במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — סוכות (2026-09-21)

גיליון קלג | סוכות פ"ז
במשעו_לי החסידות
להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש
אנו לי-ה ועינינו לי-ה -האורות המקיפים והפנימיים
והכוונה בתפיסת הבריאה אינה רק למציאות כל הנבראים הדוממים ובעלי החיים, 'מאסף אותנו לביתו' :השפת אמת בד"ת לסוכות תרל"ה ,שבראשם כתב שהם
אלא בעיקר למציאות האדם וכיצד שהוא תופס ומכיר את עצמו ואת כל הנבראים רק 'לקוטי דברים' ,כלומר שהד"ת לשנה זו הם רק לקוטים קצרים ממה שחשב ואמר
שעמו כולם כבעלי הוויה עצמאית .ובאמת הם [כפירושי הראשונים על הפסוק] 'בדמותו בשולחנותיו הקדושים בימי החג .והרי כל תורותיו מצטיינות במיצויים של רעיונות
ובצלמו' ,של בוראם -המוסתר מנגד עיניהם ומהכרתם להרגיש שהוא סיבת קיומם וכל עצומים בדברים קצרים ,אכן בשנה זו ,הדברים קצרים עוד יותר ולכן הוא מתאר את
מציאותם ,ולכן גם הם כמו הבורא -מרגישים וחווים לגמרי כאילו 'מציאותם מעצמותם', מצוות הסוכה בכמה מילים קצרות אך ציוריות מאוד ורבות משמעות ועומק.
ובחירתם חופשית לעשות הכול .ותחושה זאת של 'נסירה' וניתוק של הווית המציאות סכות נק' חג האסיף שכל אחד מאסף כל רכושו לביתו .ולכן צריכין לזכור כי
העצמאית לכאורה ,משורשה וסיבתה האמיתיים ,באה מתוך הסתרת הסיבה והשורש אנחנו וכל אשר לנו להשי"ת .וכמו שכאן היא זמן אסיפה כמו כן הוא לעילא
האלוקי לכל קיום האדם ,והיא מתחזקת בכל ראש השנה ,וצדיקי אמת היו מרגישים אותה שהקב"ה מאסף אותנו לביתו והוא הסוכה.
אף בליבם .וזוהי ה'תרדמה' והשינה הנופלת על האדם ,שהוא ערפול הכרתו ביסוד וסיבת
קיומו .כהמש"ד שם. והיינו שבחג הסוכות ישנו ביטוי מוחשי ומציאותי לעובדה כי 'אנחנו וכל אשר לנו
ולהיות שהאדם יהיה מכיר א"ע בהבנת תפיסתו להויה בפני עצמו עם בחירה להשי"ת' ,והוא מצוות הסוכה שהיא כידוע הדבר היחיד בזמנינו ש'שם שמים חל עליה'
חפשית ,זאת אי אפשר בלתי הסתרה .וכמו שמצינו בהתחלת הבריאה כשעלה בכך שהיא נאסרת בהנאה כהקדש כל שבעה( ,סוכה ו ).והיא הכונסת את ישראל לתוכה.
ברצונו הפשוט ית' שיהיה יתכן תפיסת הבריאה עם הויה בפני עצמה בבחירה ובהמשך דבריו שם באותה שנה ישנו ביטוי נשגב נוסף ,והוא 'שאנחנו כמו אורחים בביתו
חפשית ,אזי נאמר ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן וגו' .כי הויה בפני של הקב"ה' ,ולכן בשמ"ע האורח מקבל מאת המארח ליווי לביתו ,בדמות ההארות של
עצמה אי אפשר בלתי הסתרה. שמ"ע ושמח"ת ,שהם כבר מה'חיות החדשה' שיורדת במועדים הללו 'לכל הנבראים'.
רבות מחשבות איש :ונקדים נא דבר בעניין מושגי האורות והרעיונות המקיפים שמ"ע הוא ברכת החג .כי מצות סוכה לצאת מדירתו לחסות בצלו ית' .ואנחנו
והפנימיים בזמנינו .הנה בימי קדם הרגישו כל הבריות ולא רק יהודים בהתבוננם ביקום את כמו אורחים בביתו של הקב"ה .וכ' ביום השמיני שלח את העם .ושלוח לשון
המציאות האלוקית שנקראת בפינו 'סובב כל עלמין' ,שפעלה במוחש והתערבה בעולם לוי' שבעה"ב צריך ללות האורחים .והוא מה שמצות סוכה וימי החג נותנין
במאורעות היטוריים רבים מבלי לקלקל בהיגלותה את אפשרות תכונת ה'בחירה' של ברכה לישראל לבתיהם ...כי בכל שנה ניתן חיות חדש בר"ה ויוכ"פ סוכות לכל
האדם ,בגלל הבנתם הפעוטה בטבע הטבעי וה'עולם כמנהגו נוהג' .כמו כן הם הרגישו הנבראים.
גם בדעתם במציאות אלוקית עמומה על האדם עצמו ורעיונותיו הערכיים שלא להיות 'תחת כותל אחד' :ובעומקם דברים אלו בנויים על אמרת הקודש הנשגבת
כחיות השדה ,וגם בהשארת הנפש הקיימת מעבר לתודעה הפשוטה של האדם ,וכפי שבזרע קודש מהמגיד מקאזניץ הכותב על מצוות הסוכה שהיא ש'כדרך שהחושק לוקח
תופעת ה'דיבוקים' שהייתה נפוצה וכדו' .הדורות הקודמים לא היו טפשים נבערים את חשוקתו תחת כותל לשמח עמה' ,הנה דווקא בתוך ההסתר שיש 'מאחורי הכותל'
מדעת להאמין בכל הבל ורעות רוח כפי שחושבים עליהם הטיפשים האמיתיים היום. של הסוכה והסכך ,יש את האפשרות של כלל ישראל להסתתר שם ולהיות 'עמו ית"ש
וכידוע שאף הכופר הארור היהודי הראשון ,שפינה את זאת ההכרה במציאות ה' הסובבת במקום אחד'.
כל עלמין ,עוד הסכים והוכרח להודות שלפחות העולם עצמו הוא אלוקות מורגשת
וזהו ענין הסוכה גימטריא הוי"ה אדנ"י ,לבוא למקום שכביכול שם נסתר השם
ה'ממלאת אותו' בחיותה ובכוח תנועתה .ועד לפני כמאה ועשרים שנים ,עוד חשו בעצמם
הוי"ה בשם אדנ"י .ועל דרך זה פירש המגיד מקאזניץ ,על פסוק הנה זה עומד
פילוסופי האומות הגדולים ,כי מחשבות האדם אינן עולות בו מעצמו כפי שנראה כיום.
אחר כתלינו ,כדרך שהחושק לוקח את חשוקתו תחת כותל לשמח עמה ,וזהו
אלא הן הגלות נגלות של רעיונות ואידאות אדירים הקיימים מימות עולם והם מקיפים
שנאמר שעומד עמנו תחת כותל אחד .וזהו שנאמר מה רב טובך אשר צפנת ,על
את בני האדם כמציאויות ישותיים קבועים בפני עצמם בטבע ,המתלבשים בבני אדם,
ובני האדם אינם רק כמו שבשבת רוח המגיבה לכוונה של הרוח הנושבת מכוחות עצמה. דרך הנ"ל .ואמר אחר כך תסתירם בסתר פניך ,כביכול במקום שפניך -פנימיות
ומשנתעבתה יותר 'תפיסת הבריאה את עצמה כהוויה בפני עצמה' ,חשו הוגי הדעות אלהותך נסתר שם ,ונהיה גם אנחנו שם עמו ית"ש במקום אחד .וזהו שנאמר
הקומוניסטים כי האדם ומחשבותיו אינם קשורים לשום רעיון ודבר רוחני שמעבר להם תצפנם בסוכה ,כנ"ל שסוכה מורה על זה ,והכוכבים נראים בתוכה מורה על
או מתוכם אלא הם תוצאות מצבו החומרי ומעמדו הכלכלי והחברתי בא הוא נמצא אורות הפנימים המאירים בסוכה כנ"ל.
בפועל ,ולכן העשירים הם בעלי גאווה ומידות רעות והעניים הם נחשלים וכנועים וכו'. ובפשטות הכוונה כבספה"ק ,שדווקא ההסתר שהקב"ה מסתיר את עצמו מישראל
ואחרים חשבו שמחשבות האדם אין בהם כלום רק הם תוצאות יצריו ודחפיו הפנימיים בימי הדין ,הנקראים 'בכסה ליום חגינו' ו'פנימיות אלהותך נסתר שם' ,ולכן 'נסתר השם
והבהמיים האישיים .ומכוח טענות אלו עשו מהפכות אדירות בסדרי השלטון והחברה הוי"ה בשם אדנ"י' ,והוא מאפשר את העמידה של ישראל יחד איתו תחת הכותל ,ולשם
כל אחד בדרכו הרצחנית .ובדורות הבאים עם ההעמקה בהסתר האלוקי והתגברות כך נועד ההסתר של הדין הימים הנוראים ,כדי להגיע לסוכה יחד עם הקב"ה .אמנם
תפיסת האדם את עצמו כהוייה בפני עצמה עם כוח מדע אדיר להטיב ולהרע ,ואחר הדברים צריכים ביאור עצום ,שהרי כבספה"ק חג הסוכות הוא כבר הגילוי העצום של
מאות המיליונים שנהרגו מכוחו בשתי מלחמות העולם ,וכן בשלטון הקומוניסטים ,הנה השמחה בהשי"ת ,הן בסוכה בחי' 'וישמחו בך כל חוסי בך ...ותסך עלימו ויעלצו בך יודעי
הם שהראו לכול כי האדם בכפירתו ובהתנערותו מכל נובלות חכמה של אמונה כלשהי שמך' ,והן בד' המינים שכתוב בהם בפירוש בתורה ושמחתם לפני ה' אלוקיכם .א"כ צ"ל
במה שמעבר לטבע ,גרוע ומתועב הרבה יותר במוסרו מכל חיות השדה האכזריות ביותר. מאוד איזה 'הסתר וכותל' מהאלקות יש בחג הסוכות עד ש'פנימיות אלהותך נסתר שם',
ומאז האדם אינו מאמין לא רק ברעיונות רוחניים של שוויון או חירות או אחוות עמים, המאפשר תחתיו את ההתייחדות של ישראל וקוב"ה.
אלא כופר אף בהגדרות פשוטות של השפה האנושית ,מהו צדק ומהו יושר ,ומהו מוסר
ומהו עוול ,ולדעתם כיום הכול הוא רק הסכמות אנושיות משוללי יסוד וסיפורים (נרטיבים)
'כהוויה בפני עצמה' :ולהבין את היסודות הפנימיים של חג הסוכות ושמ"ע וטרם
ולבושים בעלמא לדברים שאינם קיימים כלל ,ואין שום אמת בעולם רק חזקים וחלשים נביא דברי קודש הרר"פ מקארעץ אודות החג ,נחזור על מושג ה'נסירה' כמו שביאר בספר
כמו בטבע הפראי (הגונג'ל) וכו' .וככל הדברים הנקראים בעיניהם עוד כקדמה והתקדמות, סוד ישרים על ראש השנה אות כ"ו ,שהיא מחשבת 'תפיסת הבריאה' את עצמה כהוויה
הנה הם שונאים ומתעבים בכל כוחם את ישראל החרדים לדבר ה' החשים גם כיום בפני עצמה ,שאינה תלוייה בדבר ובאיש ,ויש לה גם בחירה חופשית לעשות כרצונה.
את מציאות ה' הסובבת והמקיפה אותם בהגנתה עליהם בכל תולדות הדורות ,וגם את תפיסה עצמאית ונפרדת הנפתחת ומתחדשת ומתעצמת מחדש בכל שנה ביום יצירתה
מציאות ה' הממלאת אותם בפנימיותם במשפטים ישרים ותורות אמת ,ובחוקים ומצות הראשונה.
טובים והצדיקים שבהם חשים בדעתם מעצמם ב'זמני ששון ומועדי קדש וחגי נדבה' ,את ויען שבראש השנה מתעורר תמיד מזאת הנסירה כ"ד בהאר"י הק' ז"ל ,כי אז
קדושת השבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל וחשים את ההבדלים בין קדושת שבת לקדושת מתחיל להתעורר מהתחלת הבריאה .שבכל ר"ה פותח השי"ת מחדש תפיסת
יום טוב ובין יום השביעי לששת ימי המעשה ואת הבדלת וקדושת ישראל בקדשת ה' הבריאה ,שיהיה לה הויה בפני עצמה עם בחירה חפשית ,ומחמת זה יכולה
מטומאת העמים והאומות .הנה כל בחינות הקדושה שבהם דיברו הצדיקים היו מוחשים הבריאה להתרחק כ"כ בהעלם הסתרה עד שלא יכירו כלל את מקור שורשה.
צילא דמהימנותא :והעניין הוא שכבר כתב הרמב"ן בטעם מצות סוכה( ,ויקרא כד" ונראים להם בהבנתם את האלוקות .ואנו בזמנינו נלמד ונבין מפיהם ומפי תלמידיהם
מ"ג) 'והזכרון ,שידע ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה, את הדברים ,ומה נשאר להבין ולחוש גם בזמנינו אחרי כל ההסתרים המתחזקים מידי
והשם היה עמם לא חסרו דבר' .ומשמע שמצוות סוכה היא לזכר כל ניסי המדבר ,באר ,מן, שנה .וכמשי"ת.
וכן מה שאמר הכתוב -שמלתך לא בלתה ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה ,ורק הדבר מקבל ומשפיע מקיף ומוקף :ובאמרי פנחס שער ד אות יד (מהספר תוספתא למדרש
הגדול שבכולם הוא הסוכות או ענני הכבוד .והיינו שאף שההליכה במדבר הגדול והנורא פנחס) כתב אשר כל הבחינות העליונות שבסטרא דקדושא ,כולם מתייחסות זו לזו באופן
ארבעים שנה היה לסיבת חטא המרגלים ,הנה עיקר העבודה של ישראל הייתה להיאחז שהן מקבלות מהבחינה היותר גבוהה ,ומשפיעות לבחינה היותר נמוכה מהן ,ולכן לצורך
בקב"ה באהבה ,ודווקא אז התגלתה להם חיבתו של הקב"ה לעמו בסוכות ובענני הכבוד הקבלה וההשפעה ,הבחינה היותר עליונה מוקפת מזו שעליה ומקיפה לזו שמתחתיה,
ובכל הניסים הנלווים מן ובאר וכו' ,בגלותו בכך שכל תכלית אותה דחייה ו'נסירה' הייתה ובהיקף זה הן קרובות זו לזו עד כדי השפעה וקבלה ,ולכן מסיבת ההשפעה והקבלה הן
לרוממם ולגדלם 'למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך' למען יעמדו ויקבלו נקראות מקיפות או מוקפות ,דהיינו על שם התייחסותן לבחינה הקרובה אליה.
באופן עצמי בהכרתם ובידיעתם מתוך בחירה ורצון שלהם עצמם את אמונתו ומלכותו אדומו"ר זצוק"ל אמר פעם אחת קודם ההקפות .תדעו כי בסטרא דקדושא הכל
עליהם ועל זרעם .להפנים זאת בדעתם המוחשית 'למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו הוא בבחי' זו"נ מקבל ומשפיע .מלבד הסיבה הראשונה .וכל מקיף הוא כבחי'
יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה' .על זאת באה מצוות הסוכה ,המראה את האהבה משפיע .וכל מוקף הוא בבחי' מקבל .והסיבה הראשונה היא בבחי' מקיף ולא
ההדדית שבין קוב"ה לישראל ,דווקא בעת הדחיות הקשות של החורבנות והגלויות עד בבחי' מוקף ,ולעתיד לבוא יהי' חידוש נפלא כמו שכתוב ונקבה תסובב גבר .ולכן
היום הזה ,בכוח האמונה העזה ,אמונה שבאה לא רק בעת קטנות בעת יציאת מצרים, אנחנו בכל שבעת ימי החג היינו מוקפים מקדושת הסוכה בבחי' אור מקיף .והד'
שהקירבה הייתה מוחשית ופנימית ,כמו האוכל שהאם מספקת לתינוקה ,בבחי' המצה מינים השפיעו בנו אור פנימי .ועתה שיצאנו מן הסוכה יצאנו מן בחי' מוקפים
שהיא מיכלא דמהימנותא ,שהוא דבר פנימי ומורגש בגוף כמו אותם צעצועים ומיני וצריכים אנחנו להיות בבחי' מקיפים .להמשיך בעוה"ז השפעות דקדושה .וכפי
מתיקה .אלא בבחי' של גדלות בה האמונה היא מקיפה וכוללת את כל הנהגת האדם ערך המדרגה של קבלתנו בעת היותנו מוקפים .כן ערך המדרגה שנוכל להיות
כבית וכסוכה החוסה בה כמו בצל חיצוני מקיף שבא מדבר שממעל לראשו והשגתו. עתה בבחי' מקיפים .וע"ז אמרו חז"ל שאסור לתרום שלא מן המוקף .והמבין
בדברים שאינם מובנים כל כך לחוסה ,כמו שהיו כל הניסיונות במדבר ,וזה נקרא 'צילא יבין .וסיים דבריו בזה הלשון .וכיון שחז"ל קראו ענין התקרבות ב' דברים זה לזה
דמהימנותא' .והחיסיון באור המקיף בצילו של הקב"ה הוא סוד הקיום של כלל ישראל בלשון מקיף .לפי זה י"ל טעם ג' על השם של הקפות שמשמעותו הוא שעתה
גם כיום ,בחי' 'סוכת דוד הנופלת' ,וכשיהודי מתוודע לאור המקיף השומר עליו ומגין בעת ההקפות מתקרבת כנסת ישראל לאביהם שבשמים ונעשה יחוד קוב"ה
עליו בכל הניסיונות והצרות והדחיות וה'נסירות' ,והוא נעשה מודע ומפנים בדעתו את ושכינתיה להשפיע לנו כל מיני השפעות טובות דקדושה .הן ברוחניות והן
מציאות האור הזה בהבנתו ,ובפרט אחרי יוהכ"פ שהוא טהור וזך בתשובה והוא מסוגל בגשמיות .עלינו ועל כל ישראל .אמן.
וזוכה להבין את כל מהלך דרכו עד הנה שהיה הכול מכוון מהשמים לטובתו ,אין לו מקיפים ופנימיים :ולביאור הדברים הנה ידוע בספה"ק שמצוות הסוכה הוא
שמחה גדולה מזו .וזאת היא פשר ה'דעת' והשמחה של חג הסוכות בעיקר בזמנינו. אורות מקיפים ,ומצוות ד' המינים הוא אורות פנימיים ,והוא גם כפשטות המוחשית של
והוא 'זמן שמחתינו' דייקא ,בשל הפנמת האור המקיף של קורותיו שהיו בלתי מוסברים שני המצוות .שבסוכה האדם נכנס כל כולו לתוכה והיא מקיפתו ומסבבתו מכל עבר,
ומובנים לו ,ועתה עם תשובתו הם מובנים לו כאור פנימי ושקורותיו אלו על אף הדחיות ואת הד' מינים הוא מקיף ומחזיק בידיו ומקריבם אל גופו .וכשתי הפירושים ברש"י
והנסירות והנפילות הם שהביאוהו למקומו הראוי עכשיו. האזינו על הפסוק יסובבנהו יבוננהו וכו' .דברים פרק לב פסוק י .שהקב"ה הקיף לישראל
הרגשה בהנהגה :אמנם כמו בדוגמא ,יש דברים שהם כל כך מקיפים בהתנהגות בענני כבוד ובדגלים ובהר כגיגית .וישראל הקיפו את אוהל מועד ,בד' הדגלים.
הוריו אליו ,עד שאין לילד כל הרגשה אפי' קלה מהם .וזה משל להנהגת ה' עם הגויים שהיא יסבבנהו :שם סבבם והקיפם בעננים וסבבם בדגלים לארבע רוחות וסבבן
כל כך גבוהה ונעל המהם ואין להם שום חלק והרגשה בה .משא"כ לעם ישראל אם כי אינם בתחתית ההר שכפהו עליהם כגיגית – .יסבבנהו :אשרינון סחור סחור
משיגים ומבינים את ההנהגה של האור המקיפם ,יש להם לכה"פ הרגשה שישנה הנהגה לשכינתיה אהל מועד באמצע וד' דגלים לד' רוחות.
שהוא מעבר לדעתם והשכלתם והם מאמינים בה ושמחים איתה ,ואם ניתן להם הם זוכים
גם להפנימה בהבנתם בדעתם .כבספר סוד ישרים על שמיני עצרת אות כא ולאנשים כערכנו הסביר מונחים אלו של אורות מקיפים ואורות פנימיים ,הר"ר
צדוק הכהן מלובלין בספרו דובר צדק -פרשת אחרי מות אות ד' ,כך.
והנה יש שני מיני אורות מקיפין אחד נקרא אור המקיף מבחוץ ,וזהו מה
שמנהיג את האדם ומקיף אותו למעלה מדעתו והאדם אינו מרגיש כלל דידוע דיש אור פנימי ואור מקיף .פירוש -מה שהאדם השיג ,זה נקרא אור פנימי.
איך שהשי"ת מקיף אותו .והשני נקרא אור מקיף מבסמוך היינו זה ההנהגה ומה שהקב"ה מנהיגו למעלה מהשגתו זה נקרא אור מקיף והוא משורש הנעלם.
שמרגיש בה אדם ומכיר שהשי"ת מקיף אותו ומנהיגו בהשגחתו ,וזה הוא נגד וכמו שגם ביאר בספר סוד ישרים על סוכות אות לט .שהתכלית מצוות הסוכה
סוכה שמרגיש האדם בהגנתה .אבל בית הוא הגנה שאין האדם מרגיש בה והלולב שהאדם יפנים את האור המקיף לפנימיותו .וכמשי"ת.
כמבואר .וזהו החלוק בין ישראל לעכו"ם כי אורו יתברך מקיף גם את העו"ג כד' "ולזה מתחיל מצות סוכה בלילה ומצות לולב ביום ,כי סוכה מורה על אור
בכל מקום מוקטר מוגש לשמי וגו' אכן אצלם הוא אור המקיף מבחוץ ,וזה נקרא המקיף שהוא למעלה מהתפיסה וזה נקרא לילה .אלא שהאדם צריך להמשיך
ירומו סלה .שהשי"ת מנהיג עמהם למעלה מבחירת דעתם כ"ד בגמרא (פסחים)
אליו מזה האור המקיף שהוא למעלה מהתפיסה שיהיה ממש בהבנת תפיסתו.
אגפי דרומא (הצבאות הרומאיים) -בהא נחתינן ובהא סלקינן (שחושבים מבוקר עד
וכפי מה שממשיך האדם בעבודתו מזה האור המקיף אל תפיסתו כך מתחיל
ערב לרעת ישראל) .אכן בישראל הוא מקיף מבסמוך שהשי"ת מסר כל טובת אצלו יום .כי יום רומז על אור שבתפיסת עבודת אדם ,ובהלולב ממשיכים את
הנאה בידם ,שיהיה להם עבודה בבחירת דעתם .ומזה האור המקיף מבסמוך האור המקיף של הסוכה שיהיה בבחינת אור פנימי ,לזה הוא מצות לולב ביום".
ממשיכים ישראל את אור אצלם ועושין ממנו אור פנימי כדאיתא בהאר"י הק'
ז"ל שע"י ארבעה מינים שבלולב ממשיך האדם את האור הקדושה מהסוכה והיינו שיש שני הנהגות שהקב"ה מתנהג עם האדם ,האחת מובנת לו על פי דעתו
שהוא בבחינת מקיף בקרבו ונעשה ממנו אור פנימי ועי"ז נתמלאו החללים שיש במצוות עשה ול"ת ,ובשכר ועונש וכו' ואחת נעלית הרבה יותר מדעתו שנוטרתו ומגינה
בין אורו יתברך לתפיסת אדם. עליו ,אף בדברים שאינם בהשגתו .ועל פי משל בעל התניא בסידורו לפסח בד"ה ששת
ימים ,הדבר דומה ליחסי ילד קטן עם אביו בהנהגותיהם .שישנה הנהגה אחת שהאב
סוכה -רוח הקודש :ובספר ליקוטי מוהר"ן -מהדורא קמא סימן כא .שהאור מתנהג עם ילדו ,בצורה שהוא מבין ותובע ממנו כמה דברים פעוטים כגון לסיים את
המקיף הוא רוח הקודש ,שהוא הרגשה הבאה מהמקום באלוקות ששם ידוע ונראה אכילתו ולסדר את חפציו וכו' ונותן לו בתמורה כמה צעצועים ומיני מתיקה .הנה לילד
הכול ,וכל הקדושה והאמת ברורים בגילוי אלקות בהירה ,ומזה ברור ונראה גם כל מה אין כל מושג מובן מה הם אב ואם ומה האחריות העצומה שהם נושאים למענו ,והוא
שיהיה והיה ,עד שכבר אין בחירה מעשית לעשות אחרת מהנראה לעין כאמת מוחלטת. מודד את אביו ואת טובו רק בדרישותיו הפעוטות והצעצועים ומיני המתיקה שהוא נותן
וא"א להבין זאת ההרגשה מהאור המקיף יחד עם תחושת ואפשרות הבחירה שיש לנו לו ,ולפי זה יקבע האם יש לו 'אבא טוב' או לא .ואם יבקש ממנו לא ללכת לכביש או
בפנימיותינו ,בגלל עצם היותנו תחת יכולת ואפשרות הבחירה .וכמו אדם מבוגר שאין לו ללכת לישון יחשוב שהוא לרעתו והוא שונאו וכו' .הנה זו ההנהגה הוא האור הפנימי
בחירה לרוץ לכביש כאשר יש תנועת מכוניות שוטפת כמו הבחירה המעשית שיש לילד שמבין הילד מאביו .אבל ההנהגה האמיתית של האב וטובו שממנה נובעים כל שאר
קטן שאינו מבין את הנראה לו .הבחירה שיש לילד קטן הוא רק בגלל שאינו יודע באופן ההוראות והטובות של ההורים על ילדם ,הנה הם מקיפים וסובבים את השכל של ילדם
מוחלט וברור את המציאות ואת התוצאה האמיתית של המעשה. ואינם מובנים לו כלל .וזה נקרא אורות מקיפים .ומ"מ יש לכל ילד גם איזה הרגשה בטוב
ושפע אלקי הזאת הוא בחינת סכה ,כי סכה הוא בחינת שסכה ברוח הקדש ,כי המקיף של הוריו עליו ,ואף שהוא כועס עליהם ובועט וכו' ,הנה לא יחפוץ להישאר
רוח הקדש הוא שפע אלקי ...בחינת מקיפין ,שהשכל הזה הוא גדול עד למאד, לבדו ברחוב או להיות לעצמו באולם חתונות עם קהל רב וכדו' ,ואם יאבד מהם באחד
עד שאין המח יכול לסבלו ואין נכנס במח ,אלא הוא מקיף את הראש .כמו המקומות האלו אגב כעסו עליהם והסתרתו מהם ,הנה במוצאו אותם ישמח שמחה
שאנו רואים כמה חכמות עמקות ,שאין יכלת במח האנושי להבין על בוריו, גדולה למרות הכול ,כי הוא מרגיש את תלותו בהם .וזה נקרא שחלק מהאור המקיף של
כמו כמה וכמה מבוכות שאנו נבוכים בהם ,כמו הידיעה והבחירה ,שאין מח הנהגת הוריו משפיע ונכנס קצת ובוקע לתוך האור הפנימי בשכלו והבנתו של הילד וזה
של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת .והשכל הזה הוא בחינת מקיף ,שאין מביא את השמחה .ועל אחת כמה וכמה כשהוא גדל ומתבגר ומקבל 'דעת' ועומד על
נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ ,והשכל הפנימי מקבל חיותו דעתו ,הנה הוא מבין ומפנים את חסדי הוריו יותר ויותר.
נתרבה ממלת האזרח רק גר כזה שיתכן לקרותו אזרח ,כלומר שכבר נבנה מהמקיף הזה .ודע ,שזה עיקר כוח הבחירה ,כל זמן שהשכל אין כל כך גדול
בתוך עמי ע"י חוזק עבודתו .ואחר כמה בירורין נבנה הגר ג"כ בתוך עמי כי להבין הידיעה והבחירה ,אזי כח הבחירה על מקומו ,כי יש בידו כח לבחור
הבלא דפומא לא אתעביד כדאיתא בזוה"ק (משפטים ק ע"ב) אבל כל עוד שלא החיים או הפוכו .אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ,ואז יתגדל השכל האנושי
נבנה עדיין זה הגר בתוך עמי .אינו יכול לקיים מצות סוכה ...שקרבן פסח הוא ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה ,אז יתבטל הבחירה ,כי אז על ידי גדולו של
אור פנימי מ"מ יכול הגר לעשותו .אבל מצות סוכה שהוא עבודת אור מקיף השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ,ואז יתבטל הבחירה; וזה זה עקר
אי אפשר לו לעשות והוא כי עיקר אור המקיף הוא מה שמשיג האדם הכרה כוח הבחירה ,זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה.
מפורשת בעומק לבבו שהשי"ת מקיף אותו ומגין עליו למעלה מהבנת תפיסתו,
ואור מקיף כזה אי אפשר להשיג רק מי שהוא משרשא וגזעא קדישא דישראל
וכך גם בספר דברי חיים על מועדים – לסוכות.
זה יכול להעלות עצמו ולהגיע למעלת אז תתענג על ה'. והנה ידוע מאמר הרמ"ע ז"ל על משנה (אבות פ"ג מט"ו) הכל צפוי והרשות נתונה.
ופירש היינו במקיף ,ותוכן דבריו שם באריכות .אך לפי הבנת הפשוט נראה שהיינו
וכמו שאנו רואים בזמנינו ,שאף יהודים שומרי תורה ואף בעלי תשובה שזה מקרוב שבאמת הקדוש ב"ה ידע קודם הבריאה את הכל ,וכמאמר המדרש וירא אלקים
באו ,ומש"כ פריצי עמנו אינם מבינים את אורח החיים של החרדים לדבר ה' ,וטוענים את האור אלו מעשיהם של צדיקים ,ואת החשך אלו מעשיהם של הרשעים.
שאינם אחראים לדאגת פרנסה ללמד לבניהם מקצועות ,ואינם משתתפים ב'הגנת ורק זה מכונה בבחינת מקיף ,דידוע דדבר שנתפס ברעיון בני אדם הוא נקרא
העם' לפי דיעותיהם ומחשבותיהם ההגיוניות לפי דעת בני אדם רגילים באורם הפנימי פנימית ...ונקרא הידיעה הזאת שאינו משחית הבחירה -בחינת מקיף.
בלבד .אבל החרדים לדבר ה' ההולכים בדרכי צדיקים ותלמידי חכמים ,הנה הם קרובים
אל ה' המקיפם ,והבחינות בסטרא דקדושה משפיעות זו על זו ולכן מפני הרגשתם את 'להמשיך אור אל כח הבחירה' :הנה ככל שתפיסת מציאות ה' המקיפה את כל
ההשגחה האלוקית המקיפה אותם ,הנה לא יקחו שום סיכון לאמונתם ועבודתם בקודש העולמות הולכת ומתמעטת הנה כי כן היא מתייחדת יותר על ישראל המפנימים אותה
לצורף פרנסה או הגנה וכו'. יותר בקבלת מלכותה עליהם ,ובהיגלותה עליהם בהשגחתה ,ולכן יש את מצוות הד'
מינים בסוכה בכדי להפנים יותר את אותה השגחה ואור מקיף כעניין מוסבר ומובן וברור
'דור לדור ישבח מעשיך' :והנה בהפנמה זו של מציאות ה' המקיפה שתיעשה
הנלקח בחשבון בכל עניין .כבסוד ישרים על סוכות אות מז.
לאור פנימי ,בזאת היא התקדמות הדורות של ישראל בפנימיותם והם בזאת נעלים יותר
מהדורות הקודמים .ועם כי בחיצוניות הם קטנים הרבה ברמתם הנה כל תפיסתם את ועל זאת ההכרה רומז מצות סוכה .ולזה הוא מצות סוכה חובה כל שבעה
עצמם היא שהם עומדים יותר בבחינת פנים אל פנים אל הקב"ה ,מפני שכל דור לומד וגם לרבות לילות כימים להורות שמכירין ישראל היטב שמקיף אותם השי"ת
ומפנים את הכישלונות של הדור הקודם ורמת חייו על פי אמונה בהשגחה עולה יותר מדעתם ושלא מדעתם ומגין עליהם ביום ובלילה אולם מצות לולב הוא דוקא
ויותר ,ושם השם נראה ומוכח עליו יותר ויותר בהשגחתו עליהם הניכרת לעיני כול. ביום ולא בלילה כי מצות לולב רומז על אור הבחירה שהציב השי"ת בתפיסת
כבסוד ישרים על סוכות אות מז. דעת האדם למען שיהיה מקום לשכר ועונש לכן נאמר עליו ולקחתם לכם ביום
הראשון וגו' וביארו ז"ל ראשון לחשבון עונות ...היינו אחר שיש מקום לחשבון
וזה הוא שאנו מספרין מהכשלון של אבותינו כי אין אדם עומד על ד"ת אלא א"כ
עונות על ידי כח הבחירה ,אזי צריך האדם להמשיך אור אל כח הבחירה
נכשל בהם ומחמת הכשלון של אבותינו נתלמדנו אנו לבלתי נלך עוד בתקיפות
שבתפיסת דעתו ,שיכיר היטב איך שמקיף השי"ת אותו ואת כח בחירתו למעלה
כזה .נמצא שאין אנו מספרים כלל בגנות אבותינו כי אבותינו קודם שנכשלו לא
מתפיסת דעתו ,ועל המשכת אור כזה רומז מצות לולב ולזה הוא מצותו דוקא
היה יתכן להם כלל עדיין לעמוד על אלו הד"ת לבלתי ילכו בתקיפות כזאת אלא
ביום ,שרומז על תפיסת אדם ולא בלילה שרומז על שלילת התפיסה.
שאנו מספרים אשר מסבת הכשלון של אבותינו שהיה אצלם מלפנים יש בנו כח
לעמוד על אלו ד"ת לבלתי נלך עוד בתקיפות כזאת .וכענין שביאר אזמו"ר הגה"ק וזאת אשר סוכה הוא מספר שמו הויה וא-דני יחדיו המרמז על חיבור ואיחוד שתי
זצללה"ה את הפסוק דור לדור ישבח מעשיך וישבח הוא מלשון בשוא גליו אתה התפיסות יחדיו כאשר היהודי מפנים ויודע מקרוב בענייניו כי ישנם דברים מקיפים
תשבחם היינו שמשפיל ומעמיק אותם וזהו נמי ישבח מעשיך כלומר שמשפיל שמעבר לתפיסתו המשפיעים עליו ,ועם כל זאת יש לו את ההנהגה שמחוייבת לו על פי
ומעמיק השי"ת את עבודת כל דור בדור הבא אחריו בעומק לבבם שיהיה אצלם תפיסתו הפנימית שאותה הוא מוכרח לעשות ,ועם זאת לתת מקום ואמונה גם לדברים
בקביעות כיתד שלא ימוט .אף אמנם שהדעת נקטן בכל דור כל פעם ביותר .בכל שמעבר לתפיסותיו הבאים מאת השי"ת המקיפו .וזה נקרא שעומד עם פנימיותו פנים
זאת הקדושה והעבודה של דור הקודם שהיה אצלם אז בבחינת אור מקיף למעלה בפנים עם הקב"ה המקיפו לגמרי .כהמש"ד שם.
מתפיסת דעתם נעשה בדור הבא אח"כ בבחינת אור פנימי שהוא בהבנת תפיסתם. וביאור הענין ...כי הצירוף מסוכה הוא ס"ו כ"ה וכמבואר בזוה"ק סוכה בחושבן
וכמו שאנו רואים בכל דור בזמנינו אל עליית רמת החיים של בני האדם ,אף הויה ואדני וכו' ...ובסוכה הוא הצירוף מאלו שני האורות ביחד .וזה הצירוף רומז על
שכוחם הפיזי והנפשי לעבודות קשות הולך ויורד ,רק שמפני ירושת הדורות הקודמים החיבור והתקשרות מהאור שהוא למעלה מהתפיסה ביחד עם תפיסת אדם .אכן זה
והתפתחות הכלכלה והמדע הנה אנו חיים בפועל ברמה יותר גבוהה כננס על גבי הענק החיבור בעצמו הוא נמי למעלה מתפיסת אדם בבחינת אור מקיף .אולם מצות לולב
אף שכוחנו קטן בהרבה. הוא להמשיך את אור המקיף מהסוכה שהוא למעלה מהתפיסה אל תוך התפיסה
'אנו לי"ה עינינו' :ומציאות ההסתר הזו המתחדשת בעוצמתה כל שנה ,ההסתר ממש בבחינת אור פנימי ,כמבואר בהאר"י הק' ז"ל ועל זה רומז ולקחתם לכם ביום
מעיני הבריות של מציאות ה' המקיפה והסובבת כל ,שבהיגלותה לגמרי הייתה שוללת הראשון שיכיר האדם על ידי אור בחירתו בדעתו ובהבנת תפיסתו בבחינת אור
את כל הקיום ,היא המאפשרת את התכנסות תפיסת מציאות ה' באופן פנימי אצל פנימי איך שמגין עליו השי"ת ומקיף אותו ולזה הוא מצותו דוקא ביום ולא בלילה.
ישראל בלבד הנראית מהנהגת ה' על ישראל עמו וגם מהנהגת ישראל אליו ,כחשוק היכל ה' :אבל אם האדם כשרואה שקורים איתו דברים מעבר להבנתו ולתפיסתו
וחשוקתו העומדים פנים בפנים ,וכאילו הוא זקוק להם ,והם המחזיקים את תפיסת את מציאות ה' ואת מציאותו ביחס אליה מגיב בהנהגה שאינה ראויה .כגון שסובר שאין
מציאותו בעולם ,ואלמלא הם לא היה נראה וניכר כלל .וזו מה שמתבטא במצוות הסוכה ערך לתפיסתו הפנימית ולעבודת ה' על פיה אם ממילא הכול מתנהל בדרך לא טובה
בו אנו אורחים בביתו של הקב"ה המגין עלינו בסוכה 'הנופלת' תמיד ,והוא מאסף אותנו ח"ו שאינה מובנת לו ב'שכר ועונש' לתפיסתו ,כמו אותו קטן שאינו מבין את התנהגות
אל ביתו ועולמו המוסתר בכדי שתתראה על ידינו כביכול עצם מציאותו בעולם בעטיית אביו .או שסובר מכוח ההסתר של עולם כמנהגו נוהג שממילא הולך לו בטובה מבלי
מלכותו עלינו .וכדברי הרר"פ מקארעץ מציאותו יתברך אף שהוא הסיבה הראשונה שיצטרך לעשות משהו לעבודת ה' ,כמו הקטן שנהנה ומנצל את אביו מפני שמרגיש
שאינה מוקפת מדבר ,הנה בעולם המוסתר מכבודו היא כביכול מוקפת ונתפסת רק על שהוא מוכרח באחריותו ובגידולו אותו ,הנה זה נקרא שעומד עם אחוריו כלפי השי"ת
ידינו ,כ'ה' אלקי ישראל מלך' .וכהמש"ד שם. והיכלו .וכהמש"ד שם.
וזהו שאמרו אבותינו שהיו וכו' אבל אנו לי"ה עינינו היינו שאנו מסתכלין תמיד ועל זה הענין איתא נמי בגמ' שהיו אומרים בזה החג אבותינו שהיו בבית הזה
להרצון שהעמיד השי"ת הנקרא י"ה שרומז שאין שלימות כביכול ית' בלתי אחוריהם להיכל ה' והיו משתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו וכו' .ולהבין זאת
עבודת ישראל כמאמרם ז"ל על הפסוק כי יד על כס י"ה שאין השם שלם ואין הלא בגנות בהמה לא דברה תורה ומה לנו לספר בגנות אבותינו אכן זה שהיו
הכסא שלם וכו' ,היינו שכל השלימות הוא רק ע"י עבודת ישראל שיקבלו הכל אבותינו אחוריהם להיכל ה' היינו שהיו מקבלים השפעתו ית' אחורי היכל ה' ולא
רק דרך היכל ה' .כי אחורי היכל ה' היינו בלתי עבודה יש להשי"ת כבוד שמים דרך היכל ה' .והיכל ה' מורה על אי תקיפות רק צמצום וזאת הוא באמת כל רצונו
אף מהאומות ,כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה .אכן ית' שיקבל האדם רק דרך היכל ה' .כי אם האדם יקבל אחורי היכל ה' היינו בלי
אין להם שום חלק בהכבוד שמים העולה מהם למעלה מדעתם בלתי בחירת צמצום ועבודה רק מחמת התקיפות שעלה במחשבה .זה נקרא אחורי היכל ה'.
רצונם .אבל מישראל עם קדושו הוא כל הרצון ית' שלא ילכו בתקיפות הנקרא
קדמה לשמש ,שהיא למעלה מתפיסתם .אלא שיהיה אצלם כדי 'לדעת כי אני 'כל האזרח' :ומפי שלחיות עם הפנמת אור מקיף צריך להיות דורות רבים בתוך
ה' מקדשכם' ,כדי שיהיה לישראל חלק וקנין בהכבוד שמים העולה מהם שיהיה זרע ישראל 'משרשא וגזעא קדישא' כתב בסוד ישרים על סוכות אות כ' ,שהריבוי לחיוב
ע"י יגיע כפם .ועל זה רומז מצות סוכה ולולב כי בהלולב מושכין ישראל להבנת גר במצוות סוכה נלמד רק ממצוות הפסח ואינו כתוב במצוות סוכה ,מפי שגר עדיין אינו
תפיסתם את אור המקיף של הסוכה שיכירו וידעו הגנתו ית' על ידי עבודה שייך להבין ולהפנים בחוזק דעתו את האור המקיף ,רק אם הוא כבר כ'אזרח'.
שבתפיסתם ע"ד מאמרם ז"ל הי תורה והי מצוה דמגני עלן וכו' ,לזה הוא מצות הנה בפסח כתיב וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה' וגבי סוכה לא נאמר מפורש
לולב דוקא ביום ולא בלילה כמבואר. גר אלא שחז"ל מרבין ממלת האזרח לרבות את הגרים .ומזה משמע שלא
להערות והארות 052-7659117
