gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אדניך · Nachal Adunechu — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: נחל אדניך · Nachal Adunechu

שבוע: סוכות (2026-09-21)

נחל אדניך · Nachal Adunechu — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י התאחדות האברכים‬ ‫"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא‬ ‫חג הסוכות ושמחת תורה תשפ"ז •‬ ‫גליון שע"ד‬ ‫פלאות התורה מאוצרותיו של‬ ‫הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א‬ ‫ח>לוקי הנח>ל‬ ‫מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע‬ ‫נח>ל קדומים‬ ‫"שנזכה לשנה הבאה‬ ‫אותו שכן ושההשם למשך ימי החג‪ ,‬ואחר כך נפרד מן‬ ‫המארח‪ ,‬וציוה שוב "את הסוכה אין לפרק"‪.‬‬ ‫וסוכה תהיה לצל יומם‬ ‫לישב בסוכה של לויתן"‬ ‫"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם‬ ‫ברבות הימים הרגיש בעל הבית שהסוכה העומדת‬ ‫תורה ומצוות"‪ ,‬כלל ישראל מקיימים תורה ומצוות משום‬ ‫בחצירו במשך כל ימות השנה‪ ,‬מפריעה לו בשימוש‬ ‫שעיקר נחת רוח לאבינו שבשמים ש"אמרתי ונעשה‬ ‫ענייני סוכת עורו של לויתן ושייכותם לחג הסוכות‬ ‫החצר‪ ,‬והחליט לפרק את הסוכה‪ ,‬ויאמר בלבו ומה יקרה‬ ‫רצוני"‪ ,‬עם כל זה ידוע שלכל מצווה ומצווה יש לה סגולות‬ ‫כתב הרמ”א בדרכי משה )סי’ תרס”ז( בשם הכל בו‪,‬‬ ‫כשישוב לכאן הרר"מ לשנה הבא‪ ,‬נחזור ונבנה שוב את‬ ‫מיוחדות‪ ,‬הנשפעים בזכותה‪.‬‬ ‫שמהר”ם מרוטנברג היה נוהג במוצאי סוכות 'ליטול‬ ‫הסוכה‪ .‬ויקרא בעל הבית לנגר אחד ושמו משה‪ ,‬ויצוהו‬ ‫רבוה"ק למדונו שבכח סגולת מצוות סוכה נשפע‬ ‫רשות' מהסוכה ולומר "יהי רצון שנזכה לשנה הבאה‬ ‫לפרק את הסוכה‪ .‬הנגר ביודעו שזאת היא סוכתו של‬ ‫להם לישראל שפע פרנסה עד בלי די‪ ,‬והרבה רמזים‬ ‫לישב בסוכה של לויתן"‪.‬‬ ‫קה"ק הרר"מ זי"ע‪ ,‬ביקש מבעה"ב להעניק לו מספר‬ ‫איתא בסה"ק על זה‪ .‬הרה"ק הבני יששכר )מאמר י' דרוש‬ ‫סוכת לויתן כשכר לקיום מצות סוכה‬ ‫קרשים מסוכה זו‪ ,‬ויאות לו העשיר ויתן לו כמה קרשים‬ ‫ו'( והרה"ק מראפשיץ זיע"א )סוכה ד"ה ואת( מביאים בשם‬ ‫מן הסוכה והנגר בנה לעצמו מקרשים אלו סוכה קטנה‬ ‫הרה"ק ר' פינחס מקאריץ זיע"א‪ ,‬וז"ל הבני יששכר‪:‬‬ ‫והנה המקור של השייכות סוכת הלויתן לסוכות‬ ‫לימות החג‪.‬‬ ‫בזה''ז מובא בילקוט שמעוני )רמז תרנ''ג( וכן בפסיקתא‬ ‫"ולפי זה על ידי מצות סכה אנו ניזונים מכח קל וחומר‪,‬‬ ‫דר''כ )כ''ט‪ ,‬ל''ב( שכל מי שמקיים מצוות סוכה בעולם הזה‬ ‫מצות סוכה מסוגל לפרנסה‪ .‬שמעתי מאאמו"ר הרה"ק‬ ‫אם הקב"ה פורס סוכת שלום עלינו אור מקיף מלבוש‪,‬‬ ‫הקב''ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבוא שנאמר‬ ‫)מוה"ר איתמר מנדבורנא( זצוקללה"ה שסיפר מאביו אא"ז‬ ‫מכל שכן שהוא התחייבות לזון אותנו"‪ ,‬עכל"ק‪ .‬והרה"ק‬ ‫''התמלא בסוכות עורו'' שאורו יבהיק מסוף העולם ועד‬ ‫הרה"ק מוה"ר מאיר מקרעטשניף זצוקללה"ה‪ ,‬שבאו‬ ‫מראפשיץ מרמז עניין זה בפסוק "בצל הכסף" שבזכות‬ ‫סופו‪ .‬אבל באמת צריך להבין מה ענין הקשר ביניהם‪.‬‬ ‫לפניו איש וביתו והגישו פתקא להתברך בפרנסה‪ ,‬יען‬ ‫מצוות סוכה שהוא צל‪ ,‬זוכין לשפע פרנסה‪.‬‬ ‫והנה אם לע''ל סוכות עורו של לויתן היה סוכה כשרה‬ ‫כי היתה פרנסתו באה לו בקושי‪ .‬התבונן אא"ז זי"ע‬ ‫ובספה"ק תפארת שלמה כתב )הושענא רבא( וזה לשון‬ ‫מובן הקשר‪ .‬ואמנם כך שיטת המהרש''א בב”ב דף ע”ד‬ ‫בקויטל ואמר לו "אמור נא לי האם אתה מקיים מצות‬ ‫קדשו‪" :‬במשנה פרק ב' דסוכה משנה ז' מי שהיה ראשו‬ ‫שסוכת הלויתן מטרתה לקיים בה מצוות סוכה‪ .‬וכמו‬ ‫סוכה"‪ .‬ויען אותו האיש‪ ,‬כן רבי‪ ,‬אני מקיים‪ .‬אחר‬ ‫ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית וכו'‪ ,‬הנראה לרמז בזה‪,‬‬ ‫שבשר הלויתן בגלל קדושתו הרבה הוי אכילת בשרו כמו‬ ‫התבונן שוב בקויטל וישאל אותו בשנית "האם אתה‬ ‫על פי מה שנתבאר כי על ידי שהיה יושב בסוכה היה‬ ‫קדשים שנאכלים רק בירושלים‪ ,‬ולכן הנותר מסעודת‬ ‫מקיים מצות סוכה"‪ ,‬ויען אותו כבתחילה‪ ,‬כן רבי‪ ,‬אבל‬ ‫ממשיך השפעות טובות על כל השנה לתוך הבית שלא‬ ‫הצדיקים יעשו בזה סחורה רק בשווקי ירושלים‪ ,‬כך‬ ‫בקול ענות חלושה‪ .‬שוב התבונן אא"ז בקויטל ויאמר‬ ‫יחסר כלל‪ ,‬וזה גם כן מה שאמרו )סוכה כ"ט ע"א( 'מנא מיכלא‬ ‫מהעור של הלויתן ישתמשו רק למצוות סוכה‪.‬‬ ‫לו "מה אעשה ואני רואה בקויטל שאינכם מקיים‬ ‫חוץ לסוכה'‪ ,‬פירוש כח הסוכה להמשיך שפע פרנסה לכל‬ ‫סוכת לויתן כסוכה כשרה כהלכתה‬ ‫מצות סוכה כדבעי"‪ .‬אזי נענתה האשה ואמרה‪ ,‬אכן‬ ‫אחד ואחד גם חוץ לסוכה כאשר יהיה בביתו כל השנה"‪,‬‬ ‫אין לנו סוכה משלנו‪ ,‬אבל אנו אוכלים בסוכת חותני‪,‬‬ ‫ע"כ לשון קדשו‪.‬‬ ‫והקשה הערוך לנר בספרו ביכורי יעקב על הלכות‬ ‫וכאשר הקור גדול או שיש מניעה אחרת‪ ,‬הם מורים‬ ‫סוכה )סי' תרס''ז אות ד'( ובעל השו''ת בית יצחק‪ ,‬איך‬ ‫והרה"ק הצבי לצדיק מבלאזוב כתב בזה"ל‪" :‬היינו‬ ‫היתר לעצמם לאכול בבית‪ .‬אז נענה אא"ז ואמר "אכן‬ ‫טעמא דקראו חכמינו ז"ל בש"ס )סוכה ג' ע"ב( למצות סוכה‬ ‫סוכת עורו של לויתן כשר לסוכות‪ ,‬שהרי אין גידולו‬ ‫נודע הדבר‪ ,‬אם תקבלו לקיים מצות סוכה כתקונה‪ ,‬אזי‬ ‫מן הארץ‪ ,‬וכמ”ש התוס’ שאפילו אם בהמות נקראים‬ ‫מצוה קלה‪ ,‬לפי דלית בה חסרון כיס והרצון‪ ,‬שקל מאוד‬ ‫תיוושעו בפרנסה בהרחבה"‪.‬‬ ‫להמשיך לישראל בזכות מצוה זו דסוכה פרנסה טובה‪,‬‬ ‫גידולי קרקע‪ ,‬הרי דגים בוודאי אינם גידולי קרקע‪ .‬ולגבי‬ ‫סכך אפילו עור בהמה פסול‪ ,‬שהם גידולי קרקע אך לא‬ ‫וביאור הענין נראה‪ ,‬דהנה מצות סוכה הוא מה שהאדם‬ ‫ולית בה חסרון כיס ודאי‪ ,‬והבן"‪ ,‬עכל"ק‪ .‬ובנו הקרן ישועה‬ ‫גידולו מן הארץ‪ .‬על זה מתרץ הדרש והעיון )ויקרא אות‬ ‫נכנס לחסות בצל האמונה‪ .‬וטעם הדבר‪ ,‬כי הסוכה היא‬ ‫מסמיך לזה דברי הפסוק "והשענו תחת העץ"‪ ,‬ואיתא‬ ‫רנז( שרק הדפנות יהיו מעורו של לויתן‪ ,‬ויהיה עליהם‬ ‫זכר לענני הכבוד שהיו סובבים את ישראל בעת לכתם‬ ‫במדרש שעשה להם סוכה‪) ,‬עי' בגמ' ר"ה י' דהמלאכים באו לאברהם‬ ‫סכך כשר מלמעלה‪ ,‬ועל זאת היה מהר”ם מתפלל‬ ‫אחרי השי"ת במדבר בארץ לא זרועה‪ .‬והשי"ת הבטיח‬ ‫בימי הסוכות‪ ,‬וזה כוונת הכתוב למועד אשוב‪ ,‬ועי' תוס' שם ובמהרש"א(‪ ,‬וזה‬ ‫שיזכה לישב לשנה הבאה ביו''ט סוכות בסוכת עורו של‬ ‫לנו לזכור חסד נעורים זה איך שהלכנו אחרי השי"ת‬ ‫המשך הפסוק "ואקחה פת לחם"‪ ,‬שעי"ז יושפע שפע‬ ‫לויתן הכשירה למצוות סוכה‪ .‬אמנם ברש”י כתב שסתם‬ ‫באמונה ובבטחון בלי שום שאלות וספיקות‪.‬‬ ‫פרנסה‪ ,‬ולכך סכ"ת בגימ' פ"ת‪ .‬עכתודה"ק‪.‬‬ ‫סוכה הוא ע"ש הסכך‪ ,‬וכן מבואר בפרדס יוסף ומוכיח‬ ‫)נחל יצחק – סוכות(‬ ‫והרה"ק ר' אברהם יעקב מבאיאן אמר פעם בהושענא‬ ‫מהגמ' שהכונה שסיכוך אותה סוכה יהיה מעורו של‬ ‫לשנה השלישית הגיע שוב הרר"מ זי"ע לעיירה הנ"ל‪,‬‬ ‫רבא בזה"ל‪" :‬היינט איז דער זיבעטער טאג פון סוכות‪,‬‬ ‫לויתן‪ ,‬ולפי''ז הדרה קושיא למקומה איך מסככים בעורו‬ ‫וכשהגיע שאל "האם הסוכה עומדת עדיין"‪ ,‬ויענו אותו‬ ‫חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ס"ת בגימטריא ת"ם‬ ‫של הלויתן‪ .‬אומר הקרבן שמואל חידוש מופלא‪ ,‬שכיון‬ ‫שלעת עתה הסוכה מפורקת‪ ,‬וישאל הרר"מ "מי פירק‬ ‫חת"ך‪ ,‬מיט די מצות סוכה וואס יודען זיינען מקיים ווערט‬ ‫שהלויתן הוא יציר כפיו של השי''ת ביום החמישי של‬ ‫את הסוכה"‪ ,‬ויענו אותו "משה הנגר"‪ ,‬וישלח הרר"מ‬ ‫נשלם דער שם חת"ך דער שם פון פרנסה‪ ,‬והיית אך‬ ‫בריאת העולם‪ ,‬ואיתא בב''ר )י''ב‪ ,‬י''א( עה''פ בקהלת )ג‪,‬‬ ‫שמח איז אויך ס"ת חת"ך מיט הרחבה מיט פרנסה קאן‬ ‫לקרוא למשה הנגר‪ ,‬ושאל אותו "הנכון הדבר שאתה‬ ‫כ( ''הכל היה מהעפר והכל שב אל העפר ואפילו גלגל‬ ‫פרקת סוכתי"‪ ,‬ויאמר הנגר שנכון הדבר‪ ,‬כי כן ציוה אותו‬ ‫מען זיין לוסטיג פרעהליך"‪ ,‬עכל"ק‪.‬‬ ‫חמה"‪ .‬וא''כ שונה הלויתן משאר תולדות הברואים‬ ‫בעל הבית‪ ,‬שאל הרר"מ "ומה עשית עם הקרשים"‪ ,‬ענה‬ ‫וידוע הסיפור שרבינו הנחל יצחק סיפר מזקה"ק‬ ‫שכבר לא נחשבים גידולי קרקע שנולדו מאב ואם‪ ,‬אולם‬ ‫אותו משה הנגר "מקצת מן הקרשים לקחתי לעצמי‬ ‫הרבי ר' מרדכי זיע"א‪ ,‬שפעם אחת נסע פעם לשבות‬ ‫כיון שהלויתן נברא מהעפר ונשאר כך לאורך כל שנות‬ ‫ועשיתי ממנה סוכה קטנה‪ ,‬והשאר איני יודע"‪ ,‬נענה‬ ‫את ימי חג הסוכות בעיר אחת‪ ,‬וקבע מושבו בביתו של‬ ‫העולם‪ ,‬אין לך מה שנחשב יותר גידולו מהארץ יותר‬ ‫הרר"מ זי"ע "מעתה הבעל הבית יורד מנכסיו ל"ע‪ ,‬ואתה‬ ‫נגיד אחד‪ ,‬וציוה בעל הבית לבנות סוכה גדולה בחצירו‪,‬‬ ‫מזה‪ .‬ובודאי שכשר לסכך בו‪ .‬ועד כאן הדברים מתאימים‬ ‫עם דברי המהרש''א שם בב''ב שיש לנו להאמין שענין‬ ‫משה תהפך לעשיר במקומו"‪ .‬וכך הוה‪ .‬וביאר רבינו‬ ‫כראוי לכבודו של הצדיק‪ ,‬לאחר חג הסוכות נפרד הרר"מ‬ ‫הלויתן אין הדברים יוצאים מידי פשוטן‪.‬‬ ‫הנחל יצחק שבסוכות שנכנסים בצילא דמהימנתא בצל‬ ‫זי"ע מן המארח‪ ,‬ואמר לו "את הסוכה אין לפרק"‪ ,‬לשנה‬ ‫האמונה וכן הסוכה רומזת לאחדות זוכים לשפע פרנסה‬ ‫האחרת חזר הרר"מ זי"ע לאותה העיר‪ ,‬וכשהגיע לביתו‬ ‫המ˘ך בעמו„ ב' ���‬ ‫עד בלי די‪.‬‬ ‫של הנגיד שאל מיד "האם הסוכה עומדת עדיין"‪ ,‬ויענו‬ ‫• לטוב‪ ﬩‬נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •‬ ‫טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח>ל איתן‬ ‫המ˘ך מעמו„ ‡' ���‬ ‫סוכת לויתן הוא עניין דבקות בה'‬ ‫"אז ירננו עצי היער"‬ ‫אבל הגר''א בהגה"ה )באיוב ג‪ ,‬כא( סובר שבאמת שהבקשה לשבת‬ ‫בסוכת עורו של הלויתן אין מדובר בכלל ביו”ט סוכות‪ ,‬אלא בבחינה‬ ‫מקבלים ההשפעה בשווה‪ ,‬אבל אנחנו עמו עושים‬ ‫בגמרא )חגיגה י"ד‪ (:‬מעשה ברבי יוחנן בן זכאי ורבי‬ ‫של סוכה אחרת שיזכו לה הצדיקים לע''ל‪ .‬שביאור המילה 'לויתן'‬ ‫רצונו ותוקעים בשופר ומקבלים מלכותו ועבודתו כדי‬ ‫אלעזר בן ערך‪ ,‬שהי' רבי אלעזר בן ערך דורש במעשה‬ ‫הוא ענין דביקות‪ ,‬כמו 'לוית חן'‪ ,‬וזה הכונה בעניני הלויתן שלע''ל‪ ,‬על‬ ‫שע"י התעוררות עבודתינו יקרא שמו אלוקי ישראל‪,‬‬ ‫מרכבה "וירדה אש מן השמים וסכסכה )וסיבבה( כל‬ ‫ידי שיוסיפו דעת בעמקי סודות התורה הק' בהשגת אלוקתו תתגבר‬ ‫ותהי' השפעת הברכה ע"י שבעה ספירות עליונות‬ ‫האילנות שבשדה‪ ,‬פתחו כולן ואמרו שירה מה שירה‬ ‫תשוקת הנפש להתדבק בו ית'‪ .‬וכן מפורש בנועם אלימלך פ' וישלח‪,‬‬ ‫שהם חסד וגבורה ותפארת וכו'‪ ,‬עש"ב‪.‬‬ ‫אמרו )תהילים קמ"ח ז'( "הללו את ה' מן הארץ תנינים‬ ‫על מאמר הגמ' שם שמלח הנקבה של הלויתן וצינן הזכר‪ ,‬שהדביקות‬ ‫וכל תהומות עץ פרי וכל ארזים הללוי‪-‬ה"‪ ,‬ובתוספות‬ ‫בו יתברך נקרא ''לויתן''‪ ,‬וכדי שלא יהיה אז בחינה שמרוב הדביקות‬ ‫והנה איתא במדרש שכאשר ישראל אוחזים‬ ‫יבטלו ממציאותם‪ ,‬עשה השי''ת את בחינת הצינון לשמור הצדיקים‬ ‫בלולב בזה יודעים כולם שהם נצחי דינא‪ ,‬ולהנ"ל‬ ‫איתא בשם הירושלמי דיש אומרים דשירה זאת‬ ‫אמרו )דברי הימים א' ט"ז ל"ג( "אז ירננו עצי היער"‪" ,‬עמד‬ ‫שלא יתבטלו ממציאותם מרוב דרגתם אז בדביקות‪.‬‬ ‫יתבאר כי איתא בספה"ק כי ד' מינים אלו מקבלים‬ ‫ולפי"ז א"ש הביאור בשייכות קיום מצוות סוכה לבקשת דרגת‬ ‫שפעם שלא ע"י מזל ושר אלא ע"י הקב"ה בכבודו‬ ‫רבי יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו ואמר ברוך ה'‬ ‫אלוקי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין‬ ‫הדביקות לע''ל שנקראת ''סוכת עורו של לויתן''‪ ,‬שהרי נתבאר‬ ‫ובעצמו‪ ,‬וידוע מ"ש בספה"ק כי הלולב והאתרוג וכו'‬ ‫בספה''ק שבסוכה יש את ההארה של ענני הכבוד שעי"ז זוכים‬ ‫רומזים לז' מידות עליונות שבהם מנהיג השי"ת את‬ ‫ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה‪ ,‬יש נאה דורש וכו'‬ ‫להכרה של "למען ידעו דורותיכם" בחינת השגה של רוח הקודש‬ ‫הבריאה לפי עבודתן של ישראל בתורה ומצוות‪,‬‬ ‫אתה נאה דורש ונאה מקיים אשריך אברהם אבינו‬ ‫ודביקות‪ .‬לכן מתוך מצות סוכה בעוה"ז שהיא משפיעה השגת‬ ‫נמצא שכאשר ישראל נוטלין הד' מינין ומקיימים‬ ‫שאלעזר בן ערך יצא מחלציך"‪ ,‬עכ"ל הגמרא‪.‬‬ ‫הדעת יזכו לסוכת עורו של לויתן שהיא ההארה השלימה של‬ ‫בזה מצות השי"ת עי"ז נתגלה שישראל נצחו את‬ ‫וכתב המהרש"א דע"י שדרש במעשה מרכבה‬ ‫הדעת והדביקות‪ ,‬וכמ”ש רשב”א שהכונה בלאכול משור הבר ולויתן‪,‬‬ ‫הדין שהי' בראש השנה‪ ,‬והשי"ת נקרא אלוקי ישראל‬ ‫ירדה אש מן השמים וגרם שהאילנות ועצי היער‬ ‫ולשבת בסוכת עורו של לויתן על שורש הדבקות שיזכו בני ישראל‬ ‫ומנהיג את העולם עפ"י הספירות העליונות ולא‬ ‫יאמרו שירה‪ ,‬כי ע"י שדרש במעשה מרכבה הי' זאת‬ ‫בעוה”ז לפני העליה לעוה”ב‪ .‬ולכן השמיט הרמ”א "לשנה הבאה"‪,‬‬ ‫כמו שרצו המקטרגים שתהי' מסורה ההנהגה עפ"י‬ ‫סיבה להשתלשלות למעשה בראשית שיביעו רינונו‬ ‫שזה משמע רק לזמן חג הסוכות הבעל"ט בשנה הבאה‪ ,‬אלא הכוונה‬ ‫השרים והמזלות כדי שתהי' ההשפעה שווה לכולם‪.‬‬ ‫של מקום‪ ,‬כי מעשה מרכבה ומעשה בראשית ודאי‬ ‫שכבר היום נזכה לזה בעז”ה‬ ‫מורין על הילולו ושבחו יתברך והיא בעצמה השירה‬ ‫וזה נחשב למעשה מרכבה שהשי"ת כביכול‬ ‫להבין שכל העולם הוא עראי כמו שלמדים בסוכה‬ ‫מסכים להתלבש בספירות הקדושות ולהנהיג בהם‬ ‫שאמרו "הללו את ד' מן הארץ וגו'"‪ ,‬ואמר "ברוך‬ ‫שנתן בן לאברהם אבינו וכו'" יחסו כאן לאברהם כי‬ ‫ובספר אוהל משה על התורה מובא עוד מהלך נפלא שמלמד‬ ‫את העולם כפי עבודת בני ישראל במידת החסד וכו'‪,‬‬ ‫על כל ענין הסוכה הק' שהנה מצינו דבר מופלא רק בבריאת הלויתן‬ ‫ואז מרננים עצי היער על שזכו להתעלות מתתא‬ ‫אברהם אבינו נתן לבו מעצמו לחקור במעשה מרכבה‬ ‫ומעשה בראשית כמבואר בספר יצירה המיוחס‬ ‫שמיד לאחר שנברא הרג הקב”ה הלויתן הנקיבה ומלחו לצדיקים‬ ‫לעילא ע"י עבודתן של ישראל‪.‬‬ ‫לעתיד לבא‪ ,‬ונוסיף כאן ממה שאפשר לראות בחז''ל על הלויתן‬ ‫לאברהם אבינו‪ ,‬כך ר"א בן ערך יודע בעצמו להבין‬ ‫והנה אברהם אבינו שחיבר ספר יצירה והכיר את‬ ‫הזכר איזה בריה נוראה הוא שמובא ברד''ק )על ישעיה פרק כ''ז( שהלויתן‬ ‫ולחקור‪ ,‬עש"ב‪.‬‬ ‫בוראו‪ ,‬וכאשר התבונן במעשה בראשית לא הסתפק‬ ‫נקרא עקלתון שמרוב אורכו שמקיף הוא את כל העולם מעקל עצמו‬ ‫בזה אלא האכיל והשקה את אורחיו כדי לעשות את‬ ‫ונראה לבאר בזה בס"ד עפמ"ש בספה"ק יושר‬ ‫מחוסר מקום‪ .‬ולסבר את האוזן עוד על גודל הלויתן נביא בזה מה‬ ‫כל הבריאה מרכבה לאלוקותו ית"ש וזהו מעשה‬ ‫דברי אמת‪ ,‬דמה שארז"ל )סוכה כח‪" (.‬דבר גדול זה‬ ‫שסיפר רב ספרא )בב''ב ע''ד ע''א( שפעם אחת הלך בספינה וראה דג‬ ‫מרכבה בבחי' "נאה דורש ונאה מקיים"‪ ,‬וכאשר דרש‬ ‫מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא" דח"ו‬ ‫ענק שהוציא ראשו מהים והיו לו קרנים ]רב אשי מבאר שם שזה‬ ‫ר"א בן ערך והחלה כל הבריאה לרנן להשי"ת אמר‬ ‫לומר על הויות דאביי ורבא שהם דבר קטן אלא הכל‬ ‫סוג עז שיש בים וצריך הקרנים עבור חיפוש מזון מקרקעית הים[‪,‬‬ ‫רבי יוחנן בן זכאי "ברוך ה' אלוקי ישראל שנתן בן‬ ‫הולך אחרי כונת האדם בלימודו‪ ,‬שאם כוונתו לידע‬ ‫שחקוק עליהם‪ :‬אני מהדגים הקטנים שבים וגודלי ‪ 300‬פרסה שזה‬ ‫לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה‬ ‫ענינה ולחדד מוחו אז גם אם לומד תורת הנסתר‬ ‫קרוב ל‪ 1500‬ק''מ! ]‪1440000‬מטרים![‪ ,‬והולך דג זה ללויתן כדי להיטרף‬ ‫מרכבה‪ ,‬שהוא ממשיך בעבודה זו לעשות את‬ ‫הרי זה נחשב כהויות דאביי ורבא לפלפולא‪ ,‬אבל אם‬ ‫על ידו‪ .‬וכן איתא בפרקי דר''א פרק ח' שמזונו של הלויתן מורכב‬ ‫הבריאה מרכבה בפועל ממש‪.‬‬ ‫לומד כדי לעשות עצמו מרכבה להשי"ת ע"י התורה‬ ‫מהתנינים הגדולים שמגיעים כל יום להאכל על ידי הלויתן‪ .‬וכן איתא‬ ‫זהו דבר גדול וגם אם לומד בסוגיות הש"ס למעשה‬ ‫בתנחומא שבשעה שמבקש הלויתן לאכול הוא מחולל שבר בים‬ ‫וזקה"ק הרבי ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע אמר ברמז‬ ‫מרכבה יחשב לו‪ ,‬והביא שם מדברי המגיד הגדול זי"ע‬ ‫וכשמתקרבים לשם הדגים‪ ,‬בולעם‪ .‬וא''כ ניתן להבין את עוצם גודל‬ ‫הכתוב )במדבר כ"ח ב'( "צו את בני ישראל ואמרת אליהם‬ ‫ברמז דברי הגמרא )כתובות ה‪" (.‬גדולים מעשה צדיקים‬ ‫הלויתן וכוחו וא''כ פלא עצום מדוע מיד לאחר שנברא מיד הורגו‬ ‫את קרבני לחמי לאשי וגו'"‪ ,‬צו מלשון צוותא חדא‬ ‫יותר ממעשה שמים וארץ"‪ ,‬כי בריאת שמים וארץ‬ ‫השי''ת‪ ,‬לא היה לו להיברא מתחילה‪.‬‬ ‫לשון דיבוק פירוש שמשה רבינו שהוא הדעת של‬ ‫היא השתלשלות מעליון לתחתון ומעשה הצדיקים‬ ‫אלא מטרה גדולה היתה בזה להודיע בראשית הבריאה שהעוה”ז‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬יראה לדבק אותם לאביהם שבשמים‪,‬‬ ‫הוא להעלות הבריאה מתחתון לעליון‪ ,‬עש"ב‪.‬‬ ‫רק פרוזדור‪ ,‬ועיקר התכלית הוא העוה”ב‪ .‬שבשעה שנברא אדם‬ ‫"ואמרת אליהם" העצה לזה "את קרבני" להתקרב‬ ‫והנה כאשר דרש רבי אלעזר בן ערך במעשה‬ ‫הראשון כבר היה מוכן לפני בריאת האדם דג מלוח לצדיקים לעתיד‬ ‫ולדבק בו ית"ש "לחמי לאשי" היינו ע"י שיתנו לחם‬ ‫מרכבה וגרם שהבריאה תרנן ותאמר שירה להשי"ת‬ ‫לבא‪ .‬ומכאן אנו יכולים להבין שהעוה”ז הוא רק פרוזדור לטרקלין‪,‬‬ ‫לאכול לאשי ישראל כי בזה יתקרבו ויתדבקו אל‬ ‫כיון שכתוב במדרש רבה שכל בעלי החיים עברו לפני אדם הראשון‬ ‫קונם‪ ,‬וכן ארז"ל )חגיגה כז‪" (.‬עכשיו שולחנו של אדם‬ ‫בזה נתגלה שלא הי' דורש בעלמא אלא "נאה דורש‬ ‫ונאה מקיים"‪ ,‬פירוש שהביא לכך שממה שדרש‬ ‫זכר ונקבה‪ ,‬וקרא להם שמות‪ ,‬ואז שאל אדה”ר "לכולם נתת בן זוג‬ ‫מכפר" ופרש"י שבזה שנותן מאכילתו לעניים כאילו‬ ‫ולי לא"‪ ,‬וקשה והרי הלויתן לא עבר לפניו עם הנקבה שכבר נהרגה‪,‬‬ ‫הקריב קרבן נמצא שהלחם שנותן לעניי ישראל הוא‬ ‫במעשה מרכבה שהיא השתלשלות הבריאה מלמעלה‬ ‫למטה תתהווה הבריאה משכן ומרכבה לאלקותו‬ ‫והוא זה שנתן לו שם ‘לויתן’‪ ,‬הרי שראה אותו לבדו בלי בת זוגו‪ ,‬וא”כ‬ ‫כהקרבת קרבן ממש‪ ,‬עכדה"ק‪.‬‬ ‫מה טענה טען אדה”ר ‘לכולם נתת’ והרי גם ללויתן הזכר אין בת זוג‪.‬‬ ‫ית"ש‪ ,‬ולכן פתחו עצי היער ואמרו שירה להשי"ת‬ ‫וזהו הי' דרכו של בעל ההילולא זי"ע להעלות‬ ‫אלא שאמר לו הקב”ה שגם הלויתן היה לו נקבה אלא שאתמול‬ ‫שכאשר הבריאה מתעלה היא מרננת להשי"ת‪.‬‬ ‫ולדבק את כל הבריאה להשי"ת ע"י השפעת החסד‬ ‫ביום חמישי לבריאה הרגתיה ומלחתיה לסעודת לויתן‪ ,‬וכך כבר ידע‬ ‫לעניים‪ ,‬וכפי האמור זהו מעשה מרכבה המשובח‬ ‫והנה כאשר ישראל לוקחים הד' מינים לולב‬ ‫אדה”ר ביום הראשון שנברא שיש עולם הבא ויש ויש צדיקים ויש‬ ‫ביותר ועי"ז מתנהג השי"ת עם בניו במידת החסד‬ ‫ואתרוג וכו' אז מקיימים בפועל ענין "אז ירננו עצי‬ ‫אחרית הימים‪.‬‬ ‫והרחמים‪.‬‬ ‫היער" שמקיימים מצות השי"ת ואומרים הלל‬ ‫והנה מובא באלשיך הק’ ובכד הקמח וצרור המור והרבה ספה”ק‬ ‫באילנות שבידיהם‪ ,‬ונראה לומר בזה עפמ"ש בספה"ק‬ ‫שתכלית מצות סוכה לזכור שעוה”ז אינו אלא עראי והעיקר הוא‬ ‫וסיפר כ"ק אאמו"ר זי"ע שפ"א התארח אצל‬ ‫עבודת ישראל )לראש השנה ועוד( שעיקר המשפט בראש‬ ‫העולם הבא‪ ,‬ולכן קוראים קהלת בשבת חוה”מ סוכות‪ ,‬ששם שלמה‬ ‫זקה"ק זי"ע יהודי וישב לאכול על שולחנו והלחם‬ ‫השנה שהמקטריגים יודעים שהנהגת הבריאה היא‬ ‫המלך ע”ה מספר על זה שהעוה”ז אינו התכלית‪ ,‬אלא "סוף דבר הכל‬ ‫שאפו בימים ההם הי' לחם מרובע גדול שהוא הי'‬ ‫על פי הנהגת בני ישראל בתורה ובמצות‪ ,‬והשי"ת‬ ‫נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור"‪ ,‬כי עוה”ז אינו אלא‬ ‫מספיק לשבוע שלם‪ ,‬וזקה"ק הי' פורס מן הלחם‬ ‫מרוב אהבתו לישראל‪ ,‬הרי הוא מתלבש בספירות‬ ‫פרוזדור ולכן מובן מה דאיתא במדרש שכל היושבים בסוכה יזכו‬ ‫והיהודי הי' אוכל עד שסיים את כל הלחם כולו‪,‬‬ ‫והמידות שנוהגים בהם בני ישראל החסד והגבורה‬ ‫לסוכת עורו של לויתן‪ ,‬וצריך להבין מה שייך לויתן עם הסוכה‪ .‬אלא‬ ‫ושאלו זקה"ק בחיבה ודאי אני שמח באכילתך אבל‬ ‫והתפארת‪ ,‬והקטרוג הוא‪ ,‬שלא יהי' נקרא בשם אלוקי‬ ‫שזה מדה כנגד מדה‪ .‬כי היושב בסוכה לומד שבעת ימים שעוה”ז‬ ‫האם כך הוא דרך אכילתך לאכול לחם גדול כזה‬ ‫ישראל אלא תהי' ההשפעה בלי סדר עבודתן של‬ ‫אינו רק עראי ופרוזדור‪ ,‬וזה מה שקהלת מלמד‪ ,‬וזה גם מה שהלויתן‬ ‫בסעודה אחת‪ ,‬ענהו הלה ואמר שמעולם לא אכל‬ ‫ישראל רק עפ"י המזלות והשרים ח"ו ואז ייטב גם‬ ‫מלמד‪ .‬בעצם מליחותו עוד לפני שהיה לו יום אחד של חיים‪ .‬ואמרו‬ ‫כזאת וסבל נוראה היה זה בשבילו‪ ,‬אלא לפי שראה‬ ‫לאומות העולם‪ ,‬וע"י תקיעת שופר מעוררים כביכול‬ ‫חז”ל שכל ברואי מעשי בראשית לצביונם נבראו‪ ,‬היינו לרצונם‪ .‬הרי‬ ‫גודל הנאת זקה"ק מאכילתו לא נתנו לבו להפסיק‬ ‫למעלה שיהי' בבחינת אלוקי ישראל וישפיע השפעת‬ ‫שגם שחיטתה ומליחתה היה לצביונה ורצונה‪ ,‬שתזכה להיות מוכן‬ ‫העונג זה ואמר בלבו יעבור עלי מה ואוכל ככל אשר‬ ‫הקדושה ע"י עבודתן של ישראל‪ ,‬ועפ"ז ביאר )בפרשת‬ ‫מלוח לסעודת לויתן לעתיד לבא‪ ,‬ליום שכולו שבת‪ ,‬וללמד שהעיקר‬ ‫אוכל לסבול‪ .‬ונמצא שזקה"ק עשה כן בפועל ממש‬ ‫הוא העולם הבא ולא העולם הזה‪ .‬והלויתן הוא הראשון שמכריז את‬ ‫כי תבוא( הברכה )דברים כ"ח ז'( "בדרך אחד יצאו אליך‬ ‫שהי' פורס מלחמו לאשי ישראל ובזה הי' מקרב‬ ‫האמת הזה‪ ,‬ולכן זהו השכר שנותנים למי שיושב בסוכה כראוי‪ ,‬ומגיע‬ ‫ובשבעה דרכים ינוסו לפניך"‪ ,‬שהם רוצים שלא יהי'‬ ‫ומדבק את עצמו ואת כל הבריאה להיות מרכבה‬ ‫ממש לתכלית מטרת הסוכה‪ .‬שיזכה לישב בסוכת עורו של לויתן‪.‬‬ ‫השפע נובע עפ"י צינור עושי רצונו כדי שיהי' כולם‬ ‫לאלקותו ית"ש‪.‬‬ ‫ב‬ ‫נערך ע"י‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫בשאלות אקטואליות‬ ‫ִא ֵּבי הנח>ל‬ ‫הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א‬ ‫ציונים והערות בהלכה‬ ‫נח>לתי עדותיך‬ ‫הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א‬ ‫מצוות ישיבת סוכה‬ ‫לסכך מתחת לרשתות ברזל‬ ‫סקי"ג(‪ .‬והנכון להחמיר שלא לשתות בקבע אלא‬ ‫בתוך סעודה‪ .‬קפה וכיו"ב‪ :‬נחלקו אחרונים בקפה‬ ‫הנה במצוה זו נכללים כמה ענינים אכילה שתיה‬ ‫לינה‪ ,‬השהייה בסוכה‪ ,‬קדושת הסוכה‪ ,‬ברכת לישב‬ ‫בצפון הארץ יש מקומות שמחמת איום רחפני נפץ‪ ,‬רישתו מעל הכפרים‬ ‫רשתות ברזל‪ ,‬כדי שהרחפנים לא יוכלו לפגוע בגרים שם‪ ,‬ויש להסתפק‬ ‫ושאר משקין שהדרך לשתות בקביעות האם דינם‬ ‫בסוכה‪ ,‬והפטורים ממצוה זו‪ .‬ולעת עתה נתמקד‬ ‫האם אפשר לקיים שם מצות סוכה‪ ,‬שאולי הוי מסכך מתחת לבית‪ ,‬כיון‬ ‫כיין )שעה"צ סקל"ג(‪ .‬מים‪ :‬המחמיר לשתות מים בתוך‬ ‫בהלכות הנוגעים לענייני האכילה‪.‬‬ ‫שהחורים בין הרשתות פחותים מג' טפחים‪ ,‬והרי זה לבוד‪ ,‬או שאין‬ ‫הסוכה ה"ז משובח )רמב"ם(‪ .‬ונחלקו האחרונים האם‬ ‫המקור‪ :‬בפ' כתוב בסוכות תשבו שבעת ימים‬ ‫אומרים בזה לבוד להחמיר‪ ,‬וכיון שיש חורים‪ ,‬אפשר לסכך מתחתיו?‬ ‫מקיים בכך מצוות סוכה )הגרי"ז מבריסק(‪ ,‬או שזה רק‬ ‫וכו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את‬ ‫למיגדר מילתא )שו"ת שואל ומשיב(‪ .‬מים חוץ לסוכה‪:‬‬ ‫בנ"י‪ .‬טעם המצווה‪ :‬נחלקו הראשונים בזה י"א‬ ‫תשובה לשאלה משבוע שעבר‬ ‫מי שאינו יכול להיכנס לסוכה והוא צמא ומצטער‬ ‫דהכוונה סוכות ממש היינו לזכור הסוכות שעשה‬ ‫מזה י"א דהוי כהדיוט )שו"ת עולת שמואל הובא בבה"ל(‪,‬‬ ‫לנו ה' )ב"ח לפי המ"ד בגמ' סוכות ממש(‪ ,‬י"א לזכור יצי"מ‬ ‫השאלה בקצרה‪ :‬בארצות אירופה המציאו סוכה עם קנים הפוכים‬ ‫ואינו מאמין בחז"ל שאמרו תשבו כעין תדורו‬ ‫)ב"ח לפי מ"ד בגמ' ענני הכבוד‪ ,‬וטו"ז פי' כן לפי מ"ד סוכות ממש(‪.‬‬ ‫אחד על השני‪ ,‬באופן שאין הגשמים יכולים להכנס לסוכה‪ ,‬ונשאלת‬ ‫)הגרשז"א( וי"א דיש מעלה בזה )ביכורי יעקב(‪.‬‬ ‫וי"מ לזכור את ענני הכבוד שהקיפם ה' במדבר‬ ‫השאלה אם הסוכה כשרה?‬ ‫תשובה‪ :‬בתוס' )דף ב ע"א ד"ה כי( הקשו למה הגשמים בחג הם סימן‬ ‫אכילת עראי בתוך הסעודה‪ :‬באמצע סעודה‬ ‫)טו"ז לפי מ"ד ענני כבוד(‪ .‬וי"א לזכור מלחמת סיחון‬ ‫קללה‪ ,‬הרי אפשר לעשות סוכה שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה‪.‬‬ ‫אסור לאכול ולשתות כלום חוץ לסוכה‪ ,‬דכיון דבא‬ ‫ועוג וכרכים שבא"י שהיו יושבים בסוכות בשעת‬ ‫ותירצו שאין הסכך מיתכשר עד דעביד לה עראי‪ .‬וכתב הרא"ש )סימן‬ ‫מחמת סעודה נחשב הכל כקבע )מאירי סוכה כ"ו(‪.‬‬ ‫מלחמה‪ .‬והעיקר היא שלא נחשוב שהארץ שלנו‬ ‫יב( בשם ר"ת שסוכה שעשאה מעובה שזה מגין גם ממטר פסולה‪.‬‬ ‫ואפי' מים אפשר דאסור )מ"ב‪ ,‬ויש לדון האם אפשר להביא‬ ‫מעולם )רשב"ם ח"א(‪.‬‬ ‫וכן פסק הב"ח )סימן תרלה( דבעינן שיהא הסכך עראי‪ ,‬ומה שכתב‬ ‫ראיה משועה"ר )סעיף ח'( דלא כמ"ב(‪ .‬ואם התחיל לאכול‬ ‫אכילה‪ :‬מצות אכילה כל ז'‪ :‬יש להסתפק לפי‬ ‫במרדכי )סימן תשלב( בשם ראבי"ה )סי' תריא( להכשיר סוכה בעשויה‬ ‫וללעוס ויצא מהסוכה‪ ,‬י"א דאסור לו להמשיך ללעוס‬ ‫דעת הגר"א שיש מצווה לאכול מצה כל ז' האם‬ ‫להגן מפני הגשמים‪ ,‬היינו הגנה פורתא‪ ,‬אבל אם אין גשמים יורדין‬ ‫חוץ לסוכה )תשובות והנהגות(‪ .‬ויש לדון באכילת פירות‬ ‫בסוכה ג"כ מתקיימת מצוה )מ"ב סקכ"ד ויעויין בחוטי שני‬ ‫בה כלל‪ ,‬פסולה‪ .‬וכן פסק בלבוש )סימן תרלא ס"ג( אם היא מעובה כמין‬ ‫באמצע סעודה האם היות דמברכים ע"ז בפנ"ע‬ ‫מה שביאר ספיקו(‪ .‬ישיבה‪ :‬לכתחילה ראוי לישב בשעת‬ ‫בית ממש‪ ,‬עד שאין המטר יכול לירד לתוכה פסולה‪ ,‬שאין זה שם‬ ‫נחשב כאכילה בפנ"ע או לא )שו"ת הר"י מסלוצק סכ"ב(‪.‬‬ ‫אכילה עד שיאכל יותר מכביצה )ביכו"י לחוש לשיטת‬ ‫סוכה עליו אלא כבית מקורה‪ ,‬ויש מכשירין‪ ,‬ויש להחמיר‪.‬‬ ‫ברכת לישב בסוכה‪ :‬יש בזה שני חלקים‪,‬‬ ‫הרמב"ם דאין מברך אלא ביושב(‪ .‬ובדיעבד כשאין לו כסא‬ ‫וכתב במשנ"ב )סימן תרלא סק"ה( בשם הפמ"ג‪ ,‬דאם היה מעובה‬ ‫אימתי מברך לישב בסוכה‪ ,‬ופסקי דינים בברכת‬ ‫יכול לברך כשאוכל מעומד‪.‬‬ ‫הרבה מאד עד שאין הגשם יכול לירד בתוכו‪ ,‬לשיטות שפוסלים‪,‬‬ ‫לישב בסוכה‪ .‬אימתי מברך לישב בסוכה‪ :‬הקדמה‪:‬‬ ‫שיעור אכילת פת‪ :‬האוכל פת יותר מכביצה‬ ‫כל שיש ד' טפחים ביחד ]שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה[ סכך‬ ‫נחלקו הראשונים האם צריך לברך כל פעם שנכנס‬ ‫אפי' דרך עראי חייב בסוכה )מ"ב(‪ .‬אם אוכל את‬ ‫פסול מקרי‪.‬‬ ‫לסוכה‪ ,‬או דווקא קודם שהוא אוכל והוא פוטר‬ ‫הכביצה פת יותר מכדא"פ י"א דאינו מברך לישב‬ ‫והקשה בשו"ת כנף רננה )סימן סז( שדברי הפמ"ג צריכים ביאור‬ ‫שאר הדברים שעושים בסוכה‪ .‬י"א דמברך כל פעם‬ ‫בסוכה )ביכורי יעקב(‪ ,‬וי"א דמברך )ראשית ביכורים וכן‬ ‫דהא אמרינן בסוכה )דף יד ע"א( לענין סיכוך בנסרים שיש בהן ארבעה‪,‬‬ ‫שנכנס )רי"ף ורמב"ם(‪ .‬וי"א דמברך בשעת אכילה‪ ,‬כיון‬ ‫משמעות מ"ב ‪ -‬סקכ"ב(‪ .‬יש לדון בזקן או חולה ששבע‬ ‫שנחלקו רבי מאיר ורבי יהודה אם אפשר לסכך בהם משום גזרת‬ ‫שעיקר הקביעות שאדם עושה בתוך הסוכה היא‬ ‫בכזית אם צריכים לברך לישב אף בפחות מכביצה‪.‬‬ ‫תקרה‪ ,‬ולהפמ"ג שכתב דאם יש סכך ד' טפחים שאין הגשמים‬ ‫האכילה‪ .‬להלכה דעת השו"ע והרמ"א כר"ת‪ ,‬ודעת‬ ‫תבשיל העשוי מחמשת מינים‪ :‬האוכל מעשה‬ ‫נכנסים לשם‪ ,‬הוה סכך פסול‪ ,‬גם בלא גזירת תקרה‪ ,‬הא נסר הוה‬ ‫הגר"א כהרי"ף ורמב"ם‪ .‬ונחלקו האחרונים )טו"ז‬ ‫קדירה כגון אטריות וכדו'‪ ,‬תלוי אם קובע סעודתו‬ ‫סכך פסול כיון שאין הגשמים יכולים לירד דרך שם ומה טעם רבי‬ ‫ומאמ"ר( בדעת ר"ת האם מעיקר הדין ס"ל דתקנו‬ ‫היינו שאוכלם בחבורה של שלשה אנשים יחד )לא‬ ‫יהודה שמכשיר‪ ,‬ויעו"ש שכתב שפסול שאין הגשמים יכולים לירד‪,‬‬ ‫לברך על הכניסה אלא שהאכילה פוטרו ואם לא‬ ‫הוא פסול דרבנן‪.‬‬ ‫ב"ב הגריש"א(‪ ,‬או שאכל שיעור חשוב שקובע עליו‬ ‫אוכל צריך לברך כל פעם )טו"ז(‪ ,‬או שבכלל לא תקנו‬ ‫סעודה‪) ,‬אף שבעלמא צריך שאחרים יקבעו סעודה ע"ז לענין‬ ‫ובשו"ת אבני נזר )או"ח סימן תעג( משמע שאין הכי נמי‪ ,‬גזירת‬ ‫על שאר דברים )מאמ"ר(‪ .‬עוד נחלקו האם הברכה‬ ‫נסרים שפסולה מחמת תקרה‪ ,‬קשורה לזה שאין הגשמים יכולים‬ ‫תשבו כעין תדורו אינו כן ‪ -‬בה"ל(‪ .‬ואם אינו קובע סעודה‬ ‫על האכילה חל אף כשיוצא יציאה גמורה לאחר‬ ‫אינו מברך לישב בסוכה באכילת יותר מכביצה‬ ‫לירד שם‪ ,‬וכיון שהנסרים בעצמם מגינים היטב מגשמים‪ .‬והנסר‬ ‫אכילה ופוטרת השינה )הגר"ז(‪ ,‬או לא )מאמ"ר( וסב"ל‪.‬‬ ‫בעצמו יש בו שיעור‪ ,‬הרי הוא דומה לבית‪ .‬אף שבין נסרים יורדים‬ ‫אא"כ שוהה שם זמן מה‪ .‬פת הבאה בכיסנין‪ :‬אם‬ ‫בשעת אכילה‪ :‬להלכה קיי"ל דאינו מברך אלא‬ ‫אכל מזה כשיעור יותר מכביצה נחלקו האם מברך‪,‬‬ ‫גשמים מכל מקום תחת הנסר אין גשמים יורדין ודומה לתקרה‪.‬‬ ‫בשעת אכילה ופוטרת הכל )מ"ב( והחזו"א נהג לברך‬ ‫והמובחר הוא שלא לצאת מיד אחר אכילתו‪ ,‬אלא‬ ‫ולמעשה כתב בברכי יוסף )סימן תרלא ס"ב( שיש בזה ג' דעות‪ ,‬א‪.‬‬ ‫על כל כניסה כדעת הגר"א כנ"ל‪.‬‬ ‫ישהה שם זמן מה‪) ,‬ואז מצרפים שיטת הרמב"ם דמברך‬ ‫מסתימת השו"ע שלא הביא דין זה‪ ,‬משמע שדעתו להכשיר על כל‬ ‫פנים בדיעבד סוכה שאין הגשמים יורדים לתוכה‪ .‬ב‪ .‬בספר שבלי‬ ‫לפני אכילה‪ :‬הברכה שמברך על האכילה פוטרת‬ ‫על עצם הישיבה(‪ ,‬ויכוין בשעת ברכה על האכילה‬ ‫הלקט )סימן של( דעתו להכשיר סוכה כזו גם לכתחילה‪ .‬ג‪ .‬ודעת הרבה‬ ‫אף דברים שעשה לפני האכילה )מ"ב(‪ .‬אך לכתחילה‬ ‫ועל הישיבה שאחר זה‪ .‬ונחלקו בזמן הברכה‪ ,‬י"א‬ ‫אחרונים שפסלו אף בדיעבד‪ .‬ומיהו נראה דבדיעבד‪ ,‬יש לסמוך על‬ ‫מיד כשיכנס לסוכה יאכל דבר שחייב בסוכה ויברך‬ ‫דמברך קודם לישב בסוכה ואח"כ מזונות )הגרשז"א(‪,‬‬ ‫המכשירין‪ .‬וכן פסק במשנ"ב )שם סק"ו(‪.‬‬ ‫)לחוש לשיטות המחמירים וסגי בפהב"כ יותר מכביצה )מ"ב(‪.‬‬ ‫וי"א להיפך )מבית לוי(‪ .‬טפל‪ :‬האוכל מזונות באופן‬ ‫והנה בשאלתנו שסידרו סוכה שאין הגשמים יורדים לתוכה‪,‬‬ ‫כניסה שאין בו אכילה‪ :‬מי שיצא יציאה גמורה‬ ‫שזה טפילה להעיקר‪ ,‬כגון האוכל דג מלוח לעיקר‬ ‫הכשירו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל גם לכתחילה‪ ,‬וכתב )קובץ תשובות‬ ‫אחר האכילה וחוזר ונכנס לסוכה וישהה בה בלא‬ ‫הסעודה והמציות טפל‪ ,‬י"א שמחויב בסוכה ויברך‬ ‫ח"א סימן סא( שגם ר"ת שפוסל סוכה שאין הגשמים יורדים לתוכה‪,‬‬ ‫אכילה וכן מי שאינו אוכל פת כל היום י"א שיש‬ ‫לישב בסוכה )שו"ת לבושי מרדכי(‪ ,‬וי"א שאינו מברך‬ ‫אין הסיבה בגלל שהגשם לא יורד לתוך הסוכה‪ ,‬אלא זה סימן שאם‬ ‫לו לברך כשנכנס לסוכה בפעם השניה )הגרשז"א( וי"א‬ ‫)מקור חיים תרל"ט(‪ .‬קידושא רבא‪ :‬על פת הבאה‬ ‫הגשם יורד לתוכה‪ ,‬היא מכוסה הדק היטב מעובה כמין בית‪ ,‬ואין‬ ‫דא"צ לברך )שו"ע הרב( וסב"ל‪ ,‬מצוי מאוד שנכנסים‬ ‫בכיסנין אם אוכל יותר מכביצה מברך לישב בסוכה‬ ‫זה סוכת עראי אלא סוכת קבע‪ .‬אבל באופן שהסוכה עשויה באופן‬ ‫לסוכה ללמוד לפני התפילה ויוצאים קודם הסעודה‪.‬‬ ‫אף שלא שוהה שם‪ ,‬וצריך ליזהר בקידוש לאכול‬ ‫עראי‪ ,‬רק שעשו עצה שאין הגשמים יורדים לתוכה‪ ,‬אין זה פוסל את‬ ‫נשאר בסוכתו מסעודה לסעודה‪ :‬אם לא יצא‬ ‫יותר מכזית )אף שבשבת סגי לקידוש במקום סעודה כזית(‪.‬‬ ‫הסוכה‪ ,‬כי עצם מניעת ירידת גשם‪ ,‬אין זה סיבה לפסול את הסוכה‪.‬‬ ‫כלל מסוכתו בין סעודה לסעודה נחלקו הפוסקים‬ ‫אכילת עראי‪ :‬מותר לאכול ולשתות עראי חוץ‬ ‫אמנם כשמכסה את הסוכה כוונתו לא רק לשם צל אלא גם‬ ‫בזה )טו"ז ב"ח מ"א( וסב"ל ואינו מברך )מ"ב(‪ .‬וטוב‬ ‫לסוכה‪ ,‬ואף ת"ח שאינו רוצה להחמיר ע"ע אינו‬ ‫להגן מן הגשמים‪ ,‬ובשו"ע הרב )סימן תרכו( כתוב "אין אדם יוצא י"ח‬ ‫שיכוין בברכתו הראשונה בפי' שהוא פוטר רק עד‬ ‫נקרא 'אינו מדקדק במצוות' )בה"ל(‪ .‬והמחמיר ה"ז‬ ‫אלא בסוכה שאינה עשוי' אלא לצל בלבד‪ ,‬אבל אם היא עשויה גם‬ ‫סעודה אחרת‪.‬‬ ‫משובח ולא יברך לישב בסוכה‪ .‬בשבת ויו"ט‪ :‬אף‬ ‫למחסה ולמסתור מזרם וממטר כל שאינה עשויה לצל בלבד אין זו‬ ‫יציאה בין סעודה לסעודה‪ :‬ההולך בין סעודה‬ ‫שבימות החול אינו נזהר באכילת עראי חוץ לסוכה‪,‬‬ ‫סוכה אלא בית"‪ .‬ובעניננו כשמסכך את הסוכה‪ ,‬מתכוון גם להציל‬ ‫לסעודה לביהכנ"ס להתפלל או לעסוק בעסקיו‬ ‫בשבת ויו"ט ראוי ליזהר כיון די"א דאכילת עראי‬ ‫את הסוכה מגשם‪ ,‬ואם כן מסכך לשם שתי מטרות לשם צל‪ ,‬ולשם‬ ‫וחוזר לסוכתו ואוכל בסעודה‪ ,‬צריך לברך שנית‪.‬‬ ‫בשבת ויו"ט חשיבא קבע‪ ,‬אך לא יברך לישב בסוכה‬ ‫הגנה מגשם‪ ,‬ולדעתו הסוכה פסולה‪.‬‬ ‫אבל אם יצא אלא לדבר עם חבירו או להביא איזה‬ ‫דסב"ל )כה"ח(‪ .‬בשר גבינה ודגים‪ :‬נכון להחמיר שלא‬ ‫ותירץ‪ ,‬שמצינו ברא"ש )סימן יב( שאין חסרון כשמתכוון גם להנצל‬ ‫דבר לסוכה אינו צריך לברך )מ"ב(‪ .‬היוצא באמצע‬ ‫לאכול חוץ לסוכה בשר ודגים וגבינה אם קובע‬ ‫ממטר‪ ,‬וכן מצינו ברבינו ירוחם )נתיב ח ח"א( "שעשויה לצל שמסוככת‬ ‫סעודתו‪ :‬להתפלל בביהכנ"ס מנחה או מעריב כל‬ ‫סעודתו עליו‪) .‬דיש ראשונים דס"ל דחייב בסוכה‪ .‬ומצוי בארוחת‬ ‫יפה בענין שניכר שעשויה להגן מחורב וממטר" ובהגהות מימוניות‬ ‫שלא הסיח דעתו א"צ לברך שנית‪ .‬סוכת חבירו‪:‬‬ ‫צהרים של חוה"מ ולא נוטל ידים(‪ .‬וי"א )הגריש"א ותשובות‬ ‫)סוכה פ"ה( דריב"א כתב סתם סוכת רועים עשויה להגן מן החמה ומן‬ ‫ההולך לסוכת חבירו באמצע סעודה ואוכל שם‪ ,‬אם‬ ‫והנהגות( דהיות והיום הרגילות לקבוע סעודה בלי‬ ‫הגשמים"‪ .‬וצריך לומר בכוונת שו"ע הרב שאם סיכך בצורה מעובה‬ ‫היה בדעתו בשעת ברכה לילך לשם‪ ,‬א"צ לברך אך‬ ‫פת עליהם חייבים בסוכה‪ .‬יין‪ :‬בלי קביעות אין‬ ‫ועשה דרך קבע הסוכה פסולה‪ ,‬ולא יועיל להסיר חלק העליון מעובי‬ ‫לכתחילה אין כדאי לצאת משם הואיל וי"א דצריך‬ ‫צריך סוכה כלל )רמ"א מ"ב(‪ .‬אבל אם שותה בקביעות‬ ‫הסכך‪ ,‬אבל אם עצם הסיכוך הוא עראי ואינו דומה כלל לבית‪ ,‬רשאי‬ ‫לכוון לשני הדברים יחד גם לצל וגם להגן מפני זרם הגשם‪.‬‬ ‫לברך )מ"א(‪.‬‬ ‫ישתו בסוכה בלי ברכה )ויש חולקים בזה כמובא במ"ב‬ ‫ג‬ ‫להתענג בעקבותיהם‬ ‫של צדיקי הדורות‬ ‫צוף נחי>ל‬ ‫סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע‬ ‫מורשה >להנחי>ל‬ ‫מקולמוסו של המשב"ק הרה"ח ר' חיים גולדשטיין שליט"א‬ ‫רביה"ק ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע‬ ‫בטומאות תאוות הגשמיות‪ ,‬מתעוררים ומתגברים ומתעלים‬ ‫בקש שלום ורדפהו‬ ‫רבינו הקדוש הרבי ר' מרדכיל'ה זי"ע אע"פ שידוע‬ ‫לבעלי תשובה‪ ,‬וכולם מקבלים עול מלכות שמים זה מזה‪,‬‬ ‫שהי' מתפלל מאוחר הי' לו בכל עת על השולחן‬ ‫מרגלא בפומי' דרבינו זי"ע לפרש‪ ,‬בעת שהיה מוסר‬ ‫א"כ בנוסף על התפלות להחיש את הגאולה‪ ,‬יכולים גם‬ ‫שיעור בכל שבת קודש בימות הקיץ לעת המנחה בפרקי‬ ‫שלשה מראה שעות‪ ,‬ואמר בדרך הלצה שמי שאין‬ ‫"לפעול בפועל ממש" להחיש את הגאולה‪ ,‬והוא ע"י‬ ‫לו זייגער אינו אדם כי "אין לך אדם שאין לו שעה"‪,‬‬ ‫אבות‪ ,‬על מאמר התנא )פרק א( הוי מתלמידיו של אהרן הכהן‬ ‫שיעסקו כולם ויהיו בקיאים בהלכות שבת על ידי זה נזכה‬ ‫אוהב שלום ורודף שלום‪ ,‬דהתנא בא לרמז בכפל לשונו אוהב‬ ‫ואמר שאין צריך מראה שעות כדי לדעת מתי לאכול‬ ‫להבטחת חז"ל "מיד נגאלין"‪.‬‬ ‫שהרי כאשר ירעב ילך לאכול‪ ,‬אלא שצריך לשמור על‬ ‫שלום ורודף שלום‪ ,‬שלא די בזה שיאמר האדם לכולם שהוא‬ ‫הזמן שלא ילך לאיבוד‪ .‬והי' מזהיר מאוד למי שאינו‬ ‫אף אם רק החרדים ילמדו הל' שבת‪,‬‬ ‫"אוהב שלום" בעוד שהוא יושב בחיבוק ידים‪ ,‬אלא בנוסף‬ ‫מתפלל במנין שלו שלא יעבור זמן תפילה‪.‬‬ ‫יזכו להבטחה שמיד נגאלין‬ ‫לזה צריך להיות גם "רודף שלום" בפועל ממש לעשות מה‬ ‫אמר פעם בצחות לשונו הק' שיש ב' מיני צדיקים‬ ‫שביכולתו למען האחדות והשלום‪.‬‬ ‫ודכירנא שפעם אחת אף הוסיף לומר‪ ,‬דלכאורה האיך‬ ‫הא' הוא בחי' 'הבל' ‪ -‬הבל פיו של תורה שכל מגמתו‬ ‫נזכה לגאולה דסוכ"ס הרי יש הרבה פושעים בעולם‪ ,‬ואף‬ ‫וכידוע לכולם כמה לחם רבינו בעוז ותעצומות למען‬ ‫רק ללמוד וללמד‪ ,‬והשני הוא בחי' קין שהביא מפרי‬ ‫שכולנו נעסוק בהלכות שבת אולם לא נוכל לעשות שכל‬ ‫האחדות והשלום הן בענינים הנוגעים לכלל והן בענינים‬ ‫האדמה דהיינו שנותן אכילה ושתי' לעניים ומשתדל‬ ‫ישראל יהיו משמרים השבת כהלכתה‪ .‬ועל זה יגע וטרח‬ ‫הנוגעים לפרט‪ .‬שממש נגע לצפור נפשו‪ ,‬וכל זה היה בכדי‬ ‫לרפאות החולה וכדו'‪ ,‬הנה הצדיק הראשון אינו רשאי‬ ‫להביא ראיות מדברי הרמב"ם ומכמה פוסקים שכתבו לגבי‬ ‫לקיים מה שנאמר )זכריה ח'( והאמת והשלום אהבו‪ ,‬וכמו‬ ‫לעבור זמן תפילה כי זמן תורה לחוד וזמן תפילה‬ ‫שביאר בספרו אחדות ישראל )אות יב( על מה שאמרו )אבות‬ ‫הקראים דכיון שמרצונם ובמזיד הלכו מדרך הישר אין לנו‬ ‫לחוד‪ ,‬אבל הצדיק שהוא בחי' קין גם אם יעבור‬ ‫עריבות ואחריות עליהם‪ ,‬ואף על בניהם ובני בניהם‪ ,‬שדינם‬ ‫פ"ה משנה י"ז( דמחלוקת לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי‪,‬‬ ‫זמן התפילה לא יתרעמו עליו כי הוא עוסק במצוה‬ ‫כאנוסים וכתינוקות שנשבו ואונס רחמנא פטריה‪ ,‬וא"כ‬ ‫והכוונה בזה שבענין ההלכות‪ ,‬אומר כל אחד האמת כמו‬ ‫להאכיל עניים ואביונים ולהציל היולדת ולרפאות‬ ‫נמצא שהעיקר האחריות להחיש את הגאולה תלוי בנו‬ ‫שהוא לדעתו‪ ,‬לקיים מה שאמר הכתוב לאהוב את האמת‪,‬‬ ‫החולה‪ ,‬וזהו "וישע ד' אל הבל ואל מנחתו" שהצדיק‬ ‫באנשים חרדים שומרי תו"מ ויראי ה'‪ ,‬ומה שאמרו חז"ל‬ ‫אבל חוץ מזה‪ ,‬לא היה ביניהם שום סכסוך כלל לקיים מה‬ ‫שהוא בחי' הבל יש שעה מיוחדת למנחתו ולתפילתו‪,‬‬ ‫אלמלי ישראל משמרים וכו' קאי על האנשים החרדים‪ ,‬כי על‬ ‫שאמר הכתוב לאהוב את השלום‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫אבל "אל קין ומנחתו לא שעה" שלא קבע לו זמן‬ ‫התינוקות שנשבו הם בגדר אנוסים‪ ,‬ואונס רחמנא פטריה‪.‬‬ ‫וכמו שהעיד רבינו זי"ע בעצמו כשלחם באחד מן‬ ‫ושעה מיוחדת כי אם ימהר לתפילה בזמנה אפשר‬ ‫הענינים הנוגעים לכלל להחזיר עטרה ליושנה‪" ,‬סהדי‬ ‫שבינתיים ינזק עני או חולה ולכן מותר לו להתפלל‬ ‫לענין זה סגי אפי' ברוב החרדים‬ ‫במרומים‪ ,‬שאין לי חס ושלום שום נגיעה בזה כנגד מי‪ ,‬ולא‬ ‫בכל עת שירצה‪ ,‬אבל לא ח"ו שלא יהי' לו אחריות על‬ ‫והוסיף עוד לברר על פי הלכה דאף על פי שרק "רובם"‬ ‫בשביל מי‪ ,‬רק בשביל הבורא ברוך הוא‪ ,‬ותורתו הקדושה‬ ‫הזמן שלו רק אדרבא כל רגע ורגע מימי חייו מנוצל‬ ‫מהחרדים ויראי ה' יעסקו בהלכות שבת ולא כולם גם כן נוכל‬ ‫ומצוותיה‪ ,‬והרחמנות על עם ישראל‪ ,‬אשר כבר נענשנו‬ ‫בתכלית לעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫להחיש את הבטחת חז"ל שמיד נגאלים‪ ,‬וכיון שכך ראוי‬ ‫נוראות בזמנינו ר"ל‪ ,‬ועלינו החיוב למנוע חטאים כאלה‬ ‫וכאשר מתחילין כעת ללמוד בתורה מבראשית‬ ‫וחיוב לכל אחד ואחד שיהיה בקי בהלכות שבת‪ ,‬כי הרי לפי‬ ‫ולתקן כרצונו יתברך" )ראה בהקדמת שלום רב ח"ב(‪.‬‬ ‫המציאות בדורינו זה‪ ,‬דאכשר דרא‪ ,‬שיכולים לפרסם ולפעול‬ ‫ראוי להתעורר מה שעורר בעל ההילולא זי"ע‪ ,‬להיות‬ ‫ואהבת לרעך כמוך‬ ‫זהיר בלימוד חומש ורש"י וכן להעביר הסדרא שניים‬ ‫בכמה סוגי אופנים בכל תפוצות ישראל שונות שבעולם‪ ,‬מה‬ ‫מקרא ואחד תרגום‪ .‬ופ"א בא לפני איש שהי' לבוש‬ ‫שלא היו יכולים עד דור הנה‪ ,‬אם כן יכולים "בפועל ממש"‬ ‫רדיפת השלום אצל רבינו זי"ע היה גם בכל אדם ואדם‬ ‫בבגדי חסידות וצעק עליו שרואה שדינים גדולים‬ ‫לפעול להחיש את גאולתינו ופדות נפשינו‪.‬‬ ‫בפרטיות‪ .‬דכירנא פ"א שבמו עיני ראיתי שרבינו קרא אליו‬ ‫שורין עליו מפני שהוא עובר על המעביר ‪ -‬כלומר‬ ‫שני אנשים חשובים מאד‪ ,‬וכיון שהייתי אז בחדר קודשו ביקש‬ ‫שאינו מעביר הסדרה שניים מקרא ואחד תרגום‪,‬‬ ‫לימוד המביא לידי מעשה‬ ‫ממני כשיבואו אלו שאראה לעמוד בצד‪ .‬והנה כשהגיעו שני‬ ‫ואחז בבגדו ונענעו וחזר על דבריו כמה פעמים והאיש‬ ‫ועוד סבר רבינו זי"ע דחוץ מטעם הנ"ל שלימוד הלכות‬ ‫אנשים אלו אל רבינו זי"ע ונכנסו אל חדרו צהלו פני רבינו‬ ‫בכה וביקש רפואה וישועה‪ ,‬וא"ל רבינו שיקבל עליו‬ ‫שבת מקרבת את הגאולה‪ ,‬בנוסף לזה הוסיף רבינו זי"ע עוד‬ ‫ואמר להם בקול "ברוכים הבאים חשוב'ע געסט"‪ ,‬והושיבם‬ ‫מעתה להעביר הסדרא שנים מקרא ואחד תרגום ואז‬ ‫טעם כיון שתחלה יש מן הראוי ללמוד "בלימוד המביא‬ ‫שניהם על ידו‪ ,‬והתחיל לשוחח עמהם בענין האחדות‪ ,‬ותוכן‬ ‫יומתקו הדינים מעליו‪.‬‬ ‫לידי מעשה"‪ ,‬ומרגלא בפומיה להביא מה שכתוב בשלחן‬ ‫דבריו היה‪ ,‬כשיש בין שני יהודים אחדות אזי השכינה שורה‬ ‫ערוך הרב דמי שאינו יכול ללמוד דברי תורה הרבה מאוד‬ ‫עמהם‪ ,‬כי ב' יודי"ן אזי הוא שם ה'‪ ,‬וזהו כוונת הפסוק‬ ‫וידוע מה שאמר זקה"ק להרה"ק רבי יואל‬ ‫צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה‪ ,‬וכן כתב‬ ‫ואהבת לרעך כמוך על ידי זה ממשיך שיהיה אני ה'‪ ,‬וכן זה‬ ‫מסטמאר זי"ע שיראה ללמוד חומש ורש"י בכל‬ ‫במק"א "חיוב על כל ירא ה' לעסוק הרבה בהלכות שבת‬ ‫נכלל בהפסוק ואתם הדבקים כשיש בשני יהודים דביקות‬ ‫שבוע‪ ,‬כי הכיר יהודים שלא הקפידו על לימוד חורש"י‬ ‫שיהא בקי בהם מאוד מאוד‪ ,‬דבאמת עיקר תכלית הלימוד‬ ‫ואחדות ביניהם אזי בזה גורמים וממשיכים שיהיה ה'‬ ‫בכל שבוע ובעת זקנותם לא ידעו היכן השי"ת שוכן‪,‬‬ ‫הוא כדי לשמור ולעשות‪ ...‬ובמקום אחר כתבתי הרבה ראיות‬ ‫אלקיכם‪ ,‬וכן דיבר ועורר שכל ההשפעה שיש באדם הוא רק‬ ‫ואמר לו שיש לעשות פילווע"ן בחומש ורש"י פירוש‬ ‫ומקורות דזהו לימוד תורה לשמה כשלומד על מנת לקיים‪,‬‬ ‫שיש אצלו מדת השלום‪ ,‬ולאחר שיצאו מחדר קדשו ראיתי‬ ‫לעשות עסק מזה‪ .‬ושמעתי שא"ל שבזכות זה יהי' לו‬ ‫והנה בכל ד' חלקי השלחן ערוך אין לנו עוד הלכה נחוצה‬ ‫שיצאו בשמחה וטוב לבב וכששחוק נסוכה על פניהם‪.‬‬ ‫אריכות ימים‪ ,‬ופ"א כשחלה הרה"ק מסטמאר זי"ע‬ ‫אמר שאין זה אריכות ימים שהבטיח לו הרבי ר'‬ ‫ומוכרחת שדומה להלכות שבת שהוא איסור חמור דחיוב‬ ‫ואני עמדתי מן הצד והתפלאתי מאד מן השיחה הזה‪,‬‬ ‫מרדכי'לי זי"ע והבריא אח"כ ונסתלק בשיבה מופלגת‪,‬‬ ‫סקילה ר"ל‪ ,‬ונוהג בכל שבוע‪ ,‬והאחריות בו בכל עת ורגע‬ ‫ולמחרת סיפרתי את כל זה לאבי המשב"ק ז"ל‪ ,‬ואז נוכחתי‬ ‫זי"ע ועכי"א‪.‬‬ ‫מבואו ועד צאתו בכל ענין ובכל מאורע‪ ,‬והלכותיו מרובים‬ ‫להבין שנגלה לאזני רבינו זי"ע שלשני האנשים האלו יש‬ ‫מאוד וכהררים התלוים בשערה שמשתנה בכל חוט השערה‪,‬‬ ‫סכסוך ביניהם זה זמן רב‪ ,‬וכשמוע זאת רבינו מיד ציוה לקרא‬ ‫)קידושא רבא יו"ט א' דסוכות תשפ"ה(‬ ‫וענפיו מרובים לאין שיעור‪ ,‬וכבר כתב הט"ז ]סי' רס"ז[‬ ‫אליו א' מהם להודיע לו שרוצה לשוחח עמו ועם השני‬ ‫שאנו יודעים שאין אנו בחזקת שבת כראוי ע"כ‪ ,‬ומה‬ ‫ולעשות שלום ביניהם‪] ,‬ויש להדגיש שדבר זה היה כשהיה‬ ‫הספק הלימוד לשבוע הבא‬ ‫נענה אנן אבתרי'‪ ,‬והמתרשל בלימוד הלכות שבת הוי‬ ‫רתוק על מיטתו בבית החולים[‪.‬‬ ‫שבוע של שמחת תורה‬ ‫פושע בנפשו ר"ל‪ ,‬ולימוד הלכות שבת כראוי מסוגל‬ ‫מאוד שמן השמים ישמרוהו מחילולי שבת‪ ,‬כיון‬ ‫קירוב הגאולה ע"י לימוד הל' שבת‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬ו‪,‬ז‪,‬ח‪,‬ט‪,‬י‪,‬יא‪,‬יב‪,‬יג‪,‬יד‪,‬טו‪,‬טז‬ ‫שימור‬ ‫שהוא משתדל מצדו כראוי וכנכון"‪.‬‬ ‫רבינו זי"ע הירבה לדבר‪ ,‬ובפרט בשנותיו האחרונות‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חזרה )‪(5‬‬ ‫שמוכרחים להתחזק ולעסוק בלימוד הלכות שבת‪,‬‬ ‫יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים‬ ‫ועל ידי זה נוכל להחיש את הגאולה‪ ,‬וכמ"ש חז"ל אין‬ ‫טו‪-‬טז‬ ‫יג‪-‬יד‬ ‫יא‪-‬יב‬ ‫ט‪-‬י‬ ‫ז‪-‬ח‬ ‫חזרה )בפנים(‬ ‫שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון‬ ‫ישראל נגאלים אלא בזכות השבת‪ .‬והיה מדייק מדברי‬ ‫פר' בראשית‬ ‫חז"ל שאמרו ]שבת קיח‪ ,‬ב[ אלמלי משמרין ישראל‬ ‫ידידנו הנכבד‬ ‫ידידנו הנכבד‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫שתי שבתות כהלכתה מיד נגאלין‪ ,‬דהכוונה דייקא עם‬ ‫הרב מרדכי אוורבוך‬ ‫הרב אברהם יחיאל‬ ‫א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד‪,‬ה‪,‬יד‪,‬טו‪,‬טז‬ ‫שימור‬ ‫שליט"א‬ ‫יהושע ווייס שליט"א‬ ‫לימוד הלכותיה‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫יז‬ ‫יז‬ ‫יז‬ ‫יז‬ ‫לימוד‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫לרגל הולדת הבן‬ ‫והיה מוסיף לומר דבזמנים הקודמים לא היה כוחם‬ ‫לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני‬ ‫למזל טוב ובשעטו"מ‬ ‫למזל טוב ובשעטו"מ‬ ‫להחיש את הגאולה אלא רק על ידי "תפלות ובקשות"‪.‬‬ ‫מערכת 'אשיחה בחוקיך'‬ ‫ויה"ר שיראה ממנו ומכל יוצ"ח‬ ‫ויה"ר שיראה ממנו ומכל יוצ"ח‬ ‫אבל לא כן בדורנו דאכשר דרא בהרמת קרן התורה‬ ‫רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר‬ ‫רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר‬ ‫‪0733-45-34-36‬‬ ‫מ‪ .‬פרידמן ‪054.847.3031‬‬ ‫והרמת קרן היהדות‪ ,‬שאפי' היהודים שהיו משוקעים‬ ‫הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה ‪ 30‬ב"ב • ‪03-6579999‬‬ ‫‪ • a66136133@gmail.com‬ﬦתﬨומות והנצחו‪ :﬩‬בא"י ‪ • 055-677-9569‬בﬦאנﬢאן ‪• 073-410-88967‬‬