שער המלך · Shar Hamelech — סוכות (2026-09-21)

את ההלל; אבל בפסח – אין 'אך בחמישה עשר יום לחודש
אנו קורין בהן את ההלל השביעי ,באספכם את תבואת
[גומרים אותו] – אלא ביום הארץ – תחוגו את חג ה'
טוב הראשון ולילו .למה? שבעת ימים .ביום הראשון
כדאמר שמואל (משלי כד ,יז): שבתון ,וביום השמיני שבתון.
'בנפול אויבך אל תשמח'. ולקחתם לכם ביום הראשון:
פרי עץ הדר ,כפות תמרים,
'וכן את מוצא :שאין כתיב וענף עץ עבות וערבי נחל;
בעצרת – אלא שמחה אחת, ושמחתם לפני ה' א'להיכם
דכתיב' :ועשית חג שבועות שבעת ימים' (ויקרא כג- ,מ).
לה' א'להיך [וגו'] ,ושמחת
'חג הסוכות תעשה לך שבעת
(אתה וביתך) [לפני ה' א'להיך]'.
ימים ,באספך מגרנך ומיקבך.
ולמה כתיב שם שמחה אחת?
ושמחת בחגך ,אתה ובנך ובתך
מפני שהתבואה נכנסת
ועבדך ואמתך ,והלוי והגר
בפנים .ומאי טעמא אין כתיב
אשר והאלמנה והיתום
שם שתי שמחות? שכן את
בשעריך .שבעת ימים תחוג
מוצא :שאך על פי שנכנסה
לה' א'להיך ,במקום אשר
התבואה בפנים – אבל פירות
יבחר ה'; כי יברכך ה' א'להיך,
האילן נידונין; לפיכך אין כתיב
בכל תבואתך ובכל מעשה
שם שמחה שנייה .אבל בראש
ידיך .והיית אך שמח' (דברים טז,
השנה – אין כתיב שם אפילו
יג-טו).
שמחה אחת; מאי טעמא?
שהנפשות נידונות ,ומבקש שלושה שמחות
אדם נפשו יותר מממונו .אבל במדרש אגדה (דברים שם):
בחג – לפי שנטלו הנפשות 'מפני מה לא נאמר בפסח
דימוס שלהם ביום הכיפורים, שמחה; ובעצרת כתיב שמחה
כמו שכתוב (ויקרא טז ,ל)' :כי ביום אחת ,דכתיב (שם ,יא)' :ושמחת
הזה יכפר עליכם' .ועוד :שהתבואה לפני ה' א'להיך'; ובחג כתיב שלושה
ופירות האילן בפנים .לפיכך כתיב שם שמחות ,דכתיב' :ושמחת בחגך'' ,והיית
שלוש שמחות; שנאמר' :ושמחת בחגיך'; אך שמח''[ ,ושמחתם לפני ה'']? לפי
'ושמחתם לפני ה' א'להיכם'; 'והיית אך שמח''. ששנינו (ר"ה א ,ב) :בארבעה פרקים בשנה העולם
בחג נדונין על המים נידון :בפסח – על התבואה; בעצרת – על פירות האילן;
ובראש השנה – כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון,
מהמדרשים נראה ,שהשמחה היתרה בסוכות – היא שמחה שנאמר (תהלים לג ,טו)' :היוצר יחד ליבם וגו''; ובחג – נידונים
על שעברנו את ימי הדין של פסח ,עצרת וראש השנהא. על המים .כי זמן פסח ,הוא חסרון ,ועדיין יש לעשות; לכך אין
אמנם קשה לי :מכל מקום ,הן עודנו בדין גם בחג הסוכות: כתיב שמחה .אבל בעצרת – עבר דין אחד; לכך נאמר בו
דהא נידונין על המים! שמחה אחת .בחג ,שכבר עברו שלושה דינים :פסח ועצרת
וראש השנה – לכך נאמר בו שלושה שמחות'.
ועוד :הרי עדיין לא קיבלנו את הפתקא טבא ,עד הושענא
שלושת המועדים ימי דין
רבא (זוהר ויחי רכ ;).אם כן ,לשמחה מה זו עושה?
יותר מבואר ,בפסיקתא דרב כהנא (נספחים ב פרשה אחרת)' :את
נגילה ונשמחה בך
מוצא :שלוש שמחות כתיב בחג; ואילו' :ושמחת בחגך'; 'והיית
אכן ,מצאתי להשל"ה (מס' סוכה פרק נר מצוה אות לח-לט) אך שמח'; 'ושמחתם לפני ה' א'להיכם שבעת ימים'; אבל
ששמחה זו שונה ,שהיא שמחה בה' ומהולה בתחושת דין בפסח – אין את מוצא שכתיב בו אפילו שמחה אחת! ולמה?
שימי החגים ימי דין ,ובחג נדונין על המים .ומה שנצטווינו 'אלא ,את מוצא שבפסח התבואה נידונית ,ואין אדם יודע אם
לשמוח – אין זו שמחה אישית; אלא שמחה בה'! עושה היא השנה אם אינה עושה; לפיכך אין כתיב שם
כך כתב' :וזה לשון בעל צדה לדרך ,בהלכות יום טוב (מאמר שמחה.
רביעי כלל רביעי ספי"ד)' :מידת החסידים כך :ישימו לנגדם ה' 'דבר אחר :למה אין כתיב שם שמחה? בשביל שמתו בו
יתברך תמיד; וידעוהו בכל דרכיהם .ובעת שמחתם – יזכרוהו המצריים .וכן את מוצא :כל שבעת ימי החג – אנו קורין בהן
א א"ה .ראה עוד במאמר 'אורח חיים שובע שמחות' לחג הסוכות.
ושמחתם לפני ה' וישבחוהו וירוממוהו .וזאת היא השמחה השלמה ,שאין
אחריה תוגה; כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום בשיר
מעתה ,נראה דאין מצות שמחה זו לשמחה אישית; אלא
השירים (א ,ד) ,שהוא קודש קדשים (ידים ג ,ה)' :נגילה ונשמחה
שמחה בה' דווקא ,המהולה בדין ורחמים .זאת ניתן לקיים גם
בך' .וזאת היא השמחה הגדולה שאמר דוד המלך עליו
בימי דין; כי שמחה זו שונה במהותה .היא שמחה 'לפני ה''!
השלום (תהלים קיח ,כד)' :זה היום וגו' נגילה ונשמחה בו' .עד
למרות שיש דין ,הרי אחר שכבר יצאנו בדימוס בדין התבואה כאן לשון צדה לדרך.
ופירות האילן ,בראש השנה ויום הכיפורים – אנו יודעים כי 'והנה עיניכם הרואות :שכל המפרשים שווין בזה ,שמה
הדין כולו ברחמים; בעצם הדין הזה – יש לשמוח! שציוותה התורה 'ושמחת בחגך' – רצונה בזה ,שתהא
שמחת החג מהולה ברחמים ודין מעורבת ובלולה בשמחה של מצוה; בשיר ישתו יין ,ישמחו
וירננו צדיקים בה' ,לזכור חסדי ה' ,כעל כל אשר גמלם ה';
לפי זה מבואר היטב מדוע נאמר בסוכות 'ושמחתם לפני כדלעיל .על כן ,כל איש ביינו ,יקדש עצמו במותר לו .ולא
הוי'ה א'להיכם' ,מידות הוי'ה [רחמים] וא'להים [דין] זו לצד יהיה בסובאי יין וזוללי בשר! אך אשר יאכל לכל נפש – הוא
זו :כי השמחה בסוכות – שמחה המהולה ברחמים ודין היא, לבדו יעשה לו (ע"פ שמות יב ,טז); כדרך שנזכר לעיל.
ומצוותה 'ושמחתם לפני הוי'ה א'להיכם'ג.
'ויזכור ,כי ימי המועדים – הם ימי דין; כאומרם ז"ל במשנה:
תיקון גדול 'בארבעה פרקים העולם נידון :בפסח – על התבואה; בעצרת
– על פירות האילן; בראש השנה – כל באי עולם עוברין לפניו
נראה שמפני זה גם תיקנו התיקון הגדול ,לעשות גזוזטרא
כבני מרון; ובחג – נידונים על המים'; עד כאן לשון המשנה.
בעזרה כדי להפריד בין הנשים לגברים .נשים למעלה וגברים
הרי שכל המועדות ימי דין'.
למטה ,כמבואר בסוכה (נא :):לקיים 'ושמחתם לפני ה'
א'להיכם' – כיאה 'לפני ה' א'להיכם'! ביראה ובאהבה ,שגם ואחר כן הביא ראיה לדבריו מהמדרש הנ"ל ,שהביאו רבינו
הנשים תשגנה שמחה בכל גדרי הצניעות. בחיי (דברים שם) ,שמצד הדין לא נכתבה שמחה בפסח וכו'.
ועוד מבואר בגמרא (שם סע"א ונג ,).דהשמחה הייתה נעשית חיוב טהרה ברגל מצד הדין
רק על ידי החכמים ובעלי התשובה.
עוד שם (אות מב-מג)' :נמצא ,שהחוטא אז בשחוק וקלות ראש
נטילת לולב שבעה לפני ה' ביום טוב – חמור יותר משאר השנה; שמאחר שהעולם נידון
– בחטא אחד אפשר שיוכרע העולם לכף חובה; ואז כל אותם
מעתה נראה ליישב מדוע תיקן רבי יוחנן בן זכאי נטילת לולב העניים שימותו או יצטערו מחמת עוני הרעב והצמא – כולם
במדינה שבעה; כמבואר בסוכה (מא' :).בראשונה ,היה לולב תלויים עליו! ובימי המועדים – מלבד שמזונות האדם תלויים
ניטל במקדש שבעה ,ובמדינה יום אחד .משחרב בית המקדש בהם – גם חיי האדם ונשמתו תלויין בדין; כמו שכתב בעל
– התקין רבן יוחנן בן זכאי ,שיהא לולב ניטל במדינה שבעה, ראשית חכמה בשער הקדושה פרק יב (אות יד) ,עיין שם.
זכר למקדש'.
'ולפי שהמועדים ימי דינא – אמר רבי יצחק :חייב אדם לטהר
ולכאורה קשה :והלוא יש בתקנתו משום 'בל תוסיף'! מאחר את עצמו ברגל (ר"ה טז ,):כדי שיכנס בטהרה ליום הדין ,כמו
שמדאורייתא במדינה אין המצוה אלא ביום ראשון בלבד ,הרי ראש השנה ויום הכיפורים.
כל תוספת – הוויא בכלל 'בל תוסיף'!
אין להתעצל בימי הדין
לאור האמור ,נראה ליישב :מאחר והתורה לא פירשה
'ואחר שהוא מבואר ,שהימים טובים הם יומי דדינא – אין ראוי
'ושמחתם במקדש' ,אלא הגדירה 'ושמחתם לפני ה''; והרי
שיתעצל אדם בהם מלבקש על נפשו בתפילה ובתחנונים,
כבר זכינו לשמחת 'לפני ה'' בדין – הרי כבר גם חיוב לולב ניתן
כפי משפט היום; כמו שאין ראוי להתעצל בימים נוראים.
לבסס על שמחה זו!
ואמרינן בירושלמיב :האי בר נש דדמיך בריש שתא ,ודיינין
זאת ועוד :התורה לא ציוותה על השמחה ,אלא בנוסח זה של יתיה וכו' .ולאו דוקא שישן; אלא כל שהוא יושב בטל ,אף על
'לפני ה''; ומכאן שאין חיוב השמחה הלזה מדין המקדש ,אלא פי שהוא ער – ישן קרי ליה; הואיל ואינו עושה מעשה טוב
מדין 'לפני ה''; וכל שהוא 'לפני ה'' – הוא בכלל המצוה ,ומכאן ביום דין .והוא הדין לשאר הימים טובים ,שהם כולן יומי
מקור נאמן לרבן יוחנן לתקן במדינה כל שבעהד. דדינא ,כמבואר לעיל'.
ד ובפרט שכבר השגנו מראש חודש אלול ואילך 'לפני ה'' :על ידי ב א"ה .כן מטו משמיה הרמ"א (ד"מ או"ח סי' תקפג) ועוד ,ולפנינו ליתא.
הנפילת אפיים שבסליחות; שהרי מצוות נפילת אפיים היא לפני ה', עיין חזון עובדיה (ימי"נ עמ' קפג).
כדכתיב (דברים ט ,יח)' :ואתנפל לפני ה'' .בראש השנה – שאנו בבחינת ג נראה רמז לדברי השל"ה ,שמצות השמחה דימי סוכות צריכה
'אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' א'להיכם' (דברים כט ,ט) למשפט; להיות מהולה בדין ,בפסוק 'ושמחתם לפני א'דני א'להיכם שבעת
וכן השגנו 'לפני ה' תטהרו' ביום הכיפורים; ובסוכות מתווסף ימים' :כי מספר 'א'דני' עולה בגימטריה ס"ה; ו'לפני א'דני' ,המספר
'ושמחתם לפני ה'' .וכמו שביארנו במאמר 'ושמחתם לפני ה'' שלפניו – הוא ס"ד ,שהוא גימטריה 'דין' .כלומר' :ושמחתם לפני
לשמיני עצרת. א'דני'; שתהיה השמחה ב'דין'!
דורותיכם ,כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' .אמר לו לפני ה' בשלמים
הקדוש ברוך הוא לישראל :בניי! היו אתם עושין את הסוכות, כמדומה וסברא זו נמצאת בירושלמי (סוכה פ"ג הי"א)' :מתניתין:
ודרים בתוכה שבעת ימים; כדי שתהיו נזכרים הניסים בראשונה ,היה הלולב ניטל במקדש שבעה ,ובמדינה יום
שעשיתי לכם במדבר .ואף על פי שאתם עושים את הסוכה אחד .משחרב בית המקדש – התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא
– אין אתם גומלין ,אלא פורעין לו; שנאמר' :כי בסוכות הלולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש .וכו'.
הושבתי את בני ישראל וגו'' .ועוד אמרתי לכם ,שתיקחו לולב
'גמרא :כתיב' :ושמחתם לפני ה' א'להיכם שבעת ימים' .אית
ותנענעו לפניי; ואף על פי שאתם עושין כן – אין אתם גומלין
תניי תני :בשמחת לולב הכתוב מדבר .אית תניי תני :בשמחת
לי ,אלא פורעין לי; למה? שבשעה שהוצאתי אתכם ממצרים
שלמים הכתוב מדבר .מאן דאמר בשמחת שלמים הכתוב
– עשיתי את ההרים לנענע מלפניכם; שנאמר (תהלים קיד ,ד):
מדבר – ביום הראשון דבר תורה; ושאר כל הימים דבר תורה;
'ההרים רקדו כאילים' .ואף לעתיד לבוא כן אני עושה לכם;
ורבן יוחנן בן זכאי מתקין על דבר תורה .מאן דאמר בשמחת
הדא הוא דכתיב (ישעיה נה ,יב)' :ההרים והגבעות יפצחו
לולב הכתוב מדבר – ביום הראשון דבר תורה; ושאר כל
לפניכם רינה''.
הימים מדבריהן; ורבן יוחנן בן זכאי מתקין על דבריהן; ויש
הרי מבואר ,דגם הסוכה והלולב – אינם רק לזכר בלבד לניסי התקנה אחר התקנה?'
העבר; אלא כביכול לצורך גבוה ,לפרוע לו .הרי זו בחינת 'לפני
לפני ה' דאכילת שלמים בכל העיר
ה''.
וקשה :מדוע אם נפרש 'ושמחתם לפני ה'' בשלמים כל
סוכה מלשון הגנה ומקלט
שבעה ,אזי רבן יוחנן מתקין לולב בגבולין שבעה על דבר
עוד שם'' :באספך מגרנך ומיקבך' .אמר רבי אלעזר בר מריום: ה
תורה? מה עניין לולב לשלמים?
למה עושים אנו סוכה אחר יום הכיפורים? לומר לך :שכן את
לדברינו – יתפרש בפשוטו :דאם הפסוק 'ושמחתם לפני ה''
מוצא ,בראש השנה – יושב הקדוש ברוך הוא בדין על באי
איירי בשלמים – אם כן רבן יוחנן בן זכאי תיקן את תקנת
העולם; וביום הכיפורים – הוא חותם את הדין .שמא יצא דינם
הלולב בעקבות 'לפני ה'' המתקיים בשלמים :דדין אכילת
של ישראל לגלות ,ועל ידי כן הן עושין סוכה ,וגולין מבתיהם שלמים – בכל העיר (זבחים נה ,).והתורה קוראת גם לזה 'לפני
לסוכה ,והקדוש ברוך הוא מעלה עליהם כאילו גלו לבבל;
ה'' .והואיל ומצות שלמים כל שבעה מדאורייתא ,כמבואר
שנאמר (מיכה ד ,י)' :חולי וגוחי בת ציון כיולדה; כי עתה תצאי
בחגיגה (ט ;).והואיל ואכילת שלמים בכל העיר נחשבת 'לפני
מקרייה ,ושכנת בשדה; ובאת עד בבל( ,ו)שם תינצלי; שם ה'' – נמצא בסיס לרבן יוחנן לתקן גם נטילת לולב במדינה:
יגאלך ה' מכף אויבייך''.
שכבר נמצא בשלמים הבסיס ש'לפני ה'' הוא לאו דווקא
מבואר :דהסוכה גם עתה ,היא לא רק לזכרון ניסי העבר; אלא בבית המקדש ,אלא באכילת שלמים כל שבעה בכל העיר.
היא גם עתה בחינת 'לפני ה'' :מין ענני כבוד החופפין על [ולמרות ש'ושמחתם' איירי בשלמים; מכל מקום ,גם הלולב,
האדם ומגינים עליו ,כגלות בעיר מקלט. שהוא רישא דקרא ,בכלל].
עוד בפסיקתא (שם) ,שהישיבה בסוכה היוותה הגנה בעבר, מה שאין כן ,אם הפסוק 'ושמחתם לפני ה'' איירי בלולב – הרי
בהווה ,ומהווה הגנה גם לעתיד. מתפרש הכתוב 'ולקחתם לכם ביום הראשון וכו' ,ושמחתם
לפני ה' א'להיכם שבעת ימים' – על הלולב במקדש דווקא;
זו לשון הפסיקתא דרב כהנא' :אמר רבי לוי :כל מי שמקיים
ואין לנו הכרח לפרש 'לפני ה'' בכל העיר .נמצא אם כן שאין
מצות סוכה בעולם הזה ,אומר הקדוש ברוך הוא :הוא קיים
מקור לרבן יוחנן לתקן כל שבעה במדינה ,ותקנה דרבנן היא
מצות סוכה בעולם הזה – אני מסיך עליו מחמתו של יום ו
אחר תקנה דרבנן!
הבא'.
לפני ה' ושמחה בה'
ועוד' :דבר אחר' :וסוכה תהיה לצל יומם מחורב' (ישעיה ד ,ו);
כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה – מסיך עליו מן נראה ,עוד שלא רק השמחה בסוכות מתייחדת בהיותה 'לפני
המזיקין שלא יזיקו אותו; שכן הוא אומר (תהלים צא ,ד): ה''; אלא גם מהות הסוכה – נוסכת באדם את התחושה של
'באברתו יסך לך''. 'לפני ה'' ,ו'נגילה ונשמחה בך'; כאילו אנו עושים את הסוכה
לפני ה' למענו.
עמק סוכות אמדד
כך ,לפי המבואר בפסיקתא דרב כהנא (שם)' :כתיב' :חג
יתרה מכך ,נראה מהפסיקתא דהסוכה אינה מהווה רק הגנה;
הסוכות תעשה לך שבעת ימים' .למה ישראל עושים סוכה?
אלא גם מקור מחיה ,והנאה מפירות סכך אילנותיה.
לניסים שעשה להם הקדוש ברוך הוא בשעה שיצאו
כן בפסיקתא' :דבר אחר' :וסוכה תהיה לצל יומם מחורב'; כל ממצרים ,שהיו ענני כבוד מקיפין אותם ומסוככות עליהם;
מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה – אף הקדוש ברוך הוא שנאמר (ויקרא כג ,מג)' :כי בסוכות הושבתי את בני ישראל',
נותן לו חלק לעתיד לבוא בסוכתה של סדום ,מה שהקדוש ומתרגמינן' :ארי במטליות עננין אותיבית ית בני ישראל'.
ברוך הוא עתיד לחלק אותה לצדיקים שבטים שכמים; וכתיב (שם ,מב)' :בסוכות תשבו שבעת ימים'; למה? 'למען ידעו
ו ועוד צריך עיון .וראה מה שהארכנו בזה במטל השמים מועדים ה וראה בפרשנים (קה"ע ועוד) שם שהתקשו בנוסחת הגמרא,
חלק א (סי' לז). והפכוה.
שובע שמחות את פניך שנאמר (תהלים ס ,ח)' :א'להים דיבר בקודשו אעלוזה ,אחלקה
מעתה ,נראה דכל מצוות החג – הן סוכה ,הן לולב והן שכם ,ועמק סוכות אמדד' .ומהו 'א'להים דיבר בקדשו'? אמר
השמחה – בכולן יש השגות ב'לפני ה''. רבי יהושע בר נחמיה :זה אבינו אברהם עליו השלום.
'אעלוזה' – וכשאעלוזה ,כשהופיע מלכותו בעולם – אחלקה
נראה ,דזו כוונת המדרש (ויק"ר פ' ל סי' ב)'' :תודיעני אורח חיים שכם; אני מחלק אותה שבטים שכמים לבניך .ומהו 'ועמק
שובע שמחות' (תהלים טז ,יא); אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: סוכות אמדד'? זו סוכתה של סדום ,שהיתה מסוככת שבעה
תודיעני באיזה פילון מפולש לחיי העולם הבא וכו' .אמר אילנות שהיו מסוככים זו על גב זו ,וזו על גב זו; גפן תאינה
הקדוש ברוך הוא' :שובע שמחות'; אל תהי קורא כן – אלא ורימון ,ופרסק ושקדים תמול ואגוז ספק ואגא ,ותמרים על
'שבע שמחות'; אלו שבע מצוות שבחג ,ואלו הן :ד' מינין גביהן.
שבלולב ,וסוכה ,חגיגה ושמחה'.
סוכה מלשון כיסוי מן העין
ובמדרש תהילים (מזמור יז)' :דבר אחר' :שובע שמחות את
'אמר רבי יצחק בשם רבי יוחנן בן שטנה :יש מין איה ,שהוא
פניך'; אל תיקרי' :שובע' – אלא 'שבע' ,כנגד שבעה; שנאמר:
מגביה עצמו עשרים וחמישה מילין למעלה ,והוא רואה
'ושמחתם לפני ה' א'להיכם שבעת ימים' .ואלו הן :סוכה,
בארץ – רבי מאיר ורבי יוסי וחכמים; אחד מהם אומר :כלי של
ולולב ,וערבה ,הדס ,ואתרוג ,וניסוך המים ,ושמחת בית
שלושה טפחים ,אם יהיה נתון בארץ – יהיה רואה אותו
השואבה .ואם עושין כן – ה' מנעים להן ,ומנצחן בימינו בדין'.
בארץ .וחבירו אומר :כלי שיש בו טפח ומחצה; וחבירו אומר:
כלומר :ב'שובע שמחות' שבחג – משיגים 'את פניך'' :לפני ה''! כלי שיש בו שלוש אצבעות .אמר הקדוש ברוך הוא :כל מי
שוב מצאתי ,שכיוונתי בזה למה שכתב במשנה שכיר (מועדים שמקיים מצות סוכה בעולם הזה – אני נותן לו חלק ממנה
ארבעת המינים ,הדרך המובחרת בקיום מצוות החג)' :וזה הפירוש לעתיד לבוא ,שלא היה העוף יכול להסתכל בה; שנאמר (איוב
במדרש הנ"ל ,שדוד המלך עליו השלום ביקש 'תודיעני אורח כח ,ז)' :נתיב לא ידעו עיט ,ולא שזפתו עין איה''.
חיים שובע שמחות את פניך'; היינו :שיושג שיבוא לבחינת נראית הכוונה ,שמי שזוכה לקיים מצוות סוכה – בזכותה
'פנים' עם הקדוש ברוך הוא .נתן לו הקדוש ברוך הוא שבע יהיה מכוסה מן העין; ולא תשלוט בו עין ,אפילו לא עין כעין
מצות שבחג ,שעל ידי זה יזכה לתקן הכל ,שיהיה דביקותו בו איה ,הרואה ממרחק עשרים וחמישה קילומטרים ,גם כלי
בבחינת 'פנים אל פנים' .והבן'ז. קטן שגודלו שלוש אצבעות!
ימים' עולה בגימטריה כמספר 'ג' שמחה שמחה שמחה ,הוי'ה ז נראה רמז לשלש שמחות בה' א'להים ,בפסוק 'ושמחתם לפני ה'
א'להים' במכוון [.]1174 א'להיכם שבעת ימים' :שכן מספר 'לפני הוי'ה א'להיכם שבעת
מקץ שלוש שנים לגיליונותינו ,הננו מתעתדים ברצות ה' יתברך ,לכנס את שיחות מו"ר שליט"א היוצאות לאור במסגרת זו ,לכרכן בבת
אחת ,ולהוציאן לאור עולם בספר.
לתרומות ,הנצחות וכדומה ,להצטרפות לתפוצת המייל ,ולכל ענייני הגיליון ,ניתן לפנות לכתובת colelyabiaomer@gmail.com
