אנ"ש בלעטל · Anash Bletel — סוכות (2026-09-21)

חג הסוכות תשפ"ז • בס"ד | מהנעשה והנשמע בצל הקודש של כ"ק מרן רבינו שליט"א ובהיכלי אנ"ש בכל אתר ואתר · גליון 245
ועבודת הלולב הלולב הוא בחינת
היא קבלת האורות יוסף הצדיק,
הפנימיים והמשכת הממשיך חיות
דעת דקדושה על והתקשרות בכל איברי
האדם לכל השנה האדם ,ועל זה נאמר
כ"ק מרן רבינו שליט"א | משולחן המלך
עמוד 12
מערכת קול אנ"ש ומערכת אנ"ש בלעטל מאחלים לכלל אנשי שלומנו רבנן ותלמידיהון
א פרייליכן יום טוב
בעקבי
הצאן
שיחת חג מרוממת ומלאה תוכן בצל כ"ק
אדמו"ר ממשכנות הרועים שליט"א 20
געזעגענען
46
רגע לפני הפרידה מהבנין הישן ,סיור
מקיף ומלא חשיפות היסטוריות בין כותלי
הבנין ששימש את קהילתנו הק' יותר
משישים שנה
נענועים
עבודת הנענועים מקבלת משמעות
אחרת בשיחה עם שניים מחשובי
המשפיעים שליט"א
62
שומר
אמונים
אין אמעריקע 68
שיחה גדושה בסיפורי מופת מרטיטים
לרגל ההוצאה לאור של מהדורת
הספה"ק 'שומר אמונים' בשפה האנגלית
צ'יק לא
מ דור ים
דחוי
בפתח הבלעטל {}4
משולחן המלך {}10
בחצרות אנ"ש {}80
סיפור מרעיד לחג :מנהל הבנק כמעט
התעלף כשראה את הצ'יק ,אך לא מחמת
הסכום הנקוב בו...
72
• 2אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
ב ע ז ה ש י " ת
ב ע ז ה ש י " ת
מגבית קודש תשפ”ז מגבית קודש תשפ”ז
די עמלי התורה זענען מיין ברכה! די עמלי התורה זענען מיין ברכה!
אין
שמחה
כתורה
לכל אנשי שלומינו תומכי
ומחזיקי התורה בטהרה הע"י
א פריילעכן יום טוב!
הנהלת המוסדות ועד ידידים
ודירת העראי .אנחנו רוצים לעוף ,ודירת הקבע של הטבע
פשוט תוקעת לנו פנצ'רים .האמת היא שעבודת השי"ת היא
הוא קם ממיטת האשפוז ,עדיין חלש מאוד ,אבל לגודל
תדהמתו הוא מצא את עצמו מהר מדי בפרוזדור ובתוך רגע
בפ++תח
לא כל כך איטית ,אנחנו פשוט תקועים במאסר הגוף שמושך
אותנו מטה כל הזמן .אבל כשמגיע מחרתו של יום הכיפורים
שהוציא אותנו לחירות הגוף ,מגיע חג הסוכות ומוציא אותנו
בחדר השני .הוא לא האמין .הוא כל כך חלש ,ובכל זאת קצרה
הדרך כל כך.
עבר עוד יום ,וההחלמה התקדמה עוד ,וכשהוא פנה ללכת הבלעטל
השתחרר
מחוץ לבית הטבע .אנחנו פשוט מ-ש-ת-ח-ר-ר-י-ם .אנחנו לחדר המשפחות לביקורם של חברים ,הוא מצא את עצמו רץ.
יוצאים לדירת עראי – לא קשורים יותר לסרח העודף הזה שלא איך זה יכול להיות?! למרות שידע שכך זה יהיה ,הוא לא קלט
ותע ּּוף
נותן לנו להתקדם. עד כמהִִ .מ ָָצב זקן הוא הפך לצבי ולאייל.
זה מה שקרה איתנו אז לאחר יציאת מצרים ,כאשר בסוכות הוא לא הסתיר את שמחתו לפני חבריו" .תמיד היה לוקח
הושיב אותנו הקב"ה – כלומר במצב שאנחנו יכולים להשתחרר לי כל כך הרבה זמן ללכת .כשהיה לי את משקל היתר ,כבר
מדירת הקבע של הגוף" .וזהו שכתוב 'בסוכות הושבתי כו' התרגלתי שככה זה ,לוקח זמן ללכת .בעומק המח כבר
בהוציאי אותם' -שהי' נטיעה בלבות בני ישראל לצאת ממאסר השתרשה לה ההנחה שככה זה נורמלי .עכשיו לאחר קיצור
הגוף והטבע ,להיות בעולם הזה בארעי .כמו שכתוב 'ויסעו הקיבה ,אני פשוט מגלה שלא לוקח זמן ללכת! זה משקל היתר
מרעמסס סוכתה' ,שדרשו חז"ל זה על פסוק 'ואשא אתכם על שלא נתן לי לרוץ .עכשיו אני רק הולך ופתאום אני מוצא את
כנפי נשרים' עיין שם -והוא כנ"ל שניתן להם כח להיות למעלה עצמי בקצה הבנין .זה לא יאומן".
מהטבע ,להיות להם כנפים שלמים ,לפרחא בהון לאביהן זה אכן לא יאומן ,אבל זה מה שקורה לנו מדי שנה ביום
שבשמים .וכפי מה שמתקיים בכל איש ישראל דירה זו שלא כיפור .כל השנה אנחנו מתקדמים מאוד בעצלתיים בעבודת
להיות מוטבע בעולם הזה -כך חל עליו שם שמים וסוכת ענני השי"ת ,ובעומק המח השתרשה לה איזו הנחה שגויה ,שככה
כבוד" .כמה שאתה 'מקצר קיבה' במובן הרוחני ,מרפה מהגוף, זה ,זה לוקח זמן ,זה לא הולך מהר .זה איטי .המכונה הזאת
לא מטביע את עצמך בו -אתה עף יותר בקלות מעלה מעלה. עובדת בקצב קשיש ומסורבל.
והאמת היא – ממשיך ה'שפת אמת' לבאר שם -שלא רק אבל פתאום ,ממחרת יום הכיפורים ,כשהנשמה רחוצה
בחג הסוכות אפשר לשחרר את אחיזת הגוף .הסיבה שעכשיו והלב טהור ,וכשמגיע חג הסוכות ,ויוצאים מהבית אל הסוכה
קל לנו יותר לעשות זאת ,היא בגלל שהנשמה שלנו התרחצה העראית והבלתי מגושמת ,הכל הולך מהר יותר .הנשמה רצה
ביום כיפור ,אבל זה אמור להיות לנו לעדות ולמוסר חי :כמו פתאום ...האדם משתאה ,איך יכול להיות שהכל הולך מהר
שאתה יכול ממחרת יום כיפור לעוף ,כך אתה יכול לעשות את יותר .אבל התשובה פשוטה :הנשמה לא הולכת לאט ,להיפך,
זה כל השנה .רק תשחרר את עצמך ממשקל היתר שמכביד היא עפה וטסה כחיות ושרפי קודש ולמעלה מכך ,בטיסת אין
עליך .תבין שהסיבה היחידה שהנשמה שלך לא עפה עד אין סוף .הסיבה שהקצב כל כך איטי להחריד הוא הגוף שסוחב
סוף היא רק הגוף המכביד עליה .שחרר אותה ,תרפה ,צא אותנו עם משקל יותר .אבל כשמגיע יום הקדוש ,והגוף מרפה,
מדירת קבע – ותעוף לשמי שמים כחיות ותרשישים. הנשמה מתחילה לעוף ,ולעוף ,ולעוף.
על כנפיים
א לעכטיגן יום טוב!
מערכת אנ"ש בלעטל
וזהו – אומר ה'שפת אמת' – כל העומק של חג הסוכות
שמחת תורה תשפ''ז
7:39 5:47
7:36 5:44
7:39 5:40
7:54 5:47
אין לקרוא בתוכן השיווקי והפרסום בשבת קודש
להערות והארות בעניני הבלעטל ניתן להשאיר הודעות יו"ל ע"י מערכת 'קול אנ"ש' | מו"ל ומנהל המערכת:
בקול אנ"ש שלוחה | 0לעדכונים למדור 'בחצרות אנ"ש' הר"ר מרדכי קרויס | אחראי תוכן :הר"ר שמעון דימאנט
ומ'הנעשה והנשמע'05331-70320 : | אחראי ניהול :הר"ר שמעון קעלער
כותבים ומשתתפים :הרה"ח ר' מרדכי הכהן בלום ,הרה"ח ר' נתנאל קרישבסקי ,הרה"ח ר' צבי משי זהב ,הר"ר שמשון ברמ"י ראזנפעלד ,הר"ר אהרן ברי"א יאראוויטש ,הר"ר חיים טוביה פוקס ,הר"ר אהרן יאקאבאוויטש,
הר"ר מרדכי שלום שטיינבערגער ,הר"ר אברהם דוב יאקאבאוויטש ,הר"ר שלמה בר"מ סאמעט ,הר"ר ראובן יהושע בלום ,הר"ר נתן ליכטנשטיין ,הר"ר יוסף שלום לויפער ,הר"ר אברהם יצחק בר"מ קרויס ,הר"ר מרדכי דוד בלום,
הר"ר מרדכי הירש ,הר"ר מאיר משה שווארץ | תמונות :הר"ר יוסף שלום קרויס | הפצה :בית שמש :הר"ר משה דוב ראזנפעלד ,ארה"ב :הר"ר ישראל קעלער -שנעל | עיצוב ועימוד :זברה
פרסום עסקים 02-5630-350 :פרסום ארגונים 05331-70320 :מנויים ארה"ב :שנעל 845-782-1010
בס"ד בס"ד
ברכה אחרונה מאי מברך לאחריה:
אשר נת”ן לנו תורת אמ”ת (מ’וסדות ת’ולדות א’הרן)
ה קהל האנשים והטף יבואו ויגידו צדקת איש תם ,אשר פוקד על מלאכת ה’ והכהנים והע מ
ת שבחות יהלל פינו נוכח ההצלחה בעזר בורא ומנהיג ,כאשר בית ה’ ששון ושמחה השי ג
ו באו כולם בברית אחד לתמוך בהון רב ,מבצרי התורה והתפילה להמשך קיומם בוקר וער ב
ד ברי רבותינו הקדושים שהבטיחו ברכות בלי די ,אוצרות השפע להריק על ראשי בני ק-ל ח י
ה מעמד האדיר והמרומם אשר ייחרט בלבבות ,בצל קורת התנא הא-לקי ברשפי אש שלהבו ת
ו התייצבו ונאספו העדרים לימין הקודש ,להקל המשא הכבד מעל מלך ישראל במלאכת קודש
ה מה עברו בתווך לקבל את לחמי ההשפעה י”ב ,בתשובה ומעשים טובים התאזרו שמש כי יערי ב
ב שירות ותשבחות להתכונן לקראת כסה ועשור ,בבכי יבואו ובתחנונים בראשות צדיק מגדל ומאו ר
ר וב תודות נצרף גם על לילות ההתרמה שערך ,בטוב טעם ודעת לצרף ללגיון התורמים כל אבר כ
כ י לו נאה לעת כזאת בברכת התורה לזכות ,גדול המעשה יותר מן העושה לזכות לישועות ולברכו ת
ה יום הזה ניגש להגבה וגלילה על מגבית בהצלחה אדירה ,ולברך לאחריה בברכת אשר נת”ן התורה
בצאתנו מן הקודש בשלום ,נשים ברכה ושלום ,לראש גבור פלא יועץ שר שלום ,אשר בעזרתו הרבה הגענו עד הלום,
להביא תרומה בית ה’ נופף ספיר ויהלום ,להגביר חיילים לתורה ולתעודה בעזר שוכן מרום ,לחזק בריחי שערים לייסד
בספירים מבצרי רבותינו לרומם קרנם שמי רום ,חובה נעימה עלינו לשבח ולהודות איש יקר ערכין אוצר בלום
נתן
כמוהר”ר
וואלעס שליט"א
יו”ר ועד ידידים שע”י מוסדותינו הקדושים
לאשר כגבור חיל אזר מתניו ועמד וניצח
על מלאכת בית ה’ ותרם רבות להצלחת
מגבית קודש ברכת התורה
לשנת תשפ”ז הבעל”ט
ואתו עמו אחוזת מרעיו אנשי לבב כל עסקני
ומתנדבי ועד ידידים איש בשמו הטוב יבורך
בשם הנהלת המוסדות רבנן ותלמידיהון
תשואו’ת ח’ן ח’ן לו!
די תורה ניגון:
יישר יישר כחך רבי נתן אשר חיזקת את התורה ביתדות ,לא יספיק 'בלעטעלע' להביע שירת המוסדות
כח ועוז להוסיף בקודש בגאון וברמה עשר ידות' ,הלואי' ונוכל לספר כל זכויותיך בכל אלה תולדות
רבי -נו שליט"א וכל רבותינו הקדושים ודאי ימשיכו משמי עליון ,בני חיי ומזוני לתלמידו של אהרן
נתן כל מוחו ולבו להרמת קרן מבצרי התורה מדיוטא ,וכל ההיכלות בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
מוקירים ומעריכים
יוסף קדיש קרישבסקי
ב/הנהלת המוסדות
בעזהשי”ת
+היכל השמחות
בשבח והודי’ה להשי”ת על כל הטוב אשר גמלנו
לפרסום במדור זה בהנחה מיוחדת לבעלי שמחה יש להתקשר כן יוסיף וייטיב אתנו תמיד
02-5630-350 שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
הננו מתכבדים להזמינכם להשתתף
אולם אולם
סאטמאר וחכים
פארהאנד בשמחת הבר מצוה של בננו היקר יניק
בעזהשי”ת
מיטוואך מיטוואךיצחק אשר
ני”וגמלנו אברהם
להשי”ת על כל הטוב בשבח והודי’ה
ירושלים ירושלים
כן יוסיף וייטיב אתנו תמיד
שתתקיים בעזהשי"ת ביום רביעי פרשת בראשית
שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
כ”ו תשרי תשפ”ז ) 7/10/26למניינם(
הננו מתכבדים להזמינכם להשתתף
באולמי "פארהאנד" בית יעקב הישן
בשמחת הבר מצוה של בננו היקר יניק וחכים
רח’ בית ישראל ,12ירושלים
אברהם יצחק ני”ו
קבלת אורחים משעה 8:30בערב
נשמח לראותכם משתתפים בשמחתנו
בברכהרביעי פרשת בראשית
שתתקיים בעזהשי"ת ביום
וב”ב
למניינם( רוזנפלד
)7/10/26 אהרן
תשפ”ז כ”ו תשרי
באולמי "פארהאנד" בית יעקב הישן
גם אנו מתכבדים להזמין את קרובינו וידידינו
רח’ בית ישראל ,12ירושלים
להשתתף בשמחת הבר מצוה של נכדנו היקר הי
קבלת אורחים משעה 8:30בערב
הרבנית פריש תחי'
א"ח הגה"צ דניאל פריש זצוללה"ה נשמח לראותכם משתתפים בשמחתנו
בעל מתוק מדבש
בברכה
הרב משה יהודה הכהן שטיינבערגער אהרן רוזנפלד וב”ב
וב"ב )לבית פריש(
מארקאוויטשוידידינו
להזמין את קרובינו
אהרןמתכבדים
גם אנו הרב גם אנו מתכבדים להזמין את קרובינו וידידינו
נכדנו היקר הי מצוה של
פערל( הבר)לבית להשתתף בשמחת
וב"ב להשתתף בשמחת הבר מצוה של נכדנו היקר הי”ו
הרבנית פריש תחי'
א"ח הגה"צ דניאל פריש זצוללה"ה הרבנית פריש תחי' הרב משה יונה רוזנפלד
בעל מתוק מדבש א"ח הגה"צ דניאל פריש זצוללה"ה וב"ב
בעל מתוק מדבש
הרב משה יהודה הכהן שטיינבערגער הרב בנימין רוזנפלד
וב"ב )לבית פריש( מרת שטיינברגר תחי' וב"ב
יהודה זצ”ל הר”ר משה
וידידינו להזמין את א"ח
קרובינו פפנהיים אליעזר
מתכבדים הרב יעקבגם אנו
הרב אהרן מארקאוויטש
וב"ב )לבית פערל(
וב"ב
להשתתף בשמחת הבר מצוה של נכדנו היקר הי”ו
-הזמנות פרטיות לא נשלחו ,נא לראות הזמנה זו כאישית - הרבנית פריש תחי' הרב משה יונה רוזנפלד
אולם אולם זצוללה"ה
א"ח הגה"צ דניאל פריש וב"ב
חינוך ירושלים אינזליכט
בעל מתוק מדבש
בעזהשי"ת
הזהרב בנימין רוזנפלדבעזהשי"ת
דאנערשטיג מתוך שבח והודאה להשי"תבעזהשי"ת מיטוואך
מרת שטיינברגר תחי' מנות פרט וב"ב
לא נשל יות
ירושלים ירושלים הרב חו נ
גמלנושבח והודי’ה להשי”ת
על כל הטוב אשרברוב יעקבאאליעזרבשבח לרא
זצ”ל א"ח הר”ר משה יהודה פפנהיים
והודי'ה להשי"ת
ות המנה זה וב"ב
כ שית
ומשפע מצו לזמן הזה שהחיינו וקיימנו והגיענו יא
יתמשך ע וקימנו והגיענו לזמן הזה שהחיינו על כל הטוב אשר גמלנו
חיים א חיבהאת מע”כ וב”ב שיחיו הננו מתכבדים להזמין בקריאה של
להזמין מתכבדים בזה שהחיינו והגיענו לזמן הזה
את כל קרובינו וידידינו להשתתף
להשתתף בשמחת הבר מצוה הננו מתכבדים להזמינכם להשתתף
בשמחת "הבר מצוה"
ליום הכנס בננו היקר בשמחת הבר מצוה של בננו היקר
של בננו היקר
ומשפע מצו
יתמשך ע
חיים א
ני"ו שלוםאליהו
חיים הב’
לעול התורה והמצוות
נ"י כמר הכהן ני"ו הב’ אברהם יצחק
שתתקיים ברצו"ה
למז”ט ובשעטו”מ שתתקיים אי"ה ביום רביעי
ביום חמישי פרשת בראשית
לסדר “מצא חן בעיני ה’” פרשת בראשית
כ"ז תשרי תשפ"ז
שתתקיים אי”ה ביום רביעי פרשת לך לך
באולם "חינוך ירושלים" כ"ו תשרי תשפ"ז
ירושלים“ואעשך לגוי גדול”
רחוב בית ישראל - 12לסדר באולם "אינזליכט" )בנות ירושלים(
ח’ חשון תשפ”ג
קבלת קהל משעה 8:30בערב רח’ בהר”ן ,17ירושלים
"פארהאנד" בית יעקב הישן
באולםבשמחתנו
נשמח לראותכם משתתפים קבלת אורחים משעה 8:30בערב
רח’ בית ישראל ,12עיה”ק ירושלים ת”ו
המצפים לבואכם לשלום
קבלת אורחים מהשעה 8:00בערב נשמח לראותכם משתתפים בשמחתינו
אשר כהן
המצפים לקראת בואכם לשלום
וב"ב לבית גרינפלד בברכה
בירנהאק בענדעט
מצוה של גם אנו מצטרפים בקריאה של חיבהברוך
להזמינכם לשמחת הבר יהושע קאהן
בן מרן ראש ישיבת תו”א שליט”א
נכדינו היקר וב”ב לבית סימון חתן כ”ק האדמו”ר מראחוב שליט”א
יחיאל כהן וב"ב מרת גרינפלד
א .הרה''ח ר' יוסף גרינפלד ז''ל
אולם
פארהאנד
דאנערשטיג
ירושלים
בעזהשי"ת
בשבח והודי'ה להשי"ת גם אנו מצטרפים בקריאה של חיבה להזמינכם
על כל החסד אשר עשה עמנו להשתתף בשמחת הבר מצוה של נכדנו היקר נ"י
שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה
הרב צבי אלימלך בלום מרת מלכה בריזל
הננו מתכבדים להזמינכם להשתתף וב”ב לבית קעלער א”ח הרה”ח ר’ מיכאל זצ”ל
בשמחת חגיגת הבר מצוה של בננו היקר הרב ישעי’ אלעזר יאראוויטש מרת חנה יאראוויטש
וב”ב לבית בריזל א”ח הגה”צ ר’ אברהם זצ”ל
ני"ו ראובן יהושע רב דק”ק אהל מנחם וויטעפסק
ודומ”ץ פעיה”ק ירושלים תובב”א
לרגל הכנסו לעול תורה ומצוות
שתתקיים בעזהשי"ת
ביום חמישי פרשת בראשית כ"ז תשרי תשפ”ז
באולם "פארהאנד" בית יעקב הישן
רח' בית ישראל ,12ירושלים
קבלת אורחים משעה 8:30
נשמח לראותכם משתתפים בשמחתנו
בברכה
בנימין יאראוויטש
וב”ב לבית בלום
אין עושין נפשות לצדיקים
ב"ה
דבריהם הם הם זכרונם
בעמדנו בתוך שנת האבילות להסתלקותו של רבינו פאר ההוראה הגאון הצדיק כקש"ת
רבי יעקב מענדל יאראוויטש זצוק"ל שנתבקש לישיבה של מעלה ביום י"א אדר תשפ"ו.
ברצונינו לאסוף כעמיר גורנה משנת הוראתו סיפורים
והליכותיו בקודש למען יעמדו לדור אחרון לדעת צדיק מה פעל.
ובכן שטוחה בקשתינו להמוני תלמידיו ושואליו ומהם גדולי הרבנים שליט"א יושבי על מדין
שהתאבקו בצל קורתו בחיים חיותו ,שיואילו נא לפנות אלינו בכדי לזכות את הרבים.
כמו"כ אלו שיש להם הקלטות משיעוריו וכדו' שיואיל לפנות אלינו למען זיכוי הרבים.
ניתן להתקשר ל05271-54439 :
או לאימיילK0548490105@gmail.com :
בכ"ר /בני המשפחה
ָ �ִב ְּר+כ �ּו ַַה � ִִּמ ְּתַנַ ּ �ְּד ִִבים
בסייע ת א דש מי א
☆ ☆
ַהשם ָ �ִב ָָעם
בשיר וקול תודה ,נקרא בקול גדול בשם כל העדה ,קדם ידידנו היקרים ,המסולאים בפז ומאירים כספירים ,וברכותינו בירח
האיתנים ,קדם אלו שבעם מבינים ,העומדים על משמרת הקודש בשליחות הקודש בהשכל ובתבונה ,בכל ימות השנה ,ובפרט
במועדים וזמנים ,בשליחות כ"ק רבינו שליט"א בכל עת מוכנים ,להרנין לב אלמנות ויתומים ,מדן ועד באר שבע כולם אהובים
ונעימים ,זוכים לשמח לבבות ,ולגמול חסדים טובות ,לפתוח שערי רחמים כפתחו של אולם ,לעשות נח"ר להקב"ה בעולם ,כל
אחד ואחד בשמו הטוב יבורך איש על מחנהו ואיש על דגלו שכרו הרבה מאוד על פי פעלו.
הלא המה המתנדבים היקרים העומדים לימין כ"ק רבינו שליט"א
בארגון 'שערי רחמים' להרנין לבבות יתומים ואלמנות בכל חג
ומועד ויומא דפגרא כולם אהובים כולם ברורים
הרה"ח ר' מנחם גוטפרב שליט"א הרה"ח ר' דוד היימליך שליט"א הרה"ח ר' אבנר עזרן שליט"א
הרה"ח ר' מנחם מענדל ברא"ה בלום שליט"א הרה"ח ר' דניאל שמעון סאקס שליט"א הרה"ח ר' אברהם בר"אה ברייער שליט"א
הרה"ח ר' מנחם מענדל חיים פיש שליט"א הבה"ח דוב בער ברמ"י קרישבסקי הי"ו הרה"ח ר' אברהם גוטפרב שליט"א
הרה"ח ר' מנשה פרלשטיין שליט"א הבה"ח שלום וואלעס הי"ו הרה"ח ר' אברהם יהושע יאראוויטש שליט"א
הרה"ח ר' מעכל מארטש שליט"א הרב אילוז שליט"א הרה"ח ר' אברהם יואל אייזנבערג שליט"א
הרה"ח ר' מענדל זעלקאוויטש שליט"א הרב בר חן שליט"א הרה"ח ר' אברהם יעקב ברוין שליט"א
הרה"ח ר' מענדל מושקוביץ שליט"א הרב נעימי שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק בר"י יאראוויטש שליט"א
הרה"ח ר' מרדכי בנימין אייזנבערג שליט"א הרב רוט שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק ברא"ה ברמ"י רוזנפעלד שליט"א
הרה"ח ר' מרדכי דוד גולדמן שליט"א הרב שוסטר שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק ברא"ה סאמעט שליט"א
הרה"ח ר' מרדכי דוד קליין שליט"א הרב שנור שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק ברז"ד בירנהאק שליט"א
הרה"ח ר' מרדכי יצחק פוקס שליט"א הרה"ח ר' זאב יחזקאל יאראוויטש שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק ברמ"מ סאמעט שליט"א
הרה"ח ר' מרדכי ענגל שליט"א הרה"ח ר' זאב פרענקל שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק ברש"ע ווייס שליט"א
הרה"ח ר' מרדכי שלום שטיינבערגר שליט"א הרה"ח ר' זכריה צימעט שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק ווייס שליט"א
הרה"ח ר' חיים יהודה לייב מארקאוויטש שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק זעלקאוויטש שליט"א
הרה"ח ר' משה אהרן זעלקאוויטש שליט"א
הרה"ח ר' חיים צבי בר"ל בלום שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק סאקס שליט"א
הרה"ח ר' משה אייזנבאך שליט"א
הרה"ח ר' יהודה לייב וואלעס שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק פפנהיים שליט"א
הרה"ח ר' משה בר"אב פריש שליט"א
הרה"ח ר' יהודה צבי ווייזער שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק קליין שליט"א
הרה"ח ר' משה בר"ש וואלעס שליט"א
הרה"ח ר' יואל בר"א פוקס שליט"א הרה"ח ר' אברהם יצחק שטעסל שליט"א
הרה"ח ר' משה ברי"ט בראנדסדורפער שליט"א
הרה"ח ר' יואל ברא"ב גוטליב שליט"א הרה"ח ר' אברהם עקיבא רוטמאן שליט"א
הרה"ח ר' משה דוד קליערס שליט"א הרה"ח ר' יואל דימאנט שליט"א הרה"ח ר' אברהם שמואל דייטש שליט"א
הרה"ח ר' משה חיים יוזפוביץ שליט"א הרה"ח ר' יואל יקובוביץ שליט"א הרה"ח ר' אהרן אייזנבאך שליט"א
הרה"ח ר' משה חיים כהן שליט"א הרה"ח ר' יואל ליכטנשטיין שליט"א הרה"ח ר' אהרן בירנהאק שליט"א
הרה"ח ר' משה יונה זעלקאוויטש שליט"א הרה"ח ר' יואל פיש שליט"א הרה"ח ר' אהרן בר"ד קרישבסקי שליט"א
הרה"ח ר' משה יצחק פיש שליט"א הרה"ח ר' יואל שטיינבערגר שליט"א הרה"ח ר' אהרן בר"י ווייס שליט"א
הרה"ח ר' משה לייב דימאנט שליט"א הרה"ח ר' יוסף חיים פישמאן שליט"א הרה"ח ר' אהרן בר"י קרישבסקי שליט"א
הרה"ח ר' משה לייב קרישבסקי שליט"א הרה"ח ר' יוסף יצחק אבן חן שליט"א הרה"ח ר' אהרן בר"ר ברנדסדורפר שליט"א
הרה"ח ר' משה סימון שליט"א הרה"ח ר' יוסף קדיש ליבערמאן שליט"א הרה"ח ר' אהרן בר"ש גולדמאן שליט"א
הרה"ח ר' משה קרישבסקי שליט"א הרה"ח ר' יחזקאל פערל שליט"א הרה"ח ר' אהרן ברי"א יאראוויטש שליט"א
הרה"ח ר' נפתלי הערש רוזנצווייג שליט"א הרה"ח ר' יחיאל יעקב שפיצר שליט"א הרה"ח ר' אהרן ברמ"י מרקוביץ שליט"א
הרה"ח ר' נתן יהודה בר"ד וואלעס שליט"א הרה"ח ר' יעקב אליעזר וואלעס שליט"א הרה"ח ר' אהרן וואלעס שליט"א
הרה"ח ר' נתן שרשבסקי שליט"א הרה"ח ר' יעקב ברא"ז בר"יק סאמעט שליט"א הרה"ח ר' אהרן וויינבערגר שליט"א
הרה"ח ר' פנחס זעליג פיש שליט"א הרה"ח ר' יעקב הורביץ שליט"א הרה"ח ר' אהרן פלדמן שליט"א
הרה"ח ר' צבי אלימלך קרויס שליט"א הרה"ח ר' יעקב ווייס שליט"א הרה"ח ר' אהרן שיפמאן שליט"א
הרה"ח ר' ראובן יהושע זעלקאוויטש שליט"א הרה"ח ר' יעקב יוסף בראנדסדורפער שליט"א הרה"ח ר' אליהו בר"א סאמעט שליט"א
הרה"ח ר' ראובן יהושע סאמעט שליט"א הרה"ח ר' יעקב משה בר"ב גרינפעלד שליט"א הרה"ח ר' אליהו בר"ש וואלעס שליט"א
הרה"ח ר' שלמה אלימלך כהן שליט"א הרה"ח ר' יעקב משה ברש"א גרינפעלד שליט"א הרה"ח ר' אליהו ברד"ש בירנהאק שליט"א
הרה"ח ר' שלמה בר"י גולדמאן שליט"א הרה"ח ר' יצחק אייזיק ברייער שליט"א הרה"ח ר' אליהו ברז"ד בירנהאק שליט"א
הרה"ח ר' שלמה בר"מ סאמעט שליט"א הרה"ח ר' יצחק אייזיק גרינפעלד שליט"א הרה"ח ר' אליהו ברמ"מ סאמעט שליט"א
הרה"ח ר' שמואל אליעזר מארקאוויטש שליט"א הרה"ח ר' יצחק דוב אייזנר שליט"א הרה"ח ר' אליהו שרייבר שליט"א
הרה"ח ר' שמואל בירנהאק שליט"א הרה"ח ר' יצחק יעקב וואלעס שליט"א הרה"ח ר' אליעזר בהרה"ג ר' אהרן סאמעט שליט"א
הרה"ח ר' שמואל בר"ח פערל שליט"א הרה"ח ר' יצחק מרדכי בר"נ גוטליב שליט"א הרה"ח ר' אליעזר דוד כגן שליט"א
הרה"ח ר' שמחה בונם איינהורן שליט"א הרה"ח ר' יצחק פוקס שליט"א הרה"ח ר' אליעזר פלורסהיים שליט"א
הרה"ח ר' שמעון אלטמאן שליט"א הרה"ח ר' ישעי אלעזר בהגרי"מ יאראוויטש שליט"א הרה"ח ר' אלתר יעקב וויזל שליט"א
הרה"ח ר' ישראל בלום שליט"א הרה"ח ר' אלתר משה קרויס שליט"א
הרה"ח ר' שמעון אלימלך איינהורן שליט"א
הרה"ח ר' ישראל בר"אב אייזנער שליט"א הרה"ח ר' אלתר שמעון דימאנט שליט"א
הרה"ח ר' שמעון בר"א שישא שליט"א
הרה"ח ר' ישראל בר"ב וואלעס שליט"א הרה"ח ר' אפרים פישל ברא"ה קרויס שליט"א
הרה"ח ר' שמעון ברב"מ שטיינבערגר שליט"א
הרה"ח ר' ישראל ברא"ה אייזנער שליט"א הרה"ח ר' אריה בר"ג שישא שליט"א
הרה"ח ר' שמעון הופמן שליט"א
הרה"ח ר' ישראל חיים וויינבערגר שליט"א הרה"ח ר' אריה פרומוביץ שליט"א
הרה"ח ר' שמעון זאב זעלקאוויטש שליט"א
הרה"ח ר' ישראל יאראוויטש שליט"א הרה"ח ר' אריה קליין שליט"א
הרה"ח ר' שמעון טוביה זעלקאוויטש שליט"א הרה"ח ר' ישראל יהושע סאמעט שליט"א הרה"ח ר' אשר אנשיל מארקאוויטש שליט"א
הרה"ח ר' שמעון מארקאוויטש שליט"א הרה"ח ר' ישראל יוסף פאמפ שליט"א הרה"ח ר' אשר אנשיל פיש שליט"א
הרה"ח ר' שמעון עוזר בר"י ווייס שליט"א הרה"ח ר' ישראל יעקב אייזנבאך שליט"א הרה"ח ר' אשר דוב אייזנער שליט"א
הרה"ח ר' שמעון עוזר בר"פ ווייס שליט"א הרה"ח ר' ישראל פנחס פרידמאן שליט"א הרה"ח ר' אשר זעליג אלטמאן שליט"א
הרה"ח ר' שמעון עוזר ברוין שליט"א הרה"ח ר' ישראל שווארץ שליט"א הרה"ח ר' אשר זעליג פאמפ שליט"א
הרה"ח ר' שמעון עוזר וואלעס שליט"א הרה"ח ר' מאיר אייזנבאך שליט"א הרה"ח ר' אשר שפיצר שליט"א
הרה"ח ר' שמעון פנחס ליכטנשטיין שליט"א הרה"ח ר' מאיר משה בערקאוויטש שליט"א הרה"ח ר' בנימין ברמ"י זעלקאוויטש שליט"א
הרה"ח ר' שמעון פפנהיים שליט"א הרה"ח ר' מאיר פרץ שליט"א הרה"ח ר' בנימין יוסף גרינפעלד שליט"א
הרה"ח ר' שמעון קאהן שליט"א הרה"ח ר' מאיר צבי היימליך שליט"א הרה"ח ר' ברוך אריה אייזנבאך שליט"א
הרה"ח ר' שמעון קעלער שליט"א הרה"ח ר' מוטי ויזל שליט"א הרה"ח ר' ברוך בענדעט בירנהאק שליט"א
הרה"ח ר' שמעון רוזען שליט"א הרה"ח ר' מיכאל וויזל שליט"א הרה"ח ר' גבריאל קרישבסקי שליט"א
הרה"ח ר' שמשון ווייס שליט"א הרה"ח ר' מנחם בר"א הירש שליט"א הרה"ח ר' גדלי'ה שאר ישוב שליט"א
הרה"ח ר' שמשון זעלקאוויטש שליט"א הרה"ח ר' מנחם ברי"ש הירש שליט"א הרה"ח ר' דוב בער שישא שליט"א
☆
ואתם עמם הנשים הצדקניות
שמחלקות ואורזים את המארזים
והקב"ה שהבטיח אם אתה משמח את שלי אני משמח את שלך בודאי ישיב לכם כגמולכם הטוב ,לזכות לגמר חתימה טובה,
ומעייני הישועה יושפע שפע רב עליכם ועל כל הנלוים אליכם שתמיד תזכו לשמוח בשמחה מתוך לב שמח ואך טוב וחסד
ירדפכם כל הימים ,אורך ימים ושנות חיים פרנסה בהרחבה ונחת דקדושה מכל יוצ"ח עדי נזכה בקרוב לביאת גוא"צ ומלכינו
בראשינו אמן ☆
משולחן
נקודות ,ענינים ,הנהגות בצל קדשו
של כ"ק מרן רבינו שליט"א המ+לך
הר"ר אהרן ברי"א יאראוויטש
הקודש ,ניגון עמוק ,הניגון מסייע לכוונות ,ולכן
ביקש רבינו שיזמרו את הניגון בכל יום מימי
ואמר כמה פעמים שהוא "ניגון עמוק" ו"ניגון
מגן עדן" ,וציווה לזמרו ב'לך אזבח' ביו"ט
רישמה מחג הסוכות אתשקד
חוה"מ ,פעמיים ראשונות בלחישה ורק בפעם
השלישי בקול.
ראשון של סוכות ,וביום ב' הורה שיזמרו את
הניגון בעת הנענועים ג' פעמים ,אך הסדר אתרוג לכל קהילה
יהיה כמו שנהגו אצל זקנו כ"ק מרן רביה"ז אל כ"ק מרן רבינו שליט"א ישנם כמה וכמה
אושפיזא דאליהו זי"ע ,שהיו מזמרים פעם ראשונה בלחישה, אנשים שמביאים אליו אתרוגים לחג הסוכות,
אחד שאל את רבינו שליט"א איזה אושפיזין ובפעם השניה בקול גבוה מעט יותר ,ובפעם ובהם מנענע רבינו שליט"א את ד' המינים וגם
הוא אליהו ,ואמר רבינו כי יש מקום לומר השלישית בקול חזק (כמו שנוהגין ב'כל נדרי'). קהל הקודש יוצא יד"ח באתרוגים מאתרוגים
אחר התפילה התבטא כ"ק רבינו שליט"א שוב אלו .בשנה זו הגיע אחד ונתן לרבינו שליט"א
המשך בעמוד 12 בהפלגות על ניגון זה ואמר שהוא ניגון של רוח אתרוגים באופן מיוחד כדי לשלוח גם לכל
קהילה מקהילתנו הק' בתפוצות ארה"ק,
ואכן רבינו שליט"א שלח לכל קהילה אתרוג
שהציבור ינענע בזה.
לשול+חן +השבת פניני דא"ח על פרשת השבוע
שפכו דמם כמים ,תרתי משמע
– לימוד זכות על ישראל
בליל החג אחר התפילה כ"ק רבינו שליט"א
מהדר בענין מיוחד שיליצו יושר בפניו על כלל
מצות לולב והנענועים :להמשיך מצות סוכה :כמגהץ למדותיהם ישראל ,ואמרו הגבאים לרבינו שליט"א שהיום
כח הדעת דקדושה של בעלי האמונה בערב סוכות נפתחו הכיסים ונשפכו דמים הרבה
כאשר הלכו לקבץ ממון לנוי-סוכה והציבור
הנה בחג הסוכות ,חג האסיף ,נצטווינו הנה איתא בדברי הרה"ק רבי מנחם מענדל נתן הרבה צדקה ,בסכומים גדולים ונשפך ממון
גם במצוות נטילת ארבעת המינים .שני סוגי מוויטעבסק זי"ע ,שכשם שענני הכבוד היו כמים ,ונענה רבינו שליט"א על כך ,הכתיב
הארות ישנם בחג זה :הסוכה עניינה הארה מצד פועלים מגהצין ומלבנין בגדי בני ישראל "שפכו דמם כמים" ,והרי דמים תרתי משמע,
המקום ,ואילו ארבעת המינים עניינם המשכת במדבר ,כך כחה של הסוכה – שהיא בחינת משמע ממון ומשמע דם ,ובזכות ששפכו ממון
אורות וחסדים מצד גופו של אדם .הלולב, "צילא דמהמנותא" – לפעול גיהוץ וזיכוך וכסף כמים ינצלו ישראל משפיכות דמים ה"י.
הדומה לעמוד השדרה ,מרמז על מידת היסוד במדותיהם של המאמינים בהשי"ת ,עיין שם וביקש רבינו ופנה לסובבים בבקשו "ווער נאך
וההתקשרות ,שהרי השדרה היא המקשרת בין בדבריו. האט א מליצה אויף כלל ישראל ,ווער נאך".
המוח לאיברים החיצוניים ומחברת את כל חלקי והנה הסוכה ,שהיא זכר לענני הכבוד,
הגוף .אם חלילה נוצר נתק או חלל בשדרה, דורשת מהאדם להכנס לתוכה באמונה שלמה אתרוג נקי – שנה נקיה
נפסקת חיות האדם רח"ל .מכאן שהלולב מרמז ובתחושת מנוחת הנפש של הבוטח בה' .עליו שעה ושלושת רבעי אחרי התפילה יצא כ"ק
את החיות הנוצרת כאשר כל האיברים קשורים להכנס ללא תנאים מוקדמים ,מבלי להתחשב מרן רבינו שליט"א אל הסוכה .לפני שנכנס
דרך השדרה אל המוח כדי להתקדש; המוח הוא במזג האויר ,אם חם או קר ,ומבלי לחפש את לסוכה הביא אחד מאנ"ש לרבינו שליט"א
הנותן לאדם את החשק ,הברען וההתלהבות, הרחבות והנוחות המצויה בדירת קבע שלו. אתרוג נקי ויפה ומהודר ,ונענה רבינו ואמר לו
ודרכו ניצתת אש הקודש בכל איבריו .בדרך זו אלא יכנס בתמימות מתוך הכרה שזהו המקום "האתרוג יפה ונקי מכל פגם ,ובזכות האתרוג
נקשר האדם בעבותות אהבה ולא ביובש ,וזוהי בו עליו להיות כעת ,כי כך גזרה חכמתו שהבאת שהוא נקי מכל רבב יהא לך שנה נקי
מידתו של יוסף הצדיק – בחינת התקשרות יתברך ,ורצון הבורא הוא המכריע אצלו ולא מכל סיגים של גבורות ומחלות וכו' וכו' ,נקי
וחיות לכל מהות האדם ,ועל זה נאמר "צדיק שום שיקול אחר .על ידי ביטול רצונו העצמי מכל" .אח"כ נכנס רבינו אל הסוכה ושפך שמן
כתמר יפרח". והתמסרות בבחינת 'מנוחת נפש הבוטח' – כדרך בתוך צ"א נרות והדליק קצת מהם ,ושלח רבינו
ועל ידי נטילת ארבעת המינים כשהם שהיו ישראל במדבר – מעורר הוא את כח ענני שליט"א שבנותיו ידליקו את השאר.
אגודים עם הלולב ,אנו אוספים אל קרבנו הכבוד .שהרי אז יצאו כולם ,אנשים נשים וטף,
את כל האורות הפנימיים שיאירו לנו .ובשעה מתוך בטחון גמור בהקב"ה .ואף שבימינו אין סוכה כשרה – בלי כלים ריקים
שמנענעים אותם למעלה ולמטה ולד' רוחות אנו עומדים בפני קושי כזה ,מכל מקום עצם בליל חג הסוכות לפני ברכהמ"ז צוה
השמים ,להורות שהעליונים והתחתונים כולם הוויתור על תענוגי הבית למען קיום רצון ה' רבינו שליט"א להוציא את כל הכלים הריקים
שלו ,אנו ממשיכים את כח הדעת דקדושה על קיים גם עתה .ומי שזוכה להכנס לסוכה בגישה מהשולחן ,וגם ביום ב' דחוה"מ בעת שבירך
פני כל השנה כולה. זו ,מעורר עליו את כח ענני הכבוד ,ואז הסוכה את האברכים של ישא ברכה ומארי דחושבנא,
(אושפיזא דיוסף תשפ"ה /הדעה והדיבור תשפ"ו) פועלת בו לגהץ ולזכך את מדותיו. צוה רבינו שליט"א להוציא את הכלים הריקים
ואף שזיכוך חיצוניות המדות מצריך בדרך ואמר "האם אתם רוצים ברכה בסוכה כשרה? א
כלל יגיעה מרובה ועבודה קשה כדי לטהרן כשר'ע סוכה הוא בלא כלים ריקים על השולחן".
ולהסיר מהן כל שמץ רע ,מכל מקום ,מכח
הכניסה לסוכה מתוך כוונה ורצון לתקן ולגהץ ניגון של רוח הקודש ,ניגון מגן
את המדות ,זוכה האדם להשפעה עליונה מכח
שבעת הרועים ,ומקבל סייעתא דשמיא מיוחדת
עדן
לזכך את מדותיו עד שיהיו מוקדשות לה' לבדו. הביאו לאחרונה ניגון מלעכאוויטש ,וכ"ק
מרן רבינו שליט"א דבקה נפשו מאוד בניגון זה
(ליל יו"ט ראשון תשפ"ה /הדעה והדיבור תשפ"ו)
• 10אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
ב ע ז ה ש י " ת
ריין ,שיין ,מהודר.
א פרייליכן יום טוב
אברהם שלום סטאריק אברהם יצחק סאקס
דרכי איש 15בית שמש • מרכז ההזמנות02.991.8887 :
משלוחים עד הבית
בירושלים
שעות יום ב וג 9:30-18:00יום ד 9:30-20:00
ובית שמש פתיחה :יום ה 9:30-00:00ערשב"ק 9:30-13:00
משולחן
נקודות ,ענינים ,הנהגות בצל קדשו
של כ"ק מרן רבינו שליט"א המ+לך
הר"ר אהרן ברי"א יאראוויטש
המשך מעמוד 10
וכמה שמקבל על עצמו לשמור את העיניים אכן ,במוצאי שב"ק בעת הניגונים של המלוכה שאליהו הוא באושפיזא דיצחק ,כי פינחס
והמחשבה וכל האיברים כמו שעשה יוסף והממשלה ושאר ניגוני מלכות שמים ובפרט זה אליהו ,ופינחס בגימטריא יצחק .ועוד יש
צדיקיא ,וכפי מדה זו יזכה לברכה שלמה של ב"אין עוד מלבדו" היה רבינו שליט"א בוער לומר ,שאליהו הוא בחינת תפארת ,ולכן יש
ההשפעות. בלהבת אש קודש ,וגם אחר כך נשאר רבינו לו שייכות לאושפיזא דיעקב שהוא בחינת
שליט"א עוד זמן רב בהיכל ביהמ"ד ואחז עם תפארת.
להשלים אמירת עקדה הניגונים.
לישב בסוכה על מזונות – כל
ויוסף הוא המשביר -כמידתו
ביום הושע"ר אחר תפלת שחרית צוה
רבינו שליט"א להכריז שכדי שיספיקו תפילת אחד כמנהגו
שחרית בזמן-תפילה במתינות לכן דילגו על אח"כ נכנס רבינו שליט"א לשולה"ט בסוכה ביום ב' דחוהמ"ס היה לחיים טיש לרגל
אמירת פרשת העקידה ,אך יראה כ"א להשלים הגדולה לרגל אושפיזא דיוסף וחלוקת הלחם אירוסי נכדת כ"ק מרן רבינו שליט"א,
בעצמו העקידה עד 'והארץ אזכור'. המסוגל בסוד "ויוסף הוא המשביר" .וציווה בת חדב"נ הרה"צ אדמו"ר מקרעטשניף-
רבינו שליט"א שרק אחר ברכהמ"ז יניחו
הושענא רבה – המשל על את הלחם על השולחן .הכינו הרבה לחם,
טשערנאוויץ שליט"א ,והיה רבינו שליט"א
שרוי בשמחה באופן מיוחד .לפני שבירך על
השועל שחלה ואמר רבינו שליט"א "אידן האבן צוגעגרייט המזונות אמר רבינו שליט"א לאורחים שמי
כ"ק רבינו שליט"א עורר את הציבור בחוזק ברויט" זאת משום אמונתם בכוחו של יוסף שנוהג לברך ברכת לישב בסוכה על מיני
הוא המשבר הוא המכלכל ,אך כדי לקבל את מזונות יברך בקול ויוציא יד"ח את השאר,
המשך בעמוד 14 ההשפעות זה תלוי במדתו של יוסף הצדיק, והתחילו כמה מהנוכחים למשוך ידיהם
במבוכה ,ואמר רבינו שליט"א" ,זה לא חסרון
כאן ,יש נוהגים כך ויש נוהגים כך ,ואני נוהג
לשול+חן +השבת
שלא לברך (ראה מחלוקת בשו"ע סי' תרל"ט
סעי' ב' ומשנ"ב ס"ק ט"ז) ,ומי שנוהג לברך
יברך בשופי לישב ויוציא את כל המסובים
פניני דא"ח על פרשת השבוע בלישב בסוכה".
נישט גענארט
באמצע העיגול בשמחה עצומה ובדביקות וכל
שמחת תורה :ישראל מבטלים בין הדברים נתגלגלה השיחה בין כ"ק רבינו
העם מסביב עמדו על מקומם ושמחו בשמחה
עצומה עם התוה"ק ,ולא הסתפקו בהבטה מן את כוחותיהם העצמיים לכבוד שליט"א למחותנים אודות כ"ק מרן רביה"ק
הצד בלבד אלא השתתפו בשמחה פנימית .לכן, שמחת התורה ה'צבי לצדיק' מבלאזשוב זי"ע ,ואמר רבינו
שרביה"ק מבלאזשוב היה דבוק מאוד במידת
אף כשהסדר הוא שהש"ץ רוקד באמצע ,אל
הנה חג שמחת תורה מגיע לאחר ימי העבודה האמת והיה "קעגן זיך נארן" ,ופעם אחת היה
יהיה הדבר אצל הציבור כהבטה בעלמא ,אלא
של חג הסוכות ,שבהם עסק האדם בנענועי אצלו רב אחד בשב"ק והתלהב מאוד באמירת
ירקוד וישמח כל אחד ואחד במקומו .ובפרט
הלולב ובשמחת המצוה ,ולאחריהם יום הושענא "לכבוד שבת קודש" ואמר לו הבלאזשובער רב
שמשום קוצר הזמן ישנן רק הפסקות מועטות
רבה שבו נעורים כל הלילה בלימוד משנה תורה "ישר כח שהזכרת לי ששבת היום" ,וכן סיפר
בין הקפה להקפה ואין שהות מספקת לציבור
ואמירת תהלים ,ונוסף על כך עבודת היום נכדו כ"ק אדמו"ר מבלאזשוב-ארה"ב זצוק"ל
לרקד ולשמוח כראוי עם התורה ,על כן בעת
המרובה של הושענא רבה .לפי דרך הטבע, שפעם אחת הלך בר"ה למקוה לפני התקיעות,
עריכת ההקפות עצמן יתחזקו בשמחה כהוגן.
לאחר מאמצים כבירים אלו ,מנין ימצא האדם ואח"כ הוכיח אותו רביה"ק מבלאזשוב זי"ע
שישו ושמחו :כל שמחה ששמח עוז ותעצומות להמשיך לחג שמחת תורה? ואף "האם אתה רוצה לספר שבעת שנכנסת
בר ישראל ביום זה פועלת
על פי כן ,כל בית ישראל בכל מושבותיהם אינם לביהמ"ד עם הפיאות הרטובות לא היתה לך
מתחשבים במגבלות כוחם ,אלא מתעוררים שום התפעלות?!" .והפטיר רבינו שליט"א
תיקונים עליונים לכל השנה כולה מחדש ונכנסים בחדוה לבית המדרש לשמוח ואמר שנראה לו שההתעוררות שיש אצלנו
ולחולל עם התורה הקדושה .רוב המון ישראל בנענועים אינו גענארט ,ויש בה פנימיות.
ועצם השמחה והריקודים שבן ישראל שמח שוהים בבית המדרש במרבית שעות הלילה
בהם בלב טוב ביום זה ,נשגבו מבינתו ואין והיום ,כשהם עולזים ושמחים בתורה ומרקדים המלוכה והממשלה -ענין
לו השגה בגודל פעולתם ותיקונם בעולמות
העליונים .וכמובא בספה"ק תפארת שלמה
בכל מאודם ,תוך שהם מבטלים כוחותיהם ששייך ליוסף הצדיק
העצמיים לכבוד השם יתברך .וזו ומליצה ישרה אושפיזא דיוסף היה חל במוצאי שב"ק,
לשמיני עצרת ,שעל ידי רוב השמחה ששמח על עם ישראל ,בבחינת "ראו מה בין אלו לאלו".
האדם ביום זה עם התורה ,יש בכוחו להמשיך ושאלו את רבינו שליט"א אם אפשר להקדים
על עצמו אהבת השי"ת ואהבת תורתו לכל ימות
הקפות :חובת כל יחיד לשמוח ולקיים את מעמד 'המלוכה והממשלה' כבר
ולרקד במקומו בשעת ההקפות
השנה. בליל שישי מחשש לחלישות כח במוצ"ש ,ולא
(כל הנ"ל משיחת פרידה מהסוכה ליל שמח"ת תשפ"ה / אבה רבינו שליט"א לעשות כן ,ואמר רבינו כי
הדעה והדיבור תשפ"ו). והנה לסיבה זו הנהיג כ"ק זקיני זי"ע כמנהג "המלוכה והממשלה לחי עולמים" זה ענינו
רבו הרה"ק מבלאזוב זי"ע שנהג כמנהג אבותיו של יוסף צדיקיא וזה שייך לאושפיזא דיליה.
הק' שרק הרב והשליח ציבור עושה כל ההקפות
כדי לבטל המחלוקת בעניין הס"ת .אולם אין
פירוש הדבר שיש לעמוד ולהסתכל מן הצד
בלי ליטול חלק בשמחת התורה .וכמו שהיה
אצל הצבי לצדיק זי"ע בעצמו ,שהוא היה רוקד
• 12אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 13
משולחן
נקודות ,ענינים ,הנהגות בצל קדשו
של כ"ק מרן רבינו שליט"א המ+לך
הר"ר אהרן ברי"א יאראוויטש
המשך מעמוד 12
שישא שיזמרו הילדים בקול רם כל העת. בעת היציאה מהסוכה ,ואח"כ נכנס לביהמ"ד בעת הדרשה ביום הושענא רבה ,שכל אחד
לריקוד ,ומשם נכנס לסוכתו לפרידה. יראה להתעורר בשעה נוראה זו ,והזכיר את
הושענא שלש שעות – בעת המשל מה'תולדות' שכל חיות היער סמכו על
הקפות שניות הוא זמן להתפנות ספר תורה מהרה"ק מליסקא השועל הפיקח שיליץ טוב בעדם בפני האריה
מכל הדאגות והטרדות אחד הביא לרבינו שליט"א ספר תורה מלך החיות ,אך בסוף חלה השועל ולא יכל
ולהתעורר למלכות שמים מהרה"ק מליסקא זי"ע כדי שירקוד עם זה
בשמחת תורה ,אך הס"ת היתה לא ראויה
לעמוד בפני המלך והיו כל החיות אובדי עצות,
והנמשל אמר רבינו שליט"א ,שכל אחד יראה
בעת הדא"ח בהקפה השביעית הזכיר כ"ק לקריאה ,ואמר רבינו שליט"א כי אי אפשר להתעורר בעצמו ולא יסמוך על השועל שיהיה
רבינו שליט"א הרבה מדוד המלך ע"ה שהיה לרקוד הקפות ולהוציא את הציבור עם ס"ת סנגור ,ואמר רבינו שליט"א ,בדורות הקודמים
מפזז ומכרכר בכל עוז ולא הסתכל על שום כזה ,והפציר ההוא שרבינו ישתמש עם זה היו צדיקים שהיה אפשר לסמוך עליהם אך
בזיון כמ"ש "ותבז לו בלבה" ,רק ידע שרוקדים קצת ,ורבינו שליט"א אמר "אנא ה' הושיעה בדורנו אין מפגיע בעדנו ואין לנו כח כזה ,ולכן
לפני השי"ת לבד לכן אין מסתכלים על כלום, נא" בהקפה השלישית עם הס"ת הקדוש אך לא יסמוך אף אחד עלינו רק יחפש ויפשפש
ובהקפה שביעית שרומז על דוד נתעורר לא רקד עמה הקפות ,וביקש רבינו שיתקנו את כל אחד מקום להתעורר לתשובה ולתיקון
ענין הריקוד ביותר .והזכיר רבינו שליט"א הפסול בספר התורה ויחזירו אותו לכשרותו, המעשים .ואמר רבינו בבכיות ,רבותי ,כל אחד
מה שמובא בספה"ק שמגודל האור הנשפע ולעתיד כאשר יהיה כשר ירקוד אתו. יראה לעשות לנפשו שלא נעביר את היום הזה
בשמחת תורה האברים רוקדים מעצמם ריקם מקדמך .והרעיש רבינו הרבה על מחלת
מלמטה למעלה ברוב שמחה ,ובחו"ל הוא
עתה ליל שמחת תורה ובארץ ישראל יש לזה
ריקודי ההקפות הילדים שהיה שולט רח"ל שירחם השי"ת כבר
השנה הוסיף רבינו שליט"א בכל הקפה עלינו ולא ישלטו פגעים ומרעים בישין בילדי
שייכות מפני ש'קדשים הולכים לילה אחר עמך בית ישראל ,והרי כמה וכמה מאנ"ש
לרקוד הלוך וחזור ,ולפעמים נעמד על מקומו
היום' ,ולכן לעת כזאת צריך לסלק כל הדאגות צריכים הרבה ישועות בבריאות ונחת ופרנסה,
איזה זמן עד שהגיעו אל הפאל הגבוה של
והטרדות ,ואם יש לו טרדות שונות של פרנסה ונא לעורר רחמים עליהם.
הניגון ואז המשיך לרקוד הלוך וחזור בכל
וכו' בשעה זו צריך לסלק הכל" ,דו פריי זיך
יעצט מיט די תורה ,די נאכט איז מען משוחרר
הקפה לילה ויום.
שולה"ט של הושענא רבה
פון אלע דאגות" ,מי שהגיע כאן הלילה
להשתתף בא בוודאי לשמוח ולרקוד עם
שכינה למעלה מראשי בשולה"ט מיהר רבינו שליט"א לקום לנענע
באחת ההקפות לאחר שסיים רבינו שליט"א את ארבעת המינים ,ונענע עם ג' אתרוגים,
התוה"ק ,ובכח התורה וקבלת עומ"ש ממילא ושאר ט"ו האתרוגים נישק כל אחד בחביבות
נמשך כל ההשפעות טובות .ועורר רבינו ופנה אל מקומו כשכולו דבקות ,אך הבחין
לפתע בילד קטן שנפלה לו כיפתו מעל ראשו, ונענע נענוע אחד עם הלולב והניחם .רבינו
שליט"א הרבה להתעורר עתה בשלש שעות שליט"א הורה להביא לפניו מאכל 'קינדל'
הללו שנמצאים עתה בביהמ"ד ,להתעורר ועצר רבינו מלכת עד שהיה בטוח שמסדרים
את הכיפה על ראשו של הילד. בהושע"ר ושמחת תורה שהיה מנהג אצל
למלכות שמים" ,הושע נא שלש שעות הושע צדיקים לאכלו ,וכן תפוחים שנאפו על גבי עלי
נא" ,שאלו השעות הוא מתנה מן השמים לסלק
עס זאל אריינשיינען אויף א ההושענות .וציווה רבינו שליט"א שישאירו את
כל הדאגות והצדדיות ולהתרומם למלכות
שמים וזה בחינת קרבן. גאנצן יאר זמר 'אומץ ישעך' לעת שלא יוכלו לאכול כבר
עקב השקיעה ,ועד שתי דקות לפני השקיעה
כ"ק רבינו שליט"א אמר להתריע לבני חו"ל
טוב עין הוא יבורך שיספיקו כבר לאכול משום יו"ט שני ,ואמר,
אכל ושתה ,ואח"כ ציוה רבינו לזמר פיוט
'אומץ ישעך' ובירך ברכהמ"ז.
בעת מעמד 'שאו שערים' האריך רבינו בדרך כלל אני מקפיד על ארבעים (רבינו נקט
שליט"א הרבה בהכנסת ספר התורה .לפני שזו זמן צאה"כ כדעת המנחת כהן) אך כיון עס קומט אזא הייליגער
זריקת התפוחים דיבר רבינו שליט"א בקדשו
ואמר שאם זה על חשבון של חבירו מי יאמר
שגמרו מאוחר יסמכו על הרה"ק ה'שר שלום'
זי"ע שהיה מיקל עד חמישים .בעת הדא"ח דיבר
לעכטיגער טאג
שיועיל הישועה ,ולכן יזהרו כ"א בכבוד רבינו שליט"א בקדשו על מה שאמרו חז"ל בשיחת ה'געזעגענען' מהסוכה עורר כ"ק
חברו בעת שתופס התפוח ,ויש לזה מקור "עשו לי סעודה קטנה" ,ואמר רבינו ,באלד רבינו שליט"א בלשון קדשו כמה פעמים "עס
בתרגום שני ,צדיקים החשיבו מאוד את גייט מען טאנצן די הקפות קטנות שמרקדים קומט אזא הייליגער לעכטיגער טאג" וכל אחד
זריקת התפוחים וראו שם ישועות גדולות ,אנו במוצאי שמח"ת ,ותכליתם של הקפות אלו עס צריך לנצל את קדושת היום כראוי שלא ישיב
אין לו הכח של פעם אבל על דעת הצדיקים זאל אריינשיינען אויף א גאנצן יאר. ריקם אחר היום הזה .ואמר רבינו שליט"א
הקודמים ,וזורקים צ"א כמספר ב' השמות בעת ההקפות שניות הכריזו בשם כ"ק מרן כמה פעמים שהשי"ת רוצה מאיתנו "אז
וכמספר סוכ"ה ,ואם מסתכלים בעין טובה על רבינו שליט"א שלא ידברו כיון שזה מפריע יעדער איינער זאל ארויסגעבן זיינע געפילן
מי שתפס התפוח הוא ג"כ מבורך ,כי "טוב עין לרבינו ,וכן בעת שישב רבינו שליט"א ופש פאר'ן רבש"ע" ביום הזה בעת שמחת התורה.
הוא יבורך" ואם לא תפס יאמר גם זו לטובה. קמעה על כסאו בעת ההקפות גופא בלילה אח"כ עמד רבינו שליט"א להיפרד מהסוכה
ואמר רבינו שליט"א ש"טוב עין הוא יֹבֹרך גם וביום בין הילדים -החווה בידו לר' אהרן בשמחה ,וכל עת הליכתו רקד ממש ונשק את
הדפנות בחביבות ואמר את היה"ר שאומרים
המשך בעמוד 16
• 14אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
כ"ו ניסן תשפ"א בס"ד
מדרש תנחומא
יזל כטל דברינו ,לשעשע נפש יקרה מעלת כבוד ידידינו ,הא
גבור חיל מורג חרוץ,לתורה ולתעודה רב הפעלים ,נודע בש
במעשיו האדירים ועסקנותיו הכבירים ,נזר העסקנים בהשכל
בחריצות ובתבונה ,מפורסם בפעולותיו בכל פינה ופינה ה
מרא דכולא תלמודא מוה"ר
מדרש תנחומא ס ימן טוב ומזל טוב נברך ברוב שמחה ,לראש משביר אשר חסדו ופועלו יום יום יעמו ס
מאיר מענדל
י דידנו הדגול והמפואר אשר מפורסם במעשיו הגדולים למען הכלל והפרט באופן מופת י
ו לו נזקפים זכויות לאלפים ולרבבות ,מצוות כבירות הממלאים את כל כולו מידי יום ביומ ו
ם שים נפשו למען רבבות אלפי יולדות ותינוקותיהן ,בהצלת נפשות והעמדת דורות ישרי ם
ה יום נדרשנו לטובה בשמחה אדירה ,בהתרגשות רבה ,לברך בשעה טובה על גומרה של תור ה
ש למד לעי"נ אביו ומורו הגדול זכר צדיק לברכה ,אשר הנציחו לדורות 'לב שלמה' האיש והמע ש
יזל כטל דברינו ,לשעשע נפש יקרה מעלת כבוד ידידינו ,הא ס פרו מעשיו ברינה להעלות על נס ,בעת שזוכה לאחר עמל ויגיעה רבה לסיים תורה שבע"פ ומתעל ס
געלבמאן
חרוץ,לתורה ולתעודה רב הפעלים ,נודע בש הכבוד מורג
ובהדרתחיל
בשמחה רבה ואדירהגבור
שולחים אנו ברכת מזל טוב לאיש חיל רב הפעלים העומד לנס עמו
ועסקנותיו הכבירים ,נזר העסקנים בהשכל האדירים
במסירות נפלאה במעשיולא ישבות
גדול עסקני היהדות החרדית קרוב ליובל שנים יום ולילה
גבריאל חיים צבי
הרב החסיד המפואר
רבי בחריצות ובתבונה ,מפורסם בפעולותיו בכל פינה ופינה ה
פאפנהיים הי"ו
מוה"ר
ע
ה ק'
שליט"א
סק
ינו ן
מאיר מענדל
מנכ"ל בית החלמה ליולדות וחבר הנהלת מוסדותינו
סד
נ ל ה ב ל מו מ ו ות ועומד בראש וועד הכשרות שע"י העדה החרדית
ך
לרגל יום שמחת לבו בחגיגת
מעמד סיום הש"ס
געלבמאן
שוֹשַׁ ני לגַנוּ ֹ ִ
ללְקֹט ׁ ד ּוֹדִי יָרַד ְ
והואיהיה כאשר הוא יושב בעמק
שלמד לעילוי נשמתו הטהורה של אביו היקר באנשים
האי גברא יקירא רבי שלמה ב"ר גבריאל חיים צבי ע"ה
ממייסדי בית לפליטות ומוסדותיה וממקימי עולה
הי"ו
תורה היא תשמור עליך ובהתהלכך תנחה אותך כי אורך ימיך וחייך
עץ שתול על פלגי מים אשר ישלח פארותיו פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול
לעטרת הבכ״ה ומתאבל מרה אחר
לך
צב"י
חיים ושלום טובה וברכה יושפע ממרומים בעת רצון זו לך ולכל הנלווים
לכולם תשפיע ותרעיף תורה הקדושה בני חיי ומזוני והיא תהא להם תמיד
חיי"ם של תורה ויראת שמים והמשך מפעלות ברוכים לשם ולתפארת ול
פטירת אביו היקר
ע
ה ק'
מברכים בשמחת התורה
סק
ינו ן המדריכות והבנות צוות החינוך צוות העובדים
ד
השלום ו
ס עליונלהב למו מך ו ת ידידו עוז ,משה יונה רוזנפלד
נשיא המוסדות
ג"א בין המברכים :חיים אלעזר רוזנפלד – מנכ"ל
ה"ה הרבני החשוב נודע בשערים עם רוב טובו וחסדו
אליעזרשַׁ ני
זצ שו ֹ שלמהוּ ֹ ִ
ללְקֹט ׁ הרבדִי יָרַד ְ
לגַנ ד ּו ֹ
שנפטר לדאבון לב כל מכיריו ,ועל זה דוה לבינו
כאשר הוא יושב בעמק
הבכ״ה ומתאבל מרה אחר
ׁידידינו היקר מוסדינו הק׳ מכירה פעלך ,מצטערת בצערך ,ומעומק הלב מאח
היקרמֵי
למּו י ְ אביו
שָ ְפטירת בֶר ,ו ְ
לא יִשָ מַע עֹוד שֶׁ
עליו השלום
ומעומק הלב ברכותינו יעלו שהמקום ינחם אתכם בכפליים ,בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ,ויב
מעשיווחסדו
הטובים וה וזכותטובואבליכם,רוב
בשערים עם
נודעיתמו בכי החשוב
ובמהרה הרבנילדאבה לעולמי עולמים ,לאה"ה
תוסיפו עוד
נפשו בצרור החיים צרורה ,ויזכה לרב טוב הצפון ומשכורה ,והרופא לשבורי לב יחבש לעצבותכם
יעמוד הכהן לאורה ,בבנין בית הבחירה ,וראו יראה בנחמה ,בשוב ה׳ את שיבת ציון ויבנה בית
משולחן
נקודות ,ענינים ,הנהגות בצל קדשו
של כ"ק מרן רבינו שליט"א המ+לך
הר"ר אהרן ברי"א יאראוויטש
המשך מעמוד 14
קצת בשר בתוך הכבד שיוכל לאכול בשר משום
עונג יו"ט לפני צאת הכוכבים ,וכן חילק רבינו
בואי בשלום זו לטובה" הוא גימטריא תפו"ח ,והתפוח הוא
רפואה להרבה דברים ורומז להשי"ת בעצמו.
לבניו חתיכת בשר שיאכלו לפני צאה"כ ,וזימר בליל שמחת תורה בעת 'בואי בשלום' סיפק וזרק רבינו שליט"א צ"א תפוחים ,ובאמצע נפל
חי ה' במהירות ,ובירר רבינו שליט"א מה השעה רבינו שליט"א בכפיו בשינוי ,כמו בדר"כ בכל תפוח אחד מהטס ואמר רבינו להביא עוד אחד
ואמר שרוצה ליטול ידיו לסעודה שלישית עכ"פ יו"ט שחל בשבת (עי' שו"ע סי' של"ט סעי' ג' כדי להשלים צ"א.
לפני צאת הכוכבים ,ובירך ברכהמ"ז ,ואמר שבשבת מכה כף אל כף בשינוי).
רבינו שיעשה ג' דקות הפסקה ,ונכנס רבינו
צדיקים עשו יותר עסק רישמה שמנת תשפ"ד שהיה חל בשב"ק -
מהסעודה-קטנה
שליט"א אל האפיס של המוסדות כדי לעשות
הפסק ,וכמעט תיכף לאחמ"כ יצא רבינו משם
ופנה ליטול ידיו לסעודה שלישית .בסעודה מיד אחר ההקפות והתפילה ערך רבינו
עניינים הנוגעים לשב"ק
שלישית הביאו לפני רבינו את הטשולנט ושאר שליט"א את השולחן הטהור ,ולפני קידוש שר שולה"ט של הושע"ר והפרידה
מאכלי שבת ,ואמר רבינו שליט"א ,עתה אוכלים
מאכלי שבת ולכן ציוה לזמר ניגוני שב"ק .אח"כ
את כל הזמירות כרגיל מלבד 'מודה אני' ,ו'מלך
אביר' זימרו על ניגון דזשיקוב המהיר .אחר מהסוכה לפני השקיעה
בירר רבינו שליט"א מה היה מנהג הצדיקים, נט"י נשאל רבינו שליט"א אם יזמרו 'על הכל לשולה"ט יום הושע"ר נכנס רבינו שליט"א
האם נהגו להרבות בזמירות שבת או לא ,וענה יתגדל' וענה רבינו שיזמרו .אח"כ שאל רבינו מוקדם מאוד ,כמעט תיכף לאחר התפלה ,כי היה
אחד מהנוכחים שהיו כאלו וכאלו ,ואמר רבינו שליט"א האם בפעם הקודמת כששמח"ת חל ערש"ק ורצה רבינו להספיק הכל לפני השקיעה
שליט"א ,מסתמא אצל אותם צדיקים עצמם בשבת זימר 'כל מקדש' ,וענו שלא זימר ,ועשה ואפילו פרידה מהסוכה .ואמר רבינו שהתורה
היה פעמים כך ופעמים כך ,ואמר רבינו ש'אז תנועה שלא צריך לזמר .ואמר רבינו שליט"א שאומר בכל שנה אפשר להשלים אח"כ .ואכן,
ביום השביעי' כדאי לזמר ,ושאח"כ יזמרו 'אורי שהצדיקים זי"ע החזיקו מאוד מסעודה זו של בדא"ח יום שמח"ת הזכיר רבינו שליט"א חלק
וישעי' עם התיבות ואח"כ ניגוני של"ס .וזימרו יו"ט ,כמאמר "עשו לי סעודה קטנה" ,ואף אם מהענינים שמזכיר בכל שנה כמו ענין השבעים
'אתקינו סעודתא' וכל הסדר עד ברוך ה' ,ואח"כ היה חל בשבת עשו יותר עסק מהיום-טוב של פרים של האומות וכו' ,ושאר עניינים שמזכיר
החלו 'בבואו מאדום' עד 'אבי עד שר שלום', 'סעודה קטנה' שהיא יחודא שלים ולכן אין צריך בכל שנה הזכיר בהקפה שביעית במוצאי שמחת
אח"כ ידיד נפש; קל מסתתר; דרור יקרא ו'אין להרבות בניגוני שבת ,ודב"ז .בעת הבשר זימרו תורה.
כאלקינו' .ואח"כ אמר רבינו שליט"א דא"ח
מענין שמחת תורה וכן בענין המצב השורר,
'אדון השלום' ואמר רבינו שלכה"פ צריך לנגן
תנאי קודם הדלקת הנרות כדי
שיוכלו להמשיך באכילה בלא
ניגון אחד מניגוני שב"ק ויזמרו 'לפיכך יפארו'.
לאור המלחמה לא תקפ"ץ שפרצה בו ביום.
מהירות בעת ההקפות כדי קידוש
מלוה מלכה להספיק אח"כ נסתפק רבינו שליט"א כיצד לעשות
לפני ברכהמ"ז צוה רבינו שליט"א להכריז מאחרי ההקפה השלישית ביום שמח"ת ולהמשיך בשולה"ט עד השקיעה ,כיוון שרצה
שמי שיודע שבשעות המאוחרות מאיזה סיבה התחיל רבינו שליט"א למהר ולזרז ,וקיצרו להדליק נרות שב"ק וחג בברכה ,ולאחר דין
יהא לו קשה ליטול ידיו למלוה מלכה -יאכל בהקפות של הציבור מאוד ולא היה כמעט ודברים נכנס רבינו שליט"א להדליק נרות
עתה לפני ברכהמ"ז חתיכת חלה עם דגים ויכוון הפסקה בין הקפה אחת לחברתה ,ולמעשה גמרו לביהמ"ד ולבש את הטלית ולמד קצת ,ועשה
לשם סעודת מלוה מלכה ,וגם רבינו שליט"א הכל עשרים דקות לפני השקיעה ,כולל קריאת תנאי קודם ההדלקה שיוכל להמשיך באכילה
בעצמו עשה כן ,וגם ביקש עוד מערב יו"ט התורה בתפילת מנחה. אח"כ .ואמר רבינו שליט"א לסובבים שבאישה
שיכינו לשעה זו מאכל מיוחד לכבוד מלוה מועיל התנאי רק בדוחק אולם באיש קיל יותר
מלכה ,והכינו עפל קוגל והגישו אחר הדגים קריאת התורה במנחה (עי' שו"ע סי' רס"ג ובמשנ"ב שם ס"ק מ"ב) ועל
לפני ברכהמ"ז .למעשה ,קרוב לעלות השחר בתפילת מנחה לא קרא רבינו שליט"א כן מתנה תנאי לפני ההדלקה שיוכל להמשיך
נטל רבינו שליט"א ידיו בחדרו בפרטות לסעודת בעצמו בתורה ולא עלה לפתיחת הארון כבכל אח"כ בשולה"ט ,ואח"כ כשחזר רבינו שליט"א
מלוה מלכה. שבוע .אך בהגבהה שניה כן נטל הס"ת להגבהה להמשך הטיש הורה לומר לציבור שעשה כן
כמו תמיד ,ואת הס"ת מסר אח"כ לבו הרה"צ ר' בתנאי ,ושלא יחשבו שמותר בשופי ללא תנאי
משה שליט"א להוליכו לארון הקודש. להדליק נרות בברכה ואח"כ להמשיך לאכול
ברכת מזל טוב בלא קידוש ,אלא צריך להתנות מקודם.
ברכת מזל טוב חמה ולבבית שלוחה בזה קדם ידידינו
מאיר משה שווארץ שולה"ט יום שמחת תורה אח"כ המשיכו בשולה"ט ואמר רבינו שביני
הי"ו
מסופרי גיליוננו המעטירה
הר"ר
וסעודה שלישית לביני אפשר לשורר ,וזימרו "היום תאמצנו"
לרגל השמחה במעונו אחר התפילה נכנס רבינו שליט"א תיכף בניגון ראפשיץ עם התיבות .אח"כ בירך רבינו
בהולדת בנו למזל טוב ברכהמ"ז ונפרד משתי הסוכות ,וישב בביהמ"ד
לקידוש היום ,ונטל ידיו ואכל הדגים ושאר
ויהי"ר שירווה הרבה נחת דקדושה מכל יו"ח וכט"ס
המאכלים עד אחר הפאטשעי ,ובעת הכבד לזמר 'לשנה הבאה' ונענועים אחרונים כמו בכל
המערכת שנה ,וגמרו ב' דקות לפני השקיעה.
והביצים ובצלים הורה רבינו שליט"א לערב
• 16אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
הננו להזמין
בהזמנה של מצוה
את מע"כ את ידידינו וקרובינו
החשובים שליט"א
לשוש איתנו משוש
בשמחת התורה הקדושה
ולהשתתף במעמד
הכנסת
ספר תורה
שיתקיים ברצו”ה
ביום שני ב׳ דחוה”מ סוכות
התהלוכה
תצא
מבית מרן האב"ד שליט"א
רחוב שבטי ישראל 50
בשעה 5:30
בשירה וזמרה בתוף ומחול
לעבר בית מדרשינו
יערות הדבש
רחוב שטראוס 17
ע”ש רבינו כקש”ת ציס”ע
בעל המתוק מדבש זיעועכי”א
התהלוכה דרך רחובות :מאה שערים ,סלנט ,אביגדורי ,שטראוס,
זכר סעודת מצוה
לשמחת מפוארה
בית לכבודה של תורה
בסוכה הגדולה
השואבה שליד בנין הביהמ”ד
בתופים ובמחולות ברחוב שטראוס 17
בשעה 9:30 (הכניסה לסעודה למוזמנים בלבד)
בשעה 8:00
בעזרת השם יתברך חג האסיף
ׁ ִשמְ עוּ אֵ לַי י ְֹדעֵי צֶדֶ ק
ִּכי כֵן ְּדבַ ר הַ ּ ֶמל ְֶך לִפְ נ
כי אקח מועד אפרוס בשלום מא
עלי נבל עלי הגיון בעט ס
ברכת ה י
מים יוצרו זמני שמחה וששון ויום טוב ,חג האסיף ביכורי מעשים
על אחת כמה וכמה בקל וחומר ,כשאיש ישראלי זוכה לברך על ה ו
ד ורשי התורה המסולאים מפז יקרי הערך ,אשר רגליהם מוליכות א
עי תים קובעים באשמורות ליל ובחצות ,מעירים את השחר בנבכי
ורה הקדושה זכרי זאת בחג עצרת ושמחת תורה ,מי זאת עולה עמ ת
את כל אומנויות שבעולם בעוז משליכים ,חוץ מד’ אמות של הלכה כלו
ר ואים אך ורק את השולחן ערוך ומפרשיו ,אשל אברהם משבצות זה
ת יקר שירת התורה אליכם אשריכם כל זורע ,קוצרי פרי מתוק לחיך
ך ן יהי ה’ עמכם בזמן חורף הממשמש ובא מיד ,לעלות מעלות רמות
ברכת המועדים וזמני שמחה ,יחולו על ראשי
בהלכה ,השוקדים על דלתות בית המדרש וכ
מנוחה ,משליכים מנעמי עולם אחרי גיוום ודבק
מאריכה ,בהפוך בה והפוך בה בהפיכה ,המ
הלוא המה מאות אברכי הכולל
חכמי
מפעל השינון “
מיסודו של כ”ק מרן
ובראשם הני
אשר זכו לקצור פרי קוד
מקצועות חשובות ויקרות
סו ֹדֵ י פִ קּ וּדַ י ְִך נִמְ סְ רוּ
יודעי התורה א לְ דו ֹדַ י ְִך מֵ אָ ז ְועַד ע ַָּתה
ִש ָׂראֵ ל אַ ׁ ְש ֵריכֶם
אַ ׁ ְש ֵריכֶם י ְ הֵ ּ ָמה מְ כַ ְ ּבדַ י ְִך
אֲ ׁשֶ ר בָ כֶם ָּבחַ ר אֵ ל וְהִ נְחִ ילְ נ ִָדים וְגַ ם נָעִ ים ובְ ר ֹגֶ ז
ְש ֹבֵ עִ ים ְ ּבנ ֹפֶ ת צוּפַ י ְִך
בהדרת הכבוד וש ָּתמִ יד מִ ׁ ְש ַּתעְ ׁ ְשעִ ים
ועד יודעי
מפעל השינון והחזרה של כול
ְּכלָלו ֹת וּפְ ָרטו ֹת
לִראו ֹת וּלְ הַ טּ ו ֹת ׁ ְשנָתָ ם ְ
נו ֹדֶ דֶ ת ַּבחֲ דַ ר הַ ִּמטּ ו ֹת
בנשיאות כ”ק מרן א
ביכורי מעשים תשפ”ז לפ”ק
לִבם
ק עַם תּ ו ָֹרתִ י בְ ָּ
נֵי כּ ׇל י ְֹדעֵי ָּדת ו ִָדין
אות יודעי התורה בהיכלותינו
סופר ונקדמה פניהם ב-
המועד
ם באסוף יבול שדה ורחוב ,שמחה בלב איש באספו יגיעתו לרו ב
המוגמר ,ולסכם חודשים של לימוד ביגיעה על לוח לבו למשמ ר
אותם רק באחת דרך ,לשבת בבית ה’ כל ימי חיים כי הוא אור כ
הנתיבות והקצות ,מבית התפילה אל היכל תורה רגליהם כאילו ת
מך ביום ובלילה ובאשמורה ,תופשי משוטיך בים התלמוד בגבור ה
לום לא צריכים ,ספונים בהיכלי אוצרי הספרים פנימה בני מלכי מ
הב ושפתי דעת דובבות שפתותיו ,והולכים מחיל אל חיל בעדותי ו
אוכל יטעם ומשביע ,לשאוב רוח הקודש ומעיני ישועה נחל נוב ע
בתורה לקבוץ יד אל יד ,לחזות בנועם ה’ ולבקר בהיכלו עולמי ע ד
י בני מלוכה ,העוסקים בתורת ה’ והמצוינים
כוללי ממלכה ,היטו שכמם לסבול עת ראו
קים בכתר מלוכה ,התורה היא חייהם וימיהם
מה עמודי העולם משרתי מלך בני המלוכה
לים שע”י מוסדותינו הקדושים
ורבני
“יודעי תורתך“
ן אדמו”ר שליט”א
גיבורי תורה
דש בעמלם ונבחנו על
ת שבשו”ע ונושאי הכלים
טְ מֵ או ֹת וּטְ הו ֹרו ֹת
לְהַ בְ ִדּיל וּלְהו ֹרו ֹת מִ ּ ַלחַ ץ א גוט יום טוב!
ְוד ֹחַ ק עֵינֵיהֶ ם מַ נְהִ ירו ֹת ִש ָׂראֵ ל
ִש ָׂראֵ ל אַ ׁ ְש ֵריכֶם י ְ
י ְ
לִבם
יו ֹם יו ֹם י ְִדר ֹׁשוּן ְ ּב ָּ לכֶם הַ תּ ו ָֹרה מִ ִּמ ְד ָּבר מַ ָּתנָה
יַחֲ ר ֹׁשוּן ֶל ֱאס ֹר וּלְ הַ ִּתיר
ְ ּבפִ יהֶ ם יְפָ ְר ׁשוּן שמחת המועד
מַ סּ ו ֶֹרת לְ יַפֵּ הּ ִ ,בכְ תָ ב
וּבְ עַל פֶּ ה ,יָקְ רוּ אֲמָ ַרי ְִך
י תורתך
ללי תולדות אהרן בארה”ק
ָשפֵה: מִ ּׁש ֹהַ ם ְוי ׁ ְ
אדמו”ר שליט”א
צאי לך בע
הצאן ורע
גדיותיך ע
• 20אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
הר ה "ח ר ' נת נ אל קר י שבס ק י ,הר"ר ח י ים ט וב י ה פ ו קס
"שעה של קורת קורח" זו הגדרה קלושה מכדי לתאר את מה שחוו
עקבי
עי את
חברי מערכת 'אנ"ש בלעטל' בצל קורתו הטהורה של אחד מזקני צדיקי
הדור שליט"א ,ה"ה זקן האדמורי"ם כ"ק הגה"צ אדמו"ר ממשכנות הרועים
שליט"א ,ממשיך שושלת הקדושה לבית זקנו היהודי הקדוש מפשיסחא
על
זי"ע וממשיכי דרכו (שיומא דהילולא דיליה חל בד' דחוהמ"ס ,י"ט תשרי).
לקראת חג הסוכות ,זמן שמחתנו ,אמרנו לקיים את הפסוק "צאי לך
בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים" ,ולהתבשם מאורו וזיוו
של כ"ק האדמו"ר שליט"א ,ולהביא לקוראים החשובים והיקרים דברות
קודש שיש בהם כדי להתרומם בימי החג הקדושים המסוגלים להתקרבות
ה'.
את דרכנו עשינו לעבר הבית הצנוע והפשוט ברחוב חגי 11ואלינו התלוו
שנים מחשובי אנ"ש שניהלו את השיחה המרוממת ,ה"ה הרה"ח ר' נתנאל
קרישבסקי שליט"א -מוותיקי מלמדי התשב"ר רבות בשנים במוסדותינו
הקדושים ,וממעתיקי השמועה ,שתקופה ארוכה זכינו שעיטר את גליוננו
המפואר בזכרונותיו הנפלאים מחיי רבינו הקדוש זי"ע במדור "כלי ראשון";
והשני בדומה לו פמ"מ הרה"ג ר' יצחק קירשנבוים שליט"א ר"מ בישיבתנו
רבות בשנים ,וחבר הנהלת מוסדותינו.
לתענוג של 'קורת רוח' ושל 'עולם הבא' בעולם הזה זכינו ,כשהתיישבנו
שעה ארוכה בצל קדשו של אותו מנהיג מזקני צדיקי הדור שליט"א,
מחותנו וידידו של כ"ק מרן רבינו שליט"א ,שלמרות חולשתו ורום גילו,
לאורך ימים ושנים טובות בבריות גופא ונהורא מעליא ,הקדיש מזמנו היקר
והתיישב לשיחה ארוכה לזכות הרבים.
לא ניתן לתאר במילים את ההרגשה הנעלה בצל הקודש ,כשצדקות
וגאונות נפגשות ביחד עם ענווה ופשטות ,שכמעט לא ניתן למצוא דוגמתן.
ראינו לעינינו דוגמא של "תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין דעתן מתיישבת
עליהם" .ראינו לעינינו דוגמת 'צדיק המושל ברוחו' ,מלא שלווה וישוב
הדעת ,הניכרות בכל תנועה ודיבור ,דין רפיש מדבית אבא ,ברא כרעא
דאבוה.
בחלק ניכר מהשיחה עלו כמובן זכרונות נפלאים מהימים המתוקים בהם
שימש אביו הגדול כריש מתיבתא וראש ישיבתנו הקדושה ,ה"ה הגה"ק
רבי בנימין ראבינאוויטש זצוק"ל ,כ"ק אדמו"ר דקהילה הקדושה 'משכנות
הרועים' בירושלים עיה"ק ,ששימש גם כחבר בי דינא רבא דבית הדין הגדול
שבירושלים.
קשרי ידידות העמוקים נשזרו בין אביו רבי 'בנימין הצדיק' -כפי שהיה
נקרא בפי כל (עפ"י הגמרא ביומא יב .ועוד) -ובין כ"ק מרן רביה"ק זי"ע,
שלמדו בחברותא במשך תקופה ארוכה בתורת הח"ן בשעות הבוקר,
ורביה"ק זי"ע חיבבו עד מאד ,עד שביקש ממנו לבוא ולכהן כר"מ הישיבה
להעלות הבחורים בהתמדת התורה בהבנת התורה וביראת שמים .ואכן
שימש כר"מ וכראש הישיבה כשמונה עשרה שנה ברציפות ,משנת תשי"ח
ועד שנת תשל"ו ,אז נתמנה כחבר הבד"ץ בירושלים עיה"ק ,שגם בזה היה בשיחת חג מרוממת בצל קורתו
רביה"ק זי"ע מראשי המשתדלים בדבר ,כידוע. של כ"ק אדמו"ר ממשכנות הרועים
כך גם נודעה ההערכה וההתבטלות העצומה שרחש כ"ק מרן רבינו שליט"א נדלו מרגליות טובות
שליט"א אל להבחל"ח הגה"ק ר' בנימין זצוק"ל ,כאשר בימי חורפו
למד אצלו ,ובשיחות רבות האריך רבינו שליט"א על קניני המדות שקנו ואוצרות בלומים ,זכרונות הוד ואהבת
התלמידים ממנו ,בנוסף לקנינים רבים בתורה ובעבודה וביר"ש ,ובמיוחד קדומים ,לקח וליבוב | הוו מתונים בדין:
בעבודת אכילה .ועד לסוף ימיו של אותו צדיק זי"ע ,כשבכל דבר בעניני היישוב הדעת הנפלא וניצול הזמן גם
הזמן וההשקפה הצרופה היה רבינו שליט"א מתייעץ עם רבו זה ,שהיה
ידוע כ'חכימא דיהודאי' ,האיך להתנהג בדרכי המחאה על פי תורה ,ובשאר
במקלט בזמן מלחמה של הגה"ק ר'
ענינים שעמדו על הפרק. בנימין ראבינאוויטש זצוק"ל | מה מנע
בטוחים אנו שבוודאי יתענגו הקוראים החביבים מתוכן השיחה העשירה בעד הצורר מלעבור את שערי ארה"ק?
ומלאה באהבת תורה ויראת שמים ,חיי"ם הם למוצאיהם ,הן תלמידיו מה עומק סגולת המחאה על כבוד
הרבים שזכו ללמוד אצלו בישיבתנו הקדושה ,שעדיין דיבוריו החכימים
נשמעים תמיד מפיהם ,והן אלו שכבר לא זכו ללמוד אצלו אך קיבלו דברים שמים ,ומהן הגדרים וההוראות | עצה
רבים מפי תלמידיו הרבים ,הקרובים והרחוקים ,הדבוקים במשנתו בכל לשמחה :ברכהמ"ז בכוונה! ועל הילד
לבם ומאודם ,ודבריו משמשים להם כמגדל אור במהלך חייהם. שניצל מידי המרצחים ימ"ש בזכות
השתדלנו להציג את תוכן השיחה בצורה חיה ,כדי שיוכל כל אחד ברכהמ"ז בכוונה | אז נדברו יראי ה'
להרגיש עצמו בתוך השיחה ,ולהבין את מהלך הדברים.
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 21
של הרה"ק מקאליב זי"ע ביומא זה ,ואני – שהייתי מעורב בהרבה ענינים לאחר שכ"ק האדמו"ר שליט"א קיבל
דהילולא ,הגיע רביה"ז להשתטח ציבוריים – יכול להעיד על זה ביותר. את האורחים בספ"י ,והזכיר על הזמנים
על ציונו הקדוש ,וכשיצא מבית- האדמו"ר שליט"א :פלא הוא ,שהכינוי הגדולים בהם אנו נמצאים ,פתח ר' יצחק
החיים ,עמדה שם אשה וקיבצה המפורסם שהעניקו לו כולם כאחד "רבי שליט"א בסיפורי זכרונות ושמועות מחיי
נדבות ,וכשביקשה צדקה מרביה"ז בנימין הצדיק" ,כולם כאחד התנבאו אביו הגדול האדמו"ר זצוק"ל:
זי"ע ,הראה לה תנועה בידו שאין
לו ליתן ,ואז מיהר ר' פישל והוציא
מכיסו פרוטה והכניס ליד האשה,
בסגנון אחד לקרותו כך ,מאת ה' היתה
זאת ,והיתה הסכמה מצד כולם לקרותו R P
הידידות בינו
כך ,וכפי המבואר בגמ' (יומא יב ,).גם
מיד פתח עליו רבינו הזקן את עיניו גדולי הדור כמו הרה"ק מסאטמאר זי"ע
ואמר לו'" :מידו לידה' איז גארנישט ועוד וגם פשוטי העם ,כולם קראו לו
לרבותינו
ביי דיר?" .ר' פישל סיפר לי שדבריו
אלה של רביה"ז הסעירו את לבבו,
ונשארו חקוקים בליבו לאורך ימים
כך .כבר מנעוריו כולם כאחד יעידון
יגידון שזהו שמו הנאה לו מצד מעשיו
והתנהגותו.
הקדושים
ושנים .עד יומו האחרון צלצלו ר' יצחק שליט"א :הידידות בינו לבין
ר' יצחק :האם הוא זכה להכיר עוד את רביה"ק זי"ע ידועה .רבינו זי"ע היה
באזניו דברי רבינו שהבעירו בו אש רבינו הזקן זי"ע?
של יראת שמים לכל ימי חייו". מעריץ אותו עד מאד .הוא הכניס אותו
האדמו"ר שליט"א נזעק" :ער איז געווען לשמש כר"מ בישיבתנו ,כדי שישמש
R P אני זוכר אותו קצת משנות ילדותי
א מלאך"!!! דוגמא לתלמידי הישיבה ,ולימים פעל
רבות שייכנס לשמש כחבר הבד"ץ ,דבר
על לימוד כשהיה בירושלים ,משנת ת"ש והלאה. שלא הסכים מתחלה לכך ,אך רביה"ק
מסכתות סדר
בעיקר אני זוכר את התפלות הנלהבות, הרעיש שהוא יכנס לביד"ץ כדי לרומם את
שזכיתי לראות בעיני. כבודה של 'העדה החרדית' .וגם היה לו
נשים בישיבה א' הנוכחים :גם חותן המלך ,חמיו של
האדמו"ר שליט"א – הגה"צ רבי פישל
חברותא אתו בלימוד ספרי קבלה .וכן היה
מתייעץ אתו בענינים שונים ,וכמה דברים
ר' יצחק :הרבי זצוק"ל היה גרובער זצ"ל הלא היה מחשובי תלמידיו היה מכריע על ידו.
אוחז בדעתו שלא ללמוד בישיבה של רביה"ז זי"ע .ידוע מה שסיפר גיסו גם רבינו שליט"א בחמשת שנות כהונתו
כלל המסכתות בסדר נשים ,גיטין, הגרח"א פריינד שליט"א חבר הביד"ץ הראשונים שהתחיל בהנהגה למלא מקום
קידושין ,יבמות ,כתובות ,ורבינו ומלפנים מראשי ישיבתנו הק' ,ששמע אביו ,כשהרבי זצוק"ל היה עדיין חי ,היה
זי"ע קבע את כללי הישיבה על ממנו על סיפור התקרבותו" :גיסי תיאר מתייעץ איתו בהרבה ענינים' ,כל הדבר
פיו בדברים רבים .גם במסכתות לי את תפלתו של רביה"ז באש להבה... הגדול יביאו אליו' ,בכל דבר שהיה עומד
הנלמדות היה מדלג דפים וקטעים אבל גילה לי שעוד יותר נתרגש ממעשה על הפרק זכור לי כשרבינו שליט"א אמר
שונים ,שאינם מתאימים לבחורי שאירע לו .היה זה על הציון הקדוש שרבי בנימין יכריע בזה ,כולם זוכרים את
• 22אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
הישיבה .עד שלימים הציע הגרח"א
ל"ג ,אז היה פותח השיעור בלימוד
פריינד שליט"א ללמוד מס' קידושין
בספר הידוע 'חוסן יהושע' ,כדי להדריך
וכדו' ,ורבינו זי"ע הסכים על ידו.
את הצעירים בדרכי לימוד וקניית
התורה .וכן היה רגיל להדריך את האדמו"ר שליט"א :אכן אאמו"ר
התלמידים בריכוז וצמצום המחשבה, זצ"ל היה אוחז כך ,ולעומת זה היו
שיהפוך אותו לאט לאט למתמיד ,חמש צדיקים שאחזו אחרת ,והרבה דרכים
דק' ועוד חמש דק' ,עשר דק' ,רבע שעה, למקום .ידוע לי שסיפר הרה"ק
וכן הלאה .ואמר שהוא מכיר איזה יהודי רבי יוחנן מראחמיסטריווקא זי"ע
שיכול ללמוד ברציפות ולהחזיק ראש שכמדומה קיבל מאבותיו הק' ,שבכגון
בריכוז למשך כחמש שעות ,אבל זה לא דא אי"צ ליזהר הרבה ,כי עצם קדושת
מגיע בפעם אחת ,זה מגיע מ'הרגל' של התורה יש בה שמירה .וכמובן שכל
זמן רב .ואנו ידענו שבכגון דא כשהוא אחד יש לו להתייעץ עם רבותיו בזה.
מספר לדוגמא שהוא 'מכיר יהודי' אין
הכוונה אלא עליו בלבד... R P
האדמו"ר שליט"א :בענין "ריכוז
הוו 'מתוינם'
בדין
המחשבה" היה לו עבודה רבה בזה,
היה מרבה לדבר על כך ,ובין השאר
היה רגיל לצטט מהנהגתו של הגאון ר'
עקיבא אייגער זי"ע ,שהיה מרגיל עצמו ר' יצחק :אני עצמי לא זכיתי ללמוד
כשפותח ספר שלא להסתכל לחוץ כלל, לא נשאר אלא להודות להשי"ת ,שהצילם אצלו ,אבל למדתי אצל תלמידיו
ואמר שזה מתחיל בזמן מועט כמו רבע ממכשול ,כשברוב הדברים ראו עין בעין שקיבלו הרבה ממנו ,שהרבו לספר על
שעה ,ועד שמתרגלים יותר ויותר ,ואמר לאחר מעשה שאכן כדבריו וכחששיו כן המתינות שלו ,על היותו מקיים בהידור
שרבי עקיבא איגר היה יכול ללמוד היה .ובירכו 'ברוך שבחר בהם ובמשנתם'. רב את מאמר המשנה "הוו מתונים
אפילו כעשר שעות ברציפות ,שלא הסיר גם מסופר עליו ,שבשעת המלחמה, בדין" .גם בעצם הלימוד וגם ב'דרך
עיניו כלל מהספר ,כאשר העידו עליו כשהיה מתח ופחד בכל פינה ,לא ידעו הלימוד' היה מתנהג במתינות ובישוב
(ראה עבודת בנימין ח"א עמ' רח"ץ). אם הרשע ימ"ש יכנס לארץ ,וכל אחד הדעת ,הוא לימד את התלמידים האיך
וכן היה מרבה לדבר על ענין ה'הרגל' לא היה בטוח אם הוא ישאר בחיים, ללמוד והאיך והיכן לדייק .ולאחר
שההרגל נעשה טבע ,ועל האדם לעשות אבל הוא ישב ולמד בהתמדה מופלגת, שביאר היטב את הסוגיא באור בהיר,
רגילות מכל דבר טוב ,במתינות ובישוב כשבסוף היום שמע בקיצור כל המסקנות אמר – עתה נתנה ראש ונשוב לראות
הדעת ,ואז יקל הדבר בעיניו. בכמה רגעים בלבד .והסביר שהרויח בזה האיך הדברים מתיישבים בתוך דברי
שתים ,הן ניצול הזמן היקר ,והן שממילא רש"י ,הכל בסדר ובישוב הדעת.
R P רוב הדברים בטלים ומבוטלים ,כי הרי
ה'חדשות' מתחלפות כל הזמן ,ולמה לו
בענין ה'מתינות' שלו ,אוכל להעיד
מעדות אישית .היה זה בתקופה
הסיבה לבטל הזמן היקר בשביל לשמוע כל שעה שהייתי מעורב בעסקנות ציבורית
שבשבילה לא ה'הווה אמינא' עד שישמע בסוף היום או על קדושת ירושלים במשך כשמונה
נכנס הרשע
השבוע את המסקנות ,הוא שומע לכתחלה שנים ,ואני זוכר את העסקנים הותיקים
רק את המסקנא הנדרשת ,ובקצרה ,וחוזר שלוחי גדולי ישראל ,שהפליאו את
לארץ ישראל לתלמודו.
וגם אמר בחריפות יותר ,שממ"נ ,אם
המתינות של רבי בנימין ,כשדברים
גורליים הוכרעו ונחתכו על ידו .כאשר
האדמו"ר שליט"א :מה שהזכיר נחיה הרי טוב ולמה לבטל את הזמן היקר העסקנים כבר עמדו לנקוט בצעד
מקודם שלפעמים היה מספר "על איזה בשביל לשמוע כל צל של הווה אמינא, מסוים לנוכח עוולה שנעשתה ע"י
יהודי" ,והכוונה היתה אליו ,גם בשעת ואם ח"ו לא ,הרי בודאי שעלינו לתפוס פלוני ויכולה לגרום לחורבן .הוא זצ"ל
המלחמה אמר" :מען זאגט אז דא וועט הרגעים היקרים ולנצל את הזמן היקר. היה מתיישב ושומע כל מלה במתינות
ער נישט אריין קומען ,ווייל דא איז מען כך היה מודד בפלס את דרכיו במתינות ובישוב הדעת ,ואח"כ היה מחווה את
מוחה אויף כבוד שמים" ,לא אמר מיהו ובישוב הדעת גם ברגעים גורליים כאלה... דעתו דעת תורה בבהירות ובפקחות
האומר ,אלא אמר "מען זאגט "...והכוונה ר' נתנאל :אני זכיתי ללמוד אצלו מיוחדת ,כשלפעמים ביקש לברר שוב
היתה אליו ,זו היתה סברתו על זה שלא בתקופה של כשנתיים ,בשנות תשל"ב- ושוב את הדברים לאשורם .ולעסקנים
בס"ד
שעם זיך נישט,
פרעג! דײן טאטע לײדט
אויפן הארץ? כבד
את
03-30-96-446
בדיקה חינם! *מחלות כרוניות
קענסט אים
העלפן מיט
שווערע געלטער.
אביך..
עמרם בלויא?! ואז סיפר לו הבעה"ב היה כח ושליטה לאותו רשע ימ"ש ליכנס
שהוא חיכה כשש-עשרה שנה אחרי לארץ .זכורני שגם במשך השנים ,כשהיה
נישואיו להיפקד בזש"ק ,והיה רגיל רגיל לספר שבשעת המלחמה היו שדנו
אצל הגה"צ רבי דן סגל שליט"א, על זה ,הפטיר בלשונו ' -ואמרו' שכאן
ופעם אמר לו ר' דן – אם תשמע בקולי, הוא לא יכנס...
איעצך ויהיה אלקים עמך ,לנסוע וביסס דבריו על פי המבואר בחז"ל
ולבקש על זה על קברו של רבי עמרם (ברכות כ .וע"ע במדרש איכה ב ,ד) שתמה
בלויא בהר המנוחות .הרי בגמ' (שם) רב פפא מאי שנא ראשונים דאיתרחיש להו
מבואר הכח של קמאי 'דהוו מסרי ניסא ,ושאל לאביי שמצינו שרב יהודה
נפשייהו על קדושת השם' ,והמשיך ר' כשרק חלץ את הנעל מיד התחיל לרדת
דן" :איז דען דא אזא מוסר נפש ווי ר' גשמים ,ואנו צועקים בתפלה ואינם נענים,
עמרם?!" ,ואכן נסעו הוא וביתו לקברו ואמר לו אביי" ,קמאי הוו מסרי נפשייהו
של ר' עמרם בהר המנוחות ,ולאחר על קדושת השם" ,ומביא שם המעשה דרב
כשנה נושעו בבן וקראו לו על שמו! אדא בר אהבה ,ע"ש .והסביר לפי"ז שכאן
האדמו"ר שליט"א :את היסודות שהוא מקום שמסרו נפשייהו על קדושת
לדרכי המחאה קיבל אאמו"ר זצוק"ל השם ,ולכן כוחם גדול מאד .ולפי זה מובן
מהגה"ק רבי יוסף חיים זונענפעלד שאע"פ שבהרבה מקומות היו צדיקים
זצוק"ל מרא דארעא קדישא ,שקיבל וקדושי עליון ,אבל כאן היה בנוסף לזה,
מהגה"ק רבי יהושע לייב מבריסק גם 'כח המחאה'.
זצוק"ל שהדריך בענין המחאות. וכשנשאל על כך ,שהרי ידוע
חלק מסיפורי המסירות-נפש אנשי ביתו ,באנשי עירו נתפס על אנשי שההוסיאטינע'ר זצוק"ל פעל על כך אצל
של ר' עמרם זצ"ל היו בתחלת שנות עירו ,בכל העולם כולו ,נתפס על כל ציון האוה"ח הק' ,וענה" :ס'איז ריכטיג,
המדינה ולפניה ,כשעדיין שלטו כאן העולם כולו". דאס האט צוגעהאלפן" ,וכעין מה שאמרו
האנגליים ,ואכן על כגון דא התכוון האדמו"ר שליט"א :ומבואר שם ז"ל (נדה ע' ):הא בלא הא לא סגיא',
אאמו"ר זצ"ל שהיו כאן בעלי מסירות בהמשך הגמ' (נה ).שבחורבן בית ראשון דהיינו שצריכים גם פעולות רוחניות וגם
נפש שמחו כדת של תורה שעיכבו אע"פ שלמדו תורה ,עיקר התביעה עליהם לבקש רחמים.
בעד צעדי הרשע להתקרב לאר"י. היתה על זה שלא מיחו בעוברי עבירה, ר' יצחק :גם ידוע שרביה"ז בעל שומרי
אני מכיר בסיפור של זוגתו של אע"פ שלא היו מקבלים מהם. אמונים זי"ע הרעיש עולמות שלא יכנס
אחד מגדולי ההוראה בדור האחרון, ר' יצחק :סיפר לי יהודי ת"ח ר' עמרם הרשע לאר"י ,ואמר שבזכות ה'יהא שמיה
שזוגתו ע"ה היתה בתם של הורים ש .מנכדיו של הרה"צ ר' עמרם בלויא רבא' שצעקו בבית מדרשו ,לא היה לו כח
שהתקרבו ליהדות בתחלת שנות זצ"ל ,שפעם התאכסן בפלעטבוש אצל ושליטה ,ואכן כמו שאמר הרבי שליט"א,
ה-ת"ש ,שסיפרה שהוריה התקרבו יהודי מודרני ,ושמע שהבעה"ב קורא שכל אלו עזרו מול אותו רשע ימ"ש,
ליהדות ,כשהגיעו לבלות בתיאטרון לבנו בשם 'עמרם' ,וכיון שגם הוא נקרא וכאמרם ז"ל 'הא בלא הא לא סגיא'.
ה"י בבנין אדיסון שברח' שטראוס כך התפלא לשמוע השם ושאל אותו על ר' נתנאל :מאז שהכרתי את הרבי זצ"ל,
בעצם יום השבת רח"ל ,וראו שם את ר' שם מי הוא נקרא כן ,ולגודל פליאתו היה דורש בענין חובת המחאה ,והיה
עמרם מכניס ראשו במקום שמוכרים ענה לו הבעה"ב ,כי גם בנו נקרא כן ע"ש מראה לעיין בגמ' שבת (נד) בענין פרתו
בהצגות להשתתף הכרטיסים רבי עמרם בלויא ,ותמה מיודענו תמיהה של ראב"ע ,שאמרו שם "כל מי שאפשר
התיאטרון ,ושאלו מה זה ,והסבירו גדולה -מה ליהודי מודרני כמוהו אצל ר' למחות לאנשי ביתו ולא מיחה ,נתפס על
להם שהוא מוחה בזה על חילול שבת,
ואז החלו הללו להתעניין אודות שבת
קודש ושמירתה ,עד שחזרו בתשובה
שלמה לגמרי ,והיא בת להורים הללו.
א' הנוכחים :גם אני מכיר מקרוב
יהודי מבוגר ,שסיפר לי שנעשה בעל-
תשובה כשראה את ר' עמרם מכניס
ראשו ומקבל מכות עבור כבוד השבת,
ואינו מחזיר להם אף סטירה אחת ,ואז
הוא החל לברר אודות השבת וכו' עד
שנעשה בעל-תשובה גמור.
R P
חובת המחאות
עד כמה שידו
מגעת
ר' נתנאל :שמעתי מהרבי [רבי
בנימין] זצ"ל ,שהיה מדריך תמיד
בענין המחאות ,שלא יחשבו שבזה
במצווה טאנץ בשמחת נישואי נכדתו עם נכד רבינו שליט"א
• 24אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
לזמן מוגבל ולהקדיש זמן מיוחד עבור להם הרבי זצוק"ל" :להתאסף יחדיו פעם שילכו למחות יתקנו הכל ,שבדרך כלל
הנושא ,יכול להועיל בכמה וכמה ענינים בשבוע או במוצ"ש או ביום אחר במשך א"א לתקן הכל ,אלא על האדם לעשות
בעבודת ה' בכללות. השבוע ,למשך חצי שעה בלבד ,ואז תפקידו למחות לש"ש ,עד כמה שידו
האדמו"ר שליט"א :אכן יש בה תרתי. יטכסו עצה יחד מה לעשות והאיך לקדם מגעת ,וה' יגמור בעדו .וכן היה מורה
א .שיש בה ישוב הדעת ,כשמתיישבים פני הרעה ,והוסיף בלשונו" :לא יותר האיך להתנהג במחאה ,לא בדרכי
במיוחד בשביל דבר זה ,עם כל מחצי שעה ,וגם מה לדבר בחצי שעה ,גם אלימות ח"ו ,ולא על חשבון סדרי
השלווה והישוב הדעת .ב .עצם הדבר זה לא ידברו בשעות אחרות שהוקדשו הלימוד וכו' ,אלא להקדיש זמנים
שמתיישבים לפעול בדבר פלוני ,ועושים לתורה ועבודה ...אלא חצי שעה בלבד, מיוחדים ,וכדלהלן.
את ההשתדלות הנכונה ,מבלי להפריע אבל שתהיה בקביעות .ואכן מחצי שעה וכן אמר שיש כמה הגדרות בהלכה
לשעות התורה והעבודה ,מתלווה לזה זה יצאו גדולות ונצורות ,שלחו מכתבים בשיעור חובת המחאה ,עד כדי נזיפה
סייעתא דשמיא מיוחדת. למוסדות ובתי חינוך לבנות ,בהוראות או עד כדי הכאה ,שכולם כבר נתקיימו
ר' נתנאל :אני נזכר עכשיו גם באסיפה והדרכות האיך לקדם פני הרעה ,ובמקביל בנו ,אך המחאה היא בכללות למחות
חשובה שהתקיימה לאיזה ענין חשוב שלחו מכתבים לבעלי המפעלים ,וכן עלו בם בחילול ה' שהם גורמים ,או באופן
בבתי וויטנבערג ,שהיו מסובים בה רבי ללשכת הביד"ץ לדון על כך ואז הביד"ץ כשהם באים לקלקל אותנו ח"ו ,וראה
יצחק דוד גוטפארב זצ"ל ,ורבי יוסף הוציאו מכתב דעת תורה שלא להכניס כעי"ז בספר 'אגרות דברי אמונה'
משה סופר זצ"ל ,ולהבחל"ח הרה"צ המוצרים הללו לבית ,ואכן הפעולות (מכתב עא).
רבי יהושע אשר הנ"ל ,ורבי צבי ראובן פעלו ,והללו הפסיקו לשווק התמונות זכור לי ,כשרבי חיים יוסף גוטליב
דאווידאוויטש שליט"א ועוד ,למשך המכוערות .וראו את עיניו הטהורים ז"ל ,שהיה מגדולי לוחמי מלחמת ה',
זמן קצוב ,ויצאו משם תוצאות גדולות שהשכיל לדעת שאין בפעולות יתירות שנפטר זה עתה מתאונות דרכים ה"י,
ונצורות מאסיפה קטנה זו .ההוראה כדי לפעול יותר גם בעניני רוחניות, הלך לצבוע תמונות תועבה שתלו
ברורה :לא עליך המלאכה לגמור ,עשה אלא כידוע מספרים ,שהמחאות פועלות בתחנות האוטובוסים ,ושלח אותי רבי
מה שבכוחך ,והשי"ת יהא בעזרך. בעיקר באופן סגולי ,ועצם המחאה פועלת בנימין בשליחות לבית המעצר לומר
בשמים לבטל את הגזירה. לו כדברים האלה לאמר" :ער ווייסט
R P עצה זו של אותו חכם וצדיק להתאסף גארנישט וואס ער האט אויפגעטוהן",
הוא אינו צריך ללכת בכל הארץ ,אלא
מספיק מה שהוא יכול לעשות ולמחות
רק בשכונותינו עד כמה שידו מגעת,
כי ממילא לא יוכל לתקן הכל .ויש לי
בידיעה ,שיש בתי חרושת לתרופות
בחיפה ,שהם מפיצים תרופות לכל
רחבי הארץ ,שהפיצו תרופות עם
תמונות לא צנועות ,וזה שמחה כדת
של תורה פעלה את פעולתה שהם
הפסיקו לפרסם תמונות כאלו ,תגיד
לו בשמי את הדברים האלה ,שידע
שהכח של המחאה הוא הרבה יותר
ממה שחושבים ,זה גורם מהפכה בכל
הארץ.
זכור לי כששאלו אותו בנו – אחי
הרבי שליט"א -הגה"צ רבי יהושע
אשר שליט"א [משפיע בק"ק משכנות
הרועים ,ומחותנו של כ"ק מרן רבינו
שליט"א] ועוד עסקנים חשובים ,כדת
מה לעשות בענין המחאה על תמונות
התועבה שהפיצו אז בכל מקום,
לרבות בחנויות בגדים ומזון .וייעץ
שמחת בית צדיקים בשמחת הווארט לנכד רבינו שליט"א עם נכדת האדמו"ר שליט"א
בס"ד
שעם זיך נישט,
דײן מאמע לעבט
ואת
פרעג!
03-30-96-446
בדיקה חינם!
מיט פחדים?
אמך..
*בעיות נפשיות | פחדים | כפייתיות
קענסט איר
העלפן מיט
שווערע געלטער.
כח הצדיק
יתן בפיך המלים הנכונות ,ותדע איך עצמו לשרת אותו בחנם ,דבריו מצאו
להשתמש עם הכרטיס" .מיד החיש חן בעיני המפקד ,והלה הוציא מארונו
ר' יוסף פעמיו באמצע הלילה לעבר 'כרטיס ביקור' חתום בחתימת ידו שבו
להועיל בזמן
משרד המפקד ,דפק על הדלת,
וכשנשאל מי בדלת ,ענה שזה יוסף...
יוכל להגיע אליו בכל עת שירצה גם
באישון לילה (כרטיס כזה רק מעטים הנכון ,בדרך
שקיבל כרטיס ,ואכן השערים נפתחו
לו ,וכפי שהבטיח לו שיוכל להגיע
הקרובים לממשלה קיבלו כרטיס כזה).
עם הכרטיס בידו ,פנה מיד לביתו של
הנכון
24שעות ביממה. רבו הקדוש מלעלוב זי"ע ,ורבו הזהיר האדמו"ר שליט"א :האדמו"ר רבי
ואז התייצב לפניו ר' יוסף ואמר אותו" :הכרטיס שבידך הוא רכוש כלל דוד'ל בידרמאן מלעלוב-ירושלים זי"ע
לו :הנה שמעתי שמועה שהמפקד ישראל ,כי בזכות הרבים ניצלת ,ובכן, היה לו חסיד בשם ר' יוסף ז"ל ,היה זה
רוצה לשלוח בחורים ואברכים חלילה לך להשתמש עם הכרטיס לצרכיך בתקופת המלחמה העולמית הראשונה,
בני תורה צנומים וחלשים לחזית הפרטיים ,שמור נא היטב את הכרטיס המצב הכלכלי היה קשה בירושלים ,כספי
המלחמה בבאר שבע ,בתור ידיד אני להזדמנות מיוחדת שבה תוכל להציל את הכוללים מחו"ל הפסיקו להגיע ,ועקב זה
מציע לך שלא כדאי לך עיסקה כזו, כלל ישראל". החל ר' יוסף ז"ל לשמש כחלפן כספים,
הרי המפקדים שם ילעגו לכבודו עבר כחצי שנה ,היה אז בתוקף כששלח ידיו בחילופי מטבעות דהיינו
באמרם ששלח לנו 'חולים' במקום המלחמה שבין ענגלאנד לטורקי'ה, לתווך בין קונים למוכרים בהחלפת
'חיילים' ,זה יכול לקלקל כל החזית וטורקי'ה נחלה מפלה ,אחד מראשי הצבא שטרות במטבעות ,מלאכה שהיתה אז
ולגרום לאויב שינצח אותנו מיד. הבריטי כבר נמצא בדרום הארץ ,והוא מסוכנת מאד ,ומי שנתפס בה היה יכול
המפקד הורה בינתיים לעכב את וחילו כבר מתקרבים לעיר עזה ,ועקב לשלם בחייו בימים ההם .יום אחד חיפשו
השיירה מלצאת לדרכה ,ירד לשער המצב הירוד של הטורקיים ,החליטו אותו המשטרה הצבאית ,ופקדו שעליו
יפו לבדוק את הדברים בעצמו ,ואכן לערוך גיוס כללי על בני הישיבות להתייצב במשרדו של המפקד הראשי
הודה שדברי ר' יוסף נכונים ,אין והכוללים שהיו פטורים עד עתה משירות ב'קישלה' (בית המעצר הטורקי בעיר
הם ראוים להתייצב בחזית מלחמה, צבאי ,הם נסחבו ממטותיהם באכזריות העתיקה) שליד שער יפו.
ומיד פיטרם לשלום. באמצע הלילה ,ועוד מעט ומובילים אותם בשרו נעשה חידודין חידודין ,והלך אז
והרי לנו הכח של צדיק ,שבכוח למחנה צבאי בבאר שבע. להתברך ולשאול בדעת רבו רבי דוד'ל
קדושתו שלח אותו בזמן הנכון, חיש מהר נשלח שליח מיוחד מהרבי זי"ע ,שהורה לו להתייצב .למרבה הפלא,
ואמר לו שמן השמים יכניסו בפיו לקרוא לר' יוסף .הרבי אמר לו" :כאן מצא כשהגיע למשרדו של המפקד ,לחש לו
את הדברים הנכונים כיצד להשפיע לו הבעל-חוב לגבות את חובו ,עכשיו באזניו שגם הוא רוצה להתעסק עמו
על המפקד ,עד שהוא עצמו תמה הוא הזמן הנכון להשתמש עם הכרטיס, בחשאי בעיסקת החליפין( ...חדרו של ר'
האיך נכנסו דברים כאלה בפיו .וזה לך בכוחך והושעת את ישראל .ומן יוסף היה סמוך לקישלה ,שם שכר חדר,
מתאים למה שסיפר ר' נתנאל על השמים יאירו לך מה לדבר ,ה' הרחמן כדי שיוכל להיות עירני בכל הגזירות
המתחדשות ובאות לעולם) .ר' יוסף הציע
במצווה טאנץ בשמחת נישואי נכדתו עם נכד רבינו שליט"א
• 26אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
המשב"ק :מרגלא בפומיה דרבינו זה שצוה אאמו"ר לעסקנים להתאסף
שליט"א ,ש'עבודת האכילה' אין למשך חצי שעה בלבד ,ואז כבר יאירו
משמעותה 'תעניתים' ...אלא לאכול להם מן השמים האיך לפעול בדבר.
במדה הנכונה ולישון במדה הנכונה והכח הזה אכן עזר להם לפעול גדולות
וכן הלאה .אדרבה יש באכילה עבודה ונצורות.
שלימה ,הקרבת קרבנות וכו'. ר' יצחק :סיפור של צדיק יכול
ר' יצחק :מענין לענין באותו ענין, לפעול ישועות ,ולכן הרבי שליט"א
אחד סיפר לי שהיה אצל הסטייפלער יברך את כל אלו שהכניסו אותם תחת
זצוק"ל ,והיה עסוק כל יום זמן רב סורג ובריח בענין הצבא ,וכן כל אלו
בנקיות הגוף יותר מדאי .ואמר לו אלפי הבחורים והאברכים העומדים
הסטייפלער :והיה אם תשמע לדברי, בפני סכנת גיוס ,שינצלו מהם ,ולא
ותתנהג כמו שכתוב בשו"ע ,הרי טוב, יהיה לרשעים שום שליטה עליהם.
ואם לאו ,תוכל להגיע למצב שתהיה האדמו"ר שליט"א" :שלא יהיה להם
פטור מכל המצוות ...התכוון לומר לו שום שליטה עליהם ,ובכלל לא יהיה
בזה ,שלא חכמה היא למתוח את החבל להם שליטה על ערליכע אידן!".
יותר מדאי ולהגיע למצב שכבר פטור
מהכל ...כמו"כ הוא התבטא לאחד R P
בנושא כעי"ז בלשונו" :אין הקב"ה חפץ
במשוגעים"... להתנהג
וגם בספר 'אסיפת מכתבים' (מכתב שוהל' שישב ולמד בהתמדה גדולה
בעבודת
כ' ובהוספות שם) מאריך רביה"ק זי"ע ורבה שעות רבות מאד ,ורבים הפליאו
את התמדתו המופלגת ,ממש למעלה ה' בהתאם
אודות הריבוי בחומרות יתירות ,ומביא
מקורות רבות מהבעש"ט זי"ע ותלמידיו
שגינו דרכים אלו ,וכן הוא מעתיק שם
מדרך הטבע" .אבל" ,סיים הרבי זצוק"ל,
"אני לא התפלאתי כלל ,הכרתי את האיש
לכוחותיו
וידעתי שזה למעלה מכוחותיו ,והוא ר' נתנאל :אספר סיפור אישי
מחותנו רביה"ז זי"ע שכתב לגבי טבילות
מותח את החבל יותר מדאי .עד שראיתי שהיה לי עם הרבי זצוק"ל שהורה לי
מרובות " -אך לא בשגעון" ,דהיינו שלא
שכמעט נשתבש עליו דעתו .פעם ביקשתי הדרך הנכונה בעבודת ה' :בתחלת
להרבות בזה יותר מדאי .וכן ידוע שאף
ממנו חומש דברים והביא לי במקום התקרבותי לחבורה הקדושה 'תולדות
שהורה להתפלל בכח וביגיעה ,הוא
זה חומש שמות ,אמרתי לו שביקשתי אהרן' ,נכנסתי ללמוד בישיבה,
התנגד הרבה ל'מעשה פראות' כלשונו,
חומש דברים ,אבל הלה התעקש שכן וכידוע "ד'אין חסידות כתחלתו' ,כי
כמבואר רבות בכתביו.
ביקשתי חומש שמות ,וכן עוד תופעות, כל דבר בהתחלה ראשונה נעשה
R P שהיו תוצאות ישירות מההתאמצות יתר,
למעלה מכוחותיו .האדם צריך להיות
בחשק ואימוץ רב בכל התאמצות
האפשרי" (נוע"א פ' חיי שרה) .הייתי
לעורר רחמים מתמיד גדול ,אבל בד בבד גם להכיר את מתפלל שעות רבות ,ואמרתי לפני כל
רבים בדורינו – כוחותיו". מצוה כמה נוסחאות של 'לשם יחוד',
ועבודת האכילה לקחה זמן רב עם
חמול עלינו ועל
והוסיף ואמר לי" :לפעמים כשמטריחים
את המוח או את כוחות הגוף יותר מדאי, לימודים שונים באמצע ,וכן הלאה,
עוללנו... זה לוקח חדשים רבים ,עד שהאדם חוזר
למצבו הרגיל" .וסיים אלי בדרכי הוראה
אמי ע"ה ראתה שזה למעלה מכוחותי
והגיעה ביחד אתי להרבי זצוק"ל,
ואמרה שהיא חוששת לבריאותי ,שלא
ר' יצחק :אחד התלמידים סיפר לי, האיך להתנהג בדרך הרגיל ,בהתאם
לבריאות גופי ,לאכול כראוי ולישון כראוי אתאמץ יותר מדאי ,ולא אטריח את
שלפני שחיתן הילד הראשון הלך להרבי
השעות הנצרכות לי ,וכן הלאה. המוח יותר מדאי.
זצוק"ל לשאול מה להתפלל בשעת
החופה ,הרי צריכים רחמים רבים בעת האדמו"ר שליט"א :היה מדבר הרבה מו"ר רבי בנימין זצוק"ל שמע
נישואי ילד .וייעץ לו לשנן לו את נוסח על נקודה זו שכל אחד צריך להכיר את את הדברים ,ואז התיישב אתי ודיבר
'יקום פורקן' ,ואף לתרגמו באידיש ,כי כוחות הגוף שלו ,ולהתנהג בהתאם, אתי שיחה מיוחדת ,הוא סיפר לי
יש שם כל מה שיהודי צריך בעוה"ז, לאכול כראוי ולישון כראוי. שהוא הכיר יהודי מה'אונגרישע
בס"ד
דיין ברודער קען נישט
את
שעם זיך נישט,
פרעג!
ארבעטן וועגן
לרבות
03-30-96-446
בדיקה חינם! א רפואה פראבלעם?
אחיך..
*אובדן כושר עבודה
קענסט אים העלפן
מיט שווערע געלטער.
כאן עצר האדמו"ר שליט"א ברוחניות ובגשמיות ,חנא וחסדא ,ורחמי,
לרגעים אחדים ,כשהוא מהורהר וחיי אריכי ,ומזוני רויחי ,וסייעתא דשמיא,
במחשבותיו ,ולאחר זמן ננער ובריות גופא וכו' ,ובפרט הבקשות על
ממחשבותיו ,פתח בדבריו ,כשבעצם ערליכע דורות ,זרעא חיא וקימא ,זרעא די
גילה לנו דבר חדש שלא שמענו לא יבטול ולא יפסוק מפתגמי אורייתא,
ממנו עד היום ,כשביאר לנו ש'ברכת וכן תפלה מיוחדת לגדולי ישראל
המזון' כדבעי אמורה למלאות את והתלמידי חכמים.
האדם בשמחה עצומה ,וכך ביאר היא תחינה ובקשה קדומה מאד
האדמו"ר שליט"א במתק שפתיו: שנתקנה ע"י הקדמונים ,אך היא נאמרת
בנושאי כלים על השו"ע (בבאר אחרי קריאת התורה ,לפני מוסף ,ויש
היטב ובעטרת זקנים סי' קפ"ה) שמתחילים אז להכין את ה'קידוש' ,או
אנו מוצאים שיש הבטחה על כמה לברך מז"ט לחתנים וכדו' ,ולפעמים
דברים גדולים כשמברכים 'ברכת מחמת סיבות אלו ומחמת רוב ההרגל
המזון' כראוי ,מובא שם בשם מזלזלים בתפלה חשובה זו ,ויש לשים לב
החינוך ועוד ראשונים ,למה אין אות על כך.
ף' בברכת המזון ,לומר שמי שמברך חכימא דיהודאי .הגה"ק רבי בנימין זצוק"ל בסעודת מצוה האדמו"ר שליט"א נענה בבדיחותא:
ברכת המזון בכוונה אז אין שולט בו יתכן והם סוברים שהם כבר יודעים את
לא אף ולא שצף ולא קצף ,והלשון הנוסח הארמי בעל-פה...
בספר החינוך הוא" :כך מקובל אני האדמו"ר שליט"א :אכן בשנותיו
מרבותי ישמרם א -ל ,כל הזהיר הגיוס ,וגזירות החינוך ועוד ,ה"י .ויש האחרונות היה רגיל כ"ק אאמו"ר זי"ע
בברכת המזון ,מזונותיו מצויין לו להתפלל הרבה על ילדינו ועל ילדי עמך לדבר על לב החתנים לעורר רחמים רבים
בכבוד כל ימיו" .ואז כשיש לו כל בית ישראל. ביום חופתם על בני מעליא ,בראותו
הדברים הללו ,הרי ממילא האדם
שמח וטוב לב. R P בצערם של אברכים המתקשים ביותר
ב'צער גידול בנים' ,ילדים מיוחדים ,ועורר
ובודאי כשמכוין היטב למה
שמוציא בפה בשעה שמברך, עצה נפלאה להתפלל על 'געזונטע קינדער' – זרעא
חיא וקימא ,וכמובן גם ערליכע קינדער,
ומתבונן טובא בזה שיושב ומשבח
לגרום שמחה דורות ישרים ומבורכים.
לבוראו על כל הטוב ,אזי שוכח מכל
פינמית ואמיתית ר' יצחק :ואת עמלנו אלו הבנים.
לכל השנה
הצרות המעיקות עליו ,והוא נעשה זהו עיקר העמל של האדם עלי אדמות,
שמח ,וכבר יש לו כל החיזוקים וכאמרם ז"ל (ברכות ז ):בשם רשב"י,
הנצרכים לו .עצם זה שהאדם "קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם
מתיישב ומודה ומשבח לבוראו על לקראת סיום השיחה הנפלאה ,שאלנו
יותר ממלחמת גוג ומגוג" ,שבדרך כלל
כל הטוב שעשה ושעושה ושיעשה את האדמו"ר שליט"א שאלה מרכזית
בעת צרה הבית היא המקום המקלט ,אבל
עמו ,על נפלאותיך וטובותיך שבכל לקראת זמן שמחתינו:
כשיש ...בתוך ביתו ,אין לאן לברוח ,ולכן
עת ,הרי מזה לבד יכול האדם בזמנינו ,כשאנו מוקפים בהרבה קשיים היא יותר קשה מגוג ומגוג ,ה"י .בפרט
להתמלאות בשמחה עצומה. ברוחניות ובגשמיות ,האיך אפשר להתחזק בזמנינו זקוקים לרחמים רבים בחינוך
בכל חלק שבברכת המזון בשמחה ,ומהי העצה להגיע לשמחה? הילדים ,עקב סכנת הטכנולוגי'ה ,וגזירת
שתנקוט ,אם זה בברכה ראשונה
– הזן את העולם כולו בטובו ,זן
ומפרנס לכל ומטיב לכל וכו' (ר'
נתנאל מעיר ,שבברכה הראשונה
לבדה ,מזכירים ששה פעמים
שהקב"ה זן ומפרנס "לכל"),
'בחן' 'בחסד' 'וברחמים' ,ומבואר
במפרשים שיש כאן ג' בחינות שנותן
בחן לצדיקים הראוים לכך ,ובבחי'
חסד לבינונים ,ובבחי' רחמים לאלו
שאינם ראוים לכך כלל ,והדברים
מבהילים עד כמה רחמיו יתברך,
און ער האלט אין איין געבן און
געבן און געבן ...אח"כ בברכה
שניה אנו מודים להשי"ת על הארץ
חמדה טובה ורחבה על שהוצאתנו
מארץ מצרים ,על בריתך שחתמת
בבשרנו ,על תורתך שלמדתנו וכו',
וכך בברכה שלישית אנו מבקשים
שהשי"ת ירחם עלינו ,ומבקשים שם
גם בקשות פרטיות זוננו ,פרנסנו
והרוח לנו וכו' ,וגם בברכה רביעית
הגר"ב זצ"ל בהספד על רביה"ק זי"ע ככלות השבעה בביהמ"ד זכרון ישראל
• 28אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
ּבֹוֵט ַַח ְְּב ֵֵעֶזֶ ר ַַהּצּור,
ַַה ַַּמ ֲֲא ִִמין ְְּב ֵֵלב ָָׁש ֵֵלםְ ,וְ ַַה ֵ לשמוח" ,ונמצא שעל האדם להתאמץ הטוב והמטיב לכל ,שבכל יום ויום
עֹוָלם!!". הּוא ָָׂש ֵֵמ ַַח ְְל ָ בעיקר לכוין היטב ,וזה כבר יגרום להיות וכו'.
ובתוך דבריו מסביר היטב" :הדואג בשמחה ,ואז יוכל לברך בשמחה. אין כאן מקום להאריך בהתבוננות,
על העולם הזה אין לו מנוחה ,ותמיד הוא
מחשב להרוויח (-עוד) ממון ,ולא יסתפק
במה שחלק לו הא-ל ,לכן השמח בחלקו
R P שכל אחד יכול לעשותה לבד לעיין
במפרשים .וכשמתבונן היטב בתוכן
ברכת המזון ,הרי תרתי אית ביה ,הן
הוא עשיר ,אף אם הוא עני ,כי ישמח האדמו"ר שליט"א המשיך בדבריו חלק ה'הודאה' שהוא מקדיש קצת זמן
באלקים שהוא חלקו ונחלתו". להסביר :פלא הוא ,שבספר היסודי 'ארחות ומתבונן על כל הטוב אשר גמלוהו
והרי יש לנו "עשירות" מזווית נוספת צדיקים' יש שם שערים ובהם דרכים האיך השי"ת ,והוא מודה על כך להשי"ת,
למברך ברהמ"ז בכוונה ,כי הוא נהיה לקנות ולהתעלות במעלות המדות ,ועם והן ה'אמונה' שהוא משריש בו 'כי
לאיש רגוע ושמח ,ואז לא חסר לו זאת אין שם כלל 'שער האמונה' או 'שער ממך הכל ומידך נתנו לך' .ובכן כשלבו
מאומה .וכבר נתברכנו בעשירות מיד הבטחון' [כמו שעשה החובת הלבבות], מתמלא באמונה ובהודאה ,הוא בודאי
אחרי ברכת המזון ,ולא בדרך צחות, וזה תמוה מאד ,כי לכאורה אמונה אמור להגיע לשמחה בלבו.
אלא הוא באמת שמח בלבו באמת ובטחון הם המדות העיקריות שעל האיש דער בענטשן איז דאך א שטיק
לאמיתו. הישראלי לקנותם ,אבל כשמגיעים ל'שער הודאה ,ונמצא אית בה תרתי ,אויכט
האדמו"ר שליט"א מסיים דבריו השמחה' מתיישב קושיא חזקה זו ,פותחים אמונה און אויכט הודאה .ואם כן אין
בענין זה :ובכן יש לנו דרך קצרה את 'שער השמחה' ורואים שם חלקים כל פלא למה זה יגרום לשמחה ,כי אם
וארוכה .כשרוצה האדם שיהיה לו ניכרים מאד ,חצי המאמר ואולי אפילו האיש מתמלא במלוא חפניו אמונה
שמחה אמיתית ,מומלץ מאד שילמוד רוב המאמר סובב הולך על חלקי האמונה ובטחון בלבו ,אזי הוא מתמלא באופן
שער השמחה בארחות צדיקים .כי הוא והבטחון ,ועל-כרחך סבר שאין שייך ממילא בשמחה עצומה.
כולל שם בתוכנו את כל 'שער הבטחון'
שבחובת הלבבות ,אך בקצרה .ובכן
העצה היעוצה היא ללמוד שער זה בתוך
להגיע לשמחה אמיתית אם אין אמונה
ובטחון ,כי דוקא ע"י אמונה ובטחון אפשר
להגיע לשמחה אמיתית ,וכלשונו שםִּ" :כִ י
R P
הסעודה[ ,וכמובא בהלכה ללמוד בתוך לא יכולנו לעצור את התרגשותנו
כשמצאנו אח"כ את דבריו של
האדמו"ר שליט"א מפורשים בספר
'פלא יועץ' (ערך אכילה ושתיה)
וז"ל" :צריך שיברך ברכת המזון בנחת
ובקול רם ,ובשמחת הלב ,כי יתן אל לבו
לדברים שהוא מוציא מפיו לכוין בהם
בעומק ,אי אפשר שלא לשמוח" ,עכ"ד.
בהמשך מציין הפלא יועץ להמובא
בזוה"ק שהאדם צריך להתאמץ ביותר
לברך ברהמ"ז בשמחה [ראה מה
שכתב בערך שמחה" :וכן באמירת
ברכת המזון הפליגו בזוה''ק בגודל
החיוב לאומרו בשמחה ובטוב לבב,
עד שאמרו שראוי שיאכל וישתה
דברים המשמחים את הלב ,כדי
שיברך ברכת המזון בשמחה"] ,ונמצא
דמיניה וביה שדי ביה נרגא ,עפ"י
הזוהר והמקובלים -יש להתאמץ בכל
כוחו לברך בשמחה ,וכשמברך בנחת
ובקול רם ,והוא מכוין היטב לדברים
שהוא מוציא מפיו " -אי אפשר שלא
יכנס הבן אצל האב .האדמו"ר שליט"א עם אביו הגר"ב זצוק"ל
בס"ד
שעם זיך נישט,
פרעג! דיין שוועסטער
גייט איר שווער
ולאחותו..
03-30-96-446
בדיקה חינם!
מיטן קינד?
*עיכוב התפתחותי | בעיות שמיעה | בעיות שפה | בעיות תקשורת והתנהגות
קענסט איר העלפן
מיט שווערע געלטער.
היטב" :והמדקדק יזהר לברך דווקא בירך לאט במתינות ובכוונה עצומה, הסעודה] ,ואח"כ לברך ברכת המזון בכוונה
תוך הספר ולא בעל פה" ,ובאותה וכשהרגיש שהוא נרדם הוא קם ממקומו ובמתינות ,ואז תהיה לו שלימות לגרום לו
שעה אכן קיבלתי על עצמי לברך והסתובב אנה ואנה עד שיתעורר שוב שמחה אמיתית!
ברהמ"ז בכוונה ,אף שהגיע לי הדבר בכוונה עצומה והמשיך לברך( .א .ה .אף
קצת בקושי כשכל הילדים כבר
החלו לשחק ואני הייתי עדיין עסוק
שמבואר בסי' קפ"ג שיש לישב בברהמ"ז,
הרי מבואר שם הטעם "כדי שיוכל לכוין
R P
בברכת המזון. יותר" ,אבל אם הוא נרדם פשוט הוא ר' נתנאל :ה'בן איש חי' מבאר בספרו
ואז פרצה מלחמת העולם שצריך לעשות כל טצדקי כדי שיוכל (שנה ראשונה ,פרשת חוקת ,ג-ה) ,כמה
השניה ,ואז הגעתי ל'סלקציע' שבה לכוין ,וראה כעי"ז בשועה"ר סי' ס"ג ג-ד). דינים וענינים שאנו רואים ,שברכת המזון
הפרידו באכזריות נוראה מבוגרים והוסיף לספר סיפור נורא שיש בה שווה כתפלת שמונה עשרה ,אלא ש"זו
וילדים ,את הילדים והזקנים הם מוסר-השכל גדול בענין זה :הכרתי בישיבה וזה בעמידה" ,ע"ש.
שלחו למחנות ההשמדה ,ורק את יהודי זקן מבית הכנסת "זכרון משה" האדמו"ר שליט"א :דער הייליגער מגיד
האנשים הצעירים המסוגלים לעבוד שבירושלים בשם ר' שמעון ,שהיה מקפיד, [ממעזריטש] שרייבט שוין ,ער איז מזהיר
הותירו בחיים ,באחת הפעמים מחבב ומייקר בכל לבו במצות "ברכת די תלמידים צו מכוון זיין ביים בענטשן
העמדנו בשורה ,הזקנים והילדים המזון" והיה מברך ברהמ"ז בקול רם .ביום מער ווי ביים דאווענען ,כי זו דרבנן וזו
שהפנו לצד שמאל נידונו למיתה, אחד סיפר את סיפורו מדוע הוא נזהר כ"כ דאורייתא[ .כך איתא בספה"ק 'תולדות
והצעירים שהפנו לימין זכו לחיים. בברכת המזון: אהרן' להרה"ק מזיטאמיר זי"ע (פ'
אני שהייתי גבוה מבני גילי בהיותי ילד כבן אחת עשרה -טרם שופטים)" :והרב המגיר הקדוש והטהור
ניסיתי ְלְ ֵֵה ָָראֹות גבוה ככל יכולתי, פרוץ מלחמת העולם השניה -למדתי מהו' דוב בער נבג"מ הזהיר על זה מאוד
ואכן בחסדי שמים נשלחתי לימין, בחדר בפולין ,באחד הימים הגיע לחדר לכוון בברכת המזון יותר מתפלה ,כי
הנאצים הארורים דרשו מכל אחד הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל ראש תפלה דרבנן וברהמ"ז דאורייתא ...אם
לומר באיזה תחום הוא מוכשר ,כדי ישיבת חכמי לובלין כדי לבחון אותנו מכוון בברהמ"ז אזי גורם יחוד למעלה
שיהיה ניתן לנצלו לעבודה למען על ידיעותינו ,בסיום הבחינה אמר לנו כי ואהבה ואחוה ,וכל העולמות מריקים
גרמניה ,אני שהייתי נער צעיר לא כפרס על הצטיינותנו הוא מגלה לנו סוד שפע וברכה לעולם" ע"ש].
היה בידי כל מקצוע ,נרעדתי מעצם כמתנת חיים ,ואז הוא חזר על דברי הבאר
השאלה ולא ידעתי מה עלי להשיב.
לפתע שמעתי לחישה מאחורי:
היטב (סימן קפה ס"ק א) "מצאתי למה
אין [אות] ף בברכת המזון ,לפי שכל מי
R P
'תגיד ,כי הנך ַַט ָָּבח מעולה ,ואני שמברך ברכת המזון בכוונה אין שולט בו
לא אף ולא קצף וכו' ,ומזונותיו מצויין לו האדמו"ר שליט"א :הברכת המזון של
העוזר שלך' .היהודי הזה היה מבוגר
בריוח ובכבוד כל ימיו" ,והמשיך ר' מאיר כ"ק אאמו"ר זי"ע היתה דוגמא האיך
וחשש לגורלו ,ועל כן ביקש ממני
להקריא את המשך הדברים של הבאר צריך ליראות 'ברכת המזון' ,זה לקח לו
לעשות לו טובה ולהגיד כך .חשבתי
כעשרים דק' לברך ברכת המזון! .הוא
כ"ק הרה"צ הגאון ר"ב זצ"ל בראש המעמד בהכתרת כ"ק רבינו שליט"א טבת תשנ"ז
• 30אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
והם הלכו לדרכם .בעינים דומעות שאין לי מה להפסיד ועל כן נעניתי
מהתרגשות פניתי לעבר המטבח לו ,הודעתי כי אני טבח ,וכי היהודי
וקראתי למפקד הגרמני לראות במו העומד מאחורי הוא עוזרי ,והגרמנים
עיניו את הבור החפור ,הוא לא האמין סידרו את שנינו כעובדי מטבח .כבר
למראה עיניו כיצד הצלחתי לחפור בור אז ראיתי בעיני הברכה של "מזונותיו
גדול כזה ועוד בעזרת פטיש בלבד... מצויין לו בריוח" ,כי להיותי טבח
קיבלתי מזון באופן מסודר ,חזותי
כשהוא נדהם ממראה עיניו סינן
הבריאה והחסונה העידה על כך
מבין שיניו כמלאך רע העונה אמן בעל
שגורלי שפר עלי ,וגם אז בעת שעבדתי
כרחו " -תמיד ידעתי שעליכם היהודים
במטבח ,לא ויתרתי על ברכת המזון
שומר אלקים"!!! .לא היתה לו ברירה
כהלכתה ,וכשידעתי שלא אוכל לברך
והוא החזיר אותי למשמרתי במטבח,
ברכת המזון במתינות לא אכלתי פת.
כך בחסדי ה' המשכתי לעבוד עד לסיום
המלחמה ,ושוב ראיתי ברכת ה'. והנה לאחר כמה חודשי עבודה
ביקר במטבח קצין גרמני רשע מרושע,
אז החלטתי בלבי החלטה נחושה,
וכיון שחרה לו לראות נער יהודי
כי אם בעזרת ה' אצא מכאן חי ,אמשיך
שבשרו טרם כחש ,הוא צווח במלוא
בע"ה לברך את ברכת המזון בכוונה...
גרונו' :ילד יהודי יעבוד במטבח
R P ויתפטם? היה לא תהיה! וכי בית-
הבראה כאן'? הוא לא יכל לנשל אותי
כלל ישראל בידיהם דבר החלו זורקים עלי ירקות מעבודתי שקיבלתיה בתוקף ממשלתי,
צריכים שנמצאו במשאית שלהם ,מלפפונים, אך חיפש לבוא עלי בעלילה ,וסימן לי
תפוחי-אדמה ,מייערן ,ועוד ,תוך כדי בידו לבוא אחריו ,כך עשיתי .כשהגענו
השפעות טובות חירופים וגידופים .אבל כבר אז ראיתי את אל החצר שסביב המטבח שהיתה
גם בזמן הגלות התגשמות הברכה של 'מזונותיו מצויין לו
בריוח' ...סביבי פזורים היו עשרות ירקות
עשויה מאדמת טרשים קשה כברזל,
הוא נתן בידי פטיש קטן ואמר לי:
'בתוך שעות ספורות עליך לחפור כאן
ר' יצחק :כשמדברים על ברכת ממינים ומסוגים שונים ,וכל זאת באמצע
מלחמה ובתוך מחנה עבודה נאצי ,שבו בונקר בגודל של שני מטרים על שני
המזון ,נזכרתי בעובדא דהוה אצל
מדי יום עשרות יהודים נפחו את נשמתם מטרים ,שבו יוכלו חיילינו להתחבא
הגרי"ז מבריסק זצוק"ל ,שפעם בפרשת
מרעב. בעת הפצצות אויבינו הרוסים ,חזרתך
ויצא השמיע בפניו אחד מבאי ביתו
אולם עדיין היתה ישועתי רחוקה ,הלא למטבח תלויה בחפירת הבונקר,
דבר-תורה – ששמע בשם גדול אחד
היה עלי לחפור באמצעות פטיש קטן בור שמעת? יהודי חצוף!' כוונתו היתה
-על הפסוק בפרשת ויצא "ויאמר ,הן
ענק באדמה קשה כברזל ,אך הבטחון בה' לרמז לי ,כי כשם שלעולם לא אצליח
עוד היום גדול לא עת האסף המקנה,
לא מש ממני .לאחר זמן קצר ,עברה לידי לחפור באדמת טרשים זאת ,כך לעולם
השקו הצאן ולכו רעו" ,שיעקב אבינו
משאית נוספת ובתוכה חיילים פולניים, לא אשוב למטבח.
כשעמד על הבאר ראה ברוה"ק את כל
אריכות הגלות ,וע"ז אמר יעקב אבינו שהיו יותר מתונים ,וכשראו את כמות עיני חשכו ורוחי נשברה ,כיצד
בתפלה להקב"ה 'הן עוד היום של גלות הירקות המונחת לפני ,וכן עקב חזותי אוכל אני בחור צעיר שבידו פטיש קטן
אדום גדול' ,ועדיין לא הגיעה העת המשופרת בזכות עבודתי במטבח ,הם היו לסדוק ולו סדק קל באדמת הטרשים,
לחננה של ישראל 'צאן קדשים' המקנה בטוחים שאני ממונה על הסחורה ובקשו שלא לדבר על חפירה של בור ,ועוד
להתאסף ולשוב לארצם ,בקשתי היא ממני לתת להם מהירקות ,כי היו רעבים בעומק של שני מטרים .נשאתי עיני
שלכל הפחות "השקו הצאן ולכו רעו", מאד. למרום בתפלה ,ובקשתי מהקדוש
שתהא פרנסתם של ישראל מצויה ה' נתן במוחי רעיון להעמיד פנים ברוך הוא שיחון אותי ויצוה את חסדו
להם .וכמאמר הידוע "ביזן קרעטשמע כמפקד ,אמרתי להם כי אם תיכף ומיד עלי.
דארף מען אויכט א גלעזל בראנפן". יחפרו לי כאן בור של שני מטר אתן להם לא ארכו הדקות ולידי חלפה
[והוא מובא במאור ושמש פרשת ויצא, מן הירקות .הם שבו לרכבם ,הביאו כלי משאית ובה חיילים נאצים חיות
וכן מובא פתגם זה בשם הרה"ק ר"מ עבודה שהיו להם בשפע ,ובמאמץ משותף טרף ,כשראו אותי עומד בדד ,חיפשו
מפרימישלאן זי"ע]. חפרו בור .שילמתי את שכרם בירקות להשליך עלי דבר מה ,ולפי שלא היה
בס"ד
דיין חבר ליגט אין
ואהבת
שעם זיך נישט,
פרעג!
שפיטאל וועגן זיין
לרעך
03-30-96-446
בדיקה חינם!
ארבעט?
כמוך
*נפגע עבודה
קענסט אים העלפן
מיט שווערע געלטער.
יוכל לשמוח כהוגן. הבריסקער רב שמע את הווארט,
והתפעל מזה מאד ,ואמר שבודאי כבר
R P איתא אימרה כזו בחז"ל ,ואכן לאחר זמן
מצא שכבר מובא בזוהר חדש אימרה
כעין זו על הפסוק הנ"ל ש'הן עוד היום
הרבי שליט"א נפרד ממבקריו גדול' קאי על אריכות הגלות וכו' ,ושמח
בהתרוממות רוח ,ומברך אותם בזה מאד .ואמר אז הבריסקער רב שבזה
בברכת כתיבה וחתימה טובה ושנה התיישב לו גם קושיא ישנה שהוקשה לו
טובה ומתוקה ,ולאחר ששמע שר' מאז ,על הברכה השלישית – רחם נא ה'
יצחק משמש כר"מ בישיבה ור' נתנאל אלקינו וכו' ,מבקשים שם בקשות גבוהות
משמש כמלמד דרדקי שנים רבות, על התגלות כבוד שמים ,על ישראל עמך
בירך אותם שהאילנות יוציאו פירות ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך
יפים ,ויוכלו להכניס בתלמידים ועל מלכות בית דוד משיחך ועל הבית
אהבת התורה ויראת שמים ומדות הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו ,ואז
טובות ,שילמדו תורה "מיט א פתאום מתחילים לבקש בקשות עצמיות
ליכטיגקייט ,מיט א ווארימקייט", – רענו ,זוננו ,פרנסנו וכו' ,האיך אפשר
ומדגיש עוד "ובשמחה"!!! לבקש מיד אח"כ על בקשות עצמיות,
בהיות שהשיחה התקיימה בשלהי בקשות גשמיות ,ובזה נתיישב לו הכל,
חודש אלול ,המשיך הרבי שליט"א שאכן בקשתנו אחת היא להתגלות כבוד
ואמר :מובא בשם הרה"ק ה'דברי ובלשונו" :דהכוונה ,דהנה אנחנו מבקשים שמים ,אך עד אז אנו צריכים גם 'פרנסה
חיים' מצאנז זי"ע שהמליץ לטוב על הגאולה ,והנה עיקר כוונתנו צריכה וכלכלה' כפשוטו.
על עריכת חתונה בחודש אלול (ר' להיות לא למען הנאת עצמו ,רק עבור ר' נתנאל :על דרך זה ראיתי גם בספר
נתנאל :גם נישואיו של רביה"ק זי"ע כבודו יתברך ,רק על זמן שאין האדם 'יריעות שלמה' על סדר התפלה להגה"ק
היה בחודש אלול) ,כדי שהתשובה שמח בחלקו ומתאווה למותרות ,אי רבי שלמה קלוגר זי"ע ,שפירש התיבות
תהיה בשמחה .ובכן כשאנו עסוקים אפשר לו לכוון לכבודו יתברך ,רק על "שבענו מטובך ושמחנו בישועתך",
בחודש זה בעבודת התשובה ,גם הנאת עצמו ...וזה שכתוב "שבענו מטובך" דלכאורה כל הבקשות הן על רוחניות,
התשובה יש לעשות בשמחה. -תן לנו לב טוב שנהיה שבע מטובך, ישמחו במלכותך וכו' ,קדשנו במצותיך
ולא להיות רעב ,להתאוות למותרות ,אז וכו' ,ואז מבקשים "שבענו מטובך" שהיא
ושוב בירך את הנאספים" ,שיוכלו
"ושמחנו בישועתך" ,נשמח בישועה שלך לכאורה בקשה על השפעה גשמית( ,וכעין
לעבוד את ה' מתוך שמחה וטוב לבב
מה שנתרבה כבוד שמים ,לא מה שיתרבה הבקשה בברכת ברך עלינו בשמו"ע
מרוב כל".
טובותינו" ,ע"ש. "ושבענו מטובך" ,או "מטובה") ואח"כ
לאחר מכן פנה הרבי שליט"א לר'
האדמו"ר שליט"א :וכעין זה איתא שוב מבקשים בקשות רוחניות -ושמחנו
יצחק ואמר לו" :איך פארשטיי ,אז דו
מהרה"ק מראפשיץ זי"ע ועוד צדיקים בישועתך ,וטהר לבנו וכו'.
קארגסט נישט צו זאגן א גוט ווארט
זי"ע לפרש התיבות בפיוט האריז"ל ומבאר שם ,דאנו מבקשים מקודם
אויכעט ,ווען מען דארף ...זאלסטו
לסעודת עתיקא קדישא – "ובחמרא טבא, שיהיה לנו שפע גם בגשמיות ,ובעיקר
מצליח זיין ,צו זאגן יעדן מאל די
דביה תחדי נפשא" ,שהחומר של בשר ויין שנהיה שמח בחלקנו ואז נוכל לבקש
ריכטיגע ווארט ,און אויכט אין די
גורם לו שגם נפשו הרוחני דהיינו הנשמה כהוגן על הגאולה ובקשות רוחניות,
קהילה זאלסטו קענען א טובה טוהן
ווען מען דארף".
R P
הרבי מלווה אותם בענוותנותו
ופשטותו המופלגת ,ועוד מפטיר להם
'יישר כח' על השיחה ,כשהוא מציין
את הפסוק 'אז נדברו יראי ה' איש
אל רעהו ,ויקשב ה' וישמע ,ויכתב
בספר לזכרון'" .ובכן" ,מסיים הרבי
שליט"א" ,מובן מאליו ,שאם כותבים
את שמו בספר זה ,זה משתלם מאד".
ויצאנו משם ביראת הכבוד,
כשאסמינו מלאים חיזוק ,אור ,וחיות
מחודשת ,לאור מאורעות ומצב
זמנינו ,לאורך ימים ושנים רבות,
בעז"ה.
צילום :הר"ר יוסף שלום קרויס
במצווה טאנץ בשמחת נישואי נכדתו עם נכד רבינו שליט"א
• 32אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
בס"ד
זעסט איינעם זיך
מוטשען מיט רפואה
פראבלעמען?
קענסט אים העלפן
מיט שווערע געלטער.
שעם
זיך נישט,
פרעג! ישראל פנחס פרידמאן
חבצוות 0533.193.301
מור ם
מדי ת
עו שר
הכן לתכם
א
בדיקה חינם!
בס"ד
• 36אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 37
בסייעתא דשמיא
ברכות ווהדאות
בורן שיר שובח ,נעלה על נס יצון לשבח ,נהי צתנרי דדבהא ומקירי תוהר
ותומיכה ,מריבם בצדקה ובחסד במיהד גדשוה ,ראשונים למקראי קודש
בלכ דקשי יבת חייונ ,יפהנ ומקום בלבם לוטבת קרית ומעדיונ ,קהילתיונ הק'
המתונססה לשם ולתהלה ,לימין הת"ת לעומד כצור החלמיש ,ויום ולילה לא
ישובתו להגדיל תוהר ולהאדיהר ,קול התשב"ר מבלי להדמים ח"ו ,אנשי שם
מפורסמים בצדקת פזורנם בחסד וברחמים,
הלא המה
ידידונ נהעלה ההר"ח המפואר
שלטי"א יואל מאיר ציב בראך ומה"ר
ידידונ נהעלה ההר"ח המפואר
שלטי"א ישראל מענדל שווארץ ומה"ר
ידידונ נהעלה ההר"ח המפואר
שלטי"א מרדיכ בר"י קוריס ומה"ר
העומדים לימיניונ בלכ עת ועידן
ועתה הגדילו עשות ובזכות תורמתם נהדיבה התאפשר בס"ד
חלוקת הגיהאל"ט והוהספה קלראת יו"ט להאיר לבם של
לכי הקודש קלראת החג
ישאו ברכה מאת ה' בברכה המשולשת ,ויזכו לורב הצלחה וברכה ובלכ מעשי ידיהם ,נחת והרחבה גדולה בלכ
עניניהם ,וורב וטב בלכ מעבדיהם ,אורך ימים יבמיהנ ובשמאלה עשור וכובד ,ותזכו לעלות ברגל ליצון ברהנ מורב
לכ בשמחה ובוטב לבב ,עם לכ ישראל אחיונ ומליכונ בראשיונ בב"א.
בברכת הומעדים
נההלת הת"ת
גדול העוהנ:
שלום פאפהניים
מהנל
בס"ד
יֶעדער ֶקען ַכאפן ַא ֶע ְּפל!
ֶ
סגולת הקודש הנדירה של 'תפוח במוצאי שמחת תורה' -הפעם לכל נפש!
באופן
ת
קדים: תומכי חצר הקודש בסך ₪ 100
בתוספת ₪ 50לחודש
יזכו להיכנס
ממחרת שמחת תורה
אל הקודש פנימה
'לחטוף' תפוח
מכ"ק מרן
רבינו שליט"א
בנוסף למטבע הקודש שעליו
חקוק 'למנצח' בצורת מנורה
יש לי חלק בחצר הקודש! 052-7688861
דעם רבי'נס הויף
קופת חצר הקודש תולדות אהרן
בצל קדשו של כ"ק מרן
רבינו עט"ר שליט"א
מפרסמין עושה מצוה
בס"ד
טנא מלא ברכות נשגר לידידינו הדגול איש האשכולות
שליט"א צבי אלימלך קרויס כמוהר"ר
ללרגל פתיחת בית העסק
"קרויס משרדי פרסום"
שיווק ופרסום מצליח לבתי עסק ומסחר
ב פתיחת בית העסק נקדמנו ברכות טוב
מצטרפים אנו ונשגר טנא מלא ברכות לרו ב
ר אה ברכה בעמלך לפרוץ לכל עבר
בריבוי לקוחות מרוצים וחבר מביא חב ר
כ ל ברכות התורה יחולו בעסק המבורך
בשכר אשר הינך מחזיק אוצרות יקרי ער כ
ת ורם ברוח נדיבה וממציא לנו הרווחה ופדות
שנוכל להמשיך מלאכת הקודש בכוחך ובזכו ת
ה עסק יפרח יציץ ציץ וישגשג לתפארה
ותמצא בו מאה שערים של הצלחה אדיר ה
ע וברים ושבים ימצאו בו חפצם בתמידות
וכל מודעה רבא קלא אית לה בכל התפוצו ת
ס ימן ומזל טוב מבית ומחוץ תצפנו
ותשרה שכינה במעשי ידך ובכל היוצא ממנ ו
ק הל עדתינו מצטרפת בברכות התורה
בזכות חלקו בהחזקתה כי טוב סחרה מכל סחו רה
בברכת ברכה והצלחה
ועד ידידים הנהלת המוסדות
כאשר היימישקייט ,כבוד שבת,
ומתנה לעקרת הבית
נפגשים במקום אחד
הסוד של
פיקדלי בית שמש
עם מי יש לו עסק ,אך חיוכו האדיב לא מש ואז כבר לא יהיה צריך לשכנע אותך' את 'וואס מאכט מען' -מקבל אותי ר' אברהם
מעל פניו ,ומתחיל לפרט בסבלנות רבה ,על האמת זה היה נשמע לי מאתגר ,ולא הבנתי שלום בחיוך גדול – אפשר להציע לך קפה?
שורה של סוגי בשר וצורות חיתוך ,שיטות מה יכולים השניים לחדש לי אברך חסידי שאלתו נשארת תלויה באוויר ,ולא כי סרבן
בישול אפייה וטיגון ,מה מתאים למה מה סטנדרטי המקפיד על בשר ודגים בכל שלום אני ,אלא כי האווירא במקום משרה
מתאים משולב עם מה ,ומנסה לברר האם סעודת מצוה ,ודווקא בשל כך לא יכולתי תחושה מיוחדת בלתי מוסברת ואני מנסה
אני יודע איזה בשר יביא את שמחת החג להתאפק ורגלי נשאוני לרחוב דרכי איש להבין מהו סוד הקסם שכל כך מושך במקום
הגדולה לבני משפחתי. בבית שמש ,שם הדברים החלו לחלחל מעט הזה.
תוך כמה דקות אני מבין שאני האיש מעט במוחי. זה לי פעם ראשונה שדרכתי על מפתן
הלא נכון במקום הנכון ,מוציא את הפלפון התחושה הזאת שיש כאן מישהו שכל כולו חנות 'פיקדלי' בבית שמש ,וכבר אחרי הדקה
ומתקשר אל הבית – תוך שאני תוהה לעצמי ממוקד לספק לך הטוב ביותר כפי צרכיך הראשונה האסימון נפל לי והתחלתי להבין
מה באמת משנה בין סוגי הבשר – ומתחיל האישיים – בהחלט מנעימה את הקניות למה התכוונו כל אלו שדחפו אותי לשנות את
לתווך את השאלות מילה במילה ,כאשר ר' לשבת קודש ויום טוב ,אך הרבה מעבר לכך הרגלי הקנייה שלי' .מה גודל הדרמה?' לא
אברהם שלום עומד לידי במידה גדושה של היתה התחושה של האימון שהשניים הצליחו הבנתי כשהללו ניסו לשכנע אותי להעביר
סבלנות ומפרט לי בדיוק מה עלי לשאול לקנות בלבי ,התחושה שיש כאן מישהו את קניות הבשר והדגים לפיקדלי ,מנסים
ואיך לשאול אותם כדי שהם יהיו מובנים שמכיר אותך ואת המנטליות שלך היטב, להסביר לי עד כמה יש מציאות אחרת
לצד השני. ומהר מאד קולט בדיוק את מה שאתה צריך שאינני מכיר כלל 'בסופו של דבר מדובר רק
מהר מאד אני מתחיל לקלוט שבהחלט ודואג להמציא את זה עד הפרט האחרון. בבשר ודגים ,מה משנה מהו הלוגו המעטר
יש משמעות למונחים שהוא זרק בפני את העטיפה החיצונית' התקשיתי להבין.
מקודם ,בין תשובה לשאלה אני מתחיל 'יש בשר ודגים ,ויש בשר ודגים בפיקדלי,
להפנים לפי טון הנרגש בצד השני כי בהחלט והשניים רחוקים מזרח ממערב!' כך ניסה
יש ממש בטענה הזאת וכי יש הבדל גדול בין להסביר לי בלהט ידיד שסיפר לי על כך
בשר לבשר ,ר' אברהם שלום רושם במדויק כי מתחילת השנה שום בשר ודגים מלבד
את כל ההוראות שהוא קיבל ,כאשר לסיום פיקדלי לא נכנסו אל ביתו' ,כבוד שבת
מבהירים לי מהבית כי בע"ה בחג הזה לא ושמחת יום טוב אמיתי' 'זה פשוט החיה
נאכל יותר בשר יבש אלא בשר רך ופריך את נפשה של עקרת הבית מאז שעברתי
שיביא שמחת חג אמיתית לי ולילדים. לפיקדלי' ניסה קרוב משפחה אחר לשכנע
אני מסתכל על ר' אברהם שלום ואני אותי 'זוהי המתנה הכי גדולי שיכולתי לתת
לוחש לו בפליאה ,האם בכלל יש סיכוי להכין לנוו"ב ,זה הפך את הבישולים בבית לחוויה'
בשר כזה בבית או שאלו חלומות באספמיא 'מה שביקשת זה בדיוק מה שקיבלת' 'שירות
של הנשים שכידוע דעתן קלות. אדיב ,דיוק בזמנים ,אמינות ומסירות עד
עיני החדות קלטו די מהר כי הוא כובש הסוף' אלו רק חלק מהמשפטים שהתעופפו
את דבריו ואת חיוכו בכדי לא לבייש אותי, באוזני שוב ושוב.
אך סבלנותו לא נגמרה גם בשלב הזה, משכתי בכתפי לנוכח דבריהם הנלהבים
ולמרות העומס של ערב חג במקום ,הקדיש של כלל לקוחות המרוצים של 'פיקדלי',
לי כמה דקות להסביר לי קצת על ההבדל משום מה לא הצליחו לעורר אותי
הגדול בין בשר רגיל הנקנה במכולת ,אשר 'אין שמחה אלא מאדישותי .אינני משתייך לחברת אניני
למרות שאתה משלם על סוג בשר כפי בבשר' כאשר בוחרים הטעם ,ולא הבנתי מה כבר יכול להיות
שהתווית מעידה עליו ,עדיין אתה משלם לך את חלק המשובח יותר בבשר ודגים ,המטבח הוא הטריטוריה
על המשקל על עוד שכנים שנדבקו אליו
'בטעות' למרות שביניהם ובין סוג הבשר
והטוב הבלעדית של נוו"ב ,ואין לי שום דיעה או
חוות דעת לומר במלאכה זו ,כך שלא הבנתי
'אז מה יש לך להציע לך למועדים הבאים מה כבר יכול להיות 'קל בהרבה' או כפי
המדובר אין כל קשר.
עלינו לטובה?' אני ניגש ישר לענין שהדגישו לי כמה 'שמים וארץ' במלאכת
לראשונה שמעתי על מציאות בו כל
'מה אתה צריך?' חוזרת השאלה אלי הבישול ,ועוד שיהיה קשור לבית העסק בו
סוג בשר יש לו את הדרך איך לחתוך אותו
בצורה המדויקת ,ואיך להפריד בין חלקי 'אני צריך הכל' אני משיב בפשטות רכשתי את עוף השמים הדגה ובהמה רבה.
הבהמה בצורה הטובה והמדויקת ביותר, 'בשר עופות ודגים' שיספק לכל סעודות ואז הצליח חבר להצית את סקרנותי
בכדי שחתיכת הבשר שביקשת יהיה רק מה החגים והשבתות ,אינני מתפשר בכבוד כאשר אמר לי 'תיכנס פעם אחת בעצמך
שביקשת ולפי הדרך בה אתה רוצה לכבד שבת ושמחת יום טוב אני ממהר להדגיש אז לפיקדלי ,תדבר כמה דקות עם אברהם
את השבת קודש ,וממילא ההבדל בין הטעם שיהיהי בשפע ובריווח. יצחק ,תנהל שיחה קצרה עם אברהם שלום
ר' אברהם שלום קולט מהר מאד כנראה
• 40אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
חמש שעות לספור להוציא להפשיר ולהקפיא בחזרה
הנותרים ,כי כל פעם תוציא תבנית שיש
והאיכות הוא הבדל גדול ביותר ,וכך על
עוד שורה של עקרונות מבית 'פיקדלי'
מההזמנה עד שהוא בו מדויק את מה שאתה רוצה ,והוא הדין שמבטיחים שמחת יום טוב מושלמת לכל
מגיע אל ביתו של בכל דבר ,אתה בוחר כמה מנות דגים לפי משפחה ומשפחה כפי טעמה.
הקונה מה שאתה צריך לשבת אחת וזה בדיוק מה
אגב -קוטע ר' אברהם שלום את שיהיה לך מוכן בתבנית וזה מה שתוציא.
השיחה ,לאחר שהיה עסוק עם לקוח אחר ואם בסעודות החג עסקינן ,אתה יכול שמחה ושלוה מגיעה
-היה נראה מקודם שאתה לחוץ אם עד לתכנן כאן את כל סעודות החג לפי כמות לעקרת הבית גם
שזה יגיע לבית עלול לקרות משהו להזמנה הנצרך ולפי כמות האורחים שיבואו אליך בערב יום טוב
שלך ,אז אני רוצה להרגיע אותך שהחשש ביום ראשון של חול המועד או בהושענא אני רוצה לסיים את השיחה הטלפונית,
הזה פשוט לא קיים ,כי חלק מהמוטו שלנו רבא או בשמחת תורה ביום בלילה ,ואנחנו אך ר' אברהם יצחק קוטע אותי ושואל
הוא שכל הזמנה תגיע אל הכתובת היעודה מכינים את זה בצורה מסודרת במגשים, 'תשאל גם איך רוצים שנארוז את זה' אני
מיד ,ולא יאוחר מחמש שעות ,כך שהחשש ממוספר לפי בקשת הלקוח ,ובהגיע היום פוקח עליו זוג עיניים ,רוצה לשאול אותו
שלך פשוט לא קיים. המדובר ,מוציאים את המגש מפשירים למה הוא לא שואל אותי דרך איזה כביש
אם כבר מדברים – מוסיף לנו ר' אברהם ומכניסים מיד לסיר ,וגם בלי צורך להקפיא יסע המשלוחן ,באיזה עולם בעל עסק שואל
יצחק – במחלקת הדגים יש לנו חידוש בחזרה את 'השאריות' ובכך לפגום בטעמם את הלקוח איך לארוז את ההזמנה שלו.
מיוחד ,לא מעט יודעים שיש תקופות בו ובאיכותם המשובח. אך כנראה שנדבקתי מהרוגע והאדיבות
חלק מהדגים מאבדים את טעמם המקורי אגב ,זה לא רק הפירוק החיתוך והאריזה של השניים ,ואני מפטיר 'תארוז במגשים
ובדרך כלל מודעים לזה רק אחרי הבישול, שנעשית בקפידה ובדיוק .זה גם הצורה איך ובניילון נצמד ,אבל שיהיה עטוף היטב
הלקוחות שלנו מעידים שאצלנו אין דבר בכדי שלא יתקלקלו עד שהם יגיעו אל
כזה ,כי יש לנו דייג מומחה שיודע ומכיר הבית' תוך שאני בודק שהוא רושם את זה
היטב את הדגים ,ויודע לבחור את הטוב שבפעם הבא ילמד לבד איך אורזים בשר
ביותר מבין היצע. ודגים.
'אתה לא הבנת' הוא מסביר לי בלי לאבד
המציאות מדברת את שלוותו לרגע' ,אני שואל כמה מנות
להכין מכל חתיכת בשר ,כמה חתיכות דגים
בעד עצמה בכל מגש ,כמה כרעיים בכל אחד ,וכמה
המום לגמרי אני מחזיר את הפלפון חזה עוף בכל אחד ובאיזה עובי לחתוך,
לאוזן נזכר שיש מישהי שמחכה מצד השני כמה לחתוך לשניצל ,כמה לחתוך לקוביות,
של הקו לסיים את ההזמנה ,מהר מאד אני וכמה לשיפודים ,האם רוצים דג/בשר טחון,
מוצא את דרכי החוצה ,כאשר הדברים ואם כן כמה גרם לארוז בכל מגש ,לטחון עם
מסודרים בצורה הטובה ביותר ואני מקבל העצמות בלי העצמות וכן הלאה'.
ביד רשימה מדויקת של כלל המגשים ,זו החידושים נוחתים עלי בזה אחר זה ,אבל
שגם תצורף בע"ה למשלוח ,כאשר הכל עד כדי כך לא האמנתי' .אני לא מבין' אני
מפורט לפרטי פרטים. שואל אותם 'אתם רוצים שלב"ב לא תהיה
אני פוסע החוצה כאשר תחשה בלתי עבודה בכלל?'
רגילה מלווה אותי ,אני עוצר לרגע ואני לגודל הפתעתי ר' אברהם יצחק משיב
מנסה להבין מה באמת כל כך היה מהנה בחיוב לדברי במן פשטות ,וכאילו הוא אכן
במקום הזה ובקנייה הזאת? מהי ההשראה שאתה מקבל כאן את הכל ,הכי נקי שיש,
כאן רק בשביל הדבר הזה ,להוריד את כל
המיוחדת שאני מרגיש כאן? האדיבות?! הכי אסתטי שיש ,יש כאן הקפדה ניכרת על
העבודה מעל עקרת הבית .גם אל מול עיני
השירות?! האמינות?! המסירות?! האם כל ניקיון הבשר והדגים עד הפרט האחרון ,כך
המתעגלות בתמיהה ר' אברהם יצחק לא
אלו חברו יחד לכדי מארג מושלם שנותן שהלקוח מקבל את זה בלי שום צ'ופצ'יקים
נסוג אחורה ומתחיל להסביר לי את אחד
את ההרגשה הכל כך נעימה בעת עריכת ותוספות שונות שנדבקים בסרבנות עיקשת
הדברים המיוחדים שפיקדלי הביא לביתם
הקנייה? לבשר או לדגים ,הכל מנוקה כאן בקפידה,
של אלפי לקוחות מרוצים
ברור שכל הדברים האלו שהם יחודיים 'מה שלא ראוי לאכילה לא מגיע ללקוח' –
חוזר ר' אברהם יצחק על העיקרון הנוקש זה לא רק החלק הזה של דיוק בסוגי
לפיקדלי תורמים למאזן המשולב שמרכיב הבשר ובמה שאתה רוצה לכבד את השבת
סיפור של חוויית קניה – אני מסכם לעצמי המלווה את 'פיקדלי' -כך שהבאלעבאסטע
שגם ככה מותשת מכל עבודות הבית ,לא ויום טוב כפי שר' אברהם שלום הסביר
– אבל בסופו של דבר זה לא רק זה ,זה לך בטיב טעם ודעת -אלא יש כאן משהו
החברות ,הידידות ,ההיימישקייט ,ההיכרות תצטרך להתייגע סביב הבישולים ,אלא הכל
מוכן ומזומן לסעודה. מיוחד בפירוק והאריזה.
הקרובה עם הלקוח ,נוצר כאן כימייה
אחד מהלקוחות שהגיע במיוחד להזמין כל אחד יכול לקבל את הסחורה מפורק
מיוחדת בין הלקוח לבעלי העסק שנותן סוג
סחורה במקום המקשיב לשיחתנו מאשר וארוז בדיוק בצורה שהוא רוצה ,ר' אברהם
של אימון פנימי שהם כאן בשבילך ויודעים
את דברי ר' אברהם יצחק' .קניתי פעם אחת יצחק מראה לי על דף מיוחד בו רושמים
לבחור בשבילך הטוב ביותר ,ללא ספק גם
במקום הזה ,ומאז נוו"ב איננה רוצה לשמוע בדיוק את כל דרישותיו של הלקוח ,הזמנת
בזה טמון חלק גדול של המתכון לכל כך
על משהו אחר ,מה שתפס אותה זו העובדא עשרה עופות לא רק ויחתכו לך את כמות
הרבה לקוחות מרוצים.
שהכל מגיע נקי ובדיוק מה שהיא הזמינה, השניצלים והעובי שאתה רוצה אלא אם
בקיצור ,איך אמרו לי החברים שלי תרצה לחלק כרעיים חזה או כל חלק אחר
כאשר ניסו לשכנע אותי לעולם לא יאכזבו אותך אפילו לא במ"מ
אחד ממה שהזמנת ,מה שביקשת בדיוק בעוף לשניים או לארבע תקבל אותו בדיוק
'תעשה את הקניות שלך פעם אחת כפי שאתה רוצה.
בפיקדלי בית שמש ,ואתה פשוט לא תוכל זה מה שקיבלת ואל תחשוב שצריך להגיע
לכאן בשביל זה -הוא ממהר להבהיר – כך גם בחלק האריזה אתה יכול להחליט
אחרת' כמה מכל דבר תארוז בתבנית אחד ,כך שאם
אני בדיוק הייתי כאן באיזור ירדתי כבר ,אך
עכשיו אני כבר יכול לומר בפה מלא אתה יודע שלארוחת צהריים אתה צריך כך
בדרך כלל אני עושה את כל זה בטלפון'.
שאני מסכים אתם כל מילה!... וכך כנפיים בשביל ילדיך אתה לא תצטרך
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 41
המהפכה של 'משיאים':
המודל הפיננסי שמאפשר לחתן
את כל הילדים בלי לקרוס תחת
ההחזרים
בחודשים האחרונים זוכה מיזם "משיאים" להתעניינות רבה
ולהצטרפות של אלפי הורים | מהו המודל הכלכלי שקיבל את
ברכתם ועידודם של גדולי הפוסקים ,ואיך הוא משנה מן היסוד
את ההיערכות לחתונות הילדים הבעל"ט?
אך כשהילדים גדלים וכמה חתונות מגיעות ברצף צפוף ,העומס הופך למעמסה
כבדה שעלולה למוטט גם משפחה אחראית ומסודרת .השאלה אינה רק איך
המהפכה השקטה:
מממנים את החתונה הקרובה ,אלא איך דואגים לכל הילדים ,בלי שהעתיד של אחד בקהילות ,בבתי המדרש ובאלפי בתים
יבוא על חשבון השני. בחודשים האחרונים משהו חדש ומרענן מתרחש בעולם הכלכלה החרדית.
הבשורה של מיזם 'משיאים' היכתה גלים בכל ריכוזי הציבור החרדי ,והביאה עמה
כמובן שכיהודים מאמינים אנו יודעים שהקב”ה עוזר ונמצא איתנו תמיד ,ובפרט גל הצטרפות חסר תקדים .המוקדים אינם נחים לרגע :עשרות פניות מגיעות מדי
בכל עניין החתונות נראים ניסים גלויים וסייעתא דשמיא מיוחדת .אך כפי שהורו כל יום ביומו של הורים המבקשים לבנות מפת דרכים בטוחה לחתונות הילדים ,ואלפי
גדולי הדור ,מחובתנו לעשות את ההשתדלות ולא להסתמך על הנס. משפחות כבר צעדו את הצעד הראשון והבטיחו את עתידן הכלכלי.
לקחת את הטוב מכל העולמות הסיבה להצלחה הכבירה ברורה :הציבור מבין שבעידן שבו עלויות החתונות
הפתרונות המקובלים נשענים בדרך כלל על אחד משני כלים :גמ״חים והלוואות, והדירות מגיעות לסכומי עתק ,לא ניתן עוד להיערך בשיטות הישנות ,שבסכומים
או חיסכון והשקעה. גדולים עלולות להוביל לקריסה כלכלית חלילה של ההורים.
לגמ״ח יש יתרון משמעותי של ביטחון וודאות :בעת הצורך מקבלים סכום ידוע כאשר בבית בלע"ה גדלים 7 ,6או 8ילדים ,לחתונות הראשונות עוד אפשר להתכונן.
מראש ,בתנאים המתאימים למסלול ולזכאות .האתגר מתחיל כאשר כמה הלוואות
מצטברות במקביל ,וההחזרים החודשיים גדלים ומכבידים מאוד.
שוק ההון ,לעומת זאת ,מאפשר לכסף לצמוח לאורך זמן באמצעות אפקט
הריבית-דריבית .אלא שכדי להגיע לסכום הרצוי לחתונות הוא דורש כבר בהתחלה
הפקדה חודשית יחסית גבוהה ,התמדה וסבלנות גם בעיתות משבר ,והתמודדות
מתמדת עם תנודות השווקים היוצרות חוסר וודאות .הסיכון הגדול ביותר הוא מצב
שבו בדיוק בעת החתונה הבורסה תיפול או תהיה בשפל ,והמשפחה תיאלץ לפדות
את הכסף בהפסד.
הפתרון בשיטת השילוב
בדיוק לשם כך התגייסו מומחי כלכלה בכירים ואנשי שוק ההון ,כדי למצוא מענה
שיעניק ודאות מלאה ויציבות ללא היקלעות לחובות והחזרים בלתי אפשריים.
שיטת לובסט ,שעליה מבוססת התוכנית ,אינה מציעה לבחור בין שתי האפשרויות,
אלא מעניקה לכל אחת מהן תפקיד מוגדר ומדויק :שוק ההון הוא מנוע הצמיחה
ארוך הטווח ,הגמ"ח הוא הביטחון והגב.
בכל חודש המשפחה מפקידה סכום שחלקו מופנה לגמ"ח וחלקו לשוק ההון .גובה
הסכום והיחס בין הרכיבים נקבעים בהתאמה אישית מלאה -לפי גילאי הילדים,
מספרם ,היעד המשפחתי והיכולת החודשית השוטפת.
נוטעים מתכננים
מתחילים בהפקדות לתוכנית
בגמ"ח ובשוק ההון
בונים תכנית משפחתית
המשלבת בין גמ״ח לשוק ההון כך זה עובד >
המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות .הפעילות מבוצעת רק מול סוכני ביטוח מורשים' .משיאים' אינה יועצת השקעו
״
במקום לעקור את הגפן
נהנים מהפירות
בבוא העת ,כשהמשפחה תחתן בעז”ה את הילדים הראשונים ,במקום למשוך
את הכסף והתשואות שהצטברו בשוק ההון ,תתקבל הלוואה עם הסכום הנדרש
מהגמ”ח ללא ריבית ,ורק הסכום החודשי הנדרש להחזרי ההלוואה יימשך מהכסף
בוודאי שיש בהצטרפות שנצבר למשפחה בשוק ההון .כך לא ייגדע עץ הצמיחה ,והכסף הגדול ימשיך לצבור
תשואות ולסייע במימון חתונות הילדים הבאים.
לתוכנית זו משום גם אם שוק ההון עובר ירידות זמניות בדיוק בזמן שאחד הילדים נישא (תרחיש
קיום מצוות הלואה סביר לאורך 20שנות נישואי הילדים) ,הסכום הדרוש לחתונה מתקבל בוודאות דרך
הגמ"ח .במקביל ,תיק ההשקעות מקבל את מרווח הזמן הנדרש כדי להתאושש,
וצדקה ,ומאידך ,הרי לתקן ולצמוח מחדש.
היא בכלל ההשתדלות דעת גדולים
הראויה לכל בית אב ההתעניינות הרחבה במיזם לוותה מהרגע הראשון בהירתמות ובהכוונה צמודה של
גדולי הרבנים והדיינים ,ובראשם רבני נשיאות המיזם הראב"ד רבי יהודה סילמן
לקראת תקופת נישואי שליט"א והראב"ד רבי צבי ברוורמן שליט"א .עבור משפחות רבות ,העובדה שגדולי
ישראל בדקו וחקרו ,וסומכים את ידיהם על המיזם ,היא אבן היסוד המאפשרת
הצאצאים ,להעמיד להצטרף לתוכנית בביטחון מלא.
קרן קיימת נושאת את המיזם מוביל בפועל איש שוק ההון ר' יוסף מינצברג ,לצד מומחים פיננסיים,
בשיתוף פעולה עם הגמ"חים הגדולים ובראשם הגמ"ח המרכזי ובחיבור ישיר לבתי
פירות לעבור תקופה זו ההשקעות המובילים בישראל.
בשמחת לב ובהרווחה. היתרון הגדול :הזמן
ככל שמתחילים מוקדם יותר ,כשהילדים קטנים ,אפשר לבנות את התוכנית
בהדרגה ובסכום חודשי נגיש יותר .זו אינה רק שאלה של כמה מפקידים ,אלא של
כמה שנים הכסף יכול להישאר מושקע .הרווחים שנצברים לאורך התקופה עשויים
הגר"י סילמן לשיט"א בעצמם להמשיך לצמוח .זהו אפקט הריבית דריבית .לכן התוכנית אינה מיועדת
רק למי שיכול להפריש סכומים גדולים; היא מבקשת להפוך תכנון עקבי ,משפחתי
וארוך טווח לחלק מההיערכות לחתונות הילדים.
הכסף תמיד נשאר שלכם
ב״משיאים״ בונים לכל משפחה תוכנית לפי הנתונים שלה .הכספים אינם מוחזקים
בשום שלב ב’משיאים’ אלא עוברים ישירות לקופת הגמ”ח ולבתי השקעות
ברישום ישיר על שם ההורים והילד .התפקיד של ״משיאים״ הוא לבנות את
משל הגפן
התוכנית וללוות את התהליך באמצעות הגורמים המורשים. למה אסור לעקור את העץ ביום החתונה?
דמיינו שנטעתם גפן מניבה והשקעתם בה שנים של עבודה והשקיה .בהגיע
הסיבה שהמיזם מעורר עניין כה רב :הוא אינו מבקש לתת תשובה רק לחתונה עונת הבציר הראשונה ,במקום לקטוף את אשכולות הענבים הבשלים ,אתם
הקרובה ,אלא לשאלה שכל משפחה מתמודדת איתה מלידת הילד הראשון :איך עוקרים את הגפן כולה מהשורש כדי להשתמש בענפיה .ברור לכל בר דעת
נצליח להגיע מוכנים ולחתן את כל הילדים בנחת ובכבוד? שבשנה הבאה לא יישאר דבר.
זה בדיוק מה שקורה כאשר פודים את תיק ההשקעות בחתונת הילד
הראשון :עוקרים את מנוע הריבית-דריבית שצמח במשך 20שנה.
ליצירת קשר > השיטה של 'משיאים' קובעת :הגפן נשארת נטועה באדמה!
הרב מנחם מנדל גוטליב ביום החתונה נעזרים בהלוואת גמ"ח בטוחה בסכום ידוע מראש .תיק
ההשקעות ממשיך לצמוח במלוא עוצמתו ללא הפרעה ,ואילו פירות הגפן
050-4189942
(הרווחים והתשואות המצטברות) הם אלו שמכסים באופן שוטף את החזרי
הגמ"ח מדי חודש .כך מחתנים בכבוד ,את כל הילדים אחד אחרי השני.
נהנים משיאים צומחים
ההון שנצבר מסייע בהחזרים החודשיים נעזרים בגמ״ח בזמן החתונה נותנים לזמן ולאפקט
וממשיך לצמוח לחתונות הבאות. בלי למשוך כספים משוק ההון התשואה לעבוד עבורכם
ת ,אינה מבטיחה תשואה ,והמסחר כרוך בסיכון .הגמ"חים אינם שותפים ב'משיאים' וההצטרפות אליהם כפופה לתקנונם.
ברכ+ת
בשם כל קהלא קדישא הדין נרים כוס של ברכה להודות ולש
משפחות ברוכות ילדים מאנשי שלומינו לעמוד ל
בס”ד
אנשי שלומנו שותפי ה
משתתפי קרן ‘טובה וברכה’
הנדיבים שבעם אנשי השם אשר מוסרים נפשם למען עניי ארה”ק בכל עת ועונה במסירות נאמנה
סוכה’ ‘נוי
דאגף‘ צרכי שבת‘ ש
ועל צבאם ראש וראשון לכל דבר שבקדושה המשליך נפשו מנגד למען עניי ארה”ק
הרבני הנגיד המרומם
כבקשת כ”ק מרן ר
שזיכו את אנ”ש שלא על
ועליהם נזקף הצלחת החלוק
שליט”א הרה”ח ר‘ יואל ישראל זופניק
אשר העניקו את החלוקה הנכבדה מאוד
לאנשי שלומינו תושבי עיה”ק ירושלים ת”ו חריש וטבריא
R P R P
הצדקה גבאי קופת הגאב”ד
ואתם עמם ואתם עמם
דקופת הקהל בכל
שזיכו את אנ”ש שלא על
ועליהם נזקף הצלחת החלוק
‘חסדי ויואל משה’
שהשלימו את חלקם בהוצאות החלוקה הגדולה של ‘טובה וברכה’.
R P R P
הנהלת המוסדות
מבצר התורה בקהלתינו הקדושה
וברכה מיוחדת לאנ
חברי הוועד בעיה
חברי הוועד ב בהשתדלות המנהל המסור העומד לימין קופת הקהל מאז היווסדו
שליט”א יוסף קדיש קרישבסקי הרה”ח ר’
שניהלו ופיקדו על החלוקה הגד
שהתרים נדיבי עם למען כלל אנ”ש ברחבי ארה”ק
מועדיך
שבח ולהכיר טובה והערכה לקופות השונות שהתייצבו לימין
לימינם בחלוקה הגדולה לחג הסוכות תשפ”ז בסך
הקופה במסירות
נדיבים שבעם אנשי השם אשר מוסרים נפשם
למען עניי ארה”ק בכל עת ועונה במסירות נאמנה
קרן ‘חסדי יעקב’ מגבית
ועל צבאם העסקן הנמרץ ראש וראשון לכל דבר שבקדושה המשליך נפשו מנגד למען עניי ארה”ק
תשפ”ז ’
שע”י קופת הקהל
הרבני הנכבד והמרומם רבינו שליט”א
שליט”א הרה”ח ר’ זעליג מענדלאוויטש
אשר העניקו את החלוקה הנכבדה מאוד
ל מנת לקבל פרס
קה הגדולה בשנה זו
לאנ”ש תושבי בית שמש R
R P
המסורים ה
ם
ארגון ‘טוב וחסד’
הארגון המהולל בתשבחות בכל קצוי תבל
ל רחבי ארה”ק
בהנהלת ידידנו עוז שר הצדקה והחסד ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ל מנת לקבל פרס
קה הגדולה בשנה זו
הרה”ח ר’
אליעזר שישא יעקב
שליט”א
אברהם R
נשי המעש
על החלוקה הנכבדה מאוד בסכומים נכבדים ה”ק ירושלים
למען כלל אנ”ש ברחבי ארה”ק בבית שמש
דולה בתבונה ובאחריות
סות קורות הבית מעידים
לבנ
על מנת
• 46אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
אל תבכו להולך ואל תנודו לו
זו תחושת מועקה לא קלה אשר לופתת את לבו של כל מי שעוסק
במלאכת הכתיבה כאשר עוד שריד לדור דעה ,יהודי ישיש מהדור הקודם
עוזב אותנו לאנחות בשיבה טובה ,כאשר לבר מכאב האבל שתופסת את
כל אחד ואחד כאשר עוד דמות מקרינה אור נעלמת מן הנוף -מפנה את
המקום לדור שפל אשר לא זכה לראות את מה שראו בני הדור הקודם.
הרי שבלבם של הכותבים מתמלאת תחושת החמצה על עוד באר מים
חיים ,מעיין הנובע מחכמת חיים ואוצר מלא וגדוש בסיפורים שכל אחד
מהם שווה הון תועפות ,שלא ניצלו מספיק את האוצרות המלאים שהיו
תר
נות
יכולים להאיר את דורנו דור החושך.
תמיד בשלב כזה יבטיחו לעצמם הכותבים כי יחזרו בתשובה שלמה
ומהיום והלאה יזהרו שבעתיים שלא לפספס אף הזדמנות לשוחח עם
הדור הקודם ולשמוע מהם כמה שיותר ,כי יבוא יום ויתגעגעו לזמנים
המיוחדים הללו.
ת
אך בעוד לזקני הדור אנו מתפללים ומייחלים לאריכות ימיהם ומודים
לבורא עולם על כל יום שהם עמנו בדור הזה ,הרי שכאן נוצרה מציאות
שיש כאלו שאנו יודעים מראש היכן ומתי ילכו מעמנו ,ועל אף שנהיה
מלא געגועים אחריהם ,אין אנו מצטערים על כך שהם הולכים כי במקומם
תבוא הרחבת גבולי הקדושה באופן שיקדש ביותר את שמו הגדול בעולם.
זה מזמן חשבנו על כך מה היה קורה אם כותלי בית המדרש היו
פותחים את פיהם ומתחילים לספר לנו את כל קורות חייהם ,הרי המחזות
שהם ראו וספגו בתוכם אלו דברים שלא מעלמא הדין ,בכלל לא ניתן
לתאר מראות הקודש שאירעו במקום הקדוש הזה ,מעל לשישים שנות
קדושה וטהרה שלא התאדו ולא יתאדו לעולם.
זקני תלמידי חכמים למאות ואולי אף לאלפים אשר מילאו את חללה
בתורה ,עובדי ה' בני עליה אשר עבדו את קונם בהשתפכות ובמסירות
נפש מנותקים מכל הוויות העולם הגשמי בצורה שמעטים הם המקומות
שראו כזאת ,אלפי ילדי תשב"ר ובחורי חמד שהתחנכו במקום הקודש והם
ממשיכים כהיום את שלשלת הזהב שכל כולו קידוש שם שמים.
ומעליהם המאור הגדול שהאיר לבם של ישראל כ"ק מרן רבינו
הקוה"ט זי"ע שייסד את המקום הקדוש בעשר אצבעותיו מן המסד ועד
הטפחות ,ולמשך כארבעים שנה הפיץ את אורו הבהיר במקום הקדוש
הזה ,והקים עדרים עדרים לתורה ועבודה ,הכל בין כותלי המקום הקדוש
הזה ,וכמובן עבודת הקודש של מלאך האלוקים שקירב נפשות ישראל
לאביהם שבשמים.
ולכן ,כאשר הגיעה הבשורה כי המבצר הקדוש הזה אשר הפיץ אור
נשגב ועילאי במשך השנים האחרונות הולך להתרחב ,וישן מפני חדש
תוציאו ,להרוס את הקירות הרצפות והגגות הישנים ולהביא במקומן קנקן
חדש מלא ישן בהרחבת הדעת ,בנדיבות ליבם של מייסדי אנ"ש אשר שישים וחמש שנים עומד
יוזילו זהב מכיסם למען הדבר הגדול הזה ,הכתה בנו ההבנה כי צריך
להקשיב לרחשיהם לפני שהם יפרדו מאיתנו.
בנין בית חיינו על תילו
מיהרנו אם כן לקיים שיחת פרידה עם כותלי הבנין הזה ,ולהשמיע ומשמש מגדל אור לכל
את קולם בפני הציבור שבוודאי ירצה לשמוע על מה שסיפרו ותיארו באי עולם | לקראת הריסתו
בהתרגשות ,ולסכם מעל שישים שנות קדושה וטהרה של המקום הזה. ובניית הבנין החדש :פרויקט
הצטרפו נא אלינו והקשיבו לקול שיחתם של הקירות הדוממים והגגות מיוחד של 'געזעגענען'
השותקים ,שפותחים כאן לראשונה את פיהם ,לוקחים אותנו עשרות שנים מקירות הבנין שמשנת
לאחור ,משתפים אותנו במחזות שהם היו להם עד. תשכ"ג עד שנת תשפ"ז
אהרן יאקאבאוויטש ,אברהם דוב יאקאבאוויטש עמדו ושימשו בנאמנות
את קהילתנו הק' | כותלי
בית המדרש יוכיחו
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 47
תעניות ,בימי הילולא של רבותינו הק' זי"ע
ובשמחת בית צדיקים( .באותה תקופה אף
השלימו את הבנין כולו שלא היה עדיין
קומה אשר מצוות
מקיפות אותה
מוכן מאז תחילת בנייתו ואף חיפו את
המדרגות שהובילו מהקומה התחתונה אל היכל ראצפערט
בית המדרש במרצפות ובשיש).
כמו כן בתחילה היתה בקומה הזאת
הכניסה של הנשים לעזרת הנשים לתפילות הקומה התחתונה :מקוה ,בית
ולשולחן הטהור .הנשים נכנסו דרך הפתח התבשיל ,מאפיית מצות ,חדרי
התחתון של הבנין ליד המקוה הישן ועברו אחזקה ,קאראוואנים והכנסת
דרך המדרגות המובילות מלמטה למעלה אורחים.
אל העזרת הנשים .אחרי מספר שנים אנו מתחילים את סיורנו בקומה
הוסיפו את שורת המדרגות הצמודות התחתונה של הבנין .הקומה התחתונה
לשכונת בתי נייטין המובילות לבנין. כוללת את היכל בית התבשיל ,מאפיית
התלמוד תורה ולעזרת נשים ,בין המצות ,חדרי האחזקה ,המקוה הישן
המדרגות לביה"כ היו גם שני חדרים זה והקראוונים. המשגיח הותיק ר' אברהם יעקב שטיינבערגער
לפנים מזה ,תחילה שמשו שני החדרים קומה זו ,בתחילת דרכה ,לא היתה משגיח בבית התבשיל
לכתות הגן עם המלמד הרה"ח ר' יעקב נראית כפי שהיא נראית היום .בשנים
אליעזר ברוין שליט"א וכאשר כתות הגן הראשונות היא עמדה שוממת וריקה .הן
עברו אל הבנין החדש ברחוב עונג שבת, בנין התלמוד תורה והן בנין בית המדרש
(כהיום בית המדרש תולדות אברהם נבנו על גבי עמודים כאשר למטה נשאר
יצחק) ,הוסב המקום לחדרי התחזוקה חלל .צורת הבניה היתה בשל כך שאז
של בנין בית המדרש .בהמשך ,עם חנוכת קיבלו זכויות בניה מעטות מאוד ולכן
היכלי התפילה של הבנין החדש בשנת הקבלנים היו בונים את הבניינים על
תשע"ג הוסב חדר אחד לצורך מעבר בין גבי העמודים ,כאשר למטה נשאר חלל,
הבנין הישן לבנין החדש. ובהמשך היו סוגרים את הקומה התחתונה,
החדר הקטן ממול המקוה הישן שימש כך הרוויחו עוד קומה (בהרבה מקומות
את פני הקודש כאשר שם היו מונחים המדרגות מהקומה התחתונה לעבר קומת התלמוד
בארץ עדיין אפשר לראות את סגנון הבניה תורה
המאכלים של רביה"ק זי"ע למיטאג טיש. הזה).
במקום היה גז ובלעך שם היו טומנים במשך שנים רבות ,מאז חנוכת בית
מערב שבת את מאכלי השבת של כ"ק מדרשינו בירח האיתנים שנת תשכ"ג,
רבינו זי"ע ,בהמשך השנים היה שם מכונת כמעט הקומה כולה היתה חלל ריק מתחת
הצילום של התלמוד תורה וכהיום משמש לבנין כאשר אפילו רכבים יכלו להיכנס
כמחסן של חומרי התחזוקה. מתחתיה ,רק החלק שבו נמצא היום
השטח מחוץ לבנין ,הסמוך לשכונת המטבח של בית התבשיל כן היה סגור
בתי אונגארין ,שימש את בית מדרשינו ואת בקירות לבנים אך לא מעבר לכך( ,שם
התלמוד תורה מאז ומקדם .בשנים עברו התקיים מעמד הקבלת פנים של כ"ק רבינו
היו ילדי התשב"ר משחקים שם ,כמו כן שליט"א בשמחת הנישואין בשנת תשכ"ו).
התקיימו שם החופות של צאצאי רביה"ק כל שטח המקוה וחדר האוכל היו חללים המסדרון ליד המקוה הישן
זי"ע .היו גם כמה שנים שבנו שם את סוכת ריקים ,כאמור.
בית מדרשינו. המקום הזה עמד כך עד שנת תשל"א.
בשנת תשנ"ח ,לאחר עלותו של כ"ק בשנת תשל"א ארע סיפורו המפורסם של
מרן רבינו שליט"א לכס ההנהגה ,כאשר החסיד ר' משה חיים ליבנטהאל ז"ל כאשר
היו צריכים לחפש מקום חלופי להיכלי חלה ל"ע במחלה הנוראית והרופאים
התפילה שהיו עד אז בבנין ברחוב עונג לא נתנו לו הרבה סיכויים ורביה"ק זי"ע
שבת ,הביאו אז את הקאראוואנים ששימשו הבטיח לו שאם ישלים את בניית הבנין
כהיכלי התפילה לשנים הבאות. יתוספו לו עוד עשר שנות חיים (הסיפור
הקאראוואנים נבנו בנדבת לבם של סוקר בהרחבה בגיליוננו לפני כמה שנים
הנגיד הרה"ח ר' יהונתן בנימין עסטרייכער בגיליון מס' 39פ' נשא תשפ"ב לקראת
ז"ל והרה"ח ר' בצלאל משה בלום ז"ל. בניית המקוה הישן
היארצייט של ר' משה חיים).
בתחילה הביאו רק שני קאראוואנים כמו בכל הליכותיו והנהגותיו שביטל
והאחד פוצל לשני היכלות קטנים יותר, את עצמו כל כולו בפני רביה"ק זיע"א קיבל
בשנת תשס"ד הביאו את הקאראוואן על עצמו ר' משה חיים מיד להשלים את
השלישי 'היכל ראצפערט' ואז הרחיבו את הבנין ולבנות את בית התבשיל והמקוה,
הקאראוואן האמצעי להיכל גדול אחד. ואכן במשך השנים הבאות בנו את המקוה
בעת בניית הקאראוואנים בנה הרה"ח ר' ואת בית התבשיל כפי שהוא עד היום הזה.
בצאל משה בלום ז"ל אף את היכל ההכנסת ר' משה חיים אף נידב אז את כל מכשירי
אורחים הצר ,שם היה במשך שנים רבות המטבח היקרים במיטב השכלולים ,ועד
הקאווע שטיבל והכנסת אורחים פת היום ההיכל משמש יום יום את תלמידי
שחרית ,שאף זה הגיע מנדבת לבו של ר' התלמוד תורה וגם את כלל אנ"ש במוצאי
מערכת הכריזה בהיכל בית התבשיל
• 48אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
בצלאל משה.
היכלות הללו וההכנסת אורחים שימשו
את הציבור עד לשנת תשע"ג כאשר חינכו
את היכלי התפילה החדשים ,אז הוסבו
לשימוש התלמוד תורה ,והיכל ראצפערט
הוסב להיכל ההכנסת אורחים .כמו כן
המקוה הישן הוסב בהמשך לשימוש
התלמוד תורה ולשימוש של 'בצילא
דמהימנותא' שבו לנים האורחים מחוץ
לעיר במועדי השנה בצל הקודש.
בית התבשיל בשנים קדמוניות
השטח שמחוץ לדרום בית המדרש היה
בתחילת הדרך ריק כאשר בית המדרש היה
רק הריבוע הפנימי (ראה בהמשך) ,בהמשך
נבנה במקום מאפיית המצות על ידי רבינו
הקוה"ט והתלמידים המסורים ,היו תקופות
בהם הרה"ח ר' יחיאל כהן שליט"א היה
מביא שם ענבים ובמקום התקיים כעין יקב
מאולתר שבו הכינו יין החסידים שהקפידו
על הכנת יין לבד ,בהדרכתו של ר' יחיאל.
בשנים מאוחרות ,בתחילת הנהגתו של כ"ק
רבינו שליט"א ,כאשר גני הילדים היטלטלו
ממקום למקום היתה תקופה בהם שוכנו
הגנים במקום.
קורות הבית מעידים
במטבח
קירות ספוגים באמונה וביטחון
חדרי ההחזקה לא היו בשימוש
בתחילת הדרך כאשר בנו את
הבנין ,אך לפרק מיוחד בהיסטוריה
זכו כאשר הם שימשו את הנשים
במלחמת ששת הימים בשנת
תשכ"ז.
כידוע הפחד הגדול ששרר
בארץ הקודש לפני ובמשך מלחמת
ששת ימי האפילה ,במיוחד חששו
בני ירושלים שעדיין זכרו את
המלחמה שקדמה לה בשנת תש"ח,
כאשר העיר ירושלים ובמיוחד
המקוה הישן שמשמש לאחרונה כמחסן שכונת מאה שערים ופרבריה
שישבו על הספר הופגזו קשות
במהלך המלחמה ועלה בחייהם
של נפשות רבות ל"ע ,והחשש היה
גדול כי מי יודע מה ילד יום.
אך תלמידי רבינו זי"ע התהלכו
ורוח אחרת הייתה עימהם ,כאשר
רבינו החדיר בהם אמונה חושית
כי הכל מתנהל מלמעלה בהשגחה
נפלאה ואין ממה לפחד .טבעית
הייתה העובדא שמיד עם פרוץ
המלחמה הגיע הציבור לחסות בצל
הקודש בקומות התחתונות בבנין
התלמוד תורה והבית המדרש,
שם הרגישו בטוחים יותר מאשר
המקלטים שהיו פזורים ברחבי
היכל אחד הקרוואנים .כיום משמש ככיתה בת"ת
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 49
עם יסוד הישיבה קטנה על ידי הנהלת העיר ואשר שם הסתתרו המוני
הישיבה (בתחילת הדרך לא היה ישיבה תושבי העיר.
קטנה ,ובכלל מושג הישיבה קטנה היה אך גם הנשים חפצו להיות
מושג יחסית חדש ,אלא הבחורים היו במחיצתו של רבינו וגם גם הן
עולים מיד לישיבה גדולה שם ישבו כמה חשו בטוחות יותר ליד הצדיק
שנים עד לחתונתם) שכנו אותו באותו ואף הן באו אל בית המדרש עם הטנדער עם המלוה הרה"ח ר' יעקב ברוין
היכל ,ובהמשך שימש את מכינה לישיבה פרוץ המלחמה ,והסתתרו באותם
קטנה עד לפני כעשור כאשר הקומה כולה החדרים ,כאשר האנשים הסתתרו
יוחדה לכתות הגן. בקומה שמעליה בראשות רבינו
אך כאמור ,מכיוון שדעת הנדיב היתה הק' שישב משך ימי המלחמה
לעשותו היכל התפילה התקיימו שם סדרי בחדר הראשון למעלה הצמוד
תפילה שונים של בחורי הישיבה קטנה, ליד המדרגות (חדר ר' זונדל) .יש
ובעיקר התקיימו שם המנינים האחדים לציין שאף במלחמת יום הכיפורים
לשחרית שהתקיימו שם בנוסף למנין רבינו המשיך לשבת בסוכה ,ואף
המרכזי 'מנין רבינו' בית מדרשינו. אז הנשים הגיעו להתחבאות תחת
מניני השחרית היו בודדים ממש באותם כנפי השכינה ובצל הקודש ,ורבינו
שנים .רוב הציבור היה מגיע להתפלל הורה לפנות להם מקום בצד אחד הכניסה להיכל בית התבשיל
במנין הגדול בהיכל בית מדרשינו .כמקום בסוכה שם ישבו בעת האזעקות.
אשר הושתת על עבודת התפילה היה ברור
ומובן מאליו שהדרך בה קיים שוק של
מנינים הוא משהו שאינו עונה להגדרה
של 'קובע מקום לתפילתו' ,ובכלל ,תפילה
במתינות וישוב הדעת.
במקום רינה שם תהא
תפילה
שני מנינים היו לפני המנין הגדול של
בית מדרשינו בראשות רבינו הק' זי"ע:
המנין של תפילה כותיקין ועוד מנין שבו
התפללו ילדי התלמוד תורה ,והמנין בבית
מדרשינו שנקרא בפי כל 'דער דריטער הקומה הראשונה :תלמוד תורה, ה'מעבר' מן הבנין הישן לבנין החדש .בעבר שימש
מנין'. היכלי תפילה ,היכלי כוללים, ככיתת לימוד ובהמשך כחדר תחזוקה
עם השנים הצליח הרה"ח ר' דוב ישיבה קטנה.
אייזנבערג ז"ל לפעול אצל רביה"ק
הקומה הראשונה של הבנין שימש
שיוסיפו מנין נוסף לאלו שאיחרו במקצת
את התלמוד תורה משך כל השנים .בין
את התפילה בבית מדרשינו ,ואישר רבינו
המלמדים שהיו שם נמנים הרה"ח ר'
זי"ע לקיים 'דער פערטער מנין' או כפי
יקותיאל סאמעט שליט"א שהיה שנים
שכינו אותו אחרים "ר' דוב'ס מנין" .כמובן
רבות המלמד בכתה ט'; הרה"ח ר' משה
שהיו אלו מנינים עם כל הלהבת אש של
ברוין שליט"א שהיה המלמד בכתה ב',
עבודת התפילה בבית מדרשינו ,אך בנפרד
וכמו כן להבחל"ח הרה"ח ר' יהושע העשיל
מהמנין הגדול בו התפלל רוב הציבור.
אייזען ז"ל ,ובהמשך השנים עדיין זכור
המנינים האלו התקיימו באותו היכל לכל המלמד הותיק הרה"ח ר' חנוך זונדל הכנת השטח לקראת בניית הביהמ"ד
למשך שנים רבות עד לחנוכת הבנין החדש זעלקאוויטש ז"ל שאף בערוב ימיו המשיך
ברחוב עונג שבת שנבנה בנדבת לבו של לחנך את תינוקות של בית רבן בטעם
ידידנו הרבני הנגיד ר' אלכסנדר הערמאן זקנים.
שליט"א ,או אז עברו המנינים האלו לבנין
בהמשך המסדרון בצד שמאל היה
שם ,וכאמור שני החדרים האלו שימשו
ההיכל אותו נידב הרבני ר' נתן טורץ (גיסו
את כתות ט' שם התפללו ושם התקיימו
של הרבני הנגיד ר' משה חיים ליבנטהאל
שלושת הסדרים של מכינה לישיבה קטנה.
ז"ל) לתורה ותפילה .היו אלו שני חדרים
כאשר חינכו את התלמוד תורה בבנין
עם דלת הזזה מעץ שהפריד ביניהם עד
החדש הקצו את הקומה כולה לכתות הגן
שכתות הגן חזרו אל בנין התלמוד תורה,
והחדר כאמור פוצל לשניים.
והקומה כולה יוחדה לכתות גן ,ואז בנו את
שני הכתות בצד ימין של המסדרון הקיר שהפריד בין שתי הכתות.
שמשו שנים רבות את כתה א' ובסוף
המקום זכה לשמש כאכסניא של תורה
המסדרון – במקום שבו נמצא הפתח
לדברים רבים בבית חיינו .כאמור הנדיב
לכיוון בתי נייטין -נבנה עם השנים חדר
נידב אותו כהיכל תפילה ולכן שנים רבות
מיוחד שם לימד המלמד הותיק הרה"ח
שימש כהיכל תפילה בצורות ודרכים
ר' אברהם בריזל ז"ל ששימש במלומדות
שונות ,בתחילת הדרך היה שם היכל
למעלה מיובל שנים ,שם למד באופן פרטי
הכוללים עד אשר העלו את היכל הכוללים
עם התלמידים .והפתח המוביל אל כיוון
לקומה השלישית (בהיכל שהוסב בסוף
בתי נייטין לא היה כמעט בשימוש בשנים
לישיבה קטנה).
הללו .לפני כעשור ,כאשר העבירו את
דלת היציאה לכיוון בתי נייטין
• 50אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
כתות גן לקומה ההיא הורידו את החדר
הזה והמסדרון נפתח שוב עד לסופו.
החדר הראשון מצד ימין לפרוזדור
שימש במשך השנים ככתה לתלמוד תורה,
וברבות השנים לחדר של הנהלת הרוחנית
של התלמוד תורה עד שפוצל בחלקו
והוקצה לכתות הגן.
בחדרי הקומה הזאת אף התקיימו מניני
הסליחות המאוחרים משך שנים ,בשעות
שטרם התחילו תלמידי התלמוד תורה
את סדרי הלימודים ,ובטרם עברו להיכלי
החדר החיצוני של המקוה הישן .כעת 'היכל משה חיים' התפילה החדשים.
קורות הבית מעידים
הפויקאלאך של משיח
כל כך הרבה יש מה לספר
ולתאר על זקני ירושלים של
מעלה ששמשו כמלמדי התשב"ר
והחדירו יראת שמים במידה גדושה
בתלמידים ,כאשר שמשו תמיד אף
כדוגמה אישית של יראה ופחד
מעבירה כל דהוא.
כיתה בבנין התלמוד תורה אך ללא ספק קובע ברכה
לעצמו המלמד הותיק והבלתי
נשכח הרה"ח ר' אברהם בריזל
ז"ל שידע לחנך את ילדי החמד
בחן מיוחד ובמתיקות ונעימות,
געשמאק מיוחד היה לתלמידים
לשבת סביב ר' אברהם אשר השרה
אווירה עליזה של שמחה תמידית
סביבו.
אך הדבר שללא ספק נחרט
היטב בזכרונם של כלל התלמידים
היא הדרך המקורית בה בחר
ר' אברהם להחדיר בתלמידיו
הצעירים את הציפייה לגאולה
ולביאת המשיח כפי השגתם של
ילדים בני חמש.
"ווען משיח וועט קומען וועל
כיתה בבנין התלמוד תורה בשנים קדמוניות ,המלמד הרה"ח ר' שמעון שטיינבערגער שליט"א איך געבן פאר אלע קינדער
פויקאלאך" היתה הבטחתו של
ר' אברהם שחזרה על עצמה שוב
ושוב מדי שנה במשך עשרות שנים
ושוב ושוב במשך השנה.
התלמידים כבר היו יודעים
להזכיר לר' אברהם את הבטחתו
והוא הנהן בראשו שאכן בבוא
היום ומשיח צדקנו יופיע יקיים
את הבטחתו ,ואף הדגיש כי הוא
כבר חייב 'פויקאלאך' רבים כל כך
לתלמידים רבים למשך כל השנים.
יהיו הדברים לזכרו ולעילוי
נשמתו
כיתת ר' זונדל זעלקאוויטש ז"ל
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 51
בעצמו או הגבאי אשר שלח היה עובר נשים שכונה 'די נייע ווייבער שול' .העזרת
בבנין כולו והיה בודק שהכל כמישרין.
הכיורים לנטילת ידיים לא היו כמו
נשים נבנה בנדבת לבו של הרבני הנגיד
ר' אפרים ווייס ז"ל ובניו ,ר' אפרים היה
מקום אשר התפללו
אבותי
היום מאלומיניום ולא היו קבועים בתוך קרוב משפחתו של הרה"ח ר' חנוך זונדל
הקירות .במרכז הפאליש היתה ברזיה זעלקאוויטש ז"ל והיה מגיע לבית מדרשינו
עגולה מאסבסט עם כעשרה ברזים בחג הפסח ,ובאותה העת נידב את העזרת
ששימשו לנטילת ידיים (כעין הברזיות נשים .ר' אפרים היה חסיד קאשוי והיה
שקיימים היום בהרבה פארקים) .באותם מהתומכים הקבועים והנאמנים לישיבה הקומה השניה :היכל ביהמ"ד,
שנים האגף הדרומי בבית המדרש לא נבנה ולמוסדות. הפאליש וה(קאווע) שטיבל
עדיין ובמזרח הפאליש היכן שנמצאים מעבר לשימושו כעזרת נשים הוא בית המדרש הגדול נחנך ברוב פאר
היום הכיורים היו חלונות פתוחים אל רחוב שימש גם בעת שמחות צאצאי הקודש ,שם והדר לקראת ראש השנה תשכ"ג כאשר
שבטי ישראל. היה הציבור עובר לברך בברכת מזל טוב נכנסו אל היכל בית המדרש בהיותו בלי
הקאווע שטיבל היה בתחילת דרכו של את רבינו .העזרת הנשים הזאת פורקה עם ריצוף בלי טיח ובלי חלונות ,כאשר רק
בית המדרש צמוד לשטיבל של רבינו הק' הרחבת בית מדרשינו בשנת תשס"ט. במשך השנים הבאות סיימו את ההיכל.
למטה (היכן שהיום נמצא אוצר הספרים בהמשך הורחב בית המדרש אף לצפונו בית המדרש כלל אז רק את הריבוע
של מפעל התורה והקאווע שטיבל) .מן כאשר נבנה האגף הצפוני בנדבת לבו של הפנימי של בית המדרש ללא האגפים
החלק הזה של הפאליש הנמצא צמוד הרה"ח ר' בצלאל משה בלום ז"ל. מכל רוחותיו .היו מי שרצו אז לבטאות
למדרגות התלמוד תורה נכנסו אל בית הפאליש פשט צורה ולבש צורה במשך את קדושתו של בית המדרש ואמרו שבית
המדרש דרך פתח צר ביותר שהורחב לפני השנים .בעצם ,צורתו הנוכחית קיימת זה המדרש הוא כגודלו של המזבח שהיה
כעשרים שנים כאשר בנו שם את אוצר כעשרים שנים בסך הכל .תהפוכות רבות ל"ב אמות על ל"ב אמות .מצפון ומדרום
הספרים הנ"ל. עבר למשך השנים :קודם כל ,עם גמר היו כתלים גבוהים עם חמש חלונות צרים
ליד הפתח הצר הזה היה חדר החשמל בניית היכל בית המדרש בשנת תשכ"ג, וגבוהים פעורים בהם מכל צד ,מצד מזרח
ולידו היה הקאווע שטיבל שהיה קיטון הכניסה מבחוץ אל הפאליש הוביל רק משני צדי ארון הקודש (במקום פתח
צר ביותר .מי שעסק אז בהכנת התה היה פתח צר אחד. השטיבל ובמקום ישיבתו של רביה"ק) היו
הרה"ח ר' חיים קטינא ז"ל ,חסיד סאטמאר בתמונה המפורסמת של ביקורו של אף שם שני חלונות ,ומצד מעריב מתחת
שלקח על עצמו את המצוה להכין את התה הרה"ק מסאטמאר זיע"א בבית מדרשינו לעזרת הנשים היה עדיין שלד לא גמור.
בערב שבת לטובת ציבור הגדול שהגיע בשנת תשכ"ה ניתן לראות את הפתח האחד בשנת תשמ"ג הוסיפו בעזרת הנדיבים
ללמוד בבית מדרשינו בלילי שבת ,כיוון היחיד והצר שממנו נדחקים ציבור גדול בעם את האגף הדרומי בבית המדרש
שהיה מואר (מקודם בלוקסן ,ובהמשך לראות בפני זיוו קדשו .שאר הפתחים היו ששימש את מתפללי בית המדרש ששימש
כאשר עשו את הגענעראטאר היו הרבה סתומים ונפתחו עם השנים ,חלקם כאשר בצורתו הנוכחית עד לשנת תשס"ט כאשר
תלמידי חכמים בני ירושלים -שלא רצו ר' משה חיים ליבנטהאל נידב את גמר הרחיבו את בית מדרשינו .האגף הזה היה
להנות מעלעקטערי של חילול שבת – והשלמת הבנין. אף משמש לעזרת הנשים בחתונת נכדי
באים ללמוד בבית מדרשינו). בפתח האחד הזה לא היתה דלת רגילה. רבינו הק' זיע"א ואף בחתונת חדב"נ
ר' חיים שהתגורר בשוק מאה שערים היה שם קרש עץ שהרה"ח ר' יחיאל כהן הרה"צ ר' אברהם ראבינאוויטש שליט"א
(ברחוב עין יעקב היכן שממוקם היום הביא והפכו אותו לדלת ,הדלת הזאת שהתקיימה בהיכל בית מדרשינו לאחר
חנותו של 'עזריאל') עוד הגיע להכין את אף לא ננעלה עם מנעול רגיל ,אלא עם עלותו של כ"ק מרן רבינו שליט"א על כס
התה בבית מדרשינו ברחוב עונג שבת .ר' שרשרת ארוכה (ראה מסגרת) .את הדלת ההנהגה.
חיים היה מגיע בכל ערב שבת והעמיד היה רבינו הק' נועל מדי לילה בעצמו כמה שנים אחר כך נבנתה מעליו העזרת
את הדוד על גבי הפרימוס ,ומני אז התה כאשר סיים את עבודת קדשו ,לאחר שהוא
כבר הפך לשם דבר אצל הלומדים שרצו
להתחמם בלילי שבת החורפיים.
התה היה בלי סוכר ,והרה"ח ר' אליהו
וויינבערגער ז"ל הביא מחו"ל קאצקא
צוקער (ר' אליהו לא רצה להביא מארץ
ישראל שהיה בהם חשש חילול שבת)
והחזיקו לידו ,וכל אחד שרצה להמתיק את
כוס התה ניגש אל ר' אליהו לקחת קוביה
אחת.
אגב ,הדוד ששימש אז את ר' חיים
משמש עד היום נאמנה את התה בבית
המדרש ,אך בהמשך ריתך עליו ר' יחיאל
כהן (שלקח את המושכות מר' חיים) עוד
חלק והגדילו...
בהמשך נבנה הקאווע שטיבל בפינה
מזרחית דרומית של הפאליש (היכן שנמצא
כהיום לוח המודעות) ,שם נבנה חדר קטן
במיוחד עבור כל צרכי הקאווע והתה,
הקאווע שטיבל עמד שם עד להרחבת בית
הרה"ח ר' אברהם גוטליב שליט"א מסדר את הספרים ,עם בנו ר' חיים יוסף ,ור' אהרן בר"ש הירש
• 52אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
מדרשינו בשנת תשס"ט אז עבר אל משכנו
הנוכחי.
הקאווע שטיבל הנוכחי בגלגולו הקודם
היה שטיבל לרביה"ק זי"ע .השטיבל שימש
את רביה"ק בעיקר לפני ואחרי התפילה
לצורך הכנה לתפילה .הסדר היה שרבינו
הק' היה משכים קום ועורך את עבודת
קדשו בביתו נאוה קודש ברחוב סלונים,
וסמוך לתפילה היה מגיע אל בית המדרש
אוצר הספרים ליד הקאווע שטיבל להכנות האחרונות לפני התפילה.
רביה"ק התעטר בתפילין בתוך החדר
והיה נכנס אל בית המדרש ,ולאחר התפילה
היה נכנס חזרה אל השטיבל ומחליף את
הקאפטן המיוחד שהיה לו לתפילה ,ועלה
אחר כך לשטיבל העליון שם המשיך את
סדר יומו בעבודת הקודש .כמו כן בראש
חודש היה רבינו זי"ע נכנס לשם לפני
תפילת המוסף בכדי לחלוץ את התפילין.
וכן בראש השנה בהפסקה לפני התקיעות
היה רבינו זי"ע נכנס לשם ומכין את עצמו
בסילודין לתקיעות.
אף בימי הסוכות היה בו שימוש תדיר,
כי הסוכה היחידה שהיתה לרבינו בבנין
בית המדרש באופן פרטי היה באותו
שטיבל .מתוך השטיבל היה דלת שהיה
מוציא אל המרפסת של הפארענטשעס
הפאליש .תחילה היתה רק דלת כניסה אחת צרה לפאליש (אז קטן בהרבה ,הורחב עם הרחבת בית
המדרש בשנת תשס"ט) ושם היתה סוכה
קטנה שרבינו היה עורך שם עבודתו
בהצנע.
את הנענועים לפני ההלל עשה רבינו
בתוך סוכתו זו ,וגם את ההכנה להלל עשה
רבינו שם ,כמו כן ביום הושענא רבא לאחר
שנפרד מהסוכה הגדולה היה רבינו נכנס
לבדו בתוך הסוכה הקטנה זאת ונפרד
ממנה.
במוצאי שמחת תורה לאחר ההקפות
השניות היה רבינו זי"ע נכנס לשם ,והיו
מי שהדחיקו עצמם לשם ורבינו היה מוסר
שיחה נשגבה לקראת ההייליגע ווינטער
נעכט.
עליה קטנה הייתה במקום לרבינו
(שעדיין קיימת) ששם היה רבינו מניח את
הקאווע שטיבל .נראה דוד הטעה שכבר עומד ומשמש למעלה משישים שנה הגיליונות של דברי אמונה שהיה מגיה ,זה
היה בתקופה שהדפוס היה נעשה בעופרת,
והיו מדפיסים גיליון אחד עליו היה רבינו
רושם את הערותיו והיה שולח לתקן .עד
שזכו לראות גיליון מוגה היה נדרש ים
של הגהות לפני זה ,וכל הגיליונות האלו
נערמו שם ,ובמשך השנים לקחו לעצמם
המקורבים מגיליונות הללו.
כמו כן היה רבינו זי"ע מניח שם את
הלולבים לאחר חג הסוכות ,שם היו
מונחים עד ערב פסח כאשר הוציאו
אותם משם לשריפת חמץ .כמו כן היו שם
תרופות ורפואות שונות שרבינו החזיק
שם לעת הצורך לתת לאלו שבאו להזכיר
שמחת בית השואבה בהיכל בית מדרשנו בשנים קדמוניות
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 53
בהוצאות לא מעטות מאת גבאי חברה קדישא ובאלו בנו לעצמם וכדו'.
לימים נודע כי הנדיב היה לא את תשמישי בית המדרש והסוכה. החדר הזה שימש את רבינו כמעט עד
אחר מאשר ר' משה עצמו ...ר' ושאבתם מים בששון סוף ימיו .לקראת יום הקדוש של שנת
משה שמשך כל שנותיו התנהג במציאות של אותם ימים שבו תשנ"ה חינכו את השטיבל החדש למזרח
בהצנע לכת ואת רוב רווחיו הרים מי הברזים היה בהם חשש חילול בית המדרש מאחורי הארון הקודש ,וחודש
לשם שמים ,היה שותף בסכומי שבת ר"ל ,לא רצו זקני קהילתינו אחר כך מעד ונפל רביה"ק לחליו ממנו לא
עתק בבניית בית המדרש ,עד כי כמו הרבה מבני ירושלים להשתמש קם עוד עד שעלה בסערה השמימה ביום
אמרו כי כארבעים-חמישים אחוז במים האלו בשבת. כ"ז כסלו תשנ"ז.
מבניית בית המדרש היה מהונו של מדי ערב שבת היה הרה"ח כאשר מדברים על קומה זו הרי שצריך
ר' משה. ר' אפרים מנשה בלום ז"ל יורד גם לציין את החלק שמתחת לעזרת נשים
ר' משה בראותו את ביזיון וסוגר את הצינור הראשי כדי שלא הישן ,שם בתחילת הדרך לא היה בנוי.
בית המדרש שטרם נגמרה בנייתו ישתמשו עם המים מהעירייה שהיה המקום היה סגור עם דפנות עץ ,בתוכו
לא חשב הרבה ,הוציא מכיסו בהם חשש חילול שבת .על גג הבנין היו כמה חדרים בנויים אף הם מדפנות
עוד תרומה גדולה על תרומותיו היה מיכל גדול שמדי ערב שבת עץ .מדובר בתקופה של טרום בניית בנין
הקודמות ,למען השלמת בית ה' היו סוגרים את הברז אליו בכדי התלמוד תורה ובאותו מקום היו כמה
כאשר לציבור הוא סיפר כי מדובר שלא יכנסו מים כאשר הוא מתחיל כתות של התלמוד תורה.
בנדיב עלום שם. להתרוקן ,ומן המיכל הזה היה מים בפנים ,צמוד לקיר הצפוני נבנה האוצר
ויהיו הדברים לזכרו ולעילוי כל השבת. הספרים ,ולידו היתה אז הכריכייה של ר'
נשמתו 'כל השבת' אמרנו ,אז לא יחיאל כהן שכגבאי בית המדרש כרך את
בדיוק .בערב שבת בפנות המנחה ספרי בית המדרש .כל זה היה אז כאגף
אזלו לאט לאט המים מן החמת, נפרד מבית המדרש וכאמור גם בלתי בנוי
הבל פיהם אשר אין ובשלוש סעודות כבר הגיעו המים
בטפטופים ממש ולפעמים גם זה לימים הגיע הרה"ח ר' משה שטערן
וגמור.
בהם חטא
לא ,והיו צריכים לבקש כבר מים ז"ל שטען שצריכים לגמור את חלק הזה
מן השכנים. ולשכללו עד הסוף ולצרפו לבית המדרש,
בשר תותחים ואמר שיש לו נדיב שמוכן לתת את הכסף
דוד התה אשר משמש זה לזה ,ודרש שיגמרו אף את החלק הזה.
הקומה השלישית :חדרי התלמוד כשישים שנים לטובה עד היום הזה, ואכן גמרו אז את האגף הזה והוא סופח
תורה. טומן בתוכו לא רק מאות אלפי לבית המדרש ,חוץ מהחלק של אוצר
כוסות תה שהוגשו ליהודים במשך הספרים שנשאר שם למשך שנים רבות,
הקומה שימשה בעיקר את התלמוד
השנים ,אלא גם פעם אחת בה קיבל ובשנת תשנ"ט הוציאו את האוצר מהיכל
תורה משך קרוב לשישים שנים האחרונות
תפקיד אחר לגמרי. בית המדרש ואף החלק הזה סופח לבית
והיא ספגה את קולם הערב של התינוקות
היה זה במלחמת ששת הימים, המדרש.
של בית רבן ,ובקומה הזאת זכו כלל אנ"ש
ללמוד את שנותיהם הראשונות ולבנות כאשר בחורי הישיבה שהו כל ימי
את קומתם הרוחנית בתורה הקדושה בין
כותליה.
המלחמה בתוך הבנין ולא יצאו אל
ביתם בשל גודל הסכנה ששררה אז קורות הבית מעידים
החדר הראשון מצד ימין שימש במשך ברחוב ,בישל ר' יחיאל כהן בדוד
שנים רבות את משרד ההנהלה עם זה בשר בכדי שיהיה לבחורי החמד
המנהל הרה"ח ר' רפאל פאפנהיים ז"ל. תבשיל חם להכניס בפיהם לאחר
המשרד של ההנהלה היה של שני החדרים
הראשונים בצד ימין של הפרוזדור -חדרו
כל הימים האלו.
לחלק מהבחורים היה זה
המתים יהללו קה
של ר' יחיאל כהן שליט"א משך העשורים התבשיל היחיד שיכלו להחיות כיון שאנו עומדים בימי הסוכות
האחרונים -כאשר משם הובילה דלת אל את נפשם במשך הימים האלו ,אך ראוי לספר מנין נלקחו העצים
החדר הנוסף (החדר בו שימש במלומדות אז הגיעו השמועות על ההצלחות לבניית הסוכה בשנים קדמוניות,
הרה"ח ר' יהושע ווייס שנים רבות) כאשר הגדולות של הציונים עם הכיבושים שיתאר קצת את הדוחק הגדול
אף החדר השני היה לשימושו של ההנהלה הגדולים שערכו במשך המלחמה, ובאילו מצבים בנו את הבנין הזה
הרוחנית ושל ר' רפאל. והיו מן הבחורים שקשה היה להם במסירות נפש של התלמידים.
בעשורים האחרונים כאמור שימש לאכול בשר לקול מצהלות ההמון באותן שנים העץ היה מצרך
החדר הצר והראשון את הרה"ח ר' יחיאל שחגג בניצחונם של עוקרי הדת, יקר ביותר ,והרה"ח ר' יחיאל
כהן שליט"א שכגבאי בית מדרשינו כרך ומיאנו לאכול מן הבשר הזה. כהן שליט"א שהיה הגבאי בבית
את הספרים במסירות ונאמנות ,תלמידי הנדיב עלום השם מדרשינו בנה את הסוכה וכן את
התלמוד תורה היו שואבים סיפוק רב שנים רבות היה הדבר לפלא ארונות הספרים של בית המדרש
מהמקום הזה ,מעבר לכך שהם היו עוזרים ולתמיהה מי הוא אותו נדיב מ'שיירי מצוה'.
לר' יחיאל לכרוך את הספרים תמורת מסתורי שהרה"ח ר' משה שטערן כאשר היו מביאים בר מינן ל"ע
קבלת פרסים ,הרי שתמיד היה מה לשמוע הביא את הכסף ממנו לגמור מחו"ל בארון כמנהג דשם ,ואחר כך
שם .ר' יחיאל העשיר תמיד את התלמידים ולהשלים את האגף שמתחת לעזרת קברוהו כמנהג ירושלים בלי הארון,
עם פרפראותיו במשך העבודה ,ללא ספק נשים הישן ,כאשר היה מדובר ר' יחיאל השיג את הארונות האלו
• 54אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
חשובים בבנין הזה .מעבר להיותו עזרת
הנשים שבו שפכו משך כל השנים הללו
נשים צדקניות את ליבן בתפילות השונות,
הרי שבתחילת הדרך העזרת נשים שימש
גם את הישיבה.
כאשר הבנין היה רק הריבוע הקטן
של בית המדרש והאגפים הקטנים
אשר מסביבו ,והתלמוד תורה שבנינו
טרם נבנה הייתה מפוזרת ברחבי העיר
ירושלים הקטנה דאז בבתי המלמדים
ובבתי מדרשות שונים .הישיבה הקדושה
ששכנה ברחוב עונג שבת עברה לעזרת
נשים המרווח ולבחורי החמד הייתה
הרווחה והרחבת הדעת בלימודם .כדי
לחמם את עצמותיהם הקפואים של בחורי
הישיבה בחורף היה בהיכל הזה תנור
שהוסק בפסולת של עצים להם היה דואג
ר' שלמה ציפער ז"ל.
החלק הדרומי של העזרת נשים הישן המלמד הותיק ר' זונדל זעלקאוויטש ז"ל
הינו אחד מן המקומות שניתן לומר כי
מאחוריו מסתתר הילה של שגב והוד, ערך את עבודת קדשו עם הפסקות שכילדים היתה זאת הנאה צרופה להיכנס
במקום הזה היה השטיבל של רבינו הק' קצרות ממש לצורך מעשי החסד באמצע ההפסקה ולשמוע משהו על
זיע"א ומן המקום הזה ניצח הכהן הגדול שלו. הפרשה או בכלל.
מאחיו על מלאכת בית ה' .במקום הזה התקופה הזאת מעולם לא בחדר ממול חדר הכריכה היה חדרו
שפכו מאות ואלפי יהודים את לבבם, היתה קצובה ,אצל ר' יהושע ירח של ר' יחיאל שבו לימד במשך שנים רבות
ובמקום הזה הרעיף ליבם של ישראל האיתנים לא נגמר כל כך מהר ,לא לתינוקות של בית רבן ,בתוך החדר היה
עליהם דברי חיזוק והדרכה לעבודת ה', אחת הם נמשכו עד חנוכה וכבר אגף סגור עם וילון שנקרא בפי התלמידים
ובמקום הזה יהודים רבים זכו לישועות ארע שנמשך גם עד לחודש אדר "הקודש הקדשים" ,שם היה ר' יחיאל
גדולות. ולימי הפורים ,כאשר כל הזמן מחזיק את כלי עבודתו .לפני כעשרים
השטיבל הזה נבנה כבר בתחילת הדרך הזה היה ספון בבית המדרש כדרך שנים הורידו מחדרו של ר' יחיאל חלק
בשנת תשכ"ג כאשר בנו רק את היכל בית ה'יושבים' הקודמים. צר כרוחבו של חלון אחד ושם הקימו את
המדרש והחלקים הצמודים אליו (ללא חדר המלמדים שבקומה הזאת חדר המלמדים.
בנין התלמוד תורה) ושימש את רבינו הק' נושא עמו ניחוח מיוחד ,מעבר
להיותו המקום בו המלמדים
במשך כל השנים האלו ממש עד שנפל
למשכב בתחילת שנת תשנ"ה ,עיקר אוגרים כוחות מחודשים בין קורות הבית מעידים
עבודתו בקודש היתה בין כותלי השטיבל גברא לגברא ,הרי שכאן היה ר'
הזה. יהושע ז"ל מתאכסן כאשר הגיע
עזרת הנשים מבפנים היה סתום להסתופף בצל הקודש וירח
בכותל בחלקו הדרומי ,אשר מעבר
לכותל זה היה השטיבל .לימים כאשר
האיתנים בכך זכו התלמידים
תוך כדי לימודם לשאוב השראה עלי יניח צדיק את ראשו
בנו את עזרת הנשים החדש בדרומו של מדמות שלא מימינו אנו ,ולראות
בעמדינו בימים אלו אי אפשר
בית המדרש (בשנות התש"מ) פתחו משם איך נראים החיים אצל יהודי
שלא להיזכר מדמותו הנעלית של
דלת שהובילה בין שתי עזרות הנשים, שעבודת ה' היא כל מציאותו.
הגה"ח ר' יהושע באנדא ז"ל ,ר'
אך מעבר לכך הרי הוא היה בנוי לגמרי יהושע שהיה פארצייטישע דמות
בכותל שהפריד בין השטיבל לבין העזרת אמיתית היה אש להבת בעבודת
נשים. ה' כדרך החסידים הקודמים,
הכניסה אל השטיבל היתה מהדלת משהו שנדיר ביותר בדורנו אנו.
כחו של אותו זקן
שמימין לעזרת נשים .הפתח הזה (הקיים (כפי שסוקר היטב בעת פטירתו
עד היום) הוביל אל מסדרון צר שמשם בגיליוננו גיליון מס' 149פ' ראה).
התפצלו שתי דלתות :לצד מעריב היה ר' יהושע אשר התגורר בחוץ
חדר ששימש כחדר שיעורים (לימים לארץ רק בדרך עראי כאשר
הפך לחדר הגבאים שבתוך השטיבל), הקומה הרביעית :העזרת נשים, במשך כל השנה נשם את האווירא
ולצד מזרח היה מעון הקודש של רביה"ק והשטיבל של רביה"ק זי"ע דארץ ישראל בכל רמ"ח איבריו,
זי"ע ולימים של להבחל"ח כ"ק מרן רבינו קומת העזרת נשים הינה מועט המחזיק רק חיכה לתקופה הזאת של
שליט"א. את המרובה .הקומה הזאת נבנתה כבר השנה כאשר היה מגיע לשהות
השטיבל היה כל כולו חדר אחד גדול בשנת תשכ"ג עם בניית בית המדרש בצל הקודש ,כאשר התנתק מכל
שארונות ספרים הקיפו אותו ,מלבד ובמשך השנים שימשה בתפקידים הכי העולם וישב בבית המדרש שם
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 55
פינה אחת במזרחו שם היה וילון גדול
שמאחוריו היתה מיטת יצועו של רביה"ק
זי"ע .שולחנו של רבינו היה בדרומו של
השטיבל ופניו לצפון ,ומעל מקום המיטה
היתה כעין עליה קטנה שם היה רביה"ק
מאכסן חפצים שונים ,וכן תרופות שונות
שרבינו זי"ע היה נותן לאלו שהיו באים
להזכיר את עצמם.
בליל שבת לאחר שחזר מאמירת גוט
שבת אצל חמותו הרבנית הצדקנית ע"ה היכל העז"נ.
עד השולחן הטהור היה רבינו זי"ע יושב
שם ,ושם היו מכינים בפניו את שער רוח
הקודש לר' חיים וויטאל ,וספה"ק מאור
עיניים .לימים כאשר בנו את העזרת נשים
החדש היו אי אלו שנחבאו שם בכדי
לשמוע את אמירת השיר השירים של רבינו
זי"ע בנעימות ובמתיקות.
כמו כן ,בכל יום ראשון היה רבינו זי"ע
בוחן שם את בחורי הישיבה חומש רש"י.
הבחורים היו נכנסים אל תוך השטיבל
ונעמדו מסביב ורבינו היה בוחן אותם בעל
פה .את הבחור שידע היטב שיבח רבינו
מאד ואמר שיש לו יראת שמים ואם אחד
גמגם התאונן רבינו 'מנין שיהיה לך יראת
שמים'.
כמו כן בכל מוצאי תענית היה רבינו היכל העזרת נשים .חלקו הדרומי שימש בשנים עברו שטיבל לרביה"ק זי"ע
אוכל לבדו ,אך היה מברך במנין .הציבור
היה אוכל בבית והיו באים לברכת המזון
כעין טיש ,ורבינו היה נושא דברים קצרים.
באחד מהשנים בצום גדליה היתה שיחה
מיוחדת ונרחבת שרבינו דיבר בענין גזירת
הגיוס שנשאר לזכר עולם ונדפס באסיפת
מכתבים בסוף.
אל מול השטיבל היה ביה"כ ששימש
את הנשים ובזמנים השונים אף את
רביה"ק .במקום זה נבנה בשנת תשס"ד
חדרו של המשגיח הרה"ח ר' אברהם יעקב
שטיינבערגער שליט"א ,ובחדר לידו היה
בתחילת הדרך טרם בניית התלמוד תורה
כיתת הלימוד של הרה"ח ר' יהושע העשיל
אייזען ז"ל שהתחיל את עבודת הקודש
בצעירותו והמשיך למשך שנים רבות. הכניסה לעזרת נשים ליד חדר המשגיח
עם בניית חלק התלמוד תורה החל החדר
לשמש את משגיח התלמוד תורה ,בתחילה
היה זה הרה"ח ר' חיים דוד רובינשטיין ז"ל
ובהמשך את שאר המשגיחים.
קורות הבית מעידים
עבודת כהן גדול
סדר יומו של רביה"ק זי"ע בשנים
קדמוניות
בדרך כלל היה רבינו זי"ע עולה אנ"ש בבניית הבנין נראה הרה"ח ר' ברוך יעקב קרישבסקי ז"ל
• 56אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
ובוודאי בלי שום גימור של השלד ,לא סיד, גדולה והיה צריך להזכיר באופן אחרי התפילה מהשטיבל התחתון
לא מרצפות ולא שיש. דחוף את אחד מצאצאיו ,והגיע לשטיבל העליון ,שם היה חוזר
בשנת תשכ"ט כאשר התקיימה שמחת בשעה הזאת אל רבינו להזכיר את ומניח תפילין דרבינו תם (לאחר
החתונה של חדב"נ הגה"צ ר' שלמה זלמן עצמו ,אך כאמור הדלת הייתה שכבר הניחם בבוקרו של יום בביתו
כ"ץ זצ"ל ,התקיימה שמחת החתונה לנשים נעולה ולא רצו להפריע ,אך בכל שברחוב סלונים) וכך היה יושב
באותה קומה ,וכדי שלא יהיה ביזיון שכך זאת היה כאן מצב של פיקוח נפש, עם תפיליו עד לערך השעה אחד
נראה היכל החתונה קישט הרה"ח ר' משה אזי בלית ברירה עברו אל הבנין עשרה וחצי.
שטערן ז"ל את הקירות כולם בציורים שהיה ממול משם היה אפשר בשעות אלו היה רבינו יושב
מרהיבים מקושט בפסוקים שונים של קול להציץ אל תוך השטיבל ,וראו כי ולומד ,ולפעמים היה כותב את
רינה וכו' ושמחת בית צדיקים ,הכל היו רבינו יושב ליד שולחנו ועוסק הגהותיו על הספרים הקדושים
מעשי ידיו להתפאר של ר' משה מעשי ידי בעבודת הקודש. שיצאו לאור ,הן ספריו 'דברי
אומן .בכך קיבל המקום צורה כל שהיא אמנם גם אז לא ההינו להפריע אמונה' והן ספרי תלמידי הבעל שם
שראוי היה לחגוג בו את שמחת החתונה. והכניסו פתק תחת הדלת כי ישנה טוב אשר הוציא לאור' :ליקוטים
(אגב צריך לציין שכזאת עשה ר' משה בקשה דחופה ,ולאחר זמן מה רבינו יקרים' מגיד דבריו ליעקב ,יושר
גם בחתונתו של כ"ק אדמו"ר מתולדות פתח את הדלת ושאל לבקשתו דברי אמת' ,בני יששכר' ועוד.
אברהם יצחק שליט"א בשנת תשכ"ג, ושמע ובירך את ברכת הקודש). בכלל היה רבינו מביא כל פעם
כאשר החתונה התקיימה אז בהיכל בית מחו"ל עטים מיוחדים שהיו כותבים
המדרש שאף הוא היה עדיין לפני גימורו טוב והיו מונחים רבות בשטיבל
וקירותיו היו חשופות). כדי שיהיו לו מוכן ומזומן בכל עת
בחור וגם יונק עד
בהמשך בנו שם את החדרים ,אך בסוף ובכל שעה להגיה הגהותיו.
שנות הל' שימשו חלק מהחדרים כקוואטיר לאחר השעה שתיים היה ממשיך
לבחורי הישיבה .הקוואטיר שימש הן את בעבודת הקודש עם קבלת קהל
אלו שהגיעו מחו"ל והן את אלו שרצו
להתנתק מהוויות העולם הזה ולהשקיע
עצמם כליל בתורה ועבודה .בהמשך עם
גידול מספר התלמידים בתלמוד תורה
איש שיבה
הקומה החמישית :תינוקות
ביני לביני עד שעת המנחה .בשעה
שבע היה רבינו זי"ע חוזר אל
השטיבל ,שם היה ממשיך כשעה
וחצי בקבלת קהל ,ושאר הזמן
בליעה"ר העלו שם כמה כתות של התלמוד בעבודת הקודש בלימוד התורה
של בית רבן ,ישיבה קטנה, ובכתיבת הספרים .באמצע היה
תורה ,וחלק מהחדרים שימשו כחדרי חדרי שיעורים ,היכל הכוללים
השיעורים לתלמידי הישיבה קטנה. מתפלל מעריב בחדר השיעורים
ושולחנות הטהורים שליד וממשיך בעבודת הקודש .עד
בהמשך הפרוזדור היו כאמור חדרי
השיעורים ובסופו היה היכל גדול .את קומה זו היא אמנם אחד מקומות לשעה שלוש וחצי אז היה נועל את
ההיכל נידב איש חי ורב פעלים מסור התלמוד תורה כהיום ,אך במשך השנים הבנין וחוזר אל מעון קדשו.
ונאמן לרביה"ק זי"ע ולכל קדשי בית חיינו עברה חידושים רבים ופעולות שונות נעשו (בתחילת הדרך היה כל דורש
הרה"ח ר' מרדכי שעהר ז"ל (שותפו לדרך בין כתליה. ומבקש פותח פתח צר בשעות
ולעסק של הרה"ח ר' משה חיים ליבנטהאל למען האמת ,על אף שקומה זו נבנתה הללו ,ומשראה כי רבינו יושב ליד
ז"ל). ביחד עם הקומות התחתונות לה ,הרי שהיא השולחן היה מצפה שרבינו ירים
ההיכל שימש בתחילת דרכו כהיכל לא נגמרה והושלמה עימהם .לתקופה של את עיניו ובהנהון ראש היה מאשר
הכוללים ,שם התקיים הכולל שעל ידי כמה שנים היה שם שלד לא מוכן ,ארבע לו להיכנס ,ואז היה נכנס ויושב שם
קירות ואולם גדול באמצע ,בלי חדרים כאוות נפשו ומדבר עם רבינו ככל
צרכו.
הרה"ח ר' חיים יצחק אלטמאן
שליט"א אז כבחור בישיבה הבין
עד כמה זה מפריע לרבינו לעבודת
הקודש וניסה לעשות סדר .הוא
לקח את ספסלו ושולחנו ליד דלת
השטיבל והיה יושב שם ולומד,
ובכך היה קצת הרווחה לרבינו
זי"ע ,כי רבינו ידע שיש לו את
מי לבקש בשעות מסוימות שלא
להפריע.
מהשעה הנ"ל עד השעה שתיים
ננעל רבינו בחדרו ולא ההינו יותר
להפריעו .השעה הייתה מיועדת
למנוחה אך לא בהכרח שזה מה
שרבינו עשה באותה שעה ,אם כי
להיכנס לא היה אפשר.
היתה פעם אחת אשר הגה"ח
המדרגות לקומה החמישית ר' יהושע באנדא זצ"ל נקלע לצרה
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 57
גדול לפני ולפנים עם כשרונותיו
הברוכים ,עם דוגמת כלי השרת,
והפרוכת כפי שהיה בבית המקדש.
גם זה נחרט בזכרוננו לטובה.
ויהיו הדברים לזכרו ולעילוי
נשמתו
איש תם יושב אהלים
הקומה השישית :ישיבה גדולה, היכל הישיבה בשנים עברו
קוואטיר ,חדרי לימוד לתשב"ר
וחדרי שיעורים
היכל הישיבה גדולה והחדרים אשר
לידו בנו בשמירה מיוחדת מעין הרע.
בנו אותו תלמידי הישיבה באמצע הלילה
מחשש לעינא בישא של פקחי עיריית
ירושלים ...את הקומה הזאת הוסיפו בשנת
תשל"ז כאשר נוצר צורך הגדול בכך,
והדוחק בישיבה היה רב.
באותה עת כאשר בנו את הישיבה לא
רצה רביה"ק שיבנו את חלונות הישיבה
ממול בנין הטומאה( ,לאחר שכבר בשנת
תש"ל בנו את קיר המפריד בין מקום
הטומאה להיכל בית מדרשינו ,ורק עם
בניית הישיבה גדולה נוספה קומה שלא היכל הכולל בשנים עברו
היה ביניהם קיר מפריד) ואז הציע ר' נח
נאמן ש"ב של הרה"ח ר' משה שטערן ז"ל
(שפיקח על כל מלאכת הבניה והתמסר
למען בניית בית המדרש והתלמוד תורה
שלא על מנת לקבל פרס) שיבנו את
החלונות בצורה עקומה. הותיק הרה"ח ר' יצחק דימאנט ז"ל. מוסדותינו הק' באותם שנים ,ובו ישבו והגו
הישיבה שימשה כאכסניא של תורה ללא ספק שחדר זה מעלה זכרונות בתורה זקני וחשובי אנ"ש ,אז כאברכים
לישיבה גדולה למעלה מארבעים שנים וגעגועים אצל רבים מאנשי שלומנו צעירים.
כולם שווים לטובה ,עד להעתקת הישיבה שזכו ללמוד אצל ר' יצחק .גם בהמשך העבירו לשם את הישיבה קטנה
בקרית הישיבה באלעד .מני אז היא הצעירים בקרב אנ"ש שזוכרים שהתקיימה במקום עשרות בשנים ,וגדולים
משמשת את התלמוד תורה ,ובשבתות את רק את התקופה לאחר שנתרבו וחשובים הרביצו תורה בין כתליה .כמו כן
ילדי התשב"ר ,בעתות שמחה לעזרת נשים, התלמידים בליעה"ר והתלמוד שם התקיים שם המיטאג טיש של רביה"ק
ובימים הנוראים את תלמידי הישיבה תורה פוצל לשני מקבילים ,והיו מדי שבוע בשבוע עד יום האחרון ,רבינו
והתלמוד תורה .החדרים משני הצדדים כאלו שלא למדו אצל ר' יצחק היה מיד אחרי התפילה יוצא מהשטיבל
שימשו כחדרי שיעורים ובהמשך כחדר חבים המה לר' יצחק הרבה. ועולה למעלה ושם נטל ידיו לסעודת
הר"מים של הישיבה ,וחדר להגה"צ ראש בחדר הזה היה ר' יצחק השבת.
הישיבה שליט"א. מנצל את זמנו האישי לבנות את בשנת תשס"ה כאשר העבירו את
את הקומה הזאת נידב הרה"ח ר' אלתר המיניאטורות השונות של המשכן הישיבה קטנה לרחוב עזרא ,פיצלו את
יעקב וויזל ז"ל ורעיתו ואת הקומה שלידה. וכליו ,בגדי הכהונה וכן הלאה .ללא ההיכל לחדרים שמשמשים את התלמוד
הקומה הרביעית שבתלמוד תורה שאף הוא ספק שבעוד במקומות אחרים היו תורה עד היום הזה.
נבנה באישון ליל נידב הרה"ח ר' משה חיים המלמדים צריכים להתקשות הרבה
ליבנטהאל ז"ל (ר' משה חיים ביקש שלא בלהסביר את התלמידים בפרשיות
ישימו שמו עליו בכדי שהנהלת הישיבה תרומה תצוה כי תשא ויקה"פ את
דברי רש"י ושאר המפרשים ,הרי
קורות הבית מעידים
יוכלו להביא נדיבים נוספים לצורך בניית
הבנין ולמכור את זכות הבניה). שבבית חיינו העבודה הייתה קלה
בתחילת הדרך הקומה הזאת שימשה בהרבה וזאת תזקף לזכותו של
כקוואטיר .דלתות החדרים לא היו הדלתות
הרגילות הקיימות כהיום אלא היו דלתות
ר' יצחק .ועד היום מלוה להרבה
מאנ"ש את אותם תיאורים כאשר את תבנית המשכן ותבנית כל כליו
הזזה שנכנסו בין חריצי הכותל ,ובכל דלת לומדים את הפרשיות הללו. כאשר מדברים על הקומה הזו
היה חלון גדול שאפשר היה לראות מה לפני הימים הנוראים היה ר' ראוי לעצור על החדר בתחילת
קורה בפנים. יצחק גם ממחיש את עבודת הכהן הפרוזדור ,הוא חדרו של המלמד
• 58אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
הקומה הזאת שימשה את הקוואטיר
כמה שנים טובות עד לאותה תקופה
שביטלו הקוואטיר בישיבה והקומה
שימשה כחדרי שיעורים לישיבה גדולה
ומשמשת עדיין ככתות לילדי התשב"ר.
בסוף המסדרון היו בעבר שני חדרים
שחוברו לחדר אחד גדול ,ותקופת מה
הכוללים שעל ידי מוסדותינו התקיימו שם,
וכמו כן מעמדים שונים לילדי התלמוד
תורה כמו סיומים וכיו"ב.
היכל הישיבה גדולה .משמש כעת לצרכים שונים של הת"ת או לעז"נ
קורות הבית מעידים
מיטה של תלמיד חכם
כ"ק מרן רבינו זי"ע היה
מסתובב בעצמו מפעם לפעם בין
החדרים והיה מתבונן על הבחורים
איך הם ישנים .מעבר מלראות
איך הם ישנים היה לו לרבינו
ענין מיוחד בכך להתבונן בשינתם
של התלמידים ,ואף בשנים עברו
כאשר הקוואטיר שכן במקומות
היכל הישיבה גדולה מבפנים .חלון ענק צופה להיכל ביהמ"ד.
אחרים בסמיכות לבית מדרשינו
היה רבינו עולה לשם מפעם לפעם
והיה מתבונן בהם ,ובסוד קדושים
מי יעמוד.
מספר הרה"ח ר' נתנאל
קרישבסקי שליט"א משב"ק ,שפעם
אחת רבינו ראה בחור ישן פרקדן,
ורבינו רצה לעורר אותו על כך
בעדינות ,וניגש אל הבחור ושאל
אותו "ווען ווילסטו איך זאל דיך
וועקן מארגן?" ,הבחור התנער
משינתו ונשכב על צדו כהלכה ואז
יצא רבינו מהחדר.
היכל הישיבה גדולה .כהיום היכל העזרת נשים
ויפרוש את האהל
על המשכן וישם את
מכסה האהל עליו
מלמעלה קומת הגג
בתחילה הגג שימש בעיקר לקבלנים
שבנו את הבנין לכל צרכי וכלי הבניה
שהיה עימהם ,והמקום היה פחות משמש
בחורי ישיבה בונים את הישיבה גדולה בשנת תשל''ח .נראים ר' פנחס סאמעט ור' אהרן אייזען
ועוד שורת בחורים שמגישים הבלוקים אחד לחבירו מלמטה עד למעלה
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 59
את הציבור או את רביה"ק .תקופה מסוימת
היה המקובל הגה"צ ר' דניאל פריש זצ"ל
כותב את ספריו במקום בדחילו ורחימו.
בערוב ימיו של רביה"ק נבנה במקום
השטיבל בכדי שרבינו יוכל לטייל על גג
הבנין ולשאוף אוויר צח .מדי פעם היה
גם משמש את רבינו לקבלת קהל ,כאשר
להבחל"ח כ"ק מרן רבינו שליט"א לקח את
שרביט ההנהגה ,המשיך השטיבל לשמש
בחורים לומדים בחדר בקווארטיר
את רבינו שליט"א ,עד שעבר אל הבנין
החדש.
קיימת תמונה מפורסמת של רבינו זי"ע
עם להחל"ח בנו כ"ק אדמו"ר ממבקשי
אמונה שליט"א יושבים ליד השלחן של
הרה"ק ר' אהרן משה מגזע בן צבי ,התמונה
הזאת היא מערוב ימיו של רבינו ממש לפני
שנפל לחליו ,והיא מגג הבנין.
קורות הבית מעידים
כאמור בעת מלחמת ששת
הימים בית מדרשינו והסביבה היו
לחרדת אלוקים .המקום שכן על בנין הת''ת בשלבי הבניה.
הגבול הירדני והאזור כולו הופגז
קשות בידי הלגיונרים הירדניים,
רק ניסים גלויים שמרו על תושבי
מאה שערים מחמת המציק.
עם חלוף ימי הזעם עלו על גג
הבנין ואז התגלה גודל הנס ,המבנה
שהיה מעל למדרגות (כהיום
המדרגות שמובילות לישיבה
גדולה ואז לגג) היו מחוררים משני
צדדיו מפגזים ,כאשר אף אחד לא
ניזוק ב"ה ,בכח אמונתו ובטחונו
של אותו זקן רבינו הקוה"ט זי"ע.
צילום סיור:
הר"ר שלום קרויס המדרגות הצרות המובילות לשטיבל הישן על הגג
תודתנו העמוקה נתונה בזה
לחשובי אנ"ש שפתחו בפנינו
את אוצרותיהם והעניקו לנו
את התמונות ההיסטוריות:
הר"ר פנחס סאמעט שליט"א;
הר"ר חיים פערל שליט"א;
הר"ר חיים מאיר הירש
שליט"א והר"ר חיים אלעזר
ראזנפעלד שליט"א .תשואות
חן חן להם.
על גג ביהמ"ד
• 60אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
הני תרי צנתרי דדהבא
כשמדברים על דוגמאות של חסידים שמסרו נפשם עבור המוסדות ובניית בית מדרשנו בימיהם של רבותינו הקדושים ,א"א שלא להזכיר
את הני תרי צנתרי דדהבא ,ה"ה הרה"ח ר' משה חיים ליבנטאהל ז"ל ,ור' מרדכי שעהר ז"ל.
הרה"ח ר' משה חיים הכהן ליבנטאהל ז"ל
'מגבית' למוסדותינו הקדושים שניהל רבינו
זי"ע בעצמו .כאמור היה ר' משה חיים מגיע
מדי שנה בשנה לחסות בצל הקודש על
'חסיד נאמן'
מסירותו ,נאמנותו והתקשרותו לכ"ק
הימים הקדושים ימי חודש תשרי .באותה
שנה ,קרא לו רבינו בטרם עריכת המגבית מרן רבינו זי"ע היו מעל ומעבר ,בלתי
ושאל אותו כמה יתן השנה להמוסדות, ניתנות לתיאור בדיו עלי גויל.
וענה ואמר שעכשיו מצבו דחוק ואין בכוחו יש לך עשיר שהוא 'מסור' ואפילו 'נאמן'
ליתן יותר מחמש מאות פונט (שטערלינג, מאד בלו"נ למוסדות תורה מסוימים,
ליש"ט) ,אולם רבינו זי"ע שאלו אם יוכל למנהיגם ,הוא מוכן לתרום מהונו סכומים
להתאמץ קצת יותר ,ולבסוף נתן חמשת עצומים ,אבל אין זה אומר שהוא בגדר 'חסיד
אלפים פונט (!) להמוסדות. עשרו כך גודל מדת נדיבותו ופזרנותו ומקושר' ,אף שהוא מציית לכל הגה שיוצא
בנו ר' שלום מספר ,שכפי הידוע לו תרם לצרכי צדקה בכלל ,ולמוסדותינו הקדושים מהרבי ,אבל עדיין רחוק מלהיות 'מקושר',
אביו במשך השנים לטובת המוסדות סכום ובנין בית מקדש מעט בפרט. יש לו לב חם לתת ,בפרט למוסדות כזה
של 500.000פונט ,וכפי שוויות מטבע וכזה ,למוסדות על טהרת הקודש ,וכדו'.
הפונט-שטערלינג מול הדולר ,היה אז
הפונט קצת יותר מ 2-דולר ,ונמצא שתרם
נאמן לכל מוצא פיו
לכל בקשה ובקשה של רבינו זי"ע לקחת
אבל אצל ר' משה חיים התמזגו שלשת
החלקים באופן נפלא ,גם היה 'מסור' ופיזר
רבבות רבבות דאלאר"ן לבנין בית מדרשנו,
לפחות כמיליאן דולר על הבנין .וגם לטובת
בניית הבנין החדש [כהיום ביהמ"ד "תולדות חבל בגמר הבנין וביסוס המוסדות ,מיד ולביסוס מוסדותינו הקדושים ,וגם היה
אברהם יצחק"] ,שנבנה שוב מחדש לאחר היה פותח ר' משה חיים את ארנקו ואת חסיד 'נאמן' ו'מקושר' לרבינו הקדוש זי"ע
שנבנה הבנין בשבטי ישראל ,גם שם תרם לבו הטוב ונותן בעין יפה וברוח נדיבה ככל בלי שיעור וגבול .והסיפורים רבים הם בכדי
כ 70.000-פונט. אשר יחפוץ המלך ,לפעמים היה זה מעשר לבטא את מסירותו כחסיד נאמן.
או חומש מרווחיו ,ולפעמים היה נותן גם 'מסירותו' לכ"ק מרן אדמו"ר זי"ע
נלב"ע ב' סיון יום המיוחס תשמ"ג ,ונטמן
כשהיה במצב שאין לו... ולמוסדותיו הקדושים לא ידעה גבול ,ובלתי
בביה"ח בלאנדאן.
פעם התקיים 'קיבוץ' ע"י כ"ק רבינו זי"ע ניתנת לתיאור עלי גויל .ר' משה חיים חונן
בימים שבין כסא לעשור ויחד עם זה נערך מאת הבורא יתברך בעושר ,אולם כגודל
'וצדקתו עומדת לעד' ,שגם בנו החשוב
הרה"ח ר' מרדכי שעהר ז"ל זכור לטוב הרה"ח ר' מרדכי שעהר ז"ל
ידידינו הנכבד הרה"ח המפואר מוה"ר מלונדון שגם הוא עמד במסירות לימינו של
מרדכי שעהר ז"ל מצעירי תלמידי רביה"ז, רבינו זי"ע בהחזקת המוסדות בכלל ובבניית
ואח"כ מתלמידי רביה"ק זי"ע ,זכה בנין בית מדרשנו בפרט.
ג"כ להיות מעמודי התווך של מוסדות דין רפיש מדבית אבא ,אביו השו"ב
הקדושים ,ותמך ברוח נדיבה לבנות הבנין הרה"ח ר' שלום יצחק שעהר ז"ל שעמד
הגדול ,מבצר התורה והחסידות בתוככי לימינו של רביה"ז בהחזקת הישיבה
עיה"ק ירושלים תובב"א ,וגם נכדו הרה"ח והתלמידים ,ואכן רביה"ז הכיר לו טובה
ר' עזריאל ז"ל ,כולם תלמידים נלהבים מרובה על כך ,ובירכו על כך מעומק לבו
של מוסדותינו הקדושים ,ובניהם אחריהם, על שעומד לימינו ,ושיגר לו בתכופות
ושאר בני המשפחה החשובה ,וזכה להשאיר אגרות חיזוק ותודה .ובספר תולדות אהרן
אחריו דורות ישרים ומבורכים נאמנים לה' ח"ג להרה"ח ר' מרדכי הכהן בלום שליט"א
ולתורתו הק'. עד כדי כך מסר נפשו עבור רביה"ז נמצאו כארבעים דפים מלאים וגדושים
הרה"ח ר' אברהם גוטליב שליט"א והישיבה הק' ,עד כי כשראה בעני בת עמי באגרות שנשלחו אליו ,מלאות בהודיה על
מותיקי מנהלי המוסדות מספר על הרה"ח במצב הכלכלי הקשה השורר בארה"ק בכלל העבר ובקשה על העתיד.
ר' מרדכי ז"ל ,שבנערותו זכה להסתופף ואצל רביה"ז בפרט ,פסק לגמרי לעבוד הנה ברם זכור ר' שלום יצחק ז"ל לטוב
בצל רביה"ז זי"ע ,שהיה מגדולי תומכי במלאכת השחיטה ,והקים במו ידיו 'ועד על כל הגמול והחסד שגמל עם רביה"ז
מוסדותינו הקדושים .וגם בניהם אחריהם הפועל' מיוחד עבור ישיבתו של רביה"ז, והחבריא קדישא בעיר קדשנו ירושלים
לדורותיהם .ומסיים בדבריו" :חב אני חוב ואתו עמו שותפיו לדבר מצוה עוד שני תובב"א במשך ימי שהותו בלונדון,
גמור להזכיר במיוחד ובאופן פרטי את אנשים חשובים מידידי רביה"ז הנאמנים שמשמיא קא זכו ליה להיות שליח נאמן
בנו של רבי מרדכי ,ה“ה הרה“ח ר‘ עזריאל ה"ה הרה"ח המפואר מוהר"ר ישעי' הכהן לרביה"ז ולחבורתו הקדושה ,להרחיב גבולי
שעהר ז“ל ,שעמד כל ימיו לימין רביה“ק רובין ז"ל והרה"ח המפואר מוהר"ר יודא הקדושה ולחזק המוסדות ופעולותיו בשנות
ומוסדותיו הקדושים בלו“נ .היו תקופות יונגער ז"ל ,שפעלו שלשתם יחד במסירת ת"ש-תש"ז משך שהותו של רביה"ז בארה"ק
ששלח מדי שנה סכום ענק של $, 100,000 נפשם להחזיק פעליו הכבירים של רביה"ז בפעם השניה ,באמצעות תמיכה ביד רחבה
וחייבים להכיר לו טובה על כל מה שפעל מדי חודש בחדשו ,וגם פעלו יחד להפיץ ונדיבה עבור הישיבה הקדושה והתלמוד
ועשה והוזיל זהב מכיסו עבור בניית וביסוס חיבוריו הקדושים של מרן זי"ע ,ובפרט תורה שהקים רביה"ז ,וכיתת את רגליו אצל
מוסדותינו הקדושים. הספה"ק 'שומר אמונים' ,ובכך זיכו את העם התמכין דאורייתא להתרימם ולהביא
וצדקתם עומדת לעד!!! הרבים בצורה רבתית ועולמית. נדבת ה' לחדרו של רבינו הזקן.
זכה שלום יצחק ז"ל לברכת הכתוב
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 61
ע+ל
נטילת
+לול+ב
שעה ארוכה עומד היהודי
ומנענע את ד' מיניו
בדבקות :מהו העומק
הפנימי של עבודה זו?
מה מתרחש באותם רגעים?
| מהפארענטשע לעבר
דביקות גמורה :כשהחסיד
בעבודת וצופה עומד
הצדיק | והמסקנא הבלתי
נמנעת אחרי ככלות הכל:
הושענא! בלתך אין להושיע!
| שיחה מיוחדת עם שניים
המשפיעים מחשובי
בקהילתנו הק' המקיפים
את כל עבודת הנענועים
נענועים.
אותה באור �חדש ֹ ומאירים
יַע � �
נּוִּעי ֹ אֹו ָָתם ַַּת ְְׁש ֹ ִִּפ ַ
ּוְּבַנַ ְְע ִ | � ְ הר "ר נתן ל יכטנשט י י ן
ֶֶׁש ַַפע ְ �ְּב ָָרכֹות ִִמ ַ �ַּד ַַעת ֶֶע ְְליֹון
מילה המעוררת רטט בכל מי אשר בשם חסיד
תולדות אהרן יכונה; מילה המעוררת רגשי
אהבה וגעגועים עזים בלב כל נפש הומיה; מילה
המגלמת בתוכה שעות צרופות וזכות של קרבת ה' ודביקות בלתי מצויים.
לולב בלי הלל? לא
שעת הנענועים בצל הקודש היא שעה שכל אילי נביות שבעולם לא ישוו בה
יתכן!
באותה שעה ,זוהי שעה שאין כל יכולת לתארה במילים יבשות עלי דף ,זוהי שעה
שרק רגשות הלב העמוקים ביותר יכולים לבטא.
עומד לו היהודי מעוטף בטליתו ,מחבק בשני ידיו באהבה את האתרוג והלולב,
ומנענע לכל רוחות העולם .הגוי יבין וישיג את עוצם דבר זה שנקרא 'נענועים'? הרי
נתחיל בשאלת תם :איך ,בעצם ,מגיעה
כל אשר לאיש יתן בעד שעה צרופה זו! וכאשר היהודי הזה עומד על הפארענטע,
עבודת הנענועים לסוכות? מה השייכות
על הרצפה או ליד השולחן בביהמ"ד ,וצופה ומביט בעבודת הצדיק שעומד במרכז
לכאן? ננסח זאת בצורה בוטה יותר
ההיכל ומנענע את הלולב – הדבר מתעצם שבעת מונים.
במחילתכם :הרי הימים הנוראים כבר חלפו,
זמן האימה והרצינות כבר לכאורה מאחורינו – דמעות התרגשות מציפות באותה שעה את החסיד ,ניגוני דבקות ממלאים את
אך נראה שבשעת הנענועים אנו חוזרים בבת החלל ,ובאותה שעה הוא מרגיש שאין הוא צריך שום דבר בעולם מלבד דביקות
אחת לראש השנה ויום כיפור ...שרים ניגוני והתבטלות גמורה באור אין סוף .מחשבותיו משוטטות עתה בעולמות של טוהר
התעוררות ודביקות ,עומדים ביראה .סוכות ודביקות ,מחובר הוא לשורשו העליון ואין הוא רוצה להתנתק ממנו בשום אופן.
זה הרי זמן שמחתינו ,לא? עבודה נשגבה היא עבודת הנענועים ,ושומה עלינו לעצור לרגע ולהתבונן :מהי
הרה"ח ר' אהרן שמואל גאלדשמיד פנימיות עבודה קדושה זו? איך היא קשורה לזמן שמחתינו? ואיך ממשיכים הארה
מסתפק אם לחייך למשמע השאלה" :נתחיל קדושה זו הלאה ,לכל השנה? כיצד עבודה קדושה זו מתבצעת בצל הצדיק? ואיך
בדבר הבסיסי ביותר שכל אחד צריך להבין: ה'הושענות' קשורות לכל זה?
חג הסוכות לא נפל 'באקראי' אחרי ראש לא נותיר אתכם תלויים ועומדים עם שאלות אלו זמן רב .לאחר התגובות החמות
השנה ויום הקדוש .סוכות זה המשך בלתי שהתקבלו במערכת עם פרסום מאמר המשפיעים לקראת ראש השנה העעל"ט
נפרד מעבודת הימים הנוראים .בספה"ק שנסך בהירות נהירה בעבודת היום והאיר מחדש את ראש השנה' ,אנ"ש בלעטל'
מובא רבות שכל ירח האיתנים נרמז בפסוק פנה איפוא לשני ראשי-חבורות ומשפיעים חשובים בקהילתנו הק' ,הרה"ח ר' אהרן
"שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני" ,היינו, שמואל גאלדשמיד שליט"א והרה"ח ר' אליהו ברא"ס ברייער שליט"א שצללו לעומק
בחצי הראשון של החודש זה בחינת 'שמאלו הדברים והעמידו את הדברים על מכונם .אל תתעכבו רבות ,היכנסו נא עמנו לטייל
תחת לראשי' ,הימים הם ימי דין ופחד ,ואילו בפרדס זה ,הטו אזנכם ופתחו לבכם ,ומובטחים אנו שעבודת ה'נענועים' תקבל
החצי השני הוא 'ימינו תחבקנו' ,דרך קירוב, אצלכם משמעות אחרת וחדשה!
ושמחה".
ר' אהרן שמואל מבקש להתעכב על כך:
• 62אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
הרה"ח ר'
להיות סיבה ,שהרווחת משהו ,שהגעת אהרן שמואל "זה לא אומר שהחודש נחלק לשני חלקים,
בעבודת
לאיזה יעד .ועם מה אנו שמחים בסוכות? אלא הפוך ,שני החלקים מרכיבים את
בסוכות אנו שמחים עם כך שכעת קלטנו גאלדשמיד : החודש ואי אפשר לחלק זה בלי חלק זה.
הנענועים
שקירבת ה' זה הדבר הטוב ביותר ששייך החלק של השמחה בסוכות הוא המשך ישיר
להיות לנו ,ושזה טוב בשבילנו יותר מכל מחלק הדין של ימים נוראים".
של כ"ק
יעד או ריוח גשמי שאפשר להגיע. והוא ממשיך להסביר בנועם" :הרי מה
הרה"ק הרבי ר' בונם זי"ע אמר' :ולישרי שקרה בימים הנוראים הוא שהקב"ה החזיר
מרן רבינו
לב שמחה' -כשהאדם נעשה 'ישרי לב', אותנו אליו ,שבנו אליו בתשובה ,חזרנו
היינו ,כשהוא עשה תשובה והלב שלו למקום שלנו! ובסוכות – זה הזמן לחגוג את
שליט"א
התיישר לקלוט מה הוא רוצה באמת, האהבה והקשר בינינו לבין הקב"ה! כעת
ומה באמת טוב בשבילו ,ממילא באה לו אנחנו שמחים ומודים ומהללים להשי"ת
אנו רואים
'שמחה' ,כי אז יש לו את השי"ת ,וממילא אשר בחר בנו מכל העמים ,ונתן לנו את
היכולת לחזור אליו ולחדש איתו את הקשר
ממש בחוש
לא חסר לו מאומה.
דעת :מתיאוריה
בתחילת כל שנה חדשה.
לעובדה
מהי עבודת
"ולכן מצות לולב באה בחדא מחתא
עם מצות הלל" -מטעים ר' אהרן שמואל -
'תשובה
"הגמרא (פסחים קיז ).דנה האם פרקי הלל
נתחברו על ידי דוד המלך ע"ה או שתוקנו
הרה"ח ר' אליהו בר"ס ברייער :ענין
מאהבה',
כבר לפני כן .והגמרא מגיעה למסקנא
עבודת הנענועים על פי פנימיות ועל קצה שמוכרח להיות שכבר מימות משה רבינו
באופן חי.
המזלג ,הוא כפי המבואר בספרי הקבלה ע"ה ידעו את ההלל ,שהרי "אפשר ישראל
והחסידות ,להמשיך עלינו 'חסדים דדעת'; שחטו פסחיהן ונטלו לולביהן ולא אמרו
אנו זוכים
אלו אמנם מילים קדושות וגבוהות ואינני שירה?!" ,האם שייך לומר שעד ימות דוד
מתיימר להבין בזה ,אך הפירוש הפשוט המלך לא שחטו פסח ונענו לולב עם הלל?
באותה
והמובן למושג זה הוא ,שע"י עבודת הלולב זה הרי לא יתכן! לא שייך בכלל 'נטילת
אנו ממשיכים על עצמנו בהירות במציאות לולב' בלי לומר הלל".
עכשיו קלטת מה זה
שעה
ה' ,שנוכל לחיות בעולם מתוך הכרה כי ה'
הוא האלקים ואין עוד מלבדו.
קרבת ה'? אין שמחה
להזדמנות
כלומר ,פירוש המילה 'דעת' אינה ידיעה,
גדולה מזו!
או חכמה ,או הבנה ,או שכל ,כפי שאנשים
פז נדירה
חושבים לפעמים .פירוש המילה דעת היא
'חיבור' .כלומר ,כאשר לאדם יש 'דעת' הרי
לקבל הצצה
הוא 'מחובר' למה שהמוח שלו יודע ,וזה ר' אהרן שמואל חוזר לשאלה :כאן
גורם לו לפעול לפי ידיעה זו.
מאחורי
נשאלת השאלה ,אם נטילת לולב זה דבר כל
אסביר :המוח יכול להכיל הרבה ידיעות, כך שמח ,מאיפה הרצינות הזאת שמקיפה
הוא יכול לדעת הרבה רעיונות ומושגים,
הפרגוד,
את עבודת הנענועים? האם זה לא מתאים
אך כל עוד הדברים נשארים בגדר תאוריות, יותר ל'ונתנה תוקף'? זה הרי זמן של שמחה
כל עוד אין זה משפיע על האדם בפועל כעת!
ממש ,הרי שהוא לא 'מחובר' .הרי כולנו והתשובה פשוטה :כן! כך נראית תשובה
יודעים שהשי"ת בורא את העולם ,והוא מאהבה .לאחר ששבנו בתשובה בימי ראש
מצווה אותנו לקיים את המצוות ולעבדו השנה ויום כיפור ,הגענו למצבים שרצינו
וכו' וכו' .אך הבעיה היא שזה נשאר אצלנו למסור את עצמנו לגמרי להשי"ת – כעת
בגדר 'ידיעה' בלבד ,רעיון תלוש ,מושג אנו שמחים בתשובה מתוך אהבה .אנו
מופשט ,זה לא יורד עד לשורש המציאות עומדים עם הלולב ,ואנו משוררים ניגוני
היומיומית ,זה לא משפיע ופועל עלינו עד דביקות והתעוררות ,אנו מבטאים את
למעשה. עומק השייכות שלנו אל הקב"ה .הנשמה
אך כשזוכים לקבל 'דעת' – כל הידיעות של היהודי מתגלית באותה שעה במלוא
הופכות לעובדות מחייבות ,הן הופכות תפארתה ,ומתוך עומק השמחה של חג
למציאות חיה ,לא פחות מעובדת עצם הסוכות היא עומדת ומתדבקת בדביקות
היותנו .כאשר אדם זוכה לקצת 'דעת', נצחית בבוראה.
מציאותו של השי"ת קיימת ומוחשית אצלו ר' אהרן שמואל מוסיף בנימת התרגשות:
בדיוק כפי שברור לו שהוא ,האדם עצמו, עכשיו אתה כבר מתחיל להבין גם מהי בכלל
קיים. השמחה של סוכות .הרי לכל שמחה צריכה
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 63
הכוונה :להמשיך דעת
עבודתו של חסיד שעות רבות כל כך ,מה
והכרה במציאות ה'
אנו עושים בעצם שעות רבות כל כך ,בשעת
הנענועים בצל הקודש? הרה"ח ר' אליהו
ואת זה
ר' אהרן שמואל :בעבודת הנענועים של ברא"ס ברייער:
הכניסה
כ"ק מרן רבינו שליט"א אנו רואים ממש ר' אליהו חוזר לענין ארבעת המינים:
בחוש מהי עבודת 'תשובה מאהבה' ,באופן חז"ל הקדושים אומרים שארבה המינים הם
לנו התורה
חי .אנו זוכים באותה שעה להזדמנות פז כנגד ד' אותיות של שם הוי' ב"ה ,כי כוחם
נדירה לקבל הצצה מאחורי הפרגוד ,לראות וסגולתם של ד' מינים אלו להמשיך עלינו
הקדושה
איך צדיק חי את העבודה הנשגבה הזאת. לחיות עם השם הוי' בתוך העולם הזה,
אשרי עין שזוכה לראות את כ"ק רבינו דהיינו להכיר כי אין עוד מלבדו ,והוא לבדו
במצוות
שליט"א עורך את עבודת קדשו ,עומד עם מהווה ומחיה אותנו ואת כל מה שקורה
ארבעת המינים בידיו ,וכל כולו מסירות נפש ומסתובב איתנו.
הקדושות
ודביקות גמורה בהשי"ת .אנו רואים איך וחז"ל חיברו לנו את עבודת הנענועים עם
הצדיק עומד ומכופף את עצמו עם הלולב, עבודת ההלל ,אשר כל פסוקי ההלל עוסקים
של הסוכה
מוסר את כל אבריו להשי"ת' ,כל עצמותי באמונה והכרה זו שהלולב מחדיר בנו "ה' לי
תאמרנה' ,ומבטא מסירות נפש לה' בכל צד לא אירא מה יעשה לי אדם"" ,טוב לחסות
והלולב,
ואופן ששייך להיות; בין במזרח ובין במערב, בה' מבטוח באדם" וכו' וכו'.
שהסוכה
בין בצפון ובין בדרום ,בכל צד שהוא אני וזוהי בעצם הכוונה הפשוטה והקצרה
בטל ומבוטל להשי"ת. של הנענועים' :אני רוצה להמשיך עלי
נותנת לנו
"ולבד מחלק העבודה שרואים ,יש בזה דעת והכרת ה' לכל השנה הבאה' ,ועל כך
עניין של השפעות טובות הנמשכים לכל אנו מנענעים לכל ד' הרוחות ,וכפי שחז"ל
את האמונה
השנה ע"י עבודה זו של הנענועים ,אשר גם אמרו 'מוליך ומביא למי שארבע רוחות שלו,
זה אינו חלק נפרד מחלק העבודה ,כי זה מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו',
ב'אור
הולך ביחד ,כי כשיהודי מוסר נפשו לעבוד אנו רוצים להמליך את ה' ,ולהכיר שאין
ולהתבטל השי"ת בכל הצדדים והאופנים, שום כח בעליונים ובתחתונים שמנהיג אותנו
מקיף',
זה ממשיך עליו לעומת זה מלמעלה את בלעדיו.
כל ההשפעות הטובות ,ומבטל מעליו כל ר' אליהו מציין" :זה בעצם העניין הכללי
והד' מינים
הקטרוגים והדינים". של כל חג הסוכות ,לבנות את האמונה שלנו
ביטוי מבהיל של הבני
לשנה הבאה .כי אחרי שיצאנו מימי התשובה,
יששכר :כאשר החסיד מכניסות
שהחלטנו להפוך לאדם אחר ולהתחיל
לנו את זה
לחיות עם השי"ת ,אנו צריכים עתה לקבל
הופך ל'בשר אחד' עם
את כחות הנפש כדי שאכן נוכל לחיות עם
הצדיק
באור פנימי,
האמונה בתוך עולם ההסתר ,ואת זה הכניסה
לנו התורה הקדושה במצוות הקדושות של
שהאמונה
הסוכה והלולב ,שהסוכה נותנת לנו את
האמונה ב'אור מקיף' ,והד' מינים מכניסות
תחדור בנו
ר' אהרן שמואל מבקש להוסיף ולהעמיק: לנו את זה באור פנימי ,שהאמונה תחדור בנו
לא זו בלבד שאנו עומדים מן הצד וצופים ותיכנס לנו בדם.
ותיכנס לנו
בעבודת הקודש ,אלא שכאשר זוכים "זה הביטוי הפנימי למה שידוע כי
להתדבק ולהתקשר בהתקשרות אמת עם הד' מינים מגרשים את המקטרגים ואת
בדם.
הצדיק ,הרי שגם נפשו של החסיד מתרוממת הדינים" -מטעים ר' אליהו " -וכפי שחז"ל
ומגיעה למעלות רמות ,וכפי שמבואר הרבה אמרו 'לעצור רוחות רעות וטללים רעים'.
בספרים הקדושים דברים גדולים מאוד שלמעשה ,זו עבודה המתבטאת אצלנו בנפש
שהחסיד יכול לזכות להם ע"י עבודת הצדיק. פנימה ...כי כאשר נקלוט היטב את האמונה
מרן רביה"ק ה'בני יששכר' זי"ע בהקדמה שאין עוד מלבדו ,ממילא כבר לא נראה
לספרו הקדוש ,כותב על העניין הזה בכמה בעולם שום מקטרגים ודינים ,אלא נראה
שורות בודדות ,כשהוא מסביר למה הוא עולם יפה ומתוק המתנהג בידיו הטובות
חיבר את ספרו .הוא מביא את הפסוק והרחומות ,ואין בו עוד מלבדו ,והעבודה
"ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" ,ומבאר שלנו לגרש את הרוחות והטללים הרעים זה
שהכוונה היא כי שלכל עת יש השפעה עניין שמתרחש בעיקר בתוך נפשנו פנימה".
המחשה חיה של
אחרת ואור אחר ,ואינו דומה כלל האור שיש
ביום טוב או בשבת ,לחיות הפשוטה של ימי
דביקות גמורה
החול ,וכן כל יום טוב זה אור שונה ועניין
אחר שאינו דומה לחברו ,אשר כמה שיהודי
מרומם יותר ,הוא מרגיש בכל שבת ויום טוב
ממש בעולם אחר ,וחי את האורות העליונים הבנו את עבודת הנענועים בכללות ,אך
המתגלים אז לפי הזמן. הבה נתמקד עתה באופן מדויק יותר :מה
• 64אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
בסיעתא דשמיא
כשר'ע
אין תחליף לשירות של
ֶר ּב ִא ֶ
יצ'ע נוהג לומר :אצלנו נסיעה היא לא רק להגיע ליעד.
היא גם האווירה הנעימה לאורך כל הדרך.
ברכותינו לאלפי לקוחותינו
מאנ"ש היקרים הע"י
א פרייליכן יום טוב!
שמעון דוב בער גאלדמאן
זמינות נוחות היימיש
מערך עצום של נהגים צי רכבים חדישים, הנהגים שלנו ,יראי
בכל רחבי הארץ מרווחים ,נקיים ונעימים, שמים מאנ"ש ,מצטיינים
מבטיח זמינות גבוהה שנבחרו בקפידה לנסיעה בדרך ארץ ,במאור פנים,
והגעה מהירה בס"ד. של הרחבת הדעת. ובשירות אדיב במיוחד.
בהמלצת גדולי הרבנים וועדות הקהילות
02.300.3.300
נ ס י ע ה ג ע ש מ א ק ע כ ש ר ' ע
לנוחותכם גם במספר
א
חדש וקליט
שהוא מנהיג את הכל ,והכל לטובתו; הוא של קדושת הימים טובים שלא כפי ערכם וכותב ה'בני יששכר' כי זה הטעם למה
קולט שיש כאן אחד שמחפש את טובתו, ודרגתם כלל. שאמרו חז"ל "חייב אדם להקביל פני רבו
והוא כל יכול בלי שום מונע בעולם ,והוא וכותב ה'בני יששכר' כי העניין של 'חייב ברגל" ,כי כיון שהצדיק זוכה לחיות עם
זה שמנהיג את כל פרטי חייו בכל רגע, אדם להקביל פני רבו ברגל' הוא אמנם האורות העליונים המתגלים ביום טוב ,אזי
דווקא הוא לבבו נפתח להרגיש יותר תלוי במקום מצות העלייה לרגל ,אשר בזמנינו כשהחסיד מקביל את פניו ביום טוב מתוך
בהשי"ת ,שרק ממנו ישועתנו. שאיננו זוכים לעלות לבית המקדש ,אנו אהבה והתקשרות ,נשפע גם בו חלק מהאור
והוא אכן צועק אנא ה' הושיעה נא ,אל צריכים לבוא לצדיק לקבל ממנו את קדושת של הצדיק ,וכותב שם בלשון קדשו ביטוי
תעזוב אותי ,כשהצעקה הזו של ההושענות היום טוב המאירה בו ,שזה עצמו המכוון נורא ,ש"מתחבר המשפיע בהמקבל והיו
היא עצמה חלק מהשמחה והאמונה ,שאנו הפנימי של מצוות העלייה לרגל שהיה בזמן לבשר אחד ,ונעשה כמדליק מנר לנר",
שמחים להיות תלויים לגמרי בו. בית המקדש ,שהתורה רוצה שכל יהודי כלומר ,החסיד שהוא ה'מקבל' ,שבא לצדיק
ר' אליהו :בספה"ק מבואר שהעניין של יתחבר בקדושה המאירה בימים טובים, כדי לקבל ממנו קדושה ויראת שמים,
אמירת ההושענות הוא בעצם ההשלמה ולא רק הצדיקים הגדולים ובעלי המדרגה מתחברת נפשו עם נפש ה'צדיק' שהוא
להמשכת ה'חסדים דדעת' ע"י הלולב, המזוככים. ה'משפיע' ונעשה המקבל עם המשפיע,
המסקנא של נטילת
שאמירת ההושענות באה לגמור את החסיד עם הצדיק' ,לבשר אחד וכמדליק
לולב והלל :הושענא!
ההמשכה עד למטה ,שיתגלה מלכותו ית' מנר לנר'!
למטה. זהו ביטוי מבהיל ,שלא היינו מעיזים
אך אם נדבר בשפה פרקטית ,זה אומר, לומר כדברים האלה ,אילולי שרבינו ה'בני
כי דווקא עתה כשאנו עומדים בבית המלך יששכר' כותב זאת בעצמו ,שהחסיד יכול
ומה עניין ה'הושענות' שאומרים אחרי להתכלל ולהיות עם הצדיק 'כמדליק מנר
ומתוך ההכרה הנכונה במציאותו ית'
ההלל ,איך זה מגיע לכאן באמצע עבודת לנר' ע"י שהוא עומד ומתבונן בעבודתו .כי
שאין עוד מלבדו ,זהו אכן הזמן לבקש את
השמחה והאמונה? אמנם השכל של הצדיק הרי גבוה מאיתנו
הבקשות שלנו על כל הצרכים שלנו ,כי
עתה אנו כבר לא מבקשים זאת כ'נפרד', ר' אהרן שמואל :השאלה הזו היא בעצם באין ערוך ,ולא שייך ללמד גמרא לילד
וכמי שעומד מחוץ להיכל המלך ומבקש על כל פעם שאומרים הלל ,שבסוף ההלל בכיתה מכינה ,אך יש עניין של רגשי קודש,
על כמה דברים שהוא צריך -ולכן דווקא אנו אומרים 'אנא ה' הושיעה נא' ,איך זה אשר כשהחסיד מתבונן בעבודת רבו ,מתוך
עכשיו כשאנו בתוך היכל המלך ובשיא מגיע אל תוך ההלל? אך התשובה היא ,כי אהבה ,ומתוך רצון לקבל ממנו ,שהוא יכול
ההכרה באחדותו ית' ,הבקשה על הצרכים כמה שהאדם זוכה יותר להכיר שהשי"ת להגיע לרגשי קודש עצומים ביותר מכח
שלנו רצויה ונכונה ,כי עתה הבקשה היא לא מנהיג את הכל ,והוא תלוי רק בו ,זה עצמו הצדיק ,בבחינת 'טעמו וראו כי טוב הוי"ה'.
למענינו ,אלא למענו ית' כביכול ,שיתגלה מביא לו שמחה גדולה. זוהי אמנם ההזדמנות הנפלאה שיש
מלכותו ית' בנו בשלימות ,בהרחבה ,ומתוך כי אם תשאל יהודי שלא זכה להאמין בשעת הנענועים ,כשאנו רואים למשל את
טוב נראה ונגלה למטה ,שזהו הכבוד בהשי"ת רח"ל ,מה הולך להיות העתיד? הצדיק איך הוא מכניע עצמו ומבקש למסור
למלכותו ית'. הוא הרי לא יכול לדעת מה מחכה לו, עצמו לגמרי להשי"ת ,שזה רגש שיכול
יישר כח גדול ,על הבהירות הנפלאה. או טוב או רע ,כי בעיניו הכל תלוי במה לעבור אלינו ,שנזכה גם אנו לקורטוב
ושנזכה אכן לכל ההשפעות ולהמשכת גילוי שה'מזל' יגזור .אך דווקא יהודי שאומר מההכנעה הקדושה הזו .וזה בעצם העניין
כבודו ית' למטה בשלמות אמן. הלל ,והוא מגלה את האמונה שלו בהשי"ת, של כל הניגונים שעושים בשעת הנענועים,
כדי שניכנס למצב ונידבק ברגשי הקודש
של ה'תשובה מאהבה' שהצדיק משפיע אז.
להקביל פני רבו ברגל
ערב סוכות תשפ"ז בס"ד
– לראות פני השכינה!
בס“ד
הננו להודיע לכלל אנ"ש החשובים ר' אהרן שמואל מוסיף עוד :ה'בני
הרוצים להעמיד יין (שטעלן וויין) יששכר' מדבר מזה גם במקום אחר ,על
מה שמובא כי בבית המקדש זכה כל יהודי
בשלחנו הטהור של לקבל פני השכינה ,וכמו שאומרים בברכת
כ"ק אדמו"ר שליט"א מכירת המזון בסעודת ברית מילה 'ויזכו לראות פני
מכשירי כתיבה השכינה שלש פעמים בשנה' ,שזה לכאורה
בסעודות האושפיזין בלילי חוה"מ נראה כברכה מאד מוזרה ,שמאחלים לכל
אושפיזי דיצחק -יעקב -משה – אהרן -יוסף -דוד יהודי שיזכה 'לראות פני השכינה' ,שמדובר
שיפנו להאברך כל מה שחיפשתם תמצאו אצלינו! הרי במדרגה נוראה של צדיקים עליונים.
הר"ר אברהם יצחק בר"ג קרישבסקי הי"ו אך כותב ה'בני יששכר' כי בבית המקדש
מוצרים איכותיים וחזקים בשעת העלייה לרגל זכה אמנם כל יהודי
05271-81639 במחירים נוחים ומבחר עצום למדרגה הזו ,כי זה היה בבחינה האמורה
מחיר לכל לילה סך ,₪ 8לכל הלילות ₪ 40 קרוב לבית של 'כמדליק מנר לנר' ,כי כלל ישראל עלו
עקב הגבלת הרשימה בגלל קוצר הזמן ,הרשימה לכל לילה תסגר בשעה 10בערב
לרגל מתוך השתוקקות ואהבה ,והשי"ת
כמו"כ הרוצים לנדב סודה לשולחן הטהור האיר לעומת זה בנפשם גילויים נוראים
ארגז סודה עם כוסות = 20ש"ח ,שיפנו להנ"ל שבטי ישראל 052-7630977 | 48
ימים ב‘ ,ג‘ בין השעות 3-7סגור
בברכת מועדים לשמחה | המשב"ק
כדאי לתאם מראש
• 66אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
" ת ה ש י ז ב ע
ֹ
ׁשֹו ֵֵמר ׁ
ּ
ֱאמּו ִִנים'ס ֱ
יֶקע
עִר ֶ
ֶמ ִ
ִאין ָאָ ֶ
ִ
ֹ "ִא ְ
ַה ָ �ָּבא ַַפאר ֶוֶוער יְך ִ �ִּבין ַַמ ְְבְׁש� ִִט ַ
יַח עֹו ָָלםׁ ַ ֹ ִ
ייְטן ׁשֹו ֵֵמר ֱֱאמּוִּנִ ים'ס � ּוּ
ֶֶעס ֶוֶועט צ ְ ְְּפ ֵֵר ְ
יֶקע" | שיחה מיוחדת עם עִר ֶ ִִאין ָָא ֶֶמ ִ
חברי מערכת 'אדרת ואמונה' לרגל
ההוצאה לאור של מהדורת ספר הקדוש
'שומר אמונים' בשפת האנגלית
יש פה
משהו לא
הר"ר נתן ל יכטנ שט י י ן ,הר "ר י וס ף של ום ל ו יפ ער
רגיל
ׁשֹוֵמר ֱֱאמּוִנִ ים'ס
ייְטן ֵ
יַח עֹוָלָ ם ַַה ָָּבא ַַפאר ֶוֶוער ֶֶעס ֶוֶועט צּו ְְׁש ְְּפ ֵֵר ְ
ִִאיְך ִִּבין ַַמ ְְב ִִט ַ
עִר ֶיֶקע ".כך התבטא כ"ק מרן רביה"ז זי"ע בלשון קדשו .אחרי שהמדורה ִִאין ָָא ֶֶמ ִ
המפוארת של ספר הקדוש 'שומר אמונים' מבית מכון 'אדרת ואמונה' יצא שמה
נשמח לשמוע מכם ,חברי המערכת, לשבח ולתהלה בכל העולם ,החלו חברי המערכת להתקדם לשלב הבא ,והוא:
על מה שהתחולל בין כותלי המערכת ,ועל להדפיס מהדורה מתורגמת של הספר לשפת האנגלית.
הדרך שבה צעדתם עד ההוצאה המיוחלת. די רק לציין שהמציאות היא כיום שכשבעים אחוז מהיהודים בארה"ב לדאבונינו
כאשר התחלנו לעבוד על כך הרכבנו אינם מבינים לשון הקודש ,ואם רבינו הקדוש מדגיש בהקדמת ספרו כי ספרו
בסייעתא דשמיא צוות של מתרגמים הקדוש נועד לכל יהודי ,ללא הבדל בין חוג לעדה ,בוודאי שיהודים אלו אינם
מומחים ,התחלנו עם המאמר 'בטחון יוצאים מן הכלל .כך גם מצינו למשמעות מפורשת מתוך מכתביו של רבינו הקדוש
והתחזקות' ,המאמר שכבר הרים אלפים כי רצון קדשו הוא שיתרגמו את ספרו הקדוש בכמה שפות ,כדי שכל יהודי באשר
ורבבות לבטחון מאיר ובהיר בה' יתברך, הוא יוכל להבין את דבריו הקדושים .כמו כן כותב רבינו באגרת (תו"א ח"ג)" :עס
מסרנו לצוות העורכים ומלאכת הקודש איז נחוץ מאד דאס יעדער איד זאל דאס ספר 'שומר אמונים' האבן אין שטוב,
החלה. אפילו קלי דעת וואס פארשטייען נאר עפעס פירוש המילות".
אחרי כמה שבועות ,הטלפון מצלצל, לאור דבריו הקדושים של רבינו הקדוש ,המערכת יצאה עם הפרויקט הכביר.
על הצג אנו רואים את יו"ר מכון התרגום. עתה ,לקראת ההוצאה לאור ,שוחחנו עם חברי המערכת כדי לשמוע על מה
אנו מרימים את הטלפון 'מה נשמע? איך שהתחולל מאחורי הקלעים ויצאנו משתוממים .הסיפורים הנפלאים שנשמעו
מתקדמת העבודה?' מפיהם הותירו אותנו קפואים על מקומנו מרוב תדהמה .סיפורי המופת העצומים
'כן ,ברוך השם' .וכאן מתחיל המתרגם שליוו את הפרויקט האדיר בלתי ניתנים להכלה .האזינו גם אתם וראו עד כמה גדול
לענות לנו בקול קטוע' .אני לא יודע כוחו של רבינו אהרן קדוש ה' זי"ע.
איך להגיד את זה .זה לא ספר רגיל.
• 68אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
הוא לא האמין למה שהוא שומע .הוא אבל כאן הם נתקלים בדברים שונים אני מתרגם וכבר תרגמתי הרבה ספרים,
אמר בהתרגשות :בדיוק נכנסה לי עכשיו ובלתי מוסברים שגרמו לעבודה להתארך ובתוכם גם ספרים וקונטרסים שונים של
הכנסה בסכום של !!! ₪ 7,920וזאת ולהתארך. אמונה ובטחון ,אבל פה יש משהו לא
אומרת שמעשר של הרווח הוא בדיוק סכום כך גם מעצב הכריכה והשערים אומר רגיל ,זה חומר פעיל .חומר דליק .לקחתי
ההכנסה ,ממש אצבע אלקים הוא! לנו שהוא גם לא יכול להסביר למה זה לוקח הספר לתרגם אותו ,ופתאום הוא שואב
וכאמור באותה תקופה שעברנו קשייים כל כך הרבה זמן ,גם כשכבר גמר 90% את הלב .אתה מתחיל להיות מאמין יותר,
עם הכריכה והגיעו לנו הסיפורי מופת מהעבודה ,אבל עשרת האחוז הנותרים בלי שהתכוננת לכך' .ההתרגשות בצבצה
החלטנו גם כן להשתמש עם סגולה בדוקה התעכבו במשך כשלושת רבעי שנה .זה היה מקולו .ניכר היה שהאיש אחוז עתה בסערת
זו ,והבטחנו לתרום כמות של קונטרסים ממש פלא לא מובן. רגשות .אנו לא הופתענו מזה ,כי פשוט לנו
להפצה אם עד מחר בערב אנו מקבלים אותו סיפור עם מעמד הספר ,למשל אחר שזה לא ספר רגיל ,אלו הרי דיבורי אלקים
מהגרפיקאי עבודה מוגמרת של כל החומר. שכבר גמר כל העימוד היה צריך פתאום חיים ,שרבינו כתב בקדשו במסירת נפש,
יש לציין שאנו כבר עובדים עם אותו מעצב לפרק הכל ולהתחיל מחדש מתחילה ,דבר ובהופעת אלקות ממש ,כמו שהעיד בעצמו
תקופה ארוכה ,ובדרך כלל דברים לוקחים מוזר! בהקדמת הספר.
איתו הרבה זמן .בדרך הטבע לא היה אמור גם כאשר הספר כבר היה מוכן לגמרי, זה רק הזכיר לנו את ההגדרה שהגה"צ ר'
לקרות מה שקרה כאן. רגע לפני השליחה לדפוס ,ממש לפני אליהו לופיאן זצ"ל אמר על הייחודיות של
אבל מה שקרה אחר כך הותיר אותנו שלחצנו על כפתור השליחה ,לפתע כבה ספרי רבינו זי"ע לעומת שאר הספרים ,כי
משתוממים :למחרת בערב הגיע הכל! כל המחשב ווירוס משונה השתלט עליו .כבר בספרי רבינו זי"ע ההתעוררות באה באופן
החומר -שערים ,גלופות ,וכו'! הכל היה חששנו שאיבדנו את כל החומר ...רק לאחר אוטומטי .כלומר ,שבדרך כלל כשלומדים
מוכן לגמרי .הרמנו לו טלפון וסיפרנו לו כמה ימים תוקנה התקלה ,דבר שלא היה מוסר וחסידות ,צריך שהאדם מצדו גם
שאתמול הבטחנו כמות של קונטרסים אם לנו כלל עד היום .ועוד ...ועוד.. כן ישב בהכנה הראויה וילמד בניגון
אנו מקבלים את החומר עד היום ,ענה לנו אבל אחר שהגיע אלינו סיפור המרטיט ובהתפעלות ,שרק אז זה יפעל עליו ,אך
המעצב :תראו ,אין לי הסבר ,יש לי המון שנביא להלן ,כבר הובהר לנו הכל למפרע בספרי רבינו זי"ע האדם מצדו יכול ללמוד
דברים שעמדו בתור עוד לפניכם ,אבל ללא למה השטן נשכב כל כך לאורך ולרוחב כדי אותם כרגיל ,והמילים הקדושות בעצמם
שום הגיון תפס אותי 'שמע קולנו' שאני למנוע בכל מחיר את הדפסת המהדורה. ידליקו לו את הלב .עכשיו ראינו את זה
חייב לגמור את זה היום! ועכשיו שסיפרתם לפנינו בצורה מוחשית ,כשאדם שלקח את
בדיוק
לי הענין כבר הכל מובן אצלי. הספר כדי לתרגם אותו לצורך פרנסתו ,וזה
אורבים
הדליק כל כך את לבו.
הסכום!
יש לציין ,כי הספרים הגיעו בליל זכור
ברית ערב ראש השנה ,בדיוק באותו זמן
ומניעות
שיצא לאור עולם לראשונה ספר קדוש זה
בשנת שב"ת! בימים ההם בזמן הזה נתעורר
סיפור
אותה התעוררות דאז. אבל לצד זאת ,היו לנו גם סיפורי מופת
נפלאים עם הדפסת הספר .בדיוק בתקופה
מרטיט:
חצי שנה כבר עברה מאז שפרסמתם
שהיינו עסוקים בעיצוב הכריכה של הספר
שהנה יוצא לאור מהדורת הספר הקדוש
הגיע למערכת מופת אחר מופת מאנשים
הבריון
'"שומר אמונים" בשפת הענגליש ,אך
שראו ישועות נפלאות מעל דרך הטבע
למעשה בוששתם לבוא – יורשה לשאול,
הצדיק
בזה שהבטיחו ארגזים של קונטרסים עבור
מדוע? מה התעכב?
הפצה( ,ועוד חזון לפרסמם) .בדיוק אתמול
התקשר אלינו אברך שלפני מספר שבועות רבינו הקדוש כותב בספרו 'שומר
הבטיח לאחד מחברי המערכת ארגז של אמונים' (מאמר הבטחון פי"ד) "מי שנושא
קונטרסים ,אחר שהשיח בפניו שהוא ממש משא של אבנים טובות מארבין לו אורבין
סיפורי מופת למכביר נכרכו סביב הזכיה מכל צד" .מה שהתחולל עם המהדורה
הזאת של הפצת ספרי רבינו הקדוש .אנו מתקשה עם פרנסה ,הוא היה צריך לשלם
בדחיפות סכום של ₪ 10,000ולא היה לו הזאת אלו דברים שאין שום פשט ושום
בטוחים שאין זה הסיפור היחיד. הסבר ,מניעות שונות ומשונות עמדו על
אכן ,אם נתחיל לספר סיפורים נוכל מאיפה לקחת את זה.
דרכנו כל העת שלא יאומן כי יסופר ,עד
לשבת כל הלילה ולא לסיים ,אך סיפור אחד אותו חבר מערכת סיפר לאותו אברך
כדי כך שכל צוות העובדים התפלאו כל
נפלא ומרטיט לב אנו חייבים לספר .חלק שבדיוק הגיע לאחרונה כל מיני ישועות
הזמן על המניעות המוזרות שלא היו רגלים
מהסיפור כבר התפרסם בזמנו ,אך הוא לא שאנשים ראו בכך שעזרו בהפצת ספריו
לכך אף פעם ,והיה נראה בחוש כאילו אנו
פורסם עד סופו שהתרחש בהמשך ועודנו הקדושים של רבינו ,והציע לו עסקה :כנגד
נושאים 'משא של אבנים טובות ומארבין לו
מתרחש עכשיו .הסיפור התרחש עוד לפני כל הכנסה חדשה ,אם יש לך צינור שפע
אורבין מכל צד'.
ההוצאה לאור של הספר באופן רשמי ,וזו חדש של ₪ 5,000אתה תורם ארגז של
קונטרסים .נמנו וגמרו. עבדו על כך שלוש שנים ללא שום הגיון
השתלשלות הסיפור המרטיט: נראה לעין ,כאשר למען האמת עבודה כזאת
עם התקדמות מלאכת התרגום ,נשלח אתמול הוא מתקשר ושואל 'כמה עולה
אמורה לקחת כשלושה חודשים בלבד.
החומר המתורגם לארה"ב לדוברי אנגלית ארגז' .ענינו לו שזה עולה .₪ 792כששמע
המתרגמים שעסקו בעבודת התרגום אמרו
שיעברו על החומר ,ויעירו את הערותיהם האברך את הסכום הוא נתן כזו צווחה!
לנו שזה לא הספר הראשון שהם מתרגמים,
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 69
עֹוָלם ַַה ָָּבא ַַפאר וֶוֶ ער ֶֶעס וֶוֶ עט "ִאיְך ִִּבין ַַמ ְְב ִִט ַיַח ָ ִ והארותיהם לקראת ההתקדמות עם תרגום
עִר ֶיֶקע". ׁשֹוֵמר ֱֱאמּוִנִ ים'ס ִִאין ָָא ֶֶמ ִ ייְטן ֵ צּו ְְׁש ְְּפ ֵֵר ְ שאר חלקי הספר.
אחר סיפור מרטיט זה אין לנו אלא לציין אחרי כמה שבועות מתקבלת במערכת
את הדברים הנוראים שנכתבו בספר הזוהר טלפון מארה"ב ,מאחד האנשים שהחומר
הקדוש בפרשת תרומה (קכח:): נשלח אליו ,ובפיו סיפור מדהים ביותר:
ָָּתא ֲֲחֵזֵ י ָּכָ ל ַַמאן ְְּד ָָא ִִחיד ְְּב ָיָדא ְְּד ַַחּיבא "במהלך החודש הזדמן לי לבקר בבית
יָׁשא בא ְוְ ִִא ְְׁש ַַּת ֵֵּדל ֵֵּביּה ְְל ִִמ ְְׁש ַַּבק ָָא ְְר ָָחא ִִּב ָ אבלים ל"ע ,ואני רואה שם איזה בריון
וראה ,כל מי שאוחז ביד רשע ומשתדל עמו עם שערות ארוכות בלי כיפה נכנס בבית
שיעזוב את דרך הרעִִ ,איהּו ִִא ְְס ַַּת ַַּלק ִִּב ְְת ַַלת האבלים .לא חשבתי ולא הרהרתי כלל שהוא
ּלּוִקין ַַמה ְְּד ָָלא ִִא ְְס ַַּת ֵֵּלק ָָהִכִ י ַַּבר ָנָ ׁש ַַא ְְח ָָרא ִִס ִ משתייך לכלל ישראל ,לפי דמותו וצורתו,
הריהו עולה בשלש עליות מה שאינו עולה וכאשר אני צועד החוצה ,ניגש אלי אחד
אדם אחר על ידי מצוות אחרות (ראה שם מהמשפחה ,ולוחש לי על אותו בריון שהוא
בזהר שלש העליות הגדולות)ְ .וְ ַַעל ַַהאי ַַּבר אחד מבני המשפחה ,מה שאומר בעצם
"ְּב ִִר ִיִתי ָָהְיְ ָָתה ִִאּתֹו ָנָ ׁש ועל אדם זה ְּכְ ִִתיב ְ מחסר פתאום אף תפלה אחת ,והוא מתחיל שהאדם הזה הוא מאותה שושלת משפחתית
ַַה ַַחִּיִ ים ְוְ ַַה ָָּׁשלֹום"ְ ,וְ זֵכֵ י ְְל ֶֶמ ֱֱח ֵֵמי ְְּבִנִ ין ִִל ְְבנֹוי ויזכה לדבר דיבורים על חיי שמירת תורה ומצוות שלנו ,המתייחסת בן אחר בן עד לרבינו
לראות בנים לבניוְ ,וְ זֵכֵ י ְְּב ַַהאי ָָע ְְל ָָמא וזוכה מלאים .הוא עוד לא יודע על מה הוא מדבר, הש"ך זי"ע.
לעשירות בעולם הזהְ ,וְ זֵכֵ י ְְל ַַע ְְל ָָמא ְְּד ָָא ֵֵתי כשאין לו מושג בכלל מה זה אומר ,אבל הוא "הוא הוסיף לספר לי קצת על ההיסטוריה
אֵרי ִִּדיִנִ ין ָָלא ָיָ ְכְ ִִלין וזוכה לעולם הבאָּ ,כָ ל ָָמ ֵ נכנס לאש גדולה להתקרב לה' ". שלו 'זה בחור בשנות השלשים שכבר שנים
ְְל ֵֵמ ַיַדן ֵֵליּה ְְּב ַַהאי ָָע ְְל ָָמא כל בעלי דינים אינם "אחרי כמה ימים ניגש אלי לא אחר רבות לא יודע מה זה תפלה ,מה זה הנחת
יכולים לדונו בעולם הזהְּ ,וְב ָָע ְְל ָָמא ְְּד ָָא ֵֵתי מאותו בריון ,שעכשיו כבר קוראים לו תפילין ,מכור לסמים ,פעמיים שכבר רצה
עאל ִִּב ְְת ֵֵר ַיַסר ַַּת ְְר ֵֵעי ְוְ ֵֵלית ַַמאן ְְּדִיִ ְְמ ֵֵחי ִִּב ֵיֵדיּה 'הבחור הצדיק' ,ואומר לי' :מה שהכי בוער לשים קץ לחייו ,עד שפעם אחת כבר היה בינו
ובעולם הבא הריהו נכנס בי"ב שערי הרקיע לי עכשיו ,זה להפיץ את המאמר הזה לכל מי ל ...ה"י ,כבר טפלו בו מטפלים ופסיכולוגים
ואין מי שימחה בידוְ .וְ ַַעל ָָּדא ועל זה האדם שהוא רק יכול ,כמה חבל שאנשים לא יודעים שונים ומשונים ,אבל ללא הועיל.
ְּכְ ִִתיב (תהלים קיב) "ִּגִ ּבֹור ָָּב ָָא ֶֶרץ ִיִ ְְהֶיֶ ה ַזַ ְְרעֹו שיש בורא לעולם'. "תליתי את מבטי שוב בבריון שהשערות
ּדֹור ְיְ ָָׁש ִִרים ְיְ ֹב ָָֹרְך ,הֹון ָוָ ֹע ֶֶֹׁשר ְְּב ֵֵביתֹו ְוְ ִִצ ְְד ָָקתֹו והסביר לי' :האנגלית של התרגום הארוכות שלו הגיעו כמעט עד למתניו,
ֹע ֶֶֹמ ֶֶדת ָָל ַַעד וגו'ְ ...וְ ִִאיהּו ָָעאל ְְל ִִׁש ְְב ִִעין ָָע ְְל ִִמין שתרגמנו היא האנגלית של הציבור החסידי וחשבתי שאני נופל על הרצפה' .אתה מתכוון
ְּגְ ִנִ יִזִ ין ְְּד ָָלא זֵכֵ י ְְּבהּו ַַּבר ָנָ ׁש ַַא ֲֲח ָָרא והוא נכנס בברוקלין ,אך הוא רצה שזה יהיה מתורגם לזה באמת?!' שאלתי אותו בהלם' .לדאבוני
לשבעים עולמות גנוזים שלא זכה בהם אדם לאנגלית הגויית ,כדי להנגיש את זה לחברים הרב ,אכן' -ענה לי ' -שכינתא בגלותא'.
אחר [והוא מקום שאין כח ורשות לשום אדם שלו ,שמבינים רק את האנגלית הגויית. "עוד לא יכלתי להרגע ,ולא הייתי יכול
ליכנס שם לדעת הנסתרות אלא זה]. (לדוגמא ,בתרגום שלנו לא מתרגמים את לעכל את זה ,וכאן שאל אותי בן המשפחה
אחר כל המעלות הנשגבות והברכות שם ה' אלא משאירים את זה בשפה המדוברת 'אולי תוכל לעשות איתו משהו' .חשבתי
הנוראות מסיק הזהרְ :וְ ִִא ְְל ָָמ ֵֵלי ֲֲהוֹו ָיָ ְְד ֵֵעי ְְּבֵנֵ י (' ,)'HASHEMאך הוא רצה שיתרגמו את לעצמי מה אני כבר יכול לעשות ,אחרי כל
ּתֹוַע ְְל ָָּתא ּוְזְ כּו ָזָ ָכָ אן ְְּבִגִ יֵנֵ ייהּו ַּכַ ד ָזָ כּו
ָנָ ָָׂשא ַּכַ ָָּמה ַ שם ה' באנגלית ( )IN GODשגם אנשים הטיפולים שכבר טיפלו בו אחרים ,והוא
לֹון ואם היו יודעים בני אדם כמה תועלת שלא שמעו מעולם על המושג של מציאות 'מתחת' השאול תחתית.
וזכות זוכים בשבילם כשמזכים את הרשעים, ה' יתברך יבינו את הנכתב בקונטרס)". "לפתע עלה בי רעיון מוזר .נזכרתי בדפים
רִדיף ֲֲהוֹו ָָאְזְ ֵֵלי ֲֲא ַַב ְְת ֵֵריהּו ְוְ ָָר ְְד ֵֵפי לֹון ְּכְ ַַמאן ְְּד ִ מתברר שהבריון הצדיק עזב את כל חיי הקדושים השוכנים בכיסי ,דפי המאמר
ָָּב ַַתר ַַחִּיִ ין היו הולכים אחריהם והיו רודפים ההפקרות ,והוא יושב עכשיו ספון בין כותלי 'בטחון והתחזקות' המתורגמים לאנגלית.
לזכות אותם כמי שרודף אחר החיים. בית המדרש כל היום והוא לא זז משם ,הוא פזיזות אחזה בי ,לא חשבתי פעמיים ,ונגשתי
(וראה שם המשך דברי הזוהר הקדוש, לומד תורה כל העת והוא לא רוצה לשמוע אליו ומסרתי לו את הדפים' .קבלתי מארץ
שלזכות ולשוב את הרשעים על דרך הטוב משום דבר אחר! ישראל לבדוק אותם אם תורגם טוב ,רציתי
והישר הוא חשוב הרבה יותר מצדקה אנו עומדים נפעמים ,משתאים לראות לשמוע חוות דעתך' ,אמרתי לו באנגלית.
לעניים). עין בעין עד היכן כח הקדושה של דיבורי הלה חייך בהבעת תודה ,ואחרי כמה דקות
אנו במכון "אדרת ואמונה" מציינים בזה, רבינו הקדוש מגיע ,כשקרוב לתשעים סיים את הביקור ויצא מהחדר.
כי כל אחד יכול לזכות בדברים הנשגבים של שנה אחרי כתיבתם ,הדברים חיים וקיימים "תוך כדי הספקתי לשכוח מן העניין .אך
הזהר הקדוש ובהבטחת רבינו על ידי הפצת ופועלים נפלאות בלבבות ישראל ,בכל מצב אחרי שבוע מה'שבעה' אני מקבל טלפון
הספרים והקונטרסים בארץ ובחו"ל ,ובעזרת שרק לא יהיו. בלתי צפוי ,מקרוב המשפחה של אותו בריון.
ה' אנו במכון עומדים הכן לכל אחד הרוצה פעורי פה נשארנו ,שכשעוד לא הספקנו 'תגיד לי רק ,מה הם הדפים שמסרת
לקחת ספרים וקונטרסים במחיר הקרן, להדפיסם ,הרי כבר עשה את שלו ,ושלף להבן דוד שלנו?'
כדי להפיצם בישראל .מספר טלפון המכון: והוציא את הגרוע מכל ,לחיק אבינו "למה? מה קרה? שאלתי אותו.
08.30.20.608 שבשמים .ובכן נוכחנו לראות עד כמה
'תשמע' אומר לי קרוב המשפחה" :אתה
''ויאתיו כל לעבדך ,ויברכו שם כבודך, כפולה ומכופלת מוטל עלינו החוב להתאמץ
לא תאמין מה קורה כאן ,הבן אדם לא יכול
ויגידו באיים צדקך ,וידרשוך עמים לא יותר להפיץ ספריו הקדושים של רבינו,
לחזור לעצמו מזה .זה זעזע אותו לגמרי.
ידעוך ,ויהללוך כל אפסי ארץ ,ויאמרו תמיד כדי להוציא יקר מזולל ,ולקרב בזה קץ
הוא התחיל להניח את התפלין כל יום ,לא
יגדל ה' '' גאולתינו .ולאו בכדי אמר רבינו הקדוש:
• 70אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
בס"ד
רוממות עילאית ודבקות פנימית במצוות סוכה ,ארבעת המינים וימי החג הנעלים
ְ�ְּבָרָ ָזָא ּוְ ָּכָ ל ַַמאן
ְּד�ְ ִאיה �ּו
ִ �ִּדְמְ ֵהיָ ִִתֵיְמְיַּבנַ�ַּב�ּו�ֻֻּסָתָ�ּו �ָָּכהא
שלֵהְּבָת אּוָר
ֵהָרשְּבְּב"יי
אור עולם הספונים בימי
ההוד הנעלים ,מהיכלא
דרשב"י הקדוש ,רצוף אהבה
מדברות קודשם של צדיקי
הדורות קדושי עליון זיע"א
יופץ היום בכלל המוקדים: ע"ר 580491702
ירושלים :ישיבת מיר בית ישראל | ביהמ”ד בעלזא קרית בעלזא | ביהמ”ד 'חזון איש' רמת שלמה ,רחוב זולטי | 23משכן שרגא רמות ב' | אוהל יוסף רמות ד' | נהר שלום נחלאות ,רחוב
שילה | 6ביהמ”ד בית וועד לחכמים גאולה ,נחום | 9שטיבלאך זכרון משה חפץ חיים | ביהמ”ד נחלת עקיבא גני גאולה ,רחוב תכלת מרדכי | ביהמ”ד בע”ש ממיכלשטאט הרובע היהודי,
בית א-ל | 17ביהמ”ד 'תורת חכם' גוש שמונים ,אהלי יוסף | 16ביהמ”ד הגדול בית ישראל רחוב עזרת תורה | 18ביהמ”ד ויזניץ רחוב נחמיה | 14ביהמ”ד ראחמיסטריווקא רחוב גבעת
משה | 10תולדות אהרן מאה שערים ,רחוב מאה שערים | 91ביהמ”ד תולדות אברהם יצחק רחוב עונג שבת | 7ביהכנ''ס חניכי הישיבות נווה יעקב | ביהנ''ס קהל חסידים שערי חסד,
ר' בר זכאי בני ברק :פוטו ציון רבי עקיבא | 144ביהמ”ד חסדא (פא”י) הרב דסלר | שטיבלאך קרית ויז'ניץ | ביהכנ”ס סלאנים ברסלב | 7ביהמ”ד צאנז ר' יהודה הלוי | 22ביהמ”ד ויז'ניץ
מעונות ויז'ניץ | 4שטיבלאך קהל חסידים סורוצקין | 6ביהכנ”ס המרכזי שיכון ה' זבולון עמר | 16שטיבלך זיו יהודה ק .הרצוג | ביהמ”ד בית השם | ביהמ”ד המרכזי רמת אלחנן במבואת
הכניסה קרית גת :ביהמ”ד קרעטשניף נתיבות שלום | 8ביהמ”ד קהל חסידים הרב עובדיה יוסף | 23ביהמ”ד גור רחוב פרת אחיסמך :בית כנסת המרכזי רח' הרב אלישיב אלעד:
ביהמ”ד צמח צדיק יונתן בן עוזיאל | 34ביהמ”ד 'מאור שרגא' אבן גבירול 24רכסים :ביהמ”ד חניכי הישיבות החרצית | 1בית כנסת המרכזי הספרדי רחובות :שטיבלאך פא”י עזרא |
ביהמ”ד קרעטשניף אשדוד :בית המדרש ויזניץ הרותם | 29ביהכנ”ס בעלז בית דוד שאול חנינא בן דוסא | 4שטיבלך קהל חסידים הורקנוס ביתר עילית :בית הכנסת באיאן רבי עקיבא
| 31שטיבלאך מרכזי ”קארו” דרכי איש | 14ביהמ”ד האלמין הבבא סאלי פינת נדבורנא בית שמש :שטיבלאך קאשוי נהרדעא ,8ד | 3משרדי 'אתכנשו' תלמוד בבלי ,11קומה | 6בית
הכנסת תולדות אהרן רחוב בן איש חי | 56בית הכנסת לב אליהו נחל שורק 29מודיעין עילית :ביהמ”ד ביאלא ברכפלד ,רשב”י | 41ביהמ”ד ירוסלב רשב”י | ביהמ”ד היכל יצחק רחוב
חפץ חיים | ביהכ”נ זכרון משה נתיבות המשפט 40צפת :שטיבלאך מאור חיים קרית מאור חיים | ביהמ”ד לעלוב העיר העתיקה ,טז | 94ביהמ”ד צאנז רחוב תרפ”ט 8מירון :ציון הרשב”י
עפולה :ביהמ”ד קרעסטיר | ביהמ”ד ויזניץ רחוב הזית באר שבע :תפילת אבות רחוב אבוחצירא | 1בית כנסת באר מרים הכט 42אופקים :ביהכנ”ס תפארת תורה בפרוייקט | בית הכנסת
היכל דב חזון איש נתניה :ביהמ”ד צאנז דברי חיים | 5ביהמ”ד של הרב יוסף חיים | גבאי אריה בן אליעזר 44חיפה :ביהכ”נ ”נדבורנא” רחוב מיכאל | ביהמ”ד צאנז רחוב מיכאל | 32
ביהמ”ד הגדול סערט וויזניץ רחוב מקור ברוך טבריה :בית כנסת הרב קוק שד' הרצל | 2שטיבלך אור תורה רחוב ורנר | ביהמ”ד צאנז רחוב שזר | ביהמ”ד תולדות אהרן רחוב השלום
סיופר לחג
קדיש
והיא נותרה לבדה ,מתפתלת בחרטה
צורבת על כל פסיעה שהובילה אותה אל
התהום.
********
מעלמא
זה קרה בפתאומיות מחרידה ,ביום
בהיר אחד ,ללא כל אזהרה ,נפערה תהום
עמוקה תחת רגליה .עולמה ,שהיה עד אז
רפוד בשפע מופלג ,עושר ,אושר וכבוד,
קרס ברגע יחיד כבניין קלפים .בעלה,
דקשוט
האיש שהיה העוגן האיתן של הבית,
מגדל אור של נדיבות ויציבות ,הסתלק
בפתאומיות אכזרית ,מותיר אותה בודדה
מול דממה מוחלטת וצינה מקפיאה.
הוא לא היה רק שותפה לחיים ,אלא
האור שמילא את החללים ,היד הבוטחת
שדאגה לכל מחסור בהרחבה ,והמוח
המבריק שעמד מאחורי אימפריה עסקית
מסועפת ומשגשגת.
בעוד השברים מטלטלים את נפשה
והיגון הבלתי נתפס מאיים להכריעה,
המציאות הקשה לא הותירה לה שהות
לשקוע בצער .האימפריה שטיפח בעמל
כל ימיו עמדה כעת יתומה וזועקת
לניווט .מנועי המסחר החלו לגמגם,
והברירה הייתה חד-משמעית :לקחת את
המושכות לידיים ,או לצפות ביאוש ,בכל
מה שנבנה בעמל שנים מתפורר לאבק.
טרם הספיקה להבין את פשר הר "ר מר דכ י ד ו ד בל ום
התרחשות הדברים ,נלקחה האלמנה
אמנם היא לא מגיעה זרה לגמרי לעסק, והוכנסה לחדר צדדי וקודר .הדלת
בעבר היא הייתה בסוד העניינים וישבה רגליה של האלמנה הוליכו אותה כמו
הכבדה נטרקה מאחוריה בהד עמום, מאליהן במעלה מדרגות הבנק ,פוסעות
תמיד לידו בשולחן בהחלטות גורליות, והבריח ננעל.
אך מעולם לא נדרשה להחזיק בהגה בלב בכבדות על מרצפות העץ .בין אצבעותיה
בדממה המחניקה שנפלה עליה, הרועדות לפתה בחוזקה את נייר
הסערה. התמוטטה האישה על כסא עץ ישן ההמחאה ,פיסת הנייר היחידה שהבטיחה
כשרגעי האבל הראשונים חלפו שהייתה במקום ,ופרצה בבכי משתפך לה קרן אור קטנה בתוך חשכת חייה .היא
והחיים תבעו את שלהם ,היא אספה את וקורע לב .מבעד לזכוכית העמומה ראתה ניגשה אל שולחנו של הפקיד ,נשימתה
שברי כוחותיה ,עטתה גלימת נחישות את ההמולה החוגגת בחוץ ,וההבנה קצרה ומהירה ,והגישה את ההמחאה
סדוקה ,ופסעה אל תוך הזירה העסקית המרה הכתה בה כרעם ביום בהיר :היא לפקיד בחשש המעורב בהתרגשות
הקשוחה. נפלה ברשת .אדם מיומן ומפוקפק הוליך גדולה.
אך המזל ,כך התברר במהרה ,הפנה לה אותה שולל ,והיא ,בתמימותה כי רבה, הפקיד נטל את הנייר ,אך ככל שעיניו
עורף קפוא .החוש העסקי החד ,הראייה בלעה את החכה. סרקו את השורות ,חיוכו המקצועי
למרחוק והחשיבה הנכונה הנדירה של תמונות בלהה החלו להציף את מוחה. והאדיב התפוגג כליל .פניו הלבינו באחת.
בעלה ,הסיעתא דשמיא שהתברך בה ,אלו היא ראתה את עצמה מבלה את מותר ללא מילה נוספת ,הוא זינק ממקומו
שתרגמו כל סיכון להצלחה מסחררת ,היו שנותיה מאחורי סוגר ובריח ,כלואה בין ומיהר לתוך חדרו הסגור של המנהל,
חסרים עתה באופן נואש. כותלי בטון קרים של בית האסורים .אך כשהוא מותיר אותה תלויה באוויר,
היא מצאה את עצמה למצב של בתר הכאב המפלח ביותר לא היה על גורלה יחידה מול הניכור של הקהל.
עניא אזל עניותא ,וללא הניווט המדויק שלה ,אלא מחשבתה על צאצאיה הרכים. שניות ספורות לאחר מכן התחוללה
שלו ,כל החלטה שנראתה שקולה הפכה הללו שוכלו רק לאחרונה מאביהם במקום סערה רבתי .המבוכה והמהומה
למלכודת ,וכל עסקה שהבטיחה תקווה ונשברו לרסיסים ,וכעת עומדים לאבד גם פשטו במסדרונות כסופה .הפקיד יצא
התבררה כמשענת קנה רצוץ. את אימם היחידה ,שתילקח מהם לשנים מחדר המנהל כשהוא שרוי בערפול
הגלגל ,שסובב אותם תמיד בפסגת ארוכות. חושים מוחלט ,אחוז תמהון ופחד ,והורה
העושר ,החל להסתובב במהירות "מה עשיתי?" מילמלה בייאוש תהומי, בקול חנוק לעכב את האישה מייד .בתוך
מסחררת כלפי מטה .העסקים המשגשגים מכה את ראשה אל הקיר הצונן שוב ושוב, רגעים ספורים החלו פקידים נוספים
קרסו זה אחר זה בקול רעש גדול. כשהדמעות מסמאות את עיניה .מתיקות לרוץ לכיוון חדר המנהל ,וקריאה דחופה
בתוך פרק זמן קצר ומטלטל ,העושר התקווה הפכה בתוך דקות לסיוט בלהות, נשלחה לרופא שנזעק למקום בבהילות.
• 72אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
NICE
TO
MEAT
YOU!
, בטכניקת עישון,מיטמי מציעה חווית בשר פרימיום של מגשי בשר מעושן מעוצבים
אירועים מיוחדים, המגשים מתאימים לשבת וחג.ייחודית במגוון גדלים ומחירים
MEAT ME – Experience smoked meats like never before! Eye-catching platters of
premium meats smoked to perfection using our world-class techniques. Variety of
sizes and shape platters for Shabbos, Yom Tov, events and any special occasion.
סלמון מעושן S L XXL
ORDER NOW: 053-412-2594 :לפרטים ולהזמנות
קדיש
מעלמא
דקשוט
המפואר התפוגג כאילו היה חלום בלבד.
המשפחה ,שהורגלה לחיי רווחה ללא שום
מורא כלכלי ,מצאה את עצמה מיטלטלת
אל מציאות חדשה ונוקשה ,בה היא נאבקת
על כל פרוטה ,ובכל כוחה מנסה לשמור על
ראשה מעל המים הזדונים.
ליבה של האלמנה פעם ברטט ובפעימות ********
עזות שלא ידעה כמותן זה שנים .כשיצאה אך גם כאשר גלגלי המזל התהפכו
מפתח בניין הישיבה ,רגליה נשאו אותה והעוני הכה בביתה ללא רחם ,נותרה
כמעט מאליהן ,מרחפות על פני האבנים בנפשה של האלמנה פינה אחת טהורה שעל
הקרות של סמטאות פרעשבורג .ברגעים קיומה סירבה לוותר .היה זה המנהג הקדוש
המרוממים הללו נמוגו כבקסם כל דאגותיה שייסד בעלה המנוח בימי עושרם ורווחתם:
הכבדות :העוני המרוד שכרסם בביתה, תרומה חודשית קבועה לישיבת פרעשבורג
פרנסתה הדחוקה שלא הספיקה אף לפת המעטירה ,שמטרתה לממן בחור ישיבה
לחם יבשה ,ואפילו דאגתה העמוקה שיאמר מדי יום ביומו קדיש לעילוי נשמת
והמייסרת לבנותיה הבוגרות שבאו לפרקן הנשמות הנדחות ,אותן נשמות עריריות
ונותרו בודדות באין יד משגת להשיאן שאין מי שיזכירן או יתפלל בעדן בעולם
בכבוד. הזה.
נגד עיניה עמדה רק מציאות אחת: הגה"ק ה'כתב סופר' זי"ע
במשך שנים ארוכות התנהל הסדר
הקדיש הקדוש למען הנשמות הנשכחות הזה על מי מנוחות .בין כותלי הישיבה
ימשיך להדהד בין כתלי הישיבה ,על אף כל המפורסמת נבחר מדי תקופה בחור שקיבל
ובמילים פשוטות ויוצאות מן הלב ,גוללה
התהפוכות והעוני. על עצמו את השליחות המרוממת .מדי
בפני הגאון את מסכת תלאותיה .היא לא
בעודה צועדת ברחוב ,שקועה בהרהורי ביקשה נדבה עבור עצמה ,ולא התלוננה יום ,בתום התפילה ,היה עומד ואומר
הודיה ובשמחה עצומה ,הבחינה פתאום על מחסורה הקשה; גם לא התלוננה על קדיש ברטט ,מכוון מקיר ליבו עבור אותן
באדם קשיש ונשוא פנים הצועד מולה. בנותיה שכבר מגיעים לפרקם ,ואין לה את נשמות נשכחות שיזכו להתעלות מעלה
פניו קרנו באור יקרות ומראהו השרה יראת ההוצאות המינימליות ביותר כדי להשיאן מעלה ותהא נשמתם צרורה בצרור החיים.
כבוד ורוגע בלתי מוסבר .האיש נעצר מולה, לבחורים תלמידי חכמים. אף עתה כשהתהפך עליה הגלגל ,היא לא
השפיל את עיניו בחמלה ,והחל להתעניין אבתה לוותר על המנהג הקדוש .האלמנה
כל דאגתה הייתה נתונה לאותן נשמות
במצבה .הוא שאל בעדינות רבה והקשיב הייתה חשה בנפשה סיפוק רוחני עמוק ,כמי
אומללות" .רבי ",התחננה בבכי" ,ידיי ריקות
לכל תלאותיה .האישה ,ששה לאוזן קשבת, שמחזיקה צינור של חסד של אמת שאין
ואין לי במה לשלם ,אך אנא ,אל תפסיקו את
מיהרה לספר לו על ההישג העצום שלה ,על בו שום נגיעה עצמית ,ורצתה שתמשיך
המנהג הקדוש ,אני מבקש ממכם אנא דאגו
הקדיש שתמשיך על אף הכל ,ואז המשיכה להתקיים.
שימשיכו הבחורים לומר את הקדיש עבור
לפרוק באזניו את כל מטענה הכבד. אולם ,הימים נקפו והמצוקה הכלכלית
הנשמות שאין מי שיזכירן! אבקש מעטרת
היא סיפרה לו את העבר העשיר והאמיד, כבודו שימשיך את הסדר הקדוש הזה גם הלכה והחמירה .העסק המשפחתי ,שהיה
ואת הגלגל שהתהפך עליה ,וגם על בנותיה בחינם ,והקדוש ברוך הוא ישלם לשכרו בעבר מקור פרנסה איתן ,קרס בהדרגה
שמצפות לזיווגם ועדיין לא זוכים לכך בגלל מאוצרו הטוב". עד שנותר ממנו אפר .האלמנה לא חישבה
העוני שהם שרויים בה .כל אותה העת עמד להיכנע ,היא קיצצה בבשרה ,ויתרה על כל
"ואולי" ,סיימה במשאלת לב" ,כשהקב"ה
האיש ונד בראשו מבלי להוציא הגה .רק מותרות ,ואף נמנעה ממצרכים בסיסיים
יאיר לי וירחיב לי את גבולי ,אשלם לכם גם
כאשר כילתה לדבר פנה אליה ואמר בקול ביותר ,ובלבד שתוכל להמשיך ולהזרים
על הימים אלו ,והשי"ת הטוב בוודאי ישלם
רחום" ,בתי יקירי ,מהרי נא וקראי לשני את הסכום הקבוע לישיבה עבור הקדיש.
לכם מאוצרו הטוב".
בחורים מן הישיבה הסמוכה ,כדי שיהיו ה'קדיש' הזה הפך עבורה למבצר האחרון
עדים לדבר". ה'כתב סופר' ,שראה מולו אישה
מרוסקת מבחינה גשמית אך עשירה של כבוד ,לזיכרון חי מבעלה ,ולחסד היחיד
המומה אך אינה מהססת מיהרה שעוד עלה בידה לקיים.
ומרוממת מבחינה רוחנית ,אשר מתחננת
האלמנה לעבר הישיבה ,וכעבור דקות אך הגיע היום שבו כלו כל הקיצין.
ובוכה למען אותם נשמות נדחות ,נרגש עד
ספורות יצאו עמה שני תלמידים .ללא ארנקה התרוקן לחלוטין ,ועד המטבע
עומק נפשו מטהרת ליבה וממסירות נפשה
שהיות רבות שלף האיש מתרמילו פנקס האחרון לא נותר בידה דבר .כשראתה שאין
למען נשמות שאינה מכירה כלל .הוא הביט
המחאות (צ'קים) ,רשם בו בכתב יד ברור ביכולתה עוד לעמוד בתשלום החודשי,
בה בעין חמלה ,הרגיע את רוחה והבטיח לה
סכום עתק ,סכום שהיה בו כדי לפדות את נפלה רוחה בקרבה .היא סירבה לתת למנהג
נחרצות" :דעי לך כי החסד הזה לא נפסק
כל חובותיה ולהשיא את בנותיה ברווחה, לחלוף מן העולם בשתיקה או לחדול כבדרך
ולא ייפסק! הישיבה תמשיך לקיים את
ואף להמשיך חיי רווחות להבא ,ומסר את אגב .בצעדים כבדים ובלב נשבר ,עשתה את
אמירת הקדיש מדי יום ביומו בכל התוקף,
הצ'ק לידיה לעיני שני הבחורים הנדהמים. דרכה אל היכל ישיבת פרעשבורג ,וביקשה
בחינם וללא כל תשלום ,וזכות המעשה
האלמנה ,נרגשת עד דמעות ,הודתה לו הטהור הזה תעמוד לך ולנשמות הנדחות להיכנס לחדרו של ראש הישיבה ,מרן
מקרב ליבה ויצאה לביתה ברעדה ובשמחה עד עולם". ה'כתב סופר' זי"ע.
עצומה ,חשה כי מן השמיים גמלו לה על
מסירות נפשה.
******** כשעמדה מול פני הקודש ,לא יכלה עוד
לעצור את דמעותיה .בקול בוכה ורועד
• 74אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
דש מ י א ב ס י יעתא
☆ לחן ולכבוד
צ+בי ת+++פא++רה
☆
☆
ברוב כבוד והערכה ,נשגר בזאת מזמור לתודה וברכה ,להביע הוקרה והערצה,
לאיש המעש וגדול העצה ,ראש וראשון לכל דבר שבקדושה ,מזכה את הרבים
במידה גדושה ,איש חי ורב פעלים ,שמו מפארים ומהללים ,ידיו גלילי זהב ספרא
רבה ,סופר המלך באהבה ,ממעתיקי השמועה מרבוה"ק מצוקי ארץ נשמתם בגנזי
מרומים ,להפיץ מאור תורתם בנעימים ,אביהם ורחימם של אלפי אלמנות ויתומים,
☆ ☆
להשפיע עליהם משערי רחמים ,חובר חיבורים מחוכמים ,ת"ח וירא שמים ,שמו
הטוב הולך לפניו כשמן הטוב תורק שמו ,חכמתו בחוץ תרונה במיטב נאמו ,איש
☆
האשכולות וכליל המעלות ,נעים הליכות ורב תבונות ,עומד במסירות ונאמנות
לימין קדשו של כ"ק מרן רבינו שליט"א בכל עת ועונה ,ובפרט בהנהלת ארגון
'שערי רחמים' בהשכל ובתבונה ,מלא מדע וחכמה אשרי חלקו וחבלו
הרה"ח המפו' ר'
צ+בי +משי זה+ב שליט"א
חבר הנהלת 'שערי רחמים'
ולנוו"ב מנב"ת תליט"א
אשר תרמו מאונם והונם בגוף ובממון
להכין את האזור דקדושה ה'גארטלאך'
השזור מחוטי קודש מהגארטל של
כ"ק מרן רבינו שליט"א לטובת תומכי
מגבית 'בהיכלו' לטובת קופת רבינו
'שערי רחמים' במסירות ונאמנות
הקב"ה ישלם להם כגמולם הטוב כהנה וכהנה שיראו רוב נחת דק' מכל יוצ"ח
במידה גדושה ,אורך ימים ושנות חיים ,בריאות הגוה"נ ,עושר ואושר ,וימלא ה'
כל משאלות לבבם לטובה ,פרנסה בהרחבה וס"ד בכל מעשי ידיהם ,ויזכו לגמר
חתימה טובה ,ולשאוב ישועות ממעייני הישועה עדי נזכה בקרוב לביאת גוא"צ
ומלכינו בראשינו אמן
בהוקרה ובהערכה
בברכת א גוט יום טוב
ההנהלה
קדיש
מעלמא
דקשוט למחרת בבוקר ,עוד בטרם זרחה השמש,
כבר הייתה ערנית ומוכנה .עם פתיחת שערי
הבנק המקומי ,צעדה פנימה בגיל ובצהלה
ומסרה את הצ'ק לפקיד .אך להפתעתה
המשיך המנהל וסיפר" ,התעוררתי התגובה שאליה זכתה הייתה רחוקה מכל
כבחלום בלהות ,נסער ונפחד ,רטוב כולי מה שדמיינה :הפקיד הביט בצ'ק ,החוויר,
בזיעה קרה ,וזוכר כל מילה וכל תנועה הסתכל עליה במבט חושד ומיהר לקרוא
בחלומי .פניתי לאשתי וסיפרתי לה את למנהל הבנק ולשוטרים .כהרף עין נלקחה
חלומי ,אשתי האזינה בקשב ,אך ביטלה את האלמנה לחדר צדדי ועוכבה תחת מעצר!
זה במחי יד" ,מה אתה המנהל האמיץ נחרד ********
מחלומות?" המשיכה לבטל את החלום עד
היא עמדה בחדר הצר והסגור ,ליבה
שאכן השתכנעתי ,קמתי בבוקר הלכתי לבנק
מורתח ונפשה סוערת עליה" .איך נפלתי
כרגיל ,וכבר כמעט שכחתי את החלום ,אך
בפח הזה?" זעקה מקיר ליבה בדממה ,בעוד
כשהגעת אני רואה שהחלום אמת לחלוטין!"
דמעות של אכזבה ועגמת נפש זולגות על
המנהל קם ממקומו ,ניגש אל האלמנה לחייה" .איך נתתי לאיש אלמוני להוליך
הנדהמת ,והגיש לה את המזומנים אותי שולל? כיצד הבאתי על עצמי חרפה
והאישורים הנדרשים בסכום המלא והעצום כזו ,לפדות צ'ק שאיני יודעת אפילו מי חתום
של הצ'ק. עליו?" היא חשה כיצד תקוותה הגדולה
באותו יום שבה האלמנה לביתה כשהיא בית המדרש בפרשבורג שפרחה אך אמש נרמסת תחת רגלי הברזל
עשירה ופדויה ,ויכולה הייתה להשיא את של המציאות המרה.
בנותיה ברווחה ובכבוד עתק .והמנהל עצמו, פתאום נשמע צליל סיבוב המפתח
שהזדעזע מן המופת הגלוי ומגילוי השמיים, פתח ואמר" ,אבי עליו השלום היה יהודי
ירא שמיים בתכלית ,צדיק תמים .אולם במנעול .הדלת נפתחה אט-אט ,והאלמנה
שב מקיר ליבו אל צור מחצבתו וקיבל על מחתה את דמעותיה בחיפזון ,מביטה
עצמו לשמור תורה ומצוות ולומר קדיש מדי בצעירותי ,היצר פיתה אותי .העולם הגדול
והנוצץ קסם לי ,וצעד אחר צעד עזבתי בעיניים חרדות בדמות שנכנסה אל החדר.
יום לעילוי נשמת אביו הצדיק.
את דרך אבותיי .פרקתי מעליי כל עול, בפתח עמד אדם הדור בלבושו ,עוטה
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל חליפת יוקרה מגוהצת ,בידו תיק עור קטן
התרחקתי מכל זיק של יידישקייט ,נשאתי
סיפר את הסיפור ,וסיים כשדמעות מציפות של אנשי עסקים ,ומראהו המכובד מעיד
אישה מן העולם החילוני והקמתי בית
את עיניו" ,יודעים אתם מי היו שני הבחורים עליו כי הוא מנהלו של המוסד הפיננסי.
המנותק לחלוטין מכל שורש יהודי .שנים
שהיו עדים וראו את האיש מהעולם האמת? בעיניו נראו דמעות קטנות הנוצצות באור
ארוכות שאיני מתפלל ,איני שומר מצוות,
אני והגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד החדר .הוא צעד לעברה בצעדים איטיים,
ואף את זכרו של אבי המנוח שרפתי מליבי".
סאטמאר זצוק"ל. הביט בה במבט רך ופנה אליה בקול סדוק:
הוא עצר לרגע ,מנגב את דמעותיו,
******** והמשיך: "גברת יקרה ,אני מנהל הבנק .אנא ספרי לי,
ֹלִקיםֶֶ ...את ִנִ ְְׁשמֹות ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאלִִ ...עם ִיִ ְזְ ֹּכּר ֱֱא ִ מיהו האיש ומאיפה מגיע הצ'ק הזה?"
"והנה ,רק אמש ,בלילה האחרון ,נגלה
ָׂשָׂרהִִ ,ר ְְב ָָקה, ְׁשַׁמת ַַא ְְב ָָר ָָהםִ ,יִ ְְצ ָָחק ְְוַיַ ֲֲעֹקֹבָ , ִנִ ַ פרץ הדמעות של האלמנה נפרץ מחדש.
אליי אבי בחלום הלילה .הוא עמד לפניי
ָָר ֵֵחל ְְוֵלֵ ָָאה בקול משתנק ובבכי תמרורים החלה לגולל
כולו לבוש בגדי לבן צחורים ,ופניו קורנות
ְׁשָׁאר ַַצ ִּּד ִיִקים ְְו ַַצ ְְד ָָקִנִ ּיֹות ֶׁשְּׁבַּגַ ן ֵֵע ֶֶדן
ְְו ִִעם ָ באור יקרות שלא מן העולם הזה .הוא הביט את השתלשלות המאורעות :כיצד פגשה
ֹאַמר ָָא ֵֵמן.
ְְוֹנ ַ בי בעצב עמוק ואמר לי' :בני יקירי ,מדוע ברחוב באותו יהודי נשוא פנים ,כיצד קראה
בחג שמחת תורה הקרוב ,יאמרו עזבת את הדרך? מדוע אין אתה עושה דבר לשני בחורים מהישיבה שישמשו כעדים,
בביהמ"ד לפני תפילת המוספים את תפילת לעילוי נשמתי? למה אינך אומר עליי קדיש וכיצד רשם עבורה את הצ'ק ברוחב לב
ה'יזכור' בו יאמרו מי שאחד מהוריו כבר או לומד משניות לזכרי?'" מופלא .בסיום דבריה נפלה לפניו בתחינה
בעלמא דקשוט את תפילה זו ,וכן ינדרו המנהל הרים את עיניו אל האלמנה, נרגשת" :אנא ממך ,אדוני המנהל! בתמימות
לתרום צדקה ולהדליק נר לע"נ השנה כבר וקולו רעד עוד יותר: מוחלטת הגעתי לכאן .לא התכוונתי להרע
בער"ש. ולא לרמות איש .חוס על אלמנה אומללה,
"ואז הוסיף אבי ואמר לי בחלום' :דע לך,
הסיפור מלמד אותנו את גודל חשיבותה בני ,כי ישנה אישה צדקנית אחת שמסרה את שחרר אותי לנפשי ואל תשפוך דם נקי!"
של פעולה קטנה בעולם הזה עבור נשמות נפשה בעולם הזה כדי להחזיק אמירת קדיש המנהל הביט בה במבט מלא חמלה
ישראל ,שמתעלים בזכותה מעלה וזוכים עבור נשמות נדחות שאין מי שיזכירן ובזכות ורחמים .חיוך קל וזך עלה על שפתיו,
לדרגות נעלות ,אך אל לנו לשכוח ,לפעול מסירות נפשה ,נהנית גם נשמתי מהתיקון ופתאום פרץ ממעמקי ליבו סכר עצום של
ולעשות משהו גם עבור נשמותינו ,נשמתינו הגדול הזה! האישה הזו שרויה כעת בעוני דמעות חמות .הוא קרא בהתרגשות" :אם כן,
שחצובה מתחת לכסא הכבוד הולבש בגופנו מרוד ועליה להשיא את בנותיה ,אך אין לה הסיפור אמיתי! אמיתי לגמרי!"
לזמן מוגבל ,ועלינו לנצל את הזמן ולהרבות פרוטה לפורטה .מחר בבוקר תבוא אליך כשראתה האלמנה את תדהמתו ,עמדה
זכותים מצוות ומעשים טובים למען הנשמה אישה זו אל הבנק עם המחאה .דאג לכבד משתאה .המנהל כיוון אותה לשבת ,התיישב
הטהורה ,וכך נוכל להתקרב להשי"ת את ההמחאה עד הפרוטה האחרונה ותן לה מולה ,ובקול רועד החל לספר את סיפורו
ולחסות איתו בהיכלו. את כל הסכום!" האישי:
"נולדתי למשפחה חרדית שורשית",
• 76אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
בסייעתא דשמיא
_לכ_ל_ל אנ"ש
א פריי_לעכן יו"ט
מיר שטייען גרייט פאר אייך
צו יעדע צייט -מיט די בעסטע סערוויס
לידידינו מחוץ ירושלים ,אנחנו ,כל יום מגיעים לבית שמש,
ופעמים בשבוע לחריש -טבריה
דרך
מצוותיך ארוץ
לנוחות הנוסעים הננו מפרסמים כאן זמני הנס
ימים א-ה:
מחריש לירושלים
7:15מסלול מהיר )ללא בי"ש(7:30 ,3:15 ,11:15 ,
מירושלים לחריש
11:00 ,5:30 ,1:15 ,9:30
ערב שבת
מחריש לירושלים
9:00מסלול מהיר )ללא בי"ש(1:00 ,
בעיה"ת בי"ש רמה ד' שיש לחרישהמתגורר
מירושלים טוב רווחים. כפי שכבר התפרסם ,אנ"ש וכלל התושבים
בי"ש(מהדרין
)ללאבקו מסוייםמהיר
בנסיעה 3:00מסלול
,11:00קושי
בו עדיין החרדים בעי"ת חריש יצ"ו נשמו לרווחה
"מהדרין" על שום מה
יותר משכונות הוותיקות בעיר וכה סיפר. בקבלת הבשורה המרנינה על התחדשות
פעולות "קו המהדרין חריש -ירושלים"
מוצאי שבת
את חטאי אני מזכיר....
מחריש לירושלים בכל ימות החול ,אחרי תקופה שהפעילות
10:15
מן המותר להרחיב בדבר נחיצות הענין הצטמצמה לימות ערש"ק ומוצש"ק בלבד.
מירושלים לחריש כשכל בר בי רב יודע את אשר כבר צווחו מאז התיישבות קה"ק בחריש פעלה הקו
הזדמן לי פעם אחת לעלות על אוטובוס
*12:15 ראשונים לפני עשרות שנים הן בקווים המהדרין ע"י אברכים יקרים שהוזילו דמים
החברה),
להתעדכן לא חשוב
לירושלים ע"כ נא בי"ש– קודם
ירוק (אוטובוס
לפעמים *.....בנסיעה זו עירוניים הפנימיים בריבוי המערכות תרתי משמע להפעלתו במסי"נ ,ביודעם
הראשי
בתפריטצריך
שלוחה 0והייתי באיזור דיוק הזמן
הר-חוצבים במוצ"ש בשלוחת
הייתי אז שהי' בנושא זה עקב התערובת הנוראות שהתיישבות חרדית ללא קו מהדרין הינו
בדחיפות לחזור לבית שמש מסיבה אישית והצפיפות ששורה בהם ,וכפי שהיה בשנת תרתי דסתרי ,ולולי הקושי העצום בהפעלתו
לפנירגלי
בשעה 10בלילה ניסיתי כף
מקומותלאעד יום
להזמנת לפני זה
שהו ,מעולם כל
מוקד תשס"ג אחרי מרחץ הדמים הנורא שהיה וההוצאות הרבות הנופלות על כתפי יחידים,
הצג על אוטובוס כזה אבל הפעם לחש לי באוטובוס בו נהרגו כ"ב קדושים הי"ד,
אתה0765980180
קול בוגר וסמכותי כזה מבפנים 'מה שהתקיימו עצרות עם ע"י גדולי הדור
לא היה מתקיים אף יישוב חרדי ללא פתרון
נושא זה.
פוחד? אתה באמת חושב שרק נוסעי מהדרין שהועידו שה' דורש מאיתנו תיקון ענין זה
וכעת אחרי שבתקופה האחרונה לא
הם יהודים?' ומכיוון שהצצה על השעון אמר שאין לעלות לאוטובוס צפוף או עם שאר
יכלו העסקנים להמשיך בזה בכל ימות
לי שאם לא הרגע אז אני אאחר בחצי שעה מרעין בישין הקיימים בו.
השבוע בכרעם תחת רוב המעמסה ,נרתמו
אז עליתי... וביותר בעת הקמת עיה"ת בית שמש וחברו להם חברי "ועד מהדרין חריש" מבני
מתוך הרגל רציתי מיד לתפוס מקום שהיה ברור לכולם שאין ואי אפשר לקוות קה"ק ומשאר קהילות ישוב הישן בעיר ,ה"ה
ישיבה ריק ,להתיישב ולהוריד את הכובע על לבנות עיר חרדית באופן שהנסיעות יהיו הרה"ח ר' ישראל מרדכי תפילינסקי ,הרה"ח
הכסא שלידי ,ואז שמעתי את הנהג הקירח מעורבות וחילוניות ,ובעלי מסי"נ עמדו מאז ר' אברהם יצחק דימאנט ,הרה"ח ר' בנימין
וחבוש משקפי השמש זועם עלי: ועד ימינו לכונן הקו מהדרין בהכוונת גדולי סאמעט ,הי"ו וקפצו לתוך היורה הרותחת
'גבר ,מה ,אתה לא משלם??! העיר ,כשזה הוכיח את עצמו מעל ומעבר בשיתוף נדיבי עם טהורי לב ,לבסס שוב
מבטים מנוכרים נעוצים בי מכל עבר, שזהו הערובה היחידה להעמדת העיר על את הצורך החיוני הזה לכל ימות השבוע,
ריחות של רחובות תל אביב מצחינות תילה ולהתעצמות ואיכות הציבור החרדי עם תוספת כלל שיפורים ונוחיות למען
את האוויר ,הרדיו דולק על דציבלים בה. הנוסעים ,וכן העמדת הקו בקרן איתן למען
גבוהים ,קולות צחוק ודיבורים מתלוות כבדרך אגב נזכרתי במה שסיפר לי חבר יחזיק עצמו בהפחתת הוצאות והגדלת
לרקע ,ומסכים מרצדים מאירים לסירוגין
הרב ישראל מרדכי תפילינסקי הי"ו
חבר "ועד מהדרין חריש"
בהיעדר קו מהדרין אתה מרגיש
קצת כלוא בישוב גם אם
זה די קרוב למרכז ולהורים,
משיקולים של יראת שמים,
וכן של נוחות ,קו מהדרין הינו
הפתרון המלא לשתי הנושאים.
הרה"ח ר' ישראל מרדכי תפילינסקי,
• 78אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
המשפיע הרב שמעון טייכנער שליט"א את גג האוטובוס ,ואני ,שה בודד ,מחפש
רב קהילת תמימי דרך בחריש באינטנסיביות את הפרוטות בכיסי כדי
לשלם על התענוג הזה.
שיקול מכריע בהגירתי מבי"ש לא ,לא מצאתי את הכסף הדרוש לי
בארנק ,רק כרטיס מהדרין מקומט ומנוקב
לחריש היה ,איך ובמה כמעט כולו שכן לו שם בפינות הארנק
משפחתי ונכדיי יגיעו אף
הקבוע שלי מבוייש ,אחח ....הסתבכתי ,איך
לא הסתכלתי מקודם אם יש לי מספיק דמי
לשבתות ,שלא יכשלו בדרכים נסיעה ,מה עושים עכשיו??!!
עמדתי שם נבוך כולי ,והנהג כאילו נהנה
לא טהורות בהסעה הציבורית, מהסיטואציה דורש את שלו ,ואני בודק
בשמעי על הקו מהדרין נפלה
כיסים ונובר ,עד שכמה נוסעים ריחמו עלי
והתמלאו בחמלה והתארגן שמה מגבית
ההכרעה ,זכות הרבים בהרבצת שלם עבורי ובסוף הושטתי את הסכום
המלא לידי הנהג ,לא יצאתי בזול.
התורה בקהילה ,נזקפת לקו. המשפיע הרב שמעון טייכנער שליט"א רב
רציתי לחזור למקומי ולהתכרבל
בשקט ואז ראיתי שהמקומות תפוסים כבר,
קהילת תמימי דרך בחריש כנראה עלו בתחנות תוך כדי שחיפשתי
אמצעי תשלום ,בלית ברירה התיישבתי על
ברו"ג שאין כאן המקום להאריך. המדריגות ליד הדלת האחורית ,מתנדנד
זאת מעבר ל"נוחות" שאין מה להשוות לב ,הרי שהתמיהה עולה על השם 'מהדרין', יחד עם האוטובוס המקרטע ומהרהר
התגלגלות בכמה אוטובוסים מנוכרים דרך הרי מי שמתגורר מחוץ לעיר ויצא לו לנסוע מהרהר על הנסיעה הזאת ,ומצפוני נוקף
תחנות מרכזיות יחד עם כל המשפחה בתוך עם ההסעות הציבוריות בעצמו וכש"כ עם כל הזמן על כך שהפרתי אחד החוקים
עם זר ומתנכר על כל המשתמע בכך ,ואולי ילדיו ,יודע עד כמה המושג מהדרין לא הנוקשיים בחיי לא לנסוע בקו מעורב,
מטעם זה נקרא מהדרין ש'הדר' הוא ליהודי תואם את המציאות בשטח ,לא "מהדרין" חשבתי שקבלתי כבר את עונשי על כך,
חרדי ומגיע לו שלא לעבור סבל מיותר זה הוא אלא חובה גמורה ,אין לך מציאות ופתאום האוטובוס עצר בשולי הדרך.
ברו"ג. לא בחיי היום יום ולא בפחות מזה .שהנך
קצת אחרי שורש התחיל משהו לצפצף
(וילדיך) נפגשים בתוך פחות מד' אמות עם
בתא הנהג והאחרון עצר את הנסיעה וקרא
כל צרוע וכל זב או אספסוף חילוני מעורב
הרחבת גבולי הקדושה
לכולם לרדת בזהירות" ,מצטער ,אני לא
בתוך קופסא אחת למשך שעות רצופים,
יכול להמשיך ככה ,שלחתי הודעה וזה
כשאין אפוא לברוח מה'אווירא' שלהם
בטיפול ,עוד מעט יבוא אוטובוס אחר
כל זה היה נגד עיני העסקנים החשובים והשיג והשיח וכפי שמתריעים כל המחנכים
לאסוף אתכם" ,ירדתי ,מאחור היתמר עשן
שקפצו לכך ,ובפרט לאור התוצאה הברוכה בדורינו שבנסיעה אחת בודדת אפשר לנער
שחור ומעורר דאגה.
שקורה בעיר שניתן ליחסו בהרבה לפעולות לאבד קנינים רוחניים שהשיג בזמן שלם
או הרבה והרבה ממה שקנה בבית הוריו, עמדתי בשולי הכביש יחד עם הנוסעים
הקו במשך השנים ,כשהציבור החרדי בעיר
וכש"כ בנסיעה עם כל המשפחה שדי האחרים ולא מצאתי לעצמי מקום ,חשבתי
גודל והולך באחוזים בצורה שאי אפשר
בנסיעה אחת כזו עם מלא הלחץ במשך כל על מאמר החז"ל :אדם חוטא בסתר ונפרעין
להשוותו לאף עיר אחרת בארה"ק כשרק
הנסיעה 'מי יעלה עכשיו"? והאם הילדים ממנו בגלוי ,הנה כל העוברים והשבים
בחצי שנה האחרונה החליפו מאות דירות
מסודרים ושמורים מכל פגע ? ",אוש ,השכן בכביש הראשי רואים אברך חסידי שחור
ידיים מבעלות חילונית למשפחות חרדיות,
הוציא כלי מעורר דאגה" .ומי כבר מדבר משלים לקבוצה את הגוון השחור החסר
זאת ועוד מחוץ לפרוייקטים והשכונות
כשלפעמים הנסיעה נמשכת בפקקים וכדו' בגווני הקשת ,איזה בושות.
החרדיות המשווקות לציבור ברוב הצלחה
ודרישות הציבור מכל העדות והחוגים והעצבים פוקעים ובינתיים 'אש בנעורת', אחרי שמונה עשרה דקות המתנה הגיע
להפעלת הקו ,שעי"כ אכן הקו יוכל בעזה"י וכבר לא מדברים ממציאות כמעט קבועה האקורדיון ,מאיזשהו מקום ,ה'אקורדיון'
לעמוד על רגליו ברוב הצלחה. של התנהגות לא הולמת או התנכלויות למי שאינו יודע זה כינוי לאוטובוס העירוני
בעל שני חלקים המחוברים בשרוול כזה
ודוקא כעת שכבר ישנו פעילות ההסעה
המסוגל לבלוע יותר אנשים בתוכו ,נסיעה
הציבוריות מהעיר לי-ם בצורה מוגברת,
רצון הציבור לנסוע בדרכים כשרות בוקע הרב אברהם יצחק קרישבסקי הי"ו עם רכב כזה בכביש 1זה לא תענוג בלשון
המעטה ,אבל יותר טוב מלעמוד על
בפעילותי בקו במשך כמה
ועולה ,ואכן גם מגיע להם נסיעה נוחה
השוליים ליד רכבים שועטים.
להפוך את הדרך לנוחה וטהורה יותר,
שנים ,נוכחתי לראות עד כמה
מהבית עד ל'שבטי ישראל' באופן חלק, לבית שמש הגעתי 27דק' אחרי הזמן
(כשגם יש לציין הקירבה שהופכת ע"י הקו הרצוי ,ובגלל שהיה אז הפגנה בנהר
הצמאון מיראי ה' ,גם כאלו
לאמיתי יותר ללא החלפת אוטובוסים, הירדן ו'אגד' לא רצה להיכנס שילמתי גם
כשתוך כשעה הנך מגיע ליעד ,ועל כל לסופרבוס ,3.70ובסוף לא הרווחתי כלום
צורך 'קופצים' לירושלים וחוזרים תוך כמה שאינם מבני הישוב הישן, מהנסיעה 'המשתלמת' ,לא כסף ובטח לא
'זמן' ,בשבילי זה היה יד ההשגחה האוהבת
לנסוע בדרכים כשרים ,הגיעו
שעות ,מה שיתקצר עוד יותר בהשלמת
החיבור לכביש .)6 שריחמה עלי ונתנה לי להבין שזה לא רצון
אלו פניות מעפולה ומבחורי
ה' מה שעשיתי ,ואני הסתפקתי ברמז הזה
לא נותר לנו אלא לברך ולרומם על נס
משמים ויודע כבר שלנסוע עם מהדרין
את העסקנים מוסרי הנפש ,היו לנס לכלל
היישובים החרדיים בארה"ק ,והצליחו
ישיבות בחדרה אנא הרחיבו ולשלם עוד כמה שקלים זה משתלם
ברוחניות ובגשמיות.
הפעילות גם אלינו.
מאוד בעמליכם לראות ברכה בהרחבת הקו
יותר ויותר ,לקדש שם שמים. וחזרה לענינינו ,אכן כשאנו שמים על
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 79
כ+תרה
של תורה
עם סיום הזמן והשנה בהיכלי הישיבות התקיימו מעמדים נאדרים ונכבדים
בהיכלי חמשת הישיבות קטנות בירושלים ובית שמש לרגל סיום מסכת
סוכה ומכות בצירוף הכנה רבתית לקראת הימים הקדושים והנוראים
צילום :י .צ.
ישיבה קטנה 'פקודת אלעזר' בית שמש
• 80אנ"ש בלעטל • חג הסוכות תשפ"ז
ישיבה קטנה 'ישא ברכה' ירושלים
ישיבה קטנה 'מאה שערים' ירושלים
ישיבה קטנה 'עזרא' ירושלים
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 81
בס"ד
ג בור המתגבר בתורה ברוב אונים ואמיץ כח ,עם היותו רב פעלים ושליח ציבור ברית חורב אינו שוכ ח
ב כל עת מצוא ועתים הפנויים מתרפק על התורה בערג ,מונה דפים ומונה שעות ממסכת למסכת מדל ג
ר אש לכל דבר שבקדושה הוא ואיש חי ,נודע במפעלות קודש לרוב כל ימיו חטיבה בשליחות עדת ק-ל ח י
י דיו לו רב בהעמדת הכשרות על תילה ברום הדרג ,יאכלו ענוים וישבעו המהדרין ברחבי תבל לבל יחסר מז ג
אל התורה ואל העבודה בכל זאת עיניו נשואות ,לנצל את הזמנים ללמוד וללמד לקיים לשמור ולעשו ת
ח דו השתא בהאי שעתא בהגיעו באהבים להתעלס ,בחגיגת סיום הש"ס להודות לעלה ולקל ס
י תנו אהובים וידידים קולם בשיר בבבי תלת ותרי ,לשוש איתו בגומרה של תורה מהחל ועד גמיר י
י ראו וישמחו כל החבריא אשרי מי שבא ותלמידו בידו ,ראו פניו מאירים קרן אור בהדרו ובהוד ו
מ וסיף לא רק בתורה גם בצדקה ובגמילות חסדים ,נעלה על נס עוצם פעליו בכל שלשת העמודי ם
צ ב"י חמיד ורגיג דילעון בלעותא בעסק התורה ,לא ללמד על עצמו יצא אלא תומך בעשייה כביר ה
ב כל קניני התורה והעבודה ובכל מלאכת הקודש ,לו חלק ונחלה בבית חיינו בשפעו בריבוי וגוד ש
י בורך על כן גבר בכל ברכות התורה עליו נעמיס ,שתהא תורה מחזרת עליו בטוב הגנוז בגווה וכמו ס
האיש גבריאל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו ,נזר התלמוד לצבי ולצניף ועטרה בענדו ,כאשר זוכה לסיים שוב כוליה תלמודיה ארי שבחבורה,
גבריאל חיים צבי פאפנהיים
איש חי רב פעלים לשם ולתפארה ,איש חמודות איש תבונות נחמד למטה ולמעלה ,עושה מלאכתו עראי ותורתו קבע ביום ובלילה
הרב החסיד המפואר כמוהר"ר
שליט"א
מנהל ועד הכשרות שע"י העדה החרדית -מנהל בית החלמה ליולדות טלזסטון
פרנס נר למאור במוסדותינו הקדושים במגבית קודש ברכת התורה
לרגל שמחת תודה כאשר זוכה שנית לברך על המוגמר בקול רינה ולחגוג בשמחה גדולה ובחדוה את
מעמד חגיגת
סיום כוליה הש"ס
שלמד בשקידה ובהתמדה בין גברא לגברא ובין עדר לעדר זה כמה שנים בעמל וביגיעה רבה ,ועתה בתקופת האסיף ברינה יקצור פרי לברכה חלקו בכל
עמלו בשמחת החג ביינה של תורה ,שישו ושמחו בשמחת התורה כי חיי"ם הם למוצאיהם אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד
טנא מלא ברכות ,נשגר שתזכה להמשיך ל -שבת ,באהלה של תורה השכם ו -עירובין ,מתוך תורה וגדולה ושתי הסעיפים פסחים ,ותרקבא מלא דינרי שקלים ,ויעמוד לך זכות החזקת תורה
מאחרית ועד ראש השנה ,בכל עת ועונה ובכל יומא ,למען העדה הקדושה אשר בצל קורתינו חונה סוכה ,לזון ולפרנס מקרני ראם ועד ביצה ,שלא יהיו עמלי תורה שרויים ב -תענית ,ואם כי למלל
כל שבחו יכלה גליון מגילה ,כי היום קצר ומועד קטן ,אבל ההכרח לא יגונה בעת חגיגה ,לברכו בעוז בחוסן נגד לימוד כל סדר נשים ,בכל הברכות והישועות שהם נגד סדר נזיקין ,ונחה עליו רוח
חכמת ודעת המרמזים על קדשים וטהרות ,ולהמשיך במפעלות קודש מתוך הרחבת הדעת ורוב נחת דקדושה בבריות גופא ונהורא מעליא אמן
שמחים בשמחת התורה
הנהלת המוסדות
לקראת חידוש מלאי התצ
דשמיא
מקדימין
בסייעתא
יסן
זריזין
עד ר"ח נאישית
ה
התאמללקוח
+ברייער'ס ש+טריי+מ+++לאך
אירוע
ווי++נטשט
בטעם
++פאר +אלע +מחות++נים און חת++נים שלכם
תפריט עשיר
א ++פריי++ליכן יו''+ט
החל ממכובד
ועד יוקרתי פרימיום.....
ידידכם :אלכסנדר ברייער
שטריימלך החל מ 3,500 -
-המלאי מוגבל מאד-
דינ רים ו ע ו ד... שב ת ו ת סע ו ד ת מצ ו ה אי ר ו סי ן בר מצו ה חתונות
התאמה כתר
לראש מיוחד ברק בכשרות מחיר מיוחד
הלקוח ומפואר ייחודי לסוגרים חתונה
עד ר’’ח חשוון
רח' מאה שערים 53 קולעים לטעם שלך
02-5326676 A1000A1500@gmail.com 052.767.7502
חלוקת תמיכה מיוחדת לכבוד החג למאות אברכי הכוללים
לומדי מסגרת 'יודעי תורתך' שע"י מוסדותנו הק'
בהשתתפות הנגיד ר' הערשל ג'ייקובס שליט"א
מקבליםזמנות
קונים וה וע זה
ף שב תי
רק עד סו אלול
כ''א
חג הסוכות תשפ"ז • אנ"ש בלעטל • 83
רחוב הרב זוננפלד 3ירושלים ת"ו -טל' 02-5322775
ערב סוכות תשפ"ז
ההיכל יהיה פתוח בעז"ה
הסוכות חג בימי
לשאלות הלכתיות
לפנה"צ 12:00 - 11:00 ......................
לפנות ערב 6:15 – 5:15 ..................... בימי חול המועד{
{
בערב שבת ויו"ט לפנה"צ 12:00 - 11:00 ......................
קודם זמן הדה"נ5:55 – 5:00 ...............
לפנות ערב 6:00 – 5:00 .....................
מוצאי שבת ויו"ט9:30 - 8:30 .............. { בשבת ויו"ט
כשעות הרגילות כבמשך השנה
מ 10:00-בבוקר ועד 9:00בערב
{ אסרו חג
)יום א'(
בברכת התורה
"ושמחת בחגך"
הנהלת היכל הוראה
לעילוי
נשמת
הילולא דצדיקיא
רבי שמואל (לנדא) ב"ר יחזקאל רבי משה (סופר) ב"ר שמואל יום ראשון פרשת רבי אברהם יהושע העשל ב"ר יום רביעי ד' דחוה"מ יום ראשון א'
-שיבת ציון מפרעשבורג -חת"ם סופר בראשית -אסרו חג יעקב -הרבי רבי העשיל מקראקא סוכות (ג' דחוה"מ דחוה"מ סוכות (יו"ט
תקצ"ח וי"א כ"ה תשרי ת"ר סוכות (שמחת תורה תכ"ד בחו"ל) י"ט תשרי שני של גלויות) ט"ז
בחו"ל) כ"ג תשרי תשרי
רבי יצחק מייזליש אב"ד עיר חדש רבי יעקב יוסף מאוסטראה ב"ר
ב"ר צבי -תלמיד החוזה יום רביעי פרשת יהודה לייב -הייב"י רבי בצלאל מוכסן ב"ר נתן הקדוש
תר"ט בראשית -כ"ו תשרי רבי מנחם מענדל מלינסק ב"ר תקנ"א -הד"ח מצאנז התייחס אחריו רבי שמעון ב"ר ישראל מיערוסלב
יעקב -תלמיד המגיד .אבי הרה"ק תנ"ז תר"י ,וי"א שהיא"צ ביום ט"ו
מראפשיץ
יום שב"ק פרשת בראשית -כ"ט רבי אשר (הראשון) ב"ר אהרן תקס"ד רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן - רבי בנימין זאב וואלף מאוזיראן
תשרי הגדול מקארלין יום שישי הושענא הגר"א מווילנא ב"ר שמשון
תקפ"ב רבי דוד ב"ר ראובן שלמה הלוי רבא כ"א תשרי תקנ"ח תרנ"ט
שמעון הצדיק משיירי כנסת יונגרייז -ראב"ד העדה החרדית
הגדולה בן חוניו רבי אהרן ב"ר מרדכי מזיטאמיר - רבי יעקב יצחק ב"ר אשר רבי צבי הירש ב"ר שלמה שפירא
תולדות אהרן תשל"ב
ג"א תמ"ח רבי יחיאל מיכל מרגליות אב"ד ראבינאוויטש -היהודי הקדוש ממונקאטש -דרכי תשובה
תקפ"ב הראדני ב"ר שמואל שמעלקא - מפשיסחא תר"י -תרע"ד
דון יצחק אברבנאל ב"ר יהודה תלמיד הבעש"ט
יום שני פרשת תקע"ד
רס"ט
בראשית -כ"ד תשרי תקי"ב
רבי אליעזר [יחזקאל] ב"ר יצחק
רבי מאיר ב"ר לוי יצחק יום חמישי פרשת רבי מנחם מענדל ב"ר אליעזר פאפו -פלא יועץ
מבארדיטשוב -כתר תורה יום שלישי ג'
בראשית -כ"ז תשרי רבי יעקב יוסף מפולנאה ב"ר צבי מפרימישלאן -תלמיד הבעש"ט. תקפ"ד ,וי"א כ' תשרי תקכ"ח דחוה"מ סוכות (ב'
תקס"ו
הכהן -תולדות יעקב יוסף דרכי ישרים דחוה"מ בחו"ל) י"ח
רבי יצחק אייזיק מלענטשנא ב"ר תשרי
רבי אברהם דוד מבוטשאטש ב"ר רבינו יצחק הזקן בן רבינו שמואל -
תקמ"ב תקל"א
שמואל זאנוויל -תלמיד החוזה
אשר אנשיל -דעת קדושים ר"י מבעלי התוספות רבי חיים זאנוויל ב"ר משה רבי משה ב"ר דן מדאלינא - תקפ"ט
תר"א ה' אלפים אבראמאוויטש מריבניץ תלמיד הבעש"ט .אבני שוהם רבי משולם איגרא אב"ד
רבי נחמיה יחיאל (ראבינאוויטש) פרעסבורג ב"ר שמשון מטיסמניץ
רבי מנחם מענדל (האגער) ב"ר רבי אלעזר רוקח ב"ר שמואל
תשנ"ו תקצ"ב
מבעחיו ב"ר יעקב יצחק מפשיסחא
חיים -צמח צדיק שמעלקא -מעשה רוקח רבי דוד משה מטשורטקוב ב"ר תרי"ג
תקס"ב
תק"ץ -תרמ"ה תק"ב ישראל מרוז'ין רבי נחמן ב"ר שמחה מברסלב
יום שלישי פרשת רבי אברהם יהושע העשיל
רבי אברהם חיים הורוויץ אב"ד רבי אריה לייב ב"ר יוסף הכהן -
תרס"ד
ממעזיבוז ב"ר משולם זוסיא
תקע"א
פלאנטש ב"ר משה מראזוואדוב קצות החושן בראשית -כ"ה תשרי
מזינקוב -אור יהושע רבי משה (אונגאר) מצפת ב"ר
תר"פ תקע"ג תרמ"א מרדכי דוד מדאמבראווא -חתן
רבי שמואל צבי מאלכסנדר ב"ר רבי יהודה לייב מ"מ דק"ק יום שב"ק שמחת הד"ח
רבי אפרים יצחק מפרמישלא אוסטראה ב"ר משה -אבי הייב"י רבי מאיר יהודה (שפירא)
יחיאל -תפארת שמואל ב"ר לייביש -תלמיד הנוע"א. תורה (שמיני עצרת
מבוקאוויסק ב"ר דויד מדינוב
תרנ"ח
תרפ"ד משנה ראשונה ומשנה אחרונה על תק"כ בחו"ל) כ"ב תשרי
תרס"ט רבי ָָחָנָ ה (האלבערשטאם)
המשניות רבי בנימין ב"ר אהרן מזלאזיץ - מקאלשיץ ב"ר מנחם מנדל
תר"ג תלמיד הבעש"ט .אהבת דודים, רבי אהרן מסטראשעלע ב"ר משה מפריסטיק הי"ד -דברי חנה
תורי זהב הלוי -עבודת הלוי תש"ג
תקנ"ד תקפ"ט יום חמישי ה'
דחוה"מ סוכות (ד'
יום שישי פרשת רבי לוי יצחק ב"ר מאיר ושרה רבי שרגא פייבל מגריצא ב"ר דחוה"מ בחו"ל) כ'
בראשית -כ"ח תשרי סאשע מבארדיטשוב -קדושת לוי צבי הירש תשרי
תק"ע תר"ט
רבי אפרים זלמן ב"ר נפתלי הירש רבי שמואל (לנדא) ב"ר יחזקאל רבינו יחיאל בן רבינו אורי -אבי
-תבואת שור -שיבת ציון הרא"ש
שצ"ד תקצ"ח ,וי"א כ"ח תשרי ה"א כ"ד
יארצייטן אנ"ש
תשע"ט יום שלישי פרשת האברך הרה"ח ר' ישעי' ז"ל בן יבלחט"א יום ראשון פרשת יום רביעי ד' דחוה"מ היום שני ב' דחוה"מ
בראשית -כ"ה תשרי הרה"ח ר' אהרן הכהן בלום שליט"א בראשית -אסרו חג סוכות (ג' דחוה"מ סוכות (א' דחוה"מ
יום חמישי פרשת תשע"ח סוכות (שמחת תורה בחו"ל) י"ט תשרי בחו"ל) י"ז תשרי
בראשית -כ"ז תשרי בחו"ל) כ"ג תשרי
הרה"ח ר' יואל ב"ר מרדכי יצחק מרת שבע רבקה ע"ה בת יבלחט"א
סאמעט ז"ל הרה"ח ר' שלמה צבי פרידמאן שליט"א הרה"ח ר' יעקב ב"ר משה גוטליב ז"ל מרת אסתר ע"ה בת"ר ר' ישראל רוזנצווייג
תשס"א אשת יבלחט"א הרה"ח ר' שמעון עוזר הבה"ח ישראל חיים ז"ל בן יבלחט"א תשע"ו ז"ל אשת הרה"ח ר' משה בלום ז"ל
הרה"ח ר' שלמה ברוך ב"ר יעקב יצחק
איינהורן ז"ל פיש שליט"א הרה"ח ר' מיכאל וויזל שליט"א תשס"ט
מרת יענטא רחל ע"ה בת"ר ישראל צבי תשפ"ב תשע"ה הילד אהרן ברוך ב"ר יוסף צבי
תשפ"ב גולדשטיין הרה"ח ר' שמואל צבי ב"ר יצחק
ז"ל אשת הרה"ח ר' גרשון סטאריק ז"ל
תשע"ד הבה"ח נתן נטע ב"ר צבי הכהן כהנא ז"ל תש"ט אייזנבערג ז"ל ,מאנארא
תשפ"ב תשע"ט
יום שב" פרשת יום שני פרשת בראשית
יום רביעי פרשת הרה"ח ר' אברהם מאיר ב"ר משה הרה"ח ר' יהודה טרייטל ז"ל בן יבלחט"א
בראשית -כ"ט תשרי -כ"ד תשרי
בראשית -כ"ו תשרי מנחם יאזשעף יום שב"ק שמחת תורה הגאון הגדול ר' אהרן בראנדסדורפער
תשפ"ד כ"ב תשרי שליט"א
הרבנית הצדקנית יענטא קאהן ע"ה בת מרת הענא גישא ע"ה בת"ר חיים צבי ז"ל תשפ"א
הרה"ח ר' ישראל ב"ר משה אהרן הילדה הינדא ע"ה בת"ר ישראל אריה אשת הרה"ח ר' ישראל הלוי רוזנצווייג ז"ל
מורינו רביה"ז רבי אהרן זיע"א אשת חבר מרת מירל ע"ה בת"ר מרדכי ז"ל אשת
רבינו הגה"ק זצוק"ל דובינסקי ז"ל מכפר אתא זעלקאוויטש ז"ל תשל"ג
תשל"ה תשפ"ו הרה"ח ר' אהרן חיים סימון ז"ל יום שלישי ג' דחוה"מ
תשס"א סוכות (ב' דחוה"מ
הבחור שמעון נתן נטע ז"ל בן יבלחט"א תשפ"ב
הרה"ח ר' שמחה הכהן ב"ר שמואל הגה"צ ר' דוד צבי שלמה נפתלי בחו"ל) י"ח תשרי
חיים לאנדא ז"ל בידערמאן שליט"א( ,אדמו"ר מלעלוב) נכד הרה"ח ר' אהרן ב"ר אברהם יצחק
תשס"ו כ"ק רבינו זיע"א שטעסל ז"ל
תשפ"ב הרה"ח ר' יוסף יצחק ב"ר ירחמיאל
תשס"ו
הרה"ח ר' ישראל יצחק (ר' איצקע) ב"ר ישראל יחזקאל יאקאבאוויטש ז"ל
אברהם הערש הכהן כהן ז"ל תשע"ד
חבר יקר עשה טובה לנשמות חברינו; נר ,צדקה ,טבילה ,משנה ,וכדו'
צוריק אין חיידר
ברכתנו
שלוחה שמחות
במחירים הכי זולים
לחברינו
היקרים בלעטל
אלנ'כלל
היריד למ'ש
כתיבה י כשירי בחרדת קודש שלוחה בזה ברכת מזל טוב
פתוח גם היה להגה"צ מרן ראש הישיבה שליט"א
'ז 'פ ש
ל
מן חורף ת קראת
ז
'ֶּיִַזְֹּכ� ְּר ַַא ֲה ָָב ָָתם ִוִ ֶַּיַח �ֶּיּה ְַזְַר ָָעם'
לרגל שמחת הבר מצוה לנכדו
הבחור אברהם יצחק ני"ו
יריד ענק! שליט"אעל הקברות ולהרבות שם בתחינות (שו"ע -ערב ראש השנה)
בן הרה"צ מוה"ר יהושע קאהן שליט"א
נוהגין לילךמראחוב
חתן כ"ק אדמו"ריש מקומות
שמחת הבר מצוה תתקיים ביום רביעי פרשת בראשית
דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים ,והתפילה נתקבלה שם יותר .אך אל ישים מגמתו נגד המתים ,אך יבקש
באולם אינזליכט -בנות ירושלים
מהשם יתברך שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר( .משנה ברורה)
חזרה בעת רצון ָעְרָב ְרַאש השנה הבעל"ט
יתקיים בע"ה
הנסֶּיָעה הקָבִוָעה ָבַחֶּינם _לצֶּיִונֶּי ְרָבִוה"ק נ"ָע
לבית ספר הר"ר אברהם יצחק בלענדער הר"ר ישראל בראנסדארפער היום שלישי -פרשת בראשית
הי"ו הי"ו
טובה
בן הרה"ח ר' חיים מנחם וחתימה ולכתיבה והפרט הכלל
בן הרה"ח ר' יהודה טרייטל לישועת בתפלה להעתיר
מלאי מוגבל! כל הקודם זוכה! הרה"ח ר' נחום ברוין שליט"א
ָבַאִופן מִוגָבְר שליט"א ָבָע"השליט"א בראנסדארפער ֶּים ֶּי ק ֶּיָת בן הרה"ח ר' אהרן שליט"א
חתן הרה"ח ר' שמואל סאקס חתן הרה"ח ר' אהרן אייזנבערג חתן הרה"ח ר' צבי אלימלך
הגדִול
שליט"א ֶּיהמ"ד ָב ֶּיֹּכל ה ָב ֶּיַחִוָת ל הס סדְר
שליט"א ֶּי ְר ַאַח ֶּיד מ .1 בלום שליט"א
הולדת הבן
הגדִול לרגל הבןנדְרֶּים ָבהֶּיֹּכל ָבֶּיהמ"ד הולדת
הָתְרָת סדְר לרגל לרגל שמחת הבר מצוה .2
לבנו מֶּיד ַאַחְרֶּי
הבחור אברהם בנימין ני"ו
הר"ר אשר זעליג הי"ו מְרַח' שָבטֶּי ֶּישְרַאל ברויןהנ"ל שלוםַזמנֶּים
ָבָע"ה ָב באולם פארהאנד -בית יעקב הֶּיצֶּיַאההר"ר
055.6771.786 בראנדסדארפער הי"ו
ָבפל' :הגדול ר' אהרן שליט"אמשה ַאהְרן ַזָע_לֶּיקַאִוִוֶּיטש הי"ובן הגאון
ברי"א אהרן ר' הרה"ח
שליט"א
בןהישןניתן להירשם אצל האחראי הר"ר
חתן הרה"ח ר' פינחס קרויס חתן הרה"ח ר' שמואל אליעזר
שליט"אֶּיָעה נָתנדָב לַזֹּכִוָתשליט"א מהִוצַאִוָת הנס
מארקאוויטש הר"ר אברהם העשיל היימליך ַחלק גדִול
ִו,נֶּיֶּיַח ֶּיָתָב ֶּיד ֶּיד ֶּי ֶּיָבִו ש מַח ִו,ָתֶּיָע מְר צַאן הי"ו
לרגל הולדת הבת (טאלצא לרגלְרהולדת הבת
לָעדָת נַאמן ִוָעה הגה"צ פַאְר ֶּישְרַאל
בן הרה"ח ר' מנחם יוסף שליט"א
יבוא אישי ובלעדי מהיבואן לצרכן בתאריך אסרו חג סוכות עד ז' חשון קרוינא) הִוְרדנקַא
שלֶּיט"ַא ַ -אָבדק"ק ְרפַאל ֶּיצַחק ַאְרֶּי'ה ַחנה
ָבן
הר"ר נתן גאטליב הי"ו
שמואלְר'
חתן הרה"ח ר' יוסף ֹּכקש"ָת
קרישבסקי שליט"א
שליט"אָבָתִושַח"ֶּי הר"ר אשר אנשיל ברוין הי"ו נפתלי ָבקְרִוָב
לְרפִוַאהר'שלֶּימה
בן הרה"ח לרגל שמחת הבר מצוה לבנו
מרקוסִוַחָתֶּימה טִוָבה בן הרה"ח ר' יוסף שלום שליט"א ִוהצלַחה ִוָבְרֹּכה ִושמֶּיְרה ָעלֶּיִונה ִוֹּכָתֶּיָבה
אברהם ר' הרה"ח חתן הבחור שמעון דוב בער ני"ו
ִוָבְרֶּיִוָת גִופַא ִונהִוְרַא מָעלֶּיַא ִוסֶּיֶּיָעָתַא דשמֶּיַא ָבֹּכל הָענֶּינֶּים לטִוָבה
מכשירי כתיבה מוצרי נוי קופסאות אריזה כלים מוצרי אפייה כלים חד"פ
חתן הרה"ח ר' משה שמואל שליט"א באולם ממזרח שמש -בי"ש
אהרן כהן שליט"א
ואביזרים משובחים מוצרי נקיון
הבן הולדת לרגל
וציוד משרדי יום הולדת ומארזים
מתנות ייחודיים לכל מטרה לאפייה מקצועית ופירות קפואים ניילון ונייר
להשתתפות בהוצאות הנסיעות בער"ח ולמסירת שמות לתפלה ניתן לפנות להר"ר שמָעִון קָעלָעְר הי"ו
(חנה) לרגל הולדת הבת
בני ברק :אהרונוביץ 22קומת מסחר ( 1-שוקה סטוק לשעבר) גוט'ס אלעס פועל'ט הר"ר שלום דימאנט הי"ו יום רביעי -פרשת בראשית
ירושלים :מאה שערים | 26יחזקאל 5 הר"ר משה ישראל פעלדמאן בן הרה"ח ר' יואל שליט"א
נוף הגליל :פנחס מילר 4קרית אתא :קניון כפיר העצמאות 37 הי"ו חתן הרה"ח ר' שמואל אליעזר הרה"ח ר' מרדכי קרויס
072.383.0488 א-ה 10:00-21:00יום ו' 10:00-12:30 בן הרב הגאון ר' אשר זעליג מארקאוויטש שליט"א שליט"א
שליט"א לרגל הולדת הבת (ברכה בן הרה"ח ר' אפרים פישל
חתן הרה"ח ר' יואל בר"י שיינדל) שליט"א
בס"ד
איינהורן שליט"א חתן הרה"ח ר' פינחס סאמעט
לרגל הולדת הבת הרה"ח ר' אברהם וואלעס הי"ו שליט"א
בן הרה"ח ר' בנימין שליט"א לרגל שמחת הבר מצוה לבנו
הר"ר ישעיה יששכר דימאנט חתן הרה"ח ר' מרדכי יצחק הבחור אברהם יצחק ני"ו
הי"ו ליכטנשטיין שליט"א באולם סאטמאר – רחוב יואל
בן הרה"ח ר' שלמה יהודה לרגל הולדת הבת
דימאנט שליט"א הרה"ח ר' אהרן ראזנפעלד
חתן הרה"ח ר' יצחק אייזיק הר"ר אברהם וואלעס הי"ו שליט"א
ברי"מ שטיינבערגער שליט"א בן הרה"ח ר' שלום שליט"א בן הרה"ח ר' משה יונה בר"ב
לרגל הולדת הבן חתן הרה"ח ר' ישראל אליעזר שליט"א
סאקס שליט"א חתן הרה"ח ר' משה יהודה
הר"ר יעקב אליעזר קרויס הי"ו לרגל הולדת הבן שטיינבערגער ז"ל
בן הרה"ח ר' שמעון קרויס
ותרב משאת בנימין לרגל שמחת הבר מצוה לבנו
בס"ד
שליט"א הר"ר ראובן ווייס הי"ו הבחור אברהם יצחק ני"ו
חתן הרה"ח ר' אריה בר"ב בן הרב הגאון ר' אריה לייב באולם פארהאנד -בית יעקב
ב שמחת ידידינו ברכתינו עליו תערב ,בהכניס הבן יקיר בברית התורה וחוקי חור ב
נ שאו לבו לצד תומכי ומחזיקי תורה אור ,למען המשך קיום תורה בטהרה מדור דו ר אייזנבערג שליט"א שליט"א הישן
י לדי התשב"ר למאות ואברכי כוללים לתמוך ,למען לא יחסר המזג וטהרת החינו כ
מן הגורן והיקב התייצב לימין המוסדות ,לימין הקודש רבותינו ברשפי אש וידידו ת לרגל הולדת הבת (ברכה) חתן הרה"ח ר' משה דוד פערל
י שישו עדתינו איתו משוש בראשית השנה ,בראותו פרי בעמלו בשמחה בזו העונ ה שליט"א
12אלף שקל
א ל הנער הזה התפלל לרוות רוב נחת ,בזכות החזקת התורה בקרן אורה מונח ת
ר אה בנים לבניך ותזכו לגדלו לה' ולתורתו ,ולראותו עולה בתורה ולראות בחופת ו
א ברכי הכוללים הנהנים מכל מעשי יושר ,התמסרותו להרבות ספסלי ביהמ"ד בכוש ר
לרגל הולדת הבן (שלמה צבי) יום חמישי -פרשת בראשית
ו דאי ו בטוח י עמדו לו להשפיע ט ובה ש מחה ,מתוך עושר וכבוד עשירות והרווח ה
טבריא
לבנימין אמר זאת הברכה ברננים ,תומך ומחזיק תורה ולומדיה במעשים כשושנים, הר"ר אברהם יאראוויטש הי"ו הרה"ח ר' אשר כהן שליט"א
הר"ר אליהו שטיינבערגער הי"ו בן הרה"ח ר' אהרן ז"ל
משכנתא,
בהיכנס לעול תורה ,בנו יקירו ההולך בדרך ישרה ,נזכירה דודים צדקת בית אב,
מחזיק תורה ומבצרי רבותינו לשלם ולטב ,ומתמסר למען הכוללים והאברכים
בן הרה"ח ר' יחיאל שליט"א
המצוינים ,להגביר פעלים לתורה בכל המובנים
בן הרה"ח ר' אברהם יעקב חתן הרב הגאון ר' אברהם צבי
בנימין
כמוהר"ר ר'
ברמ"י שליט"א פפנהיים שליט"א
חתן הרה"ח ר' יוסף גרינפעלד
ז"ל
חתן הרה"ח ר' אברהם פערל לרגל הולדת הבת לרגל שמחת הבר מצוה לבנו
יאראוויטש 3אלף דולר
שליט"א הבחור חיים שלום ני"ו
לרגל הולדת הבן הר"ר אשר אנשיל שפיצער באולם חינוך ירושלים
הי"ו
שכירות
בן הרה"ח ר' שמואל בנימין הרה"ח ר' בנימין יאראוויטש
שליט"א
מאנטשעסטער שליט"א שליט"א
חבר ועד הכוללים חתן הרה"ח ר' יעקב קרישבסקי בן הרה"ח ר' ישעיה אלעזר
מחזיק תורה' הר"ר יצחק פרענקל הי"ו שליט"א שליט"א
במגבית קודש 'ברכת התורה' בן הרה"ח ר' אביגדור יחזקאל ז"ל לרגל הולדת הבן חתן הרה"ח ר' צבי אלימלך
לרגל שמחת לבו בהיכנס בנו מחמד עינו חתן הרה"ח ר' משה דוד ברי"י בלום שליט"א
הבחור החשוב כמר ראובן יהושע ני"ו דימאנט שליט"א לרגל שמחת הבר מצוה לבנו
לעול התורה והמצוות לרגל הולדת הבן בית שמש הבחור ראובן יהושע ני"ו
עטרת זקנים בני בנים באולם פארהאנד -בית יעקב
הברכה אחת לאביו היקר באנשים ברוך הכשרון כביר המעש
ישעי' אלעזר יאראוויטש שהשמחה במעונם הישן
שליט"א
גזבר המוסדות רבות בשנים
הרה"ח רבי הרה"ח ר' בנימין יצחק
במסירות אין קץ וביתרון דעת אלטמאן שליט"א
החתן שלמה שמעי' קרישבסקי בן הרה"ח ר' יהושע ז"ל ירושלים
הי"ו חתן הרה"ח ר' יוסף מאיר
ב+רכת התו+רה בן הרה"ח ר' שמעון דוב (ב"ר שטיינבערגער שליט"א הר"ר יהושע אשר אייזנבערג הי"ו
בן חכם ישמח אב בתורה ובמצוה יפרח ויצץ ציץ ו יעלה לרגל הולדת הבת
שלש אלה ייעשה לו תורה ועבודה וגמילות חסד ברום מעלה קדיש) קרישבסקי שליט"א בן הרה"ח ר' אריה בר"א שליט"א
עשרה קבין של נחת דקדושה והרחבת הדעת בכל צעד וש על
למצוות ה' ובבריתו ליכנס בשמחה וטוב לבב ירכיבהו על במתי לאירוסיו עב"ג בת הרה"ח ר' חתן הרה"ח ר' נחמן יעקב יוסף
התורה אורך ימינו תשפיע לו ולב"ב כל ברכות ספר התורה ארי' מנס אונפאנגער הי"ו - פיש שליט"א
בית שמש לרגל הולדת הבת (שרה
בברכת א גוטן קוויטל
מאחלים בשם אלפי פיות העוסקים בתורה פרידא)
הנהלת המוסדות
אפשר לשמוע את כל השמחות בקרב אנ"ש בכל יום ובכל שעה בקול אנ"ש -שלוחה 2
בעלי שמחות מתבקשים לעדכן על השמחות שלהם על ידי השארת הודעה במערכת קול אנ"ש שלוחה 0ואח"כ 1
בעל עסק.
אתה מספיק עסוק!
תתמקד בניהול העסק.
את הפרסום תשאיר לנו.
בפרסום פלוס אנו נלווה את העסק שלכם
עם שירות אישי יד ביד ,עם מטרה אחת ברורה:
מקסימום תוצאות במינימום הוצאות.
אסטרטגיה | קריאייטיב | עיצוב | הפקה | תכנון מדיה | רכש ופרסום
צבי אלימלך קרויס
דיגיטל .פרינט .מדיה 053.4183887
ב ע ז ה ש י " ת
שלישי-ג' שני-ב' אשון-א'
דח דחו ם דח ר
וה ה" וה
ם מימי חולו
ום
יו
ום
מ
"מ
"מ
המ י
י
י
כל
וע
תיאור פאנל
חי המציאות גילוים
בהמחשה מלאה כהיום חדשים
אודות
בשעה 8:25
המשחקים בליווי הסברה נפלאה
ד
ב
האסורים והמותרים בכח
הפולמוס הסוער הגדול
בכשרות לפני התפלה
בשבת הלעקטערי
שיעורים
שו"ע סימן שכ"ח
הפטם הלכות "רפואה בשבת"
ע"י צורבי מרבנן דקהילתנו
מוה"ר יוסף בעריש ווייס שליט"א בשבת ובראקל עם דגש מיוחד על הלכות המצויות בזמנינו
מיוחדים
מוה"ר אברהם יצחק רוזנפעלד שליט"א ובדבר הפתרונות החדשים ***
מוה"ר שלמה יהודה וויזל שליט"א ע"י מצברים ופאנלים ***
שליט"א מוה"ר שמשון רוזנפעלד
***
בטוב טעם ע"י וינוהל ויסוכם
איך זה פועל ,והאם מומלצים?
*** ע"י המומחה הנודע
הרב הלל סירוטה
שליט"א וואלעס בר"ב אברהם הרה"ג ר'
הרה"ג ע"י המומחה הנודעשליט"א
אהרן דוד סמט ע"י המומחה הנודע שליט"א
מרבני 'משיב כהלכה' הלכות 'רפואה בשבת'
לפני
יהודה רוזנבורג
הרב מורה ב'נתיבות הוראה'שליט"א שליט"א הרב יהודה רוזנבורג
עה
א רבה-בש
נ וה
דח
מישי-ה'
ח
וה
דח
ביעי-ד'
ר הלל קביעות עתים
ום
בשעה
שע
5
ום
"מ
"מ
4
י
י
ברבים
11:
וה
הגאון
החסיד ר'
אהרן נפתלי
ונשמרתם
מאוד
הנוגעות בזמנינו
נביאות
שהתגשמו
אודות
הגילוים האחרונים
11:00 בין השעות:
ערלאנגער
שליט"א
לכל אחד ואחד
בשמירת
במציאות
עשרת בבוקר 7:00–9:00
משפיע בישיבתנו הק' הגוף השבטים
באלעד
*** והנפש אברכים ובחורים כלל אנ"ש
פנימיות הושענא *** ***
ע"י המומחה הגדול בתחום
רבה ושמיני
עצרת
ע"י המחבר ספר הנפלא בתחום
שליט"א הרב יוסף יצחק לרנר
שליט"א הרב ברוך ויזל שיעורים וחברותות אבות ובנים
בסוכה הגדולה -בסוכת התורה -ובהיכל התורה
ביום שני ב' דחוה"מ ,לא תתקיים חברת אבות ובנים
לרגל 'הכנסת ספר תורה'
שיעורים מרכזים בשעה 8:00
בהיכל בית מדרשינו הגדול
בסוכה הגדולה
תולדות אהרן
ביעי-ד' שלישי-ג' אשון-א' פעיה"ק ירושלים
דח ר דח דח ר
וה וה וה תובב"א
ום
ום
ום
"מ
"מ
"מ
י שע"י ועד מפעל התורה-תורתך שעשועי,
י
י
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
שאל ראו מי מבט חי
בני ברא אלה נדיר ומיוחד
שו"ת מיוחדת במינו בליוי מצגת להמחשה בהמחשה מלאה נפלאה
בכל עניני מערכת בגנוזות
וטעמי החג השמים וחפצי קודש
ושמחת תורה והכוכבים היסטוריים
אשר יענה אשר יולמד אותנו בליוי מקורותיהם
בטוב טעם ודעת איך מקדשים החודש ומסורתיהם של חפצי בליוי
פצי קודש
צדיקים ובסגולתם חהיסטוריים:
ע"י חתנא דבי נשיאה ,פה מפיק מרגליות
שאלות
למסור ומעברים השנה להבנת
מוד
שליט"א אלי' גינזבורג הגה"צ רבי ניתןיום שלישי כילהליתין במסכת אשר יונחו ויוסברו הדברים לאשורם
· ראשונים
אוני הדורות
עדקול התורה' במ הדרין'
אשר יוסבר ויומחש
ע"י מייסדי 'היכלות' -גנוזות וחפצי קודש · ג הבעש"ט
בס'סנדר 'עמוד
דומ"ץ חוסט ,ומח"ס לאמרתך חינו ע"י המומחה הגדול בתחום
ומגי"ש בסדר 'עמוד היום' ב"פ קול אנ"ש' ב' הרב שמעון אייזנבאך שליט"א הרב טוביה פריינד שליט"א ·· ותלמידיו
וב' היום' מח"ס 'שלמי מועד' ו'מועדים לשמחה'
והרב יהודה ברייער שליט"א
