gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תמצית הפרשה · Tamtzis Haparsha — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: תמצית הפרשה · Tamtzis Haparsha

שבוע: סוכות (2026-09-21)

תמצית הפרשה · Tamtzis Haparsha — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חומש דברים‬ ‫ספר דברים כולל בעיקרו דברים שנאמרו לישראל ע"י משה רבינו לפני כניסתם לארץ ישראל‪ ,‬כאשר בתחילה מובאים‬ ‫דברים שאמר משה רבינו לישראל החל מא' שבט‪( ,‬וכתב בסדר עולם (פרק י') מאחד בשבט ועד ששה באדר‪ ,‬שלשים‬ ‫וששה יום‪ ,‬פירש משה רבינו את כל התורה כולה‪ ,‬וכתב הרמב"ם (בהקדמה לפירוש המשניות) וכאשר הגיע סוף‬ ‫ארבעים שנה בר"ח שבט‪ ,‬הקהילם ע"ה‪ ,‬ואמר להם הן קרבו ימי למות‪ ,‬לכן מי ששמע ממני איזה קבלה ושכחה יבוא‬ ‫ונבררנה לו‪ ,‬ומי שנסתפקה לו איזה שאלה יבוא ונבארנה לו‪ ,‬אמר הכתוב "הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר"‪,‬‬ ‫וכך אמרו חכמים בספרי כל מי ששכח הלכה אחת יבוא וישנה וכל מי שיש לו לפרש יבוא ויפרש‪ ,‬וביררו מפיו הקבלה‬ ‫ולמדו הפירושים כל אותו הזמן שמראש חדש שבט עד שביעי באדר‪ .‬ולפני מותו נתעסק בכתיבה‪ ,‬וכתב שלשה עשר‬ ‫ספרי תורה כולם גוילים מן בית בראשית עד למד ישראל‪ ,‬ונתן ספר לכל שבט שיתנהג על פיו‪ ,‬והשלשה עשר נתנו‬ ‫ללוים ואמר להם לקוח את ספר התורה הזה וכו'‪ .‬עכ"ל)‪ ,‬ומפרשת וילך והלאה הם דברים שאמר משה רבינו ביום‬ ‫מותו (ז' אדר‪ ,‬ולרש"י גם פרשת ניצבים נאמרה ביום מיתת משה)‪.‬‬ ‫בחומש זה מגולל משה רבינו בפני ישראל את מה שאירע להם במדבר‪ ,‬את חטאיהם וחסדי ד' עמהם למרות חטאיהם‪,‬‬ ‫וכמ"ש הרמב"ן (הקדמה לחומש דברים) 'וטרם שיתחיל בביאור התורה התחיל להוכיחם ולהזכיר להם עונותיהם כמה‬ ‫ימרוהו במדבר וכמה שהתנהג עמהם הקב"ה במדת רחמים‪ ,‬וזה להודיע חסדיו עמהם‪ ,‬ועוד שיוכחו בדבריו שלא‬ ‫יחזירו לקלקולם פן יספו בכל חטאתם‪ ,‬ולחזק לבם בהודיעו אותם כי במדת רחמים יתנהג עמהם לעולם‪ ,‬שלא יאמר‬ ‫אדם לא נוכל לרשת את הארץ כי אין אדם אשר לא יחטא ומיד תהיה מדת הדין מתוחה כנגדנו ונאבד‪ ,‬ולכן הודיעם‬ ‫משה רבינו כי הקב"ה רחמן מלא רחמים‪ ,‬כי הסליחה והמחילה ממנו ית' סיוע ועזר לבני אדם בעבודתו'‪.‬‬ ‫כמו כן מלמד משה את ישראל מצוות רבות (בעיקר בפרשות ראה שופטים וכי תצא שיש בהם קס"ט מצוות)‪ ,‬חלק‬ ‫ממצוות אלו כבר הוזכרו בחומשים הקודמים ונשנו בשביל פרטים שנתחדשו בהם‪ ,‬וחלקם הם מצוות חדשות‪( .‬דעת‬ ‫הרמב"ן (שם) שכל המצוות כבר נאמרו למשה בסיני (או באהל מועד בשנה הראשונה קודם חטא המרגלים‪ ,‬ורק‬ ‫כריתת הברית התחדשה בערבות מואב)‪ ,‬והרדב"ז (ח"ו סי' ב' אלפים קמ"ג) חולק על הרמב"ן וסובר שכל הפרשיות‬ ‫המחודשות נאמרו תחילה בערבות מואב‪ ,‬וכפי שמצינו שהיו מצוות שנאמרו במרה כשבת ודינים‪ ,‬ולא בסיני)‪ .‬ואיתא‬ ‫בגמרא (חגיגה ו') רבי ישמעאל אומר כללות נאמרו בסיני ופרטות באהל מועד (הרבה דברים נאמרו סתומים בסיני‬ ‫שלא נתפרשו כל צרכם‪ ,‬ונתפרשו באהל מועד‪ ,‬כהלכות עבודה וכו'‪ .‬רש"י)‪ ,‬ורבי עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו‬ ‫בסיני‪ ,‬ונשנו באהל מועד (משהוקם המשכן ודיבר עימו מעל הכפורת‪ .‬שם) ונשתלשו בערבות מואב (מפי משה‬ ‫לישראל‪ ,‬שנאמר "בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה"‪ .‬שם)‪.‬‬ ‫משה רבינו הרבה להזהיר את ישראל לשמור על מצוות התורה ולא לעבוד עבודה זרה‪ ,‬ומודיעם כי יענשו אם לא יעשו‬ ‫כך‪.‬‬ ‫פרשת דברים‬ ‫בפרשת דברים מתאר משה לישראל את קורותיהם במדבר‪ ,‬שכשהיו בהר סיני עמדו להכנס לארץ ישראל‪ ,‬אולם בגלל‬ ‫חטא המרגלים נגזר עליהם למות במדבר במשך ארבעים שנה ורק ואח"כ יכנסו לארץ‪ ,‬ובשנה האחרונה נאסר עליהם‬ ‫להלחם בשעיר ובמואב‪ ,‬וניצחו את סיחון ועוג‪ ,‬וכמו שניצחו אותם כך ינצחו את המלכים שבארץ ישראל‪.‬‬ ‫דברי משה לישראל בעבר הירדן בשנת הארבעים להליכתם במדבר‪-‬‬ ‫שהות בני ישראל במדבר‪ -‬הקב"ה אמר בהר סיני לעלות לרשת את הארץ אשר נתן להם‪ .‬משה שם על ישראל שרי אלפים‬ ‫מאות חמישים ועשרות וציוה אותם לשפוט צדק‪ .‬בבוא ישראל לקדש ברנע משה אמר לישראל לעלות לרשת את הארץ‪ ,‬בני‬ ‫ישראל ביקשו לשלוח מרגלים כדי לדעת איך לעלות לכבוש את הארץ‪ ,‬נשלחו י"ב מרגלים והם אמרו שהארץ טובה‪ ,‬ישראל‬ ‫לא רצו לעלות כי פחדו מהם‪ ,‬משה אמר לישראל שהקב"ה שנלחם לכם במצרים ונשא אתכם במדבר ילחם לכם‪ ,‬ישראל לא‬ ‫האמינו בד'‪ ,‬ולכן נענשו שכל הדור לא יכנסו לארץ חוץ מכלב ויהושע‪ ,‬וגם משה לא יכניסם לארץ אלא יהושע‪ ,‬ישראל רצו‬ ‫לעלות לרשת‪ ,‬ומשה אמר להם כי ד' אינו עמהם‪ ,‬ישראל עלו להר והאמורי הכה אותם‪ .‬ואז הלכו וישבו בקדש ימים רבים‪ ,‬ל"ח‬ ‫שנה הלכו ישראל מקדש ברנע עד שעברו את נחל זרד‪ ,‬ובאותם שנים מתו כל אנשי המלחמה עד תומם‪.‬‬ ‫כיבוש הממלכות לפני הכניסה לארץ ישראל‪ -‬הקב"ה אמר לא להתגרות בבני עשיו‪ ,‬כיון שהר שעיר ניתן לעשיו‪ ,‬אלא‬ ‫לקנות מהם אוכל ומים‪ ,‬וגם במואב הקב"ה אמר לא להתגרות‪ ,‬כיון שארץ מואב ניתנה לבני לוט‪ ,‬אבל מכאן ואילך יתן פחד‬ ‫ואימה מפניהם‪ ,‬וילכו לכבוש את ארץ סיחון‪ .‬משה שלח לבקש מסיחון לעבור בארצו‪ ,‬ויצא לקראת ישראל למלחמה‪ ,‬והקב"ה‬ ‫נתנו בידי ישראל שהרגו את כולם וכבשו את כל ארצו‪ ,‬ולקחו את הבהמות ואת הממון לשלל‪ ,‬ואז בא עוג מלך הבשן להלחם‬ ‫וגם אותו נתן הקב"ה בידי ישראל‪ .‬ארץ סיחון ועוג ניתנה לבני שבט ראובן גד וחצי מנשה‪ ,‬בתנאי שיעברו חלוצים לרשת את‬ ‫הארץ‪.‬‬ ‫משה אמר ליהושע שכמו שעשה הקב"ה לסיחון ועוג‪ ,‬כן יעשה להם בכיבוש הארץ‪ ,‬ולא יפחדו מהם‪.‬‬ ‫הפטרה‪ -‬הנביא מוכיח את ישראל בשם ד' על חטאיהם הגדולים‪ ,‬ואומר להם שהארץ תיחרב‪ ,‬ושד' לא חפץ בקרבנותיהם‬ ‫ובמועדיהם ובתפילותיהם‪ ,‬ועליהם קודם לשוב בתשובה ואז ימחל הקב"ה על עוונותיהם‪ .‬לאחר מכן מקונן הנביא על ירושלים‬ ‫שהיא מלאה בחטאים‪ ,‬ואומר שהקב"ה יפרע מהחוטאים וישראל יזדככו ואח"כ תחזור ירושלים לגדלותה‪.‬‬ ‫פרשת ואתחנן‬ ‫בפרשה זו ממשיך משה רבינו בדבריו לישראל‪ ,‬מספר להם על תפילתו להכנס עמם לארץ‪ ,‬תפילה שלא נענתה בגלל‬ ‫ישראל‪ .‬לאחר מכן מזהיר משה את ישראל שישמרו על התורה ולא יחטאו‪ ,‬ומזהירם באופן מיוחד מחטא עבודה זרה‪,‬‬ ‫ומזהירם שאם יעבדו ע"ז יגלו מן הארץ ויהיה להם צרות‪ ,‬עד שיחזרו בתשובה‪ ,‬ומזכיר להם את ההתגלות של הקב"ה‬ ‫לישראל בהר סיני‪ ,‬שם ראו כי ד' הוא האלוקים אין עוד מלבדו‪ .‬לאחר דברים אלו ייחד משה ג' ערים בעבר הירדן לערי‬ ‫מקלט‪ .‬ולאחר מכן מתאר להם את מעמד הר סיני‪ ,‬ואת המצוות שנצטוו שם‪ ,‬וחוזר להזהירם לשמור על המצוות‬ ‫לטובתם‪ ,‬ומוסיף לבאר להם מצוות נוספות‪.‬‬ ‫תפילת משה להכנס לארץ‪ -‬משה רבינו ביקש מהקב"ה להכנס לארץ ישראל‪ ,‬והקב"ה לא הסכים בגללכם‪ ,‬ואמר לי שאעלה‬ ‫לראש הפסגה ואראה את הארץ‪ ,‬ויהושע יכניסכם לארץ ישראל‪.‬‬ ‫אזהרת משה לישראל על קיום המצוות‪ -‬החיים תלויים בקיום המצוות‪ ,‬וכמו שראיתם בבעל פעור שכל החוטאים מתו‪,‬‬ ‫לימוד התורה וקיום המצוות היא חכמתכם לעיני העמים‪ ,‬השמרו מלשכוח את מעמד הר סיני ששם קיבלתם את עשרת‬ ‫הדברות‪ ,‬ושם נצטוויתי ללמדכם את התורה‪.‬‬ ‫איסור ע"ז‪ -‬במעמד הר סיני לא ראיתם כל תמונה רק שמעתם את הדברים‪ ,‬ואסור לעשות שום צורה של אדם או בעל חי‪,‬‬ ‫אסור להשתחוות לשמש לירח או לכוכבים‪.‬‬ ‫עונש גלות על ע"ז‪ -‬אם בניכם יעבדו ע"ז אחרי זמן שתהיו בארץ תאבדו מהארץ ותפוצו בקרב הגויים ותשארו מתי מספר‪,‬‬ ‫ואז תשובו בתשובה והקב"ה יקבל תשובתכם‪ ,‬הרי מה שהקב"ה עשה לישראל לא עשה לשום אומה‪ ,‬שהוציאם בניסים מאומה‬ ‫אחרת‪ ,‬ודיבר עמם מתוך האש‪ ,‬וראו שאין עוד מלבדו‪ ,‬והקב"ה נותן לכם את הארץ‪ ,‬ועל כן תשמרו את המצוות ותשארו לאורך‬ ‫ימים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫משה הבדיל ג' ערים בעבר הירדן לערי מקלט‪.‬‬ ‫משה חזר לישראל על התורה בעבר הירדן בארץ סיחון‪.‬‬ ‫מעמד הר סיני‪ -‬ד' כרת עמנו ברית בחורב‪ ,‬ודיבר עמנו פנים בפנים‪ ,‬ונתן לנו את עשרת הדברות‪ ,‬וכתבם על שני לוחות אבנים‪,‬‬ ‫ואתם יראתם מפני ד' וביקשתם שאני ידבר בשם ד'‪ ,‬דבריכם הוטבו בעיני ד'‪ ,‬והוא אמר לי שאני אעמוד עמו ואשמע ממנו‬ ‫את המצוות‪ ,‬ואותם אני ילמד אתכם‪.‬‬ ‫פרשת שמע‪ -‬מצוות יחוד ד' ואהבתו‪ ,‬לימוד תורה ולימוד הבנים‪ ,‬קריאת שמע‪ ,‬תפילין‪ ,‬ומזוזה‪.‬‬ ‫אזהרה על שכחת ד' מרוב כל‪.‬‬ ‫אסור לנסות את הקב"ה‪.‬‬ ‫אם ישאלך בנך על קיום המצוות‪ ,‬תאמר לו שהקב"ה הוציא אותנו ממצרים בניסים‪ ,‬והביא אותנו אל הארץ וציווה אותנו על‬ ‫קיום המצוות‪.‬‬ ‫אסור לכרות ברית עם יושבי ארץ ישראל ולהתחתן עמם‪.‬‬ ‫ד' כרת ברית עמנו מחמת אהבתו אותנו ובגלל השבועה לאבותינו‪.‬‬ ‫ד' נותן שכר לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו‪.‬‬ ‫הפטרה‬ ‫הפטרה זו היא ההפטרה הראשונה מ'שבע דנחמתא'‪ ,‬שהם שבע הפטרות הנקראות מאחרי תשעה באב ועד ראש‬ ‫השנה‪ ,‬בהם לא קוראים הפטרות שיש להם קשר לפרשה‪ ,‬אלא קוראים דברי נחמות שנתנבא הנביא ישעיהו שישראל‬ ‫ינוחמו לאחר הגלות‪ .‬חלקו הראשון של הספר ישעיהו מזהיר את ישראל מפני הפורענות העתידה לבוא אליהם בגלל‬ ‫חטאיהם‪ ,‬ומפרק מ' עד סוף הספר (פרק ס"ו) הם דברי נחמות‪ .‬פרק מ' (שבו מפטירים בשבת זו) מתחיל במילים‬ ‫"נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם"‪ ,‬ופירש רש"י שזה כותרת לכל דברי הנחמות שיאמר הנביא ישעיהו מכאן ועד סוף‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫וכתב הלבוש (אורח חיים סימן תכ"ח) וזה לשונו‪' :‬ושב דנחמתא כדי לנחם את העם מן החורבן עד כלות השנה‪ ,‬וכו'‪,‬‬ ‫כנגד ז' מיני נחמות הנזכרים במדרש שהמשיל גלות ישראל לבין האומות‪ ,‬למלך שנשבה עם בניו וחתניו ועמו כולו‪,‬‬ ‫ונשארה המלכה שכולה וגלמודה ימים ושנים‪ ,‬ואח"כ מבשרים אותה על חזרתה ומתנחמת‪ ,‬כך המלכה היא ירושלים‬ ‫וכו' שתתבשר במהרה בימינו על חזרת השכינה וכנסת ישראל‪ ,‬והז' נחמות הם החזרת הבנים והבנות והכלות והחתנים‬ ‫ואחיה ואחיותה‪ ,‬וחזרת המלך באחרונה עם כל העם הוא הקדוש ברוך הוא יתברך'‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועיי"ש שמבאר ביאור נפלא‬ ‫על סדר הפטרות אלו‪.‬‬ ‫נחלקו הראשונים על איזה זמן נאמרה נחמת הפטרה זו‪ ,‬לרמב"ן (ספר הגאולה א' ז') זה מדבר על גאולת בני ישראל‬ ‫מגלות בבל‪ ,‬ולאבן עזרא והרד"ק זה מדבר על הגאולה העתידה‪.‬‬ ‫הרבה מהנבואות נאמרו בלשון עבר‪ ,‬כאילו הדבר כבר נעשה‪ ,‬כי בנבואה הדבר ברור כאילו כבר נעשה‪( .‬מצודת דוד‬ ‫ישעיה נ"א ג')‪.‬‬ ‫ההפטרה‪ -‬הקב"ה יאמר לנביאים לנחם את ישראל‪ ,‬כי לאחר שיקבלו את העונש שהגיע להם‪ ,‬הקב"ה יתגלה לישראל ויגאל‬ ‫אותם‪ ,‬והנביא מחזק את ישראל באומרו שדבר אדם יכול להתבטל ודבר ד' יקום לעולם‪ ,‬ועל ישראל להתבונן בגדלות ד'‬ ‫והשפעתו בעולם‪ ,‬ולזכור שבודאי יקיים הבטחתו ויגאלם‪.‬‬ ‫פרשת עקב‬ ‫משה רבינו ממשיך להזהיר את עם ישראל לשמור על המצוות‪ ,‬לירא מד' ולאהוב אותו‪ ,‬לזכור את הניסים שעשה‬ ‫להם‪ ,‬שניסים אלו יהיו גם בכיבוש הארץ‪ ,‬ויזהרו שלא לשכוח את הקב"ה‪ .‬כמו כן מתאר משה רבינו לישראל את חטא‬ ‫העגל‪ ,‬ואת מה שהקב"ה התרצה להם‪ .‬בנוסף נזכרים בפרשה מספר מצוות‪ ,‬כמו התרחקות מעבודה זרה‪ ,‬ברכת המזון‪,‬‬ ‫יראה ואהבה הליכה בדרכיו עבדות ודביקות‪ ,‬אהבת הגר‪ ,‬וכן נאמרה פרשת 'והיה אם שמוע' בה נאמר לישראל שאם‬ ‫ישמרו על המצוות יהיה להם טוב‪ ,‬והוזהרו שאם יחטאו יגלו‪ ,‬וכן נצטוו במצוות תפילין‪ ,‬לימוד הבנים‪ ,‬ומזוזה‪.‬‬ ‫אם ישראל ישמרו על המצוות הם יברכו בברכות רבות‪.‬‬ ‫כיבוש הארץ‪ -‬אין לפחד מהגויים הנמצאים בארץ ישראל‪ ,‬כי הנצחון יהיה בניסים כמו שהיה במצרים‪ ,‬ד' ישלח את הצרעה‬ ‫להשמידם‪ ,‬וההשמדה תהיה לאט כדי שלא תרבה חית השדה‪.‬‬ ‫אסור לקחת מפסיליהם וצריך לשורפם‪.‬‬ ‫יש לזכור את הדרך שד' הוליך את ישראל במדבר‪ .‬ד' מביא אתכם לארץ טובה‪ ,‬וצריך להשמר לא לכפור בטובה‪ ,‬ולחשוב‬ ‫שכוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה‪ ,‬ואם ישכחו את ד' ויעבדו ע"ז יאבדו‪.‬‬ ‫הסיבה לירושת הארץ‪ -‬משה רבינו אומר לישראל שכשינצחו את הגויים לא יחשבו שזה בזכותם‪ ,‬אלא זה ברשעת הגויים‬ ‫ובגלל ההטחה לאבותיכם‪ ,‬כי ישראל הם עם קשה עורף‪ ,‬וד' רצה להשמידם אחרי חטא העגל לולא תפילתו‪ ,‬וכן ישראל חטאו‬ ‫בתבערה במסה ובקברות התאוה‪ ,‬וגם בחטא המרגלים רצה ד' להשמידם לולא תפילתו שיסלח להם כדי שלא יאמרו שד' לא‬ ‫יכול להכניסם לארץ‪ .‬הקב"ה נתן למשה רבינו לוחות שניות‪ ,‬והם הונחו בארון‪ ,‬ובני לוי לפי שלא חטאו בעגל הובדלו לעבודת‬ ‫המשכן‪.‬‬ ‫הקב"ה שואל מישראל את שמירת המצוות‪ ,‬ויראה ואהבה הליכה בדרכיו מילת ערלת הלב ודביקות בו‪ ,‬ואהבת הגר‪.‬‬ ‫שמירת המצוות הזכות לירושת הארץ וההצלחה בה‪ -‬אתם ראיתם את הניסים בתוך מצרים ובים סוף‪ ,‬והניסים שהיו במדבר‬ ‫ובליעת האדמה את דתן ואבירם‪ ,‬ותשמרו את המצוות ובזכות זה תאריכו ימים על האדמה‪ ,‬ארץ ישראל תלויה במטר השמים‬ ‫ועיני ד' בה תמיד‪ ,‬ואם תקיימו את המצוות ירד גשם ותצמח התבואה‪ ,‬אבל אם תסורו מאחרי ד' לא ירד גשם והאדמה לא‬ ‫תצמיח תבואה‪ ,‬ותאבדו מהארץ הטובה‪ ,‬וכתבו זאת על התפילין ועל המזוזות‪ ,‬ואם תשמרו את המצוות תרשו את הארץ עד‬ ‫נהר פרת כמו שד' דיבר לכם‪.‬‬ ‫הפטרה‪ -‬ישראל יטענו שד' שכח אותם‪ ,‬וד' אומר להם שאינו יכול לשכוח אותם כמו שאמא לא שוכחת את בנה‪ ,‬והוא יגאל‬ ‫אותם ויחזיר את כולם לארץ ישראל בכבוד רב‪ .‬כמו כן מוכיח הנביא את ישראל על עוונתיהם‪ ,‬ומזהירם לשוב לקב"ה‪ ,‬ואומר‬ ‫לישראל שהקב"ה שלח אותו לומר לישראל את הנבואות‪ ,‬ונתן לו לשון לימודים לדעת כיצד לאומרם‪ ,‬ולמרות שהוא מסתכן‬ ‫בדבר הוא אומר את הנבואות‪ ,‬כי הקב"ה יעזור לו‪.‬‬ ‫פרשת ראה‬ ‫לאחר שבפרשות הקודמות הרבה משה רבינו להזהיר את ישראל על קיום המצוות בעיקר באופן כללי‪ ,‬שזה התנאי לירושת‬ ‫הארץ וקיומם בה‪ ,‬מתחיל משה רבינו לבאר לישראל מצוות רבות‪ ,‬שיבוארו בפרשות ראה (נ"ה מצוות) שופטים (מ' מצוות) וכי‬ ‫תצא (ע"ד מצוות)‪ ,‬וכן בתחילת פרשת כי תבוא (ו' מצוות)‪ ,‬ואח"כ חוזר משה רבינו להזהיר את ישראל לשמור על התורה‪,‬‬ ‫ומתאר את העונשים שיקבלו ישראל אם לא ישמרו על התורה‪ .‬בתחילת הפרשה מלמד משה רבינו את ישראל את סדר הברכות‬ ‫והקללות שעליהם לעשות בכניסתם לארץ‪.‬‬ ‫הברכה והקללה בהרי גריזים ועיבל‪ -‬לאחר הכניסה לארץ ישראל יש להעמיד את המברכים את שומרי המצוות על הר גריזים‪ ,‬ואת‬ ‫המקללים את אלו שאינם שומרים את המצוות על הר עיבל‪( ,‬וע"ע סדר הדברים בכי תבוא)‪.‬‬ ‫צריך לאבד את הע"ז בארץ ישראל‪ ,‬ואסור לאבד את שם ד'‪.‬‬ ‫מצות בנין בית המקדש והקרבת קרבנות בו‪ -‬אסור להקריב קרבנות בכל מקום‪ ,‬אלא רק במקום אשר בחר ד' במשכן שילה ובבית המקדש‪,‬‬ ‫ולשם מביאים מעשר בהמה ומעשר שני וביכורים ובכורות ושם אוכלים אותם‪ ,‬וכאשר יניח ד' לישראל מכל אויביהם עליהם לבנות את‬ ‫בית המקדש‪ ,‬והתרומה ומעשר שני מותרים באכילה רק בירושלים‪ ,‬אבל מותר לשחוט בשר בכל מקום ולאכול את הבשר אפילו בטומאה‪,‬‬ ‫והדם אסור באכילה‪.‬‬ ‫אסור לעבוד ע"ז בכל צורה שכך היא עבודתה‪ ,‬ואסור להקריב בנים או בנות לע"ז‪ ,‬ואסור להוסיף או לגרוע מן המצוות‪.‬‬ ‫נביא שקר‪ -‬נביא או חולם חלום האומרים לעבוד ע"ז‪ ,‬אפי' נתנו אות ובא האות אסור לשמוע להם‪ ,‬והנביא או חולם החלום חייבים‬ ‫מיתה‪.‬‬ ‫מסית‪ -‬המסית לעבוד ע"ז אין לשמוע לו‪ ,‬והוא חייב סקילה‪.‬‬ ‫עיר הנידחת‪ -‬עיר שהדיחו אנשים ממנה את יושביה לעבוד ע"ז‪ ,‬יושבי העיר חייבים מיתה‪ ,‬הבהמות יומתו‪ ,‬כל שללה ישרף‪ ,‬ולא תבנה‬ ‫עוד‪.‬‬ ‫אסור להתגודד או לשים קרחה על מת‪.‬‬ ‫מאכלות אסורות‪ -‬ז' מיני חיות מותרות באכילה‪ ,‬בבהמה מותרות באכילה הבהמות שמפריסות פרסה ושוסעות שסע ומעלות גרה‪,‬‬ ‫העופות מותרות באכילה מלבד אלו שמנה הפסוק‪ ,‬שרץ העוף אסור באכילה‪ ,‬נבילה אסורה באכילה ותנתן לנכרי‪.‬‬ ‫מעשרות ושמיטה‪ -‬צריך לתת מעשר שני מהתבואה ולאוכלו בירושלים (מלבד מעשר ראשון שניתן ללויים)‪ ,‬אפשר לחלל את המעשר‬ ‫במעות ולהעלותם לירושלים ולאכול שם את הנקנה בדמיהם‪ ,‬בשנה השלישית במקום מעשר שני נותנים את המעשר לעניים‪ ,‬ולאחר‬ ‫שלש שנים יש לבער את המעשרות‪ .‬ובשנה השביעית נשמטים כל החובות של ישראל‪ ,‬אסור לאמץ את הלב מלתת לעני צדקה או‬ ‫הלואה‪ ,‬ואסור להמנע מלהלוות לפני השמיטה‪ ,‬והמלוה יתברך‪.‬‬ ‫עבד עברי ושפחה כנענית יוצאים אחרי שש שנים‪ ,‬והאדון צריך להעניק להם משלו בצאתם ממנו‪ ,‬ואם העבד רוצה להשאר הוא נרצע‬ ‫ונשאר לעולם‪.‬‬ ‫בכור אסור בגיזה ועבודה‪ ,‬והוא נאכל לכהנים בירושלים‪ ,‬ואם יש בבכור מום הוא מותר באכילה בכל מקום גם לטמאים‪.‬‬ ‫מועדים‪ -‬צריך להקריב בבית המקדש פסח וחגיגה‪ ,‬וחמץ אסור באכילה ובל יראה ובל ימצא‪ ,‬היום השביעי של פסח אסור במלאכת‬ ‫עבודה‪ ,‬צריך לספור ז' שבועות ובסופם לעשות חג שבועות‪ ,‬צריך לחוג את חג הסוכות ז' ימים‪ ,‬ג' פעמים בשנה צריך להראות ולהביא‬ ‫קרבנות‪.‬‬ ‫הפטרה‪ -‬ירושלים תיבנה בפאר והדר‪ ,‬וכל בניה ילמדו את דבר ד'‪ ,‬ולא יפחדו מהאומות שלא יוכלו להזיק להם‪ .‬הנביא קורא לישראל‬ ‫ללמוד תורה ולשמור על המצוות‪.‬‬ ‫אם חל ר"ח אלול בשבת‪ ,‬לשו"ע מפטירים ג"כ הפטרה זו (עניה סוערה)‪ ,‬ולרמ"א מפטירים השמים כסאי כבכל ר"ח שחל בשבת‪ ,‬כיון‬ ‫שמוזכר בה גם ר"ח וגם נחמה‪.‬‬ ‫פרשת שופטים‬ ‫רוב הפרשה עוסקת בענין מנהיגי עם ישראל‪ ,‬והיינו השופטים והנביאים והמלך והכהנים והלויים‪ ,‬ויבוארו הלכותיהם‪,‬‬ ‫וחובות העם כלפיהם‪ .‬וכתב הספורנו (בהמשך הפרשה בתחילת דיני ערי מקלט) אחר שביאר ענין השופטים והמלך‬ ‫והכהנים והנביאים‪ ,‬סיפר המצות המוטלות על השופטים‪ ,‬והם הבדלת ערי מקלט וגבולות הארץ וחקירת העדים‬ ‫וקבלתם‪ ,‬והמצוות המוטלות על המלכים והם כי תצא למלחמה כי תקרב אל עיר וכי תצור‪ .‬והמוטל על הכהנים‬ ‫והשופטים יחדיו והם עניני עגלה ערופה‪.‬‬ ‫משפט‪ -‬צריך למנות דיינים ושוטרים בכל עיר‪ ,‬אסור להם להטות משפט או להכיר פנים או לקחת שוחד‪ ,‬אלא צריך לשפוט‬ ‫משפט צדק‪.‬‬ ‫אסור לטעת אילן או להקים מצבה בהר הבית‪.‬‬ ‫אסור להקריב בעל מום‪.‬‬ ‫עובד ע"ז שהעידו בו ב' עדים חייב סקילה‪.‬‬ ‫אם נחלקו החכמים בדבר מסוים‪ ,‬עליהם לשאול את הסנהדרין או את השופט‪ ,‬והם יכריעו בדבר‪ ,‬ומי שלא ישמע לדבריהם‬ ‫חייב מיתה‪.‬‬ ‫מלך‪ -‬אם ירצו ישראל מלך יכולים למנות עליהם‪ ,‬המלך יהיה מישראל‪ ,‬אסור למלך להרבות סוסים נשים או כסף וזהב‪ ,‬וצריך‬ ‫לכתוב לו שני ספרי תורה ולקרוא בו כל ימי חייו‪.‬‬ ‫מתנות כהונה‪ -‬הכהנים אין להם חלק בביזה ונחלה בארץ אלא חלקם מאת ד'‪ ,‬ויקבלו מאת העם זרוע לחיים וקיבה של זבח‪,‬‬ ‫תרומה וראשית הגז‪ .‬הכהן יכול לשרת בבית המקדש מתי שירצה‪ ,‬ויטול חלק מלבד בדברים שמתחלקים רק לבני המשמרת‪.‬‬ ‫אסור להעביר בנו למולך‪ ,‬לקסום קסמים‪ ,‬מעונן מנחש ומכשף‪ ,‬חובר חבר שואל אוב וידעוני ודורש אל המתים‪.‬‬ ‫נביא‪ -‬הקב"ה יקים נביא וחובה לשמוע לו‪ ,‬ונביא שקר שלא יתקיימו דבריו חייב מיתה‪.‬‬ ‫ערי מקלט‪ -‬צריך להבדיל ג' ערים לערי מקלט בארץ ישראל מלבד אלו שבעבר הירדן‪ ,‬ולהכין את הדרך לערי מקלט שהרוצח‬ ‫בשגגה יוכל לברוח שם‪ ,‬וכאשר הקב"ה ירחיב את גבול ישראל כאשר ישמרו מצוותיו‪ ,‬צריך להבדיל ג' ערים נוספות‪ .‬רוצח‬ ‫במזיד יש להוציאו מהעיר מקלט ולתת אותו ביד גואל הדם‪.‬‬ ‫אסור להשיג גבול נחלת חבירו‪.‬‬ ‫עד אחד פסול לעדות‪ .‬עד זומם נענש כמו שזמם לעשות למי שהעיד עליו‪.‬‬ ‫מלחמה‪ -‬לפני יציאה למלחמה אומר הכהן לישראל יפחדו כי ד' איתם‪ ,‬ומי שבנה בית ולא חנכו או נטה כרם ולא חללו או‬ ‫ארש אשה ולא לקחה או שמפחד‪ ,‬יחזור לביתו‪ .‬כשבאים להלחם עם הערים הרחוקות צריך לפתוח בשלום‪ ,‬אבל בערי ז'‬ ‫עממים אסור לחיות כל נשמה‪ .‬אסור להשחית עץ מאכל במלחמה‪.‬‬ ‫עגלה ערופה‪ -‬אם נמצא הרוג ולא יודעים מי הרגו‪ ,‬זקני העיר הקרובה אל החלל יערפו עגלה בנחל איתן‪ ,‬ויבקשו מד' כפרה‪.‬‬ ‫הפטרה‪ -‬הקב"ה ינחם את ישראל לאחר הגלות והצרות הגדולות‪ ,‬ולכן אין להם לירא מאיש אלא לבטוח בקב"ה‪ ,‬וירושלים‬ ‫תחזור ללבוש בגדי תפארתה‪ ,‬וישראל יראו עין בעין בשוב ד' ציון‪.‬‬ ‫פרשת כי תצא‬ ‫פרשה זו יש בה ע"ד מצוות‪ ,‬וכתב הספורנו (מלוקט מכמה מקומות בפרשה) שבתחילה מדברת התורה בענייני הנצחון‬ ‫במלחמה‪ ,‬ואח"כ בענייני בני המדינה (עסקי הנשים והבנים והמקנה והתכשיטים והצייד והבנין ועבודת האדמה‬ ‫והמלבוש)‪ ,‬ואח"כ באזהרות המחייבות להשראת השכינה בישראל ולהשמר מלגרום הסתלקותה (ע"י בפסול הזרע‬ ‫מצד העריות ומצד תערובת האומות הפסולות ומצד טומאת המחנה)‪ ,‬ואח"כ כמה מצוות השייכות למחנה צבא (כיון‬ ‫שדיבר שד' עוזר למחנה הצבא כשהוא שומר על קדושתו)‪ ,‬ואחר שהזהיר להשמר מן הדברים הגורמים שתסתלק‬ ‫השכינה מישראל הזהיר על מיני חסד הגורמים להשרותם בישראל (ריבית ונדרים וצדקה ואכילת פועל‪ ,‬נתינת גט‬ ‫לאשה שזינתה‪ ,‬והחסד לשמח אשה חדשה ולא לחבול ריחיים ורכב‪ ,‬ושמירה ממזיקי הרבים והם גונבי הנפשות‬ ‫המצויים לגנוב קטנים ולהושיב המצורעים בדד שלא תזיק צרעתם בהדבקה‪ ,‬וזהירות מרכילות והוצאת דיבה והחסד‬ ‫ללוה ולשכיר ולעני במיני האסיף‪ ,‬וחמלה על מי שחייב מלקות ועל הבהמה בדישה ועל המת בלי זרע שלא ימחה‬ ‫שמו)‪ ,‬ואח"כ הזהיר להרחיק כלים הגורמים לעיוות המשקל פן יגעל ד' אותנו‪ .‬וע"ע באבן עזרא ובאברבנאל מה שכתבו‬ ‫על סדר המצוות שבפרשה‪.‬‬ ‫הרואה אשה יפת תואר במלחמה‪ ,‬מותר לו לקחתה לביתו‪ ,‬שם היא תתנוול חודש ימים‪ ,‬ואז מותר לו לישאנה‪ ,‬ואם אינו חפץ‬ ‫בה חייב לשלחה ואסור למוכרה‪.‬‬ ‫בכור יורש פי שניים‪ ,‬אף אם הוא בן השנואה‪.‬‬ ‫בן סורר ומורה שאינו שומע בקול אביו ואמו וזולל וסובא דינו סקילה‪.‬‬ ‫אסור להלין נבלת התלוי על העץ אלא חייבים לקוברו‪.‬‬ ‫המוצא אבידה ישמרנה עד שימצא את בעליה‪ ,‬ואסור להתעלם ממנה‪.‬‬ ‫הרואה בהמת חבירו נופלת צריך להקימה‪.‬‬ ‫אסור לגבר ללבוש בגדי אשה וכן לאשה בגדי איש‪.‬‬ ‫המוצא קן ציפור אסור לקחת האם והבנים‪ ,‬אלא ישלח את האם ויקח את הבנים‪.‬‬ ‫מצוה לעשות מעקה‪.‬‬ ‫אסור לזרוע כלאים‪ ,‬או לחרוש בשני בהמות יחד‪ ,‬וכן אסור ללבוש כלאים‪.‬‬ ‫מצוה לעשות גדילים בד' כנפות הבגד‪.‬‬ ‫המוציא שם רע על אשתו שזינתה‪ ,‬ישלם מאה כסף וחייב לישאנה ואסור לגרשה‪ ,‬ואם נמצא שדבריו אמת היא חייבת סקילה‪.‬‬ ‫הבא על נערה מאורסה שניהם חייבים סקילה‪ ,‬ואם האשה אנוסה רק הוא חייב סקילה‪.‬‬ ‫המפתה פנויה ישלם חמישים כסף וחייב לישאנה לאשה ואסור לגרשה‪.‬‬ ‫אסור לישא אשת אביו‪.‬‬ ‫פצוע דכה כרות שפכה ממזר עמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל‪ ,‬ומצרי ואדומי מותרים רק מהדור השלישי‪.‬‬ ‫בעל קרי טעון יציאה מחוץ למחנה עד הערב ויטבול‪.‬‬ ‫צריך לכסות את הצואה‪.‬‬ ‫אסור להסגיר עבד לאדוניו‪.‬‬ ‫אסור לאיש או לאשה להיות מופקרים לזנות‪.‬‬ ‫אתנן זונה ומחיר כלב פסולים להקרבה‪.‬‬ ‫אסור לשלם ריבית‪.‬‬ ‫חייבים לקיים נדר ואסור לאחר לשלמו‪.‬‬ ‫מותר לפועל לאכול מהפירות שקוטף‪.‬‬ ‫הרוצה לגרש את אשתו צריך לתת לה גט‪ ,‬אסור להחזיר גרושתו משנישאת לאחר‪.‬‬ ‫הנושא אשה יהיה נקי לביתו שנה אחת לשמח את אשתו‪.‬‬ ‫אסור לקחת למשכון חפצי אוכל נפש‪ ,‬אסור להכנס לבית הלווה לקחת משכון‪ ,‬צריך להחזיר כסות לילה בלילה‪ ,‬ואסור לקחת‬ ‫למשכון בגד אלמנה‪.‬‬ ‫גונב נפש חייב מיתה‪.‬‬ ‫אסור להסיר נגעים‪.‬‬ ‫זכירת מעשי מרים‪.‬‬ ‫אסור לעשוק שכר עני‪ ,‬צריך לתת שכר שכיר באותו יום‪.‬‬ ‫בן ואביו פסולים לעדות זה על זה‪.‬‬ ‫אסור להטות משפט גר יתום‪.‬‬ ‫מי ששכח לקצור עומר אסור לשוב לקחתו‪ ,‬וכן בזיתים וכרם‪.‬‬ ‫מי שחייב מלקות לוקה ארבעים מלקות ולא יותר‪.‬‬ ‫אסור לחסום שור בדישו‪.‬‬ ‫מי שמת בלי בנים‪ ,‬אשתו צריכה יבום מאחי המת‪ ,‬או שתחלוץ נעלו‪.‬‬ ‫המבייש חייב לשלם‪.‬‬ ‫אסור להונות במשקלות‪.‬‬ ‫יש לזכור מעשי עמלק‪ ,‬ולמחות את שמו כאשר יניח ד' לישראל מכל אויביהם‪.‬‬ ‫הפטרה‪ -‬לעתיד לבוא ירושלים תתרחב ותתחזק‪ ,‬ותשאר בתפארתה לעולם‪ ,‬ולא יזכרו את הגלות‪.‬‬ ‫פרשת כי תבוא‬ ‫בפרשה זו מלמד משה את ישראל עוד מעט מצוות בענייני ביכורים ווידוי מעשרות‪ ,‬ואח"כ עובר משה רבינו לכריתת ברית בין‬ ‫ישראל לקב"ה‪ ,‬ומפרט להם את סדר קריאת הברכות והקללות בהר גריזים והר עיבל‪ ,‬ומזהיר אותם שיקבלו את חיוב קיום‬ ‫התורה באופן שאם יקיימוה יתברכו בברכות רבות‪ ,‬ואם לא יקיימוה יתקללו בקללות רבות (ומפרט צ"ח קללות‪ ,‬וכתבו הרמב"ן‬ ‫ועוד ראשונים שקללות אלו התקיימו בזמן חורבן בית שני‪ ,‬בשונה מהקללות של פרשת בחוקותי שהתקיימו בזמן חורבן בית‬ ‫ראשון‪ ,‬וכתב הרמב"ן שעיקר הקללות שבפרשה זו הם לתקופת חורבן בית שני‪ ,‬ובאותם דורות רצו הגויים להשמידנו לגמרי‪,‬‬ ‫'אבל אחרי היותנו בגלות בארצות אויבינו‪ ,‬לא נתקללו מעשה ידינו ולא אלפינו ועשתרות צאננו ולא כרמינו וזיתינו ואשר נזרע‬ ‫בשדה‪ ,‬אבל אנחנו בארצות כשאר העמים יושבי הארץ ההיא‪ ,‬או בטוב מהם שרחמיו עלינו‪ ,‬כי ישיבתנו בגלות היא בהבטחה‬ ‫שאמר לנו "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ד' אלוקיהם")‪.‬‬ ‫ואיתא בגמרא (גיטין ס‪' ):‬כתיב (בפרשתינו) "כתוב לך את הדברים האלה" וכתיב "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת‬ ‫ישראל"‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה‪ ,‬דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב‪ .‬דבי רבי‬ ‫ישמעאל תנא‪" ,‬אלה" ‪ -‬אלה אתה כותב ואי אתה כותב הלכות‪ ,‬אמר רבי יוחנן לא כרת הקדוש ברוך הוא ברית עם ישראל אלא‬ ‫בשביל דברים שבעל פה‪ ,‬שנאמר "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל"‪.‬‬ ‫ביכורים‪ -‬מי שגדלו בשדהו פירות‪ ,‬צריך לשים את הפירות שביכרו בכלי ולהביאם לביהמ"ק‪ ,‬ולהודות לקב"ה על חסדיו בהצלת יעקב‬ ‫מלבן‪ ,‬ביציאת מצרים‪ ,‬ובירושת הארץ‪.‬‬ ‫ביעור מעשרות‪ -‬אחרי שמסיים לתת את המעשרות לעניים בשנה השלישית‪ ,‬צריך לבער את המעשרות‪ ,‬להתוודות ולומר ביערתי‬ ‫הקודש מן הבית וכו'‪.‬‬ ‫ישראל יחדו את שם ד'‪ ,‬וד' מייחד את ישראל ונותנם עליונים על כל הגויים‪.‬‬ ‫הקמת האבנים‪ -‬בבוא ישראל לארץ ישראל צריך לקחת אבנים גדולות ולכתוב עליהם את כל התורה‪ ,‬ולבנות מזבח בהר עיבל ולהקריב‬ ‫עליו קרבנות‪.‬‬ ‫סדר הברכה והקללה‪ -‬משה לימד את בני ישראל את סדר הברכה והקללה בהר גריזים והר עיבל‪ ,‬המברכים יעמדו על הר גריזים‪ ,‬והם‬ ‫שמעון ולוי יהודה ויששכר יוסף ובנימין‪ ,‬והמקללים יעמדו על הר עיבל‪ ,‬והם ראובן גד ואשר זבולון דן ונפתלי‪ ,‬הלויים יאמרו את הברכות‬ ‫והקללות‪.‬‬ ‫הארורים‪ -‬עושה פסל ומסכה‪ ,‬מקלה אביו ואמו‪ ,‬מסיג גבול רעהו‪ ,‬משגה עוור בדרך‪ ,‬מטה משפט גר יתום ואלמנה‪ ,‬שוכב עם אשת אביו‬ ‫או עם בהמה או עם אחותו או עם חותנתו‪ ,‬מכה רעהו בסתר‪ ,‬לוקח שוחד‪ ,‬אשר לא יקים את דברי התורה הזאת‪.‬‬ ‫כריתת הברית בארץ מואב על קיום התורה‪-‬‬ ‫הברכות‪ -‬אם ישראל יקיימו את המצוות יתברכו בברכות רבות‪ ,‬בעיר ובשדה בבואם ובצאתם‪ ,‬בניהם יבולם ובהמתם‪ ,‬וינצחו במלחמה‪,‬‬ ‫ויראו כל העמים שד' בחר בהם‪ ,‬וישארו בארץ ישראל ויהיה בה גשמים בעיתם‪ ,‬וילוו לאחרים ולא ילוו מאחרים‪.‬‬ ‫הקללות‪ -‬אם לא יקיימו את המצוות יתקללו בקללות רבות‪ ,‬בעיר ובשדה בבואם ובצאתם‪ ,‬בניהם יבולם ובהמתם יקוללו‪ ,‬יחלו במחלות‬ ‫רבות‪ ,‬ולא יהיה גשם‪ ,‬ינוצחו במלחמות‪ ,‬יקחו את נשיהם ובהמתם ויבולם‪ ,‬יאבדו מהארץ‪ ,‬ילכו לגוי שאינם מכירים‪ ,‬ויהיו למשל ולשנינה‪,‬‬ ‫ילוו מאחרים ולא ילוו לאחרים‪ ,‬יעבדו את אויביהם‪ ,‬יאכלו בשר בניהם‪ ,‬ישארו מתי מעט‪ ,‬תחת אשר לא עבדו את ד' בשמחה יעבדו את‬ ‫אויביהם‪.‬‬ ‫משה אמר לישראל שהם ראו את כל הניסים ביציאת מצרים ובמדבר ובכיבוש ארץ סיחון ועוג‪ ,‬וישמרו את הברית הזאת ובזה יצליחו‬ ‫בכל מעשיהם‪.‬‬ ‫הפטרה‪ -‬לעתיד לבוא יהיה קיבוץ גלויות‪ ,‬וכבוד ד' יזרח על ירושלים ויהיה בה עושר גדול וישראל יחיו בה בגאון ובבטחון ויתרבו בה‪,‬‬ ‫וכולם יהיו צדיקים‪ ,‬וד' יהיה להם לאור עולם‪ ,‬והגוים ילכו לאורם של ישראל וישרתום ויביאו להם מנחה ויבנו את חומות ירושלים‪.‬‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫משה רבינו כינס את כל עם ישראל ללא יוצא מן הכלל להכניסם בברית על שמירת התורה‪ ,‬הם וכל הדורות הבאים‬ ‫אחריהם‪ ,‬ומזהירם מהעונש החמור שיבוא על מי שיעבוד ע"ז‪ ,‬ועל הגלות שיגלו‪ ,‬וכשישובו בתשובה באמת הקב"ה‬ ‫יגאל אותם וייטיב להם‪.‬‬ ‫עונשי ע"ז‪ -‬משה העביר את כל ישראל וגם את הדורות הבאים בברית עם הקב"ה‪ ,‬שישראל יהיו לד' לעם והוא יהיה להם‬ ‫לאלוקים‪ ,‬והזהיר את ישראל שלא יתפתו לעבוד ע"ז כפי שראו אצל הגויים ויחשבו שלא יענשו על כך‪ ,‬אלא ידעו שמי שיעבוד‬ ‫ע"ז יתקיימו בו כל הקללות ושמו ימחה‪ ,‬והם יגלו והארץ תקולל‪ ,‬וכל הגויים ידעו שזה בגלל שעזבו את הברית עם הקב"ה‪.‬‬ ‫הבטחת קיבוץ גלויות‪ -‬כאשר ישראל ישובו בתשובה בגלותם ד' יחזור ויקבצם ויביאם חזרה לארץ ישראל‪ ,‬וימול את לבבם‬ ‫לאהבה אותו‪ ,‬ויתן את הקללה על הגויים שרדפום‪ ,‬ויברך את ישראל ברכה גדולה‪.‬‬ ‫המצוה הזאת אינה רחוקה אלא קרובה מאד לעשותה‪.‬‬ ‫ובחרת בחיים‪ -‬יש ב' אפשרויות בחירה בפני האדם חיים וטוב או מוות ורע‪ ,‬ומצוה לבחור בחיים‪ ,‬ובזה יחיו ויאריכו ימים‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הפטרה זו היא ההפטרה האחרונה מ'שבע דנחמתא'‪ ,‬ובה מתאר הנביא את השמחה שתהיה ואת גדולת ישראל וכבודם‪.‬‬ ‫פרשת וילך‬ ‫משה רבינו נפרד מבני ישראל ביום מותו (ז' באדר)‪ ,‬חיזק אותם בידיעה שד' יהיה איתם ויצליחו בכיבוש הארץ תחת‬ ‫הנהגת יהושע‪ ,‬ציוה אותם על מצות הקהל‪ ,‬לימדם את שירת האזינו (פרשת האזינו)‪ ,‬ובירכם (וזאת הברכה)‪ ,‬סיים את‬ ‫כתיבת ספר התורה (וי"א שיהושע כתב את ח' הפסוקים האחרונים בהם מתוארת מיתת משה עצמו‪ .‬ב"ב י"ד) ומסרו‬ ‫ללויים שיניחוהו בצד ארון ברית ד'‪.‬‬ ‫דברי משה ומעשיו ביום מיתתו‪ -‬משה רבינו חיזק את עם ישראל ביום פטירתו באומרו שד' ישמיד את הגויים לפניהם ואין‬ ‫להם לפחד‪ ,‬וכן חיזק את יהושע שד' יהיה עימו ויסייעו להנחיל לישראל את הארץ‪ .‬משה כתב את התורה ונתנה ללויים‪ ,‬אמר‬ ‫להם שבסוכות פעם בשבע שנים יקראו את התורה באזני כל ישראל‪ .‬הקב"ה אומר למשה שישראל עתידים לחטוא‪ ,‬ויהיו‬ ‫להם צרות והסתר פנים‪ ,‬ועל כן יכתוב להם את שירת האזינו‪ ,‬כדי שיזכרו שהקב"ה התרה בהם‪ .‬משה סיים את כתיבת ספר‬ ‫התורה‪ ,‬וציווה את הלווים לשים את ספר התורה מצד הארון‪ ,‬ואמר שיקהילו את הזקנים והשוטרים ויאמר לפניהם את שירת‬ ‫האזינו‪.‬‬ ‫הפטרת שבת שובה‪ -‬הנביא קורא לעם ישראל לשוב בתשובה שלימה‪ ,‬לאחר שראו שהאומות והפסלים לא יכולים‬ ‫להושיעם‪ ,‬ואז ייטיב ד' להם מאד ויסלח להם על חטאיהם‪.‬‬ ‫פרשת האזינו‬ ‫שירת האזינו מתרה ד' בישראל על חובת קיום התורה‪ ,‬ומוזכרים בה מה שקרה ויקרה לישראל במשך הדורות עד‬ ‫ביאת המשיח‪ ,‬ומתרה בהם שלא יהיו כפויי טובה על כל הטובות שד' עשה להם ויחטאו‪ ,‬כי אם יחטאו יענשו מאד‪,‬‬ ‫אמנם ישראל לא יכלו לגמרי‪ ,‬והקב"ה ינקם מהרשעים שהרעו להם‪ .‬ואמרו חז"ל (ספרי כאן) 'גדולה שירה זו שיש בה‬ ‫עכשיו ויש בה לשעבר ויש בה לעתיד לבוא‪ ,‬ויש בה בעולם הזה ויש בה לעולם הבא‪ .‬ונחלקו בספרי האם הפסוקים‬ ‫מ"אמרתי אפאיהם" עד "ראו עתה" מדברים על ישראל או על אומות העולם‪ ,‬ורש"י מבאר את הפסוקים לפי שני‬ ‫הפירושים‪.‬‬ ‫שירת האזינו‪-‬‬ ‫השמים והארץ יהיו עדים על דברי השירה‪.‬‬ ‫התורה היא חיים לעולם‪.‬‬ ‫דין הקב"ה הוא אמת‪ ,‬וחובת האדם לשמוע לקב"ה שבראו‪ ,‬ואם אינו שומע הרי מביא על עצמו את הפורענות‪.‬‬ ‫הקב"ה סיבב את הסיבות ליצירת עם ישראל‪ ,‬ולקחם לו לעם ושומר עליהם ברחמים‪ ,‬ויתן להם את הארץ הטובה‪ ,‬ומרוב טובה‬ ‫יחטאו ויכעיסוהו‪ ,‬הקב"ה יסתיר פניו מישראל ויביא עליהם רעה‪.‬‬ ‫אמרתי אפאיהם וכו' עד ראו עתה נחלקו במדרש אם זה נאמר על ישראל או על אומות העולם‪.‬‬ ‫לרבי יהודה מדבר כנגד ישראל‪ -‬הקב"ה ירצה להשמיד את ישראל‪ ,‬אך לא יעשה זאת כי הגויים יחשבו שהם ניצחו‪ ,‬והסיבה‬ ‫לפורענות היא עזיבת התורה‪ ,‬ועשיית מעשים כסדום ועמורה‪ ,‬הע"ז שעבדו לא תגן בעדם‪ ,‬ואז ידעו כי רק מהקב"ה תבוא‬ ‫הישועה‪ ,‬ולבסוף ינחם הקב"ה את ישראל‪ ,‬וינקם מהגויים על מה שעשו‪.‬‬ ‫לרבי נחמיה מדבר כנגד האומות‪ -‬היה על האומות להבין כי הנצחון שלהם הוא מהקב"ה‪ ,‬שהרי לא ניצחו בצורה טבעית‪,‬‬ ‫אולם האומות יתלו הכל בעצמם‪ ,‬ויאמרו שאין ביד הקב"ה להושיע‪ ,‬ואז הקב"ה יגלה ישועתו ויעניש את הגויים ויתן טובה‬ ‫לישראל‪.‬‬ ‫משה ויהושע אמרו לישראל את שירת האזינו‪ ,‬ומשה ציווה את ישראל על שמירת התורה‪ ,‬שהרבה שכר תלוי בה‪ ,‬ובזה יאריכו‬ ‫ימים בארץ‪.‬‬ ‫הקב"ה אמר למשה לעלות להר נבו‪ ,‬שם יראה את ארץ כנען‪ ,‬ושם ימות כמו אהרן‪ ,‬כעונש על חטא מי מריבה‪.‬‬ ‫הפטרה‪ -‬לאחר נצחונותיו על כל אויביו שר דוד שירה לד'‪ ,‬בה הילל את הקב"ה על גבורותיו ועל שנתן לו כח לנצח אויביו‬ ‫כאשר התפלל אליו בזכות שמירת המצוות‪.‬‬ ‫אם פרשה זו נקראת בשבת שובה קוראים בה את הפטרת וילך 'שובה ישראל'‪.‬‬ ‫פרשת וזאת הברכה‬ ‫ביום מותו בירך משה את ישראל‪ ,‬כל שבט בנפרד ואת כולם יחד‪ ,‬שיכבשו בקלות את ארץ ישראל‪ ,‬וישבו בה לבטח‬ ‫ובטובה גדולה‪ .‬ובתחילה הזכיר משה את שבחם של הקב"ה וישראל‪ .‬בסיום הפרשה מוזכרת מיתת משה‪ ,‬עליה נחלקו‬ ‫בגמרא (ב"ב ט"ו) אם משה רבינו כתב פסוקים אלו בדמע‪ ,‬או שיהושע כתבם לאחר מיתת משה‪.‬‬ ‫ברכת משה לפני מותו‪-‬‬ ‫בתחילה הזכיר משה את נתינת התורה וקבלתה ע"י ישראל‪.‬‬ ‫ראובן‪ -‬נתברך שיחיה ויתכפר לו מעשה בלהה‪.‬‬ ‫יהודה‪ -‬נתברך שינצח במלחמות‪.‬‬ ‫לוי‪ -‬לפי שלא חטאו במסה ובעגל‪ ,‬יורו משפט ויקריבו את הקרבנות‪ ,‬וינצח קמיו ומשנאיו‪.‬‬ ‫בנימין‪ -‬נתברך שיבנה בית המקדש בחלקו‪.‬‬ ‫יוסף‪ -‬תתברך ארצו בכל טוב‪ ,‬ואפרים ומנשה ינצחו במלחמות‪.‬‬ ‫זבולון ויששכר‪ -‬זבולון יצליח בסחורה ויששכר בתורה‪.‬‬ ‫גד‪ -‬תחומו יהיה רחב‪ ,‬יהיה חזק כאריה‪ ,‬בחר לנחלה את מקום קבורת משה‪ ,‬וילכו לפני אחיהם בכיבוש הארץ כהבטחתם‪.‬‬ ‫דן‪ -‬חזק כאריה‪ ,‬ונהרות יצאו מחלקו‪.‬‬ ‫נפתלי‪ -‬ארצו תשביע רצון יושביה‪ ,‬וים כינרת בתחומו‪.‬‬ ‫אשר‪ -‬יתברך בבנים‪ ,‬יתרצה לאחיו‪ ,‬ארצו מושכת שמן‪.‬‬ ‫ואחר בירך את כל ישראל שד' יהיה בעזרם וישבו בטוחים בארצם וינצחו אויביהם וארצם תתברך‪.‬‬ ‫מיתת משה‪ -‬משה עלה להר נבו וראה את כל הארץ ומה שיארע בה לישראל‪ ,‬משה מת בגיל מאה ועשרים וקברו הקב"ה‪,‬‬ ‫מקום קבורתו לא נודע‪ ,‬ישראל בכו על מיתת משה ל' יום‪ ,‬יהושע נסמך ע"י משה והיה מלא חכמה‪ ,‬לא קם כמשה בנבואה‬ ‫ובמופתים שעשה לעיני כל ישראל‪.‬‬