שארית ישראל · Shieiris Yisroel — סוכות (2026-09-21)

גיליון רל"ט | חג הסוכות תשפ"ז
בשעה שחושב לעבוד את בוראו -לא יהיה לו עצבות
כלל ,מחמת שבעבודה זה רוצה לידבק בו יתברך ואין תשובה ותפילה וצדקה הוא צום קול וממון ,והנה 'צום'
השכינה שורה מתוך עצבות כנ"ל ,וזהו עצה עמוקה הוא יום הכיפורים ,ו'קול' הוא ראש השנה ועשרת ימי
לפטור מן העצבות (ועיין לקמן במאמר אמר ר"י אסור תשובה ,ו'ממון' הוא בסוכות ,פירוש שאז הזמן להמשיך
לאדם וכו') ,ואדרבה יהיה לו נחת גדול שמלך כמוהו ירצה השפעות טובות ופרנסה לישראל.
דווקא לדור בתחתונים בדבר שפל כמו האדם ,ובוודאי (עמוד קטז)
יהיה דבוק בו יתברך כנ"ל ,ובוודאי הוא שמחה שאין כמוה
שנדבק בו יתברך ,וגם זאת עצה שתתקיים בו השמחה. 'ולמקנהו עשה סוכות' (בראשית לג יז) ,בדרך הלצה יאמר
וגם ירגיל עצמו בעת ששמח עם אנשים או ביום טוב הפסוק לרמז שנכון הדבר להחזיק הסוכה בטהרה אפי' כל
בעת משתה משקה המשמח יכוין שיהיה שמחה לגופו, ימות השנה ,ולקבוע איזה עיתים ללמוד או להתפלל שם,
ואחר כך ישרה בו שמחת השכל ,כי וודאי אין הגוף נהנה אבל זהו בוודאי לא נכון שתיכף אחר סוכות נוהגין ח"ו דרך
משמחת השכל רק מחמת ששימח את גופו כנ"ל ,אז בזיון בסוכה ,ועושין אותה מדור לבהמות ,וזהו מרמז
נעשה כלי לשמחת הנפש ,וכל שמחה אינה אלא ביין כמו הכתוב כמתמיה 'ולמקנהו עשה סוכות' ,וד"ל.
שכתוב" :תירוש ינובב" ,מלשון נבוב חלל שנעשה חלל (עמוד קכה)
לקבל שמחת הנפש ,והמשכיל יבין.
6:39 7:15 6:37 6:30 6:11 5:56
7:42 8:19 7:40 7:37 7:09 7:07
8:05 8:42 8:01 7:58 7:44 7:47
'אלה תולדות נח נח איש צדיק' וגו' (בראשית ו ט)' ,אלה' עובדא דחול
ר"ת אתרוג לולב הדס ,ויובן על דרך מאמר רבותינו ז"ל אסור למדוד בשבת חפצים או אוכלים ,דהוי
(ב"ר לב ו) 'נח מקטני אמנה היה' ,היינו שבתיקונים (תיקוני זוהר כעובדין דחול ,אולם מדידה לצורך מצוה מותרת ,כגון
כט ).איתא 'אעל"ה' שהוא [ר"ת] אתרוג ערבה לולב הדס, למדוד כוס אם מחזיק כשיעור רביעית.
שמרמז על בחינת צדיקים בינונים ורשעים ,וערבה מורה מותר למדוד מאכלים וכדו' לצורך רפואה ,וכן
על רשעים שאין בהם לא טעם ולא ריח ,אך מחמת כח מותר למדוד מאכל תינוק ,דקטן דינו כחולה שאין בו
הצדיקים הגדולים יוכלו לעלות כל המדריגות ,כמו סכנה ,ברם אם אפשר למדוד באופן שאינו מדויק
באברהם אבינו ע"ה שנאמר (בראשית יב ה) 'ואת הנפש אשר לגמרי עדיף טפי.
עשו בחרן' ,וכדו' ,אך נח היה מקטני אמנה ,ולא האמין אסור לאדם לשקול את עצמו בשבת משום איסור
שיוכל להיות עליה אף לרשעים ,לכן נאמר בו [רק] 'אל"ה' מדידה.
[ולא בחינת אעל"ה ,שאל"ה כולל רק] אתרוג לולב והדס פירות שנתפזרו בבית או בחצר אחת הנה ואחת
ולא ערבה .נמצא שעל ידי התקשרות לצדיק יוכל לעלות הנה -אסור ללקטם לסל ,דהוי עובדא דחול ,אבל
לתיקון. מותר לו ללקט מעט כדי לאכול .אולם אם נתערבו
הפירות בעפר ולכלוך אסור ללקטם לסל אפי' כשהם
(עמוד קעד) במקום אחד ואפי' דעתו לאכול מהם לאלתר ,משום
דמחזי כעובדין דחול ,אבל מותר ללקט אחד אחד
לאוכלו.
יום ד' י"ט תשרי – הרה"ק ר' יעקב יצחק ב"ר אשר
מפרשיסחא (היהודי הק') זצ"ל
הרה"ק ר' אברהם יהושע העשיל ממעז'בוז' בהרה"ק ר'
משולם זושא מז'ינקוב זצ"ל יום שבת קודש ט"ו תשרי – הרה"ק ר' שמעון מיערוסלאב
ב"ר ישראל זצ"ל
הרה"ק ר' אהרן מסאדיגורא בהרה"ק ר' ישראל זצ"ל
הרה"ק ר' מרדכי מנדבורנא בהרה"ק ר' ישכר בער זצ"ל
•
•
יום ה' כ' תשרי – הרה"ק ר' יעקב יוסף מאוסטראה
בהרה"ק ר' יהודה לייב (רב ייבי) זצ"ל יום א' ט"ז תשרי -הרה"ק ר' שמואל מסקאהל בהרה"ק ר'
יהושע מבעלזא זצ"ל
•
הרה"ק ר' צבי הירש בהרה"ק ר' שלמה ממונקאטש זצ"ל
יום ו' כ"א תשרי – הרה"ק ר' מנחם מנדל ב"ר אליעזר
מפרמישלאן זצ"ל •
הרה"ק ר' דוד משה מטשורטקוב בהרה"ק ר' ישראל יום ג' י"ח תשרי -הרה"ק ר' נחמן מברסלב ב"ר שמחה
מרוז'ין זצ"ל זצ"ל
סוכה אחת הוקמה על סיפון המחלקה הראשונה ,והיא נועדה
לעשירי העיר .סוכה נוספת הוקמה על סיפון המחלקה השנייה,
לכל שאר תושבי העיר.
הסוכות הוקמו בהידור רב וברוב פאר .צוות האנייה הכשיר
את המטבח ,והוכן מזון בשפע לכל האורחים הצפויים להגיע. קייב ,אוקראינה .ערב חג הסוכות תרע"ו .מושל מחוז קייב
מרגולין הודיע כי הסעודות יוגשו חינם אין-כסף לכל מי שיבוא באותם ימים היה הגנרל דרנטלן ,שהיה ממוצא גרמני ושונא-
לקיים את מצוות החג. ישראל.
התחכמותם של יהודי קייב נשמרה בסוד עד ערב החג ממש. זמן-מה לפני חג-הסוכות חיפש הגנרל דרך להציק ליהודים
או -אז נפוצה השמועה על הסוכות השטות ,שהוקמו על אחת המתגוררים במחוזו .הוא ידע כי בחג-הסוכות היהודים נוהגים
האניות .יהודי העיר הוזמנו בהמוניהם לבוא בערב אל הנהר לשבת ולסעוד בסוכות שהקימו בחצרות בתיהם .לאחר מחשבה
ולקיים את מצוות הישיבה בסוכה. ממושכת והתייעצות עם חבר מרעיו הגה רעיון מרושע.
שעות אחדות לפני החג גילו שוטרי קייב את האונייה עם כשבוע לפני החג פרסם הגנרל פקודה האוסרת להקים סוכות
הסוכות שעליה .השוטרים שפשפו את עיניהם בתדהמה והיו על אדמת קייב והמחוז .הנימוק הרשמי לכך היה -חשש
חסרי-אונים .ההוראות שבידיהם לא נגעו לנעשה על מי הדנייפר. מדליקות .ללשון הפקודה צורף איום ב"עונשים חמורים" שיינקטו
כנגד מפיריה .איכרי הסביבה אף נצטוו ,בצו נפרד ,שלא להכניס
גם לא הייתה להם כל עילה להורות על פירוק הסוכות ,שהרי
עצים וסכך לקייב בעת הקרובה.
שום סכנת דליקה לא נשקפה מהן.
העיר קייב הייתה כמרקחה .הנשמע כדבר הזה?! לבטל מעם-
מפקד המשטרה אץ-רץ אל המושל ודיווח לו על ההתפתחות
ישראל את מצוות סוכה?! עוד באותו היום התארגנה משלחת
המפתיעה ,שאיש מהם לא חזה אותה מראש .הגנרל דרנטלן
שתדלנים נכבדה ,שבה העשיר ברודסקי ,העסקן זלוטופולסקי
התקשה להאמין למשמע אוזניו ,וביקש לראות במו-עיניו את
ועורך-הדין קופרניק .השלושה ביקשו פגישה דחופה עם מושל
הסוכות שהוקמו על הנהר.
המחוז .אולם הגנרל דרנטלן ,שניחש את מטרת הפגישה הדחופה,
הערב ירד והמוני יהודי קייב החלו לזרום לעבר נהר הדנייפר, סירב לקבלם ודחה אותם בקש.
כדי לקיים את המצווה ולחוג את החג כדת וכדין .בתוך הסוכות
ההתמרמרות הייתה גדולה .הדעה הרווחת הייתה שאסור
נערכו הסעודות בשמחה יתרה.
להיכנע לגזרה זו .אך גם להפר אותה אי-אפשר .סוכות אי-אפשר
לפתע עבר הקול בשתי הסוכות – "דרנטלן בא" .הגנרל לא להקים בחדרי-חדרים ולהסתירן מעין רואים .שוטרי העיר הגבירו
ידע את נפשו מרוב חימה .הוא איים לשלוח את הנוכחים את פיקוחם ,וכל פעולה שנחשדה בעיניהם כהכנה להקמת סוכות,
לערבות סיביר .באותו רגע התרומם רב העיר מלוא קומתו סיכלוה מיד.
וביקש את רשות הדיבור.
עשירי קייב ונכבדיה היהודים התאספו לטכס עצה .לפתע
"אדוני הגנרל ,המושל הנכבד!" ,פתח הרב ואמר" .יהיה ברור הבריק רעיון מקורי במוחו של אחד המשתתפים ,מנהל חברת
לו ,כי אין דבר המסוגל להעביר את היהודים על דתם .בכל העולם הספנות המקומית ,מרגולין שמו.
כולו לא נמצא הכוח לעקור מליבנו את מצוות התורה שקיבלנו
"הרבה אוניות שטות על נהר הדנייפר" ,אמר" .על סיפונה של
מבורא העולם לפני אלפי שנים.
אחת האניות נקים סוכה גדולה ,ותושבי העיר יוזמנו לסעוד בה את
תורתנו הקדושה מורה לנו לשבת בסוכה ,ועל-אף היותנו סעודותיהם!".
בגלות קרוב לאלפיים שנה ,לא נטשנו ולא ניטוש את הוראותיה".
עורך-הדין קופרניק חיווה את דעתו כי בהתחכמות זו לא יהיה
המושל שמע את דברי הרב בתשומת-לב .בגמר דבריו משום הפרה של פקודת המושל ,שכן הוא אסר להקים סוכות על
הנרגשים הושיט המושל את ידו ולחץ את ידו של הרב .לאחר אדמת קייב והמחוז ,אך לא על המים .ההבדל בין שתי הפעולות
מכן עזב את המקום ,ועמו כל השוטרים שנלוו אליו. אף הגיוני ומנומק היטב ,שכן סיבת האיסור -החשש מהתפרצות
דליקות – איננה קיימת על המים.
אותו חג סוכות נחוג על-ידי יהודי קייב בשמחה יתרה .הם חגגו
את חג -הסוכות וחגגו גם את ניצחונם המתוק על מי שביקשו משתתפי האספה התלהבו מהרעיון והחליטו לשמור עליו
לעקור מהם את המצווה ונכשלו כישלון חרוץ .מאותו יום נהפך בסוד גמור ,כדי שלא ידלוף ויגיע לאוזני הגנרל ,אשר ללא-ספק
ליבו של המושל לטובה והוא חדל מלהציק ליהודים .גם גזרות יעשה הכול להכשילו .יומיים לפני החג הוכשר מקום על אחת
אחרות שהטיל עליהם בעבר ,ביטל. האניות ,להקמת שתי סוכות ענקיות.
השמועה אודות דו שיח זה הגיע לאזני רבינו מווילעדניק ,וכי בשנת תר"ט בא לזיטומיר הרה"ק רבי אהרן מטשרנוביל
הרה"ק מטשרנוביל הכריז כי לא דיבר סרה עליו ,וכשהגיע זצ"ל .באותה עת היו שם הרבה אלמנות ויתומים כתוצאה
החסיד הנ"ל אל רבינו לראש השנה ,קרא לו רבינו בעצם החג מהמגיפה הידועה של החולי-רע רח"ל שפרצה באזור זה בשנת
ושאל אותו מה בדיוק היו הדיבורים שלו עם הרה"ק תר"ח ,ועסקני העיר ביקשו מהרה"ק ר' אהרן שיעשה למען
מטשרנוביל ,וסיפר לו דברים כהוויתם. אספקת צרכיהם של היתומים והאלמנות שנותרו בחוסר כל.
אמר לו רבינו ,כי אכן לאחרונה אין הרבי מטשרנוביל מדבר זימן אליו הרבי את כל הגבירים ובעלי הבתים שבעיר כדי
עליו כפי שנהג לבזותו בזמנים הקודמים ,והוסיף לו רבינו: שכל אחד ואחד יתחייב ליתן כפי יכולתו מדי חודש בחודשו
השומע אתה איך גיסי ר' שלמה שניאור מדבר עלי סרה כעת לפרנסת המשפחות האומללות.
בז'יטומיר? יושב הוא בצוותא עם אחד מנגידי העיר ,אוכלים
הם עוף צלוי ומדברים בגנותי. אחד מהקרואים לאסיפה היה יהודי חשוב ,בעל הבית אמיד
בשם ר' משה ,אבל הוא היה טרוד בעסק הטחנת הקמח
השיב ר' משה לרבינו ,כי אין הוא יכול לשמוע מה שמדברים שהייתה ברשותו ,והשלוחים שבאו להזמינו לא מצאוהו בביתו.
כעת בז'יטומיר ,התפלא עליו רבינו ואמר לו למה אינך שומע?
וכי אין לך אוזניים? הוציא רבינו את שעונו והנה השעה היא כשחזר לביתו שיגר אליו הרבי כמה אנשים נכבדים
שתים וחצי אחר חצות היום. שהזמינוהו .הוא נענה מיד להזמנה ,וגם נתן עשרה רובלים עבור
הצדקה החשובה .לאחר תרומתו שהייתה צנועה בעיני הרבי,
אותו ר' שלמה שניאור אכן מעולם לא השתווה עם רבינו פנה אליו הרבי מטשרנוביל ואמר לו :יודע אני כי כבודו נמנה על
בדעותיו .בדרך כלל היה הוא בעל תפילה בבית מדרשו של מקורביו של הצדיק מווילעדניק ,אבל עם כל זאת אולי יואיל מר
רבינו ,אבל באותה שנה לא הניח לו רבינו לגשת ולהתפלל לפני ליתן גם לנו משהו.
התיבה ,ולכן נאלץ לנסוע לז'יטומיר ולחפש שם בית מדרש
שיאפשר לו להיות בעל תפילה אצלם בראש השנה. כששמע החסיד זאת אמר אל הרה"ק מטשרנוביל :אולי יש
למעלתכם זכות לדבר על רבינו ,אבל באיזו זכות מדברים
כשחזר ר' משה לז'יטומיר פגש אותו ,ור' שלמה שניאור החסידים שלכם סרה על רבינו ,הצדיק המפורסם מווילעדניק.
שאל אותו לשלום רבינו ,התרעם עליו ר' משה וצעק עליו :וכי
מדוע תשאל לשלום רבינו? הלוא בראש השנה ישבת ודיברת הרים הרבי מטשרנוביל קול צעקה ופנה אל אנשיו ואמר
בגנותו! ניסה ר' שלמה שניאור להתגונן ולהכחיש .אמר לו ר' להם :מי מכם העיז לדבר דיבורים לא טובים על הצדיק
משה הלוא בשעה שתים וחצי אחר חצות ישבת ואכלת עוף מווילעדניק? או אז סיפר לו החסיד שהוא שמע מיהודי תושב
צלוי ודיברת בגנות רבינו! הורושקא כי הרבי בעצמו דיבר רעות על הצדיק מווילעדניק.
ר' שלמה שניאור נדהם לשמע אזניו ,אבל עדיין המשיך 'שקר הדבר' אמר הרה"ק מטשרנוביל ,ופנה אל הסובבים
להכחיש את המעשה ,ורק בשעותיו האחרונות לחייו של רבינו ושאלם :האם שמע מישהו מכם אותי מדבר דבר לא טוב על
הק' בא אל רבינו וביקש ממנו סליחה ומחילה ,ורבינו כששמע הצדיק מווילעדניק? כיצד ניתן בכלל לדבר סרה על צדיק גדול
את וידויו הכנה סלח לו. וקדוש כזה?! נתן לו החסיד עוד עשרה רובלים ובכך תם הענין.
