חבורת אור החיים · Chabiras Ohr Hachaim — סוכות (2026-09-21)

באר
פ"ז פרשת וְ זֹאת הַ ְּב ָרכָ ה ה"אור החיים הקדוש"
סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א "
"
לדרוש בתיבה זו עד שהגיעו לומר שהוא על דרך אומרו וְ זֹאת ַה ְ ּב ָרכָ ה ֲא ׁ ֶשר ֵ ּב ַר ְך מ ׁ ֶֹשה ִא ׁיש ָה ֱאל ִֹהים ֶאת ְ ּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל לִ ְפנֵ י
מוֹ תוֹ { :ל"ג' א'}
(דות א' ג) איש נעמי ,והכוונה שמשה היה גוזר וה' מקיים והבן,
ועיין מה שנפרש בסייעתא דשמיא בסמוך: וזאת הברכה .צריך לדעת אומרו וזאת בתוספת וא''ו בתחלת
ג') את בני ישראל שהם כלי מוכן לקבל הברכות מה שלא ענין ,עוד צריך לדעת לאיזה ענין נאמר כל הכתוב אם להודיע
היה עד עתה ,וצא ולמד שלא שרתה שכינה בכללותם אלא על המברך והמתברך הלא ניכרים הם הדברים בלא פסוק זה אם היה
בני ישראל כי נתקבצו כחות הקדושה שהם במספר ס' רבוא, מתחיל מפסוק ויאמר וגו' ,ואם להודיע כי זה היה לפני מותו
ואומרו את בני ישראל ולא הספיק לומר בני ,אולי שנתכוין סמוך למיתתו מובנים הם הדברים ממה שלפניו ולאחריו שסמוך
לצרף עמהם הנעלמה מעיני כל חי שהיא השכינה שהיא עם למיתתו היו הדברים .ומה גם כי מה צורך יש בהודעת הזמן:
ישראל אפילו בצרה דכתיב (תהלים צ''א טו) עמו אנכי בצרה ,וידיעת ונראה שנתכוון הכתוב לשבח איש האלהים מה גדלו מעשיו,
ההפכים שוה ,שנתכוון משה שהוא השושבין לברכה עמהם: הנה בפרשה הקודמת לזה סמוך למאמר וזאת הברכה מלפניה
ד') לפני מותו כי הגם שגדול ערך משה תוסף רוחו וכחו בעת אמר הכתוב החלט הגזירה על משה למות באומרו (לעיל לב מט)
אשר יגיע העת אשר יאסף אל עמיו ,ולצד הד' טעמים הגדילה עלה אל הר העברים וגו' ומות וגו' על אשר וגו' ,ואם כן יאמר
ה' וייחדה למעלה מכולם באומרו וזאת הברכה: האומר כי זה משה האיש טינא היה בלבו על מיתתו אשר היה
עוד ירמוז באומרו וזאת על דרך אומרם ז''ל (ילקוט ועיין ספרי כאן) לה סיבה עם בני ישראל אחר שרץ אחריהם כסוס (מדרש תנחומא)
שלא זכה משה שיקרא איש האלהים עד שבירך את ישראל, גרמו לו מיתה בחוץ לארץ ומנעוהו מעבור לארץ אשר נכספה
והוא מה שהעיר באומרו וזאת פירוש מלבד כל אשר פעל וגם כלתה נפשו לה ,וטבע אנוש ירחיק הסובב רע ,והגם שידוע
ועשה מהיושר כשהוסיף זאת הברכה אשר בירך משה את בני הוא הצדיק לסבלן אחר היכולת ,זה יועיל שלא לשנוא אותם,
ישראל בזה נקרא איש האלהים: אבל קורבת הלב היא נמנעת על כל פנים ,לזה בא דבר ה'
בתורתו והעיד על הצדיק ואמר כי מלבד שלא שנא אותם ולא
איש האלהים .יתבאר הכתוב על דרך אומרם ז''ל
הרחיקם מלבו עוד לו זאת הברכה וגו':
(ערכין י''ז ).וז''ל אם יבוא הקדוש ברוך הוא לישב בדין עם אברהם
יצחק ויעקב אינם יכולים לעמוד בפניו ע''כ ,הא למדת כי מה ולזה אמר וזאת בתוספת וא''ו להעיר גדר הקודם שיסתובב
שמועילים הצדיקים במעשיהם ובהתעצמותם בעולם הזה אינו מהמאמר הסמוך והבן ,וגמר אומר לפני מותו פירוש סמוך
אלא לזכות מכח הרחמים אבל בדין לא ,וכמאמר דוד (תהלים למיתתו ,להעיד עוד על הפלגת צדקותו ,דהגם דזמן ההרגש
קמ''ג ב) ואל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי שהוא פרק הנסיעה שהדבר יחייב לשנוא אף על פי כן ברך
פירוש כל צדיק שיקרא חי ,וכאן הודיע הכתוב כי צדיק זה אותם ,והעיד הכתוב על הברכה היותה מעולה ושלימה בכל
נתעצם ופעל הטוב אפילו בערך בחינת הדין הרמוז באלהים, לבו במה שכתב וא''ו בתחילת תיבה להעיר על מה רב גודלה:
והוא אומרו איש האלהים ואם יבוא ה' לעמוד עמו בדין יוכל כי עוד ירצה באומרו וזאת וגו' להיות שקדמו ברכות אחרים
הפליא לעשות הטוב והישר: אברהם בירך את יצחק ויצחק ליעקב ויעקב לבניו וכולן נתקבצו
עוד נתכוון במאמר זה להעיד עליו כי כל התעצמו במדות לראש ישראל ,לזה כשבא משה לברך ישראל דקדק בדבריו כי
הטובות הידועות לו לא היו אלא לצד יראתו מאלהיו לא שהיה ברכתו היא תוספת על הראשונים ,על דרך שפירשו ז''ל (ספרי)
טבעו מסייעו אל הדבר ,כאומרם ז''ל (יומא כ''ב ):שאול באחת בפסוק (דברים א' י''א) ה' אלהי אבותיכם יוסף וגו' ויברך אתכם
ולא עלתה לו ודוד כו' כי שאול היה מטבעו מזוג ולא היה חם וגו' ,שהכוונה זו היא משלי ויברך אתכם וגו' ,הרי שמקפיד
ומהיר לטעות ולזה באחת ששגג יצתה ממנו המלוכה לפי לדקדק אשר הוא מוסיף לברך ,וכמו כן העיד כאן כי ברכתו
טבעו משערים בני עליון שאם היה כטבעו של דוד אדמוני היה היא תוספת על ברכות הראשונים ,והוא מה שרמז במאמר
עושה כדוד עשר ידות ,והן האיש משה יש מקום לחשוב שהיה וזאת ,ואומרו הברכה בה''א מעידה התורה שהיא המעולה
עניו מטבעו והיה בכולן [סבלן] מטבעו ,לזה העידה התורה והמשובחת יותר מכולן ,וגמר הכתוב לומר הדברים שבהם
עליו שכל התעצמותו ותגבורתו הרמוז בתיבת איש היה לצד תתעלה על כל ברכה:
האלהים היה ירא ,והוא אומרו איש האלהים: הא') אשר ברך משה וידוע הוא מעלתו כמו שכתב אלהי
עוד ירמוז על זה הדרך איש המיוחד לאלהים שלא קם ולא עולם בהוכיחו אהרן ומרים (סוף פ' בהעלותך) ושם פירשתי:
יקום כמותו ,ונתכוון הכתוב בסמיכות את בני ישראל למאמר ב') איש האלהים וצא ולמד מה עצמו רז''ל (מדרש תנחומא ב)
א
באר
ה"אור החיים הקדוש"
פ"ז פרשת וְ זֹאת הַ ְּב ָרכָ ה
לו ,רמז לגדעון ,וכינה לו את השור ,רמז למה שאמר מלאך ה' איש האלהים להגיד שמדרגה זו השיגה עם בני ישראל ,פי'
לגדעון (שופטים ו כה) קח את פר השור אשר לאביך וגו' ולקחת את באמצעות מה שטרח בהם ומה שסבל מהם והמסתעף מאמצעות
הפר השני והעלית עולה וגו': הנהגתו הטובה עמהם השיג מדרגה זו ליקרא איש האלהים:
ואומרו הדר לו ,כאומרו שם (ז ב) ויאמר ה' אל גדעון רב
לְ ִבנְ יָ ִמן ָא ַמר יְ ִדיד ה' יִ ׁ ְשכּ ֹן לָ ֶב ַטח ָעלָ יו ח ֵֹפף ָעלָ יו ָּכל ַה ּיוֹ ם ו ֵּבין
העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל יפיו ׁ ָשכֵ ן{ :ל"ג' י"ב} ְּכ ֵת ָ
לאמר ידי הושיעה לי .והוא הפאר הוא ההדר האמור כאן ,שלא
לבנימן אמר .פירוש תיבת לבנימין הוא דברי משה ,ותיבת
עלו מישראל אלא אנשים מועטים ,ובזה תהיה התשועה הדר
אמר הוא דברי הכתוב ,שאם לא כן במה יובן הדבר שעל בנימין
למושיע ,והוא אומרו הדר לו: הוא אומר ,וכן ליוסף ולזבולן וגו':
ואומרו וקרני ראם קרניו .הוא כנגד יהושע הבא מאפרים, ואומרו ישכן לבטח עליו .פירוש מה טעם ישכון לבטח ,עליו,
שהיה שמעו בכל הארץ ,אשר גדלו ה' והרים מעלתו כקרני פירוש על היותו שכנו של שוכן הבירה ,כי מי יבא אחר המלך:
ראם ,בהם עמים ינגח וגו' ,כי כשמוע מלכי האמורי את אשר
היה ה' עמו לא קמה עוד רוח בהם מפניו: וּלְ יוֹ ֵסף ָא ַמר ְמב ֶֹרכֶ ת ה' ַא ְרצוֹ ִמ ֶּמגֶ ד ׁ ָש ַמיִ ם ִמ ָּטל ו ִּמ ְּתהוֹ ם ר ֶֹב ֶצת
ָּת ַחת{ :ל"ג' י"ג}
וחזר ופירש משה דבריו כי שני הברכות שאמר הם כנגד שני
השבטים ,והוא אומרו והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה, מברכת ה' ארצו .אולי לפי שעתידין לומר בני יוסף ליהושע
שצר להם המקום להיותם עם רב (יהושע יז יר) לזה ברך ארצם
והגם שבברכה הקדים לומר בכור שורו שהוא כנגד מנשה ,לפי
להתרחב .עוד לפי שיוסף זן ופרנס כל ישראל ,ומצינו שהעלה
שברכתו קטנה מברכת אפרים ,התחיל במועט להוסיף ולעלות
ה' עליו בשביל זה כאילו ילדם דכתיב (תהלים עז טז) בני יעקב
בברכה ,וכשהזכירם הקדים ברכת אפרים כפי גדולתן ,שגדולת
ויוסף סלה ,ואמרו ז''ל (סנהדרין יט ):לפי שפרנסם נקראו על
יהושע גדולה מגדולת גדעון:
שמו ,לזה ברכו ברוב טובת הארץ מדה כנגד מדה:
את ָך וְ יִ ּ ָשׂ שכָ ר ְ ּבא ָֹהלֶ ָ
יך{ :ל"ג' י"ח} וְ לִ זְ בוּלֻ ן ָא ַמר שְׂ ַמח זְ בוּלֻ ן ְ ּב ֵצ ֶ
ֹאש יוֹ ֵסף וּלְ ָק ְדקֹד ו ִּמ ֶּמגֶ ד ֶא ֶרץ ו ְּמל ָֹא ּה ו ְּרצוֹ ן ׁשֹכְ נִ י ְסנֶ ה ָּתבוֹ ָ
אתה לְ ר ׁ
נְ זִ יר ֶא ָחיו{ :ל"ג' ט"ז}
שמח זבולן וגו' .הגם שבענייני עולם הזה בכללות אין לשמוח
בהם ,דכתיב (קהלת ב ב) ולשמחה מה זה עושה ,אמר הנביא ורצון שכני סנה וגו' .פירוש שיתרצה בו ה' להטיבו גם בזמן
שזבולון ישנו כשמחה ,הגם ביציאתו מבית המדרש לסחורה, שישראל בצער ,והוא סימן שכינת סנה:
והטעם כדי שיתקיים יששכר באהלו כאומרו ויששכר באהליך: ואומרו תבואתה לראש יוסף ולקדקד וגו' .פירוש טעם
עוד ירצה ,לפי שאין אדם יודע ביציאתו לסחורה אם יצליח האמור הוא כנגד שני מדות טובות שנמצאו בו ,אחד שהגם
אם לא עד שיחזור מוצלח ,לזה אמר לזבולון שמח מעת שגלה וירד למצרים ,וכמה סיבות הרשע הקיפוהו עמד
יציאתך ,כי בודאי שתצליח ,והטעם כיון שיששכר באהליך בצדקתו ,כאומרם ז''ל (רש''י שמות א ה) בפסוק ויוסף היה במצרים
שליח מצוה אתה לזון לומדי תורה ,וכינה אהל יששכר לזבולון, הוא יוסף וגו' ,והוא מה שרמז באומרו לראש יוסף:
כי הוא הבונה אהלו: וכנגד מה ששילם לאחיו טובה תחת רעה ,אמר נזיר אחיו,
שהזירוהו אחיו מן אחוותם ,כמו שדרשו ז''ל (רש''י בראשית לז יז)
או ירצה באהליך ,כינוי ליששכר ,ואמר לשון אוהל ,לשתי
בפסוק נסעו מזה ,ואף על פי כן ויכלכל יוסף וגו':
סיבות ,אחד שאין עושין עיקר בעולם אלא ישיבת עראי,
ועיקר דירתם הוא בית עולמים .ב' ,כינוי למאהיל עליהם,
ְ ּבכוֹ ר ׁשוֹ רוֹ ָה ָדר לוֹ וְ ַק ְרנֵ י ְר ֵאם ַק ְרנָ יו ָ ּב ֶהם ַע ִּמים יְ נַ ַ ּגח יַ ְחדָּ ו ַא ְפ ֵסי
שהיא השכינה שנקראת אהל ,הגם שעוסקים בסחורה ,עליהם
ָא ֶרץ וְ ֵהם ִר ְבבוֹ ת ֶא ְפ ַריִ ם וְ ֵהם ַאלְ ֵפי ְמנַ ׁ ּ ֶשה{ :ל"ג' י"ז}
נאמר (תהלים פה יד) צדק לפניו יהלך וגו':
בכור שורו וגו' .כאן בירך שני גדולים היוצאים מיוסף ,ואמר
לעילוי נשמת כנגד מנשה הבכור בכור שורו הדר
הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל
נלב"ע בחג השבועות תשע"א
לקבלת הגליון ,תגובות והערות a023722350@ gmail.com
ב קו חבורת אור החיים 02-3722350 -
