gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: בשבילי דשא · Beshvilei Deshe

שבוע: סוכות (2026-09-21)

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סדר לימוד‬ ‫עמוד הקהילה‬ ‫מסכת יומא‬ ‫חוה"מ סוכות‬ ‫יומא פה‪:‬‬ ‫יום א'‬ ‫יומא פו‪.‬‬ ‫יום ב'‬ ‫גליון שט"ו שנה ז'‬ ‫יומא פו‪:‬‬ ‫יום ג'‬ ‫יום ד'‬ ‫יו"ט סוכות‬ ‫יומא פז‪.‬‬ ‫חזרה‬ ‫יום ה'‬ ‫תשפ"ז‬ ‫קו יודעי תורתך‬ ‫‪02.649.33.62‬‬ ‫גליון‬ ‫מוגדל עלי דשא‬ ‫בשבילי המערכת‬ ‫מרבוה"ק זיע"א‬ ‫מבקשים על הישועה 'הושענא'‪ .‬ובמה‬ ‫השנה‪ ,‬כולנו בתוך המעגל!‬ ‫אנחנו מצפים להוושע ביום זה יותר‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מכל הימים‪ .‬אלא כל הישועות אשר‬ ‫יש במעגל השנה רגעים מזוקקים‪ ,‬מכוננים‪ ,‬שבהם כל‬ ‫ענווה בסוכה‬ ‫אנו מבקשים בימי חג‪ ,‬אינם נחשבים‬ ‫תפילותיו של יהודי נעשות ניגון‪.‬‬ ‫אלא קטנות‪ ,‬אם הן בעת היותינו‬ ‫למה מצות הסכך להיות מגדולי קרקע‬ ‫המילים שנאמרו ברטט בימי הסליחות‪ ,‬הבקשות‬ ‫בגלות‪ .‬רק ביום השביעי של חג‪ ,‬שאז‬ ‫(סוכה יא‪.).‬‬ ‫שנלחשו בראש השנה‪ ,‬הדמעות של יום הכיפורים‬ ‫הוא אושפיזא דדוד מלכא משיחא‪ ,‬מה‬ ‫שאנו מבקשים על הישועה‪ ,‬היא לשוב‬ ‫כי בסוכה אנו ממשיכים עלינו השראת‬ ‫וצלילי השמחה שתחת הסכך‪ ,‬הכיסופין וההתרוממות‬ ‫לארצינו ולנחלתינו ויקים כסא דוד על‬ ‫השכינה‪ ,‬כמו שאומרים ביהי רצון‬ ‫שבהקפות‪ ,‬כולם נאספים אל הלב‪ ,‬והלב מבקש‬ ‫לכניסת הסוכה 'ותשרה שכינתך‬ ‫לצאת בריקוד של שמחה‪ .‬לחבוק את ספר התורה‬ ‫מכונו‪ ,‬ויקים לנו סוכת דוד הנופלת‪,‬‬ ‫הרי זו ישועה רבה‪ ,‬לכך נקרא יום‬ ‫בינינו'‪ ,‬ואין זה אלא על ידי ענווה ורוח‬ ‫בעוז‪ ,‬להיצמד אליו‪ ,‬ולומר בלי מילים‪ :‬הם חיינו‪ .‬וכאן‬ ‫נמוכה‪ ,‬כמו שכתוב (ישעי' נז‪ ,‬טו) 'אשכון‬ ‫(אמרי שאול)‬ ‫'השענא רבא'‪.‬‬ ‫חיינו‪ .‬כאן משוש ליבנו‪ .‬כאן עתידם של ילדינו‪.‬‬ ‫ואת דכא ושפל רוח'‪ ,‬על זה הרמז גדולי‬ ‫אל פסגת השיא הזה מובילים אותנו ימי ירח האיתנים‪.‬‬ ‫קרקע‪ ,‬כענין 'ונפשי כעפר לכל תהיה'‬ ‫אחרי ימי התשובה והתפילה‪ ,‬אחרי הישיבה בצילא‬ ‫פרשת וזאת הברכה‬ ‫(בתפילת אלוקי נצור)‪ ,‬ועל ידי זה יפרוש‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬מגיע שמחת תורה‪ .‬יהודי נוטל את ספר‬ ‫עלינו זיו שכינתו‪.‬‬ ‫התורה בזרועותיו‪ ,‬ורוקד עם כל אשר ביקש‪ ,‬עם כל‬ ‫שכר כפול – ללומד ולמפרנס‬ ‫(דברי ישראל)‬ ‫‬ ‫אשר קיבל עליו‪ ,‬עם כל אשר הוא מייחל להיות‪.‬‬ ‫שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך‬ ‫שמחה כפולה בסוכות‬ ‫והשנה‪ ,‬בבית המדרש הגדול‪ ,‬יהיה לריקוד הזה עומק‬ ‫(לג‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫ושמחת בחגך וגו'‪ ,‬והיית אך שמח‬ ‫נוסף‪.‬‬ ‫איתא באבות (פ"ה מ"י)‪' :‬האומר שלי‬ ‫(דברים טז‪ ,‬יד – טו)‪.‬‬ ‫שלך ושלך שלי עם הארץ'‪ .‬ופירשו‬ ‫השנה נבוא אל ההקפות ובתוך ליבנו פנימה הידיעה‪:‬‬ ‫בספה"ק אם אחד מפרנס‬ ‫מצינו בסוכות שהוא‬ ‫עשינו למען התורה‪ .‬התאמצנו למענה‪ .‬נתנו משלנו‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬וסבור בדעתו‬ ‫כנגד יעקב אבינו‬ ‫כדי שקולה יוסיף להישמע‪ ,‬עשינו הכל כדי שהיא‬ ‫שנותן מחלקו להתלמיד‬ ‫ע"ה‪ ,‬כדכתיב ביה‬ ‫תמשיך להתקיים‪.‬‬ ‫חכם‪ ,‬וכן התלמיד‬ ‫יז)‬ ‫לג‪,‬‬ ‫(בראשית‬ ‫והשמחה ‪ -‬שמחת כולנו היא‪.‬‬ ‫חכם אם סבור‬ ‫'ולמקנהו‬ ‫שנותן מחלקו‬ ‫ע ש ה‬ ‫******‬ ‫ס ו כ ו ת '‬ ‫בעולם הבא‬ ‫ימים של התלכדות עברו על חצר קדשנו‪ .‬התלכדות‬ ‫להמפרנס‬ ‫(טור או"ח סי'‬ ‫מפתיעה שעוד תיחרט באותיות של זהב בוהק בדברי‬ ‫הרי‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫תיז)‪ ,‬קרוי 'זמן‬ ‫ימיה של חצר הקודש‪ .‬לב הצטרף ללב‪ ,‬כתב שותפות‬ ‫אלו עצי הארץ‪.‬‬ ‫ואף‬ ‫שמחתינו'‪.‬‬ ‫לכתב שותפות‪ ,‬חתימה לחתימה‪ ,‬הרשאה להעברה‪,‬‬ ‫כי הקב"ה נותן‬ ‫וכדאמרינן‬ ‫שהוא רמז לגלות‪,‬‬ ‫גארטל התחבר גארטל‪ ,‬וכולם ביקשו להיות שותפים‪:‬‬ ‫לכל אחד פי שנים מחלקו‬ ‫בתפילה שבכניסה לסוכה‪' ,‬ובזכות‬ ‫המגיעו‪ ,‬יששכר מקבל חלק כפול‬ ‫צאתי מביתי החוצה ודרך מצותיך‬ ‫לכבד את התורה‪ ,‬לשמח את לומדיה‪ ,‬ולהעניק נחת‬ ‫בעולם הבא כדי שיחלוק עם המחזיקו‬ ‫ארוצה‪ ,‬יחשב לי זאת כאילו הרחקתי‬ ‫רוח לאבינו הרועה הנאמן כ״ק מרן אדמו״ר שליט״א‪.‬‬ ‫נדוד'‪ ,‬מכל מקום נכפלה בו השמחה‪,‬‬ ‫שיוכל ללמוד בשלוה‪ ,‬ולזבולון נותן‬ ‫כל אחד הביא את חלקו‪ .‬זה בנתינה נדיבה‪ ,‬זה בקבלה‬ ‫חלק כפול בעולם הזה‪ ,‬אחד בעבורו‬ ‫כדכתיב 'ושמחת בחגך וגו'‪ ,‬והיית אך‬ ‫שיש בה מאמץ‪ ,‬וזה במסירות והקדשת זמן ועשייה‪.‬‬ ‫ועוד חלק בשביל יששכר‪.‬‬ ‫שמח' (דברים טז‪ ,‬יד – טו)‪.‬‬ ‫מאחורי כל התחייבות עמד לב שאמר‪ :‬מוסדות התורה‬ ‫לכן‪' ,‬שמח זבולון בצאתך ויששכר‬ ‫והוא על דרך שביארנו (במק"א) בכפל‬ ‫הללו יקרים לי‪ .‬הבחורים והאברכים הללו הם חלק‬ ‫באהליך'‪ ,‬כי שניהם צריכים לשמוח‪,‬‬ ‫השמחה שבברכת חתנים‪' ,‬שמח תשמח‬ ‫מחיי‪ .‬אני רוצה שקול תורתם יישמע גם מכוחי‪.‬‬ ‫דהגם שכל אחד נותן חלק לחבירו‪ ,‬מכל‬ ‫רעים האהובים'‪ ,‬הראשונה להעברת‬ ‫וכך נרקמה שמחה משולשת‪ ,‬שחלקיה שלובים זה‬ ‫מקום אינו נחסר ממנו כלום‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫העצבות והשניה לעצם השמחה‪ .‬וכן‬ ‫בזה‪ :‬שמחת התורה ולומדיה; שמחתו של הרבי‪,‬‬ ‫הכין לכל אחד חלק כפול שיוכלו לתת‬ ‫בחג הסוכות שהוא כנגד הגלות צריך‬ ‫(אמרי אש)‬ ‫גם להשני‪.‬‬ ‫להרבות בשמחה ולכופלה‪ .‬ובר מן דין‬ ‫המבקש לראות את בניו מתעלים בתורה באין מפריע;‬ ‫על ידה ניצולים מכל צרות הגלות‪,‬‬ ‫ושמחתם של המחזיקים‪ ,‬הזבולונים‪ ,‬הזוכים להיות‬ ‫חלק מן מעיינות החיים המפכים בהיכלי הישיבה‬ ‫שמחת תורה‬ ‫וכמאמר הס"ק מקאזמיר זצוק"ל עה"כ‬ ‫(ישעי' נה‪ ,‬יב) 'כי בשמחה תצאו'‪ ,‬שמכוח‬ ‫והכוללים‪.‬‬ ‫השמחה תצאו מכל צרה וצוקה‪( .‬נחלת‬ ‫"קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל חד הוא"‪ .‬וכאשר‬ ‫לימוד גורר לימוד‬ ‫דן)‬ ‫ישראל מתלכדים ששים ושמחים סביב התורה‪ ,‬גם‬ ‫לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אף‬ ‫הלבבות מתקרבים‪ ,‬והיו לאחדים בידינו‪ .‬הדאגה‬ ‫על פי שלא לשמה‪ ,‬שמתוך שלא לשמה‬ ‫בא לשמה (פסחים נ‪.):‬‬ ‫הושענא רבא‬ ‫נעשית משותפת‪ ,‬האחריות נעשית משותפת‪ ,‬וגם‬ ‫השמחה נעשית משותפת‪.‬‬ ‫אמר לפרש מאמר חז"ל הנ"ל בדרך‬ ‫הצפיה לגאולה‬ ‫******‬ ‫זה‪ :‬לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות‬ ‫הענין שנקרא יום זה 'השענא רבא'‪.‬‬ ‫אפילו שלא לשמה‪ ,‬פירוש אפילו‬ ‫עוד מעט קט‪ ,‬בעיצומו של יו"ט שמחת תורה נקרא‬ ‫ידמה בנפשו שכל עסק תורתו ועשיית‬ ‫הלא כל יום ויום משבעת ימי החג‬ ‫את הפסוק "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך"‪.‬‬ ‫המשך בעמוד הכ' >>>‬ ‫המשך בעמוד ב' >>>‬ ‫א‬ ‫לפרסום והנצחות‪yt5055660@gmail.com | 03-5055660 :‬‬ ‫המשך בשבילי המערכת‬ ‫תזלוג לנו באין רואה‪ ,‬ותעלה גם תפילה‬ ‫וברכה בכל מעשי ידיו‪.‬‬ ‫(בראשית רבה צט‪ ,‬ח)‬ ‫חז"ל מסבירים במדרש‬ ‫חרישית‪:‬‬ ‫******‬ ‫כי זבולון קדם ליששכר בברכתו של יעקב‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬טאטע זיסער‪ ,‬השתדלנו‬ ‫(בראשית מט‪ ,‬יג) "זבולון לחוף ימים ישכון"‬ ‫בימי הסוכות אנו אוגדים את ארבעת‬ ‫למען בניך העוסקים בתורה‪ .‬עזור לנו‬ ‫וכן בברכתו של משה (דברים לג‪ ,‬יח)‪" :‬שמח‬ ‫המינים המהודרים ומשמחים לב כל‬ ‫זבולון בצאתך ויששכר באוהליך"‪",‬ולמה‬ ‫לראות את ילדינו חבוקים ודבוקים‬ ‫רואיהם וניגשים עמם להקיף את הבימה‪,‬‬ ‫כן? אלא שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא‬ ‫בתורתך באמת‪ ,‬וזכנו לגדל בנים ובני‬ ‫שספר התורה עליה‪ .‬אגודה אחת בידינו‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ויששכר עוסק בתורה וזבולון בא ומאכילו‬ ‫בנים עוסקים בתורה ובמצוות כל הימים‪.‬‬ ‫ובקשה אחת בפינו הנזעקת מעומק הלב‪:‬‬ ‫‪ -‬לפיכך קדמו‪ .‬עליו אמר הכתוב "עץ חיים‬ ‫השפע עלינו "גוטע קינדער"‪ ,‬נחת יהודית‬ ‫"אנא ה' הושיעה נא"!‪.‬‬ ‫היא למחזיקים בה"‪.‬‬ ‫אמיתית‪ ,‬אידישע לעכטיגע דורות‪ ,‬וקיים‬ ‫והשנה‪ ,‬הבקשה הזו קרובה כל כך ללבנו‪.‬‬ ‫וכן ברש"י הק' בלשונו הזהב‪ :‬זבולון‬ ‫בנו שלא תמוש התורה מפינו ומפי זרענו‬ ‫הרי נשאנו יחד דאגה לעתיד המוסדות‪.‬‬ ‫ויששכר עשו שותפות‪ ,‬זבולון לחוף‬ ‫עד עולם‪.‬‬ ‫שלא יבואו למצב של חורבן ח"ו‪ ,‬ביקשנו‬ ‫ימים ישכון‪ ,‬ויוצא לפרקמטיא בספינות‬ ‫******‬ ‫ישועה‪ ,‬ונחלצנו לפעול למענם‪ .‬גם כשלא‬ ‫ומשתכר‪ ,‬ונותן לתוך פיו של יששכר‪ ,‬והם‬ ‫היה לנו קל‪ ,‬גילינו לפתע כמה כוח אדיר‬ ‫מתוך השמחה הזו אנו מביטים נכוחה גם‬ ‫יושבים ועוסקים בתורה‪ ,‬לפיכך הקדים‬ ‫יש לציבור כאשר כולם נותנים כתף‬ ‫אל ההמשך והעתיד העומד לפנינו בס"ד‪.‬‬ ‫זבולון ליששכר‪ ,‬שתורתו של יששכר על‬ ‫ונרתמים בכל לב ונפש במטרה משותפת‬ ‫אל הבשורה שתלווה אותנו לקראת השנה‬ ‫ידי זבולון היתה"‪.‬‬ ‫ובמבט צופה פני עתיד‪ .‬ההשתתפות היתה‬ ‫הבעל"ט‬ ‫מפתיעה וסוחפת‪ ,‬נהרות של הכרת הטוב‬ ‫ובהמשך המדרש שם באות מילים‬ ‫בהתחשב בימים העמוסים בערבי‬ ‫ישׁב‬‫ת ְמ ַסיְ ּעֹו ֵל ֵ‬‫"ש ְׁלָּך ֵהן‪ֶ ,‬ש ַׁא ְ ּ‬ ‫ֶ‬ ‫מופלאות‪:‬‬ ‫הימים טובים שעעל"ט‪ ,‬כמובן‬ ‫ָב ֶּהן"‪.‬‬ ‫שהעבודה טרם הסתיימה‪ .‬רבים‬ ‫שלך הן‪.‬‬ ‫זכו לקבל את תשורת הקודש מידי‬ ‫גם לך חלק באוהל הזה‪ .‬אתה יוצא‬ ‫רבנו שליט"א‪ ,‬וכן רבים קיבלו על‬ ‫למלאכתך‪ ,‬טורח לפרנסתך ונושא‬ ‫עצמם שותפות‪ ,‬ובשל טרדות החגים‬ ‫בעול עמל יומך‪ ,‬ובאותה שעה‬ ‫עדיין לא הספקנו ליצור עמם קשר‬ ‫יושב בחור חמד על תלמודו‪ ,‬אברך‬ ‫ולהסדיר את מימוש התחייבותם‪.‬‬ ‫מברר סוגיה לעומקה של שמעתתא‬ ‫לכל אחד ואחד מהם נתונה הוקרתנו‬ ‫אליבא דהלכתא‪ ,‬וקול התורה עולה‬ ‫העמוקה‪ .‬אנו יודעים שהקבלה באה‬ ‫השמיימה‪ .‬אתה‪ ,‬אתה עצמך ‪-‬‬ ‫מן הלב‪ ,‬ומבקשים לסייע לה לבוא‬ ‫מסייע להם לישב באוהלה של‬ ‫לידי מעשה‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬והאוהל הזה נעשה גם שלך‪.‬‬ ‫מעתה‪ ,‬כמה מעוררת היא הקריאה‬ ‫במהלך השבועות הקרובים‪ ,‬ובמהלך‬ ‫הנצחית ״שמח זבולון״‪ .‬יש לך‬ ‫כל שנת השותפות ניצור קשר‬ ‫במה לשמוח באמת‪ .‬יש לך חלק‬ ‫הדוק עם כולם‪ ,‬כדי לבסס יחד את‬ ‫בתורה הנלמדת‪ ,‬בהתמדה הנבנית‪,‬‬ ‫המשך החזקת היכלי ממלכת התורה‬ ‫בנפשות צעירי הצאן הגדלים בין‬ ‫דמודז'יץ‪ .‬כל התחייבות שתתממש‬ ‫כותלי בית המדרש ‪ -‬בנין לדורות‪.‬‬ ‫תוסיף יציבות ועוגן למוסדות‪,‬‬ ‫ורש״י מפרש (דברים שם) כי "שמח‬ ‫תאפשר ללומדים להמשיך בתלמודם‬ ‫זבולון בצאתך" היא הברכה שאותה‬ ‫ותעניק לשותפים את שמחת חלקם‬ ‫שמענו רבות במהלך השנים מפ"ק‬ ‫בעץ החיים ‪,‬ותביא לרבנו שליט"א‬ ‫רבינו עט"ר שליט"א‪" :‬הצלח‬ ‫את הידיעה והבשורה שהכל מתנהל‬ ‫בצאתך לסחורה"!‬ ‫על מי מנוחות ותעניק לו את שלוות‬ ‫אל היציאה‪ ,‬אל העמל‪ ,‬אל דאגות‬ ‫הנפש ורוגע הלב כדי שיוכל להשפיע‬ ‫הפרנסה‪ ,‬מתלווה ברכת התורה‬ ‫עלינו מטוב נהורך‪.‬‬ ‫היודעת לתגמל בהבטחתה מפי ק‪-‬ל‪.‬‬ ‫עוד עבודה רבה לפנינו‪ .‬בכלל המישורים‬ ‫ואהבה זרמו מאז ההכרזה מפי הקודש‬ ‫זבולון מחזיק בעץ החיים‪ ,‬וממנו הוא‬ ‫וכינון האגפים‪ ,‬אך בסייעתא דשמיא‪,‬‬ ‫לאחר מעמד הסליחות‪ .‬אה‪ ,‬מה נהדר היה‬ ‫שואב הצלחה ורב שפע וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫בכוחו של הציבור כולו‪ ,‬כאיש אחד‬ ‫מראה כהן‪ ,‬כשעברנו לפניו כבני מרון‪,‬‬ ‫כאשר מתבוננים בפיוט הנאמר בעיצומו‬ ‫בלב אחד‪ ,‬מבשרים אנו כי התחלנו את‬ ‫ומברכות פיו כולנו התברכנו בהרחבה!‬ ‫של שמחת תורה‪ ,‬ומושר בעוז שוב ושוב‬ ‫העלייה על דרך המלך‪ .‬את המסירות הזו‬ ‫ומתוך אותה אחדות מפעימה והיסטורית‪,‬‬ ‫בהקפות ובטיש‪ ,‬מתבלטת מתוך הזעקה‬ ‫אנו מוקירים למאוד‪ ,‬ועל כל לב שנפתח‬ ‫נבקש כעת גם‪" :‬אנא ה' הצליחה נא"!‬ ‫ׁיעה‬ ‫הֹוש ָ‬ ‫ִ‬ ‫התפילה המפעימה‪" :‬עֹוזֵ ר ַד ִּלּים‬ ‫ועל כל יד שסייעה בעצה באומר ובמעש‪,‬‬ ‫הצלח נא את תורתם של הבחורים‬ ‫יחה נָ ּא"‪.‬‬ ‫ּומ ִצּיל ַה ְצ ִל ָ‬ ‫ּפֹודה ַ‬ ‫נָ ּא‪ֶ ,‬‬ ‫תודתנו משוגרת מעומק הלב בהלל ורנן‪.‬‬ ‫והאברכים המסולאים מפז‪ .‬הצלח נא‬ ‫השנה‪ ,‬לאחר שפתחנו את הלב לתמיכה‬ ‫וכאשר יתחיל הניגון של ההקפות‪ ,‬וכאשר‬ ‫את עמלם של המחזיקים בהם‪ .‬תן ברכה‬ ‫הגונה בעמלי התורה‪ ,‬הפכנו לשותפים‬ ‫המעגל ילך ויתרחב‪ ,‬נרים את רגלינו‬ ‫במעשי ידיהם של כל מי שנענו לקריאת‬ ‫מלאים עם רבינו שליט"א‪ ,‬או אז‪ ,‬יכולים אנו‬ ‫ברקידה של שמחה עילאית טפח וטפחיים‬ ‫הקודש‪ ,‬ופתח לפניהם שערי שפע וסייעתא‬ ‫להרהיב עוז ולבקש‪" :‬עוזר דלים הושיעה‬ ‫מעל הקרקע‪ ,‬ונישא עמנו את הידיעה‬ ‫דשמיא במידה טובה ומכופלת וכפי שבירך‬ ‫נא" ‪ -‬אנא ק‪-‬ל רחום וחנון‪ ,‬בזכות הושטת‬ ‫רבנו שליט"א‪ ,‬שלא ירגישו זאת כלל!‬ ‫היד הזו‪ ,‬בזכות עמידתנו לימין המוסדות‬ ‫הברורה הזו‪:‬‬ ‫וכשיגיע יום הנשגב של שמחת תורה‪,‬‬ ‫בבחינת שהתאמצנו להיות "פודה ומציל"‬ ‫יש לנו חלק‪ .‬השנה יש לנו שותפות‪ .‬נגיל‬ ‫יום של 'עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה‬ ‫את כתר התורה מהמיצר החומרי המאיים‬ ‫ונשיש‪ ,‬כי היא לנו עוז ואורה!‬ ‫מכם'‪ ,‬ניכנס כולנו בצוותא חדא וברעותא‬ ‫על המשך שגשוגו ‪ -‬התפילה "הצליחה נא"‬ ‫והשנה ‪ -‬זכינו‪ .‬כולנו בתוך המעגל‪.‬‬ ‫דליבא אל המעגל הגדול‪ .‬נאחוז איש ביד‬ ‫תתקיים בנו אי"ה במלואה‪ .‬כי מי שמסייע‬ ‫מחוברים בשותפות אמיצה בל תינתק בזה‬ ‫רעהו‪ ,‬נרקוד באהבה ובהתאמצות‪ ,‬ומתוך‬ ‫לתורה‪ ,‬זוכה שהקב"ה מצליח את דרכיו‪,‬‬ ‫ובבא‪.‬‬ ‫השמחה נעצום את העיניים‪ ,‬דמעה רותחת‬ ‫מברך את מטה לחמו‪ ,‬ומשרה שכינה‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫�‬ ‫ֻֻס ַּּכ‪++++‬ת ‪++‬אֹו‪+‬רֹו‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרפראות משולחן גבוה‬ ‫הושענא רבא ושמחת תורה‬ ‫סוכות‬ ‫התורה מרוממת האדם‪ ,‬מלבד ההנאה בלימודה‬ ‫הסוכה שקולה ככל המצוות מפני שמביאה לאמונה שלימה‬ ‫על דרך מוסר ועבודה ניתן להסביר בדרך הנוגעת לנו במיוחד ביום זה ‪ -‬יום‬ ‫בפייט ליו"ט שני של סוכות (חזרת הש"ץ שחרית) אומרים 'בל תהי מצות סכה בעיניך קלה‪ ,‬כי‬ ‫הושענא רבא ואושפיזא דדוד מחד‪ ,‬וערב שמיני עצרת ושמחת תורה מאידך‪,‬‬ ‫כנגד כל מצות דת חקותיה שקולה'‪ .‬ותמוה‪ ,‬מנין למד הפייטן לומר דמצות סוכה שקולה‬ ‫כאשר אנו מכינים עצמנו לפזז ולכרכר בכל עוז לכבוד התורה הקדושה‪.‬‬ ‫כנגד כל המצות‪ ,‬ובחז"ל איתא כן על כמה מצות אחרות [מילה (נדרים לב‪ ,).‬צדקה (ב"ב ט‪,).‬‬ ‫ּ�ָּבֵעֵ ֵּת נֵ ֵצֵ ֶא ִִמ ּ�ָּב �ֵֵּתינ �ּו ֶֶאל ֵצֵ ל ַה ּ�ֻּס �ָּּכה‪,‬‬ ‫בכתוב נאמר 'בכתף ישאו'‪ ,‬כאילו הלויים הם הנושאים את הארון והלוחות‪,‬‬ ‫ציצית (שבועות כט‪ ,).‬עבודה זרה (הוריות ח‪ ,).‬שבת (ירושלמי ברכות א‪ ,‬ה)]‪ ,‬ולא במצות סוכה‪.‬‬ ‫ׁש ֶַאֵּת ַה �ֵּּת ׁׁשּו ּ�ָקה‪,‬‬‫ֶֹאׁש ֶֶאֵּת ִַמ ּ �‬ ‫יַ ַַחד נַ ֵעֲ ֶלה ֵעַ ל ֹר ׁ‬ ‫אולם אמרו חז"ל (סוטה לה‪ ).‬שלאמתו של דבר‪ ,‬הארון הוא שהיה נושא את‬ ‫וכתב המפרש‪ ,‬דמקורו של הפייטן הוא מדברי הגמרא (ע"ז ג‪ ).‬שלעתיד לבוא כשיראו‬ ‫נושאיו‪ .‬הרעיון הטמון בכך הוא‪ ,‬שהאדם צריך להטות שכמו לקבל על עצמו‬ ‫אומות העולם שהקב"ה משלם שכר לישראל‪ ,‬יטענו שאם היה הקב"ה כופה עליהם הר‬ ‫ֵעַ ל ׁ ּׁשנּ ה ׁ ֶׁשל ֵעּ ִּמל‪ֶׁ ׁ ,‬של ֵעֲ ִל ּ �יה ּו�ְזּ ָּכִ ּ �יה‪,‬‬ ‫עול תורה להגות בה ביום ובלילה ולקיים את כולה‪ ,‬בתחילה העול הוא קשה‪' ,‬כל‬ ‫כגיגית היו אף הם מקבלים את התורה ושומרים מצותיה‪ ,‬לפיכך הם מבקשים 'תנה לנו‬ ‫יׁש ִַמֶאָק ּוַ ֲַחּוּ יּ ה‬ ‫ׁ ֶׁש ּהְפּ ָּכּ ה ֶֶאֵּת ַה ִ �ל �ִמּו�ד ּלִגִ ׁ ּ‬ ‫ההתחלות קשות'‪ ,‬ובהמשך‪ ,‬האדם מתחיל לחוש את מתיקות התורה‪ ,‬ודברי‬ ‫מראש ונעשנה'‪ .‬והקב"ה ישיב להם‪ ,‬מצוה קלה יש לי וסוכה שמה‪ ,‬לכו ועשו אותה וכו'‪.‬‬ ‫התורה נעשים עבורו כ'זמירות' נעימות וערבות לאוזן‪ .‬ועלול האדם לחשוב‬ ‫מכך שנבחרה מצות סוכה‪ ,‬למד הפייטן שהיא שקולה ככל המצות‪ ,‬ולכן אם היו אומות‬ ‫שבכך הגיע אל תכליתו וייעודו‪ ,‬הוא קשור אל התורה ואוהב אותה‪ ,‬ולזה למדונו‬ ‫ְזֶֹאֵּת ּהֶאּו ֹֹּרה ׁ ֶׁש ּ�ָּבֵּתּו ְֹּך ּ�ָּב �ֵֵּתינ �ּו נִ ִּמ ֶֻּסָּכֶ ֵּת‬ ‫חז"ל שעדיין אין בכך די‪ ,‬הארון נושא את נושאיו‪ ,‬התורה ניתנה לנו כדי שתישא‬ ‫העולם מקיימים אותה כראוי‪ ,‬היה נחשב להם כאילו קיימו כל מצות התורה‪.‬‬ ‫תרומם ותגביה את נושאיה טפח וטפחיים מעל הקרקע החומרית והגשמית‪,‬‬ ‫בביאור הטעם דמצות סוכה שקולה ככל המצות‪ ,‬יש לבאר על פי דברי חז"ל (ערכין לב‪ ):‬על‬ ‫ִֵמֵעַ �ִמּו�ד ּלֵעַ �ִמּו�ד‪ּ ,‬ו ִ�ִמד�ַ ף ּל ִַמ ֶ�ֻּסָּכֶ ֵּת‪,‬‬ ‫תכלית עסק התורה‬ ‫הנאמר בכתוב (נחמיה ח‪ ,‬יז) שבני ישראל‬ ‫ָּק ִָּביֵעּו�ֵּת יּו ִֹּמיּו ִִֹמיֵּת ִִמ ּ�ָּב ִלי ּלּוַ �ֵֵּתֹר‬ ‫איננה ההשתעשעות‬ ‫לא עשו סוכות מימי יהושע בן נון עד ימי‬ ‫באמריה בלבד‪ ,‬אמנם‬ ‫עזרא‪ ,‬ומפרשת הגמרא‪ ,‬שבוודאי בכל‬ ‫ׁ ֶׁש �ִגּו ֶֹֹר ִֶמֵּת ַל ַ�ָּביִ ֵּת ּל ִה ֵּּתֵעַ � ֵֵּטֹר ּ�ָּב'ָּכֶ ֵֶּתֹר'‪,‬‬ ‫וההנאה‬ ‫השמחה‬ ‫הזמן הזה קיימו מצות סוכה‪ ,‬אלא כוונת‬ ‫הצרופה שיש לאדם‬ ‫הכתוב היא שבימי עזרא ביטלו אנשי‬ ‫ֵהן �ָּּכל ּהֵעּו ֹּלם ַה �ְֶזה הּו�ֶא ַֹרָק ד�ִ ַיֹרֵּת ֵעֲ ַֹרֶאי‪,‬‬ ‫מדברי תורה‪ ,‬חשיבותם‬ ‫כנסת הגדולה את יצרא דעבודה זרה‪,‬‬ ‫גדולה לאין ערוך‪ ,‬והם‬ ‫והגינה זכות זו עליהם כמו סוכה‪ ,‬ואת זה‬ ‫� ְּפֹרּוְֹזּ דּוֹֹר ׁ ֶׁשל ֲַחלּוֹף ׁ ֶׁש ֵֶאינ ֹּו � ָּּכ ַדֶאי‪,‬‬ ‫התבלין היחיד נגד‬ ‫לא עשו מימות יהושע בן נון‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ּוּ ֶּאנ �ּו �ָּבּוֹנִ ים ּלנ �ּו ׁ ּׁשם ִ�ָּב ׁ ּׁש ִֵמי �ִּמֹרּוֹם‪,‬‬ ‫התגברות היצר‪ ,‬אולם‬ ‫מכלל הדברים אתה למד שמצות סוכה‬ ‫קבלת עול תורה באמת‬ ‫ד�ִ ַיֹרֵּת ֶָק ַָּבֵע ׁ ֶׁש �ֵּּת ִֶאיֹר �ָּּכִמ ֹּו יַ ֲהלּוֹם‬ ‫היא כאשר האדם מוסר‬ ‫מגינה על היושב בה‪ ,‬מפני יצרא דע"ז‪,‬‬ ‫שלפיכך נקט הכתוב שביטול יצרא‬ ‫ומשעבד את עצמו‬ ‫דע"ז הגין על דורו של עזרא 'כמו סוכה'‪,‬‬ ‫ּהֵעּו ֹּלם �ָּּכ �ל ֹּו ִּמ ַַח �ֶָּכה ּלֵעּוֹֹר ֹּו ׁ ֶׁשל ִלּוּ יּ ֵּּתן‪,‬‬ ‫לתורה שתשנה אותו ותעדן אותו בכל הליכותיו ודרכיו‪ ,‬גם כאשר איננו עוסק‬ ‫ואין הכוונה רק לעבודה זרה כפשוטה‬ ‫בה בפועל‪.‬‬ ‫ֶַא ְּך ּלנ �ּו ִּמנּ ה יּ ְפּ ה � ָּּכ ָּּבֹר ֵעַ �ֵּּתה נִ �ֵַּתן‪,‬‬ ‫ודוד המלך שקרא לדברי תורה 'זמירות'‪ ,‬נתכוין לטובה ולבטא מתיקותם‬ ‫אלא לכל אביזריה‪ ,‬כל הרהור ומחשבה‬ ‫שאינו עולה בקנה אחד עם האמונה‬ ‫�ִָּכי ִִמי ׁ ֶׁשֵעּ ִֵמל ּּוִמ ׁ ַׁש ֵ �נן ֶֶאֵּת �ֵּתּו ַֹֹרֵּת ַה �ָּבּו ֵֹֹרֶא‬ ‫הנפלאה של דברי התורה‪ ,‬לעודד את העם לעסוק בה‪ ,‬ואמנם יתפרש כך‬ ‫השלימה הפשוטה והתמימה‪ ,‬הסוכה‬ ‫יּו ׁ ֵֹׁשָּב �ָּּכל ַה ׁ � ּׁשנּ ה ּ�ָּב ֻּּס � ַָּכֵּת ֶאּוֹֹר ֹּו ׁ ֶׁשל �ֵּתּו ֹֹּרה‬ ‫הכתוב 'בכתף ישאו'‪ ,‬מלשון 'שאו זמרה'‪ ,‬ללמוד תורה במתיקות וערבות‪ ,‬מיט‬ ‫מגינה מפניהם‪ ,‬שהיא 'צילא דמהימנותא' ‪ -‬היושב בה חוסה בצל האמונה בשלימות‪.‬‬ ‫א'גישמאק‪ .‬אך בד בבד היה עליו להדגיש באזניהם גם את הפירוש השני של‬ ‫והנה בעבודה זרה מפורש בחז"ל (הוריות ח‪ ).‬שהיא שקולה ככל המצות‪ ,‬וכן אמרו (קידושין‬ ‫'בכתף ישאו'‪ ,‬הארון נושא את נושאיו‪ ,‬שהגישמאק איננו התכלית‪ ,‬המטרה היא‬ ‫מ‪ ).‬שכל הכופר בה‪ ,‬כמודה בכל התורה כולה‪ ,‬ומהאי טעמא יתן הקב"ה לאומות העולם‬ ‫ׁש ִּמ ַּחה ִּמ ׁ ּׁש ֶל ִֶמֵּת‪,‬‬ ‫יִ �ֵֵּתן ַה ׁ � ֵׁשם ּוּ ִֵּתְזּ ָּכ� �ּו ּל ִ �‬ ‫ההתרוממות וההתקרבות אל הקב"ה שאדם זוכה לה ע"י עסק התורה‪ .‬דוד‬ ‫את מצות סוכה כניסיון על כל המצות‪ ,‬כי אם יצליחו להיגמל מיצרא דע"ז ולבטל עצמם‬ ‫ּ�ָּב ֵָּביֵּת ַה �ִִמ ּד ֹּר ׁׁש ּו ַ�ָּב ּ�ֻּס �ָּּכה ַה ִּמֹרּו ִֶֹמ ִֶמֵּת‪,‬‬ ‫המלך עצמו בוודאי ידע וזכר זאת‪ ,‬אך היה מוטל עליו לחדד זאת גם באזני העם‪.‬‬ ‫אל האמונה השלימה בהשי"ת‪ ,‬ייחשב להם כאילו הודו בכל המצות‪ ,‬ושפיר אמר הפייטן‬ ‫כתיקון על כך‪ ,‬סיבבו מהשמים שישכח לגמרי את דין 'בכתף ישאו' וירכיב את‬ ‫על מצות סוכה כי כנגד כל מצות דת חקותיה שקולה‪.‬‬ ‫ׁשֵּתְזּ ָּכ� �ּו ּל ׁ ֶׁשְפַ ֵע ּ�ָּב ֹּרָּכּ ה ׁ ֶׁש ֵֶאינּ �ה נִ ִגּ ַֹרֵעַ ֵּת‬ ‫ִ‬ ‫הארון על עגלת בקר‪ ,‬כשתוך כדי הליכה היה ניכר שאף הבקר אינם מסוגלים‬ ‫ומבואר בגמרא (ע"ז ג‪ ):‬שכשיתן הקב"ה לאומות העולם מצות סוכה‪ ,‬מיד כל אחד ואחד‬ ‫ׁשּוֹן ִִמ �ִַמֵעּ יּ נַ י ַהד�ַ ֵעַ ֵּת‪.‬‬ ‫ּוּ �ִֵּת ׁ ּׁש ֲֶאָּב �ּו ִַמיִ ם ּ�ָּב ּ �‬ ‫ׁש �‬ ‫לשאת את כובדו של הארון‪ ,‬ולעיני בשר היה נדמה כמט ליפול‪ ,‬ועונשו של‬ ‫הולך ועושה סוכה בראש גגו‪ ,‬והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז‪ ,‬וכל אחד ואחד‬ ‫עוזא הזכיר לכל ישראל מה שנשכח קצת מהם‪ ,‬שה'ארון נושא את נושאיו' ‪-‬‬ ‫מבעט בסוכתו ויוצא‪ .‬ואף שבני ישראל אם יש להם צער מישיבת הסוכה‪ ,‬הם פטורים‬ ‫תפקידנו איננו לשאת את התורה בלבד‪ ,‬אלא לתת לה לשאת ולרומם אותנו‬ ‫א פריילעכן יום טוב לכלל אנ”ש‬ ‫(ליל הושענא רבא תשפ"ג)‬ ‫ולהפוך אותנו לאדם אחר לגמרי‪ ,‬יהודי של תורה‪.‬‬ ‫ורשאים לצאת‪ ,‬אבל הגויים 'בעוטי מי מבעטי'‪.‬‬ ‫לומדי‪ ,‬נציגי‪ ,‬ונבחני ‘יודעי תורתך’‬ ‫ולכך בני ישראל‪ ,‬אינם מבעטים בסוכה כשיוצאים ממנה כשמצטערים‪ ,‬כי אנו נכנסים‬ ‫השמחה ‪ -‬על התחלת לימוד התורה‬ ‫אל הסוכה לאחר העבודה בימי הרחמים והסליחות‪ ,‬בהם המלכנו עלינו את מלך מלכי‬ ‫בהערכה עצומה ובאהבת התורה‪,‬‬ ‫המלכים הקב"ה מתוך אהבה והשתוקקות עצומה‪ ,‬וכדי להשלים זיכוך כח האמונה‬ ‫איתא (קוה"ר א א) דמהפסוק (מלכים א' ג טו) וה' נתן חכמה לשלמה וגו' ויעש‬ ‫משתה לכל עבדיו‪ ,‬למדים דעושים סעודה לגמרה של תורה‪ ,‬ע"כ‪ .‬וצ"ב‪ ,‬דהרי‬ ‫והמלכת השי"ת ניתנה לנו מצות סוכה‪ ,‬עלינו להיות ברורים בדעתנו שכניסתנו אל הסוכה‬ ‫דוד דב טאוב‬ ‫שמואל אליהו טאוב‬ ‫לא סיימו שם את התורה‪ ,‬אלא רק דקיבל שלמה המלך חכמה‪ ,‬ועכשיו מתחיל‬ ‫הקדושה היא על מנת כן שאף אם יתגבר כח יצרא דע"ז עד למאוד‪ ,‬כחמה בתקופת‬ ‫עזריאל יעקב לרנר‬ ‫ללמוד‪ ,‬ואיך למדו משם לעשות סעודה לגומרה של תורה‪.‬‬ ‫תמוז‪ ,‬נקיים בנפשנו 'שאם באת לבעוט‪ ,‬דע שאתה ירא‪ ,‬ואין ירא בועט' (עיין ירושלמי סוטה‬ ‫ויש לומר‪ ,‬דהנה עיקר השמחה בשמחת תורה אינה על שסיימו ללמוד‪ ,‬אלא‬ ‫פ"ה ה"ה)‪ ,‬ובכל אופן ומצב שיעבור עלינו‪ ,‬לא ניטוש ולא נעזוב את תמימות אמונתנו ח"ו‪,‬‬ ‫דעכשיו מתחילים ללמוד‪ .‬לפי זה אפשר ללמוד משלמה המלך לעשות סעודה‬ ‫אז תהיה לנו הסוכה לעזר ולתועלת אמתית על כל השנה כולה‪ ,‬בל תהי מצות סוכה קלה‬ ‫לגמרה של תורה‪ ,‬והיינו על שמתחילים עכשיו מחדש‪ ,‬כשם ששלמה המלך‬ ‫בעיניך כי כנגד כל מצות דת חקותיה שקולה‪.‬‬ ‫עשה סעודה על התחלת הלימוד‪(.‬שמחת תורה תשע"ח)‬ ‫(רעווא דרעווין שבת חוה"מ סוכות וליל הושענא רבא תשפ"ג)‬ ‫‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫שאמרו נעשה ונשמע‪ ,‬וכיון שרצו‬ ‫דיים והותר הוא סתיר‪ .‬ולדברינו מיושב‪,‬‬ ‫אלי"‪ ,‬ורק אח"כ "ואשובה אליכם"‪ .‬וכמו‬ ‫מורינו ראש הישיבה שליט"א‬ ‫זמן שמחתינו‬ ‫לראות את מלכנו ולשמוע מפי הגבורה‪.‬‬ ‫שמלאכת ההבאה היתה 'דיים'‪ ,‬אבל‬ ‫כן בימים אלו‪ ,‬בתחילה "אני לדודי"‪,‬‬ ‫אבל כשאמרו למשה דבר אתה עמנו‬ ‫בליבם היתה תשוקה של 'והותר'‪ ,‬א"כ‬ ‫שמיראת הימים מתעורר מעצמו לשוב‪,‬‬ ‫ונשמעה‪ ,‬אזי השתמשו עם תיבת‬ ‫המלאכה זה ה'דיים' שהביאו‪ ,‬אבל‬ ‫ורק אחר "ודודי לי"‪ .‬אבל סוכות הוא‬ ‫'ונשמעה' לבד‪ ,‬וזה היה ע"י שכפה‬ ‫ה'והותר' זה התשוקה שהייתה בליבם‬ ‫זמן של תשובה מאהבה‪ ,‬שהקב"ה משיב‬ ‫עליהם את ההר כגיגית‪.‬‬ ‫ליתן עוד ועוד‪ ,‬ושלא נכלל בתואר‬ ‫ומחזיר את היהודי אליו יתברך‪ ,‬ומתקיים‬ ‫מלאכה‪ ,‬כי את זה הם לא הביאו‪ .‬אבל‬ ‫בנו "השיבני ה' אליך ונשובה"‪ ,‬ועי"ז כל‬ ‫קרוב כל כך‪ ,‬וכדאיתא ברש"י על הפסוק‬ ‫מדוע דווקא חג הסוכות מכונה בתואר‬ ‫הטעם שינסה הקב"ה את האומות‬ ‫כל זה מעיקר התשובה‪ ,‬להשתוקק‬ ‫ההנהגה שלנו מתעלה ומתקדשת‪ ,‬אפילו‬ ‫"דבר את עמנו ונשמעה" וכו'‪" ,‬את" לשון‬ ‫"זמן שמחתינו"?‬ ‫במצוות סוכה‬ ‫ולרצות עוד ועוד‪ .‬ולכן השופר שמטרתו‬ ‫החלק החומרי‪ .‬ועתה יובן כמין חומר מה‬ ‫נקבה‪ ,‬אמר משה רבינו לבנ"י‪ ,‬התשתם‬ ‫בהתקרב חג הסוכות‪ ,‬זמן שמחתנו‪,‬‬ ‫הוא לעורר על תשובה‪ ,‬והוא נקרא כן‬ ‫שדרשו חז"ל על הפסוק "וביום שמחת‬ ‫כוחי כנקבה שאינכם חפצים להתקרב‬ ‫ולפי"ז יבואר מה שאמרו חז"ל במסכת‬ ‫עלינו להתבונן ולהבין מדוע חג זה שהוא‬ ‫מלשון "שפרו מעשיכם"‪ ,‬זהו חכמה‬ ‫לבו" זה בנין ביהמ"ק‪ ,‬וכן הסוכה היא‬ ‫מאהבה ולשמוע מפי הגבורה‪ ,‬ע"כ‪ .‬ויובן‬ ‫ע"ז (ג‪ ‚).‬שלעתיד לבוא כשיאמרו‬ ‫נעשה לזכר ענני הכבוד‪ ,‬זכה לתואר 'זמן‬ ‫ואינה מלאכה‪ ,‬כי עיקר התשובה הוא‬ ‫מעין המקדש‪ ,‬ועל כן נקרא מודע זה "זמן‬ ‫לפי הנזכר‪ ,‬שבתשובה מיראה נהפכים‬ ‫האומות תנה לנו מראש ונעשנה‪ ,‬כלום‬ ‫שמחתינו'? זהו תואר מיוחד שלא מצאנו‬ ‫איננה מלאכה‪ ,‬אלא לשוב אל ה' בכל‬ ‫שמחתינו"‪ ,‬לפי שאנחנו זוכים להעלות‬ ‫העוונות רק לשגגות‪ ,‬כיון שאין קרובים‬ ‫כפית עלינו הר כגיגית‪ ,‬יתן להם הקב"ה‬ ‫אותו בחג השבועות כאשר קיבלו בנ"י את‬ ‫הלב מאהבה‪ .‬ואכן במשכן זכו לתקן את‬ ‫כ"כ אזי לא נשתנית המציאות אלא רק‬ ‫את כל המציאות שלנו להקב"ה‪ ,‬ולקדש‬ ‫התורה ונקרא 'יום חתונתו'‪ ,‬ולא בפסח‬ ‫מצוות סוכה‪ ,‬ומקדיר עליהם חמה‪ ,‬והם‬ ‫הנעשה שהקדימו בנ"י לנשמע ושנפגם‬ ‫נתמתק במקצת‪ ,‬ולכן העוונות נהפכים‬ ‫גם את החלק החומרי‪.‬‬ ‫שנגאלו ממצרים ויצאו ממ"ט שערי טומאה‪.‬‬ ‫יוצאים ומבעטים‪ .‬והקשו בגמרא‪ ,‬שהרי‬ ‫בחטא העגל‪ ,‬ולכך התורה מדגישה‬ ‫לשגגות ולא לזכויות‪.‬‬ ‫צריך להבין מדוע דווקא חג הסוכות נבחר‬ ‫כוחה של‬ ‫במצטער גם ישראל יוצאים‪ ,‬כמו שפסק‬ ‫בציווי על בנין המשכן את הלשון‬ ‫להיות זמן שמחתינו‪ ,‬ועוד צריך ביאור‬ ‫רבא שהמצטער פטור מסוכה‪ ,‬ותירצו‬ ‫"ועשית" או "ועשו"‪ ,‬כדי לרמז שזהו‬ ‫הטעם שאין עושים זכר למן ולבאר‬ ‫מדוע עושים זכר לענני הכבוד ולא זכר לנס‬ ‫שהחילוק הוא‪ ,‬שהאומות מבעטים‬ ‫תשובה‬ ‫התיקון על 'נעשה'‪.‬‬ ‫ועפי"ז יובן ג"כ מדוע לא עושים זכר למן‬ ‫של מן והבאר‪.‬‬ ‫ויוצאים‪ .‬והנה יש לבאר מדוע הקב"ה‬ ‫והבאר‪ ,‬כי המן הוא לחם רוחני שמלאכי‬ ‫נותן לאומות דווקא את מצוות סוכה‪.‬‬ ‫זכיית בני ישראל לענני הכבוד בזכות‬ ‫השרת ניזונין ממנו‪ ,‬ואמרו חז"ל לא ניתנה‬ ‫חשיבותה המיוחדת של שמחת בית‬ ‫מאהבה‬ ‫ועוד‪ ,‬מה היא התשובה הניצחת מזה‬ ‫הקדמת נעשה לנשמע‬ ‫תורה אלא לאוכלי המן‪ .‬ועל הבאר מרים‬ ‫השואבה‬ ‫שהם מבעטים‪ .‬אלא ההסבר הוא‪ ,‬לפי‬ ‫מובא‪ ,‬שזכו על ידו לחכמה‪ .‬ונמצא ששני‬ ‫ונראה שלענני הכבוד שזכו בנ"י בזכות‬ ‫דברים אלו היו דברים רוחניים‪ ,‬דברים‬ ‫והנה מובא בגמרא‪ ,‬שעיקר השמחה בחג‬ ‫שמצוות סוכה מראה על התשוקה‬ ‫שהקדימו נעשה לנשמע‪ ,‬הם אינם עמוד‬ ‫הסוכות היתה בשמחת בית השואבה‪,‬‬ ‫לחסות בצל השכינה ולעשות רצון ה'‪,‬‬ ‫ששייכים למציאות של מלאכים‪ ,‬משא"כ‬ ‫הענן ועמוד האש ששימשו לישראל עוד‬ ‫ענני הכבוד שזה היה מצב של צל השכינה‬ ‫בשאיבת המים לניסוך‪ .‬ולהבין זאת באור‬ ‫ולבטל את עצמנו וכל רצוננו לרצונו‬ ‫בימי חג הסוכות שבים בנ"י בתשובה‬ ‫קודם מתן תורה‪ ,‬שהרי אין לומר שזה‬ ‫ודביקות בה'‪ ,‬ועי"ז לקדש את החומריות‪,‬‬ ‫יקרות‪ ,‬דהנה בגמרא הפליאו גדולות‬ ‫יתברך‪ ,‬ולכן כשהקב"ה הוציא חמה‬ ‫מאהבה‬ ‫על שמחת השואבה שהיו מרקדים‬ ‫מה שנסתלק מהם בחטא העגל‪ ,‬שהלא‬ ‫וכיון שזוהי עבודה לדורות‪ ,‬לכן קבעו על‬ ‫מנרתיקה ומקדיר עליהם‪ ,‬זה היה‬ ‫גם לאחר חטא העגל שימשו עמוד הענן‬ ‫אמרו חז"ל (ע"ז ד‪ ):‬לא היו ישראל ראויים‬ ‫זקנים וחסידים במשך כל הלילה‪ ,‬ומובא‬ ‫זה זכר‪.‬‬ ‫לבחון ולהוכיח אם אכן כל רצונם הוא‬ ‫והאש‪ .‬אלא בהכרח שזה מדבר על‬ ‫לאותו החטא [של מעשה העגל] אלא‬ ‫בירושלמי (סוכה פ"ה ה"א) שמשמחה זו שאבו‬ ‫כדי להורות תשובה לרבים‪ .‬והנה ביום‬ ‫ומדת השמחה גם כן דומה לעניין האמור‪,‬‬ ‫לה'‪ ,‬שהרי אכן דין הוא שמצטער פטור‬ ‫עוד חמישה עננים ששימשו לישראל‬ ‫רוה"ק‪ ,‬ומשם שאב יונה נבואתו ורוה"ק‪.‬‬ ‫כיפור נסלח חטא העגל לבנ"י‪ ,‬ולכן‬ ‫כי הרי ידוע מהיסוד של הרה"ק מקארלין‬ ‫מהסוכה‪ ,‬אלא שבנ"י מצפים שיוכלו‬ ‫כמבואר במדרש תנחומא פרשת בשלח‪,‬‬ ‫וכן אמרו במסכת סוכה‪ ,‬מי שלא ראה‬ ‫בימים הללו של עשרת ימי תשובה‬ ‫זי"ע‪ ,‬ששמחה היא איננה מצווה‪ ,‬אבל מה‬ ‫לחזור ולקיים שוב את רצון ה'‪ ,‬ולכן‬ ‫שהיו ז' עננים לישראל במדבר‪ ,‬ומתוכם‬ ‫הרחקת מים התחתונים ממים העליונים‪,‬‬ ‫שמחה זו לא ראה שמחה בימיו‪ .‬ודבר זה‬ ‫מועילה אפילו תשובת היחיד‪ .‬אולם‬ ‫ששמחה פועלת‪ ,‬אין בכוחה של שום מצוה‬ ‫הם אמנם יוצאים מהסוכה‪ ,‬אבל מצפים‬ ‫ב' עננים הם עמוד הענן והאש‪ .‬וצריך‬ ‫שהיו בוכים שרוצים להיות לפני הקב"ה‪,‬‬ ‫טעון ביאור‪.‬‬ ‫ביו"כ זהו זמן של תשובה מיראה‪,‬‬ ‫לפעול‪ .‬כלומר שהשמחה מביאה את האדם‬ ‫בכל רגע לחזור לסוכה‪ .‬ואילו האומות‬ ‫לומר שחמישה עננים הנותרים הם‬ ‫ופייסם הקב"ה ונתן להם מצוות ניסוך המים‬ ‫ונראה דהנה מובא בתיקו"ז‪ ,‬שהמים‬ ‫ואילו חג הסוכות הוא זמן של תשובה‬ ‫לעשות רצונו ומצוותיו‪ ,‬ובניקל יותר לגבור‬ ‫אינם חפצים באמת לעשות רצון ה'‪,‬‬ ‫אותם העננים שהקיפו את בנ"י מכל‬ ‫שיזכו שיעלו על גבח המזבח‪ .‬ובביאור‬ ‫הם מקור התאוות‪ ,‬ואם כן י"ל שמטרת‬ ‫מהאהבה‪ ,‬כי אז הקב"ה הראנו את הכח‬ ‫על יצה"ר‪ .‬ומובא בגמרא במסכת תענית‬ ‫ולכן ברגע שהם נפטרים מהסוכה‪ ,‬הם‬ ‫הרוחות‪ ,‬ונקראו "הכבוד"‪ ,‬כיון שעל‬ ‫העומק בזה י"ל כנ"ל‪ ,‬שהמים התחתונים‬ ‫שאיבת המים והניסוך הייתה להעלות את‬ ‫של התשובה מאהבה‪ ,‬שזה בחינה של‬ ‫(כב‪ ,).‬על הני תרי בדחני שאמר עליהם‬ ‫רומז לכל מיני תאוות‪ ,‬ומים העליונים‬ ‫כל הגשמיות והתאוות הכלולים במים‬ ‫בועטים בכדי להראות שהם את שלהם‬ ‫ידם הי' בחינת גילוי כבודו יתברך‪ ,‬והם‬ ‫תשובה שלימה‪ ,‬שעל ידה חוזר האדם‬ ‫אליהו הנביא שהם מזומנים לחיי העוה"ב‪,‬‬ ‫מרמזים על קרבת אלוקים‪ ,‬והיו המים‬ ‫התחתונים‪ ,‬למזבח‪ ,‬דהיינו לקדושה‪.‬‬ ‫עשו ואינם מחויבים עוד למצוה זו‪.‬‬ ‫אלו שנסתלקו בעגל‪ ,‬ואח"כ חזרו בבניין‬ ‫לבחינה של למעלה וקודם החטא‪[ .‬והנה‬ ‫מחמת שהיו משמחים אנשים עצובים‪ .‬וזה‬ ‫בוכים על החלק הגשמי שלהם‪ ,‬על דבר‬ ‫והעבודה של ר"ה ויוכ"פ היא להבדיל בין‬ ‫המשכן‪ .‬ואם כן אפשר לומר שאותם ענני‬ ‫יש לבאר בזה את הכפילות בי"ג מידות‪,‬‬ ‫מראה על גודל הכוח שיש בשמחה‪ ,‬שעל‬ ‫היותם רחוקים מה'‪ ,‬ולכן נתן לנו ה' את‬ ‫ע"י הסוכה זוכים להשיג את הבחינה‬ ‫הכבוד שימשו בזכות שבנ"י הקדימו‬ ‫שחוזרים פעמיים על שם ה'‪ ,‬ורש"י‬ ‫ידה יכול כל אחד לחיות עם הקב"ה בכל‬ ‫חג הסוכות שהוא "זמן שמחתנו"‪ ,‬שעניינו‬ ‫הרוחניות לגשמיות ולהיבדל ולהתקדש‪,‬‬ ‫של קודם החטא‬ ‫לומר נעשה‪ ,‬ולכן בזמן שהביאו לבנין‬ ‫מביא מחז"ל שהפירוש הוא‪ ,‬אחד קודם‬ ‫מצב‪.‬‬ ‫וכמו שמצאנו בהלכה שראוי להקפיד‬ ‫הוא העלאת וניסוך המים התחתונים ע"ג‬ ‫המשכן בכדי לתקן הפגם ב'נעשה'‪ ,‬מיד‬ ‫שיחטא ואחד לאחר שיחטא‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫וא"כ זהו העניין שסוכות הוא זמן‬ ‫בעשי"ת מלאכול פת עכו"ם‪ ,‬גם מי שרגיל‬ ‫והטעם שבסוכה זכו להשיג את הבחינה‬ ‫המזבח‪ ,‬וזוהי סיבת השמחה‪ ,‬ובפרט שיש‬ ‫חזרו ענני הכבוד לבנ"י‪ ,‬כי הרי כאשר‬ ‫'קודם החטא' זה כשעשה תשובה‬ ‫שמחתינו‪ ,‬כי על ידי החג זה יכולים להיות‬ ‫בכך במשך כל השנה‪ ,‬וכמו כן יש עניין‬ ‫של קודם החטא‪ ,‬שהרי איתא שכל‬ ‫בכוחה של השמחה לרומם את האדם גם‬ ‫בנ"י הקדימו נעשה‪ ,‬ביטלו את עצמם‬ ‫שלימה וזכה לבחינה של קודם החטא‪,‬‬ ‫מחוברים בכל עת ובכל שעה בהקב"ה‪ .‬וזה‬ ‫להתענות וכדו' ולהתעלות עד הבחינה של‬ ‫הנפילה בחטא העגל הייתה מחמת‬ ‫בחלק החומרי‪.‬‬ ‫להקב"ה‪ ,‬ומסרו נפשם לעשות כל‬ ‫ו'אחר שיחטא' זה מקודם שעשה תשובה‬ ‫הטעם שאמרו חז"ל שבשמחת השואבה‬ ‫יוה"כ‪ ,‬שביום זה נדמים בנ"י למלאכים‬ ‫שנתקרבו מיראה ואמרו למשה "דבר‬ ‫ויסוד כזה נמצא מזקיני 'האמרי שאול'‬ ‫רצונו‪ ,‬ובזה הם מעידים על המלכת ה'‬ ‫או שעשה תשובה מיראה]‪.‬‬ ‫לא ראינו שינה בעיננו‪ ,‬כיון שהשינה היא‬ ‫שאין שייך אצלם גשמיות כלל אלא כולם‬ ‫אתה עמנו" והיו צריכים לכפי'‪ ,‬ואילו‬ ‫זי"ע‪ ,‬שזוהי השמחה בסוכות‪ ,‬והביא‬ ‫עליהם‪ ,‬וחוסים הם בצילו של השכינה‪,‬‬ ‫והנה בנ"י קודם חטא העגל זכו לענני‬ ‫היפך החיבור‪ ,‬ולכך לא היו ישנים אלא רק‬ ‫רוחניים‪ ,‬וזאת בכדי להזדכך מכל תאוה‬ ‫היו מתקרבים מאהבה ושומעים מפי‬ ‫את דברי המדרש עה"פ 'סכתה לראשי‬ ‫שהרי במה שאדם מבטל עצמו לרבש"ע‬ ‫הכבוד‪ ,‬ואיתא בגר"א ועוד‪ ,‬מהתרגום‬ ‫בגדר של מכתפי אהדדי‪ .‬והנה בר"ה ויוכ"פ‬ ‫גשמית וחומרית‪ .‬וזאת היא עבודה של‬ ‫הגבורה‪ ,‬היו בבחינה יותר גבוהה ולא‬ ‫ביום נשק'‪ ,‬יום שנושקין ב' עולמות‪,‬‬ ‫בכל הנהגות החיים‪ ,‬חשיב הוא שחוסה‬ ‫שיה"ש על הפסוק "עד שיפוח היום‬ ‫העבודה היא מיראה‪" ,‬והאלוקים עשה‬ ‫'אתכפיא'‪ ,‬היינו לגבור ולנצח את הרע‪.‬‬ ‫היו נופלים‪ .‬והנה בסוכות שמתקרבים‬ ‫וכתב שזה חיבור של גוף ונפש‪ .‬ולכאורה‬ ‫בצילא דמהימנותא‪ ,‬וממליך עליו את‬ ‫ונסו הצללים"‪ ,‬מלמד שכשחטאו בעגל‬ ‫שייראו מלפניו"‪ ,‬ולכן בימים אלו זה בחינה‬ ‫להקב"ה בתשובה מאהבה‪ ,‬מתקנים על‬ ‫כוונתו כדברינו‪ ,‬שזה נעשה ע"י החיבור‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וזה ביאור של ענני הכבוד שבנ"י‬ ‫נסתלקו ענני הכבוד‪ ,‬ולאחר שהביאו‬ ‫של "שובו אלי ואשיבה" וכו'‪ ,‬וכמו שקראנו‬ ‫ימי חג הסוכות מקדשים ומעלים החומר‬ ‫ידי זה את שורש החטא‪.‬‬ ‫והדביקות עם הקב"ה‪ ,‬שעי"ז גם החומר‬ ‫חוסים בצל קל בצילא דמהימנותא‪ ,‬וכמו‬ ‫תרומת המשכן בסוכות חזרו ענני‬ ‫בהפטרת שבת שובה "שובה ישראל עד ה'‬ ‫נתקדש‪ ,‬וזה הענין של תשובה מאהבה‬ ‫אבל העבודה של חג הסוכות הוא קידוש‬ ‫ועתה יובן מדוע ע"י תשובה מאהבה‬ ‫שקודם החטא אמרו בנ"י רצוננו לראות‬ ‫הכבוד‪ .‬והיינו‪ ,‬כיון שהרבו להביא‬ ‫כי כשלת" וכו'‪ ,‬כי בימים הנוראים מחמת‬ ‫שנהפכים זדונותיו לזכויות‪ ,‬בחג הסוכות‬ ‫החומר‪ ,‬שזה עבודה של 'אתהפכא'‪,‬‬ ‫זדונות נהפכים לזכויות‪ ,‬שהרי כל הטעם‬ ‫את מלכנו‪ ,‬כך בסוכות הוא בחינה של‬ ‫מאהבה את נדבת המשכן לכפרה על‬ ‫היראה האדם פותח בתשובה תחילה‪ ,‬ואזי‬ ‫שעניינו כאהבה המקלקלת את השורה‪,‬‬ ‫להעלות את החומר לצורה‪ .‬וזה המצוה‬ ‫שהיצר הרע נכנס בבנ"י ונפלו בעגל‬ ‫לראות את מלכנו‪ ,‬דתיבת 'סוכה' הוא‬ ‫זהב העגל ולעשות לו דירה בתחתונים‪,‬‬ ‫נהפכים העוונות לשגגות‪ .‬וזה הפירוש "כי‬ ‫שמגודל אהבתו ותשוקתו לה'‪ ,‬מדלג הוא‬ ‫שיש באכילת כזית פת בסוכה‪ ,‬הסוכה היא‬ ‫ונתחייבו על זה‪ ,‬נגרם ממצב של כפו‬ ‫מלשון 'סֹוכֶה'‪ ,‬וכמו שהביא רש"י על‬ ‫שזהו בחינה של תשובה מאהבה‪ ,‬בזכות‬ ‫כשלת"‪ ,‬לשון שגגה‪ .‬וזהו הלשון שהקב"ה‬ ‫על מדריגות‪ ,‬ואהבתו יתברך ממלאה את‬ ‫מצוה שכל האדם מוקף בה‪ ,‬להורות בזה‬ ‫עליהם ההר כגיגית‪ ,‬אך על ידי תשובה‬ ‫'יסכה'‪ ,‬שזוהי שרה שנקראת יסכה על‬ ‫זה חזרו למעלה שהיו בה קודם החטא‪,‬‬ ‫אמר לראובן‪ ,‬אתה פתחת בתשובה תחילה‪,‬‬ ‫כולו ואת כל ישותו ומחברתו להקב"ה‪,‬‬ ‫שכל האדם מתהפך ומתעלה אל הקדושה‪,‬‬ ‫מאהבה מתקנים את הכפי'‪ ,‬וממילא‬ ‫שם שסוכה ברוה"ק‪.‬‬ ‫וחזרו ענני הכבוד‪.‬‬ ‫עתיד הושע מצאצאיך לפתוח בתשובה‬ ‫ומשתנית כל מציאותו לבריה חדשה‪,‬‬ ‫וזאת היא העבודה של העלאת המים‬ ‫חוזרים למצב של ניתוק מן היצר הרע‬ ‫ואם כן ב' דברות הראשונות של אנכי‬ ‫ובזה יתבאר מה שהקשו בפסוק‬ ‫תחילה‪ .‬ולכאורה צ"ב הלשון 'תחילה'‪.‬‬ ‫וממילא מציאותו מזדככת ונהפכת‬ ‫התחתונים למזבח כנ"ל‪.‬‬ ‫ונשארים עם הבחינה של זכויות‪.‬‬ ‫ולא יהי' שמעו מפי הגבורה מכוח מה‬ ‫"והמלאכה היתה דיים והותר"‪ ,‬שלכאורה‬ ‫ולדברינו יובן ש'תחילה' היינו "שובו‬ ‫לזכויות‪ .‬משא"כ בתשובה מיראה שאינו‬ ‫ולכן מצוות השאיבה באה בתורת פיוס על‬ ‫ז‬ ‫ו‬ ‫הרב ש‪.‬ב‪.‬מרקסון‬ ‫"אליהם אני נושא‬ ‫את נפשי"‬ ‫"אלה הדברים שחנני השי"ת להחברים‬ ‫המקשיבים לקולי מדי שבת בשבתו ומועד‬ ‫במועדו‪ ,‬ועתה כי מה' יצא הדבר להוציאם‬ ‫לאורה‪ ,‬לא איש דברים אנכי לפני‬ ‫הגדולים‪ ...‬אך לקטנים כערכי ושפלים‬ ‫בעולם כמוני‪ ,‬ועייפי גלות המוטרדים‬ ‫במשא ומתן כמו שהייתי‪ ,‬שגלוי וידוע‬ ‫לפניך שרצונם לעשות רצונך‪ ,‬אלא‬ ‫השאור שבעיסה מעכב‪ ,‬אליהם אני נושא‬ ‫את נפשי ודברי אלה‪ ,‬כולי האי ואולי אזכה‬ ‫שאחד מאלף‪ ,‬או נפש אחת מישראל שהוא‬ ‫כעולם מלא‪ ,‬ימצא בהם באפס מה נקודה‬ ‫בכל מקום בעולם‪ ,‬ושיש השגחה פרטית‬ ‫ובמשנתה של תורת החסידות בכלל‪.‬‬ ‫אחת של אמת להחיות את נפשו ברגעה‬ ‫מדוקדקת גם על כל עלה שנופל מהעץ‬ ‫בתוך הדברים אף סיפר הרה"צ שליט"א‪,‬‬ ‫חדא טבא בהרהור תשובה‪ ,‬להעלות את‬ ‫ועף ברוח‪ .‬כל אחד שלומד בספריהם של‬ ‫כי בתחילת עבודת הקודש נכנס עם ראשי‬ ‫עצמו מתוך הטרדה לתורה ותפילה‪ ,‬כדאי‬ ‫הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו‪,‬‬ ‫המערכת ועם מורינו ראש הישיבה הרה"צ‬ ‫לי"‪.‬‬ ‫רואה את הדבר הזה‪ ,‬שכל פרט ופרט‬ ‫רבי אהרן יהודה משה שליט"א‪ ,‬אל מעונו‬ ‫וכל דבר בעולם מתנהל בהשגחה פרטית‪,‬‬ ‫של כ"ק מרן אדמו"ר ממודז'יץ שליט"א‪,‬‬ ‫בדבריו אלה פותח רבינו ה'דברי ישראל'‬ ‫כל בן אדם וכל בריה‪ ,‬דומם‪ ,‬צומח‪ ,‬חי‪,‬‬ ‫לקבל הימנו חיזוק וברכה לרגל הוצאת‬ ‫זיע"א את ספרו הקדוש‪ .‬לרוב ענוותנותו‬ ‫מדבר‪ ,‬הכל מנוהל בהשגחה פרטית על‬ ‫הספר הקדוש לכלל שבטי ישראל‪ ,‬ואף‬ ‫כותב בהקדמתו כי דברי תורתו מיועדים‬ ‫ידי הקב"ה אשר מלוא כל הארץ כבודו‪.‬‬ ‫היה לעיניים בכמה דברים בעניין עריכת‬ ‫ל'קטנים כערכי ושפלים בעולם'‪ ,‬אולם‬ ‫דווקא מתוך כך נמצאנו למדים‪ ,‬כי דבריו‬ ‫זאת היא עיקר הנקודה בלימוד חסידות‪,‬‬ ‫הספר הקדוש‪.‬‬ ‫הקדושים יפים היו לשעה ולדורות‪ ,‬ואף‬ ‫לראות ולחיות את הקב"ה בכל מקום‬ ‫בדורנו דור שפל‪ ,‬כאשר אופפים אותנו‬ ‫ומקום‪ .‬רואים את זה בכל הספרים‪ ,‬איפה‬ ‫לְמַע ַן תִּלְמַד לְיִרְא ָה‬ ‫טרדות הפרנסה וטורח קושי הגלות‪,‬‬ ‫שרק לומדים‪ ,‬בכל ספר שעוסקים‪ ,‬רואים‬ ‫הגורמים לו לאדם קטנות המוחין ומונעים‬ ‫שזוהי הנקודה‪ :‬לראות את הקדוש ברוך‬ ‫•בתחילת הדברים ביקשנו‬ ‫ממנו מלעבוד את ה' מתוך התלהבות‬ ‫הוא ולחיות אותו גם בעולם המעשה‪.‬‬ ‫לשמוע מה היא ההכנה הראויה‬ ‫פנימית‪ ,‬יש בכוחם של אמרות קודש‬ ‫ללימוד חסידות‪ ,‬וכיצד בכלל‬ ‫שבספרו הקדוש להלהיב ולהבעיר את‬ ‫•מזה תקופה שעוסקים במכון‬ ‫ליבותיהם של בני ישראל לאביהם‬ ‫בההדרת הספר "דברי ישראל"‪.‬‬ ‫ניגשים ללימוד ספרי חסידות‬ ‫שבשמים‪ ,‬לרומם ולהגביה את השאיפות‪,‬‬ ‫מהי הייחודיות של ספר זה‬ ‫מתורתם של הבעש"ט הקדוש‬ ‫להדריכם ולנווטם בדרך אשר ילכו בה‬ ‫אשר מקום של כבוד נשתמר‬ ‫ותלמידיו זי"ע?‬ ‫ולהורותם את המעשה אשר יעשון‪.‬‬ ‫לו בין ספרי החסידות? כמו כן‬ ‫הרה"צ ר' ישראל מנחם‪ :‬בכל מקום‬ ‫בשורה טובה תדשן עצם‪ .‬בימים אלו‬ ‫נבקש לדעת האם הוא מדבר רק‬ ‫שכתוב בתורה על 'יראת שמים'‪ ,‬כתוב‬ ‫מתבשרים שוחרי התורה והחסידות על‬ ‫לצד זאת את המילה 'לימוד'‪" .‬ולמדו‬ ‫המהדורה החדשה של סדרת הספרים‬ ‫לבעלי מדרגות או ששווה הוא‬ ‫ליראה"‪" ,‬למען תלמד ליראה"‪" ,‬יראת ה'‬ ‫"דברי ישראל" מבית "פאר מקדושים" ‪-‬‬ ‫לכל נפש?‬ ‫אלמדכם"‪ ,‬ועוד‪ .‬הרי שיראת שמים צריכה‬ ‫המכון להאדרת תורת החסידות‪ ,‬העתידים‬ ‫המאמרים בספר הקדוש "דברי ישראל"‬ ‫לימוד‪ ,‬כי כדי שיוכל האדם לסגל לעצמו‬ ‫לראות בעזהי"ת בתקופה הקרובה‬ ‫כתובים בשפה ברורה ונהירה‪ .‬כתובים בו‬ ‫יראת ה'‪ ,‬הוא צריך להשקיע‪ ,‬ללמוד על‬ ‫מאמרים השווים לכל נפש‪ ,‬ודברות קודש‬ ‫זה ולעסוק בזה וככתוב "אם תחפשנה‬ ‫במהדורה מפוארת ומיוחדת‪ ,‬בעריכה‬ ‫מחודשת ממסד ועד טפחות‪ ,‬עם ציונים‬ ‫שיחת חג מיוחדת עם הרה"צ‬ ‫א ֵל ּ ֶה‬ ‫שמכוונים עד לשפת המעשה לכל אחד‬ ‫ואחד‪ .‬אף המאמרים הגבוהים והעמוקים‬ ‫ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת‬ ‫ה' ודעת אלוקים תמצא"‪.‬‬ ‫ומקורות‪ ,‬בדפוס נאה ומשובח‪ ,‬תורה‬ ‫מפוארה בכלי מפואר‪ ,‬פרי עמלם של‬ ‫הגה"ח רבי ישראל מנחם‬ ‫יותר‪ ,‬כשמתעמקים בהם אפשר להבין‬ ‫גם אותם‪ ,‬ובפרט כשישנם עזרים שאנו‬ ‫חלק גדול מהלימוד של הדרך להשגת‬ ‫יראת שמים הוא על ידי הלימוד בספרי‬ ‫חברי מערכת "פאר מקדושים"‪ .‬מהדורה‬ ‫זו הינה המשך לסדרת ספרי החסידות‬ ‫אלתר שליט"א בן כ"ק אדמו"ר‬ ‫מתייגעים עליהם בדמות כותרות משנה‬ ‫והערות של הרחבת המושגים‪ ,‬שאותם‬ ‫חסידות‪ .‬כשהוגים ועוסקים בספרי‬ ‫שיצאו לאור ע"י בית היוצר לתורת‬ ‫החסידות‪ ,‬ונתקבלו באהבה וחיבה באוהלי‬ ‫מגור שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת‬ ‫חסידות‪ ,‬זוכים ומתרגלים לראות את‬ ‫דִּבְרֵי‬ ‫אנו משתדלים לתת לפני הלומדים‬ ‫במהדורת "פאר מקדושים" בכדי להקל‬ ‫האייבישטער‪ ,‬לראות את הפנימיות בכל‬ ‫תורה וחסידות‪ ,‬מפארים את ארון הספרים‬ ‫"בית נחמיה" וראש מכון "פאר‬ ‫זמן ובכל מקום ומקום בעולם‪ .‬משום‬ ‫החסידי והתורני‪ ,‬וכובשים בסערה את‬ ‫על שוחרי החסידות להבין ולהפנים את‬ ‫דברי האלוקים חיים הללו‪.‬‬ ‫שעיקר מהותה של החסידות הוא עבודת‬ ‫עולם התורה והחסידות‪.‬‬ ‫מקדושים" העוסק בהפצת ספרי‬ ‫ה' עם הלב‪ ,‬רחמנא ליבא בעי‪ ,‬בחיות‬ ‫לשעה של קורת רוח זכינו בצל קורתו של‬ ‫•מדוע בחרתם לההדיר דווקא‬ ‫בשמחה ובפנימיות הלב‪ ,‬לחיות את‬ ‫הרה"צ הגה"ח רבי ישראל מנחם אלתר‬ ‫חסידות רבות בשנים‪ ,‬לרגל עריכת‬ ‫ש ְ ָרא ֵל‬ ‫יִ ׂ‬ ‫הרוחניות כבמציאות ממש‪ ,‬ועל כן אחד‬ ‫ספר זה? האם הוא מתאים גם‬ ‫היסודות שעסק הבעש"ט הקדוש זי"ע‬ ‫שליט"א‪ ,‬ראש המכון "פאר מקדושים"‪,‬‬ ‫יחד עם העורך הראשי הרה"ג ר' משה‬ ‫הספר הקדוש "דברי ישראל"‬ ‫למי שאינו מחסידי מודז'יץ?‬ ‫כל מי שקצת מתמצה‪ ,‬יודע שהספה"ק‬ ‫בתורת החסידות הוא הנחלת הפשטות‬ ‫הבהירה של האמונה שהקב"ה נמצא‬ ‫יהודה קרול שליט"א אשר פרסו בפנינו‬ ‫מילין יקרים במעלתו של הספה"ק בפרט‬ ‫במהדורה חדשה ומפוארת בקנקן‬ ‫חדש מלא ישן‪ ,‬העתיד לראות אור‬ ‫אי"ה בתקופת החורף הבעל"ט‬ ‫ט‬ ‫ח‬ ‫בימינו צריך להנגיש את ספרי החסידות‬ ‫ומבחין שדברי תורתו של ה'דברי ישראל'‬ ‫"דברי ישראל" חוצה את כל המגזרים‪.‬‬ ‫על מנת להקל על הלומדים ולהניח‬ ‫על ספר ויקרא כתובים יותר בקיצור‬ ‫לומדים בו יהודים מכל החוגים ומכל‬ ‫לפניהם את הדברים כשולחן הערוך‪,‬‬ ‫יחסית לשאר הספר‪ ,‬וזאת יתכן אולי‬ ‫הסוגים‪ ,‬גם תלמידי חכמים‪ ,‬חסידים‬ ‫וזו כאמור אכן המטרה של מכון "פאר‬ ‫מכיון שה'דברי ישראל' לא הספיק ללטש‬ ‫ואנשי מעשה‪ ,‬וגם אנשים פשוטים יותר‪,‬‬ ‫מקודשים"‪ ,‬להביא בפני הלומד את‬ ‫את הכת"י לפני צאתו לאור‪ ,‬וה'אמרי‬ ‫וזה מפני שכאמור‪ ,‬הוא כותב את הדברים‬ ‫הספר בצורה קלה ונוחה‪ ,‬ולחבר את כל‬ ‫שאול' הוציאם כמות שהם‪ .‬ואכן בחלק‬ ‫בשפה פשוטה ובהירה שכל אחד יכול‬ ‫הלומדים‪ ,‬הן הצעירים והן המבוגרים‪.‬‬ ‫ויקרא נדרשה עבודה מאומצת יותר לבאר‬ ‫להבין אותה‪ ,‬ובפרט שבדבריו הקדושים‬ ‫ההנגשה נעשית כאמור הן ע"י ההערות‬ ‫ולפרש את דבריו הקדושים שנכתבו‬ ‫הוא יורד לשפת המעשה עד לפרטים‬ ‫וכן כותרות המשנה המשובצות לצד כל‬ ‫בקצרה‪ ,‬אבל אחרי שכבר מכירים את‬ ‫המעשיים בחיי היום‪-‬יום‪ .‬יש לו משנה‬ ‫מאמר‪ ,‬כי על ידם קל יותר להבין את‬ ‫סגנון ה'תורות' שלו‪ ,‬קל יותר להבין‬ ‫ברורה וסדורה מה צריך לעשות וכיצד‬ ‫הדברים ולהתחבר אליהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬דבר‬ ‫נכונה גם את המאמרים שנכתבו בקיצור‬ ‫לנהוג בכל דבר ודבר‪ .‬הוא מדבר גם‬ ‫נוסף שמאוד מועיל לזה במהדורתינו‬ ‫ובעמקות‪.‬‬ ‫לאנשים גבוהים וגם אל המון העם‪ ,‬וזאת‬ ‫הוא "מדור הפנינים"‪ ,‬במדור זה‪ ,‬כל מי‬ ‫הסיבה שהספר התקבל בכל תפוצות‬ ‫שמחפש נושא מסוים להתחזק ולהתעורר‬ ‫•כיצד ובאיזו צורה מתכננים‬ ‫ישראל‪ .‬וכפי שניתן לראות בארונות‬ ‫מתוך הספה"ק‪ ,‬כגון המבקש להתחזק‬ ‫להכניס את הגהותיו של ה'אמרי‬ ‫הספרים של בתי המדרשות דבכל אתר‬ ‫באמונה‪ ,‬בשב"ק או בתפילה‪ ,‬מוצא את‬ ‫שאול' במהדורה החדשה?‬ ‫ואתר‪.‬‬ ‫מבוקשו במדור זה בקלות‪ .‬יש המתקשים‬ ‫כפי שקיבלנו‪ ,‬וכך נהגנו בכל הספרים‬ ‫וכאן המקום אף לציין‪ ,‬שאכן נתבקשנו‬ ‫ללמוד את כל הספר מדי שבוע‪ ,‬יש גם‬ ‫שהוצאנו לאור במשך השנים‪ ,‬אנחנו‬ ‫להאדיר את הספר זה ולהוציאו לאור‪ ,‬על‬ ‫למדו בעיקר ב"שולחן ערוך הרב"‪ .‬אך זה‬ ‫החסידות העמוקים‪ ,‬למדו בצנעא‪ .‬ספרים‬ ‫להתייחס לעסקיו ולעניני ממון ב'משא‬ ‫כאלו שחשים קושי בלימוד מאמר ארוך‬ ‫מכניסים את ההגהות של בני המחבר‬ ‫ידי הרבה אנשים מכל מיני חוגים ועדות‪,‬‬ ‫התרחש בעקבות האמור‪ ,‬מאחר שלפני‬ ‫אלו לא היו מונחים על השולחן קבל עם‬ ‫ומתן'‪ ,‬והיאך שגם כאשר עוסק בעניינים‬ ‫בשלימותו מתחילתו ועד לסופו‪ ,‬וזאת‬ ‫בסוגריים בתוך הספר‪ ,‬וזאת במידה והם‬ ‫ולאו דווקא מחסידי מודז'יץ‪ ,‬ואדרבה הוא‬ ‫כשישים ושבעים שנה‪ ,‬כמעט ולא היה‬ ‫ועדה‪ ,‬כמקובל אצל חסידי קמאי להסתיר‬ ‫גשמיים ובהשתדלותו לפרנסה‪ ,‬עליו‬ ‫הסיבה שבחרנו לעשות את מדור הפנינים‪,‬‬ ‫הגהות של תיקונים ושינויים‪ ,‬אך כאשר‬ ‫גופא שייכנס הספר לסט הכללי של ספרי‬ ‫ניתן להשיג "שולחן ערוך הרב"‪ ,‬החלו‬ ‫את מדרגותיהם הרמות מעיני רואים‪.‬‬ ‫להיות עם הראש מעל המים ולא להתגשם‬ ‫בו נערכים קטעים מעשיים ומעוררים לפי‬ ‫החסידות יזכו כולם ליהנות מזיו נועם צוף‬ ‫ללמוד "משנה ברורה" שעליו עמל החפץ‬ ‫חלילה‪.‬‬ ‫ההגהות הם הסברים ופירושים‪ ,‬מקומם‬ ‫•אם כן‪ ,‬למה בימינו זה השתנה‪,‬‬ ‫נשואים בסדר הא'‪-‬ב' בקטעים קצרים‬ ‫אמריו הטהורות‪.‬‬ ‫חיים להדפיסו ולפרסמו בכל מקום‪ .‬אילו‬ ‫במאמר המוסגר ובדרך אגב אולי ניתן‬ ‫יחד עם שאר ההערות החשובות למטה‬ ‫וממוקדים‪ ,‬על מנת שכל אחד שירצה‪,‬‬ ‫היה ה"שולחן ערוך הרב" מצוי בבתי‬ ‫שאין נראה כל כך שעוסקים‬ ‫להסביר אחד מן הסיבות בטעם הדבר‬ ‫שעשויים להרחיב במושגים המדוברים‬ ‫יוכל למצוא את הנושא המסוים שחשקה‬ ‫•נרצה לשמוע מעט על קצה‬ ‫המדרשות‪ ,‬היו החסידים לומדים אותו‪,‬‬ ‫בכללות ספרי הקבלה כימים‬ ‫שהוא מדבר הרבה על פרנסה ועשירות‬ ‫וכמאמר דברי תורה עניים במקום זה‬ ‫נפשו להתחזק בו‪.‬‬ ‫המזלג על עבודתם של חברי‬ ‫אך ברגע שה"משנה ברורה" נעשה נפוץ‬ ‫ההם?‬ ‫וכיו"ב‪ ,‬כי ידוע שהיו צדיקים שאמרו‬ ‫ועשירים במקום אחר‪ ,‬ככלל‪ ,‬שומרים‬ ‫בכל תפוצות ישראל‪ ,‬הוא נשאר קיים בכל‬ ‫אנו ככל היותר לא לפרש ולבאר את דברי‬ ‫המכון בעריכת המהדורה‬ ‫כיום יש ברוך השם שפע של ספרים בכל‬ ‫'תורה' על ממון ועשירות‪ ,‬כדי להשפיע‬ ‫•מה מייחד את הספר "דברי‬ ‫בית והמונים לומדים בו בקביעות‪.‬‬ ‫המקצועות‪ ,‬ובכלל זאת יש גם שפע של‬ ‫על החסידים‪ .‬זו גם הסיבה שערכו 'טיש'‬ ‫ישראל"? באיזה נושא בעיקר‬ ‫הראשונים כמלאכים אשר ידוע שכל אחד‬ ‫החדשה‬ ‫וחילקו שיריים‪ ,‬כדי להשפיע השפעות‬ ‫מבין את הדברים לפי דרגתו והשגותיו‪,‬‬ ‫במכון "פאר מקדושים" משתדלים‬ ‫ספרי חסידות‪ ,‬ואף ספרים המבארים‬ ‫הוא מתמקד?‬ ‫•ידוע שה'דברי ישראל' צירף‬ ‫את הענינים הללו‪ ,‬ובכל חסידות יש‬ ‫טובות על כל הדבקים בהם‪ .‬וכמובן‬ ‫אלא אך ורק בבחינת מראה מקום הוא לו‪,‬‬ ‫להגדיל את קרנם של ספרי חסידות‬ ‫לספרו את החיבור "כללי‬ ‫קשה לנו להצביע על נושא אחד ולומר‬ ‫מצטטים אנו לשונות קדמונים או גדולי‬ ‫את הספרים של האדמו"רים של אותה‬ ‫שכאשר סוחטים את הכסף והממון של‬ ‫ולהנגישם לכל דורש ומבקש‪ .‬וכיצד? על‬ ‫שהוא הנקודה העיקרית ובו בעיקר‬ ‫הדורות אחרים המדברים על אותו הענין‬ ‫אורייתא"‪ ,‬זהו סגנון של 'תורות'‬ ‫חסידות‪ ,‬וממילא כמעט ולא מגיעים‬ ‫היהודים‪ ,‬יוצא מזה יידישקייט‪ ,‬תורה‬ ‫ידי שמראים שכל מילה שלהם מכוונת‬ ‫הוא מתמקד‪ ,‬אולם אפשר לציין כמה‬ ‫המדובר בכדי להרחיב אצל הלומדים את‬ ‫שאינם מצויים בכל יתר ספרי‬ ‫ללמוד בספרים הקדמונים והקבלה‪ .‬אולם‬ ‫ומעשים טובים‪ ,‬כמו שאמר הרה"ק‬ ‫למקור כלשהו‪ ,‬אם בדברי חז"ל‪ ,‬במדרש‬ ‫נושאים חשובים שהוא מרחיב בהם‬ ‫המושגים היותר קשים‪.‬‬ ‫החסידות‪ .‬כיצד מתייחסים לזה‬ ‫בימים ההם לא היה את השפע הקיים‬ ‫מקוצק זי"ע‪ ,‬כי הרי כל מטרת העיסוק של‬ ‫או בזוהר הקדוש‪ ,‬או בספרים אחרים‪.‬‬ ‫הרבה פעמים‪ .‬כל אחד שהוגה בספר‬ ‫בימינו‪ ,‬וכל ספר היה יקר ערך‪ ,‬אז למדו‬ ‫יהודי בפרנסה ובהרווחת ממון הוא לצורך‬ ‫אנחנו מראים איך שכל מילה ומושג‬ ‫במכון? האם זה יודפס בנפרד‬ ‫בקביעות‪ ,‬רואה שהוא מדבר על הנושא‬ ‫•בקרב החסידים המבוגרים‪,‬‬ ‫מה שהיה בנמצא אף מספרי הקבלה‪,‬‬ ‫קיום התורה והמצוות‪ .‬זהו בדרך אפשר‪,‬‬ ‫בספרים הקדושים של תלמידי הבעש"ט‬ ‫מהדברי תורה על החומשים?‬ ‫של כוח האמונה והבטחון הגנוז בתוך כל‬ ‫הספה"ק 'דברי ישראל' שגור‬ ‫מכוונת למאמרי חז"ל ולדברים שנאמרו‬ ‫כאמור יותר בצינעה‪.‬‬ ‫ומי יעמוד בסוד קדושים‪.‬‬ ‫יהודי מהאבות הקדושים‪ ,‬וכן על נושא‬ ‫אם זה יהיה בכרך נפרד או יחד עם ויקרא‪,‬‬ ‫בפיהם על הלשון‪ ,‬אולם‬ ‫ע"י קדמונים‪ .‬וכך אנו מגלים מעט מן‬ ‫אני זוכר שאמו"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫של אמונת צדיקים‪ ,‬ובכלל זאת מעלת‬ ‫זאת נדע רק לקראת סיום העריכה‪ ,‬אך‬ ‫סיפר לי‪ ,‬שבהיותו בחור‪ ,‬הוא וחבריו‬ ‫•רבינו מזכיר רבות בספרו מתורת‬ ‫ברכת הצדיק‪ ,‬השפעתו וההסתכלות‬ ‫הצעירים פחות עוסקים בו‪,‬‬ ‫המעט את גודל בקיאותם העצומה מחד‬ ‫כמובן שזה אמור להיות חלק בפני עצמו‪,‬‬ ‫טרחו לחפש אחר אחד מחלקי הספה"ק‬ ‫החסידות‪ ,‬כגון מהספה"ק‬ ‫כיצד ניתן לחבר את הדור‬ ‫ואת הבנת הדברים לאישורם מאידך כך‬ ‫עליו‪ ,‬כוח ההתקשרות לצדיק ומאידך‬ ‫כפי שרבינו עצמו הדפיס את זה בנפרד‬ ‫'פרי צדיק' ‪ .‬זה היה עסק שלם‪ ,‬בחור אחד‬ ‫ליקוטי מוהר"ן‪ ,‬תורה אור מהרב‬ ‫הצעיר לספר הקדוש שהיה‬ ‫גם רואים עד כמה כל מילה שלהם מכוונת‬ ‫חומר ההתנגדות אליו‪ .‬כמו כן הוא מרחיב‬ ‫מהמאמרים שלו על התורה‪ .‬ובפרט‬ ‫ליסודות פנימיות התורה‪.‬‬ ‫הצליח לקנותו‪ ,‬ואחרים שאלו את זה ממנו‬ ‫בעל התניא‪ ,‬בני יששכר‪ ,‬סידורו‬ ‫אודות הדרך הנכונה שצריך כל אחד ואחד‬ ‫בעבר נחלת הכלל?‬ ‫שכאשר הופיע הספר בפעם הראשונה‪,‬‬ ‫למשך תקופה‪ .‬הכרך של ה'פרי צדיק' הזה‬ ‫וכאן המקום להוסיף נקודה חשובה בענין‬ ‫של שבת‪ ,‬ועוד ועוד‪ ,‬האם ניתן‬ ‫בחיי המחבר [בשנת תרס"א בעיר לובלין‪,‬‬ ‫היה אז יקר המציאות והיה קשה להשיגו‪.‬‬ ‫הספה"ק הזה‪ .‬בעוד את חומשי בראשית‬ ‫ע"י הרבני החסיד ר' זאב וואלף ניסנבוים‬ ‫להסיק מכח שבפולין עסקו‬ ‫וכך היה בעוד הרבה ספרים‪ .‬כל ספר שקנו‬ ‫ושמות וכן את החיבור המיוחד "כללי‬ ‫מלובלין]‪" ,‬כללי אורייתא" נדפס בנפרד‬ ‫‪ -‬למדו אותו בשקיקה‪ .‬היה להם צמאון‬ ‫רבות בלימוד תורת החסידות‪,‬‬ ‫אורייתא"‪ ,‬זכה רבינו הקדוש להוציא‬ ‫משאר הספר‪ ,‬ואילו מהדורות דפוס של‬ ‫לספרי חסידות‪ ,‬ומה שמצאו ‪ -‬למדו‪.‬‬ ‫או שאולי זה היה דווקא הלימוד‬ ‫בחייו; בשונה מכך את ספר ויקרא הוציא‬ ‫כל החלקים יחד הופיעו בשנים מאוחרות‬ ‫כיום ברוך השם יש שפע‪ ,‬ולכן קודם כל‬ ‫של צדיקי הדורות?‬ ‫האדמו"ר בעל ה'אמרי שאול' זי"ע מתוך‬ ‫יותר‪ ,‬ומאז נדפס כתבניתו עשרות‬ ‫ראוי לכל אחד ללמוד את ספרי החסידות‬ ‫ככלל חסידים בפולין למדו ועסקו בכל‬ ‫הכת"י‪[ .‬בשנת תרס"ד הופיע 'דברי‬ ‫פעמים‪.‬‬ ‫שנתחברו ע"י רבותיו‪ ,‬ולאחר מכן מי‬ ‫ספרי החסידות שהיה מצוי בידם‪ .‬לא‬ ‫ישראל' על חומש בראשית‪ ,‬ובשנת‬ ‫אגב‪ ,‬חשבתי טעם נוסף על שם‬ ‫שיש לו רוחב לב‪ ,‬מן הראוי להתפרס יותר‬ ‫ידוע שהיה ספר מסוים שאותו הם לא‬ ‫תער"ב הדפיסו החסידים את חלק שמות‪.‬‬ ‫החיבור "כללי אורייתא"‪ .‬מובא בזוה"ק‬ ‫ויותר וללמוד עוד ספרים‪ .‬אך מי שחשקה‬ ‫למדו‪ .‬הם עסקו גם בספרי קבלה וגם‬ ‫ואילו דברי קדשו על חומש ויקרא יצאו‬ ‫ש"אורייתא" זהו נוטריקון "אור אייתא"‬ ‫נפשו להיות בקיא בליקוטי מוהר"ן או‬ ‫בספרי חסידות הכתובים בצורה עמוקה‬ ‫לאור רק לאחר הסתלקותו‪ ,‬בהשתדלות‬ ‫‪ -‬האור של האותיות‪ .‬וזה העניין של‬ ‫בתניא וכדו'‪ ,‬זהו בהחלט דבר מבורך‪.‬‬ ‫כדוגמת "ליקוטי מוהר"ן" ו"תורה אור"‪,‬‬ ‫בנו הרה"ק בעל 'האמרי שאול'‪,‬‬ ‫"כללי אורייתא"‪ ,‬ה'דברי ישראל' מביא‬ ‫בהקשר לאמור‪ ,‬ראוי לציין מאותו הטעם‬ ‫אלא שבשונה מספרי החסידות הכתובים‬ ‫ובאמצעות הרה"ח ר' יחזקאל פסטג ז"ל‬ ‫כל מיני מאמרים ופתגמים הפזורים‬ ‫כיצד קרתה התופעה הזו שהחלו החסידים‬ ‫בצורה פשוטה‪ ,‬שבהם הגו ולמדו‬ ‫מוורשה]‪.‬‬ ‫בתלמוד ובמדרשים‪ ,‬מסדר אותם לפי‬ ‫ללמוד "משנה ברורה"‪ ,‬שהרי בפולין‬ ‫בפרהסיא‪ ,‬את ספרי הקבלה וכן את ספרי‬ ‫כל מי שהוגה בספר בקביעות‪ ,‬רואה‬ ‫אי‬ ‫י‬ ‫כל מי שקצת‬ ‫מתמצה‪ ,‬יודע‬ ‫שהספה"ק "דברי‬ ‫בשבילי ההלכה‬ ‫הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א‬ ‫מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה‬ ‫הוא מרחיב על מהות יום הדין‪.‬‬ ‫ישראל" חוצה‬ ‫סדר האל"ף‪-‬בי"ת‪ ,‬ומפרשם לפי דרכו על‬ ‫הלכות נטילת לולב‬ ‫את כל המגזרים‪.‬‬ ‫דרך העבודה והחסידות ובדרך הפרד"ס‪,‬‬ ‫•לסיום אנחנו מבקשים עבור‬ ‫ומגלה את האור הגדול שגנוז בהם‪.‬‬ ‫כבוד אב‬ ‫פסולי חסר והדר‬ ‫רבים וטובים שרוצים לקבל על‬ ‫לומדים בו יהודים‬ ‫ו‪ .‬מי שיש לו ב' אתרוגים ואחד מהן מהודר יותר נראה דאין חיוב‬ ‫משום מצוות כיבוד אב לתת לאביו את המהודר יותרט‪ ,‬והו"ה‬ ‫א‪ .‬כל הפסול מדין הדר – לדעת השו"ע אינו פסול אלא ביום‬ ‫עצמם לקראת פרשת בראשית‬ ‫מכל החוגים‬ ‫•מכיון שתוכן השיחה עומד‬ ‫להתפרסם לקראת יו"ט סוכות‬ ‫הראשון‪ ,‬ולדעת הרמ"א פסול כל ז' הימיםא‪.‬‬ ‫תלמיד לרבו אין חיוב משום כבוד רבו ליתן לו את המהודר יותרי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כל הפסול מדין חסר או לקיחה תמה ‪ -‬אינו פסול כי אם ביום‬ ‫הבעל"ט‪' ,‬להתחיל מבראשית'‬ ‫וללמוד את הספה"ק על סדר‬ ‫ומכל הסוגים‪ ,‬גם‬ ‫הבעל"ט‪ ,‬ולא זכינו לרמזי‬ ‫סוכות מרבינו וחבל על דאבדין‪,‬‬ ‫ד' מינים הנמכרים באריזות סגורות‬ ‫הראשוןב‪ ,‬ומצוה בשלמים מדין זה קלי ואנוהוג‪ ,‬ונראה דכל זה‬ ‫דוקא בחסרון הניכר הפוגם אבל בחסרון כל שהוא וכיו"ב נחשב‬ ‫הפרשה‪ ,‬עד כמה לדעתכם‬ ‫תלמידי חכמים‪,‬‬ ‫אך בכללים ישנם מספר מילים‬ ‫ז‪ .‬ד' מינים הנמכרים באריזות סגורות חייבים בדיקה לפני‬ ‫להידור מצוהד‪.‬‬ ‫חשוב להשקיע זמן וכוח בלימוד‬ ‫ספר חשוב זה‪ ,‬ומה הלימוד בו‬ ‫חסידים ואנשי‬ ‫פלאיים ששייכים ליו"ט זה‪,‬‬ ‫אולי תוכלו לבאר לנו מה כוונת‬ ‫נטילתן‪ ,‬וביותר צריך זהירות בהדסים שבדיקתן מורכבת‬ ‫יא‪.‬‬ ‫והמכשולות מרובים‬ ‫נטילת ד' מינים בזה"ז בירושלים (שבין החומות)‬ ‫נותן לנו לחיים?‬ ‫מעשה‪ ,‬וגם‬ ‫הדברים‪ .‬ונצטט כאן את המאמר‬ ‫ידיעות חשובות‬ ‫ג‪ .‬מן התורה מצוות נטילת לולב במקדש כל שבעת הימים‪,‬‬ ‫כעת זוהי אכן ההזדמנות לכל אלו‬ ‫אנשים פשוטים‬ ‫כלשונו בכללים בסוף אות מ'‪,‬‬ ‫ובשאר מקומות אינו ניטל אלא ביום הראשון‪ ,‬משחרב המקדש‬ ‫החפצים ללמוד בספה"ק בקביעות‪.‬‬ ‫וזה לשונו שם‪" :‬מתנה טובה‬ ‫ח‪ .‬בעת קניית הלולב יש גם לבדוק שאין יובש או פטריות בעלים‬ ‫תקנו חכמים שיהא ניטל בכל מקום שבעה זכר למקדשה‪.‬‬ ‫לאחר שבפרשיות של במדבר‪-‬דברים‪,‬‬ ‫יותר‪ ,‬וזה מפני‬ ‫יש לי בבית גנזי‪ ,‬הוא הסוכה‪,‬‬ ‫החיצוניים כי הם מסוגלים להדביק במהירות את כל הלולב‬ ‫והלולב מתייבש‪.‬‬ ‫ד‪ .‬י"א דכל הפסולים שנאמרו ביום ראשון‪ ,‬נאמרו במקדש כל‬ ‫שבעת הימיםו‪.‬‬ ‫לא זכינו לדברי תורתו‪ ,‬ואף שהשאיר‬ ‫אחריו ברכה דברי תורה כתובים בעצם‬ ‫שכאמור‪ ,‬הוא‬ ‫כמו שכתוב 'כי יצפנינו בסכה'‪,‬‬ ‫ברמזי‬ ‫בדברינו‬ ‫וכמבואר‬ ‫יב‪.‬‬ ‫ט‪ .‬דע שצריך להוציא ממון על מצוות ולא יקחם בחינם‬ ‫ה‪ .‬וי"א דגם בזה"ז יש חיוב מדאורייתא כל שבעה בירושלים‬ ‫כתב ידו הקדושה גם על חומשי במדבר‬ ‫כותב את הדברים‬ ‫סוכות"‪ .‬מה ניתן לבאר בכוונת‬ ‫י‪ .‬דע עוד כי הוצאת ממון על קניית הד' מינים הוא סגולה לפרנסה‬ ‫יג‪.‬‬ ‫ועשירות‬ ‫(שבין החומות)ז‪ ,‬ויש שכתבו דלפי"ז הנוטל לולב בין החומות צריך‬ ‫להקפיד בכל הז' ימים בכל הדינים הנוהגים ביום ראשוןח‪.‬‬ ‫ודברים‪ ,‬אלא שהם אבדו בשנות הזעם‬ ‫ולא זכינו לאורם‪ .‬עתה הוא בוודאי הזמן‬ ‫בשפה פשוטה‬ ‫רבינו בזה?‬ ‫יתכן שאת המאמר הזה אמר ה'דברי‬ ‫המתאים לקבוע בו לימוד קבוע ומסודר‪.‬‬ ‫ובהירה שכל אחד‬ ‫ישראל' כאשר יו"ט של סוכות חל בשבת‬ ‫דבריו הקדושים מעניקים הדרכה לכל‬ ‫אצל עצמו לעשות המצוה שצונו הקב"ה משום‬ ‫ח‪ .‬בביכורי יעקב שם‪ ,‬ומעתה הבא לכותל המערבי‬ ‫וחפץ ליטול שם ד' מינים לקיים מצוה דאורייתא‬ ‫א‪ .‬שו"ע ורמ"א בהג"ה סי' תרמ"ט ס"ה‪.‬‬ ‫יהודי החפץ להתעלות ולהזדכך‪ ,‬באמונה‪,‬‬ ‫יכול להבין אותה‪,‬‬ ‫כמו השנה‪ ,‬או בשבת חוה"מ סוכות‪ ,‬שכן‬ ‫גם כאשר יו"ט סוכות לא חל בשבת‪,‬‬ ‫אדם ושבחוהו חכמים על התשובה הזאת עכ"ל‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שו"ע ורמ"א שם‪.‬‬ ‫יא‪ .‬עיין בשו"ת שם אריה סי' י"ג דפקפק על‬ ‫צריך ליטול לולב במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬ויקפיד‬ ‫שאותו לולב לא נטלו קטן כל השבעה ימים‪ ,‬כנ"ל‬ ‫ג‪ .‬מדין זה קלי ואנוהו הנוהג בכל המצוות‪,‬‬ ‫בדביקות בצדיקים‪ ,‬בשבת‪ ,‬ובעוד הרבה‬ ‫נושאים שה'דברי ישראל' מרחיב בהם‬ ‫ובפרט שבדבריו‬ ‫תמיד יש שבת שבתוך המועד‪.‬‬ ‫וכאמור אין אנו חושבים שדבריו‬ ‫הקונים תיבות אתרוגים סתומים וחתומים מן‬ ‫העין‪ ,‬דהרבה פעמים הוא מקח טעות‪ ,‬והביאו‬ ‫הערה ה'‪ ,‬וע"ע במקראי קדש שם מש"כ בזה‪.‬‬ ‫ומבואר בראב"ד (תמים דעים סי' רל"ג) וז"ל עוד‬ ‫אני אומר על הפגומים שהזכרנו בין אותם‬ ‫בשפה שווה לכל נפש‪ .‬וכדאי מאוד לכל‬ ‫הקדושים הוא‬ ‫הקדושים יש להם ביאור אחד‪ ,‬וכל אחד‬ ‫בחיים וברכה אות א' סי' ב'‪ ,‬אמנם היום‬ ‫ט‪ .‬הגר"ח פלאג'י זצ"ל בספרו מועד לכל חי סי'‬ ‫כ"ג אות ל"ד כתב דבאין אתרוגים מצויים אין‬ ‫שפסולים ביום ראשון וכשרים ביום שני וכו'‪,‬‬ ‫דוקא היכא דלא משכך שלמים‪ ,‬אבל היכא‬ ‫אחד ואחד להצטרף ללומדים הוותיקים‬ ‫ולטעום מיערת הדבש‪.‬‬ ‫יורד לשפת‬ ‫יבינו כפי הנראה לו‪ ,‬אך יתכן הסבר‬ ‫אחד‪ ,‬על פי המובא במסכת סוכה (ז‪).‬‬ ‫שיודעים המחיר קודם ליכא למיחש להא‪ ,‬אלא‬ ‫שצריך בדיקה לפני הנטילה ודו"ק בכל זה‪.‬‬ ‫חיוב ליתן אתרוג שלו לאביו‪ ,‬ולמדו ממש"כ‬ ‫השיירי כנה"ג סי' תר"ס להלן הערה ט"ו‪ ,‬והביא‬ ‫דמשכח שלמים מצוה בשלמים משום זה קלי‬ ‫ואנוהו‪ ,‬ואמרינן נמי הידור מצוה עד שליש‬ ‫אי"ה אנו מקווים שבחורף הבעל"ט נזכה‬ ‫המעשה עד‬ ‫"מיגו דהויא דופן לענין סוכה‪ ,‬הויא דופן‬ ‫לענין שבת"‪ ,‬ומבארים בספה"ק‪ ,‬שכשם‬ ‫[ובהיותי בזה אכתוב באחד מן הפעמים‬ ‫ששוחתי עם הגרמי"ל לנדא זצ"ל אב"ד ב"ב‬ ‫כן משו"ת בית יעקב סוף סי' תרנ"ו ע"ש‪.‬‬ ‫ולע"ד נראה דהו"ה להיכא דיש לשניהם‬ ‫במצוה וכ"ש בין פגום לשלם עכ"ל‪ ,‬וכ"כ‬ ‫במאירי סוכה לו‪ :‬בסוגיא דרבי חנינא מטביל‬ ‫לברך על המוגמר ולראות את הספר‬ ‫מופיע לאור‪ ,‬וכך ייקל יותר על הלומדים‬ ‫לפרטים המעשיים‬ ‫שלגבי הלכות מחיצה רואים בגמרא ישנם‬ ‫שאלתיו מדוע אינו נותן הכשר על ד' מינים‪,‬‬ ‫אתרוגים אלא שאתרוג שלו מהודר ונאה יותר‬ ‫משל אביו דאין חיוב ליתן את המהודר שיש‬ ‫בה וז"ל כל שאפשר בשלם אין מדת חסידות‬ ‫לצאת בחסר ע"ש‪ ,‬וראה במקראי קדש סוכות‬ ‫החדשים‪ ,‬וגם על הוותיקים‪ ,‬להבין היטב‬ ‫בחיי היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫דברים מיוחדים שסוכה עוזרת לשבת‪,‬‬ ‫וישנם דברים ששבת עוזרת לסוכה‪ ,‬עד‬ ‫וענה לי בבת שחוק תאמר אתה האם שייך לתת‬ ‫לו לאביו‪ ,‬דזיל בתר טעמא דהרב מועד לכל חי‬ ‫(ח"ב סי' כ"ו) מש"כ בביאור דבריהם‪.‬‬ ‫את דבריו הקדושים ולהתחבר אליהם‬ ‫כדי כך שגם מחיצה שבשבת רגילה אינה‬ ‫הכשר על ד' מינים בקופסאות‪ ,‬וד"ל]‪.‬‬ ‫האריך באריכות עצומה בספרו לב חיים או"ח‬ ‫ד‪ .‬הגם שבראב"ד מבואר כן על כל הפסולים‪,‬‬ ‫ביתר שאת ולהגות בו בקביעות כסדר‬ ‫נחשבת למחיצה‪ ,‬בשבת של סוכות הרי‬ ‫וראה עוד בפמ"ג א"א סוף סי' תרמ"ח וז"ל‬ ‫סי' צ"א ליתן טעם לדבריו ותוכן דבריו שם כי‬ ‫מ"מ הפוסקים לא הביאו דבריו‪ ,‬ועל כן נראה‬ ‫מדי שבת בשבתו‪.‬‬ ‫ענין מתנה של "בית גנזי"‪.‬‬ ‫היא חשובה מחיצה‪ ,‬וכן להיפך‪ ,‬ישנם‬ ‫ואשרי מי שיוכל ליקח אתרוג נקי מכל‪ ,‬גם‬ ‫יש לאדם חיוב לעבוד את בוראו ואין לו להעדיף‬ ‫דדוקא באופן שהחסרון בולט וניכר היטב‬ ‫בכל שבת יש בחינה של "דירה‬ ‫מחיצות שנחשבות למחיצה לענין סוכה‬ ‫עבודת רבו או אביו ולהפסיד מעבודת עצמו‪ ,‬וא"כ‬ ‫אין ספק שכל מי שילמד בספה"ק יזכה‬ ‫להורות הוראה באתרוג כמו שכתב היש"ש‬ ‫כדוגמת מה דמבואר בגמרא רבי חנינא מטביל‬ ‫בתחתונים"‪ ,‬כי השכינה שורה בתוך‬ ‫רק בשבת של סוכות מכוח זה שנחשבות‬ ‫כ"ש היכא שיש לשניהם אתרוגים אלא שחסר‬ ‫בה ונפיק שחתך חלק ניכר מהאתרוג‪ ,‬ואז אינו‬ ‫להשפעה גדולה של חיזוק ביראת שמים‪,‬‬ ‫בחולין [סוף הקדמה שניה] המורים מרובים‬ ‫הדירות של כל אחד ואחד‪ ,‬כידוע על‬ ‫למחיצה לענין שבת‪ .‬אזי כך זה גם בחלק‬ ‫לאביו בנוי מצוה דאין לו להפסיד את הנוי‬ ‫נוי מצוה‪ ,‬וכן משמע במאירי סוכה לו‪ :‬בסוגיא‬ ‫ולהשפעות טובות מכוחו של הצדיק‬ ‫והיודעים מועטים עכ"ל‪.‬‬ ‫מצוה וליתנו לאביו‪.‬‬ ‫דרבי חנינא (הנ"ל הערה ג)‪ ,‬אבל בפסולים של‬ ‫הפסוק "לעשות את השבת לדורותם"‬ ‫הרוחני‪ ,‬כל אחד עוזר לשני‪ ,‬שבת לסוכה‬ ‫שמשפיע גם בחייו וגם לאחר הסתלקותו‬ ‫יב‪ .‬כמבואר בכף החיים סי' תרמ"ט ס"ק ד' וז"ל‬ ‫סוף דבר הכל נשמע דיש בזה ג' דינים ‪-‬‬ ‫חסר מעט שאינו ניכר כ"כ או נחלקה התיומת‬ ‫‪ -‬לדירתם‪ .‬ועל אחת כמה וכמה בשבת‬ ‫וסוכה לשבת‪.‬‬ ‫לכל הדבקים בדרכיו‪ .‬וכאן המקום להזכיר‬ ‫לפי הזוהר הקדוש פרשת תרומה הוא שלא‬ ‫א‪ .‬היכא דהוא יש לו לקיום המצוה ואין לחבירו‬ ‫וכל כה"ג י"ל שאינו חסרון בנוי מצוה ואכמ"ל‪,‬‬ ‫שבתוך סוכות‪ ,‬יש בתוכנו דירה של‬ ‫וכל שבת היא מתנה טובה מ"בית גנזיו"‬ ‫מיהו וראה בכף החיים ס"ק ע"ו כתב דאפשר‬ ‫את הדברים שכתב בנו של רבינו‪ ,‬הרה"ק‬ ‫האייבישטער‪ ,‬והשכינה יכולה לשרות עוד‬ ‫לברך על האתרוג שלוקחו בחינם דהקליפות‬ ‫כלל בוודאי שהוא קודם לחבירו ואפילו לאביו‬ ‫של הקב"ה‪ .‬ממילא ניתן לומר אפוא‪,‬‬ ‫ורבו‪.‬‬ ‫דעפ"י סוד צריך שיהיה שלם כל שבעה‪ ,‬ויש‬ ‫רבי יצחק צבי זצ"ל‪ ,‬בהקדמה למהדורה‬ ‫יותר בדירת עראי שאנחנו בונים כמשכן‬ ‫יונקות מאותן המצוות הבאות בחינם‪ ,‬מועד‬ ‫כי כאשר יהודי זוכה פעם בשנה לשנות‬ ‫ב‪ .‬היכא שהוא יכול לקיים המצוה בהידור‬ ‫להוסיף מש"כ השפ"א (סוכות תרנ"ב) דתקנת‬ ‫שהדפיס בארה"ב בשנת תרצ"א‪" :‬אזרתי‬ ‫להשראת השכינה‪ .‬זהו ה"בית גנזיו" של‬ ‫לכל חי סימן כ"ג אות מ"ג עכ"ל‪.‬‬ ‫רבי יוחנן בן זכאי זכר למקדש שמאיר גם עתה‬ ‫את ביתו‪ ,‬ולהיכנס לתוך הסוכה הנקראת‬ ‫ומחמת ההידור לא יהיה לחבירו יוותר על‬ ‫כגבור חיל להוציא לאור עולם הספר‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כי אנו זוכים להיכנס לתוך בית‬ ‫"בית"‪ ,‬ולהיות מתחת צילא דמהימנותא‪,‬‬ ‫יג‪ .‬וכמבואר במדרש רבה אמור (ל‪ ,‬א) וז"ל‬ ‫ההידור כדי לזכות לחבירו לקיים המצוה‪.‬‬ ‫הארת המקדש ע"ש‪.‬‬ ‫'דברי ישראל' מחברת יקרה ונחמדה‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬וכל אחד ואחד זוכה שיאיר בלבו אור‬ ‫הוא זוכה להיות בתוך בית גנזיו של‬ ‫אמר רבי אבא בר כהנא משכר לקיחה אתה‬ ‫ג‪ .‬ובאופן דשתיהם יקיימו המצוה אלא שהוא‬ ‫ה‪ .‬שו"ע סי' תרנ"ח ס"א‪ ,‬ומבואר כן במשנה‬ ‫למד שכר לקיחה‪ ,‬במצרים כתיב (שמות יב‪,‬‬ ‫סוכה מא‪. .‬‬ ‫דברים נפלאים ועמוקים‪ ,‬מתוקים כדבש‬ ‫זה והוא בחינת "כי יצפנני בסוכה"‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ .‬כל יהודי זוכה למתנה‬ ‫עצמו יקיימה בהדור יותר הוא קודם גם לאביו‬ ‫כב) ולקחתם אגודת אזוב בכמה הוי טימיא‬ ‫ו‪ .‬ונוהג דין לכם כל שבעה כ"כ בערוך לנר כט‪:‬‬ ‫ונופת צופים‪ ,‬בחכמה וחסידות אמיתית‬ ‫כאן המקום להוסיף‪ ,‬שאמנם לא זכינו‬ ‫הזאת בכל יום מימי חג הסוכות‪ ,‬אך בפרט‬ ‫ורבו וכ"ש לחבירו ודו"ק בכל זה‪.‬‬ ‫דידיה בארבעה מיני (בכמה כסף היה המחיר שלה‬ ‫י‪ .‬שיירי כנסת הגדולה סי' תר"ס הגהות ב"י‬ ‫ד"ה דבעינן הדר‪ ,‬וכ"כ הרעק"א בהגהותיו על‬ ‫מסולאים‪ ,‬ולבבות נשברים מגביהים‬ ‫למאמריו על חג הסוכות‪ ,‬אך בספרו‬ ‫בשבת שבתוך חג הסוכות‪ ,‬שכן השבת‬ ‫די לה בארבעה מעים)‪ ,‬והוא גרם לישראל לירש‬ ‫וז"ל ומעיד אני עלי שראיתי לא"א ז"ל שהעלה‬ ‫הכפו"ת תוס' ד"ה מתוך‪ ,‬ובחידושי הארכתי דהכי‬ ‫ומחזיקים‪ ,‬אשר נאמרו מפיו הקדוש בכל‬ ‫הקדוש ישנם דברי תורה השייכים‬ ‫עצמה נקראת "בית גנזיו" אז בוודאי יש‬ ‫בדמים לולב אחד שקנאו גביר אחד מהקהל‬ ‫נמי ס"ל לתוס' שם ד"ה הדר‪.‬‬ ‫שבתות ורגלים‪ ,‬לאנשים הרבים אשר‬ ‫לשמחת תורה‪ ,‬שכן המאמר הראשון של‬ ‫כח לזכות למתנה זו ביתר תוקף‪.‬‬ ‫ביזת הים ביזת סיחון ועוג ביזת שלושים‬ ‫להרב החסיד כמהר"ר דוד הכהן זלה"ה‪ ,‬ואמרו‬ ‫וי"א דגם פסולי חסר והדר נוהגין בהם כל‬ ‫בצלו היו מסתופפים"‪ .‬זכותו יגן עלינו‬ ‫הספר "דברי ישראל" מדבר על קישור‬ ‫ואחד מלכים‪ ,‬לולב שעומד על האדם בכמה‬ ‫עוד אפשר להרחיב על פי הידוע‬ ‫לו לאדוני אבי שלא היה ראוי להעלות בדמים‬ ‫שבעה ראה בביכורי יעקב סי' תרנ"ח ס"ק א'‪,‬‬ ‫דמים וכמה מצוות יש בו על אחת כמה וכמה‪,‬‬ ‫ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫סיום התורה עם תחילתה‪ ,‬והוא קשור‬ ‫מהספה"ק‪ ,‬שבחג הסוכות אפשר להגיע‬ ‫אותו הלולב שקנאו הגביר לרב החסיד הנזכר‬ ‫ובמקראי קדש סוכות ח"ב סי' י"ט‪.‬‬ ‫לפיכך משה מזהיר את ישראל ואומר להם‬ ‫מפני כבודו‪ ,‬והשיב אדוני אבי זלה"ה הרב‬ ‫ז‪ .‬ראה בביכורי יעקב סי' תרנ"ח ס"ק א'‬ ‫(תשוח"ח להרה"ח ר' אפרים פרלמוטר הי"ו ולהרה"ח ר'‬ ‫במיוחד ליום שמחת תורה‪ .‬גם על ראש‬ ‫לאור הגנוז שעמו ברא הקב"ה את העולם‪.‬‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון עכ"ד המדרש‪,‬‬ ‫החסיד גדול כבודו אמנם במה שצונו ה' מצוה‬ ‫שהאריך בזה‪ ,‬וע"ע במקראי קדש סוכות ח"ב‬ ‫שלמה אברהם הי"ו על עזרתם וסיועם בהכנת היריעה)‬ ‫השנה יש מאמר רחב בפרשת מקץ‪ ,‬שם‬ ‫שהאור הזה מתגלה בסוכות‪ ,‬וזה גם כן‬ ‫ישמע חכם ויוסף לקח‪.‬‬ ‫מן התורה אין חולקין כבוד לרב דיותר קרוב אדם‬ ‫סי' י"ט מש"כ בזה ואכמ"ל‪.‬‬ ‫גי‬ ‫בי‬ ‫דבר הישיבה‬ ‫בשבילי טהרינו‬ ‫הגה"ח שמואל יעקב ברכר שליט"א‬ ‫מנהל רוחני בישיבת נחלת דן מודזיץ‬ ‫השמחה בסיום העבודה‬ ‫להמשיך את הסעודה קטנה‬ ‫הכל שמח וחגיגי‪ַ .‬ה ְכ ָּרזֹות מכריזות "ושמחת‬ ‫בחגך" המודעות המקושקשות בירוק מודיעות‬ ‫של שמיני עצרת לכל השנה‬ ‫על "מי שלא ראה שמחה זו – לא ראה שמחה‬ ‫מימיו" ומכל סוכה ומכל חלון יוצאים שירי החג‬ ‫המגוונים במקסימום רעש‪ ,‬בקול צהלה ורינה‪.‬‬ ‫חודש זה אשר אנו מסובבים במצוות למשך עשרים ואחד יום החל ממצוות‬ ‫ולשמחה‪ ,‬מה זו עושה?‬ ‫תקיעת שופר וצום יום יוה"כ סוכה ד' מינים הושענא ובקרבנות החג אנו מלאים‬ ‫וגדושים במצוות שלכל מצווה שיש הלכות בשיעורים בטפחים באמות בכזית‬ ‫בהִצמדות לפשטות הכתוב‪" :‬לפי שימי החג הם‬ ‫בכותבת וכו'‬ ‫ימי שמחה גדולה לישראל‪ ,‬כי הוא עת אסיפת‬ ‫התבואות ופירות האילן בבית‪ ,‬ואז ישמחו בני‬ ‫והנה לנו יום חג האחרון שמיני עצרת המדרש מסביר טעמו של יום זה והוא‬ ‫אדם שמחה רבה‪ ,‬ומפני כן נקרא חג האסיף" (ספר‬ ‫בדברי רש"י הק' (במדבר כט לה) שהקב"ה אומר לאחר הקרבת כל פרי החג לעשות‬ ‫החינוך פרשת אמור מצוה שכד)‪.‬‬ ‫סעודה קטנה כדי שאהנה מכם‬ ‫וצ"ל שאין כאן שום מצוה לחג הזה וכן אין שום שיעור לגודל של הסעודה קטנה‬ ‫ואם ננסה להבין‪ ,‬מה היא השמחה הגדולה‬ ‫‪.......‬‬ ‫באסיפת התבואה?‬ ‫ונקדים לבאר עפ"י המעשה שהיה אצל הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע‬ ‫אפשר ואולי‪ ,‬ודי פשוט‪ :‬אומרים די לעבודה‪.‬‬ ‫שנה אחת שלא היה בנמצא אתרוג בכל העיר ובערב החג עבר שם סוחר אחד והיה‬ ‫גונזים את ה'צורך פרנסה' ונכנסים הביתה‪,‬‬ ‫לו באמתחתו אתרוג כדי להגיע לביתו לחג‪ ,‬ונכנס כדי לקבל ברכתו של הצדיק‪,‬‬ ‫לגלות כמה אור יש כאן בפנים‪ ,‬כמה שמחה יש‬ ‫וכששמעו התלמידים שיש בידו אתרוג‪ ,‬דברו על ליבו שיישאר בחג אצל רבם‪,‬‬ ‫בחיק המשפחה‪ ,‬בבית המדרש‪ ,‬בתוך ה'סידור'‬ ‫ולא הואילו כל ההפצרות‪ ,‬עד שהרבי בעצמו הבטיח לו שיהיה עמו במחיצתו בגן‬ ‫ובקיום המצוות מתוך יישוב הדעת ושלוות‬ ‫עדן‪ ,‬לאחר כששמע הבטחה זו והחליט להישאר לחג במחיצת הצדיק‪.‬‬ ‫הנפש‪.‬‬ ‫בליל התקדש חג הורה הרבי לכל חסידיו שלא להכניס האורח הסוחר לשום סוכה‬ ‫אה‪ ,‬אין לך שמחה גדולה מזו!‬ ‫וכך הווה שהאורח ניסה את מזלו להתארח אצל אחד מבני העיר‪ ,‬ולא צלח בידו‬ ‫עבודת השדה אז‪ ,‬ושאר מיני המלאכות כהיום‪,‬‬ ‫עד שהתברר לו שזה הוראה מפורשת מהרבי‪.‬‬ ‫כולן מגזירת הארור על האדם‪ .‬מדובר בחוק‬ ‫ולכן פנה לסוכתו של הרבי בטענה שהוא זה שהביא את האתרוג‪ ,‬ומדוע נעשה‬ ‫שירות שחייבים לקיים‪ .‬אבל כאשר הקב"ה‬ ‫לו כזה עוולה‪ ,‬אמר לו הרבי 'אם תוותר על ההבטחה תוכל להיכנס לסוכה' כמובן‬ ‫מרחם עלינו והעבודה הסתיימה‪ ,‬כל היבול‬ ‫שהיהודי הסוחר התחיל לבכות ולקונן על זה שלא מספיק שעזב את משפחתו‬ ‫מוכנס הביתה וכלי המחרישה והקצירה נכנסים‬ ‫עבור הרבי‪ ,‬כדי לזכותו במצוות האתרוג‪ ,‬וכעת מפסיד גם את חלקו בגן עדן‬ ‫אל המחסן – או אז נמצא האדם במקומו הטבעי‪,‬‬ ‫במחיצת הרבי‪.‬‬ ‫בתוך ביתו‪ ,‬בסביבתו האמיתית‪ ,‬בן חורין‬ ‫לאחר הרבה מחשבות והרהורים אמר לרבי שמוותר על הגן עדן עם הרבי העיקר‬ ‫ומשוחרר‪ ,‬ומאליה פורצת הנפש בשמחה נלבבת‪.‬‬ ‫שיוכל לקיים מצוות סוכה בהידור רב‪ ,‬ואכן הרבי הכניסו בשמחה והסוחר עשה‬ ‫וכאשר אנו מברכים שוב "שהחיינו" על "לישב‬ ‫קידוש וברכת לישב בסוכה‪ ,‬לאחמ"כ אמר לו הרבי שכעת לאחר שוויתר על‬ ‫בסוכה"‪ ,‬עדיין אנו מודים על 'זמן שמחתנו' זה‪,‬‬ ‫ההבטחה של עמו במחצתו בגן עדן‪ ,‬בשביל מצוות סוכה‪ ,‬הוא כבר ראוי לישב‬ ‫שמלבד הסודות הפנימיים שלו‪ ,‬עדיין אין מקרא‬ ‫עם הרבי בגן עדן ובע"ה יזכה להבטחה במלואו‬ ‫יוצא מידי פשוטו ופשטותו קיימת לנצח‪ :‬אנו‬ ‫והסביר הצדיק את פשר המעשה‪ .‬קודם הוויתור לא היה ראוי לישב עם הצדיק‬ ‫שמחים עם הנתק מכלי המלאכה‪ ,‬עם ההפסקה‬ ‫אדרבא הסוחר היה רחוק מאד מלזכות לישב עם הרבי‪ ,‬והרבי רצה לקרבו שכן‬ ‫המבורכת הזו של ריצה אחר הבל הפרנסה וקללת‬ ‫יוכל לישב עמו לכן נתן נסיון לבודקו עד כמה יש בו את הנקודה הפנימית לוותר‬ ‫הזיעה אשר לחמו של אדם תלויה בו בגזירת‬ ‫על גן עדן בשביל מצווה דאורייתא וברגע שגילה את מסירות נפשו‪ ,‬הוא כבר‬ ‫הבורא‪ .‬אנו מודים ומהללים‪ ,‬שרים ומפזמים‪,‬‬ ‫ראוי לישב עימו במחיצתו בגן עדן‪.‬‬ ‫והכל בגין אותו 'חופש' מה'פרנסה' שלנו‪.‬‬ ‫ועפי"ז נבוא לבאר‪ ,‬בחודש זה שאנו עסוקים כל העת במצוות ובמעשים טובים‬ ‫שמונה ימים של 'זמן שמחתנו' שבהם אין לנו‬ ‫אבל כדי להמשיך את זה לכל השנה ולכל החיים אנחנו צריכים להגיע לנקודה‬ ‫ענין בשום דבר הקשור אל הפרנסה‪ ,‬ימים של‬ ‫הקטנה שבתוכנו וגם שם להדליק ולברר ולהבין גם שם נהיה נאמנים ודבקים‬ ‫הלל וקרבת אלוקים‪ ,‬שעות של משפחה וזמני‬ ‫בד' יתברך שזה הנקודה הקטנה השוכנת עמוק עמוק אצל כל יהודי‪.‬‬ ‫איכות עם הבורא ברוך הוא‪.‬‬ ‫ולכן נתן לנו ד' יתברך את יום שמיני עצרת יום שאין בו מצוה כל שהוא‪ ,‬יום ללא‬ ‫אבל חג הסוכות הוא ראשון לחשבון‪ ,‬והוא נותן‬ ‫שיעורים כלל‪ ,‬יום של סעודה קטנה ממש לא משנה הגודל כלל‪ ,‬יום שכל אחד‬ ‫לנו משוואה פשוטה‪ ,‬לכל השנה הבאה‪ :‬שמחה‬ ‫מחפש בעצמו את הקטנה שבו‪ ,‬ומעוררו באהבה עזה לקב"ה‪ ,‬ומקבל בנאמנות‬ ‫אינה באה מריבוי פרנסה‪ .‬ההיפך הוא הנכון‪,‬‬ ‫את הקשר הנצחי שיש לכל יהודי ומבררו ומחדשו למשך כל השנה הבעל"ט‪.‬‬ ‫כמה שפחות התעסקות בפרנסה ויותר בדברים‬ ‫וברגע שנהיה בתוך ימי החורף והקיץ ביום יג' כסלו‪ ,‬כג' טבת‪ ,‬ח' תמוז‪ ,‬ולא יהיה‬ ‫איכותיים – ככה רבה השמחה‪ .‬כל שכן כאשר‬ ‫סביבנו מצבים מיוחדים‪ ,‬והבחור הנלבב הלן בעומקו של תורה‪ ,‬ישב רכון על‬ ‫הפרנסה באה בדרכים מצערות במיוחד‪ ,‬על ידי‬ ‫הגמרא ויחפש קצת התחדשות וחיזוק לתדלק את עצמו‪ ,‬ויזכר בריקודי הדבקות‬ ‫כלים שהשמחה מהם והלאה ומטבעם הם אופפים‬ ‫עם הס"ת‪ ,‬כמה היה גבוה והתעסק עם הסעודה קטנה‪ ,‬עם הקשר האישי שלו עם‬ ‫את הקשורים אליהם בחבלי יגון ואכזבה‪.‬‬ ‫הבורא‪ ,‬ואז יבין כמה הנקודה קטנה אין לה גבולות ושיעורים‪ ,‬ובכל מצב ובכל‬ ‫מקום שנמצא‪ ,‬יתחזק ויתרומם בהתחדשות לעבודת ד' יתברך‪.‬‬ ‫אז מהיום לא רק בסוכות‪ ,‬אלא א גאנץ יאר‬ ‫פריילעך‪.‬‬ ‫ובו ביום שבזוה"ק הק' נקרא יום היחוד ששמחים לבד עם הקב"ה ומסיימים את‬ ‫התורה‪ .‬יום שבו מתקשרים בקשר אישי של קודשא בריך ואורייתא וישראל חד‬ ‫פחות להיטות אחר 'צרכי פרנסה'‪ ,‬ו‪-‬היית אך‬ ‫הוא כל אחד יידבק בנקודת הקשר שלו עם אבינו מלכנו שממנה לא נזוז ונזיע‬ ‫שמח!‬ ‫בכל מצב שהוא למשך כל השנה והחיים גמר חתימה טוב אגוט קוויטל‪.‬‬ ‫(תשו"ח למכון טהרתינו דחסידי ויז'ניץ)‬ ‫וט‬ ‫די‬ ‫הרב ש‪.‬ב‪ .‬מרקסון‬ ‫אנחנו צריכים לעשות את בדק הבית‬ ‫אצלנו‪ .‬כל אחד יעשה בדק בית ויחשב‬ ‫ולכן‪ ,‬כל בן תורה וכל יהודי צריך להבין‬ ‫את משמעות הדבר‪ ,‬ויחד עם זאת שצריך‬ ‫אמנם‪ ,‬אמת הדבר שצריכים להיות‬ ‫מיצרים על כך שלדאבונינו ישנם אנשים‬ ‫כבודם של תלמידי חכמים‬ ‫את חשבון נפשו עד כמה הוא באמת‬ ‫כמובן גם להצטער על חילול השם‪ ,‬עלינו‬ ‫מזרע ישראל המבזים את כבוד התורה‪,‬‬ ‫בפרוס הימים הנוראים‪ ,‬לאחר שנה רצופת קשיים ומהמורות‬ ‫קשור לתורה‪ ,‬ולא מספיק רק שהוא‬ ‫לדעת ולהבין שהתורה תמיד נשארת‬ ‫ואנו גם שומעים מצדיקי הדור שמדברים‬ ‫שניצבו לפתחם של לומדי התורה דבכל אתר ואתר‪ ,‬ביקשנו‬ ‫לומד את התורה‪ ,‬אלא יבדוק כמה הוא‬ ‫בשלמותה ואי אפשר להשפיל אותה‪.‬‬ ‫על הנושא הזה של חומר איסור ביזוי‬ ‫לשוחח עם מזכיר מועצת 'גדולי התורה'‪ ,‬הרב יעקב ולצר‬ ‫באמת קשור לתורה‪ ,‬עד כמה התורה‬ ‫כבוד התורה‪ ,‬וגם נכון הוא שיש בכך‬ ‫שליט"א‪ ,‬חתנו של הגה"ח ר' דוד ניווונער זצ"ל‪ ,‬אוד‬ ‫מחייבת אותו‪ ,‬וכמה התורה היא זו‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬כאשר אנו רואים‬ ‫חילול השם‪ ,‬אולם במציאות‪ ,‬מאחר‬ ‫מוצל מאש שהיה לו קשר מיוחד לחסידות מודז'יץ‪ ,‬בעניין‬ ‫שמדריכה אותו על כל צעד ושעל‪ .‬זה‬ ‫התפקיד שלנו וזה מה שמוטל עלינו‪.‬‬ ‫לצערינו היאך שאותם אנשים‬ ‫והתורה היא תורת אלוקים‪ ,‬ממילא אין‬ ‫יכולת לבני אדם להשפיל חלילה את‬ ‫תפקידנו לעת הזאת כאשר כבודם של לומדי התורה ועמליה‬ ‫היושבים על כס השלטון‬ ‫כבודה‪ .‬ועלינו להבין זאת כדי שלא נהיה‬ ‫בטהרה מושפל עד עפר‪.‬‬ ‫וכעת נעבור לפן המעשי‬ ‫רודפים את לומדי התורה‪,‬‬ ‫נשבר מהמצב חלילה וחס‪ ,‬אלא להיפך‪,‬‬ ‫בשיחו מרחיב הרב ולצר אודות חוסר היכולת של בני אדם‬ ‫באשר הם לפגוע במושג הקדוש 'כבוד התורה'‪ ,‬ועל חובתנו‬ ‫של המצב בו אנו שרויים‪.‬‬ ‫מה היא חובתנו ומה תפקידנו‬ ‫נדע להעריך את כבוד התורה‪ ,‬ונתבונן‬ ‫ותפקידנו להגביר פעלים לתורה בחשק ובהתלהבות‪ .‬בדבריו‬ ‫במה שצריך כל אחד מאתנו להתחזק‪.‬‬ ‫ציבור האברכים והבחורים‬ ‫לעת הזו?‬ ‫הוא מתייחס גם לקשר המיוחד של חצר הקודש מודז'יץ‬ ‫הנביא ירמיהו מתנבא ואומר "אם לא‬ ‫רוצים לדעת שאכן יש תקווה‪,‬‬ ‫כמובן שאנחנו צריכים למחות‪ ,‬כי ישנה‬ ‫בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ‬ ‫לאורך השנים עם "אגודת ישראל" ו"מועצת גדולי התורה"‪,‬‬ ‫תוך העלאת זיכרונות מאשר ראה בקודש פנימה אצל הרבי‬ ‫האם נוכל לצפות שבקרוב‬ ‫חובת מחאה‪ ,‬וגם הרי כל ישראל ערבים‬ ‫לזה לזה‪ .‬אין בזה שום ספק‪ .‬אבל מה‬ ‫לא שמתי" (ירמיה לג‪ ,‬כה)‪ .‬זאת היא‬ ‫ה'נחלת דן' זצ"ל ויבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫ישתנה המצב לטובה?‬ ‫שעלינו מוטל‪ ,‬הוא להתחזק בלימוד‬ ‫המציאות של העולם ‪ -‬בלעדי התורה אין‬ ‫קיום לבריאת שמים וארץ‪ ,‬בלי התורה‬ ‫יהודים אף פעם לא מתייאשים‪ .‬ליהודי‬ ‫התורה יותר ויותר‪ ,‬כפי שכבר נכתב‬ ‫אין בכלל עולם! ואם כן‪ ,‬לא יתכן מצב‬ ‫מה תפקידנו לעת הזו‬ ‫שיחה מיוחדת ומרוממת‬ ‫תמיד יש ביטחון בהקב"ה שיעשה‬ ‫במכתבים שפורסמו ע"י כל האדמו"רים‬ ‫עמנו נסים וחסדים‪ .‬והרי גם כל קיומנו‬ ‫וכל הרבנים וגם נאמר על ידם בעל‬ ‫כזה של השפלת כבוד התורה‪ ,‬כי בעצם‬ ‫כאשר כבוד לומדי התורה ניתן למרמס?‬ ‫התורה היא העולם‪ ,‬ובעלדיה אין עולם‪.‬‬ ‫ראשית עלינו לזכור‪ ,‬כי אין ביכולתו של בן אנוש לבזות‬ ‫עד עתה הוא שלא בדרך הטבע‪ ,‬ואם‬ ‫פה‪ .‬אם הגיע עלינו המצב הזה‪ ,‬כנראה‬ ‫עם הרה"ג‬ ‫כך עלינו לקוות ולהאמין שכך ימשיך‬ ‫שקיים רפיון בלימוד התורה‪ ,‬ישנו רפיון‬ ‫והדבר ברור‪ ,‬שכל מה שאנחנו מדברים‬ ‫חלילה את כבוד התורה‪ .‬אם נראה שיש איזשהו בזיון‪ ,‬זה‬ ‫להיות‪.‬‬ ‫ידים מן התורה‪.‬‬ ‫על כך שמשפילים את כבוד התורה‪,‬‬ ‫רק מה שנראה בעיניים שלנו‪ .‬הכל לפי המבייש והמתבייש‪.‬‬ ‫זה רק כעין משפט מושאל‪ ,‬כי באמת‬ ‫צריכים להתבונן היטב מי הוא המבייש ומי המתבייש‪ .‬אך‬ ‫הבה נתבונן מה בעצם קרה כאן? אנחנו‬ ‫קושיית‬ ‫את‬ ‫להזכיר‬ ‫המקום‬ ‫וכאן‬ ‫זוכים לחיות כאן בארץ ישראל‪ ,‬אבל‬ ‫יש מדינת ישראל בתוך ארץ ישראל‪.‬‬ ‫המפרשים על דברי חז"ל (תנחומא פרשת‬ ‫בשלח סי' כה) שעמלק נלחם עם בני‬ ‫לאמיתה אי אפשר להשפיל את התורה‪.‬‬ ‫ואף שצריך להצטער על המצב הזה‪,‬‬ ‫אבל כאמור‪ ,‬עלינו לדעת שכבוד התורה‬ ‫התורה לכשעצמה אין מי שיכול לפגוע בה חלילה‪.‬‬ ‫שנינו במשנה במסכת אבות (פ"ו מ"ב) "אוי להם לבריות‬ ‫ר' יעקב ולצר שליט"א‪,‬‬ ‫מעלבונה של תורה"‪ .‬למה כוונת המשנה באמרה "עלבונה‬ ‫מזכיר 'מועצת גדולי התורה'‪,‬‬ ‫מאז הקמת המדינה קיים איזשהו הסדר‬ ‫ישראל ברפידים‪ ,‬לפי שרפו ידיהם מן‬ ‫אינו נפגע בכהוא זה‪ ,‬כי "תורת ה'‬ ‫של תורה"? כיצד התורה נעלבת חלילה? מפרש שם רש"י‪:‬‬ ‫מסוים בנושא הגיוס לצבא‪ .‬זהו הסדר‬ ‫התורה‪ .‬מדוע זה נקרא 'רפיון ידים' מן‬ ‫תמימה"‪ ,‬התורה תמיד תישאר תמימה‬ ‫"מעלבון שעולבין את התורה שהיא עלובה על שאין לה‬ ‫שלא היה כל כך פשוט לבצע אותו‪.‬‬ ‫התורה? הרי לכאורה צריך לומר 'רפיון‬ ‫ושלימה‪ ,‬ואף אחד לא יכול לגעת בה‬ ‫לרגל מצב התקופה‬ ‫הרבה מאוד נלחמו עליו‪ ,‬עד אשר לבסוף‬ ‫פיהם' מן התורה‪ ,‬כי את התורה לומדים‬ ‫עוסקין"‪ .‬כאשר לא לומדים את התורה כמו שצריך‪ ,‬אין‬ ‫אפילו כמלוא נימה‪.‬‬ ‫לומדים אותה באופן הראוי ועם הכוונות הנדרשות‪ ,‬או שלא‬ ‫ראשי השלטון השלימו עמו‪ .‬הם השלימו‬ ‫עם הפה ולא בידיים‪ .‬אלא שכאשר יהודי‬ ‫עם המצב הזה בעל כורחם או מרצונם‪,‬‬ ‫לומד תורה‪ ,‬עליו ללמוד את התורה‬ ‫וכמו שפירש מרן הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫מספיק מנצלים את הזמן‪ .‬זה מה שמעליב את התורה‪ ,‬וזה מה‬ ‫לנוכח גזירת הגיוס‬ ‫לא ניכנס כעת לכל העניין הזה‪ ,‬אבל‬ ‫הקדושה בחשק ובהתלהבות עם הידיים‬ ‫זיע"א‪ ,‬שהתורה נקראת 'תמימה'‪ ,‬לפי‬ ‫שפוגע בה‪ .‬ואולי כל מה שהתרחש בתקופה האחרונה‪ ,‬לא בא‬ ‫למעשה ההסדר נכתב ונחתם‪.‬‬ ‫ועם הרגליים‪ ,‬בבחינת "כל עצמותי‬ ‫שהיא תמיד נשארת שלימה כאילו לא‬ ‫אלא כדי לעורר אותנו לשוב בתשובה‪ ,‬להתחזק ולהשתפר‬ ‫תאמרנה ה' מי כמוך"‪ ,‬עם כל הברען ועם‬ ‫נגעו בה‪ ,‬אף אם ילמד האדם ויחדש‬ ‫בלימוד התורה ובניצול הזמן‪.‬‬ ‫וההסדר הזה המשיך כמעט בלי הפרעות‬ ‫במשך שנים ארוכות‪ ,‬עד לפני ‪ 25‬שנה‪.‬‬ ‫ומה קרה אז? באותה תקופה החלו כמה‬ ‫כל הפנימיות והאהבה לתורה‪.‬‬ ‫וזהו כוונת דברי חז"ל "רפו ידיהם מן‬ ‫בתורה חידושים רבים לאין קץ‪ .‬כמה‬ ‫שאנחנו לומדים ולומדים‪ ,‬התורה תמיד‬ ‫נשארת שלימה כאילו ועדיין לא פתחו‬ ‫עוקרי הדת חושבים שמשפילים בגזרותיהם את כבוד התורה‬ ‫ולומדיה‪ ,‬אך למען האמת הם כלל אינם משפילים אותה‪ .‬הם‬ ‫והסנקציות הננקטות‬ ‫משפילים רק את כבוד עצמם‪ .‬כי כאמור‪ ,‬בכבוד התורה עצמה‬ ‫כלפי אברכי הכוללים‬ ‫פוליטיקאים לערב בהסדר של פטור בני‬ ‫התורה" ‪ -‬הידיים שלהם קצת התנתקו‪,‬‬ ‫נוצר רפיון מסויים בסממנים החיצוניים‬ ‫אותה ובכלל לא נגעו בה‪.‬‬ ‫אי אפשר לגעת! ובפרט לאור העובדה שכל אלו שאינם זוכים‬ ‫הישיבות‪ ,‬את הנושא המשפטי‪ .‬הם באו‬ ‫ואמרו טענה‪ :‬לעת עתה אין חוק שפוטר‬ ‫של ההתלהבות בלימוד התורה‪ .‬ואף כי‬ ‫אותו הדבר גם בעניינינו‪ :‬תורת ה'‬ ‫לישב באהלה של תורה‪ ,‬אין להם כלל הבנה בקצה קצהו של‬ ‫ובחורי הישיבות‬ ‫את בני הישיבות‪ ,‬ולכן כדי שיוכלו‬ ‫אולי אנחנו לא תמיד יודעים להבחין‬ ‫תמימה‪ ,‬אין מצב שכביכול כבוד התורה‬ ‫המושג הקדוש "כבוד התורה"‪ ,‬ורק מי שנמנה על לומדי התורה‬ ‫להמשיך את ההסדר ולהותירו על כנו‪,‬‬ ‫בדבר הזה‪ ,‬אבל בשמים מבחינים בזה‬ ‫מושפל‪ ,‬כי התורה היא החפצא של‬ ‫יודע להעריך נכונה את משקלה של כבודה הרם והנשגב‪.‬‬ ‫צריך לחוקק חוק מסודר שיסידיר את‬ ‫ומעוררים אותנו‪ .‬ואם התרחשה עלינו‬ ‫העולם‪ ,‬היא המציאות של העולם‪ ,‬ובלי‬ ‫מעמדם של אלו אשר תורתם אומנותם‪,‬‬ ‫הצרה הזאת‪ ,‬כנראה שיש רפיון ידיים‬ ‫התורה אין עולם בכלל‪ .‬ואם כן לא שייך‬ ‫ולא יתכן עוד להמשיך לפטור את לומדי‬ ‫מהתורה‪ ,‬והתורה לא נלמדת כפי‬ ‫לומר שכאילו התורה מושפלת חלילה‪,‬‬ ‫התורה על סמך פתק של ראש הממשלה‬ ‫שצריך‪ ,‬עם כל הברען והזריזות‪ ,‬ועם כל‬ ‫וכל השיח בנושא הזה הוא רק בלשון‬ ‫ושר הביטחון שהסכימו שלא לגייס את‬ ‫ההתלהבות וההתמדה‪.‬‬ ‫מושאל‪.‬‬ ‫בני הישיבות‪ .‬מדינת ישראל היא מדינת‬ ‫חוק‪ ,‬וישנם חוקי יסוד‪ ,‬ועל כולם להיות‬ ‫שווים בפני החוק‪ .‬ועוד כל מיני טענות‬ ‫כאלה ואחרות‪...‬‬ ‫ובינתיים אנחנו מסתובבים עם הסיפור‬ ‫הזה כבר ‪ 25‬שנה‪ .‬כמה וכמה פעמים‬ ‫בשנים האחרונות שהנושא הזה עלה‬ ‫מחדש לדיון‪ ,‬ניסו לחוקק חוקים שונים‪,‬‬ ‫אבל בפועל זה נדחה שוב ושוב ושוב‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬עד השנתיים האחרונות המצב‬ ‫לא הגיע עד לשלב של גזירות וסנקציות‪,‬‬ ‫לא היו מעצרים ולא היה פחד ללכת‬ ‫ברחוב‪ ,‬לא היו קיימים כל הדברים האלו‬ ‫זי‬ ‫זט‬ ‫שבן תורה יישב במאסר ב'עוון' היותו‬ ‫'עריק' ו'לומד תורה'‪ .‬אך מה שקרה‬ ‫בשנתיים האחרונות הוא‪ ,‬שהמצב נהפך‬ ‫להיות יותר ויותר קשה‪ ,‬וזאת משום‬ ‫חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫שעד לאחרונה ידענו תמיד להסתדר‬ ‫בנושא הפוליטי‪ ,‬וידענו כיצד לדאוג לכך‬ ‫שהערכים שלנו לא ייפגעו‪ .‬ב"ה בכל‬ ‫פעם הצלחנו להסתדר במישור הפוליטי‬ ‫בכנסת ובממשלה‪ ,‬מבלי שבית המשפט‬ ‫העליון ייצר כל העת את צעדנו‪ .‬בחסדי‬ ‫ה'‪' ,‬אגודת ישראל' ו'יהדות התורה' עשו‬ ‫ימו‬ ‫מו ו ְל ֶצ ֱא ָצ ֵא ֹ‬ ‫ַּת ֲענֶ ה יְ ִד ִידים ֹנו ֲח ֵלי ָדת‪ְ ,‬ל ָה ִכין ָל ֹ‬ ‫ישראל' צריכה ללכת‪ ,‬ותמיד סמך ידו‬ ‫והולכים ונבנים בתים של יהודים יראים‬ ‫דברים גדולים במשך השנים‪.‬‬ ‫ואולם בשנתיים האחרונות‪ ,‬שופטי‬ ‫על כל מיני דברים שנעשו ב'אגודת‬ ‫ושלמים‪ ,‬חסידים ואנשי מעשה‪.‬‬ ‫בית המשפט העליון התחילו להתערב‬ ‫ישראל'‪ .‬הוא הכיר היטב את ההיסטוריה‬ ‫אנחנו מחזיקים בתורה‪ ,‬והתורה מחזיקה‬ ‫בכל דבר ובכל עניין‪ ,‬ואף אחד לא יכול‬ ‫של 'אגודת ישראל'‪ ,‬שכן מאז ומתמיד‬ ‫אותנו‪ ,‬ו"קודשא בריך הוא ואורייתא‬ ‫לזוז לא ימינה ולא שמאלה‪ ,‬כי הם אלו‬ ‫עם סיומה המוצלח ב"ה של מגבית 'ירח האיתנים' בערב חג האסיף‪,‬‬ ‫הקשר של 'אגודת ישראל' עם מודז'יץ‬ ‫וישראל חד הוא"‪ ,‬ולכן איננו צריכים‬ ‫שקובעים את צורת החיים במדינת‬ ‫היה קשר מיוחד במינו‪ .‬וכאשר נסתלק‬ ‫להתעסק ב"מה יהיה"‪ .‬הקב"ה רוצה‬ ‫ישראל‪ .‬והרי כולנו יודעים ששופטי‬ ‫וחלוקת התמיכות למשפחות רבות מאנ"ש‬ ‫לגנזי מרומים‪ ,‬חסרונו הורגש מאוד‬ ‫לראות איך אנחנו עוברים את זה‪ ,‬כמה‬ ‫בית המשפט העליון הם לא אוהבי תורה‬ ‫ב'מועצת גדולי התורה'‪.‬‬ ‫אמונה יש לנו‪ ,‬כמה ביטחון יש לנו‪ ,‬כמה‬ ‫גדולים‪ ,‬ורחוקים מלהיות יראי שמים‪,‬‬ ‫מודים ומהללים אנו לקל עליון נורא עלילה‬ ‫את מקומו ממלא בנו ממשיך דרכו‪,‬‬ ‫שמחה יש לנו‪ ,‬כיצד אנחנו עוברים את‬ ‫וממילא זו התוצאה‪ :‬אותם אנשים לובשי‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬שאני זוכה‬ ‫הקושי ויודעים שהוא רק ניסיון‪ .‬ובעזרת‬ ‫הגלימות השחורות‪ ,‬הם אלו שקובעים‬ ‫על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו כשליחי כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ושליחי אנ"ש‬ ‫ליחסים מאוד טובים וקרובים עמו‪,‬‬ ‫ה' נעבור את זה בהצלחה‪.‬‬ ‫כיצד תתנהל המדינה‪ ,‬הם קובעים את‬ ‫המידתיות ואת החוקיות ואת כל הדברים‬ ‫באיסוף וחלוקת קרוב ל‪₪ 400,000-‬‬ ‫ותמיד דלתו פתוחה לפני על כל עניין‬ ‫כך זה בגלות‪ ,‬לפעמים יש ימים טובים‪,‬‬ ‫בכלל ישראל וב'אגודת ישראל'‪ .‬הרבי‬ ‫ולפעמים יש ימים פחות טובים‪ ,‬ואם כי‬ ‫הללו‪ ,‬והם מפרשים את החוק כפי שהם‬ ‫שליט"א ממשיך את דרכו של אביו‪,‬‬ ‫תמיד צריך להתפלל שהקב"ה יעשה לנו‬ ‫רוצים לפרש אותו‪.‬‬ ‫כאגודאי אמיתי שרוצה את האחדות‬ ‫ימים יותר טובים‪ ,‬אבל אנחנו מאמינים‬ ‫אך כאמור‪ ,‬אנחנו יהודים מאמינים בני‬ ‫בתוספת מיוחדת ונכבדה למשפחות ברוכות‬ ‫בכלל ישראל‪ ,‬ותמיד מסתכל כיצד‬ ‫שגם בימים הפחות טובים‪ ,‬גנוז בהם‬ ‫מאמינים‪ ,‬ואצל יהודי לא קיים המושג של‬ ‫אפשר לאחד את כלל ישראל ולחבר את‬ ‫טובה וחסד‪ ,‬וכפי שרמזו צדיקים בברכת‬ ‫ייאוש‪ .‬מאז ומתמיד אנחנו שורדים בזכות‬ ‫כדי שיוכלו לחוג את מועדי ה' בשובה ונחת‬ ‫כל הקצוות יחד‪ .‬זוהי המגמה שלו וזה‬ ‫"הגומל חסדים טובים לעמו ישראל"‪.‬‬ ‫התורה‪ .‬שרדנו את החורבנות של בית‬ ‫הציר שלו‪ ,‬זה הייעוד שלו וזאת המטרה‬ ‫תמיד יש חסדים‪ ,‬כל הזמן אנחנו מוקפים‬ ‫ראשון ובית שני‪ ,‬שרדנו את כל הגלויות‬ ‫שלו‪ .‬בכל בעיה הוא נכנס לעומק של‬ ‫בחסדים‪ ,‬אלא שלפעמים יש חסדים‬ ‫ואת כל הגזירות ואת כל המאורעות‬ ‫העניין ומנסה לראות מה ניתן לעשות‪.‬‬ ‫שאנו רואים אותם בעינים‪ ,‬ולעומת‬ ‫הקשים בגלות הארוכה‪ .‬התורה תמיד‬ ‫לפיכך אנחנו חייבים להודות‬ ‫הרב ולצר מוסיף ואומר‪" :‬מודז'יץ‬ ‫זאת יש זמנים שלא כל כך רואים את‬ ‫הייתה הבית והמפלט היחידי לעם ישראל‪,‬‬ ‫זה אגודת ישראל‪ ,‬ואגודת ישראל זה‬ ‫החסדים‪ ,‬ובקשתנו היא שתמיד יהיו‬ ‫וזה ימשיך הלאה‪ .‬ובס"ד אנחנו נמשיך‬ ‫לאלו אשר הוזילו בשמחה מהונם ומכיסם בנדיבות לב‬ ‫מודז'יץ‪ ,‬חד הם"‪.‬‬ ‫החסדים "טובים"‪ ,‬ונזכה לראות את‬ ‫ביתר שאת וביתר עוז‪.‬‬ ‫סכומים נכבדים ביותר וזכו בס"ד להחיות עם רב כהיום הזה‬ ‫ולסיום הוא מעיד‪ :‬במשך השנים נפלה‬ ‫הטוב והחסד בעינים שלנו‪.‬‬ ‫לא צריך להתייאש חלילה‪ .‬נכון שמצב‬ ‫בזכות בחלקי להיכנס למעונם של‬ ‫לא קל‪ ,‬ואנחנו עומדים בפני ניסיון לא‬ ‫יישר כוחכם!‬ ‫אדמו"רים וצדיקים‪ ,‬ויכולני להעיד כי‬ ‫לאחר הדברים המאלפים‬ ‫כל כך פשוט‪ .‬אנשים נפגעים‪ ,‬ישנם‬ ‫בכל פעם שנכנסתי אל הרבי ה'נחלת‬ ‫דן'‪ ,‬חשתי יראת הכבוד‪ ,‬ואת אווירת‬ ‫והמחזקים‪ ,‬אנו מבקשים‬ ‫רבים מאוד שנפגו מכך כלכלית‪ ,‬ויש‬ ‫גם שנפגעים חברתית ונפשית על ידי‬ ‫הקדושה האופפת את כל הבאים‬ ‫מהרב ולצר שליט"א‪,‬‬ ‫המעצרים‪ .‬אבל בסך הכל עלינו לזכור‬ ‫זכות הרבים וברכת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫במחיצתו‪ .‬הרבי זיע"א היה צדיק נפלא‬ ‫לשמוע מעט מזכרונותיו‬ ‫שאנחנו עם התורה ואנחנו מחזיקים את‬ ‫תעמוד לנדיבי הלב ולעסקנים החשובים די בכל אתר ואתר‪ ,‬ונזכה כולנו לשמוח‬ ‫מאוד‪ .‬קשה לתאר את התפילה שלו ואת‬ ‫מתוקף תפקידו הרם כמזכיר‬ ‫העולם‪ .‬וזה לא דברי מליצה כשאומרים‬ ‫עבודת השירה המרוממת‪ .‬בכל פעם‬ ‫שאנחנו שומרים על ארץ ישראל‪ .‬זוהי‬ ‫בשמחת בית השואבה עם כל ישראל אחינו במהרה בימינו אכי"ר‪.‬‬ ‫שנכנסתי אליו הוא היה מקבל אותי‬ ‫ה'מועצת'‪ ,‬על הקשר המיוחד‬ ‫אמת לאמיתו‪ .‬בזכות הבל פיהם של‬ ‫בחביבות‪ ,‬ותמיד היה אומר לי שאוכל‬ ‫שלו עמהם‪.‬‬ ‫תינוקות של בית רבן העולם מתקיים‪.‬‬ ‫לבוא אליו בכל פעם שארצה‪ .‬ראיתי את‬ ‫לתפקידי כמזכיר 'מועצת גדולי התורה'‪,‬‬ ‫חז"ל אמרו זאת‪ ,‬וכולנו מאמינים באמונה‬ ‫בברכה ובהוקרה‬ ‫הרצינות שלו ואיך שהוא מתייחס לכל‬ ‫בעיה באשר היא‪ .‬הוא התייחס לכל דבר‬ ‫מוניתי בתקופת הנהגתו של הרבי‬ ‫ה'נחלת דן' זיע"א‪ .‬פעמים רבות זכיתי‬ ‫שלימה שכל דבריהם תורת אמת‪ ,‬ואין‬ ‫בכך הגזמה אפילו כחוט השערה‪.‬‬ ‫בכובד ראש‪ ,‬ואפילו לדבר הקטן ביותר‪.‬‬ ‫להיכנס למעונו והתקבלתי אצלו במאור‬ ‫ולכן אין שום סיבה להיות מוטרד ומודאג‬ ‫הנהלת הקופה‬ ‫וגם אצל הרבי שליט"א אני מרגיש היאך‬ ‫שהוא ממשיך את דרך אבותיו בגדלות‬ ‫פנים ובשמחה‪ .‬מלבד היותו אדם גדול‬ ‫מאוד‪ ,‬ראו עליו חכמה מיוחדת במינה‪.‬‬ ‫מן העתיד‪ ,‬כי בסופו של דבר כל האנשים‬ ‫האלה יעברו מן העולם‪ ,‬ואנחנו נמשיך‬ ‫נפלאה‪ ,‬וכיצד הוא מרים את קרנה‬ ‫הוא היה חכם הרזים במלוא מובן‬ ‫לשרוד‪ .‬התורה תמשיך לשרוד‪ .‬היהדות‬ ‫יענו ֱאל ֹ ֵקי יִ ְש ֵענו‬ ‫הו ִש ֵ‬ ‫ַּר ֶחם נָ א ְק ַּהל ֲע ַּדת יְ ֻׁשרון‪ְ ,‬ו ֹ‬ ‫של חסידות מודז'יץ ההולכת ופורחת‬ ‫בלעה"ר‪ .‬ב"ה ראינו היאך שהוקם ונבנה‬ ‫המילה‪ .‬בכל עניין ובכל דבר שהיה‬ ‫בכלל ישראל‪ ,‬ובכל פעם שהתעורר דיון‬ ‫הנאמנה תמשיך לפרוח ולצמוח‪ ,‬ואילו‬ ‫כל אותם הגורמים המתנכלים לנו יחלפו‬ ‫בית המדרש החדש‪ ,‬ועוד אנשים באים‬ ‫ב'מועצת גדולי התורה'‪ ,‬הביע הרבי‬ ‫מן העולם‪ .‬דור הולך ודור בא‪ ,‬והתורה‬ ‫ומתקרבים לתורה ולעבודת ה'‪ .‬יעזור‬ ‫את דעתו הקדושה בחכמה ובתבונה‬ ‫נשארת חיה וקיימת‪ ,‬כי היא דבר נצחי‪,‬‬ ‫הקב"ה שיאריך הרבי שליט"א ימיו‬ ‫מאין כמותה‪ .‬הוא היה מקיף את הבעיה‬ ‫והנצחיות תנצח‪ .‬בחסדי ה' אנחנו רואים‬ ‫ושנותיו‪ ,‬ויאריך ימים על כסא ממלכתו עד‬ ‫מכל הצדדים‪ ,‬ואומר את דעתו הצלולה‬ ‫כיצד הציבור החרדי משגשג ופורח‪,‬‬ ‫ביאת משיח צדקנו בב"א‪.‬‬ ‫והברורה‪ .‬הוא ידע את הדרך ש'אגודת‬ ‫והיאך שגדלים וצומחים תלמידי חכמים‪,‬‬ ‫טי‬ ‫חי‬ ‫בס"ד‬ ‫הרב משה דוד בוק‬ ‫שמחה גדולה מזו‪.‬‬ ‫מה ענין אומות העולם לחיבוק ויחוד זה‪,‬‬ ‫הפלגות עצומות במאמרי חז"ל בגודל השמחה‬ ‫ובזה יומתק למה נקרא שמה על שם‬ ‫עד כדי כך שבכל ימי החג אנו מקריבין כל‬ ‫כל המעיין בגמ' סוכה פרק החליל‪,‬‬ ‫השואבה ולא על שם עיקר המצוה‬ ‫המוספים כנגדם לכפר עליהם‪.‬‬ ‫משתומם איך יצאו חז"ל מגדרם בכל‬ ‫שהיא הניסוך‪ ,‬שאין השמחה כלל על‬ ‫מקום‪ ,‬בהפלגות עצומות היאך היתה‬ ‫זמן הקירבה עצמו אלא דייקא על יקרת‬ ‫ניסוך המים עליה למים התחתונים‬ ‫נראית שמחת בית השואבה‪ .‬בראשונה‬ ‫ההתרוממות מתוך החושך‪ ,‬והיא ניכרת‬ ‫ולבאר כל זה נראה‪ ,‬בהקדים מאמר חז"ל‬ ‫מה שאמרו במתני' {נ"א ע"א} 'מי שלא‬ ‫ביותר בשאיבה מלמטה למעלה‪ .‬ואולי זהו‬ ‫{בראשית רבה ה' ד'‪ ,‬מובא ברש"י ויקרא‬ ‫ראה שמחת בית השואבה לא ראה‬ ‫גם ענין ריבוי האור שמצינו בשמחת בית‬ ‫שמחה מימיו'‪ ,‬וכן אמרו 'והלוים בכנורות‬ ‫ב' י"ג} דמצות ניסוך המים ניתנה במתנה‬ ‫השואבה‪ ,‬כמו שאמרו במשנה שם 'לא‬ ‫ובנבלים ובמצלתים ובחצוצרות ובכלי‬ ‫למים התחתונים ביום השני מששת ימי‬ ‫היתה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור‬ ‫שיר בלא מספר'‪ ,‬וביותר יפלא חשבון‬ ‫בראשית‪ ,‬כשהבדיל הקב"ה בין מים למים‬ ‫בית השואבה'‪ ,‬וכן מצינו שם 'חסידים‬ ‫השעות הרבות שהעבירו בשמחה זו‪ ,‬עד‬ ‫והשכינם למטה בעולם הגשמי העכור‪,‬‬ ‫ואנשי מעשה היו מרקדין באבוקות של‬ ‫שאמרו {שם נ"ג ע"א} 'כשהיינו שמחים‬ ‫והיו בוכים 'אנן בעינן למיהוי קמי מלכא'‪,‬‬ ‫אור'‪ ,‬כיון דכל ענין השמחה היה יתרון‬ ‫בשמחת בית השואבה לא ראינו שינה‬ ‫הבטיחם הקב"ה לפייסם‪ ,‬אשר אחת‬ ‫האור שניכר מתוך החושך‪.‬‬ ‫בעינינו'‪ ,‬וכמבואר שם בגמ' דמאחר‬ ‫בשנה יעלו גם הם על גבי המזבח נסך לה'‬ ‫וממוצא הדברים יתבאר כמין חומר‬ ‫בשבעת ימי הסוכות‪.‬‬ ‫הקרבת תמיד של בין הערבים עד למחרת‬ ‫ענין פרי החג‪ ,‬כיון שענינם של אומות‬ ‫לעת הקרבת תמיד של שחר‪ ,‬שזהו בעצם‬ ‫על פי זה ביאר ב'שפתי צדיק' {מאמרי‬ ‫העולם הוא שניבדל מהם להיות לחלקו‬ ‫רובו של יום‪ ,‬היו עסוקים בשמחת בית‬ ‫סוכות אות ה'} באופן נפלא ענין השמחה‬ ‫ית'‪ ,‬דתכלית מציאות הרע הוא שנכיר‬ ‫השואבה‪ ,‬וכך בכל ימי המועד‪.‬‬ ‫בשמחת בית השואבה‪ ,‬כי בעת העליה‪,‬‬ ‫במאיסותו ונבחר בטוב‪ ,‬אם כן ביו"ט זה‬ ‫ואין הדבר אומר אלא דרשני‪ ,‬מה ראו‬ ‫שאנו מכירים במעלת החושך והקליפות‪,‬‬ ‫לגודל השמחה והקירבה שאחר געגועי‬ ‫הריחוק‪ ,‬משיגים מעלת היותנו למטה‬ ‫לשמחה עצומה כזו‪ ,‬מה נשתנית מצות‬ ‫משם דייקא יניקת וחיות האומות‪ ,‬ואנו‬ ‫ניסוך המים מכל מצות האמורות בתורה‪,‬‬ ‫מקריבין לכפר עליהם והשפיע להם‬ ‫ומרחוק‪ ,‬דדייקא עי"ז בא כ"כ נחת רוח‬ ‫למעלה‪ ,‬על דרך מאמר הכתוב {שיר‬ ‫שלא מצינו דוגמת שמחה זו ולא כעין‬ ‫גשמים וחיות‪ ,‬כדי שנוכל להמשיך‬ ‫זו‪ ,‬אף לא במצוה עוברת כלולב ושתי‬ ‫ולאכפיא לסטרא אחרא לעשות נחת רוח‬ ‫השירים ב' י"ג} 'כיתרון האור מן החושך'‪,‬‬ ‫דאין יתרון האור ניכר אלא מתוך שיש‬ ‫הלחם וכיו"ב‪ .‬ולא עוד אלא שאין השמחה‬ ‫לפניו‪.‬‬ ‫נקראת על עיקר המצוה שהיא הניסוך‪,‬‬ ‫חושך {מלבי"ם}‪ .‬דאין תענוג למעלה‬ ‫אלא על שם ההכנה למצוה בשאיבת‬ ‫ענין שמיני עצרת וההקפות‬ ‫יותר מזה‪ .‬ולכן אז היא שלימות השמחה‬ ‫המים גרידא 'בית השואבה'‪ ,‬והוא פלא‪.‬‬ ‫ששמחים עם כל המצבים‪ ,‬דאין זו כלל‬ ‫וכל זה ענינו של חג הסוכות‪ ,‬שבו ניסוך‬ ‫ירידה אלא הכל שתתרומם יותר העליה‪.‬‬ ‫עוד יש לתמוה במה שאמרו ז"ל {שם נ"ה‬ ‫המים ושבעים פרי החג‪ .‬אבל שמיני‬ ‫ע"ב} דשבעים פרי החג הינם כנגד שבעים‬ ‫אוצר גדול ומקיף מאמרותיו הטהורות‬ ‫רמ‬ ‫חי &&& יוח‬ ‫עצרת עליו אמרו בגמ' {שם נ"ה ע"ב}‬ ‫השמחה בירידה כי היא לצורך העליה‬ ‫אומות העולם‪ ,‬ופירש רש"י 'לכפר עליהם‬ ‫'פר אחד כנגד אומה יחידה'‪ ,‬ואז היא‬ ‫שירדו גשמים בכל העולם לפי שנידונין‬ ‫מ‬ ‫‪₪ 22 0‬‬ ‫ד‬ ‫ומדברות קדשו בההדרה מחודשת‬ ‫שמחת הקירוב בעצמו והיחוד השלם‪,‬‬ ‫ובזה יתישב קושיית הרה"ק ר' יחזקאל‬ ‫ולפי דבריו המאירים נמצינו למדים‬ ‫שמחה עצומה זו על שום מה‪ ,‬דכל שמחה‬ ‫בחג על המים'‪ .‬והלא ידועים דברי‬ ‫קדשו של האריז"ל {שער הכוונות דרושי‬ ‫&&&‬ ‫של מצוה היא על עצם קיום המצוה‬ ‫עם כל המעלות של 'פאר מקדושים'‬ ‫מקאזמיר זי"ע {'תורת אא"ז מקאזמיר'‬ ‫חג הסוכות דרוש ד'} המובאים בכל‬ ‫אה‬ ‫צ‬ ‫רג ל ה ה ו‬ ‫ל‬ ‫נדפס בסוף ספר דברי ישראל‪ ,‬דבור‬ ‫והדביקות שבשעת עשיתה‪ ,‬אבל שמחה‬ ‫הספרים הקדושים‪ ,‬אשר על יו"ט סוכות‬ ‫ראשון}‪ ,‬למה בשבעת ימי הסוכות אנו‬ ‫זו אינה על עצם הניסוך אלא אדרבה‬ ‫נאמר 'וימינו תחבקני'‪ ,‬דדייקא אחר‬ ‫מקיפין מסביב להספר תורה‪ ,‬ובשמיני‬ ‫על כל ישיבתנו בחושך כל הימים מבלי‬ ‫שהמלכנו להקב"ה מחדש בראש השנה‪,‬‬ ‫עצרת אנו עם הס"ת יחד מקיפין להבימה‪.‬‬ ‫לאור באור החיים‪ ,‬כי דוקא על ידה אנו‬ ‫ואחר מחילת עוונותינו וטהרתינו ביום‬ ‫ולהנ"ל יובן להפליא דהספר תורה הוא‬ ‫זוכים לענג ולשמח לפניו יותר ואין שמחה‬ ‫הכיפורים‪ ,‬או אז נתאוה הקב"ה להיות לו‬ ‫עצם הקדושה כידוע‪ ,‬ולכן בסוכות כשאנו‬ ‫גדולה מזו‪ ,‬דכל היפך השמחה בא מחסרון‬ ‫דירה בינינו‪ ,‬והיא הסוכה שדינה בשתי‬ ‫מוקד הזמנות ומנויים‪:‬‬ ‫שמחים בעצם הריחוק‪ ,‬אין אנו מתקרבים‬ ‫והשלמת החסרון היא השמחה {נתיבות‬ ‫דפנות כהלכתן ושלישית אפילו טפח‪,‬‬ ‫כ"כ אלא מקיפים סביב לו‪ ,‬אבל בשמיני‬ ‫עולם למהר"ל נתיב התורה פרק ד' ד"ה‬ ‫הרומזים לדוגמת ב' חלקי היד עם כף היד‪,‬‬ ‫‪18 0 0 - 9 5 0 - 9 5 0‬‬ ‫עצרת שאנו שמחים בהקירוב והיחוד‪ ,‬אז‬ ‫אדרבה אנו מחבקין ומנשקין את התורה‬ ‫ובכיצד}‪ ,‬ואין חסרון יותר ממעשי העולם‬ ‫הזה והבליו‪ ,‬ולכן כשמשיגים תכלית ענינו‬ ‫והיא מקפת את האיש ישראל היושב בה‬ ‫כחיבוק ממש כביכול‪ ,‬עד כאן תוכן דבריו‬ ‫ובחנויות הספרים המובחרות‬ ‫שזהו עיקר השמחה‪.‬‬ ‫ורום מעלתו נשלם החסרון וממילא אין‬ ‫הק'‪ .‬ואם כן בוקעת ועולה פליאה נשגבה‪,‬‬ ‫להתחבר לתורת מאורי החסידות‬ ‫אכ‬ ‫כ‬ ‫הרב יהודה אריה גוטרמן שליט"א‬ ‫ראש כולל הלכות שבת בביהמ"ד הגדול‬ ‫מבי מדרשא‬ ‫מעשה במיחם מים‬ ‫שיעורים בענייני דיומא מרבני בית מדרשנו‬ ‫ביום טוב ראשון של ר"ה של האי שתא שחל בשבת‪ ,‬לאחר שקהל אנ"ש הרוו צימאונם בשתיית קפה כהכנה לתפילת ראש השנה‪ ,‬הבחין אחד‬ ‫האברכים שהגוי המנקה החליט ב"נדיבות ליבו" להוסיף עוד מים קרים למיחם המים החמים‪ ,‬וכך התחממו מים אלו עם המים החמים שכבר‬ ‫היו במיחם עוד קודם לכן‪.‬‬ ‫ודנו האברכים האם יש להתיר לשתות מים אלו או לא‪ ,‬והעלו כמה וכמה צדדים ונביא בקצרה את עיקרי הדברים ולאחמ"כ בקצת תוספת‬ ‫וכדלהלן‪:‬‬ ‫מורנו הרה"צ ישראל שלמה ביברפלד שליט"א‬ ‫מחמת המעשה האסור בשבת‪.‬‬ ‫א‪ .‬יש לדון אם המים שהוסיף נאסרו כדין‬ ‫נו"נ בישיבתנו נחלת אברהם‬ ‫כל מלאכה שגוי עשה בשביל יהודי שנאסר‬ ‫ועיין במנח"ש סי' ה' שפשיטא ליה לאיסור‬ ‫ומטעם הנ"ל‪ ,‬ומאידך בתשובות והנהגות‬ ‫ח"ב סי' קצ"ו הביא בשם הגר"ח מבריסק‬ ‫על היהודי להנות ממעשה הגוי‪ ,‬או שנאמר‬ ‫שכיוון שעשה כן על דעת עצמו אין בכוחו‬ ‫בדין בל תוסיף‬ ‫כצד ב'‪ ,‬ואם כן לשיטתו יש להתיר‪ .‬ויש‬ ‫לאסור את המים של אחרים לאחרים‪.‬‬ ‫•מי שהוסיף מין אחד בלולב ונתכוון לא לצאת באותו מין שהוסיף (והוא הדין אם נתכוון לא להוציא כלל באותו נטילה) האם עבר על בל תוסיף או לא?‬ ‫שרצו לחלק בין מעשה שבת של יהודי‬ ‫ב‪ .‬אף אם המים שהוסיף נאסרו‪ ,‬יש לדון‬ ‫•מי שיש לו רק ג' מינים האם יטלן או לא שאם יטלן יעבור על בל תגרע?‬ ‫שמוגדר כאיסור אכילה לבין מעשה שבת‬ ‫אם יכולים לשתות כפי כמות המים שהיו‬ ‫של גוי שמוגדר כאיסור שלא ייהנה‪,‬‬ ‫במיחם קודם להוספתו‪ .‬ולדוגמה‪ ,‬במיחם‬ ‫•אי מוסיף מין אחר בלולב הוה בל תוסיף וקיי''ל דד' מינים שנטלן בזאח''ז יצא א''כ יהא איסור ליגע בשום פרי בכל ימי הסוכות דהוה בל‬ ‫(והוכיחו כן מהמבואר בסימן שי"ח שיהודי שבישל‬ ‫היו מים בשיעור של כ‪ 20-‬כוסות‪ ,‬ובא‬ ‫תוסיף דמוסיף מין על הד' מינים?‬ ‫בשבת במזיד שאף הקדירה נאסרה מחמת בליעות‬ ‫הגוי והוסיף עוד מים בשיעור של כ‪40-‬‬ ‫ומשום שמוגדר כאיסור אכילה‪ ,‬ואילו בסימן רנ"ג‬ ‫כוסות‪ ,‬וכעת יש לדון האם מותר להשתמש‬ ‫זה שלא נטל מין הד'‪.‬‬ ‫את המצוה באופן השונה ממה שהתורה‬ ‫נחלקו הרמב''ם באיסור בל תוסיף בד'‬ ‫פסק המשנ"ב שגוי שחימם תבשיל בשבת שמותר‬ ‫במים בשיעור ה‪ 20-‬כוסות הראשונים‪ ,‬או‬ ‫ולפי''ז אפשר לבאר דבהכי פליגי‬ ‫ציוותה‪ ,‬דהיינו שעצם מעשה הקיום באופן‬ ‫מינים אם דוקא במוסיף מין אחר עובר או‬ ‫לאכול את הדבר היבש שבתבשיל כיוון שאין בישול‬ ‫שנאמר שכיוון שהמים האסורים התערבו‬ ‫של תוספת או גרעון הוא שעובר עליו‬ ‫במוסיף מין מהד' מינים עבר אבל תוסיף‪,‬‬ ‫אחר בישול ביבש‪ ,‬אבל אסור לאכול את הדבר הלח‬ ‫הרמב''ם והראב''ד דהרמב''ם דנקט דגדר‬ ‫עם המים המותרים ייאסר עליו לשתות‬ ‫בלאו דבל תוסיף ובל תגרע‪.‬‬ ‫דאיתא ברמב"ם פרק ז' מהל' לולב ה"ז‬ ‫שבתבשיל‪ ,‬ולא נאסרו הבליעות כיון שרק אסרו כדי‬ ‫מכל מים אלו כיוון שסוף סוף שותה גם‬ ‫האיסור דבל תוסיף ובל תגרע הוא איסור‬ ‫שלא יהנה ואכמ"ל)‪.‬‬ ‫על הגברא להוסיף בקיום המצוה וא''כ‬ ‫ובסברא זו יהיה נ''מ לענין בל תגרע‬ ‫כמה נוטל מהם לולב אחד ואתרוג אחד‬ ‫מהמים האסורים‪.‬‬ ‫אם הוסיף לולב אחד וכדו' חשיב מוסיף‬ ‫דלכאורה אם יש לאחד רק ג' מינים‬ ‫ושני בדי ערבה ושלשה בדי הדס ואם רצה‬ ‫נידון ג‪ .‬אם מיירי שהיה רוב של מים של‬ ‫ג‪ .‬ואם היו רוב מים של היתר והוסיף רק‬ ‫היתר ומיעוט מים של איסור‪ ,‬יש לדון אם‬ ‫בקיום המצוה דרוצה לקיים המצוה עם ב'‬ ‫דבשו''ע סי' תרנ''א סי''ב מבואר דנוטלים‬ ‫להוסיף בהדס כדי שתהיה אגודה גדולה‬ ‫שלא קיימא לן כבעל העיטור אלא במקום‬ ‫מעט של איסור‪ ,‬יש לדון האם יש להתיר‬ ‫בטל ברוב‪ .‬והנה אין לדון ולומר שאינו בטל‬ ‫בזה מחמת ביטול ברוב‪ .‬ויש לדון בזה מב'‬ ‫לולבים‪ ,‬אבל הראב''ד דסובר דבל תוסיף‬ ‫ג' מינים לזכר‪ ,‬לכאורה הרי יעבור על בל‬ ‫מוסיף שנויי מצוה הוא אבל שאר המינין‬ ‫מכשול דרבים כמבואר בסי' רע"ו‪ ,‬מכל‬ ‫ברוב מחמת דבר שיש לו מתירין‪ ,‬הואיל‬ ‫מקום נסמוך על שיטתו בדיעבד כמו כל‬ ‫צדדים‪ :‬א‪ .‬האם ביטול במעשה שבת דינו‬ ‫זה איסור להוסיף על צורת המצוה א''כ‬ ‫תגרע כיון דלוקח רק ג' מינים‪ .‬ונחלקו‬ ‫אין מוסיפים על עניינם ואין גורעין מהם‬ ‫ודומה למלח שמבואר בסימן שי"ח דלית‬ ‫כביטול של חד בתרי או שצריך ביטול‬ ‫ואם הוסיף או גרע פסול‪.‬‬ ‫מעשה שבת שמקילים בספק פלוגתא‪.‬‬ ‫בזה שהוסיף עוד לולב לא הוסיף כלום‪,‬‬ ‫בזה הטו''א (בר''ה דכ''ח ע''ב בקונטרס על‬ ‫בזה דין דבר שיש לו מתירין הואיל ואינו‬ ‫בשישים‪ .‬ב‪ .‬האם שייך בזה ביטול‪ ,‬או‬ ‫מתבשל מיד בשעת נפילתו‪ ,‬ואם כן קודם‬ ‫ע"כ עיקרי הנידונים וכעת יש להאריך בכל‬ ‫דצורת המצוה לא נשתנית דיש רק ד'‬ ‫מצצ''כ) והשפ''א (סוכה ל ע''ב) דהשפת אמת‬ ‫ובהשגות הראב"ד לא שמעתי מעולם‬ ‫אחד מהנידונים הנ"ל‪ ,‬ובבחינת "תן לחכם‬ ‫שכיוון שמותר למוצאי שבת יש לאסור‬ ‫מתערב ואח"כ מתבשל ואז נאסר‪ ,‬ואם כן‬ ‫מינים שהרי לא הוסיף מין חמישי‪.‬‬ ‫נקט דאם היה אנוס על המין הד' ודאי לא‬ ‫פסול בזה ולא איסור תוספת ולא גירוע‬ ‫ויחכם עוד"‬ ‫ביטולו כדין דבר שיש לו מתירין שאינו‬ ‫אף מים‪ ,‬קודם מתערבים ואח"כ מתחממים‬ ‫בטל‪.‬‬ ‫ועכשיו נבוא לנידון שלנו באחד שהוסיף‬ ‫שייך לומר דעובר אבל תגרע דהא לא‬ ‫ואפילו לר' יהודה דאמר לולב צריך אגד‬ ‫ונאסרים‪ ,‬וכן נקט במנח"ש הנ"ל‪.‬‬ ‫נידון א‪ .‬אם נתיר את המים מחמת טענת‬ ‫גרע מאשר אילו לא נטלן כלל דאז הוה‬ ‫דהא אמר רבא מ"ט דר' יהודה דאמר אין‬ ‫ד‪ .‬אף אם נאמר שאסור להשתמש במים‬ ‫על הד' מינים שלו ומתכוון שלא לצאת‬ ‫ואולם יש לדון אם מהני בזה ביטול ברוב‬ ‫"לאו כל כמיניה לאסור עלינו"‪ ,‬ויש להשיב‬ ‫אוגדין את הלולב אלא במינו קסבר לולב‬ ‫שהוסיף הגוי יש לדון אם מותר להשתמש‬ ‫במין שהוסיף (ויש לדון גם באופן שכיון לא לצאת‬ ‫ג''כ בל תגרע‪ .‬ומאי שנא אם נוטל רק‬ ‫או דבעינן בזה ביטול בשישים וכמו כל‬ ‫על זה מב' תשובות‪:‬‬ ‫במים אלו ביום טוב שני‪ ,‬או שיש לאוסרו‬ ‫כלל באותו נטילה‪ ,‬ומ''מ נראה דיותר מסתבר לומר‬ ‫ג' מינים או אינו נוטל כלל דאם הפטור‬ ‫צריך אגד ואי אגיד ביה מינא אחרינא ה"ל‬ ‫תערובת‪ .‬ונביא את הדברים בקיצור‪:‬‬ ‫א‪ .‬דהנה כל מקור דין זה מובא בדרכ"מ בסוף‬ ‫מוסיף מכלל דכי קטיר ליה בסיב ובעיקרא‬ ‫מחמת ב' סיבות‪:‬‬ ‫דכיון שלא קיים מצוה כלל בנטילה זו ל''ש ב''ת‪,)...‬‬ ‫שיש לו מדין אונס מועיל לפוטרו מלעבור‬ ‫בכת"ס או"ח סי' נ' נקט שמעשה שבת‬ ‫סימן רנ"ג בעבדים שהיו נוהגים בחתונות‪,‬‬ ‫כשהיה קדירה שנצטננה הלכו וחיממו זאת‬ ‫א‪ .‬דהנה כל מעשה שבת שנאסר באכילה‬ ‫דלכאורה מיתלא תליא בב' הצדדים הנ''ל‬ ‫על בל תגרע כשאינו נוטל ד' מינים כלל‬ ‫דדיקלא ליכא מוסיף אע"ג דאיכא טפי‬ ‫בטל חד בתרי כמו שמצינו בחמץ אחר‬ ‫הפסח שגם כן אסור משום קנס ודעת‬ ‫שוב‪ ,‬ונקט הדרכ"מ שיש שהתירו זאת‬ ‫יש לאסור גם כן משום מוקצה כמבואר‬ ‫דאי נימא דאיסור הוה להוסיף בצורת‬ ‫הוא הדין כשיש לו רק ג' מינים ונטלן לא‬ ‫מלולב אחד וכש"כ לרבנן דאמרי אין‬ ‫הטור שם שבטל חד בתרי‪ .‬ומאידך בפמ"ג‬ ‫משום דלאו כל כמיניה לאסור עלינו‪ ,‬ויש‬ ‫בסימן שכ"ה וסי' רע"ו ובעוד מקומות‪ ,‬ואם‬ ‫המצוה בזה שמתכוון לא לצאת בו לא‬ ‫יעבור על ב''ת דהוה אנוס על המין הד'‪,‬‬ ‫צריך אגד דאמרינן האי לחודיה קאי והאי‬ ‫ריש סי' שי"ח נקט דבעינן שישים‪ .‬ולגבי‬ ‫לדחות את הראיה משם‪ ,‬דהתם לא מצינו‬ ‫כן אף ביום טוב שני יש לאסור שתיית מים‬ ‫לחודיה קאי עכ"ל והיי' דנחלקו הרמב''ם‬ ‫מעלה ולא מוריד דהרי בפעול מוסף על‬ ‫והטו''א סובר דבעצם היה לנו לומר דהוה‬ ‫חמץ בפסח נקט השו"ע בסי' תמ"ז דבעינן‬ ‫שסמך על זה כי אם בצירופים נוספים‪.‬‬ ‫אלו‪ ,‬דהרי כל מעשה שבת של גוי אסור‬ ‫והראב''ד אם מוסיף מין אחר שלא ממין‬ ‫עד בכדי שיעשו במוצאי שבת‪ ,‬ואם כן יש‬ ‫צורת המצוה והוא הוא האיסור של בל‬ ‫בל תגרע אף דהוה אנוס על המין הרביעי‪,‬‬ ‫שישים ובמשנ"ב שם מקל חד בתרי רק‬ ‫ועוד‪ ,‬דגם שם מסייג בסוף שלא לסמוך‬ ‫המצוה חשיבי בל תוסיף‪ .‬וצריך לבאר‬ ‫בשעת הדחק‪.‬‬ ‫על היתר זה‪ .‬ועוד יש להשיב ששם יכלו‬ ‫לאסור מכוח דין מיגו דאיתקצאי‪ ,‬דכיוון‬ ‫תוסיף אבל אי נימא דהאיסור הוא על‬ ‫ואם יש לו רק ג' מינים עדיף שלא יטול ג'‬ ‫לאכול את המאכל גם בלי חימום העכו"ם‬ ‫שהוקצה לבין השמשות הוקצה לכל היום‬ ‫הגברא לקיים המצוה בהוספה אז באופן‬ ‫מינים ואז לא יעבור על בל תגרע (וע''ש מה‬ ‫במה איפלגי‪.‬‬ ‫ואם כן בנידון הנ"ל אף אם איכא רוב של‬ ‫מים של היתר אינו בטל דבעינן ביטול‬ ‫כיוון שלא נצטנן כל כך‪ ,‬אבל בנידון דידן‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫שאינו מקיים המצוה כלל שיש לו היפוך‬ ‫שחידש למה למעשה ליתא בעל תגרע)‪.‬‬ ‫ונראה דיש לחקור בגדר איסור בל תוסיף‬ ‫בשישים‪ ,‬ואולי כאן מוגדר כשעת הדחק‬ ‫שהמים היו קרים לגמרי ולא יכלו לשתותם‬ ‫ב‪" .‬הכנה דרבה"‪ ,‬הנה קיימא לן שביצה‬ ‫כוונה ליכא בל תוסיף‪.‬‬ ‫ויש לבאר שורש פלוגתתן ע''פ החקירה‬ ‫ובל תגרע‪ :‬האם גדר האיסור הוא בעצם‬ ‫שיש להתיר אף בחד בתרי‪ ,‬וזה רק באופן‬ ‫באופן זה‪ ,‬לית למימר בזה לאו כל כמיניה‪,‬‬ ‫שנולדה בשבת אסורה ביום טוב שאחר‬ ‫שינוי מצורת המצוה שנצטווינו עליה‪,‬‬ ‫הואיל ואינם ראויים לשתייה רק באופן זה‬ ‫ולפי''ז א''ש מה שהק' השפ''א (שם) דאי‬ ‫הנ''ל דאם איסור בל תוסיף ובל תגרע הוה‬ ‫שהיה רוב במים של היתר‪.‬‬ ‫כך משום הכנה דרבה‪ ,‬והיינו שאסור‬ ‫דהיינו שהתורה קבעה למצוה שיעור‪,‬‬ ‫שהם חמים‪.‬‬ ‫איכא בל תוסיף במוסיף מין אחר בד' מינים‬ ‫לשנות צורת המצוה להוסיף או לגרוע אז‬ ‫להשתמש ביום טוב בדבר שהוכן בשבת‪,‬‬ ‫נידון ד‪ .‬אם יש להתיר ביו"ט שני‪ ,‬דהרי‬ ‫(כדעת הראב''ד) הרי קיי''ל דד' מינים שנטלן‬ ‫זה שייך רק היכא שלוקח ג' מינים שאז‬ ‫מספר או אופן מסוים‪ ,‬ואסרה לשנות‬ ‫ביו"ט מותר לבשל לצורך אוכל נפש‪.‬‬ ‫נידון ב‪ .‬האם יש להתיר את כמות המים‬ ‫הואיל ואסור להכין משבת ליום טוב‪,‬‬ ‫שהייתה לפני הוספת העכו"ם‪ ,‬שורש נידון‬ ‫ומבואר בסוגיות שגם כל דבר שהיה אסור‬ ‫בזאח''ז יצא‪ ,‬וא''כ יהא אסור ליטול פרי‬ ‫משנה מצורת המצוה אבל אם אינו נוטל‬ ‫את צורתה ולהוסיף או לגרוע ממנה; או‬ ‫ומאידך יש לדון שמא יש לאסור משום‬ ‫שמא אין עיקר האיסור בעצם שינוי צורת‬ ‫מיגו דאיתקצאי‪ ,‬הואיל והיה אסור לאכלו‬ ‫זה תלוי בחקירת הפוסקים האם כל מעשה‬ ‫לאוכלו בשבת שאין להתיר להשתמש עמו‬ ‫בכל ימי הסוכות דהוה בל תוסיף (חוץ אם‬ ‫כלל אפי' מין א' אז לא שינה כלום מצורת‬ ‫בבין השמשות כיוון שכל מעשה שבת‬ ‫שבת שנאסר נעשה כאיסור אכילה כטבל‪,‬‬ ‫ביו"ט הואיל וסו"ס משתמש ביו"ט מכח‬ ‫יש לו היפוך כוונה‪ .)...‬ולפימש''כ לק''מ דאלו‬ ‫המצוה‪ .‬אבל אי נימא שגדר האיסור הוא‬ ‫המצוה‪ ,‬אלא הוא איסור על הגברא בקיום‬ ‫של גוי אסור עד בכדי שיעשו‪ ,‬והוא בזמן‬ ‫או שאינו אלא קנס שלא ייהנה ממעשה‬ ‫המלאכה שנעשתה בשבת (ואף אם המלאכה‬ ‫שסוברים שמוסיף מין אחר בד' מינים‬ ‫על הגברא שלא לגרוע או להוסיף ממצות‬ ‫המצוה‪ ,‬כלומר‪ ,‬לאחר שהתורה ציוותה‬ ‫בין השמשות‪( .‬ולא חשיב כמחמת יום שעבר‬ ‫שנעשה בשבת‪ .‬ובנידון דידן‪ ,‬אם יוגדר‬ ‫נעשתה בהיתר אלא שנאסרה מחמת סיבות צדדיות‬ ‫לקיים את המצוה באופן מסוים‪ ,‬אסרה‬ ‫הוה ב''ת משום שנקטו שאיסור ב''ת הוה‬ ‫התורה אז גם אם אינו נוטל ד' מינים כלל‬ ‫הואיל ונאסר בכדי שיעשו וכמבו' ברעק"א בסי'‬ ‫כאיסור אכילה אינו יכול לשתות ממים‬ ‫כמוקצה וכדו')‪.‬‬ ‫על האדם להוסיף על אופן קיום המצוה‬ ‫אלו ואפילו מעט‪ ,‬כיוון שמעורבים במים‬ ‫רק אם מוסיף בצורת המצוה וא''כ בנטלן‬ ‫מגרע ממצות התורה וא''כ באופן שאין לו‬ ‫תקט"ו)‪ ,‬ומ"מ יש להקל בזה הואיל ול"א‬ ‫ה‪ .‬עוד יש לדון אם יש להתיר בדיעבד‬ ‫או לגרוע ממנו‪.‬‬ ‫אלו מים שאסורים באכילה‪ .‬ואולם מצד ב'‬ ‫זאח''ז אף דיצא מ''מ לא שייך לומר‬ ‫ד' מינים יכול לקחת ג' מינים ואינו עובר‬ ‫מיגו דאיתקצאי אלא במקום דחייה בידים‬ ‫כיוון שדעת בעל העיטור שמותר לומר‬ ‫כמבו' בסי' ש"י וכאן ליכא דחייה בידים‪,‬‬ ‫יש לומר שמותר לו לשתות ממים אלו כפי‬ ‫לגוי לעבור איסור דאורייתא במקום‬ ‫שהוסיף בצורת המצוה שהרי בפועל אנו‬ ‫על בל תגרע דכמו שיש לו הפטור של‬ ‫ולפי הצד השני יש לומר‪ ,‬שאין ההוספה‬ ‫ויש שר"ל דכאן חשוב כגמרו בידי אדם‬ ‫הכמות של ה‪ 20-‬כוסות שהיו עוד קודם‬ ‫מצווה‪ ,‬והכא נמי איכא מצווה שעל ידי‬ ‫לא רויאם שום שינו בצורת המצוה בזה‬ ‫אונס שלא ליטול לולב כלל ה''ה אם נוטל‬ ‫והגריעה מוגדרות כשינוי בגוף המצוה‪,‬‬ ‫הואיל ובוודאי שיהיה מותר לאחר זמן‪,‬‬ ‫לכן‪ ,‬כיוון שסוף סוף לא נהנה במים אלו‬ ‫כך יוכלו להתפלל מתוך כוונת הלב‪ ,‬ואף‬ ‫שנטל פרי לחוד‪.‬‬ ‫רק ג' מינים יהיה לו הפטור של אונס על‬ ‫אלא שהאיסור הוא על האדם לקיים‬ ‫המשך בעמוד המ' >>>‬ ‫גכ‬ ‫בכ‬ ‫בשבילי החברה‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי ‪ -‬טבריה‬ ‫המשך עלי דשא‬ ‫מעלת לימוד התורה בלב נשבר‬ ‫לתורה ומנשאים את בעלי התורה‪ ,‬וזה הפי'‬ ‫מצותיו היא רק שלא לשמה‪ ,‬בל יתייאש האדם‬ ‫'יגדיל תורה ויאדיר'‪ ,‬יאדיר לשון עשירות וכל‬ ‫לומר מה לי ללמוד חנם ומה בצע בלימודי‪,‬‬ ‫בענין סמיכות סוף התורה לתחילתה‬ ‫הלא אורייתא 'בלא דחילו ורחימו לא סלקא‬ ‫לכבוד הראש חבר'ה שלום וברכה‪,‬‬ ‫שהוא צירוף אותיות 'לב' (ישראל –‬ ‫לעילא' (תיקו"ז ת' י)‪ ,‬לא ישגיח על זה‬ ‫מדי שנה בחול המועד סוכות טרוד אני בענייני החג‪ ,‬ואין בידי פנאי ללמוד ולהתכונן כראוי ליום הושענא רבא‪ ,‬וברצוני לבקש אם אפשר לקבל הסבר בעניין עבודת יום גדול זה‪,‬‬ ‫ואל ימנע מללמוד בעבור זה כי זה‬ ‫בראשית)‪ ,‬דכשם שהתורה מצוה על‬ ‫הוא הסתת היצר הרע ר"ל‪ ,‬שרוצה‬ ‫אשר מצד אחד הוא חלק מזמן שמחתנו‪ ,‬וגם בו מצווים אנו על שמחה בבשר ויין וכו'‪ ,‬אך מצד שני ניכרת בו ג"כ היראה והפחד‪ ,‬וכמין תוספת קטנה על ראש השנה ויום הכיפורים‪,‬‬ ‫קיום המצוות ומזהירה מפני העבירות‪,‬‬ ‫להרחיקו מדרך התורה והמצוות‪ ,‬רק‬ ‫מה שמתבטא בתפילות הארוכות ועוד‪ .‬אשמח לביאור רחב בנושא עבודת היום על פי ספרי החסידות ודרך רבותינו הקדושים‪.‬‬ ‫כמו כן היא מורה לאדם מידות טובות‬ ‫ילמוד אפ' שלא לשמה ומתוך שלא‬ ‫לשמה בא לשמה‪ ,‬פירוש שעל ידי‬ ‫בתודה רמאש‪,‬‬ ‫ששורשם 'לב טוב'‪ ,‬כדתנן באבות‬ ‫זה שהוא יושב ולומד יוכל לצמוח מזה‬ ‫ישראל דן‪.‬‬ ‫(פ"ב מ"ט)‪ ,‬שאמר רבי יוחנן בן זכאי‬ ‫שיבוא חבירו ויראה שעוסק בתורה הק'‪,‬‬ ‫'פה'‪ ,‬שלכן עבודת היום היא להרבות בתפילה וצעקה לקב"ה [הושע נא‬ ‫לישראל דן ני"ו שלום וברכה‪,‬‬ ‫לתלמידיו שהשיבו לשאלתו 'איזוהי‬ ‫גם הוא יתקנא בו וישב ללמוד לשמה‪,‬‬ ‫שואגים הושענא] שיושיע אותנו מכל הצרות ויחתום אותנו לחיים טובים‪,‬‬ ‫דרך ישרה שידבק בה האדם וכו'‪,‬‬ ‫ונמצא שלימודו אף שהיה שלא‬ ‫לשמה‪ ,‬גרם שחבירו ילמוד לשמה‪.‬‬ ‫ומבקשים אנו שהשפע הגדול אכן יושפע וייקלט בצורה טובה‪ ,‬ושנזכה‬ ‫חותם בתוך חותם‪.‬‬ ‫רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך‬ ‫להכין את הכלים הראויים לשמור אותו לכל השנה‬ ‫וזה הפירוש שמתוך שלא לשמה של‬ ‫בספרי החסידות מובא על פי פנימיות שיש ג' שלבים בדין של ימים‬ ‫(שאמר לב טוב‪ ,‬יותר) מדבריכם‪ ,‬שבכלל‬ ‫זה‪ ,‬בא חבירו ללמוד תורה לשמה‪,‬‬ ‫דבריו דבריכם'‪ .‬הרי לנו דכל המידות‬ ‫והדברים ברורים למבין ושפתיים‬ ‫בחינת נשיקין‪.‬‬ ‫נוראים‪ ,‬בראש השנה קורה הכתיבה לחיים [וגם החתימה לצדיקים]‪ ,‬ביום‬ ‫הכיפורים נחתמים אנו לחיים ב'חותם הפנימי'‪ ,‬דהיינו שחותמים על פסק‬ ‫הטובות בליבא תליא‪ ,‬ועל כן התורה‬ ‫ישק ודפח"ח‪.‬‬ ‫ולאחר מכן‪ ,‬נוהגים בעוד מנהגים שיסודותם בהררי קודש‪ ,‬ואכה"מ‪.‬‬ ‫הדין בפועל‪ ,‬ובהושענא רבא נעשה החותם החיצון שנקרא 'חותם בתוך‬ ‫מתחילה ומסיימת באותיות 'לב'‪.‬‬ ‫(הרה"ק רבי יחזקאל מקאזמיר זצוק"ל)‬ ‫ומסיימים אנו בחבטת הערבה ה' פעמים בקרקע‪ ,‬שמופיע באריז"ל שעי"ז‬ ‫חותם'‪ ,‬שהוא מסירת שטרי הפסק דין לאלו שלא נחתמו לחיים ח"ו‪ ,‬לאלו‬ ‫נמתקים הה' גבורות בשורשן‪ ,‬ומרומז על דרך העבודה‪ ,‬שאנו מבקשים‬ ‫ומעלת הלב היא בשברונו לפני ה'‪,‬‬ ‫הממונים על כך שילכו למלא שליחותם‪ .‬וממילא עד אז אפשר עדיין לחזור‬ ‫עסק התורה – בעשירות וכל טוב‬ ‫ומתחננים לקדוש ברוך הוא‪ ,‬שאפילו כשאנו בבחינת ערבה‪ ,‬שאין לה טעם‬ ‫כדכתיב (תהילים נא‪ ,‬יט) 'לב נשבר‬ ‫בתשובה ולהחזיר את פסק הדין שיחתם לטובה‪[ .‬בספרים מובא שעיקר‬ ‫ולא ריח‪ ,‬גם כן נהיה דבוקים בו בדבקות עצם‪ ,‬מצד אהבתו אותנו בלי‬ ‫לעסק התורה לא טוב הדחקות‪,‬‬ ‫החתימה הזאת הוא בחצות ליל הושענא רבא‪ ,‬רק שאין לממונים רשות‬ ‫ונדכה אלוקים לא תבזה'‪ ,‬וכנודע‬ ‫טעם ובלי שיעור‪ ,‬ונחבוט בחזקה את כל המפריעים לנו בעבודת ד' ואת כל‬ ‫וכדמצינו בגמ' (בבא קמא עב‪' ).‬לא‬ ‫לפעול עד סוף יום הושענא רבא‪ ,‬משום שאולי עד אז יחזרו בתשובה‪].‬‬ ‫מצדיקים דאין דבר יותר שלם מלב‬ ‫אמרי לך באורתא דלא אכלי בשרא‬ ‫המקטרגים המבלבלים אותנו ממנו ית'‪.‬‬ ‫נשבר‪ ,‬ועל כן נרמז ענין אותיות 'לב' דווקא‬ ‫טוב‪ ,‬היינו על ידי שיש גדלות לתורה על ידי זה‬ ‫דתורא'‪ ,‬הגם שיש סודות על זה‪ ,‬מכל מקום‬ ‫ועוד שהערבה מרמזת על שפתיים‪ ,‬שזו בחינה גבוהה של ייחוד‪ ,‬בחינת‬ ‫אך בצלם‪.‬‬ ‫בשבירת האותיות 'לב'‪ ,‬הלמ"ד ד'לעיני‬ ‫הם מהודרים‪ ,‬וזו מסיפא לרישא מידרש‪ ,‬על‬ ‫הפשטות גם כן אמת‪ ,‬כי כל זמן שאין הרחבה‬ ‫נשיקין המקדימה כהכנה דרבה לקראת הייחוד הגדול ביום שמחת תורה‬ ‫עוד מובא בספרים‪ ,‬על פי הידוע שיש לכל יהודי נפש רוח ונשמה‪ ,‬אך‬ ‫כל ישראל' [דעניינו שבירת הלוחות] בסוף‬ ‫ידי שהם מהודרים בכל טוב על ידי זה יגדיל‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬לא היה מוחו חזק כל כך‪ .‬וגם באין‬ ‫הבא עלינו לטובה‪ ,‬שבו נשב עם מלכא בלחודוהי‪ ,‬ואז נזכה בעזרת השם‬ ‫מחסור לתלמיד חכם‪ ,‬על ידי זה יש חשיבות‬ ‫כממוצע בין זה לבין הגוף ישנו את ה'צלם אלוקים' שטבוע בכל אחד‪,‬‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫התורה‪ ,‬והבי"ת בתחילתה‪.‬‬ ‫(שרפי אש – זוואלין)‬ ‫לתורה‪.‬‬ ‫לגילוי הגדול שזוהו תכלית ירח האיתנים שהוא "אתה הראית לדעת כי ה'‬ ‫שחותם חיצון זה הוא מכוון כנגד הצלם‪ ,‬ומי שלא נחתם לטובה ח"ו אזי‬ ‫הוא האלוקים אין עוד מלבדו"‪.‬‬ ‫נאבד ממנו הצלם לשעתו‪ .‬וזהו מה שמובא בקדמונים שאפשר לראות בליל‬ ‫(ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)‬ ‫בברכה שתזכה לנצל את היום כדבעי‪,‬‬ ‫הושענא רבא בצל הלבנה סימן היאך נחתם דינו‪ .‬אך למעשה חזקה עלינו‬ ‫ראש החבר'ה‪.‬‬ ‫דברי הרמ"א [סימן תרס"ד ס"א] שיש מי שכתב שאין לדקדק בזה כדי שלא‬ ‫ליתרע מזליה‪ ,‬כי רבים אינם מבינים העניין על בוריו‪ ,‬ויותר טוב להיות‬ ‫תמימים ולא לחקור עתידות‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וגם כי אפשר עדיין לחזור בתשובה‬ ‫עד סוף היום כנ"ל‪ ,‬ולהפוך את הדין לטובה‪.‬‬ ‫מנהגי יום הדין‪.‬‬ ‫ובגלל שלמעשה עדיין ישנו דין‪ ,‬ואפשר להפוך אותו לטובה‪ ,‬לכן נהגו‬ ‫בכל תפוצות ישראל להתנהג בלילה הזה כמין קצת יום הדין‪ ,‬ומרבים‬ ‫באמירת תהילים‪ ,‬ואומרים יה"ר המיוחד לליל הושענא רבא‪ .‬ואשרינו‬ ‫מה טוב חלקנו שזוכים אנו לעריכת השולחן הטהור בלילה גדול זה‪ ,‬אשר‬ ‫רבותינו הקדושים האריכו מאוד בשוה"ט זה‪ ,‬ונהגו לשורר אז מט"ו 'שיר‬ ‫המעלות' של נעים זמירות ישראל שזהו יום האושפיזין דיליה‪[ .‬ולאכול‬ ‫קרעפלאך המרמז על כיסוי הדין‪ ,‬ולשתות משקה מע'ד‪ ,‬ועוד‪ ],‬שעיקר‬ ‫הכל זה המכוון להתעורר בתשובה ביום זה‪.‬‬ ‫וגם בתפילת היום מנהגינו שהש"ץ לובש קיטל‪ ,‬ומתפללים עד שמונה‬ ‫עשרה [ובהוצאת ספר תורה] בנוסח ימים נוראים‪ ,‬ואומרים שיר המעלות‬ ‫ממעמקים‪ ,‬ובמי שבירך מברכים "ויכתבהו ויחתמהו לחיים טובים בזה‬ ‫יום הדין"‪ ,‬ולכן נהוג גם לברך ולהתברך בברכת "א גוטן קוויטל"‪" ,‬פתקא‬ ‫טבא"‪.‬‬ ‫וזה לשון קדשו של הספר הק' 'מאור ושמש' [בפר' בראשית בד"ה‬ ‫"ויברא"] וזהו החותם של הושענא רבא‪ ,‬שעל ידי שישראל עושים תשובה‪,‬‬ ‫וכל אחד מתחרט על מה שפגם וצועק ולבו נשבר בתשובה עצומה‪ ,‬ואומר‬ ‫בליבו "מעתה אהיה עובד השם יתברך באמת"‪ ,‬בזה אנו ממשיכין השם‬ ‫אהי'ה עם כל המילואין שהוא בגימטריא "חותם"‪ ,‬והוא מקיף אותנו וסוכך‬ ‫עלינו לבל יגע בנו שום מגע נכרי‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫אנא הושיעה נא‪.‬‬ ‫עוד מובא בספרים הקדושים‪ ,‬שנוהגים ביום הושענא רבא להקיף את‬ ‫המזבח ז' פעמים דוגמת חומת יריחו שנפלה לאחר ז' הקפות‪ ,‬ומבקשים‬ ‫אנו מהקדוש ברוך הוא שיפיל את כל חומות הסט"א‪ ,‬ויחתום אותנו‬ ‫איתו ביחד בנעילה גמורה‪ .‬וגם ראוי ביום זה להרבות בתפילה ותחנונים‬ ‫ובהושענות‪ .‬משום שביום זה נידונים על המים‪ ,‬ועיקר חייו של האדם‬ ‫תלויים במים כידוע‪ .‬ומים הם גם כן רומזים לכל השפע של הימים‬ ‫הנוראים‪ ,‬ויום הוש"ר מכוון כנגד דוד המלך שהוא מידת מלכות ‪ -‬בחינת‬ ‫הכ‬ ‫דכ‬ ‫לכניסת טמאים להר הבית) ויש בו עניין בפני‬ ‫עצמו כמו בקידוש לבנה‪ ,‬אך לפי זה אין זה‬ ‫דין דוקא בג' רגלים‪ .‬והחת"ס יותר הדגיש‬ ‫את קדושת ירושלים שקידשה לעולם‪ ,‬אך‬ ‫עדיין לא ברור מה עניינו דוקא ברגל‪.‬‬ ‫הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א‬ ‫האם יש מצוות ראיה בעזרה ללא הבאת‬ ‫קרבנות‬ ‫אמנם חלקו רש"י ור"ת (חגיגה ב‪ ).‬בפירוש‬ ‫המשנה הכל חייבים בראיה‪ ,‬שרש"י למד‬ ‫שהולך על מצוות יראה כל זכורך‪ ,‬ואילו תוס'‬ ‫הוכיח שבמצוות ראיית פנים בעזרה חייבים‬ ‫גם נשים והטף שנלמד מהקהל לחייבם‬ ‫כמובא בירושלמי‪ ,‬ואין הכוונה של מצוות‬ ‫ראיה המובאת במשנה אלא להבאת עולת‬ ‫ראיה שהיא חיוב על הזכרים בלבד‪ .‬נמצאנו‬ ‫למדים לשיטת ר"ת שיש מצוה להיראות‪-‬‬ ‫ור"ע היה בחורבן ביתר‪ .‬נ"ב שנים אחר‬ ‫לקרוע‪ ,‬אך צער ודאי איכא‪ ,‬ובתשובות והנהגות (ח"ה‬ ‫רבי יוסי הגלילי אומר‪ :‬שלש מצות נצטוו ישראל‬ ‫להיות בעזרה אף ללא הבאת קרבן‪ ,‬אלא‬ ‫החורבן‪ .‬ומכ"ש דבימי ראב"ש כבר נחרב‬ ‫קסו) הסתפק לגבי הקריעה בחוה"מ)‪.‬‬ ‫בעלותם לרגל‪ :‬ראייה‪ ,‬וחגיגה‪ ,‬ושמחה (חגיגה ו‪.):‬‬ ‫שאם לא הביא קרבן יחד עם ראייתו הרי זה‬ ‫המקדש בירושלים‪ .‬ובכל זאת עלו לרגל‪.‬‬ ‫וכן פסק הרמב"ם (חגיגה א‪,‬א) שלש מצות עשה‬ ‫האדון ה' אלקי ישראל‪ .‬וממנו אמרו חכמים‬ ‫אחר ע"ש‪ .‬וחידוש זה של הטו"א שאפשר‬ ‫"שכינה"‪ :‬ממילא זו מצוה עצמאית לעלות‬ ‫לפצל את מצוות הראיה מהבאת הקרבן‪ ,‬דחה‬ ‫עובר בלאו ולא יראו פני ריקם כפי שהבאנו‬ ‫בתחילה את דברי הרמב"ם‪ .‬ולפי שיטת ר"ת‬ ‫ואולי הקריבו קרבנות במקום המקדש לפי‬ ‫ההלכה (מגילה י' ע"א זבחים ס"ב ע"א) מקריבין אף‬ ‫נהגו ישראל לעלות לרגל גם אחר‬ ‫נצטוו ישראל בכל רגל משלש רגלים ואלו‬ ‫לירושלים‪ ,‬שהרי קדושתה חלה גם בזמן‬ ‫הזה‪ .‬אך כל החיוב נקבע לג' רגלים שממנו‬ ‫אותה הגר"י פערלא (עשין מו) שמוכח מרש"י‬ ‫והראשונים שצריכה הראיה להיות בעת‬ ‫שיש מצוה בעצם הראיה זאת שייך גם כיום‬ ‫על פי שאין בית‪ .‬ועוד נמצא בסדר הדורות‬ ‫החורבן‬ ‫הן‪ :‬הראייה שנאמר יראה כל זכורך‪ ,‬והחגיגה‬ ‫שנאמר תחוג לה' אלקיך‪ ,‬והשמחה שנאמר‬ ‫(והיום הרי אנוס בחלק של הבאת הקרבן וממילא‬ ‫בשם ספר מעשיות דרבינו נסים דר"מ עלה‬ ‫נגזר דין בל תאחר‪ ,‬כי יש בו עניין בהבאת‬ ‫שיכול להביא את הקרבן‪ .‬ועל ראיית הטו"א‬ ‫אמנם מצאנו כבר במקורות קדומים שהיו‬ ‫ושמחת בחגך‪ ,‬הראייה האמורה בתורה היא‬ ‫ממנה הוא פטור‪ ,‬אך לא דוחה את מצוות הראיה)‪,‬‬ ‫לירושלים בכל פעם ופ"א אירע לו ענין רע‪.‬‬ ‫שנראה פניו בעזרה ביום טוב הראשון של‬ ‫הקרבנות‪ ,‬אך כשאין קרבנות למה שיעלה‬ ‫שחל בל תאחר מאורתא השיב שהרי אשה‬ ‫אלא שלכאורה צריך להיות בעזרה גופא‬ ‫עולים גם לאחר החורבן לירושלים כמובא‪:‬‬ ‫ועי' (חולין מ"ח ע"א) שעלו בני אסיא ליבנה ג'‬ ‫חג ויביא עמו קרבן עולה בין מן העוף בין‬ ‫דוקא ברגל‪ ,‬אא"כ כאמור יש עניין לשמוח‬ ‫שחיובה מצד שמגיעה לירושלים לשם מצוות‬ ‫ולא חוצה לה‪ ,‬וזאת לא שייך כיום כשאנו‬ ‫א‪ .‬במד"ר שיר השירים (ד‪,‬ב) מה יונה זו אע"פ‬ ‫בכל מידי דאפשר דוקא בירושלים‪.‬‬ ‫רגלים ופעם שלישית התירו להם‪ .‬הרי שהיה‬ ‫מן הבהמה וכו' החגיגה האמורה בתורה היא‬ ‫שמחה וגם לה כבר חל הבל תאחר מהלילה‪,‬‬ ‫טמאים ומחוסרי גישה למקום‪ ,‬אך הביא‬ ‫שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה‬ ‫דרכם לעלות לרגל ג"כ‪ .‬לשאול ספקות‬ ‫שיקריב שלמים ביום טוב הראשון של חג‬ ‫מוכח שאין ובאת שמה מכוון על ביאת העזרה‬ ‫הפסקי תשובות (תקכט) את דברי ר' עקיבא‬ ‫לעולם‪ ,‬כך ישראל אע"פ שחרב בית המקדש‬ ‫בהוראה אשר נולדו להם‪ .‬ועי' רא"ש כאן‬ ‫זכר למקדש‪ -‬האם הוא מביא עצב‬ ‫כפי שהבין הטו"א‪ ,‬אלא על ביאת ירושלים‪.‬‬ ‫יוסף שלזינגר שיש לילך למקום גבוה ממנו‬ ‫דהתעורר בזה‪ .‬וכ' אף הנשים היו רגילות‬ ‫לא בטלו שלש רגלים בשנה‪ ,‬ועוד שם בהמשך‬ ‫המדרש‪ -‬כך אע"פ שחרב בית המקדש לא‬ ‫בבואו להראות‪ ,‬והדבר ידוע שאין השלמים‬ ‫באים אלא מן הבהמה‪ ,‬ושתי מצוות אלו‬ ‫רואים את ריצפת העזרה ובזה יקיים ראיה‬ ‫לעלות לשמוע הדרשות ולראות בכבודה של‬ ‫שהן הראייה והחגיגה אין הנשים חייבות‬ ‫ומה שהביא הכפתור ופרח שהיו עולים‬ ‫לירושלים כדי להרבות בעגמת נפש על‬ ‫היכן נקיים מצוות ראיה‪ -‬והאם נשים‬ ‫בעזרה‪ -‬ולכאורה אם לא נכנס לעזרה גופא‬ ‫מה תועיל ראיה זו‪.‬‬ ‫תורה ע"ש‪ .‬וא"ל דהיה קשה להרא"ש דהרי‬ ‫בטלו ישראל פעמי רגלים שלהם ג' פעמים‬ ‫בשנה‪.‬‬ ‫בהן‪ ,‬והשמחה האמורה ברגלים היא שיקריב‬ ‫החורבן‪ ,‬הרי קשה שהרי אין להצטער‬ ‫שייכות במצוה זו‬ ‫עליה לרגל מ"ע שהז"ג ונשים פטורות‪ .‬וכמו‬ ‫שהביאו התוס' (עירובין צ"ז ע"א) דאשתו של‬ ‫ב‪ .‬וכן מבואר בס' חסידים (תרל)‪ -‬ורב האי‬ ‫שלמים יתר על שלמי חגיגה‪ ,‬ואלו הם‬ ‫ולהתאבל במועד‪ .‬ורואים שסובר שהרי כל‬ ‫הנקראים שלמי שמחת חגיגה שנאמר וזבחת‬ ‫מה שתיקנו לקיחת לולב כל שבעה‪ ,‬הרי היה‬ ‫נמצא שלפי שיטת הטו"א ולשיטת‬ ‫הירושלמי שיש מצוות ראיה בפני עצמה ולא‬ ‫האם ניתן לקיים מצוות ראיה בלילה‬ ‫יונה הושבה‪ .‬דז"א דהא כאן מדבר ממקומו‬ ‫של ר' יוסי‪ .‬ור"י ס"ל נשים סומכות רשות‪.‬‬ ‫היה עולה בכל שנה לירושלים מבבל והיה שם‬ ‫בחג הסוכות‪ ,‬כי היו מקיפין את הר הזיתים‬ ‫שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה' אלהיך‪,‬‬ ‫זכר למקדש נמצא שתמיד מעלה צער בליבו‪,‬‬ ‫ונשים חייבות במצוה זו‪ .‬והשיג הראב"ד א"א‬ ‫רק זאת אלא ניתן ליראות גם בלילה שלא‬ ‫והנה מההיקש של חג המצות לחג הסוכות‬ ‫ולשיטתו אין מעכבים הנשים מן מ"ע שהז"ג‬ ‫בהושענא רבה ז' פעמים ואומרים מזמורים‬ ‫אלא שעדיף לקיים את הדורש לציון מאשר‬ ‫לא בקרבן אלא בשמחה שתשמח עם בעלה‬ ‫בזמן הקרבה וגם נשים מחוייבות במצוה‬ ‫למדנו (ר"ה ה‪ ).‬שטעון לינה בליל חוה"מ שהרי‬ ‫עיין (ר"ה ל"ג ע"א)‪ .‬א"ו דהיה קשה להרא"ש‬ ‫שסידר להם רב האי‪.‬‬ ‫לקיים את הצער‪ ,‬ואולי הטעם שמותר לעשות‬ ‫שתעלה עמו והוא ישמח אותה‪.‬‬ ‫זו‪ ,‬אבל אין מצוה זו נוהגת אלא בעזרה‪.‬‬ ‫נאמר ופנית בבוקר והלכת לאהליך וביאר‬ ‫דבזמן ר"י לא היה נוהג עליה לרגל דכבר‬ ‫ג‪ .‬וכמו כן התשב"ץ (ח"ג רא) שמוכיח‬ ‫כן‪ ,‬שהרי ידועים דברי השפת אמת מדוע שנה‬ ‫רש"י שא"א לומר שמדובר שילך ביו"ט עצמו‬ ‫אך לשיטת הגר"י פערלא אין מצוות ראיה‬ ‫נחרב הבית‪ .‬וכ' הרא"ש דהיו עולים לפשוט‬ ‫ריב"ז את שתי התקנות שיהא לולב ניטל כל‬ ‫שבעה ושיום הינף כולו אסור‪ ,‬שכשמעו‬ ‫בלילה‪ -‬שהרי אינו ראוי להקרבה‪ ,‬אך יש‬ ‫(אחרי שהקריב קרבן פסח בערב פסח) שהרי הוא‬ ‫להם ספקות הוראה‪ .‬ונשים הולכות לראות‬ ‫שירושלים נשארה בקדושתה גם אחר‬ ‫החורבן שכן קידשה גם לעתיד לבא‪ ,‬ומוכיח‬ ‫האם יש חיוב בעליה לרגל בזמן הזה‪-‬‬ ‫היהודים שצריך לעשות זכר למקדש נעצבו‬ ‫מצוה בעצם ההגעה לירושלים וגם לנשים‪.‬‬ ‫יום שחיובו ליראות בעזרה‪ .‬והקשה הטורי‬ ‫אבן (חגיגה יז‪ ):‬שהרי יכול לקיים מצוות ראיית‬ ‫כבוד התורה‪ .‬וע' ברכות ספ"ב בתוס' מכבוד‬ ‫כן שהרי יש סמך וראיה שקדושת המקדש‬ ‫או שיש איסור‬ ‫על ליבם ואמרו שעוד רחוק יום גאולתנו‪,‬‬ ‫אך כאן יש מקום לעי' האם גם כשיודע שלא‬ ‫התורה שנעשה בשבתא דרגלא‪:‬‬ ‫והעיר היא קיימת שעדיין הם עולים לרגל‬ ‫פנים בליל יו"ט (ולכאורה כדי שלא יעבור על ולא‬ ‫א"כ בימינו שבעוה"ר אין לנו את היכולת‬ ‫לכן מיד תיקן שיום הינף כולו אסור מטעם‬ ‫יוכל לקיים והבאתם שמה יש מצוות ובאת‬ ‫ה‪ .‬הר"ן בתענית הסביר שמה שנוהגים גם‬ ‫ממצרים ושאר ארצות ויש בזה רמז במדרש‬ ‫שמה‪ .‬ולפי דברי ר' יוסי הגלילי שבכלל הג'‬ ‫יראו פני ריקם‪ ,‬כוונתו שישאיר את הקרבן שישחטו‬ ‫קינות ובמדרש שיר השירים במדרש פסוק‬ ‫להקריב‪ ,‬לא נוכל לקיים מצוות ראייה‬ ‫שמהרה יבנה בית המקדש וכו'‪ ,‬וגם כאן הרי‬ ‫אותו עבורו למחרת) וא"כ מניין שצריך לינה‬ ‫בזמן הזה לשאול גשמים בז' במרחשון היינו‬ ‫מצוות שנצטוו בעלותם לרגל היא גם מצוות‬ ‫אני חומה ובפסוק אלה אזכרה ואשפכה עלי‬ ‫וחגיגה‪ ,‬ונשאר לנו מצוות שמחה שאותה‬ ‫הטעם שצריך לעשות זכר למקדש שנאמר ִּכי‬ ‫לחוה"מ‪ ,‬והוכיח שיש כבר דין ראיה בלילה‬ ‫אפילו לאחר חורבן לפי שהיו מתאספים בכל‬ ‫השמחה‪ ,‬וכיצד מקיים את מצוות השמחה‬ ‫נפשי כי אעבור בסך אדדם עד בית אלוקים‬ ‫ניתן לקיים בכל מקום כפי שמובא בפסחים‬ ‫ּכֹותיִ ְך ֶא ְר ָּפ ֵאְך נְ ֻאם ה' ִּכי‬ ‫ּומ ַּמ ַ‬ ‫ַא ֲעל֨ה ֲא ֻר ָכה ָלְך ִ‬ ‫שהרי לעניין לעבור בבל תאחר הסבירה הגמ'‬ ‫הסביבות ברגל לירושלים כמו שעושין גם‬ ‫באכילת בשר אף בקרבנות שכבר היה חייב‬ ‫בקול רנה ותודה המון חוגג‪ ,‬ואמרו כי עדיין‬ ‫(קט‪ ).‬רבי יהודה בן בתירא אומר‪ :‬בזמן שבית‬ ‫נִ ָּד ָחה ָק ְראּו ָלְך ִציֹון ִהיא ּד ֵֹרׁש ֵאין ָלּה‪ :‬שע"י‬ ‫(ר"ה ז‪ ):‬שחל כבר מליל יו"ט ראשון שהרי היה‬ ‫היום ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה‬ ‫בהן כגון מעשר בהמה וכדומה (רמב"ם חגיגה‬ ‫נשאר מהנסים שהיו בירושלים שלא אמר‬ ‫המקדש קיים ‪ -‬אין שמחה אלא בבשר‪,‬‬ ‫הדרישה תבוא הרפואה‪ ,‬א"כ יש בזה שמחה‪.‬‬ ‫צריך להביא את הקרבן קודם ללילה ולכן‬ ‫שהיא היתה עיקר התקנה‪.‬‬ ‫ב‪,‬י)‪ ,‬אך כיום שלא שייך לשמוח בבשר ניתן‬ ‫אדם לחבירו צר לי המקום כי בבית הכנסת‬ ‫שנאמר וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת‬ ‫לסיכום‪ -‬לשיטות הפוסקים שאין מצוות ראיה‬ ‫אף שלא יכול להביא אותו בלילה חייל עליה‬ ‫ו‪ .‬ובכפתור ופרח (פרק ו) ומה שאנו נוהגין עם‬ ‫שבירושלים הם צריכים לאנשי המקום כל‬ ‫לפני ה' אלקיך‪ .‬ועכשיו שאין בית המקדש‬ ‫לומר שלא ניתן לשמוח בירושלים יותר‬ ‫(נוב"י ועוד) לכאורה היה מקום לומר שיש גם‬ ‫בל תאחר מאורתא‪ ,‬ולכן גם אם נדר בליל‬ ‫אחינו אנשי גאולתינו יושבי הארץ כאנשי‬ ‫השנה ומתמלאת פה על פה בעת התקבץ שם‬ ‫קיים ‪ -‬אין שמחה אלא ביין‪ ,‬ונשים בבגדי‬ ‫מאשר בכל מקום אחר או דלמא עדיין יש‬ ‫איסור לראות את ירושלים בחורבנה במועד‪.‬‬ ‫יו"ט נקרא שלא נדר קודם ליו"ט וביום יחול‬ ‫סין‪ ,‬וחמת דמשק‪ ,‬צובה‪ ,‬מצרים ואסכנדריה‬ ‫בחג השבועות החוגגים יותר מג' מאות איש‬ ‫צבעונין‪ .‬יוצא שאין מקום לעליה לרגל בזמן‬ ‫עניין של ובאת שמה וחובה לשמוח כפי‬ ‫אך כבר נהגו ישראל לעלות וליראות‪ ,‬אם‬ ‫עליו כבר יו"ט אחד לעבור בב"ת‪ ,‬והרי כל‬ ‫לעלות לירושלם בחגים ובמועדים אינו אלא‬ ‫כלם הם נכנסים שם ויושבים רווחים כי עדיין‬ ‫הזה‪ .‬וכן משמע מדברי הרא"ש מו"ק (סי' יג)‬ ‫מפני עגמת נפש על שאין אנחנו יכולים‬ ‫שאנו יכולים בזמן הזה ביין ובבגדי צבעונין‬ ‫דין בל תאחר תלוי בובאת שמה והבאתם‬ ‫מפני עגמת נפש‪ ,‬רוצה לומר להרבות עגמת‬ ‫היא בקדושתה וזה סימן גאולה שלישית‪:‬‬ ‫(ששאל מדוע אין איסור הספד ל' יום קודם הרגל לרב‬ ‫לעלות וליראות בתקוה וצפיה שיבנה בית‬ ‫(כעין זה כתב הגרש"ד כהנא בקו' הקהל)‪ .‬ולפי דברים‬ ‫שמה‪ ,‬א"כ יש ללילה שם שכבר הגיע ויכול‬ ‫נפש‪.‬‬ ‫שמא יכלה ממונו ולא יעלה לרגל ולשמואל שמעורר את‬ ‫המקדש במהרה בימינו‪ ,‬אם מפני שיש עניין‬ ‫אלה אין עניין דוקא בכותל המערבי‪ ,‬אך יש‬ ‫להיראות בעזרה‪ .‬ולפי זה יצא להקשות‪,‬‬ ‫ד‪ .‬מעשה באדם אחד שהדיר את אשתו‬ ‫עניין לשמוח בתוך החומות‪ .‬והרמב"ן בפרשת‬ ‫צער על מתו ברגל‪ ,‬ושאל הרא"ש מדוע לא אמרה הגמ'‬ ‫מלעלות לרגל‪ ,‬ועברה על דעתו ועלתה‬ ‫בקבלת פני השכינה במקום שלא זזה ממנו‬ ‫שכינה‪ ,‬ואם משום השמחה שיש בידנו לקיים‬ ‫ראה (יב‪,‬ה) הרי הסביר על הפס' לשכנו תדרשו‬ ‫שהרי אביי ביאר שאשה חייבת בבל תאחר‬ ‫למרות שאינה בובאת שמה והבאתם שמה‬ ‫הפוסקים שהורו שיש עניין בעליה‬ ‫לרגל‪ ,‬ובא לפני רבי יוסי‪ ,‬אמר לו‪ :‬ואילו‬ ‫שנ"מ בזמן הזה שאין עליה לרגל ולא שייך את טעמו של‬ ‫רב ע"ש) וכן מפורש בנודע ביהודה (ת' סי' צד)‬ ‫ולפי זה המצוה בכל בין החומות‪ -‬ונמצא‬ ‫ובאתם שמה‪-‬‬ ‫שכן חייבת בשמחה‪ ,‬והרי שמחה דינה רק‬ ‫לרגל בזמן הזה‬ ‫היית יודע שעוברת על דעתך ועולה לרגל‪,‬‬ ‫כלום הדרתה? אמר לו‪ :‬לא‪ ,‬והתירו רבי יוסי‪.‬‬ ‫(הובאו דבריו בשערי תשובה תקכט) שהוציא שאין‬ ‫אפוא שיש חובה לשמוח בירושלים לגברים‬ ‫וטעם לשכנו תדרשו ‪ -‬שתלכו לו מארץ‬ ‫מהיום שהרי אין שמחה בליל יו"ט ראשון‪,‬‬ ‫חובת ראיית פני רבו בזמן הזה שהרי לא יהיה‬ ‫ביין ולנשים בבגדי צבעונין וכדומה ולטף‬ ‫מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם‪ ,‬ותאמרו‬ ‫נמצא שאשה לא תעבור בבל תאחר אלא רק‬ ‫וכן הביאו השאילת יעב"ץ (ח"א קכז) והחת"ס‬ ‫(נדרים כג‪ ).‬והקשה המהר"ץ חיות שהרי ר' יוסי‬ ‫בהספד (סוף פרשת אמור) והשד"ח (מערכת א"י‬ ‫היה לאחר חורבן בדורם של ר' מאיר ור'‬ ‫כבוד רבו יותר מכבוד השכינה‪ ,‬והרי כיום לא‬ ‫במה שמשמח אותם‪ -‬ולא יצא ידי חובה זו‬ ‫איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית‬ ‫ביום ולא מהלילה‪ ,‬ואם תידור בלילה נקרא‬ ‫עולים לרגל‪.‬‬ ‫אלקי יעקב כלשון ציון ישאלו דרך הנה‬ ‫א) וביחוה דעת (ח"א כה) ובמשנה הלכות (חי"ב‬ ‫יהודה‪ ,‬שהיו דור שני אחר חורבן הבית‪ .‬ותי'‬ ‫בליל יו"ט ראשון‪ .‬ומטעמים אלה‪ ,‬מצוה זו‬ ‫שנדרה קודם הרגל‪ ,‬אך דחה זאת הטו"א‪,‬‬ ‫נוהגת בין ביום ובין בלילה ובין באנשים ובין‬ ‫פניהם וכו'‪ .‬ועל דרך האמת לשכנו תדרשו‪,‬‬ ‫שכן האשה תיגרר בדין ב"ת אחר הזכרים ואי‬ ‫תפב) שיש עניין לעלות לרגל גם בזמן הזה‪.‬‬ ‫המהר"ץ חיות שכבר ביאר דאף אחר החורבן‬ ‫לא רק זאת לכאורה הגעה היום וראיית מקום‬ ‫בנשים וטף‪.‬‬ ‫לכבודו תדרשו‪ ,‬ובאת שמה‪ ,‬לראות את פני‬ ‫אפשר לומר שלכל אחד יהיה בל תאחר בזמן‬ ‫ובמשנה הלכות הסביר שטעם העליה כדי‬ ‫היו נוהגים לעלות לרגל קצתם להתפלל‬ ‫המקדש בחורבנו‪ ,‬הרי היא מעוררת צער‬ ‫להקביל פני השכינה שהרי נאמר אמר רבי‬ ‫בירושלים במקום המקדש‪ .‬כמו שמצינו‬ ‫ומחייבת קריעה מדינא (או"ח תקס"א יו"ד ש"מ)‪.‬‬ ‫אחא‪ :‬לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי‪,‬‬ ‫בבראשית רבה פ' בא ר' ישמאל בר"י עלה‬ ‫והרי איסור לעורר צערו במועד כמבואר (או"ח‬ ‫שנאמר‪ :‬הנה זה עומד אחר כתלנו (שמות רבה‬ ‫למצליי בהדין פלאטינוס‪ .‬ועי' ג"כ מדרש‬ ‫תקמ"ז ס"ג) שכן אסרו להספיד כבר ל' יום קודם‬ ‫ב‪ ,‬ב) (ואמנם הרי מבואר בכפתור ופרח (ו) שהכותל‬ ‫קהלת פיסקא שלח לחמך וגו' דר' אלעזר בן‬ ‫למועד ואחד מהטעמים הוא שיעורר את‬ ‫המערבי שאנו מכירים הרי הוא חומת הר‬ ‫שמוע הוי מטייל על ימא כו'‪ .‬ארעת ענתה‬ ‫צערו בתוך המועד‪ ,‬א"כ אדרבה יהיה איסור‬ ‫הבית ולא חובת העזרה אך עי' ברדב"ז ח"ב‬ ‫דישראל סלקין לרגלא בירושלים‪ .‬וראב"ש‬ ‫לעלות ולראות את מקום הבית בשיממונו‪.‬‬ ‫תרצ"א שמשמע שזו חומת העזרה ונ"מ גם‬ ‫ידענו דהיה תלמיד ר"ע (רש"י כתובות מ' ע"א)‬ ‫(ואף שכבר פסק במנחת שלמה ח"א סי' עג שאין צריך‬ ‫זכ‬ ‫וכ‬ ‫כי‬ ‫ראה אליה רבה ומקור חיים ומאמר מרדכי‬ ‫אך ורק בשטחים ציבוריים פתוחים כגון‬ ‫ד‪ .‬ובמחצית השקל [או"ח שם] ציין כמה‬ ‫וביכורי יעקב ומור וקציעה‪ ,‬והכרעת‬ ‫מגרשים ריקים או גינות ולא בצידי רשות‬ ‫סיבות להיתר‪ ,‬ועיקרם הדין המבואר‬ ‫המשנ"ב [תרל"ז סק"י] להקל ואף בברכה‪,‬‬ ‫הרבים כי שם יש הפרעה ליתר השותפים‬ ‫בחו"מ [סימן תי"ז] בענין בורות וחללים‬ ‫ברחוב‬ ‫ובוודאי כשיש אישור מהעירייה‪ ,‬והאריך‬ ‫דהיינו העוברים ושבים מבני העיר שהם‬ ‫תחת רה"ר‪ ,‬שהתיר הרמ"א כי כך נהגו וגם‬ ‫בביאה"ל להביא דברי המתירים ובפרט‬ ‫שותפים במדרכה וברחוב‬ ‫כי רחוב העיר שייך למושלים ומועילה‬ ‫בצמוד לביתו ומחה במחמירין בסמוך‬ ‫ז‪ .‬ובסוכה ציבורית [בין של רבים כגון בתי‬ ‫רשותם [וכתב במחצה"ש שהטעם השני‬ ‫לבית‪ ,‬ובוודאי מחשש מקום שאינו נקי‬ ‫מדרשות ובין אדם פרטי הבונה עבור‬ ‫שייך גם בסוכה‪ ,‬ונראה דהוא אפילו‬ ‫שעדיף לעשות אפילו ברה"ר ממש‬ ‫הציבור] יש יותר מקום להתיר‪ ,‬מכמה‬ ‫בעיר של גויים]‪ ,‬ועוד מדברי הסמ"ע שם‬ ‫ואם הזיק או אי מי ניזוק ע"י הסוכה חייב‬ ‫סיבות ובהם כי כל החפץ יכול ליהנות‬ ‫[סק"ג] כי כולם מוחלים לבונה וגם הרי‬ ‫בעליה לשלם – ומבואר הדבר בירושלמי‬ ‫ממנה והרי זה כדבר הנעשה עבור כל‬ ‫הוא או בניו יצטרכו לעשות כן היום או‬ ‫נלין‬ ‫[ב"ק סוף הכונס] לחיוב [והביאוהו גם‬ ‫השותפים‪ ,‬וגם דעת בני אדם להתיר‬ ‫מחר‪ .‬ומבוארים ג' טעמים להיתר ‪ -‬הן מצד‬ ‫הרשב"א בחידושיו שם והמאירי]‪ ,‬וכבר‬ ‫לצרכי רבים‪ ,‬ואף הרשויות נוטות לאשר‬ ‫מחילת בני העיר‪ ,‬הן מצד המנהג‪ ,‬והן כי‬ ‫מפורש הדבר בתוספתא סוף פרק הכונס‬ ‫סוכות ציבוריות יתר על פני הפרטיות‬ ‫היא כהסכמה הדדית לצרכים‬ ‫שהובאה לעיל‬ ‫הן מצד התועלת לציבור והן מצד העדר‬ ‫ומ"מ ודאי שאדם המתפרס ו'נשכב'‬ ‫י‪ .‬ועל פי חסידות – ראה בבני יששכר‬ ‫אפשרות אחרת‬ ‫לאורכה ורוחבה של המדרכה ואינו‬ ‫[חודש תשרי מאמר י' צילא דמהימנותא‬ ‫ומי צודק קונסקוואליה או פולאווי ‪-‬‬ ‫מאפשר מעבר סביר ובטוח לעוברים‬ ‫אות ה'] שיישב קושיית המג"א על הא‬ ‫אלא שיש להעיר כי אין חזקה לסוכה‬ ‫ושבים – אין בני רה"ר מוחלים לו‪ ,‬ואף‬ ‫???‬ ‫דאין הגויים מוחלים וכיצד עושין סוכה‬ ‫ברה"ר [ולא רק מצד דאין מחזיקין‬ ‫אם מי מהם מוותרים – הרי קטנים שהם‬ ‫ברה"ר‪ ,‬עפ"י דברי הרה"ק רבי פנחס‬ ‫בחצר השותפין כל עוד אין זה בנין של‬ ‫המסתכנים העיקריים בירידה לכביש והם‬ ‫מקוריץ כי בסוכות נהיים בני ישראל‬ ‫קבע כמבואר בחו"מ‪ ,‬ולכן אפילו בחצר‬ ‫אלו שנדרש מהם מאמץ יתר בכך – הא‬ ‫שרים ונסיכים מעלמא דחירות וכל‬ ‫משותפת רגילה אין חזקה למי שעשה סוכה‬ ‫קיי"ל דלאו בני מחילה נינהו [עי' ב"מ כב‪:‬‬ ‫האומות נגדם כעבדים וכדברי חז"ל‬ ‫בשנים קודמות‪ .‬ואם ביהמ"ד קונסקוואליה‬ ‫ועוד‪ ,‬ואף דבחו"מ רל"ה ס"ג מצינו דמהני‬ ‫בביאת המשיח והרי מה שקנה עבד קנה‬ ‫ופולאווי נמצאים סמוכים זה לזה וביניהם‬ ‫מחילת קטן זהו דווקא במטלטלין ובאלו‬ ‫קיים שטח ציבורי‪ ,‬ואנשי קונסקוואליה‬ ‫שתיקנו להם חז"ל להיות ממכרן ממכר]‬ ‫הרה"ח יהודה ויצמן שליט"א‬ ‫רבו‪ ,‬ולכן אין חשש בבניית סוכה ברחוב‬ ‫אף בערי הגויים‬ ‫הקימו סוכה בשנה שעברה ואפילו כמה‬ ‫ה‪ .‬וסברא חדשה להסתפק אי יצא בסוכה‬ ‫בניית סוכה ברחובה של עיר‬ ‫שנים הקודמות לה באותו במקום‪ ,‬לא‬ ‫ברה"ר מצינו לאבני נזר [או"ח סי' תע"ו]‬ ‫ומכל מקום ודאי שאין היתר זה אמור‬ ‫יועיל הדבר למנוע מביהמ"ד פולאווי‬ ‫דחה לסברת השואל דס"ל לפסול גזל‬ ‫כאשר אדם מפריע לרבים‪ ,‬והרי כלל‬ ‫להקימה באותו השטח בשנה הנוכחית או‬ ‫סוכה מצד היותה סוכה שאינה ראויה‬ ‫גדול שנינו [ב"ק ל‪ ].‬אמר רב יהודה האי‬ ‫בבאים אחריה‪.‬‬ ‫לשבעה [עיין סוכה כ"ג] דהרי אסור לגור‬ ‫מאן דבעי למיהוי חסידא – לקיים מילי‬ ‫אמנם המג"א [שם סק"ג] החמיר ואסר‬ ‫ניזוק ממנה האם בוני הסוכה חייבים? ועוד‬ ‫מפורסמת לטובה היתה סוכת בית‬ ‫דנזיקין‪...‬‬ ‫ובוויכוח מי יבנה השנה ‪ -‬כל הקודם‬ ‫בה‪ ,‬והוא ענהו כי סוכה זו ראויה היא לכל‬ ‫לעשות סוכה ברשות הרבים‪ ,‬וכתב‬ ‫פרטים רבים שיקשה לסכמם במסגרת זו‬ ‫המדרש דאנשי ק"ק קונסקוואליה‪ ,‬שכן‬ ‫לבנות סוכה יזכה בדבר אם אין די בשטח‬ ‫אדם‪ ,‬ואולי הסברא נכונה לענין סוכה‬ ‫דאפילו אין לברך על סוכה הבנויה ברשות‬ ‫כמו דיני הרעשה והיזק לרבים וליחיד‪.‬‬ ‫היא שכנה מזה שלושים שנה על מדרכה‬ ‫העולה להלכה‪:‬‬ ‫לשניהם [ויכולים בי"ד להטיל פשרה‬ ‫ברשות הרבים ודחה דאפ"ה אינה בכלל‬ ‫הרבים והמברך הוי ברכה לבטלה [והיינו‬ ‫א‪ .‬בגמרא סוכה [לולב הגזול ל"א‪ ].‬נחלקו‬ ‫רחבה בצמוד לפתח ביהמ"ד‪ ,‬ולא רק‬ ‫שיבנה לסירוגין זה שנה וזה לאחריה‬ ‫פסול זה [ולא ביאר יותר‪ ,‬ואולי הכוונה‬ ‫א‪ .‬לא ניתן לאסור עשיית סוכה ברשות‬ ‫דאינו מקיים את המצוה וחובת הישיבה‬ ‫בדין המסכך ברשות הרבים רבי אליעזר‬ ‫מתפלליה נהנו ממנה אלא גם העוברים‬ ‫וכך אכן ראוי לעשות]‪ ,‬ואם יש די באותו‬ ‫דגדר 'אין ראויה לשבעה' היינו מצד‬ ‫הרבים מכמה טעמים‪ ,‬וגם להכרעת‬ ‫בסוכה]‬ ‫הפוסל עם חכמים המכשירים‬ ‫ושבים שהציצו ומיד חשו עצמם אושפיזין‬ ‫השטח לשניהם – יעמידו כל אחד סוכה‬ ‫מהותה בדווקא ולא ביכולת האחר או בני‬ ‫הרמ"א דלכתחילה אסור י"ל דבזמנינו‬ ‫במחצית השטח אף אם הסוכות יהיו‬ ‫רה"ר לכופו לסלקה]‬ ‫אלא המעיין במג"א יראה שעיקר טעמו‬ ‫ובתוספתא [ב"ק פ"ו הל' י"ג] אמרו שיש‬ ‫רצויים‪ .‬כך התנהלו הדברים שנים רבות‪,‬‬ ‫הוי ההיתר אף לכתחילה‬ ‫קטנות מכדי צרכיהם‬ ‫הוא מפני הגויים שהינם חלק מבני רה"ר‬ ‫לאדם רשות לסכך על פתח חנותו ברשות‬ ‫עד שנהיו גם אנשי ק"ק פולאווי קרובים‬ ‫ו‪ .‬ולענין רשות העירייה – יש אומרים‬ ‫ולו היו כל בבני רה"ר ישראליים יש‬ ‫הרבים‪ ,‬אלא שאין רשות זו פוטרתו‬ ‫לרשות (תמורת בחירתם במועמד הנכון‬ ‫ב‪ .‬בארץ ישראל ניתן ודאי לסמוך על‬ ‫ח‪ .‬סוכה תלויה ‪ -‬עוד אופן ישנו לקולא‬ ‫שניתן לסמוך על רשות העירייה אם‬ ‫להתיר כי הם מוחלים לעושי הסוכות‬ ‫מנזקים ואם הזיק או ניזוק מי מההולכים‬ ‫כמובן) וזכו בהקצאה שנתפרה במיוחד‬ ‫סברת 'לב בי"ד מתנה עליהם' וכן על‬ ‫כאשר בונה הסוכה אינו נוטל שטח‬ ‫אכן ניתנת רשות כזו [כגון בירושלים‬ ‫וראה בפרי מגדים [א"א סק"ג] שהביא‬ ‫ע"י הסוכה חייב בעל הסוכה לשלם‬ ‫למידותיהם‪ ,‬ובעמל רב הקימו בית מדרש‬ ‫הסכמת העירייה‪ ,‬ובחו"ל בין הגויים אין‬ ‫ושימוש בפועל מבני רשות הרבים‪ ,‬אלא‬ ‫שם העירייה מפרסמת רשות בתנאים‬ ‫דעת אליה רבא כיון שקרקע אינה נגזלת‬ ‫משלהם באותו הרחוב בסמוך ונראה‬ ‫סיבות היתר אלו‪ ,‬ויהא הדבר תלוי אף‬ ‫מוציא זיז [סוכה תלויה באמצעות ברזל או‬ ‫מסויימים]‪ ,‬וסביר שגם היא ניתנת רק‬ ‫ובירושלמי אסרו בסוכה העשויה‬ ‫אין זו מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬ולכן יכול גם‬ ‫לביהמ"ד דק"ק דקונסקוואליה‪.‬‬ ‫לענין ספק ברכה כדברי המג"א‬ ‫קורה היוצאים מהבנין] על רשות הרבים‪,‬‬ ‫לעצם שימוש בקרקע ציבורית לסוכה‬ ‫ברה"ר‪ ,‬ופליגי הראשונים אי הוי האיסור‬ ‫ואין בדבר משום הפרעה לעוברים ושבים‪,‬‬ ‫אבל לא כדי להפריע להילוך בני העיר‪,‬‬ ‫לברך על סוכה זו‪ ,‬ובעצמו מסיק הפרמ"ג‬ ‫לכתחילה [או"ז ח"ב סי' ש"ב הביאו גם‬ ‫עם התקרב ימי הסוכות איוותה נפשם‬ ‫ג‪ .‬וזה בתנאי שהיא נעשית בצידי רה"ר‬ ‫דמי שנזהר תבא עליו ברכה‬ ‫של אנשי ק"ק פולאווי להקים סוכה‪ ,‬ולא‬ ‫ובכה"ג אף שהוא משתמש בפועל באוויר‬ ‫ואין זה מצד דינא דמלכותא [שאינו נוהג‬ ‫בהגהות אשר"י סוכה פ"ב סי' ט"ז] או‬ ‫ואינה מפריעה לרבים‪ ,‬ולא כאשר היא‬ ‫רה"ר אי אפשר למנוע ממנו‪[ .‬ואם הסוכה‬ ‫אפילו בדיעבד [ראבי"ה סי' תרנ"א והביאו‬ ‫מצאו מקום ראוי ואפשרי לשימוש כי‬ ‫בארץ ישראל לרו"פ‪ ,‬וגם שהרי בעירייה‬ ‫ג‪ .‬ובעל חוות יאיר [מקור חיים על או"ח]‬ ‫מפריעה באופן משמעותי‪ ,‬וכגון אם‬ ‫אינה תלויה אלא נסמכת על עמודים –‬ ‫בהגמי"י הל' סוכה פ"ה סק"ח‪ .‬אמנם הב"ח‬ ‫אם את השטח בו השתמשו מזה שנים‬ ‫אין דינא דמלכותא כידוע]‪ ,‬ואף לא מצד‬ ‫תמה מאוד שהרי המג"א בעצמו בפירושו‬ ‫היא חוסמת את המדרכה ומצריכה את‬ ‫חזר דינה להיות כסוכה הבנויה ברה"ר‬ ‫סמכות ז' טובי העיר [וכן שמעתי מהגר"י‬ ‫בסוף סי' תרל"ז ביאר דהראבי"ה התיר‬ ‫רבות אנשי ק"ק קונסקוואליה‪ ,‬ויהי אך‬ ‫על התוספתא הנ"ל התיר בניית סוכה‬ ‫ההולכים לרדת לכביש‬ ‫אלא שוודאי כי באופן זה ההפרעה הינה‬ ‫סילמן שנו"נ בדבר לפני הגר"נ קרליץ‬ ‫ברה"ר כי לב בי"ד מתנה עליהם‪ ,‬וחילק‬ ‫בדיעבד]‪ ,‬והגר"א [או"ח תרל"ז סק"ה]‬ ‫החלו בהעמדת הקורות ויקהלו עליהם‬ ‫ד‪ .‬ודאי שיש עוד מקום היתר למי‬ ‫מועטת עפ"י רוב]‬ ‫בעת שבנו ר"מ כיהן בראשות העיר‬ ‫בין אם בונים את הסוכה בצמוד לבית או‬ ‫נקיט בפשיטות בדעת הירושלמי דפסל‪,‬‬ ‫אנשי ק"ק קונסקוואליה וטענתם בפיהם‬ ‫שמאפשר כניסה לסוכתו לכל החפץ‬ ‫ואף מעלה יש בדבר כי מי שהחזיק בסוכה‬ ‫ותחילה היתה דעת הגרנ"ק להחשיב‬ ‫פתח החנות שאין בזה הפרעה גדולה והוי‬ ‫אמנם כתב דלא קיי"ל כן אלא כבבלי‬ ‫"שלנו המקום ואנו מחזיקים בו מזה שנות‬ ‫בכך‪ ,‬וכגון סוכה ציבורית‬ ‫תלויה – יש מקום לומר שאפילו חזקה יש‬ ‫עירייה כז' טובי העיר‪ ,‬ולבסוף חזר בו]‪,‬‬ ‫כדין צידי רה"ר דמותר‪ ,‬ובין ברה"ר גמורה‬ ‫המכשיר וכשיטת חכמים‬ ‫דור ולא עוד אלא שנהנים מסוכתנו גם‬ ‫לו אם כך היה בונה את הסוכה מזה שנים‪,‬‬ ‫אלא מצד שהעירייה היא הממונה על‬ ‫בה מעבר לרבים שאסור לבנותה שם‪ .‬וכעין‬ ‫ב‪ .‬והרמב"ם [פ"ה הל' כ"ה מסוכה] כתב‬ ‫העוברים ושבים"‪.‬‬ ‫ה‪ .‬אין חזקה מועילה משנה לשנה למי‬ ‫שבנה באותו מקום ברה"ר‪ ,‬ואפילו היתה‬ ‫ותלינן מסתמא במחילה‪ ,‬וראה לגר"י‬ ‫הסדר וכפי שבסמכותה לאפשר הוצאת‬ ‫חילוק זה כתב גם בשואל ומשיב [קכ"ח‬ ‫דהעושה סוכה ברה"ר הרי זו כשירה‪.‬‬ ‫ונשאלה השאלה – האם בניית סוכה מותרת‬ ‫גרוסמן [משכנות ישראל סי' ח' אות י"ז]‬ ‫סחורה בזמנים ובתנאים מסוימים או‬ ‫הביאו במשנ"ב כאן סק"י]‪ ,‬וראה לגר"ש‬ ‫ויש שדייקו מדבריו שכתב כאן 'כשירה'‬ ‫ברשות הרבים? האם יש חזקה לסוכה‬ ‫הסוכה מוקמת בשטח הציבורי מזה‬ ‫שנו"נ בדבר והאלים כח הבונה מעל רה"ר‬ ‫כי העירייה היא זו שמייצגת את רצון‬ ‫קלוגר בחכמת שלמה שהאריך בדבר‬ ‫ואילו גבי סוכה גזולה כתב 'יצא' שדעתו‬ ‫ברה"ר? האם בכלל תועיל חזקה בשטח‬ ‫שנים רבות‬ ‫יותר מהבונה בשטח השייך לרבים לענין‬ ‫התושבים והסכמתם‬ ‫ואמת שהיה מקום פשוט לחלק בין היות‬ ‫להכשיר אף לכתחילה‪ .‬ובשו"ע לא הזכיר‬ ‫ציבורי? האם העירייה מרשה זאת? ואפילו‬ ‫ו‪ .‬יש למעט כפי האפשר בנזק‪ ,‬וכגון‬ ‫חזקה‬ ‫דין זה כלל‬ ‫א"כ – מי יימר שבידה להרשות? ובכלל האם‬ ‫ואגב יצויין כי גם מבחינת החוק סוכה‬ ‫הסוכה ברה"ר של ישראליים וכגגון בארץ‬ ‫בנייתה בסמוך לחג‪ ,‬בצמוד לבתים‬ ‫בני רשות הרבים מחזיקים זה על זה? ואולי‬ ‫ט‪ .‬ולהלכה‪ ,‬הרב בעה"ת בשו"ע [תרל"ז‬ ‫הינה מבנה עראי הניתן להקמה לזמן‬ ‫ישראל בה יועיל תנאי בי"ד ובין היותה‬ ‫ומכח דברי האו"ז אלו [והביאם בד"מ]‬ ‫וכדומה‪ ,‬וסוכה תלויה אין בה משום נזק‬ ‫על רכוש משותף ובלבד שאינו מפריע‬ ‫ברחובות הגויים שהם אינם מסכימים‬ ‫פסק הרמ"א [או"ח תרל"ז סעיף ג'] "לא‬ ‫בכלל אין לבנות סוכה על מדרכה? ואולי אין‬ ‫סעיף י"ג] הביא כדרכו את דברי המג"א‬ ‫והיא מותרת‬ ‫להחמיר ולא העיר עליהם‪ ,‬וכן מסיק בכף‬ ‫לשותפים האחרים [ואין הגבלה לצורך‬ ‫לבניית הסוכה ואפילו בהפרעה מועטת‪,‬‬ ‫יעשה סוכה לכתחילה בקרקע של חבירו וכן‬ ‫חזקה לשימוש שכל הולדתו באיסור? והאם‬ ‫ז‪ .‬אם אי מי ניזוק מהסוכה חייב בעליה‬ ‫החיים לחוש לדברי המחמירים כי רבים‬ ‫מצוה בלבד‪ ,]...‬אולם אם לסמוך על‬ ‫וגם לא יועיל תנאי בי"ד‪ .‬שוב מצאתי‬ ‫בקרקע שהיא של רבים‪ ,‬מיהו בדיעבד יוצא"‬ ‫יש לחלק בין סוכה המפריעה את המעבר‬ ‫לשלם‬ ‫הם‪ .‬אמנם רוב הפוסקים הקילו בדבר‪,‬‬ ‫היתר זה בלבד הרי הקמת הסוכה תותר‬ ‫כעי"ז בהגהות החת"ס לאו"ח‬ ‫והיינו שאין הדבר לכתחילה‬ ‫לשאינה כזו? ואם הקימו את הסוכה ואי מי‬ ‫טכ‬ ‫חכ‬ ‫זכור לטוב‬ ‫פטרון השטיבל ובונהו ממסד ועד טפחות‪ ,‬מהבסיס ועד‬ ‫הפרטים הכי קטנים‪ ,‬הוא הר"ר ישראל שיינפלד הי"ו‪,‬‬ ‫שהקדיש זאת ונקרא 'בית יוסף דב' לע"נ זקינו הגה"ח יוסף‬ ‫דב שטיין זצ"ל‬ ‫כך גם מידי שנה נערכת במקום סעודת יארצייט מפוארת‬ ‫לעילוי נשמתו‪ ,‬בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫ב‬‫ֹ‬ ‫ו‬‫ט‬ ‫הַ‬ ‫ו ְהַ ֵמ ּ ִטיב‬ ‫פרויקט חג מרתק על קהילת מודז'יץ בביתר עילית‬ ‫ּ‬ ‫המבט סביב משדר קהילה מבוססת‪ ,‬ממוסדת וותיקה‪,‬‬ ‫אך הנתונים מציגים תמונה מפתיעה‪ :‬המקום עוד לא חגג‬ ‫חמש שנים; הכל החל בשנים האחרונות‪ ,‬כשמחירי הדירות‬ ‫בירושלים הפכו ללא מציאותיים בעליל‪ .‬במקביל‪ ,‬אברכים‬ ‫צעירים מאנ"ש נישאו למשפחות מביתר‪ ,‬וכך נוצר הגרעין‬ ‫הראשוני‪ .‬בתחילה היו עורכים רק 'סעודה שלישית' בבתים‬ ‫פרטיים‪ ,‬עד שהגיע ה'אוצר'‪ :‬חברי הקהילה הצליחו להניח‬ ‫יד על קרוואן של תלמוד תורה שעבר להקצאה אחרת‪.‬‬ ‫זה היה קרוואן רעוע לחלוטין‪ ,‬ללא תנאים בסיסיים‪ ,‬אך‬ ‫האברכים החלו את פעילותם במקום במסירות נפש‪ ,‬וזמן‬ ‫קצר לאחר מכן כבר נוסד במקום כולל אברכים‪ ,‬כהצהרת‬ ‫איזו שגרירות ביקש לפתוח ראש העיר? מדוע גבאי בתי כנסת באזור‬ ‫מתרעמים על השטיבל? מהי ה'מלכודת' המתוקה שמחכה לאורחים‬ ‫כוונות מהו הדבר החשוב ביותר בחיי הקהילה‪.‬‬ ‫באותו שלב מנתה הקהילה ‪ 15‬משפחות בלבד‪ .‬מתוך הבנה‬ ‫שחייבים למסד מקום קבוע‪ ,‬פנו לעירייה שאמנם העניקה‬ ‫הקצאה בקצה העיר‪ ,‬אך המיקום הפך אותה ללא רלוונטית‪.‬‬ ‫בשבתות? איך הופך שטח קטן ללב פועם שמושך אליו עשרות תושבים‬ ‫מתברר שהיה זה רק פרוזדור לסייעתא דשמיא מופלאה‪:‬‬ ‫כביש שנסלל במקום ביטל את השטח‪ ,‬והעירייה נתנה‬ ‫מכל השכונה? ומה מתרחש שם בשעות הליל המאוחרות?‬ ‫לקהילה זכות לבחור שטח חלופי מתוך מספר אפשרויות‪.‬‬ ‫יצאנו למסע מרתק בעקבות בית החסידים בביתר עילית‪ ,‬וחזרנו עם‬ ‫האברכים קפצו על ההזדמנות ובחרו בשטח מנצח במרכז‬ ‫פיסת הקרקע כבר הושגה‪ ,‬אך כיצד הופכים שטח ריק‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫תשובות מפתיעות‪ .‬כל הפרטים בכתבה שלפניכם‪.‬‬ ‫למבנה מפואר? כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬הרואה בקהילה‬ ‫את בבת עינו‪ ,‬רתם למשימה את הר"ר ישראל שיינפלד הי"ו‬ ‫וביקש ממנו לפרוש את חסותו על הקמת השטיבל‪.‬‬ ‫מענדל קליין‬ ‫בחנוכת הבית מינה אד"ש את בנו‪ ,‬הרה"צ רבי דוד דב‬ ‫שליט"א‪ ,‬לכהן כרב הקהילה‪ .‬מאז‪ ,‬הקהילה הלכה וצמחה‪.‬‬ ‫עוד ועוד אברכים עברו להתגורר באזור‪ ,‬ורק בשנתיים‬ ‫האחרונות נרשמה קפיצת מדרגה משמעותית עם הצטרפותם‬ ‫הירידה הזו נמשכת למעלה מקילומטר וחצי‪,‬‬ ‫של כמעט ‪ 10‬אברכים חדשים‪.‬‬ ‫אני מביט בשעון‪ .‬התזמון שלי להגעה היה אמור לפגוש‬ ‫שעה מנומנמת יחסית במושגים של שטיבל‪ ,‬אבל בית‬ ‫תחנה מספר ‪2‬‬ ‫והנוף שנשקף מבעד לחלון עוצר נשימה‪ :‬הרי‬ ‫גוש עציון מתנוססים לתפארה במלוא הודם‪,‬‬ ‫כפרים ערביים ויישובים יהודיים שזורים‬ ‫תחנה מספר ‪1‬‬ ‫המדרש שוקק חיים‪ .‬האברכים במקום מסבירים לי שככה‬ ‫זה עובד פה‪ ,‬משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה‬ ‫‪ 40‬דקות של צעידה ברגל‬ ‫אלה לצד אלה מכל עבר‪ ,‬ואדי פוכין הציורי‬ ‫פרוס למטה‪ ,‬וההרים הירוקים של ארץ יהודה‬ ‫חמישה כוכבי יופי‬ ‫המאוחרות‪.‬‬ ‫כבר בנסיעה לאורך כביש 'קדושת לוי'‪ ,‬אי‬ ‫נשענים על הרי הטרשים העתיקים‪.‬‬ ‫זה הגיע‪.‬‬ ‫אפשר לפספס את המבנה של בית החסידים‪:‬‬ ‫"הגעת ליעד" ‪ -‬מבשר לי פתאום הקול האדיב‬ ‫שיחת הטלפון הקבועה של ערב החג‪ ,‬זו שבה‬ ‫חזית בולטת שכולה פאר והדר‪.‬‬ ‫תחנה מספר ‪3‬‬ ‫מידי של הוויז‪.‬‬ ‫אני מקבל את העדכון המיוחל מיהי הקהילה‬ ‫כשפוסעים פנימה‪ ,‬המבט נלכד מיד בהיכל‬ ‫אני בולם ועוצר ברחוב קדושת לוי ‪ .101‬כאן‪,‬‬ ‫שאת קורותיה‪ ,‬יופיה ואנשיה נזכה לסקר‬ ‫התפילה המרשים‪ .‬במרכז בית הכנסת‬ ‫בנקודת המפגש שבין מנהגי ירושלים הקדומים‬ ‫הפעם‪ .‬הסקרנות‪ ,‬כרגיל‪ ,‬דגדגה לי בקצות‬ ‫מודל יצירתי במיוחד‬ ‫משתלשלת נברשת ענק מפוארת‪ ,‬שמגיעה‬ ‫לממדים אדירים ושוקלת מאות קילוגרמים‪.‬‬ ‫מסביב פרוסים שאר אגפי המכלול‪ :‬חדר ייעודי‬ ‫לבין חצרות גליציה‪ ,‬שוכנת לה חממה חסידית‬ ‫פולנית‪ :‬בית החסידים דחסידי מודז'יץ בביתר‬ ‫עילית‪ ,‬המקום אשר לשמו התכנסנו הלום‪.‬‬ ‫האצבעות‪" .‬מי זכתה?" אני שואל בציפייה‪,‬‬ ‫ומקבל את התשובה‪ .‬שעתיים לאחר מכן‪ ,‬התיק‬ ‫כבר ארוז במושב האחורי ואני יוצא אל הדרך‪.‬‬ ‫כשמדברים על כוכבי היופי הרוחניים של הקהילה‪ ,‬אי אפשר‬ ‫שלא להזכיר את ליבת בית המדרש; כולל האברכים הפועל‬ ‫שנבנה עבור הרבי‪ ,‬אולם אירועים מפואר‪,‬‬ ‫העיר ביתר עילית הוקמה לפני כ‪ 38-‬שנה‬ ‫המסע מתחיל בכניסה אל כביש ‪ .1‬מנוע הרכב‬ ‫במקום בשעות הבוקר ראשותו של ראש הכולל הרה"ג‬ ‫בית שני‪ ,‬חדר קפה שוקק‪ ,‬אוצר ספרים עשיר‬ ‫כעיר שתוכננה מראש מהמסד ועד הטפחות‬ ‫גומע את המרחק‪ ,‬חולף על פני מבואות בית‬ ‫ר' דוד בוים שליט"א – מגדולי תלמידי החכמים שבעיר‪.‬‬ ‫ומלתחה מרווחת‪.‬‬ ‫עבור הציבור החרדי‪ .‬כעיר צעירה וחדשה‪ ,‬היא‬ ‫שמש‪ ,‬ומכאן מתחילה העלייה הגדולה‪ .‬הדרך‬ ‫בשעות אלו בית המדרש שוקק תורה‪ ,‬עמל ויגיעה במסירות‬ ‫את פניי מקבל במאור פנים הגבאי‪ ,‬הר"ר‬ ‫נהנית מתשתיות מתקדמות‪ ,‬והיא מאופיינת‬ ‫מטפסת אל ההרים בכביש מפותל ומתפתל‬ ‫נפלאה שקשה להתעלם ממנה‪.‬‬ ‫שמואל ברמץ הי"ו‪ ,‬ואני בוחר להציג בפניו‬ ‫בסדר מופתי‪ ,‬ניקיון מבריק וטיפוח סביבתי‪,‬‬ ‫שוב ושוב‪ ,‬עד שהוא מוודא נחרצות כי גם בני‬ ‫אבל ההפתעה הדרמטית באמת מחכה לך דווקא בשעות‬ ‫שאלה שמנקרת בי מהמחקר הקטן שערכתי‬ ‫ולא בכדי היא זוכה שנה אחר שנה ב‪ 5-‬כוכבי‬ ‫המעיים שבקרבך מתפתלים ואומרים שירה‪.‬‬ ‫אחר הצהריים‪ .‬אתה נכנס למקום ומגלה היכל כוללים שוקק‬ ‫בדרך לכאן‪ :‬מהי הסיבה שאברכים מוכנים‬ ‫יופי גשמיים‪.‬‬ ‫הוויז מפנה אותי באדיבות לעבר הכניסה של‬ ‫חיים‪ ,‬תוסס וגועש‪ ,‬עם עשרות אברכים נלהבים שרכונים על‬ ‫לצעוד ‪ 40‬דקות שלמות ברגל לכל תפילה‬ ‫אבל יופי גשמי הוא רק התפאורה‪ .‬על כוכבי‬ ‫גבעה ‪ .B‬לאחר המחסום בפתח העיר‪ ,‬אני‬ ‫הסטנדרים ומתווכחים בלימוד‪.‬‬ ‫בשבת‪ ,‬רק כדי להגיע להתפלל בשטיבל הזה?‬ ‫היופי הרוחניים שזורחים כאן‪ ,‬עוד נשמע‬ ‫מוצא את עצמי גולש לאורך רחוב 'קדושת‬ ‫מאחורי התמונה המרשימה הזו עומד מודל יצירתי במיוחד‪:‬‬ ‫אם תמשיכו איתי‪ ,‬תקבלו לבד את התשובה‪.‬‬ ‫בהמשך‪.‬‬ ‫לוי' הארוך והמרכזי המוביל מהכניסה לביתר‪.‬‬ ‫לא‬ ‫ל‬ ‫השגרירות‬ ‫מיוחדות לנשים‪ :‬הן מתאספות בבתים‪ ,‬שומעות דברי‬ ‫עמוד התווך של הלימוד בערב הוא סדר 'עמוד‬ ‫רבי‪ ,‬מתי תזכה עירנו ותפתחו אצלנו שגרירות‬ ‫בקהילה רצו שקול התורה בבית המדרש יהיה‬ ‫חיזוק‪ ,‬מתוודעות זו לזו ולומדות תוכן משותף‪.‬‬ ‫הקהילה' וקביעות עיתים לתורה‪ ,‬המתחיל‬ ‫של קודש?" זו הייתה בקשתו הנרגשת והחוזרת‬ ‫החזק והעוצמתי ביותר שניתן לאורך כל שעות‬ ‫בשעה ‪ 21:00‬ונמשך עמוק אל תוך הלילה‪.‬‬ ‫של ראש העיר‪ ,‬הרב מאיר רובינשטיין‪ ,‬בכל‬ ‫היממה‪ .‬מה עשו? יזמו שיתוף פעולה יוצא‬ ‫מפגש עם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫תחנה מספר ‪8‬‬ ‫ישנם אברכים המאריכים בלימודם מתוך חשק‬ ‫ודבקות‪ ,‬וישנם כאלה שבשל אילוצי עבודה‬ ‫ופרנסה במהלך היום‪ ,‬מוצאים בשעות הלילה‬ ‫ואכן‪ ,‬בסוף ה"שגרירות" נפתחה‪ ,‬כאשר ראש‬ ‫העיר עמד בדיבורו‪ ,‬נרתם אישית ודאג לקהילה‬ ‫דופן‪ ,‬והביאו כולל נוסף מהעיר שיעביר את‬ ‫הסדרים שלו לתוך היכל השטיבל‪.‬‬ ‫התוצאה? שילוב זרועות שהפך את המקום‬ ‫חסד שבחסד‬ ‫המאוחרות את נווה השקט שלהם‪.‬‬ ‫ארגון יודעי תורתך דואג מדי ערב ל'טעימה'‬ ‫להקצאה המיוחלת‪ .‬עד היום‪ ,‬כל פנייה ובקשה‬ ‫נענית במאור פנים ובנפש חפצה‪ ,‬תוך העמדת‬ ‫למעצמה תורנית ולאחד ממוקדי הלימוד‬ ‫התוססים באזור‪.‬‬ ‫מעבר לתורה ולתפילה‪ ,‬הדבק החזק ביותר שמלכד‬ ‫מכובדת ומשיבת נפש של מזון ומגדנות עבור‬ ‫המחלקות הרלוונטיות בעירייה כדי להעניק את‬ ‫את תושבי המקום הוא מערך החסד המשומן והעזרה‬ ‫הלומדים‪ ,‬והמראה של אברכים מכל קצוות‬ ‫המענה המהיר והמדויק ביותר‪.‬‬ ‫תחנה מספר ‪4‬‬ ‫ההדדית‪ ,‬שפועלים בטבעיות ומכל הלב בכל מעגלי‬ ‫הקהילה יושבים כתף אל כתף ומתווכחים‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫באותו דף גמרא מרחיב את הלב‪.‬‬ ‫זה מתחיל במחוות הקטנות של שגרת היומיום‪ :‬כשיש‬ ‫גבאי של אחד מבתי הכנסת השכנים באזור‪,‬‬ ‫שהוסיף בחיוך מהול בתסכול‪" :‬לקחת לנו את‬ ‫תחנה מספר ‪7‬‬ ‫נסיעות משותפות לחצר הקודש או אירועים מרכזיים‪,‬‬ ‫האברכים מציעים מיד הסעות הלוך וחזור‪ ,‬ודואגים‬ ‫כל המניין!‪"...‬‬ ‫ה'מלכודת' המתוקה‬ ‫באופן פעיל שאף רכב לא ייצא כשיש בו מקום פנוי‪,‬‬ ‫העיקר שאף אחד לא יישאר מאחור‪.‬‬ ‫מתברר שבית החסידים הפך למוקד משיכה‬ ‫של יום השבת‬ ‫הווי קהילתי סוחף‬ ‫פופולרי במיוחד‪ ,‬הסוחף אליו רבים מתושבי‬ ‫האזור שמבכרים לבוא להתפלל דווקא כאן‪.‬‬ ‫אורח מזדמן שיפסע לתוך היכל בית הכנסת‬ ‫גולת הכותרת של המערך הקהילתי ניכר כשמגיעים‬ ‫הסוד טמון בראש ובראשונה בקבלת הפנים‬ ‫בשבת בבוקר‪ ,‬רגע לאחר סיום התפילה‪,‬‬ ‫לרגעים של שמחה‪ .‬כל אברך שחוגג שמחה משפחתית‬ ‫שבת זכור נפתחה בדרמה שאיש לא צפה‪.‬‬ ‫החמה‪ :‬כבר כשהקימו את השטיבל‪ ,‬מינה‬ ‫יעמוד משתומם מול המחזה‪ :‬קבוצה גדולה של‬ ‫זוכה לגב מלא‪ .‬חברי הקהילה נכנסים בעובי הקורה‬ ‫צלילי האזעקות העמומים שפילחו את ערי‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שני אברכים שכל‬ ‫חסידים יושבת סביב השולחן‪ ,‬בקבוקי 'משקה'‬ ‫ומארגנים עבורו את שמחת ה'שלום זכר' או ה'קידוש'‬ ‫ישראל ורוחות מלחמת 'שאגת הארי' שפרצה‬ ‫מפוזרים סביב‪ ,‬והם שרים בדבקות עילאית‪.‬‬ ‫מא' ועד ת'‪ .‬לשם כך עומד לרשותם המטבח המאובזר‬ ‫תפקידם אחת הוא‪ :‬לוודא שכל אדם שנכנס‬ ‫פתאום‪ ,‬טרפו את כל הקלפים‪ .‬הילדים‪ ,‬שהיו‬ ‫מדובר ב'קידוש' שבו שוררת אווירה מיוחדת‬ ‫של אולם האירועים‪ ,‬שם מתכנסים האברכים בעצמם‬ ‫בדלת יזכה לברכת 'שלום עליכם' לבבית‪,‬‬ ‫המומים ומודאגים‪ ,‬חוו אכזבה קשה שבעתיים‬ ‫במינה‪ .‬ווארטים על הפרשה‪ ,‬ניגונים‪ ,‬ולימוד‬ ‫ומכינים את כל הנדרש כדי שהבעל שמחה יוכל להגיע‬ ‫גישה שקנתה את ליבם של תושבים רבים‬ ‫כשהבינו כי מסיבות הפורים המתוכננות‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א או מרבותינו‬ ‫כאורח ולהתרכז נטו בשמחה שלו‪.‬‬ ‫מהסביבה‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אל בית המדרש מגיעים‬ ‫בוטלו בשל המצב המתוח‪.‬‬ ‫הקדושים מתוך העלון 'בשבילי דשא'‪.‬‬ ‫בנוסף פועל ארגון 'עזר ליולדת'‪ ,‬כל משפחה שחובקת‬ ‫מתפללים מכל העדות והחוגים‪ ,‬והקהילה‬ ‫אבל קהילה כזו אינה נכנעת לרוחות התקופה‬ ‫דאגה לרכוש סידורים בכל הנוסחים כדי לתת‬ ‫למתיקות של הקידוש הזה יצאו מוניטין בכל‬ ‫תינוק חדש‪ ,‬מעבירה מיד את המושכות לידי הקהילה‪:‬‬ ‫ולא מוותרת בקלות על השמחה‪ .‬בשביל מה‬ ‫ביטוי מלא לכולם‪.‬‬ ‫האזור‪ ,‬עד שנוצרה תופעה משעשעת‪ :‬אורחים‬ ‫במשך שבוע עד שבועיים‪ ,‬כל ארוחות הבית‪ ,‬חמות‪,‬‬ ‫יש אולם מפואר אם לא לעת כזאת? תוך‬ ‫רבים המגיעים לשמחות שנערכים באולם‬ ‫מזינות ומבושלות‪ ,‬דופקות על הדלת באופן מסודר‬ ‫המקום שוקק תפילות ואירועים סביב לוח‬ ‫זמן קצר נרתמו בני הקהילה והפיקו מענה‬ ‫האירועים שבקומה העליונה‪ ,‬יורדים לרגע‬ ‫עבור כל בני המשפחה‪ .‬על הפיקוד והניהול של המפעל‬ ‫השנה בחגים‪ ,‬בחול המועד ומדי יום לאחר‬ ‫מהיר ומרהיב‪ :‬האולם קושט‪ ,‬הילדים הגיעו‬ ‫למטה‪ ,‬ונלכדים בקסם‪ .‬האווירה שובית את‬ ‫מופקד הר"ר שאול קרימלובסקי הי"ו‪ ,‬שדואג שכל‬ ‫התפילה‪ .‬הגבאי הר"ר שמואל ברמץ דואג‬ ‫בתחפושות צבעוניות‪ ,‬והנה נערכה לה מסיבת‬ ‫ליבם‪ ,‬ומסתבר שגם את רגליהם‪ ,‬ופתאום‬ ‫הפרטים הקטנים יתקתקו בדיוק מרבי‪.‬‬ ‫שהכל יתקתק וידפוק כמו שעון‪ ,‬מניקיון‬ ‫פורים חגיגית מלווה בשמחה סוחפת‪ .‬הצחוק‬ ‫מגלים סביב השולחן כמה פנים חדשות מדי‬ ‫מבריק ועד אווירה מסורה‪ ,‬נעימה ומזמינה‪.‬‬ ‫והצהלה שהציפו את האולם החזירו לילדים‬ ‫שבוע‪.‬‬ ‫אחרית דבר‪:‬‬ ‫את האור והששון בעיצומה של הסערה והמתח‬ ‫לצד הניקיון והסדר‪ ,‬ניכרת במקום רצינות‬ ‫עמוקה‪ .‬אנשים אוהבים להגיע להתפלל כאן‬ ‫אורחים שנשלחו מהאולם למעלה "לקרוא‬ ‫שבחוץ‪.‬‬ ‫כי הם יודעים שזהו שטיבל רציני שבו לא‬ ‫לבורחים" ‪ -‬נתקעים בעצמם סביב השולחן‪,‬‬ ‫חיי הקהילה בביתר אינם קופאים על השמרים‬ ‫כמו אותם שליחי אונקלוס שבאו לאסור וגילו‬ ‫ממהרים ולא רצים‪ ,‬אלא כל תפילה נעשית‬ ‫כיכר הדף היומי‬ ‫אף לא לרגע לאורך כל מעגל השנה‪ .‬אירוע‬ ‫ייחודי נרשם במעמד ה'תשליך' בימי הרחמים‬ ‫ביישוב הדעת‪ ,‬בחמימות רבה‪ ,‬ובנוסח מרומם‬ ‫נפש‪.‬‬ ‫את אור התורה‪...‬‬ ‫שבת בשטיבל היא חוויה של אווירה עילאית‪.‬‬ ‫כשפונים לבחון את המישור המעשי והפרקטי‪ ,‬מגלים‬ ‫והסליחות‪ :‬לתוך אולם האירועים מביאים‬ ‫כל מנהגי בית הכנסת משקפים בנאמנות את‬ ‫התפילות נערכות בחמימות חסידית סוחפת‪,‬‬ ‫קהילה דינמית ותוססת שנמצאת בתנופת התרחבות‬ ‫בריכה גדולה מלאה בדגי זהב‪ ,‬ואל המקום‬ ‫הנהגות הקודש של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪,‬‬ ‫ובית הכנסת מלא וגדוש במתפללים רבים‪.‬‬ ‫מתמדת‪ .‬השמחות והחתונות הבלתי פוסקות מביאות‬ ‫נוהרים כל אנשי הקהילה יחד עם הילדים‬ ‫איתן עוד ועוד אברכים צעירים ומשפחות חדשות‪,‬‬ ‫למעמד 'תשליך' מרגש ומרומם‪.‬‬ ‫דוגמת זמן תפילת ערבית המתקיימת כעבור‬ ‫לצד התפילות‪ ,‬בית המדרש שוקק שיעורים‬ ‫שמבקשים לקבוע כאן את ביתם ולהשתלב במרקם‬ ‫‪ 40‬דקות מהשקיעה‪ ,‬לצד יתר המנהגים‪.‬‬ ‫לאורך כל השבת‪ :‬בליל שבת מתקיים שיעור‬ ‫בחג הסוכות נערכת שמחת בית השואבה‬ ‫הקהילתי הייחודי‪.‬‬ ‫בספר אוחה"ק‪ ,‬בשבת בבוקר‪ ,‬במסגרת סדר‬ ‫מרוממת‪ ,‬ומדי יום לאחר תפילת שחרית‬ ‫תחנה מספר ‪6‬‬ ‫'א שעה פארן דאוונענען'‪ ,‬מתקיים שיעור רב‬ ‫אם ביקשתם לדעת‪ ,‬מחיר שכירות לדירת ‪ 4‬חדרים נעה‬ ‫מתכנסים האברכים בסוכה לסעודת אושפיזין‬ ‫משתתפים בספר 'מנחת חינוך'‪ ,‬אותו מוסר‬ ‫כיום סביב ‪ 6.5‬אלף ש"ח לחודש‪ ,‬בעוד דירת ‪ 3‬חדרים‬ ‫קבועה‪ .‬כאשר השנה‪ ,‬נבנתה סוכה חדשה‪,‬‬ ‫הרב משה בקנרוט הי"ו בהוראת אד"ש‪.‬‬ ‫עומדת על כ‪ 5-‬אלף ש"ח‪.‬‬ ‫גדולה ומפוארת על ידי כל האברכים יחדיו‪.‬‬ ‫סעודה שלישית‪ ,‬נערכת תמיד באווירה‬ ‫עם סיום הסיור‪ ,‬אני עושה שוב את הדרך חזרה לעבר‬ ‫היציאה מהעיר‪ .‬ממש לפני המחסום‪ ,‬העין נלכדת בכיכר‬ ‫בימי בין הזמנים פועלת מסגרת 'ישב"ז' תוססת‬ ‫הכוללת ארוחות בוקר מפנקות ללומדים‪.‬‬ ‫בשעות הקטנות‬ ‫מרוממת במיוחד ומתארכת מעבר לזמן‬ ‫הרשמי‪ ,‬כאשר את דברי התורה מעוררי הלב‬ ‫'הדף היומי' המרהיבה‪ ,‬אלמנט סביבתי מרשים של גמרא‬ ‫במקביל‪ ,‬גם כשמגיעים ימי יארצייט מיוחדים‪,‬‬ ‫שקט מוחלט שורר ברחוב קדושת לוי בשעה‬ ‫מוסר הרב שמואל יעקב קרימלובסקי הי"ו‪.‬‬ ‫פתוחה לצד תמונת רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל‪,‬‬ ‫כמו של הרה"ק רבי אלימלך מליעז'נסק זי"ע‪,‬‬ ‫הקרובה לאחת לפנות בוקר‪ .‬העיר ביתר כבר‬ ‫ומסך דיגיטלי בולט מציג את הדף היומי של אותו היום‪.‬‬ ‫הרה"ק ה'בת עין' זי"ע‪ ,‬והרה"ק רבי ישעיהל'ה‬ ‫נמה את שנתה‪ ,‬הצרצרים מצרצרים בטרשים‬ ‫וזה מעניין‪ ,‬כי כיכר עירונית בדרך כלל מסמנת לאן‬ ‫נוסעים; הכיכר הזו‪ ,‬בדיוק כמו בית המדרש ממנו באנו‪,‬‬ ‫מראה לך מאיפה אתה מגיע ולאן הלב שלך שייך‪.‬‬ ‫מקערסטירר זי"ע‪ ,‬הקהילה מתכנסת לסעודות‬ ‫יארצייט שמחברות את כולם יחד‪.‬‬ ‫שמעבר לגדר‪ ,‬אבל מהחלונות הגבוהים של‬ ‫מספר ‪ 101‬בוקע אור צהוב‪ .‬מבעד לזכוכית‬ ‫אפשר לראות אברך צעיר‪ ,‬רכון על גמרא‬ ‫תחנה מספר ‪5‬‬ ‫רוח הגיבוש נמשכת לאורך כל השנה‬ ‫בשעת ליל מאוחרת‪ ,‬כשאני מסכם לעצמי את המסע‬ ‫כולו‪ ,‬המסקנה ברורה‪ :‬אם הייתה מתקיימת תחרות יופי‬ ‫עם שבתות משותפות שנערכות לעיתים‬ ‫מזומנות‪ ,‬כמו שבת הגדול‪ ,‬שבת זכור‬ ‫יומא‪ ,‬שלצידו כוס תה מהבילה וצלחת עוגיות‪.‬‬ ‫אכן כן‪ ,‬אם תזדמנו לרחוב קדושת לוי בשעה‬ ‫"אתה אשם!"‬ ‫רוחנית‪ ,‬אין ספק שבית החסידים בביתר עילית היה‬ ‫ושבתות קהילתיות נוספות‪ .‬כחלק בלתי נפרד‬ ‫‪ 1:00‬בלילה‪ ,‬תופתעו לגלות כי אורות השטיבל‬ ‫"אתה אשם!" – המשפט המפתיע הזה נזרק לא‬ ‫קוטף בקלות חמישה כוכבי יופי מושלמים‪.‬‬ ‫מהמעטפת הקהילתית‪ ,‬מתקיימות 'חבורות'‬ ‫דולקים וקול הלימוד מהדהד החוצה‪.‬‬ ‫מכבר לעברו של גבאי בית המדרש‪ ,‬על ידי‬ ‫לג‬ ‫לב‬ ‫ה ו ֹש ַׁ ע ְנ ָא פ ּ ִנ ַּת י ִק ְר ַת‬ ‫ראיון חג גלוי עם‬ ‫הנהלת‬ ‫קדושים‪ .‬בתוך עמי אנוכי יושבת‪ ,‬ואני‬ ‫זוכה לשהות בין כותלי חצר הקודש כבר‬ ‫כ‪ 30-‬שנה‪ ,‬רואה את הפריחה המתמדת‪,‬‬ ‫את ההתקשרות האיתנה של הציבור‬ ‫לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ואת צמיחת‬ ‫לקראת ימי חג הסוכות‪ ,‬כשהתכונה בחוץ‬ ‫בשיאה‪ ,‬ישבנו לשיחה נוקבת וחשופה עם‬ ‫המוסדות‬ ‫הישיבות הקדושות שלא היו בעבר‪.‬‬ ‫כשלוקחים את כל זה בחשבון‪ ,‬מבינים‬ ‫שחובה לתת את כל כובד המשקל עבור‬ ‫הצלחת המוסדות הקדושים‪.‬‬ ‫חברי הנהלת המוסדות החדשה אשר מונו‬ ‫על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ :‬הרב‬ ‫לשבת עם כל קהילה וקהילה‪ ,‬לפגוש את‬ ‫כדי שתקופת ירח האיתנים יעבור בצורה‬‫ניהול מקצועי וראייה לטווח רחוק‬ ‫אברהם ספקטור הי"ו והרב חיים פרל הי"ו‪.‬‬ ‫החדשה‬ ‫האנשים אחד אחד‪ ,‬לשמוע את הצרכים‪,‬‬ ‫הכי מרוממת לצד הרבי שליט"א‪ .‬שינויי‬ ‫ולפתח פתרונות‪ .‬אם בתקציבים‪ ,‬בפיתוח‬ ‫הגעתם לתפקיד בתקופה מורכבת‬ ‫עומק דורשים זמן‪ ,‬ואנחנו עושים זאת‬ ‫שני אנשי מעשה משכמם ומעלה‪ ,‬בעלי‬ ‫המקום‪ ,‬ועד לפעילויות וערבים מיוחדים‪.‬‬ ‫שלב אחר שלב‪".‬‬ ‫מוניטין כבד משקל וניסיון עשיר בהבראת‬ ‫מבחינה כלכלית‪ .‬איך אתם רואים את מהו בעצם החזון שמוביל אתכם?‬ ‫כמו גם שיתוף פעולה עם ארגון 'יודעי‬ ‫תורתך' הפועל רבות למען כלל אנ"ש‪,‬‬ ‫מערכות ובבניית תשתיות איתנות‪.‬‬ ‫במגוון אירועים‪ ,‬ערבי גיבוש ותוכניות‬ ‫מעצימות‪ ,‬כך שנוכל להעניק מעטפת‬ ‫הרב אברהם ספקטור משיב‪" :‬לפני‬ ‫המשבר הנוכחי ואיך יוצאים ממנו?‬ ‫רחבה עוד יותר לכל אברך‪.‬‬ ‫החזון הגדול‪ ,‬יש את משימת החירום‪,‬‬ ‫והיא הקפדה על עמידה מדויקת בכל‬ ‫הרב אברהם ספקטור לוקח את רשות‬ ‫על הפרק‪ :‬ניהול מקצועי ללא פשרות‪,‬‬ ‫חז"ל אומרים שאדם אחד יכול לסחוב‬ ‫משא מסוים‪ ,‬אבל שניים שפועלים יחד‬ ‫התשלומים לעובדי המוסדות‪ ,‬וכמובן‬ ‫הדיבור‪ ,‬ומשיב בנחישות‪ :‬הגזירות על‬ ‫עולם התורה והקשיים הכלכליים‬ ‫תוכניות הבראה אסטרטגיות‪ ,‬ירידה מיידית‬ ‫השלמת משכורות של ‪ 5‬חודשים שעדיין‬ ‫יכולים לסחוב פי כמה‪ .‬כשנהיה מאוגדים‬ ‫ונאחד כוחות‪ ,‬נביא תועלת כפולה‬ ‫לא שולמו‪ .‬ב"ה הצלחנו כבר להשלים‬ ‫הכלליים הצטרפו יחד למצב מאתגר‪ ,‬אבל‬ ‫אני מאמין שיש לנו המון מה לעשות‪.‬‬ ‫לשטח מול הקהילות‪ ,‬והוראות הדרך‬ ‫ומכופלת‪ .‬הן מטרת המוסדות היא לפעול‬ ‫משכורת אחת מתוך החמישה‪ ,‬ואנחנו‬ ‫בעיצומו של המאמץ לתשלום המשכורת‬ ‫היתרון שלנו כאנשים חיצוניים היא‬ ‫לקחת צעד אחר צעד‪ :‬לבדוק איפה אפשר‬ ‫המדויקות שקיבלו בקודש פנימה‪.‬‬ ‫למען כלל אנ"ש כרצון קדשו של אד"ש‪,‬‬ ‫השנייה‪ .‬המגמה הברורה היא לאזן את‬ ‫ואם יש אברך שמרגיש שלא מספיק‬ ‫לייעל‪ ,‬איפה לשקף נכון את הנתונים‪,‬‬ ‫המקום‪ ,‬ומשם למנף אותו קדימה‪ ,‬ופרצת‬ ‫אני פונה לר' חיים פרל‪ .‬הניסיון שלו‬ ‫הדמויות שמאחורי ההגה‬ ‫רואים אותו הרי שיצא שכרנו בהפסדינו"‪.‬‬ ‫איך לחזק את המקורות הקיימים ואיפה‬ ‫בישיבה‪ ,‬והיום אני עוסק בחינוך תשב"ר‬ ‫ימה וקדמה‪ ,‬לכל המטרות שכ"ק מרן‬ ‫להוסיף‪ .‬עבדנו יחד על פרויקטים רבים‬ ‫איך בעצם מתבצע התיאום בשטח‬ ‫אדמו"ר שליט"א מתווה לנו"‪.‬‬ ‫כחלק משליחות פנימית‪ ,‬החזקת מוסדות‬ ‫בתחום החינוך והניהול מוכר היטב‬ ‫בהצלחה רבה‪ ,‬והניסיון המשותף נותן לנו‬ ‫והצלחתם זו שליחות וערך עליון בעבורי‬ ‫את הכלים להתמודד גם עם הנוכחי‪ .‬באנו‬ ‫אנחנו יושבים בחדר הישיבות‪ .‬על השולחן‬ ‫מול כלל הגורמים הפועלים במערכת?‬ ‫בחורי הישיבות והאברכים במרכז‬ ‫כאנשים חיצוניים כדי להרים את המקום‬ ‫מתוך מחויבות מליאה לכ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫אותו אני עושה כל חיי‪ ,‬ואני נכנס לתפקיד‬ ‫מתוך שליחות וחרדת קודש עצומה‪.‬‬ ‫בשטח‪ .‬ר' חיים‪ ,‬מה אתה מביא איתך‬ ‫המשרדי העמוס אך מסודר‪ ,‬פרוסים לוח‬ ‫משימות צפוף‪ ,‬קלסרים עבי כרס‪ ,‬וטבלאות‬ ‫שניהם משיבים כאחד‪" :‬אנו עובדים‬ ‫לתוך המערכת?‬ ‫שליט"א‪ ,‬ולהצלחת המוסדות הקדושים‪.‬‬ ‫תקציב מדויקות עד השקל האחרון‪ .‬מולנו‬ ‫ר' חיים‪ ,‬מעבר לניסיון הניהולי‪ ,‬יש‬ ‫הרב חיים פרל משיב בלהט‪" :‬מעבר לאיזון‪,‬‬ ‫בשיתוף פעולה מלא עם הנהלת המוסדות‪.‬‬ ‫יושבים שני מנהלים בעלי שיעור קומה‬ ‫החזון שלנו הוא להחזיק את המוסדות ביד‬ ‫ר' חיים פרל מצטרף לדברים ומצביע על‬ ‫המוסדות עברו תנופת פיתוח אדירה‬ ‫שנכנסו הישר לתוך קלחת העשייה‪.‬‬ ‫לך גם קשר היסטורי ומשפחתי עמוק‬ ‫רמה ולהעניק לישיבות ולאברכים את‬ ‫נכסי המוסדות‪" :‬אנחנו אכן במשבר‪ ,‬אבל‬ ‫הרב חיים פרל מהנהן במבט ממוקד ומשיב‪:‬‬ ‫בשנים האחרונות החל מהקמת הישיבות‪,‬‬ ‫המיטב המגיע להם‪ .‬לישיבה יש פוטנציאל‬ ‫כשמסתכלים לטווח רחוק‪ ,‬יש כאן עתיד‬ ‫"כולנו יודעים שלנהל מוסדות וקהילה זה לא‬ ‫פריחת המוסדות‪ ,‬ועד לבניית המרכז‬ ‫"אני מביא עימי ניסיון ניהולי מהשטח‬ ‫לחצר קדשנו‪.‬‬ ‫אדיר ושם מצוין הטוב משמן טוב‪ .‬אינני‬ ‫גדול‪ ,‬הן מבחינת צמיחה והן מבחינה‬ ‫עניין פשוט כלל‪ ,‬בפרט בעת הזו"‪ ,‬אני פותח‪,‬‬ ‫העולמי‪ .‬כחלק ממהלך הייעול‪ ,‬הרה"ח‬ ‫של למעלה מעשרים שנה‪ .‬ניהלתי בעבר‬ ‫צריך לדבר כאשר הנתונים מדברים בעד‬ ‫כלכלית‪ .‬יש כאן פוטנציאל עצום סביב‬ ‫"כדי שנדע מול מי אנחנו עומדים אשמח‬ ‫יחזקאל בקנרוט הי"ו לקח את כל כולו‬ ‫מוסד חינוכי ועמותות‪ ,‬כאשר אחת‬ ‫עצמם‪ :‬הגידול ברישום השנה היה מעבר‬ ‫המרכז העולמי ונכסי המוסדות‪ ,‬ואפשר‬ ‫שתציגו את עצמכם ואת הניסיון שאתם‬ ‫למען ריכוז תחום גיוס המשאבים‪ ,‬והוא‬ ‫הרב חיים פרל משב ברטט של התרגשות‪:‬‬ ‫העמותות הייתה זקוקה לתהליך ייעול‪,‬‬ ‫לכל השנים הקודמות‪ ,‬והמקום צר מהכיל‪.‬‬ ‫להביא את הנכסים למצב שבו הם ישמשו‬ ‫מביאים איתכם לתפקיד‪ ,‬ולטובת העניין‪,‬‬ ‫מנהל את הנושא בצורה יוצאת מן הכלל‪.‬‬ ‫"נכון מאוד‪ .‬סבי‪ ,‬הרה"ח ר' אברהם שנקר‬ ‫משימה רגישה מאין כמוה‪ ,‬וזו נעשתה‬ ‫אנחנו שמים דגש מיוחד על גשמיות‬ ‫את המוסדות ואף יניבו הכנסה קבועה‬ ‫אשמח שתניחו בצד את ההצטנעות והענווה‬ ‫בזמן הקצר מאז שנכנסו לתפקיד‪ ,‬זכינו‬ ‫זצ"ל‪ ,‬היה חתנו של מרן 'האמרי שאול'‬ ‫מתוך שמירה על קשר מצוין ואמפתיה‬ ‫ורווחת הישיבות הקדושות‪ .‬אם בעבר‬ ‫ומכובדת לתחזוקה השוטפת"‪.‬‬ ‫הטבעית כדי שנוכל לשמוע מעט מספרים‬ ‫להיכנס רבות לקודש פנימה לקבל את‬ ‫זצ"ל‪ ,‬וכיהן בעצמו כיו"ר הנהלת המוסדות‬ ‫מול כל הגורמים‪ .‬בין השאר הובלתי‬ ‫"אנשים בציבור מחכים לתוצאות‬ ‫מסירות הנפש של בחור הייתה לשבת‬ ‫ועובדות"‪.‬‬ ‫עצת וברכת הקודש‪ ,‬כאשר יש לנו דלת‬ ‫לפני עשרות שנים‪ .‬עד היום מלווה אותי‬ ‫פרויקט בניה נרחב של קמפוס כ‪7,000-‬‬ ‫פתוחה לכל דבר ועניין‪ .‬ראינו בחוש כמה‬ ‫בישיבה מול מחסור ורעב; הרי שכיום‪,‬‬ ‫ניכר עליהם שהם אנשי מעש המורגלים‬ ‫הזיכרון כיצד המוסדות היו חלק מהותי‬ ‫מ"ר עבור ישיבה חשובה‪ ,‬שם בנינו שני‬ ‫הישיבות והמוסדות הקדושים יושבים‬ ‫על לוח ליבו הטהור של כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫מסירות הנפש היא מול הניסיונות‬ ‫והפיתויים שבחוץ‪ .‬מול הניסיונות הללו‪,‬‬ ‫מהירות"‪ ,‬אני מחליט לאתגר אותם‪,‬‬ ‫וחי מחייו‪ ,‬וממנו למדתי מהי הגישה‬ ‫וההסתכלות הנכונה על ניהול מוסדות‬ ‫בניינים גדולים ומרשימים‪ ,‬במשך שנים‬ ‫רבות שימשתי כאיש חינוך ומשגיח‬ ‫בעשייה ולא בדיבורים‪ ,‬והרב אברהם ספקטור‬ ‫נשען לאחור ומשתף‪" :‬אני חבר הנהלת‬ ‫שליט"א‪ ,‬ועד כמה הרבי מעורב וחפץ‬ ‫בהצלחת והתעלות כל אחד ואחד מאנ"ש‪,‬‬ ‫בחור בדורנו חייב לקבל את התנאים‬ ‫הטובים ביותר ביד רחבה כדי שיוכל‬ ‫לשקוד על תלמודו ביישוב הדעת‪".‬‬ ‫"תוך כמה זמן נראה את השינוי?"‬ ‫עמותת 'תפארת ציון'‪ ,‬תחתיה פועלות‬ ‫ארגונים רבים כמו ישיבת 'קרית מלך'‬ ‫ואנו כאן למטרה אחת‪ :‬כדי שחצר הקודש‬ ‫הם מחייכים ומשיבים לי‪" :‬חשוב לנו‬ ‫בבני ברק‪ ,‬ישיבת 'תפארת ציון'‪ ,‬וקהילה‬ ‫תמשיך לגדול ולפרוח‪ ,‬עד ביאת גואל‬ ‫צדק ומלכנו בראשנו"‪.‬‬ ‫"תכל'ס"‪ ,‬אני נרכן קדימה‪" ,‬מה‬ ‫להדגיש את נקודת המבט הזו‪ :‬הדור שלנו‬ ‫הוא 'דור האינסטנט'‪ ,‬דור של מנה חמה‬ ‫מבורכת‪ .‬בעבר נקראתי לנהל עמותה‬ ‫שהייתה במצב גרעוני עמוק‪ ,‬עם חובות‬ ‫כשאני מקפל את הדפים ומביט סביב בחדר‬ ‫הישיבות‪ ,‬ברור לי לחלוטין שהאתגרים לא‬ ‫אתם עומדים לעשות שהציבור יראה‬ ‫ופתרונות של 'זבנג וגמרנו'‪ .‬אבל הבראה‬ ‫כלכלית והגעה לאיזון תקציבי לא קורות‬ ‫של עשרות מיליוני שקלים‪ .‬בסייעתא‬ ‫דשמיא‪ ,‬לאחר עבודה סיזיפית ומאמצים‬ ‫נעלמו ביום אחד‪ ,‬אבל המפה שפרוסה על‬ ‫השולחן בחדר הישיבות כבר שונה לחלוטין‪.‬‬ ‫בעיניים כבר בקרוב?"‬ ‫ביום אחד‪ .‬זהו תהליך שדורש סבלנות‪,‬‬ ‫אחריות ועבודה מדורגת‪ .‬אבל אנו עושים‬ ‫את מירב המאמצים ומשקיעים את כל מה‬ ‫כבירים‪ ,‬הצלחנו להוריד אחוז ניכר‬ ‫מהחובות‪ ,‬ולאזן את העמותה לחלוטין‪ ,‬כך‬ ‫כשמשלבים ניהול מקצועי ללא פשרות‪,‬‬ ‫הרב אברהם ספקטור מציג את החזון‬ ‫שאינה גרעונית כלל כיום‪( ,‬למבינים‪ :‬מדובר‬ ‫שקיפות מלאה‪ ,‬וירידה ישירה לשטח‪ ,‬הדרך‬ ‫הקהילתי המעשי‪" :‬חלק מרכזי בחזון‬ ‫שניתן בדרך הטבע כדי להגיע לאיזון‪.‬‬ ‫בתקדים נדיר בעולם העמותות)‪ .‬גם בתקופה‬ ‫קדימה אינה עוד סימן שאלה‪ ,‬אלא תוכנית‬ ‫שלנו הוא לפתוח תקשורת ישירה‬ ‫נכנסנו בעיתוי מאתגר ומורכב מאוד‪,‬‬ ‫מאתגרת כשנתיים האחרונות‪ ,‬שבה‬ ‫עבודה סדורה‪ .‬בסייעתא דשמיא‪ ,‬המוסדות‬ ‫של המוסדות הקדושים מול הקהילות‬ ‫ובעיצומו של קמפיין חירום ישירות לתוך‬ ‫כלל העמותות חווות קיצוצים כואבים‪,‬‬ ‫הקדושים צועדים בבטחה אל עבר עידן של‬ ‫הפרוסים בכל רחבי הארץ‪ .‬בשבועות‬ ‫העשייה‪ :‬להוביל את הקמפיין‪ ,‬לדאוג‬ ‫המערכת שלנו מתפקדת באופן מושלם‬ ‫פריחה ושגשוג‪.‬‬ ‫הקרובים אנו עומדים לרדת לשטח‪,‬‬ ‫לצורכי החגים‪ ,‬ולשמור על שגרה רציפה‬ ‫ללא צבירת חובות חדשים‪.‬‬ ‫הל‬ ‫דל‬ ‫ּולְ קַ חְ ֶּתם לָ כֶם‬ ‫לקראת זמן שמחתנו‪ ,‬בעת אשר ישראל‬ ‫קדושים המהדרין במצוות מתכוננים‬ ‫בהכנה דרבה למצוה החשובה והיקרה‬ ‫של נטילת ד' מינים‪ ,‬ביקשנו לשוחח‬ ‫עם שלושה מחשובי אנ"ש הזוכים בכל‬ ‫שנה מחדש לחיות את המצוה בתחדשות‬ ‫מחודשת‪.‬‬ ‫את השיחה המיוחדת אנו פותחים עם‬ ‫הר"ר אלעזר קורנדרקסלר הי"ו‪ ,‬מגדל‬ ‫אתרוגים נודע‪ ,‬שותפו של הרה"ח ר'‬ ‫פנחס כהן הי"ו‪ ,‬המספר על תהליך‬ ‫הגידול והקטיף של האתרוגים לאורך‬ ‫כל השנה‪ ,‬ובפרט בשלהי חודשי הקיץ‬ ‫ובפרוס חג הסוכות‪ .‬בשיחתו הוא מספר‬ ‫על העמל והיגיעה הכבירה במטע‬ ‫האתרוגים‪ ,‬ומדבריו אנו מתוודעים‬ ‫לעובדה כי כל אתרוג מקבל יחס אישי‬ ‫את הפרי ולהתייחס לפריחה כמה שיותר‬ ‫מתי מתחילה העבודה‬ ‫עד אשר יצמח ויזכה לתואר האמור‬ ‫סמוך לשלהי הקיץ‪.‬‬ ‫בפרדס?‬ ‫בתורה "פרי עץ הדר"‪.‬‬ ‫איך אתם עושים את‬ ‫העבודה של הפרדסן עצמו היא במשך‬ ‫לאחר מכן נעבור לשמוע את דבריו של‬ ‫הקטיף? מן הסתם לא‬ ‫כל השנה‪ ,‬מדי פעם צריך לבקר מדי‬ ‫הר"ר בן ציון ברגמן הי"ו‪ ,‬אשר זוכה‬ ‫פעם ולבדוק שאין מחלות בשטח‪ ,‬ושיש‬ ‫מדי שנה בפרוס חג הסוכות‪ ,‬להביא‬ ‫קל לעשות את הקטיף‬ ‫דישון כמו שצריך‪ .‬ואם כי בחורף‪,‬‬ ‫לרבי אתרוג מהודר‪ .‬בתוך שיחת‬ ‫הזהיר תוך התייחסות‬ ‫יחסית יש מעט עבודה‪ ,‬עדיין גם אז אי‬ ‫החג המרתקת אנו מביאים את דבריו‬ ‫אפשר לישון‪ .‬אולם העבודה המסיבית‪,‬‬ ‫הנפלאים של הר"ר אברהם רוסוף‬ ‫לכל אתרוג כמו אל‬ ‫שמצריכה להיות בפרדס באופן יותר‬ ‫הי"ו‪ ,‬אחיו של הרה"ח ר' אלי הי"ו בעל‬ ‫יהלום‪.‬‬ ‫דחוף‪ ,‬מתחילה רק אחרי פסח‪.‬‬ ‫המטע 'לולבי רוסוף' הידועים בהידורם‪,‬‬ ‫יש כמה וכמה צורות של קטיף‪ .‬אך האמת‬ ‫בכל תקופת הקיץ‪ ,‬תוכנית העבודה‬ ‫הזוכה מדי שנה להביא את הלולב‬ ‫שהשמירה על האתרוג כמו על יהלום‬ ‫נעשית יותר צמודה‪ .‬יש יותר דישונים‪,‬‬ ‫לכ"ק אדמו"ר שליט"א‪ .‬ר' אבי מתגלה‬ ‫מתחילה הרבה לפני הקטיף‪ .‬זה מתחיל‬ ‫יותר ריסוסים‪ ,‬ובשלב אחר כך מתחילים‬ ‫כבקיא במיוחד בכל מה שקשור לגידולי‬ ‫כבר כשהאתרוגים מתחילים לצמוח על‬ ‫גם לטפח את הפרי‪ .‬לפרי עצמו אנחנו‬ ‫הלולב וההידורים שבו‪ ,‬ועל הקול שלו‬ ‫העץ‪ .‬אנחנו מטפלים בכל אתרוג בנפרד‪,‬‬ ‫מתייחסים בדרך כלל לא לפני אמצע‬ ‫ניתן לשמוע את החיבה והרגש למצות‬ ‫קושרים אותו בנפרד‪ ,‬מנקים את כל‬ ‫אייר‪ .‬רק בשלב זה מתחילים לטפח את‬ ‫ד' מינים‪ ,‬ובפרט על הזכות להיכנס אל‬ ‫העלים מסביב ודואגים לריסוסים מאוד‬ ‫הפריחה‪.‬‬ ‫הקודש ולשמח פני צדיק בהבאת הלולב‬ ‫ספציפיים‪ .‬לפני כל ריסוס שעושים‪,‬‬ ‫המהודר ביותר‪ .‬ואת היריעה נחתום עם‬ ‫צריך לבדוק שהוא מתאים לאתרוג‪.‬‬ ‫ומתי מתחיל הקטיף?‬ ‫דבריו של הר"ר משה פיקסלר הי"ו‪,‬‬ ‫ריסוס שמתאים להדרים לא בהכרח‬ ‫זה מאוד תלוי אם אתה מייצא לחו"ל‬ ‫הזוכה להביא את ההדסים והערבות מזה‬ ‫שיתאים גם לאתרוגים‪ ,‬כי הרי אנחנו‬ ‫או שאתה מוכר רק בארץ‪ .‬ככל שאתה‬ ‫כחצי יובל שנים‪.‬‬ ‫אֶ ְּקחָ ה ְּפרִ י עֵ ץ הָ דָ ר‬ ‫צריכים לבדוק שזה לא יגרום לפינטלאך‬ ‫נותן לפריחה את הכוח לגדל פירות‬ ‫או בלעטלאך‪.‬‬ ‫יותר מוקדם‪ ,‬כך יש לך יכולת לראות‬ ‫חלק גדול ממה שאנחנו קוראים‬ ‫את צמיחת הפירות מוקדם יותר‪ .‬לאחר‬ ‫ְּבכָל ׁ ָשנָה ּבִתְ דָ ר‬ ‫"בלעטלאך"‪ ,‬נהיה מריסוסים שנדבקים‬ ‫שהפרי גדל‪ ,‬צריך לדעת לשמר אותו עד‬ ‫על קליפת האתרוג‪ .‬ריסוס שנעשה‬ ‫לשלב הייצוא‪.‬‬ ‫בצורה לא מספיק זהירה‪ ,‬עלול ליצור‬ ‫על פי רוב‪ ,‬פרדסן שמעוניין למכור‬ ‫כתם צהבהב או כל מיני דברים אחרים‬ ‫רק בארץ‪ ,‬צריך לדעת את אחד משני‬ ‫שנראים כמו בלעטל‪ ,‬אבל בעצם זה‬ ‫הדרכים הבאות או שהוא יודע לשמר את‬ ‫ר' אלעזר‪ ,‬מתי התחלת‬ ‫נובע מריסוסים‪ .‬אנחנו מוצאים גם‬ ‫הפירות בצורה טובה על העץ‪ ,‬או שהוא‬ ‫פינטלאך שנוצרים מריסוסים או מכל‬ ‫מגדל את הפירות בתקופה קצת יותר‬ ‫לעסוק בגידול‬ ‫מיני סוגי פטריות‪.‬‬ ‫מאוחרת‪ ,‬כך שיקטפו אותם לא לפני‬ ‫אתרוגים?‬ ‫ולכן כדי למנוע את כל הדברים האלו‪,‬‬ ‫אמצע חודש אב‪ .‬כי אתרוגים שנקטפים‬ ‫נכנסתי לתחום לפני כעשר שנים‪ .‬יחד‬ ‫אנחנו צריכים לשמור על הכל מסביב‪,‬‬ ‫לפני כן‪ ,‬צריך לשמור אותם עם חומרים‬ ‫עם שותפי הנאמן ר' פנחס כהן הי"ו‪ ,‬אנו‬ ‫שזה בעצם רוב העבודה בשטח‪ .‬כל‬ ‫מיוחדים ששומרים על הפרי‪.‬‬ ‫עוסקים במשך כל השנה כולה בגידול‬ ‫הזמן לבקר ולבדוק מה קורה‪ ,‬להביא‬ ‫אנחנו משתדלים לאחר את גידול‬ ‫האתרוגים‪ .‬הפרדס שלנו נמצא במושב‬ ‫אנשי מקצוע שמבינים היטב בריסוסים‬ ‫הפרי ככל האפשר‪ ,‬כי אחרי שהורדת‬ ‫'ישרש'‪ ,‬השוכן בסמוך לרחובות‪.‬‬ ‫ובדישונים‪ .‬התאילנדים עובדים על כל‬ ‫את האתרוג מהעץ הוא עלול להתחיל‬ ‫את דרכי בתחום האתרוגים‪ ,‬התחלתי‬ ‫אתרוג בפני עצמו‪ .‬כל אתרוג מקבל כמה‬ ‫להתיישן‪ ,‬ואילו כשהוא על העץ יש לנו‬ ‫בתור עובד בפרדס‪ .‬הייתי פנוי חצי שנה‬ ‫דקות טובות של טיפול כל שבועיים‪-‬‬ ‫פחד ממזיקים‪ .‬ולכן תמיד נשתדל לעשות‬ ‫בתקופת קיץ וחיפשתי עבודה‪ ,‬ובהמשך‬ ‫שלושה‪.‬‬ ‫את המאמצים שלא נצטרך לקטוף את‬ ‫רכשתי יחד עם שותפי את הבעלות על‬ ‫ש‪ .‬זיו‬ ‫בכלל צריך לדעת שהיופי של הפרי מאוד‬ ‫הפרי מוקדם‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬נתחיל לטפח‬ ‫הפרדס‪.‬‬ ‫זל‬ ‫ול‬ ‫השטח השני‪ ,‬הן מבחינת היופי והן מכל‬ ‫אבל זה נדיר‪ .‬כאמור‪ ,‬הוא מאוד קשה‬ ‫קשור לזן של הפרי‪ ,‬אבל לא פחות מזה‪,‬‬ ‫יתר הבחינות‪.‬‬ ‫לגידול‪ .‬מגדלים אותו בעיקר כאלו‬ ‫שהעץ בריא‪ ,‬הקרקע טובה‪ ,‬והדישונים‬ ‫כמובן שכל מי שפותח עיניים יכול‬ ‫שעובדים עם הציבור של הבריסקע'ס‬ ‫נעשים בצורה טובה‪ .‬יש כל מיני סוגי‬ ‫לראות את השגחת ה' בכל מקום‪ ,‬אבל‬ ‫שמהדרים לברך עליו‪ ,‬או אנשים שרוצים‬ ‫דישונים שמשפיעים לאין ערוך על היופי‬ ‫בחקלאות זה ממש בולט לעין‪ .‬גם אנשים‬ ‫לברך על כמה זנים‪ ,‬וגם הם קונים כזה‬ ‫של האתרוג‪.‬‬ ‫רחוקים מודים ואומרים‪ ,‬שאפילו עם כל‬ ‫אתרוג כדי שיוכלו לנענע בזן נוסף‪ ,‬הם‬ ‫השלב הבא הוא הקטיף‪ .‬אנחנו קוטפים‬ ‫הידע שיש היום‪ ,‬ועם כל ההתקדמות‬ ‫רוצים לדעת שהם קיימו בוודאות את‬ ‫את האתרוגים רק מגודל מסוים‪ ,‬שאנחנו‬ ‫הטכנולוגית‪ ,‬הם רואים שהאייבישטער‬ ‫מצות נטילת אתרוג‪ ,‬ואם הוא האתרוג‬ ‫מוצאים לנכון שהוא יוכל להיות שיווקי‬ ‫עדיין שולט בעולם‪...‬‬ ‫האמיתי‪ ,‬אז הם בירכו גם עליו‪.‬‬ ‫ומסחרי‪ ,‬במטרה למקסם את המחיר שלו‪.‬‬ ‫בשנת השמיטה הקודמת‪ ,‬כאשר הפרדס‬ ‫את האתרוגים אנחנו מוכרים ישירות‬ ‫יש אתרוגים נדירים ביופיים‪ ,‬שאנחנו‬ ‫היה עדיין בבעלות של קודמינו‪ ,‬הפרדס‬ ‫לחנויות ולסוחרים‪ ,‬ולא לאנשים‬ ‫נותנים להם לגדול עוד קצת‪ ,‬כי כשיהיו‬ ‫כולו היה הפקר‪ .‬בעל הפרדס שהידר‬ ‫פרטיים‪ .‬אמנם תמיד יש גם אנשים‬ ‫גדולים יותר‪ ,‬צורתם תהיה יותר מרשימה‬ ‫להפקיר את הפרדס במקום למכור את‬ ‫שמגיעים ואנחנו נותנים להם שירות‪.‬‬ ‫ויימכרו במחיר יקר יותר‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫פירותיו ב'אוצר בית דין'‪ ,‬הודה לנו לאחר‬ ‫המהדרים מחפשים להגיע למקור‬ ‫אם אני רואה על האתרוג שכאשר הוא‬ ‫מכן שהוא מעולם לא הרגיש שהפקרת‬ ‫הראשון ויוצרים איתנו קשר‪ .‬ככל שבן‬ ‫יוסיף לגדול הוא עלול להיות קצת יותר‬ ‫הפרדס בשנת השמיטה הזיקה למטעים‪.‬‬ ‫אדם רוצה לברך על אתרוג נקי בלי‬ ‫עקום‪ ,‬אני מעדיף שהוא יהיה עקום וקטן‬ ‫אנשים נכנסו וקטפו אתרוגים ככל אוות‬ ‫פינטלעך‪ ,‬כאלו שאינם נראים בעין וגם‬ ‫ולא עקום וגדול‪ ,‬כי עקום וקטן פחות‬ ‫נפשם‪ ,‬תוך שהם נצמדים להוראות‬ ‫לא בזכוכית במגדלת‪ ,‬הוא יחפש קשר‬ ‫מבליט את העקמומיות שלו‪.‬‬ ‫שתלו ברחבי הפרדס‪ ,‬אילו אתרוגים‬ ‫באדמה‪ ,‬עליך להתחיל מהתחלה לחשב‬ ‫ישיר עם המגדל‪ ,‬והוא מוכן לשלם כל‬ ‫גם אתרוגים מכוערים‪ .‬בעיקר אצל‬ ‫באתרוג נעשית עם ספוגים‪ ,‬כולל גם‬ ‫לאחר שהחלטנו את אילו אתרוגים אנו‬ ‫מותר לקטוף‪ ,‬והיכן נמצא כל זן‪ .‬יש‬ ‫את השנים‪.‬‬ ‫מחיר אשר יושת עליו‪ .‬אבל היעד שלנו‬ ‫קהילות מסוימות שלא רצו פינטלאך‪,‬‬ ‫השטיפה הידנית שאנחנו עושים לכל‬ ‫קוטפים‪ ,‬התאילנדים עוברים על כל‬ ‫אמנם פרדסנים שטוענים כי הפקרת‬ ‫יש מעקב כל הזמן‪ .‬כמובן גם בשלב‬ ‫הוא לא להתעסק אתרוג‪-‬אתרוג‪ ,‬כי‬ ‫הם היו מתפשרים על היופי של האתרוג‪.‬‬ ‫אתרוג בפני עצמו‪ .‬מנקים סביב הפיטם‬ ‫הפרדס‪ ,‬קוטפים את האתרוגים ולוקחים‬ ‫הפרדס ונתינת רשות לכל מאן דבאי‬ ‫הקטיף‪ ,‬אז הם בודקים כמה פירות‬ ‫כשיש לך עשרות אלפי אתרוגים בשנה‪,‬‬ ‫אבל היום זה לא שכיח‪.‬‬ ‫בעדינות‪ ,‬עוברים עם הספוג‪ ,‬ומנקים‬ ‫אותם לשטיפה‪.‬‬ ‫להיכנס ולקטוף‪ ,‬מזיקה למטעים‪ ,‬אבל‬ ‫קטפת וכמה פירות עישרת כנגדם‪,‬‬ ‫אין לך את האפשרות והיכולת למכור‬ ‫בעדינות עם מים ועם קוטלי מזיקים‬ ‫ואת מעט האתרוגים שאי אפשר למכור‬ ‫כאשר האתרוגים נקטפים‪ ,‬הם ירוקים‪,‬‬ ‫אני ראיתי שכאשר אנשים עושים מצוות‬ ‫כדי להשגיח שאתה מפריש תרומות‬ ‫אתרוגים בודדים‪.‬‬ ‫למיניהם‪.‬‬ ‫אותם בשל המראה שלהם‪ ,‬חלק מהם‬ ‫בדרך כלל הציבור לא אוהב את הצבע‬ ‫וחסים על הציבור‪ ,‬הם לא מפסידים מזה‪.‬‬ ‫ומעשרות כנדרש‪.‬‬ ‫איזה גופי כשרות‬ ‫הולכים למעשרות וכל היתר נזרק לפח‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬אחרי שסיימנו את השטיפה‪,‬‬ ‫הירוק ומבכר יותר בצהוב‪ ,‬ולכן לאחר‬ ‫את השיחה המרתקת מסיים ר' אלעזר‬ ‫מכניסים אותו להבחלה‪ .‬גם בתהליך זה‬ ‫בתובנה מיוחדת השמורה לעוסקים‬ ‫ולסיום‪ ,‬תספר‬ ‫נותנים לך פיקוח‬ ‫מתי מתחיל המיון?‬ ‫השטיפה עוברים כל האתרוגים תהליך‬ ‫צריך לדעת כיצד מבצעים אותו נכונה‪.‬‬ ‫הבחלה‪ ,‬שנעשה על ידי גז 'אתילן'‬ ‫במטעים‪ :‬כיום‪ ,‬רוב הציבור לא כל כך חי‬ ‫לנו קצת על ענף‬ ‫כשרות‪ ,‬ובאיזה שלב‬ ‫לפני המכירות‪ .‬אם תעשה את המיון‬ ‫אם הוא לא נעשה בצורה טובה‪ ,‬הוא‬ ‫המצוי בתוך התפוחים‪.‬‬ ‫את נושא החלקאות כמו בעבר‪ .‬כשאתה‬ ‫החקלאות והפרדסנות‬ ‫הם מתחילים לפקח?‬ ‫מוקדם יותר‪ ,‬האתרוגים משתנים במשך‬ ‫עלול להפיל את העוקצים‪ .‬כיום‪ ,‬רוב‬ ‫קונה ענבים במכולת‪ ,‬אתה לא מבין שזה‬ ‫הענף הזה מרתק מאוד‪ .‬חז"ל כבר‬ ‫האתרוגים שלנו מצויים תחת השגחת‬ ‫הזמן‪ .‬יש אתרוגים שמתיישנים‪ ,‬ויש‬ ‫המגדלים יודעים את התהליך‪ ,‬וכמעט‬ ‫בכל התהליך הזה‬ ‫דבר פלא שנוצר יש מאין‪ .‬בתור אחד‬ ‫שפתאום מקבלים מכה‪ .‬לכן רק כשאתה‬ ‫לא שכיח שנופלים עוקצים‪.‬‬ ‫שעוסק בפרדס‪ ,‬יכולני להעיד כי בכל‬ ‫אומרים "אמונת זה סדר זרעים" ‪-‬‬ ‫בד"ץ העדה החרדית‪ ,‬ובית הדין של‬ ‫קרוב למכירות‪ ,‬אתה מתחיל את שלב‬ ‫איך אתם מצליחים‬ ‫שמאמין בחי העולמים וזורע‪ .‬כל מי‬ ‫הגר"נ קרליץ זצ"ל‪.‬‬ ‫אבל סתם בן אדם שלא מבין בגידול‬ ‫פעם שאני מברך על פירות "בורא פרי‬ ‫המיון‪ .‬בדרך כלל מתחילים באלול‪ .‬ומי‬ ‫אתרוגים‪ ,‬אילו יקח את האתרוג שלו‬ ‫לשמור על הפיטם?‬ ‫שמתעסק בעבודת האדמה‪ ,‬זוכה לראות‬ ‫הדבר הראשון שעושים גופי הכשרות‪,‬‬ ‫העץ"‪ ,‬אני מתמלא בהתרגשות ובהודייה‬ ‫שמייצא לחו"ל‪ ,‬מתחיל כבר בסוף חודש‬ ‫וישים אותו ביחד עם תפוחים כדי‬ ‫הפיטם נופל במידה ויש פטריות בשטח‪.‬‬ ‫בחוש אינספור פעמים את השגחת‬ ‫הוא לבדוק את האמינות של המגדל‪,‬‬ ‫להשי"ת על הגדילה של הפרי שנעשית‬ ‫אב‪.‬‬ ‫שיוציאו להם גז אתילן‪ ,‬העוקץ של‬ ‫יש כל מיני סוגי פטריות שעלולים‬ ‫הבורא יתברך‪.‬‬ ‫אח"כ בודקים מי האיש הנאמן שהם‬ ‫יש מאין‪ .‬ההסתכלות שלי על המושג הזה‬ ‫האתרוג עלול ליפול‪.‬‬ ‫להזיק לעץ‪ .‬דבר נוסף שיכול לגרום לו‬ ‫של צמיחת הפירות היא אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫אספר לכם סיפור יפה על השגחה פרטית‬ ‫יכולים לסמוך עליו שישגיח מקרוב על‬ ‫איזה זנים אתם‬ ‫ליפול‪ ,‬הוא כאשר האתרוג מלכתחילה‬ ‫אחרי שלב ההבחלה‪ ,‬יוצאים האתרוגים‬ ‫בפרט כשאנחנו מדברים על אתרוגים‪,‬‬ ‫שראיתי בעיניים‪.‬‬ ‫כל השלבים שנעשים כהלכה‪.‬‬ ‫מגדלים?‬ ‫למיון‪ .‬אנחנו ממיינים את האתרוגים לפי‬ ‫אין לו מספיק כוח וחיות‪ ,‬וכך הפיטם‬ ‫הרי התורה אומרת "ולקחתם לכם וגו'‬ ‫בפרדס שלנו יש כמה שטחים שמחולקים‬ ‫כבר בשתילה עצמה‪ ,‬שנעשית על פי‬ ‫אנחנו מגדלים שני סוגי זן חזון איש‪,‬‬ ‫נושר מעצמו‪.‬‬ ‫הביקוש של הלקוחות‪ .‬יש שממיינים‬ ‫ושמחתם"‪ ,‬ואומרים חז"ל שארבעת‬ ‫לאזורי גידול ברמות שונות‪ .‬השנה‬ ‫רוב בעציץ‪ ,‬הם בודקים שאתה שותל את‬ ‫האחד נקרא "הזן של רבי מיכל יהודה‬ ‫ובכלל‪ ,‬מעניין לדעת איך נוצר הפיטם‪.‬‬ ‫לשש דרגות‪ ,‬ויש שממיינים רק לשלוש‬ ‫המינים מביאים שמחה לאדם‪ .‬אין לשער‬ ‫החלטנו להתמקד בשטח היותר כלכלי‪.‬‬ ‫השתיל עם מספיק אדמה‪ ,‬כי רק אז זה‬ ‫ליפקוביץ"‪ ,‬והשני "חזון איש‪-‬הלפרין"א‪.‬‬ ‫רוב האתרוגים‪ ,‬בזן שאני מגדל‪ ,‬אין‬ ‫דרגות‪ .‬זה מאוד תלוי באיזה צורה אתה‬ ‫את השמחה שיש למגדלים בתקופת‬ ‫בחרנו להשקיע את כל האנרגיות בשטח‬ ‫נחשב שהעציץ יכול לגדול ולהיות עץ‪.‬‬ ‫להם פיטם בצורה טבעית‪ .‬זאת אומרת‪,‬‬ ‫כמו"כ אנחנו מגדלים גם זן תימני‪ ,‬וכן‬ ‫מוכר את האתרוגים‪ .‬כמובן יש כאלה‬ ‫החנטה וצמיחת האתרוגים‪ .‬האתרוג הוא‬ ‫קטן יותר‪ ,‬ולא להתפרס על שטח רחב‬ ‫יש כמות מסוימת של אדמה שנדרשת‬ ‫הפיטם גדל ונושר מיד אחרי החנטה‪.‬‬ ‫זן ברוורמן‪ ,‬שיש שמכנים אותו "אתרוגי‬ ‫שיותר איכפת להם הפינטלאך‪ ,‬ולעומת‬ ‫משמח לבב‪ .‬כשאתה רואה אתרוג נאה‪,‬‬ ‫ולאבד שליטה‪ .‬את כל כוחנו השקענו‬ ‫כדי שהעץ יוכל לגדול‪.‬‬ ‫בשביל לשמור על הפיטם אנחנו צריכים‬ ‫חברון"ב‪ .‬מה שמאפיין את הזן הזה הוא‪,‬‬ ‫יש שנזהרים יותר מבלעטלאך‪ .‬יש כאלה‬ ‫אתה ממש נהנה‪ ,‬ואני לא מדבר בפן‬ ‫בשטח שבו בחרנו‪ ,‬בו בזמן שבשטח‬ ‫אם שותלים ישירות בקרקע‪ ,‬אין שום‬ ‫שמאוד קשה למצוא מהזן הזה אתרוגים‬ ‫שיותר אכפת להם אתרוג יפה עם גידול‬ ‫לרסס את העץ בסוגי ריסוס מסוימים‪.‬‬ ‫הכלכלי‪...‬‬ ‫האחר אנחנו כמעט ולא נוגעים‪.‬‬ ‫בעיה‪ ,‬אבל כאשר שותלים בתוך שקי‬ ‫איכותיים‪ .‬הוא מאוד קשה לגידול‪ ,‬ולכן‬ ‫נאה‪ .‬כל אחד ודרישותיו‪.‬‬ ‫צריכים לדעת את המינון המדויק‪ ,‬כי‬ ‫וראה זה פלא‪ .‬בדיוק אותו השטח‬ ‫שתילה‪ ,‬השק צריך להיות מספיק גדול‬ ‫לא נמצא פרדסנים שמגדלים ממנו פרדס‬ ‫אם לא מרססים בצורה נכונה ומדויקת‪,‬‬ ‫ּבִפְ רִ י עֵ ץ הָ דָ ר‬ ‫יש אנשים שמחפשים אתרוגים זולים‪,‬‬ ‫שהחלטנו שלא להשקיע בו‪ ,‬הביא לנו‬ ‫בשביל שהוא יוכל לפתח ולגדל עץ‪ .‬אם‬ ‫שלם‪ .‬על פי רוב מגדלים ממנו מעט‪ .‬רק‬ ‫ומה שמעניין אותם זה בעיקר הצורה של‬ ‫יוצאים פיטמים עקומים‪ ,‬או שכל האתרוג‬ ‫יבול נפלא‪ ,‬ממש מתנת שמים‪ .‬אתה‬ ‫הוא יהיה קטן יותר מהשיעור‪ ,‬עדיין לא‬ ‫אחד מתוך רבים יוצא ממנו אתרוג יפה‪,‬‬ ‫האתרוג‪ .‬יש שיקפידו על היופי והנראות‬ ‫נהיה עקום‪ ,‬ולפעמים עלולים גם להרוג‬ ‫לְ ב ֵ ַּקׁש נֶאְ ָ ּדר‬ ‫רואה בחוש‪ ,‬שבן אדם עושה את שלו‪,‬‬ ‫נחשיב אותו לעץ‪ ,‬ולא נוכל להתחיל‬ ‫אבל כשהוא יפה‪ ,‬הוא ממש נדיר ביופיו‪.‬‬ ‫הכללית‪ ,‬ופחות יהיה אכפת להם‬ ‫את העץ‪ .‬צריך מינון מאוד מדויק כדי‬ ‫מקבל שפע במתנת‬ ‫הוא‬ ‫ולבסוף‬ ‫לחשב לו את שנות הערלה‪ .‬כשאני‬ ‫הפינטלאך‪ .‬יש כאלה שיחפשו דווקא‬ ‫להצמיח פיטם נאה‪.‬‬ ‫יש פרדסנים שבמשך השנים הצליחו‬ ‫בשטח שעבדנו‬ ‫גם‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫שותל בשק שתילה‪ ,‬אני נותן לו לגדול‬ ‫אתרוג בלי פינטלאך‪ ,‬כמובן שגם היופי‬ ‫להוציא ממנו יפים‪ ,‬אבל לא לאורך‬ ‫אחרי שכבר הגעתי לפיטם מושלם‬ ‫קיבלנו ברכה‪,‬‬ ‫והשקענו‬ ‫שם שלוש שנים‪ ,‬ואח"כ אני גורר אותו‬ ‫מעניין אותם‪ ,‬אבל בעדיפות שניה‪.‬‬ ‫שנים‪ .‬היו להם כמה שנים שהצליחו‬ ‫בקטיף‪ ,‬צריך להמשיך להיזהר עליו‬ ‫מזה מספר שנים שזוכה הר"ר בן ציון‬ ‫בשטח שלא‬ ‫א ב ל‬ ‫על האדמה‪ ,‬כמובן בתוך שקים נקובים‪,‬‬ ‫בימינו כמעט ואין אתרוג מכוער‪ .‬בעבר‪,‬‬ ‫להוציא אתרוגים מאוד יפים ומפוארים‬ ‫ולשמור אותו כמו שכל אחד שומר בבית‬ ‫ברגמן הי"ו‪ ,‬להביא לרבי אתרוג מהודר‬ ‫ראינו שפע‬ ‫עבדנו‪,‬‬ ‫וכשאני שותל אותו בפרדס הוא ישר‬ ‫לפני כעשרים שנה היה מקובל לקנות‬ ‫מהזן הזה‪ ,‬אתרוגים נדירים ביופיים‪,‬‬ ‫את האתרוג שהוא קנה‪ .‬כל העבודה‬ ‫במיוחד‪ .‬בשיחה שקיימנו איתו‪ ,‬מתברר‬ ‫שבמובן‬ ‫ברכה‪,‬‬ ‫נכנס לשנה שבה הוא אוחז‪ ,‬אם זה‬ ‫כי גם הוא כמו ר' אבי רוסוף שדבריו‬ ‫מסוים‬ ‫השנה הרביעית או החמישית‪.‬‬ ‫א‪ .‬בחודש אב תרצ"ה שהה החזון איש בצפת לצורך הבראה‪ ,‬יחד עם תלמידו רבי משה יונה הופמן ואחרים‪ ,‬התלוו לערבי בעל פרדס באזור נחל עמוד ליד‬ ‫יובאו להלן‪ ,‬קיבל את החביבות למצות‬ ‫צפת‪ ,‬ומשם לקחו ענפים ואתרוגים שהביאו איתם‪ .‬לאחר מכן מסר החזו"א למקורבו רבי יעקב הלפרין שנטע אותם בחצר ביתו‪ .‬בנוסף‪ ,‬החזו"א היה מקבל‬ ‫ה י ה‬ ‫אולם אם הוא גדל בתחילה באופן‬ ‫מרבי חיים יוסף דינקלס‪ ,‬אתרוגים מאזור שכם שהיו מוחזקים כבלתי מורכבים וגם מהם היה נוהג ליטול‪ ,‬וגם מהם ניטעו אתרוגים על ידי רבי יעקב‬ ‫ד' מינים מאביו‪ ,‬וכך הוא מספר‪:‬‬ ‫גדול‬ ‫שאינו יכול להיות עץ‪ ,‬עדיין לא תוכל‬ ‫הלפרין ב'פרדס הלפרין'‪ .‬לאחר מכן נפוצו שתילים מאתרוגים אלו ונודעו כ'זן חזון איש‪-‬הלפרין'‪ .‬לעומתם‪' ,‬זן אתרוגי ליפקוביץ' אלו אתרוגים שתחילתם‬ ‫מגיל צעיר מאוד ראיתי את חביבותו‬ ‫יותר‬ ‫למנות לו את השנים של הערלה‪ .‬כמו‬ ‫בעץ שגידל תלמידו המובהק של החזון איש‪ ,‬הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל‪ ,‬בחצרו בבני ברק מהזרעים שמסר לו החזו"א לשם הנבטה לאחר חג‬ ‫הסוכות של שנת תש"ד‪.‬‬ ‫הגדולה של אמו"ר למצות ד' מינים‬ ‫מזה‬ ‫כן‪ ,‬גם אם הוא גדל בצורה ראויה‪ ,‬אולם‬ ‫ב‪ .‬ייחוסם של 'אתרוגי ברוורמן' מגיע ממרן המהרי"ל דיסקין זצוק"ל‪ .‬היה זה כאשר נקלע פעם המהרי"ל דיסקין לאזור 'אום אל פאחם' וראה שם עץ‬ ‫בכלל ולאתרוגים בפרט‪ .‬הוא 'מבין'‬ ‫ש ל‬ ‫אם לאחמ"כ אתה שם משהו שחוצץ‬ ‫אתרוגים‪ .‬ברוח קדשו אמר לסובבים כי אתרוגים אלו אינם מורכבים‪ .‬לאור דבריו אלו‪ ,‬קם תלמידו המופלג הרב ברוורמן זצ"ל‪ ,‬נטל חוטר מהעץ ושתלו‬ ‫גדול בזה‪ ,‬ובכל שנה ראיתי שהחיפוש‬ ‫בין השק לאדמה‪ ,‬כשאתה שותל אותו‬ ‫בירושלים‪ ,‬וכך באו לעולם אתרוגי ברוורמן‪.‬‬ ‫טל‬ ‫חל‬ ‫גילו את איכותם הכשרותית של לולבים‬ ‫כמה פעמים ראיתי שהרבי מעדיף‬ ‫אלו‪ ,‬יודע כל דרדק ש'לולב דרי' הוא‬ ‫במיוחד לברך על אתרוג מזן 'חזון איש'‪.‬‬ ‫המהודר ביותר"‪ .‬יהודים מדקדקים‬ ‫כאשר הצלחתי למצוא לו אתרוג כזה עם‬ ‫במצוות שמהדרים אחר אותם לולבים‪,‬‬ ‫פיטם‪ ,‬גדול ונאה‪ ,‬הוא יבכר אותו על‬ ‫היטיבו להגדיר נכונה את טיבם של‬ ‫פני הסוגים האחרים‪ .‬גם בזן חזו"א עצמו‬ ‫שבד ִרי"‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫הד ִרי‬ ‫לולבי רוסוף‪" :‬רֹוסֹוף‪ ,‬זה ֶ‬ ‫יש כמה סוגים‪ ,‬לפעמים אני מביא לו‬ ‫בשיחה עם אחיו‪ ,‬הרה"ח ר' אבי הי"ו‪,‬‬ ‫'הלפרין'‪ ,‬פעמים 'דינר' או 'הולס'‪ ,‬ועל‬ ‫הוא מספר על הזכות הגדולה שנפלה‬ ‫פי רוב של 'רבי מיכל יהודה לפקוביץ'‪.‬‬ ‫בחלקו להביא את הלולב לרבי שליט"א‬ ‫אשתקד היו לי כמה אתרוגים מאוד‬ ‫בפרוס חג הסוכות‪.‬‬ ‫יפים‪ ,‬אך לא הייתי שלם עם זה‪ ,‬רציתי‬ ‫אתרוג מהודר יותר עבור הרבי‪ .‬תמיד‬ ‫ר' אבי‪ ,‬לפני שתספר‬ ‫אפשר יותר‪ ,‬והרי אין סוף למושלמות‪.‬‬ ‫על הזכות שנפלה‬ ‫והנה בחסדי ה'‪ ,‬ימים ספורים לפני יו"ט‪,‬‬ ‫בהשגחה פרטית מופלאה הגיע אלי‬ ‫בחלקך להביא את‬ ‫אתרוג ממקום אחר שלא ציפיתי‪ .‬היה‬ ‫הלולבים לרבי‪ ,‬נבקש‬ ‫זה האתרוג היפה מכל אלו שהיו אצלי‪,‬‬ ‫שתאמר לנו מתי‬ ‫וזכיתי להביא אותו לרבי‪.‬‬ ‫התחלת להתעסק‬ ‫ולסיום‪ ,‬תספר ממה‬ ‫היטב בזכרוני‪ .‬מדי שנה אני פותח כמה‬ ‫זכורים לך דברים‬ ‫בתחום הלולבים‪ ,‬ומה‬ ‫שראית בקודש‬ ‫קרטונים ובודק לולב אחר לולב‪ ,‬וכשאני‬ ‫הביא אותך להתעניין‬ ‫מבחין בלולב מיוחד אני מניח אותו בצד‬ ‫מיוחדים שראית‬ ‫פנימה אצל הרבי‬ ‫הסתכלתי על הרבי בעבודת הנענועים‪,‬‬ ‫אחר אתרוג מהודר הוא כעין 'תחביב'‬ ‫עבור הרבי‪ .‬אך כאשר אני מוצא לולב‬ ‫בעת אשר הגשת את‬ ‫בזה ולחפש אחר‬ ‫אתרוג נאה זה דבר שמאוד משמח את‬ ‫אמרתי לעצמי‪ :‬לא יתכן שלי יש אתרוג‬ ‫אצלו‪ .‬כשגדלתי מעט‪ ,‬בהיותי בחור כבן‬ ‫מהודר יותר‪ ,‬אני מחליף אותו עם הלולב‬ ‫הלולב לפני הרבי?‬ ‫לולבים מהודרים‪.‬‬ ‫הרבי‪ .‬בכל פעם שהוא רואה אתרוג‬ ‫שכמעט ואין להשיג כמותו‪ ,‬ולרבי‬ ‫שש עשרה התחלתי לקרב אל המלאכה‬ ‫שהנחתי קודם‪.‬‬ ‫היה זה לפני כ‪ 24-‬שנה‪ ,‬בהיותי בחור‬ ‫מיוחד‪ ,‬אני רואה עליו קורת רוח גדולה‪.‬‬ ‫יהיה אתרוג פחות יפה מזה‪ .‬המחשבה‬ ‫והלכתי לדוכני המכירות לחפש עבורו‬ ‫שנה אחת התאמצתי מאוד להביא לרבי‬ ‫יצא לי גם כמה פעמים לדבר איתו על‬ ‫ואולם‪ ,‬שנה אחת היה מאוד קשה להשיג‬ ‫צעיר‪ ,‬חשתי משיכה מיוחדת לתחום‬ ‫הזאת הציקה לי‪ ,‬עד שגמרתי בלבי‬ ‫אתרוג מהודר‪ .‬ארך לא מעט זמן עד‬ ‫לולב ארוך במיוחד‪ .‬נסעתי לפרדס‬ ‫עניין האתרוג‪ ,‬והוא הסביר את פנימיות‬ ‫לולבים מהודרים‪ ,‬באותה שנה היבול לא‬ ‫הזה‪ ,‬הודות למה שראיתי אצל אמו"ר ר'‬ ‫שאני מנסה להחליף את אתרוגי עם‬ ‫שהוא התחיל לסמוך עלי‪ ,‬ואת הסכמתו‬ ‫לחפש לולב ארוך ומהודר‪ ,‬עד שמצאתי‬ ‫הדבר של הרצון לחפש אחר אתרוג נקי‪,‬‬ ‫היה מי‪-‬יודע‪-‬מה‪ .‬טרחתי והבאתי לרבי‬ ‫דוד‪ ,‬אשר תדיר היה מהדר במצוות‪ .‬הוא‬ ‫האתרוג של הרבי‪ .‬לאחר שנתנה הרשות‬ ‫הוא נתן לי כאשר מצאתי לו אתרוג נדיר‬ ‫'רעבישע‪-‬לולב' מרהיב ביופיו‪ .‬ומה‬ ‫לפי שהוא משול ללב‪ ,‬וגם בלב שלנו‬ ‫לולבים יפים‪ ,‬אבל לא היה ביניהם את‬ ‫הכניס בנו‪ ,‬ילדיו‪ ,‬את החשק והחביבות‬ ‫בידי‪ ,‬נכנסתי אל הרבי‪ .‬בתחילה הרבי‬ ‫שלא מעלמא הדין‪ ,‬וכך נכנסתי יותר‬ ‫גדולה הייתה הפתעתי כאשר הבאתי‬ ‫אנחנו רוצים שהוא יהיה נקי ושלא‬ ‫הרעבישע‪-‬לולב שאני אוהב תמיד לתת‬ ‫למצוות בכלל‪ ,‬ולמצות ד' מינים בפרט‪.‬‬ ‫התלבט‪ ,‬מאחר וכבר בירך על האתרוג‬ ‫ויותר לתחום‪.‬‬ ‫לרבי את הלולב‪ ,‬והיה נראה כאילו הוא‬ ‫ייראה בו רבב‪.‬‬ ‫לרבי‪ .‬כשנכנסתי לרבי והבאתי לו את‬ ‫אני זוכר שכבר מגיל צעיר הייתי נהנה‬ ‫ביום הראשון וחשב להמשיך לברך עליו‬ ‫הלולבים‪ ,‬הרבי התבונן בהם במשך זמן‬ ‫לא מבין מה אני רוצה ממנו‪ .‬הרבי אמנם‬ ‫לראות את אותם יהודים שמשתוקקים‬ ‫הבחנתי כמה פעמים כי בימי חוה"מ‬ ‫עד סוף החג‪ ,‬אך לבסוף הסכים‪ ,‬ומאז זה‬ ‫תספר קצת על‬ ‫נהנה מאוד מן הלולב המהודר‪ ,‬אך אמר‬ ‫מה עד שבחר מתוכם לולב אחד ואמר‬ ‫לי‪" :‬זה מאוד ארוך‪ ,‬תחתוך את זה"‪.‬‬ ‫לקיים את המצוה בכל פרטיה ודקדוקיה‪.‬‬ ‫סוכות‪ ,‬לרוב חביבותו למצוה‪ ,‬נוהג הרבי‬ ‫נמשך עד היום‪.‬‬ ‫מלאכת החיפושים‪.‬‬ ‫לי‪" :‬זה הלולב שלי"‪.‬‬ ‫כל כך שמחתי לראות אנשים כאלו‬ ‫שיהיה האתרוג מונח על השולחן בסוכה‪,‬‬ ‫כ"כ נהניתי לראות עד כמה זה בכלל‬ ‫למה זה לוקח כל כך‬ ‫מאוד התפלאתי שהרבי לא אומר כלום‪,‬‬ ‫שכאשר הם מוצאים את הלולב או‬ ‫בתוך קופסה סגורה‪.‬‬ ‫כיצד אתה מצליח‬ ‫הוא לא שואל היכן הוא הלולב המהודר‬ ‫לא מעניין אותו‪ ,‬שהרי לא מדובר כאן‬ ‫האתרוג מהר מדי או במחיר זול לטעמם‪,‬‬ ‫הרבה זמן?‬ ‫בהידור מצוה‪ .‬הוא משתוקק לברך על‬ ‫הם מאוכזבים מכך‪ ,‬כי הם רוצים להרגיש‬ ‫ואם אנחנו מדברים על "עבודת‬ ‫להשיג אתרוגים כ"כ‬ ‫גם בקופסאות אתרוגים שכבר ממויינים‬ ‫שאותו אני מביא לו כל שנה‪ ,‬ולא מברר‬ ‫הנענועים"‪ ,‬כל באי בית המדרש רואים‬ ‫מדוע השנה נפקד מקומו‪ .‬הרהרתי‬ ‫לולב מהודר לכל פרטיו ודקדוקיו‪ ,‬אבל‬ ‫שמשקיעים במצווה‪ ,‬שהם הזיעו וטרחו‬ ‫כי יש לרבי עבודה מיוחדת במינה‪ ,‬בכל‬ ‫מהודרים?‬ ‫כמה וכמה פעמים‪ ,‬לוקח לי שעות‬ ‫בגובה הלולב אין שום הידור הלכתי‪.‬‬ ‫והשקיעו 'דמים' תרתי משמע‪ .‬וכך‬ ‫ארוכות עד שאמצא את אשר ביקשה‬ ‫לעצמי‪ ,‬האם בכל שנה אני סתם מתאמץ‪,‬‬ ‫ימי החג ובפרט בהושענא רבה‪ .‬הוא‬ ‫כיום‪ ,‬בתחום ארבעת המינים ישנה‬ ‫אך מאחר והכיר הרבי במאמצים שלי‪,‬‬ ‫לאט לאט במשך השנים נכנסתי לעסוק‬ ‫נפשי‪ .‬ישנם כל כך הרבה דברים‬ ‫שהרי גם כשאין את הלולב המהודר‬ ‫מנענע את הלולב ומיניו במשך זמן רב‪,‬‬ ‫תעשייה קשה יותר מבעבר‪ .‬לפני פחות‬ ‫בגודל רגישותו שלא תהיה לי חלישות‬ ‫בתחום הלולבים‪.‬‬ ‫שעלולים לפגום בהידורו של האתרוג‪,‬‬ ‫כתמיד‪ ,‬הרבי מביע את קורת רוחו‪ ,‬ולא‬ ‫והמחזה הזה מיוחד ביותר‪ .‬אני זוכר‬ ‫מעשר שנים‪ ,‬תמיד מצאתי את הסוחרים‬ ‫ניכר על פניו חוסר שביעות רצון‪.‬‬ ‫הדעת‪ ,‬חייך ואמר לי‪" :‬יישר כוח‪ ,‬אם יש‬ ‫וצריך לעבור אתרוג‪-‬אתרוג עד שאתה‬ ‫שפעם אחת הרבי אמר לי‪ ,‬שאנשים לא‬ ‫והמוכרים שהיו מסכימים לשמור לי‬ ‫בתור 'סוחר' עניין אותי לדעת מה‬ ‫בזה איזה הידור‪ ,‬אז אדרבה‪ ,‬אך אם אין‬ ‫ממתי אתה זוכה‬ ‫יודעים מה הם נענועים‪ ,‬מעטים הם שיש‬ ‫אתרוגים מהודרים‪ ,‬ומשכך‪ ,‬לא היה‬ ‫מוצא את "האתרוג" בה"א הידיעה‪ .‬כמו‬ ‫בכך עניין של הידור‪ ,‬תחתוך בבקשה"‪.‬‬ ‫עומד מאחורי זה‪ .‬כי הרי איך נוהג‬ ‫להביא לרבי את‬ ‫להם הבנה בזה ובמה שזה גורם בשמים‪.‬‬ ‫כל כך קשה למצוא אתרוגים מהודרים‬ ‫כן פעמים יש נקודות שלא נראים בעין‬ ‫הסוחר? סוחר ממולח לא נותן לכל‬ ‫א ח ר‬ ‫זכור לי מקרה‬ ‫נדירים‪ ,‬וגם המחירים היו שפויים‪ ,‬אולם‬ ‫וצריך לבחון אותם עם זכוכית מגדלת‬ ‫הלולב?‬ ‫ְּב ַכ ּפוֹת ָּתמָ ר‬ ‫לקוח את הלולב או האתרוג הכי טוב‬ ‫שחקוק‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬תעשיית מכירת‬ ‫בעין בוחנת‪ ,‬לפעמים קורה שאתה צריך‬ ‫היה זה לפני כעשר שנים‪ ,‬יום אחד‪,‬‬ ‫האתרוגים השתנתה מאוד‪ ,‬ויש קושי‬ ‫להחליט לבחור איזה אתרוג יותר מהודר‪,‬‬ ‫שיש באמתחתו‪ .‬למה? כי בצורה כזו‬ ‫תקופה קצרה לפני חג הסוכות‪ ,‬ניגש‬ ‫וכן על זה הדרך‪.‬‬ ‫לַ ַ ּצ ִ ּדיק ּכ ַָּתמָ ר‬ ‫לא יישארו לו לולבים מהודרים‪ ,‬שהרי‬ ‫גדול בהשגת אתרוגים יפים‪ .‬זה כמעט‬ ‫אלי הרה"ח ר' אברהם יוסף בוק הי"ו‪,‬‬ ‫כמו לחפש אחר יהלומים‪...‬‬ ‫כולם רוצים את הטוב ביותר‪ .‬החכמה‬ ‫אגב‪ ,‬יש לי בבית אתרוג מהודר ומרהיב‪,‬‬ ‫ואמר לי‪" :‬למה אתה לא מביא לולב‬ ‫היא לבדוק את הלקוחות ולראות היכן‬ ‫יש לכך כמה גורמים‪ ,‬וביניהם התופעה‬ ‫אך יש עליו כתם שנעשה מריסוס‪.‬‬ ‫לרבי?" הסתכלתי עליו בפליאה ואמרתי‬ ‫כל אחד אוחז‪ ,‬מה הדרגה שלו ומה הרמה‬ ‫המצויה בזמננו שישנם מנהלי ישיבות‬ ‫הראתי את זה למו"ץ מומחה‪ ,‬והוא אמר‬ ‫לו‪" :‬אני לרבי? למה שאני אזכה לכך?"‪.‬‬ ‫שהוא מבקש‪ .‬כשאתה רואה את הארת‬ ‫"חידוש בעולם ההידור"‪ ,‬זהו צמד מילים‬ ‫וראשי כוללים וכדו' ששולחים לגבירים‬ ‫לי שמבחינה הלכתית אין בזה שום‬ ‫אולם לאחר שהוא שיכנע אותי‪,‬‬ ‫הפנים על הלקוח שרכש את לולבו‪ ,‬אתה‬ ‫שחוזר על עצמו שוב ושוב על ידי כלל‬ ‫אתרוגים מובחרים‪ ,‬כאות הוקרה על‬ ‫משמעות‪ ,‬כי הכתם לא נעשה מהאתרוג‬ ‫אמרתי לו‪" :‬לא רק לרבי‬ ‫אומר לעצמך‪ :‬נהדר‪ ,‬הצלחתי למלא את‬ ‫המסיירים במטע 'לולבי רוסוף'‪.‬‬ ‫תמיכתם במוסדותיהם‪ .‬יש שידם משגת‬ ‫עצמו אלא הגיע מבחוץ‪ ,‬אבל מצד שני זה‬ ‫אביא‪ ,‬אלא גם לבני‬ ‫בקשתו הרוחנית בלולב הזה שמכרתי‬ ‫ומבקשים מהממיינים שישמרו להם‬ ‫לא 'שלימות'‪ .‬מי שמחפש משהו מאוד‬ ‫המשפחה"‪.‬‬ ‫על הייחודיות של לולבים אלו‪ ,‬מספר‬ ‫לו‪ ,‬חבל לי להביא לו לולב מהודר יותר‪,‬‬ ‫כמות גדולה של אתרוגים‪ ,‬שעל כל אחד‬ ‫מושלם‪ ,‬יכול לחפש שעות ארוכות‪.‬‬ ‫נשמור את זה למישהו אחר‪...‬‬ ‫ומאז ועד היום אני‬ ‫בעל המטע הרה"ח ר' אלי רוסוף הי"ו‪:‬‬ ‫"מתוך תשעה זני לולבים הנפוצים‬ ‫מהם הם מסכימים לשלם מאות דולרים‪.‬‬ ‫ממתי אתה מביא את‬ ‫זוכה ב"ה להביא לרבי‬ ‫וממחשבה למעשה‪ ,‬הרהבתי עוז ואמרתי‬ ‫אך ב"ה‪ ,‬למרות זאת אני רואה סיעתא‬ ‫את הלולב מדי שנה‬ ‫בארצנו הקדושה‪ ,‬זן דרי הוא המובחר‬ ‫לרבי‪ :‬מבקש אני לדעת‪ ,‬הרי מדי שנה‬ ‫ביותר‪ .‬מדובר בעצי דקל שמפיקים‬ ‫דשמיא ומצליח להשיג אתרוגים נאים‬ ‫האתרוג לרבי? ואיך‬ ‫לפעמים‬ ‫בשנה‪.‬‬ ‫אני מתאמץ ומביא לולבים הרבה יותר‬ ‫במיוחד‪.‬‬ ‫בכלל זכית לזה?‬ ‫אני מביא שישה‬ ‫תמרים שבקושי ראויים לעלות על‬ ‫מהודרים מלולבים אלו‪ ,‬והשנה לא‬ ‫לולבים ולפעמים‬ ‫השולחן כמאכל‪ ,‬אבל לולביהם מהודרים‬ ‫היה זה לפני כשתים עשרה שנה‪.‬‬ ‫הצלחתי למצוא את אשר ביקשתי‪ ,‬מדוע‬ ‫גם עשרה‪.‬‬ ‫שבמהודרים‪ .‬העלה האמצעי ‪ -‬התיומת‬ ‫על איזה אתרוג הרבי‬ ‫ב"ה באותה שנה השגתי אתרוג מאוד‬ ‫בכל זאת הרבי אומר לי 'יישר כוח'‬ ‫‪ -‬סגור סגירה הרמטית והדוקה‪ .‬מאז‬ ‫בוחר לברך?‬ ‫נאה‪ .‬ביו"ט ראשון של סוכות‪ ,‬כאשר‬ ‫אמ‬ ‫מ‬ ‫פרסטר‪.‬‬ ‫לפגוע בלולב‪ ,‬ולכן לדבריהם אין לגעת‬ ‫רואה כל סיבה שיכיר לי על כך טובה‪,‬‬ ‫באותו גישמאק‪ ,‬ואני רואה את אותה‬ ‫בו אלא להשאיר אותו כמות שהוא‪ ,‬וחזקה‬ ‫ובכל זאת בכל שנה מחדש הוא מודה לי‬ ‫הארת פנים כמו כל שנה? אולם הרבי‬ ‫שהוא כשר‪ .‬אך אנו מקובלנו מרבותינו‬ ‫בהארת פנים מיוחדת‪.‬‬ ‫חייך ולא ענה‪.‬‬ ‫כי ישנו הכרח להוריד את הקורא‪ ,‬וזו‬ ‫לאחר מכן ביררתי אצל המשב"ק ר'‬ ‫אכן מומחיות שארכה לי שנים ללמוד‬ ‫לסיום‪ ,‬תספר לנו על‬ ‫אריה‪ ,‬האם הרבי אכן השתמש עם הלולב‬ ‫אותה‪ .‬נצרכתי לפסול הרבה לולבים עד‬ ‫ההידורים שאותם‬ ‫שהבאתי לו‪ ,‬והוא השיב בחיוב‪ .‬חשבתי‬ ‫שלמדתי את רזי המקצוע‪.‬‬ ‫לעצמי אז‪ ,‬הרי הרבי באמת 'מבין'‬ ‫אתה בודק בלולבים‬ ‫בלולבים‪ .‬אני רואה איך שכל פעם הוא‬ ‫קִ יחַ ת עֲ נַף עֵ ץ עָ בוֹת‬ ‫מובילים באיכות‬ ‫שהינך ממיין‬ ‫מרים את הלולבים ובוחן אותם בקפידה‪,‬‬ ‫הלולב הוא אחד מארבעת המינים‬ ‫ותמיד הוא תופס את הלולב שהלב שלי‬ ‫אֶ אֱ סֹר ּבֶעָ בוֹת‬ ‫המעניינים ביותר‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אין עלולים‬ ‫אומר לי ש"זה הלולב של הרבי"‪ .‬ובכל‬ ‫להיות בו כ"כ הרבה דברים שמצריכים‬ ‫זאת כשמגיעים לולבים פחות מהודרים‬ ‫בדיקה כמו באתרוג‪ .‬באתרוג יש נראה‬ ‫מבכל שנה‪ ,‬הוא שמח בחלקו‪ ,‬כי אם זה‬ ‫לעין ולא נראה לעין‪ ,‬בלעטעלך וחסר‬ ‫מה שבורא עולם שלח לי‪ ,‬זה הכי טוב‬ ‫את היריעה אנו מסיימים עם דבריו של‬ ‫שיכול להיות‪ .‬ולקחתי מזה לימוד גדול‬ ‫הרה"ח משה פיקסלר הי"ו‪ ,‬הזוכה להביא‬ ‫מאוד לעצמי‪.‬‬ ‫את ההדסים והערבות לכ"ק אדמו"ר‬ ‫באחד הפעמים הראשונות שהבאתי‬ ‫שליט"א‪:‬‬ ‫לרבי את הלולב‪ ,‬הרבי התבונן בו מכל‬ ‫מזה כעשרים וחמש שנה שאני עוסק‬ ‫צדדיו והודה לי על הטרחה‪ .‬החלטתי‬ ‫במיון הדסים אצל הרב יענקל כהן‬ ‫לאזור אומץ ושאלתי איזה דבר אפשר‬ ‫הי"ו‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬לאחר שאתה‬ ‫עוד להוסיף בהידור‪ .‬אמר לי הרבי‪:‬‬ ‫עובר על אלפי הדסים‪ ,‬אתה כבר יודע‬ ‫אני רוצה שהתיומת תיראה בדיוק כמו‬ ‫לראות ולהכיר את ההבדלים בין הרמות‬ ‫העלים שעל ידה‪.‬‬ ‫השונות‪ ,‬ולומד היטב את המקצוע‪.‬‬ ‫חשבתי לעצמי‪ :‬איך זה יכול להיות? הרי‬ ‫כאשר נפלה בחלקי הזכות ונעשיתי‬ ‫הצורה של הלולב היא שכל עלה נפתח‬ ‫לשכנו של הרבי ה'נחלת דן' זי"ע‪,‬‬ ‫ומתוכו יוצא עוד עלה‪ ,‬ובתיומת אין עלה‬ ‫שיוצא מתוכה‪.‬‬ ‫שעקר מת"א וקבע את משכנו ברח'‬ ‫חבקוק בב"ב‪ ,‬זכיתי לקרבתו ולהארת‬ ‫אך בדיוק למחרת כשפתחתי ארגז‬ ‫פניו‪ .‬שנה אחת בפרוס חג הסוכות‬ ‫חדש של לולבים‪ ,‬מצאתי לולב כזה‪,‬‬ ‫החלטתי להציע את עצמי להביא לו‬ ‫בדיוק כמו שהרבי אמר‪ .‬היה זה לולב‬ ‫הדסים יפים ומהודרים‪ .‬ידעתי כי לאדם‬ ‫שלא ראיתי כמותו מעולם‪ .‬לא רואים‬ ‫מן השורה קשה להשיג את ההדסים‬ ‫שום הבדל בין התיומת לעלה הסמוך‪.‬‬ ‫המהודרים ביותר‪ ,‬ולי ב"ה יש את‬ ‫הסתכלתי שוב כדי לבדוק אם יש שתי‬ ‫היכולת והאפשרות‪.‬‬ ‫תיומות‪ ,‬כי לפעמים קורה שיש שתי‬ ‫תיומות‪ ,‬ואז אפשר שאחד מהם ייראה‬ ‫מאז ועד היום יש בידי את החזקה‪,‬‬ ‫בצורה כזאת‪ ,‬אך לא‪ .‬הייתה שם תיומת‬ ‫כשבהמשך לאחר הסתלקותו לגנזי‬ ‫אחת‪ ,‬סגורה הרמטית! למחרתי זכיתי‬ ‫מרומים‪ ,‬המשכתי להביא גם ליבלחט"א‬ ‫להביא לרבי את הלולב‪ ,‬כפי אשר ביקש‪.‬‬ ‫בנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ .‬הרבי‬ ‫וכו' וכו'‪ ,‬יש בו אינסוף הלכות ודינים‪.‬‬ ‫אך מאז טרם נתקלתי שוב בתופעה‬ ‫מהדר לברך על 'בריסקע הדסים' שיש‬ ‫אולם הדבר הכי חשוב שצריך לדעת‬ ‫כזאת‪.‬‬ ‫בהם שילוש מדוייק ויוצאים בדיוק‬ ‫כשמסתכלים על הלולב ‪ -‬והרבי דיבר‬ ‫פותחים שנה‬ ‫מתי אתה מביא לרבי‬ ‫מאותו קו‪ .‬על פי רוב אני מביא לו כמה‬ ‫איתי על זה בשנים הראשונות שהבאתי‬ ‫סטים‪ ,‬והוא בוחר מתוכם את המשולשים‬ ‫לו את הלולבים ‪ -‬זהו נקטם‪ .‬שכן‬ ‫את הלולב?‬ ‫עם כובע איכותי ומהודר‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫'נחלק'‪ ,‬להלכה פוסל רק ברובו‪ ,‬אולם‬ ‫אנחנו מחמירים גם בשיעור מועט‪ ,‬ואילו‬ ‫אני מביא את זה אחרי יום כיפור‪.‬‬ ‫בהמשך התחלתי להביא לרבי גם ערבות‪.‬‬ ‫המהדרין נזהרים גם במשהו‪ .‬הייתה שנה‬ ‫בשנה הראשונה שהבאתי לו‪ ,‬סברתי‬ ‫היה זה כאשר התחלתי לעסוק בהשגחה‬ ‫בטעות שהוא רוצה שאביא את הלולב‬ ‫במבחר הגדול ביותר!‬ ‫במטעי ערבות במושב רמות מול כינר‬ ‫אחת שהבאתי לרבי לולב מאוד יפה‪,‬‬ ‫כבר לפני ראש השנה‪ ,‬כי הוא בירר‬ ‫שברמת הגולן‪ .‬בשנים מאוחרות יותר‪,‬‬ ‫שהתיומת שלו הייתה ממש מיוחדת‪,‬‬ ‫אצלי על הלולבים אם הם מוכנים‬ ‫הגר"ח קנייבסקי זצ"ל הביע דעת קדשו‪,‬‬ ‫אבל הוא נחלק ממש מעט‪ .‬הרבי אמר‬ ‫ואמר שרוצה שתהיה לו פת בסלו‪ .‬אבל‬ ‫כי יש עניין לקחת מורביות להושענא‬ ‫לי שהלולב מאוד יפה‪ ,‬אך ביקש שאשים‬ ‫פרסטר‪ .‬הרשת המובילה והותיקה ביותר לכובעי איכות מעוצבים‬ ‫רבה כזכר למה שעשו בביהמ"ק‪ ,‬ומאז‬ ‫אותו בצד‪.‬‬ ‫כידוע שמאוד קשה לשמור את הלולב‬ ‫בטריותו לאורך זמן‪ ,‬ולמרות שהבאתי‬ ‫אני מביא לרבי את המורביות להושענא‬ ‫ב'נקטם' הסיפור מורכב יותר‪ .‬בזמנו‬ ‫שירות מקצועי איכות גבוהה עיצוב מוקפד התאמה אישית מחירי יצרן‬ ‫לולבים מאוד טריים‪ ,‬חלק מהעלים‬ ‫רבה‪ .‬אלו הושענות ארוכים בגובה‬ ‫עשיתי שימוש בבדיקת לולבים על פי‬ ‫בצד התחילו להתייבש מעט‪ .‬לאחר‬ ‫שתי מטר‪ .‬והודות לאורכם‪ ,‬זוכים כל‬ ‫הוראותיו של הגר"מ ברנסדורפר זצ"ל‪,‬‬ ‫מכן הסביר לי הרבי‪ ,‬כי מה שהתעניין‬ ‫החסידים לקבל עלים מההושענות‬ ‫וגיליתי שלמרות שזהו הדבר כמעט‬ ‫על הלולבים‪ .‬הרבי הסביר לי שהוא לא‬ ‫הארוכים של הרבי‪ .‬בכל פעם שאני‬ ‫היחידי שצריך לבדוק בלולב‪ ,‬בכ"ז‬ ‫צריך "פת בסלו" שהלולב יהיה אצלו‪,‬‬ ‫מזדמן למעונו של הרבי‪ ,‬אני רואה את‬ ‫צריך לדעת איך לבדוק אותו בצורה‬ ‫אלא רק לדעת שאני דואג לכך‪ ,‬וכאשר‬ ‫הכרת הטוב המיוחדת שלו שמאיר לי‬ ‫נכונה ומעמיקה‪ ,‬כי הרי הלולב מגיע‬ ‫ההשתדלות נעשית‪ ,‬הוא כבר רגוע‬ ‫פנים קורנות‪.‬‬ ‫עם 'קורא'‪ ,‬וכשאנחנו ממיינים את‬ ‫‪95 94 92 99‬‬ ‫שבורא עולם ישלח לו לולב מהודר‪.‬‬ ‫ויה"ר שנזכה לבקשה הנאמרת ב'יהי‬ ‫הלולבים‪ ,‬אנו מורידים מהם את הקורא‬ ‫קשה לתאר את השמחה של מצווה‬ ‫סטנדרט‬ ‫קלאסיק‬ ‫פרימיום‬ ‫פלטינום‬ ‫רצון' קודם נטילת לולב‪" :‬ובנענועי‬ ‫וכך יכולים לראות את התיומת בצורה‬ ‫שרואים על פני קדשו של הרבי‪ ,‬ואת‬ ‫בית לכובעי איכות‬ ‫אותם תשפיע שפע ברכות מדעת עליון‬ ‫הטובה ביותר‪.‬‬ ‫הכרת הטוב שלו‪ .‬הרי אני בסך הכל‪,‬‬ ‫לנוה אפריון ולמכון בית אלקינו"‪.‬‬ ‫יש הטוענים שהורדת הקורא עלולה‬ ‫בתור חסיד מרגיש שאני חייב לו‪ ,‬ואינני‬ ‫טל רב קווי‪02-5000640 :‬‬ ‫ירושלים | בני ברק | אשדוד | מודיעין עילית | בית שמש | נתיבות | צפת | ערד | ביתר‬ ‫גמ‬ ‫במ‬ ‫הרב יצחק יוסף גלניר‬ ‫מבי מדרשא‬ ‫בגדר מצוות הישיבה בסוכה‬ ‫שיעורים בענייני דיומא מאברכי בית מדרשנו‬ ‫מצווה לאכול כל ז' ימים רק שיש לא‬ ‫הוא אוכל יש מצווה לאכול בסוכה אבל‬ ‫בתורה כתיב "בסוכות תשבו שבעת‬ ‫תעשה שלא לאכול חמץ ולכן אינו יכול‬ ‫הרשות בידו שלא לאכול ואז אינו עובר‬ ‫ימים" ולמדו מכך חז"ל בגמ' בסוכה‬ ‫לומר "וציוונו" משא"כ בסוכות אם‬ ‫עבירה אלא מאבד מצווה‪.‬‬ ‫שזה מגיע ללמד שיש חיוב לאדם‬ ‫אוכל בסוכה הרי הוא מקיים בכך מצוות‬ ‫ובספר אתוון דאוריתא העיר הר' יוסף‬ ‫שיקבע את דירתו בסוכתו וכלשון חז"ל‬ ‫עשה של ישיבה בסוכה ולכן יכול לברך‬ ‫ענגיל הערה על דברי המנ"ח שגם בשאר‬ ‫תשבו כעין תדורו‪ .‬אומנם בגמ' בסוכה‬ ‫"לישב בסוכה"‪.‬‬ ‫ימות החג יש על האדם מצווה חיובית‬ ‫מצאנו את דברי ר' יוחנן בשם ר' שמעון‬ ‫לשבת בסוכה שהרי אם ברצונו שלא‬ ‫בן יהוצדק שלמד מחג המצות שכמו‬ ‫הרב יעקב בקנרוט‬ ‫ובברכי יוסף ג"כ כתב לתרץ הכי‪ ,‬אלא‬ ‫שהקשה שבגמ' משמע שאין חילוק בין‬ ‫לאכול אינו אוכל וגם אינו יושב בסוכה‬ ‫שבפסח לילה הראשון חובה ומכאן‬ ‫מ"ע של פסח למ"ע של סוכות‪.‬‬ ‫אומנם לפי דברי הגאון ר' יוסף ענגיל‬ ‫וזה גם נכלל בגדר מצוות סוכה‪ ,‬משום‬ ‫שהתורה רוצה שנדור ז' ימים בסוכה‬ ‫ואילך רשות כך גם בחג הסוכות לילה‬ ‫הראשון חובה ומכאן ואילך רשות וכך‬ ‫קושית האדר"ת בסוכת זע"ז‬ ‫כדרך שאנו דרים בבית ולפעמים האדם‬ ‫גם פסק הרמב"ם שלילה הראשון חובה‬ ‫שגם בשאר ימים הוי מצוות סוכה‬ ‫מכאן ואילך זה תלוי אם רוצה לאכול‬ ‫ממעט את הסוכה‪ ,‬וא"כ הקשה האדרת שתהיה כשרה‪ .‬אך זה‬ ‫במשנה (סוכה כ"ח‪ ).‬ובגמרא (סוכה ג‪ ).‬נחלקו ב"ש וב"ה אי בעינן‬ ‫נמצא מחוץ לביתו ורק כשרוצה לאכול‬ ‫מצווה חיובית אלא שגדר המצווה היא‬ ‫סעודה אוכלה בסוכה רצה לאכול שאר‬ ‫קשה עליו שהרי מוקצה שאתקצאי אינו בטל‪ ,‬גם אם סיבת‬ ‫סוכה שמחזקת שולחנו בנוסף לראשו ורובו או לאו‪ ,‬דב"ש‬ ‫סעודה או לישון עושה זאת בביתו‪ ,‬כמו‬ ‫לנהוג בסוכה כעין דירה ולכן יש בידו‬ ‫דברים אוכלם חוץ לסוכה‪.‬‬ ‫המוקצא בטלה‪ .‬וכמו נויי שנפל מהסוכה שהוא מוקצה‪ ,‬ה"ה‬ ‫מצריכים וב"ה מקילים‪ ,‬ופסקו הלכה כב"ש‪ .‬ובטעם הפסול‬ ‫כן בסוכה‪ ,‬וא"כ שפיר הוי חובה כל הז'‬ ‫הברירה שלא לאכול ואז אינו מחויב‬ ‫הכא(*א) אף אם הסוכה נפסלת‪ ,‬עדיין הוי מוקצה(*ב)‪ ,‬ואין כאן‬ ‫בסוכה קטנה‪ ,‬נחלקו הראשונים אם מטעם שמא ימשך אחרי‬ ‫ימים‪.‬‬ ‫ובגדר ההבדל בין מצוות ישיבה בסוכה‬ ‫בסוכה אבל כשאוכל פת וישן מחויב‬ ‫תרתי דסתרי כלל‪ ,‬וצ"ב(*ג)‪.‬‬ ‫שולחנו‪ ,‬אם השולחן לא יהיה בסוכה או שמא הטעם דבעינן‬ ‫וכתב בגליוני הש"ס שבחקירה הנ"ל‬ ‫בלילה הראשון לבין מצוות ישיבה‬ ‫לאכול ולישון בסוכה כדרך שהוא‬ ‫והנה בשו"ת מהרש"ם (סימן א') הביא את קושיית האדר"ת‪,‬‬ ‫דירת קבע קצת‪ ,‬ואם קטנה כל כך לא הוי קבע כלל והוי דירה‬ ‫האם כל ז' זה מצווה חיובית נח' בעל‬ ‫בסוכה בשאר ימים כתב במנחת חינוך‬ ‫אוכל בדירתו א"כ נמצא הבדל גדול‬ ‫וכותב עליה 'והיא קושיה מושכלת'‪ ,‬וביישוב הענין כתב שהרי‬ ‫סרוחה‪ .‬וברא"ש (סימן א') כתב בשיעור מחזקת ראשו רובו‬ ‫המאור ותשב"ץ‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫שיש ב' סוגים של מצוות עשה‪ ,‬שיש‬ ‫בין מצוות מצה בז' ימי הפסח למצוות‬ ‫ידועה הסתירה בין הבבלי (ביצה כ"ו) לירושלמי‪( ,‬פ"א דביצה) אי‬ ‫ושולחנו 'והיינו ז' טפחים על ז' טפחים'‪ ,‬וכן הוא ברי"ף (סוף‬ ‫מצוות שאדם מחויב לעשות אותם‬ ‫סוכה בז' ימי החג‪ ,‬שבאכילת מצה אין‬ ‫אומנם לפי כל האמור לעיל מבואר‬ ‫מוקצה בטעות הוי מוקצה‪ ,‬שבירושלמי נאמר שהוי מוקצה‪ ,‬אך‬ ‫פרק ב') וכן נפסק בשו"ע (ס' תרל"ד ס' א')‪ .‬עוד איתה בגמרא‬ ‫כגו' תפילין ואתרוג ואכילת מצה‪ ,‬ואת‬ ‫עליו חובה כלל לאכול מצה משומרת‬ ‫שאין חיוב באכילה בסוכה אלא בלילה‬ ‫אנו פוסקים כהש"ס דילן דלא הוי מוקצה‪ ,‬ובמראה הפנים על‬ ‫(סוכה י‪' ).‬נויי סוכה אין ממעטים בסוכה‪[ ,‬כלומר משיעור גודל‬ ‫המצוות האלו אם מקיים אותם עושים‬ ‫רק כזית בלילה הראשון משא"כ בסוכה‬ ‫הראשון‪ ,‬וא"כ מקשים הראשונים מה‬ ‫הירושלמי (שם) כתב‪ ,‬דביו"ט דמחמירינן במוקצה יותר משבת‬ ‫הסוכה לא מתמעט מה שתלה לקשט את הסוכה] אמר רב אשי‬ ‫רצון הבורא ואם ביטלם עשה נגד רצון‬ ‫מוטלת עליו חובה לשבת כל הז' ימים‬ ‫הטעם שבסוכות אנו מברכים "לישב‬ ‫כדי שלא יזלזלו ביו"ט (או"ח ס' תצ"ה ס' ד) עבדינן כירושלמי דהוי‬ ‫ומין הצד ממעטין' [אם תלה על הדפנות מוריד משיעור שטח‬ ‫הקב"ה ויקבל ע"כ עונש ומצד ב' יש‬ ‫בסוכה ולכן בסוכה מברכים כל ז' ימים‬ ‫בסוכה" כל ז' ימים ואילו בפסח אנו‬ ‫מוקצה בטעות‪ ,‬וא"כ כותב המהרש"ם שכש"כ במוקצה בטעות‬ ‫הסוכה] וכן נפסק בשו"ע (שם סעיף ב')‪.‬‬ ‫מצוות שאין חיוב לעשותן כגו' ציצית‬ ‫משא"כ במצה אין מברכים אלא ביום‬ ‫מברכים רק בלילה הראשון?‬ ‫במחמת מצוה‪ ,‬דחמיר טפי‪ .‬וא"כ הכא שעשה הנוי לשם סוכה‪,‬‬ ‫והנה בטעם הדבר שממעט הסוכה אע"פ ששאר כלים אין‬ ‫– שאין חיוב מהתורה ללבוש בגד של‬ ‫הראשון בלבד‪.‬‬ ‫ובעל המאור כתב ליישב שבפסח אדם‬ ‫ד' כנפות רק שאם הוא לובש בגד של‬ ‫אף שאנו פוסלים אותה‪ ,‬מ"מ כבר הוקצה משום הגברא‪ ,‬שאסח‬ ‫ממעטים‪ .‬מסביר הב"ח (תרל"ט ס"ק ג') דכיון שאסור ליטלם כל‬ ‫ויש לחלק בין דברי ר' יוסף ענגיל‬ ‫יכול להסתדר מבלי שיאכל מצה ע"י‬ ‫ד' כנפות צריך לשים בו ציצית ומקיים‬ ‫הדעתיה מיניה‪ ,‬שהרי חושב שהסוכה כשרה‪ ,‬וא"כ שוב לא‬ ‫שבעת ימי החג‪ ,‬מתבטלים ונחשבין כדופני הסוכה וממעטין‬ ‫לדברי הערוך לנר שלפי הגרי"ע אכילה‬ ‫שיאכל דברי מאכל אחרים משא"כ‬ ‫רצון הקב"ה אומנם מי שאינו לובש‬ ‫קשה קושית האדר"ת‪ ,‬שאף אם בגלל המיעוט נפסלת הסוכה‪,‬‬ ‫אותה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בסוכה בשאר ימות החג היא מצווה‬ ‫בסוכות א"א להסתדר מבלי לישון ג'‬ ‫אינו מבטל מצווה‪ ,‬ובזה מסביר המנ"ח‬ ‫עדיין מוקצה הוי מצד הגברא‪.‬‬ ‫ומקשה הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים – האדר"ת דלפי‬ ‫חיובית שיש חיוב מהתורה לאכול‬ ‫ימים ולכן ע"כ הוא חייב לישון בסוכה‬ ‫החילוק במצוות סוכה שבלילה הראשון‬ ‫אמנם שמעתי שהסתפק הגר"ד לנדא שליט"א‪ ,‬אי כשיו"ט חל‬ ‫מ"ש הב"ח שהפסול במיעוט סוכה מז' על ז' ע"י נוי הוא מטעם‬ ‫בסוכה משא"כ לפי הערוך לנר זה מצווה‬ ‫ולאכול בסוכה‪.‬‬ ‫יש על האדם חיוב לאכול כזית בסוכה‬ ‫בשבת‪ ,‬עדיין מחמירים במוקצה מחמת יו"ט יותר משבת‪ ,‬או‬ ‫מוקצה‪ ,‬א"כ הרי כיון שהסוכה פסולה א"כ זה כבר לא נוי‬ ‫קיומית כמו מצוות ציצית שאם רוצה‬ ‫ובערוך לנר כתב לחלק בדרך אחרת‬ ‫כמו חיוב כזית מצה בלילה הראשון‬ ‫בגלל שיש גם שבת‪ ,‬א"כ שוב כבר לא צריך להחמיר ביו"ט‬ ‫מצוה והנוי לא מוקצה‪ ,‬וא"כ הסוכה לא מתמעטת‪ ,‬וא"כ לא‬ ‫ללכת בגד של ד' כנפות עליו להטיל בו‬ ‫שבמצה אפי' אם הוא אוכל בשאר ימים‬ ‫של פסח ואם לא אוכל מבטל מצווה‬ ‫יותר שהרי לא יבואו להקל מחמת חומרת השבת‪ ,‬וא"כ באופן‬ ‫חסר בשיעור וראוי להיות כשרה‪ ,‬וא"כ שוב יהיה מוקצה‪,‬‬ ‫ציצית‪ ,‬וד"וק‪.‬‬ ‫אינו מקיים מצווה כלל משום שאין‬ ‫זו משא"כ בשאר ימים של סוכות אם‬ ‫הנ"ל כהאי שתא דהשתא‪ ,‬אפשר שמוקצה בטעות לא הוי‬ ‫וחזר הדין‪ .‬וזה הוי תרתי דסתרי שהסיבה שהסוכה פסולה היא‬ ‫מוקצה‪ ,‬והדרה קושיא לדוכתה‪.‬‬ ‫מטעם שהסוכה כשרה (ואז הוי מוקצה וממעט) והסיבה שהסוכה‬ ‫ועוד ביישוב הקושיה‪ ,‬היו שרצו לומר ע"פ מה שמסתפק‬ ‫כשרה היא מטעם שהסוכה פסולה (ואז לא מתמעט בשיעור כי לא‬ ‫בפרי מגדים (משב"ז תרל"ד ב') אי מיעוטה מן הצד‪ ,‬הוי פסול‬ ‫הוי מוקצה)‪.‬‬ ‫המשך מאמר הרב גוטרמן‬ ‫מדאורייתא או מדרבנן‪ ,‬וע"פ הצד שהפסול הוא דרבנן‪ ,‬א"כ‬ ‫ובעצם הקושיה יש לברר‪ ,‬שהרי גם לפי הצד שלא הוי מוקצה‪,‬‬ ‫נידון ה'‪-‬היתר בדיעבד על פי בעל העיטור‪ ,‬קצרה היריעה מלהאריך‬ ‫ואולם ברעק"א הנ"ל נראה דלא ס"ל כן ויש בזה אריכות גדולה וקצרה‬ ‫אם נאמר שסוכה שפסולה מדרבנן וכשירה מדאורייתא‪ ,‬עדיין‬ ‫הוא בגלל שהסוכה פסולה ואין כאן סוכה‪ ,‬וא"כ מה קושיה יש‬ ‫בנושא‪ ,‬ואולם דעת הגרמ"ש קליין שליט"א מהמשנ"ב בסי' שכ"ה ס"י‬ ‫היריעה‪.‬‬ ‫הנוי נחשב למוקצה‪ ,‬כי מייפה סוכה שכשירה מהתורה(*ד)‪ ,‬א"כ‬ ‫כאן‪ ,‬שהרי זה ודאי שמיעטה בבגדים לנוי תהא הסוכה פסולה‪,‬‬ ‫שלא מצרפים את דעת בעל העיטור כלפי מעשה שבת בספק פלוגתא‪,‬‬ ‫אפשר לתרץ שאף שהסוכה נפסלת מצד המיעוט‪ ,‬אך המוקצה‬ ‫או מצד שהסוכה כשירה וא"כ הוי מוקצה וחסר בשיעור‪ ,‬או‬ ‫ועדין יש לדון לאוסרו משום הכנה דרבה‪ ,‬דהנה על אף שביצה שנולדה‬ ‫לא בטל מצד סוכה מהתורה‪.‬‬ ‫מצד שזה לא סוכה ואין מוקצה‪ ,‬אך זה גם לא סוכה‪ .‬וא"כ‬ ‫וכעין שמצינו לגבי עירוי מכלי ראשון‪ ,‬ויש עוד כמה ראיות‪.‬‬ ‫בשבת אסורה ביו"ט וכנ"ל‪ ,‬מ"מ נפסק בסימן תק"א ששיירי פתילות שכבו‬ ‫ועוד אפשר לומר על זה הדרך‪ ,‬ע"פ שיטת הרי"ף‪ ,‬שטעם‬ ‫לדינא אין כלל נפק"מ‪ ,‬אמנם עדיין צריך לדון בקושיה שהרי‬ ‫כל הנ"ל נכתב בתכלית הקיצור‪ ,‬וכן הגיעו עוד הרבה הוספות מכלל‬ ‫בשבת מותר להשתמש בהם ביום טוב‪ ,‬ואע"פ שע"י שדלקו בשבת הם‬ ‫הוי תרתי דסתרי‪,‬‬ ‫האברכים וקצרה היריעה מלהכיל‪.‬‬ ‫יותר נוחים לשימוש ביום טוב שני‪ ,‬מכל מקום אין לאסור משום הכנה‬ ‫הפסול בסוכה פחותה מזע"ז היא גזירה דרבנן‪ ,‬שמא ימשך‬ ‫דרבה‪ .‬והיינו טעמא דכיוון שהיו ראויים לשימוש וההדלקה שנעשתה בהם‬ ‫אחר שולחנו‪ ,‬אך מהתורה באמת כשרה סוכת ו' טפחים‪ ,‬א"כ‬ ‫והנה היה אפשר לומר שעצם קושית האדר"ת לא מתחלת‪,‬‬ ‫היא רק השבחה בעלמא‪ ,‬בכה"ג אין לאסור משום הכנה דרבה‪ .‬ועיין בסימן‬ ‫אפשר לומר אותו דבר שאף שהסוכה נפסלת מהמיעוט‪ ,‬אך‬ ‫שהרי יש כאן כמה שלבים בקושיה ‪ -‬שלב א' הוא שהסוכה היא‬ ‫העולה לדינא מכל הנ"ל‪:‬‬ ‫מהתורה עדיין כשרה‪ ,‬וא"כ המוקצה לא בטל [ואיירי באופן‬ ‫סוכת מצוה‪ ,‬וא"כ נויי הסוכה הוא מוקצה ואז מתבטל לדפנות‪,‬‬ ‫שי"ח במגן אברהם והו"ד במשנ"ב שאם בישל לחולה בשבת בהיתר אסור‬ ‫א‪ .‬המים שהוסיפו בשבת אסורים בשתייה בשבת‪.‬‬ ‫לאכלו גם ביום טוב הסמוך לשבת ומשום הכנה דרבה‪ .‬והפרי מגדים שם‬ ‫שהנוי אינו רחב יותר מטפח‪ ,‬דאי לא הכי א"כ הרי פוסל גם‬ ‫וממילא ממעט את הסוכה‪ ,‬וא"כ חסר בשיעור‪ ,‬והסוכה נפסלת‪,‬‬ ‫כתב דהני מילי דבר שאינו יכול לאכלו חי‪ ,‬וטעמו כנ"ל שכל דבר שראוי‬ ‫מהתורה] ויל"ע‪.‬‬ ‫ואז הרי הנוי הוא לא נוי מצוה‪ ,‬וא"כ לאו מוקצה הוא‪ ,‬וא"כ לא‬ ‫ב‪ .‬כמות המים שהיתה עוד לפני שהגוי הוסיף את המים הנוספים‪ ,‬נחלקו‬ ‫הפוסקים האם מותר להשתמש עם זה או לא‪ ,‬ולמנחת שלמה אסור ויש שהתירו‪.‬‬ ‫לאכילה והושבח רק השבחה מועטת אין לאסרו משום הכנה דרבה‪.‬‬ ‫(*א) בגדרי המוקצה בנוי סוכה‪ ,‬יש מקום לדון‪ ,‬שהרי נפסק בשו"ע (תרל"ח סעיף א' בהג"ה) דהזמנה לאו מילתא‪ ,‬והמוקצה נעשה רק כשיושב פעם אחת בסוכה‪ ,‬והרי ידוע שבמוקצה‬ ‫ג‪ .‬אף אם היו רוב מים של היתר אין להתיר כי אם על ידי ביטול בשישים אלא‬ ‫ומעתה יש לדון במים שחוממו בשבת באיסור ורוצה להשתמש בהם ביו"ט‬ ‫שלא איתקצאי בין השמשות הדין שאין מוקצה לחצאין‪ ,‬וא"כ כשיורדת סיבת האיסור א"כ בטל המוקצה‪( ,‬ועפ"ז קיימת קושייתו של האדרת) ועמד על כך המור וקציעה‪ ,‬והובא בביאור‬ ‫אם כן חשוב כשעת הדחק‪ .‬ד‪ .‬שתיית המים שחוממו באיסור בשהגיע יום טוב‬ ‫שלאחר מכן‪ ,‬אם דומה לפתילות כיוון שראויים לאכילה כן‪ ,‬או דילמא חמור‬ ‫הלכה (תרל"ח ד"ה דהזמנה) ונשאר בצ"ע‪ .‬ובישוב העניין כתב העמק ברכה (סוכה י"א)‪ ,‬שבמוקצה מחמת מצוה באמת לא צריך ביה"ש‪ ,‬וכשמתקיימת המצוה חל המוקצה‪ ,‬וזה לא לחצאין‬ ‫שני‪ ,‬בפשטות אין לאסור משום מוקצה כיוון שלא דחייה בידיים‪ ,‬ואולם יש‬ ‫טפי כיוון שיש הבדל גדול בין מים קרים למים חמים‪ .‬ויעויין בסימן רנ"ד‬ ‫כי חל המוקצה כל זמן המצוה‪ .‬והגרמ"מ קארפ שליט"א בספרו הלכות חג בחג‪ ,‬כותב ליישב הקושיה דבאמת המוקצה חל למפרע משעת ביה"ש‪ ,‬וא"כ לא הוי מוקצה לחצאין‪ ,‬וא"כ‬ ‫לדון אם יש לאסור משום הכנה דרבה‪.‬‬ ‫שמבואר שם לגבי דיני שהייה‪ ,‬שפירות שנאכלים חיים מוגדרים כמאכל‬ ‫המוקצה לא מתבטל גם אם יורדת סיבת האיסור‪.‬‬ ‫ונחלקו פוסקי זמננו בדין זה של הכנה דרבה במים‪ ,‬דעת הגרמ"ש קליין‬ ‫בן דרוסאי לגבי שהייה‪( ,‬ואכמ"ל בזה)‪ .‬ולגבי מים קיי"ל שאינם מוגדרים‬ ‫(*ב) בענין אם נשאר המוקצה לאחר שנפל הנוי‪ ,‬נחלקו הראשונים ביישוב סתירת הגמרא בשבת (כב‪ ).‬דמשמע שהטעם משום ביזוי מצוה‪ ,‬ובפרק כירה (מה‪ ).‬משמע שהוא מוקצה מחמת‬ ‫והגר"מ גרינפלד שליט"א להתיר בזה‪ ,‬ודעת הגרא"ח ווייס והגר"י דרבמדריקר‬ ‫כמאכל בן דורסאי‪ ,‬ואף שגם הם נאכלים חיים‪ ,‬וייסד שם במג"א שמים‬ ‫מצוה‪ .‬ויישבו התוס' (שבת כב‪ .‬ד"ה סוכה) והרא"ש בתשובה (כלל כ"ד סימן ט') כל אחד לדרכו עי"ש‪ ,‬ויוצא שם שלפי התוס' באמת בחוה"מ אם נופל הנוי‪ ,‬שיהיה בטל המוקצה אך‬ ‫שליט"א לאסור‪.‬‬ ‫קרים אינם נחשבים כראויים לאוכלם חיים ביחס למים חמים‪ ,‬ומשא"כ‬ ‫לרא"ש (וכן פוסקים) הוי מוקצה אף אם נפל הנוי‪( ,‬וא"כ קשה על האדר"ת)‪.‬‬ ‫פירות‪ .‬וא"כ לצד זה יש לומר שהמים שחוממו אינם דומים לפתילות ודמו‬ ‫(*ג) ואין לומר שהיות ומיד כשיתחיל ביה"ש מיד נפסלת הסוכה‪ ,‬א"כ אין מוקצה שהרי לא איתקצאי כל ביה"ש‪ ,‬שהרי נפסק שלא בעינן כל ביה"ש בשביל מוקצה (תרל"ח ס"ק י"ז‬ ‫דעת רבני קהילתנו‪-‬הגרי"ש פייגנבוים שליט"א צידד להתיר‪ ,‬והגרח"ב ליברמן‬ ‫טפי לדבר שאינו ראוי לאכילה ולכן יש לאסור אף מים משום הכנה דרבה‬ ‫במשנ"ב)‬ ‫שליט"א התיר בפשיטות‪ ,‬ודווקא בליל יו"ט שני וכנ"ל‪.‬‬ ‫לצד זה‪ .‬ויעויין עוד בשו"ע הרב בתחילת סימן שי"ח שהביא דעה שמקילה‬ ‫(*ד) אולי יש צד לומר כן ע"פ מחלוקתם של התוס' רן וריטב"א‪ ,‬לעניין סוכה שפסולה מדרבנן‪ ,‬שתוס' אומרים שכיון שחז"ל גזרו אז אם קיים את המצוה בכזאת סוכה‪ ,‬הוי כאילו לא‬ ‫(תשו"ח לכלל האברכים ובפרט להגר"ח רטייזר הגר"י קרימלובסקי הגר"י סמט הגרש"א‬ ‫בזה והשווה זאת לסימן תק"א לגבי שיירי פתילות הנ"ל‪ ,‬ואולם לדינא נקט‬ ‫קיים המצוה‪ ,‬והר"ן והריטב"א חולקים‪( ,‬עיין באו"ה תרל"ד סעיף ד' בד"ה כאילו לא אכל בסוכה)‪.‬‬ ‫קרימלובסקי והגרי"א רטייזר שליט"א שעזרו רבות במו"מ זה‪).‬‬ ‫השו"ע הרב שיש להחמיר‪.‬‬ ‫המ‬ ‫דמ‬ ‫הר"ר יחזקאל מילר‬ ‫אסטרטג ומלווה הקמפיין "עינינו לך תלויות"‬ ‫הקדוש אזר בעוז מתניו‪ ,‬הבין את עומק‬ ‫התהליך המשולב ולקח חלק פעיל‬ ‫לחזות בנועם‬ ‫ביותר בהצלחת המערכה‪ .‬אנשים זכו‬ ‫להיכנס אל הקודש פנימה עם הפדיון‬ ‫נפש‪ ,‬קיבלו את הגארטל מידי הקודש‪,‬‬ ‫ולבקר בהיכלו‬ ‫ויחד עמו קיבלו על עצמם את ההוראת‬ ‫קבע החיונית כל כך להמשך התפתחות‬ ‫המוסדות ולביסוסם על מעגל רחב של‬ ‫שותפים נאמנים‪.‬‬ ‫גילויים של מסירות נפש‬ ‫לאורך כל ימי המערכה ליוותה אותנו‬ ‫סייעתא דשמיא מופלאה על כל צעד‬ ‫הרהורים והתרשמות מרוממת מתוככי הקודש‪ ,‬עם חותם ימי המגבית "עינינו לך תלויות"‬ ‫ושעל‪ .‬ראינו התגייסות טוטאלית של‬ ‫הציבור כולו‪ ,‬אברכים יושבי אוהל לצד‬ ‫אנשי עסקים כולם נרתמו ופתחו את‬ ‫ליבם באש להבה‪ .‬לצד ידידים קרובים‪,‬‬ ‫לקבל את רשימות התורמים וגובה‬ ‫האחרונים עדויות מפי אנשי מעשה‬ ‫בעלי יוזמה ומעוף שבאו והציעו עזרה‬ ‫תרומותיהם במפורט‪ ,‬באומרו עד כמה‬ ‫ועובדות מדהימות על ישועות ואף עד‬ ‫מיוזמתם וסייעו למערכה הגורלית‪ .‬כל‬ ‫חשוב לו להכיר טובה ולהעריך את אלו‬ ‫כדי עשירות מופלגת שזכו לה לאחר‬ ‫אחד נתן וסייע במה שהוא יכול‪ ,‬וממש‬ ‫שאימצו את זרועותיהם למען החזקת‬ ‫שקיבלו את ברכת הקודש‪.‬‬ ‫יכלו להרגיש באוויר את הדחיפות‬ ‫באמצע שמחת הנישואין‬ ‫עודני תחת רושם הודם‬ ‫התורה‪ .‬רבינו שליט"א התבטא כי‬ ‫יצויין כי רבים ציינו והודו את הייחודיות‬ ‫והנכונות להושיט יד‪ ,‬ומחזה זה היה‬ ‫בבית שמש הותיר את כולנו‬ ‫של ימי המגבית הטהורה‬ ‫יעשה כל אשר ביכולתו להעמיד את‬ ‫של תשורות הקודש הסגוליות חפצי‬ ‫מרגש בהחלט עבורי‪ .‬רבים התנדבו‬ ‫נרגשים עד דמעות‪ .‬הלבבות‬ ‫"עינינו לך תלויות"‪ ,‬וכעת‪,‬‬ ‫הישיבות על תלן‪ ,‬והקדיש לכך שעות‬ ‫הקודש שהיו בעלי ערך עם חיבור עמוק‬ ‫ואף לא ביקשו תמורה או הוקרה‪,‬‬ ‫נמסו‪ .‬אנשים יצאו מהאולם‬ ‫בעומדנו בזמן של "למען‬ ‫על גבי שעות בימים העמוסים ביותר‬ ‫שילוו את התורמים לדורות‪ ,‬הגארט'ל‬ ‫פשוט ראו את העיירה בוערת‪ ,‬עזבו‬ ‫ואמרו בדמעות‪" :‬כעשרים‬ ‫ידעו דורותיכם"‪ ,‬התבקשתי‬ ‫בשנה‪ .‬הוא העלה על נס שוב ושוב את‬ ‫והקיטל המבורך‪.‬‬ ‫את עסקיהם הפרטיים והקדישו שעות‬ ‫שנה שלא שמענו דיבורים‬ ‫להעלות על הכתב מעט מזער‬ ‫מסירות הנפש של כ"ק זקנו ה'אמרי‬ ‫לקמפיין ולהתרמה‪.‬‬ ‫חוצבי להבות כאלו‪ ,‬לא‬ ‫מן התחושות והחוויות שליוו‬ ‫ראיתי כמה פעמים את רבינו שליט"א‬ ‫אש' זצוק"ל‪ ,‬ואת הניצוץ הזה ראינו‬ ‫נגלה כאן עוד‪ ,‬כי בתוך יום(!) נבנתה‬ ‫ידענו שהמצב עד כדי כך!"‬ ‫את הימים הנעלים הללו‪.‬‬ ‫מבטיח ומברך‪ ,‬הן בקודש פנימה והן‬ ‫במו עינינו‪ ,‬כאשר בימי ראש השנה‬ ‫תוכנה מתקדמת ע"י אחד מהחסידים‬ ‫הציבור הרחב תפס מיד את‬ ‫ארוכה‪ ,‬ראינו את המבט הזך‪ ,‬את‬ ‫זיקתי האישית לחצר הקודש‬ ‫במעמד המרגש בביתו נאוה קודש‪.‬‬ ‫ולאחריהם היה שרוי במצב רפואי לא‬ ‫המוכשרים שהיה חלק מצוות הקמפיין‪.‬‬ ‫גודל השעה וגורליותה‪ ,‬והדברים חלחלו‬ ‫העיניים הקדושות האפופות דאגה‪ ,‬את‬ ‫מודז'יץ ינוקה משורשים עמוקים‪ :‬זכיתי‬ ‫רבינו שליט"א נתן מעצמו והשפיע‬ ‫קל‪ ,‬אך כל הזמן גם בבית הרפואה‬ ‫הייתה זו פלטפורמה עדכנית עם כל‬ ‫במהירות בעומק הלבבות‪.‬‬ ‫הגב השחוח ואת העול הכבד הרובץ‬ ‫להיות נכד לזקני‪ ,‬הרה"ח ר' בנימין סגל‬ ‫ברכות למעלה מהרגלו‪ ,‬בניגוד לאופיו‬ ‫ראשו ומעייניו היו נתונים למען הצלחת‬ ‫הפשטני והאצילי‪ ,‬ומי ששכל בקודקודו‬ ‫הפונקציות החדשניות‪ ,‬שנתנה תמונת‬ ‫בשל הזמן הקצר בערב החג‪ ,‬עבדנו‬ ‫על כתפיו הטהורות‪ .‬באותו רגע הבנו‬ ‫זצ"ל‪ ,‬אשר זכה להסתופף בצל קודשם‬ ‫מגבית החירום‪ ,‬כרועה נאמן לעדתו‪.‬‬ ‫ניצל רגעים נעלים אלו‪ .‬רבינו שליט"א‪,‬‬ ‫מצב און ליין על הנעשה בחפ"ק‪ ,‬עקבה‬ ‫ימים ולילות רצופים נגד השעון‪ .‬הייתה‬ ‫כולנו כי חייבים 'לחשב מסלול מחדש'‬ ‫של ארבעה מאדמור"י בית מודז'יץ‪ ,‬כפי‬ ‫שכל כולו תורה ועמלה‪ ,‬והישיבות‬ ‫אחרי כל העדכונים ועבודת השגרירים‪,‬‬ ‫זו עבודה אינטנסיבית ללא מרגוע‬ ‫ובמיידי‪ .‬אין זה הזמן לקמפיינים‬ ‫שגם מרן אדמו"ר שליט"א העלה בעצמו‬ ‫חותם של תודה‬ ‫הקדושות בוערות בעצמותיו‪ ,‬דיבר‬ ‫והפיקה דו"חות מדי כמה שעות‪ ,‬כמו‬ ‫והפוגה‪ ,‬אך כפי שלימדונו רבותינו‪ :‬דבר‬ ‫ממושכים ותכנונים ארוכים מידי‪ ,‬או‬ ‫את זכרו הטהור באוזניי באחרונה‪..‬‬ ‫ברטט ובהתלהבות עצומה על התורה‬ ‫במטה יום בחירות‪ ,‬כדי שלא יהיה‬ ‫הבא במסירות נפש יש לו קיום והצלחה‪.‬‬ ‫לחגיגות בדינרים ראוותניים‪ .‬מן ההכרח‬ ‫זכות עצומה נפלה בחלקי להיות חלק‬ ‫קטן במערכה זו‪ ,‬ולסייע ולו במעט‬ ‫שהיא מרכז חייו‪ .‬אשרי עין ראתה‪.‬‬ ‫מצב שלא פנינו לאחד הפוטנציאלים‪,‬‬ ‫המהלך כולו צעד תחת הכוונתו האישית‬ ‫להביא את עדכון המצב כהווייתו; כואב‪,‬‬ ‫מחשב מסלול מחדש‬ ‫וכדי שנדע שמוצו כל המעגלים ע"י‬ ‫של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬אשר‬ ‫אמיתי וגלוי‪ ,‬ישר אל לב הציבור‪.‬‬ ‫בהסרת עול הדאגה מלב קודשו‪ .‬מראה‬ ‫האמת‪ ,‬עוד לפני כשנה התקיימה אצלי‬ ‫זהירות בקודש והכרת הטוב‬ ‫השגרירים‪.‬‬ ‫ליווה את המגבית כעניין אישי ממש‪,‬‬ ‫פניו המאירות של כ"ק מרן שליט"א‪,‬‬ ‫כיוון‪ ,‬בירך והבטיח ישועות פלאיות‪.‬‬ ‫אחריות ומחשבה תחילה‬ ‫אסיפה עם בני מרן שליט"א לבחון‬ ‫ואור הצדיקים שקרן על פניו כשהבין כי‬ ‫רגעי הוד רבים ומרטיטים נחרתו בלבנו‬ ‫עוצמות של התקשרות‬ ‫דרכים לפיתוח וביסוס המוסדות‪ ,‬אך‬ ‫העסק מתנהל על מי מנוחות‪ ,‬הורה על‬ ‫קורת הרוח המרובה שגרמה המערכה‬ ‫מן הימים הללו‪ .‬במוצאי שבת סליחות‬ ‫איתנה‬ ‫המהלך המשולב והמנצח‬ ‫בכלל‪ ,‬כל ההתנהלות בקמפיין הנוכחי‪,‬‬ ‫הייתה מחושבת עד לאחת‪ ,‬גם המסיבה‬ ‫מסיבות שונות הדבר לא יצא אל הפועל‬ ‫אז‪ .‬והנה‪ ,‬לפני למעלה מחודש ימים‪,‬‬ ‫ראיתי אברך הבוכה בדמעות שליש על‬ ‫בשמי מרומים ולרבבות מליצי יושר‬ ‫שרצונו לתת נוכח הכאב של הרבי‪ ,‬ואין‬ ‫בתוך כל אלו‪ ,‬בלטה נקודה מרתקת‬ ‫בבית הרבי שליט"א נערכה שלא באולם‬ ‫נקראתי שוב אל הקודש לבחון כיצד‬ ‫בפן האישי והמקצועי‪ ,‬גיליתי כאן‬ ‫ניתן לחלץ את מערכת המוסדות ולסייע‬ ‫ובוודאי גרמא נייחא למייסדים אבות‬ ‫ידו מגעת כי אין המעות מצויים בידו‪.‬‬ ‫וחדשנית של קמפיין משולב שנערך‬ ‫וללא הוצאות של הפקה‪ ,‬כל שלבי‬ ‫כוחות עצומים וכישרונות אדירים‬ ‫בידי הקודש‪.‬‬ ‫השושלת למעלה בקודש זיע"א‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הבחין בדבר‬ ‫בו‪-‬זמנית‪ :‬התמקדות הן בחלק המזומן‬ ‫המערכה נערכו ונשקלו שוב ושוב‬ ‫הטמונים בק"ק מודז'יץ‪ :‬עוצמות של‬ ‫נועלים בכבוד אכסניה‪ ,‬ה"ה מערכת‬ ‫ושלח מיד את גבאו‪ ,‬הרה"ח ר' אריה‪,‬‬ ‫והן בבניית תשתית יציבה של הוראות‬ ‫בכובד ראש ובאחריות מירבית‪.‬‬ ‫נערכה פגישה ממושכת בראשות בני‬ ‫נתינה מעל ומעבר למשוער‪ ,‬מספרים‬ ‫'בשבילי דשא' והעומד בראשו הרה"ח‬ ‫לבדוק ולדאוג לשלומו באהבת אב‬ ‫קבע חודשיות‪ ,‬כנהוג בכל קהילות‬ ‫למען האמת‪ ,‬ברגע האחרון הצעתי‬ ‫רבנו שליט"א‪ ,‬אשר בפקודת הקודש‬ ‫בהיקפים שלא שיערנו ולא פיללנו‪,‬‬ ‫ר' עזריאל לרנר שיחי'‪ ,‬אשר זכיתי עמו‬ ‫מסורה‪ .‬ראינו גם את הזהירות המופלגת‬ ‫הקודש ומוסדות החסידות‪ .‬הנחת היסוד‬ ‫אז הצעה שנראתה בתחילה די נועזת‬ ‫נטלו את הפיקוד‪ .‬ישבנו אל תוך הלילה‪,‬‬ ‫התגלתה כאן נקודת אהבה עמוקה‬ ‫להיכרות רבת שנים‪ ,‬והוא אשר קירבני‬ ‫של מרן שליט"א בעת החתימה על‬ ‫שנקבעה הייתה נחרצת‪ :‬היות ולא רצינו‬ ‫ובלתי שגרתית לאופיו של המקום‬ ‫נדונו ונבדקו כל האופציות‪ ,‬תוכניות‬ ‫וקשר נדיר אמיץ של החסידים לרבי‬ ‫והכניסני לעובי הקורה של מהפכת‬ ‫שטרי ההסכם‪ ,‬כשהוא בודק שוב ושוב‬ ‫ללכת על 'מגבית חירום' גרידא‪ ,‬שכן‬ ‫ולסוג האורחים הפוקדים אותו במוצאי‬ ‫עלו וירדו‪ ,‬ונבחנו דרכים שונות לעריכת‬ ‫ולמוסדותיו בבת עינו‪ .‬מכאן‪ ,‬מנקודת‬ ‫התורה והחסידות המתחוללת במודז'יץ‬ ‫שהכל ייעשה על פי דקדוקי ההלכה‬ ‫אז היינו עלולים להיקלע שוב‪ ,‬חלילה‪,‬‬ ‫מנוחה‪ :‬מיד לאחר אמירת ה'סליחות'‪,‬‬ ‫מגביות ומסיבות מרכזיות‪ .‬למחרת‬ ‫המשבר‪ ,‬התחילה הצמיחה הגדולה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ .‬ועכשיו ביותר‬ ‫הצרופה ובלא שום חשש‪.‬‬ ‫למערבולת כעבור תקופה ומה הועילו‬ ‫יישא מרן שליט"א את מדברות קדשו‬ ‫נפגשנו שוב‪ ,‬וכך כמעט מדי יום ביומו‪,‬‬ ‫כעת הפנים נשואות קדימה לבניית‬ ‫הקדיש את מערכת הבטאון שעות על‬ ‫חכמים בתקנתם‪ ,‬בהיות הדבר כ'פלסטר‬ ‫ונפתח מיד במגבית‪ ,‬ללא הפקות‬ ‫נערכו דיונים מקיפים ומעמיקים‪.‬‬ ‫ראיתי עין בעין בחדרו הקדוש כיצד‬ ‫מערכת רחבה ויציבה שתיתן מענה‬ ‫גבי שעות‪ ,‬ביום ובלילה‪ ,‬בערבי חגים‬ ‫לחולה אנוש' ‪ -‬הוחלט לגייס את כל‬ ‫גרנדיוזיות‪ .‬בסיעתא דשמיא קיבלנו‬ ‫לאחר אחת מהפגישות הראשונות‬ ‫הוא מוסר במו ידיו את מעטפות 'פדיון‬ ‫מקיף לכל הצרכים המתפתחים בקצב‬ ‫ובערבי שבתות‪ ,‬כדי שהקמפיין יצבור‬ ‫הכוחות והאנרגיות למורכבות שבמהלך‬ ‫החלטה זו‪ ,‬שבדיעבד התבררה כהחלטה‬ ‫זכיתי להיכנס אל הקודש פנימה‪ ,‬בעת‬ ‫הנפש' למנהלים שהגיעו מדי ערב‪ ,‬תוך‬ ‫מבורך ומהיר בלע"ר‪.‬‬ ‫תאוצה וישמיע את דבר ה' ברמה‬ ‫כפול‪.‬‬ ‫שהצילה את המערכה כולה‪ ,‬משום‬ ‫קבלת הקהל‪ ,‬יחד עם חברי ההנהלה‬ ‫שהוא מבקש לרשום כל דבר בדיוק‬ ‫מראה מרטיט ומפלא היה לראות את‬ ‫ובשלמות‪.‬‬ ‫מרבי‪ .‬ראו בחוש כיצד הוא נכנס בעובי‬ ‫מחד‪ ,‬לפתור מיד את החובות שהצטברו‬ ‫שביום בו היה אמור להתקיים המעמד‬ ‫החדשה הרב אברהם ספקטור והרב‬ ‫אמונת החכמים הזכה‪ .‬במו עיני ראיתי‬ ‫הגדול והמרכזי‪ ,‬כולנו נשאנו תפילות‬ ‫אשריכם שזכיתם! יתן ה' ותזכו יחד‪,‬‬ ‫הקורה מתוך אחריות קדושה לעתיד‬ ‫והעיקו מאוד‪ ,‬בפרט בישיבות ובכוללים‬ ‫חיים פרל‪ ,‬שנותנים נפשם בשליחותם‬ ‫אברכים רבים ניגשו לשאול את כ"ק‬ ‫חמות לחיזוק כוחותיו ולבריאותו‬ ‫באגודה אחת‪ ,‬ובלב אחד‪ ,‬לבסס את‬ ‫התורה ולזהירות בכספי הקודש‪.‬‬ ‫ובקרב אנשי הצוות הרוחניים שהיו‬ ‫הקדושה באחריות ובמקצועיות ראויה‬ ‫מרן אדמו"ר שליט"א כמה מעות עליהם‬ ‫השלימה של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫מוסדות התורה והחסידות בשמחה‪,‬‬ ‫במצב לא קל בכלל; ומאידך‪ ,‬ליצור‬ ‫לכל שבח והערכה‪ .‬שום דבר לא הכין‬ ‫לצד זה בלטה קבלת הפנים החמה‬ ‫לתת‪ ,‬וכשרבינו קצב את הסכום‪ ,‬קיבלו‬ ‫בשפע רב‪ ,‬בהרחבת הדעת ובכל טוב‬ ‫עוגן חזק ואיתן של הוראות קבע מכלל‬ ‫מכאן ואילך ליוותה אותנו סערת‬ ‫אותנו למראות ולרגשות שבתוככי‬ ‫והמאור פנים לכל יחיד ויחיד אשר‬ ‫זאת ביקוד של אמונה ובשמחה של‬ ‫המקושרים לחצר קדשנו‪ .‬ב"ה‪ ,‬הציבור‬ ‫רגשות עצומה‪ .‬הכינוס המרכזי שנערך‬ ‫החדר בקודש פנימה‪ .‬ישבנו שם שעה‬ ‫סלה‪ .‬א גוט יו"ט!‬ ‫נדבה ליבו‪ .‬רבינו שליט"א ביקש‬ ‫מצוה ללא היסוס‪ .‬שמעתי בשבועות‬ ‫זמ‬ ‫ומ‬ ‫אלבום תמונות מרהיב‪:‬‬ ‫הקבוע‪ ,‬התקבלה בהתרגשות רבה בקרב הלומדים‪,‬‬ ‫הצצה מרתקת לשנת הפעילות‬ ‫של 'יודעי תורתך'‬ ‫וחיזקה את המוטיבציה לפתיחת זמן החורף בהתלהבות‬ ‫של קדושה‪.‬‬ ‫תוכנית לימוד מרעננת עם בונוס מפתיע‬ ‫לקראת המשך לימוד 'עמוד הקהילה'‪ ,‬יצאו בארגון‬ ‫בתוכנית ריענון חדשה שתשנה את הקצב‪ :‬מעבר‬ ‫למתכונת של חמישה ימי לימוד בשבוע לקראת סיום‬ ‫המסכת‪ ,‬במקום ארבעה ימי לימוד ‪ +‬חזרה כפי שהיה נהוג‬ ‫עד כה‪ ,‬לצד תמריץ מיוחד של ‪ 100‬ש"ח ללא הגרלה בסיום‬ ‫כשאנו עוברים על פני‬ ‫כל פרק לכל העומדים בחזרה ובמבחן המסכם‪.‬‬ ‫חודשי השנה החולפת‪,‬‬ ‫קל לנו מאוד לראות את‬ ‫חזרה קטנה‪ .‬גם בלילה שלפני כן‪ ,‬בעת שמחת הפארשפיל‬ ‫אחת ולתמיד‪ :‬רבי חנינא סגן הכהנים‬ ‫הכותרות‪ :‬עוד יוזמה‬ ‫לנכד כ״ק אדמו״ר שליט״א‪ ,‬נצפו רבים מהאברכים‬ ‫ב'יודעי תורתך' השקיעו מאמץ מיוחד כדי להנגיש‬ ‫שפתחה אופקים‪ ,‬עוד‬ ‫אוספים כל רגע פנוי לחזרה‪.‬‬ ‫ללומדים את הסוגייה שנחשבת למאתגרת במיוחד‪.‬‬ ‫מבצע לימוד שהקיף‬ ‫לנבחנים הוכנו עמדות מיוחדות ובהן כיבוד קל בשפע‬ ‫רבים מאנ"ש‪ ,‬עוד‬ ‫בתחילת הסוגייה הדפיסו הקדמה לסוגיה‪ ,‬ובמהלך‬ ‫ובהרחבה כיד המלך‪ ,‬כדי שיקבלו את מיטב התנאים‬ ‫שבועות הלימוד הופצו סיכומים‪ ,‬מודעות פרסום וכתבות‬ ‫ערב גיבוש מושקע‬ ‫הגשמיים להיבחן במנוחת הדעת והנפש‪ ,‬ועשרות‬ ‫ומרומם‪ .‬אך מי שמביט‬ ‫מרתקות‪ ,‬כדי שכל לומד יוכל לא רק ללמוד‪ ,‬אלא להבין‪,‬‬ ‫הנבחנים מלאו את המבחנים במרץ ובחדווה בתשובות‬ ‫לזכור‪ ,‬ולדעת באמת‪.‬‬ ‫במבט קצת יותר פנימי‪,‬‬ ‫רהוטות ומלאות‪.‬‬ ‫אל מעבר לדיווחים‬ ‫מחזה מרגש במיוחד היה לראות את גל ההצטרפות‪ :‬דווקא‬ ‫סוגיה זו‪ ,‬שאינה מהקלות בש"ס‪ ,‬הצליחה לסחוף אחריה‬ ‫בעיצומו של המבחן כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הופיע‬ ‫ולתמונות‪ ,‬יודע‬ ‫בהדרו לכבד את המעמד ולהתרשם מעמלי התורה‪ .‬אד"ש‬ ‫שמאחורי כל פרט ופרט‬ ‫אברכים רבים‪ .‬לקראת המבחן הוכנה במיוחד חוברת‬ ‫ביקש כי בחורי הישיבה הבאים לקבל את ברכתו לקראת‬ ‫סיכום מרהיבה ובה ‪ 45‬שאלות חזרה ושאלות לחידודה‪,‬‬ ‫מסתתר עולם ומלואו‪.‬‬ ‫פתיחת הזמן‪ ,‬יבואו דווקא בשעה זו‪ ,‬למען יראו וילמדו‬ ‫לצד סיכום תמציתי של מהלך הסוגייה מראשיתה ועד‬ ‫ממראה האברכים הנבחנים ברצינות ובשקדנות‪.‬‬ ‫מאחורי שורה אחת‬ ‫סופה‪ .‬כל מי שמילא את המבחן בהצלחה זכה ב‪ 100-‬ש"ח‬ ‫בסיכום השנתי‪ ,‬מסתתר‬ ‫בטרם יצא מן האולם התבטא האדמו״ר שליט״א כי מחזה‬ ‫במתנה ללא הגרלה‪.‬‬ ‫זה מעניק לו כוחות מחודשים לקראת נסיעתו הקרובה‪,‬‬ ‫לו אברך שבשעה אחת‬ ‫וביציאתו שב והציץ פנימה‪ ,‬כמי שמבקש לנצור בליבו‬ ‫של לימוד קבוע מצא‬ ‫הטהור את התמונה הנפלאה של עמל התורה‪.‬‬ ‫אור חדש שהדליק‬ ‫את נשמתו ושינה את‬ ‫חודש כסליו‬ ‫הנתונים שהתקבלו לאחר סיום הבדיקה הדהימו את כל‬ ‫העוסקים במלאכה‪ :‬בכל אחד מהמסלולים נרשמה רמה‬ ‫חודש תשרי‬ ‫האווירה בביתו מן הקצה‬ ‫אל הקצה‪ .‬מאחורי יזמה‬ ‫מרשימה ויוצאת דופן של שליטה‪ ,‬זכירה‪ ,‬וחיבור עמוק‬ ‫מעל ‪ ₪ 50,000‬חולקו לעשרות נבחני 'יודעי‬ ‫אד"ש עצר את השירה בעיצומן של ההקפות שניות‬ ‫קטנה‪ ,‬עומד ילד רך‬ ‫לחומר הנלמד‪.‬‬ ‫תורתך'‬ ‫שפתאום מביט באביו‬ ‫בשבוע שלאחר המבחן פורסם מונולוג מרגש "ראיתי‬ ‫השנה החולפת נפתחה ברגע נדיר שנגע בכל לבבות אנ"ש‪ :‬בעיצומה של‬ ‫במבט מעריץ שנחרת‬ ‫ברחבי הארץ התקיימה חלוקת מלגות מכובדת ומעוררת‬ ‫טא ִטי" בשם ילד קטן שביקר בבית המדרש‪ ,‬אשר‬ ‫אותך‪ַ ,‬‬ ‫ההקפה השישית ב'הקפות השניות'‪ ,‬אחד מרגעי השיא של שמחת תורה‪ ,‬פתח‬ ‫בסכום כולל של יותר מ‪ 50,000-‬שקלים אשר הוענקו‬ ‫בליבו לעד‪ .‬מאחורי‬ ‫גרר אחריו הדים רבים‪.‬‬ ‫רבינו שליט"א בדברות קדשו‪ ,‬והשירה נעצרה באחת‪ .‬בקול מלא רגש פתח‬ ‫לנבחנים בשלושת המסלולים היוקרתיים‪ :‬כתר תורה‬ ‫הרצאה בערב גיבוש‪,‬‬ ‫הרבי בדברים קצרים על חשיבות היום‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫הלכה‪ ,‬כתר תורה ש"ס‪ ,‬ונזר הוראה‪.‬‬ ‫נמצא מי ששמע משפט‬ ‫"בזכות המסגרת של 'יודעי תורתך' גם אותם אלו מאנ"ש שאינם יושבי אהל‪ ,‬יכולים‬ ‫אחד‪ ,‬מילה אחת של‬ ‫לקבל על עצמם קבלות טובות של הוספה בלימוד התורה‪ .‬בפרט עכשיו שמתחילה‬ ‫חיזוק‪ ,‬שקנתה לה‬ ‫יוזמה מקורית ומלאת אור‬ ‫במהלך ימי החנוכה‪ ,‬הפתיעו נציגי ארגון 'יודעי תורתך'‬ ‫חודש חשוון‬ ‫שנה חדשה‪ ,‬הזמן‬ ‫ומתאים‬ ‫מוכשר‬ ‫שביתה בנפשו והעניקה‬ ‫את מתפללי השטיבלאך ברחבי‬ ‫לו כוחות לעמוד בכל‬ ‫הארץ‪ ,‬עם שי מיוחד ומרומם‪:‬‬ ‫ערכות ממותגות חולקו ללומדי 'קביעת עיתים'‬ ‫חדשה‬ ‫להתחלה‬ ‫פיתולי החיים‪.‬‬ ‫ביתר שאת וביתר‬ ‫מארז מהודר של נר חנוכה רבני‪,‬‬ ‫עם תחילת זמן החורף‪ ,‬לומדי קביעת עיתים בבני ברק‬ ‫הסיכום שלפנינו אינו‬ ‫עז!"‬ ‫גדול ומכובד‪ ,‬שחולק לכלל אנשי‬ ‫הופתעו למצוא על שולחנם ערכה מהודרת‪ :‬כוס זכוכית‬ ‫רק יומן אירועים‬ ‫שלומנו‪ ,‬כאות הערכה‪ ,‬עידוד‬ ‫מעוצבת‪,‬‬ ‫הוסיף‬ ‫רבינו‬ ‫ואמר כי כאשר‬ ‫כרונולוגי; הוא פסיפס‬ ‫וחיזוק לעמל התורה הקבוע‬ ‫ש ע ל י ה‬ ‫מרגש של רגעים קטנים‬ ‫בשעות הערב‪ .‬על המארז צורף‬ ‫ש ע ו ן‬ ‫קבלה‬ ‫מקבלים‬ ‫בשמיני עצרת‪ ,‬יש‬ ‫ומתוקים של שינוי שקט‬ ‫משפט קצרצר אך נוגע‪" :‬השעה‬ ‫ש מ ו ר ה‬ ‫סייעתא דשמיא‬ ‫ועוצמתי שנבנה יום‬ ‫הקבועה שלך ‪ -‬מאירה את הבית‬ ‫בדיוק על‬ ‫מעל לדרך הטבע‬ ‫אחר יום‪ .‬אז בואו ונצעד‬ ‫באור גדול!"‬ ‫זמן הלימוד‬ ‫לעמוד‬ ‫להצליח‬ ‫יחד בשבילי השנה‬ ‫ה ק ב ו ע‬ ‫בנוסף‪ ,‬פורסמה מודעה מיוחדת‬ ‫בה‪ ,‬ובזכות כל‬ ‫החולפת‪ .‬נביט בתמונות‪,‬‬ ‫והכיתוב‬ ‫לקראת ימי החנוכה "זכר‬ ‫“ ה ש ע ה‬ ‫הקבלות והרצונות הטובים נזכה לגאולה שלמה בקרוב‪ .‬הדברים‬ ‫נקרא בין השורות‪,‬‬ ‫לסביבונים"‪ ,‬שהציעה פתרון‬ ‫הכי חשובה‬ ‫הדהדו בעוצמה אדירה‪ ,‬וההשפעה לא איחרה לבוא‪ :‬רבים קיבלו‬ ‫ונרגיש כיצד מתוך‬ ‫פשוט ונגיש לכל אחד‪ :‬התחלה חדשה של פרק 'אלו‬ ‫ביום"‪ ,‬לצד‬ ‫על עצמם הצטרפות לארגון ולמבחנים‪ ,‬לקבוע עיתים לתורה‪.‬‬ ‫כל תחנה ותחנה בוקע‬ ‫דברים' במסכת פסחים‪.‬‬ ‫אור יקרות שלא תכבה‬ ‫הלוגו של ארגון 'יודעי תורתך'‪.‬‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫אספת נציגי 'יודעי תורתך'‬ ‫בתוך הכוס חיכתה להם הפתעה מתוקה קטנה; שוקולד‬ ‫עשרות אברכים נבחנו על אלפי דפי גמרא והלכה‬ ‫באווירה של שליחות ועשייה‪ ,‬נערכה אספת נציגי 'יודעי‬ ‫איכותי המזמין את הלומדים לקחת “פסק זמן” מהעולם‬ ‫מראות מרוממים נראו במבחני הארגון שנערכו בשלהי תשרי‪ .‬בעוד העולם‬ ‫תורתך' כהיערכות מקיפה לקראת תוכניות החורף‪.‬‬ ‫הסואן ולסור אל בית המדרש החמים ללימוד התורה‪.‬‬ ‫שבחוץ סוער‪ ,‬אצלנו ירד גשם של תורה‪ :‬עשרות אברכים גדשו את בית‬ ‫הנציגים דנו בדרכים חדשות להגדלת מעגל הלומדים‪,‬‬ ‫היוזמה‪ ,‬שנועדה להעצים את תחושת השליחות בלימוד‬ ‫המדרש כבר משעות הבוקר המוקדמות‪ ,‬כשהם מנצלים כל רגע פנוי לעוד‬ ‫טמ‬ ‫חמ‬ ‫של קדושה ויציבות רוחנית‪ ,‬שמקרין על הבית ועל כל‬ ‫לטעינה יומית‪ ,‬כאשר הלומד הופך למטען נייד של אור‪,‬‬ ‫לצד רעיונות מקוריים לריענון והגברת המוטיבציה‪.‬‬ ‫סביבתך"‪ ,‬נכתב במסר שנחקק עמוק בלבבות‪.‬‬ ‫המשפיע על כל סביבתו בכל מקום שאליו הוא הולך‪.‬‬ ‫חודש שבט‬ ‫בסיום האירוע קיבלו הנציגים כוסות זכוכית ממותגות‬ ‫לקראת סיום‪ ,‬התכנסו כולם סביב בעל המנגן ר' יצחק‬ ‫רבים ציינו במשוב שנשלח לאחר מכן‪ ,‬כי קיבלו‬ ‫של "יודעי תורתך" ומיני מתיקה‪ ,‬ויצאו נלהבים ומחוזקים‬ ‫אייזנטל שליט"א לזיץ הכנה לשבת קודש‪ ,‬כשהציבור‬ ‫על עצמם להצטרף לשיעור‪ ,‬לקבוע חברותא‪,‬‬ ‫ערב גיבוש מעצים לעמלים הקובעים עיתים לתורה‬ ‫לקראת פעילות חורף עמוסה ורבת זכויות‪.‬‬ ‫כולו מצטרף בשירה אדירה שסחפה את האולם‪.‬‬ ‫ולהוסיף קביעות בלימוד‪ .‬וכך‪ ,‬בלי הכרזות ובלי רעש‪,‬‬ ‫באולם 'שהחיינו' באשדוד התכנסו עשרות עמלי פרנסה‬ ‫הערב הזה הפך לרגע שבו משהו השתנה אצל כל אחד‬ ‫הקובעים עיתים לתורה לערב גיבוש מושקע ומרומם‪.‬‬ ‫חלוקה מיוחדת של גמרות "שפה ברורה"‬ ‫כאשר יצאו המשתתפים אל הלילה הירושלמי הצונן‪ ,‬איש‬ ‫מהם לא הרגיש את הקור‪ .‬בליבם פנימה דלקה אש יוקדת‪,‬‬ ‫ואחד מהמשתתפים בו‪.‬‬ ‫הערב נפתח‬ ‫במסגרת לימוד עמוד הקהילה בפרק "תמיד נשחט"‬ ‫אש של תורה‪ ,‬אש של אחוות חברים‪ ,‬ואש של קביעות‬ ‫בהרצאתו‬ ‫במסכת פסחים‪ ,‬יצאו בארגון "יודעי תורתך" ביוזמה‬ ‫עיתים‪ ,‬כזו ששום רוח שבעולם לא תוכל לכבותה‪.‬‬ ‫של ר' אהרן‬ ‫מיוחדת‪ :‬חלוקת חוברות גמרא מהדורת "שפה ברורה"‪,‬‬ ‫ככלי עזר ללימוד בהיר‪ ,‬נגיש ומעמיק‪.‬‬ ‫שמשם שואבים‪ :‬המבצע שכבש את אנ"ש לקראת‬ ‫חודש אדר‬ ‫זילבר‪ ,‬יועץ‬ ‫עסקי ומרצה‬ ‫רבים מהלומדים הגיעו לעמדות החלוקה המיוחדות‬ ‫פורים ופסח‬ ‫מ ב ו ק ש ‪,‬‬ ‫וקיבלו גמרא שהאירה את לימודם באור חדש‪.‬‬ ‫ערב גיבוש מרומם לאברכים עמלי התורה‬ ‫שידע לקחת‬ ‫זה התחיל כבשורה‪,‬‬ ‫עשרות אברכים מכל רחבי הארץ שהתורה היא מרכז‬ ‫שפת‬ ‫את‬ ‫והפך תוך ימים ספורים‬ ‫שותפות‬ ‫של‬ ‫ששוטף את כל ריכוזי‬ ‫לגל‬ ‫הווייתם‪ ,‬התכנסו לערב שכולו דיבוק חברים‪ ,‬גיבוש‬ ‫וחיזוק באולמי 'עטרת חיה' בירושלים‪.‬‬ ‫העולם העסקי‬ ‫ולתרגמה‬ ‫חודש טבת‬ ‫אנ"ש‪ .‬כאות הוקרה‬ ‫ל ש פ ת‬ ‫הסוגיות‪.‬‬ ‫השקת מערכת דיגיטלית חדשה‬ ‫לשותפי 'יודעי תורתך‪,‬‬ ‫ובכדי להקל על ההכנות‬ ‫הרה"צ רבי דוד דב שליט"א‪ ,‬רב דקהילתנו בביתר וראש‬ ‫תם סדר מילוי הדפים והרמת הטלפונים! ארגון 'יודעי‬ ‫לימי הפסח והניקיונות‪,‬‬ ‫כולל להוראה‪ ,‬הקריא את מכתב הקודש ששלח כ"ק מרן‬ ‫תורתך' השיק מערכת חדשה ומעוצבת בפלטפורמת‬ ‫ב'יודעי תורתך' בחרו‬ ‫רבנו שליט"א במיוחד עבור משתתפי הערב‪ ,‬ונשא דברי‬ ‫'נדרים פלוס'‪ ,‬המציגה את שלושת מסלולי המבחנים‬ ‫להעניק לשותפים מתנה יוקרתית ושימושית מאין כמוה‪:‬‬ ‫חיזוק נרגשים‪.‬‬ ‫בצורה ברורה ומפורטת‪ ,‬ולצידם טופס הרשמה אישי ונוח‬ ‫שואב ה‪'-‬סקולו' (‪ )SKULLO‬המהפכני‪.‬‬ ‫המאפשר לבחור מסלול‪ ,‬להוסיף בקשות מיוחדות ולציין‬ ‫פרטים‪.‬‬ ‫הרעיון היה פשוט‪ :‬בדיוק כפי שהתורה מנקה את הנפש‬ ‫י ת ב ר ך‬ ‫ה ש ם‬ ‫ב ע ז ר ת‬ ‫ומרוממת אותה‪ ,‬כך שואב ה'סקולו'‪ ,‬על דגמיו השונים‪,‬‬ ‫במקביל להשקת המערכת‪ ,‬נשלחו מכתבים אישיים‬ ‫יעניק לבית את הניקיון המושלם‪ ,‬העוצמתי והנוח‬ ‫לציבור בקריאה להצטרף לאחד מהמסלולים הקיימים‪,‬‬ ‫ביותר‪ .‬לשותפים ניתנה האפשרות לבחור משלל הדגמים‬ ‫מראות‬ ‫מתוך כוונה לחבר כל לומד למסגרת שתואמת את קצבו‪,‬‬ ‫בהתאם לרמת השותפות‪.‬‬ ‫הוד‬ ‫אופיו וסדר יומו‪ ,‬מבלי להמתין למחזור הבא‪.‬‬ ‫מערב‬ ‫גיבוש‬ ‫שיתוף פעולה ייחודי עם כולל מתיבתא להוראה‬ ‫ייחודי‬ ‫שנערך‬ ‫לעמלים‬ ‫העושים‬ ‫תורתם קבע‬ ‫שלוש שנות לימוד מדוקדק‪ ,‬שהתפרסו על פני עשרות‬ ‫חודש ניסן‬ ‫ומלאכתם‬ ‫עראי‬ ‫את שער הערב פתח בהרצאה מאלפת ומהפנטת הרב‬ ‫ד' שבט‬ ‫תשפ"ו‬ ‫סימנים ועיונים הלכתיים סבוכים‪ ,‬הגיעו לסיומן‪ :‬אברכי‬ ‫אשדוד‬ ‫ישראל דירנפלד שליט"א‪ ,‬מדריך חתנים נודע ור"מ‬ ‫כולל מתיבתא להוראה מודז'יץ בבני ברק סיימו את‬ ‫כי חג ה' לנו‪ :‬מעמדי סיום מסכת פסחים בכל רחבי‬ ‫בישיבה גדולה דחסידי בעלזא בחיפה‪ .‬בליווי מצגת‬ ‫לימוד הלכות יורה דעה חלק ב'‪.‬‬ ‫מרתקת שפרסה תובנות עומק‪ ,‬צללו האברכים אל נבכי‬ ‫הארץ‬ ‫הנפש והתקשורת האנושית‪ ,‬בשילוב טיפים מעשיים‬ ‫מיד עם סיום הלימוד נרקם שיתוף פעולה ייחודי עם‬ ‫לומדי 'עמוד‬ ‫ארגון 'יודעי תורתך'‪ ,‬במטרה למצות ככל האפשר את‬ ‫לקביעות עתים‪.‬‬ ‫הקהילה'‬ ‫ההישג ולקיים חזרה מלאה‪ ,‬מקיפה ויסודית על כל‬ ‫הגאון רבי משה איינפלד שליט"א‪ ,‬דיין בבית הדין 'נתיבות‬ ‫החומר בתוך חודשיים בלבד‪ .‬בתום תקופת החזרות עברו‬ ‫חתמו בערגה‬ ‫החיים'‪ ,‬הפך את האולם בן רגע לבית מדרש רוחש וסוער‪,‬‬ ‫הגאון רבי יצחק אברמוביץ שליט"א‪ ,‬דיין בבית דין‬ ‫האברכים מבחן בכתב מקיף ומסכם‪ ,‬שנערך על ידי הדיין‬ ‫ובעיניים‬ ‫בהציגו דיון הלכתי אקטואלי מהמציאות המורכבת של‬ ‫'הישר והטוב' בירושלים‪ ,‬המשיך את הערב עם שיעור‬ ‫הנודע הרה"ג ר' משה איינפלד שליט"א‪ .‬בדיקת המבחנים‬ ‫נ ו צ צ ו ת‬ ‫חיי היום‪-‬יום‪ ,‬אודות חליפה עם כסף שנזרקה לאשפה‪.‬‬ ‫תוסס ועכשווי שעסק בקניין רוחני וזכויות יוצרים‪ ,‬אשר‬ ‫העלתה הצלחה מרשימה ביותר‪ ,‬והאברכים זכו למתנה‬ ‫מסכת‬ ‫את‬ ‫עשרות מוחות חריפים ניסו לפצח את הסוגייה הסבוכה‪,‬‬ ‫סחף אחריו את הקהל‪.‬‬ ‫מכובדת בצדה‪ :‬מלגה גבוהה מטעם 'יודעי תורתך'‪.‬‬ ‫פ ס ח י ם ‪,‬‬ ‫כשהרב איינפלד מנצח על המקהלה ביד רמה‪ ,‬הופך סימני‬ ‫בהמשך כבו אורות האולם ועל המסך עלה סיפור חייו‬ ‫ב מ ע מ ד י‬ ‫בנוסף‪ ,‬התקיים מבחן בעל פה בבית כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫שאלה לסימני קריאה‪ ,‬ומזקק את הסוגייה לדינא דגמרא‪.‬‬ ‫המצמרר של ר' שרגי גשטטנר ז"ל‪ .‬זמר ואיש עסקים‬ ‫קידושא רבא‬ ‫שליט"א במעמד מלא הוד‪ ,‬שבו השתתפו אף תורמי‬ ‫מפוארים‬ ‫הרה"צ אהרן יהודה משה שליט"א‪ ,‬ראש הישיבה ורב‬ ‫מצליח‪ ,‬שביום בהיר חולל מהפך מהותי בחייו‪ ,‬והחליט‬ ‫הארגון‪ .‬הנבחנים גילו שליטה מדהימה ושלפו תשובות‬ ‫בכל ריכוזי‬ ‫קהילתנו הקדושה‪ ,‬נשא דברים חוצבים בעניין חשיבות‬ ‫לבחור בתורה‪ ,‬ולקבוע לה עיתים חוק ולא יעבור‪ .‬המסע‬ ‫ברהיטות‪ .‬אד"ש הביע את קורת רוחו והנאתו המרובה‬ ‫אנ"ש בשבת‬ ‫לימוד התורה וקביעות העיתים כעוגן בחיים‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬שהסתיים בטרגדיה הנוראה באסון מירון‪ ,‬המחיש‬ ‫משקידתם וידיעתם של האברכים‪ ,‬ובירך כל אחד באופן‬ ‫הגדול‪ ,‬שם התמזגה מתיקות התורה עם ניחוח הקדושה‬ ‫לאחר מכן הוקרן תיעוד מרגש על סיפור חייו של ר' שרגי‬ ‫יותר מכל נאום את הערך של כל דקה של לימוד‪.‬‬ ‫אישי בברכת הצלחה לרוב‪.‬‬ ‫של חג המצות הקרב ובא‪ .‬בכל מקום ומקום נערך‬ ‫גשטטנר ז"ל‪ .‬דמותו של הזמר ואיש העסקים המצליח‪,‬‬ ‫לאחר מכן נפתחה סעודת ליל שישי כיד המלך ממיטב‬ ‫קידושא רבא מפואר כיד המלך בהשתתפות אנשים נשים‬ ‫שביום בהיר עשה "סטופ" לכל זוהר העולם הזה ובחר‬ ‫מאכלי השבת‪ ,‬ערוכים בטוב טעם וביד רחבה במסורת‬ ‫וטף‪ ,‬כאשר בחלק מהמקומות אף הוזמנו בעלי דרשנים‬ ‫בתורה כמרכז חייו‪ ,‬הותירה את הקהל בנשימה עצורה‪.‬‬ ‫'יודעי תורתך'‪ .‬במהלך הסעודה נשאו דברים מנכ"ל‬ ‫להלהיב את הלבבות‪.‬‬ ‫מיד לאחר מכן נפתחה סעודת ליל שישי כיד המלך‬ ‫המוסדות הרב יחזקאל בקנרוט הי"ו‪ ,‬שהביא את ברכת‬ ‫חגיגת הסיום בבית המדרש הגדול בבני ברק נערכה‬ ‫שהוגשה בטוב טעם וביד רחבה‪ ,‬כמיטב המסורת של‬ ‫ההנהלה‪ ,‬וכן הרה"ח עזריאל יעקב לרנר שליט״א‪ ,‬יו"ר‬ ‫בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬אשר האציל מהודו‬ ‫'יודעי תורתך'‪ .‬במהלך הסעודה ביקש יו"ר הארגון הרה"ח‬ ‫ארגון 'יודעי תורתך'‪.‬‬ ‫על המעמד כולו‪.‬‬ ‫עזריאל יעקב לרנר שליט"א‪ ,‬לעצור ולהצדיע לכלל נציגי‬ ‫הערב נחתם בזיץ מרומם עם בעל המנגן ר' הלל פלאי‬ ‫רגע השיא היה כאשר רבינו שליט"א סיפר ברבים אודות‬ ‫'יודעי תורתך' העושים לילות כבמים כדי להגדיל תורה‬ ‫שליט"א‪ ,‬בשירת נשמה עמוקה ונוגעת‪ ,‬בליווי קלידים‬ ‫החלטתו האישית להצטרף ללומדים‪ .‬במילים שיצאו‬ ‫ולהאדירה בכל ריכוזי אנ"ש‪.‬‬ ‫מרומם‪ .‬כאשר בין ניגון לניגון‪ ,‬השחיל מילים רוויות לב‬ ‫מן הלב ונכנסו אל הלב‪ ,‬הכריז רבינו‪" :‬כאשר התחילה‬ ‫בסיום הסעודה חולקה לכל משתתף תשורה אישית‬ ‫ודמע על הזכות והאחריות לקבוע עיתים בלב ובנפש‪.‬‬ ‫ההתעוררות בקהל אנ"ש בעניין קביעות עתים לתורה‪,‬‬ ‫ויוקרתית‪ :‬מטען נייד מהודר‪ ,‬אליו צורף מכתב מרגש‬ ‫קרוב לחצות הלילה‪ ,‬נחתם הערב המרומם‪ ,‬כאשר כל‬ ‫קבלתי על עצמי ללמוד מסכתות ר"ה‪ ,‬יומא‪ ,‬וסוכה‬ ‫שדימה את לימוד התורה למטען רוחני המטעין את הנשמה‬ ‫אחד מהמשתתפים קיבל תשורה מיוחדת‪ :‬מטען נייד‬ ‫במהלך הימים שבין ר"ח אלול לחג הסוכות‪ .‬אבל אחר‬ ‫ואת הבריאה כולה‪" .‬אתה עצמך הופך להיות 'מטען נייד'‬ ‫מהודר מלּווה במכתב קצר ונוגע שדימה את שעת הלימוד‬ ‫אנ‬ ‫נ‬ ‫הנדל"ן'‪.‬‬ ‫לצאת במחווה של הערכה מידית מבלי להמתין להגרלה‬ ‫ההיענות האדירה למבחנים וגל ההצטרפות של הלומדים‬ ‫כך נמלכתי בדעתי; אין זה דומה כלל למי שזכה ללמוד‬ ‫בדבריו‬ ‫הגדולה של סוף החודש‪.‬‬ ‫החדשים‪ ,‬הוחלט להנגיש את קניין התורה לקצב של שנת‬ ‫מסכת סוכה 'ישר והפוך' בידיעה והבנה ברורה‪ .‬בוודאי‬ ‫נ י ת ח‬ ‫בצעד של הפתעה הוכרז על קיום הגרלת פתע מיוחדת‬ ‫תשפ"ו עם השקת פלטפורמה טלפונית חדשה ששינתה‬ ‫שהמסגרת של 'יודעי תורתך' עדיפה הרבה יותר‪ ,‬ועל כן‬ ‫את שוק‬ ‫במינה‪ ,‬שכל כולה קניין של תורה‪ .‬הפרס שנבחר הוא‬ ‫את חוויית המבחן‪ .‬המטרה ברורה‪ :‬לאפשר לכל לומד‪,‬‬ ‫קבלתי על עצמי כעת להצטרף למסגרת זו עם התחלת לימוד‬ ‫הנדל"ן‬ ‫ארבעה סטים מכובדים ומרשימים של משניות "פרקי‬ ‫בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬לוודא שהסוגייה מונחת אצלו בכיס‪,‬‬ ‫מסכת ראש השנה‪ ,‬דבר יום ביומו"‪.‬‬ ‫הנוכחי‬ ‫אבות" מבית מתיבתא (‪ 6‬כרכים מפוארים בכל סט)‪ ,‬בשווי‬ ‫בצורה קלה‪ ,‬זמינה ומהירה‪.‬‬ ‫הדברים הדהדו בחלל בית המדרש בעוצמה אדירה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לאן‬ ‫מאות שקלים לכל סט‪.‬‬ ‫המבחן האמריקאי המוכר והאהוב הפך לממשק קולי‬ ‫אפשר היה להרגיש באוויר את ההתרגשות הגואה ואת‬ ‫ל א ח ר‬ ‫ידידותי המציג את השאלות בטלפון‪ ,‬המאפשר לקבל‬ ‫הרטט שעבר בקהל למשמע דברי הקודש‪ ,‬שנתנו משנה‬ ‫הגזירות‬ ‫ציון מיידי ולהיכנס אוטומטית למעגל הזכאים להגרלות‬ ‫תוקף וחשיבות לכל עמל הלימוד של 'עמוד הקהילה'‪.‬‬ ‫החדשות‬ ‫על עולם‬ ‫חודש סיוון‬ ‫הפרסים היקרות של 'עמוד הקהילה'‪.‬‬ ‫גל אדיר של הצטרפות למסכת החדשה ב'עמוד‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫ׁ‬ ‫הקהילה'‬ ‫ו ח ש ף‬ ‫סיפורים‬ ‫ֶש ָ ּל ְך ִהיא‪ :‬חלוקת עוגות גבינה לנשות אנ"ש‬ ‫קניין של אמת‬ ‫לאחר הסיומים המרוממים של מסכת פסחים‪ ,‬שנחגגו‬ ‫מאחורי השעות הארוכות של עמל התורה בבתי המדרש‪,‬‬ ‫מדהימים‬ ‫עומדים בני הבית אשר מאפשרים להניח מאחור את‬ ‫עשרות אברכים נבחנו בהצלחה במבחני 'יודעי‬ ‫ברוב עם ובקידושא רבא בכל שטיבל‪ ,‬גל אדיר של‬ ‫הצטרפות שוטף את היכלי התורה עם תחילת הלימוד‬ ‫א ל י ה ם‬ ‫שאון העולם ולשקוע בדף הגמרא‪.‬‬ ‫תורתך'‬ ‫במסכת ראש השנה‪.‬‬ ‫נ ח ש ף‬ ‫עשרות רבות של אברכים‪ ,‬עמלי תורה ובעלי בתים‬ ‫כאות הוקרה והערכה‪ ,‬הפתיעו בהנהלת הארגון ביוזמה‬ ‫בכל השטיבלאך נראו עשרות אברכים‪ ,‬חלקם לאחר יום‬ ‫במסגרת‬ ‫כאחד‪ ,‬התייצבו ביום חמישי כ"ט בניסן‪ ,‬באולם שעל ידי‬ ‫מקורית ויוצאת דופן‪ :‬חלוקה מיוחדת של עוגות גבינה‬ ‫עבודה מתיש‪ ,‬המתיישבים בכוחות רעננים ללמוד את‬ ‫עבודתו‬ ‫ביהמ"ד ביאלה בבני ברק‪ ,‬והפכו את המקום לתל תלפיות‬ ‫מיוחדות‪ ,‬עשירות ויוקרתיות שנאפו לכבוד חג השבועות‬ ‫ה'עמוד'‪ .‬החיזוק העצום ניכר בכל פינה‪ ,‬כשהיכלי בתי‬ ‫א ו ד ו ת‬ ‫של עמל‪ ,‬יגיעה וסיפוק רוחני‪.‬‬ ‫עבור נשות הלומדים‪.‬‬ ‫החסידים מהדהדים מקול התורה‪.‬‬ ‫אברכים‬ ‫שוויתרו‬ ‫אל השי המתוק והמכובד צורף מכתב מרגש ומיוחד במינו‬ ‫כדי להקל על הלומדים ולהבטיח שכל אחד יוכל לרכוש‬ ‫להוריהם ההון העצמי‪ ,‬וזכו לסיפורי הצלחה מדהימים‪.‬‬ ‫אשר הותיר רושם כביר ופתח את הלבבות‪ .‬המכתב הביא‬ ‫את המסכת בידיעה ברורה ובנעימות‪ ,‬נשלחו בימים‬ ‫את רעיונה של רחל אמנו‪ ,‬אשת התנא רבי עקיבא‪ ,‬אשר‬ ‫האחרונים לכל בתי המדרש משלוחי גמרות חדשות‪,‬‬ ‫בסיום הרצאה זו‪ ,‬ניגשו לתוכנית הבאה בכנס‪ ,‬תוכנית‬ ‫חיכתה במסירות עשרים וארבע שנים עד שבעלה חזר‬ ‫שיועמדו לרשות הלומדים בכל היכלי השטיבלאך‪ ,‬וכן‬ ‫שנערכה לראשונה בציבור החרדי‪ ,‬והושקעו בה עמל‬ ‫עם רבבות תלמידים‪ ,‬ואמר עליה את המשפט ששינה את‬ ‫חוברות עזר 'שפה ברורה'‪ ,‬הכלי המושלם להבנה בהירה‬ ‫ומחשבה רבה‪ .‬הפעם לא היה זה פאנל על השקעות בשוק‬ ‫העולם‪" :‬שלי וגם שלכם ‪ -‬שלה הוא"‪.‬‬ ‫של הסוגיות‪.‬‬ ‫ההון או הנדל"ן‪ ,‬אלא פאנל מסוג אחר‪ :‬עושים עסקים‬ ‫עם התורה‪ ,‬כך שמו‪ .‬פאנל סוער ומרתק עם אנשי עסקים‬ ‫הנציגים המסורים בכל שטיבל עשו עבודה נפלאה‪ ,‬ועמדו‬ ‫ערב גיבוש מרומם במוצא העתיקה‬ ‫לימין כל מבקש כדי להצמיד חברותא ולהבטיח קביעות‬ ‫מובילים שחושפים על הבמה את הנוסחה להצלחה‬ ‫רחובותיה השוממים של מוצא העתיקה התמלאו בעשרות‬ ‫בלב ובנפש‪ .‬איש לא נשאר מאחור‪ ,‬ובערים בני ברק‬ ‫בעסקים בלי להזניח לרגע את לימוד התורה הקדושה‪.‬‬ ‫א ב ר י ם‬ ‫ופתח תקווה נוסדו שיעורים חדשים‪.‬‬ ‫אל הבמה עלו הר"ר נפתלי צויבל הי"ו‪ ,‬קבלן בנייה בסדר‬ ‫חסידיים‪.‬‬ ‫גודל עצום‪ ,‬שבשנים האחרונות מסר למעלה ממאה‬ ‫כחלק מהרצון להוסיף חשק והצלחה‪ ,‬רבים הצטרפו‬ ‫הרחובות‬ ‫הרצאות ברחבי הארץ בנושא זה‪ ,‬ואיתו הר"ר נפתלי‬ ‫למערך המבחנים בזכות המהפכה במערך‪ ,‬כאשר‬ ‫שרגילים‬ ‫צוויבל הי"ו‪ ,‬מגדולי היזמים בציבור החרדי‪ ,‬אשר למרות‬ ‫לראשונה ניתן היה לבחור בין המבחן הרגיל למבחן‬ ‫ל א ר ח‬ ‫שלל עיסוקיו‪ ,‬לומד עד השעה ‪ 2‬בצהריים בישיבת 'מיר'‪.‬‬ ‫המעמד הכביר סיכם חצי שנה של התמדה בלתי פוסקת‪.‬‬ ‫אמריקאי מהיר‪ ,‬שהוסיף חשק אדיר לכלל הלומדים‪.‬‬ ‫בדרך כלל‬ ‫עשרות מהנבחנים בחרו לשלב בין תוכנית 'עמוד‬ ‫כדי לתת את הכבוד הראוי לעמלי התורה‪ ,‬המשתתפים‬ ‫שניהם שיתפו בשלל תובנות מרתקות מזווית מבטם‬ ‫תורמים‬ ‫הקהילה' למסלולי היוקרה של 'כתר תורה'‪ ,‬ולצידם‪,‬‬ ‫במבחנים נכנסו להגרלות על מכשירי טלפון מקצועיים‬ ‫כאילי נדל"ן‪ ,‬וסיפקו הצצה מרגשת ביותר כיצד‬ ‫בסכומים‬ ‫בלטו נבחני מסלול 'נזר הוראה' אשר סיכמו בבהירות חצי‬ ‫כאות הערכה‪.‬‬ ‫אמורה להיראות סדר יומו של אברך העמל לפרנסתו‪.‬‬ ‫נכבדים‬ ‫מהלכות שבת במבחן מקיף של ‪ 21‬שאלות עומק‪ .‬הידיעה‬ ‫המשתתפים ישבו בפיות פעורים‪ .‬נדהמים לגלות מושגים‬ ‫עבור שלל‬ ‫הברורה והשקט המופתי ששרר בהיכל העידו יותר מכל‬ ‫אחרים לתורה ועבודה‪ ,‬מאנשים שמגלגלים מיליארדים‬ ‫מגביות‬ ‫במשך השנה כולה‪.‬‬ ‫ודינרים‪,‬‬ ‫ארחו עתה‬ ‫על ההכנות המדוקדקות ושאלות החזרה המותאמות‬ ‫שליוו את כולם בשבועות האחרונים בדרך לקניין הנצחי‪.‬‬ ‫חודש אייר‬ ‫מורינו ראש הישיבה שליט"א‪ ,‬דיבר במעלת קביעת‬ ‫הרגע המרגש והמרטיט ביותר במעמד היה לראות‬ ‫העיתים לתורה בכל מצב‪ .‬ואחריו עלה אל הבמה המג"ש‬ ‫ע ש ר ו ת‬ ‫אברכים רבים שהגיעו להיכל ללא תכנון מוקדם להיבחן‪,‬‬ ‫המהפכה שחיכינו לה‪ :‬שבוע חזרה בלי להפסיק את‬ ‫אברכים‬ ‫הרה"ח אוריאל רוטנברג שליט"א‪ ,‬שסיכם את ‪ 2‬דפי‬ ‫אך לא יכלו לעמוד בפני המראה המרומם‪ .‬כשראו את‬ ‫הלימוד!‬ ‫השבוע בצורה נפלאה יחד עם המשתתפים‪ .‬בעוד הציבור‬ ‫ע מ ל י‬ ‫פ ר נ ס ה‬ ‫מבחני מסכתות סוכה ופסחים‪ ,‬אותן למדו במסירות‬ ‫בהתייעצות עם אד"ש שנתן את הסכמתו וברכתו‪ ,‬מתוך‬ ‫עסוק בתפילה‪ ,‬הועמדו שולחנות עגולים עמוסים בכל‬ ‫הקובעים‬ ‫במהלך השנה האחרונה‪ ,‬ניצתו עיניהם בדחף פנימי‪,‬‬ ‫מטרה לשמר את ה'חיות' והרציפות‪ ,‬הוחלט על שינוי‬ ‫טוב בסעודה עשירה ומפנקת עם מטעמי ליל שישי‬ ‫ע י ת י ם‬ ‫והתיישבו למלא את המבחנים בתשובות שוטפות‪.‬‬ ‫מהפכני בסדרי הלימוד‪ :‬מעתה‪ ,‬לא מפסיקים את רצף‬ ‫איכותיים‪ ,‬כיד המלך‪ ,‬ומלצרים שעמדו הכן לשרת את‬ ‫לתורה מידי‬ ‫המבחנים עצמם בוקרו על ידי תלמידי חכמים ומורי‬ ‫הלימוד! הלימוד היומי ממשיך כסדרו‪ ,‬עמוד ליום‪ ,‬מתוך‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫יום ביומו‪.‬‬ ‫הוראה מובהקים‪ ,‬שציינו לשבח את הרמה התורנית‬ ‫אותה חיות של התחדשות‪ .‬במקביל לכך‪' ,‬שבוע החזרה'‬ ‫בעיצומה של הסעודה עברו לשלב הבא‪ :‬זיץ ליל שישי‬ ‫שעד כה היה במסגרת סדרי הלימוד‪ ,‬הועבר לאחריות‬ ‫האווירה‬ ‫הגבוהה שהופגנה על ידי הנבחנים‪ ,‬ולאחריהם חולקו‬ ‫חוויתי וסוחף עם המשפיע המפורסם הרה"ג חיים יצחק‬ ‫הלומדים עצמם במסגרת זמנם האישי‪.‬‬ ‫הייחודית‬ ‫מלגות עידוד בשווי עשרות אלפי שקלים כדרבון והערכה‬ ‫קאפ שליט"א‪ ,‬לקראת חג השבועות‪ .‬הרב קאפ‪ ,‬בדרכו‬ ‫ליגיעה הרבה‪.‬‬ ‫המיוחדת ונוטפת החן‪ ,‬התמקד בחשיבות קביעת העיתים‬ ‫של המקום‪ ,‬המשלבת היסטוריה יהודית רבת שנים עם‬ ‫ת ק י ש ו‬ ‫לתורה ובהשפעתה על כל בני הבית‪ .‬את דבריו תיבל‬ ‫נוף הרים פסטורלי‪ ,‬היוותה את הרקע המושלם לערב של‬ ‫ותצליחו‪:‬‬ ‫בניגוני דבקות מעוררים‪ .‬כל אחד ניצל את הרגעים‬ ‫המרוממים בכדי להעתיר בתפילה עליו ועל צאצאיו‪,‬‬ ‫התעלות וחיבור‪ ,‬כאשר אפילו קצב הנשימה‪ ,‬באופן בלתי‬ ‫מודע‪ ,‬התחיל לנשום בקצב אחר‪ ,‬רגוע ושליו יותר‪.‬‬ ‫פתאום יבוא‬ ‫מ ע ר כ ת‬ ‫המבחנים‬ ‫בעודם מעלים על נס שעתה הוא ערב ר"ח סיוון מוקדם‪,‬‬ ‫בבית הכנסת העתיק חיכתה למשתתפים קבלת פנים‬ ‫הגרלת פתע לנבחני 'עמוד הקהילה'‬ ‫האמריקאים‬ ‫זמן מסוגל לתפילה על הבנים‪.‬‬ ‫מכובדת בדמות מיני מזונות ומגדנות בהרחבה גדולה‬ ‫ההתלהבות שאפפה את קהילתנו הקדושה עם תחילת‬ ‫בכדי להשיב את הנפש אל ההווה‪.‬‬ ‫ע ו ב ר ת‬ ‫בשעת לילה מאוחרת התפזרו המשתתפים כשהראש‬ ‫הלימוד במסכת ראש השנה הצליחה להפתיע את כולם‪.‬‬ ‫עמוס בתובנות מרעישות‪ ,‬הלב מוצף ברגשי קודש‪ ,‬והגוף‬ ‫הערב המיוחד נפתח בהרצאה קצרה מפי יועץ הנדל"ן‬ ‫כאשר במשרדי המערכת הצטברו בזה אחר זה קרוב‬ ‫לטלפון‬ ‫כולו מלא בחיות חדשה‪.‬‬ ‫הר"ר יעקב ריניץ הי"ו בנושא 'מאחורי הכותרות של עולם‬ ‫למאה טפסי מבחנים‪ ,‬כבר לא יכלו לעמוד מנגד‪ ,‬והוחלט‬ ‫ב ע ק ב ו ת‬ ‫גנ‬ ‫בנ‬ ‫הרב קאפ הוסיף והביא עובדות מאלפות מגדולתם של‬ ‫תשעה קבין של חכמה‪ :‬אברכי 'נזר הוראה' העפילו‬ ‫צ ד י ק י‬ ‫חודש אלול‬ ‫לשלב המבחן התשיעי‬ ‫חודש תמוז‬ ‫ה ד ו ר ‪,‬‬ ‫למעלה ממניין אברכים המשתתפים בתוכנית היוקרתית‬ ‫והזכיר כי‬ ‫חוברת הלכות ומנהגים לחודש תשרי מבית 'יודעי‬ ‫מגמה חדשה לנבחני הכוללים ומהפכה בהיקף‬ ‫'נזר הוראה' נבחנו על המבחן התשיעי בסדרה‪ ,‬והפעם על‬ ‫כוחם‬ ‫כל‬ ‫תורתך'‬ ‫הלכות שבת מתוך חלק 'אורח חיים'‪.‬‬ ‫הדפים!‬ ‫וברכותיהם‬ ‫איך נכנסים לחודש תשרי מוכנים יותר? ואיך הופכים את‬ ‫הנהלת 'יודעי תורתך' הכריזה על שני צעדים משמעותיים‬ ‫של אדירי‬ ‫ארוכות‬ ‫שעות‬ ‫לאחר‬ ‫חודש תשרי על שלל ימיו הקדושים‪ ,‬למסע מרומם‪ ,‬בהיר‬ ‫להרחבת שורות הנבחנים‪ ,‬מתוך שאיפה עמוקה להקל על‬ ‫ה ת ו ר ה‬ ‫כתיבה‬ ‫של‬ ‫ורצופות‬ ‫ומחובר יותר?‬ ‫הלומדים‪ ,‬ולסייע בהצלחתם‪.‬‬ ‫ל פ ע ו ל‬ ‫מאומצת‪ ,‬יצאו הנבחנים‬ ‫ישועות‬ ‫בכדי לתת מענה בדיוק‬ ‫בתחושת סיפוק אדירה‪,‬‬ ‫הבשורה‪,‬‬ ‫במרכז‬ ‫מעל הטבע‬ ‫לשאלות הללו‪ ,‬יצאה לאור‬ ‫מגמה‬ ‫נפתחה‬ ‫כשהם מעידים על מבחן‬ ‫להינצל‬ ‫חוברת הלכות ומנהגים‬ ‫וחדשנית‬ ‫ייחודית‬ ‫מקיף‪ ,‬מלא וגדוש אשר‬ ‫רע‪,‬‬ ‫מכל‬ ‫לחודש תשרי מבית 'יודעי‬ ‫לאור הביקוש הרב‪ ,‬נפתחה מגמת מבחנים חדשה‪ ,‬שנועדה לחבר בין סדר‬ ‫הנועדה לחבר באופן‬ ‫הלימוד היומיומי של האברכים בכוללים לבין מסגרת מבחני 'כתר תורה'‪:‬‬ ‫דרש מהם להביא לידי‬ ‫נובעים‬ ‫תורתך' המחולקת באופן‬ ‫במבחני תשרי‬ ‫ישיר ומלא בין סדר‬ ‫נבחנים על הנלמד בכולל במהלך זמן קיץ וחודש אלול‪.‬‬ ‫ביטוי את היקף הידיעות‬ ‫משעת הרצון הכבירה של סיום מסכת‪ .‬דבריו המפעימים‬ ‫מופתי לפי סדר יומי‪ .‬בכל‬ ‫במבחני ניסן‬ ‫הלימוד היומיומי של‬ ‫העצום שרכשו לאורך‬ ‫השאירו רושם עז על המשתתפים‪.‬‬ ‫יום רוכזו ההלכות והמנהגים‬ ‫נבחנים על הנלמד בכולל במהלך זמן חורף‪.‬‬ ‫האברכים בכוללים‬ ‫במטרה להפוך את עמל התורה היומיומי לקניין נצחי‪.‬‬ ‫חודשי החזרה האחרונים‪.‬‬ ‫הנוגעים לאותו יום‪ ,‬על‬ ‫מסגרת‬ ‫לבין‬ ‫כיסופי אנ"ש לטעום מרוממות הימים הנוראים תורגמו‬ ‫הצטרף עכשיו בעמדות 'נדרים פלוס' או בטלפון‬ ‫המסקנה שצפה ועלתה‬ ‫פי תורתם של רבותינו‬ ‫‪03-50-55660‬‬ ‫המבחנים‪.‬‬ ‫להפתעת הערב‪ :‬המקהלה‪ ,‬יחד עם הסולן בעל המנגן הרב‬ ‫מיום זה הייתה חד‬ ‫הקדושים‪ .‬כך‪ ,‬במקום לדפדף‬ ‫בברכת התורה‬ ‫ארגון 'יודעי תורתך'‬ ‫סיני ברמץ הי"ו‪ ,‬פתחה בתוכנית מרגשת בשם 'מודז'יצע‬ ‫משמעית‪ :‬הדרך שלהם‬ ‫לצד פתיחת המגמה‬ ‫ולחפש‪ ,‬ניתן היה לפתוח את‬ ‫מענועטן'‪.‬‬ ‫פורסמה‬ ‫החדשה‪,‬‬ ‫החוברת בכל יום ולהתכונן‬ ‫להוראה בישראל איננה‬ ‫במשך ארבע‪-‬עשרה דקות תמימות נעה האווירה בין‬ ‫בשורה דרמטית שפתחה לרווחה את השערים בפני‬ ‫כראוי ליום שלפניו‪.‬‬ ‫עוד יעד רחוק וערטילאי‪,‬‬ ‫כיסופים לדבקות עילאית‪ .‬ניגוני הרגש והנוסח הקדוש‬ ‫לומדים רבים נוספים‪ :‬היקף הלימוד בכל יחידה ומבחן‬ ‫לצד ההלכות והמנהגים‬ ‫אלא מציאות מוחשית שנכתבת בכל יום מחדש מתוך‬ ‫של ימי הרחמים והסליחות הרעידו את מיתרי הלב‪.‬‬ ‫יעמוד על כ‪ 10-‬דפי גמרא ‪ /‬שו"ע (צורת הדף) בלבד‪ ,‬במקום‬ ‫כללה החוברת גם זמני היום‪ ,‬תוכנית עמוד הקהילה‪,‬‬ ‫עמל התורה‪.‬‬ ‫ראשים נשענו לאחור‪ ,‬ודמעות חצופות זלגו בזוויות‬ ‫‪ 15‬דפים כפי שהיה נהוג עד כה‪.‬‬ ‫וסדר החזרות‪ ,‬שהפכו אותה למדריך שימושי שליווה את‬ ‫העיניים באווירה זכה של חרדת קודש וגעגוע ליוצר כל‪.‬‬ ‫הציבור לאורך החודש‪.‬‬ ‫עונים וזוכים בסעודת שבת לכל המשפחה‬ ‫צעד מבורך זה נעשה לאחר חשיבה מעמיקה והקשבה‬ ‫עם סיום הפרק המוזיקלי‪ ,‬שררה באולם דממה מוחלטת‬ ‫הנהלת יודעי תורתך' הכריזה על מבצע מקורי ומעורר‬ ‫יתרה לרחשי לב הציבור‪ ,‬במטרה להפוך את המבחנים‬ ‫של התעלות‪ ,‬ותחושה זכה וטהורה נחתה על הלבבות‪.‬‬ ‫שישו ושמחו‪ :‬מעמד רב הוד לציון סיום מסכת‬ ‫עניין לשמירת הרצף והקביעות בלימוד לקראת ימי בין‬ ‫לנגישים‪ ,‬שווים לכל נפש ומאפשרים חזרה יסודית‬ ‫ֹ ׁ ׁ‬ ‫ראש השנה‬ ‫ומעמיקה על החומר הנלמד‪.‬‬ ‫ראש ַה ּ ָשנָ ה לַ ּ ְמלָ כִ ים‬ ‫הזמנים‪ .‬כל העונים על מבחני 'עמוד הקהילה' במהלך ימי‬ ‫מעמד אדיר ורב רושם נערך לציון סיום מסכת ראש‬ ‫בין הזמנים‪ ,‬נכנסו אוטומטית להגרלה מיוחדת ויוקרתית‪:‬‬ ‫אחריו הגיע רגע השיא של המעמד‪ ,‬כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫סעודת ליל שבת מלאה ועשירה לכל המשפחה ברמה‬ ‫השנה שנלמדה על ידי כלל אנ"ש דבר יום ביומו‪ .‬מעמד‬ ‫שליט"א שסיים את המסכת יחד עם כלל אנ"ש‪ ,‬פתח‬ ‫באמירת ה'סיום' מתוך דפי ה'הדרן' המהודרים שחולקו‬ ‫שהוכיח קבל עם ועולם את עוצמתה של תקנת 'עמוד‬ ‫הקהילה' שייסד כ"ק מרן רבינו שליט"א‪ ,‬ואת החיבור‬ ‫הגבוהה ביותר‪ ,‬ובשווי ‪ 120‬ש"ח לכל נפש‪ .‬ההגרלה גררה‬ ‫אחריה התלהבות רבה והביאה לחיזוק אדיר‪.‬‬ ‫חודש אב‬ ‫לנוכחים‪ .‬ברגעים שלפני אמירת ה'הדרן'‪ ,‬פתח כ"ק מרן‬ ‫רבינו שליט"א בקול חנוק מבכי באמירת פרק תהילים‬ ‫הפנימי לעמלה של תורה‪.‬‬ ‫ועדה מכינה התכנסה לתכנון מעמד סיום מסכת‬ ‫'שיר המעלות' פסוק בפסוק‪ ,‬בנוסח המרטיט של הימים‬ ‫בשעה היעודה‪ ,‬נראו המוני החסידים נוהרים אל ההיכל‪.‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫הנוראים‪ ,‬לרפואת היניק פלוני בן אסתר ולרפואת שאר‬ ‫כבר בכניסה נעתקה הנשימה מפי הבאים‪ .‬האולם המוכר‬ ‫לקראת סוף זמן קיץ ועם ההתקרבות מעמד הסיום הגדול‬ ‫אנ"ש הזקוקים לרפואה‪.‬‬ ‫לבש פנים חדשות כליל עד שלא ניתן היה לזהות את‬ ‫של מסכת ראש השנה החלו ההכנות הקדחתניות‪.‬‬ ‫המקום‪ :‬וילונות קטיפה עשירים עיטרו את הכתלים‪,‬‬ ‫עם אמירת ה'קדיש' שלאחר הסיום‪ ,‬התפרצה השמחה‬ ‫כדי להעמיד את המעמד על תילו בצורה המכובדת‬ ‫נברשות יוקרתיות הפיצו אור יקרות רך וזך‪ ,‬והעיצוב‬ ‫בכל עוזה‪ .‬התרגשות שהצטברה בקהל הפכה בבת אחת‬ ‫והמפוארת ביותר‪ ,‬ועדה מכינה מיוחדת החלה בישיבות‬ ‫המרהיב כולו הוקם בטוב טעם ובהשקעה עצומה כדי‬ ‫לפרץ של שמחה טהורה‪ .‬התזמורת פצחה בניגוני שמחה‬ ‫לחלוק כבוד מלכים לתורה הקדושה וללומדיה‪.‬‬ ‫וריקודים‪ ,‬וההיכל כולו הפך לדבוקה אחת של אש קודש‪.‬‬ ‫זקנים לצד אברכים צעירים‪ ,‬ובחורי חמד לצד עמלי‬ ‫כפיים‪ ,‬התיישבו שכם אל שכם לסעודת מצווה וראש‬ ‫חודש כיד המלך‪ .‬צוות הקייטרינג הגיש לכל משתתף‬ ‫סעודת גורמה עשירה ויוקרתית בהגשה אישית רוויית‬ ‫מלכות‪ .‬המנחה הר"ר שמואל יעקב קרימלובסקי שליט"א‬ ‫מביתר פתח את המעמד ובדברים היוצאים מן הלב עמד‬ ‫על מהות השמחה גם עבור אלו שלא זכו לסיים את‬ ‫המסכת כולה‪.‬‬ ‫אחריו כובד לעלות לדוכן הנואמים בן אד"ש‪ ,‬הרה"צ‬ ‫מהפכת ה'מזומנים' הגיעה ללומדי ההלכה‬ ‫שמואל אליהו שליט"א‪ ,‬חבר הנהלת 'יודעי תורתך'‪ ,‬אשר‬ ‫לאחר שנבדקה ונוסתה בהצלחה רבה בהיכלי כוללים‬ ‫ריתק את הציבור בדברות פיו‪ .‬המסר שעלה מהדברים‬ ‫רבים ברחבי הארץ וזכתה לתגובות נלהבות ולסיפוק‬ ‫היה חד כתער‪ :‬לפעמים אדם חושש שהוא מפסיד בגלל‬ ‫עצום בקרב לומדים יצאה לדרך מבית 'יודעי תורתך'‬ ‫קביעת עיתים לתורה‪ ,‬אך האמת הברורה היא שמי‬ ‫תוכנית חדשה לידיעת הלכות יורה דעה חלק ב' בעל‪-‬פה‬ ‫שקובע עיתים לתורה ‪ -‬אינו מפסיד דבר!‬ ‫בשיטת 'מזומנים'‪ ,‬עם מתן שכרה בצידה‪.‬‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ִש ְמע ּו נָ א ַר ּבו ַתי‬ ‫התוכנית נולדה כמענה לצורך עז שעלה מהשטח‪ ,‬לאחר‬ ‫תכנון אינטנסיביות‪ ,‬ועמלה על גיבוש התוכנית המלאה‪,‬‬ ‫שרבים מאברכי אנ"ש נבחנו בהיקף עצום של ידיעות‬ ‫בשלב זה חילק רבינו שליט"א בקבוקי יין לנציגים‬ ‫בהתרגשות רבה קיבל הציבור את אורח הכבוד‪ ,‬המשפיע‬ ‫בחירת המיקום המתאים ופרטי הלוגיסטיקה המורכבים‪,‬‬ ‫ונוצר בקרבם צורך אמיתי לשמר את החומר הנלמד‬ ‫ולציבור לברכת 'לחיים'‪ ,‬ושיתף את הנוכחים בסיפור‬ ‫הרה"ג חיים יצחק קאפ שליט"א‪ ,‬אשר במתק שפתיו‬ ‫במטרה להעניק ללומדים אירוע מרשים וראוי שיבטא‬ ‫באמצעות תוכנית חזרות שבועית בהספק קבוע ואחיד‬ ‫מאלף בנחיצות התמיכה בארגון 'יודעי תורתך'‪ .‬מיד‬ ‫ובשילוב ניגוני רגש סוחפים דיבר על גודל מעלת עמלי‬ ‫את השמחה הגדולה של מסיימי המסכת‪ ,‬כפי שאכן היה‪,‬‬ ‫לכל המשתתפים‪.‬‬ ‫לאחר מכן פצחה המקהלה בניגון 'קרייניץ' (עוזר דלים)‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫דנ‬ ‫בשבילי רבוה"ק‬ ‫והמארז המתוק הכניסו את אווירת הרוממות‪ ,‬השמחה‬ ‫העתיק של רבינו כ"ק מרן בעל ה'אמרי שאול' זי"ע‪,‬‬ ‫היחודיות של עם ישראל‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי‬ ‫וההתעלות אל תוך הבתים פנימה‪ ,‬כאשר גם הילדים‬ ‫כשהלבבות נרגשים ומזמרים‪.‬‬ ‫שבבית זוכים לספוג חוויה חינוכית עמוקה של כבוד‬ ‫להתחלת המסכת החדשה ‪ -‬מסכת יומא‪ ,‬כובד ראש‬ ‫ויזנחו את עצביהם ויחפרו את פסיליהם‪ .‬כפל למה נאמר‪ ,‬אלא יש להבין‪ ,‬למה מצות סוכה להיות נעשה מפסולת גורן ויקב‪ ,‬אדרבה‪ ,‬התנאה לפניו במצות אמרו חכמים‪ ,‬בפרט מצות סוכה‬ ‫התורה ולומדיה‪.‬‬ ‫הישיבה שליט"א‪ ,‬אשר פתח במשנה בדף ב' ושילב‬ ‫שמעטרין לה בנוי‪ ,‬א"כ צריך להיות נעשה מן הגורן ויקב עצמו‪ .‬וי"ל כי אחרי ימי הנוראים‪ ,‬כל הפסולת של ישראל אפי' הגרועים שבהם נתעלו לטוב ויפה‪ ,‬כי אף הריקנין מלאים‬ ‫בדבריו דברי התעוררות על הזכות הגדולה להימנות‬ ‫(אמרי שאול – סוכות)‬ ‫מצוות כרימון‪ ,‬לכן במכוין באה מצות סוכה לעשות מן הפסולת דווקא לומר לך שאף מהם נעשה קדושה‪.‬‬ ‫מחרוזת הניגונים שהכניסה את בתי אנ"ש לאווירת‬ ‫מחדש בין קובעי העיתים לתורה ולהכין את הלבבות‬ ‫ימי הרחמים‬ ‫לקראת היום הקדוש‪.‬‬ ‫ובכל השנה יש ליזהר איך ואם להתחבר עם אנשים כאלו‪ ,‬וכמו שדרשו‬ ‫בין ישראל לעמים‬ ‫תגובות נרגשות זרמו מכל רחבי הארץ בעקבות הפרסום‬ ‫בשלב זה חולקו לכלל הציבור חוברות 'שפה ברורה'‬ ‫על המשנה באחד באדר יוצאים על השקלים ועל הכלאים‪ ,‬ומה הקשר בין‬ ‫על אפשרות קבלת‬ ‫המיוחדות על מסכת יומא‪ ,‬המאפשרות לכל לומד להיכנס‬ ‫המתבונן במעלת עם ישראל יכול להתעלות עי"ז במעלות‪ ,‬כי זה נותן לו‬ ‫שני דברים אלו‪ ,‬אלא שיש דברים מראים שאדם הוא מחצית וצריך לחבר‬ ‫ניגוני‬ ‫מחרוזת‬ ‫אל המסכת החדשה מתוך הבנה מקיפה‪ .‬כך גם חולקו‬ ‫הרבה כח מאוד להתחזק בזמנים שהיצה"ר מנסה להחליש את דעתו ולהפילו‬ ‫להשלים את עצמו ואעפ"כ יזהר מכלאים שלא יתחבר עם מי שאינו מתאים‬ ‫הרגש וההתעוררות‬ ‫בעצבות וממילא גם בעצלות‪ ,‬כי אף אם מעלת עצמו יתכן שיהיה נוכח מזה‬ ‫סימניות מעוצבות עבור הלימוד היומי המכילות את‬ ‫לו‪ ,‬אבל בסוכות אחר ר"ה יוה"כ שאז חזר להתעורר בלב כל אחד הרצון‬ ‫שהיא אינה אמיתית‪ ,‬אבל כשזוכר שהוא חלק מכלל ישראל שהם בעלי מעלה‬ ‫'מודז'יצע מענוטן'‪,‬‬ ‫התפילות שנאמרות לפני הלימוד ואחריו וטבלת לימוד‬ ‫לחזור להקב"ה וללכת בדרכיו אז אפשר להתחבר כולם יחד בלא חשש‪,‬‬ ‫עצומה על זה אין ליצה"ר גם תשובה‪ ,‬וכאן עומד רבינו על מעלת ישראל‬ ‫הכוללת את מיטב‬ ‫'עמוד הקהילה'‪ ,‬ופנקס מעקב רב‪-‬תועלתי‪ ,‬שנועד לסייע‬ ‫ועכשיו עולה בדעתי שזה נרמז גם בתחלת מסכת סוכה שלא תהא הסוכה‬ ‫בשונה משאר אומה"ע‪ ,‬שעם ישראל לכולם יש קשר לקדושה וכולם יש בהם‬ ‫הימים‬ ‫ניגוני‬ ‫לכל לומד לעקוב אחר קביעות עיתיו ולשמר את הישגיו‬ ‫למעלה מעשרים אמה דהיינו שלא ישים עצמו במקום גבוה עד שהוא מובדל‬ ‫השראת השכינה ואם לא בדרגה גבוהה עכ"פ ברמה נמוכה וכמו שאנו רואים‬ ‫מאנשים ואין העין שלהם שולטת בו ולא עין שלו שולטת בהם‪ ,‬אבל גם‬ ‫בחצר‬ ‫הנוראים‬ ‫לאורך מסלול הלימוד‪.‬‬ ‫בסוכות שאמרו חז"ל בגמרא ששם שמים חל על הסוכה ובשביל לבנות את‬ ‫סוכה שהיא פחות מי' טפחים וכמו שאמרו שלא ירדה שכינה למטה מעשרה‪,‬‬ ‫קדשנו‪ ,‬שבוצעו על‬ ‫ֹ‬ ‫דהיינו סוכה שאחר בנייתה אינה ראויה לשכון בה שכינה מחמת נמיכותה‬ ‫הסוכה נצטוינו לקחת דווקא פסולת גורן ויקב ולא גורן ויקב עצמם‪ ,‬להורות‬ ‫שאף הפסולת ראויה לזה‪ ,‬אבל אומות העכו"ם אומרים עליהם בפיוט ויאתיו‬ ‫ידי מקהלת מודז'יץ‬ ‫כִ ּ י ִמ ֵ ּדי ַד ְ ּב ִרי ּבו‬ ‫ג"כ אינה כשרה‪.‬‬ ‫והסולן הרב סיני‬ ‫ויחפרו את פסיליהם‪ ,‬וא"א לפרשו כפשוטו על הע"ז עצמה‪ ,‬כי נאמר שם‬ ‫הס הושלך בהיכל בעת שקם כ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫התכלית והתועלת‬ ‫ויזנחו את עצביהם‪ ,‬ולמה צריך לכפול את הדבר בגנות הע"ז‪ ,‬אלא צריך‬ ‫ברמץ‪ ,‬במהלך מעמד‬ ‫לנשוא את משא הקודש המרכזי‪ .‬בדברות קדשו‪ ,‬תחת‬ ‫לפרש ויחפרו עם פסיליהם שיתבישו בזה שהפסולת שלהם היא חסרת‬ ‫סיום מסכת ראש השנה‪.‬‬ ‫היסוד 'כולם נסקרים בסקירה אחת'‪ ,‬הסביר בטוב טעם כי‬ ‫ותועלת שניה צריך להקדים שתי נקודות א‪ .‬שנקודת החיים של כל אחד הוא‬ ‫תועלת‪ ,‬כי בודאי שיש אצל הגויים חסידי אומות העולם‪ ,‬אבל אילו שאינם‬ ‫הרצון והתשוקה לאיזה דבר ובלא זה אין חייו חיים‪ .‬והמלאכים והצדיקים‬ ‫רבים מאנ"ש‪ ,‬אשר מיהרו להשיג את ההקלטה המרוממת‪,‬‬ ‫כאשר כלל בני הקהילה מתכנסים יחד‪ ,‬בין אם סיימו את‬ ‫הולכים בדרך הישר אינם שווים לכלום‪ ,‬משא"כ אצל ישראל שאף הפסולת‬ ‫שזיככו את גופם לגמרי רצונם להתבטל לשורש שהוא בורא העולם שממנו‬ ‫העידו כי הצלילים המרטיטים העניקו דחיפה פנימית‬ ‫המסכת כולה ובין אם למדו כפי יכולתם‪ ,‬נוצרת "דבוקה‬ ‫דהיינו אלו שלא זכו להכשיר מעשיהם בדרך התורה ושמירת המצוות אף הם‬ ‫הכל‪ ,‬אבל סתם אנשי העולם רצונם הוא לעשות דבר שיש בו תועלת (והגוף‬ ‫ראוים שישרה הקב"ה ושכינתו עליהם יחד עם כל ישראל‪.‬‬ ‫עמוקה לקראת יום הדין‪ ,‬והניגונים השרו בבית כולו את‬ ‫אחת של מסיימים"‪ ,‬המאחדת את הציבור כולו סביב‬ ‫הבהמי רצונו ליהנות באכילה ושתיה)‪ .‬נקודה שניה מה שכתב חת"ס בפרשת‬ ‫האווירה המרוממת והזכה השוררת בחצר קדשנו בימים‬ ‫שולחנה של תורה‪ ,‬והוסיף והתעכב על מעלת המסכת‬ ‫ויקהל שיש בנותני נדבות המשכן מי שנותן לש"ש לבד ויש שנותן ורוצה גם‬ ‫השראת השכינה‬ ‫נשגבים אלו‪.‬‬ ‫החדשה לקראת ימי הרחמים והסליחות‪.‬‬ ‫שבח עצמו‪ ,‬והשנים רצונם שיעשו משלהם ארון וקה"ק והראשונים אין להם‬ ‫וידיעת מעלה זו של עם ישראל יש בה שתי מעלות עצומות לעדן ולצחצח‬ ‫השעה כבר הייתה מאוחרת‪ ,‬אך איש לא מיהר לעזוב‪.‬‬ ‫חלוק ומה שיעשו במשכן טוב להם‪.‬‬ ‫בהם את מדותיו איך לעבוד בהם את השי"ת‪ ,‬מעלה ראשונה היא כאשר‬ ‫בל יאבד‪ :‬מבצע חזרה עם פרסים יוקרתיים‬ ‫גם לאחר ברכת המזון‪ ,‬עמדו עוד המונים בחלל האולם‬ ‫ולפי מה שנתבאר שתי נקודות אלו יש לשאול איך יתכן לאדם שירצה לבנות‬ ‫רואה אנשים מישראל שאינו שומרים תורה ומצוות שהם תינוקות שנשבו‬ ‫לקראת הימים הנוראים נחשפה תוכנית חזרה מקיפה‬ ‫המפואר‪ ,‬מסרבים להיפרד מהאור הגדול שנדלק בליבם‪.‬‬ ‫המשכן ולא יהיה רצונו תקוע בקה"ק והארון כי הרי ידוע שעיקר הקדושה‬ ‫בין שנשבו מלידתם ובין שנשבו בידי יצה"ר‪ ,‬יש בידם מעט מעשים טובים‬ ‫היא שם‪ ,‬וכיון שרצונו להועיל ולעשות משכן איך יוגבל רצונו שלא להועיל‬ ‫ושומרים ועל מצוות והמסתכל בהם נזכר מה שכתבו בספרים‪ ,‬שיש לראות‬ ‫ומיוחדת שנועדה לקבוע את הנלמד בלבבות ולסכם את‬ ‫כשצעדו לבסוף החוצה אל חשכת הלילה‪ ,‬עטופים ברשמי‬ ‫ולבנות את קה"ק‪ ,‬אבל לפי דברי רבינו מצאנו תשובה שרצונו הוא להיכלל‬ ‫את נקודות הטוב שבכל יהודי ובא יצה"ר ומטיל בו ספק ואומר לו והיכן שיש‬ ‫מסכת ראש השנה בבהירות נפלאה‪ ,‬מתוך מטרה לסיים‬ ‫ההוד ובניגונים שעוד הזדמזמו מאליהם על שפתותיהם‪,‬‬ ‫בתוך עם ישראל עם קרובו של הקב"ה בניו חביביו שמכולם יחד נבנה בית‬ ‫בו מעט טוב אבל הרי רובו רע ואיך נוכל להתעלם לגמרי מזה‪ ,‬ועל זה תבא‬ ‫את המסכת כולה בבהירות עד לשמחת תורה‪ .‬מדי שבוע‬ ‫חשו הכל כי משהו עמוק השתנה בתוכם‪ .‬הם לא חזרו‬ ‫ישראל וכאשר שומע ומפנים את מעלת עם ישראל שאף הפסולת שלהם‬ ‫התשובה שאע"פ שרובו רע אין הדבר מפריע לשכון בו שכינה כי בישראל‬ ‫נהנו הלומדים משאלות חזרה ממוקדות וממבחן שבועי‬ ‫אל שגרת יומם כפי שנכנסו ממנה; הם צעדו לבתיהם‬ ‫ראוי להשראת השכינה הוא רוצה להיכלל בתוכם שעי"ז יהא שמיה רבא‪.‬‬ ‫אף הפסולת שייכת לקדושה‪.‬‬ ‫מרוממים יותר‪ ,‬איתנים יותר‪ ,‬כשהם נושאים עימם‬ ‫לבחינת הידיעות‪.‬‬ ‫כדי להוסיף חשק ונמרצות‪ ,‬הנהלת 'יודעי תורתך' הציעה‬ ‫שלהבת יוקדת של תורה וקדושה שתאיר את ביתם ואת‬ ‫הגרלות יוקרתיות במיוחד נושאות פרסים בשווי רב‪:‬‬ ‫חייהם לאורך כל השנה כולה‪.‬‬ ‫הראשונה שבהן תיערך על שופר מהודר‪ ,‬והשנייה על סכך‬ ‫קיינעס איכותי לסוכה!‬ ‫לפצח את הסוד‪ :‬המחווה המרגשת שהגיעה לבתיהן‬ ‫של נשות המסיימים‬ ‫לעצור‪ ,‬לחוש וללוש‬ ‫בשעה שהיכל בית המדרש הגדול הוצף באור יקרות‬ ‫כשאנו מסיימים לקרוא את קורות השנה החולפת‪ ,‬משהו‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫ובשמחת‬ ‫עמוק זז אצלנו בפנים‪ .‬בכל אחד עולה קשת רחבה‬ ‫במקביל‬ ‫התרחשה‬ ‫ועשירה של רגשות ותחושות‪:‬‬ ‫מחווה נרגשת וייחודית‬ ‫היישר‬ ‫שהגיעה‬ ‫אצל אחד עולה פתאום תחושה עמוקה של סיפוק על‬ ‫לבתיהם של המסיימים‪.‬‬ ‫שעות הלימוד היקרות אותן כבש מתוך שגרת החיים‬ ‫בארגון 'יודעי תורתך'‬ ‫העמוסה; אצל אחר מתעורר רטט זך של געגוע אל אותם‬ ‫ביקשו להביא את‬ ‫רגעי שיא מרוממים; אצל פלוני נפערת תחושה אדירה‬ ‫עומק רגשי ההוקרה‬ ‫של עוצמה למראה הציבור כולו המסיים כאיש אחד;‬ ‫שעומדות‬ ‫מי‬ ‫אל‬ ‫ואצל חברו מתפשטת תחושת הודיה עמוקה על הזכות‬ ‫מאחורי הקלעים; נשות‬ ‫שנפלה בחלקו‪ ,‬לצד כיסופים זכים ורגש של קרבה טהורה‬ ‫המסיימים הדגולות‪ ,‬השותפות לכל דף וסוגיה‪.‬‬ ‫שממלא את הנשמה‪.‬‬ ‫בעיצומו של המעמד‪ ,‬הופתעו נשות הלומדים בביתן‬ ‫כעת‪ ,‬כשאנו עומדים מול שפע הרגשות והתחושות הללו‪,‬‬ ‫כשעל סף דלתן הופיע מארז פיצוחים יוקרתי ומעוצב‪,‬‬ ‫בואו לא נמהר לדפדף הלאה‪ .‬הבה לא נסגור את הכתבה‬ ‫ולצידו מכתב הוקרה מיוחד שנגע בנימי הלב העמוקים‬ ‫ונמשיך בשגרת היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫ביותר‪ .‬תחת הכותרת "לפצח את הסוד"‪ ,‬פנה הארגון אל‬ ‫בואו נעצור לרגע‪ .‬ניתן לכל הרגשות הללו להיכנס פנימה‪,‬‬ ‫בני הבית במילים מרגשות ומלאות הערכה על השותפות‬ ‫אל עומק הלב‪ .‬נחוש אותם היטב‪ ,‬נלוש אותם הדק היטב‪,‬‬ ‫השקטה והמסורה בבניית תורת הבית‪.‬‬ ‫ננשום את האווירה‪ ,‬וננצור את הרגעים היקרים הללו‬ ‫במכתב צוין כי בעוד שהעולם מבחוץ רואה בעיקר את‬ ‫כצידה לדרך‪.‬‬ ‫התוצאה הסופית‪ ,‬הרי שאין זה סוד מי היא זו ש"פיצחה"‬ ‫התשוקה וההתרגשות שתלווה אותנו‪ ,‬תרומם את בתינו‪,‬‬ ‫באמת את הסוד‪" .‬כי המאמץ והעומס היו רק הקליפה‬ ‫ותיתן לנו‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪ ,‬את הכוח לפתוח את השנה‬ ‫החולפת‪ ,‬אך התוך המתוק‪ ,‬הזכות והאור נשארים שלך‬ ‫הבאה עלינו לטובה ביתר שאת וביתר עז!‬ ‫לעד"‪ ,‬נכתב במכתב המרטיט‪ .‬המחווה המחשבתית‬ ‫זנ‬ ‫ונ‬ ‫ַא ְׁש ֵרי ַעיִ ן ָר ֲא ָתה ִׂש ְמ ַחת ְק ָה ֵלנּו‬ ‫ירח האיתנים חלף על כלל אנשי שלומנו ברוממות הרוח והתעלות‪ ,‬ודאגה בלתי פוסקת לעניי אנ"ש | כך‬ ‫ַמיִ ם ְּב ָׂשׂשֹון‬ ‫כבר עשית 'נענועים'?‬ ‫נראה 'ספר החיים' במנגינה המודז'יצאית שמושמעת במשרדי 'ונתנו' ואינה פוסקת לעולם‬ ‫ׁשּועה‬ ‫ָ‬ ‫ִמ ַּמ ַעיְ ֵני ַהיְ‬ ‫זמן חורף כבר מציץ מעבר לפינה‪ ,‬ועמו התשוקה‬ ‫להתחדשות בלימוד ולשקידה מעמיקה‪ .‬בארגון‬ ‫ואפשרה להגדיל את התמיכות לכל משפחה‪,‬‬ ‫והביאה עמה בשורה של ממש שאף אחד לא‬ ‫בחרדה‪ .‬אבות זכו להתפלל את תפילות‬ ‫הימים הנוראים במנוחת הדעת‪ ,‬ויזכו להסב‬ ‫זמן שמחתנו‪ .‬חג האסיף‬ ‫הנה זה עומד אחר כתלנו‪ .‬אורו של חג הסוכות‬ ‫'יודעי תורתך' מחממים מנועים לקראת תחילת‬ ‫יישאר מאחור‪.‬‬ ‫לשולחן החג בשמחה אמיתית‪ ,‬ביודעם‬ ‫מפציע על היקום כולו‪ .‬בבתי מודז'יצער‬ ‫שי מיוחד ומפואר הוענק לגבאי הצדקה‬ ‫הזמן‪ ,‬ומציגים תוכנית לימוד מקיפה ומובנית‬ ‫שבועות ארוכים ישבו גבאי 'ונתנו' והקדישו‬ ‫כי כל צורכי הבית סופקו בכבוד‪ .‬הילדים‪,‬‬ ‫חסידים מאיר אור יקרות‪ .‬לא רק 'באספך‬ ‫שתאפשר לכל אחד מאנ"ש לקנות את מסכת יומא‬ ‫לילות כימים‪ ,‬במעבר ודיוק רשימות‬ ‫שמרגישים היטב את האווירה בבית‪ ,‬יחוו חג‬ ‫ונאמני 'ונתנו' לכבוד חג הסוכות‬ ‫בקניין של קיימא‪.‬‬ ‫הנתמכים‪ .‬כל שורה נבחנה ברגישות עדינה‪,‬‬ ‫שמח ורגוע‪.‬‬ ‫את תבואתך'‪ .‬זהו זמן 'אסיפה' וסיכום של‬ ‫חודש הרחמים והסליחות כולו‪ .‬של מגביות‬ ‫נפש על איסוף הקופות‪,‬‬ ‫ברגש הכרת הטוב‪ ,‬ביקשה‬ ‫בע"ה מיד עם תחילת הזמן ביום ראשון‪ ,‬א' דראש‬ ‫בחרדת קודש‪ ,‬ומתוך רצון עז לשמור על‬ ‫ותרומות‪ ,‬תמיכות ועזרה לנזקקים‪.‬‬ ‫דואגים לכל פרט‪ ,‬ומבטיחים‬ ‫הנהלת הקופה להביע את‬ ‫חודש מרחשון‪ ,‬יפתחו כלל אנ"ש ברחבי הארץ את‬ ‫כבודם המלא של הנתמכים‪ ,‬ושחלילה לא‬ ‫סליחות של חג הסוכות‬ ‫ימים בהם נכתבו ונחתמו כולם! לחיים‬ ‫שגלגלי החסד לא יעצרו לרגע‪.‬‬ ‫תודתה העמוקה בשם מאות‬ ‫יישמט אף שם מרשימת התמיכות הקריטית‪.‬‬ ‫הבשורה הגדולה החלה להתהוות כבר‬ ‫טובים ולשלום‪ .‬ימים שכל אחד מאנ"ש זכר‬ ‫הדף הראשון במסכת יומא (דף ב')‪.‬‬ ‫ילדי אנ"ש! שזכו לימי אורה‬ ‫הנתונים כולם הובאו לעיונו של רב הקופה‬ ‫במוצאי שבת סליחות‪ .‬הדוכן המיוחד שהוקם‬ ‫את אחיו‪ ,‬והעניק להם רווחה ואושר‪ .‬ברכת‬ ‫כמחוות הוקרה והערכה על‬ ‫כדי להבטיח שהלימוד יחרת בזיכרון והידיעה‬ ‫בבית המדרש הגדול המה אדם‪ .‬רבים מאנ"ש‬ ‫ושמחה‪ ,‬לעשרות ה'נאמנים'‬ ‫הגאון הגדול רבי משה שטיין שליט"א‪ ,‬אשר‬ ‫ה'שהחיינו' של חסיד מודז'יץ השנה‪ ,‬תשמע‬ ‫פועלם הבלתי פוסק למען‬ ‫תישמר לעד‪ ,‬לאחר ‪ 9‬דפי לימוד‪ ,‬יוקדשו ‪ 3‬ימים‬ ‫בחן בעין בוחנת את הקריטריונים‪ ,‬ווידא‬ ‫נעמדו בסך כדי לזכות לפתוח את השנה‬ ‫הפועלים במסירות לאורך‬ ‫אחרת לגמרי ‪- -‬‬ ‫הכלל‪ ,‬העניקה להם הנהלת‬ ‫לחזרה מקיפה ולאחריהם יערך מבחן‪ ,‬במטרה לקנות‬ ‫שהחלוקה נעשית בצדק‪ ,‬ביושר ובמאור‬ ‫החדשה בזכות המרוממת של נתינה מכל‬ ‫כל ימות השנה במסירת נפש‬ ‫הקופה שי מיוחד ויוקרתי‬ ‫ובשקט‪ ,‬והעניקה להם תשורה‬ ‫את המסכת קניין נצחי‪.‬‬ ‫פנים‪ .‬רק לאחר מכן יצאה לפועל הטענת‬ ‫הלב‪.‬‬ ‫שהחיינו‪ .‬וקיימנו‪.‬‬ ‫לכבוד ימי החג‪ :‬כלי מפואר‬ ‫ערכית ומפוארת לכבוד החג‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬במהלך השבוע שלאחר חג הסוכות‪ ,‬תתקיים‬ ‫הכרטיסים‪ ,‬שאפשרה למשפחות אנ"ש‬ ‫עיניים רבות הביטו בציפייה לסכין המהודרת‬ ‫והגיענו‪ .‬לזמן‪ .‬הזה!!‬ ‫של 'מים אחרונים' מעוצב‬ ‫להתחיל בקניות החג ברווחה ובכבוד‪.‬‬ ‫שהתעטרה בברכת הקודש‪ .‬הסכין שהיא סוד‬ ‫מאחורי פעילות החסד האדירה‬ ‫חזרה מקיפה על פרק 'יום הכיפורים' אותו למדו‬ ‫הזמן‪ ,‬שבו הכרטיסים הטעונים גוהצו‬ ‫בטוב טעם ובהדר‪.‬‬ ‫ההשקעה של מבקשי ה'ספר פרנסה וכלכלה'‪.‬‬ ‫הלומדים עד כה‪ ,‬כדי להיכנס לזמן החדש מתוך‬ ‫בחנויות‪ .‬למרות ועל אף שלרגעים קלים‬ ‫הפעילים הנרגשים הודו על‬ ‫של קופת 'ונתנו'‪ ,‬הפורסת את‬ ‫ידיעה ברורה וסיפוק רוחני רב‪.‬‬ ‫עולו אושפיזין עילאין‬ ‫כשכל מי שכבר זכה בשנה קודמת לרכוש‬ ‫נראה היה שהשנה לא נצליח‪ .‬למרות שהיו‬ ‫כנפיה על פני כל ימות השנה‪,‬‬ ‫לצד סיכום החלוקה המרשימה של ערב החג‪,‬‬ ‫התשורה המכובדת‪ ,‬שמביעה‬ ‫עיכובים‪ .‬אחוות האחים גברה‪ .‬ניצחה‬ ‫עומדים עשרות 'נאמנים'‬ ‫אם עדיין לא זכית להצטרף ללימוד מסכת יומא ‪ -‬זהו‬ ‫נערך בימים אלו ממש ‪ -‬בעיצומם של ימי‬ ‫והציתה את האור בכל בתי אנ"ש!‬ ‫את מקצת ההערכה על פעלם‬ ‫מסורים‪ .‬אלו הם האנשים‬ ‫בדיוק הזמן והמקום שלך 'לנענע' את עצמך ולהצטרף‪.‬‬ ‫הסוכות‪ ,‬מגבית 'אושפיזין'‪ .‬כידוע מהזוהר‬ ‫הודות להירתמותם הנכבדת של כלל אנשי‬ ‫הרב ועמידתם האיתנה לימין‬ ‫שעושים את עבודת הקודש‬ ‫עם תחילת זמן חורף‪ ,‬כנס לאחד מבתי החסידים‬ ‫הקדוש‪ ,‬חלקם של האושפיזין העילאין‬ ‫שלומנו‪ ,‬זכינו לחלק במגבית תשרי של‬ ‫הקופה ועניי אנ"ש בכל עת‬ ‫מאחורי הקלעים ‪ -‬עמלים‬ ‫ברחבי הארץ‪ ,‬קח את הגמרא‪ ,‬והצטרף ללימוד 'עמוד‬ ‫המגיעים להתארח בסוכתנו שייך בראש‬ ‫ממלכת החסד 'ונתנו' סכום קרוב ל‪400,000-‬‬ ‫ובכל שעה‪.‬‬ ‫בשקט‪ ,‬בעקביות ובמסירות‬ ‫הקהילה' כתקנת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ובראשונה לתמיכה בעניים ובנזקקים‪.‬‬ ‫ש"ח! תמיכות שהוטענו ישירות בכרטיסים‬ ‫כלל אנ"ש נענה בחיוב ומכניס 'אושפיזין'‬ ‫של הנזקקים ונצרכי אנ"ש‪.‬‬ ‫‪ -‬עניים מאנ"ש אל תוך הסוכה‪ ,‬דואגים‬ ‫מעבר לתמיכה‪ ,‬סכום זה משמש כאמירה‬ ‫שסעודת החג שלהם תהיה דשנה ומלאה‪,‬‬ ‫ברורה ויציבה לאחינו בשרינו 'גם בעתות‬ ‫ובכך זוכים לשמחת יום טוב שלמה‬ ‫לחץ וזמנים קשים‪ ,‬אינכם לבד'‪ .‬שוב הוכיחו‬ ‫ואמיתית‪ .‬אושפיזין ליום אחד ‪ 180‬ש"ח‪,‬‬ ‫אנ"ש את הערבות ההדדית והאמון הרב‬ ‫אושפיזין לשלושה ימים ‪ 360‬ש"ח‪ ,‬ואושפיזין‬ ‫בקופת הקודש שנוסדה על ידי כ"ק מרן‬ ‫לכל ימי החג בסך ‪ 600‬ש"ח‪ .‬ניתן להעביר את‬ ‫סכין‪ ,‬הרגיש והאמין כי הנתינה חזרה אליו‬ ‫אדמו"ר שליט"א בדיוק בשביל עבור המטרה‬ ‫דמי ה'אושפיזין' בעמדות 'נדרים פלוס' או אצל‬ ‫בכפל כפליים בטללי ברכה‪.‬‬ ‫הזו; שכל משפחה מאנ"ש תוכל לחוג את חגה‬ ‫ה'נאמנים' וגבאי הקופה‪.‬‬ ‫בכבוד‪ ,‬שמחה והרחבת הדעת!‬ ‫גם בערב יום הכיפורים‪ ,‬ברגעים המרוממים‬ ‫'ונתנו' במעגל השנה‬ ‫והנשגבים ביותר‪ ,‬המשיך הזרם האיתן‪.‬‬ ‫המנגינה המודז'יצאית‬ ‫ההצלחה הגדולה בס"ד של מגבית תשרי‬ ‫המוני אנ"ש ביקשו להבטיח את זכויותיהם‬ ‫ולהפקיד את נדבותיהם בידיים הנאמנות‬ ‫אם לבבות היו פסנתרים‪ ,‬ואם עורקי דם היו‬ ‫תשפ"ז‪ ,‬היא עדות כואבת אך מרגשת לכך‬ ‫ביותר‪ ,‬ביודעם כי כל שקל הופך באופן מיידי‬ ‫קלידים‪ ,‬הייתה מתנגנת בחוצות תזמורת‬ ‫שהערבות ההדדית בקהילתנו פועמת‬ ‫למזור ולנחמה עבור משפחה נוספת‪.‬‬ ‫פילהרמונית אחידה וקצבית‪ .‬מנגינה סוחפת‪,‬‬ ‫בעוצמה‪ .‬אך לצד השמחה וההודיה על מה‬ ‫שואבת‪ .‬מעין עולם הבא!‬ ‫שהושג‪ ,‬מזכירים בהנהלת 'ונתנו' כי העשייה‬ ‫בערב יום הקדוש לאחר תפילת מנחה העתיר‬ ‫כ"ק מרן רבינו שליט"א ב'קוויטל' מיוחד שבו‬ ‫כך נראית התפרצות זכה של דאגה כנה‬ ‫למען המשפחות אינה מסתכמת רק בימי‬ ‫נרשמו שמותיהם של התורמים שלקחו חלק‬ ‫לאחים‪ .‬של אב לבן ובן לאביו‪ .‬של שכן‪ ,‬של‬ ‫השיא של החגים‪.‬‬ ‫במגבית הקודש‪.‬‬ ‫אח ורע‪ .‬כולם כאחד נחלצו חושים כדי לוודא‬ ‫האתגרים הניצבים בפני עניי אנ"ש נמשכים‬ ‫שאף ילד בחצר קדשנו לא יישאר רעב‪.‬‬ ‫לאורך כל ימות השנה ‪ -‬בחיי היומיום‪ ,‬בעת‬ ‫וברגעי הוד שקודם תפילת 'נעילה'‪ ,‬העתיר‬ ‫שלשום אמא לא תיזל דמעת מועקה‪ ,‬ושאף‬ ‫שמחה ובהוצאות בלתי צפויות‪ .‬ההירתמות‬ ‫כ"ק מרן רבינו שליט"א על התורמים מסך‬ ‫או � ְש �ִפ ִיזין ִע ָ �ל ִאין‬ ‫ַא ְז ִמין ִל ְס ֻע ָ �ד ִתי �‬ ‫שולחן לא ייחסר ממטעמי החגים‪.‬‬ ‫המופלאה של קהל אנ"ש במגבית תשרי‬ ‫‪ ₪ 5000‬ומעלה‪ ,‬ב'קוויטל' מיוחד שבו‬ ‫נרשמו בפרוטרוט שמותיהם ושמות בני‬ ‫תחושת האחדות המופלאה הזו הוכיחה שוב‬ ‫העניקה גב איתן להמשך הפעילות הברוכה‪,‬‬ ‫משפחותיהם‪ .‬רבינו שליט"א העתיר על‬ ‫עד כמה עמוקים שורשי האהבה בינותינו‪.‬‬ ‫ומקנה כוח להמשיך ולפתח מענים ושלוחות‬ ‫ראשם ברכת טוב לפרנסה ברווח‪ ,‬שנה טובה‬ ‫הרצון העז לראות את הזולת שמח‪ ,‬שבע‬ ‫חסד נוספות‪.‬‬ ‫"ּו�ָבָ ֵֵעי ְלְ ֶַמ ְְח ֵֵדי ְלְ ִַמ ְְס � ְְּכֵנֵ י‪ַַ ,‬מאי‬ ‫ומתוקה וגמר חתימה טובה‪.‬‬ ‫ורגוע‪ ,‬גבר על כל חשבון‪ .‬בתי אנ"ש התמלאו‬ ‫אשרי עין ראתה!‬ ‫באור‪ ,‬השולחנות התעטרו חג‪ ,‬והאנחה‬ ‫ַַט ֲֵע ַָמא‪ְָ� ,‬בִגִ ין ֵד�ְ ְחּו�ְלְ ָָקא ֵד�ְ ִאיֵנּו�ן‬ ‫חלוקת המעות‬ ‫החרישית שליוותה את הימים שקדם החגים‬ ‫בשבח והודאה להשי"ת הננו מודים ומשבחים‬ ‫הוחלפו בטפיחת כתף תומכת ורווחה נפשית‪.‬‬ ‫בדיסקרטיות וכבוד‬ ‫אּו � ְ�ְׁש � ִִּפיַזִין ֵד�ְ ַז ִַַמין‪ֵ ,‬ד�ְ ִַמ ְְס � ְְּכֵנֵ י הּו�א"‬ ‫על הזכות להיות הצינור שדרכו זרמה אהבת‬ ‫חינם טהורה‪ ,‬אחוות אחים ועזרה לכל נזקק‪.‬‬ ‫תודתנו נתונה מעומק הלב לכל תורם וידיד‪,‬‬ ‫בעיצומה של המגבית‪ ,‬עת גבאי ממלכת‬ ‫התחלף נגע בעונג‬ ‫(זוה"ק פרשת אמור)‬ ‫החסד 'ונתנו' היו נתונים במאמץ אחר כל‬ ‫מידי שנה עם התקרב ימי החג‪ ,‬העומס‬ ‫לכל פעיל ולכל מי שנתן והתאמץ יותר‬ ‫שקל כדי שלא להשיב חלילה פני אף משפחה‬ ‫הכלכלי וההוצאות הכבדות‪ ,‬סלי הקניות‪,‬‬ ‫מיכולתו‪.‬‬ ‫מאנ"ש ריקם‪ ,‬זכינו לסייעתא דשמיא והארת‬ ‫ההלבשה והמזון עלולים להעיק ולצבוע‬ ‫בזכותכם‪ ,‬שמחת החג המאירה כעת בבתים‬ ‫פנים מלעילא‪.‬‬ ‫את הימים וההכנות לחג בדאגה‪ .‬בסייעתא‬ ‫היא שמחה שלמה של שותפות‪ ,‬של חום‬ ‫נדיב לב החפץ בעילום שמו‪ ,‬אשר סבל‬ ‫דשמיא זכינו שהתמיכה שהגיעה בדרך‬ ‫אמץ אושפיזין מאנ"ש לחג‪:‬‬ ‫ואחוות אחים אמיתית‪.‬‬ ‫אחיו ונאקתם נגע בציפור נפשו נחשף‬ ‫תרום עכשיו לשמחת יום טוב אמיתית‬ ‫מכובדת ודיסקרטית החזירה את האור‬ ‫יה"ר שנזכה להתברך מפי עליון בשפע רב‪,‬‬ ‫לצורך הנואש והיקף התמיכות של 'ונתנו'‬ ‫והחיוך לפניהם של משפחות רבות מאנ"ש‪.‬‬ ‫אושפיזין‬ ‫אושפיזין‬ ‫אושפיזין‬ ‫‪04-696-86-56‬‬ ‫לכל ימי החג‬ ‫לשלושה ימים‬ ‫ליום אחד‬ ‫בבריאות איתנה‪ ,‬בנחת דקדושה‪ ,‬ונזכה‬ ‫למלא אסמינו שבע מאור ימי חג האסיף‪,‬‬ ‫בחודש תשרי‪ ,‬ובצעד נאצל הרים נדבה‬ ‫אדירה ומכובדת לתוספת מיוחדת לכבוד‬ ‫בבתים רבים זכו לערוך את הקניות לחג‬ ‫בהרחבת הדעת‪ ,‬ללא צורך לחשב כל שקל‬ ‫אצל נאמני ונתנו‬ ‫בעמדות נדרים פלוס‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪360‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪180‬‬ ‫שמחה שלמה וטהורה לכל השנה כולה‪.‬‬ ‫זמן שמחתנו‪ .‬תרומה שפתחה את הסכר‪,‬‬ ‫טנ‬ ‫חנ‬ ‫הרב יהודה ליב בוק‬ ‫יציאת צדיק מן העיר עושה רושם‬ ‫אחר מיטתו של עמוד האור של העיר תל אביב‬ ‫הגאון המופלא רבי מרדכי אויערבאך זצ"ל מגדולי בית רוזין‬ ‫ומנהיג קהילה קדושה אביר יעקב דסדיגורה בת"א‬ ‫לשמע אוזן דאבה נפשות רבות מישראל‬ ‫ובפרט בעיר תל אביב מהבשורה‬ ‫המכאיבה בפטירתו לפתע פתאום של‬ ‫האי גאון וחסיד רבי מרדכי אויערבאך זכר‬ ‫צדיק לברכה‪ .‬בנו של פוסק הדור ורבן‬ ‫של ישראל רבי שלמה זלמן אויערבאך‬ ‫זצוק"ל‪ .‬שהרבה תורה וקדושה ומעיינות‬ ‫החסידות בעיר תל אביב‪ ,‬והשפיע עליה‬ ‫ועל יושביה מהודו ומזיוו ומהדרו‪ ,‬היה‬ ‫ידיד ורע נאמן לחכמיה ולחסידיה‪ ,‬מכל‬ ‫קהילות הקודש ועדות החסידים שבתל‬ ‫אביב‪ ,‬וקירב בימין צדקו את הבעלי‬ ‫בתים ואת העם שבשדות וכל באי שער‬ ‫עירו הקרובים והרחוקים גם יחד‪ ,‬זקנים‬ ‫עם נערים‪ ,‬בני עליה לצד בעלי תשובה‪,‬‬ ‫מתחזקים ומתקרבים ושומרי מסורת‪.‬‬ ‫כולם התענגו מטובו והתבשמו ממאור‬ ‫פניו ומליבו הטהור השופע אהבת ישראל‪,‬‬ ‫והרעיף על כל סביביו תורת חיים ואהבת‬ ‫באחת ההזדמנויות שנזדמן הגר"מ‬ ‫מעוון‪ ,‬ובמחיצתו גדלו והתעלו וקיבלו‬ ‫חסד‪ ,‬בהלווייתו ההמונית בבית מדרשו‬ ‫אויערבאך זצ"ל‪ ,‬מגדולי רבני תל אביב‪,‬‬ ‫מרוחו פי שנים לעלות בקודש והעמידו‬ ‫"אביר יעקב סדיגורה" בתל אביב ליווהו‬ ‫לבית מדרשו של הרבי הנחלת דן זי"ע‬ ‫דורות נאמנים לה' ולתורתו‪.‬‬ ‫המונים מכל גווני קהל עדת ישראל‬ ‫ברחוב דיזנגוף‪ .‬בצפרא דשבתא‪ ,‬התבטא‬ ‫קרובים ורחוקים באבל ובדמעות ונהי בכי‬ ‫קשר ידידות מעומקא דליבא היה להגה"צ‬ ‫תמרורים‪ .‬ורבבות עם צהלו בהלווייתו‬ ‫לאחר מכן הגאון ר' מרדכי ליבדלח"ט‬ ‫רבי מרדכי ע"ה במשך רבות בשנים‬ ‫בבית מדרשו אביר יעקב דרוזין בתל‬ ‫אאמו"ר שליט"א‪" ,‬המאדזיצער רבי יושב‬ ‫עם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ולמעלה‬ ‫אביב בענות חן ובהצנע לכת הגאון ר'‬ ‫בטיש ואומר תורה עמוקה עד מאד כה‬ ‫בקודש‪ ,‬ובעתות שמחה הופיע בהדרתו‪,‬‬ ‫מרדכי אויערבאך זצ"ל נחשב רבות‬ ‫בגאונות ובעמקות‪ ,‬וכלל לא עולה על ליבו‪,‬‬ ‫וראה ושמח בליבו‪.‬‬ ‫בשנים כנוטר את כרמם של הצדיקים‬ ‫כמה יושבים באותה שעה בשולחנו‪ ,‬ואם‬ ‫רבים מבאי חצר הקודש זוכרים את זיכרון‬ ‫הקדושים לבית רוזין‪ .‬אשר אין למושב‬ ‫זוכים לרדת לסוף דעתו ולרום השגותיו"‪.‬‬ ‫אותה שבת‪ ,‬שהתקיים בה האויפרוף לרגל‬ ‫להם בעיר תל אביב‪ ,‬הם סמכו ידיהם‬ ‫והפליג רבי מרדכי בהתפעלותו מכך‪ .‬אכן‬ ‫נישואי הגה"ח רבי ישראל יעקב בוק‬ ‫הקדושים עליו וחיבבוהו חיבה יתירה‬ ‫החסיד המופלא רבי מרדכי אויערבאך‬ ‫וקילסוהו בשפתי צדיקים ובקרב קדושים‬ ‫זיכה רבים וזכה והשפיע אורה של תורה‬ ‫שליט"א בבית מדרשו של הרבי האמרי‬ ‫ביחס עילאי מיוחד ששמרו ליחידי סגולה‬ ‫וחסידות בעיר תל אביב מיום בואו ועד‬ ‫אש זי"ע‪ ,‬ומרן הגרש"ז הגיע במיוחד לרגל‬ ‫שבאנשי מעלה מיוצאי חצר הקודש‬ ‫צאתו בשם טוב‪ ,‬כשכל שלומי בני ישראל‬ ‫השמחה לשבות בתל אביב‪ ,‬בבית בנו‬ ‫דרוזין‪ .‬ובין חצרות הקודש ששכנו בעיר‬ ‫שבעיר תל אביב בעבר ובהווה‪ ,‬מבכים‬ ‫הג"ר מרדכי‪ ,‬אז התלווה הגאון רבי מרדכי‬ ‫תל אביב שבכולם היה הגה"ח רבי מרדכי‬ ‫את לכתו בעצם עבודת הקודש שנשא‬ ‫לאביו פוסק הדור הגרש"ז אויערבאך‬ ‫זצ"ל אהוב ונערץ על כל סביביו‪ .‬גם בחצר‬ ‫על שכמו מתוך אהבה רבה וחמלה גדולה‬ ‫זצוק"ל באותה שבת בתפילות ובטיש‬ ‫קדשנו בבית המדרש ברחוב דיזנגוף‬ ‫ויתירה לכל אחד ואחד‪ ,‬ונעקר מארץ‬ ‫של הרבי האמרי אש‪ ,‬לרגל השמחה‬ ‫היה מתקבל בכל עת בואו אל רבותינו‬ ‫החיים גברא רבא רועה נאמן ואב רחום‬ ‫שרויה במקום‪.‬‬ ‫המשפחתית שהיתה‬ ‫הקדושים בנועם ידידותו ונעימותו היו‬ ‫לרחוק ולקרוב לקטן ולגדול‪ ,‬דרכי תל‬ ‫באותה הזדמנות כשישב רבי שלמה זלמן‬ ‫רבותינו הקדושים מקבלים פניו בנהירו‬ ‫אביב של מעלה אבלות‪ ,‬פנה הודה פנה‬ ‫בקידושא רבא והקשיב לתורה שאמר‬ ‫דאנפין ובחיבה יתירה כרום ערכו וכיקר‬ ‫זיווה ופנה הדרה‪ .‬ובמהרה יתן השי"ת‬ ‫הרבי האמרי אש‪ .‬התבטא אחר כך מרן‬ ‫תפארת גדולתו וענותנותו‪ .‬וראו בו איש‬ ‫שנזכה לגאולה קרובה ותחית המתים‬ ‫הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל‪ ,‬והפליא‬ ‫האשכולות שהכל בו‪ .‬גדול בתורה וגדול‬ ‫והוא בתוכם ושמו של ר' מרדכי נזכר‬ ‫בדבריו את העמקות והבהירות שבתורה‬ ‫בחסידות‪ ,‬מופלג בהרבצת תורה והעמדת‬ ‫לזיכרון ולשם עולם בחצרות הקודש דתל‬ ‫של הרבי‪ ,‬דברי הרבי היו חביבים בעיניו‬ ‫תלמידים‪ ,‬במסירות נפשו לחסד עם הכלל‬ ‫אביב של מעלה לשם ולתפארת ותהילתו‬ ‫ונכנסו לליבו‪ ,‬והרבה לשבח זאת לאחר‬ ‫והפרט‪ ,‬גאון משכמו ומעלה ורבים רבים‬ ‫בקהל חסידים בכל אתר ואתר‪.‬‬ ‫מכן‪.‬‬ ‫נהנים ממנו עצה ותושיה ורבים השיב‬ ‫אס‬ ‫ס‬ ‫איש העסקים רמי לוי מסביר בשיחה מיוחדת ל"בשבילי דשא" מדוע הוא מחזיק טלפון פשוט בלבד‬ ‫מלב עולם העסקים‪ :‬עדות אישית על מחיר השעבוד למכשירים החכמים | איש‬ ‫העסקים רמי לוי‪ ,‬שעומד בראש מערכי מסחר ענקיים דבק במכשיר פשוט | "אני רואה‬ ‫אנשים שיושבים איש עם רעהו ואינם מדברים ביניהם‪ ,‬אלא שקועים לחלוטין במסך"‬ ‫| והוא מוסיף‪" :‬ההתעסקות במכשירים הללו גוזלת שעות יקרות וממלאת את המוח‬ ‫"המכשיר נועד לשרת‬ ‫ברעש מיותר‪ ,‬מי שמחפש אותי לעניין נחוץ – יודע כיצד להשיג אותי" | שיחה מרתקת‬ ‫את האדם ולא האדם‬ ‫העסקים‪ ,‬הבאים דווקא מתוך תוככי עולם‬ ‫המסחר התובעני והסוער ביותר‪ ,‬מהווים‬ ‫מענה ניצח וקריאת השכמה מהדהדת לכל‬ ‫מי שעדיין מתחבט בעניין‪.‬‬ ‫מיושבות‪ .‬רק כשהראש נקי מהסחות‪-‬הדעת‬ ‫הללו‪ ,‬מתפנה זמן אדיר לפעול ביישוב‬ ‫הדעת‪ ,‬לקדם יוזמות ולנהל את העניינים‬ ‫במיקוד מלא"‪.‬‬ ‫לתמיהה כיצד ניתן לקיים קשר עסקי רציף‬ ‫שהוא עד לה בחיי היום‪-‬יום‪ .‬הוא מצביע‬ ‫על מראות שכיחים שבהם בני אדם יושבים‬ ‫סביב שולחן אחד‪ ,‬שותפים עסקיים בפגישה‬ ‫חשובה‪ ,‬או אפילו בני משפחה‪ ,‬ובמקום‬ ‫לשוחח זה עם זה‪ ,‬להקשיב ולהביט עין‬ ‫את המכשיר"‬ ‫הרב ישראל פלר‬ ‫כאשר יהודי המנהל מנגנוני ענק של‬ ‫בלי תוכנות תקשורת זמינות בכל רגע‪,‬‬ ‫בעין‪ ,‬כל אחד מהם שקוע כולו בתוך המסך‬ ‫מסחר גלובלי מעיד בפה מלא כי הריחוק‬ ‫יש בפיו תשובה ברורה‪" .‬מי שצריך אותי‬ ‫הקטן שלפניו‪" .‬מדובר בהרס הקשר האנושי‬ ‫מן המכשירים המתקדמים אינו גורע כהוא‬ ‫לעניין דחוף ונחוץ‪ ,‬פשוט מחייג אליי"‪.‬‬ ‫הבסיסי"‪ ,‬הוא מבהיר‪" .‬כשאני מנהל שיחה‬ ‫בשרשרת עסקית מקיפה‪ ,‬הכוללת מנגנון‬ ‫בקרב ציבור יראי ה' הנשמעים להוראות‬ ‫זה מהצלחתו הגשמית ‪ -‬אלא להפך‪ ,‬הוא‬ ‫ולדבריו יש בכך גם תועלת גדולה‪" :‬שיחה‬ ‫עם עובד‪ ,‬עם שותף או בתוך הבית פנימה‪,‬‬ ‫כלכלי מורכב ורחב היקף‪ ,‬שמגלגל‬ ‫רבותינו גדולי התורה והחסידות ובראשם‬ ‫המפתח ליישוב הדעת‪ ,‬לרוגע ולניהול נכון‬ ‫קצרה ועניינית מלבנת ומסיימת את הדברים‬ ‫אני יודע שכעת אני נמצא שם‪ ,‬בשימת לב‬ ‫מיליארדי שקלים בשנה ומצריך תיאום‬ ‫כ"ק מרן עט"ר שליט"א‪ ,‬ההתנזרות מכלים‬ ‫במהירות רבה יותר מעשרות התכתבויות‬ ‫אמיתית וללא הפרעות רקע של מכשירים‬ ‫שוטף מול סמנכ"לים‪ ,‬מנהלי שיווק‪ ,‬ספקים‬ ‫ומכשירים שאינם מאושרים על ידי ועדת‬ ‫‪ -‬הרי שנשמטת כליל הטענה של "אי אפשר‬ ‫ממושכות"‪ .‬ואם הנושא אינו כה דחוף‪ ,‬הרי‬ ‫מהבהבים"‪.‬‬ ‫וגורמים מסחריים מכל רחבי תבל‪ .‬אולם‬ ‫הרבנים לענייני תקשורת של חצה"ק‬ ‫אחרת"‪.‬‬ ‫למרות הפעילות המסועפת הזו‪ ,‬שבמסגרתה‬ ‫מודז'יץ היא יסוד מוסד לשמירת קדושת‬ ‫שהוא יכול להמתין עד לשעות שבהן הוא‬ ‫עבור אלה הנאבקים יום‪-‬יום בניסיונות‬ ‫התקופה ומבקשים להיטהר ולהתקדש ברוח‬ ‫יושב במשרד מול המחשב‪.‬‬ ‫"הניסיון שלי מוכיח‪ :‬העסקים אינם נפגעים‬ ‫גורם מכריע‬ ‫נדמה כי חיבור בלתי פוסק לטכנולוגיות‬ ‫המתקדמות ביותר הוא כביכול תנאי בסיסי‬ ‫הבית וטהרת הנפש‪ .‬אולם יש מי שעדיין‬ ‫תוהים כיצד ניתן לצאת למרחב העשייה‬ ‫יוזמת 'טהרנו' שעליה מעורר כ"ק אדמו"ר‬ ‫כהוא זה‪ ,‬אלא להפך ‪ -‬הם מנוהלים ברוגע‪,‬‬ ‫גם במישור המעשי של ניהול עסקיו‪ ,‬רמי‬ ‫להישרדות‪ ,‬בולט רמי לוי בנוהג בלתי‬ ‫והפרנסה בלי להיות כבולים למכשירים‬ ‫בריכוז ובאופן מועיל פי כמה‪ .‬ממליץ לכל‬ ‫לוי רואה במכשיר הפשוט גורם מכריע‬ ‫שגרתי‪ :‬מכיסו הוא שולף שוב ושוב מכשיר‬ ‫'מתקדמים'‪.‬‬ ‫שליט"א ללא הרף‪ ,‬יש בעדות זו משום חיזוק‬ ‫אחד לנסות‪ ,‬ולראות בעצמו"‪.‬‬ ‫ביכולת התפקוד וההצלחה‪" .‬בני אדם‬ ‫טלפון פשוט מהדור הישן‪.‬‬ ‫הדברים מקבלים משנה תוקף בעת הזו‪,‬‬ ‫עצום‪ .‬היא מוכיחה בעליל כי מי שבוחר‬ ‫מבזבזים שעות יקרות מיומם בגלישה חסרת‬ ‫וכאן חשוב להקדים‪ :‬מדובר ביהודי חם‪,‬‬ ‫על רקע המערכה הכבירה וחסרת הפשרות‬ ‫לפעול מתוך משמעת עצמית‪ ,‬שמירה על‬ ‫טהרת המחשבה וניקיונה תוך ציות מלא‬ ‫מחייב את היראים‬ ‫תוחלת ובהתעסקות בהודעות סרק"‪ ,‬הוא‬ ‫טוען‪" .‬המוח מתמלא בנושאים מיותרים‪,‬‬ ‫שומר מסורת‪ ,‬שהשבת יקרה לו ועליה‬ ‫ישמור מכל משמר‪ ,‬בעסקיו כמו בחייו‬ ‫להצלת הדור מנזקי הטכנולוגיה ופגעי הזמן‪.‬‬ ‫מערכה ‪ -‬הניצבת בראש מעייניהם של מרנן‬ ‫להוראות‪ ,‬אינו מפסיד דבר ‪ -‬לא בעולם הזה‪,‬‬ ‫אין ספק‪ .‬רמי לוי מחייב את היראים‬ ‫ברעש ובטרדות שאינם מאפשרים לחשוב‬ ‫הפרטיים‪ ,‬ולצד העובדה שבכל סניף הוא‬ ‫ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט"א‪ .‬אין זה‬ ‫ובוודאי לא בעולם הבא‪.‬‬ ‫והחרדים לדבר ה'! דבריו המפוכחים של איש‬ ‫בצלילות‪ ,‬להעמיק או לקבל החלטות‬ ‫מקים בית כנסת ‪ -‬בסמוך לביתו הוא הקים‬ ‫סוד כי דורנו זה עומד בפני ניסיונות כבדים‬ ‫בית כנסת מפואר‪ ,‬עם מקווה טהרה צמוד‪,‬‬ ‫וחסרי תקדים‪ ,‬כאשר הכלים המשחיתים‬ ‫כיאה וכיאות לבית ה'‪.‬‬ ‫מותירים להם ברירה כביכול‪ ,‬אלא להשתמש‬ ‫אורבים על כל צעד ושעל ומבקשים להסיג‬ ‫במכשירים המתקדמים‪.‬‬ ‫את גבול הקדושה‪ .‬בתוך מציאות מאתגרת‬ ‫כשהפנינו אליו ‪ -‬בשיחה מיוחדת שהוא‬ ‫מקיים עם גיליון "בשבילי דשא" לקראת‬ ‫לצורך עמידה בלתי אמצעית על הדברים‬ ‫זו‪ ,‬מתגלה גבורתם המפעימה של הניצבים‬ ‫חג הסוכות השתא ‪ -‬את השאלה כיצד‬ ‫מתוך שדה המעשה עצמו‪ ,‬פנינו לשיחה עם‬ ‫כחומה בצורה‪ ,‬מתגברים כארי ומתנזרים‬ ‫הוא מצליח לתפעל מערך כה רחב ומסועף‬ ‫איש העסקים רמי לוי ‪ -‬כדי לשמוע ממנו‬ ‫לחלוטין מכלים שאינם כשרים‪ ,‬מתוך‬ ‫ללא הכלים הדיגיטליים המודרניים ‪ -‬דבר‬ ‫בגוף ראשון כיצד ניתן לפעול‪ ,‬להצליח‬ ‫מסירות נפש של ממש על טהרת הבית‬ ‫שאחרים שנמצאים נמוך ממנו במדרג‬ ‫ולנהל מערכות מורכבות כאשר בכיס שמור‬ ‫היהודי ועתיד צאצאיהם‪.‬‬ ‫העולם העסקי טוענים ש"אי אפשר היום‬ ‫אך ורק מכשיר פשוט לשיחות בלבד‪ ,‬ללא‬ ‫בתוככי חצר הקודש מודז'יץ‪ ,‬בהכוונתו‬ ‫בלי זה"‪ ,‬משיב לוי בעקביות ובמילים חדות‬ ‫שום מסכים וללא פגעי המדיה‪.‬‬ ‫הבהירה והנחרצת של כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫ופשוטות‪.‬‬ ‫שליט"א‪ ,‬יושמו קריאות אלו הלכה למעשה‬ ‫הכלל הראשון שלו נוגע לשאלת "מי הוא‬ ‫בעל הבית"‪ .‬לדבריו‪" ,‬הטלפון צריך לשרת‬ ‫אימפריה מטלפון מקשים‬ ‫ביד רמה‪ .‬שבת 'טהרנו' נערכת אחת לשנה‬ ‫לצד כנסי התעוררות תמידין כסדרן; ועדה‬ ‫את האדם‪ ,‬ולא שהאדם יהפוך למשרת של‬ ‫אימפריית המסחר והעסקים של איש‬ ‫מיוחדות לצד טובי אברכי הקהילה פועלים‬ ‫הטלפון"‪ ,‬הוא מדגיש‪" .‬כשאדם מחזיק‬ ‫העסקים רמי לוי פורשת זרועות על פני‬ ‫ללא לאות להעמקת ההסברה‪ ,‬להצבת‬ ‫במכשיר חכם‪ ,‬המכשיר הוא זה שמכתיב לו‬ ‫תחומים רבים ומגוונים במשק‪ .‬שמו‬ ‫חומות ההתבצרות ולהשרשת חומרת העניין‬ ‫מתי לעצור‪ ,‬מתי להביט ומתי להסיח את‬ ‫נקשר מדי יום בעסקאות ענק‪ ,‬ברשתות‬ ‫בקרב הציבור‪.‬‬ ‫דעתו"‪ .‬לכן‪ ,‬מסביר לנו רמי לוי‪ ,‬הוא מסרב‬ ‫שיווק הפרוסות בכל רחבי הארץ‪ ,‬בחברות‬ ‫אולם לצד החיזוק התורני המובן מאליו‬ ‫להיות משועבד לכלי הטכנולוגי ה'חכם'‪,‬‬ ‫תקשורת‪ ,‬בפעילות נדל"ן ענפה ואף בתחומי‬ ‫בקרב יושבי בית המדרש‪ ,‬נשמעת לא פעם‬ ‫ומבקש להישאר בעל הבית על זמנו‪.‬‬ ‫התעופה הבינלאומית והסחר הגלובלי‪.‬‬ ‫טענתם של העוסקים במשא ומתן‪ ,‬הטוענים‬ ‫לוי מתאר בכאב את המציאות העגומה‬ ‫מדובר באדם שחולש על המילה האחרונה‬ ‫כי כורח הפרנסה ודרישות המסחר אינם‬ ‫גס‬ ‫בס‬ ‫עם תמונת מצב ברורה‪ ,‬הכוונה כללית‬ ‫גדול מתוך ידע וכלים נכונים‪ ,‬ולבנות‬ ‫רענון‪ .‬אלו תובנות שמעניקות ידע מעשי‬ ‫וכלים מעשיים לבדיקה עצמאית‪.‬‬ ‫לצד זאת‪ ,‬במידה ובמהלך ‪ 40‬הדקות‬ ‫עולה כי המשפחה יכולה להפיק תועלת‬ ‫תוכנית עבודה מעשית כדי להגיע לשם‬ ‫בצורה בטוחה‪.‬‬ ‫שתוכלו ליישם מיד‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬שבמבט מקצועי אחד‪ ,‬מבלי לשנות‬ ‫את אורך החיים של המשפחה אפילו‬ ‫א געזונט'ן ווינטער‬ ‫מובהקת מתהליך מקיף ועמוק יותר של‬ ‫הזדמנות שחבל‬ ‫בסנטימטר אחד‪ ,‬משיגים חיסכון‬ ‫'אחרי החגים' ציון דרך לאחר תקופת עומס משמח‪ ,‬ולקראת המעבר לשגרת החורף‪ .‬זהו הזמן המדויק לעשות‬ ‫ליווי מתמשך‪ ,‬נציע להם כבר בסיום‬ ‫לפספס‬ ‫משמעותי וממקסמים את המשאבים‬ ‫סדר בניהול הכלכלי של הבית ‪ /‬קופת 'ונתנו' האמונה על דאגה ומסירות תמידית למאזן הכלכלי של בתי‬ ‫הפגישה להמשיך לתהליך ליווי מלא‬ ‫הקיימים‪.‬‬ ‫עם מלווים מומחים שאיתם אנו עובדים‬ ‫אנ"ש‪ ,‬משיקה מיזם חדשני ומעצים ‪ //‬שיחה מקיפה עם הרב יהודה דובאוויק‪ ,‬מנהל אגף 'איזון' בפורום‬ ‫מהזווית שלכם כמי שמלווים משפחות‬ ‫בצמוד‪ .‬הכל מתוך שקיפות מלאה‪ ,‬כבוד‬ ‫קופות הקהילות‪ ,‬שמסביר מדוע בדיקה תקופתית היא צעד מתבקש בכל בית‪ ,‬ואיך הופכים אבחון מקצועי‬ ‫ומעניקים ייעוץ כלכלי למאות משפחות‬ ‫לחשוב גדול בצורה‬ ‫להזדמנות של צמיחה‪ ,‬יציבות וביטחון כלכלי בס"ד ‪ //‬צעדים לחשבון מסודר ובריא‪.‬‬ ‫הדדי‪ ,‬ללא שום לחץ או התחייבות‪.‬‬ ‫בשנה‪ .‬איך נולד שיתוף הפעולה עם קופת‬ ‫ריאלית‬ ‫הקו המנחה אותנו בהוראת הקופה‪,‬‬ ‫החסד 'ונתנו'? או יותר נכון ‪ -‬מה הקשר בין‬ ‫היא לראות את המשפחות משגשגות‬ ‫קופת צדקה לאיזון כלכלי?‬ ‫הרווח הזה הוא מיוחד‪ .‬לדבריכם ניתן‬ ‫וצומחות ברצון ומרצון‪.‬‬ ‫קבוע לייעוץ כלכלי מקצועי‪ .‬זה לא‬ ‫כראוי‪ .‬ממש כשם שכל אדם אחראי נגש‬ ‫חיים מאיר גלבר‬ ‫הנהלת הקופה רואה לנגד עיניה ראייה‬ ‫לחסוך ולהרוויח המון כסף מבלי לשנות‬ ‫אומר שמשהו אצלם לא בסדר‪ .‬זה גם‬ ‫לבדיקה תקופתית אצל רופא שיניים‬ ‫לסיום‪ ,‬מסר ממך למי שמהסס אם לפנות?‬ ‫רחבה וארוכת טווח‪ .‬מתוך היכרות‬ ‫מאומה מהרגלי החיים‪ .‬אולי נוותר על‬ ‫תקופת החגים שמאופיינת בהוצאות‬ ‫לא אומר שהם לא 'מרוויחים' היטב‪.‬‬ ‫או מכניס את הרכב לבדיקה תקופתית‬ ‫מרובות‪ ,‬אוטוטו מאחורינו‪ .‬החורף הנה‬ ‫אני אומר בצורה הכי פשוטה‪ .‬אל תישאר‬ ‫עמוקה עם קהל אנ"ש והבנת הצרכים‬ ‫הרובד השני?‬ ‫אדרבא הרופאים בשוק החופשי בארה"ב‬ ‫במוסך‪ ,‬ולא בגלל שיש תקלה‪ ,‬אלא כדי‬ ‫בשטח‪ ,‬הם מבינים שהמענה הטוב ביותר‬ ‫הוא עומד אחר כותלנו‪ ,‬ממתין בסבלנות‬ ‫במקום שבו היית בשנה שעברה רק‬ ‫הרווח המיידי הוא בעצם עצום‪ ,‬אך הרובד‬ ‫משתכרים הרבה מעבר לממוצע‪.‬‬ ‫לוודא שהכל עובד בצורה מיטבית וכדי‬ ‫לאחר 'שמיני‪-‬עצרת החג‪-‬הזה'‪ ,‬להביא‬ ‫מכוח ההרגל‪.‬‬ ‫שניתן לתת למשפחה הוא הכלים לבנות‬ ‫השני הוא העיקרי בעיניי‪ .‬הוא אסטרטגי‬ ‫למנוע הפתעות בעתיד‪ .‬כך בדיוק צריך‬ ‫המחקר מלמד שזה פשוט לא התחום‬ ‫עמו חזרה ברוכה ורצויה לשגרה‪ .‬זהו‬ ‫יציבות וצמיחה בעצמה‪.‬‬ ‫בעיצוב חשיבה נכונה על העתיד‪ .‬ושוב‪,‬‬ ‫להתייחס למערכת הפיננסית של הבית‪.‬‬ ‫החורף והשגרה שבפתח הם הזמן המדויק‬ ‫שלהם‪ .‬להסתכל מהצד על תמונת‬ ‫בדיוק הזמן בשנה שבו כל משפחה‬ ‫לארגון ולבניית תקציב‪ .‬אם יש לכם‬ ‫מתוך שיתוף פעולה עם אגף 'איזון'‬ ‫שיהיה ברור אנו לא מדברים כאן על‬ ‫המצב הכלכלית‪ ,‬לזהות הזדמנויות‬ ‫ההקשר הזה לא כל כך מובן‪ .‬בשיניים‬ ‫מבקשת לעשות סדר בבית‪ ,‬לארגן את‬ ‫הזדמנות לקבל פגישה עם יועץ מומחה‪,‬‬ ‫ב'פורום קופות הקהילות'‪ ,‬הרמנו את‬ ‫הצטמצמות או הידוק חגורה‪ .‬הנרטיב‬ ‫לצמיחה ולבצע התאמות‬ ‫התוכניות קדימה ולבנות‬ ‫לקבל מבט מקצועי‪ ,‬רענן ומעצים על‬ ‫המיזם הזה כדי לאפשר לכל משפחה‬ ‫שלנו הוא צמיחה‪ ,‬התפתחות ובנייה‪.‬‬ ‫מדויקות‪ ,‬זאת התמחות‬ ‫יציבות לאורך זמן‪.‬‬ ‫המערכת הכלכלית שלכם ולפתוח פתח‬ ‫לקבל ייעוץ ברמה הגבוהה ביותר‪,‬‬ ‫אם אתם שואלים; איך גורמים שהשנה‬ ‫מיוחדת‪ ,‬וחשוב מידי‬ ‫קופת 'ונתנו'‪ ,‬האמונה‬ ‫לצמיחה ולשגשוג‪ ,‬זו פשוט מתנה שחבל‬ ‫בסבסוד כמעט מלא ובלי צורך בהשקעה‬ ‫הבאה תיראה טוב יותר מהשנה החולפת?‬ ‫תקופה לשוחח על כך‬ ‫בדיוק על כך ‪ -‬להעניק‬ ‫לוותר עליה‪.‬‬ ‫כספית כבדה‪ .‬הנגשת השירות בסכום‬ ‫איך מגדירים יעדים ריאליים ונכונים‬ ‫עם מי שמומחה בתחום‪.‬‬ ‫לציבור את הכלים‬ ‫ניהול נכון הוא החלטה של אחריות‪,‬‬ ‫של ‪ 100‬ש"ח בלבד למשפחה‪ ,‬היא זכות‬ ‫למשפחה לקראת שמחות‪ ,‬נישואי ילדים‪,‬‬ ‫הטובים ביותר ליציבות‬ ‫גדולה שקופת 'ונתנו' לקחה על עצמה‪.‬‬ ‫רווחה ואיכות חיים‪ .‬אל תוותרו על זה!‬ ‫רכישת נכס או יצירת גב כלכלי יציב?‬ ‫הערך המיידי‬ ‫ולרווחה‪ ,‬יוצאת בימים‬ ‫לרנר‬ ‫אפרים‬ ‫להרב‬ ‫כעת‬ ‫פנו‬ ‫למעשה‪ ,‬מה קורה בסיום הפגישה?‬ ‫תדעו שהמענה עבורכם נמצא בפגישה‬ ‫‪ -‬תשואות‬ ‫אלו במיזם משותף ויוצא‬ ‫בטל' ‪ 054-8490550‬וקבעו תאריך לפגישה‬ ‫כאמור‪ ,‬הפגישה הראשונה מעניקה ערך‬ ‫הזאת‪.‬‬ ‫וחיסכון‬ ‫דופן בשיתוף אגף 'איזון'‬ ‫מרתקת ומחכימה‪.‬‬ ‫עצום בפני עצמה‪ .‬המשפחה יוצאת ממנה‬ ‫המטרה היא לפקוח את העיניים‪ ,‬לחשוב‬ ‫שע"י 'פורום קופות‬ ‫מה למעשה קורה בפגישה‬ ‫במסגרת‬ ‫הקהילות'‪.‬‬ ‫שאתם מציעים? האם‬ ‫המיזם‪ ,‬מוזמנים קהל‬ ‫צריך להביא ערימות של‬ ‫אנשי שלומנו ליהנות‬ ‫מסמכים?‬ ‫ייחודית‪:‬‬ ‫מהזדמנות‬ ‫השאלה חשובה מאוד‪,‬‬ ‫פגישת אבחון וייעוץ‬ ‫ובעקבותיה אמקד לשם‬ ‫ממוקדת עם יועץ כלכלי‬ ‫תיאום הציפיות‪.‬‬ ‫שמטרתה‬ ‫מומחה‪,‬‬ ‫לשקף את המצב הקיים‪,‬‬ ‫מדובר בפגישת אבחון‬ ‫משאבים‬ ‫למקסם‬ ‫ממוקדת של כ‪ 40-‬דקות‪,‬‬ ‫ולפתוח אפיקים של‬ ‫ולכן אין צורך להגיע‬ ‫צמיחה פיננסית‪.‬‬ ‫עם שק כבד של קבלות‬ ‫ומסמכים‪ .‬המטרה אינה‬ ‫לקראת השקת המיזם‬ ‫להתחיל לעבור על כל‬ ‫בתחילת חודש חשוון‬ ‫נייר ועל כל חשבונית‪,‬‬ ‫אי"ה‪ ,‬ערכנו שיחה‬ ‫אלא לתת תמונה מאקרו‬ ‫מקיפה ומאירת עיניים‬ ‫רחבה והכוונת על‪.‬‬ ‫וגם ברכב ‪ -‬כמו שאתה אומר עלולות‬ ‫עם הרב יהודה דובאוויק‪ ,‬יועץ ומלווה‬ ‫להיות 'הפתעות'‪ .‬אבל במאזן הכלכלי של‬ ‫כלכלי ומנהל אגף 'איזון'‪ ,‬כדי להבין מהי‬ ‫הפגישה מורכבת משני רובדים עיקריים‪.‬‬ ‫המשפחה‪ ,‬אנו יודעים היטב מה אנחנו‬ ‫ומה עומד מאחורי היוזמה החדשה‪ ,‬ולמה‬ ‫הרובד הראשון הוא מתן ערך מיידי‬ ‫עובדים‪ ,‬כמה מרוויחים‪ ,‬וכמה יוצא‪.‬‬ ‫מדובר בבשורה אמיתית לכל בית בכל‬ ‫וכלים לבחינה עצמית‪ .‬במהלך השיחה‬ ‫זמן‪ ,‬ודווקא עכשיו 'לאחר החגים'‪.‬‬ ‫היועץ יעבור איתכם על מלמעלה על‬ ‫כפי שאמרתי השירות אינו פונה למי‬ ‫המכשירים הפיננסיים העיקריים‪ ,‬ויעניק‬ ‫שקשה לו בהתנהלות הכלכלית‪ .‬גם‬ ‫את היכולת והכלים לבדוק בכוחות‬ ‫אליו‪ ,‬אבל לא רק‪ .‬חשוב לדעת שיכול‬ ‫בדיקה תקופתית ‪ -‬כמו‬ ‫עצמאיים האם הכל מנוהל נכון‪.‬‬ ‫להיות מנכ"ל מוכשר‪ ,‬מנהל פרויקטים‬ ‫כל מערכת מורכבת‬ ‫אם יש לכם נושא ספציפי חריג‪ ,‬למשל‬ ‫מוביל‪ ,‬תלמיד חכם מופלג ואפילו רואה‬ ‫חשבון מצליח‪ .‬הוא שולט בתחומו באופן‬ ‫ר' יהודה‪ ,‬כששומעים על יוזמה כלכלית‬ ‫תמהיל משכנתא שאתם מסתפקים‬ ‫אבסולוטי‪ .‬אבל ניהול פיננסי של המאזן‬ ‫שמגיעה מטעם קופת החסד‪ ,‬המחשבה‬ ‫לגביו‪ ,‬או קרן פנסיה מסוימת‪ ,‬תוכלו‬ ‫הביתי מקצועי דורש התמחות ספציפית‬ ‫הראשונה של חלק מהאנשים היא שמדובר‬ ‫להעלות אותו בשיחה ולקבל עליו דגשים‬ ‫וידע דינמי שמתעדכן כל הזמן‪.‬‬ ‫בפתרון למצבי מצוקה וקושי התנהלותי‪ .‬זה‬ ‫ממוקדים‪.‬‬ ‫המצב גם כאן?‬ ‫היועץ יכול בשיחה קצרה לכוון אתכם‬ ‫מחקרים רחבים שנערכו בארה"ב‬ ‫הראו עובדה מרתקת‪ :‬דווקא בעלי‬ ‫'חד משמעית לא'! צריך לשנות לחלוטין‬ ‫איפה יש פוטנציאל לחיסכון בדמי ניהול‪,‬‬ ‫מקצועות חופשיים נחשבים ויוקרתיים‪,‬‬ ‫את התפיסה‪ .‬השירות הזה לא מיועד‬ ‫איפה כדאי לבדוק כפילויות בביטוחים‪,‬‬ ‫כמו רופאים בכירים‪ ,‬נזקקים באופן‬ ‫למי שמרגיש 'תקוע' או אינו מתנהל‬ ‫או האם תמהיל המשכנתא שלכם דורש‬ ‫הס‬ ‫דס‬ ‫יצירה מלכותית!‬ ‫בס״ד‬ ‫מודעה זו לקריאה בימות החול בלבד!‬ ‫עצור!‬ ‫עץ חיים היא למחזיקים בה‬ ‫טרם תיוועץ‬ ‫הודעה משמחת לכלל בחורי אנ"ש‬ ‫ה ו פ יע לא ו ר ע ו ל ם !‬ ‫כמידי שנה בשנה בעזהי"ת יתקיים גם השנה ישיבת בין הזמנים‬ ‫בשבוע של סוכות ובשבוע שלאחריו‬ ‫• ‬ ‫במשך חול המועד סוכות יתקיימו שיעורים‬ ‫כפי שיפורסם במודעות בשטיבלאך‬ ‫• ‬ ‫בשנה זו תינתן מילגה רק על לימוד שעות רצופות‬ ‫סכום המלגה יהיה ‪ ₪ 15‬לשעה‬ ‫שעות הלימוד הם בין השעות ‪14:00 – 10:00‬‬ ‫לפחות שעה‪ ,‬ועד ‪ 3‬שעות‬ ‫• ‬ ‫פת שחרית לפני הסדר הלימוד‬ ‫מקומות הלימוד כדלהלן‪:‬‬ ‫טעימה מהסוגיות הבוערות‬ ‫• בית המדרש הגדול בבני ברק – אחראי הרב משולם בקנרוט שליט"א‬ ‫ארגז הכלים‬ ‫שיטת הפיתוי‬ ‫עדות מצמררת‬ ‫• בית החסידים ברכפלד – אחראי הרב דוד זעליג קרימלובסקי שליט"א‬ ‫הצעדים המעשיים והבדיקות‬ ‫ניתוח מיוחד של המלכודות‬ ‫מתוך השטח‬ ‫הקריטיות שחובה לבצע לפני‬ ‫השכיחות בשוק‪ ,‬ומצגי השווא‬ ‫ראיון חשוף עם נפגעי עסקאות‬ ‫• בית החסידים אשדוד – אחראי הרב אברהם גולדמן שליט"א‬ ‫חתימה על עסקה‬ ‫המפתים‬ ‫נדל"ן שהפסידו את מיטב כספם‬ ‫• בית החסידים בירושלים – אחראי הרב ישעי' רטייזר שליט"א‬ ‫• בית החסידים ביתר – אחראי הרב שמואל יעקב קרימלובסקי שליט"א‬ ‫עסקאות נדל"ן הם בעלי השלכות וודאיות‬ ‫אותנטי‬ ‫אותנטי‬ ‫אם הם יהיו לטוב או למוטב‪ ,‬זה כבר תלוי מאוד בכם!‬ ‫בברכת המלמד תורה לעמו ישראל‬ ‫ברבתכ איחם‬ ‫הנהלת האיגוד‬ ‫הנהלת הקופה‬ ‫תשרי תשפ"ז‬ ‫צאו והתפרנסו זה מזה!‬ ‫לאחר הרישום מוצלח של עשרות עסקים מאנ"ש‬ ‫לאלפון עסקים‬ ‫הננו להודיע‬ ‫תמיד‪ ,‬וביותר ברגעים הגורליים של השנה‪ ,‬אנו רוצים לדעת שעשינו‬ ‫כי ההרשמה תסגר בעז"ה מיד לאחר החגים‬ ‫את המיטב עבור יקירנו‪ .‬שזכרנו‪ ,‬שנזכרנו‪ ,‬שהזכרנו‪ ,‬ודאגנו לעילוי‬ ‫נשמתם בצורה המהודרת ביותר‬ ‫בלי ספקות ובלי החשש לשכוח‬ ‫להרשמה ולפרטים ניתן לפנות‬ ‫להרה"ח ר' משה אהרן ווגר הי"ו‬ ‫מוזמנים להתחדש‬ ‫כעת זה אפשרי!‬ ‫נרשמים כעת בנדרים פלוס ‪ -‬קופת 'ונתנו' > טופס יזכור‬ ‫בטל' ‪052-7606494‬‬ ‫או באימייל ‪machonmod1@gmail.com‬‬ ‫בקולקציה מלכותית לכבוד הרגל!‬ ‫כיבוד הורים‬ ‫לא שוכחים יותר‪ .‬מעבירים את מעות‬ ‫ה'יזכור' בזמנם‪ ,‬ביישוב הדעת ומתוך‬ ‫הכבוד אמיתי ליקירינו‪.‬‬ ‫אפס תקלות‬ ‫הטופס המאובטח מעביר את השמות‬ ‫המפורטים‪ ,‬אתם מקבלים תזכורת ואישור‬ ‫תשלום‪ ,‬לרוגע שלכם‪.‬‬ ‫נחת רוח לנשמה‬ ‫מגדירים מראש את סכום מעות ה'יזכור'‪,‬‬ ‫ויודעים בוודאות מלאה שהזכות הזכרה‬ ‫שמורים ורשומים‪.‬‬ ‫ואנו תפילה לפני שוכן מרומים שתשרה ברכה והצלחה‬ ‫בכל מעשי ידינו מתוך סייעתא דשמיא ושפע רב עד בלי די‪.‬‬ ‫ערב יו"כ ‪ -‬סגור | בין יו"כ לסוכות רגיל | יום שישי ערב סוכות ‪11:00-12:30‬‬ ‫הנהלת הקופה‬ ‫בני ברק‪17:00-21:00 ,13:00-15:00 :‬‬ ‫שעות פתיחה‬ ‫זוכרים אהבתם‪ .‬מזכירים שמותם‪ .‬נזכרים לטובה‬ ‫ירושלים‪ ,‬בית שמש‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אלעד‪17:00-21:00 :‬‬ ‫מבטיחים כעת את תשלום מעות ה'יזכור' מראש‪ ,‬ועושים נחת רוח אמיתית לנשמתם‬ ‫יום ו׳ בכל הסניפים‪11:00-12:00 :‬‬ ‫ארמון דסקל‪ ,‬שלמה המלך ‪ 8‬בני ברק (בניין ברכל) חנייה חינם‬ ‫סניפים‬ ‫ירושלים עמוס ‪ | 15‬אלעד שמעון הצדיק ‪ | 7‬אשדוד רבא ‪ | 16‬בית שמש נהר הירדן ‪39‬‬ ‫זס‬ ‫רעד מיט דסקל ‪1599-515-000‬‬ ‫וס‬ ‫שפע ברכות לנווה אפריון‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫בית‬ ‫שירי ידידות בקול צהלה ורינה‪ ,‬נישא בחדווה מתוך לב מלא רגשי תודה‪,‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫ביום שמחת מכובדנו איש המעלה‪,‬‬ ‫הבה"ח ישראל דן פניגשטיין הי"ו ביתר‬ ‫ממודז'יץ‬ ‫הרה"ח צבי יוסף לרנר שליט"א‬ ‫לאירוסיו‬ ‫רח' חבקוק ‪ 20‬בני ברק‬ ‫מג"ש דף יומי בבית החסידים בברכפלד‬ ‫טל‪053-3180888 \ 03-5794512 :‬‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫***‬ ‫בהולדת נכדתו למזל"ט‬ ‫ערב חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫בת לחתנו הרה"ח יוסף פרקל הי"ו‬ ‫הר"ר יוסף פרקל הי"ו ברכפלד‬ ‫והברכה אחת היא לסב היקר מו"ח‬ ‫להולדת הבת‬ ‫קבלת קהל בימי חוה"מ סוכות‬ ‫הרה"ח טוביה לרנר שליט"א‬ ‫יהי רצון שיזכו לרוות רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח‬ ‫בסוכת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫המברך‪ :‬בן ציון ברגמן‬ ‫בזמנים דלהלן‪:‬‬ ‫הרה"ח שאול פניגשטיין הי"ו ביתר‬ ‫הרה"ח אהרן ברמץ הי"ו ירושלים‬ ‫לאחר תפילת שחרית ולאחר תפילת מעריב‬ ‫לאירוסי הילדים‬ ‫(שחרית בשעה ‪ 8:25‬מעריב בשעה ‪)19:15‬‬ ‫ברכות במלוא חופניים‬ ‫לבני היקר והנכבד‪ ,‬כלי מחזיק ברכה‬ ‫ובין השעות ‪ 12:00 - 13:15‬בצהריים‬ ‫הרה"ח צבי יוסף לרנר הי"ו ברכפלד‬ ‫הר"ר יוסף פרקל הי"ו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת בתו למזל"ט‬ ‫***‬ ‫והברכה אחת היא‬ ‫מג"ש דף יומי בבית החסידים בברכפלד‬ ‫העליה לרגל לשריד בית מקדשינו‬ ‫למחותני הנכבד מרביץ תורה ברבים‬ ‫הרה"ח יהודה ויצמן שליט"א בני ברק‬ ‫בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫הרה"ח צבי יוסף לרנר שליט"א‬ ‫ולאביו הרה"ח טוביה לרנר שליט"א‬ ‫להולדת הנכדים‬ ‫תתקיים אי"ה‬ ‫לרגל הולדת הנכדה – הנינה‬ ‫יה"ר שתרוו רוב נחת דקדושה מכל יצ"ח ותזכו לגדלה לתורה לחופה‬ ‫במוצאי יו"ט הראשון בשעה ‪22:30‬‬ ‫ולמעש"ט‬ ‫הרה"ח יהושע בוק שליט"א ירושלים‬ ‫***‬ ‫המברך‪ :‬פנחס פרקל‬ ‫הרה"ח שלמה ברמץ שליט"א ירושלים‬ ‫טיש ליל הושענא רבה‪:‬‬ ‫מרת פניגשטיין תחי' בני ברק‬ ‫יום חמישי בשעה ‪ 21:00‬בערב‬ ‫לאירוסי הנכדים‬ ‫בברכת א'פריילעכן יום טוב‬ ‫הגבאים‬ ‫תשו"ח ורב תודות‬ ‫לארכיון מודז'יץ‬ ‫הר"ר הערשי‬ ‫לרנר הי"ו‬ ‫‪ 15‬יום‬ ‫למבחני כתר תורה ש"ס כתר תורה הלכה‬ ‫הרה"ח טוביה לרנר שליט"א בני ברק‬ ‫מג"ש דף יומי בביהמ"ד הגדול‬ ‫נזר הוראה‬ ‫על המצאת‬ ‫יום חמישי כ"ז תשרי תשפ"ז‬ ‫להולדת הנינה‬ ‫התמונות לעלון‬ ‫בבנין המרכז העולמי‬ ‫נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור‬ ‫יעל בת צביה‬ ‫רבקה בת צפורה בריינדיל‬ ‫רחל בת שיינדל‬ ‫חדוה פריידל בת גולדה‬ ‫אברהם בן רחל‬ ‫התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה‬ ‫הילד ישראל דן בן טויבא רבקה‬ ‫לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון‬ ‫שירי ידידות בקול צהלה ורינה‪ ,‬נישא מתוך לב‬ ‫לע"נ הרה"ח אברהם צבי ב"ר מרדכי ז"ל שנקר‬ ‫מלא רגשי תודה לכבוד חתננו היקר והנכבד‬ ‫הרה"ח ישראל פרלמוטר הי"ו‬ ‫נלב"ע ט"ו תשרי יו"ט ראשון של סוכות תשס"ח‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לבנו נכדנו‬ ‫ולע"נ הרה"ח מרדכי ב"ר אברהם צבי ז"ל שנקר‬ ‫אלימלך שמעון ני"ו‬ ‫נלב"ע י"ז תשרי תשכ"ו‬ ‫המברכים‬ ‫הונצח ע"י בנו ונכדו הרה"ח יחיאל שנקר הי"ו‬ ‫הרב עוזי שויצה וביתו‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫לע"נ‬‬ ‫הר"ר דוד דיסקינד הי"ו‬ ‫הרה"ח ישראל פרלמוטר הי"ו‬ ‫הרה"ח יהודה אהרן ב"ר אברהם ז"ל‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫וידבסקי‬ ‫בהכנס בנו לוי יצחק ני"ו לעול תו"מ‬ ‫בהכנס בנו אלימלך שמעון ני"ו לעול תו"מ‬ ‫נלב"ע ליל א' דר"ה תשפ"ז‬ ‫שמחת הבר מצוה תתקיים בעז"ה ביום חמישי‬ ‫שמחת הבר מצוה תתקיים בעז"ה ביום ראשון‬ ‫כ"ג תשרי באולמי עטרת רח' עזרא ‪ 23‬בני ברק‬ ‫הונצח ע"י בני המשפחה‬ ‫כ"ז תשרי באולמי בית מלכה בבני ברק‬ ‫לע"נ מרת לאה ע"ה קמפינסקי‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫נלב"ע י"ג תשרי תשמ"ט‬ ‫הרה"ח משה ב"ר חיים דוד הכהן רטייזר ז"ל‬ ‫מרת רבקה צירל ב"ר יחיאל זאב ע"ה‬ ‫בת ר' דוד אלטמן ז"ל‬ ‫קרימלובסקי‬ ‫נלב"ע הושענא רבא תשס"ו‬ ‫נלב"ע ט"ו תשרי יו"ט ראשון סוכות‬ ‫שהסתופף בצילו של ה"דברי ישראל" בפולין‬ ‫הונצח ע"י בנו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫נדבת נכדיה וניניה‬ ‫למשפחת קמפינסקי‬ ‫הגה"ח שמואל מאיר רטייזר שליט"א‬ ‫הרה"ח משה דוד קרימלובסקי הי"ו‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫מרת הינדא לאה סאכאטשעווסקי ע"ה‬ ‫הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל‬ ‫מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב‬ ‫ב"ר שמעון פנחס הכהן ע"ה‬ ‫פניגשטיין‬ ‫נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו‬ ‫נלב"ע הושענא רבה תשפ"ג‬ ‫נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הונצח ע"י בנה הר"ר יוסף הי"ו‬ ‫הונצח ע"י בניו שיחיו‬ ‫הרה"ח שלמה הי"ו‬ ‫חס‬