מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — סוכות (2026-09-21)

א
ך
ג
מפי מרן פוסק הדור גאב"ד ירושלים
בעל תשובות והנהגות ן
,
חג הסוכות תשפ"ז ,
י
במנהגם הרע ,מוטל עליו חיוב לצאת מהעיר וללכת למערות ולחוחים ולמדברות, סוכה – כתיבת נח ם
עיי"ש ,ושאל האדמו"ר את החזון איש מדוע אין פונים ציבור בני התורה שבארץ ם
איתא בזוהר הקדוש (ח"ג רנ"ו ,ע"א) "מה תיבת נח לאגנא – אף הכי סוכה לאגנא". א
ישראל לעבר המדבריות ,והרי נתרבו פריצים ורשעים בארץ ישראל ,ולפי המבואר ומבואר בדברי הזוה"ק ,שהסוכה דומה לתיבת נח ,שכשם שתיבת נח היה להגן ,כך
ברמב"ם צריך במצב כזה לברוח למדבריות ,והשיב לו החזו"א ,שה"ישיבות ם
גם הסוכה באה להגן ,וצריך להבין מהו כוונת הדברים.
והכוללים הם המדבריות שלנו" ,והיינו שהישיבות והכוללים הם כעין מחיצה ונראה שיסוד ההצלה בתיבת נח לא היה מפני חוזק דפנות התיבה ,אלא יסוד כח
מבדלת בין העולם החיצוני לעולם התורה ,ומי שמשקיע עצמו בתוך הישיבות הגנתה היה מפני שהתיבה היתה כמו עולם בפני עצמו החוצץ מהדעות והמעשים
והכוללים ,הרי הוא חי בתוך עולם נפרד ואינו מושפע מהמבול של כפירה ועם הרעים שמחוץ לתיבה ,שהלא בדור המבול נדבק הקלקול באויר העולם עד
הארצות המציף ושוטף את העולם החיצוני ,וכעין תיבת נח בדור המבול ששימשה שאפילו חיות רעות השחיתו דרכם ,אבל התיבה היה מקום מיוחד כמו שכתב הבית
כמחיצה מבדלת בין כל העולם לתוך התיבה. הלוי (פר' נח) "דהתיבה היה בבחינת עולם אחר ,והקב"ה שמרו להתיבה ולהאויר
שבה שלא יכנס לה הרע הנמשך בהטבע ממעשיהם הרעים" ,עכ"ד.
ך
ועל דרך זה נראה שזהו הגנת הסוכה ,שהוא מקום מובדל בקדושתו וטהרתו
מהעולם שבחוץ ,שהסוכה היא בצילא דמהימנותא ,ושם אנחנו חיים יחד עם ה
הקב"ה מתוך הכרה ,שהעוה"ז הוא עראי ,והמקום מובדל מכל חיי העולם הזה י
המשקיעים את האדם בתאוות והבלים. ,
הסוכה ותיבת נח חוצצים מחיי הבלי העולם הזה ק
ונראה עוד שהסוכה באה להגן מפני אותו הקלקול של תקופת תיבת נח ,כי
הנה אצל דור המבול כתי' (בראשית ו ,יז) "ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ
לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים" ,וכבר עמדו המפרשים מדוע
נאמר "מתחת השמים" ,והרי מאחר שנאמר במפורש "לשחת כל בשר אשר בו
רוח חיים" ,ממילא הדבר פשוט שמדובר מתחת השמים .ושמעתי מהגאון רבי צבי
הירש פרבר זצ"ל שהתורה הגדירה כאן את מהות חייהם של הרשעים בדור המבול
-שכל ה"רוח חיים" שלהם היה רק "תחת השמים" -בענייני גשמיות שבעולם הזה
ולא היה להם שייכות כלל לעולם הנצחי שמעל השמים ,ולכן רצה הקב"ה לשחת
אותם כיון שחייהם אינם חיים אמיתיים אלא חיים של "תחת השמים".
והנה כנגד טומאה זו נועדה 'תיבת נח' לשמש כתריס ומגן ,והיינו לחצוץ
מהעולם החיצון של שקיעות בעולם הזה שהרוח חיים שלהם הוא 'מתחת השמים',
ולהיות מקום נפרד של רוח חיים 'מעל השמים' ,מתוך ידיעה שהעולם הזה נועד
רק כאמצעי לצורך התכלית בחיי העולם הזה.
וכעין זה ממש הוא גם עניין הסוכה ,לחצוץ מחיי העולם הזה המשכיחים את
תכליתנו בעולם הזה ,ולהיות מקום של רוח חיים אמיתי ,מתוך ידיעה שאנו כאן
בעוה"ז רק עראי ,וח"ו לא לשקוע בחיים כבהמות אשר כל חייהם אינו אלא
"מתחת השמים" ,ונמצא שהסוכה ותיבת נח דומים זה לזה במהותם.
החציצה ממבול של אש בתקופתינו
וכל זה הוא לימוד לדידן ,לחיות בכל השנה באופן זה של "חציצה" מהעולם
החיצון ,שהלא אנו מוקפים היום ב"מבול של אש" של כפירה ואפיקורסות ,וכמו
שאמר לי בצעירותי הגה"ק ר' מרדכי פגרמנסקי זצ"ל בזה הלשון לערך" :בשואה
האיומה סבלנו חבלי משיח גשמיים ,אבל תדע לך שבארץ ישראל לפני ביאת
משיח נסבול חבלי משיח רוחניים ,שכן מבול של אש הכפירה ישתולל שם וילחם
כנגד אש התורה" ,עכ"ד .והדרך להינצל מהמבול של אש הכפירה ,הוא להיבדל
מהרשעים לגמרי ,ולחיות בתוך עולם נפרד של עבודת ה' הנבדל מהם ,וזהו הדרך
להינצל מהשפעתם.
וכבר אמרו חז"ל (ב"ר ל"ט ,ו) שאף שכרת הקב"ה ברית שלא יביא עוד מבול
של מים לעולם ,מ"מ על מבול של אש לא הובטחנו ,ורמז יש בדבר לתקופתינו
שאנחנו חיים בתוך מבול של אש דכפירה ואפיקורסות ופריצות המתגברים ביותר,
וכדי להינצל ממבול זה צריכים אנו לילך בדרכו של נח בהצלתו מהמבול ,והיינו
לחיות בתוך עולמו של הקב"ה בניתוק גמור מאנשי הרחוב שדיבוריהם ומושגיהם
רחוקים מאוד מעולמו של הקב"ה ,וכ"ש מי שזוכה לשבת בבית מדרש כל ימי
חייו כדוגמת בני הישיבות והכוללים ,שבזה זוכים לחיות בתוך עולמו של הקב"ה
כפשוטו בעולם הזה.
וידוע שכאשר ביקר הרה"ק בעל ה"דברי יואל" מסאטמאר זי"ע אצל החזו"א
זצ"ל ,העיר הרה"ק מסאטמאר מדברי הרמב"ם (פ"ו מהלכות דעות ה"א) שמי
שמתגורר במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה" ,והם גם
"רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג
בנפשינו להיות מובדלים מהעולם שמבחוץ ולהתרחק מהמעשים הרעים והדעות ושמעתי בשם מהרי"ל דיסקין זי"ע שאמר שלגאולה העתידה יישארו רק
הכוזבות ,ולידע בידיעה ברורה שהעוה"ז הוא עלמא דשקרא ועראי ואין חיינו 'ארלאכע יידן' - ,יהודים יראים .וכאשר שאלוהו מי נכלל בזה השיב 'אלו שיהיו
חיים אלא בעסק התורה הק' ובקיום מצוותיה בהתבדלות מוחלטת מהכופרים מובדלים מהתרבות של הרחוב' ,עכ"ד.
והאפיקורסים ודעותיהם הכוזבות. וזוהי עבודת ימי הסוכות [-אשר כאמור הסוכה היא בבחינת תיבת נח] לקנות
********
העולם הזה ועולם הבא כצרות זו לזו
הרי גילו בזה שהם מופקעים מחיי העולם הבא. תשובת הקב"ה לטענת אומות העולם לעתיד לבוא
וזכורני שפעם שמעתי את הגרא"א דסלר זצ"ל חוזר לעצמו הרבה פעמים איתא בגמרא בעבודה זרה (ג' ,א) "אמרו לפניו [אומות העולם לקב"ה לעתיד
בהתעוררות עצומה ובניגון כעין קול בכי ,מאמר חז"ל (הובא בשל"ה הקדוש שער
לבוא] ,ריבונו של עולם ,תנה לנו מראש ונעשנה ,אמר להן הקדוש ברוך הוא,
האותיות אות ג' גרות א') על הפסוק (ויקרא כה ,כג) 'כי גרים ותושבים אתם לי'" ,אם שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ,מי שלא טרח בערב שבת
גרים אתם בעולם הזה תהיו תושבים עמדי בעולם הבא ,ואם תושבים אתם בעולם מהיכן יאכל בשבת ,אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו
הזה תהיו עמדי גרים לעולם הבא" ,וכך חזר והדגיש לעצמו שהדרך היחידה להשיג אותה וכו' ,ואמאי קרי ליה מצוה קלה משום דלית ביה חסרון כיס .מיד כל אחד
חיי עולם הבא הוא רק כשנחיה כאן כמו גר הנמצא כאן באמצע שליחות לרדת ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו ,והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה
לתקופה קצרה לעולם הזה כדי להכין עצמו לעולם הנצח ולזכות לנצח נצחים, בתקופת תמוז ,וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא שנאמר ננתקה את מוסרותימו
אך מי שח"ו משקיע עצמו בעולם הזה ,אינו זוכה להיות תושב בעולם הבא אלא ונשליכה ממנו עבותימו וכו' .והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה ,נהי דפטור,
רק כגר בדרך עראי בלבד. בעוטי מי מבעטי ,מיד הקדוש ברוך הוא יושב ומשחק עליהן שנאמר יושב בשמים
וגדולי הדורות זצוק"ל חיו תמיד בידיעה זו שהעולם הזה הוא עראי ,וכל המטרה ישחק" ,ע"כ.
כאן הוא רק לאסוף מצוות לחיי נצח .ועובדא הוי באחד מבני משפחתו של אדוננו ומתבאר לפנינו בדברי הגמרא ,שבשעה שאומות העולם יטענו לקב"ה שרצונם
הגר"א שקיבל מתנות רבות לרגל נישואיו ,ובאמצע שבעת ימי המשתה נגנבו כל לקבל שכר וחלק בעולם הבא ,ינסה אותם הקב"ה במצוות סוכה ויקדיר עליהם
המתנות ,ועמל וטרח הרבה כדי למצוא את הגניבה עד שבמהלך החיפוש הגיע חמה ,והם יבעטו בסוכה ,ועי"ז יתברר שלא מגיע להם שכר וחלק לעולם הבא.
גם לווילנא כדי לחפש את גניבתו .ובהיותו בווילנא ביקר אצל שאר בשרו הגר"א,
וסיפר לו על תכלית בואו לעיר ,וכאשר שמע כן הגר"א נצטער מאוד ואמר "חבל, וראוי להבין מדוע מה שמבעטים בסוכה בשעת החום ,יוכיח ויגלה שאין להם
באמת לא האמנתי שיימצא במשפחתנו אחד שמוכן לוותר על חיי נצח ולהפסיד שייכות לעולם הבא .וכמו כן צריך ביאור למה בחר הקב"ה דווקא במצוות סוכה
כ"כ הרבה זמן בשביל אבידת ממון". לבחון על ידה את אומות העולם יותר מכל המצוות.
והאמת היא שלבני אדם המוגבלים בזמן ,קשה להבין היטב את משמעות העניין במצוות סוכה נבחן האדם על מהותו
שאנחנו בפרוזדור לחיי נצח ,שקשה לנו לתפוס מהו המושג 'נצח' שאין לו סוף,
אמנם לסבר את האוזן המשילו זאת בעלי המוסר להר גדול רם ונישא המכיל בתוכו ונראה שיסוד מצוות סוכה שהיא 'דירת עראי' ,הוא להשריש בקרבינו שכל
מיליוני גרגירי חול ,ופעם בחמישים שנה מגיעה ציפור אחת קטנה ,ונוטלת ממנו העולם הזה הוא עראי לעומת חיי נצח שנזכה בהם לעתיד על ידי תורה ומצוות
גרגיר אחד בלבד .הן משך הזמן עד שיכלה ההר הוא ארוך עד מאוד ,אך עדיין כל שנאסוף כאן בעולם הזה .ולכן ניסה הקב"ה את אומות העולם במצוות סוכה כדי
זמן אינו נצח ,שהרי אחרי הרבה מיליארדי שנים יגיע בסוף היום שההר הגדול שיוכיחו אם אכן השרישו בליבם שהעולם הזה הוא עראי ,וכאשר בעטו במצוות
ייהפך לבקעה .וכל זה הוא עוד כלום לעומת נצחיות שהוא אין סוף ממש ללא סוכה ,הוכיחו שאינם מסכימים לחיות בעולם הזה כחיי עראי ,וממילא אינם שייכים
גבול ואין לו סוף לעולם וועד. כלל לזכות לחיי העולם הבא ,ולכן אינם יכולים לקבל שכר לעולם הבא.
וזהו עבודתינו בימים אלו ,להשריש בקרבנו שהעולם הזה הוא עראי ,ואנו ומה שניסה אותם הקב"ה דווקא באופן זה שהקדיר עליהם חמה ,נראה שהמבחן
נמצאים כאן רק כפרוזדור כדי להגיע לחיי נצח ,וכשנתבונן בזה אז לא נשקיע האמתי לאדם מה העיקר אצלו – עולם הזה או עולם הבא ,הוא דווקא אם מתרצה
עצמינו בחיי העולם הזה ,אלא נשקיע כל חיינו בתכלית – חיי תורה ומצוות. לחיות חיי צער עבור קיום המצוות ,שאם מתרצה לחיות חיי צער בעוה"ז עבור
קיום המצוות ,הרי בהכרח שהחדיר לנפשו שהעיקר הוא עוה"ב וכדאי לו להצטער
הקובע עצמו בעניינים גשמיים מבטל מ"ע ד"ואהבת את ה' אלוקיך" כאן בעולם הזה כדי להתענג לעתיד בחיי נצח בעולם הבא ,ולכן עיקר המבחן של
אומות העולם היה בשעה שהקב"ה הקדיר עליהם חמה והוקשה עליהם מאוד
ובספר החינוך (מצוה תי"ח) איתא שהקובע עצמו בעניינים גשמיים ובהבלי העולם קיום המצוה ,וכאשר בעטו במצוות סוכה ,הוכיחו בזה שהנאה רגעית בעולם הזה
שלא לשם שמים רק להתענג בהם לבד ,הרי זה מבטל מצוות עשה ד"ואהבת את ה' שווה אצלם הרבה יותר מחיי נצח ,ובזה הראו על עיקר מהות חייהם שאינם שייכים
אלוקיך" ,ועובר גם (חינוך מצוה שפ"ז) בלא תעשה דלא תתורו אחרי לבבכם ואחרי לעולם הבא.
עיניכם ,והיינו כי בשעה שקובע עצמו על ענייני העולם הזה ,הרי הוא שוכח מכל
עיקר תפקידו בעולם הזה לעבוד את ה' ,ומבטל עשה דואהבת את ה' אלוקיך ועובר ואכן זכורני מזמן שנסעתי בספינה לארץ ישראל דרך אטליה ,שנעמד שם
בלא תעשה דלא תתורו וגו' אחרי עיניכם ,ועונשו גדול מאוד. רופא מומחה בעל שם עולמי ,ונעמד לדרוש דרשה לציבור על העניין שהסיגריות
מקצרות ימים כפשוטו ממש ,והנה לאחר כמה שעות ראיתי את הרופא בעצמו
וזכורני ששמעתי בילדותי מפי הגאון הקדוש רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל שעיקר מסתובב להנאתו ומעשן סיגריות ,ותמהתי בפניו איך הוא בעצמו נוהג בצביעות
עבודת היהודי בעולם הזה הוא להפוך גשמיות לרוחניות ,והיינו שבתוך עסק כזאת כנגד כל דרשתו ,והוא השיב לי בתמיהה" ,אני אמרתי שזה מקצר ימים אך
הגשמיות ישים מחשבתו על הקב"ה ולא יקבע עצמו בעולם הזה לשם גשמיות. לא אמרתי שמחמת זה כדאי להימנע מלעשן ,אדרבה ,אני מעדיף להפסיד עשר
ויש לידע שעניין זה גם נחוץ מאוד לחינוך הבנים ,באשר הוא יסוד שעליו שנים מחיי ובלבד שאוכל לעשן ,שבלא זה אין לי חיים" .והבנתי אז את גודל טומאת
מושתת כל חיי היהודי ,ולכן יש להיזהר שלא לפנק הילדים באופן שיהיו שקועים הגויים ,שאפילו חכם גדול ומפורסם אצלם מסכים לקצר חייו כדי להשיג עוד
בגשמיות ותאוות העולם הזה ,אלא יש לחנכם לקדושה מנערותם. הנאות ,שבלא הנאות העולם הזה ,חייהם אינם חיים כלל ,וזהו הפך ממש מעצם
חיי היהודי שכל חיי העולם הזה אצלו משמשים רק כאמצעי כדי לזכות לחיי נצח.
בגנות נטילת הלוואות לצורכי רדיפה אחר תענוגי העולם הזה
ובזמן האחרון נפרץ ביותר הרדיפה אחר תענוגי מותרות העולם הזה ,עד העוה"ז והעולם הבא כשני צרות זו לזו
שלפעמים גם לוקחים הלוואות כדי להשיג תענוגי מותרות ותפנוקי העולם וכבר כתב החובת הלבבות (שער חשבון הנפש פ"ג) שהעולם הזה והעולם הבא
הזה ,ולצערינו יש אברכים יקרים שמתוך כך נכנסו לחיי מרירות של רדיפה אחר הם כשני צרות זו לזו אשר אם ירצה הבעל באחת מהן יכעיס בזה את צרתה ,וכן
תשלומי חובות ,והכל היה כדי להשיג עוד הנאה רגעית בעולם הזה ,וצריך לדעת מי שמחפש חיי העולם הזה כתכלית בפני עצמה ולא כפרוזדור ,אינו יכול לזכות
שההלוואות מאוסות לפני הקב"ה ,וכמו שכתב בספר החינוך (מצוה קכג) בלשונו לחיי העולם הבא ,שאי אפשר לאדם לתפוס גם עולם הזה וגם עולם הבא ,אלא מי
הזהב" :יקנה כל מבין עצה לבלתי עשות הוצאות ביותר מן הראוי לו לפי ממונו, שקובע עצמו בעולם הזה ,ממילא מפסיד את הקביעות בעולם הבא ,והיינו כדברינו
למען כי בו סבה לגזול את הבריות כשמבקש לימודו ואינו מוצא" ,עכ"ל. שבשעה שבעטו אומות העולם במצות סוכה ,והוכיחו שהם רוצים חיי העולם הזה,
********
הנהגות שקיבל רבינו אצל מרן הגרי"ז זצ"ל בחג הסוכות
בירושלים העתיקה כל שבעה ,עדיף שלא ילך ,שאולי אין לו ד' מינים כשירים כדין וע"י שנכנס מראה האתרוג
לירושלים נמצא שביטל מ"ע מה"ת ,כנראה הכוונה שהוסיף מרן זצ"ל שאפילו החושש שיש חיוב
מה"ת בירושלים כל שבעה ,אדרבה עדיף שלא ילך לעיר העתיקה ולא יתחייב). דקדק להחמיר כשיטת הב"ח (סי' תרמ"ח) והרבה פוסקים שמראה 'ירוק ככרתי'
באתרוג הוא מראה פסול כמו מראה שחור וכדו' דפוסל ברובו במקום אחד ,או
גדר "זה אלי ואנוהו" דאגד הלולב בשנים או שלושה מקומות על פני רוב שטח האתרוג ,ובחוטמו פוסל אפי' במשהו,
ולכתחילה משום הידור מצוה שיהיה נקי שלא יהא בו כלל מראה ירוק אפילו לא
שמעתי מפי מרן הגרי"ז זצ"ל בהא דמבואר בגמ' בסוכה י"א ע"ב דמצוה במקום אחד למטה[ ,ואף אם יחזור אח"כ בתלוש למראיתו כמראה אתרוג מ"מ
לכתחילה לאגוד את הלוב מדין זה אלי ואנוהו -התנאה לפניו במצוות ,ד"זה אלי כל שעכשיו הוא עדיין ירוק אינו כשר למצוותו] ,ודלא כמנהג העולם שמכשירים
ואנוהו" דאגד ,אינו מצד היופי החיצוני ,אלא מצד שעל ידי האגד מתקיים בו טפי אתרוג ירוק שסופו להיות צהוב כדעת החולקים על הב"ח.
דינא דלקיחה תמה ,והוי מצוה מן המובחר בכה"ג ,ובכלל "זה אלי ואנוהו" הוא גם
להדר במצוה לקיימה בשלמות ומן המובחר( .עי' מועדים וזמנים ח"ב סי' קי"ט וסי' קי"ח). חביבותו לאתרוג ממרוקו
התפעלותו מהמסירות נפש בימי המלחמה לקיים מצוות ד' מינים אני זוכר שמרן הגרי"ז זצ"ל היה נוטל הרבה זני אתרוגים כדי לצאת מחשש
מורכב .ועובדא הוי פעם אחת ,שהשלטונות בארץ ישראל עיכבו את האתרוג
שמעתי פעמים מספר מפי מרן הגרי"ז זצ"ל את גודל התפעלותו ממסירות נפש ממרוקו ששלחו לו ,ועשה השתדלות מרובה להשיגו אבל לא עלה בידו להשיגו
של כלל ישראל עבור קיום מצוות השי"ת ,שבהיותו בוורשא בימי המלחמה ,השיגו אלא בהושענא רבה ,ושלח שליח מיוחד להשיגו בהושענא רבה ,כדי שיוכל לצאת
עבורו בדרך לא דרך ד' מינים לחג הסוכות ,וכשנודע הדבר בוורשא ,נעמדו אלפים גם לפחות ביום האחרון באתרוג מ'מרוקו'.
ממש בתור כדי לזכות במצוות ד' מינים – מתוך סכנה מהנאצים ימ"ש ,והמתינו זמן
רב מאוד בתור כדי לקיים את מצוות השי"ת ,והרי שגם בזמנים הקשים ביותר שהיו ההדסים של מרן זצ"ל
נתונים בו ,לא וויתרו על קיום מצוות ה' ואף שעלה להם בסכנה ובטורח עצום ,ואז
ראו מהו סגולת עם ישראל. מרן הגרי"ז זצ"ל לא הקפיד לקחת דוקא הדסים של צפת שעלים שלהם קטנים
יותר .ואף שהבה"ג פירש עניין הדס שוטה ,דרברבן טרפיה ופתיין [שגדולים עליו
הנהגת מרן הגרי"ז זצ"ל בשתייה וישיבה חוץ לסוכה ורחבים] ,מכל מקום לא חשש שהעלים שלנו הם גדולים ורחבים ,כי רק אם הם
רחבים כל כך עד שנראה משונה כעין 'שוטה' פסול.
כשבאתי לבקר את מרן הגרי"ז זצ"ל יחד עם חמי הרה"ח ר' יעקב שכטר זצ"ל,
קיבל אותנו מרן זצ"ל בביתו ,ובני הבית הגישו לפנינו כוס תה ,ומרן זצ"ל ביאר תנאי כפול באתרוג
טעמו שאינו נכנס לסוכה לשתיית כוס תה ,מפני שאם ייכנס לכוס תה הוא עלול
להצטנן ואז לא יוכל לקיים מצוות סוכה באכילה ,ולכן אינו נכנס לסוכה אלא ראיתי אצל מרן הגרי"ז זצ"ל ,שדקדק להתנות בתנאי כפול כשהיה נותן אתרוג
לאכילה בלבד. ביו"ט ראשון כדי לצאת בו המצוה ,וגם היה נותן רשות למקבל לתיתו לאחרים כדי
לצאת שיטת הגאון מליסא זצ"ל בסידור "דרך החיים" שצריך לתת למקבל רשות
ושמעתי שמרן הגרי"ז זצ"ל היה חושש מאוד שהוא פטור מסוכה מדין מצטער לתיתו לאחרים ,וכך היה אומר" :אם תחזיר לי הרי הוא שלך ותוכל גם להקנותו
מחמת חוליו ,ולכן אף כשישב בסוכה היה מבקש מבנו שיוציא אותו בברכה. לאחר ,ואם לא תחזיר לי אין אני מקנה לך".
שתיית מים מחוץ לסוכה נטילת לולב בירושלים העתיקה כל שבעה
בשער הציון (סי' תרל"ט ס"ק כ"ט) כתב דאף להסוברים דשתיית יין אפי' בקביעות שמעתי מפי מרן הגרי"ז שאין מקום כלל לחשוש לדעת הביכורי יעקב" (ר"ס
א"צ סוכה ,אבל שתיית יין שבתוך הסעודה כו"ע מודו דצריך סוכה ,דכיון דהוא תרנ"ח) שבירושלים העתיקה יש חיוב ליטול לולב מדאורייתא כל שבעה גם בזמן
חלק מסעודת קבע חייב בסוכה ,וסיים "ואפשר דאף מים בתוך הסעודה אין כדאי הזה( .ומה שידוע שמועה בשם מרן הגרי"ז זצ"ל שהחושש ומחמיר שיש חיוב מה"ת ליטול לולב
לשתות חוץ לסוכה וצ"ע" ,אמנם אומרים שהגר"ח מבריסק זצ"ל לא חשש לזה,
ושמעתי שמרן הגרי"ז זצ"ל שתה מים בתוך הסעודה מחוץ לסוכה ,והעירו לו
מהשער הציון הנ"ל ,ושמע אביו הגר"ח מזה ,והגיב דאין צריך לחוש לחייב בתוך
הסעודה במים או ביין.
המצוה הקשה לקיום מתוך מצוות החג
מרן הגרי"ז זצ"ל היה אומר שמצוות סוכה ולולב הוא יכול להיות רגוע שזכה
לקיים ,אבל מצוות שמחה במשך שמונה ימים היא מצוה קשה מאוד.
ה'תשלום' ששילם הגר"ח על האתרוג של החזון איש
סיפר לי דודי רבי אברהם פינס ז"ל -שהיה מקורב מאוד למרן הגרי"ז ,שהכרך
הראשון של ספר חזון איש יצא בעילום שם ,וכאשר ראה מרן הגרי"ז זצ"ל את הספר,
השתומם ואמר אין זה אלא ספר של אדם גדול ,וביקש לדעת מי הוא האדם גדול
שחי בינינו שחיבר ספר זה ,וחקר ודרש עד ששאל את הגאון רבי חיים עוזר ,והשיב
לו ר' חיים עוזר שהוא ר' אברהם ישעיהו קרליץ ,ונהנה מרן הגרי"ז זצ"ל ואמר ,הוא
באמת ראוי לחבר ספר כזה ,וסיפר שהוא עוד מכירו מזמן היותו במינסק עם אביו
הגר"ח ,שאז לא היה להגר"ח מעות לקנות אתרוג ,ואמרו לו שיש יהודי בוילנא שיש
לו לאתרוג ,וזה היה בעל החזו"א זצ"ל ,והתקשרו עמו ,והוא הסכים לבוא עד מינסק
כדי שהגר"ח יוכל לצאת באתרוגו ,ונתן רשות להגר"ח לצאת בו כפי דעת הגר"ח -בלי
פקפוק של מתנה ע"מ להחזיר ,והגר"ח זצ"ל לקח משקפת ועיין היטב שמא נראה
איזה פגם כל שהוא ,והחזו"א זצ"ל תמה מה צריך משקפת והלוא אם לא נראה לעין
זהו הידורו ,והגר"ח זצ"ל הסכים לדבריו ,רק הוסיף דנראה לו שיש עכ"פ איזה הידור
שהאתרוג תמים כפשוטו ,ואין בו שום מום כלל אפילו במשקפת.
והנה הגר"ח לשלם לחזו"א על שימושו באתרוג ,אך לא היה לו מעות לשלם,
ובדרך צחות העמיד את בנו הגרי"ז לדבר בלימוד עם החזו"א כעין תשלום תמורת
האתרוג ,ואמר לחזון איש" :כסף אין לי לתת ,בדברי תורה לא אוכל לעזור שאני
טרוד בדאגה לפליטים ,רק יכול אני להעמיד את בני ר' וועלוועל לדבר אתכם
בלימוד ,ובוודאי תיהנו מאוד" ,ואכן דיברו בזמנו ביניהם בלימוד ,ואמר מרן הגרי"ז,
שכעת שהוברר לו מי הוא בעל מחבר ספר חזו"א ,נחה דעתו ,כי רק לדידיה
ודכוותיה ראוי לחבר ספר כזה".
דרשת שבת שובה תשפ”ז חלק ההלכה
(נאמר בהיכל בית המדרש הגדול מהרי”ץ דושינסקיא בפני אלפי אלופי ישראל)
ומשמע שלא סבר כן לדינא. השנה הזאת אין לנו קיום מצוות עשה דאורייתא של לולב ,כי יום ראשון של
סוכות חל בשבת ,ואי אפשר לקיים המצוה דאורייתא.
שנית – רק בזמן המקדש קרינן ביה ‘ושמחתם’ אמנם ידוע חידוש ה”ביכורי יעקב” (ר”ס תרנ”ח) שבירושלים העתיקה יש חיוב
ועוד ,דבפשוטו יסוד מצות לולב במקדש הוא משום ‘שמחה’ וכדכתיב ליטול לולב מדאורייתא כל שבעה גם בזמן הזה .וטעמו מפני שהרמב”ם בפירוש
ו’שמחתם’ לפני ה’ אלוקיכם ,ולכן דווקא בזמן בית המקדש ,היה שייך ‘לשמוח’ המשניות (סוכה פ”ג מ”י) כתב דחיוב לולב כל שבעה במקדש ,אין זה רק בתוך בית
במקדש ,ומשם נתפשט השמחה לכל ירושלים – לדעת הרמב”ם בפיהמ”ש ,אבל המקדש גם כל ירושלים נקרא ‘מקדש’ לעניין זה ,וכמו כן ס”ל להרמב”ם (פ”ו
היום שחרב בית מקדשינו ,אין לנו שמחה מיוחדת בירושלים ,ואדרבה ,ירושלים מהלכות בית הבחירה הל’ י”ד) דקדושת העזרה וירושלים קדשה לעתיד לבוא ,וא”כ
הוא מקום בכיה וצער על החורבן ,ולא שייך המצווה ד’ושמחתם’. קדושת ירושלים לא פקעה היום ,והוי כמו בזמן המקדש שחל חיוב מדאורייתא
ולא דמי כלל למצות “ושמחת בחגך” שנוהג בזמן הזה ,דושמחת בחגך אין יסודו ליטול לולב כל שבעה בכל ירושלים.
לשמוח לפני ה’ אלא זהו מצוות שמחה בעלמא ,ושמחה בעלמא שייכא בחג גם ולפי דבריו צריך להקפיד בכל ירושלים העתיקה שהד’ מינים יהא ‘לכם’ כל
בירושלים לאחר החורבן ,אבל מצוות ‘ושמחתם לפני ה’ שיסודו שמחה מיוחדת שבעה ,כיון שנטילת לולב בירושלים כל שבעה הוי מדאורייתא.
משום שאנחנו נמצאים לפני ה’ ,הרי זה שייכא רק בזמן המקדש שהיותינו לפני ועוד נמצא חידוש להלכה על פי דבריו ,שמי שמגיע לירושלים העתיקה
ה’ עורר אותנו לשמחה ,אבל בזמנינו לאחר שחרב בית המקדש בעוה”ר ,הרי בחג הסוכות לאחר שכבר נטל בביתו ד’ מינים ,חייב ליטול שוב פעם ד’ מינים
מה שאנחנו לפני ה’ בירושלים אינו מעורר את הלב לשמחה אלא אדרבה הוא בירושלים ,כי ברגע שנכנס לירושלים חל עליו חיוב דאורייתא ולא מועיל לו מה
מעורר לצער גדול על החורבן ,ולא שייך המצוה ד’ושמחתם לפני ה’ אלוקיכם’. שנטל בבוקר בביתו ,ואם אינו נוטל שוב פעם בהגיעו לירושלים העתיקה ,הרי
הוא מבטל מצוות עשה דאורייתא.
חשש בל תוסיף וכן נהגו כמה תלמידי חכמים להקפיד על זה וליטול שוב פעם לולב בהגיעם
ועוד יש לעורר טעם למנוע ליטול שוב פעם לולב בירושלים העתיקה לאחר לירושלים העתיקה בחוה”מ סוכות .וישנם ת”ח שאף משתדלים להגיע במיוחד
שכבר נטל לולב בביתו בבוקר ,מפני שלרוב ראשונים המחמיר עובר בבל תוסיף, לירושלים העתיקה בחוה”מ כדי לקיים המ”ע דאורייתא לדעת הביכורי יעקב.
שמתכוון לקיים מצווה מהתורה בשעה שאין מ”ע כלל ,ודמי לתפילין דרבינו תם
שהסכימו הפוסקים (סימן ל”ד ס”ג ובשעה”צ סק”ח) שצריך להניח על תנאי שכוונתו דעת הג”ר מאיר שמחה דלא כהביכורי יעקב
לקיים בזה מצווה רק אם הלכה כרבינו תם ,אבל אם אין הלכה כרבינו תם יהא אמנם בחידושי רבינו מאיר שמחה (סוכה דף מ”ג ע”א) צווח מאד על הביכורי
כרצועות בעלמא. יעקב שזהו “שיבוש גדול וחס מלהזכיר ,חלילה לא תהא הוראה כזאת בישראל”,
ובאמת כבר העיר בזה ה’ביכורי יעקב’ גופיה ,שהרוצה להחמיר צריך לכוון והוכיח כן שהלא כל טעם תקנת ריב”ז ליטול לולב כל שבעה ימים הוא ‘זכר
לקיים המצוה על תנאי ,כדי שלא יעבור בבל תוסיף. למקדש’ וכדאיתא בגמ’ (סוכה מא ,א) דכתיב ציון אין דורש לה ומכלל דבעי
וביותר יש להוסיף דאולי כאן לא מועיל תנאי ,כיון ד’מחזי כבל תוסיף’ ,שהרי דרישה ,ולדעת הביכורי יעקב הרי יש כאן זכר למקדש כיון שנשאר מצוות לולב
מוכח שכוונתו לבוא לירושלים כדי לקיים המ”ע מהתורה ,וכעין האיסור (סוכה בירושלים אפילו בזמן הזה ,ולמה צריך ‘זכר למקדש’ בשעה שמצוות המקדש
מח ב) לישן בשמיני בסוכה ,משום דמחזי כבל תוסיף. עודנה קיימת גם בזמן הזה.
וכן שמעתי מפי מרן הגרי”ז זצ”ל שאין צריך לחשוש כלל להביכורי יעקב ,וכן
טעם נוסף למנוע ליטול לולב בירושלים העתיקה הוא מנהג העולם ,שרבים מבקרים בירושלים העתיקה בחוה”מ ואינם נוטלין שם
לולב לצאת המצוה דאורייתא.
ונראה עוד טעם למנוע לבוא לירושלים העתיקה ליטול שם לולב ,מפני
שיש לחשוש שהד’ מינים אינם מהודרים כדין או שהאתרוג מורכב ,ודי לנו ולעניין הלכה למעשה ,נראה שאין צורך כלל להחמיר בזה ,ומפני כמה טעמים,
במה שנתחייבנו מדרבנן בד’ מינים ,ואין לנו לחפש במיוחד להתחייב במצווה וכמו שיבואר:
מדאורייתא.
ראשית -שיטה זו נדחית מההלכה
וכן שמעתי בשם מרן הגרי”ז זצ”ל “שיש לצדד שחומרא זאת מביא גם לקולא”,
[והיינו דמלבד מה דלא הוי ס”ל כלל להחמיר כשיטת הביכורי יעקב וכמו שהבאנו ראשית ,מפני שרוב הראשונים חולקים על הרמב”ם ,וסוברים כשיטת רש”י
לעיל ,הוסיף מרן זצ”ל עוד דהנוהגים כהביכורי יעקב מביאים לקולא] ,ומרן זצ”ל (סוכה מ”א) דלולב נוהג רק בתוך בית המקדש ולא בכל ירושלים.
לא הסביר דבריו ,אבל ככל הנראה נתכון שיש לחוש שהלולב אינו מהודר ,או ומה עוד ,שגם הרמב”ם גופיה – כתב כן רק בפירוש המשניות ,אבל בהלכותיו
שהאתרוג מורכב ופסול. לא הזכיר דבר זה שהחיוב בכל ירושלים אלא כתב בסתמא שהחיוב הוא ‘במקדש’,
********
לעילוי נשמת איש חסיד ועניו מחשובי מרביצי
התורה בברוקלין ברכת מזל טוב לידידינו הונצח על ידי "לולבי
הרב הגאון חכם ליאון גינדי זצ"ל עוז הרה"ג ר' נחום רוסוף" – הלולבים
מרבני קהילת שערי ציון בברוקלין חשין שליט"א שעליהם מברך מרן רבינו
שנלב"ע בפתע פתאום באמצע דרשה שמסר שלוחו הנאמן של מרן שליט"א
לתלמידיו בשבת שובה תשפ"ז ,תנצב"ה שליט"א למען מפעל הלולבים המהודרים בהם
החסד "חסדי יעקב" מורידים את ה'קורה'
לתושבי בית שמש בספוג עדין כדי לשמור על
נדבת ידידינו הר"ר שלמה מליק שליט"א לרגל שמחת אירוסי בתו שלימות הידור התיומת,
לע"נ אביו הר"ר בן ציון בן ר' יעקב ,נלב"ע י"ב תשרי, בשעטו"מ ומקפידים לקחת לולבים
ולע"נ חמותו מרת גיטה בת ר' דוד נלב"ע י"ב תשרי, יה"ר שיזכה לרוות ממנו רק משדות שמגדליהם
ולע"נ אחיו הקדוש ר' מיכאל יצחק ב"ר בן ציון הי"ד, רוב נחת דקדושה שומרי שבת
נלב"ע י"א תשרי ,ת.נ.צ.ב.ה.
לשותפות בזיכוי אלפים ורבבות,
להנצחה בגליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו', לשותפות בהרבצת תורה ויראה וקבלת גליונות להפצה באיזור מגוריכם,
חייגו ל 9121969970 :שלוחה 3 חייגו 0799691219 :שלוחה ,2והשאירו הודעה ברורה עם הפרטים ומספר הטלפון שלכם
