נחל אדניך · Nachal Adunechu — סוכות (2026-09-21)

בס"ד
יו"ל ע"י התאחדות האברכים
"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא
חג הסוכות ושמחת תורה תשפ"ז •
גליון שע"ד
פלאות התורה מאוצרותיו של
הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א ח>לוקי הנח>ל מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע נח>ל קדומים
"שנזכה לשנה הבאה אותו שכן ושההשם למשך ימי החג ,ואחר כך נפרד מן
המארח ,וציוה שוב "את הסוכה אין לפרק".
וסוכה תהיה לצל יומם
לישב בסוכה של לויתן"
"רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם
ברבות הימים הרגיש בעל הבית שהסוכה העומדת תורה ומצוות" ,כלל ישראל מקיימים תורה ומצוות משום
בחצירו במשך כל ימות השנה ,מפריעה לו בשימוש שעיקר נחת רוח לאבינו שבשמים ש"אמרתי ונעשה
ענייני סוכת עורו של לויתן ושייכותם לחג הסוכות החצר ,והחליט לפרק את הסוכה ,ויאמר בלבו ומה יקרה רצוני" ,עם כל זה ידוע שלכל מצווה ומצווה יש לה סגולות
כתב הרמ”א בדרכי משה )סי’ תרס”ז( בשם הכל בו, כשישוב לכאן הרר"מ לשנה הבא ,נחזור ונבנה שוב את מיוחדות ,הנשפעים בזכותה.
שמהר”ם מרוטנברג היה נוהג במוצאי סוכות 'ליטול הסוכה .ויקרא בעל הבית לנגר אחד ושמו משה ,ויצוהו רבוה"ק למדונו שבכח סגולת מצוות סוכה נשפע
רשות' מהסוכה ולומר "יהי רצון שנזכה לשנה הבאה לפרק את הסוכה .הנגר ביודעו שזאת היא סוכתו של להם לישראל שפע פרנסה עד בלי די ,והרבה רמזים
לישב בסוכה של לויתן". קה"ק הרר"מ זי"ע ,ביקש מבעה"ב להעניק לו מספר איתא בסה"ק על זה .הרה"ק הבני יששכר )מאמר י' דרוש
סוכת לויתן כשכר לקיום מצות סוכה קרשים מסוכה זו ,ויאות לו העשיר ויתן לו כמה קרשים ו'( והרה"ק מראפשיץ זיע"א )סוכה ד"ה ואת( מביאים בשם
מן הסוכה והנגר בנה לעצמו מקרשים אלו סוכה קטנה הרה"ק ר' פינחס מקאריץ זיע"א ,וז"ל הבני יששכר:
והנה המקור של השייכות סוכת הלויתן לסוכות לימות החג.
בזה''ז מובא בילקוט שמעוני )רמז תרנ''ג( וכן בפסיקתא "ולפי זה על ידי מצות סכה אנו ניזונים מכח קל וחומר,
דר''כ )כ''ט ,ל''ב( שכל מי שמקיים מצוות סוכה בעולם הזה מצות סוכה מסוגל לפרנסה .שמעתי מאאמו"ר הרה"ק אם הקב"ה פורס סוכת שלום עלינו אור מקיף מלבוש,
הקב''ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבוא שנאמר )מוה"ר איתמר מנדבורנא( זצוקללה"ה שסיפר מאביו אא"ז מכל שכן שהוא התחייבות לזון אותנו" ,עכל"ק .והרה"ק
''התמלא בסוכות עורו'' שאורו יבהיק מסוף העולם ועד הרה"ק מוה"ר מאיר מקרעטשניף זצוקללה"ה ,שבאו מראפשיץ מרמז עניין זה בפסוק "בצל הכסף" שבזכות
סופו .אבל באמת צריך להבין מה ענין הקשר ביניהם. לפניו איש וביתו והגישו פתקא להתברך בפרנסה ,יען מצוות סוכה שהוא צל ,זוכין לשפע פרנסה.
והנה אם לע''ל סוכות עורו של לויתן היה סוכה כשרה כי היתה פרנסתו באה לו בקושי .התבונן אא"ז זי"ע ובספה"ק תפארת שלמה כתב )הושענא רבא( וזה לשון
מובן הקשר .ואמנם כך שיטת המהרש''א בב”ב דף ע”ד בקויטל ואמר לו "אמור נא לי האם אתה מקיים מצות קדשו" :במשנה פרק ב' דסוכה משנה ז' מי שהיה ראשו
שסוכת הלויתן מטרתה לקיים בה מצוות סוכה .וכמו סוכה" .ויען אותו האיש ,כן רבי ,אני מקיים .אחר ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית וכו' ,הנראה לרמז בזה,
שבשר הלויתן בגלל קדושתו הרבה הוי אכילת בשרו כמו התבונן שוב בקויטל וישאל אותו בשנית "האם אתה על פי מה שנתבאר כי על ידי שהיה יושב בסוכה היה
קדשים שנאכלים רק בירושלים ,ולכן הנותר מסעודת מקיים מצות סוכה" ,ויען אותו כבתחילה ,כן רבי ,אבל ממשיך השפעות טובות על כל השנה לתוך הבית שלא
הצדיקים יעשו בזה סחורה רק בשווקי ירושלים ,כך בקול ענות חלושה .שוב התבונן אא"ז בקויטל ויאמר יחסר כלל ,וזה גם כן מה שאמרו )סוכה כ"ט ע"א( 'מנא מיכלא
מהעור של הלויתן ישתמשו רק למצוות סוכה. לו "מה אעשה ואני רואה בקויטל שאינכם מקיים חוץ לסוכה' ,פירוש כח הסוכה להמשיך שפע פרנסה לכל
סוכת לויתן כסוכה כשרה כהלכתה מצות סוכה כדבעי" .אזי נענתה האשה ואמרה ,אכן אחד ואחד גם חוץ לסוכה כאשר יהיה בביתו כל השנה",
אין לנו סוכה משלנו ,אבל אנו אוכלים בסוכת חותני, ע"כ לשון קדשו.
והקשה הערוך לנר בספרו ביכורי יעקב על הלכות וכאשר הקור גדול או שיש מניעה אחרת ,הם מורים
סוכה )סי' תרס''ז אות ד'( ובעל השו''ת בית יצחק ,איך והרה"ק הצבי לצדיק מבלאזוב כתב בזה"ל" :היינו
היתר לעצמם לאכול בבית .אז נענה אא"ז ואמר "אכן טעמא דקראו חכמינו ז"ל בש"ס )סוכה ג' ע"ב( למצות סוכה
סוכת עורו של לויתן כשר לסוכות ,שהרי אין גידולו נודע הדבר ,אם תקבלו לקיים מצות סוכה כתקונה ,אזי
מן הארץ ,וכמ”ש התוס’ שאפילו אם בהמות נקראים מצוה קלה ,לפי דלית בה חסרון כיס והרצון ,שקל מאוד
תיוושעו בפרנסה בהרחבה". להמשיך לישראל בזכות מצוה זו דסוכה פרנסה טובה,
גידולי קרקע ,הרי דגים בוודאי אינם גידולי קרקע .ולגבי
סכך אפילו עור בהמה פסול ,שהם גידולי קרקע אך לא וביאור הענין נראה ,דהנה מצות סוכה הוא מה שהאדם ולית בה חסרון כיס ודאי ,והבן" ,עכל"ק .ובנו הקרן ישועה
גידולו מן הארץ .על זה מתרץ הדרש והעיון )ויקרא אות
נכנס לחסות בצל האמונה .וטעם הדבר ,כי הסוכה היא מסמיך לזה דברי הפסוק "והשענו תחת העץ" ,ואיתא
רנז( שרק הדפנות יהיו מעורו של לויתן ,ויהיה עליהם זכר לענני הכבוד שהיו סובבים את ישראל בעת לכתם במדרש שעשה להם סוכה) ,עי' בגמ' ר"ה י' דהמלאכים באו לאברהם
סכך כשר מלמעלה ,ועל זאת היה מהר”ם מתפלל אחרי השי"ת במדבר בארץ לא זרועה .והשי"ת הבטיח בימי הסוכות ,וזה כוונת הכתוב למועד אשוב ,ועי' תוס' שם ובמהרש"א( ,וזה
שיזכה לישב לשנה הבאה ביו''ט סוכות בסוכת עורו של לנו לזכור חסד נעורים זה איך שהלכנו אחרי השי"ת המשך הפסוק "ואקחה פת לחם" ,שעי"ז יושפע שפע
לויתן הכשירה למצוות סוכה .אמנם ברש”י כתב שסתם באמונה ובבטחון בלי שום שאלות וספיקות. פרנסה ,ולכך סכ"ת בגימ' פ"ת .עכתודה"ק.
סוכה הוא ע"ש הסכך ,וכן מבואר בפרדס יוסף ומוכיח )נחל יצחק – סוכות(
והרה"ק ר' אברהם יעקב מבאיאן אמר פעם בהושענא
מהגמ' שהכונה שסיכוך אותה סוכה יהיה מעורו של לשנה השלישית הגיע שוב הרר"מ זי"ע לעיירה הנ"ל, רבא בזה"ל" :היינט איז דער זיבעטער טאג פון סוכות,
לויתן ,ולפי''ז הדרה קושיא למקומה איך מסככים בעורו וכשהגיע שאל "האם הסוכה עומדת עדיין" ,ויענו אותו חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים ס"ת בגימטריא ת"ם
של הלויתן .אומר הקרבן שמואל חידוש מופלא ,שכיון שלעת עתה הסוכה מפורקת ,וישאל הרר"מ "מי פירק חת"ך ,מיט די מצות סוכה וואס יודען זיינען מקיים ווערט
שהלויתן הוא יציר כפיו של השי''ת ביום החמישי של את הסוכה" ,ויענו אותו "משה הנגר" ,וישלח הרר"מ נשלם דער שם חת"ך דער שם פון פרנסה ,והיית אך
בריאת העולם ,ואיתא בב''ר )י''ב ,י''א( עה''פ בקהלת )ג, שמח איז אויך ס"ת חת"ך מיט הרחבה מיט פרנסה קאן
לקרוא למשה הנגר ,ושאל אותו "הנכון הדבר שאתה
כ( ''הכל היה מהעפר והכל שב אל העפר ואפילו גלגל פרקת סוכתי" ,ויאמר הנגר שנכון הדבר ,כי כן ציוה אותו מען זיין לוסטיג פרעהליך" ,עכל"ק.
חמה" .וא''כ שונה הלויתן משאר תולדות הברואים
בעל הבית ,שאל הרר"מ "ומה עשית עם הקרשים" ,ענה וידוע הסיפור שרבינו הנחל יצחק סיפר מזקה"ק
שכבר לא נחשבים גידולי קרקע שנולדו מאב ואם ,אולם
אותו משה הנגר "מקצת מן הקרשים לקחתי לעצמי הרבי ר' מרדכי זיע"א ,שפעם אחת נסע פעם לשבות
כיון שהלויתן נברא מהעפר ונשאר כך לאורך כל שנות
ועשיתי ממנה סוכה קטנה ,והשאר איני יודע" ,נענה את ימי חג הסוכות בעיר אחת ,וקבע מושבו בביתו של
העולם ,אין לך מה שנחשב יותר גידולו מהארץ יותר
הרר"מ זי"ע "מעתה הבעל הבית יורד מנכסיו ל"ע ,ואתה נגיד אחד ,וציוה בעל הבית לבנות סוכה גדולה בחצירו,
מזה .ובודאי שכשר לסכך בו .ועד כאן הדברים מתאימים
עם דברי המהרש''א שם בב''ב שיש לנו להאמין שענין משה תהפך לעשיר במקומו" .וכך הוה .וביאר רבינו כראוי לכבודו של הצדיק ,לאחר חג הסוכות נפרד הרר"מ
הלויתן אין הדברים יוצאים מידי פשוטן. הנחל יצחק שבסוכות שנכנסים בצילא דמהימנתא בצל זי"ע מן המארח ,ואמר לו "את הסוכה אין לפרק" ,לשנה
האמונה וכן הסוכה רומזת לאחדות זוכים לשפע פרנסה האחרת חזר הרר"מ זי"ע לאותה העיר ,וכשהגיע לביתו
המ˘ך בעמו„ ב' ���
עד בלי די. של הנגיד שאל מיד "האם הסוכה עומדת עדיין" ,ויענו
• לטוב ﬩נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •
טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נח>ל איתן המ˘ך מעמו„ ‡' ���
סוכת לויתן הוא עניין דבקות בה'
"אז ירננו עצי היער" אבל הגר''א בהגה"ה )באיוב ג ,כא( סובר שבאמת שהבקשה לשבת
בסוכת עורו של הלויתן אין מדובר בכלל ביו”ט סוכות ,אלא בבחינה
מקבלים ההשפעה בשווה ,אבל אנחנו עמו עושים בגמרא )חגיגה י"ד (:מעשה ברבי יוחנן בן זכאי ורבי של סוכה אחרת שיזכו לה הצדיקים לע''ל .שביאור המילה 'לויתן'
רצונו ותוקעים בשופר ומקבלים מלכותו ועבודתו כדי אלעזר בן ערך ,שהי' רבי אלעזר בן ערך דורש במעשה הוא ענין דביקות ,כמו 'לוית חן' ,וזה הכונה בעניני הלויתן שלע''ל ,על
שע"י התעוררות עבודתינו יקרא שמו אלוקי ישראל, מרכבה "וירדה אש מן השמים וסכסכה )וסיבבה( כל ידי שיוסיפו דעת בעמקי סודות התורה הק' בהשגת אלוקתו תתגבר
ותהי' השפעת הברכה ע"י שבעה ספירות עליונות האילנות שבשדה ,פתחו כולן ואמרו שירה מה שירה תשוקת הנפש להתדבק בו ית' .וכן מפורש בנועם אלימלך פ' וישלח,
שהם חסד וגבורה ותפארת וכו' ,עש"ב. אמרו )תהילים קמ"ח ז'( "הללו את ה' מן הארץ תנינים על מאמר הגמ' שם שמלח הנקבה של הלויתן וצינן הזכר ,שהדביקות
וכל תהומות עץ פרי וכל ארזים הללוי-ה" ,ובתוספות בו יתברך נקרא ''לויתן'' ,וכדי שלא יהיה אז בחינה שמרוב הדביקות
והנה איתא במדרש שכאשר ישראל אוחזים יבטלו ממציאותם ,עשה השי''ת את בחינת הצינון לשמור הצדיקים
בלולב בזה יודעים כולם שהם נצחי דינא ,ולהנ"ל איתא בשם הירושלמי דיש אומרים דשירה זאת
אמרו )דברי הימים א' ט"ז ל"ג( "אז ירננו עצי היער"" ,עמד שלא יתבטלו ממציאותם מרוב דרגתם אז בדביקות.
יתבאר כי איתא בספה"ק כי ד' מינים אלו מקבלים ולפי"ז א"ש הביאור בשייכות קיום מצוות סוכה לבקשת דרגת
שפעם שלא ע"י מזל ושר אלא ע"י הקב"ה בכבודו רבי יוחנן בן זכאי ונשקו על ראשו ואמר ברוך ה'
אלוקי ישראל שנתן בן לאברהם אבינו שיודע להבין הדביקות לע''ל שנקראת ''סוכת עורו של לויתן'' ,שהרי נתבאר
ובעצמו ,וידוע מ"ש בספה"ק כי הלולב והאתרוג וכו' בספה''ק שבסוכה יש את ההארה של ענני הכבוד שעי"ז זוכים
רומזים לז' מידות עליונות שבהם מנהיג השי"ת את ולחקור ולדרוש במעשה מרכבה ,יש נאה דורש וכו'
להכרה של "למען ידעו דורותיכם" בחינת השגה של רוח הקודש
הבריאה לפי עבודתן של ישראל בתורה ומצוות, אתה נאה דורש ונאה מקיים אשריך אברהם אבינו
ודביקות .לכן מתוך מצות סוכה בעוה"ז שהיא משפיעה השגת
נמצא שכאשר ישראל נוטלין הד' מינין ומקיימים שאלעזר בן ערך יצא מחלציך" ,עכ"ל הגמרא.
הדעת יזכו לסוכת עורו של לויתן שהיא ההארה השלימה של
בזה מצות השי"ת עי"ז נתגלה שישראל נצחו את וכתב המהרש"א דע"י שדרש במעשה מרכבה הדעת והדביקות ,וכמ”ש רשב”א שהכונה בלאכול משור הבר ולויתן,
הדין שהי' בראש השנה ,והשי"ת נקרא אלוקי ישראל ירדה אש מן השמים וגרם שהאילנות ועצי היער ולשבת בסוכת עורו של לויתן על שורש הדבקות שיזכו בני ישראל
ומנהיג את העולם עפ"י הספירות העליונות ולא יאמרו שירה ,כי ע"י שדרש במעשה מרכבה הי' זאת בעוה”ז לפני העליה לעוה”ב .ולכן השמיט הרמ”א "לשנה הבאה",
כמו שרצו המקטרגים שתהי' מסורה ההנהגה עפ"י סיבה להשתלשלות למעשה בראשית שיביעו רינונו שזה משמע רק לזמן חג הסוכות הבעל"ט בשנה הבאה ,אלא הכוונה
השרים והמזלות כדי שתהי' ההשפעה שווה לכולם. של מקום ,כי מעשה מרכבה ומעשה בראשית ודאי שכבר היום נזכה לזה בעז”ה
מורין על הילולו ושבחו יתברך והיא בעצמה השירה
וזה נחשב למעשה מרכבה שהשי"ת כביכול להבין שכל העולם הוא עראי כמו שלמדים בסוכה
מסכים להתלבש בספירות הקדושות ולהנהיג בהם שאמרו "הללו את ד' מן הארץ וגו'" ,ואמר "ברוך
שנתן בן לאברהם אבינו וכו'" יחסו כאן לאברהם כי ובספר אוהל משה על התורה מובא עוד מהלך נפלא שמלמד
את העולם כפי עבודת בני ישראל במידת החסד וכו', על כל ענין הסוכה הק' שהנה מצינו דבר מופלא רק בבריאת הלויתן
ואז מרננים עצי היער על שזכו להתעלות מתתא אברהם אבינו נתן לבו מעצמו לחקור במעשה מרכבה
ומעשה בראשית כמבואר בספר יצירה המיוחס שמיד לאחר שנברא הרג הקב”ה הלויתן הנקיבה ומלחו לצדיקים
לעילא ע"י עבודתן של ישראל. לעתיד לבא ,ונוסיף כאן ממה שאפשר לראות בחז''ל על הלויתן
לאברהם אבינו ,כך ר"א בן ערך יודע בעצמו להבין
והנה אברהם אבינו שחיבר ספר יצירה והכיר את הזכר איזה בריה נוראה הוא שמובא ברד''ק )על ישעיה פרק כ''ז( שהלויתן
ולחקור ,עש"ב.
בוראו ,וכאשר התבונן במעשה בראשית לא הסתפק נקרא עקלתון שמרוב אורכו שמקיף הוא את כל העולם מעקל עצמו
בזה אלא האכיל והשקה את אורחיו כדי לעשות את ונראה לבאר בזה בס"ד עפמ"ש בספה"ק יושר מחוסר מקום .ולסבר את האוזן עוד על גודל הלויתן נביא בזה מה
כל הבריאה מרכבה לאלוקותו ית"ש וזהו מעשה דברי אמת ,דמה שארז"ל )סוכה כח" (.דבר גדול זה שסיפר רב ספרא )בב''ב ע''ד ע''א( שפעם אחת הלך בספינה וראה דג
מרכבה בבחי' "נאה דורש ונאה מקיים" ,וכאשר דרש מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא" דח"ו ענק שהוציא ראשו מהים והיו לו קרנים ]רב אשי מבאר שם שזה
ר"א בן ערך והחלה כל הבריאה לרנן להשי"ת אמר לומר על הויות דאביי ורבא שהם דבר קטן אלא הכל סוג עז שיש בים וצריך הקרנים עבור חיפוש מזון מקרקעית הים[,
רבי יוחנן בן זכאי "ברוך ה' אלוקי ישראל שנתן בן הולך אחרי כונת האדם בלימודו ,שאם כוונתו לידע שחקוק עליהם :אני מהדגים הקטנים שבים וגודלי 300פרסה שזה
לאברהם אבינו שיודע להבין ולחקור ולדרוש במעשה ענינה ולחדד מוחו אז גם אם לומד תורת הנסתר קרוב ל 1500ק''מ! ]1440000מטרים![ ,והולך דג זה ללויתן כדי להיטרף
מרכבה ,שהוא ממשיך בעבודה זו לעשות את הרי זה נחשב כהויות דאביי ורבא לפלפולא ,אבל אם על ידו .וכן איתא בפרקי דר''א פרק ח' שמזונו של הלויתן מורכב
הבריאה מרכבה בפועל ממש. לומד כדי לעשות עצמו מרכבה להשי"ת ע"י התורה מהתנינים הגדולים שמגיעים כל יום להאכל על ידי הלויתן .וכן איתא
זהו דבר גדול וגם אם לומד בסוגיות הש"ס למעשה בתנחומא שבשעה שמבקש הלויתן לאכול הוא מחולל שבר בים
וזקה"ק הרבי ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע אמר ברמז
מרכבה יחשב לו ,והביא שם מדברי המגיד הגדול זי"ע וכשמתקרבים לשם הדגים ,בולעם .וא''כ ניתן להבין את עוצם גודל
הכתוב )במדבר כ"ח ב'( "צו את בני ישראל ואמרת אליהם
ברמז דברי הגמרא )כתובות ה" (.גדולים מעשה צדיקים הלויתן וכוחו וא''כ פלא עצום מדוע מיד לאחר שנברא מיד הורגו
את קרבני לחמי לאשי וגו'" ,צו מלשון צוותא חדא
יותר ממעשה שמים וארץ" ,כי בריאת שמים וארץ השי''ת ,לא היה לו להיברא מתחילה.
לשון דיבוק פירוש שמשה רבינו שהוא הדעת של
היא השתלשלות מעליון לתחתון ומעשה הצדיקים אלא מטרה גדולה היתה בזה להודיע בראשית הבריאה שהעוה”ז
כלל ישראל ,יראה לדבק אותם לאביהם שבשמים,
הוא להעלות הבריאה מתחתון לעליון ,עש"ב. רק פרוזדור ,ועיקר התכלית הוא העוה”ב .שבשעה שנברא אדם
"ואמרת אליהם" העצה לזה "את קרבני" להתקרב
והנה כאשר דרש רבי אלעזר בן ערך במעשה הראשון כבר היה מוכן לפני בריאת האדם דג מלוח לצדיקים לעתיד
ולדבק בו ית"ש "לחמי לאשי" היינו ע"י שיתנו לחם
מרכבה וגרם שהבריאה תרנן ותאמר שירה להשי"ת לבא .ומכאן אנו יכולים להבין שהעוה”ז הוא רק פרוזדור לטרקלין,
לאכול לאשי ישראל כי בזה יתקרבו ויתדבקו אל כיון שכתוב במדרש רבה שכל בעלי החיים עברו לפני אדם הראשון
קונם ,וכן ארז"ל )חגיגה כז" (.עכשיו שולחנו של אדם בזה נתגלה שלא הי' דורש בעלמא אלא "נאה דורש
ונאה מקיים" ,פירוש שהביא לכך שממה שדרש זכר ונקבה ,וקרא להם שמות ,ואז שאל אדה”ר "לכולם נתת בן זוג
מכפר" ופרש"י שבזה שנותן מאכילתו לעניים כאילו ולי לא" ,וקשה והרי הלויתן לא עבר לפניו עם הנקבה שכבר נהרגה,
הקריב קרבן נמצא שהלחם שנותן לעניי ישראל הוא במעשה מרכבה שהיא השתלשלות הבריאה מלמעלה
למטה תתהווה הבריאה משכן ומרכבה לאלקותו והוא זה שנתן לו שם ‘לויתן’ ,הרי שראה אותו לבדו בלי בת זוגו ,וא”כ
כהקרבת קרבן ממש ,עכדה"ק. מה טענה טען אדה”ר ‘לכולם נתת’ והרי גם ללויתן הזכר אין בת זוג.
ית"ש ,ולכן פתחו עצי היער ואמרו שירה להשי"ת
וזהו הי' דרכו של בעל ההילולא זי"ע להעלות אלא שאמר לו הקב”ה שגם הלויתן היה לו נקבה אלא שאתמול
שכאשר הבריאה מתעלה היא מרננת להשי"ת.
ולדבק את כל הבריאה להשי"ת ע"י השפעת החסד ביום חמישי לבריאה הרגתיה ומלחתיה לסעודת לויתן ,וכך כבר ידע
לעניים ,וכפי האמור זהו מעשה מרכבה המשובח והנה כאשר ישראל לוקחים הד' מינים לולב אדה”ר ביום הראשון שנברא שיש עולם הבא ויש ויש צדיקים ויש
ביותר ועי"ז מתנהג השי"ת עם בניו במידת החסד ואתרוג וכו' אז מקיימים בפועל ענין "אז ירננו עצי אחרית הימים.
והרחמים. היער" שמקיימים מצות השי"ת ואומרים הלל והנה מובא באלשיך הק’ ובכד הקמח וצרור המור והרבה ספה”ק
באילנות שבידיהם ,ונראה לומר בזה עפמ"ש בספה"ק שתכלית מצות סוכה לזכור שעוה”ז אינו אלא עראי והעיקר הוא
וסיפר כ"ק אאמו"ר זי"ע שפ"א התארח אצל
עבודת ישראל )לראש השנה ועוד( שעיקר המשפט בראש העולם הבא ,ולכן קוראים קהלת בשבת חוה”מ סוכות ,ששם שלמה
זקה"ק זי"ע יהודי וישב לאכול על שולחנו והלחם
השנה שהמקטריגים יודעים שהנהגת הבריאה היא המלך ע”ה מספר על זה שהעוה”ז אינו התכלית ,אלא "סוף דבר הכל
שאפו בימים ההם הי' לחם מרובע גדול שהוא הי'
על פי הנהגת בני ישראל בתורה ובמצות ,והשי"ת נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור" ,כי עוה”ז אינו אלא
מספיק לשבוע שלם ,וזקה"ק הי' פורס מן הלחם
מרוב אהבתו לישראל ,הרי הוא מתלבש בספירות פרוזדור ולכן מובן מה דאיתא במדרש שכל היושבים בסוכה יזכו
והיהודי הי' אוכל עד שסיים את כל הלחם כולו,
והמידות שנוהגים בהם בני ישראל החסד והגבורה לסוכת עורו של לויתן ,וצריך להבין מה שייך לויתן עם הסוכה .אלא
ושאלו זקה"ק בחיבה ודאי אני שמח באכילתך אבל
והתפארת ,והקטרוג הוא ,שלא יהי' נקרא בשם אלוקי שזה מדה כנגד מדה .כי היושב בסוכה לומד שבעת ימים שעוה”ז
האם כך הוא דרך אכילתך לאכול לחם גדול כזה
ישראל אלא תהי' ההשפעה בלי סדר עבודתן של אינו רק עראי ופרוזדור ,וזה מה שקהלת מלמד ,וזה גם מה שהלויתן
בסעודה אחת ,ענהו הלה ואמר שמעולם לא אכל
ישראל רק עפ"י המזלות והשרים ח"ו ואז ייטב גם מלמד .בעצם מליחותו עוד לפני שהיה לו יום אחד של חיים .ואמרו
כזאת וסבל נוראה היה זה בשבילו ,אלא לפי שראה
לאומות העולם ,וע"י תקיעת שופר מעוררים כביכול חז”ל שכל ברואי מעשי בראשית לצביונם נבראו ,היינו לרצונם .הרי
גודל הנאת זקה"ק מאכילתו לא נתנו לבו להפסיק
למעלה שיהי' בבחינת אלוקי ישראל וישפיע השפעת שגם שחיטתה ומליחתה היה לצביונה ורצונה ,שתזכה להיות מוכן
העונג זה ואמר בלבו יעבור עלי מה ואוכל ככל אשר
הקדושה ע"י עבודתן של ישראל ,ועפ"ז ביאר )בפרשת מלוח לסעודת לויתן לעתיד לבא ,ליום שכולו שבת ,וללמד שהעיקר
אוכל לסבול .ונמצא שזקה"ק עשה כן בפועל ממש הוא העולם הבא ולא העולם הזה .והלויתן הוא הראשון שמכריז את
כי תבוא( הברכה )דברים כ"ח ז'( "בדרך אחד יצאו אליך
שהי' פורס מלחמו לאשי ישראל ובזה הי' מקרב האמת הזה ,ולכן זהו השכר שנותנים למי שיושב בסוכה כראוי ,ומגיע
ובשבעה דרכים ינוסו לפניך" ,שהם רוצים שלא יהי'
ומדבק את עצמו ואת כל הבריאה להיות מרכבה ממש לתכלית מטרת הסוכה .שיזכה לישב בסוכת עורו של לויתן.
השפע נובע עפ"י צינור עושי רצונו כדי שיהי' כולם
לאלקותו ית"ש.
ב
נערך ע"י
מתיקות התורה
בשאלות אקטואליות ִא ֵּבי הנח>ל הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א ציונים והערות בהלכה נח>לתי עדותיך
הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א מצוות ישיבת סוכה
לסכך מתחת לרשתות ברזל סקי"ג( .והנכון להחמיר שלא לשתות בקבע אלא
בתוך סעודה .קפה וכיו"ב :נחלקו אחרונים בקפה
הנה במצוה זו נכללים כמה ענינים אכילה שתיה
לינה ,השהייה בסוכה ,קדושת הסוכה ,ברכת לישב
בצפון הארץ יש מקומות שמחמת איום רחפני נפץ ,רישתו מעל הכפרים
רשתות ברזל ,כדי שהרחפנים לא יוכלו לפגוע בגרים שם ,ויש להסתפק ושאר משקין שהדרך לשתות בקביעות האם דינם בסוכה ,והפטורים ממצוה זו .ולעת עתה נתמקד
האם אפשר לקיים שם מצות סוכה ,שאולי הוי מסכך מתחת לבית ,כיון כיין )שעה"צ סקל"ג( .מים :המחמיר לשתות מים בתוך בהלכות הנוגעים לענייני האכילה.
שהחורים בין הרשתות פחותים מג' טפחים ,והרי זה לבוד ,או שאין הסוכה ה"ז משובח )רמב"ם( .ונחלקו האחרונים האם המקור :בפ' כתוב בסוכות תשבו שבעת ימים
אומרים בזה לבוד להחמיר ,וכיון שיש חורים ,אפשר לסכך מתחתיו? מקיים בכך מצוות סוכה )הגרי"ז מבריסק( ,או שזה רק וכו' למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את
למיגדר מילתא )שו"ת שואל ומשיב( .מים חוץ לסוכה: בנ"י .טעם המצווה :נחלקו הראשונים בזה י"א
תשובה לשאלה משבוע שעבר מי שאינו יכול להיכנס לסוכה והוא צמא ומצטער דהכוונה סוכות ממש היינו לזכור הסוכות שעשה
מזה י"א דהוי כהדיוט )שו"ת עולת שמואל הובא בבה"ל(, לנו ה' )ב"ח לפי המ"ד בגמ' סוכות ממש( ,י"א לזכור יצי"מ
השאלה בקצרה :בארצות אירופה המציאו סוכה עם קנים הפוכים
ואינו מאמין בחז"ל שאמרו תשבו כעין תדורו )ב"ח לפי מ"ד בגמ' ענני הכבוד ,וטו"ז פי' כן לפי מ"ד סוכות ממש(.
אחד על השני ,באופן שאין הגשמים יכולים להכנס לסוכה ,ונשאלת
)הגרשז"א( וי"א דיש מעלה בזה )ביכורי יעקב(. וי"מ לזכור את ענני הכבוד שהקיפם ה' במדבר
השאלה אם הסוכה כשרה?
תשובה :בתוס' )דף ב ע"א ד"ה כי( הקשו למה הגשמים בחג הם סימן אכילת עראי בתוך הסעודה :באמצע סעודה )טו"ז לפי מ"ד ענני כבוד( .וי"א לזכור מלחמת סיחון
קללה ,הרי אפשר לעשות סוכה שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה. אסור לאכול ולשתות כלום חוץ לסוכה ,דכיון דבא ועוג וכרכים שבא"י שהיו יושבים בסוכות בשעת
ותירצו שאין הסכך מיתכשר עד דעביד לה עראי .וכתב הרא"ש )סימן מחמת סעודה נחשב הכל כקבע )מאירי סוכה כ"ו(. מלחמה .והעיקר היא שלא נחשוב שהארץ שלנו
יב( בשם ר"ת שסוכה שעשאה מעובה שזה מגין גם ממטר פסולה. ואפי' מים אפשר דאסור )מ"ב ,ויש לדון האם אפשר להביא מעולם )רשב"ם ח"א(.
וכן פסק הב"ח )סימן תרלה( דבעינן שיהא הסכך עראי ,ומה שכתב ראיה משועה"ר )סעיף ח'( דלא כמ"ב( .ואם התחיל לאכול אכילה :מצות אכילה כל ז' :יש להסתפק לפי
במרדכי )סימן תשלב( בשם ראבי"ה )סי' תריא( להכשיר סוכה בעשויה וללעוס ויצא מהסוכה ,י"א דאסור לו להמשיך ללעוס דעת הגר"א שיש מצווה לאכול מצה כל ז' האם
להגן מפני הגשמים ,היינו הגנה פורתא ,אבל אם אין גשמים יורדין חוץ לסוכה )תשובות והנהגות( .ויש לדון באכילת פירות בסוכה ג"כ מתקיימת מצוה )מ"ב סקכ"ד ויעויין בחוטי שני
בה כלל ,פסולה .וכן פסק בלבוש )סימן תרלא ס"ג( אם היא מעובה כמין באמצע סעודה האם היות דמברכים ע"ז בפנ"ע מה שביאר ספיקו( .ישיבה :לכתחילה ראוי לישב בשעת
בית ממש ,עד שאין המטר יכול לירד לתוכה פסולה ,שאין זה שם נחשב כאכילה בפנ"ע או לא )שו"ת הר"י מסלוצק סכ"ב(. אכילה עד שיאכל יותר מכביצה )ביכו"י לחוש לשיטת
סוכה עליו אלא כבית מקורה ,ויש מכשירין ,ויש להחמיר. ברכת לישב בסוכה :יש בזה שני חלקים, הרמב"ם דאין מברך אלא ביושב( .ובדיעבד כשאין לו כסא
וכתב במשנ"ב )סימן תרלא סק"ה( בשם הפמ"ג ,דאם היה מעובה אימתי מברך לישב בסוכה ,ופסקי דינים בברכת יכול לברך כשאוכל מעומד.
הרבה מאד עד שאין הגשם יכול לירד בתוכו ,לשיטות שפוסלים, לישב בסוכה .אימתי מברך לישב בסוכה :הקדמה: שיעור אכילת פת :האוכל פת יותר מכביצה
כל שיש ד' טפחים ביחד ]שאין הגשמים יכולים לירד בתוכה[ סכך נחלקו הראשונים האם צריך לברך כל פעם שנכנס אפי' דרך עראי חייב בסוכה )מ"ב( .אם אוכל את
פסול מקרי. לסוכה ,או דווקא קודם שהוא אוכל והוא פוטר הכביצה פת יותר מכדא"פ י"א דאינו מברך לישב
והקשה בשו"ת כנף רננה )סימן סז( שדברי הפמ"ג צריכים ביאור שאר הדברים שעושים בסוכה .י"א דמברך כל פעם בסוכה )ביכורי יעקב( ,וי"א דמברך )ראשית ביכורים וכן
דהא אמרינן בסוכה )דף יד ע"א( לענין סיכוך בנסרים שיש בהן ארבעה, שנכנס )רי"ף ורמב"ם( .וי"א דמברך בשעת אכילה ,כיון משמעות מ"ב -סקכ"ב( .יש לדון בזקן או חולה ששבע
שנחלקו רבי מאיר ורבי יהודה אם אפשר לסכך בהם משום גזרת שעיקר הקביעות שאדם עושה בתוך הסוכה היא בכזית אם צריכים לברך לישב אף בפחות מכביצה.
תקרה ,ולהפמ"ג שכתב דאם יש סכך ד' טפחים שאין הגשמים האכילה .להלכה דעת השו"ע והרמ"א כר"ת ,ודעת תבשיל העשוי מחמשת מינים :האוכל מעשה
נכנסים לשם ,הוה סכך פסול ,גם בלא גזירת תקרה ,הא נסר הוה הגר"א כהרי"ף ורמב"ם .ונחלקו האחרונים )טו"ז קדירה כגון אטריות וכדו' ,תלוי אם קובע סעודתו
סכך פסול כיון שאין הגשמים יכולים לירד דרך שם ומה טעם רבי ומאמ"ר( בדעת ר"ת האם מעיקר הדין ס"ל דתקנו היינו שאוכלם בחבורה של שלשה אנשים יחד )לא
יהודה שמכשיר ,ויעו"ש שכתב שפסול שאין הגשמים יכולים לירד, לברך על הכניסה אלא שהאכילה פוטרו ואם לא
הוא פסול דרבנן.
ב"ב הגריש"א( ,או שאכל שיעור חשוב שקובע עליו
אוכל צריך לברך כל פעם )טו"ז( ,או שבכלל לא תקנו סעודה) ,אף שבעלמא צריך שאחרים יקבעו סעודה ע"ז לענין
ובשו"ת אבני נזר )או"ח סימן תעג( משמע שאין הכי נמי ,גזירת על שאר דברים )מאמ"ר( .עוד נחלקו האם הברכה
נסרים שפסולה מחמת תקרה ,קשורה לזה שאין הגשמים יכולים
תשבו כעין תדורו אינו כן -בה"ל( .ואם אינו קובע סעודה
על האכילה חל אף כשיוצא יציאה גמורה לאחר אינו מברך לישב בסוכה באכילת יותר מכביצה
לירד שם ,וכיון שהנסרים בעצמם מגינים היטב מגשמים .והנסר אכילה ופוטרת השינה )הגר"ז( ,או לא )מאמ"ר( וסב"ל.
בעצמו יש בו שיעור ,הרי הוא דומה לבית .אף שבין נסרים יורדים אא"כ שוהה שם זמן מה .פת הבאה בכיסנין :אם
בשעת אכילה :להלכה קיי"ל דאינו מברך אלא אכל מזה כשיעור יותר מכביצה נחלקו האם מברך,
גשמים מכל מקום תחת הנסר אין גשמים יורדין ודומה לתקרה.
בשעת אכילה ופוטרת הכל )מ"ב( והחזו"א נהג לברך והמובחר הוא שלא לצאת מיד אחר אכילתו ,אלא
ולמעשה כתב בברכי יוסף )סימן תרלא ס"ב( שיש בזה ג' דעות ,א.
על כל כניסה כדעת הגר"א כנ"ל. ישהה שם זמן מה) ,ואז מצרפים שיטת הרמב"ם דמברך
מסתימת השו"ע שלא הביא דין זה ,משמע שדעתו להכשיר על כל
פנים בדיעבד סוכה שאין הגשמים יורדים לתוכה .ב .בספר שבלי לפני אכילה :הברכה שמברך על האכילה פוטרת על עצם הישיבה( ,ויכוין בשעת ברכה על האכילה
הלקט )סימן של( דעתו להכשיר סוכה כזו גם לכתחילה .ג .ודעת הרבה אף דברים שעשה לפני האכילה )מ"ב( .אך לכתחילה ועל הישיבה שאחר זה .ונחלקו בזמן הברכה ,י"א
אחרונים שפסלו אף בדיעבד .ומיהו נראה דבדיעבד ,יש לסמוך על מיד כשיכנס לסוכה יאכל דבר שחייב בסוכה ויברך דמברך קודם לישב בסוכה ואח"כ מזונות )הגרשז"א(,
המכשירין .וכן פסק במשנ"ב )שם סק"ו(. )לחוש לשיטות המחמירים וסגי בפהב"כ יותר מכביצה )מ"ב(. וי"א להיפך )מבית לוי( .טפל :האוכל מזונות באופן
והנה בשאלתנו שסידרו סוכה שאין הגשמים יורדים לתוכה, כניסה שאין בו אכילה :מי שיצא יציאה גמורה שזה טפילה להעיקר ,כגון האוכל דג מלוח לעיקר
הכשירו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל גם לכתחילה ,וכתב )קובץ תשובות אחר האכילה וחוזר ונכנס לסוכה וישהה בה בלא הסעודה והמציות טפל ,י"א שמחויב בסוכה ויברך
ח"א סימן סא( שגם ר"ת שפוסל סוכה שאין הגשמים יורדים לתוכה, אכילה וכן מי שאינו אוכל פת כל היום י"א שיש לישב בסוכה )שו"ת לבושי מרדכי( ,וי"א שאינו מברך
אין הסיבה בגלל שהגשם לא יורד לתוך הסוכה ,אלא זה סימן שאם לו לברך כשנכנס לסוכה בפעם השניה )הגרשז"א( וי"א )מקור חיים תרל"ט( .קידושא רבא :על פת הבאה
הגשם יורד לתוכה ,היא מכוסה הדק היטב מעובה כמין בית ,ואין דא"צ לברך )שו"ע הרב( וסב"ל ,מצוי מאוד שנכנסים בכיסנין אם אוכל יותר מכביצה מברך לישב בסוכה
זה סוכת עראי אלא סוכת קבע .אבל באופן שהסוכה עשויה באופן לסוכה ללמוד לפני התפילה ויוצאים קודם הסעודה. אף שלא שוהה שם ,וצריך ליזהר בקידוש לאכול
עראי ,רק שעשו עצה שאין הגשמים יורדים לתוכה ,אין זה פוסל את נשאר בסוכתו מסעודה לסעודה :אם לא יצא יותר מכזית )אף שבשבת סגי לקידוש במקום סעודה כזית(.
הסוכה ,כי עצם מניעת ירידת גשם ,אין זה סיבה לפסול את הסוכה. כלל מסוכתו בין סעודה לסעודה נחלקו הפוסקים אכילת עראי :מותר לאכול ולשתות עראי חוץ
אמנם כשמכסה את הסוכה כוונתו לא רק לשם צל אלא גם בזה )טו"ז ב"ח מ"א( וסב"ל ואינו מברך )מ"ב( .וטוב לסוכה ,ואף ת"ח שאינו רוצה להחמיר ע"ע אינו
להגן מן הגשמים ,ובשו"ע הרב )סימן תרכו( כתוב "אין אדם יוצא י"ח שיכוין בברכתו הראשונה בפי' שהוא פוטר רק עד נקרא 'אינו מדקדק במצוות' )בה"ל( .והמחמיר ה"ז
אלא בסוכה שאינה עשוי' אלא לצל בלבד ,אבל אם היא עשויה גם סעודה אחרת. משובח ולא יברך לישב בסוכה .בשבת ויו"ט :אף
למחסה ולמסתור מזרם וממטר כל שאינה עשויה לצל בלבד אין זו יציאה בין סעודה לסעודה :ההולך בין סעודה שבימות החול אינו נזהר באכילת עראי חוץ לסוכה,
סוכה אלא בית" .ובעניננו כשמסכך את הסוכה ,מתכוון גם להציל לסעודה לביהכנ"ס להתפלל או לעסוק בעסקיו בשבת ויו"ט ראוי ליזהר כיון די"א דאכילת עראי
את הסוכה מגשם ,ואם כן מסכך לשם שתי מטרות לשם צל ,ולשם וחוזר לסוכתו ואוכל בסעודה ,צריך לברך שנית. בשבת ויו"ט חשיבא קבע ,אך לא יברך לישב בסוכה
הגנה מגשם ,ולדעתו הסוכה פסולה. אבל אם יצא אלא לדבר עם חבירו או להביא איזה דסב"ל )כה"ח( .בשר גבינה ודגים :נכון להחמיר שלא
ותירץ ,שמצינו ברא"ש )סימן יב( שאין חסרון כשמתכוון גם להנצל דבר לסוכה אינו צריך לברך )מ"ב( .היוצא באמצע לאכול חוץ לסוכה בשר ודגים וגבינה אם קובע
ממטר ,וכן מצינו ברבינו ירוחם )נתיב ח ח"א( "שעשויה לצל שמסוככת סעודתו :להתפלל בביהכנ"ס מנחה או מעריב כל סעודתו עליו) .דיש ראשונים דס"ל דחייב בסוכה .ומצוי בארוחת
יפה בענין שניכר שעשויה להגן מחורב וממטר" ובהגהות מימוניות שלא הסיח דעתו א"צ לברך שנית .סוכת חבירו: צהרים של חוה"מ ולא נוטל ידים( .וי"א )הגריש"א ותשובות
)סוכה פ"ה( דריב"א כתב סתם סוכת רועים עשויה להגן מן החמה ומן
ההולך לסוכת חבירו באמצע סעודה ואוכל שם ,אם והנהגות( דהיות והיום הרגילות לקבוע סעודה בלי
הגשמים" .וצריך לומר בכוונת שו"ע הרב שאם סיכך בצורה מעובה
היה בדעתו בשעת ברכה לילך לשם ,א"צ לברך אך פת עליהם חייבים בסוכה .יין :בלי קביעות אין
ועשה דרך קבע הסוכה פסולה ,ולא יועיל להסיר חלק העליון מעובי
לכתחילה אין כדאי לצאת משם הואיל וי"א דצריך צריך סוכה כלל )רמ"א מ"ב( .אבל אם שותה בקביעות
הסכך ,אבל אם עצם הסיכוך הוא עראי ואינו דומה כלל לבית ,רשאי
לכוון לשני הדברים יחד גם לצל וגם להגן מפני זרם הגשם. לברך )מ"א(. ישתו בסוכה בלי ברכה )ויש חולקים בזה כמובא במ"ב
ג
להתענג בעקבותיהם
של צדיקי הדורות צוף נחי>ל סיפורי קודש בשולי אדרתו של רבינו הנחל יצחק זי"ע מורשה >להנחי>ל
מקולמוסו של המשב"ק הרה"ח ר' חיים גולדשטיין שליט"א
רביה"ק ר' מרדכי מנדבורנא זי"ע
בטומאות תאוות הגשמיות ,מתעוררים ומתגברים ומתעלים בקש שלום ורדפהו
רבינו הקדוש הרבי ר' מרדכיל'ה זי"ע אע"פ שידוע לבעלי תשובה ,וכולם מקבלים עול מלכות שמים זה מזה,
שהי' מתפלל מאוחר הי' לו בכל עת על השולחן מרגלא בפומי' דרבינו זי"ע לפרש ,בעת שהיה מוסר
א"כ בנוסף על התפלות להחיש את הגאולה ,יכולים גם שיעור בכל שבת קודש בימות הקיץ לעת המנחה בפרקי
שלשה מראה שעות ,ואמר בדרך הלצה שמי שאין "לפעול בפועל ממש" להחיש את הגאולה ,והוא ע"י
לו זייגער אינו אדם כי "אין לך אדם שאין לו שעה", אבות ,על מאמר התנא )פרק א( הוי מתלמידיו של אהרן הכהן
שיעסקו כולם ויהיו בקיאים בהלכות שבת על ידי זה נזכה אוהב שלום ורודף שלום ,דהתנא בא לרמז בכפל לשונו אוהב
ואמר שאין צריך מראה שעות כדי לדעת מתי לאכול להבטחת חז"ל "מיד נגאלין".
שהרי כאשר ירעב ילך לאכול ,אלא שצריך לשמור על שלום ורודף שלום ,שלא די בזה שיאמר האדם לכולם שהוא
הזמן שלא ילך לאיבוד .והי' מזהיר מאוד למי שאינו אף אם רק החרדים ילמדו הל' שבת, "אוהב שלום" בעוד שהוא יושב בחיבוק ידים ,אלא בנוסף
מתפלל במנין שלו שלא יעבור זמן תפילה. יזכו להבטחה שמיד נגאלין לזה צריך להיות גם "רודף שלום" בפועל ממש לעשות מה
אמר פעם בצחות לשונו הק' שיש ב' מיני צדיקים שביכולתו למען האחדות והשלום.
ודכירנא שפעם אחת אף הוסיף לומר ,דלכאורה האיך
הא' הוא בחי' 'הבל' -הבל פיו של תורה שכל מגמתו נזכה לגאולה דסוכ"ס הרי יש הרבה פושעים בעולם ,ואף וכידוע לכולם כמה לחם רבינו בעוז ותעצומות למען
רק ללמוד וללמד ,והשני הוא בחי' קין שהביא מפרי שכולנו נעסוק בהלכות שבת אולם לא נוכל לעשות שכל האחדות והשלום הן בענינים הנוגעים לכלל והן בענינים
האדמה דהיינו שנותן אכילה ושתי' לעניים ומשתדל ישראל יהיו משמרים השבת כהלכתה .ועל זה יגע וטרח הנוגעים לפרט .שממש נגע לצפור נפשו ,וכל זה היה בכדי
לרפאות החולה וכדו' ,הנה הצדיק הראשון אינו רשאי להביא ראיות מדברי הרמב"ם ומכמה פוסקים שכתבו לגבי לקיים מה שנאמר )זכריה ח'( והאמת והשלום אהבו ,וכמו
לעבור זמן תפילה כי זמן תורה לחוד וזמן תפילה שביאר בספרו אחדות ישראל )אות יב( על מה שאמרו )אבות
הקראים דכיון שמרצונם ובמזיד הלכו מדרך הישר אין לנו
לחוד ,אבל הצדיק שהוא בחי' קין גם אם יעבור עריבות ואחריות עליהם ,ואף על בניהם ובני בניהם ,שדינם פ"ה משנה י"ז( דמחלוקת לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי,
זמן התפילה לא יתרעמו עליו כי הוא עוסק במצוה כאנוסים וכתינוקות שנשבו ואונס רחמנא פטריה ,וא"כ והכוונה בזה שבענין ההלכות ,אומר כל אחד האמת כמו
להאכיל עניים ואביונים ולהציל היולדת ולרפאות נמצא שהעיקר האחריות להחיש את הגאולה תלוי בנו שהוא לדעתו ,לקיים מה שאמר הכתוב לאהוב את האמת,
החולה ,וזהו "וישע ד' אל הבל ואל מנחתו" שהצדיק באנשים חרדים שומרי תו"מ ויראי ה' ,ומה שאמרו חז"ל אבל חוץ מזה ,לא היה ביניהם שום סכסוך כלל לקיים מה
שהוא בחי' הבל יש שעה מיוחדת למנחתו ולתפילתו, אלמלי ישראל משמרים וכו' קאי על האנשים החרדים ,כי על שאמר הכתוב לאהוב את השלום ,עיי"ש.
אבל "אל קין ומנחתו לא שעה" שלא קבע לו זמן התינוקות שנשבו הם בגדר אנוסים ,ואונס רחמנא פטריה. וכמו שהעיד רבינו זי"ע בעצמו כשלחם באחד מן
ושעה מיוחדת כי אם ימהר לתפילה בזמנה אפשר הענינים הנוגעים לכלל להחזיר עטרה ליושנה" ,סהדי
שבינתיים ינזק עני או חולה ולכן מותר לו להתפלל לענין זה סגי אפי' ברוב החרדים במרומים ,שאין לי חס ושלום שום נגיעה בזה כנגד מי ,ולא
בכל עת שירצה ,אבל לא ח"ו שלא יהי' לו אחריות על והוסיף עוד לברר על פי הלכה דאף על פי שרק "רובם" בשביל מי ,רק בשביל הבורא ברוך הוא ,ותורתו הקדושה
הזמן שלו רק אדרבא כל רגע ורגע מימי חייו מנוצל מהחרדים ויראי ה' יעסקו בהלכות שבת ולא כולם גם כן נוכל ומצוותיה ,והרחמנות על עם ישראל ,אשר כבר נענשנו
בתכלית לעבודת השי"ת. להחיש את הבטחת חז"ל שמיד נגאלים ,וכיון שכך ראוי נוראות בזמנינו ר"ל ,ועלינו החיוב למנוע חטאים כאלה
וכאשר מתחילין כעת ללמוד בתורה מבראשית וחיוב לכל אחד ואחד שיהיה בקי בהלכות שבת ,כי הרי לפי ולתקן כרצונו יתברך" )ראה בהקדמת שלום רב ח"ב(.
המציאות בדורינו זה ,דאכשר דרא ,שיכולים לפרסם ולפעול
ראוי להתעורר מה שעורר בעל ההילולא זי"ע ,להיות ואהבת לרעך כמוך
זהיר בלימוד חומש ורש"י וכן להעביר הסדרא שניים בכמה סוגי אופנים בכל תפוצות ישראל שונות שבעולם ,מה
מקרא ואחד תרגום .ופ"א בא לפני איש שהי' לבוש שלא היו יכולים עד דור הנה ,אם כן יכולים "בפועל ממש" רדיפת השלום אצל רבינו זי"ע היה גם בכל אדם ואדם
בבגדי חסידות וצעק עליו שרואה שדינים גדולים לפעול להחיש את גאולתינו ופדות נפשינו. בפרטיות .דכירנא פ"א שבמו עיני ראיתי שרבינו קרא אליו
שורין עליו מפני שהוא עובר על המעביר -כלומר שני אנשים חשובים מאד ,וכיון שהייתי אז בחדר קודשו ביקש
שאינו מעביר הסדרה שניים מקרא ואחד תרגום,
לימוד המביא לידי מעשה ממני כשיבואו אלו שאראה לעמוד בצד .והנה כשהגיעו שני
ואחז בבגדו ונענעו וחזר על דבריו כמה פעמים והאיש ועוד סבר רבינו זי"ע דחוץ מטעם הנ"ל שלימוד הלכות אנשים אלו אל רבינו זי"ע ונכנסו אל חדרו צהלו פני רבינו
בכה וביקש רפואה וישועה ,וא"ל רבינו שיקבל עליו שבת מקרבת את הגאולה ,בנוסף לזה הוסיף רבינו זי"ע עוד ואמר להם בקול "ברוכים הבאים חשוב'ע געסט" ,והושיבם
מעתה להעביר הסדרא שנים מקרא ואחד תרגום ואז טעם כיון שתחלה יש מן הראוי ללמוד "בלימוד המביא שניהם על ידו ,והתחיל לשוחח עמהם בענין האחדות ,ותוכן
יומתקו הדינים מעליו. לידי מעשה" ,ומרגלא בפומיה להביא מה שכתוב בשלחן דבריו היה ,כשיש בין שני יהודים אחדות אזי השכינה שורה
ערוך הרב דמי שאינו יכול ללמוד דברי תורה הרבה מאוד עמהם ,כי ב' יודי"ן אזי הוא שם ה' ,וזהו כוונת הפסוק
וידוע מה שאמר זקה"ק להרה"ק רבי יואל
צריך שיהיה כל לימודו בלימוד המביא לידי מעשה ,וכן כתב ואהבת לרעך כמוך על ידי זה ממשיך שיהיה אני ה' ,וכן זה
מסטמאר זי"ע שיראה ללמוד חומש ורש"י בכל
במק"א "חיוב על כל ירא ה' לעסוק הרבה בהלכות שבת נכלל בהפסוק ואתם הדבקים כשיש בשני יהודים דביקות
שבוע ,כי הכיר יהודים שלא הקפידו על לימוד חורש"י
שיהא בקי בהם מאוד מאוד ,דבאמת עיקר תכלית הלימוד ואחדות ביניהם אזי בזה גורמים וממשיכים שיהיה ה'
בכל שבוע ובעת זקנותם לא ידעו היכן השי"ת שוכן,
הוא כדי לשמור ולעשות ...ובמקום אחר כתבתי הרבה ראיות אלקיכם ,וכן דיבר ועורר שכל ההשפעה שיש באדם הוא רק
ואמר לו שיש לעשות פילווע"ן בחומש ורש"י פירוש
ומקורות דזהו לימוד תורה לשמה כשלומד על מנת לקיים, שיש אצלו מדת השלום ,ולאחר שיצאו מחדר קדשו ראיתי
לעשות עסק מזה .ושמעתי שא"ל שבזכות זה יהי' לו
והנה בכל ד' חלקי השלחן ערוך אין לנו עוד הלכה נחוצה שיצאו בשמחה וטוב לבב וכששחוק נסוכה על פניהם.
אריכות ימים ,ופ"א כשחלה הרה"ק מסטמאר זי"ע
אמר שאין זה אריכות ימים שהבטיח לו הרבי ר' ומוכרחת שדומה להלכות שבת שהוא איסור חמור דחיוב ואני עמדתי מן הצד והתפלאתי מאד מן השיחה הזה,
מרדכי'לי זי"ע והבריא אח"כ ונסתלק בשיבה מופלגת, סקילה ר"ל ,ונוהג בכל שבוע ,והאחריות בו בכל עת ורגע ולמחרת סיפרתי את כל זה לאבי המשב"ק ז"ל ,ואז נוכחתי
זי"ע ועכי"א. מבואו ועד צאתו בכל ענין ובכל מאורע ,והלכותיו מרובים להבין שנגלה לאזני רבינו זי"ע שלשני האנשים האלו יש
מאוד וכהררים התלוים בשערה שמשתנה בכל חוט השערה, סכסוך ביניהם זה זמן רב ,וכשמוע זאת רבינו מיד ציוה לקרא
)קידושא רבא יו"ט א' דסוכות תשפ"ה(
וענפיו מרובים לאין שיעור ,וכבר כתב הט"ז ]סי' רס"ז[ אליו א' מהם להודיע לו שרוצה לשוחח עמו ועם השני
שאנו יודעים שאין אנו בחזקת שבת כראוי ע"כ ,ומה ולעשות שלום ביניהם] ,ויש להדגיש שדבר זה היה כשהיה
הספק הלימוד לשבוע הבא
נענה אנן אבתרי' ,והמתרשל בלימוד הלכות שבת הוי רתוק על מיטתו בבית החולים[.
שבוע של שמחת תורה פושע בנפשו ר"ל ,ולימוד הלכות שבת כראוי מסוגל
מאוד שמן השמים ישמרוהו מחילולי שבת ,כיון קירוב הגאולה ע"י לימוד הל' שבת
ה ד ג ב א יום
א,ב,ג,ד,ה,ו,ז,ח,ט,י,יא,יב,יג,יד,טו,טז שימור שהוא משתדל מצדו כראוי וכנכון". רבינו זי"ע הירבה לדבר ,ובפרט בשנותיו האחרונות,
- - - - - חזרה )(5 שמוכרחים להתחזק ולעסוק בלימוד הלכות שבת,
יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים ועל ידי זה נוכל להחיש את הגאולה ,וכמ"ש חז"ל אין
טו-טז יג-יד יא-יב ט-י ז-ח חזרה )בפנים( שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון
ישראל נגאלים אלא בזכות השבת .והיה מדייק מדברי
פר' בראשית חז"ל שאמרו ]שבת קיח ,ב[ אלמלי משמרין ישראל
ידידנו הנכבד ידידנו הנכבד
ה ד ג ב א יום שתי שבתות כהלכתה מיד נגאלין ,דהכוונה דייקא עם
הרב מרדכי אוורבוך הרב אברהם יחיאל
א,ב,ג,ד,ה,יד,טו,טז שימור שליט"א יהושע ווייס שליט"א לימוד הלכותיה.
סיכום יז יז יז יז לימוד לרגל הולדת הבן לרגל הולדת הבן והיה מוסיף לומר דבזמנים הקודמים לא היה כוחם
לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני למזל טוב ובשעטו"מ למזל טוב ובשעטו"מ להחיש את הגאולה אלא רק על ידי "תפלות ובקשות".
מערכת 'אשיחה בחוקיך' ויה"ר שיראה ממנו ומכל יוצ"ח ויה"ר שיראה ממנו ומכל יוצ"ח אבל לא כן בדורנו דאכשר דרא בהרמת קרן התורה
רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר
0733-45-34-36
מ .פרידמן 054.847.3031
והרמת קרן היהדות ,שאפי' היהודים שהיו משוקעים
הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה 30ב"ב • 03-6579999
• a66136133@gmail.comﬦתﬨומות והנצחו :﬩בא"י • 055-677-9569בﬦאנﬢאן • 073-410-88967
