בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — סוכות (2026-09-21)

בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
חוה"מ סוכות
יומא פה: יום א'
יומא פו. יום ב'
גליון שט"ו שנה ז' יומא פו: יום ג'
יום ד'
יו"ט סוכות יומא פז.
חזרה יום ה'
תשפ"ז קו יודעי תורתך
02.649.33.62
גליון
מוגדל עלי דשא
בשבילי המערכת
מרבוה"ק זיע"א
מבקשים על הישועה 'הושענא' .ובמה
השנה ,כולנו בתוך המעגל! אנחנו מצפים להוושע ביום זה יותר חג הסוכות
מכל הימים .אלא כל הישועות אשר
יש במעגל השנה רגעים מזוקקים ,מכוננים ,שבהם כל ענווה בסוכה
אנו מבקשים בימי חג ,אינם נחשבים
תפילותיו של יהודי נעשות ניגון. אלא קטנות ,אם הן בעת היותינו למה מצות הסכך להיות מגדולי קרקע
המילים שנאמרו ברטט בימי הסליחות ,הבקשות בגלות .רק ביום השביעי של חג ,שאז (סוכה יא.).
שנלחשו בראש השנה ,הדמעות של יום הכיפורים הוא אושפיזא דדוד מלכא משיחא ,מה
שאנו מבקשים על הישועה ,היא לשוב כי בסוכה אנו ממשיכים עלינו השראת
וצלילי השמחה שתחת הסכך ,הכיסופין וההתרוממות
לארצינו ולנחלתינו ויקים כסא דוד על השכינה ,כמו שאומרים ביהי רצון
שבהקפות ,כולם נאספים אל הלב ,והלב מבקש לכניסת הסוכה 'ותשרה שכינתך
לצאת בריקוד של שמחה .לחבוק את ספר התורה מכונו ,ויקים לנו סוכת דוד הנופלת,
הרי זו ישועה רבה ,לכך נקרא יום בינינו' ,ואין זה אלא על ידי ענווה ורוח
בעוז ,להיצמד אליו ,ולומר בלי מילים :הם חיינו .וכאן נמוכה ,כמו שכתוב (ישעי' נז ,טו) 'אשכון
(אמרי שאול) 'השענא רבא'.
חיינו .כאן משוש ליבנו .כאן עתידם של ילדינו. ואת דכא ושפל רוח' ,על זה הרמז גדולי
אל פסגת השיא הזה מובילים אותנו ימי ירח האיתנים. קרקע ,כענין 'ונפשי כעפר לכל תהיה'
אחרי ימי התשובה והתפילה ,אחרי הישיבה בצילא
פרשת וזאת הברכה (בתפילת אלוקי נצור) ,ועל ידי זה יפרוש
דמהימנותא ,מגיע שמחת תורה .יהודי נוטל את ספר עלינו זיו שכינתו.
התורה בזרועותיו ,ורוקד עם כל אשר ביקש ,עם כל שכר כפול – ללומד ולמפרנס (דברי ישראל)
אשר קיבל עליו ,עם כל אשר הוא מייחל להיות. שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך שמחה כפולה בסוכות
והשנה ,בבית המדרש הגדול ,יהיה לריקוד הזה עומק (לג ,יח).
ושמחת בחגך וגו' ,והיית אך שמח
נוסף. איתא באבות (פ"ה מ"י)' :האומר שלי
(דברים טז ,יד – טו).
שלך ושלך שלי עם הארץ' .ופירשו
השנה נבוא אל ההקפות ובתוך ליבנו פנימה הידיעה: בספה"ק אם אחד מפרנס מצינו בסוכות שהוא
עשינו למען התורה .התאמצנו למענה .נתנו משלנו תלמיד חכם ,וסבור בדעתו כנגד יעקב אבינו
כדי שקולה יוסיף להישמע ,עשינו הכל כדי שהיא שנותן מחלקו להתלמיד ע"ה ,כדכתיב ביה
תמשיך להתקיים. חכם ,וכן התלמיד יז) לג, (בראשית
והשמחה -שמחת כולנו היא. חכם אם סבור 'ולמקנהו
שנותן מחלקו ע ש ה
****** ס ו כ ו ת '
בעולם הבא
ימים של התלכדות עברו על חצר קדשנו .התלכדות להמפרנס (טור או"ח סי'
מפתיעה שעוד תיחרט באותיות של זהב בוהק בדברי הרי אותו, תיז) ,קרוי 'זמן
ימיה של חצר הקודש .לב הצטרף ללב ,כתב שותפות אלו עצי הארץ. ואף שמחתינו'.
לכתב שותפות ,חתימה לחתימה ,הרשאה להעברה, כי הקב"ה נותן וכדאמרינן שהוא רמז לגלות,
גארטל התחבר גארטל ,וכולם ביקשו להיות שותפים: לכל אחד פי שנים מחלקו בתפילה שבכניסה לסוכה' ,ובזכות
המגיעו ,יששכר מקבל חלק כפול צאתי מביתי החוצה ודרך מצותיך
לכבד את התורה ,לשמח את לומדיה ,ולהעניק נחת
בעולם הבא כדי שיחלוק עם המחזיקו ארוצה ,יחשב לי זאת כאילו הרחקתי
רוח לאבינו הרועה הנאמן כ״ק מרן אדמו״ר שליט״א. נדוד' ,מכל מקום נכפלה בו השמחה,
שיוכל ללמוד בשלוה ,ולזבולון נותן
כל אחד הביא את חלקו .זה בנתינה נדיבה ,זה בקבלה חלק כפול בעולם הזה ,אחד בעבורו כדכתיב 'ושמחת בחגך וגו' ,והיית אך
שיש בה מאמץ ,וזה במסירות והקדשת זמן ועשייה. ועוד חלק בשביל יששכר. שמח' (דברים טז ,יד – טו).
מאחורי כל התחייבות עמד לב שאמר :מוסדות התורה לכן' ,שמח זבולון בצאתך ויששכר והוא על דרך שביארנו (במק"א) בכפל
הללו יקרים לי .הבחורים והאברכים הללו הם חלק באהליך' ,כי שניהם צריכים לשמוח, השמחה שבברכת חתנים' ,שמח תשמח
מחיי .אני רוצה שקול תורתם יישמע גם מכוחי. דהגם שכל אחד נותן חלק לחבירו ,מכל רעים האהובים' ,הראשונה להעברת
וכך נרקמה שמחה משולשת ,שחלקיה שלובים זה מקום אינו נחסר ממנו כלום ,כי הקב"ה העצבות והשניה לעצם השמחה .וכן
בזה :שמחת התורה ולומדיה; שמחתו של הרבי, הכין לכל אחד חלק כפול שיוכלו לתת בחג הסוכות שהוא כנגד הגלות צריך
(אמרי אש) גם להשני. להרבות בשמחה ולכופלה .ובר מן דין
המבקש לראות את בניו מתעלים בתורה באין מפריע;
על ידה ניצולים מכל צרות הגלות,
ושמחתם של המחזיקים ,הזבולונים ,הזוכים להיות
חלק מן מעיינות החיים המפכים בהיכלי הישיבה שמחת תורה וכמאמר הס"ק מקאזמיר זצוק"ל עה"כ
(ישעי' נה ,יב) 'כי בשמחה תצאו' ,שמכוח
והכוללים. השמחה תצאו מכל צרה וצוקה( .נחלת
"קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא" .וכאשר לימוד גורר לימוד דן)
ישראל מתלכדים ששים ושמחים סביב התורה ,גם לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף
הלבבות מתקרבים ,והיו לאחדים בידינו .הדאגה על פי שלא לשמה ,שמתוך שלא לשמה
בא לשמה (פסחים נ.):
הושענא רבא
נעשית משותפת ,האחריות נעשית משותפת ,וגם
השמחה נעשית משותפת. אמר לפרש מאמר חז"ל הנ"ל בדרך הצפיה לגאולה
****** זה :לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות
הענין שנקרא יום זה 'השענא רבא'.
אפילו שלא לשמה ,פירוש אפילו
עוד מעט קט ,בעיצומו של יו"ט שמחת תורה נקרא ידמה בנפשו שכל עסק תורתו ועשיית הלא כל יום ויום משבעת ימי החג
את הפסוק "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך".
המשך בעמוד הכ' >>>
המשך בעמוד ב' >>>
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
המשך בשבילי המערכת
תזלוג לנו באין רואה ,ותעלה גם תפילה וברכה בכל מעשי ידיו. (בראשית רבה צט ,ח) חז"ל מסבירים במדרש
חרישית: ****** כי זבולון קדם ליששכר בברכתו של יעקב
ריבונו של עולם ,טאטע זיסער ,השתדלנו (בראשית מט ,יג) "זבולון לחוף ימים ישכון"
בימי הסוכות אנו אוגדים את ארבעת
למען בניך העוסקים בתורה .עזור לנו וכן בברכתו של משה (דברים לג ,יח)" :שמח
המינים המהודרים ומשמחים לב כל
זבולון בצאתך ויששכר באוהליך"",ולמה
לראות את ילדינו חבוקים ודבוקים רואיהם וניגשים עמם להקיף את הבימה,
כן? אלא שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא
בתורתך באמת ,וזכנו לגדל בנים ובני שספר התורה עליה .אגודה אחת בידינו, ֵ
ויששכר עוסק בתורה וזבולון בא ומאכילו
בנים עוסקים בתורה ובמצוות כל הימים. ובקשה אחת בפינו הנזעקת מעומק הלב:
-לפיכך קדמו .עליו אמר הכתוב "עץ חיים
השפע עלינו "גוטע קינדער" ,נחת יהודית "אנא ה' הושיעה נא"!.
היא למחזיקים בה".
אמיתית ,אידישע לעכטיגע דורות ,וקיים והשנה ,הבקשה הזו קרובה כל כך ללבנו.
וכן ברש"י הק' בלשונו הזהב :זבולון
בנו שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו הרי נשאנו יחד דאגה לעתיד המוסדות.
ויששכר עשו שותפות ,זבולון לחוף
עד עולם. שלא יבואו למצב של חורבן ח"ו ,ביקשנו
ימים ישכון ,ויוצא לפרקמטיא בספינות
****** ישועה ,ונחלצנו לפעול למענם .גם כשלא
ומשתכר ,ונותן לתוך פיו של יששכר ,והם
היה לנו קל ,גילינו לפתע כמה כוח אדיר
מתוך השמחה הזו אנו מביטים נכוחה גם יושבים ועוסקים בתורה ,לפיכך הקדים
יש לציבור כאשר כולם נותנים כתף
אל ההמשך והעתיד העומד לפנינו בס"ד. זבולון ליששכר ,שתורתו של יששכר על
ונרתמים בכל לב ונפש במטרה משותפת
אל הבשורה שתלווה אותנו לקראת השנה ידי זבולון היתה".
ובמבט צופה פני עתיד .ההשתתפות היתה
הבעל"ט מפתיעה וסוחפת ,נהרות של הכרת הטוב ובהמשך המדרש שם באות מילים
בהתחשב בימים העמוסים בערבי ישׁבת ְמ ַסיְ ּעֹו ֵל ֵ"ש ְׁלָּך ֵהןֶ ,ש ַׁא ְ ּ
ֶ מופלאות:
הימים טובים שעעל"ט ,כמובן ָב ֶּהן".
שהעבודה טרם הסתיימה .רבים שלך הן.
זכו לקבל את תשורת הקודש מידי גם לך חלק באוהל הזה .אתה יוצא
רבנו שליט"א ,וכן רבים קיבלו על למלאכתך ,טורח לפרנסתך ונושא
עצמם שותפות ,ובשל טרדות החגים בעול עמל יומך ,ובאותה שעה
עדיין לא הספקנו ליצור עמם קשר יושב בחור חמד על תלמודו ,אברך
ולהסדיר את מימוש התחייבותם. מברר סוגיה לעומקה של שמעתתא
לכל אחד ואחד מהם נתונה הוקרתנו אליבא דהלכתא ,וקול התורה עולה
העמוקה .אנו יודעים שהקבלה באה השמיימה .אתה ,אתה עצמך -
מן הלב ,ומבקשים לסייע לה לבוא מסייע להם לישב באוהלה של
לידי מעשה. תורה ,והאוהל הזה נעשה גם שלך.
מעתה ,כמה מעוררת היא הקריאה
במהלך השבועות הקרובים ,ובמהלך
הנצחית ״שמח זבולון״ .יש לך
כל שנת השותפות ניצור קשר
במה לשמוח באמת .יש לך חלק
הדוק עם כולם ,כדי לבסס יחד את
בתורה הנלמדת ,בהתמדה הנבנית,
המשך החזקת היכלי ממלכת התורה בנפשות צעירי הצאן הגדלים בין
דמודז'יץ .כל התחייבות שתתממש כותלי בית המדרש -בנין לדורות.
תוסיף יציבות ועוגן למוסדות,
ורש״י מפרש (דברים שם) כי "שמח
תאפשר ללומדים להמשיך בתלמודם
זבולון בצאתך" היא הברכה שאותה
ותעניק לשותפים את שמחת חלקם
שמענו רבות במהלך השנים מפ"ק
בעץ החיים ,ותביא לרבנו שליט"א רבינו עט"ר שליט"א" :הצלח
את הידיעה והבשורה שהכל מתנהל בצאתך לסחורה"!
על מי מנוחות ותעניק לו את שלוות
אל היציאה ,אל העמל ,אל דאגות
הנפש ורוגע הלב כדי שיוכל להשפיע
הפרנסה ,מתלווה ברכת התורה
עלינו מטוב נהורך.
היודעת לתגמל בהבטחתה מפי ק-ל.
עוד עבודה רבה לפנינו .בכלל המישורים ואהבה זרמו מאז ההכרזה מפי הקודש זבולון מחזיק בעץ החיים ,וממנו הוא
וכינון האגפים ,אך בסייעתא דשמיא, לאחר מעמד הסליחות .אה ,מה נהדר היה שואב הצלחה ורב שפע וכל מילי דמיטב.
בכוחו של הציבור כולו ,כאיש אחד מראה כהן ,כשעברנו לפניו כבני מרון,
כאשר מתבוננים בפיוט הנאמר בעיצומו
בלב אחד ,מבשרים אנו כי התחלנו את ומברכות פיו כולנו התברכנו בהרחבה!
של שמחת תורה ,ומושר בעוז שוב ושוב
העלייה על דרך המלך .את המסירות הזו ומתוך אותה אחדות מפעימה והיסטורית, בהקפות ובטיש ,מתבלטת מתוך הזעקה
אנו מוקירים למאוד ,ועל כל לב שנפתח נבקש כעת גם" :אנא ה' הצליחה נא"! ׁיעה
הֹוש ָ
ִ התפילה המפעימה" :עֹוזֵ ר ַד ִּלּים
ועל כל יד שסייעה בעצה באומר ובמעש, הצלח נא את תורתם של הבחורים יחה נָ ּא". ּומ ִצּיל ַה ְצ ִל ָ
ּפֹודה ַ
נָ ּאֶ ,
תודתנו משוגרת מעומק הלב בהלל ורנן. והאברכים המסולאים מפז .הצלח נא השנה ,לאחר שפתחנו את הלב לתמיכה
וכאשר יתחיל הניגון של ההקפות ,וכאשר את עמלם של המחזיקים בהם .תן ברכה הגונה בעמלי התורה ,הפכנו לשותפים
המעגל ילך ויתרחב ,נרים את רגלינו במעשי ידיהם של כל מי שנענו לקריאת מלאים עם רבינו שליט"א ,או אז ,יכולים אנו
ברקידה של שמחה עילאית טפח וטפחיים הקודש ,ופתח לפניהם שערי שפע וסייעתא להרהיב עוז ולבקש" :עוזר דלים הושיעה
מעל הקרקע ,ונישא עמנו את הידיעה דשמיא במידה טובה ומכופלת וכפי שבירך נא" -אנא ק-ל רחום וחנון ,בזכות הושטת
רבנו שליט"א ,שלא ירגישו זאת כלל! היד הזו ,בזכות עמידתנו לימין המוסדות
הברורה הזו:
וכשיגיע יום הנשגב של שמחת תורה, בבחינת שהתאמצנו להיות "פודה ומציל"
יש לנו חלק .השנה יש לנו שותפות .נגיל
יום של 'עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה את כתר התורה מהמיצר החומרי המאיים
ונשיש ,כי היא לנו עוז ואורה!
מכם' ,ניכנס כולנו בצוותא חדא וברעותא על המשך שגשוגו -התפילה "הצליחה נא"
והשנה -זכינו .כולנו בתוך המעגל. דליבא אל המעגל הגדול .נאחוז איש ביד תתקיים בנו אי"ה במלואה .כי מי שמסייע
מחוברים בשותפות אמיצה בל תינתק בזה רעהו ,נרקוד באהבה ובהתאמצות ,ומתוך לתורה ,זוכה שהקב"ה מצליח את דרכיו,
ובבא. השמחה נעצום את העיניים ,דמעה רותחת מברך את מטה לחמו ,ומשרה שכינה
ג ב
ֹ ֹ �
ֻֻס ַּּכ++++ת ++אֹו+רֹו
בסייעתא דשמיא
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א פרפראות משולחן גבוה
הושענא רבא ושמחת תורה סוכות
התורה מרוממת האדם ,מלבד ההנאה בלימודה הסוכה שקולה ככל המצוות מפני שמביאה לאמונה שלימה
על דרך מוסר ועבודה ניתן להסביר בדרך הנוגעת לנו במיוחד ביום זה -יום בפייט ליו"ט שני של סוכות (חזרת הש"ץ שחרית) אומרים 'בל תהי מצות סכה בעיניך קלה ,כי
הושענא רבא ואושפיזא דדוד מחד ,וערב שמיני עצרת ושמחת תורה מאידך, כנגד כל מצות דת חקותיה שקולה' .ותמוה ,מנין למד הפייטן לומר דמצות סוכה שקולה
כאשר אנו מכינים עצמנו לפזז ולכרכר בכל עוז לכבוד התורה הקדושה. כנגד כל המצות ,ובחז"ל איתא כן על כמה מצות אחרות [מילה (נדרים לב ,).צדקה (ב"ב ט,).
ּ�ָּבֵעֵ ֵּת נֵ ֵצֵ ֶא ִִמ ּ�ָּב �ֵֵּתינ �ּו ֶֶאל ֵצֵ ל ַה ּ�ֻּס �ָּּכה, בכתוב נאמר 'בכתף ישאו' ,כאילו הלויים הם הנושאים את הארון והלוחות, ציצית (שבועות כט ,).עבודה זרה (הוריות ח ,).שבת (ירושלמי ברכות א ,ה)] ,ולא במצות סוכה.
ׁש ֶַאֵּת ַה �ֵּּת ׁׁשּו ּ�ָקה,ֶֹאׁש ֶֶאֵּת ִַמ ּ � יַ ַַחד נַ ֵעֲ ֶלה ֵעַ ל ֹר ׁ אולם אמרו חז"ל (סוטה לה ).שלאמתו של דבר ,הארון הוא שהיה נושא את וכתב המפרש ,דמקורו של הפייטן הוא מדברי הגמרא (ע"ז ג ).שלעתיד לבוא כשיראו
נושאיו .הרעיון הטמון בכך הוא ,שהאדם צריך להטות שכמו לקבל על עצמו אומות העולם שהקב"ה משלם שכר לישראל ,יטענו שאם היה הקב"ה כופה עליהם הר
ֵעַ ל ׁ ּׁשנּ ה ׁ ֶׁשל ֵעּ ִּמלֶׁ ׁ ,של ֵעֲ ִל ּ �יה ּו�ְזּ ָּכִ ּ �יה, עול תורה להגות בה ביום ובלילה ולקיים את כולה ,בתחילה העול הוא קשה' ,כל
כגיגית היו אף הם מקבלים את התורה ושומרים מצותיה ,לפיכך הם מבקשים 'תנה לנו
יׁש ִַמֶאָק ּוַ ֲַחּוּ יּ ה ׁ ֶׁש ּהְפּ ָּכּ ה ֶֶאֵּת ַה ִ �ל �ִמּו�ד ּלִגִ ׁ ּ ההתחלות קשות' ,ובהמשך ,האדם מתחיל לחוש את מתיקות התורה ,ודברי
מראש ונעשנה' .והקב"ה ישיב להם ,מצוה קלה יש לי וסוכה שמה ,לכו ועשו אותה וכו'.
התורה נעשים עבורו כ'זמירות' נעימות וערבות לאוזן .ועלול האדם לחשוב
מכך שנבחרה מצות סוכה ,למד הפייטן שהיא שקולה ככל המצות ,ולכן אם היו אומות
שבכך הגיע אל תכליתו וייעודו ,הוא קשור אל התורה ואוהב אותה ,ולזה למדונו
ְזֶֹאֵּת ּהֶאּו ֹֹּרה ׁ ֶׁש ּ�ָּבֵּתּו ְֹּך ּ�ָּב �ֵֵּתינ �ּו נִ ִּמ ֶֻּסָּכֶ ֵּת חז"ל שעדיין אין בכך די ,הארון נושא את נושאיו ,התורה ניתנה לנו כדי שתישא העולם מקיימים אותה כראוי ,היה נחשב להם כאילו קיימו כל מצות התורה.
תרומם ותגביה את נושאיה טפח וטפחיים מעל הקרקע החומרית והגשמית, בביאור הטעם דמצות סוכה שקולה ככל המצות ,יש לבאר על פי דברי חז"ל (ערכין לב ):על
ִֵמֵעַ �ִמּו�ד ּלֵעַ �ִמּו�דּ ,ו ִ�ִמד�ַ ף ּל ִַמ ֶ�ֻּסָּכֶ ֵּת, תכלית עסק התורה הנאמר בכתוב (נחמיה ח ,יז) שבני ישראל
ָּק ִָּביֵעּו�ֵּת יּו ִֹּמיּו ִִֹמיֵּת ִִמ ּ�ָּב ִלי ּלּוַ �ֵֵּתֹר איננה ההשתעשעות לא עשו סוכות מימי יהושע בן נון עד ימי
באמריה בלבד ,אמנם עזרא ,ומפרשת הגמרא ,שבוודאי בכל
ׁ ֶׁש �ִגּו ֶֹֹר ִֶמֵּת ַל ַ�ָּביִ ֵּת ּל ִה ֵּּתֵעַ � ֵֵּטֹר ּ�ָּב'ָּכֶ ֵֶּתֹר',
וההנאה השמחה הזמן הזה קיימו מצות סוכה ,אלא כוונת
הצרופה שיש לאדם הכתוב היא שבימי עזרא ביטלו אנשי
ֵהן �ָּּכל ּהֵעּו ֹּלם ַה �ְֶזה הּו�ֶא ַֹרָק ד�ִ ַיֹרֵּת ֵעֲ ַֹרֶאי, מדברי תורה ,חשיבותם כנסת הגדולה את יצרא דעבודה זרה,
גדולה לאין ערוך ,והם והגינה זכות זו עליהם כמו סוכה ,ואת זה
� ְּפֹרּוְֹזּ דּוֹֹר ׁ ֶׁשל ֲַחלּוֹף ׁ ֶׁש ֵֶאינ ֹּו � ָּּכ ַדֶאי, התבלין היחיד נגד לא עשו מימות יהושע בן נון ,עיי"ש.
ּוּ ֶּאנ �ּו �ָּבּוֹנִ ים ּלנ �ּו ׁ ּׁשם ִ�ָּב ׁ ּׁש ִֵמי �ִּמֹרּוֹם, התגברות היצר ,אולם מכלל הדברים אתה למד שמצות סוכה
קבלת עול תורה באמת
ד�ִ ַיֹרֵּת ֶָק ַָּבֵע ׁ ֶׁש �ֵּּת ִֶאיֹר �ָּּכִמ ֹּו יַ ֲהלּוֹם היא כאשר האדם מוסר
מגינה על היושב בה ,מפני יצרא דע"ז,
שלפיכך נקט הכתוב שביטול יצרא
ומשעבד את עצמו דע"ז הגין על דורו של עזרא 'כמו סוכה',
ּהֵעּו ֹּלם �ָּּכ �ל ֹּו ִּמ ַַח �ֶָּכה ּלֵעּוֹֹר ֹּו ׁ ֶׁשל ִלּוּ יּ ֵּּתן, לתורה שתשנה אותו ותעדן אותו בכל הליכותיו ודרכיו ,גם כאשר איננו עוסק
ואין הכוונה רק לעבודה זרה כפשוטה
בה בפועל.
ֶַא ְּך ּלנ �ּו ִּמנּ ה יּ ְפּ ה � ָּּכ ָּּבֹר ֵעַ �ֵּּתה נִ �ֵַּתן, ודוד המלך שקרא לדברי תורה 'זמירות' ,נתכוין לטובה ולבטא מתיקותם
אלא לכל אביזריה ,כל הרהור ומחשבה
שאינו עולה בקנה אחד עם האמונה
�ִָּכי ִִמי ׁ ֶׁשֵעּ ִֵמל ּּוִמ ׁ ַׁש ֵ �נן ֶֶאֵּת �ֵּתּו ַֹֹרֵּת ַה �ָּבּו ֵֹֹרֶא הנפלאה של דברי התורה ,לעודד את העם לעסוק בה ,ואמנם יתפרש כך השלימה הפשוטה והתמימה ,הסוכה
יּו ׁ ֵֹׁשָּב �ָּּכל ַה ׁ � ּׁשנּ ה ּ�ָּב ֻּּס � ַָּכֵּת ֶאּוֹֹר ֹּו ׁ ֶׁשל �ֵּתּו ֹֹּרה הכתוב 'בכתף ישאו' ,מלשון 'שאו זמרה' ,ללמוד תורה במתיקות וערבות ,מיט מגינה מפניהם ,שהיא 'צילא דמהימנותא' -היושב בה חוסה בצל האמונה בשלימות.
א'גישמאק .אך בד בבד היה עליו להדגיש באזניהם גם את הפירוש השני של והנה בעבודה זרה מפורש בחז"ל (הוריות ח ).שהיא שקולה ככל המצות ,וכן אמרו (קידושין
'בכתף ישאו' ,הארון נושא את נושאיו ,שהגישמאק איננו התכלית ,המטרה היא מ ).שכל הכופר בה ,כמודה בכל התורה כולה ,ומהאי טעמא יתן הקב"ה לאומות העולם
ׁש ִּמ ַּחה ִּמ ׁ ּׁש ֶל ִֶמֵּת, יִ �ֵֵּתן ַה ׁ � ֵׁשם ּוּ ִֵּתְזּ ָּכ� �ּו ּל ִ � ההתרוממות וההתקרבות אל הקב"ה שאדם זוכה לה ע"י עסק התורה .דוד את מצות סוכה כניסיון על כל המצות ,כי אם יצליחו להיגמל מיצרא דע"ז ולבטל עצמם
ּ�ָּב ֵָּביֵּת ַה �ִִמ ּד ֹּר ׁׁש ּו ַ�ָּב ּ�ֻּס �ָּּכה ַה ִּמֹרּו ִֶֹמ ִֶמֵּת, המלך עצמו בוודאי ידע וזכר זאת ,אך היה מוטל עליו לחדד זאת גם באזני העם. אל האמונה השלימה בהשי"ת ,ייחשב להם כאילו הודו בכל המצות ,ושפיר אמר הפייטן
כתיקון על כך ,סיבבו מהשמים שישכח לגמרי את דין 'בכתף ישאו' וירכיב את על מצות סוכה כי כנגד כל מצות דת חקותיה שקולה.
ׁשֵּתְזּ ָּכ� �ּו ּל ׁ ֶׁשְפַ ֵע ּ�ָּב ֹּרָּכּ ה ׁ ֶׁש ֵֶאינּ �ה נִ ִגּ ַֹרֵעַ ֵּת
ִ הארון על עגלת בקר ,כשתוך כדי הליכה היה ניכר שאף הבקר אינם מסוגלים
ומבואר בגמרא (ע"ז ג ):שכשיתן הקב"ה לאומות העולם מצות סוכה ,מיד כל אחד ואחד
ׁשּוֹן ִִמ �ִַמֵעּ יּ נַ י ַהד�ַ ֵעַ ֵּת. ּוּ �ִֵּת ׁ ּׁש ֲֶאָּב �ּו ִַמיִ ם ּ�ָּב ּ �
ׁש � לשאת את כובדו של הארון ,ולעיני בשר היה נדמה כמט ליפול ,ועונשו של
הולך ועושה סוכה בראש גגו ,והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז ,וכל אחד ואחד
עוזא הזכיר לכל ישראל מה שנשכח קצת מהם ,שה'ארון נושא את נושאיו' -
מבעט בסוכתו ויוצא .ואף שבני ישראל אם יש להם צער מישיבת הסוכה ,הם פטורים
תפקידנו איננו לשאת את התורה בלבד ,אלא לתת לה לשאת ולרומם אותנו
א פריילעכן יום טוב לכלל אנ”ש (ליל הושענא רבא תשפ"ג) ולהפוך אותנו לאדם אחר לגמרי ,יהודי של תורה.
ורשאים לצאת ,אבל הגויים 'בעוטי מי מבעטי'.
לומדי ,נציגי ,ונבחני ‘יודעי תורתך’ ולכך בני ישראל ,אינם מבעטים בסוכה כשיוצאים ממנה כשמצטערים ,כי אנו נכנסים
השמחה -על התחלת לימוד התורה אל הסוכה לאחר העבודה בימי הרחמים והסליחות ,בהם המלכנו עלינו את מלך מלכי
בהערכה עצומה ובאהבת התורה, המלכים הקב"ה מתוך אהבה והשתוקקות עצומה ,וכדי להשלים זיכוך כח האמונה
איתא (קוה"ר א א) דמהפסוק (מלכים א' ג טו) וה' נתן חכמה לשלמה וגו' ויעש
משתה לכל עבדיו ,למדים דעושים סעודה לגמרה של תורה ,ע"כ .וצ"ב ,דהרי והמלכת השי"ת ניתנה לנו מצות סוכה ,עלינו להיות ברורים בדעתנו שכניסתנו אל הסוכה
דוד דב טאוב שמואל אליהו טאוב לא סיימו שם את התורה ,אלא רק דקיבל שלמה המלך חכמה ,ועכשיו מתחיל הקדושה היא על מנת כן שאף אם יתגבר כח יצרא דע"ז עד למאוד ,כחמה בתקופת
עזריאל יעקב לרנר
ללמוד ,ואיך למדו משם לעשות סעודה לגומרה של תורה. תמוז ,נקיים בנפשנו 'שאם באת לבעוט ,דע שאתה ירא ,ואין ירא בועט' (עיין ירושלמי סוטה
ויש לומר ,דהנה עיקר השמחה בשמחת תורה אינה על שסיימו ללמוד ,אלא פ"ה ה"ה) ,ובכל אופן ומצב שיעבור עלינו ,לא ניטוש ולא נעזוב את תמימות אמונתנו ח"ו,
דעכשיו מתחילים ללמוד .לפי זה אפשר ללמוד משלמה המלך לעשות סעודה אז תהיה לנו הסוכה לעזר ולתועלת אמתית על כל השנה כולה ,בל תהי מצות סוכה קלה
לגמרה של תורה ,והיינו על שמתחילים עכשיו מחדש ,כשם ששלמה המלך בעיניך כי כנגד כל מצות דת חקותיה שקולה.
עשה סעודה על התחלת הלימוד(.שמחת תורה תשע"ח) (רעווא דרעווין שבת חוה"מ סוכות וליל הושענא רבא תשפ"ג)
ה ד
שאמרו נעשה ונשמע ,וכיון שרצו דיים והותר הוא סתיר .ולדברינו מיושב, אלי" ,ורק אח"כ "ואשובה אליכם" .וכמו מורינו ראש הישיבה שליט"א
זמן שמחתינו
לראות את מלכנו ולשמוע מפי הגבורה. שמלאכת ההבאה היתה 'דיים' ,אבל כן בימים אלו ,בתחילה "אני לדודי",
אבל כשאמרו למשה דבר אתה עמנו בליבם היתה תשוקה של 'והותר' ,א"כ שמיראת הימים מתעורר מעצמו לשוב,
ונשמעה ,אזי השתמשו עם תיבת המלאכה זה ה'דיים' שהביאו ,אבל ורק אחר "ודודי לי" .אבל סוכות הוא
'ונשמעה' לבד ,וזה היה ע"י שכפה ה'והותר' זה התשוקה שהייתה בליבם זמן של תשובה מאהבה ,שהקב"ה משיב
עליהם את ההר כגיגית. ליתן עוד ועוד ,ושלא נכלל בתואר ומחזיר את היהודי אליו יתברך ,ומתקיים
מלאכה ,כי את זה הם לא הביאו .אבל בנו "השיבני ה' אליך ונשובה" ,ועי"ז כל קרוב כל כך ,וכדאיתא ברש"י על הפסוק מדוע דווקא חג הסוכות מכונה בתואר
הטעם שינסה הקב"ה את האומות כל זה מעיקר התשובה ,להשתוקק ההנהגה שלנו מתעלה ומתקדשת ,אפילו "דבר את עמנו ונשמעה" וכו'" ,את" לשון "זמן שמחתינו"?
במצוות סוכה ולרצות עוד ועוד .ולכן השופר שמטרתו החלק החומרי .ועתה יובן כמין חומר מה נקבה ,אמר משה רבינו לבנ"י ,התשתם
בהתקרב חג הסוכות ,זמן שמחתנו,
הוא לעורר על תשובה ,והוא נקרא כן שדרשו חז"ל על הפסוק "וביום שמחת כוחי כנקבה שאינכם חפצים להתקרב
ולפי"ז יבואר מה שאמרו חז"ל במסכת עלינו להתבונן ולהבין מדוע חג זה שהוא
מלשון "שפרו מעשיכם" ,זהו חכמה לבו" זה בנין ביהמ"ק ,וכן הסוכה היא מאהבה ולשמוע מפי הגבורה ,ע"כ .ויובן
ע"ז (ג ‚).שלעתיד לבוא כשיאמרו נעשה לזכר ענני הכבוד ,זכה לתואר 'זמן
ואינה מלאכה ,כי עיקר התשובה הוא מעין המקדש ,ועל כן נקרא מודע זה "זמן לפי הנזכר ,שבתשובה מיראה נהפכים
האומות תנה לנו מראש ונעשנה ,כלום שמחתינו'? זהו תואר מיוחד שלא מצאנו
איננה מלאכה ,אלא לשוב אל ה' בכל שמחתינו" ,לפי שאנחנו זוכים להעלות העוונות רק לשגגות ,כיון שאין קרובים
כפית עלינו הר כגיגית ,יתן להם הקב"ה אותו בחג השבועות כאשר קיבלו בנ"י את
הלב מאהבה .ואכן במשכן זכו לתקן את כ"כ אזי לא נשתנית המציאות אלא רק
את כל המציאות שלנו להקב"ה ,ולקדש התורה ונקרא 'יום חתונתו' ,ולא בפסח
מצוות סוכה ,ומקדיר עליהם חמה ,והם הנעשה שהקדימו בנ"י לנשמע ושנפגם נתמתק במקצת ,ולכן העוונות נהפכים
גם את החלק החומרי. שנגאלו ממצרים ויצאו ממ"ט שערי טומאה.
יוצאים ומבעטים .והקשו בגמרא ,שהרי בחטא העגל ,ולכך התורה מדגישה לשגגות ולא לזכויות.
צריך להבין מדוע דווקא חג הסוכות נבחר
כוחה של
במצטער גם ישראל יוצאים ,כמו שפסק בציווי על בנין המשכן את הלשון להיות זמן שמחתינו ,ועוד צריך ביאור
רבא שהמצטער פטור מסוכה ,ותירצו "ועשית" או "ועשו" ,כדי לרמז שזהו
הטעם שאין עושים זכר למן ולבאר
מדוע עושים זכר לענני הכבוד ולא זכר לנס
שהחילוק הוא ,שהאומות מבעטים
תשובה
התיקון על 'נעשה'. ועפי"ז יובן ג"כ מדוע לא עושים זכר למן של מן והבאר.
ויוצאים .והנה יש לבאר מדוע הקב"ה והבאר ,כי המן הוא לחם רוחני שמלאכי
נותן לאומות דווקא את מצוות סוכה. זכיית בני ישראל לענני הכבוד בזכות השרת ניזונין ממנו ,ואמרו חז"ל לא ניתנה חשיבותה המיוחדת של שמחת בית
מאהבה
ועוד ,מה היא התשובה הניצחת מזה הקדמת נעשה לנשמע תורה אלא לאוכלי המן .ועל הבאר מרים השואבה
שהם מבעטים .אלא ההסבר הוא ,לפי מובא ,שזכו על ידו לחכמה .ונמצא ששני
ונראה שלענני הכבוד שזכו בנ"י בזכות דברים אלו היו דברים רוחניים ,דברים והנה מובא בגמרא ,שעיקר השמחה בחג
שמצוות סוכה מראה על התשוקה שהקדימו נעשה לנשמע ,הם אינם עמוד הסוכות היתה בשמחת בית השואבה,
לחסות בצל השכינה ולעשות רצון ה', ששייכים למציאות של מלאכים ,משא"כ
הענן ועמוד האש ששימשו לישראל עוד ענני הכבוד שזה היה מצב של צל השכינה בשאיבת המים לניסוך .ולהבין זאת באור
ולבטל את עצמנו וכל רצוננו לרצונו בימי חג הסוכות שבים בנ"י בתשובה
קודם מתן תורה ,שהרי אין לומר שזה ודביקות בה' ,ועי"ז לקדש את החומריות, יקרות ,דהנה בגמרא הפליאו גדולות
יתברך ,ולכן כשהקב"ה הוציא חמה מאהבה על שמחת השואבה שהיו מרקדים
מה שנסתלק מהם בחטא העגל ,שהלא וכיון שזוהי עבודה לדורות ,לכן קבעו על
מנרתיקה ומקדיר עליהם ,זה היה גם לאחר חטא העגל שימשו עמוד הענן אמרו חז"ל (ע"ז ד ):לא היו ישראל ראויים זקנים וחסידים במשך כל הלילה ,ומובא
זה זכר.
לבחון ולהוכיח אם אכן כל רצונם הוא והאש .אלא בהכרח שזה מדבר על לאותו החטא [של מעשה העגל] אלא בירושלמי (סוכה פ"ה ה"א) שמשמחה זו שאבו
כדי להורות תשובה לרבים .והנה ביום ומדת השמחה גם כן דומה לעניין האמור,
לה' ,שהרי אכן דין הוא שמצטער פטור עוד חמישה עננים ששימשו לישראל רוה"ק ,ומשם שאב יונה נבואתו ורוה"ק.
כיפור נסלח חטא העגל לבנ"י ,ולכן כי הרי ידוע מהיסוד של הרה"ק מקארלין
מהסוכה ,אלא שבנ"י מצפים שיוכלו כמבואר במדרש תנחומא פרשת בשלח, וכן אמרו במסכת סוכה ,מי שלא ראה
בימים הללו של עשרת ימי תשובה זי"ע ,ששמחה היא איננה מצווה ,אבל מה
לחזור ולקיים שוב את רצון ה' ,ולכן שהיו ז' עננים לישראל במדבר ,ומתוכם הרחקת מים התחתונים ממים העליונים, שמחה זו לא ראה שמחה בימיו .ודבר זה
מועילה אפילו תשובת היחיד .אולם ששמחה פועלת ,אין בכוחה של שום מצוה
הם אמנם יוצאים מהסוכה ,אבל מצפים ב' עננים הם עמוד הענן והאש .וצריך שהיו בוכים שרוצים להיות לפני הקב"ה, טעון ביאור.
ביו"כ זהו זמן של תשובה מיראה, לפעול .כלומר שהשמחה מביאה את האדם
בכל רגע לחזור לסוכה .ואילו האומות לומר שחמישה עננים הנותרים הם ופייסם הקב"ה ונתן להם מצוות ניסוך המים ונראה דהנה מובא בתיקו"ז ,שהמים
ואילו חג הסוכות הוא זמן של תשובה לעשות רצונו ומצוותיו ,ובניקל יותר לגבור
אינם חפצים באמת לעשות רצון ה', אותם העננים שהקיפו את בנ"י מכל שיזכו שיעלו על גבח המזבח .ובביאור הם מקור התאוות ,ואם כן י"ל שמטרת
מהאהבה ,כי אז הקב"ה הראנו את הכח על יצה"ר .ומובא בגמרא במסכת תענית
ולכן ברגע שהם נפטרים מהסוכה ,הם הרוחות ,ונקראו "הכבוד" ,כיון שעל העומק בזה י"ל כנ"ל ,שהמים התחתונים שאיבת המים והניסוך הייתה להעלות את
של התשובה מאהבה ,שזה בחינה של (כב ,).על הני תרי בדחני שאמר עליהם
רומז לכל מיני תאוות ,ומים העליונים כל הגשמיות והתאוות הכלולים במים
בועטים בכדי להראות שהם את שלהם ידם הי' בחינת גילוי כבודו יתברך ,והם תשובה שלימה ,שעל ידה חוזר האדם אליהו הנביא שהם מזומנים לחיי העוה"ב,
מרמזים על קרבת אלוקים ,והיו המים התחתונים ,למזבח ,דהיינו לקדושה.
עשו ואינם מחויבים עוד למצוה זו. אלו שנסתלקו בעגל ,ואח"כ חזרו בבניין לבחינה של למעלה וקודם החטא[ .והנה מחמת שהיו משמחים אנשים עצובים .וזה
בוכים על החלק הגשמי שלהם ,על דבר והעבודה של ר"ה ויוכ"פ היא להבדיל בין
המשכן .ואם כן אפשר לומר שאותם ענני יש לבאר בזה את הכפילות בי"ג מידות, מראה על גודל הכוח שיש בשמחה ,שעל
היותם רחוקים מה' ,ולכן נתן לנו ה' את
ע"י הסוכה זוכים להשיג את הבחינה הכבוד שימשו בזכות שבנ"י הקדימו שחוזרים פעמיים על שם ה' ,ורש"י ידה יכול כל אחד לחיות עם הקב"ה בכל
חג הסוכות שהוא "זמן שמחתנו" ,שעניינו
הרוחניות לגשמיות ולהיבדל ולהתקדש,
של קודם החטא לומר נעשה ,ולכן בזמן שהביאו לבנין מביא מחז"ל שהפירוש הוא ,אחד קודם מצב. וכמו שמצאנו בהלכה שראוי להקפיד
הוא העלאת וניסוך המים התחתונים ע"ג
המשכן בכדי לתקן הפגם ב'נעשה' ,מיד שיחטא ואחד לאחר שיחטא .כלומר, וא"כ זהו העניין שסוכות הוא זמן בעשי"ת מלאכול פת עכו"ם ,גם מי שרגיל
והטעם שבסוכה זכו להשיג את הבחינה המזבח ,וזוהי סיבת השמחה ,ובפרט שיש
חזרו ענני הכבוד לבנ"י ,כי הרי כאשר 'קודם החטא' זה כשעשה תשובה שמחתינו ,כי על ידי החג זה יכולים להיות בכך במשך כל השנה ,וכמו כן יש עניין
של קודם החטא ,שהרי איתא שכל בכוחה של השמחה לרומם את האדם גם
בנ"י הקדימו נעשה ,ביטלו את עצמם שלימה וזכה לבחינה של קודם החטא, מחוברים בכל עת ובכל שעה בהקב"ה .וזה להתענות וכדו' ולהתעלות עד הבחינה של
הנפילה בחטא העגל הייתה מחמת בחלק החומרי.
להקב"ה ,ומסרו נפשם לעשות כל ו'אחר שיחטא' זה מקודם שעשה תשובה הטעם שאמרו חז"ל שבשמחת השואבה יוה"כ ,שביום זה נדמים בנ"י למלאכים
שנתקרבו מיראה ואמרו למשה "דבר ויסוד כזה נמצא מזקיני 'האמרי שאול'
רצונו ,ובזה הם מעידים על המלכת ה' או שעשה תשובה מיראה]. לא ראינו שינה בעיננו ,כיון שהשינה היא שאין שייך אצלם גשמיות כלל אלא כולם
אתה עמנו" והיו צריכים לכפי' ,ואילו זי"ע ,שזוהי השמחה בסוכות ,והביא
עליהם ,וחוסים הם בצילו של השכינה, והנה בנ"י קודם חטא העגל זכו לענני היפך החיבור ,ולכך לא היו ישנים אלא רק רוחניים ,וזאת בכדי להזדכך מכל תאוה
היו מתקרבים מאהבה ושומעים מפי את דברי המדרש עה"פ 'סכתה לראשי
שהרי במה שאדם מבטל עצמו לרבש"ע הכבוד ,ואיתא בגר"א ועוד ,מהתרגום בגדר של מכתפי אהדדי .והנה בר"ה ויוכ"פ גשמית וחומרית .וזאת היא עבודה של
הגבורה ,היו בבחינה יותר גבוהה ולא ביום נשק' ,יום שנושקין ב' עולמות,
בכל הנהגות החיים ,חשיב הוא שחוסה שיה"ש על הפסוק "עד שיפוח היום העבודה היא מיראה" ,והאלוקים עשה 'אתכפיא' ,היינו לגבור ולנצח את הרע.
היו נופלים .והנה בסוכות שמתקרבים וכתב שזה חיבור של גוף ונפש .ולכאורה
בצילא דמהימנותא ,וממליך עליו את ונסו הצללים" ,מלמד שכשחטאו בעגל שייראו מלפניו" ,ולכן בימים אלו זה בחינה
להקב"ה בתשובה מאהבה ,מתקנים על כוונתו כדברינו ,שזה נעשה ע"י החיבור
הקב"ה ,וזה ביאור של ענני הכבוד שבנ"י נסתלקו ענני הכבוד ,ולאחר שהביאו של "שובו אלי ואשיבה" וכו' ,וכמו שקראנו ימי חג הסוכות מקדשים ומעלים החומר
ידי זה את שורש החטא. והדביקות עם הקב"ה ,שעי"ז גם החומר
חוסים בצל קל בצילא דמהימנותא ,וכמו תרומת המשכן בסוכות חזרו ענני בהפטרת שבת שובה "שובה ישראל עד ה' נתקדש ,וזה הענין של תשובה מאהבה אבל העבודה של חג הסוכות הוא קידוש
ועתה יובן מדוע ע"י תשובה מאהבה שקודם החטא אמרו בנ"י רצוננו לראות הכבוד .והיינו ,כיון שהרבו להביא כי כשלת" וכו' ,כי בימים הנוראים מחמת שנהפכים זדונותיו לזכויות ,בחג הסוכות החומר ,שזה עבודה של 'אתהפכא',
זדונות נהפכים לזכויות ,שהרי כל הטעם את מלכנו ,כך בסוכות הוא בחינה של מאהבה את נדבת המשכן לכפרה על היראה האדם פותח בתשובה תחילה ,ואזי שעניינו כאהבה המקלקלת את השורה, להעלות את החומר לצורה .וזה המצוה
שהיצר הרע נכנס בבנ"י ונפלו בעגל לראות את מלכנו ,דתיבת 'סוכה' הוא זהב העגל ולעשות לו דירה בתחתונים, נהפכים העוונות לשגגות .וזה הפירוש "כי שמגודל אהבתו ותשוקתו לה' ,מדלג הוא שיש באכילת כזית פת בסוכה ,הסוכה היא
ונתחייבו על זה ,נגרם ממצב של כפו מלשון 'סֹוכֶה' ,וכמו שהביא רש"י על שזהו בחינה של תשובה מאהבה ,בזכות כשלת" ,לשון שגגה .וזהו הלשון שהקב"ה על מדריגות ,ואהבתו יתברך ממלאה את מצוה שכל האדם מוקף בה ,להורות בזה
עליהם ההר כגיגית ,אך על ידי תשובה 'יסכה' ,שזוהי שרה שנקראת יסכה על זה חזרו למעלה שהיו בה קודם החטא, אמר לראובן ,אתה פתחת בתשובה תחילה, כולו ואת כל ישותו ומחברתו להקב"ה, שכל האדם מתהפך ומתעלה אל הקדושה,
מאהבה מתקנים את הכפי' ,וממילא שם שסוכה ברוה"ק. וחזרו ענני הכבוד. עתיד הושע מצאצאיך לפתוח בתשובה ומשתנית כל מציאותו לבריה חדשה, וזאת היא העבודה של העלאת המים
חוזרים למצב של ניתוק מן היצר הרע ואם כן ב' דברות הראשונות של אנכי ובזה יתבאר מה שהקשו בפסוק תחילה .ולכאורה צ"ב הלשון 'תחילה'. וממילא מציאותו מזדככת ונהפכת התחתונים למזבח כנ"ל.
ונשארים עם הבחינה של זכויות. ולא יהי' שמעו מפי הגבורה מכוח מה "והמלאכה היתה דיים והותר" ,שלכאורה ולדברינו יובן ש'תחילה' היינו "שובו לזכויות .משא"כ בתשובה מיראה שאינו ולכן מצוות השאיבה באה בתורת פיוס על
ז ו
הרב ש.ב.מרקסון
"אליהם אני נושא
את נפשי"
"אלה הדברים שחנני השי"ת להחברים
המקשיבים לקולי מדי שבת בשבתו ומועד
במועדו ,ועתה כי מה' יצא הדבר להוציאם
לאורה ,לא איש דברים אנכי לפני
הגדולים ...אך לקטנים כערכי ושפלים
בעולם כמוני ,ועייפי גלות המוטרדים
במשא ומתן כמו שהייתי ,שגלוי וידוע
לפניך שרצונם לעשות רצונך ,אלא
השאור שבעיסה מעכב ,אליהם אני נושא
את נפשי ודברי אלה ,כולי האי ואולי אזכה
שאחד מאלף ,או נפש אחת מישראל שהוא
כעולם מלא ,ימצא בהם באפס מה נקודה
בכל מקום בעולם ,ושיש השגחה פרטית ובמשנתה של תורת החסידות בכלל.
אחת של אמת להחיות את נפשו ברגעה
מדוקדקת גם על כל עלה שנופל מהעץ בתוך הדברים אף סיפר הרה"צ שליט"א,
חדא טבא בהרהור תשובה ,להעלות את
ועף ברוח .כל אחד שלומד בספריהם של כי בתחילת עבודת הקודש נכנס עם ראשי
עצמו מתוך הטרדה לתורה ותפילה ,כדאי
הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, המערכת ועם מורינו ראש הישיבה הרה"צ
לי".
רואה את הדבר הזה ,שכל פרט ופרט רבי אהרן יהודה משה שליט"א ,אל מעונו
וכל דבר בעולם מתנהל בהשגחה פרטית, של כ"ק מרן אדמו"ר ממודז'יץ שליט"א, בדבריו אלה פותח רבינו ה'דברי ישראל'
כל בן אדם וכל בריה ,דומם ,צומח ,חי, לקבל הימנו חיזוק וברכה לרגל הוצאת זיע"א את ספרו הקדוש .לרוב ענוותנותו
מדבר ,הכל מנוהל בהשגחה פרטית על הספר הקדוש לכלל שבטי ישראל ,ואף כותב בהקדמתו כי דברי תורתו מיועדים
ידי הקב"ה אשר מלוא כל הארץ כבודו. היה לעיניים בכמה דברים בעניין עריכת ל'קטנים כערכי ושפלים בעולם' ,אולם
דווקא מתוך כך נמצאנו למדים ,כי דבריו
זאת היא עיקר הנקודה בלימוד חסידות, הספר הקדוש.
הקדושים יפים היו לשעה ולדורות ,ואף
לראות ולחיות את הקב"ה בכל מקום בדורנו דור שפל ,כאשר אופפים אותנו
ומקום .רואים את זה בכל הספרים ,איפה לְמַע ַן תִּלְמַד לְיִרְא ָה טרדות הפרנסה וטורח קושי הגלות,
שרק לומדים ,בכל ספר שעוסקים ,רואים הגורמים לו לאדם קטנות המוחין ומונעים
שזוהי הנקודה :לראות את הקדוש ברוך •בתחילת הדברים ביקשנו ממנו מלעבוד את ה' מתוך התלהבות
הוא ולחיות אותו גם בעולם המעשה. לשמוע מה היא ההכנה הראויה פנימית ,יש בכוחם של אמרות קודש
ללימוד חסידות ,וכיצד בכלל שבספרו הקדוש להלהיב ולהבעיר את
•מזה תקופה שעוסקים במכון ליבותיהם של בני ישראל לאביהם
בההדרת הספר "דברי ישראל". ניגשים ללימוד ספרי חסידות
שבשמים ,לרומם ולהגביה את השאיפות,
מהי הייחודיות של ספר זה מתורתם של הבעש"ט הקדוש
להדריכם ולנווטם בדרך אשר ילכו בה
אשר מקום של כבוד נשתמר ותלמידיו זי"ע? ולהורותם את המעשה אשר יעשון.
לו בין ספרי החסידות? כמו כן הרה"צ ר' ישראל מנחם :בכל מקום בשורה טובה תדשן עצם .בימים אלו
נבקש לדעת האם הוא מדבר רק שכתוב בתורה על 'יראת שמים' ,כתוב מתבשרים שוחרי התורה והחסידות על
לצד זאת את המילה 'לימוד'" .ולמדו המהדורה החדשה של סדרת הספרים
לבעלי מדרגות או ששווה הוא
ליראה"" ,למען תלמד ליראה"" ,יראת ה' "דברי ישראל" מבית "פאר מקדושים" -
לכל נפש? אלמדכם" ,ועוד .הרי שיראת שמים צריכה המכון להאדרת תורת החסידות ,העתידים
המאמרים בספר הקדוש "דברי ישראל" לימוד ,כי כדי שיוכל האדם לסגל לעצמו לראות בעזהי"ת בתקופה הקרובה
כתובים בשפה ברורה ונהירה .כתובים בו יראת ה' ,הוא צריך להשקיע ,ללמוד על
מאמרים השווים לכל נפש ,ודברות קודש זה ולעסוק בזה וככתוב "אם תחפשנה
במהדורה מפוארת ומיוחדת ,בעריכה
מחודשת ממסד ועד טפחות ,עם ציונים
שיחת חג מיוחדת עם הרה"צ
א ֵל ּ ֶה
שמכוונים עד לשפת המעשה לכל אחד
ואחד .אף המאמרים הגבוהים והעמוקים
ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת
ה' ודעת אלוקים תמצא".
ומקורות ,בדפוס נאה ומשובח ,תורה
מפוארה בכלי מפואר ,פרי עמלם של
הגה"ח רבי ישראל מנחם
יותר ,כשמתעמקים בהם אפשר להבין
גם אותם ,ובפרט כשישנם עזרים שאנו
חלק גדול מהלימוד של הדרך להשגת
יראת שמים הוא על ידי הלימוד בספרי
חברי מערכת "פאר מקדושים" .מהדורה
זו הינה המשך לסדרת ספרי החסידות
אלתר שליט"א בן כ"ק אדמו"ר
מתייגעים עליהם בדמות כותרות משנה
והערות של הרחבת המושגים ,שאותם
חסידות .כשהוגים ועוסקים בספרי שיצאו לאור ע"י בית היוצר לתורת
החסידות ,ונתקבלו באהבה וחיבה באוהלי
מגור שליט"א ,ראש ישיבת
חסידות ,זוכים ומתרגלים לראות את
דִּבְרֵי
אנו משתדלים לתת לפני הלומדים
במהדורת "פאר מקדושים" בכדי להקל
האייבישטער ,לראות את הפנימיות בכל תורה וחסידות ,מפארים את ארון הספרים "בית נחמיה" וראש מכון "פאר
זמן ובכל מקום ומקום בעולם .משום החסידי והתורני ,וכובשים בסערה את
על שוחרי החסידות להבין ולהפנים את
דברי האלוקים חיים הללו.
שעיקר מהותה של החסידות הוא עבודת עולם התורה והחסידות. מקדושים" העוסק בהפצת ספרי
ה' עם הלב ,רחמנא ליבא בעי ,בחיות לשעה של קורת רוח זכינו בצל קורתו של
•מדוע בחרתם לההדיר דווקא
בשמחה ובפנימיות הלב ,לחיות את הרה"צ הגה"ח רבי ישראל מנחם אלתר חסידות רבות בשנים ,לרגל עריכת
ש ְ ָרא ֵל יִ ׂ
הרוחניות כבמציאות ממש ,ועל כן אחד
ספר זה? האם הוא מתאים גם היסודות שעסק הבעש"ט הקדוש זי"ע
שליט"א ,ראש המכון "פאר מקדושים",
יחד עם העורך הראשי הרה"ג ר' משה הספר הקדוש "דברי ישראל"
למי שאינו מחסידי מודז'יץ?
כל מי שקצת מתמצה ,יודע שהספה"ק
בתורת החסידות הוא הנחלת הפשטות
הבהירה של האמונה שהקב"ה נמצא
יהודה קרול שליט"א אשר פרסו בפנינו
מילין יקרים במעלתו של הספה"ק בפרט
במהדורה חדשה ומפוארת בקנקן
חדש מלא ישן ,העתיד לראות אור
אי"ה בתקופת החורף הבעל"ט
ט ח
בימינו צריך להנגיש את ספרי החסידות ומבחין שדברי תורתו של ה'דברי ישראל' "דברי ישראל" חוצה את כל המגזרים.
על מנת להקל על הלומדים ולהניח על ספר ויקרא כתובים יותר בקיצור לומדים בו יהודים מכל החוגים ומכל
לפניהם את הדברים כשולחן הערוך, יחסית לשאר הספר ,וזאת יתכן אולי הסוגים ,גם תלמידי חכמים ,חסידים
וזו כאמור אכן המטרה של מכון "פאר מכיון שה'דברי ישראל' לא הספיק ללטש ואנשי מעשה ,וגם אנשים פשוטים יותר,
מקודשים" ,להביא בפני הלומד את את הכת"י לפני צאתו לאור ,וה'אמרי וזה מפני שכאמור ,הוא כותב את הדברים
הספר בצורה קלה ונוחה ,ולחבר את כל שאול' הוציאם כמות שהם .ואכן בחלק בשפה פשוטה ובהירה שכל אחד יכול
הלומדים ,הן הצעירים והן המבוגרים. ויקרא נדרשה עבודה מאומצת יותר לבאר להבין אותה ,ובפרט שבדבריו הקדושים
ההנגשה נעשית כאמור הן ע"י ההערות ולפרש את דבריו הקדושים שנכתבו הוא יורד לשפת המעשה עד לפרטים
וכן כותרות המשנה המשובצות לצד כל בקצרה ,אבל אחרי שכבר מכירים את המעשיים בחיי היום-יום .יש לו משנה
מאמר ,כי על ידם קל יותר להבין את סגנון ה'תורות' שלו ,קל יותר להבין ברורה וסדורה מה צריך לעשות וכיצד
הדברים ולהתחבר אליהם .כמו כן ,דבר נכונה גם את המאמרים שנכתבו בקיצור לנהוג בכל דבר ודבר .הוא מדבר גם
נוסף שמאוד מועיל לזה במהדורתינו ובעמקות. לאנשים גבוהים וגם אל המון העם ,וזאת
הוא "מדור הפנינים" ,במדור זה ,כל מי הסיבה שהספר התקבל בכל תפוצות
שמחפש נושא מסוים להתחזק ולהתעורר •כיצד ובאיזו צורה מתכננים ישראל .וכפי שניתן לראות בארונות
מתוך הספה"ק ,כגון המבקש להתחזק להכניס את הגהותיו של ה'אמרי הספרים של בתי המדרשות דבכל אתר
באמונה ,בשב"ק או בתפילה ,מוצא את שאול' במהדורה החדשה? ואתר.
מבוקשו במדור זה בקלות .יש המתקשים כפי שקיבלנו ,וכך נהגנו בכל הספרים וכאן המקום אף לציין ,שאכן נתבקשנו
ללמוד את כל הספר מדי שבוע ,יש גם שהוצאנו לאור במשך השנים ,אנחנו להאדיר את הספר זה ולהוציאו לאור ,על
למדו בעיקר ב"שולחן ערוך הרב" .אך זה החסידות העמוקים ,למדו בצנעא .ספרים להתייחס לעסקיו ולעניני ממון ב'משא
כאלו שחשים קושי בלימוד מאמר ארוך מכניסים את ההגהות של בני המחבר ידי הרבה אנשים מכל מיני חוגים ועדות,
התרחש בעקבות האמור ,מאחר שלפני אלו לא היו מונחים על השולחן קבל עם ומתן' ,והיאך שגם כאשר עוסק בעניינים
בשלימותו מתחילתו ועד לסופו ,וזאת בסוגריים בתוך הספר ,וזאת במידה והם ולאו דווקא מחסידי מודז'יץ ,ואדרבה הוא
כשישים ושבעים שנה ,כמעט ולא היה ועדה ,כמקובל אצל חסידי קמאי להסתיר גשמיים ובהשתדלותו לפרנסה ,עליו
הסיבה שבחרנו לעשות את מדור הפנינים, הגהות של תיקונים ושינויים ,אך כאשר גופא שייכנס הספר לסט הכללי של ספרי
ניתן להשיג "שולחן ערוך הרב" ,החלו את מדרגותיהם הרמות מעיני רואים. להיות עם הראש מעל המים ולא להתגשם
בו נערכים קטעים מעשיים ומעוררים לפי החסידות יזכו כולם ליהנות מזיו נועם צוף
ללמוד "משנה ברורה" שעליו עמל החפץ חלילה. ההגהות הם הסברים ופירושים ,מקומם
•אם כן ,למה בימינו זה השתנה, נשואים בסדר הא'-ב' בקטעים קצרים אמריו הטהורות.
חיים להדפיסו ולפרסמו בכל מקום .אילו במאמר המוסגר ובדרך אגב אולי ניתן יחד עם שאר ההערות החשובות למטה
וממוקדים ,על מנת שכל אחד שירצה,
היה ה"שולחן ערוך הרב" מצוי בבתי שאין נראה כל כך שעוסקים להסביר אחד מן הסיבות בטעם הדבר שעשויים להרחיב במושגים המדוברים
יוכל למצוא את הנושא המסוים שחשקה •נרצה לשמוע מעט על קצה
המדרשות ,היו החסידים לומדים אותו, בכללות ספרי הקבלה כימים שהוא מדבר הרבה על פרנסה ועשירות וכמאמר דברי תורה עניים במקום זה
נפשו להתחזק בו. המזלג על עבודתם של חברי
אך ברגע שה"משנה ברורה" נעשה נפוץ ההם? וכיו"ב ,כי ידוע שהיו צדיקים שאמרו ועשירים במקום אחר ,ככלל ,שומרים
בכל תפוצות ישראל ,הוא נשאר קיים בכל אנו ככל היותר לא לפרש ולבאר את דברי המכון בעריכת המהדורה
כיום יש ברוך השם שפע של ספרים בכל 'תורה' על ממון ועשירות ,כדי להשפיע •מה מייחד את הספר "דברי
בית והמונים לומדים בו בקביעות. המקצועות ,ובכלל זאת יש גם שפע של על החסידים .זו גם הסיבה שערכו 'טיש' ישראל"? באיזה נושא בעיקר
הראשונים כמלאכים אשר ידוע שכל אחד החדשה
וחילקו שיריים ,כדי להשפיע השפעות מבין את הדברים לפי דרגתו והשגותיו, במכון "פאר מקדושים" משתדלים
ספרי חסידות ,ואף ספרים המבארים הוא מתמקד?
•ידוע שה'דברי ישראל' צירף את הענינים הללו ,ובכל חסידות יש טובות על כל הדבקים בהם .וכמובן אלא אך ורק בבחינת מראה מקום הוא לו, להגדיל את קרנם של ספרי חסידות
לספרו את החיבור "כללי קשה לנו להצביע על נושא אחד ולומר מצטטים אנו לשונות קדמונים או גדולי
את הספרים של האדמו"רים של אותה שכאשר סוחטים את הכסף והממון של ולהנגישם לכל דורש ומבקש .וכיצד? על
שהוא הנקודה העיקרית ובו בעיקר הדורות אחרים המדברים על אותו הענין
אורייתא" ,זהו סגנון של 'תורות' חסידות ,וממילא כמעט ולא מגיעים היהודים ,יוצא מזה יידישקייט ,תורה ידי שמראים שכל מילה שלהם מכוונת
הוא מתמקד ,אולם אפשר לציין כמה המדובר בכדי להרחיב אצל הלומדים את
שאינם מצויים בכל יתר ספרי ללמוד בספרים הקדמונים והקבלה .אולם ומעשים טובים ,כמו שאמר הרה"ק למקור כלשהו ,אם בדברי חז"ל ,במדרש
נושאים חשובים שהוא מרחיב בהם המושגים היותר קשים.
החסידות .כיצד מתייחסים לזה בימים ההם לא היה את השפע הקיים מקוצק זי"ע ,כי הרי כל מטרת העיסוק של או בזוהר הקדוש ,או בספרים אחרים.
הרבה פעמים .כל אחד שהוגה בספר
בימינו ,וכל ספר היה יקר ערך ,אז למדו יהודי בפרנסה ובהרווחת ממון הוא לצורך אנחנו מראים איך שכל מילה ומושג
במכון? האם זה יודפס בנפרד בקביעות ,רואה שהוא מדבר על הנושא •בקרב החסידים המבוגרים,
מה שהיה בנמצא אף מספרי הקבלה, קיום התורה והמצוות .זהו בדרך אפשר, בספרים הקדושים של תלמידי הבעש"ט
מהדברי תורה על החומשים? של כוח האמונה והבטחון הגנוז בתוך כל הספה"ק 'דברי ישראל' שגור מכוונת למאמרי חז"ל ולדברים שנאמרו
כאמור יותר בצינעה. ומי יעמוד בסוד קדושים. יהודי מהאבות הקדושים ,וכן על נושא
אם זה יהיה בכרך נפרד או יחד עם ויקרא, בפיהם על הלשון ,אולם ע"י קדמונים .וכך אנו מגלים מעט מן
אני זוכר שאמו"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א של אמונת צדיקים ,ובכלל זאת מעלת
זאת נדע רק לקראת סיום העריכה ,אך סיפר לי ,שבהיותו בחור ,הוא וחבריו •רבינו מזכיר רבות בספרו מתורת ברכת הצדיק ,השפעתו וההסתכלות
הצעירים פחות עוסקים בו, המעט את גודל בקיאותם העצומה מחד
כמובן שזה אמור להיות חלק בפני עצמו, טרחו לחפש אחר אחד מחלקי הספה"ק החסידות ,כגון מהספה"ק כיצד ניתן לחבר את הדור ואת הבנת הדברים לאישורם מאידך כך
עליו ,כוח ההתקשרות לצדיק ומאידך
כפי שרבינו עצמו הדפיס את זה בנפרד 'פרי צדיק' .זה היה עסק שלם ,בחור אחד ליקוטי מוהר"ן ,תורה אור מהרב הצעיר לספר הקדוש שהיה גם רואים עד כמה כל מילה שלהם מכוונת
חומר ההתנגדות אליו .כמו כן הוא מרחיב
מהמאמרים שלו על התורה .ובפרט ליסודות פנימיות התורה.
הצליח לקנותו ,ואחרים שאלו את זה ממנו בעל התניא ,בני יששכר ,סידורו אודות הדרך הנכונה שצריך כל אחד ואחד בעבר נחלת הכלל?
שכאשר הופיע הספר בפעם הראשונה, למשך תקופה .הכרך של ה'פרי צדיק' הזה וכאן המקום להוסיף נקודה חשובה בענין
של שבת ,ועוד ועוד ,האם ניתן
בחיי המחבר [בשנת תרס"א בעיר לובלין, היה אז יקר המציאות והיה קשה להשיגו. הספה"ק הזה .בעוד את חומשי בראשית
ע"י הרבני החסיד ר' זאב וואלף ניסנבוים להסיק מכח שבפולין עסקו
וכך היה בעוד הרבה ספרים .כל ספר שקנו ושמות וכן את החיבור המיוחד "כללי
מלובלין]" ,כללי אורייתא" נדפס בנפרד -למדו אותו בשקיקה .היה להם צמאון
רבות בלימוד תורת החסידות, אורייתא" ,זכה רבינו הקדוש להוציא
משאר הספר ,ואילו מהדורות דפוס של לספרי חסידות ,ומה שמצאו -למדו. או שאולי זה היה דווקא הלימוד בחייו; בשונה מכך את ספר ויקרא הוציא
כל החלקים יחד הופיעו בשנים מאוחרות כיום ברוך השם יש שפע ,ולכן קודם כל של צדיקי הדורות? האדמו"ר בעל ה'אמרי שאול' זי"ע מתוך
יותר ,ומאז נדפס כתבניתו עשרות ראוי לכל אחד ללמוד את ספרי החסידות ככלל חסידים בפולין למדו ועסקו בכל הכת"י[ .בשנת תרס"ד הופיע 'דברי
פעמים. שנתחברו ע"י רבותיו ,ולאחר מכן מי ספרי החסידות שהיה מצוי בידם .לא ישראל' על חומש בראשית ,ובשנת
אגב ,חשבתי טעם נוסף על שם שיש לו רוחב לב ,מן הראוי להתפרס יותר ידוע שהיה ספר מסוים שאותו הם לא תער"ב הדפיסו החסידים את חלק שמות.
החיבור "כללי אורייתא" .מובא בזוה"ק ויותר וללמוד עוד ספרים .אך מי שחשקה למדו .הם עסקו גם בספרי קבלה וגם ואילו דברי קדשו על חומש ויקרא יצאו
ש"אורייתא" זהו נוטריקון "אור אייתא" נפשו להיות בקיא בליקוטי מוהר"ן או בספרי חסידות הכתובים בצורה עמוקה לאור רק לאחר הסתלקותו ,בהשתדלות
-האור של האותיות .וזה העניין של בתניא וכדו' ,זהו בהחלט דבר מבורך. כדוגמת "ליקוטי מוהר"ן" ו"תורה אור", בנו הרה"ק בעל 'האמרי שאול',
"כללי אורייתא" ,ה'דברי ישראל' מביא בהקשר לאמור ,ראוי לציין מאותו הטעם אלא שבשונה מספרי החסידות הכתובים ובאמצעות הרה"ח ר' יחזקאל פסטג ז"ל
כל מיני מאמרים ופתגמים הפזורים כיצד קרתה התופעה הזו שהחלו החסידים בצורה פשוטה ,שבהם הגו ולמדו מוורשה].
בתלמוד ובמדרשים ,מסדר אותם לפי ללמוד "משנה ברורה" ,שהרי בפולין בפרהסיא ,את ספרי הקבלה וכן את ספרי כל מי שהוגה בספר בקביעות ,רואה
אי י
כל מי שקצת
מתמצה ,יודע
שהספה"ק "דברי
בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
הוא מרחיב על מהות יום הדין.
ישראל" חוצה סדר האל"ף-בי"ת ,ומפרשם לפי דרכו על
הלכות נטילת לולב את כל המגזרים. דרך העבודה והחסידות ובדרך הפרד"ס,
•לסיום אנחנו מבקשים עבור ומגלה את האור הגדול שגנוז בהם.
כבוד אב פסולי חסר והדר רבים וטובים שרוצים לקבל על לומדים בו יהודים
ו .מי שיש לו ב' אתרוגים ואחד מהן מהודר יותר נראה דאין חיוב
משום מצוות כיבוד אב לתת לאביו את המהודר יותרט ,והו"ה
א .כל הפסול מדין הדר – לדעת השו"ע אינו פסול אלא ביום עצמם לקראת פרשת בראשית מכל החוגים •מכיון שתוכן השיחה עומד
להתפרסם לקראת יו"ט סוכות
הראשון ,ולדעת הרמ"א פסול כל ז' הימיםא.
תלמיד לרבו אין חיוב משום כבוד רבו ליתן לו את המהודר יותרי. ב .כל הפסול מדין חסר או לקיחה תמה -אינו פסול כי אם ביום
הבעל"ט' ,להתחיל מבראשית'
וללמוד את הספה"ק על סדר
ומכל הסוגים ,גם הבעל"ט ,ולא זכינו לרמזי
סוכות מרבינו וחבל על דאבדין,
ד' מינים הנמכרים באריזות סגורות
הראשוןב ,ומצוה בשלמים מדין זה קלי ואנוהוג ,ונראה דכל זה
דוקא בחסרון הניכר הפוגם אבל בחסרון כל שהוא וכיו"ב נחשב
הפרשה ,עד כמה לדעתכם תלמידי חכמים, אך בכללים ישנם מספר מילים
ז .ד' מינים הנמכרים באריזות סגורות חייבים בדיקה לפני להידור מצוהד.
חשוב להשקיע זמן וכוח בלימוד
ספר חשוב זה ,ומה הלימוד בו
חסידים ואנשי פלאיים ששייכים ליו"ט זה,
אולי תוכלו לבאר לנו מה כוונת
נטילתן ,וביותר צריך זהירות בהדסים שבדיקתן מורכבת
יא.
והמכשולות מרובים נטילת ד' מינים בזה"ז בירושלים (שבין החומות) נותן לנו לחיים? מעשה ,וגם הדברים .ונצטט כאן את המאמר
ידיעות חשובות
ג .מן התורה מצוות נטילת לולב במקדש כל שבעת הימים, כעת זוהי אכן ההזדמנות לכל אלו אנשים פשוטים כלשונו בכללים בסוף אות מ',
ובשאר מקומות אינו ניטל אלא ביום הראשון ,משחרב המקדש החפצים ללמוד בספה"ק בקביעות. וזה לשונו שם" :מתנה טובה
ח .בעת קניית הלולב יש גם לבדוק שאין יובש או פטריות בעלים תקנו חכמים שיהא ניטל בכל מקום שבעה זכר למקדשה. לאחר שבפרשיות של במדבר-דברים, יותר ,וזה מפני יש לי בבית גנזי ,הוא הסוכה,
החיצוניים כי הם מסוגלים להדביק במהירות את כל הלולב
והלולב מתייבש.
ד .י"א דכל הפסולים שנאמרו ביום ראשון ,נאמרו במקדש כל
שבעת הימיםו.
לא זכינו לדברי תורתו ,ואף שהשאיר
אחריו ברכה דברי תורה כתובים בעצם
שכאמור ,הוא כמו שכתוב 'כי יצפנינו בסכה',
ברמזי בדברינו וכמבואר
יב.
ט .דע שצריך להוציא ממון על מצוות ולא יקחם בחינם ה .וי"א דגם בזה"ז יש חיוב מדאורייתא כל שבעה בירושלים כתב ידו הקדושה גם על חומשי במדבר כותב את הדברים סוכות" .מה ניתן לבאר בכוונת
י .דע עוד כי הוצאת ממון על קניית הד' מינים הוא סגולה לפרנסה
יג.
ועשירות
(שבין החומות)ז ,ויש שכתבו דלפי"ז הנוטל לולב בין החומות צריך
להקפיד בכל הז' ימים בכל הדינים הנוהגים ביום ראשוןח.
ודברים ,אלא שהם אבדו בשנות הזעם
ולא זכינו לאורם .עתה הוא בוודאי הזמן
בשפה פשוטה רבינו בזה?
יתכן שאת המאמר הזה אמר ה'דברי
המתאים לקבוע בו לימוד קבוע ומסודר. ובהירה שכל אחד ישראל' כאשר יו"ט של סוכות חל בשבת
דבריו הקדושים מעניקים הדרכה לכל
אצל עצמו לעשות המצוה שצונו הקב"ה משום ח .בביכורי יעקב שם ,ומעתה הבא לכותל המערבי
וחפץ ליטול שם ד' מינים לקיים מצוה דאורייתא
א .שו"ע ורמ"א בהג"ה סי' תרמ"ט ס"ה.
יהודי החפץ להתעלות ולהזדכך ,באמונה, יכול להבין אותה, כמו השנה ,או בשבת חוה"מ סוכות ,שכן
גם כאשר יו"ט סוכות לא חל בשבת,
אדם ושבחוהו חכמים על התשובה הזאת עכ"ל. ב .שו"ע ורמ"א שם.
יא .עיין בשו"ת שם אריה סי' י"ג דפקפק על
צריך ליטול לולב במתנה על מנת להחזיר ,ויקפיד
שאותו לולב לא נטלו קטן כל השבעה ימים ,כנ"ל
ג .מדין זה קלי ואנוהו הנוהג בכל המצוות,
בדביקות בצדיקים ,בשבת ,ובעוד הרבה
נושאים שה'דברי ישראל' מרחיב בהם
ובפרט שבדבריו תמיד יש שבת שבתוך המועד.
וכאמור אין אנו חושבים שדבריו
הקונים תיבות אתרוגים סתומים וחתומים מן
העין ,דהרבה פעמים הוא מקח טעות ,והביאו
הערה ה' ,וע"ע במקראי קדש שם מש"כ בזה.
ומבואר בראב"ד (תמים דעים סי' רל"ג) וז"ל עוד
אני אומר על הפגומים שהזכרנו בין אותם בשפה שווה לכל נפש .וכדאי מאוד לכל הקדושים הוא הקדושים יש להם ביאור אחד ,וכל אחד
בחיים וברכה אות א' סי' ב' ,אמנם היום
ט .הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספרו מועד לכל חי סי'
כ"ג אות ל"ד כתב דבאין אתרוגים מצויים אין
שפסולים ביום ראשון וכשרים ביום שני וכו',
דוקא היכא דלא משכך שלמים ,אבל היכא
אחד ואחד להצטרף ללומדים הוותיקים
ולטעום מיערת הדבש.
יורד לשפת יבינו כפי הנראה לו ,אך יתכן הסבר
אחד ,על פי המובא במסכת סוכה (ז).
שיודעים המחיר קודם ליכא למיחש להא ,אלא
שצריך בדיקה לפני הנטילה ודו"ק בכל זה.
חיוב ליתן אתרוג שלו לאביו ,ולמדו ממש"כ
השיירי כנה"ג סי' תר"ס להלן הערה ט"ו ,והביא
דמשכח שלמים מצוה בשלמים משום זה קלי
ואנוהו ,ואמרינן נמי הידור מצוה עד שליש אי"ה אנו מקווים שבחורף הבעל"ט נזכה המעשה עד "מיגו דהויא דופן לענין סוכה ,הויא דופן
לענין שבת" ,ומבארים בספה"ק ,שכשם
[ובהיותי בזה אכתוב באחד מן הפעמים
ששוחתי עם הגרמי"ל לנדא זצ"ל אב"ד ב"ב
כן משו"ת בית יעקב סוף סי' תרנ"ו ע"ש.
ולע"ד נראה דהו"ה להיכא דיש לשניהם
במצוה וכ"ש בין פגום לשלם עכ"ל ,וכ"כ
במאירי סוכה לו :בסוגיא דרבי חנינא מטביל
לברך על המוגמר ולראות את הספר
מופיע לאור ,וכך ייקל יותר על הלומדים
לפרטים המעשיים שלגבי הלכות מחיצה רואים בגמרא ישנם
שאלתיו מדוע אינו נותן הכשר על ד' מינים,
אתרוגים אלא שאתרוג שלו מהודר ונאה יותר
משל אביו דאין חיוב ליתן את המהודר שיש
בה וז"ל כל שאפשר בשלם אין מדת חסידות
לצאת בחסר ע"ש ,וראה במקראי קדש סוכות
החדשים ,וגם על הוותיקים ,להבין היטב בחיי היום-יום. דברים מיוחדים שסוכה עוזרת לשבת,
וישנם דברים ששבת עוזרת לסוכה ,עד
וענה לי בבת שחוק תאמר אתה האם שייך לתת לו לאביו ,דזיל בתר טעמא דהרב מועד לכל חי (ח"ב סי' כ"ו) מש"כ בביאור דבריהם. את דבריו הקדושים ולהתחבר אליהם כדי כך שגם מחיצה שבשבת רגילה אינה
הכשר על ד' מינים בקופסאות ,וד"ל]. האריך באריכות עצומה בספרו לב חיים או"ח ד .הגם שבראב"ד מבואר כן על כל הפסולים, ביתר שאת ולהגות בו בקביעות כסדר נחשבת למחיצה ,בשבת של סוכות הרי
וראה עוד בפמ"ג א"א סוף סי' תרמ"ח וז"ל סי' צ"א ליתן טעם לדבריו ותוכן דבריו שם כי מ"מ הפוסקים לא הביאו דבריו ,ועל כן נראה מדי שבת בשבתו. ענין מתנה של "בית גנזי". היא חשובה מחיצה ,וכן להיפך ,ישנם
ואשרי מי שיוכל ליקח אתרוג נקי מכל ,גם יש לאדם חיוב לעבוד את בוראו ואין לו להעדיף דדוקא באופן שהחסרון בולט וניכר היטב בכל שבת יש בחינה של "דירה מחיצות שנחשבות למחיצה לענין סוכה
עבודת רבו או אביו ולהפסיד מעבודת עצמו ,וא"כ אין ספק שכל מי שילמד בספה"ק יזכה
להורות הוראה באתרוג כמו שכתב היש"ש כדוגמת מה דמבואר בגמרא רבי חנינא מטביל בתחתונים" ,כי השכינה שורה בתוך רק בשבת של סוכות מכוח זה שנחשבות
כ"ש היכא שיש לשניהם אתרוגים אלא שחסר בה ונפיק שחתך חלק ניכר מהאתרוג ,ואז אינו להשפעה גדולה של חיזוק ביראת שמים,
בחולין [סוף הקדמה שניה] המורים מרובים הדירות של כל אחד ואחד ,כידוע על למחיצה לענין שבת .אזי כך זה גם בחלק
לאביו בנוי מצוה דאין לו להפסיד את הנוי נוי מצוה ,וכן משמע במאירי סוכה לו :בסוגיא ולהשפעות טובות מכוחו של הצדיק
והיודעים מועטים עכ"ל. מצוה וליתנו לאביו. דרבי חנינא (הנ"ל הערה ג) ,אבל בפסולים של
הפסוק "לעשות את השבת לדורותם" הרוחני ,כל אחד עוזר לשני ,שבת לסוכה
שמשפיע גם בחייו וגם לאחר הסתלקותו
יב .כמבואר בכף החיים סי' תרמ"ט ס"ק ד' וז"ל סוף דבר הכל נשמע דיש בזה ג' דינים - חסר מעט שאינו ניכר כ"כ או נחלקה התיומת -לדירתם .ועל אחת כמה וכמה בשבת וסוכה לשבת.
לכל הדבקים בדרכיו .וכאן המקום להזכיר
לפי הזוהר הקדוש פרשת תרומה הוא שלא א .היכא דהוא יש לו לקיום המצוה ואין לחבירו וכל כה"ג י"ל שאינו חסרון בנוי מצוה ואכמ"ל, שבתוך סוכות ,יש בתוכנו דירה של וכל שבת היא מתנה טובה מ"בית גנזיו"
מיהו וראה בכף החיים ס"ק ע"ו כתב דאפשר
את הדברים שכתב בנו של רבינו ,הרה"ק האייבישטער ,והשכינה יכולה לשרות עוד
לברך על האתרוג שלוקחו בחינם דהקליפות כלל בוודאי שהוא קודם לחבירו ואפילו לאביו של הקב"ה .ממילא ניתן לומר אפוא,
ורבו. דעפ"י סוד צריך שיהיה שלם כל שבעה ,ויש רבי יצחק צבי זצ"ל ,בהקדמה למהדורה יותר בדירת עראי שאנחנו בונים כמשכן
יונקות מאותן המצוות הבאות בחינם ,מועד כי כאשר יהודי זוכה פעם בשנה לשנות
ב .היכא שהוא יכול לקיים המצוה בהידור להוסיף מש"כ השפ"א (סוכות תרנ"ב) דתקנת שהדפיס בארה"ב בשנת תרצ"א" :אזרתי להשראת השכינה .זהו ה"בית גנזיו" של
לכל חי סימן כ"ג אות מ"ג עכ"ל.
רבי יוחנן בן זכאי זכר למקדש שמאיר גם עתה
את ביתו ,ולהיכנס לתוך הסוכה הנקראת
ומחמת ההידור לא יהיה לחבירו יוותר על כגבור חיל להוציא לאור עולם הספר הקב"ה ,כי אנו זוכים להיכנס לתוך בית "בית" ,ולהיות מתחת צילא דמהימנותא,
יג .וכמבואר במדרש רבה אמור (ל ,א) וז"ל ההידור כדי לזכות לחבירו לקיים המצוה. הארת המקדש ע"ש.
'דברי ישראל' מחברת יקרה ונחמדה, ה' ,וכל אחד ואחד זוכה שיאיר בלבו אור הוא זוכה להיות בתוך בית גנזיו של
אמר רבי אבא בר כהנא משכר לקיחה אתה ג .ובאופן דשתיהם יקיימו המצוה אלא שהוא ה .שו"ע סי' תרנ"ח ס"א ,ומבואר כן במשנה
למד שכר לקיחה ,במצרים כתיב (שמות יב, סוכה מא. .
דברים נפלאים ועמוקים ,מתוקים כדבש זה והוא בחינת "כי יצפנני בסוכה". הקדוש ברוך הוא .כל יהודי זוכה למתנה
עצמו יקיימה בהדור יותר הוא קודם גם לאביו
כב) ולקחתם אגודת אזוב בכמה הוי טימיא ו .ונוהג דין לכם כל שבעה כ"כ בערוך לנר כט: ונופת צופים ,בחכמה וחסידות אמיתית כאן המקום להוסיף ,שאמנם לא זכינו הזאת בכל יום מימי חג הסוכות ,אך בפרט
ורבו וכ"ש לחבירו ודו"ק בכל זה.
דידיה בארבעה מיני (בכמה כסף היה המחיר שלה י .שיירי כנסת הגדולה סי' תר"ס הגהות ב"י ד"ה דבעינן הדר ,וכ"כ הרעק"א בהגהותיו על מסולאים ,ולבבות נשברים מגביהים למאמריו על חג הסוכות ,אך בספרו בשבת שבתוך חג הסוכות ,שכן השבת
די לה בארבעה מעים) ,והוא גרם לישראל לירש וז"ל ומעיד אני עלי שראיתי לא"א ז"ל שהעלה הכפו"ת תוס' ד"ה מתוך ,ובחידושי הארכתי דהכי ומחזיקים ,אשר נאמרו מפיו הקדוש בכל הקדוש ישנם דברי תורה השייכים עצמה נקראת "בית גנזיו" אז בוודאי יש
בדמים לולב אחד שקנאו גביר אחד מהקהל נמי ס"ל לתוס' שם ד"ה הדר. שבתות ורגלים ,לאנשים הרבים אשר לשמחת תורה ,שכן המאמר הראשון של כח לזכות למתנה זו ביתר תוקף.
ביזת הים ביזת סיחון ועוג ביזת שלושים
להרב החסיד כמהר"ר דוד הכהן זלה"ה ,ואמרו וי"א דגם פסולי חסר והדר נוהגין בהם כל בצלו היו מסתופפים" .זכותו יגן עלינו הספר "דברי ישראל" מדבר על קישור
ואחד מלכים ,לולב שעומד על האדם בכמה עוד אפשר להרחיב על פי הידוע
לו לאדוני אבי שלא היה ראוי להעלות בדמים שבעה ראה בביכורי יעקב סי' תרנ"ח ס"ק א',
דמים וכמה מצוות יש בו על אחת כמה וכמה, ועל כל ישראל אמן. סיום התורה עם תחילתה ,והוא קשור מהספה"ק ,שבחג הסוכות אפשר להגיע
אותו הלולב שקנאו הגביר לרב החסיד הנזכר ובמקראי קדש סוכות ח"ב סי' י"ט.
לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם מפני כבודו ,והשיב אדוני אבי זלה"ה הרב ז .ראה בביכורי יעקב סי' תרנ"ח ס"ק א' (תשוח"ח להרה"ח ר' אפרים פרלמוטר הי"ו ולהרה"ח ר' במיוחד ליום שמחת תורה .גם על ראש לאור הגנוז שעמו ברא הקב"ה את העולם.
ולקחתם לכם ביום הראשון עכ"ד המדרש, החסיד גדול כבודו אמנם במה שצונו ה' מצוה שהאריך בזה ,וע"ע במקראי קדש סוכות ח"ב שלמה אברהם הי"ו על עזרתם וסיועם בהכנת היריעה) השנה יש מאמר רחב בפרשת מקץ ,שם שהאור הזה מתגלה בסוכות ,וזה גם כן
ישמע חכם ויוסף לקח. מן התורה אין חולקין כבוד לרב דיותר קרוב אדם סי' י"ט מש"כ בזה ואכמ"ל.
גי בי
דבר הישיבה בשבילי טהרינו
הגה"ח שמואל יעקב ברכר שליט"א
מנהל רוחני בישיבת נחלת דן מודזיץ
השמחה בסיום העבודה
להמשיך את הסעודה קטנה הכל שמח וחגיגיַ .ה ְכ ָּרזֹות מכריזות "ושמחת
בחגך" המודעות המקושקשות בירוק מודיעות
של שמיני עצרת לכל השנה על "מי שלא ראה שמחה זו – לא ראה שמחה
מימיו" ומכל סוכה ומכל חלון יוצאים שירי החג
המגוונים במקסימום רעש ,בקול צהלה ורינה.
חודש זה אשר אנו מסובבים במצוות למשך עשרים ואחד יום החל ממצוות ולשמחה ,מה זו עושה?
תקיעת שופר וצום יום יוה"כ סוכה ד' מינים הושענא ובקרבנות החג אנו מלאים
וגדושים במצוות שלכל מצווה שיש הלכות בשיעורים בטפחים באמות בכזית בהִצמדות לפשטות הכתוב" :לפי שימי החג הם
בכותבת וכו' ימי שמחה גדולה לישראל ,כי הוא עת אסיפת
התבואות ופירות האילן בבית ,ואז ישמחו בני
והנה לנו יום חג האחרון שמיני עצרת המדרש מסביר טעמו של יום זה והוא
אדם שמחה רבה ,ומפני כן נקרא חג האסיף" (ספר
בדברי רש"י הק' (במדבר כט לה) שהקב"ה אומר לאחר הקרבת כל פרי החג לעשות
החינוך פרשת אמור מצוה שכד).
סעודה קטנה כדי שאהנה מכם
וצ"ל שאין כאן שום מצוה לחג הזה וכן אין שום שיעור לגודל של הסעודה קטנה ואם ננסה להבין ,מה היא השמחה הגדולה
....... באסיפת התבואה?
ונקדים לבאר עפ"י המעשה שהיה אצל הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע אפשר ואולי ,ודי פשוט :אומרים די לעבודה.
שנה אחת שלא היה בנמצא אתרוג בכל העיר ובערב החג עבר שם סוחר אחד והיה גונזים את ה'צורך פרנסה' ונכנסים הביתה,
לו באמתחתו אתרוג כדי להגיע לביתו לחג ,ונכנס כדי לקבל ברכתו של הצדיק, לגלות כמה אור יש כאן בפנים ,כמה שמחה יש
וכששמעו התלמידים שיש בידו אתרוג ,דברו על ליבו שיישאר בחג אצל רבם, בחיק המשפחה ,בבית המדרש ,בתוך ה'סידור'
ולא הואילו כל ההפצרות ,עד שהרבי בעצמו הבטיח לו שיהיה עמו במחיצתו בגן ובקיום המצוות מתוך יישוב הדעת ושלוות
עדן ,לאחר כששמע הבטחה זו והחליט להישאר לחג במחיצת הצדיק. הנפש.
בליל התקדש חג הורה הרבי לכל חסידיו שלא להכניס האורח הסוחר לשום סוכה אה ,אין לך שמחה גדולה מזו!
וכך הווה שהאורח ניסה את מזלו להתארח אצל אחד מבני העיר ,ולא צלח בידו עבודת השדה אז ,ושאר מיני המלאכות כהיום,
עד שהתברר לו שזה הוראה מפורשת מהרבי. כולן מגזירת הארור על האדם .מדובר בחוק
ולכן פנה לסוכתו של הרבי בטענה שהוא זה שהביא את האתרוג ,ומדוע נעשה שירות שחייבים לקיים .אבל כאשר הקב"ה
לו כזה עוולה ,אמר לו הרבי 'אם תוותר על ההבטחה תוכל להיכנס לסוכה' כמובן מרחם עלינו והעבודה הסתיימה ,כל היבול
שהיהודי הסוחר התחיל לבכות ולקונן על זה שלא מספיק שעזב את משפחתו מוכנס הביתה וכלי המחרישה והקצירה נכנסים
עבור הרבי ,כדי לזכותו במצוות האתרוג ,וכעת מפסיד גם את חלקו בגן עדן אל המחסן – או אז נמצא האדם במקומו הטבעי,
במחיצת הרבי. בתוך ביתו ,בסביבתו האמיתית ,בן חורין
לאחר הרבה מחשבות והרהורים אמר לרבי שמוותר על הגן עדן עם הרבי העיקר ומשוחרר ,ומאליה פורצת הנפש בשמחה נלבבת.
שיוכל לקיים מצוות סוכה בהידור רב ,ואכן הרבי הכניסו בשמחה והסוחר עשה וכאשר אנו מברכים שוב "שהחיינו" על "לישב
קידוש וברכת לישב בסוכה ,לאחמ"כ אמר לו הרבי שכעת לאחר שוויתר על בסוכה" ,עדיין אנו מודים על 'זמן שמחתנו' זה,
ההבטחה של עמו במחצתו בגן עדן ,בשביל מצוות סוכה ,הוא כבר ראוי לישב שמלבד הסודות הפנימיים שלו ,עדיין אין מקרא
עם הרבי בגן עדן ובע"ה יזכה להבטחה במלואו יוצא מידי פשוטו ופשטותו קיימת לנצח :אנו
והסביר הצדיק את פשר המעשה .קודם הוויתור לא היה ראוי לישב עם הצדיק שמחים עם הנתק מכלי המלאכה ,עם ההפסקה
אדרבא הסוחר היה רחוק מאד מלזכות לישב עם הרבי ,והרבי רצה לקרבו שכן המבורכת הזו של ריצה אחר הבל הפרנסה וקללת
יוכל לישב עמו לכן נתן נסיון לבודקו עד כמה יש בו את הנקודה הפנימית לוותר הזיעה אשר לחמו של אדם תלויה בו בגזירת
על גן עדן בשביל מצווה דאורייתא וברגע שגילה את מסירות נפשו ,הוא כבר הבורא .אנו מודים ומהללים ,שרים ומפזמים,
ראוי לישב עימו במחיצתו בגן עדן. והכל בגין אותו 'חופש' מה'פרנסה' שלנו.
ועפי"ז נבוא לבאר ,בחודש זה שאנו עסוקים כל העת במצוות ובמעשים טובים שמונה ימים של 'זמן שמחתנו' שבהם אין לנו
אבל כדי להמשיך את זה לכל השנה ולכל החיים אנחנו צריכים להגיע לנקודה ענין בשום דבר הקשור אל הפרנסה ,ימים של
הקטנה שבתוכנו וגם שם להדליק ולברר ולהבין גם שם נהיה נאמנים ודבקים הלל וקרבת אלוקים ,שעות של משפחה וזמני
בד' יתברך שזה הנקודה הקטנה השוכנת עמוק עמוק אצל כל יהודי. איכות עם הבורא ברוך הוא.
ולכן נתן לנו ד' יתברך את יום שמיני עצרת יום שאין בו מצוה כל שהוא ,יום ללא אבל חג הסוכות הוא ראשון לחשבון ,והוא נותן
שיעורים כלל ,יום של סעודה קטנה ממש לא משנה הגודל כלל ,יום שכל אחד לנו משוואה פשוטה ,לכל השנה הבאה :שמחה
מחפש בעצמו את הקטנה שבו ,ומעוררו באהבה עזה לקב"ה ,ומקבל בנאמנות
אינה באה מריבוי פרנסה .ההיפך הוא הנכון,
את הקשר הנצחי שיש לכל יהודי ומבררו ומחדשו למשך כל השנה הבעל"ט.
כמה שפחות התעסקות בפרנסה ויותר בדברים
וברגע שנהיה בתוך ימי החורף והקיץ ביום יג' כסלו ,כג' טבת ,ח' תמוז ,ולא יהיה איכותיים – ככה רבה השמחה .כל שכן כאשר
סביבנו מצבים מיוחדים ,והבחור הנלבב הלן בעומקו של תורה ,ישב רכון על הפרנסה באה בדרכים מצערות במיוחד ,על ידי
הגמרא ויחפש קצת התחדשות וחיזוק לתדלק את עצמו ,ויזכר בריקודי הדבקות כלים שהשמחה מהם והלאה ומטבעם הם אופפים
עם הס"ת ,כמה היה גבוה והתעסק עם הסעודה קטנה ,עם הקשר האישי שלו עם את הקשורים אליהם בחבלי יגון ואכזבה.
הבורא ,ואז יבין כמה הנקודה קטנה אין לה גבולות ושיעורים ,ובכל מצב ובכל
מקום שנמצא ,יתחזק ויתרומם בהתחדשות לעבודת ד' יתברך. אז מהיום לא רק בסוכות ,אלא א גאנץ יאר
פריילעך.
ובו ביום שבזוה"ק הק' נקרא יום היחוד ששמחים לבד עם הקב"ה ומסיימים את
התורה .יום שבו מתקשרים בקשר אישי של קודשא בריך ואורייתא וישראל חד פחות להיטות אחר 'צרכי פרנסה' ,ו-היית אך
הוא כל אחד יידבק בנקודת הקשר שלו עם אבינו מלכנו שממנה לא נזוז ונזיע שמח!
בכל מצב שהוא למשך כל השנה והחיים גמר חתימה טוב אגוט קוויטל. (תשו"ח למכון טהרתינו דחסידי ויז'ניץ)
וט די
הרב ש.ב .מרקסון
אנחנו צריכים לעשות את בדק הבית
אצלנו .כל אחד יעשה בדק בית ויחשב
ולכן ,כל בן תורה וכל יהודי צריך להבין
את משמעות הדבר ,ויחד עם זאת שצריך
אמנם ,אמת הדבר שצריכים להיות
מיצרים על כך שלדאבונינו ישנם אנשים כבודם של תלמידי חכמים
את חשבון נפשו עד כמה הוא באמת כמובן גם להצטער על חילול השם ,עלינו מזרע ישראל המבזים את כבוד התורה,
בפרוס הימים הנוראים ,לאחר שנה רצופת קשיים ומהמורות
קשור לתורה ,ולא מספיק רק שהוא לדעת ולהבין שהתורה תמיד נשארת ואנו גם שומעים מצדיקי הדור שמדברים
שניצבו לפתחם של לומדי התורה דבכל אתר ואתר ,ביקשנו
לומד את התורה ,אלא יבדוק כמה הוא בשלמותה ואי אפשר להשפיל אותה. על הנושא הזה של חומר איסור ביזוי
לשוחח עם מזכיר מועצת 'גדולי התורה' ,הרב יעקב ולצר
באמת קשור לתורה ,עד כמה התורה כבוד התורה ,וגם נכון הוא שיש בכך
שליט"א ,חתנו של הגה"ח ר' דוד ניווונער זצ"ל ,אוד
מחייבת אותו ,וכמה התורה היא זו ובכל זאת ,כאשר אנו רואים חילול השם ,אולם במציאות ,מאחר
מוצל מאש שהיה לו קשר מיוחד לחסידות מודז'יץ ,בעניין
שמדריכה אותו על כל צעד ושעל .זה
התפקיד שלנו וזה מה שמוטל עלינו.
לצערינו היאך שאותם אנשים והתורה היא תורת אלוקים ,ממילא אין
יכולת לבני אדם להשפיל חלילה את
תפקידנו לעת הזאת כאשר כבודם של לומדי התורה ועמליה
היושבים על כס השלטון כבודה .ועלינו להבין זאת כדי שלא נהיה
בטהרה מושפל עד עפר.
וכעת נעבור לפן המעשי רודפים את לומדי התורה, נשבר מהמצב חלילה וחס ,אלא להיפך, בשיחו מרחיב הרב ולצר אודות חוסר היכולת של בני אדם
באשר הם לפגוע במושג הקדוש 'כבוד התורה' ,ועל חובתנו
של המצב בו אנו שרויים. מה היא חובתנו ומה תפקידנו נדע להעריך את כבוד התורה ,ונתבונן
ותפקידנו להגביר פעלים לתורה בחשק ובהתלהבות .בדבריו
במה שצריך כל אחד מאתנו להתחזק.
ציבור האברכים והבחורים לעת הזו? הוא מתייחס גם לקשר המיוחד של חצר הקודש מודז'יץ
הנביא ירמיהו מתנבא ואומר "אם לא
רוצים לדעת שאכן יש תקווה, כמובן שאנחנו צריכים למחות ,כי ישנה בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ
לאורך השנים עם "אגודת ישראל" ו"מועצת גדולי התורה",
תוך העלאת זיכרונות מאשר ראה בקודש פנימה אצל הרבי
האם נוכל לצפות שבקרוב חובת מחאה ,וגם הרי כל ישראל ערבים
לזה לזה .אין בזה שום ספק .אבל מה
לא שמתי" (ירמיה לג ,כה) .זאת היא ה'נחלת דן' זצ"ל ויבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
ישתנה המצב לטובה? שעלינו מוטל ,הוא להתחזק בלימוד
המציאות של העולם -בלעדי התורה אין
קיום לבריאת שמים וארץ ,בלי התורה
יהודים אף פעם לא מתייאשים .ליהודי התורה יותר ויותר ,כפי שכבר נכתב
אין בכלל עולם! ואם כן ,לא יתכן מצב מה תפקידנו לעת הזו
שיחה מיוחדת ומרוממת
תמיד יש ביטחון בהקב"ה שיעשה במכתבים שפורסמו ע"י כל האדמו"רים
עמנו נסים וחסדים .והרי גם כל קיומנו וכל הרבנים וגם נאמר על ידם בעל
כזה של השפלת כבוד התורה ,כי בעצם כאשר כבוד לומדי התורה ניתן למרמס?
התורה היא העולם ,ובעלדיה אין עולם. ראשית עלינו לזכור ,כי אין ביכולתו של בן אנוש לבזות
עד עתה הוא שלא בדרך הטבע ,ואם פה .אם הגיע עלינו המצב הזה ,כנראה
עם הרה"ג
כך עלינו לקוות ולהאמין שכך ימשיך שקיים רפיון בלימוד התורה ,ישנו רפיון והדבר ברור ,שכל מה שאנחנו מדברים חלילה את כבוד התורה .אם נראה שיש איזשהו בזיון ,זה
להיות. ידים מן התורה. על כך שמשפילים את כבוד התורה, רק מה שנראה בעיניים שלנו .הכל לפי המבייש והמתבייש.
זה רק כעין משפט מושאל ,כי באמת צריכים להתבונן היטב מי הוא המבייש ומי המתבייש .אך
הבה נתבונן מה בעצם קרה כאן? אנחנו קושיית את להזכיר המקום וכאן
זוכים לחיות כאן בארץ ישראל ,אבל
יש מדינת ישראל בתוך ארץ ישראל.
המפרשים על דברי חז"ל (תנחומא פרשת
בשלח סי' כה) שעמלק נלחם עם בני
לאמיתה אי אפשר להשפיל את התורה.
ואף שצריך להצטער על המצב הזה,
אבל כאמור ,עלינו לדעת שכבוד התורה
התורה לכשעצמה אין מי שיכול לפגוע בה חלילה.
שנינו במשנה במסכת אבות (פ"ו מ"ב) "אוי להם לבריות ר' יעקב ולצר שליט"א,
מעלבונה של תורה" .למה כוונת המשנה באמרה "עלבונה
מזכיר 'מועצת גדולי התורה',
מאז הקמת המדינה קיים איזשהו הסדר ישראל ברפידים ,לפי שרפו ידיהם מן
אינו נפגע בכהוא זה ,כי "תורת ה' של תורה"? כיצד התורה נעלבת חלילה? מפרש שם רש"י:
מסוים בנושא הגיוס לצבא .זהו הסדר התורה .מדוע זה נקרא 'רפיון ידים' מן
תמימה" ,התורה תמיד תישאר תמימה "מעלבון שעולבין את התורה שהיא עלובה על שאין לה
שלא היה כל כך פשוט לבצע אותו. התורה? הרי לכאורה צריך לומר 'רפיון
ושלימה ,ואף אחד לא יכול לגעת בה
לרגל מצב התקופה
הרבה מאוד נלחמו עליו ,עד אשר לבסוף פיהם' מן התורה ,כי את התורה לומדים עוסקין" .כאשר לא לומדים את התורה כמו שצריך ,אין
אפילו כמלוא נימה. לומדים אותה באופן הראוי ועם הכוונות הנדרשות ,או שלא
ראשי השלטון השלימו עמו .הם השלימו עם הפה ולא בידיים .אלא שכאשר יהודי
עם המצב הזה בעל כורחם או מרצונם, לומד תורה ,עליו ללמוד את התורה וכמו שפירש מרן הבעל שם טוב הקדוש מספיק מנצלים את הזמן .זה מה שמעליב את התורה ,וזה מה
לנוכח גזירת הגיוס
לא ניכנס כעת לכל העניין הזה ,אבל הקדושה בחשק ובהתלהבות עם הידיים זיע"א ,שהתורה נקראת 'תמימה' ,לפי שפוגע בה .ואולי כל מה שהתרחש בתקופה האחרונה ,לא בא
למעשה ההסדר נכתב ונחתם. ועם הרגליים ,בבחינת "כל עצמותי שהיא תמיד נשארת שלימה כאילו לא אלא כדי לעורר אותנו לשוב בתשובה ,להתחזק ולהשתפר
תאמרנה ה' מי כמוך" ,עם כל הברען ועם נגעו בה ,אף אם ילמד האדם ויחדש בלימוד התורה ובניצול הזמן.
וההסדר הזה המשיך כמעט בלי הפרעות
במשך שנים ארוכות ,עד לפני 25שנה.
ומה קרה אז? באותה תקופה החלו כמה
כל הפנימיות והאהבה לתורה.
וזהו כוונת דברי חז"ל "רפו ידיהם מן
בתורה חידושים רבים לאין קץ .כמה
שאנחנו לומדים ולומדים ,התורה תמיד
נשארת שלימה כאילו ועדיין לא פתחו
עוקרי הדת חושבים שמשפילים בגזרותיהם את כבוד התורה
ולומדיה ,אך למען האמת הם כלל אינם משפילים אותה .הם והסנקציות הננקטות
משפילים רק את כבוד עצמם .כי כאמור ,בכבוד התורה עצמה
כלפי אברכי הכוללים
פוליטיקאים לערב בהסדר של פטור בני התורה" -הידיים שלהם קצת התנתקו,
נוצר רפיון מסויים בסממנים החיצוניים אותה ובכלל לא נגעו בה. אי אפשר לגעת! ובפרט לאור העובדה שכל אלו שאינם זוכים
הישיבות ,את הנושא המשפטי .הם באו
ואמרו טענה :לעת עתה אין חוק שפוטר של ההתלהבות בלימוד התורה .ואף כי אותו הדבר גם בעניינינו :תורת ה' לישב באהלה של תורה ,אין להם כלל הבנה בקצה קצהו של
ובחורי הישיבות
את בני הישיבות ,ולכן כדי שיוכלו אולי אנחנו לא תמיד יודעים להבחין תמימה ,אין מצב שכביכול כבוד התורה המושג הקדוש "כבוד התורה" ,ורק מי שנמנה על לומדי התורה
להמשיך את ההסדר ולהותירו על כנו, בדבר הזה ,אבל בשמים מבחינים בזה מושפל ,כי התורה היא החפצא של יודע להעריך נכונה את משקלה של כבודה הרם והנשגב.
צריך לחוקק חוק מסודר שיסידיר את ומעוררים אותנו .ואם התרחשה עלינו העולם ,היא המציאות של העולם ,ובלי
מעמדם של אלו אשר תורתם אומנותם, הצרה הזאת ,כנראה שיש רפיון ידיים התורה אין עולם בכלל .ואם כן לא שייך
ולא יתכן עוד להמשיך לפטור את לומדי מהתורה ,והתורה לא נלמדת כפי לומר שכאילו התורה מושפלת חלילה,
התורה על סמך פתק של ראש הממשלה שצריך ,עם כל הברען והזריזות ,ועם כל וכל השיח בנושא הזה הוא רק בלשון
ושר הביטחון שהסכימו שלא לגייס את ההתלהבות וההתמדה. מושאל.
בני הישיבות .מדינת ישראל היא מדינת
חוק ,וישנם חוקי יסוד ,ועל כולם להיות
שווים בפני החוק .ועוד כל מיני טענות
כאלה ואחרות...
ובינתיים אנחנו מסתובבים עם הסיפור
הזה כבר 25שנה .כמה וכמה פעמים
בשנים האחרונות שהנושא הזה עלה
מחדש לדיון ,ניסו לחוקק חוקים שונים,
אבל בפועל זה נדחה שוב ושוב ושוב.
למעשה ,עד השנתיים האחרונות המצב
לא הגיע עד לשלב של גזירות וסנקציות,
לא היו מעצרים ולא היה פחד ללכת
ברחוב ,לא היו קיימים כל הדברים האלו
זי זט
שבן תורה יישב במאסר ב'עוון' היותו
'עריק' ו'לומד תורה' .אך מה שקרה
בשנתיים האחרונות הוא ,שהמצב נהפך
להיות יותר ויותר קשה ,וזאת משום
חג הסוכות תשפ"ז שעד לאחרונה ידענו תמיד להסתדר
בנושא הפוליטי ,וידענו כיצד לדאוג לכך
שהערכים שלנו לא ייפגעו .ב"ה בכל
פעם הצלחנו להסתדר במישור הפוליטי
בכנסת ובממשלה ,מבלי שבית המשפט
העליון ייצר כל העת את צעדנו .בחסדי
ה'' ,אגודת ישראל' ו'יהדות התורה' עשו
ימו
מו ו ְל ֶצ ֱא ָצ ֵא ֹ
ַּת ֲענֶ ה יְ ִד ִידים ֹנו ֲח ֵלי ָדתְ ,ל ָה ִכין ָל ֹ ישראל' צריכה ללכת ,ותמיד סמך ידו והולכים ונבנים בתים של יהודים יראים
דברים גדולים במשך השנים.
ואולם בשנתיים האחרונות ,שופטי
על כל מיני דברים שנעשו ב'אגודת ושלמים ,חסידים ואנשי מעשה. בית המשפט העליון התחילו להתערב
ישראל' .הוא הכיר היטב את ההיסטוריה אנחנו מחזיקים בתורה ,והתורה מחזיקה בכל דבר ובכל עניין ,ואף אחד לא יכול
של 'אגודת ישראל' ,שכן מאז ומתמיד אותנו ,ו"קודשא בריך הוא ואורייתא לזוז לא ימינה ולא שמאלה ,כי הם אלו
עם סיומה המוצלח ב"ה של מגבית 'ירח האיתנים' בערב חג האסיף, הקשר של 'אגודת ישראל' עם מודז'יץ וישראל חד הוא" ,ולכן איננו צריכים שקובעים את צורת החיים במדינת
היה קשר מיוחד במינו .וכאשר נסתלק להתעסק ב"מה יהיה" .הקב"ה רוצה ישראל .והרי כולנו יודעים ששופטי
וחלוקת התמיכות למשפחות רבות מאנ"ש לגנזי מרומים ,חסרונו הורגש מאוד לראות איך אנחנו עוברים את זה ,כמה בית המשפט העליון הם לא אוהבי תורה
ב'מועצת גדולי התורה'. אמונה יש לנו ,כמה ביטחון יש לנו ,כמה גדולים ,ורחוקים מלהיות יראי שמים,
מודים ומהללים אנו לקל עליון נורא עלילה את מקומו ממלא בנו ממשיך דרכו, שמחה יש לנו ,כיצד אנחנו עוברים את וממילא זו התוצאה :אותם אנשים לובשי
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,שאני זוכה הקושי ויודעים שהוא רק ניסיון .ובעזרת הגלימות השחורות ,הם אלו שקובעים
על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו כשליחי כ"ק אדמו"ר שליט"א ,ושליחי אנ"ש ליחסים מאוד טובים וקרובים עמו, ה' נעבור את זה בהצלחה. כיצד תתנהל המדינה ,הם קובעים את
המידתיות ואת החוקיות ואת כל הדברים
באיסוף וחלוקת קרוב ל₪ 400,000-
ותמיד דלתו פתוחה לפני על כל עניין כך זה בגלות ,לפעמים יש ימים טובים,
בכלל ישראל וב'אגודת ישראל' .הרבי ולפעמים יש ימים פחות טובים ,ואם כי הללו ,והם מפרשים את החוק כפי שהם
שליט"א ממשיך את דרכו של אביו, תמיד צריך להתפלל שהקב"ה יעשה לנו רוצים לפרש אותו.
כאגודאי אמיתי שרוצה את האחדות ימים יותר טובים ,אבל אנחנו מאמינים אך כאמור ,אנחנו יהודים מאמינים בני
בתוספת מיוחדת ונכבדה למשפחות ברוכות בכלל ישראל ,ותמיד מסתכל כיצד שגם בימים הפחות טובים ,גנוז בהם מאמינים ,ואצל יהודי לא קיים המושג של
אפשר לאחד את כלל ישראל ולחבר את טובה וחסד ,וכפי שרמזו צדיקים בברכת ייאוש .מאז ומתמיד אנחנו שורדים בזכות
כדי שיוכלו לחוג את מועדי ה' בשובה ונחת כל הקצוות יחד .זוהי המגמה שלו וזה "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל". התורה .שרדנו את החורבנות של בית
הציר שלו ,זה הייעוד שלו וזאת המטרה תמיד יש חסדים ,כל הזמן אנחנו מוקפים ראשון ובית שני ,שרדנו את כל הגלויות
שלו .בכל בעיה הוא נכנס לעומק של בחסדים ,אלא שלפעמים יש חסדים ואת כל הגזירות ואת כל המאורעות
העניין ומנסה לראות מה ניתן לעשות. שאנו רואים אותם בעינים ,ולעומת הקשים בגלות הארוכה .התורה תמיד
לפיכך אנחנו חייבים להודות הרב ולצר מוסיף ואומר" :מודז'יץ זאת יש זמנים שלא כל כך רואים את הייתה הבית והמפלט היחידי לעם ישראל,
זה אגודת ישראל ,ואגודת ישראל זה החסדים ,ובקשתנו היא שתמיד יהיו וזה ימשיך הלאה .ובס"ד אנחנו נמשיך
לאלו אשר הוזילו בשמחה מהונם ומכיסם בנדיבות לב מודז'יץ ,חד הם". החסדים "טובים" ,ונזכה לראות את ביתר שאת וביתר עוז.
סכומים נכבדים ביותר וזכו בס"ד להחיות עם רב כהיום הזה ולסיום הוא מעיד :במשך השנים נפלה הטוב והחסד בעינים שלנו. לא צריך להתייאש חלילה .נכון שמצב
בזכות בחלקי להיכנס למעונם של לא קל ,ואנחנו עומדים בפני ניסיון לא
יישר כוחכם! אדמו"רים וצדיקים ,ויכולני להעיד כי לאחר הדברים המאלפים כל כך פשוט .אנשים נפגעים ,ישנם
בכל פעם שנכנסתי אל הרבי ה'נחלת
דן' ,חשתי יראת הכבוד ,ואת אווירת
והמחזקים ,אנו מבקשים רבים מאוד שנפגו מכך כלכלית ,ויש
גם שנפגעים חברתית ונפשית על ידי
הקדושה האופפת את כל הבאים מהרב ולצר שליט"א, המעצרים .אבל בסך הכל עלינו לזכור
זכות הרבים וברכת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במחיצתו .הרבי זיע"א היה צדיק נפלא לשמוע מעט מזכרונותיו שאנחנו עם התורה ואנחנו מחזיקים את
תעמוד לנדיבי הלב ולעסקנים החשובים די בכל אתר ואתר ,ונזכה כולנו לשמוח מאוד .קשה לתאר את התפילה שלו ואת מתוקף תפקידו הרם כמזכיר העולם .וזה לא דברי מליצה כשאומרים
עבודת השירה המרוממת .בכל פעם שאנחנו שומרים על ארץ ישראל .זוהי
בשמחת בית השואבה עם כל ישראל אחינו במהרה בימינו אכי"ר. שנכנסתי אליו הוא היה מקבל אותי ה'מועצת' ,על הקשר המיוחד אמת לאמיתו .בזכות הבל פיהם של
בחביבות ,ותמיד היה אומר לי שאוכל שלו עמהם. תינוקות של בית רבן העולם מתקיים.
לבוא אליו בכל פעם שארצה .ראיתי את לתפקידי כמזכיר 'מועצת גדולי התורה', חז"ל אמרו זאת ,וכולנו מאמינים באמונה
בברכה ובהוקרה הרצינות שלו ואיך שהוא מתייחס לכל
בעיה באשר היא .הוא התייחס לכל דבר
מוניתי בתקופת הנהגתו של הרבי
ה'נחלת דן' זיע"א .פעמים רבות זכיתי
שלימה שכל דבריהם תורת אמת ,ואין
בכך הגזמה אפילו כחוט השערה.
בכובד ראש ,ואפילו לדבר הקטן ביותר. להיכנס למעונו והתקבלתי אצלו במאור ולכן אין שום סיבה להיות מוטרד ומודאג
הנהלת הקופה וגם אצל הרבי שליט"א אני מרגיש היאך
שהוא ממשיך את דרך אבותיו בגדלות
פנים ובשמחה .מלבד היותו אדם גדול
מאוד ,ראו עליו חכמה מיוחדת במינה.
מן העתיד ,כי בסופו של דבר כל האנשים
האלה יעברו מן העולם ,ואנחנו נמשיך
נפלאה ,וכיצד הוא מרים את קרנה הוא היה חכם הרזים במלוא מובן לשרוד .התורה תמשיך לשרוד .היהדות
יענו ֱאל ֹ ֵקי יִ ְש ֵענו
הו ִש ֵ
ַּר ֶחם נָ א ְק ַּהל ֲע ַּדת יְ ֻׁשרוןְ ,ו ֹ של חסידות מודז'יץ ההולכת ופורחת
בלעה"ר .ב"ה ראינו היאך שהוקם ונבנה
המילה .בכל עניין ובכל דבר שהיה
בכלל ישראל ,ובכל פעם שהתעורר דיון
הנאמנה תמשיך לפרוח ולצמוח ,ואילו
כל אותם הגורמים המתנכלים לנו יחלפו
בית המדרש החדש ,ועוד אנשים באים ב'מועצת גדולי התורה' ,הביע הרבי מן העולם .דור הולך ודור בא ,והתורה
ומתקרבים לתורה ולעבודת ה' .יעזור את דעתו הקדושה בחכמה ובתבונה נשארת חיה וקיימת ,כי היא דבר נצחי,
הקב"ה שיאריך הרבי שליט"א ימיו מאין כמותה .הוא היה מקיף את הבעיה והנצחיות תנצח .בחסדי ה' אנחנו רואים
ושנותיו ,ויאריך ימים על כסא ממלכתו עד מכל הצדדים ,ואומר את דעתו הצלולה כיצד הציבור החרדי משגשג ופורח,
ביאת משיח צדקנו בב"א. והברורה .הוא ידע את הדרך ש'אגודת והיאך שגדלים וצומחים תלמידי חכמים,
טי חי
בס"ד
הרב משה דוד בוק
שמחה גדולה מזו. מה ענין אומות העולם לחיבוק ויחוד זה, הפלגות עצומות במאמרי חז"ל בגודל השמחה
ובזה יומתק למה נקרא שמה על שם עד כדי כך שבכל ימי החג אנו מקריבין כל
כל המעיין בגמ' סוכה פרק החליל,
השואבה ולא על שם עיקר המצוה המוספים כנגדם לכפר עליהם.
משתומם איך יצאו חז"ל מגדרם בכל
שהיא הניסוך ,שאין השמחה כלל על מקום ,בהפלגות עצומות היאך היתה
זמן הקירבה עצמו אלא דייקא על יקרת ניסוך המים עליה למים התחתונים נראית שמחת בית השואבה .בראשונה
ההתרוממות מתוך החושך ,והיא ניכרת ולבאר כל זה נראה ,בהקדים מאמר חז"ל מה שאמרו במתני' {נ"א ע"א} 'מי שלא
ביותר בשאיבה מלמטה למעלה .ואולי זהו {בראשית רבה ה' ד' ,מובא ברש"י ויקרא ראה שמחת בית השואבה לא ראה
גם ענין ריבוי האור שמצינו בשמחת בית שמחה מימיו' ,וכן אמרו 'והלוים בכנורות
ב' י"ג} דמצות ניסוך המים ניתנה במתנה
השואבה ,כמו שאמרו במשנה שם 'לא ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי
למים התחתונים ביום השני מששת ימי
היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור שיר בלא מספר' ,וביותר יפלא חשבון
בראשית ,כשהבדיל הקב"ה בין מים למים
בית השואבה' ,וכן מצינו שם 'חסידים השעות הרבות שהעבירו בשמחה זו ,עד
והשכינם למטה בעולם הגשמי העכור,
ואנשי מעשה היו מרקדין באבוקות של שאמרו {שם נ"ג ע"א} 'כשהיינו שמחים
והיו בוכים 'אנן בעינן למיהוי קמי מלכא',
אור' ,כיון דכל ענין השמחה היה יתרון בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה
הבטיחם הקב"ה לפייסם ,אשר אחת
האור שניכר מתוך החושך. בעינינו' ,וכמבואר שם בגמ' דמאחר
בשנה יעלו גם הם על גבי המזבח נסך לה'
וממוצא הדברים יתבאר כמין חומר בשבעת ימי הסוכות. הקרבת תמיד של בין הערבים עד למחרת
ענין פרי החג ,כיון שענינם של אומות לעת הקרבת תמיד של שחר ,שזהו בעצם
על פי זה ביאר ב'שפתי צדיק' {מאמרי
העולם הוא שניבדל מהם להיות לחלקו רובו של יום ,היו עסוקים בשמחת בית
סוכות אות ה'} באופן נפלא ענין השמחה
ית' ,דתכלית מציאות הרע הוא שנכיר השואבה ,וכך בכל ימי המועד.
בשמחת בית השואבה ,כי בעת העליה,
במאיסותו ונבחר בטוב ,אם כן ביו"ט זה ואין הדבר אומר אלא דרשני ,מה ראו
שאנו מכירים במעלת החושך והקליפות, לגודל השמחה והקירבה שאחר געגועי
הריחוק ,משיגים מעלת היותנו למטה לשמחה עצומה כזו ,מה נשתנית מצות
משם דייקא יניקת וחיות האומות ,ואנו ניסוך המים מכל מצות האמורות בתורה,
מקריבין לכפר עליהם והשפיע להם ומרחוק ,דדייקא עי"ז בא כ"כ נחת רוח
למעלה ,על דרך מאמר הכתוב {שיר שלא מצינו דוגמת שמחה זו ולא כעין
גשמים וחיות ,כדי שנוכל להמשיך זו ,אף לא במצוה עוברת כלולב ושתי
ולאכפיא לסטרא אחרא לעשות נחת רוח השירים ב' י"ג} 'כיתרון האור מן החושך',
דאין יתרון האור ניכר אלא מתוך שיש הלחם וכיו"ב .ולא עוד אלא שאין השמחה
לפניו. נקראת על עיקר המצוה שהיא הניסוך,
חושך {מלבי"ם} .דאין תענוג למעלה
אלא על שם ההכנה למצוה בשאיבת
ענין שמיני עצרת וההקפות יותר מזה .ולכן אז היא שלימות השמחה
המים גרידא 'בית השואבה' ,והוא פלא.
ששמחים עם כל המצבים ,דאין זו כלל
וכל זה ענינו של חג הסוכות ,שבו ניסוך ירידה אלא הכל שתתרומם יותר העליה. עוד יש לתמוה במה שאמרו ז"ל {שם נ"ה
המים ושבעים פרי החג .אבל שמיני ע"ב} דשבעים פרי החג הינם כנגד שבעים
אוצר גדול ומקיף מאמרותיו הטהורות רמ
חי &&& יוח עצרת עליו אמרו בגמ' {שם נ"ה ע"ב} השמחה בירידה כי היא לצורך העליה אומות העולם ,ופירש רש"י 'לכפר עליהם
'פר אחד כנגד אומה יחידה' ,ואז היא שירדו גשמים בכל העולם לפי שנידונין
מ
₪ 22 0
ד
ומדברות קדשו בההדרה מחודשת שמחת הקירוב בעצמו והיחוד השלם,
ובזה יתישב קושיית הרה"ק ר' יחזקאל
ולפי דבריו המאירים נמצינו למדים
שמחה עצומה זו על שום מה ,דכל שמחה
בחג על המים' .והלא ידועים דברי
קדשו של האריז"ל {שער הכוונות דרושי
&&& של מצוה היא על עצם קיום המצוה
עם כל המעלות של 'פאר מקדושים' מקאזמיר זי"ע {'תורת אא"ז מקאזמיר' חג הסוכות דרוש ד'} המובאים בכל
אה
צ רג ל ה ה ו
ל
נדפס בסוף ספר דברי ישראל ,דבור והדביקות שבשעת עשיתה ,אבל שמחה הספרים הקדושים ,אשר על יו"ט סוכות
ראשון} ,למה בשבעת ימי הסוכות אנו זו אינה על עצם הניסוך אלא אדרבה נאמר 'וימינו תחבקני' ,דדייקא אחר
מקיפין מסביב להספר תורה ,ובשמיני על כל ישיבתנו בחושך כל הימים מבלי שהמלכנו להקב"ה מחדש בראש השנה,
עצרת אנו עם הס"ת יחד מקיפין להבימה. לאור באור החיים ,כי דוקא על ידה אנו ואחר מחילת עוונותינו וטהרתינו ביום
ולהנ"ל יובן להפליא דהספר תורה הוא זוכים לענג ולשמח לפניו יותר ואין שמחה הכיפורים ,או אז נתאוה הקב"ה להיות לו
עצם הקדושה כידוע ,ולכן בסוכות כשאנו גדולה מזו ,דכל היפך השמחה בא מחסרון דירה בינינו ,והיא הסוכה שדינה בשתי
מוקד הזמנות ומנויים: שמחים בעצם הריחוק ,אין אנו מתקרבים והשלמת החסרון היא השמחה {נתיבות דפנות כהלכתן ושלישית אפילו טפח,
כ"כ אלא מקיפים סביב לו ,אבל בשמיני עולם למהר"ל נתיב התורה פרק ד' ד"ה הרומזים לדוגמת ב' חלקי היד עם כף היד,
18 0 0 - 9 5 0 - 9 5 0 עצרת שאנו שמחים בהקירוב והיחוד ,אז
אדרבה אנו מחבקין ומנשקין את התורה
ובכיצד} ,ואין חסרון יותר ממעשי העולם
הזה והבליו ,ולכן כשמשיגים תכלית ענינו
והיא מקפת את האיש ישראל היושב בה
כחיבוק ממש כביכול ,עד כאן תוכן דבריו
ובחנויות הספרים המובחרות שזהו עיקר השמחה. ורום מעלתו נשלם החסרון וממילא אין הק' .ואם כן בוקעת ועולה פליאה נשגבה,
להתחבר לתורת מאורי החסידות
אכ כ
הרב יהודה אריה גוטרמן שליט"א
ראש כולל הלכות שבת בביהמ"ד הגדול
מבי מדרשא
מעשה במיחם מים שיעורים בענייני דיומא מרבני בית מדרשנו
ביום טוב ראשון של ר"ה של האי שתא שחל בשבת ,לאחר שקהל אנ"ש הרוו צימאונם בשתיית קפה כהכנה לתפילת ראש השנה ,הבחין אחד
האברכים שהגוי המנקה החליט ב"נדיבות ליבו" להוסיף עוד מים קרים למיחם המים החמים ,וכך התחממו מים אלו עם המים החמים שכבר
היו במיחם עוד קודם לכן.
ודנו האברכים האם יש להתיר לשתות מים אלו או לא ,והעלו כמה וכמה צדדים ונביא בקצרה את עיקרי הדברים ולאחמ"כ בקצת תוספת
וכדלהלן:
מורנו הרה"צ ישראל שלמה ביברפלד שליט"א
מחמת המעשה האסור בשבת. א .יש לדון אם המים שהוסיף נאסרו כדין נו"נ בישיבתנו נחלת אברהם
כל מלאכה שגוי עשה בשביל יהודי שנאסר
ועיין במנח"ש סי' ה' שפשיטא ליה לאיסור
ומטעם הנ"ל ,ומאידך בתשובות והנהגות
ח"ב סי' קצ"ו הביא בשם הגר"ח מבריסק
על היהודי להנות ממעשה הגוי ,או שנאמר
שכיוון שעשה כן על דעת עצמו אין בכוחו
בדין בל תוסיף
כצד ב' ,ואם כן לשיטתו יש להתיר .ויש לאסור את המים של אחרים לאחרים. •מי שהוסיף מין אחד בלולב ונתכוון לא לצאת באותו מין שהוסיף (והוא הדין אם נתכוון לא להוציא כלל באותו נטילה) האם עבר על בל תוסיף או לא?
שרצו לחלק בין מעשה שבת של יהודי ב .אף אם המים שהוסיף נאסרו ,יש לדון •מי שיש לו רק ג' מינים האם יטלן או לא שאם יטלן יעבור על בל תגרע?
שמוגדר כאיסור אכילה לבין מעשה שבת אם יכולים לשתות כפי כמות המים שהיו
של גוי שמוגדר כאיסור שלא ייהנה, במיחם קודם להוספתו .ולדוגמה ,במיחם
•אי מוסיף מין אחר בלולב הוה בל תוסיף וקיי''ל דד' מינים שנטלן בזאח''ז יצא א''כ יהא איסור ליגע בשום פרי בכל ימי הסוכות דהוה בל
(והוכיחו כן מהמבואר בסימן שי"ח שיהודי שבישל היו מים בשיעור של כ 20-כוסות ,ובא
תוסיף דמוסיף מין על הד' מינים?
בשבת במזיד שאף הקדירה נאסרה מחמת בליעות הגוי והוסיף עוד מים בשיעור של כ40-
ומשום שמוגדר כאיסור אכילה ,ואילו בסימן רנ"ג כוסות ,וכעת יש לדון האם מותר להשתמש זה שלא נטל מין הד'. את המצוה באופן השונה ממה שהתורה נחלקו הרמב''ם באיסור בל תוסיף בד'
פסק המשנ"ב שגוי שחימם תבשיל בשבת שמותר במים בשיעור ה 20-כוסות הראשונים ,או ולפי''ז אפשר לבאר דבהכי פליגי ציוותה ,דהיינו שעצם מעשה הקיום באופן מינים אם דוקא במוסיף מין אחר עובר או
לאכול את הדבר היבש שבתבשיל כיוון שאין בישול שנאמר שכיוון שהמים האסורים התערבו של תוספת או גרעון הוא שעובר עליו במוסיף מין מהד' מינים עבר אבל תוסיף,
אחר בישול ביבש ,אבל אסור לאכול את הדבר הלח
הרמב''ם והראב''ד דהרמב''ם דנקט דגדר
עם המים המותרים ייאסר עליו לשתות בלאו דבל תוסיף ובל תגרע. דאיתא ברמב"ם פרק ז' מהל' לולב ה"ז
שבתבשיל ,ולא נאסרו הבליעות כיון שרק אסרו כדי מכל מים אלו כיוון שסוף סוף שותה גם
האיסור דבל תוסיף ובל תגרע הוא איסור
שלא יהנה ואכמ"ל). על הגברא להוסיף בקיום המצוה וא''כ ובסברא זו יהיה נ''מ לענין בל תגרע כמה נוטל מהם לולב אחד ואתרוג אחד
מהמים האסורים.
אם הוסיף לולב אחד וכדו' חשיב מוסיף דלכאורה אם יש לאחד רק ג' מינים ושני בדי ערבה ושלשה בדי הדס ואם רצה
נידון ג .אם מיירי שהיה רוב של מים של ג .ואם היו רוב מים של היתר והוסיף רק
היתר ומיעוט מים של איסור ,יש לדון אם בקיום המצוה דרוצה לקיים המצוה עם ב' דבשו''ע סי' תרנ''א סי''ב מבואר דנוטלים להוסיף בהדס כדי שתהיה אגודה גדולה
שלא קיימא לן כבעל העיטור אלא במקום מעט של איסור ,יש לדון האם יש להתיר
בטל ברוב .והנה אין לדון ולומר שאינו בטל בזה מחמת ביטול ברוב .ויש לדון בזה מב' לולבים ,אבל הראב''ד דסובר דבל תוסיף ג' מינים לזכר ,לכאורה הרי יעבור על בל מוסיף שנויי מצוה הוא אבל שאר המינין
מכשול דרבים כמבואר בסי' רע"ו ,מכל
ברוב מחמת דבר שיש לו מתירין ,הואיל מקום נסמוך על שיטתו בדיעבד כמו כל צדדים :א .האם ביטול במעשה שבת דינו זה איסור להוסיף על צורת המצוה א''כ תגרע כיון דלוקח רק ג' מינים .ונחלקו אין מוסיפים על עניינם ואין גורעין מהם
ודומה למלח שמבואר בסימן שי"ח דלית כביטול של חד בתרי או שצריך ביטול ואם הוסיף או גרע פסול.
מעשה שבת שמקילים בספק פלוגתא. בזה שהוסיף עוד לולב לא הוסיף כלום, בזה הטו''א (בר''ה דכ''ח ע''ב בקונטרס על
בזה דין דבר שיש לו מתירין הואיל ואינו בשישים .ב .האם שייך בזה ביטול ,או
מתבשל מיד בשעת נפילתו ,ואם כן קודם ע"כ עיקרי הנידונים וכעת יש להאריך בכל דצורת המצוה לא נשתנית דיש רק ד' מצצ''כ) והשפ''א (סוכה ל ע''ב) דהשפת אמת ובהשגות הראב"ד לא שמעתי מעולם
אחד מהנידונים הנ"ל ,ובבחינת "תן לחכם שכיוון שמותר למוצאי שבת יש לאסור
מתערב ואח"כ מתבשל ואז נאסר ,ואם כן מינים שהרי לא הוסיף מין חמישי. נקט דאם היה אנוס על המין הד' ודאי לא פסול בזה ולא איסור תוספת ולא גירוע
ויחכם עוד" ביטולו כדין דבר שיש לו מתירין שאינו
אף מים ,קודם מתערבים ואח"כ מתחממים בטל. ועכשיו נבוא לנידון שלנו באחד שהוסיף שייך לומר דעובר אבל תגרע דהא לא ואפילו לר' יהודה דאמר לולב צריך אגד
ונאסרים ,וכן נקט במנח"ש הנ"ל. נידון א .אם נתיר את המים מחמת טענת גרע מאשר אילו לא נטלן כלל דאז הוה דהא אמר רבא מ"ט דר' יהודה דאמר אין
ד .אף אם נאמר שאסור להשתמש במים על הד' מינים שלו ומתכוון שלא לצאת
ואולם יש לדון אם מהני בזה ביטול ברוב "לאו כל כמיניה לאסור עלינו" ,ויש להשיב אוגדין את הלולב אלא במינו קסבר לולב
שהוסיף הגוי יש לדון אם מותר להשתמש במין שהוסיף (ויש לדון גם באופן שכיון לא לצאת ג''כ בל תגרע .ומאי שנא אם נוטל רק
או דבעינן בזה ביטול בשישים וכמו כל על זה מב' תשובות:
במים אלו ביום טוב שני ,או שיש לאוסרו כלל באותו נטילה ,ומ''מ נראה דיותר מסתבר לומר ג' מינים או אינו נוטל כלל דאם הפטור צריך אגד ואי אגיד ביה מינא אחרינא ה"ל
תערובת .ונביא את הדברים בקיצור: א .דהנה כל מקור דין זה מובא בדרכ"מ בסוף מוסיף מכלל דכי קטיר ליה בסיב ובעיקרא
מחמת ב' סיבות: דכיון שלא קיים מצוה כלל בנטילה זו ל''ש ב''ת,)... שיש לו מדין אונס מועיל לפוטרו מלעבור
בכת"ס או"ח סי' נ' נקט שמעשה שבת סימן רנ"ג בעבדים שהיו נוהגים בחתונות,
כשהיה קדירה שנצטננה הלכו וחיממו זאת א .דהנה כל מעשה שבת שנאסר באכילה דלכאורה מיתלא תליא בב' הצדדים הנ''ל על בל תגרע כשאינו נוטל ד' מינים כלל דדיקלא ליכא מוסיף אע"ג דאיכא טפי
בטל חד בתרי כמו שמצינו בחמץ אחר
הפסח שגם כן אסור משום קנס ודעת שוב ,ונקט הדרכ"מ שיש שהתירו זאת יש לאסור גם כן משום מוקצה כמבואר דאי נימא דאיסור הוה להוסיף בצורת הוא הדין כשיש לו רק ג' מינים ונטלן לא מלולב אחד וכש"כ לרבנן דאמרי אין
הטור שם שבטל חד בתרי .ומאידך בפמ"ג משום דלאו כל כמיניה לאסור עלינו ,ויש בסימן שכ"ה וסי' רע"ו ובעוד מקומות ,ואם המצוה בזה שמתכוון לא לצאת בו לא יעבור על ב''ת דהוה אנוס על המין הד', צריך אגד דאמרינן האי לחודיה קאי והאי
ריש סי' שי"ח נקט דבעינן שישים .ולגבי לדחות את הראיה משם ,דהתם לא מצינו כן אף ביום טוב שני יש לאסור שתיית מים לחודיה קאי עכ"ל והיי' דנחלקו הרמב''ם
מעלה ולא מוריד דהרי בפעול מוסף על והטו''א סובר דבעצם היה לנו לומר דהוה
חמץ בפסח נקט השו"ע בסי' תמ"ז דבעינן שסמך על זה כי אם בצירופים נוספים. אלו ,דהרי כל מעשה שבת של גוי אסור והראב''ד אם מוסיף מין אחר שלא ממין
עד בכדי שיעשו במוצאי שבת ,ואם כן יש צורת המצוה והוא הוא האיסור של בל בל תגרע אף דהוה אנוס על המין הרביעי,
שישים ובמשנ"ב שם מקל חד בתרי רק ועוד ,דגם שם מסייג בסוף שלא לסמוך המצוה חשיבי בל תוסיף .וצריך לבאר
בשעת הדחק. על היתר זה .ועוד יש להשיב ששם יכלו לאסור מכוח דין מיגו דאיתקצאי ,דכיוון תוסיף אבל אי נימא דהאיסור הוא על ואם יש לו רק ג' מינים עדיף שלא יטול ג'
לאכול את המאכל גם בלי חימום העכו"ם שהוקצה לבין השמשות הוקצה לכל היום הגברא לקיים המצוה בהוספה אז באופן מינים ואז לא יעבור על בל תגרע (וע''ש מה במה איפלגי.
ואם כן בנידון הנ"ל אף אם איכא רוב של
מים של היתר אינו בטל דבעינן ביטול כיוון שלא נצטנן כל כך ,אבל בנידון דידן טוב. שאינו מקיים המצוה כלל שיש לו היפוך שחידש למה למעשה ליתא בעל תגרע). ונראה דיש לחקור בגדר איסור בל תוסיף
בשישים ,ואולי כאן מוגדר כשעת הדחק שהמים היו קרים לגמרי ולא יכלו לשתותם ב" .הכנה דרבה" ,הנה קיימא לן שביצה כוונה ליכא בל תוסיף. ויש לבאר שורש פלוגתתן ע''פ החקירה ובל תגרע :האם גדר האיסור הוא בעצם
שיש להתיר אף בחד בתרי ,וזה רק באופן באופן זה ,לית למימר בזה לאו כל כמיניה, שנולדה בשבת אסורה ביום טוב שאחר שינוי מצורת המצוה שנצטווינו עליה,
הואיל ואינם ראויים לשתייה רק באופן זה ולפי''ז א''ש מה שהק' השפ''א (שם) דאי הנ''ל דאם איסור בל תוסיף ובל תגרע הוה
שהיה רוב במים של היתר. כך משום הכנה דרבה ,והיינו שאסור דהיינו שהתורה קבעה למצוה שיעור,
שהם חמים. איכא בל תוסיף במוסיף מין אחר בד' מינים לשנות צורת המצוה להוסיף או לגרוע אז
להשתמש ביום טוב בדבר שהוכן בשבת,
נידון ד .אם יש להתיר ביו"ט שני ,דהרי (כדעת הראב''ד) הרי קיי''ל דד' מינים שנטלן זה שייך רק היכא שלוקח ג' מינים שאז מספר או אופן מסוים ,ואסרה לשנות
ביו"ט מותר לבשל לצורך אוכל נפש. נידון ב .האם יש להתיר את כמות המים הואיל ואסור להכין משבת ליום טוב,
שהייתה לפני הוספת העכו"ם ,שורש נידון ומבואר בסוגיות שגם כל דבר שהיה אסור בזאח''ז יצא ,וא''כ יהא אסור ליטול פרי משנה מצורת המצוה אבל אם אינו נוטל את צורתה ולהוסיף או לגרוע ממנה; או
ומאידך יש לדון שמא יש לאסור משום שמא אין עיקר האיסור בעצם שינוי צורת
מיגו דאיתקצאי ,הואיל והיה אסור לאכלו זה תלוי בחקירת הפוסקים האם כל מעשה לאוכלו בשבת שאין להתיר להשתמש עמו בכל ימי הסוכות דהוה בל תוסיף (חוץ אם כלל אפי' מין א' אז לא שינה כלום מצורת
בבין השמשות כיוון שכל מעשה שבת שבת שנאסר נעשה כאיסור אכילה כטבל, ביו"ט הואיל וסו"ס משתמש ביו"ט מכח יש לו היפוך כוונה .)...ולפימש''כ לק''מ דאלו המצוה .אבל אי נימא שגדר האיסור הוא המצוה ,אלא הוא איסור על הגברא בקיום
של גוי אסור עד בכדי שיעשו ,והוא בזמן או שאינו אלא קנס שלא ייהנה ממעשה המלאכה שנעשתה בשבת (ואף אם המלאכה
שסוברים שמוסיף מין אחר בד' מינים על הגברא שלא לגרוע או להוסיף ממצות המצוה ,כלומר ,לאחר שהתורה ציוותה
בין השמשות( .ולא חשיב כמחמת יום שעבר שנעשה בשבת .ובנידון דידן ,אם יוגדר נעשתה בהיתר אלא שנאסרה מחמת סיבות צדדיות לקיים את המצוה באופן מסוים ,אסרה
הוה ב''ת משום שנקטו שאיסור ב''ת הוה התורה אז גם אם אינו נוטל ד' מינים כלל
הואיל ונאסר בכדי שיעשו וכמבו' ברעק"א בסי' כאיסור אכילה אינו יכול לשתות ממים כמוקצה וכדו'). על האדם להוסיף על אופן קיום המצוה
אלו ואפילו מעט ,כיוון שמעורבים במים רק אם מוסיף בצורת המצוה וא''כ בנטלן מגרע ממצות התורה וא''כ באופן שאין לו
תקט"ו) ,ומ"מ יש להקל בזה הואיל ול"א ה .עוד יש לדון אם יש להתיר בדיעבד או לגרוע ממנו.
אלו מים שאסורים באכילה .ואולם מצד ב' זאח''ז אף דיצא מ''מ לא שייך לומר ד' מינים יכול לקחת ג' מינים ואינו עובר
מיגו דאיתקצאי אלא במקום דחייה בידים כיוון שדעת בעל העיטור שמותר לומר
כמבו' בסי' ש"י וכאן ליכא דחייה בידים, יש לומר שמותר לו לשתות ממים אלו כפי לגוי לעבור איסור דאורייתא במקום שהוסיף בצורת המצוה שהרי בפועל אנו על בל תגרע דכמו שיש לו הפטור של ולפי הצד השני יש לומר ,שאין ההוספה
ויש שר"ל דכאן חשוב כגמרו בידי אדם הכמות של ה 20-כוסות שהיו עוד קודם מצווה ,והכא נמי איכא מצווה שעל ידי לא רויאם שום שינו בצורת המצוה בזה אונס שלא ליטול לולב כלל ה''ה אם נוטל והגריעה מוגדרות כשינוי בגוף המצוה,
הואיל ובוודאי שיהיה מותר לאחר זמן, לכן ,כיוון שסוף סוף לא נהנה במים אלו כך יוכלו להתפלל מתוך כוונת הלב ,ואף שנטל פרי לחוד. רק ג' מינים יהיה לו הפטור של אונס על אלא שהאיסור הוא על האדם לקיים
המשך בעמוד המ' >>>
גכ בכ
בשבילי החברה
הרב שמואל קרימלובסקי -טבריה
המשך עלי דשא
מעלת לימוד התורה בלב נשבר לתורה ומנשאים את בעלי התורה ,וזה הפי' מצותיו היא רק שלא לשמה ,בל יתייאש האדם
'יגדיל תורה ויאדיר' ,יאדיר לשון עשירות וכל לומר מה לי ללמוד חנם ומה בצע בלימודי,
בענין סמיכות סוף התורה לתחילתה הלא אורייתא 'בלא דחילו ורחימו לא סלקא לכבוד הראש חבר'ה שלום וברכה,
שהוא צירוף אותיות 'לב' (ישראל –
לעילא' (תיקו"ז ת' י) ,לא ישגיח על זה מדי שנה בחול המועד סוכות טרוד אני בענייני החג ,ואין בידי פנאי ללמוד ולהתכונן כראוי ליום הושענא רבא ,וברצוני לבקש אם אפשר לקבל הסבר בעניין עבודת יום גדול זה,
ואל ימנע מללמוד בעבור זה כי זה
בראשית) ,דכשם שהתורה מצוה על הוא הסתת היצר הרע ר"ל ,שרוצה אשר מצד אחד הוא חלק מזמן שמחתנו ,וגם בו מצווים אנו על שמחה בבשר ויין וכו' ,אך מצד שני ניכרת בו ג"כ היראה והפחד ,וכמין תוספת קטנה על ראש השנה ויום הכיפורים,
קיום המצוות ומזהירה מפני העבירות, להרחיקו מדרך התורה והמצוות ,רק מה שמתבטא בתפילות הארוכות ועוד .אשמח לביאור רחב בנושא עבודת היום על פי ספרי החסידות ודרך רבותינו הקדושים.
כמו כן היא מורה לאדם מידות טובות ילמוד אפ' שלא לשמה ומתוך שלא
לשמה בא לשמה ,פירוש שעל ידי
בתודה רמאש,
ששורשם 'לב טוב' ,כדתנן באבות
זה שהוא יושב ולומד יוכל לצמוח מזה ישראל דן.
(פ"ב מ"ט) ,שאמר רבי יוחנן בן זכאי שיבוא חבירו ויראה שעוסק בתורה הק', 'פה' ,שלכן עבודת היום היא להרבות בתפילה וצעקה לקב"ה [הושע נא לישראל דן ני"ו שלום וברכה,
לתלמידיו שהשיבו לשאלתו 'איזוהי גם הוא יתקנא בו וישב ללמוד לשמה, שואגים הושענא] שיושיע אותנו מכל הצרות ויחתום אותנו לחיים טובים,
דרך ישרה שידבק בה האדם וכו', ונמצא שלימודו אף שהיה שלא
לשמה ,גרם שחבירו ילמוד לשמה.
ומבקשים אנו שהשפע הגדול אכן יושפע וייקלט בצורה טובה ,ושנזכה חותם בתוך חותם.
רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך להכין את הכלים הראויים לשמור אותו לכל השנה
וזה הפירוש שמתוך שלא לשמה של בספרי החסידות מובא על פי פנימיות שיש ג' שלבים בדין של ימים
(שאמר לב טוב ,יותר) מדבריכם ,שבכלל זה ,בא חבירו ללמוד תורה לשמה,
דבריו דבריכם' .הרי לנו דכל המידות והדברים ברורים למבין ושפתיים
בחינת נשיקין. נוראים ,בראש השנה קורה הכתיבה לחיים [וגם החתימה לצדיקים] ,ביום
הכיפורים נחתמים אנו לחיים ב'חותם הפנימי' ,דהיינו שחותמים על פסק
הטובות בליבא תליא ,ועל כן התורה ישק ודפח"ח. ולאחר מכן ,נוהגים בעוד מנהגים שיסודותם בהררי קודש ,ואכה"מ.
הדין בפועל ,ובהושענא רבא נעשה החותם החיצון שנקרא 'חותם בתוך
מתחילה ומסיימת באותיות 'לב'. (הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זצוק"ל) ומסיימים אנו בחבטת הערבה ה' פעמים בקרקע ,שמופיע באריז"ל שעי"ז
חותם' ,שהוא מסירת שטרי הפסק דין לאלו שלא נחתמו לחיים ח"ו ,לאלו
נמתקים הה' גבורות בשורשן ,ומרומז על דרך העבודה ,שאנו מבקשים
ומעלת הלב היא בשברונו לפני ה', הממונים על כך שילכו למלא שליחותם .וממילא עד אז אפשר עדיין לחזור
עסק התורה – בעשירות וכל טוב ומתחננים לקדוש ברוך הוא ,שאפילו כשאנו בבחינת ערבה ,שאין לה טעם
כדכתיב (תהילים נא ,יט) 'לב נשבר בתשובה ולהחזיר את פסק הדין שיחתם לטובה[ .בספרים מובא שעיקר
ולא ריח ,גם כן נהיה דבוקים בו בדבקות עצם ,מצד אהבתו אותנו בלי
לעסק התורה לא טוב הדחקות, החתימה הזאת הוא בחצות ליל הושענא רבא ,רק שאין לממונים רשות
ונדכה אלוקים לא תבזה' ,וכנודע טעם ובלי שיעור ,ונחבוט בחזקה את כל המפריעים לנו בעבודת ד' ואת כל
וכדמצינו בגמ' (בבא קמא עב' ).לא לפעול עד סוף יום הושענא רבא ,משום שאולי עד אז יחזרו בתשובה].
מצדיקים דאין דבר יותר שלם מלב אמרי לך באורתא דלא אכלי בשרא המקטרגים המבלבלים אותנו ממנו ית'.
נשבר ,ועל כן נרמז ענין אותיות 'לב' דווקא טוב ,היינו על ידי שיש גדלות לתורה על ידי זה דתורא' ,הגם שיש סודות על זה ,מכל מקום ועוד שהערבה מרמזת על שפתיים ,שזו בחינה גבוהה של ייחוד ,בחינת אך בצלם.
בשבירת האותיות 'לב' ,הלמ"ד ד'לעיני הם מהודרים ,וזו מסיפא לרישא מידרש ,על הפשטות גם כן אמת ,כי כל זמן שאין הרחבה נשיקין המקדימה כהכנה דרבה לקראת הייחוד הגדול ביום שמחת תורה עוד מובא בספרים ,על פי הידוע שיש לכל יהודי נפש רוח ונשמה ,אך
כל ישראל' [דעניינו שבירת הלוחות] בסוף ידי שהם מהודרים בכל טוב על ידי זה יגדיל בעולם הזה ,לא היה מוחו חזק כל כך .וגם באין הבא עלינו לטובה ,שבו נשב עם מלכא בלחודוהי ,ואז נזכה בעזרת השם
מחסור לתלמיד חכם ,על ידי זה יש חשיבות כממוצע בין זה לבין הגוף ישנו את ה'צלם אלוקים' שטבוע בכל אחד,
(נחלת דן) התורה ,והבי"ת בתחילתה. (שרפי אש – זוואלין) לתורה. לגילוי הגדול שזוהו תכלית ירח האיתנים שהוא "אתה הראית לדעת כי ה' שחותם חיצון זה הוא מכוון כנגד הצלם ,ומי שלא נחתם לטובה ח"ו אזי
הוא האלוקים אין עוד מלבדו". נאבד ממנו הצלם לשעתו .וזהו מה שמובא בקדמונים שאפשר לראות בליל
(ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
בברכה שתזכה לנצל את היום כדבעי, הושענא רבא בצל הלבנה סימן היאך נחתם דינו .אך למעשה חזקה עלינו
ראש החבר'ה. דברי הרמ"א [סימן תרס"ד ס"א] שיש מי שכתב שאין לדקדק בזה כדי שלא
ליתרע מזליה ,כי רבים אינם מבינים העניין על בוריו ,ויותר טוב להיות
תמימים ולא לחקור עתידות ,עכ"ל .וגם כי אפשר עדיין לחזור בתשובה
עד סוף היום כנ"ל ,ולהפוך את הדין לטובה.
מנהגי יום הדין.
ובגלל שלמעשה עדיין ישנו דין ,ואפשר להפוך אותו לטובה ,לכן נהגו
בכל תפוצות ישראל להתנהג בלילה הזה כמין קצת יום הדין ,ומרבים
באמירת תהילים ,ואומרים יה"ר המיוחד לליל הושענא רבא .ואשרינו
מה טוב חלקנו שזוכים אנו לעריכת השולחן הטהור בלילה גדול זה ,אשר
רבותינו הקדושים האריכו מאוד בשוה"ט זה ,ונהגו לשורר אז מט"ו 'שיר
המעלות' של נעים זמירות ישראל שזהו יום האושפיזין דיליה[ .ולאכול
קרעפלאך המרמז על כיסוי הדין ,ולשתות משקה מע'ד ,ועוד ],שעיקר
הכל זה המכוון להתעורר בתשובה ביום זה.
וגם בתפילת היום מנהגינו שהש"ץ לובש קיטל ,ומתפללים עד שמונה
עשרה [ובהוצאת ספר תורה] בנוסח ימים נוראים ,ואומרים שיר המעלות
ממעמקים ,ובמי שבירך מברכים "ויכתבהו ויחתמהו לחיים טובים בזה
יום הדין" ,ולכן נהוג גם לברך ולהתברך בברכת "א גוטן קוויטל"" ,פתקא
טבא".
וזה לשון קדשו של הספר הק' 'מאור ושמש' [בפר' בראשית בד"ה
"ויברא"] וזהו החותם של הושענא רבא ,שעל ידי שישראל עושים תשובה,
וכל אחד מתחרט על מה שפגם וצועק ולבו נשבר בתשובה עצומה ,ואומר
בליבו "מעתה אהיה עובד השם יתברך באמת" ,בזה אנו ממשיכין השם
אהי'ה עם כל המילואין שהוא בגימטריא "חותם" ,והוא מקיף אותנו וסוכך
עלינו לבל יגע בנו שום מגע נכרי ,עכ"ל.
אנא הושיעה נא.
עוד מובא בספרים הקדושים ,שנוהגים ביום הושענא רבא להקיף את
המזבח ז' פעמים דוגמת חומת יריחו שנפלה לאחר ז' הקפות ,ומבקשים
אנו מהקדוש ברוך הוא שיפיל את כל חומות הסט"א ,ויחתום אותנו
איתו ביחד בנעילה גמורה .וגם ראוי ביום זה להרבות בתפילה ותחנונים
ובהושענות .משום שביום זה נידונים על המים ,ועיקר חייו של האדם
תלויים במים כידוע .ומים הם גם כן רומזים לכל השפע של הימים
הנוראים ,ויום הוש"ר מכוון כנגד דוד המלך שהוא מידת מלכות -בחינת
הכ דכ
לכניסת טמאים להר הבית) ויש בו עניין בפני
עצמו כמו בקידוש לבנה ,אך לפי זה אין זה
דין דוקא בג' רגלים .והחת"ס יותר הדגיש
את קדושת ירושלים שקידשה לעולם ,אך
עדיין לא ברור מה עניינו דוקא ברגל.
הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א
האם יש מצוות ראיה בעזרה ללא הבאת
קרבנות
אמנם חלקו רש"י ור"ת (חגיגה ב ).בפירוש
המשנה הכל חייבים בראיה ,שרש"י למד
שהולך על מצוות יראה כל זכורך ,ואילו תוס'
הוכיח שבמצוות ראיית פנים בעזרה חייבים
גם נשים והטף שנלמד מהקהל לחייבם
כמובא בירושלמי ,ואין הכוונה של מצוות
ראיה המובאת במשנה אלא להבאת עולת
ראיה שהיא חיוב על הזכרים בלבד .נמצאנו
למדים לשיטת ר"ת שיש מצוה להיראות- ור"ע היה בחורבן ביתר .נ"ב שנים אחר לקרוע ,אך צער ודאי איכא ,ובתשובות והנהגות (ח"ה רבי יוסי הגלילי אומר :שלש מצות נצטוו ישראל
להיות בעזרה אף ללא הבאת קרבן ,אלא החורבן .ומכ"ש דבימי ראב"ש כבר נחרב קסו) הסתפק לגבי הקריעה בחוה"מ). בעלותם לרגל :ראייה ,וחגיגה ,ושמחה (חגיגה ו.):
שאם לא הביא קרבן יחד עם ראייתו הרי זה המקדש בירושלים .ובכל זאת עלו לרגל. וכן פסק הרמב"ם (חגיגה א,א) שלש מצות עשה
האדון ה' אלקי ישראל .וממנו אמרו חכמים אחר ע"ש .וחידוש זה של הטו"א שאפשר
"שכינה" :ממילא זו מצוה עצמאית לעלות לפצל את מצוות הראיה מהבאת הקרבן ,דחה
עובר בלאו ולא יראו פני ריקם כפי שהבאנו
בתחילה את דברי הרמב"ם .ולפי שיטת ר"ת
ואולי הקריבו קרבנות במקום המקדש לפי
ההלכה (מגילה י' ע"א זבחים ס"ב ע"א) מקריבין אף
נהגו ישראל לעלות לרגל גם אחר נצטוו ישראל בכל רגל משלש רגלים ואלו
לירושלים ,שהרי קדושתה חלה גם בזמן
הזה .אך כל החיוב נקבע לג' רגלים שממנו
אותה הגר"י פערלא (עשין מו) שמוכח מרש"י
והראשונים שצריכה הראיה להיות בעת
שיש מצוה בעצם הראיה זאת שייך גם כיום על פי שאין בית .ועוד נמצא בסדר הדורות החורבן הן :הראייה שנאמר יראה כל זכורך ,והחגיגה
שנאמר תחוג לה' אלקיך ,והשמחה שנאמר
(והיום הרי אנוס בחלק של הבאת הקרבן וממילא בשם ספר מעשיות דרבינו נסים דר"מ עלה
נגזר דין בל תאחר ,כי יש בו עניין בהבאת שיכול להביא את הקרבן .ועל ראיית הטו"א אמנם מצאנו כבר במקורות קדומים שהיו ושמחת בחגך ,הראייה האמורה בתורה היא
ממנה הוא פטור ,אך לא דוחה את מצוות הראיה), לירושלים בכל פעם ופ"א אירע לו ענין רע. שנראה פניו בעזרה ביום טוב הראשון של
הקרבנות ,אך כשאין קרבנות למה שיעלה שחל בל תאחר מאורתא השיב שהרי אשה אלא שלכאורה צריך להיות בעזרה גופא עולים גם לאחר החורבן לירושלים כמובא:
ועי' (חולין מ"ח ע"א) שעלו בני אסיא ליבנה ג' חג ויביא עמו קרבן עולה בין מן העוף בין
דוקא ברגל ,אא"כ כאמור יש עניין לשמוח שחיובה מצד שמגיעה לירושלים לשם מצוות ולא חוצה לה ,וזאת לא שייך כיום כשאנו א .במד"ר שיר השירים (ד,ב) מה יונה זו אע"פ
בכל מידי דאפשר דוקא בירושלים. רגלים ופעם שלישית התירו להם .הרי שהיה מן הבהמה וכו' החגיגה האמורה בתורה היא
שמחה וגם לה כבר חל הבל תאחר מהלילה, טמאים ומחוסרי גישה למקום ,אך הביא שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה
דרכם לעלות לרגל ג"כ .לשאול ספקות שיקריב שלמים ביום טוב הראשון של חג
מוכח שאין ובאת שמה מכוון על ביאת העזרה הפסקי תשובות (תקכט) את דברי ר' עקיבא לעולם ,כך ישראל אע"פ שחרב בית המקדש
בהוראה אשר נולדו להם .ועי' רא"ש כאן
זכר למקדש -האם הוא מביא עצב כפי שהבין הטו"א ,אלא על ביאת ירושלים. יוסף שלזינגר שיש לילך למקום גבוה ממנו דהתעורר בזה .וכ' אף הנשים היו רגילות לא בטלו שלש רגלים בשנה ,ועוד שם בהמשך
המדרש -כך אע"פ שחרב בית המקדש לא
בבואו להראות ,והדבר ידוע שאין השלמים
באים אלא מן הבהמה ,ושתי מצוות אלו
רואים את ריצפת העזרה ובזה יקיים ראיה לעלות לשמוע הדרשות ולראות בכבודה של שהן הראייה והחגיגה אין הנשים חייבות
ומה שהביא הכפתור ופרח שהיו עולים
לירושלים כדי להרבות בעגמת נפש על היכן נקיים מצוות ראיה -והאם נשים בעזרה -ולכאורה אם לא נכנס לעזרה גופא
מה תועיל ראיה זו.
תורה ע"ש .וא"ל דהיה קשה להרא"ש דהרי בטלו ישראל פעמי רגלים שלהם ג' פעמים
בשנה. בהן ,והשמחה האמורה ברגלים היא שיקריב
החורבן ,הרי קשה שהרי אין להצטער שייכות במצוה זו עליה לרגל מ"ע שהז"ג ונשים פטורות .וכמו
שהביאו התוס' (עירובין צ"ז ע"א) דאשתו של ב .וכן מבואר בס' חסידים (תרל) -ורב האי
שלמים יתר על שלמי חגיגה ,ואלו הם
ולהתאבל במועד .ורואים שסובר שהרי כל הנקראים שלמי שמחת חגיגה שנאמר וזבחת
מה שתיקנו לקיחת לולב כל שבעה ,הרי היה נמצא שלפי שיטת הטו"א ולשיטת
הירושלמי שיש מצוות ראיה בפני עצמה ולא
האם ניתן לקיים מצוות ראיה בלילה יונה הושבה .דז"א דהא כאן מדבר ממקומו
של ר' יוסי .ור"י ס"ל נשים סומכות רשות.
היה עולה בכל שנה לירושלים מבבל והיה שם
בחג הסוכות ,כי היו מקיפין את הר הזיתים
שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך,
זכר למקדש נמצא שתמיד מעלה צער בליבו, ונשים חייבות במצוה זו .והשיג הראב"ד א"א
רק זאת אלא ניתן ליראות גם בלילה שלא והנה מההיקש של חג המצות לחג הסוכות ולשיטתו אין מעכבים הנשים מן מ"ע שהז"ג בהושענא רבה ז' פעמים ואומרים מזמורים
אלא שעדיף לקיים את הדורש לציון מאשר לא בקרבן אלא בשמחה שתשמח עם בעלה
בזמן הקרבה וגם נשים מחוייבות במצוה למדנו (ר"ה ה ).שטעון לינה בליל חוה"מ שהרי עיין (ר"ה ל"ג ע"א) .א"ו דהיה קשה להרא"ש שסידר להם רב האי.
לקיים את הצער ,ואולי הטעם שמותר לעשות שתעלה עמו והוא ישמח אותה.
זו ,אבל אין מצוה זו נוהגת אלא בעזרה. נאמר ופנית בבוקר והלכת לאהליך וביאר דבזמן ר"י לא היה נוהג עליה לרגל דכבר ג .וכמו כן התשב"ץ (ח"ג רא) שמוכיח
כן ,שהרי ידועים דברי השפת אמת מדוע שנה רש"י שא"א לומר שמדובר שילך ביו"ט עצמו
אך לשיטת הגר"י פערלא אין מצוות ראיה נחרב הבית .וכ' הרא"ש דהיו עולים לפשוט
ריב"ז את שתי התקנות שיהא לולב ניטל כל
שבעה ושיום הינף כולו אסור ,שכשמעו בלילה -שהרי אינו ראוי להקרבה ,אך יש (אחרי שהקריב קרבן פסח בערב פסח) שהרי הוא להם ספקות הוראה .ונשים הולכות לראות
שירושלים נשארה בקדושתה גם אחר
החורבן שכן קידשה גם לעתיד לבא ,ומוכיח האם יש חיוב בעליה לרגל בזמן הזה-
היהודים שצריך לעשות זכר למקדש נעצבו מצוה בעצם ההגעה לירושלים וגם לנשים. יום שחיובו ליראות בעזרה .והקשה הטורי
אבן (חגיגה יז ):שהרי יכול לקיים מצוות ראיית
כבוד התורה .וע' ברכות ספ"ב בתוס' מכבוד כן שהרי יש סמך וראיה שקדושת המקדש או שיש איסור
על ליבם ואמרו שעוד רחוק יום גאולתנו, אך כאן יש מקום לעי' האם גם כשיודע שלא התורה שנעשה בשבתא דרגלא: והעיר היא קיימת שעדיין הם עולים לרגל
פנים בליל יו"ט (ולכאורה כדי שלא יעבור על ולא א"כ בימינו שבעוה"ר אין לנו את היכולת
לכן מיד תיקן שיום הינף כולו אסור מטעם יוכל לקיים והבאתם שמה יש מצוות ובאת ה .הר"ן בתענית הסביר שמה שנוהגים גם ממצרים ושאר ארצות ויש בזה רמז במדרש
שמה .ולפי דברי ר' יוסי הגלילי שבכלל הג' יראו פני ריקם ,כוונתו שישאיר את הקרבן שישחטו
קינות ובמדרש שיר השירים במדרש פסוק להקריב ,לא נוכל לקיים מצוות ראייה
שמהרה יבנה בית המקדש וכו' ,וגם כאן הרי אותו עבורו למחרת) וא"כ מניין שצריך לינה בזמן הזה לשאול גשמים בז' במרחשון היינו
מצוות שנצטוו בעלותם לרגל היא גם מצוות אני חומה ובפסוק אלה אזכרה ואשפכה עלי וחגיגה ,ונשאר לנו מצוות שמחה שאותה
הטעם שצריך לעשות זכר למקדש שנאמר ִּכי לחוה"מ ,והוכיח שיש כבר דין ראיה בלילה אפילו לאחר חורבן לפי שהיו מתאספים בכל
השמחה ,וכיצד מקיים את מצוות השמחה נפשי כי אעבור בסך אדדם עד בית אלוקים ניתן לקיים בכל מקום כפי שמובא בפסחים
ּכֹותיִ ְך ֶא ְר ָּפ ֵאְך נְ ֻאם ה' ִּכי
ּומ ַּמ ַ
ַא ֲעל֨ה ֲא ֻר ָכה ָלְך ִ שהרי לעניין לעבור בבל תאחר הסבירה הגמ' הסביבות ברגל לירושלים כמו שעושין גם
באכילת בשר אף בקרבנות שכבר היה חייב בקול רנה ותודה המון חוגג ,ואמרו כי עדיין (קט ).רבי יהודה בן בתירא אומר :בזמן שבית
נִ ָּד ָחה ָק ְראּו ָלְך ִציֹון ִהיא ּד ֵֹרׁש ֵאין ָלּה :שע"י (ר"ה ז ):שחל כבר מליל יו"ט ראשון שהרי היה היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה
בהן כגון מעשר בהמה וכדומה (רמב"ם חגיגה נשאר מהנסים שהיו בירושלים שלא אמר המקדש קיים -אין שמחה אלא בבשר,
הדרישה תבוא הרפואה ,א"כ יש בזה שמחה. צריך להביא את הקרבן קודם ללילה ולכן שהיא היתה עיקר התקנה.
ב,י) ,אך כיום שלא שייך לשמוח בבשר ניתן אדם לחבירו צר לי המקום כי בבית הכנסת שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת
לסיכום -לשיטות הפוסקים שאין מצוות ראיה אף שלא יכול להביא אותו בלילה חייל עליה ו .ובכפתור ופרח (פרק ו) ומה שאנו נוהגין עם שבירושלים הם צריכים לאנשי המקום כל לפני ה' אלקיך .ועכשיו שאין בית המקדש
לומר שלא ניתן לשמוח בירושלים יותר
(נוב"י ועוד) לכאורה היה מקום לומר שיש גם בל תאחר מאורתא ,ולכן גם אם נדר בליל אחינו אנשי גאולתינו יושבי הארץ כאנשי השנה ומתמלאת פה על פה בעת התקבץ שם קיים -אין שמחה אלא ביין ,ונשים בבגדי
מאשר בכל מקום אחר או דלמא עדיין יש
איסור לראות את ירושלים בחורבנה במועד. יו"ט נקרא שלא נדר קודם ליו"ט וביום יחול סין ,וחמת דמשק ,צובה ,מצרים ואסכנדריה בחג השבועות החוגגים יותר מג' מאות איש צבעונין .יוצא שאין מקום לעליה לרגל בזמן
עניין של ובאת שמה וחובה לשמוח כפי
אך כבר נהגו ישראל לעלות וליראות ,אם עליו כבר יו"ט אחד לעבור בב"ת ,והרי כל לעלות לירושלם בחגים ובמועדים אינו אלא כלם הם נכנסים שם ויושבים רווחים כי עדיין הזה .וכן משמע מדברי הרא"ש מו"ק (סי' יג)
מפני עגמת נפש על שאין אנחנו יכולים שאנו יכולים בזמן הזה ביין ובבגדי צבעונין
דין בל תאחר תלוי בובאת שמה והבאתם מפני עגמת נפש ,רוצה לומר להרבות עגמת היא בקדושתה וזה סימן גאולה שלישית: (ששאל מדוע אין איסור הספד ל' יום קודם הרגל לרב
לעלות וליראות בתקוה וצפיה שיבנה בית (כעין זה כתב הגרש"ד כהנא בקו' הקהל) .ולפי דברים
שמה ,א"כ יש ללילה שם שכבר הגיע ויכול נפש. שמא יכלה ממונו ולא יעלה לרגל ולשמואל שמעורר את
המקדש במהרה בימינו ,אם מפני שיש עניין אלה אין עניין דוקא בכותל המערבי ,אך יש להיראות בעזרה .ולפי זה יצא להקשות, ד .מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו
עניין לשמוח בתוך החומות .והרמב"ן בפרשת צער על מתו ברגל ,ושאל הרא"ש מדוע לא אמרה הגמ'
מלעלות לרגל ,ועברה על דעתו ועלתה
בקבלת פני השכינה במקום שלא זזה ממנו
שכינה ,ואם משום השמחה שיש בידנו לקיים ראה (יב,ה) הרי הסביר על הפס' לשכנו תדרשו
שהרי אביי ביאר שאשה חייבת בבל תאחר
למרות שאינה בובאת שמה והבאתם שמה הפוסקים שהורו שיש עניין בעליה לרגל ,ובא לפני רבי יוסי ,אמר לו :ואילו שנ"מ בזמן הזה שאין עליה לרגל ולא שייך את טעמו של
רב ע"ש) וכן מפורש בנודע ביהודה (ת' סי' צד)
ולפי זה המצוה בכל בין החומות -ונמצא ובאתם שמה- שכן חייבת בשמחה ,והרי שמחה דינה רק לרגל בזמן הזה היית יודע שעוברת על דעתך ועולה לרגל,
כלום הדרתה? אמר לו :לא ,והתירו רבי יוסי. (הובאו דבריו בשערי תשובה תקכט) שהוציא שאין
אפוא שיש חובה לשמוח בירושלים לגברים וטעם לשכנו תדרשו -שתלכו לו מארץ מהיום שהרי אין שמחה בליל יו"ט ראשון, חובת ראיית פני רבו בזמן הזה שהרי לא יהיה
ביין ולנשים בבגדי צבעונין וכדומה ולטף מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם ,ותאמרו נמצא שאשה לא תעבור בבל תאחר אלא רק וכן הביאו השאילת יעב"ץ (ח"א קכז) והחת"ס (נדרים כג ).והקשה המהר"ץ חיות שהרי ר' יוסי
בהספד (סוף פרשת אמור) והשד"ח (מערכת א"י היה לאחר חורבן בדורם של ר' מאיר ור' כבוד רבו יותר מכבוד השכינה ,והרי כיום לא
במה שמשמח אותם -ולא יצא ידי חובה זו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית ביום ולא מהלילה ,ואם תידור בלילה נקרא עולים לרגל.
אלקי יעקב כלשון ציון ישאלו דרך הנה א) וביחוה דעת (ח"א כה) ובמשנה הלכות (חי"ב יהודה ,שהיו דור שני אחר חורבן הבית .ותי'
בליל יו"ט ראשון .ומטעמים אלה ,מצוה זו שנדרה קודם הרגל ,אך דחה זאת הטו"א,
נוהגת בין ביום ובין בלילה ובין באנשים ובין פניהם וכו' .ועל דרך האמת לשכנו תדרשו, שכן האשה תיגרר בדין ב"ת אחר הזכרים ואי תפב) שיש עניין לעלות לרגל גם בזמן הזה. המהר"ץ חיות שכבר ביאר דאף אחר החורבן לא רק זאת לכאורה הגעה היום וראיית מקום
בנשים וטף. לכבודו תדרשו ,ובאת שמה ,לראות את פני אפשר לומר שלכל אחד יהיה בל תאחר בזמן ובמשנה הלכות הסביר שטעם העליה כדי היו נוהגים לעלות לרגל קצתם להתפלל המקדש בחורבנו ,הרי היא מעוררת צער
להקביל פני השכינה שהרי נאמר אמר רבי בירושלים במקום המקדש .כמו שמצינו ומחייבת קריעה מדינא (או"ח תקס"א יו"ד ש"מ).
אחא :לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי, בבראשית רבה פ' בא ר' ישמאל בר"י עלה והרי איסור לעורר צערו במועד כמבואר (או"ח
שנאמר :הנה זה עומד אחר כתלנו (שמות רבה למצליי בהדין פלאטינוס .ועי' ג"כ מדרש תקמ"ז ס"ג) שכן אסרו להספיד כבר ל' יום קודם
ב ,ב) (ואמנם הרי מבואר בכפתור ופרח (ו) שהכותל קהלת פיסקא שלח לחמך וגו' דר' אלעזר בן למועד ואחד מהטעמים הוא שיעורר את
המערבי שאנו מכירים הרי הוא חומת הר שמוע הוי מטייל על ימא כו' .ארעת ענתה צערו בתוך המועד ,א"כ אדרבה יהיה איסור
הבית ולא חובת העזרה אך עי' ברדב"ז ח"ב דישראל סלקין לרגלא בירושלים .וראב"ש לעלות ולראות את מקום הבית בשיממונו.
תרצ"א שמשמע שזו חומת העזרה ונ"מ גם ידענו דהיה תלמיד ר"ע (רש"י כתובות מ' ע"א) (ואף שכבר פסק במנחת שלמה ח"א סי' עג שאין צריך
זכ וכ
כי
ראה אליה רבה ומקור חיים ומאמר מרדכי אך ורק בשטחים ציבוריים פתוחים כגון ד .ובמחצית השקל [או"ח שם] ציין כמה
וביכורי יעקב ומור וקציעה ,והכרעת מגרשים ריקים או גינות ולא בצידי רשות סיבות להיתר ,ועיקרם הדין המבואר
המשנ"ב [תרל"ז סק"י] להקל ואף בברכה, הרבים כי שם יש הפרעה ליתר השותפים בחו"מ [סימן תי"ז] בענין בורות וחללים
ברחוב
ובוודאי כשיש אישור מהעירייה ,והאריך דהיינו העוברים ושבים מבני העיר שהם תחת רה"ר ,שהתיר הרמ"א כי כך נהגו וגם
בביאה"ל להביא דברי המתירים ובפרט שותפים במדרכה וברחוב כי רחוב העיר שייך למושלים ומועילה
בצמוד לביתו ומחה במחמירין בסמוך ז .ובסוכה ציבורית [בין של רבים כגון בתי רשותם [וכתב במחצה"ש שהטעם השני
לבית ,ובוודאי מחשש מקום שאינו נקי מדרשות ובין אדם פרטי הבונה עבור שייך גם בסוכה ,ונראה דהוא אפילו
שעדיף לעשות אפילו ברה"ר ממש הציבור] יש יותר מקום להתיר ,מכמה בעיר של גויים] ,ועוד מדברי הסמ"ע שם
ואם הזיק או אי מי ניזוק ע"י הסוכה חייב סיבות ובהם כי כל החפץ יכול ליהנות [סק"ג] כי כולם מוחלים לבונה וגם הרי
בעליה לשלם – ומבואר הדבר בירושלמי ממנה והרי זה כדבר הנעשה עבור כל הוא או בניו יצטרכו לעשות כן היום או
נלין
[ב"ק סוף הכונס] לחיוב [והביאוהו גם השותפים ,וגם דעת בני אדם להתיר מחר .ומבוארים ג' טעמים להיתר -הן מצד
הרשב"א בחידושיו שם והמאירי] ,וכבר לצרכי רבים ,ואף הרשויות נוטות לאשר מחילת בני העיר ,הן מצד המנהג ,והן כי
מפורש הדבר בתוספתא סוף פרק הכונס סוכות ציבוריות יתר על פני הפרטיות היא כהסכמה הדדית לצרכים
שהובאה לעיל הן מצד התועלת לציבור והן מצד העדר ומ"מ ודאי שאדם המתפרס ו'נשכב'
י .ועל פי חסידות – ראה בבני יששכר אפשרות אחרת לאורכה ורוחבה של המדרכה ואינו
[חודש תשרי מאמר י' צילא דמהימנותא ומי צודק קונסקוואליה או פולאווי - מאפשר מעבר סביר ובטוח לעוברים
אות ה'] שיישב קושיית המג"א על הא אלא שיש להעיר כי אין חזקה לסוכה ושבים – אין בני רה"ר מוחלים לו ,ואף
???
דאין הגויים מוחלים וכיצד עושין סוכה ברה"ר [ולא רק מצד דאין מחזיקין אם מי מהם מוותרים – הרי קטנים שהם
ברה"ר ,עפ"י דברי הרה"ק רבי פנחס בחצר השותפין כל עוד אין זה בנין של המסתכנים העיקריים בירידה לכביש והם
מקוריץ כי בסוכות נהיים בני ישראל קבע כמבואר בחו"מ ,ולכן אפילו בחצר אלו שנדרש מהם מאמץ יתר בכך – הא
שרים ונסיכים מעלמא דחירות וכל משותפת רגילה אין חזקה למי שעשה סוכה קיי"ל דלאו בני מחילה נינהו [עי' ב"מ כב:
האומות נגדם כעבדים וכדברי חז"ל בשנים קודמות .ואם ביהמ"ד קונסקוואליה ועוד ,ואף דבחו"מ רל"ה ס"ג מצינו דמהני
בביאת המשיח והרי מה שקנה עבד קנה ופולאווי נמצאים סמוכים זה לזה וביניהם מחילת קטן זהו דווקא במטלטלין ובאלו
קיים שטח ציבורי ,ואנשי קונסקוואליה שתיקנו להם חז"ל להיות ממכרן ממכר]
הרה"ח יהודה ויצמן שליט"א
רבו ,ולכן אין חשש בבניית סוכה ברחוב
אף בערי הגויים הקימו סוכה בשנה שעברה ואפילו כמה ה .וסברא חדשה להסתפק אי יצא בסוכה
בניית סוכה ברחובה של עיר
שנים הקודמות לה באותו במקום ,לא ברה"ר מצינו לאבני נזר [או"ח סי' תע"ו]
ומכל מקום ודאי שאין היתר זה אמור
יועיל הדבר למנוע מביהמ"ד פולאווי דחה לסברת השואל דס"ל לפסול גזל
כאשר אדם מפריע לרבים ,והרי כלל
להקימה באותו השטח בשנה הנוכחית או סוכה מצד היותה סוכה שאינה ראויה
גדול שנינו [ב"ק ל ].אמר רב יהודה האי
בבאים אחריה. לשבעה [עיין סוכה כ"ג] דהרי אסור לגור
מאן דבעי למיהוי חסידא – לקיים מילי אמנם המג"א [שם סק"ג] החמיר ואסר ניזוק ממנה האם בוני הסוכה חייבים? ועוד מפורסמת לטובה היתה סוכת בית
דנזיקין... ובוויכוח מי יבנה השנה -כל הקודם בה ,והוא ענהו כי סוכה זו ראויה היא לכל
לעשות סוכה ברשות הרבים ,וכתב פרטים רבים שיקשה לסכמם במסגרת זו המדרש דאנשי ק"ק קונסקוואליה ,שכן
לבנות סוכה יזכה בדבר אם אין די בשטח אדם ,ואולי הסברא נכונה לענין סוכה
דאפילו אין לברך על סוכה הבנויה ברשות כמו דיני הרעשה והיזק לרבים וליחיד. היא שכנה מזה שלושים שנה על מדרכה
העולה להלכה: לשניהם [ויכולים בי"ד להטיל פשרה ברשות הרבים ודחה דאפ"ה אינה בכלל
הרבים והמברך הוי ברכה לבטלה [והיינו א .בגמרא סוכה [לולב הגזול ל"א ].נחלקו רחבה בצמוד לפתח ביהמ"ד ,ולא רק
שיבנה לסירוגין זה שנה וזה לאחריה פסול זה [ולא ביאר יותר ,ואולי הכוונה
א .לא ניתן לאסור עשיית סוכה ברשות דאינו מקיים את המצוה וחובת הישיבה בדין המסכך ברשות הרבים רבי אליעזר מתפלליה נהנו ממנה אלא גם העוברים
וכך אכן ראוי לעשות] ,ואם יש די באותו דגדר 'אין ראויה לשבעה' היינו מצד
הרבים מכמה טעמים ,וגם להכרעת בסוכה] הפוסל עם חכמים המכשירים ושבים שהציצו ומיד חשו עצמם אושפיזין
השטח לשניהם – יעמידו כל אחד סוכה מהותה בדווקא ולא ביכולת האחר או בני
הרמ"א דלכתחילה אסור י"ל דבזמנינו במחצית השטח אף אם הסוכות יהיו רה"ר לכופו לסלקה] אלא המעיין במג"א יראה שעיקר טעמו ובתוספתא [ב"ק פ"ו הל' י"ג] אמרו שיש רצויים .כך התנהלו הדברים שנים רבות,
הוי ההיתר אף לכתחילה קטנות מכדי צרכיהם הוא מפני הגויים שהינם חלק מבני רה"ר לאדם רשות לסכך על פתח חנותו ברשות עד שנהיו גם אנשי ק"ק פולאווי קרובים
ו .ולענין רשות העירייה – יש אומרים
ולו היו כל בבני רה"ר ישראליים יש הרבים ,אלא שאין רשות זו פוטרתו לרשות (תמורת בחירתם במועמד הנכון
ב .בארץ ישראל ניתן ודאי לסמוך על ח .סוכה תלויה -עוד אופן ישנו לקולא שניתן לסמוך על רשות העירייה אם
להתיר כי הם מוחלים לעושי הסוכות מנזקים ואם הזיק או ניזוק מי מההולכים כמובן) וזכו בהקצאה שנתפרה במיוחד
סברת 'לב בי"ד מתנה עליהם' וכן על כאשר בונה הסוכה אינו נוטל שטח אכן ניתנת רשות כזו [כגון בירושלים
וראה בפרי מגדים [א"א סק"ג] שהביא ע"י הסוכה חייב בעל הסוכה לשלם למידותיהם ,ובעמל רב הקימו בית מדרש
הסכמת העירייה ,ובחו"ל בין הגויים אין ושימוש בפועל מבני רשות הרבים ,אלא שם העירייה מפרסמת רשות בתנאים
דעת אליה רבא כיון שקרקע אינה נגזלת משלהם באותו הרחוב בסמוך ונראה
סיבות היתר אלו ,ויהא הדבר תלוי אף מוציא זיז [סוכה תלויה באמצעות ברזל או מסויימים] ,וסביר שגם היא ניתנת רק ובירושלמי אסרו בסוכה העשויה
אין זו מצוה הבאה בעבירה ,ולכן יכול גם לביהמ"ד דק"ק דקונסקוואליה.
לענין ספק ברכה כדברי המג"א קורה היוצאים מהבנין] על רשות הרבים, לעצם שימוש בקרקע ציבורית לסוכה ברה"ר ,ופליגי הראשונים אי הוי האיסור
ואין בדבר משום הפרעה לעוברים ושבים, אבל לא כדי להפריע להילוך בני העיר, לברך על סוכה זו ,ובעצמו מסיק הפרמ"ג לכתחילה [או"ז ח"ב סי' ש"ב הביאו גם עם התקרב ימי הסוכות איוותה נפשם
ג .וזה בתנאי שהיא נעשית בצידי רה"ר דמי שנזהר תבא עליו ברכה של אנשי ק"ק פולאווי להקים סוכה ,ולא
ובכה"ג אף שהוא משתמש בפועל באוויר ואין זה מצד דינא דמלכותא [שאינו נוהג בהגהות אשר"י סוכה פ"ב סי' ט"ז] או
ואינה מפריעה לרבים ,ולא כאשר היא רה"ר אי אפשר למנוע ממנו[ .ואם הסוכה אפילו בדיעבד [ראבי"ה סי' תרנ"א והביאו מצאו מקום ראוי ואפשרי לשימוש כי
בארץ ישראל לרו"פ ,וגם שהרי בעירייה ג .ובעל חוות יאיר [מקור חיים על או"ח]
מפריעה באופן משמעותי ,וכגון אם אינה תלויה אלא נסמכת על עמודים – בהגמי"י הל' סוכה פ"ה סק"ח .אמנם הב"ח אם את השטח בו השתמשו מזה שנים
אין דינא דמלכותא כידוע] ,ואף לא מצד תמה מאוד שהרי המג"א בעצמו בפירושו
היא חוסמת את המדרכה ומצריכה את חזר דינה להיות כסוכה הבנויה ברה"ר סמכות ז' טובי העיר [וכן שמעתי מהגר"י בסוף סי' תרל"ז ביאר דהראבי"ה התיר רבות אנשי ק"ק קונסקוואליה ,ויהי אך
על התוספתא הנ"ל התיר בניית סוכה
ההולכים לרדת לכביש אלא שוודאי כי באופן זה ההפרעה הינה סילמן שנו"נ בדבר לפני הגר"נ קרליץ ברה"ר כי לב בי"ד מתנה עליהם ,וחילק בדיעבד] ,והגר"א [או"ח תרל"ז סק"ה] החלו בהעמדת הקורות ויקהלו עליהם
ד .ודאי שיש עוד מקום היתר למי מועטת עפ"י רוב] בעת שבנו ר"מ כיהן בראשות העיר בין אם בונים את הסוכה בצמוד לבית או נקיט בפשיטות בדעת הירושלמי דפסל, אנשי ק"ק קונסקוואליה וטענתם בפיהם
שמאפשר כניסה לסוכתו לכל החפץ ואף מעלה יש בדבר כי מי שהחזיק בסוכה ותחילה היתה דעת הגרנ"ק להחשיב פתח החנות שאין בזה הפרעה גדולה והוי אמנם כתב דלא קיי"ל כן אלא כבבלי "שלנו המקום ואנו מחזיקים בו מזה שנות
בכך ,וכגון סוכה ציבורית תלויה – יש מקום לומר שאפילו חזקה יש עירייה כז' טובי העיר ,ולבסוף חזר בו], כדין צידי רה"ר דמותר ,ובין ברה"ר גמורה המכשיר וכשיטת חכמים דור ולא עוד אלא שנהנים מסוכתנו גם
לו אם כך היה בונה את הסוכה מזה שנים, אלא מצד שהעירייה היא הממונה על בה מעבר לרבים שאסור לבנותה שם .וכעין ב .והרמב"ם [פ"ה הל' כ"ה מסוכה] כתב העוברים ושבים".
ה .אין חזקה מועילה משנה לשנה למי
שבנה באותו מקום ברה"ר ,ואפילו היתה ותלינן מסתמא במחילה ,וראה לגר"י הסדר וכפי שבסמכותה לאפשר הוצאת חילוק זה כתב גם בשואל ומשיב [קכ"ח דהעושה סוכה ברה"ר הרי זו כשירה. ונשאלה השאלה – האם בניית סוכה מותרת
גרוסמן [משכנות ישראל סי' ח' אות י"ז] סחורה בזמנים ובתנאים מסוימים או הביאו במשנ"ב כאן סק"י] ,וראה לגר"ש ויש שדייקו מדבריו שכתב כאן 'כשירה' ברשות הרבים? האם יש חזקה לסוכה
הסוכה מוקמת בשטח הציבורי מזה
שנו"נ בדבר והאלים כח הבונה מעל רה"ר כי העירייה היא זו שמייצגת את רצון קלוגר בחכמת שלמה שהאריך בדבר ואילו גבי סוכה גזולה כתב 'יצא' שדעתו ברה"ר? האם בכלל תועיל חזקה בשטח
שנים רבות
יותר מהבונה בשטח השייך לרבים לענין התושבים והסכמתם ואמת שהיה מקום פשוט לחלק בין היות להכשיר אף לכתחילה .ובשו"ע לא הזכיר ציבורי? האם העירייה מרשה זאת? ואפילו
ו .יש למעט כפי האפשר בנזק ,וכגון חזקה דין זה כלל א"כ – מי יימר שבידה להרשות? ובכלל האם
ואגב יצויין כי גם מבחינת החוק סוכה הסוכה ברה"ר של ישראליים וכגגון בארץ
בנייתה בסמוך לחג ,בצמוד לבתים בני רשות הרבים מחזיקים זה על זה? ואולי
ט .ולהלכה ,הרב בעה"ת בשו"ע [תרל"ז הינה מבנה עראי הניתן להקמה לזמן ישראל בה יועיל תנאי בי"ד ובין היותה ומכח דברי האו"ז אלו [והביאם בד"מ]
וכדומה ,וסוכה תלויה אין בה משום נזק על רכוש משותף ובלבד שאינו מפריע ברחובות הגויים שהם אינם מסכימים פסק הרמ"א [או"ח תרל"ז סעיף ג'] "לא בכלל אין לבנות סוכה על מדרכה? ואולי אין
סעיף י"ג] הביא כדרכו את דברי המג"א
והיא מותרת להחמיר ולא העיר עליהם ,וכן מסיק בכף לשותפים האחרים [ואין הגבלה לצורך לבניית הסוכה ואפילו בהפרעה מועטת, יעשה סוכה לכתחילה בקרקע של חבירו וכן חזקה לשימוש שכל הולדתו באיסור? והאם
ז .אם אי מי ניזוק מהסוכה חייב בעליה החיים לחוש לדברי המחמירים כי רבים מצוה בלבד ,]...אולם אם לסמוך על וגם לא יועיל תנאי בי"ד .שוב מצאתי בקרקע שהיא של רבים ,מיהו בדיעבד יוצא" יש לחלק בין סוכה המפריעה את המעבר
לשלם הם .אמנם רוב הפוסקים הקילו בדבר, היתר זה בלבד הרי הקמת הסוכה תותר כעי"ז בהגהות החת"ס לאו"ח והיינו שאין הדבר לכתחילה לשאינה כזו? ואם הקימו את הסוכה ואי מי
טכ חכ
זכור לטוב
פטרון השטיבל ובונהו ממסד ועד טפחות ,מהבסיס ועד
הפרטים הכי קטנים ,הוא הר"ר ישראל שיינפלד הי"ו,
שהקדיש זאת ונקרא 'בית יוסף דב' לע"נ זקינו הגה"ח יוסף
דב שטיין זצ"ל
כך גם מידי שנה נערכת במקום סעודת יארצייט מפוארת
לעילוי נשמתו ,בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
בֹ וט הַ
ו ְהַ ֵמ ּ ִטיב
פרויקט חג מרתק על קהילת מודז'יץ בביתר עילית
ּ
המבט סביב משדר קהילה מבוססת ,ממוסדת וותיקה,
אך הנתונים מציגים תמונה מפתיעה :המקום עוד לא חגג
חמש שנים; הכל החל בשנים האחרונות ,כשמחירי הדירות
בירושלים הפכו ללא מציאותיים בעליל .במקביל ,אברכים
צעירים מאנ"ש נישאו למשפחות מביתר ,וכך נוצר הגרעין
הראשוני .בתחילה היו עורכים רק 'סעודה שלישית' בבתים
פרטיים ,עד שהגיע ה'אוצר' :חברי הקהילה הצליחו להניח
יד על קרוואן של תלמוד תורה שעבר להקצאה אחרת.
זה היה קרוואן רעוע לחלוטין ,ללא תנאים בסיסיים ,אך
האברכים החלו את פעילותם במקום במסירות נפש ,וזמן
קצר לאחר מכן כבר נוסד במקום כולל אברכים ,כהצהרת
איזו שגרירות ביקש לפתוח ראש העיר? מדוע גבאי בתי כנסת באזור
מתרעמים על השטיבל? מהי ה'מלכודת' המתוקה שמחכה לאורחים
כוונות מהו הדבר החשוב ביותר בחיי הקהילה.
באותו שלב מנתה הקהילה 15משפחות בלבד .מתוך הבנה
שחייבים למסד מקום קבוע ,פנו לעירייה שאמנם העניקה
הקצאה בקצה העיר ,אך המיקום הפך אותה ללא רלוונטית. בשבתות? איך הופך שטח קטן ללב פועם שמושך אליו עשרות תושבים
מתברר שהיה זה רק פרוזדור לסייעתא דשמיא מופלאה:
כביש שנסלל במקום ביטל את השטח ,והעירייה נתנה
מכל השכונה? ומה מתרחש שם בשעות הליל המאוחרות?
לקהילה זכות לבחור שטח חלופי מתוך מספר אפשרויות.
יצאנו למסע מרתק בעקבות בית החסידים בביתר עילית ,וחזרנו עם
האברכים קפצו על ההזדמנות ובחרו בשטח מנצח במרכז
פיסת הקרקע כבר הושגה ,אך כיצד הופכים שטח ריק
העיר. תשובות מפתיעות .כל הפרטים בכתבה שלפניכם.
למבנה מפואר? כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,הרואה בקהילה
את בבת עינו ,רתם למשימה את הר"ר ישראל שיינפלד הי"ו
וביקש ממנו לפרוש את חסותו על הקמת השטיבל. מענדל קליין
בחנוכת הבית מינה אד"ש את בנו ,הרה"צ רבי דוד דב
שליט"א ,לכהן כרב הקהילה .מאז ,הקהילה הלכה וצמחה.
עוד ועוד אברכים עברו להתגורר באזור ,ורק בשנתיים
האחרונות נרשמה קפיצת מדרגה משמעותית עם הצטרפותם הירידה הזו נמשכת למעלה מקילומטר וחצי,
של כמעט 10אברכים חדשים.
אני מביט בשעון .התזמון שלי להגעה היה אמור לפגוש
שעה מנומנמת יחסית במושגים של שטיבל ,אבל בית
תחנה מספר 2 והנוף שנשקף מבעד לחלון עוצר נשימה :הרי
גוש עציון מתנוססים לתפארה במלוא הודם,
כפרים ערביים ויישובים יהודיים שזורים
תחנה מספר 1
המדרש שוקק חיים .האברכים במקום מסבירים לי שככה
זה עובד פה ,משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה 40דקות של צעידה ברגל אלה לצד אלה מכל עבר ,ואדי פוכין הציורי
פרוס למטה ,וההרים הירוקים של ארץ יהודה חמישה כוכבי יופי
המאוחרות. כבר בנסיעה לאורך כביש 'קדושת לוי' ,אי נשענים על הרי הטרשים העתיקים. זה הגיע.
אפשר לפספס את המבנה של בית החסידים: "הגעת ליעד" -מבשר לי פתאום הקול האדיב שיחת הטלפון הקבועה של ערב החג ,זו שבה
חזית בולטת שכולה פאר והדר.
תחנה מספר 3
מידי של הוויז. אני מקבל את העדכון המיוחל מיהי הקהילה
כשפוסעים פנימה ,המבט נלכד מיד בהיכל אני בולם ועוצר ברחוב קדושת לוי .101כאן, שאת קורותיה ,יופיה ואנשיה נזכה לסקר
התפילה המרשים .במרכז בית הכנסת בנקודת המפגש שבין מנהגי ירושלים הקדומים הפעם .הסקרנות ,כרגיל ,דגדגה לי בקצות
מודל יצירתי במיוחד משתלשלת נברשת ענק מפוארת ,שמגיעה
לממדים אדירים ושוקלת מאות קילוגרמים.
מסביב פרוסים שאר אגפי המכלול :חדר ייעודי
לבין חצרות גליציה ,שוכנת לה חממה חסידית
פולנית :בית החסידים דחסידי מודז'יץ בביתר
עילית ,המקום אשר לשמו התכנסנו הלום.
האצבעות" .מי זכתה?" אני שואל בציפייה,
ומקבל את התשובה .שעתיים לאחר מכן ,התיק
כבר ארוז במושב האחורי ואני יוצא אל הדרך.
כשמדברים על כוכבי היופי הרוחניים של הקהילה ,אי אפשר
שלא להזכיר את ליבת בית המדרש; כולל האברכים הפועל שנבנה עבור הרבי ,אולם אירועים מפואר, העיר ביתר עילית הוקמה לפני כ 38-שנה המסע מתחיל בכניסה אל כביש .1מנוע הרכב
במקום בשעות הבוקר ראשותו של ראש הכולל הרה"ג בית שני ,חדר קפה שוקק ,אוצר ספרים עשיר כעיר שתוכננה מראש מהמסד ועד הטפחות גומע את המרחק ,חולף על פני מבואות בית
ר' דוד בוים שליט"א – מגדולי תלמידי החכמים שבעיר. ומלתחה מרווחת. עבור הציבור החרדי .כעיר צעירה וחדשה ,היא שמש ,ומכאן מתחילה העלייה הגדולה .הדרך
בשעות אלו בית המדרש שוקק תורה ,עמל ויגיעה במסירות את פניי מקבל במאור פנים הגבאי ,הר"ר נהנית מתשתיות מתקדמות ,והיא מאופיינת מטפסת אל ההרים בכביש מפותל ומתפתל
נפלאה שקשה להתעלם ממנה. שמואל ברמץ הי"ו ,ואני בוחר להציג בפניו בסדר מופתי ,ניקיון מבריק וטיפוח סביבתי, שוב ושוב ,עד שהוא מוודא נחרצות כי גם בני
אבל ההפתעה הדרמטית באמת מחכה לך דווקא בשעות שאלה שמנקרת בי מהמחקר הקטן שערכתי ולא בכדי היא זוכה שנה אחר שנה ב 5-כוכבי המעיים שבקרבך מתפתלים ואומרים שירה.
אחר הצהריים .אתה נכנס למקום ומגלה היכל כוללים שוקק בדרך לכאן :מהי הסיבה שאברכים מוכנים יופי גשמיים. הוויז מפנה אותי באדיבות לעבר הכניסה של
חיים ,תוסס וגועש ,עם עשרות אברכים נלהבים שרכונים על לצעוד 40דקות שלמות ברגל לכל תפילה אבל יופי גשמי הוא רק התפאורה .על כוכבי גבעה .Bלאחר המחסום בפתח העיר ,אני
הסטנדרים ומתווכחים בלימוד. בשבת ,רק כדי להגיע להתפלל בשטיבל הזה? היופי הרוחניים שזורחים כאן ,עוד נשמע מוצא את עצמי גולש לאורך רחוב 'קדושת
מאחורי התמונה המרשימה הזו עומד מודל יצירתי במיוחד: אם תמשיכו איתי ,תקבלו לבד את התשובה. בהמשך. לוי' הארוך והמרכזי המוביל מהכניסה לביתר.
לא ל
השגרירות
מיוחדות לנשים :הן מתאספות בבתים ,שומעות דברי
עמוד התווך של הלימוד בערב הוא סדר 'עמוד
רבי ,מתי תזכה עירנו ותפתחו אצלנו שגרירות בקהילה רצו שקול התורה בבית המדרש יהיה
חיזוק ,מתוודעות זו לזו ולומדות תוכן משותף.
הקהילה' וקביעות עיתים לתורה ,המתחיל של קודש?" זו הייתה בקשתו הנרגשת והחוזרת החזק והעוצמתי ביותר שניתן לאורך כל שעות
בשעה 21:00ונמשך עמוק אל תוך הלילה. של ראש העיר ,הרב מאיר רובינשטיין ,בכל היממה .מה עשו? יזמו שיתוף פעולה יוצא
מפגש עם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
תחנה מספר 8 ישנם אברכים המאריכים בלימודם מתוך חשק
ודבקות ,וישנם כאלה שבשל אילוצי עבודה
ופרנסה במהלך היום ,מוצאים בשעות הלילה
ואכן ,בסוף ה"שגרירות" נפתחה ,כאשר ראש
העיר עמד בדיבורו ,נרתם אישית ודאג לקהילה
דופן ,והביאו כולל נוסף מהעיר שיעביר את
הסדרים שלו לתוך היכל השטיבל.
התוצאה? שילוב זרועות שהפך את המקום
חסד שבחסד המאוחרות את נווה השקט שלהם.
ארגון יודעי תורתך דואג מדי ערב ל'טעימה'
להקצאה המיוחלת .עד היום ,כל פנייה ובקשה
נענית במאור פנים ובנפש חפצה ,תוך העמדת
למעצמה תורנית ולאחד ממוקדי הלימוד
התוססים באזור.
מעבר לתורה ולתפילה ,הדבק החזק ביותר שמלכד מכובדת ומשיבת נפש של מזון ומגדנות עבור
המחלקות הרלוונטיות בעירייה כדי להעניק את
את תושבי המקום הוא מערך החסד המשומן והעזרה הלומדים ,והמראה של אברכים מכל קצוות
המענה המהיר והמדויק ביותר.
תחנה מספר 4
ההדדית ,שפועלים בטבעיות ומכל הלב בכל מעגלי הקהילה יושבים כתף אל כתף ומתווכחים
החיים. באותו דף גמרא מרחיב את הלב.
זה מתחיל במחוות הקטנות של שגרת היומיום :כשיש גבאי של אחד מבתי הכנסת השכנים באזור,
שהוסיף בחיוך מהול בתסכול" :לקחת לנו את
תחנה מספר 7
נסיעות משותפות לחצר הקודש או אירועים מרכזיים,
האברכים מציעים מיד הסעות הלוך וחזור ,ודואגים כל המניין!"... ה'מלכודת' המתוקה
באופן פעיל שאף רכב לא ייצא כשיש בו מקום פנוי,
העיקר שאף אחד לא יישאר מאחור.
מתברר שבית החסידים הפך למוקד משיכה של יום השבת
הווי קהילתי סוחף
פופולרי במיוחד ,הסוחף אליו רבים מתושבי
האזור שמבכרים לבוא להתפלל דווקא כאן. אורח מזדמן שיפסע לתוך היכל בית הכנסת
גולת הכותרת של המערך הקהילתי ניכר כשמגיעים
הסוד טמון בראש ובראשונה בקבלת הפנים בשבת בבוקר ,רגע לאחר סיום התפילה,
לרגעים של שמחה .כל אברך שחוגג שמחה משפחתית שבת זכור נפתחה בדרמה שאיש לא צפה.
החמה :כבר כשהקימו את השטיבל ,מינה יעמוד משתומם מול המחזה :קבוצה גדולה של
זוכה לגב מלא .חברי הקהילה נכנסים בעובי הקורה צלילי האזעקות העמומים שפילחו את ערי
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שני אברכים שכל חסידים יושבת סביב השולחן ,בקבוקי 'משקה'
ומארגנים עבורו את שמחת ה'שלום זכר' או ה'קידוש'
ישראל ורוחות מלחמת 'שאגת הארי' שפרצה מפוזרים סביב ,והם שרים בדבקות עילאית.
מא' ועד ת' .לשם כך עומד לרשותם המטבח המאובזר תפקידם אחת הוא :לוודא שכל אדם שנכנס
פתאום ,טרפו את כל הקלפים .הילדים ,שהיו מדובר ב'קידוש' שבו שוררת אווירה מיוחדת
של אולם האירועים ,שם מתכנסים האברכים בעצמם בדלת יזכה לברכת 'שלום עליכם' לבבית,
המומים ומודאגים ,חוו אכזבה קשה שבעתיים במינה .ווארטים על הפרשה ,ניגונים ,ולימוד
ומכינים את כל הנדרש כדי שהבעל שמחה יוכל להגיע גישה שקנתה את ליבם של תושבים רבים
כשהבינו כי מסיבות הפורים המתוכננות דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א או מרבותינו
כאורח ולהתרכז נטו בשמחה שלו. מהסביבה .מעבר לכך ,אל בית המדרש מגיעים
בוטלו בשל המצב המתוח. הקדושים מתוך העלון 'בשבילי דשא'.
בנוסף פועל ארגון 'עזר ליולדת' ,כל משפחה שחובקת מתפללים מכל העדות והחוגים ,והקהילה
אבל קהילה כזו אינה נכנעת לרוחות התקופה דאגה לרכוש סידורים בכל הנוסחים כדי לתת למתיקות של הקידוש הזה יצאו מוניטין בכל
תינוק חדש ,מעבירה מיד את המושכות לידי הקהילה:
ולא מוותרת בקלות על השמחה .בשביל מה ביטוי מלא לכולם. האזור ,עד שנוצרה תופעה משעשעת :אורחים
במשך שבוע עד שבועיים ,כל ארוחות הבית ,חמות,
יש אולם מפואר אם לא לעת כזאת? תוך רבים המגיעים לשמחות שנערכים באולם
מזינות ומבושלות ,דופקות על הדלת באופן מסודר המקום שוקק תפילות ואירועים סביב לוח
זמן קצר נרתמו בני הקהילה והפיקו מענה האירועים שבקומה העליונה ,יורדים לרגע
עבור כל בני המשפחה .על הפיקוד והניהול של המפעל השנה בחגים ,בחול המועד ומדי יום לאחר
מהיר ומרהיב :האולם קושט ,הילדים הגיעו למטה ,ונלכדים בקסם .האווירה שובית את
מופקד הר"ר שאול קרימלובסקי הי"ו ,שדואג שכל התפילה .הגבאי הר"ר שמואל ברמץ דואג
בתחפושות צבעוניות ,והנה נערכה לה מסיבת ליבם ,ומסתבר שגם את רגליהם ,ופתאום
הפרטים הקטנים יתקתקו בדיוק מרבי. שהכל יתקתק וידפוק כמו שעון ,מניקיון
פורים חגיגית מלווה בשמחה סוחפת .הצחוק מגלים סביב השולחן כמה פנים חדשות מדי
מבריק ועד אווירה מסורה ,נעימה ומזמינה.
והצהלה שהציפו את האולם החזירו לילדים שבוע.
אחרית דבר: את האור והששון בעיצומה של הסערה והמתח לצד הניקיון והסדר ,ניכרת במקום רצינות
עמוקה .אנשים אוהבים להגיע להתפלל כאן אורחים שנשלחו מהאולם למעלה "לקרוא
שבחוץ.
כי הם יודעים שזהו שטיבל רציני שבו לא לבורחים" -נתקעים בעצמם סביב השולחן,
חיי הקהילה בביתר אינם קופאים על השמרים כמו אותם שליחי אונקלוס שבאו לאסור וגילו
ממהרים ולא רצים ,אלא כל תפילה נעשית
כיכר הדף היומי אף לא לרגע לאורך כל מעגל השנה .אירוע
ייחודי נרשם במעמד ה'תשליך' בימי הרחמים
ביישוב הדעת ,בחמימות רבה ,ובנוסח מרומם
נפש.
את אור התורה...
שבת בשטיבל היא חוויה של אווירה עילאית.
כשפונים לבחון את המישור המעשי והפרקטי ,מגלים והסליחות :לתוך אולם האירועים מביאים
כל מנהגי בית הכנסת משקפים בנאמנות את התפילות נערכות בחמימות חסידית סוחפת,
קהילה דינמית ותוססת שנמצאת בתנופת התרחבות בריכה גדולה מלאה בדגי זהב ,ואל המקום
הנהגות הקודש של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, ובית הכנסת מלא וגדוש במתפללים רבים.
מתמדת .השמחות והחתונות הבלתי פוסקות מביאות נוהרים כל אנשי הקהילה יחד עם הילדים
איתן עוד ועוד אברכים צעירים ומשפחות חדשות, למעמד 'תשליך' מרגש ומרומם. דוגמת זמן תפילת ערבית המתקיימת כעבור לצד התפילות ,בית המדרש שוקק שיעורים
שמבקשים לקבוע כאן את ביתם ולהשתלב במרקם 40דקות מהשקיעה ,לצד יתר המנהגים. לאורך כל השבת :בליל שבת מתקיים שיעור
בחג הסוכות נערכת שמחת בית השואבה
הקהילתי הייחודי. בספר אוחה"ק ,בשבת בבוקר ,במסגרת סדר
מרוממת ,ומדי יום לאחר תפילת שחרית
תחנה מספר 6
'א שעה פארן דאוונענען' ,מתקיים שיעור רב
אם ביקשתם לדעת ,מחיר שכירות לדירת 4חדרים נעה מתכנסים האברכים בסוכה לסעודת אושפיזין
משתתפים בספר 'מנחת חינוך' ,אותו מוסר
כיום סביב 6.5אלף ש"ח לחודש ,בעוד דירת 3חדרים קבועה .כאשר השנה ,נבנתה סוכה חדשה,
הרב משה בקנרוט הי"ו בהוראת אד"ש.
עומדת על כ 5-אלף ש"ח. גדולה ומפוארת על ידי כל האברכים יחדיו.
סעודה שלישית ,נערכת תמיד באווירה
עם סיום הסיור ,אני עושה שוב את הדרך חזרה לעבר
היציאה מהעיר .ממש לפני המחסום ,העין נלכדת בכיכר
בימי בין הזמנים פועלת מסגרת 'ישב"ז' תוססת
הכוללת ארוחות בוקר מפנקות ללומדים. בשעות הקטנות מרוממת במיוחד ומתארכת מעבר לזמן
הרשמי ,כאשר את דברי התורה מעוררי הלב
'הדף היומי' המרהיבה ,אלמנט סביבתי מרשים של גמרא במקביל ,גם כשמגיעים ימי יארצייט מיוחדים, שקט מוחלט שורר ברחוב קדושת לוי בשעה מוסר הרב שמואל יעקב קרימלובסקי הי"ו.
פתוחה לצד תמונת רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, כמו של הרה"ק רבי אלימלך מליעז'נסק זי"ע, הקרובה לאחת לפנות בוקר .העיר ביתר כבר
ומסך דיגיטלי בולט מציג את הדף היומי של אותו היום. הרה"ק ה'בת עין' זי"ע ,והרה"ק רבי ישעיהל'ה נמה את שנתה ,הצרצרים מצרצרים בטרשים
וזה מעניין ,כי כיכר עירונית בדרך כלל מסמנת לאן
נוסעים; הכיכר הזו ,בדיוק כמו בית המדרש ממנו באנו,
מראה לך מאיפה אתה מגיע ולאן הלב שלך שייך.
מקערסטירר זי"ע ,הקהילה מתכנסת לסעודות
יארצייט שמחברות את כולם יחד.
שמעבר לגדר ,אבל מהחלונות הגבוהים של
מספר 101בוקע אור צהוב .מבעד לזכוכית
אפשר לראות אברך צעיר ,רכון על גמרא
תחנה מספר 5
רוח הגיבוש נמשכת לאורך כל השנה
בשעת ליל מאוחרת ,כשאני מסכם לעצמי את המסע
כולו ,המסקנה ברורה :אם הייתה מתקיימת תחרות יופי
עם שבתות משותפות שנערכות לעיתים
מזומנות ,כמו שבת הגדול ,שבת זכור
יומא ,שלצידו כוס תה מהבילה וצלחת עוגיות.
אכן כן ,אם תזדמנו לרחוב קדושת לוי בשעה "אתה אשם!"
רוחנית ,אין ספק שבית החסידים בביתר עילית היה ושבתות קהילתיות נוספות .כחלק בלתי נפרד 1:00בלילה ,תופתעו לגלות כי אורות השטיבל "אתה אשם!" – המשפט המפתיע הזה נזרק לא
קוטף בקלות חמישה כוכבי יופי מושלמים. מהמעטפת הקהילתית ,מתקיימות 'חבורות' דולקים וקול הלימוד מהדהד החוצה. מכבר לעברו של גבאי בית המדרש ,על ידי
לג לב
ה ו ֹש ַׁ ע ְנ ָא פ ּ ִנ ַּת י ִק ְר ַת
ראיון חג גלוי עם
הנהלת
קדושים .בתוך עמי אנוכי יושבת ,ואני
זוכה לשהות בין כותלי חצר הקודש כבר
כ 30-שנה ,רואה את הפריחה המתמדת,
את ההתקשרות האיתנה של הציבור
לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,ואת צמיחת לקראת ימי חג הסוכות ,כשהתכונה בחוץ
בשיאה ,ישבנו לשיחה נוקבת וחשופה עם
המוסדות
הישיבות הקדושות שלא היו בעבר.
כשלוקחים את כל זה בחשבון ,מבינים
שחובה לתת את כל כובד המשקל עבור
הצלחת המוסדות הקדושים.
חברי הנהלת המוסדות החדשה אשר מונו
על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א :הרב
לשבת עם כל קהילה וקהילה ,לפגוש את כדי שתקופת ירח האיתנים יעבור בצורהניהול מקצועי וראייה לטווח רחוק אברהם ספקטור הי"ו והרב חיים פרל הי"ו.
החדשה
האנשים אחד אחד ,לשמוע את הצרכים, הכי מרוממת לצד הרבי שליט"א .שינויי
ולפתח פתרונות .אם בתקציבים ,בפיתוח
הגעתם לתפקיד בתקופה מורכבת
עומק דורשים זמן ,ואנחנו עושים זאת שני אנשי מעשה משכמם ומעלה ,בעלי
המקום ,ועד לפעילויות וערבים מיוחדים. שלב אחר שלב".
מוניטין כבד משקל וניסיון עשיר בהבראת
מבחינה כלכלית .איך אתם רואים את מהו בעצם החזון שמוביל אתכם?
כמו גם שיתוף פעולה עם ארגון 'יודעי
תורתך' הפועל רבות למען כלל אנ"ש,
מערכות ובבניית תשתיות איתנות.
במגוון אירועים ,ערבי גיבוש ותוכניות
מעצימות ,כך שנוכל להעניק מעטפת
הרב אברהם ספקטור משיב" :לפני המשבר הנוכחי ואיך יוצאים ממנו?
רחבה עוד יותר לכל אברך.
החזון הגדול ,יש את משימת החירום,
והיא הקפדה על עמידה מדויקת בכל
הרב אברהם ספקטור לוקח את רשות על הפרק :ניהול מקצועי ללא פשרות,
חז"ל אומרים שאדם אחד יכול לסחוב
משא מסוים ,אבל שניים שפועלים יחד
התשלומים לעובדי המוסדות ,וכמובן
הדיבור ,ומשיב בנחישות :הגזירות על
עולם התורה והקשיים הכלכליים תוכניות הבראה אסטרטגיות ,ירידה מיידית
השלמת משכורות של 5חודשים שעדיין
יכולים לסחוב פי כמה .כשנהיה מאוגדים
ונאחד כוחות ,נביא תועלת כפולה
לא שולמו .ב"ה הצלחנו כבר להשלים
הכלליים הצטרפו יחד למצב מאתגר ,אבל
אני מאמין שיש לנו המון מה לעשות.
לשטח מול הקהילות ,והוראות הדרך
ומכופלת .הן מטרת המוסדות היא לפעול
משכורת אחת מתוך החמישה ,ואנחנו
בעיצומו של המאמץ לתשלום המשכורת
היתרון שלנו כאנשים חיצוניים היא
לקחת צעד אחר צעד :לבדוק איפה אפשר
המדויקות שקיבלו בקודש פנימה.
למען כלל אנ"ש כרצון קדשו של אד"ש, השנייה .המגמה הברורה היא לאזן את
ואם יש אברך שמרגיש שלא מספיק לייעל ,איפה לשקף נכון את הנתונים,
המקום ,ומשם למנף אותו קדימה ,ופרצת
אני פונה לר' חיים פרל .הניסיון שלו הדמויות שמאחורי ההגה
רואים אותו הרי שיצא שכרנו בהפסדינו". איך לחזק את המקורות הקיימים ואיפה בישיבה ,והיום אני עוסק בחינוך תשב"ר
ימה וקדמה ,לכל המטרות שכ"ק מרן להוסיף .עבדנו יחד על פרויקטים רבים
איך בעצם מתבצע התיאום בשטח אדמו"ר שליט"א מתווה לנו". כחלק משליחות פנימית ,החזקת מוסדות
בתחום החינוך והניהול מוכר היטב
בהצלחה רבה ,והניסיון המשותף נותן לנו והצלחתם זו שליחות וערך עליון בעבורי
את הכלים להתמודד גם עם הנוכחי .באנו אנחנו יושבים בחדר הישיבות .על השולחן
מול כלל הגורמים הפועלים במערכת? בחורי הישיבות והאברכים במרכז כאנשים חיצוניים כדי להרים את המקום
מתוך מחויבות מליאה לכ"ק מרן אדמו"ר
אותו אני עושה כל חיי ,ואני נכנס לתפקיד
מתוך שליחות וחרדת קודש עצומה.
בשטח .ר' חיים ,מה אתה מביא איתך
המשרדי העמוס אך מסודר ,פרוסים לוח
משימות צפוף ,קלסרים עבי כרס ,וטבלאות
שניהם משיבים כאחד" :אנו עובדים
לתוך המערכת?
שליט"א ,ולהצלחת המוסדות הקדושים. תקציב מדויקות עד השקל האחרון .מולנו
ר' חיים ,מעבר לניסיון הניהולי ,יש
הרב חיים פרל משיב בלהט" :מעבר לאיזון,
בשיתוף פעולה מלא עם הנהלת המוסדות. יושבים שני מנהלים בעלי שיעור קומה
החזון שלנו הוא להחזיק את המוסדות ביד ר' חיים פרל מצטרף לדברים ומצביע על
המוסדות עברו תנופת פיתוח אדירה שנכנסו הישר לתוך קלחת העשייה.
לך גם קשר היסטורי ומשפחתי עמוק
רמה ולהעניק לישיבות ולאברכים את נכסי המוסדות" :אנחנו אכן במשבר ,אבל הרב חיים פרל מהנהן במבט ממוקד ומשיב:
בשנים האחרונות החל מהקמת הישיבות,
המיטב המגיע להם .לישיבה יש פוטנציאל כשמסתכלים לטווח רחוק ,יש כאן עתיד "כולנו יודעים שלנהל מוסדות וקהילה זה לא
פריחת המוסדות ,ועד לבניית המרכז "אני מביא עימי ניסיון ניהולי מהשטח
לחצר קדשנו.
אדיר ושם מצוין הטוב משמן טוב .אינני גדול ,הן מבחינת צמיחה והן מבחינה עניין פשוט כלל ,בפרט בעת הזו" ,אני פותח,
העולמי .כחלק ממהלך הייעול ,הרה"ח של למעלה מעשרים שנה .ניהלתי בעבר
צריך לדבר כאשר הנתונים מדברים בעד כלכלית .יש כאן פוטנציאל עצום סביב "כדי שנדע מול מי אנחנו עומדים אשמח
יחזקאל בקנרוט הי"ו לקח את כל כולו מוסד חינוכי ועמותות ,כאשר אחת
עצמם :הגידול ברישום השנה היה מעבר המרכז העולמי ונכסי המוסדות ,ואפשר שתציגו את עצמכם ואת הניסיון שאתם
למען ריכוז תחום גיוס המשאבים ,והוא הרב חיים פרל משב ברטט של התרגשות: העמותות הייתה זקוקה לתהליך ייעול,
לכל השנים הקודמות ,והמקום צר מהכיל. להביא את הנכסים למצב שבו הם ישמשו מביאים איתכם לתפקיד ,ולטובת העניין,
מנהל את הנושא בצורה יוצאת מן הכלל. "נכון מאוד .סבי ,הרה"ח ר' אברהם שנקר משימה רגישה מאין כמוה ,וזו נעשתה
אנחנו שמים דגש מיוחד על גשמיות את המוסדות ואף יניבו הכנסה קבועה אשמח שתניחו בצד את ההצטנעות והענווה
בזמן הקצר מאז שנכנסו לתפקיד ,זכינו זצ"ל ,היה חתנו של מרן 'האמרי שאול' מתוך שמירה על קשר מצוין ואמפתיה
ורווחת הישיבות הקדושות .אם בעבר ומכובדת לתחזוקה השוטפת". הטבעית כדי שנוכל לשמוע מעט מספרים
להיכנס רבות לקודש פנימה לקבל את זצ"ל ,וכיהן בעצמו כיו"ר הנהלת המוסדות מול כל הגורמים .בין השאר הובלתי
"אנשים בציבור מחכים לתוצאות
מסירות הנפש של בחור הייתה לשבת ועובדות".
עצת וברכת הקודש ,כאשר יש לנו דלת לפני עשרות שנים .עד היום מלווה אותי פרויקט בניה נרחב של קמפוס כ7,000-
פתוחה לכל דבר ועניין .ראינו בחוש כמה בישיבה מול מחסור ורעב; הרי שכיום, ניכר עליהם שהם אנשי מעש המורגלים
הזיכרון כיצד המוסדות היו חלק מהותי מ"ר עבור ישיבה חשובה ,שם בנינו שני
הישיבות והמוסדות הקדושים יושבים
על לוח ליבו הטהור של כ"ק מרן אדמו"ר
מסירות הנפש היא מול הניסיונות
והפיתויים שבחוץ .מול הניסיונות הללו, מהירות" ,אני מחליט לאתגר אותם, וחי מחייו ,וממנו למדתי מהי הגישה
וההסתכלות הנכונה על ניהול מוסדות
בניינים גדולים ומרשימים ,במשך שנים
רבות שימשתי כאיש חינוך ומשגיח
בעשייה ולא בדיבורים ,והרב אברהם ספקטור
נשען לאחור ומשתף" :אני חבר הנהלת
שליט"א ,ועד כמה הרבי מעורב וחפץ
בהצלחת והתעלות כל אחד ואחד מאנ"ש,
בחור בדורנו חייב לקבל את התנאים
הטובים ביותר ביד רחבה כדי שיוכל
לשקוד על תלמודו ביישוב הדעת".
"תוך כמה זמן נראה את השינוי?" עמותת 'תפארת ציון' ,תחתיה פועלות
ארגונים רבים כמו ישיבת 'קרית מלך'
ואנו כאן למטרה אחת :כדי שחצר הקודש הם מחייכים ומשיבים לי" :חשוב לנו בבני ברק ,ישיבת 'תפארת ציון' ,וקהילה
תמשיך לגדול ולפרוח ,עד ביאת גואל
צדק ומלכנו בראשנו". "תכל'ס" ,אני נרכן קדימה" ,מה להדגיש את נקודת המבט הזו :הדור שלנו
הוא 'דור האינסטנט' ,דור של מנה חמה
מבורכת .בעבר נקראתי לנהל עמותה
שהייתה במצב גרעוני עמוק ,עם חובות
כשאני מקפל את הדפים ומביט סביב בחדר
הישיבות ,ברור לי לחלוטין שהאתגרים לא אתם עומדים לעשות שהציבור יראה ופתרונות של 'זבנג וגמרנו' .אבל הבראה
כלכלית והגעה לאיזון תקציבי לא קורות
של עשרות מיליוני שקלים .בסייעתא
דשמיא ,לאחר עבודה סיזיפית ומאמצים
נעלמו ביום אחד ,אבל המפה שפרוסה על
השולחן בחדר הישיבות כבר שונה לחלוטין. בעיניים כבר בקרוב?" ביום אחד .זהו תהליך שדורש סבלנות,
אחריות ועבודה מדורגת .אבל אנו עושים
את מירב המאמצים ומשקיעים את כל מה
כבירים ,הצלחנו להוריד אחוז ניכר
מהחובות ,ולאזן את העמותה לחלוטין ,כך
כשמשלבים ניהול מקצועי ללא פשרות, הרב אברהם ספקטור מציג את החזון שאינה גרעונית כלל כיום( ,למבינים :מדובר
שקיפות מלאה ,וירידה ישירה לשטח ,הדרך הקהילתי המעשי" :חלק מרכזי בחזון שניתן בדרך הטבע כדי להגיע לאיזון. בתקדים נדיר בעולם העמותות) .גם בתקופה
קדימה אינה עוד סימן שאלה ,אלא תוכנית שלנו הוא לפתוח תקשורת ישירה נכנסנו בעיתוי מאתגר ומורכב מאוד, מאתגרת כשנתיים האחרונות ,שבה
עבודה סדורה .בסייעתא דשמיא ,המוסדות של המוסדות הקדושים מול הקהילות ובעיצומו של קמפיין חירום ישירות לתוך כלל העמותות חווות קיצוצים כואבים,
הקדושים צועדים בבטחה אל עבר עידן של הפרוסים בכל רחבי הארץ .בשבועות העשייה :להוביל את הקמפיין ,לדאוג המערכת שלנו מתפקדת באופן מושלם
פריחה ושגשוג. הקרובים אנו עומדים לרדת לשטח, לצורכי החגים ,ולשמור על שגרה רציפה ללא צבירת חובות חדשים.
הל דל
ּולְ קַ חְ ֶּתם לָ כֶם
לקראת זמן שמחתנו ,בעת אשר ישראל
קדושים המהדרין במצוות מתכוננים
בהכנה דרבה למצוה החשובה והיקרה
של נטילת ד' מינים ,ביקשנו לשוחח
עם שלושה מחשובי אנ"ש הזוכים בכל
שנה מחדש לחיות את המצוה בתחדשות
מחודשת.
את השיחה המיוחדת אנו פותחים עם
הר"ר אלעזר קורנדרקסלר הי"ו ,מגדל
אתרוגים נודע ,שותפו של הרה"ח ר'
פנחס כהן הי"ו ,המספר על תהליך
הגידול והקטיף של האתרוגים לאורך
כל השנה ,ובפרט בשלהי חודשי הקיץ
ובפרוס חג הסוכות .בשיחתו הוא מספר
על העמל והיגיעה הכבירה במטע
האתרוגים ,ומדבריו אנו מתוודעים
לעובדה כי כל אתרוג מקבל יחס אישי
את הפרי ולהתייחס לפריחה כמה שיותר מתי מתחילה העבודה עד אשר יצמח ויזכה לתואר האמור
סמוך לשלהי הקיץ.
בפרדס? בתורה "פרי עץ הדר".
איך אתם עושים את העבודה של הפרדסן עצמו היא במשך לאחר מכן נעבור לשמוע את דבריו של
הקטיף? מן הסתם לא כל השנה ,מדי פעם צריך לבקר מדי הר"ר בן ציון ברגמן הי"ו ,אשר זוכה
פעם ולבדוק שאין מחלות בשטח ,ושיש מדי שנה בפרוס חג הסוכות ,להביא
קל לעשות את הקטיף דישון כמו שצריך .ואם כי בחורף, לרבי אתרוג מהודר .בתוך שיחת
הזהיר תוך התייחסות יחסית יש מעט עבודה ,עדיין גם אז אי החג המרתקת אנו מביאים את דבריו
אפשר לישון .אולם העבודה המסיבית, הנפלאים של הר"ר אברהם רוסוף
לכל אתרוג כמו אל שמצריכה להיות בפרדס באופן יותר הי"ו ,אחיו של הרה"ח ר' אלי הי"ו בעל
יהלום. דחוף ,מתחילה רק אחרי פסח. המטע 'לולבי רוסוף' הידועים בהידורם,
יש כמה וכמה צורות של קטיף .אך האמת בכל תקופת הקיץ ,תוכנית העבודה הזוכה מדי שנה להביא את הלולב
שהשמירה על האתרוג כמו על יהלום נעשית יותר צמודה .יש יותר דישונים, לכ"ק אדמו"ר שליט"א .ר' אבי מתגלה
מתחילה הרבה לפני הקטיף .זה מתחיל יותר ריסוסים ,ובשלב אחר כך מתחילים כבקיא במיוחד בכל מה שקשור לגידולי
כבר כשהאתרוגים מתחילים לצמוח על גם לטפח את הפרי .לפרי עצמו אנחנו הלולב וההידורים שבו ,ועל הקול שלו
העץ .אנחנו מטפלים בכל אתרוג בנפרד, מתייחסים בדרך כלל לא לפני אמצע ניתן לשמוע את החיבה והרגש למצות
קושרים אותו בנפרד ,מנקים את כל אייר .רק בשלב זה מתחילים לטפח את ד' מינים ,ובפרט על הזכות להיכנס אל
העלים מסביב ודואגים לריסוסים מאוד הפריחה. הקודש ולשמח פני צדיק בהבאת הלולב
ספציפיים .לפני כל ריסוס שעושים, המהודר ביותר .ואת היריעה נחתום עם
צריך לבדוק שהוא מתאים לאתרוג. ומתי מתחיל הקטיף? דבריו של הר"ר משה פיקסלר הי"ו,
ריסוס שמתאים להדרים לא בהכרח זה מאוד תלוי אם אתה מייצא לחו"ל הזוכה להביא את ההדסים והערבות מזה
שיתאים גם לאתרוגים ,כי הרי אנחנו או שאתה מוכר רק בארץ .ככל שאתה כחצי יובל שנים.
אֶ ְּקחָ ה ְּפרִ י עֵ ץ הָ דָ ר
צריכים לבדוק שזה לא יגרום לפינטלאך נותן לפריחה את הכוח לגדל פירות
או בלעטלאך. יותר מוקדם ,כך יש לך יכולת לראות
חלק גדול ממה שאנחנו קוראים את צמיחת הפירות מוקדם יותר .לאחר
ְּבכָל ׁ ָשנָה ּבִתְ דָ ר
"בלעטלאך" ,נהיה מריסוסים שנדבקים שהפרי גדל ,צריך לדעת לשמר אותו עד
על קליפת האתרוג .ריסוס שנעשה לשלב הייצוא.
בצורה לא מספיק זהירה ,עלול ליצור על פי רוב ,פרדסן שמעוניין למכור
כתם צהבהב או כל מיני דברים אחרים רק בארץ ,צריך לדעת את אחד משני
שנראים כמו בלעטל ,אבל בעצם זה הדרכים הבאות או שהוא יודע לשמר את ר' אלעזר ,מתי התחלת
נובע מריסוסים .אנחנו מוצאים גם הפירות בצורה טובה על העץ ,או שהוא
פינטלאך שנוצרים מריסוסים או מכל מגדל את הפירות בתקופה קצת יותר
לעסוק בגידול
מיני סוגי פטריות. מאוחרת ,כך שיקטפו אותם לא לפני אתרוגים?
ולכן כדי למנוע את כל הדברים האלו, אמצע חודש אב .כי אתרוגים שנקטפים נכנסתי לתחום לפני כעשר שנים .יחד
אנחנו צריכים לשמור על הכל מסביב, לפני כן ,צריך לשמור אותם עם חומרים עם שותפי הנאמן ר' פנחס כהן הי"ו ,אנו
שזה בעצם רוב העבודה בשטח .כל מיוחדים ששומרים על הפרי. עוסקים במשך כל השנה כולה בגידול
הזמן לבקר ולבדוק מה קורה ,להביא אנחנו משתדלים לאחר את גידול האתרוגים .הפרדס שלנו נמצא במושב
אנשי מקצוע שמבינים היטב בריסוסים הפרי ככל האפשר ,כי אחרי שהורדת 'ישרש' ,השוכן בסמוך לרחובות.
ובדישונים .התאילנדים עובדים על כל את האתרוג מהעץ הוא עלול להתחיל את דרכי בתחום האתרוגים ,התחלתי
אתרוג בפני עצמו .כל אתרוג מקבל כמה להתיישן ,ואילו כשהוא על העץ יש לנו בתור עובד בפרדס .הייתי פנוי חצי שנה
דקות טובות של טיפול כל שבועיים- פחד ממזיקים .ולכן תמיד נשתדל לעשות בתקופת קיץ וחיפשתי עבודה ,ובהמשך
שלושה. את המאמצים שלא נצטרך לקטוף את רכשתי יחד עם שותפי את הבעלות על ש .זיו
בכלל צריך לדעת שהיופי של הפרי מאוד הפרי מוקדם .זאת אומרת ,נתחיל לטפח הפרדס.
זל ול
השטח השני ,הן מבחינת היופי והן מכל אבל זה נדיר .כאמור ,הוא מאוד קשה קשור לזן של הפרי ,אבל לא פחות מזה,
יתר הבחינות. לגידול .מגדלים אותו בעיקר כאלו שהעץ בריא ,הקרקע טובה ,והדישונים
כמובן שכל מי שפותח עיניים יכול שעובדים עם הציבור של הבריסקע'ס נעשים בצורה טובה .יש כל מיני סוגי
לראות את השגחת ה' בכל מקום ,אבל שמהדרים לברך עליו ,או אנשים שרוצים דישונים שמשפיעים לאין ערוך על היופי
בחקלאות זה ממש בולט לעין .גם אנשים לברך על כמה זנים ,וגם הם קונים כזה של האתרוג.
רחוקים מודים ואומרים ,שאפילו עם כל אתרוג כדי שיוכלו לנענע בזן נוסף ,הם השלב הבא הוא הקטיף .אנחנו קוטפים
הידע שיש היום ,ועם כל ההתקדמות רוצים לדעת שהם קיימו בוודאות את את האתרוגים רק מגודל מסוים ,שאנחנו
הטכנולוגית ,הם רואים שהאייבישטער מצות נטילת אתרוג ,ואם הוא האתרוג מוצאים לנכון שהוא יוכל להיות שיווקי
עדיין שולט בעולם... האמיתי ,אז הם בירכו גם עליו. ומסחרי ,במטרה למקסם את המחיר שלו.
בשנת השמיטה הקודמת ,כאשר הפרדס את האתרוגים אנחנו מוכרים ישירות יש אתרוגים נדירים ביופיים ,שאנחנו
היה עדיין בבעלות של קודמינו ,הפרדס לחנויות ולסוחרים ,ולא לאנשים נותנים להם לגדול עוד קצת ,כי כשיהיו
כולו היה הפקר .בעל הפרדס שהידר פרטיים .אמנם תמיד יש גם אנשים גדולים יותר ,צורתם תהיה יותר מרשימה
להפקיר את הפרדס במקום למכור את שמגיעים ואנחנו נותנים להם שירות. ויימכרו במחיר יקר יותר .לעומת זאת,
פירותיו ב'אוצר בית דין' ,הודה לנו לאחר המהדרים מחפשים להגיע למקור אם אני רואה על האתרוג שכאשר הוא
מכן שהוא מעולם לא הרגיש שהפקרת הראשון ויוצרים איתנו קשר .ככל שבן יוסיף לגדול הוא עלול להיות קצת יותר
הפרדס בשנת השמיטה הזיקה למטעים. אדם רוצה לברך על אתרוג נקי בלי עקום ,אני מעדיף שהוא יהיה עקום וקטן
אנשים נכנסו וקטפו אתרוגים ככל אוות פינטלעך ,כאלו שאינם נראים בעין וגם ולא עקום וגדול ,כי עקום וקטן פחות
נפשם ,תוך שהם נצמדים להוראות לא בזכוכית במגדלת ,הוא יחפש קשר מבליט את העקמומיות שלו.
שתלו ברחבי הפרדס ,אילו אתרוגים באדמה ,עליך להתחיל מהתחלה לחשב ישיר עם המגדל ,והוא מוכן לשלם כל גם אתרוגים מכוערים .בעיקר אצל באתרוג נעשית עם ספוגים ,כולל גם לאחר שהחלטנו את אילו אתרוגים אנו
מותר לקטוף ,והיכן נמצא כל זן .יש את השנים. מחיר אשר יושת עליו .אבל היעד שלנו קהילות מסוימות שלא רצו פינטלאך, השטיפה הידנית שאנחנו עושים לכל קוטפים ,התאילנדים עוברים על כל
אמנם פרדסנים שטוענים כי הפקרת יש מעקב כל הזמן .כמובן גם בשלב הוא לא להתעסק אתרוג-אתרוג ,כי הם היו מתפשרים על היופי של האתרוג. אתרוג בפני עצמו .מנקים סביב הפיטם הפרדס ,קוטפים את האתרוגים ולוקחים
הפרדס ונתינת רשות לכל מאן דבאי הקטיף ,אז הם בודקים כמה פירות כשיש לך עשרות אלפי אתרוגים בשנה, אבל היום זה לא שכיח. בעדינות ,עוברים עם הספוג ,ומנקים אותם לשטיפה.
להיכנס ולקטוף ,מזיקה למטעים ,אבל קטפת וכמה פירות עישרת כנגדם, אין לך את האפשרות והיכולת למכור בעדינות עם מים ועם קוטלי מזיקים
ואת מעט האתרוגים שאי אפשר למכור כאשר האתרוגים נקטפים ,הם ירוקים,
אני ראיתי שכאשר אנשים עושים מצוות כדי להשגיח שאתה מפריש תרומות אתרוגים בודדים. למיניהם.
אותם בשל המראה שלהם ,חלק מהם בדרך כלל הציבור לא אוהב את הצבע
וחסים על הציבור ,הם לא מפסידים מזה. ומעשרות כנדרש. איזה גופי כשרות הולכים למעשרות וכל היתר נזרק לפח. כאמור ,אחרי שסיימנו את השטיפה, הירוק ומבכר יותר בצהוב ,ולכן לאחר
את השיחה המרתקת מסיים ר' אלעזר מכניסים אותו להבחלה .גם בתהליך זה
בתובנה מיוחדת השמורה לעוסקים
ולסיום ,תספר נותנים לך פיקוח מתי מתחיל המיון? השטיפה עוברים כל האתרוגים תהליך
צריך לדעת כיצד מבצעים אותו נכונה. הבחלה ,שנעשה על ידי גז 'אתילן'
במטעים :כיום ,רוב הציבור לא כל כך חי לנו קצת על ענף כשרות ,ובאיזה שלב לפני המכירות .אם תעשה את המיון אם הוא לא נעשה בצורה טובה ,הוא המצוי בתוך התפוחים.
את נושא החלקאות כמו בעבר .כשאתה החקלאות והפרדסנות הם מתחילים לפקח? מוקדם יותר ,האתרוגים משתנים במשך עלול להפיל את העוקצים .כיום ,רוב
קונה ענבים במכולת ,אתה לא מבין שזה
הענף הזה מרתק מאוד .חז"ל כבר האתרוגים שלנו מצויים תחת השגחת
הזמן .יש אתרוגים שמתיישנים ,ויש המגדלים יודעים את התהליך ,וכמעט בכל התהליך הזה
דבר פלא שנוצר יש מאין .בתור אחד שפתאום מקבלים מכה .לכן רק כשאתה לא שכיח שנופלים עוקצים.
שעוסק בפרדס ,יכולני להעיד כי בכל
אומרים "אמונת זה סדר זרעים" - בד"ץ העדה החרדית ,ובית הדין של קרוב למכירות ,אתה מתחיל את שלב
איך אתם מצליחים
שמאמין בחי העולמים וזורע .כל מי הגר"נ קרליץ זצ"ל. אבל סתם בן אדם שלא מבין בגידול
פעם שאני מברך על פירות "בורא פרי המיון .בדרך כלל מתחילים באלול .ומי אתרוגים ,אילו יקח את האתרוג שלו לשמור על הפיטם?
שמתעסק בעבודת האדמה ,זוכה לראות הדבר הראשון שעושים גופי הכשרות,
העץ" ,אני מתמלא בהתרגשות ובהודייה שמייצא לחו"ל ,מתחיל כבר בסוף חודש וישים אותו ביחד עם תפוחים כדי הפיטם נופל במידה ויש פטריות בשטח.
בחוש אינספור פעמים את השגחת הוא לבדוק את האמינות של המגדל,
להשי"ת על הגדילה של הפרי שנעשית אב. שיוציאו להם גז אתילן ,העוקץ של יש כל מיני סוגי פטריות שעלולים
הבורא יתברך. אח"כ בודקים מי האיש הנאמן שהם
יש מאין .ההסתכלות שלי על המושג הזה האתרוג עלול ליפול. להזיק לעץ .דבר נוסף שיכול לגרום לו
של צמיחת הפירות היא אחרת לגמרי. אספר לכם סיפור יפה על השגחה פרטית יכולים לסמוך עליו שישגיח מקרוב על איזה זנים אתם ליפול ,הוא כאשר האתרוג מלכתחילה
אחרי שלב ההבחלה ,יוצאים האתרוגים
בפרט כשאנחנו מדברים על אתרוגים, שראיתי בעיניים. כל השלבים שנעשים כהלכה. מגדלים? למיון .אנחנו ממיינים את האתרוגים לפי אין לו מספיק כוח וחיות ,וכך הפיטם
הרי התורה אומרת "ולקחתם לכם וגו' בפרדס שלנו יש כמה שטחים שמחולקים כבר בשתילה עצמה ,שנעשית על פי אנחנו מגדלים שני סוגי זן חזון איש, נושר מעצמו.
הביקוש של הלקוחות .יש שממיינים
ושמחתם" ,ואומרים חז"ל שארבעת לאזורי גידול ברמות שונות .השנה רוב בעציץ ,הם בודקים שאתה שותל את האחד נקרא "הזן של רבי מיכל יהודה ובכלל ,מעניין לדעת איך נוצר הפיטם.
לשש דרגות ,ויש שממיינים רק לשלוש
המינים מביאים שמחה לאדם .אין לשער החלטנו להתמקד בשטח היותר כלכלי. השתיל עם מספיק אדמה ,כי רק אז זה ליפקוביץ" ,והשני "חזון איש-הלפרין"א. רוב האתרוגים ,בזן שאני מגדל ,אין
דרגות .זה מאוד תלוי באיזה צורה אתה
את השמחה שיש למגדלים בתקופת בחרנו להשקיע את כל האנרגיות בשטח נחשב שהעציץ יכול לגדול ולהיות עץ. להם פיטם בצורה טבעית .זאת אומרת,
כמו"כ אנחנו מגדלים גם זן תימני ,וכן מוכר את האתרוגים .כמובן יש כאלה
החנטה וצמיחת האתרוגים .האתרוג הוא קטן יותר ,ולא להתפרס על שטח רחב יש כמות מסוימת של אדמה שנדרשת הפיטם גדל ונושר מיד אחרי החנטה.
זן ברוורמן ,שיש שמכנים אותו "אתרוגי שיותר איכפת להם הפינטלאך ,ולעומת
משמח לבב .כשאתה רואה אתרוג נאה, ולאבד שליטה .את כל כוחנו השקענו כדי שהעץ יוכל לגדול. בשביל לשמור על הפיטם אנחנו צריכים
חברון"ב .מה שמאפיין את הזן הזה הוא, יש שנזהרים יותר מבלעטלאך .יש כאלה
אתה ממש נהנה ,ואני לא מדבר בפן בשטח שבו בחרנו ,בו בזמן שבשטח אם שותלים ישירות בקרקע ,אין שום שמאוד קשה למצוא מהזן הזה אתרוגים שיותר אכפת להם אתרוג יפה עם גידול לרסס את העץ בסוגי ריסוס מסוימים.
הכלכלי... האחר אנחנו כמעט ולא נוגעים. בעיה ,אבל כאשר שותלים בתוך שקי איכותיים .הוא מאוד קשה לגידול ,ולכן נאה .כל אחד ודרישותיו. צריכים לדעת את המינון המדויק ,כי
וראה זה פלא .בדיוק אותו השטח שתילה ,השק צריך להיות מספיק גדול לא נמצא פרדסנים שמגדלים ממנו פרדס אם לא מרססים בצורה נכונה ומדויקת,
ּבִפְ רִ י עֵ ץ הָ דָ ר
יש אנשים שמחפשים אתרוגים זולים,
שהחלטנו שלא להשקיע בו ,הביא לנו בשביל שהוא יוכל לפתח ולגדל עץ .אם שלם .על פי רוב מגדלים ממנו מעט .רק ומה שמעניין אותם זה בעיקר הצורה של יוצאים פיטמים עקומים ,או שכל האתרוג
יבול נפלא ,ממש מתנת שמים .אתה הוא יהיה קטן יותר מהשיעור ,עדיין לא אחד מתוך רבים יוצא ממנו אתרוג יפה, האתרוג .יש שיקפידו על היופי והנראות נהיה עקום ,ולפעמים עלולים גם להרוג
לְ ב ֵ ַּקׁש נֶאְ ָ ּדר
רואה בחוש ,שבן אדם עושה את שלו, נחשיב אותו לעץ ,ולא נוכל להתחיל אבל כשהוא יפה ,הוא ממש נדיר ביופיו. הכללית ,ופחות יהיה אכפת להם את העץ .צריך מינון מאוד מדויק כדי
מקבל שפע במתנת הוא ולבסוף לחשב לו את שנות הערלה .כשאני הפינטלאך .יש כאלה שיחפשו דווקא להצמיח פיטם נאה.
יש פרדסנים שבמשך השנים הצליחו
בשטח שעבדנו גם שמים. שותל בשק שתילה ,אני נותן לו לגדול אתרוג בלי פינטלאך ,כמובן שגם היופי
להוציא ממנו יפים ,אבל לא לאורך אחרי שכבר הגעתי לפיטם מושלם
קיבלנו ברכה, והשקענו שם שלוש שנים ,ואח"כ אני גורר אותו מעניין אותם ,אבל בעדיפות שניה.
שנים .היו להם כמה שנים שהצליחו בקטיף ,צריך להמשיך להיזהר עליו
מזה מספר שנים שזוכה הר"ר בן ציון בשטח שלא א ב ל על האדמה ,כמובן בתוך שקים נקובים, בימינו כמעט ואין אתרוג מכוער .בעבר,
להוציא אתרוגים מאוד יפים ומפוארים ולשמור אותו כמו שכל אחד שומר בבית
ברגמן הי"ו ,להביא לרבי אתרוג מהודר ראינו שפע עבדנו, וכשאני שותל אותו בפרדס הוא ישר לפני כעשרים שנה היה מקובל לקנות
מהזן הזה ,אתרוגים נדירים ביופיים, את האתרוג שהוא קנה .כל העבודה
במיוחד .בשיחה שקיימנו איתו ,מתברר שבמובן ברכה, נכנס לשנה שבה הוא אוחז ,אם זה
כי גם הוא כמו ר' אבי רוסוף שדבריו מסוים השנה הרביעית או החמישית. א .בחודש אב תרצ"ה שהה החזון איש בצפת לצורך הבראה ,יחד עם תלמידו רבי משה יונה הופמן ואחרים ,התלוו לערבי בעל פרדס באזור נחל עמוד ליד
יובאו להלן ,קיבל את החביבות למצות צפת ,ומשם לקחו ענפים ואתרוגים שהביאו איתם .לאחר מכן מסר החזו"א למקורבו רבי יעקב הלפרין שנטע אותם בחצר ביתו .בנוסף ,החזו"א היה מקבל
ה י ה אולם אם הוא גדל בתחילה באופן מרבי חיים יוסף דינקלס ,אתרוגים מאזור שכם שהיו מוחזקים כבלתי מורכבים וגם מהם היה נוהג ליטול ,וגם מהם ניטעו אתרוגים על ידי רבי יעקב
ד' מינים מאביו ,וכך הוא מספר: גדול שאינו יכול להיות עץ ,עדיין לא תוכל הלפרין ב'פרדס הלפרין' .לאחר מכן נפוצו שתילים מאתרוגים אלו ונודעו כ'זן חזון איש-הלפרין' .לעומתם' ,זן אתרוגי ליפקוביץ' אלו אתרוגים שתחילתם
מגיל צעיר מאוד ראיתי את חביבותו יותר למנות לו את השנים של הערלה .כמו בעץ שגידל תלמידו המובהק של החזון איש ,הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל ,בחצרו בבני ברק מהזרעים שמסר לו החזו"א לשם הנבטה לאחר חג
הסוכות של שנת תש"ד.
הגדולה של אמו"ר למצות ד' מינים מזה כן ,גם אם הוא גדל בצורה ראויה ,אולם
ב .ייחוסם של 'אתרוגי ברוורמן' מגיע ממרן המהרי"ל דיסקין זצוק"ל .היה זה כאשר נקלע פעם המהרי"ל דיסקין לאזור 'אום אל פאחם' וראה שם עץ
בכלל ולאתרוגים בפרט .הוא 'מבין' ש ל אם לאחמ"כ אתה שם משהו שחוצץ אתרוגים .ברוח קדשו אמר לסובבים כי אתרוגים אלו אינם מורכבים .לאור דבריו אלו ,קם תלמידו המופלג הרב ברוורמן זצ"ל ,נטל חוטר מהעץ ושתלו
גדול בזה ,ובכל שנה ראיתי שהחיפוש בין השק לאדמה ,כשאתה שותל אותו בירושלים ,וכך באו לעולם אתרוגי ברוורמן.
טל חל
גילו את איכותם הכשרותית של לולבים כמה פעמים ראיתי שהרבי מעדיף
אלו ,יודע כל דרדק ש'לולב דרי' הוא במיוחד לברך על אתרוג מזן 'חזון איש'.
המהודר ביותר" .יהודים מדקדקים כאשר הצלחתי למצוא לו אתרוג כזה עם
במצוות שמהדרים אחר אותם לולבים, פיטם ,גדול ונאה ,הוא יבכר אותו על
היטיבו להגדיר נכונה את טיבם של פני הסוגים האחרים .גם בזן חזו"א עצמו
שבד ִרי".
ֶ הד ִרי
לולבי רוסוף" :רֹוסֹוף ,זה ֶ יש כמה סוגים ,לפעמים אני מביא לו
בשיחה עם אחיו ,הרה"ח ר' אבי הי"ו, 'הלפרין' ,פעמים 'דינר' או 'הולס' ,ועל
הוא מספר על הזכות הגדולה שנפלה פי רוב של 'רבי מיכל יהודה לפקוביץ'.
בחלקו להביא את הלולב לרבי שליט"א אשתקד היו לי כמה אתרוגים מאוד
בפרוס חג הסוכות. יפים ,אך לא הייתי שלם עם זה ,רציתי
אתרוג מהודר יותר עבור הרבי .תמיד
ר' אבי ,לפני שתספר אפשר יותר ,והרי אין סוף למושלמות.
על הזכות שנפלה והנה בחסדי ה' ,ימים ספורים לפני יו"ט,
בהשגחה פרטית מופלאה הגיע אלי
בחלקך להביא את אתרוג ממקום אחר שלא ציפיתי .היה
הלולבים לרבי ,נבקש זה האתרוג היפה מכל אלו שהיו אצלי,
שתאמר לנו מתי וזכיתי להביא אותו לרבי.
התחלת להתעסק ולסיום ,תספר ממה
היטב בזכרוני .מדי שנה אני פותח כמה זכורים לך דברים בתחום הלולבים ,ומה שראית בקודש
קרטונים ובודק לולב אחר לולב ,וכשאני הביא אותך להתעניין
מבחין בלולב מיוחד אני מניח אותו בצד מיוחדים שראית פנימה אצל הרבי הסתכלתי על הרבי בעבודת הנענועים, אחר אתרוג מהודר הוא כעין 'תחביב'
עבור הרבי .אך כאשר אני מוצא לולב בעת אשר הגשת את בזה ולחפש אחר אתרוג נאה זה דבר שמאוד משמח את אמרתי לעצמי :לא יתכן שלי יש אתרוג אצלו .כשגדלתי מעט ,בהיותי בחור כבן
מהודר יותר ,אני מחליף אותו עם הלולב
הלולב לפני הרבי? לולבים מהודרים. הרבי .בכל פעם שהוא רואה אתרוג שכמעט ואין להשיג כמותו ,ולרבי שש עשרה התחלתי לקרב אל המלאכה
שהנחתי קודם. היה זה לפני כ 24-שנה ,בהיותי בחור מיוחד ,אני רואה עליו קורת רוח גדולה. יהיה אתרוג פחות יפה מזה .המחשבה והלכתי לדוכני המכירות לחפש עבורו
שנה אחת התאמצתי מאוד להביא לרבי יצא לי גם כמה פעמים לדבר איתו על
ואולם ,שנה אחת היה מאוד קשה להשיג צעיר ,חשתי משיכה מיוחדת לתחום הזאת הציקה לי ,עד שגמרתי בלבי אתרוג מהודר .ארך לא מעט זמן עד
לולב ארוך במיוחד .נסעתי לפרדס עניין האתרוג ,והוא הסביר את פנימיות
לולבים מהודרים ,באותה שנה היבול לא הזה ,הודות למה שראיתי אצל אמו"ר ר' שאני מנסה להחליף את אתרוגי עם שהוא התחיל לסמוך עלי ,ואת הסכמתו
לחפש לולב ארוך ומהודר ,עד שמצאתי הדבר של הרצון לחפש אחר אתרוג נקי,
היה מי-יודע-מה .טרחתי והבאתי לרבי דוד ,אשר תדיר היה מהדר במצוות .הוא האתרוג של הרבי .לאחר שנתנה הרשות הוא נתן לי כאשר מצאתי לו אתרוג נדיר
'רעבישע-לולב' מרהיב ביופיו .ומה לפי שהוא משול ללב ,וגם בלב שלנו
לולבים יפים ,אבל לא היה ביניהם את הכניס בנו ,ילדיו ,את החשק והחביבות בידי ,נכנסתי אל הרבי .בתחילה הרבי שלא מעלמא הדין ,וכך נכנסתי יותר
גדולה הייתה הפתעתי כאשר הבאתי אנחנו רוצים שהוא יהיה נקי ושלא
הרעבישע-לולב שאני אוהב תמיד לתת למצוות בכלל ,ולמצות ד' מינים בפרט. התלבט ,מאחר וכבר בירך על האתרוג ויותר לתחום.
לרבי את הלולב ,והיה נראה כאילו הוא ייראה בו רבב.
לרבי .כשנכנסתי לרבי והבאתי לו את אני זוכר שכבר מגיל צעיר הייתי נהנה ביום הראשון וחשב להמשיך לברך עליו
הלולבים ,הרבי התבונן בהם במשך זמן
לא מבין מה אני רוצה ממנו .הרבי אמנם
לראות את אותם יהודים שמשתוקקים הבחנתי כמה פעמים כי בימי חוה"מ עד סוף החג ,אך לבסוף הסכים ,ומאז זה
תספר קצת על
נהנה מאוד מן הלולב המהודר ,אך אמר
מה עד שבחר מתוכם לולב אחד ואמר
לי" :זה מאוד ארוך ,תחתוך את זה". לקיים את המצוה בכל פרטיה ודקדוקיה. סוכות ,לרוב חביבותו למצוה ,נוהג הרבי נמשך עד היום. מלאכת החיפושים.
לי" :זה הלולב שלי". כל כך שמחתי לראות אנשים כאלו שיהיה האתרוג מונח על השולחן בסוכה,
כ"כ נהניתי לראות עד כמה זה בכלל למה זה לוקח כל כך
מאוד התפלאתי שהרבי לא אומר כלום, שכאשר הם מוצאים את הלולב או בתוך קופסה סגורה. כיצד אתה מצליח
הוא לא שואל היכן הוא הלולב המהודר
לא מעניין אותו ,שהרי לא מדובר כאן האתרוג מהר מדי או במחיר זול לטעמם, הרבה זמן?
בהידור מצוה .הוא משתוקק לברך על הם מאוכזבים מכך ,כי הם רוצים להרגיש
ואם אנחנו מדברים על "עבודת להשיג אתרוגים כ"כ גם בקופסאות אתרוגים שכבר ממויינים
שאותו אני מביא לו כל שנה ,ולא מברר הנענועים" ,כל באי בית המדרש רואים
מדוע השנה נפקד מקומו .הרהרתי
לולב מהודר לכל פרטיו ודקדוקיו ,אבל שמשקיעים במצווה ,שהם הזיעו וטרחו כי יש לרבי עבודה מיוחדת במינה ,בכל
מהודרים? כמה וכמה פעמים ,לוקח לי שעות
בגובה הלולב אין שום הידור הלכתי. והשקיעו 'דמים' תרתי משמע .וכך ארוכות עד שאמצא את אשר ביקשה
לעצמי ,האם בכל שנה אני סתם מתאמץ, ימי החג ובפרט בהושענא רבה .הוא כיום ,בתחום ארבעת המינים ישנה
אך מאחר והכיר הרבי במאמצים שלי, לאט לאט במשך השנים נכנסתי לעסוק נפשי .ישנם כל כך הרבה דברים
שהרי גם כשאין את הלולב המהודר מנענע את הלולב ומיניו במשך זמן רב, תעשייה קשה יותר מבעבר .לפני פחות
בגודל רגישותו שלא תהיה לי חלישות בתחום הלולבים. שעלולים לפגום בהידורו של האתרוג,
כתמיד ,הרבי מביע את קורת רוחו ,ולא והמחזה הזה מיוחד ביותר .אני זוכר מעשר שנים ,תמיד מצאתי את הסוחרים
ניכר על פניו חוסר שביעות רצון. הדעת ,חייך ואמר לי" :יישר כוח ,אם יש וצריך לעבור אתרוג-אתרוג עד שאתה
שפעם אחת הרבי אמר לי ,שאנשים לא והמוכרים שהיו מסכימים לשמור לי
בתור 'סוחר' עניין אותי לדעת מה
בזה איזה הידור ,אז אדרבה ,אך אם אין ממתי אתה זוכה יודעים מה הם נענועים ,מעטים הם שיש אתרוגים מהודרים ,ומשכך ,לא היה מוצא את "האתרוג" בה"א הידיעה .כמו
בכך עניין של הידור ,תחתוך בבקשה".
עומד מאחורי זה .כי הרי איך נוהג להביא לרבי את להם הבנה בזה ובמה שזה גורם בשמים. כל כך קשה למצוא אתרוגים מהודרים כן פעמים יש נקודות שלא נראים בעין
הסוחר? סוחר ממולח לא נותן לכל א ח ר זכור לי מקרה נדירים ,וגם המחירים היו שפויים ,אולם וצריך לבחון אותם עם זכוכית מגדלת
הלולב?
ְּב ַכ ּפוֹת ָּתמָ ר
לקוח את הלולב או האתרוג הכי טוב שחקוק בשנים האחרונות ,תעשיית מכירת בעין בוחנת ,לפעמים קורה שאתה צריך
היה זה לפני כעשר שנים ,יום אחד, האתרוגים השתנתה מאוד ,ויש קושי להחליט לבחור איזה אתרוג יותר מהודר,
שיש באמתחתו .למה? כי בצורה כזו
תקופה קצרה לפני חג הסוכות ,ניגש וכן על זה הדרך.
לַ ַ ּצ ִ ּדיק ּכ ַָּתמָ ר
לא יישארו לו לולבים מהודרים ,שהרי גדול בהשגת אתרוגים יפים .זה כמעט
אלי הרה"ח ר' אברהם יוסף בוק הי"ו, כמו לחפש אחר יהלומים...
כולם רוצים את הטוב ביותר .החכמה אגב ,יש לי בבית אתרוג מהודר ומרהיב,
ואמר לי" :למה אתה לא מביא לולב
היא לבדוק את הלקוחות ולראות היכן יש לכך כמה גורמים ,וביניהם התופעה אך יש עליו כתם שנעשה מריסוס.
לרבי?" הסתכלתי עליו בפליאה ואמרתי
כל אחד אוחז ,מה הדרגה שלו ומה הרמה המצויה בזמננו שישנם מנהלי ישיבות הראתי את זה למו"ץ מומחה ,והוא אמר
לו" :אני לרבי? למה שאני אזכה לכך?".
שהוא מבקש .כשאתה רואה את הארת "חידוש בעולם ההידור" ,זהו צמד מילים וראשי כוללים וכדו' ששולחים לגבירים לי שמבחינה הלכתית אין בזה שום
אולם לאחר שהוא שיכנע אותי,
הפנים על הלקוח שרכש את לולבו ,אתה שחוזר על עצמו שוב ושוב על ידי כלל אתרוגים מובחרים ,כאות הוקרה על משמעות ,כי הכתם לא נעשה מהאתרוג
אמרתי לו" :לא רק לרבי
אומר לעצמך :נהדר ,הצלחתי למלא את המסיירים במטע 'לולבי רוסוף'. תמיכתם במוסדותיהם .יש שידם משגת עצמו אלא הגיע מבחוץ ,אבל מצד שני זה
אביא ,אלא גם לבני
בקשתו הרוחנית בלולב הזה שמכרתי ומבקשים מהממיינים שישמרו להם לא 'שלימות' .מי שמחפש משהו מאוד
המשפחה". על הייחודיות של לולבים אלו ,מספר
לו ,חבל לי להביא לו לולב מהודר יותר, כמות גדולה של אתרוגים ,שעל כל אחד מושלם ,יכול לחפש שעות ארוכות.
נשמור את זה למישהו אחר... ומאז ועד היום אני בעל המטע הרה"ח ר' אלי רוסוף הי"ו:
"מתוך תשעה זני לולבים הנפוצים מהם הם מסכימים לשלם מאות דולרים. ממתי אתה מביא את
זוכה ב"ה להביא לרבי
וממחשבה למעשה ,הרהבתי עוז ואמרתי אך ב"ה ,למרות זאת אני רואה סיעתא
את הלולב מדי שנה בארצנו הקדושה ,זן דרי הוא המובחר
לרבי :מבקש אני לדעת ,הרי מדי שנה
ביותר .מדובר בעצי דקל שמפיקים דשמיא ומצליח להשיג אתרוגים נאים האתרוג לרבי? ואיך
לפעמים בשנה.
אני מתאמץ ומביא לולבים הרבה יותר במיוחד. בכלל זכית לזה?
אני מביא שישה תמרים שבקושי ראויים לעלות על
מהודרים מלולבים אלו ,והשנה לא
לולבים ולפעמים השולחן כמאכל ,אבל לולביהם מהודרים היה זה לפני כשתים עשרה שנה.
הצלחתי למצוא את אשר ביקשתי ,מדוע
גם עשרה. שבמהודרים .העלה האמצעי -התיומת על איזה אתרוג הרבי ב"ה באותה שנה השגתי אתרוג מאוד
בכל זאת הרבי אומר לי 'יישר כוח'
-סגור סגירה הרמטית והדוקה .מאז בוחר לברך? נאה .ביו"ט ראשון של סוכות ,כאשר
אמ מ
פרסטר.
לפגוע בלולב ,ולכן לדבריהם אין לגעת רואה כל סיבה שיכיר לי על כך טובה, באותו גישמאק ,ואני רואה את אותה
בו אלא להשאיר אותו כמות שהוא ,וחזקה ובכל זאת בכל שנה מחדש הוא מודה לי הארת פנים כמו כל שנה? אולם הרבי
שהוא כשר .אך אנו מקובלנו מרבותינו בהארת פנים מיוחדת. חייך ולא ענה.
כי ישנו הכרח להוריד את הקורא ,וזו לאחר מכן ביררתי אצל המשב"ק ר'
אכן מומחיות שארכה לי שנים ללמוד לסיום ,תספר לנו על אריה ,האם הרבי אכן השתמש עם הלולב
אותה .נצרכתי לפסול הרבה לולבים עד ההידורים שאותם שהבאתי לו ,והוא השיב בחיוב .חשבתי
שלמדתי את רזי המקצוע. לעצמי אז ,הרי הרבי באמת 'מבין'
אתה בודק בלולבים בלולבים .אני רואה איך שכל פעם הוא
קִ יחַ ת עֲ נַף עֵ ץ עָ בוֹת
מובילים באיכות
שהינך ממיין מרים את הלולבים ובוחן אותם בקפידה,
הלולב הוא אחד מארבעת המינים ותמיד הוא תופס את הלולב שהלב שלי
אֶ אֱ סֹר ּבֶעָ בוֹת
המעניינים ביותר .מצד אחד ,אין עלולים אומר לי ש"זה הלולב של הרבי" .ובכל
להיות בו כ"כ הרבה דברים שמצריכים זאת כשמגיעים לולבים פחות מהודרים
בדיקה כמו באתרוג .באתרוג יש נראה מבכל שנה ,הוא שמח בחלקו ,כי אם זה
לעין ולא נראה לעין ,בלעטעלך וחסר מה שבורא עולם שלח לי ,זה הכי טוב
את היריעה אנו מסיימים עם דבריו של שיכול להיות .ולקחתי מזה לימוד גדול
הרה"ח משה פיקסלר הי"ו ,הזוכה להביא מאוד לעצמי.
את ההדסים והערבות לכ"ק אדמו"ר באחד הפעמים הראשונות שהבאתי
שליט"א: לרבי את הלולב ,הרבי התבונן בו מכל
מזה כעשרים וחמש שנה שאני עוסק צדדיו והודה לי על הטרחה .החלטתי
במיון הדסים אצל הרב יענקל כהן לאזור אומץ ושאלתי איזה דבר אפשר
הי"ו .מטבע הדברים ,לאחר שאתה עוד להוסיף בהידור .אמר לי הרבי:
עובר על אלפי הדסים ,אתה כבר יודע אני רוצה שהתיומת תיראה בדיוק כמו
לראות ולהכיר את ההבדלים בין הרמות העלים שעל ידה.
השונות ,ולומד היטב את המקצוע. חשבתי לעצמי :איך זה יכול להיות? הרי
כאשר נפלה בחלקי הזכות ונעשיתי הצורה של הלולב היא שכל עלה נפתח
לשכנו של הרבי ה'נחלת דן' זי"ע, ומתוכו יוצא עוד עלה ,ובתיומת אין עלה
שיוצא מתוכה.
שעקר מת"א וקבע את משכנו ברח'
חבקוק בב"ב ,זכיתי לקרבתו ולהארת אך בדיוק למחרת כשפתחתי ארגז
פניו .שנה אחת בפרוס חג הסוכות חדש של לולבים ,מצאתי לולב כזה,
החלטתי להציע את עצמי להביא לו בדיוק כמו שהרבי אמר .היה זה לולב
הדסים יפים ומהודרים .ידעתי כי לאדם שלא ראיתי כמותו מעולם .לא רואים
מן השורה קשה להשיג את ההדסים שום הבדל בין התיומת לעלה הסמוך.
המהודרים ביותר ,ולי ב"ה יש את הסתכלתי שוב כדי לבדוק אם יש שתי
היכולת והאפשרות. תיומות ,כי לפעמים קורה שיש שתי
תיומות ,ואז אפשר שאחד מהם ייראה
מאז ועד היום יש בידי את החזקה, בצורה כזאת ,אך לא .הייתה שם תיומת
כשבהמשך לאחר הסתלקותו לגנזי אחת ,סגורה הרמטית! למחרתי זכיתי
מרומים ,המשכתי להביא גם ליבלחט"א להביא לרבי את הלולב ,כפי אשר ביקש.
בנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א .הרבי וכו' וכו' ,יש בו אינסוף הלכות ודינים.
אך מאז טרם נתקלתי שוב בתופעה
מהדר לברך על 'בריסקע הדסים' שיש אולם הדבר הכי חשוב שצריך לדעת כזאת.
בהם שילוש מדוייק ויוצאים בדיוק כשמסתכלים על הלולב -והרבי דיבר
פותחים שנה מתי אתה מביא לרבי
מאותו קו .על פי רוב אני מביא לו כמה איתי על זה בשנים הראשונות שהבאתי
סטים ,והוא בוחר מתוכם את המשולשים לו את הלולבים -זהו נקטם .שכן
את הלולב?
עם כובע איכותי ומהודר
ביותר. 'נחלק' ,להלכה פוסל רק ברובו ,אולם
אנחנו מחמירים גם בשיעור מועט ,ואילו אני מביא את זה אחרי יום כיפור.
בהמשך התחלתי להביא לרבי גם ערבות.
המהדרין נזהרים גם במשהו .הייתה שנה בשנה הראשונה שהבאתי לו ,סברתי
היה זה כאשר התחלתי לעסוק בהשגחה
בטעות שהוא רוצה שאביא את הלולב
במבחר הגדול ביותר! במטעי ערבות במושב רמות מול כינר אחת שהבאתי לרבי לולב מאוד יפה,
כבר לפני ראש השנה ,כי הוא בירר
שברמת הגולן .בשנים מאוחרות יותר, שהתיומת שלו הייתה ממש מיוחדת,
אצלי על הלולבים אם הם מוכנים
הגר"ח קנייבסקי זצ"ל הביע דעת קדשו, אבל הוא נחלק ממש מעט .הרבי אמר
ואמר שרוצה שתהיה לו פת בסלו .אבל
כי יש עניין לקחת מורביות להושענא לי שהלולב מאוד יפה ,אך ביקש שאשים
פרסטר .הרשת המובילה והותיקה ביותר לכובעי איכות מעוצבים רבה כזכר למה שעשו בביהמ"ק ,ומאז אותו בצד.
כידוע שמאוד קשה לשמור את הלולב
בטריותו לאורך זמן ,ולמרות שהבאתי
אני מביא לרבי את המורביות להושענא ב'נקטם' הסיפור מורכב יותר .בזמנו
שירות מקצועי איכות גבוהה עיצוב מוקפד התאמה אישית מחירי יצרן לולבים מאוד טריים ,חלק מהעלים
רבה .אלו הושענות ארוכים בגובה עשיתי שימוש בבדיקת לולבים על פי בצד התחילו להתייבש מעט .לאחר
שתי מטר .והודות לאורכם ,זוכים כל הוראותיו של הגר"מ ברנסדורפר זצ"ל, מכן הסביר לי הרבי ,כי מה שהתעניין
החסידים לקבל עלים מההושענות וגיליתי שלמרות שזהו הדבר כמעט על הלולבים .הרבי הסביר לי שהוא לא
הארוכים של הרבי .בכל פעם שאני היחידי שצריך לבדוק בלולב ,בכ"ז צריך "פת בסלו" שהלולב יהיה אצלו,
מזדמן למעונו של הרבי ,אני רואה את צריך לדעת איך לבדוק אותו בצורה אלא רק לדעת שאני דואג לכך ,וכאשר
הכרת הטוב המיוחדת שלו שמאיר לי נכונה ומעמיקה ,כי הרי הלולב מגיע ההשתדלות נעשית ,הוא כבר רגוע
פנים קורנות. עם 'קורא' ,וכשאנחנו ממיינים את
95 94 92 99
שבורא עולם ישלח לו לולב מהודר.
ויה"ר שנזכה לבקשה הנאמרת ב'יהי הלולבים ,אנו מורידים מהם את הקורא קשה לתאר את השמחה של מצווה
סטנדרט קלאסיק פרימיום פלטינום רצון' קודם נטילת לולב" :ובנענועי וכך יכולים לראות את התיומת בצורה שרואים על פני קדשו של הרבי ,ואת
בית לכובעי איכות אותם תשפיע שפע ברכות מדעת עליון הטובה ביותר. הכרת הטוב שלו .הרי אני בסך הכל,
לנוה אפריון ולמכון בית אלקינו". יש הטוענים שהורדת הקורא עלולה בתור חסיד מרגיש שאני חייב לו ,ואינני
טל רב קווי02-5000640 : ירושלים | בני ברק | אשדוד | מודיעין עילית | בית שמש | נתיבות | צפת | ערד | ביתר
גמ במ
הרב יצחק יוסף גלניר מבי מדרשא
בגדר מצוות הישיבה בסוכה שיעורים בענייני דיומא מאברכי בית מדרשנו
מצווה לאכול כל ז' ימים רק שיש לא הוא אוכל יש מצווה לאכול בסוכה אבל בתורה כתיב "בסוכות תשבו שבעת
תעשה שלא לאכול חמץ ולכן אינו יכול הרשות בידו שלא לאכול ואז אינו עובר ימים" ולמדו מכך חז"ל בגמ' בסוכה
לומר "וציוונו" משא"כ בסוכות אם עבירה אלא מאבד מצווה. שזה מגיע ללמד שיש חיוב לאדם
אוכל בסוכה הרי הוא מקיים בכך מצוות ובספר אתוון דאוריתא העיר הר' יוסף שיקבע את דירתו בסוכתו וכלשון חז"ל
עשה של ישיבה בסוכה ולכן יכול לברך ענגיל הערה על דברי המנ"ח שגם בשאר תשבו כעין תדורו .אומנם בגמ' בסוכה
"לישב בסוכה". ימות החג יש על האדם מצווה חיובית מצאנו את דברי ר' יוחנן בשם ר' שמעון
לשבת בסוכה שהרי אם ברצונו שלא בן יהוצדק שלמד מחג המצות שכמו הרב יעקב בקנרוט
ובברכי יוסף ג"כ כתב לתרץ הכי ,אלא
שהקשה שבגמ' משמע שאין חילוק בין לאכול אינו אוכל וגם אינו יושב בסוכה שבפסח לילה הראשון חובה ומכאן
מ"ע של פסח למ"ע של סוכות.
אומנם לפי דברי הגאון ר' יוסף ענגיל
וזה גם נכלל בגדר מצוות סוכה ,משום
שהתורה רוצה שנדור ז' ימים בסוכה
ואילך רשות כך גם בחג הסוכות לילה
הראשון חובה ומכאן ואילך רשות וכך קושית האדר"ת בסוכת זע"ז
כדרך שאנו דרים בבית ולפעמים האדם גם פסק הרמב"ם שלילה הראשון חובה
שגם בשאר ימים הוי מצוות סוכה מכאן ואילך זה תלוי אם רוצה לאכול ממעט את הסוכה ,וא"כ הקשה האדרת שתהיה כשרה .אך זה במשנה (סוכה כ"ח ).ובגמרא (סוכה ג ).נחלקו ב"ש וב"ה אי בעינן
נמצא מחוץ לביתו ורק כשרוצה לאכול
מצווה חיובית אלא שגדר המצווה היא סעודה אוכלה בסוכה רצה לאכול שאר קשה עליו שהרי מוקצה שאתקצאי אינו בטל ,גם אם סיבת סוכה שמחזקת שולחנו בנוסף לראשו ורובו או לאו ,דב"ש
סעודה או לישון עושה זאת בביתו ,כמו
לנהוג בסוכה כעין דירה ולכן יש בידו דברים אוכלם חוץ לסוכה. המוקצא בטלה .וכמו נויי שנפל מהסוכה שהוא מוקצה ,ה"ה מצריכים וב"ה מקילים ,ופסקו הלכה כב"ש .ובטעם הפסול
כן בסוכה ,וא"כ שפיר הוי חובה כל הז'
הברירה שלא לאכול ואז אינו מחויב הכא(*א) אף אם הסוכה נפסלת ,עדיין הוי מוקצה(*ב) ,ואין כאן בסוכה קטנה ,נחלקו הראשונים אם מטעם שמא ימשך אחרי
ימים. ובגדר ההבדל בין מצוות ישיבה בסוכה
בסוכה אבל כשאוכל פת וישן מחויב תרתי דסתרי כלל ,וצ"ב(*ג). שולחנו ,אם השולחן לא יהיה בסוכה או שמא הטעם דבעינן
וכתב בגליוני הש"ס שבחקירה הנ"ל בלילה הראשון לבין מצוות ישיבה
לאכול ולישון בסוכה כדרך שהוא והנה בשו"ת מהרש"ם (סימן א') הביא את קושיית האדר"ת, דירת קבע קצת ,ואם קטנה כל כך לא הוי קבע כלל והוי דירה
האם כל ז' זה מצווה חיובית נח' בעל בסוכה בשאר ימים כתב במנחת חינוך
אוכל בדירתו א"כ נמצא הבדל גדול וכותב עליה 'והיא קושיה מושכלת' ,וביישוב הענין כתב שהרי סרוחה .וברא"ש (סימן א') כתב בשיעור מחזקת ראשו רובו
המאור ותשב"ץ ,ואכמ"ל. שיש ב' סוגים של מצוות עשה ,שיש
בין מצוות מצה בז' ימי הפסח למצוות ידועה הסתירה בין הבבלי (ביצה כ"ו) לירושלמי( ,פ"א דביצה) אי ושולחנו 'והיינו ז' טפחים על ז' טפחים' ,וכן הוא ברי"ף (סוף
מצוות שאדם מחויב לעשות אותם
סוכה בז' ימי החג ,שבאכילת מצה אין אומנם לפי כל האמור לעיל מבואר מוקצה בטעות הוי מוקצה ,שבירושלמי נאמר שהוי מוקצה ,אך פרק ב') וכן נפסק בשו"ע (ס' תרל"ד ס' א') .עוד איתה בגמרא
כגו' תפילין ואתרוג ואכילת מצה ,ואת
עליו חובה כלל לאכול מצה משומרת שאין חיוב באכילה בסוכה אלא בלילה אנו פוסקים כהש"ס דילן דלא הוי מוקצה ,ובמראה הפנים על (סוכה י' ).נויי סוכה אין ממעטים בסוכה[ ,כלומר משיעור גודל
המצוות האלו אם מקיים אותם עושים
רק כזית בלילה הראשון משא"כ בסוכה הראשון ,וא"כ מקשים הראשונים מה הירושלמי (שם) כתב ,דביו"ט דמחמירינן במוקצה יותר משבת הסוכה לא מתמעט מה שתלה לקשט את הסוכה] אמר רב אשי
רצון הבורא ואם ביטלם עשה נגד רצון
מוטלת עליו חובה לשבת כל הז' ימים הטעם שבסוכות אנו מברכים "לישב כדי שלא יזלזלו ביו"ט (או"ח ס' תצ"ה ס' ד) עבדינן כירושלמי דהוי ומין הצד ממעטין' [אם תלה על הדפנות מוריד משיעור שטח
הקב"ה ויקבל ע"כ עונש ומצד ב' יש
בסוכה ולכן בסוכה מברכים כל ז' ימים בסוכה" כל ז' ימים ואילו בפסח אנו מוקצה בטעות ,וא"כ כותב המהרש"ם שכש"כ במוקצה בטעות הסוכה] וכן נפסק בשו"ע (שם סעיף ב').
מצוות שאין חיוב לעשותן כגו' ציצית
משא"כ במצה אין מברכים אלא ביום מברכים רק בלילה הראשון? במחמת מצוה ,דחמיר טפי .וא"כ הכא שעשה הנוי לשם סוכה, והנה בטעם הדבר שממעט הסוכה אע"פ ששאר כלים אין
– שאין חיוב מהתורה ללבוש בגד של
הראשון בלבד. ובעל המאור כתב ליישב שבפסח אדם ד' כנפות רק שאם הוא לובש בגד של אף שאנו פוסלים אותה ,מ"מ כבר הוקצה משום הגברא ,שאסח ממעטים .מסביר הב"ח (תרל"ט ס"ק ג') דכיון שאסור ליטלם כל
ויש לחלק בין דברי ר' יוסף ענגיל יכול להסתדר מבלי שיאכל מצה ע"י ד' כנפות צריך לשים בו ציצית ומקיים הדעתיה מיניה ,שהרי חושב שהסוכה כשרה ,וא"כ שוב לא שבעת ימי החג ,מתבטלים ונחשבין כדופני הסוכה וממעטין
לדברי הערוך לנר שלפי הגרי"ע אכילה שיאכל דברי מאכל אחרים משא"כ רצון הקב"ה אומנם מי שאינו לובש קשה קושית האדר"ת ,שאף אם בגלל המיעוט נפסלת הסוכה, אותה ,ע"כ.
בסוכה בשאר ימות החג היא מצווה בסוכות א"א להסתדר מבלי לישון ג' אינו מבטל מצווה ,ובזה מסביר המנ"ח עדיין מוקצה הוי מצד הגברא. ומקשה הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים – האדר"ת דלפי
חיובית שיש חיוב מהתורה לאכול ימים ולכן ע"כ הוא חייב לישון בסוכה החילוק במצוות סוכה שבלילה הראשון אמנם שמעתי שהסתפק הגר"ד לנדא שליט"א ,אי כשיו"ט חל מ"ש הב"ח שהפסול במיעוט סוכה מז' על ז' ע"י נוי הוא מטעם
בסוכה משא"כ לפי הערוך לנר זה מצווה ולאכול בסוכה. יש על האדם חיוב לאכול כזית בסוכה בשבת ,עדיין מחמירים במוקצה מחמת יו"ט יותר משבת ,או מוקצה ,א"כ הרי כיון שהסוכה פסולה א"כ זה כבר לא נוי
קיומית כמו מצוות ציצית שאם רוצה ובערוך לנר כתב לחלק בדרך אחרת כמו חיוב כזית מצה בלילה הראשון בגלל שיש גם שבת ,א"כ שוב כבר לא צריך להחמיר ביו"ט מצוה והנוי לא מוקצה ,וא"כ הסוכה לא מתמעטת ,וא"כ לא
ללכת בגד של ד' כנפות עליו להטיל בו שבמצה אפי' אם הוא אוכל בשאר ימים של פסח ואם לא אוכל מבטל מצווה יותר שהרי לא יבואו להקל מחמת חומרת השבת ,וא"כ באופן חסר בשיעור וראוי להיות כשרה ,וא"כ שוב יהיה מוקצה,
ציצית ,וד"וק. אינו מקיים מצווה כלל משום שאין זו משא"כ בשאר ימים של סוכות אם הנ"ל כהאי שתא דהשתא ,אפשר שמוקצה בטעות לא הוי וחזר הדין .וזה הוי תרתי דסתרי שהסיבה שהסוכה פסולה היא
מוקצה ,והדרה קושיא לדוכתה. מטעם שהסוכה כשרה (ואז הוי מוקצה וממעט) והסיבה שהסוכה
ועוד ביישוב הקושיה ,היו שרצו לומר ע"פ מה שמסתפק כשרה היא מטעם שהסוכה פסולה (ואז לא מתמעט בשיעור כי לא
בפרי מגדים (משב"ז תרל"ד ב') אי מיעוטה מן הצד ,הוי פסול הוי מוקצה).
המשך מאמר הרב גוטרמן מדאורייתא או מדרבנן ,וע"פ הצד שהפסול הוא דרבנן ,א"כ ובעצם הקושיה יש לברר ,שהרי גם לפי הצד שלא הוי מוקצה,
נידון ה'-היתר בדיעבד על פי בעל העיטור ,קצרה היריעה מלהאריך ואולם ברעק"א הנ"ל נראה דלא ס"ל כן ויש בזה אריכות גדולה וקצרה אם נאמר שסוכה שפסולה מדרבנן וכשירה מדאורייתא ,עדיין הוא בגלל שהסוכה פסולה ואין כאן סוכה ,וא"כ מה קושיה יש
בנושא ,ואולם דעת הגרמ"ש קליין שליט"א מהמשנ"ב בסי' שכ"ה ס"י היריעה. הנוי נחשב למוקצה ,כי מייפה סוכה שכשירה מהתורה(*ד) ,א"כ כאן ,שהרי זה ודאי שמיעטה בבגדים לנוי תהא הסוכה פסולה,
שלא מצרפים את דעת בעל העיטור כלפי מעשה שבת בספק פלוגתא, אפשר לתרץ שאף שהסוכה נפסלת מצד המיעוט ,אך המוקצה או מצד שהסוכה כשירה וא"כ הוי מוקצה וחסר בשיעור ,או
ועדין יש לדון לאוסרו משום הכנה דרבה ,דהנה על אף שביצה שנולדה לא בטל מצד סוכה מהתורה. מצד שזה לא סוכה ואין מוקצה ,אך זה גם לא סוכה .וא"כ
וכעין שמצינו לגבי עירוי מכלי ראשון ,ויש עוד כמה ראיות. בשבת אסורה ביו"ט וכנ"ל ,מ"מ נפסק בסימן תק"א ששיירי פתילות שכבו
ועוד אפשר לומר על זה הדרך ,ע"פ שיטת הרי"ף ,שטעם לדינא אין כלל נפק"מ ,אמנם עדיין צריך לדון בקושיה שהרי
כל הנ"ל נכתב בתכלית הקיצור ,וכן הגיעו עוד הרבה הוספות מכלל בשבת מותר להשתמש בהם ביום טוב ,ואע"פ שע"י שדלקו בשבת הם הוי תרתי דסתרי,
האברכים וקצרה היריעה מלהכיל. יותר נוחים לשימוש ביום טוב שני ,מכל מקום אין לאסור משום הכנה הפסול בסוכה פחותה מזע"ז היא גזירה דרבנן ,שמא ימשך
דרבה .והיינו טעמא דכיוון שהיו ראויים לשימוש וההדלקה שנעשתה בהם אחר שולחנו ,אך מהתורה באמת כשרה סוכת ו' טפחים ,א"כ והנה היה אפשר לומר שעצם קושית האדר"ת לא מתחלת,
היא רק השבחה בעלמא ,בכה"ג אין לאסור משום הכנה דרבה .ועיין בסימן אפשר לומר אותו דבר שאף שהסוכה נפסלת מהמיעוט ,אך שהרי יש כאן כמה שלבים בקושיה -שלב א' הוא שהסוכה היא
העולה לדינא מכל הנ"ל: מהתורה עדיין כשרה ,וא"כ המוקצה לא בטל [ואיירי באופן סוכת מצוה ,וא"כ נויי הסוכה הוא מוקצה ואז מתבטל לדפנות,
שי"ח במגן אברהם והו"ד במשנ"ב שאם בישל לחולה בשבת בהיתר אסור
א .המים שהוסיפו בשבת אסורים בשתייה בשבת. לאכלו גם ביום טוב הסמוך לשבת ומשום הכנה דרבה .והפרי מגדים שם שהנוי אינו רחב יותר מטפח ,דאי לא הכי א"כ הרי פוסל גם וממילא ממעט את הסוכה ,וא"כ חסר בשיעור ,והסוכה נפסלת,
כתב דהני מילי דבר שאינו יכול לאכלו חי ,וטעמו כנ"ל שכל דבר שראוי מהתורה] ויל"ע. ואז הרי הנוי הוא לא נוי מצוה ,וא"כ לאו מוקצה הוא ,וא"כ לא
ב .כמות המים שהיתה עוד לפני שהגוי הוסיף את המים הנוספים ,נחלקו
הפוסקים האם מותר להשתמש עם זה או לא ,ולמנחת שלמה אסור ויש שהתירו. לאכילה והושבח רק השבחה מועטת אין לאסרו משום הכנה דרבה.
(*א) בגדרי המוקצה בנוי סוכה ,יש מקום לדון ,שהרי נפסק בשו"ע (תרל"ח סעיף א' בהג"ה) דהזמנה לאו מילתא ,והמוקצה נעשה רק כשיושב פעם אחת בסוכה ,והרי ידוע שבמוקצה
ג .אף אם היו רוב מים של היתר אין להתיר כי אם על ידי ביטול בשישים אלא ומעתה יש לדון במים שחוממו בשבת באיסור ורוצה להשתמש בהם ביו"ט שלא איתקצאי בין השמשות הדין שאין מוקצה לחצאין ,וא"כ כשיורדת סיבת האיסור א"כ בטל המוקצה( ,ועפ"ז קיימת קושייתו של האדרת) ועמד על כך המור וקציעה ,והובא בביאור
אם כן חשוב כשעת הדחק .ד .שתיית המים שחוממו באיסור בשהגיע יום טוב שלאחר מכן ,אם דומה לפתילות כיוון שראויים לאכילה כן ,או דילמא חמור הלכה (תרל"ח ד"ה דהזמנה) ונשאר בצ"ע .ובישוב העניין כתב העמק ברכה (סוכה י"א) ,שבמוקצה מחמת מצוה באמת לא צריך ביה"ש ,וכשמתקיימת המצוה חל המוקצה ,וזה לא לחצאין
שני ,בפשטות אין לאסור משום מוקצה כיוון שלא דחייה בידיים ,ואולם יש טפי כיוון שיש הבדל גדול בין מים קרים למים חמים .ויעויין בסימן רנ"ד כי חל המוקצה כל זמן המצוה .והגרמ"מ קארפ שליט"א בספרו הלכות חג בחג ,כותב ליישב הקושיה דבאמת המוקצה חל למפרע משעת ביה"ש ,וא"כ לא הוי מוקצה לחצאין ,וא"כ
לדון אם יש לאסור משום הכנה דרבה. שמבואר שם לגבי דיני שהייה ,שפירות שנאכלים חיים מוגדרים כמאכל המוקצה לא מתבטל גם אם יורדת סיבת האיסור.
ונחלקו פוסקי זמננו בדין זה של הכנה דרבה במים ,דעת הגרמ"ש קליין בן דרוסאי לגבי שהייה( ,ואכמ"ל בזה) .ולגבי מים קיי"ל שאינם מוגדרים (*ב) בענין אם נשאר המוקצה לאחר שנפל הנוי ,נחלקו הראשונים ביישוב סתירת הגמרא בשבת (כב ).דמשמע שהטעם משום ביזוי מצוה ,ובפרק כירה (מה ).משמע שהוא מוקצה מחמת
והגר"מ גרינפלד שליט"א להתיר בזה ,ודעת הגרא"ח ווייס והגר"י דרבמדריקר כמאכל בן דורסאי ,ואף שגם הם נאכלים חיים ,וייסד שם במג"א שמים מצוה .ויישבו התוס' (שבת כב .ד"ה סוכה) והרא"ש בתשובה (כלל כ"ד סימן ט') כל אחד לדרכו עי"ש ,ויוצא שם שלפי התוס' באמת בחוה"מ אם נופל הנוי ,שיהיה בטל המוקצה אך
שליט"א לאסור. קרים אינם נחשבים כראויים לאוכלם חיים ביחס למים חמים ,ומשא"כ לרא"ש (וכן פוסקים) הוי מוקצה אף אם נפל הנוי( ,וא"כ קשה על האדר"ת).
פירות .וא"כ לצד זה יש לומר שהמים שחוממו אינם דומים לפתילות ודמו (*ג) ואין לומר שהיות ומיד כשיתחיל ביה"ש מיד נפסלת הסוכה ,א"כ אין מוקצה שהרי לא איתקצאי כל ביה"ש ,שהרי נפסק שלא בעינן כל ביה"ש בשביל מוקצה (תרל"ח ס"ק י"ז
דעת רבני קהילתנו-הגרי"ש פייגנבוים שליט"א צידד להתיר ,והגרח"ב ליברמן טפי לדבר שאינו ראוי לאכילה ולכן יש לאסור אף מים משום הכנה דרבה במשנ"ב)
שליט"א התיר בפשיטות ,ודווקא בליל יו"ט שני וכנ"ל. לצד זה .ויעויין עוד בשו"ע הרב בתחילת סימן שי"ח שהביא דעה שמקילה (*ד) אולי יש צד לומר כן ע"פ מחלוקתם של התוס' רן וריטב"א ,לעניין סוכה שפסולה מדרבנן ,שתוס' אומרים שכיון שחז"ל גזרו אז אם קיים את המצוה בכזאת סוכה ,הוי כאילו לא
(תשו"ח לכלל האברכים ובפרט להגר"ח רטייזר הגר"י קרימלובסקי הגר"י סמט הגרש"א בזה והשווה זאת לסימן תק"א לגבי שיירי פתילות הנ"ל ,ואולם לדינא נקט קיים המצוה ,והר"ן והריטב"א חולקים( ,עיין באו"ה תרל"ד סעיף ד' בד"ה כאילו לא אכל בסוכה).
קרימלובסקי והגרי"א רטייזר שליט"א שעזרו רבות במו"מ זה). השו"ע הרב שיש להחמיר.
המ דמ
הר"ר יחזקאל מילר
אסטרטג ומלווה הקמפיין "עינינו לך תלויות"
הקדוש אזר בעוז מתניו ,הבין את עומק
התהליך המשולב ולקח חלק פעיל
לחזות בנועם
ביותר בהצלחת המערכה .אנשים זכו
להיכנס אל הקודש פנימה עם הפדיון
נפש ,קיבלו את הגארטל מידי הקודש,
ולבקר בהיכלו
ויחד עמו קיבלו על עצמם את ההוראת
קבע החיונית כל כך להמשך התפתחות
המוסדות ולביסוסם על מעגל רחב של
שותפים נאמנים.
גילויים של מסירות נפש
לאורך כל ימי המערכה ליוותה אותנו
סייעתא דשמיא מופלאה על כל צעד
הרהורים והתרשמות מרוממת מתוככי הקודש ,עם חותם ימי המגבית "עינינו לך תלויות"
ושעל .ראינו התגייסות טוטאלית של
הציבור כולו ,אברכים יושבי אוהל לצד
אנשי עסקים כולם נרתמו ופתחו את
ליבם באש להבה .לצד ידידים קרובים,
לקבל את רשימות התורמים וגובה האחרונים עדויות מפי אנשי מעשה בעלי יוזמה ומעוף שבאו והציעו עזרה
תרומותיהם במפורט ,באומרו עד כמה ועובדות מדהימות על ישועות ואף עד מיוזמתם וסייעו למערכה הגורלית .כל
חשוב לו להכיר טובה ולהעריך את אלו כדי עשירות מופלגת שזכו לה לאחר אחד נתן וסייע במה שהוא יכול ,וממש
שאימצו את זרועותיהם למען החזקת שקיבלו את ברכת הקודש. יכלו להרגיש באוויר את הדחיפות באמצע שמחת הנישואין עודני תחת רושם הודם
התורה .רבינו שליט"א התבטא כי יצויין כי רבים ציינו והודו את הייחודיות והנכונות להושיט יד ,ומחזה זה היה בבית שמש הותיר את כולנו של ימי המגבית הטהורה
יעשה כל אשר ביכולתו להעמיד את של תשורות הקודש הסגוליות חפצי מרגש בהחלט עבורי .רבים התנדבו נרגשים עד דמעות .הלבבות "עינינו לך תלויות" ,וכעת,
הישיבות על תלן ,והקדיש לכך שעות הקודש שהיו בעלי ערך עם חיבור עמוק ואף לא ביקשו תמורה או הוקרה, נמסו .אנשים יצאו מהאולם בעומדנו בזמן של "למען
על גבי שעות בימים העמוסים ביותר שילוו את התורמים לדורות ,הגארט'ל פשוט ראו את העיירה בוערת ,עזבו ואמרו בדמעות" :כעשרים ידעו דורותיכם" ,התבקשתי
בשנה .הוא העלה על נס שוב ושוב את והקיטל המבורך. את עסקיהם הפרטיים והקדישו שעות שנה שלא שמענו דיבורים להעלות על הכתב מעט מזער
מסירות הנפש של כ"ק זקנו ה'אמרי לקמפיין ולהתרמה. חוצבי להבות כאלו ,לא מן התחושות והחוויות שליוו
ראיתי כמה פעמים את רבינו שליט"א
אש' זצוק"ל ,ואת הניצוץ הזה ראינו נגלה כאן עוד ,כי בתוך יום(!) נבנתה ידענו שהמצב עד כדי כך!" את הימים הנעלים הללו.
מבטיח ומברך ,הן בקודש פנימה והן
במו עינינו ,כאשר בימי ראש השנה תוכנה מתקדמת ע"י אחד מהחסידים הציבור הרחב תפס מיד את ארוכה ,ראינו את המבט הזך ,את זיקתי האישית לחצר הקודש
במעמד המרגש בביתו נאוה קודש.
ולאחריהם היה שרוי במצב רפואי לא המוכשרים שהיה חלק מצוות הקמפיין. גודל השעה וגורליותה ,והדברים חלחלו העיניים הקדושות האפופות דאגה ,את מודז'יץ ינוקה משורשים עמוקים :זכיתי
רבינו שליט"א נתן מעצמו והשפיע
קל ,אך כל הזמן גם בבית הרפואה הייתה זו פלטפורמה עדכנית עם כל במהירות בעומק הלבבות. הגב השחוח ואת העול הכבד הרובץ להיות נכד לזקני ,הרה"ח ר' בנימין סגל
ברכות למעלה מהרגלו ,בניגוד לאופיו
ראשו ומעייניו היו נתונים למען הצלחת הפשטני והאצילי ,ומי ששכל בקודקודו הפונקציות החדשניות ,שנתנה תמונת בשל הזמן הקצר בערב החג ,עבדנו על כתפיו הטהורות .באותו רגע הבנו זצ"ל ,אשר זכה להסתופף בצל קודשם
מגבית החירום ,כרועה נאמן לעדתו. ניצל רגעים נעלים אלו .רבינו שליט"א, מצב און ליין על הנעשה בחפ"ק ,עקבה ימים ולילות רצופים נגד השעון .הייתה כולנו כי חייבים 'לחשב מסלול מחדש' של ארבעה מאדמור"י בית מודז'יץ ,כפי
שכל כולו תורה ועמלה ,והישיבות אחרי כל העדכונים ועבודת השגרירים, זו עבודה אינטנסיבית ללא מרגוע ובמיידי .אין זה הזמן לקמפיינים שגם מרן אדמו"ר שליט"א העלה בעצמו
חותם של תודה הקדושות בוערות בעצמותיו ,דיבר והפיקה דו"חות מדי כמה שעות ,כמו והפוגה ,אך כפי שלימדונו רבותינו :דבר ממושכים ותכנונים ארוכים מידי ,או את זכרו הטהור באוזניי באחרונה..
ברטט ובהתלהבות עצומה על התורה במטה יום בחירות ,כדי שלא יהיה הבא במסירות נפש יש לו קיום והצלחה. לחגיגות בדינרים ראוותניים .מן ההכרח
זכות עצומה נפלה בחלקי להיות חלק
קטן במערכה זו ,ולסייע ולו במעט
שהיא מרכז חייו .אשרי עין ראתה. מצב שלא פנינו לאחד הפוטנציאלים, המהלך כולו צעד תחת הכוונתו האישית להביא את עדכון המצב כהווייתו; כואב, מחשב מסלול מחדש
וכדי שנדע שמוצו כל המעגלים ע"י של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,אשר אמיתי וגלוי ,ישר אל לב הציבור.
בהסרת עול הדאגה מלב קודשו .מראה האמת ,עוד לפני כשנה התקיימה אצלי
זהירות בקודש והכרת הטוב השגרירים. ליווה את המגבית כעניין אישי ממש,
פניו המאירות של כ"ק מרן שליט"א, כיוון ,בירך והבטיח ישועות פלאיות. אחריות ומחשבה תחילה אסיפה עם בני מרן שליט"א לבחון
ואור הצדיקים שקרן על פניו כשהבין כי רגעי הוד רבים ומרטיטים נחרתו בלבנו עוצמות של התקשרות דרכים לפיתוח וביסוס המוסדות ,אך
העסק מתנהל על מי מנוחות ,הורה על
קורת הרוח המרובה שגרמה המערכה
מן הימים הללו .במוצאי שבת סליחות
איתנה המהלך המשולב והמנצח בכלל ,כל ההתנהלות בקמפיין הנוכחי,
הייתה מחושבת עד לאחת ,גם המסיבה
מסיבות שונות הדבר לא יצא אל הפועל
אז .והנה ,לפני למעלה מחודש ימים,
ראיתי אברך הבוכה בדמעות שליש על
בשמי מרומים ולרבבות מליצי יושר שרצונו לתת נוכח הכאב של הרבי ,ואין בתוך כל אלו ,בלטה נקודה מרתקת בבית הרבי שליט"א נערכה שלא באולם נקראתי שוב אל הקודש לבחון כיצד
בפן האישי והמקצועי ,גיליתי כאן ניתן לחלץ את מערכת המוסדות ולסייע
ובוודאי גרמא נייחא למייסדים אבות ידו מגעת כי אין המעות מצויים בידו. וחדשנית של קמפיין משולב שנערך וללא הוצאות של הפקה ,כל שלבי
כוחות עצומים וכישרונות אדירים בידי הקודש.
השושלת למעלה בקודש זיע"א. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הבחין בדבר בו-זמנית :התמקדות הן בחלק המזומן המערכה נערכו ונשקלו שוב ושוב
הטמונים בק"ק מודז'יץ :עוצמות של
נועלים בכבוד אכסניה ,ה"ה מערכת ושלח מיד את גבאו ,הרה"ח ר' אריה, והן בבניית תשתית יציבה של הוראות בכובד ראש ובאחריות מירבית. נערכה פגישה ממושכת בראשות בני
נתינה מעל ומעבר למשוער ,מספרים
'בשבילי דשא' והעומד בראשו הרה"ח לבדוק ולדאוג לשלומו באהבת אב קבע חודשיות ,כנהוג בכל קהילות למען האמת ,ברגע האחרון הצעתי רבנו שליט"א ,אשר בפקודת הקודש
בהיקפים שלא שיערנו ולא פיללנו,
ר' עזריאל לרנר שיחי' ,אשר זכיתי עמו מסורה .ראינו גם את הזהירות המופלגת הקודש ומוסדות החסידות .הנחת היסוד אז הצעה שנראתה בתחילה די נועזת נטלו את הפיקוד .ישבנו אל תוך הלילה,
התגלתה כאן נקודת אהבה עמוקה
להיכרות רבת שנים ,והוא אשר קירבני של מרן שליט"א בעת החתימה על שנקבעה הייתה נחרצת :היות ולא רצינו ובלתי שגרתית לאופיו של המקום נדונו ונבדקו כל האופציות ,תוכניות
וקשר נדיר אמיץ של החסידים לרבי
והכניסני לעובי הקורה של מהפכת שטרי ההסכם ,כשהוא בודק שוב ושוב ללכת על 'מגבית חירום' גרידא ,שכן ולסוג האורחים הפוקדים אותו במוצאי עלו וירדו ,ונבחנו דרכים שונות לעריכת
ולמוסדותיו בבת עינו .מכאן ,מנקודת
התורה והחסידות המתחוללת במודז'יץ שהכל ייעשה על פי דקדוקי ההלכה אז היינו עלולים להיקלע שוב ,חלילה, מנוחה :מיד לאחר אמירת ה'סליחות', מגביות ומסיבות מרכזיות .למחרת
המשבר ,התחילה הצמיחה הגדולה.
בשנים האחרונות .ועכשיו ביותר הצרופה ובלא שום חשש. למערבולת כעבור תקופה ומה הועילו יישא מרן שליט"א את מדברות קדשו נפגשנו שוב ,וכך כמעט מדי יום ביומו,
כעת הפנים נשואות קדימה לבניית
הקדיש את מערכת הבטאון שעות על חכמים בתקנתם ,בהיות הדבר כ'פלסטר ונפתח מיד במגבית ,ללא הפקות נערכו דיונים מקיפים ומעמיקים.
ראיתי עין בעין בחדרו הקדוש כיצד מערכת רחבה ויציבה שתיתן מענה
גבי שעות ,ביום ובלילה ,בערבי חגים לחולה אנוש' -הוחלט לגייס את כל גרנדיוזיות .בסיעתא דשמיא קיבלנו לאחר אחת מהפגישות הראשונות
הוא מוסר במו ידיו את מעטפות 'פדיון מקיף לכל הצרכים המתפתחים בקצב
ובערבי שבתות ,כדי שהקמפיין יצבור הכוחות והאנרגיות למורכבות שבמהלך החלטה זו ,שבדיעבד התבררה כהחלטה זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה ,בעת
הנפש' למנהלים שהגיעו מדי ערב ,תוך מבורך ומהיר בלע"ר.
תאוצה וישמיע את דבר ה' ברמה כפול. שהצילה את המערכה כולה ,משום קבלת הקהל ,יחד עם חברי ההנהלה
שהוא מבקש לרשום כל דבר בדיוק מראה מרטיט ומפלא היה לראות את
ובשלמות. מרבי .ראו בחוש כיצד הוא נכנס בעובי מחד ,לפתור מיד את החובות שהצטברו שביום בו היה אמור להתקיים המעמד החדשה הרב אברהם ספקטור והרב
אמונת החכמים הזכה .במו עיני ראיתי הגדול והמרכזי ,כולנו נשאנו תפילות
אשריכם שזכיתם! יתן ה' ותזכו יחד, הקורה מתוך אחריות קדושה לעתיד והעיקו מאוד ,בפרט בישיבות ובכוללים חיים פרל ,שנותנים נפשם בשליחותם
אברכים רבים ניגשו לשאול את כ"ק חמות לחיזוק כוחותיו ולבריאותו
באגודה אחת ,ובלב אחד ,לבסס את התורה ולזהירות בכספי הקודש. ובקרב אנשי הצוות הרוחניים שהיו הקדושה באחריות ובמקצועיות ראויה
מרן אדמו"ר שליט"א כמה מעות עליהם השלימה של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א.
מוסדות התורה והחסידות בשמחה, במצב לא קל בכלל; ומאידך ,ליצור לכל שבח והערכה .שום דבר לא הכין
לצד זה בלטה קבלת הפנים החמה לתת ,וכשרבינו קצב את הסכום ,קיבלו
בשפע רב ,בהרחבת הדעת ובכל טוב עוגן חזק ואיתן של הוראות קבע מכלל מכאן ואילך ליוותה אותנו סערת אותנו למראות ולרגשות שבתוככי
והמאור פנים לכל יחיד ויחיד אשר זאת ביקוד של אמונה ובשמחה של
המקושרים לחצר קדשנו .ב"ה ,הציבור רגשות עצומה .הכינוס המרכזי שנערך החדר בקודש פנימה .ישבנו שם שעה
סלה .א גוט יו"ט! נדבה ליבו .רבינו שליט"א ביקש מצוה ללא היסוס .שמעתי בשבועות
זמ ומ
אלבום תמונות מרהיב:
הקבוע ,התקבלה בהתרגשות רבה בקרב הלומדים,
הצצה מרתקת לשנת הפעילות
של 'יודעי תורתך'
וחיזקה את המוטיבציה לפתיחת זמן החורף בהתלהבות
של קדושה.
תוכנית לימוד מרעננת עם בונוס מפתיע
לקראת המשך לימוד 'עמוד הקהילה' ,יצאו בארגון
בתוכנית ריענון חדשה שתשנה את הקצב :מעבר
למתכונת של חמישה ימי לימוד בשבוע לקראת סיום
המסכת ,במקום ארבעה ימי לימוד +חזרה כפי שהיה נהוג
עד כה ,לצד תמריץ מיוחד של 100ש"ח ללא הגרלה בסיום כשאנו עוברים על פני
כל פרק לכל העומדים בחזרה ובמבחן המסכם. חודשי השנה החולפת,
קל לנו מאוד לראות את
חזרה קטנה .גם בלילה שלפני כן ,בעת שמחת הפארשפיל
אחת ולתמיד :רבי חנינא סגן הכהנים הכותרות :עוד יוזמה
לנכד כ״ק אדמו״ר שליט״א ,נצפו רבים מהאברכים
ב'יודעי תורתך' השקיעו מאמץ מיוחד כדי להנגיש שפתחה אופקים ,עוד
אוספים כל רגע פנוי לחזרה.
ללומדים את הסוגייה שנחשבת למאתגרת במיוחד. מבצע לימוד שהקיף
לנבחנים הוכנו עמדות מיוחדות ובהן כיבוד קל בשפע רבים מאנ"ש ,עוד
בתחילת הסוגייה הדפיסו הקדמה לסוגיה ,ובמהלך ובהרחבה כיד המלך ,כדי שיקבלו את מיטב התנאים
שבועות הלימוד הופצו סיכומים ,מודעות פרסום וכתבות ערב גיבוש מושקע
הגשמיים להיבחן במנוחת הדעת והנפש ,ועשרות ומרומם .אך מי שמביט
מרתקות ,כדי שכל לומד יוכל לא רק ללמוד ,אלא להבין, הנבחנים מלאו את המבחנים במרץ ובחדווה בתשובות
לזכור ,ולדעת באמת. במבט קצת יותר פנימי,
רהוטות ומלאות. אל מעבר לדיווחים
מחזה מרגש במיוחד היה לראות את גל ההצטרפות :דווקא
סוגיה זו ,שאינה מהקלות בש"ס ,הצליחה לסחוף אחריה
בעיצומו של המבחן כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הופיע ולתמונות ,יודע
בהדרו לכבד את המעמד ולהתרשם מעמלי התורה .אד"ש שמאחורי כל פרט ופרט
אברכים רבים .לקראת המבחן הוכנה במיוחד חוברת ביקש כי בחורי הישיבה הבאים לקבל את ברכתו לקראת
סיכום מרהיבה ובה 45שאלות חזרה ושאלות לחידודה,
מסתתר עולם ומלואו.
פתיחת הזמן ,יבואו דווקא בשעה זו ,למען יראו וילמדו
לצד סיכום תמציתי של מהלך הסוגייה מראשיתה ועד ממראה האברכים הנבחנים ברצינות ובשקדנות. מאחורי שורה אחת
סופה .כל מי שמילא את המבחן בהצלחה זכה ב 100-ש"ח בסיכום השנתי ,מסתתר
בטרם יצא מן האולם התבטא האדמו״ר שליט״א כי מחזה
במתנה ללא הגרלה.
זה מעניק לו כוחות מחודשים לקראת נסיעתו הקרובה,
לו אברך שבשעה אחת
וביציאתו שב והציץ פנימה ,כמי שמבקש לנצור בליבו
של לימוד קבוע מצא
הטהור את התמונה הנפלאה של עמל התורה.
אור חדש שהדליק
את נשמתו ושינה את
חודש כסליו הנתונים שהתקבלו לאחר סיום הבדיקה הדהימו את כל
העוסקים במלאכה :בכל אחד מהמסלולים נרשמה רמה חודש תשרי האווירה בביתו מן הקצה
אל הקצה .מאחורי יזמה
מרשימה ויוצאת דופן של שליטה ,זכירה ,וחיבור עמוק
מעל ₪ 50,000חולקו לעשרות נבחני 'יודעי אד"ש עצר את השירה בעיצומן של ההקפות שניות קטנה ,עומד ילד רך
לחומר הנלמד.
תורתך' שפתאום מביט באביו
בשבוע שלאחר המבחן פורסם מונולוג מרגש "ראיתי השנה החולפת נפתחה ברגע נדיר שנגע בכל לבבות אנ"ש :בעיצומה של במבט מעריץ שנחרת
ברחבי הארץ התקיימה חלוקת מלגות מכובדת ומעוררת טא ִטי" בשם ילד קטן שביקר בבית המדרש ,אשר
אותךַ , ההקפה השישית ב'הקפות השניות' ,אחד מרגעי השיא של שמחת תורה ,פתח
בסכום כולל של יותר מ 50,000-שקלים אשר הוענקו
בליבו לעד .מאחורי
גרר אחריו הדים רבים. רבינו שליט"א בדברות קדשו ,והשירה נעצרה באחת .בקול מלא רגש פתח
לנבחנים בשלושת המסלולים היוקרתיים :כתר תורה
הרצאה בערב גיבוש,
הרבי בדברים קצרים על חשיבות היום ,ואמר:
הלכה ,כתר תורה ש"ס ,ונזר הוראה. נמצא מי ששמע משפט
"בזכות המסגרת של 'יודעי תורתך' גם אותם אלו מאנ"ש שאינם יושבי אהל ,יכולים אחד ,מילה אחת של
לקבל על עצמם קבלות טובות של הוספה בלימוד התורה .בפרט עכשיו שמתחילה חיזוק ,שקנתה לה
יוזמה מקורית ומלאת אור
במהלך ימי החנוכה ,הפתיעו נציגי ארגון 'יודעי תורתך'
חודש חשוון שנה חדשה ,הזמן
ומתאים מוכשר
שביתה בנפשו והעניקה
את מתפללי השטיבלאך ברחבי לו כוחות לעמוד בכל
הארץ ,עם שי מיוחד ומרומם: ערכות ממותגות חולקו ללומדי 'קביעת עיתים' חדשה להתחלה פיתולי החיים.
ביתר שאת וביתר
מארז מהודר של נר חנוכה רבני, עם תחילת זמן החורף ,לומדי קביעת עיתים בבני ברק הסיכום שלפנינו אינו
עז!"
גדול ומכובד ,שחולק לכלל אנשי הופתעו למצוא על שולחנם ערכה מהודרת :כוס זכוכית רק יומן אירועים
שלומנו ,כאות הערכה ,עידוד מעוצבת, הוסיף רבינו
ואמר כי כאשר
כרונולוגי; הוא פסיפס
וחיזוק לעמל התורה הקבוע ש ע ל י ה מרגש של רגעים קטנים
בשעות הערב .על המארז צורף ש ע ו ן קבלה מקבלים
בשמיני עצרת ,יש ומתוקים של שינוי שקט
משפט קצרצר אך נוגע" :השעה ש מ ו ר ה
סייעתא דשמיא ועוצמתי שנבנה יום
הקבועה שלך -מאירה את הבית בדיוק על
מעל לדרך הטבע אחר יום .אז בואו ונצעד
באור גדול!" זמן הלימוד
לעמוד להצליח יחד בשבילי השנה
ה ק ב ו ע
בנוסף ,פורסמה מודעה מיוחדת
בה ,ובזכות כל החולפת .נביט בתמונות,
והכיתוב
לקראת ימי החנוכה "זכר
“ ה ש ע ה הקבלות והרצונות הטובים נזכה לגאולה שלמה בקרוב .הדברים נקרא בין השורות,
לסביבונים" ,שהציעה פתרון
הכי חשובה הדהדו בעוצמה אדירה ,וההשפעה לא איחרה לבוא :רבים קיבלו ונרגיש כיצד מתוך
פשוט ונגיש לכל אחד :התחלה חדשה של פרק 'אלו
ביום" ,לצד על עצמם הצטרפות לארגון ולמבחנים ,לקבוע עיתים לתורה. כל תחנה ותחנה בוקע
דברים' במסכת פסחים. אור יקרות שלא תכבה
הלוגו של ארגון 'יודעי תורתך'.
לעולם.
אספת נציגי 'יודעי תורתך' בתוך הכוס חיכתה להם הפתעה מתוקה קטנה; שוקולד עשרות אברכים נבחנו על אלפי דפי גמרא והלכה
באווירה של שליחות ועשייה ,נערכה אספת נציגי 'יודעי איכותי המזמין את הלומדים לקחת “פסק זמן” מהעולם מראות מרוממים נראו במבחני הארגון שנערכו בשלהי תשרי .בעוד העולם
תורתך' כהיערכות מקיפה לקראת תוכניות החורף. הסואן ולסור אל בית המדרש החמים ללימוד התורה. שבחוץ סוער ,אצלנו ירד גשם של תורה :עשרות אברכים גדשו את בית
הנציגים דנו בדרכים חדשות להגדלת מעגל הלומדים, היוזמה ,שנועדה להעצים את תחושת השליחות בלימוד המדרש כבר משעות הבוקר המוקדמות ,כשהם מנצלים כל רגע פנוי לעוד
טמ חמ
של קדושה ויציבות רוחנית ,שמקרין על הבית ועל כל לטעינה יומית ,כאשר הלומד הופך למטען נייד של אור, לצד רעיונות מקוריים לריענון והגברת המוטיבציה.
סביבתך" ,נכתב במסר שנחקק עמוק בלבבות. המשפיע על כל סביבתו בכל מקום שאליו הוא הולך. חודש שבט בסיום האירוע קיבלו הנציגים כוסות זכוכית ממותגות
לקראת סיום ,התכנסו כולם סביב בעל המנגן ר' יצחק רבים ציינו במשוב שנשלח לאחר מכן ,כי קיבלו של "יודעי תורתך" ומיני מתיקה ,ויצאו נלהבים ומחוזקים
אייזנטל שליט"א לזיץ הכנה לשבת קודש ,כשהציבור על עצמם להצטרף לשיעור ,לקבוע חברותא, ערב גיבוש מעצים לעמלים הקובעים עיתים לתורה לקראת פעילות חורף עמוסה ורבת זכויות.
כולו מצטרף בשירה אדירה שסחפה את האולם. ולהוסיף קביעות בלימוד .וכך ,בלי הכרזות ובלי רעש, באולם 'שהחיינו' באשדוד התכנסו עשרות עמלי פרנסה
הערב הזה הפך לרגע שבו משהו השתנה אצל כל אחד הקובעים עיתים לתורה לערב גיבוש מושקע ומרומם.
חלוקה מיוחדת של גמרות "שפה ברורה"
כאשר יצאו המשתתפים אל הלילה הירושלמי הצונן ,איש
מהם לא הרגיש את הקור .בליבם פנימה דלקה אש יוקדת, ואחד מהמשתתפים בו. הערב נפתח במסגרת לימוד עמוד הקהילה בפרק "תמיד נשחט"
אש של תורה ,אש של אחוות חברים ,ואש של קביעות בהרצאתו במסכת פסחים ,יצאו בארגון "יודעי תורתך" ביוזמה
עיתים ,כזו ששום רוח שבעולם לא תוכל לכבותה. של ר' אהרן מיוחדת :חלוקת חוברות גמרא מהדורת "שפה ברורה",
ככלי עזר ללימוד בהיר ,נגיש ומעמיק.
שמשם שואבים :המבצע שכבש את אנ"ש לקראת חודש אדר זילבר ,יועץ
עסקי ומרצה רבים מהלומדים הגיעו לעמדות החלוקה המיוחדות
פורים ופסח מ ב ו ק ש , וקיבלו גמרא שהאירה את לימודם באור חדש.
ערב גיבוש מרומם לאברכים עמלי התורה שידע לקחת
זה התחיל כבשורה,
עשרות אברכים מכל רחבי הארץ שהתורה היא מרכז שפת את
והפך תוך ימים ספורים
שותפות של
ששוטף את כל ריכוזי
לגל
הווייתם ,התכנסו לערב שכולו דיבוק חברים ,גיבוש
וחיזוק באולמי 'עטרת חיה' בירושלים.
העולם העסקי
ולתרגמה חודש טבת
אנ"ש .כאות הוקרה ל ש פ ת
הסוגיות. השקת מערכת דיגיטלית חדשה
לשותפי 'יודעי תורתך,
ובכדי להקל על ההכנות הרה"צ רבי דוד דב שליט"א ,רב דקהילתנו בביתר וראש תם סדר מילוי הדפים והרמת הטלפונים! ארגון 'יודעי
לימי הפסח והניקיונות, כולל להוראה ,הקריא את מכתב הקודש ששלח כ"ק מרן תורתך' השיק מערכת חדשה ומעוצבת בפלטפורמת
ב'יודעי תורתך' בחרו רבנו שליט"א במיוחד עבור משתתפי הערב ,ונשא דברי 'נדרים פלוס' ,המציגה את שלושת מסלולי המבחנים
להעניק לשותפים מתנה יוקרתית ושימושית מאין כמוה: חיזוק נרגשים. בצורה ברורה ומפורטת ,ולצידם טופס הרשמה אישי ונוח
שואב ה'-סקולו' ( )SKULLOהמהפכני. המאפשר לבחור מסלול ,להוסיף בקשות מיוחדות ולציין
פרטים.
הרעיון היה פשוט :בדיוק כפי שהתורה מנקה את הנפש י ת ב ר ך ה ש ם ב ע ז ר ת
ומרוממת אותה ,כך שואב ה'סקולו' ,על דגמיו השונים, במקביל להשקת המערכת ,נשלחו מכתבים אישיים
יעניק לבית את הניקיון המושלם ,העוצמתי והנוח לציבור בקריאה להצטרף לאחד מהמסלולים הקיימים,
ביותר .לשותפים ניתנה האפשרות לבחור משלל הדגמים מראות מתוך כוונה לחבר כל לומד למסגרת שתואמת את קצבו,
בהתאם לרמת השותפות.
הוד אופיו וסדר יומו ,מבלי להמתין למחזור הבא.
מערב
גיבוש
שיתוף פעולה ייחודי עם כולל מתיבתא להוראה
ייחודי
שנערך
לעמלים
העושים
תורתם קבע
שלוש שנות לימוד מדוקדק ,שהתפרסו על פני עשרות
חודש ניסן
ומלאכתם
עראי
את שער הערב פתח בהרצאה מאלפת ומהפנטת הרב ד' שבט
תשפ"ו סימנים ועיונים הלכתיים סבוכים ,הגיעו לסיומן :אברכי
אשדוד
ישראל דירנפלד שליט"א ,מדריך חתנים נודע ור"מ כולל מתיבתא להוראה מודז'יץ בבני ברק סיימו את
כי חג ה' לנו :מעמדי סיום מסכת פסחים בכל רחבי בישיבה גדולה דחסידי בעלזא בחיפה .בליווי מצגת לימוד הלכות יורה דעה חלק ב'.
מרתקת שפרסה תובנות עומק ,צללו האברכים אל נבכי
הארץ הנפש והתקשורת האנושית ,בשילוב טיפים מעשיים
מיד עם סיום הלימוד נרקם שיתוף פעולה ייחודי עם
לומדי 'עמוד ארגון 'יודעי תורתך' ,במטרה למצות ככל האפשר את
לקביעות עתים.
הקהילה' ההישג ולקיים חזרה מלאה ,מקיפה ויסודית על כל
הגאון רבי משה איינפלד שליט"א ,דיין בבית הדין 'נתיבות החומר בתוך חודשיים בלבד .בתום תקופת החזרות עברו
חתמו בערגה
החיים' ,הפך את האולם בן רגע לבית מדרש רוחש וסוער, הגאון רבי יצחק אברמוביץ שליט"א ,דיין בבית דין האברכים מבחן בכתב מקיף ומסכם ,שנערך על ידי הדיין
ובעיניים
בהציגו דיון הלכתי אקטואלי מהמציאות המורכבת של 'הישר והטוב' בירושלים ,המשיך את הערב עם שיעור הנודע הרה"ג ר' משה איינפלד שליט"א .בדיקת המבחנים
נ ו צ צ ו ת
חיי היום-יום ,אודות חליפה עם כסף שנזרקה לאשפה. תוסס ועכשווי שעסק בקניין רוחני וזכויות יוצרים ,אשר העלתה הצלחה מרשימה ביותר ,והאברכים זכו למתנה
מסכת את
עשרות מוחות חריפים ניסו לפצח את הסוגייה הסבוכה, סחף אחריו את הקהל. מכובדת בצדה :מלגה גבוהה מטעם 'יודעי תורתך'.
פ ס ח י ם ,
כשהרב איינפלד מנצח על המקהלה ביד רמה ,הופך סימני בהמשך כבו אורות האולם ועל המסך עלה סיפור חייו
ב מ ע מ ד י בנוסף ,התקיים מבחן בעל פה בבית כ"ק מרן אדמו"ר
שאלה לסימני קריאה ,ומזקק את הסוגייה לדינא דגמרא. המצמרר של ר' שרגי גשטטנר ז"ל .זמר ואיש עסקים
קידושא רבא שליט"א במעמד מלא הוד ,שבו השתתפו אף תורמי
מפוארים הרה"צ אהרן יהודה משה שליט"א ,ראש הישיבה ורב מצליח ,שביום בהיר חולל מהפך מהותי בחייו ,והחליט הארגון .הנבחנים גילו שליטה מדהימה ושלפו תשובות
בכל ריכוזי קהילתנו הקדושה ,נשא דברים חוצבים בעניין חשיבות לבחור בתורה ,ולקבוע לה עיתים חוק ולא יעבור .המסע ברהיטות .אד"ש הביע את קורת רוחו והנאתו המרובה
אנ"ש בשבת לימוד התורה וקביעות העיתים כעוגן בחיים. שלו ,שהסתיים בטרגדיה הנוראה באסון מירון ,המחיש משקידתם וידיעתם של האברכים ,ובירך כל אחד באופן
הגדול ,שם התמזגה מתיקות התורה עם ניחוח הקדושה לאחר מכן הוקרן תיעוד מרגש על סיפור חייו של ר' שרגי יותר מכל נאום את הערך של כל דקה של לימוד. אישי בברכת הצלחה לרוב.
של חג המצות הקרב ובא .בכל מקום ומקום נערך גשטטנר ז"ל .דמותו של הזמר ואיש העסקים המצליח, לאחר מכן נפתחה סעודת ליל שישי כיד המלך ממיטב
קידושא רבא מפואר כיד המלך בהשתתפות אנשים נשים שביום בהיר עשה "סטופ" לכל זוהר העולם הזה ובחר מאכלי השבת ,ערוכים בטוב טעם וביד רחבה במסורת
וטף ,כאשר בחלק מהמקומות אף הוזמנו בעלי דרשנים בתורה כמרכז חייו ,הותירה את הקהל בנשימה עצורה. 'יודעי תורתך' .במהלך הסעודה נשאו דברים מנכ"ל
להלהיב את הלבבות. מיד לאחר מכן נפתחה סעודת ליל שישי כיד המלך המוסדות הרב יחזקאל בקנרוט הי"ו ,שהביא את ברכת
חגיגת הסיום בבית המדרש הגדול בבני ברק נערכה שהוגשה בטוב טעם וביד רחבה ,כמיטב המסורת של ההנהלה ,וכן הרה"ח עזריאל יעקב לרנר שליט״א ,יו"ר
בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,אשר האציל מהודו 'יודעי תורתך' .במהלך הסעודה ביקש יו"ר הארגון הרה"ח ארגון 'יודעי תורתך'.
על המעמד כולו. עזריאל יעקב לרנר שליט"א ,לעצור ולהצדיע לכלל נציגי הערב נחתם בזיץ מרומם עם בעל המנגן ר' הלל פלאי
רגע השיא היה כאשר רבינו שליט"א סיפר ברבים אודות 'יודעי תורתך' העושים לילות כבמים כדי להגדיל תורה שליט"א ,בשירת נשמה עמוקה ונוגעת ,בליווי קלידים
החלטתו האישית להצטרף ללומדים .במילים שיצאו ולהאדירה בכל ריכוזי אנ"ש. מרומם .כאשר בין ניגון לניגון ,השחיל מילים רוויות לב
מן הלב ונכנסו אל הלב ,הכריז רבינו" :כאשר התחילה בסיום הסעודה חולקה לכל משתתף תשורה אישית ודמע על הזכות והאחריות לקבוע עיתים בלב ובנפש.
ההתעוררות בקהל אנ"ש בעניין קביעות עתים לתורה, ויוקרתית :מטען נייד מהודר ,אליו צורף מכתב מרגש קרוב לחצות הלילה ,נחתם הערב המרומם ,כאשר כל
קבלתי על עצמי ללמוד מסכתות ר"ה ,יומא ,וסוכה שדימה את לימוד התורה למטען רוחני המטעין את הנשמה אחד מהמשתתפים קיבל תשורה מיוחדת :מטען נייד
במהלך הימים שבין ר"ח אלול לחג הסוכות .אבל אחר ואת הבריאה כולה" .אתה עצמך הופך להיות 'מטען נייד' מהודר מלּווה במכתב קצר ונוגע שדימה את שעת הלימוד
אנ נ
הנדל"ן'. לצאת במחווה של הערכה מידית מבלי להמתין להגרלה ההיענות האדירה למבחנים וגל ההצטרפות של הלומדים כך נמלכתי בדעתי; אין זה דומה כלל למי שזכה ללמוד
בדבריו הגדולה של סוף החודש. החדשים ,הוחלט להנגיש את קניין התורה לקצב של שנת מסכת סוכה 'ישר והפוך' בידיעה והבנה ברורה .בוודאי
נ י ת ח בצעד של הפתעה הוכרז על קיום הגרלת פתע מיוחדת תשפ"ו עם השקת פלטפורמה טלפונית חדשה ששינתה שהמסגרת של 'יודעי תורתך' עדיפה הרבה יותר ,ועל כן
את שוק במינה ,שכל כולה קניין של תורה .הפרס שנבחר הוא את חוויית המבחן .המטרה ברורה :לאפשר לכל לומד, קבלתי על עצמי כעת להצטרף למסגרת זו עם התחלת לימוד
הנדל"ן ארבעה סטים מכובדים ומרשימים של משניות "פרקי בכל מקום ובכל זמן ,לוודא שהסוגייה מונחת אצלו בכיס, מסכת ראש השנה ,דבר יום ביומו".
הנוכחי אבות" מבית מתיבתא ( 6כרכים מפוארים בכל סט) ,בשווי בצורה קלה ,זמינה ומהירה. הדברים הדהדו בחלל בית המדרש בעוצמה אדירה.
- לאן מאות שקלים לכל סט. המבחן האמריקאי המוכר והאהוב הפך לממשק קולי אפשר היה להרגיש באוויר את ההתרגשות הגואה ואת
ל א ח ר ידידותי המציג את השאלות בטלפון ,המאפשר לקבל הרטט שעבר בקהל למשמע דברי הקודש ,שנתנו משנה
הגזירות ציון מיידי ולהיכנס אוטומטית למעגל הזכאים להגרלות תוקף וחשיבות לכל עמל הלימוד של 'עמוד הקהילה'.
החדשות
על עולם חודש סיוון הפרסים היקרות של 'עמוד הקהילה'.
גל אדיר של הצטרפות למסכת החדשה ב'עמוד
התורה, ׁ הקהילה'
ו ח ש ף
סיפורים
ֶש ָ ּל ְך ִהיא :חלוקת עוגות גבינה לנשות אנ"ש קניין של אמת לאחר הסיומים המרוממים של מסכת פסחים ,שנחגגו
מאחורי השעות הארוכות של עמל התורה בבתי המדרש,
מדהימים עומדים בני הבית אשר מאפשרים להניח מאחור את
עשרות אברכים נבחנו בהצלחה במבחני 'יודעי ברוב עם ובקידושא רבא בכל שטיבל ,גל אדיר של
הצטרפות שוטף את היכלי התורה עם תחילת הלימוד
א ל י ה ם שאון העולם ולשקוע בדף הגמרא.
תורתך' במסכת ראש השנה.
נ ח ש ף עשרות רבות של אברכים ,עמלי תורה ובעלי בתים
כאות הוקרה והערכה ,הפתיעו בהנהלת הארגון ביוזמה בכל השטיבלאך נראו עשרות אברכים ,חלקם לאחר יום
במסגרת כאחד ,התייצבו ביום חמישי כ"ט בניסן ,באולם שעל ידי
מקורית ויוצאת דופן :חלוקה מיוחדת של עוגות גבינה עבודה מתיש ,המתיישבים בכוחות רעננים ללמוד את
עבודתו ביהמ"ד ביאלה בבני ברק ,והפכו את המקום לתל תלפיות
מיוחדות ,עשירות ויוקרתיות שנאפו לכבוד חג השבועות ה'עמוד' .החיזוק העצום ניכר בכל פינה ,כשהיכלי בתי
א ו ד ו ת של עמל ,יגיעה וסיפוק רוחני.
עבור נשות הלומדים. החסידים מהדהדים מקול התורה.
אברכים
שוויתרו אל השי המתוק והמכובד צורף מכתב מרגש ומיוחד במינו כדי להקל על הלומדים ולהבטיח שכל אחד יוכל לרכוש
להוריהם ההון העצמי ,וזכו לסיפורי הצלחה מדהימים. אשר הותיר רושם כביר ופתח את הלבבות .המכתב הביא את המסכת בידיעה ברורה ובנעימות ,נשלחו בימים
את רעיונה של רחל אמנו ,אשת התנא רבי עקיבא ,אשר האחרונים לכל בתי המדרש משלוחי גמרות חדשות,
בסיום הרצאה זו ,ניגשו לתוכנית הבאה בכנס ,תוכנית
חיכתה במסירות עשרים וארבע שנים עד שבעלה חזר שיועמדו לרשות הלומדים בכל היכלי השטיבלאך ,וכן
שנערכה לראשונה בציבור החרדי ,והושקעו בה עמל
עם רבבות תלמידים ,ואמר עליה את המשפט ששינה את חוברות עזר 'שפה ברורה' ,הכלי המושלם להבנה בהירה
ומחשבה רבה .הפעם לא היה זה פאנל על השקעות בשוק
העולם" :שלי וגם שלכם -שלה הוא". של הסוגיות.
ההון או הנדל"ן ,אלא פאנל מסוג אחר :עושים עסקים
עם התורה ,כך שמו .פאנל סוער ומרתק עם אנשי עסקים הנציגים המסורים בכל שטיבל עשו עבודה נפלאה ,ועמדו
ערב גיבוש מרומם במוצא העתיקה לימין כל מבקש כדי להצמיד חברותא ולהבטיח קביעות
מובילים שחושפים על הבמה את הנוסחה להצלחה
רחובותיה השוממים של מוצא העתיקה התמלאו בעשרות בלב ובנפש .איש לא נשאר מאחור ,ובערים בני ברק
בעסקים בלי להזניח לרגע את לימוד התורה הקדושה.
א ב ר י ם ופתח תקווה נוסדו שיעורים חדשים.
אל הבמה עלו הר"ר נפתלי צויבל הי"ו ,קבלן בנייה בסדר חסידיים.
גודל עצום ,שבשנים האחרונות מסר למעלה ממאה כחלק מהרצון להוסיף חשק והצלחה ,רבים הצטרפו
הרחובות
הרצאות ברחבי הארץ בנושא זה ,ואיתו הר"ר נפתלי למערך המבחנים בזכות המהפכה במערך ,כאשר
שרגילים
צוויבל הי"ו ,מגדולי היזמים בציבור החרדי ,אשר למרות לראשונה ניתן היה לבחור בין המבחן הרגיל למבחן
ל א ר ח
שלל עיסוקיו ,לומד עד השעה 2בצהריים בישיבת 'מיר'. המעמד הכביר סיכם חצי שנה של התמדה בלתי פוסקת. אמריקאי מהיר ,שהוסיף חשק אדיר לכלל הלומדים.
בדרך כלל
עשרות מהנבחנים בחרו לשלב בין תוכנית 'עמוד כדי לתת את הכבוד הראוי לעמלי התורה ,המשתתפים
שניהם שיתפו בשלל תובנות מרתקות מזווית מבטם תורמים
הקהילה' למסלולי היוקרה של 'כתר תורה' ,ולצידם, במבחנים נכנסו להגרלות על מכשירי טלפון מקצועיים
כאילי נדל"ן ,וסיפקו הצצה מרגשת ביותר כיצד בסכומים
בלטו נבחני מסלול 'נזר הוראה' אשר סיכמו בבהירות חצי כאות הערכה.
אמורה להיראות סדר יומו של אברך העמל לפרנסתו. נכבדים
מהלכות שבת במבחן מקיף של 21שאלות עומק .הידיעה
המשתתפים ישבו בפיות פעורים .נדהמים לגלות מושגים עבור שלל
הברורה והשקט המופתי ששרר בהיכל העידו יותר מכל
אחרים לתורה ועבודה ,מאנשים שמגלגלים מיליארדים מגביות
במשך השנה כולה. ודינרים,
ארחו עתה
על ההכנות המדוקדקות ושאלות החזרה המותאמות
שליוו את כולם בשבועות האחרונים בדרך לקניין הנצחי. חודש אייר
מורינו ראש הישיבה שליט"א ,דיבר במעלת קביעת
הרגע המרגש והמרטיט ביותר במעמד היה לראות
העיתים לתורה בכל מצב .ואחריו עלה אל הבמה המג"ש ע ש ר ו ת
אברכים רבים שהגיעו להיכל ללא תכנון מוקדם להיבחן,
המהפכה שחיכינו לה :שבוע חזרה בלי להפסיק את
אברכים
הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א ,שסיכם את 2דפי
אך לא יכלו לעמוד בפני המראה המרומם .כשראו את הלימוד!
השבוע בצורה נפלאה יחד עם המשתתפים .בעוד הציבור ע מ ל י
פ ר נ ס ה מבחני מסכתות סוכה ופסחים ,אותן למדו במסירות בהתייעצות עם אד"ש שנתן את הסכמתו וברכתו ,מתוך
עסוק בתפילה ,הועמדו שולחנות עגולים עמוסים בכל
הקובעים במהלך השנה האחרונה ,ניצתו עיניהם בדחף פנימי, מטרה לשמר את ה'חיות' והרציפות ,הוחלט על שינוי
טוב בסעודה עשירה ומפנקת עם מטעמי ליל שישי
ע י ת י ם והתיישבו למלא את המבחנים בתשובות שוטפות. מהפכני בסדרי הלימוד :מעתה ,לא מפסיקים את רצף
איכותיים ,כיד המלך ,ומלצרים שעמדו הכן לשרת את
לתורה מידי המבחנים עצמם בוקרו על ידי תלמידי חכמים ומורי הלימוד! הלימוד היומי ממשיך כסדרו ,עמוד ליום ,מתוך
הציבור.
יום ביומו. הוראה מובהקים ,שציינו לשבח את הרמה התורנית אותה חיות של התחדשות .במקביל לכך' ,שבוע החזרה'
בעיצומה של הסעודה עברו לשלב הבא :זיץ ליל שישי שעד כה היה במסגרת סדרי הלימוד ,הועבר לאחריות
האווירה הגבוהה שהופגנה על ידי הנבחנים ,ולאחריהם חולקו
חוויתי וסוחף עם המשפיע המפורסם הרה"ג חיים יצחק הלומדים עצמם במסגרת זמנם האישי.
הייחודית מלגות עידוד בשווי עשרות אלפי שקלים כדרבון והערכה
קאפ שליט"א ,לקראת חג השבועות .הרב קאפ ,בדרכו
ליגיעה הרבה.
המיוחדת ונוטפת החן ,התמקד בחשיבות קביעת העיתים של המקום ,המשלבת היסטוריה יהודית רבת שנים עם ת ק י ש ו
לתורה ובהשפעתה על כל בני הבית .את דבריו תיבל נוף הרים פסטורלי ,היוותה את הרקע המושלם לערב של ותצליחו:
בניגוני דבקות מעוררים .כל אחד ניצל את הרגעים
המרוממים בכדי להעתיר בתפילה עליו ועל צאצאיו,
התעלות וחיבור ,כאשר אפילו קצב הנשימה ,באופן בלתי
מודע ,התחיל לנשום בקצב אחר ,רגוע ושליו יותר. פתאום יבוא מ ע ר כ ת
המבחנים
בעודם מעלים על נס שעתה הוא ערב ר"ח סיוון מוקדם, בבית הכנסת העתיק חיכתה למשתתפים קבלת פנים הגרלת פתע לנבחני 'עמוד הקהילה' האמריקאים
זמן מסוגל לתפילה על הבנים. מכובדת בדמות מיני מזונות ומגדנות בהרחבה גדולה ההתלהבות שאפפה את קהילתנו הקדושה עם תחילת
בכדי להשיב את הנפש אל ההווה. ע ו ב ר ת
בשעת לילה מאוחרת התפזרו המשתתפים כשהראש הלימוד במסכת ראש השנה הצליחה להפתיע את כולם.
עמוס בתובנות מרעישות ,הלב מוצף ברגשי קודש ,והגוף הערב המיוחד נפתח בהרצאה קצרה מפי יועץ הנדל"ן כאשר במשרדי המערכת הצטברו בזה אחר זה קרוב
לטלפון
כולו מלא בחיות חדשה. הר"ר יעקב ריניץ הי"ו בנושא 'מאחורי הכותרות של עולם למאה טפסי מבחנים ,כבר לא יכלו לעמוד מנגד ,והוחלט ב ע ק ב ו ת
גנ בנ
הרב קאפ הוסיף והביא עובדות מאלפות מגדולתם של תשעה קבין של חכמה :אברכי 'נזר הוראה' העפילו
צ ד י ק י חודש אלול לשלב המבחן התשיעי חודש תמוז
ה ד ו ר ,
למעלה ממניין אברכים המשתתפים בתוכנית היוקרתית
והזכיר כי חוברת הלכות ומנהגים לחודש תשרי מבית 'יודעי מגמה חדשה לנבחני הכוללים ומהפכה בהיקף
'נזר הוראה' נבחנו על המבחן התשיעי בסדרה ,והפעם על
כוחם כל תורתך' הלכות שבת מתוך חלק 'אורח חיים'.
הדפים!
וברכותיהם
איך נכנסים לחודש תשרי מוכנים יותר? ואיך הופכים את הנהלת 'יודעי תורתך' הכריזה על שני צעדים משמעותיים
של אדירי ארוכות שעות לאחר
חודש תשרי על שלל ימיו הקדושים ,למסע מרומם ,בהיר להרחבת שורות הנבחנים ,מתוך שאיפה עמוקה להקל על
ה ת ו ר ה כתיבה של ורצופות
ומחובר יותר? הלומדים ,ולסייע בהצלחתם.
ל פ ע ו ל מאומצת ,יצאו הנבחנים
ישועות בכדי לתת מענה בדיוק בתחושת סיפוק אדירה, הבשורה, במרכז
מעל הטבע לשאלות הללו ,יצאה לאור מגמה נפתחה
כשהם מעידים על מבחן
להינצל חוברת הלכות ומנהגים וחדשנית ייחודית
מקיף ,מלא וגדוש אשר
רע, מכל לחודש תשרי מבית 'יודעי לאור הביקוש הרב ,נפתחה מגמת מבחנים חדשה ,שנועדה לחבר בין סדר
הנועדה לחבר באופן
הלימוד היומיומי של האברכים בכוללים לבין מסגרת מבחני 'כתר תורה':
דרש מהם להביא לידי
נובעים תורתך' המחולקת באופן במבחני תשרי
ישיר ומלא בין סדר
נבחנים על הנלמד בכולל במהלך זמן קיץ וחודש אלול. ביטוי את היקף הידיעות
משעת הרצון הכבירה של סיום מסכת .דבריו המפעימים מופתי לפי סדר יומי .בכל במבחני ניסן הלימוד היומיומי של
העצום שרכשו לאורך
השאירו רושם עז על המשתתפים. יום רוכזו ההלכות והמנהגים נבחנים על הנלמד בכולל במהלך זמן חורף.
האברכים בכוללים
במטרה להפוך את עמל התורה היומיומי לקניין נצחי. חודשי החזרה האחרונים.
הנוגעים לאותו יום ,על מסגרת לבין
כיסופי אנ"ש לטעום מרוממות הימים הנוראים תורגמו הצטרף עכשיו בעמדות 'נדרים פלוס' או בטלפון
המסקנה שצפה ועלתה
פי תורתם של רבותינו 03-50-55660 המבחנים.
להפתעת הערב :המקהלה ,יחד עם הסולן בעל המנגן הרב מיום זה הייתה חד
הקדושים .כך ,במקום לדפדף בברכת התורה
ארגון 'יודעי תורתך'
סיני ברמץ הי"ו ,פתחה בתוכנית מרגשת בשם 'מודז'יצע משמעית :הדרך שלהם לצד פתיחת המגמה
ולחפש ,ניתן היה לפתוח את
מענועטן'. פורסמה החדשה,
החוברת בכל יום ולהתכונן להוראה בישראל איננה
במשך ארבע-עשרה דקות תמימות נעה האווירה בין בשורה דרמטית שפתחה לרווחה את השערים בפני
כראוי ליום שלפניו. עוד יעד רחוק וערטילאי,
כיסופים לדבקות עילאית .ניגוני הרגש והנוסח הקדוש לומדים רבים נוספים :היקף הלימוד בכל יחידה ומבחן
לצד ההלכות והמנהגים אלא מציאות מוחשית שנכתבת בכל יום מחדש מתוך
של ימי הרחמים והסליחות הרעידו את מיתרי הלב. יעמוד על כ 10-דפי גמרא /שו"ע (צורת הדף) בלבד ,במקום
כללה החוברת גם זמני היום ,תוכנית עמוד הקהילה, עמל התורה.
ראשים נשענו לאחור ,ודמעות חצופות זלגו בזוויות 15דפים כפי שהיה נהוג עד כה.
וסדר החזרות ,שהפכו אותה למדריך שימושי שליווה את
העיניים באווירה זכה של חרדת קודש וגעגוע ליוצר כל. הציבור לאורך החודש. עונים וזוכים בסעודת שבת לכל המשפחה צעד מבורך זה נעשה לאחר חשיבה מעמיקה והקשבה
עם סיום הפרק המוזיקלי ,שררה באולם דממה מוחלטת הנהלת יודעי תורתך' הכריזה על מבצע מקורי ומעורר יתרה לרחשי לב הציבור ,במטרה להפוך את המבחנים
של התעלות ,ותחושה זכה וטהורה נחתה על הלבבות. שישו ושמחו :מעמד רב הוד לציון סיום מסכת עניין לשמירת הרצף והקביעות בלימוד לקראת ימי בין לנגישים ,שווים לכל נפש ומאפשרים חזרה יסודית
ֹ ׁ ׁ ראש השנה ומעמיקה על החומר הנלמד.
ראש ַה ּ ָשנָ ה לַ ּ ְמלָ כִ ים הזמנים .כל העונים על מבחני 'עמוד הקהילה' במהלך ימי
מעמד אדיר ורב רושם נערך לציון סיום מסכת ראש בין הזמנים ,נכנסו אוטומטית להגרלה מיוחדת ויוקרתית:
אחריו הגיע רגע השיא של המעמד ,כ"ק מרן אדמו"ר סעודת ליל שבת מלאה ועשירה לכל המשפחה ברמה
השנה שנלמדה על ידי כלל אנ"ש דבר יום ביומו .מעמד
שליט"א שסיים את המסכת יחד עם כלל אנ"ש ,פתח
באמירת ה'סיום' מתוך דפי ה'הדרן' המהודרים שחולקו
שהוכיח קבל עם ועולם את עוצמתה של תקנת 'עמוד
הקהילה' שייסד כ"ק מרן רבינו שליט"א ,ואת החיבור
הגבוהה ביותר ,ובשווי 120ש"ח לכל נפש .ההגרלה גררה
אחריה התלהבות רבה והביאה לחיזוק אדיר.
חודש אב
לנוכחים .ברגעים שלפני אמירת ה'הדרן' ,פתח כ"ק מרן
רבינו שליט"א בקול חנוק מבכי באמירת פרק תהילים
הפנימי לעמלה של תורה. ועדה מכינה התכנסה לתכנון מעמד סיום מסכת
'שיר המעלות' פסוק בפסוק ,בנוסח המרטיט של הימים בשעה היעודה ,נראו המוני החסידים נוהרים אל ההיכל. ראש השנה
הנוראים ,לרפואת היניק פלוני בן אסתר ולרפואת שאר כבר בכניסה נעתקה הנשימה מפי הבאים .האולם המוכר
לקראת סוף זמן קיץ ועם ההתקרבות מעמד הסיום הגדול
אנ"ש הזקוקים לרפואה. לבש פנים חדשות כליל עד שלא ניתן היה לזהות את
של מסכת ראש השנה החלו ההכנות הקדחתניות.
המקום :וילונות קטיפה עשירים עיטרו את הכתלים,
עם אמירת ה'קדיש' שלאחר הסיום ,התפרצה השמחה כדי להעמיד את המעמד על תילו בצורה המכובדת
נברשות יוקרתיות הפיצו אור יקרות רך וזך ,והעיצוב
בכל עוזה .התרגשות שהצטברה בקהל הפכה בבת אחת והמפוארת ביותר ,ועדה מכינה מיוחדת החלה בישיבות
המרהיב כולו הוקם בטוב טעם ובהשקעה עצומה כדי
לפרץ של שמחה טהורה .התזמורת פצחה בניגוני שמחה
לחלוק כבוד מלכים לתורה הקדושה וללומדיה.
וריקודים ,וההיכל כולו הפך לדבוקה אחת של אש קודש.
זקנים לצד אברכים צעירים ,ובחורי חמד לצד עמלי
כפיים ,התיישבו שכם אל שכם לסעודת מצווה וראש
חודש כיד המלך .צוות הקייטרינג הגיש לכל משתתף
סעודת גורמה עשירה ויוקרתית בהגשה אישית רוויית
מלכות .המנחה הר"ר שמואל יעקב קרימלובסקי שליט"א
מביתר פתח את המעמד ובדברים היוצאים מן הלב עמד
על מהות השמחה גם עבור אלו שלא זכו לסיים את
המסכת כולה.
אחריו כובד לעלות לדוכן הנואמים בן אד"ש ,הרה"צ מהפכת ה'מזומנים' הגיעה ללומדי ההלכה
שמואל אליהו שליט"א ,חבר הנהלת 'יודעי תורתך' ,אשר לאחר שנבדקה ונוסתה בהצלחה רבה בהיכלי כוללים
ריתק את הציבור בדברות פיו .המסר שעלה מהדברים רבים ברחבי הארץ וזכתה לתגובות נלהבות ולסיפוק
היה חד כתער :לפעמים אדם חושש שהוא מפסיד בגלל עצום בקרב לומדים יצאה לדרך מבית 'יודעי תורתך'
קביעת עיתים לתורה ,אך האמת הברורה היא שמי תוכנית חדשה לידיעת הלכות יורה דעה חלק ב' בעל-פה
שקובע עיתים לתורה -אינו מפסיד דבר! בשיטת 'מזומנים' ,עם מתן שכרה בצידה.
ֹ ׁ
ִש ְמע ּו נָ א ַר ּבו ַתי התוכנית נולדה כמענה לצורך עז שעלה מהשטח ,לאחר
תכנון אינטנסיביות ,ועמלה על גיבוש התוכנית המלאה,
שרבים מאברכי אנ"ש נבחנו בהיקף עצום של ידיעות
בשלב זה חילק רבינו שליט"א בקבוקי יין לנציגים בהתרגשות רבה קיבל הציבור את אורח הכבוד ,המשפיע בחירת המיקום המתאים ופרטי הלוגיסטיקה המורכבים,
ונוצר בקרבם צורך אמיתי לשמר את החומר הנלמד
ולציבור לברכת 'לחיים' ,ושיתף את הנוכחים בסיפור הרה"ג חיים יצחק קאפ שליט"א ,אשר במתק שפתיו במטרה להעניק ללומדים אירוע מרשים וראוי שיבטא
באמצעות תוכנית חזרות שבועית בהספק קבוע ואחיד
מאלף בנחיצות התמיכה בארגון 'יודעי תורתך' .מיד ובשילוב ניגוני רגש סוחפים דיבר על גודל מעלת עמלי את השמחה הגדולה של מסיימי המסכת ,כפי שאכן היה,
לכל המשתתפים.
לאחר מכן פצחה המקהלה בניגון 'קרייניץ' (עוזר דלים) התורה. בסייעתא דשמיא.
הנ דנ
בשבילי רבוה"ק והמארז המתוק הכניסו את אווירת הרוממות ,השמחה העתיק של רבינו כ"ק מרן בעל ה'אמרי שאול' זי"ע,
היחודיות של עם ישראל הרב שמואל קרימלובסקי וההתעלות אל תוך הבתים פנימה ,כאשר גם הילדים כשהלבבות נרגשים ומזמרים.
שבבית זוכים לספוג חוויה חינוכית עמוקה של כבוד להתחלת המסכת החדשה -מסכת יומא ,כובד ראש
ויזנחו את עצביהם ויחפרו את פסיליהם .כפל למה נאמר ,אלא יש להבין ,למה מצות סוכה להיות נעשה מפסולת גורן ויקב ,אדרבה ,התנאה לפניו במצות אמרו חכמים ,בפרט מצות סוכה התורה ולומדיה. הישיבה שליט"א ,אשר פתח במשנה בדף ב' ושילב
שמעטרין לה בנוי ,א"כ צריך להיות נעשה מן הגורן ויקב עצמו .וי"ל כי אחרי ימי הנוראים ,כל הפסולת של ישראל אפי' הגרועים שבהם נתעלו לטוב ויפה ,כי אף הריקנין מלאים בדבריו דברי התעוררות על הזכות הגדולה להימנות
(אמרי שאול – סוכות) מצוות כרימון ,לכן במכוין באה מצות סוכה לעשות מן הפסולת דווקא לומר לך שאף מהם נעשה קדושה. מחרוזת הניגונים שהכניסה את בתי אנ"ש לאווירת מחדש בין קובעי העיתים לתורה ולהכין את הלבבות
ימי הרחמים לקראת היום הקדוש.
ובכל השנה יש ליזהר איך ואם להתחבר עם אנשים כאלו ,וכמו שדרשו בין ישראל לעמים תגובות נרגשות זרמו מכל רחבי הארץ בעקבות הפרסום בשלב זה חולקו לכלל הציבור חוברות 'שפה ברורה'
על המשנה באחד באדר יוצאים על השקלים ועל הכלאים ,ומה הקשר בין על אפשרות קבלת המיוחדות על מסכת יומא ,המאפשרות לכל לומד להיכנס
המתבונן במעלת עם ישראל יכול להתעלות עי"ז במעלות ,כי זה נותן לו
שני דברים אלו ,אלא שיש דברים מראים שאדם הוא מחצית וצריך לחבר ניגוני מחרוזת אל המסכת החדשה מתוך הבנה מקיפה .כך גם חולקו
הרבה כח מאוד להתחזק בזמנים שהיצה"ר מנסה להחליש את דעתו ולהפילו
להשלים את עצמו ואעפ"כ יזהר מכלאים שלא יתחבר עם מי שאינו מתאים הרגש וההתעוררות
בעצבות וממילא גם בעצלות ,כי אף אם מעלת עצמו יתכן שיהיה נוכח מזה סימניות מעוצבות עבור הלימוד היומי המכילות את
לו ,אבל בסוכות אחר ר"ה יוה"כ שאז חזר להתעורר בלב כל אחד הרצון
שהיא אינה אמיתית ,אבל כשזוכר שהוא חלק מכלל ישראל שהם בעלי מעלה 'מודז'יצע מענוטן', התפילות שנאמרות לפני הלימוד ואחריו וטבלת לימוד
לחזור להקב"ה וללכת בדרכיו אז אפשר להתחבר כולם יחד בלא חשש,
עצומה על זה אין ליצה"ר גם תשובה ,וכאן עומד רבינו על מעלת ישראל הכוללת את מיטב 'עמוד הקהילה' ,ופנקס מעקב רב-תועלתי ,שנועד לסייע
ועכשיו עולה בדעתי שזה נרמז גם בתחלת מסכת סוכה שלא תהא הסוכה
בשונה משאר אומה"ע ,שעם ישראל לכולם יש קשר לקדושה וכולם יש בהם הימים ניגוני לכל לומד לעקוב אחר קביעות עיתיו ולשמר את הישגיו
למעלה מעשרים אמה דהיינו שלא ישים עצמו במקום גבוה עד שהוא מובדל
השראת השכינה ואם לא בדרגה גבוהה עכ"פ ברמה נמוכה וכמו שאנו רואים
מאנשים ואין העין שלהם שולטת בו ולא עין שלו שולטת בהם ,אבל גם בחצר הנוראים לאורך מסלול הלימוד.
בסוכות שאמרו חז"ל בגמרא ששם שמים חל על הסוכה ובשביל לבנות את
סוכה שהיא פחות מי' טפחים וכמו שאמרו שלא ירדה שכינה למטה מעשרה, קדשנו ,שבוצעו על ֹ
דהיינו סוכה שאחר בנייתה אינה ראויה לשכון בה שכינה מחמת נמיכותה
הסוכה נצטוינו לקחת דווקא פסולת גורן ויקב ולא גורן ויקב עצמם ,להורות
שאף הפסולת ראויה לזה ,אבל אומות העכו"ם אומרים עליהם בפיוט ויאתיו ידי מקהלת מודז'יץ כִ ּ י ִמ ֵ ּדי ַד ְ ּב ִרי ּבו
ג"כ אינה כשרה. והסולן הרב סיני
ויחפרו את פסיליהם ,וא"א לפרשו כפשוטו על הע"ז עצמה ,כי נאמר שם הס הושלך בהיכל בעת שקם כ"ק מרן רבינו שליט"א
התכלית והתועלת ויזנחו את עצביהם ,ולמה צריך לכפול את הדבר בגנות הע"ז ,אלא צריך ברמץ ,במהלך מעמד לנשוא את משא הקודש המרכזי .בדברות קדשו ,תחת
לפרש ויחפרו עם פסיליהם שיתבישו בזה שהפסולת שלהם היא חסרת סיום מסכת ראש השנה. היסוד 'כולם נסקרים בסקירה אחת' ,הסביר בטוב טעם כי
ותועלת שניה צריך להקדים שתי נקודות א .שנקודת החיים של כל אחד הוא תועלת ,כי בודאי שיש אצל הגויים חסידי אומות העולם ,אבל אילו שאינם
הרצון והתשוקה לאיזה דבר ובלא זה אין חייו חיים .והמלאכים והצדיקים רבים מאנ"ש ,אשר מיהרו להשיג את ההקלטה המרוממת, כאשר כלל בני הקהילה מתכנסים יחד ,בין אם סיימו את
הולכים בדרך הישר אינם שווים לכלום ,משא"כ אצל ישראל שאף הפסולת
שזיככו את גופם לגמרי רצונם להתבטל לשורש שהוא בורא העולם שממנו העידו כי הצלילים המרטיטים העניקו דחיפה פנימית המסכת כולה ובין אם למדו כפי יכולתם ,נוצרת "דבוקה
דהיינו אלו שלא זכו להכשיר מעשיהם בדרך התורה ושמירת המצוות אף הם
הכל ,אבל סתם אנשי העולם רצונם הוא לעשות דבר שיש בו תועלת (והגוף ראוים שישרה הקב"ה ושכינתו עליהם יחד עם כל ישראל. עמוקה לקראת יום הדין ,והניגונים השרו בבית כולו את אחת של מסיימים" ,המאחדת את הציבור כולו סביב
הבהמי רצונו ליהנות באכילה ושתיה) .נקודה שניה מה שכתב חת"ס בפרשת האווירה המרוממת והזכה השוררת בחצר קדשנו בימים שולחנה של תורה ,והוסיף והתעכב על מעלת המסכת
ויקהל שיש בנותני נדבות המשכן מי שנותן לש"ש לבד ויש שנותן ורוצה גם השראת השכינה נשגבים אלו. החדשה לקראת ימי הרחמים והסליחות.
שבח עצמו ,והשנים רצונם שיעשו משלהם ארון וקה"ק והראשונים אין להם וידיעת מעלה זו של עם ישראל יש בה שתי מעלות עצומות לעדן ולצחצח השעה כבר הייתה מאוחרת ,אך איש לא מיהר לעזוב.
חלוק ומה שיעשו במשכן טוב להם. בהם את מדותיו איך לעבוד בהם את השי"ת ,מעלה ראשונה היא כאשר בל יאבד :מבצע חזרה עם פרסים יוקרתיים גם לאחר ברכת המזון ,עמדו עוד המונים בחלל האולם
ולפי מה שנתבאר שתי נקודות אלו יש לשאול איך יתכן לאדם שירצה לבנות רואה אנשים מישראל שאינו שומרים תורה ומצוות שהם תינוקות שנשבו
לקראת הימים הנוראים נחשפה תוכנית חזרה מקיפה המפואר ,מסרבים להיפרד מהאור הגדול שנדלק בליבם.
המשכן ולא יהיה רצונו תקוע בקה"ק והארון כי הרי ידוע שעיקר הקדושה בין שנשבו מלידתם ובין שנשבו בידי יצה"ר ,יש בידם מעט מעשים טובים
היא שם ,וכיון שרצונו להועיל ולעשות משכן איך יוגבל רצונו שלא להועיל ושומרים ועל מצוות והמסתכל בהם נזכר מה שכתבו בספרים ,שיש לראות ומיוחדת שנועדה לקבוע את הנלמד בלבבות ולסכם את כשצעדו לבסוף החוצה אל חשכת הלילה ,עטופים ברשמי
ולבנות את קה"ק ,אבל לפי דברי רבינו מצאנו תשובה שרצונו הוא להיכלל את נקודות הטוב שבכל יהודי ובא יצה"ר ומטיל בו ספק ואומר לו והיכן שיש מסכת ראש השנה בבהירות נפלאה ,מתוך מטרה לסיים ההוד ובניגונים שעוד הזדמזמו מאליהם על שפתותיהם,
בתוך עם ישראל עם קרובו של הקב"ה בניו חביביו שמכולם יחד נבנה בית בו מעט טוב אבל הרי רובו רע ואיך נוכל להתעלם לגמרי מזה ,ועל זה תבא את המסכת כולה בבהירות עד לשמחת תורה .מדי שבוע חשו הכל כי משהו עמוק השתנה בתוכם .הם לא חזרו
ישראל וכאשר שומע ומפנים את מעלת עם ישראל שאף הפסולת שלהם התשובה שאע"פ שרובו רע אין הדבר מפריע לשכון בו שכינה כי בישראל נהנו הלומדים משאלות חזרה ממוקדות וממבחן שבועי אל שגרת יומם כפי שנכנסו ממנה; הם צעדו לבתיהם
ראוי להשראת השכינה הוא רוצה להיכלל בתוכם שעי"ז יהא שמיה רבא. אף הפסולת שייכת לקדושה. מרוממים יותר ,איתנים יותר ,כשהם נושאים עימם
לבחינת הידיעות.
כדי להוסיף חשק ונמרצות ,הנהלת 'יודעי תורתך' הציעה שלהבת יוקדת של תורה וקדושה שתאיר את ביתם ואת
הגרלות יוקרתיות במיוחד נושאות פרסים בשווי רב: חייהם לאורך כל השנה כולה.
הראשונה שבהן תיערך על שופר מהודר ,והשנייה על סכך
קיינעס איכותי לסוכה!
לפצח את הסוד :המחווה המרגשת שהגיעה לבתיהן
של נשות המסיימים
לעצור ,לחוש וללוש בשעה שהיכל בית המדרש הגדול הוצף באור יקרות
כשאנו מסיימים לקרוא את קורות השנה החולפת ,משהו התורה, ובשמחת
עמוק זז אצלנו בפנים .בכל אחד עולה קשת רחבה במקביל התרחשה
ועשירה של רגשות ותחושות: מחווה נרגשת וייחודית
היישר שהגיעה
אצל אחד עולה פתאום תחושה עמוקה של סיפוק על לבתיהם של המסיימים.
שעות הלימוד היקרות אותן כבש מתוך שגרת החיים בארגון 'יודעי תורתך'
העמוסה; אצל אחר מתעורר רטט זך של געגוע אל אותם ביקשו להביא את
רגעי שיא מרוממים; אצל פלוני נפערת תחושה אדירה עומק רגשי ההוקרה
של עוצמה למראה הציבור כולו המסיים כאיש אחד; שעומדות מי אל
ואצל חברו מתפשטת תחושת הודיה עמוקה על הזכות מאחורי הקלעים; נשות
שנפלה בחלקו ,לצד כיסופים זכים ורגש של קרבה טהורה המסיימים הדגולות ,השותפות לכל דף וסוגיה.
שממלא את הנשמה.
בעיצומו של המעמד ,הופתעו נשות הלומדים בביתן
כעת ,כשאנו עומדים מול שפע הרגשות והתחושות הללו, כשעל סף דלתן הופיע מארז פיצוחים יוקרתי ומעוצב,
בואו לא נמהר לדפדף הלאה .הבה לא נסגור את הכתבה ולצידו מכתב הוקרה מיוחד שנגע בנימי הלב העמוקים
ונמשיך בשגרת היום-יום. ביותר .תחת הכותרת "לפצח את הסוד" ,פנה הארגון אל
בואו נעצור לרגע .ניתן לכל הרגשות הללו להיכנס פנימה, בני הבית במילים מרגשות ומלאות הערכה על השותפות
אל עומק הלב .נחוש אותם היטב ,נלוש אותם הדק היטב, השקטה והמסורה בבניית תורת הבית.
ננשום את האווירה ,וננצור את הרגעים היקרים הללו במכתב צוין כי בעוד שהעולם מבחוץ רואה בעיקר את
כצידה לדרך. התוצאה הסופית ,הרי שאין זה סוד מי היא זו ש"פיצחה"
התשוקה וההתרגשות שתלווה אותנו ,תרומם את בתינו, באמת את הסוד" .כי המאמץ והעומס היו רק הקליפה
ותיתן לנו ,בסייעתא דשמיא ,את הכוח לפתוח את השנה החולפת ,אך התוך המתוק ,הזכות והאור נשארים שלך
הבאה עלינו לטובה ביתר שאת וביתר עז! לעד" ,נכתב במכתב המרטיט .המחווה המחשבתית
זנ ונ
ַא ְׁש ֵרי ַעיִ ן ָר ֲא ָתה ִׂש ְמ ַחת ְק ָה ֵלנּו
ירח האיתנים חלף על כלל אנשי שלומנו ברוממות הרוח והתעלות ,ודאגה בלתי פוסקת לעניי אנ"ש | כך
ַמיִ ם ְּב ָׂשׂשֹון כבר עשית 'נענועים'? נראה 'ספר החיים' במנגינה המודז'יצאית שמושמעת במשרדי 'ונתנו' ואינה פוסקת לעולם
ׁשּועה
ָ ִמ ַּמ ַעיְ ֵני ַהיְ זמן חורף כבר מציץ מעבר לפינה ,ועמו התשוקה
להתחדשות בלימוד ולשקידה מעמיקה .בארגון
ואפשרה להגדיל את התמיכות לכל משפחה,
והביאה עמה בשורה של ממש שאף אחד לא
בחרדה .אבות זכו להתפלל את תפילות
הימים הנוראים במנוחת הדעת ,ויזכו להסב
זמן שמחתנו .חג האסיף
הנה זה עומד אחר כתלנו .אורו של חג הסוכות
'יודעי תורתך' מחממים מנועים לקראת תחילת יישאר מאחור. לשולחן החג בשמחה אמיתית ,ביודעם מפציע על היקום כולו .בבתי מודז'יצער
שי מיוחד ומפואר הוענק לגבאי הצדקה הזמן ,ומציגים תוכנית לימוד מקיפה ומובנית שבועות ארוכים ישבו גבאי 'ונתנו' והקדישו כי כל צורכי הבית סופקו בכבוד .הילדים, חסידים מאיר אור יקרות .לא רק 'באספך
שתאפשר לכל אחד מאנ"ש לקנות את מסכת יומא לילות כימים ,במעבר ודיוק רשימות שמרגישים היטב את האווירה בבית ,יחוו חג
ונאמני 'ונתנו' לכבוד חג הסוכות בקניין של קיימא. הנתמכים .כל שורה נבחנה ברגישות עדינה, שמח ורגוע.
את תבואתך' .זהו זמן 'אסיפה' וסיכום של
חודש הרחמים והסליחות כולו .של מגביות
נפש על איסוף הקופות, ברגש הכרת הטוב ,ביקשה בע"ה מיד עם תחילת הזמן ביום ראשון ,א' דראש בחרדת קודש ,ומתוך רצון עז לשמור על ותרומות ,תמיכות ועזרה לנזקקים.
דואגים לכל פרט ,ומבטיחים הנהלת הקופה להביע את חודש מרחשון ,יפתחו כלל אנ"ש ברחבי הארץ את כבודם המלא של הנתמכים ,ושחלילה לא סליחות של חג הסוכות ימים בהם נכתבו ונחתמו כולם! לחיים
שגלגלי החסד לא יעצרו לרגע. תודתה העמוקה בשם מאות יישמט אף שם מרשימת התמיכות הקריטית. הבשורה הגדולה החלה להתהוות כבר טובים ולשלום .ימים שכל אחד מאנ"ש זכר
הדף הראשון במסכת יומא (דף ב').
ילדי אנ"ש! שזכו לימי אורה הנתונים כולם הובאו לעיונו של רב הקופה במוצאי שבת סליחות .הדוכן המיוחד שהוקם את אחיו ,והעניק להם רווחה ואושר .ברכת
כמחוות הוקרה והערכה על כדי להבטיח שהלימוד יחרת בזיכרון והידיעה בבית המדרש הגדול המה אדם .רבים מאנ"ש
ושמחה ,לעשרות ה'נאמנים' הגאון הגדול רבי משה שטיין שליט"א ,אשר ה'שהחיינו' של חסיד מודז'יץ השנה ,תשמע
פועלם הבלתי פוסק למען תישמר לעד ,לאחר 9דפי לימוד ,יוקדשו 3ימים בחן בעין בוחנת את הקריטריונים ,ווידא נעמדו בסך כדי לזכות לפתוח את השנה
הפועלים במסירות לאורך אחרת לגמרי - -
הכלל ,העניקה להם הנהלת לחזרה מקיפה ולאחריהם יערך מבחן ,במטרה לקנות שהחלוקה נעשית בצדק ,ביושר ובמאור החדשה בזכות המרוממת של נתינה מכל
כל ימות השנה במסירת נפש
הקופה שי מיוחד ויוקרתי
ובשקט ,והעניקה להם תשורה את המסכת קניין נצחי. פנים .רק לאחר מכן יצאה לפועל הטענת הלב. שהחיינו .וקיימנו.
לכבוד ימי החג :כלי מפואר ערכית ומפוארת לכבוד החג. כמו כן ,במהלך השבוע שלאחר חג הסוכות ,תתקיים הכרטיסים ,שאפשרה למשפחות אנ"ש עיניים רבות הביטו בציפייה לסכין המהודרת והגיענו .לזמן .הזה!!
של 'מים אחרונים' מעוצב להתחיל בקניות החג ברווחה ובכבוד. שהתעטרה בברכת הקודש .הסכין שהיא סוד
מאחורי פעילות החסד האדירה חזרה מקיפה על פרק 'יום הכיפורים' אותו למדו הזמן ,שבו הכרטיסים הטעונים גוהצו
בטוב טעם ובהדר. ההשקעה של מבקשי ה'ספר פרנסה וכלכלה'.
הלומדים עד כה ,כדי להיכנס לזמן החדש מתוך בחנויות .למרות ועל אף שלרגעים קלים
הפעילים הנרגשים הודו על
של קופת 'ונתנו' ,הפורסת את
ידיעה ברורה וסיפוק רוחני רב.
עולו אושפיזין עילאין כשכל מי שכבר זכה בשנה קודמת לרכוש
נראה היה שהשנה לא נצליח .למרות שהיו
כנפיה על פני כל ימות השנה, לצד סיכום החלוקה המרשימה של ערב החג,
התשורה המכובדת ,שמביעה עיכובים .אחוות האחים גברה .ניצחה
עומדים עשרות 'נאמנים' אם עדיין לא זכית להצטרף ללימוד מסכת יומא -זהו נערך בימים אלו ממש -בעיצומם של ימי והציתה את האור בכל בתי אנ"ש!
את מקצת ההערכה על פעלם מסורים .אלו הם האנשים בדיוק הזמן והמקום שלך 'לנענע' את עצמך ולהצטרף. הסוכות ,מגבית 'אושפיזין' .כידוע מהזוהר
הודות להירתמותם הנכבדת של כלל אנשי
הרב ועמידתם האיתנה לימין שעושים את עבודת הקודש עם תחילת זמן חורף ,כנס לאחד מבתי החסידים הקדוש ,חלקם של האושפיזין העילאין
שלומנו ,זכינו לחלק במגבית תשרי של
הקופה ועניי אנ"ש בכל עת מאחורי הקלעים -עמלים ברחבי הארץ ,קח את הגמרא ,והצטרף ללימוד 'עמוד המגיעים להתארח בסוכתנו שייך בראש
ממלכת החסד 'ונתנו' סכום קרוב ל400,000-
ובכל שעה. בשקט ,בעקביות ובמסירות הקהילה' כתקנת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ובראשונה לתמיכה בעניים ובנזקקים.
ש"ח! תמיכות שהוטענו ישירות בכרטיסים
כלל אנ"ש נענה בחיוב ומכניס 'אושפיזין' של הנזקקים ונצרכי אנ"ש.
-עניים מאנ"ש אל תוך הסוכה ,דואגים
מעבר לתמיכה ,סכום זה משמש כאמירה
שסעודת החג שלהם תהיה דשנה ומלאה,
ברורה ויציבה לאחינו בשרינו 'גם בעתות
ובכך זוכים לשמחת יום טוב שלמה
לחץ וזמנים קשים ,אינכם לבד' .שוב הוכיחו
ואמיתית .אושפיזין ליום אחד 180ש"ח,
אנ"ש את הערבות ההדדית והאמון הרב
אושפיזין לשלושה ימים 360ש"ח ,ואושפיזין
בקופת הקודש שנוסדה על ידי כ"ק מרן
לכל ימי החג בסך 600ש"ח .ניתן להעביר את
סכין ,הרגיש והאמין כי הנתינה חזרה אליו אדמו"ר שליט"א בדיוק בשביל עבור המטרה
דמי ה'אושפיזין' בעמדות 'נדרים פלוס' או אצל
בכפל כפליים בטללי ברכה. הזו; שכל משפחה מאנ"ש תוכל לחוג את חגה
ה'נאמנים' וגבאי הקופה.
בכבוד ,שמחה והרחבת הדעת!
גם בערב יום הכיפורים ,ברגעים המרוממים
'ונתנו' במעגל השנה והנשגבים ביותר ,המשיך הזרם האיתן.
המנגינה המודז'יצאית
ההצלחה הגדולה בס"ד של מגבית תשרי המוני אנ"ש ביקשו להבטיח את זכויותיהם
ולהפקיד את נדבותיהם בידיים הנאמנות אם לבבות היו פסנתרים ,ואם עורקי דם היו
תשפ"ז ,היא עדות כואבת אך מרגשת לכך
ביותר ,ביודעם כי כל שקל הופך באופן מיידי קלידים ,הייתה מתנגנת בחוצות תזמורת
שהערבות ההדדית בקהילתנו פועמת
למזור ולנחמה עבור משפחה נוספת. פילהרמונית אחידה וקצבית .מנגינה סוחפת,
בעוצמה .אך לצד השמחה וההודיה על מה
שואבת .מעין עולם הבא!
שהושג ,מזכירים בהנהלת 'ונתנו' כי העשייה בערב יום הקדוש לאחר תפילת מנחה העתיר
כ"ק מרן רבינו שליט"א ב'קוויטל' מיוחד שבו כך נראית התפרצות זכה של דאגה כנה
למען המשפחות אינה מסתכמת רק בימי
נרשמו שמותיהם של התורמים שלקחו חלק לאחים .של אב לבן ובן לאביו .של שכן ,של
השיא של החגים.
במגבית הקודש. אח ורע .כולם כאחד נחלצו חושים כדי לוודא
האתגרים הניצבים בפני עניי אנ"ש נמשכים
שאף ילד בחצר קדשנו לא יישאר רעב.
לאורך כל ימות השנה -בחיי היומיום ,בעת וברגעי הוד שקודם תפילת 'נעילה' ,העתיר
שלשום אמא לא תיזל דמעת מועקה ,ושאף
שמחה ובהוצאות בלתי צפויות .ההירתמות כ"ק מרן רבינו שליט"א על התורמים מסך
או � ְש �ִפ ִיזין ִע ָ �ל ִאין
ַא ְז ִמין ִל ְס ֻע ָ �ד ִתי � שולחן לא ייחסר ממטעמי החגים.
המופלאה של קהל אנ"ש במגבית תשרי ₪ 5000ומעלה ,ב'קוויטל' מיוחד שבו
נרשמו בפרוטרוט שמותיהם ושמות בני תחושת האחדות המופלאה הזו הוכיחה שוב
העניקה גב איתן להמשך הפעילות הברוכה,
משפחותיהם .רבינו שליט"א העתיר על עד כמה עמוקים שורשי האהבה בינותינו.
ומקנה כוח להמשיך ולפתח מענים ושלוחות
ראשם ברכת טוב לפרנסה ברווח ,שנה טובה הרצון העז לראות את הזולת שמח ,שבע
חסד נוספות.
"ּו�ָבָ ֵֵעי ְלְ ֶַמ ְְח ֵֵדי ְלְ ִַמ ְְס � ְְּכֵנֵ יַַ ,מאי ומתוקה וגמר חתימה טובה. ורגוע ,גבר על כל חשבון .בתי אנ"ש התמלאו
אשרי עין ראתה! באור ,השולחנות התעטרו חג ,והאנחה
ַַט ֲֵע ַָמאְָ� ,בִגִ ין ֵד�ְ ְחּו�ְלְ ָָקא ֵד�ְ ִאיֵנּו�ן חלוקת המעות החרישית שליוותה את הימים שקדם החגים
בשבח והודאה להשי"ת הננו מודים ומשבחים
הוחלפו בטפיחת כתף תומכת ורווחה נפשית.
בדיסקרטיות וכבוד
אּו � ְ�ְׁש � ִִּפיַזִין ֵד�ְ ַז ִַַמיןֵ ,ד�ְ ִַמ ְְס � ְְּכֵנֵ י הּו�א"
על הזכות להיות הצינור שדרכו זרמה אהבת
חינם טהורה ,אחוות אחים ועזרה לכל נזקק.
תודתנו נתונה מעומק הלב לכל תורם וידיד,
בעיצומה של המגבית ,עת גבאי ממלכת התחלף נגע בעונג
(זוה"ק פרשת אמור) החסד 'ונתנו' היו נתונים במאמץ אחר כל מידי שנה עם התקרב ימי החג ,העומס
לכל פעיל ולכל מי שנתן והתאמץ יותר שקל כדי שלא להשיב חלילה פני אף משפחה הכלכלי וההוצאות הכבדות ,סלי הקניות,
מיכולתו. מאנ"ש ריקם ,זכינו לסייעתא דשמיא והארת ההלבשה והמזון עלולים להעיק ולצבוע
בזכותכם ,שמחת החג המאירה כעת בבתים פנים מלעילא. את הימים וההכנות לחג בדאגה .בסייעתא
היא שמחה שלמה של שותפות ,של חום נדיב לב החפץ בעילום שמו ,אשר סבל דשמיא זכינו שהתמיכה שהגיעה בדרך
אמץ אושפיזין מאנ"ש לחג: ואחוות אחים אמיתית. אחיו ונאקתם נגע בציפור נפשו נחשף
תרום עכשיו לשמחת יום טוב אמיתית מכובדת ודיסקרטית החזירה את האור
יה"ר שנזכה להתברך מפי עליון בשפע רב, לצורך הנואש והיקף התמיכות של 'ונתנו' והחיוך לפניהם של משפחות רבות מאנ"ש.
אושפיזין אושפיזין אושפיזין
04-696-86-56 לכל ימי החג לשלושה ימים ליום אחד
בבריאות איתנה ,בנחת דקדושה ,ונזכה
למלא אסמינו שבע מאור ימי חג האסיף,
בחודש תשרי ,ובצעד נאצל הרים נדבה
אדירה ומכובדת לתוספת מיוחדת לכבוד
בבתים רבים זכו לערוך את הקניות לחג
בהרחבת הדעת ,ללא צורך לחשב כל שקל
אצל נאמני ונתנו בעמדות נדרים פלוס ₪ 600 ₪ 360 ₪ 180 שמחה שלמה וטהורה לכל השנה כולה. זמן שמחתנו .תרומה שפתחה את הסכר,
טנ חנ
הרב יהודה ליב בוק
יציאת צדיק מן העיר עושה רושם
אחר מיטתו של עמוד האור של העיר תל אביב
הגאון המופלא רבי מרדכי אויערבאך זצ"ל מגדולי בית רוזין
ומנהיג קהילה קדושה אביר יעקב דסדיגורה בת"א
לשמע אוזן דאבה נפשות רבות מישראל
ובפרט בעיר תל אביב מהבשורה
המכאיבה בפטירתו לפתע פתאום של
האי גאון וחסיד רבי מרדכי אויערבאך זכר
צדיק לברכה .בנו של פוסק הדור ורבן
של ישראל רבי שלמה זלמן אויערבאך
זצוק"ל .שהרבה תורה וקדושה ומעיינות
החסידות בעיר תל אביב ,והשפיע עליה
ועל יושביה מהודו ומזיוו ומהדרו ,היה
ידיד ורע נאמן לחכמיה ולחסידיה ,מכל
קהילות הקודש ועדות החסידים שבתל
אביב ,וקירב בימין צדקו את הבעלי
בתים ואת העם שבשדות וכל באי שער
עירו הקרובים והרחוקים גם יחד ,זקנים
עם נערים ,בני עליה לצד בעלי תשובה,
מתחזקים ומתקרבים ושומרי מסורת.
כולם התענגו מטובו והתבשמו ממאור
פניו ומליבו הטהור השופע אהבת ישראל,
והרעיף על כל סביביו תורת חיים ואהבת
באחת ההזדמנויות שנזדמן הגר"מ מעוון ,ובמחיצתו גדלו והתעלו וקיבלו חסד ,בהלווייתו ההמונית בבית מדרשו
אויערבאך זצ"ל ,מגדולי רבני תל אביב, מרוחו פי שנים לעלות בקודש והעמידו "אביר יעקב סדיגורה" בתל אביב ליווהו
לבית מדרשו של הרבי הנחלת דן זי"ע דורות נאמנים לה' ולתורתו. המונים מכל גווני קהל עדת ישראל
ברחוב דיזנגוף .בצפרא דשבתא ,התבטא קרובים ורחוקים באבל ובדמעות ונהי בכי
קשר ידידות מעומקא דליבא היה להגה"צ תמרורים .ורבבות עם צהלו בהלווייתו
לאחר מכן הגאון ר' מרדכי ליבדלח"ט
רבי מרדכי ע"ה במשך רבות בשנים בבית מדרשו אביר יעקב דרוזין בתל
אאמו"ר שליט"א" ,המאדזיצער רבי יושב
עם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ולמעלה אביב בענות חן ובהצנע לכת הגאון ר'
בטיש ואומר תורה עמוקה עד מאד כה
בקודש ,ובעתות שמחה הופיע בהדרתו, מרדכי אויערבאך זצ"ל נחשב רבות
בגאונות ובעמקות ,וכלל לא עולה על ליבו,
וראה ושמח בליבו. בשנים כנוטר את כרמם של הצדיקים
כמה יושבים באותה שעה בשולחנו ,ואם
רבים מבאי חצר הקודש זוכרים את זיכרון הקדושים לבית רוזין .אשר אין למושב
זוכים לרדת לסוף דעתו ולרום השגותיו".
אותה שבת ,שהתקיים בה האויפרוף לרגל להם בעיר תל אביב ,הם סמכו ידיהם
והפליג רבי מרדכי בהתפעלותו מכך .אכן
נישואי הגה"ח רבי ישראל יעקב בוק הקדושים עליו וחיבבוהו חיבה יתירה
החסיד המופלא רבי מרדכי אויערבאך
וקילסוהו בשפתי צדיקים ובקרב קדושים
זיכה רבים וזכה והשפיע אורה של תורה שליט"א בבית מדרשו של הרבי האמרי
ביחס עילאי מיוחד ששמרו ליחידי סגולה
וחסידות בעיר תל אביב מיום בואו ועד אש זי"ע ,ומרן הגרש"ז הגיע במיוחד לרגל
שבאנשי מעלה מיוצאי חצר הקודש
צאתו בשם טוב ,כשכל שלומי בני ישראל השמחה לשבות בתל אביב ,בבית בנו
דרוזין .ובין חצרות הקודש ששכנו בעיר
שבעיר תל אביב בעבר ובהווה ,מבכים הג"ר מרדכי ,אז התלווה הגאון רבי מרדכי
תל אביב שבכולם היה הגה"ח רבי מרדכי
את לכתו בעצם עבודת הקודש שנשא לאביו פוסק הדור הגרש"ז אויערבאך
זצ"ל אהוב ונערץ על כל סביביו .גם בחצר
על שכמו מתוך אהבה רבה וחמלה גדולה זצוק"ל באותה שבת בתפילות ובטיש קדשנו בבית המדרש ברחוב דיזנגוף
ויתירה לכל אחד ואחד ,ונעקר מארץ של הרבי האמרי אש ,לרגל השמחה היה מתקבל בכל עת בואו אל רבותינו
החיים גברא רבא רועה נאמן ואב רחום שרויה במקום. המשפחתית שהיתה הקדושים בנועם ידידותו ונעימותו היו
לרחוק ולקרוב לקטן ולגדול ,דרכי תל באותה הזדמנות כשישב רבי שלמה זלמן רבותינו הקדושים מקבלים פניו בנהירו
אביב של מעלה אבלות ,פנה הודה פנה בקידושא רבא והקשיב לתורה שאמר דאנפין ובחיבה יתירה כרום ערכו וכיקר
זיווה ופנה הדרה .ובמהרה יתן השי"ת הרבי האמרי אש .התבטא אחר כך מרן תפארת גדולתו וענותנותו .וראו בו איש
שנזכה לגאולה קרובה ותחית המתים הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל ,והפליא האשכולות שהכל בו .גדול בתורה וגדול
והוא בתוכם ושמו של ר' מרדכי נזכר בדבריו את העמקות והבהירות שבתורה בחסידות ,מופלג בהרבצת תורה והעמדת
לזיכרון ולשם עולם בחצרות הקודש דתל של הרבי ,דברי הרבי היו חביבים בעיניו תלמידים ,במסירות נפשו לחסד עם הכלל
אביב של מעלה לשם ולתפארת ותהילתו ונכנסו לליבו ,והרבה לשבח זאת לאחר והפרט ,גאון משכמו ומעלה ורבים רבים
בקהל חסידים בכל אתר ואתר. מכן. נהנים ממנו עצה ותושיה ורבים השיב
אס ס
איש העסקים רמי לוי מסביר בשיחה מיוחדת ל"בשבילי דשא" מדוע הוא מחזיק טלפון פשוט בלבד
מלב עולם העסקים :עדות אישית על מחיר השעבוד למכשירים החכמים | איש
העסקים רמי לוי ,שעומד בראש מערכי מסחר ענקיים דבק במכשיר פשוט | "אני רואה
אנשים שיושבים איש עם רעהו ואינם מדברים ביניהם ,אלא שקועים לחלוטין במסך"
| והוא מוסיף" :ההתעסקות במכשירים הללו גוזלת שעות יקרות וממלאת את המוח "המכשיר נועד לשרת
ברעש מיותר ,מי שמחפש אותי לעניין נחוץ – יודע כיצד להשיג אותי" | שיחה מרתקת
את האדם ולא האדם
העסקים ,הבאים דווקא מתוך תוככי עולם
המסחר התובעני והסוער ביותר ,מהווים
מענה ניצח וקריאת השכמה מהדהדת לכל
מי שעדיין מתחבט בעניין.
מיושבות .רק כשהראש נקי מהסחות-הדעת
הללו ,מתפנה זמן אדיר לפעול ביישוב
הדעת ,לקדם יוזמות ולנהל את העניינים
במיקוד מלא".
לתמיהה כיצד ניתן לקיים קשר עסקי רציף
שהוא עד לה בחיי היום-יום .הוא מצביע
על מראות שכיחים שבהם בני אדם יושבים
סביב שולחן אחד ,שותפים עסקיים בפגישה
חשובה ,או אפילו בני משפחה ,ובמקום
לשוחח זה עם זה ,להקשיב ולהביט עין
את המכשיר" הרב ישראל פלר
כאשר יהודי המנהל מנגנוני ענק של בלי תוכנות תקשורת זמינות בכל רגע, בעין ,כל אחד מהם שקוע כולו בתוך המסך
מסחר גלובלי מעיד בפה מלא כי הריחוק יש בפיו תשובה ברורה" .מי שצריך אותי הקטן שלפניו" .מדובר בהרס הקשר האנושי
מן המכשירים המתקדמים אינו גורע כהוא לעניין דחוף ונחוץ ,פשוט מחייג אליי". הבסיסי" ,הוא מבהיר" .כשאני מנהל שיחה בשרשרת עסקית מקיפה ,הכוללת מנגנון בקרב ציבור יראי ה' הנשמעים להוראות
זה מהצלחתו הגשמית -אלא להפך ,הוא ולדבריו יש בכך גם תועלת גדולה" :שיחה עם עובד ,עם שותף או בתוך הבית פנימה, כלכלי מורכב ורחב היקף ,שמגלגל רבותינו גדולי התורה והחסידות ובראשם
המפתח ליישוב הדעת ,לרוגע ולניהול נכון קצרה ועניינית מלבנת ומסיימת את הדברים אני יודע שכעת אני נמצא שם ,בשימת לב מיליארדי שקלים בשנה ומצריך תיאום כ"ק מרן עט"ר שליט"א ,ההתנזרות מכלים
במהירות רבה יותר מעשרות התכתבויות אמיתית וללא הפרעות רקע של מכשירים שוטף מול סמנכ"לים ,מנהלי שיווק ,ספקים ומכשירים שאינם מאושרים על ידי ועדת
-הרי שנשמטת כליל הטענה של "אי אפשר
ממושכות" .ואם הנושא אינו כה דחוף ,הרי מהבהבים". וגורמים מסחריים מכל רחבי תבל .אולם הרבנים לענייני תקשורת של חצה"ק
אחרת". למרות הפעילות המסועפת הזו ,שבמסגרתה מודז'יץ היא יסוד מוסד לשמירת קדושת
שהוא יכול להמתין עד לשעות שבהן הוא
עבור אלה הנאבקים יום-יום בניסיונות
התקופה ומבקשים להיטהר ולהתקדש ברוח
יושב במשרד מול המחשב.
"הניסיון שלי מוכיח :העסקים אינם נפגעים
גורם מכריע נדמה כי חיבור בלתי פוסק לטכנולוגיות
המתקדמות ביותר הוא כביכול תנאי בסיסי
הבית וטהרת הנפש .אולם יש מי שעדיין
תוהים כיצד ניתן לצאת למרחב העשייה
יוזמת 'טהרנו' שעליה מעורר כ"ק אדמו"ר כהוא זה ,אלא להפך -הם מנוהלים ברוגע, גם במישור המעשי של ניהול עסקיו ,רמי להישרדות ,בולט רמי לוי בנוהג בלתי והפרנסה בלי להיות כבולים למכשירים
בריכוז ובאופן מועיל פי כמה .ממליץ לכל לוי רואה במכשיר הפשוט גורם מכריע שגרתי :מכיסו הוא שולף שוב ושוב מכשיר 'מתקדמים'.
שליט"א ללא הרף ,יש בעדות זו משום חיזוק
אחד לנסות ,ולראות בעצמו". ביכולת התפקוד וההצלחה" .בני אדם טלפון פשוט מהדור הישן. הדברים מקבלים משנה תוקף בעת הזו,
עצום .היא מוכיחה בעליל כי מי שבוחר
מבזבזים שעות יקרות מיומם בגלישה חסרת וכאן חשוב להקדים :מדובר ביהודי חם, על רקע המערכה הכבירה וחסרת הפשרות
לפעול מתוך משמעת עצמית ,שמירה על
טהרת המחשבה וניקיונה תוך ציות מלא מחייב את היראים תוחלת ובהתעסקות בהודעות סרק" ,הוא
טוען" .המוח מתמלא בנושאים מיותרים,
שומר מסורת ,שהשבת יקרה לו ועליה
ישמור מכל משמר ,בעסקיו כמו בחייו
להצלת הדור מנזקי הטכנולוגיה ופגעי הזמן.
מערכה -הניצבת בראש מעייניהם של מרנן
להוראות ,אינו מפסיד דבר -לא בעולם הזה, אין ספק .רמי לוי מחייב את היראים ברעש ובטרדות שאינם מאפשרים לחשוב הפרטיים ,ולצד העובדה שבכל סניף הוא ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א .אין זה
ובוודאי לא בעולם הבא. והחרדים לדבר ה'! דבריו המפוכחים של איש בצלילות ,להעמיק או לקבל החלטות מקים בית כנסת -בסמוך לביתו הוא הקים סוד כי דורנו זה עומד בפני ניסיונות כבדים
בית כנסת מפואר ,עם מקווה טהרה צמוד, וחסרי תקדים ,כאשר הכלים המשחיתים
כיאה וכיאות לבית ה'. מותירים להם ברירה כביכול ,אלא להשתמש אורבים על כל צעד ושעל ומבקשים להסיג
במכשירים המתקדמים. את גבול הקדושה .בתוך מציאות מאתגרת
כשהפנינו אליו -בשיחה מיוחדת שהוא
מקיים עם גיליון "בשבילי דשא" לקראת לצורך עמידה בלתי אמצעית על הדברים זו ,מתגלה גבורתם המפעימה של הניצבים
חג הסוכות השתא -את השאלה כיצד מתוך שדה המעשה עצמו ,פנינו לשיחה עם כחומה בצורה ,מתגברים כארי ומתנזרים
הוא מצליח לתפעל מערך כה רחב ומסועף איש העסקים רמי לוי -כדי לשמוע ממנו לחלוטין מכלים שאינם כשרים ,מתוך
ללא הכלים הדיגיטליים המודרניים -דבר בגוף ראשון כיצד ניתן לפעול ,להצליח מסירות נפש של ממש על טהרת הבית
שאחרים שנמצאים נמוך ממנו במדרג ולנהל מערכות מורכבות כאשר בכיס שמור היהודי ועתיד צאצאיהם.
העולם העסקי טוענים ש"אי אפשר היום אך ורק מכשיר פשוט לשיחות בלבד ,ללא בתוככי חצר הקודש מודז'יץ ,בהכוונתו
בלי זה" ,משיב לוי בעקביות ובמילים חדות שום מסכים וללא פגעי המדיה. הבהירה והנחרצת של כ"ק מרן אדמו"ר
ופשוטות. שליט"א ,יושמו קריאות אלו הלכה למעשה
הכלל הראשון שלו נוגע לשאלת "מי הוא
בעל הבית" .לדבריו" ,הטלפון צריך לשרת
אימפריה מטלפון מקשים ביד רמה .שבת 'טהרנו' נערכת אחת לשנה
לצד כנסי התעוררות תמידין כסדרן; ועדה
את האדם ,ולא שהאדם יהפוך למשרת של אימפריית המסחר והעסקים של איש מיוחדות לצד טובי אברכי הקהילה פועלים
הטלפון" ,הוא מדגיש" .כשאדם מחזיק העסקים רמי לוי פורשת זרועות על פני ללא לאות להעמקת ההסברה ,להצבת
במכשיר חכם ,המכשיר הוא זה שמכתיב לו תחומים רבים ומגוונים במשק .שמו חומות ההתבצרות ולהשרשת חומרת העניין
מתי לעצור ,מתי להביט ומתי להסיח את נקשר מדי יום בעסקאות ענק ,ברשתות בקרב הציבור.
דעתו" .לכן ,מסביר לנו רמי לוי ,הוא מסרב שיווק הפרוסות בכל רחבי הארץ ,בחברות אולם לצד החיזוק התורני המובן מאליו
להיות משועבד לכלי הטכנולוגי ה'חכם', תקשורת ,בפעילות נדל"ן ענפה ואף בתחומי בקרב יושבי בית המדרש ,נשמעת לא פעם
ומבקש להישאר בעל הבית על זמנו. התעופה הבינלאומית והסחר הגלובלי. טענתם של העוסקים במשא ומתן ,הטוענים
לוי מתאר בכאב את המציאות העגומה מדובר באדם שחולש על המילה האחרונה כי כורח הפרנסה ודרישות המסחר אינם
גס בס
עם תמונת מצב ברורה ,הכוונה כללית גדול מתוך ידע וכלים נכונים ,ולבנות רענון .אלו תובנות שמעניקות ידע מעשי
וכלים מעשיים לבדיקה עצמאית.
לצד זאת ,במידה ובמהלך 40הדקות
עולה כי המשפחה יכולה להפיק תועלת
תוכנית עבודה מעשית כדי להגיע לשם
בצורה בטוחה.
שתוכלו ליישם מיד.
כך ,שבמבט מקצועי אחד ,מבלי לשנות
את אורך החיים של המשפחה אפילו
א געזונט'ן ווינטער
מובהקת מתהליך מקיף ועמוק יותר של הזדמנות שחבל בסנטימטר אחד ,משיגים חיסכון 'אחרי החגים' ציון דרך לאחר תקופת עומס משמח ,ולקראת המעבר לשגרת החורף .זהו הזמן המדויק לעשות
ליווי מתמשך ,נציע להם כבר בסיום לפספס משמעותי וממקסמים את המשאבים
סדר בניהול הכלכלי של הבית /קופת 'ונתנו' האמונה על דאגה ומסירות תמידית למאזן הכלכלי של בתי
הפגישה להמשיך לתהליך ליווי מלא הקיימים.
עם מלווים מומחים שאיתם אנו עובדים
אנ"ש ,משיקה מיזם חדשני ומעצים //שיחה מקיפה עם הרב יהודה דובאוויק ,מנהל אגף 'איזון' בפורום
מהזווית שלכם כמי שמלווים משפחות
בצמוד .הכל מתוך שקיפות מלאה ,כבוד קופות הקהילות ,שמסביר מדוע בדיקה תקופתית היא צעד מתבקש בכל בית ,ואיך הופכים אבחון מקצועי
ומעניקים ייעוץ כלכלי למאות משפחות לחשוב גדול בצורה להזדמנות של צמיחה ,יציבות וביטחון כלכלי בס"ד //צעדים לחשבון מסודר ובריא.
הדדי ,ללא שום לחץ או התחייבות. בשנה .איך נולד שיתוף הפעולה עם קופת ריאלית
הקו המנחה אותנו בהוראת הקופה, החסד 'ונתנו'? או יותר נכון -מה הקשר בין
היא לראות את המשפחות משגשגות קופת צדקה לאיזון כלכלי? הרווח הזה הוא מיוחד .לדבריכם ניתן
וצומחות ברצון ומרצון. קבוע לייעוץ כלכלי מקצועי .זה לא כראוי .ממש כשם שכל אדם אחראי נגש חיים מאיר גלבר
הנהלת הקופה רואה לנגד עיניה ראייה לחסוך ולהרוויח המון כסף מבלי לשנות אומר שמשהו אצלם לא בסדר .זה גם לבדיקה תקופתית אצל רופא שיניים
לסיום ,מסר ממך למי שמהסס אם לפנות? רחבה וארוכת טווח .מתוך היכרות מאומה מהרגלי החיים .אולי נוותר על תקופת החגים שמאופיינת בהוצאות
לא אומר שהם לא 'מרוויחים' היטב. או מכניס את הרכב לבדיקה תקופתית מרובות ,אוטוטו מאחורינו .החורף הנה
אני אומר בצורה הכי פשוטה .אל תישאר עמוקה עם קהל אנ"ש והבנת הצרכים הרובד השני? אדרבא הרופאים בשוק החופשי בארה"ב במוסך ,ולא בגלל שיש תקלה ,אלא כדי
בשטח ,הם מבינים שהמענה הטוב ביותר הוא עומד אחר כותלנו ,ממתין בסבלנות
במקום שבו היית בשנה שעברה רק הרווח המיידי הוא בעצם עצום ,אך הרובד משתכרים הרבה מעבר לממוצע. לוודא שהכל עובד בצורה מיטבית וכדי לאחר 'שמיני-עצרת החג-הזה' ,להביא
מכוח ההרגל. שניתן לתת למשפחה הוא הכלים לבנות השני הוא העיקרי בעיניי .הוא אסטרטגי למנוע הפתעות בעתיד .כך בדיוק צריך
המחקר מלמד שזה פשוט לא התחום עמו חזרה ברוכה ורצויה לשגרה .זהו
יציבות וצמיחה בעצמה. בעיצוב חשיבה נכונה על העתיד .ושוב, להתייחס למערכת הפיננסית של הבית.
החורף והשגרה שבפתח הם הזמן המדויק שלהם .להסתכל מהצד על תמונת בדיוק הזמן בשנה שבו כל משפחה
לארגון ולבניית תקציב .אם יש לכם מתוך שיתוף פעולה עם אגף 'איזון' שיהיה ברור אנו לא מדברים כאן על המצב הכלכלית ,לזהות הזדמנויות ההקשר הזה לא כל כך מובן .בשיניים מבקשת לעשות סדר בבית ,לארגן את
הזדמנות לקבל פגישה עם יועץ מומחה, ב'פורום קופות הקהילות' ,הרמנו את הצטמצמות או הידוק חגורה .הנרטיב לצמיחה ולבצע התאמות התוכניות קדימה ולבנות
לקבל מבט מקצועי ,רענן ומעצים על המיזם הזה כדי לאפשר לכל משפחה שלנו הוא צמיחה ,התפתחות ובנייה. מדויקות ,זאת התמחות יציבות לאורך זמן.
המערכת הכלכלית שלכם ולפתוח פתח לקבל ייעוץ ברמה הגבוהה ביותר, אם אתם שואלים; איך גורמים שהשנה מיוחדת ,וחשוב מידי קופת 'ונתנו' ,האמונה
לצמיחה ולשגשוג ,זו פשוט מתנה שחבל בסבסוד כמעט מלא ובלי צורך בהשקעה הבאה תיראה טוב יותר מהשנה החולפת? תקופה לשוחח על כך בדיוק על כך -להעניק
לוותר עליה. כספית כבדה .הנגשת השירות בסכום איך מגדירים יעדים ריאליים ונכונים עם מי שמומחה בתחום. לציבור את הכלים
ניהול נכון הוא החלטה של אחריות, של 100ש"ח בלבד למשפחה ,היא זכות למשפחה לקראת שמחות ,נישואי ילדים, הטובים ביותר ליציבות
גדולה שקופת 'ונתנו' לקחה על עצמה.
רווחה ואיכות חיים .אל תוותרו על זה! רכישת נכס או יצירת גב כלכלי יציב? הערך המיידי ולרווחה ,יוצאת בימים
לרנר אפרים להרב כעת פנו למעשה ,מה קורה בסיום הפגישה? תדעו שהמענה עבורכם נמצא בפגישה -תשואות אלו במיזם משותף ויוצא
בטל' 054-8490550וקבעו תאריך לפגישה כאמור ,הפגישה הראשונה מעניקה ערך הזאת. וחיסכון דופן בשיתוף אגף 'איזון'
מרתקת ומחכימה. עצום בפני עצמה .המשפחה יוצאת ממנה המטרה היא לפקוח את העיניים ,לחשוב שע"י 'פורום קופות
מה למעשה קורה בפגישה במסגרת הקהילות'.
שאתם מציעים? האם המיזם ,מוזמנים קהל
צריך להביא ערימות של אנשי שלומנו ליהנות
מסמכים? ייחודית: מהזדמנות
השאלה חשובה מאוד, פגישת אבחון וייעוץ
ובעקבותיה אמקד לשם ממוקדת עם יועץ כלכלי
תיאום הציפיות. שמטרתה מומחה,
לשקף את המצב הקיים,
מדובר בפגישת אבחון
משאבים למקסם
ממוקדת של כ 40-דקות,
ולפתוח אפיקים של
ולכן אין צורך להגיע
צמיחה פיננסית.
עם שק כבד של קבלות
ומסמכים .המטרה אינה לקראת השקת המיזם
להתחיל לעבור על כל בתחילת חודש חשוון
נייר ועל כל חשבונית, אי"ה ,ערכנו שיחה
אלא לתת תמונה מאקרו מקיפה ומאירת עיניים
רחבה והכוונת על. וגם ברכב -כמו שאתה אומר עלולות עם הרב יהודה דובאוויק ,יועץ ומלווה
להיות 'הפתעות' .אבל במאזן הכלכלי של כלכלי ומנהל אגף 'איזון' ,כדי להבין מהי
הפגישה מורכבת משני רובדים עיקריים.
המשפחה ,אנו יודעים היטב מה אנחנו ומה עומד מאחורי היוזמה החדשה ,ולמה
הרובד הראשון הוא מתן ערך מיידי
עובדים ,כמה מרוויחים ,וכמה יוצא. מדובר בבשורה אמיתית לכל בית בכל
וכלים לבחינה עצמית .במהלך השיחה
זמן ,ודווקא עכשיו 'לאחר החגים'.
היועץ יעבור איתכם על מלמעלה על כפי שאמרתי השירות אינו פונה למי
המכשירים הפיננסיים העיקריים ,ויעניק שקשה לו בהתנהלות הכלכלית .גם
את היכולת והכלים לבדוק בכוחות אליו ,אבל לא רק .חשוב לדעת שיכול בדיקה תקופתית -כמו
עצמאיים האם הכל מנוהל נכון. להיות מנכ"ל מוכשר ,מנהל פרויקטים כל מערכת מורכבת
אם יש לכם נושא ספציפי חריג ,למשל מוביל ,תלמיד חכם מופלג ואפילו רואה
חשבון מצליח .הוא שולט בתחומו באופן ר' יהודה ,כששומעים על יוזמה כלכלית
תמהיל משכנתא שאתם מסתפקים
אבסולוטי .אבל ניהול פיננסי של המאזן שמגיעה מטעם קופת החסד ,המחשבה
לגביו ,או קרן פנסיה מסוימת ,תוכלו
הביתי מקצועי דורש התמחות ספציפית הראשונה של חלק מהאנשים היא שמדובר
להעלות אותו בשיחה ולקבל עליו דגשים
וידע דינמי שמתעדכן כל הזמן. בפתרון למצבי מצוקה וקושי התנהלותי .זה
ממוקדים.
המצב גם כאן?
היועץ יכול בשיחה קצרה לכוון אתכם מחקרים רחבים שנערכו בארה"ב
הראו עובדה מרתקת :דווקא בעלי 'חד משמעית לא'! צריך לשנות לחלוטין
איפה יש פוטנציאל לחיסכון בדמי ניהול,
מקצועות חופשיים נחשבים ויוקרתיים, את התפיסה .השירות הזה לא מיועד
איפה כדאי לבדוק כפילויות בביטוחים,
כמו רופאים בכירים ,נזקקים באופן למי שמרגיש 'תקוע' או אינו מתנהל
או האם תמהיל המשכנתא שלכם דורש
הס דס
יצירה מלכותית!
בס״ד
מודעה זו לקריאה בימות החול בלבד!
עצור!
עץ חיים היא למחזיקים בה טרם תיוועץ
הודעה משמחת לכלל בחורי אנ"ש ה ו פ יע לא ו ר ע ו ל ם !
כמידי שנה בשנה בעזהי"ת יתקיים גם השנה ישיבת בין הזמנים
בשבוע של סוכות ובשבוע שלאחריו
•
במשך חול המועד סוכות יתקיימו שיעורים
כפי שיפורסם במודעות בשטיבלאך
•
בשנה זו תינתן מילגה רק על לימוד שעות רצופות
סכום המלגה יהיה ₪ 15לשעה
שעות הלימוד הם בין השעות 14:00 – 10:00
לפחות שעה ,ועד 3שעות
•
פת שחרית לפני הסדר הלימוד
מקומות הלימוד כדלהלן: טעימה מהסוגיות הבוערות
• בית המדרש הגדול בבני ברק – אחראי הרב משולם בקנרוט שליט"א ארגז הכלים שיטת הפיתוי עדות מצמררת
• בית החסידים ברכפלד – אחראי הרב דוד זעליג קרימלובסקי שליט"א הצעדים המעשיים והבדיקות ניתוח מיוחד של המלכודות מתוך השטח
הקריטיות שחובה לבצע לפני השכיחות בשוק ,ומצגי השווא ראיון חשוף עם נפגעי עסקאות
• בית החסידים אשדוד – אחראי הרב אברהם גולדמן שליט"א חתימה על עסקה המפתים נדל"ן שהפסידו את מיטב כספם
• בית החסידים בירושלים – אחראי הרב ישעי' רטייזר שליט"א
• בית החסידים ביתר – אחראי הרב שמואל יעקב קרימלובסקי שליט"א
עסקאות נדל"ן הם בעלי השלכות וודאיות
אותנטי
אותנטי
אם הם יהיו לטוב או למוטב ,זה כבר תלוי מאוד בכם!
בברכת המלמד תורה לעמו ישראל ברבתכ איחם
הנהלת האיגוד הנהלת הקופה
תשרי תשפ"ז
צאו והתפרנסו זה מזה!
לאחר הרישום מוצלח של עשרות עסקים מאנ"ש
לאלפון עסקים
הננו להודיע
תמיד ,וביותר ברגעים הגורליים של השנה ,אנו רוצים לדעת שעשינו כי ההרשמה תסגר בעז"ה מיד לאחר החגים
את המיטב עבור יקירנו .שזכרנו ,שנזכרנו ,שהזכרנו ,ודאגנו לעילוי
נשמתם בצורה המהודרת ביותר
בלי ספקות ובלי החשש לשכוח
להרשמה ולפרטים ניתן לפנות
להרה"ח ר' משה אהרן ווגר הי"ו
מוזמנים להתחדש כעת זה אפשרי!
נרשמים כעת בנדרים פלוס -קופת 'ונתנו' > טופס יזכור
בטל' 052-7606494
או באימייל machonmod1@gmail.com
בקולקציה מלכותית לכבוד הרגל! כיבוד הורים
לא שוכחים יותר .מעבירים את מעות
ה'יזכור' בזמנם ,ביישוב הדעת ומתוך
הכבוד אמיתי ליקירינו.
אפס תקלות
הטופס המאובטח מעביר את השמות
המפורטים ,אתם מקבלים תזכורת ואישור
תשלום ,לרוגע שלכם.
נחת רוח לנשמה
מגדירים מראש את סכום מעות ה'יזכור',
ויודעים בוודאות מלאה שהזכות הזכרה
שמורים ורשומים.
ואנו תפילה לפני שוכן מרומים שתשרה ברכה והצלחה
בכל מעשי ידינו מתוך סייעתא דשמיא ושפע רב עד בלי די.
ערב יו"כ -סגור | בין יו"כ לסוכות רגיל | יום שישי ערב סוכות 11:00-12:30
הנהלת הקופה
בני ברק17:00-21:00 ,13:00-15:00 :
שעות פתיחה
זוכרים אהבתם .מזכירים שמותם .נזכרים לטובה
ירושלים ,בית שמש ,אשדוד ,אלעד17:00-21:00 : מבטיחים כעת את תשלום מעות ה'יזכור' מראש ,ועושים נחת רוח אמיתית לנשמתם
יום ו׳ בכל הסניפים11:00-12:00 :
ארמון דסקל ,שלמה המלך 8בני ברק (בניין ברכל) חנייה חינם
סניפים
ירושלים עמוס | 15אלעד שמעון הצדיק | 7אשדוד רבא | 16בית שמש נהר הירדן 39
זס רעד מיט דסקל 1599-515-000 וס
שפע ברכות לנווה אפריון שהשמחה במעונם
בית שירי ידידות בקול צהלה ורינה ,נישא בחדווה מתוך לב מלא רגשי תודה,
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ביום שמחת מכובדנו איש המעלה, הבה"ח ישראל דן פניגשטיין הי"ו ביתר
ממודז'יץ הרה"ח צבי יוסף לרנר שליט"א
לאירוסיו
רח' חבקוק 20בני ברק מג"ש דף יומי בבית החסידים בברכפלד
טל053-3180888 \ 03-5794512 :
לרגל השמחה השרויה במעונו
*** בהולדת נכדתו למזל"ט
ערב חג הסוכות תשפ"ז בס"ד בת לחתנו הרה"ח יוסף פרקל הי"ו הר"ר יוסף פרקל הי"ו ברכפלד
והברכה אחת היא לסב היקר מו"ח להולדת הבת
קבלת קהל בימי חוה"מ סוכות הרה"ח טוביה לרנר שליט"א
יהי רצון שיזכו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח
בסוכת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א המברך :בן ציון ברגמן
בזמנים דלהלן: הרה"ח שאול פניגשטיין הי"ו ביתר
הרה"ח אהרן ברמץ הי"ו ירושלים
לאחר תפילת שחרית ולאחר תפילת מעריב לאירוסי הילדים
(שחרית בשעה 8:25מעריב בשעה )19:15
ברכות במלוא חופניים
לבני היקר והנכבד ,כלי מחזיק ברכה
ובין השעות 12:00 - 13:15בצהריים הרה"ח צבי יוסף לרנר הי"ו ברכפלד
הר"ר יוסף פרקל הי"ו
לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בתו למזל"ט
*** והברכה אחת היא מג"ש דף יומי בבית החסידים בברכפלד
העליה לרגל לשריד בית מקדשינו למחותני הנכבד מרביץ תורה ברבים הרה"ח יהודה ויצמן שליט"א בני ברק
בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
הרה"ח צבי יוסף לרנר שליט"א
ולאביו הרה"ח טוביה לרנר שליט"א
להולדת הנכדים
תתקיים אי"ה לרגל הולדת הנכדה – הנינה
יה"ר שתרוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח ותזכו לגדלה לתורה לחופה
במוצאי יו"ט הראשון בשעה 22:30 ולמעש"ט הרה"ח יהושע בוק שליט"א ירושלים
***
המברך :פנחס פרקל הרה"ח שלמה ברמץ שליט"א ירושלים
טיש ליל הושענא רבה: מרת פניגשטיין תחי' בני ברק
יום חמישי בשעה 21:00בערב לאירוסי הנכדים
בברכת א'פריילעכן יום טוב
הגבאים
תשו"ח ורב תודות
לארכיון מודז'יץ
הר"ר הערשי
לרנר הי"ו
15יום
למבחני כתר תורה ש"ס כתר תורה הלכה
הרה"ח טוביה לרנר שליט"א בני ברק
מג"ש דף יומי בביהמ"ד הגדול
נזר הוראה
על המצאת
יום חמישי כ"ז תשרי תשפ"ז
להולדת הנינה
התמונות לעלון
בבנין המרכז העולמי
נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
יעל בת צביה
רבקה בת צפורה בריינדיל
רחל בת שיינדל
חדוה פריידל בת גולדה
אברהם בן רחל
התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה
הילד ישראל דן בן טויבא רבקה
לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
שירי ידידות בקול צהלה ורינה ,נישא מתוך לב לע"נ הרה"ח אברהם צבי ב"ר מרדכי ז"ל שנקר
מלא רגשי תודה לכבוד חתננו היקר והנכבד
הרה"ח ישראל פרלמוטר הי"ו נלב"ע ט"ו תשרי יו"ט ראשון של סוכות תשס"ח
לרגל שמחת הבר מצוה לבנו נכדנו ולע"נ הרה"ח מרדכי ב"ר אברהם צבי ז"ל שנקר
אלימלך שמעון ני"ו נלב"ע י"ז תשרי תשכ"ו
המברכים הונצח ע"י בנו ונכדו הרה"ח יחיאל שנקר הי"ו
הרב עוזי שויצה וביתו
נתרם ע"י נתרם ע"י לע"נ
הר"ר דוד דיסקינד הי"ו הרה"ח ישראל פרלמוטר הי"ו הרה"ח יהודה אהרן ב"ר אברהם ז"ל
לרגל השמחה השרויה במעונו לרגל השמחה השרויה במעונו וידבסקי
בהכנס בנו לוי יצחק ני"ו לעול תו"מ בהכנס בנו אלימלך שמעון ני"ו לעול תו"מ נלב"ע ליל א' דר"ה תשפ"ז
שמחת הבר מצוה תתקיים בעז"ה ביום חמישי שמחת הבר מצוה תתקיים בעז"ה ביום ראשון
כ"ג תשרי באולמי עטרת רח' עזרא 23בני ברק הונצח ע"י בני המשפחה
כ"ז תשרי באולמי בית מלכה בבני ברק
לע"נ מרת לאה ע"ה קמפינסקי לע"נ לע"נ
נלב"ע י"ג תשרי תשמ"ט הרה"ח משה ב"ר חיים דוד הכהן רטייזר ז"ל מרת רבקה צירל ב"ר יחיאל זאב ע"ה
בת ר' דוד אלטמן ז"ל קרימלובסקי
נלב"ע הושענא רבא תשס"ו נלב"ע ט"ו תשרי יו"ט ראשון סוכות
שהסתופף בצילו של ה"דברי ישראל" בפולין
הונצח ע"י בנו הונצח ע"י בנה
נדבת נכדיה וניניה
למשפחת קמפינסקי הגה"ח שמואל מאיר רטייזר שליט"א הרה"ח משה דוד קרימלובסקי הי"ו
לע"נ לע"נ לע"נ
מרת הינדא לאה סאכאטשעווסקי ע"ה הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
ב"ר שמעון פנחס הכהן ע"ה פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
נלב"ע הושענא רבה תשפ"ג נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הונצח ע"י בנה הר"ר יוסף הי"ו הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
חס
