עטרת שלום · Ateres Shulom — סוכות (2026-09-21)

חג הסוכות
י"ד תשרי תשפ"ז
שנה י"ח גליון תתכ"ה
שמחת בית השואבה ושולחן הטהור אושפיזין דיעקב שלימתא
חג הסוכות תשפ"ו
י"ה בחי' מחשבה בחי' יחודא עילאה ,ו"ה בחי' מעשה מה הכוונה שהשבטים אמרו שמע וכו' ויעקב ברוך וכו' אושפיזין דיעקב מכוון כנגד הבית השלישי
בחי' יחודא תתאה גם איתא במדרש )בר"ר צח( ,שבשעה שנסתלק היום הוא אושפיזין דיעקב שלימתא אשר הוא
עוד יש לבאר ,דהנה י"ה משם הוי"ה מרמז יעקב אבינו מן העולם ,קרא לשנים עשר בניו ואמר מכוון כנגד הבית השלישי ,וכדאיתא זה בגמרא
לבחינת מחשבה בחינת יחודא עילאה שמע ישראל, להם שמא יש בלבבכם מחלוקת על הקב"ה ,אמרו לו )פסחים פח ,(.אמר ר' אלעזר מאי דכתיב 'והלכו עמים
וו"ה מרמז לבחינת מעשה בחינת יחודא תתאה וכו' 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד ,אף הוא פרש רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלהי יעקב
ברוך שם ,וצריך לחבר כל מעשה במחשבה ,כי בכל בשפתיו ואמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', וגו'' )ישעיה ב ג( ,אלהי יעקב ולא אלהי אברהם ויצחק,
דבר גשמי יש בו חלקי השכינה שצריך לעלותם ,ולכן וצריך להבין הענין בזה .וגם למה לא כתוב בתורה רק אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר 'אשר יאמר
כל עשיית המצות הוא על ידי דבר גשמי דייקא ,כגון פסוק שמע ישראל ולא ברוך שם. היום בהר ה' יראה' )בראשית כב יד( ,ולא כיצחק שכתוב
אתרוג ולולב ומצה וכיוצ"ב ,ועל ידי עשיית המצוה בו שדה שנאמר 'ויצא יצחק לשוח בשדה' )בראשית כד
בכוונה ומחשבה זכה מייחד ו"ה לי"ה .כמו שאנחנו החלום של הרקאנטי סג( ,אלא כיעקב שקראו בית שנאמר 'ויקרא את שם
אומרים תמיד לפני עשיית המצוות הנוסח 'לשם ובהקדם ,הנה כתב מרן הבית יוסף )הל' לולב סי' המקום ההוא בית אל' )בראשית כח יט(.
יחוד קוב"ה ושכינתיה ,ליחד שם י"ה בו"ה ביחודא תרנא( בשם הרקאנטי שהיה אחד מהראשונים ,וז"ל:
שלים' ,שעל ידי המצות אנחנו מיחדים שם י"ה סוד זה נגלה אלי בחלום ,בליל יום טוב הראשון של למה קרא יעקב אבינו את שם המקום סכות
בו"ה שלא יהיה פירוד ח"ו בשם הוי"ה אלא יחוד חג הסוכות ,נתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הנה כתוב אצל יעקב אבינו' ,ויעקב נסע סכתה ויבן
שלם של השם הק' .כי י"ה משם הוי"ה הוא בחינת הר''ר יצחק ,ראיתי בחלום שהיה כותב השם הוי''ה לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום
יחודא עילאה בחינת שמע ישראל וכו' ,וו"ה משם והיה מרחיק הה''א אחרונה מן הג' אותיות ,אמרתי לו סכות' )וישלח לג יז( ,וכבר דקדקו בזה קמאי למה נתן
הוי"ה הוא בחינת יחודא תתאה בחינת ברוך שם מה זה עשית ,השיב כך נוהגים במקומינו ,ואני מחיתי יעקב שם המקום 'סוכות' ולא 'בית' ,דלכאורה השם
וכו' ,וצריכים תמיד לייחדם יחד. בו וכתבתיו שלם ,ואשתומם על המראה ואין מבין. בית חשוב יותר מסוכות.
למחר ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב במיניו בלא
ביאור מה שהשבטים אמרו שמע וכו' ויעקב ברוך וכו' האתרוג ,והבנתי פתרון חלומי כו' ,כי כל הד' מינים למ"ד סוכות ממש היו להם למה צריך לעשות לזה זכר
וזה מה שאמר יעקב אבינו לבניו שמא יש בלבכם רומזים בו יתברך כדאיתא במדרש ,עכ"ל. גם יש לבאר המחלוקת בגמרא )סוכה יא (:על הא
מחלוקת על הקב"ה ,כי ראה שנסתלקה ממנו שכינה, דכתיב 'כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' )ויקרא
וחשב שמא נעשה פירוד ח"ו בין ו"ה לי"ה ,ואמרו לו ביאור החלום ומה שנסתלק השכינה מיעקב כג מג( ,רבי אליעזר אומר ענני כבוד היו ,ורבי עקיבא
השבטים הפסוק שמע ישראל וכו' ,היינו שאין אנו והביאור בזה ,כי ארבעת המינים רומזים לשם אומר סוכות ממש היו להם .וידוע הקושיא דאם
עסוקים אלא רק ברוחניות הדברים ,בחינת מחשבה הוי"ה ב"ה ,וכל מין מכוון כנגד אות אחת מהשם למ"ד שהיו ענני כבוד מובן למה עושים סוכות ,שהוא
יחודא עילאה ,ועל זה השיב להם יעקב ברוך שם, הוי"ה ,כדאיתא בשער הכוונות )דרושי חג הסוכות ד"ה( זכר לנס של ענני הכבוד ,אבל למ"ד סוכות ממש היו
שבאמת צריך להיות העבודה בחלק הגשמי ,לקדש שהדסים מכוון כנגד יו"ד דשם הוי"ה ,ערבות כנגד להם א"כ למה צריך לעשות זכר לדבר שאין בו נס.
ולהעלות הגשמי שהוא בחינת המעשה ולקשרה ה"ה ראשונה ,לולב כנגד ו"ו ,והאתרוג מכוון כנגד ה"ה
לחלק המחשבה. אחרונה שרומזת לשכינה הק' ,ואותו חסיד הפריד מהו הכוונה בקש יעקב לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו
נמצא שסבר יעקב שתכלית העבודה צריך להיות בין הה' לשאר אותיות יה"ו משם הוי"ה ,ולכן צריך שכינה
דווקא בחלק הגשמי אשר בו נמצאים חלקי השכינה, להיזהר שלא להפריד את הד' מינים בעת הנענועים. גם יבואר עניין מה שפירש רש"י בפרשת ויחי )מט
ועל ידי שהאדם מקדש חלק הגשמי על ידי שמקיים ובזה יבואר מה דפרש"י שנסתלקה ממנו שכינה וכו', א( בקש יעקב לגלות את הקץ ונסתלקה ממנו שכינה.
המצות על ידי דברים גשמיים ומעלה אותם ,על היינו שראה יעקב אבינו שיש איזה פירוד השכינה דמה תועלת יש לגלות את הקץ ,ומה רצה יעקב
ידי זה זוכה לבחינה של שמע ישראל שהוא חלק משאר אותיות יה"ו. לפעול על ידי שיגלה את הקץ.
המשך בעמוד הבא
^
א
המשך מעמוד קודם
באושפיזין דיעקב הוא הזמן שיכולים לפעול לבנין דהיינו לקדש כל ענינים הגשמיים ולעלותם ,וכאשר המחשבה ,אך קודם לזה צריך להיות העבודה על ידי
הבית השלישי מצינו במצות סוכה שכשר לסכך גם בפסולת גורן ברוך שם ,שהוא בחלק הגשמי כאשר נתבאר.
והנה כעת אנחנו נמצאים באושפיזין דיעקב ויקב )סוכה יב( שהם מדברים הגשמיים הפחותים,
שלימתא ,שהוא הזמן שיכולים לפעול לבנין מ"מ ע"י מצות סוכה הוא מקדש אותם ,עי"ז 'ויהי ביאור למה קרא יעקב אבינו את שם המקום סכות
הבית השלישי וכדאמרן שיעקב מכוון כנגד הבית בשלם סכו' נעשה היחוד בשלימות ,ואז יתקיים באלה הדברים יבואר הכתוב 'ויעקב נסע סכתה
השלישי ,שאז יהיה כל העבודה במחשבה ,אך לזה 'ומעונתו בציון' נזכה לבניין בית המקדש השלישי ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם
נזכה על ידי שנקדש עצמינו בדברים הגשמיים שנקרא מעון המרומז ליעקב אבינו שקראו בית, המקום סכות' ,ועמדנו על זה למה קראו סוכות ולא
ולעלותם ,ואז נזכה ל'ביום ההוא יהיה הוי"ה אחד', בחינת עבודה של יחודא עילאה. בית ,כי סוכה בגי' יחוד צ"א העולה כמנין הוי"ה אדנ"י
כדאיתא ממרן האריז"ל בלקו"ת זכריה עה"פ ומכוון כנגד ו"ה משם הוי"ה ,ולזה 'למקנהו' שהם
'ביום ההוא יהיה הוי"ה אחד ושמו אחד' )זכריה יד ר"א סבר שבני ישראל היו אז בדרגה של יחודא הדברים הגשמיים 'עשה סוכות' ,שיעקב אבינו בא
ט( ,דלעתיד לבוא יהיה שם הוי"ה יהי"ה ,שלעתיד עילאה לרמז שעיקר העבודה צריך להיות בדברים הגשמיים
יתקדש ויתעלה שם ו"ה כל כך עד שיבוא לבחינת ובדרך זה יתבאר גם המחלוקת דרבי אליעזר ורבי שיהיה לשם שמים ולהעלות משם חלקי השכינה,
י"ה ,דידוע שי"ה הוא שם בפני עצמו ,וו"ה הוא עקיבא ,אי סוכות ממש עשו להם ,או שהיו ענני ועי"ז יהיה היחוד השלם ,ולכן קרא גם כן את שם
כביכול בבחינת טפל לעיקר שהוא י"ה ,ולעת"ל הכבוד ,היינו שחלקו באיזה מדרגה היו אז בני ישראל, המקום סוכות כי עיקר עבודה הוא לקדש הגשמיות
יהיה טפל כעיקר שיתעלה ויתקדש הו"ה לי"ה, דרבי אליעזר שאמר ענני כבוד היו ,סבר שבני ישראל לרוחניות ביחודא שלים.
דהיינו שיחודא תתאה יהיה כמו יחודא עילאה. היו אז בדרגה של יחודא עילאה ,כי ענני הכבוד בגי'
ע"ב קמ"ג שהוא אהי"ה במילוי אלפי"ן ,בחינת יחוד טעם למה קרא יעקב את בית המקדש בית
טעם שלא כתוב בתורה ברוך שם וכו'
או"א ,בחינת יחודא עילאה ,בחינת מחשבה. ואכן מה שיעקב קרא לבית המקדש בית שהוא
ולכן מובן למה לא כתוב בתורה ברוך שם רק שמע מכון כנגד הבית השלישי ,הוא רק על לעתיד לבוא
ישראל ,כי עבודה של ברוך שם הוא רק לעת עתה, ר"י סבר שבני ישראל היו אז בדרגה של יחודא תתאה שאז יהיה העבודה רק במחשבה בבחינת יחודא
אבל לע"ל יתבטל ויהיה נכלל בשמע ישראל ,ולכן לא עילאה כי לעת"ל כל הדברים הגשמיים כבר יהיו
ולאידך סבר רבי עקיבא סוכות ממש עשו להם,
כתוב בתורה דבר שיתבטל לעתיד. מתוקנים ,משא"כ עכשיו צריך להיות עיקר העבודה
היינו שסבר שבני ישראל היו אז בדרגה של יחודא
ברכת הקודש תתאה ,כי עיקר העבודה הוא בבחינת סוכ"ה כדאמרן 'ולמקנהו עשה סכת' בדברים גשמיים.
ויעזור ה' שנזכה 'ומעונתו בציון' בבנין הבית השלישי לקדש הדברים הגשמיים ,כי רק על ידי הגשמי יכולים
לקיים כל תרי"ג המצות ,חוץ מב' הדברות הראשונות ביאור הכתוב 'ויהי בשלֵ ם סכו ,ומעונתו בציון'
המכוון כנגד יעקב אבינו ,והרי יעקב מרמז לתורה
כדכתיב 'תתן אמת ליעקב' ,היינו דרק על ידי שנלך אנכי ולא יהיה לך ,וזהו כל תכלית קיום המצות לקדש ובזה יש לפרש הפסוק 'ויהי בשלֵ ם סכו ,ומעונתו
בדרך התורה לקדש כל הדברים הגשמיים ,נזכה לבנין ולעלות כל הדברים הגשמיים. בציון' )תהלים עו ג( ,שכאשר העבודה בדברים גשמיים
הבית השלישי בגאולה השלמה במהרה בימינו אמן. יהיה בבחינת יחוד סוכ"ה הוי"ה אדנ"י ביחודא שלים,
לאחר שתיקנו את מעשה העגל ,שענני הכבוד יחזרו רע .אבל ע"י החטא של אדה"ר בעה"ד נפגם הטוב רעוא דרעוין שבת חוה"מ סוכות
לבני ישראל. שבעולם ,וכמו שכתוב 'ותרא האשה כי טוב העץ' אושפיזין דאהרן כהנא קדישא
)בראשית ג ו( שראתה את עץ הדעת טו"ר שכולו טוב,
בחג הסוכות קוראין בפרשת העגל להורות על חזרת ונתערבה עי"ז כל הבריאה כולה בטו"ר. בזכות אהרן זכו בני ישראל לענני הכבוד
ענני הכבוד
והנה ראיתי מרבינו החיד"א בספרו נחל קדומים ֹאמר ֲאנִ י ַא ֲעבִ יר ָּכל ט ּובִ י ַעל ּ ָפנֶ ָיך וְ ָק ָר ִ
אתי בְ ׁ ֵשם וַ ּי ֶ
ולכן קוראים פרשת העגל בחג הסוכות להורות )שמות לב כב( ,שמביא מרבינו אפרים כשאהרן עשה ָ
הוי"ה לְ ָפנֶ יך וְ ַח ּנ ִֹתי ֶאת ֲא ׁ ֶשר ָאחֹן וְ ִר ַח ְמ ִּתי ֶאת ֲא ׁ ֶשר
שבחג הסוכות חזרו ענני הכבוד לבני ישראל ,וזהו את העגל נסתלקו ענני הכבוד עיי"ש. ֲא ַר ֵחם )שמות לג יט(.
על פניך ,כי פניך עה"כ בגי' שם אהי"ה במילוי יודי"ן,
להבין מהו אעביר כל טובי ,וגם להבין השייכות
שהוא סוד מצות סוכה אור מקיף דאימא המסככת טעם עשיית הסוכה המכוון לענני הכבוד בחודש תשרי פרשת חטא העגל לחג הסוכות.
על בניה כידוע )שעה"כ דרושי חג הסוכות ד"ד( עיי"ש.
ועל זה איתא מהגר"א )על שיר השירים א ד( על מה והנראה לפרש לכבודו של האושפיזין דאהרן כהנא
על ידי נטילת ארבעת המינים מאיר ד' אותיות הוי"ה שהקשו )טור או"ח סימן תרכ"ה( למה אנחנו עושים קדישא ,שבזכותו זכו בני ישראל במדבר לענני הכבוד
סוכות בתשרי ,כיון שהוא נגד הקף ענני הכבוד היה )תענית ט ,(.ועל זכר זה אנו עושים מצות סוכה )סוכה יא.(:
ובחג הסוכות וקראתי בשם הוי"ה לפניך היינו על
ראוי לעשות בניסן ,כי בניסן היה תחילת הקף עננים.
ידי מצות ארבעת המינים מאיר בהם הד' אותיות
אבל נראה לפי כשעשו את העגל נסתלקו העננים ,ואז בריאת העולם היתה בשלמות הטוב בלי שום רע
משם הוי"ה כידוע )שם ד"ה(.
לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן ,ומשה ירד דהנה כבר ביארנו כמה פעמים שבריאת העולם
ועי"ז וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם ביום הכפורים ,ובמחרת יום הכפורים 'ויקהל משה'
כדאיתא במדרש )ויק"ר ל ב( וז"ל :א"ר אבין משל נבראת בשלימות הטוב בלי שום תערובת רע כלל,
וציוה על מלאכת המשכן ,וזה היה בי"א לתשרי, וכמו שכתוב על כל יום מבריאת העולם 'כי טוב',
לשנים שנכנסו אצל הדיין ,ולית אנן ידעין מאן הוא וכתיב 'והעם הביאו בבקר בבקר' עוד ב' ימים ,הרי י"ג
נוצח ,אלא מאן דנסב באיין בידיה אנן ידעין דהוא וזה ידוע )אבות פ"ה מ"א( שבעשרה מאמרות נברא
בתשרי ,ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את העולם ,וא"כ כל מאמר ומאמר שנברא העולם היה
נצוחייא ,כך ישראל ואומות העולם באין ומקטרגים הזהב במנין ומשקל ,ובט"ו התחילו לעשות ,ואז חזרו
לפני הקדוש ברוך הוא בראש השנה ,ולית אנן ידעין בשלימות הטוב ,נמצא שבריאת העולם נברא עם
ענני כבוד ,ולכך אנו עושין סכות בט"ו בתשרי עיי"ש. י"פ טו"ב ,וגם טו"ב בגי' שם אהו"ה ,ואיתא בזוה"ק
מאן נצח ,אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקדוש
וזהו כוונת הכתוב אעביר כל טובי שמדבר לאחר )ח"א רנא (.שבשם אהו"ה ברא הקב"ה את העולם,
ברוך הוא ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעין
תיקון מעשה העגל ,כי טוב"י נוטריקון י"פ טו"ב שהוא גושפנקא דחתים ביה שמיא וארעא .שהקב"ה
דישראל אינון נצוחייא ,לפיכך משה מזהיר לישראל
שהוא בגי' ענ"ן ,היינו שהשי"ת אמר למשה רבינו ברא את העולם שיהיה כולו טוב בלי שום תערובת
ואומר להם 'ולקחתם לכם ביום הראשון' עכ"ל.
ב
ַּב ֻּסכּ ֹת ֵּת ׁ ְשב ּו ׁ ִשבְ ַעת יָ ִמים ָּכל ָה ֶאז ְָרח ְּביִ שְׂ ָר ֵאל יֵ ׁ ְשב ּו ַּב ֻּסכּ ֹת .לְ ַמ ַען יֵ ְדע ּו
ֹדר ֵֹתיכֶ ם ִּכי בַ ֻּסכּ וֹ ת הוֹ ׁ ַשבְ ִּתי ֶאת ְּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל ְּבהוֹ צִ ִיאי אוֹ ָתם ֵמ ֶא ֶרץ
ִמצְ ָריִ ם ֲאנִ י הוי"ה ֱאל ֵֹהיכֶ ם) .ויקרא כג מב-מג(
חסד הראשון דאזיל עם כלהו יומין ,שהוא ענן ה' המשכת החסדים על ידי סוכה וארבעת המינים חג הסוכות שורש כל המועדות
שהוא 'יומם' הוא עליהם בבחינת ראש' ,וכתיב' 'כד מטו לחג' הסוכות ,אז 'מתערי סטרא דימינא
)במדבר יד יד( 'ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם, בפסח לא נכתב שמחה ,כי זמן השמחה של
לעילא' סוד וימינו תחבקני )שה"ש ב ו( ,וכן כל ימי פסח נשלם בזמן שמחתינו בחג הסוכות' ,זמן
דא הוא עננא דאהרן דאקרי יומם' שהוא חסד חג הסוכות הוא כוונת המשכת החסדים על ידי
הראשון' ,דכתיב' )תהלים מב ט( 'יומם יצוה יהו"ה האסיף' )שמות לד כב( לאסוף הכל אל צרכינו .וכן
סוכה וארבע מינים' .בגין דיתקשר ביה סיהרא' עצרת על פירות האילן נשלם בעצרת של חג ,סוד
חסדו ,עננא חד נטיל עמיה חמש אחרנין' גבורה שהוא אתרוג צריך שלא להפריד משאר ג' מינים,
תפארת נצח הוד יסוד' ,ואינון שית ,ועננא אחרא' בנים פרי צדיק .וכן גזירות חיים של ראש השנה
כדאיתא ב'פרי עץ חיים' )שער הלולב פ"ב( אין ראוי נשלם במצות סוכה ,בדין המים )ר"ה פ"א מ"ב(,
כנגד מלכות' ,דכתיב ובעמוד אש לילה ,דא נהרא להפריד את האתרוג בשעת נטילתו מן הלולב,
להו לישראל מנהירו דאינון שית' מלכות מאירה כטעם 'באר מים חיים'' ,ביום ההוא יצאו מים
אלא ב' ידיו יהיו סמיכות זו לזו ,שזהו המעשה
מאות ו' ו' קצוות. חיים מירושלים' )זכריה יד ח( ,וחל"ל סוכה ממשיך
המובא במרן 'בית יוסף' )הלכות לולב סימן תרנא(
חיי"ם )פע"ח שער הלולב פ"ג( ,ולכן חג הסוכות כולל
'דמשק אליעזר' אמור קג: על אותו חלום של אותו חכם שהיה מפריד
שורש כל המועדות ,להמשיך בנים חיים מזוני ,כי
האתרוג מן הלולב ,והראוהו לו בחלום שהוא
זווגא דכנסת ישראל במלכא קדישא בחג הסוכות מרחיק ה' אחרונה משאר אותיות השם ,כי כל יעקב בחיר האבות כולל הכל ]כי חג הסוכות הוא
נגד יעקב אבינו ע"ה ,כמבואר בזוה"ק )ח"ג רנז(:
ד' מיני לולב הם ד' אותיות הוי"ה ב"ה שבז"א.
'רבי אבא שלח ליה לרבי שמעון ,אמר ,אימתי ובטור )או"ח סימן תיז([.
'ויתנהירו אנפהא כדקא חזי' שאז הוא יחוד
זווגא דכנסת ישראל במלכא קדישא ,שלח ליה',
פנים בפנים ,וכמו ששם הוי"ה שבז"א מאיר ,כן 'אוצר החיים' מצוה פ"ט שמות קצח.
)בראשית כ יב( 'וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא
מאירה מלכות שמים בשם אדנ"י ב"ה ,כדאיתא
בת אמי ותהי לי לאשה' .רבי אבא שאל לרשב"י,
בלק"ת )מלכים ב'( ע"ש' .וכדין' לפי זה נותנים
בעשרת ימי תשובה שאז מקבלת מלכות אורה גודל התיקון הנעשה בשמחת בית השואבה
ישראל' ,פלגת חולקא דברכאן' שהוא שעיר
מאמא עלאה שלא על ידי זעיר אנפין ,עבור זה לא
ההולך לעזאזל ,שעליו מתוודים כל ישראל את ניסוך המים בחג בשמחת בית השואבה,
נמצא אז שום יחוד בזו"ן ,ושאל לו אימתי יהיה עונותיהם בתשובה שלימה ,שמזה נעשו כולם שמשם שואבין רוח הקודש )ירושלמי סוכה פ"ה
היחוד בזו"ן ותקבלה מלכות מזעיר אנפין ולא זכיות מלא ברכות השם' ,לכל אינון ממנן דלתתא' ה"א( ,להשיג ידידות עריבות נעימות ,הארות
על ידי אמא עלאה לבד ,על זה השיב לו רשב"י, שהם שרים שלמעלה הניזונים משעיר הזה ,וכן השכלה ,לקשר השכל במשכיל ,ממושכל בלתי
'וגם אמנה' בימי הסוכות' ,אחותי' מלכות ,והיא מקרבנות החג' ,דיתעסקון בחולקהון' שבזה יהיו השכל ,והוא התפשטות הגשמיות ,להמשיך
אז 'בת אבי' אבא עלאה ,שהוא יסד אותה קודם טרודים במזונות שלהם ,עבור זה יתפרדו כל הארות אור אין סוף ,להעלות כל התורה שעסקו
היחוד ,שהוא הכנה ליחוד עם ז"א' ,אך לא בת פועלי און מהשכינה הקדושה' ,ולא ייתון לינקא בה לפעמים מן השפה ולחוץ ,ותורה של המוני,
אמי' כי אינה מקבלת מאמא לבדה שלא על ידי ולקרבא בסטרא דחולקהון דישראל' שהוא ימי ושל הלומדים ,להמשיך את לב כולם לאור
ז"א' ,ותהי לי לאשה' בחג הסוכות ותקבלה ממני הסוכות וארבע מיני לולב. וחיות ודביקות נעימות עריבות אור אין סוף ,רוח
לבד' ,אתרגיש רבי אבא ,ארים קליה ,בכה ואמר,
'דמשק אליעזר' נח סד. הקודש ממש ,שיהיה כל אחד טועם לפי מעשיו
רבי רבי בוצינא קדישא ווי ווי ,ווי לעלמא כד תפוק
)אבות דרבי נתן פרק לז מ"ט( ,מאור הגדול והנעים
מניה ,ווי לדרא דיהון בעלמא כד תסתלק מנהון, אורחים כשם האושפיזין והמתוק ממש ,המחיה נפש ישראלי ,ובזה לא
וישתארון יתמין מנך'.
'ובעי למחדי למסכני ,מאי טעמא ,בגין ילכו אחר ההבל ,וישיגו תורת אמת לאמיתו,
'דמשק אליעזר' אמור ק: דחולקא דאינון אושפיזין דזמין ,דמסכני הוא'. כל חד לפום דרגא דיליה ,ויהיה אהבה ושלום,
שהם מתלבשים באורחים מהוגנים ,ומכל שכן ומגודל האור והתענוג והדביקות שטועם בתורה
בחג נדונים על המים
כששמם כמו אושפיזין ,אברהם יצחק יעקב משה הקדושה ובזוהר הקדוש ,יתבטל כל תאות ומדות
'בחג נדונין על המים' .חג הסוכות הוא כנגד אהרן יוסף ודוד. רעות ,קנאה שנאה תחרות איבה ומשטמה ,שכל
אות י' של שם הוי"ה ב"ה ,הכולל בו מה' חסדים 'דמשק אליעזר' אמור קד. זה מצוי בלומדי תורה מן השפה ולחוץ ,לקנטר
וה' גבורות ,שהם י' הויו"ת ,וכל אלו החסדים ולהתגאות אני אמלך.
וגבורות הם המים שדנים עליהם ,אם לזכות אז ענני כבוד
ועל ידי ניסוך המים בששון ,להמשיך רוח
מכריע כף זכות של ה' חסדים ,ואם חס ושלום 'בסכת תשבו' )ויקרא כג מב(' ,חסר' חסר ו' הקודש' ,ונחה רוח ה׳' )ישעיה יא ב( על כל לומדי
להיפך אז מכריע חס ושלום ה' גבורות ,וזהו על מסוכת' ,ודא עננא חד' שהוא חסד הראשון, תורה ,וחזרו למוטב ,ללמוד תורה לשמה ,בנועם
ידי הסוכה שגבוה עשרה ורחבה ד' שהוא רשות 'דכלהו קשירין ביה' וכלהו גבורה תפארת נצח הוד זיו הדרת קודש ,ובהמשכות חסדים דאבא
היחיד אמיתי ,מזה נמתק הה' גבורות עד שנעשין יסוד מלכות ,שהם ששה ענפים הכוללים כולם
מים חסדים ממש. משביל עליון ,על ידי ניסוך המים בחג הסוכת.
בחסד הראשון' ,דכתיב כי ענן יהו"ה עליהם יומם'
'דמשק אליעזר' ויחי רכו: כתיב 'יומם יצוה ה' חסדו' )תהלים מב ט( שהוא 'היכל הברכה' במדבר קפט.
ג
בירור דעת רבינו בענין עלתה חזזית באתרוג
על פטמתו לולב סימן טז( כתב יש מפרשים חזזית שנתקשה מקור החזזית
ועוד כתב רבינו שאם עלתה חזזית על פטמתו האתרוג מחמת לקותא ,וכתוב עוד שם לפירוש איתא במשנה )סוכה פ"ג מ"ו( :עלתה חזזית על רובו
אף כל שהוא פסול .כדאיתא בגמרא )סוכה לה (:אמר רש"י חזזית אבעבועות דקות אין זה מעין גרב שיש פסול ,עלתה חזזית על מיעוטו כשר .ע"כ.
רבא ועל חוטמו אפילו במשהו נמי פוסל .וארבע באתרוגים שלנו עכ"ל] .מהב"י )ד"ה עלתה( משמע וביאר רבינו ב'עצי עדן' )שם( וז"ל :חזזית
שיטות נאמרו בראשונים בהגדרת מקום החוטם. שרק לפירוש רש"י נאמרו דברי הרא"ש שצריך אבעבועות דקות .על רובו במקום אחד ,אבל בשנים
שיהיה בולט וניכר ,אך לשאר הפירושים גם ללא זה או בשלשה מקומות אף על מיעוטו פסול .ועל
א .דעת רש"י לפי הבנת הרא"ש )פ"ג סימן כ(
הוי חזזית[ .ורבינו נקט כדעת רש"י .בשולחן ערוך פטמתו אף כל שהוא פסול.
שחוטמו הוא מרכז האתרוג במקום הבולט ביותר, )סימן תרמח סעיף יג( כתב חזזית הוא כמו אבעבועות,
שמשם מתחיל האתרוג להשתפע כלפי ראשו, ודע ,שהחזזית אינו פסול אלא כשנתפשט ועומד
ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה
אבל מקום השיפוע אינו בכלל החוטם ]ראה ברובו של אתרוג ,כאן מעט וכן מעט ,אבל כולם מצד
מאתרוג .הרי שנקט כדעת רש"י והרא"ש .אמנם
תמונה ה אות א[. אחד כשר .ולכן שנים בענין שיהיו גדולים ,וזה יהיה
בשו"ע לעיל מזה )סעיף ט( כתב עלתה חזזית עליו,
מצד זה למטה ,וזה יהיה מצד השני למעלה .אבל
ב .דעת הר"ח והרי"ף )יז ,(:שכל השיפוע ממרכז וכתוב בסוגריים )פירוש תרגום או ילפת או חזזן( ,והוא אם הם נקודות בעלמא ,אין סברא לאסור בשנים,
האתרוג עד ראשו הוא החוטם ]ראה תמונה ה כדברי המגיד משנה ,ולא ידענא מי הוסיף פירוש דהיאך אפשר ששני נקודות יהיה נקראין שנתפשטו
אות ב[. זה על השו"ע. ברובו ,אם הם מצד אחד בודאי כשר ,ואף אם הם
ג .דעת הרמב"ם )סוכה פ"ח ה"ז( והרי"ץ גיאות משני צדדין ,אין זה רוב.
צבע החזזית
)הלכות לולב עמוד קה( ,שמקום החוטם הוא הדד אבל שלשה אף קטנות ,כששנים עומדים בצד
ובצבע החזזית כתב ה'אור זרוע' )ח"ב סוכה סימן
שבראש האתרוג ]ראה תמונה ה אות ג[. אחד ,זה בראשו וזה ברגלו מצד אחד ,ולעבר השני
שט אות ב( בשם רבינו יהודה בר נתן שהם לבנות, בראשו גם כן נקודה ,הרי נתפשט ברובו של אתרוג,
ד .דעת הריטב"א והר"ן ,שהשטח שממנו יוצא וכך כתב במהרי"ל )הלכות אתרוג( .ומדברי המבי"ט ודוק היטב .ולסברת הרי"צ גיאות ,הוה בהיפוך,
הדד כמין נזר הוא מקום החוטם ]ראה תמונה ה )ח"ג סימן מט( נראה שגם אדום הוא חזזית ,וראה מה שנים מצד אחד פסול .אבל אחד מזה ואחד מזה,
אות ד[. שכתב ב'פרי מגדים' )סימן תרמח א"א ס"ק יט( שכתב כשר .אבל שלשה בכל ענין פסול .ע"כ.
והבית יוסף )ד"ה ומחוטמו( הכריע שמעובי שאינו יודע מהו .עי"ש.
האתרוג עד לפיטמתו הוי חוטם .וראה עוד בביאור מאי חזזית
עלתה על רובו
הלכה )ד"ה ממקום( מה שכתב בדעת השו"ע אם גם ונבאר דברי רבינו שכתב 'חזזית אבעבועות
מקום העובי בכלל כרש"י ,עי"ש. ועוד כתב רבינו שאם עלתה חזזית על רובו דקות' .בפירוש חזזית יש כמה פירושים בראשונים,
פסול ,הוא דוקא כשהוא במקום אחד הוא דבעינן רש"י )סוכה לד (:כתב חזזית כמין אבעבועות דקות
ורבינו שכתב 'על פטמתו' נראה שסובר כדעת
רובו ]ראה תמונה ג[ .אבל עלתה חזזית בשנים או ]ראה תמונה א[ .וכן הרא"ש )שם סימן טו( כתב
הרמב"ם והרי"ץ גיאות ,שמקום החוטם הוא הדד
בשלשה מקומות אף על מיעוטו פסול] .ראה תמונה כרש"י והוסיף והוא שיש בהם ממש שמקומו
דהיינו הפיטם שבראש האתרוג. ד[ .כדאיתא בגמרא )סוכה לה (:לא שנו דעל מיעוטו ניכר במשמוש שהוא גבוה משאר האתרוג ]ראה
והטעם שבחוטם פסול אפילו בכל שהוא ,כתבו כשר אלא במקום אחד ,אבל בשנים או בשלשה תמונה ב[ .המגיד משנה )לולב פ"ח ה"ז( כתב ופירוש
הפוסקים כיון שנראה שם לעיניים יותר מבשאר מקומות מיחזי כמנומר ופסול .וכך נפסק בשו"ע חזזית הוא כעין גרב הנעשה באתרוג ,כדמתרגמינן
המקומות שבו ,שבאותו מקום אדם נותן עיניו. )סעיף ט( .ולהלן יתבאר היטב דברי הגמרא. )ויקרא כא כ( 'או ילפת' או חזזן .ובארחות חיים )הל'
תמונה ה תמונה ד תמונה ג תמונה ב תמונה א
ד
נקודות בכל ענין יהיה פסול ,כיון דהוה כמנומר ועל פי הקדמה זו נתבאר דברי רבינו שכתב :ודע, ביאור על מיעוטו כשר
להדיא] .ראה תמונה יא[. שהחזזית אינו פוסל אלא כשנתפשט ועומד ברובו להבנת המשך דברי רבינו ,בעינן להאריך
של אתרוג ,כאן מעט וכאן מעט ,אבל אם כולם במחלוקת הראשונים בהבנת דברי הגמרא )סוכה
היוצא מדברי רבינו הם מצד אחד כשר] .ראה תמונה ח[ .והוא כדברי לה ,(:שמפרשת את המשנה 'על מיעוטו כשר',
היוצא מדברי רבינו דיש הבדל בין שני חזזית הראב"ד דלעיל .ולכן אם הם שנים בעינן שיהיו לא שנו אלא במקום אחד ,אבל בשנים ושלשה
לשלשה חזזית ,דהיינו בשני חזזית אם הם בשני גדולים ,וזה יהיה מצד זה למטה בגובה האתרוג מקומות הוי ליה כמנומר ופסול .כמובא בטור
מקומות על שני צדדי האתרוג ,וכל אחד הוא וזה יהיה מצד השני למעלה בגובה האתרוג שהוא )סימן תרמח( עלתה בו חזזית וכו' אם הוא במקום
נקודה בעלמא לא מסתבר שיהיו נקראים נתפשט למטה מהחוטם] ,כי על החוטם אפילו כל שהוא
אחד אינו פוסל אלא ברובו ,ואם הוא בשנים או
ברובו של האתרוג ,כי כל אחד נחשב לעצמו ,ולא פסול[] .ראה תמונה ט[ .וזה הדין הוא דוקא
בשלשה מקומות אפילו במיעוטו פסול .וכתב
נחשב בו שהשני נקודות מקיפים את האתרוג ,ולכן בגדולים .אבל אם הם נקודות בעלמא דהיינו
הרי"ץ גיאות )הלכות לולב עמוד קה( אפילו אם השנים
צריך שיהיו גדולים ואז נחשב כאילו הם מקיפים נקודות קטנות אין סברא לאסור בשנים ,דהאיך
או השלשה מקומות במיעוטו של צד אחד פסול
את האתרוג ,והוה כמנומר ופסול .אבל בשלשה אפשר לומר ששני נקודות יהיה נקראין שנתפשטו
]ראה תמונה ד[ .אבל הראב"ד )תמים דעים סימן רלב(
נקודות אפילו הם נקודות בעלמא ,כיון שנתפשט ברובו של האתרוג ,דהרי כל אחד נחשב לעצמו
כתב דוקא שנתפזר הנימור ברובו ,אע"פ שבשטח
באופן שמקיף את האתרוג ,אז כיון שהם שלשה ולא נרגש בו שהשני נקודות הקטנות מקיפים את
האתרוג ,ולכן אם הם מצד אחד אז הוא בודאי החברבורות הוא מיעוט ]ראה תמונה ו[ .אבל
הוה כמנומר ופסול אף בנקודות קטנות.
כשר ,ואף אם השני נקודות הם משני צדדין של במיעוטו ,כגון שכולם מצד אחד של אתרוג כשר
תירוץ לפי דברי רבינו האתרוג אין זה נקרא רוב לאסור את האתרוג. ]ראה תמונה ז[ .ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל.
האחרונים )הט"ז סקי"ד ,תוספת יו"ט ותפארת ישראל ]ראה תמונה י[. ובשולחן ערוך )סעיף י( הביא ב' השיטות בזה
על המשנה שם ,משנה למלך ,מעשה רקח ,כפות תמרים אבל אם יש באתרוג שלשה נקודות גדולות וז"ל :יש אומרים דהא דבשנים ושלשה מקומות
סוכה לד :ועוד( הביאו קושיית הכסף משנה )לולב פ"ח ואף קטנות ,והוא כששנים מהנקודות עומדין בצד פסול ,היינו דוקא כשנתפשט הנימור ברובו אף
ה"ז( שהקשה על לשון הגמרא והפוסקים 'עלתה אחד ,זה בראשו וזה ברגלו ושניהם מצד אחד של על פי שבשטח החברבורות הוא מיעוט .אבל
חזזית עליו אם בשנים או בשלשה מקומות פסול', האתרוג ,ולעבר השני של האתרוג יש בראשו גם במיעוטו ,כגון שכולם מצד אחד של אתרוג ,כשר.
וז"ל :מעולם הוקשה לי בין בגמרא בין בפוסקים, כן נקודה ,הרי זה נחשב שנתפשט ברובו של אתרוג, ]והוא דעת הראב"ד והרא"ש והריב"ש[ .ויש
השתא שנים פסול שלשה מבעיא ,ולא מצאתי והוה כמנומר ופסול אפילו בנקודות קטנות ,ודוק פוסלים אפילו במיעוטו של צד אחד ]והוא דעת
לשום מחבר בזה דבר וצ"ע .עכ"ל .וכל אחד תירץ היטב] .ראה תמונה יא[. הרי"ץ גיאות[.
קושייתו לפי דרכו. ולפי זה יוצא הדין דלסברת הרי"צ גיאות ועוד הביא הב"י )ד"ה עלתה( מחלוקת ,אם ברובו
ולפי מה שמחלק רבינו בין שני חזזית לשלשה דפוסל אפילו במיעוטו של צד אחד ,הוה בהיפך, שהוא פסול בחזזית אחד היינו ברובו של כל
חזזית ,מבואר היטב לשון הגמרא והפוסקים' ,אם דאם שנים מהנקודות אפילו שהם מצד אחד של האתרוג ,או ברובו מצד אחד גם כן פסול .והביא
בשנים או בשלשה מקומות פסול' דשני חזזית האתרוג פסול ,כיון דנראה כמנומר] .ראה תמונה בשם הירושלמי )פ"ג ה"ו( שמשמע דאף רובו מצד
היינו בגדולים ,ובשלשה חזזית אפילו נקודות ח[ .אבל יוצא גם קולא ,באם יש שני נקודות ואחד אחד פסול ,וכן משמע מהר"ן )יז .ד"ה מתני' עלתה(
בעלמא פוסלים .וכעין זה תירץ ה'תפארת ישראל' מצד זה ואחד מצד זה של האתרוג יהיה כשר כיון וכן פסק הרי"ץ גיאות )שם( ומובא בספר העיטור
על המשנה שם באחד מהאופנים. דאין נראה כמנומר] .ראה תמונה י[ .אבל שלשה ובספר המנהיג )הלכות לולב(.
תמונה ט תמונה ו
תמונה ח תמונה ז
תמונה יא תמונה י
ה
אשוֹ ן ּ ְפ ִרי ֵעץ ָה ָדר ַּכ ּפֹת ְּת ָמ ִרים וַ ֲענַ ף ֵעץ ָעבֹת
ּולְ ַק ְח ֶּתם לָ כֶ ם ַּביּוֹ ם ָה ִר ׁ
וְ ַע ְרבֵ י נָ ַחל ּושְׂ ַמ ְח ֶּתם לִ ְפנֵ י הוי"ה ֱאל ֵֹהיכֶ ם ׁ ִשבְ ַעת יָ ִמים) .ויקרא כג מ(
לשפתים )תנחומא אמור יט( ,מסוד ערב"ה זר"ע ,גבורות על אילן האתרוג נכתוב שם יהו"ה ,כך שמעתי מפה יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת
הצריכין מיתוק למתקן בסוד זרע ,בסוד 'שחקים', הגאון מוהר"ר יעקב ליסא )בעל ה'חוות דעת'(. איתא במשנה )סוכה פ"ג מי"ד( :רבי יוסי אומר ,יום
והבן ,עיין 'פרי עץ חיים' )שער הלולב פ"ג( בדרוש הנ"ל. 'זהר חי' ח"ה קמט: טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת ,ושכח והוציא
ובדרך היחוד ,ידוע בנצח הוד יש אלף אורות ,בסוד את הלולב לרשות הרבים ,פטור ,מפני שהוציאו
סוד ארבעת המינים ברשות .ע"כ.
ב' פעם צבאו"ת ,תצ"ט ופלגא מכאן תצ"ט ופלגא
מכאן ,עיין 'עץ חיים' )שער השמות פרק ה( ,וכשיוצאין סוד הפסוק 'לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים
ואיתא בגמרא )סוכה מא :(:רבי יוסי אומר יום טוב
לנוקבא ונעשין שפתים ,נעשין ב' פעם די"ן בסוד יסיף לקח' )משלי טז כא( ,נידרש לנו לסוד לולב ומיניו,
וכו' .אמר אביי :לא שנו אלא שלא יצא בו ,אבל יצא
בומ"ף ,וכשנתמתקו בסוד מלואי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן המרמזין לסוד זי"ן פנימיות חסדי זעיר ,המתפשטין
בו -חייב - .הא מדאגבהיה נפק ביה! -אמר אביי:
העולה בומ"ף ,ובהצטרף סוד חמשה הויו"ת דחסדים בז' קצוות בסוד הדעת המתפשט ,הדס חג"ת ,ערבה
כשהפכו - .רבא אמר :אפילו תימא שלא הפכו .הכא
הממתקים זרע גבורות ,ה"ג ,יעלה 'ומתק שפתים' ,כי נו"ה ,לולב יסוד ,אתרוג עטרה.
במאי עסקינן -כגון שהוציאו בכלי - .והא רבא הוא
סוד בומ"ף גבורות החסד ידוע למשכילים ,והבן. עיין בדרוש להר"ר יוסף מערבי ]ב'פרי עץ חיים'[ דאמר :לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה! -הני
ויהיה סוד נצח והוד השוחקין הטפה לצדיק וצדק, שער הלולב )פ"ג( וזה לשונו :באופן כשאנו עולין מילי -דרך כבוד ,אבל דרך בזיון -לא .ע"כ.
יסוד דידה ודידיה ,וסוד ח"י פעם חס"ד הנמשך ליסוד, בלולב ,אנו מעוררין עד יסוד שבדעת למעלה מאוד,
ולזה מברכין על הלולב ,שכל הארתן בו ,ועל ידו ]יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת,
עולה 'ומתק שפתים' ,שהם ממתיקים החסד ליסוד. ושכח והוציא את הלולב לרשות הרבים[ פטור,
מקבלין הארה כולם ,לול"ב עולה חיי"ם ,רמז שהטפה
יורדת מן המוח שהוא חכמה ויורד עד היסוד ,והטפה דסבר רבי יוסי ,כשהוא טרוד במצוה ומרוב שמחה
סוד הדס ודביקותו במצוה שהוא מחשב בה ובכוונת מצותו,
כלולה מה' הויו"ת ,ויורדת בח' ספירות' ,בינה חסד
וסוד 'יסיף לקח' נידרש לנו לסוד הדסים ,עיין 'פרי גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות' ,הרי ל"ב .אתרוג ועוסק וממהר ,ורץ לכאן וכאן מגודל השמחה ,ומזה
עץ חיים' )שער הלולב פ"ג( בדרוש הנ"ל ,סוד הדס הוא עטרה שלו נגד הלב שלה ,לכן 'אתרוג דומה ללב' שגג באיסור כרת ,פטור.
מלכות הנקראת אדנ"י ד' ,דלה המקבלת מחג"ת. )ויק"ר ל יד( ,בסוד 'שימני כחותם על לבך' )שה"ש ח ו(. והני מילי כשעשה מצוה שלא יצא עדיין ידי מצותו,
וסוד 'וענף עץ עבת' נידרש לסוד 'אברהם יצחק והיכי דמי דהא מדאגביה נפיק בה ,והוא עוסק בכוונת
יעקב' כידוע ]ה"י דל"ת סמ"ך עולה 'אברהם יצחק סוד לולב ואתרוג מצותו ,ובודאי אף למאן דאמר מצות צריכות כוונה
יעקב'[ ,ויהיה סוד 'וענף' לסוד יצחק בסוד ק"כ ויהיה פירוש 'לחכם לב' ,סוד 'חכם' עולה לול"ב, יצא ,שהרי הוא על ידי כוונתו נשכח ממנו השבת,
]צירופי[ אלהי"ם ,וסוד 'עץ' יעקב' ,היש בה עץ' סוד יסוד צדיק המושך הטפה מחכמה בסוד ל"ב ואין לך כוונה יותר מזה ,אלא הכא במאי עסקינן
)במדבר יג כ ,זוהר שלח קנז' ,(.עבת' חסד אברהם ,בסוד אורות .וסוד עצם 'לב' מורה על אתרוג הדומה ללב, דאחזו כשהם הפוכין או על ידי כלי שלא בכבוד ,דאף
ארבע יודי"ן העולין ת' ,בסוד 'שקל' ובסוד 'קדוש' עטרה שלו נגד הלב שלה' ,יקרא' מלשון התאספות, שטריד בכוונתו לא נפיק ידי חובתו.
כידוע .ויהיה סוד 'לקח' ב' פעם הד"ס' ,יסיף' להוסיף כי ליסוד שלו ולעטרה הכוללת ,אליהם יתאספו סוד ומסולק קושיית התוספות )ד"ה אמר אביי(] .וז"ל
עוד השלישי להכריע ,בסוד 'עץ' הנ"ל ,ויהיה סוד כללות ה' חסדים וכללות כללותן בעטרה ,בסוד 'נבון' התוספות :אמר אביי כשהפכו .מדאיצטריך לשנויי
'למ"ד קו"ף חי"ת' עולה 'וענף עבת'' ,יסיף' עולה 'עץ', תרין נו"ן ,נו"ן פשוטה ליסוד וי"ו ,ונו"ן כפופה לעטרה הכי משמע דסבירא ליה דמצות אינן צריכות כוונה,
והוא סוד 'וענף עץ עבת'' ,לקח' פשוט עולה ב' פעם הנקרא ב' כידוע .ויהיה סוד 'נבון' בסוד מ"ה ס"ג ,סוד דהא קאי אמוציא לרשות הרבים ,והתם אין שייך
הד"ס לסוד אברה"ם יצח"ק ,בסוד 'נו"ת בית תחלק 'פרי עץ הדר כפת תמרים' )ויקרא כג מ( ,הנדרש לסוד מתכוין לצאת כל כמה דלא בירך[ .ודוק היטב קצרתי.
שלל' )תהלים סח יג( והבן' ,למ"ד קו"ף חי"ת' עולה תיקון המתקלא עם מ"ה החדש והבן.
'וענף עבת'' ,יסיף' סוד 'עץ' ,וסוד 'יסיף לקח' בסוד 'עצי עדן' סוכה פ"ג מי"ד
סוד 'פר"י ע"ץ' עשר פעם מ"ה היוצאין ממלך
ג"פ הד"ס' ,או"ר זרוע לצדיק' )שם צז יא( ,והבן. 'הדר' ,ונעשה אח"כ הזיווג פנים בפנים להשפיע זה על אילן האתרוג נכתב שם הוי"ה
'היכל הברכה' בראשית מז: לזה ולא כמקודם כידוע ,בסוד 'כפת תמרים' ,בסוד
איתא בזוהר )שלח קעה' (:תנינן ,תשמישי מצוה
אברה"ם יעק"ב המתקנין ה' פעם אלהי"ם ,סוד
נזרקין ,ואי תימא הא לולב וערבה אתרוג והדס,
ד' מינים כנגד שם הוי"ה נפ"ש דעקודים ,וממשיכין ה' פעם הוי"ה ה' חסדים,
תשמישי קדושה אינון ,אמאי נזרקין ,אלא תשמישי
'פקודא דא ,ליטול לולב בההוא יומא ,באינון זינין להמתיק ב' פעם מנצפ"ך קס"ת הסופר ,ונתקן סוד
קדושה ,בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא'.
דיליה' ארבע מינים ,אתרוג ולולב הדס ערבה' ,והאי עשר פעם ס"ג ,והוא עולה 'כפ"ת תמרי"ם' ,קושר
]ע"כ[.
רזא אוקימנא ,ואוקמוה חברייא ,כמה דקודשא בריך 'צדיק וצדק' כהאי תמר דלא סליק זה בלא זה.
הוא נטיל לון לישראל בהני יומין ,וחדי בהון ,אוף הכי ויהיה סוד היחוד 'לחכם לב יקרא נבון' הנידרש לנו מקשה ,דהא לולב עולה עד השורש אור קדמאה
ישראל נטלי ליה לקודשא בריך הוא לחולקיהון' 'הדס' לסוד לולב אתרוג ,והוא סוד יסוד צדיק עם עטרה, שורש הדעת ,להמשיך משם אור גדול ,כמבואר
י' דשם הוי"ה ברוך הוא' ,ערבה' ה' ראשונה' ,לולב' הכולל כל הזי"ן מינין ,זי"ן חסדים הפנימים של זעיר, ]ב'פרי עץ חיים'[ שער לולב )פ"ג( ,ואינון תשמישי
ו' ,אתרוג ה' אחרונה' ,וחדאן ביה ,ודא הוא רזא דלולב והוא מושך את כולם ,וסוד ז' פעם חס"ד ,עם שם קודש עליון אור קדמאה יומם דאזיל עם כולהו יומין,
ומינין דביה ,דאיהו רזא דיוקנא דאדם' שם הוי"ה ברוך מ"ה סוד זעיר ,עולה 'לחכם לב יקרא נבון'. ומאיר וממתיק אותם לעשותן כולם אור רב.
הוא הזה נתמלא במילוי אלפין ,כזה 'יו"ד ה"א וא"ו ומתרץ ,אמת שהם תשמישי קדושה בארבע מינים
ה"א' ,העולה אד"ם. סוד ערבה יהו"ה העולין עד קדש עליון ,אבל אינו אלא רושם של
'דמשק אליעזר' אמור רע"מ קד. וסוד 'ומתק שפתים' נידרש לנו לסוד ערבה ,הדומה 'יוד הה וו הה' ,ורשימין בכתיבה דשמא קדישא ,כי
ו
סוד עבודת האדם בקיום מצוות ישיבת סוכה בדרך החסידות
עוד עבודה בקיום מצות סוכה להמתיק הדינים יתברך שמו ויתרומם זכרו מאתו כל הטובות יצאו ,והוא סוד הסוכה בחינת 'אור הבינה' המסככת על בנין
והנה עוד עבודה אחת אשר עלינו בקיום מצות סוכה, הבעל הבית ואין מי שאומר 'כחי ועוצם ידי עשה לי את אקדים הקדמה כוללת על פי הנגלה אלינו בספר 'פרי
]להמתיק[ דיני אלהי"ם שנשארה ברחל ,שקבלה בראש החיל הזה' )דברים ח יז(. עץ חיים' )שער חג הסוכות פ"ד( ,הנובע ממקום קדוש דברי
השנה מזעיר אנפין ,כמבואר ב'פרי עץ חיים' )שער ר"ה פ"ב הזוהר )פינחס רנה .(:וזה לשונו' :אמנם סוד הענין הוא ,כי
סוכה 'בינה' מרומז בפסוק 'ויבן לו בית ולמקנהו עשה
ושער חג הסוכות פ"ג( ,וכדי להמתיק הדינים בשרשן ולגרום לעולם סוד ה'סוכה' היא בחינת 'אור הבינה' המסככת על
סכות'
מוחין לזיווג זעיר ונוקביה הנעשה מזיווג המשובח ד'חכמה בנין' .ועיין שם.
ובינה' ,רמזה לנו התורה לישב בצל סכ"ך ,להורות לנו כאשר דברים אלו מרומזים בתורתנו הקדושה בפסוק
הדרך אשר נלך בה. )בראשית לג יז( 'ויעקב נסע סוכתה ויבן לו בית ולמקנהו בחינת 'בינה' 'תשובה' 'הוא'
עשה סכות' ,ולכאורה על פי הרז המסור בידינו )זוהר ודע ידידי ,כי מקור 'הבינה' בכל עולמות הוא סוד
ס' דסכ"ך מרמז להעלות נשמתנו בסוד קדושת השם אמור ק (.דמעשה יעקב עם הדורון לעשיו היה בסוד 'יום 'התשובה' )זוהר ויקרא יז ,(.כי לפי בחינת העולם,
הכפורים' ,סוד 'שעיר המשתלח' ,ואחר כך תכף עשה כשמדרגות התחתונות נותנים אל לבם להבין ולהשכיל
והנה ס' ד'סכ"ך' רמז לנו השם הנכבד להעלות נשמתנו
סוכות ,אם כן למה אמר 'ולמקנהו עשה סוכות' .אבל על בעוצם גדולת אין סוף ברוך הוא וברוך שמו ,אזי שבים
בסוד קדושת השם ,ליחוד ד'בינה' עם 'חכמה' ,ו'בינה'
פי הדברים הנ"ל מדויק שפיר כוונת הסוכה ,ויהיה 'ויבן בכל לב ונפש להעלות פרוט מעשיהם בתשובה שלימה
מזדווגת עם 'חכמה' וסותמת פתחה ,בכדי לקבל השפעות לו בית' -מלשון הבנה ,כלומר שעלתה במחשבתו קצת
טובות מ'חכמה' להריק אחר כך ברכה לבנים. לא"ל אחד ,ולידע כי הוא היוצר ובורא ,וכל הנבראים
ש'לו' ה'בית'' ,ולמקנהו' -זה גם כן סובב אל תיבת 'ויבן', מאמיתותו נמצאים ,והוא 'הוא'' ,הוא' ולא זולתו ,ולזה
כ"ך דסכ"ך ,כ' כפופה מרמז ליחוד התחתון ,וך' פשוטה ]שהבין[ במחשבתו שמקנהו הוא' ,עשה סוכות' -כלומר נקראת 'בינה' 'תשובה' 'הוא' ,כלומר שהוא 'הוא' ואין
לכוונה זו עשה סוכה ,כלומר ,שתכף פנה במחשבתו בלעדו והכל מאתו ומהשגחתו יתברך שמו.
מרמז ליחוד העליון
לכוונת הסוכה שמרמזת על 'בינה' ,להבין בגדולתו
וההכרח להעלות נשמתו בסוד קדושת השם לצורך שהבורא יתברך שמו הוא בעל הבית ,ואליו כל הונו מצות סוכה לזכור נפלאותיו
שיתהווה 'בינה' בסוד ס' סתומה לטוב ,כי בלא העלאת ורכושו של אדם שייך ,זהו כוונת הסוכה דרך כלל... ועל פי הדברים והאמת האלה ,נבוא ליישב דברי רבינו
נשמתו בסוד קדושת השם ,חס ושלום בינה בסוד ס' הטור )סימן תרכה( שכתב' :תלה הכתוב מצות סוכה
סתומה ,שסתומים צינורותיה מלהשפיע טובה דגניז בקיום מצות סוכה בחדוה אנו מעלים מ"ן ל'בינה' ביציאת מצרים' ,ועיין שם נועם נעימות דבריו ,שסוכה
בגוה לבנים .וזה ס' דסכ"ך .אבל עדיין הדבר סתום והנה אחרי ששרשי מצות סוכה הוא 'בינה' ,כמובא הוא מעין יציאת מצרים ,כמו שיציאת מצרים מורה 'אשר
באיזה ענין יהיה אותו היחוד אמיתי ,רמז לנו השם עוד לעיל בדברינו ,ועל ידי קיום המצוה בחדוה אנו מעלים מיין לו הכח והממשלה והיכולת בעליונים ובתחתונים לעשות
ב' אותיות בכוונת מצוה זו ,דהיינו 'כ"ך' -כ' כפופה וך' נוקבין ל'בינה' ,וידוע זה שכתב מורינו האר"י הקדוש בכתב בהם כרצונו ,ואין מי שיאמר לו מה תעשה' ,ולזה מרמזת
פשוטה .כ' כפופה מרמזת לזיווג התחתון דזעיר אנפין יד ב'פרי עץ חיים' )שער נפילת אפים פ"ד(' :ומיין נוקבין מצות סוכה לזכור נפלאותיו.
ונוקבא ,וך' פשוטה מרמזת לזיווג עליון דחכמה ובינה, ד'בינה' המשובחים ,הם הצדיקים המוסרים עצמם על
כמבואר בדברי מורינו הקדוש מכתב ידו ב'פרי עץ חיים' קדושת השם ,שהיא ה'בינה' הנקראת 'שם גדול' ,ו'קדוש' מדוע חג הסוכות בתשרי ולא בניסן
)שער נפילת אפים פ"ה(. הוא לעלות ממטה למעלה בסוד ה'קדוש' שהוא 'חכמה'. והקשה ]הטור[ למה לא ציונו השם לעשות סוכה
]ע"כ[ .לזה אנו מחויבים למסור נפשותינו בסוכה ,בסוד בחודש ניסן שבו יצאנו ממצרים ,ויישב קושיא זו לפי
ביחוד העליון נפעלים שני דברים קדושת השם ד'בינה' ,להעלות נפשותינו עד מקום 'בינה'. שאותו החודש הוא ימות הקיץ ,ולא היה ניכר עשיתנו
והכרח למסירות נפשו בסוד קדושת השם להעלות בהם שהם ממצות הבורא ,ולכן צוה אותנו השם הנכבד
העלאת מ"ן הוא מסירות נפשותינו לקדושת השם לעשות סוכה בחודש תשרי שאז הכל הולכים לבתיהם,
נפשו עד 'בינה' ,הוא הכל בכדי להשפיע מטוב הגנוז
לברא וברתא ,כי בזולת ,אמא מקננת על בנין להחיותן וידוע )פע"ח שם( דזיווג האמיתי דזעיר ונוקבא ,אי ואנחנו עושים היפך שאנחנו יוצאים מבתינו לסוכה ,ויהיה
בלבד שלא יכלו חס ושלום ,אבל כאשר אנחנו מעלים אפשר שיתייחד במוחין דגדלות ,כי אם על ידי זיווג זה לאות שמצות המלך עלינו ,עד כאן תוכן כוונת ענינו.
מיין נוקבין ל'מלכות' להעלות אחר כך ל'בינה' ,נתוסף על המשובח ד'אבא ואמא' ,הנעשה על ידי העלאת מיין
נוקבין של מסירות נפשותינו בסוד קדושת השם ,ועל ידי מקשה הרי גם בניסן היה ניכר שמקיימים מצות סוכה
ידי זה הרבה טובות וישועות להנחיל העטרין לבנים .והנה
זה יורד שפע וברכה להריק לזעיר ונוקבא ,תוספת וברכה לשם מצות אלהינ"ו
בזיווג הנ"ל של 'חכמה ובינה' נפעלים שני דברים .אחד,
הוא זיווג להמציא לבנים קיום וישות ,אשר זיווג זה נעשה וחיים עד בלי די. אבל נאותים היו דברי קדשו ,אם היינו עושים סוכה
על ידי 'עולם חסד יבנה' )תהלים פט ג( ,וזיווג המשובח סתם ,אם כן לא היה ניכר בחודש ניסן שאנחנו עושים
זיווג המשובח 'חכמה ובינה' הוא ע"י 'עין ולב' זה לשם מצות בוראנו ,אבל האמת שאנחנו עושים
בכדי להשפיע טובו ,ממסירות נפשנו ,וזהו 'להנחיל אוהבי
ואתה ידידי אחי ,אבאר לך רמז בדבר הזיווג המשובח ומברכים על ישיבת סוכה 'אשר קדשנו במצותיו' ,אם כן
יש' )משלי כג כו( ,כלומר להמשיך להם מ'נחל עליון'
הלז ,שהוא 'חכמה בינה' שמרומז ב'עין ולב'' .עין' מרמז גם בחודש ניסן היה ניכר שאנחנו מקיימים מצות סוכה
ד'בינה' שמשם מיין דוכרין' ,יש' -המציאות לזעיר אנפין
לחכמה ,כמאמרם )תמיד לב' (.איזה חכם הרואה את לשם מצות אלהינ"ו.
ונוקבא .וגם עוד יומשך מה'נחל העליון' ל'נחל התחתון'
הנולד' ,והרבה סודות עמוקים בדברים האלה ,אבל
הנעשה על ידי מסירות נפשנו בסוד קדושת השם, מצוות סוכה מרמזת ל'בינה' ,להבין ולהשכיל שמאתו כל
להורות לנו איזה דרך ישכון אור עבור אנשים כערכנו.
למלאות אוצרות ברכה לברא וברתא ,וזהו 'ואוצרותיהם הטובות יצאו
ו'בינה' 'לב' כמו שאמר הכתוב )ישעיה ו י( 'ולבבו יבין' ,וזה
אמלא' )שם(.
כשאדם מזווג אותן שני אברים ,כלומר שב'עין' מסתכל אבל על פי הצעה ראשונה שהצענו ,שהסוכה מרמזת
תכלית היחוד בשמיני עצרת ומחשב תמיד בגדלות אין סוף ברוך הוא וברוך שמו, ל'בינה עילאה' ,הוא שפיר ,כאשר קצת הדברים מבוארים
ו'לבבו' מתבונן גם כן ברוממות הא"ל ובמעשיו הנפלאים, ב'מורה נבוכים' )ח"ג פמ"ג( ,דבאמת אותה העת הוא זמן
וכל זה אנחנו מחוייבים לקיים מצות סוכה במסירות ומחשבתו קשורה ודבוקה תמיד בעילת העילות שהגרנות מלאים בר ,ויקבים מלאים יין ,ובתי הבדים
נפש לקדושת השם ,לזיווג המשובח דשמיני עצרת, וסיבת הסיבות ,אזי על ידי זה יורד שפע וברכה למדות מלאים שמן ,ואוצרות מלאים פירות ,וכל טוב אדון הארץ
המרומז בכ' כפופה שהוא זיווג התחתון דתפארת ומלכות. התחתונות ,וכל מעשיו הכל מיוחדים להתענג בהם הבורא הוא באותה עת תחת יד האדם ,על כן צותה לנו התורה
מתוך 'זכרון דברים' מאמר לסוכות חיים יתברך שמו. לצאת לסוכה המרמזת ל'בינה' ,להבין ולהשכיל שהוא
ז
כ"ב ימים דראש השנה ויום הכיפורים וסוכות ,שבזמן הזה לא ינקין מניה עמין אחרנין בר ישראל בלחודייהו ,ובגין כך
נמשכין לזו"נ החסדים והגבורות לתיקונם השלם ,אבל כל זה כתיב 'עצרת תהיה לכם' ,לכם ולא לשאר עמין ,לכם ולא לשאר
הוא בהסתר שלא ירגישו החיצונים מגודל היפיה' ,ורחל היתה ממנן .ועל דא אינון מרצין על המים' שהוא ניסוך המים בימי
יפת תאר ויפת מראה' )בראשית כט יז( ,והוא הכנה ליום שמיני חג הסוכות ,שבזה גורמים למעלה גודל עת רצון ,והוא 'למיהב
עצרת בתפלת מוסף. לון חולק ברכאן דיתעסקון ביה ,ולא יתערבון לבתר בחדוותא
דישראל כד ינקין ברכאן עלאין ,ועל ההוא יומא כתיב )שה"ש ב
וכשבא שמיני עצרת אז מביאין הכלה לבית החתן ,כדאיתא
בע"ח )שער מ"נ ומ"ד פ"א( זו"נ יוצאין תחלה אחור באחור ,ועדיין טז( 'דודי לי ואני לו' ,שאז בברכת שים שלום נעשה יחוד השלם
פנים בפנים ,בלי שום חסרון כביכול בז"א ובמלכותא קדישא,
לא היו מבוררין בתיקונם השלם שיהיה בהם יכולת להתיחד ,אם
ואין להם שום פחד מאחיזת החיצונים ,וזהו 'דלא אתערב אוחרא ַּביּוֹ ם ַה ּׁ ְש ִמינִ י ֲעצֶ ֶרת ִּת ְהיֶ ה לָ כֶ ם ָּכל
כן מה עשו אבא ואמא ,נסרו את הנוקבא העומדת באחורי ז"א,
ואחר כך העלו את זו"נ הננסרים למעלה בהיכל שלהם עצמם,
בהדן' אין להם כביכול שום פחד. ְמלֶ אכֶ ת ֲעב ָֹדה לֹא ַת ֲעשׂ ּו) :במדבר כט לה(
ששם אין כח לחיצונים לאחוז ולינק מהקדושה של מלכותא משל 'למלכא דזמן רחימוי בסעודתא עלאה דעביד ליה
קדישא ,וזה ההיכל של אבא ואמא הוא החופה של חתן וכלה ליומא רשימא ,הא רחימוי דמלכא ידע דמלכא אתרעי ביה' היחוד הנעשה בשמיני עצרת
זו"נ ,ושם אין בזו"נ שום פחד לחזור עצמם פנים בפנים ,ונעשה אוהב המלך הזה יודע שהמלך בוחר בו ,כדמתרגם על 'ויבחר וסוד הפסוק 'כי בעליך עשיך ד' צבאות שמו וגאלך קדוש
שם יחוד הקדוש שלהם ,שזהו מה שאמרו בזוהר )בראשית מט(. בכם' )דברים ז ז( ואתרעי בכון' ,אמר מלכא השתא אנא בעי ישראל אלהי כל הארץ יקרא' )ישעיה נד ה( ,נידרש לנו על סוד
'ויבן ה' אלהים' אבא ואמא' ,את הצלע אשר לקח' שהוא סוד למחדי עם רחימאי ,ודחילנא דכד אנא בסעודתא עם רחימאי, 'שמיני עצרת' אשר בו נעשה הזיוג' ,כי בעליך עשיך' בביאה
הנסירה ,ואחר כך 'ויביאה אל האד"ם' )בראשית ב כב( מ"ה ז"א, יעלון כל אינון קסטורי ממנן' יועצים ושלוחי המלך' ,ויתיבון עמנא ראשונה נתקן הכלי בסוד 'עשיך' ,ואח"כ 'וגאלך קדוש ישראל'
מהכא ילפינן דבעאן אבא ואמא לעאלה לכלה ברשותא דחתן, לפתורא למסעד סעודתא דחדוה עם רחימאי ,מה עבד אקדים המושך נשמות קדושות לישראל 'אלהי כל הארץ יקרא'' ,הארץ
כמה דאת אמר )דברים כב טז( 'את בתי נתתי לאיש הזה' ,ע"ש. ההוא רחימא קוסטורין דירוקי' שהם צמחים ירוקים ,שהם כנגד יקרא' ויאסוף 'אלהי כל' ,והבן.
ארבע מיני לולב' ,ובשרא דתורי' שהוא קרבנות של חג הסוכות,
וזהו שאמר 'ואתקין לה' בכל ימי ראש השנה ויום הכיפורים 'היכל הברכה' בראשית מז:
'ואקריב קמייהו' כדברי רבותינו ז"ל )סוכה נה (:אמר רבי אלעזר
וסוכות 'כל תקונהא' ,וכל זה 'אצנעא' לה עד שמיני עצרת, הני שבעים פרים כנגד מי ,כנגד שבעים אומות .פר יחידי למה, בשמיני עצרת עולים כל התפלות
וכיוצא בו בפסח שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם הפסח כנגד אומה יחידה .משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו ,עשו
שלשים יום )פסחים ו ,(.והוא הדין קודם שמיני עצרת ,והסתירו 'אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה' )במדבר
לי סעודה גדולה .ליום אחרון אמר לאוהבו ,עשה לי סעודה
כל התיקונים עד 'ליומא דיליה' שהוא שמיני עצרת וחג הפסח, כא יח( .רצה לומר 'אז' בגי' שמונה ,לרמז על שמיני עצרת ,כי
קטנה ,כדי שאהנה ממך .ע"ש' ,דאינון קסטורי ממנן למיכל'
להביאה לתפארת בעלה. יכול להיות שאיזה בני אדם ישראל הקדושים נשארו מימי
שהם שרים ממונים לבשל ולאפות כל מאכלי של המלך ,לזה
הסוכות ,שלא היו יכולין להמתיק דין שלהם .ותולים עד הושענא
'דמשק אליעזר' נשא קמב: יודעים הם שאלו פרים מקריבים לפני ה' ,עבור זה רוצים הם גם
רבה ושמיני עצרת ,גמר חותם של כל התפלות מר"ה ומיוה"כ
כן ליתן להם חלק,
ומסוכות .והוא בברכת 'שים שלום' של חזרת הש"ץ במוסף,
'לבתר יתיב מלכא
ששם מתאספים כל תפלות ישראל והולכים למעלה ,אם ראויים
עם רחימוי לההיא
לעלות ,כי אז בברכת 'שים שלום' של מוסף ,הוא גודל עת רצון
עלאה סעודתא
יחוד קבה"ו האמיתי ,הכל כנודע מכתבי האר"י זלה"ה )פע"ח שער
מכל עדונין דעלמא,
ובעוד דאיהו בלחודוי הלולב פ"ח( .לזה מי שנתעכב עד שמיני עצרת ,שאז הוא גודל עת
עם מלכא ,שאיל רצון ,ונמתקין כל הדינים מישראל הקדושים.
ליה כל צרכוי ויהיב לזה היה נוהג אאמו"ר מובהק ,הרב הקדוש איש אלקים ,קדוש
ליה ,וחדי מלכא עם יאמר לו ,לזמר הפיוט היום תאמצנו ,היום תברכינו וכו' ,קודם
רחימוי בלחודוי ,ולא ברכת 'המברך את עמו ישראל בשלום' .והיה רוקד ומפזז אז ,אין
אתערבין אחרנין לשער ,מחמת גודל העלאת התפלות מכל הימים טובים .ואחר
בינייהו ,כך ישראל השירה והזמרה ,היה מסיים ברכת 'המברך את עמו ישראל
עם קב"ה ,בגין כך בשלום' .ואח"כ כשהיה אומר' :תתקבל צלותהון ובעותהון' ,היה
כתיב ביום השמיני ג"כ מזמר ומרקד אין לשער.
עצרת תהיה לכם'. 'בן ביתי' במדבר כא יח
'דמשק אליעזר'
בשמחת תורה נגמר בחינת צלם
נח סד.
'שמח' אותיות צל"ם במילוי כזה 'צד"ק למ"ד מ"ם' עולה
גודל היחוד הנעשה שמ"ח .ואפשר זהו הכוונה מה שאמרינן בשמחת תורה ובשמיני
בשמיני עצרת עצרת 'אברהם שמח בשמחת תורה' וכו' ,כי אז נגמר בחינת צלם
'וכד פריש לון, של כל אדם כנודע )פע"ח שער הלולב פ"ח( ,והבן.
דורמיטא אפיל 'אור עינים' ח"א ערך שמח
לזעיר אפין ,ופריש
סעודתא דחדוה עם רחימאי
לנוקבא מאחורוי
פירוש דסטרוי' 'וכד סיהרא אתמלי ברכאן לעילא כדקא יאות' ,כשמלכות
של הנסירה תמצא שמים נתמלא כלי שלה בשפע ברכה ,על ידי ישראל שמביאין
מקומות, בכמה למעלה מין נוקבין ,רעותן דלבם לאבינו שבשמים ,של כל ימי
בע"ח כדאיתא ראש השנה ויום הכיפורים ושבעת ימי חג הסוכות וארבע מיני
)שער הנסירה פ"א( לולב ,אז 'ישראל אתיין וינקין מניה בלחודייהו' ,ידוע הוא שבזמן
ובפע"ח )שער ר"ה הבית היה יורדת השפע לישראל על ידי השכינה ,וכן אפילו עתה
פ"א(' .ואתקין לה בשבת וימים טובים ,אלא בימי החול של הגלות יורדת השפע
כל תקונהא ,ואצנעא על ידי מט"ט ולא על ידי השכינה הקדושה ,כדאיתא ב'פרי עץ
דיליה, ליומא חיים' )הקדמה( ע"ש ,נמצא שמיירי כאן משמיני עצרת הכולל
למיתהא לדכורא', מכל ימים טובים ,לזה אמר שאז ישראל באים ויונקין מהשכינה
ואתקין לה בכל הקדושה הם לבד בלי תערובות של זרים' .ועל דא כתיב ביום
התכשיטין שלה השמיני עצרת תהיה לכם' )במדבר כט לה(' ,מאי עצרת ,כתרגומו
וקישוטי כלה ,והוא כנישו' אסיפה וקהילה' ,כל מה דכנישו מאינון ברכאן עלאין,
כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק -מערכת 'עטרת שלום' פקס .0722-616796 :דוא"לK7643092@gmail.com :
ח
