gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרי עמלינו · Pri Amulaini — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: פרי עמלינו · Pri Amulaini

שבוע: סוכות (2026-09-21)

פרי עמלינו · Pri Amulaini — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר ‪ • 615‬סוכות‬ ‫מאוצרות הפרשה‬ ‫ופרש עלינו סכת שלומך‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי‬ ‫כידוע‪ ,‬יש גזרה שוה המקשרת בין חג הסכות לחג הפסח‪ ,‬ט"ו ט"ו‪,‬‬ ‫בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ‬ ‫להקיש ביניהם (קידושין לד‪ ,):‬וכשם שחובה לאכול כזית מצה בליל‬ ‫מצרים (כג‪ ,‬מג) שאלו הראשונים (מובא בטור בריש הלכות סוכה או"ח סי'‬ ‫הסדר כך חובה לאכול כזית פת בלילה הראשון של סכות (סוכה כ"ז‪.).‬‬ ‫תרכ"ה) הלא יציאת מצרים בניסן היתה‪ ,‬והיה ראוי לעשות זכר לכך‬ ‫התבוננתי וראיתי‪ ,‬שבכל זאת יש הבדל עצום בין סכות לפסח‪ .‬פסח‬ ‫בתקופת המאורע הראשון‪ ,‬בניסן‪ ,‬ולמה נצטוינו על תשרי?‬ ‫חוגגים בבית‪ ,‬ברחבות‪ ,‬בהסבה‪ ,‬כבני מלכים‪ .‬בסכות‪ ,‬אנו מודים על‬ ‫ותירצו שבדווקא אמרה התורה לעשות זאת בתקופת תשרי‪ ,‬בכדי‬ ‫"שעור חזון איש"‪ :‬תארו לכם שהקבלנים היו בונים סכות ברוחב שבעה‬ ‫שתהא היציאה מן הבית נכרת שהיא עשויה לשמו של הקב"ה‪ .‬כי בימי‬ ‫טפחים בשעור רבי חיים נאה‪ .‬חצי מטר רחב‪ ,‬לראשו ורבו ושלחנו‪.‬‬ ‫ניסן רגיל אדם לצאת מביתו להנאתו ולדור בסוכה‪ ,‬שכבר פסקו‬ ‫שבעים סנטימטר‪ ,‬בכל זאת‪ ,‬יש הבדל‪ .‬וכמה טוב שנשים פטורות‪ ,‬זה‬ ‫הגשמים והחום מתגבר‪ .‬אבל בימי תשרי הכל חוזרים מסוכותיהם‬ ‫בגדר ה"בעלה משמחה"‪ :‬שיצטופף עם הצאצאים‪ ,‬עקב בצד אגודל‪,‬‬ ‫לבתיהם מפני הגשמים המשמשים ובאים‪ .‬אבל ישראל שקובעים להם‬ ‫ברוך שעשני כרצונו‪.‬‬ ‫דירה בסוכה בתקופת תשרי‪ ,‬הכל רואין שמחמת גזרתו של הקב"ה‬ ‫והנה כשיושבים בסכה‪ ,‬מסובין האחד על ברכי חבירו (בפסחים ק"ח‪).‬‬ ‫עושים כן ולשמו‪ .‬וכן הכתוב אומר "למען ידעו דורותיכם"‪ ,‬מצוה שיהא‬ ‫פותחים ואומרים‪" :‬אזמן לסעודתי אשפיזין עלאין‪ ,‬במטו מינך אברהם‬ ‫ניכר ונודע שהסוכה עשויה לשם ה'‪...‬‬ ‫אשפיזא עלאי דיתבי עמי"‪ ,‬מזמינים את אברהם אבינו לבוא ולהסב‬ ‫החידושי הרי"מ תירץ‪ ,‬הרי נאמר "למען ידעו דרתיכם" מכאן שלקיום‬ ‫עמנו‪ ,‬ולא לבדו‪ ,‬אלא‪" :‬ועמך כל אשפיזי עלאי"‪ ,‬שיביא עמו את "יצחק‬ ‫מצות סוכה צריכים דעת! במשך השנה עושה האדם חטאים‪ ,‬והרי "אין‬ ‫ויעקב‪ ,‬משה ואהרן‪ ,‬יוסף ודוד"‪ ,‬לכולם ימצא מקום! הכיצד?!‬ ‫אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (סוטה ג‪ ).‬מהיכן‪ ,‬אם‬ ‫אמר לכם – אם קנינו בימים הנוראים את המבט שהרוחניות היא‬ ‫כן‪ ,‬תהיה לו דעת? רק לאחר יום כפור‪ ,‬שבו חזר האדם בתשובה‪,‬‬ ‫העיקר‪ ,‬והגשמיות טפלה‪ .‬שהעולם הבא הוא העיקר‪ ,‬והעולם הזה‬ ‫התכפרו עוונותיו והוא נקי ובר דעת – רק אז ניתן לשבת בסוכה ולקיים‬ ‫כפרוזדור אליו‪ .‬אם כך‪ ,‬יוצאים מדירת קבע לדירת עראי‪ ,‬להסתופף‬ ‫"למען ידעו דרתיכם"‪...‬‬ ‫בצלא דמהימנותא‪ ,‬בצל השכינה‪ ,‬וכאשר זו ההרגשה‪ ,‬יש מקום לכולם‪...‬‬ ‫הגאון מוילנא זי"ע ענה תירוץ נפלא‪ :‬דאמנם אין עושין זכר לאותן ענני‬ ‫רבי חיים שמואלביץ זצ"ל היה מזכיר דברי הגמרא (סנהדרין כ‪ ).‬בבאור‬ ‫הכבוד הראשונים שהקיפום מיד בצאתם ממצרים‪ ,‬כיון שעננים אלה‬ ‫הפסוק‪" :‬שקר החן" זה דורם של משה ויהושע‪" ,‬והבל היפי" זה דורו של‬ ‫נסתלקו מהם אח"כ כשעשו את העגל‪ .‬אלא עושין זכר לענני הכבוד‬ ‫ששוב חזרו להם אחר כך ולא נסתלקו מהם כל ארבעים שנה‪ .‬ממשיך‬ ‫חזקיה‪" ,‬יראת ה' היא תתהלל" זה דורו של רבי יהודה ברבי אילעאי‪,‬‬ ‫הגר"א ואומר‪ :‬וכשתידוק תמצא‪ ,‬כי חג הסוכות נקבע בדיוק ביום בו זכו‬ ‫שהיו ששה תלמידים מתכסים בטלית אחת ועוסקים בתורה‪ .‬והיה‬ ‫בני ישראל‪ ,‬שוב‪ ,‬לאותם ענני הכבוד‪ .‬היאך?‬ ‫תופס בשתי ידיו את הדשים של הפראק‪ ,‬ואומר‪" :‬איני מבין‪ ,‬הפראק‬ ‫כשחטאו ישראל בעגל נסתלקו מהם ענני כבוד‪ ,‬וכמו שדרשו חז"ל (שמות‬ ‫הזה‪ ,‬יכול להספיק לשני אנשים? ואיך ששה יתכסו בטלית אחת‪ ,‬הרי זה‬ ‫לב‪ ,‬כה) "וירא משה את העם כי פרוע הוא"‪ -‬שנעשו פרועים (גלויים)‬ ‫מושך לכאן וזה מושך לכאן!" וענה‪" :‬אכן כן‪ ,‬כשזה מושך לכאן וזה‬ ‫מענני הכבוד‪ ,‬ורק אחר שחזר הקב"ה ונתרצה לישראל ביום הכיפורים‬ ‫מושך לכאן‪ ,‬לא תספיק אף לשנים‪ .‬אבל כשכל אחד מציע לשני‪ ,‬תספיק‬ ‫ואמר למשה "סלחתי כדבריך" ונצטוו ישראל להקים את המשכן חזרו‬ ‫גם לששה!" וכמו שאמרו בגמרא (סנהדרין ז‪ ).‬שכאשר האהבה עזה‪,‬‬ ‫ענני הכבוד למקומם‪.‬‬ ‫אפשר להסתדר גם על רחבה של חרב!‬ ‫וכך היה סדר הדברים‪ :‬ממחרת יום הכיפורים – י"א בתשרי‪ ,‬אמר משה‬ ‫שמעתי מאחד מהדור הקודם‪ :‬פעם התגוררו כולם בדירת חדר אחד‪,‬‬ ‫לעם שיבאו תרומתם להקמת המשכן‪ .‬במשך יומיים הביאו כולם את‬ ‫והיה מקום להורים ולילדים ולאורחים‪ .‬עבור להתגורר בשני חדרים‪,‬‬ ‫נדבותיהם‪ ,‬כמו שכתוב "והם הביאו אליו נדבה בבוקר בבוקר"‪ ,‬לשני‬ ‫וכבר אין מקום לאורחים‪ .‬בשלושה חדרים אין כבר מקום לילדים‪ ,‬ויש‬ ‫בקרים דהיינו י"ב וי"ג בתשרי‪ ,‬בי"ד בתשרי לקחו חכמי הלב את הנדבה‬ ‫לעבור לארבעה חדרים‪ ,‬חדר לילדים וחדר לילדות‪ .‬כשעוברים לחמשה‬ ‫מידי משה‪ ,‬בט"ו החלו עוסקים במלאכת המשכן‪ ,‬ואז חזרו ענני הכבוד‪.‬‬ ‫חדרים כבר אין מקום להורים‪ ,‬והם יוצאים לנופש ואוכלים במסעדות‪...‬‬ ‫נמצא כי בט"ו בתשרי הוא המועד המתאים לשבת בסוכה‪ ,‬לזכרון הנס‬ ‫זה ההבדל בין פסח לסכות‪ .‬האם אתה רואה עצמך כבן מלך‪ ,‬בהרחבה‪,‬‬ ‫"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" כי מאז נשארו ענני הכבוד במשך‬ ‫ואז בעולם ומלואו אין די‪ ,‬או שאתה רואה עצמך בדירת עראי‪ ,‬ואז‬ ‫כל הארבעים שנה בשהותם במדבר‪...‬‬ ‫מצטופפים בשמחה ויש די מקום לכולם‪...‬‬ ‫כי בסכות הושבתי את בני ישראל (כג‪ ,‬מד)‬ ‫והנה הבדל נוסף סמלי כל כך‪ :‬בפסח יש ארבעה בנים וארבע כוסות‪,‬‬ ‫ידוע הרי שהעננים הקיפו את בני ישראל במדבר בכל מצב – בעת‬ ‫ובסכות ארבעה מינים‪ .‬ארבעה הבנים הפסח‪ ,‬כל אחד לעצמו‪ ,‬שאלתו‬ ‫שישבו‪ ,‬הלכו או כל דבר אחר שעשו‪ ,‬אם כן‪ ,‬יש לשאול‪ ,‬מדוע מדגיש‬ ‫ותשובתו‪ .‬ארבעה הכוסות‪" ,‬שתאן בבת אחת‪ ,‬לא יצא"‪ .‬אבל ארבעת‬ ‫הכתוב דוקא "כי בסכות הושבתי את בני ישראל"‪ ,‬מדוע לא אמר‬ ‫המינים בסכות‪ ,‬באגודה אחת!‪....‬‬ ‫"הולכתי"? ומובא על כך בספר "ברכת חיים" לרבי חיים יעקב צוקרמן‬ ‫"ויעשו כולם אגדה אחת‪ ,‬לעשות רצונך בלבב שלם" – ונדרש מסופו‬ ‫בשם החיד"א‪ ,‬שכונת הכתוב לומר‪ ,‬שישראל ישבו בעננים כדרך שאדם‬ ‫יושב בספינה והיא מוליכתו למחוז חפצו‪ ,‬הוא עוסק בחפציו והיא‬ ‫לתחלתו" כשהרצון הוא "לעשות רצונך בלבב שלם"‪ ,‬אזי אפשר להאגד‬ ‫מסיעה אותו מרחקים גדולים‪ .‬כך גם בני ישראל במדבר‪ ,‬כשהיו בתוך‬ ‫באגודה אחת! ואם לא‪ ,‬עינינו הרואות‪...‬‬ ‫ענני הכבוד‪ ,‬הם ישבו והעננים הסיעום ממקום למקום בלי שום טורח‪.‬‬ ‫(הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל‪ ,‬מתוך הספר "והגדת")‬ ‫לפיכך מדגיש הכתוב ואומר דוקא "הושבתי?‪ ,‬ולא "הולכתי"‪.‬‬ ‫ללמדך‬ ‫מחזיק תורה – נחשב כת"ח‬ ‫ֹלקיכֶּם ִׁש ְבעַ ת י ִָמים‪( .‬ויקרא כ"ג‪ ,‬מ')‬ ‫ּושמַ ְח ֶּתם ִל ְפנֵי ה' אֶּ ֵ‬ ‫ּול ַק ְח ֶּתם לָ כֶּם בַ ּיֹום הָ ִראׁשֹון ְפ ִרי עֵ ץ הָ ָדר ַכ ֹּפת ְתמָ ִרים ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹּת וְעַ ְרבֵ י נָחַ ל ְ‬ ‫ְ‬ ‫ידועים דברי המדרש (ויקרא רבה ל'‪ ,‬י"ב)‪ ,‬הממשילים את ארבעת המינים לארבעה סוגים שונים שיש בעם ישראל‪ .‬לדברי המדרש‪ ,‬הלולב רומז‬ ‫לבני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים‪ ,‬וכמו התמר שיש בה טעם ואין בה ריח‪.‬‬ ‫ויש להקשות‪ :‬מי הם אותם האנשים שיש בהם תורה בלי מעשים טובים? וכי אדם שלמד תורה ואינו מקיים את מצוותיה‪ ,‬יש לכך ערך?! האם‬ ‫אפשר להחשיבו כאדם שיש בו תורה?‬ ‫עוד יש להקשות‪ :‬בדברי המדרש התבאר שהלולב רומז לאנשים שיש בהם תורה‪ ,‬בגלל התמר הגדל עליו‪ .‬אם כך מדוע לא ציוותה התורה ליטול‬ ‫את התמר עצמו‪ ,‬בו יש טעם‪ ,‬מדוע נצטווינו איפוא ליטול דווקא את הלולב שהוא הענף המחזיק את התמר?‬ ‫את התשובה לשאלה ניתן ללמוד על פי המעשה אותו נוהג היה לספר החת"ם סופר‪:‬‬ ‫בימי המהרש"א ‪ ,‬מת איש אחד שהיה רשע גמור‪ .‬בשעת הטהרה עבר בן ישיבה אחד על פני המת השוכב‪ ,‬ניגש והקיש על אפו לקול צחוקם של‬ ‫הנוכחים‪ .‬בלילה לאחר הקבורה‪ ,‬בא הנפטר בחלום לאותו בחור ואמר לו שהוא קורא אותו לדין תורה בבית דין של מעלה על שביזה אותו‪.‬‬ ‫בבוקר קם הבחור בבהלה‪ ,‬וסיפר על החלום לאביו‪ .‬האב הרגיעו וניחמו‪ ,‬אך משנשנה החלום במשך כמה לילות הלכו למהרש"א ושחו לו על כל‬ ‫הענין‪ .‬מיד ציווה שיביאו את הבחור שישן בביתו‪ ,‬וכאשר יתעורר בלילה בבעתה ימהרו להודיעו על כך‪ .‬הבחור הובא לבית המהרש"א וישן באחד‬ ‫החדרים‪ ,‬ואכן באמצע הלילה התחיל הבחור לצווח מבהלה‪.‬‬ ‫המהרש"א הוזעק למיטת הבחור‪ ,‬והחל לדבר עם המת‪" .‬מה אתה רוצה מהבחור?" שאל המהרש"א‪ ,‬והלה ענה‪ :‬הוא ביזה אותי‪ .‬שאל המהרש"א‪:‬‬ ‫"הלא רשע גמור היית כל חייך‪ ,‬וכי לא מגיע לך שיבזו אותך?!" ענה המת‪ :‬לא‪ ,‬לא הייתי רשע גמור‪ .‬מעשה אחד עשיתי בחיי שבגינו אינני ראוי‬ ‫להיקרא 'רשע'‪.‬‬ ‫וכך סיפר המת‪" :‬פעם ראיתי יהודי תלמיד חכם נופל לתוך הנהר וטובע‪ ,‬מיד קפצתי לתוך המים והצלתי את חייו‪ .‬הודות להצלה זו נעשינו ידידים‪,‬‬ ‫ומחמת זה התחלתי לתמוך בו ולפרנסו כל ימי חייו‪ .‬כאשר באתי לעולם העליון קידמו אותו בכבוד רב כמו תלמיד חכם‪ ,‬ולא הזכירו לי שום עוונות‪.‬‬ ‫בשמים אמרו‪ ,‬שמכיון שהצלתי תלמיד חכם והחזקתי בו‪ ,‬יש לי דין של תלמיד חכם‪ ,‬ולכן אני תובע את הבחור כמי שביזה תלמיד חכם"‪.‬‬ ‫שמע המהרש"א את דברי המת וענה לו‪" :‬עליך לדעת‪ ,‬שאמנם בגלל שהחזקת תלמיד חכם‪ ,‬יש עליך דין של ת"ח‪ ,‬אבל לאמיתו של דבר העבירות‬ ‫שלך לא נמחקו‪ .‬עכשיו רוצה השטן להכשיל אותך‪ ,‬כי אם אתה תגרום שהבחור ימות‪ ,‬תתבטל כל טענתך שאתה תלמיד חכם בגלל שתמכת בת"ח‪,‬‬ ‫כיון שאתה גורם למותו של תלמי ד חכם צעיר‪ .‬עצתי לך‪ ,‬שתוותר ותמחל לבחור וכך תוכל להמשיך ולהחזיק בתואר 'תלמיד חכם'"‪ .‬למשמע דבריו‬ ‫השתתק המת‪ ,‬ויותר לא הגיע בחלום אל הבחור‪.‬‬ ‫למדנו שאדם המחזיק בתלמיד חכם ומפרנס אותו יש לו דין של תלמיד חכם‪ ,‬גם אם הוא רחוק מאד מעולמה של תורה‪.‬‬ ‫כעת נוכל ליישב את שתי הקושיות בהן פתחנו‪ :‬אכן‪ ,‬אדם שלומד תורה אך איננו מקיים את מצוותיה לא שייך להחשיבו כאדם שיש בו תורה‪ .‬לימוד‬ ‫התורה ללא קיום המצוות שבה אין לו כל ערך‪ .‬בהכרח איפוא שכוונת המדרש לומר שהלולב רומז לאנשים שאמנם אין בהם תורה ומעשים טובים‬ ‫מצד עצמ ם‪ ,‬אבל הם תומכי תורה‪ .‬הם מחזיקים בלומדי התורה‪ ,‬וככאלו נחשבים הם בעלי תורה‪ ,‬למרות שמימיהם לא פתחו ספר‪.‬‬ ‫מכיון שכך תיושב גם הקושיה השניה הפלא ופלא‪ ,‬שהרי אותם אנשים אין בהם תורה מצד עצמם‪ ,‬ולכן לא נצווינו ליטול את התמר עצמו‪ .‬אמנם‬ ‫תורה אין בהם‪ ,‬אבל הם מחזיקי תורה ובשל כך ציוותה התורה ליטול את הלולב שהוא הענף המחזיק את התמר‪ ,‬ובכך רמזה לנו התורה על אותם‬ ‫אנשים שאינם מקיימים בעצמם את מצוות התורה‪ ,‬אך בשל היותם מחזיקי התורה נחשב הדבר שהם בעלי תורה אך בלא מעשים טובים‪.‬‬ ‫פינת ההלכה‬ ‫האם ראוי להדר לקיים מצות ד' מינים השנה בכותל המערבי‬ ‫י"א שהש‪‬ה שיו"ט ראשון של סוכות חל בשבת‪ ,‬ואין א‪‬ו מקיימים המצוה דאורייתא של "ולקחתם לכם ביום הראשון"‪ ,‬ראוי להדר ליטול‬ ‫הלולב בכותל המערבי באחד מימי חוה"מ‪ ,‬דהרי י"א (ביכורי יעקב סי' תר‪"‬ח סק"א‪ ,‬וכן משמעות שו"ת התעוררות תשובה ה‪‬דמ"ח ח"ג סי'‬ ‫תמ"ב ‪ -‬אמ‪‬ם רוב הפוסקים חולקים עליו‪ ,‬ואכמ"ל במחלוקת זו) שה‪‬וטל לולב במקומות ש‪‬תקדשו בקדושת ירושלים‪ ,‬כגון הכותל המערבי‪,‬‬ ‫מקיים מצוה דאורייתא כל שבעת הימים גם בזה"ז‪ ,‬וא"כ לפי השיטה הזו יקיים מצות לולב דאורייתא גם הש‪‬ה (שו"ת מש‪‬ת יוסף ח"ז סוסי'‬ ‫קכ"ד ד"ה לעומת‪ ,‬והגר"ש דבליצקי זצ"ל בקו‪‬טרס משוש כל הארץ עמוד ‪ 25‬הערה כ"ג)‪.‬‬ ‫ויש מי שמצדד לומר (משלח‪‬ו של רבי אליהו ברוך פי‪‬קל ח"ב עמוד קע"ב)‪ ,‬כיון שבש‪‬ה זו‪ ,‬בירך שהחיי‪‬ו ב‪‬טילת לולב ביום ראשון של‬ ‫חוה"מ על מצוה דרב‪‬ן‪ ,‬ממילא אם יטול הלולב בכותל המערבי ביום אחר של חוה"מ‪ ,‬כיון דלשיטת הביכורי יעקב יקיים מצוה מה"ת‪,‬תחייב‬ ‫לברך שהחיי‪‬ו ש‪‬ית על מצוה דאורייתא‪ ,‬כעין המבואר ברמ"א (סי' תרצ"ב ס"א) לגבי מקרא מגילה‪ ,‬דאף שבירכו שהחיי‪‬ו בליל פורים‪ ,‬חוזרים‬ ‫ומברכים שהחיי‪‬ו ביום‪ ,‬וביארו שם ה‪‬ו"כ ובביאור הגר"א משום דעיקר חובת מגילה פורים הוא ביום‪ ,‬ובמור וקציעה הוסיף‪ ,‬הואיל ובלילה‬ ‫החיוב הוא רק מדרב‪‬ן וביום החיוב הוא מדברי קבלה‪ ,‬הרי שזה מוסיף חוזק ליו"ט‪ ,‬ולכן צריך לחזור ולברך שהחיי‪‬ו‪ ,‬ולפ"ז כ' הגרא"ב פי‪‬קל‬ ‫זצ"ל (שם הערה‪"‬ח)‪ ,‬יביא פרי חדש לכותל כדי שיוכל לברך שם שהחיי‪‬ו על הפרי ועל מצות ד' מי‪‬ים שם‪( .‬הגאון רבי יו"ט זנגר שליט"א)‬ ‫מזל טוב‬ ‫משפחות לרנר‪-‬גוז להכנס הבן הנכד לעול תורה ומצוות‬ ‫מרכז העיר‪ :‬משפחות חן‪ -‬אהרן להולדת הבן הנכד‬ ‫משפחות פורטנוי‪-‬הבלין‪-‬וידבסקי להולדת הבת הנכדה הנינה‬ ‫משפחות זינגרביץ ‪-‬אנסבכר ‪-‬פרידמן להולדת הבת הנכדה הנינה‬ ‫גני הדר‪ :‬משפחת קנדלר לאירוסי הבת‬ ‫משפחת קב לאירוסי הבן‬ ‫לתוש בי פ תח ת קווה ברכת מועדים לשמחה‬ ‫נ גיל ונ שיש בזאת ה תורה כי היא לנו עז ואו רה‬ ‫הנ הלת היחידה לתרבות חרדית‬