gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מה בדף ירושלמי · Ma Bedaf Yerushalmi — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ל‬‫ש‬‫ו‬‫ר‬‫י‬ ‫ף‬‫ד‬‫ב‬ ‫מה‬ ‫לע''נ מרת רחל לאה בת רבי‬ ‫בס"ד‬ ‫י‬‫מ‬ ‫אברהם מרדכי הכהן ע''ה‬ ‫הערות והנצחות טל' ‪ 0548449853‬או מייל‬ ‫‪MABADAF12@GMAIL.COM‬‬ ‫גליון ‪ 203‬חג הסוכות תשפ''ז‬ ‫ירושלמי יבמות נט‪-‬סה‬ ‫יוחנן בן נורי הולכים בשיטה אחת שר' יוחנן בן נורי אמר שאם היה נשוי לאשה‬ ‫דף נט יש להוכיח כדברי ר''ל ממה ששנינו שאם קטן נשא אשה ומת היא פטורה‬ ‫ולדודתה ולבת דודה ובא על חמותו חייב על משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו‬ ‫מחליצה ויבום‪ ,‬ור' אבין אומר שר''ל יעמיד את הברייתא לעיל שבן ט' קונה אשה‬ ‫ואמרו לו ששלשתם הם שם אחד‪.‬‬ ‫כר' יוסי בן ר' יהודה ששנינו שבן ט' ויום אחד עד בן י''ב ויום אח שהביא סימנים‬ ‫ר' יודה בן פזי אמר בשם ר' יוחנן שסומכוס מודה ברישא של המשנה כששחט שני‬ ‫הם כשומא‪ ,‬ור' יוסי בן ר' יהודה סובר שהם סימנים לגדלות א''כ שייך שבן ט'‬ ‫בניה ואח''כ שחט אותה שחייב רק אחת אך מצאנו ברייתא שסומכוס חלק גם‬ ‫יחשב כגדול ע''י סימנים‪ ,‬ור' יעקב בן ר' בון אמר בשם ר' יוסי בן ר' חנינה שדוקא‬ ‫באופן הזה שגם אם הוא איסור אחד הגופים חלוקים‪,‬‬ ‫כשהסימנים קיימים כשגדל ואם לא הם נחשבים כשומא‪ ,‬ור' יוסה הסתפק אם הוא‬ ‫דף סא וטעמו של ר' יוחנן בן נורי הוא שכמו שהתורה חילקה אשה ובתה ובת‬ ‫נעשה כגדול למפרע משעה שבאו הסימנים או שרק מכאן ולהבא‪ ,‬ומר' אבון‬ ‫בתה לשני לאוין כך אשה ובת בתה ובת בנה זה שני לאוין ורבנן סוברים שכמו‬ ‫שהעמיד את הברייתא שבן ט' כגדול כר' יוסי בן ר' יהודה רואים שהוא למד‬ ‫שבת בתה ובת בנה זה לאו אחד כך אשה ובת ובת בתה זה כלאו אחד‪.‬‬ ‫שנעשה גדול למפרע‪ ,‬ואמר ר' מנא שר' יוסה הסתפק בכך ולכן הוא לא העמיד‬ ‫נאמר בפסוק איש אשר יקח את אשה ואת אמה זימה היא בכל העריות נאמר שכיבה‬ ‫לדעת ר''ל את הברייתא כר' יוסי בן ר' יהודה‪ ,‬ויש להקשות שמובן ששייך אלמנה‬ ‫וכאן נאמר לקיחה ללמד שלעולם לא יתחייב על השניה עד שתהיה הראשונה‬ ‫בקטן אך איך שייך גט הרי קטן אינו בן דעת לכתוב גט ויש לומר שמדובר שנתן‬ ‫לקוחה לו ואין לומר שיתחייב על השניה דרך נישואין שהרי אין קידושין תופסים‬ ‫גט כשגדל‪ ,‬וחלוצה שייך באופן שבא עליה ומת ועשו בה האחים חליצה‪ ,‬אך קשה‬ ‫בעריות ומה שכתוב לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו בא ללמד שעד‬ ‫למ''ד שעושים יעוד בקטן א''כ נאמר שגם פחות מבן ט' עושה אלמנה ור' שמואל‬ ‫שלא נשאה לאביו היתה מותרת לו ואין לומר שנאמר גם בפסוק ואיש אשר יקח‬ ‫בר אבדומא אומר שאכן גם פחות מבן ט' עושה אלמנה אך נקטו בן ט' אגב ששנו‬ ‫את אשת אחיו נדה היא שבא להודיע שהיתה מותרת לו קודם שנשאה אחיו שניתן‬ ‫את השאר שפוסלים בביאתם מבן ט' והלאה‪.‬‬ ‫לומר ששייך בו קיחה ע''י יבום ואין לומר שנאמר בפסוק איש אשר אשר יקח את‬ ‫ר' יודה בן פזי אמר בשם ריב''ל שר' יוסי בן ר' יהודה למד מאחז שהוליד כשהיה‬ ‫אחותו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ושם‬ ‫בן ט' והרן הוליד כשהיה בן שש וכלב הוליד כשהיה בן עשר‪ ,‬וכמ''ד שכלב בן‬ ‫לא שייך שיש התר באחותו ור' אבי ומבאר שלא נאמר שקין נשא את אחותו וכן‬ ‫יפונה הוא כלב בן חצרון‪.‬‬ ‫הבל נשא את אחותו אלא חסד הוא שעשיתי עם הראשונים כדי שיבנה מהם העולם‬ ‫הלכה ח משנה בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו ואח''כ בא עליה אחיו בן ט'‬ ‫כמו שכתוב אמרתי עולם חסד יבנה‪ ,‬ומה שכתוב אלמנה וגרושה וחללה זונה את‬ ‫ויום אחד הוא פסל אותה עליו‪ ,‬ור''ש סובר שהוא לא פסל אותה‪ ,‬בן ט' ויום אחד‬ ‫אלה לא יקח בא ללמד שתופסים בהן קידושין‪.‬‬ ‫שבא על יבמתו ואח''כ בא על צרתה הוא פסל את הראשונה ע''י עצמו ור''ש סובר‬ ‫שנינו בפרק הנשרפים את העריות של אשה ובתה ור' חונה למד את כולן מהפסוק‬ ‫שהוא לא פסל‪ ,‬בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו היא חולצת ולא מתיבמת ואם‬ ‫ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה‬ ‫נשא אשה ומת היא פטורה מחליצה‪ ,‬בן ט' שנים ויום אחד שבא על יבמתו וכשגדל‬ ‫הנה זימה היא ולומדים זמה זמה בגזירה שוה כמו שלמטה באשתו נאסרו שלושה‬ ‫נשא עוד אשה אם לא בא על הראשונה אחר שגדל השניה חולצת או מתייבמת‬ ‫דורו כך למעלה באשתו נאסרו שלושה דורות וכמו שלמעלה בלאו כך למעלה בלאו‬ ‫והראשונה חולצת ולא מתייבמת ור''ש אומר שיכול ליבם איזו שירצה וחולץ‬ ‫וכמו שלמעלה האיסור הוא דוקא דרך נישואין כך למטה הוא רק דרך נישואין וכמו‬ ‫לשניה‪ ,‬אין חילוק בין בן ט' שנים ויום אחד לבן עשרים שנה שלא הביא שתי‬ ‫שלמעלה בשריפה כך למטה בשריפה וכמו שלמטה עשו בת זכר כבת נקבה כך‬ ‫שערות‪ .‬גמרא שמואל אומר שלת''ק ביאת בן ט' היא כמאמר בגדול וא''כ גם‬ ‫למעלה אם זכר היא כאם נקיבה אך קשה לדעת ר''מ שאומרים בגזירה שוה דון‬ ‫חליצת בן ט' תהיה כגט בגדול שהוא דוחה את היבום ויש בו שיור‪ ,‬ורבנן סוברים‬ ‫מינה ומינה א''כ נלמד להיפך כמו שלמטה הוא רק לאו כך למעלה דור שלישי יהיה‬ ‫שאין בחליצת בן ט' כלום‪,‬‬ ‫רק לאו ולרבנן שלומדים דון מינה ואוקי באתרה קשה הרי בדור שלישי למעלה‬ ‫דף ס ומה שעשו ביאת בן ט' כמאמר בגדול כיון שביאה של יבמה קונה בגדול בין‬ ‫אין לאו ויהיה רק עונש בלי אזהרה‪ ,‬ויש לומר בין לר''מ ובין לרבנן שלומדים לאו‬ ‫לדעת בין שלא לדעת אך חליצה בגדול פוטרת רק לדעת‪.‬‬ ‫בדור שלישי למעלה בגזירה שוה זמה זמה וכמו שכתוב לאו בכולם וכאילו כתוב‬ ‫לעיל שנינו שבאח שמת ונפלה יבמתו לאחיו ואחד עשה מאמר ומת אינה מתייבמת‬ ‫בשניהם עונש ואזהרה‪ ,‬ולמדנו רק בת בתו מהנישואין‪ ,‬ובת בתו באונסין יש ללמוד‬ ‫לאח הנוסף שהיא אשת שני מתים ואמנם שומרת יבם שנפלה לפני כמה יבמים‬ ‫מהפסוק ערות בת בנך או בת בתך ובמה מדובר הרי בנישואין כבר כתוב אשה ובת‬ ‫ודאי מתייבמת אך כאן שנה ר' חייה שאשת מת אחד מתייבמת ולא אשת שני מתים‬ ‫בתה ואם אינו ענין לנישואין לומדים לאונסים ולמדנו אזהרה ועונש לומדים כדברי‬ ‫ומובן שלא ייבם את בעלת המאמר אך את האחרת יוכל ליבם שהרי אינה אשת שני‬ ‫ר' שמואל בר רב יצחק שלומדים בגזירה שוה הנה מהנה וזמה מזמה‪ ,‬וכל זה לר''ע‬ ‫מתים ואמר על כך ר''א שזה כדעת ר''מ שמי שאין אתה מייבם אותה אתה לא‬ ‫שדבר שלמד בגזירה שוה חוזר ומלמד ולר' ישמעאל שאינו חוזר ומלמד יש ללמוד‬ ‫מייבם את צרתה‪ ,‬ור' יוחנן אמר שר''א שמע את זה ממנו‪ ,‬ור' יוסה הוכיח את זה‬ ‫גזירה שוה הנה מאתהן ולמדנו בת בתו באונסין ובתו יש ללמוד בק''ו שאם יש‬ ‫ממשנתינו שבן ט' שנשא אשה וכשגדל נשא אשה נוספת אם לא בא על הראשונה‬ ‫עונש על בת בתו כ''ש שיש עונש בבתו‪.‬‬ ‫משגדל השניה חולצת או מתייבמת והראשונה חולצת ולא מתייבמת ושם שנינו‬ ‫שאלו את ר' אבהו מה הדין אם בא על בת בתו מהנישואין ועל בת בתו מהאונסין‬ ‫שרק חולצת אלא שם זה לדעת ר''מ שאינה מתייבמת שהיא צרה של אשת שני‬ ‫בהעלם אחד אם חייב שתים‪ ,‬אמר להם שכל שם בת זה נחשב שם אחד‪,‬‬ ‫מתים וכאן זה כדעת ר''ש שהשניה יכולה להתיבם‪ ,‬ור' אבון מר בשם ר' ביסנא‬ ‫דף סב שאלו את ר' אבהו באחד שנשא אשה וילדה בת ולבת יש בת ולאשתו נולד‬ ‫בשם ר' אחא שדוקא כשיבם ואח''כ חלץ אך אם חלץ תחילה אסור ליבם שמא‬ ‫בן שנולדה לו בת ובא על כולן בהעלם אחד אם חייב אחד או כמה אמר להם שאת‬ ‫המאמר קנה והיא נפטרה בחליצת חברתה‪.‬‬ ‫כולן למדו מהפסוק שארה הנה זמה היא וכולם משום זימה וזה שם אחד‪ ,‬ר' חגיי‬ ‫לכו''ע אדם פחות מבן כ' שהביא סימנים הוא נעשה גדול למפרע משנעשה בן י''ג‬ ‫שאל לפני ר' יוסי מדוע ר' אבהו לא אמר שכולן נלמדו מהלאו של לא תגלה שנאמר‬ ‫ואם הביא שערות יותר מבן כ' נעשה גדול רק מכאן ולהבא‪ ,‬ורב ושמואל נחלקו‬ ‫ערות בתך לא תגלה את בת בתה לא תגלה אמר ר' יוסי שאם היה כתוב ערות אשה‬ ‫בבן כ' שהביא שערות שלשמואל נעשה איש למפרע ולרב רק מכאן ולהבא‪ ,‬ויש‬ ‫ובת בתה לא תגלה היינו אומרים שלא תגלה הולך על הכל וזה שם איסור אחד‬ ‫להוכיח שלא כדבריהם ממה ששנינו שסריס לא נעשה בן סורר ומורה כיון שאין בו‬ ‫ואחרי שהתורה חילקה אותם היא כוללת אותם שהם בכלל זימה אחת‪.‬‬ ‫הקפת זקן ולכאורה נתרה בו שמא יביא שתי שערות תוך ג' חדשים ואז יֵעשה גדול‬ ‫ר' אבהו אמר בשם ר''א בשם ר' הושעיה שאם יש שני לאוין שונים ויש בהם כרת‬ ‫למפרע‪ ,‬ויש לומר שזה כמ''ד שהתראת ספק אינה התראה‪ ,‬אך יש להוכיח‬ ‫אחת הם מתחלקים לכריתות כמו שכתוב על בשר אדם לא ייסך ובמתכונתו לא‬ ‫ממשנתינו שאין חילוק בין בן ט' שבן כ' שלא הביא שתי שערות ולשמואל יש‬ ‫תעשו כמוהו והתורה חילקה בהם כרת כמו שכתוב איש אשר ירקח כמוהו ואשר‬ ‫חילוק שאם יביא שתי שערות הוא יעשה גדול למפרע כמו שמבן ט' עד בן י''ב‬ ‫יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו‪.‬‬ ‫שהביא שתי שערות לא נעשה גדול למפרע כך בן כ' שהביא שתי שערות לא נעשה‬ ‫לעיל שנינו שלמדו בתו מאנוסתו מק''ו מבת בתו מאנוסתו וכדברי ר' ישמעאל‬ ‫גדול למפרע ושמואל יעמיד את המשנה שמדובר שהוא כבר בן עשרים שנה ולכן‬ ‫שלומדים איסור בק''ו אך לא לומדים עונש מק''ו‪ ,‬וחזקיה למד עונש בפסוק ובת‬ ‫נעשה גדול רק מבן עשרים והלאה‪.‬‬ ‫איש כהן כי תחל לזנות וניתן לכתוב ובת כהן וכתוב איש למד שהבא על בת בתו‬ ‫פרק נושאין על האנוסה‬ ‫מאנוסה חייב שריפה‪ ,‬ור' יוסי בן ר' בון למד אזהרה מהפסוק אל תחלל את בתך‬ ‫הלכה א משנה אדם יכול לשאת קרובת אנוסתו ומי שאנס או פיתה קרובת אשתו‬ ‫להזנותה‪.‬‬ ‫הנשואה חייב ומותר לשאת אנוסת או מפותת אביו וכן אנוסת או מפותת בנו‪ ,‬ור'‬ ‫ר' יהודה אסר אנוסת אביו והוא למד מהפסוק לא יקח איש את אשת אביו‪ ,‬היינו‬ ‫יהודה אוסר לשאת את אנוסת או מפותת אביו‪ .‬גמרא שנינו במשנה נושאין על‬ ‫אשת אביו‪ ,‬ולא יגלה כנף אביו היינו אנוסתו שהוא כנף שראה אביו‪ ,‬ורבנן למדו‬ ‫האנוסה ויש לפרש שנושאין אחר האנוסה והמפותה שאם אנס אשה מותר באמה‬ ‫כמו שאמרו בבבל כנף הסמוכה לאביו ואמנם זה נכלל באשת אביו ואמר ר' הילא‬ ‫ואם פיתה אשה מותר בבתה‪.‬‬ ‫שהנ''מ היא שאם התרו בה משום אשת אב לוקה ואם התרו בה משום כנף אביו‬ ‫האונס ומפתה קרובת אשתו נשואה חייב אמר ר' יוחנן שבדרך נישואין אסור שאם‬ ‫לוקה‪ ,‬ור' יהודה מודה שאינו לוקה על אנוסת אביו ואינו חייב עליה קרבן‪ ,‬ור'‬ ‫נשא אשה ואח''כ אנס את אמה חייב ואם נשא אשה ואח''כ פיתה את בתה חייב‪.‬‬ ‫יהודה מודה בשאר קורבה לאנוסה שהוא פטור ור' יהודה מודה שאם קידש אנוסת‬ ‫שנינו בחולין שאם שחט בהמה ואח''כ שחט את בת בתה ואח''כ שחט את בתה‬ ‫אביו תופסים בה קידושין‪ ,‬ור' חגיי שאל לפני ר' יוסי אם הולד ממזר שאח''כ נאמר‬ ‫לוקה ארבעים וסומכוס אמר בשם ר''מ שלוקה שמונים ואמר ר''א שסומכוס ור'‬ ‫הלכה ה משנה אם התערב ולד של כוהנת עם ולד שפחתה שניהם אוכלים בתרומה‬ ‫לא יבא ממזר אמר ר' יוסי שהפסוק לא יבא פצוע דכא מפסיק ביניהם‪ ,‬והקשה ר'‬ ‫וחולקים חלק אחד בגורן ואינם נטמאים למתים ואינם נושאים נשים בין כשרות‬ ‫חגיי הרי למדו כל העריות שהולד מהם ממזר ממה שיצאה אשת אב לפני לא יבא‬ ‫בין פסולות‪ .‬גמרא בהתערב עבד כהן בכהן הוא אוכל תרומה ממה נפשך שהרי‬ ‫ממזר וא''כ נלמד גם על כל האונסין שהולד ממזר אמר לו ר' יוסי שאם היא אשת‬ ‫עבד כהן אוכל בתרומה‪.‬‬ ‫אב היא לא אנוסת אב ואם היא רק אנוסה היא לא נעשתה אשת אב‪ ,‬ואף שהפסוק‬ ‫הספיקות חולקים חלק אחד בגורן כמו ששנה ר' חייה שנשים ועבדים אינן חולקים‬ ‫ריבה אנוסת אב אך לא עליה הולך הפסוק לא יבא ממזר אלא באישות של אב‪.‬‬ ‫בגורן אך נותנים להם מתנות כהונה ולוייה לבתיהם‪.‬‬ ‫הלכה ב משנה אם גיורת התגירה עם בניה הם לא חולצים או מיבמים ואפילו הורתו‬ ‫שנינו שאינם נושאים כשרות שמא הם עבדים ואינם נושאים פסולות שמא הם‬ ‫של הראשון שלא בקדושה ולידתו בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה אינם‬ ‫כשרים‪ ,‬ולכאורה הם יכולים להביא מנחה יחד ודינה יהיה כמנחת כהן שהיא כליל‬ ‫נחשבים אחים מאב ליבם וכן שפחה שהשתחררו בניה עמה‪ .‬גמרא שנינו בברייתא‬ ‫וכן שנינו להדיא שהם מביאים מנחה אחת ומתנים עליה והיא קריבה כליל‪ ,‬ויש‬ ‫שר' יוסי הגלילי אמר שגר חייב על אמו ולא על אביו ור''ע למד בפסוק אביו ואמו‬ ‫להסתפק אם יכולים להביא שני מנחות ולהתנות ואחת תהיה כליל ואחת תקמץ‬ ‫קילל שמי שחייב על אמו חייב על אביו בקללה ומי שאינו חייב על אמו אינו חייב‬ ‫ותאכל ואכן שנינו שכשמביאים שני מנחות יתנו ואחת תקרב כליל ואחת נקמצת‬ ‫על אביו ור''ע מודה ששתוקי חייב על אמו למרות שאינו חייב על אביו‪ ,‬ואמר ר'‬ ‫ונאכלת‪ ,‬ויש להסתפק אם הם יכולים להעיד עדות אחת ולהתנות והיא תחשב‬ ‫יע קב בר אחא בשם ר' יסא בשם ר' יוחנן שנחלקו בגר שהורתו שלא בקדושה‬ ‫כעדות אחת או נאמר כדברי ר' זירא בשם רב אסי שבמקום שאם ימצאו העדים‬ ‫ולידתו בקדושה שלר' יוסי חייב על אמו כיון שהוא מתיחס אחריה‪,‬‬ ‫זוממים לא ניתן להרוג אף אחד מהם כשההרוג לא יהרג וגם כאן אי אפשר להרוג‬ ‫דף סג אך גר שהורתו ולידתו שלא בקדושה גם לר' יוסי אינו חייב על אמו כיון‬ ‫את העדים וזה עדות שאי אתה יכול להזימה‪.‬‬ ‫שאינו מתיחס אחריה‪.‬‬ ‫הלכה ו משנה אם גדלו אותם תערובות ושחררו זה את זה הם יכולים לשאת רק‬ ‫ר' יסא הגיע למקום ששמו חמץ ושאלוהו על משפחת בר עשתין הגרים אם יכולים‬ ‫נשים הראויות לכהונה ואינם נטמאים למתים ואם נטמאו אינם לוקים ואינם אוכלים‬ ‫האחים לייבם אמר להם שר' יוחנן אסר ובני הישיבה רצו לומר שר' יוחנן אסר‬ ‫תרומה ואם אכלו אינם משלמים קרן וחומש ואינם חולקים בגורן והם יכולים‬ ‫באשה שיש לה בנים וגזרו שיבואו להתיר גם בישראל שלא במקום מצוה אבל‬ ‫למכור את התרומה שלהם והדמים שלהם ואינם חולקים בקדשי המקדש ולא‬ ‫באשה בלי בנים יש לומר ממה נפשך שאם הוא אחיו הוא מיבם את אשתו ואם אינו‬ ‫נותנים להם קדשים ולא מוציאים את שלהם מידם והם פטורים מזרוע לחיים וקיבה‬ ‫אחיו היא לא ערוה עליו אלא כאשה מהשוק‪ ,‬ור' יערב בר אחא אמר בשם ר' יצחק‬ ‫והבכור שנולד אצלם ירעה עד שיסתאב ונותנים להם חומרא של כהנים ושל‬ ‫בר נחמן שבכל מקרה אסרו שלא יאמרו שיש מצות יבום בגרים ויבואו לטעות‬ ‫ישראלים‪ .‬גמרא משמע במשנה שאינם משחררים לכתחילה רק אם שחררו דינם‬ ‫שהיא אסורה בלי חליצה ולא תופסים בה קידושין‪ ,‬והחומרא היא כשבא עליה‬ ‫כמו שכתבה המשנה‪ ,‬אך יש לפרש במשנה שהם משחררים לכתחילה‪,‬‬ ‫אחר הגירות ואז יבואו להחליף בישראל אך אם לא בא עליה אחר הגירות היא‬ ‫דף סה שאף לר' יוסי הגלילי שאסור לשחרר בספק אך כאן מותר לשחרר משום‬ ‫מותרת שהיא כאשה מהשוק‪.‬‬ ‫תיקון הולד‪ ,‬שהרי ללא שחרור לא יוכלו לשאת נשים‪.‬‬ ‫גר שהתגייר והוא היה נשוי בגיותו לאשה ובתה או אשת ואחותה יכנוס אחת ויוציא‬ ‫שנינו במשנה שאחר השחרור הם נושאים נשים הראויות לכהונה‪ ,‬דהיינו שאינן‬ ‫אחת ודוקא כשלא בא עליהן אחר גירות ואם בא על אחת מהם היא אשתו ואם בא‬ ‫פסולות לכהנים‪.‬‬ ‫על שתיהן יכול לקיימם שלא גזרו להוציא משום חשש החלפה בישראל‪.‬‬ ‫מנין שכהן יכול להקריב קרבנותיו בכל שעה שירצה שנאמר ובא בכל אות נפשו‬ ‫גר שהיה נשוי בגיותו לאחותו מאב או מאם לר''מ יוציא ור' יהודה אומר שאחותו‬ ‫ושרת ואם היה זקן או חולה נותן אותו לכל משמר שירצה והעור והבשר שלו ואם‬ ‫מאם יוציא ואחותו מאב יקיים‪ ,‬ואם היה נשוי לאחות אביו או אחות אמו ר''מ‬ ‫היה טמא או בעל מום יתן לאנשי המשמר והבשר והעור שלהם‪ ,‬ויש להסתפק בבני‬ ‫אומר שאת אחות אמו יוציא ואת אחות אביו יקיים‪ ,‬ור' יהודה מחלק שאם היא‬ ‫התערובות אם הם כזקן או חולה או כטמא ובעל מום ומסברא הם כטמא ובעל מום‬ ‫אחות אם מאם יוציא ואחות אם מאב יקיים‪ ,‬ושאר עריות אם כנס לא מוציאים מידו‬ ‫אך במשנה שנינו שהם כזקן וחולה שהמשנה אומרת שלא מוציאים את שלהם‬ ‫ולכתחילה לא ישא את קרובותיו מגיותו‪ ,‬לר''מ גר יוציא אחותו מאב או מאם ולר'‬ ‫מידם‪.‬‬ ‫יהודה אחות מאם יוציא ואחות מאב יקיים‪ ,‬אחות אמו יוציא ואחות אביו יקיים ור'‬ ‫הלכה ז משנה אשה שלא שהתה אחר פטירת בעלה שלושה חדשים ונשאה וילדה‬ ‫יהודה סובר שאחות אם מאם יוציא ואחות אם מאב יקיים‪ ,‬ואמר ר' חנין שפשוט‬ ‫ולא ידוע אם הולד בן תשעה לראשון או בן שבעה לאחרון והיו לה בנים מהראשון‬ ‫לנו שר''מ למד מהפסוק על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו שיעזוב את הסמוך לו‬ ‫והשני אם הוא מת והניח אשה בני הראשון והשני חולצים ולא מייבמים וכן הוא‬ ‫מאביו ומאמו‪ ,‬והקשה רב ביבי שא''כ נאסור גם אחות אב שהיא סמוכה לאביו‬ ‫להם חולץ ואינו מייבם ואם היו לו אחים מהראשון והשני שלא מאותה האם הוא‬ ‫ונאסור אחות אמו מפני שהיא סמוכה לאמו ונאסור את אחותו מק''ו‪ ,‬והקשה ר'‬ ‫חולץ אך אינו מייבם והם חולצים ומייבמים‪ ,‬אם אחד היה מהם ישראל ואחד כהן‬ ‫שמעון בר רב אייבו הרי נאמר ויקח עמרם את יוכבד דודתו לו לאשה וכי יתכן‬ ‫הספק יכול לשאת רק אשה הראויה לכהונה ואינו נטמא למתים ואם נטמא אינו‬ ‫שישראל הקילו יותר מבני נח אמר ר' הילא שלא דורשים את הפסוק בסמוכה לאביו‬ ‫לוקה ואינו אוכל תרומה ואם אכל אינו חייב קרן וחומש ואינו חולק בגורן ואת‬ ‫או אמו אלא בסמוכה לו והקשו לר''מ מהפסוק וגם אמנה בת אבי היא אך לא בת‬ ‫התרומה שלו יכול למכור והדמים שלו ואינו חולק בקדשי המקדש ולא נותנין לו‬ ‫אמי ותהי לי לאשה משמע שאחותו מאביו מותרת אמר להם ר''מ אדרבה משם‬ ‫קדשים ולא מוציאים את שלו מידו והוא פטור מזרוע לחיים וקיבה ובכור שנולד‬ ‫ראיה שאברהם אומר להם שגם לשיטתם היא מותרת שהרי באמת אינה אחותו אלא‬ ‫לו ירעה עד שיסתאב ונותנים עליו חומרא של כהנים וחומרא של ישראלים אם‬ ‫בת אחיו שמותרת גם מהאם‪ ,‬ולהלכה אמר ר' יוסה שערוה שהיא מיתת ב''ד אסורה‬ ‫שניהם כהנים הוא אונן עליהם והם עליו ואינו נטמא להם והם לא נטמאים לו הוא‬ ‫לבני נח וערוה שאינה מיתת ב''ד מותרת לבני נח והקשו שאחותו היא ערוה שאין‬ ‫לא יורש אותם והם יורשים אותו‪ ,‬והוא פטור אם הכה או קילל אחד מהם‪ ,‬ואם היו‬ ‫בה מיתת ב''ד‪ ,‬ור' הילא הקשה בשם ר''ל מהפסוק ובגלל התועבות האלה ה'‬ ‫כהנים הוא עולה במשמר של שניהם אך אינו חולק ואם שניהם היו במשמר אח‬ ‫אלוקיך מוריש אותם מפניך שהקב''ה מעניש רק אם הזהיר וזה נאמר על ניחוש‬ ‫יכול ליטול חלק אחד‪ .‬גמרא שנינו במשנה שאם שניהם כהנים הוא אונן על שניהם‬ ‫וכישוף‪.‬‬ ‫והם עליו ואינו נטמא על שניהם ויש להקשות שאמנם על השני אינו נטמא שמא‬ ‫רב אידי אמר לפני ר' יוסי בשם רב חסדא שעבד מותר באחותו ושאל אותו אפילו‬ ‫הוא בנו של הראשון אך מדוע אינו נטמא לראשון ממה נפשך שאם הוא בנו הוא‬ ‫מאם אמר לו שכן אמר לו הרי שנינו וכן שפחה שנשתחררו בניה עמה אסורים‬ ‫ודאי נטמא לו ואם אינו בנו אלא של השני הרי הוא בן גרושה שאם לא כן איך‬ ‫משמע שגם בהיותם בעבדות אסורים ויש לומר שזה רק לענין חליצה ויבום‪.‬‬ ‫נשאה השני וממילא הוא יכול להטמאות למתים אלא מדובר שהראשון אנס והשני‬ ‫ר' פינחס אמר לפני ר' יוסי בשם ר' יוסי התנא שעבד שבא על אמו חייב חטאת‬ ‫נשאה שאינה פסולה לו‪ ,‬אך קשה שרבא אמר בשם אבא בר ירמיה שאנוסה אינה‬ ‫שנאמר בפסוק ואמרת אליהם לרבות עבדים אך יש לומר שהפסוק מדבר על‬ ‫צריכה להמתין שלושה חדשים וסברו לומר שהמשנה כר' יהודה שאנוסה צריכה‬ ‫חלבים‪ ,‬וכמו שאשה שיש לה בן שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה והצד של‬ ‫להמתין ור' בא אמר לדברי ר' יוסי שאנוסה אינה צריכה להמתין‪.‬‬ ‫קדושה עושה כמו שהצד שאין קדושה שאין חליצה ויבום‪,‬‬ ‫ר' חייא שנה שאוננים ונטמאים על ספק נפל אם הוא בן ז' או בן ח' ור' יוסי הוכיח‬ ‫דף סד א''כ גם בשפחה הצד שנולד כשהשתחררה נעשה כצד שלא השתחררה‬ ‫כן ממה ששנינו שהוא אונן עליהם והם עליו‪ ,‬ולר' אשיאן בר יקים קרה מקרה של‬ ‫ואינו זוקק ליבום‪.‬‬ ‫אוננות בספק נפל ואמר לו ר' יסא שאינו צריך לנהוג אנינות אמר לו הרי ר' חייה‬ ‫הלכה ג משנה אם התערבו ולדות של חמש נשים וגדלו התערובות ונשאו נשים‬ ‫שנה שאונין ונטמאים על הספק אמר ר' יסא שהיה סימנים ניכרים שהוא נפל אך‬ ‫ומתו ארבעה חולצים לאחת שלא תהיה אסורה על המייבם מצד ספק יבמה לשוק‬ ‫קשה שאמרו החברים בשם ר' יוחנן שלפי סימנים של בן ח' לא עושים מעשה ויש‬ ‫ואחד מייבם‪ ,‬והוא ועוד שלושה חולצים לאחת ואחד מייבם נמצאו שלכל אחת יש‬ ‫לומר שלר' אשיאן היה סימן ברור שהוא בן ח' שהוא בעל ופרש‪.‬‬ ‫ארבעה חליצות ויבום‪ .‬גמרא יש להקשות שבכל מקום אומרים שאין חליצה אחר‬ ‫שנינו שבן ח' הוא כאבן ולא מטלטלין אותו בשבת אך אמו שוחה עליו להניקו ור'‬ ‫חליצה וכאן יש ארבע חליצות לאחת יש לומר שבודאי יש רק חליצה אחת אך‬ ‫יוסי הסתפק באותם תינוקות ספיקות אם מחללים עליהם שבת למילה אמר ר' יוסי‬ ‫בספק יש חליצה לכל אחד מהספיקות‪ ,‬ואמנם בכל מקום אומרים שבמקום שאין‬ ‫שממה נפשך אם הוא בן ט' ניתן למול אותו ואם הוא בן ח' הוא רק מחתך בבשר‬ ‫יבום אין חליצה וכן אומרים שיש חליצה אך יש לומר שזה דוקא בודאי אך בספק‬ ‫בעלמא שלא לצורך‪ ,‬ורבנן מקסרי אמרו שר' יעקב בן סדיי שאל מי אמר שמותר‬ ‫יש יבום גם כשאין חליצה‪.‬‬ ‫לחתוך בשר שלא לצורך‪.‬‬ ‫הלכה ד משנה אשה שהולד שלה תערב בולד כלתה וגדלו התערובות ונשאו נשים‬ ‫שנו בברייתא שרשב''ג אמר שמי שמתקיים ל' יום באדם אינו נפל שנאמר ופדוייו‬ ‫ומתו בני הכלה יכולים לחלוץ אך לא לייבם כיון שהיא ספק אשת אח ספק אשת‬ ‫מבן חדש תפדה ובבהמה אחר שמונה ימים אינו נפל שנאמר ומיום השמיני והלאה‬ ‫אחי אביו אך בני הזקינה חולצים ומייבים כיון שהוא ספק אשת אח או אשת בן אח‪,‬‬ ‫ירצה לקרבן אשה לה' ובבבל אמרו שהלכה כרשב''ג ור' בא אמר שנחלקו רק במי‬ ‫ואם מת אחד מהודאים התערובות חולצים לבני הזקנה ואינם מייבמים שהיא ספק‬ ‫שלא נולד לחדשיו אם אם נולד לחדשיו גם רשב''ג מודה שאינו נפל‪.‬‬ ‫אשת אח ספק אשת אחי האב ובני הכלה אחד מהם חולץ ואחד מייבם‪ .‬גמרא ר'‬ ‫שנינו בברייתא שאם הספק הכה או קילל את זה ואחר כך את זה פטור‪.‬‬ ‫יוחנן אומר שיש לפרש במשנה חולצים או מייבמים לנשי בני הכלה או לנשי בני‬ ‫הזקנה‪ ,‬ור' חגיי הוכיח מהמשנה שאדם יכול לשאת את אשת בן אחיו‪.‬‬