שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — סוכות (2026-09-21)

חג הסוכות ושמחת תורה
247
חג הסוכות
מדאורייתא ,עיין שם .וכן עשיתי בעת קנייתי הלולב בערב החג דהאי "ולקחתם לכם ביום הראשון" -ראשון לחשבון עוונות
שתא (כמנהגי מאז).
איתא במדרשא "ולקחתם לכם ביום הראשון"ב ,וכי יום ראשון הוא,
אך אמרתי לידיד נפשי הרב רש"א שליט"א ,דיש לומר דבשנה הזאת והלא ט"ו הוא .אלא ,ראשון לחשבון עונות .והוא תמוה.
וכי האי גונא מודה דאין צריך ,דהא מדרבנן קונה במשיכה בעלמאיב,
ונראה ,דאיתא בטורי זהבג ד' ימים שבין יום הכיפורים לסוכה אין
ורק מן התורה הוא דיש לומר דצריך גם מעות לקנות ,אם כן בשנה
עולים בחשבון עונות ,כי ישראל טרודים במצות -בסוכה ולולב .נמצא,
הזאת דכל עיקר מצות לולב אין בו מדאורייתא ,ודאי דסגי ליה במשיכה
דאם ב[ימים] אלו לא יחשוב ה' להם עון ,כל שכן ביום קמא דסוכות
לחוד אף לכתחילה.
דלא יחשבו שהם עיקר המצות .ואיתא בפסחים (פ"קד) "ביום הראשון
אלא דיש לומר ,דראוי לחוש להסבוריםיג בסימן תרמ"ט דפסולי יום תשביתו שאור"ה ,דרשו אותו על יום י"ד ,למדנו דהראשון בהא נאמר,
ראשון פסולים אף ביום שני דחוששין לספיקא דיומא .וחידוש שלא
על יום קודם ליום דאיירי ביה ,כמוו "הראשון אדם תולד" ,יע"ש.
העיר הגאון הנ"ל בזה ,בחל יום טוב ראשון בשבת דאין צריך כל כך,
והיינו דפריך וכי ראשון הוא ,כלומר והלא לולב ניטל בט"ו ,ולמה
והוה ליה ספק ספיקא.
כתב הראשון דמשמע דניטל בי"ד ,כמו
ובאותו ענין ,נזכרתי בדברי קצות
הראשון דפסח דקאי על י"ד שבו השבתת
החושן סימן קצ"דיד ,מה שכתב שם חמץ ,ועל זה מתרץ דקרי ליה הראשון
בענין קנין אגב דאיך יועיל להפקיע לט"ו ,למידק יום י"ו שהוא ראשון
איסור בכור ,לדברי תוס' בבא קמא (דף לחשבון עונות ,דהא הוכחנו דט"ו לא
יב ע"אטו) דהוא דרבנן ואיסור בכור הוא מחשבי עונות ,ושפיר קרי לט"ו הראשון
דאורייתאטז ,עיין שם. לפי שהוא יום הקודם לראשון דחשבון
כת"י הגאון רבי חיים עמרם זצ"ל,
ובעניותי איני רואה שנאמר דאיסור מגדולי חו"ר דמשק וצפת ,מח"ס מטעם המלך עונות ,ודוק כי חריף הוא.
בכור הוא דאורייתא בזמן הזה ,ולשיטת ובזה יובן מאמר הש"ס (ר"פ לולב
וערבהז)" ,ולקחתם לכם ביום הראשון" ,ראשון אפילו בגבולין ,עכ"ל .הרמב"םיז דסבירא ליה דבכור בחוץ לארץ אינו קדוש ליקרב עיין שם,
דהוקשה להם הקושיא הנזכרת דראשון דמעיקרא משמע ,וצ"ל דקאי על ודאי דיש לומר דאינו מדאורייתא בזמן הזה .ואף להחולקיםיח ,מכל
חשבון עונות .ואהא קשה ,דבמקדש ניטל כל שבעה ,א"כ כל ימי מועד מקום יש לומר דבזמן שאי אפשר להקריב לא שייך כל כך לקרותו
לא יחשוב ה' להם עון ,כיון דטרידי במצות .אלא ודאי דקאי אגבולים קדשים בחוץ ,עיין תוס' עבודה זרה (דף יג ע"ביט) ובכמה מקומותכ.
ואם נגמגם בזה מכמה טעמים ,מכל מקום יש לדון דאפילו תימא שהם אינם נוטלים אלא בט"ו ,ולגבי דידהו הוי שפיר יום ששה עשר,
דלא הוי קנין שיקנהו הנכרי ,מכל מקום יש לומר דהרי לפחות הפקירו ראשון לחשבון עונות ,ודוק היטב.
הגאון רבי חיים עמרם זצ"ל ,מגדולי חו"ר דמשק וצפת ,והפקיעו מרשותו על כל פנים ,ואם כן משום הפקר נמי ליפטור .ועיין
מח"ס מטעם המלךח .מהרי"ט אלגאזי בהלכות בכורותכא ובתשובת עבודת הגרשוניכב ותשובת
חתם סופרכג ,בענין הפקר מבכור.
והנה לענין חמץ נמי יש להעיר עוד בדבריו ז"לכד ,ואפשר דמשום
הערמה לא מהני כמבואר בירושלמי פרק ב דפסחיםכה ,ובכי האי גונא
שעשה כדין הרי על כל פנים מהניא מתורת הפקר .ויש לגמגם בזה קצת חיוב תשלום על ד' מינים בשעת הקניה כשחל א'
מבבא מציעא (דף י ע"ב) ,ויש לחלק מנידון דידן ואין כאן מקום לבא דסוכות בשבת
ט
במה שכתב בשערי תשובה בסימן תרנ"ז ,וכן כתב בספרו מטה בארוכה ,ואי"ה יבואר במקומו.
הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ -תאומים אפריםי לחג הסוכות ,בענין קניית לולב ומיניו שראוי לשלם במעות
כו
האדר"ת זצ"ל . קודם החג ,לצאת לכל הדיעות דסבירא להויא דמשיכה אינו קונה
כתי"ק חידושיו .ט .צ"ל' :סימן תרנח' ס"ק ה .י .סימן תרכה ס"ק יז .יא. א .תנחומא אמור סימן ל .ב .ויקרא כג ,מ .ג .הקדמה לסימן תקפא .ד .דף
בבא מציעא דף מז ע"ב .יב .בבא מציעא שם .יג .הוא דעת הרא"ש ,סוכה ה ע"א .ה .שמות יב ,טו .ו .איוב טו ,ז .ז .דף מג ע"א .ח .הגאון רבי חיים
פרק ג סוף סימן ג .יד .ס"ק ג .טו .ד"ה אנא .טז .דברים טו ,יט .יז .פרק עמרם זצ"ל נולד לאביו רבי שלמה בעיה"ק צפת"ו ,בילדותו עקרה משפחתו את
א מהלכות בכורות הלכה ה .יח .השגות הראב"ד שם .יט .ד"ה ונשחטיה. מקום מגוריה מצפת לדמשק ,שם למד בבית המדרש של הגבירים בני משפחת
כ .יומא דף סג ע"ב ד"ה שלמים; זבחים דף נט ע"א ד"ה עד שלא .כא .אות א פרחי ,ולימים נתמנה לעמוד בראשות בית המדרש שהיה מן החשובים בדמשק.
ס"ק ו ,וז"ל" :דילפינן דין זה מקרא דבקרך וצאנך או מקרא דכן תעשה לשורך במקביל תקופה מסויימת שימש גם כדיין בעיר .בשנת תקס"ה בקירוב שב
לצאנך … דהכי הוי משמעותיה דקרא דדוקא בבכור שנולד מבהמה שלך לעיר צפת ועול הקהילה הושת עליו ברו'ח ובגש'ם .כפי הנראה באחרית ימיו
שבהיותה שלך נולד הבכור" .כב .סימן כד .וז"ל" :כללא דמלתא נלע"ד ,שאין ממצור ומצוק עבר להתגורר באלכסנדריה שבמצרים ,שם נלב"ע בקירוב לשנת
מתנה והפקר מפקיעין קדושת בכור מדרבנן אבל מדאורייתא ודאי מפקיעין". תקפ"ה .ידו של מהר"ח היתה ממשמשת תמיד בניירות ובקולמוסים ואלפי
כג .יורה דעה סימן שטז .כד .דהקצות שם כתב לענין מכירת חמץ ,דמהני דפים הותיר בכתיבת ידו בכל מקצועות התורה( .ולמצער ראינו גם חיבורים
בקנין חצר .כה .הלכה ב .דמשום כך אסרו חמץ לאחר הפסח ,שמא לא יפקיר בכתי"ק שמיוחסים לחכם אחר) .מופרסמים חיבוריו שנקבו בשם מטעם
ויאמר הפקרתי .כו .הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ -תאומים זצ"ל נולד לאביו המלך -מערכות וכללים שהדפיסם בנו הגאון רבי נתן זצ"ל (מח"ס קנין פירות
הגאון רבי בנימין אב"ד פיקעלין בחג השבועות תר"ה ,בוצין מקטפיה ידיע וקנין הגוף) ,וחיבורו דבר המלך -עה"ת וספרו קרבן פסח על הגש"פ .מתוך
www.shuvi.co.il
מעומד בליל שבת ,משום שאין כאן עדות ,עכ"ז כיון שצריך לברך לישב פירוש על שו"ע הלכות סוכה
בסוכה קודם שישב כדין כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן ,משום
סימן תרמב -ובו סעיף אחד
הכי מקדש גם כן מעומד.
א .אם חל יום ראשון של סוכות להיות בשבת (א) ,אומר בערבית
(ד) הגה מקדשים מיושב -דכיון שהמצוה נמשכת על זמן האכילה,
ברכה אחת מעין שבע ,וחותם בה בשבת בלבד:
וכל זמן ששוהה שם מקרי שפיר קודם לעשייתן .והב"חלד כתב דהעיקר
(א) להיות בשבת -ואין אומרים המעריבים ,שכיון שאין העולם
כהרמב"ם ,דהיינו פסקו של רבינו.
רגילים בהן ,חשו שמא יטלו נרות מן
ג .בשאר ימים מברך על הסוכה קודם
המנורה לראות ,הרמ"יכז.
ברכת המוציא (ה) ,ונוהגים לברך על
הסוכה אחר ברכת המוציא קודם שיטעום. מנהגנו לומר בכל יום טוב 'באהבה
כח
הגה :הכי נוהגין בחול ,אבל בשבת ויום מקרא קודש' ,ומנהג אשכנז עיין בהרמ"י
טוב שיש בהן קידוש מברך לאחר קידוש וב"חכט.
(ו)( ,ואם קידש בבית ואוכל בסוכה או סימן תרמג -סדר הקידוש ,ובו ג'
איפכא ע"ל סי' רע"ג): סעיפים
(ה) אחר ברכת המוציא -דכיון דתפסו א .סדר הקידוש (א) יין קידוש וסוכה
כדעת רבינו תםלה ,שאין מברכין אלא על ואח"כ זמן ,לפי שהזמן חוזר על (ב) קידוש
האכילה ולא לטיול ולשינה ,משום הכי היום ועל מצות סוכה:
נהגו לברך תחלה ברכת המוציא ואח"כ (א) סדר הקידוש ובו ג"ס -וסדר
על הסוכה ,כדי שיהא הוכחה שהוא קידוש ליל ב'ל ,עיין לקמן סימן תרס"חלא.
מברך לישב בסוכה בעבור הסעודה .ואם (ב) לפי שהזמן חוזר וכו' -כן הוא
היה מברך תחלה על הסוכה ,היו טועין לשון הטור .וכתב הב"חלב ,דנקט האי
לומר שעל כל כניסה וכניסה צריך לברך. טעמא לאשמועינן דבלילה השני דאין
חידושי הגאון רבי יצחק לוי ואלי זצ"ל,
ומברכין קודם הטעימה ולא הוי הפסק, מח"ס לחם פנים ,מחו"ר מודינא צריך לברך זמן (הסוכה) [אסוכה] .אי נמי,
לו
דומיא דטול ברוך ,ב"ח. אם היתה הסוכה עשוייה ועומדת ,יברך
(ו) הגה לאחר קידוש -פירוש לסדרן על הכוס ,דהכי עדיף טפי, תרסח. סימן זמן ואח"כ סוכהלג ,וכדמסיק רבינו לקמן
ב .להרמב"ם מקדש מעומד (ג) ,ומברך לישב בסוכה ויושב ,ואחר כך ועיין מה שכתב בעל שכנה"ג סימן תרס"א .
לז
הגאון רבי יצחק לוי ואלי זצ"ל, מברך זמן( ,ואין נוהגים כן אלא מקדשין מיושב (ד) ,וכן דעת הרא"ש):
מח"ס לחם פנים ,מחו"ר מודינאלח. (ג) מקדש מעומד -פירוש ,אע"ג דאין שייך הכא טעמא דמקדשין
מגילת קהלת
ר' יהושע בן לוי גדול מכוחו של משה רבינו שלא זכה משה במעלה זו "ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר
ליכנס חי בגן עדן. המה חיים עדנה" (ד ,ב).
ותירץ הוא ז"ל ,יען שאדרבה מיתה לצדיקים הוא דבר גדול וזכיה
גדולה ,שמתפשט מלבוש [ה]בלי עולם שהוא הגוף על ידי המיתה ראוי להבין מאי "המתים שכבר מתו" ,בודאי כיון שמזכירים בשם
ונקבר בקבר ,וע"י זה נשאר זך ונקי ,אבל (ו)[כש]הולך חי לגן עדן הולך מתים ,ודאי מתו .ועוד" ,מן החיים אשר המה חיים" ,כיון שהם חיים,
ב[ה]אי גופא קשיא ,ואינו יכול לזכות מי שנכנס חי כמו מי שנכנס מת, מאי "אשר המה חיים" .ועוד" ,עדנה" מהו פירושו ,יאמר 'עד הנה' כמו
ועיין עליו בדבריו הקדושים. בכמה מקומות.
מא
עוד ידוע מה שאמרו חכמי הזוהר זיע"א ,שכל דבר שברא הקב"ה ואפשר לומר ,במה שכתב הרב מזכה את הרבים הרב אליהו הכהן
בעולמו הם כמו זכר ונקבה .כמו :שמש וירח ,שמים וארץ ,מידת יום זל"ה ,כנראה שהוא בספר מנחת אליהולט ,וזה לשונו :יש להקשות
ומידת לילה ,כמו עדן ועדנה ,עדן הוא זכר והוא למעלה ,עדנה היא במעשה דר' יהושע בן לוי שנכנס חי בגן עדן כמבואר במס' כתובותמ,
נקבה והיא למטה כמו שמים וארץ .וידועמב ,שר' יהושע בן לוי נכנס איך זכה הך זכייה ליכנס חי בגן עדן ,מצינו כח התלמיד יפה מכח הרב
בגן עדן של מטה שהוא בארץ ,כמו שנראה ממה שאמרו בגמרא הנז'. משה רבינו ע"ה רבן של כל ישראל ,איך יתכן דבר זה שיהיה כוחו של
זצ"ל ,נולד כפי הנראה בעיר ליוורנו ,בשנת תכ"ט היה בוירונה ומשנת ת"ל היה ובילדותו היתה ידו מושכת בעט סופרים וחיבוריו עלו לכמאה חיבורים ,ועדיין
בעיר מודינא שם היה מגדולי חכמי העיר .על גדולתו כתב ידידו הגאון המקובל רובם גנוזים ,מהם ניכרת חריפותו העצומה ובקיאותו בכל מכמני התורה ,והיתה
הר"מ זכות זצ"ל' :שני עמודי איטליא בהוראה מהר"ש אבוהב וכמה"ר יצחק ידו ממשמשת בקולמוסו בכל שעה .בצעירותו התמנה לרבנות העיר פוניבז'
הלוי ממודינא (כן הביא שה"ג בערכו) .מתורתו :חיבורו הנודע הוא לחם פנים שם כיהן ח"י שנים ומחצה ,לאחר מכן כיהן ברבנות העיר מיר כשבע שנים.
על שו"ע או"ח ,וחלקים מיו"ד ,ותשובות רבות שהתכתב עם בני דורו .נלב"ע בשנת תרס"א נקרא על ידי רבני ירושלים לעמוד לצידו של הגר"ש סלנט זצ"ל
בעודנו באבו בחודש אייר שנת ת"מ ,ונספד ע"י הרב"ך זצ"ל .מתוך חיבור לחם ולכהן ברבנות העיר רבתי עם ,אך לאחר מספר שנים נלב"ע בג' אדר א' תרס"ה.
פנים על שו"ע הלכות סוכה .לט .נראה דהמכוון הוא למש"כ בספרו מדרש כז= .הרב מרדכי יפה ,והוא בלבוש בסי' זה .כח .שם .כט .על אתר.
האתמרי דרוש ל על ההבטחה ,דף קעב ע"ג ,עיי"ש .מ .דף עז ע"ב .מא .כך ל .דהיינו ליל שמיני עצרת .לא .ס"ק .לב .ס"ק א .לג .אף בליל ראשון.
אמרו רבותינו במס' בבא בתרא דף עד ע"ב .מב .עיין באורך למהר"א הכהן לד .ס"ק ג ד"ה ואדוני אבי .לה .כמבואר לעיל בסימן תרלט .לו .ברכות דף
בספרו מדרש אליהו דרוש שביעי. מ ע"א .לז .ס"ק ג בהגב"י .לח .הגאון רבי יצחק לוי ואלי זצ"ל בהרב שמואל
וזה אפשר כונת הכתוב" ,ושבח אני את המתים שכבר מתו" שהם להוליד מעשים טובים ,כדאיתא בספר עוללות אפריםמז הטעם שנעשה
אותם הצדיקים שזכו ומתו (ונתפשרו) [ונתפשטו] מלבושא דהאי עלמא ,בר מצוה לי"ג שנים ,באשר שאינו ראוי להוליד מעשים טובים עד
והלכו במנוחות שאננות גן עדן של מטה ,כמו משה רבינו ע"ה וחבריו ,י"ג שנים ,כמו שאשה אינה ראויה להריון עד י"ג שנים ,עיי"ש .וזהו
לאותם אני משבח יותר ויותר מאותם החיים שהלכו בחיים חיותם לגן "בילדותך" דהיינו עם הילד הנזכר.
ואחר כך אמר "ויטיבך לבך בימי בחורותיך" ,ע"פ דאיתא במדרש עדן של מטה שהוא "עדנה" ולא "עדן" ,שהם יען שלא נתפשטו מאותו
מט מח
רבה במגילת רות על הקרא "ויאכל בועז וישת וייטב לבו" ,מאי לבוש דהאי עלמא שהם ב"עדנה" נוקבא ולא דכר ,ע"כ ,ודו"ק.
נ
"וייטב לבו" עסק בדברי תורה ,שנאמר "טוב לי תורת פיך" .דבר אחר, זצ"ל, מיוחס הגאון רבי שלמה יצחק (בכ"ר יוסף)
מג
מחכמי ירושלים .שהיה מבקש אשה ,שנאמר "מצא אשה מצא טוב" ,עכ"ד.
נא
לפי זה ,זהו שאמר כאן על התורה ועל האשה "ויטיבך לבך בימי
בחורותיך" ,שעל ידי זה "והלך בדרכי לבך
ובמראה עיניך" ,שר"ל שלא יזיק לך עוד שני
סרסורי עבירה האלו. "שמח בחור בילדותיך" (יא ,ט).
וזהו נמי שאמר "ודע כי על כל אלה" ,ר"ל ומדקדק האלשיךמד שלא אמר שמח בחור
כיון שתוכל לשמור עצמך מחטא בימי בחורותיך 'בבחרותך' ,עיי"ש.
על ידי היצר טוב והתורה והאשה ,שכל אלה ונראה לי לתרץ ע"פ דאמרמה (סימן ד קרא
נתן ה' לטובת האדם להציל אותו מחטא ,כידוע יג) "טוב ילד מסכן וחכם" גו' ,פירש רש"ימו יצר
נב
מאמר רבותינו ז"ל " ,על כל [אלה] יביאך טוב ,ולמה נקרא ילד ,שאינו בא לאדם עד י"ג
האלקים במשפט" אם לא תשמור עצמך מחטא שנים כו'.
ח"ו ,וק"ל. כת"י רבי אברהם פוזנר זצ"ל כשנעשה דהיינו בחור" "שמח שאמר וזהו
הגאון רבי אברהם פוזנר זצ"לנג. בר מצוה ,ובא לו הילד הנזכר שעל ידי כן ראוי
פרשת וזאת הברכה
ועוד נקדים מה שאמרונח" :אל תקרי בניך אלא בוניך" שהם כינוי "וימת שם משה" (לד ,ה).
לתלמידי חכמים ,וזה אומרו "וכל בניך למודי ה'" ,ומאחר שהם לומדים
מפי הגבורה לא נשאר מחלוקת בין החכמים ,וזהו שאמר "ורב שלום בפסוקנד "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך" .שמעתי משם
בניך" שהם החכמים. המפרשים ,ומביא אותו הרב נשמת חייםנה אבואלעפיה ,בהקדים מה
עוד יכולים לומר ,כפשטא דקרא שהם בנים ממש ,כמו שאמר שכתבו על מה שאמר משה רבינו זיע"א [שכל מה שלמד] מפי הקב"ה
הכתובנט" :בנים אתם לה' אלהיכם" .וכל מחלוקת שיש בעולם ,תחלתו שלא שכח אות אחד ,וכל מה שלמד לימד אותו ליהושע ,ובימי אבלו של
יבוא מן הקנאה מיצר הרע ,בעבור העושר והחכמה והממשלה שימצא משה נשתכחו ממנו ג' מאות הלכות ובקשו ישראל להורגו [את יהושע],
במקצת ,ורוצים כולם ומתאוים שיהיו כאחד מאלו השלמים שיש באיזה ואמר לו הקב"ה צא וטרדם במלחמהנו .נמצא ,בעבור שלמד ממשה
צד שיהא ,או חכמה או ממשלה או עושר ,ואינם יכולים להשיג ,להם נשתכח ממנו ג' מאות הלכות.
יתהפך לשנאת חנם ומחלוקת ,אבל לעתיד לבא יהיו כולם חכמים כמו וזהו אומרו ,שלעתיד לבא כלם ידעו אותי ולומדים מפי הגבורה
שנאמרס "ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כולם ידעו אותי" ,ולא יש ואינם שוכחים אות אחת א"כ לא יצטרכו מלחמה ,וזהו שאמר "וכל בניך
הפרש אחד מחברו כלל ,יען לומדים מפי הגבורה וכלם שוים ,א"כ לא לימודי ה' ורב שלום בניך" -שלא יצטרכו מלחמה.
נז
ישאר קנאה ושנאה ,ולא יבוא למחלוקת .וזה הוא שאמר ,מאחר ש"כל אופן אחר נראה לפרש בהקדמה זו ,במה שאמרו בש"ס :עתידה
בניך לימודי ה' -ורב שלום בניך". תורה שתשתכח מישראל ,אמר רשב"י ח"ו שהתורה ישתכח מישראל,
הגאון רבי יוסף דוד אבולעפיא זצ"ל, אלא שמיום שנחרב הבית לא יצא דין על בוריו כמו שקבל משה מפי
אב"ד בטבריה ודמשקסא. הגבורה ,וזהו טעם מחלוקת הש"ס בכל התורה -בעבור השכחה.
נולד בשנת תפ"ז ,ונראה כי מקום מושבו היה בערי גרמניה ,בחיבורו מביא מג .הג"ר שלמה יצחק מיוחס זצ"ל בכ"ר יוסף זצ"ל ,שלשלת יוחסין -נין הראש"ל
שמועות מהג"ר יעקב כ"ץ זצ"ל אב"ד פראנקפורט ,מהג"ר שמואל הילמן זצ"ל הגאון רבי משה מרדכי מיוחס זצ"ל מח"ס ברכות מים ומים שאל .הג"ר שלמה
אב"ד מיץ ,ומהג"ר יוסף שטיינהארט זצ"ל אב"ד פיורדא .נפטר ביום ו' אדר א' נודע כת"ח מופלג דרשן ופוסק בירושלים ומחוצה לה .נשלח לערי המערב
תקס"ה .במקומות שונים בחיבור כתב דרושים למאורעות שונים מהם ידענו (מרוקו ,תוניס ,אלג'יר) בשם ד' בתי הכנסת הגדולים שבירושלים ,בשנת תרי"ז.
על אחיו רבי צבי מהמבורג ,ואחיו רבי זלמן ,בניו היו :רבי נפתלי רבי אליהו לאחר שובו ,בשנת תרכ"א נשלח בשנית מטעם כוללות העיר לערי אמריקה
רבי פנחס רבי זאב .חותנו היה הרבני כמ"ה יוסף ווילמרסדארף זצ"ל .חיבורו ואוסטרליה .בחלוף שלש שנים בשנת תרכ"ד נשלח לערי צפון אפריקה לייסד
זה כולל חידושים לסוגיות הש"ס וביאורים עה"ת ופירוש לפרקי אבות ,בחיבור קופות קבועות לטובת בני ירושלים .מדוחק השעה נשלח בשנת תר"ל שוב
בולטים כח פלפולו ולמדנותו .מלבד החיבור שלפנינו כתב עוד חיבור נוסף לערי מרוקו ,שם שהה במשך כמה שנים( .חלק מאגרות שליחותו נתפרסמו
כמותו ,אליו מציין בכמה מקומות .נד .ישעיה נד ,יג .נה .דרוש א לספר בספר ירושלים בין החומות (עמ' .))434-914נלב"ע ונטמן בהר הזיתים ,נוסח
תורה דף סג ע"ב ד"ה וזה אצלי .נו .עיין תמורה דף טז ע"א .נז .ראה שבת מצבתו" :הרב הכולל מגזע היחס הנפ' בקי"ו שלמה יצחק בכ"ר יוסף מיוחס
דף קלח ע"ב .נח .ברכות דף סד ע"א .נט .דברים יד ,א .ס .ירמיה לא ,לג. זצ"ל ,נלב"ע יום א' ר"ח אדר א' שנת תרמ"א ,תנצב"ה" .מתוך חיבורו כת"י,
סא .הרה"ג ר' יוסף דוד אבואלעפיא הראשון בן ר' יששכר ונכד הרה"ג ר"ח הכולל חידושי הלכה ,אגדה ודרוש .מד .ד"ה ונבוא אל הענין .מה .קהלת.
אב"א מחבר עץ החיים ,היה אב"ד ור"מ בדמשק בש' תק"ע ,ואח"כ בטבריא בש' מו .על אתר .מז .מאמר תפח טעם ב .מח .פרשה ה פיסקא טו .מט .רות
תקפ"ח (עיין מ"ש עליו בס' ויקרא אברהם -אדאדי דף קי"ב) .ראיתי חתימתו ג ,ז .נ .תהלים קיט ,עב .נא .משלי יח ,כב .נב .תורה -כדאיתא בקידושין
על שטר קבלה (זמנה תקע"ז) על כסף ששלחו מארם צובא ע"י לטבריא... . דף ל ע"ב בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין ,ואשה -דאיתא ביבמות דף
והוא היה אז שד"ר מטבריא בעיר ארם צובא בשנה הנז'( .ע"כ לשון ספר טוב סג ע"א שמצילות אותנו מן החטא .נג .הג"ר אברהם (אברלי) פוזנר זצ"ל
ליציאת מצרים ,הא כל שנותיו של משה היו "ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו"
ק"ך כידוע ,וכתיבסה "ומשה בן שמונים שנה (לד ,ז).
וגו' בדברם אל פרעה" ,והיינו קודם שיצאו
ממצרים ,וארבעים שנה אחר יציאת מצרים ראש השנה דף י"בסב" :ויהי בארבעים שנה
שלמו שנותיו ,ואי קרא הנ"ל איירי להקמת בעשתי עשר חודש באחד לחדש דבר משה"
המשכן ,שהם מ"א ליציאת מצרים ,האיך שייך כו'סג ,אלא האי ממאי דליציאת מצרים ,דלמא
לומר "דבר משה" כתיב בקרא הנ"ל ,הא כבר להקמת המשכן .פירוש ,דלמא קרא הנ"ל
מת משה ,אלא צריך לומר דאיירי ליציאת דכתיב ארבעים שנה ,היינו מ' שנה להקמת
מצרים ,וקשה ליישבסו. המשכן ,שהם מ"א שנה ליציאת מצרים,
הגאון רבי יעקב כ"ץ זצ"ל, דהמשכן הוקם בשנה ב' ליציאת מצרים.
אב"ד פרנקפורט דמיין, כת"י חידושי הגאון רבי יעקב כ"ץ זצ"ל, והקשה אמו"הסד ,האיך תסיק אדעתיך
מח"ס שו"ת שב יעקבסז. אב"ד פרנקפורט דמיין לומר דארבעים שנה הנ"ל ,הם מ"א שנה
שמחת תורה
טעם שנקבע יום שמחת תורה לאחר ימי התשובה סמיכת התורה "לעיני כל ישראל -בראשית ברא
ידוע ,כי יום שמחת תורה יהיה כ"ב לחדש תשרי לבני ארץ ישראל, אלקים" וכו'.
וכ"ג לבני חוץ לארץ. סח
דהנה הד' מינים שבלולב ,הדס ,אתרוג וערבה איתא במדרש
ולע"ד יש לרמוז ,כיון שאנו רוצים לעשות סיום תורתינו הקדושה הטעם נגד ד' מינים שבישראל ,יש שיש בו תורה ומעשים טובים ,וזה
ולעשות שמחה ,אינו נכון לעשות זה קודם שנעשה תשובה על מה דומה לאתרוג וכו' .והנה הד' מינים צריכים להיות אגודים ומחוברים
שעברנו ח"ו ולא עסקנו בתורה ,כדת מה לעשות. ביחד ,וכל אחד מישראל צריך להיות ערב בעד חבירו ,וצריך שלום
והרי זה דומה ,לתלמיד שאינו הולך לבית הספר בקביעות ,ובהגיע ביניהם ואז הקב"ה מתעלה עי"ז .וזהו שאמרסט "בונה בשמים מעלותיו",
יום סיום המסכת שלמדו חביריו ,בא גם הוא לעשות שמחה עמהם, אימתי יהיה זאת .וע"ז אמר שפיר "ואגודתו על ארץ יסדה" ,בזמן שבניו
וגער בו רבו באמור לו כי איננו ראוי לשמוח בשמחה זו כי לא למד, על הארץ אוגדים ד' מינים הוא מתעלה.
כדת מה לעשות ,ובשמעו דברי הרב נצטער ונתחרט על מה שעשה, והנה כלל בני ישראל הוא מכהנים לווים וישראל ר"ת לעיני כל
והתחנן לפני רבו עד שקיבל על עצמו שלא ישוב עוד לכסלה וילמוד ישראל ,ו"ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום" אין הקב"ה נותן
עם אחיו העומדים על הפקודים ,אז קבלו הרב בפנים צהובות ושמח תורה לעמו ישראל אלא ע"י כלי שמחזיק שלוםע ,והנה כל"י היינו
עמהם באין מחסור. כהנים לויים וישראלים ,ובזמן שהכלי מחזיק שלום ,אז "ד' עוז לעמו
כן הוא הענין הבא ,אחר שטרחנו וענינו בצום נפשינו ,ונתחרטנו על יתן".
מה שעבר ,וקבלנו על עצמינו שלא נשוב עוד לכסלה ,באלו הכ"ב ימים וזהו שאמר "לעיני כל ישראל" ,בזמן שהם מחוברים יחד לווים
שהם כנגד לתקן מה שפגמנו בכ"ב אותיות התורה ,אח"כ בהבטחתינו כהנים וישראל ,אז "בראשית ברא אלקים" ,על דרך "בונה בשמים
שהקב"ה קבל ממנו ורצה את מעשינו ,וזכינו למקרא הוא "לך אכול מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה" ,ודו"ק.
בשמחה לחמך" לחמה של תורה וגו' ,ודו"ק. כת"י חידושים מרבני הונגריה
עב
חידושים כת"י לחד מחכמי תוניס זצ"ל . -סערדהאליעא.
מס' פעמים בקובץ ,הכותב תלמיד הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל ,שכן מביא רואי אות יז ,וע"ש שטעה בזמן פטירתו) .בשנת תקצ"ו נדפסה הסכמתו (משנת
דברים ששמע מפ"ק .כתה"י נכתב בין השנים תרכ"ה -תרכ"ז וכולל חידושים תקפ"ו) על ספר פאת השלחן להגר"י משקלוב זצ"ל .היתה מנ"כ בעיה"ק טבריא,
מגדולי גאוני הונגריה כדוגמת :הגאון החתם סופר ובנו הכתב סופר ,מהר"מ זה נוסח מצבתו (תצלומה בס' ושרי ביששכר דף שן)" :זו בכיה לדורות ,נפלה
בנעט ,מהר"ם אש ,הגאון רבי יהודה אסאד ובנו הגרא"ש ,ועוד מחכמי העיר עט"ר ה"ה הרב המפורסם ,המתעסק בקדשים לשם שמים כמוהר"ר יוסף
סערדאהלי ,זכר צדיקים לטובה ולברכה .החידוש שלפנינו לא נמצא שם אומרו דויד אבואלעפייא זלה"ה ביום כ"ה לח' אלול ש' הת'ק'פ'ח' לפ"ק תנצב"ה".
עליו .עב .חידוש זה רואה אור מתוך חיבור גדול הכמות ורב האיכות הכולל ביאור זה נמצא בפנקס חידושיו כת"י .סב .ע"ב .סג .דברים א ,ג .סד .וכן
חידושים עה"ת ונ"ך וחידושים על הש"ס ובהלכה ,נגלה ונסתר ,לחד מגאוני הקשו הפני יהושע והטורי אבן ראש השנה שם ד"ה דלמא .סה .שמות ז ,ז.
תוניס זצ"ל ,טרם עלה בידינו לאשש את זהות מחבר החידושים (ויש לשער לשון הכתוב' :ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל
שהוא הג"ר יצחק דאנא זצ"ל) .מבני משפחתו יזכיר שמועה מפי זקינו 'משכיל פרעה' .סו .הפני יהושע מיישב בפשטות דמיירי בשנים מקוטעות ושנותיו
ודחיל חטאין הישיש הר' יצחק דאנא זלה"ה ,שמועה ששמע בשם דודו 'הרב של משה הם מיום ליום ,וכן ביאר החזון איש אורח חיים סימן קמב אות א .וכבר
מהר"א דאנא ז"ל מר דודי' ,וכן הביא חידוש בשם בנו 'שמעתי מהבן יקיר לי עמד בזה המאירי בבית הבחירה שם ד"ה ולענין ביאור .סז .הגאון המקובל
שמואל בקוראי שמו הי"ו' .נראה כי קיבל את יסודות תלמודו אצל הגאון רבי רבי יעקב כ"ץ פופרש זצ"ל נולד בפראג בשנת ת"ל לערך ,לאביו הג"ר בנימין
יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל ,שכן מזכירו בתארים מופלגים ואף קשר עליו דרוש זצ"ל ,בצעירותו נתמנה לחבר בי"ד בפראג ובשנים תנ"ז – תע"ח כיהן ברבנות
להספד .בתוניס הרביץ תורה בתלמידים ובחיבור הביא חידושים משם תלמידיו העיר קאבלענץ ,לאחמ"כ לאחר פטירת הגאון רבי אברהם ברודא זצ"ל נתמנה
בישיבה .מחכמי דורו יזכיר שמועות מפיהם של :הג"ר עוזיאל אלחייאך ,הג"ר לרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין .ישיבתו היתה החשובה והגדולה בגרמניה
שלמה שמאמא ,הג"ר אברהם הכהן ,הג"ר שלום לישע ,הג"ר ישועה זרח ,השד"ר בעת ההיא (ראה מ"ש הגאון החיד"א בשה"ג בערכו) .נלב"ע בשב"ק פרשת יתרו
הג"ר שמואל יוסף אבואלעפייא ,רבי שלום זרקא ,רבי אליהו הכהן ,רבי דוד וזאן, ונטמן בכ"ג שבט ת"ק .חיבורו שו"ת בד"ח שו"ע שב יעקב נדפס לאחר פטירתו
עוד הביא 'שמעתי מפי חכם אשכנזי' מבלי זכור שמו .החיבור שלפנינו נתחבר בפפד"מ תק"ב .תורתו חידושיו ופלפוליו על הש"ס ועה"ת מצויים בהיקף נרחב
בין השנים תר"ז -תרל"ו [לערך] ,כולל ביאורים ברחבי התורה וההלכה ש"ס למאוד בכתבי תלמידיו ותלמידי תלמידיו הן בחיבורים מודפסים והן בכתבי
ופוסקים נגלה ונסתר .מרבית כתב היד נעתק ע"י הדיין רבי דוד ג'אוי זצ"ל ,וע"י יד ,וטרם כונסו לפונדק אחד .חדו"ת אלו מתוך כתבי תלמידים .סח .ויקרא
רבי צמח הלוי זצ"ל תלמידו ,אלו הוסיפו הגהותיהם בגלינות החיבור .מספר רבה פיסקא ל פרשה יב .סט .עמוס ט ,ו .ע .שלהי עוקצין .עא .מתוך כת"י
דפים נכתבו בכתיבת ידו של הרב המחבר ,ובגליונות מצויות הוספותיו לרוב. שנכתב בסערדאהלי ע"י רבי אריה ליב ב"ר אברהם יעקב זצ"ל ,החותם את שמו
Published by the Institute for Publishing Books To receive the newsletter by email:
'and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi
1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel To our website: www.shuvi.co.il
