gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander

שבוע: סוכות (2026-09-21)

פניני מאיר - רבי מאיר סנדר · Pinyunei Meir - R Meir Sander — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת האזינו – דרשת שבת שובה באגדה ובהלכה תשפ"ז (‪)327‬‬ ‫דרשת שבת שובה‪.‬‬ ‫אמר לו‪" :‬היה לי יהודי בעיירה שהיה שמח מאוד לראות אותך"! כשהתפלא אותו יהודי אמר לו‬ ‫אנחנו נמצאים כעת בשבת שובה הנמצאת בתוך עשרת ימי תשובה ומנהג ישראל שדורשים‬ ‫רבינו‪" :‬היה לנו בעיירה יהודי אחד שהיה עיוור מלידה ל"ע‪ ,‬והוא היה משתוקק כל ימיו לראות‬ ‫בשבת זו באגדה ובהלכה‪ :‬ידוע מה שהביאו הפוסקים שיש להיזהר בימים אלו של עשרת ימי‬ ‫דבר מה‪ ,‬ואתה זכית לראות ואת ה עוד מתלונן"!‪ ,..‬ומזה נלמד להסתכל כל הזמן על הנקודות‬ ‫תשובה בכל מיני חומרות אף שלא נזהרים בהם בכל ימות השנה‪ ,‬וכגון‪ :‬אדם שאוכל פת פלטר‪,‬‬ ‫הטובות‪ ,‬ולא לומר כל הזמן מה אין לנו אלא לראות מה יש לנו!‬ ‫דהיינו פת שאפה אותה גוי ולא עירב בה דברים אחרים [דבלאו הכי זה איסור גמור שמא עירב‬ ‫עוד כתוב בפסוק (ל"ב‪ ,‬ד')‪" :‬הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק‬ ‫בה חזיר וכדו']‪ ,‬שיאכלו בימים אלו פת ישראל וידועה הקושיה‪ :‬וכי אנחנו מרמים את הקב"ה?‬ ‫וישר הוא" – וידועה הקושיה‪ :‬וכי זה המעלה של הקב"ה שאינו שודד? וביאר בזה הגה"צ ר'‬ ‫הלוא יודע אותו אדם שתיכף שיעבור היום הקדוש הוא שוב יאכל פת פלטר‪ ,‬ומה העניין שכעת‬ ‫יצחק בלאזר זיע"א בעל "פרי יצחק" שהקב"ה דן כל אדם לפי מעשיו‪ ,‬והיינו שאדם דנים אותו‬ ‫הוא יחמיר בזה? ושמעתי השבוע מהרב ח‪.‬מ‪ .‬כץ שליט"א שביאר שבימים אלו שהם ימים מאוד‬ ‫איך שהוא מתנהג עם אחרים‪ ,‬ועל זה רמז הכתוב‪" :‬ואין עול" = היינו שהוא דן את האנשים לפי‬ ‫קדושים יש לנו להראות בעצמנו קדושה וחסידות יתירה‪ ,‬ובאמת יש מקום לדברים שהרי בספר‬ ‫איך שהם מתנהגים! ולמשל‪" :‬אדם שדן את חברו לזכות הקב"ה דן אותו לזכות" (עי' שבת קכ"ז‪:‬‬ ‫"קיצור שולחן ערוך" (הל' עשי"ת) מביא בשם רבינו הקדוש ר' משה קורדוברו זיע"א שכתב‬ ‫ועוד)‪ ,‬עוד ידוע מה שביאר בזה רבינו הקדוש ר' יעקב ישראל קנייבסקי זיע"א – "הסטייפלער"‪:‬‬ ‫שימים אלו של עשרת ימי תשובה הם כימי חול המועד ויש לעשות בהם מלאכה רק לדברים‬ ‫מנהג שופט בשר ודם שאם הוא דן אדם שעשה רע אין הוא מסתכל על קרוביו ומשפחתו שלא‬ ‫הכרחיים! אמנם יש עוד טעם שהובא בספר "קיצור שולחן ערוך" (שם) והוא מתיישב מאוד‪:‬‬ ‫עשו כלום‪ ,‬ואף שיהיה להם צער על זה‪ ,‬אמנם‪ ,‬הקב"ה אינו עושה עוול גם לסביבה‪ ,‬ואם יהיה‬ ‫בימים אלו שאנחנו מבקשים מהקב"ה שינהג עמנו ברחמים ובחסידות לפנים משורת הדין‪ ,‬ממילא‬ ‫צער לאחד מסביבתו שאינו ראוי לכך לא יטלוהו מן העולם! ולכן יש לאדם להיות אהוב על‬ ‫יש לנו גם לנהוג בדברים של חסידות שהם לפנים משורת הדין‪ ,‬ולכן אף שחוזר אח"כ בהמשך‬ ‫סובביו ואז ישקלו בדינו היטב האם מגיע להם צער!‬ ‫השנה למנהגו כעת הוא נוהג לפנים משורת הדין‪ ,‬וכן ינהג ה' עמו!‬ ‫עוד כתוב בפסוק (ל"ב‪ ,‬מ"ד)‪" :‬ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת וכו' – ודיבר הלילה‬ ‫אתמול הייתי בשמחת האירוסין של אחייני היקר החתן שלמה זלמן ארלנגר שיחי' מבחירי‬ ‫מורנו רה"י הגאון ר' בנימין דרייפוס שליט"א על עניין זה שהתורה קרויה שירה‪ ,‬והביא דברי‬ ‫ישיבת "תורת זאב" (סולוביציק) באולמי "שיח יוסף" במודיעין עלית ודיברתי שם על עניין‬ ‫הגמרא ריש מסכת מגילה שהמלאך הגיע ליהושע בן נון ויהושע שאלו‪" :‬הלנו אתה אם‬ ‫התפילה הנוגע מאוד לימים אלו‪ :‬ידועה המשנה בתחילת מסכת ב"ק (ב'‪ ).‬העוסקת בד' אבות‬ ‫לצרינו"? ויהושע כיוון בשאלתו‪ :‬האם הוא הגיע בגלל ביטול קרבן התמיד או בגלל ביטול תורה?‬ ‫נזיקין ואחד מהם הוא‪" :‬מבעה"‪ ,‬ומובא בגמרא על זה שני דעות מה זה ואחד מהם שזה אדם‪,‬‬ ‫וענה לו המלאך‪" :‬עתה באתי"‪ ,‬והבין יהושע שזה על ביטול תורה! והקשו התוס' שם‪ :‬איך זה‬ ‫והיינו‪ :‬אדם המזיק‪ ,‬וזה מלשון הפסוק‪" :‬אם תבעיון בעיון"‪ ,‬והנה‪" :‬בעיא" זה מלשון רצון‬ ‫נרמז בפסוק? וביאר‪" :‬לנו" רמז לתורה שאמר הכתוב‪" :‬תורה ציווה לנו משה"‪" ,‬לצרינו" רומז‬ ‫ומשאלה‪ ,‬וכמו‪" :‬בעי" בארמית היינו רוצה‪ ,‬והנה‪ ,‬האדם מביע את רצונותיו דרך התפילה‪ ,‬וא"כ‬ ‫על קרבן התמיד שהקרבנות מצילים אותנו מהאויבים‪ ,‬והיינו‪" :‬צרינו"‪ ,‬ו"עתה" רומז על התורה‪,‬‬ ‫רואים מה היא כוחה של תפילה‪ ,‬שהיא הבעת רצונו של האדם! והגמ' קוראת לכל האדם על שם‬ ‫שנאמר‪" :‬ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"‪ ,‬והקשה הלילה מורנו הגאון ר' שמואל הלוי‬ ‫זה (בדרך רמז)‪" :‬מבעה" והיינו מבקש ורוצה! והוא בחינת מה שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים)‪:‬‬ ‫רוטמן שליט"א‪ :‬מדוע נקראת התורה – "שירה"? ועוד‪ :‬מדוע יש בכתיבת השירה הזאת של פ'‬ ‫"ואני תפילה" = היינו כולי תפילה! וזה הבחינה שאנחנו צריכים לשאוף אליה‪ ,‬ובפרט בימים אלו‬ ‫האזינו רווחים בספר תורה? וביאר נפלא‪" :‬שירה" זה דבר שהוא מבעד למילים‪ ,‬והיינו שהוא נותן‬ ‫שהם‪" :‬ימי הרחמים והרצון"! וזה נפלא!‬ ‫עוד רובד עמוק למילים שאין בשירה‪ ,‬וכן היא התורה הקדושה שיש לה עוד רובד עמוק מבעד‬ ‫אתמול אמר לי בחור חשוב שיחי' חידוש נפלא בשם מרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל‪ :‬ידוע הפסוק‬ ‫למילים‪ ,‬ולכן יש רווח בשירה לרמוז על הדברים שברובד העמוק שמבעד למילים‪.‬‬ ‫שאנחנו אומרים תמיד בסליחות (איכה – ה')‪" :‬השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם" וקשה‪:‬‬ ‫ויש לנו להיזהר מאוד שלא לדבר בשעת חזרת הש"ץ וכמו שכתב השו"ע (סי' קכ"ד‪ ,‬ס"ז)‪" :‬אין‬ ‫הרי אמרו חז"ל (מדרש שיר השירים) שהקב"ה אומר לישראל‪" :‬פתחו לי פתח כחודו של מחט‬ ‫לשוח שיחת חולין בשעת חזרת הש"ץ והשח הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערין בו"‪ ,‬וזה‬ ‫ואני אפתח לכם פתח שאפילו קרוניות עוברים בו"‪ ,‬ולכאורה‪ :‬איך אפשר לבקש‪" :‬השיבנו" הרי‬ ‫חיזוק נפלא לימים אלו שתתקבל תשובתו‪.‬‬ ‫אנחנו צריכים לפתוח את הפתח? [וידועה הקושיה ששואל בספר "פנים יפות" לרבינו בעל‬ ‫כתב בספר "פלא יועץ" (ערך דיבור)‪" :‬וכתבו משם ר' ישראל בעש"ט שהמדבר בשבח‬ ‫ההפלאה זיע"א‪ :‬בפסוק הנ"ל רואים שישראל מבקשים שה' ישיב אותם ראשון‪ ,‬ויש עוד פסוק‪:‬‬ ‫הצדיקים חשוב כאילו עוסק במעשה מרכבה" – וכ"כ מרן ה"חתם סופר" זיע"א בתשובה‪:‬‬ ‫"שובו אלי ואשובה אליכם"‪ ,‬והיינו שקודם יש לישראל לשוב? והוא כותב שם דבר מבהיל עפ"י‬ ‫מעשה בתלמיד רבינו הרמב"ן זיע"א שקראו לו אבנר‪ ,‬והוא יצא לתרבות רעה ר"ל‪ ,‬ולימים‬ ‫מה שאמרו חז"ל בש"ס בכמה דוכתי‪" :‬יחיד ורבים הלכה כרבים"‪ ,‬וממילא יש לה' לשוב לישראל‬ ‫פגשו רבינו זיע"א ושאלו‪" :‬מדוע יצאת לתרבות רעה"? ויען התלמיד‪" :‬רבינו אמר פעם שכל‬ ‫וע"י כך הם ישובו‪ ,‬וזה מבהיל] ומתרץ הגר"ח זצוק"ל‪ :‬עצם זה שישראל מבקשים‪" :‬השיבנו" זה‬ ‫עתיד בני האדם מרומז בפרשת האזינו וכיוון שלא הבנתי דבר זה יצאתי ר"ל"! אמר לו רבינו‬ ‫גופא ה"פתחו לי פתח"! וזה נפלא!‬ ‫זיע"א‪ :‬עדיין אני אומר את זה! ואפילו אומר לחך היכן אתה מרומז‪ ,‬שכתוב בפסוק (האזינו)‪:‬‬ ‫ואני יאמר נידון הלכתי שדנו בו עמי רבים השבוע [שהרי בשבת הגדול יש לדבר בהלכה‬ ‫"אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם" מ"אפאיהם" עד "זכרם" באות השלישית יוצא‪:‬‬ ‫ובאגדה] {ביניהם ידידי הבה"ח ירוחם ליינער שיחי' [בן כ"ק האדמו"ר מראדזין שליט"א מבית‬ ‫"אבנר"‪ ,‬תיכף שראה אבנר כן עלה על ספינה בלי תורן ולא נוגע מקומו עד היום הזה! והתקיים‬ ‫וגן]‪ ,‬וכן ידידי ה"ה צבי ברגמן שיחי' מב"ב‪ ,‬וכן ידידי ה"ה נתן קניגסברג שיחי' מב"ב‪ ,‬וידידי‬ ‫בו הפסוק הנ"ל‪ ,‬עוד מסופר על הצדיק הרב ווינטרוב זצוק"ל שהיה לפני כשבעים שנה בעיר‬ ‫ר' שמחה גבריאל גולדמן שיחי' מבית וגן}‪ :‬מהו שיעור הכסף שיש לתת כשעושים כפרות? והנה‬ ‫יפו בשכונת "נווה צדק" (ומנוחתו כבוד בבית העלמין פוניבז') שהיה בבית מדרשו שם סכסוך‬ ‫בשו"ע הביא בכלל לעשות כפרות על תרנגול ובמ"ב הביא שאם אין לו הוא יכול לעשות גם על‬ ‫בין שני בני אדם ולא דיברו זה עם זה‪ ,‬והנה‪ ,‬בליל יוהכ"פ התאספו כל הקהל ל"כל נדרי"‬ ‫אוז וכדו' שאינם כשרים למזבח‪ ,‬ואפילו על דג‪ ,‬ובספר "חיי אדם" (הובא במ"ב) מובא לראשונה‬ ‫כנהוג‪ ,‬והרב על ה אל הבימה ואמר‪" :‬אינני ניגש ל"כל נדרי" עד שאותם יהודים ישלימו! כי מה‬ ‫המנהג לעשות על כסף‪ ,‬ועיקר טעמו שלפעמים יוצא מיני תקלות ואיסורי תורה ע"י עשיית‬ ‫שווה התפילה אם יהודים לא מדברים זה עם זה"! וכך עבר זמן רב והם לא רצו להשלים‪ ,‬עד‬ ‫הכפרות והיינו שהשוחטים עייפים וכדו'‪ ,‬וכמו שהאריך במ"ב שם‪ ,‬ולכן הוא הנהיג לעשות‬ ‫שאחד מהם החל לנוס מבית הכנסת‪ ,‬רבינו התחיל לרדוף אחריו ואמר לו‪" :‬אתה יכול ללכת! אך‬ ‫כפרות על כסף‪ ,‬והנה‪ ,‬לא הובא בפוסקים מה הוא השיעור של הכסף‪ ,‬והנה‪ ,‬זקני הרה"ח ר' נחום‬ ‫תיקח על מצפונך את זה שבג ללך יהודים לא אמרו "כל נדרי" בליל יום הכיפורים"! היהודי חזר‬ ‫סנדר שליט"א שהוא בן מאה שנה לאורך ימים ושנים אמן ראה את מנהגי ירושלים כבר מאה‬ ‫נסער נפל על כתפי חברו ופייסו זה את זה בדמעות שליש וכולם אמרו "כל נדרי" בכזאת‬ ‫שנה והוא נהג תמיד מאבותיו לעשות כפרות על שמונה עשרה מטבעות‪ ,‬שהוא סימן טוב שהרי‬ ‫התעוררות‪ ,‬בעת שמתפללים מבתי כנסת אחרים כבר חזרו לביתם‪ ,‬והעידו שהיה ההתעוררות‬ ‫זה בגימ'‪" :‬ח"י"‪ ,‬וכן נוהג אבי שליט"א לאוי"ט שנים רבות‪ ,‬וכן אני נוהג על פיהם‪ ,‬והמטבעות‬ ‫הגדולה ביותר מכל השנים‪ ,‬וזה נחקק בליבם שנים רבות! זכות הצדיקים יגן עלינו! אמן!‬ ‫יכולים להיות‪ 10 :‬אג'‪ ,₪ 2 ,₪ 1 ,₪ 1/2 ! ,‬וכדו'‪ ,‬והעיקר שיהיה מטבע‪ ,‬ויש בזה סוד גדול וזה‬ ‫הוספה לגיליון "פניני מאיר" הקודם (‪ )326‬שנאמרה ונשמטה בטעות מהגיליון‪:‬‬ ‫בבחינת‪" :‬פדיון נפש"‪ ,‬ויש בזה סוד גדול‪.‬‬ ‫היום ערב ר"ה כשיצאתי מהמקווה פגשתי את ידידי הבה"ח שמואל שלמה ליינער שיחי' מבורו‬ ‫עוד יש להוסיף דבר נפלא ששמעתי בשם הרה"ק ר' ישראל מרוזין זיע"א שביאר את הפסוק‬ ‫פארק שהוא בנו של כ"ק האדמו"ר מראדזין זצוק"ל מב‪.‬פ‪ .‬והוא הביא לי גיליונות נפלאים על‬ ‫שאנחנו קוראים בהפטרה של יוהכ"פ‪" :‬אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קדשי וקראת‬ ‫ר"ה מבית ראדזין להעביר לבית וגן לבית המדרש ראדזין כאן בראשות דודו כ"ק האדמו"ר‬ ‫לשבת ענג" = שזה רומז על שבת שובה שאם יעשה אותה כראוי ויתענג בה ויעשה בה תשובה‪,‬‬ ‫מראדזין שליט"א מ בית וגן‪ ,‬וראיתי בהם ווארט נפלא מהרה"ק ה"מי השילוח" מראדזין זיע"א‬ ‫יזכה להמשך הפסוק‪" :‬אז תתענג על ה' וכו'‪ ,‬והרמז בזה‪" :‬תשיב" מלשון תשובה‪ ,‬והיינו שישיב‬ ‫(בספרו הנ"ל)‪ :‬בגמרא ר"ה מבואר שהקב"ה אומר‪" :‬אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם"‪,‬‬ ‫רגליו מעבירות ויעשה תשובה! וכעת שאנחנו מתענגים על השבת הזאת בעז"ה נזכה לתשובה‬ ‫ותמצית דבריו היא‪ :‬הקב"ה רוצה שנעבור את הדין מאהבתו אותנו‪ ,‬ולכן הוא מבקש שנאמר‬ ‫שלימה! וכמו שכתב רבינו הט"ז זיע"א (הראשון על הל' שבת – ריש סי' רמ"ב) שע"י תשובה‬ ‫שהוא מלך וזו היא הסגולה הנפלא ה ביותר לעבור את הדין! שנעשה עבד ה'! ועיי"ש עוד‪ ,‬והוא‬ ‫בשבת זוכה לתשובה שלימה ואין לו את ד' חילוקי כפרה המובאים בסוף הגמ' יומא‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫מביא על זה דברי הגמ' סוטה (ה') שאין הקב"ה דר עם גסי הרוח‪ ,‬והיינו שאין הם עבדיו ואין הם‬ ‫פרשת האזינו‪.‬‬ ‫מתבטלים לפניו‪ ,‬ומי שמתבטל לפניו ומקבל מלכותו הרי שה' דר עמו‪ ,‬עיי"ש באריכות‪.‬‬ ‫כתוב בפסוק (ל"ב‪ ,‬ג')‪" :‬כי שם ה' אקרא בהו גודל לאלהינו" – וידוע מה שדרשו מזה חז"ל‬ ‫הוספות לגיליון "פניני מאיר" הקודם (‪ )326‬ממורנו הגאון ר' שמואל הלוי רוטמן שליט"א‬ ‫(ברכות) שמזה לומדים שאדם שמברך את ה' יש לענות לו ולשבח‪ ,‬וכגון שהעולה לתורה שאומר‪:‬‬ ‫שאמר לי בליל ש"ק האזינו תשפ"ז‪:‬‬ ‫"ברכו" והקהל עונים אחריו‪" :‬ברוך ה' המבורך לעולם ועד"‪ ,‬ואנחנו לומדים מזה דבר נפלא‬ ‫הדברים נפלאים ביותר! ויש לי להוסיף‪:‬‬ ‫הנוגע לכל השנה וביחוד לימים אלו‪ :‬יש לנו להודות לה' יתברך בכל עת ובכל זמן‪ ,‬ואפילו‬ ‫א‪ .‬בעניין ההליכה לקברים בערב ר"ה – יש לציין שהטעם שהבאתם כדי שיעוררו רחמים‬ ‫כשמגיעים על האדם דבר ים רעים תמיד יש לו להודות לה' יתברך‪ ,‬וזהו‪" :‬הבו גודל לאלהינו"‪ ,‬ויש‬ ‫מובא במ"ב בהל' ט"ב‪ ,‬וכאן מובא הטעם כדי לעורר זכותם‪.‬‬ ‫בזה מעשה נפלא‪ :‬פעם הגיע אל הרה"ק ר' יעקב משה רביקוב זיע"א [היה צדיק נשגב ומכונה‪:‬‬ ‫ב‪ .‬בעניין דברי המ"ב ששמחים בר"ה כי זה יו"ט – הביאור הוא שבגלל טעם הטור שאנחנו‬ ‫"הסנדלר הקדוש"‪ ,‬היה גר בעיר תל אביב‪ ,‬ועד היום רואים ישועות על ציונו בב"ב‪ ,‬מרן ה"חזון‬ ‫בטוחים בנס לכן אנחנו יכולים לשמוח ביו"ט זה‪.‬‬ ‫איש" זיע"א החזיק ממנו מאוד] אדם אחד ואמר לו שיש לו ייסורים מאוד גדולים‪ ,‬ורבינו זיע"א‬ ‫הגיליון נודב ע"י ידידינו היקר ר' אברהם לוי שיחי' לעי"נ אביו אסלן יהודה בן מלכה ואברהם ז"ל‪ ,‬אמו רג'ינה בת רוחמה ומנשה ע"ה‪ ,‬אחיו חיים‪ ,‬יצחק ומשה (מוי'ס) בני רג'ינה ז"ל‪ ,‬אחיותיו מלכה ואסתר בנות רג'ינה ע"ה‪ ,‬אחיינו הד"ר יונתן‬ ‫לוי ז"ל בן רות ורפאל שיחי'‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪ .‬לעי"נ מרן הגאון ר' מרדכי אויערבאך זצוק"ל‪ ,‬נלב"ע בשב"ק האזינו תשפ"ז‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫לתגובות ושאלות למורנו שליט"א‪ ,‬ולהרשמה לרשימת התפוצה‪divreymeir@gmail.com :‬‬