gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משיב נפש · Meishiv Nefesh — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: משיב נפש · Meishiv Nefesh

שבוע: סוכות (2026-09-21)

משיב נפש · Meishiv Nefesh — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫בעזהשי״ת‬ ‫חג‬ ‫הסוכות‬ ‫תשפ״ז‬ ‫‪143‬‬ ‫‪’ž™•‹Ÿ‰‰—Ū‬‬ ‫קול ״אודיע אמונתך״‬ ‫בארה״ק ‪08-30-20-666 -‬‬ ‫בארה״ב ‪605-477-7011 -‬‬ ‫בלאנדאן ‪44-3003730634‬‬ ‫פנימיות הפרשה‬ ‫קﬧבﬣ‬ ‫שאלות המוגשות‬ ‫נפשי‬ ‫במשנת מו“ר שליט״א‬ ‫ﬡל נפשי‬ ‫לפני מו״ר שליט״א‬ ‫בשאלתי‬ ‫ולשמחה מה עושים?‬ ‫שאלה לדאבון לב נכשלתי‬ ‫והכעסתי את בוראי ואני רוצה‬ ‫נמצא כי בעצם ההשתדלות להכניס את השמחה‪,‬‬ ‫רבי ראובן עמל כמה ימים להקים את סוכתו הגדולה‪.‬‬ ‫לקבור עצמי מבושה על מה‬ ‫מקיימים אנו את הציווי של 'ושמחת בחגך'; בסעודות‬ ‫כבר ממוצאי ראש השנה נמצא ראשו ורובו בחיתוכי‬ ‫שעוללתי ואיני מוצא מנוח לנפשי?‬ ‫החג‪ ,‬במאכלים מיוחדים ליו"ט‪ ,‬במלבושים נאים‬ ‫קורות וקרשים ותקיעת מסמרים‪...‬‬ ‫ליו"ט‪ ,‬בהרבות בפעולות של שמחה‪ ,‬בזמירות שירות‬ ‫תשובה‪ :‬מיד לאחר שזוכה האדם‬ ‫סוף סוף בנה את הסוכה‪ ,‬פרס סדינים‪ ,‬הציע מרבדים‪,‬‬ ‫ותשבחות‪ ,‬בריקודים וניגונים‪ ,‬בהתקבצות דקדושה‬ ‫לשוב בתשובה בחרטה על העבר‬ ‫עיטר בציצים ופרחים‪ ,‬באתרוגים וקרוסטמלים ובמיני‬ ‫לשורר ולרנן בהלל והודאה להשי"ת‪ .‬בזה מקיימים את‬ ‫וקבלה על העתיד‪ ,‬אין יותר טעם‬ ‫אורות וניצוצין‪ ,‬כשבין לבין הסתובב בשווקים וקנה‬ ‫המצוות עשה דאורייתא של "ושמחת בחגך" ומתוך כך‬ ‫לשקוע בעצבות‪ ,‬כי על עצם הדבר‬ ‫מעדנים וממתקים ובגדי שיראין לו ולכל בני משפחתו‪.‬‬ ‫נזכה שיתקיים בנו "והיית אך שמח"‪...‬‬ ‫שזוכה להתחרט‪ ,‬על זה לבד צריך‬ ‫והנה היום טוב כבר כאן!‪...‬‬ ‫לרקוד משמחה‪ ,‬עצבות הוא סטרא‬ ‫סגולה נוספת לשמחה היא ההתבוננות במהות הסוכה‬ ‫בדחילו ורחימו מברך הוא 'שהחיינו' ומזמין את‬ ‫אחרא‪ ,‬ושמחה זה קדושה‪ .‬היה פעם‬ ‫שאנו חוסים בה‪ .‬לראות‪ ,‬לחוש ולהאמין בקרבה‬ ‫האושפיזין לבוא לחסות בצל סוכתו המפוארה‪ .‬אלא‬ ‫אדם גדול בדורות הקודמים שקירב‬ ‫הגדולה הנמצאת בין דפנותיה הקדושות‪:‬‬ ‫שיחד עמהם מייחל הוא גם לבואה של שמחת‪-‬החג‪,‬‬ ‫וחיבב מאוד אדם פשוט אחד שלא‬ ‫"היו"ט סוכות הוא זמן נעלה ונשגב מאד‪ .‬השי"ת‬ ‫היה בו שום מדריגה מיוחדת אך היה‬ ‫שתכנס אף היא לסוכתו להחיות את‬ ‫מחבקנו על ידי מצות הסוכה‪ ,‬וזה נוגע‬ ‫מלא שמחה תמיד‪ ,‬וכששאלוהו על כך‪,‬‬ ‫נפשו העייפה בטללי תחי‪...‬‬ ‫לכל אחד מישראל שהשי''ת מחבקו‬ ‫ברוב אהבה‪ ,‬אלא שצריך האדם לפתוח‬ ‫האם לב מלא‬ ‫משאלה זו שאלה עתיקת יומין היא;‬ ‫ענה שאם הוא בשמחה מוכרח להיות‬ ‫שהוא מצד הקדושה‪.‬‬ ‫את עיניו ולהעמיק את מחשבתו‪,‬‬ ‫בדאגות‪ ,‬יגונות‪,‬‬ ‫האם ניתן להזמין שמחה‪ ,‬האם לב מלא‬ ‫בדאגות‪ ,‬יגונות‪ ,‬ומעברים‪ ,‬יכול לצפות‬ ‫ולהאמין בזה באמונה שלמה‪ ..‬וכדאיתא‬ ‫בזוה"ק דבימי הסוכות אוחז כביכול ה'‬ ‫ומעברים‪ ,‬יכול‬ ‫שלפתע פתאום בבוא החג יתחיל לבו‬ ‫לצפות שלפתע‬ ‫לשוש ולשמוח?‬ ‫שאלה איך מחזקים‬ ‫בישראל‪ ,‬וישראל מחזיקין בו‪ ,‬וא"כ איזה‬ ‫בחור שיש לו הרבה נפילות?‬ ‫מחשבות נעלות צריכים לחשוב בסוכות‪.‬‬ ‫השי"ת קורא לכל אחד מישראל ע"י‬ ‫פתאום בבוא‬ ‫נדמה כי מאז ימי האדם תחת השמש‬ ‫מתמודד הוא עם שאלה זו‪ .‬ואכן‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬צריכים לומר לו שאם תתחזק‬ ‫היו"ט הקדוש ואומר לו כדברים הללו‪:‬‬ ‫החג יתחיל לבו‬ ‫תחת אחד השיחים סיפר מו"ר הגה"צ‬ ‫לצאת מזה תהיה לך דרך סלולה שבה‬ ‫התקרב אלי‪ ,‬איני נותן לך גיהנום או‬ ‫לשוש ולשמוח?‬ ‫שליט"א‪ ,‬כי פעם בעלותו להקביל את‬ ‫תוכל לסייע לאחרים לצאת ממצבים‬ ‫דומים‪ .‬כשאתה עושה פעולות לצאת‬ ‫עונשים‪ ,‬התקרב אלי על ידי תשובה‬ ‫פני אחד מגדולי ישראל להבחל"ח הציג‬ ‫מאהבה‪ ,‬ואז אשריך בעולם הזה ובעולם‬ ‫בפניו שאלה מעין זו‪ :‬כיצד ניתן לצוות‬ ‫ממצבך אינך מסייע רק לך ולמשפחה‬ ‫הבא!‬ ‫על האדם "ושמחת בחגך"‪ ,‬והלא האדם מסובב ומוקף‬ ‫שתזכה להקים בע"ה‪ ,‬אלא אתה זוכה‬ ‫ובהאר"י הק' מובא דהקב"ה מחבק את ישראל ע"י‬ ‫בכל מיני דאגות ויגונות המביאים אותו לידי עצבות‪,‬‬ ‫להיטיב בזה גם לאחרים‪.‬‬ ‫הסוכה ונתן סימן לזה דהרי ההלכה בכשרות הסוכה‬ ‫והשמחה הלא תלויה היא בלב ‪ -‬ואם כך‪ ,‬כיצד ניתן‬ ‫היא דבעינן שני דפנות כהלכתן ואחד די בטפח‪ ,‬וזה‬ ‫לצוות על דבר התלוי בלב?‬ ‫כעין הזרוע של יד האדם שיש בו ג' פרקים ב' כהלכתם‬ ‫התבונן מורינו שליט"א בשאלה זו‪ ,‬ולאחר זמן מצא את‬ ‫שאלה איך זוכים‬ ‫וא' טפח‪ .‬הארה גדולה כזו יש בסוכה! זהו "וימינו‬ ‫התשובה בפירוש רש"י‪ :‬הכתוב אומר "ושמחת בחגך"‪,‬‬ ‫להתחזק בלימוד התורה?‬ ‫תחבקני" דביו"ט סוכות מחבק השי"ת בימינו את‬ ‫ובפסוק שלאחריו כתיב "והיית אך שמח"‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫תשובה‪ :‬כשיודעים את גדולת התורה‪,‬‬ ‫היהודי ואת הסוכה יחדיו‪ .‬וכשיושב היהודי בסוכתו‬ ‫ז"ל‪" :‬אין זה לשון ציווי‪ ,‬אלא לשון הבטחה"‪ .‬נמצא‬ ‫תורה שקבלנו מסיני‪ ,‬השי"ת נתן‬ ‫ומאמין בגודל יקרת הסוכה ולומד שם ומתפלל שם‬ ‫שכך הוא פירושן של דברים‪" :‬ושמחת בחגך" ‪ -‬כלומר‪,‬‬ ‫את תורתו לנו‪ ,‬יש לנו זכיה עצומה‬ ‫אזי עורך הוא יו"ט עם הרבונו של עולם יחדיו בתוככי‬ ‫שיעשה האדם פעולות המביאות אותו לידי שמחה‪,‬‬ ‫ללמוד את התורה‪ ,‬לקיים את התורה‪,‬‬ ‫חשכת הגלות וזהו זכות עולם" )"יומם" עמ' תכ''ד(‪.‬‬ ‫כי אמנם אין בכוחו של אדם לכפות על עצמו את‬ ‫עם זה אנחנו מקושרים לבורא עולם‬ ‫וכך יושב לו רבי ראובן בסוכתו המקושטת למופת‪,‬‬ ‫השמחה עצמה‪ ,‬שהרי כאמור דבר התלוי בלב הוא‬ ‫לעולמי עד ולנצח נצחים‪ ,‬וכי דבר‬ ‫ופתאום הוא קולט שדפנות סוכה הם לא רק 'היכי‬ ‫ואינו נתון לשליטתו‪ .‬אולם בעשותו את הפעולות‬ ‫קטן הוא זה‪ ,‬איזה שמחה צריך שיהיה‬ ‫תמצי' לתלות עליהם ציצים ופרחים ‪ -‬הם מזמינות‬ ‫המביאות לידי שמחה כמצווה‪ ,‬או‪-‬אז מבטיחו הכתוב‪:‬‬ ‫לנו שיש לנו את התורה הקדושה‪.‬‬ ‫אותו להיכנס כל כולו אל תוך חיקו של אביו שבשמים‪,‬‬ ‫"והיית אך שמח" ‪ -‬שאכן יזכה להיות שרוי בשמחה‬ ‫הקשר האמיתי עם הבורא עולם‬ ‫לצילא דמהימנותא‪ .‬וזוהי השמחה האמיתית אשר‬ ‫של ממש‪ ,‬כי ביד ה' לבדו נתון להשרות שמחה בלבו‬ ‫זה רק על ידי התורה הקדושה‪,‬‬ ‫נפשו כה כמהה ועורגת לה‪.‬‬ ‫של אדם‪.‬‬ ‫אשרינו מה טוב חלקינו‪.‬‬ ‫יו״ל ע״י מערכת ״אודיע אמונתך״ בשיתוף מכון ״דורשי יחודך״ להערות והארות‪ ,‬ולבקשת הגיליון ניתן לפנות לקול "אודיע אמונתך" מספר ‪ , 7‬או בפקס ‪077-3179926‬‬ ‫דבﬧי אלקיﬦ חייﬦ שהשמיע‬ ‫וחיתה‬ ‫וח‬ ‫מו״ר שליט"א בתקופה האחרונה‬ ‫ננפשי‬ ‫פניני‬ ‫ישעשעו‬ ‫הפרשה‬ ‫נפשי‬ ‫חיים זה שמחה‬ ‫כי זה כל האדם‬ ‫כשראו חכמים את ספר קהלת המדבר מחכמת‬ ‫מתוך שיחה לבחורי ישי"ג ויז'ניץ‪-‬מאנסי – ח"י אלול תשפ"ו‬ ‫העולם‪ ,‬השתוממו לראות הקושיות שיש בו‪ ,‬שדבריו‬ ‫סותרים זה את זה‪ ,‬ואדם אינו יוצא בהבנה ברורה מה‬ ‫עליו לעשות‪ ,‬אם לשחוק אם לא לשחוק‪ ,‬אם לשמוח‬ ‫ברכה בשמחה‪ ,‬ולעצום את העיניים בשמחה‬ ‫הבחורים מבקשים לשמוע‬ ‫או לא לשמוח‪ .‬אבל כשראו שפותח בדברי תורה אלו‪,‬‬ ‫רבה שלא להסתכל במה שאסור להסתכל‪.‬‬ ‫כמה דברי חיזוק‪ ,‬בתורה‬ ‫וכך נזכה לעבוד את ה' בשמחה‪ ,‬לקיים עבדו‬ ‫וחותם בדברי תורה אלו‪ ,‬אין מקום לקושיא ולבלבול‪,‬‬ ‫ויראת שמים‪.‬‬ ‫את ה' בשמחה וגילו ברעדה‪.‬‬ ‫כי פתח בדברי מוסר להודיע התכלית האמתית של‬ ‫הבעש"ט הקדוש האיר בליבם של ישראל‬ ‫העולם הזה‪ ,‬כי ַ'מה יִּ ְתרוֹן לָ ָא ָדם ְבּכָ ל ֲע ָמלוֹ ֶשׁיַּ ֲעמֹל ַתּ ַחת‬ ‫כה יברך אותנו השי"ת לעבוד אותו ית'‬ ‫לעבוד את השי"ת בשמחה וניגונים וריקודים‪.‬‬ ‫ַה ָשּׁ ֶמשׁ' ‪' -‬אבל אם יעמול בתורה שקדמה לשמש ‪ -‬יש‬ ‫בשמחה‪ ,‬ולשמוע בקולו בשמחה‪ ,‬ולהוליד‬ ‫הדבר הזה פעל הרבה מאד‪.‬‬ ‫יתרון'‪ ,‬יש יתרון לכל תיבה של תורה‪ .‬יש יתרון לכל‬ ‫בנים רבים בשמחה‪ .‬אשרינו מה טוב חלקינו‪.‬‬ ‫כי היו אנשים שהבעל דבר ייעץ להם לעבוד‬ ‫נקודה של עבודה‪ .‬יש יתרון לכל יגיעה של שבירת‬ ‫הבה נתחדש באידישקייט בשמחה רבה‪.‬‬ ‫את ה' במרה שחורה‪ ,‬האנשים חשבו שזה‬ ‫היצר‪ .‬ואף נחתם בדברי תורה 'סוֹף ָדּ ָבר ַהכֹּל נִ ְשׁ ָמע‬ ‫מהיצר הטוב‪ ,‬ובאמת זה היה מהיצר הרע‪ ,‬כי‬ ‫‪‬הים יְ ָרא וְ ֶאת ִמ ְצו ָֹתיו ְשׁמוֹר כִּ י זֶ ה כָּ ל ָה ָא ָדם' –‬ ‫ֶאת ָה ֱא ִ‬ ‫מה יעשה אדם שמצד‬ ‫כשאדם נופל למרה שחורה אין לו לב ואין‬ ‫'כי לדבר הזה נברא כל האדם'‪ ,‬בשביל תכלית זו‪ ,‬מי‬ ‫טבעו הוא נמשך למרה‬ ‫לו דיבורים‪ .‬זה לא נקרא חיים‪.‬‬ ‫שחורה‪ ,‬וכמה שהוא‬ ‫שהולך בתכלית זו שקול כנגד כל העולם כולו‪ ,‬הכל‬ ‫משתדל לנגן ולזמר‪ ,‬אין זה‬ ‫כי החיים הם שמחה‪ .‬והמרה שחורה היא‬ ‫נברא כדי להיות צוות ]‪-‬צוותא[ לאדם כזה‪ .‬כל העולם‬ ‫פועל בלבו שמחה?‬ ‫המיתה רח"ל‪.‬‬ ‫לא נברא אלא להתדבק בתורה הק' ובלומדיה‪.‬‬ ‫השי"ת יעזור שנתחדש לעבוד את ה'‬ ‫לימוד זה אנו למדים בחג הסוכות‪ ,‬לסיבה זו עמד‬ ‫פעמים שצריך אדם לקחת תרופה‪ ,‬כי‬ ‫בשמחה‪ .‬ואחד מהעצות של שמחה הוא‬ ‫שלמה המלך‪ ,‬הקהיל את כל ישראל‪ ,‬וקרא לפניהם‬ ‫לפעמים המרה שחורה היא ממש מחלה‬ ‫הניגונים‪ ,‬בשעה שמזמרים יש לכוון להכניס‬ ‫את ספר קהלת‪ .‬כדי להודיע להם כי ֲ'ה ֵבל ֲה ָבלִ ים ָא ַמר‬ ‫רח"ל‪ .‬כשיש מחלה‪ ,‬לא מועיל שהאדם אינו‬ ‫בתוך הניגון דביקות בהשי"ת ושמחה‬ ‫ק ֶֹהלֶ ת‪ֲ ,‬ה ֵבל ֲה ָבלִ ים ַהכֹּל ָה ֶבל' )קהלת א‪ ,‬ב(‪ ,‬כל העולם‬ ‫רוצה להזדקק לרפואה‪ ,‬בפרט שבדרך כלל‬ ‫דקדושה‪ .‬זהו ממש עבודת ה' עם כל‬ ‫כולו אינו אלא הבל הבלים אין בו ממש‪ ,‬גם אם אתם‬ ‫די בתרופה קלה‪ ,‬והוא כבר מתרפא מהמרה‬ ‫ההידורים‪.‬‬ ‫רואים ממלכות עצומות‪ ,‬בנינים אדירים ובני אדם‬ ‫שחורה‪.‬‬ ‫היסוד הזה גילה הבעש"ט בעולם‪ ,‬עבדו את‬ ‫איתנים‪ ,‬דעו לכם‪'ַ :‬הכֹּל ָה ֶבל'‪ ,‬כי ַ'מה יִּ ְתרוֹן לָ ָא ָדם‬ ‫האם יש גם תרופה‬ ‫ה' בשמחה וגילו ברעדה‪.‬‬ ‫ְבּכָ ל ֲע ָמלוֹ ֶשׁיַּ ֲעמֹל ַתּ ַחת ַה ָשּׁ ֶמשׁ'‪ ,‬אין שום יתרון תחת‬ ‫רוחנית למרה שחורה?‬ ‫השי"ת יעזור לנו מכאן והלאה בענין זה‪,‬‬ ‫השמש‪ ,‬כל מציאות העולם העומדת תחת השמש אין‬ ‫כי בכל דבר צריך סיעתא דשמיא‪ ,‬ולכן‬ ‫בה שום יתרון ותועלת‪ ,‬הכל עתיד להירקב במוקדם‬ ‫התרופה הרוחנית היא התפילה‪ ,‬לבקש‬ ‫צריך לבקש מהשי"ת שנזכה ללמוד תורה‬ ‫או במאוחר‪ ,‬ואין אדם נוטל עימו מאומה לבית עולמו‪.‬‬ ‫מהשי"ת על השמחה‪ ,‬וצריך סיעתא דשמיא‬ ‫בשמחה‪ ,‬ולהתפלל בשמחה‪ ,‬ולדבר דברי‬ ‫וכך הולך ומונה את אפסיות העולם הזה והבלו‪...‬‬ ‫שלא יהיה קטרוגים על התפילה הזו‪.‬‬ ‫אידישקייט בשמחה‪ ,‬ולברך ברכה בשמחה‪,‬‬ ‫לקרוא לאדם‪' :‬אל תקבע את מחשבתך בפרוזדור‪.‬‬ ‫עכ"פ עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה‪ .‬לא‬ ‫'בורא נפשות' בשמחה‪ ,‬עבדו את ה' בשמחה‪.‬‬ ‫זכור בכל עת שיש לפניך טרקלין מלא שעשועים‬ ‫להכנס לבלבולים ולספיקות ופילוסופיה‪ ,‬רק‬ ‫ותענוגים רוחניים בלי שיעור‪ .‬אל תסיר תכלית זו‬ ‫'באתערותא דלתתא אתער לעילא'‪ ,‬כשאדם‬ ‫לעבוד את ה' בשמחה‪.‬‬ ‫מנגד עיניך‪ .‬לשם תסתכל‪ ,‬ובה תקבע את קביעותך'‪...‬‬ ‫עובד את השי"ת בשמחה‪ ,‬משפיעים עליו‬ ‫אשרינו מה טוב חלקינו‪.‬‬ ‫מלמעלה שמחה‪ .‬ויזכה לעבוד את השי"ת‬ ‫'תחת השמש אין לו‪ ,‬אבל למעלה מן השמש יש לו'‬ ‫בשמחה יתירה ויתירה‪.‬‬ ‫)ילקו"ש קהלת רמז תתקסו(‪ ,‬בדברי תורה ותפילה יש‬ ‫השי"ת יעזור לכל אחד שימצא את זווגו‬ ‫יתרון ותועלת‪ ,‬כי הם 'יש' ותכליתם 'יש'‪ ,‬וכל השאר‬ ‫הנכון‪ ,‬ולעבוד את השי"ת ביחד בשמחה‬ ‫עתה מתחיל זמן חדש‪ ,‬הבה נתחדש כולנו‬ ‫לעשות התחלה חדשה‪ ,‬מכאן והלאה לברך‬ ‫אינו אלא הבל וריק ממש‪ ,‬דמיון שוא‪...‬‬ ‫בעזר השי"ת‪.‬‬ ‫בשביל ידיעה זו הקהיל שלמה את ישראל‪ ,‬בשבילה‬ ‫קבעו אנשי כנסת הגדולה את ספר קהלת בין כתבי‬ ‫הקודש‪ ,‬ובשבילה עמדו הצדיקים וקראו בגרון ניחר‬ ‫סדרי החג בראשות מורינו שליט"א‬ ‫ממש‪ ,‬להודיע לישראל שאין שום תכלית בעולם אלא‬ ‫בעבודת השי"ת‪ .‬עליה מסרו את נפשם ‪ -‬להודיע‬ ‫לישראל דיבורי התעוררות‪ ,‬חיזוק ועצות בלי שיעור‪,‬‬ ‫התפילות וההקפות בשמחת תורה‬ ‫איך שלא לשכוח את התכלית‪ ,‬כי זה כל האדם‪.‬‬ ‫יתקיימו בע"ה כבשנה שעברה בביהמ"ד דחסידי‬ ‫מוּתה' )תהלים עט‪ ,‬יא(‬ ‫להזכיר לנו כי אנו נקראים ְ'בּנֵ י ְת ָ‬ ‫זוויהל‪ ,‬רח' רפפורט‪ ,‬שכונת בית ישראל‬ ‫שאין אנו חיים בעולם אלא כדי להסתלק ממנו אל‬ ‫מנחה עריו"ט‪ 20 :‬דק' קודם השקיעה‪ ,‬שחרית‪8:30 :‬‬ ‫הטרקלין‪ ,‬שלא נטעה להשקיע את עצמנו בפרוזדור‬ ‫ולקבוע בו את מחשבותינו ולתלות בו את יהבינו‪.‬‬ ‫הקפות שניות יתקיימו ב'היכל הטישים'‬ ‫שע"י מוסדות פינסק קארלין‪ ,‬רח' זוננפלד‬ ‫ואדרבא‪ ,‬כשהאדם חוקק בזכרונו תכלית זו ‪ -‬לא די‬ ‫שאין הקושיות מטרידים אותו מלבוא אל התכלית‪,‬‬ ‫על סעודת הילולת רביה"ק מוהר"ן זי"ע‬ ‫אלא אדרבא‪ ,‬הם מסייעים לו לראות את תכליתו‪ ,‬ועל‬ ‫ניתן יהיה להתעדכן בע"ה ב'קול אודיע אמונתך'‬ ‫כן כשראו חז"ל ששלמה המלך מודיע בו מה התכלית‬ ‫של העוה"ז‪ ,‬ומעורר האדם שלא יסיח דעתו מזה‬ ‫קול אודיע אמונתך‪08-30-20-666 :‬‬ ‫ממילא אין סכנה בקושיות אלו‪ ,‬אלא תועלת גדולה‪,‬‬ ‫כי הם יקרבו אותו ביותר אל התכלית‪.‬‬ ‫מסיﬥוﬨ העבודה‬ ‫בכל‬ ‫מאוצרות מו״ר שליט"א‬ ‫נפשך‬ ‫בצילו חמדתי‬ ‫מהאדם את העולם הנצחי ונדמה כאילו הוא‬ ‫עד שהוא רואה את עץ התפוח נושא פירות‬ ‫עוזב צל חזק שיש לו מחסה ומרגוע לנפש‬ ‫מלאים טעם וריח ונפשו חומדת אותו באהבה‪,‬‬ ‫תאמין שה' אוהב אותך‬ ‫והולך לחסות בצל שאינו קבוע ועומד‪ ,‬וכך כל‬ ‫כך בחרו אבותינו בהשי"ת‪...‬‬ ‫כשהשם יתברך מגלה את אהבתו לישראל‪,‬‬ ‫אחיזה בעץ החיים צריכה מלחמות בלי הפסק‬ ‫את עומק הענין דרשו חז"ל על קבלת‬ ‫מתעוררת מכנגד אהבת ישראל אליו‪ ,‬כמובא‬ ‫בלי מנוחה‪ .‬אבל באמת כל זה אינו אלא דמיון‬ ‫עול מלכות שמים‪ ,‬שבין כל אלהי האומות‬ ‫בזוה"ק )שמות ה‪'ִ (:‬אלְ ָמלֵ י ֲהווֹ יַ ְד ִעין ְבּנִ י נָ ָשׁא‬ ‫שהשי"ת מצייר לעינינו בעולם הזה בפלאי‬ ‫ואליליהם הדומים לעצי הסרק – שתול ועומד‬ ‫קוּד ָשׁא ְבּ ִרי‪ ‬הוּא לְ יִ ְשׂ ָר ֵאל‪ֲ ,‬הווֹ‬ ‫ימוּתא ְדּ ָר ִחים ְ‬ ‫ְר ִח ָ‬ ‫נפלאות הבריאה‪ ,‬כאילו יש ממשות לדמיון‬ ‫עץ התפוח‪ .‬עצי היער הם רבים ועבותים מאד‪,‬‬ ‫ָשׁ ֲאגִ ין כִּ כְ ִפ ַיריָּ א לְ ִמ ְר ַדּף ֲא ַב ְת ֵריהּ'‪ .‬כלומר‪ ,‬אם היו‬ ‫של העולם הזה‪ ,‬כאילו יש הנאה של ממש‬ ‫חסונים כאלונים וצילם מסוכך כראוי מחום‬ ‫ישראל יודעים את אהבת השי"ת לישראל‪ ,‬הן‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬כשהאדם מנותק ונפרד מהשי"ת‪.‬‬ ‫השמש‪ ,‬אבל כנסת ישראל בחרו להתדבק‬ ‫לכלל ישראל והן לכל אחד בפרטיות‪ ,‬והשי"ת‬ ‫אך לעתיד לבוא נראה כמה חלושים אילנות‬ ‫דוקא בעץ התפוח‪ ,‬חמדו את צילו הדל ופריו‬ ‫היה מאיר בליבם איזו הרגשה מאהבה נעלמת‬ ‫אלו כקנה רצוץ‪ ,‬ודווקא אותו עץ תפוח שנדמה‬ ‫מתוק לחיכם‪ .‬ואכן בזוהר הק' )אמור קג‪ (.‬דרשו‬ ‫זו ‪ -‬מיד היו שואגים כאריות לרדוף אחריו‪ ,‬כל‬ ‫כאילו צילו דל וקלוש – הרי הוא הוא הצל החזק‬ ‫פסוק זה על צל הסוכה‪ ,‬שאנו מסתלקים מדירת‬ ‫היום היו שואגים בנהימה איך יוכלו להתקרב‬ ‫והנעים מכל‪ ,‬צל שיש בו מנוחה בעולם הזה‪,‬‬ ‫הקבע – מעולם שנראה איתן וחזק עד שנדמה‬ ‫אליו יתברך‪.‬‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬ולעתיד לבוא‪.‬‬ ‫כאילו הוא צל העתיד להתקיים כך לעולמי עד‪,‬‬ ‫כי באמת אהבת השי"ת לישראל היא אהבה‬ ‫והולכים אחר צל סוכה – ענפים דלים שנדמה‬ ‫שאין לנו בה שום השגה והרגשה‪ ,‬ובדרך הטבע‬ ‫לשאוב ולטעום‬ ‫שאין להם קיום אלא לזמן קצר‪.‬‬ ‫אין לגוף הגשמי את הכלים להרגיש משהו‬ ‫מהנועם העליון‬ ‫מאהבת ה'‪ ,‬אלא שברחמי השי"ת הוא מאיר‬ ‫”‬ ‫לאדם איזו הרגשה באהבה שהוא אוהב את‬ ‫כי באמת גם כשהאדם מתקרב אל הקדושה‬ ‫צאו מכל אחיזה‬ ‫ישראל‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה אם הוא מאיר לו‬ ‫וזוכה לטעום את מתיקות נועם ה' ‪ -‬זוכה‬ ‫של אילני סרק‬ ‫הרגשה איך הוא אוהב אותו בפרטיות‪ ,‬ובאותה‬ ‫לזיו השכינה‪ ,‬זוכה להרגיש את חי החיים‪,‬‬ ‫זוכה להרגיש את בוראו‪ ,‬להרגיש את התורה‬ ‫והתענגו בצל‬ ‫שעה נדלק לבו מיד בשלהבת אש האהבה‪,‬‬ ‫הק'‪ ,‬לטעום נועם ה' מתוך התורה ‪ -‬בכל זאת‬ ‫עץ התפוח‪,‬‬ ‫בהשתוקקות וגעגועים שאין להם שיעור וגבול‪.‬‬ ‫וכמו שראינו אצל הצדיקים עובדי ה' שמרוב‬ ‫אין מתיקות זו שהוא טועם עתה אלא בבואה‬ ‫שבע ימים אני‬ ‫השגתם באהבת ה' לישראל ‪ -‬היה לבם בוער‬ ‫דבבואה לנועם שהוא עתיד לטעום בו לעתיד‬ ‫פותח לכם שערי‬ ‫בשלהבת הכיסופים והאהבה להשי"ת למעלה‬ ‫לבוא‪ ,‬והאחיזה בצל שאנו תופסים עכשיו הוא‬ ‫סוכה‪ ,‬מוריד לכאן‬ ‫מטעם ודעת‪.‬‬ ‫כאין ואפס מול הצל שיהיה לנו לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫את האושפיזין‬ ‫וכך הוא בכל עת שהאדם שם אל לבו את‬ ‫וכמו שדרשו חז"ל )פסחים נ‪ (:‬על הפסוק 'והיה‬ ‫הק'‪ ,‬ונותן לכם‬ ‫אהבת ה'‪ ,‬להאמין שעליו קרא השי"ת ואמר‬ ‫ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון' )זכריה ד‪,‬‬ ‫ו‪' ,(.‬זה אור שיקר בעולם הזה וקפוי לעולם הבא'‪,‬‬ ‫את העונג היקר‬ ‫'אהבתי אתכם'‪ ,‬עליו תקנו חז"ל לומר 'הבוחר‬ ‫כלומר‪ ,‬נועם כזה יהיה לעתיד לבוא‪ ,‬שהנועם‬ ‫מכל יקרים‪...‬‬ ‫בעמו ישראל באהבה'‪ ,‬בוודאי יתעוררו בו‬ ‫רגשי אהבה וכיסופים להשי"ת בלי שיעור‬ ‫שאנו טועמים בעולם הזה נחשב כאילו אין לו‬ ‫וגבול‪ .‬ועל כן כתב הרמב"ם )הלכות יסודי התורה‬ ‫חשיבות כלל ומשול כדבר קל הצף על הים‬ ‫ועומק הענין מבואר בדברי האריז"ל )ספר‬ ‫פ"ב ה"ב( שהדרך לקיים מצות 'ואהבת את ה'‬ ‫הגדול ‪ -‬מול נועם ה' שנטעם לעתיד מכל‬ ‫הליקוטים ויצא ועוד(‪ ,‬שאילני הסרק הם בבחינת‬ ‫אלקיך' – לאהוב את השם יתברך‪ ,‬הוא על ידי‬ ‫מצוה וכל נקודה טובה שעשינו בעולם הזה‪ ,‬כי‬ ‫החלק הרע של העולם‪ ,‬כי עולם העשיה בו‬ ‫שיסתכל בגדולת ה' וברוממותו‪ ,‬כי כשמסתכל‬ ‫לעתיד יהיה נועם זה כפול ומכופל לאין שיעור‬ ‫אנו עומדים הוא רובו ככולו מלא רע‪ ,‬מלא‬ ‫בגדולת השי"ת אשר השמים ושמי השמים לא‬ ‫מול הנועם הזה שאנו טועמים בזה העולם‪...‬‬ ‫בקליפות ומזיקי עלמא‪ ,‬בתאוות העולם הזה‬ ‫יכלכלוהו‪ ,‬ובכל זאת בחר לצמצם את שכינתו‬ ‫ובטינופו‪ ,‬וכאן נדמה שכוחות הרע חסונים‬ ‫אכן בעולם הזה ההסתרה היא נוראה מאד‪,‬‬ ‫על ישראל עם קדוש‪ ,‬ובחר בהם באהבה שאין‬ ‫ועבותים כעצי היער‪ ,‬ועל כן אומות העולם‬ ‫וביותר בדורות אלו שבנפלאות תמים דעים‬ ‫לה שום הסבר וביאור‪ ,‬הרי תבער בו אהבת ה'‬ ‫האחוזים בעלמא דפירודא בחרו בהם לחלקם‪.‬‬ ‫נתן לסטר"א כוחות נוראים כאלו של דמיונות‪,‬‬ ‫ביתר שאת וביתר עוז‪' ,‬אזא גרויסער גאט האט‬ ‫אבל לעתיד לבוא‪ ,‬על ידי שאנו כופים כעת את‬ ‫עד שנדמה כי יש מציאות של הנאה בלי‬ ‫בוחר געווען אין אונז – עם ישראל‪ ,‬ס'איז דאך א‬ ‫יצרנו ואין אנו נכנעים ללכת אחריהם ולהיאחז‬ ‫להתקשר להשי"ת‪ ,‬ומרוב הסתרה זו קשה מאד‬ ‫חסד שאין לשער'‪'] ...‬אלו‪-‬ה גדול שכזה בחר‬ ‫בהם – יתקיים מאמר הכתוב 'ואת רוח הטומאה‬ ‫לטעום את נועם ה'‪ .‬ועל כן ברחמי השי"ת נתן‬ ‫בנו עם ישראל‪ ,‬הרי הוא חסד שאין לשער'‪[...‬‬ ‫אעביר מן הארץ‪ ,‬והיה ה' למלך על כל הארץ'‪,‬‬ ‫לנו שבעה ימים אלו‪ ,‬בהם הוא פותח לפנינו‬ ‫העולם הזה יתעלה ו'ירום ונשא וגבה מאד'‬ ‫שערי נועם עצום ונפלא זה וקורא לנו ַ'בּ ֻסּכֹּת‬ ‫)ישעיה נב‪ ,‬יג(‪ ,‬ועצים אלו והנאחזים בהם יהיו‬ ‫סודו של‬ ‫ֵתּ ְשׁבוּ ִשׁ ְב ַעת יָ ִמים' )ויקרא כג‪ ,‬מב(‪ ,‬צאו לכם‬ ‫כולם לדראון ולחרפת רעב‪.‬‬ ‫התפוח בעצי היער‬ ‫מדירת קבע‪ ,‬צאו מכל אחיזה של אילני סרק‬ ‫ואכן בחג הסוכות שהשי"ת פורש עלינו את‬ ‫נמצא שהנאחזים בעצי היער יש להם אחיזה‬ ‫והתענגו בצל עץ התפוח‪ ,‬שבע ימים אני פותח‬ ‫שבעת ענני הכבוד לגלות עלינו את אהבתו‬ ‫ומחסה בעולם הזה‪ ,‬אבל לעתיד לבוא יאבדו‬ ‫לכם שערי סוכה‪ ,‬מוריד לכאן את האושפיזין‬ ‫לגמרי את אחיזתם‪ ,‬ולעומת זאת בצד הקדושה‬ ‫אנו משיבים לעומתו בברית האהבה‪ ,‬וקוראים‬ ‫הק'‪ ,‬ונותן לכם את העונג היקר מכל יקר‪,‬‬ ‫הוא להיפך ממש‪ ,‬שבעולם הזה נדמה לפעמים‬ ‫דּוֹדי‬‫פּוּח ַבּ ֲע ֵצי ַהיַּ ַער כֵּ ן ִ‬ ‫עליו בהשתוקקות 'כְּ ַת ַ‬ ‫לחסות בצילו של התפוח ולהתענג על פריו‬ ‫שאנו מוותרים על דבר שיש לו קיום ואחיזה‪,‬‬ ‫וּפ ְריוֹ ָמתוֹק לְ ִחכִּ י'‬ ‫ֵבּין ַה ָבּנִ ים ְבּ ִצלּוֹ ִח ַמּ ְד ִתּי וְ יָ ַשׁ ְב ִתּי ִ‬ ‫המתוק לחיך‪.‬‬ ‫כל התגברות נדמית כאילו אנו דוחים בידיים‬ ‫)שיר השירים ב‪ ,‬ג(‪ ,‬כלומר‪ ,‬כאדם ההולך ביער‪,‬‬ ‫)מתוך הספר החדש 'אודיע אמונתך–סוכות'‪ ,‬מאמר א(‬ ‫הנאה ממשית‪ ,‬בשעת נסיון מסתיר השי"ת‬ ‫מוקף אילנות סרק שאינם עושים פרי ולא ריח‪,‬‬ ‫לדעת שאנו ב'דירת עראי'‬ ‫מכתבים ממו״ר‬ ‫משיב‬ ‫בעניני ﬣזמן‬ ‫דבﬧ‬ ‫ב״ה ערב ש״ק וערב חג הסוכות תשל״ג פעיה״ק ירושלים ת״ו בב״א‬ ‫לכבוד ידיד נפשי הותיק וחסיד מו״ה שמשון בן יוטא שווארץ‬ ‫שליט״א ושלמיה ישגא לחדא לחדא‪.‬‬ ‫קבלתי כעת‪ ...‬ע״י הרב ר׳ יצחק וויינגארטן שליט״א‪ ,‬ותיכף‬ ‫עליתי להרה״צ ר׳ שמואל שפירא שליט״א ומסרתי לו‪ ...‬ואת‬ ‫‪ČĕĚĥď ČĦĞĕĝč‬‬ ‫שמך להזכירך לטובה‪ ,‬כי מובא בכתבי האריז״ל שערב סוכות‬ ‫הוא מסוגל מאד לצדקה‪.‬‬ ‫ותודה רבה לך על זה‪ ,‬ותהי׳ משכורתך שלמה מאת ה׳ בכל‬ ‫הברכות המיועדות לעושי צדקה וחסד עם הבריות‪ ,‬ורב ברכות‬ ‫ושובע שמחות ורוב נחת בגו״ר‪.‬‬ ‫ומובא שע״י שיודעין שהעולם הזה הוא דירת עראי‪ ,‬בבתי׳ ׳סוכה‬ ‫‪,ĤčēĦĐĘ ĐĝĜĚ ,Ħđėđĝ Ęĥ ĤđČĐ ĦČ ĥĠēĚ ĐĦČ ęĕĜĥ‬‬ ‫‪ěĕĒĕĠĥđČĐ ęĞ ğĠđĦĝĐĘ "ĕĜģčēĦ đĜĕĚĕđ"Đ ĦČ ĥĕĎĤĐĘ‬‬ ‫דירת עראי'‪ ,‬אז דייקא חוסים בצלא דמהימנותא‪ ,‬וגם עי״ז ביותר‬ ‫‪!Ėďĕ ĎĥĕĐč ĐĒ đĕĥėĞ ČĦđĜĚĕĐĚď ČĘĕĢč ęĕĥđďģĐ‬‬ ‫קל לסבול המניעות והבלבולים‪ ,‬מאחר שאנו יודעים שאנו כאן‬ ‫בדרך עראי‪.‬‬ ‫‪ĥďēĐ ĤĠĝĐ‬‬ ‫‪ĥďē ęĞĔ‬‬ ‫‪ę‬‬ ‫וע״י שזוכים בהעולם העובר הזה להיות חוסים בצלא דמהימנותא‪,‬‬ ‫‪ĞĕďđČī‬‬ ‫‪ĞĎĤ Ęėč‬‬ ‫‪ĎēĐ ĕĚĕĚ‬‬ ‫עי״ז דייקא זוכים לחיים נצחיים‪ ,‬לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו‪.‬‬ ‫‪-ĖĦĜđĚČ‬‬ ‫‪īĦđėđĝ‬‬ ‫ובלקוטי מוהר״ן )סימן מ״ח( כתב שעיקר החיבוק דקדושה‪ ,‬סוד‬ ‫‪Ģ"ĐĎĐ Ĥ"đĚ ĦČĚ‬‬ ‫‪ĤĕČĚ čģĞĕ ĕčĤ‬‬ ‫הסוכה‪ ,‬זוכים רק ע״י שנאחזים בדבר ה'‪ ,‬בדיבורים קדושים‪,‬‬ ‫‪Č"ĔĕĘĥ ĤĞĔėĥ‬‬ ‫בתורה ותפילה‪ ,‬שהם שורש הבריאה‪ ,‬כמובא בסימן צ״ז‬ ‫‪ĥďē ĤđČč ĤĕČĚ‬‬ ‫בליקוטי מוהר"ן "קודם בריאת העולם‪ ,‬השי״ת עידן וקישט את‬ ‫‪ĐčĐČĐ ĕĤĞĥ ĦČ‬‬ ‫‪ĤĠĝĐ‬‬ ‫‪ęĕĘĎĦĚĐ ĐĜđĚČĐđ‬‬ ‫עצמו בתפילתן של צדיקים וכו׳‪ ,‬שצפה שיהיו צדיקים" עיי״ש‪ .‬וזה‬ ‫‪.ĦđėđĝĐ Ďēč‬‬ ‫‪ĦČ ĖĘ ĤĕČĕĥ‬‬ ‫היה סוד האתערותא דלתתא‪ ,‬שע״י זה הנחת רוח נברא העולם‪.‬‬ ‫‪ĥďē ĤđČč ĎēĐ ĕĚĕ‬‬ ‫‪ģĤĠ ğď ĕĤēČ ğď‬‬ ‫‪ěđĥĥč ęĕĚ ęĦčČĥđ‬‬ ‫לכן מובן שע״י התפילה יכולים לשנות הטבע‪ ,‬מאחר שהתפילה‬ ‫‪ĖĕČ ĐĘĎĦ ģĤĠ ĕĤēČ‬‬ ‫‪ĐĞđĥĕĐ ĕĜĕĞĚĚ‬‬ ‫‪ĐėđĝĐ ĘĢĘ ĝĜėĐĘ‬‬ ‫היא שורש הבריאה‪ ,‬לכן יכול להיעשות עי״ז בריה חדשה ולזכות‬ ‫‪ďĞđ ĎēĐ ĦĝĕĜėĚ‬‬ ‫לחידושין נפלאים‪.‬‬ ‫‪ĦđėĒĘ ĖĕČđ đĦČĢ‬‬ ‫‪ĤđČĐ ĦČ ĖĕĥĚĐĘ‬‬ ‫ויהי רצון שנזכה לדבר תמיד דיבורים קדושים בתורה ובתפילה‬ ‫‪ČĘĕĢč ĦđĝēĘđ ĘđďĎĐ‬‬ ‫עד שנהיה נכללים ביצירה לטב וביצירה של חיים‪ .‬ולכן נוטלים‬ ‫‪Ęėč ČĦđĜĚĕĐĚď‬‬ ‫‪ĐĜĥĐ ĦđĚĕ‬‬ ‫לולב בסוכות‪ ,‬כי ׳לולב׳ בגמטרי׳ ׳חיים'‪ ,‬כמובא בשו״ע בבאר‬ ‫‪@GIC‬‬ ‫היטב‪.‬‬ ‫@‪8E9C3=3CKO9LN8‬‬ ‫‪DMC@N9=E==GCC‬‬ ‫‪MG<?NC=M68‬‬ ‫‪3<=@N‬‬ ‫הכותב בחפזון ובטרדה ודו״ש וטובתך והצלחתך בלב ונפש‬ ‫חפיצה‬ ‫יעקב מאיר שכטער בן חי׳ דינה‬ ‫סיפוריﬦ ולקחיהﬦ‬ ‫נפשות‬ ‫ניצוץ קודש ממאמרי‬ ‫ניצוץ‬ ‫מאת מו״ר שליט"א‬ ‫חסידיו‬ ‫ומכתבי מורינו שליט״א‬ ‫אחד!‬ ‫והיה לי הדבר למופת‪.‬‬ ‫לפני שנים‪ ,‬כשהתגוררתי בשכו'‬ ‫ומסתמא היה אברך זה ׳ערליכער‬ ‫הבוכרים‪ ,‬ראיתי אברך שומר תומ״צ‪,‬‬ ‫שבתוך ימי חול המועד הרס את‬ ‫קדושת‬ ‫המועד‬ ‫בסוכה יכולים‬ ‫יונגערמאן׳ ]אברך כשר[‪ ,‬כי אם לא‪ ,‬לא‬ ‫היה זוכה שמראין לו דבר כזה באופן‬ ‫המטבח שלו ובנהו מחדש‪ ,‬ומחיתי בו‬ ‫לעורר אהבה‬ ‫נגלה‪ .‬כי השי״ת בעתים הללו ממשיך‬ ‫הנהגתו באופן נפלא בדרך ההסתרה‪.‬‬ ‫על זה‪ ,‬והוא לא נענה‪ ,‬והצטדק שאין‬ ‫לו זמן אחר לעסוק בזה‪ ,‬כי הוא עובד‬ ‫עצומה כזו‬ ‫ואכן פירוש ׳מועד׳ הוא "זמן נועד"‬ ‫כשכיר ובזמן אחר יגרם לו מכך הפסד‬ ‫של שבוע שלם‪ ,‬והפצרתי לו הרבה על‬ ‫להשי"ת‬ ‫שהמלך משחרר בני מלכותו‪ ,‬בבחינת‬ ‫מה שאומרים בשבת "דא היא סעודתא‬ ‫זה ולא שמע לקולי בשום אופן‪.‬‬ ‫שבכחה ניתן‬ ‫דמהימנותא" והשחרור והעונג בימי‬ ‫המועד הם בבחינה זו‪ ,‬ומי שאינו משים‬ ‫והסוף היה כשסיים לעשות את המטבח‪,‬‬ ‫נחלש וחלה והוצרך לשכב שבוע שלם‬ ‫להתחדש‬ ‫לב לכך‪ ,‬לזמן הנועד מן השמים לכבוד‬ ‫במיטה אחר החג‪ ,‬נמצא שהפסיד שכר‬ ‫ולהפוך‬ ‫מלכותו‪ ,‬הרי הוא בבחינת עובד עבודה‬ ‫שהיא זרה לו‪ ,‬היינו שאינה שייכת‬ ‫עבודת החג במשך של שמונת ימים‪,‬‬ ‫ומה שהרויח בעבודתו בימי המועד‪,‬‬ ‫לבריה חדשה‬ ‫לחלקו הניתן לו כעת‪.‬‬ ‫הפסיד אח״כ מיד‪ .‬כל זה ראיתי בעיני‬