ולבקר בהיכלו · Ilevaker Beheichuloi — סוכות (2026-09-21)

גליון ס"ב · חג הסוכות תשפ"ה
דברות קודש מאת
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בעל היכל הרצון
חצר הקודש קאמרנא · פעיה"ק ירושלים תובב"א
בתוכן:
שמח"ת אושפיזין סוכות
ו ה ג
שיחת הכנה לקראת ראש השנה
וחלוקת התמיכות שע"י מפעל החסד 'נוצר חסד' דקהילתנו
לתלמידי רשת הכוללים 'קול יעקב' קאמרנא
ערב ראש השנה תשפ"ה
משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין לחיים לחיים ,דער אויברשטער זאל
נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי העלפן מ'זאל האבן א גוט געבענטשט
חדות הוי"ה היא מעזכם' ,ובוודאי שלמדתם יאר ,א כתיבה וחתימה טובה ,און מ'זאל
את ההלכות הקשורות לימים אלו כהכנה געהאלפן ווערן יעדער איינער מיט וואס ער
דרבה לקראתם. דארף בשלמות ,יעדער איינער ווייסט דאך
וואס ער דארף ,וימלא ה' כל משאלותיכם
אך ברצוני לדבר באיזה עניין שעליו
לטובה ולברכה.
מסובב כל ראש השנה.
העיקר הוא ההתחלה
כאשר מדברים לפני אברכים מופלגים
איתא בירושלמי (מובא בדרכי משה או"ח תלמידי חכמים ,הנה בוודאי כל אחד מכם
סימן תקפג אות ב ,אמנם לא נמצא אצלנו הירושלמי) יודע מעלת וגדולת הימים הקדושים של
'מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה'. ראש השנה ,יום הקדוש ,סוכות ושמח"ת,
והביאור בזה ,דכל דבר שהאדם עושה וכל ירח האיתנים שהוא חודש המלא בימים
העיקר הוא ההתחלה ,שההתחלה הוא טובים ,וגם שני ימי ראש השנה הם ימים
שורש כל דבר וממנו נמשך כל הפעולות טובים כדאיתא בספר נחמיה (ח י) 'אכלו
ב · ולבקר בהיכלו
צריך ליזהר בראש השנה שהמעשים והמחשבות שמתהווים אחר כך ,והנה ראש השנה הוא
יהיו מתוקנים ההתחלה של כל העולם ,ואגם שבריאת העולם
ולכן צריך ליזהר מאוד בימים אלו של היתה בכ"ה באלול ,מ"מ בתוספות (ראש השנה
ראש השנה שיהיו כל המחשבות קדושות ח .ד"ה לתקופת) איתא בביאור היום הרת עולם
וטהורות ,וכן יש ליזהר להתפלל כראוי וכן שעולה על האדם שהוא נברא ביום השישי
בלימוד התורה וכל ההתנהגות יהיה באופן ולפיכך בריאת האדם הוא הקובע ליום הבריאה
נעלה ,כי ימים אלו של ראש השנה הוא העיקר וההתחלה ,דהרי כל העולם לא נברא אלא כדי
והקובע לכל השנה ,כי הכל הולך אחר הראש לשמש את האדם ,והנה הקב"ה ברא בעולמו
והשורש ,ואם יהיה אצל האדם איזה מחשבה כל מיני דברים הצריכים תיקון והאדם צריך
לא טובה או איזה מעשה לא טוב בר"ה חלילה, לתקנם ,וזהו הענין של שכר ועונש שנברא
אזי יכול להשפיע עליו במשך השנה ,ולכן יש כדי שיוכלו לתקן מה שצריך לתקן.
להעיר ולשים לב ושכל בזה היום להיזהר מאד
להתנהג כראוי ,וגם על הבנים ומשפחתו. ראש השנה הוא הראש והקובע לכל השנה
ועכ"פ ,העיקר בראש השנה הוא הרגע
וכדוגמת זה מצינו בכל יום שיהיה הרגע
הראשון של ראש השנה והם המחשבות
הראשון שניעור משנתו בקדושה ולכן התקינו
הראשונות בראש השנה שאם יהיו כדבעי
(סדר היום סדר ברכת השחר) שיאמר מיד בשכבו
כך יהיה נמשך אצלו כל השנה כדבעי ,וכמ"ש
על מטתו 'מודה אני' וכך ילך כל היום בקדושה.
בספר יצירה (פ"ג מ"ה) שיש שלש בחינות עולם
שנה נפש ,שהם הולכים בדרך אחד העולם
צריך ללמוד ולנצל כל רגע של ר"ה והשנה ונפש האדם.
ולזה הזהיר הירושלמי מאן דדמיך בריש והנה יש מחלוקת בגמרא (ראש השנה יא).
שתא דמיך מזליה ,כי מי שאינו עושה מאומה אם בניסן נברא העולם או בתשרי ,ואיתא
בראש השנה נקרא שישן וכדאיתא במגן בתוספות (שם כז .ד"ה כמאן) אומר ר"ת ,דאלו
אברהם (או"ח תקפ"ג ס"ק ו) 'והיושב בטל כישן ואלו דברי אלהים חיים ,ואיכא למימר דבתשרי
דמי' ,וזה משפיע על כל השנה ,שביום ר"ה עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן .היינו
צריך לקבל על עצמו עול תורה ואמרו חז"ל שבתשרי הוא ג"כ נקרא יום שנברא העולם דהרי
שכל המקבל עליו תורה מעבירין ממנו עול דרך הכל הולך אחר המחשבה ,ומרן האריז"ל בכל
ארץ וממילא יהיה נמשך עליו כל השנה טובה כתביו כותב בתחילה 'כשעלה ברצונו לברוא
וברכה שיהיה לו שנה מבורכת בעבודת ה' בלי העולם' וזהו ענין הרצון המובא בזוה"ק (ח"א
טרדות ,ולכן יש להזהר מכל דיבור או מחשבה פז ).כד סליק ברעותא למברי עלמא .שהיה לו
לא טובה כדי שח"ו לא ישפיע על כל השנה. להקב"ה מחשבה ורצון לברוא העולם.
ולבקר בהיכלו · ג
בעתות שמחה וערבי חג ,ובפרט בתקופה ויש לכל אחד לקבל עליו עבודה רצויה
הזאת שהיוקר יאמיר וההוצאות גדלים משנה בראש השנה ,והיינו לקבוע סדר לימוד לעסוק
לשנה ,וגם לקבץ הכספים מנדיבי העם אינו בתורה ,ומכל שכן לשמור על המחשבות שיהיו
דבר שבא בנקל ,ובכל זאת זכינו כעת לחלק נקיות מכל הרהור רע ,ולכן נקרא 'ראש השנה'
לאברכים סכומים הגונים לכבוד החג ,ויש שהוא הראש של כל השנה ,וכמו שכשהאדם
להזכיר את האברכים החשובים הר"ר יואל חושב איזה מחשבה לעשות איזה דבר מיד
צבי וויס הי"ו והר"ר מנחם מנדל לנדאו הי"ו עושהו ,כך בר"ה כפי ואיך שמתנהג וחושב
שעוסקים כל השנה עבור דבר נעלה זה ,וכתיב כך נפעל אח"כ כל השנה על דרך אמרם ז"ל
'עולם חסד יבנה' (תהילים פט ג) ,שהעולם נבנה (עירובין מא ).בתר רישא גופא גריר ,וכדוגמת זה
על ידי חסד ,זכותו של אברהם אבינו ע"ה שהיה מצינו בזוה"ק (קעו ):בספרא דצניעותא שיתא
עמוד החסד ,וזהו זכות גדול לעסוק במעשי אלפי שנין תליין בשעתא קמייתא ,שכל ששת
חסד ,וכתיב 'אך טוב וחסד ירדפוני' (תהילים אלפי שנות העולם תלויים לפי הרגע הראשון
כג ו) שהקב"ה משלם לאדם יותר ממה שמגיע של בריאת העולם שהוא השורש לכל.
לו ,ובוודאי ששכרם הרבה מאוד.
מעלת הצדקה והחסד ובפרט בדורנו
ויעזור ה' שנזכה לכתיבה וחתימה טובה,
שנה טובה ומבורכת ,ונזכה כולנו לישב על ב"ה שאנו נמצאים כאן במעמד חלוקת
התורה ועל העבודה באין מפריע ,ונזכה לגאולה התמיכות לחג שע"י מפעל החסד 'נוצר
השלימה במהרה בימינו אמן. חסד' שעוזרים ומסייעים לאברכי הכוללים
חג הסוכות
צריך להבין למה כתוב 'אך' ,ורש"י אומר כל העבודה של חודש תשרי שהוא מר"ה עד שמיני
שהוא בא ללמד שלא תדחה את השבת. עצרת ,הוא בא לתקן החטא של אדה"ר
ואפשר לומר שזה מבואר בשער הכוונות יעיַא ְך ַּב ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר יֹום לַ ח ֶֹדׁש ַה ְּׁש ִב ִ
ממרן האריז"ל (שער הכוונות דרושי ר"ה ד"א) בּואת ָה ָא ֶרץ ָּתחֹּגּו ֶאת ַחג ְּב ָא ְס ְּפכֶ ם ֶאת ְּת ַ
שכל העבודה של חודש תשרי שהוא מר"ה הוי"ה ִׁש ְב ַעת יָ ִמים ַּבּיֹום ָה ִראׁשֹון ַׁש ָּבתֹון
עד שמיני עצרת ,הוא בא לתקן החטא של ּובּיֹום ַה ְּׁש ִמינִ י ַׁש ָּבתֹון (ויקרא כג לט).
ַ
ד · ולבקר בהיכלו
גם היא על עונה .רואים שחטא אדה"ר יש אדה"ר ,שהיה ביום וא"ו של בריאת העולם
לו שייכות לקלקול של הפירות ,ולכן מרמז שהיה בראש השנה .ולכן כתוב גם אצל יום
כאן התורה לתיקון קלקול הפירות ,כי הרי הכיפורים 'אך בעשור לחדש השביעי' (שם כג
אתרוג כן נשאר טעם עצו כפריו ,וזה מרמז כז) ,שבא ללמד שמלבד מה שכתוב בתורה
כאן התורה שצריך לקחת מארבע מינים האלו שיום הכיפורים בא לכפר על עונות של ישראל,
להשפיע לאתרוג שהוא המלכות כידוע ,ולכן הוא ג"כ בא כדי לתקן החטא של אדה"ר כמו
הגימל מינים משפיעים לאתרוג כדי שיתוקן שמבואר היטב בשער הכוונות ע"ש,
הענין של טעם עצו כפריו.
וכן הוא בא כאן התורה לרמז באמרו 'אך'
שמלבד עצם היו"ט שהוא כמו שאר ימים
טעם מצות ישיבת סוכה טובים ,הוא בא ג"כ לתקן חלקים מחטא עה"ד
כמבואר שם .ולכך אומר התורה 'באספכם
וממשיך התורה לומר שטעם של מצות
את תבואת הארץ' כי יש מ"ד בחז"ל (ברכות
סוכה 'למען ידעו' שהוא בא לתקן הדעת
מ ):שהעה"ד היה של חטה ,לרמז שביום הזה
שנתקלקל בחטא עה"ד ,כמש"כ שם 'והייתם
בא ג"כ לתקן החטא של אדה"ר.
כאלהים ידעי טב ורע' (בראשית ג ה).
וגם בא לרמז תיבת 'אך' שהוא בגי' שם טעם שצריך לקחת פרי עץ הדר
אהי"ה בחינת מקיפין (לק"ת פ' בלק) .וזה ידוע ולכן צריך ג"כ לקחת פרי עץ הדר ,כי איתא
משער הכוונות (דרושי חג הסוכות ד"ד) שסוכה במדרש (ב"ר טו ז) שרבי אבא דעכו אמר ,אתרוג
הוא בחינת מקיפין .והוא ג"כ בחינת לבושין היה ,הה"ד (בראשית ג ו) ותרא האשה כי טוב
(פע"ח שער הק"ש פכ"ח) ,והנה אחרי החטא של העץ וגו' ,אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו
עה"ד כתוב שעשו לעצמם לבוש כמ"ש 'ויתפרו נאכל כפריו ,ואין אתה מוצא אלא אתרוג.
עלה תאנה ויעשו להם חגרת' (בראשית ג ז), ואיתא בתיקו"ז (סט ).שכל השיטות הם אמת.
ואח"כ כתוב שהקב"ה עשה להם 'כתנות עור
וילבשם' ,ולכן מרמז כאן התורה בתיבת 'אך' והנה גם בבריאת העולם נתקלקלו הפירות,
שהוא בא לומר שצריך ג"כ לתקן המקיפין כמו שאומר רש"י על הפסוק 'עץ פרי עשה
שנתקלקלו ע"י חטא עה"ד .וזהו ג"כ הענין פרי למינו' (בראשית א יא) וז"ל' :עץ פרי' שיהא
של מצות סוכה שהוא בחי' תיקון המקיפין. טעם העץ כטעם הפרי ,והיא לא עשתה כן,
אלא ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי ולא העץ
(יו"ט הראשון של חג הסוכות תשס"ד) פרי ,לפיכך כשנתקלל האדם על עונו ,נפקדה
ולבקר בהיכלו · ה
אושפיזין דאהרן כהנא קדישא
מינים 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ דרך מרן האריז"ל לבאר דליכא פלוגתא בש"ס
הדר' וגו' (שם מ). איתא בגמרא סוכה (יא ):מחלוקת רבי
אליעזר ורבי יהושע בביאור הפסוק 'כי בסוכות
ד' מינים מרמז לז"ס דז"א וסוכה ליחוד הושבתי את בני ישראל' (ויקרא כג מג) ,שלרבי
אליעזר ענני כבוד היו ,ולרבי עקיבא סוכות
והביאור שבחג הסוכות יש ב' בחינות
ממש עשו להם.
נפרדות זה מזה מצות סוכה והד' מינים .ובד'
מינים מצינו את המספר ז' ,כי יש בהם ג' והנה דרכו של מרן האריז"ל לבאר בכל
הדסים וב' ערבות ולולב ואתרוג ,שמרמז לז' מחלוקת שנמצא בדברי חז"ל שלא נתכוונו
ספירות תחתונות חגתנהי"ם דז"א שצריך לחלוק זה על זה ,אלא שכל אחד מהם מדבר
לתקנם כידוע (שער הכוונות דרושי חג הסוכות מבחינה אחרת ואלו ואלו דברי אלהים חיים,
ד"ה) .וסוכה מרמז ליחוד הוי"ה אדנ"י כידוע וכמו שביאר בשער הכוונות (דרושי ראש השנה
מהזוה"ק (ח"ג רנה ):שהיא בגי' סוכה ,אחרי ד"א) במחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא).
שנתקנים הז' ספירות. מתי נברא העולם ,שזה דיבר מבחינת פנימיות
העולמות ,וזה דיבר מבחינת חיצוניות העולמות.
ר"א מדבר מד' מינים ור"ע מסוכה וכן במחלוקת רש"י ור"ת בסדר הפרשיות של
התפילין ,שרש"י הם מוחין דאימא ור"ת הם
ולפי זה יש ליישב שלא נחלקו רבי מוחין דאבא (שם בדרושי התפילין ד"ו).
אליעזר ורבי עקיבא כלל ,שרבי אליעזר
שסובר שהסוכה הוא רמז לענני הכבוד מרמז
למה הפסיק התורה בין מצות סוכה למצות ד' מינים
לבריאת העולם שנבראו בז' ימי בראשית
שהם בחינת ז' ספירות חגתנהי"ם ,מדבר על והנה בענין המצוות של חג הסוכות מצינו
ענין נטילת הד' מינים ,שעיקר נטילתם בסוכה בתורה ב' בחינות ,בפרשת המועדים בפ' אמור
כנודע (שם בהקדמה) .ורבי עקיבא שסובר (ויקרא כג לד) שכתוב מתחילה מצות ישיבה
סוכות ממש עשו להם ,מדבר מהיחוד של בסוכה 'בחמשה עשר יום לחודש השביעי
ישיבת סוכה שהוא גי' הוי"ה אדנ"י .נמצא הזה חג הסוכות' וגו' ,והפסיק בפסוק 'אלה
שיש בחג הסוכות ב' בחינות וכל אחד מדבר מועדי הוי"ה אשר תקראו אותם' וגו' (שם
מבחינה אחרת .וזהו שמרמז התורה מה לז) ,ואח"כ ממשיך הכתוב לדבר במצוות ד'
ו · ולבקר בהיכלו
שלום (מס' אבות פ"א מי"ב) ועיקר ישיבת סוכה שהפסיק בין מצות ישיבה בסוכה למצות
הוא בגי' היחוד הנ"ל ,ויעזור השי"ת שנזכה נטילת ד' מינים.
לישב בסוכת עורו של לויתן ,ונזכה לגאולה הנה בזכות אהרן הכהן היו ענני הכבוד (זוה"ק
השלימה בב"א( .שלחן הטהור אושפיזא דאהרן תשפ"א) אמור קב ,ר"ה ג ).שהוא היה אוהב שלום ורודף
שמחת תורה
בעץ חיים (שער ח פ"א-ב) שהכלים של ז' ספירות שמחת תורה הוא גמר העבודה של חודש תשרי
התחתונות שהם חגתנהי"ם נשברו ונפלו ביחד ויסוד לכל השנה
עם הרפ"ח ניצוצין בעולם הבריאה ,ומבאר עומדים אנחנו בשמחת תורה שהוא הסוף
שם שהם יצאו מעינים דא"ק עיי"ש .וכל והגמר של כל הימים הנוראים והימים טובים,
עבודת האדם בעולם הוא בא לתקנם ולעלותם שהוא יום שנגמר כל התיקונים והיחודים של
לשרשם בעולם אצילות ,וזה ע"י לימוד התורה חודש תשרי ,והוא היסוד לכל השנה הבעל"ט.
וקיום המצוות ,כי אותיות התורה הם בחינת
הכלים והרפ"ח ניצוצין ,וח"ו בהיפוך כשחוטאים וסיימנו בזה היום את החמשה חומשי תורה,
מורידים עוד ניצוצין למטה. ובפסוק האחרון של התורה כתוב 'ולכל היד
החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה
וזה מה שמרמז כאן רש"י 'לעיני כל ישראל' לעיני כל ישראל' (דברים לד יב) ופרש"י 'לעיני כל
ענין שבירת הלוחות שהוא מרמז על שבירת ישראל' שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם
הכלים שניתוספו על השבירה הכללית ע"י שנאמר 'ואשברם לעיניכם' ,והסכימה דעת
עון העגל ,וזהו דייקא 'לעיני' כי השבירה הוא הקב"ה לדעתו שנאמר 'אשר שברת' יישר
בעינים כנ"ל. כחך ששברת .וכתב אא"ז רביה"ק בספה"ק
היכל הברכה מ'שה ל'עיני כ'ל י'שראל ר"ת
ענין שקוראים 'לעיני כל ישראל' בשמחת תורה כלי"ם מתוקנים.
ולכן קוראים פרשת וזאת הברכה ומסיימים
עבודת האדם בעולם לתקן ולעלות הז"ת
'לעיני כל ישראל' בשמחת תורה לרמז שלאחר
לשרשם בעולם אצילות
גמר הימים טובים מראש השנה עד שמח"ת
נתקנו חלקי השבירה של כל השנה ,וזהו שכתב והביאור בזה שזה ידוע ממרן האריז"ל
ולבקר בהיכלו · ז
'ולשמרה' לא תעשה כמ"ש בזוה"ק (ח"א כז,). אא"ז מ'שה ל'עיני כ'ל י'שראל ר"ת כלי"ם
וכשעבר עליהם ,עי"ז נתוספו תרי"ג מצוות מתוקנים.
לעשות סיג לתורה.
הטעם שזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו
ולכן גם כאן בלוחות הראשונות שיש תר"ך
תרי"ג מצוות דאורייתא וז' דרבנן ,שהגיעו ועוד יכולים להוסיף ,דהנה אמרו חז"ל
לידי תקלה דהיינו בעשיית העגל ,ניתוספו (ראש השנה כז ).זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו,
אותיות חדשות בלוחות השניות ,וכדאיתא מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה
במדרש (שמו"ר מו א) אמר לו הקב"ה למשה לשמוע .וצריך להבין הרי שמור הוא בלוחות
אל תצטער בלוחות הראשונות שלא היו אלא השניות ואיך היה כבר בלוחות הראשונות זכור
עשרת הדברות לבד ,ובלוחות השניים אני ושמור בדיבור אחד.
נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות.
אלא יש לומר דלאחר מעשה העגל
דבכל פעם שיש תקלה מוסיפים סייג לתורה.
ושבירת הלוחות שאמר הקב"ה למשה רבינו
ע"ה 'פסל לך שני לחת אבנים כראשנים
טעם למה ניתוסף אותיות חדשות ללוחות השניות
וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו
והלכות מדרש ואגדות
על הלחת הראשנים אשר שברת' (שמות לד
והביאור בזה למה ניתוסף אותיות חדשות א) ,דידוע הקושיא שהתקשו בזה הקדמונים,
ללוחות השניות והלכות מדרש ואגדות ,דהנה בראשונה מצינו באבן עזרא (שמות כ א)
זכור ושמור מרמז על יחוד קוב"ה ושכינתיה, שהקשה כן ,הרי בלוחות השניות היו פ"ח
דזכור הוא בחינת קוב"ה ,ושמור הוא בחינת תיבות יותר מהראשונות ,והרי ה' ציוה למה
שכינתיה (זוה"ק ח"א מח .):וא"כ י"ל שבלוחות פסל לך וכו' כראשונים ,ולמה הוסיף ע"ז עוד,
הראשונות הרי היה ב' לוחות מחוברות ,היינו ועיין מה שבאר שם.
שהם עצמם היו בבחינת זכור ושמור ,היינו
שבלוחות הראשונות היה היחוד של קוב"ה כל פעם שראו חז"ל תקלה וכדו',
ושכינתיה פב"פ בשלימות בבחינת תרין רעין היו צריכים לעשות גדרים וסייגים חדשים
דלא מתפרשין כיחוד או"א ,וזהו כוונת חז"ל
ואפשר לבאר על פי דברי המשנה באבות
זכור ושמות בדיבור אחד נאמרו ,היינו בלוחות
(פ"א מ"א) ועשו סייג לתורה ,דהיינו שכל פעם
הראשונות היה היחוד זכור ושמור בשלימות,
שראו חז"ל תקלה וכדו' ,היו צריכים לעשות
כי בהר סיני נטהרו מזוהמת הנחש של עה"ד.
גדרים וסייגים חדשים שלא להגיע ח"ו לאיסורי
אולם בעשיית העגל חזר הכל לקדמותו תורה ,כמו שמצינו שאדם הראשון נצטוו רק
כמ"ש בזוה"ק (ח"א נב ,):וזהו הפ"ח אותיות בשני מצות עשה ולא תעשה 'לעבדה' עשה
אולם אחר החטא נהיה פירוד בין שני החדשות שהם שבירת הכלים החדשים,
הלוחות ושברם משה רבינו ,ולכן הקב"ה אמר שפ"ח הם כלים כמ"ש 'הפ"ח נשבר ואנחנו
למשה 'וכתבתי על הלחת את הדברים אשר נמלטנו' (תהילים קכד ז) ,והם אותיות חדשות
היו על הלחת הראשנים' היינו כמו שהיה בלימוד התורה וקיום המצות לתקן הפ"ח
כתוב על הלוחות של שמור שגם כן שברם אותיות כנ"ל ,וקיבלו את הלוחות השניות
משה ,ועל הלוחות השניים היו יותר פ"ח שבכללות הוא בחינת שמור שאינו ביחוד עם
אותיות לכתחילה ,כי עיקר שבירת הכלים קוב"ה תדיר ,ולכן ניתוספו עוד פ"ח אותיות
הכללים היה בבחינת שמור שהוא בחינת והלכות מדרש ואגדות ,כי ע"י עון העגל
שם ב"ן שבהם ניתוספו פ"ח אותיות שהם נגרם עוד שבירה ונפילת אותיות התורה,
הכלים ,כדי להעלות הכלים של הלוחות ולכן תלוי היחוד של קוב"ה ושכינתיה בריביו
השניים לראשונים ,כדי שיהיה יחוד זו"ן התורה וקיום המצוות של בני ישראל בכל
בשלימות כנ"ל. דור ודור ,כי בכל דור ודור נתרבה התורה
ע"י חידושי התורה ודקדוקי ופרטי המצוות
שבזה מתקנים את השבירה החדשה.
ביום שמחת תורה נעשה היחוד של קוב"ה
ושכינתיה
'שני לוחות אבנים' שהקב"ה נתן למשה את הלוחות
ולכן ביום הזה בשמחת התורה שגומרים הראשונות יחד עם הלוחות שניות
את התורה נעשה היחוד של קוב"ה ושכינתיה.
ועוד י"ל בדרך אפשר כי שבעים פנים
יעזור השי"ת שכל המשכת החסדים לתורה ,לתרץ קושית האבן עזרא הנ"ל ,עפ"י
והאורות והיחודים שהמשיכו בני ישראל בכל מה שכתב רש"י במסכת סנהדרין (נו :ד"ה
עבודת חודש תשרי יתמשך לכל השנה ,ע"י כאשר) וז"ל :וכל מה שכתוב בדברות האחרונות
ריבוי התורה וקיום המצוות של בני ישראל, היה כתוב בלוחות וכן שמע בסיני .וא"כ י"ל
ועי"ז נזכה ליחוד השלם כלוחות הראשונות מ"ש חז"ל זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו,
שהיו ביחד עם השניות ,בביאת גואל צדק היינו שהקב"ה נתן למשה רבינו שני הלוחות
בב"א. הראשונות והשניות ביחד ,דהיינו לוח אחד
של זכור ולוח אחד של שמור שניהם ביחד,
(שלחן הטהור נעילת החג – רעוא דרעוין תשפ"ד) שהם יחוד זו"ן ,ובמקום זכר לא נזכרת הנוק'.
יו"ל ע"י 'ועד להוצאת דברות קודש' שע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק
י+צחק גלבר
• שכונת ארזי הבירה פעיה"ק ירושלים תובב"א •
לכל עניני הגליון ניתן לפנות לפעל' 0548528780 :אימייל אדרעסK7643092@GMAIL.COM :
