קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — סוכות (2026-09-21)

בס"ד ,גליון • 246סוכות תשפ"ז • שנת 'ושמחת בחגך' לפ"ק
כלילת יופי
על יוצרים ויצירות
של סוכות הפלא
הרחקתי נדוד
סיפור חיים סובב
עולם וחוצה יבשות
שמחת תורה
שיחת חג מרוממת עם
הגאון רבי שמחה רבינוביץ שליט"א
מביתי החוצה
המשפיע רבי שמעון שפיצר שליט"א
מעמיק תובנות ומאגד לבבות
מפנינים יקרה
אנשי האוצר של
הממלכה בראיון גלוי
סוכת שלום
סודות ויסודות ממניחי
אבני הפינה לדירות לדורות
נווה אפריון בצילא דקוב"ה
ראשי מיזם 'אפריון'
על המהפך ההסטורי בדרך לחופה משא נלהב מהגאון
רבי מרדכי גרינפלד שליט"א
רצוף אהבה
רוממות וקדושת
יום שמיני עצרת
עולו אבהן
אסופת לקחים ושגב עובדות
מרבותינו הקדושים
ף הבא
רת לד
עוב
בעזהשי"ת
לכלל אנ"ש שבאו לחסות בצילא דמהימנותא לחודש תשרי -ימי הרת עולם
די היימישע תפילין
המהודרות והמוכרות
ברוכים
הבאים
בשם ה'
ברכנוכם
מבית ה'
וכעת:
קו יצור מיוחד "קשר <לתפי<לין"
מנדיס הסעות שמחים לעמוד לרשות הציבור היקר
ולשרת אתכם בנאמנות ובמסירות ,בנסיעות לקברי צדיקים
מבית "תפילין -אות <לישרא<ל"
בכל רחבי הארץ ,וכן לאטרקציות על טהרת הקודש
לכל גיל מנער ועד זקן ,לבחורים ולאברכים.
נהגים יראי שמים
ומנוסים
התאמה מושלמת
לצרכים שלכם
מ 4-מקומות
ועד 60מקומות
רכבים
מפוארים בכשרות בד"ץ העדה"ח
יותר יותר יותר יותר
אחריות אנושיות זמינות נוחות
שמרו את המספר – ונשמח לשרת אתכם בכל עת היימישע יודן
*5350 הסעות
ודרייברים <לא מתפשרי+ם
למספרי חו"ל+97235052992 :
03:5742841 ע<>ל פחות מ'או>ת <ליש>רא<ל'
חתונות הילדים שיפוץ ובנייה
החגים בפתח ואיתם ההוצאות.
השלמת הון עצמי סדר בהלוואות
את חגים מהירה ומשתלמת
הלוו
החל מ ₪50,000-ועד
₪ 800,000
תוך 24שעות
מהירות פריסה סכומים הליך התאמה ליווי מעל 9,000
שיא ארוכה גבוהים פשוט וקל אישית צמוד לקוחות מרוצים
אל תחכה //חייג עכשיו
וגשל
משכנתאות והלוואות
02-580-5-580 al@wagshal.co ירמיהו ,62ירושלים
פרויקטים | עמותות | עסקי | פרטי
פותחים שנה עם מהפכת
הכשרויות של רמי לוי
חג שמח!
תופרים לכם
רשת ברודווי מאחלת
לקהל חסידי ויז'ניץ
א פריילעכן יו"ט
שוברי הנחה מיוחדים לאנ"ש אצל הנציגים
ירושלים :מתחם תנובה ירמיהו 24פינת מנחת יצחק | ב"ב :בן יעקב | 21ביתר עילית :פחד יצחק 5
בית שמש :פינת נהר הירדן | 30אשדוד :עקביא בן מהללאל | 2טל' ארצי1599-599-123 :
בס"ד ,סוכות תשפ"ז
פאר יודנס
וועגן...
פיילוט לנסיעה ישירה רפואה
מרפואה וחיים בני ברק -למרכז הרפואה ‘שיבא’ תל השומר
וחיים
לאור ריבוי הפניות והצורך החיוני שעלה מהשטח
להקלה על חולים ,מלווים ומבקרים,
אנו נערכים בס”ד
להפעלת פיילוט לנסיעה ישירה מרפואה וחיים ב"ב
למרכז הרפואי שיבא – תל השומר.
1 אגף
כדי להתאים את המערך באופן המיטבי לצורכי הציבור,
אנו פונים לקבלת משוב והערכות בנושאים הבאים:
ביקור
זמנים :זמני יציאה וחזרה מועדפים חולים
שפע בסוכה ,שמחה בלב תדירות :מספר הנסיעות הנדרש במהלך היום.
זמני המתנה :משך המתנה בבית חולים.
וברכה שתלווה אתכם כל השנה 0
חג סוכות שמח מנטו חיסכון את הערכותיכם והצעותיכם ניתן להעביר:
בתא הדואר הייעודי במשרדי “רפואה וחיים”
או בדוא"לbaruch@refuah-vechaim.org.il : ⋅
אושר אמיתי זה נטו חיסכון מרכז תמיכה
רשת מזון זולה ומשתלמת בישראל לאחר איסוף הנתונים ושקלול המשוב, לחולה
נעדכן בעז”ה את הציבור לאחר הסדרת הנושא ולמשפחתו
מכבדים כרטיסי: קידום ושילוב
משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד ,מלכי רבנן
בברכת "ותסיענו לחיים ולשמחה ולשלום" החניך המיוחד
אשל ירושלים ,להחזיקם ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים כארד,כארד שופ. ומועדים למשחה בקהילה
סניפים :אלעד | אשדוד | באר שבע | ביתר עילית | בית שמש | בת-ים | חדרה | מודיעין עילית | מעלות | נתניה אגף ביקור חולים “ -רפואה וחיים” ⋅
עפולה | קרית יערים -טלזסטון | קרית שמונה | רמות -ירושלים | קרית אתא -בקרוב | כרמי גת -בקרוב
ׂ ֹ
יע ּפו ֵתחַ יָד ו ּ ַמ ְש ּבִ ַ
יע יְבוּל לְ הַ ׁ ְש ּפִ ַ
הד+ר
בס”ד בס"ד
בדירה נאה!
כמדי שנה
לאחר לימוד התורה בקדושה במשך כל הלילה
בעת רצון,
ביום גמר החיתום
מעמד
לפנות בוקר
ובשעת ההקפות,
התפי+לה
יתקיים
הושענא רבא
והי+שו+עה
א פריילאכן יום טוב לקהל לקוחותינו
יתקיימו תפילות הבוקעות רקיעים
רחל מאמע אצל
שבחרו להתקדם לדירה נאה ומרווחת ,ונהנו ממעטפת מקצועית,
אפשרויות מימון מותאמות וליווי אישי עד לקבלת המפתח.
עבור כל השמות ,בהזכרת כל שם
על ידי רבני הכוללים בקבר רחל
ושם בפירוט בקשתו האישית
לישועתכם הקרובה
רבי חיים
פסק:
תרומה למוסדות
שלום ויזל050-4180606 :
*8631
קבר רחל היא
לא עוברים את החתימה בלי אמא .התקשרו עכשיו
ההשתדלות
הטובה ביותר
לישועה
חיים שזורי -וובר055-6710311 :
בדוק רח' אהבת שלום ,12בני ברק
ניתן להעביר שמות לישועה עד יום ג’ ערב הושענא רבא בחצות ומנוסה!
בס״ד
אותנטי
אותנטי
און די חסידי'שע לבוש אין די לבוש שפיגלט (מראה)
איז דא א חסידי'שער איד זיך אפ דאס גאנצ'ער מענטש.
(ליל שב"ק תרומה תשס"ח) (ליל שב"ק תרומה תשס"ה)
מיר גיי'ען מיט די
חסידי'שע מלבושים ברענגט פאר חסידי'שע מלבושים אויף דעם
א מענטש א העכט'ע שמחה האלט'ן שטייג'ער (מסורת)
(ס"ג תרומה תשע"ז)
מיט'ן גאנצ'ן קנאק
(ליל שב"ק ויקהל פקודי תש"פ)
בני ברק17:00-21:00 ,13:00-15:00 : ארמון דסקל ,שלמה המלך 8בני ברק (בניין ברכל) חנייה חינם
שעות פתיחה
סניפים
ירושלים ,בית שמש ,אשדוד ,אלעד17:00-21:00 : ירושלים עמוס | 15אלעד שמעון הצדיק | 7אשדוד רבא | 16בית שמש נהר הירדן 39
יום ו׳ בכל הסניפים11:00-12:00 : רעד מיט דסקל 1599-515-000
גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה
למדנו רבנו אורחות חיים
בצילא דמהימנותא
בכח האמונה בוקעים שערי ישועה
ורבותינו ,אשר יו"ט נעשה, לי' .מתגלה לו קרבת אלקים מיוחדת ומפעימה שאין בדומה לה. חידוש נפלא שונה מרן רבנו שליט"א במהותו של חג הסוכות
ייסד ותיקן מרן בצאתנו בשלום וכך גם האירו פתח דבריו של רבנו ,במאמר המרטיט בליל א' זמן שמחתנו ,בו ציוונו הבורא יתברך שמו בסוכות תשבו שבעת
הבעל שם טוב מן הקודש דסוכות תשפ"ה ,מאמר 'בכח האמונה בוקע שערי ישועה' ,וזל"ק: ימים ,לצאת מבתינו חוצה אל דירת העראי.
הקדוש ותלמידיו מיום הקדוש "עתה נכנסנו אל מועד חג הסוכות ,הקב"ה מצוה מן התורה ומסביר רבנו [דא"ח ליל יו"ט סוכות תשפ"ג] .לעתים ,עיקר
אחריו ,ועד ימינו תשפ"ז ,בו זכינו לצאת מן הבית חוצה ,ברם הוא מכניסנו אל סתר צל כנפיו, עבודת ויגיעת האדם בהתקרבותו לבוראו ,היא דווקא בחוץ.
אנו חיה וקיימת להסתופף בצילא אל הסוכה צילא דמהימנותא עילאה ,צילא דקודשא בריך הוא. ברחובה של עיר .במקום שבו הוא פחות מוגן .כי שעה שהוא
היא..." .ב"ה גם דמהימנותא. בהעמק חשוב במשמעות העמוקה שבמצוה זו ,נראה כי מוסר ספון בבית המדרש או בביתו פנימה ,שמור מפני המזיקים ומפני
היום בדורנו ובכן מה נהדר השכל גדול שנינו בכאן .הקב"ה מלמדנו כי פעמים שהוא גוזר פגעים רעים ,הרי שאז לא-לו המלחמה והנצחון על היצר .דווקא
ישנם הנהגות היה כהן גדול, על האדם לצאת חוצה מסדרו וטבעו ,מן השמים נגזר עליו בשעה שיוצא אל החוץ ,לעתים יש נסיון כזה או אחר .דווקא
המיוסדות בעבודתו בפני לשלחו חוץ לזמנו או חוץ למקומו בכל מיני הרפתקאי דעדו שם ,ניכרת עבודת השי"ת שלו ,דווקא שם ,עיקר מלחמת היצר
על אדני דרך קונו ובנשאו על כל איש בימי חייו ,בעת כזאת צריך האדם לזכור נאמנה כי וההתקרבות אל השי"ת.
הבעש"ט הק', את תפילותינו הלא זו היא תכלית בריאת
ועל זה הדרך בלהב אש קודש העולם .שהתאווה לו ד' דירה פעמים שהוא גוזר על האדם לצאת חוצה מסדרו וטבעו ,מן השמים נגזר
אנו צריכים בגבורת ארי, עליו לשלחו חוץ לזמנו או חוץ למקומו בכל מיני הרפתקאי דעדו על כל דווקא כאן ,בעולם הגשמי
ללכת "...קרא כלבי"א יקום איש בימי חייו ,בעת כזאת צריך האדם לזכור נאמנה כי יהא אשר יהא – התחתון ,שבו קליפות ותאוות
בשולה"ט בערב יום הקדוש ש.ז.
רבנו שליט"א. וכארי יתנשא. והסתרות ,ולא בעבודה שהיא
ואז ,הביא ובכניסתו של
הוא שרוי בצלא דקודשא בריך הוא ,אף הרחק הרחק מביתו וממקומו חסרת נסיונות חפץ ד'.
יום ,נחקקו רגעי הוד מרטיטים על לבבות המוני אנשי שלומנו ,מרן רבנו שליט"א מעדות קורעת לב אשר הגיעה לשולחנו הטהור אם כן ,מורה רבנו שליט"א
באותה שעת זיכוך נעלה ומרוממת ,בה עומד כל איש ישראל ורובצת על לבבו הטהור ,והתחנן אלינו "...מ'זאהל וויסן ווי – נצטווינו על בניית סוכה בחוץ דווקא ,ואדרבה סוכה העשויה יהא אשר יהא – הוא שרוי בצלא דקודשא בריך הוא ,אף הרחק
ומתחטא לפני קונו כבן המתחטא לפני אביו ,שעה בה מסטין חמור זענען די כלים ,אשר על ידם יוכל איש להידרדר ולהגיע בבית אינה כשרה .דווקא שם ,בחוץ ,הוא נמצא בצילא דמהימנותא הרחק מביתו וממקומו – עודו נתון בצל כנפיו של הקב"ה ,אף
בכבל אסור ומחיצות של ברזל שבין ישראל לאביהם שבשמים עד שאול תחתית ,כל כך אפשר להימשך אחריהם ,עד אשר גם עילאה ,הוא חוסה מזרם וממטר ,הנסיונות מחשלים ומחזקים כי כרוך קושי עצום בריחוקו מביתו וממקומו – אולם הכל מידיו
נמסות ונמוגות כלא היו ,עם דמדומי חמה והתקדש היום הקדוש .ביום גדול וקדוש כזה ,כאשר כל ישראל מתרוממים ומתעלים, אותו .ללמדנו אשר גם ובעיקר כאשר האדם מוכרח לצאת מביתו של הקב"ה ובידיו של הקב"ה"
ובה ,באותה שעה כבירה ביקש רבנו לשאת את דברו ,תוכחת אך המכורים לכלים הללו נשארים שקועים בהם"... החוצה ,עליו לדעת כי או-אז הוא חוסה בצל כנפי שכינתו יתברך.
ובהמשך דבריו ,אחר שגולל רבנו את קורותיו ,המשיך ואמר:
ואז ,באהבתו אותנו ,אמר" :כי כל מי שיקבל עליו כעת מגולה מלב אוהב אשר בקעו מנהמת לבבו הטהור. שגורה על לשונו העובדה ששמע מפי האדמו"ר מטאהש
"מצות סוכה מלמדתנו לנהוג כך ,שאף כאשר נגזר על האדם לצאת
ויותר מאשר דיברו המילים וחדרו אל הלבבות אשר באותה להינתק מכל הכלים המשחיתים ,בוודאי יהיה לו שייכות וקשר זי"ע ,אשר הרה"ק רבי אהר'לה ראטה זי"ע בעל 'שומר אמונים',
מביתו החוצה – כלומר מחוץ לסדר הרגיל בכל ענין שהוא – יהא
שעה פתוחים היו כאולם ,גאה-גאו הלבבות על גדותיהם והמו עמי" .ואידך פירושא – זיל גמור ,לעזוב בארות נשברים ולהידבק כאשר שהה בעיר פעסט ,הוצרך לצעוד כל יום כברת דרך ארוכה
ברור אצלו כי בצילא דמהימנותא הוא מצוי ,בצילו של הקב"ה
כמים ,כאשר זכינו לשמוע קולו בקודש בדברי מוסר והדרכה ,במקור מים חיים. ברחובותיה הסואנים של העיר עד למקווה טהרה ,ושמירת עיניו
המסוכך עליו ומגן בעדו מכל עבריו בכל רגע ורגע ,יהא אשר יהא".
מאמר הדא"ח המלא יתפרסם אי"ה בגליון דברי אלקים כאשר התחדשו ימינו כקדם ,וחשנו כי אב אוהב לנו ,אשר דואג עלתה לו במאמצים מרובים .לימים היה אומר שיותר ממה
כך גם ,המשיך רבנו ואמר ,שעה שסדר יומו של האדם זז מחמת
לנפשנו רוחנו ונשמותנו ,אשר מבקש כי שעת מירוק וזיכוך זה חיים .ואנו ,אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו .מי יתן שהועילה לו טהרת המקווה ,הועילה לו היגיעה וההתאמצות
חולי שבא עליו ועליו לצאת ולבוא בבתי רפואה וכדומה ,גם זה בדרך אל המקוה .כי ביגיעה זו חפץ השי"ת.
ויהיה לבבנו זה כל הימים ,לשמוע קולו בקודש מרומם אותנו יהיה לו קיום לשעה ולדורות.
ובה בעת ,האריך רבנו בדברים כדבר אב אל בנו יחידו ואהובו ,בהדרכות קדשו ומעפיל אותנו לפסגות כבירות לאורך ימים זאת ועוד .דווקא בחוץ ,מתקיים בו באדם 'מרחוק ד' נראה ענין של 'צאתי מביתי החוצה' ,וגם זה – צילא דמהימנותא הוא זה.
התחנן אלינו לבחור בחיים ,התחנן אלינו לאחוז בדרך אבותינו ושנות חיים ושלום .אכי"ר.
מוצאי שבת ויו"ט הדלקת נרות
חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר
ויותר מאשר דיברו המילים וחדרו אל הלבבות אשר באותה שעה פתוחים היו כאולם ,גאה-גאו הלבבות 7:44 07:07 07:09 07:08 07:08 07:08 07:08 07:10 07:07 07:09 5:55 06:01 06:03 05:57 05:55 06:02 06:03 06:12 05:56 06:11
הגליון הבא יופיע אי"ה לקראת שב"ק בראשית
על גדותיהם והמו כמים ,כאשר זכינו לשמוע קולו בקודש בדברי מוסר והדרכה ,כאשר התחדשו ימינו
כקדם ,וחשנו כי אב אוהב לנו ,אשר דואג לנפשנו רוחנו ונשמותנו ,אשר מבקש כי שעת מירוק וזיכוך הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
זה יהיה לו קיום לשעה ולדורות. יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com :
פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647
גליון
שבועי קשר איתן
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 21 20קשר איתן • סוכות תשפ"ז
הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
השתתפות הקטנים בהקפות:
נוהגים להביא את הילדים הקטנים לבית הכנסת בשעת עריכת
קטן ששכחו לגזוז צפורניו בערב יו"ט:
קטן שלא גזזו לו צפרניו קודם המועד מותר לגזוז צפרניו בחול
חינוך קטנים למצוות ירח האיתנים
ההקפות שישתתפו בשמחת התורה ,ונושאים דגלים בעת
20
המועד ,בפרט באופן שמצטער כגון שמשרט עצמו.11
ההקפות ,21ואין ליתן לקטן להחזיק בפני עצמו בס"ת ,22ומותר
כתיבה וציור לקטנים בחול המועד:
ד' מינים -חול המועד – שמחת תורה
לחלק מיני מתיקה לקטנים ואין צריך למונעם מלאוכלם קודם
קידוש.23 יש לחנך הקטנים על קדושת המועד ,12אבל מותר ליתן לילדים
עליה לתורה לקטנים שהגיעו לחינוך: 13
לכתוב ולצייר לעצמם לשעשוע
בשמחת תורה נוהגים שאף הקטנים עולים לתורה ,24והמנהג וכן מותר לקלוע קוישלעך בחוה"מ ,אבל בשבת ויו"ט אסור, ד' מינים שייכים לקטן ביו"ט : חיוב קטן במצוות ד' מינים:
שקטנים שהגיעו לחינוך עולים בפני עצמם אחד אחד ,25ויש ויש למחות בקטנים העושים כן.14 בשנים שיום טוב הראשון חל בימי החול שבעינן 'לכם' ,נכון קטן שהגיע לחינוך ,מחויב אביו לחנכו במצוות ד' מינים כשרים,1
להזהירם לומר ברכו ,והברכות בקול רם ,וכן שיהיו שם עשרה לחנך גם את הקטן לקיים המצווה בד' מינים שלו ,7וע"כ כשנותן וזמן החינוך משיודע ליטול ד' מינים ולנענע בהם לד' רוחות,2
כיבוס בגדי קטנים:
אנשים גדולים ,26ואין לקרותם בחמשה קרואים הראשונים.27 לקטן לקיים המצווה יכוין להקנות לו ,ולכן יקחו קודם הגדולים ויש לחנכו לברך עליו ,ולנענע לד' רוחות ,3ואם חושש האב
מנהג כל הנערים: בגדי קטנים [שדרכם להתלכלך תמיד ]15שנתלכלכו בחול המועד 8
ואח"כ הקטנים שיתקלקלו הד' מינים ,יכול לתפוס את הד' מינים יחד עם הקטן,
מותר לכבסם כרגיל 16ואף כמה בגדים ביחד שמשער שיצטרך וביום ראשון (כשחל בימי החול) עדיף שיתפסנו ברפיון.4
קטנים שלא הגיעו לחינוך נוהגים לקרותם יחד ,וגדול עולה קניית ד' מינים ממוכר קטן:
עמהם והוא מברך והקטנים מברכים עמו ,ונוהגים להביא אף
28
18
להם בחג ,17אך אין להוסיף בגדי גדולים האם האב צריך לקנות לולב לקטן:
וכן באותן שנים אין לקנות ד' מינים מקטן שהוא קונה מזה ומוכר
תינוקות ממש ,ויזהר לכתחילה שיהיו נקיים ,29ואחר הקריאה ואם יש לקטן בגדים נקיים שמתאים לימי המועד אסור לכבס, לאחרים ,לצורך יו"ט ראשון שחל בימי החול ,ובדיעבד אם קנה י"א שאם יש ביכולת האב ,נכון שיקנה ד' מינים לבנו כדי שיעשה
קורים להם פרשת המלאך הגואל ,30ובשעת הקריאה נהגו לפרוס ואין חובה לקנות מלפני החג כמות נוספת של בגדים לקטנים ונטלן לא יצא ,ויטול שנית ד' מינים בלי ברכה ,9אבל כשהקטן הנענועים כדינו בשעת הלל עם הציבור ,5ודעת הרבה פוסקים
טלית ,והקטנים נכנסים תחת הטלית.31 בכדי למנוע בכביסתם במועד.19 שליח של אביו במכירה אין לחוש בכל אופן.10 להקל בזה.6
24רמ"א סי' תרסט ומקורו במהרי"ל ,ואף שבכל השנה נתפשט המנהג שקטן 17הנה בפוסקים (רמ"א סי' תרלד) מבואר שהמכבס בגדי קטנים בחול המועד הובא במרדכי ,וכ"ה בשעה"צ שם סקלו ,וכן נקטו להלכה בשו"ת אג"מ ח"ט קצו 1שו"ע (סי' תרנז) ,וצריך שיהיו כשרים ,שבלא"ה יש חשש דילמא אתי למיסרך
אינו עולה כלל לתורה מלבד למפטיר ,שאני שמח"ת מפני חיבוב המצוות וכדי אסור לכבס בבת אחת הרבה בגדים אף שיצטרך להם במשך החג רק יכבסם ובשו"ת שבה"ל ח"ח קנד) וכן כשיש כמה ילדים בבית ,וקטן אינו יכול להקנות (עיין בה"ל שם ד"ה כדי לחנכו ,ולא ביאר טעמו ,ובריטב"א (סוכה ב ):מבואר
לחנכם לתורה (שערי אפרים שער ח' נז). אחד אחד היינו הבגדים הנצרכים לו להלבישם עכשיו או מטעם שינוי או מטעם לקטן ,וא"א לקנות לכולם ,סומכים על המקילין (עיין שו"ת מנח"י ח"ט קסג טעם זה ,ומה"ט קטן אינו יוצא בסוכה שגבוה מכ' אמה ,ועוד טעם י"ל משום
25עיין הליכ"ש (פי"ב ד"ה אות כ"א) דדוקא כשמבינים ענין העלייה והקריאה, טירחא ,אבל בגדי תינוקות ממש מותר אפילו ארבעה וחמשה בבת אחת אבל שו"ת שבה"ל ח"ג ס"ו) וטעם המקילין דמצוות חינוך הוא רק על עצם המצווה שהקטן צריך לקיים מצווה בשלימות) וא"צ שיהיו מהודרים (ס' חנוך לנער פכ"ה
וכן צריך שידעו לומר מילה במילה עם הבעל קורא (ביה"ל סי' תרפה ד"ה או). בזמנינו שמכבסים במכונת כביסה הסכמת הפוסקים דבכל אופן מותר לכבס ולא על פרטי המצווה (כן מוכח מתוס' סוכה כט בד"ה בעינן). הערה ב' ,וע"ע ביה"ל סי' תרעה שהביא מחלוקת לענין הידור בנר חנוכה ,וי"ל
ביחד כל הבגדים שמשער שיצטרכו להם בחג (שו"ת מנחת יצחק ח"ח ס"נ). 8דכיון שקטן אינו יכול להקנות ,אם יקיימו מצוות ד' מינים קודם אביהם או שכאן יותר קיל ואכמ"ל).
26שו"ע (סי' קלט ס"ו) דצריך שיאמרו בקול שלפחות עשרה אנשים יענו אמן,
ואם לא אמרו בקול יש לחזור ולומר ברכו ,אבל הברכות נחלקו הפוסקים וסב"ל 18שש"כ (שם הערה ת"א) חוה"מ כהלכתו (שם) ואין בזה שום היתר של ריבוי אחיהם הגדול שוב א"א להגדולים לקיים המצווה. 2שו"ע (שם) והראשונים הביאו מהירושלמי שנענוע היינו 'מוליך ומביא מעלה
בשיעורין כיון שאין האיסור כאן מצד מלאכה רק שלא יכנס לחג מנוול כנ"ל 9כיון שהקטן אינו יכול להקנות לאחרים אלא מדרבנן וביו"ט ראשון בעינן ומוריד' ,וכ"ה להלכה במ"א ומ"ב שם סק"ב ,ועיין פמ"ג שאף אם אינו בקי ממש
(ביה"ל שם ד"ה והברכות) ויהיו שם עשרה אנשים (מ"ב סי' קמג סק"ב) דקריאת
וממילא אסור בכל אופן וע"ע שו"ת מנחת יצחק (שם). לכם מדאורייתא ,ועוד שאם יש לו אב ומפרנסו אין מכירתו מכירה לכו"ע אף בנענועים (ועיין מאמ"ר) וי"א שיש לחוש לדעת הרמב"ם שגם קטן היודע רק
התורה בעינן בעשרה.
19ס' חול המועד כהלכתו (פ"ה סכ"ד). מדרבנן ,ובדיעבד באופן שהקטן קנאם מה"ת יש להחמיר כדיעה ראשונה בסי' נענוע כל דהו חייב( ,הל' חג בחג) ואם הוא פחות משש שנים י"א שאין חיוב
27דקטן אינו עולה למנין החמשה קרואים של יו"ט (מ"ב סי' רפב סקי"א) חינוך (משמעות הט"ז שם ובכו"י חולק) ואם אינו יודע לנענע אין חיוב חינוך,
20ס' שערי רחמים (בשער אפרים שער ח סקכ"ו) משום כבוד התורה ,וגם תרנ"ח ס"ו) אך לא יברך דסב"ל (דמשהגיע לעונת הפעוטות מהני לדיעה ב'
אבל כשחוזרין וקורין אפשר לעלות קטנים אף מתחילת וזאת הברכה דלא ואף שהנענועים אין מעכבים ,מ"מ לא תקנו חז"ל מצוות חינוך עד שידע הקטן
משום מצוות הקהל שאף הטף בכלל (ואף שהמצווה היא במוצאי שביעית מ"מ בשו"ע).
הוי כהתחלה חדשה (ומה"ט אין להקפיד לקרוא כהן בכל פעם שחוזרין וקורין לקיים המצווה כתיקונה (ביכורי יעקב סי' תרנז).
מתחילת הפרשה ,אלא שנהגו כן לרווחא דמילתא). כיון שיש דיעות מתי שנת השמיטה תיקנו בכל שנה ,וכמו תקיעת שופר מוצאי 10דהוי כאילו משאיר הבעה"ב סחורתו ואומר שכל מי שיניח מעות יקח ד'
יו"כ שהוא זכר ליובל והתקינו בכל שנה (תניא סי' פ"א). מינים ,וכל הקונה ממנו זוכה מן הגדול (ס' חנוך לנער להגר"י בלויא). 3דלא גרע משאר מצוות שמחנכים אותו ,וכן מוכח לכ' מהא דשיערו זמן חינוך
28כן נהוג ,ויש שהחמירו בזה לכתחילה שרק ישמעו ,כיון שאין הקטנים רואים בגדול היודע לנענע.
הקריאה בספר. 21מנהג קדום ,כמו שהתבטא פעם רבינו הישועות משה זי"ע בעת ההקפות, 11שהאיסור נטילת צפרניים במועד הוא קנס כדי שלא ליכנס לחג כשהוא
זוכרני מהעבר את חן המיוחד כאשר הילדים רוקדו עם דגלים ,וראו בזה ענין מנוול וטעם זה לא שייך אצל קטנים כיון שאינם מצווים ע"כ. 4הנה בשו"ע (סי' תרנח ס"ו) שאין ליתן הלולב לקטן ביום הראשון ,ואם תופס
29אין כ"כ מקור מפורש ,אבל כן נהגו (ויש שסמכו למצוות הקהל שמביאין חשוב כמכריז ואומר אני שייך לדגל מחנה התורה (עיין ס' מטעמים אות קמ"ב עם התינוק שפיר דמי ,ונחלקו האחרונים בהבנת השו"ע י"א שבכה"ג יכול הגדול
הקטנים ,ובשער אפרים (שם) נוהגים לקרות לתורה גם הנערים ואפילו 12וראוי לחנכם שלא לעשות מלאכות שאינם צריכות למועד כדעת הרבה לצאת בזה אח"כ כיון שהקטן לא זכה בה והקטן לא יצא (מ"א פמ"ג) וי"א
טעם זה בהרחבה) וסיפר בקדשו איך שהילדים היו מביאים דגלים לביהמ"ד פוסקים.
'התינוקות' קטנים( ,אולם בלשון הפוסקים תינוק הוא ילד) ולכתחילה שיהיו ובמקל הדגל מלמעלה תחבו פרי ,על הפרי הדליקו נר ,וכך כשהנרות דולקים שבכה"ג יוצא האב חובת חינוך (ברכ"י בגדי ישע ובשעה"צ (שם סקל"ו) ביאר
נקיים דמעיקר הדין אם אין מריחים ריח רע אין לחוש כיון שהם מכוסים רוקדו בו הילדים (ראה הרחבת הדברים על מנהג זה ,מ"א סי' תקי"ד סקי"ג שו"ע 13כיון שהוא צורך המועד שהותר מעשה הדיוט וכן דרך הקטנים לכתוב טעמם דס"ל דאין מצוות חינוך על פרטי המצווה ועיין לקמן בהערה 7באורך)
בטיטול (ויש שחששו לחידושו של המ"א סי' פא סק"א דצואה במקומה אוסרת תרס"ט רע"א בגיליון ,בשו"ת התעוררות תשובה ח"ד סס"ד ואכמ"ל). ולצייר דברים של מה בכך( ,עיין שמירת המועד כהלכתו פ"ח סי"ב) וכשיש צורך ואם יחזיקו ברפיון שאז עיקר הנטילה היא ע"י קטן אפשר שלכו"ע מהני ,והנה
אף לאחרים יעויין דע"ת סי' פ"א ,שו"ת לבושי מרדכי סי' קפד). להעסיק את הקטנים יש להקל גם לגדול (ס' להלכה בשם הגרמש"ק שליט"א). עיקר כ"ז ביום הראשון דבעינן לכם ,ויש שחששו אף בשני גדולים שאוחזים
22עיין שער אפרים (שער י' ס"ו) הו"ד במ"ב (סי' קמז סקכ"ט) כשמוציאים ביחד דלא הוי לקיחה תמה (עיין שו"ת האלף לך שלמה סי' שלב).
30ומברכים בפסוק זה דכיון שקראו לכל הנערים יחד יש לחוש לעין הרע שתי ס"ת שלא טוב הדבר למסור ס"ת לקטן להחזיקו עד זמן קריאת מפטיר, 14כיון שנחשב כמעשה הדיוט לצורך המועד שרוצה לשחק ,אבל עשיית
(ליקוטי מהרי"ח) ונאמרת אחר ברכת אשר נתן מחשש הפסק (יעויין ביכור"י שאין זה כבוד לס"ת ,אלא יש למוסרה לבן דעת ,וכ"ש בעת ההקפות שיש חשש קוישעלעך בשבת ויו"ט יש בזה כמה לאוין דאורייתא (מיסך ,עושה שתי בתי 5ט"ז (סי' תרנז) בכוונת הטור ,הו"ד במ"ב שם סק"ד ,וכ"ה בב"ח ,ובביאוה"ל
סי' תרסט). נפילה ח"ו (הליכ"ש תפילה פי"ב) אבל בס"ת הנדפס מיוחד לילדים אין לאסור נירין קושר) וע"כ יש חיוב חינוך אף על האחרים למנוע מהקטנים לעשותו (עיין (ד"ה אביו) ביאר שזה מדה טובה בעלמא (וע"ע שו"ת התעוררות תשובה ח"א
31וכן נהגו בקריאת חתן בראשית ,ולא מצינו מקור קדום לזה אך מנהג ישראל (שו"ת שבה"ל ח"ה סי' קנח וז"ל ליבי אומר לי שילדי ישראל יש להם רגש מ"ב שמג סק"ט) ספ"ב).
תורה ,והוזכר בפוסקים (ס' 'בית מאיר' ו'תהלה לדוד' (סי' שטו) שאין בזה חשש טבעי בכבוד התורה ומה"ט קשה לי לאסור דכמה פעמים ראיתי לילדי ישראל 15י"א עד גיל שש שבע (הגריש"א והגרשז"א) וי"א שכל שהקטן מצטער 6תוס' בערכין ב :בד"ה אביו ,הו"ד בבכו"י ומ"ב שם שכ"ה בהעיטור ,וע"כ
עשיית אוהל כיון שבנ"א מחזיקים בהם ,ואף שמחובר מבעוד יום לכלונסאות הטהורים שמחים שמחת לבב התורה). מבגדיו המלוכלכים מותר עד לגיל בר מצוה (שמירת המועד כהלכתו פי"ד). לא נקט בלשונו ואביו 'לוקח' לולב כמו בתפילין כיון שיכול לצאת בלולב של
ומעמידים במקומם מותר דעביד וקאי ,וטעם המנהג כמו שמכניסים חתן תחת 23כן מבואר במ"א (סי' רסט) והו"ד בשועה"ר (שם ס"ג) ובחיי אדם (כלל סו 16דחז"ל אסרו כיבוס במועד ,כדי שיכבסם קודם המועד ולא יכנס למועד אביו ,וכ"ה מנהגינו שאפילו לבחורים אין קונים לולב לנענועים וכשנשאל רבינו
החופה והיום כולם חתני התורה (יעויין ס' מנהג ישראל תורה) ואם יש הרבה ס"י) שכל דבר שאין איסור מצד עצמו אלא שהזמן גורם איסורו כגון אכילה לפני מנוול ,ובגדי קטנים כיון שהם מתלכלים תדיר ,וממילא גם אם יכבסם קודם הישועות משה זי"ע על המנהג שאין הבחורים לוקחים לולב לעצמם ענה שגם
ילדים עושים טלית גדולה (ואפילו גדולה הרבה שאינה חייבת בציצית ,שאין קידוש אין איסור ספייה ,ואף ממתקים בכלל ההיתר אף שאינו צורך גדילתו של המועד יצטרכו לכבסם שוב במועד ,ודווקא שנתלכלכו הבגדים בחג אבל בערב רבינו האהבת ישראל זי"ע היה סיפק בידו ,ולא קנה לולב לבניו.
ענין בטלית דווקא) או הרבה טליתים סמוכים זה לזה ,ויש שכתבו דהענין היא התינוק (עיין מ"א שם שהזכיר תנאי דרביתיה דתינוק ונחלקו האחרונים אם זה חג אינו רשאי להשאיר כיבוסם לימי החג ,ובאופן שהותר ,מותר לכבס כרגיל 7כ"ד המ"א (סי' תרנ"ח סק"ח) והוכיח כן מהרא"ש (סוכה פ"ג ס"ל) וכ"ה בא"ר
לצרף כולם למברך ,וכשאין מקום אינו מגרע מסגולת הענין. גם למסקנא עיין באחרונים הנ"ל ובלבו"ש שם וא"צ לעשות שינוי (סי' תרלד) ופמ"ג שם ,אמנם יש חולקים שאפשר לחנך הקטן גם בשאול (העיטור ,ראב"ן
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 23 22קשר איתן • סוכות תשפ"ז
אסופת זכרונות ערגה וכיסופין מצדיקי קמאי, והגיענו לשמוח בשמחת התורה
מסכת הקשרים הטמירה בין רבוה"ק וצדיקי
בית ביאלה וגילויים מרתקים מכבשונה
של תורה ודרכי קנין ההלכה ,בשיחת חג
מרוממת ועתירת שגב ,מפי הגאון הגדול
המפורסם
+רבי שמח+ה "זאת היתה מגמתו של כ"ק רבנו
בן-ציון אייזיק זי"ע ,שמכותלי כולל ויזניץ ייצא
רבינוביץ ש+ליט"א ותפרוס חיבור כמו 'פסקי תשובות'"
רשות
רב ומורה צדק של קהילת
'משכנות יעקב' בשכונת עלינו
רמת שלמה בירושלים ,ומחבר
סדרת הספרים הנודעת לשם סוכת
לחתן
ולתהילה 'פסקי תשובות' שלומך
תורה
| פינחס אלימלך פולק |
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 25 24קשר איתן • סוכות תשפ"ז
חיים מנחם זאב גרוס ע"ה -אשר מקום מגוריו היה אוצר הספרים היהודי בדורנו ,אי אפשר לו ללא
בגרויסוורדיין רבתי -אל הקודש ,הצטרפה אף היא סדרת הספרים המפורסמת 'פסקי תשובות' .פשוטי-
וזכתה להתברך מפיו הק'. עם לצד ענקי הוראה והלכה ,משתעשעים עם היצירה
אף זקה"ק מצד אבי ,הרה"ק ה'חלקת יהושע' המופלאה שהיתה לאבן יסוד בכל בית .כשולחן
מביאלא זי"ע ,היה תמיד מזכיר את זכייתו לראות הערוך ומוכן בהוראת ההלכה הצרופה מתוך ספרי
את פני הקודש של רבנו ה'אהבת ישראל' .לא היה זה השו"ת של גדולי הפוסקים בשפה ברורה ובנעימה.
בגרויסווארדיין שכן זקני לא היה באונגארין ,מקום החתום על יצירה מופלאה זו ,הוא הגה"צ
מושבו היה בביאלא ובשעדליץ שבפולין והשיירות לא המפורסם רבי שמחה רבנוביץ שליט"א ,ממשפחת
אדמו"רי בית ביאלא פשיסחא וממקורבי חצר קדשנו.
כאן גם זכה לקנות תורה ודעת בשנות צעירותו
בהיכל הכולל להוראה בעיה"ק ירושלים ת"ו ,וכיום
אבותי ואבות אבותי מכירים היו בשגב להרביץ תורה והוראה לרבים מתלמידי ממלכת
גדולת צדיקי בית ויזניץ ,עוד מימי קדם,
ותפרוס
התורה השותים בצמא את דבריו ואת תורתו.
מסכת קשרים שעברה מדור לדור זכינו לחלות את פני הרב שליט"א ,שניאות
בהערכה וקשר אמיץ מאז ועד היום להקדיש לנו דברים לכבוד החג ולכבוד עדת קהל
חסידי ויזניץ הרוממה ,המבקשים לדעת את דרכי קנין
עלינו
התורה והחסידות הבאים כאחד ,ואת הדרך העולה
שמחת הווארט של הגר"ש רבינוביץ שליט"א בבית רבה"ק זי"ע
נראים כ"ק אדמו"ר מאטיניא זצ"ל ויבלחט"א מרן אדמו"ר שליט"א והגה"צ ראש הישיבה שליט"א בית א-ל למעלות גבוהות ורמות בקנין התורה.
סוכת
לא קלה כלל ועיקר היתה הדרך עד שזכינו
היו באותם ימים מצויים לעבור ממדינה למדינה .היה לשיחה זו .על דלתו של הרב שליט"א מתדפקים
זה כשה'אהבת ישראל' בא ללודז' להשתתף בשמחת צורבים ושואלים מכל קצוות תבל ,סדר יומו עמוס
שלומך
בהראותו על בני המשפחה והמשמשים שנכחו שם" :הנך רואה הוא היה קורא אותו תדיר 'דער שבת יוד' .זכורני נישואי נכדו הרה"צ ר' חיים מנחם [מענדיל] דוד הורוויץ עד לעייפה בהרבצת תורה והוראה .אולם משידענו
את אלו? מוקף הנני בשוטרים .והוא -הראה רבנו האמ"ח על בנו שפעם כשהזכירו לפניו את שם האמ"ח לרפואה ,עצר הרב 'הצעיר' מדז'יקוב הי"ד [בן הרה"ק רבי אלתר ערכה הרם של שיחה זו ,התעקשנו ופנינו שוב
רבה"ק ה'ישועות משה' -הוא ראש השוטרים!" את כל הקהל אחר התפילה ואמר :הבה ונעתיר בפרק יחזקאל אליהו חתן הס"ק] ,עם הכלה בת דודו הרה"ק ושוב ,עד שזכינו לשעה זו של קורת רוח ,אותה
תהלים מיוחד לרפואת ה'שבת יוד'! ואיזה פרק נאמר? רבי עמנואל וועלטפרייד זצ"ל ,שהיה נקרא בפולין אנו מבקשים להשתדל ולהעביר ביריעה זו ,שבין
ענהו זקני בצחות" :יא יא ,אבער ווי נעמט מען אזא שוטר,
הוי אומר "מזמור שיר ליום השבת!" הקהל כולו נעמד הרבי מפאבעניץ לודז' חתן ה'עטרת ישועה' מדזיקוב שורותיה מבצבצים והולכים יתדות ויסודות עוצם
אה!" ולא הסתיר התפעלותו מגדלותו של רבנו ה'ישועות משה'.
להתפלל בכוונה והתעוררות עצומה את פרק מזמור שיר זי"ע ונצר לבית פשעדבורז. ורוח ,גדלות המוחין ורוממות הדעת.
והיו עיניך רואות ליום השבת ,ויהי המקום לחרדת אלוקים. הרבי מפאבעניץ נישא בזיוו"ש לזקנתי מרת חוה
ע"ה ,אמו של זקה"ק מביאלא ,שהתאלמנה בצעירותה. ענף עץ אבות
עוד אספר נא ,מה שהיה בין זקני לרבנו ה'ישועות משה' זי"ע,
שכשהיה דר בתל אביב ,כידוע היה הולך ברחוב בעיניים עצומות, מהיכן ה'שוטר' הזה? זקה"ק ה'חלקת יהושע' בא אף הוא ללודז' להשתתף
בשמחת נישואי גיסו חורגו ,ושם פגש את הס"ק זי"ע
הגאון שליט"א פותח בדבריו בהתרגשות גלויה
פעם היה ,שהבנים והגבאים של רבנו ה'אמרי חיים' ניסו ובלתי מוסתרת ,בשמעו כי דבריו יהיו נתונים
עם מלווה שליווהו. שהיה סב החתן .זקה"ק כבר ניהל עדת צאן מרעיתו לעדת חסידי ויזניץ.
לשדלו שיפסיק מלעשן ,כי כידוע היתה לו לרבנו האמ"ח
מרן אדמו"ר שליט"א ולהבחל"ח אחותו הבכירה הרבנית בביאלא ובשעדליץ ,הס"ק קרבו וחיבבו מאוד והשתעשע "הנני קשור בעבותות לחצר הקודש ויזניץ" –
עבודה טמירה בעישון ,אך הרופאים רצו למנוע זאת
מסקווירא בילדותם ליווהו והתוו את דרכו -כך מספר תמיד עמו רבות ,והיה זקה"ק מפליא את הזכות הכבירה. מתחיל הגה"צ במתק שיחו" .אבותי ואבות אבותי
ממנו ,כי לדבריהם היתה בזה סכנה לבריאות גופו הטהור.
מרן שליט"א. מכירים היו בשגב גדולת צדיקי בית ויזניץ ,עוד מימי
היות שלא עלתה בידי בני רבנו והמשמשים לשכנעו,
אכן את זאת לא ידעתי ,אך זה היה ידוע שרבנו עצמו נהג בקדושה
ניסה בנו רבה"ק ה'ישועות משה' זי"ע להשפיע בענין זה דער שבת יוד קדם ,מסכת קשרים שעברה מדור לדור בהערכה
יתירה ומופלגת ,ולא הביט .ליוו אותו ,אך הוא עצם עיניו מראות, ע"י זקיה"ק מביאלא .רבנו ה'ישועות משה' פנה אל זקה"ק הגאון שליט"א ממשיך לטוות בלשון זהב את מעשה וקשר אמיץ מאז ועד היום".
והיה זה לשם דבר .זקה"ק גם הוא התגורר בתל אביב באותם ימים, וביקש ממנו" :עשו נא לנו טובה ,כשהנכם נכנסים לבקר עבות האבות ,הקשר הטמיר בין אבותיו הקדושים
ולא אחת קרה שנפגשו בדרכם כל אחד למחוז חפצו הוא .זקה"ק את אבי ,בקשו נא שיפסוק מלעשן ,כי הרופאים אומרים לרבוה"ק: מתי התחיל הקשר הראשון הידוע לכם לחצרות
היה דורש בשלומו וה'ישועות משה' היה מיד פוקח עיניו ,כי לא שמסוכן הוא לבריאות" .ואכן נכנס זקני אל האמ"ח, הקשר המשיך ואף התעבה כעבור שנים ביושבו קדשנו?
ראה לפני כן שזקה"ק עובר למולו .דבר מופלא היה ,שלאחר שרבנו ואף ה'ישועות משה' ישב שם בשולחן ,וזקה"ק דיבר עם כאן בארצנו הקדושה ,עם רבנו הק' ה'אמרי חיים' אפתח בראשונה בזקנתי אם אמי מרת גאליצקי
ה'ישועות משה' השיב לו בכבוד הראוי ,לא הוריד עיניו מזקה"ק, ה'אמרי חיים' שיחת תלמידי חכמים בנושאים שונים. זי"ע .מנהג זקה"ק ה'חלקת יהושע' היה לערוך "מי ע"ה ,שתמיד החשיבה זאת שהיה לה הזכות בילדותה
ויצא מגדרו ועקב אחריו עד שכבר לא ראהו ,ואז שב לעצום עיניו. באמצע השיחה הרגיש זקני כי באה שעת הכושר, שברך" בימים הנוראים לצדיקי הדור ,ולא היה מזכיר להיכנס אצל ה'ויזניצער רבי' ,מרן ה'אהבת ישראל'
רבנו ה'ישועות משה' העריך את זקה"ק ,זאת שמעתי בעצמי כשאמר האמ"ח שהינו זקוק להיות בריא ,פנה אליו זקני כי אם ארבעה גדולים מאותו הדור ,רבה"ק ה'אמרי זי"ע ,ולהתברך מפיו .זקנתי ,היתה זקנה מופלגת
ודוַדי ,שאמר על זקה"ק חיים' ,הרה"ק ה'בית ישראל' מגור ,הרה"ק מסאטמאר ונפטרה בשנת תשנ"ח כבת מאה ,תדיר התהדרה
מפ"ק בשעה שבא לניחום אבלים אצל אבי ַ ואמר שאם הינו מעשן והרופאים מונעים זאת ,אזי
וידידו ורעו הרה"ק ר' מרדכי מזוויעהל ,זי"ע .זקני מאוד באוזנינו בזכייתה הגדולה בימי עלומה לראות את
שהיה "א מאשין פון עבודת ד' ,ועורר לתשובה ליבות בני ישראל". צריך לשמוע בקולם ולהפסיק לעשן .אך רבנו ה'אמרי
רבנו עצמו ,בת"א היה נפגש רבות עם זקה"ק ונדברו ביניהם ,החזיקו חיים' ,שהיה חכימא דיהודאי ,הבין את אשר לפניו ,וקלט החשיב את האמ"ח והיה בידידות מופלגת אתו ,נפגש פני מלך ישראל רבה"ק בעל 'אהבת ישראל' זי"ע.
בקשרי ידידות והערכה ,כמים הפנים לפנים. שהשתמשו בזקני להעביר לו מסר זה ,פנה ואמר לזקני אתו לעתים תכופות ונדברו יראי ד' איש אל רעהו. כאשר באחת מן הפעמים אשר נכנס אביה הרב
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 27 26קשר איתן • סוכות תשפ"ז
הגר"ש שליט"א בשיח עם מרן רבינו שליט"א בשמחה במעון הקודש הגר"ש שליט"א בבחינת אברכי כולל ויזניץ בירושלים
מויזניץ תצא תורה
ותפרוס
תשובות' שהתקבלה באהבה בכל שדרות הציבור,
היתה בכולל ויזניץ.
זכיתם לקנות תורה והלכה בויזניץ ,תחת אדרת
מרן רבנו ה'ישועות משה' זי"ע.
חסידים לערנען יא!
עלינו
זכיתי ב"ה להתחמם באור התורה הבהיר הזורח
משנתו הטהורה של רבנו ה'ישועות משה' ,הוא בהיכלה של ויזניץ .זה לי עשרים שנה שזכיתי לשבת
הגבר ששם לנגד עיניו להראות קבל עם ועדה כי
סוכת
ביני עמודי דכולל ויזניץ להוראה וללמוד תורה
החסידים ליבם נתון לעסק התורה לא פחות -ואף והלכה ,היה זה בכולל שהיה מלפנים בביהמ"ד הישן
יותר -מקהלים אחרים ,היתה תמיד לנגד עיני .מה גם של ויזניץ בבתי מילנר ,ועמד בראשות הג"ר מנחם
שהרבי זי"ע עודדני תמיד להמשיך עוד ועוד ,להפיץ
שלומך
מנדל פוקס שליט"א ,אח"כ עבר הכולל לרחוב אביתר
מעיינות ההלכה ולא להרפות. הכהן בירושלים ,שם עמד בראשות הג"ר מרדכי
פעם הייתי אצל רבנו זי"ע זיך פראווען ,ולשאלתו שלמה שטיינמץ שליט"א ,ואח"כ הרה"ג רבי יוסף
היכן הנני לומד ,עניתי שהנני לומד בכולל ויזניץ. ארי' דויטש שליט"א .שם למדנו הוראה.
בחורף תשמ"ט היתה תקופה מאוד מורכבת
בתולדות היהדות החרדית בארץ ישראל ,כאשר
היה צריך מסירות יתירה להקדיש את יראי ד' נחצו לכמה מחנות ,היה אז קשה מאוד
כל המח והחושים לתורה ולא להסחף לצמצם המחשבה והדיבורים ולעסוק בדברי תורה.
אחר האוירה ששררה אז .דומני, שני תקופות של בחירות סוערות במיוחד חברו אז
וזאת הרגשתי ,שהקושי הגדול לעמוד יחדיו ,הן למדינה והן לרשויות העירוניות ,ולהיכלי
הכוללים חדרה מבחוץ רוח של ענייני חולין .למדתי
בניסיון הזה ,בבחינת תורה שלמדתי בחברותא עם הגרי"א דויטש שליט"א ראש הכולל,
באף ,היא שעמדה לי. וגמרנו אומר יחדיו שאנו חייבים 'דחיפה' שתניע
ותחייב אותנו ללמוד בכח ,להתגבר על המכשולות
האלו.
הייתי כבר אחרי הוצאת הכרך הראשון על הלכות אמרנו לנפשנו ,ובסייעתא דשמיא שמנו לעצמנו
שבת ,ועסקתי באותו זמן בחלק חמישי על הלכות מטרה שלמענה נלמד ולא נרפה ,להוציא לאור
יו"ט שלמדו בכולל. ספרים מאשר למדנו וחידשנו .כל סוגיא הלכתית
הרבי שאלנו מה לומדים בכולל ומה אני כותב, שנלמדה ,נשנתה והתלבנה היטב כדי לערכה ולשמרה
ועניתי שעסוק הנני בסוגיות הלכות טבילת כלים ולהוציאה לאור עולם .מטרה זאת נתנה לנו כוח
אם מותר ביו"ט .ואז התרחש מחזה נורא שהותיר להיסגר בד' אמות של הלכה ,וכל הרוחות המנשבות
רושם עז ,הרבי התחיל לשאול מהכא ומהתם ,למן לא יכלו לה בס"ד.
הגמ' ועד הראשונים והאחרונים ודברי הפוסקים, שם היה בעצם הורתו ולידתו של ספר 'פסקי
בבקיאות מבהילה ,אף שרגע אחד לפני כן לא ידע כי תשובות' .גם החברותא הגרי"א דויטש החל לעסוק
זאת הסוגיא בה הנני שקוע .ולא זו בלבד ,כי גם אנכי בהוצאת ספרים' ,משנת יוסף' ו'דברי יוסף' .האמת
נמלאתי בושה וכלימה אשר כיסתה פני ,כי לא הגעתי אומר ,כי אני מחזיק זאת למעלה יתירה ,וזכות עצומה
-עם כל שקיעותיי בלימוד זה -לקרסולי קרסוליו של היא לי שראשית עריסותיה של סדרת הספרים 'פסקי
28קשר איתן • סוכות תשפ"ז
מה שרצה אותו צדיק. ידיעותיו העצומות!
הנקודה הראשונה ,בדבר המסירות לתורה בזמנים שליטתו של הרבי בסוגיא היתה כאילו למדה היום!
קשים – היא נקודה שבוודאי יסודית מאוד לכל לומד, הנוכחים יצאו מכליהם מרוב השתוממות נוכח קילוח
וכל יושב אהל .ברוך ד' אשר ד' אמות של הלכה פרים דברי כל הנושאי כלים ופסקי השו"ת ,הכל בכל ,לא
ורבים בויזניץ ,הנני רואה את האברכים מכוללי ויזניץ, החסיר כל בה .זאת היתה גדלותו הנדירה של רבנו
הם באים להיבחן על לימודיהם ובלי עין הרע ,גדלו ה'ישועות משה' .הרבי עיכב אותי אז כרבע שעה
והצליחו וגם עשו פרי. בעצם קבלת הקהל ,באשר מצא את שאהבה נפשו,
מן הימים שאנכי למדתי תחת דגלה של ויזניץ אשר מים חיים של תורה והלכה .ואכן רואה אני זכות
טיפחה אותי ,עברו ימים ושנים ,והשפעת הצדיקים בכך שזכיתי להרוות נחת לאותו צדיק ,שכל מגמתו
קדושי עליון ,שרפי מעלה ,מנווטי הספינה המעטירה היתה שמכולל ויזניץ ייצא לאור עולם חיבור יקר כזה.
הגר"ש שליט"א [נראה משמאל] בית צדיקים יעמוד .כ"ק רבנו זי"ע בברכת מז"ט לאדמו"ר מביאלה רמת אהרן
בשמחת ווארט של בנו שליט"א אצל כ"ק רבנו זי"ע זצ"ל בשמחת הווארט של הגר"ש רבינוביץ שליט"א בבית רבה"ק זי"ע .ביניהם הזאת -ניכרת על פני תלמידיה עד היום .ס'איז דא
אביו האדמו"ר מביאלה פשיסחא זצ"ל .משמאל נראה חותנו הרה"ח המפו' רבי גוטע סחורה אין ויזניץ .גאר גוטע סחורה .אף אנכי תורה שלמדתי באף
שמואל שמעלקא הלפרט שליט"א זכיתי ב"ה שבני היקר הרב נפתלי אהרן משה שליט"א ישנה שאלה שהרבה שואלים ,וברשותכם אעיז
ותפרוס
הוגה באורייתא בכולל 'עיון הלכה' של איגוד מוסדות פניי ואשאלה ממעלתכם .אנו רואים את ששת כרכי
וכן לשמור עצמנו מלאוין ,ולעשות מצוות עשה ,הלא הכל בכלל. סיפורים ואופנים שונים היכולים לקרות בחיי המעשה. ויזניץ .ללמוד בויזניצער כולל ,אינו דבר של מה בכך, 'פסקי תשובות' שנתקבלו בתפוצות ישראל באהדה,
ומה אנו מבקשים ב"ולקיים"? לצייר אופן כזה ולדמיין אופן אחר ולנסות לפסוק לפי וכשאני זוכה לרוות נחת מבני שיחי' אשר קונה את כספר יסודי ביותר בכל בית .במה הנכם תולים את
עלינו
אלא ש'לקיים' פירוש לתת קיום לדברי תורה עצמם ,קיום הכללים שנלמדו בגוף ההלכה הכתובה. קנייני ההלכה במקום טהור זה ,אזי מה מאוד שמח הזכות הכבירה הזאת שלאו כל אחד זוכה לכך?!
היינו חיות .הלכות התורה אינם שייכים רק לדורות עברו בכלים הדרך הזו אכן היוותה את אבן הפינה לספר 'פסקי ליבי גם אני. אינני מסתובב במתיבתא דרקיעא ואין איתי יודע.
אשר השתמשו בהם בדורות קודמים ובאופנים שהיו קורים רק תשובות' ,מלבד מה שירדתי לעומקם של דברים בספרי כל אחד יש לו את שליחותו בעולם ,ואם אכן זאת
סוכת
מלפנים .התורה 'חיה' היום ,ובכך שאנו מכניסים דוגמאות מחיי השו"ת של הפוסקים ,הנדבך הראשון הוא קודם לצייר להשתמש בכח הדמיון שליחותי ,שמח אני שזיכני הבורא לעשות רצונו.
המעשה ממש ,בדורנו אנו ,אנו נותנים חיות ונוכחות ומציאות בשכלנו את האופנים לפי הכלים שישנם היום בזמנינו, מה אפשר להעביר ללומדי ההלכה ,או ללומדי אך אם להרגשותיי תשאל ,אוכל אולי לומר שהנני
תורה בכלל ,בדבר דרך הלימוד הראויה כדי לקנות תולה זאת בשני דברים אפשריים .האחד הוא ענין
שלומך
קיימת לתוה"ק היום בזמנינו. להוריד את הלימוד לפן האקטואלי .זה מה שמחבר את
ולכן אין די ב"ללמוד וללמד" תורה שבכתב ושבעל-פה ,אין די הלימוד ממקומו ה'מופשט' למקומו המחובר ,ההבנה נהיית בנפשם לימוד המביא לידי הלכה למעשה? יסודי ביותר ,ואולי יהא זה לעזר לכלל הלומדים.
בכך שמקפידים "לשמור" מלאוין ו"לעשות" מ"ע ,כי אם "לקיים" יותר ברורה וההלכות נקלטים ביותר במח ברגע שהלומד העצה הראשונה היא מה שאמרתי ,להשקיע את התקופה הזאת בה החילותי בעריכת הספר ,היתה
היינו במושגים של היום .והרי זאת המטרה ,כידוע ,לחבר התורה מכניס את ההלכה שנלמדה לחייו הוא. המוח בתורה ולשכוח מכל הנעשה בחוץ ע"י תחבולות תקופה בה הלימוד ,כאמור ,היה קשה מנשוא .היה
אל חיי המעשה ,כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת ,כי אם לנו, זה נוגע בלימוד כל ד' חלקי שולחן ערוך ולאו דווקא ודרבונים עצמיים שונים .ישנה עוד עצה יעוצה לאברכי צריך מסירות יתירה להקדיש את כל המוח והחושים
בעולם העשיה .זהו הלימוד המעולה ביותר ,דרך הלימוד לאסוקי בחלק אורח חיים .השפה צריכה שתהיה שפה בת דורנו, כוללים בהלכה והוראה ואף בגמ' לקיים דברי התורה. לתורה ולא להיסחף אחר האוירה ששררה אז .דומני,
שמעתתא אליבא דהילכתא באופן האקטואלי ביותר ,עם דוגמאות וכשלומדים באופן זה הרי נגרם מכך שנצטרך לכתוב וזאת הרגשתי ,שהקושי הגדול לעמוד בניסיון הזה,
מהדור האחרון שלא היו בעבר ,זה הוא השטח שצריך לחדש בו, מערכות חדשות שלא נכתבו בעבר ,עם התקדמות בבחינת תורה שלמדתי באף ,היא שעמדה לי.
הוא הוא החלק שלנו בתורה. אפשרויות וכלים מכלים שונים בזמן הזה שלא היו נחלת הדבר השני הוא זכות אבות .זקה"ק ה'חלקת
הדור הקודם ,וכך מאדירים ומרחיבים את התורה שהיא על כן ,עמד רבנו שליט"א ותיקן יהושע' היה בוחן תלמידים בהלכה ,ודחף מאוד
מ'דארף לעבן תורה'דיג נצחית וקיימת לעד בכל דור לפי נתוני הדור הנוכחי. תיקון גדול לדורות בייסוד וקביעת ללימוד לאסוקי שמעתתא .הוא גם שידל ושכנע
שמעתי ונוכחתי בעצמי ,כי מרן רבנו שליט"א ,יאריך ד' ימיו לומדים ההולכים בדרך זו זוכים הן להבנה יותר עמוקה שיעורי הלכה בשבת קודש ,ומחשיב את הגה"צ רבי בנימין זילבר זצ"ל וציווה עליו לעשות
ספר הלכות שבת אקטואלי ,בער בו בזקה"ק הרצון
ושנותיו בטוב ובנעימים ,מייקר מאוד את ענין הלימוד באופן זה. ויותר מחוברת לחייהם ,והן לזכות רבים בהיבטיהם על מאוד את ההשקעה בידיעת ההלכות להגדיל דברי תורה ולהכניסם להלכה למעשה .לכתוב
הסוגיות הנלמדות .אין זו בושה אף להישאר בצריך עיון
רבנו שליט"א הינו סמל ודוגמא להחדרת לימוד וקיום ההלכה
כשאין יודעים מה יהא הדין בסיטואציה מסוימת ,ואדרבה,
השכיחות אף לבעה"ב שאינם נבחנים דברים מחודשים שלא היו בימי השו"ע והמגן אברהם.
למעשה ,ותדיר תובע 'לחיות תורה'דיג' .הכל צריך להיות 'הונדערט
פראצענט אויסגעהאלטן' ,הן בדיני ממונות שבין אדם לחבירו ,והן ישוטטו בה רבים ותרבה הדעת ,יבא קורא אחר אשר להוראה דייקא ואכן הגר"ב זילבר קם ועשה ,וחיבר את הספר
בהלכות שבין אדם למקום. יקרא את המערכה שנכתבה בענין ,ויחווה דעתו ממקום 'ברית עולם' על הלכות שבת המצויים בעידן דורו ,היה
על כן ,עמד רבנו שליט"א ותיקן תיקון גדול לדורות בייסוד אחר בתורה השופך אור על ענין זה ,וכך נבנים עולמות זה הספר הראשון של ליקוט הלכות שבת עוד לפני
וקביעת שיעורי הלכה בשבת קודש ,ומחשיב מאוד את ההשקעה של תורה ,כך דרכה של תורה. 'שמירת שבת כהלכתה' .המחבר אף כתב בהקדמתו
בידיעת ההלכות השכיחות ,אף לבעה"ב שאינם נבחנים להוראה הלומד באופן זה ,מספיקין בידו ללמוד ולקיים ,כי מה שעזר לי לעשות הספר והוא גם מומלץ לכל אחד, שהרבי מביאלא ציווה עליו לחברו ,כדי שיוכלו להבין
דייקא .כי הלא לכך קיבלנו את התורה ,להכניסה לחיי היום-יום, לומד הוא באופן המביאו לידי מעשה. הן אם לומד בחברותא והן ביחיד ,הן ללומדי גמרא, את ההלכות הנוגעות למעשה מתוך דברי המשנ"ב,
במשא ומתן ,ובהלכות הבית והמטבח ,הלכות תפילה וכל סדר יומו ובפרט ללומדי הלכה ,טור בית יוסף ושו"ע או משנה ומתוך דברי המג"א.
של כל איש יהודי באשר הוא. קיום וחיות לתורה ברורה ,הוא שתמיד מומלץ -לאחר כל ענין שלומדים, זקני השתוקק מאוד לכך ,הוא עצמו כותב באחד
ממכתביו שעז היה רצונו לחבר ספר הלכה אקטואלי
בכל עת שהנני נפגש עם רבנו שליט"א ,הינו מפליא את זקה"ק אפשר להמליץ בכך את הנאמר בברכת 'אהבת עולם' אם הוא סעיף או כמה סעיפים ,לסכם באופן של היכי
מביאלא זי"ע ,ומעריך אותו מאוד .ישנה אף הנהגה קדושה אשר שאנו מבקשים "להבין ולהשכיל ,לשמוע ללמוד וללמד, תמצי לזמנינו .לקחת את ההלכה הכתובה ולפרשה על ברכות הנהנין ,רק שעבודת הקודש שעליו בכתף
רבנו שליט"א לקח מאמתחתו של זקני ,והציבור אינה יודע מקורה. לשמור ולעשות ,ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך כיצד תתקיים באופן מעשי שאינו כתוב בגוף ההלכה. ישא אינה מניחה לו .יכול להיות שאנכי ,כנכדו ,נבחרתי
הלא הוא ענין הזכרת יומי דהילולא דצדיקיא תלמידי הבעשה"ק, באהבה" .אשר לכאורה אחר שביקשנו כבר ללמוד וללמד, להשתמש בכח הדמיון אשר נתן לנו ד' ,ולצייר לעצמנו להגשים שאיפתו הק' ,ולהוציא מן הכח אל הפועל
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 31 30קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בס י עת א דשמ יא
וכן להתפלל ולהעתיר בדברי תפילה ותחנונים על בנ"י.
אחי אמר אימרא זו לרבנו האמ"ח ,הרבי התפעל
מאוד ,עצר לבל ימשיכו בקריאת התורה וחזר על כך
ו ּב ִז ְכ ו ּת צ ֵ א ת ִ י מִ ב ֵּי ת ִ י ה ַ ח ו ּצ ָה
ו ְ ֶדרֶך ְמִצ ְ ֹות ֶיך ָא ָרוּצ ָה
כמה פעמים בהתרגשות .בתקופה שאח"כ חזר על
הדברים בכמה הזדמנויות ואמר "בהיותי בנאבאדזיע
שמעתי מנכד לבית ביאלא אימרא מהרה"ק ה'תולדות
אדם' ,שמשה רבנו פעל אצל השי"ת שצדיקים יהא
להם כח וגבורה לעמוד ולומר דיבורי תפילה ,תורה
וחיזוק לבני ישראל – "...והיה חוזר על כך גם כחלוף
שנה ויותר מאז שמע זאת מאחי.
נאים הדברים לשעתנו ,כאשר הצדיק שבדור האחרון הגר"ש שליט"א במשא הדרכה בקנין דרכי הוראה והלכה ,במעמד
שרוי בצער ומכאובים ,נתחנן כולנו כמרע"ה בשעתו אל 'יוצאים להוראה' שע"י המפעל התורני הגדול 'דבקים בתורה' ,ל'
בניסן תשפ"א
ד' בעת ההיא ,על הצדיקים יהמו רחמיך .הנני מתפלל
ותפרוס
עליו בכל תפילה ותפילה שבכל יום ויום ,ועורך לזכותו זקני זי"ע נהג בכל לילה אחר תפילת מעריב להתיישב
"מי שברך". ולהזכיר את מפעלות הצדיקים שהיארצייט שלהם
חל באותו יום ,לאו דווקא זקניו ,כי אם כלל תלמידי
למעלה מדרך הטבע
עלינו
הבעשה"ק וצדיקי כל הדורות כולם.
אך את זאת צריכים אנו לדעת ,שהרבי שליט"א ,חי רבנו שמע פעם אודות הנהגה זו והפליאה מאוד,
באופן על-טבעי זה עידן ועידנים .הוא איננו באותם ומני אז הבחינו סובביו כי החל במנהג זה להזכיר
סוכת
סוגי קטגוריות שבו אנו ,אנשים פשוטי-עם ,חיים ,יש מדי שבת בשבתו וגם בימי החול את הצדיקים בעלי
לו שמירה מיוחדת מלעילא שרק צדיקים יחידים בכל ההילולא.
דור זוכים לכך ,וזה אינו דווקא על פי דרך הטבע .לכן
צריכים אנו לדעת ,שהרבי שליט"א,
בעת ההיא לאמר
מה נאה עתה להזכיר את אשר שמעתי מכ"ק שלומך
אאמו"ר אדמו"ר מביאלא פשיסחא זי"ע ,שכשבא מרן
חי באופן על-טבעי זה עידן ועידנים. ה'אמרי חיים' לנפוש בשווייץ בקיץ תשכ"ג ,שהה בעיר
נאבאדז'יע .ואף שבדרך כלל כשהיה האמ"ח בשווייץ
הוא איננו באותם סוגי קטגוריות שבו שהה בסט .מוריץ ,באותה שנה היה בנאבאדז'יע
אנו ,אנשים פשוטי-עם ,חיים ,ויש שהיתה סמוכה ללוגאנו.
לו שמירה מיוחדת מלעילא שרק עד כ 15-שנים מנישואיו היה אבי זצ"ל גר בלוגאנו
צדיקים יחידים בכל דור זוכים לכך, שבשווייץ ,כי זקנתי מרת גאליצקי גרה בשווייץ .מאחר
וזה איננו דווקא על פי דרך הטבע והאמ"ח היה בנאבאדזיע ,רצה אבי זצ"ל לנצל את
ההזדמנות שנקרתה לו וגמר אומר בליבו לעשות שבת
בעיירה נאבאדז'יע הסמוכה בצל האמ"ח .באותה
שבת לקח אבי את אחי שהיו בילדותם [אנכי עדיין
מאמינים אנו שגם עתה ,כבעבר ,אין שום דבר מסור לא נולדתי] להתפלל בצל האמ"ח.
לתחזית כזו או אחרת הנאמרת על ידי מאן-דהו .לא כל היה זה בפר' ואתחנן ,בין גברא לגברא בקריאת
פעם מה שהרופאים רואים הוא האמת ,וכמו שהקב"ה התורה בשב"ק בבוקר ,היה מנהגו של האמ"ח שהילדים
כבר הראה ניסים ,ולטובה אות ומופת ,הלא אתמחי עבר לפניו ואמרו דברי תורה ,ה'אמרי חיים' הטה אזנו
גברא ובמהרה יראנו ד' נפלאות להעלותו לאיגרא רמא. בהנאה למשמע דבריהם .אבי זי"ע קרא לאחי הגדול
אמן .יישר כוחכם ,הנני מוסר תודה בשם כל שהיה אז ילד כבן עשר ,ואמר לו שיגיד לאמ"ח דבר-
קוראי הגליון ובשם כל בית ויזניץ ,יעזור השי"ת תורה מזקה"ק מאוסטרובא בספה"ק 'תולדות אדם',
ותזכו להמשיך במפעלותיכם הכבירים להאדיר תורה עה"פ 'ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמר' ,כי משה רבנו
כ 500-שלוחי צדקה רצים בהתנדבות מליאה לדבר מצוה, ולגדלה ,ברוב שמחה וחדווה וישוב הדעת ,נחת וכל ביקש מרבש"ע ש'בעת ההיא' היינו בעקבתא דמשיחא,
לרוקן את ה'קופה של ברכה' שבבתיכם מדי חודש בחודשו. טוב בגו"ר אמן. וכן קאי 'בעת ההיא' על צדיקים ,כי בני יששכר יודעי
יישר כוחכם .א גוט יו"ט לכל עדת חסידי ויזניץ, בינה לעתים ,עמד והתחנן מרע"ה על הצדיקים שבדור
כל תרומה ב'קופה של ברכה' – ובראשם למרן רבנו שליט"א .ובמהרה נזכה לראות האחרון -עיקבתא דמשיחא -שיוכלו המה 'לאמר',
בישועתו ורפואתו השלמה ,אמן. להגיד דברי תורה ואמת ,חיזוק ואמונה לבני ישראל,
מצילה אחים וידידים קרובים,
וגם מחזקת את משפחת המתנדבים!
32קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בס"ד
כל האזרח בישראל
אגודים
בשותפות פ"ז
למען ידעו דורותיכם
שלא תשתכח
תורה מישראל!
NG
צאתי מביתי החוצה
התבוננות במעשהו של הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע שלא
"כשאדם
חש מטירחא דציבורא ובדרך ל'כל נדרי' ביקש להרגיע תינוק בוכה
עושה חסד
עם חברו, ותפרוס
הוא מרגיש
עלינו
סוכת
את הנשמה שלומך
שלו מאירה"
איך נופלים המחיצות בינינו? כיצד נקרב אחד לאחד?
איך מגלים את ההדר שבלב?
תובנות מאלפות ושיח פנימי אל תוך הנפש
מעובד משיחתו המיוחדת של
הגה"ח רבי שמעון שפיצר שליט"א
בביהמ"ד הגדול בקרית מלך רב | שתשרה שכינתך בינינו
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 37 36קשר איתן • סוכות תשפ"ז
רצונותיך כל-כך רועשים וחזקים". הרגע בו מתחילה צמיחה
עם הכנעה יתגלו הכוחות כשהאדם נרגע ,כשיש לו ביטול ,או אז הוא יכול הספרים מסבירים שישנו כלל בבריאה ,שכאשר
זה יכול להיות למשל בחינוך שהאדם מבין ...הוא עדיין לא מרגיש לשמוע את קול הדממה הדקה ,ואז הוא יכול לשמוע דבר מגיע אל סופו ,אז הוא הזמן שבו הוא מתחיל
את זה ,אבל הוא מבין מהמחנך ,מהמלמד ,או מהמטפל ,שהוא בעצם מה שהקב"ה אומר לו ומתחילים לצאת ממנו ההרגשים לצמוח מחדש ,בדומה למושג שכאשר נוטעים
היה צריך להפגין יותר עוצמה בפני הילד ,לבטא יותר אהבה כלפי העמוקים שלו ,ההרגשים של הנשמה. גרעין ,הוא קודם כל נרקב מתחת לקרקע ורק אז
הילד ,לשתף אותו יותר .הוא שומע מה המחנך אומר ,הוא תופס הוא מתחיל לצמוח.
גם טכנית למה זה כך .הילד רוצה קשר ,הילד רוצה להרגיש שאביו ומתי הנקודה שבה הוא מתחיל לצמוח? כאשר
מרגיש אותו .אבל האדם מרגיש" :אבל אני לא יודע ...אני מתבייש הוא הגיע לשלב שבו הוא התקלקל לגמרי .אז ישנו
בעצמי ,אין לי את הכח .אני לא יכול להוציא את זה לפועל .לא יודע לאדם יש כל כך הרבה כוחות והללו כח הצמיחה .אז מתגלה כח הצמיחה .המהר"ל קורא
איך עושים את זה" .אחד אינו יודע איך אומרים 'לא' ,השני אינו אינם באים ממנו ,אלא מהקב"ה. למושג זה "העדר קודם להוויה" .זה צריך קודם
יודע איך אומרים 'כן' ,השלישי אינו יודע איך מחייכים ונותנים כשהקב"ה אומר לנו "והלכת בדרכיו", להתבטל כדי שתוכל להתגלות הנקודה שגורמת
אהבה .הוא קולט שצריך להיות ככה ,אבל הוא מרגיש שאינו יכול הוא אומר" :אני רוצה להודיע לך שיש לו לצמוח מחדש.
ותפרוס
להראות את זה .אינני מצליח להוציא את זה לפועל.
כשאדם נמצא במצב של הכנעה ,זה הרבה יותר קל לו .הרבה
לך את הכוחות לכך" כוחות נסתרים כלואים
והילד מסתכל על אביו ואומר" :אבא! אבל לי אין את יש לזה הסבר שיותר קל להבינו ,וזה מה שנוגע
יותר קל .סיבה יש לכך שאינך יכול להוציא את זה לפועל .זו לא לנו .נדבר על אדם פשוט .לאדם יש כוחות נסתרים.
הכוחות שהיו לך .היית ער בלילות לחזק אנשים .היית
עלינו
אמת שאין זו תכונת נפשך .לא נכון .אתה מרגיש שאין זו תכונת אך מה שמסתיר באדם את כוחותיו ,הכיסוי שלא
בוכה איתם ,היית אומר תהילים ,היית הולך למקומות
נפשך כי כל-כך קשה לך להגיע למקום זה בלבך .אבל אם הקב"ה
אומר שאתה צריך לשמור את התורה ועכשיו זוהי עבודתך ,מוכרח רחוקים כדי לנחם .לי אין את הכוחות האלה" .מביט בו משיח שבכל יהודי נולד מאפשר לכוחותיו הפנימיים לצאת ,הוא המחשבות
לכלל ישראל ככלל יש כל-כך הרבה כוחות נפלאים השליליות שיש לו לאדם ,מחשבות של כחי ועוצם
סוכת
הדבר שעמוק בתוכך טמון הכח לעשותו ,אך אתה צריך להיות במצב האב ואומר" :ברא כרעיה דאבוה ,ואני מלווה אותך כבר
של הבנה ,של רוח הקודש ,של תשוקה ,כל מה שדרוש ידי .יש לו כל מיני רצונות ,ומונחים על לבו הרבה
של הרבה מאוד הכנעה .לא יאוש .בכלל לא יאוש .יאוש שובר את שנים רבות ,ואני מכיר את תכונותיך כי אני יודע מאין
כדי שיוכלו להתדבק – "ואתם הדבקים בד' אלוקיכם מאוד לבושים ,והללו אינם מאפשרים לפנימיותו
האדם ומכבה אותו .הכנעה אינה מכבה את האדם .היא מכבה קצת באת .ואני אומר לך שיש לך בדיוק את אותם הכוחות".
שלומך
חיים כולכם היום" .אבל מרוב שהם עסוקים בעשייה לצאת מן הכח אל הפועל.
את הגוף ,ומאפשרת לנשמה להאיר. הקב"ה קבע שאדם ישאיר בעולם הזה ילד ,ושהילד
ומלוכלכים בחטאים ,ההרגשים האלה אינם יוצאים נוכל לדמות זאת למשל הבא :תארו לעצמכם
יוכל להמשיך להשתמש בכוחותיו הפנימיים אשר ידוע
מן הכח אל הפועל .אולם כאשר אדם יוצא מהמקום שישנם שני אנשים שמדברים ,ואחד מהם מאוד רוצה
להגיע ליכולת של פיוס לו שקיימים אצלו" .אתה הבן שלי ,אני יודע שיש לך את
הכוחות שהיו לי". האישי שלו ,מתחיל משהו חדש להתרחש. להביע את דעתו .הוא רוצה להסביר את עצמו .אך
תארו לכם שאדם שומע שיצטרך לפייס את פלוני .הוא אינו כל הצדיקים מביאים שיש כח של משיח בכל יהודי. השני אינו מפסיק לדבר .הוא כבר רוצה לדבר – תן
מסוגל לפייס את פלוני .הוא מרגיש שאין לו את כוחות הנפש לי לומר מה שיש לי לומר .אך השני מדבר וצועק
להפגש עם פלוני ולבקש את סליחתו .אם האדם יצום ,לילה ויום והייתם קדושים כי קדוש אני מהו הכח של משיח? השלמות שלך ,החלק שבלבך
שאתה צריך כדי להיות יהודי של בית המקדש .אתה ומרעיש ,עד שהוא רואה שבאמת אין טעם ,השני
ויעשה זאת עם תכלית כדי שיהיה מסוגל לפייס את פלוני .באמת הקב"ה אומר לבניו" :והלכת בדרכיו ,לכו בדרכי" .הוא יהודי ,אתה צריך שיהיו לך הרגשים ומחשבות כדי לא מתכוון להקשיב.
יצום ,אולי אף יאמר תיקון חצות ,ויתבונן מעט בעניני חורבן בעצם אומר להם כך" :לולי היו לכם מדות כאלו ,תכונות שתוכל להיות בבית המקדש ,כדי שתוכל להקריב או אז מגיע השלב שהוא מחליט בעצמו" ,אתה
המקדש ,יראה שזה קל לו יותר .יש לך בתוכך את הכח ,אבל הוא נפש כאלו ,לעולם לא הייתי מבקש מכם שתעשו מה שאני קרבנות ,כדי שתוכל לחזור בתשובה כשהלוים שרים. יודע מה? זהו זה ,אני לא מדבר" .וכך ,הרעיון שהוא
עטוף בלבושים ,ולכן זה קשה לך. עושה – מה הוא חנון ,אף אתה חנון .מה הוא רחום ,אף אתה צריך שיהיו לך ההרגשים הנכונים לזה .לבך מסוגל היה יכול לומר ,ההרגשים שהיה יכול להביע -מתו.
כי כוחות הנפש העדינים שיהודי צריך כדי שיוכל לעבוד את ד', אתה רחום" .האדם מתפלא :מה?! להיות כמו הקב"ה?! לכך ,לבך הוא כלי להביע את כל סוגי ההרגשים .אבל אין לו את היכולת להביע אותם מרוב שהשני מדבר
הם המשיח שבו .זה גואל אותו .תראה איך אתה מתייסר ,תבקש והייתם קדושים כי קדוש אני .אני קדוש ,אף אתם היו הדרך שבה תוכל לשמוע זאת ,היא כששקט מאוד. ללא הפסק .והוויכח הזה מתרחש אצל כל אדם
ממנו סליחה .כן ,האבא מתחנן בפני בנו הבחור" :תבקש סליחה קדושים .המפרשים שואלים על אתר :איך נוכל להשוות את צריך שיהיה "העדר קודם להוויה". בעצמו.
מהמשגיח והוא יקבל אותך בחזרה לישיבה .הוא לא יכול ,הוא לא עצמנו לקדושתו של הקב"ה? יכול כמוני .אכן הפשט הוא לאדם יש כל כך הרבה כוחות והללו אינם באים
רוצה ,הוא שבור .הוא מתגלגל ממקום למקום .הוא נמצא בבית שהקב"ה הוא זה שברא אותנו ,והוא אומר" :אני יודע מהי ממנו ,אלא מהקב"ה .כשהקב"ה אומר לנו "והלכת בטל רצונך כדי שתשמע
כלא ,הוא נמצא בגלות .הכח להיות מסוגל לעשות את הדבר הנכון, מהותכם .אתם אינכם יודעים מהי מהותכם .היא חבויה. בדרכיו" ,הוא אומר" :אני רוצה להודיע לך שיש לך אצל כל אדם בעצמו יש בפנים רגש קדוש של
הוא החלק שמוציא אותך מהגלות .הוא גואל אותך" .אבל אינני היא עטופה בכל-כך הרבה טרדות ודאגות וחטאים ישנים את הכוחות לכך". קדושה ,וכל מיני הרגשים של דביקות בה' ,אשר
מצליח להגיע אל המקום ההוא – טוען האדם. ועניינים ,עד שאינכם יודעים מה טמון בכם". צריך להיות שקט מאוד כדי שיוכלו להתגלות.
כשזה נשקט והאדם נמצא במצב של הכנעה ...כשהאדם יש לך את הכוחות "שקט" פירושו ממחשבות האדם עצמו ,פעמים
התחושה הפנימית החסומה אינו אוכל ,הוא במצב של הכנעה .תענית מביאה הכנעה תארו לכם אב שעומד להיפטר מן העולם ,הוא שוכב שהן מחשבות של רצונות חזקים שיש לו לאדם.
בזמן שיהודים נמצאים יותר בהכנעה ,נובט החוצה הכח הפנימי לאדם ,כוחות הגוף שלו נחלשים .כשאתה במצב של כבר על ערש דווי ,וקורא לבנו ואומר לו" :אני רוצה והקב"ה אומר" :בטל רצונך כדי שתוכל לשמוע את
שגואל אותם ,.כמו יום כיפור בנעילה ,שהוא זמן מיוחד .זה מצב הכנעה ,יש לך יותר יכולת לדעת מה קורה אצלך בפנים. לבקש ממך בקשה אחת -לך בדרכי"" .אלו דרכים?", רצוני .אתה אפילו לא שומע אותי" .יש שהאדם
שונה כשנמצאים כבר אחרי יום שלם .מתפללים אחרת ,מרגישים האוצר שנמצא בך .ועכשיו ,כשאתה יכול למששו יותר, שואל הבן .אומר האב" :ניסיתי לעסוק כל השנים מתפלל להקב"ה" :הראה לי את הדרך ,הורני ד'
אחרת ,מדברים אחרת .האדם נמצא יותר בהכנעה ,וההכנעה הזו כשההרגשים שלך יותר חזקים ,זה הזמן שתדע :מתנוצץ בעשיית טוב ליהודים .כשראיתי דמעה אצל יהודי, דרכך ,אני רוצה לשמוע מה שאתה אומר .שלח לי
גורמת לכך שהאדם יוכל להוציא את כל הכוחות מבפנים. עכשיו בך החלק שאתה צריך כדי שתוכל לעשות מה לא זזתי משם עד שניגבתי אותה .תמשיך לעסוק במה סימן" .והקב"ה אומר" :אתה יכול להפסיק לצעוק?
ההיפך מזה הוא כשאדם כבוי לחלוטין .זה מתחיל עם החטא. שאתה צריך לעשות. שאני עסקתי". אני מדבר איתך ,אתה פשוט לא יכול לשמוע ,כי
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 39 38קשר איתן • סוכות תשפ"ז
מעכשיו תשתמש בכח זה כפי שצריך להשתמש בו". החטא מערים על הלב עוד ועוד ,עוד קצת גאווה,
בכי הוא חלק מהנפש .כשהאדם נעול וחתום ,אינו עוד קצת תאווה ,ולכן אין האדם יכול להגיע אל
יכול להזיל דמעה ,פירוש הדבר שהכח הפנימי המהותי חלקי הנפש הנצרכים לו כדי להיות מסוגל ללמוד.
שלו נמצא בגלות עמוקה .אולם כאשר עובדים על הוא אינו מצליח להתרכז בלימודו ,הוא אינו מצליח
הכנעה ,ונפתחים עוד יותר ועוד יותר ,עד שהאדם להרגיש שום רגש בתפילה.
ב סי עתא דשמיא מגיע למצב שהוא יכול לבכות. משמעות הדבר היא שהמשיח שלך נמצא בגלות.
הוא חבוי שם בפנים ,ואם היית זועק מספיק להקב"ה
בכי הוא רפואת הנפש שיעזור לך ,הוא היה יכול להתגלות החוצה ,אבל
ישנם אנשים שבתחילת יום כיפור אינם יכולים אינך יכול להביא את עצמך לבכייה.
לבכות ובסוף הם יכולים .הרגעים המרוממים ביותר
שלך יום הקדוש ,הם לעת נעילה וחתימה ,אחר צום דיכוי הרגש בעמק הבכא
ֹ ּ ֹ ׁ והכנת הגוף למעלה מיממה .עם התקדש היום ,המצב לצערנו ,במלחמה העולם השניה ,אחד מהדברים
ּ
ֶש ַפ ע ְב ָר כו ת ִמ ַד ַע ת ֶע ְל י ו ן :
אמנם רציני .יש את ההתרגשות וההתפעלות של 'כל
נדרי' וקדושת היום ,אבל לא כל אחד יכול להזיל אז
שהומתו במלחמה ,היה הנפש .וכך ראינו את אותו
הדבר אצל הקומוניסטים ברוסיה ,שהמיתו את הנפש.
ותפרוס
דמעות .לא רק משום שהוא טרוד בדברים אחרים ,אלא המיתו את הכח להיות מסוגלים לבטא הרגשים.
משום שהוא זקוק ללחיצה על הנפש כדי שהיא תוכל זהו הצד השני של הדבר שאנחנו מדברים עליו,
להיפתח .וזה לא רק בכי ,בכי הוא יכולת של האדם הצד ההפוך ממש.
עלינו
להביע את עצמו .זו אחת מהרפואות הגדולות ביותר כשמתנהגים עם אדם באכזריות ,והוא רואה
של הנפש שקיימות .כשאנו מדברים על רפואת הנפש, דברים אכזריים ונוראיים מול עיניו ונפשו אינה
מתכוונים אל הנפש הנצרכת כדי שהאדם יהיה מסוגל מסבול לסבול זאת ,כי היא עדינה מאוד ,היא יוצרת
לעבוד את ד' ,להיות מסוגל להרגיש את גלות השכינה,
להיות מסוגל להשתוקק ,להיות מסוגל להרגיש טעם
מחיצות .היו אנשים שחזרו מהשואה ,וכל-כך כאב
להם ,וחשבו לעצמם" :הן ראיתי כך וכך ,איך זה שלא
סוכת
שלומך
בשבת .בשביל כל זה חייבים לתת לנפש את היכולת בכיתי?" .לדאבון לב הם ראו דברים שבני אנוש
להביע את עצמה. אינם מסוגלים לראות .הם ראו את קרובי משפחתם
מובלים לטבח ,הם ראו את אביהם ממש גווע לנגד
עיניהם רחמנא ליצלן ,והם לא בכו אז .כאב להם
לצערנו ,במלחמה העולם השניה ,אחד שלא בכו .כי הבינו פשר הדבר שאינם בוכים .אם
מהדברים שהומתו במלחמה ,היה איני בוכה ,פירושו של דבר שאני נמצא בגלות כה
הנפש .המיתו את הכח להיות מסוגלים עמוקה ,שהכל כבוי ,הכל סתום .זה לא רק הבכי,
לבטא הרגשים .זהו הצד השני של אלא כל הכח להרגיש.
הדבר שאנחנו מדברים עליו ,הצד כעין זה אנשים באו אחרי כל כך הרבה שנים
ההפוך ממש של סבל ויסורים מאחורי מסך הברזל של רוסיה,
וכח הנגינה ,וכח ההרגשים ,והחמימות ,והרגשות,
והיכולת להראות אהבה ,נעקרו לגמרי .זה כח של
קליפה שמשתמש בכלים לשבור את האדם ,לכבול
אין לנו מושג כמה השתוקקות יש לנשמתנו להקב"ה.
אותו ,ולהכניס את המשיח שלו בגלות שבתוך גלות.
המשיכה הגדולה ביותר שקיימת בעולם היא בין קב"ה
הכח שהיה יכול להציל אותך מהמקום שבו אתה
ושכינתיה ,ונשמתנו באה משכינתיה .מדוע איפוא
נמצא ,נמצא בחדר סגור עם מנעול.
איננו מרגישים את התשוקה הזו? – כי היא נעולה.
כמה אנשים נמצאים במצב כזה ,שאינם יכולים
אכן כשיש לו לאדם הכנעה ,הוא יכול לפתוח אותה.
לבטא ולהסביר את עצמם הם נמצאים בכאב כל-כך
עמוק ,אבל אינם יכולים להביע אותו.
אדם נפעל לפי פעולותיו
אחת מהדרכים שבהן האדם מקבל את ההכנעה,
היא קיום והלכת בדרכיו .הוא מקיים בעצמו "אדם
הגאולה באה עם הבכי
היה יהודי שנכנס אל הרבי מליובאוויטש זיע"א
נפעל לפי פעולותיו" .החינוך אומר שכאשר האדם
ואמר לו שהוא בא מהשואה ,והדבר שכואב לו יותר
מתנהג באופן מסוים ,הוא מתחיל להרגיש ככה .עצם
מכל הוא שאינו יכול לבכות .הוא היה ביחידות איתו
לא תשברו בו .תתנהג כמו מלך ,ולאט לאט זה יכבוש
והרבי החל לבכות ,וכשהוא החל לבכות ,גם ליבו של
את לבך ותרגיש כמו מלך.
אותו יהודי נפתח והתחיל לבכות יחד אתו .אחרי זה
ברכת הקודש שפועלת המוני ישועות אבל אין הפשט שמרוב עשייה הוא יתרגל לזה וזה
הרבי אמר לו" ,מעכשיו תשתמש בזה לדברים טובים,
תרומת הקודש שפותחת שערי השפעות!
40קשר איתן • סוכות תשפ"ז
להתפלל אלא מתוך שמחה של מצוה". כשאתה מוריד דמעה מיהודי ,על-ידי מילת חיזוק ,על-ידי
התשובה היא ,שכאשר אדם מרגיש את נשמתו ,הוא יכול ללמוד, חיוך ,על-ידי מילה טובה ,זה הרבה יותר מההרגשה – אה,
יכול להתפלל ,יכול להרגיש טעם בשבת ,יכול לחנך ,יכול לעשות ברוך השם חיזקתי יהודי .ודאי שיש לך הרגשה טובה ,כי
הכל ,כי נשמתו יש לה את ההרגשים מהקב"ה .ואפילו אם אתה נשמתך מרגישה את האמת ,אבל אתה צריך להבין במה
צודק ,אם אתה משתמש עם החלק של האכזריות ,אם אתה משתמש אתה עוסק כשאתה עושה דבר כזה .אתה עוסק ב"והלכת
עם החלק של התעלמות ,אתה מניח מחיצות על הנשמה .ולהיפך, בדרכיו" ,אתה עוסק בלגלות את נשמתך .אתה יוצא עכשיו
כל אימת שהאדם מקיים 'והלכת בדרכיו' ,הוא פותח את נשמתו. מהגלות לרגעים אחדים.
הגואל האחרון רואה בסבלות אחיו אבל אשמים אנחנו
אנו רואים שמשה רבינו היה מנהיגם של ישראל .ה'אור החיים' כשאחד זועק מתוך צער ואין מקשיבים לו ,מכל סיבה
הק' מביא את הביטוי" :משה הוא הגואל" .משה הוא הגואל האחרון, שהיא ,נוצרה עוד מחיצה בינינו ,כך שעכשיו אין יכולים הנכונה ,עוסק בחשיבה על הזולת בגישה הנכונה ,הוא יתחיל להשפיע על ליבו .לא! יש לך את ההרגשה הזו
כך איתא בזוהר הקדוש. להרגיש את הנשמה .שבטי י-ה עשו ביניהם חשבון הנפש דולה את הכח החוצה .מסופר על רבי יחזקאל אברמסקי בפנים .אתה בן מלך .אבל אתה צריך לדלות את זה
ובכן ,מה כתוב אצל משה רבינו? " -ויגדל משה ויצא אל אחיו ואמרו" :אבל אשמים אנחנו" .הם לא הקשיבו כשיוסף זצ"ל ,כשהתגורר בשכונת בית וגן בירושלים ,צעד משם כמו שדולים מי באר ,ואז זה יוסיף לנבוע .אם
ותפרוס
וירא בסבלותם" .משה רבינו ,כשהגיע לגדלות – ראה בסבלות הצדיק התחנן אליהם שלא ימכרוהו. פעם ברחוב עם אחד מגדולי תלמידי החכמים ויחד אין אתה עושה כן ,המעיין מתייבש.
אחיו .הגיע לגדלות פירושו שהוא יכול להוציא את הכוחות שלו, ה'אור החיים' הק' שואל :מה הפירוש? הן היה להם דיברו בלימוד והתפלפלו .לפתע ראה ברחוב פעוטה כשיש לו לאדם רחמנות על חבירו ,כשאדם עושה
הוא יכול לגלות את נשמתו .כשהאדם קטן ,אינו יכול להשפיע. חשבון שלם שהיה נכון על פי התורה ,וכך היו צריכים שבוכה .עצר מלימודו ,ניגש אליה ושאל" :למה את חסד עם חבירו ,כשאדם יוצא מגדרו למען חבירו,
עלינו
כוחותיו אינם נובעים החוצה .כשהוא נעשה גדול ,כוחותיו מתחילים לעשות .הוא מפלפל על כך שהשבטים פסקו על פי תורה בוכה?" .ענתה לו שחברתה אמרה לה שהשמלה שלה באותו רגע הוא מגלה את החנון ורחום שקיימים בתוך
לצאת אל הפועל .מה הפירוש "ויגדל משה"? – הפירוש הוא" :וירא שכך צריך לעשות עם יוסף .אומר ה'אור החיים' הק' :כן, יותר יפה משלה ,ושלה בכלל לא יפה. נשמתו ,ואז מה שקורה הוא שהנשמה שלו מאירה.
בסבלותם" .הוא הרגיש. אבל כל זה אינו מגרע מכך שצריך להקשיב לכאב הזולת אמר לה רבי יחזקאל" :מה את מדברת? יש לך הוא מרגיש את עצמו .הוא יכול להרגיש את עצמו.
סוכת
מי יתן מותי עליכם ,חבל לי עליכם ,כך אומרים חז"ל .נתן עיניו מתוך רחמנות. שמלה מאוד יפה ,עוד לא ראיתי שמלה יפה כמו זו".
ולבו להיות מצר עליהם .הוא הרגיש יהודי אחר .נשמתו יצאה מכח
אל הפועל ולכן יכול היה להרגיש את השני .אבל זה לא נושא שקשור
מה הפשט בזה? הפשט הוא ,שהנשמה שומעת תמיד
את כאב הזולת ,ותמיד צריך האדם לתת לנשמתו להתגלות.
וראה איך פניה הוארו .או אז אמר לה" :לכי תגידי המרגיש את נשמתו מרגיש את
שלומך
לאמך שרבי יחזקאל אברמסקי אמר ששמלתך יפה.
רק לאהבת ישראל ,או לרחמנות ,אלא זה אחד מהאופנים שבהם הקב"ה הוא חנון ,ואף כשהוא צריך להכות חס ושלום רוצי! רוצי להגיד לאמך". זולתו
הנשמה יוצאת מהגלות. את בני ישראל ,ואף כשהוא יודע שכך צריך להיות ,הוא ובאותו זמן ,בן שיחו עמד מן הצד ורצה להתחבא כשאדם אינו יכול לבכות ,כשאדם אינו יכול
בוכה ואומר קלני מראשי קלני מזרועי .נמצא שאין בכלל באדמה – מה אתה מדבר ככה? אנחנו באמצע לדבר להרגיש רגש כלפי זולתו ,אין הפירוש שחסר לו באהבת
הדרך אל הגאולה מציאות בעולם הזה ,יהיה מה שיהיה ,שלא נרגיש את כאב בלימוד ואתה ככה מטפל בילדה קטנה?! הוא הביע ישראל ,אלא שאינו יכול להרגיש את נשמתו ,כי
שם אתה יכול לראות שהנשמה שלך בגלות .זהו סימן שהנשמה הזולת .אפילו אם אתה צודק במאה אחוז ,ואפילו אם בפניו את תמיהתו ,ורבי יחזקאל ענה לו" :מה מפריע הנשמה מרגישה יהודי אחר ,הנשמה מרחמת על יהודי
שלך בגלות .זה שגורשנו מארצנו בגלל שנאת חינם ,הוא משום אתה צריך לעשות מה שיש לך לעשות .כי גם הקב"ה אף לך שהיתה לי הזדמנות לקיים מצות עשה דאורייתא?". אחר .אם אינך יכול להרגיש את הזולת ,אינך יכול
שהנשמה היתה בגלות .אם הנשמה נמצאת בגלות ,אין זה באפשרי כשהוא צריך לעשות מה שהוא צריך לעשות ,הוא בוכה להרגיש את עצמך .וזהו הפירוש שאתה נמצא בגלות
שארץ ישראל לא תהיה בגלות .סוגרים איפוא את בית המקדש, על כך .והנשמה שלך באה מהקב"ה ,ולנשמתך אין דרך קשה ,כי אינך יכול להרגיש את הרגשות של עצמך.
כי אין מי שיפקוד אותו. אחרת להרגיש .זהו תחינתה של נשמתך. רובנו נמצאים בגלות זו ,בדרגה כזו או אחרת,
יהודי של גלות פירושו שהוא עצמו בגלות .אין הוא יכול להרגיש כשיש לו לאדם רחמנות על חבירו, כל אחד כפי מה שהוא .אבל תלמידי חכמים כל
את נשמתו .והקב"ה אומר :איך מתקנים את הדבר? מתקנים אותו תפילה מתוך הרגשת הנשמה כשאדם עושה חסד עם חבירו, זמן שמזקינים דעתן מתיישבת עליהם ,כי הם כבר
על-ידי שפועלים להרגיש את הנשמה .והשלב הראשון הוא לדעת מסיבה זו ,אחרי שאדם היה במצב שנאלץ להתנהג כשאדם יוצא מגדרו למען חבירו, התמודדו עם דברים רבים והתגברו וקיבלו באהבה עד
שיש שם בפנים את כל הרגשות הטובים שצריך .ואיך נותנים להם באכזריות ,ואחרי שהיה במצב שהיה צריך להתעלם ,אינו באותו רגע הוא מגלה את החנון ורחום שכוחות נפשם התחילו לצאת החוצה והם ממשיכים
לבצבץ החוצה? דבר ראשון על-ידי עשיית פעולות ,כי האדם נפעל מוצא לעצמו מקום .הוא לא יכול להתפלל לאחר מכן. שקיימים בתוך נשמתו ,ואז מה שקורה לצאת מיום ליום.
לפי פעולותיו .עשה חסד .אל תתעלם מפלוני .אל תתעלם לא מאבידת כשהאדם בוכה עם מישהו ,הוא כן יכול להתפלל אחר- הוא שהנשמה שלו מאירה חושבים לפעמים שהאיש הבא בימים מתייפח
ממונו ולא מאבידת גופו .לא תוכל להתעלם ,כי נשמתך רואה אותו. כך .מה הפשט? לכאורה ,הסברא נותנת שכאשר אדם מבכי בתפילתו יותר בקלות כי גופו נחלש כבר ואינו
התרגש ונסער מצער הזולת ,לא יוכל אחר-כך להתפלל... שולט בעצמו כל-כך .אתה אומר את זה טוב ,אבל
ללא הבדל גיל הוא לא יכול ,פשוט לא יכול .הוא מגיע עכשיו אחרי לא עם הליטוש הנכון .כן ,גופו נחלש ,אבל ברוך ד',
אצל החסידישע-יידן של פעם ,זה היה כל-כך טבעי להרגיש שהשתתף בבכי עם יהודי אחר .הוא היה בניחום אבלים איזו מצות עשה? -שאל אותו הלה ,ורבי יחזקאל מדברים טובים .הגוף ,הלבוש ,הדבר שמסתיר .קל לו
בכאבו של ילד קטן .הם ראו ילד שלא הצליח לתפוס פעקאלע לא קל .הוא ישב שם וירדה לו דמעה .הוא החזיק בידו של השיב לו" :מצות 'והלכת בדרכיו' .פסוק יש בישעיהו: יותר לגעות בבכי ,כי הוא כבר יותר מזוכך ,הוא כבר
באויפרוף ,ניגשו אליו ונתנו לו .היום כשהאדם כבר יהודי מבוגר, האבל .הוא לא האמין שנגזר עליו להיות בניחום אבלים 'ומחה ד' אלקים דמעה מעל כל פנים' .אומרים אותו לא שקוע כל-כך בעולם הזה ,אין לו כבר תשוקות
נער בן ארבע עשרה ,הוא כבר לא מסתכל על ילדים .מי מסתכל כזה .בצאתו הוא מרוסק לגמרי .והוא הולך להתפלל מנחה בלווית המת בחפזה ,ממהרים' ...ומחה ד' אלקים דמעה חזקות כל-כך של העולם הזה .קל לו להזיל דמעה ,זה
על ילד? אני לא באותו דור בכלל ,אין לי אתו כלום. והתפילה שגורה בפיו .בברכת ולירושלים עירך ,זולגת מעל כל פנים' .מדרכי הקב"ה היא שכאשר הוא רואה פשוט קורה לו מעצמו ,כי הוא הרבה יותר בטל וכנוע.
כשהנשמה ערה ,אין האדם רואה חילוק בין גיל כזה או גיל אחר, לו דמעה .וכשהוא מתעלם ,אינו יכול אחר-כך להתפלל דמעה על לחיו של יהודי ,הוא בא ומנגב אותו.
כי אצל הנשמה אין שום חילוק .כולם שווים אצלה .זה לא האדם, מנחה .לכאורה צריך להיות בדיוק הפוך .בשביל להתפלל לא משנה מי הוא אותו יהודי ,בן כמה הוא ,ומפני מה למחות דמעה מילדה קטנה
זו לא הסיבה שבגללה הוא בוכה ,זה עצם זה שהוא בוכה .ידוע הרי זקוקים לישוב הדעת ,כמו שאמרו חז"ל" :אין עומדין ירדה דמעתו .אתה רואה דמעה ואתה הולך לנגב אותה. אבל כל אחד מאיתנו ,אם הוא עוסק בחסד בגישה
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 43 42קשר איתן • סוכות תשפ"ז
ילדים נתמכים במזון בסיסי בקביעות ,בתקציב כולל כ ₪ 850,000-בחודש /פרנסנו בכבוד :כ 400-נעזרים בהצעות לפרנס
יעודד 107 :יתומים ויתומות נעזרים 52 ,אלמנים/ו בסיעתא דשמיא
בהשמה בעבודה ובהכשרה מקצועית שמורה /
כ 2,200-בחורי אנ"ש משתתפים במסגרות בי בתקציב כולל של כ ₪ 2,000,000-בשנה /משכני:
בין הזמנים ,המתופעלות בלמעלה מ 20-סניפים בארה"ק ובידי כ 42-רכזים /שיקום משפחות :כ 160-נעזרו בשנה החולפ
בגיוס למטרות ממוקדות כ / ₪ 10,000,000-האגף המשפטי 46 :תיקים משפטיים סבוכים ,מתוכם 12להציל קורת גג מ
נושים 6 ,בייצוג בבתי המשפט ,ועוד /מהרה :סיוע בשידוכים בעיקר למבוגרים – למעלה מ 200-בשנה החולפת ,בידי ארבע
שדכנים הפועלים בקביעות מדי יום ,בתקציב כולל כ ₪ 300,000-בשנה /מלבושי כבוד :כ 1500-משפחות נעזרות ,למע
מ 100,000-פריטי לבוש במחירים מסובסדים /תמיכות חגים :כ 1500-משפחות נעזרות ,בתקציב כולל כ ₪ 12,000,000-בש
/ויגילו בשמחה :כ 1,000-שמחות מדי שנה ,כרבע מיליון מנות מוזלות /סיוע פרטני בייעוץ ו'ברווח' :למעלה מ 1,000-פני
בחצי שנה החולפת /לאלתר :כ 500-משפחות נעזרות מדי חודש בחודשו ,בתקציב כולל של למעלה מ ₪ 10,000,000-בש
הֹוׁשַע נ ָא
/מזון ומחיה :כ 5,000-ילדים נתמכים במזון בסיסי בקביעות ,בתקציב כולל כ ₪ 850,000-בחודש /פרנסנו בכבוד :כ0-
נעזרים בהצעות לפרנסה ,בהשמה בעבודה ובהכשרה מקצועית שמורה /יעודד 107 :יתומים ויתומות נעזרים 52 ,אלמנים/ו
ּת ְמוּכ ִים ע ָל ֶיך!ָ
בתקציב כולל של כ ₪ 2,000,000-בשנה /משכני :כ 2,200-בחורי אנ"ש משתתפים במסגרות בימי בין הזמנים ,המתופעל
בלמעלה מ 20-סניפים בארה"ק ובידי כ 42-רכזים /שיקום משפחות :כ 160-נעזרו בשנה החולפת ,בגיוס למטרות ממוקד "אצל החסידישע-יידן של פעם ,זה היה כל-כך טבעי להרגיש בכאבו של ילד קטן" .תמונת אילוסטרציה
כ / ₪ 10,000,000-האגף המשפטי 46 :תיקים משפטיים סבוכים ,מתוכם 12להציל קורת גג מידי נושים 6 ,בייצוג בב
המשפט ,ועוד /מהרה :סיוע בשידוכים בעיקר למבוגרים – למעלה מ 200-בשנה החולפת ,בידי ארבעה שדכנים הפועל
בקביעות מדי יום ,בתקציב כולל כ ₪ 300,000-בשנה /מלבושי כבוד :כ 1500-משפחות נעזרות ,למעלה מ 100,000-פרי
רגע אחד שבה נשמה אחת מרגישה נשמה אחרת –
מדליקים מנר לנר. ותפרוס
הסיפור על הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל זיע"א שקם
באמצע השולחן הטהור להרגיע תינוק שבכה בעגלתו.
עלינו
לבוש במחירים מסובסדים /תמיכות חגים :כ 1500-משפחות נעזרות ,בתקציב כולל כ ₪ 12,000,000-בשנה /ויגילו בשמח הכנעה מביאה זאת ,והמצוות מביאות זאת .עוד הוא עצר את הכל בשביל זה .וכן ידוע הסיפור עם
כ 1,000-שמחות מדי שנה ,כרבע מיליון מנות מוזלות /סיוע פרטני בייעוץ ו'ברווח' :למעלה מ 1,000-פניות בחצי שנה החולפ מצווה שבין אדם לחברו ,עוד ויתור ,עוד ועוד .תסיר הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זיע"א שבדרכו לכל
/לאלתר :כ 500-משפחות נעזרות מדי חודש בחודשו ,בתקציב כולל של למעלה מ ₪ 10,000,000-בשנה /מזון ומחי את המחיצה ואז תוכל לדלות את הדבר שגואל אותך. נדרי ,שמע קול בכי של תינוק בוקע מאחד הבתים,
סוכת
כ 5,000-ילדים נתמכים במזון בסיסי בקביעות ,בתקציב כולל כ ₪ 850,000-בחודש /פרנסנו בכבוד :כ 400-נעזרים בהצע זה הולך לגאול אותך בעצמך .תוכל להרגיש את נשמתך. נכנס להרגיעו ולא המשיך בדרכו .הוא לא יכול היה
לפרנסה ,בהשמה בעבודה ובהכשרה מקצועית שמורה /יעודד 107 :יתומים ויתומות נעזרים 52 ,אלמנים/ות ,בתקציב כו להמשיך הלאה כי התינוק בכה.
הקשיים מקלפים את האגו
שלומך
של כ ₪ 2,000,000-בשנה /משכני :כ 2,200-בחורי אנ"ש משתתפים במסגרות בימי בין הזמנים ,המתופעלות בלמעלה מ-
סניפים בארה"ק ובידי כ 42-רכזים /שיקום משפחות :כ 160-נעזרו בשנה החולפת ,בגיוס למטרות ממוקדות כ10,000,000- הדבר השני שעוזר עד מאוד שהאדם יוכל להרגיש דמעה באשר היא דמעה
את נשמתו ,הוא זה שהקב"ה עושה אתו כשהוא מכניסו מה זה הדבר הזה? מה הפשט בזה? איננו מתבוננים
/האגף המשפטי 46 :תיקים משפטיים סבוכים ,מתוכם 12להציל קורת גג מידי נושים 6 ,בייצוג בבתי המשפט ,ועוד /מהר
למצב של יסורים ,אשר עבודתו אז היא לקבל את בסיפורים האלה .הם נשמעים לנו כסיפורי מעשיות
סיוע בשידוכים בעיקר למבוגרים – למעלה מ 200-בשנה החולפת ,בידי ארבעה שדכנים הפועלים בקביעות מדי יום ,בתקצ היסורים באהבה ,ולדעת שהקב"ה הביאם לו באהבתו נחמדים כאלה .תאר לעצמך בבית הכנסת ...לא הרבי,
כולל כ ₪ 300,000-בשנה /מלבושי כבוד :כ 1500-משפחות נעזרות ,למעלה מ 100,000-פריטי לבוש במחירים מסובסדים אותו .כל אחד עם עגמת הנפש שלו ,כל אחד עם הקשיים כי אז נעשה מזה א גרויסע רעביש'ע מעשה .לא-לא,
תמיכות חגים :כ 1500-משפחות נעזרות ,בתקציב כולל כ ₪ 12,000,000-בשנה /ויגילו בשמחה :כ 1,000-שמחות מדי שנ שעוברים עליו .הוא יודע שהוא זקוק לכפרת עוונות, בעל התפילה .בעל התפילה לא הגיע .למה הוא לא
כרבע מיליון מנות מוזלות /סיוע פרטני בייעוץ ו'ברווח' :למעלה מ 1,000-פניות בחצי שנה החולפת /לאלתר :כ 500-משפח הוא יודע שהקב"ה הוא טוב ומטיב ושלכל דבר יש הגיע? כי היה לו אונס .האונס היה שילד קטן בכה
נעזרות מדי חודש בחודשו ,בתקציב כולל של למעלה מ ₪ 10,000,000-בשנה /מזון ומחיה :כ 5,000-ילדים נתמכים במ חשבון. בקומה למטה .לא נכתוב אותו סיפור ,כי אז נדמה
בסיסי בקביעות ,בתקציב כולל כ ₪ 850,000-בחודש /פרנסנו בכבוד :כ 400-נעזרים בהצעות לפרנסה ,בהשמה בעבו אותו לסיפור של הרבי מסאסוב .לא! כאן בבית הכנסת
ובהכשרה מקצועית שמורה /יעודד 107 :יתומים ויתומות נעזרים 52 ,אלמנים/ות ,בתקציב כולל של כ ₪ 2,000,000-בש כשאתה מוריד דמעה מיהודי ,על-ידי בקומה למטה ,היה ילד שהתקוטט עם ילד אחר ובכה,
והוא הלך וניסה לעשות שלום ביניהם ,וכל מתפללי
/משכני :כ 2,200-בחורי אנ"ש משתתפים במסגרות בימי בין הזמנים ,המתופעלות בלמעלה מ 20-סניפים בארה"ק וב מילת חיזוק ,על-ידי חיוך ,על-ידי מילה בית הכנסת מחכים.
כ 42-רכזים /שיקום משפחות :כ 160-נעזרו בשנה החולפת ,בגיוס למטרות ממוקדות כ / ₪ 10,000,000-האגף המשפטי: טובה ,זה הרבה יותר מההרגשה – התשובה היא שאיננו מרגישים את נשמתנו ולכן
תיקים משפטיים סבוכים ,מתוכם 12להציל קורת גג מידי נושים 6 ,בייצוג בבתי המשפט ,ועוד /מהרה :סיוע בשידוכים בעי אה ,ברוך השם חיזקתי יהודי .ודאי אנו עושים זאת רק כשמדובר באסון גדול .זה כמו
למבוגרים – למעלה מ 200-בשנה החולפת ,בידי ארבעה שדכנים הפועלים בקביעות מדי יום ,בתקציב כולל כ300,000- שיש לך הרגשה טובה ,כי נשמתך שאיש ההצלה אינו רץ לכל קריאה .הוא יודע שיש
בשנה /מלבושי כבוד :כ 1500-משפחות נעזרות ,למעלה מ 100,000-פריטי לבוש במחירים מסובסדים /תמיכות חגים :כ00- מרגישה את האמת עוד אנשי 'הצלה' שיכולים לטפל עכשיו במקרה .הוא
משפחות נעזרות ,בתקציב כולל כ ₪ 12,000,000-בשנה /ויגילו בשמחה :כ 1,000-שמחות מדי שנה ,כרבע מיליון מנות מוזל חושב כל פעם" :לקחת את התיק הזה או לא לקחת".
/סיוע פרטני בייעוץ ו'ברווח' :למעלה מ 1,000-פניות בחצי שנה החולפת לאלתר :כ 500-משפחות נעזרות מדי חודש בחודש כך אנחנו חושבים כשעומדים מול מקרה מעורר
רחמים " -לרחם או לא לרחם?" .כי זה בא מבחוץ.
אבל יש כאן עוד הרגש ,עוד מימרא שהאדם צריך אנו צריכים לעבוד שזה יבוא כל-כך חזק מבפנים עד
לומר לעצמו ולחזור עליה כל הזמן .כשאתה מתמודד שיהיה לנו רגש לזה.
עם קושי ,יש לך הזדמנות אדירה ,כי מה שקורה הוא האם לילדים שלנו עצמנו זה שונה? כשאנו
שגופך אינו יכול לריב עם התוכנית של הקב"ה .זה לא מתעלמים מילדינו ...אכן כן ,אנו מתעלמים מילדינו
ׁ ְש_לו ֵּחי
קופת 'להחזיק
ם ו לה
כפי שרצית עכשיו .האדם נמצא במצב של הכנעה ,כל
ע"י
חיות ש
בבית .זה נשמע אולי מפחיד ,אבל זו המציאות ,אנו מדי
ם'
ָמ ְׁש ֵכנִ י ְצ ָד ָק<ה
אלע ינאיינ
ה אל ביתך!
פרנסנו
א
בכבוד
שאינו כועס ואינו מתמרד. עסוקים ,מדי טרודים ,מדי שקועים בדברים אחרים,
ע
וב
רכ
ם,
שע''י קופת להחזיקם ולהחיותם
רה
יעוץ והכוון תעסוקתי להביא שמי למשוך לב הנוער לתורה ויר"ש
א
עם! ט רי
ע"י קופת 'להחזיקם ולהחיותם'
ט פאר יענ
הוא לא צועק ,הוא אומר :הקב"ה סיבב ככה ,זה עד שאיננו יכולים להרגיש את הילדים .כשמדברים
לסייע .להושיע .כל יום .כל השנה. טוב ,יש לזה חשבון .אפילו אם בפנים אתה עדיין על להרגיש את הילד ,זה יכול להיות הרגשה של רגע,
ממלכת החסד של ויזניץ | ממלכת החסד שלך! 44קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בסיעתא דשמיא
ֹ
+++הו ׁ ַשע ָָ+נא
ּפ ֹו ֵַ ח ָיד ו ַַּ+מ ְשׂ ִ ּב ַיע "השיב לו רבי יחזקאל :כשאתה מוריד דמעה מיהודי ,אתה עוסק ב'והלכת בדרכיו' ,אתה עוסק בלגלות את נשמתך" .הגאון רבי יחזקאל
ותפרוס
אברמסקי זצ"ל באמירת שיעור לתלמידיו בישיבת סלבודקה
בין אדם מרגיש לאינו מרגיש כועס ונלחם עם עצמך ,אבל אתה מדבר כך לכל
עלינו
זהו בעצם הדבר העיקרי שמגדיר את שני סוגי הפחות ,ויש לך רגעים שאתה מרגיש ככה ,ראוי
האנשים שקיימים בעולם הזה .אדם שיכול להרגיש, שתדע שאחת מהתכליות החזקות ביותר שיוצאות
ואדם שלא חלי ולא מרגיש .הוא לא מרגיש כלום" .כל מהיסורים שהאדם עובר היא ,שזה גורם לו להרגיש
סוכת
אוכל תתעב נפשם" .לא יודע ,הוא לא מרגיש ,אין לו את נשמתו שלו.
תיאבון .סימן שהוא חולה .הוא לא מרגיש כלום .הוא זוהי טובה גדולה ועצומה ,ותוכל להשתמש בדבר
לא מרגיש טעם ביום טוב ,הוא לא מרגיש טעם בשבת,
שלומך
הזה עבורך ועבור משפחתך באלפי אופנים .הקושי
הוא לא מרגיש שום דבר .הוא קר כאבן. הקטן שעכשיו עובר עליך ,אמנם כואב ,אמנם בלתי
הוא נותן לזה הסברים .הוא טוען שהתקרר או שיש נעים ,אבל מה קורה עכשיו? אתה עובר עכשיו תהליך
לו תכונת נפש כזו או שיש לו נפש חזקה ואמיצה .אך שמסיר עוד קצת מהדבר שאינו מאפשר לך להרגיש
לא .הוא פשוט נמצא בגלות .כשאדם שרוי בגלות ,אינו את נשמתך .זה מקלף קצת מהגאוה שיש לך .ואז ,אם
מרגיש כלום .נוגעים באצבעו של אדם ושואלים אותו אתה מקבל זאת באהבה ,אתה יכול להרגיש ,להרגיש
אם הוא מרגיש .אם הוא עונה 'לא' ,זה מעורר בהלה. את עצמך ולהרגיש את זולתך .קיבלת בחזרה את
אם הוא עונה 'כן' – נושמים לרווחה .ברוך השם ,הוא
ההרגשים שלך .תחיית המתים.
קיבל בחזרה את הכח להרגיש.
ככל שיש לו לאדם יותר הכנעה ,כך הוא יכול יותר
להרגיש את נשמתו ,וכן הוא יכול להרגיש יותר את חייב אדם לברך על הרעה
השני .אך צריך לתת על זה את הדעת .כוונתנו לומר ועל זה צריך האדם להודות להקב"ה .אחת
שזה לא קורה סתם בגלל שאתה מתמודד עם צרה. מהסיבות שהאדם צריך להודות להקב"ה על הרעה
אתה צריך לעורר בלבך הכנעה. כשם שמברך על הטובה היא זו ,כי הקב"ה נותן לך
עכשיו את עצמך .אינך קולט כי אתה באמצע התהליך,
גזירה על המת שישתכח אבל כשתעצור – תראה .הדמעה ...ההרגשה ...אינני
ידוע שמצד אחד אמרו חז"ל" :גזירה על המת יכול לבד .כל זה מאפשר לך להרגיש את נשמתך.
שישתכח מן הלב" .העולם מתנהל הלאה ,הדברים זה כח שיכול לעזור לך בכל המקומות .זה באמת
כ 5000-ילדים מתארחים על שולחן 'להחזיקם ולהחיותם' בחג הסוכות! ממשיכים להתקדם ,והמת נשתכח מהלב .מצד שני, הדבר שגואל את האדם ,כי אף פעם אין מצב שפוקד
פתח את ידך ותשביע את רעבונם בחג! אנו רואים אצל יעקב אבינו ,שמיאן להתנחם .חז"ל
כבר מדברים על זה ואומרים שבגלל שיוסף הצדיק
את האדם ואין האדם יכול לעבוד אז את הקב"ה.
תמיד יש מהלך .יהודי פותח ספר תהילים .כמה אנשים
היה חי אז ,הוא לא נשכח לו מן הלב. טוענים שהם פותחים ספר תהילים ואין מרגישים
אך שמעתי בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל ,שהגדיר זאת כלום .על זה באמת צריך לומר תהילים .למה הוא לא
בצורה קצת שונה ,מה שיוצר חילוק גדול .הוא הסביר מרגיש כלום? כי הוא עדיין בגלות .אם הוא יאמר
| ₪ 1800אירוח סעודות יו"ט למשפחה כך :כשאדם נפטר מן העולם כדרך כל הארץ ,אזי יש הרבה תהלים ויחזור בתשובה ,זה אולי יצליח לקלף
גזירה על המת שישתכח מן הלב .למה? כי בנפש יש
| ₪ 360אירוח סעודות יו"ט לנפש קצת את הקליפות .אבל אתה חייב לדלות את גאולת
כלים לעכל את מה שקרה ,והגם שיש עכשיו כאב חזק
הנפש שלך.
שמחת סוכות תשפ"ז | ₪ 140אירוח 'מזון ומחיה' לילד
46קשר איתן • סוכות תשפ"ז
לא מעוצמה אלא מגלות הוא מגיע ,מתי הוא הולך ,כמה הוא נרדם על הספר וגעגוע ,מבינים שזהו סדר הבריאה ,ולאט לאט הלב
וכן הוא לגבי הרגשת טעם בשבת .זה אותו הדבר .כשיש וכמה הוא הספיק ללמוד ,ויש שהתוצאה בהחלט אינה נפרד ,ובהדרגה ממשיכים הלאה .אבל כשקורה מקרה
לו לאדם נשמה ,הוא מרגיש את הטעם של שבת .הוא נעימה .יוצא לו שביום יפה הוא מספיק ללמוד לכל שהנפש נלקחה במיתה משונה ,באופן שאינו מסדר
מרגיש שאם הוא ישן או דיבר יותר מדי ,זה נורא ואיום. היותר שש שעות .הוא חושב לעצמו" :יש כאן אברכים הבריאה ,אזי קשה מאוד להפרד " -וימאן להתנחם".
מתמידים שמספיקים ביום שתים עשרה שעות ,ארבע כשהגיעו לספר ליעקב אבינו על יוסף" ,טרוף טורף
מישהו אחר ,מרגיש זאת רק ביום כיפור .יום כיפור ,יום
עשרה שעות" .הוא אומר :אינני שם ,אינני יודע אם יוסף" ,חיה טרפה אותו! חיה רעה טרפה את הבן
כיפור זה שונה .למה יום כיפור זה שונה? כי אתה מחשיב
בבית נמצאים בדרגה זו ,אבל אם אוכל להוסיף אולי האהוב עליו ביותר – קשה היה לו להתנחם ,כי קשה
את עצמך להולך בדרך הממוצע .אתה אומר ככה" :לא
בלילה ,אולי לפנות בוקר. לה לידיעה כזו להתיישב בלב.
כל שבת .יום כיפור זה יום כיפור".
ערליכער-ייד כשראה אדם מדבר בשבת דברים בטלים,
הזדעק :אינני מבין איך נשמתך אינה צועקת .והתשובה חושבים שזה נורמלי קשיים רגילים אינם מרגשים
היא שהוא כל כך אטום ,שאינו מרגיש את נשמתו .האור הנה כי כן ,דרך הממוצע משתנית מאיש לאיש. חושבני לומר שרעיון זה הוא לא רק לגבי זה ,אלא
החיים הק' כותב בפרשת כי תשא ,שאם האדם מדבר וכשאנו מדברים על פיתוח רגש לאחרים ,יש שהאדם הוא נכון לגבי כל הדברים .יש שאנו רואים אחד בוכה,
מצד תכונתו כל-כך נעול ,עד שאין לו בעיה להתנהג אנו רואים אחד שחייו קשים עליו ,ואחד מהדברים
ותפרוס
דברי חול ,או דברי צער בשבת ,נשמתו מתעגמת .היא
כל-כך כאובה ,היא לא יכולה לסבול שהאדם מדבר דברי באכזריות .הוא יכול לומר למי שמבקש ממנו טובה: שעוזרים לנו להתעלם ולהמשיך הלאה ,הוא לומר" :זה
"לא" .למה? "כי אמרתי שלא" .הלה מתחנן ,והוא נורמלי ,זה מה שילדים עושים ,לא קרה כלום .זה בסדר.
"מה הפירוש 'ויגדל משה'? – הפירוש הוא' :וירא בסבלותם' .הוא הרגיש אותם ואת סבם". צער בשבת.
בשלו – "לא" .אין לו שום הסבר לסירובו .ובכן ,אדם מה כבר קרה?" .זהו הדבר שמנחם את האדם – "זה
יהודים שופכים ליבם וצקון לחשם בציון-קדשו של הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע אם אתה כן יכול לסבול דיבורים כאלה ,האם זה מגיע
עלינו
זה מרגיש שאם רק יגיע למקום שיוכל להסביר את לא כלום ,שום דבר לא קרה".
מחוזקה? מדובר בגלות .מי שאינו מרגיש טעם בשבת,
סירובו ,הוא כבר יהיה בדרך הממוצע .הוא כבר לא אך כשאדם רואה משהו לא נורמלי ,משהו שאין
שרוי בגלות נוראה .הוא מגיע ,מדבר ,מנסה קצת ללמוד
ייחשב כאכזר ואטום לב ,שהרי הוא מסביר מדוע הוא לו הגיון ,זה מזעזע אותו .עיניו ראו או אזניו שמעו
סוכת
וליראה את שמך" .כידוע ,התולדות מביא בשם הבעש"ט הק' ,שאם ונרדם .זה גלות .לא בגלל שהתרגלת לזה ,זה אומר שיש
היו מאריכים יותר באהבה רבה ,היה המשיח מגיע כבר והיינו נגאלים. מסרב .וכשהאדם מגיע ממקום שהוא תמיד מסרב דבר שאין לו היכן להניחו .אין לו מקום בליבו .כמו
לזה הגיון .ממש לא .אין לזה הגיון .זה בדיוק כמו שהאדם
כשהאדם מאריך ב"ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך" ,כשאדם ומנמק את סירובו ,הוא מבין שהדרך הממוצע היא שרש"י פירש בפרשת חוקת" :ותקצר נפש העם בדרך"
התרגל לראות נשמתו של מישהו אחר בוכה וזועקת,
להפסיק לסרב ,אלא לענות" :כן". – "אין מקום לגור שם אותו הצער" .הוא אומר" :זה
שלומך
מבקש שההרגשים שלו יתעוררו ...הוא מתחנן אצל הקב"ה – "אני להתעלם ולהמשיך הלאה בדרכו .לזה ייקרא גלות.
אטום .תן לרגשי האהבה והיראה להתעורר ...הרי הם מתעוררים, יש לנו הרגשים ,אבל אנו חושבים שהתנהגותנו לא נורמלי ,לא יתכן שיקרה כדבר הזה" ,ולכן קשה
נורמלית .כשאתה רואה ילד קטן בוכה ברחוב ,אם לו – וימאן להתנחם.
וזה מה שמביא גאולה לאדם ,וכן זה מביא גאולה לעולם ,כי כשעוד
אחד נגאל ועוד אחד נגאל ,העולם נעשה מוכן לגאולה.
זמן לנשמה להתעורר
עלינו לדעת שההרגשים הטהורים של הנשמה ,הם הרגשים
כשיש לך רגעים של ישוב הדעת שבהם אתה יכול כל אחד והממוצע שלו
שמוכרחים לצאת מן הכח אל הפועל .זהו גאולה .,וכל מעט הכנעה
להתבונן קצת – תן לי להיות יותר בהכנעה .היו צדיקים ועל זה צריך האדם להודות להקב"ה. ראיתי פעם מהרה"ק רבי בן ציון מבאבוב זיע"א :רבי
ותשובה ,מביאה לידי כך .בערב שבת עוסקים בתשובה כדי שבשבת
שהתענו ביום שישי ובשובבי"ם ,או כפי שידוע ה'אמרי אחת מהסיבות שהאדם צריך להודות אומר" :איזוהי דרך שיבור לו האדם ,זו שהיא תפארת
הנשמה תוכל להאיר ,שהנשמה היתירה תוכל להתגלות. חיים' זיע"א ערך תענית דיבור כל יום חמישי .הענין אינו להקב"ה על הרעה כשם שמברך על לו מן האדם ותפארת לעושיה" ,היינו שילך בדרך
אנו מבקשים ומייחלים ומצפים בכליון עיניים שהקב"ה יגאל התענית דיבור .הענין הוא להכין כלים של הכנעה .תן לי הטובה היא זו ,כי הקב"ה נותן לך עכשיו הממוצע ,לא יותר מדי לימין ולא יותר מדי לשמאל.
לעורר את נשמתי .אני זקוק לה בשבת קודש .אני לא
את נשמותינו ,שנוכל להיות יהודים יראי שמים באמת ושנוכל
מדבר היום כלום ,הכל כדי לתת לה להתעורר.
את עצמך .אינך קולט כי אתה באמצע אכן דרך הממוצע נקבעת אצל כל אחד לפי הנתונים
להרגיש מה שצריך להרגיש .יעזור ד' שבקרוב ניוושע וביחד נוכל
היו ענינים של עסקנות שנשלחו אליו מגדולי הדור, התהליך ,אבל כשתעצור – תראה שלו .דוגמא לדבר היא התמדה .אדם שלומד רבע
שעה ביום ורואה את חבירו שלומד שתי שעות ביום,
לשמוח בשמחה אמיתית ועמוקה ,עם אהבת ישראל אמיתית,
במהרה בימינו אמן. והוא דחה את הכל באמרו" :אינני יכול .מה לעשות? אני ואומר לעצמו" :אני אלך בדרך הממוצע .מה ,ללמוד
חייב לתת לנשמתי להתעורר" .הנשמה אמורה להיות שתי שעות ביום?! זה הרי לחוץ מאוד ובא בוודאי על
במקום זה .כך היא צריכה להיות .לנו יש נשמה כזו .לכל נשמתך באמת מתגלית ,אתה עוצר ואומר" :יש כאן חשבון הבית" .הוא מרגיש שחצי שעה ,ארבעים דקות,
יהודי יש נשמה ,ונשמה זו מרגישה .היא מרגישה צער של יהודי עם דמעה על לחיו ,איך ניתן להמשיך הלאה?" .אם זהו דרך הממוצע – "צו גאט און צו לייט .טוב לשמים
יהודי אחר .אם הקב"ה אומר "והלכת בדרכיו" ,מוכרח הרבי מטשערנוביל עצר את שולחנו הטהור כדי להרגיע וטוב לבריות .לומדים קצת ,מגיעים הביתה ויש זמן
זכרון עולם הדבר שאתה יכול ללכת בדרכיו .יש לך מה שנדרש בשביל את התינוק ,הרי זה משום שנשמתו נתגלתה לגמרי. לשוחח ,אדם נורמלי".
ללכת בדרכי הקב"ה .יש לך את זה .אל תפחד .תן לזה מדוע אף אחד לא לחש לו באזנו – "זה נורמלי .תינוק מוחו אומר לו שזהו דרך הממוצע ,כי זהו עולם
מאמר זה להגברת אהבת חברים להתגלות ,בין על-ידי פעולות של בין אדם לחבירו ,בין בוכה ,זה דבר רגיל"? התשובה היא ,כי אתה ,מהמקום המושגים שלו .כשתדבר עם מי שלמד עד כה שעתיים
מתפרסם לע"נ הילד הרך ,נפש נקי וצדיק על-ידי קבלת יסורים באהבה .כך נשמתך תוכל להאיר שלך ,אומר שזה נורמלי .יש אנשים שגם כשרואים ביום ופיתח רגש לתורה ,לקדושה ,ורואה שיש אברכי
שמעון ז"ל ביבלחט"א ר' מאיר שיחי' החוצה .זוהי הטובה הגדולה ביותר שאתה יכול לעשות אנשים גוועים ,הם אומרים שזה נורמלי .כל אחד לפי כולל שיושבים ולומדים בכזו מתיקות ,סדר בוקר ,סדר
דרגתו .כשהאדם מפתח יותר את ההרגשים שלו ,עם
ויזל לעצמך ולשכינה.
יותר הכנעה ,עם יותר עשייה ,עם יותר התבוננות,
אחר הצהריים ,ממש א מחייה – יאמר לך" :עדיין אינני
נלב״ע י"ד תשרי ערב חג הסוכות תשפ״ה בדרגה כזו לשבת וללמוד כל היום ,אבל חלומי הוא
הוא מתחיל להרגיש .לא רק יהודי אחר הוא מתחיל
הונצח ע"י אביו הר"ר מאיר הלוי ויזל הי"ו ויחד לבבנו לאהבה וליראה להרגיש ,אלא גם את נשמתו שלו עצמו.
שאוכל לשבת שלוש שעות ברצף וללמוד .זה עדיין
לפני קריאת שמע אומרים אהבה רבה .מתחננים לפני לא אברך כולל ,אבל זה דרך הממוצע".
לונדון וכך הלאה .אברך הכולל עושה חשבון בנפשו מתי
ד'" ,והאר עינינו ...ודבק לבנו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 49 48קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בעזרת השם יתברך
וְתִ ֵּתן לִי זְכו ָּת
לַחֲסוֹת ּבְסֵתֶ ר צֵל ְּכ ָנפֶיך
תהא שנת פוהל זכויות
NG
יש
תיבו בצילא דקוב"ה
בורא
עולם! בחג הסוכות ,היה אבי הק' בעל אהבת
ישראל אומר לאנשים" :היום יש לך
ותפרוס
עלינו
סוכת
שלומך
אושפיזין" .והסביר את דבריו" :ווייל
אויב נישט יעצט -ווען דען?" [אם לא
עתה -מתי כן?]
משאו של הגאון הגדול
ש_ליט"א מרדכי גרינפע_לד רבי
מגדולי רבני אנ"ש באנטווערפן
במעמד הגדול 'מקדישי שמך'
ער"ח אלול בעיה"ק ירושלים תובב"א
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 53 52קשר איתן • סוכות תשפ"ז
צלחות ,זו היתה ריתחא דאורייתא .לרב מטשעבין
היה חבר שלא הסכים איתו בעניינים מסוימים ,אך
הקול קול ויזניץ
כבוד ראש הישיבה שליט"א ,כבוד הרבנים
הרב העריך אותו מאוד כגדול בתורה .כשהוא היה
הגאונים הצדיקים ,וכל המתאספים ,זקנים ונערים.
לומד עם הרב מטשעבין ,הוא היה מתלהב כל כך עד
יש מי שמתנדב לעלות לשמים לכמה דקות ולחזור
שהיה מכה את הרב מרוב התרגשות .היו שם ממש
לספר מה קורה שם? שכן ,בטוחני שיש רעש גדול
מכות .הרב מטשעבין ביקש מתלמיד לשבת לידו כדי
בשמים .הרי הם-המה דברי ה'תפארת שלמה' על
שיספוג חלק מהמכות .כך היה כששמעון ולוי למדו,
מגילת אסתר ,על הפסוק "אל תאכלו ואל תשתו
עפו צלחות .מי שבר כלי זה? שמעון ולוי התווכחו על
שלשת ימים לילה ויום" ,שלא יאכלו כזית מצה
הקצות .מי אכל תאנים אלו? מה פירוש? יששכר הלך
ולא ישתו ארבע כוסות ,כדי שייווצר רעש בשמים.
ללמוד ולקח איתו תאנים לכל הלילה ,כדי שיהיה לו
ובכן ,א ויזניצע תפילה ,בנעימות והשתפכות הנפש
כוח להתמיד עד הסוף.
הויזניצאית ,שבוקעת מתוך בית המדרש של גור,
רחל אמנו שואלת את עצמה ריבונו של עולם ,איפה
יוצרת רעש בשמים ובוודאי מבטלת את כל הגזירות.
ותפרוס
אני בעולם הזה? מתי כבר יוכלו לומר על ילד שלי שהוא
איננו יכולים להעלות על דעתנו מה שמתחולל
שבר צלחת מרוב לימוד? מתי יגידו על ילד שלי שהוא
במתיבתא דרקיעא שמשתעשעים מ'בלבול' שכזה,
אכל את התאנים כי הוא הלך ללמוד בהתמדה? אסף
"ישמח הר ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך
אלקים את חרפתי .מהיום הילדים שלי הם שותפים.
עלינו
ד'"" ,עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים".
מי שבר כלי זה? יוסף .הוא התפלפל בלימוד עם בנימין
אף יהודי לא נגע לרעה במצרי ,הם לא עשו דבר .כי משה רבנו לא טענו שאין להם .אמרו להם היהודים :אתה אומר שאין ועפו צלחות .הוא נכנס לבית המדרש ואכל שם את מוטל עלינו איפה ,לצמצם את המחשבות ולנצל
ציווה לעשות זאת. לך? הרי ראיתי בעצמי במגירה שלך ,בארון שלך ,ראיתי כל דקה וכל רגע .הרה"ק מבעלזא זכרונו לברכה נהג
סוכת
התאנים כדי שיהיה לו כוח ללמוד.
זו ההתפעלות שאחזה במצרים בזמן מכת חושך ,מי הוא היהודי שיש לך כלי כסף וזהב .אמרו המצרים ,ראית? אם כך, לומר לגבאיו' :כשאתם משמשים אותי ואני קורא
הזה? יש לו אפשרות לנקום באויביו ,לקחת בחזרה את חפציו אני נותן לך. לכם ,תזדרזו ,כי אצלי דקה היא כמו שנה' .וכידוע,
רבנו שליט"א דבוק מאוד בתורתו של הבעלזער רב.
שלומך
האישיים ,זהב וכסף .והוא לא נוגע בהם -כי משה רבנו הורה לא נסביר זאת באמצעות משל ,אדם בשם ראובן הלך
לגעת .זהו יהודי. לשמעון וביקש הלוואה של חמש מאות דולר .שמעון אמר: הערב הזה כאן ,כל דקה היא שנה ,אי אפשר לזלזל
לצערנו ,אנו נמצאים כעת במצב של חושך ,מצב שמקווים אין לי .ראובן הלך עם שמעון למקווה ,ובזמן ששמעון היה
במצב של חושך השורר בימינו ,מציע באף שנייה מהערב הזה ,שלא נהיה נכללים ח"ו
שיהפוך לאור במהרה .כשיש מצב של חושך ,צריך לשאול את במקלחת ,הציץ ראובן בכיס המכנס שלו וספר שם עשרת משה רעיא מהימנא של דורנו -הרבי בכלל 'מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה'.
משה רבנו מה עושים כאן? איך מגיבים? ועל כך מציע משה רעיא אלפים דולר .כשהם יצאו מהמקווה ,אמר לו ראובן ,אתה שליט"א ,ליצור מצב של 'מקדישי "אמר רב יוסף אי לאו האי יומא דקא גרים כמה
מהימנא של דורנו -הרבי שליט"א ,ליצור מצב של 'מקדישי שמך', אומר שאין לך כסף בכיס? אני בעצמי ספרתי שם עשרת שמך' ,לכבד את התורה במקום שבו, יוסף איכא בשוקא" .רבותי ,אחים יקרים ,אי לאו
לכבד את התורה במקום שבו ,לא עלינו ,נוצר זלזול בתורה .לכבד אלפים דולר .שמעון עונה ,אה ,אם ראית זה ענין אחר, לא עלינו ,נוצר זלזול בתורה .לכבד את האי יומא ,כמה יוסף'לעך היו מסתובבים בשוק ולא
בהיכלי התורה? כמה אנשים היו בשוק לולא הערב
את התורה במסירות נפש. אז כמה אתה צריך? חמש מאות? הנה ,קח חמש מאות. התורה במסירות נפש הזה ותוצאותיו שיהיו בע"ה.
ועל כן רבותיי :אי לאו האי יומא דקא גרים ,אם לא נתגייס עוד וכי כך בן אדם עונה? אדם נורמלי היה מגיב ,הסתכלת
הלילה ונציית לרצונו של רבנו ,מי יודע כמה יוסף איכא בשוקא? לי בכיסים במקווה? תסתכל עליי טוב ,כי יותר לא תראה
"אם החרש תחרישי בעת הזאת ,רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אותי לעולם.
אחר ,ואת ובית אביך תאבדו" .זהו רגע שבו אי אפשר לשתוק. אלא מאי ,זהו פירושו של דבר .רש"י שואל דווקא במכת בושה תכסה פנינו
צריך להזדעזע ,צריך להתעורר :מה אני יכול לעשות למען התורה? גם כיום צריך לקרוא בקול גדול שאנו ממתינים כשיוסף נולד אמרה רחל "אסף אלקים את
חושך למה הביא עליהם חושך? למה בשאר המכות רש"י
ליום שיהיה "אסף אלקים את חרפתי" .הבושה בארצנו חרפתי" ,מדוע? רש"י מביא מהמדרש ,עד אותו
לא שואל את השאלה הזו? התשובה היא שכל המכות באו
הנה האש והעצים! ללמד משהו ,מציאות השם ,השגחת השם ,ייחוד השם. הקדושה גדולה עד מאוד ,במקום שיבינו שבזכות לומדי יום כשנשבר כלי בבית מה היו אומרים ,מי שבר את
אנחנו אומרים בכל יום בתפילה ,שיצחק אומר לאביו אברהם שיהיה בחינת 'וידעו מצרים' .ועתה ,במכת חושך ,אחר התורה קיימת כיפת ברזל רוחנית ,ובזכות הבל פיהם הכלי הזה? רחל .מי אכל את התאנים הללו? רחל.
"הנה האש והעצים ואיה השה לעולה" .האם חשבתם פעם מה של תינוקות של בית רבן מצליחים להגיע לאיראן אסף אלקים חרפתי ,מהיום והלאה יתלו זאת ביוסף.
שהבינו את מציאות השי"ת ,הגיעה השעה שהמצרים
הפשט בפסוק הזה? מה יכול להיות קשה בו? הנה האש והעצים ולזרוע שם חורבן ,מזלזלים בכבוד התורה .ועל כך 'רחל אתם יכולים להסביר לי את זה? אתם באמת
יבינו מה זה יהודי.
ואיה השה לעולה .מי אמר שצריך לבוא שה? אולי צריך לבוא מנחה? מבכה על בניה' -ריבונו של עולם ,הסר את החרפה חושבים שרחל אמנו היתה סוג של סבתא כזו
במכת חושך היה מצב של "לא קמו איש מתחתיו ולא
אולי קטורת? אולי פר? הזו ,שיבינו מה באמת קורה כאן. שנופלים לה צלחות מהידיים? שהיא החזיקה צלחת
ראו איש את אחיו" .והיהודים נכנסו לבתי המצרים ובדקו
התשובה היא ,שיצחק מסביר את עצמו .יצחק אומר ,הנה האש והיא החליקה לה ,וכולם צעקו רחל ,את לא יכולה
את כל מה שקורה שם .אחר כך באו היהודים למצרים
והעצים ,אני רואה את האש ואני רואה את העצים ,וזה מתאים להיזהר? ואם היו חסרות תאנים במקרר ,רחל היתה
וביקשו לשאול כלים שונים .המצרי שאל מניין אתה
זו שאכלה אותן? האם אנחנו יכולים לדמיין כך את
בדיוק לשה .לכן ואיה השה לעולה .עבור פר צריך יותר ,ועבור
מנחה צריך פחות.
יודע שיש לי? היהודי ענה :ראיתי .המצרי אמר ,היית נקמת קידוש השם רחל ,שעמדה כל הזמן ליד המקרר ואכלה תאנים?
אצלי בבית בזמן מכת חושך? בזמן שלא יכולתי לזוז ,ולא רש"י אומר על מכת חושך למה הביא עליהם חושך? האם יעלה על הדעת? הפשט חייב להיות אחרת.
רבותיי ,הנה האש והעצים! רואים את האש של הרבי ,איך הוא לקחת סכין וערפת את ראשי? השארת אותי בחיים? הרי כי אז היה מצב של "ולבני ישראל היה אור במושבותם", אנחנו יכולים לתאר לעצמנו איך זה נראה כששני
בוער ואיך הוא רותח .הנה האש והעצים ,רבי שלא מסתכל על עצמו, אף מצרי לא היה אמור לשרוד את מכת חושך ,ובכל זאת וכשבני ישראל הלכו לשאול כלי כסף וכלי זהב ,המצרים האחים ,שמעון ולוי ,התווכחו בלימוד .עפו שם
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 55 54קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בס"ד
יאנו ה"א שׂ ֵ וְ ַה ִ
ֶאת ִב ּ ְר ַכת ּ מ וֹעֲ ֶדיךָ
ּ ּ
מתוך רוב הוקרה ובשיר וקול רינה ,נבוא בשירת תודה לעוסקים בצ"צ באמונה והוא עומד בניסיון .חמי ע"ה שמע את השאלה ,אך כפי ששמענו קודם ,הוא עסוק רק בכלל ישראל .הנה
ותפרוס
ידידים נאמנים לממלכת החסד והצדקה 'להחזיקם ולהחיותם' בכל ימות השנה
ואף בימי ירח האיתנים תשפ"ז הגבירו פעלים להרבות חסד ונתינה את התשובה לא שמע .התשובה הייתה שאותו יהודי האש והעצים ,ואיה השה לעולה ,רבותיי.
התגבר ולא עשה זאת ,והוא הניח לבנו להישרף על מה הפירוש כאן 'שה'? ה'חזקת ש'לש [אברכים]!
הלא המה:
המוקד ,רחמנא ליצלן .ד' יקום דם עבדיו השפוך. ה'שה' הכוונה שיקחו ויחזיקו שלשה אברכים ,שלשים
גבאי הצדקה ושותפי החסד
עלינו
רבותיי! להציל ילדים ,בואו נציל את התורה ,לקחת אלף שקל בשנה .ישאל השואל :אולי הכונה החזקת
של 'להחזיקם ולהחיותם' ברחבי תבל שישה? אכן ,אנו מוכנים שזה יהיה הנוטריקון...
רבותי ,זהו השה לעולה שנקריב על האש והעצים
סוכת
ובראשם הגבאים היקרים:
הרה"ג ר' שלמה שטרן שליט"א ,הר"ר משה אריה וייס הי"ו – מאנסי שהביא רבנו שליט"א .הרבי עומד להיכנס מיד ,תוך
הר"ר אליעזר ולצר הי"ו ,הר"ר מנחם מענדל ויזל הי"ו – לונדון א ויזניצע תפילה ,בנעימות והשתפכות דקות ספורות .רבותיי ,בואו נחזק אותו ,בואו נשמח
הרה"ח ר' מנחם מענדל טויסיג שליט"א ,הרה"ח ר' חיים דוד ברכר שליט"א הנפש הויזניצאית ,שבוקעת מתוך את ליבו ,ונאמר שמאות אברכים כאן קיבלו על
שלומך
ולשותפים נאמנים לחלץ עני ממצוקה ,ידידים בכל עת למען הצדקה: בית המדרש של גור ,יוצרת רעש עצמם לכבד את התורה בשלושים אלף שקל בשנה,
הרה"צ רבי נחמן מאנדל שליט"א ,והרה"ח ר' אברהם אשר ולצר שליט"א בשמים ובוודאי מבטלת את כל או בשישים אלף שקל בשנה.
הגזירות .איננו יכולים להעלות על דעתנו
איתם עמם יעמדו על ברכת התודה
נפש תחת נפש
גבאי 'לאלתר' המסורים די בכל אתר ואתר
העומדים על הפקודים בכל קהילותינו הק' בארה"ק מה שמתחולל במתיבתא דרקיעא
עוד יעמדו על הברכה ,שותפים נאמנים הראויים ליקר והערכה:
שמשתעשעים מ'בלבול' שכזה חמי עליו השלום(הג"ר יהודה גרינפלד דומ"ץ
קהל מחזיקי הדת בעלזא אנטוורפן) נהג לספר תמיד
קרנות החסד 'טובה וברכה' ו'חסדי יעקב' הנודעות לשם ולתהילה סיפור .הסיפור ידוע ,אך כיוון שהוא חווה זאת
ואיתם עימם: בעצמו ,הייתה לכך משמעות אחרת .באושוויץ היה
מפעל החסד 'מלבושי כבוד' ,קופת העיר בני ברק ,קופות הצדקה השכונתיות – הגה"ק מווייצען ,והוא היה נקרא אז הדיין מווייצען.
עירוניות בכל אתר ואתר ,ובפרט 'קופת הקהל' חיפה ו'קופת הצדקה ביתר עילית'
אותו רשע ארור שאין להזכיר את שמו כאן בהיכל
את המטבע ולהציל את התורה בלי חשבונות מאף אחד, קדוש כזה ,החליט להשמיד חמשת אלפים בחורים.
אחרונים חביבים יעמדו על הברכה
התורמים היקרים הי"ו
כאן זה לא על חשבון אף אחד .אל תעצרו את עצמכם, ודווקא בימים שיש בהם כדי לשבור את המורל של
עכשיו זה המצב שבו צריך לצעוק כבוד התורה ,למסור כלל ישראל .אלפיים בראש השנה ,אלפיים ביום
המחזיקים ידינו בקביעות בהוראות קבע ,תרומות 'קופה של ברכה' ותרומות מזדמנות את הנפש למען כבוד התורה ,זו השעה וזה המצב. כיפור ,ואלף בשמחת תורה .ברגע האחרון ניצלו
ובפרט השותפים בחלוקה ליתומים ואלמנות במסגרת 'יעודד' ,מלבישי 'מלבושי כבוד' הצדיק הק' מראדושיץ ,רבי יששכר בער בן רבי יצחק חמישים נערים שחזרו מתאי הגזים .חמי היה אומר
לאנ"ש בערים השונות ,והנושאים בעול התמיכות המוגדלות באגף 'תמיכות חגים' שסגולה להזכיר את שמו ,נכנס לבית המדרש ללא כובע. שרקדו כל הלילה בשמחת תורה ,והוא היה עד לכך
יתן ה' שזכות הצדקה תעמוד לכם לזכות לשמחת היו"ט כברכת השי"ת "אם אתה שאלו אותו מה קורה כאן? ידוע שהראדושיצר בצעירותו שהגיע יהודי ושאל את הדיין מווייצען ,יש לי בן
משמח את שלי אני משמח את שלך" ,ומתוך בריות גופא ונהורא מעליא נזכה לשמוח היה עני מרוד מאוד .אמר :היה רעב כזה אצלי בבית יחיד שגם אותו חטפו ,גם אותו לקחו ,מובילים
בשמחת בית השואבה בביין בית המקדש בקרוב בימינו ומלכנו שליט"א בראשנו,
אכי"ר.
שהרגשתי שאני גווע .חשבתי לעצמי שמי שיכול לזכות אותו לתא הגזים .יש לי מטבע בכיס שאני יכול
אותי בהנאה כאן ,יזכה לעולם הבא .שהרי כל המקיים לפדות אותו בו ,אני יכול לשחרר אותו ,אתן אותו
בהוקרה רבה נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא ,הוא יזכה לשומר והוא יחזיר לי את בני היחיד .האם מותר לי
לעולם הבא .חשבתי לעצמי למה שאהיה לבד? למה לעשות זאת או לא? שאל הדיין מווייצען ,מה יקרה?
שאוותר על העולם הבא עבור מישהו אחר? הלכתי ענה היהודי ,הוא ייקח בחור אחר .אמר הדיין אני
לאופה ,נתתי לו את הכובע שלי ,ולקחתי פרוסת לחם לא יכול לומר לך ,אינני יכול לפסוק בשאלה הזו.
עבורי ועבור בני ביתי .לכן אני מסתובב ללא כובע. אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה אבא ,יש
רבותיי ,זהו מצב שצריך לתת בו את הכובעים כדי לו בן יחיד שהוא יכול לפדות אותו ,יש לו מטבע,
56קשר איתן • סוכות תשפ"ז
כאן היום ,מה התרחש כאן .הגמרא במסכת יבמות להציל את התורה .בואו נזכה לעולם הבא ,אנחנו
אחרי החגים מספרת שעולא ישב לפני רב המנונא ,ורב המנונא לא יודעים מתי יזדמן לנו שוב סיפור כזה ,אין לנו
מנדי ויינר
הקשה יותר מדי קושיות" .אמר עולא גברא רבא מושג .עכשיו זה הרגע ,רבותיי :איה השה לעולה?
מתחילים מבראשית
מאפמייא קאתי" .עולא לא היה מרוצה מרב המנונא
שבא מאפמייא .אך משראה שרב המנונא התבייש,
כדי לפייס אותו ,שאל אותו "כסף גולגלתא להיכא
הירא מעבירות שבידו
ראובן מגיע אל יוסף לבור" ,הילד איננו ואנה אני
זה הזמן לבחור איך תראה יהבת? "לאן אתה משלם את המיסים שלך? ענה לו
"לפום נהרא" .אמר לו אם כך ,אתה שייך לפום נהרא.
בא" .ראובן בוכה .מדוע? הרי לא היה עמם באותו
הדרך המקצועית שלך.
מעשה? ובפרט כפי שרש"י אומר ,שהיה עסוק בשקו
במקום שבו אדם נותן את כספו ומסיו ,לשם הוא שייך.
ובתעניתו ,אם כן היה פטור מלעסוק ביוסף .מדוע
הציבור מקבל על עצמו לעזור ,להחזיק לפחות
היה כל כך שבור?
שלושה אברכים שהממשלה קיצצה להם כעת ,כדי
יסוד גדול טמון כאן ,שמעו אחים יקרים ,כשאח
לזכות להיות עם הרבי במירון בסיעתא דשמיא .כל
יושב בבית הסוהר לא עוסקים בשק ותענית .לא
ותפרוס
הציבור הפך להיות בני תורה .עברנו מאפמייא לפום
דואגים לעצמנו ,אלא נכנסים לתוך האש .אחים
נהרא .במקום שאדם נותן את כספו ,שם הוא נמצא!
יקרים ,עלינו לצאת מהערב הזה עם כבוד שמים ,שכל
מורי ורבותי ,יש לנו כאן זכות נדירה" .מה טובו
אחד יקבל על עצמו להחזיק לפחות שלושה אברכי
אהליך יעקב משכנותיך ישראל" .רש"י מסביר 'שאין
עלינו
כולל בשנה ,שזה אומר שלושים אלף שקלים ,כדי
פתחיהם מכוונים זה כנגד זה' .ומה הפשט? הרי כל אדם
לגרום נחת רוח לרבנו ולעמוד לימין כבוד התורה.
כשבונה בית מסתיר את חלונותיו ואינו חפץ שמאן
וכל המוסיף מוסיפין לו.
סוכת
דהוא יביט לו אל ביתו .אלא ש'אין פתחיהם מכוונים
בפרשת השבוע כתוב "ויוספו השוטרים" .ורש"י
מסביר שאת המאמר הראשון אמר הכהן .לאחר
מכן הכהן אמר והשוטר השמיע .ואחר כך את "מי
שלומך
רבותיי ,הנה האש והעצים! רואים את האיש הירא ורך הלבב" רק השוטר אמר ,שוטר
האש של הרבי ,איך הוא בוער ואיך מדבר ושוטר משמיע.
הוא רותח .רבי שלא מסתכל על עצמו, רש"י אומר" ,רבי יוסי הגלילי אומר מי האיש
כפי ששמענו קודם ,הוא עסוק רק הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו .מיהו הירא ורך
הלבב? ירא מעבירות שבידו" .מה פירוש עבירות
בכלל ישראל .הנה האש והעצים ,ואיה שבידו? לאדם יש עבירות בלב ,יש עבירות במוח,
השה לעולה ,רבותיי? אבל מתי יש לו עבירות ביד? המפרשים עומדים על
כך ,האם כשיוצאים למלחמה באמת ילכו היראים
ורכי הלבב בגלל עבירות שבידם? מי אם כן ילך ,מי
שלא מפחד מהעבירות?
זה כנגד זה' פירושו שפותחים את הלב ,את הפה ואת
אלא ש'עבירה שבידו' הכוונה למצוות שאדם
המוח כדי לחזק יהודי אחר .אין פתחיהם מכוונים כדי
צריך לקיים בידיו" ,פתוח תפתח את ידך" ,לא תקפוץ
למעצמת בראשית בערים בני ברק ,אלעד ואשדוד שהשני יחזיר לי טובה ,אלא לשמה ,לשם חסד.
את ידך ,לתת צדקה ,להחזיק תלמידי חכמים .עבירה
דרושות עובדות מסורות ואחראיות רבנו שליט"א ,בחינת 'משכנותיך ישראל' ,הוא
הדוגמה בעולם למי שפותח את לבו ,פיו ,מוחו ורגשותיו
שבידו פירושה שידו סגורה ,הוא לא פותח את ידו.
על כך יש שוטרים .ויספו השוטרים ,שילכו בכוח.
עבור כל יהודי .הייתי בדאבוס בשבת ,כשרבנו שליט"א שוטר מדבר ,שוטר משמיע ,פתח את ידך! מה זאת
עבודה עם החברות הגדולות במשק, והאדמו"ר מטשערנאביל היו שם באותו מלון .העבירו
את כל כלי הכסף של רבנו ,הבקבוק ,המלחייה ,הכל ,לרבי
אומרת שסגרת את ידך? ואם הוא לא עזר לעצמו,
הכשרה מקצועית וניסיון מעשי בדרך לבנות עתיד מקצועי מטשערנוביל ,כדי שעריכת השולחן אצלו תהיה בכבוד.
אמרו לו ילך וישוב לביתו ,אתה לא תזכה לקחת
חלק בכבוד התורה ובניצחון המלחמה.
זו הכוונה 'אין פתחיהם מכוונים' ,לתת הכל לשני.
אין פתחיהם מכוונים
ויבוא גוי צדיק [כאן נכנס רבנו שליט"א ,ולאחר הכרזת הקודש
רבנו הכריז על 'כופר נפש' "גם אני ונערותיי אצום של הוראות רבנו שליט"א ,המשיך הגר"מ במשאו]
לפרטים ולבדיקת התאמה: כן" ,כן נוט' כופר נפש ,עם הכופר נפש הזה" ,אבוא רבותי ,רבותי ,רבותי :איש בשורה אנוכי בעבור
03.9089333
אל המלך אשר לא כדת" .אם חס וחלילה לא כיבדנו רבנו שליט"א!
את התורה כראוי ,באמצעות הכופר נפש הזה הוא הנני פונה כעת לרבנו שליט"א ,להסביר מה קרה
58קשר איתן • סוכות תשפ"ז
הקיסר פנה לילד היהודי ושאל האם אתה מרוצה? יכבד את התורה.
שימלאו את מקום התקציבים שהממשלה לקחה בעת כזאת.
הילד השיב ,בוודאי שלא .זו תשובה שאפילו תינוק בן בטוח אני כשהגזירה כבר תתבטל ,כולם כבר
קבלו על עצמכם כופר נפש עבור הרבי שליט"א.
יומו יודע לענות .אבל זו אינה התשובה הנכונה .הכומר ירוצו וירצו לתת כסף ,אז כבר לא יצטרכו .עכשיו זה
תהיו בריאים ,ובוודאי שתצליחו .מהסיגריות האלה ,זו קטורת.
חשב וחשב ולא ידע את תשובתו. הזמן' .ואם שלש אלה יעשה לה' ,אם תתמוך בשלשת
קטורת מעשירה .הרבי מברך בעשירות .רבותי ,הרבי מברך בגור,
אמר הקיסר לילד היהודי ענה אתה על השאלה. אברכים הללו' ,ויצאה חינם' ,נצא מהר מהגזירה.
עם הקטורת של ה'בית ישראל' בעשירות ,עבור הציבור שמבטיח
אמר הילד :התשובה לשאלה היא כזו ,הדבר המתוק מורי ורבותי ,אמרתי פעם בדרך צחות אבל יש
סכומי כסף גדולים ,ואפילו רק עבור כופר נפש .רבותי ,רבי שמעון
ביותר בעולם הוא חלב אם עבור תינוק -נסו לתת בו מן האמת .ידוע כי אלול ר"ת אני לדודי ודודי לי.
מחכה לנו במירון .אי אפשר לבוא עם ציבור קטן ,צריך לבוא עם
קולה זירו עם קרח לתינוק בן יומו במקום חלב אם, ומאן יימר שכתוב כאן 'דודי'? אולי ,יאמר הרעבתן:
ציבור גדול יותר ,מבינים? אומר ועושה ,תעשו למעשה.
הוא לא יבין מה זה -הדבר הקל ביותר בעולם הוא בן אני לטשולנט וטשולנט לי?! ואולי יאמר בעל-תאוה
כשרבי אלחנן וסרמן הלך יחד עם רבי שמעון שקופ לאסוף
יחיד על ברכי אמו .והדבר הקשה ביותר בעולם ,הוא אחר :אני לשווייץ ושווייץ לי?!
כסף ,אמר להם יהודי אחד 'לבקש ברחמנות' ,אך רבי שמעון ביקש
לעקור את הילד מברכי אמו .הבין הקיסר את הרמז, והאמת היא שהכל אמת .אין אלול שפיגלט זיך
ממנו שלשת אלפים זלוטי ,סכום עצום מאוד .והיהודי נתן להם.
שחטו את הכומר ,ובנו את העיר לובלין והיא הפכה אפ וואס דער מענטש וויל! אנו מקווים שיהיה זה 'אני
כשיצאו ,אמר רבי אלחנן לרבי שמעון :והלא הוא התחנן שנבקש
ותפרוס
לעיר מפוארת. לדודי ודודי לי' .שאלו יהיו רצונותינו ותשוקותינו
ברחמים ומדוע זה ביקשת סכום עצום כזה .רבי שמעון שקופ
נשען על אבן ברחוב ,הניח את ידו על לבו ואמר ,רבי אלחנן, וכיסופי לבבנו.
האם אתם חושדים בנו שאין לנו רחמנות על יהודים? הרחמנות ברכת ד' תעשיר רבותי ,מה שמעמידים כאן הלילה ,בערב ראש
חודש אלול זה "אני לרבי ורבי לי" .הכתוב אומר:
עלינו
הגדולה ביותר על יהודי היא שלוקחים ממנו כסף עבור תורה! בין ויז'ניץ לגור ישנה ידידות עתיקה .כידוע ,בין
ה'בית ישראל' לבין הרבי ה'אמרי חיים' היתה ידידות "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק" .זו המטרה .לא שיבוא
קנו חלקה בהר הזיתים .בקיצור ,לאחר מכן התברר
יש בורא עולם! שמשתלם יותר לקנות בהר המנוחות ,כי זה נוח
מופלאה שהחלה בעקבות פליטת פה של ה'אמרי חיים' גוי גרמני שיטפל ברבי שלנו! רחמנא ליצלן! אנו
סוכת
בהזדמנות מסוימת ,שה'בית ישראל' ראה ואמר ,אה ,עם צריכים לומר לכך די! לפתוח מחדש את השערים,
היה לי סבא שהיה חסיד צאנז גדול .הוא אמר ,שכאשר הוא יותר ,זול יותר ויש שם יותר מקומות .הלכו לשאול
שיהיה "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק" ,אם נקבל על
שומע את הרבי אומר "טעמו וראו כי טוב ד'" ,הוא מרגיש שהרבי את הרבי ה'ישועות משה' האם אין בכך משום עוול
עצמנו להחזיק שלשה אברכים ,או שישה אברכים,
מרגיש שזה אכן כי טוב ד' .כשאנחנו שומעים את הרבי שר 'יש כלפי אלו שקנו במקומות האחרים? הרבי ה'ישועות
שלומך
בורא עולם' ,אנו מבינים שיש בורא עולם .סיפר לי ר' בן ציון משה' לא רצה לפסוק בעצמו ושלח את השאלה רבותיי! בואו נציל את התורה ,לקחת יהיה לנו שבת במירון .כולנו נכריז להשי"ת שעל
הרבי להיות בריא ולנסוע עמנו למירון!
המשב"ק שכשבאו לבשר לרבי בשורה לא טובה ,כל הנוכחים לבעל 'שבט הלו'י זכר צדיק לברכה .פסק ה'שבט את המטבע ולהציל את התורה בלי כשבנו את העיר לובלין ,הלך קיסר פולין לכומר
שם בכו ודמעו ,והרבי הקשיב כאילו מדברים על אדם שלישי, הלוי' :כשחסיד חי קונה מקום בחלקת החסידות חשבונות מאף אחד ,כאן זה לא על ושאל אותו מה עליו לעשות כדי שהעיר תצליח.
אפילו לא עליו .ואז הוא מרים את עיניו ורואה שכל הקהל בוכה. שלו ומעבירים אותו למקום אחר ,זה נחשב למקח חשבון אף אחד .אל תעצרו את הכומר האנטישמי והרשע אמר לו לקחת ילד יהודי,
קורא הרבי ואומר" :מה איתכם? יש בורא עולם! יש בורא עולם!"
ויצא בריקוד.
טעות ועוול כלפיו .אבל עבור אלו שכבר נפטרו ,זה
כבר לא משנה .למעלה הם כבר רואים שאין נפק"מ
עצמכם ,עכשיו זה המצב שבו צריך בן יחיד לאמו ,רחמנא ליצלן ,לשחוט אותו לעבודה
כשהרבי שר 'יש בורא עולם' ,ורואים זאת בעיניו המאירות בין ויזניץ ,גור ,בעלזא ,סאטמר ,תימן ,מרוקו ,הכל לצעוק כבוד התורה ,למסור את הנפש זרה ,ועל דמו לבנות את אבן הפינה של לובלין ואז
של הרבי ,אנחנו יוצאים מעצמינו .כשהרבי שר 'יש בורא עולם' הולך אל מקום אחד. למען כבוד התורה ,זו השעה וזה המצב העיר תצליח .תוך זמן קצר ,תפסו ילד בן שמונה ,בן
יחיד לאמו ,והיו מוכנים לשחוט אותו לעבודה זרה.
בהתלהבות ,כולנו רואים שיש בורא עולם .לא רק שאנחנו רואים זה היה בדור הקודם .אך הרבי שלנו שליט"א
אלפי גויים התאספו לראות את המאורע – ולעומתם
מה שהרבי רואה ,אלא כולנו רואים בחוש שיש בורא עולם. לימד אותנו כבר מזמן שגם בחיים זה לא משנה.
להבדיל -מאות יהודים לבכות על הקורבן.
אנחנו נמצאים רק בתחילת חודש אלול .חסידים וצדיקים הרבי עקר מאיתנו את רדיפת הכבוד ,הרבי כבר
מי יש לי כאן עסק? נוצר קשר נפשי בין ה'בית ישראל' אמר הילד לקיסר :למה שוחטים אותי לעבודה
אמרו שאלול ותשרי הם הכנה לשמחת תורה ל'אתה הראת לדעת לימד אותנו שכלל ישראל הוא אחד ואוהבים זה
לבין הרבי ה'אמרי חיים' .כידוע ,הרבי שליט"א דבוק זרה? בגלל שהכומר החליט כך? מי אמר שהכומר
כי ד' הוא האלקים אין עוד מלבדו' .לנו יש את זה כל השנה! את את זה ,וזה מה שיקרב אותנו למשיח כמובן .ודאי
מאוד ב'אמרי חיים' .מי שקורא ושומע קצת ,רואה יודע על מה הוא מדבר? הוא מדבר שטויות .כעס
השמחת תורה הזו. שלכל חסידות ולכל דבר יש את החוג שלו.
שהרבי מספר דברים על סבו ה'אמרי חיים' מתקופת הקיסר על חוצפתו של ילד יהודי לומר לכומר שהוא
וד' יעזרנו ,שנוכל לשמוח מתוך שמחה ,שתבל ומלואה כולם לענייננו רבותיי ,נותנים לנו הזדמנות לשמח
היותו ילד קטן ,והוא זוכר זאת בכזו דייקנות ,עם כזאת מדבר שטויות .שאל הקיסר :אתה רוצה להוכיח את
יראו כי 'יש בורא עולם' בבריאותו השלמה של רבנו שליט"א. את הרבי הגדול הזה .אל תחמיצו ,בזריזות .קחו
חמימות והשתפכות הנפש ,הקשר של הרבי לסבו הוא זה? אמר הילד אשאל את הכומר שלוש שאלות .אם
ושנרומם את קרן התורה ומלאה הארץ דעה את ד'. על עצמכם החזקת שישה אברכים .שישה אברכים
פלא פלאים. ידע לענות ,אני מוכן ואם לא אינני מוכן.
ה'בית ישראל' נתן פעם לרבי שליט"א ,רבותיי, שאל הילד את הכומר בפני הקיסר ,ענה לי על
הקשיבו היטב ,שתי סיגריות ,והרבי שמר אותן באוצרו שלושה דברים :מהו הדבר המתוק ביותר בעולם,
כדבר יקר מאוד מה'בית ישראל' .חסידי גור רצו לשלם מהו הדבר הקל ביותר בעולם ומהו הדבר הכבד
על כך כסף רב ,אך הרבי לא רצה למכור .בסוף הסיגריות ביותר בעולם ,אני נותן לך שתי דקות לחשוב .ענה
נעלמו ,כנראה מישהו לקח אותן בלי לשלם .רבותיי, הכומר אינני צריך שתי דקות ,אענה לך בשתי שניות.
אצל חסידים יודעים שסיגריה היא בבחינת קטורת, הדבר המתוק ביותר בעולם הוא דבש ,הדבר הקל
וקטורת מעשירה. ביותר בעולם הוא נוצה של יונה ,והדבר הכבד ביותר
היה מעשה אצל הרבי ה'ישועות משה' .חסידי ויזניץ בעולם הוא סלע.
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 61 60קשר איתן • סוכות תשפ"ז
יסודותיו של בית המוקם בצילא דמהימנותא הפורש סוכת שלום
ותכונותיו הראויים לו ,למען יעמוד לבנין דורות
שיח מרומם ומעצים עם רבני ועד "שלווה בארמנותייך" | חיים מאיר בר"ש שטרן |
הגאון רבי חיים מאיר וייס ,הגאון רבי חיים מאיר גרינבוים
דירת
והגאון רבי שמואל דוד טסלר
המופקדים על בנין בתים נאמנים בשליחות הקודש
קבע ותפרוס
בעינן
עלינו
סוכת
שלומך
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 63 62קשר איתן • סוכות תשפ"ז
על חומות הבית היהודי ,הפקיד מרן רבנו שליט"א
שומרים .הלא המה רבני ועד 'שלווה בארמנותייך'
של איגוד מוסדות ויזניץ ,המופקדים על בנין הבתים
הנאמנים לד' ולתורתו ,מעמידים יסודות איתנים
ומשתיתים אותם על אדני קודש ומסורה.
שכן ,בית יהודי חסידי -שגור על פי מרן אדמו"ר
שליט"א -כזה המושתת על גבי היסודות והקניינים
אשר קיבלנו מרבותינו הקדושים ,הוא לא רק ענין
'רוחני' ,הוא גם נוגע לחיי היום יום ,לשלווה ולאושר
הרה"ג חיים מאיר וייס: בבית ,לחיים הבריאים והאיתנים ,לילדים שגדלים
על כתפו של המדריך מוטלת אחריות שם בשלווה ובמנוחה.
עתיד הבית כולו .עליו ראשית לכל – 'שלווה בארמנותייך' ,הוא ארגון חשוב מאין
ותפרוס
להיות מבין לנפש האדם ,להיכנס אל כמוהו .הוא אחד מערכי הליבה של החיים החסידיים,
ובעצם נוגע לעתידו של כל אחד ואחד .בתקופה
לאחרונה גם פורסמה הקלטה משיחת קדשו של כ"ק מרן רבנו ביותר לכל ימי חייו ,תקופת בנין ביתו. ליבו של החתן הניצב לפניו ,להבין האחרונה ,מקבל ארגון 'שלווה בארמנותייך' תנופת
זי"ע ה'ישועות משה' ,שבה הוא מדגיש מאוד שכל בחור זקוק מדובר בחתנים חסידיים ,שכמובן חיו באווירה אותו ולהדריכו בהתאם למעמדו ומצבו. פריצה אדירה בכל התחומים והמישורים .בכלל
עלינו
להדרכה ויזניצאית; הרבי הדגיש וחידד נקודה זו .זהו יסוד ראשון ישיבתית חסידית נעלה ,טהורה ושמורה כל חייהם .וכעת ללוותו בתקופתו הגורלית ביותר לכל ובפרט.
נדרשים להקים את ביתם בקודש ,שזה תפקיד ושליחות
שרבותינו הקדושים ראו בו נדבך הכרחי.
שונה לחלוטין שמוטלת כעת לפתחם .הדבר דורש לימוד,
ימי חייו ,תקופת בנין ביתו כרבני הוועד ,משמשים הגאון רבי חיים מאיר
כדי להבין דברים אלה ,יש להבין שיש שלש דרגות בבית יהודי.
סוכת
וייס שליט"א ,הגאון רבי חיים מאיר גרינבוים
יש בית שמתנהג על פי השו"ע .דרגה שניה מעליה היא בית חסידי הבנה מעמיקה וליווי רגיש במיוחד.
שליט"א והגאון רבי שמואל דוד טסלר שליט"א.
של 'קדש עצמך במותר לך' ושל הנהגות חסידיות טהורות ,ויש בארגון 'שלווה בארמנותייך' ,עוברים המבקשים
הם אלה שהוסמכו על ידי רבנו שליט"א והוראותיו
להתקבל לתפקיד הדרכת חתנים ,מיפוי וביקורת ,לראות
שלומך
דרגה שלישית ,והיא הדרגה אליה אנו שואפים ,בית ויזניצאי ,בית התמידיות לאברכים ,למדריכי החתנים ,לבתים
שיש בו את העדינות והאיידלקייט של חסידישע שטוב שמתנהל את מידת התאמתם לתפקיד הרגיש כל כך ,לקראת קבלתם
לקורסים מיוחדים להתמקצעות על ידי אנשי מקצוע
נהג ללא רשיון? המוקמים ,מועברים דרכם תמידין כסדרן.
על פי הדרך אותה הנחילו לנו רבותינו. ובכן ,ברשות מעלת כבודכם שליט"א ,ראשית על ידם ,ניצב מזכיר הארגון המסור הר"ר יהודה
ההנהגות האלה ,הם נחלתם של מי שהסתופפו וקנו דעת בצילם מהשורה הראשונה ,הן בתחום ההלכתי והן בתחום
לכל ברצוני לשאול ,מה החידוש בארגון 'שלווה וייס ,שלזכותו נרשמת תנופת הפעילות הכבירה
של רבותינו הקדושים ,אלו הם 'איידעלע עניינים' ,שפה מיוחדת המקצועי והנפשי.
בארמנותייך' ,הרי בנוהג שבעולם שכל חתן לקראת והאיתנה .ביקשנו להעיף מבט קצר ולשרטט קווים
השמורה לחסידי ויזניץ. הרב שמואל דוד טסלר :מן הראוי ,כשאנו דנים בפעליו
נישואיו פונה למדריך חתנים ,ומה החידוש שביקש לדמותה של המהפכה – לא פחות – בקרב הפעילות
בצחות -מוסיף כותב השורות מנסיונו בתפקידו כבעל מנגן - של 'שלווה בארמנותייך' ,להזכיר את פעליהם של הרבנים
רבנו שליט"א להנחיל כאן בויזניץ? לאלפי בתים נאמנים בישראל.
כשם שלא יוכל מישהו שלא היה בראש השנה אצל הרבי ,לשורר החשובים שעמדו בראש המפעל שנים רבות ,ובעצם
הרב חיים מאיר וייס :לצערנו ,תחום הדרכת ובכן ,עם כניסתי למשרדי 'שלווה בארמנותייך',
'מלוך' או 'חמול' כראוי ,גם אם יידע את התנועות לאשורן... סללו את דרכו וייסדו את פעולותיו ,הגאון רבי מנחם
החתנים הוא תחום פרוץ לחלוטין .מדריכים שאינם היה עלי ליסוג אחור .שכן ,בחדר הגדול התקיים
ואכן ,מסכם הרב גרינבוים ,המושגים הם אולי אותם מושגים מענדיל הכהן פקשר זצ"ל ,ויבל"ח הגאון רבי מנחם מענדיל
מוסמכים לכך – וזאת בלשון המעטה – שמעיזים כינוס של רבני ומדריכי 'שלווה בארמנותייך' .כינוס
חסידיים .אבל השפה היא אחרת ,האווירה היא אחרת. טאבאק שליט"א.
לגשת לתחום זה ולהדריך חתנים לקראת בנין ביתם, המתקיים מזמן לזמן ,עם המדריכים שהוסמכו ע"י
יסוד לכך מובא בספר המאמרים (להרמח"ל) ,שם נכתב כי כאשר כמובן לצידם ראשי הארגון הרה"ג ר' יעקב
ובחוסר הסמכה עלולים להמיט חורבן על הבית היהודי הארגון וקיבלו את ה'הורמנא דמלכא' של מרן
בענייני הנהגה רואים סתירות בחז"ל – לעיתים יש לנהוג בחריפות משה שרף שליט"א והרה"ג ר' ישראל מנחם מענדיל
כפשוטו .כשאתה מבקש להגיע ליעד מסויים ,אתה אדמו"ר שליט"א להתעסק בקדשים ולהדריך את
ולעיתים בסבלנות – והוא מסביר שחז"ל העמידו זאת כך בכוונה, הכהן ברכר שליט"א ,אשר הציבו יתדות ויסודות נאמנים
בוחר את הדרך הנכונה והבטוחה ביותר להגיע אליו. החתנים לקראת הקמת ביתם בקודש.
כדי שהאדם יהיה כפוף למורה דרך ,והרבי הוא זה שידריכו בכל ומכוחם ופעלם אנו ממשיכים לעמול ולפתח את המשנה
לעולם לא תיסע עם מי שלא הוציא רשיון ,לא מכיר הכינוס הער מתקיים בכובד ראש ,שאלות ,דיונים
עת כיצד יש לפעול .מפתחות ההנהגה מסורים לחכמי הדורות, הסדורה אשר סללו
את הדרך ,או אינו יודע מהו היעד? ולבטים עולים על השולחן ונידונים בכובד ראש ברוב
שהעמידו מסורת בהירה. הדברים והסיפורים שנערמו על שולחן מרן רבנו
השאיפה :בית ויזניצאי!
יועץ ,כשעל המדוכה – רבני הארגון ,המיישרים
ישבנו פעמים רבות אצל הרבי ,ושמענו דברים ברורים ותקיפים שליט"א וישבו על ליבו הטהור ,הביאו אותו לכלל מסילות ומבהירים לבטים .מטעינים את המדריכים
ביותר :הן הדרכה כללית והן הוראות פרטיות ,אשר כולן נובעות אבל למה העניין לקחת דווקא מדריך ויזניצאי? האם מסקנה ,כי קריטי במיוחד שהמדריכים הפועלים בקרב בכוחות נפש לקראת המשך פעילותם.
מבאר מים חיים. לא די בכך שהמדריך הינו יהודי ירא שמים שמתמקצע חתני אנ"ש ,יהיו ראויים ומתאימים לתפקיד רם זה, הכינוס מסתיים בשעה מאוחרת .וניתנת לי
לעומת זאת ,הזדמן לי לשמוע הרצאה של מדריך שאינו מאנ"ש. בתחום? למה עלינו להכשיר אנשי מקצוע מ'שלנו'? מוסמכים במקצועיות ,ומוכשרים לתפקידם הרגיש. ההזדמנות לשבת לשיחה קצרה אך תכליתית עם
הורגשה שפה אחרת כפשוטו; היה חסר ה'שמעק' החסידי .ההבדל הרב חיים מאיר גרינבוים :האמת היא שזו הוראה עלינו להבין כי על כתפו של המדריך מוטלת אחריות שלשת הרבנים שליט"א ,העומדים בראש הפעולות.
אינו רק בפרטים הטכניים אלא ברוח הדברים – בעדינות המיוחדת חד משמעית של מרן אדמו"ר שליט"א שעומד על כך עתיד הבית כולו. שעתם דחוקה ועמוסה ,ועלי לקצר בדבריי ולהציג
של בית חסידי. בתוקף עוז ומרבה לעורר על זה .גם בתקופות בהם הוא עליו ראשית לכל – להיות מבין לנפש האדם ,להיכנס כמה שאלות תכלית ,בעיקר כדי לעמוד על האופי.
ובדברים האלה ,לא די שהמדריך יהיה בעל מזג עדין ,קיימת הנהגה שרוי בחולשה .שאלתו החד משמעית לכל חתן הוא :מי אל ליבו של החתן הניצב לפניו ,להבין אותו ולהדריכו ובעיקר כדי להבין את מהותו ומטרתו של המפעל
ויזניצאית ייחודית הנובעת ממעיינותיהם הטהורים של רבותינו המדריך שלך?! בהתאם למעמדו ומצבו .ללוותו בתקופתו הגורלית הנשגב הזה ,שרוב פעילותו 'מתחת לרדאר' בצנעה
ובשקט.
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 65 64קשר איתן • סוכות תשפ"ז
סיפור
שלא
ראיתם
ברצף.
הרב שמואל דוד טסלר :ראשית לכל ,הוראתו של
ותפרוס
עלינו
מרן רבנו שליט"א :להתפלל רבות לסייעתא דשמיא
בבניית הבית החדש .הרבי מדגיש תמיד שהשלב
סוכת
הראשון הוא תפילה .השלב השני הוא הבנת כובד
האחריות בהקמת בית יהודי.
כל אדם שמקבל תפקיד – כגון ראש ישיבה או
שלומך
ר"מ – אינו ניגש למלאכתו בלא ללמוד היטב מה נדרש
ממנו ועל מה עליו לשים דגש ,ממה עליו להיזהר וכו'.
וכן בתפקידים של עבודה ,קבלן או מוכר בחנות
וכל כיוצא בזה .כל אחד לומד את תפקידו ,מעמיק מה
נדרש ממנו כדי לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר.
הרה"ג חיים מאיר גרינבוים:
קל וחומר ,כשמדובר בתפקיד רב אחריות שמוטל
לא די שהמדריך יהיה בעל מזג עדין,
על כתפיו של בחור צעיר – לבנות את ביתו .הוא לא קיימת הנהגה ויזניצאית ייחודית הנובעת
רק נושא אשה ,הוא בעצם מקבל תפקיד חדש :מקים ממעיינותיהם הטהורים של רבותינו
כעת את משפחתו ,את דורותיו ,את עתידו .הוא הופך מרנן ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה'.
באחת להיות 'ראש משפחה' .עליו לגשת לכך במלוא הדרכה אינה מסתכמת ברשימת
האחריות וכובד הראש .היסוד הוא שבית יהודי הוא הוראות יבשה ,אלא בהנחלת האווירה
לא רק חיים משותפים ,הוא משכן לעבודת השם. הפנימית של בית חסידי
כפשוטו .הוא בסיס לדורות הבאים.
בדיוק כמו יסוד בנין ,שאם נסטה בו כחוט השערה,
הרי שבקומות הגבוהות יותר ,הדבר יחמיר ויתבטא
בימים אלו ,כשאנו עוצרים להתבונן פנימה ,זה הזמן להביט גם במי שמולנו ולזכור שמאחורי כל התנהגות
באופן משמעותי ביותר ,אשר ישליך על המשך יציבות
יש סיפור ,ושאנו פוגשים רק רגע אחד מתוך רצף שלם .השנה נשתדל לשפוט פחות .לשים לב יותר. הבנין כולו. מרנן ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה' .הדרכה אינה
להשאיר מקום לחמלה ,לסבלנות ולעין טובה .כי אם לא ראינו את כל הרצף עוד לא ראינו את הסיפור המלא.
רשת 'סולם' מאחלת לכם שנה טובה .שנה של חמלה ,הבנה ועין טובה. ובכן ,זהו בעצם יסוד הדברים של 'ויזניצער מסתכמת ברשימת הוראות יבשה ,אלא בהנחלת
יונגערמאן' ,עליו להבין כי ביתו אינו 'הסכם שותפות' האווירה הפנימית של בית חסידי.
ואינו מקום טכני לגידול ילדים .ביתו צריך להפוך להיות
משכן להשראת השכינה .בסיס ויתד לעבודת השי"ת, המהות ,המטרה ,הייעוד
שלו ,של בני ביתו ,ושל צאצאיו שיבואו בעזר השי"ת. ואיידי דאתינן להכי ,מה בעצם מהותו של
מידע זה מוגש בחסות :סולם .רואים את הסיפור ברצף. 1599-550-440
הדרכת רבנו שליט"א ,הנמסרת על ידי מדריכי ויזניצער יונגערמאן? ומה צריך חתן להבין לקראת
המסגרות החינוכיות שלנו :מעונות שיקומיים | גני עיכוב התפתחותי | גני תקשורת | בתי ספר | תלמודי תורה | ישיבות
סניפים :ירושלים בית שמש בני ברק מודיעין עילית קרית יערים לוד בת ים מעלה אדומים הארגון ,מכוונת כל כולה למטרה זו .שכן ,כדי שיהיה הקמת ביתו כדי להיות 'ויזניצער יונגערמאן' ולהקים
הבית משכן לעבודת ד' ,עליו להיות בית מלא שמחה, 'ויזניצער שטוב'?
66קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בסיעתא דשמיא
בית מלא שלווה ,בית ששוררים בו אהבה אחווה
שלום ורעות ,בית של מידות טובות ומתוקנות .הכל
כדי להגיע לתכלית הנרצה.
הרב חיים מאיר וייס :האחריות היא לדורות.
מסופר על הגרי"ל דיסקין והגרי"ח זוננפלד שישבו
יחדיו כאשר הובא לפניהם ספר ערכים שחיבר יחיאל
מיכל פינס -שהתחזה לירא שמים והלך בטלית כל
קוֹל ְמ ַב ּ ֵׂשר
היום – וביקש את הסכמתם .כשעיין בו הגרי"ל,
הרה"ג שמואל דוד טסלר: מסר אח"כ להגרי"ח שיעיין בו ,ויראה אם אפשר
ליתן לו הסכמה ,ובאמצע הזדעזע הגרי"ח וצעק
ְמ ַ+ב ּ ֵׂשר וְ ֵ
אוֹמ+ר...
זהו בעצם יסוד הדברים של 'ויזניצער עליו :אפיקורס! צא החוצה .כולם הזדעזעו ,שכן
יונגערמאן' ,עליו להבין כי ביתו אינו היה נראה כמו ערליכע יוד .שאל הגרי"ל מה פסול
ותפרוס
'הסכם שותפות' ואינו מקום טכני
ּ ְְּ+++פנ ּו ֵא ִַּ+לי
מצא בספר ,והשיב :מוגדר שם שנישואין הם "הסכם
לגידול ילדים .ביתו צריך להפוך להיות שותפות בין איש לאשתו" .זוהי השקפה של אומות
משכן להשראת השכינה .בסיס ויתד העולם ושל אפיקורסות! אצלנו נישואין הם הקמת
ְו ִ+ה ָ ּו ׁ ְע ּו
עלינו
משכן להשראת השכינה והעמדת דורות ישרים.
לעבודת השי"ת ,שלו ,של בני ביתו ,ושל
הרב חיים מאיר גרינבוים :הבנה זו מחדדת שוב
צאצאיו שיבואו בעזר השי"ת את התרעתו וכאבו של רבנו שליט"א משאיבת
סוכת
הדרכה ממקורות שאינם מאנ"ש ושאינם מוסמכים
על ידינו .כי רבים מהם ,אכן נוקטים בגישה זו של
ַ+ה ּי ֹו+ם!
'הסכם שותפות' .כל הדרכתם היא כדי לאפשר 'חיים
שלומך
משותפים' .אלו הן תפיסות פסולות שלא לשם כך
למדריכים משלנו.
בא חתן להקים את ביתו.
נושא זה עומד בציפור נפשו של הרבי .ברוך ד',
רובם המכריע של אנ"ש אכן פונים למדריכי הארגון אנו מקפידים לא רק שהמדריכים שלנו יהיו
ומכירים בחשיבותו ובמעלותיו. מאנ"ש ,אלא שגם לא יינקו את הדרכתם המקצועית
הרב חיים מאיר וייס :ההיפך הוא הנכון! אנשי מאותם מקורות זרים .הדבר עומד בציפור נפשו של
מקצוע מהשורה הראשונה ,רבנים ואישים דגולים, רבנו שליט"א כפשוטו!
מעידים כי המדריכים שהוסמכו ע"י 'שלווה בארמנותייך' משום כך הרבי מתריע שוב ושוב שלא לפנות
אינם נופלים ברמתם מכל מדריך אחר ואף ניכר בהם למדריכים שאינם מאנ"ש ,שלעיתים למדו במקומות
מקצועיות יתירה. זרים וגישתם דומה לאותן תפיסות פסולות.
המדריכים שלנו ,עוברים קורסים מאסיביים ,איננו המדריכים שלנו אינם פונים למקורות אלו.
קח חלק באירוח האושפיזין בתרומת ₪ 360ומעלה מתפשרים על קוצו של יוד בכל הנוגע לרמה המקצועית
של כל מדריך ומדריך .וסבורני כי אין עוד ארגון שבו מדריכים בשילוב מושלם
ותזכה להיפקד לישועה ביום החיתום – עוברים קורסים כאלה .זאת כמובן ,לצד ההכשרות
השוטפות והכינוסים התמידיים ,שאחד מהם התקיים
יש הטוענים דווקא כי על מדריכים להיות
מוכשרים על ידי פסיכולוגים מקצועיים וזרים
בקוויטל אצל מרן אדמו"ר שליט"א כאן היום בלילה לפני זמן קצר.
ר' יודל וייס ,מזכיר הארגון המסור ,מוסיף:
וכאלה .האם לא חסר במקצועיותם של מדריכי
'שלווה בארמנותייך' כשהם נמנעים מאותם מקורות?
ביום הושענא רבא! האמת היא ,שאפילו רק מהפן הזה .מדריכים פרטיים
מטעם עצמם המצויים בשוק ,אין להם את הארגז הכלים
הרב חיים מאיר גרינבוים :לא מזמן התוודע אחד
מגדולי הרבנים שליט"א המתעסקים בתחום הקמת
שמדריך של 'שלווה בארמנותייך' מקבל מהארגון. בתים ,לסטנדרטים הקיימים ב'שלווה בארמנותייך',
את המעטפת ,את היכולת ללמוד ולהחכים כל הזמן, ויצא נפעם כולו ,באמרו כי רמה מקצועית כזאת של
לשאול ,להתייעץ ,מומחים מהשורה הראשונה מלווים ליווי בתים בישראל לא קיים בשום מקום.
אותו כל העת ,על כל צעד ושעל. שח לי אברך הנמנה על אנ"ש ,אבל יותר 'בעל
כל זאת ,לצד ארגז הכלים ,הבקרה והפיקוח כדי בית'ישער' ,שאת בנו הראשון הוא שלח למדריך
| ₪ 1800אירוח סעודות יו"ט למשפחה שהדברים יתנהלו על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר. חיצוני .ואת השני הוא שלח למדריך מאנ"ש .משנוכח
| ₪ 360אירוח סעודות יו"ט לנפש הרב שמואל דוד טסלר :לדאבון לב אני נתקל בזה בהבדל התהומי ,המשיך ושלח את כל בניו רק
שמחת סוכות תשפ"ז | ₪ 140אירוח 'מזון ומחיה' לילד
68קשר איתן • סוכות תשפ"ז
NG
י ת ב ר ך ה ש ם ב ע ז ר ת
הסגולה
להינצל!
'שרק לא יבואו אלינו'' .שרק לא יתפסו אותו חס ושלום'.
הליווי והשיעורים לאחר החתונה ,המדריך מעצמו
משריין מראש תאריכים לכל חתן למשך שנה הראשונה.
ומחוייב לשאת באחריות ולהיות זמין לכל חתן וחתן.
לא אחת .פונים אליי אברכים שלמדו אצל גורמים
חיצוניים ,מבקשים עזר וסיוע .וניכר הכאב הגדול:
בירור קצר מעלה כי הם למדו אצל מדריכים מבוקשים
ותפרוס
עלינו
כשלעזרתו כמובן המעטפת המלאה של הארגון .ההפניה בעלי שם ,אבל באמת החתנים לא קיבלו את מה
יש דרך להינצל ממלתעות הרשע וסכנת המעצרים לאנשי מקצוע במידת הצורך ,ועוד ועוד. שנצרך להם באופן הראוי.
סוכת
הרב חיים מאיר גרינבוים :עוד מעלה יתרה שיש דוגמא אחת מני רבות .רוב מדריכי החתנים,
וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו! כאן .היות שמדובר בארגון גג ,יש כאן כתובת לכל 'מסיימים' את תפקידם מיד לאחר החתונה .ובהמשך
פניה .גם במידה ויש ביקורת על מדריך .אפשר לפנות – אם האברך לא רודף שוב ושוב אחר המדריך,
שלומך
לממונים עליו שיטפלו בכל פניה .יש כאן ארגון חי הוא נותר לבדו ללא מענה ,בקושי המדריך עונה
ופעיל .זהו לא מדריך שפועל לבדו. לטלפונים ,ובצדק רב .המדריך סיים את תפקידו,
אגב ,במסגרת זו מתקיימים גם שיעורים בישיבות הוא כבר עסוק עם החתן הבא בתור...
בהלכות בסיסיות של הבית היהודי ,ובעזרת ה' יתקיימו ב'שלווה בארמנותייך' ,אחד מן התנאים הוא
דער רבי טוהט באדאנקען אלע יודען ,וואס האבן זיך הקלטה אחת מני אלפים
אונטער גענומען דעם כופר נפש וואס דער רבי האט כך מעמידים 'בית כהלכה'
אויפגעגעבן ביים מעמד 'מקדישי שמך' ,דער רבי וואונטשט קבלת השיחות בקו והפנייתם לקבלת הסיוע המתאים, "שלום וברכה .רציתי להודות במיוחד על הקו
די אלע ,זיי און זייער משפחה ,זאלן ניצל ווערן פון די משתף אותנו" :כל שיחה שכזו ,היא חרדת קודש ,היא המדהים והנפלא הזה ,על ענייני הנהגת בית ,בשלום
ושלווה .כבר כמה חודשים שיש לי שאלה בענייני
שלעכטע גזירת הגיוס און זיין אפגעהיטן בס"ד. ידיעה כי אנו מתעסקים בדיני נפשות ובקדשים,
בהצלת בתים נאמנים בישראל ולעתים כל הדורות הבית שממש הטרידה אותי ולא היה נעים
הבאים תלויים בזה .אנו ניגשים לענין זה בכובד לי לדבר עם המדריך על זה ,עד שחייגתי
און אוודאי די וואס האבן מוסיף געווען און זיך אונטער הראש ובדחילו ורחימו ממש. ל'בית כהלכה' ופשוט ירדה לי אבן מהלב.
גענומען א יונגערמאן אדער דריי יונגעלייט ,וואס דער רבי "מה תוכל לספר לקהל אנ"ש על אין לכם מושג כמה הקו הזה עוזר ומציל
אברכים בענייני הנהגת הבית .יעזור
האפט און בעהט צו זיין מיט זיי אי"ה שבת אין מירון. פעילות המוקד"?
"כמובן שעצם הווייתו של המוקד, השי"ת וישלם שכרכם משלם".
הוא כזה שאי אפשר לספר עליו מאומה, הקול קצת רועד ,בעיקר נרגש.
זהו מהותו בעצם" – אומר הרב דסקל אבל לרבני ,מדריכי ויועצי 'שלווה
– "דבר אחד הנני יכול לומר .אל תהססו. בארמנותייך' ,זו תחושת סיפוק מאין
המוקד נועד עבורכם .כאן המקום להתקשר, כמותה .זהו רגע של קורת רוח ,של ידיעה
כי עוד בית בישראל עלה על דרך המלך .קיבל
מתוך הכרזת הקודש בליל א' דר"ה תשפ"ז לשפוך את הלב ,לפרוק את מה שמעיק .ולקבל את הסיוע
המתאים בכבוד ובפרטיות .איש מבלעדי הרב או היועץ את הסיוע והעזרה לו היה זקוק כדי 'להתניע'.
שיתעסק בכך ,לא יידע מאומה לעולם". הרה"ג ר' חיים משה דסקל שליט"א ,מי שאמון על
70קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בס"ד לפחות חמישה-עשר שיעורים (עשרה לפני החתונה
וחמישה לאחריה) .לכל מדריך ישנה רשימת נושאים
מסודרת לוודא שלא נשמט שום פרט.
הנהלת 'איגוד מוסדות ויזניץ' ,משקיעה משאבים
אגדיים ועצומים ,כדי לשמוע לקול דברו של רבנו
שליט"א ,בתפקידם כידא אריכתא של כל פעולות קדשו
ראשית השנה ה'תשפ"ז של רבנו ,כדי להקים מערך זה שאין בדומה לו.
מתכונת זו מעניקה רוגע רב לחתן ,ביודעו שיש לו
ברכות ליווי מלא לכל אורך השנה הראשונה .הארגון מקיים
אסיפות והשתלמויות שוטפות בנושאי תקשורת ,הקשבה
ומתן כלים לכל מצב.
הר"ר יהודה וייס:
מדריכים פרטיים מטעם עצמם
לראש משביר הרב שמואל דוד טסלר :לצד כל זאת ,בניית מערך
ההדרכה ,ההדרכה בפועל והליווי המתמשך ,במקצועיות
ובדסיקרטיות ,פועל גם מוקד 'בית כהלכה' (ראה מסגרת),
המצויים בשוק ,אין להם את
הארגז הכלים שמדריך של 'שלווה
בארמנותייך' מקבל מהארגון .את
המעטפת ,את היכולת ללמוד ולהחכים
ותפרוס
העומד הכן לרשות אלפי אברכי אנ"ש ,שיכולים לפנות
אליו לייעוץ ,ואפילו בעילום שם ובאנונימיות ,לקבל
הדרכה מרבני הארגון והכוונה והפניה במידת הצורך. כל הזמן ,לשאול ,להתייעץ ,מומחים
מהשורה הראשונה מלווים אותו כל
עלינו
אין ספור מקרים ליוויתי במסגרת מוקד זה .אברכים
שהתמודדו שנים רבות ,ומחמת הבושה לא פנו ,או כי העת ,על כל צעד ושעל
עטרת תודה וברכת יישר כח מעומקא דליבא נישא מתוך הערכה כנה לא היתה להם כתובת מסודרת .והמוקד הציל להם
סוכת
למעלת כבוד ידידנו עוז איש חי רב פעלים שליח נכבד לדבר מצוה את חייהם.
אשר נותן נפשו במסירות עילאית למען שליחות הקודש החשובה ישנם שעות שבהם יש מענה ישיר ע"י הרבנים
בחכמה ובסבלנות מעניק סיוע ,בכל תחום וענין ,במשך כל ימות השנה או אנשי המקצוע .שאר הזמן ניתן להשאיר הודעות
שלומך
ודואג לכל צרכי קהילות החסידים בצפון העיר בשכונת פרדס כץ, המועברים לרבנים או לאנשי מקצוע. גם שיעורים מיוחדים למחותנים כדי להעניק להם
כלים נכונים .זוהי מהפכה של ממש בבחינת "שלוה
מנצח על המלאכה ,ועומד בראש המערכה ,הרחבת גבולות הקדושה בהצלחה
יחד עם אנשי לשכתו המסורים בכל עת וזמן לכל פניה ובכל ענין, הורים :בנפשנו הדבר! בארמנותיך".
לסיכום ,מה קריאתכם לכלל אנ"ש?
ה"ה ידידנו עוז הקריאה שמפנים רבני 'שלווה בארמנותייך' היא ההדרכה שאחר הנישואין
הרה"ח ר' יהושע מנדל שליט"א אחת :לדעת כי בידי מדריכי 'שלווה בארמנותייך' יקבלו הזכרתם את הליווי לאחר החתונה הניתן מטעם
בניהם את ההדרכה הטובה והמקצועית ביותר ,לאור 'שלווה בארמנותייך' ,זהו באמת חידוש עצום שאין
סגן ראש העיר בני ברק תורתו ומשנתו של מרן רבנו שליט"א. במקומות אחרים?
ולגדול העומד על גביו ,אשר ידיו אמונה זה רבות בשנים, מערך השיעורים בנוי לתלפיות ומתפרס על כ15- הרב חיים מאיר גרינבוים :מרן רבנו שליט"א,
מפגשים ,כשהליווי שאחרי החתונה ,הינו קריטי ובעל הציב בפנינו את הוראתו החד-משמעית .שעל כל
לעזור ולסייע לכלל ולפרט ,מתוך חכמה ותבונה, מדרג חשיבות גבוה ,דבר שאין לו עוד אח ורע. אברך להיות מלווה על ידי הארגון לאחר החתונה.
ה"ה הרה"ח ר' חנוך העניך זייברט שליט"א הורים יקרים :בנפשנו הדבר! אתם נושאים באחריות ולא רק ליווי גרידא ,אלא ליווי רציף ואינטנסיבי
לדורות שאחריכם .כמו שתיל רך הזקוק לתנאים הטובים לכל הפחות עד לכשנה לאחר נישואיו ,וליווי כזה
ראש העיר בני ברק ביותר בכדי לצמוח כראוי ,לדעת מהי הקרקע המתאימה שמעניק לו את היכולת לפנות בכל עת ובכל זמן.
לו ביותר ,להבין באיזו חממה הוא צומח ,להעניק לו את מדריך חתנים מפורסם – הרה"ג ר' גדלי' שנעק,
תודתנו נתונה על ריבוי כבוד שמים ,בהעמדת גדרי הקדושה ,במסילה העולה בית ה' תוכנית ההזנה הראויה לו ,כך גם כאן .השתיל שלכם זקוק אמר לי בשם אחד מגדולי ישראל ,שההדרכה שלפני
בשם קהילות הקודש ,בשם הציבור החסידי ,בשכונתינו ובעיר כולה ,נשא תפילה לתנאים האופטימליים והמותאמים בדיוק לו ,להיות החתונה דומה ללימוד אומנות השחיה מחוץ למים,
כי יהי ה"א עימנו ועימכם כאשר היה עם אבותינו ויכונן מעשה ידינו לשם ולתפארת ולתהילה מתואם עם מערך ההדרכה של הכלות ,כי בכך תלויים ולאחר החתונה לומדים 'לשחות בתוך המים'.
לזכות לראות את העיר מתנהלת לתפארה על מי מנוחות ,במידה טובה מרובה ומעולה חוסנו ועתידו של הבית והדורות שאחריו. הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א ,הוציא
וישלם ה' שכרכם הטוב ברוב נחת מצאצאיכם במידה כנגד מידה בשכר הפעולה. כמו כן ,קוראים הרבנים ,זרועות ומוקדי הארגון לאור ספר הדרכה מיוחד לנישואין ,ושם הוא כותב
עומדים הכן לעזרתכם .לא משנה כמה שנים אתם שעיקר ההדרכה הנדרשת היא לאחר הנישואין.
בהוקרה רבה ובברכה מהחתונה ,אין כל צורך להתבייש .כל הפניות מטופלות הרב חיים מאיר וייס :אכן .ניתן לומר כי רבנו
בדיסקרטיות מלאה ובכבוד רב .כמו כן ,רבני הארגון שליט"א הקדיש שעות רבות לביסוס מערך זה,
הרב משה שוורץ קשובים לכל הצעה ולכל פניה ולכל הערה. ישב עם רבני הארגון ונכנס לפרטי פרטים .הקדיש
רב קהילת קהל חסידים -צפון בני ברק לא נותר לנו אלא להעביר את ברכתינו לרבני הארגון לכך אין ספור שעות וכובד ראש .עד שהעביר את
הרב חנוך העניך טוביאס העומדים על המשמר :יהי נועם ד' אלקינו עליכם ומעשה הדרכותיו ואת הוראותיו בקודש .כיום ב"ה ניתן
רב הקלויז הכלל חסידי 'דרכי שמואל' ידיכם יכונן. כבר לבשר ,כי מוקם מסלול מורחב וממוסד :נקבעו
72קשר איתן • סוכות תשפ"ז
ואוצרך הטוב לנו תפתח
נבחרנו
לדאוג עבור
| גבריאל יוסף פולק |
האוצר
האמיתי ותפרוס
עלינו
סוכת
שלומך
המרוץ הבלתי אפשרי עד ללחיצת בחג הסוכות ,היה אבי הק' בעל אהבת
הכפתור החודשי | העברות של מליונים ישראל אומר לאנשים" :היום יש לך
מדי חודש | נסים גלויים בכל יום, אושפיזין" .והסביר את דבריו" :ווייל
אויב נישט יעצט -ווען דען?" [אם לא
בכל עת ובכל שעה | תופעות חסרות עתה -מתי כן?]
הסברים | מוסדות וארגונים שממתינים
בתור לדעת איך העסק הזה מתנהל |
הצצה ראשונה לאגף הנסתר והשמור
ביותר של ממלכת התורה 'איגוד
מוסדות ויזניץ' – אגף הכספים | שיחה
עם היושבים על ה'שיבר' המרכזי של
ויזניץ מתוך נסיון להבין את הפלא הזה
| שיח עוצר נשימה עם הרה"ח אברהם
דוב בר נתן – מנהל הכספים של 'איגוד
מוסדות ויזניץ' וצוות האגף – הרה"ח
מרדכי אברהם ברכר והרה"ח מנחם
מענדיל מרגליות
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 75 74קשר איתן • סוכות תשפ"ז
לבנות על כך. הם בעצם מחוללים את הבלתי-אפשרי .מדי
ועל כן ,קודם לכל – אם יש איזשהו הסבר טבעי בכל חודש בחדשו .ורק בעזר ממרומים .זה קורה ,באופן
זאת ,זהו שותפותם של אנ"ש שמחזיקה את כל הבנין. קבוע ובלתי מתפשר ,ב 15-לחודש למניינם .זהו
יש להבין ,שהכנסות קבועות אלה ,הם גם העילה יום הדין החודשי של אגף הכספים של איגוד
המרכזית לדירוג אשראי חיובי שאנו מקבלים מול מוסדות ויזניץ .מירוץ אדיר שמסתיים בלחיצת
הבנקים וגופי הכלכלה ,מה שמאפשר למוסדות להמשיך כפתור אחד .שבאמצעותו מקבלים אלפי אברכי
ולהתנהל בצורה חודשית. הכוללים את מלגתם החודשית .ומליונים רבים
נוספים שעוברים למוסדות התורה ,לקהילות אנ"ש,
גם מוסד שמקבל תרומות גדולות בסכומים של
לארגונים ,לפעולות החינוך ולכל ה'יש' המבורך
מאות אלפי שקלים ,אם הבנק לא רואה את זה בצורה
הפועם בויזניץ.
קבועה וחודשית ,הוא לא ממהר 'לבנות' על כך ,ולא
מדרג את המוסד בצורה חיובית .ועל כן ,שותפות זו, ובאופן חסר כל הגיון כלכלי ,חסר כל הסבר ופשר,
היא כאמור העוגן המרכזי ליציבות המופלאה של הדבר ממשיך לקרות מדי חודש בחדשו בסייעתא
ותפרוס
ממלכת התורה למרות הכל. דשמיא המלווה וסוככת את ממלכת התורה על כל
היכליה ,כוחם של רבותינו הקדושים המלווה ממעל.
ישראל נתבעים ונותנים .ההתגייסות של ציבור אנ"ש מעניקה בסיס איתן ועוגן כלכלי שאין לו תחליף ניסינו להבין איך העסק הזה עובד .ועל כן ,כינסנו
עלינו
את השיחה שלפנינו .והאמת? לא קיבלנו הסברים
בהשגת תקציבים ומימונים. יצא פעם לחו"ל לצורך מגבית .וערכו שם שני ערבי רציונליים ,לא קיבלנו שיעור כלכלה הגיוני .כן קיבלנו
התרמה ,ערב אחד הוקדש לנגידים ושועי ארץ ,וערב
ר' אברהם דוב בר נתן: שיעור חי בשותפות מפעימה של קהל אנ"ש ,שיעור
סוכת
כשכל גוף פיננסי פוגש גוף כלכלי איתן ,ההתייחסות היא שונה
ואחרת. שני ל'עמך' .בערב הראשון יצאו העסקנים מאוכזבים הרעיון של בסיס ,הוא גוף כלכלי חי באמונה ובטחון ,לצד דאגה מובנת מפני הבאות,
מכמות ההשתתפות והתרומות .ואילו בערב השני היתה חזק ואיתן ,שיכול להוות גורם מייצב וגם היא לא מתורגמת לייאוש חס ושלום או לדכדוך,
זאת כמובן ,לצד היותו 'אבא' לכלל מוסדות התורה .כל מוסד
לכלל מוסדות התורה .יעידו כלל אלא לצורך ולרצון לעשות הכל ,כדי שהעסק ימשיך
שלומך
ב"ה הצלחה גדולה.
שנקלע לקשיי תזרים או מצוקה קיומית ,נכנס ה'איגוד' מיד לתמונה
כדי להפעיל ולהתניע את המערכת ולגרום לו להמשיך לנסוע. כשחזר וסיפר על כך לאחיו הרה"ק ה'לב שמחה' ,אמר מוסדות החינוך ,שגם כשלא במישרין לעבוד ולפרוח ,לפרוח ולהפריח את הדורות הבאים.
ה'איגוד' כאן כדי לדלג על המהמורות וניצב תמיד הכן. ה'לב שמחה' :והלא הכתוב אומר" :אל תבטחו בנדיבים" – ה'איגוד' פועל בצורה עקיפה ,אם כל כלי יוצר עלינו לא יצלח .בעזר שמו יתברך ויתעלה.
– אין מה להשליך יהבנו על גבירים גדולים" ,בבן אדם בהעמדת ערבויות בבנקים ואם בהשגת
כל זאת כמובן ,לצד תמיכה ישירה וחודשית במליונים רבים
במוסדות המוגדרים 'בהקמה' .כשמרן אדמו"ר שליט"א מבקש
שאין לו" – אלו שאין הפרוטה מצויה בכיסם" ,תשועה" תקציבים ומימונים העוגן המרכזי ליציבות
– ממנו תבוא הישועה... ובכן ,שאלתנו הראשונה לצוות הכספים הנכבד,
לפתוח ישיבה חדשה ,מוסד חדש ,קהילה חדשה ועוד ,ה'איגוד'
הוא זה שיוזם ,בונה ,מקים ומפתח ,עד לאיזונו הכלכלי המלא של ובהכירנו את המספרים ,הדברים נכונים ומדויקים .לא לפני שנצלול אל נתונים ומספרים מעמיקים .אברך
המוסד ,ואז מעביר אותו לניהול המקומי השוטף .כך הוקם ה'שטעטל' באנו חס ושלום להמעיט בערכם הרם והנשגב של אלו השומע לקול דברו של מרן אדמו"ר שליט"א ונותן
גיבורי החיל העומדים לימין ממלכת התורה בסכומים מפת לחמו את ה ₪ 600-החודשיים .האם זה מה
בעפולה ,שמונה כבר קרוב ל 500-משפחות כ"י ,על כל מבני הציבור
כבירים .אלא להרבות בערכם של התרומות הקבועות ר' מענדיל מרגליות: שיוכל לפתור את המליונים הרבים והחודשיים?
ומוסדות החינוך שלהם ,כאשר ה'איגוד' הוא זה שיזם ובנה את קרית
החודשיות ,שמאזנות את המערכת כולה ומאפשרות לה לפעמים יכול אדם לחשוב 'האם תרומתי היא זו האם זה לא 'בטל בשישים'?!
'אהבת ישראל' במקום ונכנס להציל פרויקטים אחרים במקום על
מנת לאפשר לאברכים לקבל קורת גג ,לצד מעטפת קהילתית מלאה. להתנהל בצורה תקינה. שתציל את עולם התורה'? אך מי שיושב מול הנתונים ר' דוב בר נתן:
והמספרים המרצדים על הצגים יודע ,כי לפעמים אנו ראשית לכל .יש כלל פשוט בחשבון 600 .ועוד
כך גם שותף כעת ה'איגוד' ביוזמה להקמת הקריה החדשה בהר
יונה אשר מנוהל ע"י חסד לאברהם .וכהנה דוגמאות רבות אין ספור. האימון ,המנוע ,האיתנות מתקרבים לתאריך ההעברה ,והמצב רחוק מאוד מלהיות
משביע רצון ,לפעמים כבר עלולים להרים ידיים ולחשוב
600זה .₪ 1200ואלפי פעמים ,600זה סכומים
מרן רבנו שליט"א חקק באגרת קודש ,כי ה'איגוד' במליונים רבים.
ר' מענדיל :לצד זאת ,משמש ה'איגוד' כ'צינור' הזרמת כספים כי ההעברה תתעכב או תידחה .ופתאום – כניסה
מנדיבי עם למוסדות התורה השונים בויזניץ .לאור האמון הרב הוא הבסיס לקיומם של כלל מוסדות התורה והחינוך אז התשובה היא ,לא רק שזה לא בטל בשישים,
של תרומה אחת ,מניעה את הגלגל .גם אם זה סכום
שנגידים בארץ ובעולם כולו רוחשים למערכת הפיננסית של ה'איגוד' בארה"ק .איך זה מתבטא בפועל? אלא להיפך .שותפות קבועה זו ,היא העוגן המרכזי
חלקי ,אבל זה מאפשר 'להתניע' .וכך – בהכפלה של
ומעדיפים לנהל את תרומותיהם דרך חשבונות ה'איגוד'. ר' דוב בר נתן :האמת היא ,שבימים כתיקונם מקבל שעליו נשען כל הבנין ,הוא היסוד והבסיס.
אלפי תורמים.
כל בחור מאלפי בחורי הישיבות בכל הארץ תקציב חודשי בניגוד לתרומות 'גדולות' של גבירים ועשירים,
ר' מרדכי :האיגוד הוא בעצם מנוע הצמיחה של ויזניץ .מנוע רב יידעו אנ"ש בחו"ל ,לשם הדוגמא ,ואתם-עמם
של הזנה והשתתפות בשכר לימוד בסך מאות ₪בחודש. שכמובן מעניקים את היכולת לנהל את כל המערך
עוצמה ,שאם ח"ו יפסק ,העסק כולו עלול להיכנס למיתון תקציבי עסקני ה'איגוד' ומנהלי המשרדים ,כי לעתים – העברה
אבל זה לא העיקר. התורני הגדול הזה ,אך אתה אף פעם לא יודע מתי
חס ושלום. חודשית בודדת ,מביאה להעברת המלגות החודשיות
הרעיון של בסיס ,הוא גוף כלכלי חזק ואיתן ,שיכול ואיך הם יגיעו לחשבון ,כאן מדובר בהכנסה קבועה,
ומצילה את ממלכת התורה כולה!
בתאריך קבוע .מחלקת כספים יודעת להיערך לפיכך
גרעון במליוני ש"ח להוות גורם מייצב לכלל מוסדות התורה .יעידו כלל מוסדות
החינוך ,שגם כשלא במישרין – ה'איגוד' פועל בצורה
ר' מרדכי ברכר: מראש .יודעת לפנות אל הבנק ולפעול בהתאם
אנו מדברים רבות על הגזירות הכלכליות ,כותרות העיתונים שמעתי פעם 'ווארט' שהרה"ק ה'פני מנחם' מגור לתזרים שיכנס בתאריך מסוים ,שגם הבנק יודע
עקיפה ,אם בהעמדת ערבויות ושיעבודים בבנקים ואם
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 77 76קשר איתן • סוכות תשפ"ז
NG
ָׂש ַַמ ְְח �ָָּתְְׁ � ,ש ֶֶטע ְְנ ִִדיג!
ְְו ָ �
בס"ד
ִִצ ָיָלא
נּוָּתאְְ ,קר ָּוָּיה ִ �ִּד ְְמ ֵֵה ְיְמ ָ
אורחים יקרים מכל רחבי ארה"ק ומחו"ל
ָ�ָּכל ֻ�ֻּכ ָ�ָּלּהּ
לאור הנחיצות שהוכחה והתועלת המרובה וע"פ בקשת הציבור מּוָּנהְְ ,ר ָוּוָּיה ֶ �ֶּב ֱֱא ָ
אנו מודיעים בס"ד כי
ִ�ִּכי ַ �ַּב �ֻֻּסּכֹּוֹת
גמ"ח צרכי ציבור הֹו � ַַֹׁש ְְב �ִִּתיַּ�ַ ,כ ָ�ָּלה ְְק ָ
רּוָּאה
ֶֶל ְְכ �ֵֵּת ְְך ַַא ֲֲח ֵֵריִִ ,ל ְְזּכֹּוֹת
ימשיך בע"ה לפעול
במשרדי איגוד מוסדות ויזניץ ,מול ביהמ"ד הגדול
ותפרוס
ביו"ט הראשון של חג הסוכות וביו"ט שמחת תורה
ְ �ְּב ֶֶא ֶֶרץ ֹלֹא ְְזרּוָּעָ ה אדומות וזועקות .איך זה מתבטא בניהול החודשי
בו יהיה ניתן להשיג את כל הפריטים שבד"כ נחוצים למשפחה
השוטף ,ואיך בכל זאת ,עדיין 'נלחץ הכפתור' מדי
ֶ �ֶּב ֱֱא ָ
החל מתשמישי קדושה לזמני התפילות
פריטים לפעוטות ולילדי הבית מּוָּנה ר' מרדכי אברהם ברכר: חודש?
ִִמ ֵ �ֵּב ִיִתי ַַה ָ
חּוָּצה
עלינו
לא באנו חס ושלום להמעיט בערכם
תרופות הקלה [כלליות ,ללא מרשמים] משחות וכיו"ב
ר' מרדכי ברכר:
(שירותי גוי של שבת לא יפעלו במקום בימי החג)
ִִהיא ֱֱא ָ
מּוָּנה הרם והנשגב של אלו גיבורי החיל אכן ,אנו מתמודדים במצב בלתי אפשרי .שכן,
הגמ"ח נועד לתת מענה מוגבל למצבים לא-צפויים ְ �ְּב ַַד ְְפ ָָנא ְְו ָ
הּוָּצא העומדים לימין ממלכת התורה כל מה שאמרנו עד עכשיו ,היה נכון גם עד לפני
סוכת
נא פעלו בשיקול דעת בכדי לא להיות חב לאחריני
שנתיים בערך ,כדי לממן 2שליש ממלגות האברכים
ָׂש ֵֵמ ַַח ַַא ְְך ָ � בסכומים כבירים .אלא להרבות ובחורי הישיבות .כאשר שליש נוסף היה מהתקציב
בערכם של התרומות הקבועות
בברכת יו"ט מרומם ,במנוחה ורוגע
ְׂש ָָר ֵֵאל
הּוּא ִִאיׁשׁ ִִי ְ �
הנהלת איגוד מוסדות ויזניץ
המגיע ע"י השלטונות .תקציב זה הופסק באבחה
שלומך
ִ�ִּכי ִ �ִּב � ָָּטחֹוֹן ִִצ �ֵֵּמ ַַח החודשיות ,שמאזנות את המערכת כולה אכזרית אחת ,כמעט ברובו.
ָ �ָּב ֵֵא-ל ומאפשרות לה להתנהל בצורה תקינה נחתה עלינו גזירת השלטונות שהולכת ומחמירה.
ובמקביל – הוראתו הברורה של מרן אדמו"ר
וּבִ זְכוּת
בס"ד
מֹו ֹעֹז ְְו ֶֶח ְְד ָָוה ִ �ִּב ְְמ ֹ
קֹו ֹ שליט"א ,שלאברכים ובחורים לא יחסר אף לא
ְ �ְּב ֵֵצל ָָה ֱֱא ָ
מּוָּנה שקל אחד .כך יצא – שבניגוד לכוללים רבים ,שבהם
ִׂש ְְמ ָָחהְּ�ְ ,כ ֹ הריבית בבנקים הוכפלה ,כפשוטו. הודיעו לאברכים בכאב רב שהתקציב שלהם לא הגיע,
מֹו ִ�
לקח האיגוד על עצמו בעצם גם את מימון שליש זה.
צֵאתִ י ַַמ ֲֲח ָָלה ֵֵאי ֶֶנ ָ�ָּנה משבר ערך הדולר הוא משבר אמיתי של מליונים
NG
רבים .תרומות עתק שמתקבלים בדולרים ממדינות לצורך כך הקים מרן אדמו"ר שליט"א את 'הקרן
ִעִ ְְבדּוּ ֶֶאת ד'ִִ ,ווי ַַאזֹוֹי הים ,צלל ערכם פלאים בהמרה לשקל .מדובר בגרעון להצלת התורה' בראשות ראשי הכוללים שליט"א,
מִ ּבֵיתִ י ִׂש ְְמ ָָחהָָ ,נאר ְ �ְּב ִ �
ָ �ָּב ַַני ֲֲח ִִב ַיַביָָּ� ,תא ֲֲח ֹזֹו
כלכלי מוחשי וקיים של מליוני שקלים כפשוטם.
ואז ,נחת עלינו המשבר הקשה מכולם – משבר
כדי להשיג את הסכומים הנדרשים למימון חלק זה,
שהולך וגדל מדי חודש בחדשו ,ככל שיותר אברכים
הַח ּוצָה ְ �ְּבאֹוֹר
ְּוְּכ ָָבר ָ �ָּד ְְרׁשּׁוּ הּוּ ְְל� ֶֶׁש ַַבח
הפסקת התקציב וגזירת הגיוס.
ר' מענדיל מרגליות:
יש גם להבין שהגזירה לא נחתה עלינו ביום בהיר
צעירים בגילאי הגיוס נכנסים להיכלי הכוללים.
ר' דוב בר נתן:
אנו עומדים כעת על כאלף מתלמידי הכוללים
גבאים עתירי זכויות ָׂש ַַמ ְְח �ָָּת ְ �ְּב ַַח ֶ �ֶּג ָָךְּ� ְ ,ב ַַהאי � ַַׁשֲעֲ �ָּּתא
ְְו ָ � ושלוו .ההתמודדות היתה ועודנה גם לפניה .כפי שכולם שמוגדרים אצל השלטונות 'עריקים' ו'בלתי מורשים'
לתקציב .והמספרים הולכים וגדלים מדי חודש
מ'גייט נאך געלט ְְו ָָה ִִי ָיָת ַַא ְְך זוכרים ,כינס הרבי שליט"א את כלל אנ"ש לפני שנתיים,
בחדשו .נקלענו למצב בלתי אפשרי .אך בסייעתא
ָׂש ֵֵמ ַַחְּ� ְ ,ב ָָכל � ַַׁש �ָָּתא ָ� ושטח בפניהם את מצוקתו החריפה אשר הוא גורר
פאר רבי מאיר'ס קאסע עוד מהקמת בית ויזניץ בסך מליונים רבים .בקושי דשמיא ,קורה הנס מדי חודש בחדשו .בעיקר
באמצעות אלו שהתגייסו ולקחו על עצמם מימון
ִ�ִּכי ְְי ָָק ָָרה ִִהיא ִִמ � ָָּפז רב התמודדנו ואנו מתמודדים עם המצוקה החריפה
תהא שנת פוהל זכויות
החלק הזה של אברכי הכוללים.
ִּׂש ְְמ ָָחהְּ� ְ ,ב ָָכל ְְז ַַמ ן
ַַה � ִ � הזאת .שאפשר לומר שעדיין לא הסתיימה .ונחת עלינו
רוגזה של גזירה זו הרובצת גם היא על צווארו של רבנו גם מגבית 'מקדישי שמך' שהוכרזה בקיץ זה,
ָָנ ִִאים ַַה ְ �ְּד ָָב ִִרים ְְלתשפ"ז שליט"א .בבחינת צדיקים אין להם מנוחה בעולם הזה. הביאה רווחה פורתא בסעיף זה .ומקלה על מאמצי
ייֶלעך ַַזיין! �ָָּת ִִמיד � ְְׁש ֶֶטע ְְנ ִִדיג ְְפ ֵֵר ֶ ההתמודדות.
ר' דוב בר נתן:
אל לנו לשכוח את משבר הריבית ומשבר הדולר
אלקא דמאיר ענני
פ.א.פ. האמת לא אכחד .מתוקף תפקידי כרו"ח ,ניצבתי
שגם הם חונקים אותנו ,כפשוטו בשנים האחרונות.
המערך הטלפוני 'בעל הנס' · 076-599-9592לתרומה ,להורקת הקופה ולהגעת גבאי הצדקה
בנק מרכנתי<ל סניף | 732מספר חשבון | 125400צדקת רבי מאיר בע<ל הנס כו<ל<ל אהבת ישרא<ל וירוש<לים
78קשר איתן • סוכות תשפ"ז
מיטבית ,תקינה ומתוכננת. הכספים מנהלים גם את חשבונות קהל חסידי ויזניץ,
ר' מענדיל מרגליות :הרגעים המרגשים ביותר באגף הכספים ,הם לצד מוסדות נוספים שנעזרים בנו .בכך נחסכים סכומים
בסיומם של מגביות ושל קמפיינים לגיוס כספים שנערכים ע"י אגפי כבירים ועלויות רבות של החזקת אגף כספים וניהול כלכלי.
התרומות והיח"צ בצורה מושלמת .כאשר אנו נוכחים שוב במראה
המפעים של 'ישראל נתבעים ונותנים' ועומדים מול אלפי תרומות של ישראל נתבעים ונותנים
יהודים ,שחוסכים מפת לחמם על מנת להיות לעזר לממלכת התורה. לסיום ולסיכום:
ר' מרדכי ברכר :רגע השיא ,הוא הרגע בחודש שבו נלחץ כפתור ר' דוב בר נתן :יוצא לי במקרים לא מעטים 'לייצג'
ההעברה .שאנו יודעים שהוא מביא רווחה לאלפי עמלי התורה שמייחלים את ויזניץ ,מול גופים כלכליים ומוסדות המדינה ועוד.
לרגע הזה .שאליו התאמצנו כל החודש ,אליו קיווינו ואליו ייחלנו .הידיעה כשאני סוקר בפניהם את הפעילות חובקת העולם ,לצד
הזאת ,היא זו שנותנת את הכח והעוז להמשיך. ההתנהלות הכלכלית והפיננסית .בדרך כלל ,הם יוצאים
הוא אשר דיברנו .תשובות לא קיבלנו ,כנראה שאלו אינם גם בפי משתאים נוכח העסק שמתנהל כמו מדינה בזעיר אנפין.
ותפרוס
המתעסקים .לאיש אין הסבר טבעי לתופעה הזאת .כן קיבלנו הצצה הכלל הראשון בכל תקציב ובכל שיתוף פעולה ,הוא
קטנה ,אך מאלפת ,לתעשיה חובקת זרועות עולם ,שמחזיקה את כל ניהול תקין .ואת זה ב"ה אנו מצליחים לבצע בצורה הטובה
"מגבית 'מקדישי שמך' שהוכרזה בקיץ זה ,הביאה רווחה פורתא" .חתימת שותפות במעמד 'מקדישי שמך' השתא ער"ח אלול תשפ"ו
המפעל הגדול הזה ששמו ויזניץ .אל כוחם וערכם של אלפי התורמים, ביותר ,בהובלתו העיקשת והבלתי מתפשרת של המנכ"ל
עלינו
שבאמצעותם שורה כל הברכה הזאת והסייעתא דשמיא .הם הכלי מחזיק הרה"ח ר' ישעי' יעקב ורטהיימר ,שצולל למספרים הקטנים
הברכה ,והם-המה המבורכים. ביותר ,ומתעקש על ניהול כלכלי מושלם ומנוהל בצורה בהיקפים כאלה במצב כזה .אבל אנחנו ,כאמור, בפני הנהלת האיגוד עם תחילתו של המשבר.
מתנהלים בצורה נסית. והודעתי כי העסק הזה לא יוכל להימשך ,וכי כדי
סוכת
בדרך הטבע ,אנו פועלים במושכלות ובחשיבה לשמור ולהישמר מפני קריסה כוללת ,עלינו לערוך
ותכנון מראש .נעזרים בתימרונים שונים .לדוגמא: קיצוצים כואבים הן במלגות והן בכלל התקציבים.
שלומך
אם אני יודע שפרעון כלשהו מגיע בתאריך כלשהו, הנהלת ה'איגוד' ובראשם הרה"ח ר' ישעי' יעקב
ותרומה תגיע כמה ימים אחריו ,אני פונה מראש לבנק ורטהיימר ,לא אבו לשמוע על כך כלל ועיקר .והורו
ומבקש לעכב את הפרעון עד להגעת התקציב כדי לא להמשיך בתקצוב הכל ללא שום חסרון.
ליצור 'בור' שאחר כך יהיה קשה לסגור אותו .התנהלות כללו של דבר .האיגוד בחסר קיומי אמיתי של
חכמה ותכנון צעדים מראש ,מונעת הרבה פעמים עשרות מליוני ש"ח .שחלק גדול הימנו כבר הושג
מציאת שוקת שבורה. ב"ה ע"י מגבית 'מקדישי שמך' .יש גם תקציב מסוים
ר' מרדכי ברכר :לצד כל זאת ,קיימת גם כלכלת שמגיע מ'קרן עולם התורה' העולמי .אך חלק הארי
חסכון נוקשה מאוד .נערכים מאמצים על מנת לחסוך – עדיין לפנינו ועדיין נדרש באופן דחוף וקריטי
בעלויות התפעול של כלל הפעילויות שתחת ה'איגוד' להשיגו.
לצד ייעול ניהול המוסדות .לצורך הדוגמא :אנו באגף
'ויזניץ = סייעתא דשמיא'
איך באמת בכל זאת שורדים ,איך אפשר בצורה
כזאת להמשיך?
ר' מענדיל מרגליות :האמת היא שאין כל הסבר
ר' מנחם מענדיל מרגליות: רציונלי לתופעה הזאת .בנוסף לתפילה שאנו לוחשים
האמת היא שאין כל הסבר רציונלי מדי יום ,כי ירצה האלקים את מעשינו והשתדלותינו,
ניתן לגלות כי מוסדות רבים מכל רחבי הארץ ,מהם
לתופעה הזאת .בנוסף לתפילה שאנו גדולים וותיקים ומפורסמים ,מתדפקים כדי להבין
לוחשים מדי יום ,כי ירצה האלקים איך מתמרנת ומנווטת אימפריה שכזו וכיצד שורדים
את מעשינו והשתדלותינו ,ניתן לגלות כי תקופות קשות כפי שאנו חווים בשנים האחרונות.
מוסדות רבים מכל רחבי הארץ ,מהם ר' דוב בר נתן :אכן ,תשובתי לכל אותם פונים.
גדולים וותיקים ומפורסמים ,מתדפקים לצד כמובן התנהלות כלכלית ומעטפת מקצועית
כדי להבין איך מתמרנת ומנווטת לחלוטין ,היא :לויזניץ יש סייעתא דשמיא מיוחדת.
אימפריה שכזו אין כל הסבר הגיוני רציונלי ועל פי החוק הטבעי
של כלכלה וניהול חשבונות ,אסור להעביר תקציבים
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 81 80קשר איתן • סוכות תשפ"ז
סיפו+ר חיי+ם סובב עו_+ל+ם | יוסף נ .ש .וסרמן |
הרחקתי נדוד
השד"ר
שתחילתו בויז'ניצא וסערעט שברומניה
וסיומו אי-שם בבגדד שבעיראק
כאשר פרקיו חוצים גבולות ויבשות
דרך תימן ,הודו ,מלזיה ,סינגפור וסין
הויזניצאי
| בדרכו של אברהם אבינו ע"ה
פסע הרה"ח רבי אברהם צבי שפילמן ז"ל,
מדמויות ההוד של עיה"ק צפת ת"ו
בארצות
ועשה נפשות לאלקי ישראל
ערב
| ֵֵליעּוּ+ל ַַא ְְב ָָר ָָה+ם ְְר ִִ+ח ָיָמא
ותפרוס
עלינו
סוכת
שלומך
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 83 82קשר איתן • סוכות תשפ"ז
המופלג ,בתורה וביראה מו' נחום ,במו' בין דמויות ההוד שהתהלכו בינות
פנחס ז"ל תנצבה. לסמטאותיה העתיקות של העיר הקודש
עם נשואיהם קבע ר' צבי את מגוריו צפת תובב"א היה רבי אברהם צבי
בעיר סערעט ,אך לא זמן רב ערבה שפיגלמן ז"ל' .ר' הירש' כונה ,נמנה על
שמחתם עם פטירתו טרם עת של הבעל חשובי חסידי ויז'ניץ ומגדולי העסקנים
הצעיר ר' צבי ביום י"ב חשון תקצ"ט .על לכלל ולפרט בעירו ,רישומי פעולותיו
מצבתו הקיימת עד היום בעיר סערעט ניכרות היטב במסמכיה העתיקים של
תועדה הטרגדיה בקצרה :תקצ"ט ,פ"נ, צפת המתוארכים לתקופת חייו.
ציון במר יבכו ,במות הרך בשנים ,ימיו
לא ארכו זמן לאחר חתונים ,ה"ה האברך צבי בן צבי
ר' אברהם הירש נולד בעיר סערעט
ותפרוס
הנחמד מו"ה צבי במו"ה מאיר ,נפטר י"ב
מר חשון תנצב"ה. הרומנית בשנת תקצ"ט כבן בכור להוריו
לא זכה האב לברך ברכת 'הטוב שנאדרים היו בייחוסם היו אל הרה"ק ר'
והמטיב' על בנו שנולד לו רק לאחר משה מקיטוב זיע"א תלמיד וחבר מרן
עלינו
פטירתו ,ושמח האב בגן עדן בכניסת אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זיע"א.
ר' אברהם צבי בהקדשה לזכר אביו חורגו ר' מצבת הגה''ח ר' נחום מסערעט זצ''ל מצבת האברך ר' צבי שפיגלמן ז''ל בסערעט אביו היה הרה"ח ר' צבי בן הרה"ח
אהרן מבוטשאן בנו לבריתו של אאע"ה ונקרא שמו
ר' מאיר שפיגלמן מויז'ניצא .ר' צבי נשא
סוכת
בישראל 'צבי' על שם אביו ,בתוספת
השם 'אברהם' כסגולה ושמירה. את זוגתו מ' דבורה בת הרה"צ ר' נחום
ריזל\ריזלער מסערעט זצ"ל בשילהי שנת
והחליצהארצה העליה תקצ"ח.
שלומך
הנפלאה לאביהם. הקודש צפת תובב"א.
כאמור גדל ר' הירש בצפת ,שם גידלוהו ורוממוהו אך גם כאן לא זכה ר' אהרן לזש"ק ,וכעבור הרה"צ רבי נחום היה בין חשובי העיר
חכמיה בתורה וירא"ש ,עד שזכה לכתרה של תורה והיה כעשור מנשואיו נפטר ,ונזקקה זוגתו לחליצה .לשם אחרי לידתו בנתה אמו הצדקנית מ' סערעט ומגדולי חסידיה ,היה מפורסם
מפאריה של העיר .תלמיד חכם מופלג היה ואמרותיו כך טרחה וחזרה אל ארץ מולדתה רומניה ,שם קיבלה דבורה את ביתה שנית עם הרה"ח ר' אהרן בגדלותו וצדקותו ועם פטירתו בשנת
מתובלות היו בתורה וחסידות ,מדברי תורתו הביא חליצה מאחיו של ר' אהרן .בני המשפחה יצאו מגדרם ב"ר שלום מבוטשאן ז"ל .ר' אהרן חשוך תרל"ח נקראו רבים מילדי העיר על שמו.
הג"ר אהרן דוד ווישנוביץ ז"ל בספרו 'פרי דוד' 2שביקש לכבדה ביתרת הכבוד ורצו לפצותה בסכום אדיר על בנים היה ,וקיווה להבנות עמה בזש"ק. על מצבתו בבית החיים העתיק שבעיר
לחוקקם עלי ספר למען ידובבו שפתיו לנצח. טרחתה המרובה .אך מ' דבורה חפצה לקיים את אך כשארכו הימים ורחקה ישועתו, נחקקו משפטים קצרים אלו:
כשהגיע לפרקו הקים את ביתו עם זוג' החשובה המצווה בשלימות ולא הסכימה לקבל מתנותיהם, החליטו לעלות אל ארצנו הקדושה נפט' בשם טוב כ"ד מנחם
מ' שרה גולדא ע"ה בת הרה"ח ר' נחום 3ומ' אסתר וחזרה ארצה בשלום. בתקוה שבזכות ישוב הארץ אב תרלח ,פנ ,נהי שפכו
איש 'קום ועשה'
מויז'ניצא – צפת.
צ'בי פ'אר ת'ורה
בהמשך נישאה בשלישית אל הרה"ק רבי צבי אריה
וקדושתה יזכו לדבר
ישועה ורחמים.
בתמרורים ,חמרמרו
פנים בכל עברים,
יתכן והיה זה והילילו הה נלקח
כידוע התבטא רביה"ק ה'אמרי חיים' זיע"א לנדא מפעלשטין – אליק זיע"א ,1עד פטירתו בשנת בתקופת העליה למרומים ,מאתנו
בשמחתו על כך שבמיזמים של הקמת השיכון ובניני תרמ"ד .מ' דבורה זכתה לאריכות ימים ושנים טובות, המפורסמת של זקן ושבע ימים,
'זוגות צעירים' הוכח שחסידים אינם רק אנשי 'שב ובשנת תרס"ג זכתה וכתבה ספר תורה לעילוי נשמת חסידי רביה"ק ר' הירש נעתר במר נפש ספדו
ואל תעשה' אלא 'קום ועשה'ניקעס' .ברוח זו פעל בנה ר' אברהם צבי שנפטר על פניה .את הספר תורה בעל 'תורת לבקשתו והפליג אל עליו ,נאספו
גם ר' הירש ,כשעמל ללא לאות למען טובת הכלל. תרמה לבית המדרש 'אור החיים' אנטניא בצפת. חיים' זיע"א עיר הנמל 'עדן' שם וספדו הילוליו,
הרעב והמחסור אשר היו אורחים קבועים בבתיה
הרעועים של צפת לא נתנו לו מנוח .מצוקתם של אנשי
הרבנית מ' דבורה נפטרה בשם טוב ביום כ"ג אלול
סביבות שנת תרס"ו בעיה"ק צפת ,ובהוראת בני בעלה
בתחילת שנות אכן סייע לפתח את פעל צדק וישרו
הישוב הישן ,שכל יהבם ומחסורם היו על תמיכות כספי האחרון הרה"ק מפעלשטין נטמנה בחלקת המשפחה
ה'תר"י ,כשאז בית הדפוס ולשכללו מעלליו ,נודע
הכוללים קופות רמבעה"נ ,שחילקה תמיכות זעומות בעקבות ההערכה היתירה שרחשו לה עם מסירותה
הצטרף עמם ר' במקצועיות .לפני בשערים מעשיו,
אהרן עם זוגתו ההפלגה הפקיד חבל צוחו
בן הרה"ק ר' יוסף דוד בנו בכורו של הרה"ק ר' הערש לייב מאליק זיע"א ,בנו היה הרה"ק ר' אהרן 1
ובנה ועלו יחדיו את בית הדפוס בארמנותיו,
לנדא\ברנדוויין ראש שושלת סטרעטין בארה"ק.
לארצנו הק', הצפתי בידיו של סבבו והגידו
ורשה תרצ"ה. 2
בה איוו למושב עוזרו הרה"ח ר' צדקותיו ,ה"ה
יש המציינים שם משפחתו שפירא. 3
להם את עיר טודרוס גייגר ז"ל הרב החסיד
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 85 84קשר איתן • סוכות תשפ"ז
'ואם מה מאוד מתקו
וכבר עסקו בזה בעבר,
ורכשו קרקעות במקומות לי עבודתי פה,
אף כי בזיעת אפי
יישובה של
הארץ
שונים בארץ הקודש בכדי
להקים ישובים חדשים .אך ובעבודת פרך אוכל בשנת תרל"ו ייסד את
גם הם דחוהו כלאחר יד עם לחמי ,אין כוחי עוד 'חברת ישוב ארץ ישראל',
אמתלאות שונות כאקט לסבול החום הבוער מטרת האגודה היתה למצא
נקמה על כך שבעבר לא כשלהבת פה' דרכים להרחבת הישוב
מפנקס ממונה כולל ויזניצא בצפת ,צוין תמיכה הסכם נדבת ספר תורה לבית המדרש אוטניא בצפת על ידי
שיתפו עמם הקהילה החרדית החרדי בגליל ,ולהוציא את קיבל ר' צבי מרבינו הק' ה'צמח צדיק' זיע''א מ' דבורה שפיגלמן ע''ה ,תשו''ח להרה''ח ר' יעקב סג''ל הי''ו
פעולה במיזמים חילוניים המשפחות מהבוץ הכלכלי
שונים בעיר. הכבד.
רבים וטובים נמנו בין בני
ותפרוס
בשלהי שנת תרל"ט משנוכחו
בכישלון המיזם נאלצו כל החבורה ,אך ר' הירש היה הרוח
המשפחות לשוב למורת רוחם החיה ,שיזם ורכש קרקעות ודחף
ולהצטופף שוב בבתיה הקטנים של בכל כוחו ומרצו להקמת ישובים נוספים
עלינו
צפת .כך הלך ונמוג הרעיון הכביר שכל כך מעבר לגבולות צפת העתיקה ,כשהמטרה
הרבה תקוות תלו בו. הנעלה לנגד עיניו ,לבסס את ביתם ופרנסתם
של אנ"ש בכבוד ,ובלי להזדקק יותר אל הבריות.
סוכת
בהמשך בסביבות שנת תרנ"א הוכרחו למכור
את הקרקעות לפקידי הברון שישבו בה את אנשיהם בכדי לממש את החזון פנה איפה לאברכי העיר
מקבוצות חילוניות עד עזיבתם בשנות הת"ש. צפת ושכנעם להצטרף עמו למיזמים השונים ,כמו
שלומך
כן פנה בדם לבבו אל יושבי ארצות המזרח והמערב
אונים ללא הון שיבואו לעזרתו בביסוס הישובים החדשים.
בחלקת מערות התנאים
בתקופה האמורה ,במקביל לפעליו הנמרצים חברת ישוב ארץ ישראל ספר זמרת הארץ שנדפס בדפוס ספר חברת ביקור חולים ישועת ישראל
ר' אברהם צבי שפיגלמן ושותפיו
להקמת ישוב עין זיתים הסמוך לצפת ,השקיע את
כל מרצו במיזם נוסף ,הקמת הישוב 'גיא אוני'. במסגרת פעילותו המאומצת רכש יחד עם עוד י"א
בשנת תרל"ח רכש יחד עם קבוצה גדולה של צעירי משפחות את קרקעות הכפר 'עין זיתון' במטרה להקים
הקהילה הצפתית ,את אדמותיו של הכפר הערבי בה ישוב יהודי חדש המבוססת על עבודה חקלאית. מהבוץ הכלכלי ,ולבסס את פרנסתם על במידה ובמשורה הטרידה את שלוותו.
ג'עונא הנמצא במורדות הר כנען ,ומרוחק קצת מעיר אך בכדי להניע את המהלך נוצר צורך להתרים נדיבי בסיס איתן .נאמן להחלטתו לא הסכים גם ההזדקקות התמידית אל הקופות גרמו
מולדתם צפת .וביקש להקים שם ישוב חדש בשם עם למיזם .על כן פנה ר' הירש יחד עם שותפו לדבר הוא עצמו להזדקק עוד לכספי צדקה ,והקים תמידין כסדרן לחיכוכים כואבים ומחלוקות
'גיא אוני' ,9המקוריות של רעיונות הישובים שביקש מצוה הרה"ח ר' יוסף משה הורוביץ ז"ל 7לדבר על בשנת תרל"ו ,יחד עם שני שותפים נוספים מיותרות בין הקהילות ,וזאת מלבד שאין
להקים היה ,שבשונה מהשכונות החדשות שהקימו לבם של נדיבים ,שיואילו לקחת חבל ולהתאמץ בגודל ר' משה בובריק ור' מנחם וויידבערג את הקומץ משביע את הארי ,וגם לדיור הוגן לא
אנשי ירושלים כ'מאה שערים' או 'פתח תקוה' וכדו' מצוה זאת של ישוב ארץ ישראל .במכתביהם בכתבי בית הדפוס הצפתי .בהמשך משכו חבריו זכו .וגם חינוך הילדים הרכים הורע מאוד
שהיו בארץ לא זרועה ,ושרצו חיות רעות ושודדים .דין עת שונים הם מגוללים את התוכנית הנהדרת לכל את ידיהם מהעסק ומכרו את חלקם לר' בעקבות כך ,כשראו את מצוקת הוריהם
אחר היה לישובים אלו אשר היו מאז ומקדם מקומות פרטיה ,ומספרים שמערות התנאים ר' יהודה בר עילאי הירש שנותר הבעלים היחידי .בבית הדפוס ולא הסכיתו ללכת בדרך זו.4
ור' כרוספדאי נמצאים גם הם בתחום קרקעותיהם,
מיושבים ,בתים בנויים עם פרדסים מלאים עצי פרי.
אך למרות כן לא הצליחו במשימתם ,וכשוך ומשתדלים להלהיב את לבות ישראל למיזם הנאדר.
אך לגודל אכזבתם ,היתה ההיענות דלה מאוד ,ולא
הדפיסו ספרים שונים ,5כמו כן הדפיסו
אצלם את פנקסי הצדקה של הקופות בית הדפוס הצפתי
כשנוכח בכך ,הבשילה בלבבו ההחלטה
ההתלהבות הראשונית נפגשו בהוצאות אדירות הן השונות 6וכדו'.
מתיקון הבתים ויעודן לישוב יהודי ,והן מרכישת הספיקה לכסות את החובות האדירים שלקחו עליהם למצא כל דרך לנכון להוציא את אנשי הישוב
כלים מקצועיים לעיבוד השדות .ושוב נזקקו לפנות בהשקעה.
בלית ברירה פנה 8באי חשק אל פקידי הברון עיין מכתבו למר ח"ז סלאנימסקי בכתב עת 'הצפירה' תרל"ט. 4
אל נדיבי עם שיעמדו להם לעזר וסעד .אך שוב היתה
רוטשילד וניסה לשכנעם שיתמכו במיזם ,מאחר נשתמרו היום ספר 'זמרת הארץ' וספר 'הכוונות לאר"י' בכמה מהדורות שנדפסו 5
ההיענות דלה ולא הניבה כתקוותם.
בשנת תרל"ו ,וכן ספר 'זכרון ישועת ישראל' שנדפס בשנת תרל"ט.
חתנו של הגה"ק ר' שמואל העליר זצ"ל אב"ד צפת. 7 בידינו העתק מפסק דין שנכתב בשעתו ע"י בית דין דחסידי קאסוב שדנו בענין 6
כתב עת 'הצבי' ל"ה תרמ"ה. 8 התחייבות להדפיס קבלות כולל קאסוב אצלו ,לאחר שכולל ויזניצא נפרד מהם ,ומאחר ור'
על בסיס השם הערבי המקורי 'ג'עונא'. 9 צבי נמנה על חסידי ויזניצא.
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 87 86קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בסיעתא דשמיא
ר' הירש שפ''מ (שפיגלמן) מסעריט
מופיע ברשימה של הכוללים בצפת
'ואין בכוחי עוד לסבול החום הבוער כשלהבת פה'
ותפרוס
רבי שלמה תווינא ז''ל מו''ל מכלכותה 'ולפשוט יד למעני אי אפשר....
ורבים קנאו בי כי איש מאה''ק יהנה מיגיע כפו'...
כשנוכחו שלא עלו בידם לגייס את
עלינו
אחרת וכבר נתוועדו לסכנה האיומה ,עמד הכספים הנדרשים ,מכרו את הקרקעות
ר' הירש והרבה פעלים להרבות חברי לחברה ציונית חלוצה ממוינשט שברומניה
החבורה עד אשר עמד על כ 120חברים
סוכת
שהעלתה את חבריה ארצה ובנו שם את
לשון ה'זוהר הקדוש': מנויים שהתנדבו והביאו תרומות מנדיבי מושבם ,פעולתם כנראה לא היתה גירא
ְּ"ד ַמאן ְּד ִאית ֵל ּיה חו ָּל ָקא ְ ּב ַע ָּמא
עם וסמי מרפא לרוב שחולקו לחולים בעינא דשיטנא ...והם הצליחו ובנו את
יהודים חסרי אמצעים .כמו כן גם שכרו
שלומך
המושבה אשר נקראה לימים ועד היום
ִיָתיב ְ ּב ִצ ָּלא ִּד ְמ ֵה ְימנו ָּתא ְל ַק ְ ּב ָלא או ׁ ְּש ּ ִפיזִין...
רופא יהודי בשם דר' בהרדאש שהעניק 'ראש פינה'.
שירותי רפואה חינם על טהרת הקודש
חברת 'ביקור חולים'
ו ָּב ֵעי ְל ֶמ ְח ֵּדי (לשמח) ְל ִמ ְס ְּכנֵי,
על חשבון החבורה ,ובכך הציל והחיש
רפואה לרבים. בשנת תרל"ט חבר ר' הירש עם חברים
וישב בארץ עדן נוספים יראי ד' והקימו את חברת 'ישועת
ְ ּבגִין ְּד+ח ּולָ ָקא ְ ְּּ+דאו ׁ ְּש ּ ִפיזִין
ישראל' אשר שמה לה למטרה נעלה
עול חובות כבד מנשא נפל על כתפיו ענין 'ביקור חולים' ותמיכה בחולים
השחות של ר' הירש כתוצאה מהעשייה ומשפחותיהם .החברים הדפיסו חוברת
ְ ְּּ+ד ִמ ְס ְּכנֵי +הוּא!"
הציבורית הענפה ,בית הדפוס שברשותו ובו תקנות החבורה ושמות המצטרפים.
לא הניב הכנסה מספקת לכלכלת ביתו בשנת תרמ"ו הוקם בעיר בית חולים
ולכיסוי חובותיו המרובים ,והוא חיפש מסיונרי ,שבו ניתן שירות רפואי חינם
דרך להיחלץ מן המיצר. לתושבי העיר .מטרתם המוצהרת היתה
נאמן לדרכו שלא להזדקק לבריות להעביר את החולים לשמד ר"ל באמצעות
שמח לקראת אפיק פרנסה מכיוון מפתיע, הרופאים וחברי הצוות המיסיונרים ימ"ש.
| ₪ 1800אירוח סעודות יו"ט למשפחה הענק מנה יפה לאבות הק', מהעיר 'עדן' התימנית .ר' מנחם עוואץ בתחילת דרכם לא הבחינו הציבור בסכנה
(עוואד) מחשובי הקהילה התימנית בקשו המרחפת וחשבו שאכן לטובה כוונתם,
| ₪ 360אירוח סעודות יו"ט לנפש הענק אירוח אושפיזין לסייע לו לייסד בית דפוס על אדמת תימן, אך ר' הירש וחבריו שחששו ממזימתם
| ₪ 140אירוח 'מזון ומחיה' לילד על שולחנך בחג! היה זה בית הדפוס העברי הראשון והיחיד ניסו לבקש מהם 10שיקצו חדר בבית
שהתקיים בתימן הידועה באלפי ספריה חולים לרופא מטעם חברת 'ביקור
שנכתבו במסורת שנים ארוכה בכתב יד. חולים' שיוכל לטפל שם בעניי אנ"ש .אך
היה זה ככל הנראה סוף שנת תרנ"א ,ר' כמובן ש'הרשעים שאין טובתם שלימה'
הירש נעתר לבקשתו והפליג אל עיר הנמל השתמטו בכל מיני תירוצים ,ולא הסכימו
'עדן' שם אכן סייע לפתח את בית הדפוס לתת להם דריסת רגל .כשלא היתה ברירה
קח חלק באירוח האושפיזין ,ותזכה בברכתם! כתב עת 'הצבי' ל' תרמ"ו. 10
בתרומת ₪ 360ומעלה
שמחת סוכות תשפ"ז תזכו להיכלל בקוויטל 'הושענא רבא'!
88קשר איתן • סוכות תשפ"ז
הודעה כ''ה אדר תרנ''ה על בואו לרנגון בורמה אל כלכותה ספינת הקיטור ס .ס .לייטנינג בסערה בלב ים בציור שמן
בחזרתו מהונג קונג _ compressed
הרה''ח ר' אברהם אורי וויינברגר ז''ל הגה''ח ר' יצחק שאטלאנד זצ''ל הרה''ח ר' מאיר דוד שוטלאנד זצ''ל
ותפרוס
האונייה כאילו היתה נוצה קלת משקל והטיחו אותה חיים אברהם גבאי ז"ל ורעייתו ע"ה על שקבלו אותו
חזרה על גלי הים ,כמעט שניפצוה לשברים ,ורק בניסי בסבר פנים יפות ודאגו לכל מחסורו ,וחותם מכתבו ז"ל עצמו ,וחזר שוב על בקשתו ,ומתחנן ולשכללו במקצועיות .לפני ההפלגה
ניסים ניצל והגיע לחוף מבטחים .ר' אברהם צבי אכן 'הצעיר אברהם צבי אשכנזי נין ונכד להה"צ הקדוש 'ואם מה מאוד מתקו לי עבודתי פה, הפקיד את בית הדפוס הצפתי בידיו של
עלינו
ניצל אך כל מטענו שקע במצולות לבד מתיק תפיליו מו"ה משה מקוטיב זצוקללה"ה מדפיס בעיה"ק צפת אף כי בזיעת אפי ובעבודת פרך אוכל עוזרו הרה"ח ר' טודרוס גייגר ז"ל (חתנו
וטליתו אותם החזיק צמוד ללבבו כל העת .וכך שקע ת"ו'. לחמי ,אין כוחי עוד לסבול החום הבוער של הרה"ח ר' משה חר"ג מחשובי חסידי
ברגע אחד כל יגיעו ועמלו הרב בחודשים האחרונים כשבוע לאחר מכן ביום כ"א מנחם אב מתפרסמת כשלהבת פה' ,בהמשך מתאונן על שאין קאסוב בצפת) שהמשיך לשמש את תושבי
סוכת
במצולות ים ואיתם יחד כל תעודותיו וחפציו ,וביום ידיעה בכתב עת הנ"ל על כך שהחכם השלם מוה"ר הקומץ משביע את הארי ,ואם כי עושה צפת בנאמנות.
כ"ו אלול ירד אל חופי הונג קונג בעירום ובחוסר כל
כשרק בגדו לעורו.
אברהם צבי הי"ו עזב את כלכותה אל פינאג (כיום
פנאנג שבמלזיה) .אתו יחד הפליג הרה"ח ר' אלעזר
הוא את מלאכתו נאמנה אין עבודתו
מתוגמלת כראוי ואינה מצדיקה את
'בוער
ת כשלהב 'חום
שלומך
שבור ורצוץ התייצב בפני חשובי הקהילה הבבלית משה מרגליות ז"ל ששימש כשד"ר לטובת 'חברת חסד שהותו במרחקים ,ושוב מבקש שימנוהו
המקומית ושפך לפניהם את מר שיחו ,כשהוא מציג ואמת' ,גם ידיעה זו התפרסמה שם. בכתובים כשד"ר למען עניי צפת כדי שנה שלימה חלפה עליו בתימן ,לשנה
הבאה לקראת סוף חורף תרנ"ג פונה הוא
בפניהם מכתב שהעניק לו רב החובל ,ובו צוין האסון
שעבר עליו בלב ים ,וביקש את עזרתם כי יסייעו בעדו סערת משברי הים
לקראת תחילת חודש אלול הגיע ר' הירש אל פנאנג
שיהיה לו אליבי לעזוב את תימן בדרכו
אל הודו ואירופה. במכתבו 11אל הרה"ח ר' טודרוס גייגר
ז"ל ומפציר בו שיזרז את חותנו ר' משה
הנדודים במזרח הרחוק
לכל הפחות לשוב אל ביתו.
שבמלזיה שם התקיימה קהילה יהודית קטנה אף היא
מיוצאי יהדות בבל ,ועוררם לתמוך במפעלותיו.
נע ונ"ד לכלכותה
בשנה הבאה ,בחודשי הקיץ של שנת
שימנה אותו כשד"ר לגיוס נדבות אחב"י
למען מפעלות הק' שבצפת 'תלמוד תורה'
כחצי שנה שהה בהונג קונג ואסף פרוטה משם המשיך אל הקהילה היהודית הבגדדית תרנ"ד ,משנוכח ששוב לא התקבלה 'הכנסת אורחים' 'מס גולגולת שהוטלה
לפרוטה עד שהיה לו כדי כספו לחזור שבסינגפור והלהיב את לבם לרווחת בקשתו ,כשל כח סבלו ,ופנה אל הנמל על הציבור בגזירת השלטונות' וכו' ,כי
עד כלכותה ההודית דרך מדינת עניי ארץ הקודש ,וביום י"ז אלול משם הפליג צפונה אל עיר הנמל 'כלכותה' החום שבתקופת הקיץ בתימן הוא בלתי
בורמה .אל כלכותה שב בחודש הפליג במסע ארוך בן שבוע אל ההודית. נסבל ,ובקיץ העבר לא מצא את נפשו
ניסן שנת תרנ"ה ,שם פרסם רבי 'הונג קונג' שבסין. ב'כלכותה' התקיימה בשעתו קהילה מהחום הכבד השורר בחוצות תימן ,על
שלמה תווינא ז"ל את סיפורו באותן ימי הפלגה השתוללה יהודית יוצאי בבל ,ואחד מראשיה הרב כן מבקש הוא להצפין אל מדינות קרות
עלי שבוענו 'מגיד מישרים', סופת טייפון קטלנית באזור, שלמה תווינא זצ"ל בעל בית דפוס מקומי יותר כמו הודו ומשם לאירופה ,שם ישהה
וצירף את מכתב רב החובל,
הרוחות העזות ובימים כ"ב – כ"ג אלול היא הו"ל שבועון בשם 'מגיד מישרים' בשפה בחודשי החורף ,ולקראת החורף ישוב אל
ומכתבם של חשובי קהילת
והגלים האימתניים הכתה במלא עוצמתה בים הערבית-יהודית המקומי ,בשבועון עבודתו בתימן.
בבל שבהונג קונג בו הם שבעקבותיהם הרימו סין הדרומי ,בדיוק באותו זמן המתוארך ליום י"ד מנחם אב שנת 'בעושר כשהגיע הקיץ נוכח שנכזבה תוחלתו,
מתחננים לנדיבים לעמוד את האונייה כאילו בה הפליגה אוניית הקיטור ובחיים' תרנ"ד ,מפרסם ר' הירש מכתב ולא קיבל את מבוקשו מצפת ,התיישב
לימינו בסכומים הגונים, היתה נוצה קלת החדשה יחסית ס .ס .לייטנינג תהילה עבור הנגיד רבי אברהם יחזקאל לכתוב מכתב 12אל הרה"ח ר' משה חר"ג
וגם רבי שלמה עצמו הוסיף משקל והטיחו אותה ( ,)S S LIGHTNINGעל
להתחנן בעדו שיסייעוהו חזרה על גלי הים, המפליגים באוניה זו נמנה ר' אוסף 'בניהו' הספרייה הלאומית ירושלים ,תודות לבן המשפחה מר חנן 11
ויחלצוהו ממיצר. כמעט שניפצוה אברהם צבי מיודעינו ,הרוחות בניהו הי"ו על ההרשאה .פנייתו אל ר' טודרוס ולא ישירות אל חותנו ר' משה חר"ג היא
כחמשה חודשים שהה לשברים ,ורק בניסי העזות והגלים האימתניים כתוצאה מהיפרדות כולל ויזניצא אליו השתייך ר' אברהם צבי מכולל קאסוב שבהנהלת
ר' הירש בכלכותה עד אשר ניסים ניצל והגיע שבעקבותיהם הרימו את ר' משה חר"ג.
לחוף מבטחים נמצא באוסף הנ"ל. 12
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 91 90קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בס"ד
הקברות נשמרו בבנין הקהילה היהודית
בבגדד ,עד אשר שלטו בה ידי זדים צורר
היהודים סאדאם חוסיין ימש"ו ,שחמס
והשמיד את כל כתבי יהדות בבל ,והרס
את בית החיים היהודי.
בגדיו וחפציו של ר' אברהם צבי נשלחו
ארצה אל משפחתו יחד עם הידיעה על
פטירתו.
ובכך נגדעה באחת מגילה ארוכה של מצבת בתו מ' חנה גיטל שוטלאנד
חיים מלאים מעש לכלל ולפרט ,בארץ בבית החיים העתיק בצפת
ותפרוס
הקודש וגלויות ישראל בתפוצות ,וייזכר
לנצח חסדו וטוב לבו. הצליח לצבור מספיק כסף להוצאות
תולדותיו וזרעו הדרך ,אז פנה אל עבר העיר בומביי (היום
עלינו
לברכה
אחד מחתניו היה הרה"ח בנש"ק ר'
מומביי) ההודית.
ביום י"ח מנחם אב תרנ"ה התפרסמה
ידיעה בכתב עת 'מגיד מישרים' על כך
סוכת
מאיר דוד שוטלאנד זצ"ל מחשובי חסידי שר' אברהם צבי עזב את כלכותה לכיוון
קארלין בקרתא דירושלים ,אשר נשא את בומביי.
מ' חנה גיטל ע"ה בתו של ר' אברהם צבי
'ניצער' חסיד'ויז
בבגדד
שלומך
שפיגלמן ז"ל.
ר' מאיר דוד נולד בפולין למשפחה
חשובה ומיוחסת מחסידי שידלאווצי כפי שמשתקף מסדר מסעותיו שכוונו
– ביאלאבערגיז ,הוא עלה לארצנו הק' אחת אל אחת אל קהילות יוצאי בבל
בגפו לקראת כניסתו לעול תורה ומצוות, במזרח הרחוק ,רכש לו ר' אברהם צבי
ידידים ומעריצים בקרב בני הקהילה
התיישב בירושלים ונתגדל בבית הרה"ק
היהודית יוצאי עיראק שכיוונו אותו
מוהרדצ"ש מלעלוב זיע"א שהדריכו
ליעדים אלו ,ואלו הם שהציעו לו ככל
להתדבק ברבו הק' מוהר"י מקארלין
הנראה ,להגיע אל הקהילה היהודית
זיע"א .ידוע היה בחסידותו ושנינותו
המרכזית בעיר הבירה 'בגדד' העיראקית,
והיה נאמנם של גדולי וצדיקי ירושלים.
כדי ללמד תורה וחכמה את ילדי הקהילה
על נכדיו נמנה הגה"ח ר' יצחק הצמאים לדבר ד'.
שוטלאנד זצ"ל מיקירי ירושלים ,נודע ר' אברהם צבי קיבל את הצעתם ושמח
בבקיאותו הנפלאה במקורות מנהגי להתפרנס שוב בכבוד והפליג אל עיראק
ישראל ובכל מקצועות התורה .זכה הרחוקה ,בבגדד התקבל בהתלהבות
לדורות ישרים מבורכים ,ובין חתניו הוא בקהילה היהודית ,שם לימד תורה את
מו"ז הרה"ח ר' אברהם אורי וויינברגר נעריו כשאת שכרו הוא שולח ארצה אל
אנחנו נדאג בס"ד לגידולם הנאה והמבורך של כל ילד ז"ל שנלב"ע ביום כ' סיון האי שתא .יהא ביתו וצאצאיו ,אך לא עבר זמן רב והוא
זכרם ברוך לנצח ותנצב"ה. חלה את חוליו האחרון ממנו לא קם.
בתרומה חד פעמית של ₪ 200 תודות להרב יעקב זמיר הי"ו מהמרכז
ביום כ' טבת בשנת תרנ"ו/ז נפטר
ר' אברהם צבי בארץ נכר בעיר בגדד,
עֵץ הָ_דָ_ר _פְּ_רִי ל'מורשת יהדות בבל' .הרה"ח ר' יעקב
סג"ל הי"ו .מר חנן בניהו הי"ו בעל אוסף
ושם הובא ארונו למנוחות בבית החיים
המקומי.
ההגרלה הייחודית והמיוחלת רישום בקוויטל הייעודי פרופ' מאיר בניהו .על ההרשאה להשתמש בעיר בגדד לא היה נהוג לציין שמות
דעם רבי'נס בעכער אשר יוגש למרן אדמו"ר שליט"א
בחומרים ועל העזרה בטוב עין. על המצבות העשויים חמר ,ורשימות בית
נאה ,מהודר ומקודש בהקפה הששית המסוגלת
אשר משתמש בו בירח האיתנים רישום עד לחצות יום הושענא-רבא
פנה לנציג בעירך או חייג למוקד הישועות 1700-55-15-18 - 92קשר איתן • סוכות תשפ"ז
| מ .בר אשי | ִִּב� ְְמדֹו ָָֹרא ָָּד� א ִִצ ָָלא ִִּד� ְְמ ֵֵה ְיְמנ ּּו ָָתא
הרה"ק ה'חכמת אליעזר' מסערט ויזניץ זי"ע רביה"ק זי"ע עם יבלחט"א הנוי סוכה בסוכת רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע ,סוכות תש"ל
בביקור בסוכת הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל מרן אדמו"ר שליט"א בסוכה
עודד את העושים והעוסקים בענין זה .כאשר הבחין פעם באברכים
העמלים על קישוט סוכתו ,התבונן בעבודתם ,הודה להם בהתרגשות
בקרמין ובסדינין המצויירין
מנהג קישוט הסוכה מובא בחז"ל במסכת ביצה (ל): ותפרוס
עלינו
באמרו' :לעולם הרי הייתי אני אמור לעשות ולבצע את זאת' ...ובירכם 'עטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בהן אגוזים
לרוב .כן מסופר ששנה אחת הבחין בחסרון הנורות הצבעוניות ושקדים' ,והשל"ה הק' כתב על כך' :מכאן שהמנהג לחבב
המעטרות את הסוכה בנגוהות אור בשלל צבעים ,והעיר על כך. את מצוות הסוכה ,לייפותה בקרמין וסדינין ,ולתלות בה
סוכת
מעניין לציין שעוד בתקופת כהונתו כאב"ד ור"מ ,ניגש רבנו אל פירות חשובין ,על כן ראוי לעשות כן ,וכל המרבה הרי
הבחורים שעמלו על קישוט סוכתו ולמד עמהם את דברי הרמ"א זה משובח!'
בסי' תרכד ס"ד ,הכותב שם בשם המהרי"ל וז"ל' :ויש להזהר שלא הרה"ק ר׳ יצחק ממעליץ כתב על זקנו הרה"ק רבי
שלומך
לתלות שום נוי סוכה רק בפחות מד' לסוכה' ,ונשא ונתן בדברי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע ,שהיה מתקן ומצייר את הסוכה
הנו"כ שביארו חומרא זו ,כי אף שהאיסור הוא דווקא בדבר שהוא בכל יום בשנה ,ועל ידי כך היתה לו סוכה נאה עד מאוד,
רחב ד' טפחים (כמתבאר בדברי המחבר בסי' תרלב) ,מכל מקום והצדיקים בדורו אמרו עליו ששורש נשמתו הוא ממצות
יש להיזהר לכתחילה אפילו אם אינו רחב ד"ט ,שמא ירבה בהם סוכה .בניו ובני בניו אחריו נהגו אף הם לעשות סוכה נאה
עד שיגיעו לשיעור זה.
לאור האמור ועל פי משמעות דברי הפמ"ג (משב"ז סק"ד) שסגי
ומהודרת ,ולהוציא הוצאות הרבה כדי לצייר את הסוכה
בכל מיני קישוטים. מבעד לחרכים מפנים אנו מבט
מעמיק <לסוכותיהם ומטים אוזן
בכך שתחילת הנוי יהא סמוך לד' לסכך ,הציע רבנו לקשור את מקור קדום למנהג שהתפשט בישראל לעטר הסוכה
הקישוטים אל הסכך בחוטי זהב ,באופן שגם החוטים הם כבר חלק ב'כוכבים' ,ישנו בפיוט 'יוצר לשבת חתונה' מאת הפייטן
מגוף הקישוט ,ושוב אין הוא מופלג ד"ט מן הסכך ,אף אם הקישוט
עצמו משתלשל כלפי מטה [רשימות הרה"ח ר' שלמה קליין הי"ו].
הנודע רבי אמיתי ,מגדולי חכמי איטליה לפני למעלה
מאלף שנה ,המתחיל 'אדון מגיד מראשית' ,בו הוא מסדר <לסיפוריהם ש<ל אנ"ש
ללון ב'סוכה הקטנה'...
בנוסף להיות ידוע כמלחין ובעל המנגן הוויזניצאי הוותיק ,היה
את הבריאה של ששת ימי בראשית כיצד נעשתה כל
היצירה כהכנה לקראת שמחת 'נישואיו' של אדם הראשון. בעלי כשרונות וידי זהב
הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל משיכון ויזניץ בעל ידי זהב ,בספר העומד ביום רביעי הוא מפייט על יצירת המאורות כ'שני פנסים'
להאיר את משתה הנישואין ,ואילו הכוכבים נבראו לעיטור שעמ<לו לקשט ו<לייפות את הסוכה
לצאת לאור לזכרו אי"ה אנו קוראים ,כי בכשרונו המבורך הקים
בביתו 'סוכת הפלא' שהיה מעוטרת ומקושטת ביצירות נפלאות
שיצר בעצמו לנוי סוכה .נפשו האומנותית מצאה את שאהבה
ּטּוֵרי ֻֻס ָָּכה ִל ְְהיֹות' .הנה
ִ החופה ,כלשונוְ'ְ :ו ַַה ְְשָאר ְְלנֹוי ְְכ ִִע ֵ
לפנינו מקור קדום ביותר שה'כוכבים' דומים לעיטורי לקיים 'זה ק<לי ואנווהו'
נפשו ,להכניס את כשרונו הנדיר לקדושה ולקיים 'זה קלי ואנווהו' הסוכה [גל' 'עלים לתרופה'].
בהידור רב .במשך כל השנה כאשר צדו עיניו פריט מינאטורי או אצל רבנו הסב"ק בעל 'אהבת ישראל' זי"ע היתה
'חזקה' לאחד החסידים לקשט את סוכתו בנויי סוכה.
'סוכות הפלא' של הרה"ח ר' יצחק אונגר ,הרה"ח ר' פסח
צעצוע מעניין ,מיד העלה ברעיונו היכן הוא ישובץ בסוכת הפלא.
יצירותיו לא היו סתם יצירות ,אלא מלאי תוכן והשראה ,הכל לעיתים בליל התקדש החג ,כאשר נכנס הסב"ק לסוכתו, דוב רייכנברג ,הרה"ח ר' ישראל כהן והרה"ח ר' שמואל
היה בנוי על פי מדרשים ידועים ושאינם ידועים .כמה וכמה יצירות היה שואל את הלה אם מרשה לו להיכנס לסוכה ['קדוש
ישראל' עמ' רלו].
מאיער ז"ל · הפרידה המרגשת של ר' שמואל מאיער בסוכות
מדהימות של ה'אושפיזין' ,עם המון פרטים לא מפורסמים על האבות תשל"ב · התבטאותו של הסטייפלער זצוק"ל כי זו 'הידור
השבעה רועים .יצירות אלו גילמו בתוכם כל כך הרבה 'נשמה' והם לקשור בחוטי זהב
אלו שהפיקו והיו מקור השראה לניגון המופלא 'עולו אושפיזין עילאין חביבות מיוחדת גילה רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע מצוה' · כשה'שבט הלוי' ביקש לקבל כוכב כמו בסוכת
קדישין' בו מורגש הדחילו ורחימו לקראת האושפיזין הקדושים. לנויי הסוכה -בבחי' 'זה ק-לי ואנוהו' ,התנאה לפניו רבנו ה'אמרי חיים' · הסוכה שהוקמה במסירות נפש בשואה
יצירה מיוחד של 'שנים עשר שבטי ישראל' שנבנתה בעמל רב, במצוות .ואם אמנם לא דקדק בפרטי הנוי ,אבל בכלליות
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 95 94קשר איתן • סוכות תשפ"ז
נוי סוכה בסוכת הרה"ח ר' שמואל מאיער ז"ל בבארא פארק >> ותפרוס
את ברכתו 'שתזכה תמיד להתנאות במצוות' ,כ"ק האדמו"רים בקישוטי הסוכה ,הביט והביט בהתעניינות רבה בכל לשני מחנות ,וישנו בלילות החג בשתי משמרות .רבנו במשך שנים נוספו לה פריטים קטנים וגדולים, עלינו
סוכת
מאשלג ומוואסלוי שליט"א ועוד .בהמשך השנים הגיעו לאחר החג המוצגים .ר' יצחק שעקב אחריו ראה כי ע"פ מבטו ניכר אמר לי אז במתק לשון ובצחות' :יש לי עצה טובה קישוט זה היה תלוי במשך השנה בסלון מעל שולחנו
קבוצות של תלמידים ותלמידות ללמוד ולהעשיר את הידיעות דרך שהוא מבין בעבודה זו .כרבע שעה התבונן הסטייפלער עבורך -הלא יש ספה בסוכה הקטנה ,שם תוכל לישון'... האישי של ר' יצחק ,מה שנתן הרגשה שהוא עצמו
סוכתו המיוחדת. בקישוטים המיוחדים בלא להוציא הגה מפיו .אחר כך זכורני שנה אחת בחודש תשרי ,שכאשר התלוויתי הינו חלק בלתי נפרד מהיצירה האומנותית הזו.
שלומך
ילדיו של ר' יצחק היו שותפים לדבר לכל אורך השנה ,באמצע שמע כי הסטייפלער אף הוא היה מוכשר באומנות ידיים, אל רבנו בדרכו מבית-המדרש לביתו ,הבחין רבנו 'כפר של מצוות התלויות בארץ' ,עיר שלימה על
חודש אייר או בחודשי החורף כשאחד הבחין בחנות בדבר מעניין ולא בכדי התעמק כל כך .מי שיודע מה היתה דקה עבור במספר בחורים שעמלו בהקמת סוכתו הפרטית ,בביתו כל פרטיה ודקדוקיה שהופיעו בה מצוות התלויות
המתאים לנוי סוכה ,קנו אותו מיד כדי לפאר ולהדר את המצווה. הסטייפלער ,כיצד ניצל את זמנו היקר בלא לאבד רגע, אשר ברחוב אהבת שלום .13חלק מהם כבר עסקו בארץ ,לקט שכחה ופאה ,הפרשת חלה .מדי שנה,
לכל אחד היה חלק במלאכה ותפקידים מיוחדים משלו ,אחד צובע יכול להעריך את אותה רבע שעה יקרה. בעיטור וקישוט הסוכה בסדינין המצויירים ונוי סוכה. בידיו העדינות היה קולע חלות זערוריות שהוצגו
את השערים ,השני את הבניינים ,והכל מתוך חדוות יצירה ושמחה כאשר יצא אמר שתי מילים בלבד' :הידור מצוה' .סיפר לפתע שמט רבנו את ידיו מאיתנו המלווים, בתנורון מרצד .כן בנה קישוט שבו כל דוגמאות
של מצווה. ר' יצחק" :דבריו הקדושים שיצאו מפיו של הסטייפלער וכשכולו נרגש נראה היה כאילו ברצונו לדלג אל הסוכה הסוכות המובאות במשניות סוכה.
שוב לא הניחו לי ,המילים הדהדו והצטלצלו במוחי ,ידעתי ולהשתתף בהכנתה ...רבנו תהה באוזנינו" :הבחורים הסוכה זכתה למבקרים רבים שבאו להביט
בשיא ההידור והיופי כי עלי לעשות משהו" ,מאז במשך שנה שלימה עד חג צריכים לעסוק במלאכה בגללי?! מדוע לא אעשה זאת בהשתאות ביצירות הנפלאות שהתנוססו לתפארה,
מיקירי אנ"ש בבני ברק היה הרה"ח ר' פסח דוב רייכנברג ז"ל, הסוכות הקדיש בכל מוצאי שבת זמן לסוכה הנאה שלו. בעצמי?! אילו היה בכוחי ,הייתי עושה כדברי חז"ל ויצאו אותה אחרי שהחכימו בעשרות ידיעות
יהודי יקר ערך ,בעל כשרון נפלא ,שהשקיע מוח לב ונפש במצוות במשך כל השנים עד אחרית ימיו הגיעו הרבה מבקרים (קידושין מא' ).מצוה בו יותר מבשלוחו'... מומחשות מעשי ידיו האמונות.
סוכה ,בכל שנה חודשים לפני חג הסוכות כבר עסק והשקיע כוח והון במהלך ימי החג ,וגם בימים שאחריו ,ר' יצחק קיבל את כלל לא התפלאנו לראות ,כי רבנו מוכן 'לקפוץ' יצירות רבות אף העניק לסוכת רביה"ק ה'אמרי
לקשט ולפאר את סוכתו ,בקישוטים יקרי ערך ,ובתמונות מהצדיקים כולם בשמחה והסביר שוב ושוב מה מביע כל קישוט אל הסוכה ברוב השתוקקות וחיבה של מצוה ,לקשטה חיים' זי"ע ,וכה סיפר" :מדי שנה בכניסתו אל הסוכה,
שבצילם הסתופף ,כדי לקיים את המצוה בשיא ההידור והיופי. ואיזה מאמר חז"ל או מדרש מתואר .בין המבקרים היו ולייפותה ....רבנו אף לא חסך דברי שבח והכרת הטוב היה רבנו ה'אמרי חיים' עומד ומתבונן בקישוטים
ר' פסח היה ממלא את ארבעת קירות הסוכה בקישוטים וחפצים גדולי ישראל שהביעו התעניינות והתפעלות רבה ,ביניהם: לבחורים עושי המלאכה. שהכינו לפאר בהם את הסוכה .שנה אחת בבחרותי,
נאים ומיוחדים .סוכתו היתה קטנה יחסית ,אך גדולה במיוחד הרה"ק ה'חכמת אליעזר' מסערט ויזניץ זי"ע ,שהעניק ר' יצחק סיפר כי פעם כשביקר הגאון בעל שבט הלוי זכיתי גם אני והכנתי לכבוד נוי הסוכה ,סוכה זעירה
באיכותה ,מרהיב עין היה לראות את הסוכה בשלימותה ובהידורה, זצוק"ל בסוכת רבנו ה'אמרי חיים' ,תפס את תשומת ומיניאטורית -העתק של הסוכה הגדולה ,עם אותם
מבקרים רבים היו עולים בחג הסוכות אל סוכתו לראות את המחזה ליבו 'כוכב' אומנותי ,כשהתברר שהאומן הינו ר' יצחק קישוטי קיר וקישוטי הגג ,קטנים ומותאמים לגודלה
המרהיב ,והיה מקבל את כל אחד בסבר פנים יפות. תלמידו ,ביקש ממנו גם הוא כזה 'כוכב'. הזעיר של הסוכה .שילבתי בה פריטי ריהוט קטנים
ר' פסח דוב נלב"ע בן מאה שנה בי"א באייר תשפ"ג ,בהלווייתו
הזכירו כי הוא נלב"ע בהילולא דהרה"ק מראפשיץ זי"ע ,שכנזכר הציע רבנו זי"ע לקשור את הקישוטים 'זהו הידור מצוה'
שהכנתי :שולחן ,כסאות ואפילו ספה.
היה בכל ימות השנה מדבר ממצוות סוכה. אל הסכך בחוטי זהב ,באופן שגם כמה שנים אחרי נישואיו של ר' יצחק ,הזמינו ידידו
ביו"ט הראשון של סוכות שהיתי בבית הורי
בירושלים ,והגעתי לשיכון ביום א' דחול המועד.
החוטים הם כבר חלק מגוף הקישוט, ר' נפתלי שרייבר מרחוב רשב"ם בבני-ברק לבקר
הקישוטים שהובאו מאמריקה ושוב אין הקישוט מופלג ארבע בסוכתו הנאה שהיתה שם דבר .בתום ימי החג ,כשכבר
ניגשתי אל הרבי ונתתי 'שלום' ,ורבנו הודה לי
ידי זהב היו לו להרה"ח ר' שמואל מאיער ז"ל ,מיקירי אנ"ש בלבביות על פרי עמלי ,ואף התעניין האם יש לי
בבארא פארק .בכשרונו הרב ובחביבות מצוה עשה מדי שנה נוי- טפחים מהסכך ,אף אם הקישוט פסקו נהרות המבקרים בסוכה הגיע ר' יצחק לבקר. היכן ללון.
סוכה קישוטים ועבודות-יד שונות לקיים 'זה א-לי ואנווהו' ,סוכתו עצמו משתלשל כלפי מטה להפתעתו פגש שם במבקר נעלה וחשוב ,בעל ה'קהילות
יעקב' הסטייפלער זצוק"ל שאף הוא נענה להזמנתו
מקומות השינה של בחורי הישיבה היו ערוכים
התפרסמה כ'סוכת הפלא' ,מקרוב ומרחוק נהרו יהודים ליהנות בשתי סוכות גדולות שהוקמו עבורם ,אך היות
של ר' נפתלי שרייבר .הסטייפלער עמד והתבונן שהמקום היה צר מהכיל את כולם ,נחצו התלמידים
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 97 96קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בס"ד
למען
י_ד_עו דורותיכם
נוי סוכה בסוכת הרה"ח ר' שמואל מאיער ז"ל בבארא פארק
ממעשי ידיו להתפאר. ותפרוס
עלינו
שילבתי בסוכה המיניאטורית פריטי מצוות סוכה בערה בנפשו ,ובליבו הטוב היה מזמין
אל סוכתו אברכים שלא היתה להם סוכה ,שיבואו
ריהוט קטנים שהכנתי :שולחן ,כסאות לאכול וללון בסוכתו.
ואפילו ספה .רבנו ה'אמרי חיים' אמר
סוכת
הוא אף היה מעלה מקישוטיו לסוכת מלכים
לי אז במתק לשון ובצחות' :יש לי רבוה"ק זי"ע ,ועבודותיו הנהדרות פיארו את הסוכה
עצה טובה עבורך -הלא יש ספה לשמחת לב רבוה"ק .ממון רב שקל מכיסו כדי לפאר
שלומך
בסוכה הקטנה ,שם תוכל לישון'... את סוכת רבוה"ק בפאר והדר מלכות .הוא אף דבק
כל השנה במצוות סוכה ,למד מסכת סוכה בהלכה
באגדה ובחסידות ,והיה בקי ודבוק במצוה רבה זו.
וכה סיפר ר' שמואל באחרית ימיו:
"הסוכה שלי בבורו פארק היתה מפורסמת בכל
רחבי העיר; מדי שנה היו מגיעים מאות אנשים כדי
"בסוכות האחרון בשנת תשל"ב ,ביקשתי מהרבנית
לראות אותה .מאחורי כל קישוט עמד סיפור -שום
ע"ה שאני רוצה לקבל טלית קטן וכיפה מרבנו .היא
דבר לא נעשה באופן אקראי.
הסכימה שדבר מגיע לי ,אמרה לי ללכת לקנות טלית
"הכל התחיל עם הרבי ,השקעתי הרבה מחשבה
קטן וכיפה חדשים ,ואכן זכיתי לקבל טלית קטן וכיפה
וחכמה כדי שסוכתו של רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע
מרבנו.
תקושט בנויי סוכה היפים והטובים ביותר .נהגתי
"באותו סוכות תשל"ב היה לי דבר מרטיט ,ידידי
להביא מאמריקה קישוטים שונים ומעניינים ,כדי
הרה"ח ר' לוי ויזניצר ז"ל שנכח שם היה מזכיר לי זאת
לקשט את הסוכה.
תדיר .בשבת חול המועד סוכות ,ערך רבנו ה'אמרי
השנה ,גם להם תהיה שנת אורה וישועה חיים' את המיטאג טיש בסוכה שלמעלה בנוכחות מתי
"רבנו היה זהיר ומזהיר על ענין משא ומתן באמונה
וכסף טהור .שנה אחת היו בין הקישוטים שהבאתי
מספר חסידים ,רק כמה אורחים נכבדים הורשו להיכנס.
כמה מטבעות זהב קטנים ,ורבנו שאל אותי' :כיצד
בתרומה חד פעמית של ₪ 200 היות והכנתי את הסוכה הרשיתי לעצמי להיכנס גם
כן (הייתי מוכן 'לחטוף' על כך.)...
הכנסת זה לארץ? הרי צריך לשלם מכס' .השבתי:
'אמרתי להם שהבאתי 'נוי-סוכה' אל סוכת הרבי
"בהיכנסי פנה רבנו אלי ואמר לי' :שב' ,לא פחות
מויזניץ .ורבנו חייך.
ולא יותר רבנו כיבד אותי בברכת המזון על הכוס...
ר_או _באו_רי:
סדרת הקלפים הייחודית
_כוס י_שועו_ת: לא ידעתי מה 'נפל' עלי ,לא ידעתי כיצד לעכל זאת,
"באחת השנים הראשונות בהן בניתי את הסוכה
בבית רבנו ,הייתי מותש לחלוטין; באותה תקופה ,לא
בהוקרה מיוחדת לכלל התורמים ההגרלה הנדירה לכלל התורמים שאני אברך פשוט מאמריקה אזמן על הכוס בשולחן
היה לאן ללכת כדי לקנות משהו לאכול .ירדתי למטבח
הוצאה מיוחדת גביע קודש מזהב רבנו?! ...התחלתי לרעוד מפחד ,ביקשתי מר' לוי ויזניצר
בבית רבנו ולקחתי שם משהו לאכול .לא היה שם אף
עבור תורמי המגבית שישמש את מרן אדמו"ר שליט"א שיעמוד מאחורי ויתמוך בי...
'אורי וישעי'
בירח האיתנים הבעל"ט אחד ולא היה אף אחד שיכול היה לדעת שלקחתי
"רבנו היה שואל אותי לעיתים קרובות' :במה אוכל
משם משהו לאכול .למחרת בבוקר ,אחר התפילה,
ובנוסף תזכה להיכלל בקוויטל 'גמר החותם' בהקפה שישית בשמח"ת לגמול לך?' אבל אף פעם לא עניתי .היתה לי אח"כ
פונה רבנו אלי לפתע' :שמואל ,השארת לי משהו?!'...
תחושה שבכך רצה לגמול ולהיפרד ממני על כל השנים
פנה לנציג בעירך או חייג למוקד הישועות 1700-55-15-18 -
98קשר איתן • סוכות תשפ"ז
נוי סוכה בסוכת הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל ז"ל נוי סוכה בסוכת הרה"ח ר' נטע יצחק מושקוביץ ז"ל,
ר' נטע ז"ל היה מייצר באמנות רבה יצירות מיוחדות לנוי סוכה גם בסוכת רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע
והועסקו בעבודות בזויות ומפרכות ,שכילו את גופם אבל
לא את נשמתם .תמיד כשסיפר ממה שעבר במלחמה
מיד כאשר צצו במוחו הרעיונות הוא ניגש לבצעם,
ואפי¬לו היה זה בשעות הקטנות של הלילה .לאורה
שקישטתי את הסוכה.
ר' שמואל אף זכה להמשיך ולקשט את סוכת
רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע.
ותפרוס
עלינו
של נורה קטנה ,בדיוק רב ובסב¬לנות אינסופית בחר
"בהיכנסי פנה רבנו אלי ואמר לי' :שב' ,לא הנוראה ,הקפיד למען חינוך צאצאיו לספר בעיקר על
פחות ולא יותר רבנו כיבד אותי בברכת האמונה בה' ,ועל המסירות נפש לתפילה ולשמירת את הניירות ,עד שלבשו צורה שהשביעה את רצונו.
בשנותיו האחרונות חשב ר' ישראל לוותר על הקמת
ה'מקור ברוך' בחלום
המצוות שהצליח לקיים בתנאים על אנושיים ,ושאביו בשכונת חליסה שבעיר חיפה התגורר הצייר
סוכת
המזון על הכוס ...רבנו היה שואל אותי -גם בימים טרופים אלה -חינכם ליר"ש ולאמונה. הסוכה ,הוא חש שלא בטוב ,וחשש ששבועיים של
הרה"ח ר' ישראל כהן ז"ל ,בנו של הגה"צ ר' נפתלי
לעיתים קרובות' :במה אוכל לגמול לך?' בחג הסוכות זכה בתוך עמק הבכא לקיים מצות סוכה, עבו¬דה מאומצת בהקמת הסוכה ובקישוטה עלולים
יעקב כהן זצ"ל מגדולי חסידי ויזניץ .בסוכת הפלא
אבל אף פעם לא עניתי .היתה לי אח"כ הוא חיבר בסתר שתי מיטות שמצא ליד מרפאת המחנה, להזיק לריאותיו .הוא גמר בליבו ,שבשנה זו לא יקים
שלומך
שלו התנוססו חיתוכי עץ של האושפיזין ,תמונות
סוכה ...אולם בחלומו הופיע לפניו הרה"ק ה'מקור
תחושה שבכך רצה לגמול ולהיפרד ממני אותם הרים שישמשו כדפנות ,את מזרני הקש שהיו
ברוך' זי"ע ואמר לו' :גם השנה הקם את סוכתך ,ולא
מרשימות של גדולי ישראל ,ומגזרות-נייר בנושאי
על כל השנים שקישטתי את הסוכה פזורים על המיטות הניח מעליהם לסיכוך ,וכך סימל
יארע לך מאומה'.
יודאיקה שונים ,הכל היה ערוך צורה מרהיבת עין.
שגם בחשכות גדולה כזו ניתן לקיים מצוות! ר' ישראל היה מצייר דמו¬יות יהודיות ,בהמשך
ר' ישראל הקים את סוכתו המיוחדת גם באותה
עבר לעבודות גילוף ולחיתוכי עץ ,והתמחה אף
למה נופל התפוח... שנה.
במגזרות גייר .המגזרות הכילו סמלים שונים,
סיפר הרה"ח ר' אברהם וייס ז"ל משיכון ויזניץ:
פעם בסוכות הגיע בנש"ק אחד לשולחנו של רביה"ק פלא של סוכה פסוקים ותמונות של מקומות קדושים ,והם הקנו
על סוכת הפלא מסוג אחר מסופר על הרה"ח ר' לר׳ ישראל שם בחוגים רחבים ,עד שזכה בתחרות
ה'אמרי חיים' זי"ע בסוכה ,פנה אליו רבנו :ספר משהו
יששכר דוב [בעריש] כץ ז"ל משיכון ויזניץ ,בשואה 'הסוכה היפה' מטעם עיריית חיפה.
מסוכות בבעלזא .נענה האורח :אצל הרבי מהרי"ד זי"ע
המרה נשלח יחד עם אביו ואחיו הרה"ח ר' משה ע"ה את ההקפדה על נוי סוכה ירש ר׳ ישראל
['מועדי קדשך' ח"ב]. לא תלו נוי סוכה ,תלו רק תפוחים ,ובסוף החג כבר החלו
למחנות העבודה בוכנוואלד ומגדבורג ,שם הושפלו מאבותיו ,והוא השקיע בעבודתו מהונו ומכשרונותיו.
פעם כשרבנו הסב"ק זי"ע נכנס לסוכתו בליל התקדש התפוחים ליפול.
החג ,הצביעו נכדיו על הקישוטים שהכינו .ביקש רבנו גמרא אמר מהרי"ד על כך :שלוש סיבות יכולות להיות לכך
ואמר' :דף גמרא הוא נוי סוכה היפה ביותר!'... שתפוח נופל :א .שהוא אינו קשור די הצורך .ב .שהוא
ביום ב' דחוה"מ סוכות תשנ"ט בא בקו"פ הגאון רבי יוסף כבד מדאי .ג .שהוא רקוב...
חיים שיינפלד זצ"ל אב"ד קרית הרצוג בבני ברק ,לבקר אצל רבנו ה'אמרי חיים' התרגש מהרעיון העמוק ,וביקשו
רביה"ק זי"ע .כשהציג את בניו וחתניו ונכדיו ,נענה רבנו זי"ע: שיחזור שוב על הדברים.
'אלו הם נויי סוכה יפים ומהודרים ביותר .השבח לד' ובמשך החג ההוא חזר רבנו על הרעיון כמה פעמים!
שיש לעכטיגע דורות ,זכיתם ויש לכם א פארמעגן .הרי אין
שיעור לסאת היסורים שיש בענין הצאצאים ,כפי שנוכח אני
נוי סוכה רוחני
לאחר הסתלקות הרה"ק מראפשיץ זי"ע ,נסע אחד
מאלו הנכנסים אלי .תמיד זועק אני ומתריע שכשם שאני
מחסידיו אל הרה"ק רבי צבי הערש מזידיטשוב זי"ע,
איני מבין ביהלומים -בעיני אין כל הפרש בין יהלומים
וכאשר ראה שבסוכתו לא היה כלל נוי סוכה ,תמה
לזכוכיות ,ולכן אין אני מתעסק בהם ,כן האדם שאינו מבין
מאוד ,כי בראפשיץ אצל רבו הידרו לייפות את הסוכה
ומכיר בערכו וחשיבותו של חינוך הבנים -מה לו להכריע
בקישוטים נאים ביותר .לפתע נכנס הרה"ק מזידיטשוב,
בעניינים שאינם מובנים לו כל צרכם .והרי אלו הכרעות
תפס את מחשבתו ,ואמר לאותו חסיד" :ראפשיץ היא יהודים נהרו לראות את סוכתו .רביה"ק ה'אמרי חיים'
שאחריתם מי ישורנה! הללו באים ומתחננים אלי' ,רבי,
הרי מלכות ,אולם הנוי סוכה שלנו הם 'שמות הקדושים', באמריקה ,עומדים מימין לשמאל הג"ר ישראל אשר פרנקל
משווע אני לקורטוב של נחת' ...אם נחת רצונך ,הרי סוף ז"ל ,הרה"ח ר' שמואל מאיער ז"ל ,יבל"ח הרה"ח ר' אלטר יוסף
אנו מעמידים את הסוכה על אדני השמות הקדושים!" ניימאן הי"ו והרה"ח ר' זיידא איינהורן ז"ל ידי זהב .הרה"ח ר' פסח דוב רייכנברג ז"ל
מעשה במחשבה תחילה...
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 101 100קשר איתן • סוכות תשפ"ז
עולו אבהן עילאין קדישין
ערכים על צדיקי הדורות עד דורנו. אחר שהספרים 'שרפי קודש' -סיפורי
סוכות
מפי קדשם
סידרת 'שרפי קודש השלם' כוללת עמל צדיקים מרבוה"ק ה'אמרי חיים' וה'ישועות
של שנים ,צוות עורכים מומחים עמלו בליקוט משה' זי"ע ,פרי עמלו של ידידנו הרה"ח ר'
הסיפורים ממקורות נאמנים ,ועריכתם בסגנון יעקב יוסף ויינר ,זכו לעלות על שולחן מלכים
צח ושווה לכל נפש כדי להנעים את הדברים ולתהודה רבה בעולם התורה והחסידות ,עומד
לפני הקורא ,ולהגיש את הסיפורים בנוסח אי"ה להפציע הספר החדש 'שרפי קודש
משובב כל נפש. השלם' -אוצר בלום של סיפורים ועובדות
אין ספק שהספרים יביאו אי"ה את אודות מרן הבעש"ט ותלמידיו הק' ,גדולי
התכלית הנרצה להתעוררות לעבודתו יתברך וצדיקי הדורות ,כפי שנשמעו מפה קדשם
סיפורים ועובדות נשגבות
על שגב חג האסיף
שמו ,להדריך ולרומם את בני ישראל ,ללמד של רבוה"ק צדיקי שושילתא קדישא מאז
אורחות חיים ונתיבות אמת. מרן בעל 'אהבת שלום' זי"ע עד ליבלחט"א
ושמחת תורה
ותפרוס
הננו מפרסמים בזה לעיני הציבור צרור מרן אדמו"ר שליט"א.
סיפורים מתוך הסידרה ,שנשמעו מפי רבוה"ק
על שגב חג האסיף ושמחת תורה.
הסיפורים יופיעו אי"ה ערוכים בטוב טעם
ודעת ע"פ ימי ההילולא ,בכרכים מפוארים שנשמעו מפי רבותינו הקדושים
עלינו
מסודרים לפי י"ב חדשי השנה .מדובר ב230-
[אך זה שמרוצים ממנו ,אצלו אין יורדים גשמים].
מפ"ק רביה"ק סוכת
שלומך
אמר רבנו ה'צמח צדיק' בעוד הגשמים יורדים אל סוכתו" :חג
הסוכות הוא זמן אהבה לבורא .מי ששוכנת בקרבו אהבה לד',
אינו מצטער מהגשם ,כי ממה יצטער? -כשיש כיסופים אמיתיים
ה'צמח צדיק' זי"ע
לד' -ווי קען מען קלערן אז די יאך איז נישט גוט ,ס'איז קאלט"... סוכה שהיא גבוהה
[כיצד אפשר לחשוב על המרק שאינו טוב ,שהוא קר?]... ליל ראשון של סוכות .גשם ירד אל תוך סוכתו של
והמשיך רבנו ופירש" :מאימתי מותר לפנות מהסוכה ,משתסרח רבנו ה'צמח צדיק' זי"ע .רבנו פתח בסיפור שהתרחש אצל
המקפה" (סוכה כח - ):זה שנמצא בסוכתו ,בצילא דמהימנותא ,ועדיין הבעש"ט הק' זי"ע; פעם ירדו גשמים בליל א' דסוכות,
חש בטעמו של המקפה אם טוב הוא למאכל או מקולקל -מותר ובסוכתו של הבעש"ט לא ירדו גשמים .והיה הדבר לפלא
לו לפנות ולצאת מן הסוכה" ,והמצטער -פטור מן הסוכה" (שם בעיני הבריות .סיפרו זאת לאחד המתנגדים בעיר שהיה
כה" - ):אז דו ביסט יא א מצטער -דעמאלץ גיי דיר ארויס פון די מדבר בגנותו של הבעש"ט הקדוש ,והוא הלך לראות זאת
סוכה" [אם אתה מצטער ,כלומר ,אין לך חיות מהשם יתברך ,אזי בעיניו .כששב המתנגד לביתו ,נכנס מפני הגשמים לישון
צא החוצה מן הסוכה ]...כי אין באפשרותו של אדם כזה לקבל את בביתו ,והוסיף ,יחד עם חתנו ,לדבר עוד על הבעש"ט הק',
שפע הקדושה שבסוכה. שאין כוחו מסיטרא דקדושה ,רחמנא ליצלן.
כאשר סיים רבנו ה'צמח צדיק' את דבריו הק' -פסק הגשם בבוקר ,בדרכו למקוה ,ראה הבעש"ט הק' את המתנגד,
מלרדת )'אבן שתיה החדש'). והביע את תמיהתו עליו" :יהודי לן בביתו בלילה הראשון
של סוכות ,ומדבר לשון הרע?!" השיב המתנגד" :לא סיפרתי
מפ"ק רביה"ק על כך לאף אחד ,וגם חתני לא ,אם כן מנין יודע מר
שדיברתי?! אין זאת אלא שמלאך התגלה אליו "...והמשיך:
ה'אהבת ישראל' זי"ע "אזא פנים האט אזא מלאך וואס טראגט רכילות"[ ...פנים
כאלו יש למלאך המוליך רכילות].
הניצוץ הרוחני ניצת נענה הבעש"ט הק' ואמר כי מכל מצוה ומכל עבירה
פעם לפני סעודת מלוה מלכה ישב הס"ק ה'אהבת ישראל' – נברא מלאך" ,און אזא מלאך קען טאקע עפעס אנדערש
וגילגל סיגריה [בשנים עברו ,היו עוטפים טבק בדף נייר משי דק, נישט טוהן"[ .ומלאך כזה הנברא מדיבורי לשון הרע אכן
ומגלגלים אותו לסיגריה] והקשיב לשיחה ,שבה התבטא אחד אינו יכול לעשות אף דבר אחר]. ליקוט מתוך הספר החדש
החסידים אודות ר' יודל עביר ,אשר היה בא לויזניצא לכל שבת והוסיף הבעש"ט" :האם לא תבין כי סיבת הגשמים היא
'שרפי קודש השלם'
העומד לצאת לאור בקרוב אי"ה
מברכים החודש" :וכי מה פועל בזה – הרי זה כעין תענוג תמידי, מפני מה שנאמר (סוכה כח' ):שופכו על פניו'?!" והפטיר:
ותענוג תמידי אינו תענוג!" "אבער פון וועמען מ'איז צופרידן דארט רעגנט נישט!"
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 103 102קשר איתן • סוכות תשפ"ז
באים לבית המקדש ואין רואים כלום ואין מרגישים "אי ,כאשר יש התחדשות – העיר הסבא קדישא
מאומה ,גם אז "ולא יראו פני ריקם" – אין זה ציווי, – אין זה תענוג תמידי ,כי רואים תמיד דבר חדש!.
אלא הבטחה ליהודי ,כי אפילו יבוא בלי דעת והשגה ופתח וסיפר:
נעלה ,גם כן לא תהיה דרכו חינם. החסיד הנגיד ר' מענדיל מקומונשט ז"ל ,אשר
הפעם חש ר' מענדיל כי הרבי התכוון להרהורי בצעירותו היה דל ורש ,יצא פעם בחול המועד
לבו ,ניצוץ רוחני ניצת בקרבו ,התרגשות רבה אחזה סוכות מביתו ,ללכת לקאסוב אל רבנו ה'תורת
בו והוא החל לחוש הארה נשגבה ('נזר החיים' בשם חיים' ,כשבתכניתו להגיע לימים האחרונים של
הרה"ח ר' פרץ רפאל ולצר ז"ל). החג .הוא תיכנן למצוא איזו עגלה ,אשר בה יעשה
דרכו ,אך משלא הזדמנה לו ,בדלית ברירה נאלץ
מפ"ק רביה"ק לכתת רגליו .הדרך היתה קשה ומעייפת ,ופחד נפל
ה'אמרי חיים' זי"ע
עליו בעת הליכתו ,מחשש שייאלץ להשאר באיזה
החסידים ר' מרדכי ברוך גייגר ור' זיידא איינהורן ז"ל בשעת הברכה על ארבעת המינים של כ"ק רבנו זי"ע בנטילת לולב בסוכה
רבנו זי"ע בחוה"מ סוכות בסוכה ישוב בדרך ,ברם הקב"ה היה בעזרו ,והוא הגיע
ותפרוס
לקאסוב בהושענא רבה בשעות שאחרי הצהרים,
גדול מתחיית המתים סמוך לכניסת החג .מיד רץ לטבול והזדרז ללכת
אמר רבנו על כך" :סבורני שכוונתו היתה להזכיר את מאמר חז"ל לא כן הוא האתרוג ,שהוא 'מצוה עוברת' ויש לקיימה מחר. פעמים רבות ,בפרט בחג הסוכות ,סיפר רבנו זי"ע לבית המדרש.
(אבות א ,יד) 'ואם לא עכשיו אימתי' ,אך לא כולם הבינו את כוונתו". על-אתר התבצעה העסקה ,והרה"ק שב הביתה בשמחה את העובדה הבאה:
עלינו
בעת התפילה ,התפללו הרבי והקהל תפילת החג
והוסיף מרן" :ס'איז טאקע געווען א ווערטיל ,אבער ס'איז א עצומה ובהודיה לד' .בשובו ראתה האשה את שמחתו ואת הרה"ק ר' מיכל'י זלאטשובער זי"ע ישב על התורה
בהתלהבות ,אך הוא ,מרוב עייפותו ,לא הרגיש שום
הוילער אמת -אם לא עכשיו אימתי[ "...אכן היתה זו אימרת- עליצותו ,כשבידו אתרוג מהודר" .כיצד הצלחת לרכוש ועל העבודה במסירות-נפש ,בעוני גדול.
רגש התקשרות לא ברבי ולא בתפילה – גם באמצע
סוכת
צחות ,ברם ,זוהי אמת לאמיתה]. אתרוג? והרי אין בידינו אפילו פרוטה לפורטה?!" שאלה באחת השנים ,לקראת חג הסוכות הציע לו גביר
השנה היה חש התעוררות רבה יותר מאשר עכשיו.
בתמיהה .הרה"ק סיפר לה דברים כהווייתם.
השמחה העצומה בחג מרוב כעס ,נטלה האשה את האתרוג ונשכה ממנו
ב'אתה הראת' געש וסער בית המדרש מרוב דבקות
התפילה של המתפללים ,אבל הוא לא חש התעוררות
שלומך
בליל א' דסוכות תשכ"ז ,כשנכנס מרן זי"ע אל הסוכה (באיחור), את הפיטם...
אמר לאנ"ש שהיו לו יסורים ,כי סבר שישמע עד ביתו את השירה אמר הרה"ק מזלוטשוב" :היצר-הרע חפץ שמיכל יכעס.
בחג הסוכות ,היה אבי הק' בעל אהבת כלשהי .כל השנה ציפה לרגע מרומם זה של 'אתה
ואת השמחה בסוכה .והוסיף" :בוויזניץ ,אצל ה'צמח' זי"ע ,שררה אבל לא ,מיכל לא יכעס .אמנם אין לי לא אתרוג ולא ישראל אומר לאנשים" :היום יש לך הראת' שישמע מפי הרבי ,והנה עתה בהגיעו לעת
שמחה עצומה בחג הסוכות ,זמן שמחתנו"... תפילין ,אבל יש לי את מצות 'ושמחת בחגך'! ואם אכעס, אושפיזין" .והסביר את דבריו" :ווייל כזאת ,קרירות נוראה תקפתו .בשעת ה'הקפות'
כאן ,רק בשמחה! גם מצוה זו לא תעלה בידי .הוא פנה וביקש מהרבנית" :הבי אויב נישט יעצט -ווען דען?" [אם לא כולם רקדו ברוב שמחה ,אך הוא היה כאבן דומם,
מאומה לא משך את לבו והוא לא התרגש מאומה.
אחד האברכים מאנשי-שלומו של הרה"ק מקאברין זצ"ל ,ביקש לי כתונת נקיה ,ואפנה למקוה לטבול לכבוד יום טוב"... עתה -מתי כן?] את הסעודה היו כולם אוכלים בבית הרבי ,וגם
להישאר ולהסתופף בצילו בחג הסוכות .ברם עוד לפני החג ,הורה כשסיים כ"ק רבנו זי"ע לספר עובדה זו ,הוסיף ואמר:
הוא ביניהם .מיד בסיימו ,רץ חיש לתפוס את מקומו
לו הרה"ק שישוב ויסע לביתו. "רבונו של עולם! אילו יספרו לי כי הרה"ק החיה מתים,
הקבוע בשולחן הטהור ,מאחורי כסאו של הרבי.
כשהפציר בו האברך שברצונו להישאר לחג ,אמר לו: אין בכך חשיבות כה גדולה ,כמו במעשה הזה ...לשלוט על גדול שהתגורר בכפר והיה תומך בהרה"ק ,כי ירכוש לאחר ברכת המוציא ,שח הרבי ואמר" :איתא
"בחג הסוכות נקבל אורחים חשובים -אלו האושפיזין קדישין, עצמו ועל מידותיו שלא להתרגז ולא להראות שום שמץ ממנו זוג תפילין חשובות ויקרות מאוד ,שנכתבו ע"י במדרש :ארץ ישראל ד' מאות פרסה על ד' מאות
וכאשר יראו אותך ,שעל פניך ניכרים עצבות ומרה-שחורה ,לא ירצו של כעס במצב כזה -מדרגה זו גדולה מלהחיות מתים, סופר קדוש .הרה"ק סירב ,ועל כן אמר הגביר כי יפסיק פרסה היא ,והיה שם זקן אחד שלא עלה ירושלימה
לשבת בסוכתי ,כי הם סובלים רק פנים של שמחה!" אינני מתפעל ממי שהחיה מתים או הראה מופתים ,אני לתמוך בו .גם זאת ללא הועיל. מימיו .לעת זקנותו בכל זאת החליט לעלות לרגל,
מתפעל לשמוע על מי שבכוחו לשלוט על עצמו ולהעביר
הכסף מכביד עלי על מידותיו!"( ...ישנן גרסאות נוספות)
כעבור מספר שבועות שוב בא הגביר בבקשה אל
הרה"ק שימכור לו התפילין .כשסרב שוב ,הבהיר לו
לבית המקדש .בהגיעו לירושלים ושאל איה הדרך
אבי הק' [ה'אהבת ישראל'] אמר: לבית המקדש ,צחקו עליו והתלוצצו ממנו ,היתכן,
"איך האב דריי שווערע טעג אין יאהר; ערב יום כיפור ,הושענא גשמים לא ציערוהו הגביר שלא יצפה יותר לקבל ממנו את מחייתו. זקן כזה שלא יכיר את הדרך לבית הקדוש הזה?!
רבה און פורים .ווייל איך דארף האבן צו טוהן מיט געלט אויך" [יש "כשירד גשם בסוכה לא התפעל אבי הק' [ה'אהבת הגביר סיפר על כך לרבנית של הרה"ק מזלוטשוב, לאחר התרוצצות ותלאות רבות ,מצא את המקום
לי שלושה ימים קשים בשנה; ערב יום כיפור ,הושענא רבה ופורים. ישראל'] בכלל ,ונשאר לשבת בתוך הסוכה כמקודם". והיא אמרה כי תדאג להעביר אליו את התפילין – משום והגיע לשם ,והנה מה רואות עיניו – בחור עומד יחף
שחששה שיגיעו למצב של חרפת רעב בלי תמיכתו על המזבח ,לבוש בגדים מוכתמים בדם ,ובמזלג
כי בימים נעלים אלה זקוק אני להתעסק גם בכסף].
זמן איגוד הלולב של הגביר .למעשה לא הצליחה האשה לעשות זאת. שבידו הופך את חתיכות הבשר מצד לצד בבחינת
זמן שמחתנו בדזיקוב "מנהגו של אבי הק' היה ,לאגוד את הלולב בחג הסוכות קרוב לחג הסוכות עמדו הסוחרים ומכרו אתרוגים הפך בה והפך בה .אברך אחר מתהלך ואוכל בפה
כ"ק רבנו זי"ע סיפר ,שבאחד השנים נסע לדזיקוב להסתופף בבוקר". ולולבים ,ולהרה"ק טרם היה לולב ואתרוג .בערב סוכות, מלא מבשר הזבח ...ועוד עבודות כאלו .הרהר הלה
בצל דודו הק' ,משבת חול המועד סוכות ועד אחר שבת בראשית. "אם לא עכשיו" קנה הגביר לעצמו את האתרוג המהודר ביותר ,והלך בליבו בתמיהה – וכי זהו כבודו של בית המקדש?!
סיבת הנסיעה היתה ,כי אמו הרבנית הצ' מרת הינדא ע"ה ,היתה "בחג הסוכות ,היה אבי הק' [בעל ה'אהבת ישראל'] עמו לבית-המדרש .שם הציע להרה"ק למכור לו את בשביל זה באים הנה לראות?!
משוחחת רבות ומפליגה מאוד בשגב ההתרוממות בעת ה'הושענות' אומר לאנשים' :היום יש לך אושפיזין'" .והסביר את האתרוג תמורת זוג התפילין. על זה משיב לו המדרש את הבטחת הקב"ה (שמות
[ההקפות בהושענא רבה] בחצר הקודש דזיקוב. דבריו" :ווייל אויב נישט יעצט -ווען דען?" [אם לא הרה"ק מזלוטשוב חישב כי כבר קיים היום את מצות כג ,טו)" :ולא יראו פני ריקם" – אפילו תבוא לעלות
במשך כל ימי שהותו בדזיקוב קירבו ה'עטרת ישועה' עד מאוד, עתה -מתי כן?]. תפילין ,וכעת פטורים מן המצוה במשך שמונה ימים. לרגל במחשבות כאלו ,לא תפסיד וסיים רבנו – אפילו
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 105 104קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בס"ד
יָ_אִיר _עָ_לַי
הקפות בהושענא רבה תשפ"ו הקפות בהושענא רבה תשפ"ו
ותפרוס
והעיר ,כי אולי גם בגלל זה בחרו ה'צמח צדיק' והביע לו חיבה יתירה .בשבת חוה"מ כיבדו לעבור
ואביו הק' מרן הסב"ק זי"ע לעצמם הקפה זו דווקא. לפני התיבה ב"הא-ל בתעצומות" ,ובתפילה זו
שינה רבנו ממנהג בית אבא ,ושר את הקטע "א-ל
מפ"ק רביה"ק
עלינו
אדון" כפי שנהגו בדזיקוב [לימים ,כאשר נתגלע ריב
בעניני מנהגים באחד מבתי הכנסת ,סיפר זאת מרן
ה'ישועות משה' זי"ע כדוגמה אישית].
סוכת
סיפר רבנו ,מה שראה במו עיניו בעת שהותו
דחילו ורחימו בפועל שם במשך ימי החג ,כי אף שבכל ימות השנה הצניע
פעם ,בימים שבין כסה לעשור ,יצא זקני הק' ה'אמרי ה'עטרת ישועה' את נתיבות קדשו ,אולם בהושענא-
שלומך
ברוך' זי"ע לחצר ביתו לשאוף אויר צח .המשמש הביא רבה בעת הנענועים וההקפות ,עלה לבו על גדותיו
עמו צעיף שיעטפנו הרבי סביב צווארו ,בכדי לשמור על וכל המסכים נפרצו ,מעינות תהום רבה נפתחו ולעין
בריאותו ,ובעבור שיהא קולו נשמע בבואו אל הקודש כל נתגלה בגילוי רב רוממות קדושתו ,ושגב השגתו
בתפלות יום הכפורים. בקדושת הזמן ,וכפי הגדרת רבנו" :אש להבה"!
מנהגו היה שבשעת ההקפות עם ארבעת המינים
בהושענא-רבה ,היה פוסק מדי פעם ואמר דברי
"בחג הסוכות נקבל אורחים חשובים תורה .כשאמר בשם אביו ה'אמרי נועם' ,פתח
-אלו האושפיזין קדישין ,וכאשר יראו במילים" :דער הייליגער טאטע מאיר בן חיה האט
צילום :י .לרר
אותך ,שעל פניך ניכרים עצבות ומרה- געזאגט" ...כמו כן תקע בשופר בין ההקפות.
שחורה ,לא ירצו לשבת בסוכתי ,כי רבנו הוסיף וסיפר דבר פלא :בעת ההקפות עלה
הם סובלים רק פנים של שמחה!" במוחי רעיון כלשהו ,דודי הק' הביט בפני ,ושאב את
הרעיון ממוחי "אזוי ווי מ'שעפט ארויס מיט א שעפ
לעפל" [כאדם הדולה באמצעות מצקת] ,ואמר בקול
את אשר הרהרתי!
אמר לו הרבי' :האמן לי ,להתפלל שלשה פעמים
גם בהקפות בשמחת-תורה אמר ה'עטרת ישועה'
בימים הקדושים יותר קל לי מאשר לקחת פעם אחת
דברי תורה .רבנו הבחין ,כי בעת הריקודין פורץ דודו
את האתרוג בידי'...
לתורמי מגבית 'אורי וישעי' בסך ₪ 200 ביאור הענין הוא ,כי יהודים רמי מעלה יודעים
מדי פעם בבכי .באותו רגע ידע שבדעתו של דודו
הק' עלה איזה רעיון או חידוש כלשהו ,ואכן -כעבור
להתייחס אל כל דבר כפי פנימיותו ומעלתו .אימת הדין
רגע קט עצר ואמר 'תורה'.
של ימי ראש השנה ויום הכפורים -מתעוררת בלב
מרן העיד :באותם ימים נעלים ,השגתי שדודי
כל אדם .אך חג הסוכות שהוא זמן של אהבה' ,דאס
ההגרלה הייחודית ,הנחשקת והנכספת: הוא בעל-מוח עצום ,ומעין המתגבר.
גביע הקודש של מרן אדמו"ר שליט"א
איז א העכערע געשעפט' ,ורק בעלי הדעה וההשגה
מבינים ערכו. גדלות ההקפה השישית
אשר יקדשו בקדושת הימים וישתמש בו בירח האיתנים וכפי שכותב ה'חובות הלבבות' (ריש שער האהבה) סיפר מרן ה'אמרי חיים' זי"ע ,כי הכיר אנשים
ששער הפרישות הוא הקדמה לשער אהבת ד' ,ורק שיצאו מבית המדרש לפני ה"הקפה" השישית -
_ר א ֵ_ל ,ו ְה ַז ְּ_מ ַ נ ִּי _ם
מ ְ _ק ַ ד ּ ֵׁ_ש י ִש ְ ׂ ָ אחר שמקיימים את כל הכתוב בשער הפרישות ,ניתן "עוזר דלים" ,מחשש שיכבדום בהקפה זו ,שנחשבה
להגיע לשער אהבת ד'. פחותת ערך.
פנה לנציג בעירך או חייג למוקד הישועות 1700-55-15-18 -
106קשר איתן • סוכות תשפ"ז
זינגען' [הקהל יסתפקו בשירה וזמרה]. בדרך נוספת יש לפרש כוונת קדשו:
לאחר שהשמיע דרשה זו ,קיבלו כל הקהל על עצמם לקחת את האתרוג ליד ,היינו 'האלטן דעם רצון
סדר זה ללא עוררין .הנגידים השתוממו בתחילה לשמע הבורא' -לאחוז בדבר שמקיימים בו רצון הבורא,
הדברים ,וקשה היה להם להסתגל לכך ,אך במשך הזמן היה דבר קשה לפי השגתו.
התרגלו גם הם לדבר. ובדרך רמז יש לומר עוד ,כי פרי עץ הדר הוא
חז"ל אומרים על שמיני עצרת שהוא יום שהקב"ה ס"ת יצר' ,נעמען דעם יצר הרע אין די הענט אריין,
אומר לכנסת ישראל (עי' רש"י ויקרא כג ,לו) "עכבו עמי איז א שווערע ארבעט' ,ולזו הכוונה קשה לקחת
עוד יום אחד" ,ואילו הלה טרוד בכיבודים ובהקפות! את האתרוג ליד...
ל ֹא נ ְִּתנ ּו
אכן ,זקני הק' זי"ע ואבי הק' זי"ע ביטלו את חלוקת כשסיפר פעם רבנו זי"ע עובדה זאת ,העיר על כך
הכיבודים. הרה"ח ר' בערל ולצר ז"ל ,כי זקנו הרה"ח ר' ליטמאן
בס"ד
אמנם בתחילה לא נעם הדבר לבעלי הבתים ,אך ולצר ז"ל היה נוכח בשעה שהתבטא ה'אמרי ברוך'
כמסורת ר
בת השנים יתקיים גם השנה
יָ מִ ים
ה'חסידישע יודין' קיימו וקיבלו את הדברים מיד, ביטוי זה .והעיד שאכן כך היה ,שבשעה שהיה נוטל
ושמחו ורקדו לכבוד הבורא .הלא 'ושמחת בחגך' את האתרוג לידיו ,היו פניו הק' מחליפות גוונים,
ותפרוס
כתיב ,ולא 'ושמחת בהקפתך'... ואימה ופחד היה להביט בצורתו.
טוֹ בִ ים סדר לימוד מיוחד
הגיב על כך רבנו זי"ע:
חיל ורעדה יאחזנו בהתבוננו משמעות קיום
בעת ההקפות עלה במוחי רעיון
עלינו
מצוה אצל הצדיקים מהי .קיום מצוה בדחילו ורחימו
ְליִ ְׂש ָר ֵאל לפני התפילה כלשהו ,דודי ה'עטרת ישועה' הביט
בפני ,ושאב את הרעיון ממוחי כאדם
בפועל ממש ,ולא רק באמירה גרידא "לשם יחוד
קוב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו" ,הרי זה עולם נעלה
בי למיזקחניםוהעם"מנע סוכות הבעל"ט הדולה באמצעות מצקת ,ואמר בקול
סוכת
לגמרי .מי שעדיין לא קיים מצוה בדחילו ורחימו,
את אשר הרהרתי! אין לו השגה והבנה -קיום מצוה כתיקונה מהי (כ'
ֶא ָ ּלא
כסלו תשל"ז ,תשמ"ח ,שווייץ תשנ"א).
שלומך
רים אברכים וילדים
סדר הקפות כדבעי
המכניסה זכורני ,שבילדותי אספו לקראת ההקפות בשמחת
אור וחיות דקדושה וטעם עונג יו"ט מפ"ק הרה"ק
ִּב ׁ ְשבִ יל ה'תורת מרדכי' זי"ע
תורה את ספרי התורה משאר בתי המדרש שבעיר,
ועשו 'עסק גדול' מהכיבודים .כמה וכמה רעות צמחו
-למבאותאלו ומדיהצטרף - מזה ,ובפרט כשאיחר מישהו לביהמ"ד ,והיו צריכים
ׁ ֶש ַ ּיעַ ְסק ּו צדקה בערב סוכות לדאוג לכבדו בהקפה.
תורה אשר קבעו
זכורני ,כי אבי הק' זי"ע קם והתריע נגד תופעה
ערב סוכות הוא זמן גבוה ואומרים בשם צדיקים
זו .בין דבריו אמר' :הנה עברו עלינו ימי אלול ,ראש
סדר לימוד בחג הסוכות הבעל"ט
שהוא יום הגדול ביותר בכל השנה לענין נתינת צדקה.
ָּב ֶהם
השנה ,יום הכיפורים ,כל אחד התרומם במקצת.
הרה"ק מצאנז היה נותן הרבה צדקה ביום זה ,ואמר
ל
שעה של קורת רוח ושמחת יו"ט אמיתי
כיצד יתכן אפוא ,שמיד לאחר מכן יתהפכו היוצרות
שזהו ה'נוי סוכה' ,וע"י זה ביכולתו להיכנס אל הסוכה
וינחתו לשפל המדרגה?!'
('זכר קדשו').
ופירש אז את הפסוק (תהלים קלב ,ט) "כהניך
ַּב ּתוֹ ָרה תקגרלות יקרי ערך
יימו מידי יום בין המשתתפים
ה
י
מסי"נ לארבעת המינים
כדוגמה לחביבות המצוות אזכיר מה שראינו בענין
זריזותו [אבי הק' ה'אמרי חיים' ]'לקיום מצות ארבע
ילבשו צדק וחסידיך ירננו" -כהניך הם העובדי
ד' ,ילבשו צדק -יקחו ספר-תורה להקפות .אבל
וחסידיך ירננו ' -דער גאנצער עולם וועט נאר מיט
ולנותילדי החמד יחלקו תמו
מיוחדות מרבינו שליט"א
ביקרא דאוריתא
וועד שיעורי תורה ברבים
כ"ק רבנו זי"ע עם יבלחט"א מרן רבנו שליט"א בברכה על ארבעת מרן רבנו שליט"א בסיכוך הסוכה בערב סוכות תשפ"ו
המינים בסוכה בחוה"מ סוכות
108קשר איתן • סוכות תשפ"ז
הגבול למדינת ראמעניא והגיע לעיר בוקארעסט
בחודש סיון תש"ד ,היות שבאותה מדינה לא היה
אתרוג בנמצא זה כמה שנים ,החל מיד תיכף לאחר
חג השבועות תש"ד לדאוג ולהשתדל להשיג אתרוג
בשביל חג הסוכות הבא -של שנת תש״ה ,אף שעדיין
היה בתחילת ימי הקיץ ,כי דאג לקיום המצות זמן רב
לפני זמן קיומם.
נודע לו אז שידידו ר' יעקב גריפעל ע"ה נמצא
במדינת טערקיי ,שם עסק בעניני הצלה .בעזרת מרכז
אגודת ישראל שלח אליו מיד טעלעגראם בבקשה
שישתדל להמציא ולשלוח עבורו אתרוג על חג הסוכות.
האתרוג הגיע מאיסטאנבול בחודש אלול.
ותפרוס
ובשנה ההיא שנת תש"ה היה זה האתרוג היחידי
בכל מדינת ראמעניא .ערבות היו בשפע ,הלכתי אז
שמחת בית השואבה סוכות תשפ"ו ביחד עם האדמו"ר [רבי שלמה] מבאבוב זצ"ל לאיזה
גן לקחת לולב והדסים ,וכך היו לנו כל הד' מינים.
עלינו
'חזקה' לעלות עליית חתן תורה בשמחת תורה אצל זקני היום .ברם אאמו"ר הק' [בעל ה'מקור ברוך' זי"ע] התאזר אנשים מכל העיר הגיעו לברך עליהם.
ה'אהבת ישראל' זי"ע .שנה אחת היה אצל הס"ק הרה"ק ר' בגבורה והכריז לעבר השוהים עמו בקרון: בשנת תש"ו לא הגיע אתרוג ,יום א' דסוכות חל אז
סוכת
אלטר'ל מבארשא זצ"ל ,וזקני כיבדו לעלות חתן תורה .בשולחן "יהודים יקרים! אמנם אנו כעת במצב קשה ,אבל בשבת ,ביום ב' דסוכות הושג ע"י נכרי אתרוג מהעיר
הטהור בנעילת החג העמיד ר' יודל עביר יין במיוחד ,להביע היום הוא שמחת תורה! השי"ת בוודאי יעזור לנו ,ולכן
שמחתו על כך שהרבי הראה לו קירבה יתירה ,בלוקחו ממנו הבה ונשמח כעת עם התורה הקדושה ,נתפלל בהתלהבות
שלומך
את הכיבוד מבלי לשאול ממנו רשות .דבר זה הוכיח לו 'אז ונקרא בתורה כנהוג"... רביה"ק זי"ע בהושענא רבה
ער איז נאנט צום רבי'ן' [שהוא זוכה לקירבה מיוחדת] (מיטאג
טיש פר' כי תבא תש"פ).
דברים אלו ,שיצאו מנהמת לבו הטהור ברוב רגש,
הכניסו חיות וכוחות מחודשים בלב כולם .מיד פינו קרן
הרה"ח ר' ליטמאן ולצר ז"ל היה מינים בתקופת מלחמת העולם.
זווית בקרון הרכבת ,שם התפללו וערכו את ההקפות. נוכח בשעה שהתבטא ה"אמרי לקראת תשרי תש"ד ,לא נמצא אתרוג בכל
ברשותו של אאמו"ר הק' [ה'מקור ברוך'] היה בירושה ברוך" ביטוי זה ,והעיד שאכן כך היה, מדינת אונגארן .במקרה נסע יהודי אחד מפעסט
ספר-תורה קטן שלא מש מתוך ידו [בהמשך נאבד ונעלם שבשעה שהיה נוטל את האתרוג לאיטאליא וראה שם אתרוגים ,למרות היותו
בצוק העתים ,לצערנו הרב] ובו קראו בתורה .כל אחד לידיו ,היו פניו הק' מחליפות גוונים, רחוק מאד משמירת התורה והמצוות קנה חמשה
מהיהודים המגורשים קיבל עליה לתורה ,כנהוג ,ובגיהינום ואימה ופחד היה להביט בצורתו אתרוגים ,ולא ידע כלל שיש איזה צורך בהם .כשהגיע
בחזרה לפעסט נודע לו אודות חשיבות האתרוגים
הזה רקדו "שישו ושמחו בשמחת תורה"...
לאחב"י שומרי תורה ומצוות ,ועלה בדעתו לנצל
מפ"ק מרן
את ההזדמנות ,היות שידע שאין אפשרות להשיג
אתרוגים ממקום אחר ,לכן ביקש עבור האתרוגים
אדמו"ר עט"ר שליט"א סאטמאר ,והוצרכו להחזירו בחוה"מ .אבי ז"ל נסע
ביום א' דחול המועד לסאטמאר ,כדי שיוכל לקיים
שבידו עשרת אלפים פענגא ,הון רב מאוד באותו
מקום ובאותו זמן ,כשווי אלפיים דאלאר.
טהרת לב נשבר מצוות ארבעת מינים בכל יום ,ונשאר שם עד אחר כאשר שמע זאת אאמו"ר ז"ל ,לא נח ולא שקט
מסופר על דודי הרה"ק מטריסק זי"ע ששנה אחת החג ('זכרון צדיקים'). מלעשות כל מיני השתדלויות לרכוש לעצמו אתרוג.
מפ"ק הרה"ק
בליל יו"ט של סוכות ,בטרם שנכנס לסוכתו ,נעמד בפתח הוא קרא מיד לכמה אנשים בגרויסווארדיין לאסיפה,
הסוכה ואמר" :הלא אמרנו בתפילת ימים הנוראים 'משול בעזרת חמשה נדיבים ובתוכם אאמו"ר ז"ל עצמו
כחרס הנשבר' ,ובשולחן ערוך (תרל"ט סעיף א) נפסק שאין
מכניסים כלי חרס לסוכה ,אם כן איך אכנס לסוכה?"
ה'חכמת אליעזר' זי"ע קיבץ את הסכום המבוקש ,כל אחד מהם לווה לצורך
זה אלפיים פענגא ,ומעות אלו קיבלו אח"כ בחזרה
הוא מותיב והוא מפרק :הן אמת אשר ככלי חרס אנו, שמחת תורה בגיהינום ע"י מכירת כרטיסים לכל מי שרצה לברך על האתרוג.
ברם כלי חרס שבירתן היא טהרתן ,אם כן נשבר ליבנו ביום שמחת תורה תש"ב ,היינו בעיצומו של הגירוש לאחר כל זה היה צריכים עוד לפעול כדי לקבל
לפניו ,ונהיה ראויים להיכנס בצל הסוכה (ליל שב"ק פר' מראדוביץ ,אליה הוגלינו בתחילה .גורשנו בקרונות את האתרוג ,כי הלה לא נתן אתרוג לכל אחד ,אלא
קרח תשע"ט). בקר ,כאשר בכל קרון נדחסו כשמונים נפש ,אנשים רק לאנשים מסוימים ,והם :אבי ז"ל ,הרה"ק מבעלז
נשים וטף. ז"ל ,הרה"ק מסאטמער ז"ל ,הרה"ק רבי שלום אליעזר
חסיד עם דעת אווירת דכאון אפפה את כולם מחמת המצב הנורא, מראצפערד ז"ל ,והרה"ק מדעעש ז"ל.
לחסיד ר' יודל עביר רוזנברג עליו השלום היתה ולא עלתה על דעת אף אחד האפשרות לשמוח בשמחת גם בשנה שלאחריה ,כשאאמו"ר הבריח את
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 111 110קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בנעילת החג מוצאי שמחת תורה תשע"א
ותפרוס
על אף ההתנגדות הקשה של חותנו ,וכשחזר שאלו חותנו בלעג מה בפרשת 'אחרי' נאמר :ביום השמיני מקרא קדש יהיה
עלינו
סוכת
למדת אצל רבך כל כך הרבה זמן ,ענה ,למדתי שיש מנהיג בעולם, לכם...עצרת הוא – פירש"י -עצרתי אתכם אצלי ,כמלך
צחק חותנו והתפלא ,וכי על זה בזבזת כמה שבועות ,הרי ידיעה שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים ,כיון שהגיע זמנן
זו גם המשרתת יודעת ,ותוך כדי דיבור קרא לה ושאלה מי ברא להפטר ,אמר בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום ,קשה
שלומך
העולם ,ענתה :השי"ת ,אמר ר' לוי יצחק ,היא אומרת שהיא יודעת עלי פרידתכם'.
ואני יודע באמת ,יש הבדל גדול בין לומר 'ד' אחד' לבין החדרת
הדבר בראש ובמחשבה לדעת אכן כי ד' הוא האלקים. אתה הראת
להסבר הדברים כותב הרבי ה'אמרי חיים' זי"ע (ראה) "בחודש אחרי שנטהרנו מעוונותינו ,קיימנו מצות 'ושמחת
עכבו עלי
זה -אלול ותשרי -צריכין לעבוד להגיע לאמונת היחוד לדעת כי בחגך והיית אך שמח' בכל הידוריה ודקדוקיה ,הרגשנו מרן רבינו שליט"א בנעילת החג מוצאי שמחת תורה תשפ"ו
ד' הוא האלקים ואין עוד מלבדו ...אשר הידיעה הוא בשני בחי' יש מתיקת טעמה ונועם מצוות החג ,התעלינו טפחיים מעל
ידיעה ע"י שמועה כמ"ש באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו ,ויש גבי הקרקע כש'אנו לי-ה ועינינו לי-ה' ובנוסף גמרנו
בחי' ראיה ע"י חקירה אמיתית שיראה בחוש השגחתו ית' ומהם קריאת כל התורה ,מגיעים להבנת האמונה הפשוטה
עוד יום
מגיעים לאמונה לידע ולהאמין באמונת היחוד שיש בורא מנהיג והברורה בערך העליון שאמר משה רעיא מהימנא לכלל
הבריאה ,והוא אחד ואין שני ...והנה ,תיקון הדעת ואמונה הוא בכל ישראל "אתה הראת לדעת כי ד' הוא האלקים אין עוד
מצות תקיעת שופר ומצות סוכה שממנו באים לחג שמיני עצרת מלבדו -פירש"י (ואתחנן) 'כשנתן הקב"ה את התורה
שהוא הידועה תכלית כל העבודה להגיע לאתה הראת לדעת כי ד' פתח להם שבעה רקיעים ,וכשם שקרע את העליונים כך
אחד
הוא האלקים אין עוד מלבדו" ,פי' הדברים ,לתיקון הדעת ואמונה קרע את התחתונים ,וראו שהוא יחידי לכך נאמר אתה
מגיעים ע"י תקיעת שופר ומצות סוכה ,ואחרי שקיימנו מצוות שופר הראת לדעת" ,הסבר הדברים ,יש ראיה ויש הכרה במה
וסוכה וזכינו להגיע לדרגת האמונה ,אז מגיעים לשמיני עצרת בו שרואה ,יש ידיעה ויש הבנה במה שיודע ,כלל ישראל ראה
הדעת והאמונה כבר ברורה ביותר ומצביעים בבירור 'אתה הראת שנפתחו שבעה רקיעים העליונים והתחתונים ,אך לא הבינו
לדעת כי ד' הוא האלקים אין עוד מלבדו. בהכרה מלאה מה שראו אלא אחר שהגיעו לדרגת 'דור
כדברינו נמצא ב'נועם מגדים (ואתחנן) "והנראה בדרך הפשוט דעה' ,שהו במדבר ארבעים שנה ,חיו חיי תענוג רוחני של
באומרו 'לדעת' כי בודאי טרם שפתח להם הקב"ה הרקיעים במעמד עוה"ב בעוה"ז אחר שזכו לקבלת התורה אישית מהקב"ה,
הר סיני ,ג"כ ידעו כי ד' הוא האלקים ,וכבר נאמר 'ויאמינו בד' ,אך זה אכלו את המן -מאכל רוחני שהוא מאכל המלאכים,
מידיעה ולא מראיה ,כאז"ל או ראה או ידע ,יש ידיעה שלא בראיה אז הגיעו לדרגת התקשרות במוחין עילאין באלופו של
וכו' ,וזהו אתה הראת לדעת ר"ל נוסף על הדעת שידעת מכבר כי עולם (דברי ה'קדושת לוי' -לקוטים) ,הבינו בנוסף מה
ד' הוא ,ראית הדבר עין בעין". שראו עד כעת ,עומק המשמעות של 'כי ד' הוא האלקים,
עניני רוממות וקדושת יום שמיני עצרת
ביותר מאריך בכך הזוה"ק (תרומה) "אמר לון משה ,עד השתא אין עוד מלבדו'.
אצטריכנא למילף לכו כמה דילפין לרביא ,מכאן ולהלאה ,אתה הראת ידוע הסיפור מרבי ר' לוי יצחק מבארדיטשוב בצעירותו
לדעת ,ואוליפת עד הכא לדעת למנדע ולאסתכלא ולמיעל ברזא כשעדיין היה סמוך על שולחן חותנו ,נסע בפעם הראשונה
דמהימנותא ,ומאי איהו ,כי ד' הוא האלקים" – פי' ה'מתוק בדבש' לרבו הרבי ר' דב בער ממעזריטש ושהה שם כמה שבועות
| הרה"ח נחמן פוגל ,אשדוד |
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 113 112קשר איתן • סוכות תשפ"ז
כיון שיש בתפלת 'אתה הראת' כוונות נעלות -עד עתה הייתי צריך ללמד אתכם כמו שמלמדים
ונסתרות עפ"י האר"י הק' וספרי חסידות ,צריכים לתינוק ,אבל אחר שנחקק בכם ידיעת הנגלות הגיע
סייעתא דשמיא מיוחדת שהיא לא תופרע ע"י העת ללמד אתכם סוד האמונה כי ד' הוא האלקים -
המקטריגים שאינם רואים בעין יפה את התעלות ממשיך הזוהר -אי תימא מלה זעירא הוא למנדע,
האדם לדרגה גבוה זו ,ומנסים להסיטו במחשבות הא כתיב וידעת היום והשבות אל לבבך כי ד' הוא
לא טהורות ,ולבלבל דעת המתפלל ,כידוע הסיפור האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד,
מההרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע בצעירותו הכא תליא כל רזא דמהימנותא" -אם תאמר שדבר
כשהיה עדיין סמוך על שולחן חותנו ,וכבדוהו לעבור קטן הוא לדעת זאת ,הרי כתיב והשבות אל לבבך
לפני התיבה לאמירת אתה הראת ,כשניגש ליד העמוד שצריך לזה השבה אל הלב והתבוננות לדעת כי ד'
ברוב פחד ואימה ,בריכוז כל מחשבותיו הטהורות, הוא האלקים ,ובזה תלוי כל סוד האמונה ,הרי שרק
ניסה לשים את הטלית על כתפיו אך תיכף החזירו אחר שחוזרים בתשובה ומתעלים בעבודת ית"ש
בנעילת החג מוצאי שמחת תורה תשפ"ו עם ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א בחזרה על העמוד ,וכן כמה פעמים ,וזאת בעוד הקהל מתוך אהבה ויראה אז אפשר לידע ולהבין בהבנה
ותפרוס
עומד ומשתאה על התנהגותו המוזרה ומצפה שיתחיל ברורה ונעימה כי ד' הוא האלקים.
את המלך אינו רוצה להפרד ממנו אפי' רגע א' ,וזה בודאי על 'קוב"ה ,אורייתא וישראל חד הוא' קבלת התורה מאהבה התפלה ,כשראו שמתמהמה הרבה שלחו את הגבאי
שהוא אוהב גם את עצמו ,ולכן אינו רוצה להפרד מן המלך שיהיה באופן המושלם ואמונה טהורה כי ד' הוא האלקים ,וכדברי להעירו על טרחא דציבורא ,ואז ניסה שוב להניח את
הטלית על כתפיו ,אך מיד הורידו ואמר בקול' :אם אתה
היחוד השלם
לו השעשועים והתענוג מראיית פני המלך ,ובאמת אהבת המלך רבי אהרן הגדול מקארלין' :אתה הראת לדעת -אם
עלינו
אם הגענו בשמחת תורה להבנה והכרה פנימית
גורם זה ,נמצא ההתקרבות הזה גורם אהבת המלך והאהבת עצמו אדם זוכה לדעת -כי ד' הוא האלקים -אז -אין עוד גם למדן וגם חסיד תגיד אתה אתה הראת' ,ותוך כדי של 'כי ד' הוא אלקים אין עוד מלבדו' ,אין פלא מה
ושקולים הם ויבואו שניהם ואין שום פירוד באהבות הללו ...אבל מלבדו אין צריך יותר לכלום כיון שהוא כבר מושלם בכל כך עזב את העמוד וחזר למקומו לתמהונם של הקהל שנהוג אצל חסידים ואנשי מעשה לומר תפילת 'אתה
סוכת
אם יש לו אהבת עצמו יותר מאהבת המלך ומקרב את עצמו למלך ואינו מסוגל ח"ו לחטא עוד ,אדם החדור אמונה באמת שלא הבינו פשר התנהגותו ודיבוריו המוזרים ,אחר הראת' לפני ההקפות בכוונה יתירה ובהתרגשות
כדי לקבל מעלה ושבח לנפשו או לדבר אחר ,הרי הוא אהבה התלויה אי אפשר יותר להסיטו לדבר עבירה ,וזהו היחוד השלם מרובה ,מתכוננים לקראת תפלה זו בהכנה דרבה,
בדבר וסופה בטלה" (צמח ד' לצבי ואתחנן). של שמחת תורה. וכהכנתה כן אמירתה בהתלהבות וביחודים גדולים,
לתיקון הדעת ואמונה מגיעים ע"י
שלומך
דברים אלו נמצאים גם בדברי הזוה"ק (צו) "דהא ליומא אחרא היות שמקובל מספרי המקובלים שאמירה זו בשמחת
(שהוא שמיני עצרת – פי' הציטוט הוא מתוך 'מתוק בדבש') זמינין אהבת עולם אהבתיך תקיעת שופר ומצות סוכה ,ואחרי תורה היא מהתפילות המיוחדות והמרוממת מכל
לאשתעשעא במלכא ,לנטלא מיניה ברכאן לכל שתא -הם מזומנים יש להדגיש ,בסוכה עת ישיבה בבית המלך מתקיים שקיימנו מצוות שופר וסוכה וזכינו תפילת החגים שהתפללנו ,תלמידי הבעש"ט הק'
להשתעשע עם המלך ב"ה ,כדי לקבל ממנו ברכות לכל ימות השנה,
ובההוא חדוותא לא משתכחי במלכא אלא ישראל בלחודייהו -
דברי משה רע"ה 'כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים להגיע לדרגת האמונה ,אז מגיעים החשיבו תפילה זו לפני ההקפות כגדול שבערכין
ובאותה השמחה לא נמצאים עם המלך אלא ישראל בלבדם ,ומאן
אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו' ,משמעות פסוק זה שאנו
זוכים בשני מיני קרבות ,אחת 'אשר לו אלקים קרובים
לשמיני עצרת בו הדעת והאמונה כבר עד שהתבטאו בלשונם :שיא כל העבודה של ר"ה,
יו"כ וסוכות היא אמירת 'אתה הראת' בשמחת
דיתיב עם מלכא ונטל ליה בלחודיה -ומי שיושב עם המלך ,והמלך אליו' מרגישים את הקירבה אלוקית שאנו זכינו להיות ברורה ביותר ומצביעים בבירור 'אתה תורה ,כיון שאז נעשה היחוד של קוב"ה ושכינתיה.
לוקח אותו לבדו לשבת עמו ,כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה" -כל קרובים אליו ,ומאידך מרגישים גם את הקירבה של אלקינו הראת לדעת כי ד' הוא האלקים אין מסופר שפעם איחר רבי מענדיל מויטבסק
מה שהוא רוצה שואל ומבקש ,וניתן לו מבית המלך. שגם הוא כה קרוב אלינו -כה' אלקינו בכל קראנו אליו. עוד מלבדו להכנס בשמחת תורה לתפלת 'אתה הראת' ,כשראו
ע"כ איתא בספה"ק ,בשמיני עצרת כשמרגישים תענוגו של המלך, על שני הקירבות הרוממות עושים הכל כדי לא להפרד התלמידים שהרבי משתהה יותר מהרגיל ,אזרו עוז
אע"פ שאפשר לבקש ולקבל טובות והשפעות למשך כל השנה ,אין מהם ,אך בכל זאת יש הבדל בהרגשת שני הקירבות, כמה מגדולי התלמידים ונכנסו לשאול מה סיבת
אנו מבקשים דבר כי עיקר שמחתנו היא על אין עצם הזכיה לשבת יש שמדגיש התענוג האישי והשעשועים מעצם ראיית התפילה כשחזר לביתו יחד עם חותנו שהעריכו מאוד, העיכוב ,ענה ר' מענדלי ,שנתגלה לו כעת מן השמים
בבית המלך ולראות שמחת המלך ואין מתנה גדולה מזו. פני המלך וקשה לו להפרד מהתענוג העצמי ,ויש מרגיש שאל אותו חותנו בדרך כבוד וביקש להבין התנהגותו עוד מאה כוונות באמירת 'אתה הראת' ולא יכנס
תענוגו של המלך באהבתו אלינו והדגשת שמחת תענוגו המוזרה שהיה ללעג ולצחוק בעיני הציבור ,ענה רבי לביהמ"ד עד שלא ילמוד את כולן.
בקשת אתה הראת של המלך זה הוא עיקר שמחתו ,שני התענוגים שווים הם, לוי יצחק ,כשעמדתי לשים את הטלית על כתפי ראיתי גם ה'אמרי חיים' כותב "ידוע שמכל התפלות
אין אנו מבקשים מתנה אישית בבית המלך ,אך בכל זאת ,היות אך יש להיזהר שהתענוג העצמי לא יגבר ח"ו על התענוג את ה'בעל דבר' עומד לצידי ומבקש להצטרף אלי בימים הקדושים ,היותר נעלה הוא בשמחת תורה
ואפשר לבקש בשמיני עצרת כל מאן דבעי ,צדיקי עליון ניצלו את שנהנה מתענוגו של המלך ,שאל"כ יש חשש של מחשבה ולומר יחד עמי ובצוותא 'אתה הראת' ,שאלתיו למה באמירת אתה הראת וכו' כי אז הוא היחוד השלם"
הזמן המוכשר להשפיע השפעות טובות על כלל ישראל ,הרגישו פסולה ,שאם חושב יותר על עצמיותו ותענוגו העצמית, אתה רוצה להצטרף אלי וכי למדן אתה או ת"ח ,ענה, (א"ח ואתחנן) ,ביותר כותב ה'אמרי חיים' "שמחת
שהקירבה המיוחדת של שמיני עצרת נותנת להם עוז ותעצומות עלול הוא להגיע למחשבת פסול ,הרהור גשמי שהמלך אני גם למדן כמוך ,שאלתיו איפה למדת תורה ,ענה, תורה שאנו אומרים אתה הראת וכו' אין עוד מלבדו
לבקש ולהשפיע על כלל ישראל ישועות ונחמות ואף אם נחוץ לדבר כשיראה אהבתו אליו יגמול לו על כך ויחוננו בישועות למדתי אתך יחד ,אמר ר' לוי יצחק אבל אני בנוסף והוא יחודא גבוה שבגבוה תכלית כל העבודות
לפעמים בשפה הלא כ"כ מקובלת ,כדבריו המבהילים של ה'עטרת והשפעות טובות בגלל אהבתו את המלך ומשמעות אהבה גם חסיד למדתי חסידות אצל מורי ורבי הרבי ר' בער שבחודש הזה כידוע" (משפטים) ,מקור הדברים
ישועה' (והביאו רבנו ה'אמרי חיים' בספרו פר' קרח) שכנסת ישראל זו שהיא 'אהבה התלויה בדבר שסופה בטילה' ח"ו ,עיקר ממעזריטש ,ענה הוא ,גם אני חסיד וגם שם הייתי עמך הם מהזוה"ק (אמור) "מועדי ד' אשר תקראו וגו',
אומרת כביכול להשי"ת "אתה הראת לדעת ,תדע רבש"ע -כי ד' - התענוג בבית המלך צריך להיות על שרואה תענוגו של בעת שלמדת חסידות במעזריטש ,עד שאמרתי לו לַזמנא כלא לאתר חד ולאשתכחא כלא בשלימו –
אם אתה גם למדן וגם חסיד תאמר אתה לבדך 'אתה ַ
אם הנך רוצה שבמקום ד' שהוא רחמים ,יהיה -הוא אלקים -דיני המלך ,בלי שום מחשבה של קבלת פרס או מחשבה זרה, פי' מתוק מדבש – מה שכתוב אותם במועדם ,הם
אלקים ח"ו על ישראל ,אנו מודיעים ש -אין עוד מלבדו אין זה זהו עבודה השלימה "ב' מיני קרובות הנ"ל הם אלהית הראת' וחזרתי אל מקומי. השלש רגליםַ ..לַז ֵֵמן הכל למקום אחד ,כי תכלית כל
ביכולתך לעשות לבדך בלתי הסכמת הצדיקים בעוה"ז שהם כדוגמת ובשורשם הם אחדות א' ,על דרך משל ,מי שהוא אוהב זהו שמחת התורה בו נעשה היחוד השלם של המועדים הוא היחוד השלם הנעשה בשמיני עצרת".
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 115 114קשר איתן • סוכות תשפ"ז
בסיעתא דשמיא
ולהנות מ'שבתי בבית ד' כל ימי חיי' לחזות בנועם חברי הפרלמנט להנהגת העולם כמאמחז"ל צדיק גוזר
ד' ולבקר בהיכלו'. והקב"ה מקיים ,ואם יהיו ח"ו דינין על ישראל הם
אף השי"ת רואה ששהינו בבית המלך כל ימי החג יבטלו הדינים וגזירות רעות בבחי' 'צדיקים מהפכין
ולא ניצלנו את הזמן לבקש עבורנו שום כלום ,מתלונן מדת הדין למדת הרחמים' (סוכה יד).,
ואומר :כל ימי החג הקרבתם שבעים פרים עבור שבעים ה'אמרי חיים' סיפר ,שהיה אצל דודו ה'עטרת
ַא ָָּּ+תה
אומות העולם כדברי הגמ' (סוכה נה) "הני שבעים ישועה' בשעה שאמר תורה זו" :כששמעתי זאת
פרים כנגד מי ,כנגד שבעים אומות -פרש"י :פרי ממנו ,נהייתי חיוור כמו הקיר וחשבתי איך מעז
החג שבעים הם ,חוץ משל שמיני ,כנגד שבעים אומות ילוד אשה לומר דברים בוטים כאלו ח"ו ,כאילו
לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם ,לפי שנידונין שמוכיחים כביכול להשי"ת ומזהירים שידע שאין
ש ֵּמ ַ+ח ְְ++מ ַ ׂ
בחג על המים" היות לנו לעצמנו לא בקשנו דבר ,לכן עוד מלבדו ,הצדיקים יבטלו את גזר הדין ,דברים
עצרת תהיה לכם -לצרכיכם ,תעצרו יום אחד לבקש נוראים וקשה לאומרם".
על הלכם מה שאתם צריכים כל אחד לפי השגתו ,מובא האמת שכבר קדם לו ה'קדושת לוי' (ר"ה ,וכן בפ'
ותפרוס
במדרש 'ילקוט פנחס' (תשפ"ב) "למה נעצרו עוד יום בלק) שאומרים בתפלת 'ונתנה תוקף' ,וז"ל "ויכון
ֶאָּ+ת ׁ ֶש ִ ִּּ+לי?
אחד ,רב אמר משל למה הדבר דומה ,למלך שהגיע לו בחסד כסאך ותשב עליו באמת -כי כשהקב"ה דן
יום טוב ,באו אריסיו וכבדו אותו ,באו בני ביתו וכבדו את עולמו בחסד אזי יש קיום ,וזהי באמת כי אמת
אותו ,היתה מטרונה מרמזת בהם :עד שנוהג עמכם, הוא דבר הקיום ,אבל ח"ו כשהקב"ה דן ...אז הצדיקים
עלינו
תבעו צרכיכם מן המלך ,כך התורה מרמזת לישראל, שבדור יש להם כח לבטל ,וזהו מי מושל בי צדיק,
ונמצא כביכול אינו מתקיים ...אבל כשהקב"ה דן את
סוכת
עולמו בחסד אז יש לו קיום ואין מי שיבטל ,וזהו ויכון
(את 5,000ילדי מזון ומחיה? בחסד כסאך ותשב עליו באמת ,כיון שכונן בחסד
את 1,500המשפחות הנתמכות בירח האיתנים? עיקר התענוג בבית המלך צריך להיות כסאך אז הוא באמת" ,אם השי"ת רוצה שהכסא
על שרואה תענוגו של המלך ,בלי שום
שלומך
את כ 150-האלמנים/ות והיתומים/ות?) הכבוד יעמוד יציב ובאמת אז יכון בחסד כסאך,
מחשבה של קבלת פרס או מחשבה לרחמים וחסדים.
זרה ,זהו עבודה השלימה ,ולכן אינו בדרכו זו כותב ה'קדושת לוי' (תהלים) "הגוים
רוצה להפרד מן המלך שיהיה לו שואלים למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם והם לא
ידעו כי בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום,
השעשועים והתענוג מראיית פני המלך, ואז אלקינו בשמים כי שכינתו בעליונים ,ואז כל
ובאמת אהבת המלך גורם זה ,נמצא אשר חפץ עשה שאין צדיקים שיבטלו גזירותיו,
ההתקרבות הזה גורם אהבת המלך כי בזמן שהשכינה בעליונים ואין בנו ח"ו כח לבטל
גזירותיו אז כל אשר חפץ ד' עשה ,אבל מצפים אנחנו
קל ונגיש לזכות בהבטחת הקב"ה:
ש ֵּמ ַח ֲא ִני ְמ ַ ׂ
שנעשה תשובה ויהיה בנו כח לבטל גזירות רעות"
(קד"ל פורים קדושה שלישית).
א"כ זהו דרך הצדיקים ' -סוד ד' ליראיו' שאין
תבעו צרכיכם ,כיון שלא הבינו ,עצרה אותם עוד יום אנו מבינים אותם ואת מסירות נפשם עבור כלל
ֶאָּ+ת ׁ ֶש ְ ִּּ+לךָ !
אחד ,זה יום השמיני" ,כיון שהקב"ה מראה לנו חיבה
| ₪ 1800אירוח סעודות יו"ט למשפחה ומבקש מאתנו לבקש על ה'לכם' ,אף אנו מתעלים
ישראל ,אבל עכ"פ כל אחד מישראל כשמגיע זמן
היחוד השלם בשמחת תורה ונמצא בשיא ההתעלות
| ₪ 360אירוח סעודות יו"ט לנפש במידת צדיק ומרשים לומר 'כי ד' הוא האלקים אין של ימות השנה ,שמחים בשמחת התורה ושמחה
עוד מלבדו' ,אם נגזר ח"ו איזה גזירה ,אנו כעת בדרגא של מצוה וקדושה בעבודת השי"ת ,התעלות שאמר
| ₪ 140אירוח 'מזון ומחיה' לילד עליונה של צדיק גוזר והקב"ה מקיים ,צריכים לבקש ה'קדוש ישראל' מרוזין "ששמחת תורה הוא יום
רשות מהצדיקים על כך ,ורק אז יתקיים 'ותשב עליו הגדול של כל השנה ,וכמו שמתנהגים בשמחת תורה
באמת' ,באמת ממש. בשעת השמחה ,כך נתהוו מזה רושם וגלעד על כל
ישראל עם קדושו יודעים לזעוק בשמיני עצרת בקול השנה" (עירין קדישין) ,שלימות והתעלות כל אחד
רם שישמע ויהדהד בעולם כולו 'אין עוד מלבדו' ,זה לפני מדרגתו ,כל אחד בדרגא דיליה נחה עליו תחושה
היא יחוסה וגדלותה של אמירת 'אתה הראת' בשמחת של קירבה להשי"ת בבחי' בכל קראנו אליו ,כאמור
תורה בה נעשה היחוד השלם ,יה"ר שנזכה לגמר חתימה למרות שהיינו יכולים לבקש כל מה שרצינו בבית
טובה ברוחניות ובגשמיות ,להרמת קרנה של תורה
קח חלק באירוח האושפיזין ,ותזכה בברכתם! המלך לא בקשנו דבר ,כל מאוויינו הוא להמשיך
ויהדות ,ד' הוא האלקים אין עוד מלבדו!
בתרומת ₪ 360ומעלה
שמחת סוכות תשפ"ז תזכו להיכלל בקוויטל 'הושענא רבא'!
116קשר איתן • סוכות תשפ"ז
איך הופכים את הזמן לנכס ,נרתמים לערבות הדדית
ומנצחים את נזקי התזמון? ראשי מיזם 'אפריון'
בשיחת חג מקיפה על המודל ההיסטורי שמשנה
את הכלכלה החרדית מהיסוד ומעניק לכל אבא
שקט נפשי בדרך לחופה וחושפים את המהלכים
המפתיעים הבאים שיורידו עוד יותר את יוקר הנישואין.
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 119 118קשר איתן • סוכות תשפ"ז
חייבת להיות' :כמה מהכסף שאני מרוויח היום הופך לנכס שייצר "ומה עם ההתרמה המיתולוגית של לעבור דרך המשרד האפלולי "נו ,תגידו לי אתם ,חכמים שכמותכם,
עבורי רווח בעתיד?' .זוהי חשיבה כלכלית ברמה אחרת לגמרי .בטווח של 'עזרת נישואין' שם למטה ,אה? אני לא בטוח שאתה יודע מה איפה הייתם עד עכשיו ,אה? מה שוק ההון
הקצר אנחנו חיים מההכנסה השוטפת ,אך בטווח הארוך -ההון זה ,אבל פעם־פעם ווען וועלט איז גיווען וועלט ,אחרי שאירסתי עכשיו? איך רווחים? מאיפה פתאום הבאתם
שצברנו הוא זה שאמור להתחיל לעבוד בשבילנו. את הצדיקל שלי ,הייתי צריך לקחת אותו ,זה שאין לו בעולמו אלא את זה? איך בדיוק יהודי אמור להרגיש שהוא
אך מעבר לתפיסה הכלכלית המודרנית ,מדגישים בהנהלת ד' אמות של גמרא ושטייגן ,ושם היה ר' בערל שכטר זכרונו־לברכה מחתן ילד אם הוא לא עובר התקף חרדה
'אפיריון' ,מדובר בראש ובראשונה ביישום מובהק של דרך התורה יושב ספון ,מסביר לצדיקל שלי במאור פנים על הזכות הכבירה קל בכל ראש חודש? איפה מסורת אבות?"
וההלכה ,כפי שהתווה לנו מרן פוסק הדור בעל ה'שבט הלוי', להיות חלק מארגון הקודש שייסדו מצוקי ארץ .הילד היה מהנהן ר' זלמן כבר חיתן ארבעה ילדים ,קיין
הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל ,אשר לאור פסקיו ומשנתו בראשו בהתרגשות ,וחותם בשמחה על הוראת קבע של תרומה עין הרע ,הבית שלו ממושכן עד המרזבים,
אנו צועדים. "תדמיין שני אנשים ושותפות במפעל החסד ,רק אז הייתי פונה ימינה ,ניגש אל אחד אבל המודעות על "הפטנט" החדש לנישואי
בתשובתו ההלכתית המפורסמת (אורח חיים חלק א') מתייחס שצריכים להעביר קורת מחברי ההנהלה הוותיקים ,מאלה שראו כבר דור או שניים וחתונות ילדים ללא חובות משכו אותו הנה עד לקומה
מרן זצוק"ל באופן ישיר לשאלה האם חיסכון מוקדם לחתונות עץ עבה .הראשון מנסה כפליים ,ומקבל בנפש חפצה את ההלוואה המיוחלת שהעמידה
הראשונה שבעזרת נשים ,שהיא למעשה
הילדים נוגד את מידת הביטחון .פוסק הדור קובע נחרצות כי אותנו על הרגליים והביאה אותנו לחופה בכבוד.
לבדו והגב שלו נשבר; הקומה השלישית של בית ויזניץ ,למרות
אין בחיסכון כזה שום חיסרון באמונה ,אלא אדרבה" :דבר פשוט "ואת כל המפעל המפואר הזה של דמעות ,שנור וחובות
השני קורא לחברים מרום גילו.
דמה שהוא בטבע העולם ...כזקנה ונישואי בניו ...בזה מצוה להכין שרודפים אותך עד הקבר ,אתם באים ומחסלים עכשיו? מציגים
עוד מועד כדי שלא יצטרך לבריות" .מרן בעל ה'שבט הלוי' מבהיר והיא נישאת בקלות .זהו תכנית שמחתנת ילדים בנחת ובשובה ובלי מלווה מלכה? איפה "אז אתם רוצים לומר לי שכל השנים
שם את המציאות הכואבת שאותה אנו באים למנוע" :שאם לא חשבון מתמטי פשוט". נרשמים עם השניים שנשארו לי בבית ,ולמי אני מגיש חשבונית האלה סבלתי בחינם? אתם רוצים להגיד לי
יכין עצמו מעט מעט לחתונת בניו ...בוודאי דלא יהיה יכול לעמוד רטרואקטיבית על הדירות של הארבעה הראשונים?" שכל 'המלווה מלכעס' של עזרת נישואין בשיא
הרה"ח
בעול הזה בבת אחת". יצחק אייזיק ויזניצר תוקפו של החורף ,לראות את ר' כתריאל
יסוד זה משתלב להפליא עם מעשהו המפורסם של מרן ה'קהילות "איפה הייתם עד עכשיו?" שטיין מנצח ביד רמה על שינוע האוטובוסים,
יעקב' הסטייפלר זצוק"ל ,אשר כשאדם בא לפניו לאחר שאירוס את ר' בערל שכטר עומד על הבמה מאחורי
התרעומת הצינית הזאת ,המתמצתת בשאלה אחת כואבת:
את בתו מבלי שחסך עבורה דבר ,נענה ואמר לו בתקיפות" :אם "איפה הייתם עד עכשיו?" שנשמעה שוב ושוב בחפ"קים שהוקמו רבנו זכותו־יגן־עלינו ,היה רק בשביל שפתאום
לא חסכת ...לא נחשב שעשית השתדלות!". בערי אנ"ש ,היא בעצם המחמאה הגדולה ביותר שאפשר להעניק תופיעו עם אופציה גאונית כזאת?"
"זה בדיוק הרעיון המחולל העומד מאחורי 'אפיריון' ",מסכמים למיזם ,וגם התביעה הכואבת ביותר שאפשר להפנות כלפי מי
בהנהלה" .לקחת את חובת ההשתדלות ההלכתית של 'להכין מעט שעתידו לפניו .כי מה שאותו איש הדור פנים ושבע שנים גילה
מעט עוד מועד' ,לחבר אותה לעולם הגמ"ח הקהילתי ולאפיקי "אנחנו יכולים לעבוד שמונה שעות ביום, בתוך רגע אחד ,אלפי הורים לפניו נאלצו ללמוד בדרך הקשה ,אבן
השקעה צופי פני עתיד ,ולייצר מודל שבו הכסף לא רק עובר מיד עשר שעות ,ואף יותר .אנחנו יכולים לרכוש על גבי אבן ,במשך שנים ארוכות.
ליד כדי לסגור חובות ,אלא צומח ,משביח ומאפשר לכל אברך עד שהגיע 'אפיריון'.
מקצוע נחשב ,להתמחות ולהגדיל את השכר.
לקיים את מצוות ההשתדלות ברווחה וביישוב הדעת. בפרוס חג הסוכות ,בימים שבהם מלחשות השפתיים בתפילה זכה
אך בסופו של דבר ,קיימת תקרה קשיחה
לכמות השעות שאנחנו מסוגלים למכור .כאן בעת נענוע ארבעת המיניםּ" ,וְבְַנֲַעֲ נּוִעִ י אֹו ָָֹתם ַּתְּׁשׁ ִּפּ יַעַ ֶׁשׁ ַפַ ע ְּבּ ָָרכֹוֹת
מהפכה היסטורית ִמִ ַּדַּעַ ת ֶעְֶלְ יֹוֹן ִלְִנְֵוֵה ַאַ ִּפּ ְרְ יֹוֹן ִלִ ְְמכֹוֹן ֵּבּ ית ֱאֱ ֹלֵהֵ ינּו" -וכעבור חצי שנה
בדיוק טמון ההבדל היסודי בין 'להרוויח כסף'
לא בכל שנה ,ואפילו לא בכל דור ,קם ארגון שמצליח לחולל לבין 'לבנות הון'. בדיוק מעת שפרצה המהפכה הכלכלית האדירה ששטפה את ויזניץ
תמורה היסטורית ולשנות מהיסוד את אורחות החיים בתוככי "כשאנחנו עובדים ,אנחנו מחליפים מקצה לקצה ,התיישבנו לשיחת חג מיוחדת ,מרתקת ומקיפה עם חברי
החסידות .על אצבעות שתי הידיים ניתן לספור את מהפכות העומק הנהלת מיזם 'אפיריון' :ה"ה הרה"ח אברהם אליהו רודיך ,הרה"ח
את הזמן היקר שלנו בכסף .אבל כשאנחנו ״הכסף שלך בונה את
שליוו את תולדות ויזניץ ועיצבו את דמותה :הקמת 'ההתאחדות', יצחק אייזיק ויזניצר ,הרה"ח משה זילברשלג ,הרה"ח חיים מאיר
צוברים נכסים ,אנחנו מאפשרים לכסף שכבר הבתים שלהם ,והכסף
יסוד ארגון 'צעירי ויזניץ' ,מפעל 'הכנסת אורחים' ,הקמת 'האיגוד', ניימן ,הרה"ח יהודה גוטסמן ,הרה"ח מרדכי צין ,הרה"ח שמעון
הרווחנו להתחיל לייצר עבורנו כסף נוסף .זהו שלהם בונה את הבית
וייסוד קופת 'להחזיקם ולהחיותם' .והנה ,בשנת תשפ"ו ,קם ונהיה ברלוביץ והרה"ח שלום פקשר בשיחה המעמיקה סביב שולחן החג,
המהפך הכלכלי הגדול והמקיף ביותר שחוותה חסידות ויזניץ מעולם אולי הכלל המוביל בבניית יציבות" :העבודה פותחים חברי ההנהלה את ספונות המהפכה ומתארים את הדרך שלך .אין שותפות יפה,
-מיזם 'אפיריון'. האנושית מוגבלת בזמן ,אך להון מבוסס אין שעברה ויזניץ מאז שהוכרז על המהפכה הכלכלית התקדימית של זכה ומרוממת מזו
מתוך הראייה ההיסטורית הזו ,הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר שום מגבלה .כסף שמושקע בתבונה ממשיך ויזניץ ועד היום. בעולם.״
מחדד את התפיסה הרחבה ומסמן את 'אפיריון' לא רק כהצלחה לעבוד גם כשאנחנו ישנים ,גם כשאנחנו עם לפני שנכנסים לפרטים של מה ואיך היה ,לאן הגענו ומה התכניות הרה"ח
הילדים ,וגם כשאנחנו יושבים וספונים בד' אברהם אליהו רודיך
נקודתית ,אלא ככתובת המרכזית למהפכות הכלכליות בתחום העתידיות ,רוצים בהנהלה כבר בשלב הזה לתאר את המהפכה במילים
הנישואין שעוד נכונות לקהילה בעתיד: אמות של תורה בכולל. לא צפויות" .הבשורה של 'אפיריון' אינה מסתכמת במספרים יבשים
"חובה להבין ",מדגיש יו"ר המיזם'" ,אפיריון' אינו עוד ארגון "לכן ,אדם המייחל לחתן את ילדיו או בטבלאות וגרפים ,אלא במעבר תודעתי עמוק .ישנו יסוד כלכלי
הלוואות טכני שנועד לסגור פינה כלכלית כזו או אחרת .בעצם בכבוד ומבקש לבסס יציבות כלכלית ,אינו פשוט ,אך כזה שהופך מן היסוד את כל הדרך שבה הורגלנו להתבונן
היותו חלוץ של חשיבה יצירתית ושל גיבוש הפתרון המושלם יכול להסתפק בשאלה המצומצמת' :כמה על ממון :הנכס היחיד בעולם שנמצא במחסור תמידי ,ושאין שום
למימון נישואי הילדים בכבוד' ,אפיריון' הופך לנגד עינינו לארגון אני מרוויח בחודש?' .השאלה המרכזית שלו דרך לייצר ממנו עוד -הוא הזמן של האדם.
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 121 120קשר איתן • סוכות תשפ"ז
תזכו לגדלם
לתורה ולחופה!
מעמד פתיחת תכנית אפריון ר"ח שבט תשפ"ו בבנייני האומה ירושלים
ערבות הדדית ,המבטיח הרחבת הדעת ושקט נפשי אמיתי לדור
הזה ולדורות הבאים".
מה היתרון בעצם אם אני הולך ודואג בעצמי לעצמי לחתונות
ילדים לבין אם אני חבר בארגון שיש לו משנה סדורה ותכנית
ברורה אבל כלולים בזה כל אנ"ש?
על הנייר ,הרעיון שיהודי ייקח את גורלו הכלכלי בידיו ,יפתח
תיק השקעות עצמאי ,יחסוך מדי חודש ויכלכל את נישואי ילדיו
בכוחות עצמו נשמע מפתה ,כמעט הכי מוצלח .אלא שבמבחן
המציאות ,הדרך האינדיבידואלית התגלתה שוב ושוב כמלכודת
שמעטים מאוד מצליחים לחצות אותה בשלום .הפער בין התכנית
"כשאב מפריש מדי
התיאורטית של האדם הבודד לבין התוצאה בשטח נובע מכשלי חודש סכום קבוע
עומק מובנים ,שהופכים את המאבק הבלעדי בנחשולי הים הכלכלי לכבוד חתונת ילדיו
למשימה כמעט בלתי אפשרית. הרכים ,זו אינה רק
הכשל הראשון והנפוץ ביותר הוא כשל המשמעת ומלכודת פעולה כלכלית
הנזילות .הסטטיסטיקה בעולם ההשקעות אכזרית :תכנית חיסכון מושכלת -זוהי הצהרת
עצמאית של אדם בודד מחזיקה מעמד בממוצע שנים ספורות אמונה יוקדת".
בלבד .מול פיתויי החיים והדחף לשלוף מזומנים בעת דוחק חולף,
הר"ר חיים מאיר ניימן
המשקיע הבודד נופל פעם אחר פעם .ברגע שמתרחש אירוע בלתי
חתונה פלאן ויזניץ צפוי -טיפול שיניים יקר ,שיפוץ דחוף בבית או תקופה של צמצום
מבית עזרת נישואין -היד נשלחת באופן טבעי אל הקופה הנזילה ,והכסף שהיה מיועד
לחתונות מתאדה לטובת כיבוי שריפות בהווה.
נהייתם הורים בשנה האחרונה?!
כאן בדיוק מתגלה מעלתה האדירה של ה'נעילה החכמה' במיזם
'אפיריון' ,המגנה על הכסף בחומה בצורה ומונעת החלטות נמהרות
מזל וטב! של רגע .המנגנון הזה אינו תיאורטי בלבד; רק לאחרונה הגיע
הדבר לרגע מבחן מציאותי ראשון במקרה שדרש עמידות,
כלל־ויזניצאי איתן ,מרכזי
הגיע זמן אפריון! ואפיריון עמדה בו בהצלחה כבירה .המערכת הוכיחה את
עוצמתה ,שמרה על הקופה חתומה והבטיחה כי הכסף
ומשפיע .זהו בסיס עמוק ויציב
שיביא עימו בסייעתא דשמיא
חתונה פלאן ויזניץ שנחסך בעמל יישמר בערבות מלאה אך ורק למטרתו
המקורית -נישואי הילדים ביישוב הדעת. בשורות כלכליות נוספות ,יוזמות
לכך מתווספת מלכודת התזמון בשוק ההון. צרכניות והוזלות היקפיות בכל
כשאדם פועל לבדו ונדרש למשוך סכום עתק ביום מעגלי השמחה והחיים' .אפיריון'
החתונה ,הוא חשוף לחלוטין לסיכון העיתוי: כבר מזמן אינו רק תכנית חיסכון
הורים לילד ראשון
אם החתונה מתרחשת בדיוק בשנה של שפל יבשה -הוא הפך לחלק בלתי נפרד
בשווקים ,משיכת הכסף בנקודת השפל מסדר היום ,מהתודעה ומבית הגידול
חתונה פלאן ויזניץ שנולד בין א' ניסן תשפ"ה ,עד לכ"ט אלול תשפ"ו חותכת את הקרן ומסבה נזק אנוש לכל של כל חסיד ויזניץ .זהו מצפן חי של
עקבו אחר המודעות ---
החוברת שחולקה בשלב הראשון של התכנית
מבית עזרת נישואין
122קשר איתן • סוכות תשפ"ז
ומוחזר אליהם במלואו והפיננסים .הוא מכיר את השוק מלפנים ומלאחור ,מבין הצצה לחפ"ק:
בעת נישואי הילד הצעיר היטב את כל היתרונות והחסרונות ,ובכל זאת בא להירשם.
-ראית אנחת רווחה.
כששני הדברים האלה
כששאלנו אותו מה הביא אותו אלינו ,הוא ענה בגלוי' :יש לי
כבר לא מעט כסף מושקע בחוץ ,ואני מכיר את עצמי – אני המפגשים
התחברו ,הידיעה שזו
ערבות קהילתית מנצחת
יודע בדיוק כמה קל להתפתות ולמשוך כספים בעת דוחק.
ה'נעילה החכמה' שיצרתם פה היא היתרון הכי קריטי עבורי, התובנות
אנ"ש מבטיחים את עתידם בס"ד בחפ"ק אפריון
לצד ההבנה שהכסף הוא
פיקדון שחוזר עד השקל
האחרון ,הציבור פשוט
ורק בגללה אני חייב להיות חלק מהמיזם'.
"מקרה מדהים אחר היה עם אברך אמיד ,איש נכסים והאסימון
שירות התנדבותי לחלוטין -בניגוד לכל סוכנות ביטוח
מסחרית הפועלת למטרות רווח .אך יחד עם זאת ,איננו
הבין שיש כאן בשורה
של ממש".
שמחזיק בדירות ובהשקעות מכובדות .כשנציג מקצועי
שאל אותו בתמיהה למה אדם במעמדו הכלכלי צריך את
המנגנון הזה ,הוא ענה בחכמה' :מחר בבוקר תבוא לי עסקת
שנפל
מנהלים את שוק ההון ,איננו הבעלים על השוק ,ואיננו מחויבים
או ערבים להביא תשואה כזו או אחרת .האחריות על תיק עם המבט לעתיד
נדל"ן חדשה וקורצת ,ואני אשקיע בה את מיטב נכסיי.
ביום החתונה ,מאיפה בדיוק תהיה לי נזילות זמינה לחתן
להמוני
ההשקעות היא של החבר עצמו ולא של המשרד.
"לגבי אברכים צעירים שנכנסים מעתה למעגל המשפחה",
הסערה הראשונית של ההרשמה כבר מאחורינו ,המוני
אנ"ש כבר חיברו את עתיד צאצאיהם למיזם ,ושני שלבי
את הילדים?!'.
"אבל התובנה העמוקה ביותר ששטפה את המוני אנ"ש
אנ"ש
ההצטרפות הגיעו לסיומם המוצלח .כעת ,כשהמנגנון האדיר הייתה ברגע שזיהו שאנחנו לא באים 'למכור' למישהו
ממשיך ר' יצחק אייזיק" ,נקבעה תחנת הצטרפות שנתית מסיים את פרק ההקמה ונכנס למסלול של שגרה ,עולה משהו .ישבנו עם אברכים ,פתחנו גרף פשוט והראינו
מסודרת :אחת לשנה יצטרפו אברכים שחובקים ילד ראשון השאלה המתבקשת :איך ממשיכים מכאן הלאה? מה קורה להם במספרים מדויקים :הוצאות נישואי הילדים
עד גיל שנה בסייעתא דשמיא .השנה ,התחנה הזו הולכת ביום-יום כשהעסק מתחיל לנוע בתוככי הקהילה? בבית יהודי מגיעות במצטבר להרבה מעל מיליון
לקרות בחודש חשוון הבעל"ט .כמו כן ,עבור אברכים ואנשי הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר" :ברוך ה' ,הציבור נרתם שקלים .שמנו להם את האמת על השולחן' :אם
שלומנו המחזיקים באזרחות חו"ל ,יעמוד מערך ייעוץ ממוקד בהמוניו ,האמון של אנ"ש שבר כל שיא ,והמנוע האדיר של אתם רוצים לחסוך מאות אלפי שקלים מהסכום
שיעניק הכוונה פרטנית ומותאמת למעוניינים". 'אפריון' מתחיל לנוע כעת במלוא התנופה ,מכאן ואילך, האדיר הזה -עדיף שתתחילו לשים מעט-מעט
המשרד עובר למתכונת של עבודה שוטפת ויעניק שירות כבר עכשיו .ואם אתם בוחרים שלא? גם בסדר,
אך הפעילות של 'אפריון' אינה נעצרת רק בניהול קופת לא קרה כלום'.
רציף ,זמין ומסור מדי יום ביומו לכל הפונים .לצורך כך ,חנכנו
הגמ"ח והחיסכון ,ויו"ר המיזם ר' יצחק אייזיק פורס את הצעד את המשרד החדש והמרווח ברחוב שדרות ויזניץ ,6שנבנה "ברגע שהסרנו את הלחץ והראנו את הנתונים
הבא במהפכה הצרכנית" :החזון שלנו רחב הרבה יותר ",הוא והוכשר במיוחד כדי לקבל את הציבור בהרחבת הדעת ולתת היבשים ,הדרך מפה לתובנה ולחתימה הייתה קצרה
מסביר" .המשרד ימשיך לפעול ללא הפסקה לפיתוח מיזמים מענה אישי ושוטף לכל צורך. את
מתמיד .הציבור פשוט תפס שחיסכון לחתונות הוא
שונים לשימוש מושכל והתנהלות כלכלית נבונה בתקופת "במקביל להתאקלמות במשכן החדש ,מוקד השירות לא חובה מרחפת ולא סעיף מותרות -הוא חלק בלתי נפרד המתרחש בשטח ,בחפ"קים
החתונה .אנחנו שוקדים כבר עכשיו על מהלכים מעשיים הטלפוני שלנו עובר בימים אלו לשדרוג טכנולוגי משמעותי מהוצאות הבסיס החודשיות של הבית ,בדיוק כמו ארנונה, הסוערים שהפכו למרכז העצבים של המיזם אליו
ליצירת כוח קנייה קהילתי מאוחד ,הוזלות משמעותיות מול ויפעל במערכת ניתוב אוטומטית ומשוכללת .שתעניק מענה חשמל ומים". נהרו אלפי אנ"ש ,מתארים עסקני החפ"ק ר' יהודה בראון,
ספקים ,והסדרים מיוחדים בכל מעגלי הנישואין .פרטים מהיר וממוקד לכל התחומים לפי שלוחות ייעודיות ,כדי שאף ר' אשר הרצוג ,ר' ארי סבו ר' שמעון נחמן פקשר ר' יוסי כץ
"והייתה עוד נקודת מפנה דרמטית ביותר בשיחות בחפ"ק",
מלאים על המיזמים החדשים הללו יפורסמו במהלך השנה פנייה של חבר לא תישאר ללא מענה. והמזכיר ר' ארי גייגר ,מגובה העיניים שפגשו את המוני אנ"ש:
מוסיפים הנציגים" .הרבה הורים הגיעו מתוך הרגל מנטלי
בעזרת ה' ,מתוך מטרה אחת :להוריד את יוקר הנישואין "המראות והקולות בחפ"ק היו לא פחות מחוויה מכוננת".
"יחד עם זאת ",מבקש יו"ר המיזם להעמיד הבהרה מרכזית ישן וחשבו מראש שמדובר בעוד תרומה או בהוצאה שהולכת
ולהביא את כלל אנ"ש לשמחת צאצאיהם מתוך שקט ,כבוד וחשובה על דיוקה" :חובה להבין את גבולות הגזרה .אנחנו לאיבוד .ברגע שהדגשנו בפניהם את העובדה הקריטית - "המראות והשיחות שלכדנו בחפ"ק הפתיעו אפילו אותנו,
ורווחה אמתית". מנהלים יחד את המנגנון הקהילתי האדיר הזה ומעניקים שהכסף שמופקד בגמ"ח הוא פיקדון בלבד ,שנשמר עבורם פגשנו ,למשל ,אברך שמתעסק ביום-יום בעולם הביטוח
הבד"ץ דקהילתינו הק' .במקביל ,מתרחש נטרול מלא של סיכוני שאיפשר לייצר מול חברת 'כלל ביטוח' אותם לחופה בכבוד. התיק הכלכלי.
השוק באמצעות הגמ"ח .בשונה מהמשקיע הבודד שנאלץ למכור מוצר חדשני שלא היה קיים מעולם בשוק: אבל פה מפציעה המהפכה האמיתית .עוצמת כוח הרבים והערבות בנוסף לזה תמיד ישאר החשש בלב
את מניותיו ביום החתונה ,במיזם הקהילתי החתונה אינה ממומנת מסלול השקעה בעל "נעילה חכמה" .במנגנון ההדדית .מיזם 'אפיריון' אינו מציע עוד כלי פיננסי יבש ,אלא מפרק שחל מה יקרה אם המפרנס הראשי נלקח
ממכירת נכסים בשוק ההון ,אלא מהלוואת גמ"ח מובטחת .הכסף זה הכספים מוגנים מפני שליפת יד נמהרת את המכשולים הללו מן היסוד באמצעות החלפת ה"אני" היחידני לבית עולמו חלילה ,בהיעדר רשת ביטחון
בשוק ההון ממשיך לצבור תשואה ורווחים ונמשך במינון מדוד בזמני דוחק ,תוך השגת דמי הניהול המוזלים ב"אנחנו" הקהילתי. קהילתית ,הילדים שנשארו בבית נותרים
בלבד לצורך פירעון ההלוואה .כך ,גם אם השוק חוטף זעזוע זמני, ביותר ופיקוח אקטוארי והלכתי הדוק של כשקהילה שלמה מתאגדת כגוף אחד ,נוצר כוח מיקוח אדיר ללא משענת כלכלית וללא גב איתן שיביא
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 125 124קשר איתן • סוכות תשפ"ז
המערכת סופגת אותו והחיסכון ממשיך להתאושש לאורך זמן.
אתם דואגים לכך מתווספת רשת ביטחון הדדית מפוארת בדמות "קרן צדקה
מבית אפריון" .בכוח הקהילה ,דמי החברות הפעוטים מייצרים קרן
לכל מחסורו הגנה חסרת תקדים :במקרה אסון חלילה ,החובות נמחקים והילדים
מקבלים מענק מלא לנישואיהם .האב אינו נלחם לבדו ,הוא עטוף
באהבה עד אין קץ ״אל תחכו ליום שבו
במעטפת שמבטיחה שילדיו יגיעו לחופה בכבוד בכל תרחיש.
מסורת אבות עם חוכמה כלכלית
הילד יתארס כדי להיזכר השילוב בין גמ"ח להשקעה
שצריך כסף .החובה היסודות האיתנים הללו של ערבות הדדית לא נולדו בחלל
היא עכשיו ,והשקט הריק ,אלא צמחו מתוך מורשת מפוארת של עסקנות חסד ומסירות
של המחר נמצא בדיוק אינסופית למפעל החסד הוותיק ביותר שקיים בויזניץ -עזרת
בהחלטה של היום.״ נישואין .אין חסיד אחד בויזניץ שלא מכיר את הרב אברהם אליהו
הר"ר רודיך ,שינק את מידת החסד מאביו העסקן הבלתי נשכח ,הרב החסיד
מרדכי צין לייבצ'ה רודיך ז"ל שנמנה בין המייסדים והמנהלים הנודעים של מפעל
החסד הוותיק "עזרת נישואין" ממנו פרח וצמח תכנית אפיריון.
"אבי זכרונו לברכה" אומר לנו הרב אברהם אליהו ,היה נושם כל
בוקר את עזרת נישואין ,מבוקר ועד ערב איפה שהוא יכול לעשות
פעלים להרבות את כספי הגמ"ח -היה עושה זאת .זכורני שהיה
קם בבקרים ,בודק טלפוני בבנק אם יש תכנית מסוימת חסרת סיכון
שמניבה אחוז ריבית מסוימת היה שם שם כל שקל מיותר שהיה לו.
הפריסה ארוכה ,והכול זורם ברווחה וביישוב "תחשבו על זה רגע :מהי בעצם דרגת החסד הגבוהה ביותר
הדעת. שיהודי יכול לזכות בה? הגמרא כבר מבהירה :גמילות חסדים.
"אני לא מדבר באוויר .לא מזמן פגשתי "כשמתבוננים לעומק בהפקדה החודשית לקופת הגמ"ח ,מבינים
אברך בן גילי ,אבא לשבעה ילדים שהגדול שלא מדובר סתם בהוראת קבע יבשה או בטופס בירוקרטי .תארו
שבהם כבר בן .16והוא עומד מולי ומתחיל לעצמכם שניתנה לכם הזכות להקים גמ"ח פרטי משל עצמכם.
לפלפל' :תגיד ,השקעה באפיריון זה כן כדאי? בכל חודש ,הכסף שאתם מניחים בקופה אינו עומד כאבן שאין
לא כדאי? למה יש נעילה חכמה? אולי עדיף לה הופכים; הוא יוצא מיד לדרך ומחתן את ילדיו של החבר שיושב
קרן השתלמות?' .עשיתי לו 'פשט' קצר לצידכם בבית המדרש ,או את בתו של האברך מהספסל האחורי.
חתונה פלאן ויזניץ ושאלתי אותו שאלה אחת פשוטה' :ידידי, מחר ,הכסף של אותם חברים בדיוק הוא זה שישיא את הילדים
מבית עזרת נישואין לפני שנסתבך בפלפולים -כמה כסף כבר שלכם בכבוד .מעבר למנגנון הכלכלי ,נוצר כאן מעגל קודש של
שמת בצד עד היום לנישואי שבעת הילדים ערבות טהורה :הכסף שלך בונה את הבתים שלהם ,והכסף שלהם
שלך?' .והוא עונה לי בלי להסמיק' :בינתיים בונה את הבית שלך .אין שותפות יפה ,זכה ומרוממת מזו בעולם.
כעת ,הזמן להשתדלות קטנה בס"ד
עוד כלום ,אבל יש לי עוד שנתיים עד החתונה "אם יש מסר אחד שבוער בעצמותיי ויוצא לי ישר מהדם,
הראשונה ,אז אני בודק אם אפיריון כדאי.'... זה המסר הזה :תפסיקו להתפלסף ותתחילו לפעול!" מתלהט
למען נישואיו בכבוד!
"הבטתי בו ואמרתי לו מקיר הרב מרדכי צין ,מחברי הנהלת 'אפיריון'" .אברך צעיר חייב
ליבי' :אתה לא מתבייש?! הילד להבין יסוד פשוט :הכסף הזה יצא ממך בסוף .נקודה .השאלה
שלך כמעט בחור ישיבה גדולה, היחידה היא לא אם תשלם ,אלא איך תשלם -בנחת ובכבוד,
חתונה פלאן ויזניץ לא חסכת עבורו שקל אחד או בדמעות ובחובות חונקים.
לרפואה ,ואתה עומד ומתווכח "אנחנו שומעים אברכים שאומרים' :קשה לי ,קשה לי
איתי על שברירי אחוזים של דמי עכשיו להפריש סכום חודשי' .אני אומר לכם בפה מלא :מה
ניהול?! במקום לעשות חשבונות שאתם קוראים לו 'קשה' היום ,הוא כסף קטן ,פירורים
סרק -רוץ עכשיו ,ברגע זה ,ותעשה ממש ,לעומת נחשול החובות והתקפי החרדה שיפגשו
הורים לילד ראשון הוראת קבע!'.
"הציבור חייב להתעורר ",מסכם
אתכם בעוד כמה שנים אם תטמנו את הראש בחול.
שנולד בין א' ניסן תשפ"ה ,עד לכ"ט אלול תשפ"ו
כשמתחילים מוקדם ,הסכומים נמוכים בפער עצום,
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין
עקבו אחר המודעות --- 126קשר איתן • סוכות תשפ"ז
מאיחוד כוחות ועד לבשורה המנצחת:
הסיפור שלא סופר
מאחורי "תכנית הקהילות"
משלבים ידיים ,אין אתגר שלא יוכלו לו". זכתה ויזניץ להיות ה'נחשון' הפורץ בראש המחנה ,ראשונה
"אני זוכר היטב את הפגישה הראשונה ,מיד לאחר לכלל החסידויות לצאת עם תכנית מוגמרת ,מדויקת ותפורה
שחתמנו על ההסכם מול חברת 'כלל ביטוח' המהווה את למידותיו של כלל הציבור ,במטרה להוריד פעם אחת ולתמיד ״החכם עיניו בראשו,
במעמד קביעת מזוזה במשרדי אפריון
הצלע השנייה של התכנית בכל הקשור להשקעות בשוק ההון. את עול נישואי הילדים. והוא אוגר משאבים
מטבע הדברים ,עמדו באוויר תהיות וחששות לא מעטים: אבל הדרך לרגע ההיסטורי הזה לא הייתה סוגה בשושנים. בימי השפע כדי להגיע
ר' מרדכי בלהט" .אל תחכו ליום שבו הילד יתארס כדי להיזכר
איך מנגישים רעיון כה חדשני לציבור? איך מסבירים תפיסה "שנתיים תמימות שהרעיון הזה מתבשל ,עולה ויורד ,נתקע שצריך כסף .החובה היא עכשיו ,והשקט של המחר נמצא בדיוק
מוכן לימי הדרישה.
כלכלית פורצת דרך שכזו? ומתקדם ,ושוב נעצר בנפתולי הייעוץ המשפטי ושוב פורץ בהחלטה של היום. מנקודת מבט כלכלית
"החשש התגבר עוד יותר כשרק יצאנו לדרך ,ופתאום דרך ,היו גם רגעים שהיה נדמה שצריך לגנוז את הרעיון לנצח" מקצועית ,הוצאות
החלו לצץ בשטח מיזמים נוספים עם שינויים כאלה ואחרים. משחזר הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר ,יו"ר מיזם 'אפיריון'. הכנת הכלי מראש: נישואי הילדים אינן
עקבנו בדאגה ושאלנו את עצמנו :לאן יפנו הקהילות האחרות? "אבל בכוחות משותפים ובנחישות ,יחד עם שותפינו לדרך חיסכון כהצהרת אמונה יוקדת אירוע פתאומי או
האם הן יתפזרו בין הצעות שונות ,או שיבחרו להצטרף למה מחסידויות בעלזא וסערט־ויזניץ ,זכינו לבסוף לברך על משבר בלתי צפוי
הרב חיים מאיר ניימן ,מחברי הנהלת 'אפיריון' ,מציג פן נוסף של
שקרוי 'מיזם הקהילות'? המוגמר". שנחת משום מקום.
המיזם ,כזה שנוגע בלב לבה של האמונה הפשוטה וחובת ההשתדלות.
"אבל מבחן המציאות הוכיח את עצמו בצורה החד- כשמבקשים ממנו לתאר את שיתוף הפעולה חוצה "בחסידות מקובל להתבונן לא רק במספרים ובחישובים יבשים, זוהי התחייבות ידועה
משמעית ביותר .רוב-רובן של הקהילות יצאו לבדוק ,לחקור החסידויות ,בוחר ר' יצחק אייזיק במשל" :תדמיין שני אנשים אלא בפנימיות הרוחנית של כל צעד ",פותח ר' חיים מאיר" .בסיפורי מראש״
הר"ר
ולדרוש לעומק את כל האפשרויות בשוק ,ולאחר בירור יסודי שצריכים להעביר קורת עץ עבה וכבדה ממקום למקום .הראשון הקודש של צדיקים ורועי החסידות ,אנחנו מוצאים לא פעם הנהגות
שמואל יהודה גוטסמן
הגיעו כולן לאותה מסקנה ברורה וחתמו עם חברת 'כלל' מנסה לבדו ,הוא גורר אותה על הרצפה ,סנטימטר אחר מפליאות .יהודים שזקוקים היו לישועה ובאו לבקש ברכה לזרע של
במסגרת 'מיזם הקהילות' .רק לאחרונה חתמו עוד ארבע- סנטימטר ,כשהגב שלו נשבר הרבה לפני שהוא מגיע ליעד. קמא ,והצדיקים הורו להם ללכת מיד לחנות ,לקנות מיטת תינוק
חמש קהילות נוספות ,וזו ההוכחה הניצחת והגדולה ביותר השני קורא לעשרה חברים ,וכל אחד מניח כתף ויד לאורך ובגדי עוללים -עוד בטרם נפקדו .לכאורה ,זו הנהגה שנראית
לכך שמדובר בתכנית המנצחת .הציבור היה צמא לזה ,והוא הקורה .פתאום ,אותה קורה בדיוק ,באותו משקל עצמו ,נישאת תמוהה בעיניים גשמיות ,אך בפנימיותה היא ביטוי של אמונה זכה
היה בשל לחלוטין למהלך היסטורי שישנה את פני הכלכלה בקלות ובנחת .זה איננו נס -זהו חשבון מתמטי פשוט .אנחנו ושלמה :האדם מכין את הכלי מתוך ביטחון מוחלט שהקדוש ברוך
החרדית בעשרות השנים הבאות". לא הרמנו כאן משא שלא ניתן להרמה ,פשוט גילינו שכאשר הוא ישפיע עליו את הברכה.
"כך בדיוק צריך להסתכל על החיסכון וההפקדה ב'אפיריון'",
ממשיך ר' חיים מאיר" .כשאב מפריש מדי חודש בחודשו סכום
קבוע לכבוד חתונת ילדיו הרכים ,זוהי אינה רק פעולה כלכלית
מושכלת ,זוהי הצהרת אמונה יוקדת .האבא אומר לקדוש ברוך
הוא' :ריבונו של עולם ,אני מאמין באמונה שלמה שאתה תביא
את צאצאיי לפרקם ,ואני מכין מראש את הכלי כדי להביא אותם
לחופה מתוך הרחבת הדעת ולא מתוך חובות וצער'.
הרב יהודה גוטסמן ,מחברי הנהלת 'אפיריון' ,משלים את
הרעיון ומעניק עוד נופך חסידי" :הדבר מביא אותנו לווארט המתוק
והמפורסם של סנגורן של ישראל ,הרה"ק מבארדיטשוב זצוק"ל ,על
הברכה 'מלך מוחל וסולח' :הדבר דומה לילד קטן שלוקח מגדנות
ומברך עליהם בקול רם ובכוונה עצומה ,ולאביו כבר אין ברירה אלא
לתת לו את המאכל כדי שברכתו של הילד לא תהיה ברכה לבטלה...
כך בדיוק כביכול מול אבינו שבשמיים -כשאבא עושה פעולה
מוחשית של הכנת הכלים ,ומברך על העתיד מתוך אמונה פשוטה
וזכה ,הוא מעורר רחמי שמיים ,והקדוש ברוך הוא משפיע עליו
במעמד חתימת ההסכם עם חברת כלל ביטוחים בהשתתפות נציגי חצרות הקודש החוברת האישית שחולקה בשלב השני של התכנית
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 129 128קשר איתן • סוכות תשפ"ז
ניהול ושירות מן השורה הראשונה .כי מודל פיננסי לקראת שיחת החג ,ביקשנו גם מהיועץ הארגוני
של 'אפיריון' ,הרב שמואל יהודה אוסטרליץ ,להעניק "זהו בדיוק הרעיון שעומד מאחורי ההשתדלות הראויה וראיית
יכול להיות מבריק על הנייר ,אבל בסופו של דבר,
לנו את נקודת מבטו המקצועית על המשמעות של הנולד ",מסכם ר' מרדכי" .כשמשלבים חיסכון עקבי עם אפיקי השקעה
המבחן האמיתי של תשתית ארגונית הוא האנשים מבוקרים בשוק ההון לאורך אופק זמן של עשרות שנים ,מייצרים
בשטח שמעניקים את השירות בפועל לכל אברך. הקמת תשתית אדירה כזו מאפס ,על כל המורכבות
והעומק הכרוכים בה: מנגנון שבו הזמן והתשואה המצטברת עובדים עבור המשפחה.
"בדרך ניצבו לא מעט אתגרים וצמתים מורכבים, הוצאות הנישואין ממילא יבואו בעזרת ה' -למה שהכול לא יהיה
"כמי שמלווה את המיזם עוד משלבי התכנון מוכן ומזומן מראש? במקום להגיע אל החופה בלחץ ונשימה עצורה,
אך ההנהלה הוכיחה מחויבות מעוררת השראה :לא הראשונים ",פותח הרב אוסטרליץ" ,אני יכול להעיד 'אפיריון' מאפשרת לכל הורה לעשות את ההשתדלות הנכונה,
לחפש את השביל הקל ,אלא לצעוד בדרך הנכונה שבניית תשתית בסדר גודל כזה היא אירוע קהילתי לשתול את הזרעים עוד כשהילדים קטנים ,וליהנות מצל מרווח,
והבטוחה ביותר. וארגוני שקורה פעם בדור .להרים מערך כזה מחדש מכובד ורגוע ביום שמחתם".
פירושו לא לחסוך בשום משאב ,לא במאמצים ,לא
״כשאנשים מביטים
"חסידות ויזניץ וארגון 'עזרת נישואין' היו על 85השקלים הללו,
בזמן ולא בהשקעה כספית ,כדי לייצר יסודות קשיחים חלון ההזדמנויות של הצעירים
ה'נחשון' שזכה לזהות את גודל השעה ולפרוץ את יש מי שרואה בהם
שיחזיקו מעמד לעשרות שנים קדימה. וסוד ה 85-שקלים
הדרך .הם לא הסתפקו בדיבורים ,אלא סללו נתיב סתם עוד סעיף הוצאה
ראשוני והוכיחו שרעיון חזק יכול להפוך למהלך "מהרגע הראשון בלטה המסירות העצומה הרב שלום פקשר ,חבר הנהלת 'אפיריון' והצעיר שבהם ,פונה
של חברי ההנהלה הוותיקה והחדשה שהשקיע
חודשי ,אבל האמת היא
מקצועי ,יציב ובר-קיימא .התשתית שנבנתה כאן בלהט ובגובה העיניים דווקא אל האברכים הצעירים שזה עתה
ימים ולילות שלא על מנת לקבל פרס ,לצד ראייה שהסכום הפעוט הזה
היא המסלול הבטוח שעליו יצעדו בעזרת ה' קהילות צועדים את צעדיהם הראשונים בבניית הבית:
אסטרטגית רחבה לטווח ארוך .ההחלטה הברורה "אמנם החיים עדיין לפניכם ,והחתונה של הילד נראית לכם הוא המנוע שמניע את
נוספות .והיפה ביותר? זו רק ההתחלה .יש כאן הייתה שלא מתפשרים על פתרונות של 'בערך'. המהפכה כולה.״
כרגע כמו חיזיון רחוק מעבר לאופק ",הוא אומר בדברים הנכנסים
פוטנציאל אדיר להתרחבות ולפיתוח מעטפת שלמה להרים תשתית כזו פירושו לגייס את אנשי המקצוע ישר אל הלב. הר"ר
שתעניק גב כלכלי ושקט נפשי סביב כל הוצאות המובילים בכל תחום :מומחים לבניית המודל ,רואי "אבל דווקא משום שאתם בתחילת הדרך ,חלון ההזדמנויות שמעון ברלוביץ
החתונה לכלל אנ"ש". חשבון ,אקטוארים ,מנהלי כספים ,ועד להקמת צוות שלכם הוא נכס אדיר שאין לו תחליף .הסכומים שאתם נדרשים
להפריש כעת נמוכים בפער עצום ,בצורה אקספוננציאלית ממש,
לעומת מה שיידרש מכם בעוד שנים ספורות .ככל שינקפו השנים,
הסכומים הנדרשים יתפחו ויזנקו .צאו לרחוב ותשאלו את האברכים
המבוגרים מכם ,אלו שמחתנים כעת ונאנחים תחת עול החובות:
קטן ממנו מוקדש להחזקת המשרד ולניהול השוטף כדי להעניק
שירות רציף ומקצועי לכל חבר ,אך חלקו הארי מיועד למטרה נעלה הם מצידם מוכנים היו לשלם כל הון שבעולם אם רק הייתה ניתנת
להם הזדמנות כזאת לפני עשור או שניים .הם מכים על חטא שלא שפע ,ברכה והצלחה להביא את כל צאצאיו
בהרבה :דמי השתפות בקרן הצדקה למקרי אסון ,שלא ישמע שוד לחופה ברווחה ,בשמחה ובכבוד".
ושבר בגבולנו .מדובר בכיסוי מציל חיים במובן הכלכלי ,ולצערנו היה מי שיעמיד אותם על כך בזמן .זו ההזדמנות שלכם ,ואסור
לכם לפספס אותה. ר' יהודה מוסיף" :חז"ל כבר הורו לנו
הרב ,כבר היו שתי משפחות בקהילה שנזקקו לכך וקיבלו מעטפת במסכת בבא מציעא' :לעולם ישליש אדם
מלאה שהבטיחה את נישואי הילדים בכבוד. "גם סכום ההשתתפות החודשי בקופת הגמ"ח נבנה במחשבה
עמוקה ",מסביר ר' שלום" ,ככל ואתם בתחילת החיים הסכום הוא את מעותיו' .זוהי אינה רק עצת ניהול סיכונים
"וכאן חשוב לי להדגיש בצורה ברורה ",מדגיש ר' שמעון" .יש
ממש נמוך וזעיר ברמה המשפחתית ,כזה שאינו מכביד על התקציב עתיקה ,אלא אבן יסוד בתכנון פיננסי ארוך
מי שחשב בטעות שאם הוא הצטרף למסלול שוק ההון ,הוא 'איבד'
השוטף של בית בתחילת דרכו. טווח .שלמה המלך ,במאמרו הידוע 'לך אל
את הערבות הזאת כי יש בעצם כסף בשוק ההון אז למה צריך "חובה להבין :מנגנון
אך מעל לכל ,מציב ר' שלום את קו התחום הברור שמהווה את הנמלה עצל ...תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר
את "פונקציית הערבים"? .והתשובה היא :להפך! הוא זכה מכל ההצטרפות פתוח אך
הלב הפועם של המיזם" :חובה להבין ולהפנים כי לא תהיה שום מאכלה' ,זיקק את התובנה הפשוטה :החכם
העולמות ,כי הוא נהג בחכמה .ילדיו ,חס ושלום אם יקרה משהו, ורק בשנה הראשונה
שלא יקרה ,לא יצטרכו להתפרנס מן הצדקה ,לחזר על הפתחים או אפשרות להצטרף לגמ"ח במועד מאוחר יותר! מנגנון ההצטרפות עיניו בראשו ,והוא אוגר משאבים בימי השפע
מלידת הילד הראשון. פתוח אך ורק בשנה הראשונה מלידת הילד הראשון .אברך שלא כדי להגיע מוכן לימי הדרישה .מנקודת מבט
להרגיש נזקקים ,אלא יינשאו בכבוד מרומם .מי לא רוצה להשאיר
אברך שלא ינצל את ינצל את חלון ההזדמנויות היחיד הזה בראשית הדרך ,פשוט ימצא כלכלית מקצועית ,הוצאות נישואי הילדים
ירושה מכובדת ומשענת איתנה לילדיו? אם כבר קרה אסון חלילה,
הילדים ידעו לפחות שאביהם דאג להם מראש ולא השאיר אותם חלון ההזדמנויות הזה את עצמו בחוץ ללא יכולת להצטרף בעתיד ,ויצטרך להתמודד לבדו אינן אירוע פתאומי או משבר בלתי צפוי
מול שוקת שבורה. ימצא את עצמו בחוץ". בים החובות ביום פקודה .זו השעה שלכם לפעול". שנחת משום מקום .זוהי התחייבות ידועה
"וכשמסתכלים על המספרים בעיניים יבשות ועושים חישוב הר"ר הרב שמעון ברלוביץ ,מחברי הנהלת 'אפריון' ,מבקש להעמיד מראש בעלת ודאות כמעט מוחלטת .להגיע
פשוט ",מסכם ר' שמעון" ,מגלים ש 85-השקלים הללו הם הסכום שלום פקשר דברים על דיוקם ולפרק את אחד הסעיפים החשובים והמרכזיים אל יום החתונה ללא היערכות מוקדמת,
הזול ביותר ,בפער עצום וחסר תקדים ,מכל דמי חברות בכל גמ"ח או ביותר במיזם -דמי החברות החודשיים בסך 85שקלים: ולהסתמך ברגע האחרון על גלגולי חובות,
קרן אחרת הקיימת כיום .זוהי תמורה אדירה במחיר זעיר המעניקה "כשאנשים מביטים על 85השקלים הללו ,יש מי שרואה בהם הלוואות חונקות או כספי צדקה ומתנת בשר
שקט נפשי וביטחון מוחלט לכל בית". סתם עוד סעיף הוצאה חודשי ",פותח ר' שמעון" .אבל האמת היא ודם -זוהי שגיאה תכנונית שניתן למנוע
שהסכום הפעוט הזה הוא המנוע שמניע את המהפכה כולה .חלק מראש.
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 131 130קשר איתן • סוכות תשפ"ז
מי שלא
ראה שמחה זו
לא ראה
שמחה מימיו!
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין
חתונה פלאן ויזניץ
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין
לשמחה יהודית טהורה בנישואי צאצאיך
ללא דאגות ממון ועגמת נפש לשנים ,בס"ד
בס"ד
ׁ ֶשיִתְ חַ דֵ ׁש הַ מְ ל ּוכָה
בס"ד
נ פ ש י : כ ל ת ה ו ג ם נ כ ס פ ה
8
עדנה מחודשת לראשית ממלכת רבוה"ק בעיירות קאסוב וויזניצא
חג הסוכות ה'תשפ"ז
שבת בראשית
כ"ט תשרי תשפ"ז הבעל"ט
מְ קוֹ+ם ֵ+א ׁשַ ,ל ֶהבֶת ׁ ַשלְ ֶ+הבֶ+ת
כפל הלשון :שבת ,ויזניצא
אחת משלשת ה'שלום' אשר קבעו את שם ספרו של ריש כפולה ומשולשת של 'דער היילגער 'צמח'' ,א היילגער שבת,
וקדושת העיירה הספוגה בהוד קדושת השבת מדור דורים. שושילתא קדישא – 'אהבת שלום' ,היא השבת.
קצר הגיליון ,חיוור הדיו בעירת השבת-קודש
ודלות התיבות ,מלתאר את בקאסוב החלה עוד אצל
העתיד להתרחש בהאי
יומא ,באותו המקום.
דבר מלכות אביו הגדול מרן רבי יעקב
קאפיל חסיד זי"ע ,כנודע,
השבת ,אשר חל בה בו ברזל ומני אז היא נכס צאן
ניצוץ ממשנת לאורך מאות שנות פעולת
ביום הילולת רביה"ק ה'צמח רבותינו הקדושים זי"ע
צדיק' – שבת בראשית ,כ"ט ויזניץ. צדיקי בית קאסוב
תשרי ,הכוללת בס"ד גם צד זקיה"ק ה"אמרי ברוך" זי״ע רבותינו במאי זהירי
גשמי דביה תחדי נפשא, התבטא פעם" :ס׳איז מיר גרינגער צו טפי? בקדושת השבת .עד
תהיה חטיבה אחת של זאגן דריי מאהל 'מלכויות זכרונות שנודעת שמה ויצאה טבעה
רוחניות צרופה ,בניווטם של שופרות׳ ,ווי צו נעמען איין מאהל דעם של 'שבת אין ויזניץ' בכל
משפיעים דגולים ונכדי בעל לולב מיטן אתרוג" [נקל לי לומר שלוש העולם כולו.
ההילולא ,ותחת השראתו פעמים 'מלכויות זכרונות שופרות' ,מלאחוז בידי
פעם אחת את הלולב והאתרוג] רזא דשבת – ויזניץ,
הישירה של 'מרא דאתרא' – ורזא דויזניץ – שבת ,אות ימים מרומ
מים לאורם ולמשנתם
רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע, הסביר זאת ה'אמרי חיים' ,כי
היא לעלמי עד. של רבו
אשר כמו אז שעמד ושימש בנטילת הלולב והאתרוג יש יחודים קאסוב – ה"ק זי"ע שוכני ארץ
הרי ש'שבת אין קיטוב -ו
עם סיור היסטורי מודרךיזניצא – סאדיגורה
והשפיע קדושת שבת לכל רבים .והפטיר" :נו ,גייט׳ס פאר
ויזניצא' היא בחינת
ברחבי העיר ויזניצא
עבר ,בגיצי אש ובתבערת שטייט׳ס"...
'משמרים ישראל שתי
בצילו של בעלובההמרילוכזם שבת מרוממת
יוקדים ,אף כעת יעמוד
וירעיף אור קדושה וטללי שבתות' ,בקדושת השבת,
אתרא ובקדושת המקום -
לא רביה"ק ה'צ דיק' זי"ע
תחיה מאוצרו הטוב ,לכל
אשר יזכה לשוב ולהסתופף
בצלו ,לעשות את השבת ביים רבי'ן דער 'צמח צדיק' זי"ע. השבת אל המיוחל במסע ,
ד בס" השגה,
קדישא 'ויזניצא'.
ודבר זה בר
צ מח בהשתתפות נכ
הקדושה והמרוממת ,בויזניצא ,ביומא דהילולא רבא .קדושה ובראשם הרה"צ רבי דיו ואורחים דגולים
אשרי הזוכה.
חק האגער שליט"א
לוי יצ
התקבלה סבסוד ל 7-הראשונים
במחיר ₪ 3,500 יציאה בס"ד:
א שבת ביים רבי'ן -שבת יארצייט כ"ט תשרי אין ויזניצא מחיר מיוחד ₪ 3,900
יום חמישי בראשית כ"ז תשרי 17:15
חזרה אי"ה:
מהרו להירשם במוקד 'ויזניצא' 073-302-5575 כולל אש"ל מלא ונסיעות פנים יום ראשון נח ל' תשרי 19:00
◄ לפרטים והרשמה במערכת 'הכנסת אורחים ויזניצא'► 073-302-5575 :
אבי בית אל נכס פתי נכס וף כי
תפילה מיוחדת ונלהבת תוזעק ברמה נשוב ונראה את הבית הקדוש ,את שלום ותורת חיים ,ולהמשיך לדבוק
לשלום ממשיכי דרכם בגאון ובעוז, ה'הויף' הכל-כך מדובר ,הישיבה הקדושה באותה משנה מקודשת שראשיתה כאן,
ובראשם מרן אדמו"ר שליט"א רבי ישראל והפנימיה – הכמעט ראשונה מסוגה באזור, והמשכה לדור דורים ,ברחבי תבל.
בן לאה אסתר לרפואה שלמה ,אשר שרידי בית המדרש הישן שהיה ה'כלי'
למדורת האש הויזניצאית שיקדה בו ושאר נפעל וודאי ישועה ורחמים ,לכלל ולפרט,
בנסיעה הבלתי-נשכחת ביומא דהילולא
באותה מדה ובאותו סדר של ישועות
תשפ"ה זימן את אבוה"ק לעמוד לימינו בתי המדרשות בעירה ,ועוד.
שהתגלגלו כאן בין המרצפות ,בפרנסה
עד לישועתו השלמה ,ובגלל אבות הושיע רחבה מ'מגירה' בלתי מתרוקנת ,בבני
ויושיע בנים. נצעד באותה הדרך ,על אותם השבילים,
עם אותן המחשבות והרצונות. בריכי ובחיי אריכי ,בבריאות ובשמחת לב.
ּתֹורת ַחּיִ ים
ּכִ י ּבְ אֹור ָּפנֶ יָך נָ ַת ָּת לָ נּו ה"א ַ
בצל כנפיך יחסיון: צדיק ונושע הוא:
וְ ַא ֲהבַ ת ֶח ֶסד.
השבת המרוממת העליה לציון
שעות של תענוג וקורת רוח
אל הקודש פנימה קריה הומיה :ויזניצא ההתרגשות ,הצמאון ,סדר הנסיעה המרוממת
יום שבתון מלא וגדוש ,כאשר דמות דיוקנו
ברטט ,ברתת ובזיע ,נעלה אל הציון לשם מועדות פנינו
של רביה"ק בעל ה'צמח צדיק' זי"ע בעל רכז הגעגועים ושטף הכמיה והציפיה,
הקדוש שבאוהל המפואר בבית העלמין
ההילולא נראית ,רוחו חופפת וקדושתו
משפעת .סדרי שבת מלאים וגדושים
החדש בויז'ענקע הסמוכה .נהלך ברגש, יפרצו כמעין המתגבר ,עם הדריכה שכינתו' – הכל נולד שם ,בעיירה הקטנה לדבקות במשנתו הברורה ,בלבבות בדרך המלך נלך
הראשונית על סף העיירה ,אשר עצם קאסוב .היסודות נוצקו שם ,שם נסללה מרגישים ,מוחות חושבים ,ובעיקר
במשנתו ובהדרכתו.
כחסיד לפני רבו ,כבחיים חיותו .כדלים
הדרך אל חיי הרוממות המקודשים באוזניים קשובות למעיינם המתגבר
'נסיעה' אל רביה"ק
וכרשים באנו עדיך רבינו הקדוש רבי הזכרת שמה ,מעוררת תלי-תלים של ה'צמח צדיק'
מנחם מענדיל בן רביה"ק רבי חיים, רגשות קרבת אלוקים ודבקות הבורא. שבנחלת כולנו – בני איש אחד. של חשובי אנ"ש ,ובראשם המשפיע
עיון בתורתו הקדושה ,סיפור תהלוכות כבימים ההם ,עם עגלות רעועות או
לשפוך שיח ולהעתיר בתפילה ,להעריך הנודע נו"נ לרבוה"ק הרה"צ ר' לוי יצחק
חייו ופעולת צדיק לחיים ,לימוד אורחותיו נקודות-שיא רבות ימלאו את התוכניה עמלם של רבוה"ק ה'אהבת שלום' ובנו בצעדים רגליים ,כך בזמן הזה ,בתעופה
את זכות התקשרותנו אליך ,ולחזק את אחריו ה'תורת חיים' זי"ע' ,לגייר' את האגר שליט"א בן כ"ק אדמו"ר שליט"א
והתחזקות בצוואותיו הקדושות אשר עודן הגדושה בימים אלה ,בצל קדשו של משוכללת מעט יותר – אנחנו עושים
חיות וקיימות. הקשר בהכנעה ראויה ובדבקות במשנתך ה'גן הנאה' הזה ,הוא אשר הצמיח את מלונדון אשר ירחיב לאורך כל הנסיעה
רביה"ק ה'צמח צדיק' בעצם יומא את אותה הדרך ,עם אותה המטרה:
הטהורה אשר השארת אחריך ברכה .נא הדורות הבאים ,את אותם חסידים ברי בתורתו של אותו צדיק ,אשר ממעיינו
דהילולא ה-קמ"ב ,לפניו ולאחריו. להסתופף בצל רביה"ק ה'צמח צדיק'.
שבת שכולה עונג בשבת אחים גם יחד, ואנא רבינו הקדוש ,היה נא קרוב אלינו דעת והשגה ,ואת אותן ההדרכות שמהן אנו שותים עד היום.
מיר פארן קיין ויזניץ.
בהרחבת הדעת והלב ,בניגוני קודש להעלות שוועתנו השמימה ,בכחך הגדול אך טרם לכל ,הזכות בעצם השהייה על אנו ניזונים עד היום הזה.
ממורשתו ומורשת צאצאיו הקדושים, ובהשפעתך העזה 'יתיר מבחייהוי'. אותן אבנים שדרכו בהם ה'צמח' וה'אמרי איננו נוסעים לסיור ברחבי אירופא ,ולא
שיחות מרעים נלבבות ודברי פי חכמים ברוך' ,ואחריהם בקודש ה'אהבת ישראל' באחד מרגעי השיא של הנסיעה ,ביום שורש נשמתנו :קאסוב לביקור שורשים במובן הדל שלו .אנחנו
חן משפיעים דגולים ,זקני חסידים ולומדי רגעים נעלים של שיבה אחורנית אל ימי ובניו הקדושים ,כאשר מסביבים אותם ששי קודם חצות ,נפקוד את ציונם נוסעים עם מטרה מדויקת ויעד ברור:
ממלכתו ,אל שעת הכניסה אל הקודש כחומה חסידים ,פרחים וזקנים ,בביטול הקדוש בשני האוהלים .נבקש בזכותם, שם הכל התחיל
תורתו הקדושה. צום רבי'ן ,בלא שום תוספות.
פנימה ,לשמוע אורחות חיים ,להתברך – ובהכנעה ,בתשוקה ובצמאון לשמוע נפציר בהם לפעול עבורנו ,לשמר את כל ה'יש' המבורך המהווים היום עולם
שבת נועם הנפשות ועדן הרוחות. ולהוושע. הברה כל שהיא. דרך החיים ,לצעוד בדרך של אהבת ענק של 'להתענג על ה' וליהנות מזיו וכמו אז ,גם היום ,השעות תוקדשנה
+אה+לי++ם
•תפילת מנחה 'צלותא דמעלי יום חמישי בראשית
שבתא' בבית ההכנסת אורחים
+++נ+ט++ע ++ה'
כ"ז תשרי :לויזניצא
הסמוך לאוהל הקדוש
– 17:15הלב ממריא
שבת קודש יציאה בס"ד מטרמינל ,1טיסה בחברת
נוסעים
יומא דהילולא רבא ,כ"ט תשרי וויז-אייר ,אורך נסיעה :כ 4-שעות
נפשי חולת אהבתך – 20:20על העבר המפואר
אנחנו
סדרי שבת נלהבים ,מלאים וגדושים,
נחיתה ביאשי – רומניה.
מסכת בניית האוהלים הקדושים נעימים וערבים ,בצילא קדישא דבעל
אחר מעבר גבולות והפסקה ק'לה –
על ציוני רבוה"ק בויזניצא נבג"מ – פרק ג ההילולא
אל
יציאה אל גבול אוקרינא ,מסע בן כ3-
בהשתתפות משפיעים נכבדים ופמ"מ
שעות ,באוטובוסים מורווחים ונעימים
הרה"צ ר' לוי יצחק האגר שליט"א
/מעבר גבול רומניה – אוקרינא /
המקום
נסיעה בת כשעה ,אל חמדת לבבנו
כך הסתיים הפרק הקודם ,אשר סיפר על האוהל שבנה "תקרת האוהל הקדוש היתה סדוקה ,הכתלים מטו מוצאי שב"ק בראשית
ר' אנטשיל באב"ד ז"ל ,ובזה החל הפרק המפעים והמרתק ליפול ,ואף הגיעה השעה לבירור אמיתי איה מקום כבודם אור לל' תשרי
של בניית האוהל החדש ,הנוכחי ,המפואר והענקי. המדויק של שוכני האוהל". – 03:00ברוך שהגיענו למקום הזה
מטל השמים הגעה אל אדמת אבותינו – ויזניצא,
סדרי
מעמד 'ויתן לך' והורקת שפע ,באוהל ערש מולדתנו
המצב ב'ויזניצא' ,ההכרעה במאנסי וההוראה ב'שיכון' הקדוש •ארוחת ערב ולינה במלון המפואר
אבותיו הקדושים בשיכון ויזניץ ,הוא מרן
אדמו"ר מויזניץ שליט"א.
כלל אנשי שלומנו דופקי דלתי
האוהל הקדוש הישן ,הודו פה אחד
אדמת קודש הוא
נוד-צ'רמוש שבויזניצא
הנסיעה
כמעשהו במאנסי ,כך מעשהו בתורת כי עת לחננה וכבר בא מועד לשינוי
ולהידור ,אך למעשה נדחה הדבר ,עד
סיור נרחב במבואות ויזניצא ,כאן הלכו
רבותינו
יום ששי ,עש"ק בראשית
כ"ח תשרי :קאסוב ,קיטוב ,ויזניצא
ברצו"ה
חיים – 4מקום מושבו של מרן אדמו"ר
שליט"א .השאלות נשאלו ,הצדדים שלקח על עצמו את העול הכבד הרה"ח
ר' משה צבי שטרן הי"ו יו"ר ויזניצא, מרחשוון שפתיה מנהג אבותינו בידינו
הועלו ופורטו ,כלל הפרטים נידונו ומרן
ובהחלטה אמיצה נכנס אל עובי הקורה. תפילת שחרית במלון ,באש יוקדת,
שליט"א בשמחה רבה עודד את הפעולה יציאה לכיוון העיר הסמוכה סאדיגורה
המאומצת ,בירך את העוסקים ,והעמיד עם התוכניות הראשונות שכללו (באם יספיק הזמן) בנוסח אשר נולד כאן
את הרה"ג ר' שמואל ברגר שליט"א חפירה זהירה במקום הקדוש ,ובניית תפילה נלהבת ופקידת ישועה על ציון •אחר התפילה פת שחרית נרחבת
רב החברא-קדישא בקרית ויזניץ ,ורב אוהל חדש ,רחב ומהודר ,הועלו חותן בעל ההילולא קודש הקדשים בשיח חסידים
דק"ק ויזניץ ברובע ח' אשדוד ובביהמ"ד התלבטויות עמוקות בענין ,מתוך רצון מרוז'ין זי"ע סמוך ליומא דהילולא ג'
טאלנא בבני ברק ,כרב הפוסק לכל להרבות את כבודם במקסימום האפשרי
מרחשוון אל ההורים אשא עיני
העניינים האמורים ,ועל פיו ישק כל דבר. – מחד ,ומאידך – שלא לקלקל חלילה או נסיעה קצרה ,בת כ 25-דק' אל מקור
להזיק. •מעבר גבול אוקרינא -רומניה
כך באה ההכרעה על בניית האוהל הברכה – קאסוב
החדש בצורתו הנוכחית – ברעיון אחת ההתלבטויות המורכבות היתה
בענין כותלי האוהל.
יום ראשון נח תפילת רבים נלהבת על ציוני הקודש
שהציע כ"ק אדמו"ר שליט"א ממאנסי - אדר"ח מרחשוון של רבוה"ק ה'אהבת שלום' וה'תורת
לבנות בנין נאה ,אך את הכותל הקדמי כזכור ,נבנה האוהל בתחילה ללא חיים' זי"ע.
לבנות מחלונות ובכך להשאירו חשוף מחיצות סגורות ,המטרה היתה פשוטה •ביקור בביהמ"ד בעיר סירט בו
כיהן ברמה הרה"ק ה'מקור ברוך' •נסיעה קצרה נוספת אל קיטוב
ופתוח אל העיר ,מה שימנע את הבעיה וברורה ,למנוע מתושבי המקום הערלים
זי"ע (סמוך ונראה ליומ"ד ב' הסמוכה ,הבנת קדושת המקום,
האמורה .מחד סגור ונאה כראוי לכבודם, את השימוש במקום לצרכי בילוי
אך מאידך פתוח וגלוי למניעת פולשים במרחשוון) ותפילה על ציונו של הרה"ק ר'
חלילה וגרוע מכך .אך כעת ,עם פיתוחי
מפוקפקים .וכך יצא הרווח כפול ,גם הטכנולוגיה והיכולת להתקין מצלמות, •נסיעה לשאץ לתפילה מיוחדת על משה מקיטוב זי"ע
'ישיבה' נאה על קברם ,וגם חלונות נראה הדבר כפתרון אפשרי. ציונו של הרה"ק ר' משה משאץ
פתוחים – מהם ישקיפו ספוני טמוני שאלה זו ,לצד שאלות הלכתיות זי"ע דארט ווי דער בעל-שם-הקדוש
אדמת קודש זו למרחקים ,כצוואת נוספות הכרוכות בצעד שכזה ,הונחו על •תפילת שחרית תחת השפעת טובל'ן איז ער גיגאנען
הרה"ק הרבי ר' מענדיל מרימנוב זי"ע שולחנו של זקן צדיקי בית ויזניץ באותה הימים המרוממים ,ביהמ"ד המרכזי הסמוך המקודש במעיין טבילה
לפתוח חלונות על ציונו להשקיף העת – ראשית שנת תשע"ח – האי ניהו ביאשי לויזניצא
ולהשפיע. כ"ק מרן אדמו"ר ה'תורת מרדכי' זי"ע.
ובכן ,רבוה"ק ,השקיפו ממעון ה'תורת מרדכי' זי"ע התעניין עד נכדו חביבו ,מחשובי החוקרים בצוות 'הגן - 16:00מלאים וגדושים שערי שמים פתח
קדשכם ,ופעלו ברכה לכל הדבקים לאחת ,התרגש מהשאיפה לרומם את הנאה' והעמל רבות להרמת קרן ויזניצא המראה מקישינב באוצרות טעונים מעמד התפילה הנשגבת ופתיחת שערי
באורחותיכם ,ווער ס'פארט ,צו וועמען כבוד האבות הקדושים ,נתן את ברכתו הרה"צ ר' לוי יצחק האגר שליט"א שטח נחיתה בס"ד בארה"ק בשעה 19:00 ישועה באוהל הקדוש בויזניצא
ער פארט ,אויף אייער וועג פארט ער, המלאה ,אך קבע כי כלל השאלות בפניו את התוכנית ,את הלבטים ,את
דארפט איר אים א טובה טוהן. העולות יופנו אל בן אחיו היושב על כס האפשרויות ,וביקש הדרכה ברורה.
ו ַי ְ ּמ ֵ ּ
ַלא מ ִשׁ ַא ֲלו ֹתֵ נו ּב ְּמ ִד ָּה טוֹב ָה ,י ְשׁ וּע ָה ו ְ ַרחֲמ ִים
״
במקום לעקור את הגפן המהפכה של 'משיאים':
נהנים מהפירות
בבוא העת ,כשהמשפחה תחתן בעז”ה את הילדים הראשונים ,במקום למשוך
את הכסף והתשואות שהצטברו בשוק ההון ,תתקבל הלוואה עם הסכום הנדרש המודל הפיננסי שמאפשר לחתן
את כל הילדים בלי לקרוס תחת
מהגמ”ח ללא ריבית ,ורק הסכום החודשי הנדרש להחזרי ההלוואה יימשך מהכסף
בוודאי שיש בהצטרפות שנצבר למשפחה בשוק ההון .כך לא ייגדע עץ הצמיחה ,והכסף הגדול ימשיך לצבור
תשואות ולסייע במימון חתונות הילדים הבאים.
לתוכנית זו משום
ההחזרים
גם אם שוק ההון עובר ירידות זמניות בדיוק בזמן שאחד הילדים נישא (תרחיש
קיום מצוות הלואה סביר לאורך 20שנות נישואי הילדים) ,הסכום הדרוש לחתונה מתקבל בוודאות דרך
הגמ"ח .במקביל ,תיק ההשקעות מקבל את מרווח הזמן הנדרש כדי להתאושש,
וצדקה ,ומאידך ,הרי לתקן ולצמוח מחדש.
היא בכלל ההשתדלות דעת גדולים
בחודשים האחרונים זוכה מיזם "משיאים" להתעניינות רבה
הראויה לכל בית אב ההתעניינות הרחבה במיזם לוותה מהרגע הראשון בהירתמות ובהכוונה צמודה של
גדולי הרבנים והדיינים ,ובראשם רבני נשיאות המיזם הראב"ד רבי יהודה סילמן ולהצטרפות של אלפי הורים | מהו המודל הכלכלי שקיבל את
לקראת תקופת נישואי שליט"א והראב"ד רבי צבי ברוורמן שליט"א .עבור משפחות רבות ,העובדה שגדולי
ישראל בדקו וחקרו ,וסומכים את ידיהם על המיזם ,היא אבן היסוד המאפשרת ברכתם ועידודם של גדולי הפוסקים ,ואיך הוא משנה מן היסוד
הצאצאים ,להעמיד להצטרף לתוכנית בביטחון מלא.
את ההיערכות לחתונות הילדים הבעל"ט?
קרן קיימת נושאת את המיזם מוביל בפועל איש שוק ההון ר' יוסף מינצברג ,לצד מומחים פיננסיים,
בשיתוף פעולה עם הגמ"חים הגדולים ובראשם הגמ"ח המרכזי ובחיבור ישיר לבתי
פירות לעבור תקופה זו ההשקעות המובילים בישראל. אך כשהילדים גדלים וכמה חתונות מגיעות ברצף צפוף ,העומס הופך למעמסה
כבדה שעלולה למוטט גם משפחה אחראית ומסודרת .השאלה אינה רק איך
המהפכה השקטה:
בקהילות ,בבתי המדרש ובאלפי בתים
בשמחת לב ובהרווחה. היתרון הגדול :הזמן
ככל שמתחילים מוקדם יותר ,כשהילדים קטנים ,אפשר לבנות את התוכנית
מממנים את החתונה הקרובה ,אלא איך דואגים לכל הילדים ,בלי שהעתיד של אחד
יבוא על חשבון השני. בחודשים האחרונים משהו חדש ומרענן מתרחש בעולם הכלכלה החרדית.
בהדרגה ובסכום חודשי נגיש יותר .זו אינה רק שאלה של כמה מפקידים ,אלא של הבשורה של מיזם 'משיאים' היכתה גלים בכל ריכוזי הציבור החרדי ,והביאה עמה
כמובן שכיהודים מאמינים אנו יודעים שהקב”ה עוזר ונמצא איתנו תמיד ,ובפרט גל הצטרפות חסר תקדים .המוקדים אינם נחים לרגע :עשרות פניות מגיעות מדי
כמה שנים הכסף יכול להישאר מושקע .הרווחים שנצברים לאורך התקופה עשויים
הגר"י סילמן לשיט"א בעצמם להמשיך לצמוח .זהו אפקט הריבית דריבית .לכן התוכנית אינה מיועדת
בכל עניין החתונות נראים ניסים גלויים וסייעתא דשמיא מיוחדת .אך כפי שהורו כל
גדולי הדור ,מחובתנו לעשות את ההשתדלות ולא להסתמך על הנס.
יום ביומו של הורים המבקשים לבנות מפת דרכים בטוחה לחתונות הילדים ,ואלפי
רק למי שיכול להפריש סכומים גדולים; היא מבקשת להפוך תכנון עקבי ,משפחתי משפחות כבר צעדו את הצעד הראשון והבטיחו את עתידן הכלכלי.
וארוך טווח לחלק מההיערכות לחתונות הילדים.
לקחת את הטוב מכל העולמות הסיבה להצלחה הכבירה ברורה :הציבור מבין שבעידן שבו עלויות החתונות
הפתרונות המקובלים נשענים בדרך כלל על אחד משני כלים :גמ״חים והלוואות, והדירות מגיעות לסכומי עתק ,לא ניתן עוד להיערך בשיטות הישנות ,שבסכומים
או חיסכון והשקעה. גדולים עלולות להוביל לקריסה כלכלית חלילה של ההורים.
משל הגפן
כאשר בבית בלע"ה גדלים 7 ,6או 8ילדים ,לחתונות הראשונות עוד אפשר להתכונן.
הכסף תמיד נשאר שלכם לגמ״ח יש יתרון משמעותי של ביטחון וודאות :בעת הצורך מקבלים סכום ידוע
מראש ,בתנאים המתאימים למסלול ולזכאות .האתגר מתחיל כאשר כמה הלוואות
ב״משיאים״ בונים לכל משפחה תוכנית לפי הנתונים שלה .הכספים אינם מוחזקים מצטברות במקביל ,וההחזרים החודשיים גדלים ומכבידים מאוד.
בשום שלב ב’משיאים’ אלא עוברים ישירות לקופת הגמ”ח ולבתי השקעות שוק ההון ,לעומת זאת ,מאפשר לכסף לצמוח לאורך זמן באמצעות אפקט
ברישום ישיר על שם ההורים והילד .התפקיד של ״משיאים״ הוא לבנות את הריבית-דריבית .אלא שכדי להגיע לסכום הרצוי לחתונות הוא דורש כבר בהתחלה
התוכנית וללוות את התהליך באמצעות הגורמים המורשים. למה אסור לעקור את העץ ביום החתונה? הפקדה חודשית יחסית גבוהה ,התמדה וסבלנות גם בעיתות משבר ,והתמודדות
דמיינו שנטעתם גפן מניבה והשקעתם בה שנים של עבודה והשקיה .בהגיע מתמדת עם תנודות השווקים היוצרות חוסר וודאות .הסיכון הגדול ביותר הוא מצב
הסיבה שהמיזם מעורר עניין כה רב :הוא אינו מבקש לתת תשובה רק לחתונה שבו בדיוק בעת החתונה הבורסה תיפול או תהיה בשפל ,והמשפחה תיאלץ לפדות
הקרובה ,אלא לשאלה שכל משפחה מתמודדת איתה מלידת הילד הראשון :איך עונת הבציר הראשונה ,במקום לקטוף את אשכולות הענבים הבשלים ,אתם
עוקרים את הגפן כולה מהשורש כדי להשתמש בענפיה .ברור לכל בר דעת את הכסף בהפסד.
נצליח להגיע מוכנים ולחתן את כל הילדים בנחת ובכבוד?
שבשנה הבאה לא יישאר דבר.
הפתרון בשיטת השילוב
זה בדיוק מה שקורה כאשר פודים את תיק ההשקעות בחתונת הילד בדיוק לשם כך התגייסו מומחי כלכלה בכירים ואנשי שוק ההון ,כדי למצוא מענה
הראשון :עוקרים את מנוע הריבית-דריבית שצמח במשך 20שנה. שיעניק ודאות מלאה ויציבות ללא היקלעות לחובות והחזרים בלתי אפשריים.
שיטת לובסט ,שעליה מבוססת התוכנית ,אינה מציעה לבחור בין שתי האפשרויות,
השיטה של 'משיאים' קובעת :הגפן נשארת נטועה באדמה! אלא מעניקה לכל אחת מהן תפקיד מוגדר ומדויק :שוק ההון הוא מנוע הצמיחה
ליצירת קשר עם משרדי ‘משיאים’ חייגו > ביום החתונה נעזרים בהלוואת גמ"ח בטוחה בסכום ידוע מראש .תיק ארוך הטווח ,הגמ"ח הוא הביטחון והגב.
ההשקעות ממשיך לצמוח במלוא עוצמתו ללא הפרעה ,ואילו פירות הגפן
03-690-0029
(הרווחים והתשואות המצטברות) הם אלו שמכסים באופן שוטף את החזרי בכל חודש המשפחה מפקידה סכום שחלקו מופנה לגמ"ח וחלקו לשוק ההון .גובה
הגמ"ח מדי חודש .כך מחתנים בכבוד ,את כל הילדים אחד אחרי השני. הסכום והיחס בין הרכיבים נקבעים בהתאמה אישית מלאה -לפי גילאי הילדים,
מספרם ,היעד המשפחתי והיכולת החודשית השוטפת.
נהנים משיאים צומחים נוטעים מתכננים
ההון שנצבר מסייע בהחזרים החודשיים
וממשיך לצמוח לחתונות הבאות.
נעזרים בגמ״ח בזמן החתונה
בלי למשוך כספים משוק ההון
נותנים לזמן ולאפקט
התשואה לעבוד עבורכם
מתחילים בהפקדות לתוכנית
בגמ"ח ובשוק ההון
בונים תכנית משפחתית
המשלבת בין גמ״ח לשוק ההון כך זה עובד >
ות ,אינה מבטיחה תשואה ,והמסחר כרוך בסיכון .הגמ"חים אינם שותפים ב'משיאים' וההצטרפות אליהם כפופה לתקנונם. המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות .הפעילות מבוצעת רק מול סוכני ביטוח מורשים' .משיאים' אינה יועצת השקע
הגאון רבי שמעון אנשין שליט״א ,רב קהילת
ברסלב ,בעת התרשמות מסדרי המאפייה
המצות שעוררו את
התפעלותם של גדולי ישראל
וחכמי התורה והחסידות
דקות שלוש
של חרדת קודש
פחות משלוש דקות מנתינת המים בקמח ועד מצה אפויה • אברכים בני תורה ויראי שמים
המופקדים על מלאכת הקודש • שורת הידורים ייחודיים • ומצה דקה ופריכה שכבר הפכה לשם
דבר • לקראת פתיחת עונת האפייה אחרי חג הסוכות ,כתבנו שמעון טווערסקי נכנס אל "מצה
בעקערי" באלעד ,עקב מקרוב אחר מלאכת האפייה וחזר עם רשמים ממקום שבו החיפזון של
יציאת מצרים מקבל בכל יום מחדש משמעות מוחשית
מרן הגאון הגדול רבי אהרן פלדמן שליט״א,
ראש ישיבת נר ישראל וזקן ראשי הישיבות בארה״ב,
במהלך שהותו במאפיית המצות
מרן הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס שליט״א ,גאב״ד חניכי הישיבות ,בביקור במאפיית המצות שמעון טווערסקי
כשההידור מגיע
הביתה
ואז מגיעה המצה מן המאפייה אל המקום
אליו נועדה ,שולחן חג החירות בבני היראים.
הידור שנמצא בפרטים
במאפיית מצות ,הפרטים הקטנים הם
הסיפור הגדול.
את העבודה מתחילתה ועד סופה.
יש משהו במראה הזה שמחזיר את המתבונן
אל הפשטות של דורות קודמים.
קמח .מים .ידיים עובדות .תנור בוער.
ומעל הכול ,הידיעה שלא מדובר בעוד מוצר
פחות
משלוש דקות
" יש רגע שבו המילים העתיקות מקבלות
פתאום חיים.
אני עומד שם כשהמים נשפכים אל הקמח.
קול ה"לשם מצת מצווה" נשמע בחלל.
הידיים מתחילות במלאכתן ,העיסה עוברת
מן המים והקמח
היוצא מקו ייצור ,אלא במצה שתעלה בעוד במהירות מעמדה לעמדה ,התנור בוער ,ובתוך
הקצב הגבוה של האפייה מאפשר להגיע שיטת העבודה ב"מצה בעקערי" נבנתה סביב
חודשים אחדים על שולחן הסדר ,בשעה שבה פחות משלוש דקות יוצאת מצה אפויה.
ועד המצה
לתפוקה משמעותית ביותר ,וממילא להנגיש שאיפה אחת :שהעיסה תתקדם במהירות
אב יהודי יגביה אותה ויאמר" :הא לחמא לרגע נדמה שהשעון כאן מתקתק אחרת.
את מצות היד מרש"י ורש"ם במחיר המאפשר ובזריזות מרגע נתינת המים ועד האפייה.
עניא". מאז יצאו אבותינו ממצרים בחיפזון ,מלווה
האפויה
למשפחות להעלות אותן על השולחן בהרחבה גם התנור משתלב בשורת ההידורים :רשת
דווקא כאן ,בתוך הקצב המהיר כל כך, הזריזות את מצוות המצה .דור אחר דור,
ובשפע עצום לאורך כל ימי הפסח. התנור עוברת בכל סיבוב דרך אש בחום של כ
"
המראה של האברכים העוסקים במלאכה שנה אחר שנה ,עמלו יהודים בערבי פסחים
והבשורה אינה מסתיימת במחיר. 650מעלות ,באופן המעניק בכל מחזור מחדש
ריגש אותי .הזריזות איננה רק עניין של מתוך אותה חרדת קודש :לשמור ,למהר,
מרן הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט״א ,ראש ישיבת חברון, המצות דקות ,אחידות ופריכות ,וטעמן הפך את מעלת "תנור ראשון".
בעת ביקורו במאפייה הספק; היא מורגשת כחלק מאווירת המצווה לדקדק ולהדר.
עם השנים לאחד מסימני ההיכר של "מצה
עצמה. ובתוך העולם העתיק הזה צמחה בשנים
בעקערי".
גם גדולי התורה וחכמי ההוראה שביקרו האחרונות באלעד מאפייה שהצליחה לעורר
כך נפגשים על שולחן אחד הידור ,טעם
במקום עמדו בדבריהם על השילוב הזה: עניין מיוחד אצל רבנים ,דיינים ומורי הוראה.
ונגישות.
מהירות האפייה ,שורת ההידורים והעובדים שמה" :מצה בעקערי".
"
בני התורה ויראי השמים המופקדים על
"
המלאכה.
כשהשעון הופך להידור
מצות יד קמח ומים פחות משלוש דקות.
זה הנתון שתופס מיד את העין ,אבל
מהודרות ביותר זריזות כשעומדים כאן ורואים את התהליך מתרחש
לא רק לליל הסדר ולשם מצת מצוה הגאון הגדול רבי משה מרדכי קארפ שליט״א ,בעת התבוננות בסדרי
אפיית המצות
מול העיניים ,מבינים שמאחוריו מסתתר
הרבה יותר משעון.
כ״ק האדמו״ר ממישקולץ שליט״א ,בעיצומה של עבודת המצות במאפייה
מסורת עתיקה אברכים סביב שולחן
אלא לשולחן
מרן החתם סופר מעיד בתשובותיו על אפיית
התנורים יובערו .האברכים יתפסו את הגאון החסיד רבי זושא הורוביץ שליט"א
רב דקהילת החסידים באלעד
שממשיכה לחיות המצות מצות שבה מתחילת נתינת המים בקמח ועד
הפסח כולו
"
מקומם .המים יישפכו אל הקמח .ושוב הוצאת המצה מן התנור חלפו שתיים או
"
יישמע בחלל ה"לשם מצת מצווה". אבל אולי הסיפור של המקום נמצא דווקא שלוש דקות בלבד.
בחוץ עוד יהיה תשרי. אל המאפייה הגיעו במהלך השנים רבנים, באנשים. ב"מצה בעקערי" הפכה הזריזות הזו לרוח
בפנים כבר יתחיל ניסן. דיינים ומורי הוראה .הם עברו בין העמדות, וכאן ,אני מודה ,התפעלתי במיוחד. המלווה את האפייה כולה.
ומדי דקות ספורות תצא מן התנור מצה עקבו אחר האפייה מקרוב ועמדו על סביב שולחנות העבודה עומדים אברכים מרגע שהמים פוגשים את הקמח מתחילה
נוספת ,דקה ,פריכה ומהודרת ,הנושאת ההקפדות המלוות אותה. בני תורה וחסידים ,יראי שמים ,המופקדים תנועה רציפה :לישה ,רידוד ,ניקוב ומיד אל
איתה מסורת בת אלפי שנים. מיד אחרי סוכות בעצמם על מלאכת המצות .הלבוש אברכי, התנור הלוהט.
המכתבים שנכתבו לאחר אותם ביקורים האווירה בית־מדרשית ,ובידי העובדים אני עומד מן הצד ורואה את הקצב .אבל
בעוד שבועות אחדים ,כשהסכך רק ייאסף,
ועל השעון? מספרים את מה שקשה להעביר בתמונה: טלפונים כשרים בלבד. אחרי כמה דקות של התבוננות ,רואים כבר
באלעד כבר יתחילו בעבודת הקודש על פסח.
פחות משלוש דקות. התפעלות מן הזריזות ,מן ההידורים ומן זו נקודה שמרגישים בה מיד כשנכנסים משהו נוסף :את הכוונה.
האווירה שבה נעשית מלאכת המצות. למקום. כי כאן ,כל שנייה היא חלק מן ההידור.
יום אחר יום הם מגיעים לעסוק במלאכת
המצות ,והמילים "לשם מצת מצווה" מלוות
הגאון הגדול רבי משה ברנדסדורפר שליט״א ,גאב"ד היכל
ההוראה ,במהלך סיור במאפיית המצות
א שבת טיש
חיים מאיר הייגר
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין
נגילה ונשמחה בך
מהיום יו"ט ראשון של סוכות ,האברכים והבחורים כבר התאספו
לתפילת מנחה בביתו נאוה קודש של רביה"ק ה'אמרי חיים'
הכל במוקד אחד! זי"ע ,ממתינים לכניסת רבינו .משום מה השתהה רבינו להיכנס
03-6285819
לתפילה ,עד שהגבאי נכנס לסוכה ואמר לנוכחים" :דער רבי
האט געהייסן זינגען!" כמובן שתיכף ומיד החל הציבור לשיר
ולרקוד לכבוד היום.
כעבור זמן מה נכנס הרבי לתפילת מנחה ,אחר כך פנה �ָּׂש�ׂׂשֹוֹןִִ ,מַּמ ַ�ַּעְיְ ֵנֵי ַַה ְׁיְׁשּוּ ָָעה ּוּ ְׁש�ׁ ַַא �ּ
ְבְֶּתם ַַמִיִ ם ְּב ׂ
לציבור" :האם באתם לסוכתי לפהק?! את זאת תוכלו לעשות
בסוכתכם ,כאן צריך לשיר ולרקוד לכבוד היום ,מדארף הייסן
זינגען?!". א ווארט
רוב הציבור לא זכה לשאוב שמחה ממקור השמחה – רבינו
ה'אמרי חיים' זי"ע ,אולם ב"ה זוכים אנו לשמוח בשמחת בית
השואבה אצל רבינו שליט"א ,אשר דולה ומשקה לנו ממקור
הממון הרב שמפזרים על אתרוג
השמחה ,בכל ימות השנה בכלל ,ובחג הסוכות בפרט. כתב רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע במכתב קודש:
ביותר פורצת השמחה במלאו עוזה כשמגיעים לשיר שירי אחד הצדיקים פירש את מאמר חז"ל (ב"ק צז):
גדלות הבורא :יש בורא עולם ,כי ה' הוא האלקים ,ס'איז 'מטבע של ירושלים -דוד ושלמה מצד אחד,
דאך האלטס הבל הבלים וכדו' ,או לחילופין על הקשר בין
וירושלים עיר הקודש מצד אחר' .רק אם דוד ושלמה
השי"ת לעמו ישראל :ישראל בטח בה' ,באלקים בטחתי,
-האב והבן ,עומדים מצד אחד ,דהיינו שהבן אינו
קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא וכדו' .אז רואים בחוש
שרבינו שליט"א יוצא מגדרו ,עיניו מופנות כלפי מעלה ,וידיו סר מדרך האב ,אז ירושלים על תילה בנויה.
מונפות אל על ,והשמחה עולה על גדותיה .עולה על כולנה בדרך זו ,נתן רבינו טעם לכך שמדקדקים ביותר ואף
היא השמחה ביום שמיני עצרת ,התנועות הנלהבות בשעת נותנים סכום עצום לקנות אתרוג הדר ומהודר ,נקי
ההקפות ,קולות ההתלהבות בשעת השירה ,מי יתן ונזכה מכל ,כרבן גמליאל שנתן אלף זוז (סוכה מא ,):יען
אגף אגף ב לבירורים גם השנה ועוד שנים רבות בצילא דמהימנותא ,מתוך בריות כי האתרוג טעם עצו ופריו שווה -הפרי הנולד
ההלוואות הפיקדונות נושאי גביה גופא ונהורא מעליא.
הלא זוהי משנת חייו ,ואת זה היא מחדיר בנו בכל עת
שווה בטעמו לאילן המוליד ,האב והבן הם בצד
אחד ,ולהגיע לכך יפזר אדם כל אשר יש לו' ,כל
ובכל שעה ,לעבן מיטן באשעפער ,לשמוח בו ,לבטוח בו ,יהודי חפציך לא ישוו בה'.
תי
ביר סטטוס אוםצופגישה
צריך לחיות עשרים וארבע שעות עם השי"ת .ובחג הזה הזמן
חבוררי אפריון אגף ההשקעות
'גפן אפריון' מק עית גרמא להחדיר זאת ביתר שאת ועוז.
בספה"ק 'ישמח ישראל' מביא בשם אביו להקשות ,דהלא
בשמיני עצרת לא נכתב בתורה שמחה כלל ,ומדוע רואים א ניגון
מידע ליווי והכוונה הנהלה
שמנהג כל קהילות ישראל להרבות בהם שמחה יתירה? ניגונים לחג הסוכות:
והסברה ומבאר שם דבאמת כל מצוה צריכה להיעשות בשמחה ,ולכן אגורה באהלך עולמים ,עולו אושפיזין ,למען יידעו ,ושמחת
בתקופת נישואין קרבנות חג הסוכות צריכים להיעשות בשמחה ,אף ששבעים בחגך ,אבינו מלכנו – מאן דיתיב [נהוג לזמר בהושע"ר].
פרי החג רומזים לשבעים אומות העולם .ולכן כתבה התורה ניגונים ליו"ט:
במצות ד' מינים" :ושמחתם לפני ה' אלקיכם" ,כי מצות ארבעת מלך רחמן ,אתה בחרתנו ,בנה ביתך ,ותערב ,השב שכינתך,
הללו ,הודו לד' ,אודך כי עניתני ,מאת ד' ,פתחו לי ,א-לי אתה,
מזכירות המינים נצטוו רק בני ישראל ,ובזה צריכים בני ישראל לשמוח
ביותר שהם נבחרו מכל האומות להיות לפני ה' אלקיכם .ומזה וקרב פזורנו.
הבינו בני ישראל שביום שמיני עצרת ,היום אשר הקב"ה מבקש ניגוני שמחת בית השואבה:
מאתנו" :עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם" ,הקב"ה חפץ ניגוני שמחה ואמונה והודי' ,זמירות ישראל באידיש ועוד
להתייחד רק עמנו ,א ודאי דארף מען טאנצען ביז'ן כּיפה.
144קשר איתן • סוכות תשפ"ז
זכרון להולכים בצרור החיים
כדבריו .ביום הקדוש התפללתי על מטתי שעמדה
בחדר הסמוך מול היכל ביהמ"ד ,וזכורני שבליל
יום הכיפורים בא המשגיח רבי משה לבקרני, הרה"ח ר' אליהו אריה ליבוביץ ז"ל
למחרת יו"כ חזרתי לחיפה ושם המשכתי את
החזרות'. מרביץ תורה ושקדן עמוס בתורה
בסוף תשרי תשכ"ד נבחן בהצלחה מרובה
אצל הגאונים האדירים רבי יהושע מנדל
אהרנברג מחשובי רבני ת"א ,רבי ישראל יצחק
להשי"ת בזמר 'כי לך בבני ברק נלב"ע בכ"ח באלול הרה"ח ר' אליהו אריה הלוי
רייזמאן ראב"ד ירושלים ,רבי משה אריה פריינד
טוב להודות' בניגון ליבוביץ ז"ל ,מזקני וחשובי אנ"ש ,שהלך לעולמו עטור בעמל
לימים גאב"ד ירושלים ,הרה"ק מסטרופקוב,
הידוע של הרה"ק התורה ובמעשים טובים והוא בן 80בפטירתו.
רבי צבי קינסטליכער המכונה 'סעבענער רב'
בשעה 4.30התחיל במסירת שיעור דף היומי בביהכ"נ מסקולען ,בגעגועים
-שהיתר הוראה ממנו היתה משאת נפשו של מגדולי תלמידי ווישווא
גדולים היה ר' אליהו
כל צורב ,רבי מרדכי יפה שלזינגר ראב"ד בתל המרכזי שבשיכון ה' ,שיעור שמסר ברציפות משנת המנוח נולד לאביו הגה"צ ר' אברהם יעקב הלוי ליבוביץ
אביב ,זצ"ל ,מכולם קיבל היתרי הוראה מופלגים אריה שר ניגון זה
תשמ"ד עד תש"פ ל"ו שנים כולם שוים לטובה, ואף לעיתות שמחה זצ"ל אבד"ק יאסי ברומניה ובעל 'איל מילואים' .משפחה זו
ונדירים בתוכנם. היו במקורם חסידי רוזין -שטפנשט ,בוהוש ,ושאר ענפי
בשנת תשכ"ה נלקח לחתן אצל הגה"ח רבי היה מרקד מצוה
וכה תיאר את הכנותיו לקבלת היתר ההוראה" :בחודש תמוז טאנץ בניגון זה. בית רוזין .כן היו קשורים לבית ויזניץ ,זקנו הרה"ח ר' אליהו
הלל וינד ז"ל משב"ק הרה"ק מהר"א מבעלזא
תשכ"ג החליט אבי כי הגיעה העת שאעמוד בכור המבחן אצל בהגיעם לארה"ק אריה חיים הלוי זצ"ל שלח את בנו היניק וחכים אברהם יעקב
זי"ע ,שהיה חתנו של הגאון האדיר ר' פינחס עפשטיין זצ"ל
הרבנים הגאונים זצוק"ל ,ורצה שתיכף אחר ירח האיתנים אבחן השתכנו בשכונת ללמוד בישיבת 'בית ישראל' בווישווא ,תחת נשיאותו הרמה
ראב"ד ירושלים בימים ההם ,הגר"פ עפשטיין קירב וחיבב
על כל ההלכות .מאז עד המבחנים עצמם שהתקיימו בתחילת חליסה בחיפה של מרן ה'שארית מנחם' מוישווא זי"ע .הגם שווישווא שכנה
את נכדו הצורב הצעיר ,רבות קיבל רבי אליהו אריה מזקנו
חשון חזרתי על כל החומר כ 8-פעמים ,בבין הזמנים של חודש והתקשרו בצדיקי במרחק נסיעה של שלש יממות מיאס ,חברו רעיו על רבי
זה והיה מספר בערגה לנכדיו על זכרונותיו אלו.
מנ"א למדתי ליד בית הורי בחליסה בבית המדרש טשחויב בית ויזניץ ,רבה"ק ה'אמרי חיים' ואחיו הרה"ק ה'מקור אליהו אריה ,ביניהם הרה"ח ר' ישראל חיים רפופורט שהיה
לימים התאמץ ר' אליהו אריה והוזיל זהב מכיסו להוציא
[של הרה"ק ר' אברהם אביש קנר זצוק"ל דודו של רבה"ק ברוך' זי"ע. מחסידי ויזניץ שישלח את בנו לישיבת ווישווא המעטירה.
לאור עולם את ספר אביו 'איל מילואים' ג"ח על יו"ד ח"א,
ה'ישועות משה' זי"ע] בגג המבנה שהיה אז באמצע הבניה, בספר 'הגאון הקדוש מוישווא' מופיע שכשהגיע הבחור
והוסיף ידו בשניה ביצירת פאר מיוחדת של איסוף דברי תורתו
של זקנו הגר"פ עפשטיין בספר 'מתורתו של רבי פינחס' לפני הצהרים בין השעות 8-1ללא הפסקה ,וגם הרבה בביתי. בעמל לימוד ההוראה אברהם יעקב לישיבה לא מצא אכסניה ,הרבי זימנו ללון
"זכורני שביום שישי אחה"צ בתוך כל העומס שיש בבית משאת נפשו של רבי אברהם יעקב היתה להעמיד דור של בביתו תקופה ארוכה והתייחס אליו כאל יוצא חלציו ,עד
ב"ח ,מן השמים זיכוהו במידה כנגד מידה שבשנה האחרונה
עם ההכנות לשבת בבית הקטן של הורי שברחוב גוש עציון 8 יודעי דת ודין ,לשם כך מסר נפשו שכל אחד מבניו יקבל היתר שמצא אכסניא.
הוציאו צאצאיו את דברי תורתו של ר' אליהו אריה עצמו
בחליסה ,שבו היו שני חדרים בס"ה וגרו בו אבי ואמי ותשעת הוראה לרב בישראל עוד בבחרותו ,בכדי להגיע לכך היה דרוש הוא לא שכח את שנות לימודו בווישווא ותמיד החשיב
בספר 'אבוא בגבורות'.
ילדיהם ,יחדה לי אמי ע"ה לגודל אהבתה לתורה את החדר של בימים ההם ידיעה רחבה בכל הטור ושו"ע יו"ד ח"א ,מסי' א' עצמו לתלמיד הרבי מווישווא ,מה שגם שרבו הגדול החשיבו
דביקות נפלאה בתורה הורי ,ששם היה שולחן קטן ושם למדתי ,כשכולם הסתופפו עד סוף סימן קי"א ,עם כל הנו"כ ובכללם הפרמ"ג ,ואכן כל מאוד .גיסו הגה"ח ר' נפתלי כהן זצ"ל סיפר שכששבת הרה"ק
אחר נישואיו התגורר ר' אליהו אריה בב"ב והוסיף בחדר השני ,בהול ובמטבח. בניו התעטרו בכתר ההוראה עוד בבחרותם. מווישווא ביאס בש"ק פר' בא תרצ"ט בראשות גדולי תלמידיו,
בהתמדתו ובלימודו ,אחר הסתלקותו של רבנו ה'אמרי חיים' "בתחילת חודש אלול תשכ"ג חזרתי לישיבת סלבודקא הדבר התפרסם אז ודובר בפי רבים כי משפחה שלימה רבי אברהם יעקב שהיה עדיין בחור וכבר כיהן כרב העיירה
דבקה נפשו ברבה"ק ה'ישועות משה' והיה בא כסדר לשאול לזמן החדש ,הייתי מוכרח לחזור על החומר הנלמד לפני זכו להגיע למעלות רמות ,עד כדי כך שכשפגש פעם רבנו קודיעשט ,הגיע אף הוא לשבת ,הרבי הושיבו לימינו בשלחן
בעצתו ולהסתופף בצל קדשו ,רבנו זי"ע קירבו וחיבבו מאד. הבחינה ,ומכיון שבישיבות לא אחזו כ"כ מלימודי הוראה, ה'אמרי חיים' את רבי אברהם יעקב זצ"ל ,אמר לו' :איהר הטהור לפני רבנים אחרים ורוממו ונישאו ביותר .בהמשך
גם כשיצא רבי אליהו אריה לעבוד לכלכלת משפחתו, למדתי בישיבה את לימודיי הרגילים ,ורק בערב בין השעות האט לאטישע קינדער?! -איך האב אויכעט!' כל כך נתפעל הזמן נתעלה עד שנתמנה לרבה של יאסי הגדולה.
עשה מלאכתו עראי בישרות ונאמנות ומהבלי העולם התרחק, של 8:30-12בלילה ירדתי לבית דודי הג"ר נפתלי כהן גיסו רבנו מרבי אברהם יעקב ומהנחלתו את דרכו לבניו אחריו. בעיצומם של ימי השואה הנוראה בי"ב בחשון תש"ה
המשיך להתמיד בתורה ובדרכו המיוחדת השכים כארי לעבודת אבי ,שגר ברחוב ישעיהו ,ושם במרפסת המטבח שלו הוקצה ר' אליהו אריה הגיע בבחרותו ללמוד בישיבת סלבודקא הפציע אורו של ר' אליהו אריה בבית רם זה בעיר יאסי ,הוא
הבורא בשעה 3.30לפנות בוקר -השעה בו נסתלק לבית עולמו. לי מקום מיוחד ללימוד ההלכות .דודי ר' נפתלי השאיר לי בב"ב ,שם נתעלה באופן מיוחד בלימודו ,בהתמדתו היה מספר תמיד בערגה את זכרונותיו מהעיר יאסי ואת
צערו היה רב שאין ביכולתו לעסוק בתוה"ק משוש חייו את מפתח ביתו כדי שיוכל לעלות על יצועו קודם ,ובסיימי ובכשרונותיו ,עד שראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוב לנדו הנהגת אביו ברבנות שם.
כמקדם ,כל ימיו הצטער ובכה על כך שהיה מוכרח לעמול את לימודי נעלתי את ביתו ועליתי לישיבה. שליט"א התבטא בזמנו שמן הראוי לערוך מבחנים על הנלמד בכ"ח באלול תש"י ,היום בו נסתלק ר' אליהו אריה ע"ו
לפרנסתו כי עניותו הגדולה הגיעה עד כדי כך שהיה הולך "כך היו פני הדברים בחודש אלול ,אך בערב יום הק' מרוב בישיבה ,אך בחור אחד אין צריך לכך כי הוא ודאי שולט היטב שנים לאחר מכן מיום ליום ,עלה הג"ר אברהם יעקב ומשפחתו
עם בני ביתו בכל מוצאי שבת לבית קרובו לשמוע הבדלה כי התאמצות ויגיעה נפלתי למשכב וחום גופי עלה ל 39-מעלות, בכל הנלמד ,ה"ה רבי אליהו אריה. שמנתה כבר חמשה ילדים ,ובתוכם בנו ר' אליהו אריה שהיה
לא היה ביכולתו לרכוש יין להבדלה. הלכתי למשגיח הגה"צ רבי משה טיקוצינסקי זצ"ל לשאלו כדת בעת ההיא הסתופף בקביעות בצל רבה"ק ה'אמרי חיים', אז כבן שש ,לארץ ישראל .ר' אליהו אריה היה מספר שכשראו
סדר יומו היה עמוס בתורה ,בשעה 4היה פותח את שערי מה לעשות ,הוא הורה לי לשתות תה עם הרבה סוכר ועשיתי מדי שבת היה צועד לתפילות ולשולחנות הקדושים. מרחוק את אדמת הקודש פתחו כל המשפחה בשבח והודאה
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 147 146קשר איתן • סוכות תשפ"ז
חומות בתינו זכרון להולכים בצרור החיים
מחיר
מוזל
השמחה בסיום העבודה
לילה והורה למשב"קים להכניסו תמיד ללא שיצטרך להמתין, המקוה העירוני ,ובשעה 4.30התחיל במסירת שיעור דף
הכל שמח וחגיגי .הכרזות מכריזות "ושמחת בחגך" המודעות
רבים נושעו!!! כי הכיר רבנו בסדר יומו העמוס לעייפה .בשבת האויפרוף היומי בביהכ"נ המרכזי שבשיכון ה' ,שיעור שמסר ברציפות
המקושקשות בירוק מודיעות על "מי שלא ראה שמחה זו – לא
מרגישים תקועים? של בנו הרה"ג ר' ישעיה ,בשולה"ט של רבנו זי"ע מיד אחר משנת תשמ"ד עד תש"פ ל"ו שנים כולם שוים לטובה ,הן
ראה שמחה מימיו" ומכל סוכה ומכל חלון יוצאים שירי החג משהו לא הולך לכם בחיים? שבירך המוציא הורה להעלות את ר' אליהו אריה ולהושיבו בימים כתיקונם והן בימי שמחה כשחיתן את צאצאיו ונסע
היישר מאולם השמחות למסירת השיעור .בשעה 5.30המשיך
הוצאת
המגוונים במקסימום רעש ,בקול צהלה ורינה. ע"י אחיו הג"ר יהושע ליבוביץ רב ביהמ"ד דושינסקיא ב"ב
ולשמחה ,מה זו עושה? שישב בשולחן המזרח בסמיכות לרבנו ,ובהמשך השולחן בלימודו עוד כשלושת רבעי שעה ,ובשעה 6.15התפלל שחרית
בִהצמדות לפשטות הכתוב" :לפי שימי החג הם ימי שמחה כיבדו בזמר 'הילוכך'. לאחר שהכין עצמו בלימוד התורה הק' קרוב לשעתיים .לימים
עין הרע
ִ הוסיף עוד סדר לימוד תיכף אחר גמר התפילה משעה 7.15עד
גדולה לישראל ,כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן אחר פטירת רבנו זי"ע המשיך והתקשר אל בנו מ"מ מרן
בבית ,ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה ,ומפני כן נקרא חג רבנו שליט"א בעוז ותעצומות. 8.15בשו"ע חושן משפט בחברותא עם בנו הרה"ח ר' יצחק
האסיף" (ספר החינוך פרשת אמור מצוה שכד). בשנים האחרונות חלה במחלות שונות ,כתוצאה מכך שליט"א ,באמרו כי בחלק זה בתורה עדיין לא זכה לעסוק.
ואם ננסה להבין ,מה היא השמחה הגדולה באסיפת ע"י נכד הרבנית לוצקין ע"ה התקשה בהליכתו ובראייתו ,בכאב רב הוכרח להפסיק את רק אח"כ נפנה לביתו לטעום דבר מה ובשעה 8.50התייצב
התבואה? שיעוריו ובכה על כך בכי גדול כמה פעמים .אף בשנים אלה כבר במקום עבודתו.
עובר במסורת | בברכת גדולי ישראל אחה"צ לא נס ליחו ,ממקום עבודתו נסע תיכף לעיר אור
אפשר ואולי ,ודי פשוט :אומרים די לעבודה .גונזים את ניסיון רב בתחום המשיך בשמיעת שיעורים ,והיות שכל הש"ס היה מונח בזכרונו
ה'צורך פרנסה' ונכנסים הביתה ,לגלות כמה אור יש כאן היטב מהתמדתו כל ימיו ,היטיב להעיר ולהאיר בדברי הגמ' יהודה הסמוכה ומסר שם במשך 18שנים שיעור בדף היומי.
בפנים ,כמה שמחה יש בחיק המשפחה ,בבית המדרש ,בתוך גם כשלא היתה הגמ' פתוחה לנגד לעיניו .באחת ההזדמנויות בשובו לביתו המשיך בלימודו בהכנת השיעורים ובהשלמת
ה'סידור' ובקיום המצוות מתוך יישוב הדעת ושלוות הנפש. כשנכנס לקו"פ אל מרן רבנו שליט"א יחד עם כמה מצאצאיו, לימודיו בשאר חלקי התורה ,כך שנכדיו לא ראוהו מעולם
אה ,אין לך שמחה גדולה מזו! ללא גמרא פתוחה.
אמר להם רבנו שליט"א בחיבה כי עליהם ללמוד מזקנם
053-417-2196 שהתמיד כל כך בתורה כל שנותיו ,עד שאף כיום שקשה עליו
שיעורים אלו נמסרו על ידו בכל ימות השנה ,אף בימי
עבודת השדה אז ,ושאר מיני המלאכות כהיום ,כולן מגזירת הפורים ,ערב פסח ,ערב יו"כ והושע"ר ,וכהגדרתו שבכל יום
הקריאה יכול הוא להמשיך בלימודיו על פה .ופעם כשעבר
הארור על האדם .מדובר בחוק שירות שחייבים לקיים .אבל שמותר לנסוע ברכב הוא מוסר בו את שתי שיעוריו ,בנוסף
להתברך ב'לשנה טובה' בר"ה ,התרומם רבנו שליט"א לכבודו.
כאשר הקב"ה מרחם עלינו והעבודה הסתיימה ,כל היבול מוכנס מסר ביום השבת אחה"צ שיעור בשו"ע או"ח עם הנו"כ ט"ז
בימיו האחרונים אושפז ולמגינת לב נפטר בפתאומיות
הביתה וכלי המחרישה והקצירה נכנסים אל המחסן – או אז ומג"א במשך עשרות שנים בביהמ"ד בעלזא שברח' אדמו"ר
ביום ה' כ"ח באלול כשהוא בדעה צלולה.
נמצא האדם במקומו הטבעי ,בתוך ביתו ,בסביבתו האמיתית, בסייעתא דשמיא מבעלזא .5בימי השבעה הגיע אחד משומעי שיעור זה וסיפר
השאיר אחריו את זוגתו החשובה שתחי' ,וצאצאיו זרע שהיה משומעי השיעור במשך 33שנים ,וסיימו בו כמה פעמים
בן חורין ומשוחרר ,ומאליה פורצת הנפש בשמחה נלבבת. ברך ד' ,בנו הרה"ח יצחק משב"ק כ"ק אדמו"ר מטשערנאביל
וכאשר אנו מברכים שוב "שהחיינו" על "לישב בסוכה" ,עדיין את כל שו"ע או"ח.
הזדמנות חד-פעמית שליט"א ,בנו הרה"ג ישעיה דומ"ץ דזיקוב ויזניץ ,בנו הרה"ח בהזדמנות כשרצה לחזק את נכדיו בהשכמת הבוקר לעבודת
אנו מודים על 'זמן שמחתנו' זה ,שמלבד הסודות הפנימיים פנחס מג"ש באלעד ,בנו הרה"ח אברהם יעקב מו"ץ בקהילתנו
שלו ,עדיין אין מקרא יוצא מידי פשוטו ופשטותו קיימת לנצח: להצטרף לעוצמה קבוצתית הבורא ,שח להם כי חוץ מפעם אחת בה איחר לשיעורו בחצי
באלעד ,חתנו הרה"ג בנימין פריימן מג"ש בישיבת חזון נחום, שעה מחמת שנרדם ,לא איחר ולא חיסר מלהשכים בשעה
אנו שמחים עם הנתק מכלי המלאכה ,עם ההפסקה המבורכת ולחסוך הון רב!
חתנו הרה"ג מרדכי שלמה כהן מנאמני בית כ"ק אדמו"ר הקבועה לשיעוריו.
הזו של ריצה אחר הבל הפרנסה וקללת הזיעה אשר לחמו של מתארגנת קבוצה של רוכשים מסאדיגורה שליט"א ומג"ש בישיבת כפ"ס .אחיו הג"ר יהושע
אדם תלויה בו בגזירת הבורא .אנו מודים ומהללים ,שרים
ומפזמים ,והכל בגין אותו 'חופש' מה'פרנסה' שלנו.
בעיר החרדית החדשה קרית גת -מערב רב ביהמ"ד דושינסקי בב"ב ,הרה"ח ר' פסח ,הרה"ח ר' בן ציון, בצל רבוה"ק
שמונה ימים של 'זמן שמחתנו' שבהם אין לנו ענין בשום במחיר מוזל משמעותית ממחיר השוק הרה"ח ר' אלחנן ,והרה"ג ר' יצחק שליט"א. רבה"ק ה'ישועות משה' החשיב מאד את השכמתו מבעוד
דבר הקשור אל הפרנסה ,ימים של הלל וקרבת אלוקים ,שעות יחד כקבוצה מאוחדת משיגים
של משפחה וזמני איכות עם הבורא ברוך הוא. את מה שאף רוכש יחיד לא יכול לקבל!
אבל חג הסוכות הוא ראשון לחשבון ,והוא נותן לנו משוואה
פשוטה ,לכל השנה הבאה :שמחה אינה באה מריבוי פרנסה. לפרטים והצטרפות:
ההיפך הוא הנכון ,כמה שפחות התעסקות בפרנסה ויותר חייגו – 077-2318758
בדברים איכותיים – ככה רבה השמחה .כל שכן כאשר הפרנסה או במייל a0772318758@gmail.com -
באה בדרכים מצערות במיוחד ,על ידי כלים שהשמחה מהם
והלאה ומטבעם הם אופפים את הקשורים אליהם בחבלי
לצורך גיבוש אנ"ש בעיר
יגון ואכזבה.
אז מהיום לא רק בסוכות ,אלא א גאנץ יאר פריילעך. זוכי מחיר למשתכן בקרית גת מערב
פחות להיטות אחר 'צרכי פרנסה' ,ו-היית אך שמח! נא לעדכן בדחיפות 9072447b@gmail.com 039072447 0548496083
בטלפון – 050-50505050
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 149 148קשר איתן • סוכות תשפ"ז
נ .גוטספלד ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
בביתו ,מעבר לדיבורים ,נשמו אוויר פסגות יום-יומי .החיים הנעלים שזרמו בוקר ,צהריים
וערב -היו בזרימה של קדושה ועילאיות .ר' יהודה הקפיד ללבוש תמיד את המלבוש העליון
(כגון חלאטל) .ובעת אמירת ברכה כיסתה המגבעת את ראשו ,ביראה וכובד ראש. הרב החסיד ר' יהודה פדר ז"ל
חסיד בר דעת /י"ט בתשרי תשע"ז ,עשור שנים לפטירתו
נפוץ בכל הבתים ,אך לאותם נוודים כבר היה טלפון -בבית
משפחת פדר .הם העמידו את המכשיר בסמוך לדלת הבית
וכל החפץ להתקשר יבוא ויחייג. היסודות בויזניץ ,וזה היה אצל ר' יידל חק ולא יעבור .ביותר 'ר' יוד'ל איז
היו שרבה"ק ה'ישועות משה' זי"ע שלחם אל ר' יהודה, הקפיד בשב"ק ,ללמוד לפחות שעתיים לפני התפילה .פעם געוועהן א חסיד
כדי שישפכו לפניו את ליבם הדואב ,והוא בחכמתו הקשיב אמר לנכד שרבנו ה'אמרי חיים' אמר פעם שבש"ק צריך מיט דעת!' -הגדיר
לבעיותיהם והשתדל להקל עליהם ככל שרק יכל. ללמוד שעתיים לפני התפילה .כשהיה חלוש היה שב לביתו מרן רבנו שליט"א את
סיפר יהודי ,שלפני שנים ביקש לפתוח חנות בבני ברק, בליל ש"ק לפני סיום ה'טיש' ,כדי שיוכל להשכים מוקדם. האי גברא רבה הרב
הוא הסתובב בין החנויות וחיפש מישהו שיכוונו וייעץ לו איך תפילתו היתה ביקוד אש ,בחול ובשבתות היה עומד במקום החסיד ר' יהודה פדר
לנהל חנות .כשעבר ליד חנות ר' יהודה והבחין ביהודי חסידי קבוע ,והתפלל בלהט בנוסח ויזניץ .סיפר יהודי ,שהיה אוהב ז"ל ,מוותיקי ומחשובי
העומד בחנות עם כובע וחליפה ,הבין שכנראה עם יהודי זה לעמוד על ידו בתפילת שחרית ב'בית הלל' ,כי ראה עליו שהוא אנ"ש .תורה שלימה
הלל בחוה"מ סוכות -נראה הרה"ח ר' יהודה ז"ל ניתן לשוחח .הלה ניגש והתייעץ ,ור' יהודה ישב עימו שעות מחסידי קמאי שתפילתו הינה ביקוד אש. של דעת ותבונה
על מקומו סמוך למקום רבינו זי"ע
והסביר לו בפרוטרוט כיצד מנהלים חנות .ולא עוד ,אלא בכל הרבה פעמים אמר' :אינני יכול לסבול את המגיעים לתפילה בעבודת ד' ניתן
פעם שפגש ביהודי התעניין אצלו על העסק ,כאילו והם היו ומחפשים את המנין שכבר אוחז באמצע ,הרי לתפילה צריך לשאוב מהליכותיו
בחיים .נענה לו :אינני מבין ,אם הרבי אמר שצריך להתאגד
חברים במשך שנים .כך נתן לו הרגשה טובה. להגיע כמה דקות לפניה כדי להתפלל כדבעי'. של האי חסידא
בחבורה ,כיצד ניתן לחשוב אחרת?
בשנים עברו ,כשליהודים שהגיעו להסתופף בצל הקודש כל השנים התאמץ לעמוד בתפילה ,אף בפסוקי דזמרה. יקירא ,בכל נקודה
חינוך ודוגמה אישית לא היה כ"כ היכן לטעום בהפסקה בראש השנה ,וכן לשבור הקפיד מאוד להגיע בזמן לתפילת 'הודו' במנחה של ערב ניתן להרחיב את היריעה ולספר עובדות מופת לרוב .במלאות
בביתו ,מעבר לדיבורים ,נשמו אוויר פסגות יום-יומי. את הצום במוצאי יו"כ ,היה מסתובב ברוחב ליבו ,מחפש עוד שבת ,והתפלא על העומדים עדיין בחוץ באותה שעה לקרוא עשור שנים לפטירתו ,נעמוד על שלושת הדברים עליהם
ועוד יהודים שיביאו לטעום אצלו .כמו"כ ביו"כ בהפסקה ,נתן את המודעות ,כשביהמ"ד רותח ביקוד אש מרוב התלהבות. עומד העולם.
החיים הנעלים שזרמו בוקר ,צהריים וערב -היו בזרימה של
קדושה ועילאיות .ר' יהודה הקפיד ללבוש תמיד את המלבוש את כל המיטות שבבית ואפילו את מיטתו שלו -לאורחים אף הוא כיהן כ'משגיח' שלא ידברו בתפילה .היו כאלה
שהתגוררו במרחק ,שיוכלו לנוח ולאגור כוח להמשך הצום. שגיחכו ,ששמו אותו ללעג ...אבל הוא לא שת ליבו לכך .הוא תורה
העליון (כגון חלאטל) .ובעת אמירת ברכה כיסתה המגבעת כל חייו היו חיי תורה ,כפי שהזכיר מרן רבנו שליט"א
הבהיר לידידו השותף לו בתפקיד את משנתו הסדורה ,ואת
את ראשו ,ביראה וכובד ראש. חבורות בדא"ח לאחר פטירתו ,שעם היותו בעה"ב שעמל כל השנים
המבט המפוכח שלו' :שים לב מה מול מה יש לנו כאן :מי
'יברכך' -בבנים' ,וישמרך' -בבנות .בשמירה יתרה שמר רבנו זי"ע מינהו לנהל חבורות בחורים ואברכים .אחד למחייתו ,היתה כל מחשבתו תורה ,וזכה לחתנים בני תורה.
ציווה עלינו להשגיח ,ומי אלה הלועגים?! מה לעומת מה?!
לבל תלכנה בנותיו לבדן ברחוב העיר בשעת לילה .ל'שולחן' מחשובי אנ"ש שהתפלא בשעתו -וכי בעה"ב העוסק בפרנסתו בכל זמן פנוי ישב בביתו ע"י ארון הספרים ועסק בתורה
אל לנו להתייחס אליהם כלל!'
מסוגל לנהל חבורות? מה יש לו 'למכור'? אח"כ נוכח שמדובר פעם הלווה לו מאן דהוא סכום כסף גדול ,ואח"כ הבחין ר' ובחסידות .במשך שנות חייו סיים כמה פעמים ש"ס ,מבלי
ביהודי מלא וגדוש ביראת שמים. יהודה שהלה משוחח בשעת התפילה ,וגער בו .ענה לו אותו שאף אחד מילדיו ידע על כך .רק זוגתו ע"ה סיפרה לנכדים
פעם שאלו מאן-דהוא ,מתי יש לו פנאי להכין עצמו לקראת אחד :הרי הלוויתי לך סכום גדול .נענה לו ר' יהודה :אני כבר ש'היום סיים הסבא את הש"ס'.
ה'זיץ' ,הרי הוא עוסק לפרנסתו כל היום .ענה לו בפקחותו: משיב לך את כל הכסף! בצעירותו כשעבד ביהלומים הזמינוהו חברים להפסק
זכרון עולם דוד המלך אומר בתהלים 'יגיע כפיך כי תאכל'' ,יגיע ראשך'
לא כתוב שם ,כי בשעת העבודה צריך לעבוד עם הידיים, גמילות חסדים
קפה ,תשובתו היתה' :אני רוצה חתנים ת"ח [בנותיו היו עדיין
תינוקות] ,וכיצד אוכל להפסיק מהעבודה לשתיית קפה?'
לנשמת אבינו וזקננו האי חסידא יקירא אבל במוח ניתן לעסוק אותה שעה בעניינים חשובים יותר! נצרכים וקשי רוח רבים ידעו את הכתובת ע"י 'בית הלל'. בכל הזדמנות החדיר בצאצאיו את הערכתו הרבה לתורה,
יגע בתורה בחסידות ובמעשים טובים היה מקפיד להגיע לזיצען בזמן שנקבע ,והוא היה בין קבצנים למיניהם היו מגיעים לעיתים תכופות ומרגישים בכל מעמד של חלוקת פרסים בו נמנו צאצאיו על המצטיינים,
מופת ודוגמה בהנהגותיו ,זכה להעמיד דור ישרים יבורך הראשונים .אחד מבני החבורה סיפר ,שהתפלא תמיד על נעים ביותר לעלות לביתו .לפעמים היו אלה אנשים מוזנחים, אם בחורים ואם ילדים ,אף שהיה עסוק בפרנסתו ,הופיע תמיד,
מוה"ר יהודה פד+ר ז"ל כך ,שהרי הינו יהודי העסוק כל היום ,ואיך עיתו בידו להגיע שהשהות במחיצתם אינה נעימה ...אפילו מצורעים שקשה כדי להראות את רוב חביבותו לתורה .זאת חוץ מהמתנה
בהרה"ח ר' חיים ז"ל מוקדם כל כך .אלא שר' יהודה רצה להראות כמה נחוץ לבוא לעמוד בתוך ד' אמותיהם .אבל ר' יהודה וזוגתו ע"ה קירבו שהעניק לנכד.
נלב"ע י"ט תשרי תשע"ז ולהשתתף בחבורה. אותם בכזו יראת כבוד! דאגו לכל מחסורם בלי לחסוך בהוצאות
הונצח ע"י בני המשפחה החשובה שליט"א פעם התאונן לפניו אחד מבני החבורה שאינו מרגיש הכרוכות בכך. עבודה
במלאות עשור שנים לפטירתו איזו עבודה שבלב זו תפילה ,ההכנה לתפילה היתה אחת
'טעם' בחברותו בחבורה ,ואין הוא חש שהדבר מוסיף לו קו הטלפון עמד לרשות האורחים .בעבר ,הטלפון לא היה
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 151 150קשר איתן • סוכות תשפ"ז
נ .גוטספלד ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
התקשרותו לרבוה"ק היתה לשם ולתהילה .בתשרי תש"ט, הטהור של רבותינו בליל שבת הלכו אך ורק עם האם .ואם
זכה לשמש את רבנו ה'אמרי חיים' זצ"ל באנטוורפן ,ורבנו לא היה באפשרותה ,הן לא הלכו.
הראה לו חיבה יתרה .ביום א' דסוכות ירד גשם בסוכה ,הציבור אחת הבנות ביקשה פעם ללכת ' -רק עד לשעה שבה
יצא החוצה ורק ר' יהודה נשאר לבדו עם רבנו .ראה רבנו שאין מעמידים יין על השולחן' .והוא בשנינותו -נטל בקבוק יין
לו מה לאכול ,ונתן לו את מנת המרק שלו. והעמידו על השולחן כשהוא מכריז' :הנה ,כבר העמידו יין'...
כשפסק הגשם והעמידו יין על השולחן ,נהרו פני רבנו יש לציין שהקמת סמינר ויזניץ הנודע לתהילה ,נזקפת
בנהרה עילאה .שמחתו היתה עצומה ,רבנו הושיט ידו אל ר' רבות לזכותו ,שפעל ועשה למען יוקם הבית ההולם והמתאים
יהודה ואמר לו' :לחיים ,בני'... לחינוך בנותינו .גם בבוא עת השידוכים לילדיו מסר נפשו על
הוא זכה להסתופף בצל רבנו ה'אמרי חיים' במשך כ"ו כל העקרונות שהציב ,במסירות נפש כפשוטה.
רביה"ק זי"ע בשולה"ט עם יבלחט"א מרן אדמו"ר שליט"א וכ"ק אדמו"ר מסקווירא שנים .מדי שנה הסב בצל קורתו בליל הסדר ,וכל זאת לאחר חתן חדש כי נכנס אל הבית ,זכה ממנו לרוב כבוד .מכיוון
שליט"א ,ר' יהודה ע"ה נראה יושב בין רבינו זי"ע ליבלח"ט האדמו"ר מסקווירא ששמע בשם הסב"ק זי"ע' :אין דער סדר נאכט ,קען מען א שהבית היה מבורך בבנות ,הושיבו בראש השולחן ,ובעצמו
חסיד ווערן'. התיישב לצד השולחן' .א יונגערמאן א תלמיד חכם איז פאר
הימים שאל אותו רבנו' :האם הנך לומד 'חובות הלבבות' על איך זאל קענען תשובה טוהן' [שרבנו יפעל בשבילי שאהיה אלעס' [אברך תלמיד חכם -לפני הכל!] -התבטא בשמחה
כשעסק בשנות נעוריו בליטוש יהלומים ,היה עובר ע"י בית
פי הסדר?' הוא לא נזקק ליותר מכך ,וקיבל על עצמו שיעור יהודי טוב ושאוכל לחזור בתשובה]. על שזכה ,וכך שגור היה על לשונו.
רבנו ה'אמרי חיים' בדרכו לאוטובוס ,לפעמים קרא לו רבנו
יומי נוסף בספר זה – לפי הסדר. ידוע מה שאמר רבנו זי"ע לפעמים ,שאילו היה ביכולתו היה משוחח עם חתניו בדברי תורה וחסידות במשך שעות
ושאלו אם כבר התפלל ,כן שאל אם כבר סעד פת שחרית,
כך כשעורר מרן רבנו שליט"א לפני כמה שנים על חשיבות היה נוטל עימו את הש"ס-קעסטיל והולך למדבר שממה ארוכות ,והבנות צופות ורואות :מה מרגש ומשמח את נימי
לימוד ההלכה ,רכש מיד 'קיצור שולחן ערוך' המחולק לפי להתבודד בתורה ובעבודת ד' .ופעם אמר לר' יהודה' :אותך ומה משניהם היה מהר יותר ...ר' יהודה הסביר שרבנו ביקש
שמי שנוסע לתל אביב לעבודה יביט לפני כן בצורתו ,שתהא לבו של אבא? מה מעסיק את מאוויי נפשו? הן היו חוזות
שיעורים יומיים ,והכניסו אל סדר שיעוריו היומיים הקבועים. גם הייתי לוקח עימי!' בדוגמא ומופת של כיבוד תלמיד חכם וכבוד השבת .חלילה
כשר' יהודה שם לב לצורך של רבינו זי"ע בכוס תה בשעת יום אחד ביקר רבנו בביתו ,ואיחל לו' :שתזכה לחתנים כמו חקוקה במורשי לבבו.
יום אחד בסיום עבודתו בליטוש יהלומים ,ביקש להיכנס לפטפט דברי סרק חסרי תועלת ,רק בדברי תורה וקדושה,
הטיש ,קנה כוס מיוחדת עם טרמוס מכסף ,שהיתה מיועדת רבי אליעזר [שימשאוויטש] מבעדעווליא' -אחד החסידים כבוד השבת לעילא ולעילא.
למטרה זו .תוך תיאום עם בנותיו הביא מביתו והגיש מדי המופלגים בויזניץ שזכה לחתנים תלמידי-חכמים .תגובת אל בעה"ב ולמסור לו היהלומים שליטש באותו יום .והנה
הבחין שהאחד מהעובדים עומד בחוץ .שאלו :למה אינך נכנס. כשהיה בנו הב' שאול לייב ז"ל במצב בריאותי קשה ועבר
שבת לשולחן רבינו את כוס התה המכובדת. ר' יידל היתה שהרבי יתפלל בעבורו שכל מי שצריך להיות ניתוח מסובך ,ביקש כשהתעורר לספור ספירת העומר .הוא
||| חתנו ,יבוא ללמוד בויזניץ .תשובת רבינו זי"ע היתה :מי אומר השיב לו הלה שהוא ממתין לשוחח עם המנהל .נענה לו ר'
יהודה :הרי בינתיים ביכולתך לשבת בפנים ,אולם הלה לא הניח תפילין ואמר ד' פרשיות בקול רעש גדול ,אח"כ איבד
הוריו ,הרה"ח ר' חיים פדר וזוגתו מרת טויבא יהודית ז"ל, שאינני עושה כך?... את הכרתו רח"ל ,ואחר תקופה קצרה הלך לעולמו .התבטא
היו אף הם אישי מעלה ,אנשי מסירות-נפש .כאשר נישאו, הוא אמר שמעולם לא החסיר לתת קוויטל לרבנו זי"ע מדי רצה להיכנס .נכנס ר' יהודה והוציא לו החוצה כסא לשבת,
ואותו יהודי התעניין אם הוא חסיד ויזניץ. אז ר' יהודה ,שהיה שווה לנדוד לאמריקה ולסבול למען רפואת
הם שחו זה לזה' :הבה נשקיע ונקים בית כזה עם יחוס עצמי, ראש חודש ,ובכל אופן הקפיד עד ה' לחודש למסור קוויטל, בנו ,בשביל לשמוע פעם אחת קריאת שמע כזו!
שלא נזדקק להישען על ההורים'... אף אם רבנו לא שהה בשיכון .והוסיף ,שבר"ח אדר תשע"ב לאחר זמן הגיע סיפור זה אל רבנו ה'אמרי חיים' ,יום
ר' חיים היה תלמידו של הגה"ק בעל 'קרן לדוד' .לאחר עוד נכנס לתת קוויטל לרבנו זי"ע ,ובר"ח ניסן תשע"ב נכנס אחד לאחר התפילה אמר לו רבנו' :האם הנך מבטיח לי ששוב
שבת קודש
נישואיו עסקה זוגתו במסחר ,ור' חיים ישב ולמד ולעתים נכנס עם קוויטל אל יבלחט"א מרן רבנו שליט"א. לא תעשה כזאת? מי לימד אותך לעשות דברים כאלה?' ר' בשבתות שבהן לא שהו רבותינו הקדושים בקריה -היה
לעזור .וכך ,בתור 'סוחר' ,זכה לסיים בחייו כמה פעמים ששה קניינים רוחניים רבים קנה במחיצת החסיד הנודע רבי יהודה לא הבין מה רוצה רבנו ממנו ,ואז אמר לו רבנו' :מהיכן עורך את השולחן בביתו ארבע וחמש שעות ,כשהוא משולב
סדרי משנה וש"ס .את אהבת התורה הזו ספגו הילדים משחר משה בטלן זצ"ל ,ורכש ממנו הדרכות לחיים עילאיים .זו למדת להביא כסא ליהודי" ...והיה רבנו מזכיר לו עובדה זו באמרות חסידיות לרוב ,סיפורי צדיקים ,זמירות מלאות ערגה
ילדותם -בשעות הבוקר החשוכות והקפואות ,כשהילדים היתה חיותו -להסתופף בצל צדיקים וחסידים ולשתות כמה פעמים ,בהערכה. והתלהבות ,שירות ותשבחות לקל חי ברגש דקדושה ,בנעימות
ביקשו מי נטילה חמימים ,או להתלבש אצל התנור החם - בצמא כל עובדה מתלמידי הבעש"ט הקדוש ,להיות דולה ר' יהודה סיפר שהיה לו שיעור חסידות עם מרן ה'אמרי מתוקה שננסכה בכל האיברים.
הסביר להם' :יהודי צריך להתרגל למסירות-נפש .ומה יקרה ומשקה סיפורים אלה לדורות הבאים – בלי לשנות כמלוא חיים' .שאלו אותו ילדיו :איזה שיעור? ענה להם ,שכשילדו באותן סעודות היה משמיע שיחות בנושאים עקרוניים,
אם פעם לא יהיו לכם מים חמימים ,האם לא תטלו ידיים הנימה ממה ששמע. היה חולה ,נכנס אל רבנו ובכה מאוד .אמר לו רבנו :למה הנך ביסודות החסידות -כשכולם יושבים ,שותים בצמא ומפנימים
חלילה?!' 'דעם רבי'ס א ווארט' -זו מילה שאין אחריה כי אם מילוי בוכה ,הרי יהודי צריך להיות בשמחה תמיד? נענה :וכיצד את היסודות עמוק בלבבות.
וזוגתו הצדקת ,לצד עיסוקיה בחנות – היתה שופכת דבריו של הרבי .כ'שולחן ערוך' ממש! שאיפתם ורצונם של אוכל להיות בשמחה עם 'פעקל' כזה? אמר לו רבנו :מי שיש
תפילותיה תמידין כסדרן וכולה אמונה ברבון העולמים .בצחות רבותינו היו נר לרגליו ,ומכך לא זז כמלוא הנימה. לו בטחון ברבש"ע יכול להיות בשמחה תמיד! סיפר ר' יהודה ויאמינו בד' ובמשה עבדו
היתה אומרת לילדיה' :כדאי לכם תמיד לחיות בשלום עם כ'חייל' נאמן ,חסיד קשור ודבוק לרבנו זי"ע ,קנה יסודות שעם אימרה זו 'עבד' כל השנים! את האמונה בבורא עולם נשמו הצאצאים בכל עניין ומאורע
בעל-הבית (הקב"ה) ולשמוע בקולו ...כי הוא בעל-הבית, מוצקים ואיתנים שנוצקו בביתו והפכו לחלק ממנו .אלה לאחר ההסתלקות התקשר בדבקות אל רבה"ק ה'ישועות בחיי היום-יום .אמונה תמימה ,ללא ספיקות .הליכה בדרכי ד',
והוא הנותן לכם הכל'... הוחדרו גם בתחושת שליחות קודש ,לדורות הבאים .כגון: משה' זי"ע .עוד כששימש רבנו כרב ואב"ד ,התבטא' :ר' יוד'ל, בלי חשבונות רבים ,כי האלקים עשה את האדם ישר .צעידה
נסיים את הדברים במה שהתבטא מרן רבנו שליט"א אחר ניצול הזמן -לעולם לא לבטל את הזמן ,לכל רגע יש תפקיד, אתך אני יכול לשוחח [זיך אויס שמיסן] ,יש בינינו הבנה החלטית ,ברורה וללא כל התנודדות והתנועעות לרוח הזמן...
פטירתו ,שצריך להשריש בדורות הבאים ,ולאו דווקא בקרב וברגע הבא -תפקיד חדש. מיוחדת'. מה שהקב"ה שואל מעמנו ,כך נעשה בכל לבנו ומאודנו ,כפי
צאצאיו ,את מהלך חייו של יהודי חסיד כמותו! [נרשם ע"י שיעור קבוע לו ב'חובות הלבבות' שער הבטחון ,בנוסף ב'טיש' ,באמירת 'לחיים' היה מזכיר עצמו אצל רבנו ומבקש: שהורו לנו אבותינו ורבותינו הקדושים.
נכדו הרה"ג שאול לייב גרינפלד]. לשער חשבון הנפש שקבע רבנו זי"ע ללימוד יומי .כי באחד 'דער רבי זאל מיך אינזין האבן איך זאל זיין א ערליכער יוד, ולצד האמונה בד' ,עזה ואיתנה היא האמונה במשה עבדו.
סוכות תשפ"ז • קשר איתן 153 152קשר איתן • סוכות תשפ"ז
עוד יזכור
היענות שיא והדים נרחבים למבצע המצטרפים למסגרת הלימוד של 'הדף היומי ' שע"י חברת לומדי הדף. תשמ"ג :הרה"ח ר' יעקב ב"ר שלמה טעביל שטיינר [קייזלניק] ז"ל מב"ב
תשנ"ב :הרה"ח ר' יואל אריה ב"ר דוב [בערל] קינד ז"ל ממאסיף ,בני ברק
שב"ק יו"ט א' דסוכות -ט"ו תשרי
תקמ"ח :הרה"ק ר' יצחק אייזיק בהרה"צ ר' יואל הכהן זצ"ל ,בעל 'ברית כהונת עולם'
הקמפיין המושקע וחלוקת חוברות הלימוד המיוחדות ביום הקדוש הולידו התעוררות עצומה ,מה שהביא בסייעתא דשמיא תשס"ו :הרה"ח ר' יצחק אייזיק ב"ר אלימלך אדלר ז"ל נאמן רבוה"ק ומעסקני מוסדותינו הק'
תק"ס :הרה"ק ר' משולם בהרה"צ ר' יואל הכהן זצ"ל ,בעל 'עיקר תוספות יו"ט'
להצטרפות של מאות לומדים חדשים שכבר החלו ללמוד בימים אלו בשקידה את מסכת בכורות כדי להפוך ל'ש"ס איד ן ! שב"ק ושמחת תורה -כ"ב בתשרי תרע"ג :הרבנית שרה ע"ה בת רבנו ה'צמח צדיק' וא"ח הרה"ק ר' שמואל מסקאהל זצ"ל
תש"ה :הרה"ח ר' שמשון יהודה ב"ר נפתלי הירץ כהנא הי"ד מטעטש
2,711דפים מתחילים בהחלטה אחת ועדיין לא בחברת 'לומדי הדף' .הפועלת ומלווה נאמנה באמצעות תרל"ג :הגה"צ רבי שלמה ב"ר יעקב דרימער זצ"ל אבד"ק סקאלא ובעל ה'בית שלמה' תשנ"ט :הרה"ח ר' משה ב"ר ישראל דוב פיקסלר ז"ל מאנטווערפן ,שיכון ויזניץ
מאוחר! בהנהלת הארגון מבהירים כי גם בימים אלו, ארגון 'שיעורי תורה ברבים' את לומדי הדף היומי מזה תשמ"ט :הרה"ח ר' יצחק מרדכי ב"ר ישעי' זיידמאן ז"ל מארה"ב
בעיצומה של התחלת מסכת בכורות ,השערים פתוחים עשרות שנים ,מציינים בסיפוק רב את ההתלהבות תש"פ :הג"ר שמריהו יוסף ניסים ב"ר נחום מאיר קרליץ זצ"ל רב דרמת אהרן ור"מ בישיבתנו א' דחוה"מ -ט"ז תשרי
תש"פ :הרה"ח ר' יחזקאל ב"ר אליעזר דוד אייזנברג ז"ל משיכון ויזניץ ,בני ברק תר"מ :הגה"ח ר' דוד שלמה ב"ר יצחק הלוי טננבוים זצ"ל רב ומו"ץ בזאלישטשיק
לחלוטין ועדיין לא מאוחר להצטרף! הציבורית האדירה ואת הנכונות הכבירה של לומדים
"2,711דפי גמרא נראים אולי כמו הר גבוה ,אך הדרך בכל הסגנונות לנצל את ההזדמנות להצטרף ללימוד תרע"ב :הרה"ק שמואל רוקח מסקאהל בהרה"ק יהושע מבעלזא חתן רבה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע
יום א' פר' בראשית -כ"ג תשרי תש"ב :הגה"ח ר' חנוך זונדל ב"ר חיים איינהורן הי"ד דומ"ץ וילחוביץ
כולה מתחילה בהחלטה קטנה אחת שלכם ",בחברת הנשגב של הדף היומי ,בהם אברכים צעירים שרק עתה תקס"ג :הרה"ק ר' מנחם מנדל ב"ר יעקב מלינסק זי"ע תש"ה :הגה"ח ר' אלימלך ב"ר חיים מאיר באש הי"ד מאפשא ,טעטש
לומדי הדף אומרים" .ניתן להבטיח בבטחה :אף אחד נשאו בשעה טובה ,לצד בעלי בתים ותיקים שזה להם תרפ"ה :הגה"ח ר' אברהם יוסף ב"ר מרדכי לקס ז"ל ממאסיף תש"ל :הרה"ח ר' צבי הערשיל ב"ר חיים הכהן ולד ז"ל מכפר אתא ,כיתת רגליו לטובת הישיבה
ממי שיקפוץ למים ויקבל על עצמו את הקביעות הזו, פעם ראשונה בלימוד הדף היומי ,וגם רבים מאלו תש"ה :הגה"צ ר' חיים מנחם דוד בהרה"ק אלטר יחזקאל אליהו מדזיקוב הי"ד תשמ"א :הרה"ח ר' משה חיים ב"ר יצחק טסלר ז"ל מפתח תקוה
תשד"מ :הרה"ח ר' פנחס אלימלך ב"ר יעקב פרקש ז"ל מקוממיות
לא יתחרט לעולם על ההחלטה החשובה והמרוממת שכבר התחילו בסדר הקודם ובצוק העיתים נבצר מהם
הזו". להמשיך בסדר הדף היומי ,נצלו
יום ב' -כ"ד תשרי תשפ"ב :הרה"ח ר' יוסף ב"ר יצחק קרמר ז"ל מרמת גן ,בני ברק
תשע"ג :הרה"ח ר' ישראל ב"ר יצחק קינד ז"ל משיכון ויזניץ
הלימוד היומי בונה רציפות מיוחדת ההזדמנות זו והתחילו מחדש את
תש"ה :הרה"ח ר' יוסף חיים ב"ר גרשון אליעזר כהן ז"ל ב' דחוה"מ -י"ז תשרי
מתוך דיבוק חברים והרגשת סיפוק הפעם להיות במטרה הלימוד תקמ"ב :הרה"ק ר' יעקב יוסף ב"ר צבי הכהן מפולנאה זי"ע ,בעמח"ס 'תולדות יעקב יוסף' תרנ"ה :הרה"ק ר' יהושע אלעזר ב"ר משה יוסף חודרוב מקולומייא ,חדב"נ רבנו ה'תורת חיים' זי"ע
עצומה .אשר רק מי שמצטרף יכול מהמסיימים אי"ה. תרמ"ד :הגה"צ ר' אברהם יהודא לייב ב"ר פנחס זעליג הכהן שווארץ אב"ד מאד ,ב' 'קול אריה' תרנ"ט :הגה"ח ר' פרץ רפאל ב"ר חיים ולצר ז"ל מסקאלא-מילניצא ,הסופר של רבוה"ק זי"ע
תשמ"ה :הגה"ח ר' יהודה ב"ר אריה דוב פריד ז"ל מדראגמערשט ,ב"ב תרפ"ט :הרה"ק שמואל דוב ב"ר יהושע אלעזר חודרוב מפעטריווא ,חדב"נ רבנו ה'אמרי ברוך' זי"ע
להסביר זאת ,החיבור החזק לתורה
קמפיין מושקע ומקיף שפתח את תשפ"ד :הרה"ח ר' אברהם ב"ר יצחק אייזיק אוביץ ז"ל מבני ברק ,נלב"ע ללא זש"ק תשפ"א :הרה"ק ר' מרדכי ישכר בער בהרה"ק אברהם אבא מפיטסבורג זצ"ל
ומגוון הסוגיות אשר נלמדים
הלבבות
במהלך הזמן מקנים כלים ומושגים
התקופה האחרונה עמדה בסימן יום ג' -כ"ה תשרי ג' דחוה"מ -י"ח תשרי
רחבים מאוד ,שמתחזק מאוד ככל תקע"א :הרה"ק רבי נחמן ב"ר שמחה מברסלב ,נין מרן הבעשטה"ק זי"ע
קמפיין הסברה מושקע ונרחב ,אשר תק"ע :הרה"ק רבי לוי יצחק ב"ר מאיר מבארדיטשוב זי"ע ,ב' 'קדושת לוי'
הלימוד בסדר שמתקדמים ת"ר :הרה"ק רבי משה ב"ר שמואל סופר זי"ע מפרעשבורג ,ב' 'חתם סופר' הרבנית צפורה ברכה בת ר' יעקב שמשון מבאהפאלי א"ח הרה"ק ר' זאב מראחמסטריווקא זי"ע
הציב במרכז את החשיבות העצומה תש"ס :הרה"ח ר' משה יוסף ב"ר יעקב זולדן ז"ל משיכון ויזניץ
במסכתות הבאות, תשמ"א :הרה"ח ר' זיידא משה ב"ר אלטר אברהם איצקוביץ ז"ל
של הצטרפות ללימוד היומי כבר תשנ"ח :הרה"ח ר' יצחק ב"ר מנחם מענדיל ורצברגר ז"ל מאראד ,חיפה ,וויליאמסבורג תשס"ג :הגה"צ ר' ישעיה בהג"ר דוד צבי שנעבאלג זצ"ל אב"ד בני ראם וביהמ"ד בעלזא ב"ב
מעוניינים בשיעור או בחברותא? פנו כעת .הקמפיין הדגיש כי דווקא תשע"ח :הרה"ח ר' ישראל חיים ב"ר משה הימל ז"ל מרמת ויזניץ חיפה
לגבאי! כדי להקל על המצטרפים נקודת הזמן הזו ,עם פתיחת מסכת תשפ"א :הרה"ח ר' בן ציון ב"ר יוסף וייס ז"ל משיכון ויזניץ ד' דחוה"מ -י"ט תשרי
תשפ"א :הרה"ח ר' מרדכי עביר ב"ר נחום אריה לקס ז"ל מרחובות תקנ"ח :הגה"ק רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן מווילנא זי"ע
החדשים ,הועמדו מערכים מיוחדים בכורות ,מהווה הזדמנות פז והמפתח
תקע"ד :הרה"ק ר' יעקב יצחק בהג"ר אשר זי"ע' ,היהודי הקדוש' מפרשיסחא
לסיוע והשתלבות מהירה .כל מי שמעוניין הבטוח להגיע בסייעתא דשמיא לסיום הש"ס תשכ"ד :המלחין והבעל מנגן הרה"ח ר' יעקב דוב ב"ר עקיבא תלמוד ז"ל מווארשא ,ת"א
יום ד' -כ"ו תשרי
להצטרף לשיעור דף יומי באזור מגוריו ,או לקבל כולו במחזור הקרוב. תשמ"א :הרה"ח ר' פנחס ב"ר דוב צבי שטוהל ז"ל
תקע"ז :הרה"ק ר' אהרן ב"ר מרדכי מזיאטמיר זי"ע ,ב' 'תולדות אהרן' תשנ"ג :הרה"ח ר' בן ציון ב"ר משה דוד טאבאק ז"ל מוויליאמסבורג ,שיכון ויזניץ
חברותא ללימוד בקצב המתאים לו ,מוזמן לפנות עוד תקפ"ז :הרה"ק ר' אשר מסטאלין בהרה"ק ר' אהרן מקארלין זי"ע
חוברות לימוד מפוארות ומאירות עיניים ,שיאו של תשנ"ד :הרה"ח ר' שלמה ב"ר יחזקאל שמואל ניימן ז"ל משיכון ויזניץ
היום לגבאי 'שיעורי תורה ברבים' בכל אתר ואתר. תש"ז :הגה"ח חיים בהג"ר מנחם מענדיל אלטר דאכנער זצ"ל ,מו"ל 'תו"ח' ,ממונה הכולל בירושלים תשנ"ה :הרה"ח ר' אברהם דוד ב"ר אהרן פוירשטיין ז"ל מב"ב
המהלך המרומם היה בהפקה מיוחדת במינה ,הכוללות
הגבאים ישמחו לעזור ולסייע במאור פנים ובזרועות תשמ"א :הרה"ח ר' אליעזר ב"ר יהודה מרדכי הרשקוביץ ז"ל מסלאטפינא ,לונדון תשס"ח :כ"ק אדמו"ר ר' בונם יואל ב"ר ישראל טויסיג ממטרסדורף זצ"ל
את 20הדפים הראשונים של מסכת בכורות ,אשר תשמ"ז :הרה"ח ר' ישראל ב"ר משה דוד ציק ז"ל מבני ברק
פתוחות לכל פונה. תשע"ז :הרה"ח ר' יהודה ב"ר חיים פדר ז"ל משיכון ויזניץ
חולקו חינם לכלל חסידי ויז'ניץ במהלך ימי הרחמים תשנ"ב :הרה"ח ר' דוד ב"ר חיים לייב ראזענבערג ז"ל מלונדון תשפ"ג :הרה"ח ר' מנחם מענדיל פישמן ז"ל ביבלחט"א הרה"ח שמואל עזרא הי"ו מירושלים
ברכה ותודה לעוסקים במלאכה תש"ס :הרה"ח ר' יצחק מרדכי ב"ר שמואל אפל ז"ל שו"ב במרמורש' ,כפר שלם' [סלמה] בת"א
והסליחות ובתפילות של יום הקדוש.
עם קצירת הפירות הראשונים של המבצע הכביר, הרה"ח ר' יצחק מנחם מענדיל הופמן ז"ל ה' דחוה"מ -כ' תשרי
נשגר תודה מיוחדת לכלל הגבאים המסורים והפעילים היוזמה המבורכת זכתה לתגובות נלהבות ,ומאות
תשי"ג :הרה"ח ר' משה ב"ר בנימין הויאר ז"ל מגרויסוורדיין ,ב"ב
בכל אתר ואתר ,העוסקים במלאכה הקדושה ללא לומדים כבר הביעו את תודתם העמוקה על הערכה יום ה' -כ"ז תשרי תשנ"ב :הרה"ח ר' נחמן זיידא ב"ר צבי יהודה פרומוביץ ז"ל מדטרויט ,שיכון ויזניץ
ליאות ,וטורחים בכל ימות השנה על ארגון השיעורים הדחיפה את להם העניקה אשר המושקעת, תשי"ט :הרה"ח ר' מנחם ב"ר אריה דוד נגלר-פישבך ז"ל תש"ס :הרה"ח ר' זיידא יעקב משה ב"ר אברהם איינהורן ז"ל מוויליאמסבורג
תשנ"ח :הרה"ח ר' יצחק ב"ר חיים ישראל הלוי שטרן ז"ל מפתח תקוה ,שיכון ויזניץ
וביסוס המסגרות .בזכות פעילותם הנמרצת להגדיל הראשונית ,ופתחה בפניהם את השער והעניקה להם
תורה ולהאדירה ,זוכים עוד מאות יהודים להתחבר את ההזדמנות היקרה להצטרף לציבור הענק בדרך
תשפ"ג :הגה"צ ר' מאיר זאב ב"ר משה שטרן זצ"ל אבד"ק מירון הושענא רבה -כ"א תשרי
תרס"ד :הרה"ק ר' דוד משה מטשארטקוב בהרה"ק ר' ישראל מרוזין זי"ע
בעבותות אהבה ללימוד התורה הקדושה. להפיכתם ל'ש"ס אידן'! יום ו' -כ"ח תשרי תש"ב :הגה"צ בנש"ק ר' דוד בהג"ר יהושע פרנקל הי"ד אב"ד נאפלאקעוויץ והגליל בבוקובינא
תשנ"ב :הרה"ח ר' ישראל ב"ר רזיאל הלוי ויזל ז"ל ממארגרעטן ,ב"ב ,רבו של רבנו זי"ע בילדותו תש"ב :הרה"ח ר' משה ב"ר אליעזר קערצנער ובנו הרה"ח ר' זאב ב"ר משה הי"ד מסטאניסלוב
תשס"ג :הרה"ח ר' אברהם ב"ר ישכר דוב [בעריש] הופמן ז"ל מחוסט ,לונדון תשל"ב :הרה"ח ר' יהושע העשיל ב"ר יעקב משה מושקוביץ ז"ל מב"ב
154קשר איתן • סוכות תשפ"ז
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
והאורח הנכבד ,ממתין שיגש אליו אי מי
ויזמינו לסעוד על שולחנו בסוכתו .והלא כך
היא המידה בכל תפוצות ישראל .בדרך כלל
אף מפצירים מפה ומשם באורחים ויהודים
לחג הסוכות
ולהילולת הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע
ִִּבְזְ כּות ְוְֹלא ְְּב ֶֶח ֶֶסד
מתקוטטים ביניהם על הזכות לארח .על
שולחנו שלו בביתו בעירו ,אין שבת שבו הזכוכית שבו מאופסנים הכלים היקרים ,והוא הקדוש ,לרוב
הוא לא מביא עמו יהודים מבית המדרש ְְּפ ִִרי ָָה ָָדרָָּ ,ב ִִעיר ֶנֶ ְְע ָָּדר
תשוקתו לא שת ליבו לכך שדלת זכוכית מפרידה בינו ובין חלפו עברו להם הימים הנוראים של ראש השנה ויום
לסעוד את סעודתם. האתרוג ,עד כדי שנשברה הזכוכית וידו נחבלה ושתתה דם.
ואיש איננו ניגש אליו .כביכול אוויר הוא. הכיפורים ,אותם זכו בני העיר בארדיטשוב לעשות במחיצתו
ובכן ,יושב לו הצדיק כעת ,בערב יו"ט ,נכספה וגם כלתה של הצדיק הקדוש והנשגב שקבע מושבו בעירם ,סנגורם של
בית המדרש התרוקן זה מכבר .הכל פנו נפשו לקיים מצוות נטילת לולב ,ואין אתרוג" .לכו נא אל הדרך
לסוכותיהם ,והוא נותר כאן בגפו. ישראל ,רבי לוי יצחק בן שרה סאשה ,כפי שכינה את עצמו
הראשית" -מצווה הצדיק לבאי ביתו " -אל צומת הצטלבות בתשפוכת לב ונפש וכפי ששורר מנהמת ליבו הטהור בתיבותיו
הזאת בארדיטשוב?! הזהו עירו של הצדיק "הוראה חשאית של הרבי סבבה היום בין כל בתי הדרכים ,אולי יעבור שם יהודי ואתרוג בידו?!"
הקדוש?! הבוקעות מפיו בנעימת ה'קדיש' טרם גשתו לשפוך צקון לחשו
העיר ,וזו היתה פקודתו .צר לי" -נפלטו המילים מפיו בפני קונו בתפילת מוסף של ראש השנה.
היתכן כזאת?!
במהירות ,טרם טרק את הדלת במבוכה עצומה על פני ְְׁש ַַמע ֲֲע ָָצ ִִתיּ ,בֹוא ִִל ְְמ ִִ
