מבחנים חפץ חיים ואהבת חסד · Mivchanim Chofetz Chaim Vahavas Chesed — סוכות (2026-09-21)

מבחן 3ט"ז עד כ"ב תשרי מבחן 2ט' עד ט"ו תשרי מבחן 1ב' עד ח' תשרי
לאוין י"ד עד עשין י"א פתיחה ומפני גודל הרעות עד לאוין י"ד מתחילת הספר עד פתיחה 'ומפני גודל הרעות'
מתחילת חלק ב' עד פרק ג' 'וכן איתא בזוהר' פתיחה 'ובשמות' עד סוף הפתיחה מתחילת ההקדמה עד פתיחה 'ובשמות'
האם הימנעות מעשית צדקה וחסד כפי על מי נאמר שאין לו חלק לעולם הבא? בזכות מה זכה יוסף שמשה רבינו לקח מדוע הזהירה התורה במפורש מלשון הרע מידת החסד מועילה לכפר עוונותיו מה פירוש הפסוק "ויהי בישורון מלך
עושרו היא סיבה להפסיד ממונו? א' המלבין פני חבירו דווקא בפני רבים. את עצמותיו לארץ ישראל? יותר מאשר על שאר מידות רעות? של אדם כמו... בהתאסף ראשי עם"?
א' לא. ב' כל המבייש את חבירו ,אפילו בינו לבין עצמו, א' מפני שטרח בקבורת יעקב. א' מפני שדווקא לשון הרע משחית את תואר הנפש. א' שהקב"ה מלך כשישראל מאוחדים ולא אגודות
א' תפילה.
ב' יפסיד אותו ממון שהיה צריך לתת. שלא במקום תוכחה. ב' מפני שלא ערער על מה שרחל אמו לא ב' מפני גודל הרעות שיש בלשון הרע ,והוא גורם אגודות.
ג' כל המבייש את חבירו אפילו בינו לבין עצמו,
ב' בית המקדש.
ג' ממונו יהיה כלה והולך בגלל זה. נקברה במערת המכפלה. לעבור על רוב האיסורים שבין אדם לחבירו. ב' שכבוד המלכות הוא "ברוב עם הדרת מלך".
ואפילו במקום תוכחה. ג' יסורים.
ג' מפני שלא זכה להיות בארץ ישראל בכל ג' מפני שהאדם יכול לעבור לאו זה פעמים רבות ג' שלעתיד לבוא יקומו לתחיה כל צדיקי הדורות
מה מרויח מי שיש לו אהבה למידת השנים שנמכר לעבד. ביום אחד. וימליכו את הקב"ה.
החסד? כיצד מקיימים מצות "זכור את אשר עשה ד' מדוע ענין החסד רפוי אצל האדם?
אלוקיך למרים"? אדם הרגיל לדבר לשון הרע ומדבר גם
א' שהוא שמח כאשר מזדמן לו לעשות חסד מה כוונת התורה בפסוק "וללכת בדרכיו מה יותר חמור ,לשון הרע או רכילות? א' מפני חסרון ידיעת פרטי מידה זו.
דיבורים של קודש ,מה נעשה עם דיבוריו?
ועושה אותו בשלימות. א' זכירה בפה תמיד. כל הימים"? א' לשון הרע. ב' מפני חסרון ידיעת גודל מעלתה.
א' הלשון הרע גורם שדיבורי הקודש שלו לא יעלו
ב' שהוא עושה את זה בצורה שהמקבל לא ב' זכירה בלב כשצריך לעורר עצמו. א' שעד יום מותו יעסוק האדם בחסד. ב' רכילות. ג' שתי התשובות נכונות. למעלה.
מתבייש ,וגם מזרז אחרים לעשות חסד. ג' פעם בשנה כשקוראים בתורה את מעשה מרים. ב' שלא יסתפק האדם לעשות חסד פעם ג' שניהם שוים. ב' דיבורי הקודש אינם נפגמים ,מפני שמידה טובה
ג' שתי התשובות נכונות. בחודש או בשבוע. היכן מצינו שהתורה תחילתה גמילות מרובה.
היכן מצינו בתורה שצריך האדם לחפות על ג' שבכל הדורות יהיו אנשים שיצטרכו לעשות האם המספר לשון הרע בפני כמה אנשים חסדים? ג' הוא נענש על שדיבר דברי קודש בפה טמא.
מה הכונה כי באור פניך נתת לנו ד' גנות חבירו (חפץ חיים בעשין)? איתם חסד ,דכתיב "כי לא יחדל אביון מקרב עוונו חמור יותר?
הארץ". א' שבריאת העולם שנכתבה בתחילת מדוע אמר הנחש "אף כי אמר אלוקים לא
אלוקינו תורת חיים? א' במה ששם ויפת כסו את נח אביהם. א' לא. התורה היא כדי שהנבראים יוכלו לקבל תאכלו מכל עץ הגן"?
א' שהתורה מלמדת את האדם איך לחיות. ב' במה שיוסף נענש על שסיפר את גנות אחיו ב' כן ,מפני שעובר בכל אחד על לפני עוור. השפעת טובו וחסדו של הקב"ה.
ב' שקיום העולם תלוי בתורה. לאביו. מה האדם צריך לעשות כאשר אחד ג' כן ,מפני שחבירו מתגנה יותר ,אבל בענין לפני עוור
א' להוכיח להם שודאי מותר לאכול מעץ הדעת.
מבקש ממנו הלואה והלה נמנע בעבר ב' דכתיב "ויבן ד' אלוקים את הצלע ב' להראות להם שא"א לקיים את מצות השם.
ג' שהתורה מלמדת כיצד להחיות את ג' בכך שמשה רבינו נענש על שאמר "והם לא אין חילוק.
יאמינו לי". מלהיטיב לו? ויביאה אל האדם" וכל השרוי בלא אשה ג' לפתוח איתם בדיבור כדי שיוכל לפתותם ,ומזה
המסכנים.
שרוי בלא טובה. רואים שאין לדבר עם רשעים.
א' למחות הדבר מליבו אבל אינו חייב מתי המספר לשון הרע עובר על "לא תונו איש
מתי המדבר לשון הרע בבית הכנסת אינו להלוותו. ג' דכתיב "ויעש ד' אלוקים לאדם ולאשתו
איזה דבר כתב הח"ח שישראל ראו את עמיתו"? כתנות עור וילבישם". מדוע ההלכות שבספר חפץ חיים נקראות
עובר על "ומקדשי תיראו"? ב' חייב להלוותו ואינו חייב למחות הדבר
במעמד הר סיני? א' בין בפניו בין שלא בפניו. "מקור החיים"?
א' אם עשו תנאי שיוכלו להשתמש בו שימוש מליבו.
א' ששמירת השבת שקולה כנגד כל המצוות. חולין. ג' חייב להלוותו בלב שלם ולמחות הדבר ב' רק אם מגנהו בפניו ויש שם עוד אנשים. האם בעשית חסד מקיימים מצוה א' מפני שהזהירות בלשון הרע מביאה חיים לאדם,
ב' שצריך לרדוף ולאהוב את מידת החסד. ג' גם אם מגנהו בפניו ואין שם עוד אנשים. דאורייתא של "ואהבת לרעך כמוך"? כדכתיב מי האיש החפץ חיים וכו' נצור לשונך מרע".
ב' תלמידי חכמים שמותר להם לאכול ולשתות כדי מליבו.
ג' שללא קיום התורה לא יכנסו לארץ ישראל. שלא יתבטלו מלימודם. א' כן. ב' כי הדיבור שבאדם יוצא מכח נפש החיה אשר בו.
ג' בכל אופן עובר. ג' כיון שהזהירות מלשוה"ר נוגעת לאדם בכל רגע
מה נכלל במצות "והלכת בדרכיו"? ב' לא. מחייו.
מדוע התורה מפרטת בכמה מקומות ג' חסד לחיים כן ,אבל חסד למתים לא.
א' להיות רחום וחנון בלבד.
שצריך להתחזק בעשית חסד?
ב' לילך במידותיו של הקב"ה שהם כולם רק
א' מפני שהעולם לא יכול להתקיים בלי חסד, לטוב. האם האדם צריך להתפלל על טובת
מפני שהרבה אנשים ובהרבה הזדמנויות מדוע חטא הלשון עולה על שאר העוונות
האם המלמד יתום תורה או אומנות מותר לו ג' לקיים את כל המצוות. האם המספר או המקבל לשון הרע על אמת אלו שהולכים בדרך לא טובה? הגורמים לאריכות הגלות?
נצרכים לעזרה.
ב' מפני שבלי שיתדבק האדם במידת החסד לצערם בשביל שילכו בדרך ישרה? עוברים ב"לא תשא שמע שוא"? א' כן. א' כיון שהוא היה הסיבה לגלות בחטא המרגלים ובחורבן
איך יזכה להאדם להתדבק בד' בעולם הבא. א' מותר כפי שנוהג בכל תלמידיו. האם הנמנע מלהיטיב לחבירו בלי סיבה א' כן. ב' לא ,ועל זה נאמר "הלעיטהו לרשע בית שני ,וכן היה הסיבה לעבודת פרך במצרים.
ג' שתי התשובות נכונות. ב' מותר ,אבל ינהג בהם בנחת כבוד ורחמים. עובר על "והלכת בדרכיו"? ב' לא. וימות". ב' כיון שהוא גורם לסילוק שכינה ,וגם מי שהוא בכלל
א' עובר. ג' המספר עובר והמקבל אינו עובר. ג' עליו להתפלל שאם ילכו בדרך טובה ארור מכה רעהו בסתר איך תחול עליו ברכת השם.
ג' אסור בכל אופן. ג' שתי התשובות נכונות.
האם מצוות הלואה והכנסת אורחים ב' אינו עובר. הקב"ה יסייע להם.
שייכים גם בעשירים? איזה צרעת באה בעוון לשון הרע? ג' מחלוקת. האם המספר רכילות עובר על "השמר לך פן
מה הכונה במה שכתוב "ויהי אחרי כמה שנים נגזר גלות על ישראל?
א' כן. א' רק צרעת הגוף ,כפי שהיה אצל מרים. תשכח את ד' אלוקיך"?
מות אברהם ויברך אלוקים את יצחק א' אין ידוע.
ב' מצות הלואה כן והכנסת אורחים לא. ב' גם צרעת בבתים. מה כוונת הפסוק "וכי ימוך אחיך וכו' א' עובר. ב' אלף שנים ,אבל העוונות מעכבות את הגאולה.
ג' מצות הכנסת אורחים כן והלואה לא. והחזקת בו וכו' "? ב' אינו עובר. בנו"?
ג' צרעת הגוף או הבגדים ,אבל לא נגעי בתים. ג' לא נקצב זמן ,אלא הכל תלוי בזכויות של ישראל.
א' לתת צדקה לעני. ג' צריך עיון. א' שהברכות שנתברך אברהם עברו
ב' להחזיק אדם שנהיה עני כדי שלא יצטרך ליצחק.
מה הכונה שהקב"ה לוקח שוחד לדון באיזה אופן עוברים בלשון הרע על "ואהבת אלו טעויות גורמות שחטא לשון הרע נעשה
את האדם? לבריות. דבר המותר מן הדין והרואים חושבים שזה ב' שבירך אותו הקב"ה שיזכה להיות גומל כהפקר?
לרעך כמוך"? חסדים כמו אברהם.
ג' לקנות דווקא בחנות של ישראל כדי שלא אסור ,האם יש בדבר איסור חילול השם? א' שלא יודעים שלשון הרע הוא גם על אמת ,או
א' שאם האדם מתנהג בחסד ורחמים גם א' רק בפני מי שמספר עליו. יפסיד את ממונו. א' כן. ג' שניחמו תנחומי אבלים. שחושבים שא"א להמנע מחטא זה.
הקב"ה דן אותו בחסד ורחמים. ב' גם שלא בפניו.
ב' עשית תשובה נקרא שוחד אפילו בלי ב' לא. ב' שמוצאים התרים שונים למה מותר לדבר דיבור זה,
ג' רק במוציא שם רע. מהיכן למד החפץ חיים שצריך כל בגלל שלא יודעים את פרטי הדינים.
שיעשה חסד ,כיון שלפי מידת הדין תשובה מדוע כתוב "אם כסף תלוה את עמי" ג' ראוי לפרוש גם באופן זה ,אבל מדינא אין איסור.
לא מועילה. למרות שזה חיוב? אחד להחיות אנשים ולכלכלם כפי ג' שתי התשובות נכונות.
ג' שתי התשובות נכונות. האם שייך שהמקבל לשון הרע יעבור על א' כיון שמי שאין לו אינו מחויב. כוחו?
"וחי אחיך עמך"? איזה דבר הוא בכלל "לא תונו איש את מדוע אין להמנע מלימוד הלכות לשון הרע
ב' בגלל שהאדם יכול לפטור עצמו ע"י עשית עמיתו"? א' ממה שיוסף נתן לאחיו צידה לדרך.
א' כן. חסדים אחרים. משום "מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים"?
ב' לא. א' אדם שנשאל שאלה ואומר לחבירו להשיב ,והוא ב' ממה שיוסף ביקש משר המשקים א' בדבר המפורש בתורה לא נאמר כלל זה.
ג' בגלל שהמשך הפסוק "לא תהיה לו כנושה" יודע שחבירו לא יודע. להזכירו לפני פרעה.
ג' בדבר שהוא שקר כן ,ובדבר שהוא אמת לא. שייך רק בישראל. ב' ממה שהתורה וחז"ל כתבו דינים אלו מבואר שהאדם
ב' המקבל לשון הרע. ג' ממה שיוסף כלכל את מצרים בשנות יכול להמנע מלשון הרע.
ג' שתי התשובות נכונות. הרעב. ג' שתי התשובות נכונות.
מבחן חודשי תשרי מבחן 5ל' תשרי עד ו' חשון מבחן 4כ"ג עד כ"ט תשרי
מתחילת הספר עד סוף כלל א' הלכות לשון הרע כלל ב' עשין י"א עד סוף כלל א'
מתחילת ח"א עד סוף הפתיחה וח"ב עד פ"ה 'ומי שרגיל' חלק ב' פרק ה' 'וגם מצוה זו' עד פרק ח' 'ויש עוד' חלק ב' פרק ג' 'וכן איתא בזוהר' עד פרק ה' 'וגם מצוה זו'
אלו עניינים נכנסים בגדר גמילות חסדים? מדוע הקב"ה הזהיר את האדם להתרחק אלו שני דברים מנה החפץ חיים שהיצר באיזה אופן מתיר הח"ח לכולי עלמא לומר דבר
א' לעשירים ולעניים לחיים ולמתים. מלשון הרע? מתגבר בהם על האדם? בפני שלשה? מה קורה למי שדרכו לא לוותר כלום האם מי שלומד בספרים המכניסים בלב האדם
ב' חסד בגופו או בממונו. א' מפני שהוא מביא את האדם למריבות. א' שלא יעשה חסד ,ואם יעשה שיעשה לא א' בדבר שאינו גנאי גמור ,ותלוי לפי צורת הסיפור. לזולתו? יראת שמים מקיים מצוות תלמוד תורה?
ג' שתי התשובות נכונות. ב' מפני שהוא עלול לגרום לשפיכות דמים. בשמחה ולא בשלימות. ב' אף בדבר שאינו גנאי גמור ,אך ניכר בצורת סיפורו א' הוא מגביר עליו את מידת הדין. א' כן.
ג' שתי התשובות נכונות. ב' שמטריד שכלו בהבלים ,ומרגיל אבריו שכוונתו לגנאי. ב' אנשים לא יוותרו לו. ב' לא.
ממי לומדים שיש מצות חסד לעזור למי לעשות נגד רצון השם. ג' כל דבר שכבר התפרסם בפני שלשה אין בו משום ג' יפסיד כל ממונו. ג' לא ,אבל ודאי יבוא על ידי זה ללימוד תורה.
שהוא בעצמו היה פושע בכך שהגיע ג' שלא לעסוק בתורה וחסד. לשון הרע אף כשמתכוון לפרסם.
אלו רעות עצומות נגרמו ע"י לשון הרע?
למצב זה? א' חטא הנחש ירידת ישראל למצרים וחטא אלו תנאים נצרכים כדי להתיר לספר דבר כיצד מבאר הח"ח בחלק ב' פרק ג' מדוע במה חמור יותר לשון הרע שהוא שקר?
א' נח ובניו. המרגלים. מי זוכה לבנים בעלי חכמה עושר שכבר נתפרסם בפני שלשה ,לדעת המתירים? הקב"ה זירז את האדם כ"כ לאחוז במידת א' מפני שנשתנה שם המספר להקרא מוציא שם רע.
ג' אברהם ולוט. ב' חטא העגל והתפלגות מלכות ישראל ממלכות ואגדה? א' שיודע בעצמו שהדבר נאמר בפני שלשה ,ואין החסד? ב' מפני שעונשו חמור הרבה יותר.
ג' יוסף ואחיו. יהודה בימי רחבעם. א' הרגיל בתמידות בעשית חסד. חשש שהשומע יאמין ויוסיף על הסיפור ,ודווקא א' מפני שאין קץ למתן שכר מצוה זו. ג' שתי התשובות נכונות.
ג' שתי התשובות נכונות. ב' כל אדם שעושה חסד. באותה עיר. ב' מפני שמצוה זו נותנת לאדם הצלחה גם
מדוע לא פרשו המיילדות מלהיות ג' המלמד בן חבירו תורה. ב' דווקא כשאין סיבה לומר שאחד מהשלשה לא בעולם הזה.
יספר (כגון שהוא קרובו) ,וכן אם הזהיר אחד מהם באיזה אופן המספר לשון הרע נכלל ב"ארור
מיילדות כשגזר פרעה להרוג את הזכרים? באיזה אופן אסור לאדם להסכים לסיפור לשון ג' מפני שע"י מצוה זו דנים את האדם למעלה אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות
מה הפירוש "מלוה ד' חונן דל"? שלא לגלות אסור.
א' שמא יבואו מילדות שיקיימו גזירת פרעה. הרע שאינו נכון? במידת הרחמים ויצא זכאי בדינו. אותם"?
ג' שתי התשובות נכונות.
ב' כדי לזכות בעצמן למסור נפש להציל אחרים. א' כאשר לא יסתכן או יתבייש על ידי זה. א' שהחונן את הדל כאילו הוא מלוה לקב"ה
א' בכל אופן.
ב' אפילו אם הוא מתבייש על ידי זה ,ובלבד שאינו כביכול. דבר שנתפרסם בפני שלשה ,האם מותר כמה דורות אחריו עומדת לאדם מידת
ג' כדי להחיות את הנקיבות. ב' רק אם נעשה הדבר אצלו כמו הפקר ואינו מקבל
מסתכן. ב' שהחונן את הדל הקב"ה פורע לו את מה להטעים את הדבר יותר או להוסיף עליו? הצדקה ומידת החסד? על עצמו להשמר ממנו.
ג' אפילו אם הוא מתבייש או מסתכן על ידי זה. שנתן לדל. א' אסור.
באיזה אופן הנמנע מלהיטיב למי שנמנע א' ג' דורות. ג' רק כאשר הוא מדבר לשון הרע בפני המדובר.
ג' שהחונן את הדל הקב"ה פורע לו את כל ב' מותר.
בעצמו מלהלוות לו עובר על "לא תקום"? ב' עד סוף כל הדורות.
חובותיו.
מתי האדם עובר על איסור ביטול תורה? ג' להטעים מותר אבל להוסיף אסור. ג' הצדקה ג' דורות והחסד עד סוף כל הדורות. מה שכרו של הנמנע מלדבר לשון הרע והוא
א' בכל אופן שנמנע מלהיטיב לו.
ב' רק כאשר מפרסם בעיר שא"א לסמוך עליו. א' רק כאשר יכול ללמוד בעיון. האם מותר לומר על דרשן שאין בדרשותיו ממש? מתבזה בגלל זה?
מי זוכה לשבת בישיבה של מעלה בין
ג' רק כאשר נמנע מלהלוות לו ,אבל כשנמנע ב' גם בזמן שיכול ללמוד רק דברים קלים. א' לדעת המתירים לספר דבר שהתפרסם באפי במה מי שעוסק בתורה לבד דומה למי א' שכרו מאה פעמים יותר מאשר אם לא היה בזה
ג' גם בזמן שהוא עסוק במחשבות כיצד להשיג את
החכמים?
משאר טובות אינו עובר. תלתא מותר ,ובלבד שלא יוסיף על הדברים. שאין לו אלוה? צער.
פרנסתו. א' כל הגומל חסד.
ב' לדעת המתירים לספר דבר שהתפרסם באפי א' שאם עוסק בתורה ולא בחסד אין לו מה שיגן ב' כל רגע שאדם חוסם פיו זוכה לאור הגנוז שאין כל
ב' מי שדואג שתלמיד חכם יוכל להתפרנס.
האם גזל זה סיבה לאבד את הממון הכשר תלתא מותר ,ובלבד שלא ידבר מתוך שנאה או זלזול עליו. מלאך ובריה יכולים לשער.
ג' מי שבעולם הזה מתאבק בעפר רגלי באחרים.
שיש לו? ב' מדובר בלומד שלא ע"מ לקיים ,שאין עליו ג' שתי התשובות נכונות.
חכמים.
ג' אסור לכל השיטות. עול יראת שמים.
א' יפסיד רק אותו ממון.
ג' שהעוסק בתורה בזמן שיש לו מצוה עוברת,
ב' יפסיד כפול ממי שגזל. האם הנמנע מצדקה וחסד נענש לא יקבל שכר על התורה שלומד.
ג' יכול לצאת נקי מנכסיו בגלל זה. בגיהנום או שרק מפסיד את המצוה? לשון הרע שנאמר באפי תלתא ,האם מותר
האם המקבל לשון הרע או רכילות עובר על על מי נאמר השח שיחת חולין עובר בעשה?
"לא תלך רכיל בעמך"? א' יורד לגיהנום. להאמין לזה? מתי זוכה האדם יותר לרחמים בדין, א' רק על המדבר לשון הרע ורכילות.
על מה מדקדקים עם האדם בדין לעתיד א' כן. ב' מפסיד שכר המצוה לנצח נצחים. א' כן. כשהקב"ה דן לבדו או כשבי"ד של מעלה ב' גם על דברי גנאי וקלות ראש ,אבל סתם דברי
לבוא? ב' לא. ג' במניעת הצדקה יורש גיהנום ,ובמניעת חסד ב' לא ,ומותר רק לחוש. דנים? הבאי מותר.
א' רק אם עשה את המצוה בכל פרטיה ג' המקבל רכילות כן ,והמקבל לשון הרע לא. מפסיד את המצוה. ג' אסור אפילו לחוש. ג' גם על גנאי וקלות ראש ,וי"א שגם בדברי הבאי
א' כשהקב"ה דן בעצמו.
ודקדוקיה. עובר.
ב' כשבי"ד של מעלה דנים.
ב' גם אם עשאה באהבה ויראה ושמחה. כיצד מבאר הח"ח (אהבת חסד חלק ב' האם מותר לספר לשון הרע שכבר נתפרסם
ג' מי שעושה לפנים משורת הדין לא דנים כלל השומע בזיון של יתום ואלמנה בפניהם ג' אם בבית דין של מעלה יש מלאכי רחמים
ושותק ,האם עובר על "כל אלמנה ויתום לא סוף פרק ז') מדוע הכופר בגמילות בפני שלשה ,בעיר גדולה ,לדעת המתירים? עדיף שהם ידונו. האם המקבל לשון הרע עובר על "והלכת
על פרטי המצוה ,ויקבל שכר כאילו עשאה עם חסדים כאילו כופר בעיקר? בדרכיו"?
כל פרטיה כדין. תענון"? א' אסור ,אא"כ זה דבר המרעיש את אזני הבריות.
א' מפני שהוא חושב שיפסיד מכוחו וממונו ב' אסור בכל אופן. האם הקב"ה משלם לאדם שכר כאילו א' עובר.
א' עובר.
על ידי זה ,וזה לא נכון. ג' באותה העיר לעולם מותר ,ובעיר אחרת מותר עשה המצוה בכוחו ,או רק על הבחירה? ב' אינו עובר.
מדוע רבי חנינא בן תרדיון לא ניצל ב' אינו עובר ,אבל בודאי יש לו עונש על זה.
ב' מפני שכל בריאת העולם היא כדי שהקב"ה רק בדבר המרעיש אזני הבריות. ג' ברכילות עובר ובלשון הרע עובר רק בפניו.
כשנתפס למלכות? ג' אינו עובר ואינו נענש אלא המבזה עצמו. א' הקב"ה משלם כאילו כל המעשה שלו.
יתחסד עם הברואים.
א' מפני שלא דן אחרים לכף זכות. ב' רק על הבחירה. אב שמצוה את בנו לעשות איסור דרבנן,
ג' מפני שכל הכופר בטובתו של חבירו כאילו המגלה סוד מסחרי באפי תלתא ,האם מותר
ב' מפני שלא עשה חסד כלל. האם האדם יכול לפטור עצמו מתלמוד תורה כופר בטובתו של מקום. ג' תלוי אם האדם התאמץ מאד כאשר עשה את האם ישמע לו?
במה שילמד אח"כ ,ומדוע? לספר זאת הלאה כשכוונתו לפרסם את המצוה.
ג' מפני שלא עשה חסד כראוי לו. א' לא ישמע לו.
א' כן.
הדבר?
האם יש מצות הלואה באופן שיש חשש א' מותר.
ב' יעבור ,מפני שכבוד אב דאורייתא דוחה מצוה
העוסק בתורה אך לא בגמילות חסדים, ב' לא ,מפני שכל רגע הוא מחויב ללמוד. שלא יחזיר? מה הטעם שמפתחות פרנסה יולדת דרבנן.
ב' אסור. ותחית המתים לא נמסרו לשליח?
האם התורה מעוררת עליו את מידת ג' לא ,מפני שאינו יודע אם יוכל ללמוד אח"כ. א' אם השיעור קטן שמחויב בו מצד מצות ג' בקום ועשה לא יעבור ,רק בשב ואל תעשה.
ג' מותר ,ובלבד שלא יעשה לזה פרסום גדול. א' מפני שהקב"ה נותן ברחבות.
החסד מלמעלה כראוי? צדקה או מצד "והחזקת בו" צריך להלוות.
פרט דעות הראשונים בענין איסור לשון הרע ב' בכל אופן אין צריך להלוות. ב' כדי שהאדם ידע שהוא תלוי רק בקב"ה. כמה חייב האדם להפסיד כדי לא לעבור כל
א' לא.
כשהדבר אמת? ג' בכל אופן צריך להלוות. המספר לחבירו דבר ולא אמר לו שלא יספר, ג' מפני שאם הם היו מסורים לשליח יהיו הרבה איסור דרבנן?
ב' כן.
א' לרוב הראשונים וכמעט כולם הדבר אסור.
האם מותר לו לספר זאת? שלא יזכו לזה. א' עד חומש.
ג' רק אם עסק בתורה בכל כוחו.
א' מידה טובה להמנע מזה ,אבל אין בזה איסור. ב' אם יהיה עליו איבה אסור ,אבל א"צ להפסיד כל
ב' מבואר בכל הראשונים והאחרונים שהדבר אסור.
ב' כל זמן שלא סיפר באפי תלתא אסור. ממונו.
ג' מחלוקת ,וספיקא דאורייתא לחומרא.
ג' מותר לכתחילה. ג' אפילו יפסיד כל ממונו או שיהיה עליו איבה
אסור.
