פרי עמלינו · Pri Amulaini — סוכות (2026-09-21)

פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר • 615סוכות
מאוצרות הפרשה
ופרש עלינו סכת שלומך בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי
כידוע ,יש גזרה שוה המקשרת בין חג הסכות לחג הפסח ,ט"ו ט"ו, בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ
להקיש ביניהם (קידושין לד ,):וכשם שחובה לאכול כזית מצה בליל מצרים (כג ,מג) שאלו הראשונים (מובא בטור בריש הלכות סוכה או"ח סי'
הסדר כך חובה לאכול כזית פת בלילה הראשון של סכות (סוכה כ"ז.). תרכ"ה) הלא יציאת מצרים בניסן היתה ,והיה ראוי לעשות זכר לכך
התבוננתי וראיתי ,שבכל זאת יש הבדל עצום בין סכות לפסח .פסח בתקופת המאורע הראשון ,בניסן ,ולמה נצטוינו על תשרי?
חוגגים בבית ,ברחבות ,בהסבה ,כבני מלכים .בסכות ,אנו מודים על ותירצו שבדווקא אמרה התורה לעשות זאת בתקופת תשרי ,בכדי
"שעור חזון איש" :תארו לכם שהקבלנים היו בונים סכות ברוחב שבעה שתהא היציאה מן הבית נכרת שהיא עשויה לשמו של הקב"ה .כי בימי
טפחים בשעור רבי חיים נאה .חצי מטר רחב ,לראשו ורבו ושלחנו. ניסן רגיל אדם לצאת מביתו להנאתו ולדור בסוכה ,שכבר פסקו
שבעים סנטימטר ,בכל זאת ,יש הבדל .וכמה טוב שנשים פטורות ,זה הגשמים והחום מתגבר .אבל בימי תשרי הכל חוזרים מסוכותיהם
בגדר ה"בעלה משמחה" :שיצטופף עם הצאצאים ,עקב בצד אגודל, לבתיהם מפני הגשמים המשמשים ובאים .אבל ישראל שקובעים להם
ברוך שעשני כרצונו. דירה בסוכה בתקופת תשרי ,הכל רואין שמחמת גזרתו של הקב"ה
והנה כשיושבים בסכה ,מסובין האחד על ברכי חבירו (בפסחים ק"ח). עושים כן ולשמו .וכן הכתוב אומר "למען ידעו דורותיכם" ,מצוה שיהא
פותחים ואומרים" :אזמן לסעודתי אשפיזין עלאין ,במטו מינך אברהם ניכר ונודע שהסוכה עשויה לשם ה'...
אשפיזא עלאי דיתבי עמי" ,מזמינים את אברהם אבינו לבוא ולהסב החידושי הרי"מ תירץ ,הרי נאמר "למען ידעו דרתיכם" מכאן שלקיום
עמנו ,ולא לבדו ,אלא" :ועמך כל אשפיזי עלאי" ,שיביא עמו את "יצחק מצות סוכה צריכים דעת! במשך השנה עושה האדם חטאים ,והרי "אין
ויעקב ,משה ואהרן ,יוסף ודוד" ,לכולם ימצא מקום! הכיצד?! אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות" (סוטה ג ).מהיכן ,אם
אמר לכם – אם קנינו בימים הנוראים את המבט שהרוחניות היא כן ,תהיה לו דעת? רק לאחר יום כפור ,שבו חזר האדם בתשובה,
העיקר ,והגשמיות טפלה .שהעולם הבא הוא העיקר ,והעולם הזה התכפרו עוונותיו והוא נקי ובר דעת – רק אז ניתן לשבת בסוכה ולקיים
כפרוזדור אליו .אם כך ,יוצאים מדירת קבע לדירת עראי ,להסתופף "למען ידעו דרתיכם"...
בצלא דמהימנותא ,בצל השכינה ,וכאשר זו ההרגשה ,יש מקום לכולם... הגאון מוילנא זי"ע ענה תירוץ נפלא :דאמנם אין עושין זכר לאותן ענני
רבי חיים שמואלביץ זצ"ל היה מזכיר דברי הגמרא (סנהדרין כ ).בבאור הכבוד הראשונים שהקיפום מיד בצאתם ממצרים ,כיון שעננים אלה
הפסוק" :שקר החן" זה דורם של משה ויהושע" ,והבל היפי" זה דורו של נסתלקו מהם אח"כ כשעשו את העגל .אלא עושין זכר לענני הכבוד
ששוב חזרו להם אחר כך ולא נסתלקו מהם כל ארבעים שנה .ממשיך
חזקיה" ,יראת ה' היא תתהלל" זה דורו של רבי יהודה ברבי אילעאי,
הגר"א ואומר :וכשתידוק תמצא ,כי חג הסוכות נקבע בדיוק ביום בו זכו
שהיו ששה תלמידים מתכסים בטלית אחת ועוסקים בתורה .והיה
בני ישראל ,שוב ,לאותם ענני הכבוד .היאך?
תופס בשתי ידיו את הדשים של הפראק ,ואומר" :איני מבין ,הפראק כשחטאו ישראל בעגל נסתלקו מהם ענני כבוד ,וכמו שדרשו חז"ל (שמות
הזה ,יכול להספיק לשני אנשים? ואיך ששה יתכסו בטלית אחת ,הרי זה לב ,כה) "וירא משה את העם כי פרוע הוא" -שנעשו פרועים (גלויים)
מושך לכאן וזה מושך לכאן!" וענה" :אכן כן ,כשזה מושך לכאן וזה מענני הכבוד ,ורק אחר שחזר הקב"ה ונתרצה לישראל ביום הכיפורים
מושך לכאן ,לא תספיק אף לשנים .אבל כשכל אחד מציע לשני ,תספיק ואמר למשה "סלחתי כדבריך" ונצטוו ישראל להקים את המשכן חזרו
גם לששה!" וכמו שאמרו בגמרא (סנהדרין ז ).שכאשר האהבה עזה, ענני הכבוד למקומם.
אפשר להסתדר גם על רחבה של חרב! וכך היה סדר הדברים :ממחרת יום הכיפורים – י"א בתשרי ,אמר משה
שמעתי מאחד מהדור הקודם :פעם התגוררו כולם בדירת חדר אחד, לעם שיבאו תרומתם להקמת המשכן .במשך יומיים הביאו כולם את
והיה מקום להורים ולילדים ולאורחים .עבור להתגורר בשני חדרים, נדבותיהם ,כמו שכתוב "והם הביאו אליו נדבה בבוקר בבוקר" ,לשני
וכבר אין מקום לאורחים .בשלושה חדרים אין כבר מקום לילדים ,ויש בקרים דהיינו י"ב וי"ג בתשרי ,בי"ד בתשרי לקחו חכמי הלב את הנדבה
לעבור לארבעה חדרים ,חדר לילדים וחדר לילדות .כשעוברים לחמשה מידי משה ,בט"ו החלו עוסקים במלאכת המשכן ,ואז חזרו ענני הכבוד.
חדרים כבר אין מקום להורים ,והם יוצאים לנופש ואוכלים במסעדות... נמצא כי בט"ו בתשרי הוא המועד המתאים לשבת בסוכה ,לזכרון הנס
זה ההבדל בין פסח לסכות .האם אתה רואה עצמך כבן מלך ,בהרחבה, "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" כי מאז נשארו ענני הכבוד במשך
ואז בעולם ומלואו אין די ,או שאתה רואה עצמך בדירת עראי ,ואז כל הארבעים שנה בשהותם במדבר...
מצטופפים בשמחה ויש די מקום לכולם... כי בסכות הושבתי את בני ישראל (כג ,מד)
והנה הבדל נוסף סמלי כל כך :בפסח יש ארבעה בנים וארבע כוסות, ידוע הרי שהעננים הקיפו את בני ישראל במדבר בכל מצב – בעת
ובסכות ארבעה מינים .ארבעה הבנים הפסח ,כל אחד לעצמו ,שאלתו שישבו ,הלכו או כל דבר אחר שעשו ,אם כן ,יש לשאול ,מדוע מדגיש
ותשובתו .ארבעה הכוסות" ,שתאן בבת אחת ,לא יצא" .אבל ארבעת הכתוב דוקא "כי בסכות הושבתי את בני ישראל" ,מדוע לא אמר
המינים בסכות ,באגודה אחת!.... "הולכתי"? ומובא על כך בספר "ברכת חיים" לרבי חיים יעקב צוקרמן
"ויעשו כולם אגדה אחת ,לעשות רצונך בלבב שלם" – ונדרש מסופו בשם החיד"א ,שכונת הכתוב לומר ,שישראל ישבו בעננים כדרך שאדם
יושב בספינה והיא מוליכתו למחוז חפצו ,הוא עוסק בחפציו והיא
לתחלתו" כשהרצון הוא "לעשות רצונך בלבב שלם" ,אזי אפשר להאגד
מסיעה אותו מרחקים גדולים .כך גם בני ישראל במדבר ,כשהיו בתוך
באגודה אחת! ואם לא ,עינינו הרואות... ענני הכבוד ,הם ישבו והעננים הסיעום ממקום למקום בלי שום טורח.
(הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל ,מתוך הספר "והגדת") לפיכך מדגיש הכתוב ואומר דוקא "הושבתי? ,ולא "הולכתי".
ללמדך
מחזיק תורה – נחשב כת"ח
ֹלקיכֶּם ִׁש ְבעַ ת י ִָמים( .ויקרא כ"ג ,מ')
ּושמַ ְח ֶּתם ִל ְפנֵי ה' אֶּ ֵ
ּול ַק ְח ֶּתם לָ כֶּם בַ ּיֹום הָ ִראׁשֹון ְפ ִרי עֵ ץ הָ ָדר ַכ ֹּפת ְתמָ ִרים ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹּת וְעַ ְרבֵ י נָחַ ל ְ
ְ
ידועים דברי המדרש (ויקרא רבה ל' ,י"ב) ,הממשילים את ארבעת המינים לארבעה סוגים שונים שיש בעם ישראל .לדברי המדרש ,הלולב רומז
לבני אדם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים ,וכמו התמר שיש בה טעם ואין בה ריח.
ויש להקשות :מי הם אותם האנשים שיש בהם תורה בלי מעשים טובים? וכי אדם שלמד תורה ואינו מקיים את מצוותיה ,יש לכך ערך?! האם
אפשר להחשיבו כאדם שיש בו תורה?
עוד יש להקשות :בדברי המדרש התבאר שהלולב רומז לאנשים שיש בהם תורה ,בגלל התמר הגדל עליו .אם כך מדוע לא ציוותה התורה ליטול
את התמר עצמו ,בו יש טעם ,מדוע נצטווינו איפוא ליטול דווקא את הלולב שהוא הענף המחזיק את התמר?
את התשובה לשאלה ניתן ללמוד על פי המעשה אותו נוהג היה לספר החת"ם סופר:
בימי המהרש"א ,מת איש אחד שהיה רשע גמור .בשעת הטהרה עבר בן ישיבה אחד על פני המת השוכב ,ניגש והקיש על אפו לקול צחוקם של
הנוכחים .בלילה לאחר הקבורה ,בא הנפטר בחלום לאותו בחור ואמר לו שהוא קורא אותו לדין תורה בבית דין של מעלה על שביזה אותו.
בבוקר קם הבחור בבהלה ,וסיפר על החלום לאביו .האב הרגיעו וניחמו ,אך משנשנה החלום במשך כמה לילות הלכו למהרש"א ושחו לו על כל
הענין .מיד ציווה שיביאו את הבחור שישן בביתו ,וכאשר יתעורר בלילה בבעתה ימהרו להודיעו על כך .הבחור הובא לבית המהרש"א וישן באחד
החדרים ,ואכן באמצע הלילה התחיל הבחור לצווח מבהלה.
המהרש"א הוזעק למיטת הבחור ,והחל לדבר עם המת" .מה אתה רוצה מהבחור?" שאל המהרש"א ,והלה ענה :הוא ביזה אותי .שאל המהרש"א:
"הלא רשע גמור היית כל חייך ,וכי לא מגיע לך שיבזו אותך?!" ענה המת :לא ,לא הייתי רשע גמור .מעשה אחד עשיתי בחיי שבגינו אינני ראוי
להיקרא 'רשע'.
וכך סיפר המת" :פעם ראיתי יהודי תלמיד חכם נופל לתוך הנהר וטובע ,מיד קפצתי לתוך המים והצלתי את חייו .הודות להצלה זו נעשינו ידידים,
ומחמת זה התחלתי לתמוך בו ולפרנסו כל ימי חייו .כאשר באתי לעולם העליון קידמו אותו בכבוד רב כמו תלמיד חכם ,ולא הזכירו לי שום עוונות.
בשמים אמרו ,שמכיון שהצלתי תלמיד חכם והחזקתי בו ,יש לי דין של תלמיד חכם ,ולכן אני תובע את הבחור כמי שביזה תלמיד חכם".
שמע המהרש"א את דברי המת וענה לו" :עליך לדעת ,שאמנם בגלל שהחזקת תלמיד חכם ,יש עליך דין של ת"ח ,אבל לאמיתו של דבר העבירות
שלך לא נמחקו .עכשיו רוצה השטן להכשיל אותך ,כי אם אתה תגרום שהבחור ימות ,תתבטל כל טענתך שאתה תלמיד חכם בגלל שתמכת בת"ח,
כיון שאתה גורם למותו של תלמי ד חכם צעיר .עצתי לך ,שתוותר ותמחל לבחור וכך תוכל להמשיך ולהחזיק בתואר 'תלמיד חכם'" .למשמע דבריו
השתתק המת ,ויותר לא הגיע בחלום אל הבחור.
למדנו שאדם המחזיק בתלמיד חכם ומפרנס אותו יש לו דין של תלמיד חכם ,גם אם הוא רחוק מאד מעולמה של תורה.
כעת נוכל ליישב את שתי הקושיות בהן פתחנו :אכן ,אדם שלומד תורה אך איננו מקיים את מצוותיה לא שייך להחשיבו כאדם שיש בו תורה .לימוד
התורה ללא קיום המצוות שבה אין לו כל ערך .בהכרח איפוא שכוונת המדרש לומר שהלולב רומז לאנשים שאמנם אין בהם תורה ומעשים טובים
מצד עצמ ם ,אבל הם תומכי תורה .הם מחזיקים בלומדי התורה ,וככאלו נחשבים הם בעלי תורה ,למרות שמימיהם לא פתחו ספר.
מכיון שכך תיושב גם הקושיה השניה הפלא ופלא ,שהרי אותם אנשים אין בהם תורה מצד עצמם ,ולכן לא נצווינו ליטול את התמר עצמו .אמנם
תורה אין בהם ,אבל הם מחזיקי תורה ובשל כך ציוותה התורה ליטול את הלולב שהוא הענף המחזיק את התמר ,ובכך רמזה לנו התורה על אותם
אנשים שאינם מקיימים בעצמם את מצוות התורה ,אך בשל היותם מחזיקי התורה נחשב הדבר שהם בעלי תורה אך בלא מעשים טובים.
פינת ההלכה
האם ראוי להדר לקיים מצות ד' מינים השנה בכותל המערבי
י"א שהשה שיו"ט ראשון של סוכות חל בשבת ,ואין או מקיימים המצוה דאורייתא של "ולקחתם לכם ביום הראשון" ,ראוי להדר ליטול
הלולב בכותל המערבי באחד מימי חוה"מ ,דהרי י"א (ביכורי יעקב סי' תר"ח סק"א ,וכן משמעות שו"ת התעוררות תשובה הדמ"ח ח"ג סי'
תמ"ב -אמם רוב הפוסקים חולקים עליו ,ואכמ"ל במחלוקת זו) שהוטל לולב במקומות שתקדשו בקדושת ירושלים ,כגון הכותל המערבי,
מקיים מצוה דאורייתא כל שבעת הימים גם בזה"ז ,וא"כ לפי השיטה הזו יקיים מצות לולב דאורייתא גם השה (שו"ת משת יוסף ח"ז סוסי'
קכ"ד ד"ה לעומת ,והגר"ש דבליצקי זצ"ל בקוטרס משוש כל הארץ עמוד 25הערה כ"ג).
ויש מי שמצדד לומר (משלחו של רבי אליהו ברוך פיקל ח"ב עמוד קע"ב) ,כיון שבשה זו ,בירך שהחייו בטילת לולב ביום ראשון של
חוה"מ על מצוה דרבן ,ממילא אם יטול הלולב בכותל המערבי ביום אחר של חוה"מ ,כיון דלשיטת הביכורי יעקב יקיים מצוה מה"ת,תחייב
לברך שהחייו שית על מצוה דאורייתא ,כעין המבואר ברמ"א (סי' תרצ"ב ס"א) לגבי מקרא מגילה ,דאף שבירכו שהחייו בליל פורים ,חוזרים
ומברכים שהחייו ביום ,וביארו שם הו"כ ובביאור הגר"א משום דעיקר חובת מגילה פורים הוא ביום ,ובמור וקציעה הוסיף ,הואיל ובלילה
החיוב הוא רק מדרבן וביום החיוב הוא מדברי קבלה ,הרי שזה מוסיף חוזק ליו"ט ,ולכן צריך לחזור ולברך שהחייו ,ולפ"ז כ' הגרא"ב פיקל
זצ"ל (שם הערה"ח) ,יביא פרי חדש לכותל כדי שיוכל לברך שם שהחייו על הפרי ועל מצות ד' מיים שם( .הגאון רבי יו"ט זנגר שליט"א)
מזל טוב
משפחות לרנר-גוז להכנס הבן הנכד לעול תורה ומצוות מרכז העיר :משפחות חן -אהרן להולדת הבן הנכד
משפחות פורטנוי-הבלין-וידבסקי להולדת הבת הנכדה הנינה משפחות זינגרביץ -אנסבכר -פרידמן להולדת הבת הנכדה הנינה
גני הדר :משפחת קנדלר לאירוסי הבת משפחת קב לאירוסי הבן
לתוש בי פ תח ת קווה ברכת מועדים לשמחה
נ גיל ונ שיש בזאת ה תורה כי היא לנו עז ואו רה
הנ הלת היחידה לתרבות חרדית
