gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מחודדין · Mechidudin — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מחודדין · Mechidudin

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מחודדין · Mechidudin — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לעילוי נשמת‬ ‫בס"ד‬ ‫אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' כלב פייבל ע"ה‪ ,‬מורי חמי ר' יעקב שלמה ב"ר זכריה אהרן זצ"ל וחמותי מרת חיה לאה טויבע בת ר' יעקב ישראל שניאור זלמן ע"ה‪,‬‬ ‫אחותי מרת פייגע בת ר' יעקב ע"ה‪ ,‬ידידי ושאר בשרי ר' יהודה לייב בן ר' דב בנימין שמואל זצ"ל‬ ‫ושמחתם לפני ה' אלוקיכם‪ .‬כאשר הרמב"ם בא ללמד אותנו מהי שמחת החג‪ ,‬הוא מרחיב‬ ‫להבדיל בין שמחה להוללות‪ .‬שמחה נותנת הרגשה של סיפוק‪ .‬של הצלחה להשיג מטרה‪ .‬סוכות‬ ‫זה חג האסיף‪ ,‬המטרה היא לאסוף מכל החגים ולהביאם לתוך הבית‪ .‬את ה"ותרועת מלך בו"‬ ‫של ראש השנה‪ ,‬את הכח של סליחה ומחילה גדי להמשיך הלאה בלי להתבוסס בבוץ של‬ ‫סכסוכים ומחלוקת ומעל לכל את שמחת החג של חג הסוכות‪ .‬ראשית השמחה זה כאשר אנחנו‬ ‫יודעים ומודיעים לצאצאינו שאנחנו נמצאים בסוכה שהקב"ה הושיב אותנו בימי צאתנו‬ ‫מארץ מצרים‪ .‬בצילא דמהימנותא‪ .‬כאשר מרגישים שהקב"ה קרוב אילינו ומגן עלינו‪ ,‬פורש‬ ‫עלינו סוכת שלומיו‪ ,‬בוודאי שורה עלינו שמחה נעלה‪ .‬שמחה של מצווה‪ .‬אנחנו נמצאים כבר‬ ‫קרוב לשבע שנים במעין סחרחורת‪ .‬תקופת הקורונה‪ ,‬מלחמת שמחת תורה וכל הנלווה שטרם‬ ‫הסתיים‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬הגזירות על עולם התורה מטעם רשעי ישראל‪ .‬אנחנו אמורים ללמוד שיש‬ ‫כאן סוג של מסר של השי"ת שיש משהו בעבודת השי"ת לוקה בחסר‪ .‬משהו אינו כדבעי‪ .‬זה‬ ‫הזמן שנאסוף את כל מאמרי חז"ל כלפי הנהגות של יהודי‪ .‬הלא המה כתובים בפרקי אבות‪.‬‬ ‫לדעת שבכל רגע ורגע יש עלינו עין רואה ואוזן שומעת‪ .‬אנחנו בעצמינו חותמים יום יום על‬ ‫מעשינו אשר נכתבו בספר‪ .‬כעת בא נתבונן בעניין אחד‪ .‬אברך יקר‪ ,‬שוקד על תורתו‪ ,‬מתפלל‬ ‫בדבקות‪ ,‬נכנס לרכב ו‪ ....‬מאבד את זה‪ .‬כעת‪ ,‬לכל הדעות‪ ,‬כל רכב הורגים במשך השנה לא‬ ‫פחות מרובים‪ .‬רובה האברך לא יקח ביד‪ ,‬חלילה‪ ,‬הוא לא רוצח‪ ,‬אהה? הנהיגה שלך היא יכולה‬ ‫לרצוח‪ .‬אי היכולת לעצור לתת לאנשים לעבור במעבר חצי'ה‪ ,‬יהודי שכן נותן זכות לחוצים‪,‬‬ ‫חוטף צפצופים‪ .‬ומה הפתק הפופולרי בחניון של אחד מגדולי הישיבות בארה"ב‪ ,‬סליחה על‬ ‫שדפקתי לך את המראה‪ ,‬קימטתי את הרכב‪ .‬סליחה? אדם מועד לעולם‪ ,‬הדברים האלו עולים‬ ‫כסף רב‪ .‬מי פסק לך שפתק סליחה זה מספיק‪ .‬מי התיר לך לאבד דרך ארץ כלפי אדם שיוצא‬ ‫מחני'ה ואתה מצפצף לו בחוסר סבלנות‪ .‬ולעקוף בתור בסופר‪ ,‬מי אתה לקבוע שאתה יותר‬ ‫חשוב מאלו שעומדים לפניך‪ .‬מישהו בירר הלכתית שזה בסדר להעמיד ילד בתור לקופה‬ ‫ופתאום להופיע עם שלושה עגלות עמוסים‪ .‬כמי שמלמד צעירי הצאן‪ ,‬ילדים שזה עתה נכנסו‬ ‫לעול תורה ומצוות‪ ,‬יש לי בנים של ראשי ישיבה‪ ,‬מגידי שיעורים ושאר כלי קודש‪ ,‬וזה כל‬ ‫שנה שורף לי את הלב מחדש‪ ,‬אף אחד מהם לא למד את כל תרי"ג המצוות לפני שנכנס לעול‬ ‫תורה ומצוות‪ .‬היתכן? הלא החפץ חייב כתב בסוף חלק שני של שמירת הלשון‪ ,‬שבמצוות‬ ‫ציצית נאמר‪ ,‬למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי‪ .‬מי שלא למד את כל תרי"ג מצוות‪ ,‬מהיכן‬ ‫יזכור‪ ,‬יוצא שבעצם יש חסר בקיום מצוות ציצית‪ .‬אני מלמד כל ערב שבת הלכות שבת‬ ‫במסגרת ארגון "לקראת שבת"‪ ,‬תלמידי יודעים‪ ,‬שכל מה שאנחנו לומדים זה רק טיפה בים‪,‬‬ ‫אבל לפני הבר מצווה הם חייבים להשלים עוד הרבה הלכות המצויות בכל שבת בשבתו‪.‬‬ ‫סוכות זה הזמן לאסוף את כל זה לסוכה ומהסוכה לבית‪ .‬לשפר את הדרך ארץ שקדמה לתורה‬ ‫ולשפר את לימוד ההלכה‪ ,‬כי ללמוד בלי לעשות‪ ,‬אין בה הרבה תועלת‪ .‬כדי להכניס שנמחה‬ ‫לבית עלינו גם לשמח את הארבעה של השי"ת‪ ,‬האלמנה היתומים והגרים‪ ,‬אזי השי"ת ישמח‬ ‫אותנו ויקויים בנו והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי'ה ה' אחד ושמו אחד‪ ,‬בבית נכון‬ ‫ונישא בהר מרום הרים‪.‬‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל‪ .‬ע"ד הפשט ארבעה מינין‬ ‫אלו הם גדלים על המים וצריכים להשקאת מים יותר משאר פירות‪ ,‬ולכך נצטוינו בחג הסכות שהוא זמן נסוך‬ ‫המים והוא יום הדין על גשמי השנה‪ ,‬שנרצה להקב"ה על המים עם ארבעה מינין אלו המורים על המים‪ ,‬וקבלו‬ ‫רז"ל אתרוג אחד לולב אחד שלשה הדסים ושתי ערבות‪ :‬ועוד לפי הדרש‪ ,‬ארבעה מינין הללו רמז לד' אברים‬ ‫שבגוף האדם שהם עיקר כל פעולותיו‪ ,‬הן לכל המצות הן לכל העברות‪ ,‬והם העינים והלב‪ ,‬וכמו שדרשו רז"ל לבא‬ ‫ועינא תרי סרסורי דחטאה נינהו‪ ,‬שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם‪ ,‬והשפתים ג"כ מצות הרבה‬ ‫וכנגדן עברות הרבה תלויות בהן‪ ,‬והשדרה ג"כ כי היא עיקר הגוף והכח הנשפע בה מהמוח‪ ,‬וזהו שאמרו במדרש‬ ‫אתרוג דומה ללב‪ ,‬לולב לשדרה הדס לעינים‪ ,‬ערבה לשפתים‪ .‬והכוונה בזה כי בהכשל האדם בעברות של ד'‬ ‫אברים אלו ימצא כופר בד' מינין אלו שהם כנגדן ודומין להן‪ ,‬לפי שבכל עברה תמצא כפרה כשיעשה האדם מצוה‬ ‫כנגדה‪ .‬וכן דרשו רז"ל על הורדוס המלך שהרג אלפים ורבבות מישראל ושאל לשמעון בן שטח אם אפשר שיהיה‬ ‫לו תקנה והשיב לו כי אפשר אם ישתדל בבנין בהמ"ק‪ ,‬ואמרו הוא כבה אורו של עולם כלומר על שהרג כמה‬ ‫מישראל‪ ,‬ילך ויעסוק באורו של עולם‪ .‬והענין הזה מאיר עיני הלב‪ ,‬כי בודאי יש תקנה לעברה בעשית מצוה‬ ‫שכנגדה‪ .‬ועל מצות הלולב הדומה לשדרה אמר דוד ע"ה כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך‪ .‬הנה דברי רבינו בחיי‪,‬‬ ‫ממצים את השמחה של סוכות ע"י ארבעת המינים בהם נאמר ושמחתם לפני ה' א' שבעת ימים‪ .‬שיא‬ ‫השמחה בזמן שמחתינו היתה בשעת שמחת בית השואבה‪ .‬משם שאבו רוח הקודש ‪ -‬רוח טהרה‪ .‬רק רוח‬ ‫טהרה יכול להביא עלינו שמחה‪ .‬בכל מצב‪ ,‬כאשר העיניים תרות ‪ -‬גולשות‪ ,‬הרי מיד יש חמדה ‪ -‬קנאה‪ ,‬רוח‬ ‫רעה‪ .‬ממילא‪ ,‬ארבעת מינים אלו מסמנים את הקבלה בלב (אתרוג) שלא לתור בעיניים (ההדס)‪ .‬קבלה‬ ‫שנובעת מרוב מים‪ ,‬ואין מים אלא תורה‪ .‬כשם שאין שמחה כשמחת התורה‪ .‬אבל חייבים שדרה לעמוד חזק‬ ‫בקבלת הדברים‪ .‬הערבה לשפתיים ‪ -‬ברית כרותה לשפתיים למלאות פינו רינה ותהילה‪ .‬לכן‪ ,‬אלו הגדלים‬ ‫על מים רבים‪ ,‬מסמלים את העם היהודי שאינו יכול ללא התורה (מים)‪ .‬לקראת סיום התורה לוקחים יחד את‬ ‫כל ארבעת האברים החיוניים‪ ,‬סובבים אותם לכל מקום אשר כבודו יתב"ש מלא‪ .‬זה מסמל קבלה אמיתית‪.‬‬ ‫המקדש של לבבינו זקוקה למים רבים כדי להאיר לאחים צמאים‪ .‬אם נשתדל בבנין מקדשינו אנו‪ ,‬טהור‬ ‫עיניים יתב"ש יראה לב טהור‪ ,‬כמה לאורו של עולם‪.‬‬ ‫חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך‪ .‬באספך התבואה אל ביתך מן הגורן ומן היקב‪:‬‬ ‫והגר והיתום והאלמנה‪ ,‬ישמחו בפרט ועוללות ומתנות פירות האילן‪ :‬כי יברכך‪ ,‬שיהיה לך אסיף מרובה ולעניים‬ ‫יהיו מתנות מרובות‪ :‬והיית אך שמח‪ ,‬תהי' שמח בלבד ובמשחתך לא יתערב עצבון‪ .‬הספורנו בא להדגיש לנו‪ ,‬מה‬ ‫עניינה של חג הסוכות‪ .‬המהות של החג היא האסיפה‪ .‬שמחת התאספות כלל ישראל באחדות‪ .‬שמחת בעל‬ ‫הבית האוסף יבולו המבורך‪ .‬שמחת הכהנים אשר אספו את מתנות הכהונה‪ .‬שמחת הלויים אשר אספו את‬ ‫המעשרות ושמחת העניים אשר אספו את מתנות העניים‪ .‬כל אלו עשיות שעל בעל הבית לעשות‪ .‬מתי תוכל‬ ‫לקיים ושמחת בחגיך‪ ,‬שבעת ימים‪ ,‬מתי שאתה יודע ששולחן "רבך" (כאשר אין בית המקדש‪ ,‬הרי שולחנו‬ ‫של אדם מכפר‪ ,‬על ידי ויהיו עניים בני ביתך) מלא‪.‬‬ ‫עצרת הוא‪ ,‬ענין העצירה הוא לא בלבד לשבות ממלאכת הדיוט אבל היא עם זה אזהרת עמידה איזה זמן‬ ‫במקומות הקדש לעבוד במקומות ההם את האל יתברך בתורה או בתפלה או בעבודה כענין ושם איש מעבדי‬ ‫שאול ביום ההוא נעצר לפני ה' והוא אמרו קדשו צום קראו עצרה ועל זה הדרך אמר יהוא קדשו עצרה לבעל‪,‬‬ ‫אמר אם כן שזה היום אחר חג הסכות אשר בו שלמו כל שמחות הרגלים הוא קודש להיות יום עצרת שיעצרו‬ ‫במקומות הקודש ותהיה שמחתו שמחה של תורה ומעשים טובים כאמרו ישמח ישראל בעושיו וזה כענין ויהי כי‬ ‫הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עולות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני‬ ‫וכו' וזה מפני השמחה הקודמת ובהיות שביום שביעי של פסח נעצרו ישראל עם משה יחדו לשורר לאל יתברך‬ ‫כאמרו אז ישיר משה ובני ישראל קדש אותו היום להיות עצרת לה' אף על פי שלא היתה התשועה בתחלת היום‬ ‫וזה באר במשנה תורה באמרו וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה ובהיות שהיה יום החמשים‬ ‫ליציאת מצרים יום מתן תורה אשר בו נעצרו ישראל יחדו לעבודת האל יתברך קראוהו רבותינו ז"ל (מועד קטן‬ ‫פרק ואלו מגלחין) עצרת‪ ,‬אמנם בתורה לא הוזכר אותו היום בזה השם כלל וזה מפני שקלקלו ישראל את המושג‬ ‫בעצירתם ויתנצלו את עדים מהר חורב‪ .‬בדרך כלל דרכו של הספורנו לקצר‪ .‬כאן בהסבר יום הנשגב שמיני‬ ‫עצרת‪ ,‬יום של ה"אבא" והבנים‪ ,‬הוא יוצא מגדרו‪ .‬כל ימי הסוכות היינו זקוקים לכלי עזר כדי לשמוח‪ ,‬סוכה‪,‬‬ ‫ארבע מינים‪ ,‬שאיבת מים ואפילו חבטת הערבה‪ .‬ביום השמיני‪ ,‬המסמל מעל לטבע‪ ,‬זהו יומא דמלכא‪ .‬יום‬ ‫שאנחנו שמחים ש"אין כאלוהינו אין כאדונינו"‪ .‬אין צורך בסממן חיצוני‪ ,‬הקב"ה הטמין עצמו בתורה ונשמח‬ ‫עם התורה‪ .‬ממילא מקיפין גם להראות השלמת עצמינו‪ ,‬קרבתינו העמוקה והאמיתית להקב"ה ללא עוררין‪.‬‬ ‫ממש ישמח ישראל בעושיו‪ ,‬מה שלא משיגים לאחר שום חג אחר‪ ,‬ניתן להשיג בשמיני עצרת‪.‬‬ ‫זְכוֹ ר ָמ ׁשוּי ְּב ֵתיבַ ת גּ וֹ מֶ א ִמן הַ ּ ַמיִ ם‪ .‬נָמ ּו דָּ לה ָדלָ ה וְ ִה ְׁש ָקה צאן מַ יִ ם‪ְ .‬סגוּלֶ ָ‬ ‫יך עֵ ת צָ ְמא ּו לְ ּ ַמיִ ם‪ .‬עַ ל הַ ּ ֶסלַ ע‬ ‫הָ ְך וַ ּי ְֵצא ּו ָמיִ ם‪ :‬בשמיני עצרת מתפללים על הגשם‪ .‬מזכירים את גדולת משה רבינו אשר כל שמו ניתן מעצם‬ ‫היותו במים‪ .‬דווקא השם שנתנה בת פרעה‪ ,‬דבקה בו‪ .‬ראשית הויתו‪ ,‬ליד המים‪ ,‬מימי התיבה עד אשר הציל‬ ‫את בנות יתרו כדי שיוכלו לדלות מים‪ .‬מנטיית ידו על הים ועד זריקת העץ במי מרה‪ .‬מנתינת המים‬ ‫ברפידים ועד מי מריבה‪ .‬גם רבי עקיבא אשר השלים את תורת משה רבינו (אמר רב יהודה אמר רב בשעה‬ ‫שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר‬ ‫לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין‬ ‫תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה‬ ‫יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה‬ ‫מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י‬ ‫אמר לו שתוק כך עלה במחשבה) גם הוא ניצר ע"י הכאת המית בסלע‪ .‬הוי אומר‪ ,‬אנחנו מתפללים על‬ ‫הגשמת התורה ע"י מישוי דברים‪ .‬ע"י העמקה בתורה‪ .‬ע"י עמל התורה‪ .‬ללכת למצוא את המים ולהמתיקם‬ ‫לתלמידים‪ .‬גם למי שקשה עליו לימודי כסלע‪ ,‬לטפטף לו מים עד שיבקע הסלע וישתה ממי הדעת‪ .‬זהו‬ ‫הגשמת הגשם ‪ -‬יערוף כמטר (גשם) לקחי ‪ -‬התורה‪ .‬זאת תפילתינו‪ ,‬שבצדקת התורה שצוה לנו משה‪ ,‬יחון‬ ‫השי"ת אותנו בחשרת מים‪.‬‬