gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שארית ישראל · Shieiris Yisroel — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: שארית ישראל · Shieiris Yisroel

שבוע: סוכות (2026-09-21)

שארית ישראל · Shieiris Yisroel — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון רל"ט | חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫בשעה שחושב לעבוד את בוראו ‪ -‬לא יהיה לו עצבות‬ ‫כלל‪ ,‬מחמת שבעבודה זה רוצה לידבק בו יתברך ואין‬ ‫תשובה ותפילה וצדקה הוא צום קול וממון‪ ,‬והנה 'צום'‬ ‫השכינה שורה מתוך עצבות כנ"ל‪ ,‬וזהו עצה עמוקה‬ ‫הוא יום הכיפורים‪ ,‬ו'קול' הוא ראש השנה ועשרת ימי‬ ‫לפטור מן העצבות (ועיין לקמן במאמר אמר ר"י אסור‬ ‫תשובה‪ ,‬ו'ממון' הוא בסוכות‪ ,‬פירוש שאז הזמן להמשיך‬ ‫לאדם וכו')‪ ,‬ואדרבה יהיה לו נחת גדול שמלך כמוהו ירצה‬ ‫השפעות טובות ופרנסה לישראל‪.‬‬ ‫דווקא לדור בתחתונים בדבר שפל כמו האדם‪ ,‬ובוודאי‬ ‫(עמוד קטז)‬ ‫יהיה דבוק בו יתברך כנ"ל‪ ,‬ובוודאי הוא שמחה שאין כמוה‬ ‫שנדבק בו יתברך‪ ,‬וגם זאת עצה שתתקיים בו השמחה‪.‬‬ ‫'ולמקנהו עשה סוכות' (בראשית לג יז)‪ ,‬בדרך הלצה יאמר‬ ‫וגם ירגיל עצמו בעת ששמח עם אנשים או ביום טוב‬ ‫הפסוק לרמז שנכון הדבר להחזיק הסוכה בטהרה אפי' כל‬ ‫בעת משתה משקה המשמח יכוין שיהיה שמחה לגופו‪,‬‬ ‫ימות השנה‪ ,‬ולקבוע איזה עיתים ללמוד או להתפלל שם‪,‬‬ ‫ואחר כך ישרה בו שמחת השכל‪ ,‬כי וודאי אין הגוף נהנה‬ ‫אבל זהו בוודאי לא נכון שתיכף אחר סוכות נוהגין ח"ו דרך‬ ‫משמחת השכל רק מחמת ששימח את גופו כנ"ל‪ ,‬אז‬ ‫בזיון בסוכה‪ ,‬ועושין אותה מדור לבהמות‪ ,‬וזהו מרמז‬ ‫נעשה כלי לשמחת הנפש‪ ,‬וכל שמחה אינה אלא ביין כמו‬ ‫הכתוב כמתמיה 'ולמקנהו עשה סוכות'‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫שכתוב‪" :‬תירוש ינובב"‪ ,‬מלשון נבוב חלל שנעשה חלל‬ ‫(עמוד קכה)‬ ‫לקבל שמחת הנפש‪ ,‬והמשכיל יבין‪.‬‬ ‫‪6:39‬‬ ‫‪7:15‬‬ ‫‪6:37‬‬ ‫‪6:30‬‬ ‫‪6:11‬‬ ‫‪5:56‬‬ ‫‪7:42‬‬ ‫‪8:19‬‬ ‫‪7:40‬‬ ‫‪7:37‬‬ ‫‪7:09‬‬ ‫‪7:07‬‬ ‫‪8:05‬‬ ‫‪8:42‬‬ ‫‪8:01‬‬ ‫‪7:58‬‬ ‫‪7:44‬‬ ‫‪7:47‬‬ ‫'אלה תולדות נח נח איש צדיק' וגו' (בראשית ו ט)‪' ,‬אלה'‬ ‫עובדא דחול‬ ‫ר"ת אתרוג לולב הדס‪ ,‬ויובן על דרך מאמר רבותינו ז"ל‬ ‫אסור למדוד בשבת חפצים או אוכלים‪ ,‬דהוי‬ ‫(ב"ר לב ו) 'נח מקטני אמנה היה'‪ ,‬היינו שבתיקונים (תיקוני זוהר‬ ‫כעובדין דחול‪ ,‬אולם מדידה לצורך מצוה מותרת‪ ,‬כגון‬ ‫כט‪ ).‬איתא 'אעל"ה' שהוא [ר"ת] אתרוג ערבה לולב הדס‪,‬‬ ‫למדוד כוס אם מחזיק כשיעור רביעית‪.‬‬ ‫שמרמז על בחינת צדיקים בינונים ורשעים‪ ,‬וערבה מורה‬ ‫מותר למדוד מאכלים וכדו' לצורך רפואה‪ ,‬וכן‬ ‫על רשעים שאין בהם לא טעם ולא ריח‪ ,‬אך מחמת כח‬ ‫מותר למדוד מאכל תינוק‪ ,‬דקטן דינו כחולה שאין בו‬ ‫הצדיקים הגדולים יוכלו לעלות כל המדריגות‪ ,‬כמו‬ ‫סכנה‪ ,‬ברם אם אפשר למדוד באופן שאינו מדויק‬ ‫באברהם אבינו ע"ה שנאמר (בראשית יב ה) 'ואת הנפש אשר‬ ‫לגמרי עדיף טפי‪.‬‬ ‫עשו בחרן'‪ ,‬וכדו'‪ ,‬אך נח היה מקטני אמנה‪ ,‬ולא האמין‬ ‫אסור לאדם לשקול את עצמו בשבת משום איסור‬ ‫שיוכל להיות עליה אף לרשעים‪ ,‬לכן נאמר בו [רק] 'אל"ה'‬ ‫מדידה‪.‬‬ ‫[ולא בחינת אעל"ה‪ ,‬שאל"ה כולל רק] אתרוג לולב והדס‬ ‫פירות שנתפזרו בבית או בחצר אחת הנה ואחת‬ ‫ולא ערבה‪ .‬נמצא שעל ידי התקשרות לצדיק יוכל לעלות‬ ‫הנה ‪ -‬אסור ללקטם לסל‪ ,‬דהוי עובדא דחול‪ ,‬אבל‬ ‫לתיקון‪.‬‬ ‫מותר לו ללקט מעט כדי לאכול‪ .‬אולם אם נתערבו‬ ‫הפירות בעפר ולכלוך אסור ללקטם לסל אפי' כשהם‬ ‫(עמוד קעד)‬ ‫במקום אחד ואפי' דעתו לאכול מהם לאלתר‪ ,‬משום‬ ‫דמחזי כעובדין דחול‪ ,‬אבל מותר ללקט אחד אחד‬ ‫לאוכלו‪.‬‬ ‫יום ד' י"ט תשרי – הרה"ק ר' יעקב יצחק ב"ר אשר‬ ‫מפרשיסחא (היהודי הק') זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל ממעז'בוז' בהרה"ק ר'‬ ‫משולם זושא מז'ינקוב זצ"ל‬ ‫יום שבת קודש ט"ו תשרי – הרה"ק ר' שמעון מיערוסלאב‬ ‫ב"ר ישראל זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' אהרן מסאדיגורא בהרה"ק ר' ישראל זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנא בהרה"ק ר' ישכר בער זצ"ל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יום ה' כ' תשרי – הרה"ק ר' יעקב יוסף מאוסטראה‬ ‫בהרה"ק ר' יהודה לייב (רב ייבי) זצ"ל‬ ‫יום א' ט"ז תשרי ‪ -‬הרה"ק ר' שמואל מסקאהל בהרה"ק ר'‬ ‫יהושע מבעלזא זצ"ל‬ ‫•‬ ‫הרה"ק ר' צבי הירש בהרה"ק ר' שלמה ממונקאטש זצ"ל‬ ‫יום ו' כ"א תשרי – הרה"ק ר' מנחם מנדל ב"ר אליעזר‬ ‫מפרמישלאן זצ"ל‬ ‫•‬ ‫הרה"ק ר' דוד משה מטשורטקוב בהרה"ק ר' ישראל‬ ‫יום ג' י"ח תשרי ‪ -‬הרה"ק ר' נחמן מברסלב ב"ר שמחה‬ ‫מרוז'ין זצ"ל‬ ‫זצ"ל‬ ‫סוכה אחת הוקמה על סיפון המחלקה הראשונה‪ ,‬והיא נועדה‬ ‫לעשירי העיר‪ .‬סוכה נוספת הוקמה על סיפון המחלקה השנייה‪,‬‬ ‫לכל שאר תושבי העיר‪.‬‬ ‫הסוכות הוקמו בהידור רב וברוב פאר‪ .‬צוות האנייה הכשיר‬ ‫את המטבח‪ ,‬והוכן מזון בשפע לכל האורחים הצפויים להגיע‪.‬‬ ‫קייב‪ ,‬אוקראינה‪ .‬ערב חג הסוכות תרע"ו‪ .‬מושל מחוז קייב‬ ‫מרגולין הודיע כי הסעודות יוגשו חינם אין‪-‬כסף לכל מי שיבוא‬ ‫באותם ימים היה הגנרל דרנטלן‪ ,‬שהיה ממוצא גרמני ושונא‪-‬‬ ‫לקיים את מצוות החג‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫התחכמותם של יהודי קייב נשמרה בסוד עד ערב החג ממש‪.‬‬ ‫זמן‪-‬מה לפני חג‪-‬הסוכות חיפש הגנרל דרך להציק ליהודים‬ ‫או‪ -‬אז נפוצה השמועה על הסוכות השטות‪ ,‬שהוקמו על אחת‬ ‫המתגוררים במחוזו‪ .‬הוא ידע כי בחג‪-‬הסוכות היהודים נוהגים‬ ‫האניות‪ .‬יהודי העיר הוזמנו בהמוניהם לבוא בערב אל הנהר‬ ‫לשבת ולסעוד בסוכות שהקימו בחצרות בתיהם‪ .‬לאחר מחשבה‬ ‫ולקיים את מצוות הישיבה בסוכה‪.‬‬ ‫ממושכת והתייעצות עם חבר מרעיו הגה רעיון מרושע‪.‬‬ ‫שעות אחדות לפני החג גילו שוטרי קייב את האונייה עם‬ ‫כשבוע לפני החג פרסם הגנרל פקודה האוסרת להקים סוכות‬ ‫הסוכות שעליה‪ .‬השוטרים שפשפו את עיניהם בתדהמה והיו‬ ‫על אדמת קייב והמחוז‪ .‬הנימוק הרשמי לכך היה ‪ -‬חשש‬ ‫חסרי‪-‬אונים‪ .‬ההוראות שבידיהם לא נגעו לנעשה על מי הדנייפר‪.‬‬ ‫מדליקות‪ .‬ללשון הפקודה צורף איום ב"עונשים חמורים" שיינקטו‬ ‫כנגד מפיריה‪ .‬איכרי הסביבה אף נצטוו‪ ,‬בצו נפרד‪ ,‬שלא להכניס‬ ‫גם לא הייתה להם כל עילה להורות על פירוק הסוכות‪ ,‬שהרי‬ ‫עצים וסכך לקייב בעת הקרובה‪.‬‬ ‫שום סכנת דליקה לא נשקפה מהן‪.‬‬ ‫העיר קייב הייתה כמרקחה‪ .‬הנשמע כדבר הזה?! לבטל מעם‪-‬‬ ‫מפקד המשטרה אץ‪-‬רץ אל המושל ודיווח לו על ההתפתחות‬ ‫ישראל את מצוות סוכה?! עוד באותו היום התארגנה משלחת‬ ‫המפתיעה‪ ,‬שאיש מהם לא חזה אותה מראש‪ .‬הגנרל דרנטלן‬ ‫שתדלנים נכבדה‪ ,‬שבה העשיר ברודסקי‪ ,‬העסקן זלוטופולסקי‬ ‫התקשה להאמין למשמע אוזניו‪ ,‬וביקש לראות במו‪-‬עיניו את‬ ‫ועורך‪-‬הדין קופרניק‪ .‬השלושה ביקשו פגישה דחופה עם מושל‬ ‫הסוכות שהוקמו על הנהר‪.‬‬ ‫המחוז‪ .‬אולם הגנרל דרנטלן‪ ,‬שניחש את מטרת הפגישה הדחופה‪,‬‬ ‫הערב ירד והמוני יהודי קייב החלו לזרום לעבר נהר הדנייפר‪,‬‬ ‫סירב לקבלם ודחה אותם בקש‪.‬‬ ‫כדי לקיים את המצווה ולחוג את החג כדת וכדין‪ .‬בתוך הסוכות‬ ‫ההתמרמרות הייתה גדולה‪ .‬הדעה הרווחת הייתה שאסור‬ ‫נערכו הסעודות בשמחה יתרה‪.‬‬ ‫להיכנע לגזרה זו‪ .‬אך גם להפר אותה אי‪-‬אפשר‪ .‬סוכות אי‪-‬אפשר‬ ‫לפתע עבר הקול בשתי הסוכות – "דרנטלן בא"‪ .‬הגנרל לא‬ ‫להקים בחדרי‪-‬חדרים ולהסתירן מעין רואים‪ .‬שוטרי העיר הגבירו‬ ‫ידע את נפשו מרוב חימה‪ .‬הוא איים לשלוח את הנוכחים‬ ‫את פיקוחם‪ ,‬וכל פעולה שנחשדה בעיניהם כהכנה להקמת סוכות‪,‬‬ ‫לערבות סיביר‪ .‬באותו רגע התרומם רב העיר מלוא קומתו‬ ‫סיכלוה מיד‪.‬‬ ‫וביקש את רשות הדיבור‪.‬‬ ‫עשירי קייב ונכבדיה היהודים התאספו לטכס עצה‪ .‬לפתע‬ ‫"אדוני הגנרל‪ ,‬המושל הנכבד!"‪ ,‬פתח הרב ואמר‪" .‬יהיה ברור‬ ‫הבריק רעיון מקורי במוחו של אחד המשתתפים‪ ,‬מנהל חברת‬ ‫לו‪ ,‬כי אין דבר המסוגל להעביר את היהודים על דתם‪ .‬בכל העולם‬ ‫הספנות המקומית‪ ,‬מרגולין שמו‪.‬‬ ‫כולו לא נמצא הכוח לעקור מליבנו את מצוות התורה שקיבלנו‬ ‫"הרבה אוניות שטות על נהר הדנייפר"‪ ,‬אמר‪" .‬על סיפונה של‬ ‫מבורא העולם לפני אלפי שנים‪.‬‬ ‫אחת האניות נקים סוכה גדולה‪ ,‬ותושבי העיר יוזמנו לסעוד בה את‬ ‫תורתנו הקדושה מורה לנו לשבת בסוכה‪ ,‬ועל‪-‬אף היותנו‬ ‫סעודותיהם!"‪.‬‬ ‫בגלות קרוב לאלפיים שנה‪ ,‬לא נטשנו ולא ניטוש את הוראותיה"‪.‬‬ ‫עורך‪-‬הדין קופרניק חיווה את דעתו כי בהתחכמות זו לא יהיה‬ ‫המושל שמע את דברי הרב בתשומת‪-‬לב‪ .‬בגמר דבריו‬ ‫משום הפרה של פקודת המושל‪ ,‬שכן הוא אסר להקים סוכות על‬ ‫הנרגשים הושיט המושל את ידו ולחץ את ידו של הרב‪ .‬לאחר‬ ‫אדמת קייב והמחוז‪ ,‬אך לא על המים‪ .‬ההבדל בין שתי הפעולות‬ ‫מכן עזב את המקום‪ ,‬ועמו כל השוטרים שנלוו אליו‪.‬‬ ‫אף הגיוני ומנומק היטב‪ ,‬שכן סיבת האיסור ‪ -‬החשש מהתפרצות‬ ‫דליקות – איננה קיימת על המים‪.‬‬ ‫אותו חג סוכות נחוג על‪-‬ידי יהודי קייב בשמחה יתרה‪ .‬הם חגגו‬ ‫את חג‪ -‬הסוכות וחגגו גם את ניצחונם המתוק על מי שביקשו‬ ‫משתתפי האספה התלהבו מהרעיון והחליטו לשמור עליו‬ ‫לעקור מהם את המצווה ונכשלו כישלון חרוץ‪ .‬מאותו יום נהפך‬ ‫בסוד גמור‪ ,‬כדי שלא ידלוף ויגיע לאוזני הגנרל‪ ,‬אשר ללא‪-‬ספק‬ ‫ליבו של המושל לטובה והוא חדל מלהציק ליהודים‪ .‬גם גזרות‬ ‫יעשה הכול להכשילו‪ .‬יומיים לפני החג הוכשר מקום על אחת‬ ‫אחרות שהטיל עליהם בעבר‪ ,‬ביטל‪.‬‬ ‫האניות‪ ,‬להקמת שתי סוכות ענקיות‪.‬‬ ‫השמועה אודות דו שיח זה הגיע לאזני רבינו מווילעדניק‪ ,‬וכי‬ ‫בשנת תר"ט בא לזיטומיר הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל‬ ‫הרה"ק מטשרנוביל הכריז כי לא דיבר סרה עליו‪ ,‬וכשהגיע‬ ‫זצ"ל‪ .‬באותה עת היו שם הרבה אלמנות ויתומים כתוצאה‬ ‫החסיד הנ"ל אל רבינו לראש השנה‪ ,‬קרא לו רבינו בעצם החג‬ ‫מהמגיפה הידועה של החולי‪-‬רע רח"ל שפרצה באזור זה בשנת‬ ‫ושאל אותו מה בדיוק היו הדיבורים שלו עם הרה"ק‬ ‫תר"ח‪ ,‬ועסקני העיר ביקשו מהרה"ק ר' אהרן שיעשה למען‬ ‫מטשרנוביל‪ ,‬וסיפר לו דברים כהוויתם‪.‬‬ ‫אספקת צרכיהם של היתומים והאלמנות שנותרו בחוסר כל‪.‬‬ ‫אמר לו רבינו‪ ,‬כי אכן לאחרונה אין הרבי מטשרנוביל מדבר‬ ‫זימן אליו הרבי את כל הגבירים ובעלי הבתים שבעיר כדי‬ ‫עליו כפי שנהג לבזותו בזמנים הקודמים‪ ,‬והוסיף לו רבינו‪:‬‬ ‫שכל אחד ואחד יתחייב ליתן כפי יכולתו מדי חודש בחודשו‬ ‫השומע אתה איך גיסי ר' שלמה שניאור מדבר עלי סרה כעת‬ ‫לפרנסת המשפחות האומללות‪.‬‬ ‫בז'יטומיר? יושב הוא בצוותא עם אחד מנגידי העיר‪ ,‬אוכלים‬ ‫הם עוף צלוי ומדברים בגנותי‪.‬‬ ‫אחד מהקרואים לאסיפה היה יהודי חשוב‪ ,‬בעל הבית אמיד‬ ‫בשם ר' משה‪ ,‬אבל הוא היה טרוד בעסק הטחנת הקמח‬ ‫השיב ר' משה לרבינו‪ ,‬כי אין הוא יכול לשמוע מה שמדברים‬ ‫שהייתה ברשותו‪ ,‬והשלוחים שבאו להזמינו לא מצאוהו בביתו‪.‬‬ ‫כעת בז'יטומיר‪ ,‬התפלא עליו רבינו ואמר לו למה אינך שומע?‬ ‫וכי אין לך אוזניים? הוציא רבינו את שעונו והנה השעה היא‬ ‫כשחזר לביתו שיגר אליו הרבי כמה אנשים נכבדים‬ ‫שתים וחצי אחר חצות היום‪.‬‬ ‫שהזמינוהו‪ .‬הוא נענה מיד להזמנה‪ ,‬וגם נתן עשרה רובלים עבור‬ ‫הצדקה החשובה‪ .‬לאחר תרומתו שהייתה צנועה בעיני הרבי‪,‬‬ ‫אותו ר' שלמה שניאור אכן מעולם לא השתווה עם רבינו‬ ‫פנה אליו הרבי מטשרנוביל ואמר לו‪ :‬יודע אני כי כבודו נמנה על‬ ‫בדעותיו‪ .‬בדרך כלל היה הוא בעל תפילה בבית מדרשו של‬ ‫מקורביו של הצדיק מווילעדניק‪ ,‬אבל עם כל זאת אולי יואיל מר‬ ‫רבינו‪ ,‬אבל באותה שנה לא הניח לו רבינו לגשת ולהתפלל לפני‬ ‫ליתן גם לנו משהו‪.‬‬ ‫התיבה‪ ,‬ולכן נאלץ לנסוע לז'יטומיר ולחפש שם בית מדרש‬ ‫שיאפשר לו להיות בעל תפילה אצלם בראש השנה‪.‬‬ ‫כששמע החסיד זאת אמר אל הרה"ק מטשרנוביל‪ :‬אולי יש‬ ‫למעלתכם זכות לדבר על רבינו‪ ,‬אבל באיזו זכות מדברים‬ ‫כשחזר ר' משה לז'יטומיר פגש אותו‪ ,‬ור' שלמה שניאור‬ ‫החסידים שלכם סרה על רבינו‪ ,‬הצדיק המפורסם מווילעדניק‪.‬‬ ‫שאל אותו לשלום רבינו‪ ,‬התרעם עליו ר' משה וצעק עליו‪ :‬וכי‬ ‫מדוע תשאל לשלום רבינו? הלוא בראש השנה ישבת ודיברת‬ ‫הרים הרבי מטשרנוביל קול צעקה ופנה אל אנשיו ואמר‬ ‫בגנותו! ניסה ר' שלמה שניאור להתגונן ולהכחיש‪ .‬אמר לו ר'‬ ‫להם‪ :‬מי מכם העיז לדבר דיבורים לא טובים על הצדיק‬ ‫משה הלוא בשעה שתים וחצי אחר חצות ישבת ואכלת עוף‬ ‫מווילעדניק? או אז סיפר לו החסיד שהוא שמע מיהודי תושב‬ ‫צלוי ודיברת בגנות רבינו!‬ ‫הורושקא כי הרבי בעצמו דיבר רעות על הצדיק מווילעדניק‪.‬‬ ‫ר' שלמה שניאור נדהם לשמע אזניו‪ ,‬אבל עדיין המשיך‬ ‫'שקר הדבר' אמר הרה"ק מטשרנוביל‪ ,‬ופנה אל הסובבים‬ ‫להכחיש את המעשה‪ ,‬ורק בשעותיו האחרונות לחייו של רבינו‬ ‫ושאלם‪ :‬האם שמע מישהו מכם אותי מדבר דבר לא טוב על‬ ‫הק' בא אל רבינו וביקש ממנו סליחה ומחילה‪ ,‬ורבינו כששמע‬ ‫הצדיק מווילעדניק? כיצד ניתן בכלל לדבר סרה על צדיק גדול‬ ‫את וידויו הכנה סלח לו‪.‬‬ ‫וקדוש כזה?! נתן לו החסיד עוד עשרה רובלים ובכך תם הענין‪.‬‬