gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מאמר ממרן פוסק הדור שליט"א · Mamar memaran poisek hador shlita — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫א‬ ‫ך‬ ‫ג‬ ‫מפי מרן פוסק הדור גאב"ד ירושלים‬ ‫בעל תשובות והנהגות‬ ‫ן‬ ‫‪,‬‬ ‫חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬ ‫במנהגם הרע‪ ,‬מוטל עליו חיוב לצאת מהעיר וללכת למערות ולחוחים ולמדברות‪,‬‬ ‫סוכה – כתיבת נח‬ ‫ם‬ ‫עיי"ש‪ ,‬ושאל האדמו"ר את החזון איש מדוע אין פונים ציבור בני התורה שבארץ‬ ‫ם‬ ‫איתא בזוהר הקדוש (ח"ג רנ"ו‪ ,‬ע"א) "מה תיבת נח לאגנא – אף הכי סוכה לאגנא"‪.‬‬ ‫א‬ ‫ישראל לעבר המדבריות‪ ,‬והרי נתרבו פריצים ורשעים בארץ ישראל‪ ,‬ולפי המבואר‬ ‫ומבואר בדברי הזוה"ק‪ ,‬שהסוכה דומה לתיבת נח‪ ,‬שכשם שתיבת נח היה להגן‪ ,‬כך‬ ‫ברמב"ם צריך במצב כזה לברוח למדבריות‪ ,‬והשיב לו החזו"א‪ ,‬שה"ישיבות‬ ‫ם‬ ‫גם הסוכה באה להגן‪ ,‬וצריך להבין מהו כוונת הדברים‪.‬‬ ‫והכוללים הם המדבריות שלנו"‪ ,‬והיינו שהישיבות והכוללים הם כעין מחיצה‬ ‫ונראה שיסוד ההצלה בתיבת נח לא היה מפני חוזק דפנות התיבה‪ ,‬אלא יסוד כח‬ ‫מבדלת בין העולם החיצוני לעולם התורה‪ ,‬ומי שמשקיע עצמו בתוך הישיבות‬ ‫הגנתה היה מפני שהתיבה היתה כמו עולם בפני עצמו החוצץ מהדעות והמעשים‬ ‫והכוללים‪ ,‬הרי הוא חי בתוך עולם נפרד ואינו מושפע מהמבול של כפירה ועם‬ ‫הרעים שמחוץ לתיבה‪ ,‬שהלא בדור המבול נדבק הקלקול באויר העולם עד‬ ‫הארצות המציף ושוטף את העולם החיצוני‪ ,‬וכעין תיבת נח בדור המבול ששימשה‬ ‫שאפילו חיות רעות השחיתו דרכם‪ ,‬אבל התיבה היה מקום מיוחד כמו שכתב הבית‬ ‫כמחיצה מבדלת בין כל העולם לתוך התיבה‪.‬‬ ‫הלוי (פר' נח) "דהתיבה היה בבחינת עולם אחר‪ ,‬והקב"ה שמרו להתיבה ולהאויר‬ ‫שבה שלא יכנס לה הרע הנמשך בהטבע ממעשיהם הרעים"‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ך‬ ‫ועל דרך זה נראה שזהו הגנת הסוכה‪ ,‬שהוא מקום מובדל בקדושתו וטהרתו‬ ‫מהעולם שבחוץ‪ ,‬שהסוכה היא בצילא דמהימנותא‪ ,‬ושם אנחנו חיים יחד עם‬ ‫ה‬ ‫הקב"ה מתוך הכרה‪ ,‬שהעוה"ז הוא עראי‪ ,‬והמקום מובדל מכל חיי העולם הזה‬ ‫י‬ ‫המשקיעים את האדם בתאוות והבלים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הסוכה ותיבת נח חוצצים מחיי הבלי העולם הזה‬ ‫ק‬ ‫ונראה עוד שהסוכה באה להגן מפני אותו הקלקול של תקופת תיבת נח‪ ,‬כי‬ ‫הנה אצל דור המבול כתי' (בראשית ו‪ ,‬יז) "ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ‬ ‫לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים"‪ ,‬וכבר עמדו המפרשים מדוע‬ ‫נאמר "מתחת השמים"‪ ,‬והרי מאחר שנאמר במפורש "לשחת כל בשר אשר בו‬ ‫רוח חיים"‪ ,‬ממילא הדבר פשוט שמדובר מתחת השמים‪ .‬ושמעתי מהגאון רבי צבי‬ ‫הירש פרבר זצ"ל שהתורה הגדירה כאן את מהות חייהם של הרשעים בדור המבול‬ ‫‪ -‬שכל ה"רוח חיים" שלהם היה רק "תחת השמים" ‪ -‬בענייני גשמיות שבעולם הזה‬ ‫ולא היה להם שייכות כלל לעולם הנצחי שמעל השמים‪ ,‬ולכן רצה הקב"ה לשחת‬ ‫אותם כיון שחייהם אינם חיים אמיתיים אלא חיים של "תחת השמים"‪.‬‬ ‫והנה כנגד טומאה זו נועדה 'תיבת נח' לשמש כתריס ומגן‪ ,‬והיינו לחצוץ‬ ‫מהעולם החיצון של שקיעות בעולם הזה שהרוח חיים שלהם הוא 'מתחת השמים'‪,‬‬ ‫ולהיות מקום נפרד של רוח חיים 'מעל השמים'‪ ,‬מתוך ידיעה שהעולם הזה נועד‬ ‫רק כאמצעי לצורך התכלית בחיי העולם הזה‪.‬‬ ‫וכעין זה ממש הוא גם עניין הסוכה‪ ,‬לחצוץ מחיי העולם הזה המשכיחים את‬ ‫תכליתנו בעולם הזה‪ ,‬ולהיות מקום של רוח חיים אמיתי‪ ,‬מתוך ידיעה שאנו כאן‬ ‫בעוה"ז רק עראי‪ ,‬וח"ו לא לשקוע בחיים כבהמות אשר כל חייהם אינו אלא‬ ‫"מתחת השמים"‪ ,‬ונמצא שהסוכה ותיבת נח דומים זה לזה במהותם‪.‬‬ ‫החציצה ממבול של אש בתקופתינו‬ ‫וכל זה הוא לימוד לדידן‪ ,‬לחיות בכל השנה באופן זה של "חציצה" מהעולם‬ ‫החיצון‪ ,‬שהלא אנו מוקפים היום ב"מבול של אש" של כפירה ואפיקורסות‪ ,‬וכמו‬ ‫שאמר לי בצעירותי הגה"ק ר' מרדכי פגרמנסקי זצ"ל בזה הלשון לערך‪" :‬בשואה‬ ‫האיומה סבלנו חבלי משיח גשמיים‪ ,‬אבל תדע לך שבארץ ישראל לפני ביאת‬ ‫משיח נסבול חבלי משיח רוחניים‪ ,‬שכן מבול של אש הכפירה ישתולל שם וילחם‬ ‫כנגד אש התורה"‪ ,‬עכ"ד‪ .‬והדרך להינצל מהמבול של אש הכפירה‪ ,‬הוא להיבדל‬ ‫מהרשעים לגמרי‪ ,‬ולחיות בתוך עולם נפרד של עבודת ה' הנבדל מהם‪ ,‬וזהו הדרך‬ ‫להינצל מהשפעתם‪.‬‬ ‫וכבר אמרו חז"ל (ב"ר ל"ט‪ ,‬ו) שאף שכרת הקב"ה ברית שלא יביא עוד מבול‬ ‫של מים לעולם‪ ,‬מ"מ על מבול של אש לא הובטחנו‪ ,‬ורמז יש בדבר לתקופתינו‬ ‫שאנחנו חיים בתוך מבול של אש דכפירה ואפיקורסות ופריצות המתגברים ביותר‪,‬‬ ‫וכדי להינצל ממבול זה צריכים אנו לילך בדרכו של נח בהצלתו מהמבול‪ ,‬והיינו‬ ‫לחיות בתוך עולמו של הקב"ה בניתוק גמור מאנשי הרחוב שדיבוריהם ומושגיהם‬ ‫רחוקים מאוד מעולמו של הקב"ה‪ ,‬וכ"ש מי שזוכה לשבת בבית מדרש כל ימי‬ ‫חייו כדוגמת בני הישיבות והכוללים‪ ,‬שבזה זוכים לחיות בתוך עולמו של הקב"ה‬ ‫כפשוטו בעולם הזה‪.‬‬ ‫וידוע שכאשר ביקר הרה"ק בעל ה"דברי יואל" מסאטמאר זי"ע אצל החזו"א‬ ‫זצ"ל‪ ,‬העיר הרה"ק מסאטמאר מדברי הרמב"ם (פ"ו מהלכות דעות ה"א) שמי‬ ‫שמתגורר במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה"‪ ,‬והם גם‬ ‫"רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג‬ ‫בנפשינו להיות מובדלים מהעולם שמבחוץ ולהתרחק מהמעשים הרעים והדעות‬ ‫ושמעתי בשם מהרי"ל דיסקין זי"ע שאמר שלגאולה העתידה יישארו רק‬ ‫הכוזבות‪ ,‬ולידע בידיעה ברורה שהעוה"ז הוא עלמא דשקרא ועראי ואין חיינו‬ ‫'ארלאכע יידן'‪ - ,‬יהודים יראים‪ .‬וכאשר שאלוהו מי נכלל בזה השיב 'אלו שיהיו‬ ‫חיים אלא בעסק התורה הק' ובקיום מצוותיה בהתבדלות מוחלטת מהכופרים‬ ‫מובדלים מהתרבות של הרחוב'‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫והאפיקורסים ודעותיהם הכוזבות‪.‬‬ ‫וזוהי עבודת ימי הסוכות [‪-‬אשר כאמור הסוכה היא בבחינת תיבת נח] לקנות‬ ‫********‬ ‫העולם הזה ועולם הבא כצרות זו לזו‬ ‫הרי גילו בזה שהם מופקעים מחיי העולם הבא‪.‬‬ ‫תשובת הקב"ה לטענת אומות העולם לעתיד לבוא‬ ‫וזכורני שפעם שמעתי את הגרא"א דסלר זצ"ל חוזר לעצמו הרבה פעמים‬ ‫איתא בגמרא בעבודה זרה (ג'‪ ,‬א) "אמרו לפניו [אומות העולם לקב"ה לעתיד‬ ‫בהתעוררות עצומה ובניגון כעין קול בכי‪ ,‬מאמר חז"ל (הובא בשל"ה הקדוש שער‬ ‫לבוא]‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬תנה לנו מראש ונעשנה‪ ,‬אמר להן הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫האותיות אות ג' גרות א') על הפסוק (ויקרא כה‪ ,‬כג) 'כי גרים ותושבים אתם לי'‪" ,‬אם‬ ‫שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת‪ ,‬מי שלא טרח בערב שבת‬ ‫גרים אתם בעולם הזה תהיו תושבים עמדי בעולם הבא‪ ,‬ואם תושבים אתם בעולם‬ ‫מהיכן יאכל בשבת‪ ,‬אלא אף על פי כן מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו‬ ‫הזה תהיו עמדי גרים לעולם הבא"‪ ,‬וכך חזר והדגיש לעצמו שהדרך היחידה להשיג‬ ‫אותה וכו'‪ ,‬ואמאי קרי ליה מצוה קלה משום דלית ביה חסרון כיס‪ .‬מיד כל אחד‬ ‫חיי עולם הבא הוא רק כשנחיה כאן כמו גר הנמצא כאן באמצע שליחות לרדת‬ ‫ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו‪ ,‬והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה‬ ‫לתקופה קצרה לעולם הזה כדי להכין עצמו לעולם הנצח ולזכות לנצח נצחים‪,‬‬ ‫בתקופת תמוז‪ ,‬וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא שנאמר ננתקה את מוסרותימו‬ ‫אך מי שח"ו משקיע עצמו בעולם הזה‪ ,‬אינו זוכה להיות תושב בעולם הבא אלא‬ ‫ונשליכה ממנו עבותימו וכו'‪ .‬והאמר רבא מצטער פטור מן הסוכה‪ ,‬נהי דפטור‪,‬‬ ‫רק כגר בדרך עראי בלבד‪.‬‬ ‫בעוטי מי מבעטי‪ ,‬מיד הקדוש ברוך הוא יושב ומשחק עליהן שנאמר יושב בשמים‬ ‫וגדולי הדורות זצוק"ל חיו תמיד בידיעה זו שהעולם הזה הוא עראי‪ ,‬וכל המטרה‬ ‫ישחק"‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫כאן הוא רק לאסוף מצוות לחיי נצח‪ .‬ועובדא הוי באחד מבני משפחתו של אדוננו‬ ‫ומתבאר לפנינו בדברי הגמרא‪ ,‬שבשעה שאומות העולם יטענו לקב"ה שרצונם‬ ‫הגר"א שקיבל מתנות רבות לרגל נישואיו‪ ,‬ובאמצע שבעת ימי המשתה נגנבו כל‬ ‫לקבל שכר וחלק בעולם הבא‪ ,‬ינסה אותם הקב"ה במצוות סוכה ויקדיר עליהם‬ ‫המתנות‪ ,‬ועמל וטרח הרבה כדי למצוא את הגניבה עד שבמהלך החיפוש הגיע‬ ‫חמה‪ ,‬והם יבעטו בסוכה‪ ,‬ועי"ז יתברר שלא מגיע להם שכר וחלק לעולם הבא‪.‬‬ ‫גם לווילנא כדי לחפש את גניבתו‪ .‬ובהיותו בווילנא ביקר אצל שאר בשרו הגר"א‪,‬‬ ‫וסיפר לו על תכלית בואו לעיר‪ ,‬וכאשר שמע כן הגר"א נצטער מאוד ואמר "חבל‪,‬‬ ‫וראוי להבין מדוע מה שמבעטים בסוכה בשעת החום‪ ,‬יוכיח ויגלה שאין להם‬ ‫באמת לא האמנתי שיימצא במשפחתנו אחד שמוכן לוותר על חיי נצח ולהפסיד‬ ‫שייכות לעולם הבא‪ .‬וכמו כן צריך ביאור למה בחר הקב"ה דווקא במצוות סוכה‬ ‫כ"כ הרבה זמן בשביל אבידת ממון"‪.‬‬ ‫לבחון על ידה את אומות העולם יותר מכל המצוות‪.‬‬ ‫והאמת היא שלבני אדם המוגבלים בזמן‪ ,‬קשה להבין היטב את משמעות העניין‬ ‫במצוות סוכה נבחן האדם על מהותו‬ ‫שאנחנו בפרוזדור לחיי נצח‪ ,‬שקשה לנו לתפוס מהו המושג 'נצח' שאין לו סוף‪,‬‬ ‫אמנם לסבר את האוזן המשילו זאת בעלי המוסר להר גדול רם ונישא המכיל בתוכו‬ ‫ונראה שיסוד מצוות סוכה שהיא 'דירת עראי'‪ ,‬הוא להשריש בקרבינו שכל‬ ‫מיליוני גרגירי חול‪ ,‬ופעם בחמישים שנה מגיעה ציפור אחת קטנה‪ ,‬ונוטלת ממנו‬ ‫העולם הזה הוא עראי לעומת חיי נצח שנזכה בהם לעתיד על ידי תורה ומצוות‬ ‫גרגיר אחד בלבד‪ .‬הן משך הזמן עד שיכלה ההר הוא ארוך עד מאוד‪ ,‬אך עדיין כל‬ ‫שנאסוף כאן בעולם הזה‪ .‬ולכן ניסה הקב"ה את אומות העולם במצוות סוכה כדי‬ ‫זמן אינו נצח‪ ,‬שהרי אחרי הרבה מיליארדי שנים יגיע בסוף היום שההר הגדול‬ ‫שיוכיחו אם אכן השרישו בליבם שהעולם הזה הוא עראי‪ ,‬וכאשר בעטו במצוות‬ ‫ייהפך לבקעה‪ .‬וכל זה הוא עוד כלום לעומת נצחיות שהוא אין סוף ממש ללא‬ ‫סוכה‪ ,‬הוכיחו שאינם מסכימים לחיות בעולם הזה כחיי עראי‪ ,‬וממילא אינם שייכים‬ ‫גבול ואין לו סוף לעולם וועד‪.‬‬ ‫כלל לזכות לחיי העולם הבא‪ ,‬ולכן אינם יכולים לקבל שכר לעולם הבא‪.‬‬ ‫וזהו עבודתינו בימים אלו‪ ,‬להשריש בקרבנו שהעולם הזה הוא עראי‪ ,‬ואנו‬ ‫ומה שניסה אותם הקב"ה דווקא באופן זה שהקדיר עליהם חמה‪ ,‬נראה שהמבחן‬ ‫נמצאים כאן רק כפרוזדור כדי להגיע לחיי נצח‪ ,‬וכשנתבונן בזה אז לא נשקיע‬ ‫האמתי לאדם מה העיקר אצלו – עולם הזה או עולם הבא‪ ,‬הוא דווקא אם מתרצה‬ ‫עצמינו בחיי העולם הזה‪ ,‬אלא נשקיע כל חיינו בתכלית – חיי תורה ומצוות‪.‬‬ ‫לחיות חיי צער עבור קיום המצוות‪ ,‬שאם מתרצה לחיות חיי צער בעוה"ז עבור‬ ‫קיום המצוות‪ ,‬הרי בהכרח שהחדיר לנפשו שהעיקר הוא עוה"ב וכדאי לו להצטער‬ ‫הקובע עצמו בעניינים גשמיים מבטל מ"ע ד"ואהבת את ה' אלוקיך"‬ ‫כאן בעולם הזה כדי להתענג לעתיד בחיי נצח בעולם הבא‪ ,‬ולכן עיקר המבחן של‬ ‫אומות העולם היה בשעה שהקב"ה הקדיר עליהם חמה והוקשה עליהם מאוד‬ ‫ובספר החינוך (מצוה תי"ח) איתא שהקובע עצמו בעניינים גשמיים ובהבלי העולם‬ ‫קיום המצוה‪ ,‬וכאשר בעטו במצוות סוכה‪ ,‬הוכיחו בזה שהנאה רגעית בעולם הזה‬ ‫שלא לשם שמים רק להתענג בהם לבד‪ ,‬הרי זה מבטל מצוות עשה ד"ואהבת את ה'‬ ‫שווה אצלם הרבה יותר מחיי נצח‪ ,‬ובזה הראו על עיקר מהות חייהם שאינם שייכים‬ ‫אלוקיך"‪ ,‬ועובר גם (חינוך מצוה שפ"ז) בלא תעשה דלא תתורו אחרי לבבכם ואחרי‬ ‫לעולם הבא‪.‬‬ ‫עיניכם‪ ,‬והיינו כי בשעה שקובע עצמו על ענייני העולם הזה‪ ,‬הרי הוא שוכח מכל‬ ‫עיקר תפקידו בעולם הזה לעבוד את ה'‪ ,‬ומבטל עשה דואהבת את ה' אלוקיך ועובר‬ ‫ואכן זכורני מזמן שנסעתי בספינה לארץ ישראל דרך אטליה‪ ,‬שנעמד שם‬ ‫בלא תעשה דלא תתורו וגו' אחרי עיניכם‪ ,‬ועונשו גדול מאוד‪.‬‬ ‫רופא מומחה בעל שם עולמי‪ ,‬ונעמד לדרוש דרשה לציבור על העניין שהסיגריות‬ ‫מקצרות ימים כפשוטו ממש‪ ,‬והנה לאחר כמה שעות ראיתי את הרופא בעצמו‬ ‫וזכורני ששמעתי בילדותי מפי הגאון הקדוש רבי אלחנן ווסרמן זצ"ל שעיקר‬ ‫מסתובב להנאתו ומעשן סיגריות‪ ,‬ותמהתי בפניו איך הוא בעצמו נוהג בצביעות‬ ‫עבודת היהודי בעולם הזה הוא להפוך גשמיות לרוחניות‪ ,‬והיינו שבתוך עסק‬ ‫כזאת כנגד כל דרשתו‪ ,‬והוא השיב לי בתמיהה‪" ,‬אני אמרתי שזה מקצר ימים אך‬ ‫הגשמיות ישים מחשבתו על הקב"ה ולא יקבע עצמו בעולם הזה לשם גשמיות‪.‬‬ ‫לא אמרתי שמחמת זה כדאי להימנע מלעשן‪ ,‬אדרבה‪ ,‬אני מעדיף להפסיד עשר‬ ‫ויש לידע שעניין זה גם נחוץ מאוד לחינוך הבנים‪ ,‬באשר הוא יסוד שעליו‬ ‫שנים מחיי ובלבד שאוכל לעשן‪ ,‬שבלא זה אין לי חיים"‪ .‬והבנתי אז את גודל טומאת‬ ‫מושתת כל חיי היהודי‪ ,‬ולכן יש להיזהר שלא לפנק הילדים באופן שיהיו שקועים‬ ‫הגויים‪ ,‬שאפילו חכם גדול ומפורסם אצלם מסכים לקצר חייו כדי להשיג עוד‬ ‫בגשמיות ותאוות העולם הזה‪ ,‬אלא יש לחנכם לקדושה מנערותם‪.‬‬ ‫הנאות‪ ,‬שבלא הנאות העולם הזה‪ ,‬חייהם אינם חיים כלל‪ ,‬וזהו הפך ממש מעצם‬ ‫חיי היהודי שכל חיי העולם הזה אצלו משמשים רק כאמצעי כדי לזכות לחיי נצח‪.‬‬ ‫בגנות נטילת הלוואות לצורכי רדיפה אחר תענוגי העולם הזה‬ ‫ובזמן האחרון נפרץ ביותר הרדיפה אחר תענוגי מותרות העולם הזה‪ ,‬עד‬ ‫העוה"ז והעולם הבא כשני צרות זו לזו‬ ‫שלפעמים גם לוקחים הלוואות כדי להשיג תענוגי מותרות ותפנוקי העולם‬ ‫וכבר כתב החובת הלבבות (שער חשבון הנפש פ"ג) שהעולם הזה והעולם הבא‬ ‫הזה‪ ,‬ולצערינו יש אברכים יקרים שמתוך כך נכנסו לחיי מרירות של רדיפה אחר‬ ‫הם כשני צרות זו לזו אשר אם ירצה הבעל באחת מהן יכעיס בזה את צרתה‪ ,‬וכן‬ ‫תשלומי חובות‪ ,‬והכל היה כדי להשיג עוד הנאה רגעית בעולם הזה‪ ,‬וצריך לדעת‬ ‫מי שמחפש חיי העולם הזה כתכלית בפני עצמה ולא כפרוזדור‪ ,‬אינו יכול לזכות‬ ‫שההלוואות מאוסות לפני הקב"ה‪ ,‬וכמו שכתב בספר החינוך (מצוה קכג) בלשונו‬ ‫לחיי העולם הבא‪ ,‬שאי אפשר לאדם לתפוס גם עולם הזה וגם עולם הבא‪ ,‬אלא מי‬ ‫הזהב‪" :‬יקנה כל מבין עצה לבלתי עשות הוצאות ביותר מן הראוי לו לפי ממונו‪,‬‬ ‫שקובע עצמו בעולם הזה‪ ,‬ממילא מפסיד את הקביעות בעולם הבא‪ ,‬והיינו כדברינו‬ ‫למען כי בו סבה לגזול את הבריות כשמבקש לימודו ואינו מוצא"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שבשעה שבעטו אומות העולם במצות סוכה‪ ,‬והוכיחו שהם רוצים חיי העולם הזה‪,‬‬ ‫********‬ ‫הנהגות שקיבל רבינו אצל מרן הגרי"ז זצ"ל בחג הסוכות‬ ‫בירושלים העתיקה כל שבעה‪ ,‬עדיף שלא ילך‪ ,‬שאולי אין לו ד' מינים כשירים כדין וע"י שנכנס‬ ‫מראה האתרוג‬ ‫לירושלים נמצא שביטל מ"ע מה"ת‪ ,‬כנראה הכוונה שהוסיף מרן זצ"ל שאפילו החושש שיש חיוב‬ ‫מה"ת בירושלים כל שבעה‪ ,‬אדרבה עדיף שלא ילך לעיר העתיקה ולא יתחייב)‪.‬‬ ‫דקדק להחמיר כשיטת הב"ח (סי' תרמ"ח) והרבה פוסקים שמראה 'ירוק ככרתי'‬ ‫באתרוג הוא מראה פסול כמו מראה שחור וכדו' דפוסל ברובו במקום אחד‪ ,‬או‬ ‫גדר "זה אלי ואנוהו" דאגד הלולב‬ ‫בשנים או שלושה מקומות על פני רוב שטח האתרוג‪ ,‬ובחוטמו פוסל אפי' במשהו‪,‬‬ ‫ולכתחילה משום הידור מצוה שיהיה נקי שלא יהא בו כלל מראה ירוק אפילו לא‬ ‫שמעתי מפי מרן הגרי"ז זצ"ל בהא דמבואר בגמ' בסוכה י"א ע"ב דמצוה‬ ‫במקום אחד למטה‪[ ,‬ואף אם יחזור אח"כ בתלוש למראיתו כמראה אתרוג מ"מ‬ ‫לכתחילה לאגוד את הלוב מדין זה אלי ואנוהו ‪ -‬התנאה לפניו במצוות‪ ,‬ד"זה אלי‬ ‫כל שעכשיו הוא עדיין ירוק אינו כשר למצוותו]‪ ,‬ודלא כמנהג העולם שמכשירים‬ ‫ואנוהו" דאגד‪ ,‬אינו מצד היופי החיצוני‪ ,‬אלא מצד שעל ידי האגד מתקיים בו טפי‬ ‫אתרוג ירוק שסופו להיות צהוב כדעת החולקים על הב"ח‪.‬‬ ‫דינא דלקיחה תמה‪ ,‬והוי מצוה מן המובחר בכה"ג‪ ,‬ובכלל "זה אלי ואנוהו" הוא גם‬ ‫להדר במצוה לקיימה בשלמות ומן המובחר‪( .‬עי' מועדים וזמנים ח"ב סי' קי"ט וסי' קי"ח)‪.‬‬ ‫חביבותו לאתרוג ממרוקו‬ ‫התפעלותו מהמסירות נפש בימי המלחמה לקיים מצוות ד' מינים‬ ‫אני זוכר שמרן הגרי"ז זצ"ל היה נוטל הרבה זני אתרוגים כדי לצאת מחשש‬ ‫מורכב‪ .‬ועובדא הוי פעם אחת‪ ,‬שהשלטונות בארץ ישראל עיכבו את האתרוג‬ ‫שמעתי פעמים מספר מפי מרן הגרי"ז זצ"ל את גודל התפעלותו ממסירות נפש‬ ‫ממרוקו ששלחו לו‪ ,‬ועשה השתדלות מרובה להשיגו אבל לא עלה בידו להשיגו‬ ‫של כלל ישראל עבור קיום מצוות השי"ת‪ ,‬שבהיותו בוורשא בימי המלחמה‪ ,‬השיגו‬ ‫אלא בהושענא רבה‪ ,‬ושלח שליח מיוחד להשיגו בהושענא רבה‪ ,‬כדי שיוכל לצאת‬ ‫עבורו בדרך לא דרך ד' מינים לחג הסוכות‪ ,‬וכשנודע הדבר בוורשא‪ ,‬נעמדו אלפים‬ ‫גם לפחות ביום האחרון באתרוג מ'מרוקו'‪.‬‬ ‫ממש בתור כדי לזכות במצוות ד' מינים – מתוך סכנה מהנאצים ימ"ש‪ ,‬והמתינו זמן‬ ‫רב מאוד בתור כדי לקיים את מצוות השי"ת‪ ,‬והרי שגם בזמנים הקשים ביותר שהיו‬ ‫ההדסים של מרן זצ"ל‬ ‫נתונים בו‪ ,‬לא וויתרו על קיום מצוות ה' ואף שעלה להם בסכנה ובטורח עצום‪ ,‬ואז‬ ‫ראו מהו סגולת עם ישראל‪.‬‬ ‫מרן הגרי"ז זצ"ל לא הקפיד לקחת דוקא הדסים של צפת שעלים שלהם קטנים‬ ‫יותר‪ .‬ואף שהבה"ג פירש עניין הדס שוטה‪ ,‬דרברבן טרפיה ופתיין [שגדולים עליו‬ ‫הנהגת מרן הגרי"ז זצ"ל בשתייה וישיבה חוץ לסוכה‬ ‫ורחבים]‪ ,‬מכל מקום לא חשש שהעלים שלנו הם גדולים ורחבים‪ ,‬כי רק אם הם‬ ‫רחבים כל כך עד שנראה משונה כעין 'שוטה' פסול‪.‬‬ ‫כשבאתי לבקר את מרן הגרי"ז זצ"ל יחד עם חמי הרה"ח ר' יעקב שכטר זצ"ל‪,‬‬ ‫קיבל אותנו מרן זצ"ל בביתו‪ ,‬ובני הבית הגישו לפנינו כוס תה‪ ,‬ומרן זצ"ל ביאר‬ ‫תנאי כפול באתרוג‬ ‫טעמו שאינו נכנס לסוכה לשתיית כוס תה‪ ,‬מפני שאם ייכנס לכוס תה הוא עלול‬ ‫להצטנן ואז לא יוכל לקיים מצוות סוכה באכילה‪ ,‬ולכן אינו נכנס לסוכה אלא‬ ‫ראיתי אצל מרן הגרי"ז זצ"ל‪ ,‬שדקדק להתנות בתנאי כפול כשהיה נותן אתרוג‬ ‫לאכילה בלבד‪.‬‬ ‫ביו"ט ראשון כדי לצאת בו המצוה‪ ,‬וגם היה נותן רשות למקבל לתיתו לאחרים כדי‬ ‫לצאת שיטת הגאון מליסא זצ"ל בסידור "דרך החיים" שצריך לתת למקבל רשות‬ ‫ושמעתי שמרן הגרי"ז זצ"ל היה חושש מאוד שהוא פטור מסוכה מדין מצטער‬ ‫לתיתו לאחרים‪ ,‬וכך היה אומר‪" :‬אם תחזיר לי הרי הוא שלך ותוכל גם להקנותו‬ ‫מחמת חוליו‪ ,‬ולכן אף כשישב בסוכה היה מבקש מבנו שיוציא אותו בברכה‪.‬‬ ‫לאחר‪ ,‬ואם לא תחזיר לי אין אני מקנה לך"‪.‬‬ ‫שתיית מים מחוץ לסוכה‬ ‫נטילת לולב בירושלים העתיקה כל שבעה‬ ‫בשער הציון (סי' תרל"ט ס"ק כ"ט) כתב דאף להסוברים דשתיית יין אפי' בקביעות‬ ‫שמעתי מפי מרן הגרי"ז שאין מקום כלל לחשוש לדעת הביכורי יעקב" (ר"ס‬ ‫א"צ סוכה‪ ,‬אבל שתיית יין שבתוך הסעודה כו"ע מודו דצריך סוכה‪ ,‬דכיון דהוא‬ ‫תרנ"ח) שבירושלים העתיקה יש חיוב ליטול לולב מדאורייתא כל שבעה גם בזמן‬ ‫חלק מסעודת קבע חייב בסוכה‪ ,‬וסיים "ואפשר דאף מים בתוך הסעודה אין כדאי‬ ‫הזה‪( .‬ומה שידוע שמועה בשם מרן הגרי"ז זצ"ל שהחושש ומחמיר שיש חיוב מה"ת ליטול לולב‬ ‫לשתות חוץ לסוכה וצ"ע"‪ ,‬אמנם אומרים שהגר"ח מבריסק זצ"ל לא חשש לזה‪,‬‬ ‫ושמעתי שמרן הגרי"ז זצ"ל שתה מים בתוך הסעודה מחוץ לסוכה‪ ,‬והעירו לו‬ ‫מהשער הציון הנ"ל‪ ,‬ושמע אביו הגר"ח מזה‪ ,‬והגיב דאין צריך לחוש לחייב בתוך‬ ‫הסעודה במים או ביין‪.‬‬ ‫המצוה הקשה לקיום מתוך מצוות החג‬ ‫מרן הגרי"ז זצ"ל היה אומר שמצוות סוכה ולולב הוא יכול להיות רגוע שזכה‬ ‫לקיים‪ ,‬אבל מצוות שמחה במשך שמונה ימים היא מצוה קשה מאוד‪.‬‬ ‫ה'תשלום' ששילם הגר"ח על האתרוג של החזון איש‬ ‫סיפר לי דודי רבי אברהם פינס ז"ל ‪ -‬שהיה מקורב מאוד למרן הגרי"ז‪ ,‬שהכרך‬ ‫הראשון של ספר חזון איש יצא בעילום שם‪ ,‬וכאשר ראה מרן הגרי"ז זצ"ל את הספר‪,‬‬ ‫השתומם ואמר אין זה אלא ספר של אדם גדול‪ ,‬וביקש לדעת מי הוא האדם גדול‬ ‫שחי בינינו שחיבר ספר זה‪ ,‬וחקר ודרש עד ששאל את הגאון רבי חיים עוזר‪ ,‬והשיב‬ ‫לו ר' חיים עוזר שהוא ר' אברהם ישעיהו קרליץ‪ ,‬ונהנה מרן הגרי"ז זצ"ל ואמר‪ ,‬הוא‬ ‫באמת ראוי לחבר ספר כזה‪ ,‬וסיפר שהוא עוד מכירו מזמן היותו במינסק עם אביו‬ ‫הגר"ח‪ ,‬שאז לא היה להגר"ח מעות לקנות אתרוג‪ ,‬ואמרו לו שיש יהודי בוילנא שיש‬ ‫לו לאתרוג‪ ,‬וזה היה בעל החזו"א זצ"ל‪ ,‬והתקשרו עמו‪ ,‬והוא הסכים לבוא עד מינסק‬ ‫כדי שהגר"ח יוכל לצאת באתרוגו‪ ,‬ונתן רשות להגר"ח לצאת בו כפי דעת הגר"ח‪ -‬בלי‬ ‫פקפוק של מתנה ע"מ להחזיר‪ ,‬והגר"ח זצ"ל לקח משקפת ועיין היטב שמא נראה‬ ‫איזה פגם כל שהוא‪ ,‬והחזו"א זצ"ל תמה מה צריך משקפת והלוא אם לא נראה לעין‬ ‫זהו הידורו‪ ,‬והגר"ח זצ"ל הסכים לדבריו‪ ,‬רק הוסיף דנראה לו שיש עכ"פ איזה הידור‬ ‫שהאתרוג תמים כפשוטו‪ ,‬ואין בו שום מום כלל אפילו במשקפת‪.‬‬ ‫והנה הגר"ח לשלם לחזו"א על שימושו באתרוג‪ ,‬אך לא היה לו מעות לשלם‪,‬‬ ‫ובדרך צחות העמיד את בנו הגרי"ז לדבר בלימוד עם החזו"א כעין תשלום תמורת‬ ‫האתרוג‪ ,‬ואמר לחזון איש‪" :‬כסף אין לי לתת‪ ,‬בדברי תורה לא אוכל לעזור שאני‬ ‫טרוד בדאגה לפליטים‪ ,‬רק יכול אני להעמיד את בני ר' וועלוועל לדבר אתכם‬ ‫בלימוד‪ ,‬ובוודאי תיהנו מאוד"‪ ,‬ואכן דיברו בזמנו ביניהם בלימוד‪ ,‬ואמר מרן הגרי"ז‪,‬‬ ‫שכעת שהוברר לו מי הוא בעל מחבר ספר חזו"א‪ ,‬נחה דעתו‪ ,‬כי רק לדידיה‬ ‫ודכוותיה ראוי לחבר ספר כזה"‪.‬‬ ‫דרשת שבת שובה תשפ”ז חלק ההלכה‬ ‫(נאמר בהיכל בית המדרש הגדול מהרי”ץ דושינסקיא בפני אלפי אלופי ישראל)‬ ‫ומשמע שלא סבר כן לדינא‪.‬‬ ‫השנה הזאת אין לנו קיום מצוות עשה דאורייתא של לולב‪ ,‬כי יום ראשון של‬ ‫סוכות חל בשבת‪ ,‬ואי אפשר לקיים המצוה דאורייתא‪.‬‬ ‫שנית – רק בזמן המקדש קרינן ביה ‘ושמחתם’‬ ‫אמנם ידוע חידוש ה”ביכורי יעקב” (ר”ס תרנ”ח) שבירושלים העתיקה יש חיוב‬ ‫ועוד‪ ,‬דבפשוטו יסוד מצות לולב במקדש הוא משום ‘שמחה’ וכדכתיב‬ ‫ליטול לולב מדאורייתא כל שבעה גם בזמן הזה‪ .‬וטעמו מפני שהרמב”ם בפירוש‬ ‫ו’שמחתם’ לפני ה’ אלוקיכם‪ ,‬ולכן דווקא בזמן בית המקדש‪ ,‬היה שייך ‘לשמוח’‬ ‫המשניות (סוכה פ”ג מ”י) כתב דחיוב לולב כל שבעה במקדש‪ ,‬אין זה רק בתוך בית‬ ‫במקדש‪ ,‬ומשם נתפשט השמחה לכל ירושלים – לדעת הרמב”ם בפיהמ”ש‪ ,‬אבל‬ ‫המקדש גם כל ירושלים נקרא ‘מקדש’ לעניין זה‪ ,‬וכמו כן ס”ל להרמב”ם (פ”ו‬ ‫היום שחרב בית מקדשינו‪ ,‬אין לנו שמחה מיוחדת בירושלים‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬ירושלים‬ ‫מהלכות בית הבחירה הל’ י”ד) דקדושת העזרה וירושלים קדשה לעתיד לבוא‪ ,‬וא”כ‬ ‫הוא מקום בכיה וצער על החורבן‪ ,‬ולא שייך המצווה ד’ושמחתם’‪.‬‬ ‫קדושת ירושלים לא פקעה היום‪ ,‬והוי כמו בזמן המקדש שחל חיוב מדאורייתא‬ ‫ולא דמי כלל למצות “ושמחת בחגך” שנוהג בזמן הזה‪ ,‬דושמחת בחגך אין יסודו‬ ‫ליטול לולב כל שבעה בכל ירושלים‪.‬‬ ‫לשמוח לפני ה’ אלא זהו מצוות שמחה בעלמא‪ ,‬ושמחה בעלמא שייכא בחג גם‬ ‫ולפי דבריו צריך להקפיד בכל ירושלים העתיקה שהד’ מינים יהא ‘לכם’ כל‬ ‫בירושלים לאחר החורבן‪ ,‬אבל מצוות ‘ושמחתם לפני ה’ שיסודו שמחה מיוחדת‬ ‫שבעה‪ ,‬כיון שנטילת לולב בירושלים כל שבעה הוי מדאורייתא‪.‬‬ ‫משום שאנחנו נמצאים לפני ה’‪ ,‬הרי זה שייכא רק בזמן המקדש שהיותינו לפני‬ ‫ועוד נמצא חידוש להלכה על פי דבריו‪ ,‬שמי שמגיע לירושלים העתיקה‬ ‫ה’ עורר אותנו לשמחה‪ ,‬אבל בזמנינו לאחר שחרב בית המקדש בעוה”ר‪ ,‬הרי‬ ‫בחג הסוכות לאחר שכבר נטל בביתו ד’ מינים‪ ,‬חייב ליטול שוב פעם ד’ מינים‬ ‫מה שאנחנו לפני ה’ בירושלים אינו מעורר את הלב לשמחה אלא אדרבה הוא‬ ‫בירושלים‪ ,‬כי ברגע שנכנס לירושלים חל עליו חיוב דאורייתא ולא מועיל לו מה‬ ‫מעורר לצער גדול על החורבן‪ ,‬ולא שייך המצוה ד’ושמחתם לפני ה’ אלוקיכם’‪.‬‬ ‫שנטל בבוקר בביתו‪ ,‬ואם אינו נוטל שוב פעם בהגיעו לירושלים העתיקה‪ ,‬הרי‬ ‫הוא מבטל מצוות עשה דאורייתא‪.‬‬ ‫חשש בל תוסיף‬ ‫וכן נהגו כמה תלמידי חכמים להקפיד על זה וליטול שוב פעם לולב בהגיעם‬ ‫ועוד יש לעורר טעם למנוע ליטול שוב פעם לולב בירושלים העתיקה לאחר‬ ‫לירושלים העתיקה בחוה”מ סוכות‪ .‬וישנם ת”ח שאף משתדלים להגיע במיוחד‬ ‫שכבר נטל לולב בביתו בבוקר‪ ,‬מפני שלרוב ראשונים המחמיר עובר בבל תוסיף‪,‬‬ ‫לירושלים העתיקה בחוה”מ כדי לקיים המ”ע דאורייתא לדעת הביכורי יעקב‪.‬‬ ‫שמתכוון לקיים מצווה מהתורה בשעה שאין מ”ע כלל‪ ,‬ודמי לתפילין דרבינו תם‬ ‫שהסכימו הפוסקים (סימן ל”ד ס”ג ובשעה”צ סק”ח) שצריך להניח על תנאי שכוונתו‬ ‫דעת הג”ר מאיר שמחה דלא כהביכורי יעקב‬ ‫לקיים בזה מצווה רק אם הלכה כרבינו תם‪ ,‬אבל אם אין הלכה כרבינו תם יהא‬ ‫אמנם בחידושי רבינו מאיר שמחה (סוכה דף מ”ג ע”א) צווח מאד על הביכורי‬ ‫כרצועות בעלמא‪.‬‬ ‫יעקב שזהו “שיבוש גדול וחס מלהזכיר‪ ,‬חלילה לא תהא הוראה כזאת בישראל”‪,‬‬ ‫ובאמת כבר העיר בזה ה’ביכורי יעקב’ גופיה‪ ,‬שהרוצה להחמיר צריך לכוון‬ ‫והוכיח כן שהלא כל טעם תקנת ריב”ז ליטול לולב כל שבעה ימים הוא ‘זכר‬ ‫לקיים המצוה על תנאי‪ ,‬כדי שלא יעבור בבל תוסיף‪.‬‬ ‫למקדש’ וכדאיתא בגמ’ (סוכה מא‪ ,‬א) דכתיב ציון אין דורש לה ומכלל דבעי‬ ‫וביותר יש להוסיף דאולי כאן לא מועיל תנאי‪ ,‬כיון ד’מחזי כבל תוסיף’‪ ,‬שהרי‬ ‫דרישה‪ ,‬ולדעת הביכורי יעקב הרי יש כאן זכר למקדש כיון שנשאר מצוות לולב‬ ‫מוכח שכוונתו לבוא לירושלים כדי לקיים המ”ע מהתורה‪ ,‬וכעין האיסור (סוכה‬ ‫בירושלים אפילו בזמן הזה‪ ,‬ולמה צריך ‘זכר למקדש’ בשעה שמצוות המקדש‬ ‫מח ב) לישן בשמיני בסוכה‪ ,‬משום דמחזי כבל תוסיף‪.‬‬ ‫עודנה קיימת גם בזמן הזה‪.‬‬ ‫וכן שמעתי מפי מרן הגרי”ז זצ”ל שאין צריך לחשוש כלל להביכורי יעקב‪ ,‬וכן‬ ‫טעם נוסף למנוע ליטול לולב בירושלים העתיקה‬ ‫הוא מנהג העולם‪ ,‬שרבים מבקרים בירושלים העתיקה בחוה”מ ואינם נוטלין שם‬ ‫לולב לצאת המצוה דאורייתא‪.‬‬ ‫ונראה עוד טעם למנוע לבוא לירושלים העתיקה ליטול שם לולב‪ ,‬מפני‬ ‫שיש לחשוש שהד’ מינים אינם מהודרים כדין או שהאתרוג מורכב‪ ,‬ודי לנו‬ ‫ולעניין הלכה למעשה‪ ,‬נראה שאין צורך כלל להחמיר בזה‪ ,‬ומפני כמה טעמים‪,‬‬ ‫במה שנתחייבנו מדרבנן בד’ מינים‪ ,‬ואין לנו לחפש במיוחד להתחייב במצווה‬ ‫וכמו שיבואר‪:‬‬ ‫מדאורייתא‪.‬‬ ‫ראשית ‪ -‬שיטה זו נדחית מההלכה‬ ‫וכן שמעתי בשם מרן הגרי”ז זצ”ל “שיש לצדד שחומרא זאת מביא גם לקולא”‪,‬‬ ‫[והיינו דמלבד מה דלא הוי ס”ל כלל להחמיר כשיטת הביכורי יעקב וכמו שהבאנו‬ ‫ראשית‪ ,‬מפני שרוב הראשונים חולקים על הרמב”ם‪ ,‬וסוברים כשיטת רש”י‬ ‫לעיל‪ ,‬הוסיף מרן זצ”ל עוד דהנוהגים כהביכורי יעקב מביאים לקולא]‪ ,‬ומרן זצ”ל‬ ‫(סוכה מ”א) דלולב נוהג רק בתוך בית המקדש ולא בכל ירושלים‪.‬‬ ‫לא הסביר דבריו‪ ,‬אבל ככל הנראה נתכון שיש לחוש שהלולב אינו מהודר‪ ,‬או‬ ‫ומה עוד‪ ,‬שגם הרמב”ם גופיה – כתב כן רק בפירוש המשניות‪ ,‬אבל בהלכותיו‬ ‫שהאתרוג מורכב ופסול‪.‬‬ ‫לא הזכיר דבר זה שהחיוב בכל ירושלים אלא כתב בסתמא שהחיוב הוא ‘במקדש’‪,‬‬ ‫********‬ ‫לעילוי נשמת איש חסיד ועניו מחשובי מרביצי‬ ‫התורה בברוקלין‬ ‫ברכת מזל טוב לידידינו‬ ‫הונצח על ידי "לולבי‬ ‫הרב הגאון חכם ליאון גינדי זצ"ל‬ ‫עוז הרה"ג ר' נחום‬ ‫רוסוף" – הלולבים‬ ‫מרבני קהילת שערי ציון בברוקלין‬ ‫חשין שליט"א‬ ‫שעליהם מברך מרן רבינו‬ ‫שנלב"ע בפתע פתאום באמצע דרשה שמסר‬ ‫שלוחו הנאמן של מרן‬ ‫שליט"א‬ ‫לתלמידיו בשבת שובה תשפ"ז‪ ,‬תנצב"ה‬ ‫שליט"א למען מפעל‬ ‫הלולבים המהודרים בהם‬ ‫החסד "חסדי יעקב"‬ ‫מורידים את ה'קורה'‬ ‫לתושבי בית שמש‬ ‫בספוג עדין כדי לשמור על‬ ‫נדבת ידידינו הר"ר שלמה מליק שליט"א‬ ‫לרגל שמחת אירוסי בתו‬ ‫שלימות הידור התיומת‪,‬‬ ‫לע"נ אביו הר"ר בן ציון בן ר' יעקב‪ ,‬נלב"ע י"ב תשרי‪,‬‬ ‫בשעטו"מ‬ ‫ומקפידים לקחת לולבים‬ ‫ולע"נ חמותו מרת גיטה בת ר' דוד נלב"ע י"ב תשרי‪,‬‬ ‫יה"ר שיזכה לרוות ממנו‬ ‫רק משדות שמגדליהם‬ ‫ולע"נ אחיו הקדוש ר' מיכאל יצחק ב"ר בן ציון הי"ד‪,‬‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫שומרי שבת‬ ‫נלב"ע י"א תשרי‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לשותפות בזיכוי אלפים ורבבות‪,‬‬ ‫להנצחה בגליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪,‬‬ ‫לשותפות בהרבצת תורה ויראה וקבלת גליונות להפצה באיזור מגוריכם‪,‬‬ ‫חייגו ל‪ 9121969970 :‬שלוחה ‪3‬‬ ‫חייגו‪ 0799691219 :‬שלוחה ‪ ,2‬והשאירו הודעה ברורה עם הפרטים ומספר הטלפון שלכם‬