gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus

שבוע: סוכות (2026-09-21)

במשעולי החסידות · Bemisholei Hachasidus — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון קלג | סוכות פ"ז‬ ‫במשעו_לי החסידות‬ ‫להבין ולהשכיל בדברי רבותינו תלמידי בעש"ט הקדוש‬ ‫אנו לי‪-‬ה ועינינו לי‪-‬ה ‪ -‬האורות המקיפים והפנימיים‬ ‫והכוונה בתפיסת הבריאה אינה רק למציאות כל הנבראים הדוממים ובעלי החיים‪,‬‬ ‫'מאסף אותנו לביתו'‪ :‬השפת אמת בד"ת לסוכות תרל"ה‪ ,‬שבראשם כתב שהם‬ ‫אלא בעיקר למציאות האדם וכיצד שהוא תופס ומכיר את עצמו ואת כל הנבראים‬ ‫רק 'לקוטי דברים'‪ ,‬כלומר שהד"ת לשנה זו הם רק לקוטים קצרים ממה שחשב ואמר‬ ‫שעמו כולם כבעלי הוויה עצמאית‪ .‬ובאמת הם [כפירושי הראשונים על הפסוק] 'בדמותו‬ ‫בשולחנותיו הקדושים בימי החג‪ .‬והרי כל תורותיו מצטיינות במיצויים של רעיונות‬ ‫ובצלמו'‪ ,‬של בוראם ‪ -‬המוסתר מנגד עיניהם ומהכרתם להרגיש שהוא סיבת קיומם וכל‬ ‫עצומים בדברים קצרים‪ ,‬אכן בשנה זו‪ ,‬הדברים קצרים עוד יותר ולכן הוא מתאר את‬ ‫מציאותם‪ ,‬ולכן גם הם כמו הבורא ‪ -‬מרגישים וחווים לגמרי כאילו 'מציאותם מעצמותם'‪,‬‬ ‫מצוות הסוכה בכמה מילים קצרות אך ציוריות מאוד ורבות משמעות ועומק‪.‬‬ ‫ובחירתם חופשית לעשות הכול‪ .‬ותחושה זאת של 'נסירה' וניתוק של הווית המציאות‬ ‫סכות נק' חג האסיף שכל אחד מאסף כל רכושו לביתו‪ .‬ולכן צריכין לזכור כי‬ ‫העצמאית לכאורה‪ ,‬משורשה וסיבתה האמיתיים‪ ,‬באה מתוך הסתרת הסיבה והשורש‬ ‫אנחנו וכל אשר לנו להשי"ת‪ .‬וכמו שכאן היא זמן אסיפה כמו כן הוא לעילא‬ ‫האלוקי לכל קיום האדם‪ ,‬והיא מתחזקת בכל ראש השנה‪ ,‬וצדיקי אמת היו מרגישים אותה‬ ‫שהקב"ה מאסף אותנו לביתו והוא הסוכה‪.‬‬ ‫אף בליבם‪ .‬וזוהי ה'תרדמה' והשינה הנופלת על האדם‪ ,‬שהוא ערפול הכרתו ביסוד וסיבת‬ ‫קיומו‪ .‬כהמש"ד שם‪.‬‬ ‫והיינו שבחג הסוכות ישנו ביטוי מוחשי ומציאותי לעובדה כי 'אנחנו וכל אשר לנו‬ ‫ולהיות שהאדם יהיה מכיר א"ע בהבנת תפיסתו להויה בפני עצמו עם בחירה‬ ‫להשי"ת'‪ ,‬והוא מצוות הסוכה שהיא כידוע הדבר היחיד בזמנינו ש'שם שמים חל עליה'‬ ‫חפשית‪ ,‬זאת אי אפשר בלתי הסתרה‪ .‬וכמו שמצינו בהתחלת הבריאה כשעלה‬ ‫בכך שהיא נאסרת בהנאה כהקדש כל שבעה‪( ,‬סוכה ו‪ ).‬והיא הכונסת את ישראל לתוכה‪.‬‬ ‫ברצונו הפשוט ית' שיהיה יתכן תפיסת הבריאה עם הויה בפני עצמה בבחירה‬ ‫ובהמשך דבריו שם באותה שנה ישנו ביטוי נשגב נוסף‪ ,‬והוא 'שאנחנו כמו אורחים בביתו‬ ‫חפשית‪ ,‬אזי נאמר ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם ויישן וגו'‪ .‬כי הויה בפני‬ ‫של הקב"ה'‪ ,‬ולכן בשמ"ע האורח מקבל מאת המארח ליווי לביתו‪ ,‬בדמות ההארות של‬ ‫עצמה אי אפשר בלתי הסתרה‪.‬‬ ‫שמ"ע ושמח"ת‪ ,‬שהם כבר מה'חיות החדשה' שיורדת במועדים הללו 'לכל הנבראים'‪.‬‬ ‫רבות מחשבות איש‪ :‬ונקדים נא דבר בעניין מושגי האורות והרעיונות המקיפים‬ ‫שמ"ע הוא ברכת החג‪ .‬כי מצות סוכה לצאת מדירתו לחסות בצלו ית'‪ .‬ואנחנו‬ ‫והפנימיים בזמנינו‪ .‬הנה בימי קדם הרגישו כל הבריות ולא רק יהודים בהתבוננם ביקום את‬ ‫כמו אורחים בביתו של הקב"ה‪ .‬וכ' ביום השמיני שלח את העם‪ .‬ושלוח לשון‬ ‫המציאות האלוקית שנקראת בפינו 'סובב כל עלמין'‪ ,‬שפעלה במוחש והתערבה בעולם‬ ‫לוי' שבעה"ב צריך ללות האורחים‪ .‬והוא מה שמצות סוכה וימי החג נותנין‬ ‫במאורעות היטוריים רבים מבלי לקלקל בהיגלותה את אפשרות תכונת ה'בחירה' של‬ ‫ברכה לישראל לבתיהם‪ ...‬כי בכל שנה ניתן חיות חדש בר"ה ויוכ"פ סוכות לכל‬ ‫האדם‪ ,‬בגלל הבנתם הפעוטה בטבע הטבעי וה'עולם כמנהגו נוהג'‪ .‬כמו כן הם הרגישו‬ ‫הנבראים‪.‬‬ ‫גם בדעתם במציאות אלוקית עמומה על האדם עצמו ורעיונותיו הערכיים שלא להיות‬ ‫'תחת כותל אחד'‪ :‬ובעומקם דברים אלו בנויים על אמרת הקודש הנשגבת‬ ‫כחיות השדה‪ ,‬וגם בהשארת הנפש הקיימת מעבר לתודעה הפשוטה של האדם‪ ,‬וכפי‬ ‫שבזרע קודש מהמגיד מקאזניץ הכותב על מצוות הסוכה שהיא ש'כדרך שהחושק לוקח‬ ‫תופעת ה'דיבוקים' שהייתה נפוצה וכדו'‪ .‬הדורות הקודמים לא היו טפשים נבערים‬ ‫את חשוקתו תחת כותל לשמח עמה'‪ ,‬הנה דווקא בתוך ההסתר שיש 'מאחורי הכותל'‬ ‫מדעת להאמין בכל הבל ורעות רוח כפי שחושבים עליהם הטיפשים האמיתיים היום‪.‬‬ ‫של הסוכה והסכך‪ ,‬יש את האפשרות של כלל ישראל להסתתר שם ולהיות 'עמו ית"ש‬ ‫וכידוע שאף הכופר הארור היהודי הראשון‪ ,‬שפינה את זאת ההכרה במציאות ה' הסובבת‬ ‫במקום אחד'‪.‬‬ ‫כל עלמין‪ ,‬עוד הסכים והוכרח להודות שלפחות העולם עצמו הוא אלוקות מורגשת‬ ‫וזהו ענין הסוכה גימטריא הוי"ה אדנ"י‪ ,‬לבוא למקום שכביכול שם נסתר השם‬ ‫ה'ממלאת אותו' בחיותה ובכוח תנועתה‪ .‬ועד לפני כמאה ועשרים שנים‪ ,‬עוד חשו בעצמם‬ ‫הוי"ה בשם אדנ"י‪ .‬ועל דרך זה פירש המגיד מקאזניץ‪ ,‬על פסוק הנה זה עומד‬ ‫פילוסופי האומות הגדולים‪ ,‬כי מחשבות האדם אינן עולות בו מעצמו כפי שנראה כיום‪.‬‬ ‫אחר כתלינו‪ ,‬כדרך שהחושק לוקח את חשוקתו תחת כותל לשמח עמה‪ ,‬וזהו‬ ‫אלא הן הגלות נגלות של רעיונות ואידאות אדירים הקיימים מימות עולם והם מקיפים‬ ‫שנאמר שעומד עמנו תחת כותל אחד‪ .‬וזהו שנאמר מה רב טובך אשר צפנת‪ ,‬על‬ ‫את בני האדם כמציאויות ישותיים קבועים בפני עצמם בטבע‪ ,‬המתלבשים בבני אדם‪,‬‬ ‫ובני האדם אינם רק כמו שבשבת רוח המגיבה לכוונה של הרוח הנושבת מכוחות עצמה‪.‬‬ ‫דרך הנ"ל‪ .‬ואמר אחר כך תסתירם בסתר פניך‪ ,‬כביכול במקום שפניך ‪ -‬פנימיות‬ ‫ומשנתעבתה יותר 'תפיסת הבריאה את עצמה כהוויה בפני עצמה'‪ ,‬חשו הוגי הדעות‬ ‫אלהותך נסתר שם‪ ,‬ונהיה גם אנחנו שם עמו ית"ש במקום אחד‪ .‬וזהו שנאמר‬ ‫הקומוניסטים כי האדם ומחשבותיו אינם קשורים לשום רעיון ודבר רוחני שמעבר להם‬ ‫תצפנם בסוכה‪ ,‬כנ"ל שסוכה מורה על זה‪ ,‬והכוכבים נראים בתוכה מורה על‬ ‫או מתוכם אלא הם תוצאות מצבו החומרי ומעמדו הכלכלי והחברתי בא הוא נמצא‬ ‫אורות הפנימים המאירים בסוכה כנ"ל‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬ולכן העשירים הם בעלי גאווה ומידות רעות והעניים הם נחשלים וכנועים וכו'‪.‬‬ ‫ובפשטות הכוונה כבספה"ק‪ ,‬שדווקא ההסתר שהקב"ה מסתיר את עצמו מישראל‬ ‫ואחרים חשבו שמחשבות האדם אין בהם כלום רק הם תוצאות יצריו ודחפיו הפנימיים‬ ‫בימי הדין‪ ,‬הנקראים 'בכסה ליום חגינו' ו'פנימיות אלהותך נסתר שם'‪ ,‬ולכן 'נסתר השם‬ ‫והבהמיים האישיים‪ .‬ומכוח טענות אלו עשו מהפכות אדירות בסדרי השלטון והחברה‬ ‫הוי"ה בשם אדנ"י'‪ ,‬והוא מאפשר את העמידה של ישראל יחד איתו תחת הכותל‪ ,‬ולשם‬ ‫כל אחד בדרכו הרצחנית‪ .‬ובדורות הבאים עם ההעמקה בהסתר האלוקי והתגברות‬ ‫כך נועד ההסתר של הדין הימים הנוראים‪ ,‬כדי להגיע לסוכה יחד עם הקב"ה‪ .‬אמנם‬ ‫תפיסת האדם את עצמו כהוייה בפני עצמה עם כוח מדע אדיר להטיב ולהרע‪ ,‬ואחר‬ ‫הדברים צריכים ביאור עצום‪ ,‬שהרי כבספה"ק חג הסוכות הוא כבר הגילוי העצום של‬ ‫מאות המיליונים שנהרגו מכוחו בשתי מלחמות העולם‪ ,‬וכן בשלטון הקומוניסטים‪ ,‬הנה‬ ‫השמחה בהשי"ת‪ ,‬הן בסוכה בחי' 'וישמחו בך כל חוסי בך‪ ...‬ותסך עלימו ויעלצו בך יודעי‬ ‫הם שהראו לכול כי האדם בכפירתו ובהתנערותו מכל נובלות חכמה של אמונה כלשהי‬ ‫שמך'‪ ,‬והן בד' המינים שכתוב בהם בפירוש בתורה ושמחתם לפני ה' אלוקיכם‪ .‬א"כ צ"ל‬ ‫במה שמעבר לטבע‪ ,‬גרוע ומתועב הרבה יותר במוסרו מכל חיות השדה האכזריות ביותר‪.‬‬ ‫מאוד איזה 'הסתר וכותל' מהאלקות יש בחג הסוכות עד ש'פנימיות אלהותך נסתר שם'‪,‬‬ ‫ומאז האדם אינו מאמין לא רק ברעיונות רוחניים של שוויון או חירות או אחוות עמים‪,‬‬ ‫המאפשר תחתיו את ההתייחדות של ישראל וקוב"ה‪.‬‬ ‫אלא כופר אף בהגדרות פשוטות של השפה האנושית‪ ,‬מהו צדק ומהו יושר‪ ,‬ומהו מוסר‬ ‫ומהו עוול‪ ,‬ולדעתם כיום הכול הוא רק הסכמות אנושיות משוללי יסוד וסיפורים (נרטיבים)‬ ‫'כהוויה בפני עצמה'‪ :‬ולהבין את היסודות הפנימיים של חג הסוכות ושמ"ע וטרם‬ ‫ולבושים בעלמא לדברים שאינם קיימים כלל‪ ,‬ואין שום אמת בעולם רק חזקים וחלשים‬ ‫נביא דברי קודש הרר"פ מקארעץ אודות החג‪ ,‬נחזור על מושג ה'נסירה' כמו שביאר בספר‬ ‫כמו בטבע הפראי (הגונג'ל) וכו'‪ .‬וככל הדברים הנקראים בעיניהם עוד כקדמה והתקדמות‪,‬‬ ‫סוד ישרים על ראש השנה אות כ"ו‪ ,‬שהיא מחשבת 'תפיסת הבריאה' את עצמה כהוויה‬ ‫הנה הם שונאים ומתעבים בכל כוחם את ישראל החרדים לדבר ה' החשים גם כיום‬ ‫בפני עצמה‪ ,‬שאינה תלוייה בדבר ובאיש‪ ,‬ויש לה גם בחירה חופשית לעשות כרצונה‪.‬‬ ‫את מציאות ה' הסובבת והמקיפה אותם בהגנתה עליהם בכל תולדות הדורות‪ ,‬וגם את‬ ‫תפיסה עצמאית ונפרדת הנפתחת ומתחדשת ומתעצמת מחדש בכל שנה ביום יצירתה‬ ‫מציאות ה' הממלאת אותם בפנימיותם במשפטים ישרים ותורות אמת‪ ,‬ובחוקים ומצות‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫טובים והצדיקים שבהם חשים בדעתם מעצמם ב'זמני ששון ומועדי קדש וחגי נדבה'‪ ,‬את‬ ‫ויען שבראש השנה מתעורר תמיד מזאת הנסירה כ"ד בהאר"י הק' ז"ל‪ ,‬כי אז‬ ‫קדושת השבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל וחשים את ההבדלים בין קדושת שבת לקדושת‬ ‫מתחיל להתעורר מהתחלת הבריאה‪ .‬שבכל ר"ה פותח השי"ת מחדש תפיסת‬ ‫יום טוב ובין יום השביעי לששת ימי המעשה ואת הבדלת וקדושת ישראל בקדשת ה'‬ ‫הבריאה‪ ,‬שיהיה לה הויה בפני עצמה עם בחירה חפשית‪ ,‬ומחמת זה יכולה‬ ‫מטומאת העמים והאומות‪ .‬הנה כל בחינות הקדושה שבהם דיברו הצדיקים היו מוחשים‬ ‫הבריאה להתרחק כ"כ בהעלם הסתרה עד שלא יכירו כלל את מקור שורשה‪.‬‬ ‫צילא דמהימנותא‪ :‬והעניין הוא שכבר כתב הרמב"ן בטעם מצות סוכה‪( ,‬ויקרא כד"‬ ‫ונראים להם בהבנתם את האלוקות‪ .‬ואנו בזמנינו נלמד ונבין מפיהם ומפי תלמידיהם‬ ‫מ"ג) 'והזכרון‪ ,‬שידע ויזכרו שהיו במדבר לא באו בבית ועיר מושב לא מצאו ארבעים שנה‪,‬‬ ‫את הדברים‪ ,‬ומה נשאר להבין ולחוש גם בזמנינו אחרי כל ההסתרים המתחזקים מידי‬ ‫והשם היה עמם לא חסרו דבר'‪ .‬ומשמע שמצוות סוכה היא לזכר כל ניסי המדבר‪ ,‬באר‪ ,‬מן‪,‬‬ ‫שנה‪ .‬וכמשי"ת‪.‬‬ ‫וכן מה שאמר הכתוב ‪ -‬שמלתך לא בלתה ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה‪ ,‬ורק הדבר‬ ‫מקבל ומשפיע מקיף ומוקף‪ :‬ובאמרי פנחס שער ד אות יד (מהספר תוספתא למדרש‬ ‫הגדול שבכולם הוא הסוכות או ענני הכבוד‪ .‬והיינו שאף שההליכה במדבר הגדול והנורא‬ ‫פנחס) כתב אשר כל הבחינות העליונות שבסטרא דקדושא‪ ,‬כולם מתייחסות זו לזו באופן‬ ‫ארבעים שנה היה לסיבת חטא המרגלים‪ ,‬הנה עיקר העבודה של ישראל הייתה להיאחז‬ ‫שהן מקבלות מהבחינה היותר גבוהה‪ ,‬ומשפיעות לבחינה היותר נמוכה מהן‪ ,‬ולכן לצורך‬ ‫בקב"ה באהבה‪ ,‬ודווקא אז התגלתה להם חיבתו של הקב"ה לעמו בסוכות ובענני הכבוד‬ ‫הקבלה וההשפעה‪ ,‬הבחינה היותר עליונה מוקפת מזו שעליה ומקיפה לזו שמתחתיה‪,‬‬ ‫ובכל הניסים הנלווים מן ובאר וכו'‪ ,‬בגלותו בכך שכל תכלית אותה דחייה ו'נסירה' הייתה‬ ‫ובהיקף זה הן קרובות זו לזו עד כדי השפעה וקבלה‪ ,‬ולכן מסיבת ההשפעה והקבלה הן‬ ‫לרוממם ולגדלם 'למען ענותך לנסותך לדעת את אשר בלבבך' למען יעמדו ויקבלו‬ ‫נקראות מקיפות או מוקפות‪ ,‬דהיינו על שם התייחסותן לבחינה הקרובה אליה‪.‬‬ ‫באופן עצמי בהכרתם ובידיעתם מתוך בחירה ורצון שלהם עצמם את אמונתו ומלכותו‬ ‫אדומו"ר זצוק"ל אמר פעם אחת קודם ההקפות‪ .‬תדעו כי בסטרא דקדושא הכל‬ ‫עליהם ועל זרעם‪ .‬להפנים זאת בדעתם המוחשית 'למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו‬ ‫הוא בבחי' זו"נ מקבל ומשפיע‪ .‬מלבד הסיבה הראשונה‪ .‬וכל מקיף הוא כבחי'‬ ‫יחיה האדם כי אם על כל מוצא פי ה'‪ .‬על זאת באה מצוות הסוכה‪ ,‬המראה את האהבה‬ ‫משפיע‪ .‬וכל מוקף הוא בבחי' מקבל‪ .‬והסיבה הראשונה היא בבחי' מקיף ולא‬ ‫ההדדית שבין קוב"ה לישראל‪ ,‬דווקא בעת הדחיות הקשות של החורבנות והגלויות עד‬ ‫בבחי' מוקף‪ ,‬ולעתיד לבוא יהי' חידוש נפלא כמו שכתוב ונקבה תסובב גבר‪ .‬ולכן‬ ‫היום הזה‪ ,‬בכוח האמונה העזה‪ ,‬אמונה שבאה לא רק בעת קטנות בעת יציאת מצרים‪,‬‬ ‫אנחנו בכל שבעת ימי החג היינו מוקפים מקדושת הסוכה בבחי' אור מקיף‪ .‬והד'‬ ‫שהקירבה הייתה מוחשית ופנימית‪ ,‬כמו האוכל שהאם מספקת לתינוקה‪ ,‬בבחי' המצה‬ ‫מינים השפיעו בנו אור פנימי‪ .‬ועתה שיצאנו מן הסוכה יצאנו מן בחי' מוקפים‬ ‫שהיא מיכלא דמהימנותא‪ ,‬שהוא דבר פנימי ומורגש בגוף כמו אותם צעצועים ומיני‬ ‫וצריכים אנחנו להיות בבחי' מקיפים‪ .‬להמשיך בעוה"ז השפעות דקדושה‪ .‬וכפי‬ ‫מתיקה‪ .‬אלא בבחי' של גדלות בה האמונה היא מקיפה וכוללת את כל הנהגת האדם‬ ‫ערך המדרגה של קבלתנו בעת היותנו מוקפים‪ .‬כן ערך המדרגה שנוכל להיות‬ ‫כבית וכסוכה החוסה בה כמו בצל חיצוני מקיף שבא מדבר שממעל לראשו והשגתו‪.‬‬ ‫עתה בבחי' מקיפים‪ .‬וע"ז אמרו חז"ל שאסור לתרום שלא מן המוקף‪ .‬והמבין‬ ‫בדברים שאינם מובנים כל כך לחוסה‪ ,‬כמו שהיו כל הניסיונות במדבר‪ ,‬וזה נקרא 'צילא‬ ‫יבין‪ .‬וסיים דבריו בזה הלשון‪ .‬וכיון שחז"ל קראו ענין התקרבות ב' דברים זה לזה‬ ‫דמהימנותא'‪ .‬והחיסיון באור המקיף בצילו של הקב"ה הוא סוד הקיום של כלל ישראל‬ ‫בלשון מקיף‪ .‬לפי זה י"ל טעם ג' על השם של הקפות שמשמעותו הוא שעתה‬ ‫גם כיום‪ ,‬בחי' 'סוכת דוד הנופלת'‪ ,‬וכשיהודי מתוודע לאור המקיף השומר עליו ומגין‬ ‫בעת ההקפות מתקרבת כנסת ישראל לאביהם שבשמים ונעשה יחוד קוב"ה‬ ‫עליו בכל הניסיונות והצרות והדחיות וה'נסירות'‪ ,‬והוא נעשה מודע ומפנים בדעתו את‬ ‫ושכינתיה להשפיע לנו כל מיני השפעות טובות דקדושה‪ .‬הן ברוחניות והן‬ ‫מציאות האור הזה בהבנתו‪ ,‬ובפרט אחרי יוהכ"פ שהוא טהור וזך בתשובה והוא מסוגל‬ ‫בגשמיות‪ .‬עלינו ועל כל ישראל‪ .‬אמן‪.‬‬ ‫וזוכה להבין את כל מהלך דרכו עד הנה שהיה הכול מכוון מהשמים לטובתו‪ ,‬אין לו‬ ‫מקיפים ופנימיים‪ :‬ולביאור הדברים הנה ידוע בספה"ק שמצוות הסוכה הוא‬ ‫שמחה גדולה מזו‪ .‬וזאת היא פשר ה'דעת' והשמחה של חג הסוכות בעיקר בזמנינו‪.‬‬ ‫אורות מקיפים‪ ,‬ומצוות ד' המינים הוא אורות פנימיים‪ ,‬והוא גם כפשטות המוחשית של‬ ‫והוא 'זמן שמחתינו' דייקא‪ ,‬בשל הפנמת האור המקיף של קורותיו שהיו בלתי מוסברים‬ ‫שני המצוות‪ .‬שבסוכה האדם נכנס כל כולו לתוכה והיא מקיפתו ומסבבתו מכל עבר‪,‬‬ ‫ומובנים לו‪ ,‬ועתה עם תשובתו הם מובנים לו כאור פנימי ושקורותיו אלו על אף הדחיות‬ ‫ואת הד' מינים הוא מקיף ומחזיק בידיו ומקריבם אל גופו‪ .‬וכשתי הפירושים ברש"י‬ ‫והנסירות והנפילות הם שהביאוהו למקומו הראוי עכשיו‪.‬‬ ‫האזינו על הפסוק יסובבנהו יבוננהו וכו'‪ .‬דברים פרק לב פסוק י‪ .‬שהקב"ה הקיף לישראל‬ ‫הרגשה בהנהגה‪ :‬אמנם כמו בדוגמא‪ ,‬יש דברים שהם כל כך מקיפים בהתנהגות‬ ‫בענני כבוד ובדגלים ובהר כגיגית‪ .‬וישראל הקיפו את אוהל מועד‪ ,‬בד' הדגלים‪.‬‬ ‫הוריו אליו‪ ,‬עד שאין לילד כל הרגשה אפי' קלה מהם‪ .‬וזה משל להנהגת ה' עם הגויים שהיא‬ ‫יסבבנהו‪ :‬שם סבבם והקיפם בעננים וסבבם בדגלים לארבע רוחות וסבבן‬ ‫כל כך גבוהה ונעל המהם ואין להם שום חלק והרגשה בה‪ .‬משא"כ לעם ישראל אם כי אינם‬ ‫בתחתית ההר שכפהו עליהם כגיגית‪ – .‬יסבבנהו‪ :‬אשרינון סחור סחור‬ ‫משיגים ומבינים את ההנהגה של האור המקיפם‪ ,‬יש להם לכה"פ הרגשה שישנה הנהגה‬ ‫לשכינתיה אהל מועד באמצע וד' דגלים לד' רוחות‪.‬‬ ‫שהוא מעבר לדעתם והשכלתם והם מאמינים בה ושמחים איתה‪ ,‬ואם ניתן להם הם זוכים‬ ‫גם להפנימה בהבנתם בדעתם‪ .‬כבספר סוד ישרים על שמיני עצרת אות כא‬ ‫ולאנשים כערכנו הסביר מונחים אלו של אורות מקיפים ואורות פנימיים‪ ,‬הר"ר‬ ‫צדוק הכהן מלובלין בספרו דובר צדק ‪ -‬פרשת אחרי מות אות ד'‪ ,‬כך‪.‬‬ ‫והנה יש שני מיני אורות מקיפין אחד נקרא אור המקיף מבחוץ‪ ,‬וזהו מה‬ ‫שמנהיג את האדם ומקיף אותו למעלה מדעתו והאדם אינו מרגיש כלל‬ ‫דידוע דיש אור פנימי ואור מקיף‪ .‬פירוש ‪ -‬מה שהאדם השיג‪ ,‬זה נקרא אור פנימי‪.‬‬ ‫איך שהשי"ת מקיף אותו‪ .‬והשני נקרא אור מקיף מבסמוך היינו זה ההנהגה‬ ‫ומה שהקב"ה מנהיגו למעלה מהשגתו זה נקרא אור מקיף והוא משורש הנעלם‪.‬‬ ‫שמרגיש בה אדם ומכיר שהשי"ת מקיף אותו ומנהיגו בהשגחתו‪ ,‬וזה הוא נגד‬ ‫וכמו שגם ביאר בספר סוד ישרים על סוכות אות לט‪ .‬שהתכלית מצוות הסוכה‬ ‫סוכה שמרגיש האדם בהגנתה‪ .‬אבל בית הוא הגנה שאין האדם מרגיש בה‬ ‫והלולב שהאדם יפנים את האור המקיף לפנימיותו‪ .‬וכמשי"ת‪.‬‬ ‫כמבואר‪ .‬וזהו החלוק בין ישראל לעכו"ם כי אורו יתברך מקיף גם את העו"ג כד'‬ ‫"ולזה מתחיל מצות סוכה בלילה ומצות לולב ביום‪ ,‬כי סוכה מורה על אור‬ ‫בכל מקום מוקטר מוגש לשמי וגו' אכן אצלם הוא אור המקיף מבחוץ‪ ,‬וזה נקרא‬ ‫המקיף שהוא למעלה מהתפיסה וזה נקרא לילה‪ .‬אלא שהאדם צריך להמשיך‬ ‫ירומו סלה‪ .‬שהשי"ת מנהיג עמהם למעלה מבחירת דעתם כ"ד בגמרא (פסחים)‬ ‫אליו מזה האור המקיף שהוא למעלה מהתפיסה שיהיה ממש בהבנת תפיסתו‪.‬‬ ‫אגפי דרומא (הצבאות הרומאיים) ‪ -‬בהא נחתינן ובהא סלקינן (שחושבים מבוקר עד‬ ‫וכפי מה שממשיך האדם בעבודתו מזה האור המקיף אל תפיסתו כך מתחיל‬ ‫ערב לרעת ישראל)‪ .‬אכן בישראל הוא מקיף מבסמוך שהשי"ת מסר כל טובת‬ ‫אצלו יום‪ .‬כי יום רומז על אור שבתפיסת עבודת אדם‪ ,‬ובהלולב ממשיכים את‬ ‫הנאה בידם‪ ,‬שיהיה להם עבודה בבחירת דעתם‪ .‬ומזה האור המקיף מבסמוך‬ ‫האור המקיף של הסוכה שיהיה בבחינת אור פנימי‪ ,‬לזה הוא מצות לולב ביום"‪.‬‬ ‫ממשיכים ישראל את אור אצלם ועושין ממנו אור פנימי כדאיתא בהאר"י הק'‬ ‫ז"ל שע"י ארבעה מינים שבלולב ממשיך האדם את האור הקדושה מהסוכה‬ ‫והיינו שיש שני הנהגות שהקב"ה מתנהג עם האדם‪ ,‬האחת מובנת לו על פי דעתו‬ ‫שהוא בבחינת מקיף בקרבו ונעשה ממנו אור פנימי ועי"ז נתמלאו החללים שיש‬ ‫במצוות עשה ול"ת‪ ,‬ובשכר ועונש וכו' ואחת נעלית הרבה יותר מדעתו שנוטרתו ומגינה‬ ‫בין אורו יתברך לתפיסת אדם‪.‬‬ ‫עליו‪ ,‬אף בדברים שאינם בהשגתו‪ .‬ועל פי משל בעל התניא בסידורו לפסח בד"ה ששת‬ ‫ימים‪ ,‬הדבר דומה ליחסי ילד קטן עם אביו בהנהגותיהם‪ .‬שישנה הנהגה אחת שהאב‬ ‫סוכה ‪ -‬רוח הקודש‪ :‬ובספר ליקוטי מוהר"ן ‪ -‬מהדורא קמא סימן כא‪ .‬שהאור‬ ‫מתנהג עם ילדו‪ ,‬בצורה שהוא מבין ותובע ממנו כמה דברים פעוטים כגון לסיים את‬ ‫המקיף הוא רוח הקודש‪ ,‬שהוא הרגשה הבאה מהמקום באלוקות ששם ידוע ונראה‬ ‫אכילתו ולסדר את חפציו וכו' ונותן לו בתמורה כמה צעצועים ומיני מתיקה‪ .‬הנה לילד‬ ‫הכול‪ ,‬וכל הקדושה והאמת ברורים בגילוי אלקות בהירה‪ ,‬ומזה ברור ונראה גם כל מה‬ ‫אין כל מושג מובן מה הם אב ואם ומה האחריות העצומה שהם נושאים למענו‪ ,‬והוא‬ ‫שיהיה והיה‪ ,‬עד שכבר אין בחירה מעשית לעשות אחרת מהנראה לעין כאמת מוחלטת‪.‬‬ ‫מודד את אביו ואת טובו רק בדרישותיו הפעוטות והצעצועים ומיני המתיקה שהוא נותן‬ ‫וא"א להבין זאת ההרגשה מהאור המקיף יחד עם תחושת ואפשרות הבחירה שיש לנו‬ ‫לו‪ ,‬ולפי זה יקבע האם יש לו 'אבא טוב' או לא‪ .‬ואם יבקש ממנו לא ללכת לכביש או‬ ‫בפנימיותינו‪ ,‬בגלל עצם היותנו תחת יכולת ואפשרות הבחירה‪ .‬וכמו אדם מבוגר שאין לו‬ ‫ללכת לישון יחשוב שהוא לרעתו והוא שונאו וכו'‪ .‬הנה זו ההנהגה הוא האור הפנימי‬ ‫בחירה לרוץ לכביש כאשר יש תנועת מכוניות שוטפת כמו הבחירה המעשית שיש לילד‬ ‫שמבין הילד מאביו‪ .‬אבל ההנהגה האמיתית של האב וטובו שממנה נובעים כל שאר‬ ‫קטן שאינו מבין את הנראה לו‪ .‬הבחירה שיש לילד קטן הוא רק בגלל שאינו יודע באופן‬ ‫ההוראות והטובות של ההורים על ילדם‪ ,‬הנה הם מקיפים וסובבים את השכל של ילדם‬ ‫מוחלט וברור את המציאות ואת התוצאה האמיתית של המעשה‪.‬‬ ‫ואינם מובנים לו כלל‪ .‬וזה נקרא אורות מקיפים‪ .‬ומ"מ יש לכל ילד גם איזה הרגשה בטוב‬ ‫ושפע אלקי הזאת הוא בחינת סכה‪ ,‬כי סכה הוא בחינת שסכה ברוח הקדש‪ ,‬כי‬ ‫המקיף של הוריו עליו‪ ,‬ואף שהוא כועס עליהם ובועט וכו'‪ ,‬הנה לא יחפוץ להישאר‬ ‫רוח הקדש הוא שפע אלקי‪ ...‬בחינת מקיפין‪ ,‬שהשכל הזה הוא גדול עד למאד‪,‬‬ ‫לבדו ברחוב או להיות לעצמו באולם חתונות עם קהל רב וכדו'‪ ,‬ואם יאבד מהם באחד‬ ‫עד שאין המח יכול לסבלו ואין נכנס במח‪ ,‬אלא הוא מקיף את הראש‪ .‬כמו‬ ‫המקומות האלו אגב כעסו עליהם והסתרתו מהם‪ ,‬הנה במוצאו אותם ישמח שמחה‬ ‫שאנו רואים כמה חכמות עמקות‪ ,‬שאין יכלת במח האנושי להבין על בוריו‪,‬‬ ‫גדולה למרות הכול‪ ,‬כי הוא מרגיש את תלותו בהם‪ .‬וזה נקרא שחלק מהאור המקיף של‬ ‫כמו כמה וכמה מבוכות שאנו נבוכים בהם‪ ,‬כמו הידיעה והבחירה‪ ,‬שאין מח‬ ‫הנהגת הוריו משפיע ונכנס קצת ובוקע לתוך האור הפנימי בשכלו והבנתו של הילד וזה‬ ‫של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת‪ .‬והשכל הזה הוא בחינת מקיף‪ ,‬שאין‬ ‫מביא את השמחה‪ .‬ועל אחת כמה וכמה כשהוא גדל ומתבגר ומקבל 'דעת' ועומד על‬ ‫נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ‪ ,‬והשכל הפנימי מקבל חיותו‬ ‫דעתו‪ ,‬הנה הוא מבין ומפנים את חסדי הוריו יותר ויותר‪.‬‬ ‫נתרבה ממלת האזרח רק גר כזה שיתכן לקרותו אזרח‪ ,‬כלומר שכבר נבנה‬ ‫מהמקיף הזה‪ .‬ודע‪ ,‬שזה עיקר כוח הבחירה‪ ,‬כל זמן שהשכל אין כל כך גדול‬ ‫בתוך עמי ע"י חוזק עבודתו‪ .‬ואחר כמה בירורין נבנה הגר ג"כ בתוך עמי כי‬ ‫להבין הידיעה והבחירה‪ ,‬אזי כח הבחירה על מקומו‪ ,‬כי יש בידו כח לבחור‬ ‫הבלא דפומא לא אתעביד כדאיתא בזוה"ק (משפטים ק ע"ב) אבל כל עוד שלא‬ ‫החיים או הפוכו‪ .‬אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים‪ ,‬ואז יתגדל השכל האנושי‬ ‫נבנה עדיין זה הגר בתוך עמי‪ .‬אינו יכול לקיים מצות סוכה‪ ...‬שקרבן פסח הוא‬ ‫ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה‪ ,‬אז יתבטל הבחירה‪ ,‬כי אז על ידי גדולו של‬ ‫אור פנימי מ"מ יכול הגר לעשותו‪ .‬אבל מצות סוכה שהוא עבודת אור מקיף‬ ‫השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך‪ ,‬ואז יתבטל הבחירה; וזה זה עקר‬ ‫אי אפשר לו לעשות והוא כי עיקר אור המקיף הוא מה שמשיג האדם הכרה‬ ‫כוח הבחירה‪ ,‬זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה‪.‬‬ ‫מפורשת בעומק לבבו שהשי"ת מקיף אותו ומגין עליו למעלה מהבנת תפיסתו‪,‬‬ ‫ואור מקיף כזה אי אפשר להשיג רק מי שהוא משרשא וגזעא קדישא דישראל‬ ‫וכך גם בספר דברי חיים על מועדים – לסוכות‪.‬‬ ‫זה יכול להעלות עצמו ולהגיע למעלת אז תתענג על ה'‪.‬‬ ‫והנה ידוע מאמר הרמ"ע ז"ל על משנה (אבות פ"ג מט"ו) הכל צפוי והרשות נתונה‪.‬‬ ‫ופירש היינו במקיף‪ ,‬ותוכן דבריו שם באריכות‪ .‬אך לפי הבנת הפשוט נראה שהיינו‬ ‫וכמו שאנו רואים בזמנינו‪ ,‬שאף יהודים שומרי תורה ואף בעלי תשובה שזה מקרוב‬ ‫שבאמת הקדוש ב"ה ידע קודם הבריאה את הכל‪ ,‬וכמאמר המדרש וירא אלקים‬ ‫באו‪ ,‬ומש"כ פריצי עמנו אינם מבינים את אורח החיים של החרדים לדבר ה'‪ ,‬וטוענים‬ ‫את האור אלו מעשיהם של צדיקים‪ ,‬ואת החשך אלו מעשיהם של הרשעים‪.‬‬ ‫שאינם אחראים לדאגת פרנסה ללמד לבניהם מקצועות‪ ,‬ואינם משתתפים ב'הגנת‬ ‫ורק זה מכונה בבחינת מקיף‪ ,‬דידוע דדבר שנתפס ברעיון בני אדם הוא נקרא‬ ‫העם' לפי דיעותיהם ומחשבותיהם ההגיוניות לפי דעת בני אדם רגילים באורם הפנימי‬ ‫פנימית‪ ...‬ונקרא הידיעה הזאת שאינו משחית הבחירה ‪ -‬בחינת מקיף‪.‬‬ ‫בלבד‪ .‬אבל החרדים לדבר ה' ההולכים בדרכי צדיקים ותלמידי חכמים‪ ,‬הנה הם קרובים‬ ‫אל ה' המקיפם‪ ,‬והבחינות בסטרא דקדושה משפיעות זו על זו ולכן מפני הרגשתם את‬ ‫'להמשיך אור אל כח הבחירה'‪ :‬הנה ככל שתפיסת מציאות ה' המקיפה את כל‬ ‫ההשגחה האלוקית המקיפה אותם‪ ,‬הנה לא יקחו שום סיכון לאמונתם ועבודתם בקודש‬ ‫העולמות הולכת ומתמעטת הנה כי כן היא מתייחדת יותר על ישראל המפנימים אותה‬ ‫לצורף פרנסה או הגנה וכו'‪.‬‬ ‫יותר בקבלת מלכותה עליהם‪ ,‬ובהיגלותה עליהם בהשגחתה‪ ,‬ולכן יש את מצוות הד'‬ ‫מינים בסוכה בכדי להפנים יותר את אותה השגחה ואור מקיף כעניין מוסבר ומובן וברור‬ ‫'דור לדור ישבח מעשיך'‪ :‬והנה בהפנמה זו של מציאות ה' המקיפה שתיעשה‬ ‫הנלקח בחשבון בכל עניין‪ .‬כבסוד ישרים על סוכות אות מז‪.‬‬ ‫לאור פנימי‪ ,‬בזאת היא התקדמות הדורות של ישראל בפנימיותם והם בזאת נעלים יותר‬ ‫מהדורות הקודמים‪ .‬ועם כי בחיצוניות הם קטנים הרבה ברמתם הנה כל תפיסתם את‬ ‫ועל זאת ההכרה רומז מצות סוכה‪ .‬ולזה הוא מצות סוכה חובה כל שבעה‬ ‫עצמם היא שהם עומדים יותר בבחינת פנים אל פנים אל הקב"ה‪ ,‬מפני שכל דור לומד‬ ‫וגם לרבות לילות כימים להורות שמכירין ישראל היטב שמקיף אותם השי"ת‬ ‫ומפנים את הכישלונות של הדור הקודם ורמת חייו על פי אמונה בהשגחה עולה יותר‬ ‫מדעתם ושלא מדעתם ומגין עליהם ביום ובלילה אולם מצות לולב הוא דוקא‬ ‫ויותר‪ ,‬ושם השם נראה ומוכח עליו יותר ויותר בהשגחתו עליהם הניכרת לעיני כול‪.‬‬ ‫ביום ולא בלילה כי מצות לולב רומז על אור הבחירה שהציב השי"ת בתפיסת‬ ‫כבסוד ישרים על סוכות אות מז‪.‬‬ ‫דעת האדם למען שיהיה מקום לשכר ועונש לכן נאמר עליו ולקחתם לכם ביום‬ ‫הראשון וגו' וביארו ז"ל ראשון לחשבון עונות‪ ...‬היינו אחר שיש מקום לחשבון‬ ‫וזה הוא שאנו מספרין מהכשלון של אבותינו כי אין אדם עומד על ד"ת אלא א"כ‬ ‫עונות על ידי כח הבחירה‪ ,‬אזי צריך האדם להמשיך אור אל כח הבחירה‬ ‫נכשל בהם ומחמת הכשלון של אבותינו נתלמדנו אנו לבלתי נלך עוד בתקיפות‬ ‫שבתפיסת דעתו‪ ,‬שיכיר היטב איך שמקיף השי"ת אותו ואת כח בחירתו למעלה‬ ‫כזה‪ .‬נמצא שאין אנו מספרים כלל בגנות אבותינו כי אבותינו קודם שנכשלו לא‬ ‫מתפיסת דעתו‪ ,‬ועל המשכת אור כזה רומז מצות לולב ולזה הוא מצותו דוקא‬ ‫היה יתכן להם כלל עדיין לעמוד על אלו הד"ת לבלתי ילכו בתקיפות כזאת אלא‬ ‫ביום‪ ,‬שרומז על תפיסת אדם ולא בלילה שרומז על שלילת התפיסה‪.‬‬ ‫שאנו מספרים אשר מסבת הכשלון של אבותינו שהיה אצלם מלפנים יש בנו כח‬ ‫לעמוד על אלו ד"ת לבלתי נלך עוד בתקיפות כזאת‪ .‬וכענין שביאר אזמו"ר הגה"ק‬ ‫וזאת אשר סוכה הוא מספר שמו הויה וא‪-‬דני יחדיו המרמז על חיבור ואיחוד שתי‬ ‫זצללה"ה את הפסוק דור לדור ישבח מעשיך וישבח הוא מלשון בשוא גליו אתה‬ ‫התפיסות יחדיו כאשר היהודי מפנים ויודע מקרוב בענייניו כי ישנם דברים מקיפים‬ ‫תשבחם היינו שמשפיל ומעמיק אותם וזהו נמי ישבח מעשיך כלומר שמשפיל‬ ‫שמעבר לתפיסתו המשפיעים עליו‪ ,‬ועם כל זאת יש לו את ההנהגה שמחוייבת לו על פי‬ ‫ומעמיק השי"ת את עבודת כל דור בדור הבא אחריו בעומק לבבם שיהיה אצלם‬ ‫תפיסתו הפנימית שאותה הוא מוכרח לעשות‪ ,‬ועם זאת לתת מקום ואמונה גם לדברים‬ ‫בקביעות כיתד שלא ימוט‪ .‬אף אמנם שהדעת נקטן בכל דור כל פעם ביותר‪ .‬בכל‬ ‫שמעבר לתפיסותיו הבאים מאת השי"ת המקיפו‪ .‬וזה נקרא שעומד עם פנימיותו פנים‬ ‫זאת הקדושה והעבודה של דור הקודם שהיה אצלם אז בבחינת אור מקיף למעלה‬ ‫בפנים עם הקב"ה המקיפו לגמרי‪ .‬כהמש"ד שם‪.‬‬ ‫מתפיסת דעתם נעשה בדור הבא אח"כ בבחינת אור פנימי שהוא בהבנת תפיסתם‪.‬‬ ‫וביאור הענין‪ ...‬כי הצירוף מסוכה הוא ס"ו כ"ה וכמבואר בזוה"ק סוכה בחושבן‬ ‫וכמו שאנו רואים בכל דור בזמנינו אל עליית רמת החיים של בני האדם‪ ,‬אף‬ ‫הויה ואדני וכו'‪ ...‬ובסוכה הוא הצירוף מאלו שני האורות ביחד‪ .‬וזה הצירוף רומז על‬ ‫שכוחם הפיזי והנפשי לעבודות קשות הולך ויורד‪ ,‬רק שמפני ירושת הדורות הקודמים‬ ‫החיבור והתקשרות מהאור שהוא למעלה מהתפיסה ביחד עם תפיסת אדם‪ .‬אכן זה‬ ‫והתפתחות הכלכלה והמדע הנה אנו חיים בפועל ברמה יותר גבוהה כננס על גבי הענק‬ ‫החיבור בעצמו הוא נמי למעלה מתפיסת אדם בבחינת אור מקיף‪ .‬אולם מצות לולב‬ ‫אף שכוחנו קטן בהרבה‪.‬‬ ‫הוא להמשיך את אור המקיף מהסוכה שהוא למעלה מהתפיסה אל תוך התפיסה‬ ‫'אנו לי"ה עינינו'‪ :‬ומציאות ההסתר הזו המתחדשת בעוצמתה כל שנה‪ ,‬ההסתר‬ ‫ממש בבחינת אור פנימי‪ ,‬כמבואר בהאר"י הק' ז"ל ועל זה רומז ולקחתם לכם ביום‬ ‫מעיני הבריות של מציאות ה' המקיפה והסובבת כל‪ ,‬שבהיגלותה לגמרי הייתה שוללת‬ ‫הראשון שיכיר האדם על ידי אור בחירתו בדעתו ובהבנת תפיסתו בבחינת אור‬ ‫את כל הקיום‪ ,‬היא המאפשרת את התכנסות תפיסת מציאות ה' באופן פנימי אצל‬ ‫פנימי איך שמגין עליו השי"ת ומקיף אותו ולזה הוא מצותו דוקא ביום ולא בלילה‪.‬‬ ‫ישראל בלבד הנראית מהנהגת ה' על ישראל עמו וגם מהנהגת ישראל אליו‪ ,‬כחשוק‬ ‫היכל ה'‪ :‬אבל אם האדם כשרואה שקורים איתו דברים מעבר להבנתו ולתפיסתו‬ ‫וחשוקתו העומדים פנים בפנים‪ ,‬וכאילו הוא זקוק להם‪ ,‬והם המחזיקים את תפיסת‬ ‫את מציאות ה' ואת מציאותו ביחס אליה מגיב בהנהגה שאינה ראויה‪ .‬כגון שסובר שאין‬ ‫מציאותו בעולם‪ ,‬ואלמלא הם לא היה נראה וניכר כלל‪ .‬וזו מה שמתבטא במצוות הסוכה‬ ‫ערך לתפיסתו הפנימית ולעבודת ה' על פיה אם ממילא הכול מתנהל בדרך לא טובה‬ ‫בו אנו אורחים בביתו של הקב"ה המגין עלינו בסוכה 'הנופלת' תמיד‪ ,‬והוא מאסף אותנו‬ ‫ח"ו שאינה מובנת לו ב'שכר ועונש' לתפיסתו‪ ,‬כמו אותו קטן שאינו מבין את התנהגות‬ ‫אל ביתו ועולמו המוסתר בכדי שתתראה על ידינו כביכול עצם מציאותו בעולם בעטיית‬ ‫אביו‪ .‬או שסובר מכוח ההסתר של עולם כמנהגו נוהג שממילא הולך לו בטובה מבלי‬ ‫מלכותו עלינו‪ .‬וכדברי הרר"פ מקארעץ מציאותו יתברך אף שהוא הסיבה הראשונה‬ ‫שיצטרך לעשות משהו לעבודת ה'‪ ,‬כמו הקטן שנהנה ומנצל את אביו מפני שמרגיש‬ ‫שאינה מוקפת מדבר‪ ,‬הנה בעולם המוסתר מכבודו היא כביכול מוקפת ונתפסת רק על‬ ‫שהוא מוכרח באחריותו ובגידולו אותו‪ ,‬הנה זה נקרא שעומד עם אחוריו כלפי השי"ת‬ ‫ידינו‪ ,‬כ'ה' אלקי ישראל מלך'‪ .‬וכהמש"ד שם‪.‬‬ ‫והיכלו‪ .‬וכהמש"ד שם‪.‬‬ ‫וזהו שאמרו אבותינו שהיו וכו' אבל אנו לי"ה עינינו היינו שאנו מסתכלין תמיד‬ ‫ועל זה הענין איתא נמי בגמ' שהיו אומרים בזה החג אבותינו שהיו בבית הזה‬ ‫להרצון שהעמיד השי"ת הנקרא י"ה שרומז שאין שלימות כביכול ית' בלתי‬ ‫אחוריהם להיכל ה' והיו משתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו וכו'‪ .‬ולהבין זאת‬ ‫עבודת ישראל כמאמרם ז"ל על הפסוק כי יד על כס י"ה שאין השם שלם ואין‬ ‫הלא בגנות בהמה לא דברה תורה ומה לנו לספר בגנות אבותינו אכן זה שהיו‬ ‫הכסא שלם וכו'‪ ,‬היינו שכל השלימות הוא רק ע"י עבודת ישראל שיקבלו הכל‬ ‫אבותינו אחוריהם להיכל ה' היינו שהיו מקבלים השפעתו ית' אחורי היכל ה' ולא‬ ‫רק דרך היכל ה'‪ .‬כי אחורי היכל ה' היינו בלתי עבודה יש להשי"ת כבוד שמים‬ ‫דרך היכל ה'‪ .‬והיכל ה' מורה על אי תקיפות רק צמצום וזאת הוא באמת כל רצונו‬ ‫אף מהאומות‪ ,‬כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ומנחה טהורה‪ .‬אכן‬ ‫ית' שיקבל האדם רק דרך היכל ה'‪ .‬כי אם האדם יקבל אחורי היכל ה' היינו בלי‬ ‫אין להם שום חלק בהכבוד שמים העולה מהם למעלה מדעתם בלתי בחירת‬ ‫צמצום ועבודה רק מחמת התקיפות שעלה במחשבה‪ .‬זה נקרא אחורי היכל ה'‪.‬‬ ‫רצונם‪ .‬אבל מישראל עם קדושו הוא כל הרצון ית' שלא ילכו בתקיפות הנקרא‬ ‫קדמה לשמש‪ ,‬שהיא למעלה מתפיסתם‪ .‬אלא שיהיה אצלם כדי 'לדעת כי אני‬ ‫'כל האזרח'‪ :‬ומפי שלחיות עם הפנמת אור מקיף צריך להיות דורות רבים בתוך‬ ‫ה' מקדשכם'‪ ,‬כדי שיהיה לישראל חלק וקנין בהכבוד שמים העולה מהם שיהיה‬ ‫זרע ישראל 'משרשא וגזעא קדישא' כתב בסוד ישרים על סוכות אות כ'‪ ,‬שהריבוי לחיוב‬ ‫ע"י יגיע כפם‪ .‬ועל זה רומז מצות סוכה ולולב כי בהלולב מושכין ישראל להבנת‬ ‫גר במצוות סוכה נלמד רק ממצוות הפסח ואינו כתוב במצוות סוכה‪ ,‬מפי שגר עדיין אינו‬ ‫תפיסתם את אור המקיף של הסוכה שיכירו וידעו הגנתו ית' על ידי עבודה‬ ‫שייך להבין ולהפנים בחוזק דעתו את האור המקיף‪ ,‬רק אם הוא כבר כ'אזרח'‪.‬‬ ‫שבתפיסתם ע"ד מאמרם ז"ל הי תורה והי מצוה דמגני עלן וכו'‪ ,‬לזה הוא מצות‬ ‫הנה בפסח כתיב וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה' וגבי סוכה לא נאמר מפורש‬ ‫לולב דוקא ביום ולא בלילה כמבואר‪.‬‬ ‫גר אלא שחז"ל מרבין ממלת האזרח לרבות את הגרים‪ .‬ומזה משמע שלא‬ ‫להערות והארות ‪052-7659117‬‬