gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim

שבוע: סוכות (2026-09-21)

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חג הסוכות ושמחת תורה‬ ‫‪247‬‬ ‫חג הסוכות‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬עיין שם‪ .‬וכן עשיתי בעת קנייתי הלולב בערב החג דהאי‬ ‫"ולקחתם לכם ביום הראשון" ‪ -‬ראשון לחשבון עוונות‬ ‫שתא (כמנהגי מאז)‪.‬‬ ‫איתא במדרשא "ולקחתם לכם ביום הראשון"ב‪ ,‬וכי יום ראשון הוא‪,‬‬ ‫אך אמרתי לידיד נפשי הרב רש"א שליט"א‪ ,‬דיש לומר דבשנה הזאת‬ ‫והלא ט"ו הוא‪ .‬אלא‪ ,‬ראשון לחשבון עונות‪ .‬והוא תמוה‪.‬‬ ‫וכי האי גונא מודה דאין צריך‪ ,‬דהא מדרבנן קונה במשיכה בעלמאיב‪,‬‬ ‫ונראה‪ ,‬דאיתא בטורי זהבג ד' ימים שבין יום הכיפורים לסוכה אין‬ ‫ורק מן התורה הוא דיש לומר דצריך גם מעות לקנות‪ ,‬אם כן בשנה‬ ‫עולים בחשבון עונות‪ ,‬כי ישראל טרודים במצות ‪ -‬בסוכה ולולב‪ .‬נמצא‪,‬‬ ‫הזאת דכל עיקר מצות לולב אין בו מדאורייתא‪ ,‬ודאי דסגי ליה במשיכה‬ ‫דאם ב[ימים] אלו לא יחשוב ה' להם עון‪ ,‬כל שכן ביום קמא דסוכות‬ ‫לחוד אף לכתחילה‪.‬‬ ‫דלא יחשבו שהם עיקר המצות‪ .‬ואיתא בפסחים (פ"קד) "ביום הראשון‬ ‫אלא דיש לומר‪ ,‬דראוי לחוש להסבוריםיג בסימן תרמ"ט דפסולי יום‬ ‫תשביתו שאור"ה‪ ,‬דרשו אותו על יום י"ד‪ ,‬למדנו דהראשון בהא נאמר‪,‬‬ ‫ראשון פסולים אף ביום שני דחוששין לספיקא דיומא‪ .‬וחידוש שלא‬ ‫על יום קודם ליום דאיירי ביה‪ ,‬כמוו "הראשון אדם תולד"‪ ,‬יע"ש‪.‬‬ ‫העיר הגאון הנ"ל בזה‪ ,‬בחל יום טוב ראשון בשבת דאין צריך כל כך‪,‬‬ ‫והיינו דפריך וכי ראשון הוא‪ ,‬כלומר והלא לולב ניטל בט"ו‪ ,‬ולמה‬ ‫והוה ליה ספק ספיקא‪.‬‬ ‫כתב הראשון דמשמע דניטל בי"ד‪ ,‬כמו‬ ‫ובאותו ענין‪ ,‬נזכרתי בדברי קצות‬ ‫הראשון דפסח דקאי על י"ד שבו השבתת‬ ‫החושן סימן קצ"דיד‪ ,‬מה שכתב שם‬ ‫חמץ‪ ,‬ועל זה מתרץ דקרי ליה הראשון‬ ‫בענין קנין אגב דאיך יועיל להפקיע‬ ‫לט"ו‪ ,‬למידק יום י"ו שהוא ראשון‬ ‫איסור בכור‪ ,‬לדברי תוס' בבא קמא (דף‬ ‫לחשבון עונות‪ ,‬דהא הוכחנו דט"ו לא‬ ‫יב ע"אטו) דהוא דרבנן ואיסור בכור הוא‬ ‫מחשבי עונות‪ ,‬ושפיר קרי לט"ו הראשון‬ ‫דאורייתאטז‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫לפי שהוא יום הקודם לראשון דחשבון‬ ‫כת"י הגאון רבי חיים עמרם זצ"ל‪,‬‬ ‫ובעניותי איני רואה שנאמר דאיסור‬ ‫מגדולי חו"ר דמשק וצפת‪ ,‬מח"ס מטעם המלך‬ ‫עונות‪ ,‬ודוק כי חריף הוא‪.‬‬ ‫בכור הוא דאורייתא בזמן הזה‪ ,‬ולשיטת‬ ‫ובזה יובן מאמר הש"ס (ר"פ לולב‬ ‫וערבהז)‪" ,‬ולקחתם לכם ביום הראשון"‪ ,‬ראשון אפילו בגבולין‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הרמב"םיז דסבירא ליה דבכור בחוץ לארץ אינו קדוש ליקרב עיין שם‪,‬‬ ‫דהוקשה להם הקושיא הנזכרת דראשון דמעיקרא משמע‪ ,‬וצ"ל דקאי על ודאי דיש לומר דאינו מדאורייתא בזמן הזה‪ .‬ואף להחולקיםיח‪ ,‬מכל‬ ‫חשבון עונות‪ .‬ואהא קשה‪ ,‬דבמקדש ניטל כל שבעה‪ ,‬א"כ כל ימי מועד מקום יש לומר דבזמן שאי אפשר להקריב לא שייך כל כך לקרותו‬ ‫לא יחשוב ה' להם עון‪ ,‬כיון דטרידי במצות‪ .‬אלא ודאי דקאי אגבולים קדשים בחוץ‪ ,‬עיין תוס' עבודה זרה (דף יג ע"ביט) ובכמה מקומותכ‪.‬‬ ‫ואם נגמגם בזה מכמה טעמים‪ ,‬מכל מקום יש לדון דאפילו תימא‬ ‫שהם אינם נוטלים אלא בט"ו‪ ,‬ולגבי דידהו הוי שפיר יום ששה עשר‪,‬‬ ‫דלא הוי קנין שיקנהו הנכרי‪ ,‬מכל מקום יש לומר דהרי לפחות הפקירו‬ ‫ראשון לחשבון עונות‪ ,‬ודוק היטב‪.‬‬ ‫הגאון רבי חיים עמרם זצ"ל‪ ,‬מגדולי חו"ר דמשק וצפת‪ ,‬והפקיעו מרשותו על כל פנים‪ ,‬ואם כן משום הפקר נמי ליפטור‪ .‬ועיין‬ ‫מח"ס מטעם המלךח‪ .‬מהרי"ט אלגאזי בהלכות בכורותכא ובתשובת עבודת הגרשוניכב ותשובת‬ ‫חתם סופרכג‪ ,‬בענין הפקר מבכור‪.‬‬ ‫והנה לענין חמץ נמי יש להעיר עוד בדבריו ז"לכד‪ ,‬ואפשר דמשום‬ ‫הערמה לא מהני כמבואר בירושלמי פרק ב דפסחיםכה‪ ,‬ובכי האי גונא‬ ‫שעשה כדין הרי על כל פנים מהניא מתורת הפקר‪ .‬ויש לגמגם בזה קצת‬ ‫חיוב תשלום על ד' מינים בשעת הקניה כשחל א'‬ ‫מבבא מציעא (דף י ע"ב)‪ ,‬ויש לחלק מנידון דידן ואין כאן מקום לבא‬ ‫דסוכות בשבת‬ ‫ט‬ ‫במה שכתב בשערי תשובה בסימן תרנ"ז ‪ ,‬וכן כתב בספרו מטה בארוכה‪ ,‬ואי"ה יבואר במקומו‪.‬‬ ‫הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ ‪ -‬תאומים‬ ‫אפריםי לחג הסוכות‪ ,‬בענין קניית לולב ומיניו שראוי לשלם במעות‬ ‫כו‬ ‫האדר"ת זצ"ל ‪.‬‬ ‫קודם החג‪ ,‬לצאת לכל הדיעות דסבירא להויא דמשיכה אינו קונה‬ ‫כתי"ק חידושיו‪ .‬ט‪ .‬צ"ל‪' :‬סימן תרנח' ס"ק ה‪ .‬י‪ .‬סימן תרכה ס"ק יז‪ .‬יא‪.‬‬ ‫א‪ .‬תנחומא אמור סימן ל‪ .‬ב‪ .‬ויקרא כג‪ ,‬מ‪ .‬ג‪ .‬הקדמה לסימן תקפא‪ .‬ד‪ .‬דף‬ ‫בבא מציעא דף מז ע"ב‪ .‬יב‪ .‬בבא מציעא שם‪ .‬יג‪ .‬הוא דעת הרא"ש‪ ,‬סוכה‬ ‫ה ע"א‪ .‬ה‪ .‬שמות יב‪ ,‬טו‪ .‬ו‪ .‬איוב טו‪ ,‬ז‪ .‬ז‪ .‬דף מג ע"א‪ .‬ח‪ .‬הגאון רבי חיים‬ ‫פרק ג סוף סימן ג‪ .‬יד‪ .‬ס"ק ג‪ .‬טו‪ .‬ד"ה אנא‪ .‬טז‪ .‬דברים טו‪ ,‬יט‪ .‬יז‪ .‬פרק‬ ‫עמרם זצ"ל נולד לאביו רבי שלמה בעיה"ק צפת"ו‪ ,‬בילדותו עקרה משפחתו את‬ ‫א מהלכות בכורות הלכה ה‪ .‬יח‪ .‬השגות הראב"ד שם‪ .‬יט‪ .‬ד"ה ונשחטיה‪.‬‬ ‫מקום מגוריה מצפת לדמשק‪ ,‬שם למד בבית המדרש של הגבירים בני משפחת‬ ‫כ‪ .‬יומא דף סג ע"ב ד"ה שלמים; זבחים דף נט ע"א ד"ה עד שלא‪ .‬כא‪ .‬אות א‬ ‫פרחי‪ ,‬ולימים נתמנה לעמוד בראשות בית המדרש שהיה מן החשובים בדמשק‪.‬‬ ‫ס"ק ו‪ ,‬וז"ל‪" :‬דילפינן דין זה מקרא דבקרך וצאנך או מקרא דכן תעשה לשורך‬ ‫במקביל תקופה מסויימת שימש גם כדיין בעיר‪ .‬בשנת תקס"ה בקירוב שב‬ ‫לצאנך … דהכי הוי משמעותיה דקרא דדוקא בבכור שנולד מבהמה שלך‬ ‫לעיר צפת ועול הקהילה הושת עליו ברו'ח ובגש'ם‪ .‬כפי הנראה באחרית ימיו‬ ‫שבהיותה שלך נולד הבכור"‪ .‬כב‪ .‬סימן כד‪ .‬וז"ל‪" :‬כללא דמלתא נלע"ד‪ ,‬שאין‬ ‫ממצור ומצוק עבר להתגורר באלכסנדריה שבמצרים‪ ,‬שם נלב"ע בקירוב לשנת‬ ‫מתנה והפקר מפקיעין קדושת בכור מדרבנן אבל מדאורייתא ודאי מפקיעין"‪.‬‬ ‫תקפ"ה‪ .‬ידו של מהר"ח היתה ממשמשת תמיד בניירות ובקולמוסים ואלפי‬ ‫כג‪ .‬יורה דעה סימן שטז‪ .‬כד‪ .‬דהקצות שם כתב לענין מכירת חמץ‪ ,‬דמהני‬ ‫דפים הותיר בכתיבת ידו בכל מקצועות התורה‪( .‬ולמצער ראינו גם חיבורים‬ ‫בקנין חצר‪ .‬כה‪ .‬הלכה ב‪ .‬דמשום כך אסרו חמץ לאחר הפסח‪ ,‬שמא לא יפקיר‬ ‫בכתי"ק שמיוחסים לחכם אחר)‪ .‬מופרסמים חיבוריו שנקבו בשם מטעם‬ ‫ויאמר הפקרתי‪ .‬כו‪ .‬הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ ‪ -‬תאומים זצ"ל נולד לאביו‬ ‫המלך ‪ -‬מערכות וכללים שהדפיסם בנו הגאון רבי נתן זצ"ל (מח"ס קנין פירות‬ ‫הגאון רבי בנימין אב"ד פיקעלין בחג השבועות תר"ה‪ ,‬בוצין מקטפיה ידיע‬ ‫וקנין הגוף)‪ ,‬וחיבורו דבר המלך ‪ -‬עה"ת וספרו קרבן פסח על הגש"פ‪ .‬מתוך‬ ‫‪www.shuvi.co.il‬‬ ‫מעומד בליל שבת‪ ,‬משום שאין כאן עדות‪ ,‬עכ"ז כיון שצריך לברך לישב‬ ‫פירוש על שו"ע הלכות סוכה‬ ‫בסוכה קודם שישב כדין כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן‪ ,‬משום‬ ‫סימן תרמב ‪ -‬ובו סעיף אחד‬ ‫הכי מקדש גם כן מעומד‪.‬‬ ‫א‪ .‬אם חל יום ראשון של סוכות להיות בשבת (א)‪ ,‬אומר בערבית‬ ‫(ד) הגה מקדשים מיושב ‪ -‬דכיון שהמצוה נמשכת על זמן האכילה‪,‬‬ ‫ברכה אחת מעין שבע‪ ,‬וחותם בה בשבת בלבד‪:‬‬ ‫וכל זמן ששוהה שם מקרי שפיר קודם לעשייתן‪ .‬והב"חלד כתב דהעיקר‬ ‫(א) להיות בשבת ‪ -‬ואין אומרים המעריבים‪ ,‬שכיון שאין העולם‬ ‫כהרמב"ם‪ ,‬דהיינו פסקו של רבינו‪.‬‬ ‫רגילים בהן‪ ,‬חשו שמא יטלו נרות מן‬ ‫ג‪ .‬בשאר ימים מברך על הסוכה קודם‬ ‫המנורה לראות‪ ,‬הרמ"יכז‪.‬‬ ‫ברכת המוציא (ה)‪ ,‬ונוהגים לברך על‬ ‫הסוכה אחר ברכת המוציא קודם שיטעום‪.‬‬ ‫מנהגנו לומר בכל יום טוב 'באהבה‬ ‫כח‬ ‫הגה‪ :‬הכי נוהגין בחול‪ ,‬אבל בשבת ויום‬ ‫מקרא קודש'‪ ,‬ומנהג אשכנז עיין בהרמ"י‬ ‫טוב שיש בהן קידוש מברך לאחר קידוש‬ ‫וב"חכט‪.‬‬ ‫(ו)‪( ,‬ואם קידש בבית ואוכל בסוכה או‬ ‫סימן תרמג ‪ -‬סדר הקידוש‪ ,‬ובו ג'‬ ‫איפכא ע"ל סי' רע"ג)‪:‬‬ ‫סעיפים‬ ‫(ה) אחר ברכת המוציא ‪ -‬דכיון דתפסו‬ ‫א‪ .‬סדר הקידוש (א) יין קידוש וסוכה‬ ‫כדעת רבינו תםלה‪ ,‬שאין מברכין אלא על‬ ‫ואח"כ זמן‪ ,‬לפי שהזמן חוזר על (ב) קידוש‬ ‫האכילה ולא לטיול ולשינה‪ ,‬משום הכי‬ ‫היום ועל מצות סוכה‪:‬‬ ‫נהגו לברך תחלה ברכת המוציא ואח"כ‬ ‫(א) סדר הקידוש ובו ג"ס ‪ -‬וסדר‬ ‫על הסוכה‪ ,‬כדי שיהא הוכחה שהוא‬ ‫קידוש ליל ב'ל‪ ,‬עיין לקמן סימן תרס"חלא‪.‬‬ ‫מברך לישב בסוכה בעבור הסעודה‪ .‬ואם‬ ‫(ב) לפי שהזמן חוזר וכו' ‪ -‬כן הוא‬ ‫היה מברך תחלה על הסוכה‪ ,‬היו טועין‬ ‫לשון הטור‪ .‬וכתב הב"חלב‪ ,‬דנקט האי‬ ‫לומר שעל כל כניסה וכניסה צריך לברך‪.‬‬ ‫טעמא לאשמועינן דבלילה השני דאין‬ ‫חידושי הגאון רבי יצחק לוי ואלי זצ"ל‪,‬‬ ‫ומברכין קודם הטעימה ולא הוי הפסק‪,‬‬ ‫מח"ס לחם פנים‪ ,‬מחו"ר מודינא‬ ‫צריך לברך זמן (הסוכה) [אסוכה]‪ .‬אי נמי‪,‬‬ ‫לו‬ ‫דומיא דטול ברוך ‪ ,‬ב"ח‪.‬‬ ‫אם היתה הסוכה עשוייה ועומדת‪ ,‬יברך‬ ‫(ו) הגה לאחר קידוש ‪ -‬פירוש לסדרן על הכוס‪ ,‬דהכי עדיף טפי‪,‬‬ ‫תרסח‪.‬‬ ‫סימן‬ ‫זמן ואח"כ סוכהלג‪ ,‬וכדמסיק רבינו לקמן‬ ‫ב‪ .‬להרמב"ם מקדש מעומד (ג)‪ ,‬ומברך לישב בסוכה ויושב‪ ,‬ואחר כך ועיין מה שכתב בעל שכנה"ג סימן תרס"א ‪.‬‬ ‫לז‬ ‫הגאון רבי יצחק לוי ואלי זצ"ל‪,‬‬ ‫מברך זמן‪( ,‬ואין נוהגים כן אלא מקדשין מיושב (ד)‪ ,‬וכן דעת הרא"ש)‪:‬‬ ‫מח"ס לחם פנים‪ ,‬מחו"ר מודינאלח‪.‬‬ ‫(ג) מקדש מעומד ‪ -‬פירוש‪ ,‬אע"ג דאין שייך הכא טעמא דמקדשין‬ ‫מגילת קהלת‬ ‫ר' יהושע בן לוי גדול מכוחו של משה רבינו שלא זכה משה במעלה זו‬ ‫"ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר‬ ‫ליכנס חי בגן עדן‪.‬‬ ‫המה חיים עדנה" (ד‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ותירץ הוא ז"ל‪ ,‬יען שאדרבה מיתה לצדיקים הוא דבר גדול וזכיה‬ ‫גדולה‪ ,‬שמתפשט מלבוש [ה]בלי עולם שהוא הגוף על ידי המיתה‬ ‫ראוי להבין מאי "המתים שכבר מתו"‪ ,‬בודאי כיון שמזכירים בשם‬ ‫ונקבר בקבר‪ ,‬וע"י זה נשאר זך ונקי‪ ,‬אבל (ו)[כש]הולך חי לגן עדן הולך‬ ‫מתים‪ ,‬ודאי מתו‪ .‬ועוד‪" ,‬מן החיים אשר המה חיים"‪ ,‬כיון שהם חיים‪,‬‬ ‫ב[ה]אי גופא קשיא‪ ,‬ואינו יכול לזכות מי שנכנס חי כמו מי שנכנס מת‪,‬‬ ‫מאי "אשר המה חיים"‪ .‬ועוד‪" ,‬עדנה" מהו פירושו‪ ,‬יאמר 'עד הנה' כמו‬ ‫ועיין עליו בדבריו הקדושים‪.‬‬ ‫בכמה מקומות‪.‬‬ ‫מא‬ ‫עוד ידוע מה שאמרו חכמי הזוהר זיע"א ‪ ,‬שכל דבר שברא הקב"ה‬ ‫ואפשר לומר‪ ,‬במה שכתב הרב מזכה את הרבים הרב אליהו הכהן‬ ‫בעולמו הם כמו זכר ונקבה‪ .‬כמו‪ :‬שמש וירח‪ ,‬שמים וארץ‪ ,‬מידת יום‬ ‫זל"ה‪ ,‬כנראה שהוא בספר מנחת אליהולט‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬יש להקשות‬ ‫ומידת לילה‪ ,‬כמו עדן ועדנה‪ ,‬עדן הוא זכר והוא למעלה‪ ,‬עדנה היא‬ ‫במעשה דר' יהושע בן לוי שנכנס חי בגן עדן כמבואר במס' כתובותמ‪,‬‬ ‫נקבה והיא למטה כמו שמים וארץ‪ .‬וידועמב‪ ,‬שר' יהושע בן לוי נכנס‬ ‫איך זכה הך זכייה ליכנס חי בגן עדן‪ ,‬מצינו כח התלמיד יפה מכח הרב‬ ‫בגן עדן של מטה שהוא בארץ‪ ,‬כמו שנראה ממה שאמרו בגמרא הנז'‪.‬‬ ‫משה רבינו ע"ה רבן של כל ישראל‪ ,‬איך יתכן דבר זה שיהיה כוחו של‬ ‫זצ"ל‪ ,‬נולד כפי הנראה בעיר ליוורנו‪ ,‬בשנת תכ"ט היה בוירונה ומשנת ת"ל היה‬ ‫ובילדותו היתה ידו מושכת בעט סופרים וחיבוריו עלו לכמאה חיבורים‪ ,‬ועדיין‬ ‫בעיר מודינא שם היה מגדולי חכמי העיר‪ .‬על גדולתו כתב ידידו הגאון המקובל‬ ‫רובם גנוזים‪ ,‬מהם ניכרת חריפותו העצומה ובקיאותו בכל מכמני התורה‪ ,‬והיתה‬ ‫הר"מ זכות זצ"ל‪' :‬שני עמודי איטליא בהוראה מהר"ש אבוהב וכמה"ר יצחק‬ ‫ידו ממשמשת בקולמוסו בכל שעה‪ .‬בצעירותו התמנה לרבנות העיר פוניבז'‬ ‫הלוי ממודינא (כן הביא שה"ג בערכו)‪ .‬מתורתו‪ :‬חיבורו הנודע הוא לחם פנים‬ ‫שם כיהן ח"י שנים ומחצה‪ ,‬לאחר מכן כיהן ברבנות העיר מיר כשבע שנים‪.‬‬ ‫על שו"ע או"ח‪ ,‬וחלקים מיו"ד‪ ,‬ותשובות רבות שהתכתב עם בני דורו‪ .‬נלב"ע‬ ‫בשנת תרס"א נקרא על ידי רבני ירושלים לעמוד לצידו של הגר"ש סלנט זצ"ל‬ ‫בעודנו באבו בחודש אייר שנת ת"מ‪ ,‬ונספד ע"י הרב"ך זצ"ל‪ .‬מתוך חיבור לחם‬ ‫ולכהן ברבנות העיר רבתי עם‪ ,‬אך לאחר מספר שנים נלב"ע בג' אדר א' תרס"ה‪.‬‬ ‫פנים על שו"ע הלכות סוכה‪ .‬לט‪ .‬נראה דהמכוון הוא למש"כ בספרו מדרש‬ ‫כז‪= .‬הרב מרדכי יפה‪ ,‬והוא בלבוש בסי' זה‪ .‬כח‪ .‬שם‪ .‬כט‪ .‬על אתר‪.‬‬ ‫האתמרי דרוש ל על ההבטחה‪ ,‬דף קעב ע"ג‪ ,‬עיי"ש‪ .‬מ‪ .‬דף עז ע"ב‪ .‬מא‪ .‬כך‬ ‫ל‪ .‬דהיינו ליל שמיני עצרת‪ .‬לא‪ .‬ס"ק‪ .‬לב‪ .‬ס"ק א‪ .‬לג‪ .‬אף בליל ראשון‪.‬‬ ‫אמרו רבותינו במס' בבא בתרא דף עד ע"ב‪ .‬מב‪ .‬עיין באורך למהר"א הכהן‬ ‫לד‪ .‬ס"ק ג ד"ה ואדוני אבי‪ .‬לה‪ .‬כמבואר לעיל בסימן תרלט‪ .‬לו‪ .‬ברכות דף‬ ‫בספרו מדרש אליהו דרוש שביעי‪.‬‬ ‫מ ע"א‪ .‬לז‪ .‬ס"ק ג בהגב"י‪ .‬לח‪ .‬הגאון רבי יצחק לוי ואלי זצ"ל בהרב שמואל‬ ‫וזה אפשר כונת הכתוב‪" ,‬ושבח אני את המתים שכבר מתו" שהם להוליד מעשים טובים‪ ,‬כדאיתא בספר עוללות אפריםמז הטעם שנעשה‬ ‫אותם הצדיקים שזכו ומתו (ונתפשרו) [ונתפשטו] מלבושא דהאי עלמא‪ ,‬בר מצוה לי"ג שנים‪ ,‬באשר שאינו ראוי להוליד מעשים טובים עד‬ ‫והלכו במנוחות שאננות גן עדן של מטה‪ ,‬כמו משה רבינו ע"ה וחבריו‪ ,‬י"ג שנים‪ ,‬כמו שאשה אינה ראויה להריון עד י"ג שנים‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וזהו‬ ‫לאותם אני משבח יותר ויותר מאותם החיים שהלכו בחיים חיותם לגן "בילדותך" דהיינו עם הילד הנזכר‪.‬‬ ‫ואחר כך אמר "ויטיבך לבך בימי בחורותיך"‪ ,‬ע"פ דאיתא במדרש‬ ‫עדן של מטה שהוא "עדנה" ולא "עדן"‪ ,‬שהם יען שלא נתפשטו מאותו‬ ‫מט‬ ‫מח‬ ‫רבה במגילת רות על הקרא "ויאכל בועז וישת וייטב לבו"‪ ,‬מאי‬ ‫לבוש דהאי עלמא שהם ב"עדנה" נוקבא ולא דכר‪ ,‬ע"כ‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫נ‬ ‫"וייטב לבו" עסק בדברי תורה‪ ,‬שנאמר "טוב לי תורת פיך"‪ .‬דבר אחר‪,‬‬ ‫זצ"ל‪,‬‬ ‫מיוחס‬ ‫הגאון רבי שלמה יצחק (בכ"ר יוסף)‬ ‫מג‬ ‫מחכמי ירושלים ‪ .‬שהיה מבקש אשה‪ ,‬שנאמר "מצא אשה מצא טוב"‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫נא‬ ‫לפי זה‪ ,‬זהו שאמר כאן על התורה ועל האשה "ויטיבך לבך בימי‬ ‫בחורותיך"‪ ,‬שעל ידי זה "והלך בדרכי לבך‬ ‫ובמראה עיניך"‪ ,‬שר"ל שלא יזיק לך עוד שני‬ ‫סרסורי עבירה האלו‪.‬‬ ‫"שמח בחור בילדותיך" (יא‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫וזהו נמי שאמר "ודע כי על כל אלה"‪ ,‬ר"ל‬ ‫ומדקדק האלשיךמד שלא אמר שמח בחור‬ ‫כיון שתוכל לשמור עצמך מחטא בימי בחורותיך‬ ‫'בבחרותך'‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫על ידי היצר טוב והתורה והאשה‪ ,‬שכל אלה‬ ‫ונראה לי לתרץ ע"פ דאמרמה (סימן ד קרא‬ ‫נתן ה' לטובת האדם להציל אותו מחטא‪ ,‬כידוע‬ ‫יג) "טוב ילד מסכן וחכם" גו'‪ ,‬פירש רש"ימו יצר‬ ‫נב‬ ‫מאמר רבותינו ז"ל ‪" ,‬על כל [אלה] יביאך‬ ‫טוב‪ ,‬ולמה נקרא ילד‪ ,‬שאינו בא לאדם עד י"ג‬ ‫האלקים במשפט" אם לא תשמור עצמך מחטא‬ ‫שנים כו'‪.‬‬ ‫ח"ו‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫כת"י רבי אברהם פוזנר זצ"ל‬ ‫כשנעשה‬ ‫דהיינו‬ ‫בחור"‬ ‫"שמח‬ ‫שאמר‬ ‫וזהו‬ ‫הגאון רבי אברהם פוזנר זצ"לנג‪.‬‬ ‫בר מצוה‪ ,‬ובא לו הילד הנזכר שעל ידי כן ראוי‬ ‫פרשת וזאת הברכה‬ ‫ועוד נקדים מה שאמרונח‪" :‬אל תקרי בניך אלא בוניך" שהם כינוי‬ ‫"וימת שם משה" (לד‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫לתלמידי חכמים‪ ,‬וזה אומרו "וכל בניך למודי ה'"‪ ,‬ומאחר שהם לומדים‬ ‫מפי הגבורה לא נשאר מחלוקת בין החכמים‪ ,‬וזהו שאמר "ורב שלום‬ ‫בפסוקנד "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך"‪ .‬שמעתי משם‬ ‫בניך" שהם החכמים‪.‬‬ ‫המפרשים‪ ,‬ומביא אותו הרב נשמת חייםנה אבואלעפיה‪ ,‬בהקדים מה‬ ‫עוד יכולים לומר‪ ,‬כפשטא דקרא שהם בנים ממש‪ ,‬כמו שאמר‬ ‫שכתבו על מה שאמר משה רבינו זיע"א [שכל מה שלמד] מפי הקב"ה‬ ‫הכתובנט‪" :‬בנים אתם לה' אלהיכם"‪ .‬וכל מחלוקת שיש בעולם‪ ,‬תחלתו‬ ‫שלא שכח אות אחד‪ ,‬וכל מה שלמד לימד אותו ליהושע‪ ,‬ובימי אבלו של‬ ‫יבוא מן הקנאה מיצר הרע‪ ,‬בעבור העושר והחכמה והממשלה שימצא‬ ‫משה נשתכחו ממנו ג' מאות הלכות ובקשו ישראל להורגו [את יהושע]‪,‬‬ ‫במקצת‪ ,‬ורוצים כולם ומתאוים שיהיו כאחד מאלו השלמים שיש באיזה‬ ‫ואמר לו הקב"ה צא וטרדם במלחמהנו‪ .‬נמצא‪ ,‬בעבור שלמד ממשה‬ ‫צד שיהא‪ ,‬או חכמה או ממשלה או עושר‪ ,‬ואינם יכולים להשיג‪ ,‬להם‬ ‫נשתכח ממנו ג' מאות הלכות‪.‬‬ ‫יתהפך לשנאת חנם ומחלוקת‪ ,‬אבל לעתיד לבא יהיו כולם חכמים כמו‬ ‫וזהו אומרו‪ ,‬שלעתיד לבא כלם ידעו אותי ולומדים מפי הגבורה‬ ‫שנאמרס "ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו' כי כולם ידעו אותי"‪ ,‬ולא יש‬ ‫ואינם שוכחים אות אחת א"כ לא יצטרכו מלחמה‪ ,‬וזהו שאמר "וכל בניך‬ ‫הפרש אחד מחברו כלל‪ ,‬יען לומדים מפי הגבורה וכלם שוים‪ ,‬א"כ לא‬ ‫לימודי ה' ורב שלום בניך" ‪ -‬שלא יצטרכו מלחמה‪.‬‬ ‫נז‬ ‫ישאר קנאה ושנאה‪ ,‬ולא יבוא למחלוקת‪ .‬וזה הוא שאמר‪ ,‬מאחר ש"כל‬ ‫אופן אחר נראה לפרש בהקדמה זו‪ ,‬במה שאמרו בש"ס ‪ :‬עתידה‬ ‫בניך לימודי ה' ‪ -‬ורב שלום בניך"‪.‬‬ ‫תורה שתשתכח מישראל‪ ,‬אמר רשב"י ח"ו שהתורה ישתכח מישראל‪,‬‬ ‫הגאון רבי יוסף דוד אבולעפיא זצ"ל‪,‬‬ ‫אלא שמיום שנחרב הבית לא יצא דין על בוריו כמו שקבל משה מפי‬ ‫אב"ד בטבריה ודמשקסא‪.‬‬ ‫הגבורה‪ ,‬וזהו טעם מחלוקת הש"ס בכל התורה ‪ -‬בעבור השכחה‪.‬‬ ‫נולד בשנת תפ"ז‪ ,‬ונראה כי מקום מושבו היה בערי גרמניה‪ ,‬בחיבורו מביא‬ ‫מג‪ .‬הג"ר שלמה יצחק מיוחס זצ"ל בכ"ר יוסף זצ"ל‪ ,‬שלשלת יוחסין ‪ -‬נין הראש"ל‬ ‫שמועות מהג"ר יעקב כ"ץ זצ"ל אב"ד פראנקפורט‪ ,‬מהג"ר שמואל הילמן זצ"ל‬ ‫הגאון רבי משה מרדכי מיוחס זצ"ל מח"ס ברכות מים ומים שאל‪ .‬הג"ר שלמה‬ ‫אב"ד מיץ‪ ,‬ומהג"ר יוסף שטיינהארט זצ"ל אב"ד פיורדא‪ .‬נפטר ביום ו' אדר א'‬ ‫נודע כת"ח מופלג דרשן ופוסק בירושלים ומחוצה לה‪ .‬נשלח לערי המערב‬ ‫תקס"ה‪ .‬במקומות שונים בחיבור כתב דרושים למאורעות שונים מהם ידענו‬ ‫(מרוקו‪ ,‬תוניס‪ ,‬אלג'יר) בשם ד' בתי הכנסת הגדולים שבירושלים‪ ,‬בשנת תרי"ז‪.‬‬ ‫על אחיו רבי צבי מהמבורג‪ ,‬ואחיו רבי זלמן‪ ,‬בניו היו‪ :‬רבי נפתלי רבי אליהו‬ ‫לאחר שובו‪ ,‬בשנת תרכ"א נשלח בשנית מטעם כוללות העיר לערי אמריקה‬ ‫רבי פנחס רבי זאב‪ .‬חותנו היה הרבני כמ"ה יוסף ווילמרסדארף זצ"ל‪ .‬חיבורו‬ ‫ואוסטרליה‪ .‬בחלוף שלש שנים בשנת תרכ"ד נשלח לערי צפון אפריקה לייסד‬ ‫זה כולל חידושים לסוגיות הש"ס וביאורים עה"ת ופירוש לפרקי אבות‪ ,‬בחיבור‬ ‫קופות קבועות לטובת בני ירושלים‪ .‬מדוחק השעה נשלח בשנת תר"ל שוב‬ ‫בולטים כח פלפולו ולמדנותו‪ .‬מלבד החיבור שלפנינו כתב עוד חיבור נוסף‬ ‫לערי מרוקו‪ ,‬שם שהה במשך כמה שנים‪( .‬חלק מאגרות שליחותו נתפרסמו‬ ‫כמותו‪ ,‬אליו מציין בכמה מקומות‪ .‬נד‪ .‬ישעיה נד‪ ,‬יג‪ .‬נה‪ .‬דרוש א לספר‬ ‫בספר ירושלים בין החומות (עמ' ‪ .))434-914‬נלב"ע ונטמן בהר הזיתים‪ ,‬נוסח‬ ‫תורה דף סג ע"ב ד"ה וזה אצלי‪ .‬נו‪ .‬עיין תמורה דף טז ע"א‪ .‬נז‪ .‬ראה שבת‬ ‫מצבתו‪" :‬הרב הכולל מגזע היחס הנפ' בקי"ו שלמה יצחק בכ"ר יוסף מיוחס‬ ‫דף קלח ע"ב‪ .‬נח‪ .‬ברכות דף סד ע"א‪ .‬נט‪ .‬דברים יד‪ ,‬א‪ .‬ס‪ .‬ירמיה לא‪ ,‬לג‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬נלב"ע יום א' ר"ח אדר א' שנת תרמ"א‪ ,‬תנצב"ה"‪ .‬מתוך חיבורו כת"י‪,‬‬ ‫סא‪ .‬הרה"ג ר' יוסף דוד אבואלעפיא הראשון בן ר' יששכר ונכד הרה"ג ר"ח‬ ‫הכולל חידושי הלכה‪ ,‬אגדה ודרוש‪ .‬מד‪ .‬ד"ה ונבוא אל הענין‪ .‬מה‪ .‬קהלת‪.‬‬ ‫אב"א מחבר עץ החיים‪ ,‬היה אב"ד ור"מ בדמשק בש' תק"ע‪ ,‬ואח"כ בטבריא בש'‬ ‫מו‪ .‬על אתר‪ .‬מז‪ .‬מאמר תפח טעם ב‪ .‬מח‪ .‬פרשה ה פיסקא טו‪ .‬מט‪ .‬רות‬ ‫תקפ"ח (עיין מ"ש עליו בס' ויקרא אברהם ‪ -‬אדאדי דף קי"ב)‪ .‬ראיתי חתימתו‬ ‫ג‪ ,‬ז‪ .‬נ‪ .‬תהלים קיט‪ ,‬עב‪ .‬נא‪ .‬משלי יח‪ ,‬כב‪ .‬נב‪ .‬תורה ‪ -‬כדאיתא בקידושין‬ ‫על שטר קבלה (זמנה תקע"ז) על כסף ששלחו מארם צובא ע"י לטבריא‪... .‬‬ ‫דף ל ע"ב בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין‪ ,‬ואשה ‪ -‬דאיתא ביבמות דף‬ ‫והוא היה אז שד"ר מטבריא בעיר ארם צובא בשנה הנז'‪( .‬ע"כ לשון ספר טוב‬ ‫סג ע"א שמצילות אותנו מן החטא‪ .‬נג‪ .‬הג"ר אברהם (אברלי) פוזנר זצ"ל‬ ‫ליציאת מצרים‪ ,‬הא כל שנותיו של משה היו‬ ‫"ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו"‬ ‫ק"ך כידוע‪ ,‬וכתיבסה "ומשה בן שמונים שנה‬ ‫(לד‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫וגו' בדברם אל פרעה"‪ ,‬והיינו קודם שיצאו‬ ‫ממצרים‪ ,‬וארבעים שנה אחר יציאת מצרים‬ ‫ראש השנה דף י"בסב‪" :‬ויהי בארבעים שנה‬ ‫שלמו שנותיו‪ ,‬ואי קרא הנ"ל איירי להקמת‬ ‫בעשתי עשר חודש באחד לחדש דבר משה"‬ ‫המשכן‪ ,‬שהם מ"א ליציאת מצרים‪ ,‬האיך שייך‬ ‫כו'סג‪ ,‬אלא האי ממאי דליציאת מצרים‪ ,‬דלמא‬ ‫לומר "דבר משה" כתיב בקרא הנ"ל‪ ,‬הא כבר‬ ‫להקמת המשכן‪ .‬פירוש‪ ,‬דלמא קרא הנ"ל‬ ‫מת משה‪ ,‬אלא צריך לומר דאיירי ליציאת‬ ‫דכתיב ארבעים שנה‪ ,‬היינו מ' שנה להקמת‬ ‫מצרים‪ ,‬וקשה ליישבסו‪.‬‬ ‫המשכן‪ ,‬שהם מ"א שנה ליציאת מצרים‪,‬‬ ‫הגאון רבי יעקב כ"ץ זצ"ל‪,‬‬ ‫דהמשכן הוקם בשנה ב' ליציאת מצרים‪.‬‬ ‫אב"ד פרנקפורט דמיין‪,‬‬ ‫כת"י חידושי הגאון רבי יעקב כ"ץ זצ"ל‪,‬‬ ‫והקשה אמו"הסד‪ ,‬האיך תסיק אדעתיך‬ ‫מח"ס שו"ת שב יעקבסז‪.‬‬ ‫אב"ד פרנקפורט דמיין‬ ‫לומר דארבעים שנה הנ"ל‪ ,‬הם מ"א שנה‬ ‫שמחת תורה‬ ‫טעם שנקבע יום שמחת תורה לאחר ימי התשובה‬ ‫סמיכת התורה "לעיני כל ישראל ‪ -‬בראשית ברא‬ ‫ידוע‪ ,‬כי יום שמחת תורה יהיה כ"ב לחדש תשרי לבני ארץ ישראל‪,‬‬ ‫אלקים" וכו'‪.‬‬ ‫וכ"ג לבני חוץ לארץ‪.‬‬ ‫סח‬ ‫דהנה הד' מינים שבלולב‪ ,‬הדס‪ ,‬אתרוג וערבה איתא במדרש‬ ‫ולע"ד יש לרמוז‪ ,‬כיון שאנו רוצים לעשות סיום תורתינו הקדושה‬ ‫הטעם נגד ד' מינים שבישראל‪ ,‬יש שיש בו תורה ומעשים טובים‪ ,‬וזה‬ ‫ולעשות שמחה‪ ,‬אינו נכון לעשות זה קודם שנעשה תשובה על מה‬ ‫דומה לאתרוג וכו'‪ .‬והנה הד' מינים צריכים להיות אגודים ומחוברים‬ ‫שעברנו ח"ו ולא עסקנו בתורה‪ ,‬כדת מה לעשות‪.‬‬ ‫ביחד‪ ,‬וכל אחד מישראל צריך להיות ערב בעד חבירו‪ ,‬וצריך שלום‬ ‫והרי זה דומה‪ ,‬לתלמיד שאינו הולך לבית הספר בקביעות‪ ,‬ובהגיע‬ ‫ביניהם ואז הקב"ה מתעלה עי"ז‪ .‬וזהו שאמרסט "בונה בשמים מעלותיו"‪,‬‬ ‫יום סיום המסכת שלמדו חביריו‪ ,‬בא גם הוא לעשות שמחה עמהם‪,‬‬ ‫אימתי יהיה זאת‪ .‬וע"ז אמר שפיר "ואגודתו על ארץ יסדה"‪ ,‬בזמן שבניו‬ ‫וגער בו רבו באמור לו כי איננו ראוי לשמוח בשמחה זו כי לא למד‪,‬‬ ‫על הארץ אוגדים ד' מינים הוא מתעלה‪.‬‬ ‫כדת מה לעשות‪ ,‬ובשמעו דברי הרב נצטער ונתחרט על מה שעשה‪,‬‬ ‫והנה כלל בני ישראל הוא מכהנים לווים וישראל ר"ת לעיני כל‬ ‫והתחנן לפני רבו עד שקיבל על עצמו שלא ישוב עוד לכסלה וילמוד‬ ‫ישראל‪ ,‬ו"ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום" אין הקב"ה נותן‬ ‫עם אחיו העומדים על הפקודים‪ ,‬אז קבלו הרב בפנים צהובות ושמח‬ ‫תורה לעמו ישראל אלא ע"י כלי שמחזיק שלוםע‪ ,‬והנה כל"י היינו‬ ‫עמהם באין מחסור‪.‬‬ ‫כהנים לויים וישראלים‪ ,‬ובזמן שהכלי מחזיק שלום‪ ,‬אז "ד' עוז לעמו‬ ‫כן הוא הענין הבא‪ ,‬אחר שטרחנו וענינו בצום נפשינו‪ ,‬ונתחרטנו על‬ ‫יתן"‪.‬‬ ‫מה שעבר‪ ,‬וקבלנו על עצמינו שלא נשוב עוד לכסלה‪ ,‬באלו הכ"ב ימים‬ ‫וזהו שאמר "לעיני כל ישראל"‪ ,‬בזמן שהם מחוברים יחד לווים‬ ‫שהם כנגד לתקן מה שפגמנו בכ"ב אותיות התורה‪ ,‬אח"כ בהבטחתינו‬ ‫כהנים וישראל‪ ,‬אז "בראשית ברא אלקים"‪ ,‬על דרך "בונה בשמים‬ ‫שהקב"ה קבל ממנו ורצה את מעשינו‪ ,‬וזכינו למקרא הוא "לך אכול‬ ‫מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה"‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫בשמחה לחמך" לחמה של תורה וגו'‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫כת"י חידושים מרבני הונגריה‬ ‫עב‬ ‫חידושים כת"י לחד מחכמי תוניס זצ"ל ‪.‬‬ ‫‪ -‬סערדהאליעא‪.‬‬ ‫מס' פעמים בקובץ‪ ,‬הכותב תלמיד הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל‪ ,‬שכן מביא‬ ‫רואי אות יז‪ ,‬וע"ש שטעה בזמן פטירתו)‪ .‬בשנת תקצ"ו נדפסה הסכמתו (משנת‬ ‫דברים ששמע מפ"ק‪ .‬כתה"י נכתב בין השנים תרכ"ה ‪ -‬תרכ"ז וכולל חידושים‬ ‫תקפ"ו) על ספר פאת השלחן להגר"י משקלוב זצ"ל‪ .‬היתה מנ"כ בעיה"ק טבריא‪,‬‬ ‫מגדולי גאוני הונגריה כדוגמת‪ :‬הגאון החתם סופר ובנו הכתב סופר‪ ,‬מהר"מ‬ ‫זה נוסח מצבתו (תצלומה בס' ושרי ביששכר דף שן)‪" :‬זו בכיה לדורות‪ ,‬נפלה‬ ‫בנעט‪ ,‬מהר"ם אש‪ ,‬הגאון רבי יהודה אסאד ובנו הגרא"ש‪ ,‬ועוד מחכמי העיר‬ ‫עט"ר ה"ה הרב המפורסם‪ ,‬המתעסק בקדשים לשם שמים כמוהר"ר יוסף‬ ‫סערדאהלי‪ ,‬זכר צדיקים לטובה ולברכה‪ .‬החידוש שלפנינו לא נמצא שם אומרו‬ ‫דויד אבואלעפייא זלה"ה ביום כ"ה לח' אלול ש' הת'ק'פ'ח' לפ"ק תנצב"ה"‪.‬‬ ‫עליו‪ .‬עב‪ .‬חידוש זה רואה אור מתוך חיבור גדול הכמות ורב האיכות הכולל‬ ‫ביאור זה נמצא בפנקס חידושיו כת"י‪ .‬סב‪ .‬ע"ב‪ .‬סג‪ .‬דברים א‪ ,‬ג‪ .‬סד‪ .‬וכן‬ ‫חידושים עה"ת ונ"ך וחידושים על הש"ס ובהלכה‪ ,‬נגלה ונסתר‪ ,‬לחד מגאוני‬ ‫הקשו הפני יהושע והטורי אבן ראש השנה שם ד"ה דלמא‪ .‬סה‪ .‬שמות ז‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫תוניס זצ"ל‪ ,‬טרם עלה בידינו לאשש את זהות מחבר החידושים (ויש לשער‬ ‫לשון הכתוב‪' :‬ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל‬ ‫שהוא הג"ר יצחק דאנא זצ"ל)‪ .‬מבני משפחתו יזכיר שמועה מפי זקינו 'משכיל‬ ‫פרעה'‪ .‬סו‪ .‬הפני יהושע מיישב בפשטות דמיירי בשנים מקוטעות ושנותיו‬ ‫ודחיל חטאין הישיש הר' יצחק דאנא זלה"ה‪ ,‬שמועה ששמע בשם דודו 'הרב‬ ‫של משה הם מיום ליום‪ ,‬וכן ביאר החזון איש אורח חיים סימן קמב אות א‪ .‬וכבר‬ ‫מהר"א דאנא ז"ל מר דודי'‪ ,‬וכן הביא חידוש בשם בנו 'שמעתי מהבן יקיר לי‬ ‫עמד בזה המאירי בבית הבחירה שם ד"ה ולענין ביאור‪ .‬סז‪ .‬הגאון המקובל‬ ‫שמואל בקוראי שמו הי"ו'‪ .‬נראה כי קיבל את יסודות תלמודו אצל הגאון רבי‬ ‫רבי יעקב כ"ץ פופרש זצ"ל נולד בפראג בשנת ת"ל לערך‪ ,‬לאביו הג"ר בנימין‬ ‫יצחק הכהן טנוג'י זצ"ל‪ ,‬שכן מזכירו בתארים מופלגים ואף קשר עליו דרוש‬ ‫זצ"ל‪ ,‬בצעירותו נתמנה לחבר בי"ד בפראג ובשנים תנ"ז – תע"ח כיהן ברבנות‬ ‫להספד‪ .‬בתוניס הרביץ תורה בתלמידים ובחיבור הביא חידושים משם תלמידיו‬ ‫העיר קאבלענץ‪ ,‬לאחמ"כ לאחר פטירת הגאון רבי אברהם ברודא זצ"ל נתמנה‬ ‫בישיבה‪ .‬מחכמי דורו יזכיר שמועות מפיהם של‪ :‬הג"ר עוזיאל אלחייאך‪ ,‬הג"ר‬ ‫לרב ואב"ד העיר פרנקפורט דמיין‪ .‬ישיבתו היתה החשובה והגדולה בגרמניה‬ ‫שלמה שמאמא‪ ,‬הג"ר אברהם הכהן‪ ,‬הג"ר שלום לישע‪ ,‬הג"ר ישועה זרח‪ ,‬השד"ר‬ ‫בעת ההיא (ראה מ"ש הגאון החיד"א בשה"ג בערכו)‪ .‬נלב"ע בשב"ק פרשת יתרו‬ ‫הג"ר שמואל יוסף אבואלעפייא‪ ,‬רבי שלום זרקא‪ ,‬רבי אליהו הכהן‪ ,‬רבי דוד וזאן‪,‬‬ ‫ונטמן בכ"ג שבט ת"ק‪ .‬חיבורו שו"ת בד"ח שו"ע שב יעקב נדפס לאחר פטירתו‬ ‫עוד הביא 'שמעתי מפי חכם אשכנזי' מבלי זכור שמו‪ .‬החיבור שלפנינו נתחבר‬ ‫בפפד"מ תק"ב‪ .‬תורתו חידושיו ופלפוליו על הש"ס ועה"ת מצויים בהיקף נרחב‬ ‫בין השנים תר"ז ‪ -‬תרל"ו [לערך]‪ ,‬כולל ביאורים ברחבי התורה וההלכה ש"ס‬ ‫למאוד בכתבי תלמידיו ותלמידי תלמידיו הן בחיבורים מודפסים והן בכתבי‬ ‫ופוסקים נגלה ונסתר‪ .‬מרבית כתב היד נעתק ע"י הדיין רבי דוד ג'אוי זצ"ל‪ ,‬וע"י‬ ‫יד‪ ,‬וטרם כונסו לפונדק אחד‪ .‬חדו"ת אלו מתוך כתבי תלמידים‪ .‬סח‪ .‬ויקרא‬ ‫רבי צמח הלוי זצ"ל תלמידו‪ ,‬אלו הוסיפו הגהותיהם בגלינות החיבור‪ .‬מספר‬ ‫רבה פיסקא ל פרשה יב‪ .‬סט‪ .‬עמוס ט‪ ,‬ו‪ .‬ע‪ .‬שלהי עוקצין‪ .‬עא‪ .‬מתוך כת"י‬ ‫דפים נכתבו בכתיבת ידו של הרב המחבר‪ ,‬ובגליונות מצויות הוספותיו לרוב‪.‬‬ ‫שנכתב בסערדאהלי ע"י רבי אריה ליב ב"ר אברהם יעקב זצ"ל‪ ,‬החותם את שמו‬ ‫‪Published by the Institute for Publishing Books‬‬ ‫‪To receive the newsletter by email:‬‬ ‫'‪and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi‬‬ ‫‪1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel‬‬ ‫‪To our website: www.shuvi.co.il‬‬