רזא יקירא · Ruzah Yekirah — סוכות (2026-09-21)

גיליון תקפ"ז
ט"ו תשרי תשפ״ז
רעווא דרעווין
שהעולם מלא בו ,ונסתרים ז’ ימים בצל בס״ד בסכת תשבו שבעת ימים ,אמרה
השכינה בסוכה“ ,יחביאנו צל ידו תחת קבע תורה כל שבעת הימים צא מדירת
כנפי השכינה” ,להרגיל הדעת להיות מקושר ושב בדירת עראי (גמ’ סוכה ב’ ע”א) .ישנו
בקדושה בחיים של דירת עראי ,ואז אע”פ משל קדום המובא גם בספר “חובת הלבבות”,
שישוב אח”כ לדירת קבע ,יהיו חייו בעוה”ז לעבד מלך ששוחרר לחופשי בגין נאמנותו
כבדירת עראי. למלך ,ונסע למדינת הים להתחיל חיים
ואת זה יטענו הגויים לעתיד לבוא חדשים ,בדרכו עצרה הספינה באי נידח
שחפצים גם הם לכנוס לסוכה תחת והודיעו שקודם המשך הפלגת הספינה
כנפי השכינה ,אמנם לבסוף יבעטו ישמיעו צפירות רמות כדי שידעו
בו ,משום שהם קשורים לדירת קבע הנוסעים לשוב אל הספינה .העבד
ואין דעתם פנוי לענייני קדושה ,הם לא המשוחרר הלך שבי אחר מראות האי
יוכלו לסבול האור הזה עד שיבעטו בו. משובבות נפש בין עצי פרי עשבי נוי
על זה אומרים אנו בימי החג “אתה ונופי הרים ,וכאשר שמע את צפירות
בחרתנו מכל העמים” ,שנשמת איש
יהודי חצובה ממקום המובחר תחת כסא
סוכות הספינה אמר אל נפשו שרק עוד מעט
יהנה ממראות האי ואח”כ ישוב ,אולם
הכבוד ,והיא רגילה לטעום מנועם זיו העליון, מאמרים ושיחות ממו״ר הגה״צ אדהכי והכי הפליגה הספינה לדרכה ונותר בודד
“חיכו ממתקים וכולו מחמדים” ,לעומת גויי הארץ רבי יצחק משה ארלנגר שליט״א באי .עודו עומד נבוך ,הופיעו פתאום ב’ אנשים וקראו
שלא שם חלקנו כהם וגורלנו ככל המונם שהם אחוזים לפניו יחי אדוני המלך ,נטלוהו עמו למדינתם בתוככי
בדעת דקלי’ ואין אור הקדושה יכול לתפוס בהם. האי והושיבוהו על כס המלוכה ,כי זה היה מנהג מדינתם שבכל שנה יוצאים
(רעוא דרעוין שבת חוה”מ סוכות תשפ”ו) לחוף הים ומושיבים על כס המלכות לשנה אחת בלבד את האדם הראשון
שמוצאים בדרכם ,ובחלוף שנה משיבים אותו למקום שמצאוהו בתחילה
סוכות מילין יקירין ונוטלים איש אחר תחתיו למלך .אמנם עבד זה חכם היה ,ומיום עלותו לכס
המלכות היה מטמין בחשאי על חוף הים מאוצרות המלוכה ,ובחלוף שנה
איתא במדרש מובא בספה”ק “בית אהרן”“ ,מתחילת ברייתו של עולם כיון שנדחה מכס המלכות ,נטל את כל אוצרותיו שהכין מבעוד מועד והפליג
עשה הקב”ה סוכה והיה מתפלל בה יהי רצון שיעשו בני רצוני ,ועכשיו הוא לדרכו עשיר ושמח.
מתפלל יהי רצון שיעשו בני תשובה ואקרב בני ביתי” .המדרש הזה סתום כך נשמת האדם בעת שנשלח מאוצר הנשמות לשליחותו בעולם ,מולך
וחתום ,מה ענין הכניסה לסוכה הלא הבורא מלא כל הארץ כבודו ,ומדוע הוא על גופו ועוש ה בו כרצונו ,אמנם לזמן קצוב ,ובחלוף הזמן נדחה מכס
צריך מקום להתפלל בו ,ומהו ענין התפילה עצמו. המלכות ובטלה שליטתו על הגוף ,אז שבה נשמתו למקורה העליון ,ורק
ידוע שחז”ל הקדושים הסתירו סודות התורה במתק לשונם ,ויכול אדם אם היה חכם להטמין לעצמו אוצרות מיום שלטונו בהאי עלמא ,כמו שאמר
ללמוד דברי המדרש בפשטות ולהתעורר בקדושת הסוכה ,אולם המעמיק שלמה המלך ע”ה (משלי י’ ח’) “חכם לב יקח מצוות” ,אז יהיה לו פרנסה
מעט מבין שהדברים אומרים דרשני. לעוה”ב ,אך אם היה טיפש ונהנה מכס המלכות בלי לחשב חשבונו של עולם,
הנה מצינו לשון של תפילה אצל הקב”ה ,כמו שאמרו חז”ל (ברכות ז’ אזי נשאר לבסוף ערטילאי עני וחסר כל חלילה.
ע”א) “מנין שהקב”ה מתפלל” ,ובראב”ד לספר יצירה מצינו לשון שהספירות זהו ענין יציאה בחג הסוכות מדירת קבע לדירת עראי ,כיון שחלפו הימים
מתפללות ,והספירות הם חלק מעצמותו כביכול דאיהו וגרמוהי חד ,אמנם הנוראים בהם שבנו בתשובה שלימה ונטהרנו מעוונותינו ביום הכיפורים,
הכוונה שתפילה פירושו התעוררות מלמטה למעלה ,והוא כינוי לתשוקת מלמדים לנו את דרך המלך בימי חיינו בעוה”ז למען לא נשוב לכסלה עוד.
התחתונים אל הבורא ,וע”ז איתא בפסוק (תהילים י”ח י”ב) “ישת חשך סתרו אם קובעים את העולם הזה כדירת עראי בידיעה שהעולם הזה הוא מעבר
סביבותיו סוכתו חשכת מים עבי שחקים” ,פירוש ע”י שנסתר האור ונעשה בלבד בפני העוה”ב ,ומכינים אוצרות לימי הנצח בעוה”ב ,אזי “סוכה תהיה
חושך ,מתעוררת התשוקה אל הבורא ושואפים אל מקור האור. לצל יומם” ,חיים את חיי העולם הזה בצל השכינה וממשיכים אותם לעוה”ב.
נמצא שזה הפסוק ,וכן המדרש הנ”ל ,מדברים מראשית השתלשלות אולם אם קובע דירתו בהאי עלמא כדירת קבע ,וממלא תאוות הגוף ורצונותיו
הבריאה ,אשר בתחילה היה אור ה’ מלא כל העולמות בלי שום צמצום ,וכיון כפי יכולתו ושוכח כי יש יום לא”ל איום משפט יעשה ואינו חי לנצח בעולם,
שעלה ברצונו לברוא העולם צמצם מאורו כביכול ,וזה מה שמכונה שעשה אז רע ומר יהיה לבסוף.
סוכה ונכנס לתוכו להתפלל ,דהסוכה הוא מקום הצמצום ,והצמצום הראשון וזה ג”כ ענין נטילת ד’ מינים ,דמידת היסוד הוא התקשרות כל המידות
הוא שהסתיר אורו בכתר עליון וממנו האציל חכמה עליונה ,והחכמה שהוא יחד כידוע ,ואמרו דיסוד עולה עד הדעת ,כי בענין שאדם דבוק בו בהתקשרות
הצמצום הוא חושך כלפי מקור האור ,לכן “ישת חושך סתרו סביבותיו המידות ,הוא מה שממלא את כל מחשבתו ,כמו ע”ד משל מי שדבוק בתאוות
סוכתו” ,דג’ ראשונות נקראים סתר ,וכיון שיש צמצום ,יש מקום לנבראים הממון ,כיון שעוצם עיניו רואה מיד בחלומו איך הוא מתעשר כקרח וכו’
להשתוקק אל הבורא ולהתפלל אליו ,לכן אמר שהתפלל כביכול בתוך וכל מחשבות לבו בכל דבר סובב והולך אחר תאוותו לממון ,וזהו מפני
הסוכה יהי רצון שיעשו בני רצוני. שההתקשרות שלו בחי’ יסוד הוא בתאוותו לממון והוא עולה עד דעתו
זה היה בתחילת ברייתו של עולם ,כי כל קיום העולם הוא מתוך התשוקה, ומשעבד את כל מחשבות לבו מפנימיות נפשו שיהיו סובבים והולכים סביב
כמאמר האוה”ח הקדוש ריש פרשת בראשית מפי זקני תורה טעם שעשה תאוה זו ,וכן בכל תאוה וכל שעבוד בהאי עלמא ,ולעומת זה בקדושה ככל
ה’ את העולם כדורי ,כדי שיתקיים בהשוואה אשר כל קיומו הוא מתשוקת שדבוק יותר בבורא ית”ש בתורה וקדושה ,עולה זה ההתקשרות עד הדעת
הנבראים לחלק הרוחני “וכל חלק וחלק מהסובב של העולם יתעצם בכח אש ואז דעתו מלאה מחשבות קדושות בלי מקום פנוי למחשבות הבל ,ואז יכול
התשוקה הבוערת בו להתקרב” ,והסוכה הוא אור חוזר סוד התשוקה מתוך לחיות ימיו בהאי עלמא כדר בדירת עראי כאמרם ז”ל (אבות ד’ ט”ז) “העולם
הצמצום ,כמו שתשוקת הנשמה כל העת לצאת מהגבלת הגוף ולהתדבק הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא ,התקן עצמך בפרוזדור ,כדי שתכנס
בבורא ע”ד הכתוב (תהילים קכ”ד ז’) “נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים לטרקלין" ,לכן בתוך הסוכה הקדושה שהיא דירת עראי ובה סוכין ברוח
הפח נשבר ואנחנו נמלטנו” ,רק מחמת גזירת הבורא מוכרחת להישאר הקודש ,מנענעין בה את המינים הקדושים האתרוג כנגד הלב והלולב יסוד
במאסר הגוף .וכן הוא ג”כ אור הבורא המוגבל בתוך אותיות התורה ומחיה עולה עד הדעת ,אחר שנטהרנו בימים הקדושים מהתגברות הדעת דקלי’
א
כמו כן מי שימתין מללמוד פנימיות התורה עד שיוכל לקיים כל התנאים את הבריאה ,תשוקתם בכל עת לשוב לשורשם ,וזה סוד צירוף האותיות אשר
שבהקדמת מהרח"ו ,וימתין להיות פנוי מכל השיעבודים שבעולם כדי שיוכל ע”י הצירוף נברא העולם ,כולם עומדים ע”י תשוקת החלק הרוחני שבהם ,עד
לקום בחצות הלילה לומר חצות ולעסוק בתורה ,מה יהיו על בניו ובני ביתו, שיבוא העולם אל תיקונו לעתיד מה שכינו הראשונים בשם חזרת ההויו”ת
מי יחנכם ,ומי יביא טרף לביתו ,הלא זה ברור שבהנהגת הזמן בימינו שסיבב לשורשם ,אז יהיה נשגב ה’ לבדו ביום ההוא.
הבורא שחלק גדול מן המאורעות בחיי האדם הם בשעות הלילה וכו' ואין וזהו קודם ברייתו של עולם עשה הקב”ה סוכה ,שעשה השתלשלות כדי
מבקשים מאדם להיות משוגע ,רק לחיות את חייו באופן רוחני מרומם ונעלה, שיוכל לחזור אור חוזר סוד התפילה שהוא סוכה ,והיה מתפלל בה שיעשו
על כרחך שכל האמור הוא בגדר השתדלות ורצון בלב שלם לבוא אל שלימות בני רצוני ,דהרצון הוא סוד הכתר למעלה מחכמה ,והיינו שהיה מתפלל
המעלות ע"י הלימוד הקדוש הזה ,אולם לא לעצור בסעיף ראשון שבשו"ע.. שמתוך צמצום החכמה ישוב האור לשורש הרצון בכתר עליון .ואח”כ היה
וכן בענין תשובה שהזכיר מהרצ”א ,שהאריז”ל והקדמונים חייבו בכמה המשך ההשתלשלות בבינה ,שם התפלל שיעשו בני תשובה הוא עולם
מיני תעניות וסיגופים ,ובאמת בדורות הקודמים מצינו אפילו אצל יהודים הבינה ,ואקרב בני ביתי היינו ו”ק המכונים בני בית ותולדות של בינה ,ישובו
פשוטים שנהגו כמה הנהגות וסיגופים מסויימים ,אולם בזמנינו רואים בחוש ויעלו .זה היה תפילת הבורא כביכול על התיקון השלם“ ,יהי רצון שיעשו בני
את החולשה שירדה לעולם ,וגם אנשי מעלה שחפצים מאד לסגף גופם, תשובה ואקרב בני ביתי” ,שתשוב הבריאה בסוד אור חוזר ,ויתקיים הנאמר
הרבה מהם אינם יכולים להסתגף כלל ,ויש גוטע אידן שבקושי מתענים יו”כ בשמואל א’ (ז’ י”ז) “ותשובתו הרמתה כי שם ביתו” שכתב במגיד משרים
ות”ב ...הנה כמו שלא יהיה בר דעת שימנע עצמו בשביל זה מלהתקרב אל דקאי על בינה ,אשר סביב זה הולך הבריאה כולה ,כל סוד התפילה שהוא
ה’ ומלשוב בתשובה ,ה”ה לא ימנע מלעסוק בחכמה הזו. כנגד הקרבנות להעלות מ”ן.
היה פעם יהודי שאמרו לי עליו שמתענה פ”ד תעניות ,ולדעתי היה זה העולה מדברינו כי סוד הסוכה הוא אור שהאציל הבורא לעולם לתכלית
בגדר פיקו”נ עבורו לכן דברתי עמו שלא להמשיך בכך ,ולא השיב לי דבר אחד ,לעורר את תשוקת התחתונים אל הבורא ית’ ,וחכמתו ית’ גזרה שהאור
אולם ראיתי עליו שלא קיבל את דבריי .יום אחד הגיע אלי ואמר לי איי איי איי העליון המשתלשל בצמצומים רבים מעולם לעולם נחתם בהאי עלמא במצות
אם הייתי שומע בקולך הייתי נשאר עם כל החבילה ...באותו רגע חלשה עלי סוכה ,וכשנכנס בו אדם הרי הוא נכנס לביתו של הקב”ה אל תוך האור ממש,
דעתי ,שרבותינו הק’ הזהירו שלא להסתגף וכו’ והנה הוכיח אדם שאפשר ומתעוררת שם פנימיות נקודת התפילה שהוא השתוקקות אל הבורא ,לכן
להסתגף ,אמנם לא עברו כמה ימים עד שלקה ל”ע בסטרו”ק (שבץ מוחי) היו צדיקים שכמעט והתפשטו מגשמיות במצות סוכה ,כי כניסת האדם אל
ונפל למשכב ולא חזר עוד להיות כמו שהיה בתחילה ,אז ראיתי לדאבוני הסוכה כמוהו ככניסת אדם אל גן עדן בחיי חיותו .וככל שמתנתק מתאוות
שצדקו צדיקי הדורות ואין להיות חכמים מהם ,שהלא “וחי בהם” כתיב העולם ,כך זוכה להתדבק יותר באור העליון השורה בסוכה.
ולא שימות בהם ,ואדרבה ,כשאדם בריא וחזק יכול לעבוד את ה’ בלב נקי הרה”ק מהרי”ד מבעלזא זי”ע היה דרכו לסכך הסוכה ,וכל יוצאי חלציו היו
ובמחשבה צלולה וללחום כנגד היצר. עומדים בשורה למסור לו הסכך ,ופעם אחת יצא הרה”ק מהר”א ממקומו בשורה
ויש להוסיף עוד הכלל הידוע שכל מי שיכול לקלקל יכול ג"כ לתקן ,ואם אל אביו ונענע את ידו ,כיון שראה בקדושתו גודל דבקותו של אביו אשר כמעט
בזמנינו אין יכולים לעשות הסיגופים לפי המציאות שהטביע הבורא בימינו, והסתלק מן העולם מהתשפטות הגשמיות ,וזה היה רק בהכנת הסוכה...
הלא אינו שייך מצב שיוכל לקלקל בלי אפשרות תיקון ,על כרחך שהתיקון (שיחה א’ דחוה”מ סוכות תשפ”ו)
בזמנינו הוא באופן אחר שגילו לנו תלמידי הבעש"ט הק' ,והוא ע"י עבודת
ה' מתוך שמחה שבזמנינו אינו ענין קל כ"כ שלבבות בני אדם מבולבלים
ומדוכאים ,וגם ע"י עסק התורה ביגיעה גדולה ,ומוכרחים להאמין שכל שורה
שיעורים בספר "סור מרע ועשה טוב"
של לימוד התורה בזמנינו פועל את כל התיקונים בעולם שרק שייך.
וכבר פסק כן המחבר (סי' תקע"א סעי' ב')" ,ת"ח אינו רשאי לישב לשון ספה”ק “סור מרע ועשה טוב” :ראשונה מה שכתב מהרח״ו ז״ל,
בתענית ,מפני שממעט במלאכת שמים ,אא"כ כשהצבור מתענים שלא וז”ל “ואם אוותה נפשו לבא בחדרי החכמה ,יקבל עליו לגמור ולקיים כל
מה שאכתוב ויעיד עליו יוצר בראשית שלא יבא אליו היזק לא בגופו ולא
יפרוש עצמו מהם ,ומלמדי תינוקות דינם כת"ח" ,ובביאור הלכה הביא עוד,
בנפשו תחת רודפו טוב” עכ”ל ,והנה זה הוא עצה היעוצה שלא ילמוד
"וראיתי להעתיק פה מה שכתב השל"ה בשם ספר חרדים וז"ל שמצא בתוך
ויעסוק בזאת החכמה למען יוכל להשיג השגה או רוה”ק או מראות הנבואה,
ספרי המקובל האלקי חסידא קדישא הרב ר"י לוריא אשכנזי ז"ל בספר אחד
אבל עיקר לימודו כדי לגמור ולקיים כל הכתוב בספר וכו’ ליקח ממנו מוסר
כת"י ,כל מה שתמצא בסיגופים וכו' לא נזכרו אלא למי שאין עמלו בתורה
ועבודת השם וכו’.
אבל מי שתורתו אומנתו ויודע דעת ויראת ד' לא יחלש ולא יתבטל מלימודו, ובהוספות מהרצ"א (אות כ"ד) :דהנה יקשה איך שייך עדות יוצר
אך יום אחד מן השבוע יתרחק מבני אדם ויתבודד בינו לבין קונו ויתקשר בראשית כביכול וכו' ומי הוא הרוצה להזיק להעוסק ח״ו וכו' ,אך הוא צודק
מחשבתו בו כאלו כבר עומד לפניו ביום הדין ,וידבר לא"ל ית' כאשר ידבר מאוד שבודאי לא ימתין בלימוד החכמה עד יקיים כל הכתוב לחיי״ם בספר
העבד אל רבו ובן אל אביו ,והעתיקו זה האחרונים" עכ"ל. (היינו כל האזהרות המפורטות בהקדמת מהרח"ו לע"ח) ,ובאם לא יהיה
אמנם יש עצה אחרת לסגף עצמו ולהיטהר שלא ע"י סיגופים המחלישים באפשרי לו לקיים הכל מחמת חולשה וכיוצא שארי המניעות יתבטל כל
גוף האדם ,והוא מש"כ השל"ה הק' (יומא ,פ' דרך חיים תוכחת מוסר) בשם ספר ימיו מהאור הנערב ,וכאשר בא כן ילך ח״ו ,זה אי אפשר לאומרו ,אבל אם
קול בוכים" ,בפסוק "יתן למכהו לחי ישבע בחרפה" ,יהיה שמח כ"כ בחרפה תהיה הקבלה אמיתיות בלב שרוצה לקיים הכל כאשר יוסר המונע וכו' הגם
ההיא כאלו אכל ושבע ,וזו היא תשובה נפלאה ,כמו שהיה מרגלא בפומיה שח״ו יתעוררו לנגדו קטרוגים באמרם איך שהוא דבוק עדיין מחבק עבותות
דמורי זלה"ה שהיה אומר שבכל התשובות שבעולם ,המעולה שבכולם למרק אהבת העולם ותענוגיו והולך לחפש בגנזייא דמלכא ,אזי יעיד עליו היוצר
החטאות והזדונות והפשעים היא סבילת העלבונות והחירופים והגידופים, בראשית כי הוא היודע תעלומות לב וכו' שרוצה להשליך אחר גיוו חשק
והיא מעולה יותר מכל מלקיות וסיגופי תעניות שבעולם ,כי אם יסגף עצמו אהבת עולם ,ורוצה לשוב אליו באמת ,רק שיש לנגדו עיכובים ונסיונות
לבד ,יחלש ויבטל מדברי תורה וכו' אמנם במדה זו תאכל ותשתה ותעבוד וכו' ,וכן נראה למי שמלאו לבו לשוב אל השי"ת באמת הגם שמבואר סך
והעוונות מתכפרים ,כי הגע עצמך שיאמרו לך תרצה שיבא לך הפסד ממון התעניות וסיגופים שצריך לכל חטא ועוון ,והנה מי שאי אפשר לו לסגף
או נפילת בתים ,תשיב לא ,ואם מיתת בנים ,תשיב חס ושלום וכו' ,ושיכך עצמו כ"כ וכי בשביל זה יבטל מתשובה.
ה' בשחפת ובקדחת בקרירי וחמימי וכו' ,על הכל תשיב חס ושלום ,אם כן מבואר בזה יסוד גדול ,שכל האזהרות החמורות על עסק בחכמה הזאת ,הם
תאמר לו בחייך החטאים והעוונות והפשעים שחטאת ושעוית ושפשעת בגדר חובת השתדלות ,כמו מי שמתחיל סעיף ראשון בשו"ע "שיויתי ה' לנגדי
ופגמת במעלות הרמות וכו' במה יכופר ,והזקן הכסיל בכל יום רודף אחריך תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים" ,יהיה מי שיאמר שכל זמן שלא
עד החרמה ,כי אין לו מלאכה אחרת וכו' לכן זאת העצה היעוצה ,מאת ה' קיים הסעיף הראשון אינו יכול להמשיך הלאה ...הלא פשוט שאין ברירה רק
צבאות יצאה ,לאמר ,יתן למכהו לחי ישבע בחרפה כמדובר" עכ"ל. להמשיך הלאה ולהשתדל ככל יכולתו לבוא למדרגה שיזכה לקיים הכל.
לע”נ הרה”ח ר’ ישכר דוב מרדכי ב”ר משה ז”ל ,נלב”ע ליל א’ דר”ה תשפ”ז
עדכונים הודעות ושיעורים אצל מו"ר שליט"א ,בא"י 02-580-5836בארה"ב 518-329-9733 רזא יקירא -מערכתrazaykira@gmail.com | ,052-7619658 :
ב
