טועמיה · Toamehu — סוכות (2026-09-21)

מגזין מיוחד המאגד
עבורכם את מבחר
עלוני השבוע
שנה שביעית
גיליון מספר 668
סוכות
תשפ״ז
טֹוֲֹעֲ ֶֶמ ָיָה
להרשמה לקבלת החוברת
במייל ,מידי שבוע.
זמני כניסת ויציאת השבת
לחצו כאן
ר"ת מוצ"ש ער"ש
7:48 7:07 5:56 ירושלים
7:45 7:09 6:11 בני ברק
7:47 7:09 6:03 חיפה
7:46 7:10 6:12 אשדוד
7:47 7:08 5:55 בית שמש
פנים מאירות 8ירושלים 7:47 7:09 6:13 קרית גת
7:47 7:07 6:05 נוף הגליל
טל' 02-500-4569
S025004569@Gmail.com
! ו ושמרו
גז ר
ר
גז
ו ושמרו
!ושמרו
מבצעי בדיקות
!
דור ישרים
גז
ר ו
גז
רו ושמרו!
יתקיימו בס"ד מיד לאחר חג הסוכות
ירושלים בני ברק
~
יום שלישי כ"ה בתשרי
" יום שני כ"ד בתשרי
אולמי בית יעקב הישן אולם מרום,
~
רחוב בית ישראל ) 12מול ישיבת מיר( רחוב הרב יעקב לנדא 2
בנות מהשעה 13:30עד 16:00 בנות מהשעה 13:30עד 16:00
בנים מהשעה 18:00עד 21:00 בנים מהשעה 18:00עד 21:00
מודיעין עילית אשדוד אלעד
יום רביעי כ"ו בתשרי יום שלישי כ"ה בתשרי יום שני כ"ד בתשרי
אולם בית אבא )אולם א'( אולם בית דוד שאול אולם אחיעזר
רחוב אור החיים 27 רחוב רבי חנינא בן דוסא 4 רחוב ר"י הנשיא 32
בנים בלבד בנים בלבד בנים בלבד
מהשעה 12:00עד 14:00 מהשעה 13:00עד 15:00 מהשעה 14:00עד 15:30
חיפה ביתר בית שמש
ימים שני ורביעי כ"ד וכ"ו בתשרי יום רביעי כ"ו בתשרי יום רביעי כ"ו בתשרי
בתיאום טלפוני04-8331385 : אולם עטרת גיטל -באיאן אולם ישיבת בעלזא
תחנת דור ישרים רחוב רבי עקיבא 31 רחוב תכלת מרדכי 2
רחוב מיכאל 14 בנים בלבד בנות מהשעה 14:00עד 15:30
מהשעה 19:00עד 21:00 מהשעה 21:00עד 22:30 בנים מהשעה 17:00עד 19:00
ניתן להצטרף לפאנל השמיעה החדש
)מיועד לכלל העדות( ~~
טלפון02-6499888 :
פקס | 02-6499889 :מיילinfo@doryes.com :
מספרי טלפון נוספים במיוחד לימי המבצעים:
050-4107682 | 050-4107681
לפרטים על אופן מימוש הסבסוד של קופות החולים ,אנא פנו למשרדנו.
)חברי קופ"ח מאוחדת שיא או עדיף יביאו איתם לבדיקה התחייבות ממזכירות הקופה(
חג הסוכות תשפ"ז
169
גליון מס' 9
"עומקים" -פרק י"ב | אבא -מפחיד או מעניק ביטחון? להאזנה בקו התוכן שלנו | 08-6679134 :לצפייה פנה למייל הרשום מטה
"ע
"אהבתי אותך אמר השם"
מנהישראל ,אז הרי כל אחד מקבל מ
כאשר הוא אוהב את עם ישראל במאמר הנוכחי אשתף אתכם בחוויה האישית וסיפורו
אחת עבורו .והמנות של הקב"ה לעולם אינן מצומצמות .אז הנוגע ללב של אדם שחוה שמחה בחג הסוכות.
אם הוא אוהב את כלל ישראל ,אז הוא אוהב אותי. השם בדוי ,כמובן .אף פרטים מזהים בסיפור שונו.
תגובות על גליון יום כיפור 'כובד האשמה'
----- שוב חזר על המילים ושוב כיוון 'אהבת אותי' .כן ,כן, מוישה -לא ידע מה זה לאהוב .הוא היה מצהיר" :אני
כ"כ
מאמר מדהים .פשוט וברור ומוגש בצורה " ממש ככה. לא יודע את מי אני אוהב בחיים ,אני בעצם לא יודע מה
טובה. ואז פתאום הרגיש פמפום חזק בלב .לבו התרחב. אמורים להרגיש כאשר אוהבים".
המשל של הילד ,שנסחב הביתה עם שקיות לרוב התרגש כל כך ,כי נראה שלראשונה בחייו הרגיש במודע מה ורגש ,כידוע ,זה משהו שאי אפשר להסביר .מי שמרגיש
על כתפו ,מאוד המחיש לי את הנקודה .מאוד זו אהבה של הקב"ה אליו. -יודע .ומי שלא -אז בעזרת השם יידע בעתיד.
התחברתי להרגשה האישית שלי ,שאני סוחב המון החזן כבר אמר קדיש שאחרי שמו"ע והוא עדיין תפוס מי ששם לב לזה זו רעייתו .היא היתה מציקה לו הרבה.
אשמה. במחשבותיו. הגדירה את החיים לצידו כטכניים בלבד .כי בכל מה
* אף פעם אינו מרגיש את האהבה של ההורים אליו .אין שקשור לתיפקוד של אבא ובעל בבית ,הוא היה מושלם.
מצאתי באמרי פנחס )להרה"ק פינחס מקוריץ .יוה"כ אות
לכך שום ביטוי .טכנית ,יש המון .יש איכפתיות ,יש דאגה, אולי יותר מהרגיל ,גם כפיצוי על מה שאין .אך אי אפשר
תקלד( בזה הלשון" :טוב לכל אדם שיבחר לו אחד מה'על
יש תמיכה כספית ,יש מתנות .אך חוויה אף פעם אינה היה להרגיש איתו.
חטא' עכ"פ ויתחזק בו מאוד ,כי בכולם קשה מאוד
קיימת .אין חוויה של קירבה .אין בכלל רגש בסביבה. אפשר לחלק את החיים של מוישה לשלושה .בשליש
להיזהר כראוי" .עכ"ל.
ר' יחזקאל ,ברוך שכיוונת! בשנים האחרונות היו לו רגעים רבים של תחושת קיפוח. הראשון ,לא הכיר בכך בכלל .לא ידע מה חסר לו .את כל מי
* רעייתו מדברת כל כך הרבה על מה שהיא מרגישה כלפי שביקר אותו -סימן כמתלונן סידרתי המחפש בעיות בחיים.
המאמר האחרון קצת הזכיר לי את מה שכותב רבי ההורים שלה ,ומה שהיא מרגישה מהם .אז מדוע הוא לא "החיים טובים -נהג לומר -הכול בסדר .בשביל מה להרוס
ישראל סלנטר )אור ישראל איגרת ח'( ,שם הוא מציע שאדם זכה לטוב הזה מעודו?? אותם?"
יחזור בתשובה על העבירות 'הקלות' ,כפי שהוא מכנה, עוד לא הגיע לקטע הבא' :ותיתן לנו ד' אלוקינו' ,ופתאום בשליש השני התחיל להבחין בחסר .קלט שיש סט
דהיינו שאין לו יצר חזק לעבור עליהם ,כי גם יותר קל הבריק לו. רגשות שחסר לו בחיים .פתאום נראו לו החיים משעממים,
לו לחזור בתשובה עליהם ולקבל קבלה חזקה שיעמוד הרי האהבה של הקב"ה אליו -מובטחת היא .מעוגנת היא חסרי משמעות וטעם .ואז בעצם הגיע לטיפול.
בה לזמן ארוך.
בפסוקים אין ספור בחומש ,בנביא ובחז"ל .ולמרות כל זאת *
וגם כפי שהוא מסביר ,עליהם העונש הוא יותר
לא הרגיש את זה מעולם .וזה לא אומר כלום ,על כך שהיא הנחת היסוד בטיפול ברורה .כל עוד אדם לא לוקה
גדול ,משום שיותר קל לו להתגבר עליהם ,וגם כפי
קיימת תמיד בעוצמה אדירה. בתסמין מיוחד ,הוא אדם בריא לגמרי ,נולד כמו כל
שהוא מאריך שם שרוב העוונות הם 'קלות' אלא
שההרגל הפך אותם לכבדות ,אך בעצם הם קלות. והרי גם אהבתם של ההורים -מובטחת היא .אף היא התינוקות עם רמ"ח ושס"ה ,כולל כל חלקי הנפש והרגש.
* מעוגנת רבות במקורות .זאת אומרת ,שהיא קיימת. ואם יש משהו שלא עובד -משמע שהאיבר הזה נפגע בשלב
שמעתי עכשיו את הפודקאסט על ההגדרה של ביטויים -אכן אין .חסימות -אכן יש .אך האהבה כל שהוא בחייו ,ומאז יצא מכלל פעולה.
"אבא" ,וממש החכמתי .ההבחנה הזו של מה זה אבא קיימת .בלב כמוס. להחזיר איבר לפעולה ,אחרי עשרים ושמונה שנה של
ואיך לגשת ליום הדין פשוט יפה ומאירה מאוד. לרגע תפס את הלב ,כי זה החל לפמפם בעוצמה שלא חוסר פעילות ,זה סיפור לא פשוט בכלל .דומה להחזרת
תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה הכיר .לא בטוח היה שהשרירים חזקים דיים כדי להחזיק גפיים לפעילות אחרי שיתוק ארוך.
אותו במקום. ומוישה יצא אכן למסע ,עם המון דביקות במטרה.
ורק אז המשיך" .ותיתן לנו ד' ...מועדים לשמחה". ערב חג היום ,אין זמן לתאר את כל המסע .נקפוץ ישר
וואו ,גם שמחה .גם זה רגש לא לגמרי מוכר .שמחה לאחת התחנות הדרמטיות.
בהיגיון הוא מכיר .יש זמן שמחה ,וכעת צריך לשמוח .אך ליל סוכות .מוישה נעמד להתפלל תפילת החג.
כעת היתה חוויה חזקה של שמחה. עוד בטרם החג הצעתי לו הצעה .הרי אנחנו אומרים
היה מאושר כל כך ,והרגיש את זה בכל מקום בלב. בימים טובים נוסח "אתה בחרתנו" .זה נכתב בלשון רבים,
שאלה :בחג הסוכות יש אצלינו מתח תמידי .כל השנה
על הדרך הבין שאדם אוהב ואהוב ,גם מרגיש שמחה כמו כל התפילה שנתקנה בלשון רבים .לכל מטבע שטבעו
נראה לי שיש לנו בית תקין ,אך בסוכות כשיושבים
לעתים קרובות יותר. חכמים בתפילה ,יש טעמים לאין שיעור בנגלה ובנסתר.
צמודים לסוכת השכנים ,אני מזהה כל הזמן כמה
* ובכל זאת ,עבור המסע של מוישה ,הצעתי לו לכוון
אנחנו משפחה לא תקינה .צעקות ,מריבות ,שגיונות.
ואני רק עסוק בלהשתיק אותם .יש לך עיצה לזה? שווה להקדיש עבור כך מאמר שלם ,וכאן נכתוב על כך בתפילה גם בלשון יחיד .לחשוב כאילו אומר" :אתה
תשובה :סיפר לי חבר שהציעו שידוך לבן שלו אחרי בקצרה ממש. בחרתני ...אהבת אותי ורצית בי"...
סוכות .השכן של צד הכלה מקורב לו .התקשר לשכן לכאורה אדם אמור להרגיש שמח בכל העת ,כי הוא הוא חזר אחרי סוכות עם אורות בעיניים .תוך כדי אמירת
הזה לברר על הצד השני .ההוא התפתל בתוכו ,הסתפק מושפע במתנות אין קץ .בכל יום שאדם פותח את העיניים התפילה הקצרה הזאת התחולל בליבו תהליך שלם.
האם כן לספר או לא לספר .אחרי שלחץ עליו ,שיתף בבוקר ,וקולט כמה מתנות יש לו בחיים ,רוחניים וגשמיים, מוישה תיאר לי את התהליך.
מתוך דאגה על הצעקות שנשמעו מהסוכה שלהם. הוא אמור להתמלא בהמון שמחה. ניסה לחשוב על המילים בלשון יחיד 'אהבת אותי ורצית
חבר שלי נדלק על זה" .משפחה כזאת אני מחפש -הגיב יש סיבות מגוונות לקושי לפעמים לשמוח .אחת הסיבות בי' .הרגיש לו כל כך מוזר' .אהב אותי?! רצה בי?! מי אוהב
לו -אני מחפש משפחה טבעית ,משוחררת ,בית שמותר המרכזיות ,היא הנוכחות של דאגות ,חששות ופחדים .הם אותי? מדוע רוצה בי? מה יש בי? או מה פתאום שיאהב
לצעוק שם .הבן שלי זקוק בדיוק למקום כזה". מסיחים את הדעת לכל החסכים בחיים ואינם מאפשרים אותי? מעולם לא הרגשת!'
לפעמים ,במקום להרשים בחוץ כמה בית תקין יש לך, אף ס"מ פנוי עבור השמחה. ואז החליט להתחבר לנוסח שכתוב" :אהבת אותנו".
עדיף לגדל את הבית התקין הזה. כאשר אדם מרגיש אהוב ,זה מרגיע אותו ,מכניס אותו אהה ,אותנו .את כלל ישראל .נו ,בטח ,בכלל ישראל יש
תנוח דעתך ,שאם בסוכה שלך יש צעקות ומריבות, לשלווה ,ומאפשר לו הרבה יותר להרגיש את השמחה. הרבה את מי לרצות .אולי כאחד מתוך רבבות אלפי ישראל
מסתבר שגידלת ילדים בריאים לגמרי.
עד כאן בקצרצרה .ובהזדמנות הרחבה בעז"ה. ניתן לאהוב אותו .בתור 'בורג' קטן ,זניח .לא נחשב.
ptachlo1@gmail.com
ptachlo1@gmail שאלות ניתן לשלוח למייל com שיהיה לנו חג שמח ,שיתקבלו כל התפילות. אך אז הבריק לו .הרי אהבתו של הקב"ה אינה מוגבלת.
המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"
או בפנייה למייל המצורף
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 3
~ ~
~~
*292
~~~~ ~~ ĐĚ"
~ ~~~
~~ ~~ ~~
~ ~ ~~~
~ ~ ~
~ ~ ~
~~ ~ ~ ~ ~ ĕĦĥĠĕēĥĚ
~~~~ ~~~~
~~~
~ ~~ ~~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~~
~~ ~ ~ ~~~
~~ ~~
~~~ ~ "
~~~ ~ ~ ~~~ đĜēĜČ'
~~~
~~ ~ ~ ĕĦČĢđĐ
~~ ~~~
~ ~ ~~
~ ~~~
~ ~~ ěđĞĥĐ
~~ ~~
~~~ ĐĕĐĥė" "
~~~~ ~ ~ ,ĐēĚĥč'
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~~
~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~ ~
~~ ~ ~ ~ ~ ~
~~~
~~ ~
~~ ~ ~
~ ~~~~~ ~~
~~ ĐĠĘē
~ ~ ~ ~ ~ ,ĐĤđČėĘ ~~~
~~~ ~
~~ "~
~ ~ ~ ~ ~ ĐďđĚ'
~ ~~~~
~~~ ~ ĦėĝĐ'
~~ ~ ~
~ ~ ~
~~
~~~ ĕĜĠĘ" ~ ~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~~
~~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~ ~ ~~~ ĐĘđďĎ..."
~ ~ ~
~~~
~ ~ ~ ~ ~
~~~ ~~
"~~ "~~ ~~~~~
~ ~~~ ~ ~
~ ~~~
~~~~
~~"~~ ĕďđĐĕĐ
© כל הזכויות שמורות
"""~~ ~ " ~ ĘėđĦ"
~~~~ :ĕĦčĥĐ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~~~ ~
~ ~ ~ ~
~~~~~ ~ ~
hbzs3587@gmail.com להצטרפות ולשליחת סיפורים
~~~~ "
דפוס ספיד סוכות תשפז - טועמיה
4
העלון מוקדש לאוקמי שכינתא מעפרא
1126 ולעילוי נשמת מרת אימי דליה אפרת בת נעימה ע"ה
הצלחה בגו"ר
חגי חיים וב"ב יצחק אריאל בן טובה
שגית בת רותי שמואל אימן בן אסתר זרי
יראת שמים מאיר ישראל בן רחל ברכה-
גלית בת מסודי ליאור יהושע סומך וב"ב
ארז בן שושנה יהודה אריה בן רחל ברכה
סּכָּה האֱ מוּנָה בְּ צֵ ל ַ
ה ֻ מ ַ
חת ָ ִ
שׂ ְ חַ ג סֻ כּוֹת - קסירר אפרים וב"ב
משפ' שטרית
רונן אברהם וב"מ
רחל ברכה בת פדילה דליה
נעם יצחק בן רחל ברכה רינה בת סימי וב"ב
יוסף ליאור בן דליה אפרת -הצלחה בכל העניינים
שלמה ודנה דוד וב"ב אריה ושרה לוי וב"ב
נתנאל בן ג'ינה י.מ.י.ש כדורי
מ ַ
ח" שׂ ֵ
ָ ְהי ִית ַ
א תּ בְּ ַ
חגֶּ ...ו ָ ח ָ ְשׂ ַ
מ ְ "ו ָ שולמית ומרדכי חיים דויטש וב"ב
רז דוד בן לאה וב"ב עמית בן אהרון וב"ב
)דברים ט״ז ,י״ד–ט״ו( אבישג ודניאל בני מירב דני בן שושנה
משה רבינו נאלץ לברוח ממצרים ולשהות שנים ה' מצווה אותנו :״וְשָׂ מַ חְ תָּ בְּחַ ֶגּ ״ ,ובהמשך: זיווג הגון וכשר במהרה
רבות במדיין ,ולאחר מכן נשא במסירות את עול ״ו ְהָ י ִיתָ אַ שָׂ מֵ חַ ״ )דברים ט״ז ,י״ד–ט״ו( .גם רונית בת סימי
חי דוד בן רחל
אורן חיים בן אלן אסתר
תרצה בתיה בת ימנה נינט
ההנהגה של עם ישראל. בתפילה אנו מכנים את חג הסוכות :זְמַ ן יפית שרה בת ג'ינה אילן בן ג'ולייט
שִׂ מְ חָ תֵ נוּ. לאה בת תמר אנאל חביבה בת שולמית
אהרן לא קינא במשה רבינו כאשר משה נבחר מאיר בן שרית ואליהו מיטל בת מלכה
נעם בן שרה טליה עדן אסתר בת שולמית
להנהיג את ישראל אלא :״ו ְָראֲ וְשָׂ מַ ח בְּלִ בּוֹ״ אבל כיצד אפשר לשמוח כאשר אנשים רבים מירב בת אילנה שירי ימנה בת שולמית
)שמות ד׳ ,י״ד( .אהרן הכהן איבד ביום אחד את מתמודדים עם ניסיונות ,קשיים וצרות ,לא עלינו? שושנה שירה בת סילביה שמעון בן שולמית
אברהם גורג'י בן דליה אפרת אורן בן נעמי
שני בניו ,ותגובתו נכתבה בשתי מילים :״וַיִּדּ ֹם התשובה טמונה באמונה .אדם המאמין שהכל יניב בן פרידה סיון רבקה בת אלן אסתר
אַהֲ ר ֹן״ )ויקרא י׳ ,ג׳(.
מאיתו יתברך ,שהוא בן אהוב של הקב״ה ושכל זרע קודש בר קיימא
דוד המלך נדחה ,נרדף והתמודד עם מרד המתרחש עימו נתון להשגחה מדויקת ,יכול אליהו נזרי בן ימנה גלית בת מסודי
סיון בת אסתר שמואל אימן בן אסתר זרי
אבשלום בנו ,ובכל זאת לא חדל לשיר ,להודות למצוא נקודת שמחה גם כאשר יש לו שאלות .אין לימור בת פרידה רחל מרים בת יהודית
ולהלל לה׳ .מתוך קשייו צמח ספר תהילים, זו התעלמות מן הכאב ,אלא ידיעה שגם בתוך אושרית בת שושנה
דגנית בת שושנה
דניאל בן שרה
נעמה בת יפה
המעניק כוח ונחמה לעם ישראל בכל הדורות. הסתרה הוא אינו לבד. מיטל בת שושנה אסף בן סופיה
דוד עומרי בן יהודית דרור בן סופיה
צריך לכתחילה שהסכך יאפשר לראות דרכו בחג הסוכות אנו מזמינים אל הסוכה את שבעת
את הכוכבים )שולחן ערוך ,אורח חיים תרל״א ,ג׳(. האושפיזין :אברהם ,יצחק ,יעקב ,יוסף ,משה, רפואה שלמה
מאיר ישראל בן רחל ברכה יצחק בן עזרא
כאשר האדם יושב בסוכה ומרים את עיניו אל אהרן ודוד )זוהר ,פרשת אמור ,ק״ג ע״ב( .בדרך ימנה ניזרי בת סטה -בריאות ואריכות ימים
מרדכי ניזרי בן פרחה -בריאות ואריכות ימים
השמיים ,הוא נזכר שיש מנהיג לבירה ושגם הדרש ניתן לומר שכל אחד מהם מלמד אותנו מיכאל יהודה בן מרים סימי בת סוליקה
מה שאינו מובן לו נמצא תחת ההשגחה של כיצד להחזיק באמונה גם בשעת ניסיון. דינה בת מזל אורן בן אסתר
נעמי בת רחל נעם יצחק בן רחל ברכה
בורא עולם. אברהם אבינו המתין לבן עד גיל מאה ,ולאחר אפרים בן שרה שירה שילת בת אורלי
לביא ישראל בן תמר חיה אסתר בת סוליקה
זוהי שמחת חג הסוכות :לא שמחה הנובעת מכן נצטווה לעקוד את בנו היחיד .עשרה אורן בן פרידה מוריה בת רחל ברכה
מכך שאין קשיים ,אלא שמחה הנובעת מן ניסיונות נתנסה ועמד בכולם )אבות ה׳ ,ג׳(. ישראל בן חווה אביתר חיים בן אוריין
יפה בת שרה-הצלחה ורפואה רחל בת זוהרה
האמונה שגם בתוך הקושי הקב״ה נמצא יצחק אבינו שמע את אביו אומר :״אֱ ִקים י ְִראֶ ה עינת בת רחל ברכה משה בן נזימה
איתנו .כשאדם יודע שהוא אינו לבד ,הוא יכול נטע רותי בת פלורה רפאל משה בן רחל
לּוֹ הַ שֶּׂ ה לְ ע ֹלָ ה ְבּנִי״ )בראשית כ״ב ,ח׳( ,והמשיך רחל ברכה בת פדילה דליה קסנש בת דגטו
לקיים באמת :״וְשָׂ מַ חְ תָּ בְּחַ ֶגּ ...וְהָ יִיתָ אַ יצחק בן חנון רונית בת סבריה
ללכת עימו לעקדה מתוך מסירות ואמונה. אליהו בן רחל רפאל אבידן בן תקווה
שָׂ מֵ חַ ״. אלן אסתר בת שרלוט בנימין בן ברכה
יעקב אבינו התמודד עם עשו ,עם לבן הארמי ועם נעימה בת שרה יהודה לייב בן אסתר מלכה
בברכת שבת שלום וחג שמח ניסיונות דינה ויוסף ,ולמרות הכל אמר :״ ָקטֹנְתִּ י נעם אלימלך בן אושרית -ר"ש ובריאות איתנה
יניב בן פרידה לימור בת פרידה
הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א מִ כּ ֹל הַ חֲ סָ ִדים״ )בראשית ל״ב ,י״א(. שירה ברכה בת מלכה חיה מאיה בת עדי
יהודית אסתר פראדל בת חיה -בריאות ואריכות
רב קהילת 'עין חמד'
יוסף הצדיק נמכר לעבד ונאסר על לא עוול בכפו. ברק בן דליה
אדל בת יפה
ימים
יפה בת פדילה דליה
הוא לא איבד את אמונתו ,ולבסוף אמר לאחיו:
העלון מוקדש לעילוי נשמת
״וְאַ תֶּ ם חֲ שַׁ בְתֶּ ם עָ לַ י ָרעָ ה ,אֱ ִקים חֲ שָׁ בָהּ
משה בן גורג'יה ז"ל
לְ טֹבָה״ )בראשית נ׳ ,כ׳(.
לעילוי נשמת
תמר פורטונה בת מיסה ע"ה
19:50 19:07 17:56 לרפואה שלימה לנוריאל בן אסתר
לעילוי נשמת
זש"ק ,פרנסה טובה ובריאות איתנה
19:46 19:09 18:13 לאליהו ניזרי בן ימנה וגלית בת מסודי נחום בן כיריה ז"ל
19:48 19:09 18:05 להצלחת אברהם גורג'י בן דליה אפרת וב"ב לרפואה שלימה
לרפואת הנפש והגוף של יהודה אריה בן רחל ברכה לאיידה חיה בת אסתר
נועה בת אסתר
19:48 19:09 18:14 לע"נ יוסף דהן בן רחמה ז"ל ולילד אורי חיים בן שלי
ט"ו תשרי ה'תשפ"ז חג סוכות פניני עין חמד
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 5
שׁיב בַּ ֲ
הלָ כָה ֻ -
סכּוֹת וּמ ִ
ֵ ֵ
שׁוֹאל
מהן הלכות של חג סוכות? מה הדין כאשר היום הראשון של חג סוכות חל בשבת?
להלן סיכום ההלכה מפי ר' אליהו פנחסי שליט"א מתוך ספרו 'הכשרות למעשה':
מצוות עשה מן התורה לאכול כזית פת בלילה הראשון של חג הסוכות בסוכה .צריך לאכול בלי הפסק בכדי אכילת פרס .מקורות :ילקוט
יוסף מועדים עמ' קל"ט .חזון עובדיה -סוכות עמ' ק"ח ,קי"ב.
יש אומרים שאת ה'כזית פת' שאוכלים בסוכה צריך לאכול בלי לפתן ויש חולקים .מעיקר הדין יוצא ידי חובת אכילת כזית פת בסוכה
בלילה הראשון גם כשיש בו תערובת לפתן של סלט או דגים וכיו"ב ,אבל נכון לחוש להחמיר בזה.
מכיוון שיש חיוב מהתורה לאכול כזית פת בליל סוכות בסוכה ,לכן אם שכח לומר 'יעלה ויבוא' בברכת המזון בליל חג הסוכות ,אם
נזכר כשאמר 'ברוך אתה ה' -לא יסיים ויאמר 'בונה ירושלים' אלא יאמר' :למדני חוקיך' ויחזור ל'יעלה ויבוא' .אם חתם 'בונה ירושלים'-
יאמר שם' :ברוך אתה ה' ,אלוקינו מלך העולם ,אשר נתן )שבתות למנוחה ו( מועדים לשמחה וכו' את יום )השבת הזה ואת יום( חג הסוכות
הזה ,את יום טוב מקרא קודש הזה .ברוך אתה ה' ,מקדש )השבת ו( ישראל והזמנים' וממשיך את ברכת 'הטוב והמטיב' .הערה :את
המילים בסוגריים אומרים רק אם החג חל בשבת .אם לא נזכר עד שהתחיל ברכת 'הטוב והמטיב' ואמר' :ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם
לעד וכו' -יחזור לראש ברכת המזון ,אבל אם טעה ביום החג בבוקר ולא אמר בברכת המזון 'יעלה ויבוא' ,לא צריך לחזור .מקורות:
ילקוט יוסף -מועדים ע"מ ק"מ .חזון עובדיה -סוכות עמ' ק"א-ק"ג.
אם ירדו גשמים בלילה הראשון של החג ,פטור מלאכול בסוכה ,שנאמר" :בַּסֻּ כּ ֹת תֵּ שְׁ בוּ שִׁ בְעַ ת י ָמִ ים" )ויקרא כ"ג ,מ"ב(" .תֵּ שְׁ בוּ -כעין
תדורו" ,מכאן שהמצטער -פטור מן הסוכה .יש חולקים ואומרים כי בלילה הראשון צריך לאכול כזית בסוכה גם אם יורדים גשמים,
והעיקר להקל .גם למחמירים ,כשיורדים גשמים לא יברכו ברכת 'לישב בסוכה' ,שספק ברכות להקל .מי שלא אכל בסוכה בלילה
הראשון של החג בגלל הגשמים ונכנס לביתו וקידש ובירך 'שהחיינו' בקידוש ולמחרת בבוקר פסקו הגשמים ,יש אומרים שיחזור לברך
'שהחיינו' בקידוש ויש חולקים .להלכה ספק ברכות להקל ולא יברך.
על כל איש מישראל מוטלת מצוות נטילת ארבעת המינים )לולב אחד ,שלושה הדסים ,שתי ערבות ואתרוג אחד( לברך עליהם ולנענע אותם
בשבעת ימי החג .אישה פטורה ממצווה זו )לפי מנהג האשכנזים האישה יכולה ליטול בברכה( .לא נוטלים לולב בשבת ,מכיוון שחכמים גזרו
שמא ייטול את הלולב בידו וילך ארבע אמות ברשות הרבים .מצוות נטילת ארבעת המינים זמנה ביום ולא בלילה .כל היום כשר
לנטילת לולב .יש נוהגים לברך על הלולב ולנענע אותו בתוך הסוכה ואת הנענועים בזמן אמירת ההלל עושים בביה"כ .אדם שאין לו
לולב ,יכול לקחת מחבר ב'מתנה על מנת להחזיר' ויוצא בו ידי חובה .גם מי שאיטר יד )שמאלי( נוטל את הלולב ביד ימין ואת האתרוג
ביד שמאל .כאשר יו" ט ראשון של סוכות חל בשבת ,לא נוטלין לולב שמא יעביר אותו ארבע אמות ברשות הרבים .מקורות :שו"ת ס'
תרנ"ח ס"ב .כשנוטל את הלולב ביום השני ,מכיוון שזו הפעם הראשונה שנוטלו ,עליו לברך ברכת שהחיינו .מקורות :שו"ע סי' תרס"ב ס"ב.
בשאר הימים מצוות נטילת לולב היא רק מדרבנן ,לכן כשיו"ט ראשון חל בשבת ומצוות הנטילה היא רק מדרבנן חלק מהפסולים
כשרים בשנה זו .כל הפסולים משום לקיחה תמה -חסר ,נקלף ,נסדק ,וניקב כשרים השנה ,אבל הפסולים משום חיסרון הדר ,שינוי
מראה ,ויבש ,פסולים גם השנה .מקורות :רמ"א סימן תרמ"ו ס"ה.
כּה נ ַיּת ֻ
ס ָ בְּ ִ
הגה"צ רבי משה טורק זצ"ל סיפר ,שבאחת השנים ,כשחותנו ר' דוד שלזינגר זצ"ל בנה את סוכתו בוינה )או שהיה קודם לכן בעת שגר
בהמבורג( ,הגיעה שכנה גויה להתלונן שהסוכה מפריעה לה .מכיוון שראו שלא מדובר בסיבה מוצדקת אלא בשנאת הדת בלבד ,לא
שמעו בקולה .הגויה הלכה והתלוננה במשטרה ,בעירייה ואף פנתה לבית המשפט .בערב חג הסוכות הביאה מכתב מבית המשפט
ובו צו המורה לפנות את הסוכה בעוד שמונה ימים .כשהבינה שהחג בחו"ל נמשך שמונה ימים בלבד ,אמרה שבשנה הבאה תביא צו
מבית המשפט עוד לפני החג כדי שלא יוכלו לבנות את הסוכה כלל .אמרה לה הגברת שלזינגר" :את מדברת כעת על השנה הבאה?!
מי אמר לך שתחיי עד השנה הבאה?" ,וכך אכן היה ,שבמהלך אותה השנה מתה הגויה ,ובשנה לאחר מכן בנו את הסוכה ללא
הפרעות והתבטלה מחשבתה הרעה) .מעובד מתוך 'זכרו תורת משה'(
ֶרגִ ָיּהֵ -
חלֶ ק ב' ענִיק לַ גּוּף ֶ
אנ ְ שׁ ַ
מּ ֲ ְהמוֹגְלוֹבִ ין ַ -
ה ֶדּלֶ ק ֶ טבְ עִ ית -בַּ ְר ֶ
זל ו ֶ ְרפוּאָה ִ
ลתסמינים אפשריים של מחסור בברזל או המוגלובין נמוךฤ :עייפות מתמשכת ฤחולשה וחוסר אנרגיה ฤקוצר נשימה במאמץ
ฤסחרחורות ฤכאבי ראש ฤדופק מהיר ฤחיוורון ฤקשיי ריכוז וזיכרון ฤתחושת קור בכפות הידיים והרגליים ฤנשירת שיער
ฤציפורניים שבירות .הגורמים השכיחים למחסור בברזלฤ :תזונה דלה בברזל ฤדימומים ממושכים ฤהריון והנקה ฤספיגה לקויה
במערכת העיכול ฤמחלות מעיים מסוימות ฤתזונה צמחונית או טבעונית שאינה מאוזנת) .גב' אליס אוליאל ,נטרופתית ורפלקסולוגית(
עושה אירוע שמחה באולם שמחות וברצונך להפוך אותו לכשרות "מהדרין-גלאט?"
צוות משגיחים תלמידי חכמים ידאגו לכך בכל איזור בארץ .ההשגחה החל מזמן אספקת הבשר ועד למנה האחרונה.
בפיקוחו של הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א ) 052-6329144הנייד באישור ועדה רוחנית(
קו לעניית 'אמן' ו'אמן יהא שמיה רבה' לאחר שיעור תורה -בזמן אמת מספר פעמים ביום 02-313-7905
העלון נמצא בחובות גדולים .בעל בית-הדפוס העלה את מחיר ההדפסה בבת אחת ב ₪ 220-לכל הדפסה
מי שיוכל לעזור ,תבוא עליו ברכת טוב .למעוניינים לעזור נא להתקשר 052-7652084או לשלוח מייל PnineEH@gmail.com
מינויים הקדשת העלון לשאלות בהלכה
לקבלת העלון חינם במייל מדי ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמה ,רפואה שלמה ,הצלחה ,זיווג הגון, נא לפנות לרב אליהו פנחסי
שבוע ,יש לשלוח בקשה למייל בטל' 052-6329144
חזרה בתשובה וכו' נא לפנות לליאור בטל' 052-7652084
PnineEH@gmail.com כתובת המערכת :עבור ליאור עצמון ,רח' הבושם 26א ת.ד .83375 .מבשרת ציון .מיקוד 9076926 )הנייד באישור ועדה רוחנית(
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 6
כּמַ לְ אָכִים -הַ גָּאוֹן הָ ַרב יִצְחָ ק דּ ֹב הַ לֵּ וִי בָּמְ בּ ְֶר ֵגר זצ"ל
אִ ם ִראשׁוֹנִים ְ
שבגליציה )כיום
ה'תרל"ד (1855בהרימלוב
בנובהרדוק .בשנת ה'תרט"ו) )(1864
בשנתה'תרכ"ד נולדכ' אדר
נולד ב-זצ"ל-הי"ד-אריק מאיר
ריגר הרבזליג שמחה המקובל הגאון
הגאון הרב
הגאון (1885 ) ה'תרמ"ה בשנת המופלאה. ובשקדנותו
) (1874משפחתו עברה להתגורר בבריסק .כנער שימש את רבי יהושע לייב דיסקין עד סיום בגאוניותו נודע בצעירותו עוד אוקראינה(.
נכנס העיר,
ללמוד במקומו כרב ורבינו התמנה
ה'תרמ"ב ) לאחריאזלובייץ ההוראה.העיר
בשיטות עזב את )המהרש"ם( שבדרון שלום מרדכי ר'
בעיירה (1807()1882 ה'תקס"ח בשנתבחשוון נישואיו ב-ה'
במברגר זצ"ל -נולד רבות
)זליגמן בר( הלוי ממנו
דב והושפע
יצחק כהונתוהרבהגאון
בוצ'אץ'. של
סולובייצ'יקלרבה התמנה רבינו ( 1912 ) ה'תרע"ב בשנת שנים. 27 במשך שימש בו תפקיד
בן )ה'בית
עשרים הלוי .כשהיה פיורדא יוסף דבבישיבת הגאון ר'
פטירת למד
בצעירותו לאחר ה'תרמ"ח )(1888
)בוואריה(. בשנת התחתית שבפרנקוניהויסנברון וולוז'ין.
בישיבת
חמישה לו אבדו )בבריחתו לוינה ברח ורבינו הראשונה העולם מלחמת פרצה מכן לאחר שנתיים
ימונהעד
שבמקבילזעיר,
זאת ממסחר והתפרנסלוויסנברון התנה
לחזור אולם הוא נאלץר' חיים. הגאון אביופטירתבנו,
למנות את בריסקאךביקשו
בעקבות לרבנות, קהילת הוסמך לוי'(
בטרנוב
בעיר. לרבנות
הממוניים מנה הת
והדיונים (1922
ההלכות ) ה'תרפ"ב
פסיקת בשנת
על .
האחריותמאוד( הצטער
בידיו אובדנם
ותופקד שעל
ולדיין שו"ת
הוראה של גדולים
למורה כרכים
רבינו
שנתמנה לרב המקום .בהמשך התמנה לעוזרו של גאון הדור הרב אברהם בינג ,רב מחוז
הפריעה
הלוי לא זאב יצחקעובדה זו
במקומו ר'ממש ,אך
הגאון סובולייצ'יקהלוי לחםעד פת והגיע
חיים חלקו
מנתפטירת
בשנת ר' לאחרוהדוחק היו
עוני )1918ה'תרע"ח )טארנא( .חיי
בשנת
של הראשי כרב לכהן (1841התמנה ה'תר"א ) בינג פטירת( הרב לאחר ווירצבורג.
סירב.
הישיבה .של בריסק. גדולות
הוראה והדיין ערים של
כמורה רבנות
ש לשמ הצעות
המשיך שקיבלורבינולמרות
אביו הקדושה.
במקום בתורה
התמנה לשקידתו
סולובייצ'יק
מדינת וירצבורג ,תפקיד שבו כיהן כ 37-שנים ,ושם כיהן גם כראש
לו.
ההלכתים והפריעו
למען הקהילות. הציקו
בענייניםרבות בדרכו,
סמכא
וברופעל עמדו
כבקי
בגרמניה שברשעותם
בישיבה התפרסם
והאורתודוקסיה פוקרי עול כבר
הנאמנה הפסוקה.לו.
היה
היהדותכבודו לא
ההלכה
ממנהיגי בלימודכפי
הראוי
היה אפילו בית
עסק
במברגר רבינו
הרב
בבבלי
עשרות מופלאה
לענות להספיק היתה יכול בקיאותו
היה ספורות בע"פ. דקות שו"עתוך
פעל להקמת בתי ספר ,בתי מדרש ומוסדות צדקה ,ועמד בראש מפעלים לאיסוף כספים עבור חלקי
מדהימה. ארבעת הייתה אתשלו ידע ובנסתר.
הפסיקה יכולת בנגלה
מסובכים. גא ון
מילואים,על
רבנים התבטא
למורים- מדרשאבני
המשפט, נתיבות בית
סולובייצי'ק בוירצבורג החושן,
הלויקצותהקים חיים
(1864כגון: והאחרונים,
מורכבים .ה'ת רבי
רכ"ד ) בשנת הראשונים בספרי
וכן בארץ
בענייניםישראל. הישןובירושלמי
תשובות
היישוב
על שגורים היו רבים וספרים מאיר -בית אבן, טורי איגר,
)'הסמינר למורים'( ,שהשפעתו הייתה אדירה והצמיח דורות של מחנכים ורבנים בגרמניה .פסקיו עקיבא ר' הגאון חידושי ביהודה', ה'נודע
למד ארבע פעמים את כל הש"ס. מובהקת. הלכתיתלישון,
ובפסיקה העולם
בחריפותבהם נוהג באותן שעות בעומק, העיד ,כי
התאפיינו רבינו לשונו.
והנהגתו
זירז את תלמידיו ללמוד לשנן לפחות שבע דפי גמרא בכל יום ,ופתגמו הקבוע היה" :גמרא עם
ט"ז הסוכות ,ב-
בטרנוב. חג ציונו שני של
.(1925 ניהל התכתבות תורנית והלכתית ענפה עם גדולי דורו .נפטר ביום טוב
פירוש רש"י ותוספות הוא כמו לחם וחמאה" .נפטר ב-ט"ו תשרי ה'תרפ"ו )
ה'תרל"ט ) (1878בוירצבורג כבן .70הלווייתו נערכה בהכברג הסמוכה ,שם נטמן ,והשתתפו תשרי 70שנים. חי כ-
בה המוני רבנים ואישי ציבור מכל רחבי גרמניה .את מקומו ברבנות וירצבורג מילא בנו ,הגאון
הגאון ר' אהרון יהודה )רבינו מביא ממנו הרבה חידו"ת בספרו מנחת פתים ובמנחת קנאות( .אימו: ביו:נתן.אהרב
פרידמן משה דוד הרב האדמו"ר מרבותיו: לט"ז(.
אבא :ר' שמחה )סוחר( .אמא :מרת יהודית .אשתו :מרת קילה )בת הגאון ר' זעקל לייב וורמסר,
חמישי )דור שטיין לבית פרימא מרת
מצ'ורטקוב ,האדמו"ר ר' ישראל פרידמן מצ'ורטקוב ,הגאון ר' יעקב ווידנפלד )מח"ס 'כוכב מיעקב'(
אב"ד פולדה( .בניו :הגאונים ר' שמחה )אב"ד אשפנבורג( ,ר' משה אריה )רב בבאד-
והגאון ר' שלום מרדכי שבדרון .מתלמידיו :הגאונים ר' יהודה מאיר שפירא מלובלין ,ר' אליעזר
קיסינגן וחתן ה'ערוך לנר'( ,ר' נתן )ממלא מקום אביו כרב הראשי של וירצבורג( ,ר' זקיל ,ר' יעקב ,ר' שלמה .בנותיו :מרת רעכל
הגר )האדמו"ר מויז'ניץ ,ה'דמשק אליעזר'( ,ר' דוד יצחק אייזיק רבינוביץ )האדמו"ר מסקאלי( ,ר' יהודה
רבקה )נישאה לר' פנחס זליגמן פרום ,רב בבאד הומבורג( ,מרת שרה )נישאה לר' יצחק אונא( ,מרת מרים )נישאה לר' צבי הירש
הורביץ )האדמו"ר מדז'יקוב( ,ר' אלקנה זוברמן )אב"ד יארדאנוב( ,ר' משה חיים לאו הי"ד )אב"ד
אהרנרייך( .מרבותיו :הגאונים ר' אברהם בנימין זאב המבורג ,ר' אברהם בינג ,ר' מנדל קרגוי )מנדל קראגו בפירט( .מספריו:
פרשוב-פיטרקוב( ,ר' חיים אליעזר הלוי איש הורביץ הי"ד )אב"ד בלכיטוב( ,ר' משולם ראטה ,ר' דוד
•מלאכת שמיים -הלכות כתיבת סת"ם •אמירה לבית יעקב -הלכות חלה ,הדלקת הנר ומליחה •מורה לזובחים -הלכות
שפרבר )חבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל( ,ר' אברהם משה באב"ד ,ר' מאיר באדנר ,ר' מיכל
שחיטה ובדיקה •נחלי דבש -הלכות חליצה •שערי שמחה -הלכות )מבוסס על ספר העיתים( •יד הלוי -שו"ת •קורא באמת-
פרמינגר ,ר' ראובן אונגר ,ר' שמואל אלטר .בניו :ר' שמואל ,ר' דוד )שניהם נפטרו בחיי רבינו(.
חידושים על דרשות 'אל תקרי' בש"ס ובמדרשים •יוסף אומץ -הלכות ומנהגים.
בנותיו :מרת גיטל )נישאה לר' חיים ברוך רייך הי"ד( ,מרת פרומא )נישאה לר' ברוך צוקרמן( .מספריו:
ויש
פתים-ויראי ה'
מנחת תורה כולם בני
סוטה • מסכתהעולם,ברחבי על
חידושים הגרים צאצאים
קנאות- מנחתאלפים סדרכחמשת
טהרות • "אני ועוד תורה ברבים:
ביאורים על טהרה- המרביץמופלגשירי
• מ ספר יהודי ,תלמיד חכם
שומר בבית חרדי
וביאורים על שלנו ,נולד
הערות תורה- טלרבא סבא היה :יעקב,
שו"ת • אמריכךיושר-שהיה – חלקי ומעשה
השו"ע • 'שלום' אחת.
ארבעת אמירת והכול בזכות
ושו"ת על חידושים ביניהם גם תלמידי חכמים מופלגים,
שנשבו בעוז באותו הזמן גרמו לו אט-אט לנטוש את קיום התורה והמצוות ל"ע .מיום בבליההשכלה
וירושלמי. ורוחות תלמודתורה ומצוות .בבחרותו נפטר אביו,
ליום הוא הידרדר יותר ויותר ,עד ששמר על מצוות בודדות בלבד ,רק כדי להשקיט את מצפונו.
באחד הבקרים התעורר משנתו ונזכר כי אותו היום היה יום פטירת אביו ה מנוח ,שביקש ממנו לפני פטירתו להקפיד לומר עליו קדיש ביום
היארצייט לעילוי נשמתו .בבוקר עוד חשב להתעלם ולשכוח מהמשימה המוטלת עליו ,אך מצפונו היהודי ורגשותיו לאביו המנוח לא נתנו לו
לעשות כן ,והוא החליט כי יאמר היום קדיש בבית-הכנסת.
במקום מגוריו החדש עדיין לא דרך בבית -הכנסת ולא ידע היכן הוא ממוקם .הוא פסע ברחובות העיר וירצבורג ,הסתכל על השלטים ועל
חזיתות הבניינים וחיפש את ביה"כ .לאחר שעה ארוכה ובסיוע עוברים ושבים ,הגיע אל בית-הכנסת המפואר .הוא עמד בדלת והתחיל לפסוע
פנימה בצעדים מהוססים ,תוך שהוא תוהה איך יקבלו את פניו–בחור שעזב את דרך היהדות ,שניכרים על פניו אותות השפעת רוחות
ההשכלה ,ושמבקר בבית-הכנסת רק כדי לומר קדיש על אביו ביום היארצייט.
יעקב השמיע לעצמו בשקט אנחת רווחה עת ראה שהציבור אוחזים כבר בתפילת שמונה עשרה של מנחה ,ואף אחד לא הבחין כשהשתחל
לירכתי בית הכנסת .הוא המתין בסבלנות לסוף התפילה ,ואז פתח בקול רם באמירת קדיש לעילוי נשמת אביו המנוח .התפילה הסתיימה,
ובעוד יעקב חושב באיזו דרך יצא באופן שבו לא יפגוש בעיניהם של המתפללים ,התקרב אליו יהודי נשוא פנים ,שעל פניו חיוך רחב ,והציג
את עצמו כרב העיר ,רבי יצחק דוב הלוי במברגר זצ"ל" .שלום עליכם" ,פתח הרב את שיחתו עם הבחור .הוא התעניין לשלומו ובאשר למצבו
בחיים היומיומיים בלבביות כנה ואמיתית כזו ,שבכוחה לפתוח לבבות של אבן .הרב אף ביטא בפניו את התפעלותו והערכתו הרב ממנו ,שעל
אף רוחות ההשכלה הסוחפות צעירים בגילו לפר וק לגמרי עול תורה ומצוות ,יעקב לא נסחף בזרם העכור והוא שומר בנאמנות על המסורת
ועל הקשר ליהדות ולמצוות.
יעקב עמד כמאובן וגרונו נחנק מהתרגשות .דמעות עקשניות נקוו בעיניו וטשטשו את ראייתו ,ועוד ועוד דמעות התאספו בעיניו .בבת אחת הן
פרצו והתגלגלו במורד לחייו הקרות – דמעות של פורקן נפשי ,דמעות של מים קרים על נפש עייפה .דמעות של געגועים עזים לעולם החמים
והטהור אותו עזב ,דמעות של התרפקות על מילותיו החמות והאוהבות של רב העיר ,שידע להעריך בכנות את מאמציו לשמור על קשר
ליהדות .יעקב יצא מבית הכנסת ומחשבות חרטה הציפו אותו .רוח טהרה עברה עליו והוא התחיל לשוב אל אביו שבשמיים ולחזור אל כור
מחצבתו .שנתיים אחרי אמירת הקדיש ,יעקב כבר עמד תחת חופתו בחור ירא שמיים ומקפיד על קלה כחמורה .כלתו אף היא שומרת מצוות
ומבית חרדי מובהק .יחד הם הניחו את היסודות לבניין איתן והקימו בית נאמן בישראל כדת משה וישראל .במהלך השנים נולדו להם שלושה
עשר ילדים בלי עין הרע ,וכולם ללא יוצא מן הכלל הלכו בדרך הישרה ,בשביל התורה והמצוות ,אותו סלל האב ביגיעה רבה יחד עם האם.
כיום ,מאה וחמישים שנה אחרי אמירת הקדיש ההוא ,מונים צאצאיו למעלה מחמשת אלפים נפשות בלי עין הרע ,כן ירבו ,כאשר כולם ללא
יוצא מן הכלל שומרי תורה ומצוות ,וחלקם הגדול תלמידי חכמים עצומים ,מהם מרביצי תורה וחסידות ידועים .אחד מאלפי צאצאיו של אותו
יעקב שסיפר את המעשה ,אמר" :תארו לעצמכם שהרב במברגר זצ"ל לא היה מחליט בדעתו לגשת לאותו בחור אורח ,לשאול בשלומו
ולהעניק לו מילה טובה והערכה כנה ,מי יודע מה היה קורה? הוא היה עולה לשמיים לתת דין וחשבון על מעשיו בעולם הזה ,וחמשת אלפים
נשמות היו מקבלות את פניו וזועקות לעומתו' :למה לא הצלת אותנו?! עם מילה טובה אחת ,עם חיוך קטן אחד היית מביא אור לנשמותינו,
פעולה טובה אחת יכולה להיות משמעותית ומשפיעה לנצח נצחים!'") .מעובד מ'ווי העמודים'(
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 7
ִ
תּוֹרי ס ה ִ
מּ ְ ח ַ
אוֹר ַ
ֵ הָ
בקהילות גרמניה .בסיום התפילה פנה אליו המארח והזמינו ביום מן הימים בחצרו של הצדיק רבי אלימלך מליז'נסק הופיע
לבוא עימו .הם צעדו בין בתי הרובע ,שהפאר וההדר ניכרו אורח לא שגרתי .מראהו החיצוני העיד על מוצאו הגרמני
בהם היטב ,עד שהגיעו לבית המארח .בני הבית קיבלו את וחזותו המודרנית .הוא עורר תשומת לב ,בפרט שהיה יחיד
פניהם בברכת חג חגיגית ,ומיד הגיעו משרתים לעמוד בחזותו על רקע הנוף החסידי בסביבה.
לשירותם. האורח נכנס לבית המדרש פנימה וישב באחת הפינות .אותה
הבית נצץ מכלי זהב שעמדו בכל פינה .ר' אלעזר ,שלא הכיר שעה שהה הרבי בחדרו שבבית המדרש .לא חלפו דקות,
חיי עושר כאלה ,תמה ושאל את עצמו :האם גם את המצוות ושמשו של הרבי יצא מחדרו והודיע כי הצדיק ייכנס עתה
הם יודעים לקיים בהידור רב כמו הפאר שסביב? לתפילת מנחה ,שלא בזמן הקבוע.
חג הסוכות הגיע .לאחר תפילת מעריב של ליל סוכות פנו ר' הדבר עורר תמיהה בקרב החסידים .התמיהה גדלה
אלעזר ומארחו להיכנס לסוכה .כשנכנס לסוכה ראה כי קישוטי שבעתיים כאשר הרבי נכנס לביהמ"ד ,ובמקום לפנות למקומו
כסף וזהב עיטרו את דפנותיה .נראה כי המצוות אכן קוימו פילס את דרכו בין המתפללים עד שהגיע לאורח.
בהידור רב ,בהתאם לפאר וליופי שסביב. בחמימות רבה לחץ רבי אלימלך את ידו ,לקחו עימו לעבר
לפני שהתחילה הסעודה סימן בעל הבית למשרת ,וזה הכניס מקומו במזרח האולם והושיבו לצידו .אחרי התפילה הוליכו
לסוכה כורסה מפוארת .בעל הבית קם וקרא" :ברוך הבא, הצדיק בכבוד גדול לחדרו .הצדיק והאורח הסתגרו בחדר
סבא ר' אברהם!" .האורח תמה ,אבל חשב שזה ממנהגי ושוחחו שעות רבות.
קהילות גרמניה. היו ששיערו כי אולי הוא שר חשוב שביכולתו לבטל גזֵרות.
למחרת ,עם רדת הלילה השני ,חזר המחזה ונשנה .המשרת אחרים סברו כי לנוכח הכבוד והידידות שהפגין כלפיו הצדיק,
הכניס כורסה ובעל הבית קרא" :ברוך הבא ,סבא ר' יצחק!". נראה שמדובר באישיות נעלה יותר .אבל תשובה החלטית
כך גם בימים הבאים :בכל לילה נוספה כורסה מפוארת והוכרז לא הייתה בידי איש.
שמו של האושפיזין האורח. החסידים הטילו את המשימה על ר' אלעזר הצעיר ,בנו של ר'
להכנסת אורחים חגיגית ולבבית זכה ר' אלעזר .מעולם לא אלימלך ,שינסה לגלות את זהות האורח .בינתיים הסתיימה
ראו עיניו עושר ופאר שכזה .בסעודות שוחח עמו בעל הבית הפגישה ור' אלימלך יצא ללוות את האורח .השניים הרעיפו
שיחות נימוסיות בלבד ,ור' אלעזר ,שרצה מאוד לשאול את ברכות לבביות ונפרדו מתוך חיבה יתרה.
בעל הבית לפשר המנהג ,התקשה למצוא הזדמנות נאותה. ר' אלעזר המתין לשעת הכושר ,נכנס לאביו וניסה לברר מי
אולם באחת הסעודות אזר עוז ושאל את מארחו לפשר הדבר. האורח המסתורי .הצדיק השיב" :יום יבוא ותדע" .הבן הבין
המארח ענה בתמיהה" :הרי כשבאים אלינו שבעת כי בכך חתם אביו את דבריו ולא ניסה לשאול עוד .הדבר
האושפיזין ,רועי ישראל ,ודאי יש לכבדם ולהכין להם מושב נשאר סתום ,ובמשך הזמן העניין נשכח.
ראוי" .החסיד שאל בהשתוממות" :האם אתה רואה אותם?". עברו שנים .שנה אחת היה מחסור קשה באתרוגים .מצוות
בעל הבית החזיר בשאלה" :האם אינך רואה אותם?!". ארבעת המינים הייתה חביבה ביותר על רבי אלימלך ,והוא
באותו רגע קלט ר' אלעזר כי המארח אינו אדם פשוט .הוא נהג לקיימה בהידור רב .הוא ביקש מבנו ,ר' אלעזר ,לצאת
ביקש לזכות גם לראות את האושפיזין .בעל הבית שמע את לגרמניה ,כי השמועה אמרה שבסביבות העיר המבורג
בקשתו והשיב כי עליו לבקש את הסכמת האושפיזין עצמם. שבגרמניה ניתן להשיג אתרוגים מהודרים.
בערב הבא אמר כי מאחר שלא זכה לכך בלילה הראשון ,לא ר' אלעזר יצא לדרך בציווי אביו .מדי פעם בפעם נאלץ לתפוס
יוכל עכשיו לראותם .ר' אלעזר הצטער ,אבל התנחם שזכה מחסה מפני מזג האוויר הסוער ששרר בחוץ .ר' אלעזר הגיע
לשבת בסוכת הצדיק עם שבעת הרועים. להמבורג באיחור רב והבין שכבר לא יתאפשר לו לחזור
בתום החג נפרד ר' אלעזר בחום ממארחו ושב לליז'נסק. לליז'נסק לפני חג הסוכות.
בהתרגשות נכנס לאביו ורצה לספר את שעבר עליו ,אלא בלית ברירה נאלץ לעשות את החג בהמבורג ,הרחק מביתו
שאביו הקדימו" :קיימתי את הבטחתי להודיע לך מיהו היהודי ומהחצר החסידית ,לא לפני שיידע בכך את אביו ומשפחתו.
מגרמניה שביקר אצלי .זה היה המארח שלך בחג הסוכות. תחושת בדידות אפפה אותו .הוא נכנס לבית הכנסת המקומי
אשריך שזכית להתארח אצל אחד מ-ל"ו הצדיקים הנסתרים וסיפר לגבאי כי הוא זקוק לאירוח לימי החג .במהירות רבה
בדורנו ,ואף לשבת בשולחן אחד עם שבעת הרועים". סודר בעבורו מקום ,על פי תורנות מסודרת שהייתה נהוגה
הרב יצחק בן תפאחה כדורי זצ"ל הרב שמואל בן שמחה דרזי זצ"ל ולד יחיא בן יוסף ז"ל הרב מרדכי צמח בן מזל אליהו זצ"ל הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה זצ"ל
יצחק בן ברקו דב ז"ל מאיר מורד בן שושנה ז"ל פואד אברהם בן רג'ינה ז"ל לע"נ אליהו אליאס בן אלגריה ז"ל רחמים בן רחל ז"ל
מאירה בת יפה ע"ה זהבה בת שושנה רייזל ע"ה יצחק יצקן בן רחל ז"ל חיים משה גרשון בן שלמה יחזקאל ז"ל שמואל בן רבקה ז"ל
אקבלי יוסף חיים בן נסכה ז"ל עמירם בן דבורה ז"ל אברהם בן יונה ז"ל ר' עוליאל ישועה בן סטה מקנין זצ"ל רפאל בן אסתר ז"ל עזרא בן כאתון ז"ל
צדיק חכם בן חזלה ז"ל ר' שאול בן סילביה זצ"ל סעידה בת תופחה ע"ה יצחק בן חביבה ז"ל אביחי בן אסתר ז"ל
דוד בר חסיבה ז"ל שני בת אסתר ע"ה מזל בת שמעון ע"ה אהרון )אורי( בן רבקה ז"ל יצחק בן פנינה ז"ל
חווה בת יעקב צבי ע"ה מסודי בת חביבה ע"ה יוסף בן מרים נוסרת ז"ל קסאנש בת דגיטו ע"ה חי זיזי בן קלרה ז"ל
יצחק בן מישא אסתר ז"ל אסתר בת גולה גאולה ע"ה יעקב בן אסתר ז"ל סוליקה בת עישה ע"ה ר' יצחק בן מסעודה קדוש ז"ל
ברכה בת מרדכי ע"ה יוסף בר סעדה ז"ל אביגדור בן ג'ולי ז"ל שרה בת נרקיס ע"ה אסתר בת נעמי ע"ה
יעקב בן נעמה ז"ל שלום בן אסתר ז"ל רחל רפאת בת השמת ע"ה יעקב בן סלימה ז"ל ר' דב בן בנימין אלתר ז"ל
דוד יצחק בן פרחה ז"ל אריה בן מרים ז"ל מרים בת שרה ע"ה ספירנס תקווה בת נעימה ע"ה אורה בת נעימה ע"ה
גורג'יה בת נעימה ע"ה אלון בן סעדה ז"ל פיבי מלכה בת מזל ע"ה יהודה בן סעידה ז"ל מישא אסתר בת זהרה ע"ה
אליאור בן פרידה ז"ל אילנה )מחרוזה( בת שרה ע"ה נעמי בת כתון ע"ה תנצב"ה עפאת בת השמת ע"ה מסעוד בן יקוט ז"ל
שושנה בת נעמי ע"ה מאיר בן נעמי ז"ל משה בן רוזה ז"ל חיים חמוטל בן רינה ז"ל רחמה בת מסעודה ע"ה
בנימין בן דב ז"ל שפרה בת פסיה ע"ה סעדה בת בסה ע"ה ישראל בן חיים משה גרשון ז"ל סעידה בת תופחה ע"ה
גרגורי צבי בן מרים ז"ל בתיה )מרדה( בת שמחה ע"ה שרה גבריאלי בת נאווה ע"ה נעימה בת שרה ע"ה אליהו בן חיים משה גרשון ז"ל
כל נשמות עם ישראל יוסף יחזקאל בן אסתר ז"ל דניאל בן מיה ז"ל נועה בת עיישה ע"ה
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 8
בס"ד
כניסת השבת18:14 :
יציאת השבת19:04 :
רבנו תם19:46 :
ע"פ אופק ת"א
טו' בתשרי התשפ"ז
חג הסוכות
מספרים כי שנה אחת שהה הרבי בעל 'אמרי חיים' "דעו לכם יהודים יקרים" ,ענה ואמר 'היהודי הקדוש'
מויז'ניץ זי"ע בחג הסוכות במדינת 'בלגיה' עם בני ביתו. רבי בונים מפשיסחא" ,כי ההכנות לחג סוכות הן כמו
והנה ,במהלך סעודת החג החל לרדת גשם שוטף. הכנות לחופה -צריך לדאוג לפרטים רבים .אך אם לא
זלעפות מטר דפקו בעוז על הסכך והביאו לנחלי מים לומדים את הלכות החג :דיני הסוכה וארבעת המינים,
חזקים לסוכה .מלבד זרמי הגשמים שנטפו לסוכה, הדבר דומה לחופה שהכינו בה את כל העניינים ,מלבד
הקור שהיה באותו זמן בבלגיה היה עז ונורא. דבר אחד ,והיא -טבעת הנישואין שנשכחה!.
לכן ,כותב הצדיק בעל ה'פנים יפות' ,כי ראש השנה ויום
הכיפורים הם כנישואין של הקב"ה עם ישראל ,וכעת חג
הסוכות הוא חדר היחוד ,בהם מתייחדים רק ה' וישראל,
על כן ,כל המטרה שנתן הבורא את ימי התשובה של
ר"ה ויום הכיפורים ,הוא רק כדי שנזכה להגיע להקבלת
פני השכינה בחג הסוכות בסוכה .כמה גדול ונורא!
גדולה ועצומה קדושת חג הסוכות יותר מחג הסוכות,
עד כדי שכתב הצדיק הקדוש ,בעל ה'תולדות אהרון' כי
אע"פ שביום הכיפורים מחלו לאדם על כל עוונותיו,
מכל מקום עדיין נותר על נשמת האדם רושם העבירות,
ולכן נתן לנו הבורא את חג הסוכות ,שעל ידי מצוות
הסוכה ,ארבעת המינים ולימוד התורה בסוכה – נטהרים
מכל כתמי העבירות וזוכים לטהרה גמורה וקדושה
מיד כשראו זאת בני הבית ,הם נסו בכל כוחם אל הבית, עליונה!.
על מנת להגן על עצמם .רק אדם אחד נשאר בסוכה
בקור ובגשם – הלא הוא האדמו"ר בעצמו. כל כך גדולה ונוראה מעלת היושב בסוכה ,שהיא מצוה
מהתורה במשך שבעה ימים רצופים ובכל דקה ושניה
הוא ישב ,כשפניו קורנות משמחה עילאית ,כשהוא שיושב בה מקיים מצוה מדאורייתא )בשונה מארבעת
ממשיך לזמר בזמירות החג בחשק ובהתלהבות .מלוויו המינים שהמצוה מהתורה היא רק בנענוע ביום הראשון
של הרבי שנותרו לידו ,הרגישו כי אף הם כבר לא בלבד( ,עד כדי כך שהזוהר הקדוש קורא ליושב בצל
מחזיקים מעמד וקשה להם להישאר בתוך הסוכה הסוכה כיושב בצל האמונה של ה' ,וכותב" :כל רגע
במצב שכזה ,כשהם מתפעלים משמחתו של הרבי ,אשר שיושב היהודי בסוכה ,אוכל בסוכה ,ישן בסוכה ,ונושם
נראה שאינו מרגיש בכל המתהלך סביבו. את האוירה הקדושה של הסוכה -מחדיר הוא בקרבו
יותר בהירות האמונה שתוליך אותו במשך כל ימי
לאחר פרק זמן קצר ,הפסיקו הגשמים ,ומזג האויר חייו!" .ישבת בסוכה? – זכית לתוספת אמונה לשנה!.
– המשך בעמוד - 3 התבהר...
לעילוי-נשמת :מ"ס צדוק בן נור ומרים בת גליה .גבריאל בן סמינה. לרפואה ,פרנסה והצלחה :מ"א ציפורה בת מרים .מנשה ואורה
שרית שרה בת מריאן .שרית שרה בת ויקטוריה .גלילי הכהן בן אחיאל .א"ה הדר בת נחמה .אורטל חנה בת הדסה וב"ב .פנינה
כוכבה .תקווה בת פנינה .סופיה שרה בת רוזה .אבלין עדינה בת בת שושנה וב"ב .אושרית בת פנינה וב"ב .משה שמואל בן זלדה.
פרחה .ר' אברהם בן ר' סעדיה .עמרון אורי בן יוסף .סאן אמנון בן מוריה בת רויטל .גאולה בת דבורה .שרה חיה רפאלה בת רחל.
שרה הי"ד ,משה כהן בן נזהת ויוסף .יעקב בן שמחה .טליה מרים יאיר חיים בן ענבל שרה .רוויה בת ולרי.
בת דינה וחיים .חסיבה בת רינה .יוסף בן נג'יה ,יחזקאל בן ג'ורגיי,
פרחה בת טובה ,אירית בת צדיקה ,תקוה בת פנינה .אבי אמרה זשב"ק :שולמית בת איריס .יסכה בת מזל .אליס בת פרידה .בתחן
פקדו בן אבבה וצהייתו .גביר בן סאלם ורומיה .שמחה בת צאלח בת גילה רוחמה .בנים זכרים :הדר בת נחמה .זיווג הגון :אביאל בן
ומרים .אוריאנה אורה בת גביר ושמחה. רויטל.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 9
(1כתב רבנו 'כף החיים' )תרכ"ה ח( בשם הזוהר שאלה :ישבתי בסוכה לאכול עוגות – האם יש כמות שעליה אני
)תיקון ע .דף קל"ב(" :כל העושה לעצמו סוכה צריך לברך על ישיבה בסוכה? ומה עם אכילת פסטה וכדומה?
בעולם הזה -הקב"ה מסכך עליו בעולם הבא,
ומגן עליו מכל מלאכי חבלה כשיוצא מהעולם תשובה :בכל ימי חג הסוכות ,אם אוכל פת בשיעור של יותר
הזה והולך לאותו עולם". מכביצה ) 54גרם( – חייב בסוכה וצריך אף לברך 'לישב בסוכה'.
ובכל השנה ,הנוטל ידיים בברכה ללחם ,צריך לאכול שיעור פת של
הוסיף הרב וכתב )תרכו(" :המקיים מצוות סוכה כביצה תוך זמן אכילת פרס ) 4-7דקות( .שאילו יודע שיאכל פחות
כתיקונה ,מובטח לו שלא תבוא מריבה מכביצה פת – לא מברך 'על נטילת ידיים' ,אלא נוטל בלי ברכה.
לביתו כל השנה". )שו"ע קנח ,ב .הליכו"ע ח"ב עמ' רפ ,ילקו"י קנח' עמ' יד(.
(2כתב הגאון מוילנא" :מצות סוכה מגינה האוכל עוגות כשיעור יותר מ 54 -גרם )כביצה( -חייב לאכול
ומצילה את האדם ביום רעה ,שנאמר )תהילים כ"ז( : בסוכה ,אך לא יברך לישב בסוכה .אך ברכת 'לישב בסוכה' על
"כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר מזונות מתחייב רק אם אוכל 162גרם )שיעור קביעות סעודה(.
אהלו". ולכן ,לכתחילה לא יאכל רוגלאך ,בורקסים )פת הבאה בכיסנין(
בשיעור שבין 162גרם ועד 216גרם ,כיוון שיש ספק מהי הברכה
(3כתב ה'מטה אפרים' )תרכ"ו(" :מהסוכה האחרונה האם ברכת המזון )עקב שיעור קביעות סעודה( או 'על
נמשכת לאדם רפואה לכל רמ"ח איבריו". המחיה' .ובדיעבד ,אם אכל בשיעור כזה יברך על המחיה.
(4כתב ה'שפת אמת' )סוכה תרל"ד(" :מצות האוכל תבשיל מחמשת מיני דגן ]כגון אטריות ,קוסקוס ,פסטה
הסוכה נותנת תוספת הארת קדושה לדירתו וכדו'( בשיעור קביעות סעודה ] 162גרם[ -יברך 'לישב בסוכה'.
של האדם לכל השנה". ובתבשיל זה יברך 'על המחיה' גם שאכל שיעור גדול של 216גרם
(5כתב הגר"א )ליקוטי תהילים כ"ז-ט" :(.חג הסוכות )קביעות סעודה( ולא ברכת המזון ,כיון שהם מבושלים ,ואין להם
)בו נידונין על המים( הוא זמן השפעות תואר פת.
אך אם אוכל פחות משיעור 162גרם ,לא יברך 'לישב בסוכה' ,אך
גשמיות ופרנסה לכל השנה".
חייב לאכול בסוכה) .ופחות מ 54-גרם פטור מלאכול בסוכה(
בשביל להשיג את אותם דברים .ואז ,הוא עובד שעות ישנו דבר מרכזי וגדול ההורס לאדם את השמחה בחייו.
נוספות ומשקיע זמן רב מחייו ,בשביל לממן את זהו דבר שנכנס לחיינו בדור האחרון ,וכי האדם חושב
המותרות של הדור :רכב ,טיסות ,חופשות ועוד. שדבר זה יביא לו אושר ,אך אדרבה ,הרדיפה אחר דבר
זה ,גורמת לו לצער וקשיים רבים .מהו אותו דבר?...
התורה הקדושה מלמדת אותנו על מצות סוכה ,באומרה:
"ויַ ֲעקֹב נָ ַסע סכּ ָֹתה וַ יִּ ֶבן לוֹ ָבּיִ ת וּל ִמקנֵ הוּ ָע ָשׂה סכֹּתַ ,על כֵּ ן קוראים לזה – מותרות! התרגלות לרף חיים גבוה.
ָק ָרא ֵשׁם ַה ָמּקוֹם סכּוֹת) :לג ,טז-יז( .אומרים חז"ל כי בדורות קודמים ,עוד לפני עידן התפתחות הטכנולוגיה,
יעקב אבינו עשה לעצמו ,לרוחניות שלו בית – דבר קבע: אדם היה מגיע לביתו אחר יום עבודה ,אוכל ארוחת
שיעור קבוע ,הידור במצוות ,תפילה קבועה בכוונה .אך צהריים צנועה שהכינו בבית ,הולך ללמוד תורה ,ובשאר
"למקנהו עשה סוכות" – לקניינים הגשמיים עשה סוכה הזמן נח בביתו ומודה לה' על ארבע קירות ביתו.
עראית ופשוטה .רק כך מגיעים ל'ושמחת בחגך' ,לשמחה היום ,המותרות נכנסו כמעט לכל בית ולכל פינה :אדם
אמיתית בחיים. מחדיר לעצמו לתודעה כי הוא 'חייב' רכב ,ולא סתם אלא
מרן הרב שטיינמן כתב באגרת כי רבים מחפשים לעשות רכב מפואר .הוא 'חייב' לצאת למסעדות ,שהרי וכי כל
חתונות ואירוסין מנקרי עיניים ,רק בשביל 'להשוויץ' היום אוכל בבית?! .הוא 'חייב' לצאת לחופשה כל כמה
ולהיות כמו האנשים 'המתקדמים' ,ובעקבות כך הם חודשים ,שהרי כולם יוצאים ,ומה שאנחנו נהיה מסכנים?.
לוקחים הלוואות ונכנסים לחובות ,ומאבדים ממון יקר זה לא מסתכם בזה ,אלא כל אביזר חדש שהשכן קנה ,גם
לריק על ערב אחד חולף ,כשבדורות הקודמים שהיו לי צריך להיות ,כי אחרת אני סוג ב' .ומה התוצאות של
מתחתנים בצניעות במקומות פשוטים ,ושמחו מאד הדבר? ...האדם חי ברדיפה אחר דברים שהוא 'חושב'
מהחתונה וחיו בשלום ואחוה .כל אלו הלוקחים הלוואות שיעשו אותו מאושר ,אך הם קניינים עראיים ,חולפים
למימון רכבים ,חופשות ועוד – נופלים בעצת היצר ,אחר ומתכלים שלא מביאים אושר ,אלא להיפך ,הם מחיבים
שאין להם מהיכן להחזיר או שמשקיעים בהבלי העולם!. את האדם להביא משכורת מנופחת לביתו ולעבוד קשה,
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 10
מצבו לא היה בכי טוב ,והוא היה לשבת בסוכה ולדבר עם בורא עולם, או אז פנו מלוויו של הרבי ושאלו
מחוסר הכרה .הרופאים שניסו הכל, להרגיש את ה'וימינו תחבקני' שיש אותו" :איך הצליח הרב לשמוח
התייאשו וניבאו לו רעות כי וודאי לא בסוכה .להביט בסכך ולהגיד" :רבונו ולהישאר רגוע למרות כל שטפי
יחיה .אך רופא כל בשר החליט אחרת של עולם אני רוצה להיות עטוף בך הגשמים והקור העז?."..
לאחר מספר ימים ,התעורר החולה כל השנה וכל החיים .זכה אותי
מתרדמתו .הרופאים ההמומים לא לאמונה בך בכל מצב". חיך הרבי ואמר להם" :במשנה
האמינו למראה עיניהם ,הם ערכו לו במסכת סוכה )ב ,ט( מובא כי
בדיקות וגילו כי הוא הבריא לחלוטין כתב הרבי הקדוש בעל 'התפארת כשיורדים גשמים ,משול הדבר
ואינו סובל כלל .כולם התרגשו מהנס שלמה'" :צריך לדעת ,כי הסוכה לעבד שבא למזוג כוס לרבו ,ושפך
שהתפרסם והגיע עד לגאון רבי מלאה ברכת ה' כמו בבית המקדש, לו רבו קיתון בפניו.
יהושע ליב דיסקין זצ"ל. ולכן אמרו בגמרא כי שם שמיים חל
על הסוכה כמו שהיה בבית המקדש, ומה עושה העבד כששופך לו אדונו
הצדיק שהתפעל אף הוא מהנס ,קרא וממנה יוצאים כל הברכות לעם קיתון בפניו?" ,שאל הרבי ומיד
לו למעונו .היהודי הגיע בחיל השיב" :בואו ואומר לכם :אם העבד
וברעדה למעונו של הצדיק ,שפנה הינו שוטה – הרי שהוא בורח
אליו בשאלה" :אמור נא לי ,מה מאדונו .אך כמובן שאין זה פתרון
הרגשת או ראית בימים האלו לברוח מהאדון שלך ,שהרי בהמשך
ששכבת בלא הכרה?". יהיה חייב הוא לחזור אל אדונו.
אולם אם פיקח אותו עבד – הרי
היהודי החל להתרגש וסיפר" :בעת שנשאר הוא לפני אדונו ומקבל הוא
שהייתי בלא הכרה ,חשתי שנשמתי באהבה ובשמחה את הקיתון מים ,כי
עולה לשמיים .ראיתי הכל מלמעלה, הוא שמח בכך שיש לו עדיין קשר
עד שהביאו אותי למשפט על מעשיי עם אדונו ומיד אח"כ מנסה הוא
כאן בעולם הזה מיום היוולדי ועד לרצותו ולחזור להיות בקשר טוב
לרגע זה .אל מול עיניי היו מאזניים איתו כבעבר".
גדולות שעמדו במרכז .אל צד ימין
נשקלו המצוות ,ובצד שמאל ניצבו סיים הרבי ואמר" :כך בדיוק כשירדו
ועמדו העבירות שעשיתי בחיי .נערך גשמים ,הראתי לה' יתברך כי אני
דין מדוקדק על כל המעשים ,עד מקבל באהבה וברצון את הקיתון
אשר הכריעו העבירות את כף ששפך על פנינו וזאת מפני אהבתי
המאזניים .רעד וחלחלה אחזה אותי, אליו ,גם כשאיננו כל כך רצויים ,ועל
ישראל ולכל אחד בפרט .ולכן ידע ידי השמחה והזמירות ניסיתי לפייסו
ורציתי לפרוץ בבכי על מר גורלי. האדם ,כי הסוכה היא השער שממנה ולהתקרב אליו עוד יותר".
והנה לפתע ,הגיחו מן הצד מלאכים עולות כל התפילות למעלה".
לבנים ,ובידם חבילה כבדה .שקט הסוכה היא גילוי האהבה של בורא
כתב הצדיק רבי אליעזר פאפו זצ"ל, לעם ישראל ,ולכן ,את הקשר החזק
אדיר שרר בבית דין של מעלה. בעל ה'פלא יועץ'" :כמה חביבה
המלאכים הניחו את החבילה הכבדה אי אפשר לפרק בשום מצב שבעולם.
מצוות הסוכה ,שהיא העומדת לכפר
בכף המצוות ו ...לתדהמת כל לאדם על כל עוונותיו ,ובעת ישיבתנו אף על האדמו"ר ר' חיים מצאנז זי"ע
הנוכחים -החבילה הכריעה את בסוכה – השכינה בעצמה פורשת מסופר כי היה מנצל כל רגע לשבת
נשמתי לזכות ,ובדיוק באותו רגע כנפיה עלינו ,וכל שבעה אושפיזין בסוכה בעורגה ובכיסופים עצומים,
התעוררתי". עילאין ואור ניצוצי נשמתם שוכנים עד אשר גם שהיה יורד גשם היה
התפעל המהרי"ל דיסקין מהסיפור, שם ממש ,ומטעם זה גדולה קדושתה נשאר בסוכה ונרטב .וכשנשאל
והוסיף לשאול" :ספר לי בבקשה על כקדושת בית הכנסת". לפשר הדבר שהרי הנשאר בסוכה
מהלך יומך" ,וזאת בכדי לגלות מהי בגשם נקרא הדיוט ,השיב" :מעדיף
לפנינו סיפור מדהים שאירע אני להישאר הדיוט של בורא עולם,
אותה חבילה חשובה שהצילה את בתקופת המהרי"ל דיסקין זצ"ל:
חייו של הכפרי. ובלבד שלא לפספס רגע אחד
"יהודי אחד ,תושב כפר הסמוך מקדושתה העצומה של הסוכה
הכפרי סיפר כי הינו אדם פשוט ל'לומז'ה' ,היה שרוי בתרדמת במשך והדבקות האדירה שיש בה לבורא
העובד מבוקר ועד ליל – ...המשך בעמוד – 4 שלושה ימים. העולמים לכל השנה כולה" .מדהים!
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 11
לכן ,כותב ה'פלא יועץ' )סוכה(: לה' בליבי" :אני כל כך אוהב אותך הוא אינו יודע ספר ,אינו מתפלל או
"וציונו לשמוח בחג סוכות שמחה של ורוצה להראות לך את אהבתי על כל מברך כלל' .אם כן ,מה המעשה
מצוה והוא סימן טוב לכל השנה. הטוב שאתה עושה לי כל החיים, המיוחד שהציל את חייו' ,הסתקרן
שכתבו גורי האר"י ז"ל ,שמי שיהא שגם הביזיונות הקשים שאני עובר עד למאד הצדיק.
שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג כעת לא ישברו אותי ,אראה לך את
הקדוש הזה ,מובטח לו שתעלה לו אהבתי בכל מצב שיהיה!". "אנא ממך ,נסה להיזכר אם עשית
שנה טובה ויהיה לעולם שמח!". מעודך איזו מצוה קלה?" .הכפרי
לאחר זמן קצר ,הם החזירו אותי חשב וחשב עד שלפתע נזכר במצוה
בורא עולם אומר" :המלכת אותי למקומי ,והמשכתי בשמחה בבניית אחת שעשה בחייו במסירות נפש
בראש השנה ,כיפרתי לך על העוונות הסוכה ,כאילו לא קרה כלום ,ובלבד וסיפר" :שנה אחת ,שמעתי כמה
ביום הכיפורים ,אז בוא ותראה לי שאזכה להראות לה' את אהבתי. יהודים מדברים על מצוות 'סוכה'.
שאתה שמח איתי בחג הסוכות". בהיותי יהודי לא הכרתי את המצוה
לכן ,ממשיך הפלא יועץ כי על האדם הזו ,ושאלתי אותם על מה הם
לחשוב מחשבות טובות שיביאו לו מדברים .הם תיארו לי בהתפעלות
את השמחה ,ובפרט ישמח כשידע כמה יקרה היא מצות סוכה ,אשר בה
מה עושה כעת בשמיים בכל רגע בחג אנו מראים לה' את אהבתנו אליו,
הסוכות" ,אשרי ילוד אשה שזכה לכך ורוצים לשמוח בו אחר ימי הדין.
להיות בונה בשמים עליותיו".
שמעתי את הדברים שנגעו לליבי
כתב ה'יסוד יוסף'" :והלומד תורה או והקסימו אותי – 'מעולם לא הראתי
מתפלל בסוכה – יושב הוא ממש לבוראי את אהבתי אליו' ,ומיד
בתוך העולמות העליונים". החלטתי כי השנה אבנה סוכה משלי.
קניתי קרשים והחלתי במלאכת
ולכן ,כותב רבנו החיד"א )עבודת הקודש(:
בניית הסוכה.
כי יכין כסא מיוחד לאושפיזין כמו
שמכינים לאליהו הנביא בברית, והנה ,כאשר נשכבתי על הקרשים
ויפאר אותו ,כפי שכתב בזוהר כי אם כדי לסמן את גובה הסוכה
לא מכינים להם כסא -הם אינם המתאימים לסוכה שלי ,עברו במקום
באים .ויספר בכל יום מעניין ומעלת אליו" .כעת הכל מובן" ,קבע חבורת צעירים ריקים ופוחזים ,והחלו
אותו אושפיזין ,לפי שהוא האורח המהרי"ל דיסקין" ,דע לך ,כי מצות ללגלג על מעשיי .הם צחקו על כך
העיקרי באותו יום. הסוכה היקרה שעשית מתוך ביזיונות שנשכבתי על הקרשים וביזו אותי.
ובושה ,והכל כדי להראות לה' את כשראו שאיני מתייחס אליהם ,הם
כותב הזוהר הקדוש כי האושפיזין אהבתך ,הן אלו שעמדו לזכותך
בודקים האם נתנו להם את חלקם, הרימו אותו יחד עם הקורות ונשאו
בשעה גורלית כל כך בעולם האמת, אותו ברחובות העיר לעיני כולם
והוא סעודה לעניים .שאם לא נתן והחזירו אותך לחיים".
צדקה לעניים ,הם עוזבים את הסוכה בביזיון ,כשאני מונח בשכיבה על
בדברי גנאי קשים וקללות .ואם נתן הקרשים והם צוחקים ופוגעים בי.
כי יהודי שעושה מצוה מכל הלב,
צדקה לעני באותו לילה ,האושפיזין ועוד מוכן לסבול ולהתבזות כבודי הדל נרמס עד עפר ,ולא אוכל
שמחים בו ומברכים אותו .לכן ,כתב בשבילה -מהשמיים שלחו את אותם לשכוח את הביזיון והצער שעברתי
ה'פלא יועץ' שיתן לפני החג 7חלקי נערים בשביל לבדוק את אהבתך, אז .אך בתוך ליבי לא הצטערתי על
צדקה בשביל כל לילה בשבוע ,ויאמר: וכשעמדת בכך באמונה – זכית המצוה ,וקיבלתי את הביזיונות
"זה חלק אברהם ,"...ויתן לעני לפני להרעיש עולמות ,והזכות הזו הינה באהבה" :רבונו של עולם" ,אמרתי
החג ויזכה לכל הברכות!. יקרה וגדולה מאד בשמיים!.
כיצד יתכן שיהיה אסור
לאדם להזמין את חבירו לסעוד עמו העלון מוקדש לרפואה והצלחה :בנימין בן
כעת זו ההדמנות לזכות בזיכוי הרבים בעלון
אלחנן יחיאל ,שלמה בן אלה ,אלונה בת
למרות שהוא ירא שמיים וצדיק? לשנה שלימה .תורמים חד פעמית לזיכוי
פלינה ,רימה בת רינה .זיווג הגון :רות לאה הרבים ,וכל עשרות אלפי העלונים השנה,
בת עליזה ,מאירה ועדי בני ברוריה. נזקפים לזכותכם! 0506-425-002
לע"נ :מברוקה בת בובה ,ניסים בן סניורה.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 12
בס"ד
כניסת השבת18:05 :
יציאת השבת18:55 :
רבנו תם19:36 :
ע"פ אופק ת"א
כב' בתשרי התשפ"ז
שמיני עצרת
הרבי הקדוש מהר"י מבעלזא אמר בשם אביו הקדוש הנה נכנסים אנו אל שיא הפסגה של הימים הנוראים
מהר"ש" :מה עוצמת ומעלת הריקודים בשמחת תורה – שהחלו בחודש אלול וראש השנה ,יום הכיפורים ,סוכות
איני יכול לומר ולהסביר ,אולם דבר אחד כן אוכל לומר וכעת בשמחת תורה .היום הגדול והנורא שכותב עליו
והוא – שכל התפילות שאין להן עליה בכל השנה כולה, הזוהר הקדוש )ח"ג לב(" :ביום הושענא רבא מסיימים
עולים ביום הזה ע"י הריקודים". ישראל את הדינים ,ומתחילים מאותו יום להתעסק
ולקבל הברכות ,שהרי ביום שמיני עצרת מוזמנים
ישראל להשתעשע עם המלך ולקבל מאיתו ברכות לכל
השנה .ובאותה שמחה לא ימצאו אלא בני ישראל לבדם.
וכל היושב לבדו עם המלך – יבקש ככל העולה ברצונו,
וימלאו בקשתו" .היום בו יורדות ליהודי כל הברכות
ונשמעות בו התפילות! איזה יום גדול.
ומדוע כה גדול יום שמחת תורה שדוקא בו יורדות
לאדם כל הברכות והשמחות של כל השנה?
מגלה החת"ם סופר )דרשות סוכות תקפ"א( כי מעלת שמחת
תורה גדולה בהרבה מיום הכיפורים ,שהרי קדושת יום
הכיפורים מגיעה ע"י עינוי הנפש ,ואילו קדושת שמחת
תורה מגיעה ע"י שמחה וריקודים ,ומעיד הפסוק" :מה
יפית ומה נעמת – אהבה בתענוגים" ,שה' יתברך אוהב
ראו כמה סודות ואוצרות מתגלים בשמחת תורה והכל ומתענג מאד על קשר עם ישראל שבא ע"י שמחה ,ולכן
בזכות השמחה הפנימית עם התורה הקדושה .אז כמה קדושתו יותר מיום הכיפורים שהוא זמן השמחה עם
גדול וחשוב הערכה לבני התורה בעצמם :בחורי המלך" .כמה גדולה וחשובה השמחה ביום הזה ,השירה
הישיבות והאברכים המסולאים בפז ,אשר הם מעמידי והריקודים עם התורה הקדושה!.
העולם ,והם בבת עינו של הקב"ה ,ובפרט בדור הזה
שרודפים אותם מכל כיוון ,אך הם ממשיכים בכל מצב החיד"א הקדוש כותב כי בכח ההקפות יפלו כל
לקום כל בוקר לעבודת ה' ומסירים מעליהם כל הנאות המחיצות של ברזל המפסיקות בינינו לבין אבינו
ותענוגי העולם הזה. שבשמיים .מגיע יהודי לבית הכנסת ושמח ורוקד עם
התורה ,בין אם יש הרבה רוקדים ובין אם יש בודדים
את המעשה הבא סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שרוקדים ,וכן עומדת לה אשה בעזרת הנשים ושמחה
שליט"א" :הוריו של רוני -ילד בן ,10קיבלו טלפון בהול בשמחת התורה -ובאותה שעה מחיצות של ברזל
באמצע היום .הבן שלהם התעלף באמצע היום ,וכי העומדות ביניהם לבין אבינו שבשמיים – נופלות! דבר
– המשך בעמוד – 3 עליהם להגיע מיד אל בית החולים... שלא זוכים לו בצורה אחרת כל השנה.
לעילוי-נשמת :מ"ס צדוק בן נור ומרים בת גליה .גבריאל בן סמינה. לרפואה ,פרנסה והצלחה :מ"א ציפורה בת מרים .מנשה ואורה
שרית שרה בת מריאן .שרית שרה בת ויקטוריה .גלילי הכהן בן אחיאל .א"ה הדר בת נחמה .אורטל חנה בת הדסה וב"ב .פנינה
כוכבה .תקווה בת פנינה .סופיה שרה בת רוזה .אבלין עדינה בת בת שושנה וב"ב .אושרית בת פנינה וב"ב .משה שמואל בן זלדה.
פרחה .ר' אברהם בן ר' סעדיה .עמרון אורי בן יוסף .סאן אמנון בן מוריה בת רויטל .גאולה בת דבורה .שרה חיה רפאלה בת רחל.
שרה הי"ד ,משה כהן בן נזהת ויוסף .יעקב בן שמחה .חסיבה בת יאיר חיים בן ענבל שרה .רוויה בת ולרי.
רינה .יוסף בן נג'יה ,יחזקאל בן ג'ורגיי ,פרחה בת טובה ,אירית בת
צדיקה ,תקוה בת פנינה .אבי אמרה פקדו בן אבבה וצהייתו .גביר זשב"ק :שולמית בת איריס .יסכה בת מזל .אליס בת פרידה .בתחן
בן סאלם ורומיה .שמחה בת צאלח ומרים .אוריאנה אורה בת גביר בת גילה רוחמה .בנים זכרים :הדר בת נחמה .זיווג הגון :אביאל בן
ושמחה. רויטל.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 13
כתב ב'מנורת המאור' )פ"ז נר ג-ד(" :שמעתי שיש שאלה :בבית הכנסת עורכים תפילת שחרית והקפות ,ואנו מסיימים
בערבה של 'הושענא רבה' סגולת שמירה הכל אחר חצות ואז אוכלים סעודה שניה -האם הדבר נכון?
למתכוון בה ,בסכנת דרכים ,כפי כושר מעשיו
וטוב כוונתו" .על כן ,יש הנושאים ברכבם תשובה :בבתי כנסיות רבים עושים תפילת שחרית של שבת
מעלי הערבה. )השנה( ומיד הקפות עם קידוש על עוגות )או כאלו שאף לא
אוכלים מאומה( ,ומגיעים לביתם לערוך סעודה שניה אחר שעת
וכן כתב הגר"ח פלאג'י )'מועד לכל חי'(" :יש חצות היום – יש לדעת שדבר זה הינו נגד דברי השולחן ערוך
בערבות סגולה להינצל מליסטים ,ויישא אצלו והרמב"ם האומרים כי יש לאכול את סעודות השבת ,כל אחת
או במעילו מהערבות ,או יניחם בביתו ,במקום בזמנה :סעודה ראשונה – בליל שבת ,סעודה שניה – בבוקר יום
שידוע לו בבירור היכן מונחות ,ובעת סכנה השבת ,וסעודה שלישית – מזמן מנחה גדולה) .בשונה מ'בעל
יחשוב בהן ,ויינצל מכל רע". הלכות גדולות' הסובר שניתן לערוך סעודה שלישית אפילו בבוקר,
מיד אחר סעודה שניה ,שהעיקר שיהיו שלוש סעודות בשבת(.
בספר 'המידות' מביא בשם ספר "יפה ללב",
שמי שיש לו פחד וחרדות ומתקשה להירדם, ולכן ,הגם שיש שעשו קידוש ומיד אכלו מזונות ואת הסעודה דחו
יניח את הערבה החבוטה מתחת לראש, לאחר חצות – הדבר לא נכון!.
והפחדים ייעלמו.
ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה מעורר תמיד בשמחת תורה,
בספר "כתר שם טוב" מובא כי הערבה שכעת שמתחילים את התורה מחדש ,חשוב מאד לכל יהודי
החבוטה היא סגולה לברכה בפרנסה" :ראוי להתחיל להקפיד לקיים את דברי השו"ע )סימן רפה( לקרוא בכל
להניח את עלי הערבה החבוטה בתוך הארנק, שבוע את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום ,אשר הבטיחו על כך
מתוך אמונה שיצליח במסחרו". רבותינו ז"ל אריכות ימים ושנים .והסבירו כי ישנם אנשים
המתעצלים לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום ,מפני שהם 'חומלים'
בעל ה"אור שמח" היה נותן לתלמידיו שגויסו
על הזמן שלהם ,לפיכך אמרו לו רבותינו כי ה' 'יחזיר' לו את הזמן
לצבא במלחמת העולם ערבות חבוטות
הזה ולא יפסיד מכך .וגם הגרי"ש אלישיב זצ"ל אמר כי אנשים
לשמירה ,וכולם חזרו לביתם בריאים.
מחפשים סגולות לחיות ,כשיש הבטחה כזו מרבותינו.
הצורה של הבית הינה בצניעות והדיבור הוא כמו בבית בכנס חשוב בארה"ב נשאל מרן הרב משה הירש שליט"א,
של בני תורה. ראש ישיבת סלבודקא ,שאלה גדולה אשר רבים
מתחבטים בה" :כמעט בכל בית יהודי ,משאת נפשם של
גם בבית של אדם שלא זכה להיות אברך ,צריך שבני ההורים הוא שילדיהם יגדלו להיות עובדי ה' המלאים
הבית יראו ספר הלכה או גמרא על השולחן ,להראות באהבת תורה .אלא ,כיצד יכול אבא ללמד את הילדים
שזה הדבר החשוב – כך הילד מקבל הבנה שבני התורה שלו כי התורה היא הדבר החשוב ביותר ,בעוד שהוא
הם הדבר החשוב ביותר בעולם ,וזו הדרך בעולם הזה!. בעצמו לא עושה זאת?".
הדבר גם תלוי כמה הערכת כבוד ההורים משדרים ענה הרב משה הירש ואמר" :לילדים שלנו יש חושים
כשהם מדברים על אברכים )האם הם מדברים בהערצה טובים :אם הוא רואה שהאבא מדבר על אהבת תורה,
והערכה או ברחמים וחמלה על חייהם( .הילד ניזון הלימוד בה וההנאה ממנה ,והוא מרגיש שאבא מדבר
מהוריו יותר מהכל ,ואם הם מעריכים בני תורה ,הילד באמת ,ואם היה יכול לשבת ולעסוק בתורה רוב שעות
רוצה להיות גם ככה!" עד כאן דברי הרב. היום ,הוא היה עושה זאת ,אך מה לעשות והוא צריך
לפרנס את ביתו ,אך זה בלית ברירה .אם הוא ירגיש
וכמה הדברים חזקים שבעתיים בדור שלנו שיש ש'החיים האחרים' של האבא הם בדיעבד ,אך בפנים
התנכלות לבני תורה ,ויש חשש שמא בחור שילמד התשוקה של האב היא לשבת בכולל ללמוד תורה – זו דרך
בישיבה יכניסו אותו לכלא .ודווקא כעת ,אם ההורים מצויינת שהילד מרגיש שהדיבורים של אבא על להיות
בזים לעניין הכלא ומראים כמה זכות וכמה אושר יש עבד ה' ואוהב תורה ,אינם סותרים כלל! .ובמצב כזה,
בכך ,עד אשר השטן מנסה בכל הכח לעצור את לומדי חשוב שהאב ישדר לילדיו שהוא 'בן תורה' שיצא לעבוד.
התורה ,הרי שהילד מקבל עזות דקדושה ללכת בדרך
התורה ולהיות לומד התורה ,ואינו חושש מאף מעצר או דבר שני ,אם הילדים רואים שהבית של ההורים הוא בית
סנקציות כאלו או אחרות .שנזכה לשמוח בתורה באמת!. של תורה ההולך ע"פ ההלכה ורצון ה' ,כלומר ,שעושים
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 14
בכל דבר כפי שכתוב בהלכה ,וכפי מה שהרב אומר ,ואף
נערכה התייעצות דחופה בין מומחי ההורים היו מופתעים ,הן הניתוח התברר כי סיבת העילפון של בנם
בית החולים ,אשר ניסו להשוות בין כבר נקבע כעובדה מוגמרת ,נקבע אינה התייבשות קלה ,אלא משהו
הצילומים. מועד ומקום ,הכל כבר סגור .הם ניסו יותר מורכב .הוריו המבוהלים מצאו
להסביר לצדיק כי הניתוח נקבע ולא את עצמם בן רגע רצים ממחלקה
ההורים המבולבלים ניסו להבין מדוע ניתן לוותר עליו ,אך הרבי מלעלוב למחלקה ,על מנת למצוא את
הרופאים נסערים ,והם המתינו חזר ואמר בתקיפות" :שמעתם מה הבעיה והפתרון למצב של בנם .עד
במתח נורא .תחילה חשבו הרופאים אמרתי! – אם הילד יקבל על עצמו שהגיעה הבדיקה המכריעה שקבעה
כי ישנה תקלה בהתאמות הצילומים, ללמוד גמרא באופן קבוע – אין מה כי רוני סובל מאי ספיקת כליות.
אך בסופו של דבר יצאו להורים לעשות את הניתוח!".
המודאגים ובישרו" :איננו מבינים מה 'הוא ילד צעיר ,וישנו ניתוח מורכב
קורה כאן ,אך תסמיני המחלה נעלמו ההורים יצאו מהרבי ,מופתעים שיכול להציל את חייו' ,אמרו
כליל! .כשאנו משווים בין הצילומים, והמומים .כל התוכניות השתבשו, הרופאים להוריו המודאגים של רוני,
לא ניתן להתעלם מהתמיהה הגדולה תשובת הרב היתה נחרצת. ואלו החלו בהיערכות לקראת
איך יתכן שמדובר באותן כליות של הניתוח המסובך ,בתקווה שיציל את
אותו ילד .בצילום הקודם הכליות רוני היקר שלהם.
במצב קריסה ,ובכליות של היום –
הכל טרי וחדש!". אלא ,שרגע לפני שהם מתחילים
בגיוס הכספים והמשאבים לניתוח
"במצב שכזה" ,סיכם הדוקטור, המורכב ,הם פנו אל מורם ורבם,
"כשנראה שאין שום תסמין של הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן
המחלה ,אין כל סיבה לניתוח ,הילד שליט"א ,רבה של מגדל העמק,
בריא לחלוטין! .פשוט נס!". שהינו רב קהילתם .הם הגיעו אל
חדרו של הרב ושיתפו אותו בניתוח
ההורים היו המומים .דקות ארוכות שנקבע ואף ביקשו את ברכתו .הרב
עברו עד שהתאוששו מהבשורה ששמע את המקרה הקשה ,אמר
ומיהרו מהר להתקשר אל הרב דוד להם" :אבקש שתבואו עימי אל מורי
גרוסמן להודיעו .הרב גרוסמן היה ורבי האדמו"ר הרה"ק רבי משה
פחות מופתע מהם ,הן הורגל בניסים מרדכי מלעלוב זי"ע ,לבקש ממנו
כאלה בבית רבו ,ובכל זאת -גם הוא עצה ותושיה ,והביאו את הילד
נדהם והתפלא על המהירות עימכם שהרב יראה אותו".
הפלאית ,כיצד מחלה כה קשה
נעלמה כלא היתה תוך זמן קצר של הרב דוד גרוסמן יצא איתם מבית נרגשים ודרוכים עשו ההורים והילד
כמה ימים בהם החל הילד רוני בן ה- הצדיק והסביר להם כי עליהם את דרכם עם הרב גרוסמן אל
10ללמוד כבר כמה עמודים של להתחזק באמונה כי אם הצדיק אמר הצדיק ,הרבי מלעלוב .הצדיק שמע
גמרא ,והוא שמח עימהם שמחה זאת -כך יהיה ,ופנה לרוני הצעיר את המקרה ומיד הוציא אנחה קשה
גדולה על הישועה הנפלאה. ואמר לו שיקבל על עצמו להתחיל מעומק ליבו ,על צערו של הילד הרך.
ללמוד גמרא ,וב"ה יתרפא לבד. 'אוי ,אוי' ,נאנח' ,ילד צעיר ,ניתוח,
כלל גדול נתנו לנו חכמים )אבות ג,ה(: כליות '...לחש ועצם את עיניו תוך
"רבי נחוניא בן הקנה אומר :כל "גמרא היא ראשי תיבות של ארבעת
המלאכים :גבריאל ,מיכאל ,אוריאל כדי שהוא ממלמל תפילה חרישית
המקבל עליו עול תורה -מעבירין בשפתיו ,בעוד הרב גרוסמן וההורים
ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ. ורפאל ,שכולם שומרים על האדם
בזכות לימוד הגמרא הקדושה". עומדים בשקט ומצפים לשמוע את
וכל הפורק ממנו עול תורה -נותנין מוצא פיו של הצדיק.
עליו עול מלכות ועול דרך ארץ" .אדם למרות זאת ,כהורים מודאגים
המקבל על עצמו את העמל והיגיעה החפצים בשלום בנם ,שבו ההורים דקות של מתח עברו בחדר הקטן,
בתורה הקדושה ,מסיר מעליו עול עד שלפתע ,פקח הרבי את עיניו,
לאחר כמה ימים אל בית החולים
אחר שנגזר עליו בבריאות ,בפרנסה, להמשך בדיקות. ואמר לילד" :צדיק ,אם תקבל על
בגידול הילדים או בזיווג .לפי שעל עצמך ללמוד גמרא – אני אומר לך
כל אדם נגזר כמה קושי יעבור בשנה "משהו לא ברור" ,קרא טכנאי שלא תצטרך לעבור את הניתוח הזה
ע"פ חכמתו יתברך ,וכי ביד האדם הרנטגן בהפתעה" .זה לא יתכן! זה כלל ,והכל יסתדר!" ,קבע בצורה
– המשך בעמוד - 4 לנווט זאת לרוחני... אותו הילד רוני?" ,שאל גם הרופא. נחרצת כשהוא שליו ובטוח.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 15
כתב רבי חיים פלאג'י )'תוכחת חיים'(: שאין לך דבר יותר גדול שיגרום נחת מכאן כותב הצדיק מרעננה ,רבי
"סגולתו של יום שמחת תורה בו לבורא עולם מכך ,ובכך יזכה בזמן יצחק הכהן הוברמן זצ"ל )שכתב
מרבים בשירים וריקודים לכבודה של החורף ללמוד את כל הלכות שבת, בסוף חייו בספרו 'בן לאשרי'" :והנני
תורה ,הוא שעל ידי כך מתקן את הלכות ברכות ,יסים מסכת ראש מוסר עוד מודעה שהחלטתי להתפלל
הפגם אשר פגם בתורה ,ובחרטתו השנה ,סוכה מגילה ועוד .כמה בל"נ בכל יום על כל אלה שיעיינו
ביום שמחת תורה על מעשיו – יתקן נכסים אדירים ועצומים שיהיו נכסי בספר הזה ,ויגידו בשמי דברי תורה
את פגם נשמתו וימצא כדי גאולתו!". צאן ברזל שלו בעולם הזה ובעולם לאחרים ,שיוושעו מכל צרה שצריכים:
ימצא גאולתו!! ויתקן פגמיו!. הבא! שלו בטאבו!. ישועה בעולם הזה ובעולם הבא"(,
כמה גדולה השמחה והריקודים למען וכך הם דבריו על הפסוק" :שמח
ואף מכאן הקריאה לגבאי בית זבולון בצאתך ויששכר באוהלך" – כי
התורה ,וקל וחומר מי שגורם לה' הכנסת ,מזכי הרבים אשר יכולים
נחת רוח שמארגן שיעורי תורה באה לרמוז התורה על האדם העמל
בחורף הארוך וגורם ליהודים להיות לפרנסתו בעודו חי בעולם הזה,
מחוברים לאור האלוקי!. ותומך הוא ונותן ממון ללומדי תורה:
בני ישיבה או אברכי כולל ,שעל ידי
כתב הצדיק הקדוש ,בעל ה'בית כך הוא מקבל את החלק של לימוד
אהרון' מקרלין ,כי שמחת הריקודים תורתם שיהא עימו אחר פטירתו.
בשמחת תורה ,היא מדרגה גבוהה
מכל המדרגות הגבוהות שיש וזוהי כוונת הפסוק" :שמח זבולון
בתפילה .לפי שתפילה מוציאים בפה )שעסק במסחר( בצאתך )מהעולם
בלבד ,וכשרוקדים לה' הדבר נעשה הזה( .ומדוע? כי "יששכר באוהלך",
עם כל הגוף. לפי שהבן תורה שעזרת לו להמשיך
ללמוד ,מזכה אותך בעולם העליון
הצדיק הקדוש ,רבי פנחס מקוריץ בכל מה שלומד.
זצ"ל ,תלמיד הבעש"ט הקדוש כותב
)'אמרי פנחס'(" :והנה יש לנו 7הקפות, כמה מדהים הדבר! אדם עמל רבות
ובכל הקפה מגיעה קבוצה אחרת של על הפרנסה :פנסיה ,השקעות ,נדל"ן
מלאכים .בהקפה הראשונה יורדים ושוק ההון וגם תרם מעשר ללומדי
לעולם מלאכים המביאים חסדים, לזכות באוצרות עצומים ע"י שיארגנו התורה הקדושים ,וכשמגיעה נשמתו
להקפה השניה מגיעים מלאכים שיעורי תורה בלילות שבת קודש של לעולם העליון לקבל את שכרה – היא
המושכים לאדם שמירה .שלישית – החורף הארוכים :יביאו רב או אברך רואה שהנחת רוח שהיא מקבלת הינו
מלאכים המושכים על האדם רחמים, שידבר או ימסור שיעור בפרשת בזכות העזרה לאותו בן ישיבה ואברך
לרביעית – מלאכים הממשיכים כח השבוע או בהלכה .ויניחו מיחם ע"י ההוראת קבע שעשה לו ,בעוד
לנצח ,החמישית – מלאכים לשתיה חמה ועוגיות – וכל אחד ששאר הכסף נשאר פה בעולם
המורידים אל האדם חן ,שישית – שיגיע ללמוד בזכותם ,הרי שהם קנו לילדים שיתחלקו בכך לשימוש
מלאכים הממונים על כח ההולדה, את עולמם ,והיתה שווה כל ירידתם לחופשות ,רכבים ובנייני אבן!.
וההקפה השביעית יורדים מלאכים לעולם הזה ,בשביל לתת ליהודים
הממונים לתת לאדם עושר וכבוד!". לטעום את האור האלוקי בכל ליל ומכאן מודעה רבה לקראת הימים
שבת קודש. שאחר החגים ,ימי החורף – שהנה
בעל ה'קדושת יום טוב' אמר כי הגיעה ההזדמנות להראות לה' את
כשאדם מגביה רגל אחת לרקוד אהבתנו :אני מתחיל מהיום ללמוד
ומי יודע כמה חיזוק ייגרם לבחורים
בשמחת תורה -מתקן יותר ממה בקביעות גמרא ,שולחן ערוך ,הלכה
ואנשים שישתנו בחייהם בזכות
שעשה מראש השנה ועד סוכות.
אותם שיעורים! אשריהם!. פסוקה או כל שיעור באופן שבועי!.
אדם הנכנס לישון בסוכה
ויודע שבאמצע הלילה עתיד לרדת העלון מוקדש לרפואה והצלחה :בנימין בן
כעת זו ההדמנות לזכות בזיכוי הרבים בעלון
אלחנן יחיאל ,שלמה בן אלה ,אלונה בת
גשם – האם פטור כבר עתה מהסוכה? לשנה שלימה .תורמים חד פעמית לזיכוי
פלינה ,רימה בת רינה .זיווג הגון :רות לאה הרבים ,וכל עשרות אלפי העלונים השנה,
בת עליזה ,מאירה ועדי בני ברוריה. נזקפים לזכותכם! 0506-425-002
לע"נ :מברוקה בת בובה ,ניסים בן סניורה.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 16
בס''ד .לבקשת הצטרפות ,שליחת סיפורים ותגובות:
מרדכי הכהן מלאכי ,ביתר עילית
* 5834817@gmail.co mתא קולי * 073-2490589לפניות בפקס * 02-5003608לקבלת הגיליון בפקס 02-3132641קוד גיליון 0026
גלוי לפניו? שנפסק להלכה ש"שליח ציבור הדיחה של השנה
שטעה – סימן רע לשולחיו" ,אלא בשבוע שעבר נקלעתי לתפילת
נזכרתי בדברי הגמרא :ברכות כח:
בעיקר בגלל הבושה הנוראית שחרית ב"שטיבלאך" של זיכרון
"כשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו שחווה החזן המכובד ברבים, משה .המניין היה עמוס מאוד.
תלמידיו לבקרו ...אמרו לו :רבינו, "הפאדיחה של השנה" ,הגדיר אל העמוד ניגש יהודי בגיל
ברכנו! אמר להם :יהי רצון שתהא זאת אחד המתפללים אחר כך... העמידה ,והחל להתפלל בקול
מורא שמים עליכם כמורא בשר אבל מה אפשר לעשות? זו רם ובנעימה.
ודם .אמרו לו תלמידיו :עד כאן? ההלכה ,אין עצה ואין תבונה
אמר להם :ולוואי! תדעו ,כשאדם כנגד ה'. התפילה בימי עשרת ימי
עובר עבירה אומר :שלא יראני תשובה היא מאתגרת למדי
כשצאתי משם ,המשיכה ללוות עבור חזן; ישנם פרטים רבים
אדם".
אותי תחושת אי נעימות עמוקה. שצריך לזכור ולהזהר מלטעות
נכון שמצד השכל מורא שמים גדול חשבתי לעצמי :בעצם ,למה זה בהם :אמירת "שיר המעלות
ממורא בשר ודם ללא שיעור ,אך כל כך מבייש? בסך הכל מדובר ממעמקים"" ,זכרנו לחיים"" ,מי
במציאות החושית בעולמנו -עולם בטעות אנוש ,טעות שעלולה השינויים ושאר כמוך",
ההסתר ,תחושת הבושה והפחד לקרות לכל אחד מאיתנו .אלא וההזכרות שבברכת שמונה
מפני בשר ודם משפיעה על האדם שמה לעשות? כך ברא אותנו עשרה ,ובהמשך גם "אבינו
באופן חזק ומיידי הרבה יותר .וזה הקב"ה :בהתרחש טעות כזו מלכנו" ו"לדוד ה' אורי וישעי".
חלק מהעבודה שלנו בימים אלו, בפומבי ,האדם מרגיש רצון
לחזק בלבנו את ההכרה החושית שהאדמה תפצה את פיה החזן ניהל את התפילה ברמה,
בנוגע לקשר שלנו עם בורא עולם! ותבלענו... אולם למרבה הצער ,הוא חתם
בטעות ..." :הקל הקדוש" במקום
ההרגשה הזו ליוותה אותי "המלך הקדוש" .עד שהוא קלט
בדרכי ,והעלתה בי מחשבה את קריאות המתפללים שניסו
נוספת :למה כאשר אותה טעות
איך נדע אם ממש נקרית לאדם בתפילת
להסב את תשומת לבו לטעות,
הוא כבר הספיק להמשיך
התקבלה התשובה לחש ,הוא מתאושש ממנה לברכה הבאה ולומר "אתה חונן
כתב המגיד הק' מקאזניץ: במהירות וחוזר לתחילת לאדם דעת".
התפילה? למה אל מול בורא
"הסימן לידע ששב בתשובה עולם הצופה בנו בכל עת איננו במקרה כזה ,עם כל אי-
באמת ,הוא כאשר יכול לדבר חשים את אותה בושה נוראית? הנעימות שבדבר ,על החזן
דיבורים לפני השי"ת בלי שום מסך להתחיל את חזרת הש"ץ
המבדיל ,שבשעה שמתפלל יוכל ולמה כאשר אני מוצא את עצמי מראשיתה – לאחר שכבר אמרו
לדבר לנוכח כמי שעומד לפניו מחזיק בטעות חפץ של מוקצה יחד בכוונה "זכרנו לחיים"" ,מי
בשבת ,או כשאני תולש בטעות כמוך" וקדושה ,אירוע ממש לא
יתברך ממש ,למשל כשאומר ברוך
פיסת עור מהשפתיים ,או אחרי נעים ,בפרט במנין מזדמן של
אתה ד' יהיה בעיניו שמדבר אל
ברכה לבטלה שברכתי בהחפזי, מתפללים שאצים לדרכם.
השי"ת כאשר ידבר איש אל רעהו, אני מסתפק בחרטה ובצער
הרי זה סימן כי נשא עוונו" מדוד ,ולא מרגיש את הבושה התחושה שעמדה באוויר היתה
עבודת ישראל לשבת תשובה העצומה מול בורא עולם שהכול קשה מאוד .ולא רק משום
סדר פרסום הסיפורים נקבע אך ורק על פי הרגשת הלב בע ת חתימת הגיליון .עדיפות ניתנת לסיפורים מוקלדים הכוללים פרטים אמיתיים ומלאים.
.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 17
סוכות וש''ת פ"ז ~ עמ' ~ 2
אומנותית ,כדי לתלות על הדלת עכשיו"... אחרי ההודיה
או על מחזיק מפתחות וכדומה.
בלית ברירה ניגשתי לתפילה מגיעה השירה
יש לי נין חמוד בן 5בשם שמואל. בחשש וברעדה ,כשברור לי שאני זכיתי ובימים הנוראים אני משמש
מבין ההצעות שמואל בחר לעצמו עומד להיתקע באופן לא נעים כשליח ציבור בבית כנסת מכובד.
בקבוק שתיה חמוד ,צייר עליו באמצע ,אבל ראה זה פלא :כל
וקישט אותו יפה מאוד ,בהשקעה התפילה עברה עם הרבה מאמץ ביום א' של ראש השנה לאחר
רבה. אומנם ,אבל כולם שמעו ויכלתי מנחה הבנתי
הר"ר
לנגן את הניגונים המרגשים שאני בבעיה
בסיום החופשה ,כשהגיע הזמן יעקב טרוזמן
והמיוחדים של ימים נוראים .אין קשה לקראת בני ברק
לארוז את החפצים ולחזור הביתה, תפילת מוסף
הבקבוק של שמואל נעלם .שמואל לי שמץ של מושג איך קרה הפלא,
אני הרבה שנים חזן ,ואף פעם לא של יום המחרת ,הצטרדתי,
היה כאוב מאד על יצירתו
מצאתי את עצמי במצב כל כך והצרידות רק הלכה והתגברה,
המושקעת שאבדה .הפכנו את כל
נואש ,לא חלמתי שאפשר לצאת במעריב הרגשתי שכבר הגרון שלי
המתחם ,ועזרו לו כולם מסביב,
ממצב כזה ולהתפלל לפני העמוד "גמור" ,בקושי הצלחתי לומר את
אמו ,דודות שלו וגם דודות זקנות
בצורה מיטבית. המשניות בסעודה.
בלעה"ר ...אבל הבקבוק כאילו
נבלע באדמה התחוחה של הר אחרי התפילה ניגש אלי אחד הלכתי לישון בחשש וחרדה,
הנגב ,וצערו של שמואל נגע ללב. המתפללים ושאל אותי "למה וקמתי עם חשש וחרדה יותר
כשתמו הסיכויים למצוא את החלפת מנגינה בקטע פלוני"? גדולה -בקושי הצלחתי להפיק
הבקבוק ,נכדתי – אמו של שמואל עניתי לו :לא הייתי מסוגל לבצע הגה מהפה .התפללתי מקירות
אמרה לו" :תתפלל לה' .בוא ניסע את המנגינה השניה שדורשת ליבי ,ואחרי המקווה בשעת בוקר
הביתה ותתפלל לה' שהבקבוק טונים גבוהים ,מה לא שמעת כמה נזכרתי פתאום מוקדמת
שלך יימצא". הייתי צרוד? והוא ענה לי :לא ,לא ב"בטחוני" ,והבנתי שתי דברים :א'
שמתי לב לכלום... אם תהיה לי ישועה אז אשלח בל"נ
שמואל בן ה 5ירד מההסעה לביתו
את הסיפור לביטחוני .ב' התחלתי
שבאופקים ,נעמד בפינת הבית, יש לציין שזו הייתה מנגינה לפני
להודות ולהודות ולהודות על כל
והתפלל לה' בתמימות ,בדמעות חזרת הש"ץ ,ואז עוד חשבתי שאין
השנים שבהן כן זכיתי להיות
ובקול .למראה התפילה הזכה של סיכוי שאני יכול להפיק קול
שליח ציבור ,ועל כל הזמנים
הילד הרך ,ניכרה התרגשות גדולה מהגרון ,עדיין לא ידעתי כמה
שהתפילות עברו בסיעתא דשמיא
על אמו – נכדתי ,ושמואל נראה יגדלו חסדי הבורא שאוכל לומר
מרובה בלי תקלות.
רגוע ושמח .האמא שאלה אותו: בקול רם ולסלסל בחזרת הש"ץ
"למה אתה שמח? " ,ושמואל ענה לכבודו יתברך. קיבלתי על עצמי בלי נדר גם לתת
בתום" :כי התפללתי ,אז זהו ,עכשיו חומש הקרובה בתקופה
חסדי ה' לעולם אשירה.
ה' יביא לי את את הבקבוק". למעשרות ,שכידוע 'צום' גימטריה
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
'קול' .וכן עוד קבלה של תוספת
למעשה כולנו עזבנו זה מכבר את יישר כוח על חלקכם העצום בהפצת האמונה בלימוד התורה.
מצפה רמון ,ולבקבוק לא היה זכר. והגברת הביטחון בבורא יתברך שמו.
למעשה ,אחרי שאמרתי את כל
חלפו מספר ימים ,וערב אחד דודה
שלו חזרה מהסמינר בו היא
הפלגה בטרמפולינה הפסוקים והמזמורים של לפני
בימי בין הזמנים של חודש אב שופר ,הבנתי שאני לא יכול לגשת
לומדת בירושלים ,ובידה הבקבוק לעמוד ,וברגע האחרון שעוד מותר
המבוקש! נסענו לחופשה
הר"ר לדבר -לפני הברכה על התקיעות,
משפחתית
בתי אמרה לה בתדהמה" :אני לא ביישוב מצפה
פעלדמאן יעקב ניגשתי אל הגבאי ואמרתי לו" :אני
ירושלים
מבינה ,האם ביקרת שוב במצפה באחד רמון. מצטער ,לא ישמעו אותי .אני לא
רמון? " .והיא ענתה: הימים הבאנו לשם אמן שערך מסוגל לגשת לעמוד .הגבאי שכבר
פעילויות לילדים ולנשים ,שבה כל היה שבע תלאות מכך שהחזן של
"לא ,מצאתי את זה בסמינר". שחרית היה צרוד ולא יכל לגשת,
אחד בחר חפץ – למשל ,בקבוק
מה הקשר בין הסמינר למצפה מתכת או צעצוע כלשהו – וצייר פטר אותי בתנועה של "תצליח
רמון? עליו או כתב את שמו בצורה תצליח ,אין לי מה לעשות
י"א תשרי תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 18
סוכות וש''ת פ"ז ~ עמ' ~ 3
הללו תמורת 500שקלים בלבד בחורים בגילאי "קיבוץ" ,ובטרם ואז הסוד התגלה :לקראת החופש
ליחידה" .אלו מזגנים מצוינים יצאתי לרכוש מזגן חדש ,ביקשתי במצפה רמון קיבלנו בהשאלה
שפורקו זה עתה ,והם עובדים מאחד מתלמידי שמתמצא מעמותת "טוב ומרפא" לילדים
באופן נפלא" ,אמר. בהתקנת מזגנים ,לבחון את מיוחדים ,טרמפולינה ענקית
התקלה .הוא בדק את המכשיר לפעילות שעשינו לילדים.
ללא היסוס השיבותי כי ברצוני וקבע נחרצות כי המזגן הוא מדגם
לרכוש אחד מהם .שילמתי את בהמשך -הטרמפולינה הזו נדדה
ישן נושן ,ואין טעם להשקיע פעילות לצורך לסמינר
הסכום הנדרש ,ועדכנתי את משאבים בתיקונו.
תלמידי המסור שמיהר להגיע התנדבותית שהעמותה הפעילה
ולסייע לי בהתקנתו .התברר כי יצאתי איפה לחנות למוצרי חשמל שם לילדים מיוחדים בסיוע
מדובר במזגן איכותי במיוחד בעל במטרה לרכוש מזגן חדש ,בתקווה מתנדבות מבנות הסמינר .הבקבוק
עוצמה של 3כוחות סוס .בתוך זמן שכרטיס האשראי הצמוק שלי פשוט הסתתר במצפה רמון בין
קצר חזר האוויר הצונן לביתנו, יעמוד במעמסה ולא ילבין את פני קיפולי הטרמפולינה ,וכשהיא
והסלון הלוהט הפך במהרה ברבים .מדובר במזגן בעל עוצמה נפתחה מחדש בסמינר ,נכדתי -
ל"חדר קירור" נעים ומשיב נפש. של שתיים וחצי כוחות סוס, דודה שלו שלומדת שם – ראתה
שעלותו עמדה על כ4,200- אותו ,היא זיהתה שמדובר באחד
כל ערוצי שמוצו ברגע שקלים .העברתי את הכרטיס הבקבוקים האומנותיים שעשינו
ההשתדלות ולא נותרה דרך במסוף האשראי ,אך תקוותי נגוזה, במצפה רמון ,והביאה אותו
טבעית לישועה ,או אז הופיעו התקבלה הודעת סירוב מאכזבת. הביתה.
חסדי ה' הגלויים ופתרו את הבנק לא מאשר לי סכום כזה.
המצוקה הדחופה באופן בלתי זה היה עבורנו שיעור מאלף,
קיבלתי עלי את הדין באהבה, לראות איך הקב"ה שמע את
צפוי ביותר .הודו לה' כי טוב כי ופניתי משם לרשת "אושר עד"
לעולם חסדו. תפלתו הפשוטה והטהורה של
הסמוכה ,שם נמכרים מזגנים שמוליק בן ה ,5וכשמשמים נגזר
כשל בכרטיס אשראי? סיניים במחירים מוזלים .נכון אזי טרמפולינה מתקפלת ומטיילת
שהמתקינים אינם ממהרים ממצפה רמון שמאחורי הרי
לטובה! להמליץ עליהם ,אך חרקתי שן החושך עד לסמינר שבו לומדת
קיבלתי אישור מהבית שאוכל לנסוע ביודעי כי ההכרח לא יגונה.
לשבת ,לשהות הנכדה שלי ,ומשיבה לילד
הר"ר
הרבי במחיצת מצאתי שם מזגן שמחירו עמד על שהתפלל להשי"ת מתוך אמונה
נטע סלאנים תמימה את אבידתו.
בבני שליט"א בית שמש 1,890שקלים בלבד .העברתי שוב
ברק .מיד עם את כרטיס האשראי ,אך שוב נ .ב .לתשומת לב :בטרם נסיעה למצפה רמון יש
קבלת האישור התקשרתי למערכת נתקלתי באותה הודעת סירוב לבדוק הלכתית את הנושא בשל ספק חו"ל.
ההזמנות של האש"ל והזמנתי מאכזבת ומביישת .באותו רגע
סעודות ולינה עבורי ועבור הילדים.
הרמתי ידי לשמים ואמרתי :ריבונו
סירוב בכרטיס אשראי?
סיימתי את ההזמנה ,והקשתי אישור
של עולם ,ציוויתנו להשתדל. לטובה!
לתשלום במספר האשראי השמור
במערכת ,התשלום נכשל .ניסיתי פעם סבורני כי כבר יצאתי ידי חובת ערב שבת של סליחות עמד בפתח.
שניה ושלישית ,בדקתי שמא טעיתי ההשתדלות המוטלת עלי ,עשיתי בעיצומן של הר"ר
בתאריך התוקף של הכרטיס כל אשר לאל ידי לעשות .מעתה ההכנות לשבת נאה הר ב .משה
שהקשתי ,אך לא ,לא טעיתי! עשה אתה כרצונך. ראש ולימי ביתר
והמערכת מתעקשת כי התשלום נכשל. השנה ,נדם המזגן הגדול שבסלון
ניסיתי שוב להקיש את כל הספרות ומכיון שלא נותרה בפני דרך – ביתנו .מזג האוויר בחוץ לוהט
של כרטיס האשראי וגם בפעם שבתי ושמתי את פעמי לעבר ומחניק ,במציאות כזו מזגן איננו
הרביעית התשלום נכשל .לפנות בוקר הישיבה .בדרכי לישיבה קיצרתי בגדר מותרות כלל ,ובפרט כאשר
כאשר הגעתי לבית שמש שוב ניסיתי את דרכי דרך שביל ועברתי הצורך בו הוא בעיקר לכבוד שבת
להזמין במערכת אך התשלום נכשל. בסמוך לבית כנסת הספרדי "חסד
הבנתי כי התקלה היא במערכת ולא
קודש ויום טוב .התייחסתי לכך
לאברהם" ,והבחנתי בשני מזגנים
בפרטי הכרטיס שלי ,מסתבר כי כחלק מהוצאות שבת וימים
המונחים בפתחו לאחר שפורקו.
ההזמנה שלי טרם נקלטה ,והנתונים טובים ,עליהן נאמר :לוו עלי ואני
התבוננתי בהם בסקרנות ,ומיד
לא נשמרו .בבוקר כאשר קמתי ללכת פורע.
ניגש אלי אחד הגבאים ,ואמר כי
להתפלל ,נאמר לי בבית כי אירעה אני מכהן כראש ישיבה של
בית הכנסת מוכר את המזגנים
י"א תשרי תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 19
סוכות וש''ת פ"ז ~ עמ' ~ 4
רב ,אך הקפדנו לחזור ולהתחזק מורא מפניהם וטען כי ידו קצרה טעות ,וכי השבת המתוכננת שלי בבני
בכל הכח באמונה כי "אין עוד מלהושיע ,שכן חוזה השכירות ברק ,לא תהיה השבוע אלא בשבוע
מלבדו". עתיד להסתיים רק בעיצומו של הבא בעזרת השם ...כך התברר לי כי
החורף .הצלחנו להגיע עמם כל הניסיונות שנכשלו להזמין
והנה ,בערב החג ,בסביבות השעה במערכת ,היו אך לטובתי ,מאחר
להבנה חלקית בלבד לגבי צמצום
שתים עשרה בצהרים ,שעות והזמנה שנקלטה לא ניתן לבטל
הבערת האש ,אך הרעש והמטרד
ספורות בלבד לפני כניסת החג, במועד כל כך סמוך לשבת...
נמשכו ואף התגברו ,לצד גילויי
ירדתי לכניסת הבנין .להפתעתי כי איך אומר ר' מרדכי; לטובתי נשברה
בריונות ואיומים שמתחו את
רבה ,ראיתי את בני החמולה רגל פרתי! בטחו בו בכל עת ,עם ,שפכו
עצבינו עד הקצה.
יוצאים מהדירה כשהם מעמיסים לפניו לבבכם!!!
את חפציהם על נגרר .ללא כל ככל שהתקרבו ימי חג הסוכות,
סיבה נראית לעין ,בעיצומו של גברה דאגתי .תהיתי כיצד נוכל השכנים הישמעאלים נסו
יום ,הם פשוט ארזו את ציודם לחגוג את החג ולהקים סוכה מפני " אין עוד מלבדו "
ועזבו את המקום כליל ,לתמיד כהלכתה בתוך שאון ורעש בלתי אני מתגורר בחיפה .בבניין
בע"ה! וכך זכינו לחגוג את חג נסבלים? התפללנו לבורא עולם המגורים שלנו, הר"ר
הסוכות מתוך שמחה ,שלווה וחיפשנו דרך להתמודד עם המצב. יחזקאל שטרנברג סמוך לכניסה,
ושקט נפשי! אין עוד מלבדו! דירת קיימת חיפה
בימים שלפני ראש השנה קראתי
קרקע קטנה בעלת שתי קומות.
שלוש שעות ב 17דקות ראיון עם יהודי בשם ר' שלום
במשך שנים רבות התגורר בה
שטיסל שזכה להיפקד בבן ראשון
אני נוהג לקרוא לעיתים מזומנות יהודי חסיד ,אדם ערירי ושקט
לאחר 28שנות ציפייה .הוא תיאר
את הסיפורים שלא הזיק לאיש .לאחר פטירתו
הר"ר בהתרגשות רבה את החיזוק
השגחה על עמדה הדירה ריקה במשך מספר
אייזנבאך פרטית אברום ששאב לאורך השנים מהאמונה
ועל ירושלים חודשים .בעלי הדירה ,שנזקק
הפשוטה ב"אין עוד מלבדו" –
של סיפורים לכספי השכירות כדי לכסות את
הידיעה שאין שום כוח בעולם
"כפי בקשתך" -שיהודי מבקש תשלומי המשכנתא ,החליט
מלבד הבורא .דבריו נגעו בלבי
ומקבל ,מכונית הנוסעת ללא דלק, להשכיר אותה.
והחלטתי בימים המאתגרים הללו
מטוס שממריא בדרך פלא,
לאמץ חיזוק זה בכל כוחי. בפועל ,הדירה הושכרה לאישה
ואירועים מפעימים נוספים .תמיד
תהיתי בלבי מתי יתרחש גם אצלי כאשר ניגשתי להכין את הסוכה, אחת מבני דודנו הישמעאלים ,אך
אירוע כזה ,מתי אחוה גילוי מופלא נדרשתי לגזום ענפים מעץ הסמוך מהר מאד הגיעה עמה "חמולה"
של סייעתא דשמיא גלויה ,הארה למרפסת שלי .בעת הגזם נפלו מורחבת רבת נפשות .מאחורי
כמה ענפים לחצר למטה .השכנים הבניין שלנו משתרעת חצר
שבה מבקשים מהקדוש ברוך
החלו לצעוק עלי באיומים ודרשו אחורית ,שהגישה אליה היתה
הוא והוא נענה מיד .תהיתי מדוע
שאפנה אותם מיד .למרות החשש, נעולה במשך שנים .אולם לדירת
לא זכיתי עדיין בימי חיי לראות
עמדתי על שלי ולא נכנעתי הקרקע היתה יציאה ישירה לחצר
חסד מוחשי כזה.
לאיומיהם .בעת ששטפתי את זו .השכנים החדשים הפכו את
השנה ,כשחזרתי מאומן דרך המרפסת לקראת החג ,הם טענו החצר הזו למוקד פעילותם היום-
פולין ,חוויתי כזאת בעצמי .המסע ששפכתי עליהם מים והזמינו יומי .מדי ערב הם נהגו לבשל שם,
היה מייגע -נסיעות ממושכות משטרה .השוטרת ששוחחה עמי להבעיר אש ולקיים ארוחות
ברכבות ובאוטובוסים ,שעות על בטלפון וקלטה את הסיטואציה רועשות בליווי צעקות רמות
גבי שעות בדרכים .בני כבר היה הציעה לי להתרחק מהמקום ומוזיקה בעוצמה גבוהה.
בשדה התעופה בז'שוב בטיסה ולהיזהר... הסבל שנגרם לדיירי הבניין היה
מוקדמת יותר .בעודו ממתין שם,
האירועים הלכו והחמירו עד רב .המרפסת שלי שוכנת בדיוק
הוא התקשר אלי והזהיר אותי:
שבלילה האחרון שלפני ערב החג, מעל אותה חצר ,וחלונות חדרי
"המקום בכאוס מוחלט ,עמוס עד
המצב הגיע לשיאו .בחצר למטה הילדים פונים אליה .הצעקות
אפס מקום ועל סף קריסה .המעבר
שררה המולה איומה מלווה וההמולה הלילית הפחידו את
מכניסת הבניין ועד לטרמינל לקח
כארבע שעות .יש להתכונן בדיבורים שאין האוזן סובלתם, ילדי עד כדי כך שהם חששו
לעיכובים כבדים". צעקות ושירה רועשת באופן לישון בחדריהם .ניסינו לדבר עם
שהטיל מורך בלבבות .הפחד היה בעל הדירה ,אך הוא עצמו חש
י"א תשרי תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 20
סוכות וש''ת פ"ז ~ עמ' ~ 5
שהנך בדרך לבית חשוך". שבשמים ,עזרת לי עד כה ,אנא שמעתי את הדברים ולבי שקע.
אל תעזבני כעת .כוחותי תשים אמרתי לעצמי" :ריבונו של עולם,
מרוב עייפות קיוויתי שמדובר
מן הדרך הארוכה ,אנא רק זה חסר לי כעת ,לאחר שעות
בתקלה כללית של חברת כה רבות של טלטולי דרכים
החשמל ,כך שלא אזדקק לטפל הושיעני ".הבטתי ימינה ושמאלה,
ומצאתי את עצמי שוב בחזית ברכבות ובאוטובוסים .אנא עזור
בזה בעצמי .הגעתי לבניין שלנו
התור .איש אבטחה שעמד במרחק לי לעבור את המכשול הזה
סמוך לשעה אחת בלילה ,וראיתי
כי בחדר המדרגות יש אור ואין שלושה אנשים לפני הביט בי, במהירות ".ירדתי מהאוטובוס
שום תקלה בחשמל .פתחתי את אותת לעברי :לך! והפנה אותי בפתח שדה התעופה ונכנסתי
דלת הבית ,ואת פני קידם חושך ישירות אל פתח הבידוק הפנוי. לטרמינל .ניגשתי לדלפק מספר
מוחלט .נאנחתי מעומק הלב: שלוש ,הנחתי את הכבודה ,וראה
הבטתי בשעון ולא האמנתי :שבע
זה פלא -תוך דקה אחת בלבד
"אבא שבשמים ,תן לי כוח .זה עשרה דקות בלבד חלפו מרגע קיבלתי את כרטיס העלייה
מעבר לכוחות שלי -להתחיל כניסתי לבניין שדה התעופה ועד למטוס ,ללא שום עיכוב.
כעת לחפש בבית מה גורם לקצר שהגעתי לאזור הדיוטי פרי ,בדרך
בחשמל". שאין לי איך להסביר אותה .אפילו חלק א' עבר בשלום ,ואז הגעתי
בארץ המעבר אינו מהיר כל כך. לחלק ב' -הבידוק הביטחוני.
לפני לוח החשמל מותקן מדף,
הרגשתי באופן המוחשי ביותר את כשראיתי את הנעשה שם ,חשכו
שהיה עמוס לעייפה בערימות עוצמתה של תפילה מעומק הלב. עיני .מאות בני אדם הצטופפו שם,
ספרים ,ניירות ומסמכים שונים. ביקשתי "אבא ,תעזור לי", והמהומה היתה רבה .צעקות עלו
לאט-לאט ,בתוך החשיכה ,פיניתי וקיבלתי מענה מיידי .עברתי את מכל עבר .אנשים מכל גווני הקשת
את תכולת המדף עד שנותרו עליו כל השלב המייגע הזה ללא כל האנושית המתינו שם למעלה
רק דפים בודדים ,ואז פתחתי את עכבה ,ואני מרגיש חובה נעימה משלוש שעות ,ולא כולם שמרו על
ארון החשמל .הרמתי את המתג לפרסם את דבר החסד הזה שעשה איפוק או המתינו בסבלנות בתור...
הראשי בהמתנה לראות אם עמי הבורא ברוב חסדו! תהיתי אובד עצות מה אעשה בתור
החשמל ייפול שוב ,מתוך כוונה האינסופי הזה .פניתי שוב בתפילה
להתחיל לבדוק מתג אחר מתג
ולבודד את מקור הקצר.
קצר שהוא חיבור חרישית" :ריבונו של עולם ,אבי
יום שלישי של עשרת ימי תשובה, הרחמן ,עשה עמי חסד והעבר
לרווחתי ,החשמל המשיך לפעול בערב ,לאחר אותי כאן במהירות ,העצבים
הר"ר
כרגיל .הכול פעל כסדרו ,לא היה חיים שמואל טווערסקי יום עמוס של שלי רופפים ממילא אחרי כל
שום קצר ,ולא נצפתה כל סיבה עבודה ביתר המסע הארוך ,אני מרגיש שלא
שתסביר מדוע נפסק החשמל יו''ר היכלי התורה ראחמסטריווקא
מאומצת אעמוד בזה! "
מלכתחילה .המתנתי עוד שתי בניסיון להתרים נדיבי עם כדי
דקות וסגרתי את דלת הלוח .ואז והנה ,ללא כל הסבר הגיוני ,אחרי
להעניק מילגות למאות אברכים
הבחנתי במעטפה שהייתה מונחת לקראת החג ,נסעתי לירושלים צעדים ספורים .פסיעה פה ,פסיעה
מתחת לערימת הספרים והניירות, לפגישה ,ומשם להכנסת ספר שם ,מצאתי את עצמי צועד קדימה
מעטפה שהוכנה עוד בערב פסח, תורה של ידיד בבית שמש .חזרתי בין ההמונים ,עד שהגעתי ממש
היתה ממוענת לאברך יקר והכילה לביתר ברכבו של חבר כשאני לחזית ,מול השוטרים הפולנים.
סכום כסף המיועד עבורו לחג, השוטרים ספרו חמישה אנשים
מותש ,באפיסת כוחות ממש.
ומחמת דחיות חוזרות ונשנות היא בכל פעם והכניסו אותם פנימה -
ישבתי במושב הרכב ורק ייחלתי
התמהמה מלהגיע ליעדה ,עד פעם מימין ,פעם משמאל ופעם
לתפוס כמה שעות שינה ,להתרענן
שלבסוף נשכחה מלב .כעת הנחתי מהאמצע .תוך רגעים ספורים
ולשוב לכוחותי כדי להמשיך עם
אותה בצד ,ואמרתי לעצמי נספרתי גם אני בתוך החמישייה:
בוקר בעבודת הקודש.
שאטפל בכך מחר בע"ה .קראתי "אחד ,שניים ,שלושה ,ארבעה,
קריאת שמע שעל המיטה בזריזות ואז קיבלתי שיחת טלפון מבתי: חמישה ".נכנסתי פנימה לשיקוף
בעודעיני נעצמות מאליהן. "אבא ,אני כבר במיטה .בבית ועברתי אותו כהרף עין.
שוררת עלטה .לא ברור אם זו
בבוקר ,הופתעתי לקבל טלפון משם המשכתי לבקרת הדרכונים,
הפסקת חשמל או קצר מקומי ,אין
מאותו אברך" :תגיד ,שמא עדיין ושוב נגלה לפני תור ענק של מאות
לי כוח לקום ולבדוק ,ואמא הרי
שמורה אצלך המעטפה שהכנת בבית החלמה ,אז תהיה מודע
אנשים .פניתי שוב בלבי" :אבי
י"א תשרי תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 21
סוכות וש''ת פ"ז ~ עמ' ~ 6
גמ " ח גארטל של משי הגליון שלא יכולים לוותר עליו אף עבורי בערב פסח? בטח כבר
לכבוד האיש אשר האלוקים אינה לידו להיות שבוע ,ציער אותו מאד שהוא הפסיד העברת אותה למישהו אחר מכיוון
מגדל אור לכל העולם ,בהפצת אור האמונה השבוע את הגליון המדהים ,ולמרבה שלא באתי לקחת ...אני פשוט חייב
והבטחון בהשי"ת, הבה''ח הפלא מתברר לו שמשום מה 'בדיוק' לשלם תשלום דחוף לפני החג
ולהאמין בהשגחתו משה ירמיה הערבסט השבוע עלה בדעתי לזכות גם אותו וזקוק לכסף ,אם זה עדיין
העליונה על כל פרט ביתר אקטואלי".
ופרט ,ופרטי פרטים ולשלוח אליו את הגיליון ,כך מנעו
בעולמו ,ועל כל הנבראים ,בוודאי השי"ת ממנו מן השמים את הצער על הגליון חייכתי ואמרתי לו" :עכשיו אני
יעשה לנו הטוב ,וכל מה דעביד רחמנא לטב החסר! מבין הכל! 'קצר' בחשמל,
עביד.
יגיד ופי תפתח ה' שפתי שטרחתי בגללו לפנות את המדף
ערב ראש השנה תשפ"ז .כמידי תהילתך! באמצע הלילה – הכל היה רק כדי
שנה אנו נוסעים להסתופף בר"ה פירוש רש"יְ :שׂ ָפ ַתי ִתּ ְפ ַתּח ְ -מחוֹל לִ י, שידיד יקר יקבל את מה שמגיע לו
בצלו של האדמו"ר שליט"א וְ יֶ ִהי לִ י ִפּ ְתחוֹן ֶפּה לְ ַהגִּ יד ְתּ ִהלָּ ֶת! בדיוק ברגע שהוא זקוק לכך
בעיה"ק ירושלים .כנהוג אצל ביותר .הכל מחושב במדויק .בדרך
2יהודים יקרים הוסיפו ושלחו את פירושו הטבע לא היה סיכוי שאזכור את
חסידים ואנשי מעשה לבטוח הנפלא של רבינו יונה לפסוק זה המחדש
על השם שנוכל לתפוס את מקומה של המעטפה .לא היה שום
שזו בקשה מיוחדת למחילה על עבירות
קצר; אדרבה ,היה כאן חיבור נפלא
האוטובוס אחד אחרי האחרון, שנעברו במזיד :זה הפסוק דבוק עם הפסוק
שאחריו שאומר :כי לא תחפוץ זבח ואתנה – חיבור של אבא שבשמים לילדיו
היה זה כאשר חיכיתי בתחנה וגו' ואמר אותו דוד כשהיה מתפלל על חטא בארץ ,שהוא דואג להם לכל
לאוטו שיקח אותי למחוז חפצי בת שבע ,שחטא בו במזיד ,ועל המזיד אין
מחסורם בכל רגע ורגע!
מביאין קרבן ,שאין קרבן בא אלא על השוגג,
לעלות ירושלימה ,הפס קול ועל כן היה מתפלל לבורא :תסייעני שאוכל
לכוין בתפלתי ולספר מעלליך כדי שתהא
ב'קל קו' הודיע' :קו 246מגיע תפלתי מקובלת ,שכיון שלא תחפוץ זבח על
בעוד שתי דקות'. המזיד -תהיה תפלתי כפרה במקום קרבן.
בליל ר"ה אחי הצעיר הרב יוסף ניגש
ועכשיו ג"כ שאין לנו בהמ"ק ואין אנחנו
בזמן הזה אבי שליט"א פנה מקריבין קרבנות -אנו אומרים אותה על אלי ושואל אותי הר"ר
אותו ענין ,שתהיה תפלתנו מקובלת ורצויה
לעברי בשאלו אותי האם לקחת במקום זבח וקרבן.
משה שמואל שטערן מה עלה בדעתי
איתך את הגארטל שלך? לשלוח לו את מאנסי נ.י.
הפסוק "ה' שפתי תפתח ופי יגיד
הגליון הנפלא
בדקתי וראיתי שאכן לקחתיו תהלתך" מחובר באופן ישיר
לפסוק שבא אחריו" :כי לא שאתם כותבים בטוב טעם ודעת,
עמי ,אבל משום מה ]מה ר"ת מעם "בטחוני בצורי" ,של פרשת נצו"י ,וזו
תחפוץ זבח ואתנה ,עולה לא
השם[ נזכרתי שיש לי בבית תרצה". אכן פעם ראשונה ששלחתי לו את
גארטל – אבנט -נאה ]לפניו במצוות הגליון הנפלא...
– כנהוג כהיום במחוזות פרחי החסידים, דוד המלך אמר מילים אלו
העשוי משי עבודת יד ,רחב לכה"פ במנין ח"י כשהתפלל על חטא בת שבע. לא היתה לי תשובה מספקת ,רק
חוטים ,ומשמש לחציצה ולהכנה בשעת כיוון שהחטא נעשה במזיד ,ועל אמרתי לו שאני בטוח שהוא יהנה
התפילה ,ועלותו כמחיר ממוצע של אתרוג[ חטא במזיד אין אפשרות להביא מאוד מהחיזוק הנפלא שבגליון .אבל
נוסף. קרבן – שהרי קרבן מביאים רק
אחי אומר לי :כמו כל דבר בעולמנו,
על שגגה – על כן התפלל דוד
מיהרתי לשוב לביתי הנמצא לקב"ה" :סייע לי לכוון בתפילתי
גם הרעיון לשלוח לי בדיוק השבוע
בקרבת התחנה ,לקחתי עמי את ולספר תהילותיך כדי שתפילתי הוא השגחה נפלאה .תוך כדי דיבור
הגארטל הנוסף ,חזרתי שוב תתקבל .כיוון שאינך חפץ בקרבן הוא מראה לי "קובץ גליונות" מאד
לתחנה ,וב"ה הספקתי את על חטא במזיד ,תהיה נא תפילתי מפורסם של פרשת נצבים וילך עליו
האוטובוס .עד עכשיו אני לא כפרה חלופית במקום הקרבן", הוא מנוי בדואר כל שבוע ,ובתוכו גם
וכך אהיה ראוי לומר תהילותיך. מופיע הגליון הנפלא "בטחוני בצורי",
יודע מה גורם לי לשוב לביתי
יצוין שלא הייתי מודע למובא בצוואת רבי גם כיום ,מסיים רבינו יונה, אבל למרבה הפלא הם הכניסו השבוע
יהודה החסיד אות לח שהיוצא מביתו ונזכר כשאין לנו בית מקדש ואיננו בטעות פעם נוספת את הגליון של
ששכח דבר מה ,לא יחזור לביתו אלא יעמוד מקריבים קרבנות ,אנו אומרים פרשת כי תבוא ,כרגיל הוא דפדף
לפני הבית ויבקש מה שצריך ,והובא בכף פסוק זה מתוך אותה כוונה קודם כל לקרא את "בטחוני" והוא
החיים )סימן קי אות כא ,וחלק יו"ד קטז אות קסב(. ממש :שתהיה תפילתנו רצויה
שכשיוצאים מהבית לעבר חוץ לעיר אין לחזור
קורא ורואה שהכל מוכר לו ,עד שהבין
ומקובלת לפני ה' במקום זבח שבטעות הכניסו את הגליון הקודם
שוב לפני הנסיעה לבית.
וקרבן.
של כי תבוא ,וכמו כל הקוראים של
י"א תשרי תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 22
סוכות וש''ת פ"ז ~ עמ' ~ 7
"כי זה חסדו יתברך בפרוע והמשכתי לקחתו גם ביום השני בעזהשי"ת הגענו למחוז חפצינו
פרעות תוכחות על עוון -מדה לביהכ"נ. לבית האכסניה בי-ם ,ובו
כנגד מדה פורע ,למען החי יתן התאכסנו ביו"ט יחד עם גיסי
אל לבו כי תבואהו שואה אל מקק במוצר -מידה שליט"א .גיסי סיפר לי שקנה
אשר לא טוב עשה דוגמתה
וישוב ממנה ,כדבר שנאמר 'ולך כנגד מידה לכבוד יו"ט בעקיטשע חדשה
ה' חסד ואתה תשלם לאיש באחד המפעלים למזון שבו ]בגד שיראים שחור שהחסידים נוהגים ללבוש
כמעשהו' ,שהוא מדה כנגד מדה. עובדים הרבה בשבת ויו"ט[ ,אולם הוא שכח את
שעל ידי כן יפשפש וימצא מאשר אברכים מאנ"ש הר"ר הגארטל בכיס של הבעקיטשע
חטא על הנפש מעין המאורע, התארגנו נפתלי יוראוויטש הישנה ,ועכשיו יש לו רק את
ושב ורפא לו". ירושלים הגארטל של יום חול ,שרוך של
העובדים ביניהם
תורת משה אלשיך הק' ויקרא ט'
ורכשו מכספם מכונת שתיה שתי חוטים ,ומי שקצת מכבד
שמספקת סודה קרה ,כדי את עצמו אינו חוגר את עצמו
מכיבוד אב רק מרוויח ים שיוכלו להשיב נפשם מעת לעת בזה בחג.
ערב חג הפסח הר"ר במצע העבודה המתישה. מיד נזכרתי שהבאתי איתי
יוחנן זייבאלד התקיימה בבני גארטל נאה שאין לי צורך בו.
המכירה ברק בני ברק
באחד הימים ניגש עובד יהודי
שעדיין אינו שומר תורה ומצוות מסרתי אותו לגיסי ,ובכך נמנעה
הענקית ממנו עוגמת נפש מרובה.
שעורכים מוסדות חסידי דארג. ומזג לעצמו סודה מהמכשיר.
אחד האברכים העיר לו שיכול והסיפור אינו מסתיים כאן.
כדי להבין את הסיפור עלי לתאר מעט את
לקחת בשמחה ,בתנאי שיברך ביום ב' דר"ה השיב לי גיסי את
סדרי הגודל .מדובר במפעל חסד כביר
)איני נכנס לסוגיא מה ההלכה במצב זה(
ומאורגן להפליא המתקיים פעמיים בשנה, הגארטל שהשאלתי לו ,משום
שנהנים הימנו קרוב לרבבת משפחות! הנ"ל התקומם ,ודרש מהנהלת
שמנהגו ללכת בימים של ר"ה
המפעל שיענישו את האברך.
כל משפחה מזמינה מראש את כל מצרכי קיטל לבן משא"כ בלילות,
ואכן בעקבות זאת שלחו את
החג ,וביום המיועד מתפרסת המכירה על לאחר סיפר השגחה פרטית
פני שישה מתחמי ענק ,אליהם זורמות האברך לחופשה כפויה של
כזאת חשבתי לעצמי לקחת עמי
עשרות משאיות העמוסות בכל טוב. שלשה ימים.
לביהמ"ד את הגארטל הנוסף
גם אני וב"ב ביצענו הזמנה וראה זה פלא ,כעבור כמה ימים שהיה תח"י ,אולי תהיה איזו
מפורטת לקראת החג ,וכאשר הגיעה למפעל ביקורת ממשרד תועלת לעוד מישהו מזה ,אבל
הגיע המועד המיועד ,שמתי את הבריאות לגבי מוצר מתוצרת בסתר ליבי לא האמנתי
פעמי אל המתחם שברח' נפחא, החברה שנמצא בו מקק שמישהו יצטרך שוב את
כשאני מצויד באורך רוח באריזה ...וחייבו אותם לבצע הגארטל ,מכיון שהיינו כבר
ובסבלנות מרובה .ידוע ידעתי הדברה בכל שטח המפעל, ביום ב' דר"ה ,ומי יצטרך עכשיו
היטב כי איסוף קנייה בהיקף כזה ולשם כך נדרשו להפסיק מיד לגארטל? אך מיד כשנכנסתי
אינו עניין של מה בכך ,וכי מדובר את העבודה ולשלוח את לביהמ"ד לתפילה ,ניגש אלי
במשימה הדורשת זמן ולא מעט העובדים כולם לחופשה של בחור שהגיע מבני ברק לר"ה
מאמץ. שלושה ימים! לאדמו"ר ,ויצוין שאין לו שום
הגעתי למתחם המכירות. איננו יודעים חשבונות שמים, קשר איתי ,מלבד ששנינו
אבל לא היה אחד מהעובדים התפללנו באותו ביהכ"נ ,ושאל
הסדר במקום היה מופתי:
בכניסה ניצבו קלסרים מסודרים במפעל שלא עשה מעצמו את בדיוק אותי באם יש לי אולי
לפי סדר האותיות ,כאשר לכל הקישור המתבקש! במקרה ]אותיות רק מה'[ גארטל,
אות הוקצה קלסר ייעודי .על כל באמרו מכיוון שיש לי רק
לקוח היה ליטול מהקלסר
"אמר רבי סימון בשם רבי גארטל שרוך ואיני מרגיש בנוח
שמעון בר אבא :כל המדות עמו ...מיד נתתי לו את הגארטל
המתאים את הדף הנושא את בטלו ,מדה כנגד מדה לא בטלה".
שמו ,ובו מפורטת רשימת המכובד ,אשר ללא שום הסבר
בראשית רבה ט'
המוצרים שעליו ללקט .לאחר לקחתי עמי לנסיעה לירושלים,
י"א תשרי תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 23
סוכות וש''ת פ"ז ~ עמ' ~ 8
כוונה פשוטה שאינני מכיר כלל! מכן יוצאים לדרך ואוספים את
לנענועים המצרכים לפי המסלול והסדר
חמור מכך ,עלתה בלבי המחשבה
עפ"י מוהרה"צ ר' משה וואלפסאן זצ"ל המדויק שנקבע מראש.
על אותו ר' אלחנן שככל הנראה
וע"פ פשטות ,הענין של הנענועין מסתובב אובד עצות כבר ניגשתי אל הקלסר שעליו
הוא לקבוע בלב איש הישראלי, שעתיים ברחבי המתחם ,ותר מופיעה האות ז' ,שלפתי מתוכו
שהקב"ה ושמו המרומז בד' מינים לשווא אחר הטופס האבוד שלו את דף ההזמנה שעליו מופיע
כנ"ל ,מצוי בכל מקום ובכל עת וע"י שנמצא בידי. שמי ,ויצאתי לדרך.
הנענועים מקבל עליו מלכותו
ומשים בטחונו בו ,ובכן מנענעים לא נותרה לי ברירה אלא לנסות עברתי בסבלנות רבה ממתחם
לימין ולשמאל :וממליכים את לתקן את המעוות במהירות. למתחם ,מעמיס מוצר אחר מוצר
הקב"ה בין כשהוא מתנהג עמנו אל העגלה .חלק מן המוצרים
בראש הדף הופיע מספר הטלפון
בחסד ובין בדין. נראו בעיני תמוהים משהו ,ולא
של ר' אלחנן ,ומהרתי לחייג
בדיוק הבנתי מדוע נזקקנו
ואח"כ מנענע לפניו :לרמז שאע"פ אליו .מעבר לקו ענה לי קול
שיש לו הרבה דאגות על העתיד מה להזמין אותם ,אך צעדתי
צעיר .שאלתי האם הגעתי אל ר'
שיהיה לפניו ,מ"מ הוא שם בטחונו באדיקות על פי הרשום בדף .כלל
אלחנן ,והלה השיב כי הוא בנו.
בה'. ברזל הוא במכירות הללו :יש
עדכנתי אותו בקצרה בטעות
לפעול בדייקנות לפי הרשימות.
ואח"כ למעלה :כמאמר הכתוב אם שאירעה ,ובכך שכל מוצריו כבר
אסק שמים שם אתה ,שגם כשיהי' לוקטו ונמצאים בעגלה ובארגזים כמעט שעתיים חלפו ,והנה אני
לו הצלחות מ"מ לא יגבה לבו וגם שלי .ברגע שבו הבין הנער את עומד סוף סוף לקראת סיומה של
אז מקבל מלכותו. הבשורה ,פרצה מפיו קריאת המשימה המייגעת .אנו מחבבים
ואח"כ למטה :כדכתיב "ואציעה התרגשות" :מצוות כיבוד אב! " לערוך קניות ,אך הסחיבה שאחר
שאול הנך" ,שאך כשיגיע ממש כך ,הארגון והאחסון ,הם כבר
לבחי' שאול ולא רק שעומד בשאול כשנרגע מעט ,סיפר לי הבן את
אשר התרחש. ענין מאתגר יותר ...אך תודה לד'
רק ששוכב בשאול ,ואציעה שאול, שיש מכירות כאלו המקילות
שהיא המדרגה התחתונה שאפשר מתברר שבדיוק כשעמד ר' עלינו את ההכנות לחג ,ושיש לנו
להגיע שם ,מ"מ גם שם הנך וגם שם
אלחנן לצאת למכירה ,קיבל את האמצעים לשלם עבורן.
מלכותו של הקב"ה וגם -משם
יעלה. קריאה דחופה לבוא לעזרת אביו.
רגע לפני שניגשתי לתשלום,
ואח"כ מנענע לאחוריו למערב: הוא היה אובד עצות ,אך למרות רפרפתי שוב בעיני לאורך הדף
כמאמר הכתוב "אשכנה באחרית ים זאת ,ביטל אלחנן את תוכניותיו כדי לוודא שלא החסרתי דבר
דהיינו בזמן עקבתא דמשיחא ללא היסוס ,ומיהר להתייצב לצד מהרשימה .ואז ,כמעט בהיסח
שנקרא אחרית ים )וכמו שדרשו אביו ,למרות העיתוי הבוער הדעת ,נפל מבטי על השורה
חז"ל שהראה הקב"ה למשה עד כשהקנייה הענקית לפסח העליונה בראש העמוד ,ולבי
הים האחרון עד היום האחרון( גם ששולמה כבר מראש עלולה שקע בקרבי:
שם ידך תנחני ותאחזני ימינך. ללכת לאיבוד.
אולם זהו דוקא בחג הסוכות אז הרשום בראש הדף לא היה שמי,
בודאי ע"י הנענועין וע"י הישיבה בלית ברירה ,נאלצה המשפחה כי אם שם דומה להפליא :אלחנן
בצילא דקוב"ה בודאי יתחזק לשלוח את הבן הצעיר לאסוף את זייבאלד.
אמונתו בה' וקבלת עול מלכותו הקנייה הגדולה ,למרות שידעו כי
המשימה כבדה מכפי מידותיו וכי יוחנן התחלף לי באלחנן.
אבל בקרוב יבוא העת שיצטרך
להניח מידו הד' מינים וח"ו שיאבד הוא אינו מוכשר לבצעה. תחושת תדהמה מלאה את כל
אז אמונתו ובטחונו ,ולכן צריך ג"כ ישותי.
אחר כל נענוע להשיב המינים אל והנה התברר כי מן השמים לא
החזה ולנענע גם שם כדי לקבוע הזניחו את ר' אלחנן שקיים סיטואציה כזו לא העליתי
הדברים בלבו על כל השנה. מצוות כיבוד אב במסירות. בדעתי .זה כמעט שעתיים שאני
)שיחה לתלמידים ,תשל"ב מתוך הגליון "באמונתו יחיה" סוכות תשפ"ד( ההשגחה העליונה דאגה לו צועד במתחם הענק ,זיעה ניגרת
מומלץ לגזור ולהניח במחזור או בקופסת לשליח שילקט עבורו את כל ממצחי ,ואני מלקט בשקידה
האתרוג ]למנויים מצורף בנפרד[. המוצרים מראש ועד תום! ובדייקנות מוצרים עבור אדם
י"א תשרי תשפ"ז כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 24
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 25
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 26
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 27
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 28
<
~~
566 ~ ~ F
~~F
K S H A B AT @ I N N . C O . I L ~
~
.052-7620219
'ĒčĕĜđĠ Ħčĕĥĕč ĕĦďĚĘĥė :Ę"ĢĒ ěĕĕĔĥĜĕĘĤģ ěčđČĤ 'Ĥ Ģ"ĐĎĐ ęĕĤĥĕĚĐ ďĕĎĚ ēĝ ַ"דּבֵּ ר ֶאל בְּ נֵ י יִ ְשׂ ָר ֵאל לֵ אמֹר בַּ ֲח ִמ ָשּׁה ָע ָשׂר יוֹם לַ ח ֶֹדשׁ ַה ְשּׁבִ ִיעי ַהזֶּ ה
,ĐĒ ěĕĜĞč Đēĕĥ đĜĕĜĠč ĤĝĚ Ę"ģđĢĒ ěĚĜĕĕĔĥ čĕĕĘ ěđĤĐČ ĕčĤ ěđČĎĐ ěĤĚ ,ĐĜĔģĐ . ~ " 'ַחג ַה סּכּוֹת ִשׁבְ ַעת יָ ִמים לַ ה
:đĕĤčď đĕĐ Đėđ
ęĎ ČĘČ ,ĐĒĘ ęĐĤčČ ĐėĒ ĘĞđĠč đĕĥĞĚ ĦĚēĚ ģĤ ČĘĥ ,ČčđĚ Ę"ĜĐ ĥĤďĚč ,đĜĕĜĠĘĥ ģđĝĠčĥ ďđĞč :ĤčĝĐ ĥĤđďĐ ĕđĜĕĥĘ đčĕĘ ĦČ ęĕĥĕ ęĕģđĝĠč ěĜđčĦĚĐ
ĐČĘĠĜ ĐĕėĒ ęĐĤčČ Ęčĕģ ,đĕĠĚ ĐČĢĕĥ ĐčĕĦ Ęė Ĥėĥč ;ĤĚČĥ ĐĘĕĚ Ęė ĤđčĞč ĕčĎĘ ęĎ Ėėđ ,"ĐĒĐ ĕĞĕčĥĐ ĥďđēĘ" ĐĤďĎĐč čđĦėĐ ĔģđĜ ,ĦđėđĝĐ Ďē ĘĞ ĐđđĢĚĐ
!ĦđĤđďĘ čĘđĘ ĦđđĢĚ ĕčĎĘ ĕĤĐ - ~ ęĕĤđĠĕėĐ ęđĕ
ěđĥĘč ,'ęėĕĘĎĤ đĢēĤđ ęĕĚ ĔĞĚ ČĜ ēģđĕ' :ĦĤĚČ ĐĦČ" :ęĐĤčČĘ Đ"čģĐ ĤĚČ ěđĥĘč ģĤ ģđĝĠĐ ĔģđĜ ~ ~
ĦČ ĤČĦĘ ěĕČ ." 'ĦđčČ ĦĕčĘ Đĥ ĥĕČ ęĐĘ đēģĕđ' :ĤĚČĜĥ ,ĖĕĜčĘ ĞĤđĠ ĕĜČ đĒĐ ?ĞđďĚ - "ĐĒĐ ĕĞĕčĥĐ ĥďđēĘ" ČĘđ "ĕĞĕčĥĐ ĥďđēĘ"
ĘĘĐĐ .ēĝĠĐ ěčĤģ ĦčĤģĐ ěĚĒč ĘČĤĥĕ ęĞč đĤĤĥĥ 'Đ ĦčĤģđ ĦđĘĞĦĐĐ ĘďđĎ ĤđČĕčč ęĕĤčďĐ ĦČ čĥĕĕ ğČĥ ,Č"ĞĕĒ "čđĔ ęđĕ ĎĜđĞ"Đ ĘĞč ěđČĎĐ Ėė ĘĞ ďĚĞ
ĐĞčĜ đĒĐ ĐĕėĒĐ Ęė ęĘđČ !ĦđČĤđĜ ČĤđĜ ĐĕĐ ěĚĒ đĦđČč ĥďģĚĐ Ħĕčč ĤĚČĜĥ Ęēĥ ĐĜĥĐ ĥČĤ Ęĥ čđĔ ęđĕ" ~ Ę"Ēē đĤĚČĥ ĐĚ Ğđďĕ ĐĜĐď :ČĘĠĜ
"!ēģđĕ" À ďčĘč ĦēČ ĐĘĕĚĚ đĐĒĥ ČĤĚĎč ĤČčĦĐđ ,"ĐĜĕďĚč ČĘ ĘčČ ,ěĕĞģđĦ đĕĐ ĥďģĚč - Ħčĥč ĦđĕĐĘ
ĐĜĥĐ ĥČĤč ěė ĘĞđ ,ęĕčĤĐ ĦđĥĤč ĦđĚČ ĞčĤČ đĜĤĕčĞĕ ČĚĥ ĐĤĕĒĎĐ ęđĥĚ
,ēĝĠ ěčĤģ ĦđĢĚ ĖĕĜčĘ ěĦđĜ ĕĜČ ĐĒ Ĥėĥč ,'ČĜ' ĦĤĚČ ĐĦČ" ,ĥĤďĚĐ ĖĕĥĚĚđ
ęĞĔ đĐĒĥ ĤČčĦĐ ČĤĚĎĐ ĦĕĕĎđĝč ęĥđ .ĤĠđĥč ěĕĞģđĦ ěĕČ Ħčĥč ĦđĕĐĘ Ęēĥ
~ ~~~~ " 'ČĜ đĜĚĚ đĘėČĦ ĘČ' ĤĚČĜ đčĥ
~ ĤđĚČ ĦĥĤĠč ĤĚČĜĥ "ĐĞđĤĦ ěđĤėĒ" :ęĕģđĝĠĐ ĕĜĥ ěĕč ěđĥĘĐ ĕđĜĕĥ
. ~ ~ ~
ĐĜĥĐ ĥČĤ Ęē ĤĥČė ČđĐ "ĐĞđĤĦ ęđĕ"ĥ đĜĕĕĐđ , ~ "ĐĞđĤĦ ęđĕđ
ĔĞĚ ĔĞĚ' :ĤĚČĜĥ ,ĔĞĚ ĔĞĚ ěĐĕČĜđĥ ĦČ ĥĤĎČ ĕĜČ ,'ĔĞĚ' ĦĤĚČ ĐĦČ" ěĐčĥ ęĕĜĥĘ ĝēĕĕĦĚ "ĐĞđĤĦ ěđĤėĒ" đĘĕČđ ,ĘĞđĠč ĤĠđĥč ęĕĞģđĦ ĒČĥ ,Ęđēč
ĕĘĞ' :ĤĚČĜĥ ,ĤčďĚč ęĕĚ ĤČč ęĐĘ ěĦđĜ ĕĜČ ,'ęĕĚ' :ĦĤĚČ ĐĦČ .'ĖĕĜĠĚ đĜĥĤĎČ ĦČ ęĕĤėđĒ ģĤ ČĘČ ,ĘĞđĠč ĤĠđĥč ęĕĞģđĦ ěĕČ ĒČĥ ,Ħčĥč ĐĜĥĐ ĥČĤ Ęē
'Đ ġēĤ ęČ' :ĤĚČĜĥ ,ĐČĚđĔ ĘėĚ ęĢēĤČ ĕĜČ ,'ęėĕĘĎĤ đĢēĤđ' :ĦĤĚČ ĐĦČ .'ĤČč .ęĕģđĝĠĐ ĦĤĕĚČč ĤĠđĥĐ
."Đėđĝ ĦđĢĚ ęĐĘ ěĦđĜ ĕĜČ ,'ġĞĐ ĦēĦ đĜĞĥĐđ' ĦĤĚČ ĐĦČ ,'ěđĕĢ ĦđĜč ĦČđĢ ĦČ
ěđĤėĒ" ĤĚČĜ ~ đĜĦĥĤĠč ěČė ČĘĐ ,"čđĔ ęđĕ ĎĜđĞ"Đ ĘĞč ĤĚČ ,ĐĦĞĚ
,Đėđĝ ĦđĢĚĘđ ęĕĤđĠĕėĐ ęđĕ ĦĤĐĔĘ ęĕėđĒ đĜČ ĦđĤđď ĦđČĚ ĖĥĚč ĕė ,đĜĘ ĕĤĐ ĤĠđĥč đč ęĕĞģđĦ ěĕČ ĒČđ Ħčĥč ĐĜĥĐ ĥČĤ Ęēĥ ĤčđďĚĥ ěČėĚđ ,"ĐĞđĤĦ
.đĜĕčČ ęĐĤčČ Ęĥ đĕĠĚ đČĢĕĥ Ħđďďđč ĕĘĕĚ čģĞ Ęĥ Ħđėđĝ ęĎ Ęđēĕ - Ħčĥč ĐĜĥĐ ĥČĤ Ęē ęČ ĕĤĐđ ."đĜĤĕčĞĕ ČĚĥ" ĦĤĕĒĎĚ
Ęė" :đĚĢĞĘ ĤĚđČ ĐĕĐ ęĐĤčČ đĘĕČ ĐĤđģ ĐĕĐ ĐĚ :Ę"ĢĒ ěĚĜĕĕĔĥ čĤĐ ĐĥģĐ ęđĕč ĐĜĥ ĐĦđČč Ęđēĕ ,ĦČĒ ĦĚđĞĘ ,ęĕĤđĠĕėĐ ęđĕ . Ħčĥč ĐĜĥ ĐĦđČ
ęđĕč ,Đĥģ ēđĦĕĜ ĤēČĘ ,đĕĥėĞ ĘčČ ,ęĕēĤđČ ĦĝĜėĐčđ ďĝēč ģđĝĞ ĕĜČ ĕĕē .Ęđē ęđĕ - ĕĜĥ
ČĘ ...ĐĥĠđē ĕĚĕ ĤĠĝĚ ēģČ ,ęĕĤčĎĦĚ ęĕčČėĐĥ ěĚĒĐ ĐĒĥ đĦĘĕĚĘ ĕĥĕĘĥĐ ěė ĘĞđ ,Ęđē ęđĕč Ęđēĕ ęĕĤđĠĕėĐ ęđĕ :ęĕģđĝĠĐ ěđĥĘč ģđĕďĐ ,ěė ęČ ,ČĘĠĜ ĐĚė
ĥďđģĐ ĦėČĘĚĘ čđĥČ ěėĚ ĤēČĘđ ,ĐēđĜĚ ĕĚĕ ĐĚė ēģČ ģĤ ,'ĐĕĝĜĠ'Ę ČĢČ ğČ ĕđĜĕĥ Ęė ěĕČ Đėđĝ ĕĜĕď ĕčĎĘ ęĎ ."ĐĒĐ" đč ĤĚČĜ ěė ĘĞđ ,ĘĕĎĤė đĎĐĜĕ đĕĜĕď Ęė
"!ĒđĞ ĤĦĕčđ ĦČĥ ĤĦĕč Đėđĝ ĦđĢĚč ģĝđĞĐ ģđĝĠč ęĎ ěė ĘĞđ ,Ħčĥč Ħđėđĝ Ęĥ ěđĥČĤ čđĔ ęđĕ Ęēĥ
ĘčČ .ęĐĤčČ ĘĞ ĐĞĕčĦ ęđĥ ĐĦĕĐ ČĘ .đĒ ĐĜĞĔ 'ĘčģĚ' ĐĕĐ Đ"čģĐ ,ęĦĝĐ ěĚ - "ĐĒĐ ĕĞĕčĥĐ ĥďđēĘ" ğĕĝđĐĘĚ čđĦėĐ ĞĜĚĜ čĘđĘ ĦđĢĚ ĕčĎĘ ģĤ ."ĐĒĐ" ĤĚČĜ
đĒĕČč ?ĤčďĚč ěĚ ĘčģĚ ĘČĤĥĕ ęĞ ĐĕĐ ĦđėĒ ĐĒĕČč ?ěėĚ ĤēČĘ ĐĤđģ ĐĕĐ ĐĚ ĕĤĐĥ ,ěđĥČĤĐ ęđĕč čĘđĘ ĦĘĕĔĜ ěĕČ ,ĐĜĥ ĐĦđČč ĤĚđĘė ,ĕĞĕčĥĐ ĥďđēč ĕĤĐĥ
?Đėđĝ ĦđĢĚĘđ ďđčė ĕĜĜĞĘ ęĕėđĒ đĕĐ ďĢĕė ?ēĝĠ ěčĤģ ĦđĢĚĘ ęĕėđĒ đĕĐ ĐĘĕĞ ĕđđĕĢ .Ħčĥč Ħđėđĝ Ęĥ ěđĥČĤ ęđĕ Ęē ĤĥČė "đĜĤĕčĞĕ ČĚĥ ,Ę"Ēē đĤĒĎ čĘđĘč ğČ
ęđĕĐ" ĤĚđĘ ěĕČ ěĠđČ ęđĥč .ĐđĢĚĘ ĦđĜĚďĒĐ ğČ ĘĞ ĤĦđĘ ĤđĝČ ĕė ,đĜĘ ĕĤĐ ęđĕč Ħđėđĝ Ęĥ ěđĥČĤ ęđĕ Ęđēĕ ěĐčĥ ,ĦđĤēČ ęĕĜĥĘ ģĤ ĝēĕĕĦĚ ,ěė ęČ ,ĐĤđĦĐ
ěĦĕĜ ĤĦđĕč ĘđďĎĐ ĤėĥĐ ,ĐčĤďČđ "!ĦĤēČ ęĞĠč 'Đ ĤĒĞč ĦČĒ ĐĥĞČ ,ĕĘ Đĥģ ...Ħčĥč Ęēĥ ,"ĐĒĐ ĕĞĕčĥĐ ĥďđē"Ę ČĘđ ,Ęđē
!ĕĥđģ ĖđĦĚđ ģēďĐ ĦĞĥč ĐđĢĚ ęđĕģ ĘĞ Čģđď ...!ČĘĠđ ČĘĠĐ - ČĦĕĕĤđČč ČĒĕĚĤ ČĘď ĕďĕĚ ČėĕĘ
ĦđđĢĚĐ ĘėĘ đėĒ đĕČĢČĢ ĘčČ ,đĕĚĕ Ęė ęĕēĤđČ ĦĝĜėĐč ģĝĞ đĜĕčČ ęĐĤčČ
ġđēč .ĐģĕĦĤĜĚ ĐČĢĕ ĐĚēĐ ĤĥČė ĐĦĥĞĜĥ ęĕēĤđČ ĦĝĜėĐ ĦđėĒč Čģđď Ę"ĜĐ המסירות ניכרת כשעושים מעבר לחיוב
ĦđģĤĚĘđ ,ĐĘĕĚĐ ĤēČĘ ęĕĚĕ ĐĥđĘĥ đĜĕčČ ęĐĤčČ ,ĦēĠđģ ĥĚĥĐ ,ęđĜĐĕĎ ĥČ
ĤĥČėđ !ĥĠĜ ĦđĤĕĝĚč ęĕēĤđČĐ ĕĜĠ ĘčģĘ ġĤ ČđĐ ,ĦđĞĕĜĚĐđ ęĕčėĞĚĐ Ęė :ČĘĠĜ ěđĕĞĤ ČĕčĚ ,'ĘČđĚĥ ĕĜďĞĚ'Đ ĘĞč ,Ę"ĢĒ ġĕčđĤĔ ĘČđĚĥ ĕčĤ
!ĦđĤđď ĕĤđďĘ ĐĚđĢĞ ĐĕėĒ ęĕėđĒ ,ęĕĕĥģĐ Ęė ĘĞ ęĕĤčĎĦĚ ĤĥČė đĜĕčČ ęĐĤčČ ĤĚČĥ ,"ġĞĐ ĦēĦ đĜĞĥĐđ" ČĤĕđ ĦĥĤĠč ģđĝĠĐ ĘĞ
ĐĥĞĚ ĐĕĐ Ħđėđĝčĥ ~~ Ę"Ēē đĤĚČ ,ęĕėČĘĚĐ ĦĥđĘĥ ĦČ ĝĕĜėĐ
אומות העולם עושים סוכה בראש הגג . ĐĒ
đĜĞĥĐđ' ĦĤĚČ ĐĦČ :ęĐĤčČĘ Đ"čģĐ ĤĚČ" :ĤĚČĜ ĥĤďĚč ,ĐĜĐđ
,Đ"čģĐ ĕĜĠĘ ęĘđĞĐ ĦđĚđČ đĤĚČĕ ČđčĘ ďĕĦĞĘ' : ĐĤĒ ĐďđčĞč ČĤĚĎč ČčđĚ Ē"ĕĞėđ ."ęĕĚĕ ĦĞčĥ đčĥĦ Ħđėđĝč 'đėđ ĖĕĜčĘ ĞĤđĠ ĕĜČĥ Ėĕĕē À 'ġĞĐ ĦēĦ
ĕĘ ĥĕ ĐĘģ ĐđĢĚ Đ"čģĐ ęĐĘ ĤĚČ ,'đėđ ĐđĜĘčĕģ ČĘđ ĦĕĎĕĎė ĤĐ đĜĕĘĞ ĦĕĠė ęđĘė Đ"čģĐ ĐĥĞ ,ęĕėČĘĚĘ đĜčČ ęĐĤčČ ĐĥĞĥ ĐĚ Ęėĥ , ČĞĕĢĚ Čččč ČčđĚ
ĥČĤč Đėđĝ ĐĥđĞđ ĖĘđĐđ ĘĔđĜ ďēČđ ďēČ Ęė ďĕĚ ,ĐĦđČ đĥĞđ đėĘ ĐĚĥ Đėđĝđ Ĥėĥč .ěĚĘ ĘČĤĥĕ ĕĜč đėĒ ,"čĘēđ ĐČĚē ēģĕđ" À Ĥėĥč .ĐďĕĚ ďĎĜė ĐďĕĚ đĕĜčĘ
đĦėđĝč ĔĞčĚ ďēČđ ďēČ Ęėđ ,ĒđĚĦ ĦĠđģĦč ĐĚē ęĐĕĘĞ ĤĕďģĚ Đ"čģĐđ ,đĎĎ ČđĐđ" À Ĥėĥčđ .ęĕĤĚ Ęĥ ĐĤČčĘ đĜĕčČ ęĐĤčČ ĕČĢČĢ đėĒ ,"ęĕĚ ĔĞĚ ČĜ ēģđĕ"
.'ČĢđĕđ .ďđčėĐ ĕĜĜĞĘ ĘČĤĥĕ đėĒ ,"ęĐĕĘĞ ďĚđĞ
?ĐĘģ ĐđĢĚ ĦČĤģĜ Đėđĝ ĞđďĚ ,ęĕĥĤĠĚĐ ęĕĥģĚ ęďČ ĕĜč ęĐ ĕė ,ČđĐ Ĥčĝ ,čĘēđ ĐČĚē ęĕėČĘĚĘ ěĦĜ đĜĕčČ ęĐĤčČĥ ĐĞĥč
ĐĚ ĕĜĠĚ ," 'đĎĎ ĥČĤč' Đėđĝ ĐĥđĞ ďēČ Ęė ďĕĚ" ĤĚČĥ đĐĚ ,ěĕčĐĘ ĥĕ ďđĞ ĤđďĕĐč ęĕēĤđČ ĦĝĜėĐ ĦđĢĚ ęĕĕģ ČđĐ ęĜĚČ .ĘėđČ ČĘč ęĕĕģĦĐĘ ęĕĘđėĕ ęĜĕČĥ
?ġĤČĐ ĘĞ ČĘđ ĎĎĐ ĥČĤč ęĦėđĝ ĦČ ęĕĥđĞ ĐĚđďč .ĕĚđĕģ ĖĤđĢ ĐĦĕĐ ĐĘĕėČĐ ęĢĞ ĘčČ ,ĘđďĎ ďđčėč ęĕėČĘĚĐ ĦČ ēĤČđ ,čĤ
ěĚ ęĕēĤđč ęĘđė ĐĚē ęĐĕĘĞ ĤĕďģĚ Đ"čģĐĥ ĕĤēČ ĞđďĚ ,ěĕčĐĘ ĖĕĤĢ ďđĞ .ęĕĚ ĕĘč ďđĤĥĘ ęĕĘđėĕ ęĜĕČ ĐĒė ęđēč ĕė ěĕčĐ ČđĐ ,ęĕĚĐ ĦČ ęĐĘ ěĦĜĥė ,ĖėĘ
'ęĕĕē ĦĤđĦ'čđ Č"ĥĤĐĚč ěĕĕĞ] ?'ęĚđĕ ĘĢĘ ĐĕĐĦ Đėđĝ'Đ ,ĐčĤďČ ĕĤĐ ,ĐėđĝĐ ,ĐďĕĚ ďĎĜė ĐďĕĚč đĜĕčČ ęĐĤčČĘ Đ"čģĐ ĤĕĒēĐ ,đĘČ ęĕĤčď ĕĜĥ ďĎĜė ,ěėĘ
.[ęĥ ĐĠĔĥĥ ,ĘđčĎ ČĘĘ ĦĞčđĜ ĤČčđ 'ęĕĤĕčČ ęēĘ' ĕďĕ ĘĞ ęĐĕėĤĢ ĦČ đĕĜčĘ ģĠĕĝđ
ĦēČ Đĕĥđģĥ ,'ěđĤĐČ ěģĒ' đĤĠĝč ,Ę"ĢĒ ěĕģĘČđđ ěđĤĐČ ĕčĤ ěđČĎĐ čĦė ČĘĠĜ ĤđČĕč .ęĘđĞĐ ĦđĤĐĜ Ęė ĦČ
ĦĠĥ ĘĞ ĦđČĝĜđĘė 'ď ĐĥđĞĐ' Đėđĝč ČĤĚĎč đĜĕĜĥ ,ĐĜĐď .ĐĦĤčēč ĦĢĤđĦĚ ęđĕč :ĦĕČĘĕĞđ ĦďēđĕĚ ĐĎĐĜĐ đĜĕčČ ęĐĤčČ ĥďĕē 'ęĐĕĘĞ ďĚđĞ ČđĐđ'č ęĘđČ
ĦČ ęĕčĕĥēĚđ ,ČĦĢĕēĚ ģĕĝČ ďđĎ ěĜĕĤĚČď ĤĕĥėĚ čģĞĕ ĕčĤ ,ěčĎ ĘĞ ĖėĝĚđ ĎĎĐ đĘ đĕĐ ,ĐĕĦĥđ ěđĒĚ ęĕēĤđČĘ ĥĕĎĐĘ ęĕĕĝĥ ĤēČĘ ,ęđĕĐ ęđēė ,đĦĘĕĚĘ ĕĥĕĘĥĐ
ČĤĚĎĐ ĐģĕĝĚđ .ĐėđĝĐ Ęĥ ĦđĜĠďĐ ęĐđ ĖėĝĐ ďĞ ĐĘĞĚĘ ęĕĘđĞ ĦĕčĐ ĕĘĦđė ĎĘĠđĚĐ đĘĕĎč ,ğđĝ ğđĝ .ČĞĚĕģ ēđĜĘ đĕĜĕĕĜĞĘ ĦđĜĠĘ ęĘđĞčĥ ĕģďĢĔĐ Ęė ĦČ
.ČĘ ġĤČč ĘčČ ĎĎĐ ĥČĤč Čģđď ČđĐ ,ĦđČĝĜđĘė 'ďč Đėđĝ ĘĕĞđĚĥ ĐĚď ...ĐĜĚČĜ đĕēĤđČ ĦČ ĦĤĕĥđ 'ĤģčĐ ĘČ ġĤ' ČđĐ
ěĦđĜ ęĐĘ ,ĐđĢĚĐ ĦēĤĕĔč ęĕĢđĤ ęĜĕČĥ ęĕĕđĎĐ :čĔĕĐ ěčđĚ ,đĒ ĐĔĕĥ ĕĠĘđ ĕĘđČ ĦđČĤĘ ,ęĕēĤđČĐ ďĕ ĘĞ ďĚĞ ČĘČ ,ĐĒč ģĠĦĝĐ ČĘ đĜĕčČ ęĐĤčČ À ĘčČ
Ęė ďĕĚđ ,ĦđČĝĜđĘė 'ď ĕ"Ğ ĘģĜč Đėđĝ ĦđĥĞĘ ęĕĘđėĕ ĕĤĐĥ ,'ĐĘģ ĐđĢĚ' Đ"čģĐ ...ĐĚ Ĥčď ďđĞ ęĐĘ ģĕĜĞĐĘ Ęđėĕ ĕĘđČ ,ğĝđĜ đĐĥĚĘ ęĐ ęĕģģĒĜ
ĕ"Ğ ĦĕĜčĜĐ Đėđĝ ĦČĒė ĐĘĕĞđĚ ĎĎĐ ĥČĤ ĘĞ ģĤĥ 'đĎĎ ĥČĤ'č Đėđĝ ĐĥđĞ ďēČ đĘ ĤĚČ ,ęĐč čĕĕđēĚ ĐĕĐ ČĘ đĜĕčČ ęĐĤčČĥ đĘĘĐ ĤđďĕĐĐđ ĦĠĝđĦĐ ĦđėĒč
ěđĕė ,ĐėđĝĐĚ ęĕēĤđč ęĘđė ĒČđ ,ĐĚē ęĐĕĘĞ ĤĕďģĚ Đ"čģĐ .ďčĘč ęĕĥĤģ 'ď ďđĚĞč ęĐĕĜĠĘ ĖĘČđ ,ĦđČĕĢĚĐ ĦčđēĚ ĐĜĕČĥ ĦĠĝđĦ ĖĘ ěĦČ ĕĜČ ęĎ :Đ"čģĐ
ēđĤčĘ ęĕėĕĤĢ đĕĐ ČĘ À ĦđĜĠď ęĞ ęĦėđĝ ęĕĥđĞ đĕĐ ęČ ĘčČ ,ĦđĜĠď ĐĘ ěĕČĥ 'ďģĐ ĐĜĕėĥĐ ĘĢč đčĥĕĕđ Đėđĝ ĦđĢĚ đĚĕĕģĕ đĕĦđĤđďĘ ĘČĤĥĕ ęĞ ĐĒ ēėĚđ ,ěĜĞ
~ ...ĐėđĝĐĚ .ĘČĤĥĕ ęĞĘ Đ"čģĐ Ęĥ đĦčĕē ĐĘĎĦĚ Đčĥ ,ĦĠĝđĦ ďĎĜė ĦĠĝđĦ .ęĕĚĕ ĐĞčĥ
~ ~~~
דפוס ספיד סוכות תשפז- טועמיה 29
ĘēĐ ęĕĕĦĜĕč .ęĕďēĠ ďēĠ .ĕĦđČ đČĥĜ ČĘ ęĕĕĘĎĤĐđ .ĐĒ ĘėĚ Ĥčď ĤĚđČ ČĘ ČđĐ ĘčČ ,ĐĒė ęđėĝĘ ěđđėĦĐ .Ħđėđĝ ďĞđĚĐ Ęđēč ĦĚďģđĚ Ĥģđč ĦĞĥ
:ĕĘČ ĘĢĘĢ ĕĦďčĞ đĘĢČĥ ěėĥĐ .ęĝĤĠĦĐĘ ěĕĕĜĞĐ ČđĐ ,"ĐēĚĥč ęđėĝĐ ĦČ ĖĘ ěĦČ ĕĜČ ,ĐČĤĦ" ĦđĞĥĘ ďĞ ĘđĚĦČ ĐĤĞ ĐĦĕĕĐĥ ,ģĤč ĕĜč
ĖĚĚ ĘčģĚĥ ,đĠĕč đĐĥĕĚ ĕĘ ĥĕ ?ďēĠĚ ĐĦČ ĐĚĘ" ČĥđĜ ČĘ ĕĜČ ďĞđĚ Ħĥđďģ ĘĘĎčĥ ģĤ" ,ĕĘ ĤĚđČ ,ĐčČđĥĐ Ħĕč ĦēĚĥč ĐďģĤđ ĐĤĥ ,ĦđĤēđČĚĐ
ęĞ ģđĕďč ęĕĝģĜĠ ęĦđČ ĦČ ĐĥđĞđ ęĕĝģĜĠĐ ĦČ ČđčĦ ĎēĐ ĕĤēČ ,ĕĘĥ ęĕģ'ĢĐ ĝģĜĠ ĦČ đĕĥėĞ ĕĦČ đďĞĤ ďđĞ ĦđĢē ĕĤēČ ĐčĤĐ .ďēđĕĚč đĕĥėĞ ĐĔģĥ
ęĕĜĕčĚ ČĘ ęĐđ ,ĐĤĕģēĘ ĞĕĎĚ ĐĦČ .ĦēČ ĐĘčģ ďđĞ čģđĜ ČđĐ ěČėđ "---đĕĥėĞ ČĢĚĜ ĕĜČ đčĥ ęđģĚĘ ĕĦč Ęėč đĞĚĥĜĥ ĦđĤđĚĒĦĐĚ ęĕĠĕĝĐ ĦđĚČ ěČė
."ĐĕĞčĐ ĐĦĕĐ ĐĚ ."đČđĘĚč ęđėĝĐ ĦČ ĘčģĦđ" ,ĦģĕđďĚ ĦčđĦėč ĞĢĚČĥ ĐČĤĜ ġđēčđ ĕĢēđ ĥĥ đĕĥėĞđ ,ĦđĕĝĜėĐ
đĦĕČ ĤčďĦ" À đĘ ĕĦĤĚČ À "ģĕďĢđ ěđČĎ ĐĦČ" ,"ĎēĐ ĕĤēČ ČđčĦ" .ęĕďĤĠĜ ,ęĕĕďĕ ęĕĢēđĘ đĜēĜČ .ĐĘĕĘĐ
."ĐĒ ĦČ ĕĘ ĐĥĞĕĥ .čđĥ ĕĘ ĤĕėĒĚ ČđĐ ęĢĚđĢĚ ěĕĜĚ ,ěđĤĐČ ĦĚĤč ĘčĕĔĥĘ ĝĜėĜ ĕĜČ
ęėē .ġēĘč ĐĕĐĦ ĘČ" :ĕĘ ĤĚČđ ĥĎĕĜ ĤēČ đĐĥĕĚ Ęė ĦČ ĘčģČ ĦĚČč ĕĜČ ?ęĥĘ ĦėĘĘ ĦĚČč ,ĦđĕĘĞ ĤėđĚ ĕČčĎĐ .ĕĜĠ ĦČ ĘčģĚ ęĕĥĜČ Ęĥ
ĐĕĐ ĦĝĜėĐ Ħĕčč đĜĘĢČ ĘĘĠĦĚĥ ěĐėĐ ěđĞĚĥ ,ĤĕĐĚ ĦđĕĐĘ ęĞĔ ěĕČĥ ĕĘ ĥēđĘ ĕĚĕĜĠ Ęđģ ?ęđėĝĐ ĕč đĐĥĚ .ĐĜđģĥ ďēČ ğČ ěĕČ ,ĕčĕčĝ ĘėĦĝĚ ĕĜČ
ĦđĤĕĘ ĐĚė ěĦ ,ęĕĤĥģ ęĥ đĘ ĥĕ ,ĐĝĜėĐ ĝĚč ďčđĞ ČĘĥ đĐĥĕĚč ĤčđďĚ ęĦĝĐ ěĚđ ,ĕďĚ čĐĘđĚ đČ ĒĕĒĠ ĕČčĎĐĥėđ ,ĕĚĢĞĘ ĤĚđČ ĕĜČ ---ĐĤđĦĐ ďđčė ,ġđđėĦĚ
."ĤďĦĝĕ ĘėĐđ ,ĕĘ ěĦĜ ČđĐĥ ĦčđĦėĐ đĘĕĠČ ĕĘđČ ,ĦđĜĕĢĤč ěđđėĦĚ ĐĘĞĚ ĕĜČ ,ęĕĘģĥ ĐĤĥĞč ĐĕĕĘĞĐ ĦČ ĤđėĚĘ ĐĢđĤ
ČĘ ,ĐĝĜėĐ ĝĚč ďčđĞ ĕĘĥ ēČ" :ĤĚČđ ĕĥĕĘĥ ĞĕĎĐ .ĐĜđėĜ ĐĜĕČ .ĐĤĥĞ ĥĚēĘ
."ĦđĕĞč ĖĘ ĐĜĕĕĐĦ ĎēĐ .ĐĒĐ ĤĒđĚĐ ĤđĠĕĝĐĚ ēđėĥĘ ĘďĦĥĚ ĕĜČ .ęĕĘģĥ ĐĤĥĞ ĥĚēč ĐĜđģ ĕĜČ ---ĦĕĥĕĘĥ ĐĕĘĞ
ĥđĘĥč ěĕĕĜĞĐ ĦČ ĕĦĤďĕĝđ ęĘđėĘ ĕĦĚĘĕĥĥ ĕĤēČ ęĕďĘĕĐ Ęė ęĞ ďēĕ ,ēđĤ ĦđĚĚđĤĦĐč ĕĘĞ ĤčđĞ ęĕĢĠđģ ĐčĤĐ ěĕČ ěČė ęĎ ,ĐČčĐ ĐĕĘĞĘ ęĕĤčđĞ
Ęĥ đĜđčĕĤ :ĕĦčĥēđ ĕĚĢĞ ęĞ ĕĦčĥĕ ,ęĕĒđēČ ĦđČĚ ĐėđĝĐ ĦČ ģĤĠĚ ĕĜČ---đ ĐĤđĦ ĦēĚĥ ,ĐēĠĥĚĐđ .ęĕĘģĥ ĐĤĥĞ ĥĚēč ĐĜđģ ĕĜČ ĐĦđČ ęĎđ
ĕĤĐ ĐĦČ ?ĐĒĐ ĤđĠĕĝč ĕĜĚĚ ĐĢđĤ ĐĦČ ĐĚ ,ęĘđĞ ĦėĘĘ ĖĘ ĦĠėČ ĐĚ ?ĦĚČč ĐĒ ĕĘđČ ,ĕĚĢĞĘ čĥđēđ ,ĐĤđĦĘ ĐĘđĞ ĕĜČđ ĕĘ ČĤđģ ĕČčĎĐ ,ĕĥĕĘĥĘ ęĕĞĕĎĚ
.ĕĤĚĎĘ ęĕĤďđĝĚ ĕĘĥ ęĕĕĦĕĚČĐ ęĕĝģĜĠĐĥ Ğďđĕ ĐĘĎĦ ęđĚĕĝģĚ ?ĖĘ ěĦĜ ĐĒĐ ĕďđĐĕĐĥ ĦčđĦėĘ ---ĦđĘĞĘ ĕĚ ĦČ ĕĦđČ ĘČđĥ ĕČčĎĐ ĕĞĕčĤč ĒČđ
ĤĥĞĘ ĕĘč ĐĔđĤĠ ĕĦēđđĤĐĥ ęĕĕēč ĕĘ ĐĤģ ČĘ ĖĦđČ ĤĕėĚ ČĘ Đč ĤĎĥ ĕĚĥ đČ ,đĒė ĦčđĦė ěĕČĥ ęĥđĤ ĐĥđĞĥ ĕďđĐĕ ĐČđĤ ,ĕčĕčĝ ĘėĦĝĚ ĕĜČ
ěĦē ęĞ ĕĦĕč ĦČ ĕĦĜĦĕē ěĚĒĚ ČĘ .ěĕďėđ Ħďė ĐĦđČ .ĤčďĚ ĐĦČ ĐĚ ĘĞ Ğďđĕ ČĘđ .ĐĤđĦĘ ĦđĘĞĘ đĘ ČĤģĕĥ ĕČčĎĘ ĤĚđČđ ,ďčđėĚ
ĕĦĝĜėĐ ,ěĕĘĕģĦđ ěĕčĔ đĕĘĞ ĕĦĚĘĕĥĥ ęėē ďĕĚĘĦ ďĢĚ ,ĕĘĥ ĝĕėĐ ĦČ ĦĢĢģĞĚĥ ęĕē"ĚĎĐ ĦĚĕĥĤ ĥĕĎĤĚđ ,ĐĦĕčĐ ĤđĒēĘ ěĜđėĦĚ ĕĜČ ĐĘĕĠĦĐ ĕĤēČ
ĕĠĝė čĔĕĚč Ėė ĘĞ ĕĦĚĘĕĥđ ĐĦĕčĐ ęėē ďĕĚĘĦ ĐĘėĐ Ęĥ ĦđĕĜģĐ Ęĥ ĦėĤČĦĚĐ ĐĚĕĥĤĐđ ,ďēČ ,ĐĤđēČ ččđĦĝĚ ,ĕĚėĥ ĘĞ ĐĘģ ĐēĕĠĔ ,ęđČĦĠ
đĐĥĚ ĕĦĕĥĞ ?ęĘđĞĐ ěđčĕĤ ĕĜĚĚ ĐĢđĤ ĐĚ À ĕĚďđ ,Ĥčď Ęĥ đĠđĝč ĕĘ ęĕĚĤđĎ ,ĕĜĥĐ ďĢĐĚ ĐĘĥ ĦđĕēČđ ęĕĕĜĕĞč ĕĘĞ ĘėĦĝĚ 'ĕĞĕčĤ'Ę ĐĤđĦĘ ĐĘĞĥ ĕďđĐĕĐ
?Ĥďĝč ČĘ ,ęđĚĕĝģĚ .ĦĤčđďĚĐ ĦčđĦėĐ ĤčĞĘ ĦĕčĐĚ ĦČĢĘ .ĦđĜēđč
ĐĦĕĐ ,ĐĜĐ ...ĕĜČ ğđĢē ĐĚė :ĕĚĢĞĘ ĕĦčĥē ęđČĦĠ .ĕĘ ģĕĒĕ ČĘ ęĎ ,ĐĤĢģ ĐėĕĘĐ ĐĕĐĦ đĒ ČđĐ ,'ęėĕĘĞ ęđĘĥ'č đĦđČ ĖĤčĚ ,ĦĢģ ĖđčĜ ĕĜČ
...Ęĥ ēČĘ ,ěđĞĚĥ ęėēĘ ,đĠĕĘ ?ĕĦĕĜĠ ĕĚĘđ ,ĐĕĞč ĕĘ ,ĐČđĤ ĕĜČĥ ěđĥČĤĐ ĤčďĐ ĐĒ ,ĦĚĕĕģ ĦčđĦėĐ .ĐĕĘĞ đĘ ĕĦĦĜ ĐĚĘ ĕĦđČ ĘČđĥ ,ĕĦđČ ěđēčĘ ĖĕĥĚĚ
!?ĐĒĐ ģĝĞč 'ČđĐ' ĐĠĕČ ?đĦĕČ ĐĚđ ĕĦĥĎĠĥ ĕďđĐĕĐ ĕĘ ēĦđĠ ĦĘďĐ ĘĞ ĥģđĜ ĕĜČĥėđ ĕĜĚĚ ĐĢđĤ ĐĒĐ ĕďđĐĕĐ ĐĚ ěĕčĚ ĥĚĚ ČĘ ĕĜČ
ěđĠĘĔĐ ĦČ ĕĦĘĔĜ ,ĕĚđģĚĚ ĕĦĚģ ĞĎĤ đĦđČč .ĕĦđČ ĦđČĤĘ ĤĥđČĚ ČđĐđ ďĞđĚĐ Ęđēč Ĥģĕ ĕďđĐĕ ĕĘ ĐČĤĜ ĦĕĕĐ" .ĦđĜėč đĘ ĦđĜĞĘ ĔĕĘēĚđ
,ěĐėĐ ěđĞĚĥ ęėēĘ ,đĠĕĚ ĕĜđĘĠĘ À ęĘđėĘ ĕĦĎĕĕēđ ĕĜĚĚ ĥģčĚ ,Ħĕčč ĘđďĎĐ ĤďēĘ ĕĦđČ ĘĕčđĚ ,Ĥčď Ęĥ đĠđĝč đĘ čĕĥĚ ĕĜČ ,"ęĕĚĥ ČĤĕđ ĐĤđĢ ĘĞčđ
ĦČ đĤĢĞĦ :ęĐĘ ĕĦĤĚČ .ĐĝĜėĐ ĝĚč ĤĕėčĐ ďčđĞĘđ ĘĞ ģĕ'Ģ ĕĘ čĦđėđ ęĕģ'Ģ ĝģĜĠ ęĞ ĤĒđē ,ĞĎĤ ĦđėēĘ ."ĖĦđČ ďčėĘ ĕĦĔĘēĐ ěėĘđ"
Ĥčėĥ ĐĚ ĘĞ ęėĘ ęĘĥČ ,Ĥčė ĕĦĤďĦĝĐ ,ĘđĠĕĔĐ !Ęģĥ ğĘČ ĐČĚ Ėĝ
ĕĚĢĞĘ čĥđē ĕĜČđ ,ĥĚĚ ĥĎĤĦĚ ČđĐĥ ĐČĤĜ
.ęĦĕĥĞ ģ'ĢĐ ĦČ ďčėĕ ČĘ ďēČ ğČĥ ĥĥē ĕč ĥĕ ěĕĕďĞ
ĦđčďĜ ġčģĚč ĤčđďĚ ĘĘėč ĕĘđČ ,ĕĦĕĞĔ ĕĘđČĥ
ČĤđčĘ ĐĤĒē ĕĦĤĒē ,ēĔĥĐ ĦČ ĕĦĕĜĕĠĥ ĤēČĘ ěđčĥēĘ ĤčĞđĚ ğĝėĐ ,Ĥčď Ęĥ đĠđĝč ĘčČ ,ĐĒĐ
ĕĚđ đĦđČ ďčėĚ ČĘ ďēČ ğČĥ ďēČ ęĦĝ đČ ĘĘĚđČ
!ĖĘĢČ ĕĜČ đĕĥėĞ ,ęĘđĞ Ęĥ đĜđčĕĤ .ęĘđĞ .ĕĘĥ ģĜčĐ
ĐĚĚđĤ ĕĘĥ ĐĕĕĘĞĐ ĐĚėđ ĕĦĚĕĕģ ĐđđĢĚ đĒĕČ Ğďđĕ
ĘĦĘ ĕĦĥČ ęĞ ĕĦĞĝĜ .ĕĘĥ ĐĤĕģēĐ ęđĕ ĞĕĎĐ .ĥČĤĚ ĐĜėđĐĥ ęĕē"ĚĎĐ ĦĚĕĥĤ ĦČ ĞĤđģ ĕĜČ ,ĕĦđČ ĞĕĦĠĚ ĕĘđĚĥ ĕďđĐĕĐ ĘčČ .đĦđČ
ĐďĕģĠ ęĥ Đčĥĕ .ĐĤĥĞ ĞĥĦ ĐĚđģĘ đĜĕĘĞ ,čĕčČ ĥđėĤĘ ĤĥĠČ ,čĘ čēđĤč ĐĘėĘ ĦđĜģĘ ĦėĘĘ ĤĥĠČ
đČ ġĚēĦĕ ĕĘĥ čĘĐĥ ĕĘčĚ ĤĕĞĢĐ ĎđĒĘ ęĕĤčď ĕĘđČđ ěĔģ ČĘ ĤĕĥĞ ?ĤĚđĘ ĖĕČ ,ĕĜČđ ,ěđďĜđĘč ĤĎ ĕĜČ"
ĐĘ ěĕČ ĕĤĐ ,ĐĦĕČ ĤďĦĝĐĘ ĘėđĜĥ đĜĕđđĕģ ,ĐĤĕĞĢ ęĕďčėĚ ęĕĥĜČĥ ĘĕĎĤ ĕĜČ .ĐĒĚ ĤĦđĕ ĐčĤĐ đĘĕĠČ
đĜĚĒđĐ ěĕĜĞ ĐĒĕČĘ ĐĞĚĥĥė ĖČ ,ěđĕĝĕĜ ĕďĕĚ ĤĦđĕ ğđďĤĕ ģĜčĐ ěđčĥēĥ ĕĘčĚđ ,ĐĎČďĚđ ďēĠĚ ĤĠĤĠĕ
.ĦđĘĕĘč ĕĤēČ ďđčėč ĕĘČ ęĕĝēĕĕĦĚ .ĕĘĥ ğĝėĐ ĘĘĎč ĕĦđČ
.ĘĐĜĚĘ đĥĎ :ďĕĚ đĜĘ ĐĦĤđĐ ČĕĐ ęĕĤĘđďĐ ēĕĤ ĘĘĎč ĐĒ Ęėđ ĕĦĞď ĦČ ęĕčĕĥēĚđ
ĦČ ĘđėČĘ ĤĚĎ ČđĐ ĐĜĥ ęĕĥđĘĥ ĕĜĠĘ ...ĘĐĜĚĘ ĥĚē Ėė ĖĤđĢĘ ĕĦĚĤĦ ,ĐĤđĦĐ ĦČ ďčėĘ ĕĦĕĢĤ
,ĐĤĥĞ ĥĚē ďđĞ ,čđĥ Ėė ĤēČđ ęĕĘģĥ ĐĤĥĞ ĕĦđČ Ħďčĕėĥ Ėė Ęė ĕĦđČ ĥĎĕĤ ,ĕĘĥ ęĕĥĤĥĤĚĐ
ČĘ ĔĞĚėđ ďēĠĚ ĕĦďĞĤ ...Ĥģđč ĦēđĤČĘ ĐĜĕďĚĐ ,ĘđďĎ ĤĕĥĞ ĕĜČĥ ĦĞďĕĥ ĕĘčĚđ ĕĦđČ ĦĤėĐĥ ĕĘčĚ
.ĐĞĕčĢĐ ČĕĐ ĐĕĘĞĥ ĦĘďĐ ĤčĞĘ ęďģĦĐĘ ĕĦēĘĢĐ .ęĕĕĘĠė ĘĠėč ĕĘ ĐĤĕĒēĐ ĐĤđĦĐ Ĥčď Ęĥ đĠđĝč
."ĐĤđĚĦĘ ĦđėēĘ ĕĘč ěčđĚėđ
đĜč ěĦĜ ČđĐ ,đĜčĥĕĕĦĐ .ĐĚĕĜĠ đĜĝĜėĜ Ĥčď Ęĥ đĠđĝč *** ,ĕďđĐĕ ēĚĥĘ ĕĦēĘĢĐĥ ēĚĥ ,ĦđĘģ ĖĕĕēĚ ĕĜČ
ĐďđčĞĐ ĘĞ ĐĘčģ ĐĦĕĐ ČĘ ĐĚĘ :ĤĚČđ ďē ĔčĚ ~ ČđĐ ĘčČ .ęđĘĥĘ đĜĚĚ ďĤĠĕĐĘ ĐĢđĤđ ďĕ đĘ ěĦđĜ
?ĦĕĥĞĥ :Č"ĔĕĘĥ ěĕĕĔĥĜĕđđĘ ĐĚĘĥ ĕčĤ ĤĠĕĝ ."---ĤĐĚ Ėė Ęė ČĘ ,ĞĎĤ Đėē" ,ĕĘ ĤĚđČ
ĥĕ ?ĐĘčģ ěĕČĥ ĤĚđČ ĐĦČ ĐĚĘ :đĘ ĕĦĤĒēĐ ĦĕĕĥĞĚ ĝĜĤĠĦĚĐ Ĥģĕ ĕďđĐĕ Ęĥ Đėđĝč ĕĦĤģĕč ,ĥĚĚ Ęĥ Ħđďĕďĕč ĕĚėĥ ĘĞ ēĠđĔ ĕĘđĚĥ ĕďđĐĕĐ
ĐďđčĞĐ ĐĤĚĎĜ ČĘ ďđĞ ĒČ ĕĘ ęĦČĤģĥė .ĐĘčģ đĜĕČĥ ,ĕďđĐĕ đĦđČ đĘ ĐĥĞ ĎĐĜĚ .Ħđėđĝđ ĦđĘđĎĤĠ Ħďčĕėđ ĖĘĥ ĐĥĞĚĐ ĦČ ĦĕĥĞ ĐĦČĥ ěđėĜ ĐĒ"
,ęĘĕĥ ČđĐđ ĤĚĎĜ ĘėĐ đĕĥėĞ ĘčČ ,ęĘĕĥ ČĘ ČđĐđ ďđĚĕĘĘ ęđĕĐ ĦČ ĥĕďģĚ ČĘČ ,ĕĥĕĥ ęđĕč ďčđĞ ĤĚđČ ČĘ ĐĒ ĘčČ ,ĐĤđĚĦ ĘčģĘ ĦĕĢĤĥ ĕĘč ,ĕĦđČ
.ĐĘčģĐ ĐĜĐ ěėĥ đĕĘČ ĞĕĎĐ ,ęĕĕĦĜĥė ĕĜĠĘ .Ħčĥ ĤđčĞ ĦđĕĜģĘđ ďđčėĐ ĘĞ ĖĘ ĤĕĒēĐĘ ĐĢđĤ ĕĜČ .ĤĦđđĘ ěėđĚ ĕĜČĥ
ĦČĢđĕĐ ĐĘĕĚ ğČĘ ěĕĚČĚ đĜĕČĥ đĜĕĞč ěĚĕĝ ČđĐ .Đėđĝ ĦđĠĕēďč ĖĕĤĢ ČđĐĥ đĘ ĤĚČđ ĖđĚĝĐ čđēĤĐĚ ."ĕĚĞ ĦĕĥĞĥ
.ĕĠĚ ."ďđČĚ ĝđĚĞ ĕĜČ ,ěĚĒ ĦĠĕĔ ĕĘ ěĕČ Ħđėđĝ ďĞ" ęČ čđĥēĘ ĐĝĜĚ ,ĕĘđĚĥ ęďČĐ ĘĞ ĘėĦĝĚ ĕĜČ
?ĦđĜĚĒĐ ĝģĜĠ ĖĘ ěĕČ ĐĚĘ À ĖĕĥĚĐ À ĐČĘĐ ĤđčĞĜ Čđč ...Đėđĝ ĕĘč ĕĦđČ ĤĕČĥĐĘ ěđđėĦĚ ČĘ ĐĦČ" ĦĚČč" ,ĦđĜĕĢĤč ěđđėĦĚ ČđĐ ęČ ,ČĘ đČ ĕĦĕĚČ ČđĐ
.ĕĦĕĜĞ À čđĦėĘ ĖĕĤĢĥ ĕĦĞďĕ ČĘ ."Ħčĥ čĤĞč ĕĘČ ĕĦēĚĕĥĥ ēĚĥ ĕĜČđ" ,đĘ ĤĚđČ ĕĜČ ,"ĖĤđĢ ěĕČĥ
?Ħĕčč ĖĘ ĥĕ ęĕďĘĕ ĐĚė ."ďčđĞ ČĘ ĕĜČ Đčđĥ Ħčĥ čĤĞč" ,"ĖĕĤĢ ĐĦČ ĐĚ ĕĘ ďĕĎĦ" ,ĐĠĤĚ ČĘ ČđĐ ĘčČ ,"ĖĦđČ
.ĐĥĕĚē ěđđĕė ĘėĚ ĐĝĕĜ ČđĐ .ĤĦđđĘ ěđđėĦĐ ČĘ ěėĥĐ ĘčČ ,ĥģčĦĥ Ĥčď Ęė ĖĘ ĦĦĘ Ęđėĕ ĕĜČ" ,ĕĦđČ ĘČđĥ ČđĐ
?ęĐĕĘĞ Ęčē ČĘ ,ĕĘ ďĕĎĦ Ĥčď Ęĥ đĠđĝčĥ ďĞ ,ěđĠĢĚĐ ĘĞ ĔĤĠđ ġēĘ ,ĕĤĥĠČ ."ěčđĚė ğĝėč ĤčđďĚ ęČ
ģđĚĞ ďēČ ĤĔĚ ĕĦđČ ĐĤčģ đĘĕČė ĤĚČĥ ĐĘĕĚ Ęė .Ččđ ĞĜėĜ ČđĐ đĜĘ ĐĠĢĚĥ ĐĜđĦēĐ ĘĞ čĥđē ,ĞĎĤĘ ģĦđĥ ĕĜČ
.ĐĚďČč ĤĦđĕ ĕĘ ĤĠĕĝ À ĐĘđĎĤĠĐ ĦČ ĕĦĕĜčđ ĎĎĐ ĘĞ ĕĦďĚĞ .đĘĝėč 'Đ ĦĤĒĞč
ĕĜČ :ĘĐĜĚĐ ĕĘ ĤĚČ ,đĒĐ ĐėđĤČĐ ĐĚďģĐĐ ĤēČĘ đĘĞĠĦĐđ čđēĤč ęĕĥĜČ đĤčĞ Ėė ĕďė ĖđĦđ À ĕďđĐĕĐ čđĔĐ Ęė ĐĘ ĞĕĎĚĥ ĐĤģĕ ĐĤĞĜ ,ĐĤđėčĐ ĕĦč
.ęđĘė ĖĘ ĦđĥĞĘ ĘĎđĝĚ ČĘ ĕĜČ ĘčČ ,ĐĚĘ Ğďđĕ ČĘ ęĎ ĦđĥĞĘ Ęđėĕ ĐĦČ ,ĐČĘĠĜ ĐďđčĞ" .ĕĦďđčĞĚ ĐĒ ęĎđ ,ĔĞĚ ģĤ ĐĘ ĦĦĘ Ęđėĕ ĕĜČ ĘčČ ,ęĘđĞčĥ
ĘČ' ēĢĚĐ ĘĞ ĖĘ ęđĥĤ đĘĕČėđ ĖĕĘĞ ĘėĦĝĚ ĕĜČ "?đĜĘ ĦĕčĐ ĕĜčĚ ďēČ ğČĘ ĦĕčĥĐĘ ĐĢđĤ ČĘ ĕĜČ .ĕĥđģč
,đĕĥėĞ đĜĕĥĞĥ ĐĚ ĘĞ ē"đď ĞĎĤė čĦđė ĕĜČ .'ĕč ĞĎĕĦ ČĘ ęĐ ."Ħđėđĝ ĕĤēČ ģĤ ĘčČ" ,ęĐĘ ĕĦčĥĐ ,"ěė" ĕĜČ ěėĘ ,ĐĜđĦēĐ ĦēĚĥ ĦČ ČĘ ęĎđ ,ĎēĐ ĦēĚĥ ĦČ
ĕČďđđč ĐĦČ ĘčČ .đĦđČ ĤĎđĝđ ģĕĦĘ ĖĦđČ ĝĕĜėĚ ĕĜČ đĜĠĘēĐ ďĕĚđ ,ĐĘđĎĤĠĘ ČĘČ ,ĐėđĝĘ ęĕģđģĒ đĕĐ ,ĕĘ ČĕčĐ Ĥčēĥ ęĕē"ĚĎĐ ĦĚĕĥĤ ĦČ Ĕģĥč ĤĚđĥ
ēĦĠĕĐĘ ĘđĘĞ ęĎ ĐĒ ,ĦĞė ĤĎĝĜ ĐĒĥ đĚėĥ ěĕčĚ .ěđĠĘĔ ĕĤĠĝĚ ĦēĚĥ ĦĤēĚĘ ďĕĚ ĐĚĕĥĤĐ ĘĞ ĤĞĦĝĐĘ ěĜđėĦĚ
ĘĞ Ğčđė ĖĘ ĥĕ ,ěĕĚČĚ ęďČ ĐĦČ .ęĕĚĕĐ ďēČč ČĘ ,ĕĘĥ ĤĦđĕč ęĕĤđēĥĐ ĦđĚđĘēč .ĐĢđĤĚ ĕĦĕĕĐ ěĎĤČĦĐĘ ĦđĝĜĘ ,ğĝė ĦđđĘĐĘ ĘĕēĦĐĘ ,ĐĤđĦ
ĦČ ēĦĠĕ ČĘ ďēČ ğČĥ ęĕģđĘČĘ ĘĘĠĦĦ ,ĥČĤĐ ...ĐĝĜėĐ ĝĚ Ęĥ ęĕĤģđē ęĐĥ ĕĦĤĞĕĥ .ĐĜđĦēĐ ĦČĤģĘ
ĖĦĥČĘ ĐĜģĦ ĖĘ À ěđĔ đĦđČč ĖĕĥĚĐ À ĦĞėđ .ĐĒ .ĐĝĜėĐ ĝĚ ĕďĤĥĚĘ ěđĚĕĒ ĕĦĘčĕģđ čĤ ěĚĒ ğĘē ČĘ ĘėĐĥ ĕĘ ĥēđĘ Ĕģĥ Ęđģ ,ĞĎĤĘ ĔčĘĦĚ ĕĜČ
.čđĔ Ėė Ęė ĦĕČĤĜ ČĘ ČĕĐ ,ĐďĕĘĎ ĘĞ ĐĘčģĐ ĦČ đĥĠĕē ęĐ .ĕĘĥ ęĕĝģĜĠĐ ęĞ ĕĦĞĎĐ Ęėč ĕĜČ Ĥčď Ęĥ đĠđĝč ĘčČ ,ĐĒčĦČ ČĘĥ ,ĦđĕđĔĥ
ęđĦĕ đĚĢĞ ĥē ęďČĥė À 'ęđĦĕ ęēđĤĕ Ėč ĤĥČ' đĐĒ ĐĦĕĐ ČĘ ĘčČ ,ĐĥđĞ ĕĜČĥ đČĤĥ ĦĚĕđĝĚĐ ĐďđčĞĐ ĐĚė ďđĞč Ħč 'Đ ĦĤĒĞč ěĦēĚ ĕĜČ" ,ĤĚđČ ĦČĒ
ĦēĦ đĦĘĢĐ ĦČđ đĦĞđĥĕ ĦČ ČĢđĚ ČđĐ ,đĘ ĤĥČ ĘėĚ ďđĞč ĕė ĕĘ đĞĕďđĐ Ĥčď Ęĥ đĠđĝč ...đĒė ĐĘčģ ęĥ ."Ęģĥ ğĘČ ĐČĚĘ ĦđĠĕēďč ģđģĒđ ,ęĕĥďē
.ĐĜĕėĥĐ ĕĠĜė .ĐĤĕģē ĕĘ ĥĕ ęĕĚĕ ĐĤĥĞ ĕĘđĚĥ ęďČĐĥ ĐĠĢĚ ĕĜČ .ĐĒ ĦČ ĕĦĤĚČ ,đĐĒ
~5 : ~ ĕĦĤčĕď ČĘ ,ĕĦĘėČ ČĘ .ęĕČĤđĜ ęĕĚĕ ĐĤĥĞ đĘČ đĕĐ ČĘ ČđĐđ ĕĤĚĎĘ ĕĦĠēĝĜĥ ďĕĎĕ ,ęĘČĕ ,ęĘĐč ĕč ĐĐčĕ
KSHABAT@INN.CO.IL ~
דפוס ספיד סוכות תשפז- טועמיה 30
בס"ד
עלון
מס'
"אור שרה"
ע"ש האישה הכשרה שרה בת לולוה ז"ל
זמני כניסת חג הסוכות
נתניה
הדלקת נרות18:12:
צאת השבת19:09 :
19:44 : ר"ת
חג הסוכות " -העולם הזה כדירת עראי"
לו כתונת הריהו שרוי תמיד בשמחה ומחוסר מכל דאגה. על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל
והנמשל :אי אפשר להשיג את השמחה כל עוד שיש לאדם ישבו בסוכות" )ויקרא כג( אמרו רבותינו )סוכה ב (.צא מדירת
"רצונות" של העולם הזה .ומתוך הדברים שאמרנו יכולים קבע ושב בדירת עראי .כתב החיד"א על כך בסיפרו "שמחת
כעת אנו להבין ,מדוע כשהאדם מגיע לשמחה פנימית אמיתית הרגל" לחג הסוכות כך ":והנה נודע ביהודה ובישראל ,כי
על ידי עזיבת עולם הזה והנאותיו ומתקרב אל ה' ,אינו מרגיש אחד מהטעמים הפשוטים של מצוות סוכה היא ,להעיר אוזן
כל צער בתנאי העולם הזה ,וזה מפני שמבין שענייני העולם שומעת ועין רואה ,כי ישיבת עולם הזה דירת עראי כסוכה
הזה הם עראיים ואין הוא שם לו כמטרה אלא רק את ענייני וכו' .וצונו יוצרנו תיכף אחר יום הכיפורים להשתדל במצוות
העולם הבא ,ממילא לא צריך הוא ולא חש הוא בחסרונם של סוכה ,רמז רומז ,אתה בן אדם! אם יש את נפשך באמת לחזור
גשמיות העולם הזה .הסיפור הבא שלפנינו ימחיש לנו דברים בתשובה ,אנכי מצוך לעשות סוכה ,כי בין תבין את אשר
אלו היטב .מר מיכאלוביץ ,הגביר היהודי ,ישב בינות לעצים לפניך ,כי העולם הזה הבל הוא ,ואתה עראי בעולם הזה.
המלבלבים שבגינתו הפורחת ,כאשר אחד ממשרתיו נכנס עם ידיעה זו צריכה להיות בין עיניך תדיר ...כי מאחר שהעולם
צרור מכתבים הממוענים אליו .הגביר פתח את המכתבים הזה הבל וריק ,וכל תענוגיו אין בהם ממש ,ופתאום יבוא אידו
אחד לאחד :במכתב הראשון היה חוזה ששלח אליו עורך דינו בבלי דעת ,מה בצע לילך אחר הבלי חמדת העולם ,כי אין בהם
בעניין קניית מספר בנייני יוקרה בעיר הגדולה .במכתב השני קיום ולא תועלת עצמי ,וכמו רגע תבואהו שואה ,יגוע
היה מכתב תודה ממנהל מוסד חינוכי המודה לו על תרומתו ויאסף ...שים זאת נגד עיניך ,ובזה תוכל להחזיק בתורה
הנדיבה להחזקת מוסדותיו .במכתב השלישי הייתה הצעה ובמצוות שהן קיימות לעד ולעולמים ,לא כן הנאות העולם
מצוינת לרכישת מפעל גדול הנמצא באזור די מרוחק אבל ניתן הזה מה יתרון בהן לאדם וכו' .וכמו שהאדם הוא עראי בעולם
כעת להשיגו במחיר מציאה של חצי מיליון רובל .הגביר הביט הזה ,כך טובות העולם הזה הם עראי ,וכשיסתכל האדם כי
בסיפוק באחוזתו המפוארת .העצים הירוקים השתקפו העולם הזה הבל ,וישיבתו בו עראי ,והנאותיו עראי דעראי,
במימיו של אגם המים הגדול שבו שחו ברבורים צחורים. לא ילך בעצת יצרו ,אלא ישים מאויו בדבר הקיים והנצחי
מתוך אורוות הסוסים בצבצו ראשיהם של סוסיו המובחרים שהם התורה והמצוות".
שאותם הוא בחר בקפידה ,ובגן שמסביב צמחו פרחי נוי בספר 'דרכי מוסר' כתב כי לכאורה צריך להבין ,הרי חג
נדירים ועצים נאים מכל קצוות עולם" .אה ...איזה עושר", הסוכות הוא זמן שמחתינו ,ואם כן מדוע ציוותה התורה
הרהר הגביר לעצמו" ,בעשר אצבעותיי עבדתי ללא לאות לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת עראי ,והרי זה היפך
במשך חמישים שנה כדי להגיע למצבי הנוכחי וכעת שום דבר השמחה? אמנם ,אם נתבונן בזה נראה ,כי שמחה אמיתית לא
לא חסר לי ,והכל בזכות חושיי המחודדים היודעים בדיוק יכולים להשיג אלא כשבאים להכרה שהעולם הזה הוא רק
איפה צריך להשקיע"" .אלברט!" קרא הגביר למשרתו, ישיבת עראי ,כי מי שחושב שתכלית האדם הוא בעולם הזה
"אסור להתמהמה ,אנו יוצאים לדרך .יש לנו עסקה חשובה ועושה כאן ישיבת קבע ,אי אפשר לו להגיע לידי שמחה
לבצע ונעשה זאת ללא דיחוי .זהו סוד ההצלחה!" .אלברט פנימית ,כי בדרך כלל מי שהוא שקוע בהבלי העולם הזה חסרה
רתם את הסוסים לכרכרה המפוארת ,ועזר לגביר לעלות לו שמחה .כי הקנאה והתאווה מפריעות לו להיות שמח ,כי
במדרגות המעוטרות .מר מיכאלוביץ שקע בתוך מושב העור תמיד נדמה לו שחסר לו ,כל זמן שאדם קשור להבלי העולם
ושני עוזרים נוספים התיישבו מולו .הכרכרה החלה במסעה. הזה אי אפשר לו להיות שמח כראוי ,כי התאווה והקנאה
שלושה ימים יהיה עליהם לשהות בדרכים והם כמובן אוכלת את לב האדם ומפילות עליו עצבות .אבל אם האדם
צריכים לדאוג מדי לילה למקום לינה .ביום השני למסעם הם מבין שהעולם הזה הוא רק ישיבת עראי ,הוא לא מקנא בשום
הגיעו לעיירה ראדין ,העיירה המפורסמת שבה התגורר אדם וממילא הוא שמח במה שיש לו .וזהו הסיבה שיש נוהגים
ה"חפץ חיים" – רבי ישראל מאיר הכהן שחיבר את הספרים לקרוא "קהלת" בחג הסוכות ,שמדבריו עולה איך שכל תענוגי
"חפץ חיים"" ,משנה ברורה" ו"שמירת הלשון" .פמלייתו העולם הזה הם הבלי הבלים ולא כדאי לרדוף אחריהם ,ואז
של הגביר נעצרה בפתח בית הכנסת המרכזי כדי להתפלל יכול לקיים המצווה של "ושמחת" .זו הסיבה שהתורה ציוותה
תפילת ערבית .מר מיכאלוביץ קיווה שהוא יזכה לראות את על האדם צא מדירת הקבע ושב בדירת העראי ,כלומר :שיש
ה"חפץ חיים" .הרב בירך אותו בחמימות ושיבח אותו על לו לאדם לחזק עצמו להסתפק בעניינים גשמיים כמה שפחות
עזרתו והרבה לאחיו היהודים ,ועל כספי הצדקה הרבים בבחינת "דירת עראי" ,וממילא יקויים בו הפסוק "והיית אך
שהוא מפזר לצרכים שונים .התרגשותו של מר מיכאלוביץ שמח" ,וכפי שמספרים על דרך משל ,המובא מבעלי המוסר:
היתה רבה כאשר ה"חפץ חיים" הזמין אותו לסעוד ארוחת מלך אחד היה חולה מאוד והרופאים אמרו שרפואתו היחידה
ערב על שולחנו .תוך כדי הליכה הרהר לעצמו הגביר "בוודאי היא שילבש כתונת של אדם ששרוי בשמחה ללא כל דאגות,
לרב כה גדול ומכובד ,דאגה הקהילה לבית מפואר במיוחד". ומטבע הדברים המלך שלח את משרתיו אל הגבירים
אך מה גדלה תדהמתו כאשר הם הגיעו לביתו של ה"חפץ העשירים וחשב שבוודאי הם המאושרים ,אך הם השיבו
חיים" .זה היה בית עץ מט ליפול ,שנראה בדיוק כמו שאר למשרתי המלך שאין הם מאושרים ,משום שכל
בתיה הפשוטים והרעועים של העיירה .הסעודה היתה מחשבותיהם בדאגות רבות ומתח רב תמיד מלווה אותם
פשוטה אף היא ,והכלים שעל השולחן היו רגילים – לא כמו בענייני המסחר וכדומה .לאחר מכן הלכו ושאלו עשירים עוד
כלי החרסינה המפוארים שבהם היה העשיר רגיל לסעוד יותר גדולים ,וגם הם השיבו להם בשלילה אותה תשובה...
בביתו .לאחר מכן הציע ה"חפץ חיים" לאורחו מיטה – שגם עד שלבסוף פגשו באיזה רועה צאן שישב לו באם הדרך,
היא היתה מיטת עץ פשוטה .העשיר אמנם נהנה מדברי וכששאלוהו האם הוא מאושר בחיי חיותו ,השיב להם בחיוב,
התורה של ה"חפץ חיים" ומדברי החכמה שלו ,אבל כל הזמן וכששומעם זאת התחננו אליו וביקשוהו שיתן להם את
הטרידה אותו המחשבה כיצד יתכן ש"גדול הדור" – הרב כותנתו עבור רפואתו של המלך ,אולם אכזבה פקדה אותם
החשוב והמפורסם ביותר באותן שנים ,מתגורר בדירה עלובה לאחר שהשיב להם שאין לו כלל כתונת ,שאם היתה לו כתונת
שכזו .לפני שהלך לישון ניגש הגביר אל הרב ושטח בפניו את היו לו כבר דאגות סביבו ,כגון :הדאגה לכיבוסו ולגיהוצו
תמיהתו הגדולה" .סליחה כבוד הרב ,אך יורשה לי לשאול: ולשמירה עליה שלא תנזק ותתקלקל וכדומה ,ומחמת שאין
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 31
ומסורים .על כן אפטור אתכם ממס למשך שלוש השנים מדוע הרב מתגורר בדירה כל כך קטנה ועם רהיטים כה
הבאות"" .תודה לך מלכנו רב החסד" ,השיבו חברי המשלחת פשוטים?" .חייך ה"חפץ חיים" וענה לגביר "אני מבין
בהתרגשות ויצאו שמחים ומאושרים מהטרקלין .לאחר שכל שמאוד קשה לך לישון על מזרן קש קשה עם כלי מיטה
המשלחות סיימו את ביקוריהן ,כשבפי כולן בקשות דומות שאינם מעודנים"" .חס וחלילה כבוד הרב!" אמר העשיר,
להקלה בעול המיסים ,עלה המלך הצעיר לטרקלינה של אמו "אין דבר שמשמח אותי יותר מאשר להתארח בביתו של
המלכה ,שהייתה אף היא טובת לב והיא שחינכה אותו להיות הרב"" .אבל אולי תאמר לי בבקשה" ,אמר ה"חפץ חיים",
אדם נדיב" .מה בפיך ,בני?" שאלה המלכה-האם ,והמלך "מדוע אינך יוצא לדרך עם כמה כרכרות ובהן כל הצרכים
השיב "במשך הימים האחרונים הגיעו לארמון משלחות שאתה רגיל אליהם כמו כלי מיטה נוחים .כלים מפוארים
רבות עם בקשות להקלה בעול המיסים ,ואת כולם פטרתי וכדומה? הרי אינך יודע תמיד היכן תתארח בלילה ואלו
למשך שלוש השנים הבאות .עלי לדאוג לרווחת האזרחים תנאים יעמדו לרשותך?"" .כבוד הרב ,כשמדובר ביום אחד,
ולוודא שהם אינם ממורמרים נגד שלטוני ,כפי שהיו זה לא מפריע לי" אמר העשיר .בכל פעם שאני מחוץ לביתי
ממורמרים נגד שלטונו של אבי"" .וכיצד תעשה זאת?" והתנאים קשים ,אני מזכיר לעצמי שאני רק אורח כאן,
שאלה האם" .ראיתי כמה הם היו מאושרים לקבל את וכשאשוב לביתי תחכה לי המיטה הנוחה והכלים
ההקלות במיסים ,וחושבני שאם אקל עוד את נטל המיסים, המפוארים" .הביט הרב בעיני הגביר ואמר לו "יפה דיברת.
הם יהיו מאושרים עוד יותר"" .עשה כהבנתך" ,אמרה האם, גם אני אורח כאן ...הגעתי לעולם הזה לשבעים-שמונים שנה
"אך לפני כן עליך לחשוב – האם נדיבותך אכן הפכה את בלבד .ביתי האמיתי הוא שם בעולם הבא ,וזהו בית מפואר
האזרחים למאושרים?"" .בוודאי" השיב המלך .חיוך קל שלא חסר בו שום דבר .ולכן ,בכל פעם שהתנאים פה ,בעולם
עלה על פניה של מלכה המבוגרת ורבת הניסיון" .אם כן, הזה ,אינם כל כך נוחים ,אני מזכיר לעצמי שאני בסך הכל
בטרם תדאג להמשך תחושת האושר ,עליך לוודא שההקלות אורח כאן ,וכשאבוא הביתה ,לעולם העליון ,יהיו לי שם חיים
במיסים אכן גרמו לאנשים להיות מאושרים .פניך עדיין אינן טובים ומאושרים "...כן ,גם אנו בחג הסוכות יוצאים מהבית
מוכרות ויקל עליך להתחפש ולצאת לרחובות הממלכה בלי לדירה זמנית .לא משנה אם אנו מתגוררים בארמון מלכים או
שיזהו אותך .לך עכשיו ,והסתובב בין האנשים כדי לשמוע בבית פשוט וקטן ,כולנו עוזבים את בית הקבע ועוברים
מה הם אומרים על מעשיך" .עשה המלך הצעיר כמצוות אמו, להתגורר בדירת עראי .הסוכה באה להזכיר לנו שכל חיינו כאן
לבש בגדים פשוטים ויצא בשעת ערב מהפתח האחורי של בעולם הזה צריכים להיות בתחושת ארעיות ,ושהעיקר בחיים
הארמון .לא עברו יותר מכמה שעות ,והוא חזר בפחי נפש אל הוא לא צבירת נכסים חומריים והנאות חולפות ,אלא רכישת
אמו" .האנשים כבר שכחו מה עשיתי למענם ויש להם ערכים רוחניים וקיום מצוות ,שילוו אותנו גם בעולם הבא
דרישות חדשות ,האם זכרונם כל כך קצר? האם כבר הספיקו ויהוו עבורנו נכסי נצח.
לשכוח את תקופת מלכותו של אבי?" חייכה האם ואמרה צרי לזכור כי אושר אמיתי אינו נובע מדברים ברי חלוף .לא
"בני היקר ,הנה למדת את השיעור הראשון במלאכת כל דבר טוב שקורה לאדם הופך אותו למאושר .הנאות חולפות
השלטון .כסף לא עושה אנשים מאושרים .גם אם תחלק את ובילויים גשמיים יכולים לגרום להנאות ולריגושים קצרי
כל רכושך בין תושבי הממלכה ,הם יהיו אולי עשירים ,אבל מועד ,אך מעולם לא יתנו סיפוק עמוק ואושר אמיתי .רק אם
לא מאושרים .רק אם תמשול בחסד וביושר לאורך השנים, נשקיע בערכים נצחיים ,במוסריות ובדרך חיים ראויה ,נהיה
תשפוט את העם בתבונה ותדאג לעתידו ללא לאות ,יהיו מאושרים ונחווה חיים מלאי סיפוק ואושר .הסיפור הבא
האנשים ברבות השנים מעט יותר מאושרים מאשר הם שלפנינו ימחיש לנו דברים אלו היטב .מאות אנשים מילאו את
כיום" .העולה מהדברים מלמד כי רק אם נשקיע בערכים הכיכר הגדולה במרכז הכפר בציפייה דרוכה לחדשות מעיר
נצחיים ,במוסריות ובדרך חיים ראויה ,נהיה מאושרים אז הבירה .המלך פאולוס נודע כמלך קשה ועריץ .הוא רדה
באמת ונחווה חיים מלאי סיפוק ואושר .וכבר ביארו חכמי בנתיניו והכביד עליהם את עול המיסים ,ולכן השמועה על
המוסר על פי דברנו את המדרש )פליאה(" :שכאשר נתרעם מחלתו הקשה הפיחה תקוות בלב האזרחים לעתיד טוב יותר.
איוב על היסורים ,הראה לו הקדוש ברוך הוא סוכה בת שלוש השמועות אמרו שהנסיך אלפרדו ,יורש העצר המיועד ,אינו
דפנות" .רצה לומר ,כשרוצים לנחם אדם על יסוריו ,הדרך קשוח כאביו ,והוא אדם נוח לבריות שכל מטרתו להיטיב עם
הנכונה היא לבאר לו שישריש בליבו את ההכרה שהוא נמצא נתיני הממלכה .והנה לאחר כמה שעות הגיע ראש הכפר,
בעולם עראי ובתנאים עראיים ,וממילא לא יחוש את הצורך נעמד על אבן גדולה במרכז הכיכר ,והכריז "המלך פאולוס
במותרות והוא מסתפק במה שיש לו לקיום נפשו ,לכן הראה מת ,ובנו אלפרדו ימונה למלך בטקס מפואר שיתקיים מחר
הקדוש ברוך הוא לאיוב סוכה בת שלוש דפנות ,לרמוז לו שגם בארמון המלוכה" .אנחת רווחה חרישית בקעה מליבותיהם
העולם הזה הוא שלוש דפנות ולא קבע )ארבע דפנות( ,אם כן של כל הנוכחים" .האם נכונה השמועה שהמלך החדש הוא
אין לך להתרעם על יסורך ,משום שעל ידי השמחה הפנימית בעל אופי נוח יותר?" העז אי מי מהנוכחים לשאול את
הנובעת מניתוק בקשת התאווה ,אין אדם חש כל צער כלל. השאלה שקיננה בלבבות כולם" .אינני יודע זאת בוודאות",
וזה בעצם מצוות הסוכה – המלמדת אותנו להביט על ענייני השיב ראש הכפר" ,אך שמעתי כי משלחות רבות מכל רחבי
העולם הזה כעראי ,ובכך תהווה מפתח לשמחת חיים הארץ יוצאות לעיר הבירה לברך את המלך החדש ולהגיש לו
אמיתית. תשורה בשם התושבים .במעמד זה יש אפשרות לבקש
הסוכה אם כן היא סמל לענווה והסתפקות במועט ,אשר מהמלך שיקל את עול המיסים מעל תושבי האזור .עלינו
מנציחה למעשה את זיכרון הסוכות שבהם הושיב הקדוש לשלוח משלחת מכובדת מכפרנו ,לברך את המלך ולבקש
ברוך הוא את בני ישראל בהוציאו אותם מארץ מצרים .שם ממנו להקל מעלינו את העול" .הנאספים הסכימו לרעיון,
במדבר אבותינו רחוקים מכל אמצעים טבעיים ותנאי קיום, ותוך כמה שעות הורכבה משלחת מכובדת שיצאה לעיר
וה' יתברך קיימם והחזיקם באופן נפלא ,שם היו שרויים הבירה ובידיה דורון עבור המלך .תור ארוך של משלחות
במישרין תחת כנפי השכינה וקיבלו הם ומשפחותיהם את השתרך לפני ארמון המלוכה ,מכל הערים והכפרים ברחבי
מחייתם מידי ה' ,תמיד נזכור מחדש כי קיומנו הממושך המדינה .הכל ביקשו להכנס אל המלך ולברכו לרגל עלותו על
במדבר היה בחסותם של ענני הכבוד ,בהזנה על ידי המן כס המלוכה ,ולבקש בהזדמנות הזו בקשות שונות .לאחר
ובהנחיה של ארון הברית .כך עשויה הישיבה בסוכה ללמדנו, יומיים של המתנה הגיע תורה של משלחת הכפר ,והם נכנסו
למנוע אותנו מלנטות אחרי כוחות זרים של הטבע והאדם, לארמון" .לכבוד מלכנו הנערץ ירום הודו" ,פתח הזקן וקד
ולהתרחק חלילה מה' ומהדרך אשר סלל לנו .נמצאנו למדים, קידה עמוקה" ,ממחוז רחוק באנו עד הנה לברך את הוד
"שהיושב בסוכה האמיתי" הוא זה שיודע ומבין את מלכותו כי יאריך ימים על ממלכתו אשר תיכון לעד בשלווה
משמעות הסוכה ,מרגיש שהישיבה בסוכה נותנת לו חיזוק ובבטחה" .המלך הנהן ראשו והזקן המשיך "אנא מלכנו רב
באמונה וביטחון ,ומלמדת על השגחת הבורא על בניו החסד ,חוס נא על תושבי עירנו העמלים קשות לפרנסתם,
האהובים. שעול המיסים הכביד עליהם מאוד" .המלך התלחש קצרות
הבה ונראה מהסיפור שלפנינו ,המוביל אותנו לתובנה, עם המזכיר המלכותי ופנה בחזרה אל חברי המשלחת" .רואה
שהזיכרון התמידי שלנו הוא זה שחיינו כאן בעולם הזה הם אני כי הקושי מדבר מגרונכם ,והנכם אזרחים נאמנים
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 32
זו תישלל מכל וכל .במשך השנים ניסו כמה וכמה גבאי צדקה ארעיים ,ושהעיקר בחיים הוא רכישת ערכים רוחניים שילוו
להעביר לרשות המשפחה שידות ,ארונות וספריות ,ונענו אותנו לנצח נצחים...
בשלילה חביבה .בנוסף קחו בחשבון ,שר' רפאל גולדברג נעים להכיר .שמו רפאל גולדברג ,אברך גבה קומה ,כפוף
עצמו ,מעולם לא ביקש עזרה מאירגוני הצדקה .הוא ונוות קמעה ,עם זקן דקיק ומאפיר ומבט של אהבה גלוייה
ביתו חנה ,הסתדרו יפה מאד ,ובחשבונם הפרטי בבנק ,פעמו בעיניים ,לכל אדם באשר הוא .למעלה מעשרים וחמש שנה
להן שש או שבע הוראות קבע לאירגוני הצדקה והתורה שהוא מתגורר כאן ,בשכונת "ארזי הלבנון" ,בדירה בת
שבעיר .הגב' חנה גולדברג מעבר להיותה אשת חייל שלושה חדרים בקומה רביעית ללא מעלית ,ומטפח בה
המשמשת כאחיעזר ואחיסמך לחברותיה ולכלות העיר ,צפנה לתפארת את אחד עשר ילדיו ,חלקם כבר נישאו בשעה טובה
אף היא סוד משונה זה בקירבה ,ונהגה להתחמק מהסקרנות ומוצלחת .הו ,הו ,הדירה הצנועה של ר' גולדברג היא שיחת
הישראלית הטיפוסית ,באלגנטיות שופעת חן .המשפט היום ,לא מדוייק ,היא שיחת השבוע ,קבלו תיקון ,היא שיחת
היחיד שזכו לשמוע ממנה לפני מספר שנים על רהיטי הקרש השנה ,ואפילו שיחת שני העשורים האחרונים של תושבי
היה "האמינו לי ,הרהיטים הללו יפהפיים" .סתמה ולא השכונה .אתם בוודאי מהנהנים בראשכם ימינה ושמאלה,
יספה .מה ,למה ,כמה ,איך ,אין מי יודע ,אין מי מבין ,למעט ושואלים "מה כבר יכולה דירה קטנה כזו ,להפוך למוקד
האדון והגברת ,וכמובן מלך מלכי המלכים היודע תעלומות כל התעניינות כל כך הרבה שנים .יש בה אולי מטמון? או
חי ומצעדי כל גבר .יומיים אחרי חתונתה של ברכה-בלומה יהלומים קבועים בתקרתה? או ריצפתה עשוייה איזמרגד
גולדברג ,התלונן רפאל על כאב-בטן מטריד .אחר כך הוא שוהם אודם וישפה?" .לא ולא .הדירה של הגולדברגים לא
חווה גל של הקאות .רק אחרי השבע ברכות הוא ניגש לרופא. מנקרת עיניים ,רחוק מזה .היא – על פי אמות המידה של
ואחרי סידרת בדיקות וצילומים ,הוא התיישב מול הרופא נשות השכונה – מכוערת להפליא .מכוערת? הרבה יותר מזה,
ואמר לו משפט שרק אמיצים יכולים לומר" :דוקטור ,הריני כיעור כזה שממש בא לבכות .כל בר-דעת ממוצע בשכונה
פוטר אותך מלבשר לי ממה אני סובל .אני יודע בדיוק ,וברור שנקלע לבית גולדברג יצא משם נרעש ,כשהוא ממלמל לעצמו
לי לקראת מה אני הולך .הריני מקבל עלי הכל באהבה" .למה "אם זה היה תלוי בי ,הייתי מעיף את כל הרהיטים הללו
להאריך .סאת היסורין מצאה לה דרך להשתחל דרך חרכי היישר למגרש הגדול ,ומכין אותם כקינוח עסיסי או כמנה
הדלת עטויית הקרשים של הגולדברגים ,ולהקשות – בלשון עיקרית למדורת ל"ג בעומר השכונתית .הרהיטים הללו
המעטה – על חייהם .הקרנות ,זריקות ,אישפוזים ,תפילות, צריכים להפוך לעפר ואפר" .הכל קרשים .קרשים? כן
עצרת התעוררות ,תעניות .מי לא אהב את ר' רפאל גולדברג קרשים פשוטים ,נטולי צבע ,נטולי החלקה ,מחוספסים,
האברך עדין הנפש ,שתמיד השמיע מילות עידוד למי שהיה קצת סדוקים ,פה ושם גוון של עץ שרוף ,וכדי בזיון וקצף.
צריך ,שידע לקרב נערים שפזלו החוצה ,שנתן בחפץ לב מזור שולחן הסלון אינו אלא הדבקה שיטתית ומאד לא מקצועית
לכל חולה וקשה-יום ,מבלי למקד סביבו זרקורים .עניו של שבעה שמונה קרשים ,שרוחבם כשמונה ס"מ ואורכם
בחסדיו .כולם אהבו .כולם התפללו לרפואתו ,החל מילדי הגן, מטר וחצי או שניים .הספריה הגדולה ,אף היא בנוייה
תלמידי התלמודי תורה ,בחורי הישיבות ואברכי הכוללים, בעקמומיות מקצועית )אם יש מושג כזה( עם המון קרשים
עקרות הבית ובעלי הבתים ,כאיש אחד ,בלב אחד .המודעה סדוקים ,מסמר אל מסמר ,וכולם בלי עין הרע ,חלודים .כך
היתה תלוייה בכל בית בשכונה "נא לעורר רחמי שמים ארונות המטבח ,כך המיטות בחדרי השינה ,ואפילו הסטנדר
לרפואת רפאל משה בן חיה גולדה ,בתוך שאר חולי עמי הרעוע ,שרק תפילות וכמה מלאכים החזיקוהו יציב ,היה
ישראל" .ערב חג הסוכות בשתיים לפנות בוקר ,השיב ר' עשוי מאותו חומר סר-טעם .כמה מחצופי השכונה ניסו לברר
רפאל משה גולדברג את נשמתו המצוחצחת והטהורה לאביו מפעם לפעם אצל האברך היקר ר' רפאל גולדברג מדוע שלא
שבשמים ,כשחיוך רך ואוהב על שפתיו ,וסביבו בניו וחתניו יצבע את רהיטיו ,דבר שיוסיף להם יופי ,נורמליות ,ואפילו
הגדולים קוראים "שמע ישראל" .מאות רבות ואולי אלפים דוק של שמחת-חיים וחדשנות המפארים כל בית ממוצע.
מתושבי השכונה ליוו אותו בחצות היום לדרכו האחרונה עלי רפאל היה ממצמץ בעיניו במין מסתוריות צופנת סוד ,מחייך
אדמות .בני המשפחה ישבו "שבעה" דקות ספורות ,שהרי קלות בזוית שפתו הימנית ומיד צולל למסכת בניגון הכה
החג קוטע את האבלות .כאן המקום לציין ,שמדי חג הסוכות מוכר בהיכלי הקודש .הם שאלו ,ונשארו עם הקושיה –
היו ר' רפאל ובניו מקימים סוכה ענקית במגרש החניה הגדול תלויה כמו קור עכביש – באוויר .הרהיטים של הגולדברגים,
של הבניין ,סוכה שהכילה כל דיכפין וכמובן את כל בני אם תרצו או לא ,היה נושא שיחה שעלה פעמים רבות במשך
המשפחה המורחבת .אגב ,גם הסוכה המשפחתית היתה שני עשורים במאות בתי השכונה בחגים בשבתות ,ובימות
עשוייה מאותם קרשים סרי טעם המוכרים לכם מהרהיטים. החול .כמה מוותיקי השכונה עוד זוכרים את הבוקר ההוא.
החג נכנס .האלמנה חנה גולדברג ,שעות ספורות אחרי משאית אדומה נעצרה ליד הבנין החדש ברח' הנביאים עשר
הלוויה ,היתה ישובה בסוכה הענקית בראש השולחן, וארבעה פועלים ערביים שלפו מתוכה עשרות או אולי מאות
במקומה הקבוע .הכסא של רפאל ניצב שומם ,ומסביב קרשים .הם העלו אותם לקומה הרביעית .הרעש שבקע
לשולחן כל בני המשפחה והנכדים .פניה של חנה היו שלוות משם היה מחריש אוזניים .הלמות פטישים ,צרימת
ונסוכות הוד קורן ,של אם יהודיה השופעת ומשפיעה אמונה המשורים ,גרירת הקרשים .בקיצור סימפוניה של נגריה
שהכל לטובה .אור הנורות המלטף ריצד מבין ענפי הדקל ובסופו של יום או יומיים "רוהטה" דירת גולדברג במיטב
ושרשראות הנייר ,ונסק לעבר פניה של אשת החיל ,שסימנה רהיטיה הכה מדוברים .יותר מכוער מזה – אי אפשר .ועכשיו
לבנה הבכור אביתר ,לא להתחיל בקידוש .אביתר התיישב בואו נפתיע אתכם .גם ילדי משפחת גולדברג הן הנשואים והן
ואחריו כל הצאצאים .שקט חגיגי צופן-סוד ,מלווה ברוח הקטנים ,מעולם ,אבל מעולם לא קיבלו הסבר מניח את
שובבה של יום טוב ,קנה אחיזה סביב המסובים ,שנעצו הדעת מדוע הם צריכים לגדול בבית משונה שכזה ,שאילמלא
עיניים סקרניות באמא ,בסבתא ,שהאובדן לא ניכר בפניה. היה מדובר בשכונה חשובה ,ניתן היה להעביר אותו על
והיית אך שמח ,כמה שניתן" .בני ,בנותי ,נכדי ,נכדותי, רהיטיו לאיזו מחוז זנוח ברפובליקת בננות ענייה .רגע ,שלא
היקרים והאהובים ,בדקות קרובות אני הולכת לחשוף תטעו ,אף אחד לא התלונן ,לאף אחד לא היתה שום טרוניה,
בפניכם את סוד הרהיטים הגדול של אבא זכר צדיק לברכה, אתם יודעים ומכירים את עוצמתם של ההרגל והשיגרה .זה
שנלקח לבית עולמו קצת מוקדם מדי מכפי שחלמנו .אבא, מה יש ,אז זה מה יש .ר' רפאל מעולם לא רמז לילדיו מה
אתם יודעים ,אף פעם לא התלונן וקיבל הכל באהבה ובאמונה מסתתר מאחורי העובדה היבשה ,שבמקום לרכוש ספה
שלמה שהקדוש ברוך הוא יודע מה הוא עושה ,ורק לטובה חדשה ,הוא נטפל לפטיש ומייצב את רגליה הרעועות של
מתגלגלים הדברים .אני שחסיתי בצילו של איש ענק זה ספתם הכעורה .אף אחד מן הגולדברגים לא שמע מעולם
וטמיר במידות ,יכולה לספר לכם עד כמה השעות הללו ,של הסבר מניח את הדעת ,מדוע אבא נאבק בשולחן הכתיבה
ליל התקדש חג הסוכות ,הוא הזמן האמיתי שבו היה אבא הרועד כמו ישיש חולה פרקינסון ,כדי לייצבו ולסחוב עמו עוד
צריך להיפטר מן העולם .על כנפי מלאכי החג עולה נשמתו מספר שנים ,עד לאיזה סוף לא ידוע .אם מישהו מכם ינסה
השמיימה אל כסא הכבוד ,והוא נושא אל אבא שבשמים את להתעקש וינסה לתרץ ,כי בוודאי העניות היא הסיבה
השולחן והספה והמדפים והספריות והמיטות ,כדי לומר לו שגולדברג לא ריהט את ביתו בצורה הגיונית ,הרי שתשובה
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 33
שבעלי חזר בתשובה מעצמו .מתוך הכרה עצמית ,ומזה כמה "אבא ,ריבונו של עולם ,עמדתי בנסיון ,הנה ההוכחות
שנים שהוא מכר את אולם החתונות ,והוא אברך כולל לכל לפניך"" .יקירי ,אנחנו מעולם לא היינו משפחה ענייה ,לא
דבר .הרבנית היתה מאושרת לשמוע זאת ואמרה" :את סבלנו מעולם מחסור או מצוקה .אבא שלכם היה אדם עשיר
מבינה חנהל'ה כמה רחמן הקדוש ברוך הוא ,תארי לעצמך מאד עוד לפני שנולדתם .גם כשנישאנו הוא היה עתיר
שהיינו מתפללות שהעיסקה תצליח והחוזה היה נחתם .מה בנכסים וממון .לא התחתנו דתיים .היינו אפילו רחוקים
היינו מקבלות? בעל אולם דתי נכבד ,אבל שעסוק עד למעלה מאד .לאבא היה אולם חתונות גדול בפאתי העיר הדרומית,
מראשו בקייטרינג ,תזמורות ,נקיונות ומשכורות .הקדוש ומסביבו גן עצי פרי רחב-ידיים .החתונות והאירועים שנערכו
ברוך הוא מנהיג העולם ,נתן לעיסקה להתפוגג ,והכניס שם לא היו על פי כללי הצניעות ,אבל הכסף זרם בשפע
בבעלך רוח טהרה ,וברוך השם הוא החליט להיפטר מעסקיו, וההצלחה האירה פנים .אבא לא ידע מה חמורה היא העבירה
ולהיכנס לעולם התורה כאברך מסור מן השורה .ראי כמה של שמחות מעורבות .שנה אחרי נישואינו נקלעתי לדרשה
תורה הרווחת ,חנהל'ה" .עיני הצאצאים היו נעוצות בחנה של רבנית חשובה ,הוקסמתי ,והתחלתי לקיים מצוות .אבא
גולדברג ,וכולם בולעים בשקיקה כל מילה .סוד הרהיטים סירב .היה לו קשה ,ומושגיו על יהדות היו קלושים.
עדיין לא פוצח" .כשרפאל חזר בתשובה שלמה מעצמו ,היה התחננתי ,אבל הוא נסוג .באחד הימים נתן אבא הוראה
זה שלוש שנים אחרי שהעיסקה עם נציגי האדמו"ר לא לפועליו להקים סוכת ענק סמוך לאולם האירועים .מה
עלתה יפה .הסוכה הענקית עמדה בחוץ ,קיץ חורף ,ללא יד הסיבה?
מטפלת .הקרשים איבדו מצבעם ,נסדקו והתעקמו .כשאבא ובכן ,התברר לי שאחד מהאדמו"רים בבני-ברק מבקש לערוך
החליט לעזוב את עולם העסקים ולמכור את האולם ,הוא פנה שם שמחה משפחתית גדולה – "שבע ברכות" – והוא פתח
אלי ואמר" :חנהל'ה ,הקדוש ברוך הוא ריחם עלי ונתן לי דעת במשא ומתן עם אבא ,כדי להכשיר את המטבח ולהעביר
לחסות בצל כנפי השכינה .את יודעת בזכות מי? כן ,הרבה בסופו של יום את כל הכשרות באולם לידי אותו אירגון
בזכותך ותפילותיך ,אבל גם בזכות הסוכה הזו שהקמתי כשרות חשוב ומפורסם .האולם עתיד היה לעבור מהפך
אותה לחינם שלא לשם שמים .סוכה שנבנתה לצורך עיסקה משמעותי" .הייתי מאושרת עד השמים .היה לי ברור
שלא עלתה יפה ,ומעולם לא ניצלו אותה ואת דפנותיה כקילורין לעיניים ,שאם האולם יוכשר ויוכר על ידי הציבור
לאירועים ושמחות .שלוש שנים אני מסתובב סביבה ושואל החרדי ,אבא יכיר רבנים ועסקנים חשובים ,וממילא הוא
את עצמי ,רפאל ,בשביל מה היא ניצבת כאן ,מה התכלית. יתקרב לעולם התורה .נודע לי מאבא ,שמחר בבוקר אמור
ואז ניצנצה במוחי התשובה .תשובה שכנראה חצובה מעולם להיסגר המשא ומתן עם נציגי האדמו"ר ואם הכל ילך
האצילות של הענווה היהודית .רפאל ,אתה צריך להוכיח במישרין ,השמחה המשפחתית של האדמו"ר תערך בסוכה,
לקדוש ברוך הוא שהסוכה העסקית הזו נבנתה לשם שמים. ומכאן ואילך האולם יהפוך לגלאט-כשר ,עם אירועים
לשם כבודו של הקדוש ברוך הוא .ואם סוכה היא סמל לענווה נפרדים" .ומה עושה אשה נאמנה שרוצה שבעלה יחזור
ולהסתפקות במועט ,עליך ליישם זאת ,בפועל ,עין בעין. בתשובה ויישר אורחותיו? מתקשרת לרבנית שלה ואומרת:
באמת" .כן יקירי ,לפני שהאולם עבר לידי הקונה ,אבא אנא כבוד הרבנית ,התפללי למען בעלי ,שמחר העיסקה
ופועליו פירקו את הסוכה ,והעבירו את הקרשים שלה לכאן, תצליח עם אירגון הכשרות ,ואז בעלי יכיר את היהדות,
לדירתנו ברחוב הנביאים קומה רביעית .במשך יומיים הם והאולם יוכשר ,וביתנו יעלה על דרך המלך .אנא התפללי
עבדו בנגרות ,וכל רהיטנו עשויים מן הסוכה ההיא ,שנבנתה להצלחת העיסקה כבוד הרבנית"" .ומה השתוממתי לשמוע
לא לשם שמים .אבא שלכם שעד לכניסתו לארמון האמונה אותה עונה לי "חנהל'ה ,לא כך מתפללים .אנחנו יהודים
היהודי ,חי חיי פאר ומותרות ,החליט למסור את נפשו מאמינים ,ולא מתפללים על עיסקאות שיצליחו .אנחנו לא
לתורה ,ולחיות בפשטות מסוגפת .עם קרשים של סוכה ,עם מציעים לקדוש ברוך הוא דרכים וסיבות איך להחזיר יהודי
קרשים שזועקים :ימינו כצל עובר .ומה ניקח עמנו לגנזי בתשובה .התפילה שלנו לשובו של בעלך ליהדות צריכה
מרומים? תורה ,מצוות וקניין המידות המתוקנות שבתוכנו, להיות שונה ,שהקדוש ברוך הוא יתן לו סיעתא דשמיא
ומעל הכל הענווה .אהוביי ,זכיתם לגדול עם רהיטי הקרשים תבונה ושאיפה ,לחזור בתשובה .באיזה אופן? זאת אין
של הסוכה הכי קדושה בדור הזה .ומה מופלאה ההשגחה, לדעת"" .השיחה נותקה ,וחשתי שעולמי חרב עלי .דברי
שאבא ,שכל ימיו עברו להם בצילה של סוכת קרשיו ,זוכה הרבנית לא היו מקובלים עלי .הייתי בטוחה שהיא טועה.
לחגוג עמנו את חג הסוכות עם שבעה אושפיזין עילאין אותו לילה התפללתי שהעיסקה תצליח .בצהרים נודע לי
קדישין ,והוא אהובנו ,הוא האושפיזין השמיני" .אביתר קם שהעיסקה לא עלתה יפה .האדמו"ר לא יחגוג בסוכת האולם,
לקדש בסוכה המשפחתית המפוארת ,ומאותו יום ואילך, המטבח לא יוכשר ,והחלום שהחרדים יחזירו את אבא
הביטו כל בני הבית בעין מעריצה ברהיטים של אבא ז"ל, בתשובה ,התפוגג .במשך עשר שנים לא שמעתי ולא דיברתי
שעשויים מתשובה טהורה הנובעים מהנהרות הצלולים של עם הרבנית שלי .קצת כעסתי עליה ,בעיקר באותה עת.
קדושת החג!... כאשר פגשתי אותה ,ביקשתי את סליחתה .סיפרתי לה
אחים יקרים!
ההכרה העמוקה בערכם הנצחי של החיים הרוחניים מול אפסיות ענייני החומר ,מחשלת ומחזקת את
כוח ההקרבה למען חיים של תורה .ידיעה זו נותנת לו כוח לעמוד בנסיונות ולעשות את הנדרש ממנו על
פי התורה .כאשר האדם ילמד את עצמו שהעולם הזה אינו אלא 'דירת עראי' ,הרי כל מה שיש לו יספיק
לו ולא יצטרך ליותר וממילא יינצל מקנאה ,שנאה ותאווה ,וממילא יהיה תמיד בשמחה ,כי הרי כל
העצבות באה מזה שהאדם חושב שחסר לו ואין לו ,ובפרט שלאחרים כן יש ,ולכן הוא תמיד בכעס וכל מה
שיש לו יותר הוא רוצה יותר ,וכמאמר רבותינו )קהלת רבה א ,לד(" :יש לו מנה רוצה מאתיים" ,כי "אין
אדם מת וחצי תאוותו בידו" .אבל אם יבוא האדם לכלל הכרה שכל מה שיש לו הוא די והותר ,יהיה תמיד
ב שמחה ,כי לא יחסר לו כלום .את זה מלמדת אותנו התורה הקדושה בזה שהיא מכנה דווקא את חג
הסוכות 'זמן שמחתנו' ,לומר לך :מתי יכול האדם להגיע לשמחה? דווקא אם הוא מסתפק במשהו ,גם
אם זה סוכה רעועה וארעית ,וזהו שאמרו רבותינו' ,צא מדירת קבע ושב בדירת עראי' ,צא מהמחשבה
שאתה תושב קבע כאן בעולם הזה וכנס אל דירת העראי המובילה אותך בסופו של דבר אל דירת הקבע
האמיתית ,לטובתך ולאושרך הנצחי בזה ובבא.
בברכת התורה
הרב יואל ארזי
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 34
832
~~
~ ~
~ ~ q jÀ
46
~ "~~
~ ~ ~ 80
~ ~ ~50
~
~~~ ~
~~~~~~ ~~
~~
~
~~~
~~~~
~~~
~~ ~~
~ ~ ~
"~ "
~~
~ ~ ~~
~
~
~~
~ ~ ~
~
~
~~
~ ~ ~~~~~
~ ~~ ~~~ ~
~~ ~~
~~~
~ ~~~~~
~ ~ ~
~~ ~~
~~~~ ~
~~~~ ~~ ~
~~~ ~~ ~~ ~~"
~ ~~~~~
~~~~ ~ ~
~ ~~~~
~~~~~~
~ ~~~ "~
~~ ~
~ ~ ~ ~ ~
~~~~ ~~~~
~ ~
~ ~~~80
~~~~ ~~~50
~~ "~~~ ~~
~ ~ ~
~ ~~~~50
~~~~~~ ~ ~
~ ~~ ~~~
~ ~
~~~ ~~
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 35
~ ~~
~ ~
~~
~~~ ~
~ ~~~
~
~~~~ ~
~
~~~~~
~~~
~
~
~ ~
~
~ ~
~
~~~~~~
~
~~~
~~ ~
~
~~
~~ ~~~
~~
~
~~ ~
~ ~~~~
~ ~ ~ ~~
~~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~~~
~~~
~ ~ ~ ~ ~~
~ ~~~~
~~~
~
~ ~ ~
~ ~ ~
~~
~ ~ ~~
~ ~~ ~
~~~~" ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~~ ~2
~~~~~ ~
~~~ ~22
~( ~~ ~
~~~~ ~ ~
~~
~ ~ 050-4120-33880
~ : ~
6730 24
~ ~
~ ~~~ ~ ~~ ~~
~ ~ ~ ~~~ ~~
~~~ ~ jÀ j q ~ { q
~ ~ ~
~
~22:30 - 21:00
~~~ ~~~ 03-6766049
~ ~
058-3297225
~ ~ ~
~
: ~ ~ c9595@okmail.co.il
~ ~
~ ~~
~ ~~ ~~ 0559260027
~~ ~~~ ~
~~ ~
.
~~
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 36
"אלו דברים שאדם ...וגמילות חסדים"
סיפור א' :אליעזר קבלן בנין ירושלמי ידוע ומוכר ,את עבודתו מבצע הוא בדייקנות ולשביעות רצונם של הלקוחות ,גם בקטע
הכספי יודע הוא להתגמש ותמיד לתת לשני הרגשה טובה.
יום שישי אחד עמד יהודי בשם ישראל באחד הצמתים בשכונת רמות ,מנסה לתפוס טרמפ כדי להגיע לגאולה .כעבור מספר
רגעים נעצר לידו רכב ,הנהג שאל את ישראל לאן הוא צריך להגיע ,ולאחר ששמע לגאולה ,אמר לו שהוא יכול לעלות כי הוא בדרך
לשם .היו עוד כמה נוסעים שעלו בהמשך וכולם ירדו בגאולה ,גם ישראל הודה לו מכל הלב ,בירכו ,והלך לדרכו.
כעבור שבועיים שוב עמד ישראל ביום שישי ,ושוב נעצר לידו אותו רכב עם אותו נהג ,ושוב לקחו לגאולה ,כשבדרך הוא אוסף
עוד מספר אנשים .ישראל הבין שאותו יהודי צריך להגיע לגאולה ולכן הוא עושה חסד ,ומסיע אנשים נוספים שצריכים אף הם להגיע
לגאולה.
הפעם השלישית היתה באופן שונה ,הרכב נעצר לידו והנהג שאל "לאן אתה צריך להגיע?" תשובתו של ישראל היתה ל" ...בית
וגן" .לתדהמתו ,הורה לו הנהג שיעלה כי הוא מגיע לבית וגן ,וגם בדרך הזו העלה כמה נוסעים שהיו זקוקים להגיע לבית וגן .זה כבר
היה נראה לו מוזר ,ולכן בתום הנסיעה לאחר שירדו כולם ,שאל ישראל את הנהג שיסביר לו את פשר ההסעות חינם שהוא עושה
מידי יום שישי.
"אם אתה לא ממהר אספר לך" .וישראל ישב להאזין לסיפורו של הנהג הקבלן.
"זה התחיל לפני כשנה ,יום אחד מצאתי בן אדם זרוק על ספסל זקן וגלמוד ,הוא היה לבוש סחבות ,ללא מכר וללא גואל.
בשקית גדולה היו מספר בגדים לא נקיים בלשון המעטה ,טלית ותפילין ,ופרוסות לחם עם בקבוק מים .מאד ריחמתי עליו ,והזמנתי
אותו לביתי .אני עובד כקבלן ובורא עול ם בירך אותי בבית גדול עם יחידת דיור ,סידרתי את היחידה והוא עבר לגור בה ,ומאז הפך
לבין בית .דאגתי לו לכל ,בגדים ,אוכל ,וכשלא חש בטוב לקחתיו לקופת חולים ,וכך הוא התגורר במשך כשנה.
יום אחד הוא קורא לי ואומר לי "ראה ,אני חש שימי ספורים ,ואני מאד רוצה להכיר לך טובה על החסד העצום שעשית עימי,
אך כמו שאתה יודע ורואה ,אני עני וגלמוד ולא אוכל להשאיר לך שום דבר כירושה .ועם כל זאת ,אני רוצה לתת לך דבר מה .מה אתן
לך"? עניתי לו ספונטנית" :תן לי תקיעת כף שתבוא לספר לי מה עלה בדינך בבית דין של מעלה" .אינני יודע איך העזתי לבקש דבר
שכזה ,אך הזקן לא התרגש ונתן לי תקיעת כף על מה שביקשתי.
תקופה קצרה לאחר מכן הלך אותו זקן לבית עולמו ,כשחלפו כמה חודשים כמעט התייאשתי מבואו של הזקן ,עד שלילה אחד
הוא אכן הופיע בחלום" .באתי אליך במיוחד" אמר לי בחלום "תדע שמה שביקשת זה היה דבר קשה מאד ,ולא תעשה את זה פעם
נוספת ,זה לא דבר קל לקבל רשות לרדת לעולם הז ה ,וגם אחרי שקיבלתי רשות לא רציתי לעשות זאת ,פשוט כל כך טוב למעלה,
והירידה לכאן הם יסורים גדולים לנשמה ,ובכל זאת מאחר והצלת אותי ,וטיפלת בי במסירות נפש ונתתי לך תקיעת כף ,הייתי מוכרח
לבוא.
אין לי רשות לספר מה קורה בבית דין של מעלה ,אבל בגלל מצוות החסד שעשית עימי הרשו לי לומר לך דבר אחד" :תדע,
שכל מצווה שאדם עושה :תפילה ,ציצית ,שבת ,תפילין ,וכו' אם הוא עושה זאת עם פניות ,לדוגמא ,לשם כבוד ,השכר של המצווה
יורד .פשוט נופלות חתיכות גדולות מהמצווה שעשה.
אך לעומת זאת אם אדם עושה חסד ,אפילו עם פניות ,ואפילו לשם כבוד ,המצווה נשארת בשלימות ,החסד חשוב בשמים מאד
מאד!" "זה המסר שקיבלתי משמים" ,סיים הקבלן את סיפורו ואמר" :מאז אני מקדיש שעה כל יום לעשיית חסד ,שעה שבה אני
נוסע ברכבי ,ומחפש אנשים להסיע אותם למחוז חפצם".
"אחד = ז' מינים ,ו' רוחות"
בקונטרס "נפשי חולת אהבתך" סדר כוונות על נטילת ד' מינים ,מביא בשם ספר ליקוטי תורה מבעל התניא דף פ"ז ע"ב שכותב:
"ד' מינים שבלולב הם רומזים לשם הויה ,ומנענעים ומביאים ללב ,שכל הבאה הוא ללב ,כדי להיות מאיר ומתגלה בלבו של אדם...
כי הוא יתברך אחד בשמים ובארץ וד' רוחות ...וצריך להמשיך ולהכניס בחינת אחד בלב ,שיהיה הויה אחד שורה ומתגלה בו".
עכלה"ק.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 37
ובס"ד אפשר לומר בדרך רמז:
הד' מינים כוללים ז' פריטים = :ג' הדסים ,ב' ערבות ,א' אתרוג ,א' לולב ,סך הכל ז' פריטים.
את הד' מינים מנענעים ל -ו' צדדים = :ד' רוחות ,מעלה ומטה ,סך הכל ו' צדדים.
וממילא על ידי הנענועים של ה -ז' פריטים ל -ו' צדדים מתקבל המספר = י"ג ,לרמז על הויה אחד ,דהמלה "אחד" = 1בגימטריא
" י"ג ".
מי הציל את מי
סיפור ב' :תשע"ו בית שמש .יהודה חוזר ביום שישי עם טיול נחמד שערך לילדיו .עבורו זה דורש כוחות ותעצומות נפש .ומדוע?
למחייתו עוסק הוא בעבודה בלילות ,כך שביום הוא ישן כדי למלא את המצברים .מאחר וכל השבוע הוא טרוד בעבודתו ,נותר לו יום
שישי שאז מפנק הוא את ילדיו ויוצא עימם לטיול ,ונותן להם מעט "אבא" .הילדים שמחים מאד ומצפים כל השבוע לטיול ,אבא
מספר להם סיפורים מעניינים ,ומשתדל להעניק לכל אחד תשומת לב אישית .עבורם זו חוויה מיוחדת.
יום שישי אחד שב יהודה עם ילדיו מהטיול השבועי .הוא הוריד אותם והחזירם הביתה .ואז חש בחולשה קלה ,עבורו זה סימן
שעליו לנוח ולתפוס תנומה של כשעתיים .בבית הילדים עושים רעש ,נפל בדעתו ללכת אל אחותו הצעירה שהתחתנה לא מזמן .היא
גרה בבית ממול שם לא יפריע לו רעש הילדים ולא יטרידו את מנוחתו .אומר ועושה ,הוא אמר לאשתו להיכן הוא הולך ויצא לדרכו.
כעבור מספר דקות מאז שהגיע אל אחותו ,כבר שקע בשינה עמוקה.
חלפה כשעה ,וכשהוא בשיא השינה והנה צלצול טורדני מעיר אותו משנתו .הוא מתעורר ,מושיט ידו אל הסלולרי ,ומביט על
הצג ,לפליאתו היה זה אחד מהשכנים בבנין בו הוא מתגורר" .מעניין מה הוא רוצה ממני?" הרהר יהודה לעצמו ,הוא לחץ על אחד
הלחצנים ואמר "שלום אברהם ,מה שלומך?" אברהם השכן השיב לו בקול מגמגם ,נראה שהיה קשה לו להוציא את המילים מפיו
"אני מצטער שאני מפריע לך ,האם תוכל לעשות לי טובה?" יהודה מסתקרן ושואל "במה מדובר?"
השכן משיב כי לצערו הוא סובל מפצעים בפה ,דבר שמונע ממנו לאכול ולשתות .ידוע שיש תרופה טבעית למחלה זו ,והיא
לשתות חלב עיזים .אך מפני כמה סיבות אין באפשרותו לנסוע ולהביא חלב עיזים .על כן הוא פונה אל יהודה ושואל האם יוכל
לעשות עימו טובה וחסד לנסוע ולהביא לו את החלב עיזים מהמושב הסמוך .יהודה חשב לעצמו :באם יתן תשובה חיובית ,עליו לקום
מהמיטה ,לרדת למטה ,לנסוע נסיעה קצרה ,לקנות את החלב ,ולהביאה לבית שמש לשכנו אברהם ,ורק אחר כל יוכל להמשיך לישון.
מה יענה? ומה יעשה? השכן אברהם ראה כי יהודה מתמהמה בתשובתו המשיך לומר "ראה ,אתה אפילו לא צריך להתנצל ,אני מודע
לכך שעליך לישון ביום שישי לאחר שכל הלילה לא ישנת...
בעצם הרגעים האלה החלה מלחמת היצרים ,הטוב והרע ,מצד אחד השתוקק יהודה מאד להביא לשכנו את החלב להקל מעליו
את הכאבים מהפצעים שבפיו ,ומאידך לוחש לו מישהו בפנים "אתה עייף ,לא ישנת בלילה ,ועוד יצאת לטיול עם הילדים ,ישנם עוד
שכנים עם רכב שודאי ישמחו לעשות שליחות קודש שכזו"...
השכן שראה שיהודה עדיין מתמהמה בתשובתו ,הבין את פשר השתיקה ואמר "זה בסדר ,אני מבין אותך ,אתה זקוק לשינה,
הסירוב לא נובע מרוע ,אמצא מישהו אחר ."...ואז לאחר שקט של שניות ארוכות התיישב יהודה על המיטה ואמר לשכנו בקול צלול
ובבטחה "אני יוצא עכשיו ובשעה הקרובה יהיה לך את החלב".
השכן שמע זאת ומאד שמח .הוא בירך אותו בכל הברכות .יהודה קם ,לקח את המפתחות בידו וירד לעבר הרכב שחנה מול
ביתו כדי לבצע את משימת החסד שלקח על עצמו ,משימה שגבתה לא מעט מסירות נפש כדי לבצע אותה .הוא מגיע לרכב ,פותח
את הדלת ,ואז נשמעה צווחה נוראה ...אשתו של יהודה רצה לחלון לשמע הזעקה "מה קרה??" שאלה בפחד .יהודה כמעט התעלף...
בנו הפעוט נמצא ישן על כסא הבטיחות .כשהוריד את ילדיו לאחר הטיול ,שכח את הפעוט ברכב .הפעוט היה חיוור ,אך מצבו הכללי
היה טוב .הוא הוציא אותו מהרכב שלמזלו עמד בצל באותה שעה ,השקה אותו מים ,ואט אט האדמימות שבה לפנים ,והתינוק חזר
לעצמו ללא שום נזק או פגע.
אין ספק שיהודה קיבל את בנו במתנה ,אילמלא נענה לאותו שכן ,מי יודע אם היה ניתן להצילו ...ושאלה זו נותרה בחלל "מי הציל
את מי ,יהודה את השכן ,או השכן את יהודה
כל "עצמותי" תאמרנה ה' מי כמוך
סיפור ג' :לפני כארבעים וחמש שנים הוקם בצרפת בחשאי "ועד יהודי מסתורי" ,מטרתו היתה לשמר קברי צדיקים .בתקופה הנ"ל
עשו הערבים במדינותיהם ככל העולה על רוחם ,פגעו והשחיתו כל דבר שריח יהדות נשקף ממנו ,אף מבנים עתיקים בני מאות בשנים
בעלי אופי יהודי חיללו והרסו ,הכל נבע משנאתם העמוקה והיוקדת של הערבים המוסלמים לעם היהודי .בין היתר חרשו בתי קברות
שלמים ,חיללו ופגעו בישני עפר ,ובנו עליהם כבישים ,גשרים ובנינים .תפקידו של הועד המסתורי שהוקם היה שכל מקום שנודע על
כוונת השלטונות לחרוש בית קברות מסוים ,היו חברי הועד בדרכים לא שגרתיות ,בפעולות שונות ונועזות ומתוך סיכון רב ,מפנים
בחשאי את קברות הצדיקים שהיו טמונים שם ,ומעבירים את עצמותיהם למקום מבטחים ,בביצוע תוכנית מורכבת זו ,נטלו חלק
מספר קטן של עסקנים שעשו זאת מתוך הקרבה עצמית מדהימה ,ומסירות נפש עבור מטרה קדושה ונעלה זו.
ערב שבת ביום חמישי ,פסע בחור צעיר כבן שש עשרה לפינה מסוימת בנמל התעופה "אורלי" שבפריז ,הוא הביט ימין ושמאל
לבדוק אם עין לא רצויה עוקבת אחריו ,מהמקום בו סוכם לפי ההוראות שקיבל ,נטל לידיו מזוודה כבדה שהיתה מלאה בעצמות
צדיקים ,אותה הוטל עליו לשאת ברכבת עד גבול ספרד ,לחצות את הגבול ,ולהמשיך בדרך עד מדריד ,שם אמור היה אדם נוסף לקבל
1י"ג = אחד = ז' מינים +ו' צדדים = 13
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 38
לידו את המזוודה ולהעבירה למקום בו יטמנו עצמות הקדושים ,אשר רשעים ובני בלייעל הפריעו את מנוחתם של ישיני עפר אלו
שנמו מנוחת עולמים.
באותו שבוע חל חגם של הנוצרים ,עומס כבד היה על הרכבות ,ובדיקת הגבולות התארכה מהרגיל ,גם זמני הרכבות השתבשו
ולקח זמן נוסף עקב הלחץ הגדול של הנוסעים ,דבר שיצר שנוי בתוכנית כשרק ביום שישי בצהרים הגיע אותו בחור עם מזוודתו
למדריד ,במחשבה קלה הבין שלא יספיק להגיע עד שבת לכתובת של מקום המפגש בו עליו למסור את המזוודה ,הוא החליט לשבות
שם במדריד .פירות וירקות היו באמתחתו ,ומה שהיה זקוק בדחיפות זה לשכור חדר בבית המלון בו יוכל להניח את ראשו העייף
מהנסיעה הארוכה והמתישה שעברה עליו.
הוא נטל בידו את המזוודה והחל לכתת רגליו בין המלונות הסמוכים לתחנת הרכבת ,אך להפתעתו היו כולם מלאים עד אפס
מקום ,לפליאתו על תופעה זו ,הסביר לו אחד מפקידי המלון שכל זאת בעקבות החגא ,ולכן התפוסה מלאה .הוא הציע לו לנסוע
ברכבת כחמישים ק"מ עד לעיר אחרת ,שם סביר להניח שאין ביקוש גדול לבתי מלון ,ושם יוכל למצוא חדר פנוי ליום או יומיים.
הקשיב הבחור בקולו ועשה כעצתו ,אך כשירד מהרכבת באותה עיר ,הביט בשעונו ולתדהמתו ראה כי הזמן עתה הוא שעה לפני
כניסת שבת .הוא נעמד בפינה להתפלל מנחה ,בסיומה עצר נהג מונית ובקשו לקחתו לבית מלון ,אך מה גדולה היתה אכזבתו כשכל
שלשת בתי המלון היחידים באותה עיר היו גם הם בתפוסה מלאה עקב החגא.
השמים החלו להאדים ,השקיעה מתקרבת ,והבחור חסר אונים ,לאן יפנה? לאן ילך? ומה עליו לעשות? כיצד יעביר את השבת
ברחובה של עיר זרה ,ומה יהא על המזוודה והאוצר הטמון בה? תשובות לשאלות מציקות אלו לא היה לו ,השבת עומדת לפרוס
כנפיה בכל רגע והוא הורה לנהג המונית שהסיעו ,להחזירו אל תחנת הרכבת שם קיווה למצוא פינה צדדית וחשוכה ובה ישהה עד
צאת השבת.
עם כניסת השבת ניכנס הבחור אל תחנת הרכבת ,ומה גדלה אכזבתו גם שם ,כי לא נמצאה פינה צדדית ,הוא נאלץ לשבת באולם
הנוסעים על אחד הספסלים ,את המזוודה הניח למרגלותיו ,ועל ספסל זה חשב לשבות את השבת עד למחרת בערב בצאתה.
הרבה עידוד וחיזוק ,היה זקוק אותו בחור באותם רגעים ,לנוכח מצבו ,הוא התחזק בזה כי שליחתו היא קודש" ,ושלוחי מצווה
אינם ניזוקים" ,כל זה נסך בו בטחון והוא חש כיצד קדושת השבת אופפת את כולו ,ומתוך שמחה של מצווה ,פתח בניגון של קבלת
שבת ולאחריה תפילת ערבית ,וכך לבדו עם חשיכה בחור צעיר ובודד ,יושב ומתפלל על ספסל באמצע תחנת רכבת ,בארץ נוכריה ,אי
שם בעיר קטנה נידחת שליד מדריד....
לאחר התפילה הוציא מעט מהפירות והירקות שהיו בצקלונו ,יותר מזה לא היה לו מאומה ,ובעודו מכין את מאכלו ,הגיעה
קבוצת נערים ,חלקם שיכורים והחלה להציק לו .את שפתם הספרדית לא ידע ולא הבין ,אך הרגיש שהם רוצים להזיק לו ,החלו לירוק
עליו ולאחר מכן זרקו עליו בקבוקי בירה ריקים ,הוא לא ידע נפשו מרב פחד ,נער צעיר מוקף אויבים כה רבים וללא מושיע ...הוא
החל קורא פרקי תהילים ,ולשמחתו פחתה התעניינותם בו והם עזבוהו לנפשו.
כשסיים את סעודת שבת החל לתכנן היכן יניח את ראשו לשנת לילה ,עיקר חששו היה גורלה של המזוודה ,אולי מרוב לחץ
ועייפות הוא ישקע בשינה חזקה ,בנתיים עלול לבוא איש זר או פועל נקיון ,ייקח אותה יבדוק את תכולתה וישליך אותה לזבל,
ואפשרות גרועה יותר שיעבירו אותו ל ..תחנת המשטרה! מחוגי השעון שבתחנה הראו על השעה ,11:30הרכבת האחרונה אמורה
להגיע לתחנה ב – ,11:55אנשים החלו עוזבים את התחנה ,והיא החלה להתרוקן ,דבר שמאד עודד את רוחו ,דמעות של שמחה
בצבצו בקצה עיניו" .ודאי זכות השבת תעמוד לי" חשב לעצמו ,הוא יעביר את הלילה לבדו על הספסל ,ולמחרת עם צאת השבת
ימשיך בדרכו עד לסיום המוצלח של השליחות הקדושה אשר הוטל עליו לבצע.
הוא התאמץ שלא תחטפנו שינה עד שאחרון האנשים יעזוב את התחנה ,והמתין לרכבת האחרונה ,כשלאחריה חשב כי יוכל
לעצום את עיניו שכה היו זקוקות לרגיעה ,למנוחה ולשינה.
את חוט מחשבותיו קטע שומר התחנה .הוא השקיף מחלון חדרו אל אולם הנוסעים וקרא את מחשבותיו של הבחור שישב על
הספסל ,הוא החליט להעמידו במקומו ,יצא מחדרו ופנה אל הבחור ואמר לו בקול תקיף" :דע לך שהתחנה ננעלת בחצות הליל בשעה
שתים עשרה ,לפני כן יהיה עליך לעזוב אותה ולפנותה" .צמרמורת נוראה חילחלה בכל גופו כששמע את מה ששמע ,הוא ניגש אל
שומר התחנה ו"בתחנונים ידבר רש" החל להתחנן בפניו ,כשהוא מסביר לו שנתקע כאן בעיר ללא קרוב וללא מכר ,והוא מבקש ממנו
בכל ליבו שיאות לתת לו אפשרות ללון על הספסל רק הלילה ,כשמחר בלילה כבר לא יהיה פה .השומר שהיה נראה קשוח קלט את
דברי הבחור ,אך כלל לא ניסה להתחשב בתחנוניו ,נראה היה אף שהוא נהנה להתאכזר עליו ,והוא סינן מבין שיניו בקול מאיים "אם
עד חצות לא תתעופף מכאן ,אמצא לך מלונה טובה יותר."...
בין רגע נפל הבחור מ"איגרא רמא לבירא עמיקתא" ,ההלם שתקף אותו שיתק אותו לכמה רגעים ,כל גופו החל לרעוד ,התסריטים
שעברו בראשו היו קשים מאד ,לקום וללכת לא בא בחשבון ,מה יעשה עם המזוודה שהיא מוקצה ואסורה בטלטול ,אם יזמינו לו
משטרה ,להחקר בתחנת משטרה עלול לסבך את המבצע ,מה יענה לשוטרים מה יש לו במזוודה? ואם תיפתח חקירה עלולים להכניסו
למעצר ,כל זאת כשחברי הוועד כלל אינם יודעים היכן הוא נמצא .לפי התכנית המקורית היה עליו להימצא במדריד ולא באיזה עיר
קטנה נידחה ורחוקה כ 50 -ק"מ ממנה ...מה עושים?
זיעה קרה שטפה את גופו ,הוא הביט בשעון התחנה והמחוגים הראו על השעה ,11:50אין לו אפילו זמן לכלכל את צעדיו הבאים,
גופו העייף החלש והמתוח לא היה מסוגל לעמוד במצב הנוראי הפתאומי שנפל עליו בין רגע ,והוא פרץ בבכי מר קורע לב ,בבת אחת
פרק את כל כאבו וצערו ,הוא נשא תפילה מתוך לב נשבר ונדכא" :רבש"ע ,לא לכבודי ולא לכבוד בית אבא עשיתי זאת ,וכל מה
שעשיתי לכבודך עשיתי ,שזכות הצדיקים תעמוד לי" בכה ,והתחנן .שום פתרון לא עלה במחשבתו כיצד עליו להתנהג ,ומתוך חוסר
ברירה נשאר לשבת על הספסל שבתחנה ממתין בחרדה לבאות .הדמעות שנשרו מעיניו הקלו עליו ונסכו בו כוחות לבל ישבר ,הוא
קיווה כי זכות הצדיקים תעמוד לו ולא יטשוהו לבדו במצבו הקשה והחמור.
שומר התחנה ראה את דמעותיו אך נראה היה שהוא נהנה מכל מה שעובר עליו ,וכלל לא עלה בדעתו לשנות את דבריו אותם
העביר בצורה הברורה ביותר.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 39
השעה ,11:55רכבת אחרונה נכנסה לרציף ,והבחור חש כיצד עניבת החנק מתהדקת יותר ויותר סביב צוארו .השעה הגורלית
הגיעה ,תוך דקה או שתיים עליו לעזוב ולפנות את התחנה ,שהיתה כמעט ריקה מאנשים .נוסעים בודדים ירדו מהרכבת האחרונה,
עזבו את אולם הנוסעים ונבלעו בחשיכה ששררה סביבות התחנה .בין היורדים מהרכבת היתה אשה עם תינוק בזרועותיה ,היא צעדה
באיטיות מחפשת משהו ,היא הבחינה באדם שהמתין לה – כנראה בעלה ,והיא פנתה לעברו .בדרכה עברה ליד הבחור שישב על
הספסל מתוח ועיניו דומעות ,היא הגיעה אל בעלה ,מסרה לו את התינוק ואז במפתיע חזרה לאחוריה ,הגיעה אל הספסל ,הביטה
היטב בפני הבחור ובלשון שאלה קראה" :חיים?" "כן" ענה הבחור ,והיא המשיכה ושאלה" :בנו של הצדיק רבי משה ממוגאדור?"
וכשהזכירה את שם הצדיק נישקה אצבעות ידיה" ,כן" ענה הבחור ,והיא המשיכה" :אני פלונית ביתו של פלוני מהעיר בו אתה גר,
המכיר אתה את משפחתי?" הבחור ניסה להיזכר ,ולאט לאט נזכר מי היא .הוא נזכר שהנושא היה לשיחה בעיר בזמנו על בת של
אותו פלוני ששרכה דרכיה "את אביה היא מחללת" קראו עליה ,וכמרים בת בילגה בזמנו היא נישאה לנוכרי רח"ל ועזבה את העיר
למקום בלתי ידוע ,והיא זו העומדת לפניו" .כן" השיב הבחור" ,מכיר אני את אביך היטב ,הוא עוסק למלאכתו כצורף ופעמים רבות
שוחחתי עימו" .היא הצביעה לעבר האדם שהחזיק את התינוק" ,זה בעלי ,ולאחרונה עברנו לגור בעיר זו".
"ואתה מה מעשיך כאן?" שאלה בפליאה ,ואז בקול עצוב ונשבר סיפר הבחור איך נתקע ללא יכולת לשכור חדר בבית מלון ,ועל
איומי השומר שאמור לזרוק אותו מאולם הנוסעים בעוד דקה או שתיים.
היא הציעה לו שיבוא לישון בביתם ,אך קודם פנתה לבעלה והסבירה לו בספרדית כיצד נתקע הבחור במקום זה וכי הוא מכיר
היטב את משפחתה ,וזה יהיה מחווה אנושי לארח אותו בביתם בשעת מצוקתו .הבעל הנהן בראשו כמסכים ,אך הבחור לא השיב לה
על הצעתה ,כי לא ידע מה יעשה עם המזוודה הקדושה? לטלטלה אסור ,להשאיר אותה ולהפקירה לא הסכים ,הוא פנה אל האישה
ואמר לה" :אבותינו שמרו שבת במסירות נפש ,מילא אינני יכול לנסוע ברכב ,ומה אעשה עם המזוודה?" היא העבירה את הדברים
לבעלה שצחק ואמר" :יהודי עקשן ,אני אקח את התינוק והמזוודה באוטו ,ואתם תבואו רגלית" .הוא נטל את המזוודה והחל ללכת,
אך כאן החל ליבו של הבחור להלום בפראות .אותם צדיקים שכה מסרו נפשם על קדושת השבת בחייהם ,יטלטלו את עצמותיהם
במכונית בעצם יום השבת ,ואפילו ע"י נכרי?
לאחר שניה התעשת הבחור ואמר" :אולי לא כדאי לסחוב את המזוודה לבית ומחר להחזירה הנה" ,הוא הציע לפנות למחסן
התחנה ולהפקיד את המזוודה עד למחר .הנכרי הסכים ,והם פנו לשמירת חפצים ,החדר כבר היה חשוך ,והאחראי עמד לנעול את
הדלת .ברגע האחרון לפני שסובב את המפתח על מנעול הדלת ,שמע את הבקשה וניאות לקבל את המזוודה עד למחרת בערב כשהוא
משלשל לידיו מספר פרוטות ,ולאחר מכן יצאו כולם מהתחנה בדיוק בחצות! אך הפעם ההרגשה היתה "מבירא עמיקתא לאיגרא
רמא"" ,מגביה שפלים עדי מרום"" .מי היה מאמין" הרהר הבחור" ,באיזה מצב אומלל וקשה הייתי לפני עשר דקות ,ואיך בין רגע הכל
התהפך לטובה .לטלטל את המזוודה לא טלטלתי ,עשה זאת נכרי ,ועתה אוכל להניח את ראשי לאחר סיוט כה חזק".
דמעות של אושר ושמחה הציפו את עיניו ,ופיו לא פסק מלהודות ולשבח את הקב"ה שלא עזבו לבדו בדקות הקשות שעבר .הם
צעדו רגלית ,והבחור דיבר על קדושת השבת ,כמה שמרה היא על עם ישראל יותר ממה שעם ישראל שמר עליה ,מזה עבר לדבר על
מעלת העם היהודי וגדולתו ,על היותו עם סגולה כשאיננו דומה כלל לשאר האומות ,כמה בורא עולם משגיח על כל יהודי היכן שהוא,
הוא סיפר באיזה שפל המצב היה נתון ,וכיצד ממרומים נשלחו הם כדי לעזור לו במצוקתו ,הוא אף הוסיף שלא היה רוצה להתארח
בביתו של גוי ,אך במצב סכנה שכזה בלית ברירה הוא התיר זאת לעצמו.
כחלוף חצי שעה הגיעו לביתם .היא הבינה שלא יאכל כלום ממאכליה ,ונתנה לו בקבוק ערק עם השגחת בית הדין של מרוקו,
ומעט ירקות .הוא קידש ואכל ,ולאחר מכן הציעו לו מיטה באחד מחדרי הבית ,ולאחר יום כל כך קשה נרדם מיד ושקע בשינה עמוקה.
למחרת בבוקר עזבו שניהם את הבית לעבודתם ,השאירו על השולחן מעט פירות וירקות" ,הבית פתוח לפניך ,עשה בו כרצונך ,נחזור
בערב" .אמרו לבחור ,ויצאו לדרכם .צער עמוק של כאב לב היה לבחור לראות באיזה קלילות מחללת האישה את השבת ,כשאביה
הינו ירא שמים מדקדק על קלה כבחמורה.
לאחר התפילה קידש הבחור על הערק ,אכל ירקות ופירות ממה שהיה לו לפניו ,את ניגוני השבת שר מתוך שמחה עצומה שעטפה
את כל ישותו ,בבחינת "ליבי ובשרי ירננו" ,וכל כולו היה שבח והודיה על כל מה שעבר ועובר עליו ,כשקשה לו להאמין שזה סיפור
אמיתי ולא חלום.
בערב לאחר ערבית הבדיל על הערק ,ואז נסע איתם לתחת הרכבת לשחרר את המזוודה .כשהלך הנכרי לשחרר את המזוודה,
הוציאה האישה סכום כסף ,וביקשה שהבחור יעביר זאת לאביו הצדיק רבי משה זצוק"ל שיתפלל עליה ,הבחור בירך אותה שתזכה
לשוב אל חיק היהדות ,גם היא וגם ילדיה .הנכרי הגיע עם המזוודה ,הבחור נטל אותה ,ולפני עלותו על הרכבת הודה להם שנית בלב
נרגש על החסד והמפלט שהיו לו בעת צרה.
עם הרכבת הגיע הבחור למדריד ,ומשם למחוז חפצו ,שם סיים את שליחותו שעברה בצלחה ,עייף ותשוש פיזית ,אך מלא שבח והודיה
לבורא עולם על החסדים המופלאים שעשה עימו בנסיעה זו.
תם ולא נשלם!
כעבור שלושים וחמש שנה נכנסה אישה ללשכת הרב הראשי בקרית מלאכי ,הרב חיים שמעון פינטו שליט"א ,המשמש כיום גם
כרבה הראשי של עירנו אשדוד ,והיא אומרת לו" :כבוד הרב! ברכתך התקיימה!" .הרב לא ידע במה מדובר ,והיא המשיכה" :האם לא
זכור לכבוד הרב ,ליל שבת לפני שנים רבות ,שישב לבדו בתחנת רכבת בעיניים דומעות ליד מזוודה כבדה ומצפה לישועה?" ברגע זה
נזכר הרב ,ומיד הבין כי זו האישה העומדת לפניו היא זו שאירחה אותו בביתה" .בטח!" השיב הרב" ,עד היום אני חש הכרת הטוב על
כל מה שעשית עבורי" ,האישה לא נתנה לרב לסיים דבריו ,וכשדמעות בעיניה גוללה את המשך הסיפור שלא היה ידוע לרב עד היום:
לאחר ששבה לביתה ,בעלה הנוכרי החל להראות פנים זעופות ,הוא החל לקלל ,ואמר שמאותו יום נכנסה קללה בבית ,ומאז הפכו
החיים בבית לגיהנום .כשהגיעו הדברים לידי כך נזכרתי בכל השיחה כשהלכנו רגלית מתחנת הרכבת לבית ,אז נוכחתי להבין בסגולת
העם היהודי ובייחודו ,הבנתי שטעיתי בדרכי טעות קשה ומרה.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 40
פניתי להורי ובקשתי את עזרתם ,הם לא שמרו לי טינה על הכאב והצער שגרמתי להם ,וביום אחד בהיר לקחתי את שלושת
ילדי ,ברחתי מהבית ונסעתי להורי שבמרוקו .הם קבלוני בזרועות פתוחות ,אבי שחשש שמא הבעל הנוכרי יחפש ויאתר אותי ,ומי
יודע מה הוא יוכל לעולל לי ,פנה אל חבריו בסוכנות היהודית ,ושלחני כגרושה עם שלשה ילדים לארץ ישראל.
כאן חזרה בתשובה ,והחלה לשמור את המצוות כבת ישראל כשרה ,לאחר תקופה היא נישאה לאלמן המכהן כרב בצפון הארץ
ובנתה משפחה לתפארת .את שלשת ילדיה הכניסה למוסדות תורה דרך ה"פעילים" ,וכיום שלשתם תלמידי חכמים שהקימו בתים
של תורה ויראה" .וכל זה" סיימה האישה כשדמעות זולגות מעניה "בזכות אותה שבת ,שמשמים זימנו שתשהה בביתי".
כשסימה את דבריה בהתרגשות רבה ,אמר לה הרב ,דעי לך שבמזוודה היו עצמות של צדיקים וקדושי עליון ,עסוק הייתי בשליחות
קודש ,לכן שמרתי על המזוודה כבבת עיני ,ואולי יותר ממה ששמרתי עליה היא שמרה עלי".
"אבל עכשיו" המשיך הרב" ,נסגר אצלי המעגל ,לא רק עלי שמרו אותם צדיקים וקדושים ,אלא גילגלו צעדי שאגיע לאותה עיר קטנה
ונדחת ,על מנת להציל נשמה אומללה ותועה ,עם כל שלשת ילדיה ולהחזירם בחזרה אל אביהם שבשמים" ,סיים הרב את דבריו
כשדמעות של התרגשות מכסות את פניו.
אין עוד מלבדו
סיפור ד' :אנשי החוק הניצבים במחסום ארז סמוך לרצועת עזה יודעים ,שכאשר מתקרבת למחסום מכונית הנהוגה בידי ערבי,
יש לעוצרה לבדוק את מסמכיה ולוודא שלא מדובר ברכב שנגנב זה עתה מיהודי תושב הארץ .הבדיקה העיקרית מתבצעת על סמך
אמינותם של מסמכי הרכב ,ועל החיילים להשקיע מאמצים לוודא שהמסמכים אינם מזויפים.
במקרה שלפנינו ,התקרבה למחסום מכונית חדשה ונוצצת שהיתה נהוגה בידי ערבי ,החיילים נכנסו לכוננות ,עצרו את הרכב,
ודרשו מהנהג להציג מסמכים .הלה ציית לדרישה ,הוציא את המסמכים ,ועל פי כל הבדיקות נראה היה שהמסמכים אמינים והמכונית
היא אכן בבעלותו של הערבי .החיילים כבר התכוננו לאפשר לערבי להיכנס לתוך הרצועה ,אלא שאז קרה דבר שהביא לתפנית .מפקד
המחסום שניצב מאחורי הרכב ובדק את שילדתו ,התקרב אל הנהג הערבי בפנים מאיימות ואמר לו:
"תגיד לי ,הרכב הזה הוא שלך"? הערבי עושה עצמו כאינו מבין את השאלה ,מצביע על המסמכים ",הנה ,תסתכל מה כתוב
כאן" ...אך המפקד אינו מרפה" :אם לא תודה ברגע זה שהרכב גנוב ,אני אוכיח לך זאת שחור על גבי לבן ,ואז העונש שלך יהיה הרבה
יותר גדול! מאיפה גנבת את המכונית הזאת"? בטחונו העצמי של הערבי התמוסס קמעה ,ולא עברה דקה או שתיים והוא הודה כי
גנב את הרכב מהישוב מעלה אדומים.
נגשו החיילים אל המפקד ושאלוהו" :הנביא אתה או בן נביא? מהיכן ידעת שהוא גנב את הרכב? הרי במסמכים לא נראה שום
רמז לזיוף!" במקום להשיב קרא הקצין לחייליו ,וביקש מהם ללכת אל מאחורי הרכב ולהביט ב"סטיקר" המודבק על הפגוש הגדול
והיוקרתי של הרכב החדש .החיילים ראו ופרצו בצחוק .על הסטיקר היה כתוב רק שלוש מילים" :אין עוד מלבדו!".
לא צריך להיות מפקד צבאי במחסום ארז כדי לדעת שערבי לא ידביק על מכוניתו "סטיקר" שכזה ...המסקנה היא שהרכב גנוב!
כשהתקשרו החיילים לבעל הרכב וסיפרו לו כיצד גילו שהרכב גנוב ,התרגש האיש עד דמעות ואמר" :עכשיו אני יודע שאין עוד
מלבדו!" ועד מהרה התברר מדוע כל כך התרגש בעל הרכב.
בישוב מעלה אדומים מתבצעת פעילות תורנית ענפה ,ורבים זכו להתקרב ולחזור בתשובה מפעולות אלו .כאשר פנו הפעילים
אל בעל הרכב והסבירו לו בדרכי נועם את מתיקות התורה וקיום מצוותיה ,סירב האיש לשמוע מילה ולא חצי מילה מענייני יהדות.
שעות ספורות קודם לכן רכש את המכונית ההדורה והיוקרתית ,וכל ליבו היה נתון לצבעה המטאלי ,לאבזור המשוכלל ,ולמושבים
המרופדים ,מה לו ולתשובה?
פעילי הישיבה שראו בסירובו הנחרץ להקשיב להם ,נפרדו ממנו תוך כדי שהם שואלים אם הוא מסכים לפחות להדביק על פגוש
מכוניתו את הסטיקר "אין עוד מלבדו?" האיש הרהר מעט ,להפתעתם נעתר להם ,על אף שצחק על המילים הכתובות בסטיקר ,ואמר
"את מי זה מעניין ,ומה שווה המשפט הזה?" שעה קלה לאחר מכן הוא החנה את המכונית ליד ביתו ,משם היא נגנבה ...לאחר שעה
קלה הבחין בעל הרכב שהמכונית איננה.
הוא הבין שהיא נגנבה .מזועזע לחלוטין הוא פנה להיכל הישיבה שהיה ממול ביתו ,ניגש אל הגר"י סופר ודמעות בעיניו" :למה
זה קרה לי? ביקשתם להדביק סטיקר והסכמתי ,ועכשיו הרכב נגנב?" ראש הישיבה שמע בצער את דברי בעל הרכב ,והשיב לו שאינו
צודק ,מהסטיקר "אין עוד מלבדו" שהודבק על רכבו לא יהיה לו שום נזק! מה שביכולתו לעשות זה לאסוף עשרה בחורים ,ולומר
פרקי תהילים כדי שהרכב ימצא במהרה .ואכן כך עשה ,ובחורי הישיבה נשאו תפילה עבור אותו אדם שהרגיש כה אומלל בשעות
אלו.
כעבור שעתיים מקבל בעל הרכב הודעה ממחסום ארז בו בישרו לו שהמכונית שלו אותרה ,כשהם טורחים ליידע אותו שהכל
בזכות הסטיקר "אין עוד מלבדו".
הפעם רץ בעל הרכב אל הישיבה כשכולו קורן מאושר" :אין עוד מלבדו!" זעק בקולי קולות ,והוא
נכנס אל ראש הישיבה לספר לו את הסיפור המדהים עם הסטיקר שהודבק על מכוניתו
"אין עוד מלבדו"!
"קום עצלן ,כבר צהרים ,ועדיין לא הנחת תפילין"
סיפור ה' :שעת בוקר מוקדמת ,בחוץ חושך ואפילה ,רוחות שורקות ופתיתי שלג מתבדרים ברוח ,ונערמים על האדמה הקפואה,
ומכסים אותה מכל עבריה ,מתוך צריפי מחנה הכפייה שבאושוויץ חומקים אנשים רבים מאות ואולי אלפים ,כולם פניהם לעבר פינה
מסוימת אי שם במחנה .מהו כח המשיכה של אותו מקו ם? זוג תפילין! הוא עובר מיד ליד במהירות עצומה ,כל אחד כשמגיע תורו
מניח יד ,ראש ,פסוק ראשון של ק"ש ,ומיד חולצם כדי לזכות גם את השני ,גם השלישי ,כולם ,במצוות הנחת תפילין .יום יום חזר על
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 41
עצמו אותה תופעה של מסירות נפש למען קיום מצוות תפילין דבר שהאיר שם בתוך האופל ,ונתן עוז ותעצומות לאותם אומללים
שיחזיקו מעמד עם כל מה שעברו.
מניין שאבו אותם יהודים כח פנימי שכזה לוותר על שעת שינה שהיתה כה חיונית לגופם השבור והמדולדל ולעמוד בתור להנחת
תפילין? זאת לא אדע ,חידה ונשגבה מבינתי!
יום אחד סח לי אבא שיחי' ]הבן ר' יצחק ברבר הוא כותב הסיפור[ ,לא הספקתי להגיע בבוקר ולהניח תפילין .המסדר כבר החל,
וכך צעדנו למקום העבודה .היום החל בתחושה איומה "ידי לא הניחה היום תפילין" .הרגשתי אש בתוך היד ,זה כה הציק לי ולא נתן
לי מנוחה ,גוואלד! על יד זו לא נכרכו הרצועות הקדושות אותם ציוה הקב"ה לכרוך ,מה יהיה?
בהגיע שעת הצהרים ידע אבא שבקצה מקום העבודה מוסתרים זוג תפילין .אך המרחק היה גדול ,עד שילך ויחזור הוא עלול
לאחר את רגע הצלצול הקורא להתחיל מיד בעבודה ,ואיחור זה סיכון חיים של ממש ,מה עושים?
אבא רץ ,איך יעבור עלי היום ללא תפילין? זעק מתוכו .הוא הגיע למקום ,הניח תפילין ,וחזר כולו קורן מאושר עצום! ב"ה
שזכיתי .אך הנה אוי ,ממרחק מאה מטר ממקום בו היה ,שמע את הצלצול .הוא רץ במהירות ,אך איחר .כולם כבר עובדים .מרחוק
הוא כבר ראה את קצין הס.ס .מחכך ידיו בהנאה ,הנה תפס קורבן .אבא הגיע קרוב לשוחה ,ובתוך שבריר שניה עליו היה להחליט
האם לגשת לאחראי ולתרץ מה שיתרץ וגורלו יהיה נתון בידו של גרמני עריץ רשע ואכזרי ,או יקפוץ לשוחה ויתחיל לעבוד יחד עם
כולם ,אך אז אם ייתפס הוא חרץ דינו למיתה.
לימים סיפר אבא כאילו משמים כיוונו אותי הישר לשוחה ,תפסתי המעדר ועבדתי עם כולם .כעבור דקות ספורות נעמד המפקד
הגרמני על גבעה וקרא בקול" :מי זה החצוף שהגיע מאוחר לעבודה ,שיבוא אלי!" אף אחד לא התייחס לדבריו .כולם עובדים .הוא
איים שאם יתפוס את אותו יהודי ,מר יהיה גורלו .אח ר כך עבר להבטחה שלא יעשה לו מאומה ,והוא נשבע ,אבל רק שיבוא ויודה!
לך תיתן אמון בגרמני ...לבסוף ניגש לאדם מסוים ואמר לו" :אתה הגעת מאוחר?" "לא!" השיב הלה" .ראה אפילו את עגלתי כמעט
מלאה חול" וכך המשיך הלאה בכיוון הנגדי ,לבסוף עלה על הגבעה שם עמד ,ופלט קללות על העם היהודי הנצלן ,השקרן ,והרמאי
וכו' .ימח שמו וזכרו לעד.
אינני ידוע אם היה מותר לי לעשות זאת ולסכן עצמי כך עבור הנחת תפילין ,אמר לי אבא ,אך הנה משמים ריחמו עלי וניצלתי.
חלפו מאז כ 25-שנה .הייתי כבן 14ושכבתי עם חום גבוה מעל 40מעלות ,אימי ע"ה הזמינה רופא לביקור בית ,והוא הגיע
בסביבות השעה . 11בדק וקבע שזו אנגינה קשה וחזקה במיוחד והוסיף כי במידה והחום יעבור את ה 41-מעלות ,לפנות דחוף לבית
חולים .אמא הודתה לרופא שאיחל לי רפו אה שלימה .אני שכבתי מכוסה בשמיכת פוך חמה .יומיים לא הכנסתי מאומה לפי ,רק
שתיתי ,וחולשה נוראה אפפה את כל ישותי .כך שכבתי נים ולא נים ובקושי מזיז איבר.
בסביבות השעה 2הגיע אבא מהעבודה .שמעתי מיד כשנכנס ,שאל את אמא ע"ה לשלומי ,מדובר בעידן שלא היו טלפונים ברוב
הבתים )פלאפון מאן דכר שמיה?( אמא ע"ה כמובן סיפרה לאבא כל מה שהרופא אמר ,והוסיפה שהחום ב"ה לא עלה מעל 40מעלות.
ביני לביני שמעתי את אבא שואל אם כבר התפללתי והנחתי תפילין? אמא ע"ה השיבה הוא לא יכל להתפלל ,בקושי זז...
ברגע זה קרה הבלתי יאומן ,אבא כביכול יצא מכלל שליטה ,עיניו לקחו אותו הרחק אל הכפור והשלג שכיסה את מחנה העבודה
באושוויץ ,ואת מסירות הנפש העילאית להניח תפילין יום יום ,אש פנימית שבערה בתוכו הפכה בין רגע ללהבה ,הוא פרץ לחדר כרוח
סערה ,הרים את שמיכת הפוך שכיסתה אותי והעיף אותה לקצה החדר ,תפס אותי בזרועי הקים אותי על רגלי וזעק בקול לא לו:
"קום עצלן ,כבר צהריים ,ועדיין לא הנחת תפילין!" ,אני כמובן התעלפתי במקום ,רק אז תפס אבא את טעותו ...לעולם לא אוכל
לשכוח את התגובה הספונטנית של אבא שיחי' על אי הנחת תפילין עד לשעות הצהרים ,תהיה הסיבה אשר תהיה ,דבר שלא נתפס
בשכלו כלל.
אנחנו כעת לפני ימי חגים וחול המועד ,ימים שבהם לא מניחים תפלין ,אבל עלינו לזכור ,שהמצוה של הנחת תפלין קיימת ומוטלת
עלינו ,ועלינו לחכות ולצפות לימים שאחרי החגים להניחם שוב.
סוד סוכת התפוחים
סיפור ו' :יושב "סבא משה" בראש השולחן בסוכתו הגדולה ,פניו מאירות ומקרינות שמחה והוא כמלך בהדרתו ,הקישוטים
שפיארו את כותלי הסוכה השווה לה מראה של "תפארת שבמלכות".
דבר אחד היווה חידה ארוכת שנים בסוכתו של "סבא משה" ,מהתקרה של הסוכה השתלשלו עשרות תפוחים מכל הגוונים
חלקם ירוקים ,צהובים ,אדומים ,ואף כתומים .נוי סוכה זה לא נתן לאף אחד לעשות במקומו ,והוא לבדו היה קושר תפוח ותפוח,
כשנשאל על מנהגו המוזר השיב יבוא יום ...אך ה יום לא הגיע .וכך חלפו להם עשרות שנים מבלי שאף אחד יודע את פתרון חידת
התפוחים ומה הסוד שמסתתר מאחוריהם.
והנה הגיע "סבא משה" לגיל גבורות ,וכשכל המשפחה המורחבת הצטופפה בצל סוכתו באושפיזין ד"משה" ,ניאות לספר את
סיפור התפוחים ,ולאחר שפסקה השירה עשו כולם אזנם כאפרכסת .הדממה השתלטה בסוכה ,סבא עצם את עיניו ,חלף במנהרת
הזמן אל ימי בחרותו והחל לגולל זכרונות מפולין המעטירה" :גדלתי בעיר לאדז' שהיתה השניה בגודלה בפולין אחרי וורשא הבירה,
בלאדז' היו מספר עצום של בתי כנסיות ,בתי מדרשות ,ומאות שטיבל'ך שהיו פזורים ברחבי העיר ,כמעט לכל חסידות היה שטיבל
אחד או שתיים בו נהגו כמנהגי אותה חסידות ,ל"גור" "אלכסנדר" ו"ראדז'ין" היו עשרות רבות של שטיבל'ך בעיר.
הבית בו גדלתי היה חסידי ואבא ז"ל היה חסיד סלונים .כידוע יורשה הרוחני של צדיקי בית לכוביץ וקאברין היה "יסוד העבודה"
זיע"א ,וממנו נמשכה שושילתא דדהבה של אדמור"י סלונים.
סבא פקח את עיניו לגם מעט מכוס התה שעמדה לפניו והמשיך בסיפורו.
עם הסתלקותו ,עברה ההנהגה לנכדו בעל ה"דברי שמואל" זיע"א ,ומשך שלושים ושתיים שנים הנהיג את עדתו ,הוא בנה את
החסידות מהמסד ועד הטפחות ,חסידיו נקשרו אליו בעבותות אהבה ,ואף הוא החזיר להם "כמים הפנים לפנים" ,בגיל ס"ה נפטר
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 42
ה"דברי שמואל ,בתקופה של אמצע שנות מלחמת העולם הראשונה ,והחסידים הכתירו את בנו האדמו"ר בעל ה"בית אברהם" זיע"א,
הוא המשיך להנהיג את העדה שהגיעה לפריחה ושגשוג ,בהנהגתו גדלה החסידות והתרחבה והפכה להיות מקום לעובדי ודורשי ה',
אחדותם והתלכדותם של החסידים תחת שבט הנהגתו הביאו רבים להסתפח לחסידות זו ,גם ישיבת "תורת חסד" שבסלונים שהיתה
תחת הנהגתו ,הצטיינה ברמה רוחנית גבוהה ,ודור שלם של תלמידי חכמים מופלגים התחנך וצמח בין כתליה.
האדמו"ר ה"בית אברהם" אף עלה פעמיים לארץ )תרפ"ט ותרצ"ג( ובביקוריו אלה הניח את היסודות לבנין העתיד של חסידות
סלונים ופריחה מחדש אחר השואה.
עם עליית הנאצים לשלטון בתרצ"ג ,לא נח הרבי ה"בית אברהם" ,וראו בעליל כי הדבר נוגע בנפשו ,הוא ראה במאורע זה את
חורבנו של כלל ישראל ,במיוחד הרגישו זאת בליל הסדר ,כשהגיעו לפסוקים "שפוך חמתך על הגויים "...חרג מהרגלו הקבוע ,הוא חזר
על קטע זה שלש פעמים בבכיות וזעקות נוראות ,עד שנתקפו כל הנוכחים בחיל ורעדה ,מי יודע איזה גזירה מתרחשת ובאה על כלל
ישראל ,הרבי שאג בשארית כוחותיו מלב קרוע ומורתח "שפוך חמתך ...כי אכל את יעקב ,"...והיושבים מסביבו חשו כי מתחולל כאן
מאבק מר ,מאבק איתנים עם הס"מ בכבודו ובעצמו ,הרושם היה מזעזע כאילו הרבי מכריז בנחישות "או הוא – או אני!"
למגינת ליבם של כולם נתקיימו הדברים ,ושבועיים לאחר מכן הרבי הוכרע ונסתלק בפתאומיות לבית עולמו.
יום לפני הסתלקותו בל' ניסן תרצ"ג א' דר"ח אייר ,אמר ה"בית אברהם" דברים סתומים ונוראים" ,דוחים את הגזירות" אמר,
"כל צדיק בימיו דוחה את סאת הצרות )את הפעקל( – החבילה שהיתה מיועדת לדורו למועד מאוחר יותר ...אולם נתקבצו כל החבילות
יחדיו ואי אפשר לדחפן הלאה ...אנו עומדים לחוצים אל הקיר החוסם בעדנו."...
עם הסתלקותו הפתאומית בדמי ימיו ,עברה החסידות טלטלה עזה ,נסתלק המנהיג וקברניט הספינה ,והיא נותרה לבדה במים
סוערים ,החסידים המיותמים לא נשברו ,קיבלו זאת כגזירה משמים ,והכתירו את בנו יחידו לאדמו"ר ,הלא הוא רבי שלמה דוד יהושע
זיע"א ,שהיה רק כבן כ"א שנים .הוא שנטל על שכמו את עול ההנהגה בקדושה וטהרה ,עד פרוץ המלחמה ,מאמצים מרובים עשו
החסידים עד שמצאו דרך מילוט להבריחו מפולין לארץ ישראל ,אך הוא לא היה מוכן לנטוש את צאן מרעיתו ולעוזבם בעמק הבכא,
כפי שכתב במכתבו האחרון ש"טפלי תליי ביה" ,והיו אלה חסידיו שהיו דבוקים וקשורים בו והוא לא אבה לעזבם בעת צרתם ,בעוה"ר
נספה הרבי הצעיר הי"ד על קידוש ה' ,ובאותו זמן עלה הכורת על כל בית סלונים ,והמוני חסידיו נעקדו על קידוש ה' הי"ד ,מרבע
מליון יהודים שהתגוררו בלאדז' נותרו לאחר המלחמה (!)750יהודים בלבד.
כאן עצר "סבא משה" את סיפורו ,שוב לגם מכוס התה שעמדה לפניו ,וכבר הספיקה להתקרר ,והמשיך בלהט כשכולם מאזינים
בשקיקה ובולעים בצמא כל משפט ומשפט.
בימיו של ה"דברי שמואל" החלו לנשוב ברחוב היהודי רוחות זרות ,ההשכלה ,הרפורמה ,הסוציאליזם ,והציונות החילונית
והדתית הפילו חללים רוחניים רבים ,גם מחוגי החסידים נשרו רבים מצעירי הצאן שהתפתו למסיתים ומדיחים והורעלו מחיבוריהם,
עד כי סרו מן הדרך המצווה לנו מדור דור ויצאו לתרבות רעה רח"ל.
האדמו"ר בעל ה"דברי שמואל" באהבתו העצומה לכל יהודי ובדאגתו לבל ידח ממנו נידח ,משך אליו בעבותות אהבה את
הצעירים האלה ,וקירבם בכל מיני קירובים כדי להצילם מרדת שחת.
גם לאחר הסתלקותו כשה"בית אברהם" לקח את ההנהגה לידיו ,המשיכו הרוחות הזרות לנשב ביתר עוז ,ואף הוא עמד בפרץ
והשקיע כוחות אדירים כדי לקרב ולהציל את הצעירים הללו ,להראות להם את הכזב שבדרכם הקלוקלת ,ולהחזירם למוטב לדרך
התורה והמצוות.
גם אני ,המשיך "סבא משה" ,נסחפתי עם הזרם של הקידמה ,ואט אט פרקתי עול תורה מעלי ,כל בקשותיו ודמעותיו של אבי
לבל אתחבר עם משכילים אלו לא הועילה ,ההסתה היתה כה חזקה ,נשאבתי לתוכה עד שפרקתי ממני כל עול .שבת אחת הופיע בעל
ה"בית אברהם" ללאדז' לשבות עם חסידיו לחזקם ולעודדם ,לאחר הפצרות מרובות של אבי שאפגש עם הרבי ,הסכמתי אך ורק
להצטרף עימו ל"טיש" – השולחן הטהור שיערוך הרבי בליל שבת.
ישבתי עם אבי במרחק כמה מטרים מהרבי ,מסביב עמדו וישבו מאות חסידים ,לא התפעלתי מכל הסובב אותי ,ובעיני רוחי
חשבתי לעצמי ,לו היו כולם בונים יחדיו את הקידמה ומצטרפים אליה איזה עולם נפלא היה לנו...
והנה הניחו לפני הרבי מגש עמוס בתפוחים ,לקח הרבי תפוח מהמגש אדום ועסיסי ,גלגלו על השולחן לעברי וקרא "זה עבור
מויש'ל" )בפולין קראו למשה מויש'ל( ,הרבי התכוון לחסיד עם אותו שם שישב לידי ,אולם אני חשבתי שזה עבורי ,ותפסתי את
התפוח בשתי ידי ,הביט אלי הרבי בפנים רציניות ואמר" ,כתוב "כי לה' המלוכה ו"מושל" בגויים" הקב"ה מושל בגויים ,מה לך למשול
על גויים?" ואז גלגל תפוח נוסף עבור החסיד שישב לצידי.
המראה והמשפט שהרבי אמר חלחלו עמוק בתוכי ,לא הצלחתי להבין למה בדיוק התכוון הרבי ,ידעתי שהוא אדם פיקח וחכם
מאד ,הוא אינו זורק משפטים לא מובנים ,גם אבי לא הצליח לרדת להבנת הדברים ,והמשפט של הרבי נחרט עמוק בליבי ובמוחי ,אך
ללא שום צל של הבנה.
אגלי זיעה ביצבצו ממצחו של סבא ,עיניו היו עצומות והוא לא פסק והמשיך ברצף את סיפורו.
לימים פרצה המלחמה נתגלגלתי לרוסיה ,גוייסתי לצבא האדום ,קצרתי אותות הצטיינות ועליתי לדרגות גבוהות ,את יהדותי
כמעט ושכחתי לגמרי ,ולאחר המלחמה נתמניתי למושל עיר הנמל גדאנס )דציג( שנכבשה ע"י הרוסים.
יום אחד נזכרתי במה ששמעתי בשולחנו של הרבי בליל שבת כשזרק לעברי תפוח ,המשפטים של הרבי היו כה חרוטים על
ליבי שזכרתי מילה במילה כל אשר אמר ,הדברים החלו מפעפעים בי כארס של עכנאי ,ולא נתנו לי מנוחה ,הגעתי למסקנה שהרבי
ברוח קודשו צפה מראש ,שיום אחד אגיע למעמד של "מוישל" בגויים ,והוא הניח תמרור להזהירני שאמנע מכך.
כשראיתי כיצד התגשמה הנבואה מול עיני ,הבנתי שזה לא דברים של מה בכך ,החלטתי לאמץ את דברי הנבואה שנאמרו לי
שנים רבות קודם ,וקיבלתי על עצמי החלטה לא למשול על גויים .ביום בהיר נעלמתי ,ובדרך ארוכה ארוכה הגעתי לארץ ישראל .כאן
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 43
הצגתי את עברי המפואר ואותות ההצטיינות שהיו לי ,נתקבלתי לקורס קצינים ,ובגמר הקורס מונתי למפקד תחנת משטרה בנמל
התעופה לוד.
לילה אחד נתגלה אלי אבי בחלום והודיע לי ,כי יש רבי לחסידי סלונים )הוא ה"ברכת אברהם"( ובקשני שאסע אליו להיפגש
עימו ,ניסיתי להשתמט באמתלאות שונות ,אך אבי לא הירפה עד שנאלצתי להבטיח לו לעשות כבקשתו.
ביום מן הימים עליתי לירושלים ונפגשתי עם הרבי ,הפגישה ארכה שעה ארוכה ,וממנה יצאתי אדם אחר ,מאז התחלתי לשמור
על עיקרי היהדות ,ואט אט התחזקתי יותר ויותר עד שברבות הימים קיבלתי על עצמי מחדש עול תורה ומצוות בשלימות.
התפוח שהתגלגל בלאדז' על שולחן הרבי הגיע עד ...ירושלים.
סבא סיים את סיפורו הדרמתי ,פקח את עיניו ,פניו היו אדומות מהתרגשות ,הוא הצביע על תקרת הסוכה ממנה השתלשלו
תפוחים רבים ואמר" :הכל בזכות התפוח ,מי יודע אלמלא זה ח"ו היכן הייתי עתה?" דמעות נוצצות של שמחה זלגו על זקנו הלבן.
ברגע זה נראה היה כמי שניתן האות ,באופן ספונטני ללא תיאום כלל ,פרצו כולם בהתרגשות בשירה סוחפת "כי לה' המלוכה
ו"מוישל" בגויים."...
האתרוג המהודר
סיפור ז' :קשרי ידידות מיוחדים נוצרו בין רבי יצחק בלאזר זי"ע ורבי חיים ברלין זי"ע שגרו יחד בירושלים עיה"ק .פעם אחת
לאחר שסיימו ללמוד בחברותא עשו הסכם ,שהראשון מביניהם שישבוק חיים יתגלה בחלום לרעהו ויספר לו על המתרחש בעולם
העליון.
באותו קיץ בחודש אב נפטר ר' יצחק בלאזר והוא בן שבעים ,ידידו רבי חיים זכר את ההסכם והמתין לבאות .לאחר ימי השבעה
הופיע בחלומו ידידו ר' איצל'ה והוא נראה היה כחי לנגד עיניו.
"ובכן?" שאל ר' חיים" ,איך זה נראה למעלה?" וחברו השיב לו "דע לך ,עומק הדין הוא נורא ולאין שיעור ,אך הגרועים מכל
לפני בית דין של מעלה הם ה"בין אדם לחברו" ,ובעיקר עוונות לשון הרע" .לאחר מכן הוסיף "אולם אל יאוש ,הענווים והצנועים
הסובלים והסולחים זוכים להתחשבות מיוחדת!" .ר' חיים התעורר משנתו ,והכל נעלם כלא היה .אך את פרטי החלום זכר היטב
וסיפר זאת לתלמידיו ,למען ידעו כמה חמור למעלה ה"בין אדם לחברו".
ומעשה בר' זלמן שעלה מארה"ב כדי לנשום את אוירה של ארץ הקודש ,ולהתבשם מהודה ,תפארתה ,ומעלתה של ירושלים
עיר הקודש .מאחוריו הותיר הרבה גשמיות והנאות ה"עולם הזה" ,ובמקום זה העדיף וביכר את הרוחניות ואת אוירא דירושלים שהיא
מעין "עולם הבא".
את יומו חילק לשניים ,חציו הראשון הוקדש לתפילה ולימוד תורה ,וחציו השני של היום ניהל את עסקיו מהם התפרנס הוא
ובני ביתו .גם בחלקו הראשון של היום אותו הקדיש ללימוד תורה ,שם את עיקר הדגש בלימוד חובות ומצוות והנהגות של "בין אדם
לחברו" ,בזה ראה את עיקר עבודת האדם עלי אדמות.
חג הסוכות קרב ובא ,ור' זלמן חיפש אתרוג מהודר שבמהודרים .חשקה נפשו לקיים את מצוות האתרוג שיהיה בהידור הנפלא
ביותר שיכול להיות ,הוא פנה אל ידידו משכבר הימים שעסק במכירת אתרוגים והתחנן על אתרוג מהודר ,אמר לו" :בא אלי הערב,
יש לי תחת ידי אתרוג שלא נראה כיופיו ובהידורו מאז שאני זוכר את עצמי" .בהתרגשות עצומה עלה ר' זלמן אל ביתו של מוכר
האתרוגים ,והלה פתח קופסא מיוחדת במינה ובחרדת קודש הוציא מתוכה אתרוג שאכן היה שיא הפאר וההידור ,אתרוג שהאיר
מיופיו ,קשה היה להסיר את העיניים מאתרוג שכזה" .אתרוג שכזה לא היה לי מעולם" התבטא מוכר האתרוגים ,ולא כדי למכור זאת
אמר מה שאמר ,כי על אתרוג שכזה יש קופצים מרובים ,רק אכן ,היתה זו האמת לאמיתה ,כי האתרוג היה מיוחד במינו לכולי עלמא.
"מה המחיר שתדרוש עבורו?" שאל ר' זלמן ,והלה נקב בסכום עתק כיאה לאתרוג מהודר שכזה .הסכום הרקיע שחקים ,אך מה
זאת לעומת הידור מצווה" .התנאה לפניו במצוות" .ההתלבטות היתה קשה והוא ביקש להראות לרבו את האתרוג ולשאול למוצא
פיו .הסכים המוכר לבקשתו ,אך הזהירו שישגיח עליו מכל משמר ויבטיחו כי חוץ מרבו לא יראה זאת לשום אדם! .הסכים ר' זלמן
ויצא אל בית רבו עם האוצר היקר בידו כדי לשאול בעצתו .הוא המתין בתור וכשנכנס פנימה הוציא את האתרוג בזהירות והראהו
לרבו ,נטל רבו את התרוג ואורו עיניו .הוא הביט בו מכל הצדדים ולבסוף פלט "לא ראיתי כזה אתרוג יפה ומהודר" ר' זלמן חש שמחה
עצומה ,אכן אין כאן טעות היה זה אתרוג שלא היה בו שום נקודה ,או בליטה או קימור לא מושלם ,פיסגת ההדר וההידור!
לאחר ששבע הרבי מראיית האתרוג השיבו לר' זלמן ואמר לו "פסול!" .נבהל ר' זלמן והתפלא "הרי הרבי אמר שאין כמוהו
ביופיו והדרו?" "אכן" ,השיב הרבי" ,אמרתי זאת ,ואין בכוונתי לפסול האתרוג מלברך עליו ,כוונתי היתה לפסול את הקניה ,מה עם
ה"בין אדם לחברו שאתה כה מרבה להתעסק בזה?" ,הביט ר' זלמן בפני רבו ולא הבין את שאלתו ,ורבו המשיך "האם כבר רכשת
מתנה ובגדים לבני ביתך? והלא זה דאורייתא והידור דרבנן? כיצד תוכל לרכוש אתרוג במחיר כה גבוה כשזה יפגע ללא ספק במצוות
ה"שמחה" ,ככתוב במצוות "שמחה" המוטלת על הבעל" ,שבעלה משמחה ,אותה ואת בני ביתו"?" ,ר' זלמן קלט את המסר ,עיני
הבדולח של רבו אכן הצביעו היכן להשקיע בהידור ,ואולי קניית הבגדים לשמח את בני ביתו הם שיהדירו את האתרוג ליותר מהודר?
ה"כוכב" של סבא לייבל'ה
סיפור ח' :הסוכה הססגונית של משפחת פ .היתה לשם דבר ,כבר מחודש אלול נרתמו בני המשפחה לעשיית קישוטים חדשים
ומקוריים לסוכה .וראה זה פלא ,על אף שבסיום תליית כל הקישוטים בשנה שעברה לא נותר מקום לשום קישוט נוסף ,חלפה שנה
וכל הקישוטים שבו למקומם הקבוע בדפנות הסוכה ונמצא מקום לקישוטים חדשים ,משל כאילו התרחבה הסוכה פינתה מקום,
והגדילה מימדיה כדי לקלוט את כל הקישוטים .אבי המשפחה ר' שלמה ,חיבב מאוד את מצוות הסוכה ,וממנו ירשו כל בני הבית
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 44
אהבה עצומה למצוה זו .לכל קישוט היה מקום שמור ,חלקם השתלבו אחד בשני ,שרשראות רבות וססגוניות מכל הצבעים נקשרו
ונשזרו מצד לצד.
ביניהם היו תלויים רימונים ,בקבוקי יין זעירים ואתרוגים למיניהם ,גם עבודות של מלאכת מחשבת היו בסוכה .בחלקם מפלי
מים ומזרקות ,מנורות זעירים שנדלקים ונכבים ,ועל כל מלאכת ההרכבה ,התליה ,וקישוט הסוכה ,היה מנצח אבא בעצמו ,מודד בפלס
שהכל יעמוד במרכז וישר ,והרבה שעות של "זה קלי ואנווהו" הקדיש לכך ,והכל משמחתו הרבה לקיים את מצוות הסוכה בהידור
ובפאר רב.
והנה ,מידי שנה כאשר הסוכה קושטה כולה עד הקישוט האחרון ,היה אבא פונה לחדר הספרים בו היה יושב ולומד ,עולה על
הסולם ומוריד מלמעלה קופסת קרטון קטנה .בדחילו ורחימו מוציא מהקופסא קישוט של כוכב ישן דהוי ומקומט ,מנשק אותו בחיבה
יתירה ,ובמקום הכי מרכזי שם השאיר מקום ריק ,היה מהדק את הכוכב אל דופן הסוכה .היו פעמים שאף זלגו עיניו דמעות כשתלה
את הכוכב .לא פעם שאלו הילדים את אבא" :אולי תוותר על הקישוט הזה אשר כל כולו אומר 'ארשת זקנה וימים רחוקים' ,הוא
עצמו כבר דהוי ומרופט ,גם אם ידע ימים טובים מאלה נראה כי סיים את תפקידו" ,ואבא שמע את הדברים והשיב בקול רווי געגועים
"יודעים אתם? כוכב זה יקר הוא לי מאוד ,הוא כוכב מסוכתו של הסבא לייבל'ה ז"ל ,וכי קלה היא בעינכם??? "...סתם ולא פירש,
ועם דמעה קטנה שבצבצה בקצה העין הוא נשק שנית לקישוט הדהוי אותו תלה במרכז הסוכה.
פעם באחת השנים החלו טיפות גשם לרדת בסוכה .אבא ניתר ממקומו כנשוך נחש וקרא" :הכוכב!" ,מה יהיה על כוכבו של
סבא?! והוא גונן בכל גופו על הכוכב הדהוי .מיד במוצאי חג הסוכות ,אך סיים אבא להבדיל עוד בטרם החלו להוריד את קישוטי
הסוכה הרבים ,ניגש אבא בהתרגשות גדולה להוריד את קישוט הכוכב ,הוא קיפל אתו ביד אוהבת נישק אותו ,השיבו למקומו בקופסת
הקרטון הקטנה ,עוצם עיניו ומתפלל שנזכה גם לשנה הבאה...
כך חלפו להן השנים ,סוכה קמה וסוכה מתפרקת ,הדפנות והקרשים ממתינים היו במחסן לשנה הבאה ,הקישוטים מקופלים
במקומם שהוכן להם ,וכוכבו של הסבא לייבל'ה היה מונח אחר כבוד בקופסת הקרטון במרומי הארון בחדרו של אבא.
שנה אחת יומיים לפני החג לא חש אבא בטוב והוא אושפז בבית החולים .כל ההמולה ,התכונה ,והאווירה המיוחדת של חג
הסוכות נעלמה ,ופינתה את מקומה לדאגה עמוקה לשלומו של אבא .את הסוכה קישטו הילדים ,ברקע לא נשמע ניגונו המתוק של
אבא שהיה מנצח על מלאכת הרכבת הסוכה ותליית הקישוטים .אווירת נכאים שררה בסוכה ,הסדר הקבוע של הקישוטים לא נשמר
והכל נתלה בערבוביה ,אף אחד מכל הילדים לא זכר את הכוכב של סבא לייבל'ה ,והוא נותר מבלי משים בקופסת הקרטון למעלה
בארון בודד ומיותם...
חג הסוכות חלף ושמחת החג היתה מהולה בעצב ובדאגה לבריאותו של אבא .ביום האחרון של חג הסוכות בהושענא רבה
נסעו כל הילדים לבית החולים לבקר את אבא אשר קו בריאותו הלך והשתפר .ישבו כולם סביב מיטתו ,הצבע האדום החל לחזור
ללחייו ,וקולו נשמע בוטח יותר" ,ילדים" פנה אבא לפתע ושאל "את הכוכב של סבא לייבל'ה זכרתם?" דממה נפלה בחדר ,אף אחד
לא העז להביט בפני אבא" ,איך שכחנו את הקישוט שאבא כה חיבב וייקר? כיצד שכחנו מקיומו?"
אבא התיישב על המיטה ,נשם עמוקות ואמר" :אספר לכם את סיפורו של הכוכב ,אולי כשתדעו זאת תייקרו גם אתם את
הכוכב אשר אין לו יופי או הדר ,אך יש לו הרבה מעבר לזה"" .סבא לייבל'ה היה גר בעיירה סופן אי שם בהונגריה ,הסוכה שבנה סבא
היתה יחסית קטנה ,אנו הנכדים מאוד אהבנו את הסוכה ,סבא היה מקשט אותה בטוב טעם כפי שרק הוא ידע לקשט .סבא היה
מעטר ,מדפיס ,גוזר ומנסר ,כשכל הזמן הוא שר וממלמל 'לשם מצוות סוכה' ".
"זכורני" ,המשיך אבא" ,כיצד סבא היה מטפס על סולם גבוה וקושר לסכך אתרוגים ותפוחי זהב ,יין ,שמן ומים ,וכל מה שנמשלה
להם "כנסת ישראל" .אני הייתי ילד קטן כבן שבע או שמונה ,ובתמימותי ניגשתי לסבא אותו מאוד אהבתי ושאלתי אותו בקול ילדותי
"סבא ,אתה אוהב את הסוכה הזאת?" וסבא היה מחייך חיוך רחב ,הביט בי ובסוכה ,ליטף את לחיי ואמר בלחש ,ספק לי ספק לעצמו,
ואולי לחש זאת לסוכה "אוי כמה אוהב אני."...
ביחוד אהבתי לבקר אצל סבא בהושענא רבה ,כאשר השמש עמדה לשקוע וחג שמחת תורה עמד בפתח ,היה סבא יושב בראש
השולחן ,לבוש כולו חג ופניו מפיקים אור ושמחה עצומה ,על השולחן הניחה סבתא מרקחת מתוקה ועוגת פרג משובחת ,סבא אכל
מהעוגה ,וסימן לי באצבעו להתקרב אליו ,הוא נתן גם לי חתיכה גדולה מהעוגה הטעימה ,לאחר מכן חיבק אותי ואמר לי "שלוימל'ה
שלי ,כעת נפרדים אנו מהסוכה עד לשנה הבאה" ,ואז היה סבא נעמד ומתנענע בדביקות ואומר בהתלהבות את התפילה שאומרים,
כשבסיומה אמר בקול תחנונים "כשם שקימתי וישבתי בסוכה זו ,כן אזכה לישב בסוכת עורו של לוויתן ,"...ושוב ושוב היה סבא חוזר
על מילות התפילה כשמחצית מהניגון היה ממנגינות יום הכיפורים ,ומחצית מנעימות חג הסוכות ,אני עמדתי ליד סבא מביט אל
מצחו הרחב והחרוש פסים פסים ,את כולו אפפה התעלות ,ואז הוא ניגש אל דופן הסוכה ליטף את הקישוטים ,התבונן בהם ולאחר
מכן נשקם מרוב חביבות ,אחד לאחד נשק סבא לקישוטים ובכה ...הוא נישק את הכוכבים הצבעונים ,השרשראות הססגוניות ,ופירות
שבעת המינים ,בהם נשתבחה ארץ ישראל ,כשחלק מהדמעות אף הרטיב את הקישוטים וקמט אותם.
"מדוע אתה בוכה ,סבא"? שאלתי בתמימות ,וסבא ליטפני בחיבה ואמר "הלוואי שלוימל'ה ,נזכה אני וסבתא לבנות שוב בשנה
הבאה את הסוכה ,לפאר ולקשט אותה כמו שזכינו השנה" .וכך מידי שנה בשנה ,הייתי מגיע לסוכתו של סבא ב"הושענא רבה" והכל
היה חוזר על עצמו ,סבא ישב בראש השולחן ,סבתא הגישה את העוגה המתוקה והטעימה ,סבא בירך ואכל ,גם לי נתן מהעוגה,
ולאחר מכן היה אומר את ה"יהי רצון" במנגינה מיוחדת שהיתה מורכבת מזמירות יום הכיפורים וחג הסוכות ,כשסיים ניגש אל
הקישוטים נשקם ובכה ...וכך חוזר חלילה שנה בשנה.
היה זה בשנת תש"ד ,אירופה כולה טבלה בדם ואש ותמרות עשן ,השמעות על הזוועות הנוראים שביצעו הנאצים יש"ו ביהודי
פולין וליטא לא פסקו מלהגיע ,ואיש לא ידע מה ילד יום ,בשנה זו הייתי בר מצווה ,וכמידי שנה הגעתי לסבא ב"הושענא רבה" .הסוכה
הייתה מקושטת להפליא ,אך דומה היה כאילו עצב תהומי מכסה אותה ,סבא ישב כדרכו בראש השולחן ,סבתא לא הגישה את עוגת
הפרג המסורתית" ,עימו אנוכי בצרה" נאנח סבא ובירך "פרי העץ" על תפוח שהגישה לו סבתא ,ואז אמר בקול רועד את ה"יהי רצון"
ניגש לקישוטים נישק ובכה נישק ובכה ,והפעם בכה סבא יותר מכל הפעמים שראיתי ,דמעות זלגו מעיניו כמים והרטיבו את
הקישוטים.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 45
"סבא ,מדוע אתה כל כך בוכה?" שאלתי בתמימות של ילד ,סבא אימץ אותי אל ליבו ,ובקול חנוק לחש לי "שלוימל'ה ,הלוואי
ונזכה סבתא ואני גם בשנה הבאה לבנות את הסוכה ולקשטה ,הלוואי ...הלוואי ...הלוואי "...סבא לא פסק מלבכות ,הדמעות של סבא
הרטיבו אותי וגם אני נסחפתי ובכיתי עימו .לשנה הבאה סבא לא זכה לקשט את סוכתו ,יחד עם סבתא ושאר יהודי הונגריה הובלו
לרכבות המוות לאושוויץ ,זה היה בשנה האחרונה למלחמה האכזרית והנוראה ביותר בתולדות עמינו.
כך ישבנו סביב מיטתו של אבא בבית החולים ,רתוקים לשמוע כל מילה ,אבא לגם מעט מכוס התה שהיתה מונחת לפניו
והמשיך בסיפורו "אחרי שהסתיימה המלחמה התברר שנותרתי לבד ובודד מכל בני המשפחה ,כולם עלו על המוקד ,נאספנו על ידי
הג'וינט )ארגון אמריקאי יהודי שדאג לשארית הפליטה שנותרו מהמחנות ומהיערות( כמאה בחורים צעירים בכפר נידח בהונגריה שם
ניסו לשקם ולהחזיר לנו צלם אנוש ,לבנות לנו רצון להשתלב חזרה בשביל החיים.
אך זה לא עבד ,כל אחד שהיה יתום מכל משפחתו נשא גם על גבו את חבילת צרותיו ,כל אחד ביכה את היקרים לו ביותר שאך
לפני חודשים ספורים היו כולם ביחד ועתה חרב הכל ,השינוי העצום בין מה שהיה ,למה שבמציאות קרה ,היה קשה מנשוא ,לא
יכולנו לשאת את הנתק ,וכך העברנו שבועות וחודשים בבנין אשר הועידו לנו ,ללא רצון לבנות ולהבנות ,בכינו את העבר ,חשנו
יתמות כה גדולה ,עד אשר לא נותר בנו שום מוטיבציה לעשות שינוי בנפשנו.
והנה הגיע חג הסוכות ,היה זה חג שונה לחלוטין מכל מה שהכרתי ,חג עצוב ויתום ,הקימו לנו סוכה גדולה ,ובמקום קישוטים
היו דמעות ,יום יום ישבנו בסוכה ,בודדים ובקבוצות ,ישבנו ובכינו ,זכרנו מה היה לפני המלחמה וכיצד אנו נראים עתה ,העבר שנעלם
ונמחק לא מש מנגד עינינו ,ורק הגביר את הדמעות והיגון.
כשהגיע 'הושענא רבה' חשתי פתאום דחף עצום לסוכה המתוקה של סבא לייבל'ה ז"ל ,שנים רבות זכיתי להיות בסוכתו עת
נפרד הוא ממנה" ,והשנה?" יצאתי מהבנין בו שהינו ,נסעתי ברכבת וירדתי בעיירה סופן היכן שסבא היה גר .בדרך הרהרתי 'סבא
לייבל'ה יושב עתה בסוכה אחרת ,ומה לך לחפש בביתו של סבא?' אך אני התעקשתי ,היה לי רצון עז להיות סמוך למקום בו ישב
סבא בראש השולחן ,כשסבתא מגישה לו את מרקחת הפרג שהכינה ,ולהביט בסבא כיצד הוא מנשק לקישוטים ובוכה שיזכה יחד עם
סבתא גם שנה הבאה לשבת בסוכה המפוארת שהקים לו.
כשהגעתי למקום גיליתי ש לא נשאר זכר מביתו של סבא ,חורבה עמדה במקום הבית ,באחת ההפצצות מן האויר נפגע הבית
פגיעה ישירה ,וכולו הפך לעיי חרבות ,התיישבתי על אבן בו עמדה אז הסוכה ,נזכרתי כיצד בכה סבא כל כך בשנה האחרונה ,כאילו
חש הוא ששנה לאחר מכן כבר לא ישב בסוכה בעלמא הדין .פרצתי בבכי ,ונדמה היה לי שסבא מצטרף לבכי שלי' ,איפה אבא? איפה
אמא? איפה סבא? איפה סבתא?' לא פסקתי מלבכות ,עצבות ודיכאון עמוק אפפו אותי וראיתי מול עיני רק שחורות ,לא היה בי שום
טעם לחיים ,הזוועות והצרות שעברנו במשך כשנה ,והבדידות שנותרה לאחר מכן כה השפיע עלינו ,שלא נתן לנו שום רצון לכלום.
ואז לפתע בתוך ההסתר והחושך הבליחה קרן אור עצומה ,מכוכב קטן שנח לא הרחק ממני ,זה היה זכר מסוכתו של סבא
לייבל'ה ,קישוט מסוכתו .לא האמנתי למראה עיני ,התכופפתי והרמתי אותו בחרדת קודש ,אימצתי אותו בכל כוחי אל ליבי ,הבכי
גבר והדמעות זלגו ביתר עוז ,אך הפעם היו אלה דמעות אחרות ,אלה היו דמעות של שמחה ,של תקוה ,של רצון לבנות ולהיבנות
ולזכות לבנות עוד סוכות שנים רבות ,סוכות עם הרבה קישוטים כשבמרכז הסוכה יעמוד הכוכב הקטן הזה אשר הברק והאור שהפיץ,
עלה על כל דמיון.
בזכות הכוכב קיבלתי רצון להשתקם ,הדמעות ששפך סבא על הקישוטים כשנפרד מהסוכה פעלו בי להחליף את דמעותי מיגון
לשמחה" .אבא עצר מסיפורו ,לקח אתנחתא ,נראה שהזיכרונות השפיעו עליו ,הוא בכה חרישית ,ואנו הרגשנו כמה חסרי ערך היינו
כשהצענו לאבא להשליך את הקישוט של הכוכב הדהוי.
כעבור ימים ספורים שוחרר אבא מבית החולים והוא שב לאיתנו ,שנה לאחר מכן עם התקדש חג הסוכות ,הבטנו בהערצה
ויראת כבוד אל הכוכב הדהוי והמקומט ,שהאור שהפיץ היה כה עוצמתי ,שהעפיל בכך על כל הקישוטים האחרים שפיארו את הסוכה.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 46
6:04
7:10
חג סוכות
חש העגלון קצת יותר רוחני ,והחל לדאוג על עולם הנצח. עולם הזה דומה לפרוזדור
ושאל את הגאון בזו הלשון ,כבוד הרב אני עובד מאוד קשה, סוכה היא זכר לענני כבוד ולהזכיר לנו את הניסים
מצאת השבת אני יוצא לדרכי ,וחוזר לביתי ביום שישי ,כשבמשך המופלאים שנעשו במשך ארבעים שנה לעם ישראל במדבר
ימות השבוע אני לא רואה שינה כראוי ,וגם לא אכילה ושתיה אומרת הגמרא במסכת בוכה סוכה היא דירת עראי ,אדם
כראוי ,וביום שישי כשאני מגיע לביתי אני סחוט ובקושי מצליח ש בוע שלם גר בסוכה עשויה קרשים ובדים וסכך מחורר
להחזיק את עצמי בתפילות ,וכל השבת כמעט אני ישן ,וחוזר מלמעלה וגם ישן בסוכה זו ,להחדיר לאדם שעולם הזה הוא
חלילה ,והרב מבין שאת העולם הזה אין לי כלל ואני רק עובד עראי ועולם הבא הוא עולם הקבע וממלא אם יודע בנפשו כך
קשה ומתייסר ,האם עולם הבא כן יהיה לי? אינו מתרגש מהניסיונות של עולם הזה וכן אינו מקנא
אמר לו הגאון רבי אליהו מווילנה ,מובא במשנה )במסכת אבות בקנייני חבירו ,כיון שיודע שהעיקר הוא עולם הבא וכפי
פרק ד משנה טז( רבי יעקב אומר )ויש אומרים רבי שמעון( העולם שהמשילו חכמנו את העולם הזה לפרוזדור כמובא באבות
הזה דומה לפרוזדור והעולם הבא דומה לטרקלין )התקן עצמך פ"ד מ"טז ַרבִּ י ַי ֲעקֹב אוֹמֵ ר ,הָ עוֹלָ ם הַ זֶּה דּוֹמֶ ה לִפְ רוֹזְ דוֹר בִּ פְ נֵי
בפרוזדור כדי שתוכל להכנס לטרקלין( ,ואם נאמר שהפרוזדור הָ עוֹ ָלם הַ בָּ אַ .ה ְת ֵקן עַ ְצ ְמ בַ פְּ רוֹזְ דוֹר ,כְּ ֵדי שֶׁ ִתּכָּ נֵס ל ְַטּ ַר ְקלִ ין.
שזה העולם הזה ,זה בלשוננו עשרה מטרים ,אזי העולם הבא שזה פרוזדור ,משמש למעבר בסך הכל כדי שתכנס לטרקלין
נצח נצחים זה הרבה יותר ממאה מיליארד של קילומטרים ,ואם לסלון המפואר ל ְמקוֹם מוֹשַׁ ב הַ מֶּ לֶ שזה בנמשל עולם הבא.
אתה עובד כל כך קשה בשביל העשר מטר ,ועדיין לא השגת אותו, כותב בספר שערי תשובה חלק ב סימן יט וז"ל וכל אנשי
אזי העולם הבא שאתה כלל לא עובד בשבילו ,היאך תשיגנו??? לבב )אנשים חכמים( יחש בו העולם הזה כמו דירת עראי ולא
חשוב לדעת איפה להשקיע בעולם הזה או בעולם הבא לקבוע ישתמשו בו רק לעבודת הבורא יתברך ויכינו בו צדה לנפשם.
עיתים לתורה או לפחות להחזיק תורה ואל יחוש על כספו ,כל כי אם שנים רבות יחיה האדם ואלו חיה אלף שנים פעמים.
כסף ש ל החזקת תורה חוזר ולא רק שחוזר אלא גם מביא ברכה אחרי שיש מספר לשניו יכלה המספר וסופו כלא היה יהיה.
גדולה לביתו של מחזיק התורה ועולם הגמול אין לו תכלית כענין שנאמר )איוב טז( כי שנות
יש בנותן טעם להביא משל נפלא שאמר מרן רבן של כל בני הגולה מספר יאתיו ואורח לא אשוב אהלך.
בעניין פרוזדור וטרקלין .משל א' :מעשה בסוחר גדול של אבנים אף כי ימי האדם כצל עובר כענין שנאמר ימי שנותינו בהם
טובות ומרגליות שיצא לאחת הארצות הרחוקות לקנות שם שבעים שנה וגו' .ונאמר )שם קמד( ימיו כצל עובר ואמרו
סחורה ,משבא לאותה מדינה נתקשר עם סוחרים העוסקים רבותינו זכרונם לברכה ימיו של אדם )אינם דומים ( לא כצלו
ביהלומים וקנה סחורה בכל הכסף שייחד לכך ,נשאר בידו סכום של אילן ולא כצלו של כותל אלא כצל עוף הפורח ועובר.
מסויים לנסיעה חזור ,בשעה שהלך לאכסנייתו לארוז את חפציו רצונו לומר -כי חייב האדם להמשיל העולם הזה בלבבו כצל
פגש אותו סוחר שהציע לו יהלומים בהזדמנות בחצי המחיר ,כיוון עוף הפורח וברגע קטן עובר .גם כי אין האדם יודע אם היום
שעומדים להחרים ממנו סחורה זו ,רוצה הוא להפטר ממנה בכל כאן ולמחר בקבר .ונמצא בהשתדלו וטרחו על יום מחר כי
מחיר ,הראה לו הסוחר את הסחורה והנה אורו עיניו ,סחורה כה הוא מצטער על עולם שאינו שלו .ואמרו רבותינו זכרונם
משובחת לא ראה מימיו ,היות ונשארו בידו רק מעט מזומנים לברכה אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה יולד יום
לצורך החזרה חכך בדעתו האם להענות לאותה הצעה ,שקל בדבר כותב ''המסילת ישרים'' בפרק א :ותראה שכבר לא יוכל
והגיע לכלל מסקנה שאת הזדמנות חייו הוא לא מחמיץ .שלשל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו
לידי הסוחר את הכסף ולקח הסחורה ,צרר את האבנים היקרות בעולם הזה ,כי מה הם חיי האדם בעולם הזה ,או מי הוא
בצרור מיוחד ופנה לחזור לביתו. ששמח ושלו ממש בעולם הזה ,ימי שנותינו בהם שבעים שנה
מאחר ומוכרח היה לקמץ בהוצאות הדרך נאלץ לתאכסן ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואוון ,בכמה מיני צער
באכסניות הפשוטות ביותר שלא כהרגלו ,ישן ע''ג הקרקע ואכל וחולאים ומכאובים וטרדות ואחר כל זאת ולאחר זקנה
מאכלים פשוטים ,לחם צר ומים במשורה .באחד הימים הזדמן ושיבה גם נפטר לבית עולמו ואין איש שיכול לברוח מכך :
סוחר עשיר לאכסניה בה שהה מיודענו ,ובראותו את הסוחר הנ''ל כתוב שתולים בבית ה' בחצרות א-לוקינו יפריחו ,עוד ינובון
כמעט שהתעלף .נשתומם ולא האמין למראה עיניו ,שאל אותו בשיבה דשנים ורעננים יהיו ואפשר לרמוז שתול זה עץ או
איך התגלגל למקומות כאלה? האם ירד מנכסיו? ענה לו הסוחר שתיל שגדל במקום אחר ושותלים אותו במקום אחר זה בה
מיודענו הלא יודע כבודו כמה טרחות טורח האדם להרוויח מאות לרמוז שמי שהוא בחינת "שתול" שעוקר את עצמו מעניני
דולרים ,וכאן צפוי לי רווח של מליונים ,ובאומרו זאת פתח את עולם הזה שיודע שעולם הזה עראי ,ההפך מרוב העולם
צרור האבנים והראה את טיבה של הסחורה ,עיניו של העשיר שחושבים שעולם הזה קבע ומשקיעים בו את כל כוחותיהם
כמעט נסתמאו מהברק ,ודאי שלמען אוצר כזה כדאי לשאת בכל ושותל את עצמו בבית ה' היינו שמשקיע בעולם הבא שמחדיר
העינויים הללו במשך זמן קצר ובלבד לזכות אח''כ ברווח גדול. לעצמן שזה העיקר ,יזכה לחצרות א-לוקינו יפריחו ששמעתא
כמו שכתוב )איוב ח .ז( ''והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה דילי שדברי תורתו יתפזרו בבית המדרש ויזכה עוד לזקנה
מאד'' .אולם יאמר לי כבודו מכירו אני שהוא איסטניס גדול א''כ ושיבה מתוך בריאת ונחת וזה המשך הפסוק הבא "עוד ינובון
כיצד מסתדר בלי אוכל ומיט ה ושאר תנאים שהיה רגיל לחם? בשיבה דשנים ורעננים יהיו "
אמר לו הסוחר מיודענו אכן רעות רבות שבעה נפשי בנסיעתי זו, כלנו אורחים בעולם הזה
אולם כל פעם שגוברת עליי המצוקה אני מוציא צרור זה ,פותח אוֹרחַ עָ ִשׁיר ִמ ְמּ ִדינָה ְמסֻ פָּר עַ ל החפץ חיים ,שֶׁ ִהזְ דַּ מֵּ ן ֶאל בֵּ יתוֹ ֵ
אותו ומסתכל עליו .זה נותן לי כוח להתגבר על הכל ולדעת שיום אחד תּוֹרה לָ הֶ ם מוֹסדוֹת ַה ָ ְ ז ָָרה .אוֹתוֹ ָאדָ ם ִהגִּ יעַ כְּ דֵ י ִל ְראוֹת ֶאת
אוֹתהּ ִהזְ ַדּ ְמּנוּת לְ ִה ָכּנֵס ֵאצֶ ל אוֹתוֹ ָאדָ ם גָּדוֹל אחזור לביתי ואהיה העשיר הגדול ביותר!! והנמשל כמובן מאליו. ָתּ ַרם ,וְ הֶ ְחלִיט בְּ ָ
שֶׁ ְשּׁמוֹ יָצָ א לְ מֵ ָרחוֹק .כְּ שֶׁ נִּכְ נַס לְבֵ יתוָֹ ,ר ָאה ְל ִת ְמהוֹנוֹ ִרהוּט דָּ ל מעשה בגרף פוטולצקי שהתגייר ונתפס על ידי השלטונות להריגה
וְ עָ לוּב ,בְּ ִמדָּ ה ָכּזוֹ שֶׁ לּ ֹא עָ ל ְָתה עַ ל דַּ עְ תּוֹ שֶׁ ָכּ ָדּר ָאדָ ם ִמן על זה שהתגייר אמר לו הממונה להורגו שבעולם הבא תנקום בנו ענה
אוֹר ַח לו בשבילי זה כמו ילד קטן שהרסו לו ילדים אחרים את הבובות חול מוּרם מֵ עַ ם כחפץ חיים .שָׁ ַאל הָ ֵ וּבוַדַּ אי ל ֹא ָאדָ ם ָ הַ ִיּשּׁוּבְ ,
האם כשיגדל ינקום בהם הוא מבין שזה שטויות כך אני בעולם
האמת מעשה זה שעשיתם בשבילי הוא כמו להרוס לילד בובת חול ֹא ל ל
ְ ף א
ַ וְ ים, יט
ִ ה ִ ר ָ אֹ ְלל ת יִ בַּ בַּ ָר
גּ הרב כבוד י, בִּ רַ ִיאה:
בִּ פְ ל ָ
אוֹרחָ יו .הֲ ֵכיצַ ד? ִח ֵיּ החפץ שאין לי מה לנקום בו ככל שאדם מחדיר לעצמו שהעולם הזה הוא ִרהוּט ִמי ִנימָ א ִלי כְּ ֵדי ְלכַבֵּ ד ֶאת ְ
רוֹאה אוֹתוֹ עראי כך קל לאדם לעבור את הניסיונות בעולם הזה!! וממלא הוא יטיו שֶׁ ל כְּ בוֹדוֹ? ַמדּוּעַ ֵאינִ י ֶ חיים וְ הֵ ִשׁיב :וְ ֵהיכָן ָר ִה ָ
יטיו ַהיָּפִ ים? תמיד שמח שמגמד את כל בעיותיו ושמח בחלקו ומאושר ִמ ְת ַר ֵוּ ַח בְּ כ ְֻרסָ תוֹ הֲ נ ָָאה? מַ דּוּעַ ֵאינוֹ ִמכַּ בְּ דֵ ִני בְּ ָר ִה ָ
אוֹרח אֲ נִי כָּ אן ,וְ לָ מָּ ה ִלי כל פעם שהרב בן ציון רצה להכנס לסוכה הגשם פסק ַ אוֹרחַ בִּ ְת ִמיהָ ה :עוֹבֵ ר הֵ ִשׁיב הָ ֵ
'אף אֲ נִ י ֵכּן' ,הגאון ַרבִּ י בֶּ ן ִציּוֹן ַאבָּ א שָׁ אוּל זַ צַ "ל ,שָׁ הָ ה פעם בְּ חַ ג הַ סֻּ כּוֹת בְּ לוֹנְ דוֹן, יטיַ ... יתי ,וְ י ְִר ֶאה ֶאת ָר ִה ַ יטים ,יָבוֹא כְּ בוֹדוֹ לְבֵ ִ ָר ִה ִ
צוּרה חֲ זָ ָקה ְמאֹד וְ לִ זְ מַ ן ְממֻ שָּׁ ,
יוֹרד בְּ ָיוֹרד שָׁ ם ,הוּא ֵ אוֹרח בְּ ֶזה הָ עוֹ ָלם ,יָבוֹא נָא וְ כַ יָּדוּעַ כְּ שֶׁ הַ גֶּשֶׁ ם ֵ הֵ ִשׁיב החפץ חיים 'גַּם אֲ נִ י עוֹבֵ ר ַ
יא יְ ַקיֵּם הָ ַרב ֶאת יתי הַ מּוּכָן לִ י בָּ עוֹלָ ם הָ עֶ לְיוֹן ,וְ שָׁ ם ִתּ ְר ֶאה ֶאת כִּ בְ הַ ְרבֵּ ה ְמקוֹמוֹת בְּ חוּץ לָ ָא ֶרץ ,וְ הָ יָה ָקשֶׁ ה לַ ִצּבּוּר הֵ ַ מַ ר כְּ בוֹדוֹ לְבֵ ִ
יִשׂ ָר ֵאל ,שֶׁ הָ ַא ְקלִים בָּ הּ נוֹחַ לְ ִקיּוּם ִמצְ וַ ת הַ סֻּ כָּ ה כַּ אֲ ֶשׁר הוּא ָרגִ יל בְּ ֶא ֶרץ ְ ָר ִהיטַ י הַ ְמהֻ דָּ ִרים וְ הַ נִּפְ ָל ִאים'...
מעשה בעגלון שהיה עובד קשה מאוד לפרנסתו ופרנסת הַ ִמּצְ וָ הְ .וּר ֵאה זֶ ה פֶּלֶ א -בְּ כָל פַּעַ ם שֶׁ ָרצָ ה הָ ַרב זַצַ "ל לְ ִהכָּ נֵס לֶ אֱ כֹל
אנשי ביתו יום ולילה קיץ וחורף קור וחום ,ובאחת בַּ סֻּ כָּ ה ,פָּ ְסקוּ הַ גְּ שָׁ ִמים וְ הָ ַרב נִכְ נַס וְ ָאכַל בַּ סֻּ כָּ ה בְּ נַחַ ת ,וּלְ ַאחַ ר שֶׁ יָּצָ א
מנסיעותיו הרבות היה חורף קר במיוחד ,והשעה שתיים הָ ַרב מֵ הַ סֻּ כָּ ה ,חָ זְ רוּ שׁוּב הַ גְּ שָׁ ִמים .וְ עַ ל זֶ ה יָאוֹת לְ הָ לִיץ מַ ה ֶשּׁ ָרגִ יל הָ יָה
בלילה ,והנה החל לרדת שלג כבד מאוד ,והאיש חיפש מה לוֹמַ ר הַ גָּאוֹן ַר ִבּי ְשׁ מֹה זַ לְ מָ ן אוֹי ְֶרבַּ זַצַ "ל אוֹדוֹת הַ קּ ִֹשׁי ְבּ ִקיּוּם ִמ ְצוַ ת
וּמעוֹנָתוֹ לעשות ,והנה הוא רואה אור מנצנץ באחד הבתים וניגש לשם סֻ כָּ ה בְּ חוּץ לָ ָא ֶרץ ִמפְּ נֵי הַ גְּ שָׁ ִמים הָ ַר ִבּים" :וַיְ ִהי בְ שָׁ לֵ ם סוּכּוֹ ְ -
מצְ וַ ת סֻ כָּ ה ִהיא ַרק לַ דָּ ִרים בְּ צִ יּוֹן) .הליכות שלמה קכט( כשכולו רטוב ודפק על הדלת בזהירות .מיד נפתחה הדלת בְ צִ יּוֹן"ְ ,שׁלֵ מוּת ִקיּוּם ִ
לרווחה והאורח הוכנס פנימה ומי בעל הבית? הלוא הוא כותב הזוהר הקדוש שמי שמקיים מצות סוכה ויושב בצל
צבןלם ומתברך בברכה העליונה, יגאל
ולבניו לעו להצלחת לו
מנחיל חירות מוקדש
האמונה, העלון הגאון מווילנא שישב ולמד תורה בשעת לילה מאוחרת והכין
ומגן עליו מפני מלאכי החבלה!!. בקרובשיזכוהבא,עליו בעולם ורעיתו ציוןה מסכךבן הקב'' לאורח משקה חם והאורח הלך לישון ,ובבוקר קם והלך
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז ממש47לראות בחתונת בנותיהם לתפילה עם הגאון מוילנא ,ובחזרתם מן התפילה
לנענע הלולב והאתרוג יחד סיפורים מחזקים -מצוות סוכה
ה"ר מנחם מרקנ"ט כתב בפרשת אמור )ד"ה ולקחתם( צריך לסמוך האתרוג עם
שאר המינים שלא להפרידה מן הבנין וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב השופט שהסכים שיבנו סוכה לרבי מרדכי מנדבורנא למרות הסגר
הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק בתקופתו של הרבי הקדוש רבי מרדכי מנדבורנא ,זכר צדיק וקדוש לברכה,
ראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן פרצה בעיר מגוריו מגפה קשה .והגיעו לידי מסקנה כי היא פרצה כתוצאה
השלש אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשית והשיב כך נוהגים במקומינו מגושי הלכלוך והזוהמה שהתגוללו ברחובות .השלטונות פתחו על אתר במבצע
ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין למחר בעת כללי של טיהור הרחובות ,ובגמר עבודות הנקיון פרסמו כרוז עם תקנות
נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון מחמירות ,שנודעו למנוע את זהומם של הרחובות מחדש .שוטרים חמושים
חלומי וחזר בו פיטרלו בחוצות העיר ,ואכפו את ביצוע צו השלטונות ,כדי שאיש לא יהין
גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה להשליך לכלוכים בחוצות ,אשר עלולים להגביר את התפשטות המגפה
בְּ לֵיל חַ ג סֻ כּוֹת דָּ פַ ק בְּ בֵ יתוֹ שֶׁ ל ְראוּבֵ ן ִאישׁ עָ נִ י ,וּבִ ֵקּשׁ לְ ִה ְת ָא ֵרחַ ֶאצְ לוֹ בֶּ חָ ג ,כִּ י ֵאין הקטלנית .יום אחד ,בעוברם סמוך למעונו של הרבי הקדוש רבי מרדכי
לוֹ מָ קוֹם ַאחֵ ר לֶ אֱ כוֹל וְ לִישׁוֹןָ .ר ֲעיָיתוֹ שֶׁ ל ְראוּבֵ ן ל ֹא ָרצְ ָתה לְ ָא ֵרחַ ֶאת ֶהעָ נִי ,וְ יָדַ ע מנדבורנא ,הבחינו השוטרים בסוכת עץ מתנוססת בחצרו המכוסה בענפי
אוֹרחַ ,יִגְ רֹם הַ דָּ בָ ר לִ ְקצָ ת ְמ ִתיחוּת ְבּבֵ יתוֹ ,וּבָ א לִ ְשׁאוֹל ֶאת ְראוּבֵ ן שֶׁ ִאם יַכְ נִ יס ֶאת הָ ֵ אילנות – דבר שנחשב הפרה בוטה של חקי הבריאות ,שנחקקו .כדי למגר את
יט"א ַה ִאם בְּ כָ ל ז ֹאת יַכְ נִ יס ֶאת הֶ עָ נִי ,אוֹ ֶשׁמָּ א גָּדוֹל הָ ַרב יִצְ חָ ק זִ ילְבֶּ ְר ְשׁטֵ יין ְשׁלִ ָ
ימנוֹב, אוֹרחַ .הֵ ִשׁיב לוֹ הָ ַרב ,שֶׁ שָּׁ מַ ע בְּ שֵׁ ם הָ ַרב הַ ָקּדוֹשׁ ְמ ִר ִ הַ שָּׁ לוֹם וְ ל ֹא יַכְ נִ יס ֶאת הָ ֵ המגפה .השוטרים מיהרו להכנס לבית הצדיק ,ותבעו הסברים על המתרחש.
אוֹר ִחים ,ל ֹא י ְַשׁגִּ יחַ עַ ל זֶ ה,
שֶׁ אֲ פִ ילוּ ִאם יָבוֹא לוֹ מַ ְח ֶקת עִ ם ִא ְשׁתּוֹ עַ ל יְדֵ י הַ כְ נָסַ ת ְ לאחר ש הצדיק ניסה להסביר להם את פשר חג הסוכות ,נוכח כי השוטרים
יוֹתר מֵ הַ ְקבָּ לַ ת פְּ נֵי ְשׁכִ ינָה.
אוֹר ִחים ִֵמשּׁוּם ֶשׁגְּ דוֹלָ ה הַ כְ נָסַ ת ְ אוטמים את אזנם מלשמוע ,וכי הם תובעים ממנו בנוקשות לפרק את סוכתו
מרן רבנו החת"ס ראה ברוח קודשו ללא כל שהיות .רבי מרדכי לא נרתע מהם ,התייצב מול עיניהם בארשת פנים
מעשה שהיה בזמן החתם סופר זצ"ל שהיתה לו ישיבה לתפארת שכללה כשלוש נחושה ,והכריז בפסקנות" :הקמתי את הסוכה ,כדי שתעמוד – ולא
מאות תלמידים והרב לימד אותם במסירות נפש אדירה יומם ולילה ,ובתוך להחריבה" .כאש ר נלאו השוטרים מלשכנעו בדברי חלקות ,סרו לבית שופט
התלמידים היו שני תלמידים יתומים מאב ,ופעמיים בשנה היו נוסעים לביתם העיר ושטחו בפניו את דברי רבי מרדכי ,אשר עומד על דעתו בנחישות לא
לחג סוכות ולחג הפסח וחוזרים לישיבה שוב .והיו לומדים בשקידה עצומה. להחריב את סוכתו – בניגוד לתקנות המחמירות שנחקקו בעקבות המגפה.
והנה הגיע חג הסוכות ושניהם הלכו לביתם לבקר את האימא ולשהות במחיצתה השופט מיהר לזמנו אליו ,כדי להעמידו על מקומו ,אך כאשר רבי מרדכי בושש
ולקיים מצות כיבוד אם שנבצר מהם כל זמן היותם בישיבה .וכשנגמר חג מלבוא ,קם השופט בכבודו ובעצמו ,והופיע במעונו של הצדיק ,בעודו דורש
הסוכות בא האחד לרעהו ואמר לו שהוא מתכונן לחזור לישיבה ושיכין מזוודה ממנו להחריב את סוכתו על אתר .אחרת יביא הנה גדוד שוטרים חמושים
לצאת לדרך הארוכה ,אולם ענה לו הבחור שהפעם הוא לא מתכנן לחזור לישיבה שיעשו בו שופטים ,ויאסרוהו בנחושתים בבית הסוהר ,ובסופו של דבר אף
ובמוחו נתרקמו מחשבות לילך ללמוד באוניברסיטה כדי להיות רופא ואמר יחרצו עליו עונש כבד .רבי מרדכי החדיר את עיניו היוקדות בשופט הקשוח,
שאם אין קמח אין תורה .והבחור הראשון נסע לישיבה בלעדיו ,כשראה אותו ואמר" :דע לך ,כי רבי מאיר מפרימשלאן ,זכותו יגן עלינו אמן ,היה דודי
החת"ם סופר אמר לו ברוך הבא אבל היכן החבר הטוב שלך? ענה לו :הוא העדיף זקני!" התמלא השופט חמה ,והצטעק" :אין זה מעניני מי היה דודך .אם לא
לילך ללמוד רפואה באוניברסיטה .כשמוע הרב את דברי תלמידו נצטער עד תחריב על אתר את הסוכה הארורה שלך – רע ומר יהיה גורלך" .רבי מרדכי
מאוד ,ועשה מה שעשה בכוונות ויחודים .ובלילה הבחור השני שרצה ללמוד ביקש מהשופט הנזעם להשתהות קמעה ,כדי לשמע ממנו ספור קצר .השופט
רפואה חולם חלום ,והנה הוא רואה את עצמו שהלך לאוניברסיטה ולומד הנסער התרכך לרגע נוכח פניו המאירות של הצדיק ,ונאות לשמע את הסיפור,
ומחכים בענייני רפואה ואפילו הפרופסור של האונברסיטה כיבד אותו ואהב בעוד רבי מרדכי החל להשמיע את דבריו :לפני כחמישים שנה ,חי בעיר כומר
אותו מאוד .ואחר כשלוש שנים קיבל תעודה של רופא והחל להתעסק בענייני
רפואה ושמו הלך לפניו בכל האיזור והפרופסור היה מחבבו מאוד וממליץ עליו עתיר נכסים ,שהתגורר בתוך ארמון יפה ,מוקף בוסתן עם אילנות ופרחים,
לפני האנשים שהוא רופא טוב .ואין צורך לומר שככל שעלתה אצלו הגשמיות כן שגדלו בגן אשר השתרע בחזית ביתו .היו לו לכומר עשרה בנים חסונים ,שהיו
ירדה לו הרוח ניות .ויהי היום והנה הגיע הפרופסור לבקר אותו ואמר לו שהוא מתלוים עמו להופעותיו בעולם הגדול ,והסבו לו קורת רוח מרובה .יום אחד
מזמין אותו לארוחת צהריים .ואכן הבחור הגיע והתפריט היה נבילות וטריפות טייל הכומר בגן הנאה הסמוך לביתו ,ואז נמלך בדעתו לעקור מספר אילנות,
שקצים ורמשים ,אלא שהבחור כבר לא הלך בדרך ה' ולכן פיטם את עצמו ולנטוע תחתם
במאכלי התועבה הנוראיים ,ובינתיים הפרופסור אומר לו אתה יודע שיש לי בת פרחים צבעוניים מלבבים ,שיפארו את חזותו של הגן .עוד באותו יום זימן
רווקה וגם אתה הרי רווק ,מה דעתך להיפגש איתה .ואחרי שהוא אכל את מה אליו פועלים שכרתו את האילנות הענקיים ,ופתחו בעבודת זריעת הפרחים.
שאכל והלב כבר נטמא הוא לא מבחין בין יהודיה לגויה .ולכן מיד הסכים והם בערבו של יום ,נפל למשכב בנו הבכור של הכומר באורח פתאומי ,ולמחרת
הלכו לתיאטרון ולקולנוע ולגיהנם ובסופו של דבר התחתנו והורידו בית היום – נדם לבו ומת ,הכומר המזועזע טרם הספיק לעכל את האסון הנורא
מישראל ,ואחר חודש מהחתונה אמר "לאשתו" שהוא מאוד מתגעגע לאמא שלו שפקדו ,והנה בנו השני אף הוא על ערש דוי ,התייסר מספר ימים ומת .הכומר
שנשארה לבד בעירו והוא רוצה להביא אותה שתגור לידם והאשה הסכימה. הנסער מהר להזעיק רופאים מפורסמים מהערים הגדולות .כדי שיעלו מזור
והוא הלך להביאה לעירם וכשראתה האמא שבנה התחתן עם גויה כמעט לבניו .שהחלו לחלות אחד אחד ,אך הרופאים פכרו ידיהם ביאוש ,בעוד הבנים
ונתעלפה ואמרה לו אני לא אשתה אצלך אפילו מים ,ורק אגור סמוך אליכם וכך ממשיכים לחלות ולמות בזה אחר זה ,לדאבון לבו של הכומר ,שלא היה מסוגל
היה וכעבור שנה נולד להם בן ,והגיעו כל הכמרים למסיבה שהוא עשה .ובהגיע להבין מדוע החלו לפקדו אסונות כה נוראים יום אחר יום.לאחר שנלאה
הילד לגיל שלוש עשרה שנה החליט האב שהוא עושה לו יום הולדת גדולה מאוד מלהושיע את בניו על ידי הרופאים שהביל לביתו ,שהפטירו כולם בפה אחד ,כי
והזמין את כל אנשי הכמורה והבישופים ,ואנשי האוניברסיטה והאוכל היה גזרה ממקום נחתה עליו ,שאין הם יודעים את פישרה ,החל הכומר לדרוש
בשפע גדול ובאמצע המסיבה נכנסה אמו הזקנה אל בנה שישב ליד אשתו במכשפים ובמעוננים בתקוה שאלו יצליחו במקום שהרופאים נואשו ,אך הכל
ואמרה לו ,אם הוא היה יהודי היית מלביש אותו היום טלית ותפילין ,כמה היה ללא הועיל ,ובניו החולים המשיכו למות עד שנותר בגפו עם בנו הקטן
חבל שהוא לא יהודי .וכשמוע האשה את דברי אמו החלה לצעוק על בעלה בלבד ,שנפל אף הוא למשכב ,ונטה למות .הכומר האומלל החל להתרוצץ
ולקללו .אתה יהודי ואבא שלי הכריח אותי להתחתן איתך ,אני שונאת בחוצות העיר כמטורף ,כדי לתור אחר תקות ישועה לאחרון בניו ,ואז הגיע
יהודים והחגיגה הפכה לבזיון גדול וכל הנאספים הלכו למקומם וגם אליו שמעו של הרבי הקדוש רבי מאיר מפרימשלאן ,עליו אמרו כי הושיע
כשהגיעו לביתם היא המשיכה לקללו בצעקות נוראות .והוא יצא לגינתו אנשים רבים מצרותיהם.כטובע הנאחז על קש ,מהר הכומר להופיע בפתח
וחזר כמה וכמה פעמים בשעה מאוחרת בלילה ומהרהר במצבו וחלק ביתו של רבי מאיר'ל נקש בבהילות על דלת חדרו ,ובקש את ישועתו בקול
מהשכנים ראו אותו איך הוא נכנס ויוצא בשעה מאוחרת בלילה ולא הבינו בוכים .לאחר שהרגיעו מסערת רוחו החל רבי מאיר'ל לשקע בהרהוריו ,ואז
ולמחרת על הבוקר פתחה האשה בצעקות אימים ואמרה שהיא "מצאה" את שאל את הכומר" :הגד נא ,וכי נתת ידך לכריתת עצים בתקופה האחרונה".
בנה הרוג במיטה כשגרונו חתוך .ומיד באו משטרה והשכנים העידו שראו הכומר המופתע אישר את דברי הצדיק ,ואז אמר לו רבי מאיר'ל" :נאמר כי
אותו בש עת לילה מאוחרת נכנס ויוצא כמה פעמים ,והובל למעצר ,ונגזר דינו האדם עץ השדה .גן עצים נאה היה לך ,שפאר את הבריאה של בורא עולם,
להיתלות בכיכר העיר וליוו אותו השוטרים עם אזיקים בידיו לעמוד התליה ואתה נחפזת לכרות את יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא בחוסר שקול דעת.
ולדרכו האחרונה ,ניגשה אליו אמו ואמרה לו בני ,למרות מה שעבר עליך, משום כך שילם לך הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה ,וגדע את זכרך מעולם –
תעשה תשובה ותקרא שמע ישראל .והבן הוריד דמעות חמות ואמר לאמו: אלו בניך שמתו אחד לאחד" .הכומר תלה עיניים מתחננות בצדיק ,כדי שיפעל
חטא תי עויתי פשעתי ואת דרך התורה שמובילה לגן עדן עזבתי ואך דרך להציל למצער את האח רון בניו ,ואז גמר הצדיק בדעתו להעניק את ברכתו
הטומאה שמובילה לגיהנום בחרתי ומגיע לי כל זה וכשהעלוהו לעמוד לכומר ,שבנו הקטן יתאושש מחוליו ,כדי לקדש שם שמיים בעולם" – חתם
התליה ,הוא פתח בשאגה אדירה שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד ,ומיד רבי מרדכל'ה את סיפורו ונדם.לרגע המשיך להתבונן בעניו של השופט ,ואז
התעורר מן החלום והוא מסתכל סביבו כשכל גופו מכוסה בזיעה קרה ולפתע פתח מחדש" :דע לך ,כי אתה ,שופט העיר ,הנך אותו בן קטן של הכומר ,אשר ניצל
אמו באה לשמ ע הצעקה שמע ישראל ,ועוד בטרם שהוא קם ,אמר לאמו אודות לברכתו של דודי מאיר'ל ואתה עוד מהין לנהוג עמי כך?!"השופט השפיל את
תכיני לי מזוודה אני היום נוסע לישיבה ללמוד תורת אלוקים חיים וקם עניו במבוכה ,ונאלץ להודות כי ידע באמת את דבר הנס ,אך לא העלה בדעתו כי
ונסע אל רבו החת"ם סופר .והכניסו החת"ם סופר לחדרו והגיש לו כוס תה אותו צדיק פלאי שהצילו ממות בקטנותו אינו אלא דודו של רבי מרדכל'ה
ואמר לו איך הפרופסור חיבב אותך ונתן לך את בתו לאשה וראית מה עלה התרגשותו של השופט הלכה וגאתה ,עד שנפל והשתטח לרגלי הצדיק ,ובקש את
בגורלך .התלמיד ל א האמין למשמע אזניו שהרי הוא לא סיפר זאת לשום מחילתו על התנהגותו הנלוזה כלפיו .לאחר שרבי מרדכל'ה התרצה ,קם השופט
אדם? ועוד בטרם הספיק להבין אמר לו רבו ,בסך הכל הראו לך מהשמים והעניק אישור לסוכתו של הרבי ,וכך נפטרו שניהם לשלום.
את העתיד אם היית הולך לאוניברסיטה זה מה שהיה קורה לך בדיוק סו – סוכות כשרות כה -סוכות פסולות
. ואשריך שחזרת ללמוד תורת ה'. סו-כה .המגיד רבי אברהם מטריסק צוה פעם על בניו ללמוד מסכת סוכה לפני חג
וּמנֻסֶּ ה שֶׁ מּוֹעִ יל גַּם סגולות בארבעת המינים ֶא ְתרוֹג ֶשׁבֵּ ְרכוּ עָ לָ יו בְּ כַוָּ נָה .וּבָ דוּק ְ הסכות .כאשר סיימו את המסכת התיצבו לפניו ואמרו לו כי סיימו את המסכת.
לְ ִאשָּׁ ה ע ֲָק ָרהֶ ,שׁבְּ עֶ זְ ַרת ה' יִ ְתבָּ ַר ִתּזְ כֶּ ה לִ פְ ִרי בָ טֶ ן .וּמַ עֲשֶׂ ה ִבּ ְשׁ ֵתּי נ ִָשׁיםַ ,אחַ ת ל ֹא שאלם אביהם :כמה סוכות בכל מסכת סוכה נחשבות כשרות וכמה פסולות? לא
לָדים ְשׁ ֵתּים עֶ ְשׂ ֵרה שָׁ נָה ,וְ ִקבְּ לוּ הָ יוּ לָ הּ יְלָ ִדים ְשׁמוֹנֶה ָשׁנִים ,וְ ַאחַ ת ל ֹא הָ יוּ לָ הּ יְ ִ ידעו הבנים את התשובה .אמר להם המגיד" :צאו ומנו בכל מסכת סוכה ,ותמצאו
אוֹתהּ שָׁ נָה חֲ ִתיכָ ה מֵ ֶא ְתרוֹגוֹ שֶׁ ל מָ ָרן הָ ִראשׁוֹן לְ צִ יּוֹן ַרבֵּ נוּ עוֹבַ ְדיָה יוֹסֵ ף זצוק"ל ,וּבְ ָ ס"ו סכות כשרות וכ"ה סכות פסולות ,כמניין "סוכה".
נְשׁכוּ ֶאת ַהפִּ טָּ ם שֶׁ ל זֶרע שֶׁ ל ְקיָמָ א ,בָּ רוּ ה'ְ .סגֻלָּ ה לְ נ ִָשׁים ְמעֻבָּ רוֹת ,שֶׁ יִּ ְ נִ פְ ְקדוּ ְבּ ַ הרב ישן בסוכה והכלב שהיה סמוך אליו מת
הָ ֶא ְתרוֹג ,וְ יִ ְתּנוּ צְ דָ ָקה לַ עֲנִ יִּ ים ,וְ יִ ְתפַּ לְ לוּ שֶׁ יִּ ְהיֶה לָ הֶ ן הֵ ָריוֹן ַקל ,וְ שֶׁ ֵתּלַ ְדנָה לְ חַ יִּ ים הרב הצדיק רבי וצייף יתרו הכהן ז"ל) ,מחבר ספר כמוס עמדי( ,שגר טבריה ,וכשעבר
תּוֹרהיִנְשׁכוּ ֶאת הָ ֶא ְתרוֹג ֶאלָּ א לְ ַאחַ ר ִשׂ ְמחַ ת ָ טוֹבִ ים וּלְשָׁ לוֹםְ ,בּ ֶרוַ ח וְ ל ֹא ְבּצַ עַ ר .וְ ל ֹא ְ לדירה אחרת ,התקין לו מקום לסוכה שהיה בצמידות לקיר ביתו של השכן ,בחג
וְ ל ֹא קֹדֶ ם לָ כֵ ן ,מֵ ַאחַ ר וְ הָ ֶא ְתרוֹג עֲדַ יִ ן ָאסוּר בַּ אֲ כִ ילָ ה ,כַּ ְמב ָֹאר לְ עֵ יל) .תמט( ְסגֻלָּ ה הסוכות רצה לישון בסוכה ,ולשאלת אשתו שתבדל לחיים ארוכים וטובים" ,איך
לְ ִמי שֶׁ יֵּשׁ לוֹ כְּ ֵאב לֵב ,שֶׁ יִּ ַקּ ח ֶאת הָ ֶא ְתרוֹג שֶׁ בֵּ ְרכוּ עָ לָ יו בֶּ חָ ג ,וִ יבַ שֵּׁ ל אוֹתוֹ עִ ם ְמעַ ט תישן בסוכה ומאחורי קיר זה נמצא כלב של השכן שהוא נובח בלילה ויפריע לך
יִשׁ ֶתּה ֶשׁבַ ע לְגִ ימוֹת כְּ ֶנגֶד ִשׁבְ עַ ת יְ מֵ י הֶ חָ ג ,וְ יִ ְהיֶה לוֹ לֵ ב כַּ מּוֹן ,וִ יסַ נֵּן ֶאת הַ מַּ יִ ם וְ ְ לישון?" ענה לה" :ה' יעזור" .ואכן לא חרץ הכלב את לשונו כל אותו הלילה,
בּריא וחזק לעבוֹדת ה' יתבּר ) .סגולות ישראל .לבוש יוסף( למחרת מצאו את הכלב שרוע על הרצפה מת) .כמוס עמדי(
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 48
דיני חול המועד .מַ זְ כִּ ִירים ' ַי ֲעלֶה וְ יָבוֹא' בְּ שַׁ חֲ ִריתִ ,מנְחָ ה וְ עַ ְר ִבית .וְ ִאם טָ עָ ה בן איש חי והליכות עולם פרשת האזינו דיני סוכה
וְ ל ֹא ָאמַ ר ִ -אם נִזְ ַכּר כְּ שֶׁ ָאמַ ר 'בָּ רוּ ַא ָתּה ה'' כְּ ֵדי לוֹמַ ר 'הַ מַּ חֲ זִ יר ְשׁכִ ינָתוֹ לְצִ יּוֹן',
לוֹמר ' ַי ֲעלֶה וְ יָבוֹא'ַ .א ִאם כְּ בָ ר ָאמַ ר 'הַ מַּ חֲ זִ יר ַ יְסַ יֵּם 'לַ ְמּדֵ נִ י חֻ ֶקּי ' ,וְ יַחֲ זֹר ]ה[ בכל עת שיש קדוש יברך לישב בסוכה אחר ברכת קדוש ובזמן שלא
'מוֹדים' .וְ ִאם ִה ְת ִחיל אֲ פִ לּוּ ֵתּבָ ה ַא ַחת ִ ֹאמר ' ַי ֲעלֶה וְ יָבוֹא' לִפְ נֵי ְשׁכִ ינָתוֹ לְצִ יּוֹן' ,י ַ מקדשים יש נוהגין לברך לישב בסוכה קודם ברכת המוציא אחר ברכת
'מוֹדים' וְ נִזְ כַּ ר ,חוֹזֵ ר ִל ְת ִחלַּת בִּ ְר ַכּת ְ'רצֵ ה' .וְ הוּא ַה ִדּין כְּ שֶׁ נִּזְ כַּ ר בְּ ֶה ְמ ֵשׁ הַ ְתּפִ ָלּה ִ נטילת ידיים וכן נוהגים בביתנו וכן עיקר ,ויש נוהגין לברך לישב בסוכה אחר
קֹדֶ ם שֶׁ בָּ א ַל ֲעקֹר ַרגְ לָיו ,אֲ בָ ל ִאם נִזְ ַכּר כְּ שֶׁ בָּ א ַל ֲעקֹר ַרגְ לָיו ,חוֹזֵ ר ִל ְת ִחלַּת ברכת המוציא קודם שיאכל ואין חשוב הפסק דהוי כגביל לתורי]ה"ע
הָ ע ֲִמידָ ה .וְ ִדין ֶזה אֲ פִ לּוּ ִבּ ְתפִ ַלּת עַ ְרבִ ית] ,וְ ל ֹא כְּ מוֹ בְּ ר ֹאשׁ חֹדֶ שׁ ,שֶׁ ְבּעַ ְרבִ ית ל ֹא לכתחילה יש לברך בימי החג לישב בסוכה תחילה כשהוא עומד ואחר כך
חוֹזֵר) [.סימן תצ סעיף ב .חזו"ע חנוכה רסה( אוֹמֵ ר ' ַי ֲעלֶה וְ יָבוֹא' בְּ בִ ְרכַּ ת הַ מָּ זוֹן. ישב ויברך המוציא והנוהגים לברך אחר המוציא יש להם על מי לסמוך
וְ ִאם טָ עָ ה וְ ל ֹא ָאמַ ר ִ -אם ִנזְ כַּר ַא ַחר 'בָּ רוּ ַא ָתּה ה' בּוֹנֵה יְרוּשָׁ ַל ִים' ,אוֹמֵ ר ]בְּ לִ י וכשיש קידוש נוהגים לברך בזמן הקידוש[ובכל פעם שמברך לישב בסוכה
שֵׁ ם ה'[ בְּ ָלשוֹן זוֹ" :בָּ רוּ אֲ שֶׁ ר נ ַָתן מוֹע ֲִדים לְעַ מּוֹ ִי ְשׂ ָר ֵאל ְלשָׂ שׂוֹן וּ ְל ִשׂ ְמחָ ה". יברך מעומד ואחר כך ישב ואם שכח ולא בירך קודם אכילה יברך כל זמן
)סימן קפח סעיף ז( שלא סיים אכילתו] ,ה"ע ואם סיים לאכול פת כל שעודו ממשיך לאכול
דָּ בָ ר הָ ָאבֵ ד ָ -אסוּר ַלעֲשׂוֹת ְמלָאכָ ה בְּ חֹל הַ מּוֹעֵ דֶ ,אלָּא ַרק 'דָּ בָ ר ָה ָאבֵ ד'ְ ,דּהַ יְ נוּ תבשיל או פירות או משקה רשאי לברך לישב בסוכה[ואם הוא מסופק אם
אוֹתהּ ְמ ָלאכָה ,יָכוֹל לְהַ גִּ יעַ לְהֶ פְ סֵ ד ,וּכְ ִדלְהַ לָּן. שֶׁ ִאם ל ֹא ַיעֲשֶׂ ה ֶאת ָ בירך או לאו לא יברך ואם ירצה לברך ברכת המזון כדי שיטול ידיו ויברך
ֲשׂוֹתהּ אֲ פִ לּוּ עַ ל אכֶל ֶנ ֶפשׁ בַּ מּוֹעֵ ד ,מֻ ָתּר ַלע ָ אכֶל נֶפֶ שׁ ָ -כּל ְמלָ א ָכה שֶׁ ִהיא לְ צ ֶֹר ֹ ֹ לישב בסוכה ויאכל הרשות בידו ,ואין בזה חשש גורם ברכה שאינה צריכה:
יְדֵ י ָאמָּ ן ,וַאֲ פִ לּוּ יֵשׁ בָּ הּ ט ַֹרח גָּדוֹל .וְ ָל ֵכן מֻ ָתּר ל ְַת ֵקּן בְּ חֹל הַ מּוֹעֵ ד ְמ ָק ֵרר חַ ְשׁמַ לִּ י, ]ו[ בליל א' ובליל ב' לדידן דיתבי בחוץ לארץ צריך לכוין באכילתו בכזית
יר ִים שֶׁ ל גַּזַ ,תּנּוּר אֲ פִ יָּה ,בֶּ ֶרז ַמיִ ם שֶׁ בַּ ִמּ ְטבָּ ח ,וְ כַיּוֹצֵ א בָּ זֶה .וּמֻ ָתּר לַ פּוֹעֵ ל ל ְַקבֵּ ל כִּ ַ ראשון שהוא חיוב דאורייתא כמו כזית מצה בליל פסח]ה"ע ויכוון גם לקיים
ְשׂכָרוֹ מֻ ְשׁ ָלם עֲבוּר עֲבוֹדָ תוֹ ז ֹאתִ ,אם ֵאין ָאמָּ נִ ים שֶׁ ַיּעֲשׂוּ ְמלָאכוֹת ֵאלּוּ בְּ ִחנָּם. מצוות סוכה זכר לענני כבוד שהקיף הקב"ה את עם ישראל בצאתם ממצרים
בוּשׁים ָ -אסוּר לִכְ בֹּשׁ חֲ מוּצִ יםֶ ,אלָּא ִאם ֵכּן יָכוֹל לֶ אֱ כֹל מֵ הֶ ם בַּ מּוֹעֵ ד .אֲ בָ ל ִאם כְּ ִ לבל יכם שמש ושרב ובדיעבד כל שכיון לצאת בלבד יצא,לנכון לכתחילה
וּמאֲ ָכל שֶׁ לּ ֹא י ְִהיֶה מָ צוּי ל ְַא ַחר ַהמּוֹעֵ ד, ל ֹא י ְִהיוּ ְראוּיִ ים לַ אֲ כִ י ָלה בַּ מּוֹעֵ דָ ,אסוּרַ . לאכול כזית ראשון ללא תערובת לפתן[ ,וטוב שיפרש דבר זה בפיו כשאומר
מֻ ָתּר לִ ְקנוֹתוֹ וּ ְלכָבְ שׁוֹ .וְ כֵ ן ִאם יֵשׁ חֲ שָׁ שׁ שֶׁ יּ ְַתלִיעַ אוֹ שֶׁ יּ ְִת ַקלְ ֵקל ִאם ל ֹא יִכְ בְּ שֶׁ נּוּ לשם יחוד קודשא בריך ושכינתיה קודם אכילה ,וצריך לאכול יותר מכביצה
בַּ מּוֹעֵ ד ,מֻ ָתּר ְלכָבְ שׁוֹ ,שֶׁ הֲ ֵרי ֶזה 'דָּ בָ ר הָ ָאבֵ ד') .קפו( ]ז[ בכל לילה קודם שיכנס לסוכה יאמר לשם יחוד פת לכולי עלמא:
גִּ לּוּחַ וְ ִת ְספּ ֶֹרת ֵ -אין ִמ ְת ַגּלּ ְִחים וְ ֵאין ִמ ְס ַתּפְּ ִרים בַּ מּוֹעֵ ד .וַ אֲ פִ לּוּ הָ יָה ָאנוּס וְ ל ֹא קודשא בריך ושכינתיה וכו' כמו שצונהו ה' אלהינו על ידי משה רבינו עליו השלום
בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי
ִה ְספִּ יק ְל ִה ְס ַתּפֵּר אוֹ ל ְִה ְת ַגּלֵּחַ בְּ עֶ ֶרב הֶ חָ גָ ,אסוּר .וַאֲ פִ לּוּ ַלאֲ בִ י הַ בֵּ ן ,לַמּוֹהֵ ל בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים ,שגם לפ"ד הפוסקים
וְ לַסַּ ְנ ָדּקָ ,אסוּר .אֲ בָ ל לְ סַ דֵּ ר ֶאת הַ ָשּׂ ָפם ,מֻ ָתּר ְלכָל ָאדָ ם) .קצ( אֲ פִ לּוּ ִה ְת ַגּלַּח בְּ עֶ ֶרב הפשטנים יש חיוב לפרש פסוק זה כולו בפיו במצוה זו ,ויזהר ללמוד משנה מסכת
הֶ חָ גָ ,אסוּר ְל ִה ְת ַגּלֵּחַ בַּ מּוֹעֵ ד ,וַאֲ פִ לּוּ ָרגִ יל ל ְִה ְת ַגּלֵּחַ בְּ כָל יוֹם .צִ ָפּ ְר ַנ ִים -מֻ ָתּר ִלגְ זֹז סוכה בכל לילה בכל ימות החג בתוך הסוכה ,והמבדיל בביתו יבדיל בסוכה:
וּמנְ הַ ג בְּ נֵי ַא ְשׁכְּ נַז לְהַ ְח ִמיר בָּ זֶה. צִ פּ ְָר ַנ ִים בְּ חֹל ַהמּוֹעֵ דִ , ]ח[ לא יברך לישב בסוכה אלא בפת גמור],ה"ע 51גרם פת וטוב שיאכל 60
ִמ ְשׁ ָק ַפ ִים -שֶׁ ִנּ ְשׁבְּ רוּ בַּ מּוֹעֵ ד ,מֻ ָתּר לְ ַת ְקּנָם אֲ פִ לּוּ עַ ל ְי ֵדי מַ עֲשֵׂ ה ָא ָמּן) .קצה( גרם לצאת לכל הדעות[ אבל במיני מזונות לא יברך משום סב"ל],ה"ע ואם
ירה .גִּ הוּץ ִ -מי שֶׁ צָּ ִרי לִ ְתפֹּר ֶאת בִּ גְ דּוֹ בְּ חֹל ַהמּוֹעֵ דִ ,אם ֵאינוֹ ָא ָמּן בִּ ְמלֶאכֶ ת ְתּפִ ָ קובע סעודתו עליהם חייב לברך לישב בסוכה וגם ליטול ידיו וכן הקובע על
ירהַ ,ר ַשּׁאי לִ ְתפֹּר כְּ דַ ְרכּוֹ .וְ ֵכן מֻ ָתּר ְלגַהֵ ץ ֶאת ַהבְּ ג ִָדים בְּ חֹל הַ מּוֹעֵ ד) .קצז( הַ ְתּפִ ָ תבשיל מחמשת מיני דגן כגון אטריות יברך לישב בסוכה,ולאחר אכילתו על
ֶרכֶב ֵ -אין ְל ַת ֵקּן ֶרכֶב פְּ ָר ִטי ִאם צָ ִרי מַ עֲשֵׂ ה ָאמָּ ן ,וַ אֲ פִ לּוּ ִאם ִמ ְתכַּ וֵּן לְ הַ עֲבִ יר בּוֹ המחיה,ואם אינו קובע עליו חייב סוכה ואינו מברך לישב בסוכה,ומאכל
ירם בְּ דֶ ֶר ַאחֶ ֶרת .אֲ בָ ל ִתּקּוּן שֶׁ ֵאינוֹ ַמעֲשֵׂ ה ָאמָּ ן, ִדּבְ ֵרי מַ אֲ כָל ,כָּל שֶׁ ֶאפְ שָׁ ר לְהַ עֲבִ ָ שאינו מחמשת מיני דגן כגון אורז אפילו אוכל הרבה מהם מצד הדין פטור
מֻ ָתּר לְ ַת ְקּנוֹ) .קעה( מהסוכה והמחמיר הרי זה משובח ותבוא עליו ברכה[ ובכל עת שיברך לישב
פּוֹעֵ ל -שֶׁ ִאם יִ ְתחַ ֵמּק ִמ ַלּ ֲעבֹד יֵשׁ חֲ שָׁ שׁ שֶׁ ְיּפ ְַטּרוּהוַּ ,רשַּׁ אי לְהַ ְמ ִשׁי ַל ֲעבֹד ,כָּל בסוכה יכוין לפטור בברכה זו ישיבתו ואכילתו ושינתו עד זמן אכילת פת
ח ֶפשׁ ְשׁנ ִָתי הַ מַּ גִּ יעַ לוֹ ,שֶׁ וַּדַּ אי נ ְֶחשָׁ ב דָּ בָ ר שֶׁ ֵאינוֹ יָכוֹל ל ְַקבֵּ ל חֻ פְ שָׁ ה עַ ל חֶ ְשׁבּוֹן ֹ השנית אחרי זה ,ואף על פי דמן הדין מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה,
הָ ָאבֵ ד) .קפג( עם כל זה המחמיר שלא לשתות אפילו מים חוץ לסוכה תבא עליו ברכה ,אבל
אוֹתם יִ צְ טָ ֵר לְ שַׁ ֵלּם לָהֶ ם בַּ עַ ל עֵ סֶ ק -הַ מַּ עֲבִ יד פּוֹ ֲעלִים ְקבוּעִ ים ,וְ ִאם ל ֹא ַיע ֲִסיק ָ שינה אפילו שינת עראי אסור לישן חוץ לסוכה ,לפיכך אם רואה אדם חבירו
מַ ְשׂכּ ֶֹרת ְשׁ ֵל ָמה ַ -רשַּׁ אי לְהַ ע ֲִסיק אוֹתָ ם .וְ י ְִשׁ ַתּ ְדּלוּ ַל ֲעבֹד בְּ צִ נְעָ ה כְּ כָל ָה ֶאפְ ָשׁר. בבית הכנסת מתנמנם בעת קריאת ספר תורה וכיוצא צריך לעורר אותו:
נוּתם ,כֵּ י ָון שֶׁ יָּדוּעַ חֲ נוּת -בַּ ֲע ֵלי מַ ֹכּ ֶלת וּמוֹכְ ֵרי ְי ָרקוֹת ַרשָּׁ ִאים לִפְ תּ ַֹח ֶאת חֲ ָ ]ט[ בכל לילה ישלח קערה תבשיל לאיזה עני ,והוא חלק שבעה אושפיזין
מוּצ ֵרי הֶ חָ לָ ב וְ הַ ְי ָרקוֹת ֵאינָם ִמ ְת ַקיְּ ִמים זְ מַ ן ַרב, ְ שֶׁ קּוֹנִים ְלצ ֶֹר ַהמּוֹעֵ ד ,שֶׁ הֲ ֵרי קדישין ,והסוכה היא צילא דמהימונתא זכר לענני כבוד לכן לא ינהוג בה
וְ כֵן ָכּל ַכּיּוֹצֵ א בָּ זֶה .אֲ בָ ל מוֹכְ ֵרי ֵפּרוֹת יְבֵ ִשׁים ,א ֶֹרז וְ כַדּוֹמֶ ה שֶׁ ִמּ ְת ַקיּ ְִמים זְ מַ ן ַרב, שחוק וקלות ראש ,גם לא יכניס קדרות וקערות גדולות של תבשיל שדרכם
פּוֹתחַ דֶּ לֶ ת י ְִמכְּ רוּ ְבּצִ נְעָ הְ ,דּהַ ְינוּ ,שֶׁ ִאם ָהי ְָתה פְּ תוּחָ ה הַ חֲ נוּת ל ְִרשׁוּת ָה ַרבִּ ים ֵ - להניחם בבית התבשיל ,והנר אחר שכבה יסירנו מן הסוכה,
תּוֹרה וּמכָּל מָ קוֹם ,בְּ עֶ ֶרב ִשׂ ְמחַ ת ָ ַאחַ ת וְ נוֹעֵ ל ַא ַחת ,שֶׁ לּ ֹא י ְַח ְשׁדוּהוּ ֶשׁמּוֹ ֵכר ַלחֹלִ . ]יוד[ אסור ליהנות מן האוכלין שתולין בסוכה לנוי בכל יום טוב כולו דהוקצו,
מֻ ָתּר ל ְִמ כֹּר בְּ פַ ְרהֶ ְסיָאִ ,מפְּ נֵי כְּ בוֹד יוֹם טוֹב) .שו"ע סימן תקלט סעיפים י ,יא. ומותרין בליל אסרו חג אם לא חל בשבת ,ואם נפלו ביום טוב מוקצין הם ואסור
קצ( לטלטלם אלא יביאו קטן בן ג' או ארבע שנים ויטלטלם למקום אחר להצניעם שם עד
כִּ בּוּס ָ -אסוּר ְלכַבֵּ ס בְּ ג ִָדים בְּ חֹל הַ מּוֹעֵ ד אֲ פִ לּוּ ְלצ ֶֹר הַ מּוֹעֵ ד .וְ אוּלָ ם ,מַ גְּ בוֹת אחר יום טוב ואפילו קיסם לחצוץ שיניו אסור ליקח מן הסוכה ואפילו מן
יָדַ ִים וְ ַר ְחצָ ה מֻ ָתּר ְל ַכבֵּ ס .וְ כֵ ן בִּ גְ דֵ י ְיל ִָדים ְק ַטנִּים מֻ ָתּר ְל ַכבֵּ ס ,כֵּ יוָן שֶׁ דַּ ְר ָכּם הדפנות ,מיהו אם ירדו גשמים יסיר הסדינין שתולין בדפנות דוקא כדי שלא
ל ְִה ְתלַכְ ֵל ָתּ ִמיד בֶּ עָ פָר .וְ ֵאין לְ צָ ֵרף בִּ גְ דֵ י גְּ דוֹלִים לִ ְמכוֹנַת הַ כְּ בִ יסָ ה) .קצח( יתקלקלו ,לפיכך כשתולה הסדינין הדפנות קודם יום טוב יזהר שלא יתלם על
בִּ זְ מַ נֵּנוּ שֶׁ מַּ חֲ לִיפִ ים גּ ְַרבַּ ִים וּ ְלבָ נִים הַ ְסּמוּכִ ים לַבָּ שָׂ ר ִמדֵּ י יוֹםִ ,מפְּ נֵי ֶשׁ ִמּ ְתלַכְ לְכִ ים ידי קשרים ,שאם כן אם ירדו גשמים ביום טוב אסור להתיר קשרים של
ָתּ ִמיד בְּ זֵעָ ה ִ -אם ֵאין לוֹ אֲ חֵ ִרים לְ הַ חֲ לִיף ,מֻ ָתּר ְלכַ בְּ סָ ם ִבּ ְמכוֹנַת כְּ בִ יסָ ה בַּ מּוֹעֵ ד. קיימא ,אלא יתלם באופן שלא יצטרך להתיר קשרים:
)קצח( בֶּ גֶד שֶׁ ִה ְתלַ כְ ֵל בְּ כ ֶֶתם ,מֻ ָתּר ְלנַקּוֹת ֶאת הַ כּ ֶֶתם בְּ ָח ְמ ֵרי נִקּוּי ,שֶׁ ֵאין ֶזה ]יא[ קטן החריף מתחי לת חמש שנים חייב אביו לחנכו במצות סוכה ,ואינו
בְּ גֶדֶ ר כִּ בּוּס) .ר( חריף מתחי לת שש שנים ,ויש אומרים החריף עד שיגמור החמש שנים ,ואינו
צִ ְחצוּחַ ַנ ֲע ַל ִים -מֻ ָתּ ר לְ צַ ְחצֵ ַח ַנעֲלַ ִים בַּ מּוֹעֵ ד ,שֶׁ ֵאינוֹ דּוֹמֶ ה לְכִ בּוּס כְּ לָל) .קצה( חריף עד שיגמור שש ,והנשים אף על פי שפטורים משום דסוכה מצוות עשה
מַ צְ לֵמָ ה -מֻ ָתּר לְצַ ֵלּם בַּ מּוֹעֵ ד ,אֲ בָ ל ל ֹא ְיפ ַַתּח ֶאת ַה ְתּמוּנָה ֶא ָלּא ל ְַא ַחר הַ מּוֹעֵ ד. שהזמן גרמא ,עם כל זה אם ישבו בסוכה יש להם שכר מצוה:
וּמכָּל ֲשׂוֹתהִּ . ֲשׂוֹתהּ בַּ מּוֹעֵ דָ ,אסוּר גַּם לוֹמַ ר לְגוֹי ַלע ָ גּוֹי ְ -מלָא ָכה שֶׁ ָאסוּר ַלע ָ ]יב[ חולה אפילו חש בראשו או חש בעיניו פטור אם יש לו מנוחה חוץ לסוכה,
ֲשׂוֹתהּ ,ל ֹא ָא ְסרוּ חֲ ָכ ִמים לֵהָ נוֹת ִממֶּ נָּה אֲ פִ לּוּ מָ קוֹםִ ,אם עָ בַ ר וְ ָאמַ ר ְלגוֹי ַלע ָ ואם אין הפרש חייב ,אבל לילה ראשונה אפילו חולה חייב לאכול כזית
בַּ מּוֹעֵ ד) .ר( בסוכה]ה"ע לדעת מרן פטור והרמ"א מחייב ואין לנו אלא דברי מרן וגם
כְּ ִתיבָ ה -כְּ ִתיבָ ה ְרגִ י ָלה שֶׁ לָּנוּ ]שֶׁ לּ ֹא מַ ְקפִּ יד שֶׁ ִתּ ְהיֶה ְמתֻ ֶקּנֶת וְ ָיפָה[ ,מֻ ֶתּ ֶרתָ ,כּל לדעת הרמ"א שמחמיר בחולה מודה שלא יברך[ ,והמצטער מפני הריח או
שֶׁ ִהיא לְ ֹצ ֶר הַ מּוֹעֵ ד .וְ כֵ ן מֻ ָתּר ִלכְ תֹּב בְּ חֹל הַ מּוֹעֵ ד ִאגּ ֶֶרת שָׁ לוֹם לַחֲ בֵ רוֹ וְ ִחדּוּשֵׁ י יתושין וכיוצא פטור מן הסוכה ,מיהו צריך שיהיה לו צער שיעור שדרך בני
תּוֹרה ,בֵּ ין שֶׁ ִחדֵּ שׁ מֵ עַ צְ מוֹ וּבֵ ין שֶׁ שָּׁ מַ ע מֵ אֲ ֵח ִרים .מַ ה גַּם ,שֶׁ ִאם ל ֹא יִ כְ ְתּבֵ ם ,יֵשׁ ָ אדם להצטער בו ,אבל אם הוא מפונק ומצטער על דבר מועט אינו פטור ,וכל
חֲ שָׁ שׁ שֶׁ ִיּשָּׁ כְ חוּ ִמ ֶמּנּוּ וְ נ ְֶחשָׁ ב כְּ דָ בָ ר הָ ָא בֵ ד ,וַ אֲ פִ לּוּ יַחֲ זֹר ֲעלֵיהֶ ם כַּ מָּ ה פְּ עָ ִמים ,עֲדַ ִין זה דוקא אם יצא מן הסוכה ינצל מצער זה ,אבל אם אף על פי שיצא יגיע לו
יֵשׁ חֲ שָׁ שׁ שֶׁ ִיּ ְשׁכְּ חֵ ם .וּמֻ ָתּר ְלכָ ְתבָ ם בִּ כְ ַתב יָדוֹ אוֹ בִּ ְמכוֹנַת כְּ ִתיבָ ה אוֹ בְּ ֶא ְמצָ עוּת זה הצער של ריח או יתושין וכיוצא אינו יכול לפטור עצמו מן הסוכה,
מַ ְחשֵׁ ב) .רד( ]יג[ יברך על נטילת לולב ושהחיינו קודם שיטול האתרוג ,אבל הלולב יטלנו
הַ נֵּעוֹר כָּל הַ ַלּ ְילָה,בהושענא רבא ְמבָ ֵר בְּ עַ מּוּד הַ שַּׁ חַ ר 'בִּ ְרכוֹת הַ שַּׁ ַחר' וּ'בִ ְרכוֹת בידו קודם שיברך ,ואם כרוך בגד על ידו בגלל פצע יסירנו קודם הברכה
תּוֹרה' ,לְבַ ד ִמבִּ ְר ַכּת 'עַ ל נְ ִטי ַלת יָדַ ִים' ,שֶׁ נּוֹטֵ ל יָדָ יו ַא ל ֹא ְמבָ ֵר .וְ כֵן ִבּ ְר ַכּת הַ ָ משו ם חציצה ,ויש אומרים שיסיר גם הטבעת מאצבעו ,ואם שכח ולא הסיר
'אֲ שֶׁ ר יָצַ ר' ל ֹא יְ בָ ֵר ֶ ,אלָּ א ַרק ִאם הֻ צְ ַר לָ צֵ את לְבֵ ית הַ כִּ ֵסּא .וְ ָא ְמנָם ,יֵשׁ ִמבְּ נֵי יטול שנית בלא ברכה ,ויזהר שישים השדרה של הלולב כנגד פניו בעת הברכה
תּוֹרה' מֵ ָאדָ ם ַאחֵ ר שֶׁ יָּשֵׁ ן ַא ְשׁכְּ נַז הַ נּוֹהֲ גִ ים ִל ְשׁמֹעַ ֶאת 'בִּ ְרכוֹת הַ שַּׁ חַ ר' וּ'בִ ְרכוֹת הַ ָ והנענוע ,ואסור לאכול קודם שיברך על הלולב:
וּמכָּל מָ קוֹםִ ,מנְהַ ג יאם יְדֵ י חוֹבָ ָתםִ . וּמכַ וֵּן לְהוֹצִ ָ ְשׁנַת ֶקבַ ע בַּ ַלּ ְילָה ,וְ הוּא ְמבָ ֵר ְ ]יד[ אפילו חולה יברך ויטול לולב מעומד ,וצריך שיטול הלולב בימין והאתרוג
בְּ נֵי ְספָ ַרד ֵאינוֹ כֵןֶ ,אלָּ א כָּל ֶא ָחד וְ ֶאחָ ד ְמ בָ ֵר לְעַ ְצמוֹ ,וְ ַאף בְּ נֵי ַא ְשׁכְּ נַז ַרשָּׁ ִאים בשמאל ,ויזהר בכך גם בהקפות כשמקיף בלולב ,כי יש טועין בזה שאוחזים
לְבָ ֵר בְּ עַ צְ מָ ם] .חג סוכות בהלכה ובאגדה[ בלולב והאתרוג ביד אחת והסידור שקורין בו ההושענה ביד השנית ,וזה אינו
חתן תורה משפיע תורה וחתן בראשית משפיע עשירות הפסקי תשובות נכון אלא גם בהקפות יאחז האתרוג בשמאל ולולב בימין] ,ה"ע בשעת ההקפות
בהערות סימן תרסט הערה 19הביא בשם עיין ליקוטי מהרי"ח ,ובמשמרת רשאי לאחוז הסידור בידו השמאלית וכל ד' המינים בידו הימנית ומי אפשר לו בנקל
שלום סי' מ"ז מביא ב' המנהגים .ובאמרי פנחס אות ר"י בשם הה"ק מקוריץ לאחוז בשתי ידיו עם הסידור עדיף שיעשה כן[ ויזהר שלא יפריד האתרוג מן
זי"ע חתן תורה משפיע תורה וחתן בראשית משפיע עשירות ולכן יש להקפיד הלולב בשעת ברכה שפוגם בכך ,וצריך לחבר האתרוג עם הלולב בסופו
לבל יכובד איש צר עיןו בחתן בראשית כי הלא כתיב טוב עין הוא יבורך. במקום אחיזתו מלמטה וכמו שכתב האר"י ז"ל ולכן צריך להזהר בזה:
ישׁתּדּל
בפני לעיר,
מגונה מחוּץדבר
גּרעשה
רבּוֹאו
אםדברואפלּוּאם ואם בּחג,
יעשה האב פּני רבּוֹ בדבראת
מגונה בנולקבּל
אדם
ידברכּלבפני
מצוה על
אמרי חז"ל :כתב מנורת המאור פרק יא -צריך אדם ליזהר ביותר ,ולשמור פיו ולשונו ,שלא
בנו ,שמא ילמד הבן ממנו ,ואם יאמר לו האב ,למה עשית כך וכך ,יאמר לו הבן ,והלא כך וכך עשית אתה ... .קשוט עצמך ואחר תקשט אחרים...ויקריבנו וידביקנו במדת
החסידים והישרים .כגון שיקום האב לקדם בתפלה שיוליך עמו לבנו לבית הכ נסת ,וכן כשילך לגמול חסדים ,כגון בקור חולים והכנסת כלה והוצאת המת וכיוצא באלו,
יוליך עמו לבנו ,כדי שירגילנו בגמילות חסדים ובעשיית המצות וכמי שיהיה מעורב עם הבריות .וכשיעשה האב מצוה מן המצות יעשה אותה בעצמו ,כגון סוכה ולולב
וכיוצא בהן ,יקשור הלולב בידו ,ויר אה לבנו ,וילמדנו לעשות כך ,כדי שיהיו המצות חביבין בעיניו .ונמצא האב זוכה ומזכה לבנו ,לפי שילמד הבן לעשות כמעשה אביו
וללכת על הדרך הנכונה כאביו .ויזכה האב לטוב וזרעו לברכה .רבנו בחיי " :מפני זה נצטווינו לעשות סוכות דוגמתן ,כדי שיתגלה ויתפרסם מתוך מצות הסוכות גודל
מעלתן של ישראל במדבר ,שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף במקום ההוא אשר אין בטבע האדם לחיות בו ,והוא שהעיד הכתוב :ארץ ציה ושממה ,לא מקום
זרע ותאנה וגפן .והלכו שם ארבעים שנה ,וחיו בניסים תמידיים :מן ,שליו ,באר מים ,ובגדיהם לא בלו ולא חסרו דבר ,וישבו שם בסוכות שעשו להם להגן עליהם מפני
הקור בחורף) " ...כד הקמח ,רבנו בחיי ,רמב"ן ויקרא כג מג( כתב הרמב"ן" :כי עשה זה להודיעם ,כי הוא המחיה האדם בכל אשר יגזור ,אם כן שמור מצוותיו -וחיה!" )רמב"ן דברים ח ג(
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 49
נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה שואל ומשיב /הרב יהורם חדד שליט"
שאלה :ראובן גזל אתרוג והחזיר את האתרוג לאחר החג האם יתחייב לשלם את כל האתרוג או שנותן לו את האתרוג ואומר לו הרי שלך לפניך כמו בגזל חמץ
שהדין הוא שאומר לו הרי שלך לפניך תשובה :פרי מגדים) או"ח סי' תרנ"ו במשבצות סק"א( נסתפק בזה שהרי מה שאנו רוצים לחייב אותו הוא מדינא דגרמי
ודווקא בחמץ שלא שכיח יכול לומר הרי שלך לפניך אבל באתרוג לא יוכל לומר דהוי כמו שגזל סחורה שביום השוק שווה אלף זוז ולאחר יום השוק אין שווה
אלא מעט האם נאמר שיחזיר לו סחורתו ונשאר בצ"ע ,הפתחי תשובה) חו"מ סימן שס"ג סק"א( הביא בשם תשובת ב"ש שחייב ,כיוון שחמץ לאחר הפסח לא
ניכר ההפסד רק אם נודע שעבר עליו הפסח משאין כן אתרוג כולם יודעים שלאחר הפסח האתרוג לא שווה רק לאכילה ודומה לגזל מטבע ונפסל בכל המדינות
שא ינו יכול לומר הרי שלך לפניך ואינו יכול לומר במטבע הרי שלך לפניך כיוון שההפסד ניכר לכל וה"ה הכא האתרוג בכל מקום ידוע שלאחר סוכות איננו שווה
בעזה"יבגוף החפץ לא ניכר הריעותא כלל והפתחי תשובה הקשה עליו שדבריו נכונים רק לרמב"ם ולשו"ע שס"ל שאם נפסל בכל המדינות רק לאכילה משאין כן החמץ
אינו יכול לומר הרי שלך לפניך אבל לדעת הרמ"א שס"ל שגם אם נפסל בכל המדינות יכול לומר הרי שלך לפניך א"כ גם באתרוג יכול לומר הרי שלך לפניך
ונשאר בצ"ע ויש מקום לומר שגם לדעת הרמ"א יהיה חייב כיון שבמטבע ההיזק לא בא בזמן הגזל שלא ידע בזמן שגזל שתפסול את המטבע המלכות ולא הוא
פסל את המטבע אלא דבר חיצוני המלכות היא שפסלה את המטבע אבל באתרוג כשגזל את האתרוג בגזלה עצמה מונח פה ההפסד שלאחר החג לא יהיה שווה
שאלה:מעשה שהמצרים לפני שישים שנה החרימו אוניה יהודית והיו בה אתרוגים ונתנו את האתרוגים לקהילה היהודית האם אלא לאכילה
יצאו ידי חובה ביום ראשון של סוכות שצריך שיהיה לכם –שלכם תשובה :המעשה ארע כש מרן הרב עובדיה היה רב במצרים וכתב רבנו כיון שיאוש וודאי היה
פה ויחד עם שנוי רשות שעבר לידי היהודים וכיון שיש יאוש ושנוי רשות קנו הקהילה היהודית את האתרוגים ולכן יכולים לצאת בהם ידי חובה )חזון עובדיה סוכות(
ברכב כשתוך כדי ההמתנה נעצרה לידם משאית עליה בנויה
סוכה וממנה ירדו שלושה חבדניקי"ם אחד מהם התקרב אל סיפורים על חג סוכות
הקצינים ואמר להם "חבר'ה ,בואו תעלו לסוכה תברכו על
לולב ,יש גם שתיה" ,הם צחקו וזלזלו בו "אולי תעוף מפה, הסוכה והברכה על הלולב שהצילה במלחמת יום הכיפורים
השתגעת? יש פה מלחמה!" אך החבדיני"ק הפציר בהם ולא סיפור מדהים סיפר הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט"א
נכנע ,הם הביטו אחד על השני ולבסוף התרצו .הם עלו שניצל מהשואה למרות שהיה אז ילד חשבוהו כפולני באחד
למשאית ונכנסו לסוכה ,באותו רגע נשמעה שריקה חדה מראיונותיו" אמר כשאני אומר בשבת בבוקר בתפילת 'נשמת
ונוראה פגז פגע פגיעה ישירה ברכב הקומנדקר שריסק אותו כל חי' "עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך ...ואל
לחלוטין ,ששת הקצינים נשכבו עם החבדיניק"ים על ריצפת תטשנו ה' אלוקינו לנצח" מצטמררים כל עצמותי ואני חש
המשאית ,לאחר שהתפזר העשן הם החלו למשש את ידיהם כיצד ליבי ובשרי מרננים לקל חי ,בכל בוקר שאני קם לא
ואת רגליהם וראו שיצאו כולם ללא שריטה ,הם התרוממו משנה השעה ולא משנה מי העיר אותי ,המילים הראשונות
וראו שהקומנדקר איננו וכל חלקיו מפוזרים בשטח ,ואז קם הפורצות ספונטאנית מפי הם "מודה אני לפניך מלך חי וקיים
יהודה ואמר לחבדני"ק "אף אחד לא נפגע ...אתם בטח קוראים שהחזרת בי נשמתי בחמלה ,רבה אמונתך" כשהתעוררתי
לזה נס?" והוא השיב לו "מי זה "אתם"? אנחנו עם אחד" ,הם במחנות לא היה בוקר שלא ראיתי לצידי יהודים שלא
שתו לחיים בהתרגשות רבה ,ואז אמר יהודה "אני חייב לו התעוררו ,תמיד היה מישהו שכבר לא קם ,הווי אומר שלקום
משהו" כשהוא מצביע באצבעו כלפי מעלה" ,מה אני יכול בבוקר זה לא דבר מובן מאליו! ועל זה מודה אני לפניו מתוך
לשלם לו?" והחבדני"ק השיב לו "תתחיל להניח תפילין כל שמחה עצומה ועם כל הלב ששם בורא עולם חלקי בין
בוקר"" ,טוב" ,השיב מיד יהודה "תביא תפילין"" ,היום זה החיים"".היה זה במלחמת יום הכפורים" ,חיילים פצועים
חג" השיב החבדני"ק "בעוד יומיים אחרי שמחת תורה תתחיל הגיעו בזמן המלחמה לאיכילוב "אני" ,ממשיך הרב לספר,
להניח"" ,אבל אני לא יודע היכן אהיה בעוד יומיים?" אמר "הייתי אז רב שכונה בתל אביב ,ימים מספר לאחר פרוץ
יהודה",אני כבר אמצא אותך" אמר החבדני"ק "לפי המספר המלחמה פגשתי במנהל בית החולים שהכיר אותי והוא אמר
האישי שלך". לי "הרב לאו ,אני צריך אחד כמוך" ,לשאלתי "למה כוונתו"?
למחרת שמחת תורה קיבל יהודה בעודו במצרים שקית תפילין השיב "אני צריך מישהו שידבר עם החיילים ,שיבכו לך,
מהרבנות הצבאית בתיווכו של החבדני"ק ,התפילין היו איתו שתהיה ה"כותל" שלהם ,הם צריכים רופא נפש
והוא הניחם כל יום עד שכעבור שבועיים הוא נפגע קשה ת וך כדי שיחה עם מנהל בית החולים הגיע רופא צעיר הושיט
בראשו ,הטיסו אותו לאיכילוב עם התפילין שלו לצידו ,השאלה לי חלוק לבן עם פתק בחזית עליו היה כתוב שלש מילים "רב
הראשונה שהטרידה אותו אחרי הניתוח היה" :מה השעה? בית החולים" מאותו יום עד אחרי חנוכה הייתי שם בימים
ואם אפשר עוד לשים תפילין" .כשראה בעיניו את הנס הגלוי בלילות ובשבתות ,הכרתי חיילים פגועים ,חלקם הכרות
בסוכות כאשר קיבל את חייו במתנה מבורא עולם ,קיבל עליו שטחית וחלקם הכרות עמוקה כשעד היום לא נפסק הקשר.
להניח תפילין ,קבלה איתנה ומוצקה לכל ימי חייו .כיום יהודה חייל אחד שכב במחלקה הנוירוכירוגית שמו היה יהודל'ה ,
סב לנכדים ,כולם שומרי תורה ומצוות ,והכל בזכות התפילין הוא עבר ניתוח ראש מסובך ופציעתו היתה קשה מאוד ,אישה
שהחל להניח כתוצאה מהצלתו ממוות מקיום מצוות סוכה ניגשה אלי ושאלה אם אני הרב ,השבתי לה שכן ,עיניה היו
בהשגחה פרטית. נפוחות ואדומות והיא לחשה חרישית "הבן שלי צריך אותך"
בזכות מצוות סוכה מצא יהלומים וזהב . ואז היא הכניסה אותי לחדרו של יהודל'ה .זו היתה ההיכרות
הנה לפנינו מעשה שאירע במקסיקו בסוכות תשע"ה :יהודי הראשונה שלי איתו,
שחָ פַץ לקיים את ִמצוַ ת הסוכה כהלכתה ,ביקש משכנו הגוי הוא שכב בחדר בודד מחובר למכשירים שונים ומשונים ,כולו
מהקומה העליונה שיאפשר לו לבנות סוכה על הגג שלו למשך היה חבוש למעט האף והעיניים ,לא היה לי מושג אם כל
שמונה ימים בלבד ,הגוי סירב בהתחלה ,אולם אח"כ חשב לנצל האברים שהיו מכוסים בשמיכה אכן קיימים ,הוא לא יכל
את היהודי ואמר לו שהוא בטובו מוכן להשכיר לו את הגג לזוז ,ואמא שלו ניגשה אליו ואמרה לו "יהודל'ה ,הבאתי לך
תמורת עשרת אלפים דולר בלבד .היהודי התלבט ,ולבסוף הביע רב" ,הוא פתח חצי עין ואחר כ ך חצי עין שניה הסתכל עלי
את הסכמתו לכך .ומכיוון שהוא יהודי ואינו נאמן בעיני שכנו ואמר "אתה רב?" התקרבתי אליו ואמרתי לו "כן"" ,מה
האנטישמי ,התבקש היהודי לבצע את עסקת השכירות בפני השעה"? הוא שאל ,חשבתי שהוא מעורפל אחרי הנתוח
עו"ד ,וכמובן גם את שכר הטרחה היהודי התבקש לשלם. הארוך שעבר ,וכי בשביל זה הוא צריך רב כדי לדעת מה
היהודי חתם על החוזה ,שילם את מלא הסכום וקיבל את השעה? עניתי לו "השעה ,"12והוא המשיך לשאול "ביום או
המפתח של הגג .הוא עלה לגג וחשכו עיניו ,הגג היה מלא בלילה?" השבתי לו "ביום"" .ואז הוא שאל אותי" ,מספר
בגרוטאות .הוא החל לפנות משם ברזלים ישנים ,בגדים הרב כשכולו התרגשות ודמעה מבצבצת מעינו" ,אני עוד לא
בלויים ,ואז נתקל בשקית מלאה תכשיטי זהב כבדים ויהלומים שמתי תפילין היום ,בשעה כזו עוד אפשר לשים?" הוא לא
ששווים רב ,ומכיוון שהחוק במקסיקו מחייב את מוצא הרכוש אמר "להניח תפילין" אלא "שמתי" זה לא ביטוי שגור אצלנו,
למוסרו למשטרה ,ומי שלא עושה כן צפוי לעונש גדול ,פנה אמרתי לו "בהחלט כן,
היהודי למשטרה ומסר להם את השקית .המשטרה החלה כל היום אפשר להניח ",והפצוע המשיך לשאול "אם יש לי
בבדיקה ,ואז התברר שעשרים שנה קודם לכן ,נשדדה חנות תחבושת על כל ה ראש ואני יכול להניח רק על היד האם שמים
תכשיטים יוקרתית באזור ,ולא הצליחו לשים יד על הגנבים, על היד בלי הראש?" "בהחלט כן" השבתי לו .ואז במאמץ לא
בעל החנות התמוטט ומת ,ולא היו לו יורשים .ובמקסיקו יש קל הוא שלף אט אט את ידו השמלאית מתוך השמיכה
חוק שאם הבעלים של הרכוש נפטר ואין לו יורשים ,הרכוש הרימה למעלה וביקש מהרב "אז תשים לי בבקשה" ,קשרתי
עובר למוצא ,לכן פנו השוטרים ליהודי ומסרו לו את כל לו את התפילין על ידו וקראתי איתו "שמע ישראל" עם
היהלומים והתכשיטים .השכן הגוי שמע על שקית היהלומים הרבה דמעות שלו ושל אימו ,ושלי שזלגו ללא הרף ,זה היה
והתכשיטים שנמצאה בגג ופנה לבית המשפט בתביעה לקבל המפגש הראשון שלי עם יהודל'ה".הרב לוקח פסק זמן להירגע
את כל האוצר ,משום שנמצא בשטחו הפרטי ,אולם היהודי מהרגעים המרטטים שהתרגשותם חוצה עשרות שנים
נפנף במסמך חתום ע"י עו"ד שבאותו זמן הגג היה מושכר לו, ...במשך החודשים שעברו החלים יהודל'ה מפציעתו הקשה,
והוא זכה במשפט .אז היהודי הבין שהקב"ה הכין רפואה והוא סיפר לרב את סיפורו .הוא היה סגן משנה בבונקר של
למכה בכך שעלה בדעת הגוי שיחתום על חוזה השכירות בפני קצינים על שפת התעלה ,ביום הושענה רבה לפני הצליחה,
עו"ד ,היהודי התעשר והחל לתמוך בישיבות ותלמידי חכמים. לתעלה הם ישבו ששה חברה
מילי דבדיחותא :בחנות צעצועים גדולה ,כתוב שלט "צאצואים" ,נכנס אדם ולאחר שקנה צעצוע ,אומר לבעל החנות איך שלט כזה גדול עם שגיאת כתיב
כזאת חמורה ,עונה לו המוכר ,בזכות "הטעות" הזאת נכנסו מאות לקוחות לחנות ועשיתי מהם קופּה ואתה אחד מהם !!".......
מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם :חדד אשר ,דוד ושרה חניה ,צבן יגאל וציפורה ,יצחק העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת
ויוכבד ת חדד ,גד חדד ,ישראל וקרין חניה ,ציפורה חדד ומשפחתה ,חי ואביבה חדד ,משה טרבלסי ורעיתו ,זבולון וברברה חדד ,משה חיים בן אביבה ,עמי ושושנה כהן ,אליהו ורות נחמה חדד ,רפי ואביבה זגדון,
יסכה ויעקב שמסיאן ,שמואל ונורית חדד ,כהן שמעון ומרים ,מיכאל ואליס חדד ,עמוס רזיאל ואוריה חדד ,יצחק וכוכבה חדד ,כהן יואל ורעייתו ,כהן עוזיאל ורעייתו ,יהונתן ושילת חדד ,הדס ודניאל פראנג'י, יהורם בן טיטה חדד וב"ב :שה' יתברך
יוסף ומינה חדד ,הרב אסף נתן ורעיתו ,בת שבע חדד וכל משפחתה ,אברהם וסיגלית מסס ,ר' יעקב צבאן ,דוד ואילנה ביתן ,ר' יעקב אזוביב ,כהן רחמים וסוזי ,בר רבקה ובן ,מזושן יונתן ,לרפואה שלמה :שרה יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם
בת טיטה ,יוסף בן טיטה ,לזיווג הגון :מוריה רחל בת בת שבע ,,רבקה בת רות ,עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה .זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס] .כולל יום ,כולל ליל הפסוקים ובאו עליך עכל הברכות האלה
שישי ,כולל ערב ,כוללי בין הזמנים ועוד[ ולעלון השבועי.ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא-ל מעליהם כל גזירות קשות
ורעות ויגזור עליהם הא-ל גזירות טובות וברכות מרובות ,וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה ,לחיים טובים ומוצלחי ם ,ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים ומאושרים והשיגוך ,וכל אשר יעשה יצליח ,ימלא ה'
אכי"ר .לע"נ :יורם בן זילו ,רחל בת מזלה ,אליהו בין מבירכה ,לקבלת העלון במייל 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :כל הזכיות שמורות ,לצורך זיכוי הרבים הכל מותר כל משאלותיך
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 50
גליון מס' 253
ד""ת מוקדשים לעילוי נשמת מו"א ר' יפת בן יצחק ז"ל הכ"מ.
חג הסוכות ושמחת תורה תשפ"ז
עניין של חינוך
שלְ חָ ן ְמלָכִ ים
ּ ְפנִ ינִ ים ִמ ּ ׁ ֻ
ִשׂ ָר ֵאל ִמי כָמוֹ עַ ם נוֹשַׁ ע בַּ ה'' -
'א ְשׁ ֶרי י ְ
ַ
הַ כֹּל שֶׁ ָלּכֶם!
נוֹרא הָ יָה הַ מַּ חֲ זֶה בְּ הֵ יכַל הַ קֹּדֶ שׁ שֶׁ ל מָ ה ָ
הַ בַּ יִת ֶשׁנּ ְִמכַּר עֲבוּר הָ ֶא ְתרוֹג!
תּוֹרה תרצ"ד .מֵ אוֹת י ְִשׁיבַ ת ִמיר בְּ ִשׂ ְמחַ ת ָ לָאה שֶׁ ל וִ תּוּר עַ ל ַחיִּים חָ ְמ ִריִּים ְל ַמעַ ן ִמצְ וָה ,יְכוֹלִים עַ ל ִה ְתעַ לּוּת מֻ פְ ָ
חוּרי הַ יּ ְִשׁיבָ ה ָר ְקדוּ בְּ ִה ְתלַהֲ בוּת עַ ד כְּ לוֹת בַּ ֵ ָאנוּ לִלְ מֹד מֵ הַ ִסּפּוּר ְדּל ְַהלָןַ :ר ִבּי ַאבְ ָר ָהם אֲ ִחי הַ גְּ ָר"א ִמוִּ י ְלנָא זצ"ל,
תּוֹרה ,וּכְ שֶׁ ִהגִּ יעוּ ל ְִמצּוּי הַ כּוֹחוֹת לִכְ בוֹדָ הּ שֶׁ ל ָ וּבצִ ְדקוּתוֹ .הוּא וְ ַרעְ יָתוֹ הָ ַרבָּ נִית הַ צִּ ְד ָקנִית הָ יָה ְמפ ְֻרסָ ם ִבּגְ אוֹנִיּוּתוֹ ְ
תּוֹרה הַ כּוֹחוֹת וְ עָ ְמדוּ לְהַ כְ נִיס ֶאת ִספְ ֵרי הַ ָ
לַהֵ יכָל ,עָ לָה הַ מַּ ְשׁגִּ יחַ הַ ַנּע ֲָרץ ,הַ גָּאוֹן ַרבִּ י גּוֹררוּ בַּ ֲעי ָָרה ַאחַ ת הַ ְרחֵ ק ִמוִּ י ְלנָאַ .רבִּ י ַאבְ ָר ָהם הָ יָה נוֹסֵ עַ לְ עִ ִתּים ִה ְת ְ
ְירֹחָ ם הַ לֵּוִ י זצ"ל ,לַבִּ ימָ ה ,נָשָׂ א ַכּפָּיו לַמָּ רוֹם וּמבַ לֶּה בִּ ְמ ִחצָּ תוֹ שָׁ עוֹת אֲ רֻ כּוֹת, ְקרוֹבוֹת ֶאל ָא ִחיו הַ גָּדוֹל בְּ וִ י ְלנָאְ ,
'א ְשׁ ֶרי
וְ שָׁ ר בִּ ְדבֵ קוּת ֶאת ִמלּוֹת הַ פָּסוּקַ : גוֹתיו הַ ְקּדוֹשׁוֹת. כְּ שֶׁ הוּא נֶהֱ נֶה מֵ אוֹרוֹ הַ גָּדוֹל ְבּוִ י ְלנָא וְ לוֹמֵ ד מֵ הַ נְהָ ָ
י ְִשׂ ָר ֵאל ִמי כָמוֹ עַ ם נוֹשַׁ ע בַּ ה'' וְ כָל וּב ִטלְטוּלֵי בִּ ְתנ ֵָאי הַ יּ ִָמים הַ הֵ ם ,הָ ְי ָתה כָּל ְנ ִסיעָ ה ָכּזוֹ כְּ רוּכָה בִּ ְקשָׁ יִים ְ
ידים שָׁ ִרים ְלעֻמָּ תוֹ .וְ ָאז נָשָׂ א יָדָ יו, הַ ַתּל ְִמ ִ ְדּ ָרכִ ים .אֲ בָ ל כָּל ֵאלֶּה ל ֹא מָ נְעוּ ֶאת ַרבִּ י ַא ְב ָרהָ ם ִמלָּבוֹא לְוִ י ְלנָא כָּל ֵאימַ ת
וּדמָ מָ ה ִה ְשׂ ָתּ ְר ָרה .פּ ַָתח הַ מַּ ְשׁגִּ יחַ וְ ָאמַ ר: ְ ֶשׁ ִה ְרגִּ ישׁ צ ֶֹר ל ְִהמָּ צֵ א ִבּ ְמ ִחצַּ ת ֶא ָחיוֶ .אחָ ד ִמ ְמּק ָֹרבָ יו ִהצִּ יג פַּ עַ ם בְּ ָפנָיו
'א ְשׁ ֶרי י ְִשׂ ָר ֵאל ִמי כָמוֹ עַ ם נוֹשַׁ ע בַּ ה'' פּ ֵֵרשׁ ַ "הנֵּה ַא ֶתּם בָּ ִאים לְוִ י ְלנָא ְלעִ ִתּים כֹּה ְקרוֹבוֹת ,וְ ַהדָּ בָ ר עוֹלֶה ְשׁ ֵאלָהִ :
ָר ִשׁ"י ,מַ ה לִי לִפְ רֹט ָלכֶם כָּל הַ בְּ ָרכוֹת? כְּ לָלוֹ טוֹרחַ ל ֹא מוּעָ ט ,הַ ִאם ל ֹא ָהיָה כְּ דַ אי ֶשׁ ַתּע ֲִתיקוּ ֶאת ְמקוֹם ָל ֶכם בְּ ֵ
שֶׁ ל דָּ בָ ר :הַ כֹּל שֶׁ ָלּכֶם! מָ ה ַהפֵּרוּשׁ הַ כֹּל גוּר ֶכם לְוִ י ְלנָא אוֹ ְלכָל הַ פָּחוֹת לְמָ קוֹם ָקרוֹב ֵאלֶיהָ ?" הֵ ִשׁיב לוֹ ַרבִּ י ְמ ְ
שֶׁ ָלּכֶם? מָ שָׁ ל לְמָ ה הַ דָּ בָ ר דּוֹמֶ הָ ,אדָ ם ְמ ַקבֵּ ל ִיתי צָ ִרי ַל ֲעבֹר ,אוּלָם אֲ נִי "מצִּ ִדּיָ ,אכֵן הָ י ִ ַאבְ ָרהָ ם בְּ רֹב ְתּ ִמימוּתוִֹ :
פּוֹעֵ ל ַלעֲבוֹדָ ה וְ קוֹצֵ ב לוֹ ְתּנ ֵָאי ִמ ְחיָה וְ ִדיּוּר.
גוּרי פּוֹ ֲעלִים מוּבָ ן שֶׁ ֵאלּוּ ְתּנ ִָאים מֻ גְ בָּ לִיםְ ,מ ֵ
נ ְִמנָע ִמ ַלּעֲשׂוֹת ז ֹאת בִּ גְ לַל ָה ַרבָּ נִית הַ צִּ ְד ָקנִית שֶׁ לִּי .וְ כָל זֶה ִמשּׁוּם מַ עֲשֶׂ ה
שׂוּרה .אֲ בָ ל כְּ שֶׁ ָאדָ ם נוֹשֵׂ א ִאשָּׁ ה וּמָ זוֹן בִּ ְמ ָ פָּתח ַרבִּ י ַאבְ ָר ָהם וְ ִספֵּרִ " :לפְ נֵי כּ ַָמּה שָׁ נִים ,בְּ ִה ְת ָק ֵרב חַ ג ֶשׁהָ יָה"ַ .
וּמַ בְ ִטיחַ לָהּ ְשׁ ָאר וּכְ סוּתִ ,מ ְחיָה וְ ִדיּוּר ,הֵ ן ַהסֻּ כּוֹתִ ,ה ְתבָּ ֵרר שֶׁ ַקּיָּם מַ ְחסוֹר ְבּ ֶא ְתרוֹגִ ים ְמהֻ ָדּ ִריםָ .אנֹכִ י וְ ַרעְ י ִָתי
ע ֲֶק ֶרת הַ בַּ יִת ִהיא' ,עַ מּוֹ וּלְחֶ לְקוֹ'ִ ,מפִּ תּוֹ ִשׁמוֹ ,וְ הֶ עֱלֵינוּ פּוּשׁים ַאחֲ ֵרי ֶא ְתרוֹג ָראוּי ל ְ ָה ַרבָּ נִית טָ ַר ְחנוּ ַה ְרבֵּ ה בְּ ִח ִ
תּ ֹאכַל וּבִ ְמעוֹנוֹ ָתּדֹר .כְּ לָלוֹ שֶׁ ל דָּ בָ ר :הַ כֹּל חֶ ֶרס ְבּיָדֵ נוּ .יוֹם ֶא ָחד ָמצְ ָאה הָ ַרבָּ נִית ֵאצֶ ל ַאחַ ד הַ סּוֹחֲ ִרים ֶא ְתרוֹג ְמיֻחָ ד
שֶׁ לָּהּ! נָשָׂ א הַ מַּ ְשׁגִּ יחַ יָדָ יו לַשָּׁ מַ יִם וּפ ַָרץ לְשׂ ְמחָ ָתהּ ל ֹא הָ יָה גְּ בוּל ,כִּ י עֹז הָ יָה דּוּריםִ . וּמהֻ ָדּר בְּ ַתכְ לִית הַ ִה ִ בְּ ִמינוֹ ְ
וּמאוֹת פִּ יּוֹת עָ נוּ "א ְשׁ ֶרי י ְִשׂ ָר ֵאל"ְ , ירת ַ בְּ ִשׁ ַ וּמהֻ ָדּר .כַּאֲ שֶׁ ר שָׁ אֲ לָה ל ְִמ ִחירוֹ ,נ ַָקב ֲבוּרי ֶא ְתרוֹג ָיפֶה ְ חֲ פֵצָ ה ל ְִקנוֹת ע ִ
לוֹתיו .וְ שׁוּב נָשָׂ א יָדָ יו ,וְ הַ ס הֻ ְשׁ ַל . לְמַ ְרגְּ ָ אוֹתם ָבוֹהּ ְמאוֹד – חֲ ִמ ִשּׁים רוּבָּ ל! ְסכוּם זֶה נֶחֱ שָׁ ב בְּ ָ ַהסּוֹחֵ ר בִּ ְמ ִחיר גּ ַ
"א ְשׁ ֶרי י ְִשׂ ָר ֵאל"! מֹשֶׁ ה ַרבֵּ נוּ פּ ַָתח וְ ָאמַ רַ : יְתה לָהּ ֶאפְ שָׁ רוּת לְהַ ְמ ִציא יוֹתר ,וּמֵ ֵאלָיו יוּבַ ן כִּ י ל ֹא הָ ָ הַ יּ ִָמים ַלגָּדוֹל בְּ ֵ
בּוֹרא ל ֹא יְשָׁ ָרה ֶאת ְשׁכִ ינָתוֹ עַ ל בִּ ֵקּשׁ שֶׁ הַ ֵ אוֹתוֹ בִּ ְמזֻמָּ ן .עָ ְמדָ ה הָ ַרבָּ נִית וְ שָׁ אֲ לָה ֶאת עַ צְ מָ הּ כֵּיצַ ד תּוּכַל ל ְִרכֹּשׁ ֶאת
אֻ מּוֹת הָ עוֹלָם .וְ כִ י צָ רוּת עַ יִן הָ י ְָתה כָּאן? ל ֹא וּמיָּד בִּ צְּ עָ ה אוֹתוִֹ .היא הָ ְלכָה וְ לֻוְּ ָתה הָ ֶא ְתרוֹגְ .לפ ֶַתע עָ לָה ְבּדַ עְ ָתּהּ ַרעְ יוֹן ִ
וָל ֹא! הַ ִאם כְּ שֶׁ ִאשָּׁ ה ֵאינָהּ רוֹצָ ה שֶׁ בַּ עְ לָהּ יָבִ יא
יתהּ ,כְּ לוּם צָ רוּת עַ יִן יֵשׁ כָּאן?! מוּבָ ן צָ ָרה לְבֵ ָ יתנוּ הַ גָּדוֹל וְ הַ יָּפֶה. ֶאת הַ ְסּכוּם הַ גָּדוֹל הַ זֶּה וּכְ עֵ ָרבוֹן ִמ ְשׁכְּ נָה ֶאת בֵּ ֵ
שֶׁ לּ ֹאֶ ,קשֶׁ ר נַפְ ִשׁי יֵשׁ כָּאן שֶׁ ֵאינוֹ נ ִָתּן לְפִ זּוּר אוֹתהּ שָׁ נָה ל ְַקיֵּם בְּ ִשׂ ְמחָ ה שֶׁ ל ִמ ְצוָה ָקנ ְָתה ֶאת הָ ֶא ְתרוֹג ,וְ ָאכֵן ָזכִ ינוּ בְּ ָ
וְ לַחֲ ל ָֻקּה .זֶהוּ שֶׁ ָאמַ ר ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ ינוּ לִפְ נֵי ִמ ְצווֹת ַא ְרבַּ עַ ת ִמינִים בְּ ִהדּוּר ַרב .כַּאֲ שֶׁ ר ִהגִּ יעַ זְ ַמן פִּ ְרעוֹן הַ חוֹב ,ל ֹא הָ יָה
הקב"הִ :רבּוֹן הָ עוֹל ִָמיםִ ,אם יָבוֹא ַאחֵ ר מוּרה שֶׁ ִקּבַּ לְנוּ, יתנוּ .בִּ ְת ָ בְּ יָדֵ ינוּ לִפְ רֹעַ ,וּבְ לֵית ְבּ ֵר ָרה נֶאֱ לַצְ נוּ ל ְִמכֹּר ֶאת בֵּ ֵ
יתי ִמפְּ נֵיוִ יסַ גֵּל ִמצְ ווֹת יוֹ ֵתר ִממֶּ נִּיִ ,תּדָּ חֶ ה בְּ ִר ִ ירה ְק ַטנָּהַ .הכֹּל ַנעֲשָׂ ה כַּמּוּבָ ן ִשׁלּ ְַמנוּ ֶאת הַ מֻּ טָּ ל עָ לֵינוּ וְ ָקנִינוּ לְ עַ צְ מֵ נוּ ִדּ ָ
ירא ַאבְ ָרם, בְּ ִריתוֹ? ָאמַ ר לוֹ הקב"הַ :אל ִתּ ָ בְּ הַ ְסכָּמָ ִתי .וְ ִאם ִבּ ְרצוֹ ְנכֶ ם ָלדַ עַ ת כֵּיצַ ד ִקבְּ לָה עָ לֶיהָ הָ ַרבָּ נִית ֶאת "גְּ ז ֵַרת
"אנֹכִ י מָ גֵן לָך .זֶהוּ בֵּ אוּר הָ עִ ְניָןְ ,מנַהֵ ל עֲבוֹדָ ה ָ הַ גָּלוּת" מֵ הַ בַּ יִת הַ ִמּ ְרוָח וְ הַ ָיּפֶה לַבַּ יִת הַ ָקּטָ ן ,אֲ צַ יֵּן ֶאת הָ עֻבְ דָּ ה ַהבָּ ָאה:
יוֹתר ,יְבַ כֵּר אוֹתוֹ עַ ל פְּ נֵי שֶׁ מָּ צָ א פּוֹעֵ ל ְמיֻמָּ ן ֵ קוֹמי עָ בְ ָרה ְליַד ַהבַּ יִת הַ קּוֹדֵ ם. יתנוּ הֶ חָ דָ שׁ לביהכנ"ס הַ ְמּ ִ הַ דֶּ ֶר ִמבֵּ ֵ
קוֹדמוֹ .אֲ בָ ל ִמשֶּׁ נָּשָׂ א ָאדָ ם ִאשָּׁ ה ,כַּאֲ שֶׁ ר בָּ חַ ר ְ ל ַָרבָּ נִית הָ יָה ִמנְהָ ג ָקבוּעַ ָל ֶלכֶת ִמדֵּ י יוֹם לביהכ"נ ,וְ נ ְִמצָ א ֶשׁפַּ עֲמַ יִ ם
ירנָּה .גַּם בְּ בַ ת זוּגוֹ ,שׁוּב ל ֹא יַחֲ לִי ֶפנָּה וְ ל ֹא י ְִמ ֶ יְתה עוֹבֶ ֶרת בְּ כָל יוֹם ָהי ְָתה חוֹ ֶלפֶת עַ ל יַד הַ בַּ יִת הַ הוּאְ .בּכָל פַּעַ ם ֶשׁהָ ָ
ִאם חָ לִילָה ל ֹא נ ְִהיֶה ַזכּ ִָאים ,גַּם ִאם ל ֹא
נ ְִהיֶה כְּ דָ ִאים וְ הַ גְּ ָונִים ,עַ ם ה' ָאנוּ וְ הוּא
שָׁ םָ ,הי ְָתה ֶנעֱצֶ ֶרת לְ כַמָּ ה ְרגָעִ ים ,וְ נוֹשֵׂ את בְּ פִ יהָ ִדּ ְב ֵרי ֶשׁבַ ח וְ הוֹדָ יָה
'א ְשׁ ֶרי י ְִשׂ ָר ֵאל ִמי כָמוֹ עַ ם נוֹשַׁ ע אֱ ֵקינוּ ַ להשי"ת עַ ל ש זִ כָּה אוֹתָ הּ ִבּ ְתבוּנָה וּבְ אֹמֶ ץ ַל ֲעמֹד בְּ ִנ ָסּיוֹן גָּדוֹל שֶׁ ל
ירה ִה ְתחַ ְדּשָׁ ה בְּ כָל תּ ֶֹקף ָועֹז. בַּ ה'' וְ הַ ִשּׁ ָ רוּתנוּ ַל ֲעזֹב ֶאת ירת הַ בַּ יִת ְלצ ֶֹר ִמצְ וָה .א"כ ָתּבִ ין ַמדּוּעַ ֵאין בְּ ֶאפְ שָׁ ֵ ְמכִ ַ
]'הֶ אֱ מַ נ ְִתּי וַאֲ דַ בֵּ ָרה' [ שׁוֹאבֶ תאוֹתהּ נַחַ ת רוּחַ וְ ִשׂ ְמחָ ה ֶשׁ ִהיא ֶ גוּריִ .אם ֶא ֱעזֹב ֶתּ ְחסַ ר לָ ַרבָּ נִית ָ ְמ ַ
מֵ ַההוֹדָ יָה להשי"ת ַפּעֲמַ יִם בְּ יוֹם עַ ל ֶשׁזָּכְ ָתה ל ְִמצְ וָה גְּ דוֹלָה זוֹ" )"אוֹר
בברכת שבת שלום מערכת לב ארי ִיאל"(.דָּ נ ֵ
לע"נ הבחור אריה ז"ל בן דוד וזהבה הי"ו
שליט"א -דפוס ספיד סוכות תשפז
טועמיה 51הפרשה מפי הרב אריה יוסף
מערכת שיעורי לב ארי – שיעורים שבועיים לאור
שהָ ָיה...
שה ׁ ֶ
ַמ ֲע ֵׂ
מאכיל הבהמות?\ ִספּוּר עַ ל מרן הָ ַרב ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ ישׁ
הילולת כ"ק מרן מלִּיסָ א זצ"ל זיע"א) .מלוקט בשינוי לשון קלים מתוך 'פניני
)אבוֹשׁ( ִ
ֵ
רבי אברהם הצדיקים'(
העשיל אביש ְהוּדי בְּ שֵׁ ם ר' גּוֹרר י ִ אריבִ ,ה ְת ֵ בִּ כְ פָר סָ מוּ לָעִ יר ָק ִ
מליסא פָקת שֶׁ מֶ ן מַ עֲצִ יםִ .אישׁ ל ֹא ָאבִ ישׁ שֶׁ עָ סַ ק ל ְִמ ְחיָתוֹ בַּ הֲ ַ
זצ"ל זיע"א יְהוּדי פָּשׁוּט ִמ ְס ַתּ ֵתּר גָּאוֹן ִ חוֹרי חָ זוּתוֹ שֶׁ ליָדַ ע כִּ י מֵ אֲ ֵ
)יא' תשרי תקכ"ט(
'ס ִמיכַת וּמ ֻקבָּ ל שֶׁ יָּצַ ק מַ יִם עַ ל יְדֵ י הַ גָּאוֹן בַּ עַ ל הַ ְ ְ
אריבּ לַכְּ פָר עִ ם בְּ נֵי חֲ כ ִָמים' .פַּעַ ם נ ְִקלַע הָ ַרב מָ ָק ִ
)אבוֹשׁ( הַ גָּאוֹן הָ ַרב ַאבְ ָרהָ ם ָאבִ ישׁ ֵ יְהוּדי ,נִכְ נַס לְבֵ יתוֹ .שָׁ ַאל ִ ְל ָויָתוֹ וּכְ שֶׁ שָּׁ מַ ע ,שֶׁ ָגּר שָׁ ם
פוּרט זצ"ל -נוֹלַד בִּ ְשׁנַת וּמפְ ַרנ ְְק ְ ִמלִּיסָ א ִ
יטשׁ )לִיטָ א( ל ְָא ִביו: ה'ת"נ לְעֵ ֶר בְּ ֶמז ִֶר ְ ֶאת בַּ ֲעלַת הַ בַּ יִת" :הֵ יכָן בַּ ֲע ֵל ?" .וְ ִהיא הֵ ִשׁיבָ ה:
)שׁמֵּ שׁ כְּ אַ ב בֵּ ית ִדּין ר' צְ בִ י ִה ְירשׁ ִ "מַ אֲ כִ יל ֶאת הַ בְּ הֵ מוֹת" .אוֹתוֹ הַ ַלּ ְילָה הָ יָה ַקר ְמאוֹד,
יטשׁ(ִ .בּצְ עִ ירוּתוֹ ל ֹא ֶאלְטֶ ְשׁטַ ְדט וּמֶ ז ִֶר ְ
נוֹדַ ע כְּ בַ עַ ל כִּ שָּׁ רוֹן יוֹצֵ א ֹדּפֶן ,אוּלָ ם מוֹתיו זְ מַ ן ַרב וְ הָ ַרב ל ֹא הֵ בִ יןִ ,מי מַ אֲ כִ יל ֶאת בַּ הֲ ָ
וּתפִ לָּה ,וְ נִפְ ְתּחוּ לוֹ ַשׁע ֲֵרי ִהרבה בְּ ַתחֲ נוּן ְ בַּ כְּ פוֹר ָכּזֶה .בַּ סּוֹף יָצָ א הַ חוּצָ ה וְ שָׁ מַ ע ִמבַּ יִת סָ מוּ קוֹל
תּוֹרה וּמֵ ָאז ל ֹא פָּסַ ק ִמ ִלּ ְשׁפֹּעַ ִדּבְ ֵרי ָ שֵׁ נִי אֲ נ ִָשׁים ִמ ְתנַצְּ ִחים בְּ לִמּוּדָ .ק ַרב לַחַ לּוֹן וְ ָר ָאה ֶאת
תּוֹרהִ .ה ְתפּ ְַרסֵ ם כְּ ִאישׁ מוֹפֵת וְ ָקדוֹשׁ ָ
תּוֹרה ִבּ ְק ִהלּוֹת עֶ לְיוֹן .כִּ הֵ ן כְּ ַרב וְ ִה ְרבִּ יץ ָ ַרבִּ י ָאבִ ישׁ ְלבַ דּוֹ! הֵ בִ ין שֶׁ ֵא ִליָּהוּ הַ נָּבִ יא מָ צוּי ֶאצְ לוֹ...
ישׁנִיץ ,לוּקָ אבִּ י ,יָאנוֹב שׁוֹנוֹת :וֵיְן ,ווִ ְ ַרבֵּ נוּ ִהצְ טַ עֵ ר ,שֶׁ ִה ְת ַגּלָּהַ ,א הָ ַרב ִהבְ ִטיחַ שֶׁ לּ ֹא ְי ַגלֶּה
רוּצוֶועלָ ,קארוֹב. ְ יטשׁ, ְדּלִיטָ א ,מֶ עזְ ִר ְ
ירת ָא ִחיו ,ר' מָ ְר ְדּ ַכי ,נ ְִק ָרא ל ְַאחַ ר פְּ ִט ַ דָּ בָ ר .ל ְַאחַ ר שָׁ נִים נִפְ טַ ר ַרבָּ הּ שֶׁ ל ָקארוֹב וְ טֶ ֶרם
ְלכַהֵ ן בָּ ַרבָּ נוּת בָּ עִ יר לִיסָ א שֶׁ בְּ פּוֹלִין וְ ָשׁם ירתוֹ צִ וָּה ל ַָקחַ ת לָ ַרב ֶאת ַרבִּ י ָאבִ ישׁ מֵ הַ כְּ פָר .בָּ אוּ פְּ ִט ָ
ִשׁמֵּ שׁ אב"ד בְּ לִיסָ א .בִּ ְשׁנַת ַה'תקי"ט אוֹתם: ל ְַרבֵּ נוּ וְ שָׁ אֲ לוּ אוֹתוֹ ִאם י ְִרצֶ ה ל ְִהיוֹת ַרב .שָׁ ַאל ָ
ירת הַ גָּאוֹן ר' ַי ֲעקֹב יְהוֹשֻׁ עַ ל ְַאחַ ר פְּ ִט ַ
ַפלְק )בַּ עַ ל הַ 'פְּ נֵי יְהוֹשֻׁ עַ '( ִה ְתבַּ ֵקּשׁ לָ בוֹא "מוֹרה בִּ ְשׁ ֵאלוֹת ַתּ ֲערֹבֶ ת בָּ שָׂ ר ֶ "מָ ה זֶה ַרב?" .הֵ ִשׁיבוּ:
פוּרט וְ ִשׁמֵּ שׁ כְּ ר ֹאשׁ בֵּ ית הַ ִדּין שָׁ ם לִפְ ַרנ ְְק ְ וְ חָ לָבְ ,ט ֵרפוֹת ,טֻ ְמ ָאה"ָ .פּנָה ל ְִא ְשׁתּוֹ וְ ָאמַ ר" :שָׁ מַ עְ תּ?
ירתוֹ .גָּאוֹן בַּ נִּגְ לֶה וּבַ נּ ְִס ָתּר .עַ נְוְ ָתן עַ ד פְּ ִט ָ
מֻ פְ לָא .עָ שָׂ ה צְ ָד ָקה וְ גָמַ ל חֶ סֶ ד עִ ם כָּל
אוֹמ ִרים ,שֶׁ ָאסוּר לְעָ ֵרב בָּ שָׂ ר וְ חָ לָב" .הָ אֲ נ ִָשׁים ְ הֵ ם
הַ בָּ ִאים ֵאלָיו ,בַּ חֲ ִסידוּת וּבַ ֲע ָנוָה ל ֹא ירם בְּ פַחֵ י ֶנפֶשַׁ .רבָּ נֵי הָ עִ יר ִה ִסּיקוּ ,כִּ י נ ְֶח ְרדוּ וְ שָׁ בוּ לְעִ ָ
ִהנִּיחַ כְּ מוֹתוֹ ,וְ ִרפֵּא בס"ד נְפָ שׁוֹת ַרבּוֹת בְּ וַדַּ אי ַרבֵּ נוּ ִמן הַ נּ ְִס ָתּ ִרים וּבִ ְקּשׁוּ ל ְַקבְּ לוֹ ל ַָרב ל ְַמרוֹת
ִחנָּם ֵאין כָּסֶ ף .עָ שָׂ ה צְ דָ קוֹת ַרבּוֹת
ידין כְּ ִס ְד ָרן ַל ֲע ִניִּיםבְּ י ְִשׂ ָר ֵאל וּפִ זְּ ָרן ְתּ ִמ ִ הַ כֹּל ,אוּלָם הַ צַּ ִדּיק סֵ ֵרב .יוֹם ֶאחָ ד כְּ שֶׁ ִהגִּ יעַ ל ְִמכֹּר
וּקרוֹבִ ים .בֵּ יתוֹ חוֹקים ְ וְ ֶאבְ יוֹנִים ,ל ְִר ִ הוֹשׁיבוּהוּ בְּ כֹחַ עַ ל כֵּס הָ ַרבָּ נוּת. שֶׁ ֶמן בַּ שּׁוּקָ ,א ְרבוּ לוֹ וְ ִ
הָ יָה פָּתוּחַ ִל ְרוָחָ הִ .הפְ ִרישׁ חֻ מָּ שׁ
עוֹתיו לִצְ דָ ָקה ,וּפָדָ ה כָּל יוֹם קֹדֶ ם ִמ ְמּ ָ
בַּ חֲ לוֹף הַ זְּ מַ ן נוֹכְ חוּ ,כִּ י הָ ַרב ְמחַ בֵּ ב ְמאוֹד ִמצְ ווֹת כְּ מוֹ
נוֹתן ֶאת ְסעֻדָּ תוֶֹ ,את שׁוִֹ י הַ ְסּעוּדָ ה וְ הָ ָיה ֵ בְּ ִרית ִמילָה וְ סַ נ ְְדּ ָקאוּת וְ ַאף ִהבְ ִחינוּ בְּ גִ לּוּיֵי רוּחַ
הַ מָּ עוֹת ַל ֲענִיִּיםָ ,אכַל בְּ צִ ְמצוּם ַרק הַ קֹּדֶ שׁ הַ ִמּ ְת ַרחֲ ִשׁים בִּ ְמ ִחצָּ תוָֹ .אז גָּזְ רוּ עָ לָיו לְהָ ִסיר
ְלצ ֶֹר ִקיּוּם הַ גּוּף .נִגְ לָה ֵאלָיו ֵא ִליָּהוּ
זְ כֹר לְטוֹב .בַּ עַ ל רוּחַ -הַ קֹּדֶ שׁ .הֶ עֱבִ יר עַ ל נוֹדעָ ה בָּ ַרבִּ יםַ .רבֵּ נוּ
ֶאת הַ מַּ ְסוֶה מֵ עַ ל ָפּנָיו וּגְ אוֹנוּתוֹ ְ
שּׁוּרת הַ ִדּיןַ .רבֵּ נוּ דּוֹתיו מַ פְ נִים ִמ ַ ִמ ָ עשׁ"ט נוֹרא וְ ָאמַ ר עָ לָיו הַ בֵּ ְ ִה ְתפּ ְַרסֵ ם כְּ ִאישׁ ָקדוֹשׁ וְ ָ
נלב"ע בְּ -י"א ִתּ ְשׁ ֵרי הַ 'תקכ"טַ .רבֵּ נוּ הַ ָקּדוֹשׁ ,שֶׁ ִהנּוֹ בַּ עַ ל רוּחַ הַ קֹּדֶ שׁ וּבָ ִקי בַּ ְמּ ִתיבְ ָתּא
פוּרט. ִנ ְטמַ ן לְמָ חֳ ַרת בְּ יוֹם ִשׁ ִשּׁי בִּ פְ ַרנ ְְק ְ
ַרבֵּ נוּ חַ י וּפָעַ ל כְּ 79-שָׁ נִים עַ ל כִּ ְסאוֹ יָשַׁ ב אריבּ ,כִּ הֵ ן בְּ ר ֹאשׁ ְק ִהלּוֹת דַּ ְר ִקיעָ א! ַאחַ ר ַרבָּ נוּתוֹ בְּ ָק ִ
הוֹרבִ יץ )בַּ עַ ל ְ הַ גָּאוֹן ר' פִּ נְחָ ס פוֹרט ִדּ ְמיֵן ,עַ ל ְשׁמָ הּ ַרבּוֹת שֶׁ הָ ַאחֲ רוֹנָה בָּ הֶ ן פְ ַרנ ְְק ְ
'הַ הַ פְ ל ָָאה'( .ת.נ.צ.ב.ה .וּזְ כוּתוֹ ָתּגֵן
עָ לֵינוּ ָא ֵמן!. פוּרטֶ ר'. נ ְֶח ַרט'ַ :רבִּ י ָאבִ ישָׁ 'ל פְ ַרנ ְְק ְ
ornm123@gmail.com
דפוס ספיד סוכות תשפז טועמיה - רשימת תפוצה:
יו"ל ע"י מערכת שיעורי לב ארי – להצטרפות ל52
כְּ נֶשֶׁ ר יָעִ יר ִקנּוֹ עַ ל גּוֹזָ לָיו י ְַרחֵ ף יִפְ רֹשׂ כְּ ָנפָיו י ִָקּחֵ הוּ יִשָּׂ ֵאהוּ
עַ ל ֶאבְ ָרתוֹ )לֵב,יָא(
ְשׁיבָ ָתהּ,
הַ גָּאוֹן ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן ֻפּ ָזּן זצ"לַ ,רבָּ הּ שֶׁ ל שֶׁ פִּ ְר ָאן וְ ר ֹאשׁ י ִ
פּ ַָתח בְּ מָ שָׁ ל :מַ עֲשֶׂ ה בְּ ֶאחָ ד ִמ ְמּשָׁ ְר ֵתי הָ ַא ְרמוֹן שֶׁ נִּצְ טַ וָּה לְמַ רק ֶאת כִּ ְתרוֹ שֶׁ ל הַ מֶּ ֶל וּלְ נַקּוֹת
ִמכָּל שֶׁ מֶ ץ ָאבָ ק ,הֶ עָ לוּל ְלעַ ְמעֵ ם זָהֲ רוּ .נ ִָקּה בְּ שַׁ ְקדָ נוּת ֶאת כּ ֶֶתר הַ זָּהָ ב ַה ְמּגֻלָּףְ ,משֻׁ בָּ ץ ַאבְ נֵי
הַ חֵ ן ,וְ ִה ְתפַּעֵ ל ִמיִּפְ עָ ָתן וּבְ ָר ָקן .יֶדַ ע כִּ י כָּל ֶאבֶ ן בְּ כ ֶֶתר מֻ ְשׁלֶמֶ ת ִהיא ,וְ ֵאין ֲע ֹר ְלי ְִק ָר ָתהּ .פָּחַ ז
עָ לָיו יִצְ רוֹ ,עָ ַקר ֶאבֶ ן ַאחַ ת ִמתּוֹשַׁ בְ ָתּהּ וְ טָ ְמנָה בְּ כִ יסוֹ ִ .סיֵּם הַ ְמּשָׁ ֵרתִ ,הנִּיחַ ֶאת הַ כּ ֶֶתר עַ ל כַּר
הַ ְקּ ִטיפָה וְ יָצָ א .וְ ל ֹא יָדַ ע שֶׁ הַ מֶּ ֶל עוֹמֵ ד בַּ חַ לּוֹן ,מַ ְשׁ ִקיף עַ ל מַ עֲשָׂ יוָ .פּנָה הַ מֶּ ֶל ל ְַטּ ַר ְקלִין ,נִכְ נַס
עוּרהּ .יָשַׁ ב עַ ל כֵּס נוֹס ָסה ְבּמֶ ְרכָּזוֹ בְּ כָל כִּ ָ
ֲקוּרה ִה ְת ְ כֶּתר ,וְ תוֹשֶׁ בֶ ת הָ ֶאבֶ ן הָ ע ָהַ מֶּ ֶל ,חָ בַ שׁ ֶאת הַ ֶ
מַ לְכוּתוֹ וְ שָׁ ַלח ל ְִקר ֹא לְשַׂ ר הֶ חָ צֵ ר ,הַ ְמּמֻ נֶּה עַ ל הַ ְמּשָׁ ְר ִתיםִ .מ ְשׂ ַרת פְּ לוֹנִי נ ִָקּה ֶאת כִּ ְת ִרי ,מַ ְרקוֹ
וְ ִהבְ ִריקוּ הוֹפִ יעַ הַ שַּׂ ר ָר ָאה ֶאת הַ כּ ֶֶתר הַ פָּגוּם ,וְ נ ְֶח ַרדָ .אמַ ר לוֹ הַ מֶּ ֶל ְשׂבַ ע ָרצוֹן אֲ נִי מֵ עֲבוֹדָ תוֹ
,אֱ מֹר לוֹ ז ֹאתְ .שׁלַח אוֹתוֹ ְלכָאןְ ,לנַקּוֹת ֶאת נִבְ ָרשׁוֹת הַ ְטּ ַר ְקלִין" .עָ שָׂ ה כּ ְַמּ ֻצוֶּה עָ לָיו ,סָ ח
מוֹקיר ֶאת עֲבוֹדָ תוֹ בְּ מֵ רוּק הַ כּ ֶֶתר ,וּבָ חַ ר בּוֹ ְלנִקּוּי הַ ְטּ ַר ְקלִין בְּ עוֹדוֹ ִ ל ְִמ ְשׂ ַרת הַ מֻּ פְ ָתּע שֶׁ הַ מֶּ ֶל
יוֹשֵׁ ב בּוֹ עַ ל ֵכּס הַ מַּ לְכוּת – הֲ י ִָתּכֵן כָּבוֹד גָּדוֹל ִמזֶּה ל ְִמ ְשׂ ַרת ַהמֶּ ֶל ! ְשׁמַ ע ַה ְמּשָׁ ֵרת ,שָׂ מֵ חַ –
קוֹרת רוּחוֹ שֶׁ ל הַ מֶּ ֶל ִמשֵּׁ רוּתוֹ וְ עַ ל שֶׁ נָּשָׂ א חֵ ן בְּ עֵ ינָיו .וַחֲ שָׁ שׁ ,שֶׁ מָּ א ִה ְת ַגּלּ ְָתה וַחֲ שָׁ שׁ .שָׂ מֵ חַ ,עַ ל ַ
הַ גְּ נֵבָ ה .שֶׁ מָּ א ָנפַל עָ לָיו חֲ שָׁ ד ,וְ ֵאין זוֹ ֶאלָּא מַ ְלכֹּדֶ ת .בִּ נ ְִקיפוֹת לֵב עָ לָה ל ְַטּ ַר ְקלִין וְ ַהמֶּ ֶל הֵ ִאיר
ֵאלָיו פָּ נָיוִ ,ה ְתעַ ְניֵן בִּ ְשׁלוֹמוֹ ,וְ הַ תּוֹשֶׁ בֶ ת הַ חֲ לוּלָה בַּ כּ ֶֶתר נִבְּ טָ ה ֵאלָיו כְּ מַ אֲ ִשׁימָ ה .הוֹדָ ה לוֹ הַ מֶּ ֶל
עַ ל ְשׁ ִקידָ תוֹ בְּ נִקּוּי הַ כּ ֶֶתר ,וְ ִספֵּר כִּ י עָ ַקב ַאחֲ ָריו ִמן הַ חַ לּוֹן וְ ָר ָאה כֵּיצַ ד נ ִָקּה כָּל סֶ דֶ ק וְ ִהבְ ִריק
שׁוֹקל הוּא לְהַ עֲלוֹתוֹ בְּ דַ ְרגָּה וּלְהַ עֲלוֹת ְשׂכָרוֹ .נ ְִרעָ שׁ הַ ְמּשָׁ ֵרתִ :אם ָר ָאה הַ מֶּ ֶל -הֵ ן ָר ָאה בְּ מֶ ֶרץֵ .
רוֹאה בְּ טוֹבָ תוֹ וּבְ ִקדּוּמוֵֹ .אי יִגְ מֹל ָרעָ ה ַתּחַ ת טוֹבָ ה, הַ כֹּל ,וְ ִהנֵּה מַ ֲעלִים הוּא עֵ ינָיו ִמ ְמּעִ ילָתוֹ וְ ֶ
רוּרים חוֹרכֶת ֶאת כִּ יסוֹ! פּ ַָרץ בִּ בְ כִ י ַתּ ְמ ִ ֵאי יוּכַל ל ְִראוֹת ֶאת כּ ֶֶתר הַ מֶּ ֶל פָּגוּם ,וְ הָ ֶאבֶ ן הַ יּ ְָק ָרה ֶ
וְ ִה ְת ַודָּ ה עַ ל חֶ ְטאוָֹ :אכֵן ,הַ מֶּ ֶל מֵ ִטיב עִ מּוֹ כָּל ָכּ -וְ הוּא פָּשַׁ ע וּמֵ עַ ל בְּ ִאמּוּנוֹ ,עָ ַקר ֶאבֶ ן
ית ז ֹאת. ִמכִּ ְתרוֹ ...וְ הַ מֶּ ֶל מַ ְרגִּ יעוֹ :״יָדַ עְ ִתּי ,בְּ נִי ,יָדַ עְ ִתּי ַ -א יָדַ עְ ִתּי גַּם כִּ י ל ֹא בַּ מַּ עַ ל עָ ִשׂ ָ
וּסלִיחָ ִתי נְתוּנָה ְל ״ .״אֲ בָ ל הַ ְמּשָׁ ֵרת ל ֹא ִה ְס ַתּפֵּק ִמ ְשׂ ַרת נֶאֱ מָ ן ַא ָתּה ֶאלָּא שֶׁ פַּחַ ז עָ לֶי יִצְ ְר ְ ,
בִּ ְסלִיחָ ה וּבִ ְמ ִחלָּהֵ .אי יוּכַל ל ְִהיוֹת שָׁ לֵו ,כַּאֲ שֶׁ ר כּ ֶֶתר הַ מֶּ ֶל חָ סֵ ר וּפָגוּם ,וְ הָ ֶאבֶ ן ֵאינָהּ
בְּ תוֹשַׁ בְ ָתּהּ! ַנ ֲענָה הַ מֶּ ֶל וְ ָאמַ ר :״ ֲעלֵה נָא עַ ל מַ עֲלוֹת הַ כִּ סֵּ א ,וְ ָקבַ ע ֶאת הָ ֶאבֶ ן בִּ ְמקוֹמָ הּ!״ עָ לָה
הַ ְמּשָׁ ֵרת בְּ מַ עֲלוֹת ,וְ הַ מֶּ ֶל ִה ְרכִּ ין ֶאת ר ֹאשׁוֹ וְ ֵק ֵרב ֶאת כִּ ְתרוֹ ,וְ הַ ְמּשָׁ ֵרת ָקבַ ע בּוֹ ֶאת הָ ֶאבֶ ן
כֶּתר ַה ְמּלוּכָה! וְ ִה ְשׁלִים ֶאת ֶ
וְ הַ נּ ְִמשָׁ ל :הָ ָאדָ םְ ,מ ָשׁ ֵרת הַ מֶּ ֶל הוּא .כָּל יִעוּדוֹ ,לְשָׁ ֵרת ֶאת מֶ ֶל מַ ְלכֵי הַ ְמּלָכִ ים הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ
ִשׂ ָר ֵאל ְמ ֵל ִאים ִמצְ ווֹת כְּ ִרמּוֹןַ ,א ִמפַּעַ ם פּוֹשׁעֵ י י ְ
הוּא .וְ ָאכֵןִ ,מ ְמּ ַרק הוּא ֶאת כּ ֶֶתר ַהמֶּ ֶל ,אֲ פִ לּוּ ְ
עוֹק ִרים ִמן הַ כּ ֶֶתר ֶאבֶ ן י ְָק ָרה .וּבְ כָל יוֹם וָיוֹם ְל ַפעַ ם פּוֹחֵ ז ֲעלֵיהֶ ם ִיצְ ָרם ,וְ הֵ ם עוֹבְ ִרים עֲבֵ ָרהְ .
)מ ְשׁלֵי א,כב ( ,שׁוּבוּ בָּ נִים שׁוֹבָ בִ ים קוֹראת :״עַ ד מָ ַתי פְּ ָתיִם ְתּ ֵאהֲ בוּ פ ִֶתי ִ בַּ ת קוֹל יוֹצֵ את וְ ֵ
וּמכֹּחַ
קוֹרא לְבָ נָיו אֲ הוּבָ יו לָשׁוּב בִּ ְתשׁוּבָ הִ , ֶא ְרפָּה ְמשׁוּב ֵֹתיכֶם " ) ִי ְר ְמיָהוּ ג,כב ( ,הַ מֶּ ֶל הַ ָקּדוֹשׁ ֵ
וּמ ְתמַ ְרמֵ רֵ :אי ֶאעֱשֶׂ ה הוּרי ְתּשׁוּבָ ה בַּ לְּבָ בוֹת .אֲ בָ ל הָ ָאדָ ם בּוֹכֶה ִ עוֹר ִרים ִה ְר ֵ
בַּ ת קוֹל זוֹ ִמ ְת ְ
יְּק ָרה שֶׁ ִאבַּ ְד ִתּי בַּ חֲ טָ ֵאי! וְ ָאז ,כִּ בְ יָכוֹל,ְתּשׁוּבָ ה כּ ָָראוּיַ ,ועֲדַ יִן חָ סֵ ר כּ ֶֶתר הַ מֶּ ֶל ֶאת הַ מַּ ְרגָּלִית הַ ָ
עוֹמ ִדים מוּרים ֵאינָם ְ יקים גְּ ִ ַשּׂאוֹ לְמַ ְד ֵרגָה שֶׁ אֲ פִ לּוּ צַ ִדּ ִ וּמנ ְ
מַ גְ בִּ יהַּ הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא ֶאת הַ חוֹטֵ א ְ
בָּ הּ ,וּזְ דוֹנוֹ ת נֶהֱ פָכוֹת לוֹ כִּ זְ כוּיוֹת ,כְּ דֵ י שֶׁ כּ ֶֶתר הַ מַּ ל י ְֻשׁלַם וְ יַזְ ִהיר כְּ בַ ְתּ ִחלָּה .וְ זֶהוּ שֶׁ נֶּאֱ מַ ר:
הוּרי ְתּשׁוּבָ ה – יֶדַ ע ״כְּ נֶשֶׁ ר יָעִ יר ִקנּוֹ עַ ל גּוֹ ָזלָיו י ְַרחֵ ף״ִ ,אם הָ ָאדָ ם מַ ְרגִּ ישׁ שֶׁ עוֹלִים בּוֹ ִה ְר ֵ
עוֹררוֹ לָשׁוּב ֵאלָיו בְּ ַרחֲ ִמים ַרבִּ יםַ .א ִאם וּמ ְבּוֹרא י ְִתבָּ ַר ַהקּוֹ ֵרא לוֹ ְ נֶאֱ מָ נָה שֶׁ ֵהם ִמכּוֹחוֹ שֶׁ ל הַ ֵ
וּמ ְתמַ ְרמֵ רֵ ,אי יוּכַל לָשׁוּב וּפְ גָמוֹ כֹּה ַרב וְ עָ צוּםִ ,הנֵּה :״יִפְ רֹשׂ כְּ ָנפָיו י ִָקּחֵ הוּ״, הָ ָאדָ ם מֵ צֵ ר ִ
ִשׂגָּבָ ה ,״יִשָּׂ ֵאהוּ עַ ל ֶאבְ ָרתו״ -וּפ ֵֵרשׁ בַּ זֹּהַ ר בּוֹרא י ְִתבָּ ַר מַ ֲעלֵהוּ לְדַ ְרגָּה גְּ בוֹהָ ה וְ נ ְ
יֶדַ ע שֶׁ הַ ֵ
הַ ָקּדוֹשׁ שֶׁ הַ ַכּ ָוּנָה לַאֲ בָ ֶריהָ וּכְ ָנפֶיהָ שֶׁ ל הַ ְשּׁכִ ינָה הַ ְקּדוֹשָׁ ה כִּ בְ יָכוֹל .שֶׁ עוֹזְ רוֹ ל ְַת ֵקּן כָּל מָ ה שֶׁ ָפּגַם
)'מַ עְ יַן הַ שָּׁ בוּעַ ' (
ד""ת מוקדשים לעילוי נשמת מו"א ר' יפת בן יצחק ז"ל הכ"מ.
ornm123@gmail.com
דפוס ספיד סוכות תשפז טועמיה - רשימת תפוצה:
יו"ל ע"י מערכת שיעורי לב ארי – להצטרפות ל53
73 '«¨ ©£¦
"®³´ - ²´ ´¡¨³ ´¥« ¡ .¨"¥ ¦" ±¡°£ © ´®£ '² "¨ ´¨³ª £¦£¬¦ §£³±¨ ²´ £²
§£ª³ ´²±¨¨ ¢±¦ª ´¦« £¥ ²£ª
©£ §£¥ª §£ª££¬¨¦ §£³¨ §£²
¦¦¥ §´´£¨ \ §ª¥´ ¦¬ ´£²¡ ´¥²¬¨
(¡"¦¢)
.1
,
~ . ."r r su j ...s u tu j noj u nj "
un :( , )
: ," , ~" :(:) ~
:(~" ) .
~o ,
.( " ~")
.2
~ s
, ) ~ , ,
,"rr z u q qu uj – n r~ r q j" :(
.(" "~ ")
.3
: ~ ,~"
, – ,~ – ~ , – ,~ –
, . – , –
, ~ ~
"£ © ¦" £² ²¡ ª"¬¦
דפוס ספיד סוכות תשפז-"¢£¦³
« טועמיה£ £² ² £®¨ ³²® 54
²¦ §££¬³ §£²¬£³ – £² ¦ £²¬£³ ´¥²¬¨
," " ~" . ~
. ' ~
~ .3
.(" " ") ~ ~
.4
.( ) ~ "
. ,"~ " ~
~
n ~ ,
p p q r j . , ~ ~
:(. ) (" ) " ~" ~
: ." , ~ "
– – ' ,
.
.5
~ , ~ ~
," pso s u oj q q "
j :( , ~) ~ ,
:( , ~") ~ ,~ ~ ~
r n r~ so k~ p~ "
.(" " ") "u o j r j uq
.6
, ~ ~
~ ' "q j zn u zj o u s ut u "
qu :( , ~) .
.(~ )
- .12
~ ~ ~ *
. , ~ .~
ornm123@gmail.com
דפוס ספיד סוכות תשפז - טועמיה :°®´ ´¨£³²
55¦ ´®²¢°¦ – £² ¦ £²¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"£
* – ~ ~ ,
– ) ~ (.
* ~
.
* .~ ,
* ~ ~
" – ~ .
* ,
~.( ) " " :
* ~ :
~ ~ ~ ,
.
* ~ ~ ~~ ,
.
~ '~ '
. ~ ~ ~ x
'' : ~ x
.
, - ~ x
~ ~.~ ~ ~ ,
)' '(.
, ~ : x
.
~ ~ ~ x
~.~ ,
~ ~ : ~ x
~ " .
~ x
ornm123@gmail.com
דפוס ספיד סוכות תשפז טועמיה - :°®´ ´¨£³²
56¦ ´®²¢°¦ – £² ¦ £²¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"£
~
~ :
~ - x
~ .
, ~ -~ x
~ " ~ ~
" .
~ ~ ~ ~ ~ x
~ ~ ~ .
~ ~ "~ .
" ", ~" :( , ) :
~ ~ ,
~ ,
~, ~ ~ ,
~ ".
~ x
, ~ ,
~ ~ .
" " ~
," ~ ,
.
~ ~ - x
) ' " "~( ~ ~ ~ :
~ ~ , ,
. ,
ornm123@gmail.com
דפוס ספיד סוכות תשפז טועמיה - :°®´ ´¨£³²
57¦ ´®²¢°¦ – £² ¦ £²¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"£
'' '
~ ~ ~ ~" :() '~ ~' ~ x
." ~ –
, ~" :" '~ ' x
, ~ ''
~ ~ .~ ~ ~" :~ "
."
~ ,~ " : " ~ x
." ~ ~ ~
~ ,~ ~ – " :' ~' x
, " ~ ~ ~ ,
, ~ ' " ~
. ~ ~
– ~ ' :" "~ ~ x
, ~
.'
~ ~ ~
r~u 'j sj n u j ~n o " ' n~ r r nu q ' " - n l su q su zn r r u q~n j tqu j
o u qj r r~n j u n rn u tj r jn u q z r ru j n u uj q n l su q su zn r r u q~n "
j 'nu q j
n su qo oru n j tru j ' nj q nu q q r q ru ""u uq on u j s u jn rn u tj u , nu n
p z sru j ur q p~ ~sj n
. r jn u q z r ru j
~
zn o u j lq q r su
q n u zj q r su lq ' :~
zn o u j lq q r su lq q~n j tqu j
ouq
o z u j ~n o 19 r r p
r n sr pu j su z uj o oj p -' szn l
q n u zj q
" s~ r jn u o j ~n j u . n r jnu q ' ~n o " 'n sr z p p zj n j u , " ou u n
szn l
q n u zj q ~ q n u zj q r su lq " o su n "
zn o u j lq q r su o z u j
~u nq s n uj ~s
l un ~
zn o u j lq qu rj q
z ~n qu tj qj n u j qj oz o r j
." .j sr j
ornm123@gmail.com
דפוס ספיד סוכות תשפז - טועמיה :°®´ ´¨£³²
58¦ ´®²¢°¦ – £² ¦ £²¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"£
~
~
' '
ornm123@gmail.com
דפוס ספיד סוכות תשפז טועמיה - :°®´ ´¨£³²
59¦ ´®²¢°¦ – £² ¦ £²¬£³ ´¥²¬¨ £"¬ ¦"£
čď ĞĥđĐĕ ěč ĘďĜĚ ęēĜĚ Ĝ"ĞĘ ęČđ čČ ďđčĕė ĦđđĢĚ ģđĒĕēĘđ ĕĜđĕĞĤĐđ ĕĦėĘĐĐ ĞďĕĐ ĦģĚĞĐĘ ĦĕĞđčĥ ĦĕĜĤđĦ ĐĚč
ď"ĝč
144 'Ď ĐĜĥ | Ē"ĠĥĦ ĐĤđĦ ĦēĚĥ ĐėĤčĐ ĦČĒđ ĦđėđĝĐ Ďē
ĎēĐ ĦēĚĥ
ęĕĤđĐĐ ĦĢĕēĚč
להיכנס לסוכה כשמעיר את אביו להתארח אצל הוריו כשאין מספיק מקום בסוכה
Đėđĝč ěĥĕ đĕčČ ĐĕĐ ęČ ,đģĠĦĝĐĥ ęĕģĝđĠĐ ĕĜđĤēČĚ ĥĕđ đĕĤđĐ đĐđĜĕĚĒĐĥ ĕĚ ,ĐĘČĥ ČĕčĚ 'ĘČĕĤČ ěĕĕĜč' ĝĤĔĜđģ
đĕčČ ĤĤđĞĦĕ ĝĜėĕ ęČĥ ČĘČ ,ěđĥĕĘ đĕĤēČ ĝĜėĕĐĘ Čč ěčĐđ ĖđĦč đĦđČ ĘĕėĐĚ ĤĢ ęđģĚĐĥ ČĘČ ĦđėđĝĐ Ďēč ęĦĕčĘ
ĐĦČ'ĥ ęđĥĚ ĝĜėĕĐĘ ěčĘ ĥĕĥ ĤĚČĜ ęČĐ ,ĤĞĢ đĘ ęĤĎĕđ ęĐĘ ĞđĚĥĘ ĖĕĤĢ ęČĐ ,ĐĜĕĥč đČ ĐĘĕėČč đČ ĐėđĝĐ
ěĕĕĞđ .ĐėđĝĘ ĝĜėĕĐĘĚ ĤĔĠĜĥ đČ ,'ĕďđčėč ęĕčĕĕē ĖĕčČđ ĤđĝČĥ đČ Đėđĝ ĦđĢĚĚ ĐĒ ĕďĕ ĘĞ ĘĔčĦĕĥ ğČ ,ČđčĘđ
ěĠđČč čĦėĥ (140 ĐĤĞĐ Ĕ"Ġ ęĕďĞđĚ) ĐĚĘĥ ĦđėĕĘĐč .ďČĚ ēĕėĥ ĐĒ Ĥčďđ ,Đėđĝ ĦđĢĚ ďĕĝĠĐĘđ đĕčČ ĘČ ČđčĘ
ČĘđ Ħĕčč ĐĚĞ ěĥĕĥ đĜĚĚ Đĥģč ĐĜĚĘČĐ đĚĕČ ęČ ,ĐĚđď đĕčČ đĘ ĤĚČ ęČĥ ęĕĞďđĕ đĜČ ĕĤĐ ĐĜđĥČĤ ĐčĥēĚč ĐĜĐđ
ĐĚĘĥ ĕčĤ ěđČĎĐ ģĝĠ ,ďčĘ ěĥĕĘ ĦďēĠĚĥ ěđĕė ,Đėđĝč ĖĕčČđ ĐĦČ"ĥ ěđĕė ,đĘ ĞđĚĥĘ đĘ ěĕČ ,ĐĤđĦ ĕĤčď ĘĞ ĤđčĞĘ
ďĢĚ ĐĤđČėĘ đĚĞĔ ęĥ ęĘđČ .ĐĘ ĞĚĥĕĥ ĖčĤĕđČ ěĚĘĒ ,Ğ"đĥĐđ ,ęĥ ČĤĚĎĐĥ đĘĕĠČđ ."ęđģĚĐ ďđčėč ęĕčĕĕē
'ęĐĕĥĚĥĚđ ęĕĘđē' ěĕďĘ ĐĚđďčđ ,'đĤđďĦ ěĕĞė đčĥĦ' ěĕď ĕĤčď ĘĞ ĤđčĞĘ ĦđĥĤđĠĚ đĘ đĤĚČ đĕĤđĐĥ ěĠđČč ęĕĤčďĚ
đčĦė ĐĜđĥČĤ ĐĜĥč ěĦē ęĎ ĕĤĐĥ ,ĐėđĝĐĚ ęĕĤđĔĠĥ ĤĕĒēĦ ĘČ đČ .ěĐė ČđĐđ ,ĦĚĘ ČĚĔĕĐĘ đĘ ĤĚČĥ ěđĎė ,ĐĤđĦ
ĐĘ ĞĚĥĕ Ħĕčč ĐĚĞ ěĥĕĥ đĜĚĚ ĦĥģčĚ ęČĥ ęĕģĝđĠĐ ,ěČė ęĎ ĕĤĐĥ ,ĐĒč ģđĘĕē ěĕČ ĐĤđČėĘ ĦČĒ Ęėč 'đďėđ ĐďčČ
.'đĤđďĦ ěĕĞė' ęĞĔĚ ęČđ ,Đėđĝ ĦđđĢĚ ďĕĝĠĚđ ĞĜĚĜ ČđĐ đĕĤđĐ ĦČ ďčėĚĥ ĕ"Ğ
לדחות פדיון הבן כדי להיות בסוכות אצל ההורים ĖĕčČđ ĐĦČ"ĥ ěČė ęĎ Ėĕĕĥ ęĕĤčďĐ ęĞĔ ĕĤĐ ĐĤđČėĘ ěė
ďĘđĜĥ ĎđĒ ĕĜčč ĐĕĐĥ ĐĥĞĚ ČčđĚ 1'ĤĐĝĐ ěĎČ' ĤĠĝč . ĕčĢ ĤĐ Ħ"đĥč čĦė ĦĚČč Ėėđ ."ęđģĚĐ ďđčėč ęĕčĕĕē
đĤĝČ ĐĒĥ ,ĕĤĥĦ Ď"ėč Ęē ěčĐ ěđĕďĠĐ ęđĕđ ,Ĥđėč ěč ęĐĘ ČčđĚ 'ČĜĕď ĕčĚ ČĦėĘĐ' ġčđģč ,ĔĘēđĚ ČĘ ĐĒĐ ěĕďĐ ęĘđČ
ęĕĤĤđĎĦĚĐ ęĕĤđĐĐ đĥģč Ħđėđĝ ęďđģđ .ĕ"Čč ĦđėđĝĐ Ďē Ħđėđĝč đĕĚē ĦČ đČ đĕĤđĐ ĦČ ĤģčĘ ĖĘđĐĐ :ġĕĘĤģ Ĝ"ĤĎĐĚ
ďēČ ďĢĚ ĐĜĐđ .ĦđėđĝĘ ęĐĕĘČ đČđčĕĥ ,ĎđĒĐ ĕĜčĚ Ę"đēč ĖĕĤĢĥ ĕČďđđč ,ęĐĚĞ ěĥĕĘ ďĕĦĞđ ,ęĥ ĦđĕĐĘ ęĐĕĘČ ĞĝđĜđ
ĦČ ĦđďĠĘ đĘėđĕ ČĘ đĞĝĕĕ ęČ ĖďĕČĚđ ,čČ ďđčĕė ĦđĢĚ ĥĕ ęČ ęĎ ęĜĚČ .Đč ěĥĕĘ Đėđĝ đĘ ĐĕĐĦĥ ďČĚ ĘďĦĥĐĘ
ĥ"ĕĤĎĐ ĐĤđĐđ .Ę"đēč ĕĜĥ Ĕ"đĕ ČđĐĥ ěđĕė ,ĕĤĥĦ Ď"ėč ěčĐ ěĕďĐ ěĚ ČđĐ Ęđėĕ ,ęĥ ěĥĕĘ Đėđĝ đĘ ĐĕĐĦ ČĘĥ Ğďđĕ
,ĞđĝĜĘ čČ ďđčĕė ĦđĢĚ ęĐĕĜĠĘ ĥĕ ĦĞėĥ Ę"ĢĒ čĕĥĕĘČ Ččĥ ,ĐđđĢĚč ģĝđĞ ĘĘėč ČđĐ ĕĤĐĥ ęĐĕĘČ ĞđĝĜĘ
ĤđĔĠ ĐđđĢĚč ģĝđĞ ďĢĚ ěđĕďĠĚ ęĕĤđĔĠ đĕĐĕ ěėĚ ĤēČĘđ (.đ"ė Đėđĝ) ęĕČĢđĚ đĜČĥ đĚėđ .ęēĚĥĘđ ęĚĞ ĦđĕĐĘ
.ęĕĤđĐĘ ĞđĝĜĘ ĐĤđĐ ěėĘđ ,ĐđđĢĚĐ ěĚ đĜĥĕ ,ĐĥĤďĐ ĦĞĕĚĥĘđ ČĦđĘĎ ĥĕĤ ĕĜĠ ĦĘčģĐ ĖĤđĢĘĥ
Č"ĢĤ ďđĚĞ Ď"ē .1
.Ę"ėĞ ĐđđĢĚč ģĝđĞ ěĕďĚ ęĕĤđĔĠĥ đĤĚČđ ĐėđĝĘ ġđēĚ
ĦđėĘĐė ,ĦđĕđĢĚĐ ĦđėĘĐĐ ĦČ ďđĚĘĘ ĘČĤĥĕĚ ďēČđ ďēČ Ęė ĘĞ Đčđēĥ ęĥė
ĦđėĘĐ ĦČ ěĜĥĘđ ďđĚĘĘ ęďČ Ęė ĘĞ Đčđē Ėė ,ďđĞđ ěđĥĘĐ ĦĤĕĚĥ ,Ħčĥ ,ĦđėĤč ęĕĕē ĖĤď đĜĕĤđĐ
,ďđČĚ ďĞ ČĕĐ ĐĤđĚēđ ,ěĚĒ Ęėč ĦĕďĕĚĦ ČĕĐ đĒ ĐđđĢĚĥ ,ęČĤđĚđ ęČđ čČ ďđčĕė ĎĐĜĚđ ĐėĘĐč ęČđ čČ ďđčĕė
ĕĘčĚ ,ęĕčĤ ęĕĤčďč Ęĥėĕđ ,ěĚĕĕģĘ ĖČĕĐ Ğďĕ ěĕČĚ ,ĐĕĦđėĘĐ ĦČ ďĚĘĕ ČĘ ęČđ ,'ĐĜĥĐ ĕďĞđĚđ ĦđĦčĥč ęČđ čČ ďđčĕė ĦđėĘĐ ĝĤĔĜđģ' ĕ"ĠĞ
.ĘĥėĜ ČđĐĥ ĦĞďĘ 'ęĕĘđďĎĐ ĦđĤđČĚĐ' ĝ"ēĚ ĕģĝďĜĘĤđģ ěđĥĚĥ ĕčĤ ěđČĎĐĘ
ĝđė đĜĚĚ ĦĥģčĚ đĚĕČđ ęĕĜĕĚ 'ď đĘ Čĕčĕĥ đĜĚĚ ĥģčĚ đĕčČ ĦđėđĝĐ ĎēĘ ĦđĞĎđĜĐ ĦđėĘĐ
ěđĕė ,ęČĐ ĦČ ęĕďģĐĘ čĕĕēĥ ěĕĕĔĥĤčĘĕĒ ĕ"ĤĎĐ ģĝđĠ ,ęĕĚ ĕė ,ĦČĒ đĜĚĚ ĥģčĕ ČĘ ,đĕčČ ĦĤĒĞ ĦČ ĖĕĤĢđ Đėđĝ ĐĜđčĥ ěč
,ĐĒĘ ĐģđģĒĥ đĚĕČ ěėĘđ ,ĐģĥĚđ ĘėČĚč ČđĐ ďđčĕėĐ ĤģĕĞĥ Ħėđĝ ĦČ ĐĜđč ěčĐ ęČ ęĜĚČ . đĜĦĤĥĕĥ đĕčČĚ ĥģčĘ ĤđĝČ
.ĦĚďđģ ĤĒĞĕĐĘ ČđĐ Ęđėĕ ,ęĐĘ ĐĤĒĞ ČĕĐ đĦďđčĞ Ęė ęĢĞčĥ ,đĕĤđĐ
ěėđĚ đĜĕČĥ đČ ĦđėđĝĐ Ďēč đĕĤđĐ ĘĢČ ĤģčĘ ĐĢđĤ ČĘĥ ĕĚ .đĚĢĞĘ ČĘČ ěčĘ čČĐ ĦĤĒĞ ČĘ ĐĒ ĕė ,đĕčČč
Č"đĒēĐ ĦĤĚđē ĕĠĘ ĐĕđĜč ĐĜĕČ ęĦėđĝ ĕė ĐĚđČĚ ęĥ ęđĞĔĘ ěĕČ ,ĕĜĥĐĚ ĤďđĐĚ ĤĦđĕ ęĐĚ ďēČđ ęĕĎđĤĦČ ĕĜĥ ĐĜģĥ ěč
ĘĞ ĤĦđđĘ đĕĘĞ ,(ĐČĚđĔ ĘčģĚ ęĦėđĝč ďĕĚĞĚď ďĕĚĞĚĐđ) ē"ĤĎĐ ęĜĚČ .đĕčČĘ ĤďđĐĚĐ ĎđĤĦČĐ ĦČ ĦĦĘ ěčĐ ĘĞ čđĕē
ĕďĕ ĘĞ đĤĞĔĢĕĥ đČ ęĕĤđĐč ĐĞĕĎĠ Ęĥ ĥĥē ĥĕ ęČ đĒ ČĤĚđē ĤĦđĕĐ ĎđĤĦČĐ ĦČ đĕčČĘ ěĦĜ ČđĐĥ 1ĤĠĕĝ Ę"ĢĒ ĕģĝčĕĕĜģ
. ĐĒ .đĕčČ Ęĥ ĘĞ ĖĤč ČđĐ ĐĤģĚ Ęėč ĕė ,ĤďđĐĚ
Đ"Ěģ 'ĚĞ đĤĠĝč ČčđĐ ,ĐĚĘĥ ěč .ĥ čĤĐĘ čĦėĚ .1
ĦĚĥĜ ĕđĘĕĞĘ ĐĚĘĥ ĐČđĠĤĘ ČĚĕĕģ Ęĥ ĞĤĒĘ ĎđđĕĒĘ ď"ĝđ ĐēĘĢĐĘ
čď ĞĥđĐĕ ěč ĘďĜĚ ęēĜĚ
144 ěđĕĘĎ // ĒÃĠĥĦ ĐĤđĦ ĦēĚĥ ĐėĤčĐ ĦČĒđ ĦđėđĝĐ Ďē ĐĜĥđĥ ěč ĘČđĚĥ ęĥ ęđĘĕĞč ĐĚēĜ ěč ĤĒĞĕĘČ ČģĜĕē ĘēĤ Ħč ęĕĤĚ
דפוס ספיד סוכות תשפז- טועמיה 60
ď"ĝč
ĦđčČ ĐĥĞĚ
ęĕĕēĐĚ ĤđĠĕĝ
ĦđėđĝĐ ĎēĘ ĤđĠĕĝ / 'ĦĤďĐđ' ġĞ ĕĤĠ
Ęĥ ĐĕĦđČĔĚĝ ĘĞ đďĤĕ ĦđėđĝĐ Ďē ęďđģ ęĕĜđĤēČĐ ęĕĚĕĐ Ęĥ čĤĞ ĕĚđďĚď
ĕĠĜĞ ,ęĕēĘ ĐčĤĞ ĕďč Ęĥ Đĥđďģ ēĕĤč ĤčėĚ ĐĒ ČĘĚĜ Ĥčė ĤĕđđČĐ ,ęĕĘĥđĤĕ
'Ĥ .ĦđĤďđĐĚ ĦđČĝĠđģč ęĕĒđĤČ ęĕĎđĤĦČ Ęĥ ĕČĘĠ ěđĤėĒđ ęĕĥĘđĥĚ ĝďĐ
ĦĝĠĤĚ ĕĦėĤĕč ďĚĞ ,ĐĤđĚēčė ĐĘģč ģďģďĚđ ĥĠĜ ěĕďĞ ĕĥĚ ĖĤčČ ,ĘČĜĦĜ
ĦđĔĕĥđ ĐėĘĐĐ ĕģđďģď Ęė ĘĞ ďĕĠģĚ ČđĐĥė ,ĐėđĝĐ ĦđĜĠď ĦČ ĐĘĦđ đĦĕč
.ęĕģĝđĠĐ
ĐĜĕĦĚĐĥ ĤđĐĔ ğĝė ĦĝĠđģ ČĘČ ,ĐĚĢĞ ĐėđĝĐ ĐĦĕĕĐ ČĘ ĦĤĦđėĐ ĦĘđĎ ĖČ
ĐĕĤčĘģ ĎđĤĦČ ēĜ ,ĤđēĢ ěĦĥĠ ĞĢĚ ĘĞ ēĜđĚ ,ĐėđĦč .ĐģĕĕĚĤđĠĐ ěēĘđĥ ĘĞ
ĘėĚ ĕģĜ đĠđĎ ,ĘďĎĚė đĦĤđĢ ,ĦđĘĞĚĐ ĘĕĘė ĕĤĠ .ČĤĠđĥď ČĤĠđĥ ,đĕĠđĕč ĤĕďĜ
Ęĥ ĦđĜđėĝēđ ĝĕė ĕĚď .ěđČĎč ďĚđĞ đĚĔĕĠđ ,ęđĚ đČ Ę'ĔĞĘč ,ĦĕĒĒē ġĚĥ
ĦđĜĜđčĦĐđ ĥđĠĕē Ęĥ ĦđėđĤČ ĦđĞĥ ĤēČĘ ,đĦĤđĚĦ ęĘĕĥ ęĕėđĤČ ęĕĥďđē
.ęĕĜĕĚĐ ĦĞčĤČ ģđĥč ęĕēĚđĚĐ ĕĘđďĎ ďĢĘ ĦĘďĎĚ ĦĕėđėĒč ĦĕĜđĕĞ
'Ĥ ,đĕčČ ĞĝĠ ĐĚĕĜĠ .đĕĤđĐĤĐ ĦČ đĞĔģ ĦĝĠĤĚĐ ĦĘď ĘĞ ĦđĝĝđĐĚ ĦđĥĕģĜ
ĘĚĞ ĦđĜĥ ĦđĤĥĞ ěĚĞ đČĥĜ ĦđĥčĕĐ đĕďĕĥ ,ęĕĕĚĥ ČĤĕđ ĥĕĥĕ ĕďđĐĕ .ĐĚĘĥ ĤĦĝĜĐ čĤ
đĕĦđČĠđ ,ĦđĎĤďĚĐ ĦĕĕĘĞĚ Đďčė ĐĦĕĕĐ đĦĚĕĥĜ .ĤđĐĔ ęĕĕĠė ĞĕĎĕđ ęĕĕĠė
.ĐĞĕĒĐ ĦđĠđĔĥ đĕĦđģĤĘ đģčďĜ ĦđĜĕčĘĚĐ
ĖđĦĚ ".ĕĦĕėĒ" ,ęĕĚĦ ĤĥđČĚ ĦđĢĢđĜ ęĕĕĜĕĞč čČĐ ČĤģ ,"ĕďĚēĚ ĕĜč ,ĘČĜĦĜ"
ĕČĥđĜč čĤ ĐĥĞĚ đČ Ę"Ēē ĤĚČĚ
ĐĦđČ ēĦĠ ,Ďē ĦđĕĎđĞ Ęĥ ĐĜĥĕ ēĠ ĦĝĠđģ ĐĚĘĥ 'Ĥ ğĘĥ ĐĐđĐĚ Ħĕģĥ
,ĐĜđĚĦč đĜĚĔĜ ęĕĤđĐ ďđčĕė ĦđđĢĚ
.ĐĔđĥĠ ĐĜĦđė ĦēĠĔĚč ğđĔĞ ĎđĤĦČ ğĥēđ ĦđĔĔđĤ ęĕĕďĕč !ęĕĝĤĠč đėĒĦ ĕĘđČđ ,đĜĘ đēĘĥđ đĘĎ
đĞčĢ ,ęĥđĎĚđ ĝđēĠ ĐĕĐ ĎđĤĦČĐ .đčĤģč ĘĠĜ đčĕĘđ ,ĕĤĠč ĔĕčĐ ĘČĜĦĜ 'Ĥ
ģĠĝĥ ,ĦģĠģđĠĚđ ĐĚđē ĐďđģĜ ĐĦČĤĜ ĐĜđĕĘĞĐ đĜĠđď ĘĞđ ,ĐĐė ģđĤĕĘ ĐĔĜ horeinuorg@gmail.com
077-6021640 :ĝģĠč đČ
ğČđ "ĤďĐ đĜĕČ"Đ ĦđĘđčĎĘ ĐģĥĜ ģĠĝđ ,ĘģĚ Ģ"đĚ ĕďĕ ĘĞ ģēđďč ĐĤĥėđĐ
.ĤđĚĎ ĘđĝĠĘ
čđĤĚ ģďĝĜ đĘđģđ ,čČĐ ğĥĜĦĐ ,"ģđĥĐ ĐĢģĘ ďĞ ĦĕĘĎĤ ĤģđčĐ ĕĦėĘĐ"
ěčĐ .ęĕģĕďĢ Ęĥ ĎđĤĦČ ,ĕĦđėĘĚ ĎđĤĦČ ĕĘ ěĦ' :ĤēđĝĘ ĕĦĤĚČ" .ĦđĥĎĤĦĐ
ĕĠĝė ĦĕĤČĥ ĦČ đĕĘĞ ĕĦĚĘĕĥ '!đĦđĚė ěĕČĥ ĤđďĕĐ đĘ ĞĕĎĚ ,ęėē ďĕĚĘĦ ĕĘĥ
ĐĒĕČ ęĘđė đČĤĕĥ .ěđĥČĤ čđĔ ęđĕč đč ĞĜĞĜĦ ,ĘČĜĦĜ ,ēģ .ĐĒ ĥďđē ĦĘĚĎĐ
".ĖĦĕčč ĥĕ ęĕĕĚĥ ďđčė
ĕĤĠĐ ēĜ Đčĥ ĦĢĢđĜĐ ğĝėĐ ĦĝĠđģ ěĕč ĞĜ đĔčĚ .ģĜēĜ ĘČĜĦĜ 'Ĥ Ęĥ đĜđĤĎ
đĘ ĥĕĎĐĥ ęđĎĠĐ ĎđĤĦČĐ ěĕčĘ ,ěđĥČĤ čđĔ ęđĕč ĖĤčĘ ęĘē đĕĘĞĥ ęĘĥđĚĐ
,đĥĠĜ ĐģĞĒ ,ĐđđĢĚ ĤđďĕĐ ĘĞ ĕĦēĤĔ ĕĕĚĕ Ęė ĕĤĐ .ĦĕČĘĕĞ ĥĠĜ ĦđĤĕĝĚč đĕčČ
?ĐĒė ĕĤĠ ĘĞ ĖĤčĘ ĘėđČ ďĢĕė
ĖĘĕđ ęĕčĢĜ ĦĥĤĠ ěđĕĘĕĎĘ 'ĤĦĝĜĐ čĤ' Ħďĕē ěđĤĦĠ
čČ ďđčĕėč ęĎđ ,ĎđĤĦČč ,ďđĕ Ęĥ đĢđģ ĘĞ ,ĐėĘĐ Ęĥ ĕďđĐĕ ČđĐ ĘČĜĦĜ 'Ĥ ĘčČ
đĤĔĠĜĥ ęĕĤđĐ ĦĚĥĜ ĦČ ęĕĤĕėĒĚĥė ĒĜėĥČ ĕĜč đĎĐĜ ěėđ
ČđĐ ĖđĤė ęČ ,ĤđďĕĐ Ęĥ đėĤĞ ĐĚ - ĦđčĥēĚĐ đčĕĘč đďĐďĐ ĞĎĤ đĦđČč .ęČđ
đĎĐĜĥ ďĤĠĝ ĕĜčđ ĕĦĤđĚ ĕĚČ đČ ĕĤđĚ ĕčČ 'đčđ ĤđėĒĕ ĤĚđĘ
?ČčČ Ęĥ đčĘ ĦĤĕčĥčđ čĤđĢ ěđčĘĞč
Ħĕč) .ďđčė ĕĤČđĦ ĤĚđĘ ĘģĐĘ čĦėĥ ĥĕ ĐčėĥĐ ĤĚđĘ
ĐĤĕĎĚĐ ģĚđĞ ĖđĦ ĘČ ğĝėĐ ĦĝĠđģ ĦČ ĘČĜĦĜ 'Ĥ ģĕĘēĐ ,ĝđĝĕĐ ġĚĥ ČĘč
(ęČđ čČ ČĤđĚđ ďđčĕė ,ĐďđĐĕ
đĕďĕ ĕĦĥč ģĚđĢĚĐ ĎđĤĦČĐ ĦČ ĘĔĜ ,đĕčČ ĘČ ĥĎĕĜ ČđĐ .Ĕģĥč ĐĦđČ ğĕĎĐđ
",ČčČ" .ĦđČĦĥĐč đč ěĜđčĦĐđ ĐĤđĜĚĐ ĘČ đĦđČ čĤģ ,ĥďđģ ĦďĤēčđ ĔĔĤč
ĤđďĕĐ ĕĦĕČĤ ČĘ ĦđčĤ ęĕĜĥ" ,đČĤĜ ČĘĥ ĦđĞĚďĚ ďĞĤ đĘđģđ ,ĘČĜĦĜ 'Ĥ ĥēĘ
ĖĤčČ đĕĘĞ .ĦĚČ ĦđĤĕĝĚčđ ĐĤđĦ ĦčĐČč ĥėĤĜĥ ĎđĤĦČ đĐĒ .ĐĒėĥ ĐđđĢĚ .ĘĤđĎč đĘĞĥ ĐĜđėĜ ęĕĤĦđĠĘ ēĘĥĦ ĐĞďđĐ
".đĚĕēĤđ đĘĕēďč čđĔ ęđĕč
ĎēĐ ĥďģĦĐĥė .ĐĜĥĕĐ ĐĠĚč ĐĎĠĝĜđ ĐĚĘĥ 'Ĥ Ęĥ đĕĜĕĞĚ ĐĤĥĜ ĐėĒ ĐĞĚď
'Ĥ Ğďĕ ,ĐĜĕĠ ĘėĘ ĐČĜ ěē đĠĕĝđĐĥ ĐėđĝĐ ĕĔđĥĕģ ĘĞ ĎēĐđ ĦčĥĐ ĦđĤĜ đďĢĕĤđ
ĐĚĘĥ ęĕĕģĚĥ ĐđđĢĚĐ ĖČ ,ěĕĞ ĐČĤĚĘ ęĘĥđĚ ČĘ ĕĘđČ đďĕčĥ ĕĤĠĐ :ĘČĜĦĜ
.ēģđĘ ĐĕĐĥ ĎđĤĦČ ĘėĚ ďđčėĐ Čĝĕė ĕĜĠĘ ĦĤďđĐĚđ
ēĤđĔĥ ěđĎė ,Đďčė ĐėČĘĚ ĐĥđĞ đĕčČĥ ěčĐ ĐČđĤ ęČ ,ďđčĕė ĦđĢĚ ĘĘėĚ
ĦČ ĤđĔĠĘđ ĐėČĘĚĐ đĚĢĞ ĘĞ ĘčģĘ ěčĐ ĘĞ ĐđĢĚ ,ĐėđĝĐ ĦĕĕĜčč ďđČĚ
ěčĐ đĘĕĠČĥ ē"Ęĥ 'ĕĝ ęĕďĕĝē ĤĠĝč 'Ğđ .đĕėĤĢ ĦĕĕĥĞ ĘĘėč ČđĐĥ ,đĕčČ
Ġ"ĞČ ĐėČĘĚĐ ěčĐ ĐĥĞĕđ ,ĖĕĦĤđĦ đĤĠĐ 'ĐĘ ĦđĥĞĘ ĦĞ ĐĤđĦč ģĝđĞ
.ġĤČĐ ęĞ čČĐĥ
(Ĕ"Ě ĦđČ ď"Ġ ďđď ĖĤčĕđ)
144 ěđĕĘĎ // ĒÃĠĥĦ ĐĤđĦ ĦēĚĥ ĐėĤčĐ ĦČĒđ ĦđėđĝĐ Ďē
דפוס ספיד סוכות תשפז- טועמיה 61
Ėĥďģ ĦđĤčď đĜĕĤđĐ
ĞđčĥĐ ĦĥĤĠč ęČđ čČ ďđčĕė
ĤĚČĜĥ ,'ĦČĒ'č ,ęĦē ĐĚčđ .'đĕĜč ĘČ čģĞĕ ČĤģĕđ' ĤĚČĜĥ ('Č ,Ď"Ę) Đĺāþ Ě ŜĤÿ Łý Ĥĺþ Čú ĐėĀ ĤĀ Łø Đÿ ĦČāĒ øđ
,ĘČĤĥĕ ĦČ ĖĤčĘ ĐĥĚ ďĚĞ .'ęĐĕčČ ęĐĘ Ĥčĕď ĤĥČ ĦČĒđ' ĐčĤ ĥĤďĚ ČĕčĚ ,ěĚĕĕĜ čģĞĕ ĕčĤ ěđČĎĐĘ 'ĤĝđĚ ĕėĤď' ĤĠĝč
ĦČĒ ěĕĕĜĞč đĜČĤģĥ ĐĚĚ ,ěĕĕĜĚ 'ĦČĒ'č ČĘČ ēĦđĠ ĕĜĕČ ,ĤĚČ .đĕĦēĦ ĤēČ ĤđčĞĕ ,ĐĞĔđ ĐčĕĦĐ ĕĜĠĘ ĤčđĞĐ (Č"ĕ ĐĥĤĠ)
.ĥĤďĚĐ ĕĤčď ĕĠ ĘĞ Ėė .ĐėĤčĐ đďĚĘ ěėĕĐĚđ .ĐĞĔĥ ĐėĤčĐ ĦĘĕēĦĚ ,ĘĕēĦĚ ČđĐ ěĕĕĜĚđ
ĦĚČč ČĤģĕĐĘ ĐėĤčĐ ĐĕđČĤ ĕĦĚ ,ěĚĕĕĜ ĕ"ĤĎĐ čĦđė ČĘČ ĘĕēĦĚ ďēČ ĐĕĐ ČĘĥ ĐĚĚ ęĘđĞĐ ĦđčČĚ ?đĒ ĐėĘĐ
,ĦđčČĐ đģĝĠĥ ęđģĚĚ ęĕĘĕēĦĚ ęĕĜčĐĥė ?ĐėĤč ęĥč ,ěĕĜĚ .ģēĢĕ ĦČ ĖĤĕč ęĐĤčČ ,ďĢĕė .đĤčē ģĝĠĥ ęđģĚĚ
ďĞč ęđēĘĘ ęĕėĕĥĚĚ ,ĦĤĥĤĥĐ ĦČ ęĕėĕĥĚĚ ęĕĜčĐĥė đĘ ěĦĜ ĐĚđ .ģēĢĕĘ đĘ ĤĥČ Ęė ĦČ ęĐĤčČ ěĦĕđ' čĕĦėď
Ęĥ ĐĘđďĎĐ ĦĤđĝĚĐĚ ęĕĒĒ ęĜĕČđ ĦđčČĐ đĚēĘĥ ĐĚ ĖĘ ěĦĕđ ĤĚČĜĥ ěĕĕĜĞė ,đĘ ěĦĜ ĐėĤč À ĤĚđČ ĐĕĚēĜ čĤ 'đėđ
ĦđĔĜĘ ęĕĘĕēĦĚ ęĕĜčĐ ęČ ěė ČĘ .đĐĥĘė đĘĕĠČ ęĐĕĦđčČ ģĝĠĥ ęđģĚĚ ,ĤĚČ ,čģĞĕ ĦČ ĖĤčĘ ģēĢĕ ďĚĞ .ęĕģđĘČĐ
ĦČ ęĕĥđĞĥ ČĘČ ďđĞ ČĘđ ,ęĐĕĦđčČ Ęĥ ĐĘđĘĝĐ ęėĤďĚ ĘĕēĦĚ ĕĜČ ĘčČ ,'ěĦĕ'č ģĕĝĠĐ ČčČ .ĘĕēĦĚ ĕĜČ ęĥĚ ČčČ
ĦĤđĝĚđ ĦĤĥĤĥ ĦČ ęĕģĦĜĚĥė ,ĦđčČĐ đĥĞĥ ĐĚĚ ĖĠĕĐĐ ,ģēĢĕ ęĦē ĐĚčđ 'đėđ ęĕģđĘČĐ ĖĘ ěĦĕđ ĤĚČĜĥ ,ěĕĕĜĚ .'ěĦĕ'č
ĦČ ęĕėĜēĚĥė ČĕĐ ĐėĤčĐ Ęė .ĐėĤč ěĕČ Ĥčė ĒČ ,ĦđčČĐ ďĚĞ .'đĦđČ ĖĤčĕđ čģĞĕ ČĘČ ģēĢĕ ČĤģĕđ' ĤĚČĜĥ ,ĐČĕĤģč
.ĐĦđČ đėĕĥĚĕđ ĦđčČĐ ĖĤďč đėĘĕĥ ĤĕĞĢĐ ĤđďĐ ,ĐČĕĤģč ČĘČ ēĦđĠ ĕĜĕČ ,ĤĚČ ,ęĕĔčĥĐ ĦČ ĖĤčĘ čģĞĕ
ĐĒ ĤđďĚ ĤđčĞ 'đĜĕĤđĐ' ĕĢĞđĕĘ ĦđĘČĥ ĦđĜĠĐĘ ěĦĕĜ čĘ čĕĥĐđ
.ĦēĔčđĚ Ħđĕďđĝ .ěđĕĘĕĎĐ čĎč ĐĞĕĠđĚĐ Ę"Čđď ĦčđĦėč Ęĥ ęĜēĘđĥĚ ĦđčđĥĦđ ĦđĘČĥ
ęĕĘĠĔĚđ ęĕĕĜčĤ ęĕĢĞđĕ
ěđėĜĐ ĤčďĐ ČĕĐ ęĐĕĘČ ĐėĕĘĐĐ ,ęĕĢđĤ ęĕĤđĐĐĥ ĐĚ ĐĒ ęČ ĒČ ,ęĕĜĥ ĐĚė ĕđĥĜ ĕĜČ .ěĕĕĜĞ ĐĒĕČč ęėĦĕČ ġĞĕĕĦĐĘ ĕĦĕĢĤ
.ĦđĥĞĘ ěĕč ĎēĐ ĦČ ģĘēĘ ęĕĎĐđĜ đĜēĜČ Ħđėđĝč ĐĜĥ ĕďĚđ
ĕĤēČ ďĕĚĥ ,ĦēđđĤ ĐĝĕĠĦ ĤđčĕĢč đĜĘĢČ ĥĕ ĕĘĘė ěĠđČč ďĞđĚĐ Ęđē Ħčĥ ,ĕĦđĚēđ ĕĚē ĘĢČ ěđĥČĤ čđĔ ęđĕ :ĦđēĠĥĚĐ
ĐēĠĥĚĐĥė ĒČđ ,ęĕĤđĐĘ ĐčĤĐ ĞĕĎĚ ĤĕĞĢĐ ĎđĒĐ ĐĜđĦēĐ ĦēĚĥ ĒČđ (ĤďĦĝĚĥ ĖĕČ ĐĜĥ Ęė ,ĖĠĕĐĘ đČ) ,ĕĘĥ ęĕĤđĐĐ ĘĢČ
,ĦĕĞĔđĚ ĐĝĕĠĦ đĒđ .ĦđēĠđ ĦđēĠ ęĕĞĕĎĚ ,Đ"č ĘđďĎĘ ĐĘĕēĦĚ ęĥ ĥĕ .ĐĜđėĥč đĜĘĥ ĦĝĜėĐ Ħĕčč ,Ħĕčč ęĕĤČĥĜ đĜēĜČ ĐĤđĦ
ęĐ ,Ģ"đĒ ęĐ ęČđ .ęĕďĘĕĐ Ęĥ ĖĤđĢĐ ĦČ ĒėĤĚč ĐĚĥ ČĕĐ ĕė Ęė ĐĒĘ ĐėēĚ ĕĜČđ ,ĐĚĥĜ ęĞ ęĕďđģĕĤ ,ĦĝĝđĦđ ĐĤĕĞĢ ĐĤĕđđČ
ĖĤđĢĐ ęĞ ĐĚ ĘčČ .ĦđēĠ ,ĐėđĤč ĐēĠĥĚ ęČđ ,ĐčĤĐ ęĕĞĕĎĚ ďēđĕĚ ĔđĥĠ ĐĒ .ęĕĤčđēĚ ďđČĚ ęĕĜĔģĐ ęĕďĘĕĐ ęĎ ,ĐĜĥĐ
ęĞ ĐĚ ,ęĕďėĜĘđ ęĕďĘĕĘ ęĐĘĥ ĞđĎĞĎĐ ęĞ ĐĚ ?ęĕĤđĐĐ Ęĥ .đĜĘĢČ
?Ďēđ Ħčĥ ĦđĜēĘđĥĘ ďčĘ ĦčĥĘ ĦčČđėĐ ĦđďĕďčĐ đĜēĜČ .ďĞđĚĐ Ęđē Ħčĥ ěĕČĥ ĘĘĎč ĐĜĥĐ đĚė ĐĜĥč ĘčČ
đĒ ĕĘđČ ?ĦĠĝđĜ ĦĕđđĒ ĖĘ ĞĕĢĐĘ ĤĥĠČ - ĖĦĘČĥĘ ĐĤĒēčđ ĕĘĥ ęĕĤđĐĐđ ,ĕĦđĚēđ ĕĚē ĘĢČ ěđĥČĤ čđĔ ęđĕč ĦđĕĐĘ ęĕĤđĚČ
ĦĥĎĤĚđ ĦďēđĕĚ ĐĚė ĖĘĥ ęĕĤđĐĘ ĤĠĝĘ ĦĜĕđĢĚ ĦđĜĚďĒĐ ĦēĚĥĥ ČĕĐ ĐĕĞčĐ .ĐĤđĦ ĦēĚĥĘ ęĐĕĘČ ČđčĜĥ ęĕĥģčĚ
- Ğďđĕ ĕĚ .Ďēč ęėĘĢČ ēĤČĦĐĘ ęĦđČ ěĕĚĒĐĘđ ,ęėĘĢČ ĐĤĕđđČĐ čĐđČ Ėė Ęė ĕĜČĥ ĐĤĕđđČĐĚ ĕĤĚĎĘ ĐĜđĥ ĕĤđĐ Ęĥ ĐĜđėĥč ĐĤđĦ
ĦĘčĕģĥ Ħčĥē ěėĕĐĚ :ĐĒ ĘĞ čđĥē .ďđČĚ ĐĒĚ đĜĐĕĕ ęĐ ęĎ ĕĘđČ .đĒĐ ĐĕđđēĐ ĘĞ ĤĦđđĘ ďđČĚ ĕĘ Đĥģđ ,Ĥčď đĦđČ ČĘ ĐĒ - đĜĘĢČ
ĦđĕĐĘ Ęđėĕ ?ĖĘĥ ČčČĚ ČĘ ęČ ,ĐĤđĦ ĦēĚĥĘ đĒĐ ĐčĐČĐ ĦČ ęĐĥė ęĐĕĘČ ĦėĘĘ ĤĚđČ ęĕĤđĐ ďđčĕėĥ Ğďđĕ ĕĜČ ,ĕĜĥ ďĢĚ
ģĤ ,ĦĝĝđĦđ ĐĤĕĞĢ ĐĤĕđđČ ďđČĚ čĐČĕ ,đĦđĕĚĕĜĠč ,ČđĐ ęĎĥ čĘĐĥ ĐĚĘ ěĚČĜ ĤČĥĕĐĘ - ĦđĥĞĘ ĕĕĘĞ ĐĚ ĒČ .ęĕĥģčĚ
.ěĚĒ ĐčĤĐ Ĥčė ĐĦđČ ĦđđēĘ ĦđĜĚďĒĐ đĘ ĐĦĕĕĐ ČĘĥ ČđčĘ ,ĐĜĥč ĦēČ ęĞĠ ĥĕ ĐĤđĦ ĦēĚĥ ,ĘėĐ ĕĤēČ) ĐĢđĤ ĕĘĥ
ęĕĤđĐĐ ĦČ ďčėĘ ęĎ :ĐĘđĠė ĦđĜĚďĒĐ ěČė ĖĘ ĥĕĥ ČĢđĕ Ėė ĕďė ĕĘ čđĥēĥ ĐĚ ĘĞ ĤĦđđĘ đČ (ęĕĚĞĠ ĐčĤĐ ĤĥĠČ ęĐĕĘČ
ęĐĘ ĦĦĘđ ęĦđČ ēĚĥĘ ęĎđ ,ęĕĥģčĚ ęĐĥ đĚė ęĦĕČ ĦđĕĐĘđ ?ęĕĤđĐĐ ĦČ ēĚĥĘ
ĐĜģĦ đĘĕĠČ ĕĘđČ ,ĕĥĕČ ĖĠđĜ ğĕĝđĐĘ ĐĢĤĦ ęČđ .ęĕďēđĕĚ ęĕĞĎĤ
ĐĒĐ ĎēĐ ĦČ ĖđĠĐĘ Ęđėĕ ĔĘēĐč ĐĒ - "ĦĕĥČĤč ěĦē" ČčČĘ ĎēĐ Ęĥ ĦĕĦĕĚČĐ ĐēĚĥĐ .ĐĕĢĤđĠđĤĠč ęĕĤčď ęĕĥĜ Čđč
.ĖĘĕčĥč ęĎđ đĘĕčĥč ęĎ ,ēėĥĜ ĕĦĘčĘ ęĞ ,ĐďđĚĕĘ ęĞ ,ĐĚđĕģ ęĞ - ĐĚĢĞ ĐĤđĦĐ ęĞ ĐēĚĥ ČĕĐ
ęėĘ ĥĕ ,ęėĕĘČ ĞĕĎĐĘ ęĕĘđėĕ ęĜĕČ ČĕĐĥ Đčĕĝ ĘėĚ ęĕĤđĐĐ ęČđ ĥĎĤĚđ ČĘĠĜ ĕđĔĕč ČđĐ ĐĤđĦĐ ĤĠĝ ęĞ ďđģĕĤĐ .Đčĥ ĦđđĢĚĐ
ĐĤđĢč ĤĝĚĐ ĦČ ęĐĘ ĤĕčĞĐĘđ ęėĕďĘĕ ĦČ ďĚĘĘ ĦđėĒĐ ĦČ ČĘ - Đčĕčĝĥ ĐĤĕđđČĐđ ĎĐĜĚĐ ęĢĞč ČđĐ ĘčČ ,đĒĐ ĐēĚĥĘ
ĐĒ ,ĐĤđĦĐ ĦēĚĥč ēđĚĥĘđ ĐĤđĦĐ ĦČ ĤģĕĕĘ .ĤĦđĕč ĦĕĥēđĚĐ .ěė ęČđ čČ ďđčĕė ,ČĦĕĕĤđČďĚ čđĕēĐ ęĢĞ
ďđčĕė ĦđđĢĚđ ĦđĤčďĐ ĦĤĥĞ ęđĕģč ,ĐĚđĕģč ēđĚĥĘ Ęė ęďđģ ĖĤĞ ĐĒč ĥĕ ,ęĐĕĘČ đČđčĦĥ ęĕĥģčĚ ęĕĤđĐĐĥė ĐĒĘ ĤčĞĚ
ĖĤďč ďĕĚĦ đėĘĕĕ ęėĕďĘĕĥ đėĒĦ ,ĐĒ ĦđėĒčđ .ČĦĕĕĤđČď ęČđ čČ ĕė .ęĦĕČ ęĕČĢĚĜĥ ęĕģđđĤ ęĕďĘĕ Ħĕčč ęĐĘ ĥĕ ęČ ęĎ ,ĕĦĕĚČ
.ĦđđĢĚĐđ ĐĤđĦĐ ęĕĠĕĝđĚ ,ęĐĘĥ ĐēĠĥĚĐ ęĞ ęĕĞĕĎĚ ęĐĥė ,ęĕČđĥĜĐ ęĕďĘĕĐ
.ĐĘ ğĕĘēĦ ěĕČĥ ĐēĚĥ - ęĕĤđĐĐ Ęĥ ĎēĐ ĦēĚĥĘ ĤēČ đĐĥĚ
144 ěđĕĘĎ // ĒÃĠĥĦ ĐĤđĦ ĦēĚĥ ĐėĤčĐ ĦČĒđ ĦđėđĝĐ Ďē
דפוס ספיד סוכות תשפז- טועמיה 62
זכרון אברהם
הדלקת נרות: חג
6:02
יציאת השבת: שמחת תורה
7:36 תשפ"ז
זמני השבת
לפי אופק ב"ב
גליון 977
975 ון
ענייני ההקפות עם ספר התורה הושענא רבה ושמחת תורה ג' ימים שמעמידין העולם
הגבהת רגל אחת גדולה מאוד בשם הרה"ק רבי אהרן הגדול מפרמישלאן זי"ע שעל ג 'הימים
בעל הקדושת יום טוב ,אמר פעם בימים האחרונים של סוכות, האלו הושענא רבה ,שמיני עצרת ושמחת תורה עומד כל העולם
כשאדם מגביה רגל אחת לרקוד בשמחת תורה ,מתקן האדם כולו.
יותר ממה שעשה מראש השנה עד אחר הימים טובים.
סגולה לכוון בתפילות
הנשמות מגן עדן מגיעות מקובל בשם הרה"ק החוזה מלובלין בשם הרה"ק רבינו הבעל שם
מקובל לנו מאבותינו ז"ל זי"ע ,אשר בלילי שמחת תורה ,באות טוב זי"ע מפי אליהו הנביא זכור לטוב ,שמי שמתפלל כראוי לכוון
הנשמות מגן עדן לראות הקפות ושמחת התורה אצל בניהם. באלו ג' הימים אז מסוגל להתפלל כל השנה בכוונה כראוי.
)אבני זכרון (
בכי ושירות
שמעתי מזקני החסידים שבהקפה אחת בדינוב אצל הבני הושענא רבה
יששכר זי"ע היה יותר בכיות מכל הימים הנוראים ביחד. הושע נ"א
)רבינו בעל השפע חיים זי"ע( מה שאנחנו מתפללין בימים האלו בשם הושענא וכן קורין ליום
גמר החתימה יום הושענא רבה ,נראה דהכוונה הוא הושענא היינו
כשהאח עושה שמחה הושע לנו לקבל צעקתינו בנ"א ימים מר"ח אלול עד היום הנ"א,
פעם אחת בשמחת תורה הבחין הרה"ק רבי נפתלי צבי וגם הושענא-תושיע לנו ביום הנ"א ,יום גמר החתימה ,מסירת
מרופשיץ זי"ע בסבל פשוט ,עם הארץ גמור ,כשהוא שמח הפתקין ,לטובה ולרחמים ולחיים ושלום וגאולה שלימה ,אמן.
ביותר ,פיו מלא שירה לכבודה של תורה ואין הוא נותן מנוח )בני יששכר(
לכף רגלו ,אלא ,מרקד בכול עוז ותעצומות .אמור נא לי רבי
יהודי – שאל הרבי– לשמחה מה זו עושה? וכי למדת תורה שמחת תורה
הרבה במשך השנה שאתה כה שמח לגומרה של תורה? אמנם הכנה לאתה הראת
לא – השיב הסבל– אולם אם אחי עושה שמחה ,האם אין אני אמרו בשם צדיקים דכל ההכנות של ימים נוראים מט"ו באב או
צריך לשמוח…? מראש חודש אלול או מראש השנה והתקיעות ,עשרת ימי תשובה
מפרשת וזאת הברכה ויום הקדוש יום הכיפורים וימים שבין יום הכיפורים לסוכות
תורה ציווה לנו משה מורשה קהלת יעקב :אדם יחידי אינו וסוכות ומצות סוכה וארבעת המינים עם הלולב ויום הושענא רבה
יכול לקיים את כל המצוות שבתורה ,שכן ישנן מצוות שאינן וחביטת הערבה ,כל אלו העבודות הם רק הכנה לאתה הראת
נוהגות אלה אצל כהנים ,ולוויים ,מלך וכיוצא באלה ,אולם בזמן לדעת ,שיוכל כל האדם לומר' ,אתה הראת לדעת כי ה' הוא
שישראל כולם מלוכדים כאיש אחד ומחבבים איש את רעהו, האלוקים אין עוד מלבדו'.
אזי נחשב כל העם לגוף אחד וממילא נחשבות המצוות שעושה
כל אחד כאילו נעשו על ידי כל ישראל ,וזאת אומרת שכל אחד בזכות הסוכה זוכים לתורה
מישראל מקיים את כל המצוות שבתורה .זהו שאמר הכתוב מדוע נקבעה שמחת תורה לאחר חג הסוכות? מתרץ בעל
'תורה צוה לנו משה' שש מאות ואחת עשרה המצוות כמניין חידושי הרי"ם ואומר" :שבזכות הסוכה זוכים לתורה" שכן,
'תורה'' ,אשר צוה לנו משה' )שכן שתי המצוות "אנכי" ו"לא יהיה במדרש תנחומא דרשו על הפסוק' :והם תוכו לרגליך ישא
לך" נאמרו מפי ה' יתברך בעצמו ,ומשה ציווה לנו רק תרי"א מצוות( מדברתיך' –"אלו ת"ח שמכתתין רגליהם מעיר לעיר לשמוע
לא יוכלו להיות לנו ל'מורשה' נצחית ולא נוכל לקיים את כולן, דברי תורה .הרי לנו – אמר הרבי – שבשכר פסיעות וטרחה
אלא אם תהיה 'קהלת יעקב' ,שיהיו ישראל כולם מלוכדים הרבה שהולכים מעיר לעיר לשמוע דברי תורה ,זוכים לתורה.
כגוף אחד ,זהו גם פשוטו של המאמר' :ואהבת לרעך כמוך זה
גם כאן ,במצוות סוכה ,כשהאדם מכתת רגליו ,טורח ויוצא
כלל גדול בתורה' )ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד( לפי שרק על ידי
מביתו אל הסוכה ,זוכה על ידי כך לתורה…!
אהבת ישראל אפשר לקיים את כל התורה.
קו הגעשמאק לע"נ איש החסד קוראים נכבדים נהנתם ,החכמתם? העלון מוקדש לזכות
חיזוק ,ואמונה משמח אלוקים להוי ידוע כי הוצאות ההדפסה עולים רבי אריה חיים בן סלימה שולמית
ואנשים הר"ר מנחם ממון רב ,נא טלו חלק בהפצת העלון
מתעדכן בתדירות מענדל ז"ל בן הנכבד הזה ,קחו חלק בהפצת תורה שיחי' ובני ביתו להצלחה וסייעתא
גבוהה עם דרשות, ויראת שמים ,ותתברכו בכל הברכות דשמיא בכל העניינים
יבלחט"א הר"ר בן
סיפורים ,וניגונים ציון גבריאל הי"ו לוק האמורות בתורה ,לתרומות וכל ענייני ולרפואת אורי בן אפרת
077-3249316 ת.נ.צ.ב.ה. הגליון ניתן לפנות בטל' 054-8559959 בתושחו"י
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 63
ישועה בזכות השמחה עם התורה
מקובל היה בין חסידים ,כי אם הרבי לוקח בידו את הפתק הבעת פניו של הרופא שעמד ליד מיטת הילד הייתה
מיד הנכנס ,אזיי תבוא הישועה ,אך אם הרבי אינו מושיט קפואה .בימים האחרונים ביקר אותו כמה וכמה פעמים,
את ידו לקחת את הפתק אלא מורה להניחו על השולחן, נתן תרופות והמליץ על דרכי טיפול ,אך מצבו של הילד
סימן הוא כי אפסה תקווה חלילה... החמיר והלך .הורי הילד ציפו בחרדה למוצא פיו של
נכנס החסיד ,מושיט את ידו למסור את הפתק לידו של הרופא ,אך זה מיעט במילים והסתפק בהבעת איחול
הרבי ,ואולם הרבי מורה לו להניח את הפתק על השולחן. לרפואה שלמה.
ובסגולתה,
בתחינה ,אך על חפץ בה שלו והוא
מושטת נשארת היא
באוויר, משמועתי ,העלייה
כסףשל החסיד ידו תורה, שמחת נרשליל הכנסת
הבינו כי מחלת בנם אנושה ,וכי הרופא מריםמבתי ברבים ההורים בשנה
מדי שנה
הרבה
יניח את "כל כך ממתיןממתין
שהחסיד והואר' יוסף זאת ...הרי
בכלרצינית, ארשתהרבי אולי
מצד שני פני העליות.
בריאים. במכירת
ומתחיל לחיים
בבימהאת הילדנס ישיב והולם
הגבאישרקנעמדמתברר ידיים. עת
אולי נכון לוותר לו?! לישועה,לחן.
הפתק על השו שנים" חתן
שמואל()רביתורה, מהר"ש חתן
העילאיות, בזכויותהרבי
לזכותחסידי נמנה עםהאבחפצים הכל
נעשה
נכון. שהוכרע הדבר.עדראשו משמעות
בעומק ליבו, הקרב התחוללאת
ארוכות היטבהחסיד קלט דקות הינה
המבוקשותלפניו
אחת נותרה העליות
רק דרך הלאה,כיאחת
הוא ידע מפטיר וכן בראשית,
מליובאוויטש.
את רגליו
הנערים, משרךכל
כשהוא'בעליית
ולחש לו התערפלו.
הגבאי בלאט, וחושיו עליואלסחרחר פנה
ר' יצחק סגולהברכת
לזרע לבקש את לליובאוויטש,שהיא
לנסועמסורת בידינו להצילכלאת בנו –
הנערים' ,אשר 'עליית
החדר. מן החוצה דרכו את למצוא
תכבד את ידידי ר' יוסף' ,הגבאי חשב שאינו שומע טוב ,הרי הצליח בקושי, אך החששות מילאו את ליבו :כיצד יוכל לעזוב את בנו קיימא. הרבי. של
לא עבר זמן רב מאז התמודדו השניים זה מול זה במרוץ אחר .נגוזה הגדולה תקוותו המחר? ביום יהיה מה יודע שאינו בשעה
וכך גם היה בבית הכנסת באחת מערי הצפון ,כאשר בשמחת משפחתו, ואת
בתוך מאות
האומנם? זכההחסיד
והעליה שלו, עומדעצרת.יצחק
שמיניעד שר' המסוגלת, העלייהלילהגיע למכורויצא
את וממשפחתו מבנו וביקש הבימה,הגבאיבלבעלכבדהלםנפרד ברירה תורה באין
תש"פ, אך
הצובאים על בימת הרבי ,וליבו שבור .שמחת הוא מוותר. החסידים
עכשיו כל הנערים ,שניים התמודדו על העלייה ,שניהם רצו למסעו. עליית
התורה אופפת את הכול .זקנים וצעירים רוקדים בעוז, הגיע הסוכות חג ולקראת ימים,
בה בכל מאודם .האחד אברך בשם ר' יוסף נשוי מזה כמהכמה ארכה הנסיעה
'כן! אינואישר אמיץ ובקול מקוםאךלספק, עלהותיר מנצח לא
והרביר' יצחק אבל ידע החסיד כי הוא הרבי.מדרשו של
מסוגל
אשלם
שלנו החסיד השמחה. המבוששת לישועה לבית ממתיןלילדים, זכהופנהלליובאוויטש
שנים וטרם
שלי,בביתו הנעשה אל היאהעלייה
נשואות לסגולה .נכון
מחשבותיו שיהיה לו
יוסף,רגליו.לר' את תן
להזיז עמוס ל'יחידות'. אורחים מקבל אינו
מלבוא .מנגד ניצב לו ר' יצחק ,אב הוא לכמה בנות ,אך חפץ הרבי החגים בימי
מוותר
כבר אירע נוראה,תן לו.
העלייה –מחשבה אבל את ושמא,בגינה,
עוברת בו שהתחייבתי ובמשפחתו. כל מה הוא בעבודת הקודש ,בהמשכת שפע לכלל ישראל ,שהרי
העלייה הנכספת ,כדי שר' יוסף יזכה בישועתו!' הוא בבנים ,ומה עוד שכבר שנים לא זכה לערוך שמחה ,אולי
על מכול... אני
הנורא במועדי חודש תשרי נקבעת ההשפעה לכל השנה
'כל הנערים' יזכה אותו.
הלוא
את יוסףאתה?
לשמוע "חסיד לעצמו :ר'
לומר הופתע העליות והחל הקראת התעשת בשעת ופתאום
ואכן בגשמיות וברוחניות.
עם האישי צערך את תערבב כיצד
הגבאי קורא בשמו ,הוא עלה לתורה בעלייה אותה ביקש ובה היום! תורה שמחת ר' לשוחח עם
בגבאי הקהילהלדחוק
החסיד החל ביקש רב
המכירה,כאן.
שהחלהחיים יש לפנישאלת ואולם רגע
ליבו .הטל את עצמך אל תוך ים השמחה ויהי בכלהחג?! שמחתחשק להתמודד
תחילה השיב הרבי.רשאי
עם שהנך'יחידות'ספק
בדחיפותבנועם אין
ראהלונא אמר לו שיקבע יצחק.
תעבוד השם הסגולה
ל'יחידות' .עליך בחגים ובעזרת
יה ,נכנס
איש העליאתאין אפשר.לרכושהגבאי:וגם"אי-במכרז
מה".שקרה בהמשך ,הוא לא יאומן .תוך שנה עמד סיפורנו
את להשבית הקודרות למחשבותיו עוד הניח לא ומה
נבלע מהר חיש הרוקדים. למעגל הצטרף ותיכף השמחה, ר' עמנו כאן
מראש ניצבמוכן
שהיה החסיד,הלא
אולם מנגד אחריהשנה,
החגים". זכר עוד
בבן עד
להמתין ותזכה
למבחן ,כפי שמספר לנו הרב נתנאל מור יוסף הי"ו ,מעסקני
כבר עצומות התורה,בתעיניו שנים
כברעל ליבו מתייסרים
ולדבר ורעייתו תחנונים
החל להרעיף השלילית,שהואאברך חמד לתשובה יוסף,
בראשית ספרלחבוק את זכה מחבק
הבנים, הרוקדים,חשוך במעגלי
הקהילה :ר' יוסף
החג, ימי בשני רקד כך עילאית. בשמחה שרוי כולו וכל- לו? תוותר
היחידה קיימא .אולי
ותקוותו שלבכי רע בזרע
הילד לזכותשלוציפייהמצבו
הגבאי ,כיבהמתנה של
חודש תשרי תשפ"א ,פחות משנה לאחר שעלה לתורה
האהוב. ממחלת בנו 'כלדעתו בעלייתאת
והסיח ולעלות לתורה ולזכות וגם לזכות
ב'יחידות'. להתמודד,
הרבי ברכה מפי לקבלאתה
היארשאי נכון
מתוקה ,בזכות הסגולה בתינוקת הנערים' ,זכה
יצאו החגים ,והרבי פנה לקבל את אורחיו הרבים קודם והוא קבע לחסיד 'יחידות' באחד זאת... של ובכל
הגבאי, בסגולה. להתברך
התרכך ליבו
כמובן.
שובם לבתיהם .בין הבאים היה גם החסיד שלנו ,שבא שקוע של החסיד
במחשבות, יצחקוהשבור הדואב והותירליבו
את ר' דבריו,סוכות. המועד חולאתסיים מימיהרב
בליל
ערךברור האצילי,דבר.
לא הזכיר המוותר
בנו כבר יצחקהדרך.ר' על
ברכתהכל: עוד לא לקבלזהאת אבל לחדר לכניסתו להתכונן החל ובהתרגשות מעט, התעודד
מצד אחד הרב מדבר דברי טעם ,לחברו אין כלל ילדים והוא
שלום זכר כפול לזוג בשבת, שחל תשפ"אאת שמחת כיתורה
באהבה. הגזירה עליו לקבל היה לו הרבי.בסגולה הנודעת ,והלוואי ויוושע בקרוב ,מצד שני חפץ
כמובן! הויתור בזכות השנה,
הפעם קיבלוֹ הרבי בפנים מאירות ואמר" :בפעם לפקודת לו שנולדו תאומים פני על שמחה נהרת החצר. את ממלאת החג אווירת
מכירת עליות היא מכרז ,אין כאן עניין לוויתורים .הוא חפץ
שהמוותר
לחשובראיתי שום בנך ,לא עלולים
ראשוניבעבורבמבטוביקשת שנכנסת הראשונהבא,
וללמדנו בפני רבם
לזכות מאוד חזות רבים ,ל
מצפה אורחיםהוא הסוכות באו
בסגולה ,גם לחגלו ענייןכולם .יש
בעליה,
שאינו אבל לא רק
התעלית על משהו.תורהבשמחת מאבד כאשרהזדמנות,
מחמיץואולם להצילו; מפסיד,
דרך בני לצד אלו, מפיו. חדשים חסידות דברי
בבנים ,תתנהל המכירה כדין וכהלכה ומי שיזכה יזכה ,למה ולשמוע ברגל
בשמחת
אבל בכך מיד, ושמחתהגוף נוכח
תמיד הוא הנשמה על
מרוויח לא רק את הגברת עצמך,
מפסיד הוא המקום ,יושבים בצוותא להתוועדויות חסידיות ,אומרים לוותר?!
שנימהמשבר
האברכים שליצא וסיפורםובנך
אותנו,גזר הדיןקרעת אתמלמדת באמת –
התורה השבוע פרשת 'לחיים' ,ומדי פעם פוצחים בשיר ויוצאים במחול.
ר' התמודדו
עיניו השולחן. החלה,בקצהוכשהמכירה
יושב מהורהרשלנולבסוף החסיד ניצח
הקול הזה ואילו ואכן
קרובה לבוא!". ורפואתו
אלינו. זועק
ואמר: ועלה
טיפס ליבו
המחירסביבו.הנעשה בראש.
ראש את
אינןזה,רואות כאילו מול
יצחק ,זה יוסף ור'
הדומעות
רגע מליובאוויטש ,היא
הריי"צההזדמנות הזאת סיפרהזדמנות הזהיש לנו אחיםהסיפור
יקרים ,אם את
לו ה'יחידות'זכה
לפרוש מהמרוץ, החליט לגמריהשנים רחוק חשוך
ולבסוףוץר' יוסף
הוויתור מוכיח פורצת גדר'.
נכספת ,כי 'שמחה המאמר
לישועה לזכות נתקיים
בו ניתןערך,הזה בחסיד
יקר קרב, החג .מועד משמחת המכ ּו
שלא עומדים על קוצו של יוד ,וככל שהוויתור קשה יותר ר'והחסיד עומד דרוך ומוכן ליד מפתן חדרו של הרבי ,ספר
נמכרה הנערים' כל 'עליית בפאתוס, הגבאי הכריז יצחק
ככל שהמוותר צודק יותר ,כך כוחו יפה יותר לפתוח שערי התהילים בידו האחת ופתק הבקשה בידו השנייה.
הטבע!!
מדרךך הטבע למעלהה מדרוישועה ,,למעל
ברכהה וישועה ק ברכ שמיםם ולהעני
ולהעניק שמי
נא להתפלל לרפואת
העלון מוקדש העלון מוקדש העלון מוקדש לע"נ ללע"נ איש החסד והחינוך
זקני הרה"ג יצחק בן צילה לזכות לזכות רפאל בן הדר האישה החשובה הבלתי נשכח הרה"ח ר'
אורן בן פרח להצלחה בכל העניינים בעלת החסד חיים שרגא פאוויל ב"ר
שליט"א ולע"נ אברהם דוד חי ז"ל בן
לרפואה שלימה בתוך ודליה בת פרח הדגולה מרת חיה מיכאל שר זצ"ל
להצלחה בכל העניינים יבלחט"א יקותיאל יהודה קראוז בת אלקה נלב"ע ז' אייר תשע"ב
שאר חולי ישראל נלב"ע י"ב תמוז תשפ"ד ת.נ.צ.ב.ה.
ברוחניות וגשמיות ע"ה ת.נ.צ.ב.ה. ת.נ.צ.ב.ה.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 64
שבת
241
חג הסוכות
טו' תשרי תשפ"ז
ביום שישי אחד ממש סמוך לכניסת
השבת ,כשהרב כבר ישב בבית הכנסת,
"אין זה משנה אם הם צודקים
לבוש בגדי שבת ,הגיע בריצה יהודי כשהוא עדיין בהערתם או לא"
לבוש בסרבל העבודה ישר מתוך הרפת .עם תלמיד מקורב התעניין פעם ושאל את הרב פינקוס זצ"ל ,האם
כניסתו לבית הכנסת ,מיהר אל המרא דאתרא היושב בכותל הוא מוסר את ספריו להגהה בטרם הוצאתם לאור?
המזרח .הוא לחש לרב באוזן כמה מילים ,והרב פנה עמו ויצא
ר' שמשון הגיב בחיוב" :אכן ,אני נותן לאברכים להגהה" ,אמר,
עמו לעבר הרפת.
"אלא שהם טובים ונחמדים איתי יתר על המידה ...הביקורת
הרפתן הסביר לרב כי יש לו ברפת בהמה מבכירה ,ועליו לבצע שלהם אינה חזקה דיה".
את העיסקה מהר ,לפני כניסת השבת ,ולפני שתלד ,והשעה
כשהוסיף הלה לשאול אם הוא מקבל את ההערות שלהם ,וקרה
דוחקת ...אין פלא כי הרב מיהר אל הרפת כדי לבצע את
אי פעם שמחק דברים מחמת הביקורת שהעבירו? הביט עליו
העיסקא.
רבי שמשון בתמיהה ,והגיב" :כל מה שמעירים לי ,אני מוציא
אל הרב התלווה נאמנו הרב משה יעקב סיגלר זצ"ל ,כאשר הוא מהספר מיד ,ואין זה משנה אם הם צודקים בהערתם או לא",
לחוץ כולו ,ומסתכל כל רגע אל עבר השמש המתקדמת בצעדים כשהוא מפרש את נימוקו" :אני הרי מדפיס את הספר בשביל
מהירים אל אופק המערב בדרכה לשקוע ,אמנם הרב הספיק הציבור ,ממילא אם אברכים טובים סבורים כי הדבר לא ראוי
לכתוב את כל השטר מהחל ועד כלה על כל סעיפיו ,וגם לעשות להיכתב ,מה זה משנה אם אני צודק ולא הם? לכן ,אני משמיט
קנין ,ועוד הספיק להגיע לבית הכנסת לתפילת מנחה. מיד".
לנוכח המקרה הזה ,הגה רבי משה יעקב רעיון ,אותו פרש בפני )השמש בגבורתו ,על הצדיקים(
הרב :במקום שבכל פעם נצטרך לערוך חוזה כתוב מהחל ועד
כלה ,הבה נכין נוסח חוזה מסודר ,אותו נצלם שיהיו בידינו כמה
"שבת שלום! השם יחזיר בתשובה את
עשרות עותקים ממנו .נשאיר מקום ריק לרישום שם המוכר, כל עמו ישראל"
מס' הבהמה ,והסכום .ואז -בכל פעם שנצטרך -יהיה בידינו סיפר הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א:
חוזה מוכן ,ערוך ומסודר ,ונוכל לבצע את עסקאות מכר
זכורני שברחוב הסמוך היה נהג אוטובוס של חיילים .באופן
המבכירות בקלות וביעילות!
קבוע הוא היה נוסע בשבת ברחוב לאחר השיעור שהייתי מוסר,
השיב לו הרב :בשום אופן לא! שטר זה ,אני אמלא כל פעם כשהבחורים היו מלווים אותי הביתה .כשראו הבחורים שדבר
מחדש .שאלו רבי משה יעקב :למה שטר זה שונה משטר זה חוזר על עצמו מספר פעמים ,התרגז אחד הבחורים וצעק
'תנאים' ,שטר כתובה ,ואפילו לשטרי מכירת חמץ יש שטרות לעברו" :חילול שבת! תסתלק מפה!".
קבועים?
הנהג התרגז ,הוציא את האקדח ,טען אותו וקרא לעבר
השיב לו הרב :מכירת בהמות מבכירות ,זה לא מצב אידאלי ,הרי הבחורים" :מי שיתקרב אלי -אירה בו"! מיד הרגעתי את
אנו מצפים ומייחלים בכל רגע לביאת המשיח ,ואז נוכן להקריב הבחורים ,נגשתי לנהג ואמרתי לו" :שבת שלום! השם יחזיר
את הבכור בבית המקדש אם יהיה תמים ,ואם לא ,נזכה לקיים בתשובה את כל עמו ישראל" ,ולא תאמינו ,כיום אותו נהג הוא
מתנת כהונה וליתנו לכהן .בכל פעם שאני עושה עיסקה כזו, יהודי ירא שמים בתכלית ,ובניו לומדים בישיבות ...עד כדי כך.
מייחל אני בכל לבי כי זו הפעם האחרונה ,ועד המקרה הבא כבר )פחד דוד(
יזכה בעליו של הבכור להעלותו כקרבן על גבי המזבח.
"בשום אופן לא! שטר זה ,אני אמלא
אם נכין שטרות מוכנים מבעוד מועד ,ומשיח יבוא עכשיו ,יכנס
אל ביתי ,ויראה עשרות שטרות מוכנים ,כתובים כהלכה ומוכנים כל פעם מחדש"
למילוי .מה הוא יאמר? שלא המתנתי לו? שלא באמת ציפיתי סיפר הרב משה יעקב סיגלר זצ"ל נאמן ביתו של הגה"צ רבי
לו? שנערכתי וסידרתי את כל העניינים ,כדי לאפשר לי להתמודד בנימין מנדלזון זצ"ל רבה של קוממיות.
בלי בואו תקופה ארוכה?! -והרי באמת אני מצפה לו ,הלוואי בכל פעם שהיתה פרה מבכרת ]הכוונה ,יולדת את הולד ראשון,
שיבוא הרגע .אינני רוצה שטרות מכירה ,חפץ ומשתוקק אני הבכור[ ברפת ,היו נגשים אל הרב ,ומספרים לו שיש פרה
להקריב את בהמות הבכורה ,אולי נזכה לכך כבר היום! מבכרת ,והרב היה מגיע לרפת יחד עם אחמד ג'אבר ,ערבי שהיה
ע"פ פסק של )ווי העמודים(
הרב זילברשטיין הקונה הקבוע של הבהמות המבכירות.
שליט"א "מרן הגרי"ש היה בעל נורמלי" בדרך כלל ,ידעו הרפתנים מבעוד מועד על בהמה העומדת
אנו מבקשים נשאל הרב זילברשטיין שליט"א: לבכר ,ולכן קראו לו עוד לפני ,והרב היה מתיישב לכתוב את
לא לקרוא בעלון השטר מכר מתחילתו ,ולבצע את העיסקה בניחותא )הסיבה
בשעת התפילה ישנה אשה חדורה בלהט להשקיע הכל כדי לאפשר לבעלה
וקריאת התורה, להתמיד בלימוד התורה היקרה -היא חיה בהשראה של סיפורי שהיו מוכרים בכורות לערבי ,שאם הפרה תלד זכר ,הריהו קדוש
שלא יצא שכרנו הוד על רבניות צדקניות שעשו הכול בעצמן ,ולא ביקשו לעצמן בקדושת בכור ,ויתכנו בזה תקלות הלכתיות בימינו כשאין בית
בהפסדנו דבר... מקדש ,לכן מוכרים לפני הלידה את הבהמה לנכרי ,וכך הבכור
אינו בבעלות יהודי ,ולכן אינו קדוש(
איך תוכל לזהות צורך אמיתי המחייב סיוע מבעלה? איך תדע
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 65
ואז פונה הבית הלוי לאבא" :אשרי בנך! אשרי יולדתו! שבמקרה פלוני אין זה פינוק להיעזר כי אם חובת השעה? כיצד
מחלקך יהיה חלקי ומגורלך יהי גורלי ,הלוואי שאזכה שיאמרו תדע מתי הוא הזמן להתאזר בענווה אמיתית ולקבל את
על בני מה שאומרים על הבן הזה!" העובדה שאין באפשרותה כעת לנהוג בדיוק כמו הרבניות שהיא
שמע האב את דברי הבית הלוי ,ופרץ בבכי של שמחה כל כך מעריצה?
והתרגשות .אם הרבי הגדול בחן את הבן שלו ושיבח אותו תשובת הרב:
בשבחים נדירים כל כך ,בודאי הבן שלו עילוי גדול .ברוך השם זו טעות גדולה ,כי כל הסיפורים רוצים להגדיל את הרבניות
שזכה לכך! הצדקניות ,ובינתיים עושים עוול גדול ,ומקטינות את הנשים
התלמידים לא כל כך התלהבו מדברי הבית הלוי ...דבריו היו הצדקניות שלנו.
משונים בעיניהם ,הרי הרב לא יאמר דברים שאינם מן האמת. וכבר כתב בנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ,בהקדמה לספר על
הם פנו אל רבם ושאלו אותו לפשר הדברים .הסביר להם" :הבן התמדתו של אביו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיש עוול בספר,
הזה ,שיודע קצת חומש ,הוא תלמיד חכם יותר מאביו ...אני וצריך לדעת שאביו מרן הגרי"ש היה בעל נורמלי ,וכשהיה צריך
מאחל לעצמי שגם אני אזכה לבן שיאמרו עליו שהוא תלמיד אותו בבית ,עזר מאד לאשתו ,וכשאשתו לא הרגישה טוב ,הוא
חכם יותר מאביו". היה מטפל בילדים גם כאבא וגם כאמא ,ורק כשאמא הסתדרה
)יחי ראובן ,נאה דורש(
ולא היתה צריכה אותו ,לא העסיקה אותו בדברים שיכלה
נודע לה שהשואב היה הצדיק רבי להסתדר לבדה.
יוסף זונדל אשה שמרגישה שהיא צריכה את עזרת בעלה ,היא צריכה
לבקש ממנו ,ואין זה סותר כלל ללימוד ,בעל ששקוע בלימוד,
פעם אחת באה אשה סמוך לביתו של הגה"ק רבי יוסף זונדל
יודע לעזור בבית במהירות בכל המצטרך ולחזור ללימודו.
מסלנט זצ"ל וחיפשה את שואב המים .כשלא מצאה אותו
ופגשה את רבי יוסף זונדל ,שחשבה אותו על פי תלבושתו לזקן והכלל הוא שגם בזה אשה יש לה חוש מיוחד להרגיש את הבעל,
עני ,הציעה לו לשאוב לה חמישה פחים מים בסכום מסוים. וכמו שאמרו חז"ל )ברכות דף י ע"ב( 'ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי
כי איש אלוקים קדוש הוא ,אמר רבי יוסי ברבי חנינא מכאן
רבי יוסף זונדל קיבל את הצעתה בשמחה ,ושאב לה את המים. שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש' .אשה מרגישה על בעלה
בכלותו אמר לזקנה ,שעכשיו אין לו צורך בשכר ,ולכן יקח ממנה
בדיוק כמה הוא רוחני ,וכמה הוא שקוע בלימוד ,ולפי זה היא
את השכר אחרי שישאב לה בפעם השניה.
מבקשת ממנו לעזור ,אם היא מרגישה שבעלה שקוע בלימוד,
אחרי שבוע חקרה הזקנה אחר שואב המים לשלם לו שכרו, היא מעצמה כבר תדע לבקש ממנו רק דברים שבאמת צריכה
ונודע לה שהשואב היה הצדיק רבי יוסף זונדל .כשבאה אליו לו ,אם היא מרגישה צורך לבקש ממנו -היא צריכה לבקש ממנו
התחננה לפניו וביקשה סליחתו ,צחק רבי יוסף זונדל ואמר: כל מה שהיא צריכה ,ולא לפחד שזה על חשבון הלימוד.
"יישר כחך שעל ידך נזדמן לי לגמול חסד בגופי". כמובן ,שרק דברים שהיא צריכה לצורך הבית ,כגון עזרה עם
)עלון סיפורי צדיקים ,ע"פ הספר רבי יוסף זונדל מסלנט תולדות וכתבים ,אור השבת(
הילדים וכדו' ,ובכל מה שהיא צריכה ומרגישה שהיא נצרכת
למה בדק מהרי"ל דיסקין את המזוזות לבעלה לצורך הבית ,תבקש ,ואדרבה ,רק כך יצמח הבעל ,אבל
מכסף קופת בית היתומים? פשוט שלא תבקש ממנו דברי הבל וכדו'.
כמו שהקב"ה שלח לאשה את כל העבודות המוטלות עליה
ביום מן הימים ,זימן הגאון רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל לביתו
בבית ,כך גם שלח לבעלה את המטלות ,והרי הקב"ה היה יכול
מספר אנשים ,וביקש מהם ליטול על עצמם את האחריות
לסדר שלא יהיה להם כלל מטלות ,אלא זה סדר הצמיחה,
לבדוק את המזוזות בבתי היהודים שבסביבה ,לסובב על פתחי
שבתחילה צריך ללמוד עם מטלות ועם קשיים ,ובהמשך החיים
הבתים והחצרות ולוודא כי המזוזות כשרות ותקינות .הוא אף
)ווי העמודים( המטלות יורדות ,והלימוד הוא יותר רצוף.
הציע להם שכר הולם בגין עבודתם ,וביקש מהם להתחיל כבר
ומיד בעבודה ,לבדוק את מזוזות תושבי העיר. "הלוואי שאזכה שיאמרו על בני מה
כשהגיעה עת חלוקת השכר ,נדהמו הבודקים לראות כי שכרם
מגיע מקופת בית היתומים המקומי ,שעמד תחת נשיאותו .הרב
שאומרים על הבן הזה!"
הוא שכיתת רגליו לגייס תרומות להחזקת בית היתומים, סיפר הרב ראובן קרלנשטיין שליט"א:
ובקושי רב העמיד את בית היתומים על תילו ,מעניק לילדים הבית הלוי היה באמצע שיעור בישיבת וולוז'ין ,כשלפתע נכנס
עזובים ובודדים קורת גג וארוחה חמה שכה חסרה להם .דווקא לחדר יהודי לא מוכר .חזותו מוכיחה עליו שהוא מפשוטי העם,
לכן ,הידיעה כי שכרם מגיע מקופת בית היתומים -עוררה בור ועם הארץ .בידו החזיק את בנו הקטן.
תמיהה רבתי... אמר היהודי" :כל הילדים שלי בורים ועמי ארצות ,אינם יודעים
"הן קופת בית היתומים מדולדלת" שאלו הבודקים" ,מדוע היא קרוא וכתב ,חוץ מהילד הזה .הכנסתי אותו לחיידר .כעת אני
המממנת את בדיקת המזוזות? מדוע צריך בית היתומים לשלם רוצה שהרב'ה יבחן אותו ויראה אם הוא באמת יודע".
את שכרנו בגין בדיקת המזוזות בעיר?!" -שאלו הבודקים התלמידים נעצו את מבטם באורח הבלתי קרוא; זו לא
בתמיהה רבה... התנהגות! אי אפשר להיכנס בלי רשות לחדר השעורים
זכות העלון לרפואת
ולהצלחת :יוסף בן שרה, השיב רבי יהושע לייב כשחיוך נסוך על פניו" :זו פשוט שיטה ולהפריע באמצע השיעור...
נורית בת רחל ,יעל בת
איריס ,אוהד בן דבורה,
לצמצם את הוצאות בית היתומים "...הנוכחים שמעו ולא הבינו אך הבית הלוי ראה את הדברים אחרת .הוא קרא לאותו אדם
לימור בת אוליביה ,רינת -כיצד בדיקת מזוזות חוסכת כסף לבית היתומים? ואמר לו בנחת" :בוא ,תשב בבקשה" .הוא הושיב את הילד על
בת שושנה ,הרב הופמן
שליט"א ומשפחתו. נענה רבי יהושע לייב והשיב" :הן כתוב בתורה על המזוזה 'למען ידו ,וליטף אותו בחום" .למדת חומש?" " -כן" .איזה חומש
זיווג הגון לתהילה בת רותי
מלכה .ולהבדיל לע"נ: ירבו ימיכם' מי שמזוזה כשרה קבועה בדלת ביתו ,הרי יש לו את למדת?" " -ויקרא".
אמנון חיים בן יוסף ,עליזה הסגולה הטובה ביותר לאריכות ימים ,וממילא לא יכנסו ילדיו הבית הלוי מתחיל לשאול אותו :מה הפשט
בת מרים ,נחמן בן רינה
ז"ל לבית היתומים ולא יהיו לעול על הקופה ...כשאני בודק את בפסוק הזה ,ומה הפשט בפסוק ההוא,
המזוזות מכספי בית היתומים – אני למעשה חוסך לקופה כסף. והילד עונה ,משיב מה שמשיב ,עד
אני מונע את היתומים הבאים חלילה.... . היכן שידיעתו מגעת
)אוצרות ההלכה ,פניני פרשת השבוע(
ההנהגות וההלכות המובאות בעלון נועדו לחזק בעבודת הבורא ובאמונת חכמים ,אך אינן תמיד מיועדות לכל אדם או להלכה למעשה ,ועל זה נאמר" :עשה לך רב והסתלק מן הספק"
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 66
שבת
242
שמחת תורה
כב' תשרי תשפ"ז
מתקשרת אליו באמצע להפריע לו
בלימודו ,והיא גם לא נותנת לו תפקידים
"בתיבת נח ,גם מי שאינו מושלם
לעשות באמצע הלימוד[. בלימוד ,מוגן מהמבול!"
אבל ,אם היא מתחילה לחשבן עימו את שעות שאלו את הרב זילברשטיין שליט"א:
הלימוד ,והיא מתחילה לריב עימו על כך ,אז כבר לא תוכל לומר בני זוג בונים בית של תורה בהסכמה מלאה ובשמחה .כל אחד
-מבחינתי הוא למד את כל השעות האלו ,כי יאמרו לה ,הרי את מהם משקיע כוחות איתנים במילוי חלקו בשותפות .ואולם
עצמך אמרת שהוא לא לומד ,וגם הקנטת אותו על כך ,ובגלל זה, לעתים קורה שהאשה רואה שיש ירידה בחשק התורה או
היה לו גם רפיון במה שהוא כן למד ,ובפרט אם היא תוציא אותו בהתמדה של בעלה.
לעבודה ,וגם את השעות האלו לא ילמד ,כי אז לא רק שאינה
היא מוסרת נפש ומעמיסה על שכמה את הטיפול בילדים ביום
"עזר" לו ,אלא היא בבחינת "כנגדו" ,שלא רק שלא עזרה לו
ובלילה ,בסידורים ,בפרנסה ...ולמול הרפיון שלו מרגישה
ללמוד ,אלא את השעות שכן למד ,גם את זה ביטלה אותו,
אכזבה עצומה ואפילו טינה .קול פנימי אומר לה שאם הוא אינו
והוציאה אותו מהלימוד.
משקיע את עצמו בתורה כל כך אין סיבה שהיא תייגע את עצמה
ובכלל ,לא צריך לספר לנשים הצדקניות שכהיום מחוץ לבית כפי שעשתה עד כה -שיתחיל לשאת בעול הבית...
המדרש יש מבול רוחני ,ובית המדרש והכוללים הם כמו תיבת
האם זו עצת יצר הרע החפץ לדרדר את המצב? מהי
נח המגינות על הרוחניות של הבעל והבית ,ובעל שיוצא לעבוד,
ההתמודדות הנכונה במצבים כאלה? כיצד אפשר לחזק את
צריך שמירה יתירה שלא יכשל ,ובתיבת נח גם מי שאינו מושלם
האשה?
בלימוד ,בכל זאת עצם זה שהוא נמצא בתיבה ,הוא כבר מוגן
מהמבול. תשובה:
)ווי העמודים( אמרו חז"ל )ברכות דף יז ע"א( נשים במה זוכות ,ומתרצת
"בודאי האברך נבהל מאוד ממה הגמרא בזכות שהם ממתינות לבעליהם עד שיחזרו מתלמודן,
ובזכות שהם שולחות את בניהם ללמוד תורה.
שקרה ,על כן -תנו לו כוס קפה"... וביאר החת"ס שכוונת חז"ל ששכר האשה יותר גדול משל הגבר,
בירושלים העתיקה ,התגורר הצדיק רבי מאיר שוורץ מפודהיץ כי הבעלים עצמם וכל שכן הבנים אפשר שיקלקלו ,אבל הנשים
זצ"ל ,שעלה לארץ ישראל מהעיר פודהיץ שבגליציה .בצעירותו עושות את שלהן להחזיק ידיהם כבטוחות בצדקתם ותורתם של
עוד זכה להכיר את רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב זצ"ל ,והיה הגברים ,על כן גם אם יקלקלו הגברים ,מכל מקום שכר האשה
תלמיד ה"אמרי יוסף" מספינקא. נשאר בשלמותו כאילו היא מגדלת בעל ובן צדיקים גמורים.
בבית כנסת זה ,היה מונח על אחד מארונות הספרים מלמעלה כלומר ,יכול להיות מצב שהאשה התאמצה כדי שבעלה יוכל
כתר תורה כבד .סמוך לארון הספרים עמד שולחן ומסביבו ישבו ללמוד תורה ,ופתאום היא מגלה שבעלה אינו לומד את השעות
אנשים ולמדו. הרצופות כפי השקעתה ,והיא מתאכזבת ,אבל האכזבה שלה לא
באחד הימים ניגש אברך לארון הספרים ,והחל לטפס על מדפי נכונה ,כי היא מקבלת שכר מלא ,כאילו הוא למד שעות רצופות.
הספרים ,כדי להגיע לאחד המדפים העליונים ולהוציא משם וכן מסופר על הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל שאמר לאשתו
ספר .כמה מהיושבים בשולחן הסמוך העירו לו שיש סכנה -בזכותך אזכה גם אני לגן עדן .כיצד? כשתבואי לפני בית דין
בטיפוס על הארון שהוא רעוע מאוד ,וכתר התורה הנמצא של מעלה וישאלוך אילו מעשים טובים עשית? בוודאי תשיבי -
למעלה יכול ליפול ,אך האברך התעלם מהאזהרות והמשיך עזרתי לבעלי התלמיד חכם שיוכל ללמוד תורה.
בטיפוסו למעלה...
וכשיטענו כנגדך ,הגם זה נקרא תלמיד חכם?! תטעני 'אני אישה
והנה 'את אשר יגורנו בא' -כתר התורה נפל ממרומי הארון ופגע תמימה ופשוטה ,כלום ידעתי לקבוע מה זה תלמיד חכם?
במלוא עוצמתו בראשו של הגאון הצדיק הרב מפודהיץ זצ"ל. שמעתי מה הבריות אומרות עליו ,ומתוך כך שרתתי וכיבדתי
ראשו נפצע קשה מאוד ,ברגעים הראשונים לאחר פציעתו אותו' ,ועל כך ברור שיקבלו טענותיך ויפסקו לך גן עדן .ואילו
עדיין היה בהכרה ,והדבר הראשון שאמר היה :בודאי האברך אני מה אוכל להצטדק? ואז שוב תבואי בטענות 'איזה גן עדן יש
נבהל מאוד ממה שקרה ,על כן -תנו לו כוס קפה כדי להרגיעו! לי כשאני רואה שבעלי מתייסר בגיהנם?' ואז ימשכו גם אותי
ע"פ פסק של לאחר שסיים הרב מפודהיץ את בקשתו אודות האברך ,איבד את לגן עדן .הוא אשר אמרתי -בזכותך אזכה גם אני לגן עדן.
הרב זילברשטיין הכרתו .תקופה ארוכה היה מאושפז בבית החולים -תלוי בין
שליט"א כמובן שאמר זאת בעוונה גדולה ,אבל בשבילנו זו אמת
אנו מבקשים שמים לארץ ,עד שבחסדי השם יתברך שב לאיתנו. לאמיתה ,כי תפקיד האשה לעודד את בעלה ללמוד תורה ,כי זו
)שבת טיש(
לא לקרוא בעלון הזכות שלה ,אבל מצד שני ,אין תפקידה לעמוד עליו בהשגחה
בשעת התפילה
וקריאת התורה,
"ברגע זה הינך נקי לגמרי מכל חטא, צמודה אם הוא לומד או לא ,כי לחץ כזה ,עלול להוריד לו את
החשק מללמוד.
שלא יצא שכרנו
בהפסדנו
צדיק גמור אתה!" ובנוסף לכך ,כל זמן שהאשה מעריכה את בעלה ,ומבחינתה הוא
בתקופת מלחמת העולם הראשונה ,שהה המשגיח רבי מאיר לומד את כל שעות הכולל ,אז היא מקבלת שכר על כל אותם
חדש זצ"ל במשך תקופה מסויימת בעירה קרמנצ'וג השעות ,כאילו שלמדם ברציפות ]כמובן ,בתנאי שהיא לא
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 67
כשבדק רבי חיים את רשימת השמות ונתקל בשמו של שבאוקראינה .בשהותו שם פגש בחור ישיבה בשם ר' פייבל
האברך ,הורה מיד להקדימו לראש התור ולקבלו כתלמיד מן וינהולץ ,והלה סיפר לו מעשה נפלא שאירע לו עם הסבא
המניין ,כדי להעביר על מידותיו בלי שמץ של כעס ורוגז על אביו מסלבודקא.
של האברך. וכך סיפר ר' פייבל :לפני כשלוש שנים ,התארסתי עם בתו של
)שבת טיש(
גביר העיר חרקוב ,שהיה בן תורה ,ירא שמיים ומקורב מאוד
"קיתונות של בוז ,ואפילו קללות ,על ל'סבא מנובהרדוק' ,רבי יוזל .היה זה לאחר שהגאון רבי איסר
זלמן מלצר בעצמו הציע אותי בתור שידוך טוב ומתאים.
שהוא 'הפיל אותה בפח'"... השמועה על האירוסין עשתה לה כנפיים .אחד הבחורים בעיירה
מעשה נפלא היה עם רבי בנימין ביניש פינקל זצ"ל ,ראש ישיבת צרה עינו בהצלחתי ונתמלא קנאה .הוא הפיץ עלי שמועות
מיר .בת מסמינר בית יעקב בררה אצל רבי ביניש על בחור המדברות בי סרה ,ומחמת כך המחותן נבהל וביטל את השידוך.
ישיבה ,לפני ארוסיה .הוא קילס את הבחור והירבה בשבחו, נכלם ומיואש עזבתי את העיירה ,ועד מהרה נאלצתי לנדוד
וכתוצאה מכך באו בברית הארוסין בשעה טובה ובמזל טוב. הלאה לרגל המלחמה.
לאחר מספר שבועות התחרטה הבחורה מן השידוך מסיבות עברתי תלאות רבות :נתפסתי לצבא וערקתי ,הסתתרתי,
שונות וביטלה אותו .לאחר מכן באה אל בית ראש הישיבה התגלגלתי ממקום למקום ,עד שהגעתי לקרמנצ'וג .בינתיים
ושפכה בפניו קיתונות של בוז ,ואפילו קללות ,על שהוא 'הפיל התפכח הבחור המלשין מקנאתו ,והגיע למסקנה כי גרם לי עוול
אותה בפח' ,ומלים שקשה להעלות על הכתב מחמת גודל גדול .נודע לו כי הגעתי לקרמנצ'וג ,שם נמצא ה'סבא
חריפותן .רבי ביניש ישב ושתק... מסלבודקה'.
עברו ימים והבחורה שוב באה בברית הארוסין עם בחור אחר. ישב הלז וכתב לסבא מכתב ,גילה את אשר עשה והפיל תחינתו
כשבוע לפני החתונה פונה רבי ביניש אל בתו" :מי עושה לאותה לפניו ,וביקש כי ישיג מחילה ממני .הסבא קרא לי והראה לי את
בחורה שבת כלה?" )מנהג בנות בית יעקב לערוך מסיבה המכתב ,ניכר היה ,כי הוא מתכונן להאריך בשיחה כדי לשכנעני,
לחברות באותה שבת של העלייה לתורה של החתן(" ,אינני אך אני עניתי מיד :אני מוחל לו בלב שלם!
יודעת" משיבה בתו "ובכלל מה זה מעניין אותך ,בפרט לאחר
הסבא לא הסתפק :אין לך בליבך כלום כנגדו לאחר כל מה
עזות הפנים שגילתה כלפיך אותה הבת" .הוסיפה בת ראש
שעולל לך? עניתי :שום כעס אין בליבי .אני בטוח ,כי משמים
הישיבה.
לא נועד השידוך הזה בשבילי .אם לא בדרך זו -הרי בוודאי היה
"בתי ,אני מצווה עליך לברר תיכף ומיד ,מי עושה לה שבת כלה". מתבטל בדרך אחרת.
הלכה הבת בלית ברירה וביררה שאכן אין מי שעושה לה שבת
הסבא שוב שאל" :אף לא קפידה כלשהי? בטוח אתה? חשוב
כלה .היא חוזרת לאביה ובפיה עובדה זו שאין בעבורה שבת
היטב!" -לא הרפה ממני .ואני לא הבנתי ,מדוע הוא חוזר על
כלה .מיד הושיט סכום כסף לבת ואמר" :קחי זאת ,וערכי קניות אותה שאלה .עמדתי על שלי :אני בטוח בהחלט! אני רואה את
ועשי לה שבת כלה."... יד ההשגחה בכל .זה ענין ישן ,מאורעות כה רבים עברו מאז ,עד
)שבת טיש(
שאינני חושב על כך יותר!
"לרבי מותר לחרוג מהוראתו ,אבל אני הסבא היה נרגש לאין שיעור .שמעתיו ממלמל כאילו לעצמו:
חייב לציית לה!" איזה סבל עבר על הבחור ,איזה צער ,ובכל זאת הוא סולח
במחילה גמורה!
סיפר ר' יענקל'ה גלינסקי זצ"ל:
אז פנה אלי ואמר :יודע אתה איזו זכות יש לך? הרי עליך נאמר:
כשנסעתי לארצות הברית בפעם הראשונה לביסוס מוסדות "כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו" ,והוסיף
התורה ,ביקשתי להתברך מפי הרבי מסאטמאר זצ"ל .שאל אותי
הסבא והצהיר :ברגע זה הינך נקי לגמרי מכל חטא .צדיק גמור
הרבי :מי אתם? אמרתי :הייתי בן ישיבה ,עצור בסיביר .מה
אתה! לתדהמתי ,התרומם הסבא מעל כסאו וביקש :אנא ,ברך
שמך? יעקב .ושם משפחתך? גלינסקי .שמעתי עליכם ,מה
אותי.
מבוקשכם?
אני אברך את הרב? -נרתעתי בבהלה ,מבולבל לחלוטין .אמר
אמרתי :לקבל ברכה להחזקת מוסדות התורה .פנה אל הגבאי:
הסבא :מדוע מתפלא אתה? הן צדיק גמור אתה ,נקי מכל חטא.
תן לו ברכה מרובה ,אלפיים דולר .אמרתי :באתי לבקש מהרבי
ברכתך יקרה ,גדול כוחה עד מאד! אנא ,הנח ידיך על ראשי
ברכה ,ולא כסף! ענה הרבי :אין ברכה שורה על כלי ריק.
וברכני.
כעבור זמן נכנסתי לאחד מעשירי קהילת סאטמאר בבורו
סיים ר' פייבל את סיפורו :לא הצלחתי להתחמק ,וכך עמדתי
פארק .התעניין :המוסדות שלכם נתמכים על ידי המדינה? אני -הבחור הצעיר -כשידי מונחות על ראשו של הסבא,
אמרתי :תמיכה בסיסית ,שאינה מגיעה לרבע התקציב .אמר:
ו...ברכתיו .סופו של דבר היה ,שהודות לביטול השידוך ,הגיע
כחסיד סאטמאר אני מנוע מלתת למוסדות המקבלים כסף
אותו פייבל לארצות הברית ,וכך ניצל מן השואה.
מהמדינה. )המשגיח ,שבת טיש(
אמרתי :כחסיד סאטמאר ,ודאי תשמח לשמוע שהרבי נתן לי
זכות העלון לרפואת
אלפיים דולר ,ומשכך -קיים גם אתה איפוא מצות עשה של "הורה מיד להקדימו לראש התור
ולהצלחת :יוסף בן שרה,
נורית בת רחל ,יעל בת
הליכה בדרכי החכמים ,ובמיוחד חסיד בעקבות רבו! ולקבלו"
איריס ,אוהד בן דבורה, טען :לרבי מותר לחרוג מהוראתו ,אבל אני חייב לציית לה! רבי חיים קרייזווירט זצ"ל השתדל פעם להכניס לסמינר מסויים
לימור בת אוליביה ,רינת
בת שושנה ,הרב הופמן אמרתי :אמת .אני האחרון שאסית אותך שלא לנהוג כצווי רבך. בירושלים את אחת מבנות קהילתו ,אולם המנהל סרב
שליט"א ומשפחתו.
זיווג הגון לתהילה בת רותי אבל תנהג עמי בכנות :אם אתה מציית לו באופן מלא בכל בעקשנות לכל הפצרותיו ,ולא נעתר לבקשותיו החוזרות
מלכה .ולהבדיל לע"נ: העניינים ,איני מבקש מאומה ,אבל אם יש עניינים בהם אינך ונשנות.
אמנון חיים בן יוסף ,עליזה
בת מרים ,נחמן בן רינה מציית לו ,אין זו אלא התחמקות!!! לאחר זמן קצר פתח רבי חיים כולל
ז"ל
מיד העניק תרומה בסך חמש מאות דולרים! לאברכים בירושלים ,ובין המועמדים
)ליקוטים וסיפורים נפלאים( שנרשמו להתקבל אל הכולל ,היה
גם בנו של אותו מנהל סמינר.
ההנהגות וההלכות המובאות בעלון נועדו לחזק בעבודת הבורא ובאמונת חכמים ,אך אינן תמיד מיועדות לכל אדם או להלכה למעשה ,ועל זה נאמר" :עשה לך רב והסתלק מן הספק"
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 68
חובה על אדם לעשות את המצוות ,כי כך ציווה הקב“ ה! אדם סוכה -כי כך ציוונו ה‘
מקיים את המצווה במסירות ובדייקנות ,ואת השכל שלו הוא שם בצד! ישנה קושיה עצומה ,המצריכה עיון :אין מצוה בתורה ,שעשו
בעל ה“שרידי אש“ כותב ,כי חג הסוכות הוא ה“סנגור“ הטוב בה צירוף של כל כך הרבה הקלות ,כמו מצוות סוכה.
ביותר שאדם יכול להביא איתו ,לפני הקב“ ה ,לקראת יום חיתום הדין אדם יושב בסוכה ,יש חור במחיצה ,היא איננה סגורה -לא
בהושענא רבה .הוא שוהה במשך כל השבוע בסוכה רעועה ,צפוף לו ,חם נורא ,יש דין ”לבוד“ .המחיצה נחשבת כאילו היא סתומה.
לו ,השכנים מכל הכיוונים מפריעים ,חתולים ומעופפים למיניהם הסכך הכשר מרוחק מהדפנות? -לא נורא ,יש דין ” דופן
טורדים את שלוותו ,והוא לא מקטר ,לא מתלונן .אדרבה ,הוא שר עקומה“ .הדופן כאילו מתעקמת והרי היא כמגיעה לסכך.
ומזמר ,מהלל ומשבח את הקב“ ה .אכן ,אין פרקליט טוב מזה לקיים הדופן נמוכה ולא מגיעה לסכך ,חלק מהגובה נשאר פתוח - .לא
רצון ה‘ ולשים את השכל בצד. נורא אומרים ”גוד אסיק“ ,והדופן כאילו עולה למעלה.
אשה הגיעה לרבנית קנייבסקי ע “ ה ,וסיפרה לה שהעובר אין לסוכה ארבע דפנות ,גם לא שלוש ,יש לה בסך הכל שתי
שבמעיה הפוך .הרבנית אמרה לה ,שבעלה ,רבי חיים זצ “ ל ,אומר דפנות ועוד דופן שלישית ברוחב טפח? -לא נורא ,ישנה הלכה למשה
שבמקרה זה יש לבדוק אם אחד מהספרים שבבית איננו מונח הפוך. מסיני שמספיק ”שתיים כהילכתן ושלישית אפילו טפח“.
” אם העובר הפוך -אות הוא כי אחד הספרים מונח הפוך ,וכשיהפכו הסכך מסוכך רק חמישים ואחד אחוזים משטח הסוכה ,כאשר
אותו -גם העובר יתהפך“ ,אמרה לה. בחלק משעות היום יש בה שמש ,ואדם יושב תחת השמש? -לא נורא,
האשה ההיא לא שמעה היטב את דבריה של הרבנית קנייבסקי, מכיוון שסוף כל סוף ,בשעה מסויימת ,כשחמה בראש כל אדם” ,צילתה
ובמקום לשמוע את המילה ” ספרים “ היא שמעה ” סירים “ ” :ששום מרובה מחמתה“ -הסוכה כשרה.
אחד מן הסירים שבבית לא יהיה מונח הפוך“... נראה ,על פניו ,שקיבצו והביאו את כל ההקלות האפשרויות אל
האשה שבה לביתה ,והחלה לסדר את כל הסירים שבמטבח, מצווה אחת...
שיעמדו בסדר ישר ,ולא הפוך .היא עלתה לקומה השנייה של ארונות ולא זו בלבד ,אלא שאפשר לעשות את הדפנות של הסוכה מכל
המטבח ,והחלה לארגן גם שם את כל הסירים של פסח ,שגם הם יעמדו דבר ,גם מרהיטים שראו ימים יפים יותר ,ועתה הם בדרכם לאשפה,
ישר ,ואף אחד מהם לא יעמוד הפוך... מדיקטים שבורים ואפילו מקרטונים ,ולסוכך ניתן בפסולת גורן ויקב,
כעבור כמה ימים ,בבדיקת אולטרה סאונד ,נמצא שהתינוק והרי לך סוכה למהדרין ...מכל אלו אדם בונה את הסוכה ,והם מקבלים
התהפך... קדושה עליונה ,ואסור להשתמש בהם כמו קורבן!
היא מיהרה לרבנית קנייבסקי להודות לה ,וסיפרה לתומה ,כי והנה ,באותו חג עצמו ,כשמגיעים למצוות ארבעת המינים,
אכן הפכה את כל הסירים ,גם את אלו של פסח ,והעובר התהפך... פתאום מחמירים בחומרות על גבי חומרות .מחפשים בזכוכית מגדלת
הרבנית מיהרה לספר לרבי חיים את הסיפור ,והוא אמר” :מה אם אין נקודה זעירה שחורה על האתרוג .נקודה קטנה שכזו -יכולה
שמציל את העובר אינו העיצה ,אלא אמונת החכמים .אשה זו עשתה לפסול את האתרוג .לא שמענו על שום פרי ,מפירות ההדר ,שמישהו
מה שהיה נראה לה שהורו לה לעשות ,ומן השמים שילמו לה את שכרה מסתכל על העוקץ שלו ...בלאו הכי אין מישהו שאוכל את העוקץ של
מושלם!“. התפוח ...זה לא מעניין אף אחד אם העוקץ נמצא או לא .רק באתרוג,
כאשר אדם מקיים את המצוות בתמימות ,מתוך אמונה אם נפל לו העוקץ -האתרוג פסול.
טהורה ,מניח את שיכלו בצד ומקיים כי כך הקב“ ה ציווה ,בלי שאלות - ושוב נוטלים את הזכוכית מגדלת להתבונן על חודו של הלולב,
הקב“ה מחיש לו את הישועה. אם אין שם פתיחה זעירה ,או שחלילה ,נקטם קצה העלה במשהו זעיר,
חובה על יהודי לדעת :אני לא פועל כלום ,לא מפעיל כלום. שלא ניתן לראותו בעין רגילה ,בלי להשתמש בהגדלה.
”בידך אפקיד רוחי“ ,אתה ,בורא עולם ,עושה את הכל ,ואני בסך הכל מתבוננים ,ושבים ומתבוננים ,מודדים ,ושבים ומודדים ,אם
ממלא את רצונך .כשחיים מתוך הבנה שכזאת -זוכים לכל הברכה שלושת העלים של ההדס ,יוצאים בדיוק בקו אחד” ,חוט המקיף“ ,ואם
שבעולם. הם לא יוצאים מאותו קו -ההדס פסול.
יש יהודי בשם רבי ניסן גד ,שמתגורר בפלורידה שבארצות מה קורה כאן? באותו חג עצמו אנחנו מתנהגים בהנהגות שונות
הברית .הוא מחזיק ישיבה וכולל מסויימים בבני ברק ,וכן תורם לעוד שהן לכאורה תרתי דסתרי .מקילים מאוד במצווה אחת ,ומחמירים
מוסדות תורה רבים. מאוד במצווה השנייה ,וישראל ,עם קדושים ,מוכנים להשקיע דמים
כאשר התחוללה סופת הוריקן קשה באיזור מגוריו .הוא רעד מרובים ולקנות ארבעה מינים מהודרים ,עם כל החומרות.
מפחד משום שהחנויות שלו עמדו בקו בו עמדה הסופה לפגוע קשה. מה ההבדל בין שתי המצוות הנוהגות באותו חג? מדוע במצוות
הוא התקשר בבהילות לישיבה ולכולל ,וביקש שהבחורים סוכה ,מקילים ,ובמצוות ארבעת המינים ,מחמירים?
והאברכים יתפללו עליו ,שהסופה לא תפגע בחנויות שלו. שמעתי על כך תירוץ נפלא:
והנה ,על פי השכל ,היה נראה שזוהי תפילת שווא .רוח הסערה אם יגידו לבן אדם ” :לך תגור במדבר .תסתדר שם בתוך
התקדמה בדיוק לפי המסלול שצפו החזאים ,כשהיא שוברת ומנתצת איזשהו אוהל“ -הוא לבטח ישלול את הרעיון .בשיכלו הוא מבין שלא
את כל אשר ניקרא בדרכה ותלה בה‘ ביטחונו. שייך להסתדר במדבר בלי תנאי מגורים הולמים .המדבר הוא מקום
אך האברכים לא שאלו שאלות .יהודי מבקש שיתפללו עליו - מסוכן ,יש בו נחשים ,ושאר מיני פורענויות .הוא לבטח יאמר ,על פי
מתפללים! ובפרט כשמדובר להחזיר ליהודי טובה תחת טובה. הבנתו ושיכלו ” :כדי לגור במדבר צריך מינימום של בית ,סגור ומוגן,
היהודי הזה סיפר לי :הסופה שאכן עברה במסלול המתוכנן .כל ולא אוהל רעוע!“
החנויות של הגויים מסביב ניזוקו בצורה קשה מאוד ,ואילו לחנויות סוד מצוות סוכה הוא :שים את שיכלך בצד! הקב“ה בעל הבית,
שלו אירעו רק נזקים קלים ,בלתי משמעותיים. והוא יגן עליך גם אם תדור באוהל רעוע ,בן שתי דפנות ושלישית אפילו
והוא הוסיף ואמר ” :עכשיו זכיתי להבין היטב את מה שאני טפח .גם באוהל כזה תסתדר! אתה תראה שתסתדר גם במה שנראה לך
אומר כל בוקר בפסוקי דזימרה’ :רוח סערה עושה דברו‘ -גם כאשר יש לפי השכל שלך שלא תוכל להסתדר בו.
רוח סערה ,שעל פי השכל היתה צריכה לחולל חורבן ,אבל היא רק עושה גם אם הפרוץ מרובה ,גם אם אין דפנות ,גם כשאתה חשוף
דברו של ה‘ ,ותפילתם של אותם בני תורה ,שלא שאלו שאלות והתפללו לאוויר -ה‘ צילך ,ושומר עליך בצל כנפיו הנאמנות.
מעומק ליבם לה‘ -היא אשר החישה לי את הישועה“. ושכֶל האדם לא מבין מה כשמגיעים למצוות ארבעת המיניםֶ ,
הקב “ ה הוא כל יכול .רוח הסערה היא רק ” עושה דברו“ .מי האסון הגדול אם יש על קליפת האתרוג נקודה שחורה ,ושיכלו גם לא
שמאמין בזה באמונה שלימה ,לא בחצי אמונה או בשלושת רבעי מבין את מי זה מעניין אם נפל לאתרוג העוקץ ,או מה זה משנה אם
אמונה ,הקב“ה נותן לו גאולה שלימה. שלושת העלים של ההדס לא יוצאים ממש מאותו חוט המקיף -גם כאן
אומרים לאדם :שים את שיכלך בצד תעשה את מה שהקב“ה אומר לך
לעשות ,בין אם השכל מבין ,ובין אם אין הוא מבין!
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 69
החיתום ,וכך נינצל ממידת הדין. בשום מצווה שבתורה לא מצאנו פטור של ” מצטער “ .תארו
מה גדולה היא ,אפוא ,השמחה ,שאנחנו יכולים לשבת בסוכה, לעצמכם שיבוא מישהו ויאמר ” :חם לי .אינני מסוגל ללמוד או
בצילא דמהימנותא ,ולשמור על הנקיות והטהרה להן זכינו בכל מהלך להתפלל“ .האם הוא יהיה פטור מקיום המצווה? בוודאי שלא! יגידו לו:
הימים הנוראים ,מבלי שמידת הדין תוכל לקטרג עלינו ,ושם ,בתוך ”חם לך? -תילחם!“.
הסוכה ,להתחזק בהשקפה הנכונה על מהות החיים ,ולהגיע למסקנה ואילו כשמגיעים למצוות סוכה ,הדין הוא ש“ מצטער פטור מן
המתבקשת שהשמחה האמיתית יכולה להיות מושגת רק כאשר נשמח הסוכה“ .שואל החידושי הרי“ם זצ“ ל :מדוע דווקא במצווה זו פטרו את
את הנשמה ,החלק האלוקי שבנו. המצטער? מדוע לא יאמרו לו שעל אף הצער ילחם ויקיים את המצווה?
זו גם הסיבה לכך שבחג הסוכות נוטלים את ארבעת המינים הוא תירץ :המצטער מגלה שלדעתו הצער נגרם לו בגלל הסוכה.
ומנענעים אותם לכל הכיוונים .ארבעת המינים ,כידוע ,הם כנגד איבריו לדעתו ,אם הוא היה בבית -לא היה לו את הצער הזה .והאמת אינה כן!
של אדם :הלולב -כנגד השידרה ,ההדסים -כנגד העיניים ,הערבה -כנגד אם מגיע לאדם צער ,הוא יקבל אותו באיזושהי צורה בכל מקום ,גם אם
הפה ,והאתרוג כנגד הלב .אנו נוטלים את כל איברינו ,ומנענעים אותם היה יושב בביתו.
לכל הכיוונים ,שכוונתנו היא :לגרש את יצר הרע מעלינו ,ולא לתת לו בכך הוא מגלה שאינו מאמין באמונה שלימה שהוא בידיו של
שום אפשרות להתקרב אלינו .בכך אנו משעבדים את כל איברינו לעשות הקב“ ה .חסר לו ,איפוא ,בהבנה הבסיסית את מהותה של מצוות סוכה,
רק טוב בעיני ה‘ ,ומחברים בין הנשמה לגוף. לפיכך פטור מן הסוכה.
כאשר חיבור זה נוצר -אדם מגיע אל נקודת האושר בחייו .הוא יהודי שמבין מהי מצוות סוכה ומאמין באמונה שלימה שהוא
מנצל את חייו בצורה נכונה ,ולא מבזבז אותם לריק ,למילוי תאוות בידיו של הקב“ה -שהצער לא נגרם מהסוכה .הוא מבין שאת אותו צער
שבלאו הכי אין להן סוף ,ולעולם לא ירגיש מהן סיפוק ושובע. שנגזר עליו ,היה מקבל בכל מקום .יהודי שכזה מצטער מהצער ולא
)דורש טוב/ר‘ משה בויאר שליט“א( מהסוכה .אבל מי שמצטער ”מן הסוכה“ -פטור ממנה.
לחיות עם אמונה בלי שאלות ,לבטוח בה‘ עד הסוף ,בלי לערב
את השכל -זוהי מהותו של חג הסוכות.
)דורש טוב -הרב גואל אלקריף שליט“א(
הלכות הושענה רבה
-יום השביעי של חג הסוכות נקרא יום ’ הושענא רבה ‘ ,ומרבים בו
בלימוד תורה ובתפילה ,ובו מקיפים את התיבה שבע פעמים ומרבים
כי יצפנני בסוכה ביום רעה
בסליחות ובתחנונים. ” ושמחת בחגך “ -אחרי חודש אלול ,אחרי כל כך הרבה
-מנהג ישראל להיות ניעורים בליל הושענא רבה ,ועוסקים בתורה ,וטוב ” סליחות “ ,אחרי ראש השנה ,עשרת ימי תשובה ויום כיפור ,אנחנו
שיקראו הסדר המתוקן בספר קריאי מועד ,ואחר עלות השחר יש ליטול יכולים להרגיש מזוככים יותר ,טהורים יותר ,רוחניים יותר .זוהי
הידיים כמו בכל יום ,ויברכו כל ברכות השחר עם ברכות התורה. ההזדמנות שלנו להאיר את הנשמה .להתפלל ,להתחזק ,ולרכוש את
ויתפללו שחרית ומוסף בהתלהבות ובשמחה .ויאמרו לפני הזמירות ’ה‘ המבט הנכון על החיים :כל עוד עסוקים בעמל להשביע את הגוף -לא
הוא האלוקים ‘ ,ואח “ כ ’ ה ‘ מלך ‘ ,ובין ישתבח ליוצר יאמרו ’ שיר ניתן להגיע לסיפוק ולשמחת חיים .הנאה רודפת הנאה ,תאווה רודפת
המעלות ממעקים‘ ,כמו שנוהגים לומר בעשרת ימי תשובה. תאווה ,ואין אדם מת וחצי תאוותו בידו.
-אחר תפילת מוסף ייקח חמישה בדי ערבה ,ולא יחברם עם הלולב כלל, בארבעת הימים הללו שבין יום כיפור לסוכות ,כולנו עסוקים
ויחבטם בקרקע חמש פעמים ,לקיים מנהג נביאים שנהגו כן. בהתלהבות וללא לאות בהכנות לחג ,בבניית הסוכה וברכישת ארבעה
-נשים פטורות ממצוות חביטת ערבה ,שכל מצוות עשה שהזמן גרמא מינים מהודרים ,ובכך הננו מאירים את הנשמה ונותנים לה את סיפוקה,
וכיוון שכך -הנשמה שבנו תקרין שמחה ,שתאפשר לנו להיכנס אל החג
נשים פטורות. בשמחה ,לשבת בסוכה בצילא דמהימנותא בחדווה ,ולרקוד בשמחת בית
-נוהגים בעה“ ק ירושלים ,שאחר עלינו לשבח ,פותחים את ההיכל ,וכל השואבה בגילה.
הציבור יחדיו ירננו באמירת ’ נשמת כל חי ‘ מתחילתו ועד סופו ,עד מראש חודש אלול עד שמחת תורה אומרים ,פעמיים בכל יום,
’ ברוך מהולל בתשבחות ‘ בלא הזכרת השם .ויש מסיימים בתיבות את המזמור ” לדוד ה‘ אוֹרי וישעי“ ,הסיבה לכך היא ,משום שבמזמור
’ ומעולם ועד עולם אתה קל ‘ .ובסיומו אומרים :הרי אנחנו מקבלים זה נרמזים שלושת המועדים” :אוֹרי “ -זה ראש השנה” ,וישעי “ -זה
עלינו בלי נדר קבלה גמורה לומר נשמת כל חי ביום הושענא רבה לשנה יום כיפור” ,כי יצפנני בסוכה“ -זה סוכות.
הבאה ,בעת הזאת אחר תפילת שחרית ומוסף ,ויהי רצון מלפני אבינו נשאלת השאלה ,מדוע הפסוק קורא לחג הסוכות ”יום רעה“ -
שבשמים שיחתום אותנו בספר חיים טובים ונזכה ונחיה שנים רבות ”כי יצפנני בסוכה ביום רעה“?
)חזון עובדיה( ונעימות ,ונגילה ונשמחה בישועתו. ביום כיפור זכינו למחילה מוחלטת ” -כי ביום הזה יכפר עליכם
לטהר אתכם מכל חטֹאתכם “ )ויקרא טז ,ל( .אדם שעשה תשובה -יוצא
מיום כיפור נקי לגמרי .כל עוונותיו נמחלו לו.
אלא שכאן מתחילה להתעורר בעיה ,וכדי לעמוד עליה ,נקדים:
מנשה בן חזקיה היה רשע גמורָ .ח ָטא והחטיא את ישראל באופן
קשה ביותר ,עד כדי כך שהעמיד צלם בהיכל.
ויהי היום והוא החליט לחזור בתשובה .מספרים חז“ל )דברים רבה
)כג ,מ( ”פרי עץ הדר“ ב ,כ( ” :היו מלאכי השרת מסתמים חלונות של רקיע שלא תעלה תפילתו
רמז יש בפרי עץ ההדר לדרגתו של היהודי: לשמים .מה עשה הקדוש ברוך הוא? חתר לו חתירה מתחת כיסא
בשיר השירים נאמר ” :כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים“, הכבוד ,וקיבל את תפילתו“.
וביאר התוספות שהכוונה לאתרוג. המפרשים שואלים מה פירוש הדבר שהקב“ה ” חתר חתירה“?
מה מיוחד באתרוג? -שהוא ’דר באילנו משנה לשנה“. והם אומרים דבר נורא ” :הקב “ ה העלים ממידת הדין שמנשה חזר
ואומר על כך רבי אליהו לופיאן :לאתרוג ,שיכול להמשיך בתשובה! כדי שמידת הדין תהיה ”רגועה“ שהדין ימוצה עם מנשה עד
לצמוח על העץ משנה לשנה ,ישנה מעלה וחסרון לעומת פירות אחרים. הסוף והוא ייענש במלוא החומרה על כל העבירות הנוראות שחטא
מעלתו -שהוא יכול להמשיך לגדול עוד ועוד ,אך חסרונו -אם הוא נופל, והחטיא ,הקב“ ה העלים ממנה את האמת! מידת הדין לא ידעה שמנשה
הוא מתפוצץ ונפגם יותר מפירות קטנים שנופלים. חזר בתשובה ,ושהקב “ ה מחל לו ,ולא עוד אלא שהוא נהיה הממונה,
כך הוא היהודי :אם הוא מחובר לעץ החיים ,לתורה -יכול הוא האחראי ,על כל בעלי התשובה שבעולם .כך היא לא יכלה לקטרג ולמנוע
לפרוח ולצמוח ,לגדול ולהיות ענק שבענקים .אבל אם ,חלילה ,מתנתק את קבלת התשובה של מנשה.
הוא מהתורה -הוא מידרדר עד שאול תחתית .ונעשה גרוע מן הגויים, וזה בדיוק מה שקורה איתנו בחג סוכות .עברנו את חודש אלול
כמו שאמרו חז “ ל ” :אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים ,כשהן ואת הימים הנוראים .זכינו למחילה מוחלטת .אלא שכאן באה מידת
יורדין -יורדין עד עפר ,וכשהן עולין -עולין עד לכוכבים“. הדין ומקטרגת ” :ריבונו של עולם! הם חטאו לפניך בכל כך הרבה
)ומתוק האור( חטאים ,מהם חמורים ביותר ,אי אפשר לקבל את תשובתם!“
זהו ”יום רעה“ -יום שבו מידת הדין מקטרגת.
מה עושה הקב“ ה? הוא אומר לנו :תברחו לסוכה! ” כי יצפנני
בסוכה ביום רעה“! שם ,בסוכה ,יצר הרע לא נכנס! מידת הדין אינה
יכולה להיכנס ולקטרג ,ובה נשהה עד הושענא רבה ,שהוא יום גמר
לעילוי נשמת :יואב בן מוחא בן סימי ,שושנה שירה חג‘בי בת אברהם ,מיכאל חג‘בי בן סעדיה ,לזכות אריה חג‘ בי בן שושנה ,טלעת בת טאוס ,צדוק בן סעיד הינדי ,ציון נגר בן סעדה ,אסתר תוהמי בת סעיד ,מיטל ודיקלה בנות אסתר וישראל,
חנה מנצור בת יוסף ,רחל שגן בת שולמית ,סעדיה בן שלמה ,חנניה סספורטס בן קלרה ,אופיר בן יצחק ,יאיר נגר בן זכריה .הראל בן הדסה ,דוד בן פריחה ,חיים כלאפו בן אסתר ,אליעזר בן זולה ,ציון בן רחל ,אריאל בן זילפה ,בניהו בן יהודית,
איל בן צדוק ,כרמלה בת גורג‘ יה ,כוכבה בת אורה ,אהרון בן חיים ,שלמה בן רוזינה ואהרון ,רוזט רייזל בת יהודית ,זכריה בן יפת חסן יעקב ,שושנה שמעה בת ישראל ,שושנה קמר בת עוואד.
לרפואת :נוי בת הילה ,חנה בת סין-שרה שפירנצה ,רונית בת זהבה ,מארק בן רחל ,אילן בן רומית ,שושנה בת מזל ,אסתר בת מרים ,ליאת בת אסתר ,מאיר רפאל בן מסעודה ,שירן בת אילנה ,נעמי בת אורלי ,צבי כהן בן אמירה.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 70
וכי ה ‘ עובד אצלך?! אתה עבד של ה ‘! כשאתה ממליך את )לג ,א( ”וזאת הברכה אשר ֵבַּרך משה איש האלוקים“
הקב “ ה ,עליך להכיר בכך שהוא בעל הבית של הבריאה ויכול לעשות מדוע פתחה התורה את הפרשה ב-ו החיבור ” -וזאת הברכה“?
כרצונו ,ואין לך שום זכות לבוא אליו בטענות! יהודי לא עובד את ה ‘ אומר ה“אורח חיים “ הקדוש :בסוף הפרשה הקודמת מביאה
כדי שאחר כך יאמר לו ‘ מגיע לי ‘ .בדיוק להיפך! אתה ממליך את התורה את הודעתו של הקב “ ה למשה על מותו הקרוב ,ועל כך שלא
הקב“ה ,והוא יעשה הטוב בעיניו. יזכה לבוא אל הארץ .הקב“ה הוסיף והודיע לו את הסיבה לכך ” -על
ואת היסוד הזה לומדים ממשה רבנו .הוא הנהיג את עם ישראל אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש“ )לב ,נא(.
ולימדם תורה ,הוא היה מזכה הרבים הגדול ביותר .הוא התחנן והתפלל משה רבנו התחנן והתפלל חמש מאות וחמש-עשרה תפילות -
חמש מאות וחמש -עשרה תפילות כדי להיכנס לארץ ישראל ולא אמר: אך הן לא הועילו לו ” .אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא ’ :ריבונו של
‘ מגיע לי להיכנס לארץ ישראל! ‘ .הכל נכון ,אבל תזכור מי בעל הבית? עולם ,אם אין אתה מכניס אותי לארץ ישראל ,הניח אותי כחיות השדה
הקב“ה! שהן אוכלין עשבים ושותין מים וחיין ורואין את העולם -כך תהא נפשי
ִמל וֹך לעולם אנחנו אומרים בתפילה ” :ה ‘ ֶמלֶך ,ה ‘ ָמלָך ,ה ‘ י ְ כאחת מהן‘ .אמר לו’ :רב לך‘ .אמר לפניו ’ :ריבונו של עולם ,ואם לאו,
ועד“ .נשאלה השאלה :הרי הסדר הוא עבר הווה עתיד .מדוע אם כן הניח אותי בעולם הזה כעוף זה שהוא פורח בכל ארבעת רוחות העולם
ומלקט מזונו בכל יום ולעת ערב חוזר לקינו -כך תהא נפשי כאחת מהן.
פותחים בהווה -ה‘ ֶמלֶך ,ורק אחר כך עבר -ה‘ ָמלָך? אמר לו’ :רב לך‘ “)דברים רבה יא ,ו(.
שמעתי על כך פירוש יקר :זה שה ‘ ָמלָך בעבר -קל מאוד כשהבין משה כי ָכּלָה ונחרצה עם הקב“ ה שלא להכניסו לארץ
להאמין .אין לי שום בעיה להאמין שהוא ברא את העולם .הכל בסדר. ישראל ,התמלא צער גדול ,אך השלים עם הגזירה.
גם עם מה שה‘ ימלוך בעתיד אין לי שום בעיה .אני מאמין שה‘ יביא והנה היה מקום לחשוב כי מאחר שכל זה נגרם בגלל בני
את המשיח ויגאל אותנו .החלק שהכי קשה להאמין בו הוא ,שה‘ ֶמלֶך, ישראל ,היתה בליבו של משה טינה כלפיהם .ואף אם נאמר שמשה הוא
בהווה ,שכל מה שקורה איתי עכשיו -הוא מאת ה‘! צדיק וסבלן ,ובוודאי לא ישנא אותם בליבו ,מכל מקום בוודאי אין
כשבאים להתפלל ,מתחילים עם החלק הקשה :ה ‘ ֶמלֶך! אנחנו בליבו אהבה כלפיהם.
מאמינים שכל מה שקורה איתנו ,בין לטוב ובין למוטב ,הכל מאת ה‘. כדי להפריך מחשבות אלו ,אמרה התורה כהמשך לסוף הפרשה
אחר כך עוברים לחלקים היותר קלים :העבר והעתיד. הקודמת ” :וזאת הברכה אשר ברך משה את בני ישראל“ -מלבד מה
חסיד ויז‘ ניץ ,מחשובי החסידים ,התפלל בימים הנוראים עם שלא שנא אותם ולא הרחיקם מליבו ,עוד הוסיף וברכם בברכה שלימה
האדמו“ ר .באמצע תפילת מוסף הבן הקטן שלו נכנס לשירותים ולכלך בכל ליבו ,מתוך אהבתו אליהם.
את עצמו בצורה נוראה ,ולא היה ניתן לנקות אותו במקום .החסיד עזב מוסיף ה “ אור החיים “ הקדוש ” :איש האלוקים “ -שהוא
את בית הכנסת ,לקח את הילד הביתה ,רחץ אותו ,והלביש לו בגדים כביכול ’בעלים‘ על אלוקים ,והיינו שמשה גוזר והקב“ה מקיים.
חדשים .אשתו לא היתה בבית ,היא כנראה היתה בעזרת הנשים. בזכות מה זכה לכך משה? כי קיבל את גזרת ה‘ באהבה ולא בא
שלושת רבעי מתפילת מוסף ’הלכה לו‘ על הטיפול בילד ,והוא בטרוניה כלפי מעלה.
היה שבור ורצוץ מזה .במקום להתעלות בקדושה בתפילת מוסף ,כזאת סיפר הרב גואל אלקריף שליט “ א :לפני כמה שנים הגיע
לישיבתנו בחור יתום מאבא .בהיותו בן שתים-עשרה אביו נפטר לנגד
וכזאת עלתה בידו... עיניו .כשראה את אביו קורס ,הוא איבד את עשתונותיו ועד שהזמין
בסיום התפילה עברו כולם לפני ָהֶר ֶבּ‘ ה לברך ולהתברך בשנה אמבולנס חלף זמן קריטי .מאז הבחור מייסר את עצמו עם המחשבה
טובה ,וכשאותו חסיד עבר ,עצר אותו ָהֶר ֶבּ‘ה ושאל” :אתה נראה שבור שהוא אשם במות אביו ,כי אילו היה מזדרז להזמין את כוחות ההצלה,
ורצוץ .מה קרה לך?“ אולי היו מצילים את חייו.
והחסיד סיפר לו על ההרגשה הנוראה שאופפת אותו ,שבמקום הבחור חוה תקופות קשות והתמודד עם משברים לא פשוטים.
להתפלל מוסף היה עליו להתעסק בדברים האלו... כשהגיע לישיבה הוא דיבר עם אחי ,הרב אוריאל שליט“א ,ופתח בפניו
אמר לו ָהֶר ֶבּ‘ה ” :אתה טועה טעות גדולה .כל תכלית התפילה ֵדע שרע ומר לי בחיים ,אין לי חשק את סגור -ליבו .אמר לו ” :הרב י ַ
היא כדי להמליך את הקב “ ה .בעוד שכל המתפללים רק אמרו בפה לכלום“ .והוסיף” :למה ה‘ עשה לי את זה?“
שהם רוצים להמליך את הקב “ ה ,אתה המלכת אותו בפועל! אתה הרב אוריאל השיב לו ” :יש לי תשובה בשבילך ,אבל אתה צעיר
קיבלת באהבה את מה שה ‘ עשה ,וטיפלת בבנך .כולם צעקו ה ‘ ֶמלֶך, מדי ,ועדיין אינך בשל לשמוע אותה“...
אתה עשית זאת בפועל!“ במשך כל חודש אלול הבחור ניגש שוב ושוב אל הרב אוריאל
אדם עומד בפני כל מיני מצבים ,ניסיונות וקשיים .עליו לדעת: ואמר לו ” :אני רוצה לשמוע את התשובה “ ...אך הוא השיב לו ” :לא
ה‘ מלך! ה‘ שהביא עליו את המצבים האלו ,ועליו לבטל את רצונותיו הגיעה העת“...
מפני רצון ה‘ .אל לו להרגיש מצוברח ,שבור ורצוץ ,אלא לקבל את כל בכ“ ז באלול הוא נכנס לחדרו של הרב אוריאל ואמר לו” :אני
המאורעות הבאים עליו בשמחה. לא יוצא מכאן עד שהרב יענה לי תשובה“.
מובא עוד בפרשה: ”אבל אמרתי לך שאינך בשל לשמוע אותה“ ,אמר הרב.
שא ִמ ַד ְבּרו ֶֹת:”אף חובב עמים כל-קדֹשיו בידך והם ֻתכּוּ לרגליך ִי ָ ֹ ”אני מוכן לשמוע גם את הדברים הכי קשים“ ,התעקש הבחור.
ואז פנה אליו הרב אוריאל ואמר לו בטון תקיף” :תגיד לי ,אתה
ופירש רש“י’ ” :והם ֻתכּוּ לרגליך‘ -והם מתמצעים ומתכנסים מאמין בה‘?“
שא ִמ ַד ְבּרו ֶֹת - ‘מקבלים גזרותיך ודתותיך בשמחה“. לתחת צילךִ ’ ,י ָ ֹ ”ודאי“ ,השיב הבחור” ,מה השאלה?“
בשו “ת ” מקדשי השם “ מספר רבי צבי מייזליש זצ“ ל מע שה הרב אוריאל הרים את קולו ואמר לו ” :האם אתה חושב שה‘
שאירע עימו בתקופת השואה ,ביום ראש השנה: עשה טעות?! שהרג את אביך בטעות?! אתה חושב שזו טעות ואתה
קבוצת ילדים ביקשו ממנו ,שלפני שהוא תוקע להם בשופר, גרמת לכך? אם אתה חושב כך ,זו כפירה! יש לך טענות לקב“ה?! תגיד
שיאמר להם דבר תורה .והוא אמר להם” :עיבדו את ה‘ בשמחה .בכל לי ,מי עובד אצל מי ,ה‘ עובד אצלך או אתה עובד אצלו?!“
מצב ,יהיה אשר יהיה ,תהיו בשמחה“. הדברים זעזעו את הבחור והוא פרץ בבכי נסער .אבל הזעזוע
לא עבר זמן רב והילדים האלו נשלחו לתאי הגזים .כשהמפקד הזה פעל את פעולתו .מאותו יום הוא עשה סוף למחשבות הטורדניות
הגרמני ביקש להכניסם פנימה ,הם רקדו ושרו בשמחה” :ברוך אלוקינו שהשתלטו עליו .הוא התחיל ללמוד בחשק וסיים את הישיבה בהצלחה
שבראנו לכבודו“... רבה .הוא התקבל לישיבה מובחרת ,וברוך ה‘ עשה בה חיל.
המפקד הגרמני רתח מזעם ,וצרח ” :תשתקו! תפסיקו לשיר!“ הוא אמר שהמשפט הזה חדר לליבו וטילטל את נפשו ” -מי
מה שגרם להם לשיר יותר חזק ” :והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת עובד אצל מי ,ה‘ עובד אצלך או אתה עובד אצלו?!“
אמת“... בני אדם באים לקב“ה ואומרים לו’ :התפללתי ועשיתי -מגיע
זה גרם למפקד לשאוג בקולי קולות” :חכו! חכו! אני לא אכניס לי ‘ .עושים איתו תנאים ’ :אני עשיתי ככה וככה ,ואתה תעשה ככה
וככה ‘ ...וכשלא מקבלים את מבוקשם ,הם באים בטענות ’ :למה לא
עשית את מה שרציתי?‘...
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 71
אתכם לתאי הגזים! בינתיים חיזרו לבלוקים שלכם ואני אדאג שתמותו
במיתה הרבה יותר קשה!“...
בסופו של דבר ,רוב רובם של אותם ילדים ניצלו.
מה גרם להם להינצל? כי באותו זמן שקב“ה היה ”חובב עמים“,
הלכות הזכרת טל ומטר שא ִמ ַד ְבּרו ֶֹת - “הם ומסר את עם ישראל ביד אומות העולם ,גם אז ” ִי ָ ֹ
מתחילים לומר ’ משיב הרוח ומוריד הגשם‘ בתפילת מוסף של קיבלו גזרותיו בשמחה.
יום טוב האחרון של חג ,ופוסקים בתפילת מוסף של יום טוב הראשון כתובה כאן איפוא ,עיצה אדירה איך אדם יכול להינצל מגזירות
של פסח ,ואסור ליחיד להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם ,עד שיכריז שא ִמ ַד ְבּרו ֶֹת - “לקבל וייסורים שממשמשים ובאים עליו במשך חייוִ ” :י ָ ֹ
השליח ציבור תחילה .לפיכך ,אם היה חולה או אנוס ,לא יקדים תפילתו את רצון ה‘ בשמחה ,ולא להתלונן.
לתפילת הציבור ,לפי שאסור להזכיר עד שיאמר השליח ציבור אבל אם את הרעיון הזה רואים גם אצל אשר .משה רבנו מברך אותו
יודע שכבר הכריז השליח ציבור ,אף על פי שהוא לא שמע ,מזכיר משיב בברכות נפלאות” :ברוך מבנים אשר“ -בנותיו נאות ונשואות לכוהנים
הרוח ומוריד הגשם. גדולים ,ארצו מושכת שמן כמעיין ,הווי אומר :פרנסה בשפע .בקיצור:
בימות הגשמים ,אם לא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם ,אלא כל מה שאדם חולם.
המשיך לומר מוריד הטל ,אם נזכר באמצע הברכה ,טוב שיחזור לומר לא זו בלבד ,אלא חז“ל אף מוסיפים ואומרים -כך מביא ה“חפץ
מוריד הגשם וימשיך משם והלאה .ואם אמר ברוך אתה ה ‘ מחיה חיים“ בספרו ”תורת הבית“ בשם הזוהר -שאשר יושב על פתח הגיהנום,
המתים ,ימשיך אתה קדוש וכו‘ .ולא יפסיק לומר ‘ משיב הרוח ומוריד ומוציא ממנו כל מי שלמד משניות.
הגשם‘ בין ברכה לברכה .וכל זה לפי מנהגינו ,שאנו רגילים לומר מוריד זהו שאמר הכתוב בברכת יעקב ” :מאשר שמנה לחמו “ -
הטל בכל ימות הקיץ ,וממילא אם בחורף לא הזכיר גשם ,בוודאי שאמר ”שמנה“ אותיות ”משנה“ בשביל שקרא המשנה ”והוא יתן מעדני מלך“
מוריד הטל כהרגלו ,לפיכך אינו צריך לחזור. -עדן של מעלה.
הלכות -שאלת טל ומטר בזכות מה זכה אשר לכל זה? כי הוא קיבל את גזרת ה‘ בשמחה.
בארץ ישראל שואלים את הגשמים בברכת השנים ,לומר ’ותן מאתיים וחמישים שנה הוא היה מנודה על לא עוול בכפו על ידי
טל ומטר לברכה‘ ,החל מליל שבעה בחשוון ,בתפילת ערבית ,עד המנחה שַרח ביתו את דבר מכירתו של ֶא ָחיו ,שחשדו בו שהוא היה זה שגילה ל ֶ ֹ
של ערב יום טוב הראשון של פסח ,ועד בכלל .ואף על פי שהיה ראוי יוסף ,למרות השבועה שנשבעו זה לזה שלא יגלו אותה לאיש .רק בברכת
להתחיל לשאול טל ומטר תיכף ומיד אחר החג ,כדרך שמזכירים ’משיב משה לאשר ,התיר את הנידוי ואמר” :יהי רצוי ֶא ָחיו“.
הרוח ומוריד הגשם‘ החל מתפילת מוסף של שמיני עצרת והלאה ,מכל אשר באמת לא היה זה שגילה לה ,היא ידעה על המכירה ברוח
מקום ,תיקנו חז“ ל לעכב שאלת טל ומטר עד שיעברו חמישה עשר יום הקודש ,אבל הוא העדיף לשתוק ולקבל את הגזרה בלי להתווכח ובלי
אחר החג ,כדי שיספיקו עולי רגלים להגיע למחוז חפצם ,ולא יעצרם להתלונן.
הגשם .ושיערו אז שדרוש חמשה עשר יום ,כדי להגיע )בתנאיי התחבורה של
שא ִמ ַד ְבּר ו ֶֹת- “באילו דברים גדולים אפשר ל ְִזכּוֹת ִבּ ְזכוּתִ ” :י ָ ֹ
שקיבלו גזרותיך ודתותיך בשמחה“!
הימים ההם( מירושלים לנהר פרת ,גבול מדינת בבל ,ששם היה היישוב בכל התורה נאמר ” :וידבר ה ‘ אל משה“ ,בלא תוספת תארים
המרוחק ביותר מירושלים .ואף לאחר חורבן בית המקדש ,היו עדיין ושבחים .מדוע כאן הוסיפה התורה לתאר לנו מיהו משה ,וכי איננו
כאלה שמתאספים מכל התפוצות לעלות לרגל ,ובפרט ליד הכותל יודעים שהוא ’איש האלוקים‘?
המערבי שלא זזה שכינה משם .ומפני תקנת עולים אלה ,איחרו את יש אומרים ,שכיוון שהיה זה ” לפני מותו “ ,על כן הוסיפה
השאלה של טל ומטר לשבעה בחשוון .מנהג הספרדים ועדות המזרח התורה ואמרה על משה שהוא ”איש האלוקים“ ,להשמיענו שהוא זכה
בברכת השנים ,לומר בקיץ ‘ברכנו ‘ ,ובחורף ‘ ברך עלינו ‘ ,וכוללים בה לשמור על מדרגתו הנשגבה עד יומו האחרון .וזו מעלה גדולה ,שהרי לא
שאלת טל ומטר .והוא מנהג נכון על פי הקבלה .ובנוסח ’ ספרד ‘ של כל אדם זוכה לכך ,כאומרם ז “ל )אבות ב ,ד( ” :אל תאמין בעצמך עד יום
האשכנזים ,אומרים לעולם ’ברך עלינו‘ .אלא שבחורף כוללים בה ותן מותך“!
)קצש“ע הגר“ע( טל ומטר לברכה. נתבונן בהרגשה מיוחדת במינה .אם היו שואלים אותנו :לפי
הנתונים שמשה רבנו גדל בהם ,האם היה לו סיכוי להצליח לגדול
ולהעפיל למדרגה העליונה שהעפיל אליה ולהיות ’ איש האלוקים ‘ -
”מחציו ולמטה ’איש‘ ,מחציו ולמעלה ’אלוקים‘ “)דברים רבה יא ,ד(?
הרי עד גיל עשרים גדל משה בבית פרעה ,האפיקורוס והכופר
סיפר ר‘ רפאל ברנז” :אני נוהג לברך את ברכת ‘אשר יצר‘ בקול הגדול ביותר בעולם .כל היום שמעו אוזניו דברי כפירה שפלים .לאחר
רם וכך אני משתדל להחדיר זאת לבני ביתי .באחד הימים בירכתי את מכן נאלץ לברוח למדין ,מקום עובדי עבודה זרה .במשך ארבעים שנה
ברכת ‘ אשר יצר ‘ בסלון דירתי ,וכהרגלי בהתלהבות מיוחדת .אחד היה מלך בכּוּש ,מדינה של בני חם .לאחר מכן היה רועה צאן ,עד שנשלח
השכנים בבניין ,יהודי שאינו שומר תורה ומצוות ,בה לדירתי ורצה בידי הקב“ה להיות גואלם של ישראל.
לשוחח עמי על נושא מסויים .הוא כנראה מעולם לא זכה לשמוע את עם כל הנתונים האלה ,איך הוא הצליח להתעלות למדרגה
ברכת ‘אשר יצר‘ והנה לפתע הוא שומע את המילים‘ :וברא בו נקבים העליונה ,להיות אדון הנביאים ולזכות לדבר עם השכינה הקדושה פה לא
נקבים ,חלולים חלולים ,גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם ייסתם אחד פה ,ולהבין בתמונת ה‘?
מהם או אם יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת‘... הנה כי כן ,משה רבנו מלמד אותנו שהדרך פתוחה לכל אדם ,בכל
הוא לא התאפק ושאל בצורה מזלזלת ” :אמור לי ,אתה באמת חושב מצב! אם אתה רוצה להידבק בה ‘ ,אין שום דבר בעולם שיכול למנוע
שהקב“ ה יכול לסתום את הנקבים כך שאי אפשר להתקיים?“ השבתי ממך להשיג את מבוקשך .אם אתה רוצה לגדול -אתה יכול!
לו בטון מפייס ” :דע לך ,שהבורא עשה ועושה איתנו חסד גדול שאנחנו על כך אומר הרמב“ם )הילכות תשובה ה ,ב( ” :כל אדם ראוי לו להיות
יכולים להוציא את נקבינו ללא שום בעיות ,אבל אם חס ושלום היה צדיק כמשה רבנו“!
סותם את נקבינו אי אפשר היה להתקיים!“ השכן אינו מרפה” :תגיד ” וזאת הברכה אשר בירך משה איש האלוקים“ .את רוצה לדעת
לי ,פעם היתה לך בעיה? הנה אני לא מברך ולא אומר שום דבר ואין לי איך זכה משה רבנו להגיע למדרגתו? איך זוכים לכל הברכות שבעולם?
שום בעיה בעניין!“ ” אני מקווה שגם לא תהיה לך .תתפלל על זה! “ - על ידי שדבוקים וחבוקים עם הקב“ה ועם התורה הקדושה.
השבתי לו .למחרת ,אשתו של השכן מגיעה אל ביתנו כולה מבוהלת, כשיהודי מגיע לשמים לא שואלים אותו תחילה אם הניח
תפילין ,אם שמר שבת ,אם הקפיד על כשרות .שואלים אותו” :נשאת
ולשאלתי מה קרה היא השיבה בדאגה שבעלה אושפז בלילה בבית - ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? ציפית לישועה?“ )שבת לא ,ע“א( .מה
הרפואה עקב עצירות קשה והוא סובל כאבי תופת ” .תתפלל עליו!“ - המיוחד בשלוש השאלות הללו? מדוע דווקא אותן? כי בהן מתבטאת
היא התחננה ” -אני מאמינה שזה קרה לו בגלל שהוא צחק אתמול הצורה של יהודי.
מהעניין “ - .מיררה בבכי .מיד קישרתי את הדברים ותוך דקות כבר כשנשאת ונתת באמונה ,הוכחת שאתה מאמין שהפרנסה היא
הייתי אצלו בבית -הרפואה .הזכרתי לו את שיחתנו מאמש ,כמובן מיד ה‘ ,ולא כוחך ועוצם ידך עשו לך את החיל הזה .כשציפית לישועה,
שהשכן לא היה צריך שום תזכורת ,אך עם כל זה היה עדיין קשה לו שוב הוכחת על האמונה שלך.
להאמין בכך ,כפי שאומרת הגמרא ’ עביד איניש לאחזוקיה בדיבוריה‘ - וכשקבעת עיתים לתורה ,הוכחת שהתורה ’קבועה‘ בך .אתה חי
אדם מוכן למות ולא להודות ולומר טעיתי ...לאחר שלושה ימים של את התורה והתורה מחיה אותך ,כל הלך המחשבה שלך היא של תורה,
אישפוז החליט החלה לקבל על עצמו לברך את ברכת ’ אשר יצר ‘ וכל מעשיך הם על פי התורה .כך נראית צורה של יהודי!
ולפלא ...תוך שעות שוחרר מבית הרפואה כשהוא בריא... בשם רבי מאיר אבוחצירא זי “ ע מובא ביאור בדרך צחות; כל
)אור דניאל( יהודי צריך להיות ”איש האלוקים“ בכל מקום שהוא .יהודי צריך לדעת
ולזכור תמיד ’ :אני איש של ה ‘ ,בכל מקום שאני נמצא התפקיד שלי
לחפש איך לעשות רצון ה ‘ ,איך לעשות נחת רוח לקב“ ה ,איך אני יכול
לקדש שם שמים ‘ .וכאשר זאת מגמתו של האדם תמיד ,הוא זוכה
)שש באמרתך( ל“זאת הברכה“ .
לעילוי נשמת :יואב בן מוחא בן סימי ,שושנה שירה חג‘בי בת אברהם ,מיכאל חג‘בי בן סעדיה ,לזכות אריה חג‘ בי בן שושנה ,טלעת בת טאוס ,צדוק בן סעיד הינדי ,ציון נגר בן סעדה ,אסתר תוהמי בת סעיד ,מיטל ודיקלה בנות אסתר וישראל,
חנה מנצור בת יוסף ,רחל שגן בת שולמית ,סעדיה בן שלמה ,חנניה סספורטס בן קלרה ,אופיר בן יצחק ,יאיר נגר בן זכריה .הראל בן הדסה ,דוד בן פריחה ,חיים כלאפו בן אסתר ,אליעזר בן זולה ,ציון בן רחל ,אריאל בן זילפה ,בניהו בן יהודית,
איל בן צדוק ,כרמלה בת גורג‘ יה ,כוכבה בת אורה ,אהרון בן חיים ,שלמה בן רוזינה ואהרון ,רוזט רייזל בת יהודית ,זכריה בן יפת חסן יעקב ,שושנה שמעה בת ישראל ,שושנה קמר בת עוואד.
לרפואת :נוי בת הילה ,חנה בת סין-שרה שפירנצה ,רונית בת זהבה ,מארק בן רחל ,אילן בן רומית ,שושנה בת מזל ,אסתר בת מרים ,ליאת בת אסתר ,מאיר רפאל בן מסעודה ,שירן בת אילנה ,נעמי בת אורלי ,צבי כהן בן אמירה.
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 72
נר ליואל סיפור לפרשת השבוע
לע"נ יואל בן ברוך
סוכות תשפ"ז68 גליון
ႄ ၧၯၧၷၥၣၩၰႁၧၻၬၷ
ၣၩၰႂၩၬၻ
ၬၰၤၢၰၿႄၶၧၭၯၷၥႄၩႄၽႁၤၩၠၤၰၬ͘ၵၧၣၬၶၥႄၠၧၥၬၢၣၥၧၶၬႁၧၩၠၳၱၬၤၬၷၩၥ ႁၧႁၻၣၥၸၬၣၥႂၱၤၧၿႁၧၩၢၥၰႂၧၤၬၢၬႄၷၻႄၧ͕ၬႄၿၸၾΗ͊ၵၧၸၳႂ͕ၧၥၧၿၬၰၤႄၰၠΗ
͕ၱၬၳၥၵၳၧၶႁၪၻႂၭၧႁၢ͗ၧၰႁၳၠၱၬၶၿၨၥၤၩၠၧ͕ၱၿၤၰၬၥ͕ၭၻၥႄၶၬၰၤၥ͘ၱၬၳ ၬၶၠၧ͕ႄၧၬႁၢၥၧၢၧၰၣႁႄၶႁၢၯႂႂၧၤၬၩၧၬၥၱၬၳၬၱႄၧၠၢၱၬႁၧႁၻၣၥ͘ၥၰၬႄၻၥၰၠ
͘ၷၶၻၰၬႄၸၤၬႄႄၶ͘ၬႄၿၩႂၠၰၬၶၠ͘ႄၧၬႁၢၥၧၿၩႂ͘ၬၰၤၥၧၶၰႁႄၧၶၧၬႂၯၸ ၥႄၧၠၱၬႁၯၧၳၧၥၠၶၥၷၻၧၿၢၥႄၧၠၱၬႂၬၢၰၳၧၰၬၻၠၧ͕ႂၠၠၬၥႂၠ͘ၬႄၰၣႁႄၶၠၰ
͍ΗၥၬၥၬၳၰႂၸၤၧၬၥႄၠΗ͕ႁၳၠၱၶၧၢၥၩၳႂ ͘ႄၧၪၧႁၻၢ
͘ၰၥၿၥၰႂ͕ၬႄႁၳၠ ͘ၥၯၩၳႁၬၸၥၰၯ͕ၢၬၬၰၔႁၬၠၳΖႁ͕ႁၳၠၧၧၤၬႁၬၨၩၥႁၧၩၢၥ
͘ΗၧၬႂၯၸΗ ၰၬၢႂၢၧႄၧၠၵၬၿၬၰၤၳၵၬၠၵၳႂၥႁၧၶၬၾၢၿၤၷၧၢႂၬႂၷၶၻ͘ၥၯၩႄႁၬၸၥ͕ၬႄႁၳၠ
͍ΗႁၢၸႂၰၥၬၥၥၳၧΗ ͘ၱၬႁၬၤၠၱၬႁၬၢၣၥၠၰၳႁၬၸၥၠၥႄၧၰၬၻၠ͕ႁၬၸ
͘ΗၭၬၢၠၰႂΗ͘ၥၶၪၿၥၸႂၬၢၰၯႄၷၶ ၬၤၯၰၷၻၷႁႁၧၣၥၨ͕ၧၻၯၢၩၻၧၪၥၨ͘ၵၣၶၰၵၬၰၬၩႄၳႁၾၩၢႂၱၬၤၬၷၩၥၧၬၥႁၢၯ
ၣႁၧၢၥ ႄၠ ၬႄၷၶၯၥ ͘ၱၬၶၧၣၬၶၥ ၧႂၸ ၠၰႂ ၥၳ ၬၰ ၥႄႂၸ ͕ ΖၭၬၢၠΖ͕ၥၢၬႄ ၥႄၧၠ ႄၬၢ ႄၩၳႂၰ ႁၯၨ ႄၧႂၸၰ ၬၧၠႁ ၭၠၬၥ ၧႁၢၩၰ ႁၬၢၷၳၧ ၤၳၧၸ ၥၨၧ ͕ၱၧၿၳ ႄၧၶၻၰ
ၬႄၬၠႁႂၬၻၰၸၹၠၧႂၿၢၰၬႄၻၻၧၯႄၶ͘ၱၬႁၷၶၥၵၬၢၰၻၶၠၧၥၧ͕ၧၰႂၧၶၬၠႂၱၧၿၳၰ ͘ၱၰၧၸၢႂႄၧၩၳႂၥၰၯၰၸၰၯႁၳၠၥၶၳႄၶၧၳၾၸၢၧၧၤၧၢၯၢၠၧၥၧၰၬၠၯ͕ၥၢၠၧႂၥ
͘ၰၻၶၵၯၬၥၢၪၬၥ ၬႄႁၨၩၧၧႄၧၠၬႄၠၾၧၥၧၣႁၧၢၥႄၠၬၸၢၾၠၢၬႄၰၰၳ͕ၰၧၤၣၥၷၶၻၥၰၾၠၬႄၸႁၯၬၶၠၧ
ၧၬၩၰ͕ၥၬၥၥၳၧၿၰၸၢ͘ႁၧၠၳၬၰၯၰၧႄၬၿၤၷၰႄၬၢၰၸၢၥၬၥ͕ၭၧႁၢႂႁၬၥΖႁ͕ၬၢၠ ၽၧၩ ႄၧႂၤၩ ၧၬႄၧၬၯၧၯၨ ͕ႄႂၧၩၶ ၧၻၧၣ ͕ၵႂၬ ၩၬၻၳ ၷၶၻၥ ၥၬၥ ႁၧၩႂ ͘ၧၬႄၷၶၯၥၧ
͘ႄၧၬႁၢၥၱၸၩၳႂၥၬၥၧ͕ၩၬၻၥၵၳႄၧႁၧၩႂႄၧၤၧၿၶၤၬၳႄၥၠၰၳၥႄၬၥႄၬၶၳၬၥ ͘ၧၳၧၿၳၢၢႂၧၬၥၬၥၠၰႂၱၧၿၸၿၧႂၬၩၧႂၠႁၰၸၳၧ͕ႄၩၠၳ
ၠၬၾၧၳၥၬၥႄၧၯၧၷၥၣၩၢၧ͕ၱၬၯႁၤၬႁၢၧၸၰႄၻၵႄၧၶ͕ၥၻၿၥၢၵၧၬၢၠၰႁၯၧၳၥၬၥၬၢၠ ၥၥၧၢၣၧၥၢၩႁ͕ၪၩၧႂၥၰႂၧႄၬၢၰႂႁၤၳၥႄၬၢၵၬၢႂႁၾၩၢၥၤၳၸၰၥၿၥႄၯၧၷ
ၹႁႂၶ͕ၥႁႂၸႄၩၠၵၢၬႄၧၬၥၢ͕ႄၩၠၱၸၻ͘ႁၾၩၢၵၳႂႁၠၢၧၰႂၬၧၰၬၠၯၵၳႂ ႁၢၤၵၬၶၧၢႂႄၳၬၠၰၯ͕ၧၶႁၬၸၬၶၢၵၯႂ͕ၬၸႁၠႄႁၬၤႂၿၢၳႂၬၳၰၬၧၠႁၥၵၳႁႄၧၬ
ၵၧၢႂၩၱၤၠၤၳၰၰၵၷၩၳၬၾၩၰႂၧၬၤ͘ၤၸၧၳၥၰၧၩၰႂၵၧႂၠႁၰၬၰၢၧၶၰႂၵၷၩၳၥ ၵၳ ၪၸၳ ၩၰ ၥၬၥ ၭၯၷၥ ͘ၩၬႂၳၥ ႄၧၳၬၰ ၤၸ ၤၳၧၸ ၠၥၬႂ ၱၬႂၿၢၳ ͕ၬၸႁၠ ၰႂ
͘ၧၬၳၬၰၯၰ ၥႁၸၿၥႁၬၬႄႂၶႄၧၶၩၰၧႂၥၤၩၠၰၸၧ͕ၱၬၰၸၶၳၥႄၩႄၧၿႁၩၱၬၶႂၬၱၬႁၷၶ͕ၰၪၥ
͘ႂၠၥၥၠၢၵၯၬၥၳၬႄၸၤၬၬၶၠၧ ၧၰၬၻၠ ͘ႁၬၧၧၠၢ ၧၳၧၩ ၵႄၶ ၱၬၷၶၻၢႂ ၵၳႂၥ ͘ၵၧၳၶၬၿၧ ၱၬၰႂၧၢၳ ၱၬၩၧၻႄ ၰႂ
͘ႂၬၠၰၬႄႁၻၬၷၠၰ ႄၧၩၻၶႄၳၧၬၥ͕ၬၠၰၪၰၸၬၠၰၪၧၨၰၧၨၧႁၻႄၶႂႄၧၢၸႄၧၸၬႁၬ ႄၧၬၧႂၸၥ ͕ႄၧၶၻၤၥ
ၬႄၤၳၸၥ ͘ၬၳၾၸ ၰႂၳ ၷၶၻ ၬၰ ႄၧႂၸၰ ၬၤၯ ၥၶၪၿ ၥၰၬႄၻ ၢႁၸ ၧႄၧၠၢ ၬႄၰၪၶ ၧၠၵၧၣၬၶၰၹႁၪၾၥၰၱၠၵႄၸၤႄၧၶႄၧၶၵၥၹၠၧၰၬၠၯ͕ၵၳၧၿၳၰႄၧႁၨၧၩၧၩၧႁၥၱၸ
ၥၯၧၷၥၵၳၬၰၠႁၧၿၬၢၠႄၠၬႄၸၳႂ͕ၬႄၿၰၤၥ͕ၱၬႁၷၶၥၰၾၠၨၣႁၠၰၸၵၳႂႄၬႁၸၿ ͘ၰႄၧၯၥၰၾၠႄၩၶၢၵၥၰၢႂၬၰ
ၧၤၾၢၰၧၯၠၵၷၩၳၥႄၠၧႁၧၩႂၨၣႁၠၥႄၠၧၠၾၳႄႁၩၳၰ͘ၬႄၬၬၥႁၧၢၷၭၯ͕ၬႄၬၢၬၯၧ ၱၧၬၳ ၬႄၬၬၥ ၭၯ ͘ႁႂ ၱၰၧၸၥႂ ၥၸႂ ၷၶၻၢ ၿၤၿၤၳ ၬႄၬၬၥႂ ၬၰၸ ၧၥၳႄႄ ၰၠၧ
ၵၧၬၯၧ͘ၬၠၤၧ ͘ႂၠ ၥႄၰၸၥၧ ၥႁၨၩ ၬၠၤၧ ၥၰၬႄၻၥႂ ၬၰ ၬႄႁၳၠ ၱၬၶႂၥ ၰၯ ͘ၤၩၠၥ ͕ၥၶႂၥႄၧၠၢၬႄၬၬၥၸၢႂၧၱၬၸၢႁၠၵၢ͕ၬၳႂၭၧႁၢၢၬၬၰၔႁၬၠၳ͘ၬႄၸၤၰၸၬႄၤၳၸႂ
͘ၧၬၰၸႄၪၰႂႄၧၠၤၧၧၥႄၬႂၸၶ͕ၥၶႂၱၬၸၢႁၠၬၠၤၧၧၳၾၸၰႁၳၧၠၱၤၠႂ ၬၰၠၳႂၢႂႄၬၸၾၳၠၸၢၾၠ͘ၱၬၷၶၻၰၧႄၬၯၧၯၨၰၵၳၧၠ͕ၱၬၶၢၬၶႂၰၢၠၧၥႂၠၰၸၢ
ႄၠ ၧၢၬၯႂ ႁၩၠ ͕ၥၰၬၰ ၧႄၧၠၢ ͘ၬၢၠ ၥၬၥ ႂၠၥ ၵၳ ႁႄၧၬ ၬႄၧၠ ၤၬၻၿၥႂ ႁၢၤၥ ၬၰၯၰ ၰၠႂၬ ၥႁႂၬ ၬႄၯၠၰၳ ၱၠ ၸၤၬၰ ႂၿၢၳႂ ၬၳၧ ͕ၵႂၬ ၭႄၩၳ ၪၸၳ ၥၳၧၿၸ
ၤၿႁ͘ၤၿႁၧၰၥၿၥၰႂၥၯၧၷၰၭၰၥ͕ၢၧၩႁၰၱၬၢၧၪႁၥၱၬၰၯၥႄၠၧၠၬၾၧၥၧၥၻၬႁႂၥ ၠၰ͕ၿၧၩၯႄႁၣၷၳၢၥၢႂၬၠၰၧၬၤၬႄၩႄၳႄၬၯၧၯၨၥၠၾၬၱၠႂ͕ႁၬၸၢႂႄၬၯၧၯၨၥ
ၱၬၠၰၳၬၤၣၢ͕ၩႄၻၢၬႄၤၳၸ͘ၵၳၤၨၶႂၬၳၱၸ͕ၱၬႁၧၩၢၱၸ͕ၱၬႄၢၬၰၸၢၱၸ͘ႂၳၳ ၬႄၬၬၥၠၶၧႂ͘ႁၳၧၰၰၬၣႁၬႄၬၬၥၭၯ͕ΗၧၶၧၢႂၩၧႁၢၤႁၢၤΗ͘ၥၪၧႁၻၥၬၰၸၰၪၧၶၬႄၬၬၥ
ၱၬၶၧၣၬၶၰၱၸၪၥၬၢႁၳၶၨၠၬၶၳ͘ႁႂၥၨၧၹႁႂၶၧၶၶၧၳၳၬၾၩ͗ၬၢၰၢၬႄႁၳၠၧ͕ၵႂၸ ၱၤၧၿႁၬႂၢၰၬၩႄၳႂၱၤၠၰၯၳႁႄၧၬၠၶၧႂၧ͕ၥၬၰၸၵၬၤၳၧၸၵၬၠႂႂၠၠၶၧႂ͕ႄၧၢၧၩ
͘ႁၧၸၬႂႂၬၤၬၳႄ͘ၬႄႁၳၠၭၯ͘ႁၧၸၬႂႂၬၰၢၠ͕ၵၥ͕ၩၧၳႂၰၭၬႁၾၱၤၠ͘ၣၩၰႂ ͘ၧႄၯၠၰၳႄၠႁၳၣႂ
͘ၬၰၪၬႂၧၥၧၧႄၧၠၰၪၶ͘ၥၰၸၧၽၢၾၢၬၰႂၣႁၧၢၥၧႁၷၶၢႄၧၰၿၪၸၢၱၶၧၢၥၩၳႂ ႂၿၢၳ ၤၧၸ ၥႄၠၧ ͕ၥၶႂ ၱၬၸၢႂ ၢႂၧၬ ၷၶၻၥΗ ͗ၤၧႁၾ ၰၧၿ ၬႄၸၳႂ ၬႁၧၩၠၳ
͘ႁၳၠΗ͕ၭၰႁၻၷၠ͕ၸၧၳႂၰႂၿၢၳၥႄၠၱၠΗ ͍Ηၧၯၶၩၰ
͘ၵၯႁၳၠႄႂၬႄၸၤၬ͕ၬႄႁၳၠ ႄၧၯၧၷၥ ၰၯ ၧၰၬၠၯ ၹၧၻၯ ၧၢၣ ͕ၱႂ ၤၳၸ ၵၬႁၻၰၥ ၱၶၧၢ ၥၩၳႂ Ζႁ ͘ၬၶၻ ၬႄႁၨၩၥ
͘ΗၢႂΗ ၸႂႄၥၨၵၳၰၠ͕ၥၬၥၥၶၧၳႂၧၱၬႂႂၵၢ͘ၧၬၻႄၯၰၸၪၸၳၧႁၬၬႄႂၶၧၬၳၬၳၥၶၢႂ
͘ΗၥၯၠၰၳၸၾၳၠၢၬၶၠΗ ၬႁၧၩၠၳႂႁၤၩၢၧၤၢၰႁၤၠၧၥၧ͕ႁၬၸၥၰႂၥႁၧၢၬၸၢႂၥၻၧၠၰၥၠၧႂၶၧႄၢ͕ၱၬၶႂ
͘ΗၢႂၵၯၬၻၰၸၹၠΗ ͕ၥၬၥ ၩၻ ၰႂ ၵၳၧၠ ͘ၧၳၻႂ ၰၸ ၤၬၳႄ ၧၤၳၸ ႄၧၶၢၰ ႄၧႁၸႂ ၬႄႂ ͘ၧႄၯၠၰၳ ႄၬၢ
ၬၶၬၠႂၰၯၰႁၯၬၶၠၥၬႂ͕ၷၶၻၥၰၾၠၸၧႁၯၬႄႁၠႂၶၬၶၠၧၵၳႂၥၨၣႁၠၰၸၧၰၢႂၬၧ ႄၰၬၻႄ ႁၩၠ ၠၧၢၬႂ ႁၳၠ ၱၠ ͘ၤၢၸၧႂၳ ၥၬၥ ၠၰ ၵၳၨၰ ၱႁၢ ͕ၧႄၯၠၰၳၢ ၵၣၧၥၳ
͘ၬၰၯၵၿႄၳၠၰၠႁၧၻၬၷၸၳၧႂ ͕ၵၧၣၬၶၥၬၥၢၥၧၠ͘ႄၬႁၩႂၥၨၬၠၢၤၢၰၢၥၰၠႂၥၧ͕ၬၠၤၧၠၧၢၬၠၧၥႂႄၸၤၬ͕ႄၬႁၩႂ
ၬၰၸႄၳၬၢၠ͘ၭၬၢၠၰၾၠၥၬၰၧႂ͕ၨၠၬႄၬၬၥၥႁႂၸၸၢႂၵၢΗ͗ၱၶၧၢၥၩၳႂႁၳၠ ၥၬၥၧၳၾၸၨႁၨၰၧၶၳၳၧႂၿၬၢႂႄၳၬၠၰၯ͘ၹႁၧၩၢၽၸႄၰၤၰၥၬၥၥၳၧၤၧၰၧၿႂၹၠ
ၧၬၥ ၥၾၬၢ ၥၶၳၤၨၶ ၱၠ ၧၶႄၬၢၢၧ ͕ၵၬၷၬႁၣ ႄႁၯၧၳ ၥႄၬၥ ၬၳၠ ͕ၸႂႄ ၵၢ ၬႄၬၬၥႂၯ ၱၠၧၢၠၧၰၵၬၠႂႁၧၻၬၷၰၬၩႄၳၧ͕Ηၭၰႁၻၷၠ͕ၸၧၳႂၰႂၿၢၳၥႄၠၱၠΗ͗ၢၬႂၳ
ၵၳၧၠႄၧၬၥၰၥၬၥၰၧၤၣၥၬၶၧၾႁ͘ၥၢၧၪၥႄၠၭၬႁၠၥၰ͕ၵၬၰၯၧၠႂၱၤၧၿၥၢၵၬၪၬၢၳ ͘ၢၷၱၣၧၰႂၬႂၠၾၳၶၹၧၷၰႂၤၸ
ၿၬၨၩၥၭၬၢၠ͘ၱၬၶၧၤၠၵၩၰၧႂၰၸၭၧၳၷၬၳၬၰၯၥၬၥၠႂ͍ၬႄၠႁၬၬႄၶၥၳၳၧ͘ၬၳၾၸၰ ͘ၥႂၤၩၥၳၬႄၷၠၧၥၭၬႁၾ͘ၭၧၶၬၩၭၬႁၾၧၶၬၠၷၶၻၥ͕ၬႄႁၳၠ
͘Ηၱၬႁၢၤၢၥၢႁၥၠၰ͘ၬၤၬၢ ၠၬၾၧၥၠၰၧ͕ၷၶၻၥၰႂၧၤၾၢႁၧၩႂၱၧၿၳၰၸၵႁၧၻၬၾႁၬၢၸၥ͕ၥၩႂၱၶၧၢၥၩၳႂ
ၬၶႂၸၤၬၵၣၶၳၥႂၬၶၻၳ͕ၢၬႁၸၠၰၧၢၬႁၸ͕ၰၬၰၩၰၧၿၠၢႁၾၩၥၵၳ͘ၿႄႄႂၥၵၠၯ ͘ႁၢၤၧၬၻၳ
͘ႂၤၩၳၱၸၻၰၯၢၥၤၧၢၥၬၥၬႂၬၰႂၥႄၠၧၵၧၣၬၶၥၰႂၱၬၿၰၩ ͍ၱႂၥၠၧႁၥႄၠၥၳ͕ၬႄႁၳၠ
͘Ηၵၷၩၳၢၬႄၬၬၥၬၶၠ͘ၢၬႁၸၳႁၩၠၥၰၬၩႄၥΗ͕ၱၶၧၢၥၩၳႂႁၳၠΗ͕ၥၻၬႁႂၥΗ ͘ၩၬၻ͕ၢၬႂၥ
͘ၣႁၧၢၥႄၠၢၢၧၷၰၬႄၿၷၻၥ ͘ၬၳၾၸၢၥၠၧႁၬၶၠၩၬၻ
͍ΗၥႄၠΗ ͘ΗၩၬၻၧႄၧၠၠၰΗ
͘Ηႄၬႁၸၿၥႄၠၬႄၬၠႁ͘ၵၥΗ ͍ΗၩၬၻၬၶၬၳၬၶႂႂၬΗ͘ၬႂၠႁၬႄၳႁၥ
͍ΗႄၬၠႁΗ͘ၬၻၢႁၢၤၥၬၥၠၰႂၹၠ͕ၬၻၢႄၯႄၳၰႂၱၸၪၬႄႂၣႁၥ ͍Ηၩၬၻၬၶၬၳၬၶႂၧၥၬၠၰၥၳၬၶၻၳၧ͕ၱၤၠၬၶၢၬၶၬၳၬၶႂၳႁႄၧၬႂၬΗ
͘Ηၥၠႁၭၬၢၠၱၣၧ͘ၬႄၬၠႁΗ
͘ၧႄၧၠၬႄႂၿၬၢၠၰၱၸၻၥ͘ၢၧႂၰၻၶၣႁၧၢၥ
1
דפוס ספיד סוכות תשפז- טועמיה 73
ႂၠၥၥၷၻႄၭၯႁၩၠ͘ၥၰၬၧၠႁၱၠၥၿၻႄၷၶၧၰၬၠၯ͕ၥၰၬႄၻၥၥၶၪၿႄၶၥၶၧႂၠႁၢ ͍ΗၸၤၬΗ͕ၬႄႁၳၠ
ၰၯၰၥၧႁၬၨၩၥၧၥႁၧၠၥႄၠၧၰၢၬၿႄၧႂၤၩၥႄၧၬၯၧၯၨၥ ͘ၥၤၬၳၢၥႄၰၸၧၵၳႂၥႄၠ ͘Η͊ၸၤၬΗ
ၠၰႂ ၱၬၶၻ ၤၬၳၸၳၧ ၵႂၬ ႁၯၳ ႂၣၧၻႂ ၱၤၠၯ ၷၶၻၢ ၰၯႄၷၥ ၱၶၧၢ ၥၩၳႂ ͘ၤၾ ͍ΗၩၬၶၥၧΗ
͘ၧၬၰၠၸၣၸၣႄၥ ͘Ηႄၧၢၯၰၠၰႂႂၿၬၢၵၢၥႄၠ͘ၧၶၬၢၬၯႂၠၥႄၠ͍ၩၬၶၬၥၳΗ
ၧၰၭၰၥၱၶၧၢၥၩၳႂΖႁ͘ၵၧႂၠႁၥၵၳၪၧႂၻ͕ၰၬၩႄၥႁၩၠၵၧၣၬၶ͘ၱၧၿၳၧၶၬၻႁၾၩၢ ၰၧၤၣၰၧၿၢၠႁၿၤၩၠ͘ΗၭၣၩၢႄၩၳႂၧΗၵၬႁၧၿ ၧၰၬၩႄၥၽၧၩၢၱႂၬၠ͘ၬႄၢႂၥၠၰ
͘ႁၨၩႄၧၸၬၷၻၬႄႂၬႁၩၠ͘ၰၣၸၳၥၰၾၠ ͘ၿၧၩၾၰၱၥၬၶႂၧၰၬၩႄၶၭၯႁၩၠၧ͕ၧၿၬႄႂၥႁၩၠၧၬၤၳ
͍ΗၠၢၥႄၠΗ ͕ၥႁၧၩၷၥ ႄၠ ၧၠၬၾၧၥႂ ႁၩၠၰΗ ͘ၱၧၿၸၥ ၿၧႂၬၩၥ ၰၸ ၧၤၬ ႁၬၢၸၥ ၱၶၧၢ ၥၩၳႂ
͍ΗၷၶၻၥၰၸၤၧၳၸၬၬၳΗ͕ၬႄႁၳၠ ၵၬၠ͕ၧၥၯၬၰႂၥ͕ႂႁၬၥΖႁ͕ၧၰၬႄႁၳၠ͘ၭႁၩၶၤၩၠၤၾ͘ၥၨၥၷၶၻၥႄၠၭၬၢၠၠၾၳ
͘Ηၧၬၤၸၰၢၥႄၠၤၧၳၸႄၥၶၪၿၥၸႂ͘ၭၬၰၸၤၳၸၥၶႂႂႂၧၱၬၸၢႁၠΗ ၤၳၸ͘ႄၳႁၢၯၭၰၾၠၭႁၩၶႂႁၢၤၰၯၵၯၰၸၧႁၬၸၾၥႄၠ͕ၬၰႁၳၠ͘ႂၧၳၬႂၬၤၯၧၢ
ၱၧၿၳၢ͘ႁၧၸၬႂၵၬၠၥၰၠၯႄၧၢၧႂႄၬၤၬၢႂၬ͘ၵၧၢႂၩၰႂၥၢၧႂႄၧၰၢၬႂၥၰၬႄၬၾႁ ͘Ηၵၳႂၠၬၢၠႂၬၰႁၳၠၭၯႁၩၠ͘ၧႄၧၠၥၿၬၶၧ
͘ႁၧၩႂၧၿၧၢၥႂၸၶၧ͕ႁၶၬၷၥၰၸၬၸၢၾၠၢၩၬၻၥႄၠၬႄၬၩၳၥၨ ͍ΗႁၬၬႄႂၶႂၵၳႂၥၵၳΗ
͘ၷၶၻၥၰၾၠၬႄႁၠႂၶ ͘ΗႁၬၬႄႂၶႂၵၳႂၥၵၳΗ
ၰၧၧႁႂၢၬႄၧၠၭႂၳၧၥႂၬၳ͕ၨၨၰၷၻၷၥ͕ၥၾၬႁၢႁၢၸၵၧၸၳႂ͘ၸၤၧၬၬၶၬၠ͕ၭၯႁၩၠ ͘Η͍͊ၵၳႂၵၬၨၢၨၢၳၠၧၥၧႄၻႁႂၶၧႄၧၶၩΗ͘ၿၧၩၾၧၢၥၬၥၠၰႂႁၾၿၿၧၩၾၬႄၿၩၾ
ၱၶၧၢၥၩၳႂ͘ၥၸၬၷၻၤၧၸ͘ၵၬၤၤၾၰႄၩၠၥၸၬၷၻၬႄၸၷၻ͘ၭႁၤၢၤၧၳၸၠၠၰႂၬၤၯ ၱၰၬႂႄၧၢၧၩၥႄၠ͘ၢၬၬၰၔႁၬၠၳ͕ၧၶၧၢႂၩၧႁၢၤႁၢၤΗ͘ၧၬၶၻႁၬၤၿၥၱၶၧၢၥၩၳႂ
ၪၬၢၳၠၰၧၬၢၪၬၢၳၠၧၥႂၬႄၬၠႁ͘ၧၶၧၣၬၶၱၸၽၻၧၿၵၢၰၥၧၳၻႂ͕ၬၶႂၥႁၢၸၥၳၥၬၥ ၥၨၥၵၳႂၥႄၠ͘ၭၬႁၾႂၥၳၩၰႂၧႄၬၢၰ͘ၵႄၶၬၧၢၬၯၥၬႂၶၠၰ͘ၱၰၬႂၬႁၯႂ͘ၭၬၢၠ
͘ၵၬၸၥႄၳၰၸၥၥၬၧၾႁၬႄၳၬၠၱၬၸၤၧၬႂၱၬႂၶၠၰႂၤၷၩၭႁၤ͕ၬၢ ၥႂၧႁၬၻၥၩၳႂႂႁၧၢၷၥႄၠ͘ႁၾၩၢႂႁၧၠၳၥၱႂၰ͕ၣၩၥၱၤၧၿၤၧၸၧၷၬၯၳၥၶၿ
͘ၭၰၬၠၧၭၰၬၠၭၯၷၥၰၸၸၶၧၰႂၰၾၥ͘ၥၰၸၳၰၬၧၰႄၥၬၥၷၶၻၥ ͍Ηၵၧၢႂၩၥႄၠၥၠၧႁၱၤၠၵၬၠႂ
ၱၬၤၿၥႂ ၧၠ ͕ၰၣၸၳၥ ႁၩၠ ၬႄႁႁၣၶ ၬၶၠၥၸႂ ၥႄၧၠၢ ၱၠ ၬႄၿၻႄၷၶ ၱၧၬၥ ၤၸၧ ͘ၬႄၿႄႂ
͘ႄၩၠၥၸၬၷၻၢၰၾၥၬႄၧၠ ႁႄၧၬ ႄၬၢၥ ၰၸၢ ၰႂ ၧၶၧၳၳ ၰၸ ၱၩ ͘ႁၧၩၢ ၬႄၬၬၥ ͘ၧႄၧၠ ၬႄၰၠႂ ၬၶၠ ၱၣΗ ͗ႁၳၠ
ၭၰၹႁႂၶၱၧၬၥ͍ၥၳၰၭၯၰၯ͕ႂႁၬၥၬၢႁ͕ၬႄႁၳၠ͘ႄၧၬၰၧႂၥၭႁၤၯ͕ႄၬၢၥၰၸၢၳ
ၱΗၢၳႁၥၬႁၢၤၧၬၻၳၠၬၾၧၥၧ͕ၥၨၥၩၬၻၢၵၠၯႂၳၳ͕ၩၬၻၢၤၳၧၸၥၬၥၠၧၥၧ͘ၵၷၩၳ
͗ၱၬၳၬၱႄၧၠၢၱၥၢၥၶၧႂၥၬၥႂ
ႂၤၿၳၢၱႂၥႄၬၥႄၧၯၧၷၥၣၩၢ͕ၵၥၢၩၧၳႂၰၥၧၾၳႄၧၤၸၧၳၥၰၯႂၬၻၰၸၹၠΖ
ၵၬႂၧၸၧၬၥၤၾၬၯၧ͕ၱၬၳၬႄၸၢႂၱၯၬၿၰၠΖၥၬၶၻၰၱႄၩၳႂၧႁၳၠၶႂၥႁၬႄၬၥၩၳႂ
ၱၬႂၶၠၰၧ ၥၰၸၳၰၳ ၱၬႂၶၰ ၱၧၿၳ ႂၤၿၳၢ ၵၬၶၿႄၳ ၧၬၥ ၵၧႂၠႁၥ ၢၧၪ ၱၧၬ ၢႁၸ
ၢၧၪ ၱၧၬ ၬၠၾၧၳၳ ၩၧၳႂၰ ၵၬၰၬၩႄၳၧ ͕ၧၰၠ ၱၸ ၧၰၠ ၧၢႁၸႄၬ ၠၰႂ ၬၤၯ ၥၪၳၰၳ
ၤၬၳႄၧၢၬႁၿၬႂႁၩၠၳၵၬၰၬၩႄၳၤၸၧၳၰႂၧၰၧၩၬၳၬၳၱၧၬၧၱၧၬၰၯၢၵၯၧ͕ၵၧႂၠႁၥ
Ζ͘ၥၰၬၰၥၰၯၱၸၱၧၬၥႁၠႂၩၧၳႂၰၱၬၢႁၸၥၵၬၢၰႂ
͘ၧၶၬႄၳၬႂၧၤၬၹၬၶၥ͘ၹႁၪၾၥၰၧၰၧၠႁၿႁၾၩၥၵၳ͘ၿၬၷၻၥၱၶၧၢၥၩၳႂ
͘ၬႄၰၠႂΗ͍ၭၯႁၩၠႁၳၠၥၳၧΗ
͍ΗၱΗၢၳႁၥၰၸႄၧၻၷၧႄၹၬၷၧၥၰၱၤၠၭၬႁၾၱၧၰၯΗ
͘ΗႁၢၤၰၯၰၸၹၬၷၧၳၥႄၠၬႁၥΗ
͘ΗၹၬၷၧၳၬၶၬၠၱΗၢၳႁၥၰၸΗ
͘ၬႄၶႄၳၥ
ၸၤၧၬၬၶၬၠ͘ၤၩၠႁၢၤၬၰႁၳၠႁၾၩၰၧၶၸၣၥႂၯ͘ၷၶၻၥႄၠၩၿၰၭၬၢၠΗ͗ႁၳၠၹၧၷၰ
͘Ηၧၬႂၯၸၭၰၤၬၣၳၬၶၠႂၥႂၧၸၬၶၠၥၻၬၱၠ
͘Ηၱၧၰၯၥႂၸၳႁၩၠၵၬၠ͕ႄၰၩႄၥႂႁၩၠၳΗ
ႂၠ ͘ၧၰ ၩၶၥ ͘ၸၤၧၬ ၬၶၬၠႂ ႁၧၢၷ ၤၰၬၥ ͕ၬၰ ႁၳၠΗ ͘ၧၬၻ ၰၸ ႁၢၸ ၭၧၬၩ ၰႂ ၽၳႂ
͕ႄၧၿၸၾၰႂၱၧၬၣၩၥႄၠၥႂၸၠၱၠ͘ၵၧၳၳၢၥၿၨၶႄၠၵၿႄၰႁႂၻၠ͕ၽၸၥၰၯၠႂ
͘Ηၥၨၢၥၾၧႁၬၶၬၠ͘ၥၸႁၩၧႁၢၧၳၸၥၠၢၥၧၾၳႂၧၬၳၬၰၯႁၧၯၨၬၠၧၥ
͘ၬႄၳၿ
͕ၤၢၯ͕ႁၧၩႂ͕ၬၶၻၰၥၬၥၷၶၻၥၧၵၳၾၸၳၧႁႂၬၬႄၶၱၬၬၯႁၢၥ͘ၱၧၿၰၬႄၬၾႁႂၬၶၻၳၠၰ
ၩၻၬၰၯ͘ၷၶၻ͘ၧၬၻႄၠႁၳႂၱၬၶႂႂႂၧၱၬၸၢႁၠ͘ၱၧၿၸၥၧၿၧႂၬၩၢၪၸၳၭၩၧၣၳ
ၥၨၸၤၬႂႁၢၤၰၸၬႄၤၳၸၠၰ͕ၬၰႂၬႄၧၤၸၬၻၰၬၤၿၤၿၢၩၧၳၬၰႂၬႂ͕ၬၶၠၧ͘ႄၬၯၧၯၨၧ
͘ၬၰၯၥ
͘ၸၢၾၠၥႄၬႁၯၰၸႁၧၩႂၠၾၬ͘ၩၬၻၥၱႄၯၰၠၸၢၾၠၬႄၪႂၧၥ
ၭၰၥႂၬၶၻၰၩၬၻၥၵၳၬၶၻႄၠ ၬၢၠၽၩႁၥၰၬၰၧႄၧၠၢ͘ၵၪၿႁၢၤၱၧၠႄၻၬႄႁၯၨ
ၭၯႁၩၠ͘ၢၰၬႄႄၶၠၰၧၥႁႂၸႄၩၠၵၢၬႄၬၬၥ͘ၧၬၶၻႄၠၠၰ͕ၽၩႁၬၶၻႄၠ͘ၤၧၿႁၰ
͕ၥၢၿၢၤၶႁၬၬၶၧႁၬၬၶၢၥၿၢၤၶၠၬၥၧ͕ၧၷၬၯၢၥႄၬၥႂ ႁၯၧၷၳ ၬႁၻ ႄၯၬႄၩၬၰၵႄၶ
ႁၬၬၶၥၱၸၪႄၠၬႄႁၯၨၱၬၶႂၥၰ ၯ͘ၧၰႁၳၧၰၥႂၧၢၥႄၳၩၳၬႁၻၥၱၸႁၬၬၶၬႄၰၯၠၧ
͘ၧၤၬႄၠၬႄၩၯႂၧ
რ ΗძვგცნნჭაჟვვჟსნჭასვჍვͲ სჍჭსაჍვ ͘ၱၶၧၢၥၩၳႂၰၠႂΗ͍ၤၳၧၸၥႄၠၥၳΗ
ჭვჟნნვძკაბჟძნშრასძვნͲΖკვცშვნკვცშჍაΖძაცვფΎ ͘ΗၿၧၤၷၧၶၬၠႁၧၶၬၾၥΗ͕ၬႄႁၳၠ
͘;͗კၠၳၧၬၬΗႂႁͿძცაფნლსდკ͕შრსჭჟნკძცჍნ ͍ΗၥၳΗ
ၬΗႂႁͿၥၤၧၸၷၩၧၶၬၿၢ;ႄၧၸၬၾၿͿၱၬၶၠႄၰၯၧၠၥၱၤၠၯͲၩၢၨၳၥၽၬၬၿႂၧႁၬၻΎ ͘ႄႂၧၩၶၥ ၰၻၿၢ ၷၶၯၶႂ ၩၬၻ ၰႂ ၧၿ ၥၬၥ ၿၤၷၰ ၬႄၢႂၩႂ ၥၳ ͘ၢၧႂ ၬႄၿၤၢ
͘;͘ၧၶၥၯၧၷ ၠၰၠၭၬႁၾၥၬၥၠၰၱၧၿၸၥၿၧႂၬၩၥၹၠ͘ၱၰၸၶၧၿၥၧ͕ၬႄၬၩၳ͕ၪၧၪႁၳၷၬႄၩၿၰ
͘;͗ၢၬၱၬၩၷၻͿၥၢၱၬၠၬၿၢၰၯၥၧၬΗႂႁၻ͕ၠၬၥၰၯၰၥၤၧၸၷၵၳၨႄၬၸၬၢႁΎ ͘ၵၪၿၢၧၢၬၷ
ͲၤၬၢၸၿၥၬႂၻၶၤၥၬႄၸၤၠႂၬၶၬၠၤၬၢၸၬၯၥႁၧႄၥၤၧၳၬၰၢႄၧၩၻၥၰၯၰΎ ͍ΗၢၬၬၰၔႁၬၠၳΖႁ͕ၧၶΗ͘ၧၶၬၤၬၰၸၤၳၸႁၢၯႁၧၩၢၥၵၧၸၳႂ
͘;͗ၩၷၱၬၩၷၻͿႄၬႂၬၠၥၧႄၢၧၪၰ ͘ΗႂၠၵႄΗ͕ၧၰၬႄႁၳၠ
͘ၿၬၰၤၥ
.nerleyoel@gmail.com - לקבלת העלון בדוא"ל וכן לתרומות הנצחות והקדשות או להזמנת סיפורים יש לפנות ל
2
דפוס ספיד סוכות תשפז- טועמיה 74
"§¡¡£¦®¡£
10
~~:
~~ ̰ l
q o
~~~~
~
~~~
~"~:
~ ~ ~
~
~
~~~~
~.
~~~~"
~~~~ ~~~~ ~
~
~ ~ ~ ~~ ~
~~~ :~:
~ ~ ~ ) +
~~~ :~:
~
~
~~ ~ ~~
~~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~
~~~~~~~ ~~ ~~~
~ ~ ~ ~
~~~~
~ ~~~:~:
~~
~ ~~~~~~
~~~~ ~ ~
~ … ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~~~
~ ~ ~ : ~ ~ ~ ~
~~~ ~~~~
~ ~~~~
~ ~ ~ ~~
~ ~
~~ ~~
~ ~~
>~ <
~~ blu.israel@gmail.com
~
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 75
~>~>~
~ ~<>~ ~ ~ ~
~~~
~ ~
< ~
~~~ ~ ~~ ~~
~~~~~ ~~~~
~ ~ ~
~ ~
~
~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~~ ~~ ~
~~ ~
~ ~ ~~~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~~~~~~ ~
~"~~~~
~~~ ~ ~~
~~ ~~~~
~~~
~~ ~~
~~=<
~ ~ ~
~~~~ ~ ~ ~ :
~ ~ ~ ~ ~ ~~
~~
~~ ~~~ ~ ~
~~ ~~ ~ ~~
~ ~~~~~
~~~~
~ ~~ ~ ~
~ ~
~ ~~
~~~ ~~ ~ ~~
~~ ~:
~
~~~
~~
~ ~~~~~~
~ ~~~ ~ ~ ~ ~ ~
"" ~~ ~ :
~ ~ ~ ~
~ ~~ ~~~
עיצוב ועימוד :ד .צוקרמן | 050.4144814
~~ ~~~ ~~
~ ~~~
~ :
~
~~ blu.israel@gmail.com
>> >~>>>>
טועמיה -דפוס ספיד סוכות תשפז 76
נר ליואל סיפור לפרשת השבוע
לע"נ יואל בן ברוך
שמחת תורה תשפ"ז69 גליון
ၥႁၧႄႄၩၳႂၰႁၧၻၬၷ
ၥႂၸၳၥၬၥၭၯ
ၤၢၠၳၧၶၬၠႂၬၳၯၧႄၧၠၧၬၥၵၬႁၬၯၳ͘ၣၩၰၧၶၳၳႁၪၻၬၥၰၥၳၬၯၷၥၠၰၥၯၠၰၳၥ ͕ၩၬၻၯ ႄၧႁၧၩႂ ၬၤၬ ၬႄႂၧ ႂႁၤၳၥ ႄၬၢ ၩႄၻၢ ၬႄၤၳၸ ၥၳ ၬၶၻၳ ၬၶၧၰၠႂႄ ၰၠ
ၵႂၿၸၥၬၥၧၳၾၸၬၶၬၬၶၸၢၰၢၠ͕ႁႄၧၬၢၸႁၥၱၧၿၳၢၸႁၿၶႂၹၤၱၸၧၰၬၻၠႄၧၶၰၢၷ ၥၰၠႂၥ ͘ၥႁၬႂၢ ၧၰၧၿ ၵႄၧၶၧ ၥၳၬၢၥ ႄၠ ၹၬၿၳ ၥၬၥ ႁၢၯ ၰၥၿၥ ၰၯႂ ၥၸႂၢ
ႁၳၧၠၥၬၥ͕ၧႂၠႁၢႂၩၱၠ͘ၠၧၥၢၸႁႂၥၤၧၳၥၬၥၠၰ͕ၰၯၠၠၰၱၠ͘ႄၩၠၰၤၸ ͘ၷၶၯၬၰၬၰၥၩၬၶၥၠၰၧ͕ၬၶၳၳၥၢၩႁ͕ၬၶၻၰၱႂၥၤၳၸၥၳၾၸ
͘ၥၤၢၯႄၻၶၾၳၥႂ ͘ၥၶၳၳႁၬၬႄႂၶႂၥၳၢ͕ႁၳၧၰၯ͘ၬႄၧၶၩၢၬႄၬၬၥၤၧၸၵၯၰၱၤၧၿႄၩၠၥၸႂ
ၠၢၢၢၥႂၿၠၬၣၧၷၧၥၻၬၵၿၧႄၳၹၤ͗ၵၢၶၣၧၰၬၠၯႁၬႄၷၳၥၬၥႂႄၧၢၥၠၬႄႂၢၥၠ ၱၬၩၧၻႄၱႄၾၿၧၱၬၳၩၧၻၳၱႄၾၿ͕ၥၨၢၣၰၸၥၨၱၬၰၪၧၳၧၬၥၱၬၢၧၪႁၥၵၬၣၬႁၠၥ
ၱၤၧၿႄၧၻၷၧႄၧၬΗႂႁႂၧႁၬၻၱၸႄၯၷၳၥႄၠႁၧၳၣၰၥၬၥၰၧၤၣၥၧၶၧၾႁ͘ၠၸၬၾၳ ၤၾၰၥၪၧၶၥႄၬၥၧၱၧၩၢၥၳၿၸႄၶၱၬၶၨၠၳၥၹၯ͘ႁၬၸၥၬႂၶၠၧၯၻႂႂၱၬၳၥၵၳ
ၿၩႁႄၥၰၧၰၬၩႄၬႂႄၧၬႄၧၠၥ͘ၥႄၬၳၥၠၰ͘ၧၤၩၻၱၣၥၬၥၥၨ͘ၧၬၶၬၸၧၬၰၸၧၤၢၯၬႂ ၥၶၪၿၥၻၧၿ͘ၱၬႁၢၤၥၬၰၸၢၬၶႂႄၠၸၧၳႂၰၠၰၢၵၬၤၥၸၬႁၯၥႁၢၯၧၰၬၠၯၤၩၠ
͘ၧၶၳၳ ၸၧၢၬႁႁၬၬႄႂၶႁၬၿၥၰၸ͘ၧၰၾၬၶႂႄၧၪၧႁၻႂၧၰႂၥၢၧ͕ၥၩၧႄၻၥၤၳၸႄႂၧၩၶၰႂ
ၱၰၧၸၥႂႁၢၤၰၯၰၸΗ͍ၥၳၰၭၯၰၯΗႁၳၧၠၧႄၧၠၬႄၸၳႂၬႄၸၤၰၸၬႄၤၳၸႂၱၧၬၳ ͘ႁၬၩႂၥႁၠႂၥၰၯ͘ႄၧၶၧၢႂၩၥၩၧၰၬၧၰႄၥၬၥႂၱၧၿၳၢႁၧၧၬၩ
ၥၶၧၿႂၱၤၠ͘ၥၳၰၭၯၰၯ͍ႁၳၨၬၰၯၥၸၢႂၱၸၥၶၧႄၩ͘ၭႁၧၾၥၵၳႁႄၧၬၧၢၥၢႁၳ ၱၬၣၬႁၠႁၩၧၷ͕ၥႂၬၳၩၰၢၠၧၥႂၠၰၸၢ͕ၥၶႂၥႄၧၠၢၬႄၬၬၥႄၩၠၧၱၬၸၢႁၠၵၢ
ၥၬၥၧၬႁၧၷၬႄၠၹၠ͘ၥၳၰၭၯၰၯ͍ၱၬၬႄၶႂႄၢၥၶႂၬၥႂၬၶၻၳၥႂၤၩႄၻၶၾၳ ၵၳၱၤၿၧၳၵၬၢၰၳၰၬၩႄၥၬၶၿၨ͘ၱၥၰႄၧၧၿၰၰၤၩၠၰၧၱၬၣၬႁၠၥၵၳႁႂၸႄၶၠၰႂ
͘ၧၰၰၥႄၧၢၬႄၬႄႂၢႁၾၿၳ ႄၰၻၿႄၳၬၰၠၳႂၸၢၾၠၥႄၬၥၪၬၬၩၰႂၵၬၯၷၢၬႄၧၤၰၬၢၬႄၯႄၩၶႂၨၠၳၧ͕ၬၧၠႁၥ
͘ၤၿၧႁၧၧၬႄၧၸၧႁၨၢၥႁၧႄႁၻၷၨၩၧၠၰႁၸၢΖႁၥၬၥၧၬႂၯၸ ႁၢၤၱၣၸၤၧၬၬႄၬၬၥၬၶၠ͘ၥၶၧၳၠၢၵႄၧၶၧၠႂၧၶၬၶၠႂၧႁၳၠၧၶႁၬၸၬၶၢ͘ၥၳၬၶၻႄၾၿ
ၥၬႁၩၠၥၠၢၧၰၬၠၯႄႁၩၠၥၧ͕ၭၧၰၬၥၢၥႄႁၢၩႄၠႄၳၤၧၿႄၩၠၰၣႁ͘ၤၿႁၥၻၬၠၰ ႄၧၩၻ ၵႂၬ ၬႄၬၬၥ ၥၠၧၧၰၥ ၱၤၠ ၬၰ ၵႄၶ ၧၰၬၠ ͘ၥၢၧၪ ႄၰၢၿၢ ၬႄၬၬၥ ၥႂၿ ͗ႁၩၠ
ႂၠၢ ၥၰၸ ၧႄၯၠၰၳ ႄၬၢ ͘ၧၶၳၳ ၬၶၬၸ ၬႄႁၨၩၥ ၵၠၯͶၧၬၶၻ ၰၢၠ ͘ၥၤၣၶၯ ၵၧၸၪၰ ͘ၧၶၧၳၳႄၳၩၳၠၧၥၵႂၬႂၳႁႄၧၬၥၠၧၧၰၥၥႄၳၩၳ
͘ၤၿၧႁၠၧၥၧ͕ၬႄၧၶၩၳၥၠၾၬႂႂၠၥႄၳၩၳ ၩၬၶၥၹႁၧၩၰၬႄႁၯႂႂႁၸၶၥ͘ၬႁၧၩၠၥႁၤၩၢႂၵၪၿႁၧၶႄၳၥၠၾၬႂၠၥ͍ႂၠၥၧ
͍ႁၧၣၬၪၿၧၠၱၤၠၥၨ͕ၢၬၬၰၥၤၧၥၬ͗ၬၰၬႄႁၳၠ ͘ၠၰႂႁႂၻၠ͕ၱႂၱၩၬၶၥၰၧၰၬႄႁၳၠၬၶၠႂႁႂၻၠ͘ႁၧၶၬၾၰၬၤၳၢၧႁၿၱၬၾၸၬႁၨၣ
͘ၰၣၸၳၥၭၧႄၰၬၶၷၬၶၯၥၧၠၶၯႂΖႁၬၢၷၻႄ ͕ႁၾၩၥ ၵၳ ၥၷၶၯၶ ၩၧႁ ͘ႄၧၬၧၤၸ ၹၬၰၩၳၧ ၵၬၬၤ ၧၳၾၸ ၥႂၧၸ ၵၧႁၯၬၨၥ ၥႁၾ ႄၸႂၢ
ၠၾၧၬၬၶၠၱၠၬႄၸၤၬၠၰႁၢၯႄၬႂၬၰႂၢ͘ႄၠၾၰၬႄၬၷၬၶၥၬၬၶႂၢ͘ႄၩၠၱၸၻၧၶၢၢၷ ၭႁၧၯၥၰႁၸၢΖႁၰႂၧႄၯၠၰၳႄၬၢႄၠၧၬႄၧၶၩႄၬၾၩၳႄၠႂၠၥၥၰၯၠၥၸႂၭၧႄၢၧ
ၰႂၱၬၶၿၨ͕ႄၧၰၻၧၿၳႄၧႄၬၰၪ͕ၱၬၬၻႄၯ͕ၱၬၰၧၧႁႂၧၬၥၬၢၬၢၷႂၱၬၬၤၬၥ͘ၷၶၯၶၧၠ ͘ၬၳၸၰႄၧၯၢၰႄၧၯၥၬၥႂ
ၹၠၧၷၶၯၶႄၧၶၧၢႂၩၥ͘ၬၰၱၬၢၬၬၩႂၱၬႂၶၠၰႂၧႄၧၸၳၱၥၰၢၬၬၩၬၶၠႂၱၬႂၶၠ ͘ၩႄၻၢၬႄၤၳၸၥၳၬၶၻၳၱၬၶၬၢၳၱႄၠၵၠၯၳ
͘ၥၶၧၳႂၧၱၬႂၧၰႂၬၶၧၳၰၠ͘ၱၬၢၧၥၨၱၬႁႂၸၧၥၠၳၬၶၧၰၻ͘ႄၧႂႁၬၰၢ͕ၥၻၿၥၰၱၥ ΎΎΎ
͘ၰႁၸၢ͘ၰႁၸၢ͘ႄၧၶၩၥႄၧႁၬၯႂ͘ၧၤၢၠႂႁၳၾၥၬၣၬႁၠ ၬၻၯၳၪၸၳၵၳႂ͕ႂၧၰႂၧၱၬႂၬၳၩၵၢ͕ၥၬၥႁၾၿႂၬၠ͘ၬႄၧၠၥၠႁၬၠၢၣၥၠၶၯႂΖႁ
͘ၰႁၸၢၥႁၳၠၥၸၬၷၻၰၯ ၷၻႄ͘ၧၬၰၸၧႄၸၤၵႄၧၶၵၧၣၥၱၤၠၵၬၠႂၱၧၿၳၢႁၧႄၻၯၧၰႁၷၩၥၬၥၤၬၳႄၧၧႄၤၬၳ
͗ႁၳၠၧၬၰၾၠၢႁၿႄၶႄၬၸၬၢႁၥၱၸၻၢ ͘ၬၰၧၧႁႂၢ
͘ၰၸၶၳၥၰၸၬၰၭႁၧၤၥႄၠͶ ͍ၭၰၧၥၥႄၠၵၯၬၥၰ͕ၢၬၬၰၥၤၧၥၬͶ
͘ႁၧၩၠၰၬႄၾၻၿ ͘ၬႄၬၢၰͶ
͘ၬၰၰၧၩၳͶ ͍ၭႄၬၢၰႂႁၤၳၥႄၬၢၭႁၤͶ
͘ၢၧၪၱၧၬႁၩၠႁၢၤၶႁၠႂၥၰၸ͘ၵၥ͍ၰၸၶၳၥၰၸͶ ͘ၭႁၤၥႁၧၾၬၿͶ
͘ၤၧၿႁၰႁၨၩၧႁၳၠၭၯ ͗ႁၳၠၧႄၧႁၧၩႂၥၬၤၬၢၪၬၢၥ
ၵၯၬၥ ၸၤၧၬ ၬႄၬၬၥ ၬၢ ၿၸၾ ၧၰၬၠ ͘ႄၳၧၸႁႄၳ ႁႄၧၬ ၬၰ ၥႂၿ ၥႄၬၥ ၥၢၧႂႄ ၥႄၧၠ ͘ႄႁၩၢၭၧႁၠၭႁၤႁၧၾၬၿͶ
͘ၬႄၸၤၬၠၰၧၬႂၯၸ͘ၬၳၾၸႄၠၩၬၶၥၰ ၵၳၠၾၬၰၧၿၥၧ͕ΗႄၬၠႁၥၥႄၠΗၱၬၶၻၢၧၰၬၩႄၥၥၸႂၥႄၧၠၢ͘ၧၶၳၳႁၪၻၬၰၬႄၬၾႁ
ၬၶၬၳ ၱၬၤၰၬၰ ၧၶႄၶ ͘ၵၧၰၩၰ ၭၧၳၷ ၰၷၻၷ ၰၸ ၥၶၪၿ ၥၸႂ ၧၶၢႂၬ ၥၻၿၥၥ ႁၩၠၰ ၥၶၬၠၥႁၧၣၷႄၰၤ͗ၱၬၢႁၰႂၰၧၿၠၧၥၥၶၧႂၳႁၢၤ͘ၽၧၩၢၳၬႄၧၠၹၬၿၥၧႄၧၶၧၰၩၥ
ၵၬၿၧၳၾၧၷၬၯၳၠၬၾၧၥၰႁၸၢ Ζႁ͘ႁၩၷၳၰႂၵႄၳၧၠႂၳၱၥၢၧႂၸၱၥၧ͕ၥၿၬႄၳ ͘ၧၬၶၻၳၩၧၪၢၧၶၬၠၧၳၾၸႁၣၧၷႂၱၤၠၹၠၧ͕ၧႄၢၯၸၳ
͘ၷၬၯၰၧႁၬၨၩၥၧ͕ၠၧၥၧၰႂၱၠၿၻႄၷၶၧၰၬၠၯၧၢၪၬၢၥ͕ၤၩၠ ͘ၬႄၧၶၩၥၻႁႂၶ͕ၬႄႁၳၠ͕ၠၶၯႂΖႁͶ
͗ၬႄႁၳၠ ͘ၬၶၠၸၤၧၬͶ
͘ၰႁၸၢͶ ͘ၰႁၸၢၰႂၧႄၯၠၰၳႄၬၢၱၣၹႁႂၶၧͶ
͍ ၥၳͶ ͘ၬၶၠၸၤၧၬႄၠၨၹၠͶ
͍ ႄၠၢၥၳၰͶ ͍ၬၶၳၳၥၾၧႁၥႄၠၥၳၵၯၢͶ
͍ ၵၯၬၥၰͶ ͘ၥၳၬၰႂၥၢၧႂႄၭၯၢၬႂၳၠၧၥႂၱၬၳၸၻ͘ၧၬၻႄၯၢၭႂၳ
͘ၵၠၯၰͶ ͍ၥၾၧႁၬၶၠႂၬႄႁၳၠၱၧၰၯͶ
͘ၱၧၬၥၥႁၧႄႄၩၳႂͶ ͘ၥၾၧႁၠၧၥၥၳၬႄၸၤၬၬၰၧၧႁႂႄၠၢၨၸၠၰႂၵၧၬၯၧ
͘ၱၧၬၥၱၧၬၥၨၬၠၬၶၠၸၤၧၬͶ ͘ၬႄၷၶၯၶ
͍ႄၰၠႂၥၳၰၵၯၱၠͶ ၤၩၠ ͘ႄႂၿၱၥၰ ၵၬၠႂ ၱၬၾၩၯ ၱၥၬၶၬၢ ၧႁၢၸ ၱၬၤၰၬ ͘ၵၬၤၤၾၰ ၧၿၩၤၶ ၱၬၰၷၻၷၥ
͘ၬႄၷၸၯ ၤၩၠၵၿၨ͘ၧၰႂၥၤၶၧၣၢၹၰၠၥႁႂၯၧၢၣၥၶၵၬၬၤၸၧၧၸၾၳၠၢၸႁၿၶႂႁၬၬၶၰၣၤၿၬၨၩၥ
͘ၭႄၯၠၰၳၥၻႁႂၶͶ ၥႂၧၰႂၧၬႁၩၠၧႁႁၣၶၵၯၬၻၰၸၹၠၧ͕ၱၬၰၳၥၵၳႄၧၩၻၧၵၧၣၬၶၥၵၳႁႄၧၬၧၰၧၿၵႄၶ
͘ၬႄၬၠႁͶ ͘ၵၬၷၩၧၬၧၰႂၬၥႂၧၤၿၢႂၵၧၣၬၶၰၯၥႁၧႄႄၩၳႂၢႂၬၶၻၳ͕ၱၬႁၧၩၢ
͘ၱၬႁၻၷၭႁၧၯၥႄၠၥၶႂၱၬၸၢႁၠͶ ͘ၰႁၸၢΖႁႄၠၬႄၬၠႁၨၠၧ
͘ႂၧၰႂၧၱၬၸၢႁၠͶ ၧၻႄၯ͕ႄၬၶၧၶၬၢၥၳၧၿၰၸၢၧၱၧၶၾ͕ၱၬၶႂၸၢႂၥၨၵၳၰၠ͕ၥၬၥၸၢႁၠၧၱၬႂၬႂၵၢ
Ͷ ၱၬၰၯၥၰၯၧͶ ၥၬၥၧၰၤၧၣၠ͘ၱၬႁၻၷၰၸၥၶၬၯႁႄၧၶႂၱၬၸၢႁၠႄၳၩၳၥႄႁၢၩၳၥၥၧၢၣႄၬၶၳၬၥ
͘ၱၢၧႁͶ ၧၰၬၠၯ͕ၧၶႁၧၻၾၰၸႁၬၥၢၱႄၯၥၬၥၥၸႂၥႄၧၠၢၹၠ͘ၤၬၳႄၪၸၳၯၿၢၤၢၩၧႂၳ
1
דפוס ספיד סוכות תשפז- טועמיה 77
͘ၱၬၯၧၢႂႄၧၢၧၩၬၰၸၢႂၬ͕ႁၳၠ͕ၭၬႁႂၠͶ ͘ၤၿၧႁၥႄၠၧͶ
ΎΎΎ ͘ၧၶႁၧၻၾၢႂၵႂၬၥၿၢၤၥၱႄၯၰၸၧၰၤၧၣၠႁၬၢၸၥ
ၥၩၳႂ ၹၬၷၧၥၰ ၧၰၠၧ ၱႄၬၢၰ ၧၰၠ ͕ၱၥၰ ၧၯၰၥၧ ၱၬႂၶၠၥ ၧႁၪၻၶ ၥၰၬၻႄၥ ၹၧၷၢ ͍ၤၿၧႁၭၶၬၠၥႄၠၧͶ
ၬႄၬၬၥႁၧၢၷ͘ႂႁၤၳၥႄၬၢၢၥၬၥၠၰၰႁၸၢΖႁ͘ႄၧၶၩၥၰၠၭၰၬၰၬႄၬၾႁ͘ႁၩၠၱၧၿၳၢ ͘ၬႄၧၠၧႁႁၣͶ
͘ၧႄၬၢၰၭၰၥႂ ͘ၧႁႁၣၬႄၧၠၱၣͶ
͕ၥၻၬႁႂၥႄၸႂၢၧၯၻႂႂၱၬၳၥၵၳၩၰၥၬၥၢၧၩႁၥ͘ၿၧႂၥၰႂၥႁၧၢၬၸၰၬႄၸၣၥ ͍ၬၳͶ
͘ၵၬႁၧၣၷၧၬၥႄၧၬၧၶၩၥႄၧၶၧၰၩ͘ၱၬၰၸၶၳၰ ၥၿၢၤၶႂၥႁၧၩႂၥၷၬၸ ၥႂၸၶႁၻၠၥၧ ͘ၵၧႁၠၥၰၸႂၱၬႁၻၷၥၬၻၰၯၧႁၪၶၷႄၠၥၬၢၣၥ
͘ၵၪၿႁၧၠၽၢၾၢၬႄၧၶၩၰၾၠ ၥႄၠၱၠ͘ၧၰၰၥၱၬႁၢၤၰၩၯၬၢၵၬၠ͘ၢၬၬၰၥၤၧၥၬ͕ၥၣႁၤၳၰၸၢၬၶၳၳၥႂၸႄၰၠͶ
͘ႁၧၸၢၰၱၩၻၥႁၨၩၠၳႂၬႄၠႁၬၬႄၶ ͘ၬၰၩၬၶႄၭၯႁၩၠၧ͘ႁၾၿ͕ၤၩၠႁၢၤၭၰႁၻၷၠ͕ၸၧၳႂၰႂၿၢၳ
͘ၬႄၷၶၯၶ ͘ၬႄၿႄႂ
ၥၢ ၵၬၬၸၳၠၧၥၧ͕ၬၰႂ ၥၶၪၿ ၠႁၳၣ ၥႄၬၥ ၧၬၶၻၰ ͘ၭၧၻၥ ၨၣႁၠ ၰၸ ၢႂၬ ၰႁၸၢΖႁ ΎΎΎ
ၥၯၬႁၯၥၧ ͕ၧၢၪႁၶ ၱၬၻၤ ၥၳၯ ͕ၧၯႁၩၶ ႄၧၠၰၢၪၥ ႄၧၾၿ ͘ၥၿၧၨၬၶၵၯၬၥၤၸႄၧၠႁၰ ͘ၥၯၬႁၯၰႄၧႁၧၸႄၧၶၿၰၤၩၠႁၻၯၰၧၬၢၠၱၸၸၷၶၥႁႂၸႂၧၰႂၵၢၥၬၥႂၯႂၬၰၩၷ
͘ႁၻၷၥၬၻၳၥၩႄၻၶ ͘ၥၢႁၥၧၶၳၳၥၩၬၧၧႁၳၥၶၬၠႄၧၬၶၸၥၧၰၬၻၠႂၣၧၷၥၵၳၬၶၸၥၬၥ͕ၵၳၰၿ Ζႁ͕ၧၬၢၠ
͘ၧၬၰၸၬႄၤၳၸ ႄၧၸၳၥၧ͕ၧၯႁၬၹၯၥၸၿၶၷၧၷၥ͕ၱၬၳၰၰၻၶႄၧႁၧၸၥၿႂ͘ၽၧၢၢၵၧႁၿၥၭၻၥႄၶၭႁၤၢ
͍ၥႄၧၠႄၠၾၳၵၯၬၥၳͶ ͘ၥၰၬၰၥၠၢၵႄၾၿၳၧၠၾၳႂၤၸ͘ၧႁၨၻႄၶၤၢၿၬၿႂၭၧႄၢႄၧႁၧႁၾၧၬၥႂ
͘ႄၰၧၷၻၥၱၸၥႄၧၠႄၿႁၨၪၸၳၯ͘ၵၬၣၬႁၠၥႄၩႄͶ ၧၳၰၧၸႂၬၶၻၳၱၰၧၸၥၹၧၷၠၬၥၥၰၿႄၰၯႂႁၧၢၷၤၰၬၧ͕ၰႁၸၢႁၳၠ͕ၤၰၬၬႄၬၬၥͶ
͍ၭၰႂၭႄၯၠၰၳႄၬၢၧͶ ͘ၥၶၧႂၰၬၩႄၥၧၰၻၧၿၳၠႁၳၣၹၤၧၷၬၯၳၠၬၾၧၥ͕ၵၢၠၰၸၢႂၬၠၢၠ͘ႁၾၿ
͘ႁၩၳၰͶ ͍ၽၧၢၥၭၧႄၢͶ
͍ၭၬၰၯၧͶ ͘ၵၯၠͶ
͘ႁၩၳͶ ͍ ၤၳၰၥၳၧͶ
͍ၵၧၢႂၩၥၧͶ ၤၩၠ ႁၢၤ͘ၠၰၠၬၣၧၷၥႄၠ ͕ႁၯၧၨၬၶၠၽၧၢၥႄၠ͘ၬၰႂၥႂၧၢၥၧၨၧ ͘ႁၯၧၨၬၶၬၠ Ͷ
͘ၰၧၩၬၿၷၸၢၿၧၷၸၰၵၬၠၧၱၧၬၥၢၧၪၱၧၬၵၥ͘ႁၩၳ͘ၭၰၬႄႁၳၠͶ ၵၬၿၷၸၧၰၠႁႂၬၵၬၢႄၬၤၯΗ͗ၧၬၢၠၳၰၢၬၿႂၵၧႂၰၢၧႄၧၠႁၳၧၠၥၬၥၠၢၠ͘ၬၻၢၵၶၧႂၳ
͕ၥၰၬၩၳႂၿၢၰၠၳႂ͕ၢၧၢၰၰၸႁၻၷၰၠၳႂ͘ၥၳၸၤၧၬၬၶၬၠ͘ႁၢၤၧၰႁၳၧၰၬႄၬၾႁ ၬၢၬၢၩ ၬၶၢ ၧၨၩ ၥၬၰၬၤ ၠၬၰၳၻၰ ႁၳၧၠ ၠၧၥ ၭၬႁၢ ၠႂၤၧၿ ၥႁၧႄၥ ႄၩၳႂၢ
ၠၾၬၠၰ͘ႄၧၸၳၢၬၬၩၠၧၥႂၯၩၬၪၢၥၰၬၠႂႁၱၤၠၵၬၠႂၥၩၪၢၥၩၬၪၢၥၰၠၳႂ ͘Ηၬၰၬၤၠႄၧၧၤၩၢၵၬၿၷၸၧၵၧၥၰၬၤၥႁၾၢၵၬၩၯႄႂၳၤ
͘ၱၧၰၯၬၻၳ ͘ၿႄႂၰႁၸၢ
͘ၨၣႁၠၥၰၸၥၩၬၶၥၧ͕ၠႁၳၣၢၧၪၢၳႄၠၿၬၳၸၥၰႁၸၢ ၰၬၻၥၤၰၬ͘ၥၠၢၥၥၻၿၥၰၠၧၢၬႂၧႁၢၩၰၠႁၧၿၱၬႁၧၩၢၥၤၩၠၰၬၩႄၥၥၳၬၢၥၵၳ
͘ၩႄၻႄͶ ၬၶၬၤၢၱၬၶၬၬၤႄၳၥၱၬၳၯၩၬၤၬၳၰႄႄၩၠႄၢၢၧႂၸၶၱၬၤၰၬၥႂၬႂၧ͕ႄၧၬႁၯၧၷၿၬၿႂ
͘ၬႄၩႄၻ ͘ၥၠၬၾၳ
ၬၰၧႂၢၢႂၬႁၻၠႁၣႁၣ͘ၰၧၰၾၢႄၯၥႁၠႂၶၸၾၳၠၢ͘ၱၥၬႄၧၾၿၢၱၬၩၰၧၬၥၱၬၻၤၥ ͗ၬႄႁၳၠ
͘ၨၨၠၰၧၹၤၥ ͍ႄၻႁႂၶၧႄၷၶႁၻႂၯၧၰၬၻၠၤၧၳၰၰၱၤၠၭၬႁၾႂၭႄၸၤၧͶ
͘ၧၶၢႂၬ ͘ၥၬၥၥၳၬႄႁၻၬၷ͘ႄၧၸၤၬၶၳၳႂၿၢၳၥႄၠၥၳၰၭၯၰၯ͍ၬႄၸၤͶ
ၱၬၶၻၢ͘ၱၬႁၳၶၱၸၻၧၱၬၰၧၸၱၸၻ͕ၥႁၬႂၰႂႄၧၰၧၿၿၧၩႁၳၤၧၸၧၸၳႂၶၢၧၩႁၥၵၳ ͘ႄၧၢၧၩၧၬၰၸႂၬ͘ႄၧၶၢၧၱၬၶၢၢၰၻၧၪၳၱၤၠͶ
ၥႄႂၸၧၩၻႄႁၸၿၭၧႄၰၥၰၻၶႄၩၠၥၻၬၪ͘ၥၸၿၢၶႂၥႁၧၿၥၵၳၱၬၳၥၧၻၪၻၪ ͘ႁၢၤၥၵၧၯၶႄၳၠͶ
ၧၶၤၳၸၧၢႂၱၧၿၳၥႄၠၠၾၳၰႁၸၢΖႁ͘ႄၩၠၤၧၸၥၬႁၩၠ͘ၥႄၤၬၳၬၻၯၳၰၧၤၣၰၧၿ ͘ႄၧၬႁၩၠႂၬၧͶ
͘ႂၤၩၥၧၳၧၿၳၢႁၢၤၰၯၥၤၬၳၸၥၧႂၠၥၥၠၢႂၱၤၧၿ͕ၣၩၥၢႁၸၰႂႁၿၧၢၢ ͘ၭၳၸၵၬၤၥͶ
͘ၥႁၧႂၠႁၿ ͍ၵၯၱၠͶ
͘ၧၬႁၩၠၬႄၠႁၿၬၶၠ ͍ ၥၳၵၯၱၠͶ
ၵၳၥၰၾၬၶႂ ၠႁၳၣၧၶၬၶၬၢၧ͕ၱၬၨၣႁၠၬၶႂၰၸၧၶၢႂၬ͘ၰၷၻၷၠၰၧၵၩၰၧႂၧၶၰၧၬၥၠၰ ͘ၬႄၤၻၿၥၵၠၯ
ၤၧၸၵၬၠႂႄၧၩႄၻၳၠၰၳၬၷၬၯႂၧၬၰၸၵၬၬၤၸၬၰၬၸၳႂၬႄႂၣႁၥၵၳၨႁၩၠၰ͘ ႄၻၧႄၥ ͘ၿၧၩၾၬၢၥႂၧၸၥႄၠͶ
͘ၱၥၢၩၧႄၻၰၥၳ ၥႂၸၶ͘ၬၰႂႄၠၠၬၢၠၬၶၠၧ͕ႁၬၬႄႂၶၱၠ͕ၭၷၿၶၻႄၠၠၬၢႄႁၩၳ͘ၱၧၰႂၧၷၩͶ
͗ၰႁၸၢႁၳၠ ͕ၭၤၬၢ ၵၬၠႂ ၥၳ ͘ၱၰႂႄ ͕ၢၬၬၩ ၥႄၠႂ ၥၳ ၵၬၤၥ ႄႁၧႂ ၬၻၰ ͘ၿၨၶၥ ၰၸ ၵၧၢႂၩ
͘ၢၬၬၰၥၤၧၥၬͶ ႄၧၸၳၥၧႂၸၶၱၧၬၥၥႁၧႄႄၩၳႂႂၬၶၻၳၬၯၧ͘ၵၬၬၤၰၭၰၶ͕ၵၬၬၤၭၬႁၾႂၥၳ͘ၵၬႄၳၶ
͍ၵၥͶ ͍ႁၿၻၥ
͘ၵၧၢႂၩၧၶၰႂၬ͘ႁၩၠႄၰၠႁၩၳͶ ͘ၬႄၢႂၥၠၰ
͘ၵၬၧၯႄၶၵၧၢႂၩၥၨၬၠၰၬႄၿၻႄၷၶ ΎΎΎ
ၠၳႄၷၳ͘ၬၳႂၢၠႁၿၧၿၧႂၢႁၢၸၧၥႂၬၳ͘ႁၿၧၢၰႂႄၬၩၧၰၩၰၥၢႁၿႄၶႁၢၯၽၧၩၢ ႁႂၻၠ͘ၨၠၬၶၳၬၳၾၸၰႁၻၷၳၬၶၠၭၯၧၠ͕ၬႄၸၤၳၬႄၷၶၯၶၱၸၻၥ͘ႄၧၻၿၥၥၧႁၨၩ
ၿၬၨၩၥၰၠၰၠ͕ၧၿၬႄႂၥၰၠၰ͕ၸၢၾၠၥၬၢၣၥၰႁၸၢ Ζႁ͘ၥၻၬၱၬၯႂၥ ၬၤၬၤၬၳ ၤၩၠ ͘ၰၿၬႄၬႂၸၶၠၰ͘ၪၸၳၬႄၤၿႁ͘ၥၢၨၩၠၬၳၥၩၯႂၬၤၬၿႁၧၬႄၧၠၧႁႁၣၧၬႂၯၸၱၣႂ
͗ႁၳၠၧ͕ၱၧၿၳၥႄၠ ၥႁၧႄၥႁၻၷႄၠၧၥၬၢၣၥႂၱၸၻၰၯၢၧ͕ၥၢၥႁၨၩၠၰႂၠၥ͕ၧႁၳၶၠၰႄၧၢၧၩၥ
͘ၵၶႄͶ ၥၿၬၾၥႄႁၩၠၥၢႂၩၳၱၣ͘ႄၧၶၩၥၵၩၰၧႂၰၸၥၰၻၶႂၥႁၧၩႂၥၥႁၧၿၢၬႄႁၯၨၶ
͘ၰႁၸၢၰၬႄၬၰၬၣၠၰႂၥၢႂၩၳ͕ၬၰ
ႁၧၠၳၧၶၰႂၸၧၢၿၥၤၧၳၬၰၥႄၠၿၬၷၻၥၰၬႄၪၰၩၥၵၯၰၱၤၧၿ ႄၧၸၧၢႂၥႂၧၰႂ
რ ΗძვგცნნჭაჟვვჟსნჭასვჍვͲ სჍჭსაჍვ ͘ၥၷၶႁၻၬၤၯႁၢၤၢၥၬၥၧ͕ၱၬၤၬႁၬၥၵၬၢၧၳၸၸၧၷၶၰၬၰၸၬၾၥၢၧၢၰၳႁၩၧၷ͘ႁၿၧၢၥ
ၱၧၬၰႂၠၰၧ͕;ႂၳၠၥΗၤၬΗႂႁ͗ၢၸၱၬၩၷၻͿၢႁၸၢၠၧၥΖႂၳၠΖၥၰၬၳၥႂၧႁၬၻΎ ၧၰၬၠၯၧၳၸၬႄၢႂၬႁၿၧၢၰၯၢ͘ၰႁၸၢၰၬႄႁၳၠၠၰ͘ၬၤၧၳၬၰၳၪၸၳၵၬႄၳၠ͕ၬၰၬႄႁၳၠ
͘ၠၿၧၧၤၢၰၧၳႄၠၥ ͘ႄၧၢၬႄၶၥႄၬၢၢၬႄၬၬၥႁၢၯၬႄၸၤၢၧ͕ၱၧႂၰႂၰၧၳႄၯႁၩၳ
͘;͘ၠၬၥၾၬၢͿၧၶၬၿႄၠၥၠၧႁၧၶၤၧၸႂၯၿႁၰၢၠ͕ၥၳၠΖၶၤၸၥၤၤၳၰၨၧၣΎ ၠႁၳၣၩႄၧၻၥၬၥႂ͕ၬၢၠၢၬႄႁၯၨၶ͘ၭၩၧၣၳၥႂၸၶၤၧၷၥၧ͕ႄၧၶၩၥၥၻႁႂၶၧၬႂၯၸ
͘;ၵၬၶႄၧၶၵၬၠၧၥΗၤ͗ၣၯၥၾၬၢͿၬΗႂႁၧ͕ၰၧၯၠၰၥၳႂၬၤၬၳႄၱၬၣၤၰΎ ͘ႄၧၶၧၢႂၩၢႄၧၯၬႁၠၳႄၧၬႁၢၥႂၬၶၻၳႁၾၿၱၧၬၥႂႁၳၧၠၧၧႄၧၶၩၢၩၳၿၥၬၿႂၰၸ
͘;ၥၰၣၸၥΗၤၧႄ͗ၣၯၥၾၬၢͿၭၰၬၰၵၪၿၤၧၳၬၰၰၵၧၯၬၰၥႁၯၨၧၳΎ ႁၩၷၳၥၧ ͕ၧႁၩၷၳ ႄၠ ၰၬၾၥၰ ၬၤၯ ၥႁၧႄၥ ၵၳ ႄၩၠ ၥၸႂ ႁၧၿၸၰ ၵၶၯႄၳ ၱၤၠ
͘ၧၳၾၸႄၠႁၿၧၸၧၱၬၤၿၳ
͘ၬၰႁၧၣၳၬႄၿၩၾ
͘ၿၩၧၾၬၶၠၥၳၬၶၻၳၰၠႂၠၶၯႂΖႁ
͘ၢၧၩၢၬႄႁၯၨၶͶ
.nerleyoel@gmail.com - לקבלת העלון בדוא"ל וכן לתרומות הנצחות והקדשות או להזמנת סיפורים יש לפנות ל
2
דפוס ספיד סוכות תשפז- טועמיה 78
פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר • 615סוכות
מאוצרות הפרשה
ופרש עלינו סכת שלומך בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי
כידוע ,יש גזרה שוה המקשרת בין חג הסכות לחג הפסח ,ט"ו ט"ו, בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ
להקיש ביניהם )קידושין לד ,(:וכשם שחובה לאכול כזית מצה בליל מצרים )כג ,מג( שאלו הראשונים )מובא בטור בריש הלכות סוכה או"ח סי'
הסדר כך חובה לאכול כזית פת בלילה הראשון של סכות )סוכה כ"ז.(. תרכ"ה( הלא יציאת מצרים בניסן היתה ,והיה ראוי לעשות זכר לכך
התבוננתי וראיתי ,שבכל זאת יש הבדל עצום בין סכות לפסח .פסח בתקופת המאורע הראשון ,בניסן ,ולמה נצטוינו על תשרי?
חוגגים בבית ,ברחבות ,בהסבה ,כבני מלכים .בסכות ,אנו מודים על ותירצו שבדווקא אמרה התורה לעשות זאת בתקופת תשרי ,בכדי
