gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שער המלך · Shar Hamelech — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: שער המלך · Shar Hamelech

שבוע: סוכות (2026-09-21)

שער המלך · Shar Hamelech — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫את ההלל; אבל בפסח – אין‬ ‫'אך בחמישה עשר יום לחודש‬ ‫אנו קורין בהן את ההלל‬ ‫השביעי‪ ,‬באספכם את תבואת‬ ‫[גומרים אותו] – אלא ביום‬ ‫הארץ – תחוגו את חג ה'‬ ‫טוב הראשון ולילו‪ .‬למה?‬ ‫שבעת ימים‪ .‬ביום הראשון‬ ‫כדאמר שמואל (משלי כד‪ ,‬יז)‪:‬‬ ‫שבתון‪ ,‬וביום השמיני שבתון‪.‬‬ ‫'בנפול אויבך אל תשמח'‪.‬‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון‪:‬‬ ‫פרי עץ הדר‪ ,‬כפות תמרים‪,‬‬ ‫'וכן את מוצא‪ :‬שאין כתיב‬ ‫וענף עץ עבות וערבי נחל;‬ ‫בעצרת – אלא שמחה אחת‪,‬‬ ‫ושמחתם לפני ה' א'להיכם‬ ‫דכתיב‪' :‬ועשית חג שבועות‬ ‫שבעת ימים' (ויקרא כג‪- ,‬מ)‪.‬‬ ‫לה' א'להיך [וגו']‪ ,‬ושמחת‬ ‫'חג הסוכות תעשה לך שבעת‬ ‫(אתה וביתך) [לפני ה' א'להיך]'‪.‬‬ ‫ימים‪ ,‬באספך מגרנך ומיקבך‪.‬‬ ‫ולמה כתיב שם שמחה אחת?‬ ‫ושמחת בחגך‪ ,‬אתה ובנך ובתך‬ ‫מפני שהתבואה נכנסת‬ ‫ועבדך ואמתך‪ ,‬והלוי והגר‬ ‫בפנים‪ .‬ומאי טעמא אין כתיב‬ ‫אשר‬ ‫והאלמנה‬ ‫והיתום‬ ‫שם שתי שמחות? שכן את‬ ‫בשעריך‪ .‬שבעת ימים תחוג‬ ‫מוצא‪ :‬שאך על פי שנכנסה‬ ‫לה' א'להיך‪ ,‬במקום אשר‬ ‫התבואה בפנים – אבל פירות‬ ‫יבחר ה'; כי יברכך ה' א'להיך‪,‬‬ ‫האילן נידונין; לפיכך אין כתיב‬ ‫בכל תבואתך ובכל מעשה‬ ‫שם שמחה שנייה‪ .‬אבל בראש‬ ‫ידיך‪ .‬והיית אך שמח' (דברים טז‪,‬‬ ‫השנה – אין כתיב שם אפילו‬ ‫יג‪-‬טו)‪.‬‬ ‫שמחה אחת; מאי טעמא?‬ ‫שהנפשות נידונות‪ ,‬ומבקש‬ ‫שלושה שמחות‬ ‫אדם נפשו יותר מממונו‪ .‬אבל‬ ‫במדרש אגדה (דברים שם)‪:‬‬ ‫בחג – לפי שנטלו הנפשות‬ ‫'מפני מה לא נאמר בפסח‬ ‫דימוס שלהם ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫שמחה; ובעצרת כתיב שמחה‬ ‫כמו שכתוב (ויקרא טז‪ ,‬ל)‪' :‬כי ביום‬ ‫אחת‪ ,‬דכתיב (שם‪ ,‬יא)‪' :‬ושמחת‬ ‫הזה יכפר עליכם'‪ .‬ועוד‪ :‬שהתבואה‬ ‫לפני ה' א'להיך'; ובחג כתיב שלושה‬ ‫ופירות האילן בפנים‪ .‬לפיכך כתיב שם‬ ‫שמחות‪ ,‬דכתיב‪' :‬ושמחת בחגך'‪' ,‬והיית‬ ‫שלוש שמחות; שנאמר‪' :‬ושמחת בחגיך';‬ ‫אך שמח'‪'[ ,‬ושמחתם לפני ה'']? לפי‬ ‫'ושמחתם לפני ה' א'להיכם'; 'והיית אך שמח''‪.‬‬ ‫ששנינו (ר"ה א‪ ,‬ב)‪ :‬בארבעה פרקים בשנה העולם‬ ‫בחג נדונין על המים‬ ‫נידון‪ :‬בפסח – על התבואה; בעצרת – על פירות האילן;‬ ‫ובראש השנה – כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון‪,‬‬ ‫מהמדרשים נראה‪ ,‬שהשמחה היתרה בסוכות – היא שמחה‬ ‫שנאמר (תהלים לג‪ ,‬טו)‪' :‬היוצר יחד ליבם וגו''; ובחג – נידונים‬ ‫על שעברנו את ימי הדין של פסח‪ ,‬עצרת וראש השנהא‪.‬‬ ‫על המים‪ .‬כי זמן פסח‪ ,‬הוא חסרון‪ ,‬ועדיין יש לעשות; לכך אין‬ ‫אמנם קשה לי‪ :‬מכל מקום‪ ,‬הן עודנו בדין גם בחג הסוכות‪:‬‬ ‫כתיב שמחה‪ .‬אבל בעצרת – עבר דין אחד; לכך נאמר בו‬ ‫דהא נידונין על המים!‬ ‫שמחה אחת‪ .‬בחג‪ ,‬שכבר עברו שלושה דינים‪ :‬פסח ועצרת‬ ‫וראש השנה – לכך נאמר בו שלושה שמחות'‪.‬‬ ‫ועוד‪ :‬הרי עדיין לא קיבלנו את הפתקא טבא‪ ,‬עד הושענא‬ ‫שלושת המועדים ימי דין‬ ‫רבא (זוהר ויחי רכ‪ ;).‬אם כן‪ ,‬לשמחה מה זו עושה?‬ ‫יותר מבואר‪ ,‬בפסיקתא דרב כהנא (נספחים ב פרשה אחרת)‪' :‬את‬ ‫נגילה ונשמחה בך‬ ‫מוצא‪ :‬שלוש שמחות כתיב בחג; ואילו‪' :‬ושמחת בחגך'; 'והיית‬ ‫אכן‪ ,‬מצאתי להשל"ה (מס' סוכה פרק נר מצוה אות לח‪-‬לט)‬ ‫אך שמח'; 'ושמחתם לפני ה' א'להיכם שבעת ימים'; אבל‬ ‫ששמחה זו שונה‪ ,‬שהיא שמחה בה' ומהולה בתחושת דין‬ ‫בפסח – אין את מוצא שכתיב בו אפילו שמחה אחת! ולמה?‬ ‫שימי החגים ימי דין‪ ,‬ובחג נדונין על המים‪ .‬ומה שנצטווינו‬ ‫'אלא‪ ,‬את מוצא שבפסח התבואה נידונית‪ ,‬ואין אדם יודע אם‬ ‫לשמוח – אין זו שמחה אישית; אלא שמחה בה'!‬ ‫עושה היא השנה אם אינה עושה; לפיכך אין כתיב שם‬ ‫כך כתב‪' :‬וזה לשון בעל צדה לדרך‪ ,‬בהלכות יום טוב (מאמר‬ ‫שמחה‪.‬‬ ‫רביעי כלל רביעי ספי"ד)‪' :‬מידת החסידים כך‪ :‬ישימו לנגדם ה'‬ ‫'דבר אחר‪ :‬למה אין כתיב שם שמחה? בשביל שמתו בו‬ ‫יתברך תמיד; וידעוהו בכל דרכיהם‪ .‬ובעת שמחתם – יזכרוהו‬ ‫המצריים‪ .‬וכן את מוצא‪ :‬כל שבעת ימי החג – אנו קורין בהן‬ ‫א א"ה‪ .‬ראה עוד במאמר 'אורח חיים שובע שמחות' לחג הסוכות‪.‬‬ ‫ושמחתם לפני ה'‬ ‫וישבחוהו וירוממוהו‪ .‬וזאת היא השמחה השלמה‪ ,‬שאין‬ ‫אחריה תוגה; כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום בשיר‬ ‫מעתה‪ ,‬נראה דאין מצות שמחה זו לשמחה אישית; אלא‬ ‫השירים (א‪ ,‬ד)‪ ,‬שהוא קודש קדשים (ידים ג‪ ,‬ה)‪' :‬נגילה ונשמחה‬ ‫שמחה בה' דווקא‪ ,‬המהולה בדין ורחמים‪ .‬זאת ניתן לקיים גם‬ ‫בך'‪ .‬וזאת היא השמחה הגדולה שאמר דוד המלך עליו‬ ‫בימי דין; כי שמחה זו שונה במהותה‪ .‬היא שמחה 'לפני ה''!‬ ‫השלום (תהלים קיח‪ ,‬כד)‪' :‬זה היום וגו' נגילה ונשמחה בו'‪ .‬עד‬ ‫למרות שיש דין‪ ,‬הרי אחר שכבר יצאנו בדימוס בדין התבואה‬ ‫כאן לשון צדה לדרך‪.‬‬ ‫ופירות האילן‪ ,‬בראש השנה ויום הכיפורים – אנו יודעים כי‬ ‫'והנה עיניכם הרואות‪ :‬שכל המפרשים שווין בזה‪ ,‬שמה‬ ‫הדין כולו ברחמים; בעצם הדין הזה – יש לשמוח!‬ ‫שציוותה התורה 'ושמחת בחגך' – רצונה בזה‪ ,‬שתהא‬ ‫שמחת החג מהולה ברחמים ודין‬ ‫מעורבת ובלולה בשמחה של מצוה; בשיר ישתו יין‪ ,‬ישמחו‬ ‫וירננו צדיקים בה'‪ ,‬לזכור חסדי ה'‪ ,‬כעל כל אשר גמלם ה';‬ ‫לפי זה מבואר היטב מדוע נאמר בסוכות 'ושמחתם לפני‬ ‫כדלעיל‪ .‬על כן‪ ,‬כל איש ביינו‪ ,‬יקדש עצמו במותר לו‪ .‬ולא‬ ‫הוי'ה א'להיכם'‪ ,‬מידות הוי'ה [רחמים] וא'להים [דין] זו לצד‬ ‫יהיה בסובאי יין וזוללי בשר! אך אשר יאכל לכל נפש – הוא‬ ‫זו‪ :‬כי השמחה בסוכות – שמחה המהולה ברחמים ודין היא‪,‬‬ ‫לבדו יעשה לו (ע"פ שמות יב‪ ,‬טז); כדרך שנזכר לעיל‪.‬‬ ‫ומצוותה 'ושמחתם לפני הוי'ה א'להיכם'ג‪.‬‬ ‫'ויזכור‪ ,‬כי ימי המועדים – הם ימי דין; כאומרם ז"ל במשנה‪:‬‬ ‫תיקון גדול‬ ‫'בארבעה פרקים העולם נידון‪ :‬בפסח – על התבואה; בעצרת‬ ‫– על פירות האילן; בראש השנה – כל באי עולם עוברין לפניו‬ ‫נראה שמפני זה גם תיקנו התיקון הגדול‪ ,‬לעשות גזוזטרא‬ ‫כבני מרון; ובחג – נידונים על המים'; עד כאן לשון המשנה‪.‬‬ ‫בעזרה כדי להפריד בין הנשים לגברים‪ .‬נשים למעלה וגברים‬ ‫הרי שכל המועדות ימי דין'‪.‬‬ ‫למטה‪ ,‬כמבואר בסוכה (נא‪ :):‬לקיים 'ושמחתם לפני ה'‬ ‫א'להיכם' – כיאה 'לפני ה' א'להיכם'! ביראה ובאהבה‪ ,‬שגם‬ ‫ואחר כן הביא ראיה לדבריו מהמדרש הנ"ל‪ ,‬שהביאו רבינו‬ ‫הנשים תשגנה שמחה בכל גדרי הצניעות‪.‬‬ ‫בחיי (דברים שם)‪ ,‬שמצד הדין לא נכתבה שמחה בפסח וכו'‪.‬‬ ‫ועוד מבואר בגמרא (שם סע"א ונג‪ ,).‬דהשמחה הייתה נעשית‬ ‫חיוב טהרה ברגל מצד הדין‬ ‫רק על ידי החכמים ובעלי התשובה‪.‬‬ ‫עוד שם (אות מב‪-‬מג)‪' :‬נמצא‪ ,‬שהחוטא אז בשחוק וקלות ראש‬ ‫נטילת לולב שבעה לפני ה'‬ ‫ביום טוב – חמור יותר משאר השנה; שמאחר שהעולם נידון‬ ‫– בחטא אחד אפשר שיוכרע העולם לכף חובה; ואז כל אותם‬ ‫מעתה נראה ליישב מדוע תיקן רבי יוחנן בן זכאי נטילת לולב‬ ‫העניים שימותו או יצטערו מחמת עוני הרעב והצמא – כולם‬ ‫במדינה שבעה; כמבואר בסוכה (מא‪' :).‬בראשונה‪ ,‬היה לולב‬ ‫תלויים עליו! ובימי המועדים – מלבד שמזונות האדם תלויים‬ ‫ניטל במקדש שבעה‪ ,‬ובמדינה יום אחד‪ .‬משחרב בית המקדש‬ ‫בהם – גם חיי האדם ונשמתו תלויין בדין; כמו שכתב בעל‬ ‫– התקין רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬שיהא לולב ניטל במדינה שבעה‪,‬‬ ‫ראשית חכמה בשער הקדושה פרק יב (אות יד)‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫זכר למקדש'‪.‬‬ ‫'ולפי שהמועדים ימי דינא – אמר רבי יצחק‪ :‬חייב אדם לטהר‬ ‫ולכאורה קשה‪ :‬והלוא יש בתקנתו משום 'בל תוסיף'! מאחר‬ ‫את עצמו ברגל (ר"ה טז‪ ,):‬כדי שיכנס בטהרה ליום הדין‪ ,‬כמו‬ ‫שמדאורייתא במדינה אין המצוה אלא ביום ראשון בלבד‪ ,‬הרי‬ ‫ראש השנה ויום הכיפורים‪.‬‬ ‫כל תוספת – הוויא בכלל 'בל תוסיף'!‬ ‫אין להתעצל בימי הדין‬ ‫לאור האמור‪ ,‬נראה ליישב‪ :‬מאחר והתורה לא פירשה‬ ‫'ואחר שהוא מבואר‪ ,‬שהימים טובים הם יומי דדינא – אין ראוי‬ ‫'ושמחתם במקדש'‪ ,‬אלא הגדירה 'ושמחתם לפני ה''; והרי‬ ‫שיתעצל אדם בהם מלבקש על נפשו בתפילה ובתחנונים‪,‬‬ ‫כבר זכינו לשמחת 'לפני ה'' בדין – הרי כבר גם חיוב לולב ניתן‬ ‫כפי משפט היום; כמו שאין ראוי להתעצל בימים נוראים‪.‬‬ ‫לבסס על שמחה זו!‬ ‫ואמרינן בירושלמיב‪ :‬האי בר נש דדמיך בריש שתא‪ ,‬ודיינין‬ ‫זאת ועוד‪ :‬התורה לא ציוותה על השמחה‪ ,‬אלא בנוסח זה של‬ ‫יתיה וכו'‪ .‬ולאו דוקא שישן; אלא כל שהוא יושב בטל‪ ,‬אף על‬ ‫'לפני ה''; ומכאן שאין חיוב השמחה הלזה מדין המקדש‪ ,‬אלא‬ ‫פי שהוא ער – ישן קרי ליה; הואיל ואינו עושה מעשה טוב‬ ‫מדין 'לפני ה''; וכל שהוא 'לפני ה'' – הוא בכלל המצוה‪ ,‬ומכאן‬ ‫ביום דין‪ .‬והוא הדין לשאר הימים טובים‪ ,‬שהם כולן יומי‬ ‫מקור נאמן לרבן יוחנן לתקן במדינה כל שבעהד‪.‬‬ ‫דדינא‪ ,‬כמבואר לעיל'‪.‬‬ ‫ד ובפרט שכבר השגנו מראש חודש אלול ואילך 'לפני ה''‪ :‬על ידי‬ ‫ב א"ה‪ .‬כן מטו משמיה הרמ"א (ד"מ או"ח סי' תקפג) ועוד‪ ,‬ולפנינו ליתא‪.‬‬ ‫הנפילת אפיים שבסליחות; שהרי מצוות נפילת אפיים היא לפני ה'‪,‬‬ ‫עיין חזון עובדיה (ימי"נ עמ' קפג)‪.‬‬ ‫כדכתיב (דברים ט‪ ,‬יח)‪' :‬ואתנפל לפני ה''‪ .‬בראש השנה – שאנו בבחינת‬ ‫ג נראה רמז לדברי השל"ה‪ ,‬שמצות השמחה דימי סוכות צריכה‬ ‫'אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' א'להיכם' (דברים כט‪ ,‬ט) למשפט;‬ ‫להיות מהולה בדין‪ ,‬בפסוק 'ושמחתם לפני א'דני א'להיכם שבעת‬ ‫וכן השגנו 'לפני ה' תטהרו' ביום הכיפורים; ובסוכות מתווסף‬ ‫ימים'‪ :‬כי מספר 'א'דני' עולה בגימטריה ס"ה; ו'לפני א'דני'‪ ,‬המספר‬ ‫'ושמחתם לפני ה''‪ .‬וכמו שביארנו במאמר 'ושמחתם לפני ה''‬ ‫שלפניו – הוא ס"ד‪ ,‬שהוא גימטריה 'דין'‪ .‬כלומר‪' :‬ושמחתם לפני‬ ‫לשמיני עצרת‪.‬‬ ‫א'דני'; שתהיה השמחה ב'דין'!‬ ‫דורותיכם‪ ,‬כי בסוכות הושבתי את בני ישראל'‪ .‬אמר לו‬ ‫לפני ה' בשלמים‬ ‫הקדוש ברוך הוא לישראל‪ :‬בניי! היו אתם עושין את הסוכות‪,‬‬ ‫כמדומה וסברא זו נמצאת בירושלמי (סוכה פ"ג הי"א)‪' :‬מתניתין‪:‬‬ ‫ודרים בתוכה שבעת ימים; כדי שתהיו נזכרים הניסים‬ ‫בראשונה‪ ,‬היה הלולב ניטל במקדש שבעה‪ ,‬ובמדינה יום‬ ‫שעשיתי לכם במדבר‪ .‬ואף על פי שאתם עושים את הסוכה‬ ‫אחד‪ .‬משחרב בית המקדש – התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא‬ ‫– אין אתם גומלין‪ ,‬אלא פורעין לו; שנאמר‪' :‬כי בסוכות‬ ‫הלולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש‪ .‬וכו'‪.‬‬ ‫הושבתי את בני ישראל וגו''‪ .‬ועוד אמרתי לכם‪ ,‬שתיקחו לולב‬ ‫'גמרא‪ :‬כתיב‪' :‬ושמחתם לפני ה' א'להיכם שבעת ימים'‪ .‬אית‬ ‫ותנענעו לפניי; ואף על פי שאתם עושין כן – אין אתם גומלין‬ ‫תניי תני‪ :‬בשמחת לולב הכתוב מדבר‪ .‬אית תניי תני‪ :‬בשמחת‬ ‫לי‪ ,‬אלא פורעין לי; למה? שבשעה שהוצאתי אתכם ממצרים‬ ‫שלמים הכתוב מדבר‪ .‬מאן דאמר בשמחת שלמים הכתוב‬ ‫– עשיתי את ההרים לנענע מלפניכם; שנאמר (תהלים קיד‪ ,‬ד)‪:‬‬ ‫מדבר – ביום הראשון דבר תורה; ושאר כל הימים דבר תורה;‬ ‫'ההרים רקדו כאילים'‪ .‬ואף לעתיד לבוא כן אני עושה לכם;‬ ‫ורבן יוחנן בן זכאי מתקין על דבר תורה‪ .‬מאן דאמר בשמחת‬ ‫הדא הוא דכתיב (ישעיה נה‪ ,‬יב)‪' :‬ההרים והגבעות יפצחו‬ ‫לולב הכתוב מדבר – ביום הראשון דבר תורה; ושאר כל‬ ‫לפניכם רינה''‪.‬‬ ‫הימים מדבריהן; ורבן יוחנן בן זכאי מתקין על דבריהן; ויש‬ ‫הרי מבואר‪ ,‬דגם הסוכה והלולב – אינם רק לזכר בלבד לניסי‬ ‫התקנה אחר התקנה?'‬ ‫העבר; אלא כביכול לצורך גבוה‪ ,‬לפרוע לו‪ .‬הרי זו בחינת 'לפני‬ ‫לפני ה' דאכילת שלמים בכל העיר‬ ‫ה''‪.‬‬ ‫וקשה‪ :‬מדוע אם נפרש 'ושמחתם לפני ה'' בשלמים כל‬ ‫סוכה מלשון הגנה ומקלט‬ ‫שבעה‪ ,‬אזי רבן יוחנן מתקין לולב בגבולין שבעה על דבר‬ ‫עוד שם‪'' :‬באספך מגרנך ומיקבך'‪ .‬אמר רבי אלעזר בר מריום‪:‬‬ ‫ה‬ ‫תורה? מה עניין לולב לשלמים?‬ ‫למה עושים אנו סוכה אחר יום הכיפורים? לומר לך‪ :‬שכן את‬ ‫לדברינו – יתפרש בפשוטו‪ :‬דאם הפסוק 'ושמחתם לפני ה''‬ ‫מוצא‪ ,‬בראש השנה – יושב הקדוש ברוך הוא בדין על באי‬ ‫איירי בשלמים – אם כן רבן יוחנן בן זכאי תיקן את תקנת‬ ‫העולם; וביום הכיפורים – הוא חותם את הדין‪ .‬שמא יצא דינם‬ ‫הלולב בעקבות 'לפני ה'' המתקיים בשלמים‪ :‬דדין אכילת‬ ‫של ישראל לגלות‪ ,‬ועל ידי כן הן עושין סוכה‪ ,‬וגולין מבתיהם‬ ‫שלמים – בכל העיר (זבחים נה‪ ,).‬והתורה קוראת גם לזה 'לפני‬ ‫לסוכה‪ ,‬והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו גלו לבבל;‬ ‫ה''‪ .‬והואיל ומצות שלמים כל שבעה מדאורייתא‪ ,‬כמבואר‬ ‫שנאמר (מיכה ד‪ ,‬י)‪' :‬חולי וגוחי בת ציון כיולדה; כי עתה תצאי‬ ‫בחגיגה (ט‪ ;).‬והואיל ואכילת שלמים בכל העיר נחשבת 'לפני‬ ‫מקרייה‪ ,‬ושכנת בשדה; ובאת עד בבל‪( ,‬ו)שם תינצלי; שם‬ ‫ה'' – נמצא בסיס לרבן יוחנן לתקן גם נטילת לולב במדינה‪:‬‬ ‫יגאלך ה' מכף אויבייך''‪.‬‬ ‫שכבר נמצא בשלמים הבסיס ש'לפני ה'' הוא לאו דווקא‬ ‫מבואר‪ :‬דהסוכה גם עתה‪ ,‬היא לא רק לזכרון ניסי העבר; אלא‬ ‫בבית המקדש‪ ,‬אלא באכילת שלמים כל שבעה בכל העיר‪.‬‬ ‫היא גם עתה בחינת 'לפני ה''‪ :‬מין ענני כבוד החופפין על‬ ‫[ולמרות ש'ושמחתם' איירי בשלמים; מכל מקום‪ ,‬גם הלולב‪,‬‬ ‫האדם ומגינים עליו‪ ,‬כגלות בעיר מקלט‪.‬‬ ‫שהוא רישא דקרא‪ ,‬בכלל]‪.‬‬ ‫עוד בפסיקתא (שם)‪ ,‬שהישיבה בסוכה היוותה הגנה בעבר‪,‬‬ ‫מה שאין כן‪ ,‬אם הפסוק 'ושמחתם לפני ה'' איירי בלולב – הרי‬ ‫בהווה‪ ,‬ומהווה הגנה גם לעתיד‪.‬‬ ‫מתפרש הכתוב 'ולקחתם לכם ביום הראשון וכו'‪ ,‬ושמחתם‬ ‫לפני ה' א'להיכם שבעת ימים' – על הלולב במקדש דווקא;‬ ‫זו לשון הפסיקתא דרב כהנא‪' :‬אמר רבי לוי‪ :‬כל מי שמקיים‬ ‫ואין לנו הכרח לפרש 'לפני ה'' בכל העיר‪ .‬נמצא אם כן שאין‬ ‫מצות סוכה בעולם הזה‪ ,‬אומר הקדוש ברוך הוא‪ :‬הוא קיים‬ ‫מקור לרבן יוחנן לתקן כל שבעה במדינה‪ ,‬ותקנה דרבנן היא‬ ‫מצות סוכה בעולם הזה – אני מסיך עליו מחמתו של יום‬ ‫ו‬ ‫אחר תקנה דרבנן!‬ ‫הבא'‪.‬‬ ‫לפני ה' ושמחה בה'‬ ‫ועוד‪' :‬דבר אחר‪' :‬וסוכה תהיה לצל יומם מחורב' (ישעיה ד‪ ,‬ו);‬ ‫כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה – מסיך עליו מן‬ ‫נראה‪ ,‬עוד שלא רק השמחה בסוכות מתייחדת בהיותה 'לפני‬ ‫המזיקין שלא יזיקו אותו; שכן הוא אומר (תהלים צא‪ ,‬ד)‪:‬‬ ‫ה''; אלא גם מהות הסוכה – נוסכת באדם את התחושה של‬ ‫'באברתו יסך לך''‪.‬‬ ‫'לפני ה''‪ ,‬ו'נגילה ונשמחה בך'; כאילו אנו עושים את הסוכה‬ ‫לפני ה' למענו‪.‬‬ ‫עמק סוכות אמדד‬ ‫כך‪ ,‬לפי המבואר בפסיקתא דרב כהנא (שם)‪' :‬כתיב‪' :‬חג‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬נראה מהפסיקתא דהסוכה אינה מהווה רק הגנה;‬ ‫הסוכות תעשה לך שבעת ימים'‪ .‬למה ישראל עושים סוכה?‬ ‫אלא גם מקור מחיה‪ ,‬והנאה מפירות סכך אילנותיה‪.‬‬ ‫לניסים שעשה להם הקדוש ברוך הוא בשעה שיצאו‬ ‫כן בפסיקתא‪' :‬דבר אחר‪' :‬וסוכה תהיה לצל יומם מחורב'; כל‬ ‫ממצרים‪ ,‬שהיו ענני כבוד מקיפין אותם ומסוככות עליהם;‬ ‫מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה – אף הקדוש ברוך הוא‬ ‫שנאמר (ויקרא כג‪ ,‬מג)‪' :‬כי בסוכות הושבתי את בני ישראל'‪,‬‬ ‫נותן לו חלק לעתיד לבוא בסוכתה של סדום‪ ,‬מה שהקדוש‬ ‫ומתרגמינן‪' :‬ארי במטליות עננין אותיבית ית בני ישראל'‪.‬‬ ‫ברוך הוא עתיד לחלק אותה לצדיקים שבטים שכמים;‬ ‫וכתיב (שם‪ ,‬מב)‪' :‬בסוכות תשבו שבעת ימים'; למה? 'למען ידעו‬ ‫ו ועוד צריך עיון‪ .‬וראה מה שהארכנו בזה במטל השמים מועדים‬ ‫ה וראה בפרשנים (קה"ע ועוד) שם שהתקשו בנוסחת הגמרא‪,‬‬ ‫חלק א (סי' לז)‪.‬‬ ‫והפכוה‪.‬‬ ‫שובע שמחות את פניך‬ ‫שנאמר (תהלים ס‪ ,‬ח)‪' :‬א'להים דיבר בקודשו אעלוזה‪ ,‬אחלקה‬ ‫מעתה‪ ,‬נראה דכל מצוות החג – הן סוכה‪ ,‬הן לולב והן‬ ‫שכם‪ ,‬ועמק סוכות אמדד'‪ .‬ומהו 'א'להים דיבר בקדשו'? אמר‬ ‫השמחה – בכולן יש השגות ב'לפני ה''‪.‬‬ ‫רבי יהושע בר נחמיה‪ :‬זה אבינו אברהם עליו השלום‪.‬‬ ‫'אעלוזה' – וכשאעלוזה‪ ,‬כשהופיע מלכותו בעולם – אחלקה‬ ‫נראה‪ ,‬דזו כוונת המדרש (ויק"ר פ' ל סי' ב)‪'' :‬תודיעני אורח חיים‬ ‫שכם; אני מחלק אותה שבטים שכמים לבניך‪ .‬ומהו 'ועמק‬ ‫שובע שמחות' (תהלים טז‪ ,‬יא); אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא‪:‬‬ ‫סוכות אמדד'? זו סוכתה של סדום‪ ,‬שהיתה מסוככת שבעה‬ ‫תודיעני באיזה פילון מפולש לחיי העולם הבא וכו'‪ .‬אמר‬ ‫אילנות שהיו מסוככים זו על גב זו‪ ,‬וזו על גב זו; גפן תאינה‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪' :‬שובע שמחות'; אל תהי קורא כן – אלא‬ ‫ורימון‪ ,‬ופרסק ושקדים תמול ואגוז ספק ואגא‪ ,‬ותמרים על‬ ‫'שבע שמחות'; אלו שבע מצוות שבחג‪ ,‬ואלו הן‪ :‬ד' מינין‬ ‫גביהן‪.‬‬ ‫שבלולב‪ ,‬וסוכה‪ ,‬חגיגה ושמחה'‪.‬‬ ‫סוכה מלשון כיסוי מן העין‬ ‫ובמדרש תהילים (מזמור יז)‪' :‬דבר אחר‪' :‬שובע שמחות את‬ ‫'אמר רבי יצחק בשם רבי יוחנן בן שטנה‪ :‬יש מין איה‪ ,‬שהוא‬ ‫פניך'; אל תיקרי‪' :‬שובע' – אלא 'שבע'‪ ,‬כנגד שבעה; שנאמר‪:‬‬ ‫מגביה עצמו עשרים וחמישה מילין למעלה‪ ,‬והוא רואה‬ ‫'ושמחתם לפני ה' א'להיכם שבעת ימים'‪ .‬ואלו הן‪ :‬סוכה‪,‬‬ ‫בארץ – רבי מאיר ורבי יוסי וחכמים; אחד מהם אומר‪ :‬כלי של‬ ‫ולולב‪ ,‬וערבה‪ ,‬הדס‪ ,‬ואתרוג‪ ,‬וניסוך המים‪ ,‬ושמחת בית‬ ‫שלושה טפחים‪ ,‬אם יהיה נתון בארץ – יהיה רואה אותו‬ ‫השואבה‪ .‬ואם עושין כן – ה' מנעים להן‪ ,‬ומנצחן בימינו בדין'‪.‬‬ ‫בארץ‪ .‬וחבירו אומר‪ :‬כלי שיש בו טפח ומחצה; וחבירו אומר‪:‬‬ ‫כלומר‪ :‬ב'שובע שמחות' שבחג – משיגים 'את פניך'‪' :‬לפני ה''!‬ ‫כלי שיש בו שלוש אצבעות‪ .‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬כל מי‬ ‫שוב מצאתי‪ ,‬שכיוונתי בזה למה שכתב במשנה שכיר (מועדים‬ ‫שמקיים מצות סוכה בעולם הזה – אני נותן לו חלק ממנה‬ ‫ארבעת המינים‪ ,‬הדרך המובחרת בקיום מצוות החג)‪' :‬וזה הפירוש‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬שלא היה העוף יכול להסתכל בה; שנאמר (איוב‬ ‫במדרש הנ"ל‪ ,‬שדוד המלך עליו השלום ביקש 'תודיעני אורח‬ ‫כח‪ ,‬ז)‪' :‬נתיב לא ידעו עיט‪ ,‬ולא שזפתו עין איה''‪.‬‬ ‫חיים שובע שמחות את פניך'; היינו‪ :‬שיושג שיבוא לבחינת‬ ‫נראית הכוונה‪ ,‬שמי שזוכה לקיים מצוות סוכה – בזכותה‬ ‫'פנים' עם הקדוש ברוך הוא‪ .‬נתן לו הקדוש ברוך הוא שבע‬ ‫יהיה מכוסה מן העין; ולא תשלוט בו עין‪ ,‬אפילו לא עין כעין‬ ‫מצות שבחג‪ ,‬שעל ידי זה יזכה לתקן הכל‪ ,‬שיהיה דביקותו בו‬ ‫איה‪ ,‬הרואה ממרחק עשרים וחמישה קילומטרים‪ ,‬גם כלי‬ ‫בבחינת 'פנים אל פנים'‪ .‬והבן'ז‪.‬‬ ‫קטן שגודלו שלוש אצבעות!‬ ‫ימים' עולה בגימטריה כמספר 'ג' שמחה שמחה שמחה‪ ,‬הוי'ה‬ ‫ז נראה רמז לשלש שמחות בה' א'להים‪ ,‬בפסוק 'ושמחתם לפני ה'‬ ‫א'להים' במכוון [‪.]1174‬‬ ‫א'להיכם שבעת ימים'‪ :‬שכן מספר 'לפני הוי'ה א'להיכם שבעת‬ ‫מקץ שלוש שנים לגיליונותינו‪ ,‬הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ‪ ,‬לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו‪ ,‬לכרכן בבת‬ ‫אחת‪ ,‬ולהוציאן לאור עולם בספר‪.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות וכדומה‪ ,‬להצטרפות לתפוצת המייל‪ ,‬ולכל ענייני הגיליון‪ ,‬ניתן לפנות לכתובת ‪colelyabiaomer@gmail.com‬‬