קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines — סוכות (2026-09-21)

קובץ תק״צ ה'תשפ״ז | שנה ארבע עשרה
קובץ גליונות
חג הסוכות
ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור
מעמד כבו+ד ה+תורה בטב+ריה:
בראשות מרן רשכבה״ג רבינו הגדול רבי דב לנדו שליט״א בהשתתפות מרנן
ורבנן גדרי ורבני הקהילות ואלפי בני התורה בעיר במעמד ריתחא דאורייתא
!rife kl , , ......
המתווך של בני התורה בטבריה.
לפרטים ,שמואל אייזן050-4110507 :
מצורף: וברי כי הזוכה ליטול חלק ושותפות בלימוד תורה הלזה,
יחשב לו כאילו הוא עצמו זכה לשבת בבית ה' ולהגות
מאמר מיוחד
מאת
בתוה"ק עשר שעות ביום ,אשריו ואשרי חלקו! ראש החבורה
הרב יהודה עמית שליט״א
ראש ישיבת קרית מלאכי היש דך עסקה טובה הזו דיהי הדין?
לשאלות שנשאלו
בוועידת בני הישיבות 033-780-780 לשותפות
ולמסירת
שמות חייגו:
היא שיחתי ^ מקליטים ,מקלידים
מקריאים את חידושי התורה בטלפון ומקבלים אותם מוקלדים ישירות למייל
היא שי חתי
כוב׳ת ׳מורה ד־ל׳ה׳ לח׳זוק קניו א׳עו׳ בתורה
033-064-600 להקלטות
היא שיחתי להר שמה ב ע מ דו ת נ ד רי ם פלו ס > תורה די לי ה
חתמנו בספר החיים .־“־
מהתרומה
בזכות הצלת עולם התורה
קיומנו בתורתנו•
מרודפיו!
* A Q Q 1 זה הזמן להצ 0ר ף לקריאת גדולי ישראל
* £nr״ 1 * O O O I ולהיות שו תף בהחזקת עולם התורה!
ניתן לשלם באשראי במכשירי קהילות ונדרים שבבתי הכנסת | להקדשות ע״ג הקובץ ניתן לפנות למס׳ k.gilyonot@gmail.com 1053-3145900
0
* , לע"נ גאולה בת בלוד ע"ה תנצב״ה ■ לעילוי נשמת הדב ד' מדדכי ב"ד ישדאל יחיאל ז"ל
a
מבצע מיוחד לחידוש המנוי השנתי
לקבלת הקובץ גליונות״ מדי שבוע,
ללא צורך בחיפוש אחר מטבע או מכשיר אשראי,
ללא צורך בתזכורת או חשש שכחה וגזל וכו'
מנוי
עבור הקובץ הגדול )(A4 עבור הקובץ הרגיל
6 0 0 בלבד ₪ 2לבד 5 0
(ניתן לחלק עד 10תשלומים) (ניתן לחלק עד 10תשלומים)
בכך הנך זכאי לקחת קובץ אחד מדי שבוע מאחד המוקדים ברחבי הארץ
(אין לקחת קבצים מחנויות המפיצות אלא אך ורק מהמוקדים בבתי הכנסת)
תקופת המנוי
מפרשת בראשית תשפ״ז עד חג הסוכות תשפ״ח (כולל)
בברכת חג כשר ושמח מערכת ׳קובץ* גליונות'
k.gilyonot@gmail.com | 053-3145900
שבוע הבא יופץ קובץ פרסומי מיוחד עם מידע חדש ועדכני ן ^ ע ך כ ה ״ ק י ג ץ ג ל י ו ע י ל י‘
על כלל ערי הפריפריה ברחבי הארץ צ י א ה ל ר ע ^ כ ל ג י י /י ש ד ^ א ל ; !4
יופץ חינם בתפוצה ארצית גדולה -ניתן להכניס פרסומים
יש לפנות בהקדם 053-3145900
לתשלום על הקובץ ולתרומות
במכשירי האשראי שבבתי הכנסת
״משנות יוסף יעקב"
יש לבחור בלחצן קופות נוספות,
חיפוש ,ולרשום קובץ גליונות
או דרך הטלפון נדרים פלוס
במס' 03-7630585שלוחה 486 ושימת הזוכים:
קהילות פרשת נצגים וילד ־ שגוע שעגו
ישעיהו ווייל מבני ברק ,יוסף שלום עידה מבני
במס' 073-2757000שלוחה 4311
ברק ,קוט ממודיעין עילית ,יצחק סעד מבני ברק,
או בהעברה בנקאית צביקי הלפרין מבני ברק ,מ .קפלן מבני ברק ,דוד
בנק מרכנתיל 17 -סניף 745מס' חשבון 71262 ביטון מירושלים ,דוד אלישיב מנתיבות
ע"ש קובץ גליונו ת ראש השנה
מרדכי קלגסבלד ממודיעין עילית ,משה גולדשטיין
להקדשות ע"ג הקובץ או לכל נושא אחר ממצפה רמון ,מיכאל פונק מאשדוד ,שאול
ניתן לפנות למס' 053-3145900 ברון מבני ברק ,משה אינהורן ממודיעין עילית,
מיילk.gilyonot@ gm ail.com : מוישי הופמן אלעד ,יוסף ברון מבני ברק ,אלעזר
כתובת המערכת :רבי יהודה הנשיא 52בני ברק
מובשוביץ מבית שמש
מבצע לימוד מיוחד ל+חג הסוכות הבע+ל״ט
77:הלומדים מסכת סוכה
תתקיים הגרלה גדולה ומיוחדת
r 4
2!0 3 1
זוכיםבס זוכיםבס זוכה בסך
1 1 ₪3
נ7:א1חד חד
ניתן ללמוד החל מיום טוב ראשון של חג הסוכות
ועד למוצאי שמחת תורה
ניתן לעדכן אך ורק
יש לומר לפני הלימוד
במכשירי האשראי שבבתי הכנסת לעילוי נשמת
או במייל מערכת ״קובץ גלישת׳׳ ר׳ יוסף יעקב בן אריה לייב
k.gilyonot@gmail.com
גולדשטוף ז׳׳ל
המרחב הקולי התורני ברשו״ת
• s 1
פרקים בנושאים מרתקים המוגשים
בדר ך של ש ” 1ת המקיף הלכה ,השקפה ועוד...
עם גדולי הרבנים והמחנכים שליט ” א
10חזנות
מצוה או טרחה?
u
עם הרבנים:
החזן העולמי הגאון רבי הגאון רבי
הרב זאב לף דוד לאו
יצחק מאיר מרא דאתרא הרב הראשי
הלפגוט של מושב מתתיהו ראש ’ מרכז לאו’
בפרקים הקודמים:
מה ניקח 9 מתי יוצאים 8 סגולות 7 מה 6
איתנו ידי חובת לקראת צריך לגלות
לשנה תקיעת השנה החדשה במהלך פגישות
החדשה? שופר? (חלק א׳) שידוכים?
■■ _. בכל שבוע פרק חדש!
B I I
בד I
02-53-2222-8
------- B
b IR
i r SHI
s h uITt . C
cOo . II
i l -------
------------
מדברים הלכה והשקפה מייל ל הארו תinfo@ birshut.co .il :
הי כ לו ת ב מ בו ק
ה ח ז ק ב י ו־ ת ד ב ע ו ל ם !
מהודר -נוי סוכה בכשרות מהודרת.
־ < >
ז I
עיצוב יוקרתי מ בו ד ד ע מיד ועוצמתי מונע חדיר ת גשם לסוכה
שאין ב עו ד סוכה! חום וקור נ ש מר לפ חו ת 20שנה (ב מ ק סי מו ם ה אפ שרי)
במבוק היכלות .האיכות וההידור מדברים בעצמם
שירותי משלוח
לרוב אזורי הארץ
לברור
W ®03-6723333 משלוחים
וסוכנים
דורותיכם
•• ••
סכך מהודר .הכי חזק לדורות
S036723333@gmail.com
בפריסה ארצית בחנויות המובחרות.
בעירכם
"לא נתנו ימים טובי 0לישראל
א^א כ ^י
שיעסקו בי^ם בתורה״
בס״ד בימי חול המועד סוכות הבעל״ט,
יתקיימו שיעורי ם מיוחדי ם מגדולי התורה שליט״א
בקו 'שיח יעהק׳
מתורת מרן עמוד ההוראה רבינו הגר״י זילברשטיין שליט״א
מדי יום בשעה 12:30בצהריים
ביו ם שני ב ,ד ח 1ה״מ ביו ם ר א שון א' ד ח 1ה״מ
ימסור הגאון הגדול ימסור הגיוון הגדול
רבי י ש ר א ל 1א ד ל עי ט יין שלי ט״ א שלי ט׳׳ א רבי איתמר גרבוז
מר א שי י שיב ת ׳בי ת מדר ש ע ליון׳ ר א ש י שיב ת
ורב קהילת ' שי ח תפיל ה' ב"ב ' אר חו ת תור ה'
ביו ם ר בי עי ד' ד חו ה" מ ביו ם ש לי שי ג' ד חו ה" מ
ימסור הגאון ימסור הגאון הגדול
שלי ט״ א אריאל בוקוולד רבי רבי יו א ^ מ ק ר ב שלי ט״ א
רב קהילת ' מ ש כן חיי ם' מר א שי י שיב ת 'בי ת מדר ש ע ליון'
בני ברק ורב קהילת ' איל ת ה ש חר' פרד ס כץ
ביו ם שי שי הו ש ענ א רבא ביו ם ח מי שי ה' ד חו ה" מ
ימסור הגאון ימסור הגאון
שלי ט׳׳ א רבי אהרן רייך שלי ט׳׳ א מנחם גולדברג רבי
דיין ב בד׳׳ צ בני בר ק ,ובע מ ח׳ ס דבר א הרן, רב קהילת ' איל ת ה ש חר' אופ קי ם,
ו מגדו לי תל מידי מרן רבינו שלי ט׳׳ א ו מר א שי י שי ב ת אופקי ם
מרתק ו מיו ח ד! במהלר חוה"מ תיערר בקו שי ח ת -חג מיו חד ת עם תל מידו הגדול של רבינו,
הרה״ג ר' י שי מז לו מי אן ש לי ט״ א ,א שר י ח שוף עו בדו ת והנהגות מ ה קוד ש פנימה .ני תן יהיה
ל ה אזין לדברי ם ב שלו ח ת ' ב די די הוה עו בד א' [ שלו ח ה ] 4-3
כ מו כן ני תן ל ה אזין ב שלו ח ה 1לפסקי הלכה המתעדכנים מדי יום מ תור ת מרן שלי ט׳׳ א ,ו כן
ב שלו ח ה 4-4שי עור יו מי ב הלכו ת שב ת ,ב אורר 3ד קו ת
*pseס ג ל ה כ ת 1ר ה
T ־ T \ * * **
jr .
־ ^ v •:. V 'V,
m m
■ ׳■ v
כל
הוצאות
■ J j e g a s a ’- p
■ גב ,י י ^ ^ -ד He- i:v
s & fS m iJu jM
הקמפיין
8
§ )mm £ i ' 1׳ ■l ׳
משולמות
M R **™ W S ^^w P \ w ־■ ^ ־
m *m
S & MI .i »>1
mז ו ו ותm ־ '־!׳ ׳: v׳• ;;<:-־ f\1 . ,
•. £־«/ / /ח
V
-Al ■ 1 • /׳«..־ ־׳J ' It. j f -». -
י י■ 1׳■׳ ;j •■,<•'■■■...־■*»* v ' ' v v 4 ' S T r־V
" \ י* ־׳׳^ ^ », * ־ /.׳
« ־״ & )? *
& $׳yew £, ׳i S
* m
ותימכיה מאשו־
קהי$ת ?!J 5!!35 * 6 8 8 1
קרן עולם התורה ע״ר 580649028
בנק פאג"׳ ( )52סני ף - 185רב שפע | מ ס פ ר חשבון 075685
?זיו כינו ב תו ר תנו החרומוח מוכרוח לצורכי מסלפי סעיף 46לפקודח מס הכנסה ^
-TfStoj
WA
■ #א 0
בס״ד
ישואל
ועד הרבו□1
/לעויו■ צדקה באוה"ק
^' ^ ^ 0 0 -2 2 -3
t n w :בסקוסן
ה־יי ע • '
בני ברק ירושלים
ביום רביעי ממוצאי יו״כ מיום שלישי
ממוצאי מיום שלישי עד החג! ד' תשרי -עד
יו״כ עד ד' תשרי -עד ה' תשרי החג רצוף!
החג רצוף! בלבד! רצוף!
החג! רצוף!
גאולה המוקד המרכזי
איצקוביץ
המו־קיהמרכזי באולמי
בלובי ישיבת
ם אור החיים ומוןירושלי
ףי ד בי ת כנ ס ^ באולמי
! p p מרום
רח' הרב לנדא
רח' עזרת
תורה 18
מול ישיבת מיר
רח' עזרא 1
פינת רח' יואל רח' בית ישראל 12
י רח' הרב שך 4 פינת חזון איש
ה שפיץ שב17לב
מוקד מידע:
חיפה ביתר בית שמש 03-5626250
מיום חמישי ו' מיום שלישי אחריות מלאה ,נקודת החלפה
יום חמישי ר תשו־י 3ימיםבלבד! תשרי -עד החג ד' תשרי -עד החג עד אחרי החג:
15:00-23:00 שלישי -ד' תשרי רצוף! רצוף! .1שטיבלאן"איצקוביץ׳ ב׳׳ב -רצוף
רביעי -ה' תשרי .2וחי יעקובזון 1יוושלים(בחצר גן
מאחרי יו״כ עד חמישי -ו' תשרי רמה ד' רמה ב' הילדים וחיץ) בץ הששת 12:00-18:00
החג 8:30-23:00 באולמי באולמי ״תפארת״ באולמי
קאסוב ויזניץ סקווירא
שע״י ביהמ״ד
נדבורנה
באולמי
יי גולדן סק
רח' הר״ן 17גבעה ב'
רח' האדמו״ר
רחוב עולא 7 מבעלזא 4
רח' מיכאל 17
1 1 : 0 0 - 2 3 :0 0 « m n sen / & ף פ ת ,ח י
גליון | 2סוכות תשפ״ז
הם ימים של תוגה ומרירות ואילו הרגלים הם אלקים שבהם אלא משום שהם ״בת נדיב״, לימוד בליל סוכות
ימי שמחה וששון .ואולם לא כן הדבר .כבר משום שהם צאצאי אברהם אבינו ,באשר אברהם בעת שהיה הסבא מסלבודקא גר בקעלם,
עמדנו על כך שגם על ראש השנה כתוב :״ואל העלה את ישראל על ידי מעשיו למדריגה באותו זמן התקיים בקלם קיבוץ של לומדי
תעצבו כי חדות הי היא מעוזכם״ (נחמיה ח) ,וכן העליונה ביותר( .שם) תורה בראשותו של רבי אליעזר גורדון רבה של
לגבי יום הכיפורים ,לא ההכאה על הלב עיקר, העיירה ,הסבא התחיל מיד לפעול במקום ולאור
ולא הבכיות והצעקות ,אלא ההכרה בערך עצמו, מתי מצוים על שמחה התרשמותו משיחותיו של רש״ז מקעלם השפיע
כדברי הכתוב :״לב נשבר ונדכה אלקים לא על לומדי הקיבוץ שיתחזקו בלימודיהם ויתקרבו
חז״ל אומרים :״אתה מוצא שלש שמחות .כתיב
תבזה״ (תהלים נא) ,דהיינו שיכיר את מצבו וערכו, לשיטת המוסר .דבריו עשו עליהם רושם רב
בחג :׳ושמחת בחגך׳; 'והיית אך שמחי; ׳ושמחתם
וכמה הוא רחוק מתכליתו ויכניע לבו לאלקים. והגבירו שקידתם עד למאד .הסבא היה מספר
לפני ה׳ אלקיכם שבעת ימים׳ .אבל בפסח אין
וכן מצינו ששלמה המלך התפלל להי ואמר: כדוגמה להתמדתם שבליל סוכות הראשון באו
אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת .למה?
״ונתת לעבדך לב שומע וכוי להבין בין טוב לרע״ כולם מיד לאחר סעודת החג לבית המדרש ולמדו
אתה מוצא שבפסח התבואה נידונת ואין אתה
(מלכים אי ג) .ואם לבבו יבין את ערכו ,יעשה כל עד שעה מאוחרת בלילה( .תנועת המוסר)
יודע אם עושה השנה תבואה אם אינה עושה,
המאמצים לתקן את עצמו ולהתעלות עד כמה
ולפיכך אין כתוב שם שמחה וכוי .וכן אתה מוצא
שידו מגיעה .והאם יש שמחה וחדוה גדולה מזו? מה יפו פעמיך
שאין כתוב בעצרת אלא שמחה אחת וכוי ,ולמה
על כגון זה אמר הכתוב :״וגילו ברעדה״ (תהלים בי).
כתוב בה שמחה אחת? מפני שהתבואה נכנסת הכתוב אומר :״מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב״
ומהו ההבדל בין הימים הנוראים לבין הרגלים? (שיר השירים זי) .ודרשו חז״ל :״מה יפו פעמותיהן
בפנים ,ומה טעם אין כתוב שם שתי שמחות?
שבימים הנוראים הפנימיות היא בשמחה של ישראל בשעה שעולים לרגל״ (סוכה מ״ט).
לפי שפירות האילן נידונים״ (ילקוט ויקרא תרנד).
והחיצוניות היא ברעדה.
ולכאורה לא מובנים לנו דברי חז״ל ,כי הרי אנו הפעמים הן מהאברים הקטנים ביותר של האדם,
רואים ההמונים קידוש השם בעיקר בימים מדברים בשמחת החג שהיא רוחנית ,ולמה קשרו ובכ״ז הקדוש ברוך הוא משבח אותן ואומר
הנוראים על ידי הפעולות החיצוניות ,על אותם עם ענינים גשמיים? אלא כאמור ,ברא שירה עליהן ,משום שעל ידן נעשתה הפעולה
ידי זעקות התפלה ובכיות הוידויים ועל ידי הקדוש ברוך הוא את האדם לא לשם תענוגים של העליה לרגל .ואם באבר קטן כך ,כ״ש
התמרמרות הלבבות והתעוררות התשובה. רוחניים בלבד כי אם גם לשם תענוגים גשמיים, באברים החשובים ,ועל אחת כו״כ בכל האברים
אולם יש להשתדל שגם בימי החג ,זמן שמחתנו, ולא רק משום זה שאם יחסרו לו התענוגים כולם .הרי שדוקא מתוך האברים ,אברי הגוף,
תתגלה פנימיות הלב אף ללא אמצעים חיצוניים; הגשמיים יופרעו גם תענוגיו הרוחניים ,אלא על ידי פעולתיהם הטובות ,מתבטאת שירה
שתתרומם הנפש מתוך שמחת החג בלבד, משום שהקב״ה רוצה בהנאת האדם השלמה וזמרה עליונה עד שהקב״ה בעצמו מזמר עליהם
שיאכלו וישתו ויהנו מעונג יום טוב ככל האנשים, ושמחתו השלמה שתכלול את כל רגשותיו ומקלסם .ושירה זו אינה שירה סתם כי אם שיר
ובאותו זמן תהיי זו שמחה רוחנית ,שמחה של וחושיו ללא כל שיור .ומכיון שבחג הפסח עדיין השירים ,והיא עולה בקדושתה על כל הכתובים
תורה והתלהבות של קדושה ,וכמו שאמר דוד הוא שרוי בספק על מצב תבואות השנה ואינו עד שהיא לעומתם קודש קדשים וכל העולם אינו
המע״ה נעים זמירות ישראל :״הללוהו בתקע בטוח בתענוגותיו הגשמיים ,אין לצוות אותו על כדאי כיום שניתנה בו שירה זו.
שופר הללוהו בנבל וכנור ,הללוהו בתוף ומחול, מצוות שמחה .אם היא אינה כוללת גם שמחה והכל משום שאברי גוף האדם הם צלמו ותבניתו
הללוהו במנים ועוגב ,הללוהו בצלצלי שמע, גשמית אין זו השמחה שרוצה הקדוש ברוך הוא. של הקדוש ברוך הוא ובכולם טבועה חכמת
הללוהו בצלצלי תרועה״ (תהלים קנ) ,כלומר, ורק בחג השבועות לאחר שכבר הכניס האדם את אלקים ובכל מעשה טוב קט שנעשה על ידם
שלא יהיי הבדל בתהלות הי אם הן בתקע שופר התבואה לאוצר והוא בטוח בהנאותיו הגשמיות, משתקפת תפארת הבריאה ודמות הנוי והיופי
ובתרועה ואם הן בתוף ומחול ,ואז יהיי קידוש יש מקום למצות שמחה .ואולם גם בחג של הקדושה העליונה וכל העולם מתמלא כבוד
השם יותר גדול ,שגם פשוטי העם יכירו בקדושת השבועות ,מכיון שעדיין מקננת איזו דאגה בלבו הי( .אור הצפון)
התורה ורוממות היראה בצורתן האמתית ובכל על דבר פירות האילן ,ועוד חסר לו הבטחון בכל עוד הוסיף :ועל זה דרשו חז״ל בסוף אותו מאמר:
הודן ותפארתן( .שם) תענוגותיו הגשמיים ,גם אז יש עוד פגם בשמחתו ״מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב״ -יבת נדיב׳:
ואי אפשר לצוות אותו כי אם פעם אחת .ורק בחג בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב ,שנאמר:
קריאת מגילת קהלת כסוכות הסוכות לאחר שהושלמו כל הנאותיו הגשמיות ׳נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם׳ (סוכה מ״ט).
נצטוו על שמחה שלמה( .אור הצפון) הקדוש ברוך הוא מקלס ואומר שירה על מעשיו
בילקט שיחות מוסרי של הגאון רבי אייזיק שר
ראש ישיבת סלבודקה מובא שפעם אחת נפגשו של אברהם אבינו שעשה על ידי פעמיו והניח
שני ענקי המוסר מתלמידיו של הגר״י סלנטר
שמחת החג בפנימיות בזה את היסוד של עם הי ,עם אלקי אברהם.
רבי איצלה פטרבורגר והסבא מסלבודקה ושחו לכאורה נראה לנו שיש הבדל גדול בין הימים וכמה נפלא הדבר שבזמן שהקב״ה מקלס את
בשאלה למה אנו קוראים מגילת קהלת בסוכות הנוראים לבין ימי הרגלים ,שכן הימים הנוראים פעמיהם של ישראל אינו מיחסם משום צלם
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
דמשום זה לא הותר בחג לבכות דמ״מ אפיי אם החכמה תחיה בעליה (קהלת) הלא זמן שמחתנו הוא חג זה ולכאורה מגילה זו
בכי הוי בכלל עונג מ״מ לא הוי בכלל שמחה. מביאה על האדם עיצבון רוח ולא שמחת הנפש.
סיפר הגאון המופלא רבי משה שפירא זצ״ל,
ושם מסופר דהסתפק בזה איך לנהוג למעשה אמר הג״ר איצלה דמכיון שביום הכיפורים זרקנו
אבא רבי מאיר שפירא הגיע לישיבה בחברון ביום
כשנפטר בנו הגאון רי משה בשמחת תורה והיה מאחורי גווינו את כל תאוות עולם הזה והבליו
חמישי בלילה .הוא נכנס לאלטער ששאלו מהיכן
בצער רב ולא ידע את נפשו ורצה לבכות ומאחר ולרגעים נראה לנו שהקרבן קשה מנשוא קוראים
אתה בא? והשיב מהמשפחה הזאת והזאת,
שלא היה ברור הדין עצר עצמו בכוחות נפלאים אנו מגילה זו כדי להתחזק ולהתעודד הבל הבלים
ומישיבת טעלזי אני בא .למחרת בליל שבת אמר
מלבכות ואף שבאו תלמידיו שלא ידעו מהעניין אמר קהלת ,הבל הבלים הכל הבל .לא הפסדתם
מרן האלטער שיחה בביתו .היו אלה ימי קיץ
ורקדו ושמחו איתו לא הראה כל צער על פניו דבר כל מה שזרקתם הבל הוא ואין בו ממש
מזג האוויר בחברון העיר היה חם מאד אבא לא
אלא בצאת החג לאחר הבדלה פרץ בבכי. כחלום יעוף כרוח נושבת כצל עובר וכאבק פורח.
היה רגיל למזג אוויר כזה והתעלף .במקום נהיה
וכך כותב תלמיד הישיבה רי בנימין ברקאי :ביום גראטשקעי מהומה קטנה מיד השכיבו אותו על נענה אחריו הגרנ״צ פינקל שמגילה זו משמחת
בי בבוקר באמצע התפילה בא אחד מירושלים המיטה של האלטערי והחלו לעוררו ,אבא היה לב משום שמהבל הבלים אפשר לעשות קודשי
ובשורה נוראה זו בפיו וגם הודיע שכל בני הישיבה בעל כישרון גדול לאחר ששכב והתאושש קמעה קדשים.
הנמצאים כאן יסעו תיכף לירושלים בכדי לחלק ניגש אליו הסבא ושאל מה עם יהחכמה תחיה וז״ל ,אולם האדמו״ר זצ״ל לימד אותנו בסלבודקא
לרבנו את הכבוד האחרון באו גם כן כעשרים בעליהי (קהלת ז יב) מיניה וביה השיבו אבא באותה דרך אחרת ,בשמחה היוצאת לנו מספר קהלת
מכוניות מירושלים שהזמינו שם בשבילנו ונסענו מטבע ומה עם ינפשי יצאה בדברוי (שה״ש ה) מרן לדבריו יש לנו לשמוח מאד בידיעות אלו
תיכף אחרי התפילה ההלויה התחילה בשעה האלטערי זצוק״ל מאד נהנה מהתשובה ולמחרת שהעולם מלא הבל הבלים שכן דווקא מאלו
שתים עשרה בערך ונמשכה עד שעה השישית העניק לו בקריאת התורה עלייה חשובה מאד, ההבלים אנחנו יוצרים בעדנו אושר נצחי בהיותנו
הגם שבחוה״מ אין מאריכים בהספדים בכל זאת נדמה לי שאבא אמר שישי שזו עלייה חשובה מקדשים את חיי החולין ומקדישים אותם יגבוה
הספידוהו הרבה מספידים ...לעת ערב שבנו במיוחד במושגי ישיבת סלובודקה. ע״י השתמשותנו בכל עניני עוה״ז לתכלית קיום
כולנו כמעט שוב לחברון וראוי לציין כי אביו של
המצוות ולהשגת מעלת יראת שמים .ועל כן
רבינו הסבא שליט״א לא הוריד אף טיפת דמעה מיוהכ״פ עד הושענא רבה עשרת ימי תשובה עלינו להתעורר מתוך קריאת קהלת ולהתבונן
מפני כבודו של החג. של שמחה בטוב העולם ולהרגיש שמחה רבה בלב על אשר
כשנפטר בנו החביב לו כנפשו בירושלים בחול בתחילת השנה יש עשרת ימי תשובה מתחיל עם אבינו שבשמים יצר אותנו כבריה נצחית ונתן לנו
המועד סוכות עמד אצל הקבר ולא היה ניכר עליו המלכת הקב״ה ומסתיים ביוהכ״פ אותו הדבר יש תורה ומצוות שקיומן נעשה בדוקא ע״י עניני
כלום וחזרו לחברון להישיבה ,ודיבר אז מאמר זה אחרי זה ממחרת יוהכ״פ עד הושענא רבה עשרת העולם המלא הבל הבלים כי רק בדרך זו יש בידנו
היום עשה הי נגילה ונשמתה בו ובמוצאי יו״ט ימי תשובה של שמחה .בעשרת ימי תשובה להשיג את האושר הנצחי לעולמי עולמים.
געה כל כך בבכיה עד שהוצרכו להביא רופא( .חיי ביקשנו על החיים עכשיו אנו מבקשים בעשרת
המוסר ב עמי רד) ימי תשובה של שמחה איך להתקיים בחיים סוף דבר הכל נשמע
איך להשתמש בחיים מבקשים מים שאי אפשר הביא בלב אליהו פרשת קרח ,זכרוני שפעם
דרכי חברון אבלות .שמחת תורה תרפ״ו לחיות בלעדם זה מעורר לחשוב על הדברים נסע הסבא מסלבודקה מקובנה לקלם ונכנס
על יד בנין הישיבה התגודדה קבוצה המומה שא״א לחיות בלעדם( .אורח ישרים תורת הסבא לרכבת ישבו שם קבוצה של סוחרים גדולים והם
של תלמידים שנותרו מסיבה כל שהיא בישיבה מסלבודקה עמי קכח) הכירו אותו בטוב כי הנהיג כבר אז את הישיבה
לחג הסוכות .קריאתו הצרחנית של המואזין בסלבוקדה ולמדו שם כשלש מאות בחורים.
מכוון ״אשל אברהם״ נדמתה בשעת ״שקיעה״ להמשיך את שמחת יו״ט לכל ימות השנה ושמע האיך הסוחרים מדברים ביניהם בקול
זו ,כקריאת תגר טפילה .תלמיד צעיר ולו עינים כל המטרה של הימים טובים כדי להכניס ביום בכוונה כדי שהוא ישמע דיבורם ואמרו כך הנה
בוהות שאצרו בתוכן עיינות של דמעות דם, יום הלהתענג על הי להבין שגם ביום יום כל מושיבים מאות בחורים בישיבה ואנו צריכים
נעתק לפתע ממקומו ,נגש בצעדים מדודים מחשבה שאדם חושב בין אם זה מחשבה רוחנית לעמול עבורם.
לספסל המזרח .הסטנדר של רבי משה .רבו בין אם זה מחשבה של שאר צרכי האדם עצם זה פנה הוא אליהם ואמר ולמה אתם תמהים כ״כ
האהוב ,עדיין ניצב ברשול על המקום המיותם, שהקב״ה הביא שהוא יצטרך לחשוב על זה בזה ע״ז ,ואין אתם תמהים על עצמכם שיש לאחד
ו״ברכת שמואל״ -הספר החביב על רבו ,חבוי יש שפע של הכרה בהי ,ואז יכולים להמשיך את מכם כעשרים סוסים וכל אלו הסוסים עובדים רק
בארוניתו .הוא השעין את מצחו הלוהט על מסעד שמחת יו״ט לכל ימות השנה( .אורח ישרים תורת עבורו ואם יש לאחד ארבעים סוסים עובדים כל
העמוד וגעה בבכי תמרורים. הסבא מסלבודקה עמי קלב) הארבעים עבורו והוא רק אחד ,א״כ מה התמהון
רבי נתן צבי ,האב השכול ,כבר ניצב אותה כאן ,כבר אמר שלמה הע״ה (קהלת יב ,יג) סוף דבר
שעה על יד שערו של ״וולך״ -הבית בו נקטעה לא בכה ביו״ט הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור
שירת חייו של רבי משה ,בנו הצעיר ,מראשי בספר מאורות הגדולים להרה״צ ר״ח זייטשיק כי זה כל האדם .ודרשו חז״ל (ברכות ו) כל העולם
הישיבה בחברון .המכה שניחתה כרעם ביום זצ״ל הביא מה שהסתפק הסבא מסלבודקא כולו לא נברא אלא בשביל זה לצוות לזה הרי
בהיר על ראשו ,לא העכירה את צלילות דעתו; הגה״צ רבי נתן צבי פינקל זצ״ל ראש ישיבת שכל הדומם הצומח החי והמדבר שבכל העולם
נפשו שעוצבה משך עשר משנותיה ביד הברזל כנסת ישראל בחברון ,האם ההיתר לבכות בשבת כולו לא נבראו בשביל עצמן אלא רק בשביל זה
של קלם ,נתנה בידו את הכלים לסלק בשעה כשמצטער הוא היתר גם ביום טוב או רק בשבת. האדם שעוסק בתורה וירא את הי ודוד הע״ה
מעין זו כל רצון מידי ,לזכך את הלב מכל נטיה והסביר די״ל דדוקא בשבת הוא דהתירו דכתיב אמר (תהילים מט ,כא) אדם ביקר ולא יבין נמשל
טבעית ,ולרכז את המחשבה בסי׳ תקכ״ט בשו״ע ביה עונג ומשום זה מותר לבכות וסברא היא כי כבהמות נדמו ,כלומר אדם שאינו מבין הוא
או״ח. גם בכי כשמצטער הוי בכלל עונג אבל בחג דכתיב משול לסוס ולבהמה א״כ למה תתמהו על זאת
ביה ושמחת בחגך הרי נאמר שמחה ואפשר שאתם עובדים בשביל בני התורה עכ״ד.
יו״_ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
הקפות שניות ״ברוך הוא אלוקינו ..והבדילנו מן התועים״. שולחן ערוך ״אורח חיים״ על שום מה?
סיפר הגה״צ רבי מאיר חדש זצ״ל שכשהגיעה ♦♦♦ שומה עליו לברר אם דברי הרמ״א המתיר למי
ישיבת כנסת ישראל סלבודקה להשתקע בעיר קולו של ה׳׳סבא״. שמתענג על בכיו ,לבבות בשבת -אמורים רק
האבות חברון ארע פעם באחד מימי חול המועד בהלכות שבת ,שלגביה קיימת מצות עונג בלבד,
על פתח ההיכל נפרשה דמותו הציורית של רבי
סוכות שאחד התלמידים שלא היה נחשב וכאשר הבכיה עונג היא לו -הרי היא מותרת .מה
נתן צבי ,הסבא מסלובודקא;
לאחד מבני המעלה בישיבה השתכר בבית ראש שאין כן ביום טוב שעליו חלה חובת ״שמחה״;
הישיבה הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין זצ״ל עיניו להבה ,זרועות תלמים של שמחה שופעת; וכאן מקום לומר ,כי בכיה מכל סוג שהיא נוגדת
ומתוך שכרותו דיבר דברי יראה ותשוקה לעבודת ידיו מונפות בדביקות ,ורגליו -הכבדות מזוקן - היא את השמחה...
ה' ביו״ט של שמחת תורה אחר הצהרים סיפר על מרחפות ברקוד; ושירתו האדירה שוטפת כמפל
...את הסטנדרים החפויים בעיר האבות ,מושחים
כך רבי מאיר לסבא מסלבודקה זצ״ל הגיב הסבא מים כביר את הלבבות היגעים: התלמידים בדמעותיה סביב לשעריו של ״וולך״
ואמר מאז בואנו לארץ הבחנתי בכל הבחורים ♦♦♦ מהלכים בצללים קרובים וידידים ,פניהם
התעלות מיוחדת בזכות קדושת ארץ ישראל רק ״ונתן לנו תורת אמת״. המזועזעות אינן מותירות ספקות באשר למדת
בבחור זה עדיין לא הבחנתי בזה עתה בספורך ה״שמחה״ שהם שרויים בה ...ובחדר צדדי מסב
שמחת תורה ,כשל שנת תרפ״ו ,לא ראתה
השלמת לי חסרון זה חבל שבשרת לי את זה בדד האב השכול ,רוכן על גבי נושאי כלי השו״ע,
״כנסת ישראל״ בכל גלויותיה .ה״סבא״ שעינים
רק כעת לאחר ההקפות שכן הייתי מכבדו היום והוא מברר אם מתירה לו ההלכה להסיט לשעה
לו רואות ,ואף בלבו צבט הסטנדר הריק נקודה
בהקפה בו במקום החליט לערוך בישיבה הקפות את חדוות היום -המנהירה אף עתה ,עד לתום
עלומה -רקד והרקיד עד כלות הכוחות! הן
שניות במוצאי החג כדי לכבד את הבחור בהקפה הברור את פניו -ול״עסוק״ ביגונו ...לאחר ברור
יותר מבכל שנה היה ה״ושמחתם״ של השנה -
מאותו מקרה ואילך נשאר המנהג בישיבת ממושך הכריע כי ״שמחה״ אינה מתירה בבי...
״לפני ה׳ אלוקיבם!!״ ללא שמץ תערובת גופנית
חברון לערוך הקפות שניות( .מאסף אהל תורה אלפים רבים ,ביניהם חכמי ירושלים וקברניטיה
טבעית ,והנגון המלהיב שהרקיד ברכיים כושלות,
עמי י״ט) נתקבצו כרי לחלוק ל ...אבי הנפטר את כבוד
היה מונע באותו כח ,שהערבי החברוני ששב
והציץ אל המולת הרוקדים -לא ידע אפילו התורה .רבי נתן צבי מסב בניחותא בכרכרה
השמחה של סיום התורה המוליכה לקבר בנו ,צהלת החג שפוכה על
לבטא את אותיותיו.
השמחה של סיום התורה זה מה שמתחילים פניו ,והוא מאיר פנים לכל הפנים המכורכמות
♦♦♦
מחדש יש הזדמנות להתחיל שוב התחלה עוד שהשתתפו בהלויה ...כאשר הוציאו את הנפטר,
יותר גבוהה לכן דוקא זה הזמן לשמוח בסיום ״ושמחתם לפני ה' אלוקיכם״ ! הקדירה לרגע עננה כבידה את מצחו וכתפיו
התורה( .אורח ישרים תורת הסבא מסלבודקה עמי קלה) קולות הרוקדים גלשו מבעד לחלונות בית הזקופות הרתיתו בבכי קצר .כהרף עין החל מכה
הישיבה .והתמזגו באפלולית הערביים שהחלה באצבע צרידה .נפשו חדורת שבעים שנות חנוך
מוריד הגשם בסגול עוטפת את חברון וסמטאותיה .בלהט הרקודים ברזל ,הדפה ביד קשה את הכניעה לרגע ,וחיוך -
הסבא מסלבודקא בעל האמרי אש ועוד אשר לא הבחין איש בליל החולין ההולך ודוחק את המפורט באו״ח סי׳ תקכ״ט -שב והאיר את פניו.
התפללו ג״כ בנוסח אשכנז והקפידו לומר דוקא צעדיו המרקדים של החג. ♦♦♦
בסגו״ל. האחד ,שהאפלולית בחוץ חדרה לתודעתו היה ״ושמחתם לפני ה׳ אלוקיכם״!!
ה״סבא״ .בעצומה של השמחה היה מעיף לרגעים
לא לנסוע אחרי שמחת תורה הנגון המסורתי של ״ברכו״ בליל שמחת תורה
מבט חפוז אל השמיים המאפירים ,והיה מחזר
תרפ״ו ,התחכח ,צרוד ומתלעלע ,בין כתליה
שאלה שתבוא לפניו עוד זכורני שזקיני הסבא אצל הרוקדים אחר ...שעון.
המשמימים של ישיבת חברון .ר׳ ישראל וילנסקי,
מסלבודקה קורם שעלה לא״י שלח לר' מאיר ♦♦♦ מזכיר הישיבה שניצב לפני העמוד ,ניסה ללא
שמחה לברר מה ששמע שיש אולי איזה חז״ל
שאגה נוראה הרעידה לפתע את כתלי ההיכל... הצלחה להכניס נימה של חיים לנגון החג .מן
שכתוב שם לא לצאת לדרך בתאריך מסויים
ה״סבא״ שקלסתרו היה שטוף עד לפני שעה התלמידים שנתקבצו לחוג את שמחת התורה -
של השנה אם יש דברים בגו ור' מאיר שמחה
קלה נהרות של חדווה ,היה משתטח עתה על בהיכלה ,נשכחו הכוונות כולן ,והסטנדר הפנוי של
ענה מיד כי הוא בירושלמי שבת פ״ב ה״ו קטיר
ספסל מאובק ,ובכי סוער זעזע את גופו. רבי משה האהוב השרה אוירת נכאים .התפלה
לולבך קטור רגלך והוא שבין סוכות לחנוכה
דמתה למעריב של ליל כפורים.
לא יצא אדם לפרוש בים שאז מתפללים על שעתיים נוראות חלפו על בית הישיבה .הבכיות
הגשמים יעו״ש ועל עוצם זכרונו של ר' מאיר והיללות החרידו את התלמידים .המעבר החד לאחר התפילה פנו התלמידים לאכסנייתם ,שם
שמחה לא תאם את כוחות נפשם .תלמידו ר' אפרים נכון להם ״לחם דמעה״ ...לאחר סעודה מאולצת
סוקולובר ,שהיה מופסד על שמושו ,נסה לעצור ושקטה ,נפנו ושבו לבית המדרש.
תענית בה״ב בידו .התחנן ,אך ללא הועיל .הלב ,שנחסם השמש הממונה ,היה היחיד שעשה הערב
ומעתה נבין למה תיקנו להתענות בה״ב ,כי דוקא כשריון ,לכל הרגשה שאינם של ״שמחה״ ,נפתח מלאכתו נאמנה ...הספסלים הכבדים הוסטו
לאחר שחוגגים בטהרה ובשמחה את ימי החגים, לפתע כאולם לרגשות המסעירים של ״ברחם לירכתי הבית ,וסטנדרים הוערמו זה על גבי
חג הפסח וחג הסוכות ,ודוקא משום שטובלים אב על בנים״ .מעיינות הדמעות שנאגרו בימות זה .ערבי ישיש מנכבדי חברון ,שזכר לילות חג
במצוות כה מרובות ומתעלים בקדושה יתרה, החג בסכר האדיר של מצוות התורה :״ושמחת״ ״חברוניים״ נלהבים ,הציץ בהשתאות על האוירה
+מאורומ_ | 054-8487449
כל הרהור קל וכל היסח דעת -חמור מאד והוא -פרצו ועלו על גדותיהם ,כאשר נפרץ הסכר עם העכורה ; משראה כי איש אינו מתכוון להרקיד
פוגם בכל מדריגתו של האדם ,והוא זקוק בהכרח צאת שלשת כוכבי החול... כאן רגלים ,משך בכתפיו ונסתלק לו.
לתשובה חדשה ולחיזוק רוחני מחודש( .אור (מספר נחלת בנימין לרי בנימין יעקב ברקמן-ברקאי עמי קול אדיר ,חדור חדווה ,קרע לפתח את השקט
הצפון) )69 העצבני:
ן ן
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
בס׳׳ד
שמחת תורה -בעולם הישיבות
ש מחת התורה -חגם של לומדי התורה בכלל ובני הישיבות בפרט ,הוא החג שלא חוגגים בבית אלא בישיבה .הגם
שנמצאים בימי הסוכות בבית ,ל ק ר א ת ש מ ח ת תורה חוזרים להיכלי הישיבות ,במקום עמל ויגיעת התורה שם יש את
ש מחת התורה.
וע״כ באנו בשורות הללו ל ת אר ימי ה ש מח ת תורה בהיכל הישיבות לפני השואה ואחריה עד ימינו אנו .את הריקודים
הבכיות והשמחה ,מתוך ש מ ח ת התורה בשירות ותשבחות.
ובפרט בימים אלו שרבים מיצרים יש להיכלי הישיבות ,נגיל ונשיש ביום זה ,כי לא תשכח מפי זרעו[ .וכמובן הוא טיפה
מן הים ,ועוד חזון למועד להרחיב עוד]
ננסה ל ת אר א ת המשתגעים ומתלהטים אחריה ,משכני אחריך נרוצה.
ישיבת וולאז׳יף
ש מחת התורה היתה אף היא ,כשאר תקנותיה וסדריה של הישיבה ,תח ת השפעתו של הגר״א מווילנא והליכותיו .בליל
שמחת-תורה היה הנצי״ב עובר לפני התיבה בת פיל ת מעריב ,וכל בני הישיבה מסובבים אותו ועוזרים ומשוררים עמו.
נגינה של תפילה היתה בנוסה תפילות הימים-הנוראים .״איך ל ת אר כמה־גילה׳ וכמה ׳רעדה׳ היו יחדיו בתפילה זו״.
בערבית ובשחרית של חג ,אחר שרקדו וכרכרו לגמרה של תורה עד כלות הנפש ,ובאו לתפיל ת ״עלינו לשבח״ ,פתחו
את ארון הקודש ואמרו ״עלינו״ בניגון של ״מוסף דיום הכיפורים .כיון שהגיעו ל״ואנחנו כורעים״ היו כולם משתחוים
וכופלים על פניהם בכריעה והשתחויה כדין ,וכמנהג הגר״א בפישוט ידיים ורגליים ,ממש כבימים נוראים[ .׳מוולאז׳ין עד
ירושלים״ שם ,״רבן של ישראל״ עמ׳ , 102ועוד .ר׳ יצחק ריכקינד ,חוקר וולאז׳ין ותלמיד הישיבה ב ת קו פ ת הג״ר רפאל
שפירא ,כותב כי גם בימיו נהגו מנהג זה בשמחת-תורה .הוא ניסה אז להתח קות אחר טעם המנהג ולא עלה בידו ,רק זאת
ידעו לומר לו ,כי זהו מנהג הגר״א .בהיותו אח״כ בבית מדרש ״הגר״א״ בווילנא ,נוכח שגם שם נוהגים כך בש מחת-תורה
ערבית ושחרית ,וכן שמע שנוהגים בעוד קהילות הכרוכות אחר מנהגי הגר״א (הובא ב״תולדות חג שמחת־תורה״ א .יערי,
עמ׳ .)366על המנהג בוולאז׳ין בשמח״ת מ ספ ר גם ב״הצדיק רבי שלמה״ מהגר״ש בלוך תלמיד הח״ח עמ׳ קיב ,שכך ראה
בוולאז׳ין .עוד הזכיר מה שש מע מר״מ הישיבה הג״ר שמעון לנגבורט טעם לכך ,משום שקרכנות שמחת-תורה כשל יום
הכיפורים ,פר אחד ואיל אחד].
והריקודים עצמם ,מתוך חדוות ואהבת התורה ,הרקיעו שחקים בשמחה רכה ועצומה .מאות תלמידים אחוזים בתורתם
ודבוקים ברבותיהם ,רקדו וקיפצו לכבודה של תורה .מסופר כי פעם התפעל הג״ר חיים ברלין ב ש ע ת ההקפות ,נשא על
כתפיו את עמיתו הר׳ר חיים סולובייצ׳יק ,וקרא :״כולם רוקדים עם התורה שבכתב ,ואני רוקד עם התורה שבעל-פה״.
הד ל ש מ ח ת היום בדור הראשון לוולאז׳ין ,מצינו דווקא מתוך מאורע חריג שאירע בישיבה .מעשה המצביע על אוירה של
״גילו־ברעדה״ במחיצת רבנו הגר״ח.
היה זה במוצאי שמחת-תורה ,עת ש מ ס פ ר בחורים היו מבושמים מ״יינה של תורה״ -כלשון המספר ,ותחת ה ש פ ע ת היין
הפליגו בשמחתם והפליאו מכותיהם זה בזה ,ביניהם מי שהיה לי־מים משגיח הישיבה ,הגאון ר׳ אליקים אדרצנר.
חבריו שראו בהתנהגותו מעט קלות ראש ,כאילו שאין יראת רבו עליו ,כדרכם לעמוד לפניו ב ר ת ת וביראה ,ביקשו
להרחיקו מהמקום ,במסדרון המוביל לבית המדרש רבי חיים ורבו הגרי״צ אשר היו ב ש ע ת מעשה ,אכן היתה להם עגמת
נפש מהמראה ,והם ישלחו להורידו מטה אל מרגלות הישיבה .אך גם שם לא נרגע.
רבי יוסף זונדל מסלנטז אף הוא תלמיד מן המנין בישיבת וולאז׳ין ,שהיה עד להתרח שות נחפז לסייע בדבר ,ושאל את
רבו הגר״ח :״האם אוכל לקשרו בעבותות אהבה ובחבלי אדם ,ולמשכו החוצה״? ...ונענה לו ראש הישיבה בראשו .קשרו
ר׳ זונדל לר׳ אליקים ,והוא שכך ושקט.
לפי השמועה ,עוד הוסיף ר׳ זונדל לייסרו כדברי מוסר ,גם נזף בו על הזלזול ב״מורא רבו כמורא שמים״ ,עד ש ל פ ת ע פג
יינו מעליו והוא התעורר משכרונו .או אז הביע אליקים חרטה גמורה ,הוא רץ לבית המדרש ,ולמד שם כל אותו הלילה
בחשק רב ובהתמדה נמרצת.
ר׳ זונדל שנ ש א ר להיות לו חבר וידיד אוהב ,לא נדרש עוד לענין זה .אולם בחלוף השנים ,ובינתיים נתמנה ר׳ אליקים
למשגיח הישיבה על-ידי ר׳ חיים ,וכבר כיהן בתפקידו מ ספ ר עשרות שנים ,נזכר ר׳ זונדל מהמעשה ,והוא אז מיושבי
כותל המזרח של ירושלים של מעלה .הטרידה אותו המחשבה ,כי אם בדרכי נועם ומלות של מוסר הצליח להשיבו
למוטב ,היה לו לנסות זאת בטרם שהוציאו בעל כורחו .הוא עשה מאמצים להגיע אל רעהו מנוער ,ולבקש מחילה על
שהעליבו ברבים.
יוייל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
ואף זאת רק מ ח מ ת הספק ,שכן ערב נסיעתו לארץ ישראל נפרדו השניים באהבה רבה ,אבל כע ת לא זכר אם בקשו
מחילה בלב שלם אם לאו .לפיכך שלח אליו מכתב לוולאז׳ין ,ואף ביקש מרבי יעקב ,אבי הנצי״ב ,שהתגורר אף הוא
בירושלים ,כי ישגר אגרת לבנו בענין ,לבקשו עתה מחילה גמורה .אך התברר שהללו איחרו את המועד ,ור׳ אליקים נפטר
ממש באותם ימים.
כיון שכך ,פנה ר׳ זונדל לאיש וולאז׳ינאי אחד ,גולל לפניו א ת הסיפור ,וביקשו לארגן עבורו ב ק ש ת מחילה על קברו.
במכתבו הוא מספר :״על זה לבי דוי ורבות אנחותי ,ה שקט לא אוכל ,הגם שנצטויתי לעשות כן ,אמנם בחפזי העויתי
הרבה ,היה לי להפיגו בדברי ריצוי ומענה רך״ .משאלתו היתה שיכנס עשרה אנשים ליד קבר ר׳ אליקים ,ויבקשו מחילה
בלשון ובאופן שהורה וכתב באגרתו.
אודות שני ימי החג האחרונים של סוכות (בחו״ל) ,מצוי באמתחת נו תיאור מלבב מתלמיד הישיבה ,ת ח ת הנהגת הגאון
הנצי״ב:
״בשמיני ע צ ר ת היתה ,שמחה כל היום .התלמידים בני גליל אחד היו מאוחדים לחברה אחת ,לכן היו בני ווהלין ,בני
רוסיה-הלבנה ,וכן הלאה .בני החברה היו מ ת אספי ם כמעון נשיא החברה ,ומבלים שם את היום בשמחה לריקודים .אחדי
כן התאס פו הכל לבית הישיבה ,והמשיכו את השמחה כרב-עם ובהתלהבות רבה.
בשמחת-תורה נערכה סעודה לכל התלמידים .אם מספרם לא היה גדול ,עשו א ת הסעודה בבית הנצי״ב ,ואם היו
תלמידים רבים ,ערכו א ת הסעודה בבית הישיבה .הנצי״ב היה מגיש להם משלו עוגות ופירות .בסעודה היו מאריכים עד
השקיעה .תיכף אחר הסעודה מהרז כל התלמידים לתפוס א ת ה׳ חזקות.
לזה דבר החזקה; כל תלמיד קנה לו זכות על מקום קבוע ללימודיו ,והתפיסה נכללה בזה שהוא מהר אל המקום שנתן
עיניו בו ,הניח את הגמרא על השלחן ,פתחה ולמד כה שעה קלה ,ועל יד כך קנה לו׳חזקה׳ על מקומו לכל השנה.
וממחר התחדשו הלימודים כסדרם ,עד פסח״.
לפי מקור אחר ,היה זה ב שבת שלאחר שמחת-תורה ,שבת־בראשית ,וגם ב שבת הראשונה אחרי הפסח ,שפס קו החגיגות
וחזרו לחיים הרגילים ,ללימוד התורה .אלו היו השבתות הראשונות של ה״זמן ,עת שבית המדרש התמלא בבני־ישיבה
מעבר לכל שבת וכל אחד קונה לו ״חזקה״ על מקומו .מקום שלמד בו ב שב ת זו ,נשאר בחזקתו לכל ימות הקיץ או החורף
תלמיד אחר מ ת א ר תמונה טהורה מהיכל הישיבה במוצאי שמחת-תורה ,בסיומו של יום גדוש בריקודים ושמחת חג,
והלומדים כבר שוקדים על תלמודם בחשק רב ,כאילו אך סיימו יום של מכוחה גרידא .דמותו של הגאון הנצי״ב
הרב שמחה זליג ריגר זע״ל ,כזורה הוראה של העיד בדיסק ,היה כל ימיו מביע כיסופיו לאוירה המרוממת של ש מ ת ת תורה
בישיבת וולאזין .היה אומר :״מי שלא ראה א ת ריקודי ש מ ח ת תורה בישיבת וולאזין אינו יכול לרמות שמחה אמיתית״.
והוסיף" :במיוחד השמחה הגיעה לשיאה כאשר שני ראשי הישיבות ,קדושי עליון ,הנצי״ ב ורבי חיים סולובייצייק זצ״ל
היו עולים על השולחן ומפזזים ומכרכרים יחד לכבודה של תורה בריקוד עילאי -מחזה מרהיב בלתי נשכח ,אשרי עין
ראתה!״
כאשר מרן ריב איסר זלמן מלצר זצ״ל הגיע לירושלים ,הוא הביא איתו מהאוירה המיוחדת של ש מ ח ת תורה בוולאז׳ין.
הוא היה שר כמה שירים של ש מ ח ת תורה שקיבל כשלמד בישיבת וולאזין .היה אוסף סביבו א ת הילדים הקטנים ,עושה
מעגל ,רוקד ושר ביחד אתם ״קמץ א׳ זאגט מען(אומרים) -א״,״קמץ ב׳ זאגט מען -ב״ והילדים עונים אחריו ,עד שסיים
את כל אותיות האלף בית .שיר זה היה נראה מוזר בעיני המשתתפים ,ער שהסביר ״כאשר שמחים עם התורה יש לשמוח
גם עם האותיות הקדושות אשר בהן נכתבה התורה .יש להכיר תודה אף על אותיות אלו ,שכן הן הבסיס של כל התורה
ובלעדיהם לא היתה תורה!״ [לכי כוונתו כלשון המדרש ״נגילה ושמחה בך״ בכ״ב אותיות של התורה׳].
כאשר סיים הגרא״ז א ת השיר הזה ,היה שר א ת השיר ״אמר אביי״ ,וכל הקהל עונה אחריו .שירה זו של ר׳ איסר זלמן
בקול ערב ונעים היתה מרגשת ביותר ,ובכל שנה המתפללים היו מחכים לשירת שתי המנגינות הללו ,שמקורן בישיבת
וולוזין( .אב הישיבות)
ישיבת גרודנא
סיפר רה״י הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ״ל ראש ישיבת פוניבז׳ לעולם לא אשכח התמונה של ליל ש מ ח ת תורה
בישיבת גרודנה בה מצאה אהבת התלמידים פורקן כלשהו בעוד ביטוי התמונה הרהיבה עין ראש הישיבה הגאון רבי
שמעון ש ק א פ זצ״ל חובש צילינדר שחור לראשו המכסיף ויושב בכורסה מ פואר ת חובק ספ ר תורה קטן בזרועותיו נישא
באדר על כתפי תלמידים חסונים המקיפים בכורסתו את הבימה ,וכל בני הישיבה מפזזים ומכרכרים סביבו בשיר ומחול
ההתלהבות הגדולה השמחה עד לב השמים כמה אהבה והערצה בטאו אז התלמידים התהלוכה בערוב יום של שמיני
עצרת מביתו של הגאון לבית הישיבה כשהמון אדם מלווים אותו ואבוקות לפידים נישאים לכבודו פוצחים ברון אדיר
והגויים ברחוב משתאים לנוכח כבוד התורה שהתלמידים חולקים לרבם מי יוכל לבטא יום זה.
יוייל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
כאשר היו רוקדים ביו״ט היו חוזרים על אותו שיר עשרות רבות של פעמים עד שפעמים שרו אותו השיר ג׳ רבעי שעה
ברציפות כדי שהרושם והלימוד של השיר והשמחה שהחדיר ישאר וישפיע( .תורה יבקשו מפיהו עמ׳ )290
ישיבת ראדין -ההקפות עם פירושי ה״חפץ חיים
“ מה נהדר היה מראה כהן גדול״ -ש מ ח ת תורה היא בכל תפוצות ישראל ,יום של עבודת ה׳ בצורת גילוי השמחה של
״אתה בחרתנו״ ,שמחה של ״וקידשתנו במצוותיך״ ,שמחה כזו אשר מטבעה משלימה ושופכת אור על כל פנימיות
העבודה המיוחד של חודש אלול ותשרי ,ראש השנה ויום הכיפורים.
ביום זה היו גדולי עולם פותחים פתח לעולמם הגדול ,כאשר מתוך גלי שמחה שאפפו א ת הנהגתם ,ניתן היה לראות
בחוש א ת רוממות דבקותם בבורא עולם ובתורה הקדושה ,ואת התחושה האמיתית שחיו בה עם התורה הק׳ ,עד שהפכה
להיות אצלם כ״מאורשה״ ,כפי שדרשו חז״ל עה״פ :״מורשה -אל תקרי מורשה ,אלא מאורשה״ ,וממש כ ש מ ח ת חתן ביום
ש מחת ליבו ,היו שמחים הם ומשבחים את התורה הקדושה בריקוד ושירי קודש -לכבוד התורה ונותן התורה.
קשה לנו ממרחק דורות כה רב ,ל ת אר את שמחתם של גדולי הדורות ,גדולי התורה שבכל דור ודור .ואף שנוכל בדרך של
ציור ,לצייר את שמחתם של אלו הדבוקים בתורה ,ביום של ה ש למ ת התורה ,אך לא נוכל לרד ת לפרטים באופן הנהגתם
ביום קדוש זה.
ואמנם ,כל המעיין בדברי רבינו החפץ חיים זצ״ל ,בספרו ״משנה ברורה״ על הלכות ש מ ח ת תורה ,יוכל לראות ולהבחין את
התייחסותו המיוחדת להנהגת היום ,ועל אופן השמחה שצריך לנהוג ביום זה .כפי שמביא בדבריו שם מדרכי המהרי״ק
והאר״י ז״ל והגר״א ,בחשיבות הריקוד והשמחה עם התורה.
וכך כתב שם :״יום זה רגילים אצלינו לרקד בו אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קילוסים לתורה וכר ,ולכן יש לה ת א מץ
בזה לרקד ולזמר לכבוד התורה ,כמו שכתוב גבי דהע״ה :״מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ה׳״ וכ״כ ,בשם האר״י ז״ל ,והעידו
עליו שאמר ,שהמעלה העליונה שהשיג ,באה לו ע״י שהיה משמח בכל עוז בשמחה של מצווה ,וגם על הגר״א ז״ל כתבו
שהיה מרקד לפני הס״ת בכל כוחו״.
ראדין העיירה ,קנקן החרס ליין המשומר ביותר -רבן של כל בני הגולה ומאיר עיני ישראל ,מרן רבי ישראל מאיר הכהן
בעל ה״חפץ חיים״ זצ״ל ,זכתה אכן לחזות בנועם השמחה הגדולה ביום זה ,של קדוש ישראל ששכן בקרבה.
העיירה כולה ,זקניה ובחוריה ,נטלה חלק והשתתפה ב ש מ ח ת הישיבה והעומד בראשה ,מרן ה״חפץ חיים״ זצ״ל .חסד
גדול עשה עם הדורות הבאים הרב שמואל פליסקין זצ״ל ,תלמיד החפץ חיים ,אשר בעטו השנונה והנאמנת ,חרט עלי
גליון תיאור חי מאותה שמחה גדולה ומיוחדת במינה ,שחגגה ישיבת ראדין א ת ש מ ח ת תורה בראשותו של מרן החפץ
חיים זצ״ל ,ובפתיח הולם ביותר הציב ב ר א ש מאמרו ,את הפיוט של יום הכיפורים :״אמת מה נהדר היה מראה כהן גדול״
רשימתו של הרב פליסקין נכתבה בש פתו ־ ש פ ת היידיש ,ויש להבהיר כי בעקבות התרגום נאבד אולי הרושם העז שעושים
הדברים במקורם ,אך יחד עם זאת ניתן מתוכם לחזות בנועם השמחה והחדוה האמיתית ששררה בראדין הישיבה ,ביומה
הגדול של ש מ ח ת תורה בצוותא עם מורם ורבם .הדברים רואים כאן אור לראשונה בתרגום לשפה המדוברת ,על פי שני
תרגומים שנעשו מ ש פ ת היידיש ,והרי לפנינו תאור חי של מי שראה בעיניו ובעיני לבו וחווה א ת המעמד הכביר בעצמו.
“ מה נהדר היה מראה כהן גדול״! -כמה נהדרים ביופיים היו ההקפות בישיבת ״ראדיך ,בראשותו של הכהן הגדול ראש
הישיבה ,ה״חפץ חיים״ זצ״לי כמה הוד והדר היה נסוך על מרן החפץ חיים זצ״ל כ ש מ ח ת תורה! מתוך דמותו של החפץ
חיים ,אשר מרוב תשישות וזיקנות ,בקושי הוליך את עצמו ,ברקו ונצצו עיני נעורים תכולות וזורחות .מפניו של הסבא
קדישא היו ניבטים עינים יוקדות מלאי רעננות.
בהקפות עצמן ,נטלו חלק זקני ראשי הישיבה ומנהיגיה הרוחניים ,האורחים החשובים ביניהם גדולי ישראל ,״ראדינאים״
לשעבר ,אשר נכדיהם כבר נמנים היום על תלמידי הישיבה ,צועדים היו כולם וספרי תורה בידם סביב הבימה ,כפי שנהוג
בתפוצות ישראל .אך המיוחד ביותר בהק פות שבישיבה ,והשמחה המקורית של ״ראדיך היתה בסיומה של כל הקפה
והקפה.
סדר הריקודים והשירה היה כאשר כל אחד ואחד מראשי הישיבה וספר תורה בידו .היה רוקד עם קבוצת בחורים שסבבוהו.
ראש הישיבה במרכז ,וסביבו מקפצים ורוקדים קבוצות בחורים .נושא ה״ספר״ היווה נקודה מרכזית ,כשמסביבו רקדו
ושרו הבחורים בהתלהבות עצומה.
ראדין כולה ,העיירה על כל תושביה ,סובבים היו א ת בנין הישיבה ,זקנים וצעירים גם יחד ,לחזות בגודל השמחה של
הישיבה .מבעד לחלונות ודלתות ההיכל היו ניצבים המון רב של תושבי המקום ,והמאושרים ביניהם היו אלו שעולה
בידם להיכנס פנימה ,להיכלה הגדול של הישיבה .כל הקפה ארכה לעיתים שעה ארוכה.
בהיכל עצמו מקיפה קבוצת בחורים את ראש הישיבה הזקן ,גאון הזיכרון רבי משה לאנדינסקי זצ״ל ,ויחד עמו רוקדים
ושרים לכבודה של תורה .מנגד עומד וזורח ראש הישיבה ,גאון העמקות ,ההבנה וההסברה רבי נפתלי טרופ זצ״ל,
יוייל ע י י י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
המסובב אף הוא בקבוצת בחורים ,וכל תנועה שלו מגבירה את התלהבות ותנופת השמחה ,כאשר על פניו ניכרת רצינות
והתעמקות המחשבה ,וכאילו רקידת הבחורים היא בהתאם למחשבתו .רבי יהושע לוינסון באצילותו וחיוכו הנלבב,
אף הוא על פניו ניכרת ממש ש מ ח ת התורה ,מרקיד ומחזק ב שא רי ת כוחותיו את הריקוד הסוער והנלהב .ובסמוך אליו,
מקפץ ומפזז בגבורה ,רבי אליעזר קפלן ,א ת קבוצת הבחורים הסובבת אותו ,כשריקודו עולה על הבחורים הצעירים
המקיפים אותו.
והנה האורחים הרבים ,זקנים וגדולים ,ביניהם כאלו אשר בעצמם כבר ראשי הישיבות ,וסביבם מתרכזים תלמידיהם
הדבוקים בהם -בתורתם ,אשר מקיפים אותם כע ת בשרשרת ,וכמידת דבקותם ברבותיהם כן גובר והולך הריקוד ,כמו
ללא גבול וללא סוף .עד שכקולו של שופר בו קעת קריאתו הרמה של רבי הלל עד כאן הקפה אלף! ואז ,כמו תנופת
מכונות אחר דימדום המנוע ,מוסיפים וממשיכים בתנופת ההתלהבות ,ולאט לאט ניכרת החלשות הריקודים ,והקולות
הולכים ויורדים עד שפוסקים לגמרי.
אך ,אז ,מתחילה שמחתה המקורית והמיוחדת מאד של הישיבה .כמו שהם ,ראשי הישיבה ומנהליה הרוחניים ,המוקפים
בקבוצות הבחורים וספרי התורה בידם ,מתקרבים כולם לנקודת המרכז -לעבר הפינה הסמוכה לארון הקודש ,שם
ניצבים כולם כעמיר גורנה סביב פינה זו ,ו מ ש ת ר ר ת דומיה עזה המלווה בציפיה דרוכה ,וב״קול הדממה דקה״ נ שמעות
מילים חלושות ,אשר רק העומדים סמוך ממש יכולים לשומען ,זהו קולו של החפץ חיים! הסבא קדישא ,רשכבה״ג,
״הכהן הגדול מאחיו״ ,המשמיע א ת דבריו בקודש על קדושת היום .מראהו בשעה גדולה זו ־ נהדר להפליא ,״מה נהדר
מראה כהן״ ,ומתוך ״קול דממה דקה״ נשמעים אמרותיו בקודש אשר רק הקרובים לקודש -זוכים לשמוע אותם מפי
קדשו.
ושוב נשמע קולו הרם של ר׳ הלל החוזר על דברי ראש הישיבה ,לכל הציבור ,באומרו -הוא שיחיה אומר :תורת ה׳
תמימה משיבת נפש ...כלומר ,לקח ת חלקים מהתורה ,אין זה די! אם התורה היא ״תמימה״ ,שלמה עם כל מצוותיה,
לומדים א ת כל התורה ,כל הש״ס ומפרשיו ,וכל הפוסקים ,הרי אז התורה היא ״משיבת נפש״ ,אז ,ורק אז משיבה הנפש
חיותה לעצמה .עד כאן!
מיד פוצח הקהל כולו ,בקול אחד ,וברקידה בשירה סוער ת במילים ־ תורת ה׳ ת-מי-מה משי-בת נפש ...שירה זו נמ שכ ת
והולכת כל ההקפה השניה כולה ,באותו סדר ,ובאותה צורה של ההקפה הראשונה ,כאשר במרכז ניצבים ראשי הישיבה
וספרי התורה בידם וסביבם רוקדים קבוצות בחורים המקיפים אותם ,וכאילו רוקדים עם התורה ונושאיה.
ושוב ,נעצרים כולם .שוב פו ס ק ת השירה ו מ ש תלט ת הדממה סביב אותה פינה הסמוכה לארון הקודש ,הזורחת כקרני
ש מש מזרח ,ומתוכה נשמע שוב קולו של ר׳ הלל החוזר על דברי החפץ חיים ...הוא שיחיה אומר :״עדות ה׳ נאמנה
מחכימת פתי״ פירוש ,אם וכאשר עדות ה׳ היא נאמנה ,כלומר ,שמאמינים בה׳ ומקיימים ועושים א ת כל מצוות התורה,
אז זוכה כל ״פתי״ להחכים ,״מחכימת פתי״ .לא כן הוא כאשר מנסים להתחכם על התורה ,ואז הופך כל חכם להיות
״פתי״ ...אמנם מדמה הוא לעצמו כי לחכם יחשב ,ואינו מבחין כטפשותו ,אך לבסוף ימצא אף הוא עצמו את שטותו.
ושוב פולחת שירה וריקודים ספונטניים ,בשירה ופזמון חדש בהתאם לדברים על ״עדות ה׳ נאמנה מחכימת פתי״ .שירה
ה מ ת מ ש כ ת לאורכה של כל ההקפה השלישית ,עד ש נ ש מ ע ת הקריאה מאותה פינה ,בה יושב החפץ חיים וקולו של
ר׳ הלל מהדהד -״פקודי דד ישרים משמחי לב״ כאשר האדם מרגיל את עצמו להתנהג לפי ״פקודי ה׳״ ציוויי תורתינו
הקדושה ,הם מובילים אותו בדרך הישרה .אדם שהולך בעיניים עצומות אחר הוראותיו של הקב״ה ,מובילים הם אותו
לדרך הישרה ,וכשהולכים בדרך הישר באה על האדם שמחה בלבבו ,משום שהולכים בדרך הבלעדית והיחידה אשר
אותה הציב לפנינו בורא העולם ,והרי אין זה מענינינו כלל וכלל אם היא מפותלת וסבוכה ,שכן ,אם מפותלת היא ,נלך
בה ,ואם סבוכה היא נלך בה ,גם שתהיה זו דרך של עליה או של מורד ,דרך הפונה ימין או הפונה שמאל ,אין זו מענינינו,
שכן כיון שאנו יודעים שזוהי הדרך וזוהי המסילה המובילה לעבר התכלית ,ידיעה זו כש לע צמה היא יש בכוחה להביא
את האדם ל ש מ ח ת לב ...״משמחי לב״ הידיעה כי הדרך הזו מובילה לתכלית הרצויה -מביאה לידי כך שהאדם יתהלך
בכל מהלך הדרך בשמחה.
ועתה ,יותר מההקפות הקודמות ,מקבלים הריקודים צורה חזקה יותר ,סוערת יותר ,שכן על כל צעד וצעד ,וכל ריקוד
וריקוד שיודעים אנו כי על דרך הישר אנו ,מעפילה השמחה גבוה גבוה ,והמילים זועקות ושרוה גם יחד .ואם גם הדרך
מעוגלת ,ואם גם הדרך בפיתולים ,בכל ז א ת ולמרות הכל :הדרך ישרה! וזה גורם ל ש מ ח ת הלב -״משמחי לב!״.
"פיקודי ה׳ ישרים משמחי לב״ .בכוחות מחודשים מתקבץ הציבור כולו ,לריקוד אחד גדול וסוער סביב ראשי הישיבה,
וזקנים ונערים בכל שורה ושורה ,לשמוח ב ש מ ח ת התורה .וההתלהבות צוברת שיא חדש בריקודים ,אשר דומה ואין
בכח להפסיקם ,עד ש לפ ת ע מרים רבי הלל א ת שתי ידיו למעלה ,בנסיון לעצור את תנופת הריקוד ומבקש להשמיע את
ההוספה ש כ ע ת הוסיף החפץ חיים...
עוד הוספה :יהודי ,אומר החפץ חיים ,צריך לשמוח באופן כזה ,שכל מה שקורה עמו יקבל באהבה ,ואפילו יסורים שבאים
עליו רח״ל ,גם אותם יש לקבל באהבה ,משום שממנו ית׳ לא תצא הרעות ,וכל מה שעושה הקב״ה הכל לטובה ,ואין רעה
במעשי הקב״ה על האדם ,ואפילו הדברים שעיני האדם אינם יכולים לראות בהם את הטובה שבהם ,הרי שיש לו לקבלם
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
באהבה ואמונה כי לטובה הם ,ולו גם נדמה שמאורע זה -או אחר -לא לטובתו ,גם במקרה זה הוא צריך להסכים ולהודות
-״גם זו לטובה!״ וכמעשה ״נחום איש גם זו״ המבואר ב מ ס כ ת ברכות דף ס׳ ,אשר את כל הקורה עמו פירש לטובה ,ואכן
לבסוף נתגלה לו בעין ובחוש שהיה הכל לטובתו ולהצלת חייו .וכך איתא התם :״אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר,
וכן תנא משמיה דר׳ עקיבא :לעולם יהא אדם רגיל לאמר ,כל דעביד רחמנא לטב עביד .כי הא דרבי עקיבא דהווה לואזיל
באורחא .מטא לההיא מתא ,בעא אושפיזא ,לא יהבי ליה ,אמר :כל דעביד רחמנא לטב ,אזיל ובת בדברא (ולץ בשדה,
רש״י) ,והוי בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא .א ת א זיקא כביי׳ לשרגא ,א ת א שונרא אכליה לתרנגולא ,א ת א אריה אכליה
לחמרא ,אמר כל דעביד רחמנא לטב .בי׳ בלילה א ת א גייסא שביי׳ למתא ,אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש
ברוך הוא הכל לטובה .אילו הרוח לא היה מכבה א ת הנר -היו הגייסים רואים אותנו ,ואילו השונרא לא היה טורף את
התרנגול והאריה לא היה טורף א ת החמור -היה התרנגול קורא ,והחמור נוער והגייסים היו שומעים ובאים והורגים
אותנו״ .והטוב ביותר הוא ,אמר ר׳ עקיבא ,שבעל האכסניה לא נתן לנו מקום ללון באכסניא שלו ,כי אילולא ז א ת -היינו
כולנו נשמדים ע״י הרוצחים ,ביחד עם אנשי העיר .הכל צריך לקבל בשמחה! ועד היכן הדברים מגיעים ,עד שנצטווה
האדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ,״כשם״ ־ בדיוק כמו .״לקבלינהו בשמחה״ .צריך לקבל בשמחה ,באותה
השמחה אשר הוא מקבל בשורה טובה ,כי בכל צרה טמונה טובה גדולה .״צרה ויגון א מצא ובשם ה׳ אקרא״ אמר דוד
המלך ,אותה שמחה שבאה לידי ביטוי ב״כוס ישועות אשא״ ,צריכה להיות גם כאשר רח״ל ״צרה ויגון אמצא״ ,אותה
השמחה הפנימית בשני המקרים .מרימים ״כוס ישועות״ ושרים שיר תהילה ,״צרה ויגון אמצא״ ושוב שרים שיר תהילה
־ הצד השווה שבהם ־ ״כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה״ י וזוהי המשמ עות האמיתית של ״פקודי ה׳ ישרים
משמחי לב״.
הפסקה קטנה ,אך הריקוד ממשיך לסעור בשנית ,ושוב בשירה של ״פקודי ה׳ ישרים משמחי לב ...״והריקוד נמשך -
והנגינה גוברת :״פקודי ד׳ ישרים משמחי לב...״.
ושוב הפסקה ,ושוב דממה ,ה מ ב ט א ת כמיהה וצמאון לדבר חדש ,לדבר ד׳ ,אשר יגביר א ת המרץ לריקוד חדש ,אשר ילך
ויגבר ״מצות ד׳ ברה מאירת עינים״ ,כאשר מסתכלים על דברים קדושים ועושים מצוות -נעשה הלב בהיר והעיניים
מאירות ,אבל אם מסתכלים על דברים אשר ״נוטלים מאור העינים של האדם״ ,אזי נחלשת ,חלילה ,הראיה .״מצות ד׳
ברה״ ־ בר לבב -״מאירת עינים״.
והעיניים העצומות מרוב דבקות ,מאות עינים ,נעצמות ביתר חזקה ,ורקידה חדשה ,רקידה בדביקות מתפרצ ת ,בשירה
עצומה :״מצות ד׳ ברה מאירת עינים״ ,וגל אור חדש מאיר מהמגדל אור שעל יד ארון הקודש -מפינת יקרת ,ש״ספר
תורה מונחת״.
“ י ר א ת ד׳ טהורה עומדת לעד״ -אם היראה היא ב א מ ת טהורה ,אם היא מזוקקת כזהב טהור ,יראה זו -עומדת לעד! אבל
אם ,חלילה ,נ מ צ א ת בה תערובת של פסולת ,אזי הפסולת מתחילה להחליד ,ותכלה ,חלילה גם א ת הזהב.
ושוב פורץ ריקוד ספונטני :והפעם יותר מזוקק ,נדמה ־ בלי סיגים ופסולת .המחשבה -זהב טהור! והריקוד -ריקוד לנצח,
והשירה המלווה את הריקוד הזה :״יראת ד׳ טהורה עומדת לעד״ ,ושוב הקפה חדשה ,המשלהבת את נושאי התורה,
וסביבם מצטרפים בעיגול תלמידי הישיבה ולומדיה -ושוב זמר חדש :״משפטי ד׳ א מ ת צדקו יחדיו״ ,הראיה הברורה
שחלק מסוים הוא החלק הנכון מהכלי השלם ,כאשר מצרפים א ת כל החלקים ,ומכולם יוצא כלי שלם .באם חלק מסוים
איננו החלק הנכון מהכלי הזה -הרי לא יוכלו להתאימו בכלי השלם .כל זה נכון כלפי חוקים מיוחדים מן התורה ,וזה גם
נכון עם הצבור השלם .אם מישהו לא יכול להתאים א ת עצמו לצבור השלם ,זה סימן שהוא לא שייך לצבור הזה .״ויחן
שם ישראל תח ת ההר יחדיו -בלב אחד״ .והבחינה לדבר -״צדקו יחדיו״ ,הם תואמים יחדיו -זה בזה ,וזה מה שנאמר:
״וילכו שניהם יחדיו״.
הריקודים של הקפה ״ואוו״ עולים על המשוער :כל אחד מ ת אח ד עם חברו ,והוא נהיה חלק מהצבור ,הוא שייך ל״יחדיר׳ -
״וילכו שניהם יחדיו״ .התלמיד רוקד עם רבו -בלב אחד .כל הלבבות מתלכדים -והיו ללב אחד .וכך הוסיפו ההקפות בזו
אחר זו ,כאשר בכל סיומה של הקפה הוסיף החפץ חיים דברים ,על מעלתה של התורה וקיום המצוות בשלמות ובאמונה
אמיתית ותמימה.
ממש כחתן המשבח כלה ,נראה היה החפץ חיים כל אותה שמחה .יושב ושמח בשמחה עצומה ומשבח א ת התורה
ומעלתה ,ואת הזכות של כלל ישראל שקיבל במתנה תורה קדושה זו משמים ,אשר בהיפוך ההנהגה הורידה הקב״ה
לארץ לבני אדם.
עד כאן הקפה ד! נשמע ברמה קולו של גבאי ההקפות .ואז ,מצפים כולם לדבריו האחרונים של החפץ חיים ,ל משא
הסיום ,אשר הם כמו אות שבח ודברי הוקרה והערצה של מפקד העליון לצבא פיקודיו:
“ הנחמדים מזהב ומפז רב ,ומתוקים מדבש ונופת צופים.״״ -פירוש ,כל מצוות התורה נחמדים יותר מזהב ומפז ומתוקים
יותר מדבש ונופת צופים .כל העושר הגשמי הוא רק לחיי שעה .כל ההנאות הגשמיות שבעולם ,אינם אלא זמניים ורגעיים
בלבד .אבל התורה ־ היא נצחית ,ולכן דברי התורה הם נחמדים יותר וטובים יותר מזהב ומפז רב ,ומתוקים יותר מדבש
ונופת צופים ,ובני התורה ,אם וכאשר הם בונים בנין בתורה ,קונים תורה -הופכים הם עצמם גם לחלק מהתורה עצמה,
יוייל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
שכן ״כל מי שיש בו אור תורה ,אור תורה מחייהו״ ,וזה נצחי ,כי התורה מגינה ומצילה לעולם ועד...
כמו אמירת ״אמן״ אחר הדברים ,פילח קול שירה אדיר את חלל היכל הישיבה ,מתוכם של מאות בני הישיבה והציבור
כולו ,בשיר של :״הנחמדים מזהב ...הנחמדים מזהב ...ומתוקים מדבש ונופת צופים...״ והנגינה גוברת והולכת ,גוברת
והולכת ,והריקוד ממהר אף הוא והופך כמעט לריצה המונית ,ריקוד מלהיב-מלהיב ,נגינה הסוחפת עמה את כל המחנה
ממש ,עד ...עד שמגיע הרגע הגדול והמרומם ביותר של היום הגדול הזה ,כאשר ס פ ר התורה נפתח על גבי הבימה ,והכהן
הגדול נקרא לעלות לתורה ,ונש מעת בקול הקריאה :״וזאת הברכה אשר ברך משה ,איש האלוקים א ת בני ישראל״.
[תיאורו של הרב שמואל פליסקין זצ״ל -הובא ב ספ ר מאיר עיני ישראל חלק ו עמ׳ ) 148
ישיבת ברנוביץ
הגאון ר׳ לייב בארון ראש ישיבת ׳מרכז התלמוד' במונטריאול מ ספ ר כי בימי ש מ ח ת תורה בישיבת ברנוביץ׳ היה המשגיח
רבי ישראל יעקב זצ״ל מוקד השמחה בני הישיבה היו מעמידים שולחן במרכז ההיכל ,והמשגיח היה עולה עליו ומשמח
את הבחורים שהתבוננו בו בהערצה והסכיתו למוצא פיו .בתוך דבריו נהג לשלב מילי דבדיחותא אך לא חלילה כליצנות
לשמה אלא כמשלים המעוררים את הלב ליראת ה׳ ולחשבון הנפש.
באחד מימי ש מ ח ת תורה אמר כשהייתי רב בברנוביץ והוטל עלי תפקיד מורה הוראה הגיעה אלי פעם אשה עם שאלה
בעוף שבו נתגלתה מחט הלכתי להתייעץ עם גיסי רבי דוד וייזל ובדרכי תמהתי מנין הגיעה מחט לעוף וכי האשה היא
תופרת הגעתי למס קנה שהעוף התרוצץ בא שפה שם משליכים הכל והעוף בלע איזו מחט שהושלכה לשם ,באתי לרב
עם העוף והוא פ ס ק טרף רואים אתם מה ניתן ללמוד מכך סיים רבי ישראל יעקב כאשר מסתובבים בא שפה נדקרים
במחט והופכים ל״טרף״.
ישיבת חברון
ש מחת תורה מבית היוצר ה־סלבודקאי-חברונאי״ הרי היא אטמוספירה אחרת .אם בכל עידנא דהרוותא בוער ההיכל
ומלא חיות דקרושה הרי שביום שמיני עצר ת יתאחדו הלבבות ,יתרוממו הרגליים טפח מעל גבי הקר קע וההיכל כולו
יבער כשל הבת אש קודש שנהרות לא ישטפוה .ב א מ ת אמרו מי שלא ראה ש מ ח ת תורה בישיבת חברון לא ראה שמחה
מימיו .הלא היא כתובה ב ספ ר דברי הימים ׳קול חוצב :בפרק המ ת א ר את אופי ש מ ח ת התורה ביני עמודי:
‘ הרגלים לא נועדו לזריקה..
אסור להם לרקוד מכח עצמן! הן חייבות לרקוד רק ב שליחות המוח והלב ...והמוח והלב לא מרקידים א ת הרגלים לפי מצב
הרוח אלא מ שום ש ה שור שים הע מוקים מזדעזעי ם מהתרג שות של ש מ ח ת תורה ומרטיטים א ת הנימה שבלב .או או
מרוממות הרגלים א ת האדם טפח שוחק מעל פני הקר קע בריקודה של תודה .יד נתחבת ליד ,יד נלחצת ליד באהבת התורה,
וכולם יחד מפליגים בריקוד א מיתי ומאחד .בחורי ישיבה שלמדו יחד זה לצד זה באותו בית מדרש ,עמלו זה עם זה על אותו
ספס ל עלו ונתעלו,
הם -ורק הם -אלו שיודעים את טע מו של ריקוד בנפ ש הומה .טיפות הזיעה חוברות יחד ע ם אהבת תורה והריקודים גואים
על גדותיהם .ברזך אלוקינו שבראנו לכבודו ...הריקזד הזה אין לו אח ורע בכל העולם בולו .ריקוד יצוק עם תובן ,ריקוד שי ש
בו שמחה ואהבה ,ריקוד בטהדתו .כזה היה הריקוד בישיבת חברון ובהיכלי התורה .מאז ועד היום הישיבה כולה גע שה
מהתלהבות .במרכזי המעגלים בישיבת חברון היו מחוללים אנ שים של צורה ,ה שמחה פרצה גבולות ושטפה א ת הציבור
כולו ,אף אלה שבאו מבחוץ .מאות מתו שבי ירושלים הצטופפו ללמוד פרק בהלכות ש מ ח ת תורה .בהקפה הראשונה לא
העזו הבחורים להכנס פנימה -תלמידי הישיבה רקדו בצפיפות במעגל ענ ק ס מוך לכתלי בית המדר ש והביטו תוך כדי
ריקוד נלהב על רא שי הישיבה וגדוליה שרקדו ב א מצע כ שספרי התורה בחיקם .הריקוד הזה היה חלק מיראת הכבוד שנ תנו
התלמידים לדור מנחילי התורה .ה שירים לא הוחלפו מירי רגע ,אדרבה ,השירה היתה חוזרת על עצמה שוב ושוב עד ש הנ פ ש
היתה מ תנגנ ת יחד עם ה מילים .יא מ ת אוי א מ ת אתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון־ ...״זכורני״ -מספר תלמיד חכם מפארי
הישיבה -־ שלאחר שנות הועם והסתר הפנים ,הובאו מחויל שירי קוד ש שה שתלבו בין כותלי הישיבות כמו ה שירים ונשגב
ה :השיבנו ה' אליך ,קלי קלי ועוד .באחת ה שנים שרו את המילים “ קלי למה עזבתני־ במ שך ההקפה הראשונה .השניה,
השלישית .הרביעית ,ה ח מי שי ת וה שי שי ת ורק אח־ב החליפו ניגזן אחר .הבחורים התלהטו סביב השיר כל מ שך ההקפות.
כוו הייתה השירה שבאה מ מע מקים .היו רגעים שהבחינו בדביקות השירה של גדולי תורה שהיו ממ שיכים בריקוד גם
בשעה שהקהל כבר הפסיק א ת השירה .היה זה בדרך כלל רבי שמואל הלל שינקר ש ש מ ח תו בלטה באופן מיוחד והוא
המשיך לרקוד בכל כוחו בלי להבחין ש הקהל סיי ם את ההקפה.״'
אל השורות החיות הללו מתוך הספר קול חוצב ניתי וניויל עוד פירורים משולחן גבוה מהנעשה ביום שמיני עצ ר ת -
ש מחת תורה ביני עמודי דהיכלה של׳כנסת ישראל( .כנסת ישראל -תשרי תשפ״ד)
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
להרבות השמחה
באחת השנים בירושלים בחורי הישיבה היו במצב רוח מרומם ובשמחה יתירה כדת היום .בסוף תפילת מוסף ניגשו
לבעל התפילה של מוסף וסובבו אותו על צירו ...בבחינת מכרכר ומפזז בכל עוז לפני הי .המשך המעשה היה שעמד שם
בחור שצפה מהצד וחייך בהנאה ...ניגש אליו המשגיח מרן רבי ליב חסמן זצוק״ל ואמר לו' :ומה עם מתכבד בקלון חברו?־
ענה לו התלמיד 'רבי אתה צודק! רבי ליב קירב מאותו מעשה א ת התלמיד בצורה מיוחדת.
בסלבודקא הייתה תקופה ארוכה שפסוקי ׳׳אתה הראת'׳ היו נמכרים במנגינות שהיה הקונה מתחייב לנגן לכבודה של
תורה .ובשהישיבה היתה בחברון רבי אהרון כהן בבחרותו קנה אתה ה ר א ת בארבע מאות מארשים שהתחייב לשורר
לכבודה של תורה .כהיום הוה ממשיכה מ סורת המכירה באלפי גילדיינים כפי שהנהיג המשגיח ר׳ הירש זצ״ל עוד מימי
שבתו כגבאי ב תקופ ת עיה׳ק חברון.
רבי יהודה שינקר שליט״א מ ספ ר כי ר׳ שלום שבררון בהספדו על רבי אפרים גרבוז זצ״ל סיפר שהיתה לו קבלה לחדש
חידוש בלימוד בכל הקפה! ללמדך עד כמה נבעה השמחה מברית הידידות הכרותה בין הבחור לדף הגמרא .כשנכח פעם
רה׳׳י ר׳ שמחה זיסל ב ע ת מכירת ההקפות לכל המרבה בדפי גמרא ,התעניין ל דעת מה יעשו אלו שהציעו הצעות במהלך
המכרז ולא זכו .מ שנ א מר לו כי רק אלו שהצע ת ם הייתם גבוהה ביותר מחויבים ללמוד א ת מ ספ ר הדפים עליהם התחייבו
ואילו כל היתר נפטרו והלכו להם ,הביע פליאה על כך ,וסיפר כי ב שב ת תחכמוני בעיר חברון היה נהוג שכל מי שהצהיר
על לימוד של מ ספ ר דפים מסוים חוייב ללמוד אותם גם אם בסופו של דבר אחרים קיבלו על עצמם מ ספ ר גבוה יותר
של דפים( .נסיך מ מ לכ ת התורה).
אנקדוטה מעניינת :הרב מפוניבז׳ שהה ב א ח ת השנים ב ש מ ח ת תורה בפנסיון רייך שבבית הכרם .וכשהגיעו תלמידיו
לבקרו אמר להם ׳ראיתם את השמחה בישיבת חברון? ראיתם א ת ר' שמואל הלל (שינקר) רוקד?׳.
*
״היו שם ,בישיבת חברון בירושלים ,באותו ליל ש מ ח ת תודה ,גם גויים שבאו עם שאר ההמונים הנוהרים למקום זה,
לראות א ת בחורי הישיבה ואת שמחתם בהקפות .ואלה שהצליחו להידחק פנימה לחדר התפילה וההקפות שבקומה
השלישית של הישיבה ,עמדו ותהו ולא הבינו כלום .גם אם אחדים מהם היו מאלופי התנ״ך בארצותיהם ,דבר כזה לא דאו
מימיהם .הם מכירים ומבינים אמונה ותפילה לחוד ושמחה לחור ,הן לא יתואר שמאמינים נוצרים ירקדו ובידיהם סמלי
הדת שלהם ...אך כאן? ש מ ח ת תודה! עצם הצירוף הזה הוא יחיד כמינו .אחד ומיוחד לעם המיוחד״.
גם ב׳דבר׳ תיאר אחד המשוררים המוכרים מי שדיוקנו על שטר של מאתיים שקלים ולא גויים בלבד הנה עומדים פה גם
יהודים ישראליים חפשים אנשי קיבוץ או תנועות נוער שנקלעו לירושלים ליום ש מ ח ת תורה לפי שעה לא נמצא תחליף
בקיבוץ לחג הזה נקלעו הנה כי שמעו כי בישיבת חברון שמח׳ והרי גם הם יהודים הם וישראלים הם אבל אין גופיהם
מגיעים לקרסולי רוקדים אלה שבישיבת חברון ב ש מ ח ת תורה הלא חידה היא שלא הוחדה ולא פותרה בשום חידון׳
וישמעו רחוקים ויבואו ויתנו לך כתר מלוכה׳
*
מ ת אר הגר״י שינקר שליט״א :רק התחיל השאו שערים בתווך ניצב המשגיח הגה״צ רבי הירש פאלי זצ״ל ומיד עברו
לאטמוספרה אחר ת שמחה עילאית שמחה פנימית שמחה שנבעה מכוח המוסר הייתה תקופה שמחלק הכיבודים׳ היה
רבי חיים אדלר -נשר זצ״ל לימים השו״ב דהרצליה ותוך כדי השמחה ניגש רבי ישראל שיינקר הרימו על הכתפיים והלך
עמו סביב בבית המדרש ובכלל רבי ישראל שיינקר היה אמן הנתינה׳ לזולת בכל ימות השנה בכלל ובשמחת תורה בפרט.
אחד מגאוני התורה שליט״א בזמנינו זוכר עד היום איך למעלה משישים שנה כשהיה בחור בישיבה רבי ישראל שבחו
ורוממו לפני הכל .מרן ראש הישיבה רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק״ל סיפר לימים כי בפורים תרצ״ה כשהיה בחור
צעיר וחדש בישיבה מי שרוממו והכניסו לביתו של הגה״צ רבי מאיר חדש לשמוח יחד עם בני הישיבה היה רבי ישראל
כשהחלו ההקפות לא העזו הבחורים להיכנס פנימה תלמידי הישיבה רקדו בצפיפות במעגל לאורך כל בית המדרש
כך רקדו צפופים ב שיר ת הברוך אלוקינו הידועה לפ תע פרצו מהמעגל הגדול פנימה הישישים רבי שלמה בלוך שרק ד
בדבקות ומחא כף אל כף למול רבי שמואל הלל שיינקר שרקד כ ש ס פ ר תורה קטן בזרועו והוא רוקד בעיניים סגורות
ופניו אדומות לוהטות בהלווייתו של רבי שמואל ספד לו נרגשות מרן הגר״י ס רנ א והזכיר א ת ריקודו עם הספר תורה
הקטן ואמר ,לא ר׳ שמואל רקד עם הספר תורה אלא הספר תורה רקד עמו .פעמים שגם כשסיימו א ת ההקפה רבי
שמואל המשיך לרקוד בכל כוחו ולא הפסיק .אחריהם פרצו פנימה הגה״צ רבי שלום שבדרון עם הגה״צ רבי הירש פאלי
ויחדיו מפזזים ושמחים ואחריהם כל בני הישיבה מתקרבים ושמחים בשמחתה של תורה.
היום שמחת תורה
השירים לא הוחלפו מיד אותו שיר יכול היה לחזור על עצמו שוב ושוב ב אח ת השנים כשהגיע לישיבה השיר קלי קלי
למה עזבתני שרו אותו ב שש הקפות רצופות ורק בהקפה אחרונה החליפו ניגון אחר או הניגון השיבנו ד׳ אליך ונשו בה
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
שהושר ברגש רב במשך שעה ארוכה והישיבה הזדעזעה מהכקדם של ר׳ ישראל שיינקר או כשהגיע הניגון עולם הבא
איז אגוטע זאך׳.
יחד עם הישישים היה א ת הדור השני׳ של המשמחים הגאונים רבי חיים אהרן טורצין רבי עזרא ברזל רבי שלום שבדרון
רבי ישראל שיינקר רבי משה שמעון וינטרויב רבי זרח שפירא ורבי הירש פאלי ועוד עם התרוממות הרוח רבי הירש
רקד עד כלות הכוחות ונזקק למגבת לייבש אגלי זיעה רבי שלום שבדרון חטף מבין המעגלים א ת רבי הירש קופשיץ
ורקדו בעוז כשהתלהט רבי שלום יותר גם נפל פעם לפני רגליו של הצדיק הקלמאי רבי צמח שלומוביץ זצ״ל אגב כל
אותם משמחים׳ היו אלו שהרעידו את הישיבה בתפילותיהם בימים הנוראים ורוממוה לאווירתה הידועה בימים אלו והם
הם אלו שבסיום ימי הדין והמשפט ב ש מ ח ת תורה פרצה השמחה ספוגה ביראת שמים והתלהטה בעוזה בהיכל הישיבה
וזכורה עד היום לרבים מבניה
הייתה גם שנה שהגיסים רבי הירש קופשיץ ורבי ישראל שיינקר פרסו מפה צחורה על הארץ והחלו לשיר עלינו לשבח
במנגינה של ימים נוראים וכרעו והשתחוו כבראש השנה.
כשהבחורים התעייפו בין הקפה להקפה נעמדו המנגנים׳ באמצע היכל הישיבה ושרו מארשים היה את רבי הירש פאליי
ורבי משה שמעון וינטרויב ורבי אהרן מינסקער שיקוביצקי ורבי אלכ סנ דר מילר ועוד היו גם משמחים מהדור הצעיר
יותר כהגאון הגדול רבי חיים סרנא זצ״ל והגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי ורבי אברהם יצחק טוקר ועוד עד ראייה
מתלמידי הישיבה מ ספ ר לנו על מחזה שלא יישכח מזיכרונו מחוץ להיכל הישיבה הגה״צ רבי משה שמעון ויינטרויב
נפגש באחד הרגעים מחוץ להיכל עם הגאון רבי שלמה מלץ זצ״ל מחשובי תלמידי הישיבה כיהן כרבה של רעננה אחרי
חותנו הגאון רבי אפרים סוקולובר זצ״ל ורבי שלמה שאלו לתומו האם הוא יודע מה השעה כע ת רבי משה שמעון ששהה
בדבקות של שמחה פנה אליו ר׳ שלמה ואמר לו היום ש מ ח ת תורה מי חושב על שעון ועל זמן ומתוך תביעה של שמחה
זו שב רבי משה שמעון להיכל הישיבה לשמוח ולשמח.
*
קידוש גדול היה בביתו של רבי הירש פאלי כשעמדו המוני בני הישיבה זה על גב זה כשכולם מביטים על רבי הירש
ועמו רבי שלום שרים א ת הפיוט אדיר כבודו׳ ש מ ח ת אהובים׳ ורבי הירש היה מוריק משקה לכל אחד מן הבחורים ושוזר
מאירי חז״ל על הקרבה בין הבחורים כשהוא חוזר ושונה בני אהובי כלום חסרתי ממכם דבר ומה אני מבקש מכם אלא
שתהיו אוהבין זה א ת זה ותהיו מכבדין זה את זה׳ ומתוך התרוממות הרוח התרוממה שם השמחה וקירבה א ת כולם
כאחד כששם הוגש גם הקישקע׳ המיוחד ל ש מ ח ת תורה באורך של כמה מטרים שנעשה ע״י הרבנית ע״ה והשמחה
געשה ורעשה עם צ א ת יום טוב פרצו הריקודים לרחובה של עיר כששורות שורות של בחורים רקדו בכל עוז ופשטו
את השמחה לרחובותיה של שכונת גאולה עד כיכר ה שבת שם התלכד מעגל רוקדים של ש מ ח ת תורה כשבני ירושלים
מתלווים אליהם ומתקרבים לשמחתה של תורה
....׳אף את החציו לכם קיימו בני הישיבה על שולחנו של רבינו (ר׳ הירש) כאשר באותו מעמד מרומם של קידושא רבה
הוגש לפניהם המעדן המסורתי של ש מ ח ת תורה -קיש קע באורך של כמה מטרים .הרבנית עסקה בתפירתו כל ליל
הושענא רבא ועל כל תפירה ותפירה הייתה מייחדת להרבות אהבת תורה בלב הבחורים ובהכנתו ובמילויו הייתה
מתבלת אותו בתבלין של עסק התורה׳( .ר׳ הירש).
ההתלהבות שגברה מהקפה להקפה
היה זה מחזה שלא יאמן ,למי שהזדמן לפני שלושים שנה להיכלה של ישיבת חברון בגאולה ב ש מ ח ת תודה .השמחה
והרוממות שיצר ראש הישיבה הגאון הגדול דבי שמואל יעקב בודנשטיץ זצוק״ל בהקפות ,המאמצים האדירים שהשקיע
כדי לקפוץ לכרכר ולפזז כנגד ספ ר התורה ,השידה האדירה שניהל כעצמו במשך כל ההקפות ללא הפ סק -לא היו להם
אח ורע .היו לו כוחות שאין לתאר ,ש אפשרו לו לדקור ולרקוד ולרקוד.
יתירה מזו :בעוד מדרך הטבע מהקפה להקפה יורדת ההתלהבות ורפס הכוח ,הרי שאצלו היה זה להיפך ממש .מהקפה
להקפה הוסיף להט ומרץ .אם בהקפה החמ־שית ,למשל ,כבר היה נראה שהניע לשיא כוחותיו ,באה ההקפה השישית
והראתה כי א פשר להוסיף עוד .ואם נדמה היה לך כי בהקפה השביעית יחדול כדי שלא יקרוס תחתיו ,הרי שההקפה
הוכיחה שגם בשמחה התורה יש עוד גבוה מעל גבוה.
איך אפשר ,איך יתכן שאלוהו מקורביו .״אכן׳ ,השיב להם ,עצמותי כואבות עוד חודש שלם אחר החג עוד בחשון מ ת פ ת ל
אני מכאבים מפני הריקודים .אבל האם א פשר אחרת?״ כ שנ שאל על כך מפי בחור צעיר ,השיב כנגדו :״הגאון מוילנא
אומר כי ב ש מ ח ת תודה רוקדים עם כל הכוחות הגופניים ,וכשהם מסתיימים -ממשיכים לרקוד עם הכוחות הרוחניים״.
את השירים עצמם שרו ,לעיתים ,ללא סוף .שיר שמילותיו ׳תורת ד׳ תמימה׳ והוא יוחס למרן הגאון רבי ברוך בעד זצוק״ל,
שרו במשך כחצי שעה ,לא פחות .הוא עמד כמרכז האולם וספר תורה קטן בזרועו ,ושר בהתלהבות ׳תורת ה׳ תמימה
משיבת נפש ,ושר ושר ושר ושר...
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
נס את השיר הידוע ׳אנא עבדא דקודשא בריך הוא שר במשך זמן רב .הגאון הגדול רבי חיים סרנא זצוק״ל מנסה לסיים
את ההקפה ודופק על הבימה ,אבל רבי שמואל יעקב ,שאמנם כיבד את רבי חיים מאוד -לא שם לב לכך .הוא היה שקוע
בשיר ,והמשיך והמשיך והמשיך -׳אנא אנא אנא׳...
לפעמים היה עוצו־ א ת ההקפה ,ומבאר א ת עומקו של השיר שמשוררים עתה ,מדוע שבים שוב ושוב ,למשל ,על ׳אנא
אנא אנא; או על א מ ת אמת ,ואחר־ הבנת עומקו של שיד ,שבים ומשוררים אותו ככל ההתלהבות -׳אנא אנא אנא'
עושה פרי למינהו
השמחה הגדולה פרצה א ת גבולות כתלי הישיבה ובכל הארץ יצאה קווה לכל שלוחותיה ברחבי ארה׳ק .בימים ההם
של סוף שנות התר״צ ותחילת שנות הת״ש התקיימו שני ריכוזים ,רבי הכמות והאיכות ,בהם הסתופפו מ שפחות בוגרי
הישיבה :היכל התלמוד בתל אביב ובית המדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה המכונה 'הכולל .ההיכל שימח הגה־צ
רבי חיים זאב פינקל זצ״ל דמ תקרי חז״פ שביום והגאו רגשותיו עד למאוד והיה מסתובב בין הבעה׳ב בשירה ובזמרה
להרבות השמחה.
על ש מ ח ת תורה בין כתלי ׳הכולל' מ ספ ר רבי יהודה שינקר כי עד מוצאי יו״ט -ועד בכלל ,נמשכה השמחה ברצף .פעם
אחת נסעו אביו ורבי מנדל שיינין זצ״ל במונית להחזו״א כאשר בחוץ כבר פנה יום ונראו הכוכבים בעודם עטופים כטלית
גדול(!).
ראש המשמחים בכולל היה רבי אשר קרלינסקי זצ״ל .כה הייתה מ פו ר ס מ ת התנהלותו ביום ש מ ח ת תורה עד שאמרו
יודעי העיתים כי כל צורת ש מ ח ת תורה בבתי המדרש של ׳חניכי חברון הוא בצלם דפוס תבניתו שהנחיל ולימד פרק
כיצד משמחין כדת היום ,ממנו ראו וכן עשו .וכך מ ת אר אחד מבני משפחתו' :מי לא זוכר את ׳הכולל ב ש מ ח ת תורה .לא
את הכולל של פתח תקווה אלא א ת ר׳ אשר שבתוכו .הוא בבר בשנותיו המבוגרות אבל בחריצות ועליצות של צעיר
לימים עולה על השולחן הוא?״ הוא מותיב לה והוא מפרק לה “ זה קלי ואנווהו׳׳ .חיבה יתירה לו ב ש מ ח ת תורה לכל
הנערים׳ וקריאה מיוחדת להם :׳צאן קדשים!!׳ והם פועים מה .מה ....ב א מ ת אמרו מי שלא ראה ש מ ח ת תורה של ר' אשר
בכולל לא ראה שמחה מימיו׳.
ישיבת סלבודקה -ליטא
לפנינו תיאור מליצי ,שהעלה רבי שלום טייטכטאל על הכתב ,מ״שמחת־תורה״ בסלבודקה ב שנת תרצ״ו ,אשר הועבה
בה השמחה עקב מ חלת ופטירת הר״מ רבי ברוך יהושע הלוי הורוביץ זצ״ל ,גיסם של הגרא״ז מלצר והגרמ״מ אפשטיין
זצ״ל ,ששימש גם כרבה של אלקוסט (פרבר קובנא) [נדפס בקובץ צפונות ח״ה].
קרני השמש האחרונות נושקות את האדמה וצאצאיה ,באוויר הקריר ,רוחות רעננות דובבות טרפי העצים .רוח צח נשבה
בנחת ,נתפזרו העבים זהרו השמים ונתיבשה האדמה .זה הרחוב ,שנשטף אמש בימי הגשם.
והנה נראו מנגד כתות כתות של בני אדם ,באו מגשר הק?נהי .מחנה גדול של אנשים ונשים ,עוללים ויונקי שדים .ורגלי
כלם נושאות אל חצר בנין ישן נושן .חלונותיו כמו טבעו בארץ ,קירותיו ירקות ורקובות פה ושם ,שמ שות החלונות מהן
שבורות ומטלאות ומהן כהות כעיני זקן חולה ,גגו הגבוה והמשפע מאוד מכסה כלו אזוב ירוק .ובתוך בית המדרש ההוא
נר אלוקים טרם יכבה ,ב ס ת ר קירותיו החשכות עוד יגה אור העולם ,אור החיים ,לא חיים פשוטים ,כי אם חיי נשמות
ותענוגיהן ,אשר אם יתן איש את כל תענוגי העולם הזה בעדם ,בוז יבוז לו ,כי בו ישבו נערים ויעסקו בתורה יומם ולילה.
והנה בערוב היום ,השמש ירד ל פ א ת הים ,ובית המדרש מלא אנשים גדולים וקטנים וקול צעקתם ילך הלוך וגדול .אצל
העמוד ,לפני המנורה בעל ת שבעת הקנים ,ונרות השעוה הדולקים בהם ,עומד החזן מכין עצמו לשורר ״אתה ה ר א ת
לדעת״ בנגינות מעוררות .ברם נתעכב החזן איזה רגעים עד אשר ישתיקו את קול המחנה הגדול מאוד .יהודים למאות
קהל המון צללים הנחפז לראות בני הישיבה שמחים וצהלים ומרקדים ,איך נאצל עליהם רוח ממרום ,ואש קדש ירד אל
לבם מן השמים ותמלא כל קרבם חום אהבה ,אהבת ה׳ ואהבת התורה.
עוד רגעי מ ספ ר היתה שוררת שתיקה גדולה .אז התחיל החזן בקול רם ״אתה ה ר א ת לדעת״ והוציאו הספרים ממעונם,
וקול השמחה הולך וגדול ,רוחות רעננות וגיל סביב יסחרו .מאות בני הישיבה צהלים ושמחים ובקרבם רוח גיל באה
כמים .וכאשר כבדו א ת אדמו״ר הגאון מוהרי״א שר בהקפה ראשונה ראשונה הלך ילך עלז גם שמח ,גבה כתמר ויפה
עיניים אדום הוא וצח ופניו ינהרו ,לחיו כשלג ושפתיו כשושנים עיניו כיונים עלי מעלן גנים .גם הוד ענוה־צדק לא יבול
נצח ,ופאר ת מ ת לב על פניו ינוח.
לבו יחד נפשו בו תגל כי תבל ומלאה מול פניו ישמחו ,ביקוד אהבה כאש עיניו בערו ,וששון עולמים יזל בו כשמן הטוב.
ובין הקפה להקפה בני אלוקים רקדו ישמחו אף יגילו ,ולקול שירם ירקדו אלים אדירים ,מה יפית נ עמ ת אהבה בתענוגים,
חדוה בנער מה יקרה נעמה.
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
אחרי ככלות הכל רבים מן הנאספים כבר שבו לביתם ,בא בן אדמו״ר הגר״א גרודזינסקי להגיד לי כי מרן קורא אותי על
״סעודת הערב״ (כן דרכו של מרן הגר״א לסעוד בליל ש מ ח ת תורה עם מנין בחורים היותר מקורבים אצלו) וכאשר אנחנו
הולכים אחרי מרן הגר״א הביתה בהתרג שות גדולה ,האויר הקל והלח משביע נעימות ונחת רוח ,כפ ת השמים מתנוצצת
מהמון כוכבים מזהירים הירח הלבן מביט בנעימות ובשחוק חן ישר אל פניו ...וכאשר באנו למעון מרן התאספו הבחורים
מסביב השלחן ,והשלחן הגדול מכוסה מנורות כסף עתיקות בעלות ששה קנים ,כל מה שבחצר מלא קרן אור ,מלאכי
השלום עפים לפני מרן דורשים שלום לו ,וכמו עין בעין נראים המלאכים בכנפיהן הלבנות ,מפיצים קדושה בבית מסביב.
ומרן התחיל לדבר שיחה מוסרית ,ת אר לנו גדלות האדם בכלל וגדלות ישראל בפרט וענין סיום התורה .וכאשר דיבר
אודות אומה הישראלית האומרת לפני השכינה ״אתה בחרתנו מכל העמים״ נדמה כאלו אנו רואין איך חבקה השכינה
את כ נ ס ת ישראל ומחתה את דמעותיה מעל עיניה וניחמה אותה ,תילתלה את פאות ראשה על לחייה כאם רחמניה
ואוהבת ,שחקה עליה בחן ואומרת ברחמים .״הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מידי דברי בו זכור אזכרנו נאום
ה״׳ .ככלותו לדבר טבענו בדממה מתוקה חיבה מתוקה מר חפ ת עלינו ,ופתאם קרא מרן בחדוה רבה לקידוש .פניו האירו
כמו נקדשו בנשיק ת השכינה מרן הרים א ת כוס הכסף הגדולה המלאה יין ויקדש .אחרי ארוחת הלילה רקדנו איזה שעות
בתהלהבות עצומה.
ככלות הכל בחצות לילה ,עזבנו א ת מעון מרן והלכנו לבתינו ,והנה בחוץ דומיה ,רחוב היהודים נם א ת שנתו ,לוחות
העץ המכסים על החלונות הנמוכים סגורים ,יש אשר יפרוץ קו אור דק מבעד לסדק איזה לוח ,וידענו כי איזה בן תורה
יושב ולומד ,הלבנה היפהפיה בפניה המלאים והתמימים שטה בים התכלת ,וממלאה א ת הרחוב באורה הלבן והנעים.
אלפי רבבות כוכבים נוצצים בהכיפה הנאוה־ השמים ,גלי אור נעימים שטים במרחביה ,הרוח המרחף נושא על כנפיו
ממרחקים זרמי ריח ניחוח אל הרחוב.
בבואי הביתה ,והנה חשך ,הנר כבה ,כל אנשי הבית טובעים בתהום חלומותם ,בבואי החךךה פ שטתי בגדי ואעל על מטתי
ואשכב.
ויהי כעלות השחר קמתי מעל משכבי ,זיו היה מבהיק כזיו אילת השחר ,שבקעה במזרח ובא לבשר ש ע ת צ א ת השמש
כחתן מחפתו ,אורה ושמחה ויום־טוב בכל מקום ,ושמש הבוקר צחה רכה ומתוקה להפליא .בבואי לבית המדרש ,והנה
הוא מלא אנשים גדולים וקטנים כאתמול ,עומדים ומתנועעים ,וקול צעקתם ילך הלוך וגדול ,עונג יום־טוב ממש ,נועם
ועידון שוררת בכל פינה ,עוד רגעי מ ספ ר ואני רואה איך עשרים בחורים גדולי הישיבה מביאים ונושאים על ידיהם את
ארמו״ר הגר״א גרודזינסקי יושב על כסאו ...ובבואם לתוך הישיבה התחילו לען ולזמר ״שאו שערים ראשיכם וכו׳ ויבא
מלך הכבוד..,״ וההקפות סידרו הכל כא מש בשמחה וחדוה ואומרים מזמור שיר לכבוד יום־טוב.
אבל ברעם זמירות קול עצובה נשמע ,גם בגילה ברנה נטפה טפה של מרה־שחורה ,בים של זמירות הנה גלים גלי צער
ויגון ,ביום שמחה .זה שמחות ויבבות גם יחד ,והנה נש מע קול צוחה ופרץ כי הרב ר׳ ברוך הלוי הורוביץ ר״מ ישיבתינו גווע,
זה ש מש העולם שוקע ,נפש משורר מרגשת בצער אותו הוא מנגן ואותו הוא מעלה על ראש שמחתו ,זוכר הוא א ת ״רבו״
אהבת כלולותיו מען שיר שמחות ובשיר זה נשמע יבוב ,ובמצהלות מזדעזע קול בוכים ,ובהישיבה כל שמחה שבתה ויהי
שמחת־תורה להם יום כפורים.
היום פנה ,הכוכבים במסילותם מתנוססים כאבני נזר במשבצותם ,למה תצהלו פנים? ההתל לצים באנוש תהתלו ,קול
צוחה ופרץ הנשמה גוססת ,נקבצו בני הישיבה אל בית המדרש ,ותפילה כאנחה מלבבות חורדת ,ותפילות דוד מסביב
תהימנה ועל כנפי אנחות תעלינה ,וכבר ראשי הישיבה בבית המדרש יעברו ,ובכפם קלף צבי ומשלחן לשלחן הם עוברים
כסדר ,ונדבות ישאלו לא נדבות כסף ,לא נדבת כל זהב על ידם תאסף ,רק נדבות שנות ימים שבוע או חודש או שנה או
יותר ,רבו הנותנים זה יום זה חודש וחדשים זה כפל כפלים ,בלילה ההוא עת מתוך האפלה הפעמון שתים עשרה השמיע,
אז סגר הר״מ עיניו ועלה בגנזי מרומים ,תנצב״ה.
*
סיפר הגה״צ ר׳ אביגודר מילר :ש מ ח ת תורה היה יום של התלהבות לאין שיעור בסלובדקה אחרי מוסף היינו הולכים ואז
חוזרים להק פות הישיבה היתה מלאה מפה לפה השירה והריקודים נמשכו עד הלילה היו חוזרים על אותו ניגון שוב ושוב
במשך שעה ארוכה בשמחה אינטנסיבית והיו המלים של השיר שהם מוסר חודרים ומכים שורש בתוך נשמתך ,ל ש מ ח ת
תורה היתה השפעה גדולה.
ומסלבודקה לבני ברק ,ישיבת סלבודקה בבני ברק
מסלבודקה
סיפר הרב צבי כהנא זצ״ל תלמיד לשעבר בישיבת סלבודקה כי ר׳ אברהם שולמן ש מע שהגאון רבי אייזיק שר זצ״ל
ניצל מן השואה הנאצית ובא לארץ לבנות ישיבה חדשה בגבעת רוקח ובבוא החג לשמחתה של תורה ב ש מ ח ת תורה
לקח עמו קבוצת בחורים מישיבת פונובי״ז לשמח אותו ולהפיג א ת שברונו מתוצאות מל חמ ת העולם והשואה סגירת
ישיבתו ועלות חלק מתלמידיו על המוקד .רבי אייזיק נהנה מאד מיוזמתו התחזק מתוגתו ואמר שכל כך שימחו אותו
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
עד כי חוזרת לו השמחה שהיתה לו בישיבה סלבודקה בחו״ל .השיר שר׳ אברהם שולמן שר לו בפזמון חוזר ש מ ח ת תורה
היום לנו ברוך אשר בחר בנו .שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה שהחיינו וקימנו והגיענו .ר׳ אברהם היה שר א ת זה בבית
בש מח ת תורה ,בנו ר׳ חיים מ ספ ר שר׳ נתן שולמן מסלבודקה ביקש לא אחת ממנו שישיר לו א ת השיר הזה שכל כך
שימח בשעתו א ת רבי אייזיק שר זצ״ל.
*
בתחילה נסע הגאון רבי יהודה טרגר זצ״ל בצוותא עם ידידו הטוב הגאון רבי אברהם דוב אויערבאך זצ״ל לסלבודקה
לביקור התרשמות .הם הגיעו להתארח בישיבה בחג ׳שמחת תורה׳ של שנת תשי״ב ,השנה האחרונה לחיי ראש הישיבה
הוותיק ,מרן הגאון רבי יצחק אייזיק שר זצ״ל ,שנלב״ע ביום י׳ בשבט בשנה ההיא .רבינו התרשם מאד מדמותו ואישיותו
של רבי אייזיק ,ותיאר תמיד בערגה א ת התרוממות-הרוח ושמחת התורה שהשרה בישיבה בדברותיו המלהיבים לפני
ההקפות ובמהלכן ,ובכלל הנהגתו המלכותית והאצילית.
לפני ההקפות ברצותו להלהיב את הבחורים לרקוד מתוך פנימיות והכרה אמיתי ת במ עלתם ובזכותם כלומדי תורה,
היה ראש הישיבה אומר להם :״הראש צריך להרים את הרגליים ,ולא הרגליים א ת הראש״ ...וכן באמצע ההקפות עצר
את הריקודים ודיבר כמה מילים ביקרתם וחשיבותם של לומדי התורה ,דברים המאפיינים היטב א ת אסכולת סלבודקה
-גדלות האדם .הוא ציטט את דברי חז״ל (הובא ברש״י פ ר ש ת בלק כג ,כג) :״עוד עתיד להיות עת כעת הזאת שתגלה
חיבתן לעין .כל שהן יושבין לפניו ולמדים תורה מפיו ומחיצתן לפנים ממלאכי השרת ,והם ישאלו להם ׳מה פעל א-ל׳?״.
אמר רבי אייזיק בהתרגשות :״עלינו ל דעת א ת גודל ה מעמד שאנו מצויים בו; החיבור שלנו עם התורה מעלה אותנו
למעלה רמה וגבוהה מן המלאכים .לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא ילמד איתנו תורה ,והם ישארו לעמוד בחוץ .לא יינתן
להם להיכנס לפנים מן המחיצה״.
דבריו הלהיבו את השומעים ,וגרמו להם להתרומם טפח מעל הקרקע ,ולרקוד בשמחה ובהתלהבות ,״עד השמים״ -
כלשונו של רבינו.
במהלך הריקודים נכנס למרכז המעגל אחד הבחורים השמחים בישיבה .הוא הניח בקבוק על קצה ראשו והחל לרקוד,
לפזז ולכרכר תוך שימת לב וריכוז שלא לזוז תזוזה חדה מדי כדי שהבקבוק ימשיך לעמוד יציב ולא יסטה ויפול ארצה.
כולם עמדו משתוממים מהמחזה המעניין ,אצל חלקם היה זה הפעם הראשונה בחייהם שראו דבר כזה .אולם רבי אייזיק
רוח אחרת היתה עימו ,ופתח ואמר :״ממה אתם כה מתפעלים ,הן כל בחור בר מצוה שמניח תפילין אמור ל דעת לעשות
זאת .הרי על פי הלכה צריך להיזהר שלא להסיח דע ת מהתפילין .גם זה מצריך כח ריכוז לשמור על מה שעל הראש״...
[הגר״י סיפר כי ש מע א ת רבי אייזיק משוחח עם כמה תלמידים אודות מנהג ה׳הקפות שניות׳ ,ודיבר בפליאה מנין נכנס
מנהג זה בישיבות ליטא שעורכים הקפות שניות במוצאי ש מ ח ת תורה .למעשה ,התקיימו בישיבה הקפות שניות מפני
שאנשי הציבור התורני שבתל-אביב נהגו לבוא לישיבה במוצאי יום טוב כדי לזכות ל ה ש ת ת ף בהקפות בנוסח ישיבתי,
דבר ש חסר להם במקום מגוריהם .אולם רבי אייזיק לא הרשה להוציא לשם כך א ת ספרי התורה שבהיכל].
*
שנים אח״כ בסלבודקה ,חג ש מ ח ת תורה הוא יום ש מ ח ת ליבו של מרן רה״י רבי דוב לנדו והשמחה שלו בו מרקיעה
שחקים בסלבודקה כל הקפה נ מ ש כ ת כשלושת רבעי שעה ובכל הקפה בתחילתה מנגנים ניגון רגש מאות מבוגרי
הישיבה מגיעים ל ש מ ח ת תורה בישיבה בשונה מהרבה מקומות הריקוד הוא עם כובעים וחליפות כיאה לכבוד התורה
שיאן של ההקפות הם ב שלושת ההקפות האחרונות בצהרי ש מ ח ת תורה שבני הקיבוץ שתויי יין והשמחה בו קעת ועולה
כשראשי הישיבה רוקדים שעות ארוכות רבי דוב מגדיל לעשות שרוקד עם הילדים וקופץ ומפזז כנער צעיר ב אמ צ ע
המעגל לא אח ת מרוב התלהבות הוא עוצם א ת עיניו ואינו שם לב לכיוון שאליו הוא הולך תוך כדי ריקוד .העסקן הרפואי
הרה״ח ר׳ אלימלך פירר הי״ו ש מ ש ת ת ף באופן קבע בהק פות בישיבה הבחין באחד השנים בנשימתו של רבי דוב שאיננה
סדירה עקב ריקודו הרציף והורה לו לנוח ,רבי דוב נח מ ספ ר דקות ומיד קפץ ושב לרקוד במלוא העוצמה איך א פשר
להפסיק מלשמוח ב ש מ ח ת התורה נימק .וכבר היה מעשה לפני קרוב לשלושים שנה שרבי דוב אכן פיזז וכרכר כהרגלו
עד כלות הכוחות לכבודה של תורה ופתאום נפל והתעלף המשגיח הגה״צ רבי משה טיקוצ׳ינטקי זצ״ל זעק מרוב בהלה
כוהנים ארוייס...
*
מסופר על הגה״צ רבי משה טיקוצינסקי זצ״ל משגיח דישיבת סלבודקה בבני ברק ב ש מ ח ת תורה כאשר כל בני הישיבה
נתונים בשמחה וברקוד ועולה על כולם המשגיח זצ״ל שכולו שמחה והתלהבות אעפ״כ אין הוא מסיח דעתו מכך שלא
ירקדו עם הגב לספרי התורה ועד לסיום ההקפות עומד המשגיח זצ״ל בעצמו ומפקח על כך שח״ו לא תתבזה התורה
תוך כדי שמחה עמה.
מספרים על הגאון רבי אברהם גינחובסקי שגם בתפילותיו בישיבת סלבודקה ראו שבאחד מימי ש מ ח ת תורה כאשר
הזיזו א ת כל הספ סלים בשביל ההקפות מדד רבינו א ת המקום הקבוע שלו והביא לשם כס א וסטנדר והתפלל שם.
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
ישיבת עץ חיים באנטורפן
החג אותו חגג הגאון ר׳ יהודה אריה טרגר עם תלמידיו בתוככי העיר אנטווערפען עצמה ולא בבניין הישיבה בוילרייק,
היה שמיני ע צ ר ת ושמחת תורה .התלמידים ובראשם ראשי ורבני הישיבה היו מ ת אספי ם במקום שהודיעו עליו מראש;
על פי רוב היה זה באולם שע״י בית הכנס ת המרכזי ׳אוסטן שול' או באולם שע״י בנייני ׳אגודת ישראל' ,והיו פעמים
שהמנין התקיים במקומות אחרים .שם קיימו א ת התפילות ומעמדי ההקפות כפי הנהוג בחוץ-לארץ שלוש פעמים
במשך שני הימים-טובים :בליל שמיני עצרת ,וביום-טוב שני של גלויות -חג ש מ ח ת תורה -בלילה וביום.
רבינו חולל מהפכה רוחנית כבירה בכל צורת ש מ ח ת התורה לא רק בקרב תלמידיו בני הישיבה ,אלא גם אצל כלל תושבי
העיר .הוא היה מ ספ ר תמיד בחיוך ,כי בשנה הראשונה שבא לבלגיה הציע לתלמידים לפני החג ל ה תא ס ף יחד במקום
אחד ולרקוד בצוותא ,אולם רבים מההורים הגיבו בפליאה ובהשתאות .הם לא הבינו מדוע ראש הישיבה סבור ש ב ש מ ח ת
תורה אמורים הבחורים לרקוד ביחד ,מה בין ש מ ח ת תורה להווי ישיבתי .אולם רבינו לא ויתר ,ובעיצומו של החג צעד
רגלית מ׳וילרייק׳ לעיר ,מרחק של שלוש-רבעי שעה הליכה ,ועבר מבית-כנסת אחד למשנהו ברחבי העיר לקבץ את
התלמידים אחד לאחד ולכנסם למקום אחד .היה זה באולם שלא היה בשימוש במהלך החג ,ושם ערך לראשונה את
מעמד ההקפות עם הניגונים ,הרוח והסגנון הישיבתי המוכר.
רבינו רקד בהתלהבות גדולה ,כשחדוות ה׳ ושמחת התורה נסוכים על פניו ,וה׳בעלי בתים׳ המקומיים שבחייהם לא ראו
מחזה כזה הביטו עליו בצורה משונה ומוזרה .הם הכירו אותו מ ש א ר ימות השנה כאדם אצילי ומאופק ולא כבעל אישיות
נלהבת וסוערת שהתגלתה בו כשפיזז וכרכר לכבודה של תורה .אך רבינו לא ש ת ליבו לתגובותיהם ומבטיהם ,והמשיך
שנה אחרי שנה לערוך א ת ההקפות באותה צורה ומתכונת ,עד שכולם ידעו איך שמחים ב ש מ ח ת תורה.
עם השנים הפכו מעמדי ההקפות שע״י מנין הישיבה למעמדים השנתיים המרכזיים של כבוד התורה בעיר .מלבד
התלמידים וחלק מהוריהם ,היו מצטרפים גם אורחים נוספים מתושבי העיר לחגוג ולשמוח עם בני הישיבה בשמחה
הגדולה ומתבשמים מהאוירה המרוממת.
גם ה מ ר א -ד א ת ר א הגאון רבי חיים קרייסווירטה זצ״ל ,ששימש כנשיא הישיבה ,היה מופיע בהדרו באמצע ה׳הקפות׳.
התלמידים תיארו ,כי היה זה מראה מרשים במיוחד לראות את שני ספרי התורה החיים ,רבי חיים רב העיר ורבינו ראש
הישיבה ,נושאים ספרי תורה בידיהם זה לצד זה ,ומכל הווייתם קרנה אהבת תורה יוקדת .התלמידים הקיפו אותם סביב,
ששו ,שמחו ורקדו ,ושרו במלוא-גרונם.
לאחר ההקפה עם ספ ר התורה סביבות הבימה ,היה רבי חיים מבקש להביא את כרכי הש״ס -הגמרות האהובות עליו -
מארונות הספרים .הוא היה מחבק אותם צמוד לליבו ,או פותח אותם כשצד הפנימי לכיוון ציבור הרוקדים ,וכך פוצח
בריקוד נלהב במרכז המעגלים .הוא היה נתון בדבקות ,עיניו עצומות ,וכל-כולו אומר שמחה של תורה .ריקוד רב רושם
זה ,אשר בא להביע אהבת תורה ויקרתה ,נחרט עמוק בזכרונם של התלמידים.
את סעודות יום-טוב היה רבינו ובני משפחתו סועדים בבתי ידידיו ומכיריו בעיר ,שהתכבדו מידי שנה בשנה בבואם.
בשמיני ע צ ר ת סעד בבית ידיד-נפשו הגאון רבי אליהו שטרנבוך זצ״ל ,לימים ראב״ד אנטווערפען ,אצלו יכול היה לאכול
בסוכה בחג שמיני עצ ר ת הן בלילה והן ביום ,דבר שלא היו רבים שהקפידו עליו.
בישיבת קול תורה
זכו בישיבה ש ר א ש הישיבה מרן הגרש״ז אויערבאך זצ״ל היה בא ל ה ש ת ת ף ב ש מ ח ת תורה בישיבה ,הננו להעתיק ר שימ ת
חב׳יא מתלמידי רבינו מהנהגות והדרכות רבינו ביום ש מ ח ת תורה בישיבה קול תורה.
א .ב ש מ ח ת תורה היתה ניכרת על רבינו חדוה יתירה יותר מכל מועדי השנה ,ובעת הריקודים היו פניו זוהרות בשמחה של
מצוה ,ובפרט בזמן הוצאת והכנסת ספרי התורה ושירת ״שאו שערים ראשיכם״.
כ .אע״פ שבכל השנה החמיר רבינו לשואלים בענין שירת פסוקים מן ה מקרא (-ראה ״הליכות שלמה״ תפלה פי״ג ארה״ל
ציון ,) 72אם לא במתכוון להתעוררות ,כגון שירת טוב לי תורת פיך וגוי לעורר אהבת התורה ,מ״מ ב ש מ ח ת תורה התיר,
והיה אומר דמצינו דברים רבים שהקילו בהם ביום זה משום כבוד התורה ,וגם בזה יש משום כבודה של תורה.
ג .לא הסכים רבינו שיקדשו בני הישיבה על מיני מזונות בליל ש מ ח ת תורה לפני ההקפות בכדי שיוכלו להאריך בריקודים
אח״כ ,ועמד על כך בתוקף שלא לשנות מן הנהוג לקדש בלילה בזמן הסעודה דוקא .ולא הסכים ג״כ שיערכו הסעודה ורק
אח״כ ההקפות ,כי אין לשנות מן המנהג וצורת השמחה שנהגו בכל הדורות.
-עוד מסופר בענין זה בשנה האחרונה בה התפלל הגאון רבי יונה מרצבך זצ״ל בליל ש מ ח ת תורה בישיבת קול תורה
חש בהפ סקה כלשהי והבחין בהתדלדלות הציבור אחר תפילת ערבית ותהה על סיבת הדבר .ומשנודע לו שחלק מבני
הישיבה נטשו את המקום כדי לקדש ולאכול חרה לו הדבר ובשארית כוחותיו דפק על הסטנדר שלפניו והכריז אתה
הראית לדעת.
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
ד .גם בעיקר הדבר היתה דעתו שאין ראוי לנושאי ספר התורה להאריך יותר מדי בריקודים ,כי עלולים להתרופף ח״ו מן
הזהירות וכובד הראש הראויים בשעה זו שספרי תורה בזרועותיהם .ואכן מה נהדר היה מראה רבינו כשהקיף את הבימה
וספר התורה בחיקו ,בגילה וחדוה מהולה ברעדה ,בצעדים מדודים ושקולים ,וכולו אומר התדב קות וגעגועים לתורתנו
הקדושה משוש חיינו .ומחזה בלתי נשכח היה זה לראות א ת זקן גאוני המוסר ,מו״ר הגה״צ רבי אליהו לאפיאן זצ״ל -
ששהה שנים רבות ביום ש מ ח ת תורה בין כתלי ישיבת קול תורה -מצדד עצמו מלפני רבינו ומרקד למולו ,כשהוא מבטא
בכך א ת הערצתו העמוקה לרבינו ראש הישיבה זצ״ל שהיה צעיר הימנו בעשרות שנים.
ה .ב ש ע ת ההקפות ביום ש מ ח ת תורה ,עמד רבינו על המשמר ,שיזהרו שלא לאחר מלהתחיל תפילת מוסף לפני תחלת
זמן מנחה ,כדי שלא יכנסו לס פק איזו תפלה להקדים ,וגם כדי שלא יתאחר הזמן עד ז׳ שעות ,ולכן הורה להקדים את
זמן ת פ ל ת שחרית ,כדי שיהא הזמן מספיק לריקודים כראוי לכבוד התורה ללא חששות אלו (ומ״מ כיון שנהגו בישיבות
הק׳ להרבות בריקודים ביום זה לכבוד התורה ,התיר רבינו להוציא הס״ת שנית ולערוך בהם הקפות לאחר ת פ ל ת מנחה,
והאריכו בשירה וריקודים עד שעה ארוכה לאחר צ א ת החג) ,ומ״מ השיב לשואל ,שאם אין הציבור מתחילים מוסף אלא
לאחר זי שעות ,היחיד בממתין להת פלל עמהם יתכן דלא מיקרי פושע ,אף אם לא היה אנוס בתחילת היום .דסוף סוף
מה שאינו ,מת פלל עתה אין זה בפשיעה ,אלא כדי להתפלל עם הציבור.
ו .בשנים שהגה״צ רבי אליהו לאפיאן זצ׳׳ל היה בישיבה ,היה הוא עולה לחתן תורה ורבינו זצ״ל לחתן בראשית ,ובשנים
שלאחר מכן היה רבינו עולה לחתן תורה .ופעם לאחר העלי׳ לחתן תורה אמר רבינו להגבאי בהאי לישנא :״מצות הגבהת
ס״ת היא מצוה גדולה וחביבה ער למאר ,והמגביה נוטל שכר כולם (מגילה ל״ב ע״א) ,ואני כבר שנים רבות איני זוכה
במצוה זו ,כי חושבים שאין זה מן הראוי לכבדני בה .לכן רוצה אני לזכות היום במצוה זו״ ,וכן עשו .אך אמר שאין בכוחו
לעשות ההגבהה בהפיכת הכתב כלפי העם ,כפי שיש נוהגים ב ש מ ח ת תורה (עיין א״א בוטשא טש סי׳ תרס״ט ושערי
אפרים שער ח׳ סעיף ס״ב) ,ולכן עשה כרגיל בכל ימות השנה .עד כאן רשימת הנ״ל( .״הליכות שלמה״ (ירושלים תשס״ד)
ח׳״ב ,ע׳ רמ״ה)
כבוד התורה -ספרי התורה ,ובית המדר ש
כחלק מעבודתו של רבי גדליה בישיבה לחינוך לתורה; להתמדה בה ,לידיעתה ולהבנתה -הוא ייחס גם חשיבות מרובה
ליקרות התורה ,לרגש הבסיסי של הכבוד וההערכה לתורה .הוא היה רגיל לומר שהרוחש כבוד לתורה מחבר וקושר
עצמו בקשר בל ינתק עם התורה.
תחושת הכבוד הבסיסית לתורה בא אצל רבי גדליה לידי ביטוי בכמה וכמה היבטים .ההיבט המעשי והמוחשי יותר הוא
נתינת הכבוד לחפצי התורה; לספ ר התורה ,לספרי הקודש ולבית מדרשה של התורה.
ישנם כמה סיפורים על היקר המופלא והמיוחד שהוא רחש לספרי התורה .תלמיד אחד מ ספ ר כי זכור לו א ת שאירע
כשהוא הגיע בקטנותו עם אביו להק פות בקול תורה ב ש מ ח ת תורה .באוירת השמחה הרים אותו אחד הבחורים על כתפו
ורקד עמו סביב הבימה בסמוך לספרי התורה .ואז ניגש רבי גדליה לאותו הבחור ולחש לו באוזנו “ :אין זה מכבוד התורה
שהילד יהיה גבוה יותר מספרי התורה״]1[...
ומחווה נוסף של כבוד התורה מצד רבי גדליה ב ש מ ח ת תורה -סיפר תלמיד “ :רבי גדליה היה כמובן מתכבד תמיד
בהקפה ראשונה בישיבה .לע ת זקנותו דאגו למסור לו ספ ר תורה קל במשקלו ,כדי שלא יכביד עליו .בשנה אחת הוקשה
לו ,לרוב חולשתו ,להחזיק ב ספ ר התורה לאורך כל זמן ההקפה והיה מעוניין שיקחו ממנו א ת הספר .אלא שמאידך הוא
לא רצה להיראות כמי ש מ ש א ספר התורה כבד עליו והוא איננו חפץ להמשיך להחזיק בו .אי לכך ,הוא פנה לבחור שהיה
בקרבתו ואמר לו כמי שמכבד אותו ב׳הקפה׳ :״קח תעשה הקפה“ .זאת על אף שברור היה לכל שבהקפה ראשונה לא
מכבדים בחורים ,ורק עקב רגישות היתר של רבי גדליה לכבוד ספר התורה הוא חיבל א ת התחבולה וההערמה הזו.
היה גם מעשה בבחור שהתלוצץ פעם ונהג בק לות-ר אש בע ת ההקפות ,רבי גדליה הוכיחו בעדינות “ :צחוק ליד ספר
תורה?! לא עושים צחוק ליד ספר תורה!״]2[.
[ ]1מפי רבי יחיאל ב״ר יעקב שלזינגר.
[ ]2מפי רבי מרדכי שלזינגר.
רבי יואל רענן שליט״א ,סיפר מעשה ש ממחיש ביתר ש א ת את שלילתו ,ואולי אף א ת סלידתו של רבי גדליה מלימוד
משולל עומק והבנה של בקיאות לשם בקיאות “ :היה זה בחג ׳שמחת תורה' עת הגיע רבי גדליה ל ה ש ת ת ף בהקפות
שנערכו אז בישיבה לראשונה בשעות אחר הצהרים .הוא נכנס לבית המדרש בפנים מאירות ומלבבות ,כ ש ש מ ח ת החג
ניכרת עליו ...מיד עם בואו ניגש אליו אחד הרמי״ם ועדכן אותו כי השנה הוחלט ל׳מכור׳ א ת פסוקי ׳אתה הראת' שלפני
פתיחת הארון ת מור ת הספק של לימוד דפי גמרא -כשכל המרבה זוכה ב א מי ר ת הפסוקים .זאת כפי המנהג שהחל אז
רווח בהרבה ישיבות .רבי גדליה ש מע א ת הדברים ופניו החליפו גוונים ,והפכו בבת אחת מ שמחות ומאירות לכואבות
וקודרות .׳איך עושים דבר כזה?!' הוא שאל' ,הרי בחור שמקבל על עצמו ללמוד כמות גדולה של דפים לומד בשטחיות,
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
ואיזו תועלת כבר יכולה לצמוח לו מלימוד שטחי?׳ ..ולא נחה דעתו עד ש סב על עקבותיו ויצא מהיכל בית המדרש,
ובאותה שנה לא היה נוכח בהקפות בישיבה״.
ישיבת באר יעקב
סיפר הגאון ר׳ שמואל חיים דומב שליט״א בעמח״ס מקור החכמה על המש״ח שבהיותו בחור הוא למד בישיבת פוניביז
והוא השתוקק מאד להיות ביום ש מ ח ת תורה בישיבת באר יעקב בצילו של מרן המשגיח הגה״צ רבי שלמה וולבא זצוק״ל
זיע״א ב א ש ר היה ידוע הדבר שאצל המשגיח יום ש מ ח ת תורה הוא יום של שמחה מיוחדת במינה ובאמת שנה אחת הוא
זכה והצליח להגיע לבאר יעקב ולהיות ביום ש מ ח ת תורה תח ת קורת הישיבה ובצל הודו של המשגיח זצ״ל ואכן הוא
חווה שמחה עצומה ומיוחדת שאין לתארה ולשערה ,יש לציין את מה שסיפר שהמשגיח זצ״ל הקפיד שהבחורים ירקדו
עם כובעים וחליפות מפני כבוד התורה.
*
ומקום כאן להביא דברים נפלאים ש א מ ר מו״ר הגה״צ רבי שלמה וולבה זצ״ל בחג ש מ ח ת תורה בישיבת באר יעקב
בשיחה שנאמרה בין ההקפות ודבריו נסובו עה״פ ב פ ר ש ת האזינו (דברים לב ,י) יסבבנהו יכוננהו יצרנו כאישון עינו
ובתרגום שם אשרנון סחור סחור לשכינתא אלפנון פתגמי אוריתא שהקב״ה השרה והחנה את עם ישראל סביב המשכן
וכה היו דבריו יש לעם ישראל שני ימים טובים שהם חוגגים בשל התורה חג השבועות חג ק בלת התורה ,וחג ש מ ח ת תורה
להשלמת התורה .חג השבועות הוא בחינת יכוננהו שכל אחד חפץ לזכות בחלקו המיוחד לו בתורה ותן חלקנו בתורתך
וחפץ לזכות להבנה בתורה ולעלות במעלות התורה והבחינה של ש מ ח ת תורה היא יסובבנהו וכדברי התרגום אשרנון
סחור סחור לשכינתא שהתורה היא מרכז החיים של כל עם ישראל והתורה היא הנקודה המרכזית שכל החיים של כל
יהודי סובבים סביב מטרה זו ,ואף מי שאינו יכול להיות ת״ח מסיבה כלשהי הרי הוא מחזיק תורה וחפץ שבניו יהיו ת״ח,
וכדומה זה הענין של ההקפות שעושים בשמח״ת סביב התורה להראות שהתורה היא מרכז החיים שלנו ,ובשמח״ת עולה
כל אחד לתורה כי כל או״א ותהא מדרגתו כפי שהיא יש לו חלק( .משבצות זהב)
ישיבת תורה דעת
הגאון רבי משה אהרן שטרן זצ״ל סיפר שפעם בתורה ודעת שם ב ש מ ח ת תורה זה היה גיוואלדיג בישיבה ,השמחה של
ש מח ת תורה בישיבת תורה ודעת זה היה לעילא ולעילא ממש ,נזל זיעה מהעולם מ מש רקדו שם בכל הכוחות רקדו
ושרו לכבוד השם היה פעם אחת ב אמ צ ע שרקדו כשכולם היו באמצע ההתלהבות אז המשגיח מו״ר ר׳ שרגא פייבל
מענדלוביטש זצ״ל נתן דפיקה על הבימה רבותי! רגע ,וכולם נהיו בשקט .והוא אמר (הוא סבל על הלב) אז הוא אמר
רבותי היצר בא אלי עכשיו להכשיל אותי בגאוה והחלטתי שעלי לא יהיה לו שליטה אני עכשיו יגלה א ת המחשבה שלי
במילא לא יהיה לו דיעה עלי היצר הרע אמר לי ר׳ פייבל תרקוד עם כל הכוח ותמות ויעשו לך לויה גדולה ״הוא מת
מתוך שמחה״ זה היה המחשבה שלי איזה מחשבה יביא אותי לגלות א ת זה ברבים נו תרקדו הלאה - ...רבותי הוא שבר
את הנגיעות שלו -כשהיה נופל לי כזה מחשבה האם הייתי מגלה את זה? השאלה היא למה נופל לי כזה מחשבה וצריך
שכולם ישמעו א ת זה הוא הלך לשבור א ת הנגיעה.
ישיבת פורת יוסף בער העתיקה
מספרים על רבי יוסף חיים שרבאני איך שהיה רוקד אביו יחד עם רבי יעקב עדס זצ״ל והיו מחליפים כובעיהם וחכם
יעקב היה חובש א ת המגבעת של רבי יוסף חיים ,ורבי יוסף חיים היה חובש א ת המצנפ ת של חכם יעקב עדס .והיה רבי
יוסף משורר א ת השיר הבבלי המפורסם אלף בית וכולם חוזרים אחריו בהתלהבות .רבי יעקב עדס היה בקיא בידיעת
ריקוד בוכרי מיוחד ,ובשמחת תורה היה רוקד במומחיות ריקוד זה בהתלהבות עצומה.
ישיבת פונביז'
הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ״ל הרב מפוניבז בחג ש מ ח ת תורה ככל שנה רקד ב הק פות עם בני הישיבה כבחור צעיר,
הוא רקד בלי גבול כשפניו זורחות אור וכולו קורן מרוב חדוותא עילאה מפזז ומכרכר מבלי להתעייף .ש מ ח ת תורה נהג
לומר היא נקודת השיא והפיסגה של הימים הנוראים מדוע? כי הם חיינו.
הוא היה מחבר פיוט בן מלה אחת ושר אותו מאות פעמים בכל הניגונים והריקודים לערנעך לערנען ללמוד ללמוד ויש
שהיה משת לב במחוללת בין שני בחורים באהב ת נפש ותוך בדי ריקוד ושירה הוא לוחש באזנו של הבחור לימינו קלאר
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
ווערן ש״ס קלאר ווערן ש״ס שיהיה ברור לך הש״ס בלומר קבל עליך עכשיו ללמוד בהתמדה עד שתהיה בקי בבל הש״ס
אחר כך הוא פונה לשמאלו וחוזר ולוחש בעצם הרקידה באזנו של הבחור השני ״קלאר ווערן ש“ ס קל אר ווערן ש״ס וכעבור
רגעים ספורים הוא כבר נמצא בקטע אחר של מעגל הרוקדים שוב עם פרחי תורה אהובי נפשו להלהיב שיהיו בקיאים
בש״ס הוא שהנהיג בישיבה א ת מכירת ה״כיבודים ב ש מ ח ת תורה פסוק ב״אתה ה ר א ת וכיוצ״ב במחירים מפולפלים של
מאות ואלפי דפי גמרא או אפילו הש״ס בולו אשר ה״קונים העילויים התחייבו ללמוד במשך השנה הבעל״ט והיה מנצח
אישית על כל מהלכי ה״בורסה הזאת המכרזים והתחרויות כשפניו קורנות מרוב אושר ושמחה באמרו שעושה ביום זה
את ה״עסקים הטובים ביותר מכל השנה.
בריקודים של ש מ ח ת תורה גילה פעם בשיחה מכיר אני בנקל מי מבין הבחורים זכה בשנה החולפת לעשות שטייגן
ולגדול בתורה שרקידתו כמשוש חתן על כלה( .ספר הרב מפוניבז חלק ג׳ עמ׳ ז)
רגיל היה לחזור ע״ז בעת ש מ ח ת תורה וכה היה מ ספ ר שכשהיה בצעירותו ב ש מ ח ת תורה בישיבת נובהרדוק לחש לו
הסבא מנובהרדוק ע״ה כשבא בחור לישיבה אני מקוה שכשיבוא חדש אלול הוא יתעורר ויבנה עצמו לבן ישיבה ואם לא
זכה לזה באלול אני עדיין מקוה לר״ה ואם ר״ה לא הביאו לכך לא עשי״ת ולא יוה״כ עדיין אני מקוה לחג הסוכות כי יש
מי שחג הסוכות משפיע עליו יותר מהימים הנוראים ואם עבר חג הסוכות ולא נשתנה עדיין אני מקוה ל ש מ ח ת תורה כי
יתכן שיש מי שאלול וימים נוראים וסוכות לא פעלו בו פעולתם כראוי אעפ״כ ש מ ח ת תורה יכולה להפוך א ת לבו לטובה
ולקרבהו לתורה כי גדול כח יום ש מ ח ת התורה בהשפעה חינוכית על השמחים בו( .ספר שיח יצחק חג הסוכות עמ׳ רל״ג
ירושלים תשס״ד)
הריקודים ב״הקפות של ש מ ח ת תורה היו אצל הרב זצ״ל בבחינת רגעים נעלים של רעוא דרעוין .מעשה באב אחד
מ״פרדס חנה שרצה בכל לבו להכניס א ת בנו ללמוד בישיבה אך הרב לא יכול היה לקבל אותו עקב הצפיפות הגדולה
שנוצרה באותו פרק מרוב תלמידים עד א פס מקום מ מש לא הועילו גם כל ההפצרות והשתדלויות הר״מים והנה באחד
הרגעים הנעלים של ה״הקפות בהיכל הישיבה כשהבחינו על פניו של הרב ששרוי בעיצומה של ס ע ר ת השמחה רמז אחד
הר״מים לאותו אב שנוכח אז בהיכל כי עכשיו היא ש ע ת הכושר כדאי לו לנסות אולי ישיג הפעם א ת מ ש א ל ת לבו עשה
האיש כדבריו וניגש אל הרב זצ״ל הפציר בו מאד שיסכים לקבל א ת בנו ללמוד בישיבה אמר אלמלי ידעתם מאי מש מע
לגדל בן לתורה בפרדס חנה סביבה חילונית לגדל בן שכל תשוקתו ללמוד בפוניבז׳ לא יכולתם בשום אופן לסרב והפעם
אכן כטוב לבו ב ש מ ח ת התורה הוא לא התחשב בקשיים ונעתר מיד לאב במלים נו שיהיה בהצלחה שישו ושמחו ב ש מ ח ת
תורה.
*
סיפר הגרי׳׳א גרינימן שליט״א שש מע מהגר״י כץ שליט״א שהיה נוכח ב ע ת שבחורים מישיבת פוניבז׳ לקחו ב ש מ ח ת
תורה א ת מרן החזו״א זללה״ה בכס א ורקדו אתו ביחד ובאמצע הריקודים הגיעו כמה בחורים מישיבת סלבודקה שהחזו״א
הכירם ולאחר שאיחל להם לשלום אמר להם אתם יודעים שגם א ת הסבא מסלבודקה רבי נתן צבי פינקל זצ״ל לקחו
בכסא ורקדו אתו וביושבו על הכסא המורם הוא לקח עמו ספר מסילת ישרים ולמד בכדי שלא להתגאות אבל יש עוד
דרך כאשר שקועים היטב בסוגיא עמוקה וברמב״ם קשה גם אין שימת לב כלל לכל הדברים.
וכעי״ז מ ספ ר הגה״צ ר׳ אריה שכטר :לעולם לא אשכח כיצד היינו רוקדים עם מרן ה״חזון איש בהתלהבות עצומה
בש מח ת תורה היינו מרימים אותו על כסא לגובה רב אך החזון איש שלא אהב כבוד היה משתחל בזריזות מהכסא ורוקד
יחד עם כולם מבלי שנרגיש בכך לקח לנו ארבעים שניות לקלוט שאנו רוקדים עם כס א ריק.
מידי ש מ ח ת תורה ביקש ה״חזון איש להגיע להקפה אחת בישיבת פוניבז משום שרצה לחזק א ת הבחורים לאחר ההקפות
שנערכו בבית מדרשו של ה״חזון איש הציבור היה נושא אותו על כסאו תוך כדי ריקודים בדרך המובילה לישיבת פונים׳
ה״חזון איש אמנם ביקש ל ה ש ת ת ף בהקפות אך לא אהב א ת הכבוד הנלווה לכך ה״חזון איש היה מדבר אלינו כדבר אב
לילדיו בערב ש מ ח ת תורה תש״ט ב ש ע ת צהרים לאחר מנחה פגשתי אותו ליד מדרגות בית מדרשו הייתי ילד בן שתים
עשרה וחצי אך ה״חזון איש מצא לנכון לשתף אותי ברגשותיו וסיפר לי כי הוא שמח שהשנה ש מ ח ת תורה חל ב שבת
ועקב כך לא יוכלו ל ש א ת אותו על כסאו לישיבת פוניבז׳ כך הוא חינך אותנו איך להתייחס לכבוד אל תבואני רגל גאוה.
*
בשנה אחר ת דפק הרב דסלר על הסטנדר והכריז שהבחורים יבואו לישיבה ל ש מ ח ת תורה .ב ש מ ח ת תורה עלה לתורה
כחתן בראשית .כאשר בסבב הרמי״ם הגיעו הבחורים לבקרו מזג להם יין ,והסביר מדוע כשנכנס יין יצא סוד .בכל שיר
ששרו ביאר את תוכנו ,וביקשם ש כע ת יחזרו וישירו אותו שוב .למשל הניגון של ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות,
שחושב האדם נכון ,בכל העולמות ,אבל לא אצלי ,כדרך מי ש מת פלל ובכן תן פחדך על כל מעשיך אבל אין זה נוגע לי,
לכן רק על ידי זה בהדגשה ,שנבין שזה נוגע אלינו ,אזי יושפע שפע רב .בשנה אחרת זימר א ת ניגונו של הסבא מקלם על
הפסוק תשב אנוש עד דכא ,כפי התוים שב ספ ר תנועת המוסר.
בערוב היום כשכל הבחורים התכנסו בחדר האוכל ,דיבר על רום ערכו של הריקוד שאו שערים ,והרושם הרב שהוא
עושה.
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
וב׳שמחת תורה׳ כששרו פעם לרבינו המשגיח הגר״י לונשטיין ״אור זרוע לצדיק ,"...הסתובב ושר לעברו של רבי שמואל...
כשהבחין בכך רבי שמואל ,מיד החל לרקוד לכיוונו של רבינו...
סיפר ראש הישיבה הג״ר שמואל רוזובסקי ,בישיבת פוניבז׳ הנהיגו ש כ א ש ר מחלקים ב׳שמחת תורה׳ את פסוקי ה״אתה
הראית״ ,עולה האומר על יד ארון הקודש ,ושם הוא אומר את הפסוק בו התכבד .וסיפר רבי שמואל שבפעם הראשונה
שהיה ב׳שמחת תורה׳ בישיבה (במשך שנים רבות שהה בירושלים ,אצל חמיו הג״ר צבי פסח פראנק רבה של ירושלים,
ועבר להתגורר בב״ב ב שנ ת תש״כ) התבייש לעלות ,ואמר א ת הפסוק במקום בו עמד .לאחר מכן אמר לו רבינו" :אדרבה,
זוהי הזדמנות לעבוד על מידת הכניעה״.
*
בשעתו ערכה הישיבה הקפות שניות במוצאי ש מ ח ת תורה .והיות שהיה זה המקום היחיד בבני ברק שעשו שמחה כזו,
הגיע ציבור עצום מכל בני ברק וסביבותיה .לא אחת נוצרה ערבוביה ודעתו של רבינו לא היתה נוחה מזה ,אולם לא רצה
לומר לבטל כי חשש שלא ישמעו לו ,אולם בפני מקורביו הביע אי נחת מארוע זה ,למרות שיצא והשתתף בו.
היתה פעם שהרב מפוניבז׳ נאלץ לעזוב א ת הישיבה מערב ר״ה לכל חודש תשרי ,מפני שבנו יחידו הרה״ג אברהם היה
במצב בריאותי קשה בארה״ב .רבינו הורה אז לבטל א ת הארוע משום שהרב בצער ואין ראוי להרבות בשמחה ,בשנה
שלאחר מכן נס ת לק הרב מבריסק והוחלט מ חמת האבל לבטל א ת השמחה ומאז התבטל הארוע ההמוני לצמיתות.
גם כשהיה רבינו בישיבת פוניבז׳ היה נוכח במשך כל השעתיים שבהם נערכו ההקפות בישיבה והקפיד שלא ירקדו עם
ספרי התורה ,רק עמדו איתם ליד הבימה ורקדו סביבם.
שנה אחת כשבני הישיבה שרו בהתלהבות ״טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" ,לא יכל רבינו ל ש א ת זאת שמשוררים
בהתלהבות ובקול גדול דבר שלא לגמרי אוחזים בו ,ופרש הצידה .הרב מפוניבז׳ שהיה נוכח והבין את הסתייגותו ,ניגש
אליו ואמר :ברצוני לשאול שאלה ,אם יגשו לאחד מבני הישיבה ויציעו לו שימכור להם את זכות השעה שלמד אתמול,
גם אם יציעו לו אלפי אלפים ,האם יסכים? בוודאי שלא ,אם כן בצדק הם כה מתלהבים! כ ש ש מע זאת רבינו שב למקומו
להשלמת הענין ,בפעם האחרונה שהיה רבינו ב״שמחת תורה״ בישיבה ,עמד עם ספר התורה הקטן ורקדו סביבו קרוב
לשעה א ת השיר ״כי לד׳ המלוכה ומושל בגויים" ,במוצאי ש מ ח ת תורה נכנסו למעונו כמה בחורים ורבינו אמר להם
בהתפעלות ,אמרו לי אתם האם גוי יכול לחזור את אותם דברים כל כך הרבה זמן .והתבטא אז בהתפעלות מכך ששרו
זאת זמן ממושך ,באמרו ,הרי אף אחד לא ישיר מילים שאין לו בהם משמעות ,כגון ״היינט איז טאג" [עכשיו יום] ואם
עושים כך ,זה מראה כמה שואפים לזה( .עבדא)
אצל החזון איש
בש מח ת תורה אחרי שחרית והלל הלכנו לביקורי רבנים ובתוכם לחזון איש .אחה״צ שוב הלכו המון חוגג לביתו ,והורה
להם לשיר קטע מהזוהר המדבר מענין ש מ ח ת התורה .למעריב באתי בשלישית ,ושמעתי הבדלה אצלו במטבח .לא זכור
לי פרטי הנהגתו ,אך כמדומה אשתו הייתה שם.
בשנה הבאה (תשי״א) בליל ש מ ח ת תורה נערכו ההקפות באולם הישיבה קטנה הצפוף לאור מנורות ללא חשמל .החמצתי
את בואו של החזון איש כי הלכתי לראות א ת ההקפות בישיבת סלבודקה .אחה״צ כשחדרו היה צר מהכיל ,שמח עם
הבחורים על הגג מקום בו התפללו בימים הנוראים .רקד בשמחה ובעוז עם הבחורים עד כלות כוחותיו ,וכשליבו פעם
כמשאבה התיישב לנוח .המריץ א ת הקהל בכל מיני להטוטים להמשיך לרקוד ,למשל נענוע מגש על ראשו או נפנוף
מקלו באויר מעבר אל עבר חילק לבאים יין ועוגות עד סמוך לשקיעה .כשהבחור ...מאנטוורפן ה ת ע ק ש שיאמר משהו,
ענה :״אני אומר :להמשיך לרקוד״ .הלה לא הרפה והמשיך להפציר שהרבי יאמר עוד משהו ,ואז ענה ב מ תק לשונו:
״הדיבור הבא ,יכול להיות :צא!״ (רשימות הר״מ וונדר)
ישיבת ליקווד
סיפר המשגיח הגה״צ רבי נתן ווכטפויגל זצ״ל שבזמן מלחמת העולם השניה כשהאש עדיין בערה באירופה היה הגאון
רבי מרדכי שולמן זצ״ל לימים ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק בישיבת לייקווד ב ש מ ח ת תורה וכולם ראו אותו רוקד
במשך שעות ארוכות עם שמחה עצומה ותפלה על פיו ובעיקר בניגון הידוע של קלי קלי למה עזבתני הרגישו אז בחוש
שהוא מעתיר עבור משפחתו שנשאר ה באירופה ואכן כל משפחתו יצאו משם בניסי ניסים וראו את כוחה של תפלה
בשמחה.
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
ישיבת לומזה בפ״ת
בני ישיבת לומזה נתחבבו במהרה על בני המקום בפ״ת אלו גילו עולם של תורה החלו לפקוד את בית הישיבה וחפצו
שבני הישיבה יתקרבו אליהם והישיבה הפכה להיות מרכז החיים של המושבה .בימים הנוראים ביום ש מ ח ת תורה ופורים
הכל החלו לנהור לכאן לחזות ב ש מ ח ת החיים של בני התורה.
בש מח ת תורה לא נעדר איש מהיכל הישיבה אף ניגוני ושירי הישיבה בלומזה ,אף הפזמון המושר ב ש מ ח ת תורה ב ש ע ת
ההקפות משה א מ ת ותורתו א מ ת מכן באו ונעשו נחלת הכלל ,נוסח התפילות בימים הנוראים ובימים טובים וכן הרבה
הנהגות וסדרי הלימוד יצאו לכל עולם התורה מכאן.
ישיבת מיר
מעמד מיוחד היה ש מ ח ת תורה בישיבת מיר ,השמחה המרו ממת הריקודים הממושכים ,השירה עד כלות הנפש ,דמעות
גיל ,כל אלה השאירו רושם בל ימחה על המשתתפים .השמחה בקעה ממעמקי הנשמה ושפעה כמעיין המתגבר .היה זה
גם ביטוי של הודאה להשי״ת על שנתן חלקנו בתורתו.
רבי שלמה וולבה זצ״ל כתב :מעולם לא ימוש מזכרוננו יום ש מ ח ת תורה במחיצתו של רבי ירוחם המשגיח דישיבת
מיר זצ״ל ,שהיה אומר דברי התעוררות בהתפעלו ת עצומה ,וכל קטע מ ה מ אמר סיים בנגינת ״אשריכם ישראל״ .הלא
שר לרקד וידיו נשואות לשמים ,וציבור תלמידיו שהצטופפו למטה רקד כנגדו .ובתום דבריו ירד מעל יד ארון הקודש
והתחולל ריקוד שכל עיניים זלגו דמעות מהפלגת רגשות קודש .מה נהדר המראה הזה אשר מאות תלמידיו וביניהם
גדולי עולם רוקדים בבכי ושירות ,אשר אדמו״ר עצמו קרא פעם בתוך מאמ ר התעוררות כזה :״אינני יודע מה יותר חביב
לבורא עולם ,היום כפור שלנו או ה ש מח ת תורה!״ (ספר ׳האדם ביקר]
תיאר הג״ר זלמן רוטברג זצ״ל ,ראש ישיבת בית מאיר ,את ה מעמד הקדוש הזה :רבי ירוחם עמד על מדרגות ארון הקודש
בשיחה נרגשת מנהמת לבבו הגואה ,הוא דיבר לכל הפזמון ״אגיל ואשמח ב ש מ ח ת התורה״ המסתיים במלים ״אשריכם
ישראל אשר בחר בכם א-ל והנחילכם התורה...׳׳ .מרן המשגיח ייחד את הדברים לק טע מאותו פזמון המדבר בשבח
התורה וישראל ,וכשסיים את דבריו שנאמרו בהתלהבות גדולה ,היה מתחיל לשיר “ א ש ריכ ם ישראל״ .וכל התלמידים
אחריו.
*
היה זה ביום ש מ ח ת תורה ,כידוע ומפורסם איזה יום מרומם היה זה בישיבת מיר ,השמחה והריקודים המרוממים וריקוד
הלפידים המיוחד של רבי ירוחם שהחזיק שני לפידי אש בוערים ואחריו כל ראשי ובני הישיבה בהקפות ,המאמרים
הקצרים המעוררים והמרוממים שהיה מוסר בין הקפה להקפה כאשר כל מ א מר הסתיים בקריאה :״אשריכם ישראל״,
עד שהיו אומרים שמי שלא ראה שמחתו של רבי ירוחם ב ש מ ח ת תורה לא ראה שמחה מימיו .והיה מרגלא בפומיה :״מי
יודע מה חביב אצל הרבונו של עולם ,הימים הנוראים שלנו או ה ש מח ת תורה שלנו״ .מעמד מרומם שלא נשכח אצל כל
מי שראהו ולו פעם אחת בחייו.
שנה אחת בעיצומם של הריקודים הרגיש מרן הגאון רבי חים פינחס שניברג ״רעב״ ל שבת ללמוד ,ואחרי כמה הקפות
התיישב באחת מפינות בית המדרש ללמוד .כנראה שרבי ירוחם הבחין בזה בתוך כל שאון השמחה האדירה .הוא עזב
את מקומו בבימה וניגש אליו למקומו ,מאורע מרעיש במיר ,שרבינו ירוחם הקלמאי ,שכל תנועה שלו מחושבת ,יעזוב
את מקומו הקבוע באמצע ההקפות ויגש לבחור.
הוא ניגש למקומו ,רבינו היה שקוע בלימודו ,הוא שם ידו על כתפו ,רבינו הרים ראשו וראה לא אחר מאשר את רבי
ירוחם ,הוא נעמד ביר א ת כבוד ורבי ירוחם לחש דבר מה באזנו והלך .רבינו סיפר שרבי ירוחם אמר לו :״בעיני מי שלומד
בזמן ההקפות ב ש מ ח ת תורה במקום לרקוד הוא כמי שרוקד כל השנה כשצריך ללמוד״ ומיד ציוה שיביאו לו ס פ ר תורה
לרקוד איתו.
*
מאורע מרגש היה ב״שמחת תורה״ ,החג האחרון בו שהתה הישיבה במיר .למרות המצב היו השמחה והריקודים במלוא
עוצמתם כבכל שנה ואף למעלה מכך .שיר אחד הושר במשך שעות רבות ,היה זה הניגון הידוע על הפסוק (ישעיה ח .י)
״עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל“ ,בניגוד לאופיו הוביל המשגיח ר׳ חצקל א ת השירה הסוחפת והאדירה,
מאות פעמים הושר שיר זה ברגש ,בתפלה ותחינה לבורא עולם שכל כלי יוצר עליהם לא יוצלח ויינצלו מכל הגזירות
הנוראות שעלולות חלילה להגיע לע ת מלחמה .שנתיים לאחר מכן עמד רבינו בשנחאי והזכיר את אותה תפילה ב ש מ ח ת
תורה ,באמרו ,מי יודע ,כנראה תפילה זו עמדה לנו ,לעורר עלינו רחמי שמים שאנו זוכים לה מצא כאן כולנו יחד חיים
וקיימים בחסדי השם.
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
ישיבת מיר בארה״ב
את ״שמחת התורה" בישיבת מיר בארה״ב ,מ ת אר הגה״צ רבי שלמה ברעוודה :זכיתי לראות איך הנהיג רבינו את
הריקודים ב ש מ ח ת תורה בישיבת מיר בארה״ב .באותם שנתיים וחצי ששהה בארה״ב .הוא עמד באמצע הריקודים,
כמנצח על כל העסק .אותם שהלכו עם ספ ר תורה היו מוכרחים ללכת בכובד ראש ,בכבוד התורה ,באימה וביראה .אסור
היה להם לרקוד ,לא עם ס פ ר תורה! שאר הבחורים ,המון בני הישיבה ,רקדו בעיגול סביב סביב .אבל היו ספסלים ב אמ צ ע
ומסביבות המחול הגדול ,ועל ראשי הספסלים הרשו לגדולי הישיבה לעמוד לרקוד.
עמד שם בחור אחד שבסוף ימיו היה ראש ישיבת ׳בית התלמוד' ,רבי אריה לייב מאלין ,תלמיד הרב מבריסק וכן תלמיד
המשגיח רבי ירוחם ,הוא היה למדן מופלג ואדם קדוש .הרשו לו לעמוד למעלה ,והוא ת פס את ידו של אחד מבני גילו
ועוד אחד ,והם עשו כמין חופה ,ותחת החופה רקדו כל בני הישיבה .ואם אחד מהבחורים הצעירים (שהיו בני עשרים
ויותר) העז ל צ א ת מהמחול ולהשתתף עם המבוגרים ,בו ברגע היה מגיע שליח של המשגיח ,תופס אותו ברבים ומצווה
עליו :״שב! אתה לא רוקד כל היום!".
זה היה פלאי פלאים .היו שם בחורים יחידים במינם ,למשל בחור אחד בשם רבי שמואל חרקובר ,ש כ א ש ר הביאו את
ארונו לארץ ישראל לקבורה ,הספידו המשגיח בביטוים נשגבים ואמר ,שראה אצלו מעשים הראויים לדורות התנאים
הקדושים! הוא לבדו הורשה לעשות סיבובים ביחידות ,בעיניים סגורות ,ב הת פ ש טו ת הגשמיות ,אבל אם שני היה מעז
להתחיל דבר כזה -היו מושיבים אותו לכל היום .באותו יום טעמתי ק צ ת טעמה של שמחה א מתי ת לפני ד׳ ,בלי כיבודים
ושטויות ,בטהרה ובקדושה״( .עבדא)
ישיבת תורה אור
בליל ש מ ח ת תורה היה הולך מרן הגרח״פ שינברג כל שנה לשמוח עם קהל עדתו תושבי קרית מטרסדורף .בכל מהלך
ההקפה הראשונה שהה בביכנ״ס נוסח ספרד .בריקודו בהקפה זו היה נושא את ספר התורה הקטן שנכתב עבורו במיוחד
ובתחילתה היה מוריד את ספר התורה לילדים שיוכלו לנשקו .פעם כשיצא משם תיאר לבן שיחו איך היתה נראית
ש מחת ההקפות בישיבת מיר באירופה והתבטא :״די וואנט האבען גיגאסען" ,״הקירות נטפו זיעה".
בישיבה היה מקבל את ההקפה האחרונה והיו שרים בפניו א ת שני השירים שהיו קרובים ללבו ,צמאה לך נפשי בניגון
הישיבתי ו״כה אמר ד׳ זכרתי לך חסד נעורייך״ והיה שרוי אז בדביקות עצומה.
לאחר התפלה היו כל בני הישיבה מלווים אותו לביתו בשירת ״כה אמר" ,כשעברה תהלוכה זו ברחובות קרית מטרסדורף
היו מ רפ סו ת הקריה מ תמ ל או ת בכל בני השכונה ,טובי רבניה ובניה היו יורדים בעצמם מביתם ונותנים כבוד לתורה
ולנושא דגלה ביום חגה .מעמד כביר זה של כבוד התורה לא ישכח ממי שראהו .היו שבאו ממרחקים לראותו .אחד
התושבים שעוסק בקירוב רחוקים סיפר שהביא במיוחד כאלו שנצרכו לחיזוק לראות מעמד זה ולתקוע בלבם כבוד
התורה.
תלמידי הישיבה ,בחורים ואברכים וכל המתפללים הרבים היו מלווים אותו בשירה אדירה וריקודים לביתו ,מרפ סו ת
הקריה היו מלאות באנשים נשים וטף שצפו בהתרגשות במעמ ד כבוד התורה המרגש של הריקודים עם ס פ ר התורה החי.
תושבים רבים ביניהם גדולי תורה ותלמידי חכמים מופלגים היו יורדים מבתיהם ומצטרפים לשיירה ,בעיקר זכורה
לרבים הופעתו של המשגיח הישיש הגה״צ רבי זיידל זצ״ל ,היה זה כאשר התקרבה השיירה לבית רבינו ,רבי זיידל שגר
באותו בנין היה מזדרז ל צ א ת למחות כף ולרקוד בעוז לפני רבינו בהתלהבות כאחד מתלמידי הישיבה.
וכה מתארים זאת בני מ ש פ ח ת אחד מהמיוחדים שבתלמידי חכמים בקרית מטרסדורף הג״ר יעקב בורנשטיין זצ״ל
מראשי ישיבת זוויעהל :רגע מיוחד בשנה שנראה היה שחיכה לו כל ימות השנה היה השעה בה הגיעה התהלוכה
המרהיבה של תלמידי ישיבת תורה אור בר א שות אלופם ורבם ביום ש מ ח ת תורה .אבא היה יוצא ל ק ר א ת התהלוכה והיה
פורץ בריקוד נלהב של כבוד התורה שספרים עבי כרס לא יספיקו לתארו ולבארו.
בשנה הראשונה לקיום מעמד זה כשיצא רבינו מהבנין וראה שרוקדים מחה בהם וכשראה שזה לא מועיל אף שב לחדרו
בבנין הישיבה וביקש שימנעו מזה .מ ש ל ח ת של הבחורים נכנסו לחדרו של המשגיח הגה״צ רבי זיידל אפשטיין לשאלו על
זה והוא פסק להם שאף על פי כן עליהם לכבדו ולא לוותר על התועלת שתהיה להם מכבוד התורה שבזה .חזרו הבחורים
לרבינו ואמרו שקיבלו ״פסק" מהמשגיח שזו חובתם מ חמת כבוד התורה .רבינו שכיבד את המשגיח כבוד מלכים נכנע
בלית ברירה והסכים ל צ א ת לדרך ,ניכר היה כל שנה מחדש שהתייחס לכל הענין בחוסר חשק ,ואמר שמסכים כי רבי
זיידל אמר שזה כבוד התורה שלא נוגע אליו .בדרך ראוהו ממלמל דברי תורה .גם כשהגיע לביתו ל ה ש ת מ ש בזה לרומם
את לרבנית והיה אומר לה שהכל שלה ובזכותה ,אך יחד עם זה התייחס לזה בחשש והתבטא לעצמו זה יעלה לי ביוקר.
וסיפר עוד אחיינו הרה״ג רבי אברהם יונה שיינברג שפעם לאחר שעזבו כולם א ת הבית ורבינו שב למשנתו כדרכו ,ובכל
זאת כשניגש אליו מצאו בוכה ואמר לו :״מה סבור הינך ,הרי על הכל מורידים שם לבסוף".
סיפור דומה סיפר אחד מבני הישיבה ,פעם לפני שיצא חיכו לו כל הבחורים בחוץ והוא נעמד בחדרו לפני שיצא .כנראה
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
סבור היה שהוא לבדו בחדר ומלמל לעצמו משהו .אומר אותו אברך ,לא שמעתי את הפסוק או המימרא ,אך שמעתיו
מלמל לעצמו דברי מוסר ,שלא להיות מושפע מהכבוד.
היה זה ביום טוב של ש מ ח ת תורה ,כאשר בעיצומם של ריקודי השמחה הושר השיר המפורסם “ :א נ א עבדא דקודשא
בריך הוא״ שרגילים לשיר בניגון ״אנא ,אנא ,אנא עבדא דקודשא בריך הוא“ .הגה״צ רבי שלמה ברעוודא זצ״ל שבימי
שהותו בארץ היה ממתפללי הישיבה ,העיר לכמה בחורים שאולי זה לא נכון ששמים דגש דווקא על המילים ״אנא“
שלכאורה זה ההיפך מכוונת השיר ,אלא העיקר הוא ה״עבדא״ ,הבחורים סברו וקיבלו והחלו לשיר ״אנא עבדא עבדא“
והשמחה והדביקות המשיכו בעוז.
הג״ר משה צוקר ר״מ הישיבה ניגש לרבינו וסיפר לו על הערתו של רבי שלמה ,הבחורים הצטופפו לשמוע מה יגיב רבינו,
והוא מיד אמר ,לא זה הפשט :מה סבורים אתם שעם ״אנא“ אחד כבר נעשים עבדים משועבדים ,לא כך! רק כאשר
משעבדים עוד אנא ועוד אנא ,עוד חתיכה ועוד חתיכה מעצמך ,רק אז זוכים להיות עבדא דקודשא בריך הוא.
בש מח ת תורה האחרון לחייו נתן רבינו ציור חי לדרגתו המופלאה בלימוד התורה .לאחר ההקפה הראשונה פתח ואמר:
בפסוק נאמר (תהלים קיט .צב) ״לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי“ ,בלימוד התורה הקדושה ישנה חיות ושמחה כמו
שרואים ילד המשחק בצעצועיו (כלשונו ב ש פ ת האידיש :צעצקעט) ומרוכז בא הבת צעצועיו וכל חדוותו וחיותו בהם
ומהם ,כך מעיד דוד המלך שאם לא יהיה לו חלילה את לימוד התורה ,מרגיש הוא -אבדתי בעניי .על דבר תורה זה חזר
כמעט בכל הקפה ,די תורה איז אזוי וי א צעצקע ט בי א אינגל ,אז וען דו נ א מ ס ט דאס פון איהם ,אסט גינומען בהים דעם
גענצע לעבין״.
ישיבת אור אלחנן
סיפר אחד הבוגרים הייתי בחור צעיר בשיעור א׳ מה רבה הייתה התרגשותי כשקיבלתי ספר תורה בהק פות השניות
בשעות אחר הצהריים השיר שנשמע אז בהיכל היה אנא עבדא דקודשא בריך הוא׳ ה צטרפתי לשירה בדבקות רבה
עצמתי עיניי חשבתי על המילים כ ש א ת ליבי ממלאות שאיפות של בחור צעיר בשיעור א׳ לא עלה על דעתי שיש בקהל
מישהו ששם לב לבחור צעיר כל כך ששר בהתרגשות במוצאי ש מ ח ת תורה בעוברי ל אמיר ת שלום לפני שובי הביתה
חייך אלי ראש הישיבה הגרמ״מ חדש ואמר אה אנא עבדא דקודשא בריך הוא׳
*
אסון אירע ביום הושענא רבה שניים מילדיו של בוגר הישיבה נשרפו רח״ל בעת שנתם בסוכה הלוויה נערכה בשעות
הצהריים בעיר מרוחקת .ורה״י נסע שבור ומזועזע הוא דיבר בהלוויה דברי התעוררות והדבר דרש ממנו כוחות נפש
מרובים בשובנו מן הלוויה סיפר תלמיד אמר ראש הישיבה לנוסעים שהיו עימו בהסעה אנחנו בצער גדול מאוד אבל הרי
ערב ש מ ח ת תורה היום והקדוש ברוך הוא רוצה שנפסיק עם הצער ונתחיל לשמוח׳ ובעוד דמעות הצער עומדות בעיניו
ופניו חרושות בכאב העמוק החל לפזם ולשיר עם התלמידים את שירי הדבקות בתורה כשהוא שוגה באהבתה.
*
וכך הייתה עבודתו ביום ש מ ח ת תורה כעבודת כהן גדול ביום הכיפורים כאשר אין הוא נותן מנוחה לעצמו למן השיחה
ש מס ר לפני תפילת ערבית ובכל זמן ההקפות שבהן ריקד ופיזז בעוז לכבוד התורה הקדושה אף במשך היום לאחר
ההקפות היה מת פלל את תפילת מוסף לפני העמוד כשהוא פותח ב׳תפילת גשם׳ בניגון מרטיט ומרגש לאחר תפילת
מוסף היה נשאר לבוש בקיטל הלבן ועטור בטלית עד צ א ת היום הגדול כך ירד עם התלמידים לאחר התפילה לרקוד
עוד לכבודה של תורה ברחובה של עיר כך המשיך להיכל האוכל לעשות א ת סעודת היום במחיצת בני הישיבה ,וכך
הופיע לתפיל ת מנחה ונשאר גם ב הקפות השניות בסוף היום עם תום ההקפות השניות התקבצו כולם למעגל גדול
בשירה שקטה ומרגשת של שירי תורה כמה מרהיב היה המחזה דמותו של אבא ניצבת במרכז המעגל והוא שר בדבקות
ובעיניים עצומות כשכל כולו במחוזות אחרים גבוהים ונעלים.
זו הייתה ש ע ת נעילה של ירח האיתנים ובה התקשו רה״י ותלמידיו להיפרד מהרוממות מ ל א ת ההוד של התקופה
החולפת א ת כבוד השם השוכן במשכן ראו הכול במוחש דמותו של רה״י בימי הרצון קידשה שם שמיים וקירבה לבבות
רבים לבורא עולם.
אישה אחת שלא גדלה בעולם התורה הייתה ברבות הימים לאח ת ה מ ש ת ת פו ת הקבועות בתפילות הימים הנוראים
בישיבה לאחר ש מ ח ת תורה הראשון שזכתה להיות בישיבה אמרה כעת אני מרגישה בחוש איך ראש השנה יום הכיפורים
ושמחת ותורה כולם חטיבה אחת( .גדלות ואדם)
יו״ל ע״י מע ר כת 'קובץ גליונות' k. gilyonot@gmail. com 053-3145900
תו ר ה כ ג ו ד ־ ה של
במה תורנית לעמלי התורה בעיה״ס טבחה תובב״א
חג הסוכות תשפ״ז
דבר מרן רשכבה״ג רבי דב לנדו שליט״א
מאמר מערכת
אנחנו רוצים לומר כמה דברים שעומדים על המצב היום .אפשר לומר בשמחה רבה ,ברוך השם, טבריה ׳עיר התורה׳!
שקול התורה מתרוננת בכל מקום ומקום ,ובפרט כאן בעיר טבריה ,שזכתה בשנים האחרונות
עומדים אנו עדיין תחת הרושם האדיר של המעמד
שמאות רבות של בני תורה מכל החוגים והעדות קבעו את משכנם כאן.
הנשגב בו זכינו לראות ביופיה הודה ותפארתה של עירנו
לימוד התורה ועסק התורה זה הדבר הנשגב ביותר שקיים בעולם ,ותלמוד תורה כנגד כולם .כולנו הקדושה ,כאשר נקבצו ובאו אלפי תלמידי חכמים עמלי
יודעים שעולם התורה במצב קשה מאוד ,ורדיפות השלטונות מכבידים מיום ליום על עולם התורה, התורה מכל קהילות הקודש במעמד כל רבני הקהילות
וכל יחיד ויחיד מלומדי התורה מרגיש את עול הגזירות. למעמד האדיר ״כבוד התורה״ -״ריתחא דאורייתא״.
אנחנו לא תלויים בפלוני אלמוני או בראש ממשלה כזה או אחר ,אך ורק תלויים בבורא עולם .כולם כאשר כולנו מתייצבים תחת ההר לקבל פני רבנו מרן
מצפים ומייחלים שירחם הבורא עולם על עמו ,ובפרט על לומדי התורה .ובעת שאנו עומדים לפני גאון ישראל רבי דב לנדו שליט״א ויחד עמו רבותינו
יום הדין ,אז חובת כולנו להרבות בתורה ומעשים טובים ,לעורר רחמי שמיים ,שיגזור השם על הגדולים ראשי הישיבות וגדולי ההוראה שליט״א כאשר
כולנו גזירות טובות ,ויהי רצון שניכתב וניחתם לחיים טובים וניגאל במהרה בימינו גאולת עולמים, זוכים אנו לשעות נעלות של ״ריתחא דאורייתא״ בליבון
אמן סלה. עומקא של הלכה בפלפול התורה ,כאשר מרן שליט״א
מציג קושיות של ברזל ,ותלמידי חכמים המופלגים עמלי
־בר מרן הגאון הגדולרבי אברהם סאלים שליט׳׳א התורה מנסים ליישבם.
■ התחושה שקיננה בלב כולם שהנה הנה הגיע העת
ברשות מרן ראש הישיבה ,גדול הדור שליט״א ,ראשי כוללים ,ראשי ישיבות ואברכים יקרים בעיר הקודש טבריה. והשעה בה ״תורה מחזרת אחר אכסניה שלה״ ,עיה״ק
אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו .איזה קידוש השם גדול! היום אנחנו נמצאים כאן ברוך השם בעיר הקודש טבריה .ידוע
שבארץ ישראל יש ארבע ערים שהן קדושות :ירושלים ,חברון ,צפת וטבריה .וברוך השם אנחנו רואים את האור הגדול שיוצא טבריה ,שדי בהזכרת שמה כדי לעורר רגשות נעלים
מהעיר הקודש הזאת ,של האברכים שממיתים את עצמם באוהלה של תורה .היום אנחנו נמצאים כאן במעמד שחידש אותו של קדושה ורוממות ,בהיותה עיר הקודש שבה
כבוד ראש הישיבה -״ריתחא דאורייתא״ .זה דבר שבאמת מבטא את העניין של לעסוק בדברי תורה. נמסרה התורה לדורות ע״י רבותינו הקדושים מעמידי
ידוע מה שהגמרא מספרת כשריש לקיש נפטר ורבי יוחנן היה כל כך מצטער עליו :איפה יש לי כמו ריש לקיש? הביאו לו את רבי
אלעזר בן פדת ,וכל דבר שרבי יוחנן היה אומר ,היה מביא לו סייעתא ממשניות ומברייתות .היה אומר לו :״לא ,זה לא מה שאני
תורה שבע״פ בישראל מהסנהדרין ומימות התנאים
מחפש! אני יודע שאני יודע טוב ,רק כשאצל ריש לקיש ,הייתי אומר איזה דבר ,אז היה מקשה עשרים וארבע קושיות והייתי והאמוראים וכל חכמי הדורות הטמונים בה כהרמב״ם
מתרץ עשרים וארבעה תירוצים ,ועל ידי זה היינו מחדדים את השמועה״. והשלה״ק ועד להיווסדותה מחדש ע״י גדולי ישראל
זה הכוח של עם ישראל ,זה הכוח של ראשי הישיבות .חז״ל אומרים :״תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם״ .מה הכוונה ״מרבים ובראשם חכמי עדות המזרח ותלמידי הבעש״ט והגר״א
שלום בעולם״? יש גמרא במסכת קידושין ,הגמרא אומרת על הפסוק :״כחצים ביד גיבור כן בני הנעורים ,אשרי הגבר אשר
מילא אשפתו מהם ,לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער״ .אמר רבי חייא בר אבא :אפילו אב ובנו ,הרב ותלמידו שעוסקים
ששכנו בתוכה .וכעת ״תורה מחזרת אחר אכסניה שלה״
בתורה בשער אחד ,נעשים אויבים זה לזה ,ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה לזה ,שנאמר :״את והב בסופה״ .זה מה כאשר מאות רבות של בני עליה מופלגים באים וקובעים
שכתוב כאן :״לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער״ .כביכול ,כשתלמידי חכמים באים ולומדים תורה מתוך חשק ומתוך רצון את מושבם בעיה״ק טבריה תובב״א ,ומתרחבים גבולות
לרדת לעומקו של דבר ,אז יש ויכוח עד כדי כך שיכול להיות מצב של ״אויבים זה לזה״ .אבל בסוף זה מביא לאהבה ,מה שכתוב הקדושה בעיר כאשר נפתחים בס״ד כוללים בזה אחר זה,
כאן ״מרבים שלום בעולם״ .חושבים שיש כאן איזה מחלוקת ,אבל למעשה בסוף הכל מתברר.
ישיבות ותלמודי תורה ,וקול התורה נשמע ברמה בבתי
ידוע הסיפור על רבי עקיבא איגר .שהחתם סופר בשידוך השני לקח את בתו של רבי עקיבא איגר( .זה כתוב בספרים של הנכדים
של רבי עקיבא איגר ושל החתם סופר) בחופה שכשבאו שני גדולי עולם ,החתם סופר יחד עם רבי עקיבא איגר ,אז נפגשו שניהם
המדרשות והיכלי התורה.
והתחילו להתווכח בלימוד תורה ,והיו כאילו ממש נלחמים זה עם זה .זה אומר ככה והשני אומר אחרת .אז כל האנשים שבאו לקראת מעמד נשגב זה נשלחו מאות שאלות בכל חלקי
לחתונה ורצו לראות את השמחה של שני גדולי הדור ,ראו שכאילו יש כאן איזה ריב בין שני גדולי עולם .אז אמר להם רבי עקיבא
איגר :אל תדאגו .הפסוק אומר :״?י הה המלכים ניע ח עברו ח ח״ .מאן מלכי? רבנן .״?י הנה המלכים נועדו״ -זה מלכי רבנן.
התורה מעמלי התורה בעירנו ,כאשר שאלות נבחרות
״עברי ח ח״ -זה מלא עברה על זה וזה מלא עברה על זה( ,המדרש בפרשת ויגש) .אז יש מלחמה ביניהם ,ממילא על זה הכתוב הובאו קמי רבותינו ראשי הישיבות וגדולי ההוראה
אומר :״המה ראו כ! תמהו נבהלו נחןזו .רעידה אחזתם שם״ .כל האנשים מסביב רואים ,אוי ואבוי ,כאילו יש כאן זמן של שמחה, שליט״א אשר דנו בהם ביחד עם צבור עמלי התורה
של שלום ,ופתאום קרה כאן איזה מריבה בין שני מחותנים ,ונלחמים ממש מלחמה של תורה .אמר להם רבי עקיבא איגר ,אבל 'בחדוותא דאורייתא' .במעמד השתתפו הגאונים :הגאון
מה שכתוב בסוף :״וזיל כי-ולדה״ .כשאישה כורעת ללדת ,אז כל כך היא נמצאת בצער ,הגמרא אומרת ,שאפילו נשבעת שלא
תזקק ,אבל בסוף ברוך השם נולד הבן ואומרים ״מזל טוב ,מזל טוב״ .אותו דבר גם כן אצל המלחמה בין תלמידי חכמים ,זה לא רבי אברהם סאלים שליט״א ,הגאון רבי ישראל אדלשטיין
אויבים חס ושלום זה לזה ,אלא אדרבה ,נעשים יותר ויותר אוהבים זה לזה ,זה ממשיך. שליט״א ,הגאון רבי יחיאל בוים שליט״א מרבני ק״ק
זה בעצם הפסוק ,מה שכתוב כאן :״כחצים בנד !;בור כן בני הנעורים״ .במיוחד אברכים שלומדים בשעה שהם נעורים ,עם כל צאנז ,הגאון רבי אברהם מרדכי גולדבלט שליט״א רו״כ
המרץ ,עם כל הברען ,ומתווכחים .הם שעומדים בשער .כתוב :״אהב ה' ??ערי צ*ון מכל משכנות יעקב״ .חז״ל אומרים מה זה חו״מ קרלין ,הגאון רבי ישי טולידנו שליט״א ,הגאון רבי
אוהב ה' שערי ציון? שערים המצוינים בהלכה .מכל משכנות יעקב ,מכל בתי כנסיות ובתי מדרשות .מה ההדגשה כאן של
מצוינים בהלכה? מצוינים בהלכה הכוונה היא שלא רק שהם לומדים ,הם יודעים ,הם מבינים ,הם מוסיפים עוד ידיעה ,אלא
עמרם פריד שליט״א הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט״א,
ממש הם מתווכחים ,הם יורדים לעומקו של עניין .זה השערים המצוינים בהלכה .מלחמתה של תורה. הגאון רבי אייל שמריהו שליט״א.
במקום אחר כתוב :״עמדות !היו רגלינו בשעריך ירושלם״ .אותם שעריך ירושלים שלומדים תורה ,שעוסקים בתורה ,זה שערים
לקראת חג הסוכות ,זכינו להעלות על הגליון את חלקו
שהם נותנים לנו את הכוח במלחמה .כביכול המלחמה של תלמידי חכמים ,ללמוד ולהבין ולהעמיק ולהגיע למסקנה הנכונה ,זה
בעצם מלחמה שהיא מתנהלת בתוך בית המדרש ,אבל זה עוזר למלחמה שנמצאת בשערי המדינה ,שבשער יש מלחמה .אבל השני של המעמד בו זכינו למשא ומתן ב'עומקה של
המלחמתה של תורה ,זה בעצם מה שבאמת עוזר. הלכה' עם רבינו מרן שליט״א ,ומפאת קוצר הזמן לא
אנחנו נמצאים עכשיו בחודש אלול .כמובן שאנחנו צריכים מאוד להתחזק ,לחזור בתשובה ,אני לדודי ודודי לי ,בורא עולם קרוב הספקנו להביא את חלקו הראשון של המעמד בו נשאו
אלינו ואנחנו צריכים להיות קרובים אליו יותר ויותר .במה הדבר שיכול להיות באמת חיזוק במיוחד? אנחנו בברכת השיבנו ונתנו בפלפולה של תורה רבותינו הגאונים שליט״א.
אומרים :״החזירנו בתשובה שלמה לפניך״ ,אבל בתחילה אנחנו אומרים :״השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך״.
השיבנו אבינו לתורתך ,שאנחנו ניקח את התורה הקדושה ללמוד אותה ,לעיין אותה ,ללמוד אותה ביסודיות מתוך אהבה ,מתוך
ונקווה בס״ד בגליונות הבאים להביאם בארוכה.
שמחה ,מתוך מסירות ,בזה אנחנו מתקרבים לקדוש ברוך הוא ,ואז כשנגיע לראש השנה אז ״וקרבנו מלכנו לעבודתך״. תקוותינו שגליון זה יביא שמחת חג רבה לעמלי התורה,
בעזרת השם שבאמת נזכה בזכות התורה הקדושה ,שערים המצוינים בהלכה ,שבאמת הם אוהבים זה לזה ולומדים תורה ממש בברכת חג שמח.
לשמה ,לדעת עומקו של דבר ,כל דבר ודבר .שנזכה באמת לשנה טובה ,כתיבה וחתימה טובה ,לכל עם ישראל ,במיוחד למחנה
מערכת גליון ”כבודה של תורה” עיה״ק טבריה תובב״א.
של לומדי התורה הקדושה שבזכותם אנחנו עומדים ,אנחנו קיימים ,ובזכות ה'ריתחא דאורייתא' שיש בין כל התלמידי חכמים,
זה באמת נותן את הכוח ואת העוצמה ,שבעזרת השם הקדוש ברוך הוא יכתוב אותנו לשנה טובה וכתיבה וחתימה טובה ,וכל
טוב ,אמן.
מעמד ״ריתחא דאורייתא״ ע״י מרן שליט״א
שהם סוברים שזה גדר של הפסק .אבל יכול להיות שבגדר ת שובת מרן :מוכרחים ללכת עם כל הרמב״ן בחדא מחתא? שאלת מרן שליט״א :כתכ הרמב״ן ב תור ת האדם ,שעיקר
הזה אולי הדין שאסור ב מקומות המטונפים ,אולי עדיין נ שאר מדברים על הרמב״ן רק? מדברים להלכה. תקנת ארבע צומות הייתה להתענות גם כליל התענית .אלא
לדיבור איזה מעלה ,שזה אסור רק בדיבור .שומע כעונה אין לו אולי אם הבדלה דאורייתא ,עשה דאורייתא ידחה לא תעשה כיוון שבזמן שאין שמד הדין רצו מתענים לא רצו אין מתענים,
את המעלה הזאת עדיין לאסור ב מקומות המטונפים ,אולי בזה של הצום. לא רצו להתענות בהם בחומר תענית כתשעה באב ,אבל כ ע ת
הוא נ שאר כהרהור? ת שובת מרן :דאורייתא ישתו? אולי יעשו הבדלה בלי הכוס צרה חייבים להתענות ומפסיקים מבעוד יום .והובאו הדברים
מרן :למה? הרי זה שומע כעונה .שומע כעונה זה דין שאסור, מדאורייתא .י שתו בא מת בתענית ,זה דבר נכון? יש תענית בפוסקים סימן תק״נ .וי ש להקשות :אם כן ,היאך הבדילו בזמן
אסור לו לשמוע דברי תורה .זה הלכה מפור שת .ה שערי תשובה וישתו הבדלה? התקנה על יום טוב של ראש השנה במוצאי ראש השנה? הרי
בסימן מ״ז מביא הלכות קטנות שאסור ל שמוע .אמרתי את זה אולי כולם יגידו הבדלה בצום גדליה לפני ה שקיעה וי שתו אחרי אי אפ שר להבדיל ,שאסור ל שתות מ ח מת התענית ,וגם ל ת ת
קודם. השקיעה? לתינוק אי אפ שר ל ת ת כמו שכתב הרמב״ן והרא״ש ,הרמב״ן
לפי ה שאילתות שאיירי לפני שהוא נטל ידיים ,אולי הוא כבר זה לא משהו שאפ שר לע שות ,זה רק בהכת״מ .הדבר הרגיל והרא״ש ברא ש תענית .וגם בת שעה באב שחל במוצאי שבת,
קינח במידי דמנקי? עושים במוצאי ,זה הדבר הרגיל. ובמוצאי צום גדליה אי אפ שר להבדיל .ומה שכתב המשנה
מרן :לא עו שים ככה .אם יש מים אז עו שים מים .החזון איש אולי אפ שר לתת לחולה שהוא יוציא א ת כולם? ברורה רצ״ט סעיף קטן ז' ב שם רבי עקיבא איגר ,שמה שאפ שר
אומר שזה לא פ שוט ,צריכים ל שפשף א ת כל היד .זה דבר מאוד מרן :רק אם יש חולה? אם כולם בריאים אז זה אחרת .מקום להבדיל עד ג' ימים אחר שבת הוא רק ב שבת ,אבל הבדלה דיום
לא פשוט לע שות את זה ,כמעט שאי אפ שר .צריכים לע שות קטן יש חולה? י ש עיר קטנה ,כמה יהודים ,אז יש חולה? מוכרח טוב היא רק דווקא במוצאי יום טוב.
בכל מקום אין מקום שלא יהיה עד ק שרי האצבעות ,איך עו שים להיות? .כל עיר זה בני ברק? י ש מניין יהודים ,כמו שתמיד היה אבל יש כאן בעיה גדולה ברבי עקיבא איגר ,שמה שהוא כ תג
את זה? עו שים ככה ככה ,ואומרים דברי תורה? עוברים עבירה בקהילות הקטנות ,יש תמיד חולה? שהבדלת יום טוב חלוקה משבת ,שמצאנו ברא שונים לא ככה.
חמורה! עו שים ככה ככה וגמרנו? נוגע ומגרד ברא ש ומדבר או חולה ,או מעוברת ,או יולדת ,או מניקה .יש הרבה אפשרויות? שבספר האגרות לרמ״ה כתוב שיום טוב כשבת ,ואין צריך
דברי תורה ,זה עבירה חמורה לע שות ככה ,זה מאוד קשה מרן :למה להגיד דברים כאלה? תמיד יש חולה? בקהילה קטנה להבדיל מיד .והלשון שם בספר האגרות :ודקא מרת דהבדלה
לע שות .זה שמעתי מאחד ש שמע מהחזון איש א ת זה. אין חולה. דאורייתא ,אמאי לא מבדילינן מיום טוב לחבריה? יש לומר
דמבדילינן מיום טוב שני וההיא הבדלה סלקא לתרווייהו .ו שפיר
לפי ה שאילתות שרק לא נטל ידיו ,לגבי מודה אני כ' המ״א שאלת מרן שליט״א :שומע כעונה .מובא בגמרא בסוכה :מנין דמי דבמוצאי שבת נמי כי לא מבדיל במוצאי שבת ,מבדיל ואזיל
שמותר בידים מטונפות אע״פ שלכאו' הודאה זה חלק ממצות לשומע כעונה? דכתיב ״את הדברים א שר קרא יאשיהו״ .וכי למוחר( ...דהיינו איך הבדילו במוצאי ר״ה בזמן שתקנו הנביאים
תפילה שאסור ב מקומות המטונפים ,אותו דבר מי ש שואל, יאשיהו קרא והלוא שפן קרא אלא מכאן לשומע כעונה .בוודאי צום גדליה ,כי במוצאי הצום א״א להבדיל כי חלוק יו״ט מ שבת
כיוון שהוא לא בא לעסוק בדברי תורה אלא רק לברר והוא ששומע כעונה זה לא רק עניינים של ברכות ,אלא גם א מירת בזה כמ״ש רעק״א ,אולם ברמ״ה מבואר לא כדבריו ,ועכ״פ לדי
מחפ ש את התשובה ,הוא לא בא להגיד דבר תורה בעצם .הוא דברי תורה .אפילו שלא יוצא כלום .וכן מובאר בתוספות ברכות רעק״א ק שה).
שאל אם אפ שר להגיד ״קיים זה מה שכתוב בו זה״ או לא .זה (כ ,):שבסיני היו צריכים לטבול מקריו ,מפני שהיה הרהור,
שאלה הלכתית ,זה שאלה מותר או אסור ,אולי זה יותר קל. ( ש שמעו מפי הגבורה ומפי משה) אף על פי שהרהור מותר, בגמרא בברכות כתוב שבתחילה תיקנו הבדלה בתפילה,
מרן :זה דברי תורה ,זה דברי תורה .בגמרא כתוב ״מישאל כיוון ששומע כעונה ,אז הם שומעים דברי תורה ,יש שומע וכשהעשירו חזרו ותיקנו על כוס .אולי בזמן שהנביאים תיקנו
שמעתא״ ,למדו גמרא ,שמעתא. כעונה .אז יוצא לפי זה שדברים רבים שהרהור מותר ודיבור צום גדליה היו עניים ,ולא הבדילו על כוס ,ויצאו בהבדלה
בדין של ״ודבר דבר״ ,שאסור לדבר ב שבת על מלאכת חול, אסור יהיה אסור שומע כעונה .כגון ללמוד לפני ברכת התורה בתפילה .וכ שהעשירו כבר לא היה ע ת צרה ולא צמו בלילה.
והרהור מותר ,מה הדין שומע כעונה בזה? שהרי ר' יוחנן שבת לפי השולחן ערוך שמותר בהרהור ,ושומע מאחר אסו כמו ועוד שהרמב״ן כותב שת שעה באב נחשב שכולם עניים ,אין
קנ .מתיר דבור שי ש בו רמז ב שבת א״כ ר״י ס״ל שרק דבור שכתוב ב שערי תשובה .שאסור לשמוע דברי תורה לפני ברכת לך זמן שכל י שראל עניים יותר מת שעה באב .אז אולי גם צום
ממש אסור ומ שמע ש שומע כעונה מותר ,וה״נ אולי רק דבור התורה .וכגון ערום או כנגד ערווה או מי שצריך לנקביו או שאין גדליה נקרא זמן שכולם עניים.
גמור אסור אבל שומע כעונה ס״ל לר״י שמותר. ידיו נקיות ,שהרהור מותר ושומע כעונה יהיה אסור בהם לפי זה. ת שובת מרן שליט״א :זה חידו ש גדול להגיד ככה .שאם יהיה
מרן :הוא שואל שאלה ופושט בשאלה שלו אם זה מותר או עת צרה ,ככה יעשו באמת? הפוסקים מביאים בעת צרה ,אז אין
אסור?. אם נגיד כך ,אז יש קושיה בגמרא בבבא קמא (יז :).אמר רבה בר פה עדיין פתרון .וגם הלכה לא כמו הרמב״ן .לא כל מה שכתוב
בר חנה הוה אזילנא בהדי דר' יוחנן למי שאל שמעתא ,כי הוה ברמב״ן זה חדא מחתא.
שאלת מרן שליט״א :האחרונים דנו בספק דאורייתא שנוגע גם עייל לבית הכיסא ,הוה בעינא מיניה מילתא ולא פ שט ליה עד
לדרבנן ,אם זה ספק דרבנן לקולא או לחומרא ,כיוון שלעניין דמשי ידיה .ילה״ק איך שאלו אותו דברי תורה? הרי הוא צריך אולי עשו הבדלה מבעוד יום .הרמב״ם כותב שאפ שר להבדיל
איסור דאורייתא אנחנו מחמירים ובספק נחמיר גם בדרבנן .ויש לנקביו ואסור ,אז איך שאלו אותו דברי תורה? וי ש עוד גרסה מפלג המנחה ,או שע שו בבין ה שמ שות שספיקא דרבנן לקולא.
בזה שני אופנים .רבי עקיבא איגר מדבר ב שתי ת שובות ,א חת ב שאילתות ״כי נפיק״ ,אז גם איך שאלו אותו? הידיים שלו לא ת שובת מרן שליט״א :זה לא לכתחילה ,לא עו שים דבר כזה.
בסימן ס״ד ואחת בסימן מ״ט .דבר שמתחילה היה דאורייתא היו נקיות ,אז איך שאלו אותו דברי תורה? אולי תקנת הבדלה על הכוס מאוחרת מ תקנ ת התענית.
ונ שתנה לדרבנן( ,כמו בספק איסור חמץ בפסח ,ואחר הפסח לכאורה צריך לכוון לקיים א ת המצווה ,והוא לא כיוון לקיים ת שובת מרן :בזמן הנביאים זה ע ת צרה .כשהנביאים תיקנו צום
הוא דרבנן) .ובין אופן שזה שני אופנים נפרדים דאורייתא ודרבנן את המצווה של תלמוד תורה ,אז אין איסור .צריך לכוון להיות גדליה( .ה שאלה היא בעת צרה מאוחרת יותר .איך יפתרו א ת
ונולד ספק מה לע שות אז לגבי הדרבנן? (וכמו בספק בכור שיש שומע כעונה כמו בכל מצווה .כאן הוא לא מכוון להיות שומע זה?)
נפק״מ לדרבנן כמו להטיל בו מום שאיסורו מדרבנן) .רבי עקיבא כעונה. הגר״א בשו״ע תקנ״ו מביא שגם למ״ד הבדלה יום א' כשא״א
איגר מדבר בזה בת שובות בסימן מ״ט ובסימן ס״ד וכדאי ללמוד מרן :דברי תורה זה לא להתכוון ,זה ל שמוע .מה הפשט להתכוון? הוא מודה שיע שו אח״כ ,וא״כ ה״נ? אבל הרמב״ן הנ״ל מדבר על
אותם ,ללמוד אותם טוב ולעיין בהם היטב כמו כל רבי עקיבא כתוב שומע כעונה .לא לשמוע ,אסור ל שמוע .ובמעמד הר סיני ת״ב ול שיטתו קשה.
איגר ,וכמו כל לימוד. היה איזה כוונות? שמעו דברי תורה ,מה זה התכוונו? שמעו
אז יש לדון על הדברים האלה ולעיין במה שכתוב בהלכות דברי תורה ,זה היה הכל. המנח״ח מדייק מלשון הפסוק שעיקר צום נתקן בחודש ״צום
גדולות ,בהלכות יום הכיפורים כתוב שמה שנחלקו האמוראים אולי הוא שאל אותו בצורה של רמז ,אז כלפי רבי יוחנן זה היה הרביעי וגוי״ ,א״כ אולי בכה״ג צמו ביום אחר.
אם חצי שיעור באיסורים הוא מן התורה או מדרבנן ,ואומר הרהור .אולי זה על ידי כתב. אולי צום גדליה זה נחשב נדחה כי הריגת גדליה היה בר״ה,
ההלכות גדולות נפקא מינה ,חלב של כווי שהוא ספק ,שאם מרן :״מישאל שמעתא״ ברמז? ככה דיברו עם הרבנים שלהם? וכמבואר ב ט״ז( סי' תקמ״ט) ובנדחה גם בעת צרה אולי לא
חצי שיעור הוא מדרבנן אז מותר לאכול חלב של כווי .כך אומר ככה ככה ...״מישאל שמעתא״ זה ל שאול שאלה. מחמירים לצום מהערב.
הבה״ג .חידו ש גדול( ,וזה דלא כפי שנוקט הגרעק״א כהצד ת שובת מרן :בזמן שבארץ י שראל לפי דעת הבעל המאור עשו
שהולכים לפי הספק בדין תורה) .ולפי זה תהיה גם נפקא מינה הגמרא בזבחים ק״ב אומרת :אמר רבא ,האי מילתא שמיע לי ראש השנה יום אחד ,עשו צום גדליה ביום שני? אף פעם לא
לנו ,לא רק לרי ש לקי ש שסובר חצי שיעור מותר מהתורה ,אלא מרב אלעזר בר״ש בבית הכיסא .ואו מרת הגמרא :אונסא שאני. שמענו דבר כזה .לפי הבעל המאור אז נגיד רא ש השנה יום אחד
גם לדידן ,לאכול אותו שלא כדרך אכילתו שברוב האיסורים והתוספות בסוטה כ״א ,סתם תלמיד חכם תורתו אומנותו בארץ י שראל .צום גדליה זה תמיד היה ביום שלי שי.
דרבנן ,אז יהיה מותר לאכול חלב של כווי שלא כדרך אכילתו, ועוסק בה ומהרהר בה כל שעה .פ שיטא ש שניהם היו אנוסים. אם תיקנו מרא ש לג' ,ובא״י היה רק יום טוב אחד ,אז בב' עשו
אם נאמר ככה או לא? יהיה חידו ש גדול. כתוב בפוסקים שמובא בגמרא שאחרי שהרהור מותר והוא הבדלה ובג' צמו .אולם זה יועיל לזמן התקנה ,אבל לא לעת צרה
כבר אנוס ,אז כבר דיבור מותר .הרי הרהור בלאו הכי אסור, שהובא בפוסקים.
שאלת מרן שליט״א :כתוב בגמרא ב שבת ק״כ עמוד ב' ,אצולי אחרי שהותר הרהור ,אז הותר דיבור.
טינוף אם זה נקרא מ שא או לא .אז כל דבר שלהציל אותו או מרן :זה הפשט בגמ' לא יכל להתאפק? הוא לא חיכה לרגע, לד' רעק״א הנ״ל איך עו שים הבדלה דאורייתא במוצאי יום טוב
אחרים זה מ שא .אז יש קו שיה איך מ שה רבנו טלטל א ת המסווה לא חיכה .הוא מצא אותו אחר כך .״מישאל שמעתא״ ,לא יכול שני כמ״ש הרמ״ה ? אלא שי ש כוח ביד חכמים לעקור דבר מן
על פניו ב שבת שצורך י שראל שלא יזונו מקרני ההוד .ונכון להתאפק? למה להגיד דבר כזה? דבר משונה כזה ,לא יכול התורה ב שוא״ת ,ה״נ צום גדליה שתיקנו צום גדליה עקרו א ת
שאומרים ב שם האריז״ל שב שבת היה אחרת ,אבל עד דאתי להתאפק והיה מוכרח לשאול? ומסכן ההוא היה צריך לשמוע מצוות הבדלה והבדילו במוצאי צום גדליה .או לא הבדילו כלל.
האריז״ל איך פיר שו את זה? אותו. ביו״ט חז״ל קבעו שיע שו הבדלה במוצאי יום טוב שני ,אבל
ת שובת מרן שליט״א: אבל למה לדבר? זה מחוץ לבית הכיסא שהרהור מותר מן הדין. בצום לא מצאנו שתיקנו צורה כזאת של הבדלה.
בשולחן ערוך כתוב שדרך מלבוש מותר אצולי טינוף ,אז יכול משא״כ בזבחים שגם ההרהור אסור. ת שובת מרן :הנה השאלה איך הם נהגו בזמן הנביאים ,ובזמן ע ת
להיות שב שבת הוא לבש א ת המסווה דרך לבי שה. האם הדין הזה זה פשוט ש שומע כעונה זה כמו דיבור? הרי צרה ( .שעדיין יקשה בעת צרה שהובא בפוסקים ,איך יבדילו?)
שיטת רש״י שאפ שר לכוון שומע כעונה גם באמצע וזה לא הב״י מביא דעת הרמב״ן שבאמת אין הבלדה בת״ב שחל
הפסק ,אז זה לא ממש דיבור .וגם תוספות שחולקים ,הפירו ש במוצ״ש
לתרומות והנצחות ניתן לפנות לפל' 0533166517
ממרן פוסק הדור
דכי משה שטרנבוך שליפרא
חג הסוכות תשפ”ז
הדרך להשגת חיי אושר ושמחה אמיתיים
ש הנ ש מ ה ש ב קר בו לא באה אל סי פו ק ה ,וז הו שור ש ה מ חלו ת הנגר מו ת מ ה תרג שו ת י תר. א .ה .מאמר זה נאמר לרחוקים מדרך התורה לפני כארבעים שנה בדרום אפריקה ,ולכן סגנון
הדברים במאמר זה שונה משאר הספר ,אך דווקא משום שנאמרו לרחוקים ,הרי הוא הולך וסובב
החיים המתוקים והמאו שרים ש ל שומרי התורה לעו מת חייהם ה מרי ם ש ל
לעורר את המחשבה על הזכות הגדולה להיות עבדי ה' ולקיים מצוותיו ,ועל השמחה והאושר
ההולכים א חר ת אוות לבם
הפנימי שזוכה רק עבד ה' ,ומה נאה להביא כעת דברים אלו לרגל חג שמחתינו שאנו שמחים
כ שבאים לד בר על לב הר חו קי ם מדרך ה תור ה ל שוב לדרך ה תור ה ,הרי הם באי ם ב ט ענ ה
בעבודתו יתברך.
מהיכן י ק ב לו כו חו ת ל שנו ת א ת אור ח חייהם ל א חר שכ בר ה תרגלו ל חיי ה פ ק ר ו ת אוו ה,
א מנם עצה א ח ת נ צי ע לה ם ,ל ש אול א ת ב עלי ה ת שובה מ תי ב שנו ת חייהם היה להם הנזק הב א מהעצבות
חיים מ תו קי ם ו מ או שרי ם ,האם בז מן ש חיו חיי תאווה ו ה פ קרו ת או ל א חר שזכו ל ה ת קר ב החיים מ תוך ע צ בו ת הוא חולי מ סוכן ו מזי ק מאוד ל חיי הי הודי ,ואף ש אינו נ מנ ה בין מ צוו ת לא
לחיי ה תור ה ו ה מ צוו ת ,ו בווד אי כולם י עי דו בפ ה ,שר ק ל א חר ש חזרו ב ת שובה קי בלו חיים תע ש ה ,אבל הנז ק הבא מ ח מ ת ה ע צ בו ת ,גדול מכל נז ק הבא מ ע ביר ה ועוון ,ו מ שום ש ה ע צ בו ת
מ תו סי ם ו מ או שרי ם ה מל אי ם ב ש מחה ,אבל בז מן ש היו ש קו עי ם ב ת אוו ת ה עול ם הזה ,לא באו מביאה א ת האדם לידי יי או ש ור פיון י דיי ם מ ע בו ד ת ה' ,ואף עלול ה לאבד מ ה אדם א ת ה שי סול
ל סי פו ק ם ולא ל או שר ו ש מחה ,ש ה ת אוו ת אינ ם מ מל אי ם מ ל ש כ ת ה גזי ת י ד ע ת היאך לכלכל מ ע שיו עפ״י שכל הי שר ,וכ שאין שי קו ל
את ה חלל ה ח סר ש בנ פ ש האד ם ,וכ א מור. ד ע ת הוא מצב מ סוכן וכ מו ש א מרו חז” ל (נ ד רי ם מא ,א)
מעמד הוספת כמאה אברכים חדשים לרשת
שמחה זו איננ ה ני תנ ת ל תי אור ל מי שלא חווה או ת ה הכוללים ״תשובות והנהגות“ ” ד ד א ביה כוליה ביה” -אד ם בר ד ע ת י ש לו הכל ,ו אילו ” ד ל א
מעודו .בכל שכונ ה חרדי ת נו כ ל ל מצא מ ש פ חו ת של ע שר ביה ,מה ביה” -אדם בלי ד ע ת אין בו מאו מ ה.
במוצאי שבת פר ש ת ניצבים וילך נערך מעמד רב רושם בהיכל
נ פ שו ת ויו תר בל ע” ה ה מ צ טו פ פו ת ב די ר ת של שה חדרים ישיבתו של מרן שליט“ א בעיר בית שמש כאשר נקהלו יחדיו רבני הדרך הנכונה לצ א ת מדיכאון ולבוא לידי שמחה
וצהלתם על פני ה ם ונר אי ם הם ב ש מ חתם כ ע שירי תבל, העיר ומרביצי תורה לצד מאות אברכים ,למעמד כביר ומרומם
וב שנים ה א חרונו ת ה תר בו עד ל מ אוד אנ שי ם ה סו בלי ם
של יסוד שתי כוללים חדשים בעיר בית שמש ע“ י ר שת הכולל
ול עו מ ת ז א ת הר חו קי ם מדרך ה תור ה על אף ש תנ אי חייהם מדיכאון ו ע צ בו ת ,ו טע ם הדבר מ פני ש ה חו פ שיי ם חיים
” תשובות והנהגות“ ברשות מרן רבן של ישראל שליט“ א.
נו חים טו בי ם לאין שי עור ,אינ ם ש מ חי ם ב חלק ם ,וב פר ט כבה מות ש מ מל אי ם כל ת אוו תי ה ם בלי שום גדרי ם ו סייגי ם,
במרכז המעמד חשו כולם באווירה המח שמלת של ניצחון התורה
בגיל ז קנ ה כ א שר כו חו ת הגוף נ חל שי ם ו ת אוו ת חיי העולם ו צור ת חיים אלו אינ ם מ ת אי מי ם ל טב ע נ פ ש האד ם שנ בר א
על רודפיה ,בעת שלמרות כל הגזירות והרדיפות עולם התורה
הזה חול פו ת ,העצב ו הדכ און ני כ ר על פני ה ם. פורח עם הוספת כמאה אברכים מצוינים נוספים לשורותיו לע מול וכדכ תי' ” אד ם ל ע מל יולד” ( איו ב ב' ז') ,ודר שו
ואף שלפ ע מי ם ע בוד ת ה' באה בקו שי ,אי” ז סי ב ה ל ה תיי ח ס בראשית המעמד נשא דברים בנו חביבו של מרן רבינו ראש ר שת חז” ל ( סנ ה ד רין צט ):ל ע מל תור ה ,וכ ש ה אד ם חי חיי ה פ ק ר
לזה כ עול ק ש ה ש מ ח פ שי ם לברו ח מזה כ תינו ק הבור ח הכוללים הגה“ צ הגרח“ ע שטרנבוך שליט“ א אשר נושא על שכמו כבהמה בלא שום גבול ,ז הו ס תי ר ה ג מור ה ל טב ע נ פ שו ,ולכן
הטהור את עול ההחזקה הכבד של מעצמת התורה.
מבית ה ס פר ,אל א אדר ב ה אנו מרגי שי ם סי פו ק ו או שר בכל אות ם ש אינ ם מכלכלי ם חייהם עפ” י ה תור ה׳׳ק ,וכבר מגיל
רגע ורג ע שזוכי ם ל שר ת ל פני מלך מלכי ה מלכים הקב” ה, בדבריו אמר ” :פע ם אמרתי לראש כולל אחד ,עליך לשמוח עד לב ק טן הילד מ ק בל כל מה ש מ ב ק ש בלי שום הגבלה ,ונו תני ם
השמיים ,לשבור את הגג מרוב גיל וחדווה ,בכל ע ת שזוכה אתה
וכפי ש אנו או מרי ם בכל יום ב ת פי ל ת ה בו קר ” א ש רינו מה לו הרג שה ש הכל מגי ע לו ו ש הו א בן חורין שיכול ל ע שו ת
להכניס עוד אברך תחת כנפי הכולל ,שיוכל לשבת ולשקוד על
טוב ח ל קנו מה נ עי ם גורלנו מה יפ ה י רו ש תנו”. תלמודו ברוגע. ככל העולה על רו חו ,מצב זה מביא דכ און ,כי כ א מור ז הו
ו ט עו ת הי א ל ח שוב ש ה תור ה ה קדו ש ה דור ש ת מ א תנו חיי ואחר כך התבוננתי עוד יותר ,להכניס אברך לבית המדר ש זוהי
ס תיר ה ג מורה ל טב ע ה מין ה אנו שי שנ בר א ל ע מל ,ור ק
קדו שה ו פרי שו ת ללא הנ א ה ו ש מ חה ב עול ם הזה ,אדרב ה, ממש הכנס ת ס פר תורה! ואיזו הכנס ת ס פר תורה היא זו? הרי כא שר י ש גדרי ם ו סייגי ם עפ” י ה תור ה הק' או אז הנ פ ש
ההפך הוא הנכון ,ש הרי הוז הרנו ב תור ה על ה ש מ חה כשאדם רוצה לכתוב ספר תורה הוא מחפש את הכתיבה המהודרת באה על סי פו ק ה ע” י ש מרגי ש ש מ מל א א ת ת פ קי דו נ א מנ ה.
ביותר .אין לך ס פר תורה מהודר מזה ,להכניס אברך שיגדל ,יצמח
ב ע בוד ת ה שם ,ו ב פר ש ת התוכ חה נ א מר שכל ה עונ שי ם ואכן ה מ ת בונן יר א ה שרוב אנ שי העולם אינ ם מ שיגי ם חיי
ויעלה לתלמיד חכם מופלג בישראל!
הנור אי ם ה מוזכרי ם ב פר ש ת התוכ חה (ד ברי ם כ” ח ,מ” ז) או שר וב ש מ חה ב עול ם הזה ,שהם רוד פי ם כל חייהם א חר
ועתה אומר אני עוד יותר ,כל כולל שאנו בונים ומייסדים ,הרי הוא
לא באו מ ח מ ת איז ה חטא ו פ ש ע מ סויי ם ,אלא ” ת ח ת א שר בבחינת’ ולירושלים עירך ברחמים תשוב .,זהו ירושלים עיר הקוד ש
מילוי ת אוו תי ה ם ,ודו אגי ם כל חייהם א ת ד אג ת ה מ חר,
לא ע בד ת א ת ה' א ל קיך ב ש מ חה וב טוב לבב מרב כל” ,וכל ממש ,שהרי אמרו חז“ל :מיום שנחרב בית המקד ש אין לו להקדו ש ו אפילו לו י צוייר שלכל ה אנ שי ם בעול ם הזה לא היה ח סר
אחד שזכה ל טעו ם ט ע ם חיי תור ה ו מ צוו ת וב פר ט אם זכה ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד. דבר ,מכל מקו ם עדיין לא היה בא האדם ל או שר ו ש מ חה
ל ע מול ב תור ה ול ה ת ענג על מ תי קו ת ה ,י עיד נ א מנ ה כי חיי כאן ,בכולל’ תשובות והנהגות' ,נרקמת מהפכה של ממש .האברכים מ ח מת זה ,ש ה קנ א ה ו ה ת אוו ה והכבוד מו צי אי ם א ת האד ם
תורה הם חיים שלוי ם ורגו עי ם ש מ חי ם ו מ או שרי ם. מרגישים התאגדות כאיש אחד בלב אחד ,מתע מקי ם בעומקה של מ העול ם ,ש חיי ה עול ם הזה הוא חיי ת חרו ת גדולה וכל א חד
הלכה ,מלבנים עוד חידוש ועוד חידוש לאסוקי ש מעתתא אליבא מחפ ש ל היו ת בר א ש ,ו אפילו אם הוא מצלי ח עד אין סו ף,
ו ה א מת היא ש הרבה ר חו קי ם מ הי הדו ת מ קנ אי ם בליבם
דהלכתא .בטוחני כי הי הטוב יעזור לנו להמשיך להוסיף באיכות
פני מ ה ב חיי שו מרי ה תור ה ו ה מ צוו ת הנ א מני ם לה' מכל מקו ם כ שרו א ה ש עוד א חד מצלי ח כ מו תו ,כ בר ” כ ל
ובכמות ,ולהרחיב את הגבולות בעוד מאות אברכים“.
ול תור תו ,בר או ת ם או ת ם ת מיד ש מ חים ו מרו צי ם מ ה חיי ם, זה איננו שוה לי” ,אבל ל עו מ ת ז א ת ה חיים עפ” י ה תור ה
בסיום דבריו אמר הגרח“ע ” :מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי ,כוס
כ שהם עצ מם עצבים ו מדוכ אי ם על פי רוב ,וליבם מלאה ישועות אשא ובשם הי אקרא ,נדרי לה' אשלם .אילו היה בידי ,הייתי הק' מבי אי ם לידי או שר ו ש מ חה ב של מו ת ,מא חר ו הגור ם
קנאה על חיים מ או שרי ם ו שלוים שכ אל ה. משיב לה' בנדר להכניס עוד מאות אברכים למבצר התורה!“ . ל סי פו ק ו ש מ חה הוא עצם חיי האדם ב ד בי קו ת בינו לבין
שיאו של המעמד נרשם כאשר זכו המ שתתפים לשמוע את קול קונו ,ואין לו ב עול מו מאו מה מלבד יו צרו ובור או.
ולכ שנ ת בונן עוד בדבר נר א ה ,ש ה צדי ק י ש לו גם חיי
בקודש של מרן רבינו שליט“ א ,בדברי חוצבי להבות הדריך מרן ו הדברים הללו א מורי ם ב פר ט אצל עם י שר אל ,ו כי דו ע
העולם הזה ,שהלא אין מ או שר כ מו הו עלי א ד מו ת שזוכה
שליט“ א את עמלי התורה והביא את יסודו הטהור של האדמו“ ר
ל טעום ט ע ם ה ד ב קו ת בק ב” ה ול מל או ת עצ מו ב או שר ש ה חו קרי ם הוכי חו ש מכל גז עי ה מין ה אנו שי ,דו ק א
מבעלזא זצ“ל ” :הנה היצר הרע מלאך הוא ,ויודע הוא היטב את
ו שמחה א מי תיי ם ,ול עו מ ת ז א ת הר ש ע יוצ א מו פ ס ד לג מרי, גודל המעלה העצומה והאינסופית של לימוד התורה .על כן ,לא י הודי ם סו בלי ם יו ת ר מ מ חלו ת הנגר מו ת מ ה תרג שו ת י ת ר,
שמלבד מה שאין לו חיי העולם הבא ,הרי גם חיי העולם איכפת לו ליצר הרע שיהודי יעשה מצוות מע שיות רבות ויפעל [כגון ל חץ דם גבוה ,ס כ ר ת ו מ חלו ת לב] ,ו ה חו קרי ם ני ל או
הזה אין לו ,כי הוא מלא מ רירו ת ו רי קנו ת מ ח ט איו ו פ ש עיו טובות ובלבד שלא ילמד תורה! שכן יודע הוא כי לימוד התורה מל מצוא ט ע ם נכון לז ה .א מנ ם ב א מ ת סו ד ה עניין פ שו ט
הוא שמכריע את כל הסטר א אחרא“. מאוד ,ש הנ פ ש הי הודי שונ ה ב מ הו ת ה מנ פ ש הגוי ,ש ה ק ב” ה
ה מ מררים לו א ת ט ע ם חייו ,וכ מו ש א מרו חז” ל (נ ד רי ם ט,
עם סיום דבריו בירך מרן שליט“ א בחמימות את ראשי הכולל, נפ ח ב א פינו נ ש מה א לו קי ת ש מ ש תו ק ק ת ל ק ר ב ת א לו קי ם,
ב) ” ר ש עי ם מלאים חר טו ת”.
הנהלתו והאברכים ,שיזכו להגדיל תורה ולהאדירה בטהרה
וב שעה ש הגוף אינו עו מד ב דרי שו תי ה של הנ ש מ ה ,הרי
£>i ובשקדנות.
' c o y
מערבות אריות
מעשה רב -הנהגות מרז שליט״א
בגלות ה'סקנדריי סקאאל'
(מתוך הספר הנודע ’גדול
בקרבך׳ ותשוח״ח למחבר על הסכמתו
(מתוך ספר 'מעונות אריות' ,תשוחח למחבר הרב י׳גכלזן^; :פרידמן שליט״א על רשותו
להבאת הדברים לתועלת הרבים) להעתיק הדברים במסגרת זו לתועלת החכים)
בםמת .השע ות הא? ינסופיוו! בה אבא ה ות יר א ותה בודדה בעסק משטרת החינוך פורצת לבית משפחת שטרנבוך -בגלות
כז בו ב ע לג ב ה ח מו ד האריגים ,וממחיש לה ימושו זה"אדם כי ימות באוהל“: ה'סקנדריי סקאאל' ,נדר מופלא בבית קברות לונדוני
באחד הימים הליע אל ראש יברבגר מיר - "כשאני נמצא בבית המדרש“ ,אמר אז" ,תחשבי"עליי כעלמתי השרב שהבעיר כבר שבועיים את לונדון ,נשבר באותו בוקר
הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ״ל ,יהודי ״גם עכשיו“ ,אומרת לו אמא" ,כשאבא שוכב כאן מוז ,.השראתו ערפילי ,וגשם סוחף ניתך על הבירה .האדמה התחוחה
ממשיכה להאיר את הבית שלנו ,דרכך .דבך הביט חון והאמון שנסדקה ונתקמטה מקרני החמה ,ספגה אל חיקה בברכה
תלתיד חכם מופלג שודיו רב ציו בלימוד
שיו 1אבא שתמשיך את דרכו .אבא מוצא סוף כזוף בזכות תורתך את הממטרים .הבודדים שנקלעו ביום הגשום הזה לאדמתו
התורה ואמר לו -לומד אני חברותא עם הבוצית של בית העלמין הלונדוני ,היו מרוצים פחות .רגבי
מנוחה עולמים!“
הגאון בבי משה שטרובוך של״ט״א. העפר והחצץ שבין שבילי בית הקברות הפכו לעיסה סמיכה
כל המעמד המחניק והדומע ,הסעיר את נפשו והכניס אותו
שטינפה את השבילים ואת האווירה .אבל הרבנית דבורה
אולם ליו ;-נחה דעתו של ראש הישיבה למצב קיומי חדש .שמי הנחושה של לונפון הבריקו צ״ותע
שטרנבוך ומשה בנה בן ה 13-שפסעו בין השבילים לעבר
מהבטה ״לומד בחצרותא הם״ ....זהו בטוי ברקים .הרעם הראשון התגלגל לאורך שבילי בית הקברות,
חלקת הקבר ,כאילו נישאו על כנפיו של רעיון נשגב ,שלבוץ
ובעקבותיו רשם שוט ,.נטול-םחמ״ם .איש נוהה! לא נתן ד עתו
שוויוני המעמיד את שני הלומדים באותה ולגשמים אין בו דריסת רגל.
על הגשם .נפשו הרכה שלמוישל'ק נחמצה ׳על ענות נפשה
דרגה .ועל כן סבור הלה כי ראי]“ זוז אטמ ראוי של .ארזו .שנות בדידותה ומסירות-נפשה; על אבא שהמית שבע שנים חלפו מאז מות אלוף נעוריה .שבע שנות בדידות
כשאחד מ בין שיוני הלומבימי הוא רב ינו אג און מתוכו כל רצון מלבד השאיפה להםיר הת משפחתו באור מרה .התמודדות יומיומית מול משברים כלכליים ,גידול
קדושת התורה .ועכשוו הווו שוהב כאי ,גצ של עצמות באדמת תשעה יתומים רכים בשממה הרוחנית ששררה בלונדון
הגדול.
המקום הקודב הזה ...בוא מהרהר באחריות העצומה שהטילה שעל סף מלחמת העולם .שבע שנים היא נאבקת כלביאה לא
״למה האבר דומה?״ השיבו ראש ישיבת מיר לקרוס אל חיק הייאוש ,כדי שעיניו של משה העילוי שלה
אמא ׳ויק 1כתפיו הרכות - -
״לחמור שהיה חורש בשדה ובא זמוב ונר על יוסיפו להאיר במתיקות התורה.
וירמ
גבו .א מר ה זבוב ויי חמור -אי׳י וא רה -חר וש מזה שנתיים היא עוקבת בדממה ,בהשתאות ,אחר הת פתחותו
אמא עוצרת את דמעותיה ,מאמצת אותואל ליבה ,ואומרת
י חד את השדהרי אתה אינך אלא כזבוב לר ד הרוחנית המדהימה של מוישל'ה .הצימאון הבלתי פוס ק שהוא
ברכות:
מגלה ללמדנות וחכמה ,עיניו הבורקות כשהוא מתפלפל
ר בי משפ ווו ל כן רי ין זה נכון לם תבט א ש אתם "היום הזה נהייתלאיש ,כווישל'הי היית משאת נפשו של אבא. בהלכה עם רבותיו .המחשבות על העילוי הקטן שלה המתיקו
לומדים יחד״ אלא הוא לומד וארהרמויח מל ה ויי הצמיד אותך לרבי מלחנן ,גאון ישראל ,שתושפע מאורר את מרירות לילותיה .גם דברי הקילוסין שהעתירו עליו
אבא אהב אותך כפי שלא אהב דבר .הוא הקריב עצמו למענך ה'מורים הפרטיים' ששכרה עבורו ,הנסיכים לבית לופיאן,
יגבו במנוחהב
ולמען תורתך .ךאה מוישל'ת מקרבנו של רבה לא יהיה לריק!“ הגאונים רבי שמחה זיסל ורבי אליעזר לופיאן .אבל לב האם
מבשל'ה עוצם את עיניו .דווקא הבכות עולי הדיבורים ,התחינה שבה הרגיש מעצמו שאין מדובר רק בילד מוכשר העושה חיקי
כבוד א מיתי
הדומעת מרעישים את נפשזו .אות חייו הוא מוכן לתת כדי בלימודיו ,אלא במאור ההולך ומבקיע את פלומת הילדות,
נתונה אמריקה תשו״וו .י הדות סיון לשמם ברגם זה את ׳לבו של אבא שם בשמן שמיא ,שיראה והאווירה הנהנתנית ששררה בלונדון.
בהתרגשות גדולה .שמועה טובה נפוצה סוף סוף מעט נחת לאחר חיים רצופי ייסורים ...את חייו הוה ודווקא משום כך ראתה ערך עליון במעמד שביקשה ליצור
בגילת נא מריקה -רבינו ומה־ן פוסק הדו ר מורן לתת כדי שאמא ת חווה מעט חיות ואור בחיי מרודיה. ביום הגשום הזה ,באווירה הקודרת של בית העלמין .מחר
רבי משה שטרגזוך שליט״א מגיע לארצות מכיוון הכביש הראשי :-׳לוז קולם זחורק של משאית מלט יהיה האות הזה! מוישל'ה נחמת חייה שכבר שנים מראה
שחצתה ברעש :דול את הררברים בדרכה קסואנת ללב סימני גדלות -יהפוך מחר לגדול גם מבחינת ההלכה ,ויחגוג
הברה.
אנגליה .והעכירה את קדושת הרגע .קולה הרך של אמא את בר המצווה.
קהי־לות הקודש דבכם אתר ואתר ובכל ע-ר התעורר לחיים. ועכשיו הם כאן .מדשדשים את דרכם ליד קברו של מורה
ועיר מתכו ננות כדברר .וגל עמדו ת של קזהית ״אני תבקשת ממך מוישל'ה מחמא נפשיה!:לזולה של אמא נמסכה הדרך ,אבי המשפחה .וגם אם עצמותיו מוטלות דוממות
פנים האוניות מתארגנות בכל מקום .רחובות פתאום איכותחדשה ,וחיות ו,דנה ,״אני מבקשת כאן מול קזרו מתחת לאדמה הבוצית ,הוא עדיין מורה הדרך בסערת
של אבא שתדור נדר גדול לה' אלוקי ישראיל ,שתלמד כלי חייך התקופה .עדיין השראתו נטועה בלבם.
העיר לובשים חג .ציבור ענק הזל בני תורה
בשקידה עצומה ,שתקדיש את כל חילך לתורה הקדושה בלבד!"
יוצא להקריל את פניו ,ילדי חיידר בחולצות
מוישל'ה עוצם את עיניו כאילו הוא שרוי בבית המדרש 'עדת היא עצרה מול קברו של רבי אשר בעלה ,והחלה לדבר .סיפרה
לבנות ניצבים נרגשים אף הם מתרוממים על ישראל' הלונדוני כשר' סנדר החזן היה פוצח ב“וטיהר רבי בלב נשבר על מסע הייסורים שחווה אבא בימיו הקצרים,
קצות אצבעותיהם אולי יזכו לראות פניו של ישמעאל“ שלו .הוא פותח ונודר בקול רועד נדר גדול לאלוקי מימי ילדותו באדמתה המדממת של מולדובה מוכת הפרעות,
צדיק .במשך כל המעמדות הללו השתדל ישראל להקטיר כליל ,כעולה וכמנחה את כמי רצונו תיו דרך טלטלות ארה“ב ואירופה .סיפרה על לילות הבדידות
לתורה .לחיות למענה בלבד - - המרים שלה ,כשאבא ,איש צעיר בשיא פריחתו הולך וגוסס
רבינו להשפיל את עיניו ולכובשם בקרקע,
מול עיניה .נפרד כל יום מפיסת-חיים .היא תיארה את הלילה
כדי לא להנות מכבוד בעולם הזה.
- -ועתה 58 -שנה מהמאורע בבית העלמין -חי מרא דארעא האחרון ,ליל הפרידה שלה מאבא.
הוא הוסיף ואמר כי הכבוד בעולם הזה הוא דישראל ואביר פוסקי הדור מרן רבי משה שטרנבוך -תחת ”אבא אמר לי אז שלום בפעם האחרונה“ ,סיפרה לו”,אבל הלך
כבוד מדומה והרי הוא ״גראשן״ (גרושים- השראתו הנוראה של אותו נדר קדוש שנדר מול קברו של אבא, מהעולם בשמחה ,בידיעה שאתה מוישל'ה ,פאר המשפחה,
פרוטות) ורצונו לקבל כבוד אמיתי בעולם מול עיניה הדומעות של אמא .והנדר הקדוש חי ולגר בלבבו, תמשיך את דרכו אחריו“.
בעיניו הקודחות בעמקי הסוגיות ,ובקולמוסו השועט להאיר את חזרה ותיארה ברגש גדול את סיפור האהבה של אביו לתורה.
הבא שעליו כתוב -כבוד חכמים ינחלו.
עיני הדורות הבאים. על ה'הויב גישעפט'' ,העסק העליון' היחיד שהחשיב
tiScV . ?^< 3
לתועלת הכלל ניתן לשלוח עובדות והנהגות ממרן רבינו שליט״א ,וכן להצטרף לרשימת התפוצה
לקבלת העלון מידי שבוע במייל liamg@06050605hhh״
בס״ד
דרכי אורה
סוכות תשפ״ז ()149 משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט״א
סוכות
אוצר בלום של ניצוצי תורה ,זיקוקין דנורא דנפקו מפום רבינו מרן שליט״א
כפי שהעלם ע׳׳ג הכתב א' מחשובי התלמידים בזמן אמירתם ,ותשוח״ח על שהמציאם לידינו לזכות רבינו מרן שליט״א
מכל מחשבה וענין אחר ,דזו אינה שוה בכל אדם ,אלא שניתן דרך לכל איש ישראל
שיכניס גם מחשבותיו ועניני גשמיות שלו בתוך האמונה ,וכמ״ש כל דעביד רחמנא בצלא דמהימנותא
לטב עביד ,וגם זה בכלל תשובה ,לתקן הדעת וההסתכלות על כל עניני עוה״ז לראות
במדרש (ב״ר מח) בזכות ׳והשענו תחת העץ׳ זכו בניו לענני הכבוד ולמצות סוכה,
שהכל מאתו ית'.
ולעתיד ׳וסוכה תהיה לצל יומם מחורב׳.
ועל כן סוכות בא אחר ר״ה ויוהכ״פ ,דאחר התשובה יוצא האדם מדירת קבע ונכנס עיקר הכנסת אורחים דאברהם אע״ה היתה להכניסם תחת צלו של הקב״ה ,שיכירו
לסוכה ,ובזה ניכר שכל ישיבת העה״ז תחת הנהגתו ית' .וזהו 'והיית אך שמח' פי'
שאין האדם אוכל משלו רק משולחנו של מקום וכמ״ש ברכו למי שאכלתם משלו.
דמיעוטא הוא ,שגם כשיש לאדם דברים המונעים השמחה ,מ״מ מכניס אותם אל
ובעבור זה זכו בניו לענני הכבוד שהיו מוקפים בעננים תחת צלו של מקום ,וכן מצות
האמונה ויודע דלטב עביד ,וע״י האמונה שהכל מאתו ית' הר״ז נהפך לשמחה ודו״ק.
סוכה צלא דמהימנותא ,שמניח דירתו ונכנס לדירת עראי לישב תחת צלו ית׳,
(חולו של מועד סוכות ע״ה)
להראות שכל ישיבת האדם בעוה״ז היא תחת השגחתו.
וזהו ענין שהסוכה חל עליה שם שמים כקרבן ,שנכנס תחת צל השכינה ממש,
׳הושבתי את בני ישראלי ונמצא מדה כנגד מדה כהוגן ,שאברהם אבינו הכניס אורחים תחת צל הקב״ה
המשך חכמה עמד על מה שבפרשת המוספים לא נזכרו מצות סוכה וארבעת והאכילם משולחנו של מקום ,ובניו זכו ג״כ לישב תחת צל השי״ת בענני הכבוד
המינים ,אף שבשאר המועדים נזכרו מצוות החג עש״ה. ובסוכה ,ולעתיד יתגלה זה ביותר וכמ״ש וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ודו״ק.
ונראה דהנה בחג הסוכות יש בחינה השייכת לכל העולם ובחינה המיוחדת לישראל. (בצל סוכת שלוי מו״ר מרן שליט"א .סוכות ס"ד)
שהקרבנות הם כנגד ע' אומות ומורים על השפעת החג לכלל העולם ,אבל הסוכה
והד' המינים אות על יחודם של ישראל לאביהם שבשמים ,וע״כ בפרשת המוספים, ׳והיית אד שמחי
שהיא בחינת השפעת החג לכל העולם ,לא נזכרו המצוות המיוחדות לישראל. "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים וגוי ושמחת בחגך וגוי והיית אך שמח"
הה״ד כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ,יוצאין מדירת קבע ונכנסין בצלו של מקום ויש להבין ענין ציווי על שמחה שבלב .וי״ל דעיקר השמחה אינו אלא מצד האמונה,
תחת כנפי השכינה ודו״ק. כשמכניס האדם כל מעשיו ועניניו תחת הנהגת השי״ת ,ואין רצוני שיהא לבו פנוי
(חוה״מ סוכות נ״ו)
בה“ אתה בצאתך
שמירת העליה " -החזק במוסר אל תרף"
מכתב חיזוק והדרכה מכת״י רבינו מרן שליט״א לא' מתלמידיו לשאלתו ,שאלת רבים ,הכיצד יוכל האדם להחזיק ולשמר את ההתעוררות ,תוקף עלייתו בימים
הקדושים ,למשך כל ימות השנה.
במיפק שתא ,א׳ דסליחות הבעל"ט .לעמל בתורה ,הרה"ג ר׳ ....שליט"א .על ה׳ אפילו יומיים בשנה ,מבלי להיות עסוק בה כל השנה בלי הפסק כלל ,כי כל
שאלתך ,אין זמני וכוחי להאריך בדברים ,והנני נמצא לע"ל שלא בקו הבריאות .השנה צריכים להיות במצב של עבודת היומיים .וממילא צריך לעבוד ע"ז כל
ולכן רק אעתיק לך מה שכתבתי בימים אלו לבני הישיבות בארה"ב על שאלתם ,השנה ,וזהו מה שכתבה התורה (במדבר י"ח כ"א) ולבני לוי נתתי את כל מעשר
בני ישראל לנחלה ,חלף עבודתם אשר הם עובדים את איך נוכל להמשיך ההתעוררות של ימי אלול והימים
עבודת אהל מועד" .אין הפסקים בעבודה רוחנית". הנוראים במשך השנה.
ופשוט הוא שכן הוא בלימוד התורה ,שהיא העבודה כתשובה על זה הנני להקדים מה ששמעתי בשם רבינו
>£>■>»Bur
הנרצית לפניו ,כי ה׳ יתן חכמה ,ומפיו דעת ותבונה ,וכל *twvjic.zיי׳"־"׳if**kdrkjy -
'י•׳׳״• jrf tin/ויזירא׳ j>r
>r'1 האור שמח זצוק"ל ,דאם נשים לב להתבונן על עבודת & ■*ix isff
העליות שעלה ,הרי בהפסקתו נופל מהם ,וזה הסיבה *'*>/ fltcזיז1 0(01 ?visrS/j ?veC/>/7««fr׳? הלווים במקדש ,וכמה זמן היה נדרש מהם לעבוד את
... r, 9f'e3׳p> :jj° a .aא" ft? 1
גם שבהפסקתו מעבודת ה׳ שהגיע אליה בחודש אלול, עבודתם במקדש ,נראה דכל לוי ולוי עבד יום אחד
׳ייר /jr-ifGja׳ *M־ f
?J‘' ,־■>?ז׳י־/י'•-1י־זג *i׳»׳*>?ok rVrfj׳*fiJlvt:qi,c.-> ■6
?־*Twk
ובימים הנוראים נופל מהם .והרי הוא מקלקל גם את ■£V > & **/&'tr״/ מכלי בכ"ד שבועות .ודבר זה מבואר ברמב"ם בפ"ג
העתיד ,את חודש אלול וימים הנוראים שיבוא עליו Mf.,.r&ft alontrbfa ‘*,M.,tfc■Ml
'?!. Prtfo £*/ft!ft
/*IP"‘ C המקדש ה"ט ,וז"ל :שמואל הרואה ודוד המלך ,חלקו
לעתיד כשמפסיק במלך השנה. ״»?• [!*//׳־׳4
cihM׳*I/6
■/r&* mi׳ mp/■*n׳j/
«יmfri׳» '*'-f
j>/no
״,
הלוים לארבעה ועשרים משמרות ,ועובד משמר בכל
והנה מחשבה זו היא צריכה להדריכו ,כי כשיודע ’.«»M1u»? ,-fiז«י..ועז-י»*1 '*\nnBI'r‘11ז שבת ,וכל אנשי משמר מחלק אותם ראש המשמר
האדם דבר זה שאם הוא יפסיק בעבודתו הוא מאבד לבתי אבות ,וכל יום מימי השבת עובדים אותו אנשים
את כל מה שהשיג בימים הנוראים ,זה גופא יביא אותו '׳׳־יי;ימי!'T/a.
« 'יוxת11i fle
'
?63׳^׳׳י»י
»וי«/י <!יי^ה
'׳י׳«-ט
111
ח־״וי<־>,vז&. >1״;״'I11ע
. .............. A ^ * lrי• . ...
יי׳׳
!tis /j
"יי י״’*,״׳’
■יי‘•, HIA׳*<f/
«,CllM׳■/
׳׳טי׳; ידועים ,וראשי האבות מחלקים אלו העובדים ביום
שימשיך את עבודתו וההתעוררות שלו ,וזה ע"י שירבה שלהם ,איש איש על עבודתו ,ולפי"ז יוצא שכל לוי
בלימוד מוסר כל יום ,וכמו שאמר שלמה המלך, u ■׳
• - - ■ 6 ׳c r *״ •y m i. 1 1* -1׳2 עבד יום אחד מכ"ד שבועות ,ומכיון שבשנה ישנם
"החזק במוסר אל תרף ,נצרה כי היא חייך". *r;-
/JMfo .-|<vLw
*>/. />/•oW J3 /-r /*6’O /il-/?*rwi־י ־&*׳piM -■>*# כחמישים שבועות ,נמצא שכל לוי עבד יומיים בשנה
ואשרי הישיבות והכוללים שיש בהם חיוב לימוד מוסר * (V^?M £i&u׳
vW .M«, _ . G/F/r׳,־”^ ׳»^^■J׳P׳'*jf׳•
I-W בערך,
כל יום ,בשעה מסוימת ,וזה מסדרי הישיבה! ולכאורה יפלא למה לא ינחלו הלוים שדה וכרם,
ויעבדו עבודת האדמה כמו שאר השבטים כל ימות השנה פחות יומיים ,מה אחשוב שבזה תמצא תשובה מספקת לשאלתך .הפך בה והפך בה דכולה בה.
שעסוקים בעבודת הקודש במשמרתם ,וגם מדוע מגיע להם ,כל מעשר בישראל ,מברכך בעליה בתורה ויראת שמים ,כתיבה וחתימה טובה לך ולכל משפחתך,
תמורת עבודת היומיים בשנה בעבודת המקדש .אנו למדין מזה שכדי שהלויים בספרן של צדיקים גמורים.
יוכלו לעבוד יומיים בשנה ,עליהם להתכונן כל השנה כולה ,אי אפשר לעבוד את
עמוד ו
הרמב״ם (פ״ג מהל׳ תשובה) שצריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו ׳ושמחת בהגרי
חציו חייב וחציו זכאי .והיינו שכל השנה כולה האדם בבחינת בינוני ועדיין הדבר
בספק ,ואינו יכול להחזיק עצמו כמי שיצא זכאי בדין .רק בחג הסוכות נתגלה בחינה "באספך מגרנך ומיקבך ושמחת בחגך״.
אחרת ,וכדאי׳ במדרש (ויק״ר ל ,ב) משל לב׳ שנכנסו אצל הדיין וכו׳ מי שיוצא עיקר השמחה האמיתית אינה אלא כשנמשכת ויוצאת מאתו ית׳ ,וזהו באספך
וכידון בידו בידוע שהוא המנצח ,כך ישראל ואומות העולם נכנסין לדין בר״ה ,וכיון מגרנך ומיקבך ,דאף שרואה שפע וברכה תחת ידו ,מ״מ צריך לידע ולהכיר כי הכל
שישראל יוצאין ולולביהן ואתרוגיהן בידיהן אנו יודעים דישראל אינון נצוחייא. מן השי״ת.
והיינו ׳שבעת ימים בשנה׳ פי׳ שבעת ימים מיוחדים בשנה והדרך לזה ׳ושמחת בחגך /שאי״ז רק לשון הזמן רק ציווי
שבהם נתברר ונתגלה הנצחון של ישראל .שכל השנה כולה שגם בעת האסיף לא תהי׳ שמחתו בהגשמיות של הגורן
הוא בבחינת חציו חייב וחציו זכאי ,ובז׳ ימים של סוכות ויקב ,רק ישמח בהחג שהוא השמחה והדביקות בהשי״ת.
י נתברר הדין וישראל יוצאין זכאין לפני הקב״ה בלולביהן וכשזוכין להכיר שהוא ית׳ שורש הברכה ,נהפך גם השפע
ובאתרוגיהן .וע״כ כתיב ושמחתם לפני ה״א שבעת ימים, g הגשמי להיות בכלל הקדושה ,בחינת בכל דרכיך דעהוX ,
שאחר ימי הדין והספק באה השמחה ,שאין השמחה שגם בתוך עניני העולם ועסק הגשמיות יוכל איש ישראל י
■ רק על האסיף לבד ,אלא על מה שנתברר אחר ינזי הדין, להיות דבוק בו ית׳ ודוק.
mשהאסיף הוא שמחת הברכה והלולב ואתרוג גילוי הנצחון (סוכות ע״ט)
ודוק.
(יו״ט סוכות תשע״ח) סוכת דוד
בברהמ״ז ׳הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת׳ .ויש להבין ,דשלמה בנה את
בענין ימי ההכנה שבין יוהכ״פ לסוכות בית המקדש ולמה קרוי ׳סוכת דוד׳.
בילקוט אמור ,ולקחתם לכם ביום הראשון ,ראשון לחשבון עוונות ,משל למדינה ונראה דבנין החיצוני הי׳ מעשה שלמה ,אבל פנימיות המקדש כמער איש וליות
שהיתה חייבת למלך ויצאו גדולי המדינה ופטרופליה והתיר להם ב׳ שלישי חובם, (מלכים ז׳) היתה מכח דוד אע״ה ,וכשביקש שלמה להכניס הארון לקדה״ק לא
וכשנכנס המלך יצאו כל בני המדינה וא״ל מה דאזל אזל ומכאן ולהלן חושבנא .וכן נפתחו שערים עד שאמר זכרה לחסדי דוד עבדך ,שעיקר המקדש אינו הבנין הגשמי
בישראל בר״ה ועשי״ת וביו״כ סולח לכל עוונותיהם ,ואח״כ עד החג כל ישראל אלא הפנימיות ,קשר איש ישראל עם הקב״ה בבחינת תוכו רצוף אהבה.
עסוקין במצות ,זה בסוכתו וזה בלולבו ,וביו״ט ראשון אומר להם כבר מחלתי לכם והיינו ׳סוכת דוד׳ ,שהסוכה בחינת מקיף ועיקרו למה שבתוכו ,וכן בחג הסוכות
ומכאן ואילך חושבנא עש״ה. יוצאים מדירת קבע לדירת עראי כדי לעורר אותה אהבה דלכתך אחרי במדבר ,וע״ז
ויש להבין ענין אלו הימים שבין יו״כ לסוכות ,דאה״נ ביו״כ נמחל הכל ,אבל אח״כ אנו מבקשים שיקים לנו את סוכת דוד הנופלת ,ויתגלה שוב אותה האהבה הפנימית
למה לא הגיע ראשון לחשבון עוונות .ונראה דגמר התשובה בעסק המצוה ,ועל כן ותשרה שכינה בישראל ודוק.
מיו״כ עד החג דכל ישראל עסוקין במצות ,שאין אלו ימים שבינתיים אלא עיקר מה (סוכות תנש״א)
שמגיעים ביו״כ למציאות של ׳עם נברא יהלל יה׳ שאח״כ יהי׳ זה עוסק בסוכתו וזה
בלולבו. שמחה ואהבה
וזהו מה דאזל אזל ,שאין עוסקין עוד במה שעבר אלא במה שמכאן ולהבא ,ולכן ברמב״ם (פ״ח מלולב) השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה ובאהבת האל שצוה
כל אותם הימים בעסק המצוות עד החג ואח״כ ראשון לחשבון עוונות .ומזה מובן בהן עבודה גדולה היא ,והוסיף דהמשפיל עצמו ומקל גופו במקומות אלו הוא הגדול
ג״כ ענין שמחת בית השואבה (סוכה נ׳ ).שכל ענינה רמז לתשובה ,לפי ששמחה המכובד העובד מאהבה עש״ה ,וצריך מובן ענין השפלת הגוף למדת האהבה.
זו באה אחר אותם ימים של עסק המצוות שהם גמר ותשלום התשובה דיוהכ״פ ונראה דהעובד מאהבה אינו חושב לעצמו כלל ,אלא כל מגמתו לעשות רצון קונו
כנ״ל ודו״ק. ולכן משפיל עצמו ומקל גופו ,שאין תופס מקום כלל במקום שיש אהבת השי״ת,
(תשע״ח) והוא בחינת העובד מאהבה באמת ,וכמ״ש הרמב״ם (פ״י מתשובה) בשעה שיתבונן
האדם במעשיו ובברואיו הנפלאים ויראה מהם חכמתו ית׳ ,מיד הוא אוהב ומתאוה
יזה אלי ואנוהו׳ תאוה גדולה לידע השם הגדול ,ועי״ז בא לאהבתו ית׳ עד שאין עניניו עצמו תופסים
חז״ל דרשו זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצוות .ויש להבין ,אם ההידור אינו אלא מקום אצלו.
תוספת נוי ,מדוע לולב היבש פסול ,ואיגודו אינו מעכב. והוא שסמך הרמב״ם שמחה לאהבה ,שהשמחה בעשיית המצוה אינה מצד עצמו
ונראה דיש נוי שהוא תוספת על המצוה ,ויש הדר שהוא גוף שלמות המצוה ,ואיגוד והנאתו ,אלא שמחה פנימית שזכה לעשות רצון המקום ,ועד״ז יש לפרש דברי
הלולב הוא רק תוספת נוי ואינו מעכב ,אבל ד׳ מינים הבאים באחדות בהם נשלמת הראב״ד (שם) עה״פ באהבתה תשגה תמיד ,שפי׳ שגיון מל׳ שיר ,כי תוקף האהבה
צורת המצוה כמבואר בדברי המקובלים שיש בהם רמז לשם הוי״ה ,וע״כ ההדר מביא לידי שיר והוא בחינת שמחת הנפש ממש ,דכיון שממעט עצמו ומקל גופו ע״כ
שבהם הוא מעצם שלימותם ,וכשחסר ההדר חסר בגוף המצוה. כל שמחתו וחיותו רק בעבודת המקום ודוק.
ו׳זה אלי ואנוהו׳ שע״י ההדר מתגלה בחינת ׳זה אלי׳ ,וד׳ מינים שהם חלוקים ונעשים (אי דחוה״מ סוכות תשפ״ח)
אגודה א׳ מורים כי אף הריבוי בשורשו א׳ והכל מיוחד לשמו ית׳ ,וע״כ מנענעים לד׳
רוחות ולמעלה ומטה ,שהכל כלול באחדותו ית׳ ואין צד ומקום נפרד ממנו כלל 'שבעת ימים בשנה׳
ודו״ק. ״וחגתם אותו חג לה׳ שבעת ימים בשנה״
(סוכות ע״א) הגאון רבי יגאל רוזן שליט״א (הר״י בפ״ת) שאל על לשון הפס׳
׳שבעת ימים בשנה׳ ,והסביר רבינו שליט״א להמסובים תוכן
בענין חזרת ענני הכבוד כוונת השאלה ,דהלשון כאן חלוק מכל מועדות כמו שבא להורות
איתא בטור (סי׳ תרכ״ה) דאף שיציאת מצרים היתה בניסן ,לא שעיקר חג הסוכות הוא חובת השנה כולה ,ואינו נקשר מתחילתו
ציוותה התורה לעשות סוכה אלא בתשרי ,כדי שיהא ניכר שאנו לחודש השביעי.
עושים מצד מצות השי״ת ,דבזמן הגשמים שאדם יוצא מביתו ואמר רבינו שליט״א דאיכא בחג הסוכות ב׳ בחינות ,בחינת
לסוכה ניכר שהוא לעשות רצון המלך .והגר״א ביאר דענני הכבוד החודש ובחינת השנה ,דהנה בפרשה ראשונה כתיב ׳בחודש
נסתלקו בחטא העגל ולא חזרו אלא בט״ו בתשרי כשהתחילו השביעי הזה׳ והוא מסדר החודש ,דר״ה ויוהכ״פ וסוכות מהלך
במלאכת המשכן ,ועל כן נקבע החג בזמן חזרתם עש״ה .ויש א׳ הם ,שאחר ימי הדין והכפרה באה שעת השמחה ,ונשלם
להבין ,מדוע בחג השבועות נקבע הזמן כפי נתינה הראשונה בסיון ענין החודש .ובפרשה שניה כתיב ׳באספכם את תבואת הארץ׳,
אף שהלוחות נשברו ,ואילו בענני הכבוד לא נקבע החג אלא בזמן הוא הודאה בד׳ מינים על הברכה כענין ביכורים דמעצרת ועד
חזרתם. החג שהאדם מכיר טובתו למי שהברכה שלו ,והוא ענין הסוכה
ונראה דחילוק גדול יש בין התורה לענני הכבוד ,דהתורה כשניתנה מפסולת גורן ויקב ויוצא מביתו לומר שכל יש בידו הוא מאת ה׳,
לישראל נעשתה קנין עצמי בנפשותם ,ואינה רק נתינה מן השמים וע״ז שייך ׳שבעת ימים בשנה׳ ,דכל ימות השנה באין לידי גילוי
אלא התקשרות פנימית עד שהתורה היא גוף חיותם של ישראל ,ועל כן אף שנשברו בעת האסיף ,ונעשה חג של הודאה ושמחה לפני ה׳ .ושיעור
הלוחות לא נתבטל עצם הקשר ,דמה שנעשה עצם בישראל אינו מסתלק לעולם. הכתוב ׳שבעת ימים בשנה׳ ואח״כ ׳בחודש השביעי תחגו אותו׳ ,כי ענין החג הוא
אבל ענני הכבוד הם גילוי השגחתו וחסותו ית׳ הנזקפת עליהם ,וגילוי זה תלוי במצב מצד כל השנה אלא שזמנו קבוע לחודש השביעי.
הקשר ,דבעגל נסתלקו .ועל כן אין עיקר הזיכרון על מה שהיה בראשונה ,אלא על אח״כ הוסיף עוד רבינו שליט״א לומר בזה (אחר ששוררו מנעימות החג) ,ע״פ דברי
עמוד 2
Lh
יעמידו בעצמם את השערים שנגנזו ,ועי״ז חשוב גמר בניינו ע״י ישראל דהעמדת העננים שחזרו אחר שנתרצה הקב״ה לישראל בתשובה.
הדלתות והשערים בכלל גמר הבנין ,וע״ז תיקנו נוסח ׳ושמחנו בתיקונו׳ .וכן שמעתי וזהו עומק מצות סוכה ,שאינה רק זכר לחסד דמדבר ,אלא עדות ואות לאהבת
עד״ז מכבר בשם מהריל״ד להסביר קיום מצות עשה דבנין בית הבחירה דלכאו׳ השי״ת לישראל ,שאף אחר נפילה וחטא אין הקשר נפסק ,אלא כשישראל שבים
צ״ע בגמ׳ סוכה דמ״א א׳ משחרב ביהמ״ק התקין ריב״ז שיהא יום הנף כולו אסור, אליו חוזרת השכינה להקיפם בצלה ,והוא גילוי השראת השכינה המתחדש אחר
מ״ט מהרה יבנה בית המקדש ויאמרו אשתקד מי לא אכלנו בהאיר מזרח השתא התשובה .ודו״ק.
נמי ניכול וכו׳ דאיבני אימת וכו׳ לא צריכא דאיבני בליליא א״נ סמוך לשקיעת החמה (בצל מרן שליט״אתשע״ה)
עי״ש ,ובפירש״י שם :ואי קשיא דבלילה אינו נבנה דקי״ל בשבועות דט״ו ב׳ דאין
בנין בית המקדש בלילה דכתיב ׳וביום הקים׳ ולא בחמיסר שהוא יו״ט דקי״ל דאין בענין נעשה ונשמע בקבלת המצוות
בנין בית המקדש דוחה יו״ט ,הנ״מ בנין הבנוי בידי אדם אבל מקדש העתיד שאנו בגמ ע״ז ג .דכשאומות העולם באים לפני הקב״ה ואומרים תנה לנו מראש ונעשנה,
מצפין בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבא משמים שנא׳ (שמות טו) מקדש ה׳ כוננו ידיך נותן להם מצות סוכה ,וכשמוציא חמה מנרתיקה מיד כל אחד ואחד מבעט בסוכתו
עכ״ל ,וביאר המהריל״ד ז״ל שבית המקדש ירד עם איזה חסרון כגון פגם במזבח או ויוצא ,שנאמר ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו עש״ה.
בכפתורי מנורה ,והשלמתו ע״י אדם תיחשב קיום מצות וביארנו במק״א(בשערי אורה) דענין נעשה ונשמע הוא
בנין הבית. קבלת מלכות שמים ,שעיקרה שהאדם מקבל עליו רצון
ולכאו׳ יש להעיר ע״ד המהריל״ד דא״כ הדרא קושי׳ הבורא קודם שהדבר מושג בשכלו ,ועל כן הקדימו
רש״י לדוכתה ,וממ״נ אם השלמת החסרון בכלל בנין ישראל נעשה לנשמע ,שתחילה הוא הביטול לרצונו
הבית א״כ גם זה יהי׳ אסור ביו״ט וגם א״א להשלימו ית׳ ומתוך כך באה ההשגה .והנה ידוע דנעשה הוא כנגד
בלילה ,ואם אינו מעכב -שוב אין תיקונו גמר הבנין וקיום תש״י שהם שעבוד המעשה ,ונשמע כנגד תש״ר שהם
המצוה דבנין בית הבחירה ,ובבוקר כבר האיר מזרח בחינת המוח והדעת .וזהו שדרשו על הפסוק מוסרותימו
והותר החדש ,ומעתה אין זמן שניתן להשלים אותו הם תש״י כנגד נעשה ,ועבותימו הם תש״ר כנגד נשמע.
חסרון המעכב את גמר הבנין. וביאור הדבר ,שעיקר מלחמת האומות היא על בחינת
ונראה לחדש עפ״י דברי הרשב״ם בר״פ בהעלותך: נעשה ,כי מוסרות עניינם שהאדם מוסר עצמו למי
בהעלותך וגו׳ לפי שמלאכת התדיר היא זו ,הזכירה כאן שמנהיגו ואינו עושה כפי רצונו הפרטי אלא כפי רצון
אעפ״י שכל מלאכת המשכן נגמרה ,מלאכת הדלקת המצוה ,והוא שורש קבלת עול מלכות שמים.
המנורה לא נגמרה כי תדירה עכ״ל .ומבואר מדבריו ,דהדלקת המנורה אינה רק ולכן תחילה נאמר ננתקה את מוסרותימו ,לנתק שעבוד המעשה והביטול לרצון
עבודה הנעשית לאחר גמר בנין המשכן ,אלא היא עצמה בכלל בחינת המשך וגמר הבורא קודם שהשכל משיג ,ואח״כ ונשליכה ממנו עבותימו ,דכאשר נתבטל יסוד
מלאכת המשכן ,כלומר אף לאחר שנגמר הבנין מצד עצמותו ,עדיין יש במקדש הקבלה שוב אף ההשגה אינה בקדושה .וזהו עומק ענין האומות שאומרים תנה
מעשה של גמר ושלמות בהדלקת המנורה .ועפי״ז י״ל גם את דברי הרמב״ן בפרשת לנו מראש ונעשנה ,פירוש שאצלם ה״נעשה״ בא מתוך ה״נשמע״ ,שתחילה צריך
בהעלותך ,שביאר מאמר הקב״ה לאהרן :׳שלך גדולה משלהם׳ לפי שהנשיאים הדבר להתיישב בדעתם ורק אחר כך מקבלים לעשותו ,וכל זמן שהמצוה מתאימה
הקריבו את קרבנותיהם ,ואילו לאהרן ניתנה הדלקת המנורה ,והענין שאצל הנשיאים להשגתם מקיימים אותה ,אבל כשמגיע ניסיון שאין השכל משיגו מתגלה שאין כאן
היתה חנוכת המשכן במעשה חד־פעמי ,אבל אהרן זכה במעשה התמידי המעמיד קבלת מלכות .ולפיכך כשהחמה מנרתיקה מיד מבעט בסוכתו ויוצא .ואף שמצטער
את הבית על שלמותו .הדלקת המנורה היא אפוא לא רק עבודת המקדש ,אלא פטור מן הסוכה ,מ״מ אמרו חז״ל נהי דפטור בעוטי מי מבעטי ,דהבעיטה מגלה
מעשה הממשיך ומשלים את בניינו. שלא היה כאן קבלת עול באמת אלא קיום התלוי בדעת האדם ,וזהו ננתקה את
ומעתה א״צ לומר שישאר פגם באבן או חסרון בגוף הבנין שאותו יצטרכו לתקן מוסרותימו.
ביו״ט או בלילה ,כי אכן ביהמ״ק הג׳ ירד מן השמים בנוי בשלמות ,אלא שעדיין חסר אבל ישראל הקדימו נעשה לנשמע ,שמקבלים עליהם תחילה רצון הבורא ומתוך
בו גמר הבנין מצד עבודת ישראל ,וגמר זה נעשה ע״י הדלקת המנורה ,ומ״מ כיון הביטול זוכים להשגה .וזהו ענין הסוכה שיוצא האדם מרשות עצמו ונכנס תחת
שהיא עבודה המוטלת על המקדש בכל יום ,אין כאן בנין חדש האסור ביו״ט ,אלא צלו של מקום ,להורות שעיקר הדביקות אינה מתחילה בהשגה אלא בקבלת עול
דעי״ז ממילא נגמר בנין הבית .ולפי״ז מיושב גם הלשון ׳והראנו בבניינו׳ ,כי הכוונה ומסירת הרצון ,ומתוך כך זוכים לאור ההבנה ולהשראת השכינה .ודו״ק.
למצב של בנין והשלמה ,שנזכה לראות את בית המקדש מגיע לתכלית בניינו ע״י
עבודת ישראל בתוכו. ׳והראנו בבניינו ושמחנו בתקונו׳
וזהו עומק הבקשה ׳ושמחנו בתיקונו׳ ,כי אף שעיקרו ירד בנוי מן השמים ,אבל
תיקונו ושלמותו יהיו ע״י ישראל ,וכשם שהמעמיד דלתות כאילו בנה את הבית ביאר רבינו המהרי״ל דיסקין (הביאו בפי׳ שיח יצחק להגר״י מאלצאן זצ״ל על סידור
והדלקת המנורה נחשבת המשך וגמר דמלאכת המשכן ,ה״נ בבית המקדש העתיד אשי ישראל להגר״א) ׳ושמחנו בתקונו׳ שאנו נזכה לתקנו ,והסביר עפ״י דברי הגמ׳
שיהי׳ בנוי מן השמים אבל בניינו יושלם בתיקונם של ישראל ובהעמדתו על שלמות ב״ב (נ״ג ע״ב) ובא אחר והעמיד להן דלתות ,דהמעמיד דלתות בבית כאילו בנהו,
עניינו ,כי ׳תחילת בנין אינו עיקר אלא גמרו׳ ,וגם עיקר בניינו של בית המקדש אינו רק ופירש שם רש״י ׳תחילת בנין אינו עיקר אלא גמרו׳ .והנה אחז״ל עה״פ (איכה ב׳)
בהיותו עומד על מכונו ,אלא בהיותו מושלם ומתוקן לעבודת ה׳. ׳טבעו בארץ שעריה׳ דשערי המקדש נגנזו בארץ ,ועפי״ז י״ל דלעתיד לבוא אחר
(סוכות ס״ג) שבית המקדש ירד מן השמים כשהוא בנוי (כדברי רש״י בסוכה דמ״א) אבל ישראל
שמחת מורה
מאמרי ש׳׳ת מרשימות א׳ מנכדי מרן שליט״א
לא עלה בלבו שום פני' יתרה להשגיח ג”כ בהחמודות הרצופות עמה ,כי לא נחשבו
בעיניו לעומתה שיוסיף בהם סיבה לבחירתו את החכמה שהיא 'בתו של מלך‘ שמחת תורה
(אות א) במדרש א״ר סימון בשם ר״ש בן חלפתא ,משל למלך שהי׳ לו פרדס ואמר ובהשכלתה תתעצם דביקותו בהשי” ת.
לבלווטוס שאל מה אתן לך ,אמר אותו בלוווטוס אם שואל אני כסף וזהב הוא נותן ולדידי אי”ז קושיא כי אדרבה הוטב בעיני הקב”ה מה שהשכיל שלמה המלך להבין
לי ,אלא הריני שואל בתו והכל ינתן לי בכלל בתו .כך בגבעון אמר אלהים לשלמה עיקר דבר זה שהחכמה 'בתו של מלך‘ ,ושהאמין בכל לב שהיא כוללת כל הטובות
שבעולם ,וקיים מצות הבחירה כפי שנצטוינו כמה פעמים שאל מה אתן לך ,אמר שלמה הריני שואל את החכמה
בכל הס” ת ,ופרי מעלליו זכה לאכול .זהו שלמד רבי יצחק
מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה ,ויל” פ ‘גמרה של f1
והכל בכלל ,הה״ד ונתת לעבדך לב שומע .א״ר יצחק ,מיד
ויבא ירושלים ויעמד לפני ה׳ ויעל עולות ושלמים ויעש
תורה' היקף התורה שבה נגנזו כל החכמות וכחות הבריאה, משתה לכל עבדיו ,מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה.
כמ” ש בהק' פי' התורה לרמב”ן שהכל נמצא בדקדוקי
אותיות התורה ,וא” ש שקנה שלמה הכל בכלל הבת. WL ' 1 ׳ ?$ מיד שרתה עליו רוה״ק ואמר ג׳ ספרים הללו ,משלי ושיר
h השירים וקהלת ע״כ.
(אות ב) אמנם איתא בגמ' טוב לי יום א' שאתה יושב ועוסק ויש להבין מה שהוטב בעיני ה' שאלת שלמה ,דלכאו' מאי
-mW
בתורה מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב ,ולכאורה ־י
B
רבותא שבחר בחכמה כיון שידע שעי”ז יזכה לכל הטובות%
H
rך
יפלא ,דהא אלף עולות שהעלה שלמה הי' בגבעון על שזכה הגשמיות ,כמשל שר הצבא שבחר בס” ת מפני המרגלית
לחכמה ,ומה מעלה יש ביומו של דוד על אותו יום של שבו .אך באמת שלמה המלך ע”ה ברוב חשקו אל החכמה,
עמוד 3
ru
(אות ד) ובזה מתבאר עניינה של שמחת תורה ,שמסיימים את התורה כולה קבלת החכמה ברה”ק .ולולי דמסתפינא ,הנה שלמה המלך ע”ה קיבל את החכמה
ומתחילים מבראשית .כי הסיום אינו הפסקה מן התורה ,אלא המעבר ללימודה בחינת מתנה ,אבל דוד המלך ע”ה יושב ועוסק בתורה מתוך עמל ויגיעה גמורה,
מחדש מתוך כל מה שכבר נקנה בנפש במשך השנה שעברה ,שהתורה ניתנה מן חצות לילה אקום כו' ידי מלוכלכות בשפיר ובשליא ,ואי”ז פחיתות במעלת שלמה
השמים אבל קניינה מסור לאדם .ומשום כך קבעו חכמים לעשות חתן תורה וחתן ח”ו ,אלא שגילה הקב”ה מעלה יתרה בתורה שנקנית בעמל ,שאצל דוד קדמה
בראשית ,שהא' מסיים והאחר מתחיל ,ללמדנו שזהו מהלך א' בלתי נפרד של קנין היגיעה למתנה וכמ” ש וממדבר מתנה שעי”ז נעשית התורה קנויה לעצמותו .וזהו
התורה ,שחתן בראשית מגלה משמעותו האמיתית של הסיום ,שהלימוד שנגמר עומק דברי הגר” א ז”ל שאין העיקר מה שהנשמה משגת בחלום ושינה במתיבתין
נעשה יסוד ללימוד הבא ,דגמרה של תורה הוא התחלה עילאין ,אלא מה שמשיג האדם בזה העולם ע״י עמל
* FTשניה .ולכן כשמסיימים את התורה וחוזרים לתחילתה, ויגיעה .ומזה נבין גבי יעקב אבינו ע”ה שאמר אכן יש
הר״ז קבלת עול מחודשת לחזור ולעמול כדי לזכות שוב ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי ,ופירש׳׳י אם ידעתי לא
שתהי' תורה דיליה ,חלקו של כ״א בתורה שנעשית חלק ישנתי ,אף שזכה לגילוי נורא בחלום הנבואה מ”מ נצטער
מעצמותו. על שישן ,כי גילוי הבא מצד מתנה בלא הכנה ויגיעה
אינו חביב כעבודה שבאה מתוך עמל ,וזהו שדרשו וייקץ
שמחת תורה -בחינת השלמות ־ יעקב ממשנתו -מהלכותיו.
כתב הרמ״א (או״ח סי' תרס״ט סעיף א') שעושין סעודה (אות ג) ועוד נראה ע” פ מה שביארתי במק”א במ” ש דוד
ושמחה לגמרה של תורה ,והביאו לזה סמך מדברי המלך ע”ה יה”ר שיאמרו דבר שמועה מפי בעה”ז ויהיו
המדרש במעשה דשלמה המלך ע״ה .ובפיינפש יוסף שפתותיו דובבות בקבר ,דהנה אחז”ל אלו ואלו דא”ח ,כי
הביא גירי בעל הילקוט הריני שואל דבר שכל הדברים התורה נמסרה לשכל האנושי בעה״ז כמ״ש לא בשמים
טפלים לו ,שואל אני לך שתשיאני את בתך ,וביאו״ד כוונת שלמה לא היתה לעניינים היא ,וכ” א מישראל יש חלקו המיוחד בתורה לפי הבנת שכלו .וכל מה שנתחדש
גשמיים ,אלא שרצונו הי' להתקרב ולישב בבית המלך ומתוך כך לזכות לחכמה שכל לאדם ביגיעתו ואפי' בהבנת הדברים ,הר”ז חידוש גמור וחלקו המיוחד בתורה ,והיא
הדברים טפלים אליה .והקשה שם מה ענין משתה שלמה לסיומה של תורה ,הלא נצחית ונקשרת בו .ומעתה מ” ש שפתותיו דובבות בקבר אי”ז רק בחידוש שאומר
בשלמה לא הי' סיומה של תורה אלא שמחה בחכמה שנתן לו השי״ת .ותי' דאין מעצמו ,אלא גם שמועה שאמרה מפי אחרים ,כיון שמזכירים עלי' את שמו הר”ז
שמחה בשום דבר אלא כאשר יהי' שלמותו ,ולכן כשזכינו לסיומה נשמח ונעלוז מכוון על צורתה בהבנתו המיוחדת שלו שנקשרת בהכנת מוחו הגופני .ובזה ית'
שזכינו ללמודה להתחיל ולהשלים ,ומזה פשט המנהג לעשות סעודה בגמר מסכת דברי הגמ' שחביב יום א' של דוד העוסק בתורה מאלף עולות של שלמה ,כי שלמה
והיא סעודת מצוה. קיבל במתנה את כל חכמתו ,אבל דוד ביגיעתו מוליד ומחדש בכל יום עוד חלק
אלא שעיקר הדברים צריכים ביאור ,דאם יסוד השמחה הוא השלמות ,מה נחשב בתורה בעצם שכלו ,וזו תורתו שנשארת בעה”ז ,כמ” ש אור תורה מחייהו לעתיד
שלמות בתורה ,דהלא אדם יכול לסיים מסכת בסדר הבקיאות בלא שירד לעומקה, לבא כ” א כפי הכנת גופו לתורה.
וכי עצם ההגעה לדף האחרון עושה את המסכת דבר שלם. ובזה מת' יותר ענין יום ששמחים על גמרה של תורה ,דאי”ז רק על סיום הלימוד,
והנה שמעתי ממור״ח מרן הגרא״מ שך זצ״ל בביאור דברי חז״ל במדרש שהביאם שהרי מיד חוזרים ומתחילים מבראשית ,אלא שמחה על אותה תורה שנעשית קנוי'
רש״י על הפסוק ויתן אל משה ככלותו לדבר איתו ,ככלותו כתיב חסר ,שנמסרה לנו מתוך עמל ויגיעה של כל השנה ,שהתורה כבר ניתנה מן השמים אבל קנינה עדיין
לו תורה במתנה ככלה לחתן .וביאר מרן זצ״ל שהדימוי לכלה מלמד שגמר אינו מסור לאדם .ואכן למדנו משלמה המלך שעושין סעודה לגמרה של תורה ,כמ” ש
הפסקה בלבד ,דאישה פנויה בשעה שהיא נעשית כלה מסיימת את מעמדה שהשכיל לבחור 'בתו של מלך‘ שכוללת כל הטובות שבעולם ,אבל יותר יש לעשות
הקודם ,אך באותה שעה עצמה היא נכנסת למעמד חדש ומתחילה לבנות ביתה. יו”ט על הלימוד בעמל ויגיעה ,והוא בחינה מעולה של 'גמרה של תורה‘ ,שיש כאן
נמצא שהסיום אינו נקודה סופית אלא מעבר למעמד חדש .כך גם בתורה ,מסירת תורה חדשה שקנוי' לו במהותה ותלוי' בו לעולם ,יה”ר שנזכה ללמוד וללמד וכו'.
התורה למשה רבינו היתה גמר הנתינה ,דכל התורה נמסרה לו במתנה ,אולם בזה
לא תם עניינה אלא מכאן ואילך מתחיל עמלה של תורה .והגמר ר״ל השלמת השלב
'גמרה של תורה'
שלפניו ,שמכוחה יכול האדם לעמוד בשלב הבא. (אות א) בהג' אשרי (סוכה) הביא דברי המדרש (שהש״ר א ,ט) במעשה דשלמה
וכבר שמעתי ממרן זצ״ל בשם הסבא מסלבודקא הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ״ל המלך ע״ה אחר חלום גבעון ,דכתיב ויבא ירושלים ויעמד לפני ארון ברית ה' ויעל
שביאר ענין השם ש-ד-י ,שהקב״ה נקרא בו על שם שאמר לעולמו די ,שבשעת עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו ,ואמר רבי יצחק מכאן שעושין סעודה
הבריאה היה העולם הולך ומתרחב עד שאמר לו די ,אבל התורה הקדושה שהיא לגמרה של תורה ,וכן ציין הגר״א (סי' תרס״ט) .והדברים צריכים ביאור גדול ,דהלא
חכמתו יתברך אין בה בחינת די ,ואין גבול לעומקה .וממילא אין לומר שבסיום אין לתורה גמר וסוף ,כמ״ש ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים ,ואם כן מה שייך לומר
מסכת הגיע האדם לסופה של תורה ,אלא שהשלים מה שלמד ומתוך כך נעשה גמרה של תורה .ואכתי קשה למה נלמד הדבר דווקא מחלום גבעון ,שכל עניינו היה
כלי להוסיף עוד. קבלת חכמה חדשה לב חכם ונבון ,ואמאי קרי ליה גמרה של
ובזה יש לבאר משתה שלמה ,שקיבל בלילה בחלום תורה ,ואדרבה ,הי״ל לומר מכאן שעושין סעודה לתחילתה
גבעון חכמה ולב מבין ,והשמחה היתה על מדרגת של תורה ,שהרי בו ביום שרתה עליו רה״ק ואמר ג' ספרים
חכמה שניתנה לו שעל ידה נפתח לפניו אופן חדש של משלי קהלת ושיר השירים.
השגה ,וע״ז עשה משתה .ומכאן הראי' לסעודת גמרה (אות ב) ונראה שיש כאן יסוד גדול בעצם צורת קנין
של תורה ,שכשם ששלמה שמח על מדרגה חדשה התורה ,דעיקר לימודה הוא בחינת ושננתם לבניך (דברים
שנפתחה לפניו ,כך אנו שמחים על השלמת הלימוד ו' ,ז') ,והשינון הוא החזרה ,אלא שהשינון אינו רק מעשה
שמעמידה אותנו למדרגה הבאה .וכעי״ז אחז״ל (ברכות חזרה בעלמא שלא ישכח האדם תלמודו ,אלא עצם דרך
מ ).שהקב״ה נותן חכמה רק למי שיש בו חכמה, קנין התורה בנפש ,שהפעם הב' אינה דומה כלל לפעם הא'.
שהחכמה הנוספת באה ע״ג מה שכבר נמצא אצל דבלימוד הא' האדם רוכש את עצם הידיעה מבחוץ ,ובחזרה
האדם ונעשית לו בסיס להשגה חדשה ,וזהו ענין ’כלי שב אל הסוגיה מתוך הידיעה שכבר קנה ,ועי״ז נפתחת
מלא מחזיק' ,שמה שכבר בידו משמש כלי לתוספת. לפניו בעומק אחר לגמרי ,והלימוד הא' עצמו נעשה כלי
וכמה הרבה מור״ח מרן הגרא״מ שך זצ״ל לדבר על חשיבות הלימוד בפרשיות מחזיק ברכה ללימוד הבא ,נמצא שהשינון הופך את הלימוד הא' למדרגה מוצקה
התורה ,ואמר שחכמים חייבו ללמוד שנים מקרא ואחד תרגום ,ובע״כ שאין הכוונה שע״ג נבנה הלימוד הב'.
לקריאה בעלמא אלא ללמוד ולהבין ולדקדק .נמצא שהחזרה על אותה תורה אינה (אות ג) וזהו עומק ענין הגמרה .אין הכוונה שהתורה עצמה הגיעה לסופה ותכליתה
חזרה לאחור ,אלא חזרה מתוך מדרגה שכבר נרכשה ,ולכן מביא הבנה חדשה. ח״ו ,אלא שמדרגת הלימוד של האדם הגיעה לידי שלמות ,עד שהלימוד שכבר
וזהו ענינה של שמחת תורה ,דכשגומרים את התורה כולה אין עומדים בסוף הדרך, נקנה נעשה יסוד למדרגה נוספת ועליונה יותר .נמצא שהגמר אינו נקודת עצירה,
אלא משלימים את מחזור הלימוד שממנו אנו יוצאים מיד ל״בראשית״ ,ואי״ז חזרה אלא השלמת מדרגה המאפשרת את המשך בנין התורה בלב .ובזה מיושבת הקושי'
נוספת לנקודת המוצא ,שהרי כל מה שנלמד במשך השנה עומד עם האדם ,והוא על משתה שלמה ע״ה ,שדווקא המשתה שנעשה בשעה של קבלת חכמה חדשה
חוזר אל התורה מתוך היקף וידיעות שלא היו בידו בתחילת השנה .וזהו עומק מלמד שאין גמרה של תורה פירושה סוף ,ומדרגה נשגבה זו שקיבל לא התחילה יש
השמחה בגמרה של תורה ,שאין שמחים על סוף התורה ,שהרי לתורה אין סוף, מאין ,אלא נבנתה על גבי כל מה שהי' בידו ועמל בו עד אותו רגע ,ונמצא שקבלת
אלא על שלמות הלימוד שלפנינו ,שמכחה נעשית התחלה הבאה במדרגה אחרת, החכמה היתה בחינת התחלה מצד מה שנפתח בה ,ובבחינת גמר וסיום מצד
ומשתנה כל מעמד הלומד בחינת כלה הנכנסת למעמד מחודש. המדרגה הקודמת שהביאה אליה ,ולכן שפיר למד רבי יצחק מאותו מעשה מכאן
שעושין סעודה לגמרה של תורה.
יו״ל על ידי מערכת ״דרכי אורה״ | להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא״ל62112dw@gmail.com :
עמוד 4
חג הסוכות תשפ״ז | גליון | 100שנה ג׳ ל£1
041
0
%
041 £ 0
f t Pw
(0,4 JteP
f t
dYr
מ מ רן ר א ש ל ר א שי הי שי בו ת ר בינו הג ר ב ״ ד פו ב ר ס קי ש לי ט ״ א £
!'-O
f t ביאור מהותו של יום הושענא רבא כיאור השמחה על שאיבת המים
04 הושענא רבא כתבו הספרים שהוא יום גמר חיתום הדין והוא ענין פתקא על שמחת בית השואבה תנן (סוכה נ״א) מי שלא ראה שמחת בית k P
f j טבא יום מסירת פתקי גזר הדין של כל אחד ואחד ,ורגיל הייתי לבאר עניינו השואבה לא ראה שמחה מימיו; ושמחה זו היתה מידי שנה בחג הסוכות,
של יום עפי״מ דמצינו בב״ק סח :דחלוק היכא שאמרו בית דין חייב אתה ושמה נקרא שמחת בית 'השואבה' ,ובטעמא דמילתא שנקראת שואבה,
(0,4 ליתן לו להיכא שאמרו צא תן לו ,שהוא גמר החיוב באופן מוחלט יותר ,והוא רש״י )סוכה נ .ד״ה בית השואבה) כתב כל שמחה זו אינה אלא בשביל ■O
ניסוך המים ,כדמפרש ושאבתם מים בששון; וכ״ה פשטות הגמרא שם ענין מסירת הפתקים ,אולם ביאור זה דחוק קצת ואינו מבואר בלשון פתקא ku
f t טבא. נ :אולם בירושלמי(הובא בתוס׳ סוכה נ :ד״ה חד לן!
041 ונראה לבאר באופ״א דהנה הרי״ף ביבמות )ט.
מדפי הרי״ף) חידש דתוקף חתימת העדים היא רק
תני( איתא הטעם שמשם שואבים רוח הקודש,
דהיינו שמי שנכנס בבית המקדש שואב רוח
li-O
f t %
05 כשיוצאת מתחת ידם ואז הוא גמר החתימה ,וביום
הכפורים חתם הקב״ה גזר דינו של כל אדם ,אולם
הקודש .והנה להירושלמי ענין השמחה מבואר,
שיש זמן מיוחד במשך השנה שכשבאים לבית ■O
f t
עדיין השטרות תחת ידו ,ובהושענא רבא הוא הזמן
שמוציא הקב״ה כתבי הדין מתחת ידו ואז הוא גמר
המקדש שואבין רוח הקודש.
אבל טעם הבבלי שהשמחה על קיום מצות
&
041 החתימה ,ולכן יש בסגולת היום מקצת מסגולת
יום הכפורים ושייך עוד לפעול ולתקן בו[ .שיחת
שאיבת המים ,צריך ביאור במה נתייחדה מצוה זו
שמרבים עליה שמחה כל כך.
is
ליל הוש״ר ה'תשע״ו] רבינו מרן מעיין בבד קוד ש מועדים אמר טעמא ומהאי והנה בחג נידונין על המים,
(0,4 הקב״ה נסכו לפני מים בחג (ר״ה טז ).וניסוך המים VO
מצות סוכה השלמה לכפרת עונות של ראש
על המזבח הוא ,ודין קרבן על זה ,והנה בסדר מחוייבי קרבן מצינו חילוקי
f t דרגות שהעשיר מביא פר ,ויש שמביא כבש ,ויש שמביא עופות ,ובדלי ______________השנה ויום הכפורים ______________ '%
041 בערכין לב :איתא על הכתוב בנחמיה :ויעשו בני הגולה השבים מן השבי דלות מביא מנחה והיא באה עם שמן ,ובמנחות עד :איתא דמתנדב אדם to
סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל וגו' ותהי יין בפני עצמו ושמן בפני עצמו ,והגרא״ז מלצר זצ״ל נסתפק אם שייך גם
f t %
שמחה גדולה מאד .אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא וכו' ואידך כן נדבת קרבן מים ,דאחרי שמצינו בחג הסוכות שיש קרבן של מים ,יתכן
(0,4 דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה ואגין זכותא עלייהו כי סוכה; והיינו דגם שייך להתנדב קרבן כזה ,או שהוא קרבן מחודש ואינו בא אלא בחג £ 5
דלא שעד השתא לא עשו סוכות ובוודאי קיימו מצות סוכה האמורה בתורה הסוכות ,ובפשוטו לא שייך להתנדב קרבן מים ,וגם הרי אינו מביא בזה
f t %
אלא שהיה בידם כעת זכות שדומה במעלתה למצות סוכה שכוחה לבטל כלום משל עצמו אלא מביא מים מן המעין למזבח.
041 יצר הרע ,ומבואר דמצות סוכה מעלה מיוחדת בה שמבטלת יצר הרע לבלתי £o
ונראה ביאור ענין קרבן מים בחג הסוכות דוקא ,דאיתא בסוטה טו :גבי מי
יחטאו.
f t סוטה שמביאין אותם להשקותה בכלי חרס ,ואמר רבא דבעינן דוקא כלי %
אולם בעיקר הדבר צ״ע טובא דבנחמיה שם (ח׳ חדש שלא נתאכמו פניו דומיא דמים ,מה מים
04 י״ד) כתוב וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד
לא נשתנה מדאיהם אף כלי שלא נשתנה ,ויש jt p
משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש
f t לעיין שהרי משניות ערוכות הן במסכת מקואות PW
05 השביעי וכו' ויעשו כל הקהל השבים מן השבי
סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון
על דיני מי צבע במקוה ,ובמשכנות יעקב סימן
מ״ה ביאר בזה דכשנפל צבע למים לא נשתנו Eo
וגו'; ונראה מזה שעד כעת לא עשו סוכות ,ואמנם
f t גם עיקר הדבר תמוה האם שכחו מצות סוכה
המים כלל וצבעם הוא כשהיה ,רק שיש בתוכם
041 גם צבע ומראהו נשקף בהם ,אבל אין זה שינוי
המפורשת בתורה ורק כעת מצאו מה שכתוב
בצבע המים עצמם ,דמעלת המים היא בענין זה VO
מפורש בתורה.
f t
0S
ועלה על לבי לומר דודאי קיימו מצות סוכה
שאינם משתנים לעולם.
&
כהלכתה גם עד זמן זה ששבו מן הגולה ,אלא מרן הגרי''ג אדלשטין מעיין בבד קוד ש מועדים ובחג הסוכות אחר שעברו עלינו ימי הרחמים V0
שקיימו מצות סוכה כמצוה בפני עצמה שציוה ובהם מתעוררים הכל בתשובה כדי לזכות בדין,
f t %
עליה הקב״ה ,אולם כעת התבוננו במה שכתוב בתורה שמצות סוכה זמנה קרבן מביאים הסוכות חג וישראל מתרוממים מכח ימים אלו ,כשמגיע
041 הוא בחודש השביעי ונתנו לבם שמצוה זו מישך שייכא לחודש השביעי, במדריגות שנעמוד ותקותינו מים כדי לעמוד ולומר לפני הקב״ה שאיפתינו f ■o
ובאה היא אחר ראש השנה ויום הכפורים ,והיא ההמשך והגמר של ימים בלי עמידה ביותר המסמל הדבר אלו בלא כל שינוי לרעה ח״ו ,והמים הם a
אלו ,ומפני שעניינה השלמת הכפרה שכבר זכו והשיגו בראש השנה ויום השנה ראש אחר ורק אלו, ימים משמחת שינויים ,ואם כן אין שמחה גדולה
(0,4 ויום הכפורים ,ואהבת התורה ואהבת הקב״ה שמתרוממים לה בחג הסוכות הכפורים ,וכשזוכים לקיים עניינה כראוי נשארים נקיים ומזוככים ושמורים II- O
f t שבו נכנסים בצילא דמהימנותא ,ולהיות בצילו של הקב״ה הוא מקום מן החטא ,וזה מה שאיתא בערכין שבקשו רחמים והשיגו זכות שתגין עליהם
כסוכה ,אמנם לשון הגמרא כפשוטו כי הוא דבר בפ״ע שבקשו רחמים לבטלו מלאכי השרת ,ואצלם לא יתכן שינויים כלל ,באים לחזק ענין זה לשמר %
041 ליצה״ר ,וצ״ע[ .שמחת תורה ה'תשע״ז] מדריגתינו ,ולכן מביאים קרבן מים ,ודוקא ימים אלו מסוגלים להבאת קרבן ■O
כזה ואין זה שייך לשאר ימות השנה.
&
f t ספרא דבי רב ועל זאת באה השמחה הגדולה של שמחת בית השואבה ,שמי שלא ראה
בעמדינו בפתח גליון ה 100שזכינו להוציא לאור מזה שנתיים ומחצה, שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו ,שמחה כזו שאומרים לפני ״ e
f t ובס''ד זכה להתקבל בעולם התורה באהבה ובחיבה ,נישא הודאה וברכה הקב״ה את רצוננו ותקותינו להיות קיימים בהתעלותינו כל ימות השנה.
לבורא עולם שזיכנו לדלות ולהשקות מדברי תורתו של רבינו מרן שליט''א, (שמחת בית השואבה שיכון ה' ה'תשע״ו)
%
(0,4 V0
f t יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
H
i i .'i
03 נזקין ,ועוד שיעורים במסכתות דכלה דירחי כלה .ובוודאי שחובה עליכם
לכנס השיעורים והחידושי תורה להפיצם בישראל ולחלקם ביעקב .לאור
שמשמיא קא זכו ליה להיות ראש למוסרי התורה ,בהעמדת תלמידים
לאלפים ,ובהם מרביצי תורה המעבירים תורתו ומשנתו של רבינו בהיכלי
to
דבריו של הרב זצ''ל טרחו מרן הגרמ״ש ברמן זצ''ל ויבלחט״א רבינו מרן הישיבות ובתי המדרשות.
o3 שליט״א לסדר כתביהם לדפוס .ומשמים כיוונו שמלאכתם הסתיימה מלבד תורה שבעל פה ,זוכה רבינו שליט״א להרבצת תורה שבכתב ,בספריו
(1 0
באותה התקופה ,הם ראו בזה ס''ד מיוחדת ,והארה נפלאה כי מלאכתם ’בד קודש' וספרי השיעורים ,וגם בזה זכה שיתבדרו ספריו בבי מדרשא
'if6 רצויה לפני המקום .לאושרו של הרב זצ״ל לא היה גבול, בצורה בלתי מצויה בדורינו .בגליון חג הפסח הבאנו %
----- - ------- --------------פארי הישיבה אותה ייסד במסירות בארץ ישראל לאחר
0,3 בפני הקוראים את סודות כתיבת הספרים ,והתגובות (1 0
p חורבן יהדות אירופה ,כבר מכהנים בעצמם כרמי״ם
בישיבתו ,וכעת זוכים הם להדפסת חידושיהם אותם ביום (ft Uljl/'iStjlbl'. '}!!)ft
הנלהבות שהתקבלו במערכת ,והבקשות הבלתי
פוסקות ,הביאנו להמשיך במלאכתנו ,למען יצא דבר %
חידשו ומסרו בתוככי הישיבה הק' ומוסדותיה .בדמעות ■
' *?yd שלם תחת ידינו בעז״ה.
Oyl jtep
של גיל כתב מרן הרב זצ''ל באותו היום הסכמה כמעט מצלאין אנו קדם מלכא שיאריך שנות רבינו מרן
■ f l
זהה לספרי 'אשר לשלמה' ו'בד קודש' .ואותו היום היה ■> S'>?M/V-/■/•=)/iU-frf.. שליט״א בטוב ,ויאותו רבים לאור תורתו עוד רבות %
\ 0Z לו ליום שמחה מיוחדת. בשנים ,בבריאות נהורא ומעליא. (1 0
0y 6 - מלבד ממרן הרב מפוניבז' זצ''ל נטל אף רבינו שליט״א f?vid1}ip' pm ומכאן בקשתינו שטוחה לכלל תלמידי רבינו ,שיש
מכתב הסכמה ממרן הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל if,. »»/
בידם ד״ת מרבינו מרן שליט״א ,שלא באו בכתובים עד ל'^ 1
C j'J זצ''ל ראש ישיבת מיר ,עמו היה קשור עד לאחת בד''ת הנה ,כמו גם הנהגות ופנינים מרבינו שליט״א ,שיואילו
jtep
וכבר הרחבנו בזה בעבר.
הספר שיצא לאור הכה הדים רבים ,יעידו על כך
להמציאם לידינו לזכות בהם את הרבים. <%
0 'J מכתבים רבים אותם קיבל רבינו שליט״א בימים
דוח פנימי של מ שרד הדתות בו מדווח כד קודש
המשרד על מינויים של מרן הגרמ״ש Jk o
שאחר הדפסת הספר מגדולי מרביצי התורה ,ומידידיו. כפי שכבר הבאנו בגליון חג הפסח ,היה זה לא אחר
ברמן ורבינו מרן שליט״א לרמי''ם | c S׳
נצטט רק לדוגמא בעלמא שניים מהמכתבים :הגאון מרבן של ישראל מרן החזון איש זיע’’ א שעמד מאחורי
o 'J רבי שמואל דיקמן זצ''ל אב''ד חיפה ,שחלק עם רבינו פרסום השטיקל' תורה הראשון של רבינו מרן שליט’’ א
ברבים ,היה זה בשנות הבחרות המוקדמות של רבינו מרן שליט’’א ,ובעת שליט״א ספסל אחד בבחרותו בישיבה הק' כותב לו כך :מהספר נהנתי
eh
שעלה הרעיון להדפסת קובץ חידו’’ ת של תלמידי כולל חזון איש ,התנה מרן ביותר ,ובעיקר משום שהוא הזכיר לי את השנים ההם שלמדנו בהתמדה m
03 רבה ,ושמענו אז ממך חלק מהקטעים המודפסים ,ובוודאי שהיו לנו זצ’’ל את הדפסת הקובץ ,בהבאת דברי תורה מרבינו מרן שליט’’א.
JteP
t
' 6׳ לתועלת מרובה עד היום. החזון איש נטע את היסודות ,ורבו הנוסף של רבינו מרן שליט’’ א מרן הרב <%
מפוניבז' זצ’’ל עמד באמת הבנין .היה זה חודשים ספורים לאחר חתונתו הגרי''מ גורדון זצ״ל ראש ישיבת לומז'א בפתח תקוה משתפך במכתבו ^ ל־/
:הספר הוא קודש וגידולי קודש ,יש בו מטעם זקנים חידושים נחמדים של רבינו מרן שליט״א ,הרב זצ’’ל קרא לרבינו מרן שליט״א ולרעהו מרן Jk o
שעליהם נאמר פיקודי השם ישרים משמחי לב. ראש הישיבה הגרמ״ש ברמן זצ״ל ,והעמידם
U בעיתונות התקופה מצאנו מאמר הבא לדבר לכהן כרמי’’ ם בישיבה הקדושה ,יחד עם מרן %
03 בשבחו של הספר ,היה זה לאחר שנים ספורות ראש הישיבה הגרי’’ג אדלשטין זצ’’ ל שכבר עסק £o
עת הוציא רבינו שליט״א כבר את חלק ב' בהרבצת תורה בישיבה לצעירי התלמידים .לא
מספרו :״מכבר אנכי מכירו ,ואגיד את שבחו גם היה זה סוד שמרן הרב זצ’’ ל ראה בבחירי תלמידיו %
בזה כי הוא אדם גדול בחריפות ובקיאות בש״ס אלו כממשיכי מורשתו בהעמדת תורה בישראל, (to
u ופוסקים ,ראשונים ואחרונים ,דולה מים מבארות לטובי כבר בבחרותם העמידם למסירת חבורות
t עמוקים ,שחידושיו היקרים נאמרים בשכל זך בני הישיבה בני גילם ,ומיד לאחר נישואיהם %
O והבנה עמוקה וישרה ,שמו המפואר הולך לפניו העמידם כאמור לכהן פאר בישיבה. £0
בהיותו אחד מהרמי״ם בישיבה הגדולה פוניבז', אך לא רק טובת הישיבה ובניו עמדה למול
f t
והנהו קנקן חדש מלא ישן ,בחידושיו שהעלה
מרן הגרי״ג אדלשטין שוטח שאלה בבד קוד ש בפני
עיניו של הרב זצ’’ל ,וכפי שכבר הרחבנו בעבר %
03 פנינים יקרים ממצולות ים התלמוד ,יתהללו כל
רבינו שליט״א
על ישיבת 'ירחי כלה' אותה הגה מרן הרב זצ’’ל, eh
ישרי לב ויהגו לאורו המאיר״ .מתוך דברי ההסכמה של הגרא״י פינקל בימי בין הזמנים של חודש אב התקבצו ובאו לישיבה ובנייניה שהיו ריקים
זצ״ל לחלק הראשון של ספר בד קודש .הדברים שצוטטו לעיל מתוך דברי מתלמידים ,בעלי בתים מכל רחבי הארץ ,לשבועיים ימים הפכו הם לבני %
03 ההסכמה של הגאון האדיר רבי אליעזר יהודה פינקל זצ״ל גאב״ד וראש במסכתא ישיבה לכל דבר ,ראשי הישיבה והרמי״ם מסרו שיעורים יומיים )£o
*o
ישיבת מיר ,אישיות תורנית מוכרת ששימש כזקן ראש הישיבות בארצנו סיום במסיבת דכלה ,בנוסף לשיעורי הלכה ושיחות מוסר .בכל שנה
'if6 _____________ ה ק ד ו ש ה ,נכתבו לפני כחמש שנים כאשר יצא חגיגית של ישיבת ירחי כלה ,הוכרז על מסכתא %f c
03 לאור החלק הראשון של ספר בד קודש להרב דכלה אותה ילמדו בני ישיבת ירחי כלה לאורך J;1 0
הגאון רבי ברוך דב פוברסקי ,מחשובי הרמי״ם השנה כולה ,איש איש במקומו ,ואחת לשבוע
'if6
03 בישיבת פוניבז' .מחברנו הנכבד מני אז עלה היה מתקיים שיעור שבועי במסכתא דכלה על
a
לן־
והתעלה במעלות התורה ,איתמחי גברא ידי מרנן ראשי הישיבה שטרחו וסבבו בערים jtep
'if6 ואיתמחי קמיעא ,ומוניטין יצא למחברנו הדגול ובמושבים מידי שבוע בשבוע למסירת שיעורים,
כגאון מעמיק ומחדש נפלא בחידושי תורה, קיץ וחורף במסירות ובדבקות ,במטרת העל ✓ !A־*
''/־ ל
03
13
6
־ )
ושם טוב יצא לשיעוריו העמוקים שהוא משמיע
בישיבת פוניבז' הגדולה ,ודברי תורתו עולים על
שולחן מלכים ,מאן מלכי רבנן ,עד שזכה לכך
של מייסד הישיבה ומחוללה ,להרבות תורה
בישראל .כך שמלבד השיעורים בישיבה הקדושה
והשיעבוד לתלמידים ,נוסף על ראשי הישיבה
(to
%
03 שתורתו מכרזת עליו .בשנתיים האחרונות קבל
רבינו שליט״א מבקר את שיעורי
הגרב״ד ב''ב קודם הדפסתו והרמי״ם עול תורה בלימוד מסכתא דכלה £0
שני פרסים תורניים חשובים ,לפניי כשנתיים זכה ומסירת שיעורים שבועיים במסכתא זו.
'if6 %
בפרס על שם רבי יצחק גרשטנקורן ז״ל מטעם עיריית בני ברק לספרות אם סברנו כי מרן הרב זצ''ל אמר די ,הרי שלא זכינו מספיק להכירו ,מרן
03 תורנית ,על ספרו בד קודש חלק ראשון .ולפני כמה שבועות זכה חלקו הרב זצ''ל ראה בכל תחום וענין למרחוק ,ורצה להגדיל עוד כבודה של jtep
'if6 תורה .משכך הפציר בבחירי תלמידיו ,רבינו מרן שליט״א ורעהו מרן השני בפרס הרב קוק מטעם עיריית תל אביב .הוא הספר אשר לפנינו
03 בשני המקרים היו ועדות השופטים של הפרס רבנים מובהקים וגאונים
ידועי שם ,אשר מצאו את ספריו של הרב פוברסקי ראויים לפרס ,מתוך
הגרמ״ש ברמן זצ''ל להעלות מדברי תורתם עלי ספר ,בתחילה ניסו השניים
להתחמק .בימים ההם לא היה זה מחזה נפוץ שתלמידי חכמים צעירים (1 0
מבחר גדול של ספרים תורניים שהוצגו בפניהם ,ובתרי זימני הוי חזקה, יעלו מחידושי תורתם עלי דפוס ,אך הרב לא וויתר ,הרב זצ''ל עשה עמם
'if6 שהספרים של הרב פוברסקי טובים הם ,וראויים לשבח ולציון מיוחד. חשבון ,הנה מסרתם עד הנה כך וכך שנים שיעורים בישיבה ,בסוגיות נשים
03 (to
'if6 יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
%
3״ ‘u
i i .'i
03 והאחרונים .ספרי שיעורים בכלל ,ושיעורים יומיים בפרט ,כמעט לא היו
קיימים בעולם .אם חשקה נפשו של צורב להקיף את הסוגיא ,לדלות תורה
מחברנו הנכבד הרב פוברסקי נמנה על הכוחות העולים בחוגי ראשי
הישיבה ,עלייתו בסולם העולה בית אל היתה מהירה ומרשימה ביותר,
to
ft בן עשרים וארבע שנים היה הרב פוברסקי כאשר התמנה כר״מ בישיבת משיעורי מגיד השיעור כדי להקיף את הנושא על שלל היבטיו מתוך הכתב,
o3 עליו היה להתאמץ בהשגת מחברות וצילומי כתבי יד שעברו מיד ליד,
תלמידים הידפקו על דלתות תלמידים ממחזורים קודמים לנסות להשיג
פוניבז' הגדולה והמפורסמת המהווה בית היוצר של בני תורה .כבר בגיל
שלשים ואחד כשהוציא לאור את ספרו בד קודש ,עליו באו בהסכמה
(1 0
ft מחברות ישנות ,במטרה לעמול דרכם בהבנת השיעורים ,פה ושם היה ניתן הגאונים האדירים רבי יוסף שלמה כהנמן שליט״א גאב״ד ור״מ פוניבז' %
למצוא במחברת ישנה תוספת שהושמטה
0,3 בשיעור במכוון ,בסוגיא פלונית ניתן היה
המפורסם בכל העולם כמקים עולה של
תורה ,ולהבל״ח הגאון רבי אליעזר יהודה
(1 0
ft לראות ,כי השנה הושם דגש על הבנה פנקל זצ״ל ראש ישיבת מיר המפורסמת, %
041 מחודשת לעומת ההבנה הישנה .ובסוגיא
זאת הרי אור חדש התגלה שלא היה בנמצא.
אשר במלים נלהבות משבחים את הספר
ומהללים את מחברו .בגיל שלשים וחמש
jtep
f t עד ללילה ההוא .מי שעמד אז מאחורי שוב הפתיע אותנו המחבר בחלק השני של
041 החוברת הוא מי שזוכה עד היום לערוך את הספר וכמעשהו בראשון כן גם בספר אשר
(1 0
סדרת שיעורי הגרב''ד ,תלמידו הגדול של לפנינו הוא צולל במים אדירים ומעמיק
f t רבינו מרן שליט''א הגאון רבי יעקב זריהן בסברה ישרה להבהרת כל סוגיא מברר ומלבן ל'^ 1
041 שליט''א .מי שברבות השנים האיר את שיטות הראשונים והאחרונים וכל המסתעף
מעמד לחיים בהוצאת בד קוד ש הגדה של פסח jtep
f t
ישראל בהאדרת ספרי רבותינו התומים,
קצה''ח ,שב שמעתתא ,שערי יושר ,אבני מילואים ,מקדש דוד ,ועוד .חיקר
מדבריהם ,ועל יסודות איתנים בדרך אשר
סללו הראשונים הוא בונה את בנין חידושיו המבריקים והמחודדים ומגיע
<%
^־r v
041 ואיזן את תורתם ועשה להם אזניים ברוב השכל ויתרון .אך השער להכל למסקנות הלכתיות. Jk o
ביחוד יצא שם טוב לשיעוריו הנפלאים של הרב פוברסקי בישיבת ירחי היה חוברת ראשונית זו ,שהיוותה את הפתיחה למפעל הגדול בו החל
f t | c S׳
כלה שע״י ישיבת פוניבז אותם היא גם משמיע בחיפה ובכמה מסניפי פא״י הגר''י זריהן שליט''א בהורמנא דמרן שליט''א 'שיעורי הגרב״ד פוברסקי'
041 בארץ ,שם קיימים שיעורי תורה קבועים במסכתות הנלמדות בישיבת רבינו שליט''א אמן ההבעה והניסוח לא יכל להעמיס על שכמו את כתיבת
ירחי כלה ,בהסברה פופולארית וכושר ניתוח של השיטות השונות והבהרת השיעורים יומיים והכנתם לדפוס .מעמסה זו היא כבר מעבר ליכולת אנוש
eh
f t להספיק גם להכין את השיעורים וגם לכתיבתם עריכתם והדפסתם .אך הנושאים על הסתעפויותיהם בשפה ברורה ,בהם ניחון המחבר הדגול ,רוח %
041 להפקידם ביד מי שאינו ראוי למלאכה גם לא אבה ,בתלמידו כבנו רבי יעקב חיה זו נושבת גם בכל אחד מסימני הספר בד קודש אשר לפנינו המשתרע
זריהן מצא רבינו שליט״א את אשר ביקש .תלמיד על כמאתיים וחמשים עמודי דפוס גדולים x< %°
ft חכם מובהק בקי בכל חלקי התורה ,ובעל הבנה וכפולי טורים ,המכילים ששים ושתים סימנים ״אל־)
03 מופלאה לרדת לעומקם של דברים .החוברת על הנוגעים בסוגיות ובנושאים שונים ומגוונים בכל to
פרק בן סורר עבר את ביקורתו של רבינו שליט''א מסכתות הש״ס ,וארבעה חלקי השלחן ערוך.
$ ובהסכמתו ירדה לדפוס. לפנינו כוח עולה בעולם הישיבות מסוג הרמי״ם %
0/A הביקוש העצום לחוברת ההיא שח באזנינו וראשי הישיבה אשר בדור הדעה של ישיבות £o
הגר''י זריהן היה מעבר לכל דמיון ,עוד באותו ליטא המפורסמות בשנים שלפני השואה ,אצל
הלילה נגמרה המהדורה כליל ,והביקוש העצום מחברנו הדגול הרב ברוך דב פוברסקי אנו רואים %
$ לתורתו של רבינו מרן שליט''א לא ידע מנוח. בחוש ,איך שנתקיימו בו דברי חז''ל ,במכילתא (to
מהישיבה ומחוצה לה פנו תלמידים אלי כמו גם דרבי ישמעאל ואהיה אצלו אמון וגו' אמון פדגוג,
f t לרבינו שליט''א עצמו להוציא עוד ועוד מסדרת ללמדך שכל העמל בתורה היא מגדלת אותו %
השיעורים ,הייחודיות של שיעורי רבינו שליט''א רבינו מרן שליט״א מעיין בעלון מבית הבד
כאומן ,שנאמר אילת אהבים ויעלת חן ,ד״א אמון £0
ידועה הייתה מכבר בכל העולם ,ההזדמנות להשיג רבתי ללמדך שכל העמל בתורה היא מרוממת
f t ספר שיעורים של רבינו שליט''א ערוך וכתוב הייתה משהו שלא היה ניתן אותו ,שנאמר סלסלה ותרוממך .כפי שכבר נאמר לעיל צעיר הוא עדיין %
03 לאמוד את הביקוש אליו. מחברנו הנכבד הרב פוברסקי ,ועתיד גדול עוד לפניו בעולם הישיבות ,אשר
משכך נטלתי על עצמי את המלאכה הקשה שבמקדש ,לא קלה המלאכה, ב״ה מתרחב וגדל בארצנו מיום ליום ,ובטוחני שהרב פוברסקי עוד ימשיך
'0A3 בטרחה בכתיבת השיעורים ,בהבנתם ועריכתם ,רבינו שליט''א עצמו פינה שנים רבות להשמיע שיעוריו המאלפים בפני קהל שומעי לקחו ,ועוד יזכה %
מזמנו העמוס לעבור את מרבית הכתבים טרם הדפסתם ,וראה בהם כספריו את הרבים בספרים חשובים מסוג הספר אשר לפנינו המהווה נדבך חשוב )£*o
o
ממש .לא אחת היה רבינו מוחק שורות שלמות לבני התורה בארצנו הקדושה.
f t שלא הובנו כהלכה וכותב את הדברים מחדש וכפי שחזה כותב המאמר רבינו שליט''א לא נח %
03 בצורה נאותה .כך החלו לצאת לאור עולם עוד על שמריו וזכה להוציא לאור חמישה חלקים J;1 0
ועוד מהכרכים האדומים ,המוכרים כל כך ,של מחידו''ת .במרוצת השנים ערך רבינו שליט''א a
if6 שיעורי הגרב''ד על הש''ס .בהמשך אף נעזרנו את ספריו מחדש לפי סדר מסכתות הש''ס, לן־
( 04 בכתבי תלמידים ממחזורים שונים ,המיוחדים עד כה יצאו לאור תשעה ספרים מברכות
■kp
ft שבהם היו מחברותיהם של הגאון רבי דוד מן
זצ''ל ראש ישיבת כפר חסידים .הגאון רבי ברוך
ועד טהרות ,ובהם תוספת עצומה על ספרי
החלקים ,של מאות סימנים חדשים משיעורים י✓ %
'/SV־
03 שמואל דויטש זצ''ל מר''י קול תורה .הגאון רבי בישיבה הק' ומחוצה לה. (to
ברך פינס זצ''ל .ויבלחט''א הגאון רבי אברהם
יצחק ליפקוביץ שליט''א מראשי ישיבת בית
רבינו מרן שליט''א הוגה במדו בד שיעורי הגרב^ד פוברסקי %
03 מדרש עליון .הגאון רבי איתמר גרבוז שליט''א ראש ישיבת ארחות תורה. ליל ערב יום כיפור תשנ''ו השעה 8בערב' ,שערי אשר־ גועש ורועש ,חוברת £0
חדשה הונחה למכירה ונחטפה כלא היתה' .שיעורי הגרב''ד פוברסקי הגאון רבי אברהם יצחק אולמן שליט''א דיין בד''צ העדה החרדית .והגאון
רבי יהושע מאיר מישקובסקי שליט''א ראש ישיבת אמרי משה אשר ידיו שליט''א על פרק בן סורר' שמה .היה זה פלא של ממש ,הן באותו היום %
03 בבוקר עוד מסר רבינו שליט''א את שיעורו האחרון בפרק זה ,ולא חלפו לו רב בתורת רבינו שליט''א וכתיבתם .ועוד רבים. jtep
'if6 בהמשך הצטרף אף תלמידו המובהק של רבינו מרן שליט''א ,הגאון רבי
אהרן קסלר למלאכת עריכת השיעורים והדפסתם .וכפי שכחקק רבינו
יותר מכמה שעות בודדות וכבר יצא שיעור אחרון זה ,של פרק בן סורר
יחד עם חבריו ,השיעור של אתמול ,ושלשום ,ושל שבוע שעבר ,וקודמיו,
03 מרן שליט''א בעצמו בתחילת ספרו בד קודש -קדשים :אודה לה' בכל ערוכים ביד אמן ,ומודפסים לתועלת התלמידים. (1 0
'if6 לבב אשר זיכני להוציא לאור ספרי על סדר קדשים ,רובו הוא מאשר אתי בכדי להבין את התופעה עלינו לחזור אחורה במנהרת הזמן ,בשנים ההם
3״ בכתובים מנעורי עד הנה .ופה מקום איתי להודות בכל לב לבני יקירי הגאון ארון הספרים הישיבתי החיל רק את ספרי היסוד של רבותינו הראשונים
(to
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
%
3״ ‘U
ל£1
041 תלמידים ושאלתם בפיהם ,להחזיר העטרה לקדמותה .כסניף לבקשה העלו רבי שלו' שליט״א אשר ביתרון השכל ובכשרון ערך את העניינים בטוב טעם
1ft בני הישיבה את שעת רעווא דרעווין ,משקיעת החמה ועד תפילת ערבית. ודעת .ולתלמידי היקר נאמן ביתי הרה״ג רבי אהרן קסלר שליט״א אשר טורח 0
בשעה קדושה זו היה יושב רבינו הגדול מרן הגר''ד זצ''ל בביתו ומוסר בפני ויגע תמיד בכשרון ובמסירות ללקט כתבי התלמידים מתקופות שונות ובקי %
041 התלמידים שיחת רוממות מיוחדת יסודתיה בזכרונו באופן מופלא בכולם ,כבור סוד שאינו £0
1ft בפרשיות השבוע ועניני הזמן במשנת רבותיו
הגדולים ממיר וקלם .שעה זו טענו בפני רבינו
מאבד טיפה ,ובעברי בין הבתרים נראה כי בס״ד
זכו להעתיק הדברים כראוי ,ולהשלים בתוספת
(0,4 שליט''א נותרה יתומה ,יחד עם יתמותנו אנו. מרובה חלקם בספר ,ישלם להם השי׳׳ת כגמולם JteP
תקוותינו אנו שיבוא בן במקום אביו ,ויורנו דרך ויתברכו מן השמים בשפע ברכה והצלחה.
%י
SI יאלפנו לקח בעבודת ה' .רבינו שליט''א נעתר
לבקשתם ,ובקיץ של אותה שנה החל במסירת
במלאכת עריכת השיעורים והכנתם לדפוס
נטלו במרוצת השנים חלק גם תלמידי רבינו מרן to
השיעורי חומש הנודעים ,בהיכל הישיבה השרוי שליט''א רבי אברהם יצחק וולפא שליט''א .רבי
באפילה כמנהג הישיבה הק' מקדמת דנא, ישראל מאיר טבצ'ניק שליט''א .רבי חנוך ורנר
04 במקומו שבכותל המזרח שבישיבה יושב רבינו שליט״א .ועוד אחרים איש בשמו יבורך. k P
f j וסביבו תלמידים מבקשים ,דממת קודש ואפילת להוצאת בד קוד ש שמות עם הנדיב שיעורי סדרת על חשיבותה בעולם התורני של
הוד ,קולו של רבינו שליט''א נשמע ופניו בלתי רבי יעקב דרייפוס ובנו הגרב״ד (על חמשת עשרי כרכיהם עד עתה ,ועוד
;V־*•
1 %
(0,4 יראו רק למסתופפים בד' אמותיו .בדבריו שוזר היד נטויה) מיותר להכביר ,די אם נזכיר את דבריו 110
p הוא משמועות רבותיו הגדולים זיע''א .ובעיקר סולל דרך בעבודת התורה של ראש ישיבת ליקווד מרן רבי ירוחם אולשין שליט״א שפורסמו לאחרונה
%
וקיום המצוות. מדבריו בכינוס כל שהוא ,בו העיד על עצמו כי בספרים אלו הוא עצמו מכין
041 0׳£0
בהמשך השנים נקבעה למסורת ,שיעורי החורבן שהשמיע רבינו שליט''א, שיעוריו .מעניין לציין כי בקהילת האברכים באשדוד נוסד כולל ערב ללימוד
1ft במתכונת זו בימי ט' באב ,מסיום תפילת מנחה ,ועד ערבית של מוצאי הצום.
שיעורים אלו היוו את הבסיס לספרי בד קודש תורה ומועדים ,שסיומם
מסכתות מסדר קדשים ,יוזמי הכולל שעלו לקבלת ברכתו של הגרד''צ
קרלנשטיין זצ''ל הופתעו לראותו קם ממקומו לארון הספרים ,וכשהספר
f t־
$ר!
041 ■p
־ 6
'
לא נראה באופק ,כיון שדברי תורה של רבינו שליט''א פרים ורבים ,ומעיין
החכמה לא יכזבו מימיו ,לאוי״ט.
שיעורי הגרב״ד זבחים בידו קרא בקול :קחו את הספר הזה לבסיס הלימוד
בקדשים ,מנסיון שלי אני אומר לכם כי בלעדיו לא תמצאו ידיכם ורגליכם ׳ &
f עד כה יצאו לאור הספרים בד קודש בראשית שמות מהדו''ק .ויקרא במדבר בזבחים .זכיתי ,הוסיף ואמר לשמוע בעצמי חבורות מראש הישיבה שליט״א,
' t
041 &J
דברים מהדו''ק .ושני כרכים על מועדים .בשנים האחרונות חבל תלמידים ואם בנשים נזיקין הוא אחד מרבותי ,הרי שבזכות הספר הזה ,בקדשים הוא
בראשות הגר''א קסלר עמל להוצאת ספרי בד קודש על התורה במהדורה
מחודשת ,וממנה יצאו עד כה הכרכים הבאים :בד קודש בראשית .ובד קודש
רבי המובהק .ולא הניח להם עד שנטלו הספר עמהם לכולל .וכשסיימו בני
הכולל מסכת זבחים הורה להם לפנות לתלמידי רבינו לקבל את השיעורים
&
(0,4 %0
שמות .בשנה האחרונה יצא אף לאור הגדה של פסח בד קודש. שעדיין לא באו בדפוס על מסכת מנחות.
חובה וזכות היא להזכיר בכאן אף את מקורבי רבינו שליט״א שנטלו על %
/-sV
כתבי תלמידים עצמם את החלק הארי שבהוצאות המרובות של הוצאת הספרים ,וזכות
041 S^o
לא נוכל לחתום היריעה מבלי להפנות זרקור לכתבי תלמידי רבינו שליט''א ראשונים הם להרב יוסף פריי שליט״א ,אנטוורפן -ירושלים .והרב יעקב
1ft שהעלו עלי דפוס מדברי תורתו של רבינו שליט''א לאור עולם.
ובהם החוברות 'תורת הנהנה' ומוחזקות ותפיסה' פרי עמלו של תלמידו
וינרוט זצ''ל שעמדו לימין תלמידי רבינו שליט״א בהוצאת הספרים .בשנים
האחרונות עומד לימין רבינו שליט״א גם בזה איש החסד והמעש המופלא
!•
(0,4 הגאון רבי אברהם ישעיה גינזבורג שליט''א ר''מ ישיבת עטרת שלמה בהם t oo
רבי מאיר געלעי שליט״א תלמיד רבינו שליט״א ומקורבו .וכן רבי משה נצר
העמיד את יסודות הסוגיות הללו לאור ובמשנת שליט״א אשר כנכד ובן לתלמידי רבינו שליט״א, %
רבינו שליט''א. לוקח חלק בהנצחת זכרון נשמתם ,בספרי רבינו
041 £o
כמו גם 'מדו בד' על התורה ,עניני נישואין ,וברית מרן שליט״א.
מילה .מכתבי תלמידו הגר''א קסלר שליט''א. %
\J,C כד קודש על התורה ומועדים
וכן הקונטרס שיעורי הגרב''ד על מסכת שביעית
04 מכתבי תלמידו ובן ביתו הרב יוסף שטראוס עונג ונחת עמדי בראותי תמיד צמאונכם .£ p
# שליט''א.
למותר לציין את העלון בו מתפרסמת יריעתנו,
המופלא לדברי תורה משמחי לב ,ולדברי אגדה
המושכים את הלב( ,עיין חגיגה י״ד א') ובכל
PW
0 5 Eo
מבית הבד ,היוצא לאור בקובץ גליונות עת לנגד עיני צואריכם החרוזים לשמוע דברי
שבראשות ידידינו הרה''ג רבי יצחק גולדשטוף תורה אהבה בתענוגים ,ובעזה״י זכיתם להתגדל %
שליט''א העמל בטרחה מרובה יחד עם חבר שיעור בעניני החורבן במתכונת שיעור חומש ולהתעטר בזיו החכמה ,וכעת רחש לבבכם הטוב
041 t o0
%
עורכים להוציא לאור עולם דברי תורתו של רבינו מרן שליט''א. לזכות את הרבים ,וקורא אני עליכם נצחוני בני והקדימוני ,כי בהיותי עסוק
1ft בנוסף קיימת אפשרות אף להאזין לדברי תורה מרבינו שליט''א בכל חלקי
התורה בקו דברי מלכים של ישיבת פוניבז' ,ובחודשים האחרונים אף הוקם
כל הימים עמכם יקירי ,אין עתותי בידי לסדר הדברים בלשוני ,וכאשר קצרה
נפשכם מתוחלת ממושכה ,נטלתם מדת זריזות לערוך אותו בלשונכם ,אמנם
%׳'
&
0S )1 0
קו ייעודי לדברי תורה ופנינים קצרים מתורת רבינו שליט''א ותלמידיו על בהיותי מכיר מעלתכם היטב ,וגם חזיתי הכתובים בחלקם ,חזקה שלא תצא
1ft הסוגיות הנלמדות בישיבה ועניני הפרשה ,קו בית הבד 0733518620
באחת האסיפות של ראשי הישיבות שהתקיימו אצל רבינו שליט״א ,סיפר
תקלה מתח״י ,ובעזה״י יהיו הדברים ברורים ונעימים וישמח לבי גם אני .כך
מעיד רבינו מרן שליט״א בפתח ספרו 'בד קודש' על התורה על תלמידיו
■
0י:ו
יל[:
041 0׳
רבינו שליט''א שבתחילת דרכו במסירת השיעורים ,היה כל כך עמל בהכנתם עורכי הספר.
כל השבוע ,עד שלא היה לו פנאי בכלל לעלות על מיטתו אלא בלילות שבת. ובאמת שונה היא עריכת ספר שהורתו ולידתו ומסירתו בשבתות ומועדים, a
והיה חוטף תנומה בלילה על הסטנדר ,ושב למשנתו ,וחוזר חלילה .ענה לו בהם לא ניתן לכתוב ולא להקליט ,רק בקנין שמיעת האוזן ,וכנראה שלפי $
(0,4 t -O
אחד מראשי הישיבות בצחות 'אז העולם היה אחרת לגמרי ,עדיין לא היה בד רוב היגיעה בספר ,זכה הספר לתפוצה כל כך נרחבת .דומה כי על שיעוריו
קודש ,ולא היה שיעורי הגרב״ד ,שמהם אנחנו מכינים את השיעורים בקלות של רבינו שליט״א על התורה ניתן להמליץ מה שנאמר בחז''ל על המן שכל %
041 יותר ממה שהיה אז ,ממילא אנחנו כן יכולים לישון במיטה' ..ונענה רבינו מרן טעם שבעולם ניתן היה לטעום בו .שיעורי הלכה ומערכות תורה ,אמרי חכמה
■O
שליט''א על אתר ואמר :אם הייתי הולך לישון במיטה ,ולא הייתי נשאר ומוסר וביאורים בפשוטו של מקרא. &
ר5
r 1ft ללמוד כל הלילה על הסטנדר ,לא היה יוצא לא כרך אחד של בד קודש,
ולא כרך איחד של שיעורי הגרב״ד .יגעת ומצאת תאמין .אם מצאת ,אין דרך
כבר מאז ומקדם נודע כוחו של רבינו שליט״א בחלקים אלו של התורה,
ודברי תורה באגדות חז''ל הדפיס רבינו שליט״א בעצמו בסוף חלק ד' .בשנים
אחרת מאשר היגעת .דומנו כי במסר זה ראוי לחתום את יריעתנו זו .ביד קדמוניות היה רבינו שליט''א מוסר שיעורי חומש בליל שבת קודש בחצות
״e
כולנו לגדול ולצמוח ,ורק ביגיעתנו תלוי הדבר .ולוואי שנזכה גם בזה לאחוז הליל לבני הישיבה תושבי חו''ל .ומסיבות שונות פסקו. %
(0.4 בשולי הבד. בשנת האבל על פטירת אביו הגדול מרן זצ''ל ,עלו ובאו לרבינו שליט''א
to
0
t יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
H
• הליכות חמד • ליקוטי פסקי הלכה מתורת מרן שליט״א •
ענייני חג הסוכות
מצוות סוכה או ארבעת המינים רשת צפופה מעל גבי הסכך
ו .חולה שנמצא במקום רחוק מיהודים ,ויכול לדאוג לעצמו או למצות סוכה או למצות א .המתגורר ביישוב חקלאי בו יש המוני שרצים קטנים הנמשכים לאור ,וחודרים
ארבעת המינים ,פסק החכמת שלמה (סימן תרכה ס״א) שלולב קודם מכח שהוא פרסומי לסוכה ונופלים למאכלים ,ורוצה להתקין בסוכה רשת חקלאית צפופה שתמנע חדירת
ניסא ,כדאיתא במדרש .ויתכן שכל דבריו כשיקיים סוכה פעם אחת או לולב פעם אחת, שרצים [אך טיפות מים עוברים דרכה] ,ולהניחה גם תחת הסכך ,נראה שאם הרשת
אבל אם יוכל לקיים בסוכה הרבה פעמים מצוות ישיבה ,ואילו לולב מצוותו מה״ת רק ללא הסכך היא ’חמתה מרובה מצילתה’ -יש לערבה עם הסכך ,דהיינו להניח סכך
ביום א’ ועוד ו’ מצוות לשאר הימים ,א״כ לכאורה סוכה עדיפה '. כשר מעל ומתחת הרשת ,ואז הסכך כשר לכתחילה לכו״ע .אך אם הרשת צילתה
מרובה מחמתה ,אין עיצה ,והסוכה פסולה ,ויש לחפש עצות אחרות למניעת חדירת
סדר הקרשים השרצים א.
ז .יש אומרים דכשמעמיד את קרשי הסוכה צריך להעמידם כסדר שהיו בפעמים
הקודמות ,דומיא דמשכן שקרש שזכה להינתן בצפון ינתן בצפון לעולם (כף החיים סימן רגיש לצליאק
תרל סק״ה ,וכמו לגבי העטרה שעושין לטלית לסימן שאותן ציציות שזכו להיות לפניו ב .אדם שיש לו רגישות לצליאק ואסור לו לאכול דבר שיש בו גלוטן (כולל כל חמשת
ישארו לעולם לפניו -עי’ משנ״ב סימן ח סק״ט) .ונראה שסוכה שהתנה עליה מראש מיני דגן) ,וכל מאכלו ומזונו הוא פירות ובשר ,הורה מרן הגרש״ז אויערבאך זצ״ל שאצלו
שהקרשים שבמזרח לא ישארו שם לעולם ,אלא בכל פעם כפי שיזדמן לו ,מועיל התנאי, זה חשוב ,וסעודתו נחשבת קביעות גמורה וחייבת בסוכה ,וצריך לברך כל פעם שנכנס
ואין צריך להקפיד על סדר הקרשים ז. לסוכה אם הסיח דעתו מהברכה הראשונה .אך מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל אמר
שלכתחילה ישתה רביעית יין ,די״א שגם היא מחייבת ברכהב.
לצאת מהבית דווקא
ח .מי שיש לו אפשרות להסיר את גג ביתו ולסכך ותהיה לו סוכה מרווחת ,ויכול גם לעזוב אשה שאוכלת ראשה ורובה בסוכה
את ביתו ולצאת החוצה ולבנות סוכה שתהיה קטנה יותר ,לכאורה עדיף לצאת מהבית ג .מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו חוץ לסוכה ואכל ,כאילו לא אכל בסוכה ,ואפי’
ולבנות בחוץ סוכה ,ויקיים בזה ’צא מדירת קבע ושב בדירת עראי’ .אמנם מעיקר הדין אם הסוכה גדולה ,שמא ימשך אחר שולחנו (שו״ע או״ח סימן תרלד ס״ד) .ומו״ח מרן
עצם מה שמסכך את ביתו ומסיר הגג וגשמים יכולין לירד לדירתו ,נקרא יציאה מבית הגרי״ש אלישיב זצ״ל אמר שאשה האוכלת בתוך הסוכה ,גם כשהשולחן מחוץ לסוכה,
לחוץ ,שמוציא את מהות הבית ובונה סוכה ,אך כשיש לו אפשרות לצאת ממש מביתו, קיימה בזה מצות סוכה ,כי חז״ל לא גזרו עליה ,שהרי אפילו אם תימשך מחוץ לסוכה אין
יתכן שיש בזה הידור יותר ,וצ״עח. לה חטא ,דאשה פטורה מסוכה ג.
טירחא להודיע על סוכה פסולה בנו הקטן או אורח גדול
ט .אדם שיודע על סוכה ציבורית פסולה ,צ״ע עד כמה חייב לטרוח ולהתאמץ כדי למנוע ד .מי שיש לו מקום בסוכה או לבנו הקטן או לאורח גדול ,הורה מו״ח מרן הגרי״ש
מרבים מכשול שלא יבואו לאכול בסוכה זוט. אלישיב זצ״ל שבנו הקטן ישן בסוכה אע״פ שחיוב החינוך רק מדרבנן ,מ״מ מצות
החינוך היא מצוה שלו ואקרקפתא דידיה מונח ,ואילו הדאגה למצות חברו מונחת
לשבת בסוכה עם גגון סגור בעיקר על חברו ,וחייך קודמים ,וכמו מי שלוה מעות וגם ערב לחברו ,ואין בידו לפרוע
י .כשירדו גשמים ,וסגר את הגגון מעל הסכך (שעשוי להיפתח ולהיסגר) ,נראה שאין אלא לאחד מהם ,דבוודאי שיפרע תחילה את חובו שלו ,דאין נפרעים אלא מלווה
שום עדיפות לשבת ולאכול בסוכה עם הגג הסגור דהרי הוא כיושב בבית ,ויכול באמת גם תחילה ד.
לשבת בנחת בביתו ולאכול שם סעודתו י.
בניית סוכה או קטיפת אתרוג
לכתחילה רובו ממש ה .מי שרוצה לבנות סוכה או לקטוף אתרוג ,ואינו יכול לעשות את שניהם בעצמו,
יא .מי שיש לו סוכה במרפסת ,ויכול לישון שם רק ראשו ורובו (ורגליו מחוץ לסוכה), נראה שיבנה את הסוכה בעמו ,ואילו את האתרוג יקנה על ידי שליח ,משום שיש
הורה גיסי מרן הגר״ח קניבסקי זצ״ל שלכתחילה צריך כולו ממש ,ולכן לכתחילה ראוי אומרים שבניית הסוכה היא בעצמה מצוה ,משא׳׳כ קניית אתרוג לכו״ע הוא רק הכשר
שיוציא ממון ויבנה עוד חלק לסוכה כדי שיישן כולו ממש בתוך הסוכה .אמנם מו״ח מרן מצוהה.
א .ווי העמודים וחשוקיהם (גליון לו עמי קטז).
ב .חשוקי חמד עמ״ס חולין (ח״ב דף קז ע״א ,עמי רסח).
ג .קב ונקי (ח״א סימן קצג ,עמי קצב).
ד .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף מב ע״א ,עמי שעא) ,ווי העמודים (גליון י עמי נט).
ה .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ב ע״א ,עמי כג).
ו .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ב ע״א ,עמי כה).
ז .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ב ע״א ,עמי כו).
ח .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ב ע״א ,עמי ל).
ט .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ב ע״א ,עמי לא).
י .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ב ע״א ,עמי לב).
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות׳׳■ k.gilyonot@gmail.com
להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 :
לחומרא (עי’ שעה"צ סימן תרכו ס"ק כג)] ,הורה מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל שאינו הגרי״ש אלישיב זצ"ל הורה דראשו ורובו בסוכה הוא לכתחילה ,דאל"כ איך מותר לשבת
יכול לעכב ,כיון שמעיקר הדין לא קיי״ל כהב״ח ,וא"כ יכול לברך לישב בסוכה .ואם רוצה כשהרגליים תחת השולחן שהוא גבוה י’ טפחים יא.
לחוש ,יניח סכך לאורך הסורגים של העליון ״
להשפיע לשבת בסוכה ז' על ז'
נוי סוכה של תפילות יב .מי שאינו שומר תורה ומצוות ,ומתבייש מחבריו לשבת בסוכה ,ואפשר להשפיע עליו
יח .נוי סוכה אסורין בטלטול ביו״ט בלא תנאי (משנ״ב סימן תרלח ס"ק כד) .ומי שתלה שיבנה מאחורי ביתו בצנעה סוכה קטנה שאין בה אלא ז’ טפחים על ז’ טפחים (ושולחנו
בסוכתו לנוי סוכה תמונה עם תפילות של האושפיזין ונטילת לולב ,ולא עשה תנאי קודם יהיה בתוך הבית) ,דלב״ש לא יצא ולב״ה יצא ,והלכה כב״ש ,נראה דמ"מ יש ענין ,דבזה
יו״ט שאינו בודל מהם ,נראה שמכיון שיש בה תפילות ,מותר לטלטלה ,ודומה לדף של לפחות יקיים את המצוה מהתורה לפי חלק מהשיטות ,וזה עדיף מאשר שיתבטל כלל
סידור ,שהרי לא הקצהו לנוי בלבד אלא לגם לשימוש האדם לתפילה ,ואין עליו שם ממצות סוכה לכו״ע ,וצ״ע יב.
מוקצה ,וכמו אתרוג שתלאה לנוי סוכה דאם אחד נצרך מותר ליתן לו יט.
לאכול פירות בסוכה ששולחנה בתוך הבית
לגלות לאורח שהסוכה לא כשרה להחזו״א יג .מי שרוצה להחמיר ולאכול פירות בתוך הסוכה ,ויש לו רק סוכה ששולחנו בתוך
יט .אורח ת"ח המקפיד שלא לאכול בסוכה שסוככה ע"י מעמיד דמעמיד המקבל הבית ,אמר לי מרן בעל שבט הלוי זצ״ל שהדעת נוטה שבכה״ג לא גזרו רבנן שמא ימשך
טומאה [כשיטת החזו״א (סימן קמג סק״ב) לגבי מסמרים] ,והמארח סומך על המג״א אחר שולחנו ,ויקיים בזה מצות סוכה ,שהרי בפירות אפי’ אם ימשיך מחוץ לסוכה לא
והגר״א (סימן תרכט ס"ח) ואינו מקפיד על הנ״ל ,נראה שאם האורח אינו מרגיש בזה יעבור על חטא כי מותר לאכול פירות מחוץ לסוכה ,ולא נראה שיבטלו מצוה מהרוצה
ועומד לאכול שם סעודה ,ודאי חייב להודיעו על כך כדי שלא יכשל .אבל אם בא לשתות לקיימה יג.
מים או לטעום פחות מכשיעור ,דאין חיוב מן הדין לאכול בסוכה אלא רק מידת חסידות,
יתכן שאינו חייב לספר לו כ. ישיבה בסוכה בעת אזעקה
יד .בשעת אזעקה ,כשכולם עוזבים את ביתם ובורחים למקלטים ,יתכן שמי שנכנס
לאחסן סחורה בסוכה לסוכה אינו יכול לברך עליה ,שהרי מתיירא להיות בה והוי כדירה סרוחה שאינה ראויה
כ .סוחר שהגיעה אליו סחורה בחוה"מ סוכות ,ואין לו מקום לאחסנה אלא בסוכתו ,נראה לשימוש ופסולה ,ואולי אם הוא בעל בטחון ומקיים’כי יצפנני בסוכו ביום רעה’ הסוכה
שהדבר אסור ,די"א שאסור לישב בסוכה שלא בשעת קיום המצוה משום נהנה מעצי כשרה לו .וכן אמר גיסי מרן הגר״ח קניבסקי זצ״ל שבמתיירא מפני ליסטים המצב הוא
הסוכה (עי’ עונג יו״ט סימן מט) .ועוד ,דמאחר ושימוש כזה אין אדם עושה בדירתו ,א"כ שהסוכה אינה ראויה לישיבה כלל ,אבל כשיש באופן עראי אזעקה ,הוי כשודד הנכנס
הדבר אסור ,וכשם שאסור להריח מהדס של מצוה ,דאסור ליהנות מהמצוות בניגוד למה באופן חד פעמי לסוכה ,שאינו מבטל ממנה שם סוכה יד.
שהמצווה עומדת .ועוד דלא גרע מקדירה שאסור להכניסה ,דהוי ביזוי מצוה כא.
ישיבה בסוכה בזמן השואה
לתלות נדנדה בסוכה מוכות שבנו ישראל קדושים במחנות ההשמדה ,שהישיבה בהם היתה כרוכה בסכנת
כא .הרוצה לתלות נדנדה בתוך הסוכה ,נראה שמותר ,והיינו דווקא אם בסלון שלו כל נפשות ,ומיד לאחר האכילה פירקו אותם ,אמר מו"ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל דבמשך
השנה היה גם תולה נדנדה .וכמו שכתב בערוה״ש (סימן תרלט ס"ד) שלא יפשוט בגדיו זמן קצר לא היה לחוש מהרוצחים ,ולכן הסוכה היתה כשרה כי עשו אותה סמוך
ויניחם בסוכה אם אינם מכובדים ,וכן מקלו ,וכללו של דבר -כל דבר שלא היה משהו לשקיעה ,ומיד אחר צאת הכוכבים פירקוהטו.
בביתו בחדר הנאה שבו ,לא ישהה בסוכהכב.
נפסלה הסוכה בשבת
לכרוך ספרים בסוכה טו .בשבת חוה"מ סוכות כשהיו רוחות חזקות ונפל חלק מהסכך ,ונהיה חור יותר מג’
כב .כורך ספרים עני ,שמותר לו לעבוד בחוה"מ ,נראה שאין לעשות זאת בסוכה ,דאין טפחים בין הסכך לדופן וכעת אין לו דופן שלישית ,התיר מו"ח מרן הגרי״ש אלישיב
ראוי לישב בסוכה ולעשות מלאכות שלא היה עושה אותם בביתו כג. זצ"ל להניח ניילון ע"ג הסוכה ע״י נכרי ,כדי ליצור דופן עקומה ,ואז יהיה לו דופן שלישית,
ואע״פ שיוצר מצב של דופן עקומה ,מ"מ ע"י נכרי מותר ואחר ואינו בונה ממש סכך ,כי
להטמין מפתח בסכך אם סכך פסול ,שיהיה דופן עקומה ,ואין לזה חשיבות של מלאכהטז.
כג .כשנועל דלת הסוכה ,ורוצים להטמין את המפתח בסכך ,יתכן שמותר וכמו מנימין
עבדו של רב אשי שתלה בגדים לייבוש על גבי הסוכה (עי’ סוכה דף י ע"ב) ,אולם לשיטת לסגור דלת הזזה כמחיצה
העונג יו״ט דאסור ליהנות מעצי הסוכה שלא במקום מצוה -אסור ,אפי’ שלא מבטלו טז .היה רוח חזקה ועקרה דופן שלישית מהסוכה ,ורצו לסגור דלת הזזה שהיתה ממול
מקדושתו ,וצ"ע כד. כדי שתהיה מחיצה שלישית ,ומו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל אסר ,משום דהוה מחיצה
המתרת שאסורה בשבת ,ואמנם מותר לפתוח גג עם צירים ביו״ט (רמ״א סימן תרכו
לקיחת נורת חשמל מהסוכה ס"ג) ,התם מותר כיון שכבר יש סוכה ורק מסיר את המונע מלהכשירה ,אבל בהזזת
כד .נורת חשמל שתלאה בסוכה כדי להאיר ,מותר להורידה ולהעבירה לתוך ביתו ,משום הדלת הוא מכשיר את הסוכה בפועל ,והוי מחיצה המתרת ואסור [אבל על ידי נכרי
שהנורה אינה מחפצי המצוה ,והוי כשולחן בעלמא ,ונוי סוכה הוא רק מה שבטל לדפנות מותר ,דהוה שבות דשבות במקום מצוה] יז.
או לסכך [ויתכן שנורה צבעונית הוי נוי סוכה ,והוי מוקצה מחמת מצוה .וה״ה אסור
להשתמש בנעצים המחזיקים את הנוי סוכה ולהשתמש בהם לדברים אחרים ,אבל לנגב עשיית סורגים מעל מרפסת סוכה
משקפיים בסדין התלוי בסוכה לנוי יתכן שמותר ,וכמו שמותר לתלות בגדים לייבוש על יז .בנין משותף ,שאחד השכנים רוצה לעשות סורגים בחלון ביתו ,והשכן מתחתיו מתנגד
הסוכה ,וצ"ע] כה. מאחר וזה יפסול לו את הסוכה שבונה במרפסת הפתוחה [לשיטת הב"ח דאמרינן לבוד
יא .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ג ע״א ,עמ׳ מג) ,לשוח בשדה (ח״א סימן א).
יב .חשוקי חמד עמ״ס סוכה )דף ג ע״א ,עמ׳ מו).
יג .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ג ע״א ,עמ׳ מז).
יד .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ד ע״א ,עמ׳ נא).
טו .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף כג ע״א ,עמ׳ קלה).
טז .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ח ע״ב ,עמ׳ סג).
יז .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ח ע״ב ,עמ׳ סג).
יח .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף ט ע״ב ,עמ׳ ע).
יט .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף י ע״א ,עמ׳ עה).
כ .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף י ע״ב ,עמ׳ עז).
כא .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף יב ע״א ,עמ׳ פט).
כב .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף יב ע״א ,עמ׳ צד).
כג .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף יב ע״א ,עמ׳ צג).
כד .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף יב ע״א ,עמ׳ צד).
כה .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף יב ע״א ,עמ׳ צד).
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות׳׳■ k.gilyonot@gmail.com
להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 :
דיני חולה שפטור מסוכה נסר תריס עץ אם כשר לסכך
לא .חולה שיש לו חום גבוה מאד ,ודאי מצטער הוא ופטור מן הסוכה ,ואפילו אם ידחוק כה .כל דבר הראוי לקבל טומאה פסול לסכך (שו״ע או״ח סימן תרכט ס״ג) .והרוצה
את עצמו וישב בסוכה ,אין לו לברך .אבל חולה שיש לו חום לא גבוה ,ובחום כזה אנשים לסכך בנסרים של תריס עץ שהתפרק ,שיש להם בית קיבול [החורים שבהם נכנסים
רבים אינם מחשיבים עצמם לחולים ואינם משתדלים לחפש לעצמם מקום נח דווקא, הרצועות] ,הורה מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל שכשרים לסיכוך ,משום שכל כלי
בזה יכול לחייב את עצמו בסוכה ולברך. שעשאוהו לשמש עם הקרקע אינו מקבל טומאה ,והרי התריס עשוי מתחילה להיות
ואם אינו חולה ממש ,אלא נמצא בביה״ח לביקורת ולמעקב ,חייב בסוכה ,ואם אין לו מחובר לבית ,ואינו מקבל טומאה למרות שיש לו בית קיבולכו.
סוכה -ראוי שימנע מאכילת פת יותר מכביצה ,אלא רק פירות וירקות ,או פחות מכביצה
שזה אכילת ארעי .וחולה שאינו מצטער מעצם הישיבה בסוכה ,אלא שההליכה עד מחצלת שיש ספק אם עשויה לצל או לשכיבה
הסוכה היא צער עבורו ,נראה שגם הוא פטור מן הסוכה (עי’ משנ״ב סימן תרלט ס״ק כו .מחצלת שקנו אותה באחת המדינות במזרח הרחוק ,ויש ספק אם נעשתה לצל או
מאד פתיחת הגג מקרי מצטער) ,ואם הוא מוכן לטרוח -יכול לברך על הישיבה בסוכה לב. לשכיבה ואז פסולה לסיכוך ,אם אין לו דבר אחר לסכך בו אלא היא -יכול לסכך בה
אך לא יברך על סוכה זו ,שהרי י״א שפשוטי כלי עץ העומדים למדרס מקבלים טומאה
שמיעת שיעור כשירדם חוץ לסוכה מן התורה ,וא״כ הספק על כשרות המחצלת הוא דאורייתא ,ולחומרא .ולמעשה
לב .הרוצה לשמוע שיעור תורני בביהמ״ד ,אך מרוב עייפותו ברור לו שעלול להירדם יכול לתפור עליה נוי סוכה ,ויחברה בסיכות ומחטים כדי שלא תהיה ראויה לשכיבה
באמצע השיעור מחוץ לסוכה ,הורה מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל שצריך לעמוד וישיבה ולמדרס ,ותהיה כשרה לסכך לכו״ע ,דשינוי מעשה מוציא מידי טומאה,
ולעשות כל טצדקי שלא ירדם ,או למנות שומר .וכן הורה מרן הגרש״ז אויערבאך זצ״ל וצ״עכז.
דאסור ללכת לשיעור כשיודע שיתנמנם שם ,וכן אדם היודע שהוא מתנמנם בשעת
נסיעה ,אסור לו לנסועלג. עשיית דופן עקומה
כז .מעשה באחד שבנה סוכה במרפסת שהיו בה רצועות בטון וביניהם הניח סכך כשר,
מקום לאשתו או לבנו הקטן וביו״ט העירוהו שהבטון הוא הרוב ,ואע״פ שאין בכל אחד ד’ טפחים הרי הסוכה פסולה,
לג .יש לו סוכה קטנה ,ויכולים לישון בה רק שני בני אדם ,הורה מרן הגרי״ח זוננפלד זצ״ל אך אם יחליט על ג’ רצועות בטון שהם דופן עקומה יהיה לו בסוכה רוב סכך כשר ,והורה
שיתן את המקום השני לאשתו ,ולא לבנו הקטן שהגיע לחינוך ,ואע״פ שאשה פטורה מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל שאין אדם עושה מעצמו דופן עקומה ,ורק כשאין לו
מסוכה ,מ״מ אם אשתו לא תישן עמו יחסר לו במצות תשבו כעין תדורו (עי’ רמ״א סימן דופן אז אמרי’ דהלכה למשה מסיני שהסכך הפסול נהפך לדופן ,אבל אם היא בעצם
תרלט ס״ב) ,משא״כ חינוך בנו היא מצוה שבאה אחר ההידור של קיום המצוה שלולד. סכך כשר ויכולה להצטרף לסוכה ,ויש לו גם ג’ דפנות ,אלא שיש בשאר הסוכה רוב סכך
פסול ,בזה אין אומרים מעצמנו דופן עקומה[ .וקודם סוכות היה יכול להניח דופן מתחת
סגירת הגגון כשיגרום לזריעה לרצועות הבטון ,והיה לו רוב סכך כשר ,או שהיה עושה ליד הדופן ד’ טפחים רצופים של
לד .ירד גשם בסוכות ,ורוצה לסגור את הגגון מעל גבי הסכך (ואין בזה איסור בונה ,דהוי סכך פסול ,ואז גם נעשה מעצמו דופן עקומה] כח.
כדלת הנפתחת עם צירים) ,אם על ידי שיזיז את הגגון מעל הגינה יגרום שירד גשם על
הצמחים והזרעים ,הדבר אסור ,דהוי פסיק רישא דניחא ליה ,ואמנם הוי רק גרמא דאין רופא שיושן יותר טוב בביתו מאשר בסוכה
הגשם נופל מכוחו ,אבל איסור דרבנן יש כאן .אלא שבמקום הפסד יתכן שמותר (עי’ כח .רופא מנתח העוסק בפיקוח נפש ממש ,ומכיר את גופו ויודע שאם יישן בסוכות
שו״ע או״ח סימן שלד סעי’ כב) [ואם רוצה לפתוח הגגון לאחר שפסק הגשם ,וחושש כבית ,יהיה למחרת רגוע יותר ועבודתו בביה״ח תהיה מוצלחת יותר ,יתכן שפטור
שהמים ישפכו על הגינה ,אולי יפתח כלאחר יד ,או יבקש מאדם אחר שיפתח] לה. מלישון בסוכה ,וכמו שלוחי מצוה שפטורים מן הסוכה אפי’ בשעת חנייתן ,משום
דטרודים ודואגים במחשבת המצוה ובתיקוניה (רש״י סוכה דף כו ע״א) ,וכשנחים
עשיית צרכיו בסוכה וישנים בהנאתם בלילה ,יכולים למחר לעסוק במצוה טפי (מרדכי סימן תשמ בשם
לה .אסור להשתין בסוכה ,ואפילו בכלי (משנ״ב סימן תרלט סק״ט) .וחולה שסוכתו הראבי״ה) ,וגם רופא עוסק במצות והשבותו לו ,ועי״ז יוכל למחר לעסוק במצוה ברוגע
בחצר הבניין ,ונצרך להתפנות פעמים במשך הלילה ,ובחוץ אין לו מקום צנוע ,ואם ובצלילותכט.
יצטרך לעלות כל פעם לביתו יצטער מאד ,הורה מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל שהדרך
המובחרת לכתחילה היא להגדיל את הסוכה בדופן עקומה ויתפנה שם ,ואם אין לו אשתו לפני לידה ורוצה שבעלה ישן עמה
אפשרות לעשות כן ישתין בסוכה ממש ,אך יעשה מה שיכול כדי להמעיט הבזיון ,ויקח כט .אדם שגר בקומה שלישית ,ויכול לבנות סוכה רק בחצר הבניין ,ואשתו עומדת
כלי של ברזל ויטיל בו רביעית מים לו. לפני לידה וחוששת לישון לבד בבית (שמא תצטרך ללדת ,ולא תוכל לקרוא לבעלה
חולה המרטיב תוך כדי שינה ,הורה מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל דמאחר וכשהחולה ביו״ט) ,ולכן רוצה שבעלה יישן עמה בבית ,נראה דמאחר וכעת אינה חשה בצירי לידה
נכנס לישון הוא נקי ,ואין לו כל כוונה לבזות את הסוכה ,אלא רוצה לקיים מצוות בוראו אינה נחשבת כחולה ובעלה לא נחשב למשמשי חולה .וכן אמר מו״ח מרן הגרי״ש
והוא מצטער מאד על מצב בריאותו ,לכן אין בזה איסור ולא יכול לפטור את עצמו אלישיב זצ״ל דאין כאן פטור של מצטער ,שהרי בעלה אינו מצטער לישון בסוכה ,ואם
מלישון בסוכה לז. קשה לאשתו -שתלך לישון עמו יחדיו בסוכה ,וכן הורה גיסי מרן הגר״ח קניבסקי זצ״ל
(ויקשור חוט מהבית עד לסוכה ,ויכולה למשוך בעת הצורך) ל.
לישון בבית כשצפוי גשם
לו .כשהחזאים צופים במכשיריהם את המזג אויר הקרוב ,ואומרים שבליל סוכות צפוי אסיר בבית הכלא
לרדת גשם ,אך כעת עדיין אין גשם ,הורה מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל שכל זמן ל .אסיר היושב בבית כלא ,ויש לו אפשרות לעשות שם סוכה ,נראה שיכול לברך’לישב
שאין יורדים גשמים ממש ,חייבים לישון בסוכה ,אע״פ שבביתו כה״ג לא היה הולך לישון בסוכה’ ,אע״פ די״א שאין זה ’תשבו כעין תדורו’ ,שהרי בדירתו יכול ללכת לכל מקום
בחדר שהגשמים עלולים לחדור לתוכו ולהקיצו משנתו (ומעשים בכל יום שאין דברי שירצה (עי’ שו״ת פעולת צדיק ח״ב סימן קצז) ,מ״מ דווקא מצטער מחמת הסוכה פטור,
המומחים הנ״ל מדוייקים ,ויתכן שאין לסמוך עליהם) לח. אבל אם ע״י מה שישב בסוכה לא ינצל מצערו ,חייב בסוכה לא.
כו .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף טז ע״א ,עמי קא).
כז .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף טז ע״א ,עמי קא).
כח .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף יז ע״א ,עמי קז).
כט .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף כה ע״א ,עמי קמט).
ל .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף כה ע״א ,עמי קנ).
לא .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף כה ע״ב ,עמי קנה).
לב .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף כו ע״א ,עמי קסח).
לג .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף כו ע״א ,עמי קעג).
לד .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף כח ע״א ,עמי קצב).
לה .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף כח ע״ב ,עמי קצט).
לו .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף כט ע״א ,עמי רז).
לז .קב ונקי (ח״א סימן רד ,עמי קצט).
לח .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף כט ע״א ,עמי ריג).
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.com
להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 :
כניסה לסוכת חברו ללא רשות
לא נתנו ימים טובים לישראל אלא כדי שיעסקו בהם כתורה
לז .מותר לאדם ליכנס ולישב בסוכת חבירו בשעה שאין בעל הסוכה בסוכתו ,שודאי
בס"ד בימי חול המועד סוכות הבעל״ט, לא יקפיד על זה ,דניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בממוניה (משנ״ב סימן תרלז סק״ט).
יתקיימו שיעורים מיוחדים מגדולי התורה שליט״א ונראה דכל זה כאשר הסוכה היא בחצר הבניין ,אבל כאשר הסוכה היא במרפסת ובשטח
בקו 'שיח יצחק' ביתו הפרטי אסור ,כי ודאי מקפיד שע״י שיכנס למרפסת או לחצר יוכל גם להיכנס
מתורת רבינו מרן עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין שליט״א לדירתו לט.
מדי יום בשעה 12:30בצהריים בניית סוכה בחו״ל נגד החוק
לח .כשהשלטונות בחו״ל אוסרים לבנות סוכות במרפסות ,בטענה שהסוכות מכערות
יום ראשון א' דחוה"מ: את חזות פני העיר ,הורה מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצ״ל דמי שיבנה סוכה במרפסת נגד
הגאון הגדול רבי איתמר גרבוז שליט״א החוק ,יש בזה חשש של גזל על הבנין עצמו [שהרי בלי אישור מהשלטונות אסור לבנות
ראש ישיבת ארחות תורה שם בניין ,וכל מה שהתירו לבנות הוא בתנאי שלא יכערו את פני העיר] ,ולכן למעשה אין
לבנות סוכה במקום זה [אלא על הגג או במקום שאינה נראה לרבים] מ.
ביום שני ב' דחוה"מ:
הגאון הגדול רבי ישראל אדלשטיין שליט״א בן חו״ל -ברכת לישב ביו״ט שני
מראשי ישיבת 'בית מדרש עליון', לט .בן חו"ל שאכל סעודה שלישית ביום ראשון דסוכות שחל בשבת ,ובירך ’לישב
ורב קהילת 'שיח תפילה' ב"ב כסוכה’ כדת וכדין ,ונשאר ללמוד בסוכה עד מעריב ,וגם התפלל מעריב בציבור בתוך
אותה סוכה ,וכשהגיע לסעודת ליל יו״ט שני מסופק אם לברך ברכת’לישב בסוכה’ ,והאם
ביום שלישי ג' דחוה"מ: מה שבירך ביו״ט א’ פוטרו ליום ב’ (דהרי קידוש הוא כן עושה) .והורו מו"ח מרן הגרי״ש
הגאון הגדול רבי יואל מקלב שליט״א אלישיב זצ"ל ומו״ר מרן בעל שבט הלוי זצ״ל דרק בקידוש ושהחיינו היתה התקנה ,ואין
מראשי ישיבת 'בית מדרש עליון' למדים מזה לשאר ברכות יו״ט ,ולכן לא יברך שנית’לישב בסוכה’ ,ובפרט שאנו בקיאים
ורב קהילת 'אילת השחר' פרדס כץ בקביעי דירחי .ומרן הגרש״ז אויערבאך זצ"ל אמר שיתכן שצריך לברך ,כיון שאתמול
היה חול ,ואפשר לצרף שיטת הט״ז שצריכים לברך על כל סעודה וסעודה בסוכהמא.
ביום רביעי ד' דחוה"מ:
הגאון רבי אריאל בוקוולד שליט״א פירוק הסוכה בהושענא רבה
רב קהילת 'משכן חיים' בני ברק מ .כשיורדים גשמים עזים בהושענא רבה ,נראה שמותר את הסוכה ולפרקה (כדי להתקין
את הרעפים והברזלים ,שהבית לא יוצף במים) ,ואע״פ שצריך שתהא לו סוכה כל שבעה,
ביום חמישי ה' דחוה"מ: מ"מ קיי״ל כשיטת רש"י דהטעם הוא דאי איקלע לי סעודתא אכיל לה בגווה (עי’ משנ״ב
הגאון רבי מנחם גולדברג שליט״א סימן תרסו סק"א) ,ובעניננו ממילא לא יוכל לישב או לישון בסוכה .וגם לשיטת הר״ן
רב קהילת 'אילת השחר' אופקים, שמדיני הסוכה שתהא לו סוכה כל שבעה ,מ"מ כשיורדים גשמים אין שם סוכה עליו,
ומראשי ישיבת אופקים ולכן יכול לסותרה ,וצ"עמב.
ביום שישי הושענא רבא: לישון חוץ לסוכה כשנפלה הסוכה
הגאון רבי אהרן רייך שליט״א מא .מי שנפלה לו סוכתו באמצע הלילה ,ואין לו כל אפשרות לבנות סוכה חדשה ,נראה
דיין בבד"צ בני ברק ,ובעמח״ס דבר אהרן, שאינו חייב להתאמץ שלא להירדם ולהיות ער כל הלילה כדי לא לישון מחוץ לסוכה,
די"א שאין זה בגדר איסור אלא רק שיש לו מצות עשה ,ואם הוא אנוס ואין לו סוכה,
ומגדולי תלמידי מרן רבינו שליט״א
מותר (עי’ גנזי רעק״א סימן ב) .וגם לי״א שהוא בגדר איסור ,מ"מ דומה להולכי דרכים
מס' הקו הוא: הפטורים מן הסוכה ,דאי״ז תשבו כעין תדורו[ .ומה שמסופר על הגר״א שהיה תפוס
04-376-0582או03-313-0582 : בבית האסורים בחג הסוכות ,ופתח עיניו בידיו בכח שלא ירדם מחוץ לסוכה ,אמר מו"ח
זצ"ל שזה חומרא ולא מדינא ,דכיון שהוא אנוס ,רשאי לישון חוץ לסוכה] מג.
מרתק ומיוחד! במהלך חוה"מ תיערך בקו שיחת-חג מיוחדת
עם תלמידו הגדול של רבינו ,הרה"ג ר' ישי מזלומיאן שליט״א,
אשר יחשוף עובדות והנהגות מהקודש פנימה.
ניתן יהיה להאזין לדברים בשלוחת 'בדידי הוה עובדא'
לט .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף לא ע״א ,עמ׳ רלז) ,ווי העמודים וחשוקיהם (גליון י עמ׳ כא).
[שלוחה .]4-3 מ .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף לא ע״א ,עמ׳ רלט).
מא .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף מז ע״א ,עמ׳ תט).
מב .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף מח ע״א ,עמ׳ תיג).
כברכת מועדים לשמחה! מג .חשוקי חמד עמ״ס סוכה (דף נג ע״א ,עמ׳ תלז).
אחודה נא חידה
ניתן להאזין להקלטות ופסקי הלכה המתעדכנים מדי יום
ממרן רבינו שליט״״א ,וכן שיעור יומי בהלכות שבת ועוד, עשרה יהודים הנמצאים יחד במקום אחד ,ואינם מצטרפים למנין אלא רק בסוכות ,ולא בכל השנה?
בקו ׳שיח יצחק'03-313 0582 , (התשובה לחידה ,אי” ה בגליון הבא ,החידה מאת ידידינו הרב ארז חזני שליט׳׳א)
לעדכונים על דרשות ושיעורים ,וכן על מיקומו של רבינו
בשבת הקרובה בקו 'דברי חמד' 079-6077-468 תשובה לחידה משבוע שעבר :איך יתכן שאדם גנב אתרוג ויצא בו הגנב ידי חובתו?
תשובה .א .גזל אתרוג בגלל פקוח נפש והבעלים נתייא שו ,יוצא בו הגנב ידי חובתו ביום טוב ראשון .ב .קטן שגנב אתרוג והגדיל ביום טוב
+מאורית_ | 054-8487449
ראשון ,מאחר וסתם גניבה י ש בה יאוש בעלים (רמ” א חו” מ סימן שסח ס” א) ,א”כ יכול לצאת בו יד” ח ,כיון שלא נתחייב בהשבה בהיותו
לקבלת העלון ,פסקי הלכה ,ועדכונים ממרן שליט״״א, קטן ,אלא לפנים מ שורת הדין {משרב סימן שמג סק” ט) .ג .ל שיטת רב )סנהדרין דף עב ע” א) דהבא במחתרת זכה הגנב ,אפילו נטל כלים
ניתן להרשם במייל , a0527642209@gmail.c0m
והם בעין ,משום דבדמים קנינהו ,נמצא דכל גנב שפרץ מחסן אתרוגים יכול לצאת בהם יד” ח בחג .ואפילו אם מכרם אח”כ ללוקח גם יצא
ובפלאפון הנ״״ל ,או בכתובת מייל gmail.com @3126877
ידי חובתו ,וגיסי מרן הגר”ח קניבסקי זצ” ל מפקפק בזה ,דאולי אין זה מברך אלא מנאץ .ד .אם הבעלים נתייא שו ,והגנב מכר את ד' המינים
ובפלאפון .0533126877
לאחר ,דהאחר יצא כיון שהוי יאוש ושינוי רשות ,ואם האחר שב והקנה את ד' המינים לגנב ,יצא בו ידי חובתו( ,משנ”ב סימן תנד ס” ק יז).
ה .גנב מאביו ומת -אם גנב מאביו ,ואביו מת בסוכות ,וירש אותו.
יו׳׳ל ע"י מערכת "קובץ גליונות׳׳■ k.gilyonot@gmail.com
X . להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 : נ
מתורת מרן הגאון רבי מאיר גריינימן שליט׳׳א
שיעור האתרוג כענין טירחא כחול המועד
אם נצטמק האתרוג מכביצה ,עי’ חזו״א או״ח סי’ קמ״ח שחולק על הח״א
מכתב ממרן הגר׳׳ד לנדו שליט״א
ומכשירו( ,ומיהו העיר אחי הגר״ח (בגליון החזו״א) דמ” מ מלבד ענין דגמר פרי
איכא איזה שיעור באתרוג ,ולא סגי בכל שהו ופחות מכאגוז עכ” פ יהי’ פסול, בס” ד אור ליום כ” ד אדר התשל” ד
ועי’ לשון המ״א סו״ס תרמ״ט). אל הדרכ” ת הגאון מוהרר” מ שליט” א
רב שוכט” ס
בדין ניקב עד חדרי זרע בקשר עם הנושא שדיברנו היום אודותיו ,חשבתי כי אולי יועילו לנושא הנידון
בשעה"צ סי’ תרמ” ח ס׳׳ק כ׳׳ז מבואר דאיכא ג’ דרגות לפני הגרעינים הא’ הוא אשר מצאתי רשום אצלי בזה מכבר ואת רומעכ׳׳ת המשפט ואשמח לקבל
הדק מאד ואחריו קליפה עבה ואחריו בשר האתרוג ולפי דעתו שם יש להשוות תשובתו בזה.
דעת תשובת הרא״ש והרא״ש והטור דכל הקליפה העבה בכלל,
ע"ז נ’ ב’ טירחא - .אפשר דהוא גדר ביסוד איסור המלאכה בחוה״מ [וכן בשבת]
ודעת הר״ן והרמב״ם דרק הדק מאד והיינו דכתב הב״י אבל הר״ן כתב כו’ וכ״ד ולפי׳׳ז חייב בשבת אאוקמי אילנא [ויעויין חזו” א שביעית סי׳׳ז ס׳׳ק כ׳׳ז ד” ה ויש]
הרמב״ם כו’ ולדינא נקטינן כדעת הר” מ והר״ן ,זהו תוכן דבריו ז״ל שם ,ובחזו״א ויש לפרש דטירחא אסר בחוה” מ ואין כאן אלא איסור דרבנן וכן בשבת] -ועי’
משמע דמשוה דעת הר״ן כהרא״ש דר״ל קליפה העבה והיינו לפי שפירש דדעה מו” ק י” ג א’ ,מועד משום טירחא ,ובריטב׳׳א שם וצ׳׳ת - .ועי’ רש”י שבת קל׳׳א
ראשונה ר״ל עד חדרי הזרע וכן פי’ הט״ז ,ולכאורה הוא דבר קשה לומר דדעה ב’ ד״ה מלאכת עבודה ,של טורח - .ועי’ ס’ יראים סו״ס ד״ש [ויעו״ש ,ומלאכה
ראשונה סברי דגרעינים לבד הוי אתרוג ואם נימא דאחרי הקליפה אין דרגה מועטת בביתו מותרת ,וצ״ת בפוסקים ,והנה לן הלכתא רבוותא בחוה״מ] ,עד
אחרת אלא הבשר ואחריו גרעינים וכדמשמע מדברי המ״ב ,נראה מוכח מדברי כאן דברי שם.
הריטב״א שכתב ג” כ כדברי הר״ן כפי’ הזה וחלק עליהם ופי’ כמ״ש הר״ן וגבי
מאד אודה להדר” ג אם ישיבני אודות הנ” ל (חלק מהדברים כבר דובר אודותם
נקב כאיסר כתב שניקבה כל הקליפה ולא הגיע עד חדרי זרע ,מבואר מזה דכונת
אבל יש בזה דברים שלא הועלו במה שדובר ואת כת״ר משפט ההכרעה
הר״ן והריטב״א היא הקרום הדק שהרי אם הכונה קליפה עבה ,שם אין פוסל
והבירור).
נקב כיון דניטלה רובה כשר הרי שאין זה חסר מבשרו והיינו כדברי המ״ב ,והב״י,
דהר״ן ס״ל רק הקליפה הדקה ,ולפ״ז אפשר לפרש דהדיעה ראשונה בר״ן ס״ל מכתב תשובה מרבינו שליט״א
הקליפה העבה( ,ואולי יש לדחוק וליישב מה שהק’ בחזו״א שם על פי’ זה) ,ומיהו כ” ד אדר התשל” ד
אם יש עוד קרום דק על חדרי הזרע עי’ חזו” א שם אולי יש לפרש דברי הריטב׳׳א ליד” נ כבוד הגאון מוהר” ד שליט” א
דקאי על הבשר ,ויש לעי’ לפ״ז בנסדק לדעת הפוסלים רוב הקליפה החיצונה אך קצת מעט מן המעט אשר התחלתי לראות בענינים אלו ,ואין לי להשיב
באיזה קליפה איירי ועי’ עוד שם בריטב׳׳א דשייך גם בנסדק ” כל” הקליפה ולא שולחי דבר ומה אדע את אשר לא ידע ,אמנם מפני הכבוד הנני כותב לפו”ר.
לחדרי זרע ,ואם אין עוד קרום לפני החדרים ע” כ קאי נסדק אקליפה עבה ולא אוקמי אילנא בפשוטו שפיר יש לדון שהוא מעניני חורש או זורע ולא יותר
אבשר. בשבת ובפרט שבירושלמי הדבר מבואר כמו שהביא כתר״ה שליט״א מחזו״א
ושמעתי ממרן החזו” א זללה” ה דאחרי בשר האתרוג עומדים החדרים שבהם שביעית - .הגמ’ בע׳׳ז נ’ אפשר לפרש כדפירש ,שענינו ההבדל בין שביעית (עי’
הזרע ויש להם קרום כנגד הבשר ובין הגרעינים וכמו בתפוז ,וכונת רוב הקליפה רש”י שם) לשבת יו” ט ומועד ,ובפרט לפשוט (משום) [משם] דבעי טירחא ,א׳׳א,
בנסדק ,וכל הקליפה בנקב ,היינו על הבשר ,אלא דבמש” כ ריטב” א כל הקליפה כדדחה אחי הגר״ח שליט״א כיון דשרי בדבר האבד והפסד ,שפיר ההדגשה,
ולא לחדרי זרע א” נ לחדרי זרע בנקב ,יש לדון דאין כונתו אם ניקב הקרום הדק טירחא - .דברי הריטב” א מו” ק י” ג כנראה כונת מר נ׳׳י דמשמע דענינו שמחת
ג”כ ,אלא אם ניקבו גם תוך של החדרים או רק עד ולא עד בכלל ,אבל גם הקרום יו״ט וטורח ,לעכ״ה ,אבל לכאורה י״ל ג”כ ע” פ הנ״ל דהרי עיקר הגדר בטורח
ניקב ,ולו” ד הי’ מקום לדון בזה וצ” ע. וצורך ,ובהפסד ודבר האבד שרי ,ממילא מתפרש דענינו טורח ושמחת החג- .
הדסים לשון רש״י בשבת קל״א מלאכת עבודה ,של טורח ,הוא להגדיר סוג המלאכות
לענין ענפים קטנים שיוצאים בין קני ההדס ,רגילים לקטום אותם יעוי’ במשנ”ב של הפועלים כחורש ושוחט ונושא משאות כו’ ,לאפוקי ענין חכמה כשופר,
סי’ תרמ”ו ס” ק ל” ג ובשעה” צ שם אות ל”ו ,וכמדו’ דכך מטו משמי’ דמרן ז” ל ורדיית הפת שכבר נגמרה עבודתו והנו מוכן לאכילה ויש חכמה ברדייתו ,וזה
לקוצצם. נלמד מלשון מלאכת עבודה( ,אך לע” כ מאין נאסור אלו ,לולא קרא ,והרי מה
דליכא במשכן אינו אסור ,ואיזה תולדה הוא ,ואולי אם הי’ מוחלט שהוא בגדר
חוט המקיף בהדס
מלאכה ,הי’ לאסרו מכל מלאכה ,זה נכתב בלי עיון כלל במקור ל״ט מלאכות
בשיעור שילוש לענין הדס ,הי’ מרן ז” ל אומר דכל שיש קו הנפגש בכל הג’
כעת) -יראים אינו תח׳׳י - .בעמק ברכה ראיתי.
שרשים שפיר דמי אע” פ שבשורש אחד הוא נפגש מלמעלה ובאחד מלמטה,
ובלשון הזה אמר ,לא שזה השיעור אלא שזה ודאי שפיר דמי. ־דינים והערות כהלכות ד' מינים
קנין האתרוג
י"א דיש לשלם דמי האתרוג לפני החג ,שיהי’ מה” ת שלכם אם לא שהביאו
לרשותו וקנהו בתורת חצר( .משנ”ב סי’ תרנ” ח סק”י) - .והנה כשנותנים זה
לזה ביו” ט במתנה ע” מ להחזיר לכאור’ קונים בקנין יד [ואף שבולט מהיד אין
חוששים לכך( ,עי’ נתה” מ חו” מ סי’ קצ” ח סק”ג)( .ואי בהגבהה הר”ז רק קנין
דרבנן) ,ולפי” ז יל” ע מה צריך לשלם או לקנותו בתורת חצר הרי איכא יד ,וצל” ע
כעת ,שו” ר בשע” ת שם יעויי” ש.
C יו״ל ע"י מערכת ״קובץ גליונות" k.gilyonot@gmail.com
מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל .להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 :
gfתורת המועד <p
חשש גם לפרש” י בלשון ראשון (דבלולב דגאונים א”י אם זה מועיל) או _______________שינה יחידי כסוכה _______________
דנסדק כשר דיעבד ויותר מהודר שלא יהא סדוק. לענין לישון יחידי בסוכה כתב במעשה רב שהגר״א ז” ל השיב דשומר מצוה
כענין ערכי נחל לא ידע דבר רע ,ולכאו’ מכאן ראי’ שאין הפי’ באיסור שינה בבית יחידי
שהבית הוא יחידי ,אלא האדם הוא יחידי ,וכמדו’ שכשאמרתי לפני מרן
גמ' סוכה דף ל” ג ב’ ת” ר ערבי נחל הגדילין על הנחל דבר אחר ערבי נחל
החזו” א ז” ל פי’ זה שאומרים אותו בשם הגר” א אמר שאין זה הפירוש הנכון.
שעלה שלה משוך כנחל ,פרש” י דמצוה בגדילות על הנחל ומיהו של בעל
ועי’ בצוואת ר” א הגדול אות כ” ב בשום בית ,ע” ש.
כשרה כדלקמן כדכתיב ערבי לשון רבים ,וצ” ע למה הוכרח לפרש כן הלא
בברייתא ל” ד א’ ג” כ איתא הגדילות על הנחל פרט לצפצפה הגדילה בין ____________כדכר סיכוך כנסרים דקים ____________
ההרים ,ושפיר נפרש ג” כ כאן דבא למעוטי צפצפה ,וגדילה על הנחל היינו
בדין סיכוך בנסרים אף דקיי” ל לדינא דשרי לסכך בנסרים שאין בהם ד’,
שרגילות שהם גדילין על הנחל ,ותו דלפי’ זה הוי ד” א כו’ סתירה לרישא
אמנם כתב בטור בשם הסמ” ק דנהגו העולם שלא לסכך בהם כלל דלמא
דלד” א ש” ד גם של בעל ושל הרים כל שעלה משוך כנחל ואינו צפצפה
אתי לסכך בהם בקביעות בענין שאין הגשמים יכולין לירד בה ,ובד” מ שם
כדפי’ רש”י דבא למעוטי צפצפה ,ובפשוטו יש לפרש דרישא וד” א ענין
הביא בשם הג” מ דאם סיכך בנסרים דאפי’ פחות מג’ פסולה דהוי כבית
אחד הוא אלא דד” א מדייק מדכתיב נחל ולא כגון נהר לומר שהעלה תהי’
ממש הואיל ובזה” ז כולן מסככין בתיהן בנסרים שאין בהם ג’ ,ויש לפרש
משוכה כנחל ,ושתיהם למעוטי צפצפה ,ותו דלמה לפרש שהוא רק למצוה
בגמ’ דמיעוט עושין גם בפחות מג’ ומ” מ לא גזרו בהן דקנים בעלמא נינהו,
ולא לעיכובא ואי משום דיש לרבות של בעל ושל הרים מערבי ,הו” ל לתנא
וצ” ל דכיון דכולם היו מסככים בתיהן בנסרים פחות מג’ שאני דשוב ראוי
להמשיך ולומר דמיהו בדיעבד כשר גם של הרים מהא דת” ל ערבי וכאידך
לגזור בזה.
ברייתא.
והנה בשו” ע שם סעיף י” ח כתב ואם אין ברחבן ד’ כשרים אפילו הם משופים
והנה הרא” ש באמת פירש כן דר” ל ממין הגדל על הנחל דהיינו ערבה שרובה
שדומים לכלים ונהגו שלא לסכך בהם כלל ,והוא מדברי הסמ” ק שמא
גדילה על הנחל למעוטי צפצפה הגדילה בהרים ,ולא צריך קרא לרבויי של
יסכך בענין שאין המטר יכול לירד בה ,ולפ” ז גם לדידן שאין מסככין בתינו
בעל ושל הרים דבכלל ערבי נחל הן ע” ש ועי’ בביאור הגר” א סק” א ,אך צ” ע
בנסרים יש להחמיר וכמ” ש במ” ב שם ס” ק מ” ט לענין הלטי” ש ושינדלי”ן
שלא הביא שכ” ה להדיא בברייתא ל” ד א’ הנ” ל ומתפרש הכא כי התם ,ועי’
דאף שאין מסככין בהם בתיהם יש לחוש מטעם גשמים כהסמ” ק ,וכ” מ
בטור סימן תרמ” ז שכתב שרוב המפרשים פירשו שלכתחלה צריך לחזור
בב” ח ע” ש ,ובמשנ” ב שם הביא הך דד” מ בשם הגמ’ ,וכתב דבזה” ז דמסככין
אחר הגדילה על המים כו’ ול” י מי המה ,ודברי רש” י צ” ע כנ”ל ,ובמ” ב כתב
בתיהם בנסרים שאין בהם ד’ טפחים איכא גזירת תקרה ,וצ” ע למה לא
די” א דיותר טוב לכתחלה ליקח מאותן הגדילים על הנחל אכן מדברי הט” ז
העתיק כמ” ש בד” מ דאפי’ בפחות מג’ פסולה ,וכ” מ בב” ח בשם הכלבו
משמע דא” צ לדקדק בזה ,ועי’ ט” ז ודבריו אינם מובנים לי דא” כ כל דבר
דאסור בנסרים דקים ,ומבואר שם דאף בפחות מג’.
של לכתחלה לא נעשהו כיון שבדיעבד יוצאים בלא זה ,והרי זהו המצוה
של לכתחלה שלא לעשות כהדיעבד ,והרי צריך להשמיע לאזניו ולדקדק והנה במה שנקרא כהיום פלפוני” ם לכאורה הם נסרים דקים וא” כ שייך
באותיותיה דק” ש אף שבדיעבד יצא. בהו טעם דשמא יסכך בענין שלא ירדו גשמים ,ומטו משמי’ דמרן החזו” א
שוב נראה ליישב פרש” י דכיון דחזינן באידך ברייתא דקאמר אין לי אלא ז” ל דלא הוי ניחא לי’ שיסככו בהם ,וצ” ע אם מטעם הנ” ל או שהי’ לו עוד
ערבי נחל הרי דבפשוטו מתפרש ערבי נחל דוקא ולא של בעל והרים ,וכיון טעם בדבר (עי’ ביכו”י סימן תרכ” ט אות ל” ב) ,וכן נהוג גבן לסכך רק בענפי
דבברייתא קמייתא לא קאמר למעט צפצפה כבברייתא ל” ד א’ יש לפרש עץ ובלולבין (וכמנהג אבותינו בכל הדורות וכמ” ש ב(עזרא) נחמי’ צאו ההר
כפשוטו דדוקא ערבי נחל ,ומיהו כדי לא לעשות פלוגתא לענין דיעבד והביאו וגו’)[ ,ומה שיש שמסככים בהם בטענת שאינם צמודים והדוקים
ולימא דהגדילין על הנחל היינו דבלא זה פסול דיעבד לכן יש לפרש דלמצוה זל” ז בחוזק ואינם מעכבים הגשמים ,הרי כתבו שהמנהג שלא לסכך בהם
קאמר וברייתא זו נמי תסבור דמרבינן של בעל והרים מערבי ,להכשיר עכ” פ כלל שמא יסכך בענין שאין המטר יכול לירד בה ,ואף את” ל דבשל דידן
בדיעבד ,ומיהו ברייתא שני’ י” ל דס” ל דאף לכתחלה כשר בשל בעל והרים קשה או א” א לתקנן באופן שלא ירדו גשמים ,נראה דלית לן לחלק בזה
דלא שנה דיש ליטול הגדילין על הנחל ,וכן לדבר אחר דברייתא קמייתא מדנפשין ,מאחר ומשכח” ל הדבר בנסרין( ,והגע עצמך אם הי’ צריך לסוכה
י” ל נמי דכשר של בעל אף לכתחלה דכיון דנחל בא למעוטי גוונא דפסלות באופן שלא ירדו גשמים ולא הי’ לסיכוך רק הפלפוני”ן היו כבר מוצאים
דהיינו צפצפה ,הא אם אינו צפצפה כשר לכתחלה גם בשל בעל ,דלא נקט עצה לכך וכגון שישימו עוד שורה על גבן או בע” א) ,אין לפרוץ גדרן של
לישנא דנחל רק למעוטי צפצפה אבל לא שיהא צריך ליטול של נחל. ראשונים דלא הוי ניחא להו שיסככו בנסרין כלל].
ועי' ריטב” א שפי’ בשם התוס’ [והוא בדף ל” ד א’ ד” ה ורבנן ,ושמא לית ליה,
כענין לולב כפוף
היינו דאבא שאול יסבור דשל בעל והרים פסול] דאבא שאול פליג אמתני’
דמכשרא בשל בעל וס” ל כתנא דברייתא קמייתא דערבי נחל הגדילות על כ' השו” ע סי’ תרמ” ה ס” ט אם כפוף בראשו פסול ,והנה אף דנקטינן כהר”ן
הנחל ממש ופסול בדיעבד של בעל ,והיינו כדמשמע באידך ברייתא דאין לי והריטב” א בנקטם ונסדק לפסול בכ” ש ודעתם גם בכפוף כן ,מ” מ לכאורה
אלא ערבי נחל דכשר אבל להכשיר ,ואבא שאול לית לי’ ,ובאמת הברייתות אין זה מכריח די” ל דכן הוא דרך גידולו כמו שמצויין הרבה לולבין שכפוף
פליגי ודלא כפרש” י דלא פליגי וברייתא קמייתא למצוה ,ואמנם משה” ק העלה העליון בראשו ,ועי’ לשון הר”י בב”י ,ובברייתא יש גם פסולים שהם
+מאורימ_ | 054-8487449
ריטב” א מהא דאיזו היא ערבה ואיזו היא צפצפה דתיפוק לי’ שצריך גדילה בשדרה ושפיר אפשר שג” ז בשדרה והלבוש שפוסל ברובן כפופים אפשר
על הנחל ממש ,לכאורה הרי איכא פלוגתא בזה ויש לפרש דברייתא זו כמאן דס” ל דכפיפה שלא כדרך הוא הפסול הנשנה בברייתא ול” ד שדרה ,דאל” ה
דמכשיר שלא על הנחל ,וכנראה ס” ל דברייתא משמע לכו” ע ,וע” כ דלכו” ע קשה מנ” ל ,והא דבראשו כשר היינו משום שמצוי כן וזה דרכו ,ולפ” ז אין זה
כשר של בעל והרים ,וגדילות על הנחל הוא כפי’ הרא” ש שדרכן על הרוב מכריח לפסול גם הכא בכ” ש ,והד” מ כתב שהמנהג להקל ,מיהו הב” ח כתב
להיות גדילות על הנחל ,ומסיק דגם אבא שאול ס” ל דשל בעל והרים ש” ד דנכון להזהר כדבריו ועי’ בביאור הגר” א בסוף הסימן ,ומ” ש הרא” ש על לולב
ותרתי ש” מ חדא מערבי וחדא מנחל ויעויי” ש. כפוף ” אוהב אני יתר לצאת בו שאין העלים נחלקים ותיומתו קיימת” ,אולי
לקבלת העלון מידי שבוע ניתן להרשם במיילgmail.com@3760435 :
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.com
מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל .להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 :
מר א ה כ הן
מתורת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן שליט"א
ס ו כ ו ת תשפ"ז גיליון ח ג מו ר ח ב גיליון 5
ש ע 7ד נו ו פ רו
T w iז מן tv זמועו מו
חג הסוכות -זמן שמחתנו
ז השעה מו -נאמר בשמחת חג בבית המדרש חניכי ישיבת חברון ,בית הכנסת הגדול -בני ברק ,חוהמ״ס תשפ״ו-
במטבע התפילה של היו” ט הגדירו חז” ל את תוכן עניינם של המועדים :עניינו של פסח הוא זמן חרותנו ,ועניינו של שבועות
מהו עבודת ה'יראה' ומהו 'אהבה' הוא זמן מתן תורתנו ,ועניינו של סוכות הוא זמן שמחתנו .והנה בפסח עיקר עניינו של היום דהוא זמן חרותנו שהוא זמן יציאת
היום התחילו לנ שוב רוחות זרות מצרים ,ובשבועות עיקר עניינו של יום הוא זמן מתן תורתנו שהוא יום מתן תורה .אכן ,יש לבאר מפני מה הגדרתו של חג
שאומרים שיראה מביא עצבות ,יראה הסוכות היא זמן שמחתנו ,דאף שמצינו שיש מצות שמחה יתירה בחג הסוכות (כלשון הרמב”ם פ”ח מסוכה ולולב הי” ב) ,למה
מביא משהו שמגביל את הבן אדם, משום כך תהיה הגדרת עניינו של יום זמן שמחתינו .עוד צ” ב ,שהרי עניינו של חג סוכות הוא זכר לענני כבוד ,ומהי שייכותו
ואמרו שעבודה של היום זה לא ע” י של ענין לזה לכך שהגדרת המועד היא זמן שמחתנו.
'יראה' ,אלא רק ע” י 'אהבה' ,צריך והנה שמעתי מכבר ממרן רה” י הגר” י סרנא זצוק” ל (ע” ע בספרו 'דליות יחזקאל' ח” ג עמ' קצג וקצט) בפירוש הפס'”ושמחתם
לדעת שזה דברים לא נכונים ,אין כזה לפני ה' אלקיכם שבעת ימים” ,שנאמר בפס' זה מצות שמחה בסוכות ,ונאמר עוד שמקום קיומה של מצות שמחה זו יהיה לפני
דבר! ,זה כבר כתוב להדיא ,בדברי ה' .דבגמ' מבואר דהפס' 'ושמחתם לפני ה'' מורה על מצות לולב במקדש כל שבעה ,וכ” ה ברמב”ם בהלכות לולב (פ”ז הי”ג)
ראשונים ,ובספר ארחות צדיקים מביא ”ובמקדש לבדו נוטלין אותו בכל יום ויום משבעת ימי החג שנאמר ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים” .אמנם מבואר עוד
ומרחיב בזה ,שא” א להגיע לאהבה בלי בדברי הרמב”ם בסוף הלכות לולב ,דפס' זה מורה על השמחה היתירה של חג הסוכות שלפני ה' ,וכלשון הרמב”ם ”:אע”פ שכל
יראה .שני הדברים מוכרחים ללכת המועדות מצוה לשמוח בהן ,בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתירה ,שנאמר ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים”.
יחד. וביאר שמה שאמרה התורה בסוכות שמחה לפני ה' ,אין זה רק שזהו המקום לנהוג את השמחה ,אלא נאמר בזה שתוכן מצות
גם הגישה לכל המושג של 'אהבה' השמחה הוא ”ושמחתם לפני ה'” ,דמהותה של שמחה זו הוא מה שאנו עומדים לפני ה' .והיינו שבחג הסוכות עומדים אנו
מטשטשים בדורינו ,כל מה שחדר לפני ה' ,ועל כן בא עניינה של מצות השמחה בחג הסוכות בשמחה לפני ה' ,כיון שזהו ענינה של השמחה העמידה לפני ה'.
בענין זה הוא מלוקט משדות זרים, בביאור הענין שתוכן ענינה של השמחה דחג הסוכות הוא מה שאנו עומדים 'לפני ה'' ,נראה בפשטות ,דחג הסוכות הוא הזמן
אנשים חושבים שאהבה זה כל מיני
של השמחה על טהרת יוה” כ ,וענינה של טהרת יוה” כ הוא במהלך של”לפני ה' תטהרו” ,דהיינו שטהרת יום הכיפורים והיותו
ריגושים ,כל מיני חויות רגשיות כאלו
יום סליחה ומחילה הוא מכח היותנו עומדים בו לפני ה' ,וכלשון המשנה ” אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ,ומי מטהר
ואחרים ,חושבים שהרגשים בעלמא
אתכם” .ומבואר שהעמידה לפני ה' היא המביאה את ההיטהרות מלפניו ,ולכן השמחה יתירה שבחג הסוכות היא שמחה 'לפני
זה אהבה ,אבל צריך לדעת שזה לא
כך ,רבינו המשנה ברורה (בסימן א', ה'' ,שמתוך הטהרה שנטהרנו במה שעמדנו לפני ה' ביוה” כ ,באה השמחה על הכפרה והטהרה של יוה” כ בשמחה לפני ה',
ומקורו מספר החינו) מביא את כל דלאחר שזכינו לעמוד ולהיטהר לפני ה' ,אנו זוכים לדביקות וקירבה של שמחה לפני ה'.
השישה מצוות תמידיות ,ואחד מהם ונראה להוסיף בביאור הדברים ,דהנה כתב הגר” א בשה” ש (א ,ד) שארבעת הפסוקים הראשונים בשה” ש ,הם כנגד ד' זמנים
זה אהבת השם ,ומה זה אהבת השם? שהיו לישראל ,וזמנים אלו הם מעיקר תהליך התהוותם של ישראל ומיסוד קיומם .הפסוק הראשון כנגד יציאת מצרים ,הפסוק
מבאר המשנ׳׳ב 'לאהוב המקום ב” ה השני כנגד מתן תורה ,השלישי כנגד בנין המשכן ,והפס' הרביעי כנגד ביאת הארץ .וביאר עוד הגר” א שעניינים אלו מכוונים
שנאמר ואהבת את ה' אלהיך וגו' כנגד הרגלים ,הראשון ' -שיר השירים' ,כנגד פסח שאמרו שירה ,השני ' -ישקני' ,כנגד שבועות שהוא מתן תורה ,השלישי
וכיצד יגיע האדם לאהבה הוא ע” י ' -וריח שמניך' ,כנגד סוכות שהוא זכר לענני כבוד והוא כנגד בנין המשכן ,והרביעי ' -משכני אחריך ונרוצה' ,כנגד שמיני
התורה וכדאיתא בספרי לפי שנאמר עצרת .וביאר שענינו של חג הסוכות מכוון כנגד בנין המשכן ,כיון שחג הסוכות זכר לענני הכבוד שתוכנם ומהותם להורות
ואהבת איני יודע כיצד לאהוב את על השראת השכינה בישראל ,והרי השראת השכינה בישראל היתה ע” י המשכן ,ולכן חג הסוכות מכוון כנגד בנין המשכן.
המקום ת” ל והיו הדברים האלה אשר וסיבת הדבר שחג הסוכות זכר לענני כבוד כיון שבחטא העגל נסתלקו ענני הכבוד ,כיון שנסתלקה מהם שכינה כאשר חטאו
אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך בחטא העגל ,וביוה” כ כשמחל להם הקב” ה נצטוו על בנין המשכן ,ולמחרת יוה” כ ציוום משה רבינו על ענין המשכן ,ובארבעת
אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ימים אלו עסקו ישראל בנדבה למלאכת המשכן ,והתחילו לבנותו בט” ו בתשרי ,וביום זה חזרו להם ענני הכבוד שהם מורים
כלומר שע” י ההתבוננות בתורה על השראת השכינה בישראל.
יכיר את גדולתו של הקב” ה שאין לו נמצא לפי”ז שסדרם של הרגלים הוא סדר בנין קומתם של ישראל והתהוותם לעם ,שעניינה של יצי” מ הוא תחילת יצירתם
ערך ולא קץ ותתיישב האהבה בלבו של ישראל ,ובבחינת לידת ישראל כלשון הנביא (יחזקאל טז ,ד) ”ומולדותיך ביום הולדת אותך” ,ומתן תורה הוא לקיחת
בהכרח' ,ולמעשה זה רש” י מפורש ישראל לעם ה' ,וכמו שפירשו הרמב”ן והגר” א את הפס' ”ולקחתי אתכם לי לעם” (שמות ו ,ז) על מתן תורה ,ובעת מתן תורה
שמביא מהספרי שכתוב בפסוק ואהבת נאמר להם ”ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש” ,ושלימות בנין קומתה של כנסת ישראל הוא בבנין המשכן ובהשראת
את ה' אלוקיך ,והיו הדברים האלה השכינה בישראל.
על לבבך ,איך אתה מגיע לאהבתו,
שעל ידי שהדברים האלה על לבבך, ענין זה ששלימות בניינם של ישראל הוא בהשראת השכינה בתוכם ,הוא היסוד המבואר בדברי המהרש״א בכתובות (ז,
שמתוך כך אתה מכיר ללכת בדרכיו, ב) בביאור נוסח הברכה ” מקדש עמו ישראל ע” י חופה וקידושין” ,שביאר ” :דהוא מקדש לו ג” כ עמו ישראל בדוגמא זו,
זה אהבת השם. בקידושין שהיא נתינת התורה ,כמ” ש אל תקרי מורשה אלא מאורשה ,ובחופה הוא יחוד שכינתו במקדש עמנו ,וכמו שדרשו
ביום חתונתו -זה מתן תורה ,וביום שמחת לבו -זה יום שנתחנך המשכן” .ומבואר בדבריו שהמהלך של החיבור בין הקב” ה
הגרי” א חבר מדבר על זה באור תורה, לישראל הוא בתחילה ע” י מתן תורה שהוא בבחינת קידושין ואירוסין ,ומתוך מתן תורה שהוא בחינת אירוסין בא בנין המשכן
שבלי חיבור להקב” ה אין אהבה ,בלי שהוא בבחינת נישואין ,ולכן שלימות קומתם של ישראל היא בבנין המשכן ,שבהשראת השכינה בתוכם זכו לחיבור ודביקות
להכיר את הקב” ה אין אהבה ,על ידי
בקב” ה בבחינת נישואין.
התורה אדם מכיר את הקב” ה ,נתדבק
בו ללכת בדרכיו זה היסוד של אהבה, ותכלית יציאת מצרים ושלימות גאולת ישראל היתה כשבאו לידי מעלה זו ששרתה השכינה בתוכם ,וכמבואר בדברי הרמב”ן
אבל הבסיס של הכל זה יראה ,סוף (בהקדמתו לחומש שמות) ”והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו ,וכשיצאו ממצרים
דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת אף על פי שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר ,וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן
ושב הקב” ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם ,שהיה סוד אלוקה עלי אהליהם ,והם הם המרכבה ,ואז נחשבו
המשך בעמוד הבא◄
גאולים” .ויסוד דבריו ,שתהליך גאולת ישראל שהתחיל ביצי” מ ונמשך במתן תורה נשלם בבנין המשכן ,שאז שבו אל מעלת
אבותם ששרתה השכינה בתוכם.
וכאשר חטאו ישראל בעגל ,נסתלקה השראת השכינה מתוכם ,וכמש״ב רש"י עה״פ "וישמע העם את הדבר הרע הזה
מו ויתאבלו" (שמות לג ,ד) " -הדבר הרע הזה -שאין שכינה שורה ומהלכת עמהם" .ומקור הדברים בשהש״ר (א ,ב) "משכני
אחריך נרוצה -על שסלקת שכינתך מתוכנו אחריך נרוצה ,שכל צרות שבאו עליהן במעשה העגל לא נתאבלו ,כיון שאמר
ה שע ה להם משה 'כי לא אעלה בקרבך' מיד 'וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו'" .ולאחר שנתרצה להם הקב״ה על עוון
העגל ועסקו במלאכת המשכן ,שבו למעלתם ולהשראת השכינה בתוכם ,וכמש״כ הרמב״ן (שמות לה ,א) "ואמר לכולם ענין
המשך מעמוד קודם ◄
המשכן אשר נצטוה בו מתחילה קודם שבור הלוחות ,כי כיון שנתרצה להם הקב״ה ונתן לו הלוחות שניות וכרת עמו ברית
מצוותיו שמור כי זה כל האדם ,למה זה חדשה שילך השם בקרבם ,הנה חזרו לקדמותם ולאהבת כלולותם ,ובידוע שתהיה שכינתו בתוכם כענין שציוהו תחלה ,כמו
כל האדם? כותב בנשמת חיים להכירו שאמר 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'״.
וליראה בפניו וכו' בכל פעולותיו זה ומתבאר בזה שעניינו של חג הסוכות 'זמן שמחתינו' הוא על כך שזכינו לשלימות בנין קומתה של כנסת ישראל ביום זה,
כל האדם .אהבה זה דרגה ,המסילת וכנגד האבילות שהיתה בישראל כאשר נאמר להם שלא תהיה השראת השכינה בתוכם מחמת חטא העגל ,באה השמחה
ישרים אומר שהיסודות לעבודת ה' ששבה השראת השכינה בתוכם בענני הכבוד בעת בנין המשכן ,ועל כן עיצומו של יום הוא זמן שמחה ,ותוכנה ועניינה
זה גם יראה וגם אהבה ,אבל קודם כל של שמחה זו היא שמחה ״לפני ה'" ,שהשראת השכינה בישראל היא החיבור והדביקות של ישראל עם הקב״ה ,והשראת
צריך יראה ,ורק אחר כך אהבה. השכינה בישראל היא הפועלת שמחה לפני ה' ,דבלשון הפס' (דברים לא ,יח) ״ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" ,תירגם
אין שום צד בעולם שבא חודש אלול אונקלוס :״ואנא סלקא אסלק שכנתי מנהון ביומא ההוא" ,ומבואר דהסתר פנים הוא סילוק השכינה והארת פנים הוא בהשראת
אז האדם צריך לאבד את שמחה שלו, השכינה ,ולכן הארת השכינה בישראל היא בשמחה לפני ה' ,וזוהי השמחה של חג הסוכות שהיא שאנו שמחים עמו לפניו.
שבוע הבא קוראים פרשת כי תבוא, ויש להוסיף בזה ,שכתב רש״י בכתובות (ח ,א ד״ה משמח) ״ובאחרונה משבח להקב"ה שברא חתונת דיבוק איש באשה ע״י
מובא שם תשעים שמונה קללות שמחה״ ,הרי ששמחה גורמת לדביקות ,ודיבוק איש באשתו נעשה ע״י השמחה ,ואף שלימות החיבור והדבקות של ישראל
נוראות ,על מה? סיבה אחת -תחת עם הקב״ה בבחינת ״ביום חתונתו וביום שמחת לבו" היא ע״י שמחה ,ובכוחה של השמחה שהיא לפני ה' ,להביא את ישראל
אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה לחיבור ודבקות לפני ה'.
ובטוב לבב ,אז לומר שבאלול שזה ושמחה זו שהיתה בימים ההם הרי היא גם בזמן הזה ,שסוכות הוא זמן שמחתנו בכל הדורות ,שאף עתה שאין מקדש ומשכן
הפסגה של עבודת השם ,ששם יהיו יש השראת השכינה בישראל בכח חג הסוכות ,וכמבואר בדברי האלשיך הקדוש בביאור הפס' "בסכת תשבו שבעת ימים
פטורים לעבוד את ה' בשמחה ובטוב כל האזרח בישראל ישבו בסכת״ (ויקרא כג ,מב) ,שכתב" :הן אמת כי השמחה האמיתית בעצם היא בזמן הבית אשר שם אני
לבב? זה ודאי לא ,זה לא יתכן!. אתכם ,וזהו ושמחתם לפני ה' אלקיכם שהוא בזמן ביהמ״ק ששם עלו שבטים לראות את פני .אך עם כל זה וחגתם אותו וכו'
יש בדברי רבינו יונה בברכות (כא). לדורותיכם ,עם היות כי אז אינו לפני ה' ,כי גם אז חג לה' יקרא עם היות כי שכינה בגלות .וזהו אומרו וחגותם אותו חג לה'...
דברים נפלאים בענין זה .רבינו יונה בא כי גם שאין ביהמ״ק והשראת שכינה כמאז ,הלא לא יבצר כי ע״י מה שבסוכות תשבו שבעת ימים ,כי כל האזרח בישראל
לפרש את המושג של 'גילו ברעדה', שהם האבות ,כמאמר חכמי האמת 'ישבו אתכם בסוכות' ,וידוע כי אין אבות בלא שכינה כי האבות הן הם המרכבה״ .ומבואר
והוא אומר כך' :וגילו ברעדה במקום שבכל שנה ושנה מתחדשת השראת השכינה בישראל בסוכה שבה אנו יושבים בצילא דמהמנותא בכוחם של האבות
גילה שם תהא רעדה ,טעם הדבר כדי הקדושים הבאים עמנו בסוכה ,ולכן גם בזמן הזה מתקיימת השמחה לפני ה׳ בחג הסוכות .וזה מבואר היטב ע״פ המבואר שחג
שלא ימשך מתוך השמחה לתענוגי הסוכות כנגד השראת השכינה במשכן ,וענינו של חג הסוכות שבו נשלמת קומתם של ישראל בהשראת השכינה בתוכם.
העולם וישכח עניני הבורא על כן
ולכן מיוחד הוא חג הסוכות לדורות בהשראת השכינה בישראל גם בזמן זה .ואף בזמן שאין מקדש ,יש בו השראת השכינה
צריך לערבב זה עם זה כדי שיהיה
בכח הסוכה הבאה כנגד ענני הכבוד ,שהם הביטוי על השראת השכינה בישראל ,ובכוחם של האבות אנו יושבים בכל שנה
על הקו הממוצע ,ופשטיה דקרא כך
בסוכה בצילא דמהמנותא ,ומכח זה אנו שמחים בחג הסוכות לפני ה׳.
הוא שאע״פ שאצל בשר ודם היראה
והשמחה הם דבר והפכו שבשעה תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלוקיך בשמחה -׳ובסוכות זמן שמחתנו שישראל שמחים בעבודתם׳
שהאדם מפחד מזולתו הוא עומד
נרתע ודואג אבל הקב״ה איננו כן והנה במדרש (הובא ברש״י במדבר כט ,יח) מבואר שצ״ח הכבשים שמקריבים בסוכות הם כנגד צ״ח הקללות שבמשנה
אדרבה כשהאדם מתבונן בגדולתו תורה ,וכן הוא בפיוט ליום שני של חג הסוכות ״רציתי שיים שמונה ותשעים ,קלוע בם תוכחות שמונה ותשעים" .ובביאור
וירא מפניו ישמח ויגיל באותה יראה הענין הביא השם משמואל (סוכות תרע״ח) בשם אביו האבני נזר ״והטעם הגיד כ"ק אבי אדמו״ר זצללה״ה ,כי בתוכחות כתיב
מפני שבאמצעיתה מתעורר לקיים 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל' ,ובסוכות זמן שמחתנו שישראל שמחים בעבודתם ,ע״כ
המצות ושש ונעלס בקיומה שיודע מתבטלות מהם התוכחות״ .ומבואר שנתייחד חג הסוכות להקרבת צ״ח הכבשים שעניינם לבטל את צ״ח הקללות שבמשנה
כי שכרו אתו ופעולתו לפניו ועל תורה הוא ,דכיון שהצ״ח קללות באים על אשר לא היתה עבודת ה' בשמחה ,וסוכות שהוא זמן שמחתנו ,והוא הזמן שישראל
שמחה כזו תמצא שאמר בפסוק אחד שמחים בעבודתם ,מיוחד ענין זה לבטל הקללות הבאות על אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה.
עבדו את ה׳ ביראה וגו׳ ובפסוק אחר ויסוד הדברים מתבאר אף מחתימתו של הרמב״ם להלכות סוכה ולולב ,שכתב" :השמחה שישמח אדם בעשיית המצוה
עבדו את ה׳ בשמחה ר״ל תעבדו את ה׳ ובאהבת הא-ל שצוה בהן ,עבודה גדולה היא ,וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להיפרע ממנו ,שנאמר 'תחת אשר לא עבדת
ביראה ובאותו היראה תשמחו ותגילו את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב'״ ,ואשר מתבאר ממה שהביא הרמב״ם ענין זה בסוף הלכות לולב שכיון שזהו שורש ענינו
בה כמו שאמרנו ואע״פ ששמחה של חג הסוכות 'זמן שמחתנו' שהוא הזמן שקרבנו המקום לעבודתו הרי שבסגולת הזמן לפעול את העבודה בשמחה ובטוב
אחרת אסורה כמו שהוזכר למעלה לבב ,ולכן חתם הרמב״ם את הלכות לולב במעלתה של העבודה בשמחה ,שזו חתימה מעין המאורע ,שכל עיצומו של יום
שמחה זו מותרת ומחוייבת כענין שנא׳ ועניינו הוא השמחה לפניו ית'.
תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהיך ויתבאר עוד שייכות הענין לחג הסוכות ,שבעיקר ענין השמחה בעבודת ה' כתב המגיד משנה" :ועיקר הדבר הוא שאין ראוי
בשמחה ובטוב לבב׳ ,עכ״ל. לו לאדם לעשות המצות מצד שהן חובה עליו והוא מוכרח ואנוס בעשייתן ,אלא חייב לעשותן והוא שמח בעשייתן ,ויעשה
מה המשמעות? שאדם ירא ודואג וזה הטוב מצד שהוא טוב ויבחר באמת מצד שהוא אמת ,ויקל בעיניו טרחן ,ויבין כי לכך נוצר לשמש את קונו ,וכשהוא עושה
לא מביא אותו לשום מקום ,אם אתה מה שנברא בשבילו ישמח ויגיל ,לפי ששמחת שאר דברים תלוים בדברים בטלים שאינן קיימים אבל השמחה בעשיית
מתיירא ,אז מה זה מביא אותך? אז רק המצות ובלמידת התורה והחכמה היא השמחה האמיתית .וזהו ששלמה בדרכי מוסרו שבח שמחת החכמה ואמר בני אם
פחד ,פחד זה עצבות .זה לא התכלית חכם לבך ישמח לבי גם אני״ .ומבואר שכאשר האדם מכיר את מקומו ויודע את תכליתו שנוצר לשמש את קונו ,הרי הוא
של יראת שמיים להיות עצוב .זה לא שמח בעבודת ה' ובקיום המצוות ,שקיום תכליתו של האדם וקנין שלימותו שמחה היא לו.
יראת שמיים .יראת שמיים זה כלי והנה בנוסח תפילת נעילה נאמר ״אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך" ,ובסידור הגר״א (שיח יצחק) נתבאר ענין
שבן אדם להיות צדיק מושל ביראת זה :״הכרת לתת כבוד ויתרון חשיבות לאנוש על ארץ שהוא בין כל צבאי מרום יעבוד לפניך בתורה ובמצוות" .הרי שחשיבותו
השם ,לעשות אותך למושל ביצרו, של האיש הישראלי היא במה שהוא עומד לפני ה' ועובד אותו ומקבל את עול מלכותו .וכל עבודת העבד לקונו היא עבודה
להפוך אותך לאדם יקר ,להביא אותך לפניו ית' ,כמבואר בלשון הרמב״ן בפרשת ואתחנן (דברים ו ,יג) "ואותו תעבד -לעשות כל אשר צוך כעבד שומר מצות
למעלה שלך ,לגדל אותך ,לרומם אדוניו ...ודרשו עוד 'עבדהו בתורתו' ,ללמוד התורה ולהגות בה ,וגם היא עבודה לפניו״ .וכאשר האדם מכיר את תפקידו
אותך ,זה התפקיד שלך .אם אתה לוקח
ויודע את חשיבות ערכו ,הרי שהוא מתמלא שמחה על עמידתו בתפקידו ועל חשיבותו בקיום תכליתו ובקנין שלימותו.
את היראת שמיים בתור כלי להתגדל
ולהתרומם ,זה לא רק שזה לא סתירה וכתב הרמח״ל בספר מסילת ישרים (פרק יט) "השמחה הוא עיקר גדול בעבודה ,והוא מה שדוד מזהיר ,ואומר (תהלים ק')
'עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה' ...כי זאת היא השמחה האמתית שיהיה לבו של אדם עלז ,על שהוא זוכה לעבוד
המשך בעמוד הבא◄ לפני אדון יתברך שאין כמוהו ,ולעסוק בתורתו ובמצוותיו שהם השלימות האמתי והיקר הנצחי״ ,הרי שעיקר השמחה היא
בהיותנו עומדים ועובדים לפניו ית'.
וזוהי עיקרה של השמחה בזמן שמחתנו על שזכינו לעמוד לפניו ית' ,שאין מעלה ורוממות גדולה מזו ,ועלינו להכיר את תפקידנו
לעמוד לפני ה' ולעבוד לפניו בתורה ובמצוות ,ועל כן השמחה בחג הסוכות היא שמחה לפני ה' ,ובחג זה שעניינו שלימות השייכות
מו והחיבור לעבודתו ית' באה השמחה על שזכינו לעמוד לפניו ית' ולשרתו.
השעה מיסודות בית המדרש שגדלנו בו הוא עבודת ה׳ מתוך שמחה וחדוה ,ולימוד התורה וקיום המצוות היה מתוך שמחה ,וכן הרגישו
המשך מעמוד קודם ◄ את השמחה המיוחדת שהיתה במועדים ,וכפי שהגדיר הגר״י הוטנר זצ״ל במכתב שכתב בבחרותו לאחר מאורעות הדמים בתרפ״ט
בקובץ זכרון ׳קדושי חברון׳ (עמ׳ ” )02והן מקדם כרותה היא הברית לעבודה זו של תורה ויראה ,שכל אדם המתמסר לה מעלים
לשמחה ,זה זמן של שמחה ,זה זמן עליו כאילו עשה את עצמו כלומר יצר את אישיותו ...כה העלתה העבודה למדרגת יצירה ושמחת העבודה לחדות היצירה",
שבונה את השמחה. ושמחה זו באה מתוך הכרת האדם את מעלתו שהוא זוכה לעבוד לפני ה׳ וידיעתו את תכליתו.
ככל שאדם מגיע לדרגה יותר ואף בבית הגדול הזה המשמר את מסורת הישיבה ודרכה ,אנו רואים את השמחה המיוחדת ומרגישים אותה .ועלינו לדעת כי רק
גבוהה ,מתגדל יותר ,הוא מלא מתוך הכרת ערכנו והשמחה הבאה ע״י כך אפשר להתרומם ולגדל ,ורק בדרך זו אפשר לגדל את דור העתיד ,וצריכים אנו להכיר
שמחה. כי ״אשרנו ,מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו” ,ולדעת מהו העיקר והתכלית ומהי מעלתם ושלימותם של ישראל.
ממה אדם שמח? אדם שיש לו ושמחת חג הסוכות שאנו שמחים לפני ה' תלוה אותנו בכל השנה ,ונזכה שיכלו כל הצ"ח קללות ולבוא אל הנחמה האמיתית
סיפוק בחיים ,שמרגי ש שהוא והגאולה האמיתית ,וכמבואר בדברי הגר״א שחג הסוכות מכוון לענין הגאולה השלימה ,וזהו היסוד והשורש של בנין כלל ישראל.
מתקדם ,שמרגיש שמגיע לתכליתו,
הוא שמח .אדם שמרגיש שהזמן
הולך לריק והולך על שטויות ,הוא
לא שמח .היראת שמיים הזאת ה באצבעו מו
שמגדלת אותך ,מביאה אותך
למקום יותר גבוה ,זה השמחה .זה
קושיות ותמיהות מתורתו של רבינו שליט״א כעניני המועד
הגישה שלנו לחודש אלול .חודש ישב בסוכה ואחר כך יברך שהחיינו
אלול זה זמן א .המשנ״ב (סימן תרמ״ג סק״ה) כתב לבאר ד' השו״ע שם שכתב שקודם יושב בסוכה ואח״כ מברך זמן 'מקדש מעומד ומברך
של צדיק מושל ביראת השם ,זמן לישב בסוכה ויושב ואח״כ מברכין זמן' ,וביאר המשנ״ב 'בא לאפוקי שלא יברך ברכת זמן קודם שישב כו' דצריך להסמיך עשיית
של התבוננות ,זה התפקיד שלנו. המצוה אל הברכה וכיון שבירך לישב בסוכה צריך לישב תיכף' ,והיינו דבכדי שלא יהיה הפסק בין הברכה למצוה ,לכך צריך
אבל זה לא רק שזה לא סתירה קודם לישב ולקיים את מצות הישיבה ורק לאחמ״כ לברך שהחיינו.
לשמחה ,ככה הימים האלה זה וד' המשנ״ב מופלאים ביותר ,הרי ברכת הזמן באה על המצוה של ישיבת סוכה ,והאיך שייך לומר דברכת שהחינו מפסקת בין
עבודה בשמחה ובטוב לבב .ימים המצוה לברכה ,הרי בכל ברכת המצוות לא אמרי' כן ,אלא מברכים שהחיינו קודם עשיית המצוה .וכגון בלולב ,שמברכים אשר
כמו שהזכרתי בהתחלה ,אדם קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב ,ואחר כך מברכים שהחיינו ונוטלים את הלולב .וכך הוא בשופר ,שמברכים אשר קידשנו
מגדל את עצמו ,מרומם את עצמו, במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר ,ואז מברכים שהחיינו ותוקעים בשופר .א״כ מה נשתנה מצות ישיבת סוכה שמקודם מברכים
מעלה אותו לדרגות יותר גבוהות. לישב בסוכה ויושבים בסוכה ורק אח״כ מברכים שהחיינו בכדי שלא יהיה הפסק ,ואילו בשאר מצות מברכים שהחיינו קודם
ככל שאדם מתרומם ומתגדל, עשית המצוה ולא חייש' להפסק ,ומה נשתנה מצות סוכה משאר מצוות ,וזו תמיהה גדולה.
ככה זאת השמחה הא מיתית.
השמחה של הבלי העולם הזה זה אי שרי להוציא ישן מחוץ לסוכה
דבר שחולף ועובר ,אבל השמחה ב .בספר הסוכה וכך נדפס גם בספר מנחת שלמה ,הובא הפסק הידוע משמיה דמרן הגרש״ז אויערבך זצוק״ל ,דמי שישן בסוכה
הזאת היא שמחה שקבועה בנפש, מותר להוציא אותו כשישן מהסוכה לתוך הבית ,וטעם הדבר ביאר הגרש״ז דמכיון שכעת הוא ישן ,וישן פטור מכל המצוות מכיון
היא השמחה האמיתית ,זה עבודה שאינו בר דעת ,ולכך ממילא אפשר להוציאו דכה״ג אין מוטל עליו מצות סוכה.
א מיתית של עבדו את השם ולכאורה יש לתמוה בזה תמיהה גדולה .דהנה הרמב״ם (בפ״ו מסוכה הי״ד) כתב ודל 'היה ישן וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך
בשמחה. הבית ופסקו הגשמים אין מטריחין אותו לחזר לסוכה כל אותו הלילה אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר' ,ועיי״ש בדברי
אומר לנו רבינו יונה -יראה רגילה המגיד משנה שמדבריו עולה דיש שתי דעות בזה 'ויש מי שכתב והוא שנעור אבל ישן אין מעירין אותו אפילו אחר עמוד השחר
מגבילה את האדם ,יראה מכווצת דומיא דסעודה שגומר סעודתו ,וכן עיקר'.
את האדם .אבל יראת שמיים בונה ומבואר דהשיטה הראשונה בדברי המ"מ ס"ל ,שכשעלה עמוד השחר צריכים גם להעיר אותו משנתו ,וגם השיטה החולקת
את האדם ,מדוע? מה עושה יראה? וסוברת שאי״צ להעירו משנתו הוא רק מטעמא דלא גרע מסעודה ,דכמו בסעודה שמי שהתחיל מחוץ לסוכה אינו צריך להפסיק
שאדם מתבונן ,ומה קורה שאדם סעודתו גם אם נפסק הצער ,כך גם בשינה מכיון שהיה מצטער בתחילה אי״צ להפסיק.
מתבונן הוא לומד להיות מושל
ביצרו ,הוא יודע את מעלתו וערכו, והנה ,השיטה הראשונה וודאי קשיא על ד' הגרש״ז ,דהרי להדיא שכשבא עלות השחר יש להעירו ולהחזירו לסוכה ,ולדרכו של
יודע את תפקידו ,מגדלת ומרוממת הגרש״ז אמאי מחויבים להעירו ,הרי הוא ישן ופטור מכל המצות ,ומאי גרע מאחד שהלך מעיקרא לישון בסוכה דשרי להוציאו,
אותו ,אין שמחה יותר מהשמחה עאכו״כ מי שהיה מצטער שאין צריך להעירו ולהעבירו לסוכה.
הזאת ,המגיד משנה אומר בסוף וגם השיטה השניה שאי״צ להעירו לא אתי שפיר עם דברי הגרש״ז ,דכל הטעם דאי״צ להפסיק הוא מטעמא אחרינא דלא גרע
הלכות לולב ,הרמב״ם אומר מסעודה ,ויש בזה קולא שאם התחיל אי״צ להפסיק ,ואילו לדרכו מהיכ״ת בכלל שיצטרכו להעירו ,מכיון דכשהוא ישן אין הוא
שהשמחה שישמח אדם באהבת מחויב במצות סוכה כלל ,ואם מותר להוציא ישן מן הסוכה ,ק״ו שאי״צ להחזירו לסוכה .וצ״ע.
ה' במצווה שציווה עבודה גדולה.
המצוה באכילת פת בסוכה כל שבעה
אז איך אדם שמח? שאדם יודע
שעושה מה שנברא בשבילו ,הוא ג .המשנ״ב (סי' תרל״ט סקכ״ד) נסתפק 'נסתפקתי לפי מה שידוע דעת הגר״א דמצוה לאכול מצה כל שבעת ימי פסח כפשטיה
עושה את האמת בשביל שהוא דקרא שבעת ימים תאכלו מצות אלא דמ״ע הוא רק בערב משא״כ אח״כ הוא רק מצוה בעלמא ,אפשר דה״ה הכא מצוה לכתחלה
אמת ,הטוב מפני שהוא טוב ,הוא לאכול פת כל ז' ימים ולברך לישב בסוכה' ,הרי שנסת' המ״ב אם ד' הגר״א גבי פסח דאיכא מצוה קיומית באכילת מצה כל ז' ,האו
שש ושמח ,אדם שחי עם יראה אז גם בסוכה דאיכא מצות אכילת פת כל ז'.
הוא צדיק מושל ביראת ה׳ ,להכירו ודברי המשנ״ב תמוהים מאוד ,דהרי בסוכה פשוט וברור דאיכא מצוה כל שבעה על כל אכילה ואכילה ,והא קמן שהוא מברך על
וכר ,ואדם הזה אז החיבור שלו זה כל אכילה לישב בסוכה ,ובע״כ דאיכא מצוה ,ואדרבה ,כל חידושו של הגר״א הוא רק כלפי מצה דעיקר המצוה הוא רק בלילה
לעליונים ולתחתונים ,אדם יודע הראשון ,ובשאר הלילות אין מברכים על אכילת מצה ,וע״ז חידש הגר״א דאעפ״כ איכא מצוה קיומית כל שבעה באכילת מצה,
שהעולם שלו זה האמת האמיתית אבל באכילה בסוכה ודאי דיש מצוה כל שבעה .וצ״ע.
זה מגדל אותו ומרומם אותו .וזה [ולפני רבות בשנים שאלתי דבר זה את הגאון רבי מנחם מנדל זקס זצוק״ל חתנו של מרנא החפץ חיים זיע״א ,ואמר לי שכונת המ״ב
השמחה. הוא להסתפק אם יש ענין מיוחד של קיום מצוה באכילת פת דוקא ,ובאופן דודאי איכא מצוה כל שבעה בכל אכילה ,והנידון הוא
(מתוך שיחה בישיבת 'אורחות תורה' אם בעי' לאכול דוקא פת ,ודקדק כן מלשונו של המ״ב 'אפשר דה״ה הכא מצוה לכתחלה לאכול פת כל ז' ימים' הרי שהעמיד
ומתוך ועד הכנה לימים הנוראים בעיר הנידון כלפי אכילת הפת דייקא.
מודיעין עילית -ערב ר״ה התשפ״ז) אך גם לדבריו צ״ע ,דכיון דבלא״ה איכא מצות בישיבה בסוכה כל שבעה ,מאי נפקא מינה במה שיש מצוה לכתחילה באכילת פת
ניתן לשלוח תשובות למייל המערכת | הדברים יועברו לעיונו של רבינו שליט״א ובעז״ה ישיב דבר בדוקא ,הרי כל ישיבה הוא קיום מצוה ,וצ״ת].
f ‘ 7פג‘ ״ו ש מ ח ת
שיחת חג עם רבינו רה"י שליט״א במהותה וענינה של עבודת השמחה -משולב בזכרונות הוד קדומים מימי עלומיו של רבינו שליט״א
► (מתוך שיחת מרוממת שהעניק רבינו שליט״א לרבני דרשו -ערב חג הסוכות התשפ”ו)
קומט אן שמיני עצרת ואס זאגט דער אייבישטער?” אני ואתם נשמח ביחד”! כלומר, באנו לשמוע מהראש ישיבה על עניין השמחה בחג הסוכות ,וידוע ומפורסם בפי כל
כל הסוכות זה”ושמחתם לפני ה' ” ,מגיע שמיני עצרת ,מה אומר הקב”ה?” אני ואתם מה שאומרים בשם הגר״א שמכל מצוות התורה המצווה שקשה ביותר לקיים היא
נשמח ביחד” ,זה לשון של חז” ל בילקוט שמעוני בסוף פרשת פנחס .זה כבר לא רק המצווה לשמוח בסוכות מכניסת החג ועד צאתו.
'לפני ה' ,אלא עם ה' בעצמו ,שמחים עם הקב” ה ,יום אחד בשנה!”. רבינו שליט״א ” :אני לא מצאתי ולא ראיתי שיש כזה גר״א .חיפשתי הרבה ולא
מצאתי ,כבר שנים שאני מחפש את המקור לאמרה הזאת בדברי הגר” א ולא מצאתי”.
רבינו שליט״א הרי זכה מצעירותו להסתופף בצלם של גדולי ישראל ,בראש
ובראשונה הסבא ,רבה של ירושלים הגאון רבי צבי פסח פרנק זצוק״ל ...מן הסתם "הראש ישיבה לא חושב שיש כזה גר״א כי הוא לא מצא את המקור ,או כי הוא חולק
ראו אצלם הנהגות מיוחדות בסוכות? על עצם הרעיון שקשה לשמוח בסוכות".
רבינו שליט״א :מהסבא יש לי זיכרונות של ילד ,הייתי כבן עשר כשהוא נפטר ,אבל ” הרעיון הזה לא דיבר אלי ,לפי מיעוט ערכי ,לכן חיפשתי וכאמור לא מצאתי”.
אני זוכר שבסוכות הדלת של הבית לא נסגרה .היתה עליה לרגל ,באו אליו המוני
אנשים ,כל גדולי הרבנים ,גדולי הדיינים ,היו באים אליו בהמוניהם .הרבי מגור ה'בית מאי טעמא ,דבר זה קשה להבינו?
ישראל' היה מגיע כל שנה ב'הושענא רבא' לבקר אצלו ,אני זוכר שראיתי שם את ” כי אני לא חושב שזה קשה לשמוח בסוכות!”
רבי שלמה זלמן אויערבך ,את הרב אלישיב. לשמוח זה לא קשה ,אבל להיות כל הזמן בשמחה מכניסת החג ועד צאתו ,שבעה
הוא היה יושב בסוכה ומקבל את פני האורחים ,והיו מדברים דברי תורה .שירה לא ימים תמימים...
היתה שם! רק דברי תורה.
רבינו שליט״א”:סוכות זה זמן של שמחה ,קשה לשמוח בסוכות? ההרגשים הטבעיים
אבל אני גדלתי בישיבת חברון ,מילדותי אני בישיבת חברון ,למדתי שם גם בישיבה של יהודי בסוכות הם הרגשים של שמחה .אתה נכנס לסוכה -אתה שמח! אתה נוטל
קטנה ,הייתי סמוך על שולחנה של הישיבה כל השנים ,ובחברון ההתפרצות של ארבעה מינים -אתה שמח! בשמחת בית השואבה אתה עוד יותר שמח!
השמחה שהיתה גם בסוכות וגם בשמיני עצרת -אי אפשר לתאר בכלל! אי אפשר
זה לא משמח ב'יום טוב' לקחת את הלולב והאתרוג? זה לא שמחה? להיכנס לסוכה
לתאר את השמחה שהיתה בשמחת תורה!
להרגיש את ה'אושפיזין' ,להרגיש את ה'צילא דמהימנותא' ,זה לא מביא שמחה?
המשגיח (רבי מאיר חדש זצוק” ל) היה אומר שמי ששמח בימים האלו ,נשאר עם
''אני מרגיש על עצמי ,אני לא יהודי 'בעל מדרגה' ,אבל סוכות זה זמן של שמחה,
המטען של השמחה לכל ימות השנה.
מה אני יכול לעשות.”...
ולא רק בשמחת תורה ,אלא גם בימי חול המועד .היום זה כבר לא קיים ,אבל אז היינו
גרים באזור של הישיבה ,רוב תלמידי הישיבה היו ירושלמים ,וכולם גרו במרחק אבל יש אנשים שלא זוכים להרגיש שמחה בכניסה לסוכה ובנטילת לולב;
הליכה ממנה .כל לילה מהשעה 12בלילה ,היו הבחורים באים לישיבה ,יושבים ” צריכים לרחם עליהם ...אם היו לומדים את מהות העניינים האלו הם היו שמחים
ושרים כמעט שעתיים בסוכה של הישיבה .כל לילה! לא היו ריקודים ,היו שרים בנטילת הלולב”.
שירי רגש והיתה התעוררות נוראה ,היה שם ציבור של לפחות 150איש בסוכה והיו
שרים יחד. זשתנות ,לשמוח?
את שמחת בית השואבה היו עושים תמיד לילה אחד לפני ליל הושענא רבא ,וזאת ” לעבוד על שמחה זה עבודה קשה ,שמחה זה עניין של הרגשים .אולי עם הרבה
כדי שהבחורים שגרו בבני ברק ,יוכלו לבוא ל'שמחת בית השואבה' ולהישאר עד התבוננות אפשר .רק עם התבוננות ,להתבונן במשמעות של היום.
אחרי שמחת תורה. תמיד אני אומר ,לכל חג יש את התוכן שלו ,פסח זה זמן חירותנו ,שבועות זמן מתן
השמחה של שמחת בית השואבה ,היתה עד ארבע לפנות בוקר .אני לא יודע מאיפה תורתנו ,זה המהות של היום טוב ,זה מה שקרה אז .ומה זה סוכות? זמן שמחתנו!
היו לנו הכוחות לכך ,לא יאומן כי יסופר! כשאנחנו אומרים 'זמן שמחתנו' זה לא הפשט שצריכים לשמוח ,אלא שזה המהות
של ה'יום טוב' הזה .השמחה! זה ה'חפצא' של ה'יום טוב'”.
זה היה ייחודי לישיבת חברון או שכך נהגו גם בכל הישיבות?
רבינו שליט״א ” :לא היו מקומות אחרים .באזור היתה רק ישיבת חברון .כך היה כל המועד ,אכילת בשר.
לילה הבחורים היו שרים לבד ,בלי ראשי הישיבה. *•וי״“ 4י“4“•1“•1י דצ1ני1ת שמביאות שמד
( . ו 1
_ ,
ץו***••«,
׳ 11
אבל בלילה של 'שמחת בית השואבה' זה כבר היה עם כל ראשי הישיבה ,כך זה גם רבינו שליט״א ” :שמחה ביין זה לא עניין ייחודי לסוכות .גם בשבועות וגם בפסח
עד עצם היום הזה ,הרי גם כשאתה למדת בישיבה היה כך -שמחת בית השואבה צריכים לשתות יין .חג הסוכות נקרא זמן שמחתנו באופן מיוחד יותר משאר הרגלים,
התחילה בשעה עשר ,ושעתיים קודם ,בשעה שמונה ,היו נכנסים לסוכה כל ראשי כמו שהרמב”ם כותב בסוף הלכות לולב ,שזה שמחה יתירה אע” פ שבכל המועדים
הישיבה ,היו שרים שירים ,היתה אפילו מסורת מסורת איזה ניגונים שרים ומה הסדר צריכים לשמוח ”,מכרכרים ומפזזים” וכו' ,יש פה תוכן שונה של שמחה מכל החגים.
שלהם. בשר ויין זה דברים שמביאים את האדם לשמחה .אדם אוכל בשר וכתוצאה מכך
הניגון האחרון היה 'מלך רחמן' ,שרו את זה בהתלהבות גדולה ,א גאנצע ארבעט ,יש הוא מרגיש שמחה ,שותה יין ומרגיש שמחה.
בית ועוד בית ועוד אחד ,מערכה שלמה ,ולאחר מכן חוזרים על הכל מהתחלה ...כל אבל בסוכות יש דבר נוסף ” מכרכרים ומפזזים” ,לרקוד! זה פעולות של ביטוי של
השירים ששרו בסוכה היו עם מילים ,לאחר מכן כשיצאו לבית המדרש ,היו שרים שמחה .לא מספיק לשמוח כמו ברגלים האחרים ,אלא יש מצווה לבטא את השמחה
גם מארשים. בפעולות שמבטאות אותה החוצה!
וכשהיו מסיימים את השירה בסוכה השתררה דממה ורבי חצקל' (סרנא) היה מדבר, ידוע מה שאומרים בשם הרב מבריסק ,שלמד מדברי חז” ל ” כיצד מרקדין לפני
הוא היה אומר שיחות מאוד מרוממות. הכלה” ,שהביטוי של 'שמחה לפני' זה בריקוד .וברגל של סוכות כתוב ”ושמחתם
בשנים היותר מאוחרות שלי ,זכיתי להתקרב לרבי יצחק הוטנר זצוק” ל ,שמה היו לפני ה'” .איך 'שמחים לפני'? על ידי מכרכרים ,מפזזים לפני ה'”.
מושגים של שמחה שכמעט ולא ראו אותם במקומות אחרים .כמה שלמדתי מה
זה שמחה בחברון אצל רבי יצחק זה היה משהו אחר .בחברון עיקר השמחה היתה מה זה אומר 'לפני ה' ,איך עושים שהריקוד הזה יהיה לפני ה'?
בריקודים .אמנם שרו בכל לילות חול המועד ,אבל השמחה המופלגת היתה בעיקר ” רבינו שליט״א :בסוכות אנחנו נמצאים לפני ה' .כל ריקוד בסוכות הוא לפני ה'!
בשמחת בית השואבה ובשמחת תורה ,כשרקדו. רבי אייזיק חבר אומר שביום כיפור אנחנו נטהרים מכל העוונות ,ועל ידי הטהרה
אבל אצל רבי יצחק הוטנר ,השמחה היתה כל לילה ולילה של סוכות. הזאת אנחנו שמחים בסוכות .תמיד הייתי אומר על זה הוספה ,שביום כיפור כתוב
הסדר אצלו היה ששרו מערכה שלמה של ניגונים ,חלק גדול מהם היו ניגונים שהוא ”לפני ה' תטהרו” ,ובסוכות”ושמחתם לפני ה'” ,כלומר ,ה'לפני ה' נמצא גם ביום כיפור
הלחין בעצמו ,ולאחר מכן הוא היה אומר 'קורצע מאמר' (מאמר קצר) והיו שרים עוד וגם בסוכות ,קודם מטהרים לפניו ולאחר מכן שמחים לפניו.
מערכה של ניגונים והוא אמר עוד 'קורצע מאמר' וכן הלאה .זה היה בסגנון חסידי הראש ישיבה רבי יחזקאל סרנא זצ” ל ,היה נוהג לשאת דברים לפני תלמידי הישיבה
משהו ,הרי לרבי יצחק היו שורשים חסידיים .הוא גם היה חוגר את עצמו בגארטל מדי שנה בליל שמיני עצרת ,הוא היה חוזר כל שנה על אותם דברים ומוסיף כל פעם
כשהתפלל ,ובסוף ימיו גם היה חובש ספודיק בשבתות ובימים טובים. איזה 'קנייטש' אחר ,עיניו היו זולגות דמעות כשהיה אומר את זה...
המיוחד אצל רבי יצחק היה שגם הדברי תורה שלו היו מלאים שמחה ,הם היו מאוד הוא היה מדבר באידיש ,והיה אומר כך :די גאנצע סוכות איז ”ושמחתם לפני ה'”,
כל השנה זה לא המהלך של הישיבה .יש מקום לניגונים כל השנה ,שרים אצלנו מרוממים .כך כל לילה בחול המועד ,שלוש ואפילו ארבע שעות .בליל יום טוב ראשון
בסעודה שלישית. לא היו יושבים אצלו ,אבל ממוצאי יום טוב ובכל לילות החג כן ישבו .הוא היה מדבר
בכל לילה על האושפיזין של אותו לילה ,ובנוסף על ענייני סוכות באופן כללי״.
♦♦♦*W,W W - W
"נכון ,רבי חצקל' היה אומר שאי אפשר לומר הלל בלי לשיר ,ולכן אף שזה לא היה במה התבטא מה שהראש ישיבה מתאר ,שהיתה שם שמחה שלא היתה כמותה
נהוג בישיבות הליטאיות ,הוא תיקן שבחברון כן י שירו בהלל. במוקמות אחרים?
אבל השמחה שעליה אני מדבר בישיבה בכל ימות השנה זה "השמחה שישמח אדם "הוא היה מרומם עם השיחות ,מאוד מרומם.
בעשיית המצוה ובאהבת הקל שציווה בהן״ ,כמו שכותב הרמב״ם בסוף הלכות לולב. היה מדבר על האושפיזין .תמיד הוא היה מגיע בסוף לדבר על מערכת הימים הנוראים
אני משתדל לדבר על זה ולחזור על זה בכל הזדמנות שאפשר .אפילו השיחה וסוכות ושמיני עצרת.
האחרונה של אלול (בשנה שעברה) היתה על שמחה ,זה היה בפרשת כי תבוא, הוא היה מדבר על זה שסוכות סוגר שתי מערכות ,האחת זה מערכת של הימים
על הפסוק ״תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב" .דיברתי על הנוראים ,והשניה זה המערכת של השלושה רגלים .המערכת של הימים הנוראים היא
איך אפשר לעבור את ה'אלול' ולהישאר בשמחה ,איך מגיעים לעבודת ה' בשמחה. מערכת של בעלי תשובה ,והמערכת של שלושה רגלים היא המערכת של צדיקים
ה'מגיד משנה' אומר שם במקום" :ועיקר הדבר הוא שאין ראוי לו לאדם לעשות גמורים ,וכשמגיע חג הסוכות שתי המערכות האלו נסגרות יחד ומשתלבות זו בזו,
המצות מצד שהן חובה עליו ,והוא מוכרח ואנוס בעשייתן ,אלא חייב לעשותן והוא בעלי תשובה אומרים בימים הנוראים ״אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו" ,צדיקים
שמח בעשייתן ויעשה הטוב מצד שהוא טוב ,ויבחר באמת מצד שהוא אמת ,ויקל גמורים אומרים בשלושה רגלים ״אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו" ,ובסוכות
בעיניו טרחן ,ויבין כי לכך נוצר לשמש את קונו וכשהוא עושה מה שנברא בשבילו שתי המערכות חוברות יחד ואז "אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא
ישמח ויגיל לפי ששמחת שאר דברים תלוים בדברים בטלים שאינן קיימים אבל ישוב וימחול לו״ ,ואז היו מתחילים לשיר את הניגון 'אשרי מי שלא חטא' בשירה
השמחה בעשיית המצות ובלמידת התורה והחכמה היא השמחה האמיתית״. שמגיעה מתוך השמועס ,מתוך השיחה ,איזו שמחה והתרגשות!
הראש ישיבה הזכיר גם את דברי רבינו יונה... אני מספר רבות שהמשגיח שלנו ,רבי מאיר חדש ,היה נוהג כבוד גדול במיוחד ברבי
כן ,רבינו יונה אומר שיראה ושמחה זה לא תרתי דסתרי ,וזה היה מה שראינו אצל יצחק הוטנר זצ״ל .לא ראיתי אף אדם שרבי מאיר חדש קיבל בכזה כבוד מיוחד כמו
ה'פחד יצחק' רבי יצחק הוטנר זצ״ל ,על אף שהוא היה בעל צער ומכאובים גדולים, שקיבל אותו! פעם שאלתי אותו מה הפשט ביחס המיוחד שלו לרבי יצחק?
ובכל זאת היה לו שפע של שמחה! אמר לי המשגיח" :וואס הייסט? ער ווייסט ווי מ'פרייט זיך יום טוב ,ווי מ'לעבט יום
טוב״ .הוא יודע איך לשמוח ביום טוב ,הוא יודע איך לחיות את היום טוב!
הראש ישיבה סיפר לנו שהיה לו קלף על השולחן עם נוסח של החזון איש.
אז הפשט הוא ,שהיה לרבי מאיר חדש יחס אחר לאדם שיודע איך לשמוח ביום
״אין עצב בעולם ,למי שמכיר באור האורות של האמת” ,זה היה נוסח דברי החזון טוב!!!
איש שהיו תמיד לנגד עיניו של רבי יצחק.
"הוא גם הסביר פשט בדברי החזון איש האלו ,ואמר שיש שני 'אורות' יש 'אור' של באמת מתוך התיאורים הנרגשים והמיוחדים הללו ,אפשר להוציא שאולי זה חלק
'ברוך דיין האמת' ,ויש 'אור' של 'ברוך הטוב והמיטיב' .מי שיודע ומכיר בכך ששני מהתפקיד של ראשי ישיבות ומשגיחים ומגידי שיעורים ...להחדיר בתלמידים שלהם
האורות האלו הם אור אחד של יחוד ה' ,אין לו עצבות בעולם .זה הפשט מי שמכיר את השמחה הזאת ,את האווירה המיוחדת הזאת...
באור האורות ,מי שמבין שהאור של שני האורות האלו הוא אחד ,אין לו עצב בעולם, "אני משתדל לדבר בישיבה הרבה על שמחה ,אבל לא שמחה של ריקודים .השמחה
ויהיה מלא שמחה בכל עת״ .א גוט מועד. שלנו כל השנה זה לא שמחה של ריקודים' ,זמן שמחתנו' זה הזמן של ריקודים.
שיעורי רבינו
ראש הישיבה שליט״א
חג הסוכות תשפ״ז הבעל״ט
בשכונת נוה יעקב בשעה 12:30 יוש א' -א' דחוה״מ
יוש ה' -ה' דחוה״מ ן בית שמש מודיעין עילית
בבית הכנסת 'אור אליהו' רמה ג' בית הכנסת 'חזון דוד'
בשעה 12:30 רחוב שערי תשובה 7
ליל הושענא רבאן בני ברק בשעה 12:30
בשעה 20:15 יוש ב' -ב' דחוה״מ | ירושליש
בבית הכנסת בית השם רחוב אלחריזי בית הכנסת 'נצח ישראל'
בשעה 21:30 רחוב אבן עזרא 22שכונת רחביה -
בבית הכנסת הגדול שע״י חניכי ישיבת בין מנחה למעריב
חברון רחוב רבי עקיבא 60
שיעור ולאחמ״ב דברי אגדה בענינו יוסג - ,ג ,דחוה״מ | ירושליס
של יום הושע״ר ושמיני עצרת בית הכנסת ׳קהילות יעקב׳ רחוב וינוגרד
יוש שני -ב' דחוה״מ
מעמדי הקב׳לת עני דכו ירכינו רה׳׳י שיליט׳׳א -כחיווי כילי זמר
-פתח תקוה ן בבית הכנסת חברון היכל יחזקאל
מרכז העיר משעול קדושי תרפ״ט -בשעה 11:00
כני ברק ן בראשות רבינו רה״י שליט״א ובמעמד רבנן ותלמידהון
בבית הכנסת הגדול חניכי ישיבת חברון -רחוב ר״ע - 60בשעה 13:00
שכונת גני אילוץ אחיסמך ן מעמד הקבלת פני רבו לרבינו רה״י שליט״א C
A בבית הכנסת חניכי ישיבת חברון רחוב שבט אשר -בשעה 10:30
במעמד רבני השכונה ובליוי כלי שיר
לעי לוי נשמת
הרבאלכסנדרב״ראברהם ז״ל
שיעוריו שיחותיו ^וכתביו של רבינו שליט״א
. .
מתוך
.
שע״י 'תורה דיליה',
.
'מראה כהן'
.
מערכת
.
יו״ל ע״י
הרב יונתןבנימיןב״ר יצחק ז״ל לתרומות ולהנצחות ולפרטים ויצירת קשר ניתן לפנות m c 038009090@gma1Lc0 m 7 ^ 7
היב יעקבב״דטיכויןהלויז״ל מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל
הרבדוד כ״רשמואללייב ז״ל
פאד
מקדושים
פנינים נדירים מספדים עתיקי יומין
חג הסוכות תעשה לך. ושמחת בחגיך.
כתוב בספר נחמיה (כ יז) וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע הג״ר אברהם שמחה מאמציסלאוו ז״ל שמע מדודו הגאון רבי חיים
בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ,ותהי שמחה גדולה מאד. מוואלאזין ז״ל ,שאביו של הגר״א ז״ל ראה פעם אחד ביום א׳
והקשו בגמ׳ (ערכין לב ):אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא דחוה״מ סוכות (יום אושפיזא דיעקב אבינו) שבנו הפליג מאוד
עזרא ,אלא דבעי רחמי על יצרא דעבודה זרה ובטליה ,ואגין בשמחה ,ואחר שגזר עליו אביו בכיבוד אב לגלות לו ,אז אמר
זכותא עלייהו כי סוכה .ויש לדעת למה מדמה דוקא לסוכה, מוכרח אני לגלות לך ,כי יעקב אבינו היה אצלי היום בסוכה.
דמאי ענין סוכה ליצה״ר .גם בזוהר הק׳ איתא ויעקב נסע )עליות אליהו (וילנא תרט״ז) מעלות הסולם הערה יט)
סכותה ,כיון דיתיב בסוכה אישתזבא מן מקטרגא ע״ש ,גם שם
צריך להבין מה שייכות סוכה ליצה״ר ,ולמה דוקא יעקב ,עיין חג הסוכות תעשה לך.
בס׳ חמדת הימים ע״פ נסתר. אכתוב דבר פלא אשר שמעתי מפה קדוש הגאון מוה״ר שמואל
לנדא נ״י אב״ד פראג ,שימים רבים הוקשה לו דבסי׳ תקפ״ו כתב
ונראה ע״פ פשט ,דבנחמיה שם פסוק ט״ו כתיב לעשות את הרמ״א ,שופר מבהמה טמאה פסול ,וכתב המג״א סק״ג הטעם
סוכות ככתוב וגו׳ ,ותיבת ככתוב אין לו פירוש .וי״ל דבגמרא דאיתקש כל התורה לתפילין כדאיתא בקדושין ל״ה ,וא״כ איפה
סוכה (ו ):יש פלוגתא בין ר״ש ורבנן אי בעי ג׳ דפנות או ד׳ איך מותר לעשות מפיל דופן לסוכה ,דהא דפנות ג״כ דאורייתא
דפנות ,ופליגי דבפסוק כתיב בסכת בסכת בסוכות (לשון רבים) כדאיתא בסוכה )ו.(:
היינו ד׳ דפנות ,רק דר״ש ס״ל דל חד לגופיה או אין דורשין
תחילות ,אך בפסוק גופיה כתיבי ד׳ דפנות ממש. ואביו רבינו יחזקאל [בעל הנודע ביהודה] זצוק״ל בחלום דיבר
בו ,בני אל תתמה על החפץ דכל אלה עושין מבעלי חיים,
גם זכרנו כמה פעמים ,ב׳ פעמים סוכה עולה מספר יעקב ,וב׳ ואותן בעלי חיים צריכין להיות ממותר לפיך ,משא״כ הדפנות
פעמים יעקב עולה שס״ד כמו השטן ,ואם יש ד׳ דפנות לסוכה הנעשים גם מדומם וצומח ,אין נופל בהם לומר מן המותר לפיך
כמש״כ בפסוק ,הוי ג״כ גימ׳ ד׳ פעמים סוכה שהוא שס״ד .וזהו ודפח״ח ,שמעתי מפיו אור ליום ה׳ י״א אלול תקצ״ב .למחרתו
שעזרא השמיע לעשות סוכות ככתוב ,דהיינו ד׳ דפנות שהוא ספרתי דבריו לפני איזה מופלגי תורה הבאים לבקרני ,ובלילה
מספר השטן יצה״ר ,וזהו שאמרו בגמרא דאגין עליהם מהשטן ראיתי לרבינו יחזקאל זצוק״ל בחלום וגו׳ ,ואמר לי כתוב לך
כסוכה דייקא ,כי ד׳ פעמים סוכה עולה השטן .וזהו דאיתא את הדברים אשר שמעת.
בזוהר כיון דיתבי בסוכה אישתיזבי מן מקטרגא הוא השטן.
(ברכת משה (ברלין תקצ״ד) לרבי משה קרענר)
(תקנתא דמשה (אלקסניץ תקכ״ח) לרבי שמריה אב״ד הלאזמיץ)
יו״ט שני של גליות
חג האסיף. הטעם שבכל המועדים אנו עושים שני ימים טובים משום ספק
מצוה לומר בשם אומרו מה ששמעתי בשם המוכיח הדרשן יו״ט שני של גלויות ,בראש השנה ב׳ ימים וחג הסוכות ט׳ ימים,
הגאון הגדול המפורסם כבוד מוהר״ר יואל נ״ע אב״ד דק״ק פיקאווי בחג הפסח ח׳ ימים וחג השבועות ב׳ ימים ,והיה ראוי שיום
שהקשה בפסוק (תהלים מא ב) אשרי משכיל אל דל ,למה נקט דל
מכל השבע השמות שיש לעני .ואמר בדרך תוכחה ,דהנה איתא הכיפורים שהוא חמור כ״כ למה אין אנו עושים ג״כ שני ימים,
במסכת סוכה (פ״ב מ״ז) מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך עיין מש״כ בטור.
הבית לא יצא ידי חובתו ,וידוע דהסוכה נקראת על שם הסכך. אבל שמעתי מפי החכם החסיד רבי משה גדליה זללה״ה שאמר
והנה יש בני אדם המתעטפים בטלית ומכסים את הראש עד מספר הקדוש הקנה ,כי אסור לעשות שני ימים יום הכפורים,
טיבורם שלא יסתכלו חוץ לארבע אמות בשעת התפילה ,אמנם והטעם משום שמה שאנו עושים בגלות שני
כשבאים אליו עניים אינו מביאם לתוך ביתו שיהיו סמוכין על ימים בשאר המועדות ,כי מקום המועדים הם
שלחנו ,רק העני עומד בחוץ תשכל קור וחורף והוא לבדו עם בבנין כמו שמבואר בהרבה מקומות בזוהר,
שלחנו בתוך הבית .וזהו מי שראשו ורובו בסוכ״ה ,שמתכסה [והמועדים הם כנגד האבות הק׳ כנודע],
בטליתו עד טיבורו ,ושלחנו בתוך ביתו סגור ומסוגר ,לא יצא וכבר ידעת כי הקליפות יש להם אחיזה קצת
ידי חובתו כי השטן מקטרג עליו ,כי צריך להיות טוב לשמים בקדושה ,כאומרם ישמעאל מצד החסד שהוא
וטוב לבריות ,ושני פעמים טוב בגימטריא דל ,וזהו אשרי מדת אברהם מבחוץ ועשו מצד הגבורה
משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה׳ ודפח״ח. שהיא מדת יצחק מבחוץ ,וכדי להרחיב
מקום השכינה שלא יקרב ערל וטמא אל
(לחם תרומה (פיורדא תקמ״א) לרבי אהרן קרעגלושקר) המקדש ,אנו עושים יום אחד יותר להוסיף
ביום השמיני עצרת תהיה לכם. מחול על הקודש .אבל ביום הכפורים
מצאתי כתוב בחיבור אא״ז הגאון מוה' שניאור טריווש ז״ל שהוא למעלה מן הבנין ,מקום אשר שם לא
מפרנקפורט דמיין שהיה נוהג שלא לאכול בסוכה ליל שמיני יבא ערל וטמא ,אין השגה כלל לקליפות ואין להוסיף וכו׳,
עצרת ,עפ״י מעשה דרש״י ראש משפחתינו עכ״ד .וגוף המעשה אדרבה המוסיף גורע ,וכל היתר כנטול דמי כי עלה בדעתו
לא ידעתי ,ואעפ״כ נהגתי אחריו כך. שיש שם ח״ו אחיזה לקליפות ,ושפתיו דובבות בקבר.
(רביד הזהב פר׳ אמור (הוראדנא תקנ״ז) להדיין רבי דוב בער מווילנא) (שמן הטוב (ויניציא תי״ז) לרבי שלמה אוהב)
להעח־תוהארותולהשגת ספרי המחבר הרבנחמיה הערץ:פל׳ x5785169@gmail.com 054-8,44-1229
r חג הסוכות תשפ״ז ן שנה כ״ח -קובץ ב' [תתק״ס]
נ
שיעור מרן הגאון
רבי אשר וייס שליט״א
ט”ו ט”ו מחג המצות1
שפסקו הגשמים משם דילפינן ממצה א
והנה נחלקו הראשונים במצוה זו דליל גז״ש. ״א׳׳ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק,
א' אם שיעורו כביצה ועוד כמו בכל ימי הרא״ש בברכות שם (פ״ז סי' כ״ג) כתב נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר
החג או בכזית כמו מצות מצה ,והר״ן דאף ב שעת ירידת גשמים חייב לאכול בחג המצות ,מה להלן לילה הראשון חובה
בסוכה שם (דף י״ב ע״ב מדפי הרי״ף) הביא בסוכה בליל ראשון. מכאן ואילך רשות ,אף כאן לילה הראשון
בזה מחלוקת ,ובשו״ע סימן תרל״ט ס״ג ודרך שלישית מצינו בר״ן (סוכה דף י״ב חובה מכאן ואילך רשות” (סוכה כ״ז ע״א).
פסק דיוצא יד״ח בכזית ,ובמשנ״ב ס״ק ע״ב מדפי הרי״ף) דבליל א' דחג לא למדנו הרי לן מדברי הגמ' דחיוב אכילת כזית
כ' כתב משום דילפינן ממצה ,הרי לן דגם דחייב לאכול כזית פת משום מצות החג פת בליל א' דחג למדנו בגז״ש ממצות
בזה נחלקו אם דיני המצוה נקבעים ע״י אלא דחייב לאכול בסוכה משום מצות אכילת מצה בליל א' דחג המצות ,ויש
הגדרים של מצות סוכה או שמא למדין סוכה ,אבל אם ירדו גשמים ואכל בביתו לעיין במאי דילפינן מחג המצות אם למדין
מפרטי מצות מצה. יצא יד״ח ואינו חייב לחזור ולאכול בסוכה ממצות אכילת מצה על פרטיה ודקדוקיה
אך מ״מ פשוט דאין לדמות בזה מילתא כשפסקו גשמים. או שמא אין למדין מחג המצות אלא דיש
למילתא והלכות אלה לאו הא בהא תליא, ונראה ברור דנחלקו ראשונים אלה חיוב אכילת פת בליל א' דסוכות אבל פרטי
דהרי חזינן דהשו״ע פסק מחד גיסא בהגדרת המצוה שלמדו ממצה ,דעת המצוה ודקדוקיה אינם נלמדים ממצה כלל
דשיעור מצוה זו בכזית משום דילפינן התוס' דהוי מצות סוכה ומצוה זו דיניה אלא נגזרים מדיני סוכה ופרטיה.
ממצה ,ומאידך פסק דהמצטער פטור אף
ודקדוקיה ככל מצות סוכה בשבעת ימי
ביום הראשון ולא ילפינן לחייבו כמו במצה, ונראה דנחלקו הראשונים בגדר לימוד
החג וכמו שמצטער פטור מן הסוכה כל
וצ״ל דאף דשיעור המצוה נלמד ממצה זה ושלש מחלוקות בדבר .דהנה בסוכה
ימי החג כך גם בליל א' דחג ,ולא ילפינן
דהחיוב ושיעורו ענין אחד הם וכרוכים כ״ז ע״א נחלקו ר' אליעזר וחכמים במצות
מחג המצות אלא דכשם שמצות מצה
ירדו מן השמים וכיון שלמדנו חיוב זה אכילה בסוכה דלר״א חייב אדם לאכול י״ד
שכל שבעה רשות הוי חיוב בליל ראשון
ממצה בהכרח שיעורו כמצה אבל לגבי דין סעודות בסוכה ויליף לה מ״תשבו כעין
דחג ,כך גם מצות סוכה דהוי רשות כל
מצטער דין סוכה עלה דמ״מ תשבו שבעת תדורו״ דכשם שדרכו של אדם לאכול
שבעה הוי חובה בליל א' ,אך מ״מ מצות
ימים כתיב ותשבו כעין תדורו דרשו. בביתו סעודת ערבית ושחרית בכל יום כן
סוכה היא.
מצוה לעשות בסוכה ולחכמים אין חיוב
ג דעת הר״ן דאין זו כלל מצות סוכה אלא
לאכול בסוכה אלא בליל א' דחג דילפינן
כתב הרמ״א בסי' תרל״ט ס״ג דיש מצות החג וכשם שבליל א' דפסח חייב
ט״ו ט״ו מחג המצות אבל בשאר ימי החג
לאכול בסוכה בליל א' לפני חצות ובמשנה לאכול כזית מצה כך בליל א' דסוכות
״אי בעי אכיל אי בעי לא אכיל״.
ברורה שם סקכ״ו כתב משום דילפינן ט״ו חייב לאכול כזית פת (ובשאר ימי החג יוצא
ט״ו ממצה ,ומצה גופיה מפסח למדנו .הרי יד״ח במיני תרגימא) ,ושיטת הרא״ש היא והקשו התוס' והראשונים דהלא חייב
לן דין נוסף שלמדנו מגז״ש זו ,ומקור הלכה שיטה ממוצעת דמחד גיסא חובה לאכול לאכול משום שמחת יו״ט ואיך אמרו אי
זו במהרי״ל הלכות סוכה סימן י״ח וכתב כזית בליל זה בסוכה אך גדר המצוה דומה בעי אכיל ואי בעי לא אכיל ,ותי' בכמה
הלכה בהדי מה שכתב דבלילה ראשונה למצות מצה ואין בה פטור מצטער דפטור דרכים.
חייב אף המצטער בסוכה ומשמע דשתי זה למדו מ״תשבו כעין תדורו״ ומצוה זו התוס' (ברכות מ״ט ע״ב ד״ה אי) תירצו דאף
הלכות אלה יסודם במה דילפינן ט״ו ט״ו לא מ״בסוכות תשבו״ למדו אלא מגז״ש דצריך לאכול משום שמחת יו״ט מ״מ אינו
מחג המצות ,ובעינן דומיא דמצה עי״ש. מחג המצות. חייב לאכול בסוכה ונפ״מ בשעת ירידת
ויש להעיר דמדברי המחבר שהשמיט והנה הלכות רבות תלויות לכאורה גשמים דפטור מן הסוכה בליל הראשון
הלכה זו משמע דס״ל דאי״צ לאכול בליל בגז״ש זו ובדרכי ההבנה הנ״ל ,ואבאר. דחג ,חייב לאכול כזית פת בסוכה לאחר
— שיעוד מרן הגאון —
דבי אשד וייס שליט״א
עוני והדרא קושיא לדוכתא ,ובאמת כבר א' דסוכות דוקא לפני חצות ולא למדין
נחלקו האחרונים אם יוצא יד״ח בפת הבא הלכה זו ממצה אף דלגבי כזית ס״ל דאכן
גדול ,דמגז״ש למדין גם לגבי כל שבעה
בכיסנין ,עיין שערי תשובה סימן תרל״ט דין סוכה כדין מצה ,וצריך לחלק בין
ולא רק לגבי מצות לילה ראשונה.
ס״ה שהביא בשם החיד״א שאינו יוצא שיעור המצוה דלגביו אמרינן שיעור הלמד
אך באמת לא הזכיר המשנ״ב בספיקו כשיעור המלמד ,לזמן קיומה דלא בהכרח
וטען לעומתו דאם קבע סעודה עליו הו״ל
את הגז״ש ואפשר דמסברא נסתפק ולא הוי כזמן המלמד וז״פ.
כלחם גמור ובמשנ״ב שם סקכ״א כתב מגז״ש ,דאפשר דכשם שנתחדשה הלכה
דלא יצא עי״ש .ועדיין צע״ג בדברי רבן והנה כתב המגן אברהם ברי״ס תע״ה
זו במצה כל ז' כך גם לגבי סוכה כל ז' ,אבל
של ישראל עמוד ההוראה הפמ״ג. ס״ק ד' דראוי לכתחלה לבלוע את כזית
לכאורה דבריו תמוהים לפי״ז ,דמה ענין
מצה בבת אחת ורק בדיעבד מצטרף
ו סוכה אצל מצה והלא במצה כתיב ״שבעת
תכא״פ ולא מצינו שכתב כן גם לענין
ימים תאכלו מצות״ ובאמת אין מצוה
נסתפקתי אם צריך שכזית הפת בליל א' סוכה ,אך במטה אפרים סי' תרכ״ה סעיף
לאכול מצה כל ז' אלא שאסור לאכול חמץ
דסוכות יהיה שלו ,דבמצה מבואר בפסחים נ״ב כתב כן גם לגבי ליל א' דסוכות ,ויש
ודוחק לומר דהוי לאו הבא מכלל עשה,
ל״ח ע״א דצריך לכם דילפינן מחלה לעיין למה לא מצינו הלכה זו בפוסקים
ולכן מסתבר ליה לגר״א לומר דיש בזה
דכתיב בה ראשית עריסותיכם ,ולכאורה שלפניו ,ובפרט דלגבי הלכה זו לא צריך
מצות עשה ,אבל בסוכה באמת יש מצוה
יש לנו ללמוד סוכה ממצה מגז״ש ,דדין כלל ללמוד מחג המצות ואינו תלוי בכל
גמורה לדור בסוכה כל ז' ואיסור גמור
זה הלכתא היא ולא דין מסוים הקשור החקירה הנ״ל דאין זה חידוש שחידשה
לאכול חוץ לסוכה ואין כאן כל יתור ללמוד
לזכר דחג המצות ,ולא ראיתי מי שחידש תורה במצה אלא סברא בעלמא שכחה
ממנו ״מצוה״ להרבות באכילה בסוכה,
יפה לגבי סוכה כמו לגבי מצה.
הלכה זו דיש בו נפ״מ להלכה .וראיתי שוב ומשו״כ נוטה לבי אכן לפרש את ספיקו של
שכבר כתבו כן במטה אפרים סימן תרכ״ה המשנ״ב משום גז״ש מחג המצות ,ושוב ואפ שר דכיון דבמצות סוכה אמרו
סעיף נ״ו ובמנ״ח מצוה שכ״ה אות י״א, צ״ע לחדש דמגז״ש זה למדין אף להלכות ״תשבו כעין תדורו״ אין המצוה אלא
אך לא מצאנו הלכה זו בדברי הראשונים שבשאר ימי החג ,ודו״ק בכ״ז כי קצרתי. לאכול כדרך אכילתו באכילת ר שות
בביתו ,ובודאי אינו רגיל לבלוע כזית ב״א
והפוסקים ,וצ״ע. ה כל השנה כולה( .וכבר תמה החת״ס בחידושיו
ז כתב הפרי מגדים במשבצות זהב סוף לחולין ק״ג על דברי המג״א והפליג לטעון דהוי שלא
בשו״ת יד אליהו (להג״ר אליהו רגולר זצ״ל)
סימן תרמ״ג דאין יוצאין יד״ח לילה כדרך אכילה שאינו יוצא בו יד״ח ,אך מ״מ פשוט דאין
ראשונה במצה עשירה דבעינן פת שיוצא זה כעין תדורו) ,וצ״ע לפי״ז לשיטת הרמ״א
סי' כ״ג כתב שאין להטביל את הכזית הפת
בה יד״ח המצה ,וכ״כ באשל אברהם דבליל א' אף המצטער חייב ולא צריך
במלח בליל א' דסוכות כדי שיהא טעם פת
תרל״ט ס״ק ט״ו ,וזה פלא גדול דא״כ ״כעין תדורו״ הדרא קושיא לדוכתא למה
וכמו שאמרו במצה שלא יבטל טעם מרור
נימא שצריך לאכול מצה ולא חמץ ,אלא אינו צריך לאכול כזית בכ״א בסוכה ,וצ״ע.
את טעם המצה (פסחים קט״ו)( .ועיין באשל
ע״כ פשוט דיש דינים מיוחדים במצה
אברהם סימן תרל״ט ס״ג במהדו״ת לגבי כזית ראשון והנה במק״א כתבתי לתמוה על מש״כ
הקשורים לזכר דחג המצות ובודאי אינם
כבוש ושלוק). האחרונים (המטה אפרים ועוד) דצריך לאכול
נוהגים בסוכות ,דבפסח מצווים אנו לזכור
הפקה' :ו אנו הו' 05331.05646
כביצה ועוד תכא”פ ,ולענ״ד יש להגדיל את
ולכאורה פשוט לחלק בזה ,דרק במצה את העבדות במצרים ואת יציאת מצרים
שיעור זמן האכילה באופן יחסי לכמות
שעל ידו אנו מצווים לזכור שלא הספיק ומה שלא הספיק בצקם להחמיץ וכדו'
האכילה ,ונראה ראיה לדרכי מהמשנ״ב,
בצקם להחמיץ יש קפידא להרגיש טעם ומשו״כ נצטוינו לאכול מצה ולא חמץ
דבסי' תרל״ט סקכ״ב כתב דאף שכתב
מצה ,אבל בסוכה שאין בו ענין לזכור את ולחם עוני ולא מצה עשירה ,ואין זה שייך
השו״ע דיוצא בליל א' בכזית לכתחלה
מה שאוכלים אלא איפה אוכלים דהיינו כלל לסוכות שבו נצטוינו לעשות זכר לענני
ראוי לאכול יותר מכביצה לצאת ידי דעה
בסוכה שהוא זכר לענני הכבוד אין בו ענין כבוד ופשוט דלא צריך בסוכות לחם עוני
זו ,ושוב כתב בשם האחרונים דצריך לאכול
כלל להרגיש טעם הפת ולכן לא מצינו דאין חג הסוכות זכר לעבדות וא״כ למה
כזית תכא״פ ,ואת״ל דנקט כמט״א הו״ל
לא יאכל פת עשירה.
בסוכה קפידא זו. לומר דצריך לאכל כל שיעורו תכא״פ,
ומשום חומרת התמיה ,נראה דאין כונת ודו״ק בזה היטב.
ושמחתי שוב שראיתי בצל״ח פסחים
הפמ״ג למצה עשירה הפסולה משום דלאו
ק״ח ע״א שכתב לדחות את דברי הרמ״א ד
לחם עוני הוא ,אלא לכעין פת הבא בכיסנין
שאסור לאכול בערב סוכות אחה״צ כדי שאינו לחם גמור ורק בקבע עליו סעודה הנה המשנה ברורה בסימן תרל״ט ס״ק
שיאכל לתיאבון ,דשאני מצה שאי אפשר ברכתו המוציא ואינו לחם גמור ובזה כ״ד נסתפק לשיטת הגר״א דבמצה יש
להטבילו בתבלינים כדי שלא לבטל טעם פסול למצה משום שאינו לחם גמור וה״ה מצוה כל שבעה ,ואף שאין בה חובה מ״מ
מצה ,אבל בסוכה שאפשר להטביל את בסוכה ,וכ״מ קצת מדברי הפמ״ג ,אך זה מצות רשות יש בה וכל המרבה לאכול מצה
הפת ולמתקו רוחא לבסומי שכיחא ,הרי דוחק דמ״מ ברכתו המוציא לחם מה״א, כל ז' שכרו כפול מן השמים ,אם אמרינן
דנקט בפשיטות שבסוכה אין צריך להרגיש הרי דדינו כלחם ולכאורה כל פסולו במצה כן גם בסוכה .ולכאורה כונתו ללמוד סוכה
טעם מסוים בפת עי״ש ודו״ק בכ״ז. רק משום דהוי מצה עשירה ולא לחם ממצה מגז״ש ט״ו ט״ו ,ויש בזה חידוש
שיעור מרן הגאון
רבי אשר וייס שליט״א
מן המצה ,והריטב״א חולק עליו עי״ש, ימי החג ,וזה חידוש עצום לומר דגם חיוב ח
ולכאורה שיטה זו קשה להבנה דאם לא לישון ילפינן ט״ו ט״ו מחג המצות ולכאורה וחידוש גדול כתב בלקט יושר (עמוד 144
ילפינן מחג המצות את מצות האכילה אין כונתם משום גז״ש דט״ו ט״ו אלא דכל ד״מ ירדו גשמים) בשם רבו התרומת הדשן
הלכה זו בסברא יסודה וכדין תיאבון דמצה דאין לישון ערב סוכות לאחר חצות היום
אלא מצות הישיבה הכוללת גם שינה
כך תיאבון דסוכה ,אך במקור הדברים כדי שישן בלילה לתיאבון ,ושני חידושים
בהכרח נדרוש אף בלילה זה כעין תדורו, במהרי״ל (סוכה סי' י״ח) ראיתי ב' גרסאות גדולים יש בדבריו .א' עצם ההנחה שיש
ולמה מצטער יהיה חייב לישון בסוכה. ולגי' א' כתב דילפינן בגז״ש .אך באמת תיאבון בשינה ,ולכאורה היה נראה דאין
ובביאור שיטה זו צ״ל דגדר הלימוד מחג נראה ברור דלא ילפינן הלכה זו מגז״ש בזה גדר לתיאבון דאין יותר הנאה בשינה
המצות הוא דמצוה זו שנוהגת בסוכות כל דהלא לא גזה״כ היא אלא סברת חכמים למי שעיף ויגע ,אלא בקלות תרדמה
וע״כ כונתו לשאר ההלכות שכתב שם כגון נופלת עליו ,ב' דגם חיוב שינה ילפינן
ז' רשות חובה היא בליל א' ,כשם שמצות
שיעור ואכילת כזית לפני חצות וכו' עי״ש. בגז״ש דט״ו ט״ו מחג המצות ולא רק
מצה הנוהגת בפסח כל ז' רשות חובה היא
ובאמת כבר כתב הריטב״א בסוכה כ״ז חיוב אכילה ,דהלא פשוט הדבר דרק
בליל א' ,אך מ״מ פרטי המצוה נלמדים ע״א בשם גדולי צרפת דבליל א' צריך אם יש חיוב לישון שייך תקנה כדי שישן
ממצה ולכן המצטער חייב בה כשם שחייב לישון בסוכה אף ב שעת ירידת גשמים לתיאבון דאם אין חיוב כלל מה ענין יש
הוא במצה ,ועדיין צ״ע בזה. ואין המצטער פטור בה כשם שאינו פטור שישן לתיאבון ומה בין ליל א' לכל שאר
< • ברי אי ה
בדברי האר"י דסוכה בגמטריא צ"א
(ובאופן חישוב הגמטריא)
וכבר תמה עליו הרמב״ן (שם ובהשגות בציון" כי במעון שבו נהפך דין לרחמים הן ידועים דברי האר״י החי (שער
הרמב״ן לספר המצוות שרש א' ד״ה וטרם גם הסוכה בשלימות וסגולתה להפוך הכוונות ענין סוכות דרו ש ו') שסוכה
אתחיל) דהלא ציצת חסר כתיב ואין את מדת הדין למדת הרחמים. בגמטריא צ"א כמספר שמות הוי״ה
מנינו עולה אלא חמש מאות ותשעים. אך בגוף הענין נראה לכאורה בשיטת ואדנ״י העולים כמנין צ"א ,ללמדך
והרא״ם כתב דרש״י קאי למ"ד יש האר׳׳י ,דיש לחשב את הגמטריא לפי שסגולת הסוכה להשפיע רחמים מתוך
אם למקרא ולשיטתו הו"ל כאילו כתוב המקרא ולא בהכרח לפי המסורת. הדין.
ציצית מלא .אך באמת כבר מצינו ומצינו עוד בדברי האר׳׳י שדרש והנה בהגהות חשק שלמה להגאון
בדברי חז"ל כדברי רש"י .ונראה דכך גמטריאות לפי הקריאה ולא לפי רבי שלמה הכהן מוילנא בסוף מס'
תורת הגמטריה שאינו תלוי בהכרח המסורת. סוכה )ובדפוסים חדשים הודפס בריש המס'(
במסורת אלא בדרך קריאת הפסוקים הביא את דברי האר״י ,ותמה עליו
ואין זה תלוי במה שנחלקו אם יש אם בליקוטי תורה (פר' וישב מ״ח) על
שהרי בכל התורה כתוב סכות חסר
למקרא או למסורת. הכתוב בן פורת יוסף ,דפורת בגמטריא
וא"כ אין הגמטריא עולה אלא פ״ה
וכך כתב המרדכי במנחות (סימן
תרפ׳׳ז עם הכולל אף שבפסוק כתב
ולא צ"א ,ושוב כתב דבמקום אחד
תתק״מ) בשם הר"י: פרת חסר.
כתוב סוכה מלא ,והוא בתהלים )ע״ו ג'(
"כיון דקרינן ציצית אין משיבין על ובשער הפסוקים (פר' ויחי) חזר על ’׳ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" .ויש
המדרש". דבריו ביתר תוקף ואריכות. בזה רמז דלעתיד לבוא כאשר הקב׳׳ה
ובאמת מצינו עוד כעי"ז בדברי רש"י הרי דנקט לדרוש גמטריא לפי יחזיר שכינתו לציון אז תהיה סוכתו
(במדבר י"ב א'): הקריאה ולא כהבנת החשק שלמה. בשלימותה ומדת הדין אף היא תשפיע
"ותדבר מרים ואהרן במשה על וכך נראה גם דעת אדונינו רש"י, רחמים גדולים.
אדות האשה הכשית אשר לקח כי דהנה כתב רש׳׳י בפרשת הציצית ונראה להוסיף בזה לפי דברי
אשה כשית לקח" .וכתב רש"י "האשה (במדבר ט״ו ל״ט) "וזכרתם את כל מצות הגרמ׳׳ש במשך חכמה ריש פרשת
הכשית -מגיד שהכל מודים ביפיה, ה' -שמנין גימטריא של ציצית שש ואתחנן דמעון הוא מקום שבו מדת
כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי. מאות ,ושמונה חוטים וחמשה קשרים הדין נהפכת לרחמים ,וזה שכתוב
כושית -בגימטריא יפת מראה". הרי תרי"ג". (תהלים ע״ו ג') "ויהי בשלם סכו ומעונתו
שיעור מרן הגאון
רבי אשר וייס שליט״א ברי או ה • <
החוליא בפ' התכלת כדי שיכרוך פסוק והיה לכם לציצית וג' ציצית והרי בקרא כשית חסר כתיב,
וישנה וישלש וכל הפוחת לא יפחות כתובים בפרשה ולמ׳׳ד זו משלימתן”. ואין הגמטריא עולה יפה אלא לפי
מז' כנגד ז' רקיעים והמוסיף לא יוסיף הרי שהתוס' נקטו כשיטת הרמב׳׳ן הקריאה .ומקור דברי רש”י הלא המה
על י” ג כנגד ז' רקיעים וששה אוירים דהגמטריא תלוי במסורת. במדרש תנחומא (פר' צו סימן י״ג).
שביניהם”. אך בברכות (יייח עייא) הביאו התוס' הרי לן גם בזה שיטת רש”י דדרשינן
הרי לן מכל זה שיש בין רבותינו בשם ר” ת כדברי רש”י ” דציצית עולה לפי הקריאה.
הראשונים שתי דרכים בשאלה זו, למנין תרי” ג עם ח' חוטין וחמשה דהנה כדברי רש”י בגמטריא דציצית
אם חישוב הגמטריא תלוי במסורת קשרים ואם לובש ציצית נראה כאילו איתא בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב)
הכתיבה או באופן הקריאה. קיים כל התורה ומיחזי כשיקרא”. במדבר פרשת שלח לך (דף קייב ע׳׳ב:
ועיין עוד בספר מצוות גדול עשין ”ד׳׳א וראיתם אותו וזכרתם את כל
אמנם במגילה (ט׳׳ו ע׳׳ב) אמרו
סימן כ”ו: מצות ה' .מגיד שכל המקיים מצות
דמספר בניו של המן היו מאתיים
”ומניין המצות שהרי ציצית חסר ציצית כאילו קיים כל התורה כולה.
ושמונה בגמטריה ”ורוב בניו” ,והקשו
יו” ד אחרונה ועולה בגימטריא שש וכן מנין ציצית שש מאות וי”ג .ציצית.
בגמ' ד” ורוב” הלא הוא מאתיים
מאות חסר עשרה ויש שלשה פעמים שש מאות .ושמונה חוטין וחמשה
וארביסר ,ותירצו ”ורב” כתיב ,הרי לן
ציצית חסירים כולם ויש במדרש קשרים שבהן הרי שש מאות ושלש
דערך הגמטריא תלוי במסורת ולא
שלמ׳׳ד דוהיה לכם לציצית משלים עשרה מנין תור׳׳ה עם אנכי ולא יהיה
במקרא.
הג' יו׳׳דין ושמונה חוטין וחמשה לך וכן ברי׳׳ת מנינו עם המילה".
וכך יש להוכיח מיומא (עייה עייב) קשרים הרי תרי”ג מצות (ברכות לייט עייא
שדרשו שהמן היה נבלע ברמ”ח אבריו תדייה לא) ,ושלשת הדברים נזכרים על וכ”ה במחזור ויטרי סימן תק”ט:
של האדן ד״מחוספס״ בגמטריה הזכירה ,וזכרתם את כל מצות ה' אני ” ועוד כי כלולה התורה בציצית.
רמ” ח ,והקשו דמחוספס הוי טובא, ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ שתיבת ציצית עולה שש מאות .וח'
ותירצו דמחספס חסר כתיב ,הרי מצרים”. חוטין ה' קשרים .הרי תרי” ג .ועוד
שבגמטריא תלוי בכתיב. ובדעת זקנים מבעלי התוספות כת' משפטים ב” ל ידעם .ובארבע
הרי לן שתי גמ' מפורשות שהן במדבר (טייו פסוק ל”ט): כנפות ל” ב חוטין .רמז לתרי׳׳ג מצות
סותרות לכאורה את דברי רש”י ודברי ”וזכרתם את כל מצות ה' .פרש”י שבתורה .כלולה בין ב' דבראשית לל'
האר”י ,והדברים נותנים משנה תוקף שמנין גימט' של ציצית ת” ר כו'. דלעיני כל ישראל :בסוף החומש”.
לדבריו הנפלאים של החשק שלמה. ואעפ׳׳י שציצת כתיב חסר יו׳׳ד שניה אמנם עיין בתוס' מנחות ל” ט ע”א:
אך מכיון שחייבים אנו ליישב דברי וי” ל דג' ציצת כתיב וחד מנייהו כתיב "ומה שאנו נוהגים חמשה קשרים
רבותינו הראשונים נראה דבדברי לציצת והלמ׳׳ד משלמת השלש פירש בקונטרס גבי ציצית שקולה
הגמ' לא מצינו אלא שראוי לחשב יודי׳׳ן החסרות .ועוד שמעתי שיש כנגד כל המצות לפי שציצית עולה
את הגמטריא גם לפי המסורת ,אך שעושין חוליות וכריכות עד שעולין כל ת” ר וח' חוטין וחמשה קשרים עולה
יש לדרוש גם לפי המקרא ,והכל לפי החוליות והכריכות והחוטין והקשרים תרי” ג ומיהו כל ציצית האמורים
הפקה' :ו אנו הו' 05331.05646
הענין ,דו” ק בזה היטב. מן כל ד' ציציות תרי” ג .ושיעור בפרשה חסירים יו” ד ויש לומר שיש
שיעורי מרן הרב שליט״א בחג הסוכות תשפ״ז הבעל״ט'
יום חמישי -ה' דחוה׳׳מ ( בשעה ) 18:30 ( בשעה C 19:45 שבת קודש -יו׳׳ט ראשון
( בשעה ) 12:00 ביהכ״נ בני הישיבות בית כנסת בית השם ( בשעה ) 16:45
בית הכנסת שערי תבונה רחוב הרב פרדס ,33נוה יעקב רח' אלחריזי ,3בני ברק ישיבת הר״ן
רח' סולם יעקב ,26רמות א' רח' חזקיהו שבתאי ,רמות פולין
ירושלים
יום שני -ב' דחוה׳׳מ :
יום רביעי -ד' דחוה׳׳מ : ( בשעה ) 12:30 : יום ראשון -א' דחוה׳מ
( בשעה ) 18:30 ( בשעה ) 11:00 : בית מדרש חניכי הישיבות ; ( בשעה ) 12:00
ישיבת נצח ישראל, בית הכנסת אהל יהונתן רח' זכרון יעקב ,6רוממה : קהילת בני תורה
רח' רמב״ן פינת אבן עזרא, רח' עמרם גאון ,גבעת שאול רח' אגסי ,5הר נוף ירושלים
שערי חסד
יום שלישי -ג' דחוה׳מ i
Jבשעה C 12:30 ; ( בשעה ) 12:00 ; ( בשעה ) 18:30
בית הכנסת היכל אברהם יצחק בית הכנסת מנחת שלמה בית המדרש יד אהרן
:רחוב קהילות יעקב ,21רמת שלמה רח' מוצפי ,בית וגן ירושלים רח' סורוצקין ,בני ברק
€כל הזכויות שמורות למכון מנחת אשר ,ת.ד ,23170 .ירושלים | .דוא״לinfo@minchasasher.com :
לקבלת הגליון מדי שבוע ניתן לפנות למייל הנ״ל | ניתן להאזין לשיעורי מרן הרב שליט״א בטלפון03-6171007 :
סוכות משיעורי מרן הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט״א ראש ישיבת עטרת שלמה
עשרה ימים שבין יוה״ה והושענא רבה
בשל״ה (מסכת סוכה פרק תורה אור) כתב דיש ב׳ מניינים של עשרת ימי תשובה ,יש מנין אחד מר״ה עד יום הכיפורים ,והוא עיקר עשי״ת ,ויש עוד מנין
של עשרת ימי תשובה מיום הכיפורים עד הושענא רבה ,שהם ההשלמה והמילוי של עשי״ת הראשונים ,והם ענפים מעשי״ת הראשונים .וצריך להבין מה
שייך שני פעמים עשי״ת ,ומה צריך שני פעמים עשי״ת.
ונראה לבאר הענין בזה ,דהנה ביואל (פרק בי) כתוב יכי גדול יום ה׳ ונורא מאוד ומי יכילנו׳ ,ובמדרש תנחומא (פרי וישלח) דורש מקרא זה על יום הכיפורים.
והיינו דיום הכיפורים נקרא ׳יום נוראי .ובגמי בר״ה איתא דאין אומרים הלל בר״ה ויוה״כ ,אע״פ שיש בהם כל התנאים של מועד לומר הלל ,מ״מ אפשר מלך
יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרין שירה .והרמב״ם בפירוש המשניות לפי שלא היו קורין הלל לא בר״ה ולא ביוה״כ
לפי שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מה׳ ויראה ממנו ומברח ומנוס אליו ותשובה ותחנונים ובקשה כפרה וסליחה ובכל אלו העניינים אינו הגון
השחוק והשמחה .והיינו כי ר״ה ויוה״כ הם ימי פחד ומורא ,ולכן נקרא שמם ימים נוראים ,שיראים ממה שנעשה בימים ההם ,ויש בהם יראה מן הדין .ועל
כן התשובה הנעשית באותן הימים היא בכלל תשובה מיראה.
אכן בחג הסוכות אומרים הלל ,ואדרבה הם ימי שמחה ,והרמב״ם כתב שיש בהם שמחה יתירה יותר מכל המועדות ,א״כ התשובה באותן הימים היא בכלל
תשובה מאהבה .ולפי זה יש לבאר דזהו הענין של ב׳ המניינים של עשי״ת ,דהמנין הראשון מר״ה עד יוהכ״פ שהם ימי דין ויראה ,הם ימים לתשובה מיראה,
והמנין הנוסף מיוה״כ עד הוש״ר שהם ימי שמחה ,הם עשרה ימים לתשובה מאהבה ,שמיוה״כ מתחיל סדר של תשובה מאהבה ,וכמו שלתשובה מיראה
צריך עשרה ימים לתשובה ,כך יש עשרה ימים לתשובה מאהבה ,וזהו ביאור הענין של ב׳ העשי״ת.
ונראה לומר שכך הוא סדר התשובה ,שבתחילה עושים תשובה מיראה ,ואח״כ תשובה מאהבה ,דהנה בפרשת נצבים כתוב והיה כי יבואו עליך כל הדברים
האלה וגו׳ ושבת עד ה׳ אלוקיך ושמעת בקולו וגו׳ ושב ה׳ אלוקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה׳ אלוקיך שמה וגו׳ והביאך ה׳
אלוקיך אל הארץ וגו׳ והיטבך והרבך מאבותיך .ואחר כל זה כתוב עוד פסוק ׳ואתה תשוב ושמעת בקול ה׳ ועשית את כל מצותיו וגו׳ ,וצריך ביאור דהרי
כבר כתוב למעלה ששבו בתשובה ,והקב״ה הביאם אל הארץ ,וא״כ למה חוזר הכתוב עוד פעם שיעשו תשובה.
ונראה לבאר דבתחילה מדבר הכתוב מתשובה מיראה ,כמו שאומר והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה[ ,או אפילו מתשובה מיסורים ,כמבואר בגמ׳
ביומא ג׳ מדרגות דתשובה] ,ומכח תשובה זו יגאלו ויבואו לארץ ,כי הקב״ה מקבל כל תשובה ,וכמו שמבואר ברבנו יונה ,ואח״כ הכתוב מדבר מתשובה
מאהבה ,ותשובה זו באה מכח מה ששבו בתשובה מיראה ,דמכח זה זוכים ל׳ומל ה׳ אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך בכל לבבך ובכל נפשך׳ ,וכמו שכתב
רבנו יונה שזו הבטחה לבעל תשובה שהקב״ה מסייעו וזוכה לתשובה מאהבה.
הרי מבואר בכתוב שיש סדר בתשובה ,שתחילה היא תשובה מיראה ,ואח״כ תשובה מאהבה ,ובכל שנה ,התורה נותנת זמן של תשובה מיראה ,והתעוררות
של תשובה מיראה ,ואח״כ בא הזמן של תשובה מאהבה ,וזהו ענין העשי״ת השניים ,שהם משלימים את עשי״ת הראשונים ,והם המילוי של עשי״ת
הראשונים ,וכמו שתולים כל עשי״ת הראשונים ,כן תולים כל עשי״ת השניים ,עד שבהושענא רבא הוא גמר יום כיפורים ואז נשלם החתימה.
נענועי הלולב -גירי בעינא דשטנא
בגמ׳ סוכה דף ל״ח ע״א רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה אמר דין גירא בעיניה דשטנא .ופירש רש״י הרי זה לחץ שרואה בעיניו שאין בו כח לנתק
מעלינו עול מצות .ומבואר דנענועי הלולב הם כחץ לשטן ,וצריך להבין למה נענועי הלולב הם כחץ בשביל השטן ,ומה מיוחד בנענועים שבהם רואה
השטן דאין בכוחו לנתק מעלינו עול מצות.
ונראה לבאר הדברים על פי דברי הגמ׳ בר״ה דף ט״ז ע״א דאמר רבי יצחק למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ,ותוקעין ומריעין כשהן עומדין ,כדי לערבב
השטן ,ופירש רש״י שלא ישטין ,כשישמע שישראל מחבבין את המצות מסתתמין דבריו .ולפי זה הכי נמי יש לומר בנענועי הלולב ,דבהנענועים יש חיבוב
מצוה מאד ,שמאריכין בלקיחת הד׳ מינים ומנענע בהם ,והוה זה תוספת בהלקיחה ,ויש בזה חיבוב מצוה ,וכשרואה השטן איך שמחבבין המצוות ,מסתתמין
דבריו ,וזהו גירא בעיניה דשטנא ,שהשטן דרכו להשטין על ישראל ,וכשנמנע ממנו עניינו ,הוי כאילו ירו בו חץ.
עוד יש לבאר בזה על פי דברי הגמ׳ בברכות דף כ׳ ע״ב ,אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה ,רבש״ע כתוב בתורתך אשר לא ישא פנים ,והלא אתה נושא פנים
לישראל דכתיב ישא ה׳ פניו אליך ,אמר להם ,וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים על עצמם עד כזית
ועד כביצה .הרי מבואר דע״י שישראל מדקדקים במצוות ,זוכים הם לנשיאת פנים לפנים משורת הדין.
ולפי זה יש לומר דלכן הנענועים הם גירא בעינא דשטנא ,דכשהוא בא להשטין על ישראל בטענות של דין ,הרי ישראל זוכין לנשיאות פנים לפנים משורת
הדין ,והטעם דזוכין לנשיאת פנים לפנים משורת הדין ,הוא משום הנענועים שהם חיבוב מצוה ,וע״י חיבוב מצוה זוכים לנשיאת פנים זו ,ונמצא שעל ידי
הנענועים מפסיד השטן את טענותיו[ .ומה שנקט שהוא חץ בעיניו ,יש לומר דכח השטן הוא בעיניו ,כלשון הגמי סוכה דף נ״ב נתן עיניו במקדש ראשון
והחריבו ,וכן ביומא ס״ט דסימו 'עיני' השטן] .אלא דעדיין צריך לבאר עצם הענין של החץ בעיניו ,איזה תכלית הוא לירות חיצים בעיניו ,ומה התועלת בדבר זה.
ונראה לבאר בזה על פי דברי הגמי שם דיש ליצר הרע שבעה שמות ,ואחד מהם הוא שונא ,ונלמד משלמה המלך שקראו שונא שנאמר אם רעב שנאך
האכילהו לחם וגוי ,ומבואר דאחד מהבחינות שיש ביצר הרע הוא שהוא ׳שונא׳ את ישראל ,והיינו דאינו רק מפתה את האדם ומדבר על ליבו שיחטא ,אלא
הוא ׳שונא׳ שלו תכלית שנאה ,שונא של כלל ישראל בכללות ,ושונא של כל יחיד בפרטות ,ודבר זה הוא יסוד גדול דכל אחד מאיתנו צריך לדעת שיש לו
שונא ,וזה מצב מסוים המחייב התגוננות מהשונא ,ואופני זהירות מפניו ,ולנקום בו ,ולהתנהג עימו כמו שאדם מתנהג עם שונא שלו ,דשורת הדין וההנהגה
שכמו שהשונא רודף אחריו להזיקו ולאבדו כמו כן האדם צריך לנהוג עימו על זה הדרך.
והענין מבואר גם בחובת הלבבות (שער יחוד המעשה פ״ה) שכתב יבן אדם ראוי לך לדעת כי השונא הגדול שיש לך בעולם הוא יצרך הנמסך בכוחות
נפשך והמעורב במזג רוחך ,והמשתתף עמך בהנהגת חושיך הגופניים והרוחניים וכוי ,והוא מורה אותך בחיציו הממיתים לשרשך מארץ חיים ,כמ״ש הכתוב
במי שענינו כך ,כמתלהלה היורה זקים חצים ומות כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׳ וכוי עכ״ל .ומבואר דיצה״ר שונא את האדם ויורה בו חיצים
כדי להמיתו מארץ החיים ,והיינו דעצם פיתויו הוא יריית חיצים הממיתים את האדם מהחיים האמיתיים הרוחנים העליונים.
וכיון דהיצר הרע הוא שונא היורה חיצים על האדם ,ממילא הדרך היא להשיב לו מלחמה השערה ולירות בו חיצים ,וזהו הענין שישראל יורים חיצים בעיני
השטן ,שבזה הם משיבים ליצר הרע מלחמה על מנת לנצחו במלחמתו עמנו ,והבא להרגך השכם להרגו ,וזהו הענין דדין גירא בעינא דשטנא.
והנה שנאתו של היצר הרע ומלחמתו היא בעצם מה שאנו עבדי ה׳ וקיבלנו עול תורה ומצוות ,ומעשיו ודרכיו הם כדי לבטל ולנתק מעלינו עול תורה
שנהיה ככל העמים ,להכי בענין זה גופא אנו צריכים להלחם בו להתחזק בכל עוז בעמל התורה וקיום המצוות ,ובזה משיבים לו מלחמה ,דבאותו ענין
שהוא שונא ,בזה גופא אנו מכים אותו ,ואופן המלחמה הוא בנענועי הלולב שזה חיבוב המצוה ,והם הם החיצים בעיניו.
והנה איתא שם בגמ׳ ׳לעתיד לבוא מביאו הקב״ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים ,צדיקים נדמה להם כהר גבוה ,ורשעים נדמה להם
כחוט השערה ,הללו בוכין והללו בוכין ,צדיקים בוכין ואומרים היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה ,ורשעים בוכין ואומרים היאך לא יכולנו לכבוש את חוט
השערה הזה׳ וכו׳ ,ומבואר דההתגברות על היצר הרע נקרא ש׳כובשים׳ אותו ,ובפשוטו כבישת היצר היינו שאינם שומעים בקולו לחטוא ,אמנם לפי דברינו
יש לומר בזה עומק נוסף ,דכיבוש היצר היינו ענין של כיבוש מלחמה ,דהנוצחים במלחמה נוטלים שלל האויב ,וזה קנין ממון גמור המסור בידם ,וכמו כן
בכבישת היצר הם קונים את היצר ונעשים בעלים עליו .ונראה דמקרא מפורש הוא כן בפרשת בראשית ׳ואתה תמשל בו׳ ,וכתב רש״י ׳אם תרצה תתגבר
עליו׳ ,ומבואר דבכח האדם לכבוש את היצר ולמשול בו.
אלא דעדיין צריך להבין ענין כיבוש בכובש תחת ידיו אדם היכול לשמשו או ממון המביא לו תועלת לקנות דברים לצורכו ,אבל מה התועלת שיש לאדם
המנצח את היצר וכובשו .אכן יעויין באדרת אליהו עה״פ שם כתב ׳ואתה יש בכוחך למשול בו כעבד ,לעבוד את ה׳ בכל לבבך בשני יצריך ,כי זה תכלית
כוונתו׳ ,ומזה יש ללמוד דבכח שליטתנו על היצר בזה יש לנו שלימות בעבודת ה׳ ,והיינו דבאהבת ה׳ יש כמה דרגות ובחינות ,ושיעור אהבת ה׳ צריך
להיות ׳בכל לבבך׳ ,והיינו עם כל כוחות האדם ומידותיו ותכונותיו ,והיות ובלב האדם יש גם ענין של יצה״ר ,לכן אהבת ה׳ צריך להיות כלול עם היצה״ר,
ובזה יש להבין דזהו הרווח והתועלת שיש לנו בכיבוש היצר ,שאנו יורים בו חיצים ומסמאים את עיניו ,וחותים גחלים על ראשו ,עד שאנו כובשים אותו
והוא בידינו לגמרי ,ובזה יש לנו אפשרות קיום של אהבת ה׳ בשלימות.
והשיאנו ה׳ אלוקינו את ברכת מועדיך .צריך לבאר מהו ברכת המועד שמבקשים שישיאנו ה׳ .ואא״ז מרן הגרי״ז זצ״ל ביאר בזה עפ״י דברי רש״י בפרשת
ראה שכתב על הכתוב והיית אך שמח ,שנאמר בזה הבטחה על שמחה במועדים ,וביאר דזהו ברכת המועדים .אמנם לפי פשוטו נראה ממשמעות התפלה
דברכת המועדים אינה ברכה רק בזמן המועד גופא ,אלא דברכת המועד נמשכת גם לאחר המועד לכל השנה .ויש לבאר בזה על פי דברי המדרש בפרשת
ויצא על הכתוב והנה באר בשדה ,וזה לשון המדרש ,דבר אחר ,והנה באר בשדה ,זו ציון ,והנה שלשה עדרי צאן ,אלו שלשה רגלים ,כי מן הבאר ההיא
ישקו ,שמשם היו שואבים רוח הקודש וכו׳ ,ונאספו שמה כל העדרים ,באים מלבא חמת ועד נחל מצרים ,וגללו את האבן וגו׳ ,שמשם היו שואבין רוח
הקודש ,והשיבו את האבן ,מונח לרגל הבא .ומבואר דבעת הרגלים שואבין ישראל רוח הקודש ,ולפי זה יש לומר ,דזהו ברכת המועדים שמתפללים עליהם.
ויש להוסיף בזה עוד ,דהנה מבואר בדרשות מהר״ח דהבאר הוא מורה גם על שפע ברכה ופרנסה ,ולפי זה הבאר דכתוב כאן בקרא ,ודרשוהו חז״ל על
ההשפעות של העליה לרגל והרגלים ,נכלל בזה גם ענין זה של השפעת ברכה ופרנסה ,ולפי זה נמצא דבעת המועדים היו ישראל שואבין רוח הקודש
ושפע ברכה ופרנסה מבית המקדש ,ויש לומר דזהו ברכת המועדים שמתפללים שישיאנו ה׳ ,שיהיה זה ברכה גם על כל השנה.
סדר השיעורים בימי החג
יומ ג' ג׳ דחוה״מ בשעה - 12.30ב ית המדרש הגדול 'משכנות יעקב' רח' קהלות יעקב 2ב׳׳ב יום א' דחוה״מ בשעה -12.15בית המדרש ׳היכל אברהט יצחק' רח' קהלות יעקב 19
יוט ד' ד' דחוה״מ בשעה - 12.15בית הכנסת 'אור אליהו' רח' יונה בן אמיתי 26בית שמש רמת שלמה ירושלים
יוט ה' ה' דחוה״מ בשעה - 12.15בית המדרש 'חניכי הישיבות רוממה' רח' זכרון יעקב 5ירושלים יוט ב' ב' דחוה״מ בשעה -12.15בית הכנסת צא״י רמת אהרן רח' רוזנהייט 20ב״ב
ליל הושענא רבה בשעה 12בלילה מאמר בענייני החג ולאחר מכן מעמד תפלת רביט -ישיבת עטרת יוסף שלוט רח' חגי 9ב״ב
«—m* .י*׳ י י aי ^ wי יי»י*י ו
י ^ י *■ י יבדז) סוכות
ייי%sי 5
*«t׳׳ S
גליון | 295תשפ״ז
* y \y
^ 3
f ־ ־v י » ^ .׳ ‘ י ״־ ׳? -״י’ ׳וי*•■“•",־•
פניני
הפרשה
למען’־זרעו־ דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני וזג הסכות שבעת יינמים לה׳ (ויקרא כג לד)
מהפסוק ''חג הסוכות שבעת ימים לה'' דרשו חז''ל (ביצה ל ,ב) "מכאן
ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (כג מג) שחל שם שמים על הסוכה" ,דהיינו דבעצי הסוכה ,ישנו איסור
ידועים דברי חז''ל )ע''ז ג א( על כך שלעתיד לבוא מתקבצים האומות מדאורייתא ,להשתמשות של חולין .ואיסור זה טעון ביאור ,מדוע
לפני הקב''ה ,ובאים בטענה ,מדוע לא ניסו גם אותנו בקיום המצוות, בשאר תשמישי מצוה ,לא מצינו דוגמת האיסור הזה של 'הוקצה
מדוע רק עם ישראל קיבל פריווילגיה זו ,עונה להם קוב''ה אכן על פניו למצוותו' ,דארבעת המינים לאו דאורייתא.
יש צדק בדבריכם ,בואו ואנסה אתכם ,הנה יש לי מצווה קלה ,מצוות ואולי אפשר לבאר בדרך רמז ,דהנה כתיב כאן "למען ידעו דורותיכם,
סוכה) ,שאין בה הוצאות כספיות יתרות ,לוקחים כמה ענפים מהשדה כי בסוכות הושבתי" ,דהיינו שבישיבת ה'סוכה' צריך לשנן ולהמחיש
ומסככים איתם( ,והאומות מקבלים על עצמם את הניסיון ובונים סוכה לעצמו שבכעין דוגמא זו של 'סוכה' הושיב הקב"ה את אבותינו ,וככל
בראש גגם ,ואז הקב''ה מקדיר עליהם חמה כבתקופת תמוז ,וכל אחד שמונע עצמו
יוצא מהסוכה ומבעט בה .וממשיכה שם הגמרא להסביר ,הלא לכאורה מלהשתמש בסוכה ,תשמיש 'הדיוט' ,ותשמיש של 'חולין' ,מוסיף
מה הטענה עליהם ,הלא 'מצטער פטור מן הסוכה' ,ומתרצת הגמרא, לעצמו רובד ונופך לשינון של 'כי בסוכות הושבתי' ,שמונח בו ההרגשה
אכן יש להם פטור הילכתי מן הסוכה ,אבל מדוע הם בועטים בה, שהסוכה היא מתנת בית מהקב"ה ,והישיבה בה היא משולחן גבוה.
בעיטה זו מוכיחה את היחס שלהם למצוות.
ולכאורה צריך להבין וכי חסרות מצוות קלות ללא הוצאות כספיות פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל
ישנה מצוות 'שילוח הקן' ,ועוד מצוות רבות כביכול 'קלות' ,וא''כ מדוע (שם כג מ)
איפה נבחרה דווקא מצוות סוכה.
בגמ' דרשו )סוכה לב ,ב( מהפסוק )ויקרא כג( "פרי עץ הדר כפות
אלא התירוץ לכך מונח כאן בפסוק '' ,למען .ידעי דרתיכם כי בסכות תמרים" ,דבעינן למצווה שלושה הדסים ,דכתי' "ענף עץ עבות" ,אמנם
הושבתי את בני ישו־אל בהוציאי אוזזם מארץ מצךים" מצוות סוכה לגבי אתרוג ,דכתיב ביה 'פרי עץ הדר' ,לא דרשו דבעינן ג' אתרוגים,
היא באה להזכיר לעם ישראל את הגלגולים שעבר ארבעים שנה וכבר עמדו בזה.
במדבר ,ולמרות הקושי ,היה להם ענני כבוד שהגינו עליהם ונראה חילוק פשוט ,שב'ענף עץ עבות' ,מתייחסים כל המילים
מתלאות הדרך. לחפצא של ההדס ,שהוא ענף ,ועץ ,ועבות ,משא"כ ב'פרי עץ
בא נדמה לעצמינו אדם שאחרי נישואיו התגלגל הדר' ,שכתוב אצל אתרוג שהעץ בפנ"ע ,לא
שנים רבות מדירה לדירה ,כשמולו היה בעלי שייך לייחסו לפרי האתרוג ,לכן מהמילים 'פרי
דירה קשים יותר או פחות ,ובסוף זיכה אותו עץ הדר' ,לא שייך ללמוד דבעינן שלושה.
השי''ת לקנות דירה משלו מרווחת ומסודרת, ובערבות כתי' 'ערבי נחל' ,והיינו שתי ערבות,
אם תבוא לפניו ,ותזכיר לו את תקופת י שפה
וחזינן שריבוי הערבות נכתב בלשון רבים,
הגלגולים הוא יגיד לך עזוב לא רוצה להיזכר לנאמנים כפשוטו ,וריבוי ההדסים שהם שלושה ,לא
בה ,יש לי ב״ה עכשיו דירה משלי ,תן לי פניני משא ומתן עם רבינו נכתב בלשון רבים להדיא ,אלא בדרך רמז
לשכוח מהתקופה "ההיא". חציצה בד׳ מיניט ילפותא של ענף עץ אבות כמושנ''ת.
וזו הייחודיות של עם ישראל על פני אומות אשתקד כשבאנו להקביל פניו של רבינו ואפשר לבאר חילוק זה גם ,שהנה אמרו בכ"מ
העולם ,תקופה שהיתה אמורה להיות בסוכתו ,שאל אותנו מה חידשנו בחג בהלכות שמיעוט רבים שנים ,ולכאורה מונח בזה
טראומטית בשבילם ,להתגלגל במדבר החג ,ואמרנו לו שבאים אנו עתה משיעור, שמעלת רבים הוי בשנים ,בכל רבוי שמכאן
באהלים ארבעים שנה ,במקום להפוך אותה שנאמר ע''י ת''ח חשוב שבו דיבר אודות ואילך אין שורשו בדין רבים ,אלא במעלה
לתקופה עם זכרונות קשים ,מעצימים אותה, הסוגיא אי 'לקיחה ע''י דבר אחר שמיה לקיחה
אחרת ,וא"כ ניחא היטב דקדוק הלשון
ואף מידי שנה עושים לה 'זכר' ,שבוע ימים, או לא' ,ועוד האריך בדיני חציצה ,והנפק''מ
לדינא. שבערבות שהן שתים ,וזהו כל ה''ייחוס'
בדמות סוכה שהיא דירת ארעי. שלהן ,הוי יסודו כלשון של רבים ,ולכן נכתב
לעומתם אומות העולם קושי קטן מיד ואמר רבינו דהנה ידועים דברי הרשב"א
בתשובה שסובר שבתפילין 'של ראש' לא 'ערבי' דייקא דהיינו בלשון שיש בו ההדגשה
מבעטים ויוצאים ,לכן בוחר הקב''ה דווקא של רבים בלבד ,משא"כ בהדסים שהן שלושה,
פוסלת בהם חציצה ,וכן באמת משמעות דברי
מצוות סוכה ,שבה ניכר ההבדל העצום בין התוס' )ערכין ג ע''ב ד''ה 'שלא יהא דבר חוצץ'( הרי יש במספרן ענין נוסף ,מלבד דין הרבים
עם ישראל לאומות העולם ביחס כלפי שכתבו שבתפילין פוסלת חציצה ,שנאמר בהם שבדבר ,ולכן נכתב ביחיד משולש.
המצווה.
המשך כעמוד הבא ◄
הדברים נכתבו ונערכו על רעת העורכים בלבר .להערות ,תרומות והנצחות,
ולקבלת הגליון בדוא״ל ניתן לפנות לטלפון 052-766-0975 :או sc0527660975@gmail.com
שפתי כהן סוכות ב
מפסוק זה למדו חז''ל (ת"כ כאן ובגמ' סוכה מג) שלולב ניטל במקדש דוגמא נוספת מצינו לכך היא יציאת מצרים ,וזה לשון הפסוק (שמות
כל שבעה ,דהיינו פסוק זה מדבר על 'ארבעת המינים' ,עוד מצינו י''ב י״א) ''וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם
בתלמוד ירושלמי (סוכה פ''ג ה''א) מקור לפסול 'יבש' ,אמר רבי אבין בידכם ואכלתם אתו בחפזון ,',ופסוק נוסף (שם ל''ט) '' עגת מצות כי
בשם רבי יהודה בן פזי ,דכתיב (תהילים קטו) "לא המתים יהללו" וכו'. לא חמץ כי גירשי ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם".
וידועים דברי הריטבייא (ר"ה טז) ,שאסמכתא מגלה על תוכן הדבר, לכאורה מהי ההדגשה על כך שיצאו ב'חפזון' ,ואף לעשות ל'חפזון' הזה
ואינה רק לזכרון בעלמא ,ומבואר לפי זה ,שיש שייכות בין 'ארבעת זכר בצורת אכילת קרבן פסח ב'חפזון' ,כמו''כ לעשות לבהלה הזו זכר
המינים' להילול הקבייה ,שנאמר ב'הלל' ,וזהו ענין 'ושמחתם' ,דווקא לדורות לאכול מצות זכר לכך שלא הספיקו לאפות את בצקם.
בארבעת המינים ,שעליהם נאמר ההלל ,שהוא חלק מהשמחה כדחזינן, אלא התשובה היא לכך כמו שאמרנו ,זו הייחודיות של עם ישראל
שהדין דההלל והשמחה כל שמונה ,נלמד מייושמחתם שבעת ימים", וגילוי האהבה האמיתי כלפי הקב''ה ,אנחנו זוכרים את הקושי ההוא
ומבואר שהלל כלול בשמחה ,ואין צריך להביא לו מקור נוסף. את החפזון ,ואפילו בצקינו לא הספיק להחמיץ ,במקום שזה יהפוך
עוד מצינו בגמ' (סוכה לו א) שיש קשר בין פסולי אתרוג לטריפות, אצלינו לזכרונות לא נעמים ולטראומה' ,ונהפוך הוא' ,לקושי הזה
וקשרו סימני פסול אתרוג ,לסימני טריפה ,ומבואר היטב עפ''י דרשת נעשה זכר מידי שנה ,ונחגוג אותו חג מיוחד 'חג הפסח' ,וננציח את
הירושלמי הנ''ל ,ש"לא המתים יהללו" ,משמש מקור לפסולי 'ד' מינים', החיפזון ע''י אכילה בחפזון ואכילת 'מצות' ,להראות את חיבתינו
והיינו שיש בהם תנאי שיהיו בבחינת "חיים" ,וממילא דבר שפוגם להקב''ה ולמצוות.
בחיות ,שהוא 'טריפות' דהלא קיי"ל דדהורג את הטריפה פטור ,פוסל ושמחתם לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים (ויקרא כג,
בהם ,וזהו הלשון דסימני טריפה דייקא ,שאינו משל בעלמא ,כ''א
מציאות שסימני טריפה בד' מינים כבר יצאו מתורת 'חיים' ,ואנן בעינן מ),
ל'חיים' דווקא דאל''ה הרי יש כאן פסול ומעכב של 'לא המתים יהללו''.
שח מקורבו של רבינו ה''ה
הרה''ג רבי יוסף בן הרוש
שבמקורו הוא שליט''א,
משיכון א' ,ובשנים קדמוניות
אירע ורבינו שהה
I I
שם כל חג הסוכות ,וביקש דעת
שיעזור לו לסדר את הסוכה חכמה ו מו סד
שהיתה צרה מלהכיל ,ושאל את רבינו היכן
למקם את המיטה ואמר לו
רבינו שבהמשך יראה היכן למקם את הסוכה,
וסיפר הרה''ג ר' יוסף הנ''ל שעקב אחרי רבינו
כל החג וכמעט שלא צא מסוכה
זו ,ומיטה לא נכנסה לשם כל החג כולו.
שח הרה״ח הנודע ר' ישעי' שטרן מקריית
אתא שפעם אחת הזמין את רבינו לסיום
הש״ס שעשו שם בעירו ,ואמר רבינו אני
מוכן להגיע בתנאי שאני יהיה המלצר
בסעודה ,ונענה הר״ר ישעי' שליט״א ואמר אני
גם מוכן לכך הרי כבר מצאנו בעבר שצדיקים היו מלצרים,
וכוונתו היתה לנאמר בחומש (שמות י"ח י"ב) ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלקים" ,וברש''י שם כתב וז''ל":
ומשה היכן הלך ?והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד ?!אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם" ,ונהנה רבינו מתשובתו המחוכמת.
שח נכדו חביבו של רבינו ה''ה הבה''ח בניהו בקר שיחי' ,שפעם היה נראה על רבינו צער בשלהי חג הסוכות ,ושאלו סבא מדוע נראה שיש לך צער
הלא זמן שמחתינו עתה ,וענה רבינו צערי על כך שהחג עוזב מסתיים תיכף.
ואמר רבינו דאפשר ליישב דברי התוס' ,דאפשר לומר שהתוס' מחלקים בין
בגדי כהן גדול להדיוט שבחציצת 'כתונת' שהיא ביד והיא גם בהדיוט אין בה
שפה לנאמנים -המשך
סתירה לתפילין ,אי לאו ד'לך לאות ולא לאחרים לאות' ,שזה פוסל חציצה
בשל יד להדיא. 'לך לאות ולא לאחרים לאות' ,ודרשא זו אמורה בשל יד בלבד ,כמשמעות
משא''כ במצנפת דכה''ג ,דמצנפת לכה''ג הוא בגדר 'תכשיט' כמשמעות הגמ' הגמ' (מנחות לז ,ב ),ולכאורה זהו באמת טעמו של הרשב"א בתשובה.
(ר''ה כו ,א' ),חוטא בל יתנאה קאמרינן' ,וזה כבר 'חוצץ' אף בשל ראש ,כיון אמנם אמרו בגמ' (ערכין ,שם) לגבי כהן שפטור מתפילין של יד ,בשעת עבודה,
דגדר 'תכשיט' כבר יותר חמור בגדרי 'חציצה' דעלמא. משום 'חציצה' לגבי בגדי כהונה ,ואעפ"כ חייב הוא בשל 'ראש' ,ומקשה שם
והוסיף רבינו דהנה התוס' כתבו (סוכה לז ,א ,ד''ה דבעינא לקיחה תמה וליכא) הגמרא דגם בשל 'ראש' אמאי חייבים ,הרי חוצצים הם בין גופו של הכהן לבין
בפירוש הגמרא ,שיש דין 'חציצה' בנטילת לולב בדבר שאינו מינו ,והריטב"א המצנפת שעל ראשו וכו'.
(שם) כתב שבלי מקור אין לפסול חציצה בנטילת לולב ,וכל הנידון בגמ' שם ומבואר מדברי הגמרא שא"א להניח תפילין על המצנפת ,משום דזה חוצץ,
הוא רק משום חסרון של 'לקיחה תמה' דבעינן בה ,ולפי''ד הוי כעין סתירה וא''כ קשה על דברי הרשב''א הנ''ל שבתש''ר לא פוסלת 'חציצה'.
בתוס' שאם ס''ל גבי 'לולב' שא"צ מקור כדי לפסול בו חציצה ,א"כ גם בתפילין ואמר רבינו דכבר תירצו לדעת הרשב"א דבגדי כהונה שאני שהם מצוה בפנ"ע,
אין צריך מקור של 'לך לאות ולא לאחרים' ,ובפרט שעי"ז מפקינן מכלל ומצוה כן חוצצת בפני חברתה כמ"ש בריש זבחים (ג ,א ),מין במינו מחריב.
החציצה ,תפילין של 'ראש' שאיך בהן מקור זה של 'לך לאות'. אכן התוס' הנ"ל הרי פירשו דברי הגמרא לגבי פטור כהן מתפילין של 'יד'
אלא אמר רבינו די"ל ,דאי לאו 'לך לאות' אין גלוי על גדר מלבוש על הגוף משום דפסלא בהו חציצה ,של ה'כתנת' ,משום 'לך לאות ולא לאחרים לאות',
שבתפילין ,וממילא איך יסוד כלל לפסול בהן חציצה כלל ,ולכן הוצרכו התוס' על כרחך שאפילו בחציצת בגדי"כ ליכא חציצה ,אלא משום 'לך לאות' המיוחד
לדרשת 'לך לאות' ותש''ר באמת אינן בכלל בגד על הגוף הזה ,וממילא כבר בשל 'יד' ולא בשל 'ראש' ,א''כ יקשה מיניה וביה ,מדוע יש חציצה במצנפת
לא שייכא בהו חציצה. לתפילין של 'ראש' אי לא הוה מקום פנוי להם בפנ"ע.
הדפסת העלון לע״נ רבני טבריא:
רבה הראשי של טבריא ,הצדיק החכם רבי חיים בן רבי יצחק סמאג׳א זצ”ל
רבה הראשי של טבריא ,הצדיק החכם רבי יעקב חי בן רבי ברוך זריהן זצ”ל
מייסד ת״ת ביבאס ,הצדיק החכם רבי רפאל ביבאס זצ”ל
־>o cד
משנת הפרשה
הערות וביאורים ע״ס פרשיות התורה —o— 0
מתורת רבינו ראש הישיבה
הגאון רבי איתמר גרבוז שליט״א
בענין נטילת לולב ע״י ב' גנ״א
אמנם יל”ע בזה מהא דסימן תרנ”ח סעיף ו' לא יתננו ביום הראשון לקטן א] בסוכה דף מ”א ע”ב איתא ולקחתם לכם שתהא לקיחה לכאו”א ,ובתוס'
קודם שיצא בו מפני שהקטן קונה ואינו מקנה וכו' ,ואם תופס עם התינוק כ”ט ע”ב מבואר דהדרשא שלא יהא אחד נוטל בשביל כולם ,וכבר תמה
כיון שלא יצא מידו שפיר דמי ,ועיין מ”ב ס”ק כ”ח דבמרדכי מבואר דכה”ג במאירי ובר”ש בתו”כ פרי אמור (פרק ט” ז ה”ב) ,מה הס”ד דאחד יטול בשביל
מתקיים חינוך אצל הקטן ,דבשאול מתקיים דין חינוך( ,והביא חולקים כולם ,ומ”ש מכל המצות שכ”א צריך לעשותן ולא מהני שליחות[ ,ורק
דבשאול אין מתקיים חינוך) ,וצ”ע הא כיון דהוי נטילה ע”י שנים ,דהאב במצות דשמיעה כמו שופר ומגילה ,נ”ב משמע דבמצות דשמיעה הגדר
מחזיק עמו א”כ לא מתקיים כאן חינוך דליכא נטילה ע”י הקטן ,ויעו'י בה”ל דאחד מוציא את חבירו ,והיינו בפעולה של השמעת הקול ,עמש”כ בעניני
ס' תרנ” ז דפשוט דלחינוך צריך שיהא הד' מינין כשרין( ,ול”ד לשאול דל”ה ר”ה בזה] ,וכן תמה בכפות תמרים עיי”ש ,ובמאירי ביאר דס”ד דיטלו ב”ד,
פסול) ,ולכאו' מוכח דנטילה דשנים חשיב נטילה לכאו”א ,וצ”ע מהא וכ”כ החת”ס בחי בסוכה ובח”ש או”ח קפ”ב ,ודומיא דיובל וספה”ע דדרשינן
דחציצה במקצת יד לא מהני ומה גרע מנטילה דשנים. שתהא ספירה לכאו”א ולא סגי לב”ד ,וצ”ע דרק בספירת יובלות ס”ד דתליא
ויש לדון בפשוטו בב' אופנים בישוב הך קושיא די”ל דאפשר דאין יוצאים בב”ד ,וכן בספירת העומר דהוי ספירה לשבועות ,ומהכ”ת נימא כן בלולב,
בנטילה דשנים ,אך עכ”פ חינוך מתקיים כיון דלא חסר בנטילה דידיה ,ול” ד [ולכאו' י”ל דרק מצות סוכה ותפילין וציצית הוי מצוה שבגופו ,ולכן ל”ש
ללולב פסול דל”ה חינוך ,משום דהחפצא פסולה ,וכן נמי יתכן דכשהקטן בזה שליחות וכמש”כ הקצוה”ח ס' קפ”ב ,אבל לקיחת לולב הוי דין דמעשה
נוטל ע”י חציצה נמי ל”ה חינוך דחסר במעשה נטילה ,אבל כאן י”ל דהחסרון לקיחה ,וס”ד דשייך בזה שליחות ,אבל עמש”כ בר”פ האיש מקדש ,בביאור
אינו בנטילה דידיה ,אלא משום נטילת האחר ,אבל במעשה הקטן לא חסר, דברי התורי”ד ,דהא דל”ש שליחות במצות ,דמצות בעי עשיה ,יעוי”ש מש”כ
ואפשר דכה”ג ליכא חסרון בדין חינוך ,וזה סברא מחודשת וצל”ע בזה. בזה דברים נכונים בס”ד ,ולפ”ז לא בעי קרא בלולב דליכא שליחות].
ויתכן ליישב עוד ,די”ל דנטילה שע”י שנים הוי נטילה ,וכדמוכח בס' תרנ”ח ,״ ובמרומי שדה (בדף כ” ז ע”ב ובדף מ”א ע”ב) כתב לפרש דהמיעוט שלא יהיו
(בשנים שמחזיקים בלולב דיוצא הקטן במצות לולב) ,אך י”ל דכ” ז בב' בנ”א 0 שנים לוקחין לולב ויהיו שניהם יוצאים בה וקמ”ל דבעי' לקיחה לכאו”א,
דחשיב נטילה לכאו”א ,אבל באדם א' י”ל דגרע ,דחשיב חדא נטילה ,וחלק n [אלא שדן דהא בעי לכם ,ואיך שייך ששניהם יצאו בו ושותפות ל”ה לכם,
וביאר עפ”ד הרמב”ן והר”ן דבמקדש בשאר ימים א”צ לכם ,אמנם יל”ע בזה
מהנטילה בפסול ,וגרע מב' בנ”א ,וצל”ע בזה[ ,ויש לדון להך שיטה דהובא
דהקרא הא כתוב בלקיחת יום הראשון[ ,ובפרט אם נימא דהוי מצות
במ”ב ס' תרנ”א ס”ק י”ט דאם נטל הלולב בשמאל פסול ,וכן מוכח בפירוש
חלוקות ,דזה מצות לקיחה ,וזה מצות ושמחתם ונתבאר במק”א] ,אך אפשר
ר”ח סוכה דף מ”ב דפירש דברי הגמ' דבהפכו אין יוצא יד”ח נטילה ,דהיינו
דהמיעוט בא למעט שלא יהא הבעלים יוצא ,כיון דלייה לקיחה לבדה ,והשני
דנטל האתרוג בימינו והלולב בשמאלו ,ובודאי דאין החסרון משום נטילת
בלא”ה אין יוצא משום דל”ה בעלים ,אמנם הנצי”ב כנראה פירש דהדרשא
האתרוג בימין ,אלא משום נטילת הלולב בשמאל( ,והא דלא אמרו דנטלין היא שתהא לקיחה לכאו”א ,למעט שלא יהיו שניהם יוצאים ,ואפשר עוד
בשמאל י”ל דס”ל כדעת הארחות חיים הובא מ”ב שם ס”ק ט”ו דביד אחת דנקט דכל הא דמגרע רק משום דלכ”א הוי מעשה מצוה ,ולכן נקט דע”כ
לא מהני גם בנטלן בימין ,ולכן בנטלן כולן ביד א' פסול גם בימין ,אלא הנידון אם שניהם יוצאים ,אבל בפשוטו י”ל דיסוד המיעוט דחסר במעשה
דאכתי צ”ע דהו”ל לשנויי דנטלן ביד א' וצ”ע) ,ויש לדון בנטל הלולב בימין לקיחה היכא דשניהם נוטלין].
ושמאל אם השמאל פוסל הנטילה ,די”ל דכיון דהוי אדם א' וחלק מהנטילה
אמנם הראשונים והאחרונים לא פירשו כן במיעוטא דולקחתם ,וצל”ע מה
בפסול גרע ,והוי כמו בנטל באצבע אחת בחציצה].
הדין היכא דשנים לוקחים האם חשיב לקיחה של שניהם ,או דל”ה לקיחה
ג] ונראה עוד לדון בישוב הך ענינא ,דהנה עיקר הנידון אם מהני הנטילה דב' ע”י שנים ,ויש לדון בזה מתרי דיני בהל' לולב.
בנ”א ,לכאו' יש לתלות האי מילתא בהא דמבואר ביו”ד ס' ב' סעיף ו',
ב] הנה בס' תרנ”א סעיף ז' כתב הרמ”א ונהגו להחמיר להסיר התפילין
דישראל ועכו”ם ששחטו וזה יכול וזה יכול הוי שחיטה פסולה ,והש”ך
וטבעות מידם ,אבל מדינא אין לחוש הואיל ואין כל היד מכוסה בהן ,ובמ”ב
והגר”א שם חלקו והוכיח מדברי ההג”א דכה”ג כשירה השחיטה ,ולכאו'
ס”ק ל”ו הביא דכמה אחרונים כתבו דאף מדינא יש הקפדה על זה משום
הטעם דחשיב כמו דכ”א עשה את השחיטה ,ומתכשר בשחיטת ישראל ,ולכן
חציצה ,אף שאין כל היד מכוסה בהן( ,עיין שעה”צ דכ”ד הב”ח הט” ז והגר”א),
ה”נ מתכשר בנטילת שניהם דחשיב כמו דכ”א עשה הנטילה[ ,וי”ל דגם
והרמ”א ס”ל דבטל לידו ול”ה חציצה ,עיין שעה”צ ס”ק מ”ד.
לדעת המחבר דפסולה השחיטה ,והכא לכאו' מוכח בס' תרנ”ח דכשירה
ולכאו' אין מובן דאה”נ דבאמצע אחת יש לו טבעת אבל דל מהכא הך אצבע
הנטילה ,וחשיב נטילה לכאו”א ,אך י”ל דשם הטעם דשחיטת עכו”ם הוי
ויחשב נטילה בשאר אצבעותיו ,ואיך אפשר לפסול בכה”ג [ובערוך השולחן
פסלות ,ועיין ס' אמרי משה ס' ב' ואכ”מ].
כ' דזה טעם הרמ”א דמעיקר הדין ליכא קפידא ,אבל בשעה”צ העתיק הטעם
אמנם יש לדון בכ” ז בזה יכול וזה יכול ,אבל בזה אינו יכול וזה אינו יכול
משום דבטל לגופו ,וכן שאר אחרונים נקטו דמעכב הנטילה ,וצ”ע דל מהכא
מבואר שם בפמ”ג ס”ס י”ב דכה”ג ודאי פסולה השחיטה (בשחטו ישראל
הך אצבע ויחשב נטילה].
ועכו”ם ,וזה אינו יכול וזה אינו יכול) ,ואע”ג דלגבי שבת הרי מבואר בפרק
והביאור בזה לכאו' נראה ,דאע”ג דגם בשאר ידו יכול ליטול ,אבל גם אצבע
המצניע דף צ”ג דר' יהודה ס”ל דזה אינו יכול וזה אינו יכול שניהם חייב ,וכן
זו שיש בה חציצה נמי יכולה ליטול ,וא”כ איכא גם נטילה ע”י חציצה ולכן
קי”ל ,וצ”ל בביאור הדברים דבזה אינו יכול וזה אינו יכול ודאי לא חשיב ״
מגרע ,ואע”ג דיתכן לומר דל מהכא הך נטילה ,אבל כיון דאיכא גם נטילה
עשיה דכ”א בשלימות ,ולכן ודאי השחיטה פסולה ,ורק לגבי חיובים אפשר °
בפסול מגרע הנטילה.
לחיבו ,משום דאחראי על המעשה שנעשה בגרמתו[ ,וכן י”ל דהגדר דהוי <
)p אחראי על המעשה השני כעין שליחות לשמאי הזקן ,והכא לכאו' מוכח מזה דכשאיכא נטילת לולב ע”י ב' בנ”א אין יוצא שום אחד מהן,
A . בעושים ביחד כו”ע מודי דאחראי על מעשה השני] ,אכן לגבי דאם נימא דיוצאין שניהם ,א”כ מה גרע מה דאיכא גם נטילה
שחיטה ודאי לא מהני דלא חשיב שחיטת ישראל ,דהוי נמי Oבחציצה ,תיפו”ל דאיכא נטילה דשאר אצבעות[ ,וצ”ל דהאצבע
שחיטת עכו”ם. ו עליה חציצה נמי יכולה ליטול בפנ”ע ולכן חשיב כב' נטילות].
c________________________ 5 0י ^ ^ cפ_
יו״ל ע״י מערכת ׳סובץ גליונות׳ k.ailvonot(®.amail.com 053-3145900
־ C׳' 'v0 oor ׳V־ '״> נ־
ץ שניהם אין יוצאים וכש״נ[ ,ולכאו' לפ״ז גם במחזיק ביד ימין ושמאל £ e > ,H
ולפ״ז הרי פשוט דגם במצוה אם נטלו שנים וזה אינו יכול וזה אינו
QJ O לשיטות דפסול בשמאל הוי כן ,דביכול בידו הימנית לבד יוצא ,ואם ^ )£5יכול לא יצאו שניהם דל״ה נטילה גמורה של כאו״א ,ולפ״ז י״ל
f יכול רק ע״י שניהם אין יוצא דחסר באחיזת ימין וכש״נ]. דהחשש בטבעות דיהא נטילה באופן שרק כל האצבעות מחזיקין N
והנה לכאו' היה מקום לדון איפכא ונימא דבשנים שלקחו היכא '■הדבר ,ולכן כה״ג ל״ש לומר דל מהכא דכל הנטילה הוי רק מכח כל
דזה יכול וזה יכול שניהם אין יוצאין דל״ה עשיה דידהו ,וכמבואר ברש״י האצבעות ,ובאצבע א' הוי חציצה ,ולכן פסולה הנטילה ,דזה אינו יכול וזה
שבת צ״ג ע״א דל״ה רק דין בשבת אלא בכה״ת דזה יכול וזה יכול שניהן אינו יכול תליא איך הוי בכל עשיה ועשיה ,וכמבואר בתוס' שבת צ״ג ע״א
פטורין ,וזה אינו יכול וזה אינו יכול דחיבים שניהם בשבת ה״נ חשיב עשיה ד״ה אמר מר ,ובכה״ג דהאחיזה הוי רק ע״י כל האצבעות נפסל הלקיחה,
במצות[ ,וכן נראה דנקט האבני נזר יו״ד ס' שצ״א ס״ק י״ב] ,ובטבעת איירי [ואפשר שכבר גזרו ,דבכל גווני לא יטול ,משום אופן דיהא זה אינו יכול וזה
אינו יכול דפסולה הנטילה] ,ונמצא מבואר בזה דלגבי שנים שנוטלין אם
היכא דיכול ליטול באצבע של החציצה לבדה ,ולכן הוי כזה יכול וזה יכול
חשיב לקיחה לשניהם ,ושניהם יוצאים ,או דל״ה לקיחה ,ואין יוצאים
דפסול הנטילה( ,ונימא דמה״ט כבר החמירו בכל גווני שלא ליטול עם אצבע
בלקיחה כזו ,דיש לחלק בין זה יכול וזה יכול דשניהם יוצאים ,ובזה אינו יכול
שיש בה חציצה) ,דלא יתיישב בזה דינא דס' תרנ״ח דהגדול נוטל עם הקטן.
וזה אינו יכול שניהם אין יוצאין ,וכש״נ בטעמא דמילתא ,ואם זה יכול וזה
ובפשוטו ודאי איירי היכא דהגדול יכול ליטול בפנ״ע ,ואפייה יוצא הקטן,
אינו יכול ,היכול יוצא והאינו יכול אינו יוצא ,והוא פשוט דחשיב כמסייע
וע"כ נראה דהסברא הוא כש"נ דבמצות הוי איפכא משבת (ושאר עבירות), שאין בו ממש ,כמבואר שבת צ״ג ע״א ,ונמצא דלגבי מצות הדין דעשיה של
ובזה יכול וזה יכול שניהם יוצאים ,וזהו דינא דס' תרנ״ח ,וזה אינו יכול וזה שנים הוי איפכא משבת (ושאר איסורים) ,דבשבת זה יכול וזה יכול שניהם
אינו יכול שניהם אין יוצאין ,וזהו דינא דטבעת וכש״נ ,כן נראה בירורא דהך פטורים ,כיון דבלא״ה מיתעבדא ,אין שום אחד אחראי על המעשה ,וזה אינו
מילתא ,והקב״ה יצילנו משגיאות[ .והעירוני לדין שנים שעשו בנטילת לולב יכול וזה אינו יכול שניהם חייבים ,דשניהם אחראי על תוצאת המעשה( ,או
שדנו בזה בס' האלף לך שלמה ולס' תורה לשמה ,ובדין שנים שעשו במצות הגדר דאחראי על מעשה השני) ,ולגבי מצות מסתבר דהוי איפכא ,דזה יכול
למש״כ בס' טעמא דקרא פר' צו .וצל״ע בדבריהם הק']. וזה יכול חשיב עשיה של שניהם ושניהם יוצאים ,וזה אינו יכול וזה אינו יכול
בענין שהחיינו על מין אחד
והעירוני די״ל דכל הא דמהני ברכת שהחיינו בשעת אגד משום דמתקיים המ״ב בס' תרנ״א ס״ק נ״ו כ' בתו״ד וז״ל אם בירך על הלולב ,ואחר הברכה
כאן דין אגד ,וא״כ בנמצא מהופכים [ההדס או הערבה] ,נמצא דל״ה כלל ראה שלא היה בו הדס או ערבה או שהיו פסולים או מהופכים ,אם היה לו
אגד ולכן לא מהני השהחיינו ,ול״ד לסוכה דהיה עכ״פ עשיית סוכה ,ולפ״ז ההדס או הערבה בביתו באופן שאין צריך להפסיק בינתיים כדי ליקח אותם
אם האתרוג היה מהופך ודאי מהני ברכת השהחיינו ,ואפשר עוד דהמ״ב יקח ארבעתם ביחד ,ויברך על אותו מין שהיה נחסר ,דהיינו על ערבה יברך
דייק בלשונו וכתב דצריך לברך שהחיינו על המין שנחסר ,וא״כ אפשר דוקא על נטילת ערבה ,על הדס על נטילת עץ עבות ,ואם היה זה ביום ראשון צריך
בחסר ולא במהופך ,ונמצא לפ״ז דבנמצא האתרוג וסח גם ביום הראשון א״צ לברך עוד פעם שני שהחיינו בשביל הנחסר ,אבל על הלולב יצא כיון שהיה
לחזור ולברך שהחיינו מתרי טעמי ,וכש״נ. אצלו בביתו ארבעתם[ .נ״ב צ״ב מש״כ המ״ב (מדה״ח) שאיירי באופן שאין צריך
להפסיק בינתים ,דכיון שהם בביתו ,יוצא בזא״ז ,ומה איכפ״ל אם מפסיק בינתים ,אלא
ובמ״ב שם סיים בסו״ד אבל אם לא היה לו בביתו ערבה אחרת או הדס אחר
דלפמש״כ לצדד בבה״ל ובשעה״צ ס״ק ע״א דהיכא דמפסיק ביניהם צריך לחזור
בשעה שבירך ואח״כ הביאו לו ,צריך לברך על ארבעתם יחד פעם שני על וליטול הלולב ניחא ,אבל א״כ לאהיה צריך המ״ב לסיים דאם לא היה בביתו לא יצא
נטילת לולב ,כיון שלא היו מצוין אז אצלו בבית לא יצא גם על הלולב ,כמו הלולב ,אלא דאם הפסיק ביניהם ,אך י״ל כוונתו דהיכא דל״ה שלו גם בלא הפסק צריך
שפסק המחבר ,וצריך לברך עליו פעם שניה ,ואם היה זה ביום ראשון צריך לחזור ולברך עלהלולב ,וצ״ב בזה].
לברך גם שהחיינו פעם שנית עכ״ד ,ויל״ע בכוונתו דצריך לברך שוב על וצ״ע בבירך ונמצא פסולים אמאי חוזר ומברך שהחיינו מה גרע מבירך
הלולב דלכאו' כוונתו דגם בנטל ערבה שנחסר וכיו״ב ובירך עליה על נטילת בשעת אגד דיוצא ,ואפשר דבשעת אגד נמי צריך שיהא האתרוג לפניו כדי
ערבה ושהחיינו ,ושוב נטל הלולב צריך לברך על נטילת לולב ושהחיינו, שתחול הברכה גם על האתרוג ,אמנם אכתי קשה בבירך והיו מהופכים
וצ״ב דבזה הרי השהחיינו כבר היה על הלולב ,דהרי היה לפניו ,ומשמע דצריך לחזור ולברך ,והא כיון דהאתרוג לפניו אמאי לא יחול ברכת שהחיינו
להדיא כש״נ בדרך הא' דדוקא היכא דאיכא אגד שייך לברך שהחיינו א״כ עליו ,ומ״ש מהא דמבואר במ״ב ס״ס תרל״ט בבירך זמן על הסוכה ונמצא
יתכן דהכא ליכא אגד ולכן לא מהני ברכת שהחיינו[ ,אך אפשר לדחוק הגג סגור דיוצא בשהחיינו דלא גרע מבירך בשעת העשייה ,וה״נ הרי המין
דכוונתו ברכת שהחיינו על המין הנחסר ,אך א״כ הא פשיטא דבזה חייב לפניו[ .ולפ״ז פשוט דמי שבירך שהחיינו בסוכה ושופר וסח קודם האכילה ,או קודם
כש״כ המ״ב היכא דהיו כולן בביתו דאפ״ה חייב שהחיינו על המין הנחסר, התקיעה ,אע״ג דצריך לברך שוב ברכתהמצות ,אבל שהחיינו א״צ לחזור ולברך ,דלא
וצל״ע בזה]. גרע מנמצאהסוכה פסולה (אמנם בשופר יל״ע דהרי ליכא ברכה עלהעשיה)].
והשב ישראל לנויהם
’בנה ביתך כבתחלה וכונן מקדשך על מכונו ,והראנו בבנינו ושמחנו בתקונו ,והשב כהנים לעבודתם ,ולוים לשירם ולזמרם ,והשב ישראל לנויהם’ (מוסף
לשלש רגלים)
ולכאו' צ״ב מהו הענין והבקשה שאנו מתפללים ומבקשים מהקב״ה של ״והשב ישראל לנויהם״ דבשלמא ״כהנים לעבודתם ,ולוים לשירם ולזמרם״,
הוא כדי שעי״ז תחזור עבודת ביהמ״ק ,ויזכו הכהנים והלוים לעמוד על משמרתם ודוכנם ,אבל ״ישראל לנויהם״ מה המעלה בזה ,ולכאו' זהו צורך
גשמי ,והפי' האמיתי בזה הוא כמו שביאר מרן הגרי״ז זצ״ל דהרי קיי״ל (פסחים ח ):דמי שאין לו קרקע פטור מלעלות לרגל וכמבואר בגמ' ,וכיון
שבסיום התפילה אנו מבקשים ״ושם נעלה ונראה ונשתחוה לפניך וכו'״ ,א״כ זהו הבקשה שישראל ישובו לנויהם ויהיה להם קרקע ועי״ז יוכלו לעלות
לרגל ,ולהקריב קרבן ראיה וקרבן חגיגה ,ואז יהיה שייך ושם נעלה ונראה וכו' בשלש פעמי רגלינו.
אמנם ע״ד הדרוש ביארו דזה ודאי שכשעלו ישראל לרגל זכו להתרומם ולקבל את כל ההשפעות הרוחניות הגדולות והנפלאות שיש בביהמ״ק ,אמנם
הבקשה היא שגם לאחר מכן יהיה ״והשב ישראל לנויהם -ויזכו כל ישראל לשוב לביתם עם ההשפעות שקבלו ברגל ולהמשיך עם השפעות אלו לכל
השנה.
שמיני עצרת רגל בפני עצמו שאין יושבין בסוכה
בתרגום יונתן פירש עה״פ עצרת תהיה לכם וז״ל ביומא תמינאה כנשיא תהוון בחדוא מן מטילכון לבתיכון כנושת חדוא וגו' ומבואר דפירש עצרת
היינו להאסף מן הסוכה לבית ,ומבואר בדבריו דזהו יסוד שמע״צ להאסף לבית מן הסוכה.
ובזה יש לבאר דברי רש״י בסוכה מ״ח ע״א דרגל בפני עצמו שאין יושבין בסוכה ,וצ״ע הא דאין יושבין משום דכתיב שבעת ימים ,אך הביאור דשמע״צ
הוי חד חג עם סוכות אלא דבו אין יושבין בסוכה ,ונפ״מ יתכן לדעת הט״ז ס' תרס״ט שתוספת שמע״צ פוטרת מן הסוכה דכ״ז משום ששמע״צ דינו
שאין יושבין בסוכה ,וע״ע רש״י סוכה מ״ז ע״א דבשמע״צ בחו״ל ברוכי לא מברכינן דשמיני הוא ואין שם סוכות עליו ,והיינו דשם שמיני הוי
סתירה לדין סוכה ,ולכן ל״ד לכל יו״ט שני ,ועיין עוד בדברי הרי״ף שם ,ונתבאר במק״א בארוכה. q
\ ויש להוסיף בדרך דרוש דהכוונה דעיקר מצות סוכה הוא לחיות בדירת עראי ,וע״ז אומרים דבשמע״צ צריך להכניס לבית הרגשה /
)j n q q fQזו דהכל עראי ,וכל העוה״ז הוא פרוזדור לחיי העוה״ב.
JOC C■^vג_
יו”ל ע”י מערכת ’סומו גליונות' k.ailvonot®amail.com 053-3145900
בס״ד
ד ד מ
״אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בל בד ” (ברכות חי).
ת שרי ת ש פ ״ז מ דיני סו כו ת ו ש מ ח ת תו ר ה ש ח לי ם ב ש ב ת גליון 599
ההלכות גערכו ע״י ה ר ב י ה ו ד ה א ר י ה ה ל ו י ד י נ ר שליט״א -רב ביהכ״נ צא״ל"דברי שיר" ב״ב
בשאר ימים אתרוג שלם עם בלעטלעך ,מהודר יותר מאתרוג חסר בלי ארבעת המינים בשבת
בלעטלעך (מפי עד ראיה ,הגר״פ שרייבר זצ״ל). 4ביום שבת אינו נוטל ד' מינים ,אפילו הוא יום ראשון של סוכות
משום גזירה שמא יטלנו ד' אמות ברשה״ר (שו״ע ס׳ תרנ׳׳ח סעיף ב׳).
אתרוג שניקב או נסדק או נימוח או ניטל עוקצו וכד' 4אסור לטלטל את הלולב בשבת דהוי כאבן .כיון שהוא עץ בעלמא,
4פסול משום ״חסר״ ,ופסול רק ביום הראשון ולא בשאר הימים, ואפילו לצורך גופו ומקומו (רמ״א ומשנ״ב שם) .אבל האתרוג מותר
וי״א להדר גם בשאר ימים כנ״ל .ניטלה פטמתו יש להחמיר גם בשאר לטלטלו בשבת דראוי להריח בו ,מכיון שהוא שבת ואינו נוטלו למצוה
ימים (משנ״ב ס׳ תרמ״ט ס״ק ל״ו) ,וכן נסדק בחוטמו ,יש להחמיר בזה (רמ"א ומשנ״ב שם).
שלא בשעת הדחק גם בשאר הימים( ,כמבואר ב״ביאור הלכה״ ס׳
תרמ״ח סעיף י״ב ד״ה שינוי) ולדעת החזו״א (ס׳ קמ״ז ס״ק ה׳) א״צ 4יש סוברים שבזמננו שאין נוהגים להריח האתרוג ,ואינו עומד לכך,
להחמיר בזה. ואדם מקפיד עליו ,יש לו דין מוקצה מחמת חסרון כיס ,בין בשבת לפני
החג ,ובין בשבת בתוך החג .וכל שכן אתרוג והדסים של הסוחרים
אתרוג שיש בו חזזית או שינוי ממראה בחוטם האתרוג המיועדים לסחורה ,שמוקצה אף לפני סוכות (הגרש״ז אויערבאך
4פסול בכל שהוא ,ובשאר האתרוג פוסל בשנים או שלושה מקומות זצ׳ ׳ל ,מובא בשש״כ פ׳ כ״ב ס״ק נ״ה ,ו״שלמי יהודה״ בשם הגרי״ ש
(שו״ע ס׳ תרמ״ח סעיף י׳ י״ב) ,ופסול זה בכל ימי החג (רמ"א ס׳ תרמ״ט אלישיב זצ״ל).
ה׳) ובשעת הדחק יש להקל בחזזית בשאר ימים (משנ״ב ס״ק מ״ט). הלך עם לולבו בשבת
אתרוג המורכב והדס שוטה 4שאלה :מעשה באחד שיצא עם לולבו בידו בשבת ,שכנו הזכירו
4אתרוג מורכב או הדס שוטה (שאינו משולש) פסול לכל החג ,מכיון ששבת היום ולא נוטלים לולב ,האם מותר לחזור הביתה עם לולבו או
שאין זה מין כשר (משנ״ב ס׳ תרמ״ט ס״ק מ״ו). חייב להפילו מיד?
תשובה :כיון שכבר לקח את הלולב והאתרוג בידים ,מותר להמשיך
פחות מכשיעור איתם ולהחזירם למקומם בביתו (שעה"צ ס׳ תרנ״ד ס״ק ג׳ בשם פמ״ג,
4אם חסר השיעור באחד מארבעת המינים ,הוא פסול כל ימי החג ו״ביכורי יעקב״.ויש להעיר שמשמע מדברי המשנ״ב ס׳ ש״ח ס״ק י״ג
(שו״ע ס׳ תרמ״ט סעיף ה׳). בשם אחרונים שבמוקצה מחמת גופו לא מתירים להמשיך לטלטלו
וע״ע משנ״ב ס׳ של״ט ס״ק י״ט לענין טלטול נרות ,ובס׳ תק״ו ס״ק כ״ט,
גזול Wלענין הפרשת חלה ועודה בידו ,עי׳ שם).II
4אם אחד המינים ״גזול״ ,הוא פסול בכל ימי החג משום ״מצוה ארבעת המינים כשהיום הראשון חל בשבת S
הבאה בעבירה״ (שם). <£
4בחו״ל שנוהגים שני י מים טובים (משום ספיקא דיומא) מחמירים
בלי רשות ביו ם השני בדיני היום הראשון ,אבל בארץ ישראל שיום טוב הוא רק
4בשאר ימי החג מותר להשתמש בשאול מחברו ,ולא צריך להיות שי יום אחד והשנה הוא חל בשבת ,נוטלים את ארבעת המינים רק בימי
דוקא ״שלו״ ,ומה״ט מותר להשתמש בשאר ימים בארבעת המינים _jחוה״מ ויש להקל בכמה דינים.
5
של חברו ,אם יודע שאינו מקפיד עליו (רמ"א ס׳ תרמ״ט סעיף ה׳). לולב שנקטם ראשו £
משא״כ ביום ראשון שצריך לזכות בו ,אין כאן ניחא ליה (שעה"צ שם). 4נקטם ראש הלולב פסול כל שבעת הימים (מג״א ס׳ תרמ״ה ס״ק ו׳,
מגילת קהלת בשם רבינו ירוחם).
4כשחל סוכות בשבת ,נוהגים בארץ ישראל לקרוא את מגילת קהלת לולב שנסדק ראשו
ביו״ט ראשון של סוכות ,ובחו״ל קוראים בשמיני עצרת. 4נסדק ראשו כהימנק (נראה כשנים) פסול רק ביום הראשון אבל
נטילת לולב בין השמשות בשאר הימים כשר(שם).
4שאלה :כשחל יו״ט של ר״ה ושל סוכות בשבת ,למה לא תוקעים לולב שנחלקה התיומית
בשופר או נוטלים לולב במוצאי יו״ט בין השמשות ,שהרי כל איסורי 4נחלק העלה העליון (התיומית) פסול רק ביום ראשון אבל בשאר
דרבנן מותר לעשותם בין השמשות כגון לעלות על האילן (כמבואר הימים כשר(שם).
בשו״ע ס׳ שמ״ב ובס׳ רס״א( ,ונקיי ם עכ״פ ספק מצוה דאורייתא? לולב שנתיבשה התיומית
תשובה:
4נתיבש העלה העליון פסול כל שבעה (עי׳ משנ״ב שם ס״ק כ״ב).
א .מותר לעשות שבות בערב שבת בין השמשות משום שתולין שעדיין
הוא יום ,וכן יש מתירים בבין השמשות של סוף שבת משום לולב בעל עלה יחיד
שתולין לקולא שכבר לילה ,אבל בזה ממ״נ א״א לתקוע וליטול 4וכן אם העלה העליון שבראשו אינו כפול מתחילת ברייתו כשר
לולב ,כי אם זה יום הרי אסור לתקוע וליטול לולב ,ואם זה לילה לשאר ימי החג (״שערי תשובה״ שם ס״ק ה׳ ,בשם ״מחזיק ברכה״ בשם
בין כך כבר עבר זמנו (״חידושי הרי״ם״). ספר ״זרע אמת״) ויש מסתפקים בזה שאולי פסול לכל ימי החג
ב .יש סוברים שרק בין השמשות בערב שבת התירו שבות ,אבל בין (משנ״ב ס״ק י״ג בשם הריטב״א) .ולפי״ז כמו כן אם העלה לאמצעי לא
השמשות של סוף שבת לא התירו שבות משום חזקת שבת (משנ״ב מכסה רובו דיש מחמירין שזהו כמו עלה א׳ ,לענין שאר ימים תלוי
ס׳ שמ״ב בס״ק ב׳) ,וא״כ א״א לתקוע בשופר או ליטול לולב. בפלוגתא זו.
ג .לדעת הסוברים שחז״ל ביטלו את המצוה לגמרי ,ואפילו אם עבר אתרוג חסר
ותקע לא קיי ם מצוה (״חלקת יואב״ קכ״א קושיה צ״ט ודלא 4אתרוג חסר כשר בשאר ימי החג (כמבואר בגמ׳ סוכה ל״ו ,:ורמ״א
כהגרע״א) ,א״כ אין שום ענין ליטלו בבין השמשות. ס׳ תרס״ט ה׳) ,ובלבד שישאר בו רובו קיי ם ,וגם נשתייר בו שיעור ביצה
ד .י״א היות שביו״ט עצמו גזרו בזה שמא יעבירנו ד׳ אמות ברשה״ר, (משנ״ב ס״ק מ״ג) ,ויש סוברים דמ״מ יש להדר גם בשאר הימים שלא
וזה אסור גם בין השמשות ,כללו בזה לאסור גם את בין השמשות. יהא חסר (ראב״ד ״תמים דעים״ ס׳ רל״ג ,מאירי סוכה ל״ו ,:וע״ע
״מקראי קודש״ ח״ב ס׳ כ״ו) ,ויש סוברים ע״פ סוד שצריכים שיהיה
מדיני ישיבה בסוכה שלם כל השבעה (״כף החיים״ ס׳ תרמ״ט ס״ק ע״ו).
ברית מילה בביהכ"נ בסוכות חסר בשאר הימים
4שאלה :ברית מילה הנערכת בביהכ״נ מיד לאחר התפילה ואין שם 4וכן מעשה שהיה שהרבה השתמשו באתרוג של ה״חזון אי ש״ ,ונפל
סוכה ,איך י ש לנהוג ב שתיית היין? הפיטם ,ושוב לא רצה להשתמש בו ,רק באתרוג פשוט יותר ,ואמר שגם
בית הוראה ע״י ביהכ״נ ״דברי שיר״ ,רח׳ זכריה ,4בני ברק .פתוח בימות השבוע (א׳ -ה׳):
אחה״צ ,בין השעות .14:15 - 13:45טל׳03-6194741 :
מזוזה ,היינו שהתשמיש של דירה שעושה בסוכה לא מחייב תשובה:
מזוזה אבל מצד דין בית שער שפיר חייב (ועי׳ ספר ״עיקרי א .בחול המועד ,כיון שמעיקר הדין מספיק רק לטעום מהיין (וכמו
הבית" הל׳ מזוזה שחולק דכיון שהיא רק ארעי לא חייבו בה שעושים ברוב המקומות) מותר לשתות בלי סוכה )עי׳ שו״ע ס'
מזוזה כלל) .וכן הכריע המשנ׳׳ב (סו״ס תרכ״ו) שחייב לקבוע בה תרל״ט סעיף ב׳) ,אבל ביום טוב או בשבת אסור לשתות בלי קידוש,
מזוזה מדין בית שער. ואם יעשה קידוש על הכוס הזו ,וישתה ממנו רביעית ,הר״ז נחשב
לעניין דין קפנדריא ,רק במקום שיש בו קדושה מצאנו איסור לקבע ואסור לשתות מחוץ לסוכה (משנ״ב שם ס״ק ט״ז) ,וע״כ יתן
קפנדריא ,כגון ביהכ״נ ובה״מ אבל בסוכה לא ,שהוא רק תשמיש למי שכבר יצא יד״ח קידוש במקום אחר לפני כן ,והוא יכול לטעום
מצוה (רי׳׳ץ גאות הל׳ סוכה עמ׳ קכ״ו ,וכן הורה הגר׳׳ח קניב סקי מהיין פחות מרביעית.
זצ״ל). ב .אפשר לתת לקטן לטעום מהיין ,הגם שאסור להאכיל לקטן מחוץ
לענין העברת פח האשפה ,מצאנו איסור רק לעשות תשמיש לסוכה ,וכמבואר במשנ׳׳ב (ס׳ תר״מ ס״ק ה׳) ,מ״מ הרי מותר
ביזיון בתוכה ,כגון להשתין ,או לשחוט ,וכן אסור לקנח סירי ם לכתחילה להאכיל לקטן לפני קידוש (משנ"ב ס׳ רס״ט ס״ק א׳ בשם
בתוך הסוכה ,שזה מונח שם דרך קביעות ,אבל רק להעביר דרכו מג"א) .וא״כ קטן לא צריך לדין קידוש ,ומותר לו לכתחילה
לא מצאנו איסור ומסתבר שמותר .וכמובן לכתחילה עדיף שיהא לשתות מעט מחוץ לסוכה.
מכוסה לגמרי שלא יהא ריח רע נודף ממנו. ג .בשעת הדחק אפשר לתת לתינוק לשתות ,וכמבואר ברמ"א (הל׳
שמחת תורה יוה״כ ס׳ תרכ״א ג׳ ומשנ"ב ס״ק י״ב).
וביו׳׳ט
ריקוד בשבת וביו"ט מתי לברך "לישב בסוכה" בעת אכילת סעודת "מזונות"
4מותר לרקוד בשמחת תורה לכבודה של התורה ,אבל בשאר יו״ט 4שאלה :כשבתחילת הסעודה אוכלים דגי ם ,ואח"כ מרק ,ואח"כ
אסור (משנ׳׳ב ס׳ תרס״ט ס״ק ה׳) ,ולכאורה ה״ה מותר לספוק כף אל מזונות עם בשר ,מתי לברך "לישב בסוכה"?
כף (שעה"צ ס״ק ה׳ פמ׳׳ג). תשובה :איתא בשו״ע (ס׳ תרל״ט ,ב׳) על מיני מזונות מברכים ״לישב
וכן בן חו״ל הנמצא בא״י אע״פ שאצלו לא שמחת תורה מותר לרקוד, בסוכה״ ,דרק זה נחשב לקביעות ,מ״מ שאר דברים שאוכלים בדרך
כיון שסו״ס עושה לכבודה של תורה (ספר ״יו׳׳ט כהלכתו״ פ״ב בשם קביעות ,וכ״ש שאוכלים ביחד עם מזונות ,יש לאוכלו בתוך הסוכה (עי׳
הגרש׳׳ז אויערבאך זצ״ל). משנ״ב ס״ק ט״ו) ,ואפילו שתיה בשעת הסעודה יש לשתות דוקא בתוך
ספר תורה פסול הסוכה (שעה"צ ס״ק כ״ט) .ומ״מ אין מברכים ״לישב בסוכה״ בתחילת
הסעודה רק כשאוכל העוגה בסוף ,אז מברך ״לישב בסוכה״ (וכ״כ
4שאלה :ספר תורה פסול האם הוא מוקצה בשבת ויו׳׳ט? משנ״ב תרמ״ג ט׳) .ועדיף לאכול שיעור כביצה ועוד לפני הסעודה ,בכדי
תשובה :אינו מוקצה כלל מכיון שראוי ללמוד בו תורה ,או ללמוד בו לברך מיד ברכת ״לישב בסוכה״ (הגר"נ קרליץ זצ״ל).
קריאת התורה ,או ללמוד בו צורת האותיות (הגר׳׳ח קניב סקי זצ״ל).
אולם אם מאוד מקפיד לא לקרוא בו כלל ,ולא להסתכל בו רק למצות אכילה או ישיבה בסוכה מבלי לאכול
קריאה ,ועד שיתקנו מקפיד שלא להוציאו כלל נחשב מוקצה מחמת 4שאלה :הבא לבקר את חברו בסוכתו ,ויושב שם י שיבה קבועה אך
חסרון כיס ,ואסור להוציאו ,אמנם להקפות בשמחת תורה מותר אין בדעתו לאכול שם פת או מזונות ,האם יברך ברכת "לישב
להוציאו ,כיון שנוהגים כן הוי כאילו דעתו מתחילה על כך (שש׳׳כ בסוכה"?
פרק כ׳ ס״ק ע״ה בשם הגרש׳׳ז אויערבאך זצ״ל). תשובה :איתא בשו״ע (ס׳ תרל״ט סעיף ח׳) נהגו שאין מברכים על
נפילת טלית בשעת הקפות הסוכה אלא בשעת אכילה ,והכי נהוג ע״כ .והנה יש סוברים שהנ״מ
כשבדעתו לאכול אז שאר הדברים נטפלים לאכילה ,אבל אם אין
4שאלה :בשמחת תורה בשעת ההקפות ,י שנם אנ שים שהטלית בדעתו לאכול כלל ,יברך על עצם הישיבה לבד (משנ״ב שם בשם הט"ז
נופלת להם מידי פעם ,האם צריכים לחזור ולברך כל פעם? וה״חיי אדם״) ,ויש חולקין וסוברים כיון שנוהגים כר״ת שמברכים רק
תשובה :איתא בשו׳׳ע (ס׳ ח׳ סעיף ט״ו) אם נפלה טלית שלא במתכוון בשעת אכילה ,לא מברכים על שאר דברים כלל (״מאמר מרדכי״ שם
וחוזר ומתעטף צריך לברך והוא שנפלה כולה ,ומפרש המשנ׳׳ב כיון ס״ק ח׳) ,ולדבריו מי שאוכל רק דברים שאין מחייבים בברכת ״לישב
שנפלה בלא דעת אזדא לה המצוה ,עי׳ שם .ומסתבר שבשעת ההקפות בסוכה״ לא יברך אף שישהה כמה ימים בסוכה.
שמצוי שנופלת וחוזר וקורה כמה פעמים ,הוי כמו דעת ,ואין צריך ולמעשה נחלקו הדעות בין גדולי האחרונים יש סוברים שפוסקים
לברך (הגר׳׳ח קני בס קי זצ״ל). כהט״ז וה״חיי אדם״ ויברך על עצם הישיבה לבד (משנ״ב שם ,״ארחות
שמחת תורה שחל בשבת רבינו״ ח״ב עמ׳ רכ״ה בשם ה״חזון איש״ זצ״ל ,שהיה מורה לכל שואל
לברך ״לישב בסוכה״ על הישיבה או השינה אף כשאינו אוכל .הגר״א
4השנה שחל שמחת תורה בשבת נוהגים לחלק את סדר הקריאה לז׳ ב״מעשה רב״ אות רי״ח וכן דעת הגרש׳׳ז אויערבאך זצ״ל ,מובא בספר
קרואים ,מלבד חתן התורה וחתן בראשית ,ולכן מחלקים עליה ״הסוכה השלם״ וויספיש ,עמ׳ תנ״ד וכן נהג הרב מפוניבז' זצ״ל).
ראשונה לשנים וקוראים לכהן עד ״ישיא מדברתיך״ ,וכן מוסיפים עוד ויש סוברים שהמנהג שלא מברכים רק אם אוכלים (״דעת תורה״ שם
עליה לשביעי מ״ כיענה״ ג׳ פסוקים עד״ ואתה על במותימו תדרך״ (עי׳ למהרש״ם ,״ערוך השולחן״ שם סעיף כ״ח ,״בן איש חי״ פ׳ וילך אות ה׳),
שו״ת ״קנין תורה״ ח״ז ס׳ ע״ז ,מחזור ״סדר תפילותנו״) ,ולחתן תורה ולכן הרוצה לאפוקי נפשיה מפלוגתא ,יזהר בשעה שישב או יישן,
חוזרים מ״מעונה״ עד סוף הפרשה. שיאכל פת או מזונות כשיעור כביצה או ישמע הברכה מאחר (״כף
אם חוזרים על הקריאה כמה פעמים ,אין צריך לחזור כל פעם ז׳ החיים״ ס״ק צ״ז).
עליות ,אלא בקריאה ראשונה יעשו ז׳ עליות ,ובשאר פעמים אפשר
לעשו ת ה׳ או ו׳ עליות. אכילת קינוח מחוץ לסוכה
האם כהן יכול להיות חתן תורה או חתן כל הנערים 4כתב השעה"צ (ס׳ תרל״ט ס״ק כ״ט) שאע״פ שמותר לשתות מחוץ
לסוכה משום שנחשב לארעי ,אולם שתיה שבתוך הסעודה אין כדאי
4שאלה :האם כהן או לוי יכול להיות "חתן כל הנערים" או "חתן לשתות מחוץ לסוכה שמא זה נחשב כקבע ,עי׳ שם .וכמו כן קינוח
תורה"? סעודה ,הגם שמברכים עליו משום שאינו נטפל לפת ,אבל עדיין נחשב
יסוד השאלה הוא ,מאחר שמבואר בשו"ע (ס׳ קל״ה) שאין להעלות לאכילת קבע משום שהוא חלק מהסעודה ,וראיה לכך שהרי אין
כהן באמצע העליות אלא או לראשון או לאחרון ,ואם כן חתן ״כל מברכים אחריו ,ולכן יש להקפיד לאכלו בתוך הסוכה (הגרי״ש
הנערים״ וכן חתן ״תורה״ ,שהם באמצע חשבון העליות ,שמא יהיה אלישיב זצ״ל).
אסור להעלות כהן או לוי (שלא יאמרו שהכהן או הלוי שעלה ראשון
פגום). מזונות "טפל" חוץ לסוכה
תשובה :כתב במהרי"ל שכהן או לוי יכול להיות חתן תורה או חתן 4אוכל דג מלוח ביחד עם יותר מכביצה מזונות מדין טפל ,מותר
בראשית (מובא במשנ"ב ס׳ תרס״ט ס״ק ב׳) והטעם שמאחר שמרבים לאוכלו מחוץ לסוכה כיון שאין בו חשיבות כלל(״מקור חיים״ ל״חוות
בעליות בשמחת תורה ,וחוזרים על הפרשה הרבה פעמים ,והכל משום יאיר״ ס׳ תרל״ט).
כבוד סיו ם של תורה (עי׳ רמ"א ס׳ תרס״ט) ,שפיר יכולים להעלות כהן
או לוי לאחד החתנים. סוכה שהיא בית שער
ולפ״ז לענין ״חתן כל הנערים״ במקומות שנוהגים שעולה לאחר 4שאלה :העושה סוכה לפני הבית ,ועכשיו היא בית שער להיכנס
שסיימו להעלות את כולם ,יכול גם כהן או לוי להיות ״חתן כל לבית:
הנערים״ ,אבל במקומות שנוהגים שחתן כל הנערים עולה ״חמישי״ א .האם היא חייבת במזוזה?
בקריאה הראשונה ,לפני ריבוי העליות ,אם הוא כהן או לוי לא יכול האם מותר להשתמש בסוכה בתור קפנדריא לתוך הבית? ב.
לעלות חמישי ,ולכן אם חתן כל הנערים הוא כהן או לוי יעלוהו האם מותר להוציא דרכה אשפה מהבית לחצר ,היות שאסור ג.
ל״שישי״ ,ויקראו ״מעונה״ עד ״על במותימו תדרוך״. לעשות בה שימוש של ביזיון?
והשנה שחל שמחת תורה בשבת שנוהגים לקרוא ז׳ עליות בקריאה תשובה:
ראשונה ,וחתן כל הנערים עולה ״שביעי״ ,אם הוא כהן או לוי יעלה א .לענין חיוב מזוזה ,כבר דן בזה הפמ״ג(או״ח ס׳ תרכ״ו) דלכאורה
חתן כל הנערים בקריאה השניה ,ויקראו לו מ״וזאת הברכה״ ג׳ או ז׳ יש לחייב מכיון שהבית הוא קבוע והסוכה עכשיו היא בית שער
פסוקים כנהוג. למקום קבוע ,והא דמבואר שסוכה היא דירת ארעי ולא חייב
—L _ j ניתן לקבל את הגיליון על פי בקשה A036194741@GMAIL.COM
בס״ד
ד ד
״אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בל בד ” (ברכות חי).
מ
ת שרי ת ש פ ״ז מ ה ל כ ו ת ח ו ל ה מ ו ע ד ( א) גליו! 600
ההלכות נערכו ע״י ה ר ב י ה ו ד ה א ד י ה ה ל ו י ד י נ ר שליט״א -רב ביהכ״נ צא״ל"דברי שיר" ב״ב
ב״ביאור הלכה״ ,בזמן שבית המקדש קיים ,היו אוכלים בשר השלמים
לשמחה ,ועכשיו שאין בית המקדש קיי ם ,אין יוצאים ידי שמחה אלא תפילות חול המועד
ביין שנאמר ״ויין ישמח לבב אנוש״ ,אבל בשר אין חובה לאכול ,ומ״מ טעות בתפילת חוה"מ
יש מצוה גם באכילת בשר ,כיון שנשארה בו שמחה. 4טעה בתפילת חול המועד (במעריב ,שחרית או במנחה) ,והתפלל
וכתב המשנ״ב (שם) בשם הרמב״ם ,שגם בחוה״מ הוא בכלל מועד תפילת יו״ט במקום תפילה של חול ,לא יצא ידי חובתו (שו״ת ״הלכות
לענין שמחה ,ולפי״ז יש ליזהר כל יום של חוה״מ לשתות רביעית יין, קטנות״ ח״א ס' ד').
ושמא גם מלא לוגמיו מספיק (הגרי״ש אלישיב זצ״ל).
חיוב אכילת פת התפלל שחרית במקום מוסף
4שאלה :האם יש חיוב לאכול פת בחוה"מ? 4שאלה :בתפילת מוסף של חוה״מ כ שסיי ם את הברכה "ברוך...
תשובה :כתב המשנ״ב (ס׳ תק״ל ס״ק א׳) חייב לכבד חוה״מ במאכל מקדש ישראל והז מנים" שם לב שהתפלל שחרית של יו״ט במקום
ובמשתה וכסות נקיה ,שלא ינהגו בהם מנהג חול .וכתבו האחרונים, תפילת מוסף ,ומיד השלים שם "ומפני חטאינו "...והמשיך "רצה",
שאף שמוכח (שו״ע ס׳ קפ״ח סעיף ז׳) ,שאינו מחויב לאכול פת דוקא האם יצא ידי חובה?
בחוה״מ ,והעיקר שאסור להתענות ,ומה״ט אם שכח ״יעלה ויבוא״ תשובה :כל זמן שלא התחיל ״רצה״ עדיין נחשב שייך לברכה אמצעית,
בברכת המזון אינו חוזר ומברך ,מ״מ לכתחילה מצוה לקבוע סעודה ויכול להשלים שם את חלק הקרבנות ,ובדיעבד אם כבר התחיל
על הפת בלילה וגם ביום ,משום דעיקר אכילה הוא לחם. ״רצה״ ,לאחר שאומר ״והשב את העבודה לדביר ביתך״ ,יאמר ״ונעשה
לפניך קרבן מוסף״ (משנ״ב ס' רס״ח ס״ק ט״ז וביה״ל שם).
סעודת אירוסין טעה בנוסח המבדיל
4שאלה :האם מותר לארס ולעשות סעודת אירוסין בחוה"מ?
תשובה :כתב בשו״ע (ס׳ תקמ״ו סעיף א׳) אין נושאין נשים במועד וכו׳, 4במוצאי יו״ט לחול המועד אמר ״המבדיל בין קודש לקודש״ ,היות
ומותר לארס ובלבד שלא יעשה סעודת אירוסין .וכתב הט״ז להחמיר שמצאנו שגם חול המועד איקרי קודש -בדיעבד יצא (בעל ״שבט
בסעודה שרגילים לעשות שם כתיבת התנאים ,אבל שאר אחרונים הלוי״ זצ״ל).
מקילין בזה ,שאין זו שמחה כאירוסין ,ועכ״פ אם אינו עושה סעודה עלייה לתורה בחוה"מ
גמורה ,כ״א מרקחת ,בודאי אין להחמיר ,עי׳ שם .וכן אם עושה 4שאלה :בחול המועד שיש ארבע עליות לתורה ,איזו עלייה חשובה
סעודה גמורה שלא בשעת התנאים ,אין להחמיר כלל (שעה"צ שם). יותר ,כדי לכבד בה אדם חשוב? W
II
שטר תנאים תשובה :לכאורה מכיון שעליית הרביעי היא הוספה משום המועד, S
4שאלה :האם מותר למלא ולחתום על שטר האירוסין בעת עריכת ועלייה שלישית רגילה כבכל יום שני וחמישי ,לכן היא חשובה יותר, <£
סעודת אירוסין בחוה"מ? ויש לכבד הת״ח בזה .אולם מצד שני הרי רואים בשבת שמוסיפים עוד
תשובה :אין זה נחשב צורך המועד שאפשר לכתוב לאחר חוה״מ, עליות לכבוד השבת ,ובכל זאת העלייה השלישית היא החשובה ביותר
והורה בזה הגרי״ ש אלישיב זצ״ל שיקראו בשטר אירוסין ריק ויוסיפו ובה מכבדים רב או חכם ,והיינו מכיון שהיא הראשונה של סדר שי
העליות (של ישראל) ,א״כ ה״נ לענין חוה״מ העלייה השלישית היא _1
את השמות בעל פה כדי שיהיה ״טקס״ של אירוסין. 5
סעודת מצוה החשובה יותר (וכן הורה הגר״ח קניב סקי זצ״ל). £
4שאלה :האם מותר לעשות סעודת סיו ם מסכת ,בר מצוה או חנוכת שיר של יום בחוה"מ סוכות
הבית בחוה"מ? 4שאלה :ביום ג' של חוה״מ סוכות למנהג הגר״א אומרים בשיר של
תשובה :כתב השו״ע (ס׳ תקמ״ו סעיף ד׳) מותר לעשות ברגל סעודת יום חלק שני של מזמור צ"ד ,האם מוסיפים את ג' הפסוקים של
ברית מילה וכן סעודת פדיון הבן .וכתב המשנ״ב בין בזמנן ובין שלא "לכו נרננה לה' וכו'" ,כמו שעושים כל יו ם רביעי בשבת"?
בזמנן ,דלא חשיבי שמחה אלא סעודת נישואין ואירוסין בלבד ,עי׳ תשובה :מה שמוסיפים כל שבוע ביום רביעי ,לאחר שיר של יום ג׳
שם. פסוקים ״לכו נרננה״ ,הוא עפ״י הגמרא (ברכות ל״א ).שהנביאים סיימו
ועי׳ בספר חוהמ״כ (פ״א ,סעיף ל״ד) שכך נהגו ונוהגים גדולי תורה דבריהם בדברי שבח ותחנונים ,ולא לסיים עם ״יצמיתם ה׳ אלוקינו״
והלכה לעשות סעודת בר מצוה ,ומש״כ המג״א (ס׳ רכ״ה ס״ק ד׳) (הגם שזה קאי על רשעים ,ובזה אמרינן דאבוד רשעים רנה ,וכמו
ששמחת בר מצוה כיום שנכנס לחופה היינו לענין חיוב סעודה אבל לא שמסיימים בסו״פ בלק :״ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף״
לענין שיש בו חיוב שמחה לאוסרו כסעודת נישואין .וע״ע ״כף החיים״ וכן בסוף הפטרת מצורע) ,ולפי הטעם הזה לכאורה גם בחוה״מ סוכות
(שם ס״ק י״ט) שמסיק להקל לענין חנוכת הבית. יש להוסיף פסוקים אלו.
איסור עשיית מלאכה אולם טעם אחר נאמר ,כיון שיום ד׳ בשבוע הוא כבר תחילת חלק השני
4כתב הרמב״ם (ריש הלכות יום טוב) וז״ל :״ששה ימים טובים יש המשתייך לשבת הבאה (ולכן אפשר להבדיל בדיעבד עד סוף יום ג׳),
בשנה ,ואסרן הכתוב בעשיית מלאכה ,ואלו הן :ראשון ושביעי של לכן אומרים פסוקים אלו של ״לכו נרננה״ שהם הפסוקים הפותחים
פסח ,ראשון ושמיני של סוכות ,חג השבועות ויום ראש השנה ,ושביתת את קבלת שבת ,ולפ״ז לא שייך לומר פסוקים אלו בחוה״מ סוכות
כולן שווה ,שהן אסורין במלאכת עבודה כמו בשבת .חוץ ממלאכה (והמקור של הוספת פסוקים אלו הוא עפ״י האר״י ז״ל) .וע״ע ספר
שהיא לצורך אכילה ,שנאמר (בפ׳ בא י״ב ,ט״ז) :״כל מלאכה לא יעשה ״הדעה והדיבור״ (ח״ג עמ׳ ער״ה להגר״ז סורוצקין זצ״ל ,ובספר ״ שירת
בהם אך אשר יאכל לכל!.נפש וזוא לבדו יעשה לכם״ .ולכן פסק השו׳׳ע: ____________________ שמואל״ ס׳ כ״ג).
״כל מלאכה האסורה בשבת ,אסורה ביום טוב ,חוץ ממלאכת אוכל מלאכות חול המועד
נפש ,וחוץ מהוצאה והבערה ,וכן ממכשירי אוכל נפש שלא היה אפשר
לעשותם מאתמול״. לימוד הלכות חול המועד
מלאכות לצורך אוכל נפש 4העולם אומר ,מי שלא למד הלכות חול המועד ,אומר לעצמו על כל
4כל המלאכות שהם לצורך אכילה ,מותר לעשות בחוה״מ ,כגון: דבר מהיכי תיתי שזה אסור ,ומי שלמד הלכות אלו אומר לעצמו על כל
קצירה ,טחינה ,צידה ואפילו בלי שינוי ,אבל רק מה שצריך לאכילתו דבר מהיכי תיתי שזה מותר ,וזה ההבדל בין הלומד לשאינו לומד
במועד ,וכן מותר לכתחילה להשאיר מלאכות אלו לעשותן בחוה״מ הלכות אלו ,האם כל דבר הפשטות שמותר לעשות כך ,או הפשטות
(שו״ע ס׳ תקל״ג סעיף א׳ וס׳ תקל״ז ומשנ״ב ס״ק נ״ב). שאסור לעשות כך.
אבל אסור לעשות מלאכות אלו לצורך חול לאחר הפסח ,או אפילו מצות השמחה
לצורך שבת שאחר יו״ט (אם יש יו ם חול ביניהם) ,וכן כגון לטחון דגים 4כתב השו״ע (ס׳ תקכ״ט סעיף ב׳) חייב אדם להיות שמח וטוב לב
או בשר יותר ממה שצריך למועד אסור ,וכן לבשל בסיר אחר לצורך במועד ,הוא ואשתו ובניו וכל הנלווים אליו .כיצד משמחין הקטנים,
אחר פסח אסור (שו״ע ס׳ תקל״ג סעיף ד׳ ומשנ״ב שם). נותן להם קליות ואגוזים ,והנשים קונה להם בגדים ותכשיטים .ומפרש
בית הוראה ע״י ביהכ״נ ״דברי שיר״ ,רח׳ זכריה ,4בני ברק .פתוח בימות השבוע (א׳ -ה׳):
אחה״צ ,בין השעות .14:15 - 13:45טל׳03-6194741 :
5 הרא ממדיות הים או שאר מקום רחוק בחוה״מ או
והא דהתירו חז״ל הבא •*«***
wתורה *««««
ביטול )
ערב הרגל ולא היה שהות לגלח (עי' שו״ע שם ס״ד ומשנ״ב ס״ק י״ב) 4אסור לעשות מלאכה בחוה״מ אפילו אם יגרם לו אח״כ ביטול ;
אין זה שייך בזמויוו ,דזמוי הוסיעות הם קצרים ,ויש הרבה אפשרויות תורה ,ולא נקרא דבר האבוד (הגר״מ פיינ שטיין זצ״ל). !
להסתפר בכל מקום (קיצור הל' חוה״מ בשם הגרי״ ש אלישיב זצ״ל).
ועי' ״ביאור הלכה״ (ד״ה אין מגלחין) שכל מי שאסור לגלח אסור כיבוס והשריית בגדים 5
אפילו ע״י עכו״ם). 4שאלה :האם מותר לכבס בגדים בחוה״מ? ן
נטילת צפורנים בחוה"מ תשובה :אסור לכבס בגדים בחול המועד ,ואפילו לצורך המועד, )
4מי שוטל צפורויו בערב יו״ט יכול לחזור וליטלם בחוה״מ (משנ״ב והטעם כדי שיכבס מערב יו״ט לצורך יו״ט ,ולא יכוס למועד כשהוא ן
ס' תקל״ב ס״ק ב') ,וה״ה אם וטלם כמה י מים קודם הרגל ,ובערב יו״ט מווול (שו״ע ס' תקל״ד סעיף א' ומשנ״ב שם) ,ואפילו ותלכלכו כל בגדיו, \
לא היה מה ליטול מותר (״ערוך השולחן״ ס' תקל״ב סעיף ב׳). ג״כ אין לכבס (משנ״ב ס״ק ט') ,ואפילו להשרות בגד במים בלא כיבוס, !
ג״כ אסור משום דשרייתו זהו כיבוסו (שו״ת מהר ש״ם ח״ז ס' ק״ל), j
כתיבה ואפילו ע״י עכו״ם אסור ,וכו״ל .אולם אם הבגד יתקלקל מעיפוש אם
4מותר לכתוב חידושי תורה. לא ישרה אותו במים ,או שהכתם לא יצא אחר המועד אם לא ישרוהו
4מי שצריך לכתוב בחוה״מ אפילו באופן המותר בחוה״מ ,כגון מ יד ,מותר להשרות משום דהוי דבר האבד (מהרש״ם שם). !
לכתוב צ'קים או הפקדה לבוק ,לכתחילה ראוי להכין הכל לפוי ניקוי כתמים ן
המועד ,ואם לא הספיק להכיום מקודם ,עדיף שיכתוב בערב חג אחר j 4וכן מותר לוקות כתמים אם יש בו צורך המועד ,שאין זה בכלל
חצות ,מאשר בחול המועד. כיבוס שאסרו חז״ל (ס' ״הלכות חוה״מ״ בשם הגר״מ פינ שטיין זצ״ל,
כתיבת חשבון נפש ובעל ״שבט הלוי״ זצ״ל) .ויש סוברים שאם הבגד התלכלך לפוי החג
4שאלה :אני נוהג כל ערב לכתוב חשבון נפש ,האם מותר לכתוב כן וידע מזה ,והיה יכול לוקותו לפוי החג ,אסור לוקותו בחג (שש״כ פ'
בחוה"מ? | ס״ו ע״ב).
תשובה :אין לך דבר האבד גדול מזה .כל מה שהוא חיזוק ביראת ניקוי כובע ונעליים ;
שמים שווה מיליווים ,ומשום כך בודאי מותר לכתוב חשבון הופש
בחוה״מ. j 4וכן מותר להבריש ולוקות הכובע בחוה״מ ,ואפשר להקל לצחצח
ועליים בחוה״מ לצורך המועד (הגרי״ש אלישיב זצ״ל).
כתיבת פתק "השבת אבידה" כיבוס בגדי ילדים ;
4שאלה :המוצא אבידה ברחוב ,האם יכול בחול המועד לכתוב
ולתלות פתק על מציאתה? 4שאלה :האם יש היתר לכבס בגדי קטנים? !
תשובה :מותר לכתוב בחוה״מ כי הרבה פעמים המאבד חוזר בו ביום תשובה :אם דרכם להתלכלך בטיט ובצואה תמיד ,מותר לכבסם !
או למחרתו לחפש את אבידתו ,ואם לא רואה פתק ,אח״כ ישכח מזה, בחוה״מ ,ודוקא שהם לצורך החג (רמ״א שם) ,ויש מתירין עד גיל שש !
וומצא שזה דבר האבד (הגר״נ קרליץ זצ״ל). שבע (הגרש״ז אויערבאך זצ״ל הובא בספר זכרון ״מבקשי תורה״ הל' !
יולדת בחוה"מ חוה״מ עמ' תו״ו ,י״ב).
וכשמכבסים במכוות כביסה עבור קטוים ,אסור להוסיף שם בגדים
4שאלה :האם יולדת יכולה לחתום לביטוח לאומי כשיוצאת מבית אחרים באותה מכווה (דעת בעל ״שבט הלוי״ זצ״ל ,והגר״נ קרליץ
חולים בחוה״מ ,באופן שאם תמתין תפסיד את המענק? זצ״ל). ;
יסוד השאלה הוא ,שכל יולדת מקבלת מעוק מביטוח לאומי ,ואם לא 4אין חיוב לקוות בגדי קטוים כדי שלא יצטרך לכבס בחוה״מ ואפילו \
תחתום לא תקבל ,האם זה וחשב דבר האבד ומותר ,או שמא כיון
שזה 'מעוק' הוי כמו מויעת רווח ואסור. הוא עשיר .וכמו כן כשהולך מביתו לבית הוריו או חמיו ,אין חיוב \
תשובה :מטרת המעוק מביטוח לאומי היא לעזור ליולדת בכל לקחת את כל בגדי הקטוים שיש לו אלא מה שרגיל לקחת. !
ההוצאות שיש לה עבור הילד ,וזו הזכות שלה לקבל כסף זה וומצא כיבוס מגבות j
שמפסידה זכות זו .ולכן זה וחשב כמו דבר האבוד ומותר לה לחתום 4בשו״ע מתיר לכבס מגבות ,מכיון שמכבסים כל יום ,אולם בזמווו ;
(הגר״נ קרליץ זצ״ל). שאין דרך לכבסם בכל יום ,אסור (משנ״ב שם ס״ק ד'). ;
מקח וממכר ברירת כביסה !
4מכירה וקויה -לצורך המועד מותר. 4שאלה :האם מותר לברור סוגי הכביסה בחוה״מ ,כדי שיהא מוכן
הריגת זבובים ויתושים לכבסו מיד במוצאי יו״ט אחרון?
4שאלה :האם מותר להרוג יתו שים וזבובים בערב יו״ט? תשובה :מכיון שגם בבגדים יש בזה מלאכת בורר וכמבואר במשנ״ב ;
תשובה :אם הם מצערין את האדם ,מותר להרגן בחוה״מ ,דאין לך (ס' שי״ט ס״ק ט״ו) ,הרי זה מלאכה דאורייתא שלא לצורך המועד, ;
צורך אדם גדול מזה .ואע״ג דיכול להבריחם מ״מ מיד יחזרו אליו ואסור. ;
(משנ״ב ס' תקל״ג ס״ק כ'). גיהוץ בגדים 5
ספק צרכי המועד 4מותר לגהץ בגדים לצורך החג ,אבל ליצור קמט חדש ,או לגהץ קמט
4שאלה :האם מותר לאפות עוגה בחוה״מ כשיש ספק שמא לא שותפשט לגמרי ואיוו ויכר כלל ,אסור (משנ״ב ס' תקמ״א ס״ק ט' ,״כף
יצטרכו לה בחוה"מ? החיים״ שם ס״ק א'). ;
יסוד השאלה הוא ,שמא עצם הדבר שיש לו ספק אולי יצטרך במועד חוזר לביתו בחול המועד !
זה גופא וחשב צורך ו מו תר ,ויותר מזה מציוו אפילו לגבי מלאכות 4מי שהיה ביו״ט ראשון במקום אחר חוץ לביתו (כגון אצל הוריו או
יו״ט שמותר להוציא חפץ לרשה״ר שמא יצטרך להשתמש בו, בויו) ובאמצע חוה״מ חוזר לביתו ,אם לוקח עמו את הכביסה
וכמבו אר במשנ״ב (ס' תקי״ח ס״ק י') וה״ו לעוין חוה״מ. המשומשת ומצא שעושה מלאכת הוצאה שלא לצורך המועד ואסור,
תשובה :יש לחלק דשאוי התם לעוין הוצאה ביו״ט שהיא מלאכה וע״כ יש לו להקפיד להויח בכל שקית חפץ או בגד שעדיין צריך לצורך
גרועה הי א ,ועוד שבמלאכת הוצאה התירו אפילו שלא לצורך אוכל חוה״מ או ליו״ט אחרון ,והוא ריבוי בשיעורים ומותר. ;
ופש ,ואפילו באופן שאפשר לעשות מאתמול ,וכמבואר ב״שו״ע הרב״
(ס' תצ״ה סעיף ח') משא״כ במלאכת בישול שהיא מלאכה חשובה ,אולי נטילת ציפורניים !
בספק צורך חול המועד לא התירה. 4שאלה :האם מותר ליטול ציפורניים בחוה״מ או עכ״פ לצורך ^
והוה כתב המשנ״ב (ס' תקל״ז ס״ק א') בשם המג״א בספק דבר האבד נטילת ידים?
יש להקל ,וכתב ה״ביאור הלכה״ (ריש ס' תקל״ז) שפליגי הרא שונים תשובה :אסור לגזוז ציפורויים בחוה״מ ,בין בידים ובין ברגליים,
אם מלאכת חוה״מ הוא אסור מה״ת או לא ,וו״מ לעוין ספיקות ,שלפי דבזה שייך גם הטעם שלא יכוס כשהוא מווול למועד ,ואם וטלם בערב
הרבה ראשווים שסברי שמלאכות חוה״מ אסור מה״ת ,א״כ אמריון יו״ט ,מותר ליטלן בחוה״מ כשיש צורך בכך ,כגון בערב שבת או ערב ;
בזה ספיקא דאורייתא לחומרא ,ומסיק שאם הוי דבר המצוי יכול יו״ט אחרון (רמ"א ס' תקל״ב ומשנ״ב שם). ן
לעשות בחוה״מ אפילו במקום ספק ,אבל אם אין זה מצוי יש להחמיר, וכן מותר ליטלן לצורך מצוה ,כגון טבילה ,ואפילו הטבילה היא ;
עי' שם .ולפ״ז ה״ו אם זה מצוי שיצטרך לו בודאי יכול לאפות את במוצאי יו״ט אחרון ורצה לגזוז הציפורויים בערב יו״ט מותר (הגרי״ש !
העוגה. אלישיב זצ״ל). !
מילה ויש מבוי ספרד שווהגים להקל בוטילת ציפורויים אפילו שלא וטלו !
4שאלה :י ש מוהלים שנוהגים לקבור עור הערלה בתוך האדמה. בערב יו״ט (שו״ע שם). !
האם מותר לעשות כן בימי חול המועד? תספורת למגיע מחו"ל
תשובה :אין זה וחשב לצורך המועד ,ואפשר לשומרו עד אחר המועד 4שאלה :מי שהגיע מחו״ל סמוך לחג ולא היה יכול להסתפר ,האם ן
ואז לקוברו (הגרי״ש אלישיב זצ״ל). מותר לו להסתפר בחוה״מ או עכ״פ ע״י עכו״ם? ן
תשובה :אסור להסתפר בחוה״מ אע״ג שהוא צורך החג ,מ״מ אסרו !
חידה: חז״ל ,כדי שיגלח מערב יו״ט ,ולא יכוס כשהוא מווול לחג ,ואפילו היה !
4איזה מלאכה מותר לאדם לעשותה ביו״ט ,ולבהמתו א 0ור אווס וחולה בעיו״ט לא התירו להסתפר רק באופוים שהתירו חז״ל (עי' !
לעשותה? שו״ע ס' תקל״א ומשנ״ב ס״ק ה'). 5
L _ — 1 ניתן לקבל את הגיליון על פי בקשה A036194741@GMAIL.COM
בס״ד
ד ד
״אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בל בד ” (ברכות חי).
מ
ת שרי ת ש פ ״ז מ ה ל כ ו ת ח ו ל ה מ ו ע ד < ב) גליון 601
ההלכות נערכו ע״י ה ר ב י ה ו ד ה א ד י ה ה ל ו י ד י נ ר שליט״א -רב ביהכ״נ צא״)"דברי שיר" ב״ב
מעשה הדיוט מותר ,ובאמבטיה נוהגים לכתחילה לא ליקח מים ,ולכן בישול לצודד אחרי החג
אם אין לו ברז אחר חוץ מהאמבטיה מותר לתקן ברז במטבח אף 4מותר לעשות מעשה הדיוט בחוה״מ לצורך מצוה ואפילו לצורך
מעשה אומן (שש״כ ס׳ ס״ו סעיף י״ג בשם הגרש״ז אויערבאך זצ״ל). אחר החג ,אם אין לו זמן לעשותו אחרי החג (שו״ע ס׳ תקמ״ה סעיף ג׳,
ויש סוברים שאף אם יש לו ברז מים בביתו במקום אחר או חשמל ומ שנ״ב ס״ק י״א ,ומחצה״ש ס״ק י׳ ,ודמ״א ס׳ תקמ״ד סעיף ג׳ ,ומשנ״ב
במקום אחר ,אעפ״כ מותר לתקן בשביל שיהא לו נוח יותר (קובץ ס״ ק ח׳).
״מבקשי תורה״ ס׳ ק״ו בשם הגרי״ ש אלישיב זצ״ל). ולכן אם יש לו סעודת מצוה במוצאי יו״ט סמוך לחג ,כמו סעודת ברית
תיקון טלפון בחוה"מ מילה מותר להכין צרכי הסעודה ,שהם מלאכת הדיוט כגון לאפות
ולבשל (שו״ת ״קניו התודה״ ח״ב ס׳ ס״ז ,ושש״כ פ׳ ס״ז מ״ד) .ועדיף
4טלפון (סלולרי) שהתקלקל בחוה״מ יש סוברים שאסור לתקנו שיאכל קצת מהתבשילים בחוה״מ או ביו״ט אחרון.
מעשה אומן ,שאין זה נחשב לצורך הגוף (שש״כ ח״ב פרק ס״ו ס״ק פ״ה 4שאלה :מי שנשאר לו אוכל בתוך המקדד ואם לא יבשל אותו
בשם הגר ש״ז אויערבאך זצ״ל) ,ויש מתירין אפילו מעשה אומן כיון בחוה״מ ,יתקלקל עד לאחר יו״ ט ,האם מותר לבשלו כדי לשמרו?
שרגילים בו ,ובלי טלפון נגרם צער ועוגמת נפש גדולה (שו״ת ״באר תשובה :אפילו אין צריך לאכלו בחוה״מ כלל רק מבשלו לצורך קיומו
משה״ ח״ז ס׳ ט״ז) ,ולכו״ע תיקון טלפון מעשה הדיוט מותר. מותר ,הגם שזו טרחה שלא לצורך המועד ,משום דהוי דבר האבד
4שאלה :נשבר טלפון של גמ״ח ,או טלפון של מו"צ ,האם מותר וכמבואר בשו״ע(ס׳ תקל״ג סעיף ג׳) ומשנ״ב(ס״ק ט״ו).
לתקנו מלאכת אומן?
תשובה :כיון שזה צורך לאחרים לצורך הגמ״ח או שישאלו בו שאלות, הדלקת תנור בחוה"מ לצורך שלאחר המועד
נחשב צרכי הרבים ומותר (הגרי״ש אלישיב זצ״ל). 4שאלה :האם מותר להדליק את התנור במאפיה בחוה״מ בכדי
תיקון חלון שיהא יכול לאפות מיד לאחר יו״ ט אחרון?
תשובה :אם יש בזה דבר האבוד ,שעי״ז יספיק לאפות סמוך ליו״ט,
4שאלה :נשבר חלון ,האם מותר להזמין זגג לתקן ולשים חלון מו תר לעשות כן ,דהוי מלאכת הדיוט בחוה״מ לצורך אחר המועד,
חדש? שאם הוא דבר האבוד מותר.
תשובה :איתא בשו״ע (ס׳ תק״מ סעיף ז׳) שמותר לתקן תנור וכיריים
בחוה״מ אפילו מעשה אומן ,כיון שיש בו אוכל נפש ,אם לא היה אפשר נסיעה במונית או הזמנת ביבי-סיטר
לעשותו מערב יו״ט (משנ״ב שם) .וה״ה אם נשבר החלון בענין שאם 4שאלה :האם מותר לנסוע במונית או לשלם לביבי-סיטר על W
II
לא יתקנו ישב בקור ,מותר לתקנו (״חיי אדם״) ,כיון שיש בזה צרכי שמירת ילדים בחוה״מ? S
הגוף ,שהכל חולים אצל צינה. תשובה :איתא בשו״ע (ס׳ תקמ״ב סעיף א׳) אפילו מלאכות המותרות, <£
ולפ״ז כשאין קור במקום ,אין היתר לתקן את החלון ,ואם יש חשש אינן מותרות לעשותן אלא לעצמו או לאחרים בחינם אבל בשכר -
מגנבים (קומה ראשונה) או מיתושים שיעקצוהו ,יתכן שנחשב לצורך אסור .וכתב המ שנ״ב(ס״ק ב׳) דקבלת שכר במועד כעובדא דחול דמיא.
הגוף. ויש סוברים דאם אי אפשר לו לבעה״ב לעשות את המלאכה אלא באלו,
שי
_j
תיקון נעלים והם רוצים דוקא בשכר -מותר ,מאחר שהם צורך המועד עכ״ד. 5
אלא שהעיר בזה הגר ש״ז אויערבאך זצ״ל ,מכיון שאין זה צורך ״אוכל £
4אם נקרעו מנעליו ,ויש לו צורך בהם בחוה״מ ,מותר לתקנם נפש״ איך מותר ליתן לו לעבוד בשכר ,ויש כאן משום ״לפני עור״ ,וי״ל
במעשה הדיוט ,כגון הדבקת העור לנעל ,או להוציא מסמר המפריע שלגבי נסיעה במונית יש הוצאות על דלק ,ויש כאן שכר בהבלעה
וכד׳ (עי׳ שו״ע ס׳ תקמ״א סעיף ב׳ ,ספר ״חול המועד כהלכתה״ פ״ח שמותר ,וכן בביבי-סיטר ,לכתחילה יש להבליע בתוך עבודה שעושה
סעיף פ׳ ,שש״כ פ׳ ס״ו נ״ג). לפני החג או אח״כ ,או עבור הוצאות הצדדיות שהיו לה לצורך העבודה
ואם יקרעו לגמרי כשלא יתקנ ם ,מותר אף ע״י ישראל לתקן ,וא״צ (שש״כ ס׳ ס״ו ס״ק קס״ד).
שינוי דהוה דבר האבוד (משנ״ב שם ס״ק י׳) ואם יכול לקנות נעליים
חדשות אין להקל ,דלא הוי עוד בכלל דבר האבוד (שעה"צ ס״ק ט״ז). תיקוני כלים שונים
קיצור חגורה 4שאלה :אם נשבר בחוה״מ תיקוני מי ם ,חשמל ,גז ,תנור אפיה,
מיקסר ,מקרר ,האם מותר לתקנם?
4חגורה שהיא מדי ארוכה ,מותר לקצצה כדי להשתמש בה ,שזה תשובה :איתא בשו״ע (ס׳ תק״מ סעיף ז׳) עושין תנור וכיריים שאפשר
מעשה הדיוט לצורך המועד. שיבשל ויאפה בהם במועד ,וכתב המשנ״ב אפילו מעשה אומן ,כיון
הוצאת כסף מהבנק שהוא צורך אוכל נפש ,וכל זה שנשבר בחוה״מ ,אבל אם היה אפשר
4מן הראוי להכין כסף מזומן מערב יו״ט לצרכי הקניות וכדומה ,כדי לתקנו מערב יו״ט ,וכיוון מלאכתו במועד ,אסור.
שלא יצטרך לכתוב בחול המועד צ׳קים או להוציא כסף מהבנק ,או ובכלל זה תיקוני חשמל ,מים וגז ,שהם בכלל צורך אוכל נפש כגון
כדי למנוע מהמוכר לכתוב כשקונה בהקפה (הגר״י ישראלזון זצ״ל מקרר ,מיקסר ,תנור אפיה וכיו״ב.
בשם חמיו הגרי״ ש אלישיב זצ״ל). תיקון מזגן שהתקלקל
ומי שלא הכין ויש לו צורך בכסף ,עדיף שיוציא את הכסף ממכשיר 4שאלה :האם מותר לתקן מזגן שנתקלקל בחוה״מ?
הבנק האוטומטי בלא להדפיס את הפתקית .כמו״כ ,אם צריך לדעת תשובה :כתב המשנ״ב (ס׳ תק״מ ס״ק י״ט) שמותר להעמיד תנור בימי
כמה כסף יש בחשבונו שבבנק ,יש להימנע מהדפסת דף החשבון וצריך החורף להסיק הבית ,דהכל חולים אצל צינה ,וכן אם נשבר חלון בענין
להסתפק בהקרנתו על גבי מסך המחשב. שבלי תיקונו יהא קר ,מותר לתקן (״חיי אדם״).
טיפול רפואי וע״כ מתירין לתקן מזגן או מאוורר שנתקלקל בימים שהחום מעיק על
4כל רפואה מותרת בחוה״מ ,ואפילו מלאכה גמורה מותר לצורך האדם וסובל בהיעדר מזגן או מאוורר ,שגם לענין חום נחשב כחולים
רפואה ,ואפילו לחולה שאין בו סכנה (שו״ע ס׳ תקל״ב סעיף ב׳ ,ומשנ״ב (שו״ת ״באר משה״ ח״ז ס׳ כ״ב ,ובספר זכרון ״מבקשי תורה״ ע׳ תס״ב
שם) .וכל זה כשיש צער הגוף ,אבל מיחושים בעלמא אין לעשות בשם הגר״מ פיינ שטיין זצ״ל).
מלאכה גמורה אבל מותר לקחת גלולות וכדורים וכד׳ (״חיי אדם״ כלל תיקון מים וחשמל
ק״י סעיף י״ז ו״נשמת אדם״ שם). 4שאלה :האם מותר לתקן ברז וחשמל ,אף שיש לו ברז אחר בבית
טיפול שיניים או חשמל במקום אחר?
4אסור ללכת לרופא שיניים בחוה״מ לעשות בדיקה שנתית אם אינו תשובה :יש סוברים ,שאם יש לו ברז מים אחר בבית ,קשה להתיר
חולה ,ואין לו שום צער ,וכ״ש טיפולי שיניים כשאין לו כאב שיניים, מעשה אומן ,כדי לחסוך קצת טרחה להביא מים מחדר אחר ,ורק
בית הוראה ע״י ביהכ״נ ״דברי שיר״ ,רח׳ זכריה ,4בני ברק .פתוח כי מות השבוע (א׳ -ה׳):
אחה״צ ,בין השעות .14:15 - 13:45טל׳03-6194741 :
דברים ,וכעין שמצינו אפילו ביו״ט שממלא קדירה בשר אע״פ שאינו ואין חשש נזק אם ימתין ,חייב להמתין עד לאחר המועד .אבל אם יש
צריך אלא לחתיכה אחת ,מכיון שזו פעולה אחת (עי׳ שו״ע ס׳ תק״ג). לו אפילו צער קטן ,מותר .וכן מותר ללכת לרופא בחוה״מ אם יש חשש
וא״כ ה״נ היות שיש דברים בתוך המזוודה לצורך יו״ט או חוה״מ, שהשיניים יתקלקלו יותר אם ימתין עד לאחר המועד (עי׳ שו״ע ס'
יכול לכתחילה להוסיף שם עוד דברים אבל רק באותה המזוודה, תקל״ב סעיף ב׳ ,שו״ת אג״מ ח״ג ס׳ ע״א ,והגרש״ז אויערבאך זצ״ל מובא
שנמצא שלא מוסיף שום פעולה יותר. בשש״כ פ׳ ס״ו הערה פ״ח).
הליכה לבית הקברות בחוה"מ השקיית ערבות שבחצר
4שאלה :תושבי חו״ל המגיעים לארץ בערב יו״ ט ומיד אחרי יו״ט 4שאלה :מי שיש לו עץ ערבות בחצרו ,האם מותר להשקותו
חוזרים לחו״ל ,האם ניתן ללכת בחוה״מ לבית הקברות לקבר בחוה״מ ,כדי שיהיו לו לאחר מכן ערבות להושענא רבה?
ההורים? תשובה :נפסק להלכה בשו״ע (״אורח חיים״ ס׳ תקל״ז) שמי שצפוי לו
תשובה :יש סוברים שאין שום תועלת בזה מכיון שבימים אלו הפסד אם לא ישקה את גינתו ,מותר לו להשקותה ,וכגון שדה בית
הנפטרים לא נמצאים שם כלל ,אבל אין איסור בזה ,ואם רוצים השלחין ,שמותר להשקותו ,כמפורש בריש מסכת מועד קטן.
יכולים ללכת (הגרי״ש אלישיב זצ״ל). וכ מו כן מותר גם להשקות גינה לצורך אוכל נפש ,כנפסק בשו״ע (שם
(וקצ״ב שבספר ״מגיד י שרים״ (פרשת אמור) המיוחס ל״בית יוסף״ סעיף ב׳) ,ולשם כך התירו אפילו בטרחה יתירה ,ובמשנ״ב(שם ס״ק ט״ו)
כתב שרבי יוסף קארו וחכמים נוספים התפללו ליד הציון של רבי מובא שנחלקו הפוסקים אם מותר להשקות גם לצורך מכשירי אוכל
שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו .והקיפו בארבעת המינים את קברו נפש .ולפ״ז מותר להשקות ערבות לצורך הושענא רבה מפני שההשקיה
של רבי אלעזר בנו ולאחר מכן ירדו גשמים ,עי׳ שם .הרי שגם בימי היא לצורך מצוות החג.
החג הם נמצאים שם ,ויש בזה השפעה וצ״ב).
ויש סוברים שהמנהג שאין הולכים כלל לבית הקברות בימים אלו קטיפת ערבות
(הגר״נ קרליץ זצ״ל). 4קוטפים ערבות בחול המועד לצורך הלולב (עי׳ משנ״ב ס׳ תקל״ג ס״ק
מלאכה שנעשתה באיסור י״א) ,ולא יתלוש יותר ממה שהוא צריך (שם) ,ובפרט שיש הידור ליקח
כל יום ערבה חדשה (רמ"א ס׳ תרנ״ד).
4מלאכה שנעשתה באיסור דינה כמעשה שבת ,שבמזיד אסורה
לעולם לעושה אותה ,ולאחרים אסורה עד אחרי החג (״מגן אברהם״ הנפקת אצבע במקום חתימה
ס׳ תקל״ח ס״ק ב׳). 4שאלה :הרוצה לשכור רכב בחוה״מ וצריך לחתום על טופס
בגדים שכיבסו בחוה"מ ההשכרה ,האם עדיף לעשות "חתימת אצבע"?
4שאלה :בעל תשובה שגר בבית הוריו ,וכולם עדיין חילוניים ,ואמו תשובה :איתא בשו״ע (ס׳ תקמ״ב סעיף א׳) אסור לכתוב בחוה״מ וכתב
כיבסה בגדיו בחוה״מ ,האם מותר לו להשתמש בבגדיו בחוה"מ? הרמ״א שנהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן .וכתב המשנ״ב
תשובה :גדרי חוה״מ הם כמו שבת בנוגע לעבר ועשה מלאכה (חוץ (ס״ק ה׳) דאף בזה הכתב נהגו להחמיר לשנות ,עי׳ שם.
ממכוון מלאכתו במועד ,עי׳ שו״ע ס׳ תקל״ח סעיף ו׳) ,וכמו שאסור והנה כל זה בכתיבת אותיות .אבל חתימת אצבע לכו״ע הוא מעשה
בשבת ,אסור בחוה״מ .והנה לפני המשנ״ב (ס׳ שי״ח ס״ק ז׳) בשעת הדיוט שכל אחד יוכל לעשות כן ,ופשיטא שמותר לצורך המועד ,וזה
הדחק אפשר לסמוך על הגר״א שאם עבר בשוגג ,מותר ליהנות ממנו, עדיף מכתיבה שיש מחמירין.
והרי מלאכת כיבוס בחוה״מ לכו״ע אסור רק מדרבנן משום גזירה רשת נגד עכברים
שלא יכנס מנוול במועד ,וכמבאר ב שו״ע(ס׳ תקל״ד) ,לכן בנד״ד אם יש
לו צורך בכביסה הרי נחשב בשוגג לגבי ההורים ,ומותר לו להשתמש 4שאלה :רשת העשויה למניעת כניס ת יתו שים ועכברים נפלה
בכביסה (הגר״נ קרליץ זצ״ל). בחוה״מ ,האם מותר להחזירה בחול המועד עם דבק חם?
תשובה :נחשב צרכי הגוף שמותר לצורך המועד ,אפילו מעשה אומן.
מוהל בן חו"ל בא"י ביו"ט שני של גלויות
4מילה בזמנה בא״י באסרו חג ,פליגי הפוסקים אי מותר לבן חו״ל קביעת מאוורר בקיר
להיות המוהל דיש סוברים עדיף שבן א״י ימול ,כיון שאצלו לא הוי 4שאלה :האם מותר לקבוע מאוורר על הקיר בחול המועד בעזרת
יו״ט ,א״כ לא צריכים לחלל יו״ט .ויש סוברים שמותר גם לבן חו״ל מברג חשמלי?
למול (שע״ת ס׳ תצ״ו דף ק״ד .מדפי המשנ״ב) ,והטעם שהם סוברים תשובה :מכיון שאוויר זה צרכי הגוף ,מותר אפילו מעשה אומן.
״דהותרה שבת ויו״ט אצל מילה בזמנה״ (וכמש״כ ה״ביאור הגר״א״
יו״ד סוס״י רס״ו) ולכן מותר אף לבן חו״ל אע״פ שאפשר בבן א״י (וכמו מיון תמונות חתונה במחשב
שמצינו למ״ד טומאה הותרה בציבור דמותר בטמאים אף כשאפשר 4שאלה :י ש 1,000תמונות חתונה במחשב ,ורוצה לבחור מתוכם 400
בטהורים ,כמבואר ביומא ו׳.): תמונות ,כדי שאותם יפתחו .וצריך רק לציין במחשב את בחירתו,
ולמעשה סיי ם ב״ שערי תשובה״ (שם) לענין מילה בזמנה שיורה החכם האם מותר לעשות כן בחוה״מ (אין לו זמן אחר(?
לאורח מחו״ל שאין לו להיות רודף היום אחר המצוה״ ,בדאיכא אחר, תשובה :זהו מלאכה שלא לצורך המועד ,ואסור.
וכן הורה הגאון מטשעבין זצ״ל בברית שהיה ביו״ט שני בשבועות,
שהבן א״י ימול. הדברה בדירה שעתיד להיכנס אליה
ויש מקילין יותר שמותר לבן חו״ל להיות מוהל ביו״ט שני בארץ 4שאלה :האם מותר לעשות הדברה בדירה שעתיד להיכנס אליה
ישראל אפילו בספק מילה ״שלא בזמנה״ (עפמש״כ ה״חתם סופר״ אחרי החג?
יו״ד ס׳ ר״נ דמו תר אף בחו׳ ׳ל ,וא״כ כ״ש בארץ ישראל די״א אף בדעתו תשובה :אין היתר להדביר ,משום שזה לא לצורך המועד.
לחזור א״צ לשמור כלל יו״ט שני ,שו״ת ״שבט הלוי״ ח״ז ס׳ קס״א). לקרוע ניר בחוה"מ
ברכה על ריח טוב של נוי סוכה 4שאלה :האם מותר לכתחילה לקרוע נייר לצורך שימוש בחוה״מ,
4שאלה :אתרוגים וגויבה תלויים בסוכה לשם נוי ,האם בכל פעם או שמא צריך לקורעו ע״י שינוי או לחפש נייר חתוך?
כ שנכנסים לסוכה י ש לברך "ברוך ...הנותן ריח טוב בפירות"? תשובה :כל דבר שהוא לצורך המועד ,ואין בו טרחה כלל ,מותר
תשובה :איתא בשו״ע (ס׳ רי״ז סעיף א׳) הנכנס לחנות של בושם שיש בו לעשותו לכתחילה ובלי שינוי.
מיני בשמים מברך עליהם ,ומפרש המשנ״ב (ס״ק א׳) דוקא כשרוצה ניגון בכלי נגינה
שאנשים יריחו ,ומונחים שם לשם כך ,אבל בושם המונח בחדרו של 4מותר לנגן בכלי נגינה בחוה״מ כדי להתענג ואף שהניגון הוא מעשה
חנווני (כגון מחסן) ולא מונח שם שיכנסו לשם אנשים וריחו מרחוק, אומן (״חוט שני״ חוה״מ עמ׳ קצ״ה).
לא מברך עד שיקח בידו.
וכן בפירות שיש להם ריח טוב ,כיון שעיקרם לאכילה דוקא ,רק הטענת הטלפון הסלולרי בחוה"מ
כשנוטל בידו להריח מברך עליהם ,אבל אם מונח על השולחן ,אפילו 4מי שיש לו טלפון סלולרי ורוצה להטעינו בחוה״מ לפני יו״ט אחרון
מתכוון להריח לא מהני (וכמבואר בשו״ע ס׳ רט״ז סעיף ב׳ ,ו״ביאור (ומשאירו בתקע במשך כל היו״ט האחרון) ,כיון שלהיום אינו צריך לזה
הלכה״ ד״ה כשנטלו). כלל (כיון שיש בו עודף חשמל לכמה שעות) ,נמצא שמטעינו בחשמל רק
לפ״ז ,אתרוג שתלה בסוכה לנוי סוכה ,כיון שכוונתו לקישוט הסוכה, לצורך של אחרי היו״ט ,והרי זה מלאכה שלא לצורך המועד ואסור.
אפילו אם יש ריח טוב לא יברך בלי לקחת את האתרוג בידו ,אבל אם
לכתחילה נתנו פרי על השולחן כדי לעשות ריח בסוכה ,מכיון שנתנו לקחת חפצים לישיבה בחוה"מ
שם לשם ריח ,הוי כמו חנות של בשמים שאפשר לברך כשנכנס לסוכה 4שאלה :האם מותר בחוה״מ לקחת בגדים וחפצים לישיבה לצורך
ומריח. זמן חורף ,מכיון שיש לו אפשרות לקחתם ע"י רכב? וכן כשנוסע
לשמחת תורה ,האם אפשר לקחת עוד דברים?
חידה:
תשובה :איתא בשו״ע (ס׳ תקל״ה סעיף א׳) ,אין מפנין מחצר לחצר
אפילו מכעורה לנאה וכו׳ שאינם לצורך מועד ,ומפרש המשנ״ב (ס״ק
4איזה מלאכה בחול המועד מותרת לבן חו״ל ,ואסורה לבן א׳) ,משום טרחה ,עי׳ שם .נמצא שאסור לקחת לישיבה בגדים או
ארץ י שר אל? חפצים שלא לצורך המועד ,אבל בתוך אותה מזוודה אפשר לקחת עוד
L _ — 1 ניתן לקבל את הגיליון על פי בקשה A036194741@GMAIL.COM
בהאעח־ת שואלין ודורשין
פנינים משיחותיו ותשובותיו של מרן הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט״א
חג הסוכות -זמן שמחתנו תשפ״ז ,גליון 429 גאב״ד בית הוראה הכללי ירושלים ,רב דק״ק אבי עזרי וביהמ׳ד משכן שמואל אשר מרכז פ״ת
r
שו׳ית הלכה למעשה
מאוצר תשובות מרן הגרב״צ הכהן קוק שליט״א
לחיות בצל השכינה ולחוש בענני הכבוד ממש
רק אחת לשלש שנים .ואף הרמב“ ם (תפילה יג,א) הביא במעלת קדושת הסוכה דורשת הגמרא (ביצהל,ב) ״כשם
במשנת מרן רבינו הגרי״ש אלישיב זצוק״ל
מנהג זה. שחל שם שמים על החגיגה ,כך חל שם שמים על
לימוד בסוכה ____ מבאר ב' בחינות בלומדי התורה: הסוכה“ .בעלי שור ביאר המשגיח מו“ ר הגר״ש וולבה
מדוע אין העולם מקפיד על הלכה יש לומד הדומה לארון קודש שמונח בו ספר תורה, שאין הבדל בין ענני כבוד לסוכה העשויה משתיים
פסוקה להקפיד ללמוד בסוכה .מה היתה וכשם שארון הקודש אינו כמקשה אחת עם הספר כהלכתם ושלישית אפילו טפח .הסוכה היא לא רק
הנהגת מרן הגריש״א זצ''ל בזה .והאם יש תורה אלא נידון רק כתשמישי קדושה ,כך הלומד 'זכר' לענני כבוד ,אלא קדושה בעצמה בקדושת ענני
הבדל בין סוכת ביתו לסוכת בית המדרש. מכיל בקרבו את התורה שלמד ,אך לא נעשה חלק הכבוד .מהסוכה עלינו ללמוד לחיות בצל השכינה,
E B Mבוודאי יש ללמוד בסוכה ,רבינו מהתורה עצמה .ויש הלומד המתאחד עם הלימוד, ולחוש בענני הכבוד ממש.
זצ"ל ועמו שאר גדולי ישראל למדו כל מתקדש במעלה גדולה עוד יותר ,ונעשה כעין ספר וכשנשאל מרן מו“ ר הגרי״ש אלישיב מדוע רק
היום בסוכה .ומאי שנא ,בוודאי יש להיכנס התורה עצמו ,חלק מעצמותו בבחינת גוויל של ספר בסוכות באים האושפיזין ולא גם בפסח שהוא חג
לסוכת בית המדרש [כמובן אם לא מפריע לו תורה .וכמו שהקלף של ס"ת הוא עצם הקדושה ולא האמונה ,השיב בצחות לשונו :״היכן תארח אותם,
בלימודו]. רק תשמישי קדושה לכתב שמעליו ,כפי ש"אורייתא בסלון? זה לא מתאים להם ,רק לסוכה הקדושה הם
צורת הנענועים וישראל חד הוא". יכולים לבוא“ .זו החביבות המיוחדת לסוכה שבכוחה
שאלה מהו אופן הנענועים הראוי ב-ד' וזהו ההבדל בין לוחות ראשונים ללוחות שניים. לשנות אורחות חיים לא רק לשבוע אחד אלא לכל
מינים. לוחות הראשונות היו(שמות לב ,ט" 0מעשה אלוקים השנה כולה.
תשובה Qרבינו עשה לכל צד הולכה ובסופה
S המה והכתב מכתב אלוקים הוא" ומבואר בחז"ל הגר״י הוטנר התבטא שאמנם בדורנו כמעט ולא
ג׳ תנועות קטנות ,ושוב החזירם כנגד ליבו (עירובין נד ,א) שהתורה נקנתה בקלות ללא צורך בעמל נמצאת כפירה במציאות הבורא אם בכלל ,אך
ויגיעה ,ואף לא היתה משתכחת .אך בלוחות השניים הכפירה הגדולה ביותר בדורנו היא הכפירה בתפילה
שלא היו מכתב אלוקים אלא מעשי ידי משה רבינו שמבקש במוצאי כל שבת ובמוצאי יום הכיפורים
חסרות מעלות אלה ,ויש צורך לעמול בכדי להשיג בפרט ״החל עלינו את ששת ימי המעשה הבאים
קניין אמת בתורה ,מאמץ רב לעצם הבנת התורה, עלינו חשוכים מכל חטא ומנוקים מכל עוון ומדובקים
ומאמץ נוסף לשינון וחזרה עד שייקלט הלימוד ולא ביראתך“ .אדם לא מאמין שיתכן שנה שלמה ,אפילו
ישתכח .וכפי שהגמרא אומרת (ברכות ה ,א) שדברי שבוע אחד מלא שיחלוף עליו ללא עוונות.
תורה נקראים ׳עוף׳ על שם הפסוק "התעיף עיניך זו כפירה לא רק בה' יתברך ,אלא כפירה בכוחות
בו ואיננו" (משלי כג ,ה) שרק בהתמדת התורה הבלתי הגדולים שניתנו לאדם הנעלה .מחמת כן לא שואף
פוסקת ניתן לזכות לקניין ממשי בתורה ,אך אם ולא מתאמץ לשלימות .אכן בן עליה לומד מהסוכה
שיעורי מורינו הרב שליט״א בחג
מעיפים את המבט מהלימוד ואף בהיסח דעת מועט, את הדרך הראויה לחיי החולין ,ומרומם את כל
יום א' דחוה״מ12:30 , כבר הלימוד משתכח מהלומד ואיננו ,כמבואר ברש"י הנהגתו לעבודת ה' טהורה כשוכן תחת ענני הכבוד.
ביהמ״ד אהל אברהם בית שמש (שם) "אם תכפל וסגרת עיניך בתורה ,היא משתכחת בתפילת יהי רצון הנאמרת בהזמנת האושפיזין מדי
ממך" ,ומרן הגרי"ש המחיש לנו שאף בהיסח הדעת ערב בחג הסוכות ,מבקשים :״ומאושפיזין עילאין
יום ב' דחוה״מ 12:30 של מצמוץ קל ניתן לשכוח את הלימוד (שיעורימרןהגרי״ש תהיינה אזני קשובות רב ברכות“ .אכן מי שאוזניים
ביהמ׳׳ד תורה ותפילה מודיעין עילית אלישיב-ברכותשם). טהורות לו ,יקשיב לברכות שמברכים אותו האבות
יום ג' דחוה״מ 12:30 אכן מצד אחד זהו חיסרון והפסד שאיבדנו בשבירת הקדושים .הם לא מגיעים לסוכה כדי לאכול ולשתות.
ביהמ׳׳ד משכן שרגא אלעד הלחות את הזיכרון הטבעי שהיה עם הלימוד הם יושבים ומביטים בהנהגת היושבים בסוכה,
הראשוני ,ומאידך טמונה בזה מעלה עצומה ,כי ומברכים אותם מכוחם הגדול ברוב ברכות לשנה
לילשמחת תורה ,לפני תפילת ערבית הלימוד בלוחות השניים הדורש עמל ויגיעה והופך הבעל“ ט.
ישיבת אור ישראל ,ניימן 5פתח תקוה את התורה לחלק מהלומד כבחינת ׳ספר תורה׳ עצמו, שמחת תורה בתשרי דייקא
ולא רק כארון בו מונחת התורה .וכביאור האגלי טל חג שמחת תורה נקבע למועד החותם את ירח
בבקשת "והערב נא" שיתערבו דברי התורה בתוכנו, האיתנים ,והאריכו הקדמונים לבאר מדוע לא הוקבע
כאילו התורה היא הלומד עצמו ממש. בזמן מתן תורתנו בחודש סיון .לכאורה קושייתם
וכשם שבספר תורה ,אף הגוויל החלק בין האותיות
מוקד ביתההוראהשע״י ביתהוראה הכללי בטלה מעיקרא שהרי הרמ“ א בהלכות שמחת תורה
והשורות קדוש בקדושת ספר תורה ,כך לומד התורה
לשאלותבהלכהלרבניביתההוראה נעשה כולו מקשה אחת של תורה ,ומחמת כן אף
כתב שהשמחה ״לגמרה של תורה“ ,ובשבועות
0722-133-466 עדיין לא מסיימים את קריאת התורה .אלא שטעם זה
Beithorah@gmail.com מעשי החולין שלו נחשבים קודש. קשה כשלעצמו ,שהרי אין זמן קבוע לתחילת וסיום
ניתן לקבל גליון 'שואלין ודורשין' מדישבוע ועוד ,שונה השמחה בתורה ,רק בה יש ׳חתן תורה׳ התורה ,כמבואר במגילה (כט,ב) שבני מערבא לא קראו
בדוא״לבמשלוח בקשה לכתובת: מה שלא מצינו בשאר מצוות כגון ׳חתן שבת׳ או ׳חתן כל שבוע פרשה שלמה ,וכך יצא שסיימו את התורה
Beithorah@gmail.com
- > » ----------------------------------------
שואלין ודורשין
--------------------- י־-----------------------------------------־׳
נסמך על קורת עץ בלבד ,באופן או שיחזיקם בצורה ישרה כנגד ועשה עוד ב' הולכות והבאות סוכות' וכיו״ב ,משום שהלוחות הראשונים ניתנו
שללא הקורה לא היה עומד כלל, ליבו ורק ירחיק ידיו לאותו הרוח. (כמובא בשער הציון תרנא ,נח) .ולא בסיון וביום הכיפורים קיבלנו את הלוחות השניים,
אך מצדו השני נסמך על מתכת. Q & 9יש להטות את הלולב הסתובב בשעת הנענועים לכל יום חתונתו -זה
האם נחשב כמעמיד דמעמיד עצמו לכל כיוון ,וראיתי שמרן צד אלא עמד תמיד כשפניו מתן תורה .וכשם שמהות חתונה היא הדבקות
ומותר לסכך כך. רבינו עשה נטייה חזקה עד שהיה למזרח ,ורק היטה ידיו לאותו באשתו ככתוב (בראשיתב,כד) "על כן יעזוב איש את
g r a yאסור לסכך בצורה הלולב כמעט שכוב לצד שנענע. צד שנענע לצפון ולדרום ואף אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" כך
זו ,ולא נחשב כמעמיד דמעמיד לאחוריו העבירם מעל כתפו. מהות הלימוד בלוחות שניים הוא כחתן הדבק
___החזרה לליבו בכלה ,בדרך של שמחה המדבקת את הלומד עם
משום שבצד אחד המתכת האם בשעה שמחזיר כנראה מלשון המ"ב(תרנא,מז) "אין
לבדה מעמידה אותו .כעין צריך להפוך פניו לצד שמנענע, הלימוד.
הלולב כנגד ליבו ,יש להקפיד
(תרכט ,ז) להניח רק יטה ראש הלולב .וכן למערב מעתה מובן מדוע שמחת תורה נקבע דווקא
ולקרבו עד החזה.
סולם המקבל טומאה על גבי יטה ראש הלולב על כתפו". במערכת החגים של חודש תשרי הכוללת את יום
Q & 9די אם מחזירו כנגד
הסכך משום מעמיד בדבר הכיפורים ,ולא בחג השבועות שבו ניתנו הלוחות
החזה ,ואינו צריך לקרבו ביותר. הטיית הלולב הראשונים .שמחת התורה שייכת דווקא ללוחות
המקבל טומאה (משנה ברורה שם כד) האם יש להטות את
למרות שהוא רק מצד אחד.
מעמיד דמעמיד בסכך השניים בהם התחדשה 'חדוותא דשמעתתא' .יהי
סכך שצדו האחד הלולב לכל כיוון שאליו מנענע,
רצון שנזכה להתרומם ולהתעלות מכוח התורה.
בן ציון הכהן קוק
תשובה לשאלת כ”ק הגה”צ מתורת חכם שליט״א בבירור דעת ראש בית הוראה הכללי ירושלים \
מרן בעניין ׳עשאה לשם חג ולא הזכיר לשם צל פסולה׳ רב רקי׳ק ימשכן שמ ואל אשרי פתח תקוה
נשיא כולל להוראה ומח״ס ׳ציוני הלכה׳
מתחילת השנה כשרה" הרי שכוונה לשם חג כשרה .ולענייד פשוט דהיינו כבוד הרה״ג איתמר שנדורפי שליט״א ועמו היתלמידים׳ חבורתא קדישתא
בנוסף על הכוונה הפשוטה והבסיסית לשם צל שהיא הנותנת עליה שם סוכה. דיתבי בצילו דכ״ק הגה״צ שליט״א בעל ים החכמה ושותים ממעמקי ים תורתו
ובאשר לקושיות הגה"צ שליט"א ’ :ממה שאמרו (סוכה ח,ב) ת"ר סוכת גנב"ך
כשרה כו׳ א"ר חסדא והוא שעשאה לצל סוכה .הרי דעשאה לצל באה פתח דבריי אדרוש שלוי כ״ק הגה״צ שליט״א ואתייקורי קא מתייקרנא שביקשני
הברייתא לחדש להכשרא .ומה הפשוט בלא הברייתא .בהכרח ,עשאה לשם לברר אמיתת ודיוק השמועה בשם מרן רבינו זצוקללה״ה על כן אכתוב את אשר
חג’ .עכ"ד. זכיתי לשמוע מפ״ק בזה״ל :׳העושה סוכה וכיון לשם מצוה ,ולא כיון לשם צל
לא ידענא מדוע נקט ש׳הפשוט׳ הוא שעשאה לחג ,הלא הגמרא (להלן שם) - Iפסולה׳ .כלומר הכוונה לצל היא לעיכובא כמבואר במג"א (תרלה,א) הובא במ"ב
מפרשת הגריעותא בסוכת גנב"ך "דלאו בני חיובא נינהו" כלומר שיהפשוט, שם .כל כוונה אחרת ,מצוה וכדומה ,לא סגי.
הוא שסוכה נעשית ע"י בר חיובא ,והחידוש בגנב"ך אע"פ שלא נעשית ע"י וכתבתם שכ״ק הגה״צ שליט״א ילא מצא מנוח משמועה זו׳ ולא פירשתם מאי
בר חיובא. טעמא .וכנראה משום שרובא דאינשי אינם מכוונים לצל ,וח״ו להוציא לעז
והרבותא בזה ביאר רבינו (בשיעוריושם) עפמ"ש תוס׳ (גיטיןמה,ב) ציין אליו בגהש"ס J
ולפסול רוב סוכות העולם.
כאן ,והרא"ש (גיטיןשםסי׳מו) שרבינו תם פסל אשה לאגוד לולב [ולעשות סוכה] על כך הנני להוסיף ולכתוב מה שהשיבני מו"ר זצ"ל כששאלתיו :סיככתי את
דכיון דלא מפקדה פסולה לעשייתם ,והקשו עליו מסוכת גנב"ך אלמא אשה הסוכה ולא כיונתי כלל לשום דבר ,אלא עשיתי סתם כדי שתהיה לי סוכה
ונכרי כשרים אע"ג דלאו בני חיובא .ומעתה מובן היטב הרבותא ב׳לאו בני מסוככת בחג הסוכות .האם יש בזה חשש כיון שלא כיונתי להדיא לשם צל.
חיובא’ שהרי אע"פ שאין הלכה כר"ת ,מ"מ בוודאי שצריך התנא לאשמעינן שאלני רבינו :עשית לצניעות? אמרתי :לא.
זאת. השיבני רבינו :סתמא זה בסדר .מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו(וכבר הפמ"ג
והסברא שכתבתם בשם הגה"צ שליט"א’ :בכוונת חג ומצווה כלולה וודאי [תרלהמשבצותא]כתבלהכשירמה"טסיכוךע"יקטןמשוםשמחשבתו ניכרתמתוךמעשיו).
כוונת צל ,דהלא בעי לקיים המצווה כדינה’ .
ניחזי אנן :אילו צריכים היו לכווין בעשייתה שעושים אותה זכר לענני הכבוד,
חזרתי ושאלתי :לא היתה לי כוונה סתמא ,אלא כדי שתהיה לי סוכה בחג 1
הסוכות.
וכי היה סגי בכוונת חג ומצוה בלבד ,ונימא כיון שרצונו לקיים בה המצווה תשובת רבינו :סוכה לחג הסוכות זה כמו סתמא ,וזה בסדר .עכת"ד.
כדינה כלולה בזה כוונה זכר לענני כבוד?! אלא וודאי כיון שיש צורך בכוונה ביאור הדברים על פי מה ששמעתי מרבינו בשעת השיעור (חולין יג,א) דעשיית
מסוימת ,מה מהני שרצונו לבנות סוכה כשרה כדין ,מיהת חסרה הכוונה. סוכה חשיב מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו ,שסתם הנחת סכך היא לשם צל.
ומה שהביא הגה"צ שליט"א :מהשועה״ר (תרכט ,כב) גבי גזירת חבילה נוקט וביאר שימחשבתו ניכרת מתוך מעשיו׳ היינו כשניכר לגוי מתוך מעשיו ,וכשם
בלשונו הזהב ’ אפילו הוא מטילה על הסוכה לשם מצוות סוכת החג’ והיינו שבכל ימות השנה כשרואים אדם המסכך ,ניכרת כוונתו לצל ,כך גם בערב חג
שבזה כשרה מדאורייתא ופסולה מטעם גזירה .ככל לשונו שם .הרי להדיא הסוכות.
שזו הכוונה הנכונה [ג"כ] .ולכאורה זוהי ראיה שאין עליה תשובה בדעת ומעתה ניחא כשרות כל הסוכות שהרי בוודאי כולהו אינשי כוונתם שעושים
שועה"ר’ . סוכה כדי שתהיה להם סוכה לחג הסוכות ,ועל כך אמר רבינו דזה חשיב סתמא
אכן זהו דיוק נפלא בלשונו אכן צ"ע מאי שנא ששינה הכא ממה שכתב בעיקר וכשר ,משום שמחשבתו ניכרת מתוך מעשיו.
דין הכוונה (תרכ״ 0והדגיש וחזר והדגיש כוונה לשם צל ,ולמה לא כתב שם כוונה ויש להוסיף אע"פ שכוונתם גם כדי שיוכלו לקיים בה מצות סוכה ,והרי כתב
לשם מצוה .ומה ראה כאן להשמיענו דבר זה כבדרך אגב .ועל כן צ"ע עד כמה בשו"ע הרב (חסי׳תרכו) "אין אדם יוצא י"ח אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל
ניתן ללמוד מדיוק זה. בלבד" הרי שכוונה נוספת פוסלת .אכן מלבד שדבריו צ"ב מסברא מאי טעמא
ואחתום בתודה ובברכת כהן באהבה לכ״ק הגה״צ שליט״א ולכל התלמידים תפסול כוונה נוספת ,כבר חלקו עליו האבני נזר (תעד,ג) שהוכיח מהגה"מ דכוונה
החשוכים הלנים בעומקה של הלכה .ויהי נועם ה״א עליכם. הוכיח מדברי הרא"ש ורבינו ירוחם וכן
מהמחצה״ש "דאין בזה חיסרון גם אם מכווין לשניהם".
ובזה מיושבת קושיית הגה"צ ממה ששנינו"ואם עשאה לשם חג אפילו
שואלין ודורשין.
סוכות ושמחת תורה ♦ ♦
הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת
פניני נחלה
> — ^ -ז פורע לכם הראשון זה עשיו הרשע וכו' ובונה בברכת המזון של חג הסוכות אנו מתפללין
לכם ראשון זה בית המקדש וכו' ומביא לכם הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת,
ראשון זה מלך המשיח ,יעו״ש .והנה בפסחים ומקור הדבר הוא ע״פ מה דכתיב בעמוס (ט,
(ה ,א) תנא דבי ישמעאל בשכר שלשה ראשון, יא) 'ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת'
אכילת פירות כסוכה זכו לשלשה ראשון ,להכרית זרעו של עשיו וצ״ב מ״ט מתפללין על הקמת סוכת דוד דוקא
בשו״ע או״ח (סי' תרלט ס״ב) איתא ,אוכלים ושותים וישנים
בסוכה וכו' אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה, לבנין בית המקדש ולשמו של משיח ,ופרש״י בחג הסוכות.
ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות חוץ לסוכה ,ובמ״ב דבשכר ג' ,היינו ,שביתת הרגל בפסח ,שביתת והנה בילקוט עה״פ (תהילים עו ,ג) ״ויהי
(סקי״ב) כתב דאכילת עראי לא חשיב לחייבו בסוכה דאף הרגל בחג ,ונטילת לולב שנקראו ראשונים זכו בשלם סוכו״ ,ובמהרא״י קרא (שם בעמוס)
בביתו מצוי שאוכל עראי חוץ לביתו ,ושם (בסקי״ג) כתב לשלשה ראשון ,ובמהרש״א שם כתב בזכות
דמים יין ואכילת פירות מותר אפילו קבע עליהם דכולהו פי' דקרא קאי על בנין בית המקדש שנקרא
חשיבא כאכילת עראי ,ובשער הציון (אות כט) כ' והא דאיתא
שביתת הרגל בחג זכו לבנין בית המקדש סוכה כדכתיב בתהילים שם ויהי בשלם סוכו
בגמ' אוכלים ושותים בסוכה [והרי מותר לשתות אפילו דרך ובזכות נ טילת לולב זכו לשמו של משיח, ומעונתו בציון ,וכן הוא בתרגום ובילקוט
קבע חוץ לסוכה] ,היינו לאחר אכילתו בסעודה שדרך ויעו״ש שפי' דקאי על נ טילת לולב במקדש שם ,אולם בת״י המובא בפרש״י שם פ' סוכת
לשתות ,אז צריך לשתות ג״כ בסוכה דניכלל הוא בסעודה, דכתיב ביה ושמחת לפני ה' יעו״ש[ .וע' בזוהר דוד דהכונה היא למלכות בית דוד ,ובין אם
אבל שתיה בלי אכילה לא חשיבא לחייבו בסוכה דתשבו (פרשת פנחס) בזכות אתרוג נזכה להקמת
כעין תדורו אמר רחמנא ואין שתיה בלי אכילה ,ואפשר לפי״ז נפרש דהכונה היא למלכות בית דוד ובין אם
דאף מים שבתוך הסעודה אין לשתות חוץ לסוכה ,יעו״ש. סוכת דוד] ,כלומר דבזכות נ טילת לולב נזכה נפרש קרא לענין בית המקדש אכתי צ״ב מ״ש
והנה יל״ע אי ה״ט משום דכל שהוא דרך אכילתו בסעודה לחזרת מלכות בית דוד ולשמו של משיח, דמתפללים ע״ז בחג הסוכות [והנה במדרש
חשיב אגב הסעודה כקבע ,וממילא דכיון דתורת קבע עליה דע״י זה שנתקיים ושמחתם לפני ה' הקב״ה תלפיות מבואר דמלחמת גוג ומגוג תהיה
אסור ,או״ד גם אם שתיה חשיבא עראי ,מ״מ כיון שזהו דרכו יביא לנו משיח דשמו מנחם יעו״ש ,ולפי״ז בהושענא רבא ,וכן משמע בזכריה (יד ,טז)
הו״ל בכלל תשבו כעין תדורו ,ונפ״מ בפירות בתוך הסעודה מבואר היטב מה דמתפללים בחג הסוכות על
דדרכו לאוכלם בסעודה אבל אינם מכלל גוף הסעודה ואינם יעו״ש] .וצ״ב.
כשתיה שהוא צורך גוף האכילה עצמה ,וא״כ י״ל דלא חשיבא בנין בית המקדש ועל חזרת מלכות בית דוד,
והנראה לומר בזה ,דהנה הרמב״ם (בפ״ח
כקבע גם בתוך הסעודה ,אולם אי נימא דשתייה מחייבת דהרי בזכות קיום מצות החג הוא דנזכה לשני
מהל' לולב הי״ב) כתב ״אע״פ שכל המועדות
בסוכה משום דהו״ל בכלל תדורו י״ל דה״נ פירות הוי בכלל דברים אלו ,בנין המקדש ומלכות בית דוד.
תדורו כיון שבא לצורך הסעודה .וצ״ע. מצוה לשמוח בהן ,בחג הסוכות היתה שם
והנה במד״ר (סוף פרשת וישב פ״ח ,ז) איתא מי במקדש שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני
זכר למקד ש בלולב וספה״ע מחכה לסוכת דוד הנופלת שיקימנה ,הקב״ה, ה' אלקיכם וגו'״ ,ומבואר מדברי הרמב״ם
הראשונים הקשו (ע' תוס' מגילה כ ,ב ,ד״ה כל) מ״ש ספה״ע שנאמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד, דילפינן מקרא (ויקרא כג ,מ) דושמחתם לפני
שאומרים אחריה יהי רצון שיבנה בית המקדש [או שיחזיר שיהיו כל העולם באגודה אחת שנאמר (צפניה
העבודה למקומה] ,ואלו מנטילת לולב שהיא גם מצוה ה' ,מצות שמחה יתירה בבית המקדש דהיא
שתקנוה זכר למקדש שאין אומרים אחר הנטילה יה״ר וכו'.
ג ,ט) ״כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה שמחת בית השואבה וכמו שפי' שם הרמב״ם,
ותי' דה״ט לפי שאין עתה אלא זכירה לבנין ביהמ״ק אבל לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו בשכם אחד״, ודינו להתקיים בבית המקדש שנאמר בו לפני
בלולב יש עשיה יעו״ש. והנראה הביאור בזה ,ע״פ מה דכתיב בהפטרת ה' ,ובספרי (פר שת ראה פיס' סז) דר שינן
ונראה להוסיף דבאמת אע״ג דבין מצות ספירת העומר ובין סוכות (זכרי' יד ,א -טז) הנה יום בא לה' וגו' נאמר כאן שמחה ונאמר להלן בפ' תבא וזבחת
מצות נטילת לולב תרוויהו מצותן היא זכר למקדש מ״מ ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה
חלוקים הן ביסודן ועיקרן ,דאילו ספירה אע״פ שתיקנוה זכר שלמים וגו' ושמחת ,והנה השמחה האמורה
למקדש מ״מ אין עיקר מצותה מצות ספירה של מקדש ,אלא
וגו' ויצא ה' ונלחם בגוים ההם וגו' והיה ה' שם היא בהקרבת שלמי שמחה ,אולם השמחה
דהיא מצוה בפני עצמה מדברי סופרים ואין היא קיום מצות למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד האמורה כאן גבי סוכות מבואר בתו״כ ובגמ'
ספירת העומר דזמן המקדש ,וכדחזינן דחלוקים הם בדינם ושמו אחד והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים דקאי על שמחת נ טיל ת לולב במקדש ,וכבר
דהרי ס״ל לאמימר (מנחות סו ,א) דלא בעי למנויי שבועי על ירושלים ועלו מידי שנה בשנה להשתחות ביארנו דחלוקים הם ביסודן המצות נטילה
כיון דהוי זכר למקדש משא״כ נטילת לולב ,משום זכר למלך ה' צבא-ות ולחוג את חג הסוכות,
למקדש תקנו דאותה המצוה שהיתה מה״ת בזמן המקדש בגבולין ממצות נ טילת לולב במקדש ,דאילו
חייב לקיימה מדרבנן גם בזה״ז ,כלומר שהחיוב שהיה נוהג וברד״ק ובמצודות פירשו ,דהגוים יבואו בחג מצות נ טילת לולב בגבולין היא מצות נטילה
בזמן המקדש נוהג גם עתה מדרבנן[ ,וע' בכתבים המיוחסים הסוכות להשתחות למלך ה' לפי שבאותו זמן גרידא ,אולם נ טיל ת לולב במקדש עיקרה היא
למרן הגרי״ז (במנחות שם)] ,מעתה נראה דחלוקים הם גם תהיה המלחמה ויראו נפלאות הבורא יתברך מצות שמחה [כדאיתא בירושלמי דחד דינא
לענין אמירת יהי רצון ,דרק בספה״ע שהיא מצוה מחודשת, ויבואו מידי שנה בשנה לזכרון אותו היום ,וזהו
ואין במצוה זכרון למקדש תקנו לומר יה״ר לזכרון המקדש
להו עם מצות שמחה דאכילת שלמים] לשמוח
משום דעכשיו אין לו מצוה זו ,משא״כ בלולב המצוה גופא
הביאור בדברי המד״ר ביום ההוא אקים את לפני ה' במקדש עם הד' מינים .ולפי״ז דבחג
היא ענין הזכרון למקדש ,דכך תקנוה ,וא״צ לומר נמי היה״ר. סוכת דוד ,כלומר דביום שיהיה ה' אחד שיהיו הסוכות ישנה מצות שמחה יתירה דקיומה היא
כל העולם אגודה אחת ,אקים את סוכת דוד רק בבית המקדש וכמש״כ ,על כן מתפללים
הנופלת ,דאז יקים את הבית המקדש שיוכלו בסוכות על בנין בית המקדש ,דר ק אז נוכל
כולם לעבדו שכם אחד בהשתחויה ובהקרבת לקיים בו מצות החג בשמחה יתירה ,ודו״ק.
קרבנות לה' ,וזהו השייכות בין בנין בית
ועוד י״ל ,דהנה במדרש רבה בפר שת אמור
המקדש לחג הסוכות ,וכמש״נ.
(פ' ל פט״ז) ,ר' ברכיה בשם ר' לוי אמר
בזכות ולקחתם לכם ביום הראשון הרי אני
נגילה ונשמחה בך -שמחת התורה דשמיני עצרת
בי ל קו ט שמעוני פ ר ש ת פנ ח ס (סוף רמז תשפב) אית א ״וכיון שיצאו ימי החג א מ ר ב שעה שיתבונן ה א ד ם ב מע שיו וברואיו הנ פ ל אי ם ויראה מהן חכ מ תו שאין ל ה
ער ך ולא קץ מי ד הוא אוהב ומ שבח ו מפ אר ומתאוה ת או ה גדול ה לי ד ע ה ש ם הקב״ה לי שר א ל עכ שיו אני ו א ת ם נ ש מ ח בי ח ד וכו' וכיון ש שמעו י שר אל כ ך
ה ת חילו מ ק ל סין ל הקב״ ה ואו מרים זה היום ע שה ה' נגיל ה ונ שמ חה בו ,א מ ר ר ב הגדול״ יעוש״ה .מ ע ת ה נ ר א ה דע״י ק בי עו ת היו״ט ל פ ר ס ם א ת כ ל הגדולו ת
אבין אין אנו יודעין ב מ ה ל שמו ח אם ביו ם אם בקוב״ה ,ב א של מה ופיר ש (שה״ש והנוראות שהוא עו שה עמנו ,ע״י זה ש מ תבונן ורואה גדולתו י ת ב ר ך מ מיל א
א ,ד) נגיל ה ונ שמ חה ב ך בי שועתך .א מ ר ר״י ב ע ש רי ם ו שתים או תיו ת ש כ ת ב ת יבוא לי די א הב תו ויראתו ,ד כ ל שנ תו סף י די ע ה בגדו ל תו י ת ב ר ך תג ד ל בו א הב תו
לנו ב תו ר ת ך כ מנין בך״ ע״כ .ו מבואר די שנ ם שני עניני ם של שמחה ,שמחה ושמחתו ,וזה היום ע ש ה ה' נגיל ה ונ שמ חה בו ,ר״ל בהקב״ה ,וזהו עי ק ר ה ש מ ח ה
שזכינו ל ה כנ ס ל פני ם ב ח ד רי י די ע ת גדול תו י ת ברך ,ו א מר י שמח י שר אל בעו שיו ביום ו שמחה בהקב״ה.
והנה ב ד ב רי הי ל קו ט מבו אר ד של מ ה ה מל ך הוא דפיר ש ,והיינו ד ה פ סו ק ש א מר בני ציון יגילו ב מ ל כ ם ,נגיל ה ונ שמ חה בך.
מע ת ה יש ל הו סי ף ד מ ל ב ד הנגיל ה ונ שמ חה ב ך בי שוע תך ,ר״ל בז ה שע שי ת דוד הוא נגיל ה ונ שמ חה 'בו' ואינו מפור ש ובא של מ ה בנו ב שי ר ה שירי ם ופיר ש
שם גדול וקדו ש ב עו ל מך ע״י הת שועה ,הרי נגיל ה ונ שמ חה ב תו ר ת ך ,ר״ל שהכונ ה היא 'בך' .ונמצינו ל מדין ד פ סו ק זה דשה״ש ק אי ע ל שמיני ע צר ת ,שוב
דע״י תו ר ת ך נבוא ל שמוח בך ,ד הנ ה אית א ב ס פ רי ב פ ר ש ת ואת חנן ״ואהבת מצאתי שכן כ ת ב הגר״א ב בי אורו ל שיר ה שירי ם יעו״ש דג' פ סו קי ם הר א שוני ם
את ה' איני יודע כי צ ד אני בא לי די הם ל ענין ג' רג לי ם ופסוק הר בי עי
אהבתו ת״ל ו שננ ת ם לבניך״ ר״ל ע״י ל שמיני ע צר ת ,ולפי״ז נ ר א ה ד מ ש כני
התורה .ו הביאור בז ה ד ב ש ע ה שיתבונן א חריך נ רו צ ה היינו מ ה ש הלכנו א חריו
ה אדם ב תו ר תו י ת ב ר ך י ר א ה בו חכ מ תו ב מ ד ב ר וי שבנו שם ב סוכו ת ,וגם עכ שיו
שאין ל ה קץ ו מיד הוא אוהבו ומתאווה
תאווה גדול ה ל ד ע ת א ת ה שם הגדול,
דע״י לי מו ד תו ר תו א ת ה ב א לי די י די ע ת
ביאורי תפילה י שבנו ב סוכו ת ,וב שכר זה הבי אני ה מ ל ך
חדריו ,ד היינו מה ש א מר הקב״ה עכ שיו
אני ואת ם נ ש מ ח בי חד ,ד ה בי אנו ה מ ל ך
גדולתו ואהבתו ול שמוח בו ,ו עי ק ר ואין אנחנו יכולים לחוג ע מו ב חדריו ,ע צ ר ת הי א שנ ת כנ ס
ה שמחה והאהבה ב ה ק ב״ ה בא ע״י הנה מצינו שני נוסחאות בתפילת מוסף של ג׳ רגלים -׳ומפני חטאנו׳. כולנו י חד ,נגיל ה ונ שמ חה בך ,וב תור תך.
התורה ,כ לו מ ר ל שמו ח ב ך ע״י ה תור ה, הנוסח המקובל הוא ״ואין אנו יכולים לעלות וכו׳ מפני היד ׳שנשתלחה׳ מע ת ה נ ל מ ד ד ב ש מיני ע צ ר ת נ א מ ר דין
כמו ד ב אי ם לי די שמ חה ע״י ת שועתך. במקדשך״ ,אך יש שאומרים ׳׳מפני היד ׳השלוחה׳ במקדשך׳׳ .וח׳׳נ מצינו
שמחה ב ך וב תור תך.
דנחלקו באמירת היהי רצון שלאחר הספירה ,במשנה ברורה (ס
וכן הוא ל הדי א ב תנ חו מ א ר״פ נ ח (סי' 1״י; כ׳ וז״ל ״מנהג לומר אחר הספירה יהי רצון וכו׳ שיבנה בית המקדש, והביאור בז ה נ ר א ה ע״פ ד ב רי ר בינו
ג) ד הנ ך ק ר אי דוהיו ה ד ב רי ם ה אלו וגו' כלומר דאז נוכל להביא את העומר׳׳ ,ובשער הציון (שם) כ׳ דכן כתב יונה ב ר כו ת רי ש פ ר ק אין עו מדין (כא,
ו שננ ת ם ל בני ך קיי מי על תו ר ה שבע״פ השיבולי לקט ,וכתב עוד טעם משום יום הנף דהיינו כל יום ט׳׳ז שאסורים א-ב מדה״ר) ש כ ת ב וז״ל ״ודומה לזה מ ה
יעו״ש .וכן מבו אר מ ד ב רי ה תרגו ם יונתן באכילת חדש מתקנת ריב׳׳ז לכך ראוי להזכיר עבודת ביה׳׳מ ולהתפלל שאמרו ב מ ד ר ש זה היו ם ע שה ה' נגיל ה
(דברים ו ,ו) ש מ תרג ם ״כתיבין ע ל לוח עליה להחזיר הדבר ליושנה .וע׳ בתוס׳ מגילה (כ ,ב ד״ה כל הלילה) טעם ונ שמחה בו הוי או מר בה' ,כ לו מ ר אע״פ
לבכון״ ,ד ק אי על תור ה שבע״פ ולא אחר ,וכ״ז הוא אם נימא דספירה בזה״ז הוא דאורייתא ואינו תלוי במקדש
שזה היום הוא יו״ט ונע שה בו ני סי ם
על תו ר ה שבכתב ,ד ה רי תו ר ה ש ב כ תב וכמו שכתב שם בריש דבריו ,אבל אם נימא דהוא דרבנן זכר למקדש אתי
שפיר טפי שמתפלל שיבנה בית המקדש עכ׳׳ד ,ובאמת שהתוס׳ שם כתבו ונפלאו ת ואנו שמחים בה ם ,אפ״ה
דינ ם ל הי כ ת ב על ה ס פ ר ולא ל או מר ם עי ק ר ה שמ חה אינ ה ב ע בור יו״ט אלא
דהנוסח הוא הרחמן יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה ולא שיבנה
בע״פ ,אבל ד ב רי ם שבע״פ א ד ר ב א א סו ר ב ע בור ה' ל פ ר ס ם א ת כ ל הגדולו ת ואת
בית המקדש ,יעו׳׳ש.
לכו תבם ,ולכן יש ענין ל כ תו ב ם ע ל לוח כל הנו ר או ת שהוא עו שה עמנו״ עכ״ל.
לבך ,כ לו מ ר שיהא על לוח לבב ך שלא והנראה פשוט בביאור שני הנוסחאות ,דהנה דעת הרמב׳׳ם היא דספירת
העומר גם בזה׳׳ז היא מה״ת אע׳׳ג דליכא עומר ,ואילו רוב הראשונים ס״ל בי' כלו מר דבז ה היום שע שה ה' אי כ ל ל
ת שכחם ,ד ה רי איכא אז הרה וצווי ע ל דהיא רק מדרבנן זכר למקדש ,וכתב ע״ז הגר׳׳ח שני ענייני ם ,חדא ד ל ך ע שי ת שם גדול
ז כיר ת תור ה שבע״פ .ולפי״ז מובן ל מה נ דלדעת הרמב׳׳ם דקדושה ראשונה וקדו ש בעול מך ,ו שני ת ד ל ע מ ך י שר א ל
תלוי ה מצו ת א הבה עם תור ה שבע״פ, קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא ,וא״כ גם היום ראוי להקריב העומר, ע שית ת שועה גדול ה ופורקן כיו ם הזה.
שאין א ד ם בא לי די א הב תו ר ק ד ר ך ורק חסרון היכי תמצא בעלמא הוא שאין מזבח בנוי [ולדעת התוס׳ בזבחים ואע״פ שאנו שמחים ביו ם הזה ב ש בי ל
תור ה שבע״פ וכמו שכ תבנו ,וזהו מ ה א) שמזבח שנעקר מקטירין מנחות במקומו ואין דין מזבח שנפגם הטובה ש ק ב לנו מ הקב״ ה ע״י י שועתו,
ד אי ת א ב תנ חו מ א שאין א ד ם לו מ ד תור ה בקמיצה א׳׳כ הא דאין מקטירין העומר בזה׳׳ז הוא רק מחמת לתא דטומאת ואנו מודין לו ועושין יו״ט ,מ״מ אין
שבע״פ אלא מי שאוהב א ת הקב״ה ב כ ל הגוף דכהנים] ,א׳׳כ די בזה דראוי להקריב את העומר שיהא חייב בספירת
עי ק ר ה ש מ חה ו ק בי ע ת היו ם ליו״ט
לבבו ובכל נפשו. העומר מה׳׳ת ,אכן אי ס׳׳ל דלא קידשה לעתיד לבוא וכדעת הראב׳׳ד (ב1
׳ד) הוי ספירת העומר רק מדרבנן זכר למקדש. אלא ל פ ר ס ם א ת כ ל הגדולו ת ו הנור או ת
מע ת ה נ ר א ה ד עי ק ר ה ש מ חה ב ש מיני שעשה עמנו ,ד א מנ ם ע שי ת ת שועה
מעתה נראה דבזה הוא דתלוי שינוי הנוסחאות ,דאי נימא דאין בזה״ז מקום
ע צ ר ת היא ב תו ר ה שבע״פ ולא ב תו ר ה גדולה לנו ואנו שמחים בזה ,אולם עי ק ר
הקרבה ואין כאן בית המקדש ,א״כ התפילה והבקשה היא שיבנה בית
שבכתב ,ד תו ר ה שבע״פ אין ל ה סוף המקדש [והא דמתפללין ע׳׳ז עכשיו הוא משום דא׳׳א לספור עכשיו כיון ה שמחה שלנו ו ק בי עו ת היו״ט הוא ז כ ר
וכמש״כ ה תנ חו מ א (נח סי' ג) ד הי א ר ח ב ה דאין העומר ראוי להקרבה] ,אבל אם גם בזה״ז יש כאן מקום הקרבה גדול לנפלאותיו ,שבזמן הזה ע שי ת שם
מיני ים ,ו חדריו היינו ח ד רי תור ה שיש ומעיקר הדין יכול להקריב את העומר ורק דחסר לנו ההיכ״ת להקריבו וקדו ש בעולמיך( .וע' מש״כ להוסיף בזה לקמן
להשיג ע״י ב מ ק צ ת גדלותו שאין לו א׳׳כ עיקר הבקשה היא שיחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה ,דבאמת עה״פ ואמר ביום ההוא) .ו הנה כ ב ר ה א רי ך
קץ וכמ ש״כ הר מב״ם (בפ״ב דיסודי התורה הרי יש כאן מקדש ומקום הקרבה ורק דבפועל א׳׳א להקריבו ,ולכן הבקשה ה בי ת לוי עה״ת (בפרשת ויגש) שיש לנו
ה״א) ,וע״י י ת ר ב ה אצלו גדלו תו ונזכ ה היא שנוכל להקריב את העומר ,שיחזיר לנו ׳עבודת׳ בית המקדש ,וזהו הב ט חה שלעול ם הקב״ ה לא י פ ר ס ם א ת
ע״י זה ל א הב תו י ת ב ר ך ,באופן דנ מ צ א שמוסיפים למקומה ,דבאמת המקום קיים גם עכשיו וכמש״ג. שם כ בו דו ב עול ם ע״י מע ש ה היוצא חוץ
ד ה שכ ר ע ל מה שרצנו א חריו ו הראנו לו ונראה דזהו גם שני הנוסחאות שמצאנו בתפילת מוסף של יו״ט ,אם מ דר ך ה ט בע אלא ר ק ב א מ צ עו ת צור ך
א ה ב תינו אליו כ מו ש ה ארי ך בזה ר בינו אומרים ואין אנו יכולים לעלות וכף מפני היד ׳שנשתלחה׳ במקדשך או י שועתן של י שר אל ,וזהו עי ק ר ה ק בי עו ת
בחיי הוא שזכינו לגד ל א ה ב תינו אליו מפני היד ׳השלוחה במקדשך ,דאם לא קידשה לעתיד לבוא א׳׳כ מה שאין של היו״ט.
אנחנו יכולים להקריב קרבנות היום הוא מפני היד שנשתלחה אז במקדש
י ת בר ך [כעין מ ש״כ מרן הגרי״ז עה״ת גם דזהו עוד, בזה ף סי הו ונר א ה ל
והחריבו ,אבל אי קידשה לעתיד לבוא הא דאין אנחנו יכולים להקריב
(תהלים כז ,יד) ש'קוה אל השם' הוא יו ת ר הביאור בה א ד א מ ר בילק״ ש שם ״נגילה
עכשיו קרבנות אינו מחמת שנחרב המקדש אז ,אלא מפני היד השלוחה
בטחון בו]. כעת בבית המקדש ,שמחמתה אין אנו יכולים להקריב קרבנות בבית ונ שמחה בך ,ב ך ב תו ר ת ך ,ב ך בי שוע תך,
והנה מל שון רש״י ב שי ר ה שירי ם (שם) המקדש [אלא דלכאורה צ״ע דהרי דעת הרמב״ם היא דהקדושה לא בטלה אר״י ב ך בכ״ב או תיו ת ש כ ת ב ת לנו
שכ תב ״עודם גלים ו שמחים ע ד היום״ ומ׳׳מ בנוסח התפילה להרמב׳׳ם איתא מפני היד שנשתלחה במקדשך, בתורתך״ .ד הנ ה עה״פ ב שי ר ה שירי ם (א,
היה נ ר א ה ד פי ר ש ה פ סו ק ע ל מה שזכינו וי׳׳ל] ,ודו׳׳ק. ד) מ שכני א חרי ך נרו צ ה הבי אני ה מ ל ך
אז ל הי ק ף ענני הכבוד ,אולם מ ד ב רי חדריו נגיל ה ונ שמ חה ב ך פר ש״י וז״ל
ה מדר ש והגאון נ ר א ה ד ה בי אנו ה מל ך ״והוא הבי א ם ל תו ך ח ד רי הי ק ף ענניו
חדריו זה הוא ה ע צ ר ת עצ מ ה שנ כנ סו בזו עוד ם היום גלי ם ו שמחים בו״ ע״כ.
י חד ל היו ת אצלו ב חדריו ,וע״י זכינו וב מסיל ת י שרי ם (פרק יט) כ ת ב וז״ל
לנגיל ה ונ שמ חה ב ך וב תור תך .ונר א ה ד ה א ד אנו רו ק די ם ע ם ה תו ר ה עצ מ ה אין ״ואמר של מה ה מ ל ך ב מ של ה חכ מ ה מ שכני א חרי ך ונרוצ ה וכו' כי כ ל מה שזוכה
ה אדם ל הי כנ ס יו ת ר ל פני ם ב ח ד רי י די ע ת גדול תו י ת ב ר ך תגד ל בו ה ש מ חה זה מ ח מ ת עצם ה תו ר ה שיש ב ה מצותיו ,ו אדרב א ,עי ק ר ה שמ חה בזה ש ב חר
ויהיה לבו שש ב ק ר בו ,ואומר י שמח י שר אל בעושיו״ ,ו מבו אר דע״י זה שהביאני בנו ונתן לנו א ת תו ר תו ד היינו ב מ צו ת ה כ תו בו ת בו ,היא ב שבועו ת ולכן ב עינן
ה מלך ח ד ריו וזכו ל הי כנ ס ל פני ם יו ת ר ב ח ד רי י די ע ת גדול תו י ת ב ר ך תגד ל בו נמי ל כ ם ל ה ר או ת שאנו שמחים ב תו ר תו ד היינו מצותיו ,אבל ב ש מיני ע צ ר ת
ה שמחה היא ב תו ר ה שבע״פ ,ד ש תי תורו ת ה ם תו ר ה ש ב כ תב ו תור ה שבע״פ, השמחה ,ובזה ש הקיפ ם ב ענניו שהוא ד רג ה של גילוי ש כינ ה וכמו ש ה אריך
אלא ד ה תו ר ה שבע״פ ה רי היא פירו ש ה של ה תו ר ה שבכתב ,ומתוך ה תו ר ה הגר״א ה רי ממילא דני תן ל ה ם יו ת ר ד ע ת ב ה בנ ת גדול תו י ת ב ר ך ,ומתוך זה
שבע״פ ב אי ם ל ה כי ר ג דול ת ה של ה תו ר ה שבכתב ,אבל עי ק ר ה שמ חה היא תגדל בו ה ש מ חה והאהבה וכמש״כ ב מ סי ל ת י שרים.
והנה הר מב״ם (בפ״ב מהל' יסודי התורה ה״א) כ' וז״ל ״והאיך הוא ה ד ר ך ל א הב תו ב תור ה שיש ב ה לי מוד תור תו ,ב חיי עול ם שנ טע ב תו כינו ,ולא ב מ צו ת ה תור ה,
ודו״ק. ויראתו
גליון ל״ר -תשרי תשפ״ו
גליון
267 ^ נערך מתורתו של הרב צבי שפיץ שליט״א
■׳<W n afn fc w hff? tiljl ,■?•?hfn n jar׳/
/oמ:־/אo fan o j /lftz<•7/
U ' W ' V V w -
הנס של החגים שחז"ל קבעו כמו חנוכה ,ופורים .ולכן מידי I
הליכות חיים ז
שנה בימים אלו אנו עושים פעולות מסוימות שמזכירות בס"ד
את הניסים שהיו באותו הזמן ,כדי שנזכה באמצעותן לאותן מהות חג שמחת תורה
השפעות רוחניות. כתב השו"ע ( א ר ח סי' ת ר ס ח ,א) בהל' שמיני עצרת [שמחת תורה]
לעומת זאת שמחת תורה אינו חג זה לזכר שום מאורע שקרה שאומרים בתפילת שמו"ע ותתן לנו את יום שמיני -החג -
בעבר ביום זה ,אלא הקב"ה קבעו כחג חדש מצד החשיבות העצרת הזה ,ע"כ .וכתב שם הרמ"א וז"ל :ואנו נוהגים שאין
העצמית שקיימת באותו היום .והנה כדי שנבין מעט ממהות אומרים -חג -בשמיני ,דלא מצינו בשום מקום שנקרא חג,
החג הזה ,נקדים תחילה את דברי המדרש שהובאו בילקוט אלא אומרים -יום -שמיני עצרת וכו'[ ,ובמשנ״ב :כמה
שמעוני (סוף פ' פנ ח ס ,סוף ר מז ת ש פ ב ) וז"ל :אמר רבי אלכסנדרי, אחרונים השיגו על זה והרבו בראיות דשמיני עצרת מקרי חג,
משל למלך שבאה לו שמחה ,כל שבעת ימי המשתה היה על כן אין לנטות ממה שכתב המחבר[.
בנו של המלך טורח עם האורחים ,וכיון שיצאו שבעת ימי ויסוד המחלוקת בזה ,שמצד אחד שמיני עצרת הוא המשך של
המשתה אמר המלך לבנו -עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד. חג הסוכות -הנקרא חג .ומצד שני רגל בפני עצמו הוא -שלא
ואיני מטריחך הרבה ,אלא טול תרנגולת אחת וליטרא אחת נקרא בתורה חג .ויש להתבונן בענין זה.
של בשר .כך כל שבעת ימי חג הסוכות היו ישראל עסוקים כמו כן מהראוי להתבונן ,חג השבועות הרי נקבע כזכר לקבלת
בקרבנותיהם של אומות העולם ...וכיון שיצאו ימי חג התורה שהיתה ביום הזה ,ובחג זה מלבד החיוב לשמוח בו
הסוכות ,אמר הקב"ה לישראל עכשיו -אני ואתם נשמח יחד שקיים בכל חג ,וכפי שכתוב בתורה "ושמחת בחגך" ,אין
-ואיני מטריח עליכם הרבה ,אלא רק פר אחד ואיל אחד. עושים ריקודים ושמחה מיוחדת עם התורה ,וזאת אע"פ
וכיון ששמעו ישראל כך ,התחילו מקלסים לקב"ה ואומרים שביום זה ניתנו הלוחות הראשונות .ולעומת זאת בשמחת
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה -בו" .אמר ר' אבין אין אנו תורה אע"פ שלא אירע ביום זה משהו מיוחד עם התורה ,כלל
יודעים במה לשמוח האם ביום או בקב"ה .ובא שלמה המלך ישראל שמח במשך כל הלילה והיום ורוקד עם ספרי התורה
ופירש "נגילה ונשמחה -בך" .בך -בתורתך .בך -בישועתך באופן ומיוחד [על פי תקנות הגאונים].
וכו' ,ע"כ.
כל החגים הינם זכר לנס שקרה בעבר בזמן זה
ההבדל בין חג שנעשה ביום השביעי ונלע"ד לבאר בס"ד את מהות החג המיוחד שנקרא "שמחת
לנעשה ביום השמיני תורה" ,וההבדל המהותי שקיים בינו לחג השבועות.
ונלע"ד שבמדרש זה כתוב מהו המהות של שמחת תורה.
כל החגים הן מהתורה והן מדרבנן כמו חנוכה ופורים ,הינם זכר
ונקדים גם את דברי המהר"ל שכתב ,שכל דבר שמספרו שבע
לניסים הגדולים שהקב"ה עשה לבני ישראל בזמן זה .ומהותם
-נחשב בכלל המהלך הטבעי שבו העולם מתנהל .כמו שבעה
שבח והודיה לקב"ה על כך .ולכן אומרים בכולם הלל [ובפורים
ימים בשבוע ,חג הפסח הינו שבעה ימים ,חג סוכות הינו
קריאת המגילה -זהו ההלל כדברי רב נחמן במגילה (יד ]).וכן
שבעה ימים ,השמיטה הינה בשנה השביעית וכדומה .אולם
עושים בחג איזה שהוא זכר שמאפיין את הנס שנעשה באותו
דבר שיש לו שמונה ימים או שצריכים לספור לו שמונה ימים
הזמן כמו :בסוכות -יושבים בסוכה ,ומנענעים את ארבעת
-הינו שינוי מהטבע שבו העולם מתנהל כמו :מילה שנעשת
המינים .בפסח -אוכלים מצה ,ומרור ,ומובדלים מהחמץ.
ביום השמיני להולדת הבן ,שמצוותה היא לחתוך את הערלה,
בשבועות -קוראים בתורה את עשרת הדיברות שניתנו באותו
למרות שהאדם נולד עמה כטבעו של עולם .וכן חג שמיני
היום .ואף נוהגים ללמוד תורה במשך הלילה.
עצרת הינו ביום השמיני לחג הסוכות ,אולם למעשה הוא
חג בפני עצמו ,ולכן מברכים עליו ברכת שהחיינו דלא כמו ההבדל המהותי בין כל החגים לשמחת תורה
שביעי של פסח שהינו המשך של חג פסח ולא מברכים עליו (ח״ד,והנה כתוב בספר השל"ה הקדו' ,ובדרך ה' לרמח"ל
שהחיינו. פ״ז) וזת"ד ,שבכל שנה באותו היום שנעשו בו הניסים ,יאיר
ובזה נבין את דברי המדרש ,שהקב"ה אמר לישראל ,כל מהשמים אור עליון מעין האור שהאיר אז ,ותחודש בנו
החגים שנתתי לכם קשורים לאירוע מסוים שקרה עמכם תולדות אותו התיקון .ועל דרך זה חג השבועות -למתן תורה,
ביום זה במשך השנים שהעולם קיים .משא"כ שמיני עצרת חג הסוכות -לענין ענני כבוד ,ובחג הפסח -כל העניינים
הינו יום שמחה מיוחד שנתתי לכם בכדי לשמוח רק עמכם שהינם זכר ליציאת מצרים וכו' עכת"ד .וכך גם קורה בימי
מחלוקת השו"ע והרמ"א בהגדרת שמיני עצרת ככלל ,ועם כל אחד ואחד מבני ישראל באופן אישי ,וכלשון
ולכן כתוב במדרש הנ"ל ,שכיון שישראל שמעו שהקב״ה רוצה המדרש -אני ואתם נשמח יחד .ואינו קשור כלל לטבעו
שנעשה ביחד עמו שמחה משותפת בלעדית שאינה קשורה של עולם ,אלא הינו מחוץ להנהגה הטבעית שלו .דהיינו,
לאומות העולם או לאירוע כל שהוא מהעבר ,החלו לקלסו חג שמנותק כליל מהעבר ואינו קשור ג"כ לעתיד ,אלא הינו
ואמרו "זה -היום עשה ה' [דהיינו בריאה מיוחדת לצורך יום בריאה מיוחדת שמחמת אהבתו הגדולה של הקב"ה את בניו
זה] נגילה ונשמחה -בו [דהיינו רק עם הקב״ה] וזה מה שגילה הקדושים ,הוא נתן להם חג מיוחד שבו ישמחו ביחד מידי
שלמה המלך ,שיום שמיני עצרת נקבע כיום שמחה אישי בין שנה בשמחה עילאית.
ישראל ככלל ,ובין כל אחד מהם כפרט יחד עם הקב"ה ותורתו. הריקוד עם ספר התורה כמוהו -
ומשכך חלוק בשורש חיוב השמחה שקיים בכל חג הסוכות, כריקוד עם הקב"ה עצמו
מהשמחה בשמיני עצרת .שבכל החגים השמחה נובעת בגלל והיות ואין לנו שום השגה והבנה בקב"ה עצמו ,לכן צריך דבר
עצם החג ,והניסים הגדולים שנעשו לנו ע"י הקב"ה באותו שהינו מצד אחד רוחני ,ומצד שני הוא קיים בעולם כחפץ
הזמן ,שאורם מאיר לנו מידי שנה ושנה באותו היום .משא"כ גשמי ,כדי שיחבר בין הקב"ה וישראל .ובאמצעות הדבקות
השמחה בשמחת תורה הינה בריאה חדשה של שמחה שישנה והריקוד עמו נחשב הדבר כאילו אנו רוקדים ודבוקים עם
מידי שנה עם הקב"ה עצמו .והשמחה והריקוד עם התורה הקב"ה עצמו .וידועים דברי הזוהר הקדו' שהובאו גם בספר
כמוהו -כשמחה וריקוד עם הקב"ה עצמו ,מאחר והוא נפש החיים ( ש ע ר א ,טז) שהקב"ה ,התורה ,וישראל הינם אחד.
והתורה הינם אחד ,ואין לנו שום אפשרות מעשית אחרת דהיינו שהינם מחוברים יחד והקשר והחיבור שביניהם הינו
לחבקו ולרקוד עמו ,מלבד עם התורה שהיא האמצעי והקשר חזק וקיים לנצח וללא שום מחיצה שמפסקת חיבור זה.
האמיץ שבינינו. נמצא ,שהשמחה והריקודים שלנו בשמחת תורה עם התורה
לאור האמור יש לבאר [ע"פ דרוש] את דברי הרמ"א בשם מהותם למעשה ,ריקוד וחיבוק עז שלנו עם הקב"ה עצמו,
ר"א מטירנא [שהיה מרבותינו הראשונים שקבעו את מנהגי אולם מכיון שמציאות זאת אין אפשרות לקיימה בפועל,
אשכנז] שנקטו שיום זה הינו רגל בפני עצמו -ולא חלק מחג לשם כך התורה הקדו' שנחשבת כחלק בלתי נפרד מהקב"ה,
הסוכות ,כיון שיום זה מהותו אחרת משאר ימי החג שלפניו. שהרי הוא כתבה ונתנה לנו ע"י משה רבינו כדי שנהגה בה
אכן ודאי שגם לדעת השו"ע והאחרונים שנקטו שאומרים ונקיים את כל האמור בה ,היא המקשרת והמחברת ביננו
בתפילה "שמיני עצרת -החג -הזה" ,מהות החג הינה כפי לקב"ה בעולם הגשמי .ומשכך הריקוד עם התורה ללא כל
שהתבאר לעיל ,אלא שלדעתם עדין בכלל ימי חג הסוכות הוא מחיצה כמוהו -כריקוד עם הקב"ה עצמו ,מאחר והתורה
לענין זה [יעוין בט"ז ובביאור הגר"א על השו"ע שם]. משמשת לנו את האמצעי לחיבור עמו ,כי כאמור הקב"ה
טעם נוסף לשמחה עם ספרי התורה והתורה הם אחד.
והנה המנהג מזה שנים רבות בכל העולם לגמור מידי שנה כל האותיות והמילים שבתורה הינן שמותיו של הקב"ה
את קריאת כל פרשיות התורה בציבור בשמחת תורה ,נמצא והנה כתב המהרש״א בסוכה (נה ):שהסיבה שמקריבים בחג
שכיום יום שמחת תורה הינו גם חג לגמר לימוד וקריאת התורה השבועות רק פר אחד ,משום שהוא כנגד ישראל שהם אומה
שבכתב ,ומבואר בבית יוסף ( א ר ח סי' ת ר ס ט ) שמטעם זה עושים יחידה שבהם בחר ה' ונקראים בשם "אחד" כמו שגם הקב"ה
סעודות מצווה כפי ששלמה המלך עשה ביום שזכה לתורתו מכונה "אחד" .וכמו שאומרים בתפילת מנחה בשבת "אתה -
הגדולה .אכן בימי עזרא הסופר גמרו את קריאת התורה אחד ,ושמך -אחד ,ומי כעמך גוי -אחד בארץ" ע"כ .והוסיף
בציבור במשך שלש שנים ,ולמרות זאת גם הם שמחו ביום על כך השל"ה הקדו' ( מ ס כ ת ש ב ו ע ו ת תו ר ה אור ,פ ר ק צג) וז"ל :אתה
זה בשמחת התורה ,על כרחך שהשמחה המיוחדת בשמחת אחד ,ושמך אחד -זאת התורה שיסודה שמותיו של הקב"ה.
תורה אינה נובעת רק מחמת סיום קריאת כל פרשיות התורה
דהיינו ,כל אותיות התורה הינן שמות וצירופי שמות של
[למרות שגם זאת סיבה בפ"ע לשמוח עם ספרי התורה] ,אלא
הקב"ה ,ולכן אפילו אם חסרה אות אחת מספר התורה הוא
ישנן סיבות נוספות לכך [חוץ מהמבואר לעיל] ,וכפי שיתבאר
פסול ,ואפילו אם האות שחסרה היא באחד משמות אלופי
להלן.
עשו ,כי קדושתה הינה בדיוק כפי אותה האות שנמצאת
קבלת הלוחות השניות במוצאי יוהכ"פ -כיום חתונתו בעשרת הדברות .ובזה מובן יותר למה כשרוקדים עם ספרי
כתוב במשנה בסוף מסכת תענית ( מ ):וז"ל :וכן הוא אומר בשיר התורה נחשב הדבר כאילו רוקדים עם הקב"ה עצמו .שהרי
השירים (ג ,יא) "צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה כל הכתוב בה הינם למעשה שמותיו בצירופים שונים .נמצא
שעיטרה לו אמו ביום חתונתו ,וביום שמחת לבו" .ביום כשרוקדים ,מחבקים ,ומנשקים את התורה ,בכך אנו אכן
חתונתו -זה מתן תורה ,וביום שמחת לבו -זה בנין ביהמ"ק רוקדים בפועל עם הקב"ה ,כי שמותיו הקדושים שעמם הוא
שיבנה במהרה בימינו ע"כ .ופי' רש"י וז"ל :במלך שלמה - מנהיג את העולם כתובים שם ,והדביקות שלנו עם שמותיו
במלך שהשלום שלו [דהיינו -הקב"ה] .אמו -כנסת ישראל. -זה למעשה כדביקות שלנו בקב"ה עצמו כי אין לנו שום
זה מתן תורה -יום הכיפורים שניתנו בו לוחות אחרונים ,ע"כ. אפשרות אחרת לעשות זאת.
שלנו .ובריקודים אלו מונצחת פיסגת האהבה העזה והקשר וביאור הדברים ,שאע"פ שקיבלנו את התורה בחג השבועות,
האיתני בין הקב"ה לישראל ובין ישראל לקב"ה .וכשם שנהג אולם התורה הזאת הרי אבדה מאיתנו לאחר חטא העגל בשעה
רב שמואל בר רב יצחק בגמ' בכתובות cdלרקוד ולשמוח שמשה רבינו שבר את הלוחות ,כך שנחשב הדבר -כאילו
בכל שמחת חתן וכלה באופן חריג במיוחד .ולכן קבע הקב"ה התגרשנו מהקידושין הראשונים שעשינו עם הקב"ה .ומטעם
חג זה ביום השמיני ,משום שזה מחוץ לטבעו של עולם ,כי זה אע"פ שאנו חוגגים את חג השבועות כזכר למתן תורה,
השמחה בו הינה -מעבר לכל המוסכמות המקובלות לשמחה אולם אין בו שמחה מיוחדת מעבר לשמחת כל חג כי בגלל
רגילה ,ומהותה -שמחת חתונה של חתן וכלה. חטאינו התורה שקיבלנו אז -על כל מעלותיה המיוחדות,
נשברה והתבטלה ואין לנו יותר שום קשר עמה ועם גדלותה
מסקנת הדברים עד כה הנשגבה .ובמוצאי יום כיפור קיבלנו מהקב״ה באמצעות משה
שמחת תורה הינו חג שאינו קשור כלל לטבעו של עולם, רבינו את הלוחות השניות ,שזוהי התורה שנמצאת עמנו
ולאירועי העבר של עם ישראל .ומהותו הוא -חג שהקב"ה היום ,שכוללת גם את התורה שבע"פ ,וכן את החלק הנסתר
בראו כבריאה בפני עצמה ,אך ורק כדי שישמח ביום זה ביחד שבתורה שמבואר בזוהר הקדו' ובשאר ספרי הקבלה .נמצא
עם כלל ישראל ,ועם כל אחד מהם באופן אישי .ומאחר וזה שעשינו קידושין חדשים ,וחתונה חדשה עם הקב"ה ,כאשר
שלא כטבע הנהגת העולם ,לכן נקבע החג ביום השמיני מחג הקב"ה נחשב כחתן ,וכנסת ישראל נחשבת ככלה שלו .וכלשון
הסוכות. הפסוק "ביום חתונתו" -זה מתן תורה של הלוחות השניות
ישנן מספר סיבות שמחמתן אנו רוקדים בעוז ובחיבה עם [כפי' רש"י] .והטבעת קידושין שקבלנו מהקב״ה -זה הלוחות
ספרי התורה ביום זה: השניות שעמם חלו הקידושין ,וזהו חיבורו הנצחי שיש לנו עם
א .מאחר ולא שייכת מציאות לרקוד בפועל עם הקב"ה ,לכן הקב"ה כחתן עם כלה.
אנו רוקדים עם הס"ת ,כי הקב"ה והתורה הינם יחידה אחת אכן למרות הקידושין והחתונה שנעשתה בינינו ,עדיין לא
שלא ניתן להפריד ביניהם .נמצא שהריקוד עם הס"ת כמוהו הספקנו לשמוח עם החתן בחתונה הזאת ,מאחר וממוצאי
-כריקוד עם הקב"ה עצמו. יוהכ"פ עד סוכות אנו טרודים במצוות סוכות ,בניית הסוכה,
ב .היות וכל האותיות והמילים הכתובות בתורה הינן שמותיו וקניית ארבעת המינים .ובשבעת ימי חג הסוכות אנו עדיין
של הקב"ה ,ושבאמצעותם הוא מנהיג את עולמו ,לכן נחשב טרודים בשמחת החג ,ובישיבה בסוכה ,שלמרות שזה נחשב
הריקוד עם הס"ת כריקוד עם הקב"ה עצמו .כי מקסימום שיושבים בצל השכינה הקדושה ,אולם בפועל אנו הרי נמצאים
ההבנה והדביקות שיכולה להיות לנו בקב"ה ,היא אך ורק בגלות מחוץ לביתינו .כמו כן מאחר וישנו חשש שמחמת
בידיעת שמותיו ופעולותיהם השונים ,ומשכך הדביקות בהם קנאתם של אומות העולם ושריהם שבשמים בעם ישראל
עד כלות הנפש -כמוהו כדביקות בקב"ה. הם יקטרגו עלינו בשמים ,נצטווינו בתורה לתת להם שוחד
ג .מאחר וביום זה מסיימים כלל ישראל את קריאת כל ומתנות בימים אלו ולהקריב עבורם קרבנות לה' שיתרצו ולא
יקטרגו .ובזמן שביהמ״ק היה קיים דבר זה נעשה ע"י הבאת
פרשיות התורה שבכתב בציבור ,נחשב הדבר כסיום של גמר
הקרבנות בפועל ,ובזמן הזה עושים זאת בקריאת התורה
מצווה .ולמדנו משלמה המלך שעושים שמחה וסעודה ביום
בציבור ובאמירתם בתפילת מוסף.
שגומרים ללמוד חלק מהתורה ,וכ"ש כשגומרים את כולה.
ד .מאחר וכל התורה שנמצאת אצלינו כלולה בלוחות השניות השמחה המופלגת בשמחת תורה -
שקיבל משה רבינו מהקב״ה ברצון ובשמחה במוצאי יום שמחת החתונה שלנו עם הקב"ה
הכיפור [והיא ניתנה לו עם כל פירושיה שמבוארים בתורה ולאחר שעברו שבעת ימי חג הסוכות ,כעת הקב"ה רוצה לרקוד
שבע"פ דהיינו :המשניות ,ש"ס בבלי וירושלמי ,וכל מדרשי ולשמוח עמנו כמו שכל חתן שמח עם כלתו ביום חתונתם.
חז"ל בנגלה ובנסתר [ספר הזוהר הקדו' וכל ספרי הקבלה], נמצא שמהות השמחה האדירה שפורצת כל גבולות בשמחת
וכן עם כל מפרשי התורה שבכתב ובע"פ מיום נתינתה עד תורה הינה במהותה -שמחת החתונה שבין הקב"ה [החתן]
סוף כל הדורות] .והיות ושלמה המלך הגדיר את יום קבלת עם כלתו שהיא -כנסת ישראל ,ושכל אחד מהם נחשב באופן
התורה במוצאי יוהכ"פ -כיום החתונה שבין הקב"ה [החתן] אישי ביום שמחת התורה -ככלתו של הקב"ה .ולכן שמחה
וכנסת ישראל דהיינו -כל אחד מישראל [ככלה] ,כאשר מיוחדת זו היתה קיימת גם בימי עזרא הסופר למרות שלא
התורה עצמה משמשת כיצירת הקשר וטבעת הקידושין סיימו עדיין את קריאת כל פרשיות התורה.
שעמה קידש הקב"ה החתן את כלתו ,שזה כל אחד מבני ומאהבתו הגדולה של הקב"ה לבניו ,רוצה הוא שבכל שנה ושנה
ישראל .מובן שהריקוד שלנו עם ספרי התורה ,אינו רק נעשה ביננו קידושין וחתונה חדשה ונשמח בה במלוא העוז
בגלל סיום קריאת פרשיות התורה ביום זה ,אלא בגלל עצם כמו ששמחים בכל שמחת חתונה .כאשר הגורם לחתונה זו -
קבלת התורה ,שיצרה עמנו ע"י כך חיבור חדש ונצחי ביננו היא קבלת התורה הנמצאת ברשותינו ושקיבלנו אותה באהבה
לקב"ה כחתן עם כלה שמתחתנים מידי שנה במוצאי יוהכ"פ, בשמחה ובאושר מהקב״ה במוצאי יוהכ"פ .והתורה ,דהיינו
וחוגגים ביחד את שמחת חתונתם בשמחת תורה .וזהו מה -הלוחות השניות ,שימשה גם כטבעת הקידושין שמחברת
שכתוב במדרש שהובא לעיל שאמר הקב"ה על שמחת תורה אותנו בקשר נצחי שלא ינתק עם הקב"ה שהוא כביכול החתן
כך הוא גם מצבם של כלל ישראל בשמחת תורה .מאחר שרצונו בכך כדי -שאני ואתם נשמח יחד .מבלי שיש כל
שביוהכ"פ נמחלו עוונותיהם ,ועד חג הסוכות הרי לא נרשמים קשר לשמחה הזאת עם אירועי העבר או עם אומות העולם,
עוונות חדשים כדרשת חז"ל "ולקחתם לכם ביום הראשון", אלא זוהי שמחה אישית עם כל אחד ואחד מישראל שהינו
ראשון הוא לכל עוונותיו .ובשבעת ימי חג הסוכות מכיון שאנו בגדר כלתו של הקב"ה.
נמצאים בסוכה בצל השכינה הקדו' ועסוקים במצוות החג,
כמעט ואין לנו עוונות חדשים ,ובפרט שלפני שמחת תורה יש
בשמחת תורה אף כל ילדי ישראל שמחים בתורה
את יום הושענא רבא שהוא ג"כ יום המסוגל למחילת עוונות ומסיבה זו נהגו בכל הקהילות שכל הילדים ואפילו הקטנים
[כעין יוהכ"פ] .כך שאנו ,הכלה של הקב"ה ,מגיעים לשמוח שבהם ,אם רק יודעים לברך את ברכות התורה ,עולים
עמו בחתונה בשמחת תורה [כמעט] ללא עוונות. לתורה ,מאחר וכל אחד מהם נחשב אף הוא שמתחתן
ביום זה עם הקב"ה ונחשב ככלתו .ואפילו הקטנים במיוחד
ומשכך זהו זמן מסוגל והטוב ביותר לבקש מהקב"ה להיוושע
שאינם יכולים לברך ,גם אותם נושאים על כפיים וחוסים
בישועות ואפילו עבור מקרים קשים שהינם מעבר לטבע,
עמם מתחת לחופה -מתחת לטלית ,בעליה שנקראת "כל
כי התבאר לעיל ,שגם חג זה הינו בגדר שמעל הטבע .והנה
הנערים" .כי גם הם נחשבים באותו היום -ככלה של הקב"ה.
מסתבר ,שהזמן המסוגל ביותר לישועות הוא -בעת שרוקדים
עם ספר התורה שאז יש לנצל זמן זה ולבקש ישועות מהקב"ה. וכשם שבשמחת חתן וכלה בזה"ז שמחים ורוקדים באופן מיוחד
כמו שכל חתן מוכן לתת לכלתו ביום חתונתם בגלל שמחתם אפילו גדולי תורה ,ואנשים נכבדים ומבוגרים ,ומקילים בכבודם
הרבה כל מה שתבקש ממנו כך גם אנו מבקשים מהקב"ה באופן ניכר בשמחה זו וכפי שמבואר בגמ' בכתובות (יז ).לגבי
[החתן שלנו] שיתן לנו [הכלה שלו] ביום זה את כל הישועות רבי יהודה בר אילעי ,ורב שמואל בר רב יצחק .וכן הובא בשו"ת
שאנו זקוקים להן .ושזהו מה שכתוב במדרש הנ"ל "נגילה הרא"ש (סי' ק א ,ה) שהיה מנהג בחורי ישראל לשמח את חברם
ונשמחה בך" בך -בישועתך. החתן באופן חריג .ומסיבה זו כתב הרמ"א (בחו״ם ססי' שעח ,ט) בשם
רבותינו הראשונים ,שהמזיק מחמת שמחה זו כשלא היתה לו
ואכן כבר תקנו לנו קובעי הנוסח שנאמר בשעת ההקפות לפני
כוונה להזיק ,למרות שהשתולל באופן חריג עקב רצונו לשמח
תחילת כל אחת משבע ההקפות ,כשכל משפט שמסודר שם
את החתן -הוא פטור מלשלם על ניזקו .ולכן כך לפחות צריך
לפי אותיות א,ב ויש בו מצד אחד שבח לקב"ה וכן בקשה ממנו
כל אחד מאיתנו להתנהג ולהרגיש באופן אישי בשמחת תורה
לישועה .כגון ,אנא ה' -הושיעה נא ,אלוקי הרוחות -הושיעה
בעת ריקודו עם הס"ת או כשרוקד כחלק ממעגל הרוקדים,
נא ,עוזר דלים -הושיעה נא ,טוב ומטיב -הושיעה נא וכיו"ב.
שכעת הוא בגדר כלה שרוקדת עם חתנה שהוא הקב"ה יחד עם
ומצאתי בס"ד שאכן כך גם כתוב בזוהר הקדו' (ח״ג ,לב,א)
התורה שנמשלה קבלתה כקבלת טבעת הקידושין שעמה קידש
[הועתק ללשון הקודש מפירוש מתוק מדבש] וז"ל... :אבל הקב"ה החתן את כלתו שהיא כל אחד מבני ישראל.
ישראל ביום זה [שמחת תורה] מסיימים את הדינין [לאחר
והנה אע"פ שהחתונה בפועל היתה במוצאי יוהכ"פ ,אולם
הושענא רבא] ועתה הם מתחילים בקבלת הברכות .כי ליום
עקב טרדות חג הסוכות והמסתעף מכך עדיין לא הספיקו
האחר שהוא ,שמיני עצרת הם מוזמנים להשתעשע עם המלך
לרקוד בחתונה זו .ומשכך מועד הריקודים לחתונה זו
ב"ה -כדי לקבל ממנו ברכות לכל השנה .ובאותה השמחה לא
שמתקיימת מידי שנה ושנה נקבע שיהיו -בשמיני עצרת
נמצאים עם המלך -אלא ישראל לבדם .ומי שיושב עם המלך
שזהו חג שמחת תורה .והריקודים בה פורצים את כל גבולות
-המלך לוקח אותו לבדו לשבת עמו -וכל מה שהוא שואל
הטבע ,אע"פ שודאי יש להישמר מאד שלא להזיק לגופו או
ומבקש -ניתן לו מבית המלך .ע"כ.
לרכושו של השני מחמת כך.
ואכן לא לחינם נקבע לקרוא ביום קדוש זה פרשת "וזאת הברכה
אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל" וכו" .כי ברכת שמחת תורה הינו זמן שמסוגל לבקש מה'
משה לבני ישראל הינה נצחית לדורו ולכל הדורות הבאים. והנה המדרש שהובא לעיל (בילקוט שמעוני סוף פ' פנחס) ,דרש על
ומשכך גם ברכתו לכל אחד מאיתנו גלומה בברכות אלו .נמצא הפסוק שנאמר ביחס לשמיני עצרת "נגילה ונשמחה בך"
שמכל הסיבות שהוזכרו לעיל ,ובפרט לאחר שהזוהר הקד' בך -בתורתך ,בך -בישועתך .כלומר ביום זה שאנו רוקדים
כתב על יום זה -שכל מה שהוא שואל ומבקש -ניתן לו מבית בשמחת החתונה שלנו עם הקב"ה באמצעות התורה הקדו',
המלך ,עלינו לנצל מאד זמן מסוגל זה ,ולא להרפות מלבקש יום זה מסוגל מאד לזכות לישועות מהקב"ה .וכמו שידוע
ולהפציר מהקב"ה הן עבור כבוד השכינה הקדו' ,והן עבור כלל שכאשר החתן והכלה נמצאים מתחת לחופה ,זהו זמן מסוגל
ישראל ,והן עבור עצמינו ,משפחתינו ,וכל הזקוקים לישועה ביותר שעליהם להתפלל ולבקש בקשות מהקב"ה להיוושע
ברוחניות ובגשמיות .ויעזרינו הבורא ית"ש שאכן בשנה עבור עצמם ,ועבור אנשים נוספים שמתפללים עבורם,
הבעל"ט ניוושע בכל הנצרך לנו באופן הטוב ביותר .ונזכה כבר ובפרט שהחתן והכלה נמצאים שם לאחר שנמחלו להם
במהרה בימינו לראות בכבוד ה' ובגאולה השלמה. כל עוונותם -שיש מקום יותר שתפילתם תתקבל לרצון.
העלון יוצא לע״נ :הריר חיים יצחק ד ל בהר״ר צבי הי״ד ,ומרת נחמה בת הריר יחיאל הלוי y״n
rav5869690@gmail.com nfap y>o!5fopv 'orJ pe /"5fl 153-2-5869690 opvf*nff> /!Jin 'j'jtn ntojfo nlfef/ayמ«/6מ!0! .
בס״ד
ר־ניקוני עידובין
I גליון שאלות הלכתיות
I העיווביפ העונונתיים
בבדיקת העידובים
המתחדשות מידי מבוע יקה
מפוקפקות ,כגון שיש עמודים עקומים וחוטים רפויים ומתנדנדים ,יש פתיחת השנה בתפילה ובברכה
להחמיר גם בטלטול של קטן כמו בטלטול חפץ ,ששניהם אסורים מדרבנן בפתיחת השנה החדשה ,נתפלל לה׳ שיזכה אותנו לחזק את שמירת
[במקום שאין רה״ר או לשיטות שאין רה״ר] ,וכן במקומות שהבעיה בגלל השבת ותיקון העירובץ בכל מקומות ישראל ,ולתת מענה כהלכה לכל אלפי
קרפף שנכלל בתוך העירוב ,שהוא עושה דין כרמלית שאסור לטלטל בהג. השואלים .יחד עם מגוון התפקידים הנלווים לכך ,ביעוץ והכוונה לאחראים
במקום שהמחיצות כדין ויש סיבה לחשוש לשיטות שיש רה״ר[ ,כשיטת על העירובים ,ובמסירת שיעורים ברחבי הארץ לאברכים ובחורים ,וגם
השרע ללא שישים ריבוא] ,דוקא בנושא זה יש מקום להקל ,כיון שמחמירים לילדים .וכן במענה לשאלות רבות בהלכות תחומין ,והוצאת ספרים וגליונות
בו בגלל שיש חשש דאורייתא ובילד כזה אינו דאורייתא .ד .ומ״מ זה רק לגבי תורניים ,ובנוסף גם בפרויקט הגדול שפועל בימים אלו ביתר שאת ,״מוקד
התינוק עצמו ,אבל לא כלפי תיק ומוצץ וכל חפץ שנושא איתו .ועל כל זה יש סונה נהלנתה״ לעורר וללמד כיצד לעשות את נ ש מת הסוכה בהלנה ,ולבדוק
להוסיף שיש עירובים שחושבים שהם טובים ,ולא שייך להסתמך עליהם למשפחות את הסונות ולהשיב לשאלות הרבות שמסתפקים בהם .יתן 71
כלל ,וזה לא שייך להשיב במסגרת זו .לכן בודאי דבר חשוב לדאוג מראש שנמשיך לשמש את הציבור בלימוד ההלכות ובקיומן ,ונזכה בשנה זו
להיות במקום שמותר לטלטל לכתחילה ,או לדעת להימנע מלטלטל. להכפיל ולשלש את הפעילות והמענה ,לזכות את הרבים ללא מכשול.
משופר ולולב רואים את חומרת הזהירות מטלטול בשבת השנה שחל ר״ה בשבת ,השגת ממליצה עלינו
במקביל לזהירות הנאמרת כאן ,שמדובר במקומות שאנשים מטלטלים בשנה זו שראש השנה חל בשבת יש הרבה יותר אנשים שזקוקים
ואינם יודעים את חומרת הדברים ,נתבונן בתקנת חז׳׳ל שמנעו מכל ישראל לטלטל ,כדי ללכת להתפלל במקום שרגילים בו ,או להתארח לרגל החג
תקיעת שופר ונטילת לולב ביום הראשון שהוא דאורייתא ,והטעם מבואר ובכל זאת רבים מתחזקים דוקא כעת להימנע מלטלטל בעירובים הגדולים
בגמי שמא יבוא לטלטל את השופר או הלולב מתוך טרדתו לקיים את והדחוקים ,ובפרט במושבים ,שדוקא ההימנעות הזו תעמוד לנו לזכות ליום
המצוה ,דהיינו שמדובר במצב שאנשים יודעים להיזהר מלטלטל ,ולא הדין ,וכפי שכתב בעל הערוך לנר (בספר מנחת עני פרשת האזינו) ,שהיו
שנים שבגלל שלא תקעו בשופר בראש השנה היו אסונות כגון
בשנת תשפ׳יד שהחלה המלחמה מעזה ,וכנגד זה היו שנים
שדוקא היו טובות וביאר שבשנה זו השבת היא הממליצה
בעדינו ,וכאשר אנו מתחזקים בשמירתה זוכים לשנה טובה.
סוכה כהלכתה
הנה מצוות סוכה גדולה עד מאוד והיא מצווה דאורייתא ,וההלכות שלה מורכבות ,ג ץ כדיני הדפנות כגון שלא מועיל
ובעז׳׳ה כן נזכה לטובה בשנה הזאת
אם לא נוטלים לולב יש להיזהר גם בטלטול לסופה
אבל יש לציין שזה לא רק ראש השנה שחל בשבת אלא גם
צוה׳׳פ ככל מקום ,וכץ כדיני הסכך שיש דכדים גגות ועצים או מזגנים הפוסלים חלק ממנה ,והלכות אלו נוגעות לכל אחד בעוד שבועיים ,ביו׳׳ט ראשון של סוכות שוב יש צורך גדול
ואחד כי בניית הסוכה מסודה ככל אחד ואחד ,ועם כל זאת מעטים הם השואלים על כשדות הסוכה ,ובאמת זה נחוץ יוחד לטלטל ,הן אלו שרוצים להתארח בחג ,ועוד יותר מכל מי
מהשאלות בכשרות ארבעת המינים ,כי בסוכות מצויים דבדים הפוסלים ממש.
שבונה סוכה בחצר ,וצריך להעביר אוכל ושתיה ובגדים אל
בשנים האחרונות נבדקו כמה מאות סוטת על ידי ״מוקד העירוב״ שנותץ מענה מיוחד לשואלים ,וכהרבה מהם היה צורך
הסוכה .הצורך גדול מאוד ,אבל הסיבות שלא לטלטל הן לא
לתקן דברים הפוסלים את הסוכה עכ״פ לפי כמה שיטות ,וכפרט כעת עקב הבנייה החדשה והצפופה ,מצאו ככמה מקומות
שהסוטת היו פסולות לכל הדעות ולא שמו לב לכך .ועוד יותר בסוטת גדולות של בתי כנסת וחנויות שאינם עושים דפנות
פשוטות בחלק מהערים והשכונות ובפרט שזה כולל הרבה
שלימות וי ש פירצות הפוסלות את הסוכה. פעולות של הוצאה וטלטול ביום אחד .לכן חשוב מאוד
לכן ראוי לכל ירא שמים ללמוד היטב את ההלכות ,ולשאול על כשרות הסוכה ,ואף להביא רב או מומחה להלכות סוכה להשקיע בעשיית עירוב פרטי בבנין כדין ,כולל שכירות רשות
שיבדוק שכל פרטי הדינים שנעשו כהלכה ,ועי״ז יזכה להדר כמצוות הסוכה כהלכה ,וכז ט ת זו נזכה כקרוג לישב בסוכת מהשכנים הגוים או החילונים ,ותיקון המחיצות של החצר,
עודו של לויתן. שלפחות בבנץ יהיה מותר לטלטל מעירוב הדין.
הגאוןדגי יהודהאדיהדיגדשליט״א
ממני החותם למק כבוד התורה הגאחדכיעמדםט־יד ומי שמשקיע בזה כדי להימנע מלהקל בעירובים הדחוקים,
שליט״א
וקיום מצוותיה בודאי יהיה לו זכות גדולה לזכות לשנה טובה.
0 ■ *'י/*- נתבאר באזמרה ישפך סוסת ח״ב
האם יש קולא יותר בטלטול ילד שיכול ללכת בעצמו
ר?, שמן הראוי להראות את הסוכה או את תמוטת הסוכה
למורה הודאה הבקי בהלכות סוכה,
ועי׳ כה״ח*£׳ תרכ״ה סק׳׳ט. !K»f
ולכן חשוב מאוד הנעשה ע״י ״מוקד העירוב״ וכמו כן ביום שמחת תורה ,אשר גם הוא חל בשבת בשנה זו,
•־י ’ל
כאשר מביאים את הקטנים לבית הכנסת לרקוד ולשמוח
הגאוןדגימגזזממגדללוכיןשליכד* בשמחת התורה ,הרי השמחה בתורה כוללת גם את קיום
ת ה הלכות כשרות הסוכה הנה הלכות
החדשות עיון ובקיאות ואץ הרבה בקיאם בהם גם אני מצטרף להנ׳׳ל דבר גדול עושה הארגון הנ״ל,
מצוותיה ,ואם אסור לטלטל מעיקר הדין ,אפילו קטן שיכול
וכפי הנשמע נמצאו בציבור הרחב סוכות וכמו שנהנו בבמה קהילות ישראל בעבר ולא לחינם מובא ברמ״א סי׳ חד rסעיף ה׳
מפוקפקות או פסולות ע״כ מן הראוי שהקד^זלכו לבךוק^ות כל סוכות העיר שנוהגים לעשות מחיצות שלימות וע״ש בט״ב. ללכת ברגליו אין לטלטלו ,כמו שעורר המ שנ״ב(סי ש״ח ס״ק
הכו״ח למען גודל מצוות סוכה
להראות או להתייעץ עם ת״ח היודע ומבין
בהלכות אלו מבעוד מועד כדי שיזכו
& ?iAjAp,Ij'lJu קנ״ד) שיש מהמון העם שנכשלים בזה שסבורים שכיון שהקטן
כולם לקיים מצווה זו כהלכתה ' L -ייV-, (!.*■</״ ׳yA׳m
/ & / ' / A//׳ יכול ללכת בעצמו אין איסור להרימו ,ושגגה היא ,דאיסור
דרבנן יש בכל אופן אפילו בכרמלית עכ״ד.
אמנם יש הרבה ששואלים על מקומות שבהם יש עירוב
י־ עירוני מפוקח ,אלא שמקילים בו הרבה קולות גדולות האם
_.---'I
לגבי לטלטל ילד זה יותר קל ,ויהיה מותר לטלטלו בעירוב
