השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — סוכות (2026-09-21)

בס"ד
שיעור בהל' ר"ה (ד') ,יום כיפור (ב') ,סוכות (ד') ,ד' מינים ,ברכות ,ועוד – נמסר ביום ד' ה' תשרי תשפ"ז – גיליון 381
רשעים ושל בינונים צדיקים נכתבים לאלתר לחיים רשעים נחתמים לאלתר למיתה בינונים תלויים פתיחה:
ועומדים עד יום הכיפורים" ,והביא כמה דעות מן הראשונים במהותו של דין זה :דעת התוס' שם הלילה ו' תשרי חל היארצייט של הרה"ק ר' אריה לייב בן ר' ברוך גרונדי זיע"א הידוע בכל תפוצות
שדין זה הוא על העולם הבא ,ובכך הוא מתרץ מה שמקשים רבים :הרי אנחנו רואים רשעים הרבה ישראל בשמו" :הסבא משפולי" או" :השפולע'ר זיידע"! (נפטר בשנת תקע"ב – לפני 215שנה) ,הוא
שנשארים בחיים? ,עיי"ש ,דעת הרמב"ם שזה מנסתרות תמים דעים ורק הוא יכול לשקול עניין זה, היה מגדולי הצדיקים והיה עמל בתורה בהתמדה וסיים את הש"ס פעמים רבות ,היה לו דברים
ובאמת זה דין על העולם הזה ולגבי הקושיה ה' שוקל את העניין הזה של השכר והעונש ,דעת מסתוריים והיה מסתיר את עצמו הרבה ,היה עוסק הרבה במצוות פדיון שבוים ,וידוע המעשה [ופעם
הרמב"ן (ספר הגמול) שהדין הזה הוא דין בעולם הזה ,אך אין הכוונה דווקא חיים ומיתה ,אלא סיפרתי אותו למרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל ויש הסרטה של זה] שפעם בעת שעסק במצוות פדין שבוים,
שבלשון חז"ל שאמרו חיים ומוות נכלל גם כן כל מקרי האדם וענייניו ,והיינו :עוני ועושר וכדו' ,וכמו הוא הגיע לאיזה מקום ושמע שיש שם יהודי אחד שהיה מוטל בבור של הפריץ על זה שהוא לא שילם לו
שאומר הפייטן ר' אמנון ממגנצא זיע"א בפיוטו "ונתנה תוקף"" :מי יחיה וכו' מי יעשר וכו' ,והיינו את כספי אחזקת האחוזה ,והיה מנהג הפריצים באותם הימים שהיו עושים ביום הולדתם מסיבה
שכלל כל מקרי האדם בכלל דין זה ,עוד הוא הביא מה שהביא המ"ב (ס"ס תקפ"ב) בשם רבינו גדולה אליה הגיעו כל פריצי האזור ובה היו נוהגים להביא את היהודי שהיה בבור והיה רוקד לפניהם
הגר"א זיע"א בשם ספר "עשרה מאמרות" למקובל הקדמון רמ"ע מפאנו זיע"א שהכריע שאין עם עור של דוב עם דוב אמיתי ואם היה הדוב מנצח הרי שהיה היהודי מת כמובן ,ואם היה היהודי
לומר בר"ה" :ותחתם" אלא רק" :ותכתב" כי אנו כבינונים ,וכגמ' הנ"ל ,וכמובן שבימים אלו בהם מנצח את הדוב היה יוצא לחופשי ,ונודע לרבינו מתי צריכה להיות מסיבה זו והוא הגיע בלילה שלפני כן
אנחנו נמצאים כעת שהם עשי"ת לכו"ע אומרים" :גמר חתימה טובה" ,ודיברתי על זה השבוע עם אל היהודי הזה ועמד על פתח הבור ושלשל לו בחבל מאכל ומשתה ,ואח"כ ביקש ממנו לעלות בחבל מן
ידידי הגאון ר' מאיר אנקווה שליט"א [נינו של הרה"ק ה"באבא סאלי" זיע"א] ,עוד הוא הביא הבור ושלשל עצמו תחתיו ,ויהי למחר ויבואו כל הפריצים אל המשתה אשר עשה להם הפריץ ,וישלח
ביאור נפלא שביאר במ"ב (סי' תקפ"ב) על מה שאנחנו אומרים בתפילות ימים אלו בתפילה: הפריץ את עבדיו עם העור של הדוב להביא את היהודי אל המשתה ויעשו העבדים כן ,ויבוא היהודי
"זכרנו לחיים" – "בספר חיים" וכו' ,שבתחילה אנחנו מבקשים את ההכרח ולכן בתחילת התפילה והתחילו עם התזמורת ויביאו את הדוב וירקד הדוב חזק ,ומיד התחיל רבינו עם העור של הדוב לרקד
אנחנו מבקשים" :זכרנו לחיים" היינו רק לחיים ,ובסוף התפילה אנחנו אומרים כבר" :בספר חיים הפלא ופלא ותיכף הביס את הדוב והפילו לארץ בכוח קדושתו וישלחו אותו הפריצים לחופשי ,וכך הציל
וכו' ופרנסה וכו' כי כן צריך להיות דרך הבקשה מהמלך ללכת מן הקל את הכבד!. רבינו בקדושתו את היהודי ממיתה משונה ר"ל ,ומסר נפשו על כך! [וי"א שלא היה זה דוב אמיתי אלא
ענייני הווידוי ביום הכיפורים – כמה פלפולים בזה. ג. שהיו מביאים עוד יהודי של פריץ אחר והוא היה רוקד גם עם עור של דוב וכך היו נהנים הגויים לראות
השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על ענייני הווידוי לקראת יום שנהי יהודים המכים זה את זה ,ואף אחד משניהם לא ידע שאין זה דוב אמיתי ,ופעם היה יהודי אחד
הכיפורים הבעל"ט ונביא כמה נקודות מדבריו :הרמב"ם מביא (בהל' תשובה ,וכן בהל' עבודת יום שמאוד נבהל ,והוא עשה מה שיהודי עושה בעת צרה ,שהוא התחיל לומר" :שמע ישראל" ולפתע הוא
הכיפורים) שבווידוי אומרים" :אנא ה' חטאתי וכו' אנא ה' כפר וכו' ,וצריך להבין :מדוע אומרים שמע את הדוב אומר" :ה' אלוהינו ה' אחד"! והוא הבין שגם הוא אינו דוב אלא יהודי! ומקובל אצל
פעמיים" :אנא"? וביאר הרב שליט"א" :ה"אנא" הראשון הוא לבקש מה' שנזכה בכלל לבוא חסידים שניגון זה שרקד רבינו עם הדוב היה ניגון" :האפ קוזק" הידוע עד היום ,והפכוהו לצד
ולהתוודות לפניו ,ושנהיה ראויים לכך! והשני הוא הווידוי ,עוד הקשה הרב שליט"א :כתב הרמב"ם הקדושה לזכר הנס ,עוד מסופר שבזמן האינקוויזיציה בספרד לפני למעלה מ 535 -שנה [שהרי גירוש
שעיקר הווידוי הוא שיאמר" :חטאתי" ,וידוע ש"חטא" זה בשוגג ,וכי כל החטאים שלנו הם בשוגג? ספרד היה בט' באב שנת רנ"ב – לפני 535שנה ומאז החלה תקופת האנוסים] היה יהודי אחד שהיה
ועוד שאנחנו אומרים בליל יום כיפור לאחר "כל נדרי" את הפסוק" :ונסלח לכל עדת בני ישראל וכו' אנוס ועלה במעלות הממשלה והיה מקיים מצוות בסתר ,והנה ,הוא נטה למות והזמינו אליו את הכומר
כי לכל העם בשגגה" = וכי כל העם חוטאים בשגגה? וכי הכול הוא בשוגג? וביאר הרב שליט"א: שיתוודה לפניו ,ותיכף שנכנס הכומר סובב היהודי פניו ממנו ומן הצלם שהוא ענד כי הוא רצה למות
פשוט שיש דיני שוגג ומזיד לגבי קרבן וכדו' ,אמנם יש לדעת שבעצם רוב החטאים הם בשוגג ,שהרי בקדושה ,ויפן אליו הכומר ויאמר" :אני יודע למה אתה מסובב את ראשך! כי אתה יהודי! אך דע לך כי
אדם חוטא בגלל שנכנסה בו רוח שטות ,ואילו היה יודע כמה החטאים פוגמים בכל העולמות הוא לא גם אני יהודי! וזה לך האות :שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"! וכך יצאה נשמתו בטהרה!] ,עוד מובא
היה חוטא! ולכן עיקר הווידוי הוא" :על חטא" ,והבן ,עוד הקשה הרב שליט"א :בלשון הווידוי בהגדה של פסח "פרד"ס ההגדה" וכבר סיפרתי את זה פעמים רבות :פעם בליל הסדר נכנס רבינו
אנחנו אומרים" :צדיקים אנחנו ולא חטאנו וכו' אבל אנחנו וכו' ,וקשה :מהי כל ההקדמה הזאת? לערוך את הסדר ואמר לבנו" :זאגט קדש"! ["תאמר קדש"!] כנהוג ,ובנו אמר" :כשאבא בא מבית
וביאר הרב שליט"א :הרבה פעמים האדם מתוודה אבל הוא נוטה לחשוב בעומק ליבו הרבה הכנסת הוא ממהר לעשות קידוש"! שאלו רבינו" :הרי יש המשך לזה"? אמר הילד בתמימות" :המלמד
תירוצים למה הוא עשה את החטא ,ולכן מקדימים הקדמה זו לומר שלא יחשוב האדם בליבו שהוא לא לימד אותנו יותר"! רבינו שתק והמשיך את הסדר ,ויהי למחרת ויבואו בני העיר להקביל פני רבינו
צדיק ולא חטא ,אלא להחזיק שהוא חוטא ,וה' עושה עמו חסד ,וכך זה עיקר הווידוי ,ולכן ויבוא אף המלמד בתוכם ,וישאלו רבינו" :מדוע לא לימדת את הילדים את כל מה שנוהגים לומר בקדש:
מסיימים" :ואתה צדיק וכו' ,היינו שבאמת חטאנו ובאמת אין ה' חייב לנו כלום ,והבן ,וכאן המקום כדי שלא יירדמו התינוקות וישאלו מה נשתנה"? ויען המלמד ויאמר " :כי חשבתי שאין זה כל כך חשוב,
לציין לדבר נפלא שמיישב את מה ששאל אותי היום החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' :מהו ועוד ,כי חשבתי שאין מוחם של הילדים יכול לסבול משפטים כה ארוכים"! ויען רבינו ויאמר" :דע לך!
הביאור בווידוי של "על חטא" שאנחנו אומרים ביום הכיפורים" :על חטא שחטאנו לפניך בווידוי כי כל מנהגי ישראל אין הם סתם ,וכאן מה שאנחנו מוסיפים דבר זה אין זה כפשוטו ויש בזה סוד גדול
פה" הרי כללנו חטאי הלשון ב"על חטא וכו' בדיבור פה" ועוד? וביארתי עפ"י מה שביאר בזה רבינו שזה כעין פתיחה לליל הסדר ,וכמו שדרשו בזוהר הקדוש את הפסוק (שיר השירים)" :אני ישנה וליבי
הגר"א זיע"א שבזה אנחנו מבקשים סליחה על עצם הווידוי עצמו שאין אנחנו עושים אותו מכל הלב ער קול דודי דופק וכו' ,והיינו שהקב"ה מגיע לבתי ישראל בליל הסדר עם פמליה שם מעלה לראות
לפעמים אלא מן השפה ולחוץ ,וכמו שאמר הרב שליט"א בפשט שאמתי קודם כי יש לנו בלב כל איך הם עושים את הסדר ,וכנסת ישראל אומרת לו" :אנא תגאל אותנו"! וזהו הרמז" :כשאבא בא
מיני תירוצים ועל זה גופא אנחנו מתוודים ,משא"כ" :דיבור פה" שהוא ווידוי כללי על ענייני הדיבור, מבית הכנסת" – היינו הקב"ה שמגיע עם פמליה של עלה לראות את הסדר שעושים ישראל" - ,הוא
ומה שהוא שואל יפה :מדוע אנחנו אומרים" :על חטא וכו' בלשון הרע" בנפרד? נראה שכיון שחטא ממהר לעשות קידוש" היינו אנחנו מבקשים ממנו שימהר לקדש אותנו מיד ,מלשון הפסוק" :וארשתיך
זה הוא גדול ביותר וכן הוא מונע התפילות מלעלות ,ועוד לכן מנוהו בנפרד ,עוד הוסיף הרב שליט"א לי לעולם"" - ,כדי שלא יירדמו התינוקות" – היינו עם ישראל! [וכמו שאמר הכתוב" :כי נער ישראל",
דבר נפלא על דברי הרמב"ם שיש לאדם לעשות תשובה בכל עת ,והוא כתב עוד שביום כיפור יש וכן אמר הכתוב" :בני בכורי ישראל"] שלא יירדמו ברוחניות מעומק הגלות" - ,וישאלו מה נשתנה" –
לעשות תשובה ,וביאר הרב שליט"א שביום הכיפורים יש חיוב לעשות תשובה ,ובשאר ימות השנה מה השתנתה הגלות הזאת מכל הגלויות"? ומיד נפל ה"סבא" על הארץ וגעה בבכייה ,ואח"כ התרומם
זה עצה טובה ,ורואים כן מלשונו שכתב שמא ימות למחר ולכן יהיו כל ימיו בתשובה ,וכדברי התנא לפתע ואמר" :הלוא יום טוב היום! ואבא רוצה שנשמח עמו" ומיד רקד בעיגול כדרכו! עד כאן המעשה,
(אבות)" :ושוב יום אחד קודם מיתתך" – ודרשו חז"ל" :וכי אדם יודע מתי ימות אלא שיהיו כל ימיו וכאן יש לציין דבר נפלא הנוגע למעשה זה ולימים אלו שאנחנו נמצאים בהם שהם עשי"ת ,ששמעתי
בתשובה" ,ודרשו על זה את הפסוק (קהלת)" :בכל עת יהיו בגדיך לבנים". לפני שנים רבות מכ"ק האדמו"ר מספינקא דונולו שליט"א מב"ב כאן בירושלים ונחרט הדבר בליבי:
משנה גיטין – האם שליח קבלה הוא כיד המשלח? ד. הרה"ק ה"קוז'ניצער מגיד" זיע"א [צדיק נשגב וקדמון – נפטר בערב סוכות תקע"ה – לפני 212שנה]
כמו כן למדתי השבוע עם החברותא הבה"ח מגידו קלאר שיחי' משניות מסכת גיטין ולמדנו בפרק היה אומר על מה שאנחנו מבקשים בתפילת "אבינו מלכנו"" :אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך"
ו' משנה א' דבר מעניין שנוגע על מה שדיברנו פעם בדיני שליחות :שמבואר במשנה שם שאדם והיה מבאר שזה כמו" :קרן וחומש" והיה אומר" :אבא! תגאל את בניך בעוד שיהיה מהם קרן ואל
ששלח שליח לגרש את אשתו הרי שהוא יכול לחזור בו בכל עת גם אם נתן את הגט לאישה כל עוד לא תמתין שיהיה להם חומש כי אז גם הקרן לא יהיה לך לגאול כי הם ישקעו בעומק הגלות"! ובזה הוא
הגיע הגט לידי האישה ,והטעם בזה כתב הרע"ב עפ"י הגמ' שם כי קיימ"ל בכל דוכתא" :זכין לאדם ביאר דברי חז"ל שהגלות היא בשביל שיתווספו על ישראל גרים ,אך אם הגלות מתארכת הרי שה"קרן"
שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו" ,וכיון שהגט הוא חוב לאישה ,ממילא כל עוד הוא לא הגיע הולכת ואוזלת ,והוא ממש כעין העניין הנ"ל ש"א יירדמו התינוקות ,היינו יירדמו ברוחניות בחשכת
לידה אינה מגורשת ,אמנם ,כששלחה האישה שליח לקבל את גיטה הרי שאינה יכולה לחזור בה וכיון הגלות! יש מעשה פלא על שמו "הסבא" שהיו קוראים לו כך משהיה צעיר והמעשה שהיה הוא שאביו
שקיבל השליח את הגט לידו היא מגורשת ,והטעם לזה ביאר הרע"ב כיון שנעשה השליח כידה ממש, ר' ברוך גרונדי זיע"א היה מתלמידי מרן הבעל שם טוב זיע"א וציווה עליו רבו הבעש"ט שלא ימול את
ואתם זוכרים בוודאי מה שהבאנו כמה פעמים בשיעור את הנידון הידוע שמובא בתוס' רי"ד בנו ביום הברית עד שיבוא זקן אחד אל הברית ,וגם הבעש"ט עצמו יבוא ,וכן היה שהגיע יום הברית
(קידושים מ"א .בסוגי' של שליחות) ומביאו ה"קצות החושן" האם שייך שאדם יעשה שליח לחברו והמתין ר' ברוך עד שיגיע אותו זקן והנה ,המוזמנים התחילו להראות קוצר רוח אך אביו שמר על מצוות
במצוות שבגופו ,וכגון :שהוא יניח תפילין בשבילו ,וכדו' ,והבאנו שמלשון המאירי נראה ששליח רבו והמתין ,לאחר זמן הגיע הזקן וכן הבעש"ט ,והזקן היה סנדק ועשו את הברית בשמחה גדולה,
קבלה הוא כגופה של האישה ממש ,וא"כ יש צד כזה שהרי בגט וודאי שזה בגופה שאמר הכתוב: ובסיום הברית הניח הזקן את ידו על ראשו של הילד ובירכו שיהיה סבא גדול של ישראל! המוזמנים
"ונתן בידה" ,וא"כ חזינן כאן שהרע"ב ג"כ ס"ל הכי ,ויש לציין שאלו שחולקים בשליחות ולא חייכו ,וכך נדבק בו השם" :הסבא" כבר מילדותו ,והבעש"ט גילה לו לאחר הברית שאותו זקן היה
מסבירים כן יסבירו כאן שהיות והיא גמרה בדעתה שהשליח יביא לה את הגט ,ממילא אין היא אליהו הנביא ז"ל ,וכאן יש לציין דבר מעניין שמובא בספרים הקדושים שבכל מקום שמובא בש"ס:
יכולה לחזור בה ,וזה עניין של גמירות דעת ,וכמו שהרבה מסבירים בשליחות ,ופשוט. "ההוא סבא" הכוונה לאליהו הנביא ז"ל ,ונביא שני דוגמאות לדבר :בגמרא שבת (ל"ג ):במעשה של
התנא הקדוש ר' שמעון בר יוחאי זיע"א ובנו התנא הקדוש ר' אלעזר ב"ר שמעון זיע"א שיצאו מן
משנה שבת "עשרתם ערבתם הדליקו את הנר" – וביאורה ליום הכיפורים. ה. המערה בפעם השנייה פגשו" :ההוא סבא" שהיה רץ עם שני "מדאני אסא" [ויש גורסים" :מעדני אסא"
שמעתי דבר יפה בשם הרה"ק ה"שר שלום" מבעלזא זיע"א שביאר בדרך רמז דברי המשנה שבת – היינו הדסים קשורים – עי' רש"י סוכה (י"ג ):ד"ה "ראשי מעדנים"] ואמר שהם לכבוד שבת ,והיה
(פ' במה מדליקין)" :שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם זה אליהו הנביא ז"ל ,עוד בגמרא שבת (קי"ט ).במעשה דיוסף מוקיר שבת כתוב" :פגע ביה ההוא סבא
הדליקו את הנר" – "ערב שבת" – רמז ליום הכיפורים הנקרא" :שבת שבתון"" ,עם חשכה" רמז אמר ליה מאן דיזיף לשבתא פרעיה שבתא" ,והיה זה אליהו הנביא ז"ל ,זיע"א.
לערב יום הכיפורים לפני השקיעה שיינטו צללי ערב" - ,עשרתם" – עברנו כבר את עשרת ימי תשובה,
(עשרתם" מלשון" :עשר")" - ,ערבתם" – כבר הגיע הערב" ,הדליקו את הנר" כבר הנרות דולקים כעת נעסוק בפלפולים ,אגדות והלכות בעז"ה:
(היינו נר יום הכיפורים) ,והגיע כבר הזמן לעשות תשובה! ויש לרמוז עוד" :הדליקו את הנר" – "נר" גמרא בבא מציעא – כוח התפילה בראש השנה. א.
רמז לנשמה וכמו שאמר הכתוב (משלי)" :נר ה' נשמת אדם" (ועי' עוד בפרק במה מדליקין בגמ': למדתי ביום ראש השנה בין השאר בגמרא מסכת בבא מציעא (ק"ו ).והסוגיה בדיוק קשורה לכוח
"היא כבתה נרו של עולם" ,וכן בגמרא נדה (ל')" :ונר דולק על ראשו" – רמז לנשמה) ,והיינו תדליקו התפילה ביום ראש השנה ובימים אלו של עשי"ת :יש שם סוגיה מעניינת שעוסקת בדברי המשנה
את אור נשמתכם ותעשו תשובה!. (שם ק"ה ):שמדברת על אדם שחכר שדה מחברו ונשדפה השדה ,שיש חילוק בין אם רק שלו נשדפה
"שבתי בבית ה'". ו. או ששל כל הבקעה שם נשדפה ,שאז הוא יכול לומר לו שזה מכת מדינה ,עיי"ש ,והגמרא מביאה שם
הייתי אתמול כאן בירושלים בחנוכת בית המדרש החדש של כ"ק האדמו"ר מנדבורנה שליט"א נידון :מה הדין אם הוא אמר לו לזרוע חיטים והוא זרע שעורים ונשדפו השעורים שלו וכן של כל
מב"ב ברח' דוד 33בירושלים והוא הביא בדברי תורתו באידיש דברים נפלאים על ימים אלו ,ואני הבקעה האם הוא יכול לומר לו שאילו הוא היה זורע חיטים ולא שעורים זה היה שונה ,או שכיון ששל
יביא חלק מהם כפי הבנתי :הוא היא את הפסוק (תהילים) שאנחנו אומרים בימים אלו" :שבתי כולם נשדפו הוא לא יכול לטעון לו כן? ,והגמרא מביאה שם פסוק (איוב)" :ותגזר אומר ויקם לך"
בבית ה' כל ימי חיי" ,וביאר אין הכוונה רק מתי שיושבים בבית מדרש ,אלא שבכל מצב שבו נמצא והיינו שבטענה שלו הוא אומר לו" :אתה הרי התפללת על חיטים ואילו היית מתפלל על שעורים זה
האדם ואפילו בעסקי הגשמיות שלו וכגון :אכילה ,שתיה וכדו' יש לו להרגיש שהוא עומד לפני ה', היה מתקיים ולא היה נשדף וממילא כיון ששינית גרמת לזה" ,ופרש"י (שם) שכל מה שתתפלל ליוצר
וזהו" :כל ימי חיי" היינו שתמיד יהיה בעיניו שהוא בבחינת" :לפני ה'" (שאגב ,זה בחינת יום בראשית השנה מתקיים ,עיי"ש ,ורואים מזה את כוח התפילה בימים אלו של תחילת השנה ,עד כדי כך
הכיפורים וכמאמר הכתוב (אחרי מות)" :לפני ה' תטהרו") ,עוד הוא הביא מה שאמרו חז"ל על דוד שזה יכול להיהפך לתביעה ממונית ויש צד שהוא יתחייב על השינוי כיון שבתחילת השנה הוא לא כיוון
המלך ע"ה שהיה אומר על עצמו שבכל פעם שהוא היה הולך לאיזה מקום היו רגליו מוליכות אותו על זה ואפשר לתלות הנזק בזה ,וזה מבהיל! ,ומוסיף הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' :יש לציין שזה
לבית המדרש ,וביאר שלפעמים מגיע החבר לאדם ואומר לו" :בוא נלך לכאן" וכדו' ,וצריך לדעת דומה מאוד לסוגיה שדיברנו עליה בשבועות הקודמים בגמרא בבא מציעא (ריש פרק השוכר את
שגם כשצריכ ים ללכת חוזרים מיד לבית המדרש ,וממילא הוא בבחינת" :שבתי בבית ה'" תמיד כי האומנין) שמביאה הגמרא מהגמרא בבא קמא (פ' הגוזל) לגבי צבעי ששינה את צבע הבגד מלבן
זה העיקר אצלו ונמצא שכל הזמן הוא הולך לבית המדרש! כי זה כל מטרתו ועניינו! עוד הוא הביא לאדום וכדו' ,וזה נכון! רק שיש חילוק ששם יש צד שהוא מחזיר לו את הצמר ,שהרי הוא נמצא רק
מה שאמרו חז"ל" :ישב אדם ולא עבר עבירה מעלה עליו הכתוב כאילו עשה מצווה" ,וזה גם הבחינה שהוא עשה בו שינוי ,משא"כ כאן שאין לו להביא לו לא חיטים ולא שעורים שהרי הכול נשדף.
הנ"ל של" :שבתי בבית ה'"( ,והרמז" :ישב" ,והבן) ,כי הוא חושב כל הזמן על ה' יתברך! כן הוא דיבר גמרא ראש השנה – הדין של ראש השנה. ב.
על מה שאמרו חז"ל על הפסוק (תהילים במזמור הנ"ל)" :ה' אורי בראש השנה וישעי ביום כמו כן ביום צום גדליה בין מנחה למעריב היה שיעור ממורנו רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס
הכיפורים" ,וכמה אור יש בימים אלו ,ועוד. שליט"א והוא דיבר על הגמרא בראש השנה" :שלשה ספרים נפתחים בראש השנה של צדיקים של
ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר ,073-371-8679 :כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי -הקישו #ואח"כ 2
דיברתי השבוע עם ידידי הבה"ח יצחק כהן שיחי' מנתיבות והבה"ח שלמה בסו שיחי' על מה שמחה במצוות ועוד. ז.
שאיתא בגמרא סוכה (מ"ה" :):אמר רב ירמיה אמר חזקיה משום ר' שמעון בר יוחאי כל המצוות וכל זה צריך להיות מתוך שמחה ואתמול הייתי בשמחת בר מצווה כאן בירושלים לנכד כ"ק
כולן אין אדם יוצא בהן אצא דרך גדילתן שנאמר עצי שטים עומדים"( ,ועיי"ש ברש"י) ,ומזה למדו האדמו"ר מנחלת אהרן שליט"א מבית שמש בהשתתפות אדמורי"ם וחשבתי על זה על מה יהודים
הפוסקים שיש ליטול את ד' מינים דרך גדילתן ,ובמ"ב הביא מה שדן בשו"ת "בנין ציון" להגאון שמחים ועושים סעודה? על זה שהבן שלהם נהיה מחויב במצוות! וזה מבהיל! וכמה זכויות זה מוסיף
בעל "ערוך לנר" זצוק"ל שיש להסתפק האם אפשר לבן ארץ ישראל לצאת ידי חובה בד' מינים לנו ליום הדין ,ונזכרתי במה שמובא בספרים שהר"ת של סמא"ל זה" :סיום מסכת אין לעשות,
הבאים מאוסטרליה וכדו' ,וכן להיפוך ,שידוע שאוסטרליה היא בצד השני של הכדור ונמצא שהד' והיינו שלא אכפת לו שיהודי ילמד אך שלא יסיים את לימודו ,וכן זה ר"ת :סעודת מצווה אין
מינים משם שאנחנו נוטלים כאן גדלו הפוך ,וזה נידון מעניין ,ומה ששואלים הבה"ח ברוך כהן ל עשות ,והיינו שלא אכפת לו שיהודי יעשה מצווה אבל אכפת לו שיהודי שמח עם המצווה ,ולכן
שיחי' והבה"ח דוד שלום בצרי שיחי' :לכאורה זה קשור לצורת ההחזקה של הד' מינים בידיים כשיהודים עושים בר מצווה או כל שמחה יהודית ומראים שהם שמחים עם מצוות ה' יתברך כמה
שלנו? וזה גם נכון! וזה צד אחד בספק שלו ,אמנם הוא מסתפק אולי זה קשור לצורת הגידול כלפי זכות זה מוסיף ,ויש לנו ללמוד מזה גם לעשות את מצוות התשובה מתוך שמחה ,והוא עניין מה
המחזיק ,וצ"ע ,עוד הבאתי חידוש גדול שהביא המ"ב בשם האחרונים שלכאורה האתרוג גודל שאיתא בגמרא יומא שהעושה תשובה מאהבה נהפכים לו הזדונות לזכויות ,ואהבה היינו שמחה,
כשהפיטם למטה ,וכפי שרואים בפרדס[ ,פעם לקחו אותי לפרדס בחדרה וראיתי כך] וא"כ אנחנו (ובמוצאי שב"ק האזינו תשפ"ז ליל ערב יום הכיפורים זכינו להשתתף כאן בישיבה בסעודת
נוטלים אותם הפוך ,אלא שמסתכלים על דרך יציאתם מן העץ ,ובאמת כשהם יוצאים מן הפרח הם סיומים בראשות ראשי הישיבה שליט"א ורבניה עם כלי זמר וסעודת מצווה ,וזה היה דבר גדול
גדלים כשהפיטם כלפי מעלה ,וזה נקרא" :דרך גדילתן" ,ואח"כ הם מתהפכים מחמת הכובד! ומה מאוד שכול שניהם היינו גם סעודת מצווה וגם סיום מסכתות ,וכן זה סעודת מצווה ג"כ לחלק מן
ששואלים הבה"ח הנ"ל שיחי' :מי אמר שמסכלים על שעת היציאה ולא על הגדילה אח"כ? מבואר הדעות שסוברים שמצוות אכילת ערב יום כיפור מתחילה מהלילה).
מדברי המ"ב הנ"ל שהב ין שחכמים הבינו ש"דרך גדילתן" הכוונה היא צורת יציאתם מהעץ ,וכך "חלמיש צור" – זכותם של ישראל. ח.
מסתבר שהרי מה שהם מתהפכים אח"כ זה מהכובד ,ואין זה צורת הגדילה ,ופשוט. דיברתי אתמול עם ידידי היקר הבה"ח שלמה פלינטנשטיין שיחי' [נכדו חביבו של כ"ק האדמו"ר
יד .פתיחת ההיכל כשאין ס"ת ,וכשאין מפתח לפתוח רק את הפרוכת. מקופיטשניץ שליט"א] ודיברנו על הפסוק (עקב)" :חלמיש צור" שתרגומו הוא סלע חזק ,וכן על
אנחנו נמצאים כעת בעשרת ימי תשובה ונוהגים לומר בהם" :אבינו מלכנו" ופותחים את ההיכל, הפסוק (תהילים)" :חלמיש למעינו מים" ,והתבוננתי בזוהר הקדוש שמבאר פסוק זה שה' הוליך
והנה ,השבוע יום אחד רצו לפתוח את ההיכל ולא מצאו את המפתח ,ואמרו כך ,ודיברתי אח"כ עם את עם ישראל במדבר ארבעים שנה וע"י כך נעשה שם קדושה גדולה והם תיקנו את כל המדבר ,ולכן
הגאונים ר' אריה לוי ור' דוד שמואל נובירט שליט"א האם בכה"ג יש עניין לפתוח את הפרוכת לבד? ששולחים את השעיר לעזאזל שולחים אותו למקום אחר שבו לא עברו ישראל ,וזהו" :ארץ גזרה" ,כי
והבאתי מה שראיתי בגיליון "דברי שיח" בשם מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל ששאלוהו על כך ואמר המדבר קידשוהו ישראל ,וזה מאוד מעניין.
שאין ענין לפתוח כשאין פותחים את הארון קודש עצמו אלא רק את הפרוכת ,לפי שעניין פתיחת להניח מקרר מתחת המיטה. ט.
ההיכל הוא כפתיחת שערי שמים ,וזה בזכות הס"ת ,ויאמרו כך ,וכן הוא אמר שאם אין ספרי תורה שאל אותי השבוע הבה"ח משה בלוי שיחי' שאלה יפה :דיברנו כבר פעמים רבות על הל' אוכלים
בארון אין עניין לפתוח אותו ויאמרו כך ,ואמרו לו" :הרי בגמ' מגילה מבואר שהארון קדוש הוא בפני ומשקים שתחת המיטה ,והשאלה היא :האם מותר להניח לכתחילה מקרר עם מאכלים מתחת
עצמו ואין קונים בדמיו דברי חולין ,אמר שזה נכון ,אך הוא נמצא שם ומה העניין לפתוח אותו? והבן. המיטה ,באופן שאין מקום בחדר? והשבתי כך :לפי מה שנראה מדברי רוב הפוסקים [כן ראיתי
טו .לתקוע בשני שופרות. ממרנן הגר"ש וואזנר והגר"נ קרליץ זצוק"ל ועוד] וכפי שאמר לי לא מזמן מו"ר מרן הגאון ר'
עוד שאל אתמול ידידנו היקר הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א [דרך ידידינו היקר מזכה עזריאל אויערבאך שליט"א הרי שעניין זה של איסור אכילת אוכלים ומשקים שתחת המיטה נובע
הרבים ר' אלנתן אלוני שיחי'] במכתב הרבה שאלות הנובעים משורש שאלה אחת :האם אפשר מעניין של רוח רעה ,וידוע שרוח רעה חודרת גם דרך כיסויים ,ולכן על פניו לא מועיל זה שהאוכלים
לתקוע בשני שופרות בו זמנית? [ופשיטא שזה אחר זה מותר ,וכמו שהיה כאן השנה שביקש ממני והמשקים נמצאים בתוך תיק וכדו' [וכמו ששאל אותי השבוע הבה"ח ישראל נחמן אלכביר שיחי']
הבעל תוקע להניח גם את השופר שלי על הבימה בשעת הברכה כי חשש שהשופר שלו יבש ,וכן היה וכן אין מועיל זה שהמקרר חוצץ בין האוכל לישן ,יתר על כן אמר לי מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל
שהוא כיוון גם עליו ,ובסוף לא היה צריך ואני תקעתי אח"כ במקום אחר] והשבתי להלכה [וממילא אויערבאך שליט"א לא מזמן שגם אם אדם ישן מעל אוכלים ומשקים של חברו זה נאסר ואין שייך
זה עונה על כלן השאלות] :כפי המבואר במ"ב ובפוסקים אין יוצאים י"ח בשני שופרות בו זמנית ,כי לומר כאן את הכלל שאמרי' בכל דוכתי (וכגון :לגבי מוקצה ,אם הניח מוקצה על חפץ של חברו אין
"תרי קלי לא משתמעי" ,וכן יש בזה חציצה ,ועוד טעמים ,ואכמ"ל. הוא נאסר מדין בסיס)" :אין אדם אוסר דבר שאינו שלו" ,שהרי כאן זה דבר מציאותי ,וכפי שאמר
טז .הל' ברכות – ברכת שניצל ובמבה. לי הרב שליט"א" :וכי הרוח רעה שואלת של מי האוכל"? ,ולכן הורתי שלכתחילה אין להניח מקרר
עוד דיברתי השבוע באריכות עם ידידי היקר הבה"ח יצחק כהן שיחי' מנתיבות :מהי ברכת תחת המיטה ,ולעניין בדיעבד היינו שכבר הניחו [או במזוודה וכדו' וכשאלה הנ"ל] מי שמיקל
השניצל? וכבר אמרתי פעמים רבות שיש מברכים עליו מזונות כי הם סוברים שהעיקר הוא הציפוי באכילת אוכלים ומשקים אלו יש לו על מי לסמוך שהרי כתב בשו"ת "תפארת צבי" להרה"ק ר'
שניתן לטעם ,ויש מברכים עליו שהכול כי סברי שס"ס העוף הוא העיקר ,וכל מה שיברך יצא שהרי צדוק הכהן מלובלין זיע"א [שהיה גאון עצום בנגלה ובנסתר ,פעם שאלו את מרן ה"חזון איש"
ברכת שהכול פוטרת הכול וכן ברכת מזונות פוטרת כל מה שמזין ,ולעניין ברכה אחרונה יברך "בורא זיע"א על איזה אחד שלא ידעו אם הוא מקובל באמת איך אפשר לדעת מי מקובל אמיתי ומי לא?
נפשות" כי אם אכל חצי זית של ברכת "על המחיה" וחצי זית של ברכת "בורא נפשות" יש לברך ואמר להם החזו"א" :תשאלו אותו בבא קמא! אם הוא יודע בנגלה אז זה סימן שהוא מקובל כי מי
"בורא נפשות" וכמו שכתב בקישו"ע וכן הביא ממנו בספר "וזאת הברכה" וכן דיברנו על ברכת שלא יודע בנגלה אין הוא יודע בנסתר"! עוד אמר חכם אחד בלשון המשנה ברכות" :אם שגורה
הבמבה שנחלקו פוסקי דורנו האם יש לברך עליה שהכול או אדמה ,שטוב שיברך שהכול כי בכך תפילתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף" ,והיינו שיש לבדוק איך הוא
וודאי שיצא ,משא"כ ברכת אדמה שאינה פוטרת הכול ,אמנם נראה שבדיעבד אם בירך אדמה יצא מתפלל ,ואם הוא מתפלל כהוגן הרי שהוא יכול להיות" :מקובל" ,ואם לאו" :יודע אני שהוא
שס"ס שורש הבמבה מן האדמה שהרי בוטנים ברכתם אדמה ,ולגבי ברכה אחרונה יש לברך" :בורא מטורף" – "סתם מטורף"! ,..והנה ,ר' צדוק מלבד גדלותו בנסתר השאיר לנו שו"ת נפלא בנגלה בו
נפשות" שהרי אין בה ממין הדגן. רואים גודל בקיאותו וחריפותו המלמדת אותנו על הנסתר שלו שתורת אמת הייתה בפיהו! ,זכיתי
יז .הל' ד' מינים – האבקה האם היא כלאיים? להיות על ציונו הקדוש בבית העלמין החדש בעיר לובלין שבפולין בשנה שעברה] שאין שייך רוח
עד דיברתי השבוע באריכות עם ידידי הגאון הרב רחמים מזרחי שליט"א לגבי מה שדנו הפוסקים רעה הזאת בזה הזמן ,ואת זה הוא מביא שם גם עפ"י נסתר וגם עפ"י נגלה וכנ"ל ,וכן מביא בספר
האם האבקה שעושות הדבורים מפרי לפרי עושה אותם כלאיים? ומרן הגר"ע יוסף זצוק"ל הביא "אמרי יושר" להגאון הישיש ר' מאיר גריינמן שליט"א בשם דודו מרן ה"חזון איש" זיע"א שאין
בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל שחשש לזה ,ובשם מרן ה"חזון איש" זצוק"ל שלא חשש לזה, שייך הרוח רעה הזאת בזה הזמן[ ,וראה בספר פסק"ת ח"ב עמ' אחרון בהערה באריכות] ולכן אמר
ונפק"מ לד' מינים ,ויש בזה אריכות ,ועי' בשו"ת "מנחת שלמה" סוף ח"ב) מש"כ בזה ,ולי הקטן לי מו"ר מרן הגרע"א שליט"א שמעיקר הדין יש להקל בזה בדיעבד ,וכנ"ל ,ומי שרוצה יחמיר ,וכן
היה נראה שמן התורה וודאי שאין זה אסור שהרי לא זרע חיטה ורימון במפולת יד ,אמנם ,הגרש"ז אמר לי שיכול לתת לאחרים ויאמר להם שמעיקר הדין מותר ומי שרוצה יחמיר ,אך לכו"ע אין
כתב שם שהיות וס"ס זה כלאיים מה נפק"מ בזה ,וצ"ע למעשה. לעשות כן לכתחילה ,ולכן יש לו למצוא מקום אחר למקרר ,ומה ששואל הבה"ח אליסף מרדכי
יח .הל' ד' מינים – אתרוג תימני. שיחי' :האם האדם שישן על מאכלי חברו יהיה חייב? התשובה היא :זה נקרא" :גרמא" לכאורה ,או
אמר לי היום ידידי הגאון ר' אבידן כהן שליט"א שמרן ה"חזון איש" זיע"א היה מקפיד לקחת "גרמי" וגם שלא עשה הנזק בידיים אלא שע"י שנתו גרם לרו"ר לבוא ,ולכאורה יהיה פטור בדיני
אתרוג תימני וחיבבו ביותר כיון שסבר שהמסורת שלהם חזקה. אדם ,ואולי חייב בדיני שמים.
יט .הדלקת נרות שבת לבחורי ישיבות. הל' סוכה – תנאי בסוכה לעניין קדושתה ,קדושת עשי"ת ,כלים בזויים בסוכה ,ועוד. י.
היו כאן קודם בחורים חשובים מישיבה קטנה "נתיבות יהושע" ושאלוני :האם בחורי ישיבות למדתי השבוע עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' הל' סוכה לרגל חג הסוכות הקרב ובה,
צריכים להדליק נרות שבת בחדרם? והשבתים :שמעתי ממרנן הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי ונביא מההלכות של חג זה :למדנו על מה שאיתא בגמרא ריש סוכה שדרשו חז"ל מהפסוק דכתיב
זצוק"ל שכיון שבחדר האוכל של הישיבה מדליק בחור נרות שבת וזה מכספי הישיבה ,הרי שזה כמו גבי סוכות" :חג לה'" = "כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה" ,ולמדו מזה
בבית שאין מנהגינו להדליק בכל החדרים אלא במקום שאוכלים ,וממילא אין הם צריכים להדליק חז"ל ש"חג" רומז על קרבן חגיגה ,והיינו שכמו שהקרבן הוא קדוש ואסור בהנאה של חולין ,כך
בחדרים ,אלא יש לדאוג שיהיה בחדרים קצת אור ואפילו אור שמגיע מן המסדרון כדי שלא יכשלו ה סוכה היא קדושה כל ימי החג ואסור ליטול ממנה את הדפנות או את הסכך באמצע החג ,וכתבו
בעץ ובאבן ,וסגי בהכי ,ואף שאין כולם מדליקים בחדר אוכל כיון שהשמן הוא מהישיבה כולם הפוסקים שאם רוצה להוריד את הקישוטים בחג הרי שיש לו לעשות תנאי עליהם קודם בין השמשות
שותפים בו( ,ועי' בפסק"ת). של חג הסוכות ולומר שאינו בודל מהם ,וכך אם ירדו גשמים וכדו' הוא יוכל להוריד אותם ,ומעיקר
ייתן ה' שנזכה לגמר חתימה טובה! בשורות טובות! חג שמח! וכל טוב! אמן! הדין מועיל תנאי גם על הקישוטים והנוי סוכה שתלו על הסכך עצמו ,אך כיון שהסכך הוא עיקר
כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט שליט"א ברכני אור ליום ה' ו' תשרי תשפ"ז בחמימות רבה הסוכה נהגו שאין מתנים על קישוטים אלו ואין מורידים אותם גם ע"י תנאי ,אמנם ,לגבי הסדינים
ובלחיצת יד. עצמם גם כשלא התנו עליהם תנאי נהגו להורידם בעת הגשמים ,שכיון שהם מתקלקלים ע"י זה ודעת
הגאון ר' אברהם חיים עדס שליט"א מו"צ ומח"ס ברכני אור ליום ו' ז' תשרי תשפ"ז במאור פנים בני אדם להורידם ואין הם חלק מהסוכה עצמה הרי שזה כאילו התנו עליהם מפורש ,אם כבר הזכרתי
בברכת השנים. את ההלכות שלמדנו אני יוסיף דבר נפלא שנוגע להל' ימים אלו שאנחנו נמצאים בהם שהם עשרת
הוספות לגיליון הקודם ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי בליל ש"ק האזינו ימי תשובה שלמדנו בספר "קיצור שולחן ערוך" שמביא בשם רבינו הרמ"ק זיע"א בעל "תומר
תשפ"ז :הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף: דבורה" שימים אלו של עשרת ימי תשובה הם כמו ימי חול המועד ויש לעסוק בהם בתשובה ולעסוק
בהם רק במלאכות הכרחיות! עוד למדנו בהל' סוכה מה שמובא בשו"ע (ריש סי' תרל"ט) שאין
א .בעניין סגירת הסוכה בגג שיש להקפיד שיהיה פתוח רק בשעת עשייה – יש לציין שכ"כ גם להביא לסוכה כלים שאינם מכובדים ושאין דרך להביא אותם לשולחן וכגון :קדירות וכדו' ,וכן יש
במ"ב ,ולגבי המשל של ציצית בניילון יש לחלק כי הכיסוי אינו פוסלה ,משא"כ בסוכה ,והבן. להוציא את הקערות אחר האכילה שהם מאוסים ,ובדיעבד אם הביאם לסוכה או שהשאיר את הכלים
ב .בעניין כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר – אין ברור כ"כ אם הולכים אחר הבעלים או אחרי רוב המלוכלכים אין הסוכה נפסלת בכך ,ויש לציין לדברי רבינו מנוח מהראשונים (הביאו השער הציון
העולם. שם) שסובר שאם הכניס לסוכה כלים מאוסים וכנ"ל הרי שהסוכה נפסלת באותו הזמן ,וכתב
ג .בעניין "מכניסי רחמים" – יש להוסיף עוד שזה כמו שמתפללים על הקברים בזכות השעה"צ (שם) שיש לחוש לדבריו לעניין שלא לברך באותו זמן את ברכת" :לישב בסוכה" על סוכה זו,
הצדיקים ,וכן כאן אין הוא מתפלל למלאכים אלא מבקש זכותם שיכניסו רחמינו" היינו עד שיוציא את הכלים האלו ממנה ,והטעם לזה :הוא הבין שאם הגמרא אומרת לא להביא לסוכה
שימליצו עלינו זכות. כלים אלו הרי שאם הוא כן הביא אין לזה דין סוכה ,שהרי בביתו הוא לא מביא אותם וחסר כאן
ד .בעניין החומץ בר"ה – כוונתכם שאם האוכל טעים ואינו חמוץ אף אם עירבו בו חומץ מותר בדין" :תשבו כעין תדורו"( ,יש להוסיף כאן דבר מעניין שדיברתי עליו היום עם ידידי הגאון ר'
לאוכלו ,וכל האיסור זה כשהוא חמוץ או מר בפועל. רחמים מזרחי שליט"א מה שהביא בספר "לקט יושר" שרבו ה"תרומת הדשן" לא היה ישן בערב
מרן הגאון ר' משה יהודה שלזינגר שליט"א ברכני ביום א' ט' תשרי ערב יום כיפור תשפ"ז במאור פנים סוכות כדי שישן בלילה הראשון לתיאבון בסוכה! ואף שרק כזית ראשון הוא מהתורה ,בכל אופן
בברכת השנים. מפני חביבות המצווה נהג כן! עוד חידוש נפלא שדיברתי עליו השבוע :דנו הפוסקים האם סוכה
הגאונים ר' יוסף אפרתי ,ר' ברוך נובירט ,ר' זאב פריינד ,ר' מאיר טוביה פולק ,ר' משה אהרן בלוך שנמצאת במקום שהוא חדר קבוע כל השנה ובחג פותחים לו את הגג ומסככים אותו חייב במזוזה?
שליט"א ברכוני ביום א' ט' תשרי ערב יום הכיפורים תשפ"ז במאור פנים. דעת הספר "ארבעה טורי אבן" שהיא חייבת במזוזה גם בסוכות כיון שזה חדר קבוע לכל השנה,
הגאון ר' אריאל מאיר וילנסקי שליט"א ר"י "אש התלמוד" ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד בליל יום אמנם דעת ה"פרי מגדים" שאף שכל השנה חדר זה חייב במזוזה בסוכות הוא יהיה פטור ,כיון
הכיפורים תשפ"ז. שבסוכות זה דירת ארעי ,ולשיטתו יש להויצא את המזוזה אחרי סוכות ולהניחה שוב בברכה כיון
כ"ק האדמו"ר מנדבורנה ירושלים שליט"א ברכני במוצאי יום כיפור תשפ"ז במאור פנים ובלחיצת יד שהיו הרבה ימים שהיא הייתה פטורה והוי היסח הדעת ,וכתבו האחרונים שאין המנהג כן).
ואמר: יא .לקיחת "קלי צום" בערב יום כיפור ,הנחת מפה על השולחן בערב יום כיפור.
"א'גוט גיבענטש יאהר! גמר חתימה טובה! פוילעט אלעס גוט"! למדתי אתמול עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' בספר "שדי חמד" (מערכת יום
מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ברכני בברכת יום טוב במאור פנים אור ליום ד' י"ב תשרי
תשפ"ז. הכיפורים – א') שהוא מדבר שם שאין מן הראוי לקחת דברים המקלים על הצום ,שהרי אמר
הגאון ר' אברהם נפתלי וייג שליט"א רב "מנין אברכים" בית וגן ברכני ביום ד' י"ב תשרי תשפ"ז. הכתוב" :ועיניתם את נפשותיכם" ,ויש להרגיש את העינוי ,עיי"ש (ויש לציין שדנו בזה הפוסקים
רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א ברכני ביום ה' י"ב תשרי במאור פנים ובלחיצת יד. ואין זה פשוט ,ועי' פסק"ת) ,עוד הוא מביא שם דבר חידוש נפלא :נהגו לכסות את השולחן ביום
הגאון הגדול ר' יצחק ירוחם בורדיאנסקי שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד בברכת המועד אור הכיפורים במפה כמו שעושים בשבת ,ושני טעמים לדבר :כי יש לכבד את יום הכיפורים ,וכיון שאי
ליום ה' י"ג תשרי תשפ"ז. אפשר ל כבדו ע"י אכילה ושתיה יש לכבדו במפה נאה ,וכן שכיון שאין אכילה ושתיה יבואו לטעות
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל ,אמו ולעשות מלאכה ,ולכן נהגו להניח מפה להיכר ,ונהגו להניח על השולחן ספרים במקום מאכל ושתייה
רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה ,אחיו חיים ,משה (מוי'ס) ,יצחק בני רג'ינה ז"ל ,אחיותיו מלכה ואסתר לרמוז שביום זה יש להרבות בתפילה ובתורה.
בנות רג'ינה ע"ה ,אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי' ,ת.נ.צ.ב.ה. יב .הל' ערב יום כיפור – אכילת שום המעורב בדג בבוקר ערב יום כיפור.
הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר מרדכי שאל אותי השבוע ידידי הרב מאיר ברוקס שיחי' מק .הרצוג ב"ב :מה שמובא בפוסקים שאין
שרגא זצ"ל ,ת.נ.צ.ב.ה. לאכול שום בערב יום כיפור משום קרי ,האם באופן שיש ברית בבוקר והכינו כבר דגים ונתנו בהם
לעי"נ הגאון ר' מרדכי אויערבאך זצוק"ל ,נלב"ע שב"ק האזינו תשפ"ז ,וכבוד גדול עשו לו במותו וזכיתי שום ,אסור לאוכלם בסעודת הבוקר? והשבתי :משמעות הפוסקים היא שרק בערב בסעודה מפסקת
להשתתף בהלוויה שלו כאן בירושלים בהשתתפות המונים עם אחיו מו"ר מרן הגר"ע שליט"א ,ת.נ.צ.ב.ה.
לעי"נ הרבנית הצדקנית חנה רוטנברג ע"ה אשת הגאון ר' ישעיה רוטנברג שליט"א ,נלב"ע י"א תשרי אין לאכול שום ,ואם הכינו כבר את האוכל והסעודה היא בבוקר איני רואה בזה איסור ,שלכאורה
תשפ"ז ,וכבוד גדול עשו לה במותה ,וזכיתי להשתתף בהלוויה שלה כאן בירושלים בהשתתפות המונים עם בסעודת הבוקר אין הגבלות מה לאכול ,ועכ"פ לעניין דיעבד שכבר הכינו את האוכל ,ומי שלא רוצה
מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ומרן הגר"י הקר שליט"א ועוד [והוא שוחח עם מו"ר לאכול ייקח את הדגים ויניחם למוצאי יום כיפור לסעודת המצווה שיש אז.
שליט"א וניחמו על פטירת אחיו ר' מרדכי זצוק"ל] ,ת.נ.צ.ב.ה. יג .הל' ארבעת המינים – דרך גדילתן.
לתגובות ושאלות למורנו שליט"א ,ולהרשמה לרשימת התפוצהdivreymeir@gmail.com :
