gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander

שבוע: סוכות (2026-09-21)

השיעור השבועי - רבי מאיר סנדר · Hashier Hashuvie - R Meir Sander — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שיעור בהל' ר"ה (ד')‪ ,‬יום כיפור (ב')‪ ,‬סוכות (ד')‪ ,‬ד' מינים‪ ,‬ברכות‪ ,‬ועוד – נמסר ביום ד' ה' תשרי תשפ"ז – גיליון ‪381‬‬ ‫רשעים ושל בינונים צדיקים נכתבים לאלתר לחיים רשעים נחתמים לאלתר למיתה בינונים תלויים‬ ‫פתיחה‪:‬‬ ‫ועומדים עד יום הכיפורים"‪ ,‬והביא כמה דעות מן הראשונים במהותו של דין זה‪ :‬דעת התוס' שם‬ ‫הלילה ו' תשרי חל היארצייט של הרה"ק ר' אריה לייב בן ר' ברוך גרונדי זיע"א הידוע בכל תפוצות‬ ‫שדין זה הוא על העולם הבא‪ ,‬ובכך הוא מתרץ מה שמקשים רבים‪ :‬הרי אנחנו רואים רשעים הרבה‬ ‫ישראל בשמו‪" :‬הסבא משפולי" או‪" :‬השפולע'ר זיידע"! (נפטר בשנת תקע"ב – לפני ‪ 215‬שנה)‪ ,‬הוא‬ ‫שנשארים בחיים?‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬דעת הרמב"ם שזה מנסתרות תמים דעים ורק הוא יכול לשקול עניין זה‪,‬‬ ‫היה מגדולי הצדיקים והיה עמל בתורה בהתמדה וסיים את הש"ס פעמים רבות‪ ,‬היה לו דברים‬ ‫ובאמת זה דין על העולם הזה ולגבי הקושיה ה' שוקל את העניין הזה של השכר והעונש‪ ,‬דעת‬ ‫מסתוריים והיה מסתיר את עצמו הרבה‪ ,‬היה עוסק הרבה במצוות פדיון שבוים‪ ,‬וידוע המעשה [ופעם‬ ‫הרמב"ן (ספר הגמול) שהדין הזה הוא דין בעולם הזה‪ ,‬אך אין הכוונה דווקא חיים ומיתה‪ ,‬אלא‬ ‫סיפרתי אותו למרן הגרב"מ אזרחי זצוק"ל ויש הסרטה של זה] שפעם בעת שעסק במצוות פדין שבוים‪,‬‬ ‫שבלשון חז"ל שאמרו חיים ומוות נכלל גם כן כל מקרי האדם וענייניו‪ ,‬והיינו‪ :‬עוני ועושר וכדו'‪ ,‬וכמו‬ ‫הוא הגיע לאיזה מקום ושמע שיש שם יהודי אחד שהיה מוטל בבור של הפריץ על זה שהוא לא שילם לו‬ ‫שאומר הפייטן ר' אמנון ממגנצא זיע"א בפיוטו "ונתנה תוקף"‪" :‬מי יחיה וכו' מי יעשר וכו'‪ ,‬והיינו‬ ‫את כספי אחזקת האחוזה‪ ,‬והיה מנהג הפריצים באותם הימים שהיו עושים ביום הולדתם מסיבה‬ ‫שכלל כל מקרי האדם בכלל דין זה‪ ,‬עוד הוא הביא מה שהביא המ"ב (ס"ס תקפ"ב) בשם רבינו‬ ‫גדולה אליה הגיעו כל פריצי האזור ובה היו נוהגים להביא את היהודי שהיה בבור והיה רוקד לפניהם‬ ‫הגר"א זיע"א בשם ספר "עשרה מאמרות" למקובל הקדמון רמ"ע מפאנו זיע"א שהכריע שאין‬ ‫עם עור של דוב עם דוב אמיתי ואם היה הדוב מנצח הרי שהיה היהודי מת כמובן‪ ,‬ואם היה היהודי‬ ‫לומר בר"ה‪" :‬ותחתם" אלא רק‪" :‬ותכתב" כי אנו כבינונים‪ ,‬וכגמ' הנ"ל‪ ,‬וכמובן שבימים אלו בהם‬ ‫מנצח את הדוב היה יוצא לחופשי‪ ,‬ונודע לרבינו מתי צריכה להיות מסיבה זו והוא הגיע בלילה שלפני כן‬ ‫אנחנו נמצאים כעת שהם עשי"ת לכו"ע אומרים‪" :‬גמר חתימה טובה"‪ ,‬ודיברתי על זה השבוע עם‬ ‫אל היהודי הזה ועמד על פתח הבור ושלשל לו בחבל מאכל ומשתה‪ ,‬ואח"כ ביקש ממנו לעלות בחבל מן‬ ‫ידידי הגאון ר' מאיר אנקווה שליט"א [נינו של הרה"ק ה"באבא סאלי" זיע"א]‪ ,‬עוד הוא הביא‬ ‫הבור ושלשל עצמו תחתיו‪ ,‬ויהי למחר ויבואו כל הפריצים אל המשתה אשר עשה להם הפריץ‪ ,‬וישלח‬ ‫ביאור נפלא שביאר במ"ב (סי' תקפ"ב) על מה שאנחנו אומרים בתפילות ימים אלו בתפילה‪:‬‬ ‫הפריץ את עבדיו עם העור של הדוב להביא את היהודי אל המשתה ויעשו העבדים כן‪ ,‬ויבוא היהודי‬ ‫"זכרנו לחיים" – "בספר חיים" וכו'‪ ,‬שבתחילה אנחנו מבקשים את ההכרח ולכן בתחילת התפילה‬ ‫והתחילו עם התזמורת ויביאו את הדוב וירקד הדוב חזק‪ ,‬ומיד התחיל רבינו עם העור של הדוב לרקד‬ ‫אנחנו מבקשים‪" :‬זכרנו לחיים" היינו רק לחיים‪ ,‬ובסוף התפילה אנחנו אומרים כבר‪" :‬בספר חיים‬ ‫הפלא ופלא ותיכף הביס את הדוב והפילו לארץ בכוח קדושתו וישלחו אותו הפריצים לחופשי‪ ,‬וכך הציל‬ ‫וכו' ופרנסה וכו' כי כן צריך להיות דרך הבקשה מהמלך ללכת מן הקל את הכבד!‪.‬‬ ‫רבינו בקדושתו את היהודי ממיתה משונה ר"ל‪ ,‬ומסר נפשו על כך! [וי"א שלא היה זה דוב אמיתי אלא‬ ‫ענייני הווידוי ביום הכיפורים – כמה פלפולים בזה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫שהיו מביאים עוד יהודי של פריץ אחר והוא היה רוקד גם עם עור של דוב וכך היו נהנים הגויים לראות‬ ‫השבוע דיבר מורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א בחבורה על ענייני הווידוי לקראת יום‬ ‫שנהי יהודים המכים זה את זה‪ ,‬ואף אחד משניהם לא ידע שאין זה דוב אמיתי‪ ,‬ופעם היה יהודי אחד‬ ‫הכיפורים הבעל"ט ונביא כמה נקודות מדבריו‪ :‬הרמב"ם מביא (בהל' תשובה‪ ,‬וכן בהל' עבודת יום‬ ‫שמאוד נבהל‪ ,‬והוא עשה מה שיהודי עושה בעת צרה‪ ,‬שהוא התחיל לומר‪" :‬שמע ישראל" ולפתע הוא‬ ‫הכיפורים) שבווידוי אומרים‪" :‬אנא ה' חטאתי וכו' אנא ה' כפר וכו'‪ ,‬וצריך להבין‪ :‬מדוע אומרים‬ ‫שמע את הדוב אומר‪" :‬ה' אלוהינו ה' אחד"! והוא הבין שגם הוא אינו דוב אלא יהודי! ומקובל אצל‬ ‫פעמיים‪" :‬אנא"? וביאר הרב שליט"א‪" :‬ה"אנא" הראשון הוא לבקש מה' שנזכה בכלל לבוא‬ ‫חסידים שניגון זה שרקד רבינו עם הדוב היה ניגון‪" :‬האפ קוזק" הידוע עד היום‪ ,‬והפכוהו לצד‬ ‫ולהתוודות לפניו‪ ,‬ושנהיה ראויים לכך! והשני הוא הווידוי‪ ,‬עוד הקשה הרב שליט"א‪ :‬כתב הרמב"ם‬ ‫הקדושה לזכר הנס‪ ,‬עוד מסופר שבזמן האינקוויזיציה בספרד לפני למעלה מ‪ 535 -‬שנה [שהרי גירוש‬ ‫שעיקר הווידוי הוא שיאמר‪" :‬חטאתי"‪ ,‬וידוע ש"חטא" זה בשוגג‪ ,‬וכי כל החטאים שלנו הם בשוגג?‬ ‫ספרד היה בט' באב שנת רנ"ב – לפני ‪ 535‬שנה ומאז החלה תקופת האנוסים] היה יהודי אחד שהיה‬ ‫ועוד שאנחנו אומרים בליל יום כיפור לאחר "כל נדרי" את הפסוק‪" :‬ונסלח לכל עדת בני ישראל וכו'‬ ‫אנוס ועלה במעלות הממשלה והיה מקיים מצוות בסתר‪ ,‬והנה‪ ,‬הוא נטה למות והזמינו אליו את הכומר‬ ‫כי לכל העם בשגגה" = וכי כל העם חוטאים בשגגה? וכי הכול הוא בשוגג? וביאר הרב שליט"א‪:‬‬ ‫שיתוודה לפניו‪ ,‬ותיכף שנכנס הכומר סובב היהודי פניו ממנו ומן הצלם שהוא ענד כי הוא רצה למות‬ ‫פשוט שיש דיני שוגג ומזיד לגבי קרבן וכדו'‪ ,‬אמנם יש לדעת שבעצם רוב החטאים הם בשוגג‪ ,‬שהרי‬ ‫בקדושה‪ ,‬ויפן אליו הכומר ויאמר‪" :‬אני יודע למה אתה מסובב את ראשך! כי אתה יהודי! אך דע לך כי‬ ‫אדם חוטא בגלל שנכנסה בו רוח שטות‪ ,‬ואילו היה יודע כמה החטאים פוגמים בכל העולמות הוא לא‬ ‫גם אני יהודי! וזה לך האות‪ :‬שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"! וכך יצאה נשמתו בטהרה!]‪ ,‬עוד מובא‬ ‫היה חוטא! ולכן עיקר הווידוי הוא‪" :‬על חטא"‪ ,‬והבן‪ ,‬עוד הקשה הרב שליט"א‪ :‬בלשון הווידוי‬ ‫בהגדה של פסח "פרד"ס ההגדה" וכבר סיפרתי את זה פעמים רבות‪ :‬פעם בליל הסדר נכנס רבינו‬ ‫אנחנו אומרים‪" :‬צדיקים אנחנו ולא חטאנו וכו' אבל אנחנו וכו'‪ ,‬וקשה‪ :‬מהי כל ההקדמה הזאת?‬ ‫לערוך את הסדר ואמר לבנו‪" :‬זאגט קדש"! ["תאמר קדש"!] כנהוג‪ ,‬ובנו אמר‪" :‬כשאבא בא מבית‬ ‫וביאר הרב שליט"א‪ :‬הרבה פעמים האדם מתוודה אבל הוא נוטה לחשוב בעומק ליבו הרבה‬ ‫הכנסת הוא ממהר לעשות קידוש"! שאלו רבינו‪" :‬הרי יש המשך לזה"? אמר הילד בתמימות‪" :‬המלמד‬ ‫תירוצים למה הוא עשה את החטא‪ ,‬ולכן מקדימים הקדמה זו לומר שלא יחשוב האדם בליבו שהוא‬ ‫לא לימד אותנו יותר"! רבינו שתק והמשיך את הסדר‪ ,‬ויהי למחרת ויבואו בני העיר להקביל פני רבינו‬ ‫צדיק ולא חטא‪ ,‬אלא להחזיק שהוא חוטא‪ ,‬וה' עושה עמו חסד‪ ,‬וכך זה עיקר הווידוי‪ ,‬ולכן‬ ‫ויבוא אף המלמד בתוכם‪ ,‬וישאלו רבינו‪" :‬מדוע לא לימדת את הילדים את כל מה שנוהגים לומר בקדש‪:‬‬ ‫מסיימים‪" :‬ואתה צדיק וכו'‪ ,‬היינו שבאמת חטאנו ובאמת אין ה' חייב לנו כלום‪ ,‬והבן‪ ,‬וכאן המקום‬ ‫כדי שלא יירדמו התינוקות וישאלו מה נשתנה"? ויען המלמד ויאמר‪ " :‬כי חשבתי שאין זה כל כך חשוב‪,‬‬ ‫לציין לדבר נפלא שמיישב את מה ששאל אותי היום החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי'‪ :‬מהו‬ ‫ועוד‪ ,‬כי חשבתי שאין מוחם של הילדים יכול לסבול משפטים כה ארוכים"! ויען רבינו ויאמר‪" :‬דע לך!‬ ‫הביאור בווידוי של "על חטא" שאנחנו אומרים ביום הכיפורים‪" :‬על חטא שחטאנו לפניך בווידוי‬ ‫כי כל מנהגי ישראל אין הם סתם‪ ,‬וכאן מה שאנחנו מוסיפים דבר זה אין זה כפשוטו ויש בזה סוד גדול‬ ‫פה" הרי כללנו חטאי הלשון ב"על חטא וכו' בדיבור פה" ועוד? וביארתי עפ"י מה שביאר בזה רבינו‬ ‫שזה כעין פתיחה לליל הסדר‪ ,‬וכמו שדרשו בזוהר הקדוש את הפסוק (שיר השירים)‪" :‬אני ישנה וליבי‬ ‫הגר"א זיע"א שבזה אנחנו מבקשים סליחה על עצם הווידוי עצמו שאין אנחנו עושים אותו מכל הלב‬ ‫ער קול דודי דופק וכו'‪ ,‬והיינו שהקב"ה מגיע לבתי ישראל בליל הסדר עם פמליה שם מעלה לראות‬ ‫לפעמים אלא מן השפה ולחוץ‪ ,‬וכמו שאמר הרב שליט"א בפשט שאמתי קודם כי יש לנו בלב כל‬ ‫איך הם עושים את הסדר‪ ,‬וכנסת ישראל אומרת לו‪" :‬אנא תגאל אותנו"! וזהו הרמז‪" :‬כשאבא בא‬ ‫מיני תירוצים ועל זה גופא אנחנו מתוודים‪ ,‬משא"כ‪" :‬דיבור פה" שהוא ווידוי כללי על ענייני הדיבור‪,‬‬ ‫מבית הכנסת" – היינו הקב"ה שמגיע עם פמליה של עלה לראות את הסדר שעושים ישראל‪" - ,‬הוא‬ ‫ומה שהוא שואל יפה‪ :‬מדוע אנחנו אומרים‪" :‬על חטא וכו' בלשון הרע" בנפרד? נראה שכיון שחטא‬ ‫ממהר לעשות קידוש" היינו אנחנו מבקשים ממנו שימהר לקדש אותנו מיד‪ ,‬מלשון הפסוק‪" :‬וארשתיך‬ ‫זה הוא גדול ביותר וכן הוא מונע התפילות מלעלות‪ ,‬ועוד לכן מנוהו בנפרד‪ ,‬עוד הוסיף הרב שליט"א‬ ‫לי לעולם"‪" - ,‬כדי שלא יירדמו התינוקות" – היינו עם ישראל! [וכמו שאמר הכתוב‪" :‬כי נער ישראל"‪,‬‬ ‫דבר נפלא על דברי הרמב"ם שיש לאדם לעשות תשובה בכל עת‪ ,‬והוא כתב עוד שביום כיפור יש‬ ‫וכן אמר הכתוב‪" :‬בני בכורי ישראל"] שלא יירדמו ברוחניות מעומק הגלות‪" - ,‬וישאלו מה נשתנה" –‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬וביאר הרב שליט"א שביום הכיפורים יש חיוב לעשות תשובה‪ ,‬ובשאר ימות השנה‬ ‫מה השתנתה הגלות הזאת מכל הגלויות"? ומיד נפל ה"סבא" על הארץ וגעה בבכייה‪ ,‬ואח"כ התרומם‬ ‫זה עצה טובה‪ ,‬ורואים כן מלשונו שכתב שמא ימות למחר ולכן יהיו כל ימיו בתשובה‪ ,‬וכדברי התנא‬ ‫לפתע ואמר‪" :‬הלוא יום טוב היום! ואבא רוצה שנשמח עמו" ומיד רקד בעיגול כדרכו! עד כאן המעשה‪,‬‬ ‫(אבות)‪" :‬ושוב יום אחד קודם מיתתך" – ודרשו חז"ל‪" :‬וכי אדם יודע מתי ימות אלא שיהיו כל ימיו‬ ‫וכאן יש לציין דבר נפלא הנוגע למעשה זה ולימים אלו שאנחנו נמצאים בהם שהם עשי"ת‪ ,‬ששמעתי‬ ‫בתשובה"‪ ,‬ודרשו על זה את הפסוק (קהלת)‪" :‬בכל עת יהיו בגדיך לבנים"‪.‬‬ ‫לפני שנים רבות מכ"ק האדמו"ר מספינקא דונולו שליט"א מב"ב כאן בירושלים ונחרט הדבר בליבי‪:‬‬ ‫משנה גיטין – האם שליח קבלה הוא כיד המשלח?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הרה"ק ה"קוז'ניצער מגיד" זיע"א [צדיק נשגב וקדמון – נפטר בערב סוכות תקע"ה – לפני ‪ 212‬שנה]‬ ‫כמו כן למדתי השבוע עם החברותא הבה"ח מגידו קלאר שיחי' משניות מסכת גיטין ולמדנו בפרק‬ ‫היה אומר על מה שאנחנו מבקשים בתפילת "אבינו מלכנו"‪" :‬אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך"‬ ‫ו' משנה א' דבר מעניין שנוגע על מה שדיברנו פעם בדיני שליחות‪ :‬שמבואר במשנה שם שאדם‬ ‫והיה מבאר שזה כמו‪" :‬קרן וחומש" והיה אומר‪" :‬אבא! תגאל את בניך בעוד שיהיה מהם קרן ואל‬ ‫ששלח שליח לגרש את אשתו הרי שהוא יכול לחזור בו בכל עת גם אם נתן את הגט לאישה כל עוד לא‬ ‫תמתין שיהיה להם חומש כי אז גם הקרן לא יהיה לך לגאול כי הם ישקעו בעומק הגלות"! ובזה הוא‬ ‫הגיע הגט לידי האישה‪ ,‬והטעם בזה כתב הרע"ב עפ"י הגמ' שם כי קיימ"ל בכל דוכתא‪" :‬זכין לאדם‬ ‫ביאר דברי חז"ל שהגלות היא בשביל שיתווספו על ישראל גרים‪ ,‬אך אם הגלות מתארכת הרי שה"קרן"‬ ‫שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו"‪ ,‬וכיון שהגט הוא חוב לאישה‪ ,‬ממילא כל עוד הוא לא הגיע‬ ‫הולכת ואוזלת‪ ,‬והוא ממש כעין העניין הנ"ל ש"א יירדמו התינוקות‪ ,‬היינו יירדמו ברוחניות בחשכת‬ ‫לידה אינה מגורשת‪ ,‬אמנם‪ ,‬כששלחה האישה שליח לקבל את גיטה הרי שאינה יכולה לחזור בה וכיון‬ ‫הגלות! יש מעשה פלא על שמו "הסבא" שהיו קוראים לו כך משהיה צעיר והמעשה שהיה הוא שאביו‬ ‫שקיבל השליח את הגט לידו היא מגורשת‪ ,‬והטעם לזה ביאר הרע"ב כיון שנעשה השליח כידה ממש‪,‬‬ ‫ר' ברוך גרונדי זיע"א היה מתלמידי מרן הבעל שם טוב זיע"א וציווה עליו רבו הבעש"ט שלא ימול את‬ ‫ואתם זוכרים בוודאי מה שהבאנו כמה פעמים בשיעור את הנידון הידוע שמובא בתוס' רי"ד‬ ‫בנו ביום הברית עד שיבוא זקן אחד אל הברית‪ ,‬וגם הבעש"ט עצמו יבוא‪ ,‬וכן היה שהגיע יום הברית‬ ‫(קידושים מ"א‪ .‬בסוגי' של שליחות) ומביאו ה"קצות החושן" האם שייך שאדם יעשה שליח לחברו‬ ‫והמתין ר' ברוך עד שיגיע אותו זקן והנה‪ ,‬המוזמנים התחילו להראות קוצר רוח אך אביו שמר על מצוות‬ ‫במצוות שבגופו‪ ,‬וכגון‪ :‬שהוא יניח תפילין בשבילו‪ ,‬וכדו'‪ ,‬והבאנו שמלשון המאירי נראה ששליח‬ ‫רבו והמתין‪ ,‬לאחר זמן הגיע הזקן וכן הבעש"ט‪ ,‬והזקן היה סנדק ועשו את הברית בשמחה גדולה‪,‬‬ ‫קבלה הוא כגופה של האישה ממש‪ ,‬וא"כ יש צד כזה שהרי בגט וודאי שזה בגופה שאמר הכתוב‪:‬‬ ‫ובסיום הברית הניח הזקן את ידו על ראשו של הילד ובירכו שיהיה סבא גדול של ישראל! המוזמנים‬ ‫"ונתן בידה"‪ ,‬וא"כ חזינן כאן שהרע"ב ג"כ ס"ל הכי‪ ,‬ויש לציין שאלו שחולקים בשליחות ולא‬ ‫חייכו‪ ,‬וכך נדבק בו השם‪" :‬הסבא" כבר מילדותו‪ ,‬והבעש"ט גילה לו לאחר הברית שאותו זקן היה‬ ‫מסבירים כן יסבירו כאן שהיות והיא גמרה בדעתה שהשליח יביא לה את הגט‪ ,‬ממילא אין היא‬ ‫אליהו הנביא ז"ל‪ ,‬וכאן יש לציין דבר מעניין שמובא בספרים הקדושים שבכל מקום שמובא בש"ס‪:‬‬ ‫יכולה לחזור בה‪ ,‬וזה עניין של גמירות דעת‪ ,‬וכמו שהרבה מסבירים בשליחות‪ ,‬ופשוט‪.‬‬ ‫"ההוא סבא" הכוונה לאליהו הנביא ז"ל‪ ,‬ונביא שני דוגמאות לדבר‪ :‬בגמרא שבת (ל"ג‪ ):‬במעשה של‬ ‫התנא הקדוש ר' שמעון בר יוחאי זיע"א ובנו התנא הקדוש ר' אלעזר ב"ר שמעון זיע"א שיצאו מן‬ ‫משנה שבת "עשרתם ערבתם הדליקו את הנר" – וביאורה ליום הכיפורים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫המערה בפעם השנייה פגשו‪" :‬ההוא סבא" שהיה רץ עם שני "מדאני אסא" [ויש גורסים‪" :‬מעדני אסא"‬ ‫שמעתי דבר יפה בשם הרה"ק ה"שר שלום" מבעלזא זיע"א שביאר בדרך רמז דברי המשנה שבת‬ ‫– היינו הדסים קשורים – עי' רש"י סוכה (י"ג‪ ):‬ד"ה "ראשי מעדנים"] ואמר שהם לכבוד שבת‪ ,‬והיה‬ ‫(פ' במה מדליקין)‪" :‬שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתם ערבתם‬ ‫זה אליהו הנביא ז"ל‪ ,‬עוד בגמרא שבת (קי"ט‪ ).‬במעשה דיוסף מוקיר שבת כתוב‪" :‬פגע ביה ההוא סבא‬ ‫הדליקו את הנר" – "ערב שבת" – רמז ליום הכיפורים הנקרא‪" :‬שבת שבתון"‪" ,‬עם חשכה" רמז‬ ‫אמר ליה מאן דיזיף לשבתא פרעיה שבתא"‪ ,‬והיה זה אליהו הנביא ז"ל‪ ,‬זיע"א‪.‬‬ ‫לערב יום הכיפורים לפני השקיעה שיינטו צללי ערב‪" - ,‬עשרתם" – עברנו כבר את עשרת ימי תשובה‪,‬‬ ‫(עשרתם" מלשון‪" :‬עשר")‪" - ,‬ערבתם" – כבר הגיע הערב‪" ,‬הדליקו את הנר" כבר הנרות דולקים‬ ‫כעת נעסוק בפלפולים‪ ,‬אגדות והלכות בעז"ה‪:‬‬ ‫(היינו נר יום הכיפורים)‪ ,‬והגיע כבר הזמן לעשות תשובה! ויש לרמוז עוד‪" :‬הדליקו את הנר" – "נר"‬ ‫גמרא בבא מציעא – כוח התפילה בראש השנה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫רמז לנשמה וכמו שאמר הכתוב (משלי)‪" :‬נר ה' נשמת אדם" (ועי' עוד בפרק במה מדליקין בגמ'‪:‬‬ ‫למדתי ביום ראש השנה בין השאר בגמרא מסכת בבא מציעא (ק"ו‪ ).‬והסוגיה בדיוק קשורה לכוח‬ ‫"היא כבתה נרו של עולם"‪ ,‬וכן בגמרא נדה (ל')‪" :‬ונר דולק על ראשו" – רמז לנשמה)‪ ,‬והיינו תדליקו‬ ‫התפילה ביום ראש השנה ובימים אלו של עשי"ת‪ :‬יש שם סוגיה מעניינת שעוסקת בדברי המשנה‬ ‫את אור נשמתכם ותעשו תשובה!‪.‬‬ ‫(שם ק"ה‪ ):‬שמדברת על אדם שחכר שדה מחברו ונשדפה השדה‪ ,‬שיש חילוק בין אם רק שלו נשדפה‬ ‫"שבתי בבית ה'"‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫או ששל כל הבקעה שם נשדפה‪ ,‬שאז הוא יכול לומר לו שזה מכת מדינה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬והגמרא מביאה שם‬ ‫הייתי אתמול כאן בירושלים בחנוכת בית המדרש החדש של כ"ק האדמו"ר מנדבורנה שליט"א‬ ‫נידון‪ :‬מה הדין אם הוא אמר לו לזרוע חיטים והוא זרע שעורים ונשדפו השעורים שלו וכן של כל‬ ‫מב"ב ברח' דוד ‪ 33‬בירושלים והוא הביא בדברי תורתו באידיש דברים נפלאים על ימים אלו‪ ,‬ואני‬ ‫הבקעה האם הוא יכול לומר לו שאילו הוא היה זורע חיטים ולא שעורים זה היה שונה‪ ,‬או שכיון ששל‬ ‫יביא חלק מהם כפי הבנתי‪ :‬הוא היא את הפסוק (תהילים) שאנחנו אומרים בימים אלו‪" :‬שבתי‬ ‫כולם נשדפו הוא לא יכול לטעון לו כן?‪ ,‬והגמרא מביאה שם פסוק (איוב)‪" :‬ותגזר אומר ויקם לך"‬ ‫בבית ה' כל ימי חיי"‪ ,‬וביאר אין הכוונה רק מתי שיושבים בבית מדרש‪ ,‬אלא שבכל מצב שבו נמצא‬ ‫והיינו שבטענה שלו הוא אומר לו‪" :‬אתה הרי התפללת על חיטים ואילו היית מתפלל על שעורים זה‬ ‫האדם ואפילו בעסקי הגשמיות שלו וכגון‪ :‬אכילה‪ ,‬שתיה וכדו' יש לו להרגיש שהוא עומד לפני ה'‪,‬‬ ‫היה מתקיים ולא היה נשדף וממילא כיון ששינית גרמת לזה"‪ ,‬ופרש"י (שם) שכל מה שתתפלל ליוצר‬ ‫וזהו‪" :‬כל ימי חיי" היינו שתמיד יהיה בעיניו שהוא בבחינת‪" :‬לפני ה'" (שאגב‪ ,‬זה בחינת יום‬ ‫בראשית השנה מתקיים‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬ורואים מזה את כוח התפילה בימים אלו של תחילת השנה‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫הכיפורים וכמאמר הכתוב (אחרי מות)‪" :‬לפני ה' תטהרו")‪ ,‬עוד הוא הביא מה שאמרו חז"ל על דוד‬ ‫שזה יכול להיהפך לתביעה ממונית ויש צד שהוא יתחייב על השינוי כיון שבתחילת השנה הוא לא כיוון‬ ‫המלך ע"ה שהיה אומר על עצמו שבכל פעם שהוא היה הולך לאיזה מקום היו רגליו מוליכות אותו‬ ‫על זה ואפשר לתלות הנזק בזה‪ ,‬וזה מבהיל!‪ ,‬ומוסיף הבה"ח אליסף מרדכי שיחי'‪ :‬יש לציין שזה‬ ‫לבית המדרש‪ ,‬וביאר שלפעמים מגיע החבר לאדם ואומר לו‪" :‬בוא נלך לכאן" וכדו'‪ ,‬וצריך לדעת‬ ‫דומה מאוד לסוגיה שדיברנו עליה בשבועות הקודמים בגמרא בבא מציעא (ריש פרק השוכר את‬ ‫שגם כשצריכ ים ללכת חוזרים מיד לבית המדרש‪ ,‬וממילא הוא בבחינת‪" :‬שבתי בבית ה'" תמיד כי‬ ‫האומנין) שמביאה הגמרא מהגמרא בבא קמא (פ' הגוזל) לגבי צבעי ששינה את צבע הבגד מלבן‬ ‫זה העיקר אצלו ונמצא שכל הזמן הוא הולך לבית המדרש! כי זה כל מטרתו ועניינו! עוד הוא הביא‬ ‫לאדום וכדו'‪ ,‬וזה נכון! רק שיש חילוק ששם יש צד שהוא מחזיר לו את הצמר‪ ,‬שהרי הוא נמצא רק‬ ‫מה שאמרו חז"ל‪" :‬ישב אדם ולא עבר עבירה מעלה עליו הכתוב כאילו עשה מצווה"‪ ,‬וזה גם הבחינה‬ ‫שהוא עשה בו שינוי‪ ,‬משא"כ כאן שאין לו להביא לו לא חיטים ולא שעורים שהרי הכול נשדף‪.‬‬ ‫הנ"ל של‪" :‬שבתי בבית ה'"‪( ,‬והרמז‪" :‬ישב"‪ ,‬והבן)‪ ,‬כי הוא חושב כל הזמן על ה' יתברך! כן הוא דיבר‬ ‫גמרא ראש השנה – הדין של ראש השנה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫על מה שאמרו חז"ל על הפסוק (תהילים במזמור הנ"ל)‪" :‬ה' אורי בראש השנה וישעי ביום‬ ‫כמו כן ביום צום גדליה בין מנחה למעריב היה שיעור ממורנו רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס‬ ‫הכיפורים"‪ ,‬וכמה אור יש בימים אלו‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫שליט"א והוא דיבר על הגמרא בראש השנה‪" :‬שלשה ספרים נפתחים בראש השנה של צדיקים של‬ ‫ניתן להאזין לשיעור זה ולשיעורים קודמים דרך 'קול הלשון' במספר ישיר‪ ,073-371-8679 :‬כמו כן ניתן להירשם לקבלת התראה (צינתוק) כשמתחיל שידור חי ‪ -‬הקישו ‪ #‬ואח"כ ‪2‬‬ ‫דיברתי השבוע עם ידידי הבה"ח יצחק כהן שיחי' מנתיבות והבה"ח שלמה בסו שיחי' על מה‬ ‫שמחה במצוות ועוד‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫שאיתא בגמרא סוכה (מ"ה‪" :):‬אמר רב ירמיה אמר חזקיה משום ר' שמעון בר יוחאי כל המצוות‬ ‫וכל זה צריך להיות מתוך שמחה ואתמול הייתי בשמחת בר מצווה כאן בירושלים לנכד כ"ק‬ ‫כולן אין אדם יוצא בהן אצא דרך גדילתן שנאמר עצי שטים עומדים"‪( ,‬ועיי"ש ברש"י)‪ ,‬ומזה למדו‬ ‫האדמו"ר מנחלת אהרן שליט"א מבית שמש בהשתתפות אדמורי"ם וחשבתי על זה על מה יהודים‬ ‫הפוסקים שיש ליטול את ד' מינים דרך גדילתן‪ ,‬ובמ"ב הביא מה שדן בשו"ת "בנין ציון" להגאון‬ ‫שמחים ועושים סעודה? על זה שהבן שלהם נהיה מחויב במצוות! וזה מבהיל! וכמה זכויות זה מוסיף‬ ‫בעל "ערוך לנר" זצוק"ל שיש להסתפק האם אפשר לבן ארץ ישראל לצאת ידי חובה בד' מינים‬ ‫לנו ליום הדין‪ ,‬ונזכרתי במה שמובא בספרים שהר"ת של סמא"ל זה‪" :‬סיום מסכת אין לעשות‪,‬‬ ‫הבאים מאוסטרליה וכדו'‪ ,‬וכן להיפוך‪ ,‬שידוע שאוסטרליה היא בצד השני של הכדור ונמצא שהד'‬ ‫והיינו שלא אכפת לו שיהודי ילמד אך שלא יסיים את לימודו‪ ,‬וכן זה ר"ת‪ :‬סעודת מצווה אין‬ ‫מינים משם שאנחנו נוטלים כאן גדלו הפוך‪ ,‬וזה נידון מעניין‪ ,‬ומה ששואלים הבה"ח ברוך כהן‬ ‫ל עשות‪ ,‬והיינו שלא אכפת לו שיהודי יעשה מצווה אבל אכפת לו שיהודי שמח עם המצווה‪ ,‬ולכן‬ ‫שיחי' והבה"ח דוד שלום בצרי שיחי'‪ :‬לכאורה זה קשור לצורת ההחזקה של הד' מינים בידיים‬ ‫כשיהודים עושים בר מצווה או כל שמחה יהודית ומראים שהם שמחים עם מצוות ה' יתברך כמה‬ ‫שלנו? וזה גם נכון! וזה צד אחד בספק שלו‪ ,‬אמנם הוא מסתפק אולי זה קשור לצורת הגידול כלפי‬ ‫זכות זה מוסיף‪ ,‬ויש לנו ללמוד מזה גם לעשות את מצוות התשובה מתוך שמחה‪ ,‬והוא עניין מה‬ ‫המחזיק‪ ,‬וצ"ע‪ ,‬עוד הבאתי חידוש גדול שהביא המ"ב בשם האחרונים שלכאורה האתרוג גודל‬ ‫שאיתא בגמרא יומא שהעושה תשובה מאהבה נהפכים לו הזדונות לזכויות‪ ,‬ואהבה היינו שמחה‪,‬‬ ‫כשהפיטם למטה‪ ,‬וכפי שרואים בפרדס‪[ ,‬פעם לקחו אותי לפרדס בחדרה וראיתי כך] וא"כ אנחנו‬ ‫(ובמוצאי שב"ק האזינו תשפ"ז ליל ערב יום הכיפורים זכינו להשתתף כאן בישיבה בסעודת‬ ‫נוטלים אותם הפוך‪ ,‬אלא שמסתכלים על דרך יציאתם מן העץ‪ ,‬ובאמת כשהם יוצאים מן הפרח הם‬ ‫סיומים בראשות ראשי הישיבה שליט"א ורבניה עם כלי זמר וסעודת מצווה‪ ,‬וזה היה דבר גדול‬ ‫גדלים כשהפיטם כלפי מעלה‪ ,‬וזה נקרא‪" :‬דרך גדילתן"‪ ,‬ואח"כ הם מתהפכים מחמת הכובד! ומה‬ ‫מאוד שכול שניהם היינו גם סעודת מצווה וגם סיום מסכתות‪ ,‬וכן זה סעודת מצווה ג"כ לחלק מן‬ ‫ששואלים הבה"ח הנ"ל שיחי'‪ :‬מי אמר שמסכלים על שעת היציאה ולא על הגדילה אח"כ? מבואר‬ ‫הדעות שסוברים שמצוות אכילת ערב יום כיפור מתחילה מהלילה)‪.‬‬ ‫מדברי המ"ב הנ"ל שהב ין שחכמים הבינו ש"דרך גדילתן" הכוונה היא צורת יציאתם מהעץ‪ ,‬וכך‬ ‫"חלמיש צור" – זכותם של ישראל‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫מסתבר שהרי מה שהם מתהפכים אח"כ זה מהכובד‪ ,‬ואין זה צורת הגדילה‪ ,‬ופשוט‪.‬‬ ‫דיברתי אתמול עם ידידי היקר הבה"ח שלמה פלינטנשטיין שיחי' [נכדו חביבו של כ"ק האדמו"ר‬ ‫יד‪ .‬פתיחת ההיכל כשאין ס"ת‪ ,‬וכשאין מפתח לפתוח רק את הפרוכת‪.‬‬ ‫מקופיטשניץ שליט"א] ודיברנו על הפסוק (עקב)‪" :‬חלמיש צור" שתרגומו הוא סלע חזק‪ ,‬וכן על‬ ‫אנחנו נמצאים כעת בעשרת ימי תשובה ונוהגים לומר בהם‪" :‬אבינו מלכנו" ופותחים את ההיכל‪,‬‬ ‫הפסוק (תהילים)‪" :‬חלמיש למעינו מים"‪ ,‬והתבוננתי בזוהר הקדוש שמבאר פסוק זה שה' הוליך‬ ‫והנה‪ ,‬השבוע יום אחד רצו לפתוח את ההיכל ולא מצאו את המפתח‪ ,‬ואמרו כך‪ ,‬ודיברתי אח"כ עם‬ ‫את עם ישראל במדבר ארבעים שנה וע"י כך נעשה שם קדושה גדולה והם תיקנו את כל המדבר‪ ,‬ולכן‬ ‫הגאונים ר' אריה לוי ור' דוד שמואל נובירט שליט"א האם בכה"ג יש עניין לפתוח את הפרוכת לבד?‬ ‫ששולחים את השעיר לעזאזל שולחים אותו למקום אחר שבו לא עברו ישראל‪ ,‬וזהו‪" :‬ארץ גזרה"‪ ,‬כי‬ ‫והבאתי מה שראיתי בגיליון "דברי שיח" בשם מרן הגר"ח קניבסקי זצוק"ל ששאלוהו על כך ואמר‬ ‫המדבר קידשוהו ישראל‪ ,‬וזה מאוד מעניין‪.‬‬ ‫שאין ענין לפתוח כשאין פותחים את הארון קודש עצמו אלא רק את הפרוכת‪ ,‬לפי שעניין פתיחת‬ ‫להניח מקרר מתחת המיטה‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬ ‫ההיכל הוא כפתיחת שערי שמים‪ ,‬וזה בזכות הס"ת‪ ,‬ויאמרו כך‪ ,‬וכן הוא אמר שאם אין ספרי תורה‬ ‫שאל אותי השבוע הבה"ח משה בלוי שיחי' שאלה יפה‪ :‬דיברנו כבר פעמים רבות על הל' אוכלים‬ ‫בארון אין עניין לפתוח אותו ויאמרו כך‪ ,‬ואמרו לו‪" :‬הרי בגמ' מגילה מבואר שהארון קדוש הוא בפני‬ ‫ומשקים שתחת המיטה‪ ,‬והשאלה היא‪ :‬האם מותר להניח לכתחילה מקרר עם מאכלים מתחת‬ ‫עצמו ואין קונים בדמיו דברי חולין‪ ,‬אמר שזה נכון‪ ,‬אך הוא נמצא שם ומה העניין לפתוח אותו? והבן‪.‬‬ ‫המיטה‪ ,‬באופן שאין מקום בחדר? והשבתי כך‪ :‬לפי מה שנראה מדברי רוב הפוסקים [כן ראיתי‬ ‫טו‪ .‬לתקוע בשני שופרות‪.‬‬ ‫ממרנן הגר"ש וואזנר והגר"נ קרליץ זצוק"ל ועוד] וכפי שאמר לי לא מזמן מו"ר מרן הגאון ר'‬ ‫עוד שאל אתמול ידידנו היקר הגאון ר' גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א [דרך ידידינו היקר מזכה‬ ‫עזריאל אויערבאך שליט"א הרי שעניין זה של איסור אכילת אוכלים ומשקים שתחת המיטה נובע‬ ‫הרבים ר' אלנתן אלוני שיחי'] במכתב הרבה שאלות הנובעים משורש שאלה אחת‪ :‬האם אפשר‬ ‫מעניין של רוח רעה‪ ,‬וידוע שרוח רעה חודרת גם דרך כיסויים‪ ,‬ולכן על פניו לא מועיל זה שהאוכלים‬ ‫לתקוע בשני שופרות בו זמנית? [ופשיטא שזה אחר זה מותר‪ ,‬וכמו שהיה כאן השנה שביקש ממני‬ ‫והמשקים נמצאים בתוך תיק וכדו' [וכמו ששאל אותי השבוע הבה"ח ישראל נחמן אלכביר שיחי']‬ ‫הבעל תוקע להניח גם את השופר שלי על הבימה בשעת הברכה כי חשש שהשופר שלו יבש‪ ,‬וכן היה‬ ‫וכן אין מועיל זה שהמקרר חוצץ בין האוכל לישן‪ ,‬יתר על כן אמר לי מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל‬ ‫שהוא כיוון גם עליו‪ ,‬ובסוף לא היה צריך ואני תקעתי אח"כ במקום אחר] והשבתי להלכה [וממילא‬ ‫אויערבאך שליט"א לא מזמן שגם אם אדם ישן מעל אוכלים ומשקים של חברו זה נאסר ואין שייך‬ ‫זה עונה על כלן השאלות]‪ :‬כפי המבואר במ"ב ובפוסקים אין יוצאים י"ח בשני שופרות בו זמנית‪ ,‬כי‬ ‫לומר כאן את הכלל שאמרי' בכל דוכתי (וכגון‪ :‬לגבי מוקצה‪ ,‬אם הניח מוקצה על חפץ של חברו אין‬ ‫"תרי קלי לא משתמעי"‪ ,‬וכן יש בזה חציצה‪ ,‬ועוד טעמים‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫הוא נאסר מדין בסיס)‪" :‬אין אדם אוסר דבר שאינו שלו"‪ ,‬שהרי כאן זה דבר מציאותי‪ ,‬וכפי שאמר‬ ‫טז‪ .‬הל' ברכות – ברכת שניצל ובמבה‪.‬‬ ‫לי הרב שליט"א‪" :‬וכי הרוח רעה שואלת של מי האוכל"?‪ ,‬ולכן הורתי שלכתחילה אין להניח מקרר‬ ‫עוד דיברתי השבוע באריכות עם ידידי היקר הבה"ח יצחק כהן שיחי' מנתיבות‪ :‬מהי ברכת‬ ‫תחת המיטה‪ ,‬ולעניין בדיעבד היינו שכבר הניחו [או במזוודה וכדו' וכשאלה הנ"ל] מי שמיקל‬ ‫השניצל? וכבר אמרתי פעמים רבות שיש מברכים עליו מזונות כי הם סוברים שהעיקר הוא הציפוי‬ ‫באכילת אוכלים ומשקים אלו יש לו על מי לסמוך שהרי כתב בשו"ת "תפארת צבי" להרה"ק ר'‬ ‫שניתן לטעם‪ ,‬ויש מברכים עליו שהכול כי סברי שס"ס העוף הוא העיקר‪ ,‬וכל מה שיברך יצא שהרי‬ ‫צדוק הכהן מלובלין זיע"א [שהיה גאון עצום בנגלה ובנסתר‪ ,‬פעם שאלו את מרן ה"חזון איש"‬ ‫ברכת שהכול פוטרת הכול וכן ברכת מזונות פוטרת כל מה שמזין‪ ,‬ולעניין ברכה אחרונה יברך "בורא‬ ‫זיע"א על איזה אחד שלא ידעו אם הוא מקובל באמת איך אפשר לדעת מי מקובל אמיתי ומי לא?‬ ‫נפשות" כי אם אכל חצי זית של ברכת "על המחיה" וחצי זית של ברכת "בורא נפשות" יש לברך‬ ‫ואמר להם החזו"א‪" :‬תשאלו אותו בבא קמא! אם הוא יודע בנגלה אז זה סימן שהוא מקובל כי מי‬ ‫"בורא נפשות" וכמו שכתב בקישו"ע וכן הביא ממנו בספר "וזאת הברכה" וכן דיברנו על ברכת‬ ‫שלא יודע בנגלה אין הוא יודע בנסתר"! עוד אמר חכם אחד בלשון המשנה ברכות‪" :‬אם שגורה‬ ‫הבמבה שנחלקו פוסקי דורנו האם יש לברך עליה שהכול או אדמה‪ ,‬שטוב שיברך שהכול כי בכך‬ ‫תפילתי בפי יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף"‪ ,‬והיינו שיש לבדוק איך הוא‬ ‫וודאי שיצא‪ ,‬משא"כ ברכת אדמה שאינה פוטרת הכול‪ ,‬אמנם נראה שבדיעבד אם בירך אדמה יצא‬ ‫מתפלל‪ ,‬ואם הוא מתפלל כהוגן הרי שהוא יכול להיות‪" :‬מקובל"‪ ,‬ואם לאו‪" :‬יודע אני שהוא‬ ‫שס"ס שורש הבמבה מן האדמה שהרי בוטנים ברכתם אדמה‪ ,‬ולגבי ברכה אחרונה יש לברך‪" :‬בורא‬ ‫מטורף" – "סתם מטורף"!‪ ,..‬והנה‪ ,‬ר' צדוק מלבד גדלותו בנסתר השאיר לנו שו"ת נפלא בנגלה בו‬ ‫נפשות" שהרי אין בה ממין הדגן‪.‬‬ ‫רואים גודל בקיאותו וחריפותו המלמדת אותנו על הנסתר שלו שתורת אמת הייתה בפיהו!‪ ,‬זכיתי‬ ‫יז‪ .‬הל' ד' מינים – האבקה האם היא כלאיים?‬ ‫להיות על ציונו הקדוש בבית העלמין החדש בעיר לובלין שבפולין בשנה שעברה] שאין שייך רוח‬ ‫עד דיברתי השבוע באריכות עם ידידי הגאון הרב רחמים מזרחי שליט"א לגבי מה שדנו הפוסקים‬ ‫רעה הזאת בזה הזמן‪ ,‬ואת זה הוא מביא שם גם עפ"י נסתר וגם עפ"י נגלה וכנ"ל‪ ,‬וכן מביא בספר‬ ‫האם האבקה שעושות הדבורים מפרי לפרי עושה אותם כלאיים? ומרן הגר"ע יוסף זצוק"ל הביא‬ ‫"אמרי יושר" להגאון הישיש ר' מאיר גריינמן שליט"א בשם דודו מרן ה"חזון איש" זיע"א שאין‬ ‫בשם מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל שחשש לזה‪ ,‬ובשם מרן ה"חזון איש" זצוק"ל שלא חשש לזה‪,‬‬ ‫שייך הרוח רעה הזאת בזה הזמן‪[ ,‬וראה בספר פסק"ת ח"ב עמ' אחרון בהערה באריכות] ולכן אמר‬ ‫ונפק"מ לד' מינים‪ ,‬ויש בזה אריכות‪ ,‬ועי' בשו"ת "מנחת שלמה" סוף ח"ב) מש"כ בזה‪ ,‬ולי הקטן‬ ‫לי מו"ר מרן הגרע"א שליט"א שמעיקר הדין יש להקל בזה בדיעבד‪ ,‬וכנ"ל‪ ,‬ומי שרוצה יחמיר‪ ,‬וכן‬ ‫היה נראה שמן התורה וודאי שאין זה אסור שהרי לא זרע חיטה ורימון במפולת יד‪ ,‬אמנם‪ ,‬הגרש"ז‬ ‫אמר לי שיכול לתת לאחרים ויאמר להם שמעיקר הדין מותר ומי שרוצה יחמיר‪ ,‬אך לכו"ע אין‬ ‫כתב שם שהיות וס"ס זה כלאיים מה נפק"מ בזה‪ ,‬וצ"ע למעשה‪.‬‬ ‫לעשות כן לכתחילה‪ ,‬ולכן יש לו למצוא מקום אחר למקרר‪ ,‬ומה ששואל הבה"ח אליסף מרדכי‬ ‫יח‪ .‬הל' ד' מינים – אתרוג תימני‪.‬‬ ‫שיחי'‪ :‬האם האדם שישן על מאכלי חברו יהיה חייב? התשובה היא‪ :‬זה נקרא‪" :‬גרמא" לכאורה‪ ,‬או‬ ‫אמר לי היום ידידי הגאון ר' אבידן כהן שליט"א שמרן ה"חזון איש" זיע"א היה מקפיד לקחת‬ ‫"גרמי" וגם שלא עשה הנזק בידיים אלא שע"י שנתו גרם לרו"ר לבוא‪ ,‬ולכאורה יהיה פטור בדיני‬ ‫אתרוג תימני וחיבבו ביותר כיון שסבר שהמסורת שלהם חזקה‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬ואולי חייב בדיני שמים‪.‬‬ ‫יט‪ .‬הדלקת נרות שבת לבחורי ישיבות‪.‬‬ ‫הל' סוכה – תנאי בסוכה לעניין קדושתה‪ ,‬קדושת עשי"ת‪ ,‬כלים בזויים בסוכה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫היו כאן קודם בחורים חשובים מישיבה קטנה "נתיבות יהושע" ושאלוני‪ :‬האם בחורי ישיבות‬ ‫למדתי השבוע עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' הל' סוכה לרגל חג הסוכות הקרב ובה‪,‬‬ ‫צריכים להדליק נרות שבת בחדרם? והשבתים‪ :‬שמעתי ממרנן הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי‬ ‫ונביא מההלכות של חג זה‪ :‬למדנו על מה שאיתא בגמרא ריש סוכה שדרשו חז"ל מהפסוק דכתיב‬ ‫זצוק"ל שכיון שבחדר האוכל של הישיבה מדליק בחור נרות שבת וזה מכספי הישיבה‪ ,‬הרי שזה כמו‬ ‫גבי סוכות‪" :‬חג לה'" = "כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה"‪ ,‬ולמדו מזה‬ ‫בבית שאין מנהגינו להדליק בכל החדרים אלא במקום שאוכלים‪ ,‬וממילא אין הם צריכים להדליק‬ ‫חז"ל ש"חג" רומז על קרבן חגיגה‪ ,‬והיינו שכמו שהקרבן הוא קדוש ואסור בהנאה של חולין‪ ,‬כך‬ ‫בחדרים‪ ,‬אלא יש לדאוג שיהיה בחדרים קצת אור ואפילו אור שמגיע מן המסדרון כדי שלא יכשלו‬ ‫ה סוכה היא קדושה כל ימי החג ואסור ליטול ממנה את הדפנות או את הסכך באמצע החג‪ ,‬וכתבו‬ ‫בעץ ובאבן‪ ,‬וסגי בהכי‪ ,‬ואף שאין כולם מדליקים בחדר אוכל כיון שהשמן הוא מהישיבה כולם‬ ‫הפוסקים שאם רוצה להוריד את הקישוטים בחג הרי שיש לו לעשות תנאי עליהם קודם בין השמשות‬ ‫שותפים בו‪( ,‬ועי' בפסק"ת)‪.‬‬ ‫של חג הסוכות ולומר שאינו בודל מהם‪ ,‬וכך אם ירדו גשמים וכדו' הוא יוכל להוריד אותם‪ ,‬ומעיקר‬ ‫ייתן ה' שנזכה לגמר חתימה טובה! בשורות טובות! חג שמח! וכל טוב! אמן!‬ ‫הדין מועיל תנאי גם על הקישוטים והנוי סוכה שתלו על הסכך עצמו‪ ,‬אך כיון שהסכך הוא עיקר‬ ‫כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט שליט"א ברכני אור ליום ה' ו' תשרי תשפ"ז בחמימות רבה‬ ‫הסוכה נהגו שאין מתנים על קישוטים אלו ואין מורידים אותם גם ע"י תנאי‪ ,‬אמנם‪ ,‬לגבי הסדינים‬ ‫ובלחיצת יד‪.‬‬ ‫עצמם גם כשלא התנו עליהם תנאי נהגו להורידם בעת הגשמים‪ ,‬שכיון שהם מתקלקלים ע"י זה ודעת‬ ‫הגאון ר' אברהם חיים עדס שליט"א מו"צ ומח"ס ברכני אור ליום ו' ז' תשרי תשפ"ז במאור פנים‬ ‫בני אדם להורידם ואין הם חלק מהסוכה עצמה הרי שזה כאילו התנו עליהם מפורש‪ ,‬אם כבר הזכרתי‬ ‫בברכת השנים‪.‬‬ ‫את ההלכות שלמדנו אני יוסיף דבר נפלא שנוגע להל' ימים אלו שאנחנו נמצאים בהם שהם עשרת‬ ‫הוספות לגיליון הקודם ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א שאמר לי בליל ש"ק האזינו‬ ‫ימי תשובה שלמדנו בספר "קיצור שולחן ערוך" שמביא בשם רבינו הרמ"ק זיע"א בעל "תומר‬ ‫תשפ"ז‪ :‬הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫דבורה" שימים אלו של עשרת ימי תשובה הם כמו ימי חול המועד ויש לעסוק בהם בתשובה ולעסוק‬ ‫בהם רק במלאכות הכרחיות! עוד למדנו בהל' סוכה מה שמובא בשו"ע (ריש סי' תרל"ט) שאין‬ ‫א‪ .‬בעניין סגירת הסוכה בגג שיש להקפיד שיהיה פתוח רק בשעת עשייה – יש לציין שכ"כ גם‬ ‫להביא לסוכה כלים שאינם מכובדים ושאין דרך להביא אותם לשולחן וכגון‪ :‬קדירות וכדו'‪ ,‬וכן יש‬ ‫במ"ב‪ ,‬ולגבי המשל של ציצית בניילון יש לחלק כי הכיסוי אינו פוסלה‪ ,‬משא"כ בסוכה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫להוציא את הקערות אחר האכילה שהם מאוסים‪ ,‬ובדיעבד אם הביאם לסוכה או שהשאיר את הכלים‬ ‫ב‪ .‬בעניין כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר – אין ברור כ"כ אם הולכים אחר הבעלים או אחרי רוב‬ ‫המלוכלכים אין הסוכה נפסלת בכך‪ ,‬ויש לציין לדברי רבינו מנוח מהראשונים (הביאו השער הציון‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫שם) שסובר שאם הכניס לסוכה כלים מאוסים וכנ"ל הרי שהסוכה נפסלת באותו הזמן‪ ,‬וכתב‬ ‫ג‪ .‬בעניין "מכניסי רחמים" – יש להוסיף עוד שזה כמו שמתפללים על הקברים בזכות‬ ‫השעה"צ (שם) שיש לחוש לדבריו לעניין שלא לברך באותו זמן את ברכת‪" :‬לישב בסוכה" על סוכה זו‪,‬‬ ‫הצדיקים‪ ,‬וכן כאן אין הוא מתפלל למלאכים אלא מבקש זכותם שיכניסו רחמינו" היינו‬ ‫עד שיוציא את הכלים האלו ממנה‪ ,‬והטעם לזה‪ :‬הוא הבין שאם הגמרא אומרת לא להביא לסוכה‬ ‫שימליצו עלינו זכות‪.‬‬ ‫כלים אלו הרי שאם הוא כן הביא אין לזה דין סוכה‪ ,‬שהרי בביתו הוא לא מביא אותם וחסר כאן‬ ‫ד‪ .‬בעניין החומץ בר"ה – כוונתכם שאם האוכל טעים ואינו חמוץ אף אם עירבו בו חומץ מותר‬ ‫בדין‪" :‬תשבו כעין תדורו"‪( ,‬יש להוסיף כאן דבר מעניין שדיברתי עליו היום עם ידידי הגאון ר'‬ ‫לאוכלו‪ ,‬וכל האיסור זה כשהוא חמוץ או מר בפועל‪.‬‬ ‫רחמים מזרחי שליט"א מה שהביא בספר "לקט יושר" שרבו ה"תרומת הדשן" לא היה ישן בערב‬ ‫מרן הגאון ר' משה יהודה שלזינגר שליט"א ברכני ביום א' ט' תשרי ערב יום כיפור תשפ"ז במאור פנים‬ ‫סוכות כדי שישן בלילה הראשון לתיאבון בסוכה! ואף שרק כזית ראשון הוא מהתורה‪ ,‬בכל אופן‬ ‫בברכת השנים‪.‬‬ ‫מפני חביבות המצווה נהג כן! עוד חידוש נפלא שדיברתי עליו השבוע‪ :‬דנו הפוסקים האם סוכה‬ ‫הגאונים ר' יוסף אפרתי‪ ,‬ר' ברוך נובירט‪ ,‬ר' זאב פריינד‪ ,‬ר' מאיר טוביה פולק‪ ,‬ר' משה אהרן בלוך‬ ‫שנמצאת במקום שהוא חדר קבוע כל השנה ובחג פותחים לו את הגג ומסככים אותו חייב במזוזה?‬ ‫שליט"א ברכוני ביום א' ט' תשרי ערב יום הכיפורים תשפ"ז במאור פנים‪.‬‬ ‫דעת הספר "ארבעה טורי אבן" שהיא חייבת במזוזה גם בסוכות כיון שזה חדר קבוע לכל השנה‪,‬‬ ‫הגאון ר' אריאל מאיר וילנסקי שליט"א ר"י "אש התלמוד" ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד בליל יום‬ ‫אמנם דעת ה"פרי מגדים" שאף שכל השנה חדר זה חייב במזוזה בסוכות הוא יהיה פטור‪ ,‬כיון‬ ‫הכיפורים תשפ"ז‪.‬‬ ‫שבסוכות זה דירת ארעי‪ ,‬ולשיטתו יש להויצא את המזוזה אחרי סוכות ולהניחה שוב בברכה כיון‬ ‫כ"ק האדמו"ר מנדבורנה ירושלים שליט"א ברכני במוצאי יום כיפור תשפ"ז במאור פנים ובלחיצת יד‬ ‫שהיו הרבה ימים שהיא הייתה פטורה והוי היסח הדעת‪ ,‬וכתבו האחרונים שאין המנהג כן)‪.‬‬ ‫ואמר‪:‬‬ ‫יא‪ .‬לקיחת "קלי צום" בערב יום כיפור‪ ,‬הנחת מפה על השולחן בערב יום כיפור‪.‬‬ ‫"א'גוט גיבענטש יאהר! גמר חתימה טובה! פוילעט אלעס גוט"!‬ ‫למדתי אתמול עם החברותא הבה"ח אליסף מרדכי שיחי' בספר "שדי חמד" (מערכת יום‬ ‫מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ברכני בברכת יום טוב במאור פנים אור ליום ד' י"ב תשרי‬ ‫תשפ"ז‪.‬‬ ‫הכיפורים – א') שהוא מדבר שם שאין מן הראוי לקחת דברים המקלים על הצום‪ ,‬שהרי אמר‬ ‫הגאון ר' אברהם נפתלי וייג שליט"א רב "מנין אברכים" בית וגן ברכני ביום ד' י"ב תשרי תשפ"ז‪.‬‬ ‫הכתוב‪" :‬ועיניתם את נפשותיכם"‪ ,‬ויש להרגיש את העינוי‪ ,‬עיי"ש (ויש לציין שדנו בזה הפוסקים‬ ‫רה"י הגאון ר' אהרן וינר שליט"א ברכני ביום ה' י"ב תשרי במאור פנים ובלחיצת יד‪.‬‬ ‫ואין זה פשוט‪ ,‬ועי' פסק"ת)‪ ,‬עוד הוא מביא שם דבר חידוש נפלא‪ :‬נהגו לכסות את השולחן ביום‬ ‫הגאון הגדול ר' יצחק ירוחם בורדיאנסקי שליט"א ברכני בחמימות רבה ובלחיצת יד בברכת המועד אור‬ ‫הכיפורים במפה כמו שעושים בשבת‪ ,‬ושני טעמים לדבר‪ :‬כי יש לכבד את יום הכיפורים‪ ,‬וכיון שאי‬ ‫ליום ה' י"ג תשרי תשפ"ז‪.‬‬ ‫אפשר ל כבדו ע"י אכילה ושתיה יש לכבדו במפה נאה‪ ,‬וכן שכיון שאין אכילה ושתיה יבואו לטעות‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו‬ ‫ולעשות מלאכה‪ ,‬ולכן נהגו להניח מפה להיכר‪ ,‬ונהגו להניח על השולחן ספרים במקום מאכל ושתייה‬ ‫רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬משה (מוי'ס)‪ ,‬יצחק בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר‬ ‫לרמוז שביום זה יש להרבות בתפילה ובתורה‪.‬‬ ‫בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫יב‪ .‬הל' ערב יום כיפור – אכילת שום המעורב בדג בבוקר ערב יום כיפור‪.‬‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' לעי"נ אביו ר' יחיאל מיכל ב"ר מרדכי‬ ‫שאל אותי השבוע ידידי הרב מאיר ברוקס שיחי' מק‪ .‬הרצוג ב"ב‪ :‬מה שמובא בפוסקים שאין‬ ‫שרגא זצ"ל‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לאכול שום בערב יום כיפור משום קרי‪ ,‬האם באופן שיש ברית בבוקר והכינו כבר דגים ונתנו בהם‬ ‫לעי"נ הגאון ר' מרדכי אויערבאך זצוק"ל‪ ,‬נלב"ע שב"ק האזינו תשפ"ז‪ ,‬וכבוד גדול עשו לו במותו וזכיתי‬ ‫שום‪ ,‬אסור לאוכלם בסעודת הבוקר? והשבתי‪ :‬משמעות הפוסקים היא שרק בערב בסעודה מפסקת‬ ‫להשתתף בהלוויה שלו כאן בירושלים בהשתתפות המונים עם אחיו מו"ר מרן הגר"ע שליט"א‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לעי"נ הרבנית הצדקנית חנה רוטנברג ע"ה אשת הגאון ר' ישעיה רוטנברג שליט"א‪ ,‬נלב"ע י"א תשרי‬ ‫אין לאכול שום‪ ,‬ואם הכינו כבר את האוכל והסעודה היא בבוקר איני רואה בזה איסור‪ ,‬שלכאורה‬ ‫תשפ"ז‪ ,‬וכבוד גדול עשו לה במותה‪ ,‬וזכיתי להשתתף בהלוויה שלה כאן בירושלים בהשתתפות המונים עם‬ ‫בסעודת הבוקר אין הגבלות מה לאכול‪ ,‬ועכ"פ לעניין דיעבד שכבר הכינו את האוכל‪ ,‬ומי שלא רוצה‬ ‫מו"ר מרן הגאון ר' עזריאל אויערבאך שליט"א ומרן הגר"י הקר שליט"א ועוד [והוא שוחח עם מו"ר‬ ‫לאכול ייקח את הדגים ויניחם למוצאי יום כיפור לסעודת המצווה שיש אז‪.‬‬ ‫שליט"א וניחמו על פטירת אחיו ר' מרדכי זצוק"ל]‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫יג‪ .‬הל' ארבעת המינים – דרך גדילתן‪.‬‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬