gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רזא יקירא · Ruzah Yekirah — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: רזא יקירא · Ruzah Yekirah

שבוע: סוכות (2026-09-21)

רזא יקירא · Ruzah Yekirah — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון תקפ"ז‬ ‫ט"ו תשרי תשפ״ז‬ ‫רעווא דרעווין‬ ‫שהעולם מלא בו‪ ,‬ונסתרים ז’ ימים בצל‬ ‫בס״ד‬ ‫בסכת תשבו שבעת ימים‪ ,‬אמרה‬ ‫השכינה בסוכה‪“ ,‬יחביאנו צל ידו תחת‬ ‫קבע‬ ‫תורה כל שבעת הימים צא מדירת‬ ‫כנפי השכינה”‪ ,‬להרגיל הדעת להיות מקושר‬ ‫ושב בדירת עראי (גמ’ סוכה ב’ ע”א)‪ .‬ישנו‬ ‫בקדושה בחיים של דירת עראי‪ ,‬ואז אע”פ‬ ‫משל קדום המובא גם בספר “חובת הלבבות”‪,‬‬ ‫שישוב אח”כ לדירת קבע‪ ,‬יהיו חייו בעוה”ז‬ ‫לעבד מלך ששוחרר לחופשי בגין נאמנותו‬ ‫כבדירת עראי‪.‬‬ ‫למלך‪ ,‬ונסע למדינת הים להתחיל חיים‬ ‫ואת זה יטענו הגויים לעתיד לבוא‬ ‫חדשים‪ ,‬בדרכו עצרה הספינה באי נידח‬ ‫שחפצים גם הם לכנוס לסוכה תחת‬ ‫והודיעו שקודם המשך הפלגת הספינה‬ ‫כנפי השכינה‪ ,‬אמנם לבסוף יבעטו‬ ‫ישמיעו צפירות רמות כדי שידעו‬ ‫בו‪ ,‬משום שהם קשורים לדירת קבע‬ ‫הנוסעים לשוב אל הספינה‪ .‬העבד‬ ‫ואין דעתם פנוי לענייני קדושה‪ ,‬הם לא‬ ‫המשוחרר הלך שבי אחר מראות האי‬ ‫יוכלו לסבול האור הזה עד שיבעטו בו‪.‬‬ ‫משובבות נפש בין עצי פרי עשבי נוי‬ ‫על זה אומרים אנו בימי החג “אתה‬ ‫ונופי הרים‪ ,‬וכאשר שמע את צפירות‬ ‫בחרתנו מכל העמים”‪ ,‬שנשמת איש‬ ‫יהודי חצובה ממקום המובחר תחת כסא‬ ‫סוכות‬ ‫הספינה אמר אל נפשו שרק עוד מעט‬ ‫יהנה ממראות האי ואח”כ ישוב‪ ,‬אולם‬ ‫הכבוד‪ ,‬והיא רגילה לטעום מנועם זיו העליון‪,‬‬ ‫מאמרים ושיחות ממו״ר הגה״צ‬ ‫אדהכי והכי הפליגה הספינה לדרכה ונותר בודד‬ ‫“חיכו ממתקים וכולו מחמדים”‪ ,‬לעומת גויי הארץ‬ ‫רבי יצחק משה ארלנגר שליט״א‬ ‫באי‪ .‬עודו עומד נבוך‪ ,‬הופיעו פתאום ב’ אנשים וקראו‬ ‫שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם אחוזים‬ ‫לפניו יחי אדוני המלך‪ ,‬נטלוהו עמו למדינתם בתוככי‬ ‫בדעת דקלי’ ואין אור הקדושה יכול לתפוס בהם‪.‬‬ ‫האי והושיבוהו על כס המלוכה‪ ,‬כי זה היה מנהג מדינתם שבכל שנה יוצאים‬ ‫(רעוא דרעוין שבת חוה”מ סוכות תשפ”ו)‬ ‫לחוף הים ומושיבים על כס המלכות לשנה אחת בלבד את האדם הראשון‬ ‫שמוצאים בדרכם‪ ,‬ובחלוף שנה משיבים אותו למקום שמצאוהו בתחילה‬ ‫סוכות‬ ‫מילין יקירין‬ ‫ונוטלים איש אחר תחתיו למלך‪ .‬אמנם עבד זה חכם היה‪ ,‬ומיום עלותו לכס‬ ‫המלכות היה מטמין בחשאי על חוף הים מאוצרות המלוכה‪ ,‬ובחלוף שנה‬ ‫איתא במדרש מובא בספה”ק “בית אהרן”‪“ ,‬מתחילת ברייתו של עולם‬ ‫כיון שנדחה מכס המלכות‪ ,‬נטל את כל אוצרותיו שהכין מבעוד מועד והפליג‬ ‫עשה הקב”ה סוכה והיה מתפלל בה יהי רצון שיעשו בני רצוני‪ ,‬ועכשיו הוא‬ ‫לדרכו עשיר ושמח‪.‬‬ ‫מתפלל יהי רצון שיעשו בני תשובה ואקרב בני ביתי”‪ .‬המדרש הזה סתום‬ ‫כך נשמת האדם בעת שנשלח מאוצר הנשמות לשליחותו בעולם‪ ,‬מולך‬ ‫וחתום‪ ,‬מה ענין הכניסה לסוכה הלא הבורא מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬ומדוע‬ ‫הוא על גופו ועוש ​ה בו כרצונו‪ ,‬אמנם לזמן קצוב‪ ,‬ובחלוף הזמן נדחה מכס‬ ‫צריך מקום להתפלל בו‪ ,‬ומהו ענין התפילה עצמו‪.‬‬ ‫המלכות ובטלה שליטתו על הגוף‪ ,‬אז שבה נשמתו למקורה העליון‪ ,‬ורק‬ ‫ידוע שחז”ל הקדושים הסתירו סודות התורה במתק לשונם‪ ,‬ויכול אדם‬ ‫אם היה חכם להטמין לעצמו אוצרות מיום שלטונו בהאי עלמא‪ ,‬כמו שאמר‬ ‫ללמוד דברי המדרש בפשטות ולהתעורר בקדושת הסוכה‪ ,‬אולם המעמיק‬ ‫שלמה המלך ע”ה (משלי י’ ח’) “חכם לב יקח מצוות”‪ ,‬אז יהיה לו פרנסה‬ ‫מעט מבין שהדברים אומרים דרשני‪.‬‬ ‫לעוה”ב‪ ,‬אך אם היה טיפש ונהנה מכס המלכות בלי לחשב חשבונו של עולם‪,‬‬ ‫הנה מצינו לשון של תפילה אצל הקב”ה‪ ,‬כמו שאמרו חז”ל (ברכות ז’‬ ‫אזי נשאר לבסוף ערטילאי עני וחסר כל חלילה‪.‬‬ ‫ע”א) “מנין שהקב”ה מתפלל”‪ ,‬ובראב”ד לספר יצירה מצינו לשון שהספירות‬ ‫זהו ענין יציאה בחג הסוכות מדירת קבע לדירת עראי‪ ,‬כיון שחלפו הימים‬ ‫מתפללות‪ ,‬והספירות הם חלק מעצמותו כביכול דאיהו וגרמוהי חד‪ ,‬אמנם‬ ‫הנוראים בהם שבנו בתשובה שלימה ונטהרנו מעוונותינו ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫הכוונה שתפילה פירושו התעוררות מלמטה למעלה‪ ,‬והוא כינוי לתשוקת‬ ‫מלמדים לנו את דרך המלך בימי חיינו בעוה”ז למען לא נשוב לכסלה עוד‪.‬‬ ‫התחתונים אל הבורא‪ ,‬וע”ז איתא בפסוק (תהילים י”ח י”ב) “ישת חשך סתרו‬ ‫אם קובעים את העולם הזה כדירת עראי בידיעה שהעולם הזה הוא מעבר‬ ‫סביבותיו סוכתו חשכת מים עבי שחקים”‪ ,‬פירוש ע”י שנסתר האור ונעשה‬ ‫בלבד בפני העוה”ב‪ ,‬ומכינים אוצרות לימי הנצח בעוה”ב‪ ,‬אזי “סוכה תהיה‬ ‫חושך‪ ,‬מתעוררת התשוקה אל הבורא ושואפים אל מקור האור‪.‬‬ ‫לצל יומם”‪ ,‬חיים את חיי העולם הזה בצל השכינה וממשיכים אותם לעוה”ב‪.‬‬ ‫נמצא שזה הפסוק‪ ,‬וכן המדרש הנ”ל‪ ,‬מדברים מראשית השתלשלות‬ ‫אולם אם קובע דירתו בהאי עלמא כדירת קבע‪ ,‬וממלא תאוות הגוף ורצונותיו‬ ‫הבריאה‪ ,‬אשר בתחילה היה אור ה’ מלא כל העולמות בלי שום צמצום‪ ,‬וכיון‬ ‫כפי יכולתו ושוכח כי יש יום לא”ל איום משפט יעשה ואינו חי לנצח בעולם‪,‬‬ ‫שעלה ברצונו לברוא העולם צמצם מאורו כביכול‪ ,‬וזה מה שמכונה שעשה‬ ‫אז רע ומר יהיה לבסוף‪.‬‬ ‫סוכה ונכנס לתוכו להתפלל‪ ,‬דהסוכה הוא מקום הצמצום‪ ,‬והצמצום הראשון‬ ‫וזה ג”כ ענין נטילת ד’ מינים‪ ,‬דמידת היסוד הוא התקשרות כל המידות‬ ‫הוא שהסתיר אורו בכתר עליון וממנו האציל חכמה עליונה‪ ,‬והחכמה שהוא‬ ‫יחד כידוע‪ ,‬ואמרו דיסוד עולה עד הדעת‪ ,‬כי בענין שאדם דבוק בו בהתקשרות‬ ‫הצמצום הוא חושך כלפי מקור האור‪ ,‬לכן “ישת חושך סתרו סביבותיו‬ ‫המידות‪ ,‬הוא מה שממלא את כל מחשבתו‪ ,‬כמו ע”ד משל מי שדבוק בתאוות‬ ‫סוכתו”‪ ,‬דג’ ראשונות נקראים סתר‪ ,‬וכיון שיש צמצום‪ ,‬יש מקום לנבראים‬ ‫הממון‪ ,‬כיון שעוצם עיניו רואה מיד בחלומו איך הוא מתעשר כקרח וכו’‬ ‫להשתוקק אל הבורא ולהתפלל אליו‪ ,‬לכן אמר שהתפלל כביכול בתוך‬ ‫וכל מחשבות לבו בכל דבר סובב והולך אחר תאוותו לממון‪ ,‬וזהו מפני‬ ‫הסוכה יהי רצון שיעשו בני רצוני‪.‬‬ ‫שההתקשרות שלו בחי’ יסוד הוא בתאוותו לממון והוא עולה עד דעתו‬ ‫זה היה בתחילת ברייתו של עולם‪ ,‬כי כל קיום העולם הוא מתוך התשוקה‪,‬‬ ‫ומשעבד את כל מחשבות לבו מפנימיות נפשו שיהיו סובבים והולכים סביב‬ ‫כמאמר האוה”ח הקדוש ריש פרשת בראשית מפי זקני תורה טעם שעשה‬ ‫תאוה זו‪ ,‬וכן בכל תאוה וכל שעבוד בהאי עלמא‪ ,‬ולעומת זה בקדושה ככל‬ ‫ה’ את העולם כדורי‪ ,‬כדי שיתקיים בהשוואה אשר כל קיומו הוא מתשוקת‬ ‫שדבוק יותר בבורא ית”ש בתורה וקדושה‪ ,‬עולה זה ההתקשרות עד הדעת‬ ‫הנבראים לחלק הרוחני “וכל חלק וחלק מהסובב של העולם יתעצם בכח אש‬ ‫ואז דעתו מלאה מחשבות קדושות בלי מקום פנוי למחשבות הבל‪ ,‬ואז יכול‬ ‫התשוקה הבוערת בו להתקרב”‪ ,‬והסוכה הוא אור חוזר סוד התשוקה מתוך‬ ‫לחיות ימיו בהאי עלמא כדר בדירת עראי כאמרם ז”ל (אבות ד’ ט”ז) “העולם‬ ‫הצמצום‪ ,‬כמו שתשוקת הנשמה כל העת לצאת מהגבלת הגוף ולהתדבק‬ ‫הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא‪ ,‬התקן עצמך בפרוזדור‪ ,‬כדי שתכנס‬ ‫בבורא ע”ד הכתוב (תהילים קכ”ד ז’) “נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים‬ ‫לטרקלין"‪ ,‬לכן בתוך הסוכה הקדושה שהיא דירת עראי ובה סוכין ברוח‬ ‫הפח נשבר ואנחנו נמלטנו”‪ ,‬רק מחמת גזירת הבורא מוכרחת להישאר‬ ‫הקודש‪ ,‬מנענעין בה את המינים הקדושים האתרוג כנגד הלב והלולב יסוד‬ ‫במאסר הגוף‪ .‬וכן הוא ג”כ אור הבורא המוגבל בתוך אותיות התורה ומחיה‬ ‫עולה עד הדעת‪ ,‬אחר שנטהרנו בימים הקדושים מהתגברות הדעת דקלי’‬ ‫א‬ ‫כמו כן מי שימתין מללמוד פנימיות התורה עד שיוכל לקיים כל התנאים‬ ‫את הבריאה‪ ,‬תשוקתם בכל עת לשוב לשורשם‪ ,‬וזה סוד צירוף האותיות אשר‬ ‫שבהקדמת מהרח"ו‪ ,‬וימתין להיות פנוי מכל השיעבודים שבעולם כדי שיוכל‬ ‫ע”י הצירוף נברא העולם‪ ,‬כולם עומדים ע”י תשוקת החלק הרוחני שבהם‪ ,‬עד‬ ‫לקום בחצות הלילה לומר חצות ולעסוק בתורה‪ ,‬מה יהיו על בניו ובני ביתו‪,‬‬ ‫שיבוא העולם אל תיקונו לעתיד מה שכינו הראשונים בשם חזרת ההויו”ת‬ ‫מי יחנכם‪ ,‬ומי יביא טרף לביתו‪ ,‬הלא זה ברור שבהנהגת הזמן בימינו שסיבב‬ ‫לשורשם‪ ,‬אז יהיה נשגב ה’ לבדו ביום ההוא‪.‬‬ ‫הבורא שחלק גדול מן המאורעות בחיי האדם הם בשעות הלילה וכו' ואין‬ ‫וזהו קודם ברייתו של עולם עשה הקב”ה סוכה‪ ,‬שעשה השתלשלות כדי‬ ‫מבקשים מאדם להיות משוגע‪ ,‬רק לחיות את חייו באופן רוחני מרומם ונעלה‪,‬‬ ‫שיוכל לחזור אור חוזר סוד התפילה שהוא סוכה‪ ,‬והיה מתפלל בה שיעשו‬ ‫על כרחך שכל האמור הוא בגדר השתדלות ורצון בלב שלם לבוא אל שלימות‬ ‫בני רצוני‪ ,‬דהרצון הוא סוד הכתר למעלה מחכמה‪ ,‬והיינו שהיה מתפלל‬ ‫המעלות ע"י הלימוד הקדוש הזה‪ ,‬אולם לא לעצור בסעיף ראשון שבשו"ע‪..‬‬ ‫שמתוך צמצום החכמה ישוב האור לשורש הרצון בכתר עליון‪ .‬ואח”כ היה‬ ‫וכן בענין תשובה שהזכיר מהרצ”א‪ ,‬שהאריז”ל והקדמונים חייבו בכמה‬ ‫המשך ההשתלשלות בבינה‪ ,‬שם התפלל שיעשו בני תשובה הוא עולם‬ ‫מיני תעניות וסיגופים‪ ,‬ובאמת בדורות הקודמים מצינו אפילו אצל יהודים‬ ‫הבינה‪ ,‬ואקרב בני ביתי היינו ו”ק המכונים בני בית ותולדות של בינה‪ ,‬ישובו‬ ‫פשוטים שנהגו כמה הנהגות וסיגופים מסויימים‪ ,‬אולם בזמנינו רואים בחוש‬ ‫ויעלו‪ .‬זה היה תפילת הבורא כביכול על התיקון השלם‪“ ,‬יהי רצון שיעשו בני‬ ‫את החולשה שירדה לעולם‪ ,‬וגם אנשי מעלה שחפצים מאד לסגף גופם‪,‬‬ ‫תשובה ואקרב בני ביתי”‪ ,‬שתשוב הבריאה בסוד אור חוזר‪ ,‬ויתקיים הנאמר‬ ‫הרבה מהם אינם יכולים להסתגף כלל‪ ,‬ויש גוטע אידן שבקושי מתענים יו”כ‬ ‫בשמואל א’ (ז’ י”ז) “ותשובתו הרמתה כי שם ביתו” שכתב במגיד משרים‬ ‫ות”ב‪ ...‬הנה כמו שלא יהיה בר דעת שימנע עצמו בשביל זה מלהתקרב אל‬ ‫דקאי על בינה‪ ,‬אשר סביב זה הולך הבריאה כולה‪ ,‬כל סוד התפילה שהוא‬ ‫ה’ ומלשוב בתשובה‪ ,‬ה”ה לא ימנע מלעסוק בחכמה הזו‪.‬‬ ‫כנגד הקרבנות להעלות מ”ן‪.‬‬ ‫היה פעם יהודי שאמרו לי עליו שמתענה פ”ד תעניות‪ ,‬ולדעתי היה זה‬ ‫העולה מדברינו כי סוד הסוכה הוא אור שהאציל הבורא לעולם לתכלית‬ ‫בגדר פיקו”נ עבורו לכן דברתי עמו שלא להמשיך בכך‪ ,‬ולא השיב לי דבר‬ ‫אחד‪ ,‬לעורר את תשוקת התחתונים אל הבורא ית’‪ ,‬וחכמתו ית’ גזרה שהאור‬ ‫אולם ראיתי עליו שלא קיבל את דבריי‪ .‬יום אחד הגיע אלי ואמר לי איי איי איי‬ ‫העליון המשתלשל בצמצומים רבים מעולם לעולם נחתם בהאי עלמא במצות‬ ‫אם הייתי שומע בקולך הייתי נשאר עם כל החבילה‪ ...‬באותו רגע חלשה עלי‬ ‫סוכה‪ ,‬וכשנכנס בו אדם הרי הוא נכנס לביתו של הקב”ה אל תוך האור ממש‪,‬‬ ‫דעתי‪ ,‬שרבותינו הק’ הזהירו שלא להסתגף וכו’ והנה הוכיח אדם שאפשר‬ ‫ומתעוררת שם פנימיות נקודת התפילה שהוא השתוקקות אל הבורא‪ ,‬לכן‬ ‫להסתגף‪ ,‬אמנם לא עברו כמה ימים עד שלקה ל”ע בסטרו”ק (שבץ מוחי)‬ ‫היו צדיקים שכמעט והתפשטו מגשמיות במצות סוכה‪ ,‬כי כניסת האדם אל‬ ‫ונפל למשכב ולא חזר עוד להיות כמו שהיה בתחילה‪ ,‬אז ראיתי לדאבוני‬ ‫הסוכה כמוהו ככניסת אדם אל גן עדן בחיי חיותו‪ .‬וככל שמתנתק מתאוות‬ ‫שצדקו צדיקי הדורות ואין להיות חכמים מהם‪ ,‬שהלא “וחי בהם” כתיב‬ ‫העולם‪ ,‬כך זוכה להתדבק יותר באור העליון השורה בסוכה‪.‬‬ ‫ולא שימות בהם‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬כשאדם בריא וחזק יכול לעבוד את ה’ בלב נקי‬ ‫הרה”ק מהרי”ד מבעלזא זי”ע היה דרכו לסכך הסוכה‪ ,‬וכל יוצאי חלציו היו‬ ‫ובמחשבה צלולה וללחום כנגד היצר‪.‬‬ ‫עומדים בשורה למסור לו הסכך‪ ,‬ופעם אחת יצא הרה”ק מהר”א ממקומו בשורה‬ ‫ויש להוסיף עוד הכלל הידוע שכל מי שיכול לקלקל יכול ג"כ לתקן‪ ,‬ואם‬ ‫אל אביו ונענע את ידו‪ ,‬כיון שראה בקדושתו גודל דבקותו של אביו אשר כמעט‬ ‫בזמנינו אין יכולים לעשות הסיגופים לפי המציאות שהטביע הבורא בימינו‪,‬‬ ‫והסתלק מן העולם מהתשפטות הגשמיות‪ ,‬וזה היה רק בהכנת הסוכה‪...‬‬ ‫הלא אינו שייך מצב שיוכל לקלקל בלי אפשרות תיקון‪ ,‬על כרחך שהתיקון‬ ‫(שיחה א’ דחוה”מ סוכות תשפ”ו)‬ ‫בזמנינו הוא באופן אחר שגילו לנו תלמידי הבעש"ט הק'‪ ,‬והוא ע"י עבודת‬ ‫ה' מתוך שמחה שבזמנינו אינו ענין קל כ"כ שלבבות בני אדם מבולבלים‬ ‫ומדוכאים‪ ,‬וגם ע"י עסק התורה ביגיעה גדולה‪ ,‬ומוכרחים להאמין שכל שורה‬ ‫שיעורים בספר "סור מרע ועשה טוב"‬ ‫של לימוד התורה בזמנינו פועל את כל התיקונים בעולם שרק שייך‪.‬‬ ‫וכבר פסק כן המחבר (סי' תקע"א סעי' ב')‪" ,‬ת"ח אינו רשאי לישב‬ ‫לשון ספה”ק “סור מרע ועשה טוב”‪ :‬ראשונה מה שכתב מהרח״ו ז״ל‪,‬‬ ‫בתענית‪ ,‬מפני שממעט במלאכת שמים‪ ,‬אא"כ כשהצבור מתענים שלא‬ ‫וז”ל “ואם אוותה נפשו לבא בחדרי החכמה‪ ,‬יקבל עליו לגמור ולקיים כל‬ ‫מה שאכתוב ויעיד עליו יוצר בראשית שלא יבא אליו היזק לא בגופו ולא‬ ‫יפרוש עצמו מהם‪ ,‬ומלמדי תינוקות דינם כת"ח"‪ ,‬ובביאור הלכה הביא עוד‪,‬‬ ‫בנפשו תחת רודפו טוב” עכ”ל‪ ,‬והנה זה הוא עצה היעוצה שלא ילמוד‬ ‫"וראיתי להעתיק פה מה שכתב השל"ה בשם ספר חרדים וז"ל שמצא בתוך‬ ‫ויעסוק בזאת החכמה למען יוכל להשיג השגה או רוה”ק או מראות הנבואה‪,‬‬ ‫ספרי המקובל האלקי חסידא קדישא הרב ר"י לוריא אשכנזי ז"ל בספר אחד‬ ‫אבל עיקר לימודו כדי לגמור ולקיים כל הכתוב בספר וכו’ ליקח ממנו מוסר‬ ‫כת"י‪ ,‬כל מה שתמצא בסיגופים וכו' לא נזכרו אלא למי שאין עמלו בתורה‬ ‫ועבודת השם וכו’‪.‬‬ ‫אבל מי שתורתו אומנתו ויודע דעת ויראת ד' לא יחלש ולא יתבטל מלימודו‪,‬‬ ‫ובהוספות מהרצ"א (אות כ"ד)‪ :‬דהנה יקשה איך שייך עדות יוצר‬ ‫אך יום אחד מן השבוע יתרחק מבני אדם ויתבודד בינו לבין קונו ויתקשר‬ ‫בראשית כביכול וכו' ומי הוא הרוצה להזיק להעוסק ח״ו וכו'‪ ,‬אך הוא צודק‬ ‫מחשבתו בו כאלו כבר עומד לפניו ביום הדין‪ ,‬וידבר לא"ל ית' כאשר ידבר‬ ‫מאוד שבודאי לא ימתין בלימוד החכמה עד יקיים כל הכתוב לחיי״ם בספר‬ ‫העבד אל רבו ובן אל אביו‪ ,‬והעתיקו זה האחרונים" עכ"ל‪.‬‬ ‫(היינו כל האזהרות המפורטות בהקדמת מהרח"ו לע"ח)‪ ,‬ובאם לא יהיה‬ ‫אמנם יש עצה אחרת לסגף עצמו ולהיטהר שלא ע"י סיגופים המחלישים‬ ‫באפשרי לו לקיים הכל מחמת חולשה וכיוצא שארי המניעות יתבטל כל‬ ‫גוף האדם‪ ,‬והוא מש"כ השל"ה הק' (יומא‪ ,‬פ' דרך חיים תוכחת מוסר) בשם ספר‬ ‫ימיו מהאור הנערב‪ ,‬וכאשר בא כן ילך ח״ו‪ ,‬זה אי אפשר לאומרו‪ ,‬אבל אם‬ ‫קול בוכים‪" ,‬בפסוק "יתן למכהו לחי ישבע בחרפה"‪ ,‬יהיה שמח כ"כ בחרפה‬ ‫תהיה הקבלה אמיתיות בלב שרוצה לקיים הכל כאשר יוסר המונע וכו' הגם‬ ‫ההיא כאלו אכל ושבע‪ ,‬וזו היא תשובה נפלאה‪ ,‬כמו שהיה מרגלא בפומיה‬ ‫שח״ו יתעוררו לנגדו קטרוגים באמרם איך שהוא דבוק עדיין מחבק עבותות‬ ‫דמורי זלה"ה שהיה אומר שבכל התשובות שבעולם‪ ,‬המעולה שבכולם למרק‬ ‫אהבת העולם ותענוגיו והולך לחפש בגנזייא דמלכא‪ ,‬אזי יעיד עליו היוצר‬ ‫החטאות והזדונות והפשעים היא סבילת העלבונות והחירופים והגידופים‪,‬‬ ‫בראשית כי הוא היודע תעלומות לב וכו' שרוצה להשליך אחר גיוו חשק‬ ‫והיא מעולה יותר מכל מלקיות וסיגופי תעניות שבעולם‪ ,‬כי אם יסגף עצמו‬ ‫אהבת עולם‪ ,‬ורוצה לשוב אליו באמת‪ ,‬רק שיש לנגדו עיכובים ונסיונות‬ ‫לבד‪ ,‬יחלש ויבטל מדברי תורה וכו' אמנם במדה זו תאכל ותשתה ותעבוד‬ ‫וכו'‪ ,‬וכן נראה למי שמלאו לבו לשוב אל השי"ת באמת הגם שמבואר סך‬ ‫והעוונות מתכפרים‪ ,‬כי הגע עצמך שיאמרו לך תרצה שיבא לך הפסד ממון‬ ‫התעניות וסיגופים שצריך לכל חטא ועוון‪ ,‬והנה מי שאי אפשר לו לסגף‬ ‫או נפילת בתים‪ ,‬תשיב לא‪ ,‬ואם מיתת בנים‪ ,‬תשיב חס ושלום וכו'‪ ,‬ושיכך‬ ‫עצמו כ"כ וכי בשביל זה יבטל מתשובה‪.‬‬ ‫ה' בשחפת ובקדחת בקרירי וחמימי וכו'‪ ,‬על הכל תשיב חס ושלום‪ ,‬אם כן‬ ‫מבואר בזה יסוד גדול‪ ,‬שכל האזהרות החמורות על עסק בחכמה הזאת‪ ,‬הם‬ ‫תאמר לו בחייך החטאים והעוונות והפשעים שחטאת ושעוית ושפשעת‬ ‫בגדר חובת השתדלות‪ ,‬כמו מי שמתחיל סעיף ראשון בשו"ע "שיויתי ה' לנגדי‬ ‫ופגמת במעלות הרמות וכו' במה יכופר‪ ,‬והזקן הכסיל בכל יום רודף אחריך‬ ‫תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים"‪ ,‬יהיה מי שיאמר שכל זמן שלא‬ ‫עד החרמה‪ ,‬כי אין לו מלאכה אחרת וכו' לכן זאת העצה היעוצה‪ ,‬מאת ה'‬ ‫קיים הסעיף הראשון אינו יכול להמשיך הלאה‪ ...‬הלא פשוט שאין ברירה רק‬ ‫צבאות יצאה‪ ,‬לאמר‪ ,‬יתן למכהו לחי ישבע בחרפה כמדובר" עכ"ל‪.‬‬ ‫להמשיך הלאה ולהשתדל ככל יכולתו לבוא למדרגה שיזכה לקיים הכל‪.‬‬ ‫לע”נ הרה”ח ר’ ישכר דוב מרדכי ב”ר משה ז”ל‪ ,‬נלב”ע ליל א’ דר”ה תשפ”ז‬ ‫עדכונים הודעות ושיעורים אצל מו"ר שליט"א‪ ,‬בא"י ‪ 02-580-5836‬בארה"ב ‪518-329-9733‬‬ ‫רזא יקירא ‪ -‬מערכת‪razaykira@gmail.com | ,052-7619658 :‬‬ ‫ב‬