מחודדין · Mechidudin — סוכות (2026-09-21)

לעילוי נשמת בס"ד
אבי מורי רבי יעקב בן ר' יצחק דוד זצ"ל ואמי מורתי מרת סימא בת ר' כלב פייבל ע"ה ,מורי חמי ר' יעקב שלמה ב"ר זכריה אהרן זצ"ל וחמותי מרת חיה לאה טויבע בת ר' יעקב ישראל שניאור זלמן ע"ה,
אחותי מרת פייגע בת ר' יעקב ע"ה ,ידידי ושאר בשרי ר' יהודה לייב בן ר' דב בנימין שמואל זצ"ל
ושמחתם לפני ה' אלוקיכם .כאשר הרמב"ם בא ללמד אותנו מהי שמחת החג ,הוא מרחיב
להבדיל בין שמחה להוללות .שמחה נותנת הרגשה של סיפוק .של הצלחה להשיג מטרה .סוכות
זה חג האסיף ,המטרה היא לאסוף מכל החגים ולהביאם לתוך הבית .את ה"ותרועת מלך בו"
של ראש השנה ,את הכח של סליחה ומחילה גדי להמשיך הלאה בלי להתבוסס בבוץ של
סכסוכים ומחלוקת ומעל לכל את שמחת החג של חג הסוכות .ראשית השמחה זה כאשר אנחנו
יודעים ומודיעים לצאצאינו שאנחנו נמצאים בסוכה שהקב"ה הושיב אותנו בימי צאתנו
מארץ מצרים .בצילא דמהימנותא .כאשר מרגישים שהקב"ה קרוב אילינו ומגן עלינו ,פורש
עלינו סוכת שלומיו ,בוודאי שורה עלינו שמחה נעלה .שמחה של מצווה .אנחנו נמצאים כבר
קרוב לשבע שנים במעין סחרחורת .תקופת הקורונה ,מלחמת שמחת תורה וכל הנלווה שטרם
הסתיים .מלבד זאת ,הגזירות על עולם התורה מטעם רשעי ישראל .אנחנו אמורים ללמוד שיש
כאן סוג של מסר של השי"ת שיש משהו בעבודת השי"ת לוקה בחסר .משהו אינו כדבעי .זה
הזמן שנאסוף את כל מאמרי חז"ל כלפי הנהגות של יהודי .הלא המה כתובים בפרקי אבות.
לדעת שבכל רגע ורגע יש עלינו עין רואה ואוזן שומעת .אנחנו בעצמינו חותמים יום יום על
מעשינו אשר נכתבו בספר .כעת בא נתבונן בעניין אחד .אברך יקר ,שוקד על תורתו ,מתפלל
בדבקות ,נכנס לרכב ו ....מאבד את זה .כעת ,לכל הדעות ,כל רכב הורגים במשך השנה לא
פחות מרובים .רובה האברך לא יקח ביד ,חלילה ,הוא לא רוצח ,אהה? הנהיגה שלך היא יכולה
לרצוח .אי היכולת לעצור לתת לאנשים לעבור במעבר חצי'ה ,יהודי שכן נותן זכות לחוצים,
חוטף צפצופים .ומה הפתק הפופולרי בחניון של אחד מגדולי הישיבות בארה"ב ,סליחה על
שדפקתי לך את המראה ,קימטתי את הרכב .סליחה? אדם מועד לעולם ,הדברים האלו עולים
כסף רב .מי פסק לך שפתק סליחה זה מספיק .מי התיר לך לאבד דרך ארץ כלפי אדם שיוצא
מחני'ה ואתה מצפצף לו בחוסר סבלנות .ולעקוף בתור בסופר ,מי אתה לקבוע שאתה יותר
חשוב מאלו שעומדים לפניך .מישהו בירר הלכתית שזה בסדר להעמיד ילד בתור לקופה
ופתאום להופיע עם שלושה עגלות עמוסים .כמי שמלמד צעירי הצאן ,ילדים שזה עתה נכנסו
לעול תורה ומצוות ,יש לי בנים של ראשי ישיבה ,מגידי שיעורים ושאר כלי קודש ,וזה כל
שנה שורף לי את הלב מחדש ,אף אחד מהם לא למד את כל תרי"ג המצוות לפני שנכנס לעול
תורה ומצוות .היתכן? הלא החפץ חייב כתב בסוף חלק שני של שמירת הלשון ,שבמצוות
ציצית נאמר ,למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי .מי שלא למד את כל תרי"ג מצוות ,מהיכן
יזכור ,יוצא שבעצם יש חסר בקיום מצוות ציצית .אני מלמד כל ערב שבת הלכות שבת
במסגרת ארגון "לקראת שבת" ,תלמידי יודעים ,שכל מה שאנחנו לומדים זה רק טיפה בים,
אבל לפני הבר מצווה הם חייבים להשלים עוד הרבה הלכות המצויות בכל שבת בשבתו.
סוכות זה הזמן לאסוף את כל זה לסוכה ומהסוכה לבית .לשפר את הדרך ארץ שקדמה לתורה
ולשפר את לימוד ההלכה ,כי ללמוד בלי לעשות ,אין בה הרבה תועלת .כדי להכניס שנמחה
לבית עלינו גם לשמח את הארבעה של השי"ת ,האלמנה היתומים והגרים ,אזי השי"ת ישמח
אותנו ויקויים בנו והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי'ה ה' אחד ושמו אחד ,בבית נכון
ונישא בהר מרום הרים.
ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל .ע"ד הפשט ארבעה מינין
אלו הם גדלים על המים וצריכים להשקאת מים יותר משאר פירות ,ולכך נצטוינו בחג הסכות שהוא זמן נסוך
המים והוא יום הדין על גשמי השנה ,שנרצה להקב"ה על המים עם ארבעה מינין אלו המורים על המים ,וקבלו
רז"ל אתרוג אחד לולב אחד שלשה הדסים ושתי ערבות :ועוד לפי הדרש ,ארבעה מינין הללו רמז לד' אברים
שבגוף האדם שהם עיקר כל פעולותיו ,הן לכל המצות הן לכל העברות ,והם העינים והלב ,וכמו שדרשו רז"ל לבא
ועינא תרי סרסורי דחטאה נינהו ,שנאמר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ,והשפתים ג"כ מצות הרבה
וכנגדן עברות הרבה תלויות בהן ,והשדרה ג"כ כי היא עיקר הגוף והכח הנשפע בה מהמוח ,וזהו שאמרו במדרש
אתרוג דומה ללב ,לולב לשדרה הדס לעינים ,ערבה לשפתים .והכוונה בזה כי בהכשל האדם בעברות של ד'
אברים אלו ימצא כופר בד' מינין אלו שהם כנגדן ודומין להן ,לפי שבכל עברה תמצא כפרה כשיעשה האדם מצוה
כנגדה .וכן דרשו רז"ל על הורדוס המלך שהרג אלפים ורבבות מישראל ושאל לשמעון בן שטח אם אפשר שיהיה
לו תקנה והשיב לו כי אפשר אם ישתדל בבנין בהמ"ק ,ואמרו הוא כבה אורו של עולם כלומר על שהרג כמה
מישראל ,ילך ויעסוק באורו של עולם .והענין הזה מאיר עיני הלב ,כי בודאי יש תקנה לעברה בעשית מצוה
שכנגדה .ועל מצות הלולב הדומה לשדרה אמר דוד ע"ה כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך .הנה דברי רבינו בחיי,
ממצים את השמחה של סוכות ע"י ארבעת המינים בהם נאמר ושמחתם לפני ה' א' שבעת ימים .שיא
השמחה בזמן שמחתינו היתה בשעת שמחת בית השואבה .משם שאבו רוח הקודש -רוח טהרה .רק רוח
טהרה יכול להביא עלינו שמחה .בכל מצב ,כאשר העיניים תרות -גולשות ,הרי מיד יש חמדה -קנאה ,רוח
רעה .ממילא ,ארבעת מינים אלו מסמנים את הקבלה בלב (אתרוג) שלא לתור בעיניים (ההדס) .קבלה
שנובעת מרוב מים ,ואין מים אלא תורה .כשם שאין שמחה כשמחת התורה .אבל חייבים שדרה לעמוד חזק
בקבלת הדברים .הערבה לשפתיים -ברית כרותה לשפתיים למלאות פינו רינה ותהילה .לכן ,אלו הגדלים
על מים רבים ,מסמלים את העם היהודי שאינו יכול ללא התורה (מים) .לקראת סיום התורה לוקחים יחד את
כל ארבעת האברים החיוניים ,סובבים אותם לכל מקום אשר כבודו יתב"ש מלא .זה מסמל קבלה אמיתית.
המקדש של לבבינו זקוקה למים רבים כדי להאיר לאחים צמאים .אם נשתדל בבנין מקדשינו אנו ,טהור
עיניים יתב"ש יראה לב טהור ,כמה לאורו של עולם.
חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך .באספך התבואה אל ביתך מן הגורן ומן היקב:
והגר והיתום והאלמנה ,ישמחו בפרט ועוללות ומתנות פירות האילן :כי יברכך ,שיהיה לך אסיף מרובה ולעניים
יהיו מתנות מרובות :והיית אך שמח ,תהי' שמח בלבד ובמשחתך לא יתערב עצבון .הספורנו בא להדגיש לנו ,מה
עניינה של חג הסוכות .המהות של החג היא האסיפה .שמחת התאספות כלל ישראל באחדות .שמחת בעל
הבית האוסף יבולו המבורך .שמחת הכהנים אשר אספו את מתנות הכהונה .שמחת הלויים אשר אספו את
המעשרות ושמחת העניים אשר אספו את מתנות העניים .כל אלו עשיות שעל בעל הבית לעשות .מתי תוכל
לקיים ושמחת בחגיך ,שבעת ימים ,מתי שאתה יודע ששולחן "רבך" (כאשר אין בית המקדש ,הרי שולחנו
של אדם מכפר ,על ידי ויהיו עניים בני ביתך) מלא.
עצרת הוא ,ענין העצירה הוא לא בלבד לשבות ממלאכת הדיוט אבל היא עם זה אזהרת עמידה איזה זמן
במקומות הקדש לעבוד במקומות ההם את האל יתברך בתורה או בתפלה או בעבודה כענין ושם איש מעבדי
שאול ביום ההוא נעצר לפני ה' והוא אמרו קדשו צום קראו עצרה ועל זה הדרך אמר יהוא קדשו עצרה לבעל,
אמר אם כן שזה היום אחר חג הסכות אשר בו שלמו כל שמחות הרגלים הוא קודש להיות יום עצרת שיעצרו
במקומות הקודש ותהיה שמחתו שמחה של תורה ומעשים טובים כאמרו ישמח ישראל בעושיו וזה כענין ויהי כי
הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עולות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני
וכו' וזה מפני השמחה הקודמת ובהיות שביום שביעי של פסח נעצרו ישראל עם משה יחדו לשורר לאל יתברך
כאמרו אז ישיר משה ובני ישראל קדש אותו היום להיות עצרת לה' אף על פי שלא היתה התשועה בתחלת היום
וזה באר במשנה תורה באמרו וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה ובהיות שהיה יום החמשים
ליציאת מצרים יום מתן תורה אשר בו נעצרו ישראל יחדו לעבודת האל יתברך קראוהו רבותינו ז"ל (מועד קטן
פרק ואלו מגלחין) עצרת ,אמנם בתורה לא הוזכר אותו היום בזה השם כלל וזה מפני שקלקלו ישראל את המושג
בעצירתם ויתנצלו את עדים מהר חורב .בדרך כלל דרכו של הספורנו לקצר .כאן בהסבר יום הנשגב שמיני
עצרת ,יום של ה"אבא" והבנים ,הוא יוצא מגדרו .כל ימי הסוכות היינו זקוקים לכלי עזר כדי לשמוח ,סוכה,
ארבע מינים ,שאיבת מים ואפילו חבטת הערבה .ביום השמיני ,המסמל מעל לטבע ,זהו יומא דמלכא .יום
שאנחנו שמחים ש"אין כאלוהינו אין כאדונינו" .אין צורך בסממן חיצוני ,הקב"ה הטמין עצמו בתורה ונשמח
עם התורה .ממילא מקיפין גם להראות השלמת עצמינו ,קרבתינו העמוקה והאמיתית להקב"ה ללא עוררין.
ממש ישמח ישראל בעושיו ,מה שלא משיגים לאחר שום חג אחר ,ניתן להשיג בשמיני עצרת.
זְכוֹ ר ָמ ׁשוּי ְּב ֵתיבַ ת גּ וֹ מֶ א ִמן הַ ּ ַמיִ ם .נָמ ּו דָּ לה ָדלָ ה וְ ִה ְׁש ָקה צאן מַ יִ םְ .סגוּלֶ ָ
יך עֵ ת צָ ְמא ּו לְ ּ ַמיִ ם .עַ ל הַ ּ ֶסלַ ע
הָ ְך וַ ּי ְֵצא ּו ָמיִ ם :בשמיני עצרת מתפללים על הגשם .מזכירים את גדולת משה רבינו אשר כל שמו ניתן מעצם
היותו במים .דווקא השם שנתנה בת פרעה ,דבקה בו .ראשית הויתו ,ליד המים ,מימי התיבה עד אשר הציל
את בנות יתרו כדי שיוכלו לדלות מים .מנטיית ידו על הים ועד זריקת העץ במי מרה .מנתינת המים
ברפידים ועד מי מריבה .גם רבי עקיבא אשר השלים את תורת משה רבינו (אמר רב יהודה אמר רב בשעה
שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך אמר
לו אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין
תילין של הלכות אמר לפניו רבש"ע הראהו לי אמר לו חזור לאחורך הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה
יודע מה הן אומרים תשש כחו כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו רבי מנין לך אמר להן הלכה למשה
מסיני נתיישבה דעתו חזר ובא לפני הקב"ה אמר לפניו רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י
אמר לו שתוק כך עלה במחשבה) גם הוא ניצר ע"י הכאת המית בסלע .הוי אומר ,אנחנו מתפללים על
הגשמת התורה ע"י מישוי דברים .ע"י העמקה בתורה .ע"י עמל התורה .ללכת למצוא את המים ולהמתיקם
לתלמידים .גם למי שקשה עליו לימודי כסלע ,לטפטף לו מים עד שיבקע הסלע וישתה ממי הדעת .זהו
הגשמת הגשם -יערוף כמטר (גשם) לקחי -התורה .זאת תפילתינו ,שבצדקת התורה שצוה לנו משה ,יחון
השי"ת אותנו בחשרת מים.
