gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ולבקר בהיכלו · Ilevaker Beheichuloi — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: ולבקר בהיכלו · Ilevaker Beheichuloi

שבוע: סוכות (2026-09-21)

ולבקר בהיכלו · Ilevaker Beheichuloi — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ס"ב · חג הסוכות תשפ"ה‬ ‫דברות קודש מאת‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בעל היכל הרצון‬ ‫חצר הקודש קאמרנא · פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫בתוכן‪:‬‬ ‫שמח"ת‬ ‫אושפיזין‬ ‫סוכות‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫ג‬ ‫שיחת הכנה לקראת ראש השנה‬ ‫וחלוקת התמיכות שע"י מפעל החסד 'נוצר חסד' דקהילתנו‬ ‫לתלמידי רשת הכוללים 'קול יעקב' קאמרנא‬ ‫ערב ראש השנה תשפ"ה‬ ‫משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין‬ ‫לחיים לחיים‪ ,‬דער אויברשטער זאל‬ ‫נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי‬ ‫העלפן מ'זאל האבן א גוט געבענטשט‬ ‫חדות הוי"ה היא מעזכם'‪ ,‬ובוודאי שלמדתם‬ ‫יאר‪ ,‬א כתיבה וחתימה טובה‪ ,‬און מ'זאל‬ ‫את ההלכות הקשורות לימים אלו כהכנה‬ ‫געהאלפן ווערן יעדער איינער מיט וואס ער‬ ‫דרבה לקראתם‪.‬‬ ‫דארף בשלמות‪ ,‬יעדער איינער ווייסט דאך‬ ‫וואס ער דארף‪ ,‬וימלא ה' כל משאלותיכם‬ ‫אך ברצוני לדבר באיזה עניין שעליו‬ ‫לטובה ולברכה‪.‬‬ ‫מסובב כל ראש השנה‪.‬‬ ‫׶‬ ‫העיקר הוא ההתחלה‬ ‫כאשר מדברים לפני אברכים מופלגים‬ ‫איתא בירושלמי (מובא בדרכי משה או"ח‬ ‫תלמידי חכמים‪ ,‬הנה בוודאי כל אחד מכם‬ ‫סימן תקפג אות ב‪ ,‬אמנם לא נמצא אצלנו הירושלמי)‬ ‫יודע מעלת וגדולת הימים הקדושים של‬ ‫'מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה'‪.‬‬ ‫ראש השנה‪ ,‬יום הקדוש‪ ,‬סוכות ושמח"ת‪,‬‬ ‫והביאור בזה‪ ,‬דכל דבר שהאדם עושה‬ ‫וכל ירח האיתנים שהוא חודש המלא בימים‬ ‫העיקר הוא ההתחלה‪ ,‬שההתחלה הוא‬ ‫טובים‪ ,‬וגם שני ימי ראש השנה הם ימים‬ ‫שורש כל דבר וממנו נמשך כל הפעולות‬ ‫טובים כדאיתא בספר נחמיה (ח י) 'אכלו‬ ‫ב · ולבקר בהיכלו‬ ‫צריך ליזהר בראש השנה שהמעשים והמחשבות‬ ‫שמתהווים אחר כך‪ ,‬והנה ראש השנה הוא‬ ‫יהיו מתוקנים‬ ‫ההתחלה של כל העולם‪ ,‬ואגם שבריאת העולם‬ ‫ולכן צריך ליזהר מאוד בימים אלו של‬ ‫היתה בכ"ה באלול‪ ,‬מ"מ בתוספות (ראש השנה‬ ‫ראש השנה שיהיו כל המחשבות קדושות‬ ‫ח‪ .‬ד"ה לתקופת) איתא בביאור היום הרת עולם‬ ‫וטהורות‪ ,‬וכן יש ליזהר להתפלל כראוי וכן‬ ‫שעולה על האדם שהוא נברא ביום השישי‬ ‫בלימוד התורה וכל ההתנהגות יהיה באופן‬ ‫ולפיכך בריאת האדם הוא הקובע ליום הבריאה‬ ‫נעלה‪ ,‬כי ימים אלו של ראש השנה הוא העיקר‬ ‫וההתחלה‪ ,‬דהרי כל העולם לא נברא אלא כדי‬ ‫והקובע לכל השנה‪ ,‬כי הכל הולך אחר הראש‬ ‫לשמש את האדם‪ ,‬והנה הקב"ה ברא בעולמו‬ ‫והשורש‪ ,‬ואם יהיה אצל האדם איזה מחשבה‬ ‫כל מיני דברים הצריכים תיקון והאדם צריך‬ ‫לא טובה או איזה מעשה לא טוב בר"ה חלילה‪,‬‬ ‫לתקנם‪ ,‬וזהו הענין של שכר ועונש שנברא‬ ‫אזי יכול להשפיע עליו במשך השנה‪ ,‬ולכן יש‬ ‫כדי שיוכלו לתקן מה שצריך לתקן‪.‬‬ ‫להעיר ולשים לב ושכל בזה היום להיזהר מאד‬ ‫להתנהג כראוי‪ ,‬וגם על הבנים ומשפחתו‪.‬‬ ‫ראש השנה הוא הראש והקובע לכל השנה‬ ‫ועכ"פ‪ ,‬העיקר בראש השנה הוא הרגע‬ ‫וכדוגמת זה מצינו בכל יום שיהיה הרגע‬ ‫הראשון של ראש השנה והם המחשבות‬ ‫הראשון שניעור משנתו בקדושה ולכן התקינו‬ ‫הראשונות בראש השנה שאם יהיו כדבעי‬ ‫(סדר היום סדר ברכת השחר) שיאמר מיד בשכבו‬ ‫כך יהיה נמשך אצלו כל השנה כדבעי‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫על מטתו 'מודה אני' וכך ילך כל היום בקדושה‪.‬‬ ‫בספר יצירה (פ"ג מ"ה) שיש שלש בחינות עולם‬ ‫שנה נפש‪ ,‬שהם הולכים בדרך אחד העולם‬ ‫צריך ללמוד ולנצל כל רגע של ר"ה‬ ‫והשנה ונפש האדם‪.‬‬ ‫ולזה הזהיר הירושלמי מאן דדמיך בריש‬ ‫והנה יש מחלוקת בגמרא (ראש השנה יא‪).‬‬ ‫שתא דמיך מזליה‪ ,‬כי מי שאינו עושה מאומה‬ ‫אם בניסן נברא העולם או בתשרי‪ ,‬ואיתא‬ ‫בראש השנה נקרא שישן וכדאיתא במגן‬ ‫בתוספות (שם כז‪ .‬ד"ה כמאן) אומר ר"ת‪ ,‬דאלו‬ ‫אברהם (או"ח תקפ"ג ס"ק ו) 'והיושב בטל כישן‬ ‫ואלו דברי אלהים חיים‪ ,‬ואיכא למימר דבתשרי‬ ‫דמי'‪ ,‬וזה משפיע על כל השנה‪ ,‬שביום ר"ה‬ ‫עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן‪ .‬היינו‬ ‫צריך לקבל על עצמו עול תורה ואמרו חז"ל‬ ‫שבתשרי הוא ג"כ נקרא יום שנברא העולם דהרי‬ ‫שכל המקבל עליו תורה מעבירין ממנו עול דרך‬ ‫הכל הולך אחר המחשבה‪ ,‬ומרן האריז"ל בכל‬ ‫ארץ וממילא יהיה נמשך עליו כל השנה טובה‬ ‫כתביו כותב בתחילה 'כשעלה ברצונו לברוא‬ ‫וברכה שיהיה לו שנה מבורכת בעבודת ה' בלי‬ ‫העולם' וזהו ענין הרצון המובא בזוה"ק (ח"א‬ ‫טרדות‪ ,‬ולכן יש להזהר מכל דיבור או מחשבה‬ ‫פז‪ ).‬כד סליק ברעותא למברי עלמא‪ .‬שהיה לו‬ ‫לא טובה כדי שח"ו לא ישפיע על כל השנה‪.‬‬ ‫להקב"ה מחשבה ורצון לברוא העולם‪.‬‬ ‫ולבקר בהיכלו · ג‬ ‫בעתות שמחה וערבי חג‪ ,‬ובפרט בתקופה‬ ‫ויש לכל אחד לקבל עליו עבודה רצויה‬ ‫הזאת שהיוקר יאמיר וההוצאות גדלים משנה‬ ‫בראש השנה‪ ,‬והיינו לקבוע סדר לימוד לעסוק‬ ‫לשנה‪ ,‬וגם לקבץ הכספים מנדיבי העם אינו‬ ‫בתורה‪ ,‬ומכל שכן לשמור על המחשבות שיהיו‬ ‫דבר שבא בנקל‪ ,‬ובכל זאת זכינו כעת לחלק‬ ‫נקיות מכל הרהור רע‪ ,‬ולכן נקרא 'ראש השנה'‬ ‫לאברכים סכומים הגונים לכבוד החג‪ ,‬ויש‬ ‫שהוא הראש של כל השנה‪ ,‬וכמו שכשהאדם‬ ‫להזכיר את האברכים החשובים הר"ר יואל‬ ‫חושב איזה מחשבה לעשות איזה דבר מיד‬ ‫צבי וויס הי"ו והר"ר מנחם מנדל לנדאו הי"ו‬ ‫עושהו‪ ,‬כך בר"ה כפי ואיך שמתנהג וחושב‬ ‫שעוסקים כל השנה עבור דבר נעלה זה‪ ,‬וכתיב‬ ‫כך נפעל אח"כ כל השנה על דרך אמרם ז"ל‬ ‫'עולם חסד יבנה' (תהילים פט ג)‪ ,‬שהעולם נבנה‬ ‫(עירובין מא‪ ).‬בתר רישא גופא גריר‪ ,‬וכדוגמת זה‬ ‫על ידי חסד‪ ,‬זכותו של אברהם אבינו ע"ה שהיה‬ ‫מצינו בזוה"ק (קעו‪ ):‬בספרא דצניעותא שיתא‬ ‫עמוד החסד‪ ,‬וזהו זכות גדול לעסוק במעשי‬ ‫אלפי שנין תליין בשעתא קמייתא‪ ,‬שכל ששת‬ ‫חסד‪ ,‬וכתיב 'אך טוב וחסד ירדפוני' (תהילים‬ ‫אלפי שנות העולם תלויים לפי הרגע הראשון‬ ‫כג ו) שהקב"ה משלם לאדם יותר ממה שמגיע‬ ‫של בריאת העולם שהוא השורש לכל‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬ובוודאי ששכרם הרבה מאוד‪.‬‬ ‫מעלת הצדקה והחסד ובפרט בדורנו‬ ‫ויעזור ה' שנזכה לכתיבה וחתימה טובה‪,‬‬ ‫שנה טובה ומבורכת‪ ,‬ונזכה כולנו לישב על‬ ‫ב"ה שאנו נמצאים כאן במעמד חלוקת‬ ‫התורה ועל העבודה באין מפריע‪ ,‬ונזכה לגאולה‬ ‫התמיכות לחג שע"י מפעל החסד 'נוצר‬ ‫השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫חסד' שעוזרים ומסייעים לאברכי הכוללים‬ ‫חג הסוכות‬ ‫צריך להבין למה כתוב 'אך'‪ ,‬ורש"י אומר‬ ‫כל העבודה של חודש תשרי שהוא מר"ה עד שמיני‬ ‫שהוא בא ללמד שלא תדחה את השבת‪.‬‬ ‫עצרת‪ ,‬הוא בא לתקן החטא של אדה"ר‬ ‫ואפשר לומר שזה מבואר בשער הכוונות‬ ‫יעי‬‫ַא ְך ַּב ֲח ִמ ָּׁשה ָע ָׂשר יֹום לַ ח ֶֹדׁש ַה ְּׁש ִב ִ‬ ‫ממרן האריז"ל (שער הכוונות דרושי ר"ה ד"א)‬ ‫בּואת ָה ָא ֶרץ ָּתחֹּגּו ֶאת ַחג‬ ‫ְּב ָא ְס ְּפכֶ ם ֶאת ְּת ַ‬ ‫שכל העבודה של חודש תשרי שהוא מר"ה‬ ‫הוי"ה ִׁש ְב ַעת יָ ִמים ַּבּיֹום ָה ִראׁשֹון ַׁש ָּבתֹון‬ ‫עד שמיני עצרת‪ ,‬הוא בא לתקן החטא של‬ ‫ּובּיֹום ַה ְּׁש ִמינִ י ַׁש ָּבתֹון (ויקרא כג לט)‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ד · ולבקר בהיכלו‬ ‫גם היא על עונה‪ .‬רואים שחטא אדה"ר יש‬ ‫אדה"ר‪ ,‬שהיה ביום וא"ו של בריאת העולם‬ ‫לו שייכות לקלקול של הפירות‪ ,‬ולכן מרמז‬ ‫שהיה בראש השנה‪ .‬ולכן כתוב גם אצל יום‬ ‫כאן התורה לתיקון קלקול הפירות‪ ,‬כי הרי‬ ‫הכיפורים 'אך בעשור לחדש השביעי' (שם כג‬ ‫אתרוג כן נשאר טעם עצו כפריו‪ ,‬וזה מרמז‬ ‫כז)‪ ,‬שבא ללמד שמלבד מה שכתוב בתורה‬ ‫כאן התורה שצריך לקחת מארבע מינים האלו‬ ‫שיום הכיפורים בא לכפר על עונות של ישראל‪,‬‬ ‫להשפיע לאתרוג שהוא המלכות כידוע‪ ,‬ולכן‬ ‫הוא ג"כ בא כדי לתקן החטא של אדה"ר כמו‬ ‫הגימל מינים משפיעים לאתרוג כדי שיתוקן‬ ‫שמבואר היטב בשער הכוונות ע"ש‪,‬‬ ‫הענין של טעם עצו כפריו‪.‬‬ ‫וכן הוא בא כאן התורה לרמז באמרו 'אך'‬ ‫שמלבד עצם היו"ט שהוא כמו שאר ימים‬ ‫טעם מצות ישיבת סוכה‬ ‫טובים‪ ,‬הוא בא ג"כ לתקן חלקים מחטא עה"ד‬ ‫כמבואר שם‪ .‬ולכך אומר התורה 'באספכם‬ ‫וממשיך התורה לומר שטעם של מצות‬ ‫את תבואת הארץ' כי יש מ"ד בחז"ל (ברכות‬ ‫סוכה 'למען ידעו' שהוא בא לתקן הדעת‬ ‫מ‪ ):‬שהעה"ד היה של חטה‪ ,‬לרמז שביום הזה‬ ‫שנתקלקל בחטא עה"ד‪ ,‬כמש"כ שם 'והייתם‬ ‫בא ג"כ לתקן החטא של אדה"ר‪.‬‬ ‫כאלהים ידעי טב ורע' (בראשית ג ה)‪.‬‬ ‫וגם בא לרמז תיבת 'אך' שהוא בגי' שם‬ ‫טעם שצריך לקחת פרי עץ הדר‬ ‫אהי"ה בחינת מקיפין (לק"ת פ' בלק)‪ .‬וזה ידוע‬ ‫ולכן צריך ג"כ לקחת פרי עץ הדר‪ ,‬כי איתא‬ ‫משער הכוונות (דרושי חג הסוכות ד"ד) שסוכה‬ ‫במדרש (ב"ר טו ז) שרבי אבא דעכו אמר‪ ,‬אתרוג‬ ‫הוא בחינת מקיפין‪ .‬והוא ג"כ בחינת לבושין‬ ‫היה‪ ,‬הה"ד (בראשית ג ו) ותרא האשה כי טוב‬ ‫(פע"ח שער הק"ש פכ"ח)‪ ,‬והנה אחרי החטא של‬ ‫העץ וגו'‪ ,‬אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו‬ ‫עה"ד כתוב שעשו לעצמם לבוש כמ"ש 'ויתפרו‬ ‫נאכל כפריו‪ ,‬ואין אתה מוצא אלא אתרוג‪.‬‬ ‫עלה תאנה ויעשו להם חגרת' (בראשית ג ז)‪,‬‬ ‫ואיתא בתיקו"ז (סט‪ ).‬שכל השיטות הם אמת‪.‬‬ ‫ואח"כ כתוב שהקב"ה עשה להם 'כתנות עור‬ ‫וילבשם'‪ ,‬ולכן מרמז כאן התורה בתיבת 'אך'‬ ‫והנה גם בבריאת העולם נתקלקלו הפירות‪,‬‬ ‫שהוא בא לומר שצריך ג"כ לתקן המקיפין‬ ‫כמו שאומר רש"י על הפסוק 'עץ פרי עשה‬ ‫שנתקלקלו ע"י חטא עה"ד‪ .‬וזהו ג"כ הענין‬ ‫פרי למינו' (בראשית א יא) וז"ל‪' :‬עץ פרי' שיהא‬ ‫של מצות סוכה שהוא בחי' תיקון המקיפין‪.‬‬ ‫טעם העץ כטעם הפרי‪ ,‬והיא לא עשתה כן‪,‬‬ ‫אלא ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי ולא העץ‬ ‫(יו"ט הראשון של חג הסוכות תשס"ד)‬ ‫‬ ‫פרי‪ ,‬לפיכך כשנתקלל האדם על עונו‪ ,‬נפקדה‬ ‫ולבקר בהיכלו · ה‬ ‫אושפיזין דאהרן כהנא קדישא‬ ‫מינים 'ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ‬ ‫דרך מרן האריז"ל לבאר דליכא פלוגתא בש"ס‬ ‫הדר' וגו' (שם מ)‪.‬‬ ‫איתא בגמרא סוכה (יא‪ ):‬מחלוקת רבי‬ ‫אליעזר ורבי יהושע בביאור הפסוק 'כי בסוכות‬ ‫ד' מינים מרמז לז"ס דז"א וסוכה ליחוד‬ ‫הושבתי את בני ישראל' (ויקרא כג מג)‪ ,‬שלרבי‬ ‫אליעזר ענני כבוד היו‪ ,‬ולרבי עקיבא סוכות‬ ‫והביאור שבחג הסוכות יש ב' בחינות‬ ‫ממש עשו להם‪.‬‬ ‫נפרדות זה מזה מצות סוכה והד' מינים‪ .‬ובד'‬ ‫מינים מצינו את המספר ז'‪ ,‬כי יש בהם ג'‬ ‫והנה דרכו של מרן האריז"ל לבאר בכל‬ ‫הדסים וב' ערבות ולולב ואתרוג‪ ,‬שמרמז לז'‬ ‫מחלוקת שנמצא בדברי חז"ל שלא נתכוונו‬ ‫ספירות תחתונות חגתנהי"ם דז"א שצריך‬ ‫לחלוק זה על זה‪ ,‬אלא שכל אחד מהם מדבר‬ ‫לתקנם כידוע (שער הכוונות דרושי חג הסוכות‬ ‫מבחינה אחרת ואלו ואלו דברי אלהים חיים‪,‬‬ ‫ד"ה) ‪ .‬וסוכה מרמז ליחוד הוי"ה אדנ"י כידוע‬ ‫וכמו שביאר בשער הכוונות (דרושי ראש השנה‬ ‫מהזוה"ק (ח"ג רנה‪ ):‬שהיא בגי' סוכה‪ ,‬אחרי‬ ‫ד"א) במחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא‪).‬‬ ‫שנתקנים הז' ספירות‪.‬‬ ‫מתי נברא העולם‪ ,‬שזה דיבר מבחינת פנימיות‬ ‫העולמות‪ ,‬וזה דיבר מבחינת חיצוניות העולמות‪.‬‬ ‫ר"א מדבר מד' מינים ור"ע מסוכה‬ ‫וכן במחלוקת רש"י ור"ת בסדר הפרשיות של‬ ‫התפילין‪ ,‬שרש"י הם מוחין דאימא ור"ת הם‬ ‫ולפי זה יש ליישב שלא נחלקו רבי‬ ‫מוחין דאבא (שם בדרושי התפילין ד"ו)‪.‬‬ ‫אליעזר ורבי עקיבא כלל‪ ,‬שרבי אליעזר‬ ‫שסובר שהסוכה הוא רמז לענני הכבוד מרמז‬ ‫למה הפסיק התורה בין מצות סוכה למצות ד' מינים‬ ‫לבריאת העולם שנבראו בז' ימי בראשית‬ ‫שהם בחינת ז' ספירות חגתנהי"ם‪ ,‬מדבר על‬ ‫והנה בענין המצוות של חג הסוכות מצינו‬ ‫ענין נטילת הד' מינים‪ ,‬שעיקר נטילתם בסוכה‬ ‫בתורה ב' בחינות‪ ,‬בפרשת המועדים בפ' אמור‬ ‫כנודע (שם בהקדמה)‪ .‬ורבי עקיבא שסובר‬ ‫(ויקרא כג לד) שכתוב מתחילה מצות ישיבה‬ ‫סוכות ממש עשו להם‪ ,‬מדבר מהיחוד של‬ ‫בסוכה 'בחמשה עשר יום לחודש השביעי‬ ‫ישיבת סוכה שהוא גי' הוי"ה אדנ"י‪ .‬נמצא‬ ‫הזה חג הסוכות' וגו'‪ ,‬והפסיק בפסוק 'אלה‬ ‫שיש בחג הסוכות ב' בחינות וכל אחד מדבר‬ ‫מועדי הוי"ה אשר תקראו אותם' וגו' (שם‬ ‫מבחינה אחרת‪ .‬וזהו שמרמז התורה מה‬ ‫לז)‪ ,‬ואח"כ ממשיך הכתוב לדבר במצוות ד'‬ ‫ו · ולבקר בהיכלו‬ ‫שלום (מס' אבות פ"א מי"ב) ועיקר ישיבת סוכה‬ ‫שהפסיק בין מצות ישיבה בסוכה למצות‬ ‫הוא בגי' היחוד הנ"ל‪ ,‬ויעזור השי"ת שנזכה‬ ‫נטילת ד' מינים‪.‬‬ ‫לישב בסוכת עורו של לויתן‪ ,‬ונזכה לגאולה‬ ‫הנה בזכות אהרן הכהן היו ענני הכבוד (זוה"ק‬ ‫השלימה בב"א‪( .‬שלחן הטהור אושפיזא דאהרן תשפ"א)‬ ‫אמור קב‪ ,‬ר"ה ג‪ ).‬שהוא היה אוהב שלום ורודף‬ ‫שמחת תורה‬ ‫בעץ חיים (שער ח פ"א‪-‬ב) שהכלים של ז' ספירות‬ ‫שמחת תורה הוא גמר העבודה של חודש תשרי‬ ‫התחתונות שהם חגתנהי"ם נשברו ונפלו ביחד‬ ‫ויסוד לכל השנה‬ ‫עם הרפ"ח ניצוצין בעולם הבריאה‪ ,‬ומבאר‬ ‫עומדים אנחנו בשמחת תורה שהוא הסוף‬ ‫שם שהם יצאו מעינים דא"ק עיי"ש‪ .‬וכל‬ ‫והגמר של כל הימים הנוראים והימים טובים‪,‬‬ ‫עבודת האדם בעולם הוא בא לתקנם ולעלותם‬ ‫שהוא יום שנגמר כל התיקונים והיחודים של‬ ‫לשרשם בעולם אצילות‪ ,‬וזה ע"י לימוד התורה‬ ‫חודש תשרי‪ ,‬והוא היסוד לכל השנה הבעל"ט‪.‬‬ ‫וקיום המצוות‪ ,‬כי אותיות התורה הם בחינת‬ ‫הכלים והרפ"ח ניצוצין‪ ,‬וח"ו בהיפוך כשחוטאים‬ ‫וסיימנו בזה היום את החמשה חומשי תורה‪,‬‬ ‫מורידים עוד ניצוצין למטה‪.‬‬ ‫ובפסוק האחרון של התורה כתוב 'ולכל היד‬ ‫החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה‬ ‫וזה מה שמרמז כאן רש"י 'לעיני כל ישראל'‬ ‫לעיני כל ישראל' (דברים לד יב) ופרש"י 'לעיני כל‬ ‫ענין שבירת הלוחות שהוא מרמז על שבירת‬ ‫ישראל' שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם‬ ‫הכלים שניתוספו על השבירה הכללית ע"י‬ ‫שנאמר 'ואשברם לעיניכם'‪ ,‬והסכימה דעת‬ ‫עון העגל‪ ,‬וזהו דייקא 'לעיני' כי השבירה הוא‬ ‫הקב"ה לדעתו שנאמר 'אשר שברת' יישר‬ ‫בעינים כנ"ל‪.‬‬ ‫כחך ששברת‪ .‬וכתב אא"ז רביה"ק בספה"ק‬ ‫היכל הברכה מ'שה ל'עיני כ'ל י'שראל ר"ת‬ ‫ענין שקוראים 'לעיני כל ישראל' בשמחת תורה‬ ‫כלי"ם מתוקנים‪.‬‬ ‫ולכן קוראים פרשת וזאת הברכה ומסיימים‬ ‫עבודת האדם בעולם לתקן ולעלות הז"ת‬ ‫'לעיני כל ישראל' בשמחת תורה לרמז שלאחר‬ ‫לשרשם בעולם אצילות‬ ‫גמר הימים טובים מראש השנה עד שמח"ת‬ ‫נתקנו חלקי השבירה של כל השנה‪ ,‬וזהו שכתב‬ ‫והביאור בזה שזה ידוע ממרן האריז"ל‬ ‫ולבקר בהיכלו · ז‬ ‫'ולשמרה' לא תעשה כמ"ש בזוה"ק (ח"א כז‪,).‬‬ ‫אא"ז מ'שה ל'עיני כ'ל י'שראל ר"ת כלי"ם‬ ‫וכשעבר עליהם‪ ,‬עי"ז נתוספו תרי"ג מצוות‬ ‫מתוקנים‪.‬‬ ‫לעשות סיג לתורה‪.‬‬ ‫הטעם שזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו‬ ‫ולכן גם כאן בלוחות הראשונות שיש תר"ך‬ ‫תרי"ג מצוות דאורייתא וז' דרבנן‪ ,‬שהגיעו‬ ‫ועוד יכולים להוסיף‪ ,‬דהנה אמרו חז"ל‬ ‫לידי תקלה דהיינו בעשיית העגל‪ ,‬ניתוספו‬ ‫(ראש השנה כז‪ ).‬זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו‪,‬‬ ‫אותיות חדשות בלוחות השניות‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה‬ ‫במדרש (שמו"ר מו א) אמר לו הקב"ה למשה‬ ‫לשמוע‪ .‬וצריך להבין הרי שמור הוא בלוחות‬ ‫אל תצטער בלוחות הראשונות שלא היו אלא‬ ‫השניות ואיך היה כבר בלוחות הראשונות זכור‬ ‫עשרת הדברות לבד‪ ,‬ובלוחות השניים אני‬ ‫ושמור בדיבור אחד‪.‬‬ ‫נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות‪.‬‬ ‫אלא יש לומר דלאחר מעשה העגל‬ ‫דבכל פעם שיש תקלה מוסיפים סייג לתורה‪.‬‬ ‫ושבירת הלוחות שאמר הקב"ה למשה רבינו‬ ‫ע"ה 'פסל לך שני לחת אבנים כראשנים‬ ‫טעם למה ניתוסף אותיות חדשות ללוחות השניות‬ ‫וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו‬ ‫והלכות מדרש ואגדות‬ ‫על הלחת הראשנים אשר שברת' (שמות לד‬ ‫והביאור בזה למה ניתוסף אותיות חדשות‬ ‫א)‪ ,‬דידוע הקושיא שהתקשו בזה הקדמונים‪,‬‬ ‫ללוחות השניות והלכות מדרש ואגדות‪ ,‬דהנה‬ ‫בראשונה מצינו באבן עזרא (שמות כ א)‬ ‫זכור ושמור מרמז על יחוד קוב"ה ושכינתיה‪,‬‬ ‫שהקשה כן‪ ,‬הרי בלוחות השניות היו פ"ח‬ ‫דזכור הוא בחינת קוב"ה‪ ,‬ושמור הוא בחינת‬ ‫תיבות יותר מהראשונות‪ ,‬והרי ה' ציוה למה‬ ‫שכינתיה (זוה"ק ח"א מח‪ .):‬וא"כ י"ל שבלוחות‬ ‫פסל לך וכו' כראשונים‪ ,‬ולמה הוסיף ע"ז עוד‪,‬‬ ‫הראשונות הרי היה ב' לוחות מחוברות‪ ,‬היינו‬ ‫ועיין מה שבאר שם‪.‬‬ ‫שהם עצמם היו בבחינת זכור ושמור‪ ,‬היינו‬ ‫שבלוחות הראשונות היה היחוד של קוב"ה‬ ‫כל פעם שראו חז"ל תקלה וכדו'‪,‬‬ ‫ושכינתיה פב"פ בשלימות בבחינת תרין רעין‬ ‫היו צריכים לעשות גדרים וסייגים חדשים‬ ‫דלא מתפרשין כיחוד או"א‪ ,‬וזהו כוונת חז"ל‬ ‫ואפשר לבאר על פי דברי המשנה באבות‬ ‫זכור ושמות בדיבור אחד נאמרו‪ ,‬היינו בלוחות‬ ‫(פ"א מ"א) ועשו סייג לתורה‪ ,‬דהיינו שכל פעם‬ ‫הראשונות היה היחוד זכור ושמור בשלימות‪,‬‬ ‫שראו חז"ל תקלה וכדו'‪ ,‬היו צריכים לעשות‬ ‫כי בהר סיני נטהרו מזוהמת הנחש של עה"ד‪.‬‬ ‫גדרים וסייגים חדשים שלא להגיע ח"ו לאיסורי‬ ‫אולם בעשיית העגל חזר הכל לקדמותו‬ ‫תורה‪ ,‬כמו שמצינו שאדם הראשון נצטוו רק‬ ‫כמ"ש בזוה"ק (ח"א נב‪ ,):‬וזהו הפ"ח אותיות‬ ‫בשני מצות עשה ולא תעשה 'לעבדה' עשה‬ ‫אולם אחר החטא נהיה פירוד בין שני‬ ‫החדשות שהם שבירת הכלים החדשים‪,‬‬ ‫הלוחות ושברם משה רבינו‪ ,‬ולכן הקב"ה אמר‬ ‫שפ"ח הם כלים כמ"ש 'הפ"ח נשבר ואנחנו‬ ‫למשה 'וכתבתי על הלחת את הדברים אשר‬ ‫נמלטנו' (תהילים קכד ז)‪ ,‬והם אותיות חדשות‬ ‫היו על הלחת הראשנים' היינו כמו שהיה‬ ‫בלימוד התורה וקיום המצות לתקן הפ"ח‬ ‫כתוב על הלוחות של שמור שגם כן שברם‬ ‫אותיות כנ"ל‪ ,‬וקיבלו את הלוחות השניות‬ ‫משה‪ ,‬ועל הלוחות השניים היו יותר פ"ח‬ ‫שבכללות הוא בחינת שמור שאינו ביחוד עם‬ ‫אותיות לכתחילה‪ ,‬כי עיקר שבירת הכלים‬ ‫קוב"ה תדיר‪ ,‬ולכן ניתוספו עוד פ"ח אותיות‬ ‫הכללים היה בבחינת שמור שהוא בחינת‬ ‫והלכות מדרש ואגדות‪ ,‬כי ע"י עון העגל‬ ‫שם ב"ן שבהם ניתוספו פ"ח אותיות שהם‬ ‫נגרם עוד שבירה ונפילת אותיות התורה‪,‬‬ ‫הכלים‪ ,‬כדי להעלות הכלים של הלוחות‬ ‫ולכן תלוי היחוד של קוב"ה ושכינתיה בריביו‬ ‫השניים לראשונים‪ ,‬כדי שיהיה יחוד זו"ן‬ ‫התורה וקיום המצוות של בני ישראל בכל‬ ‫בשלימות כנ"ל‪.‬‬ ‫דור ודור‪ ,‬כי בכל דור ודור נתרבה התורה‬ ‫ע"י חידושי התורה ודקדוקי ופרטי המצוות‬ ‫שבזה מתקנים את השבירה החדשה‪.‬‬ ‫ביום שמחת תורה נעשה היחוד של קוב"ה‬ ‫ושכינתיה‬ ‫'שני לוחות אבנים' שהקב"ה נתן למשה את הלוחות‬ ‫ולכן ביום הזה בשמחת התורה שגומרים‬ ‫הראשונות יחד עם הלוחות שניות‬ ‫את התורה נעשה היחוד של קוב"ה ושכינתיה‪.‬‬ ‫ועוד י"ל בדרך אפשר כי שבעים פנים‬ ‫יעזור השי"ת שכל המשכת החסדים‬ ‫לתורה‪ ,‬לתרץ קושית האבן עזרא הנ"ל‪ ,‬עפ"י‬ ‫והאורות והיחודים שהמשיכו בני ישראל בכל‬ ‫מה שכתב רש"י במסכת סנהדרין (נו‪ :‬ד"ה‬ ‫עבודת חודש תשרי יתמשך לכל השנה‪ ,‬ע"י‬ ‫כאשר) וז"ל‪ :‬וכל מה שכתוב בדברות האחרונות‬ ‫ריבוי התורה וקיום המצוות של בני ישראל‪,‬‬ ‫היה כתוב בלוחות וכן שמע בסיני‪ .‬וא"כ י"ל‬ ‫ועי"ז נזכה ליחוד השלם כלוחות הראשונות‬ ‫מ"ש חז"ל זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו‪,‬‬ ‫שהיו ביחד עם השניות‪ ,‬בביאת גואל צדק‬ ‫היינו שהקב"ה נתן למשה רבינו שני הלוחות‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫הראשונות והשניות ביחד‪ ,‬דהיינו לוח אחד‬ ‫של זכור ולוח אחד של שמור שניהם ביחד‪,‬‬ ‫(שלחן הטהור נעילת החג – רעוא דרעוין תשפ"ד)‬ ‫שהם יחוד זו"ן‪ ,‬ובמקום זכר לא נזכרת הנוק'‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י 'ועד להוצאת דברות קודש' שע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק‬ ‫י‪+‬צחק גלבר‬ ‫• שכונת ארזי הבירה פעיה"ק ירושלים תובב"א •‬ ‫לכל עניני הגליון ניתן לפנות לפעל'‪ 0548528780 :‬אימייל אדרעס‪K7643092@GMAIL.COM :‬‬