gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz

שבוע: סוכות (2026-09-21)

קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‪ ,‬גליון ‪ • 246‬סוכות תשפ"ז • שנת 'ושמחת בחגך' לפ"ק‬ ‫כלילת יופי‬ ‫על יוצרים ויצירות‬ ‫של סוכות הפלא‬ ‫הרחקתי נדוד‬ ‫סיפור חיים סובב‬ ‫עולם וחוצה יבשות‬ ‫שמחת תורה‬ ‫שיחת חג מרוממת עם‬ ‫הגאון רבי שמחה רבינוביץ שליט"א‬ ‫מביתי החוצה‬ ‫המשפיע רבי שמעון שפיצר שליט"א‬ ‫מעמיק תובנות ומאגד לבבות‬ ‫מפנינים יקרה‬ ‫אנשי האוצר של‬ ‫הממלכה בראיון גלוי‬ ‫סוכת שלום‬ ‫סודות ויסודות ממניחי‬ ‫אבני הפינה לדירות לדורות‬ ‫נווה אפריון‬ ‫בצילא דקוב"ה‬ ‫ראשי מיזם 'אפריון'‬ ‫על המהפך ההסטורי בדרך לחופה‬ ‫משא נלהב מהגאון‬ ‫רבי מרדכי גרינפלד שליט"א‬ ‫רצוף אהבה‬ ‫רוממות וקדושת‬ ‫יום שמיני עצרת‬ ‫עולו אבהן‬ ‫אסופת לקחים ושגב עובדות‬ ‫מרבותינו הקדושים‬ ‫ף הבא‬ ‫רת לד‬ ‫עוב‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫לכלל אנ"ש שבאו לחסות בצילא דמהימנותא לחודש תשרי ‪ -‬ימי הרת עולם‬ ‫די היימישע תפילין‬ ‫המהודרות והמוכרות‬ ‫ברוכים‬ ‫הבאים‬ ‫בשם ה'‬ ‫ברכנוכם‬ ‫מבית ה'‬ ‫וכעת‪:‬‬ ‫קו יצור מיוחד "קשר <לתפי<לין"‬ ‫מנדיס הסעות שמחים לעמוד לרשות הציבור היקר‬ ‫ולשרת אתכם בנאמנות ובמסירות‪ ,‬בנסיעות לקברי צדיקים‬ ‫מבית "תפילין ‪ -‬אות <לישרא<ל"‬ ‫בכל רחבי הארץ‪ ,‬וכן לאטרקציות על טהרת הקודש‬ ‫לכל גיל מנער ועד זקן‪ ,‬לבחורים ולאברכים‪.‬‬ ‫נהגים יראי שמים‬ ‫ומנוסים‬ ‫התאמה מושלמת‬ ‫לצרכים שלכם‬ ‫מ‪ 4-‬מקומות‬ ‫ועד ‪ 60‬מקומות‬ ‫רכבים‬ ‫מפוארים‬ ‫בכשרות בד"ץ העדה"ח‬ ‫יותר‬ ‫יותר‬ ‫יותר‬ ‫יותר‬ ‫אחריות‬ ‫אנושיות‬ ‫זמינות‬ ‫נוחות‬ ‫שמרו את המספר – ונשמח לשרת אתכם בכל עת‬ ‫היימישע יודן‬ ‫‪*5350‬‬ ‫הסעות‬ ‫ודרייברים‬ ‫<לא מתפשרי‪+‬ם‬ ‫למספרי חו"ל‪+97235052992 :‬‬ ‫‪03:5742841‬‬ ‫ע<>ל פחות מ'או>ת <ליש>רא<ל'‬ ‫חתונות הילדים‬ ‫שיפוץ ובנייה‬ ‫החגים בפתח ואיתם ההוצאות‪.‬‬ ‫השלמת הון עצמי‬ ‫סדר בהלוואות‬ ‫את חגים מהירה ומשתלמת‬ ‫הלוו‬ ‫החל מ‪ ₪50,000-‬ועד‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪800,000‬‬ ‫תוך ‪ 24‬שעות‬ ‫מהירות‬ ‫פריסה‬ ‫סכומים‬ ‫הליך‬ ‫התאמה‬ ‫ליווי‬ ‫מעל ‪9,000‬‬ ‫שיא‬ ‫ארוכה‬ ‫גבוהים‬ ‫פשוט וקל‬ ‫אישית‬ ‫צמוד‬ ‫לקוחות מרוצים‬ ‫אל תחכה ‪ //‬חייג עכשיו‬ ‫וגשל‬ ‫משכנתאות והלוואות‬ ‫‪02-580-5-580‬‬ ‫‪al@wagshal.co‬‬ ‫ירמיהו ‪ ,62‬ירושלים‬ ‫פרויקטים | עמותות | עסקי | פרטי‬ ‫פותחים שנה עם מהפכת‬ ‫הכשרויות של רמי לוי‬ ‫חג שמח!‬ ‫תופרים לכם‬ ‫רשת ברודווי מאחלת‬ ‫לקהל חסידי ויז'ניץ‬ ‫א פריילעכן יו"ט‬ ‫שוברי הנחה מיוחדים לאנ"ש אצל הנציגים‬ ‫ירושלים‪ :‬מתחם תנובה ירמיהו ‪ 24‬פינת מנחת יצחק | ב"ב‪ :‬בן יעקב ‪ | 21‬ביתר עילית‪ :‬פחד יצחק ‪5‬‬ ‫בית שמש‪ :‬פינת נהר הירדן ‪ | 30‬אשדוד‪ :‬עקביא בן מהללאל ‪ | 2‬טל' ארצי‪1599-599-123 :‬‬ ‫בס"ד‪ ,‬סוכות תשפ"ז‬ ‫פאר יודנס‬ ‫וועגן‪...‬‬ ‫פיילוט לנסיעה ישירה‬ ‫רפואה‬ ‫מרפואה וחיים בני ברק ‪ -‬למרכז הרפואה ‘שיבא’ תל השומר‬ ‫וחיים‬ ‫לאור ריבוי הפניות והצורך החיוני שעלה מהשטח‬ ‫להקלה על חולים‪ ,‬מלווים ומבקרים‪,‬‬ ‫אנו נערכים בס”ד‬ ‫להפעלת פיילוט לנסיעה ישירה מרפואה וחיים ב"ב‬ ‫למרכז הרפואי שיבא – תל השומר‪.‬‬ ‫‬ ‫‪1‬‬ ‫אגף‬ ‫כדי להתאים את המערך באופן המיטבי לצורכי הציבור‪,‬‬ ‫אנו פונים לקבלת משוב והערכות בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ביקור‬ ‫זמנים‪ :‬זמני יציאה וחזרה מועדפים‬ ‫חולים‬ ‫שפע בסוכה‪ ,‬שמחה בלב‬ ‫תדירות‪ :‬מספר הנסיעות הנדרש במהלך היום‪.‬‬ ‫זמני המתנה‪ :‬משך המתנה בבית חולים‪.‬‬ ‫‬ ‫וברכה שתלווה אתכם כל השנה‬ ‫‪0‬‬ ‫חג סוכות שמח מנטו חיסכון‬ ‫את הערכותיכם והצעותיכם ניתן להעביר‪:‬‬ ‫בתא הדואר הייעודי במשרדי “רפואה וחיים”‬ ‫או בדוא"ל‪baruch@refuah-vechaim.org.il :‬‬ ‫⋅‬ ‫אושר אמיתי זה נטו חיסכון‬ ‫מרכז תמיכה‬ ‫רשת מזון זולה ומשתלמת בישראל‬ ‫לאחר איסוף הנתונים ושקלול המשוב‪,‬‬ ‫לחולה‬ ‫נעדכן בעז”ה את הציבור לאחר הסדרת הנושא‬ ‫ולמשפחתו‬ ‫מכבדים כרטיסי‪:‬‬ ‫קידום ושילוב‬ ‫משרד הפנים‪ ,‬היימיש כארד ‪ -‬טובה וברכה‪ ,‬אידיש כארד‪ ,‬מלכי רבנן‬ ‫בברכת "ותסיענו לחיים ולשמחה ולשלום"‬ ‫החניך המיוחד‬ ‫אשל ירושלים‪ ,‬להחזיקם ולהחיותם‪ ,‬מזון ומחיה‪ ,‬נדרים כארד‪,‬כארד שופ‪.‬‬ ‫ומועדים למשחה‬ ‫בקהילה‬ ‫סניפים‪ :‬אלעד | אשדוד | באר שבע | ביתר עילית | בית שמש | בת‪-‬ים | חדרה | מודיעין עילית | מעלות | נתניה‬ ‫אגף ביקור חולים ‪“ -‬רפואה וחיים”‬ ‫⋅‬ ‫עפולה | קרית יערים ‪ -‬טלזסטון | קרית שמונה | רמות ‪ -‬ירושלים | קרית אתא ‪ -‬בקרוב | כרמי גת ‪ -‬בקרוב‬ ‫ׂ‬ ‫ֹ‬ ‫יע ּפו ֵתחַ יָד ו ּ ַמ ְש ּבִ ַ‬ ‫יע‬ ‫יְבוּל לְ הַ ׁ ְש ּפִ ַ‬ ‫הד‪+‬ר‬ ‫בס”ד‬ ‫בס"ד‬ ‫בדירה נאה!‬ ‫כמדי שנה‬ ‫לאחר לימוד התורה בקדושה במשך כל הלילה‬ ‫בעת רצון‪,‬‬ ‫ביום גמר החיתום‬ ‫מעמד‬ ‫לפנות בוקר‬ ‫ובשעת ההקפות‪,‬‬ ‫התפי‪+‬לה‬ ‫יתקיים‬ ‫הושענא רבא‬ ‫והי‪+‬שו‪+‬עה‬ ‫א פריילאכן יום טוב לקהל לקוחותינו‬ ‫יתקיימו תפילות הבוקעות רקיעים‬ ‫רחל‬ ‫מאמע‬ ‫אצל‬ ‫שבחרו להתקדם לדירה נאה ומרווחת‪ ,‬ונהנו ממעטפת מקצועית‪,‬‬ ‫אפשרויות מימון מותאמות וליווי אישי עד לקבלת המפתח‪.‬‬ ‫עבור כל השמות‪ ,‬בהזכרת כל שם‬ ‫על ידי רבני הכוללים בקבר רחל‬ ‫ושם בפירוט בקשתו האישית‬ ‫לישועתכם הקרובה‬ ‫רבי חיים‬ ‫פסק‪:‬‬ ‫תרומה למוסדות‬ ‫שלום ויזל‪050-4180606 :‬‬ ‫‪*8631‬‬ ‫קבר רחל היא‬ ‫לא עוברים את החתימה בלי אמא‪ .‬התקשרו עכשיו‬ ‫ההשתדלות‬ ‫הטובה ביותר‬ ‫לישועה‬ ‫חיים שזורי ‪ -‬וובר‪055-6710311 :‬‬ ‫בדוק‬ ‫רח' אהבת שלום ‪ ,12‬בני ברק‬ ‫ניתן להעביר שמות לישועה עד יום ג’ ערב הושענא רבא בחצות‬ ‫ומנוסה!‬ ‫בס״ד‬ ‫אותנטי‬ ‫אותנטי‬ ‫און די חסידי'שע לבוש‬ ‫אין די לבוש שפיגלט (מראה)‬ ‫איז דא א חסידי'שער איד‬ ‫זיך אפ דאס גאנצ'ער מענטש‪.‬‬ ‫(ליל שב"ק תרומה תשס"ח)‬ ‫(ליל שב"ק תרומה תשס"ה)‬ ‫מיר גיי'ען מיט די‬ ‫חסידי'שע מלבושים ברענגט פאר‬ ‫חסידי'שע מלבושים אויף דעם‬ ‫א מענטש א העכט'ע שמחה‬ ‫האלט'ן שטייג'ער (מסורת)‬ ‫(ס"ג תרומה תשע"ז)‬ ‫מיט'ן גאנצ'ן קנאק‬ ‫(ליל שב"ק ויקהל פקודי תש"פ)‬ ‫בני ברק‪17:00-21:00 ,13:00-15:00 :‬‬ ‫ארמון דסקל‪ ,‬שלמה המלך ‪ 8‬בני ברק (בניין ברכל) חנייה חינם‬ ‫שעות פתיחה‬ ‫סניפים‬ ‫ירושלים‪ ,‬בית שמש‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אלעד‪17:00-21:00 :‬‬ ‫ירושלים עמוס ‪ | 15‬אלעד שמעון הצדיק ‪ | 7‬אשדוד רבא ‪ | 16‬בית שמש נהר הירדן ‪39‬‬ ‫יום ו׳ בכל הסניפים‪11:00-12:00 :‬‬ ‫רעד מיט דסקל ‪1599-515-000‬‬ ‫גבריאל יוסף פולק‬ ‫שבת בשבתו‬ ‫שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה‬ ‫למדנו רבנו אורחות חיים‬ ‫בצילא דמהימנותא‬ ‫בכח האמונה בוקעים שערי ישועה‬ ‫ורבותינו‪ ,‬אשר‬ ‫יו"ט נעשה‪,‬‬ ‫לי'‪ .‬מתגלה לו קרבת אלקים מיוחדת ומפעימה שאין בדומה לה‪.‬‬ ‫חידוש נפלא שונה מרן רבנו שליט"א במהותו של חג הסוכות‬ ‫ייסד ותיקן מרן‬ ‫בצאתנו בשלום‬ ‫וכך גם האירו פתח דבריו של רבנו‪ ,‬במאמר המרטיט בליל א'‬ ‫זמן שמחתנו‪ ,‬בו ציוונו הבורא יתברך שמו בסוכות תשבו שבעת‬ ‫הבעל שם טוב‬ ‫מן הקודש‬ ‫דסוכות תשפ"ה‪ ,‬מאמר 'בכח האמונה בוקע שערי ישועה'‪ ,‬וזל"ק‪:‬‬ ‫ימים‪ ,‬לצאת מבתינו חוצה אל דירת העראי‪.‬‬ ‫הקדוש ותלמידיו‬ ‫מיום הקדוש‬ ‫"עתה נכנסנו אל מועד חג הסוכות‪ ,‬הקב"ה מצוה מן התורה‬ ‫ומסביר רבנו [דא"ח ליל יו"ט סוכות תשפ"ג]‪ .‬לעתים‪ ,‬עיקר‬ ‫אחריו‪ ,‬ועד ימינו‬ ‫תשפ"ז‪ ,‬בו זכינו‬ ‫לצאת מן הבית חוצה‪ ,‬ברם הוא מכניסנו אל סתר צל כנפיו‪,‬‬ ‫עבודת ויגיעת האדם בהתקרבותו לבוראו‪ ,‬היא דווקא בחוץ‪.‬‬ ‫אנו חיה וקיימת‬ ‫להסתופף בצילא‬ ‫אל הסוכה צילא דמהימנותא עילאה‪ ,‬צילא דקודשא בריך הוא‪.‬‬ ‫ברחובה של עיר‪ .‬במקום שבו הוא פחות מוגן‪ .‬כי שעה שהוא‬ ‫היא‪..." .‬ב"ה גם‬ ‫דמהימנותא‪.‬‬ ‫בהעמק חשוב במשמעות העמוקה שבמצוה זו‪ ,‬נראה כי מוסר‬ ‫ספון בבית המדרש או בביתו פנימה‪ ,‬שמור מפני המזיקים ומפני‬ ‫היום בדורנו‬ ‫ובכן מה נהדר‬ ‫השכל גדול שנינו בכאן‪ .‬הקב"ה מלמדנו כי פעמים שהוא גוזר‬ ‫פגעים רעים‪ ,‬הרי שאז לא‪-‬לו המלחמה והנצחון על היצר‪ .‬דווקא‬ ‫ישנם הנהגות‬ ‫היה כהן גדול‪,‬‬ ‫על האדם לצאת חוצה מסדרו וטבעו‪ ,‬מן השמים נגזר עליו‬ ‫בשעה שיוצא אל החוץ‪ ,‬לעתים יש נסיון כזה או אחר‪ .‬דווקא‬ ‫המיוסדות‬ ‫בעבודתו בפני‬ ‫לשלחו חוץ לזמנו או חוץ למקומו בכל מיני הרפתקאי דעדו‬ ‫שם‪ ,‬ניכרת עבודת השי"ת שלו‪ ,‬דווקא שם‪ ,‬עיקר מלחמת היצר‬ ‫על אדני דרך‬ ‫קונו ובנשאו‬ ‫על כל איש בימי חייו‪ ,‬בעת כזאת צריך האדם לזכור נאמנה כי‬ ‫וההתקרבות אל השי"ת‪.‬‬ ‫הבעש"ט הק'‪,‬‬ ‫את תפילותינו‬ ‫הלא זו היא תכלית בריאת‬ ‫ועל זה הדרך‬ ‫בלהב אש קודש‬ ‫העולם‪ .‬שהתאווה לו ד' דירה פעמים שהוא גוזר על האדם לצאת חוצה מסדרו וטבעו‪ ,‬מן השמים נגזר‬ ‫אנו צריכים‬ ‫בגבורת ארי‪,‬‬ ‫עליו לשלחו חוץ לזמנו או חוץ למקומו בכל מיני הרפתקאי דעדו על כל‬ ‫דווקא כאן‪ ,‬בעולם הגשמי‬ ‫ללכת‪ "...‬קרא‬ ‫כלבי"א יקום‬ ‫איש בימי חייו‪ ,‬בעת כזאת צריך האדם לזכור נאמנה כי יהא אשר יהא –‬ ‫התחתון‪ ,‬שבו קליפות ותאוות‬ ‫בשולה"ט בערב יום הקדוש ש‪.‬ז‪.‬‬ ‫רבנו שליט"א‪.‬‬ ‫וכארי יתנשא‪.‬‬ ‫והסתרות‪ ,‬ולא בעבודה שהיא‬ ‫ואז‪ ,‬הביא‬ ‫ובכניסתו של‬ ‫הוא שרוי בצלא דקודשא בריך הוא‪ ,‬אף הרחק הרחק מביתו וממקומו‬ ‫חסרת נסיונות חפץ ד'‪.‬‬ ‫יום‪ ,‬נחקקו רגעי הוד מרטיטים על לבבות המוני אנשי שלומנו‪ ,‬מרן רבנו שליט"א מעדות קורעת לב אשר הגיעה לשולחנו הטהור‬ ‫אם כן‪ ,‬מורה רבנו שליט"א‬ ‫באותה שעת זיכוך נעלה ומרוממת‪ ,‬בה עומד כל איש ישראל ורובצת על לבבו הטהור‪ ,‬והתחנן אלינו "‪...‬מ'זאהל וויסן ווי‬ ‫– נצטווינו על בניית סוכה בחוץ דווקא‪ ,‬ואדרבה סוכה העשויה יהא אשר יהא – הוא שרוי בצלא דקודשא בריך הוא‪ ,‬אף הרחק‬ ‫ומתחטא לפני קונו כבן המתחטא לפני אביו‪ ,‬שעה בה מסטין חמור זענען די כלים‪ ,‬אשר על ידם יוכל איש להידרדר ולהגיע‬ ‫בבית אינה כשרה‪ .‬דווקא שם‪ ,‬בחוץ‪ ,‬הוא נמצא בצילא דמהימנותא הרחק מביתו וממקומו – עודו נתון בצל כנפיו של הקב"ה‪ ,‬אף‬ ‫בכבל אסור ומחיצות של ברזל שבין ישראל לאביהם שבשמים עד שאול תחתית‪ ,‬כל כך אפשר להימשך אחריהם‪ ,‬עד אשר גם‬ ‫עילאה‪ ,‬הוא חוסה מזרם וממטר‪ ,‬הנסיונות מחשלים ומחזקים כי כרוך קושי עצום בריחוקו מביתו וממקומו – אולם הכל מידיו‬ ‫נמסות ונמוגות כלא היו‪ ,‬עם דמדומי חמה והתקדש היום הקדוש‪ .‬ביום גדול וקדוש כזה‪ ,‬כאשר כל ישראל מתרוממים ומתעלים‪,‬‬ ‫אותו‪ .‬ללמדנו אשר גם ובעיקר כאשר האדם מוכרח לצאת מביתו של הקב"ה ובידיו של הקב"ה"‬ ‫ובה‪ ,‬באותה שעה כבירה ביקש רבנו לשאת את דברו‪ ,‬תוכחת אך המכורים לכלים הללו נשארים שקועים בהם‪"...‬‬ ‫החוצה‪ ,‬עליו לדעת כי או‪-‬אז הוא חוסה בצל כנפי שכינתו יתברך‪.‬‬ ‫ובהמשך דבריו‪ ,‬אחר שגולל רבנו את קורותיו‪ ,‬המשיך ואמר‪:‬‬ ‫ואז‪ ,‬באהבתו אותנו‪ ,‬אמר‪" :‬כי כל מי שיקבל עליו כעת‬ ‫מגולה מלב אוהב אשר בקעו מנהמת לבבו הטהור‪.‬‬ ‫שגורה על לשונו העובדה ששמע מפי האדמו"ר מטאהש‬ ‫"מצות סוכה מלמדתנו לנהוג כך‪ ,‬שאף כאשר נגזר על האדם לצאת‬ ‫ויותר מאשר דיברו המילים וחדרו אל הלבבות אשר באותה להינתק מכל הכלים המשחיתים‪ ,‬בוודאי יהיה לו שייכות וקשר‬ ‫זי"ע‪ ,‬אשר הרה"ק רבי אהר'לה ראטה זי"ע בעל 'שומר אמונים‪',‬‬ ‫מביתו החוצה – כלומר מחוץ לסדר הרגיל בכל ענין שהוא – יהא‬ ‫שעה פתוחים היו כאולם‪ ,‬גאה‪-‬גאו הלבבות על גדותיהם והמו עמי"‪ .‬ואידך פירושא – זיל גמור‪ ,‬לעזוב בארות נשברים ולהידבק‬ ‫כאשר שהה בעיר פעסט‪ ,‬הוצרך לצעוד כל יום כברת דרך ארוכה‬ ‫ברור אצלו כי בצילא דמהימנותא הוא מצוי‪ ,‬בצילו של הקב"ה‬ ‫כמים‪ ,‬כאשר זכינו לשמוע קולו בקודש בדברי מוסר והדרכה‪ ,‬במקור מים חיים‪.‬‬ ‫ברחובותיה הסואנים של העיר עד למקווה טהרה‪ ,‬ושמירת עיניו‬ ‫המסוכך עליו ומגן בעדו מכל עבריו בכל רגע ורגע‪ ,‬יהא אשר יהא"‪.‬‬ ‫מאמר הדא"ח המלא יתפרסם אי"ה בגליון דברי אלקים‬ ‫כאשר התחדשו ימינו כקדם‪ ,‬וחשנו כי אב אוהב לנו‪ ,‬אשר דואג‬ ‫עלתה לו במאמצים מרובים‪ .‬לימים היה אומר שיותר ממה‬ ‫כך גם‪ ,‬המשיך רבנו ואמר‪ ,‬שעה שסדר יומו של האדם זז מחמת‬ ‫לנפשנו רוחנו ונשמותנו‪ ,‬אשר מבקש כי שעת מירוק וזיכוך זה חיים‪ .‬ואנו‪ ,‬אשרנו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו‪ .‬מי יתן‬ ‫שהועילה לו טהרת המקווה‪ ,‬הועילה לו היגיעה וההתאמצות‬ ‫חולי שבא עליו ועליו לצאת ולבוא בבתי רפואה וכדומה‪ ,‬גם זה‬ ‫בדרך אל המקוה‪ .‬כי ביגיעה זו חפץ השי"ת‪.‬‬ ‫ויהיה לבבנו זה כל הימים‪ ,‬לשמוע קולו בקודש מרומם אותנו‬ ‫יהיה לו קיום לשעה ולדורות‪.‬‬ ‫ובה בעת‪ ,‬האריך רבנו בדברים כדבר אב אל בנו יחידו ואהובו‪ ,‬בהדרכות קדשו ומעפיל אותנו לפסגות כבירות לאורך ימים‬ ‫זאת ועוד‪ .‬דווקא בחוץ‪ ,‬מתקיים בו באדם 'מרחוק ד' נראה ענין של 'צאתי מביתי החוצה'‪ ,‬וגם זה – צילא דמהימנותא הוא זה‪.‬‬ ‫התחנן אלינו לבחור בחיים‪ ,‬התחנן אלינו לאחוז בדרך אבותינו ושנות חיים ושלום‪ .‬אכי"ר‪.‬‬ ‫מוצאי שבת ויו"ט‬ ‫הדלקת נרות‬ ‫חיפה עפולה עמנואל‬ ‫בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר‬ ‫חיפה עפולה עמנואל‬ ‫בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר‬ ‫ויותר מאשר דיברו המילים וחדרו אל הלבבות אשר באותה שעה פתוחים היו כאולם‪ ,‬גאה‪-‬גאו הלבבות‬ ‫‪7:44 07:07 07:09 07:08 07:08 07:08 07:08 07:10 07:07 07:09 5:55 06:01 06:03 05:57 05:55 06:02 06:03 06:12 05:56 06:11‬‬ ‫הגליון הבא יופיע אי"ה לקראת שב"ק בראשית‬ ‫על גדותיהם והמו כמים‪ ,‬כאשר זכינו לשמוע קולו בקודש בדברי מוסר והדרכה‪ ,‬כאשר התחדשו ימינו‬ ‫כקדם‪ ,‬וחשנו כי אב אוהב לנו‪ ,‬אשר דואג לנפשנו רוחנו ונשמותנו‪ ,‬אשר מבקש כי שעת מירוק וזיכוך‬ ‫הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק‪ .‬אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!‬ ‫זה יהיה לו קיום לשעה ולדורות‪.‬‬ ‫יו"ל בס"ד ע"י‪ :‬קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק‬ ‫כתובת‪ :‬רח' תורת חיים ‪ 7‬בני‪-‬ברק | טל'‪ | 03-7174233 :‬דוא"ל‪ke@i-m-wiznitz.com :‬‬ ‫פרסום‪ | m61829@gmail.com - 052-7661829 :‬טל מסר להערות והארות ‪03-6777647‬‬ ‫גליון‬ ‫שבועי‬ ‫קשר איתן‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪21‬‬ ‫‪ 20‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫הרה"ג חיים גרינפלד‬ ‫הליכות עולם‬ ‫השתתפות הקטנים בהקפות‪:‬‬ ‫נוהגים להביא את הילדים הקטנים לבית הכנסת בשעת עריכת‬ ‫קטן ששכחו לגזוז צפורניו בערב יו"ט‪:‬‬ ‫קטן שלא גזזו לו צפרניו קודם המועד מותר לגזוז צפרניו בחול‬ ‫חינוך קטנים למצוות ירח האיתנים‬ ‫ההקפות שישתתפו בשמחת התורה ‪ ,‬ונושאים דגלים בעת‬ ‫‪20‬‬ ‫המועד‪ ,‬בפרט באופן שמצטער כגון שמשרט עצמו‪.11‬‬ ‫ההקפות‪ ,21‬ואין ליתן לקטן להחזיק בפני עצמו בס"ת‪ ,22‬ומותר‬ ‫כתיבה וציור לקטנים בחול המועד‪:‬‬ ‫ד' מינים ‪ -‬חול המועד – שמחת תורה‬ ‫לחלק מיני מתיקה לקטנים ואין צריך למונעם מלאוכלם קודם‬ ‫קידוש‪.23‬‬ ‫יש לחנך הקטנים על קדושת המועד‪ ,12‬אבל מותר ליתן לילדים‬ ‫עליה לתורה לקטנים שהגיעו לחינוך‪:‬‬ ‫‪13‬‬ ‫לכתוב ולצייר לעצמם לשעשוע‬ ‫בשמחת תורה נוהגים שאף הקטנים עולים לתורה‪ ,24‬והמנהג‬ ‫וכן מותר לקלוע קוישלעך בחוה"מ‪ ,‬אבל בשבת ויו"ט אסור‪,‬‬ ‫ד' מינים שייכים לקטן ביו"ט ‪:‬‬ ‫חיוב קטן במצוות ד' מינים‪:‬‬ ‫שקטנים שהגיעו לחינוך עולים בפני עצמם אחד אחד‪ ,25‬ויש‬ ‫ויש למחות בקטנים העושים כן‪.14‬‬ ‫בשנים שיום טוב הראשון חל בימי החול שבעינן 'לכם'‪ ,‬נכון‬ ‫קטן שהגיע לחינוך‪ ,‬מחויב אביו לחנכו במצוות ד' מינים כשרים‪,1‬‬ ‫להזהירם לומר ברכו‪ ,‬והברכות בקול רם‪ ,‬וכן שיהיו שם עשרה‬ ‫לחנך גם את הקטן לקיים המצווה בד' מינים שלו‪ ,7‬וע"כ כשנותן‬ ‫וזמן החינוך משיודע ליטול ד' מינים ולנענע בהם לד' רוחות‪,2‬‬ ‫כיבוס בגדי קטנים‪:‬‬ ‫אנשים גדולים‪ ,26‬ואין לקרותם בחמשה קרואים הראשונים‪.27‬‬ ‫לקטן לקיים המצווה יכוין להקנות לו‪ ,‬ולכן יקחו קודם הגדולים‬ ‫ויש לחנכו לברך עליו‪ ,‬ולנענע לד' רוחות‪ ,3‬ואם חושש האב‬ ‫מנהג כל הנערים‪:‬‬ ‫בגדי קטנים [שדרכם להתלכלך תמיד‪ ]15‬שנתלכלכו בחול המועד‬ ‫‪8‬‬ ‫ואח"כ הקטנים‬ ‫שיתקלקלו הד' מינים‪ ,‬יכול לתפוס את הד' מינים יחד עם הקטן‪,‬‬ ‫מותר לכבסם כרגיל‪ 16‬ואף כמה בגדים ביחד שמשער שיצטרך‬ ‫וביום ראשון (כשחל בימי החול) עדיף שיתפסנו ברפיון‪.4‬‬ ‫קטנים שלא הגיעו לחינוך נוהגים לקרותם יחד‪ ,‬וגדול עולה‬ ‫קניית ד' מינים ממוכר קטן‪:‬‬ ‫עמהם והוא מברך והקטנים מברכים עמו ‪ ,‬ונוהגים להביא אף‬ ‫‪28‬‬ ‫‪18‬‬ ‫להם בחג‪ ,17‬אך אין להוסיף בגדי גדולים‬ ‫האם האב צריך לקנות לולב לקטן‪:‬‬ ‫וכן באותן שנים אין לקנות ד' מינים מקטן שהוא קונה מזה ומוכר‬ ‫תינוקות ממש‪ ,‬ויזהר לכתחילה שיהיו נקיים‪ ,29‬ואחר הקריאה‬ ‫ואם יש לקטן בגדים נקיים שמתאים לימי המועד אסור לכבס‪,‬‬ ‫לאחרים‪ ,‬לצורך יו"ט ראשון שחל בימי החול‪ ,‬ובדיעבד אם קנה‬ ‫י"א שאם יש ביכולת האב‪ ,‬נכון שיקנה ד' מינים לבנו כדי שיעשה‬ ‫קורים להם פרשת המלאך הגואל‪ ,30‬ובשעת הקריאה נהגו לפרוס‬ ‫ואין חובה לקנות מלפני החג כמות נוספת של בגדים לקטנים‬ ‫ונטלן לא יצא‪ ,‬ויטול שנית ד' מינים בלי ברכה‪ ,9‬אבל כשהקטן‬ ‫הנענועים כדינו בשעת הלל עם הציבור‪ ,5‬ודעת הרבה פוסקים‬ ‫טלית‪ ,‬והקטנים נכנסים תחת הטלית‪.31‬‬ ‫בכדי למנוע בכביסתם במועד‪.19‬‬ ‫שליח של אביו במכירה אין לחוש בכל אופן‪.10‬‬ ‫להקל בזה‪.6‬‬ ‫‪ 24‬רמ"א סי' תרסט ומקורו במהרי"ל‪ ,‬ואף שבכל השנה נתפשט המנהג שקטן‬ ‫‪ 17‬הנה בפוסקים (רמ"א סי' תרלד) מבואר שהמכבס בגדי קטנים בחול המועד‬ ‫הובא במרדכי‪ ,‬וכ"ה בשעה"צ שם סקלו‪ ,‬וכן נקטו להלכה בשו"ת אג"מ ח"ט קצו‬ ‫‪ 1‬שו"ע (סי' תרנז)‪ ,‬וצריך שיהיו כשרים‪ ,‬שבלא"ה יש חשש דילמא אתי למיסרך‬ ‫אינו עולה כלל לתורה מלבד למפטיר‪ ,‬שאני שמח"ת מפני חיבוב המצוות וכדי‬ ‫אסור לכבס בבת אחת הרבה בגדים אף שיצטרך להם במשך החג רק יכבסם‬ ‫ובשו"ת שבה"ל ח"ח קנד) וכן כשיש כמה ילדים בבית‪ ,‬וקטן אינו יכול להקנות‬ ‫(עיין בה"ל שם ד"ה כדי לחנכו‪ ,‬ולא ביאר טעמו‪ ,‬ובריטב"א (סוכה ב‪ ):‬מבואר‬ ‫לחנכם לתורה (שערי אפרים שער ח' נז)‪.‬‬ ‫אחד אחד היינו הבגדים הנצרכים לו להלבישם עכשיו או מטעם שינוי או מטעם‬ ‫לקטן‪ ,‬וא"א לקנות לכולם‪ ,‬סומכים על המקילין (עיין שו"ת מנח"י ח"ט קסג‬ ‫טעם זה‪ ,‬ומה"ט קטן אינו יוצא בסוכה שגבוה מכ' אמה‪ ,‬ועוד טעם י"ל משום‬ ‫‪ 25‬עיין הליכ"ש (פי"ב ד"ה אות כ"א) דדוקא כשמבינים ענין העלייה והקריאה‪,‬‬ ‫טירחא‪ ,‬אבל בגדי תינוקות ממש מותר אפילו ארבעה וחמשה בבת אחת אבל‬ ‫שו"ת שבה"ל ח"ג ס"ו) וטעם המקילין דמצוות חינוך הוא רק על עצם המצווה‬ ‫שהקטן צריך לקיים מצווה בשלימות) וא"צ שיהיו מהודרים (ס' חנוך לנער פכ"ה‬ ‫וכן צריך שידעו לומר מילה במילה עם הבעל קורא (ביה"ל סי' תרפה ד"ה או)‪.‬‬ ‫בזמנינו שמכבסים במכונת כביסה הסכמת הפוסקים דבכל אופן מותר לכבס‬ ‫ולא על פרטי המצווה (כן מוכח מתוס' סוכה כט בד"ה בעינן)‪.‬‬ ‫הערה ב'‪ ,‬וע"ע ביה"ל סי' תרעה שהביא מחלוקת לענין הידור בנר חנוכה‪ ,‬וי"ל‬ ‫ביחד כל הבגדים שמשער שיצטרכו להם בחג (שו"ת מנחת יצחק ח"ח ס"נ)‪.‬‬ ‫‪ 8‬דכיון שקטן אינו יכול להקנות‪ ,‬אם יקיימו מצוות ד' מינים קודם אביהם או‬ ‫שכאן יותר קיל ואכמ"ל)‪.‬‬ ‫‪ 26‬שו"ע (סי' קלט ס"ו) דצריך שיאמרו בקול שלפחות עשרה אנשים יענו אמן‪,‬‬ ‫ואם לא אמרו בקול יש לחזור ולומר ברכו‪ ,‬אבל הברכות נחלקו הפוסקים וסב"ל‬ ‫‪ 18‬שש"כ (שם הערה ת"א) חוה"מ כהלכתו (שם) ואין בזה שום היתר של ריבוי‬ ‫אחיהם הגדול שוב א"א להגדולים לקיים המצווה‪.‬‬ ‫‪ 2‬שו"ע (שם) והראשונים הביאו מהירושלמי שנענוע היינו 'מוליך ומביא מעלה‬ ‫בשיעורין כיון שאין האיסור כאן מצד מלאכה רק שלא יכנס לחג מנוול כנ"ל‬ ‫‪ 9‬כיון שהקטן אינו יכול להקנות לאחרים אלא מדרבנן וביו"ט ראשון בעינן‬ ‫ומוריד'‪ ,‬וכ"ה להלכה במ"א ומ"ב שם סק"ב‪ ,‬ועיין פמ"ג שאף אם אינו בקי ממש‬ ‫(ביה"ל שם ד"ה והברכות) ויהיו שם עשרה אנשים (מ"ב סי' קמג סק"ב) דקריאת‬ ‫וממילא אסור בכל אופן וע"ע שו"ת מנחת יצחק (שם)‪.‬‬ ‫לכם מדאורייתא‪ ,‬ועוד שאם יש לו אב ומפרנסו אין מכירתו מכירה לכו"ע אף‬ ‫בנענועים (ועיין מאמ"ר) וי"א שיש לחוש לדעת הרמב"ם שגם קטן היודע רק‬ ‫התורה בעינן בעשרה‪.‬‬ ‫‪ 19‬ס' חול המועד כהלכתו (פ"ה סכ"ד)‪.‬‬ ‫מדרבנן‪ ,‬ובדיעבד באופן שהקטן קנאם מה"ת יש להחמיר כדיעה ראשונה בסי'‬ ‫נענוע כל דהו חייב‪( ,‬הל' חג בחג) ואם הוא פחות משש שנים י"א שאין חיוב‬ ‫‪ 27‬דקטן אינו עולה למנין החמשה קרואים של יו"ט (מ"ב סי' רפב סקי"א)‬ ‫חינוך (משמעות הט"ז שם ובכו"י חולק) ואם אינו יודע לנענע אין חיוב חינוך‪,‬‬ ‫‪ 20‬ס' שערי רחמים (בשער אפרים שער ח סקכ"ו) משום כבוד התורה‪ ,‬וגם‬ ‫תרנ"ח ס"ו) אך לא יברך דסב"ל (דמשהגיע לעונת הפעוטות מהני לדיעה ב'‬ ‫אבל כשחוזרין וקורין אפשר לעלות קטנים אף מתחילת וזאת הברכה דלא‬ ‫ואף שהנענועים אין מעכבים‪ ,‬מ"מ לא תקנו חז"ל מצוות חינוך עד שידע הקטן‬ ‫משום מצוות הקהל שאף הטף בכלל (ואף שהמצווה היא במוצאי שביעית מ"מ‬ ‫בשו"ע)‪.‬‬ ‫הוי כהתחלה חדשה (ומה"ט אין להקפיד לקרוא כהן בכל פעם שחוזרין וקורין‬ ‫לקיים המצווה כתיקונה (ביכורי יעקב סי' תרנז)‪.‬‬ ‫מתחילת הפרשה‪ ,‬אלא שנהגו כן לרווחא דמילתא)‪.‬‬ ‫כיון שיש דיעות מתי שנת השמיטה תיקנו בכל שנה‪ ,‬וכמו תקיעת שופר מוצאי‬ ‫‪ 10‬דהוי כאילו משאיר הבעה"ב סחורתו ואומר שכל מי שיניח מעות יקח ד'‬ ‫יו"כ שהוא זכר ליובל והתקינו בכל שנה (תניא סי' פ"א)‪.‬‬ ‫מינים‪ ,‬וכל הקונה ממנו זוכה מן הגדול (ס' חנוך לנער להגר"י בלויא)‪.‬‬ ‫‪ 3‬דלא גרע משאר מצוות שמחנכים אותו‪ ,‬וכן מוכח לכ' מהא דשיערו זמן חינוך‬ ‫‪ 28‬כן נהוג‪ ,‬ויש שהחמירו בזה לכתחילה שרק ישמעו‪ ,‬כיון שאין הקטנים רואים‬ ‫בגדול היודע לנענע‪.‬‬ ‫הקריאה בספר‪.‬‬ ‫‪ 21‬מנהג קדום‪ ,‬כמו שהתבטא פעם רבינו הישועות משה זי"ע בעת ההקפות‪,‬‬ ‫‪ 11‬שהאיסור נטילת צפרניים במועד הוא קנס כדי שלא ליכנס לחג כשהוא‬ ‫זוכרני מהעבר את חן המיוחד כאשר הילדים רוקדו עם דגלים‪ ,‬וראו בזה ענין‬ ‫מנוול וטעם זה לא שייך אצל קטנים כיון שאינם מצווים ע"כ‪.‬‬ ‫‪ 4‬הנה בשו"ע (סי' תרנח ס"ו) שאין ליתן הלולב לקטן ביום הראשון‪ ,‬ואם תופס‬ ‫‪ 29‬אין כ"כ מקור מפורש‪ ,‬אבל כן נהגו (ויש שסמכו למצוות הקהל שמביאין‬ ‫חשוב כמכריז ואומר אני שייך לדגל מחנה התורה (עיין ס' מטעמים אות קמ"ב‬ ‫עם התינוק שפיר דמי‪ ,‬ונחלקו האחרונים בהבנת השו"ע י"א שבכה"ג יכול הגדול‬ ‫הקטנים‪ ,‬ובשער אפרים (שם) נוהגים לקרות לתורה גם הנערים ואפילו‬ ‫‪ 12‬וראוי לחנכם שלא לעשות מלאכות שאינם צריכות למועד כדעת הרבה‬ ‫לצאת בזה אח"כ כיון שהקטן לא זכה בה והקטן לא יצא (מ"א פמ"ג) וי"א‬ ‫טעם זה בהרחבה) וסיפר בקדשו איך שהילדים היו מביאים דגלים לביהמ"ד‬ ‫פוסקים‪.‬‬ ‫'התינוקות' קטנים‪( ,‬אולם בלשון הפוסקים תינוק הוא ילד) ולכתחילה שיהיו‬ ‫ובמקל הדגל מלמעלה תחבו פרי‪ ,‬על הפרי הדליקו נר‪ ,‬וכך כשהנרות דולקים‬ ‫שבכה"ג יוצא האב חובת חינוך (ברכ"י בגדי ישע ובשעה"צ (שם סקל"ו) ביאר‬ ‫נקיים דמעיקר הדין אם אין מריחים ריח רע אין לחוש כיון שהם מכוסים‬ ‫רוקדו בו הילדים (ראה הרחבת הדברים על מנהג זה‪ ,‬מ"א סי' תקי"ד סקי"ג שו"ע‬ ‫‪ 13‬כיון שהוא צורך המועד שהותר מעשה הדיוט וכן דרך הקטנים לכתוב‬ ‫טעמם דס"ל דאין מצוות חינוך על פרטי המצווה ועיין לקמן בהערה ‪ 7‬באורך)‬ ‫בטיטול (ויש שחששו לחידושו של המ"א סי' פא סק"א דצואה במקומה אוסרת‬ ‫תרס"ט רע"א בגיליון‪ ,‬בשו"ת התעוררות תשובה ח"ד סס"ד ואכמ"ל)‪.‬‬ ‫ולצייר דברים של מה בכך‪( ,‬עיין שמירת המועד כהלכתו פ"ח סי"ב) וכשיש צורך‬ ‫ואם יחזיקו ברפיון שאז עיקר הנטילה היא ע"י קטן אפשר שלכו"ע מהני‪ ,‬והנה‬ ‫אף לאחרים יעויין דע"ת סי' פ"א‪ ,‬שו"ת לבושי מרדכי סי' קפד)‪.‬‬ ‫להעסיק את הקטנים יש להקל גם לגדול (ס' להלכה בשם הגרמש"ק שליט"א)‪.‬‬ ‫עיקר כ"ז ביום הראשון דבעינן לכם‪ ,‬ויש שחששו אף בשני גדולים שאוחזים‬ ‫‪ 22‬עיין שער אפרים (שער י' ס"ו) הו"ד במ"ב (סי' קמז סקכ"ט) כשמוציאים‬ ‫ביחד דלא הוי לקיחה תמה (עיין שו"ת האלף לך שלמה סי' שלב)‪.‬‬ ‫‪ 30‬ומברכים בפסוק זה דכיון שקראו לכל הנערים יחד יש לחוש לעין הרע‬ ‫שתי ס"ת שלא טוב הדבר למסור ס"ת לקטן להחזיקו עד זמן קריאת מפטיר‪,‬‬ ‫‪ 14‬כיון שנחשב כמעשה הדיוט לצורך המועד שרוצה לשחק‪ ,‬אבל עשיית‬ ‫(ליקוטי מהרי"ח) ונאמרת אחר ברכת אשר נתן מחשש הפסק (יעויין ביכור"י‬ ‫שאין זה כבוד לס"ת‪ ,‬אלא יש למוסרה לבן דעת‪ ,‬וכ"ש בעת ההקפות שיש חשש‬ ‫קוישעלעך בשבת ויו"ט יש בזה כמה לאוין דאורייתא (מיסך‪ ,‬עושה שתי בתי‬ ‫‪ 5‬ט"ז (סי' תרנז) בכוונת הטור‪ ,‬הו"ד במ"ב שם סק"ד‪ ,‬וכ"ה בב"ח‪ ,‬ובביאוה"ל‬ ‫סי' תרסט)‪.‬‬ ‫נפילה ח"ו (הליכ"ש תפילה פי"ב) אבל בס"ת הנדפס מיוחד לילדים אין לאסור‬ ‫נירין קושר) וע"כ יש חיוב חינוך אף על האחרים למנוע מהקטנים לעשותו (עיין‬ ‫(ד"ה אביו) ביאר שזה מדה טובה בעלמא (וע"ע שו"ת התעוררות תשובה ח"א‬ ‫‪ 31‬וכן נהגו בקריאת חתן בראשית‪ ,‬ולא מצינו מקור קדום לזה אך מנהג ישראל‬ ‫(שו"ת שבה"ל ח"ה סי' קנח וז"ל ליבי אומר לי שילדי ישראל יש להם רגש‬ ‫מ"ב שמג סק"ט)‬ ‫ספ"ב)‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬והוזכר בפוסקים (ס' 'בית מאיר' ו'תהלה לדוד' (סי' שטו) שאין בזה חשש‬ ‫טבעי בכבוד התורה ומה"ט קשה לי לאסור דכמה פעמים ראיתי לילדי ישראל‬ ‫‪ 15‬י"א עד גיל שש שבע (הגריש"א והגרשז"א) וי"א שכל שהקטן מצטער‬ ‫‪ 6‬תוס' בערכין ב‪ :‬בד"ה אביו‪ ,‬הו"ד בבכו"י ומ"ב שם שכ"ה בהעיטור‪ ,‬וע"כ‬ ‫עשיית אוהל כיון שבנ"א מחזיקים בהם‪ ,‬ואף שמחובר מבעוד יום לכלונסאות‬ ‫הטהורים שמחים שמחת לבב התורה)‪.‬‬ ‫מבגדיו המלוכלכים מותר עד לגיל בר מצוה (שמירת המועד כהלכתו פי"ד)‪.‬‬ ‫לא נקט בלשונו ואביו 'לוקח' לולב כמו בתפילין כיון שיכול לצאת בלולב של‬ ‫ומעמידים במקומם מותר דעביד וקאי‪ ,‬וטעם המנהג כמו שמכניסים חתן תחת‬ ‫‪ 23‬כן מבואר במ"א (סי' רסט) והו"ד בשועה"ר (שם ס"ג) ובחיי אדם (כלל סו‬ ‫‪ 16‬דחז"ל אסרו כיבוס במועד‪ ,‬כדי שיכבסם קודם המועד ולא יכנס למועד‬ ‫אביו‪ ,‬וכ"ה מנהגינו שאפילו לבחורים אין קונים לולב לנענועים וכשנשאל רבינו‬ ‫החופה והיום כולם חתני התורה (יעויין ס' מנהג ישראל תורה) ואם יש הרבה‬ ‫ס"י) שכל דבר שאין איסור מצד עצמו אלא שהזמן גורם איסורו כגון אכילה לפני‬ ‫מנוול‪ ,‬ובגדי קטנים כיון שהם מתלכלים תדיר‪ ,‬וממילא גם אם יכבסם קודם‬ ‫הישועות משה זי"ע על המנהג שאין הבחורים לוקחים לולב לעצמם ענה שגם‬ ‫ילדים עושים טלית גדולה (ואפילו גדולה הרבה שאינה חייבת בציצית‪ ,‬שאין‬ ‫קידוש אין איסור ספייה‪ ,‬ואף ממתקים בכלל ההיתר אף שאינו צורך גדילתו של‬ ‫המועד יצטרכו לכבסם שוב במועד‪ ,‬ודווקא שנתלכלכו הבגדים בחג אבל בערב‬ ‫רבינו האהבת ישראל זי"ע היה סיפק בידו‪ ,‬ולא קנה לולב לבניו‪.‬‬ ‫ענין בטלית דווקא) או הרבה טליתים סמוכים זה לזה‪ ,‬ויש שכתבו דהענין היא‬ ‫התינוק (עיין מ"א שם שהזכיר תנאי דרביתיה דתינוק ונחלקו האחרונים אם זה‬ ‫חג אינו רשאי להשאיר כיבוסם לימי החג‪ ,‬ובאופן שהותר‪ ,‬מותר לכבס כרגיל‬ ‫‪ 7‬כ"ד המ"א (סי' תרנ"ח סק"ח) והוכיח כן מהרא"ש (סוכה פ"ג ס"ל) וכ"ה בא"ר‬ ‫לצרף כולם למברך‪ ,‬וכשאין מקום אינו מגרע מסגולת הענין‪.‬‬ ‫גם למסקנא עיין באחרונים הנ"ל ובלבו"ש שם‬ ‫וא"צ לעשות שינוי (סי' תרלד)‬ ‫ופמ"ג שם‪ ,‬אמנם יש חולקים שאפשר לחנך הקטן גם בשאול (העיטור‪ ,‬ראב"ן‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪23‬‬ ‫‪ 22‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫אסופת זכרונות ערגה וכיסופין מצדיקי קמאי‪,‬‬ ‫והגיענו לשמוח בשמחת התורה‬ ‫מסכת הקשרים הטמירה בין רבוה"ק וצדיקי‬ ‫בית ביאלה וגילויים מרתקים מכבשונה‬ ‫של תורה ודרכי קנין ההלכה‪ ,‬בשיחת חג‬ ‫מרוממת ועתירת שגב‪ ,‬מפי הגאון הגדול‬ ‫המפורסם‬ ‫‪+‬רבי שמח‪+‬ה‬ ‫"זאת היתה מגמתו של כ"ק רבנו‬ ‫בן‪-‬ציון אייזיק‬ ‫זי"ע‪ ,‬שמכותלי כולל ויזניץ ייצא‬ ‫רבינוביץ ש‪+‬ליט"א‬ ‫ותפרוס חיבור כמו 'פסקי תשובות'"‬ ‫רשות‬ ‫רב ומורה צדק של קהילת‬ ‫'משכנות יעקב' בשכונת‬ ‫עלינו‬ ‫רמת שלמה בירושלים‪ ,‬ומחבר‬ ‫סדרת הספרים הנודעת לשם‬ ‫סוכת‬ ‫לחתן‬ ‫ולתהילה 'פסקי תשובות'‬ ‫שלומך‬ ‫תורה‬ ‫| פינחס אלימלך פולק |‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪25‬‬ ‫‪ 24‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫חיים מנחם זאב גרוס ע"ה ‪ -‬אשר מקום מגוריו היה‬ ‫אוצר הספרים היהודי בדורנו‪ ,‬אי אפשר לו ללא‬ ‫בגרויסוורדיין רבתי ‪ -‬אל הקודש‪ ,‬הצטרפה אף היא‬ ‫סדרת הספרים המפורסמת 'פסקי תשובות'‪ .‬פשוטי‪-‬‬ ‫וזכתה להתברך מפיו הק'‪.‬‬ ‫עם לצד ענקי הוראה והלכה‪ ,‬משתעשעים עם היצירה‬ ‫אף זקה"ק מצד אבי‪ ,‬הרה"ק ה'חלקת יהושע'‬ ‫המופלאה שהיתה לאבן יסוד בכל בית‪ .‬כשולחן‬ ‫מביאלא זי"ע‪ ,‬היה תמיד מזכיר את זכייתו לראות‬ ‫הערוך ומוכן בהוראת ההלכה הצרופה מתוך ספרי‬ ‫את פני הקודש של רבנו ה'אהבת ישראל'‪ .‬לא היה זה‬ ‫השו"ת של גדולי הפוסקים בשפה ברורה ובנעימה‪.‬‬ ‫בגרויסווארדיין שכן זקני לא היה באונגארין‪ ,‬מקום‬ ‫החתום על יצירה מופלאה זו‪ ,‬הוא הגה"צ‬ ‫מושבו היה בביאלא ובשעדליץ שבפולין והשיירות לא‬ ‫המפורסם רבי שמחה רבנוביץ שליט"א‪ ,‬ממשפחת‬ ‫אדמו"רי בית ביאלא פשיסחא וממקורבי חצר קדשנו‪.‬‬ ‫כאן גם זכה לקנות תורה ודעת בשנות צעירותו‬ ‫בהיכל הכולל להוראה בעיה"ק ירושלים ת"ו‪ ,‬וכיום‬ ‫אבותי ואבות אבותי מכירים היו בשגב‬ ‫להרביץ תורה והוראה לרבים מתלמידי ממלכת‬ ‫גדולת צדיקי בית ויזניץ‪ ,‬עוד מימי קדם‪,‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫התורה השותים בצמא את דבריו ואת תורתו‪.‬‬ ‫מסכת קשרים שעברה מדור לדור‬ ‫זכינו לחלות את פני הרב שליט"א‪ ,‬שניאות‬ ‫בהערכה וקשר אמיץ מאז ועד היום‬ ‫להקדיש לנו דברים לכבוד החג ולכבוד עדת קהל‬ ‫חסידי ויזניץ הרוממה‪ ,‬המבקשים לדעת את דרכי קנין‬ ‫עלינו‬ ‫התורה והחסידות הבאים כאחד‪ ,‬ואת הדרך העולה‬ ‫שמחת הווארט של הגר"ש רבינוביץ שליט"א בבית רבה"ק זי"ע‬ ‫נראים כ"ק אדמו"ר מאטיניא זצ"ל ויבלחט"א מרן אדמו"ר שליט"א והגה"צ ראש הישיבה שליט"א‬ ‫בית א‪-‬ל למעלות גבוהות ורמות בקנין התורה‪.‬‬ ‫סוכת‬ ‫לא קלה כלל ועיקר היתה הדרך עד שזכינו‬ ‫היו באותם ימים מצויים לעבור ממדינה למדינה‪ .‬היה‬ ‫לשיחה זו‪ .‬על דלתו של הרב שליט"א מתדפקים‬ ‫זה כשה'אהבת ישראל' בא ללודז' להשתתף בשמחת‬ ‫צורבים ושואלים מכל קצוות תבל‪ ,‬סדר יומו עמוס‬ ‫שלומך‬ ‫בהראותו על בני המשפחה והמשמשים שנכחו שם‪" :‬הנך רואה‬ ‫הוא היה קורא אותו תדיר 'דער שבת יוד'‪ .‬זכורני‬ ‫נישואי נכדו הרה"צ ר' חיים מנחם [מענדיל] דוד הורוויץ‬ ‫עד לעייפה בהרבצת תורה והוראה‪ .‬אולם משידענו‬ ‫את אלו? מוקף הנני בשוטרים‪ .‬והוא ‪ -‬הראה רבנו האמ"ח על בנו‬ ‫שפעם כשהזכירו לפניו את שם האמ"ח לרפואה‪ ,‬עצר‬ ‫הרב 'הצעיר' מדז'יקוב הי"ד [בן הרה"ק רבי אלתר‬ ‫ערכה הרם של שיחה זו‪ ,‬התעקשנו ופנינו שוב‬ ‫רבה"ק ה'ישועות משה' ‪ -‬הוא ראש השוטרים!"‬ ‫את כל הקהל אחר התפילה ואמר‪ :‬הבה ונעתיר בפרק‬ ‫יחזקאל אליהו חתן הס"ק]‪ ,‬עם הכלה בת דודו הרה"ק‬ ‫ושוב‪ ,‬עד שזכינו לשעה זו של קורת רוח‪ ,‬אותה‬ ‫תהלים מיוחד לרפואת ה'שבת יוד'! ואיזה פרק נאמר?‬ ‫רבי עמנואל וועלטפרייד זצ"ל‪ ,‬שהיה נקרא בפולין‬ ‫אנו מבקשים להשתדל ולהעביר ביריעה זו‪ ,‬שבין‬ ‫ענהו זקני בצחות‪" :‬יא יא‪ ,‬אבער ווי נעמט מען אזא שוטר‪,‬‬ ‫הוי אומר "מזמור שיר ליום השבת!" הקהל כולו נעמד‬ ‫הרבי מפאבעניץ לודז' חתן ה'עטרת ישועה' מדזיקוב‬ ‫שורותיה מבצבצים והולכים יתדות ויסודות עוצם‬ ‫אה!" ולא הסתיר התפעלותו מגדלותו של רבנו ה'ישועות משה'‪.‬‬ ‫להתפלל בכוונה והתעוררות עצומה את פרק מזמור שיר‬ ‫זי"ע ונצר לבית פשעדבורז‪.‬‬ ‫ורוח‪ ,‬גדלות המוחין ורוממות הדעת‪.‬‬ ‫והיו עיניך רואות‬ ‫ליום השבת‪ ,‬ויהי המקום לחרדת אלוקים‪.‬‬ ‫הרבי מפאבעניץ נישא בזיוו"ש לזקנתי מרת חוה‬ ‫ע"ה‪ ,‬אמו של זקה"ק מביאלא‪ ,‬שהתאלמנה בצעירותה‪.‬‬ ‫ענף עץ אבות‬ ‫עוד אספר נא‪ ,‬מה שהיה בין זקני לרבנו ה'ישועות משה' זי"ע‪,‬‬ ‫שכשהיה דר בתל אביב‪ ,‬כידוע היה הולך ברחוב בעיניים עצומות‪,‬‬ ‫מהיכן ה'שוטר' הזה?‬ ‫זקה"ק ה'חלקת יהושע' בא אף הוא ללודז' להשתתף‬ ‫בשמחת נישואי גיסו חורגו‪ ,‬ושם פגש את הס"ק זי"ע‬ ‫הגאון שליט"א פותח בדבריו בהתרגשות גלויה‬ ‫פעם היה‪ ,‬שהבנים והגבאים של רבנו ה'אמרי חיים' ניסו‬ ‫ובלתי מוסתרת‪ ,‬בשמעו כי דבריו יהיו נתונים‬ ‫עם מלווה שליווהו‪.‬‬ ‫שהיה סב החתן‪ .‬זקה"ק כבר ניהל עדת צאן מרעיתו‬ ‫לעדת חסידי ויזניץ‪.‬‬ ‫לשדלו שיפסיק מלעשן‪ ,‬כי כידוע היתה לו לרבנו האמ"ח‬ ‫מרן אדמו"ר שליט"א ולהבחל"ח אחותו הבכירה הרבנית‬ ‫בביאלא ובשעדליץ‪ ,‬הס"ק קרבו וחיבבו מאוד והשתעשע‬ ‫"הנני קשור בעבותות לחצר הקודש ויזניץ" –‬ ‫עבודה טמירה בעישון‪ ,‬אך הרופאים רצו למנוע זאת‬ ‫מסקווירא בילדותם ליווהו והתוו את דרכו ‪ -‬כך מספר תמיד‬ ‫עמו רבות‪ ,‬והיה זקה"ק מפליא את הזכות הכבירה‪.‬‬ ‫מתחיל הגה"צ במתק שיחו‪" .‬אבותי ואבות אבותי‬ ‫ממנו‪ ,‬כי לדבריהם היתה בזה סכנה לבריאות גופו הטהור‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪.‬‬ ‫מכירים היו בשגב גדולת צדיקי בית ויזניץ‪ ,‬עוד מימי‬ ‫היות שלא עלתה בידי בני רבנו והמשמשים לשכנעו‪,‬‬ ‫אכן את זאת לא ידעתי‪ ,‬אך זה היה ידוע שרבנו עצמו נהג בקדושה‬ ‫ניסה בנו רבה"ק ה'ישועות משה' זי"ע להשפיע בענין זה‬ ‫דער שבת יוד‬ ‫קדם‪ ,‬מסכת קשרים שעברה מדור לדור בהערכה‬ ‫יתירה ומופלגת‪ ,‬ולא הביט‪ .‬ליוו אותו‪ ,‬אך הוא עצם עיניו מראות‪,‬‬ ‫ע"י זקיה"ק מביאלא‪ .‬רבנו ה'ישועות משה' פנה אל זקה"ק‬ ‫הגאון שליט"א ממשיך לטוות בלשון זהב את מעשה‬ ‫וקשר אמיץ מאז ועד היום"‪.‬‬ ‫והיה זה לשם דבר‪ .‬זקה"ק גם הוא התגורר בתל אביב באותם ימים‪,‬‬ ‫וביקש ממנו‪" :‬עשו נא לנו טובה‪ ,‬כשהנכם נכנסים לבקר‬ ‫עבות האבות‪ ,‬הקשר הטמיר בין אבותיו הקדושים‬ ‫ולא אחת קרה שנפגשו בדרכם כל אחד למחוז חפצו הוא‪ .‬זקה"ק‬ ‫את אבי‪ ,‬בקשו נא שיפסוק מלעשן‪ ,‬כי הרופאים אומרים‬ ‫לרבוה"ק‪:‬‬ ‫מתי התחיל הקשר הראשון הידוע לכם לחצרות‬ ‫היה דורש בשלומו וה'ישועות משה' היה מיד פוקח עיניו‪ ,‬כי לא‬ ‫שמסוכן הוא לבריאות"‪ .‬ואכן נכנס זקני אל האמ"ח‪,‬‬ ‫הקשר המשיך ואף התעבה כעבור שנים ביושבו‬ ‫קדשנו?‬ ‫ראה לפני כן שזקה"ק עובר למולו‪ .‬דבר מופלא היה‪ ,‬שלאחר שרבנו‬ ‫ואף ה'ישועות משה' ישב שם בשולחן‪ ,‬וזקה"ק דיבר עם‬ ‫כאן בארצנו הקדושה‪ ,‬עם רבנו הק' ה'אמרי חיים'‬ ‫אפתח בראשונה בזקנתי אם אמי מרת גאליצקי‬ ‫ה'ישועות משה' השיב לו בכבוד הראוי‪ ,‬לא הוריד עיניו מזקה"ק‪,‬‬ ‫ה'אמרי חיים' שיחת תלמידי חכמים בנושאים שונים‪.‬‬ ‫זי"ע‪ .‬מנהג זקה"ק ה'חלקת יהושע' היה לערוך "מי‬ ‫ע"ה‪ ,‬שתמיד החשיבה זאת שהיה לה הזכות בילדותה‬ ‫ויצא מגדרו ועקב אחריו עד שכבר לא ראהו‪ ,‬ואז שב לעצום עיניו‪.‬‬ ‫באמצע השיחה הרגיש זקני כי באה שעת הכושר‪,‬‬ ‫שברך" בימים הנוראים לצדיקי הדור‪ ,‬ולא היה מזכיר‬ ‫להיכנס אצל ה'ויזניצער רבי'‪ ,‬מרן ה'אהבת ישראל'‬ ‫רבנו ה'ישועות משה' העריך את זקה"ק‪ ,‬זאת שמעתי בעצמי‬ ‫כשאמר האמ"ח שהינו זקוק להיות בריא‪ ,‬פנה אליו זקני‬ ‫כי אם ארבעה גדולים מאותו הדור‪ ,‬רבה"ק ה'אמרי‬ ‫זי"ע‪ ,‬ולהתברך מפיו‪ .‬זקנתי‪ ,‬היתה זקנה מופלגת‬ ‫ודוַדי‪ ,‬שאמר על זקה"ק‬ ‫חיים'‪ ,‬הרה"ק ה'בית ישראל' מגור‪ ,‬הרה"ק מסאטמאר‬ ‫ונפטרה בשנת תשנ"ח כבת מאה‪ ,‬תדיר התהדרה‬ ‫מפ"ק בשעה שבא לניחום אבלים אצל אבי ַ‬ ‫ואמר שאם הינו מעשן והרופאים מונעים זאת‪ ,‬אזי‬ ‫וידידו ורעו הרה"ק ר' מרדכי מזוויעהל‪ ,‬זי"ע‪ .‬זקני מאוד‬ ‫באוזנינו בזכייתה הגדולה בימי עלומה לראות את‬ ‫שהיה "א מאשין פון עבודת ד'‪ ,‬ועורר לתשובה ליבות בני ישראל"‪.‬‬ ‫צריך לשמוע בקולם ולהפסיק לעשן‪ .‬אך רבנו ה'אמרי‬ ‫רבנו עצמו‪ ,‬בת"א היה נפגש רבות עם זקה"ק ונדברו ביניהם‪ ,‬החזיקו‬ ‫חיים'‪ ,‬שהיה חכימא דיהודאי‪ ,‬הבין את אשר לפניו‪ ,‬וקלט‬ ‫החשיב את האמ"ח והיה בידידות מופלגת אתו‪ ,‬נפגש‬ ‫פני מלך ישראל רבה"ק בעל 'אהבת ישראל' זי"ע‪.‬‬ ‫בקשרי ידידות והערכה‪ ,‬כמים הפנים לפנים‪.‬‬ ‫שהשתמשו בזקני להעביר לו מסר זה‪ ,‬פנה ואמר לזקני‬ ‫אתו לעתים תכופות ונדברו יראי ד' איש אל רעהו‪.‬‬ ‫כאשר באחת מן הפעמים אשר נכנס אביה הרב‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪27‬‬ ‫‪ 26‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫הגר"ש שליט"א בשיח עם מרן רבינו שליט"א בשמחה במעון הקודש‬ ‫הגר"ש שליט"א בבחינת אברכי כולל ויזניץ בירושלים‬ ‫מויזניץ תצא תורה‬ ‫ותפרוס‬ ‫תשובות' שהתקבלה באהבה בכל שדרות הציבור‪,‬‬ ‫היתה בכולל ויזניץ‪.‬‬ ‫זכיתם לקנות תורה והלכה בויזניץ‪ ,‬תחת אדרת‬ ‫מרן רבנו ה'ישועות משה' זי"ע‪.‬‬ ‫חסידים לערנען יא!‬ ‫עלינו‬ ‫זכיתי ב"ה להתחמם באור התורה הבהיר הזורח‬ ‫משנתו הטהורה של רבנו ה'ישועות משה'‪ ,‬הוא‬ ‫בהיכלה של ויזניץ‪ .‬זה לי עשרים שנה שזכיתי לשבת‬ ‫הגבר ששם לנגד עיניו להראות קבל עם ועדה כי‬ ‫סוכת‬ ‫ביני עמודי דכולל ויזניץ להוראה וללמוד תורה‬ ‫החסידים ליבם נתון לעסק התורה לא פחות ‪ -‬ואף‬ ‫והלכה‪ ,‬היה זה בכולל שהיה מלפנים בביהמ"ד הישן‬ ‫יותר ‪ -‬מקהלים אחרים‪ ,‬היתה תמיד לנגד עיני‪ .‬מה גם‬ ‫של ויזניץ בבתי מילנר‪ ,‬ועמד בראשות הג"ר מנחם‬ ‫שהרבי זי"ע עודדני תמיד להמשיך עוד ועוד‪ ,‬להפיץ‬ ‫שלומך‬ ‫מנדל פוקס שליט"א‪ ,‬אח"כ עבר הכולל לרחוב אביתר‬ ‫מעיינות ההלכה ולא להרפות‪.‬‬ ‫הכהן בירושלים‪ ,‬שם עמד בראשות הג"ר מרדכי‬ ‫פעם הייתי אצל רבנו זי"ע זיך פראווען‪ ,‬ולשאלתו‬ ‫שלמה שטיינמץ שליט"א‪ ,‬ואח"כ הרה"ג רבי יוסף‬ ‫היכן הנני לומד‪ ,‬עניתי שהנני לומד בכולל ויזניץ‪.‬‬ ‫ארי' דויטש שליט"א‪ .‬שם למדנו הוראה‪.‬‬ ‫בחורף תשמ"ט היתה תקופה מאוד מורכבת‬ ‫בתולדות היהדות החרדית בארץ ישראל‪ ,‬כאשר‬ ‫היה צריך מסירות יתירה להקדיש את‬ ‫יראי ד' נחצו לכמה מחנות‪ ,‬היה אז קשה מאוד‬ ‫כל המח והחושים לתורה ולא להסחף‬ ‫לצמצם המחשבה והדיבורים ולעסוק בדברי תורה‪.‬‬ ‫אחר האוירה ששררה אז‪ .‬דומני‪,‬‬ ‫שני תקופות של בחירות סוערות במיוחד חברו אז‬ ‫וזאת הרגשתי‪ ,‬שהקושי הגדול לעמוד‬ ‫יחדיו‪ ,‬הן למדינה והן לרשויות העירוניות‪ ,‬ולהיכלי‬ ‫הכוללים חדרה מבחוץ רוח של ענייני חולין‪ .‬למדתי‬ ‫בניסיון הזה‪ ,‬בבחינת תורה שלמדתי‬ ‫בחברותא עם הגרי"א דויטש שליט"א ראש הכולל‪,‬‬ ‫באף‪ ,‬היא שעמדה לי‪.‬‬ ‫וגמרנו אומר יחדיו שאנו חייבים 'דחיפה' שתניע‬ ‫ותחייב אותנו ללמוד בכח‪ ,‬להתגבר על המכשולות‬ ‫האלו‪.‬‬ ‫הייתי כבר אחרי הוצאת הכרך הראשון על הלכות‬ ‫אמרנו לנפשנו‪ ,‬ובסייעתא דשמיא שמנו לעצמנו‬ ‫שבת‪ ,‬ועסקתי באותו זמן בחלק חמישי על הלכות‬ ‫מטרה שלמענה נלמד ולא נרפה‪ ,‬להוציא לאור‬ ‫יו"ט שלמדו בכולל‪.‬‬ ‫ספרים מאשר למדנו וחידשנו‪ .‬כל סוגיא הלכתית‬ ‫הרבי שאלנו מה לומדים בכולל ומה אני כותב‪,‬‬ ‫שנלמדה‪ ,‬נשנתה והתלבנה היטב כדי לערכה ולשמרה‬ ‫ועניתי שעסוק הנני בסוגיות הלכות טבילת כלים‬ ‫ולהוציאה לאור עולם‪ .‬מטרה זאת נתנה לנו כוח‬ ‫אם מותר ביו"ט‪ .‬ואז התרחש מחזה נורא שהותיר‬ ‫להיסגר בד' אמות של הלכה‪ ,‬וכל הרוחות המנשבות‬ ‫רושם עז‪ ,‬הרבי התחיל לשאול מהכא ומהתם‪ ,‬למן‬ ‫לא יכלו לה בס"ד‪.‬‬ ‫הגמ' ועד הראשונים והאחרונים ודברי הפוסקים‪,‬‬ ‫שם היה בעצם הורתו ולידתו של ספר 'פסקי‬ ‫בבקיאות מבהילה‪ ,‬אף שרגע אחד לפני כן לא ידע כי‬ ‫תשובות'‪ .‬גם החברותא הגרי"א דויטש החל לעסוק‬ ‫זאת הסוגיא בה הנני שקוע‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬כי גם אנכי‬ ‫בהוצאת ספרים‪' ,‬משנת יוסף' ו'דברי יוסף'‪ .‬האמת‬ ‫נמלאתי בושה וכלימה אשר כיסתה פני‪ ,‬כי לא הגעתי‬ ‫אומר‪ ,‬כי אני מחזיק זאת למעלה יתירה‪ ,‬וזכות עצומה‬ ‫‪ -‬עם כל שקיעותיי בלימוד זה ‪ -‬לקרסולי קרסוליו של‬ ‫היא לי שראשית עריסותיה של סדרת הספרים 'פסקי‬ ‫‪ 28‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫מה שרצה אותו צדיק‪.‬‬ ‫ידיעותיו העצומות!‬ ‫הנקודה הראשונה‪ ,‬בדבר המסירות לתורה בזמנים‬ ‫שליטתו של הרבי בסוגיא היתה כאילו למדה היום!‬ ‫קשים – היא נקודה שבוודאי יסודית מאוד לכל לומד‪,‬‬ ‫הנוכחים יצאו מכליהם מרוב השתוממות נוכח קילוח‬ ‫וכל יושב אהל‪ .‬ברוך ד' אשר ד' אמות של הלכה פרים‬ ‫דברי כל הנושאי כלים ופסקי השו"ת‪ ,‬הכל בכל‪ ,‬לא‬ ‫ורבים בויזניץ‪ ,‬הנני רואה את האברכים מכוללי ויזניץ‪,‬‬ ‫החסיר כל בה‪ .‬זאת היתה גדלותו הנדירה של רבנו‬ ‫הם באים להיבחן על לימודיהם ובלי עין הרע‪ ,‬גדלו‬ ‫ה'ישועות משה'‪ .‬הרבי עיכב אותי אז כרבע שעה‬ ‫והצליחו וגם עשו פרי‪.‬‬ ‫בעצם קבלת הקהל‪ ,‬באשר מצא את שאהבה נפשו‪,‬‬ ‫מן הימים שאנכי למדתי תחת דגלה של ויזניץ אשר‬ ‫מים חיים של תורה והלכה‪ .‬ואכן רואה אני זכות‬ ‫טיפחה אותי‪ ,‬עברו ימים ושנים‪ ,‬והשפעת הצדיקים‬ ‫בכך שזכיתי להרוות נחת לאותו צדיק‪ ,‬שכל מגמתו‬ ‫קדושי עליון‪ ,‬שרפי מעלה‪ ,‬מנווטי הספינה המעטירה‬ ‫היתה שמכולל ויזניץ ייצא לאור עולם חיבור יקר כזה‪.‬‬ ‫הגר"ש שליט"א [נראה משמאל]‬ ‫בית צדיקים יעמוד‪ .‬כ"ק רבנו זי"ע בברכת מז"ט לאדמו"ר מביאלה רמת אהרן‬ ‫בשמחת ווארט של בנו שליט"א אצל כ"ק רבנו זי"ע‬ ‫זצ"ל בשמחת הווארט של הגר"ש רבינוביץ שליט"א בבית רבה"ק זי"ע‪ .‬ביניהם‬ ‫הזאת ‪ -‬ניכרת על פני תלמידיה עד היום‪ .‬ס'איז דא‬ ‫אביו האדמו"ר מביאלה פשיסחא זצ"ל‪ .‬משמאל נראה חותנו הרה"ח המפו' רבי‬ ‫גוטע סחורה אין ויזניץ‪ .‬גאר גוטע סחורה‪ .‬אף אנכי‬ ‫תורה שלמדתי באף‬ ‫שמואל שמעלקא הלפרט שליט"א‬ ‫זכיתי ב"ה שבני היקר הרב נפתלי אהרן משה שליט"א‬ ‫ישנה שאלה שהרבה שואלים‪ ,‬וברשותכם אעיז‬ ‫ותפרוס‬ ‫הוגה באורייתא בכולל 'עיון הלכה' של איגוד מוסדות‬ ‫פניי ואשאלה ממעלתכם‪ .‬אנו רואים את ששת כרכי‬ ‫וכן לשמור עצמנו מלאוין‪ ,‬ולעשות מצוות עשה‪ ,‬הלא הכל בכלל‪.‬‬ ‫סיפורים ואופנים שונים היכולים לקרות בחיי המעשה‪.‬‬ ‫ויזניץ‪ .‬ללמוד בויזניצער כולל‪ ,‬אינו דבר של מה בכך‪,‬‬ ‫'פסקי תשובות' שנתקבלו בתפוצות ישראל באהדה‪,‬‬ ‫ומה אנו מבקשים ב"ולקיים"?‬ ‫לצייר אופן כזה ולדמיין אופן אחר ולנסות לפסוק לפי‬ ‫וכשאני זוכה לרוות נחת מבני שיחי' אשר קונה את‬ ‫כספר יסודי ביותר בכל בית‪ .‬במה הנכם תולים את‬ ‫עלינו‬ ‫אלא ש'לקיים' פירוש לתת קיום לדברי תורה עצמם‪ ,‬קיום‬ ‫הכללים שנלמדו בגוף ההלכה הכתובה‪.‬‬ ‫קנייני ההלכה במקום טהור זה‪ ,‬אזי מה מאוד שמח‬ ‫הזכות הכבירה הזאת שלאו כל אחד זוכה לכך?!‬ ‫היינו חיות‪ .‬הלכות התורה אינם שייכים רק לדורות עברו בכלים‬ ‫הדרך הזו אכן היוותה את אבן הפינה לספר 'פסקי‬ ‫ליבי גם אני‪.‬‬ ‫אינני מסתובב במתיבתא דרקיעא ואין איתי יודע‪.‬‬ ‫אשר השתמשו בהם בדורות קודמים ובאופנים שהיו קורים רק‬ ‫תשובות'‪ ,‬מלבד מה שירדתי לעומקם של דברים בספרי‬ ‫כל אחד יש לו את שליחותו בעולם‪ ,‬ואם אכן זאת‬ ‫סוכת‬ ‫מלפנים‪ .‬התורה 'חיה' היום‪ ,‬ובכך שאנו מכניסים דוגמאות מחיי‬ ‫השו"ת של הפוסקים‪ ,‬הנדבך הראשון הוא קודם לצייר‬ ‫להשתמש בכח הדמיון‬ ‫שליחותי‪ ,‬שמח אני שזיכני הבורא לעשות רצונו‪.‬‬ ‫המעשה ממש‪ ,‬בדורנו אנו‪ ,‬אנו נותנים חיות ונוכחות ומציאות‬ ‫בשכלנו את האופנים לפי הכלים שישנם היום בזמנינו‪,‬‬ ‫מה אפשר להעביר ללומדי ההלכה‪ ,‬או ללומדי‬ ‫אך אם להרגשותיי תשאל‪ ,‬אוכל אולי לומר שהנני‬ ‫תורה בכלל‪ ,‬בדבר דרך הלימוד הראויה כדי לקנות‬ ‫תולה זאת בשני דברים אפשריים‪ .‬האחד הוא ענין‬ ‫שלומך‬ ‫קיימת לתוה"ק היום בזמנינו‪.‬‬ ‫להוריד את הלימוד לפן האקטואלי‪ .‬זה מה שמחבר את‬ ‫ולכן אין די ב"ללמוד וללמד" תורה שבכתב ושבעל‪-‬פה‪ ,‬אין די‬ ‫הלימוד ממקומו ה'מופשט' למקומו המחובר‪ ,‬ההבנה נהיית‬ ‫בנפשם לימוד המביא לידי הלכה למעשה?‬ ‫יסודי ביותר‪ ,‬ואולי יהא זה לעזר לכלל הלומדים‪.‬‬ ‫בכך שמקפידים "לשמור" מלאוין ו"לעשות" מ"ע‪ ,‬כי אם "לקיים"‬ ‫יותר ברורה וההלכות נקלטים ביותר במח ברגע שהלומד‬ ‫העצה הראשונה היא מה שאמרתי‪ ,‬להשקיע את‬ ‫התקופה הזאת בה החילותי בעריכת הספר‪ ,‬היתה‬ ‫היינו במושגים של היום‪ .‬והרי זאת המטרה‪ ,‬כידוע‪ ,‬לחבר התורה‬ ‫מכניס את ההלכה שנלמדה לחייו הוא‪.‬‬ ‫המוח בתורה ולשכוח מכל הנעשה בחוץ ע"י תחבולות‬ ‫תקופה בה הלימוד‪ ,‬כאמור‪ ,‬היה קשה מנשוא‪ .‬היה‬ ‫אל חיי המעשה‪ ,‬כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת‪ ,‬כי אם לנו‪,‬‬ ‫זה נוגע בלימוד כל ד' חלקי שולחן ערוך ולאו דווקא‬ ‫ודרבונים עצמיים שונים‪ .‬ישנה עוד עצה יעוצה לאברכי‬ ‫צריך מסירות יתירה להקדיש את כל המוח והחושים‬ ‫בעולם העשיה‪ .‬זהו הלימוד המעולה ביותר‪ ,‬דרך הלימוד לאסוקי‬ ‫בחלק אורח חיים‪ .‬השפה צריכה שתהיה שפה בת דורנו‪,‬‬ ‫כוללים בהלכה והוראה ואף בגמ' לקיים דברי התורה‪.‬‬ ‫לתורה ולא להיסחף אחר האוירה ששררה אז‪ .‬דומני‪,‬‬ ‫שמעתתא אליבא דהילכתא באופן האקטואלי ביותר‪ ,‬עם דוגמאות‬ ‫וכשלומדים באופן זה הרי נגרם מכך שנצטרך לכתוב‬ ‫וזאת הרגשתי‪ ,‬שהקושי הגדול לעמוד בניסיון הזה‪,‬‬ ‫מהדור האחרון שלא היו בעבר‪ ,‬זה הוא השטח שצריך לחדש בו‪,‬‬ ‫מערכות חדשות שלא נכתבו בעבר‪ ,‬עם התקדמות‬ ‫בבחינת תורה שלמדתי באף‪ ,‬היא שעמדה לי‪.‬‬ ‫הוא הוא החלק שלנו בתורה‪.‬‬ ‫אפשרויות וכלים מכלים שונים בזמן הזה שלא היו נחלת‬ ‫הדבר השני הוא זכות אבות‪ .‬זקה"ק ה'חלקת‬ ‫הדור הקודם‪ ,‬וכך מאדירים ומרחיבים את התורה שהיא‬ ‫על כן‪ ,‬עמד רבנו שליט"א ותיקן‬ ‫יהושע' היה בוחן תלמידים בהלכה‪ ,‬ודחף מאוד‬ ‫מ'דארף לעבן תורה'דיג‬ ‫נצחית וקיימת לעד בכל דור לפי נתוני הדור הנוכחי‪.‬‬ ‫תיקון גדול לדורות בייסוד וקביעת‬ ‫ללימוד לאסוקי שמעתתא‪ .‬הוא גם שידל ושכנע‬ ‫שמעתי ונוכחתי בעצמי‪ ,‬כי מרן רבנו שליט"א‪ ,‬יאריך ד' ימיו‬ ‫לומדים ההולכים בדרך זו זוכים הן להבנה יותר עמוקה‬ ‫שיעורי הלכה בשבת קודש‪ ,‬ומחשיב‬ ‫את הגה"צ רבי בנימין זילבר זצ"ל וציווה עליו לעשות‬ ‫ספר הלכות שבת אקטואלי‪ ,‬בער בו בזקה"ק הרצון‬ ‫ושנותיו בטוב ובנעימים‪ ,‬מייקר מאוד את ענין הלימוד באופן זה‪.‬‬ ‫ויותר מחוברת לחייהם‪ ,‬והן לזכות רבים בהיבטיהם על‬ ‫מאוד את ההשקעה בידיעת ההלכות‬ ‫להגדיל דברי תורה ולהכניסם להלכה למעשה‪ .‬לכתוב‬ ‫הסוגיות הנלמדות‪ .‬אין זו בושה אף להישאר בצריך עיון‬ ‫רבנו שליט"א הינו סמל ודוגמא להחדרת לימוד וקיום ההלכה‬ ‫כשאין יודעים מה יהא הדין בסיטואציה מסוימת‪ ,‬ואדרבה‪,‬‬ ‫השכיחות אף לבעה"ב שאינם נבחנים‬ ‫דברים מחודשים שלא היו בימי השו"ע והמגן אברהם‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬ותדיר תובע 'לחיות תורה'דיג'‪ .‬הכל צריך להיות 'הונדערט‬ ‫פראצענט אויסגעהאלטן'‪ ,‬הן בדיני ממונות שבין אדם לחבירו‪ ,‬והן‬ ‫ישוטטו בה רבים ותרבה הדעת‪ ,‬יבא קורא אחר אשר‬ ‫להוראה דייקא‬ ‫ואכן הגר"ב זילבר קם ועשה‪ ,‬וחיבר את הספר‬ ‫בהלכות שבין אדם למקום‪.‬‬ ‫יקרא את המערכה שנכתבה בענין‪ ,‬ויחווה דעתו ממקום‬ ‫'ברית עולם' על הלכות שבת המצויים בעידן דורו‪ ,‬היה‬ ‫על כן‪ ,‬עמד רבנו שליט"א ותיקן תיקון גדול לדורות בייסוד‬ ‫אחר בתורה השופך אור על ענין זה‪ ,‬וכך נבנים עולמות‬ ‫זה הספר הראשון של ליקוט הלכות שבת עוד לפני‬ ‫וקביעת שיעורי הלכה בשבת קודש‪ ,‬ומחשיב מאוד את ההשקעה‬ ‫של תורה‪ ,‬כך דרכה של תורה‪.‬‬ ‫'שמירת שבת כהלכתה'‪ .‬המחבר אף כתב בהקדמתו‬ ‫בידיעת ההלכות השכיחות‪ ,‬אף לבעה"ב שאינם נבחנים להוראה‬ ‫הלומד באופן זה‪ ,‬מספיקין בידו ללמוד ולקיים‪ ,‬כי‬ ‫מה שעזר לי לעשות הספר והוא גם מומלץ לכל אחד‪,‬‬ ‫שהרבי מביאלא ציווה עליו לחברו‪ ,‬כדי שיוכלו להבין‬ ‫דייקא‪ .‬כי הלא לכך קיבלנו את התורה‪ ,‬להכניסה לחיי היום‪-‬יום‪,‬‬ ‫לומד הוא באופן המביאו לידי מעשה‪.‬‬ ‫הן אם לומד בחברותא והן ביחיד‪ ,‬הן ללומדי גמרא‪,‬‬ ‫את ההלכות הנוגעות למעשה מתוך דברי המשנ"ב‪,‬‬ ‫במשא ומתן‪ ,‬ובהלכות הבית והמטבח‪ ,‬הלכות תפילה וכל סדר יומו‬ ‫ובפרט ללומדי הלכה‪ ,‬טור בית יוסף ושו"ע או משנה‬ ‫ומתוך דברי המג"א‪.‬‬ ‫של כל איש יהודי באשר הוא‪.‬‬ ‫קיום וחיות לתורה‬ ‫ברורה‪ ,‬הוא שתמיד מומלץ ‪ -‬לאחר כל ענין שלומדים‪,‬‬ ‫זקני השתוקק מאוד לכך‪ ,‬הוא עצמו כותב באחד‬ ‫ממכתביו שעז היה רצונו לחבר ספר הלכה אקטואלי‬ ‫בכל עת שהנני נפגש עם רבנו שליט"א‪ ,‬הינו מפליא את זקה"ק‬ ‫אפשר להמליץ בכך את הנאמר בברכת 'אהבת עולם'‬ ‫אם הוא סעיף או כמה סעיפים‪ ,‬לסכם באופן של היכי‬ ‫מביאלא זי"ע‪ ,‬ומעריך אותו מאוד‪ .‬ישנה אף הנהגה קדושה אשר‬ ‫שאנו מבקשים "להבין ולהשכיל‪ ,‬לשמוע ללמוד וללמד‪,‬‬ ‫תמצי לזמנינו‪ .‬לקחת את ההלכה הכתובה ולפרשה‬ ‫על ברכות הנהנין‪ ,‬רק שעבודת הקודש שעליו בכתף‬ ‫רבנו שליט"א לקח מאמתחתו של זקני‪ ,‬והציבור אינה יודע מקורה‪.‬‬ ‫לשמור ולעשות‪ ,‬ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך‬ ‫כיצד תתקיים באופן מעשי שאינו כתוב בגוף ההלכה‪.‬‬ ‫ישא אינה מניחה לו‪ .‬יכול להיות שאנכי‪ ,‬כנכדו‪ ,‬נבחרתי‬ ‫הלא הוא ענין הזכרת יומי דהילולא דצדיקיא תלמידי הבעשה"ק‪,‬‬ ‫באהבה"‪ .‬אשר לכאורה אחר שביקשנו כבר ללמוד וללמד‪,‬‬ ‫להשתמש בכח הדמיון אשר נתן לנו ד'‪ ,‬ולצייר לעצמנו‬ ‫להגשים שאיפתו הק'‪ ,‬ולהוציא מן הכח אל הפועל‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪31‬‬ ‫‪ 30‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בס י עת א דשמ יא‬ ‫וכן להתפלל ולהעתיר בדברי תפילה ותחנונים על בנ"י‪.‬‬ ‫אחי אמר אימרא זו לרבנו האמ"ח‪ ,‬הרבי התפעל‬ ‫מאוד‪ ,‬עצר לבל ימשיכו בקריאת התורה וחזר על כך‬ ‫ו ּב ִז ְכ ו ּת צ ֵ א ת ִ י מִ ב ֵּי ת ִ י ה ַ ח ו ּצ ָה‬ ‫ו ְ ֶדרֶך ְמִצ ְ ֹות ֶיך ָא ָרוּצ ָה‬ ‫כמה פעמים בהתרגשות‪ .‬בתקופה שאח"כ חזר על‬ ‫הדברים בכמה הזדמנויות ואמר "בהיותי בנאבאדזיע‬ ‫שמעתי מנכד לבית ביאלא אימרא מהרה"ק ה'תולדות‬ ‫אדם'‪ ,‬שמשה רבנו פעל אצל השי"ת שצדיקים יהא‬ ‫להם כח וגבורה לעמוד ולומר דיבורי תפילה‪ ,‬תורה‬ ‫וחיזוק לבני ישראל‪ – "...‬והיה חוזר על כך גם כחלוף‬ ‫שנה ויותר מאז שמע זאת מאחי‪.‬‬ ‫נאים הדברים לשעתנו‪ ,‬כאשר הצדיק שבדור האחרון‬ ‫הגר"ש שליט"א במשא הדרכה בקנין דרכי הוראה והלכה‪ ,‬במעמד‬ ‫שרוי בצער ומכאובים‪ ,‬נתחנן כולנו כמרע"ה בשעתו אל‬ ‫'יוצאים להוראה' שע"י המפעל התורני הגדול 'דבקים בתורה'‪ ,‬ל'‬ ‫בניסן תשפ"א‬ ‫ד' בעת ההיא‪ ,‬על הצדיקים יהמו רחמיך‪ .‬הנני מתפלל‬ ‫ותפרוס‬ ‫עליו בכל תפילה ותפילה שבכל יום ויום‪ ,‬ועורך לזכותו‬ ‫זקני זי"ע נהג בכל לילה אחר תפילת מעריב להתיישב‬ ‫"מי שברך"‪.‬‬ ‫ולהזכיר את מפעלות הצדיקים שהיארצייט שלהם‬ ‫חל באותו יום‪ ,‬לאו דווקא זקניו‪ ,‬כי אם כלל תלמידי‬ ‫למעלה מדרך הטבע‬ ‫עלינו‬ ‫הבעשה"ק וצדיקי כל הדורות כולם‪.‬‬ ‫אך את זאת צריכים אנו לדעת‪ ,‬שהרבי שליט"א‪ ,‬חי‬ ‫רבנו שמע פעם אודות הנהגה זו והפליאה מאוד‪,‬‬ ‫באופן על‪-‬טבעי זה עידן ועידנים‪ .‬הוא איננו באותם‬ ‫ומני אז הבחינו סובביו כי החל במנהג זה להזכיר‬ ‫סוכת‬ ‫סוגי קטגוריות שבו אנו‪ ,‬אנשים פשוטי‪-‬עם‪ ,‬חיים‪ ,‬יש‬ ‫מדי שבת בשבתו וגם בימי החול את הצדיקים בעלי‬ ‫לו שמירה מיוחדת מלעילא שרק צדיקים יחידים בכל‬ ‫ההילולא‪.‬‬ ‫דור זוכים לכך‪ ,‬וזה אינו דווקא על פי דרך הטבע‪ .‬לכן‬ ‫צריכים אנו לדעת‪ ,‬שהרבי שליט"א‪,‬‬ ‫בעת ההיא לאמר‬ ‫מה נאה עתה להזכיר את אשר שמעתי מכ"ק‬ ‫שלומך‬ ‫אאמו"ר אדמו"ר מביאלא פשיסחא זי"ע‪ ,‬שכשבא מרן‬ ‫חי באופן על‪-‬טבעי זה עידן ועידנים‪.‬‬ ‫ה'אמרי חיים' לנפוש בשווייץ בקיץ תשכ"ג‪ ,‬שהה בעיר‬ ‫נאבאדז'יע‪ .‬ואף שבדרך כלל כשהיה האמ"ח בשווייץ‬ ‫הוא איננו באותם סוגי קטגוריות שבו‬ ‫שהה בסט‪ .‬מוריץ‪ ,‬באותה שנה היה בנאבאדז'יע‬ ‫אנו‪ ,‬אנשים פשוטי‪-‬עם‪ ,‬חיים‪ ,‬ויש‬ ‫שהיתה סמוכה ללוגאנו‪.‬‬ ‫לו שמירה מיוחדת מלעילא שרק‬ ‫עד כ‪ 15-‬שנים מנישואיו היה אבי זצ"ל גר בלוגאנו‬ ‫צדיקים יחידים בכל דור זוכים לכך‪,‬‬ ‫שבשווייץ‪ ,‬כי זקנתי מרת גאליצקי גרה בשווייץ‪ .‬מאחר‬ ‫וזה איננו דווקא על פי דרך הטבע‬ ‫והאמ"ח היה בנאבאדזיע‪ ,‬רצה אבי זצ"ל לנצל את‬ ‫ההזדמנות שנקרתה לו וגמר אומר בליבו לעשות שבת‬ ‫בעיירה נאבאדז'יע הסמוכה בצל האמ"ח‪ .‬באותה‬ ‫שבת לקח אבי את אחי שהיו בילדותם [אנכי עדיין‬ ‫מאמינים אנו שגם עתה‪ ,‬כבעבר‪ ,‬אין שום דבר מסור‬ ‫לא נולדתי] להתפלל בצל האמ"ח‪.‬‬ ‫לתחזית כזו או אחרת הנאמרת על ידי מאן‪-‬דהו‪ .‬לא כל‬ ‫היה זה בפר' ואתחנן‪ ,‬בין גברא לגברא בקריאת‬ ‫פעם מה שהרופאים רואים הוא האמת‪ ,‬וכמו שהקב"ה‬ ‫התורה בשב"ק בבוקר‪ ,‬היה מנהגו של האמ"ח שהילדים‬ ‫כבר הראה ניסים‪ ,‬ולטובה אות ומופת‪ ,‬הלא אתמחי‬ ‫עבר לפניו ואמרו דברי תורה‪ ,‬ה'אמרי חיים' הטה אזנו‬ ‫גברא ובמהרה יראנו ד' נפלאות להעלותו לאיגרא רמא‪.‬‬ ‫בהנאה למשמע דבריהם‪ .‬אבי זי"ע קרא לאחי הגדול‬ ‫אמן‪ .‬יישר כוחכם‪ ,‬הנני מוסר תודה בשם כל‬ ‫שהיה אז ילד כבן עשר‪ ,‬ואמר לו שיגיד לאמ"ח דבר‪-‬‬ ‫קוראי הגליון ובשם כל בית ויזניץ‪ ,‬יעזור השי"ת‬ ‫תורה מזקה"ק מאוסטרובא בספה"ק 'תולדות אדם'‪,‬‬ ‫ותזכו להמשיך במפעלותיכם הכבירים להאדיר תורה‬ ‫עה"פ 'ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמר'‪ ,‬כי משה רבנו‬ ‫כ‪ 500-‬שלוחי צדקה רצים בהתנדבות מליאה לדבר מצוה‪,‬‬ ‫ולגדלה‪ ,‬ברוב שמחה וחדווה וישוב הדעת‪ ,‬נחת וכל‬ ‫ביקש מרבש"ע ש'בעת ההיא' היינו בעקבתא דמשיחא‪,‬‬ ‫לרוקן את ה'קופה של ברכה' שבבתיכם מדי חודש בחודשו‪.‬‬ ‫טוב בגו"ר אמן‪.‬‬ ‫וכן קאי 'בעת ההיא' על צדיקים‪ ,‬כי בני יששכר יודעי‬ ‫יישר כוחכם‪ .‬א גוט יו"ט לכל עדת חסידי ויזניץ‪,‬‬ ‫בינה לעתים‪ ,‬עמד והתחנן מרע"ה על הצדיקים שבדור‬ ‫כל תרומה ב'קופה של ברכה' –‬ ‫ובראשם למרן רבנו שליט"א‪ .‬ובמהרה נזכה לראות‬ ‫האחרון ‪ -‬עיקבתא דמשיחא ‪ -‬שיוכלו המה 'לאמר'‪,‬‬ ‫בישועתו ורפואתו השלמה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫להגיד דברי תורה ואמת‪ ,‬חיזוק ואמונה לבני ישראל‪,‬‬ ‫מצילה אחים וידידים קרובים‪,‬‬ ‫וגם מחזקת את משפחת המתנדבים!‬ ‫‪ 32‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫כל האזרח בישראל‬ ‫אגודים‬ ‫בשותפות פ"ז‬ ‫למען ידעו דורותיכם‬ ‫שלא תשתכח‬ ‫תורה מישראל!‬ ‫‪NG‬‬ ‫צאתי מביתי החוצה‬ ‫התבוננות במעשהו של הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע שלא‬ ‫"כשאדם‬ ‫חש מטירחא דציבורא ובדרך ל'כל נדרי' ביקש להרגיע תינוק בוכה‬ ‫עושה חסד‬ ‫עם חברו‪,‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫הוא מרגיש‬ ‫עלינו‬ ‫סוכת‬ ‫את הנשמה‬ ‫שלומך‬ ‫שלו מאירה"‬ ‫איך נופלים המחיצות בינינו? כיצד נקרב אחד לאחד?‬ ‫איך מגלים את ההדר שבלב?‬ ‫תובנות מאלפות ושיח פנימי אל תוך הנפש‬ ‫מעובד משיחתו המיוחדת של‬ ‫הגה"ח רבי שמעון שפיצר שליט"א‬ ‫בביהמ"ד הגדול בקרית מלך רב | שתשרה שכינתך בינינו‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪37‬‬ ‫‪ 36‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫רצונותיך כל‪-‬כך רועשים וחזקים"‪.‬‬ ‫הרגע בו מתחילה צמיחה‬ ‫עם הכנעה יתגלו הכוחות‬ ‫כשהאדם נרגע‪ ,‬כשיש לו ביטול‪ ,‬או אז הוא יכול‬ ‫הספרים מסבירים שישנו כלל בבריאה‪ ,‬שכאשר‬ ‫זה יכול להיות למשל בחינוך שהאדם מבין‪ ...‬הוא עדיין לא מרגיש‬ ‫לשמוע את קול הדממה הדקה‪ ,‬ואז הוא יכול לשמוע‬ ‫דבר מגיע אל סופו‪ ,‬אז הוא הזמן שבו הוא מתחיל‬ ‫את זה‪ ,‬אבל הוא מבין מהמחנך‪ ,‬מהמלמד‪ ,‬או מהמטפל‪ ,‬שהוא בעצם‬ ‫מה שהקב"ה אומר לו ומתחילים לצאת ממנו ההרגשים‬ ‫לצמוח מחדש‪ ,‬בדומה למושג שכאשר נוטעים‬ ‫היה צריך להפגין יותר עוצמה בפני הילד‪ ,‬לבטא יותר אהבה כלפי‬ ‫העמוקים שלו‪ ,‬ההרגשים של הנשמה‪.‬‬ ‫גרעין‪ ,‬הוא קודם כל נרקב מתחת לקרקע ורק אז‬ ‫הילד‪ ,‬לשתף אותו יותר‪ .‬הוא שומע מה המחנך אומר‪ ,‬הוא תופס‬ ‫הוא מתחיל לצמוח‪.‬‬ ‫גם טכנית למה זה כך‪ .‬הילד רוצה קשר‪ ,‬הילד רוצה להרגיש שאביו‬ ‫ומתי הנקודה שבה הוא מתחיל לצמוח? כאשר‬ ‫מרגיש אותו‪ .‬אבל האדם מרגיש‪" :‬אבל אני לא יודע‪ ...‬אני מתבייש‬ ‫הוא הגיע לשלב שבו הוא התקלקל לגמרי‪ .‬אז ישנו‬ ‫בעצמי‪ ,‬אין לי את הכח‪ .‬אני לא יכול להוציא את זה לפועל‪ .‬לא יודע‬ ‫לאדם יש כל כך הרבה כוחות והללו‬ ‫כח הצמיחה‪ .‬אז מתגלה כח הצמיחה‪ .‬המהר"ל קורא‬ ‫איך עושים את זה"‪ .‬אחד אינו יודע איך אומרים 'לא'‪ ,‬השני אינו‬ ‫אינם באים ממנו‪ ,‬אלא מהקב"ה‪.‬‬ ‫למושג זה "העדר קודם להוויה"‪ .‬זה צריך קודם‬ ‫יודע איך אומרים 'כן'‪ ,‬השלישי אינו יודע איך מחייכים ונותנים‬ ‫כשהקב"ה אומר לנו "והלכת בדרכיו"‪,‬‬ ‫להתבטל כדי שתוכל להתגלות הנקודה שגורמת‬ ‫אהבה‪ .‬הוא קולט שצריך להיות ככה‪ ,‬אבל הוא מרגיש שאינו יכול‬ ‫הוא אומר‪" :‬אני רוצה להודיע לך שיש‬ ‫לו לצמוח מחדש‪.‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫להראות את זה‪ .‬אינני מצליח להוציא את זה לפועל‪.‬‬ ‫כשאדם נמצא במצב של הכנעה‪ ,‬זה הרבה יותר קל לו‪ .‬הרבה‬ ‫לך את הכוחות לכך"‬ ‫כוחות נסתרים כלואים‬ ‫והילד מסתכל על אביו ואומר‪" :‬אבא! אבל לי אין את‬ ‫יש לזה הסבר שיותר קל להבינו‪ ,‬וזה מה שנוגע‬ ‫יותר קל‪ .‬סיבה יש לכך שאינך יכול להוציא את זה לפועל‪ .‬זו לא‬ ‫לנו‪ .‬נדבר על אדם פשוט‪ .‬לאדם יש כוחות נסתרים‪.‬‬ ‫הכוחות שהיו לך‪ .‬היית ער בלילות לחזק אנשים‪ .‬היית‬ ‫עלינו‬ ‫אמת שאין זו תכונת נפשך‪ .‬לא נכון‪ .‬אתה מרגיש שאין זו תכונת‬ ‫אך מה שמסתיר באדם את כוחותיו‪ ,‬הכיסוי שלא‬ ‫בוכה איתם‪ ,‬היית אומר תהילים‪ ,‬היית הולך למקומות‬ ‫נפשך כי כל‪-‬כך קשה לך להגיע למקום זה בלבך‪ .‬אבל אם הקב"ה‬ ‫אומר שאתה צריך לשמור את התורה ועכשיו זוהי עבודתך‪ ,‬מוכרח‬ ‫רחוקים כדי לנחם‪ .‬לי אין את הכוחות האלה"‪ .‬מביט בו‬ ‫משיח שבכל יהודי נולד‬ ‫מאפשר לכוחותיו הפנימיים לצאת‪ ,‬הוא המחשבות‬ ‫לכלל ישראל ככלל יש כל‪-‬כך הרבה כוחות נפלאים‬ ‫השליליות שיש לו לאדם‪ ,‬מחשבות של כחי ועוצם‬ ‫סוכת‬ ‫הדבר שעמוק בתוכך טמון הכח לעשותו‪ ,‬אך אתה צריך להיות במצב‬ ‫האב ואומר‪" :‬ברא כרעיה דאבוה‪ ,‬ואני מלווה אותך כבר‬ ‫של הבנה‪ ,‬של רוח הקודש‪ ,‬של תשוקה‪ ,‬כל מה שדרוש‬ ‫ידי‪ .‬יש לו כל מיני רצונות‪ ,‬ומונחים על לבו הרבה‬ ‫של הרבה מאוד הכנעה‪ .‬לא יאוש‪ .‬בכלל לא יאוש‪ .‬יאוש שובר את‬ ‫שנים רבות‪ ,‬ואני מכיר את תכונותיך כי אני יודע מאין‬ ‫כדי שיוכלו להתדבק – "ואתם הדבקים בד' אלוקיכם‬ ‫מאוד לבושים‪ ,‬והללו אינם מאפשרים לפנימיותו‬ ‫האדם ומכבה אותו‪ .‬הכנעה אינה מכבה את האדם‪ .‬היא מכבה קצת‬ ‫באת‪ .‬ואני אומר לך שיש לך בדיוק את אותם הכוחות"‪.‬‬ ‫שלומך‬ ‫חיים כולכם היום"‪ .‬אבל מרוב שהם עסוקים בעשייה‬ ‫לצאת מן הכח אל הפועל‪.‬‬ ‫את הגוף‪ ,‬ומאפשרת לנשמה להאיר‪.‬‬ ‫הקב"ה קבע שאדם ישאיר בעולם הזה ילד‪ ,‬ושהילד‬ ‫ומלוכלכים בחטאים‪ ,‬ההרגשים האלה אינם יוצאים‬ ‫נוכל לדמות זאת למשל הבא‪ :‬תארו לעצמכם‬ ‫יוכל להמשיך להשתמש בכוחותיו הפנימיים אשר ידוע‬ ‫מן הכח אל הפועל‪ .‬אולם כאשר אדם יוצא מהמקום‬ ‫שישנם שני אנשים שמדברים‪ ,‬ואחד מהם מאוד רוצה‬ ‫להגיע ליכולת של פיוס‬ ‫לו שקיימים אצלו‪" .‬אתה הבן שלי‪ ,‬אני יודע שיש לך את‬ ‫הכוחות שהיו לי"‪.‬‬ ‫האישי שלו‪ ,‬מתחיל משהו חדש להתרחש‪.‬‬ ‫להביע את דעתו‪ .‬הוא רוצה להסביר את עצמו‪ .‬אך‬ ‫תארו לכם שאדם שומע שיצטרך לפייס את פלוני‪ .‬הוא אינו‬ ‫כל הצדיקים מביאים שיש כח של משיח בכל יהודי‪.‬‬ ‫השני אינו מפסיק לדבר‪ .‬הוא כבר רוצה לדבר – תן‬ ‫מסוגל לפייס את פלוני‪ .‬הוא מרגיש שאין לו את כוחות הנפש‬ ‫לי לומר מה שיש לי לומר‪ .‬אך השני מדבר וצועק‬ ‫להפגש עם פלוני ולבקש את סליחתו‪ .‬אם האדם יצום‪ ,‬לילה ויום‬ ‫והייתם קדושים כי קדוש אני‬ ‫מהו הכח של משיח? השלמות שלך‪ ,‬החלק שבלבך‬ ‫שאתה צריך כדי להיות יהודי של בית המקדש‪ .‬אתה‬ ‫ומרעיש‪ ,‬עד שהוא רואה שבאמת אין טעם‪ ,‬השני‬ ‫ויעשה זאת עם תכלית כדי שיהיה מסוגל לפייס את פלוני‪ .‬באמת‬ ‫הקב"ה אומר לבניו‪" :‬והלכת בדרכיו‪ ,‬לכו בדרכי"‪ .‬הוא‬ ‫יהודי‪ ,‬אתה צריך שיהיו לך הרגשים ומחשבות כדי‬ ‫לא מתכוון להקשיב‪.‬‬ ‫יצום‪ ,‬אולי אף יאמר תיקון חצות‪ ,‬ויתבונן מעט בעניני חורבן‬ ‫בעצם אומר להם כך‪" :‬לולי היו לכם מדות כאלו‪ ,‬תכונות‬ ‫שתוכל להיות בבית המקדש‪ ,‬כדי שתוכל להקריב‬ ‫או אז מגיע השלב שהוא מחליט בעצמו‪" ,‬אתה‬ ‫המקדש‪ ,‬יראה שזה קל לו יותר‪ .‬יש לך בתוכך את הכח‪ ,‬אבל הוא‬ ‫נפש כאלו‪ ,‬לעולם לא הייתי מבקש מכם שתעשו מה שאני‬ ‫קרבנות‪ ,‬כדי שתוכל לחזור בתשובה כשהלוים שרים‪.‬‬ ‫יודע מה? זהו זה‪ ,‬אני לא מדבר"‪ .‬וכך‪ ,‬הרעיון שהוא‬ ‫עטוף בלבושים‪ ,‬ולכן זה קשה לך‪.‬‬ ‫עושה – מה הוא חנון‪ ,‬אף אתה חנון‪ .‬מה הוא רחום‪ ,‬אף‬ ‫אתה צריך שיהיו לך ההרגשים הנכונים לזה‪ .‬לבך מסוגל‬ ‫היה יכול לומר‪ ,‬ההרגשים שהיה יכול להביע ‪ -‬מתו‪.‬‬ ‫כי כוחות הנפש העדינים שיהודי צריך כדי שיוכל לעבוד את ד'‪,‬‬ ‫אתה רחום"‪ .‬האדם מתפלא‪ :‬מה?! להיות כמו הקב"ה?!‬ ‫לכך‪ ,‬לבך הוא כלי להביע את כל סוגי ההרגשים‪ .‬אבל‬ ‫אין לו את היכולת להביע אותם מרוב שהשני מדבר‬ ‫הם המשיח שבו‪ .‬זה גואל אותו‪ .‬תראה איך אתה מתייסר‪ ,‬תבקש‬ ‫והייתם קדושים כי קדוש אני‪ .‬אני קדוש‪ ,‬אף אתם היו‬ ‫הדרך שבה תוכל לשמוע זאת‪ ,‬היא כששקט מאוד‪.‬‬ ‫ללא הפסק‪ .‬והוויכח הזה מתרחש אצל כל אדם‬ ‫ממנו סליחה‪ .‬כן‪ ,‬האבא מתחנן בפני בנו הבחור‪" :‬תבקש סליחה‬ ‫קדושים‪ .‬המפרשים שואלים על אתר‪ :‬איך נוכל להשוות את‬ ‫צריך שיהיה "העדר קודם להוויה"‪.‬‬ ‫בעצמו‪.‬‬ ‫מהמשגיח והוא יקבל אותך בחזרה לישיבה‪ .‬הוא לא יכול‪ ,‬הוא לא‬ ‫עצמנו לקדושתו של הקב"ה? יכול כמוני‪ .‬אכן הפשט הוא‬ ‫לאדם יש כל כך הרבה כוחות והללו אינם באים‬ ‫רוצה‪ ,‬הוא שבור‪ .‬הוא מתגלגל ממקום למקום‪ .‬הוא נמצא בבית‬ ‫שהקב"ה הוא זה שברא אותנו‪ ,‬והוא אומר‪" :‬אני יודע מהי‬ ‫ממנו‪ ,‬אלא מהקב"ה‪ .‬כשהקב"ה אומר לנו "והלכת‬ ‫בטל רצונך כדי שתשמע‬ ‫כלא‪ ,‬הוא נמצא בגלות‪ .‬הכח להיות מסוגל לעשות את הדבר הנכון‪,‬‬ ‫מהותכם‪ .‬אתם אינכם יודעים מהי מהותכם‪ .‬היא חבויה‪.‬‬ ‫בדרכיו"‪ ,‬הוא אומר‪" :‬אני רוצה להודיע לך שיש לך‬ ‫אצל כל אדם בעצמו יש בפנים רגש קדוש של‬ ‫הוא החלק שמוציא אותך מהגלות‪ .‬הוא גואל אותך‪" .‬אבל אינני‬ ‫היא עטופה בכל‪-‬כך הרבה טרדות ודאגות וחטאים ישנים‬ ‫את הכוחות לכך"‪.‬‬ ‫קדושה‪ ,‬וכל מיני הרגשים של דביקות בה'‪ ,‬אשר‬ ‫מצליח להגיע אל המקום ההוא – טוען האדם‪.‬‬ ‫ועניינים‪ ,‬עד שאינכם יודעים מה טמון בכם"‪.‬‬ ‫צריך להיות שקט מאוד כדי שיוכלו להתגלות‪.‬‬ ‫כשזה נשקט והאדם נמצא במצב של הכנעה‪ ...‬כשהאדם‬ ‫יש לך את הכוחות‬ ‫"שקט" פירושו ממחשבות האדם עצמו‪ ,‬פעמים‬ ‫התחושה הפנימית החסומה‬ ‫אינו אוכל‪ ,‬הוא במצב של הכנעה‪ .‬תענית מביאה הכנעה‬ ‫תארו לכם אב שעומד להיפטר מן העולם‪ ,‬הוא שוכב‬ ‫שהן מחשבות של רצונות חזקים שיש לו לאדם‪.‬‬ ‫בזמן שיהודים נמצאים יותר בהכנעה‪ ,‬נובט החוצה הכח הפנימי‬ ‫לאדם‪ ,‬כוחות הגוף שלו נחלשים‪ .‬כשאתה במצב של‬ ‫כבר על ערש דווי‪ ,‬וקורא לבנו ואומר לו‪" :‬אני רוצה‬ ‫והקב"ה אומר‪" :‬בטל רצונך כדי שתוכל לשמוע את‬ ‫שגואל אותם‪ ,.‬כמו יום כיפור בנעילה‪ ,‬שהוא זמן מיוחד‪ .‬זה מצב‬ ‫הכנעה‪ ,‬יש לך יותר יכולת לדעת מה קורה אצלך בפנים‪.‬‬ ‫לבקש ממך בקשה אחת ‪ -‬לך בדרכי"‪" .‬אלו דרכים?"‪,‬‬ ‫רצוני‪ .‬אתה אפילו לא שומע אותי"‪ .‬יש שהאדם‬ ‫שונה כשנמצאים כבר אחרי יום שלם‪ .‬מתפללים אחרת‪ ,‬מרגישים‬ ‫האוצר שנמצא בך‪ .‬ועכשיו‪ ,‬כשאתה יכול למששו יותר‪,‬‬ ‫שואל הבן‪ .‬אומר האב‪" :‬ניסיתי לעסוק כל השנים‬ ‫מתפלל להקב"ה‪" :‬הראה לי את הדרך‪ ,‬הורני ד'‬ ‫אחרת‪ ,‬מדברים אחרת‪ .‬האדם נמצא יותר בהכנעה‪ ,‬וההכנעה הזו‬ ‫כשההרגשים שלך יותר חזקים‪ ,‬זה הזמן שתדע‪ :‬מתנוצץ‬ ‫בעשיית טוב ליהודים‪ .‬כשראיתי דמעה אצל יהודי‪,‬‬ ‫דרכך‪ ,‬אני רוצה לשמוע מה שאתה אומר‪ .‬שלח לי‬ ‫גורמת לכך שהאדם יוכל להוציא את כל הכוחות מבפנים‪.‬‬ ‫עכשיו בך החלק שאתה צריך כדי שתוכל לעשות מה‬ ‫לא זזתי משם עד שניגבתי אותה‪ .‬תמשיך לעסוק במה‬ ‫סימן"‪ .‬והקב"ה אומר‪" :‬אתה יכול להפסיק לצעוק?‬ ‫ההיפך מזה הוא כשאדם כבוי לחלוטין‪ .‬זה מתחיל עם החטא‪.‬‬ ‫שאתה צריך לעשות‪.‬‬ ‫שאני עסקתי"‪.‬‬ ‫אני מדבר איתך‪ ,‬אתה פשוט לא יכול לשמוע‪ ,‬כי‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪39‬‬ ‫‪ 38‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫מעכשיו תשתמש בכח זה כפי שצריך להשתמש בו"‪.‬‬ ‫החטא מערים על הלב עוד ועוד‪ ,‬עוד קצת גאווה‪,‬‬ ‫בכי הוא חלק מהנפש‪ .‬כשהאדם נעול וחתום‪ ,‬אינו‬ ‫עוד קצת תאווה‪ ,‬ולכן אין האדם יכול להגיע אל‬ ‫יכול להזיל דמעה‪ ,‬פירוש הדבר שהכח הפנימי המהותי‬ ‫חלקי הנפש הנצרכים לו כדי להיות מסוגל ללמוד‪.‬‬ ‫שלו נמצא בגלות עמוקה‪ .‬אולם כאשר עובדים על‬ ‫הוא אינו מצליח להתרכז בלימודו‪ ,‬הוא אינו מצליח‬ ‫הכנעה‪ ,‬ונפתחים עוד יותר ועוד יותר‪ ,‬עד שהאדם‬ ‫להרגיש שום רגש בתפילה‪.‬‬ ‫ב סי עתא דשמיא‬ ‫מגיע למצב שהוא יכול לבכות‪.‬‬ ‫משמעות הדבר היא שהמשיח שלך נמצא בגלות‪.‬‬ ‫הוא חבוי שם בפנים‪ ,‬ואם היית זועק מספיק להקב"ה‬ ‫בכי הוא רפואת הנפש‬ ‫שיעזור לך‪ ,‬הוא היה יכול להתגלות החוצה‪ ,‬אבל‬ ‫ישנם אנשים שבתחילת יום כיפור אינם יכולים‬ ‫אינך יכול להביא את עצמך לבכייה‪.‬‬ ‫לבכות ובסוף הם יכולים‪ .‬הרגעים המרוממים ביותר‬ ‫שלך יום הקדוש‪ ,‬הם לעת נעילה וחתימה‪ ,‬אחר צום‬ ‫דיכוי הרגש בעמק הבכא‬ ‫ֹ‬ ‫ּ ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫והכנת הגוף למעלה מיממה‪ .‬עם התקדש היום‪ ,‬המצב‬ ‫לצערנו‪ ,‬במלחמה העולם השניה‪ ,‬אחד מהדברים‬ ‫ּ‬ ‫ֶש ַפ ע ְב ָר כו ת ִמ ַד ַע ת ֶע ְל י ו ן ‪:‬‬ ‫אמנם רציני‪ .‬יש את ההתרגשות וההתפעלות של 'כל‬ ‫נדרי' וקדושת היום‪ ,‬אבל לא כל אחד יכול להזיל אז‬ ‫שהומתו במלחמה‪ ,‬היה הנפש‪ .‬וכך ראינו את אותו‬ ‫הדבר אצל הקומוניסטים ברוסיה‪ ,‬שהמיתו את הנפש‪.‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫דמעות‪ .‬לא רק משום שהוא טרוד בדברים אחרים‪ ,‬אלא‬ ‫המיתו את הכח להיות מסוגלים לבטא הרגשים‪.‬‬ ‫משום שהוא זקוק ללחיצה על הנפש כדי שהיא תוכל‬ ‫זהו הצד השני של הדבר שאנחנו מדברים עליו‪,‬‬ ‫להיפתח‪ .‬וזה לא רק בכי‪ ,‬בכי הוא יכולת של האדם‬ ‫הצד ההפוך ממש‪.‬‬ ‫עלינו‬ ‫להביע את עצמו‪ .‬זו אחת מהרפואות הגדולות ביותר‬ ‫כשמתנהגים עם אדם באכזריות‪ ,‬והוא רואה‬ ‫של הנפש שקיימות‪ .‬כשאנו מדברים על רפואת הנפש‪,‬‬ ‫דברים אכזריים ונוראיים מול עיניו ונפשו אינה‬ ‫מתכוונים אל הנפש הנצרכת כדי שהאדם יהיה מסוגל‬ ‫מסבול לסבול זאת‪ ,‬כי היא עדינה מאוד‪ ,‬היא יוצרת‬ ‫לעבוד את ד'‪ ,‬להיות מסוגל להרגיש את גלות השכינה‪,‬‬ ‫להיות מסוגל להשתוקק‪ ,‬להיות מסוגל להרגיש טעם‬ ‫מחיצות‪ .‬היו אנשים שחזרו מהשואה‪ ,‬וכל‪-‬כך כאב‬ ‫להם‪ ,‬וחשבו לעצמם‪" :‬הן ראיתי כך וכך‪ ,‬איך זה שלא‬ ‫סוכת‬ ‫שלומך‬ ‫בשבת‪ .‬בשביל כל זה חייבים לתת לנפש את היכולת‬ ‫בכיתי?"‪ .‬לדאבון לב הם ראו דברים שבני אנוש‬ ‫להביע את עצמה‪.‬‬ ‫אינם מסוגלים לראות‪ .‬הם ראו את קרובי משפחתם‬ ‫מובלים לטבח‪ ,‬הם ראו את אביהם ממש גווע לנגד‬ ‫עיניהם רחמנא ליצלן‪ ,‬והם לא בכו אז‪ .‬כאב להם‬ ‫לצערנו‪ ,‬במלחמה העולם השניה‪ ,‬אחד‬ ‫שלא בכו‪ .‬כי הבינו פשר הדבר שאינם בוכים‪ .‬אם‬ ‫מהדברים שהומתו במלחמה‪ ,‬היה‬ ‫איני בוכה‪ ,‬פירושו של דבר שאני נמצא בגלות כה‬ ‫הנפש‪ .‬המיתו את הכח להיות מסוגלים‬ ‫עמוקה‪ ,‬שהכל כבוי‪ ,‬הכל סתום‪ .‬זה לא רק הבכי‪,‬‬ ‫לבטא הרגשים‪ .‬זהו הצד השני של‬ ‫אלא כל הכח להרגיש‪.‬‬ ‫הדבר שאנחנו מדברים עליו‪ ,‬הצד‬ ‫כעין זה אנשים באו אחרי כל כך הרבה שנים‬ ‫ההפוך ממש‬ ‫של סבל ויסורים מאחורי מסך הברזל של רוסיה‪,‬‬ ‫וכח הנגינה‪ ,‬וכח ההרגשים‪ ,‬והחמימות‪ ,‬והרגשות‪,‬‬ ‫והיכולת להראות אהבה‪ ,‬נעקרו לגמרי‪ .‬זה כח של‬ ‫קליפה שמשתמש בכלים לשבור את האדם‪ ,‬לכבול‬ ‫אין לנו מושג כמה השתוקקות יש לנשמתנו להקב"ה‪.‬‬ ‫אותו‪ ,‬ולהכניס את המשיח שלו בגלות שבתוך גלות‪.‬‬ ‫המשיכה הגדולה ביותר שקיימת בעולם היא בין קב"ה‬ ‫הכח שהיה יכול להציל אותך מהמקום שבו אתה‬ ‫ושכינתיה‪ ,‬ונשמתנו באה משכינתיה‪ .‬מדוע איפוא‬ ‫נמצא‪ ,‬נמצא בחדר סגור עם מנעול‪.‬‬ ‫איננו מרגישים את התשוקה הזו? – כי היא נעולה‪.‬‬ ‫כמה אנשים נמצאים במצב כזה‪ ,‬שאינם יכולים‬ ‫אכן כשיש לו לאדם הכנעה‪ ,‬הוא יכול לפתוח אותה‪.‬‬ ‫לבטא ולהסביר את עצמם הם נמצאים בכאב כל‪-‬כך‬ ‫עמוק‪ ,‬אבל אינם יכולים להביע אותו‪.‬‬ ‫אדם נפעל לפי פעולותיו‬ ‫אחת מהדרכים שבהן האדם מקבל את ההכנעה‪,‬‬ ‫היא קיום והלכת בדרכיו‪ .‬הוא מקיים בעצמו "אדם‬ ‫הגאולה באה עם הבכי‬ ‫היה יהודי שנכנס אל הרבי מליובאוויטש זיע"א‬ ‫נפעל לפי פעולותיו"‪ .‬החינוך אומר שכאשר האדם‬ ‫ואמר לו שהוא בא מהשואה‪ ,‬והדבר שכואב לו יותר‬ ‫מתנהג באופן מסוים‪ ,‬הוא מתחיל להרגיש ככה‪ .‬עצם‬ ‫מכל הוא שאינו יכול לבכות‪ .‬הוא היה ביחידות איתו‬ ‫לא תשברו בו‪ .‬תתנהג כמו מלך‪ ,‬ולאט לאט זה יכבוש‬ ‫והרבי החל לבכות‪ ,‬וכשהוא החל לבכות‪ ,‬גם ליבו של‬ ‫את לבך ותרגיש כמו מלך‪.‬‬ ‫אותו יהודי נפתח והתחיל לבכות יחד אתו‪ .‬אחרי זה‬ ‫ברכת הקודש שפועלת המוני ישועות‬ ‫אבל אין הפשט שמרוב עשייה הוא יתרגל לזה וזה‬ ‫הרבי אמר לו‪" ,‬מעכשיו תשתמש בזה לדברים טובים‪,‬‬ ‫תרומת הקודש שפותחת שערי השפעות!‬ ‫‪ 40‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫להתפלל אלא מתוך שמחה של מצוה"‪.‬‬ ‫כשאתה מוריד דמעה מיהודי‪ ,‬על‪-‬ידי מילת חיזוק‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שכאשר אדם מרגיש את נשמתו‪ ,‬הוא יכול ללמוד‪,‬‬ ‫חיוך‪ ,‬על‪-‬ידי מילה טובה‪ ,‬זה הרבה יותר מההרגשה – אה‪,‬‬ ‫יכול להתפלל‪ ,‬יכול להרגיש טעם בשבת‪ ,‬יכול לחנך‪ ,‬יכול לעשות‬ ‫ברוך השם חיזקתי יהודי‪ .‬ודאי שיש לך הרגשה טובה‪ ,‬כי‬ ‫הכל‪ ,‬כי נשמתו יש לה את ההרגשים מהקב"ה‪ .‬ואפילו אם אתה‬ ‫נשמתך מרגישה את האמת‪ ,‬אבל אתה צריך להבין במה‬ ‫צודק‪ ,‬אם אתה משתמש עם החלק של האכזריות‪ ,‬אם אתה משתמש‬ ‫אתה עוסק כשאתה עושה דבר כזה‪ .‬אתה עוסק ב"והלכת‬ ‫עם החלק של התעלמות‪ ,‬אתה מניח מחיצות על הנשמה‪ .‬ולהיפך‪,‬‬ ‫בדרכיו"‪ ,‬אתה עוסק בלגלות את נשמתך‪ .‬אתה יוצא עכשיו‬ ‫כל אימת שהאדם מקיים 'והלכת בדרכיו'‪ ,‬הוא פותח את נשמתו‪.‬‬ ‫מהגלות לרגעים אחדים‪.‬‬ ‫הגואל האחרון רואה בסבלות אחיו‬ ‫אבל אשמים אנחנו‬ ‫אנו רואים שמשה רבינו היה מנהיגם של ישראל‪ .‬ה'אור החיים'‬ ‫כשאחד זועק מתוך צער ואין מקשיבים לו‪ ,‬מכל סיבה‬ ‫הק' מביא את הביטוי‪" :‬משה הוא הגואל"‪ .‬משה הוא הגואל האחרון‪,‬‬ ‫שהיא‪ ,‬נוצרה עוד מחיצה בינינו‪ ,‬כך שעכשיו אין יכולים‬ ‫הנכונה‪ ,‬עוסק בחשיבה על הזולת בגישה הנכונה‪ ,‬הוא‬ ‫יתחיל להשפיע על ליבו‪ .‬לא! יש לך את ההרגשה הזו‬ ‫כך איתא בזוהר הקדוש‪.‬‬ ‫להרגיש את הנשמה‪ .‬שבטי י‪-‬ה עשו ביניהם חשבון הנפש‬ ‫דולה את הכח החוצה‪ .‬מסופר על רבי יחזקאל אברמסקי‬ ‫בפנים‪ .‬אתה בן מלך‪ .‬אבל אתה צריך לדלות את זה‬ ‫ובכן‪ ,‬מה כתוב אצל משה רבינו? ‪" -‬ויגדל משה ויצא אל אחיו‬ ‫ואמרו‪" :‬אבל אשמים אנחנו"‪ .‬הם לא הקשיבו כשיוסף‬ ‫זצ"ל‪ ,‬כשהתגורר בשכונת בית וגן בירושלים‪ ,‬צעד‬ ‫משם כמו שדולים מי באר‪ ,‬ואז זה יוסיף לנבוע‪ .‬אם‬ ‫ותפרוס‬ ‫וירא בסבלותם"‪ .‬משה רבינו‪ ,‬כשהגיע לגדלות – ראה בסבלות‬ ‫הצדיק התחנן אליהם שלא ימכרוהו‪.‬‬ ‫פעם ברחוב עם אחד מגדולי תלמידי החכמים ויחד‬ ‫אין אתה עושה כן‪ ,‬המעיין מתייבש‪.‬‬ ‫אחיו‪ .‬הגיע לגדלות פירושו שהוא יכול להוציא את הכוחות שלו‪,‬‬ ‫ה'אור החיים' הק' שואל‪ :‬מה הפירוש? הן היה להם‬ ‫דיברו בלימוד והתפלפלו‪ .‬לפתע ראה ברחוב פעוטה‬ ‫כשיש לו לאדם רחמנות על חבירו‪ ,‬כשאדם עושה‬ ‫הוא יכול לגלות את נשמתו‪ .‬כשהאדם קטן‪ ,‬אינו יכול להשפיע‪.‬‬ ‫חשבון שלם שהיה נכון על פי התורה‪ ,‬וכך היו צריכים‬ ‫שבוכה‪ .‬עצר מלימודו‪ ,‬ניגש אליה ושאל‪" :‬למה את‬ ‫חסד עם חבירו‪ ,‬כשאדם יוצא מגדרו למען חבירו‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫כוחותיו אינם נובעים החוצה‪ .‬כשהוא נעשה גדול‪ ,‬כוחותיו מתחילים‬ ‫לעשות‪ .‬הוא מפלפל על כך שהשבטים פסקו על פי תורה‬ ‫בוכה?"‪ .‬ענתה לו שחברתה אמרה לה שהשמלה שלה‬ ‫באותו רגע הוא מגלה את החנון ורחום שקיימים בתוך‬ ‫לצאת אל הפועל‪ .‬מה הפירוש "ויגדל משה"? – הפירוש הוא‪" :‬וירא‬ ‫שכך צריך לעשות עם יוסף‪ .‬אומר ה'אור החיים' הק'‪ :‬כן‪,‬‬ ‫יותר יפה משלה‪ ,‬ושלה בכלל לא יפה‪.‬‬ ‫נשמתו‪ ,‬ואז מה שקורה הוא שהנשמה שלו מאירה‪.‬‬ ‫בסבלותם"‪ .‬הוא הרגיש‪.‬‬ ‫אבל כל זה אינו מגרע מכך שצריך להקשיב לכאב הזולת‬ ‫אמר לה רבי יחזקאל‪" :‬מה את מדברת? יש לך‬ ‫הוא מרגיש את עצמו‪ .‬הוא יכול להרגיש את עצמו‪.‬‬ ‫סוכת‬ ‫מי יתן מותי עליכם‪ ,‬חבל לי עליכם‪ ,‬כך אומרים חז"ל‪ .‬נתן עיניו‬ ‫מתוך רחמנות‪.‬‬ ‫שמלה מאוד יפה‪ ,‬עוד לא ראיתי שמלה יפה כמו זו"‪.‬‬ ‫ולבו להיות מצר עליהם‪ .‬הוא הרגיש יהודי אחר‪ .‬נשמתו יצאה מכח‬ ‫אל הפועל ולכן יכול היה להרגיש את השני‪ .‬אבל זה לא נושא שקשור‬ ‫מה הפשט בזה? הפשט הוא‪ ,‬שהנשמה שומעת תמיד‬ ‫את כאב הזולת‪ ,‬ותמיד צריך האדם לתת לנשמתו להתגלות‪.‬‬ ‫וראה איך פניה הוארו‪ .‬או אז אמר לה‪" :‬לכי תגידי‬ ‫המרגיש את נשמתו מרגיש את‬ ‫שלומך‬ ‫לאמך שרבי יחזקאל אברמסקי אמר ששמלתך יפה‪.‬‬ ‫רק לאהבת ישראל‪ ,‬או לרחמנות‪ ,‬אלא זה אחד מהאופנים שבהם‬ ‫הקב"ה הוא חנון‪ ,‬ואף כשהוא צריך להכות חס ושלום‬ ‫רוצי! רוצי להגיד לאמך"‪.‬‬ ‫זולתו‬ ‫הנשמה יוצאת מהגלות‪.‬‬ ‫את בני ישראל‪ ,‬ואף כשהוא יודע שכך צריך להיות‪ ,‬הוא‬ ‫ובאותו זמן‪ ,‬בן שיחו עמד מן הצד ורצה להתחבא‬ ‫כשאדם אינו יכול לבכות‪ ,‬כשאדם אינו יכול‬ ‫בוכה ואומר קלני מראשי קלני מזרועי‪ .‬נמצא שאין בכלל‬ ‫באדמה – מה אתה מדבר ככה? אנחנו באמצע לדבר‬ ‫להרגיש רגש כלפי זולתו‪ ,‬אין הפירוש שחסר לו באהבת‬ ‫הדרך אל הגאולה‬ ‫מציאות בעולם הזה‪ ,‬יהיה מה שיהיה‪ ,‬שלא נרגיש את כאב‬ ‫בלימוד ואתה ככה מטפל בילדה קטנה?! הוא הביע‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא שאינו יכול להרגיש את נשמתו‪ ,‬כי‬ ‫שם אתה יכול לראות שהנשמה שלך בגלות‪ .‬זהו סימן שהנשמה‬ ‫הזולת‪ .‬אפילו אם אתה צודק במאה אחוז‪ ,‬ואפילו אם‬ ‫בפניו את תמיהתו‪ ,‬ורבי יחזקאל ענה לו‪" :‬מה מפריע‬ ‫הנשמה מרגישה יהודי אחר‪ ,‬הנשמה מרחמת על יהודי‬ ‫שלך בגלות‪ .‬זה שגורשנו מארצנו בגלל שנאת חינם‪ ,‬הוא משום‬ ‫אתה צריך לעשות מה שיש לך לעשות‪ .‬כי גם הקב"ה אף‬ ‫לך שהיתה לי הזדמנות לקיים מצות עשה דאורייתא?"‪.‬‬ ‫אחר‪ .‬אם אינך יכול להרגיש את הזולת‪ ,‬אינך יכול‬ ‫שהנשמה היתה בגלות‪ .‬אם הנשמה נמצאת בגלות‪ ,‬אין זה באפשרי‬ ‫כשהוא צריך לעשות מה שהוא צריך לעשות‪ ,‬הוא בוכה‬ ‫להרגיש את עצמך‪ .‬וזהו הפירוש שאתה נמצא בגלות‬ ‫שארץ ישראל לא תהיה בגלות‪ .‬סוגרים איפוא את בית המקדש‪,‬‬ ‫על כך‪ .‬והנשמה שלך באה מהקב"ה‪ ,‬ולנשמתך אין דרך‬ ‫קשה‪ ,‬כי אינך יכול להרגיש את הרגשות של עצמך‪.‬‬ ‫כי אין מי שיפקוד אותו‪.‬‬ ‫אחרת להרגיש‪ .‬זהו תחינתה של נשמתך‪.‬‬ ‫רובנו נמצאים בגלות זו‪ ,‬בדרגה כזו או אחרת‪,‬‬ ‫יהודי של גלות פירושו שהוא עצמו בגלות‪ .‬אין הוא יכול להרגיש‬ ‫כשיש לו לאדם רחמנות על חבירו‪,‬‬ ‫כל אחד כפי מה שהוא‪ .‬אבל תלמידי חכמים כל‬ ‫את נשמתו‪ .‬והקב"ה אומר‪ :‬איך מתקנים את הדבר? מתקנים אותו‬ ‫תפילה מתוך הרגשת הנשמה‬ ‫כשאדם עושה חסד עם חבירו‪,‬‬ ‫זמן שמזקינים דעתן מתיישבת עליהם‪ ,‬כי הם כבר‬ ‫על‪-‬ידי שפועלים להרגיש את הנשמה‪ .‬והשלב הראשון הוא לדעת‬ ‫מסיבה זו‪ ,‬אחרי שאדם היה במצב שנאלץ להתנהג‬ ‫כשאדם יוצא מגדרו למען חבירו‪,‬‬ ‫התמודדו עם דברים רבים והתגברו וקיבלו באהבה עד‬ ‫שיש שם בפנים את כל הרגשות הטובים שצריך‪ .‬ואיך נותנים להם‬ ‫באכזריות‪ ,‬ואחרי שהיה במצב שהיה צריך להתעלם‪ ,‬אינו‬ ‫באותו רגע הוא מגלה את החנון ורחום‬ ‫שכוחות נפשם התחילו לצאת החוצה והם ממשיכים‬ ‫לבצבץ החוצה? דבר ראשון על‪-‬ידי עשיית פעולות‪ ,‬כי האדם נפעל‬ ‫מוצא לעצמו מקום‪ .‬הוא לא יכול להתפלל לאחר מכן‪.‬‬ ‫שקיימים בתוך נשמתו‪ ,‬ואז מה שקורה‬ ‫לצאת מיום ליום‪.‬‬ ‫לפי פעולותיו‪ .‬עשה חסד‪ .‬אל תתעלם מפלוני‪ .‬אל תתעלם לא מאבידת‬ ‫כשהאדם בוכה עם מישהו‪ ,‬הוא כן יכול להתפלל אחר‪-‬‬ ‫הוא שהנשמה שלו מאירה‬ ‫חושבים לפעמים שהאיש הבא בימים מתייפח‬ ‫ממונו ולא מאבידת גופו‪ .‬לא תוכל להתעלם‪ ,‬כי נשמתך רואה אותו‪.‬‬ ‫כך‪ .‬מה הפשט? לכאורה‪ ,‬הסברא נותנת שכאשר אדם‬ ‫מבכי בתפילתו יותר בקלות כי גופו נחלש כבר ואינו‬ ‫התרגש ונסער מצער הזולת‪ ,‬לא יוכל אחר‪-‬כך להתפלל‪...‬‬ ‫שולט בעצמו כל‪-‬כך‪ .‬אתה אומר את זה טוב‪ ,‬אבל‬ ‫ללא הבדל גיל‬ ‫הוא לא יכול‪ ,‬פשוט לא יכול‪ .‬הוא מגיע עכשיו אחרי‬ ‫לא עם הליטוש הנכון‪ .‬כן‪ ,‬גופו נחלש‪ ,‬אבל ברוך ד'‪,‬‬ ‫אצל החסידישע‪-‬יידן של פעם‪ ,‬זה היה כל‪-‬כך טבעי להרגיש‬ ‫שהשתתף בבכי עם יהודי אחר‪ .‬הוא היה בניחום אבלים‬ ‫איזו מצות עשה? ‪ -‬שאל אותו הלה‪ ,‬ורבי יחזקאל‬ ‫מדברים טובים‪ .‬הגוף‪ ,‬הלבוש‪ ,‬הדבר שמסתיר‪ .‬קל לו‬ ‫בכאבו של ילד קטן‪ .‬הם ראו ילד שלא הצליח לתפוס פעקאלע‬ ‫לא קל‪ .‬הוא ישב שם וירדה לו דמעה‪ .‬הוא החזיק בידו של‬ ‫השיב לו‪" :‬מצות 'והלכת בדרכיו'‪ .‬פסוק יש בישעיהו‪:‬‬ ‫יותר לגעות בבכי‪ ,‬כי הוא כבר יותר מזוכך‪ ,‬הוא כבר‬ ‫באויפרוף‪ ,‬ניגשו אליו ונתנו לו‪ .‬היום כשהאדם כבר יהודי מבוגר‪,‬‬ ‫האבל‪ .‬הוא לא האמין שנגזר עליו להיות בניחום אבלים‬ ‫'ומחה ד' אלקים דמעה מעל כל פנים'‪ .‬אומרים אותו‬ ‫לא שקוע כל‪-‬כך בעולם הזה‪ ,‬אין לו כבר תשוקות‬ ‫נער בן ארבע עשרה‪ ,‬הוא כבר לא מסתכל על ילדים‪ .‬מי מסתכל‬ ‫כזה‪ .‬בצאתו הוא מרוסק לגמרי‪ .‬והוא הולך להתפלל מנחה‬ ‫בלווית המת בחפזה‪ ,‬ממהרים‪' ...‬ומחה ד' אלקים דמעה‬ ‫חזקות כל‪-‬כך של העולם הזה‪ .‬קל לו להזיל דמעה‪ ,‬זה‬ ‫על ילד? אני לא באותו דור בכלל‪ ,‬אין לי אתו כלום‪.‬‬ ‫והתפילה שגורה בפיו‪ .‬בברכת ולירושלים עירך‪ ,‬זולגת‬ ‫מעל כל פנים'‪ .‬מדרכי הקב"ה היא שכאשר הוא רואה‬ ‫פשוט קורה לו מעצמו‪ ,‬כי הוא הרבה יותר בטל וכנוע‪.‬‬ ‫כשהנשמה ערה‪ ,‬אין האדם רואה חילוק בין גיל כזה או גיל אחר‪,‬‬ ‫לו דמעה‪ .‬וכשהוא מתעלם‪ ,‬אינו יכול אחר‪-‬כך להתפלל‬ ‫דמעה על לחיו של יהודי‪ ,‬הוא בא ומנגב אותו‪.‬‬ ‫כי אצל הנשמה אין שום חילוק‪ .‬כולם שווים אצלה‪ .‬זה לא האדם‪,‬‬ ‫מנחה‪ .‬לכאורה צריך להיות בדיוק הפוך‪ .‬בשביל להתפלל‬ ‫לא משנה מי הוא אותו יהודי‪ ,‬בן כמה הוא‪ ,‬ומפני מה‬ ‫למחות דמעה מילדה קטנה‬ ‫זו לא הסיבה שבגללה הוא בוכה‪ ,‬זה עצם זה שהוא בוכה‪ .‬ידוע‬ ‫הרי זקוקים לישוב הדעת‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‪" :‬אין עומדין‬ ‫ירדה דמעתו‪ .‬אתה רואה דמעה ואתה הולך לנגב אותה‪.‬‬ ‫אבל כל אחד מאיתנו‪ ,‬אם הוא עוסק בחסד בגישה‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪43‬‬ ‫‪ 42‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫ילדים נתמכים במזון בסיסי בקביעות‪ ,‬בתקציב כולל כ‪ ₪ 850,000-‬בחודש ‪ /‬פרנסנו בכבוד‪ :‬כ‪ 400-‬נעזרים בהצעות לפרנס‬ ‫יעודד‪ 107 :‬יתומים ויתומות נעזרים‪ 52 ,‬אלמנים‪/‬ו‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫בהשמה בעבודה ובהכשרה מקצועית שמורה ‪/‬‬ ‫כ‪ 2,200-‬בחורי אנ"ש משתתפים במסגרות בי‬ ‫בתקציב כולל של כ‪ ₪ 2,000,000-‬בשנה ‪ /‬משכני‪:‬‬ ‫בין הזמנים‪ ,‬המתופעלות בלמעלה מ‪ 20-‬סניפים בארה"ק ובידי כ‪ 42-‬רכזים ‪ /‬שיקום משפחות‪ :‬כ‪ 160-‬נעזרו בשנה החולפ‬ ‫בגיוס למטרות ממוקדות כ‪ / ₪ 10,000,000-‬האגף המשפטי‪ 46 :‬תיקים משפטיים סבוכים‪ ,‬מתוכם ‪ 12‬להציל קורת גג מ‬ ‫נושים‪ 6 ,‬בייצוג בבתי המשפט‪ ,‬ועוד ‪ /‬מהרה‪ :‬סיוע בשידוכים בעיקר למבוגרים – למעלה מ‪ 200-‬בשנה החולפת‪ ,‬בידי ארבע‬ ‫שדכנים הפועלים בקביעות מדי יום‪ ,‬בתקציב כולל כ‪ ₪ 300,000-‬בשנה ‪ /‬מלבושי כבוד‪ :‬כ‪ 1500-‬משפחות נעזרות‪ ,‬למע‬ ‫מ‪ 100,000-‬פריטי לבוש במחירים מסובסדים ‪ /‬תמיכות חגים‪ :‬כ‪ 1500-‬משפחות נעזרות‪ ,‬בתקציב כולל כ‪ ₪ 12,000,000-‬בש‬ ‫‪ /‬ויגילו בשמחה‪ :‬כ‪ 1,000-‬שמחות מדי שנה‪ ,‬כרבע מיליון מנות מוזלות ‪ /‬סיוע פרטני בייעוץ ו'ברווח'‪ :‬למעלה מ‪ 1,000-‬פני‬ ‫בחצי שנה החולפת ‪ /‬לאלתר‪ :‬כ‪ 500-‬משפחות נעזרות מדי חודש בחודשו‪ ,‬בתקציב כולל של למעלה מ‪ ₪ 10,000,000-‬בש‬ ‫הֹוׁשַע נ ָא‬ ‫‪ /‬מזון ומחיה‪ :‬כ‪ 5,000-‬ילדים נתמכים במזון בסיסי בקביעות‪ ,‬בתקציב כולל כ‪ ₪ 850,000-‬בחודש ‪ /‬פרנסנו בכבוד‪ :‬כ‪0-‬‬ ‫נעזרים בהצעות לפרנסה‪ ,‬בהשמה בעבודה ובהכשרה מקצועית שמורה ‪ /‬יעודד‪ 107 :‬יתומים ויתומות נעזרים‪ 52 ,‬אלמנים‪/‬ו‬ ‫ּת ְמוּכ ִים ע ָל ֶיך!ָ‬ ‫בתקציב כולל של כ‪ ₪ 2,000,000-‬בשנה ‪ /‬משכני‪ :‬כ‪ 2,200-‬בחורי אנ"ש משתתפים במסגרות בימי בין הזמנים‪ ,‬המתופעל‬ ‫בלמעלה מ‪ 20-‬סניפים בארה"ק ובידי כ‪ 42-‬רכזים ‪ /‬שיקום משפחות‪ :‬כ‪ 160-‬נעזרו בשנה החולפת‪ ,‬בגיוס למטרות ממוקד‬ ‫"אצל החסידישע‪-‬יידן של פעם‪ ,‬זה היה כל‪-‬כך טבעי להרגיש בכאבו של ילד קטן"‪ .‬תמונת אילוסטרציה‬ ‫כ‪ / ₪ 10,000,000-‬האגף המשפטי‪ 46 :‬תיקים משפטיים סבוכים‪ ,‬מתוכם ‪ 12‬להציל קורת גג מידי נושים‪ 6 ,‬בייצוג בב‬ ‫המשפט‪ ,‬ועוד ‪ /‬מהרה‪ :‬סיוע בשידוכים בעיקר למבוגרים – למעלה מ‪ 200-‬בשנה החולפת‪ ,‬בידי ארבעה שדכנים הפועל‬ ‫בקביעות מדי יום‪ ,‬בתקציב כולל כ‪ ₪ 300,000-‬בשנה ‪ /‬מלבושי כבוד‪ :‬כ‪ 1500-‬משפחות נעזרות‪ ,‬למעלה מ‪ 100,000-‬פרי‬ ‫רגע אחד שבה נשמה אחת מרגישה נשמה אחרת –‬ ‫מדליקים מנר לנר‪.‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫הסיפור על הרה"ק רבי אהרן מטשערנוביל זיע"א שקם‬ ‫באמצע השולחן הטהור להרגיע תינוק שבכה בעגלתו‪.‬‬ ‫עלינו‬ ‫לבוש במחירים מסובסדים ‪ /‬תמיכות חגים‪ :‬כ‪ 1500-‬משפחות נעזרות‪ ,‬בתקציב כולל כ‪ ₪ 12,000,000-‬בשנה ‪ /‬ויגילו בשמח‬ ‫הכנעה מביאה זאת‪ ,‬והמצוות מביאות זאת‪ .‬עוד‬ ‫הוא עצר את הכל בשביל זה‪ .‬וכן ידוע הסיפור עם‬ ‫כ‪ 1,000-‬שמחות מדי שנה‪ ,‬כרבע מיליון מנות מוזלות ‪ /‬סיוע פרטני בייעוץ ו'ברווח'‪ :‬למעלה מ‪ 1,000-‬פניות בחצי שנה החולפ‬ ‫מצווה שבין אדם לחברו‪ ,‬עוד ויתור‪ ,‬עוד ועוד‪ .‬תסיר‬ ‫הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זיע"א שבדרכו לכל‬ ‫‪ /‬לאלתר‪ :‬כ‪ 500-‬משפחות נעזרות מדי חודש בחודשו‪ ,‬בתקציב כולל של למעלה מ‪ ₪ 10,000,000-‬בשנה ‪ /‬מזון ומחי‬ ‫את המחיצה ואז תוכל לדלות את הדבר שגואל אותך‪.‬‬ ‫נדרי‪ ,‬שמע קול בכי של תינוק בוקע מאחד הבתים‪,‬‬ ‫סוכת‬ ‫כ‪ 5,000-‬ילדים נתמכים במזון בסיסי בקביעות‪ ,‬בתקציב כולל כ‪ ₪ 850,000-‬בחודש ‪ /‬פרנסנו בכבוד‪ :‬כ‪ 400-‬נעזרים בהצע‬ ‫זה הולך לגאול אותך בעצמך‪ .‬תוכל להרגיש את נשמתך‪.‬‬ ‫נכנס להרגיעו ולא המשיך בדרכו‪ .‬הוא לא יכול היה‬ ‫לפרנסה‪ ,‬בהשמה בעבודה ובהכשרה מקצועית שמורה ‪ /‬יעודד‪ 107 :‬יתומים ויתומות נעזרים‪ 52 ,‬אלמנים‪/‬ות‪ ,‬בתקציב כו‬ ‫להמשיך הלאה כי התינוק בכה‪.‬‬ ‫הקשיים מקלפים את האגו‬ ‫שלומך‬ ‫של כ‪ ₪ 2,000,000-‬בשנה ‪ /‬משכני‪ :‬כ‪ 2,200-‬בחורי אנ"ש משתתפים במסגרות בימי בין הזמנים‪ ,‬המתופעלות בלמעלה מ‪-‬‬ ‫סניפים בארה"ק ובידי כ‪ 42-‬רכזים ‪ /‬שיקום משפחות‪ :‬כ‪ 160-‬נעזרו בשנה החולפת‪ ,‬בגיוס למטרות ממוקדות כ‪10,000,000-‬‬ ‫הדבר השני שעוזר עד מאוד שהאדם יוכל להרגיש‬ ‫דמעה באשר היא דמעה‬ ‫את נשמתו‪ ,‬הוא זה שהקב"ה עושה אתו כשהוא מכניסו‬ ‫מה זה הדבר הזה? מה הפשט בזה? איננו מתבוננים‬ ‫‪ /‬האגף המשפטי‪ 46 :‬תיקים משפטיים סבוכים‪ ,‬מתוכם ‪ 12‬להציל קורת גג מידי נושים‪ 6 ,‬בייצוג בבתי המשפט‪ ,‬ועוד ‪ /‬מהר‬ ‫למצב של יסורים‪ ,‬אשר עבודתו אז היא לקבל את‬ ‫בסיפורים האלה‪ .‬הם נשמעים לנו כסיפורי מעשיות‬ ‫סיוע בשידוכים בעיקר למבוגרים – למעלה מ‪ 200-‬בשנה החולפת‪ ,‬בידי ארבעה שדכנים הפועלים בקביעות מדי יום‪ ,‬בתקצ‬ ‫היסורים באהבה‪ ,‬ולדעת שהקב"ה הביאם לו באהבתו‬ ‫נחמדים כאלה‪ .‬תאר לעצמך בבית הכנסת‪ ...‬לא הרבי‪,‬‬ ‫כולל כ‪ ₪ 300,000-‬בשנה ‪ /‬מלבושי כבוד‪ :‬כ‪ 1500-‬משפחות נעזרות‪ ,‬למעלה מ‪ 100,000-‬פריטי לבוש במחירים מסובסדים‬ ‫אותו‪ .‬כל אחד עם עגמת הנפש שלו‪ ,‬כל אחד עם הקשיים‬ ‫כי אז נעשה מזה א גרויסע רעביש'ע מעשה‪ .‬לא‪-‬לא‪,‬‬ ‫תמיכות חגים‪ :‬כ‪ 1500-‬משפחות נעזרות‪ ,‬בתקציב כולל כ‪ ₪ 12,000,000-‬בשנה ‪ /‬ויגילו בשמחה‪ :‬כ‪ 1,000-‬שמחות מדי שנ‬ ‫שעוברים עליו‪ .‬הוא יודע שהוא זקוק לכפרת עוונות‪,‬‬ ‫בעל התפילה‪ .‬בעל התפילה לא הגיע‪ .‬למה הוא לא‬ ‫כרבע מיליון מנות מוזלות ‪ /‬סיוע פרטני בייעוץ ו'ברווח'‪ :‬למעלה מ‪ 1,000-‬פניות בחצי שנה החולפת ‪ /‬לאלתר‪ :‬כ‪ 500-‬משפח‬ ‫הוא יודע שהקב"ה הוא טוב ומטיב ושלכל דבר יש‬ ‫הגיע? כי היה לו אונס‪ .‬האונס היה שילד קטן בכה‬ ‫נעזרות מדי חודש בחודשו‪ ,‬בתקציב כולל של למעלה מ‪ ₪ 10,000,000-‬בשנה ‪ /‬מזון ומחיה‪ :‬כ‪ 5,000-‬ילדים נתמכים במ‬ ‫חשבון‪.‬‬ ‫בקומה למטה‪ .‬לא נכתוב אותו סיפור‪ ,‬כי אז נדמה‬ ‫בסיסי בקביעות‪ ,‬בתקציב כולל כ‪ ₪ 850,000-‬בחודש ‪ /‬פרנסנו בכבוד‪ :‬כ‪ 400-‬נעזרים בהצעות לפרנסה‪ ,‬בהשמה בעבו‬ ‫אותו לסיפור של הרבי מסאסוב‪ .‬לא! כאן בבית הכנסת‬ ‫ובהכשרה מקצועית שמורה ‪ /‬יעודד‪ 107 :‬יתומים ויתומות נעזרים‪ 52 ,‬אלמנים‪/‬ות‪ ,‬בתקציב כולל של כ‪ ₪ 2,000,000-‬בש‬ ‫כשאתה מוריד דמעה מיהודי‪ ,‬על‪-‬ידי‬ ‫בקומה למטה‪ ,‬היה ילד שהתקוטט עם ילד אחר ובכה‪,‬‬ ‫והוא הלך וניסה לעשות שלום ביניהם‪ ,‬וכל מתפללי‬ ‫‪ /‬משכני‪ :‬כ‪ 2,200-‬בחורי אנ"ש משתתפים במסגרות בימי בין הזמנים‪ ,‬המתופעלות בלמעלה מ‪ 20-‬סניפים בארה"ק וב‬ ‫מילת חיזוק‪ ,‬על‪-‬ידי חיוך‪ ,‬על‪-‬ידי מילה‬ ‫בית הכנסת מחכים‪.‬‬ ‫כ‪ 42-‬רכזים ‪ /‬שיקום משפחות‪ :‬כ‪ 160-‬נעזרו בשנה החולפת‪ ,‬בגיוס למטרות ממוקדות כ‪ / ₪ 10,000,000-‬האגף המשפטי‪:‬‬ ‫טובה‪ ,‬זה הרבה יותר מההרגשה –‬ ‫התשובה היא שאיננו מרגישים את נשמתנו ולכן‬ ‫תיקים משפטיים סבוכים‪ ,‬מתוכם ‪ 12‬להציל קורת גג מידי נושים‪ 6 ,‬בייצוג בבתי המשפט‪ ,‬ועוד ‪ /‬מהרה‪ :‬סיוע בשידוכים בעי‬ ‫אה‪ ,‬ברוך השם חיזקתי יהודי‪ .‬ודאי‬ ‫אנו עושים זאת רק כשמדובר באסון גדול‪ .‬זה כמו‬ ‫למבוגרים – למעלה מ‪ 200-‬בשנה החולפת‪ ,‬בידי ארבעה שדכנים הפועלים בקביעות מדי יום‪ ,‬בתקציב כולל כ‪300,000-‬‬ ‫שיש לך הרגשה טובה‪ ,‬כי נשמתך‬ ‫שאיש ההצלה אינו רץ לכל קריאה‪ .‬הוא יודע שיש‬ ‫בשנה ‪ /‬מלבושי כבוד‪ :‬כ‪ 1500-‬משפחות נעזרות‪ ,‬למעלה מ‪ 100,000-‬פריטי לבוש במחירים מסובסדים ‪ /‬תמיכות חגים‪ :‬כ‪00-‬‬ ‫מרגישה את האמת‬ ‫עוד אנשי 'הצלה' שיכולים לטפל עכשיו במקרה‪ .‬הוא‬ ‫משפחות נעזרות‪ ,‬בתקציב כולל כ‪ ₪ 12,000,000-‬בשנה ‪ /‬ויגילו בשמחה‪ :‬כ‪ 1,000-‬שמחות מדי שנה‪ ,‬כרבע מיליון מנות מוזל‬ ‫חושב כל פעם‪" :‬לקחת את התיק הזה או לא לקחת"‪.‬‬ ‫‪ /‬סיוע פרטני בייעוץ ו'ברווח'‪ :‬למעלה מ‪ 1,000-‬פניות בחצי שנה החולפת לאלתר‪ :‬כ‪ 500-‬משפחות נעזרות מדי חודש בחודש‬ ‫כך אנחנו חושבים כשעומדים מול מקרה מעורר‬ ‫רחמים ‪" -‬לרחם או לא לרחם?"‪ .‬כי זה בא מבחוץ‪.‬‬ ‫אבל יש כאן עוד הרגש‪ ,‬עוד מימרא שהאדם צריך‬ ‫אנו צריכים לעבוד שזה יבוא כל‪-‬כך חזק מבפנים עד‬ ‫לומר לעצמו ולחזור עליה כל הזמן‪ .‬כשאתה מתמודד‬ ‫שיהיה לנו רגש לזה‪.‬‬ ‫עם קושי‪ ,‬יש לך הזדמנות אדירה‪ ,‬כי מה שקורה הוא‬ ‫האם לילדים שלנו עצמנו זה שונה? כשאנו‬ ‫שגופך אינו יכול לריב עם התוכנית של הקב"ה‪ .‬זה לא‬ ‫מתעלמים מילדינו‪ ...‬אכן כן‪ ,‬אנו מתעלמים מילדינו‬ ‫ׁ ְש_לו ֵּחי‬ ‫קופת 'להחזיק‬ ‫ם ו לה‬ ‫כפי שרצית עכשיו‪ .‬האדם נמצא במצב של הכנעה‪ ,‬כל‬ ‫ע"י‬ ‫חיות‬ ‫ש‬ ‫בבית‪ .‬זה נשמע אולי מפחיד‪ ,‬אבל זו המציאות‪ ,‬אנו מדי‬ ‫ם'‬ ‫ָמ ְׁש ֵכנִ י ְצ ָד ָק<ה‬ ‫אלע ינאיינ‬ ‫ה אל ביתך!‬ ‫פרנסנו‬ ‫א‬ ‫בכבוד‬ ‫שאינו כועס ואינו מתמרד‪.‬‬ ‫עסוקים‪ ,‬מדי טרודים‪ ,‬מדי שקועים בדברים אחרים‪,‬‬ ‫ע‬ ‫וב‬ ‫רכ‬ ‫ם‪,‬‬ ‫שע''י קופת להחזיקם ולהחיותם‬ ‫רה‬ ‫יעוץ והכוון תעסוקתי‬ ‫להביא שמי‬ ‫למשוך לב הנוער לתורה ויר"ש‬ ‫א‬ ‫עם!‬ ‫ט רי‬ ‫ע"י קופת 'להחזיקם ולהחיותם'‬ ‫ט פאר יענ‬ ‫הוא לא צועק‪ ,‬הוא אומר‪ :‬הקב"ה סיבב ככה‪ ,‬זה‬ ‫עד שאיננו יכולים להרגיש את הילדים‪ .‬כשמדברים‬ ‫לסייע‪ .‬להושיע‪ .‬כל יום‪ .‬כל השנה‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬יש לזה חשבון‪ .‬אפילו אם בפנים אתה עדיין‬ ‫על להרגיש את הילד‪ ,‬זה יכול להיות הרגשה של רגע‪,‬‬ ‫ממלכת החסד של ויזניץ | ממלכת החסד שלך!‬ ‫‪ 44‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫ֹ‬ ‫‪+++‬הו ׁ ַשע ָ‪ָ+‬נא‬ ‫ּפ ֹו ֵ‪ַ ‬ח ָיד ו ַּ‪ַ+‬מ ְשׂ ִ ּב ַיע‬ ‫"השיב לו רבי יחזקאל‪ :‬כשאתה מוריד דמעה מיהודי‪ ,‬אתה עוסק ב'והלכת בדרכיו'‪ ,‬אתה עוסק בלגלות את נשמתך"‪ .‬הגאון רבי יחזקאל‬ ‫ותפרוס‬ ‫אברמסקי זצ"ל באמירת שיעור לתלמידיו בישיבת סלבודקה‬ ‫בין אדם מרגיש לאינו מרגיש‬ ‫כועס ונלחם עם עצמך‪ ,‬אבל אתה מדבר כך לכל‬ ‫עלינו‬ ‫זהו בעצם הדבר העיקרי שמגדיר את שני סוגי‬ ‫הפחות‪ ,‬ויש לך רגעים שאתה מרגיש ככה‪ ,‬ראוי‬ ‫האנשים שקיימים בעולם הזה‪ .‬אדם שיכול להרגיש‪,‬‬ ‫שתדע שאחת מהתכליות החזקות ביותר שיוצאות‬ ‫ואדם שלא חלי ולא מרגיש‪ .‬הוא לא מרגיש כלום‪" .‬כל‬ ‫מהיסורים שהאדם עובר היא‪ ,‬שזה גורם לו להרגיש‬ ‫סוכת‬ ‫אוכל תתעב נפשם"‪ .‬לא יודע‪ ,‬הוא לא מרגיש‪ ,‬אין לו‬ ‫את נשמתו שלו‪.‬‬ ‫תיאבון‪ .‬סימן שהוא חולה‪ .‬הוא לא מרגיש כלום‪ .‬הוא‬ ‫זוהי טובה גדולה ועצומה‪ ,‬ותוכל להשתמש בדבר‬ ‫לא מרגיש טעם ביום טוב‪ ,‬הוא לא מרגיש טעם בשבת‪,‬‬ ‫שלומך‬ ‫הזה עבורך ועבור משפחתך באלפי אופנים‪ .‬הקושי‬ ‫הוא לא מרגיש שום דבר‪ .‬הוא קר כאבן‪.‬‬ ‫הקטן שעכשיו עובר עליך‪ ,‬אמנם כואב‪ ,‬אמנם בלתי‬ ‫הוא נותן לזה הסברים‪ .‬הוא טוען שהתקרר או שיש‬ ‫נעים‪ ,‬אבל מה קורה עכשיו? אתה עובר עכשיו תהליך‬ ‫לו תכונת נפש כזו או שיש לו נפש חזקה ואמיצה‪ .‬אך‬ ‫שמסיר עוד קצת מהדבר שאינו מאפשר לך להרגיש‬ ‫לא‪ .‬הוא פשוט נמצא בגלות‪ .‬כשאדם שרוי בגלות‪ ,‬אינו‬ ‫את נשמתך‪ .‬זה מקלף קצת מהגאוה שיש לך‪ .‬ואז‪ ,‬אם‬ ‫מרגיש כלום‪ .‬נוגעים באצבעו של אדם ושואלים אותו‬ ‫אתה מקבל זאת באהבה‪ ,‬אתה יכול להרגיש‪ ,‬להרגיש‬ ‫אם הוא מרגיש‪ .‬אם הוא עונה 'לא'‪ ,‬זה מעורר בהלה‪.‬‬ ‫את עצמך ולהרגיש את זולתך‪ .‬קיבלת בחזרה את‬ ‫אם הוא עונה 'כן' – נושמים לרווחה‪ .‬ברוך השם‪ ,‬הוא‬ ‫ההרגשים שלך‪ .‬תחיית המתים‪.‬‬ ‫קיבל בחזרה את הכח להרגיש‪.‬‬ ‫ככל שיש לו לאדם יותר הכנעה‪ ,‬כך הוא יכול יותר‬ ‫להרגיש את נשמתו‪ ,‬וכן הוא יכול להרגיש יותר את‬ ‫חייב אדם לברך על הרעה‬ ‫השני‪ .‬אך צריך לתת על זה את הדעת‪ .‬כוונתנו לומר‬ ‫ועל זה צריך האדם להודות להקב"ה‪ .‬אחת‬ ‫שזה לא קורה סתם בגלל שאתה מתמודד עם צרה‪.‬‬ ‫מהסיבות שהאדם צריך להודות להקב"ה על הרעה‬ ‫אתה צריך לעורר בלבך הכנעה‪.‬‬ ‫כשם שמברך על הטובה היא זו‪ ,‬כי הקב"ה נותן לך‬ ‫עכשיו את עצמך‪ .‬אינך קולט כי אתה באמצע התהליך‪,‬‬ ‫גזירה על המת שישתכח‬ ‫אבל כשתעצור – תראה‪ .‬הדמעה‪ ...‬ההרגשה‪ ...‬אינני‬ ‫ידוע שמצד אחד אמרו חז"ל‪" :‬גזירה על המת‬ ‫יכול לבד‪ .‬כל זה מאפשר לך להרגיש את נשמתך‪.‬‬ ‫שישתכח מן הלב"‪ .‬העולם מתנהל הלאה‪ ,‬הדברים‬ ‫זה כח שיכול לעזור לך בכל המקומות‪ .‬זה באמת‬ ‫כ‪ 5000-‬ילדים מתארחים על שולחן 'להחזיקם ולהחיותם' בחג הסוכות!‬ ‫ממשיכים להתקדם‪ ,‬והמת נשתכח מהלב‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫הדבר שגואל את האדם‪ ,‬כי אף פעם אין מצב שפוקד‬ ‫פתח את ידך ותשביע את רעבונם בחג!‬ ‫אנו רואים אצל יעקב אבינו‪ ,‬שמיאן להתנחם‪ .‬חז"ל‬ ‫כבר מדברים על זה ואומרים שבגלל שיוסף הצדיק‬ ‫את האדם ואין האדם יכול לעבוד אז את הקב"ה‪.‬‬ ‫תמיד יש מהלך‪ .‬יהודי פותח ספר תהילים‪ .‬כמה אנשים‬ ‫היה חי אז‪ ,‬הוא לא נשכח לו מן הלב‪.‬‬ ‫טוענים שהם פותחים ספר תהילים ואין מרגישים‬ ‫אך שמעתי בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬שהגדיר זאת‬ ‫כלום‪ .‬על זה באמת צריך לומר תהילים‪ .‬למה הוא לא‬ ‫בצורה קצת שונה‪ ,‬מה שיוצר חילוק גדול‪ .‬הוא הסביר‬ ‫מרגיש כלום? כי הוא עדיין בגלות‪ .‬אם הוא יאמר‬ ‫‪ | ₪ 1800‬אירוח סעודות יו"ט למשפחה‬ ‫כך‪ :‬כשאדם נפטר מן העולם כדרך כל הארץ‪ ,‬אזי יש‬ ‫הרבה תהלים ויחזור בתשובה‪ ,‬זה אולי יצליח לקלף‬ ‫גזירה על המת שישתכח מן הלב‪ .‬למה? כי בנפש יש‬ ‫‪ | ₪ 360‬אירוח סעודות יו"ט לנפש‬ ‫קצת את הקליפות‪ .‬אבל אתה חייב לדלות את גאולת‬ ‫כלים לעכל את מה שקרה‪ ,‬והגם שיש עכשיו כאב חזק‬ ‫הנפש שלך‪.‬‬ ‫שמחת סוכות תשפ"ז‬ ‫‪ | ₪ 140‬אירוח 'מזון ומחיה' לילד‬ ‫‪ 46‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫לא מעוצמה אלא מגלות‬ ‫הוא מגיע‪ ,‬מתי הוא הולך‪ ,‬כמה הוא נרדם על הספר‬ ‫וגעגוע‪ ,‬מבינים שזהו סדר הבריאה‪ ,‬ולאט לאט הלב‬ ‫וכן הוא לגבי הרגשת טעם בשבת‪ .‬זה אותו הדבר‪ .‬כשיש‬ ‫וכמה הוא הספיק ללמוד‪ ,‬ויש שהתוצאה בהחלט אינה‬ ‫נפרד‪ ,‬ובהדרגה ממשיכים הלאה‪ .‬אבל כשקורה מקרה‬ ‫לו לאדם נשמה‪ ,‬הוא מרגיש את הטעם של שבת‪ .‬הוא‬ ‫נעימה‪ .‬יוצא לו שביום יפה הוא מספיק ללמוד לכל‬ ‫שהנפש נלקחה במיתה משונה‪ ,‬באופן שאינו מסדר‬ ‫מרגיש שאם הוא ישן או דיבר יותר מדי‪ ,‬זה נורא ואיום‪.‬‬ ‫היותר שש שעות‪ .‬הוא חושב לעצמו‪" :‬יש כאן אברכים‬ ‫הבריאה‪ ,‬אזי קשה מאוד להפרד ‪" -‬וימאן להתנחם"‪.‬‬ ‫מתמידים שמספיקים ביום שתים עשרה שעות‪ ,‬ארבע‬ ‫כשהגיעו לספר ליעקב אבינו על יוסף‪" ,‬טרוף טורף‬ ‫מישהו אחר‪ ,‬מרגיש זאת רק ביום כיפור‪ .‬יום כיפור‪ ,‬יום‬ ‫עשרה שעות"‪ .‬הוא אומר‪ :‬אינני שם‪ ,‬אינני יודע אם‬ ‫יוסף"‪ ,‬חיה טרפה אותו! חיה רעה טרפה את הבן‬ ‫כיפור זה שונה‪ .‬למה יום כיפור זה שונה? כי אתה מחשיב‬ ‫בבית נמצאים בדרגה זו‪ ,‬אבל אם אוכל להוסיף אולי‬ ‫האהוב עליו ביותר – קשה היה לו להתנחם‪ ,‬כי קשה‬ ‫את עצמך להולך בדרך הממוצע‪ .‬אתה אומר ככה‪" :‬לא‬ ‫בלילה‪ ,‬אולי לפנות בוקר‪.‬‬ ‫לה לידיעה כזו להתיישב בלב‪.‬‬ ‫כל שבת‪ .‬יום כיפור זה יום כיפור"‪.‬‬ ‫ערליכער‪-‬ייד כשראה אדם מדבר בשבת דברים בטלים‪,‬‬ ‫הזדעק‪ :‬אינני מבין איך נשמתך אינה צועקת‪ .‬והתשובה‬ ‫חושבים שזה נורמלי‬ ‫קשיים רגילים אינם מרגשים‬ ‫היא שהוא כל כך אטום‪ ,‬שאינו מרגיש את נשמתו‪ .‬האור‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬דרך הממוצע משתנית מאיש לאיש‪.‬‬ ‫חושבני לומר שרעיון זה הוא לא רק לגבי זה‪ ,‬אלא‬ ‫החיים הק' כותב בפרשת כי תשא‪ ,‬שאם האדם מדבר‬ ‫וכשאנו מדברים על פיתוח רגש לאחרים‪ ,‬יש שהאדם‬ ‫הוא נכון לגבי כל הדברים‪ .‬יש שאנו רואים אחד בוכה‪,‬‬ ‫מצד תכונתו כל‪-‬כך נעול‪ ,‬עד שאין לו בעיה להתנהג‬ ‫אנו רואים אחד שחייו קשים עליו‪ ,‬ואחד מהדברים‬ ‫ותפרוס‬ ‫דברי חול‪ ,‬או דברי צער בשבת‪ ,‬נשמתו מתעגמת‪ .‬היא‬ ‫כל‪-‬כך כאובה‪ ,‬היא לא יכולה לסבול שהאדם מדבר דברי‬ ‫באכזריות‪ .‬הוא יכול לומר למי שמבקש ממנו טובה‪:‬‬ ‫שעוזרים לנו להתעלם ולהמשיך הלאה‪ ,‬הוא לומר‪" :‬זה‬ ‫"לא"‪ .‬למה? "כי אמרתי שלא"‪ .‬הלה מתחנן‪ ,‬והוא‬ ‫נורמלי‪ ,‬זה מה שילדים עושים‪ ,‬לא קרה כלום‪ .‬זה בסדר‪.‬‬ ‫"מה הפירוש 'ויגדל משה'? – הפירוש הוא‪' :‬וירא בסבלותם'‪ .‬הוא הרגיש אותם ואת סבם"‪.‬‬ ‫צער בשבת‪.‬‬ ‫בשלו – "לא"‪ .‬אין לו שום הסבר לסירובו‪ .‬ובכן‪ ,‬אדם‬ ‫מה כבר קרה?"‪ .‬זהו הדבר שמנחם את האדם – "זה‬ ‫יהודים שופכים ליבם וצקון לחשם בציון‪-‬קדשו של הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זי"ע‬ ‫אם אתה כן יכול לסבול דיבורים כאלה‪ ,‬האם זה מגיע‬ ‫עלינו‬ ‫זה מרגיש שאם רק יגיע למקום שיוכל להסביר את‬ ‫לא כלום‪ ,‬שום דבר לא קרה"‪.‬‬ ‫מחוזקה? מדובר בגלות‪ .‬מי שאינו מרגיש טעם בשבת‪,‬‬ ‫סירובו‪ ,‬הוא כבר יהיה בדרך הממוצע‪ .‬הוא כבר לא‬ ‫אך כשאדם רואה משהו לא נורמלי‪ ,‬משהו שאין‬ ‫שרוי בגלות נוראה‪ .‬הוא מגיע‪ ,‬מדבר‪ ,‬מנסה קצת ללמוד‬ ‫ייחשב כאכזר ואטום לב‪ ,‬שהרי הוא מסביר מדוע הוא‬ ‫לו הגיון‪ ,‬זה מזעזע אותו‪ .‬עיניו ראו או אזניו שמעו‬ ‫סוכת‬ ‫וליראה את שמך"‪ .‬כידוע‪ ,‬התולדות מביא בשם הבעש"ט הק'‪ ,‬שאם‬ ‫ונרדם‪ .‬זה גלות‪ .‬לא בגלל שהתרגלת לזה‪ ,‬זה אומר שיש‬ ‫היו מאריכים יותר באהבה רבה‪ ,‬היה המשיח מגיע כבר והיינו נגאלים‪.‬‬ ‫מסרב‪ .‬וכשהאדם מגיע ממקום שהוא תמיד מסרב‬ ‫דבר שאין לו היכן להניחו‪ .‬אין לו מקום בליבו‪ .‬כמו‬ ‫לזה הגיון‪ .‬ממש לא‪ .‬אין לזה הגיון‪ .‬זה בדיוק כמו שהאדם‬ ‫כשהאדם מאריך ב"ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"‪ ,‬כשאדם‬ ‫ומנמק את סירובו‪ ,‬הוא מבין שהדרך הממוצע היא‬ ‫שרש"י פירש בפרשת חוקת‪" :‬ותקצר נפש העם בדרך"‬ ‫התרגל לראות נשמתו של מישהו אחר בוכה וזועקת‪,‬‬ ‫להפסיק לסרב‪ ,‬אלא לענות‪" :‬כן"‪.‬‬ ‫– "אין מקום לגור שם אותו הצער"‪ .‬הוא אומר‪" :‬זה‬ ‫שלומך‬ ‫מבקש שההרגשים שלו יתעוררו‪ ...‬הוא מתחנן אצל הקב"ה – "אני‬ ‫להתעלם ולהמשיך הלאה בדרכו‪ .‬לזה ייקרא גלות‪.‬‬ ‫אטום‪ .‬תן לרגשי האהבה והיראה להתעורר‪ ...‬הרי הם מתעוררים‪,‬‬ ‫יש לנו הרגשים‪ ,‬אבל אנו חושבים שהתנהגותנו‬ ‫לא נורמלי‪ ,‬לא יתכן שיקרה כדבר הזה"‪ ,‬ולכן קשה‬ ‫נורמלית‪ .‬כשאתה רואה ילד קטן בוכה ברחוב‪ ,‬אם‬ ‫לו – וימאן להתנחם‪.‬‬ ‫וזה מה שמביא גאולה לאדם‪ ,‬וכן זה מביא גאולה לעולם‪ ,‬כי כשעוד‬ ‫אחד נגאל ועוד אחד נגאל‪ ,‬העולם נעשה מוכן לגאולה‪.‬‬ ‫זמן לנשמה להתעורר‬ ‫עלינו לדעת שההרגשים הטהורים של הנשמה‪ ,‬הם הרגשים‬ ‫כשיש לך רגעים של ישוב הדעת שבהם אתה יכול‬ ‫כל אחד והממוצע שלו‬ ‫שמוכרחים לצאת מן הכח אל הפועל‪ .‬זהו גאולה‪ .,‬וכל מעט הכנעה‬ ‫להתבונן קצת – תן לי להיות יותר בהכנעה‪ .‬היו צדיקים‬ ‫ועל זה צריך האדם להודות להקב"ה‪.‬‬ ‫ראיתי פעם מהרה"ק רבי בן ציון מבאבוב זיע"א‪ :‬רבי‬ ‫ותשובה‪ ,‬מביאה לידי כך‪ .‬בערב שבת עוסקים בתשובה כדי שבשבת‬ ‫שהתענו ביום שישי ובשובבי"ם‪ ,‬או כפי שידוע ה'אמרי‬ ‫אחת מהסיבות שהאדם צריך להודות‬ ‫אומר‪" :‬איזוהי דרך שיבור לו האדם‪ ,‬זו שהיא תפארת‬ ‫הנשמה תוכל להאיר‪ ,‬שהנשמה היתירה תוכל להתגלות‪.‬‬ ‫חיים' זיע"א ערך תענית דיבור כל יום חמישי‪ .‬הענין אינו‬ ‫להקב"ה על הרעה כשם שמברך על‬ ‫לו מן האדם ותפארת לעושיה"‪ ,‬היינו שילך בדרך‬ ‫אנו מבקשים ומייחלים ומצפים בכליון עיניים שהקב"ה יגאל‬ ‫התענית דיבור‪ .‬הענין הוא להכין כלים של הכנעה‪ .‬תן לי‬ ‫הטובה היא זו‪ ,‬כי הקב"ה נותן לך עכשיו‬ ‫הממוצע‪ ,‬לא יותר מדי לימין ולא יותר מדי לשמאל‪.‬‬ ‫לעורר את נשמתי‪ .‬אני זקוק לה בשבת קודש‪ .‬אני לא‬ ‫את נשמותינו‪ ,‬שנוכל להיות יהודים יראי שמים באמת ושנוכל‬ ‫מדבר היום כלום‪ ,‬הכל כדי לתת לה להתעורר‪.‬‬ ‫את עצמך‪ .‬אינך קולט כי אתה באמצע‬ ‫אכן דרך הממוצע נקבעת אצל כל אחד לפי הנתונים‬ ‫להרגיש מה שצריך להרגיש‪ .‬יעזור ד' שבקרוב ניוושע וביחד נוכל‬ ‫היו ענינים של עסקנות שנשלחו אליו מגדולי הדור‪,‬‬ ‫התהליך‪ ,‬אבל כשתעצור – תראה‬ ‫שלו‪ .‬דוגמא לדבר היא התמדה‪ .‬אדם שלומד רבע‬ ‫שעה ביום ורואה את חבירו שלומד שתי שעות ביום‪,‬‬ ‫לשמוח בשמחה אמיתית ועמוקה‪ ,‬עם אהבת ישראל אמיתית‪,‬‬ ‫במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫והוא דחה את הכל באמרו‪" :‬אינני יכול‪ .‬מה לעשות? אני‬ ‫ואומר לעצמו‪" :‬אני אלך בדרך הממוצע‪ .‬מה‪ ,‬ללמוד‬ ‫חייב לתת לנשמתי להתעורר"‪ .‬הנשמה אמורה להיות‬ ‫שתי שעות ביום?! זה הרי לחוץ מאוד ובא בוודאי על‬ ‫במקום זה‪ .‬כך היא צריכה להיות‪ .‬לנו יש נשמה כזו‪ .‬לכל‬ ‫נשמתך באמת מתגלית‪ ,‬אתה עוצר ואומר‪" :‬יש כאן‬ ‫חשבון הבית"‪ .‬הוא מרגיש שחצי שעה‪ ,‬ארבעים דקות‪,‬‬ ‫יהודי יש נשמה‪ ,‬ונשמה זו מרגישה‪ .‬היא מרגישה צער של‬ ‫יהודי עם דמעה על לחיו‪ ,‬איך ניתן להמשיך הלאה?"‪ .‬אם‬ ‫זהו דרך הממוצע – "צו גאט און צו לייט‪ .‬טוב לשמים‬ ‫יהודי אחר‪ .‬אם הקב"ה אומר "והלכת בדרכיו"‪ ,‬מוכרח‬ ‫הרבי מטשערנוביל עצר את שולחנו הטהור כדי להרגיע‬ ‫וטוב לבריות‪ .‬לומדים קצת‪ ,‬מגיעים הביתה ויש זמן‬ ‫זכרון עולם‬ ‫הדבר שאתה יכול ללכת בדרכיו‪ .‬יש לך מה שנדרש בשביל‬ ‫את התינוק‪ ,‬הרי זה משום שנשמתו נתגלתה לגמרי‪.‬‬ ‫לשוחח‪ ,‬אדם נורמלי"‪.‬‬ ‫ללכת בדרכי הקב"ה‪ .‬יש לך את זה‪ .‬אל תפחד‪ .‬תן לזה‬ ‫מדוע אף אחד לא לחש לו באזנו – "זה נורמלי‪ .‬תינוק‬ ‫מוחו אומר לו שזהו דרך הממוצע‪ ,‬כי זהו עולם‬ ‫מאמר זה להגברת אהבת חברים‬ ‫להתגלות‪ ,‬בין על‪-‬ידי פעולות של בין אדם לחבירו‪ ,‬בין‬ ‫בוכה‪ ,‬זה דבר רגיל"? התשובה היא‪ ,‬כי אתה‪ ,‬מהמקום‬ ‫המושגים שלו‪ .‬כשתדבר עם מי שלמד עד כה שעתיים‬ ‫מתפרסם לע"נ הילד הרך‪ ,‬נפש נקי וצדיק‬ ‫על‪-‬ידי קבלת יסורים באהבה‪ .‬כך נשמתך תוכל להאיר‬ ‫שלך‪ ,‬אומר שזה נורמלי‪ .‬יש אנשים שגם כשרואים‬ ‫ביום ופיתח רגש לתורה‪ ,‬לקדושה‪ ,‬ורואה שיש אברכי‬ ‫שמעון ז"ל ביבלחט"א ר' מאיר שיחי'‬ ‫החוצה‪ .‬זוהי הטובה הגדולה ביותר שאתה יכול לעשות‬ ‫אנשים גוועים‪ ,‬הם אומרים שזה נורמלי‪ .‬כל אחד לפי‬ ‫כולל שיושבים ולומדים בכזו מתיקות‪ ,‬סדר בוקר‪ ,‬סדר‬ ‫דרגתו‪ .‬כשהאדם מפתח יותר את ההרגשים שלו‪ ,‬עם‬ ‫ויזל‬ ‫לעצמך ולשכינה‪.‬‬ ‫יותר הכנעה‪ ,‬עם יותר עשייה‪ ,‬עם יותר התבוננות‪,‬‬ ‫אחר הצהריים‪ ,‬ממש א מחייה – יאמר לך‪" :‬עדיין אינני‬ ‫נלב״ע י"ד תשרי ערב חג הסוכות תשפ״ה‬ ‫בדרגה כזו לשבת וללמוד כל היום‪ ,‬אבל חלומי הוא‬ ‫הוא מתחיל להרגיש‪ .‬לא רק יהודי אחר הוא מתחיל‬ ‫הונצח ע"י אביו הר"ר מאיר הלוי ויזל הי"ו‬ ‫ויחד לבבנו לאהבה וליראה‬ ‫להרגיש‪ ,‬אלא גם את נשמתו שלו עצמו‪.‬‬ ‫שאוכל לשבת שלוש שעות ברצף וללמוד‪ .‬זה עדיין‬ ‫לפני קריאת שמע אומרים אהבה רבה‪ .‬מתחננים לפני‬ ‫לא אברך כולל‪ ,‬אבל זה דרך הממוצע"‪.‬‬ ‫לונדון‬ ‫וכך הלאה‪ .‬אברך הכולל עושה חשבון בנפשו מתי‬ ‫ד'‪" ,‬והאר עינינו‪ ...‬ודבק לבנו במצוותיך ויחד לבבנו לאהבה‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪49‬‬ ‫‪ 48‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫וְתִ ֵּתן לִי זְכו ָּת‬ ‫לַחֲסוֹת ּבְסֵתֶ ר צֵל ְּכ ָנפֶיך‬ ‫תהא שנת פוהל זכויות‬ ‫‪NG‬‬ ‫יש‬ ‫תיבו בצילא דקוב"ה‬ ‫בורא‬ ‫עולם!‬ ‫בחג הסוכות‪ ,‬היה אבי הק' בעל אהבת‬ ‫ישראל אומר לאנשים‪" :‬היום יש לך‬ ‫ותפרוס‬ ‫עלינו‬ ‫סוכת‬ ‫שלומך‬ ‫אושפיזין"‪ .‬והסביר את דבריו‪" :‬ווייל‬ ‫אויב נישט יעצט ‪ -‬ווען דען?" [אם לא‬ ‫עתה ‪ -‬מתי כן?]‬ ‫משאו של הגאון הגדול‬ ‫ש_ליט"א‬ ‫מרדכי גרינפע_לד‬ ‫רבי‬ ‫מגדולי רבני אנ"ש באנטווערפן‬ ‫במעמד הגדול 'מקדישי שמך'‬ ‫ער"ח אלול בעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪53‬‬ ‫‪ 52‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫צלחות‪ ,‬זו היתה ריתחא דאורייתא‪ .‬לרב מטשעבין‬ ‫היה חבר שלא הסכים איתו בעניינים מסוימים‪ ,‬אך‬ ‫הקול קול ויזניץ‬ ‫כבוד ראש הישיבה שליט"א‪ ,‬כבוד הרבנים‬ ‫הרב העריך אותו מאוד כגדול בתורה‪ .‬כשהוא היה‬ ‫הגאונים הצדיקים‪ ,‬וכל המתאספים‪ ,‬זקנים ונערים‪.‬‬ ‫לומד עם הרב מטשעבין‪ ,‬הוא היה מתלהב כל כך עד‬ ‫יש מי שמתנדב לעלות לשמים לכמה דקות ולחזור‬ ‫שהיה מכה את הרב מרוב התרגשות‪ .‬היו שם ממש‬ ‫לספר מה קורה שם? שכן‪ ,‬בטוחני שיש רעש גדול‬ ‫מכות‪ .‬הרב מטשעבין ביקש מתלמיד לשבת לידו כדי‬ ‫בשמים‪ .‬הרי הם‪-‬המה דברי ה'תפארת שלמה' על‬ ‫שיספוג חלק מהמכות‪ .‬כך היה כששמעון ולוי למדו‪,‬‬ ‫מגילת אסתר‪ ,‬על הפסוק "אל תאכלו ואל תשתו‬ ‫עפו צלחות‪ .‬מי שבר כלי זה? שמעון ולוי התווכחו על‬ ‫שלשת ימים לילה ויום"‪ ,‬שלא יאכלו כזית מצה‬ ‫הקצות‪ .‬מי אכל תאנים אלו? מה פירוש? יששכר הלך‬ ‫ולא ישתו ארבע כוסות‪ ,‬כדי שייווצר רעש בשמים‪.‬‬ ‫ללמוד ולקח איתו תאנים לכל הלילה‪ ,‬כדי שיהיה לו‬ ‫ובכן‪ ,‬א ויזניצע תפילה‪ ,‬בנעימות והשתפכות הנפש‬ ‫כוח להתמיד עד הסוף‪.‬‬ ‫הויזניצאית‪ ,‬שבוקעת מתוך בית המדרש של גור‪,‬‬ ‫רחל אמנו שואלת את עצמה ריבונו של עולם‪ ,‬איפה‬ ‫יוצרת רעש בשמים ובוודאי מבטלת את כל הגזירות‪.‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫אני בעולם הזה? מתי כבר יוכלו לומר על ילד שלי שהוא‬ ‫איננו יכולים להעלות על דעתנו מה שמתחולל‬ ‫שבר צלחת מרוב לימוד? מתי יגידו על ילד שלי שהוא‬ ‫במתיבתא דרקיעא שמשתעשעים מ'בלבול' שכזה‪,‬‬ ‫אכל את התאנים כי הוא הלך ללמוד בהתמדה? אסף‬ ‫"ישמח הר ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך‬ ‫אלקים את חרפתי‪ .‬מהיום הילדים שלי הם שותפים‪.‬‬ ‫עלינו‬ ‫ד'"‪" ,‬עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים"‪.‬‬ ‫מי שבר כלי זה? יוסף‪ .‬הוא התפלפל בלימוד עם בנימין‬ ‫אף יהודי לא נגע לרעה במצרי‪ ,‬הם לא עשו דבר‪ .‬כי משה רבנו לא‬ ‫טענו שאין להם‪ .‬אמרו להם היהודים‪ :‬אתה אומר שאין‬ ‫ועפו צלחות‪ .‬הוא נכנס לבית המדרש ואכל שם את‬ ‫מוטל עלינו איפה‪ ,‬לצמצם את המחשבות ולנצל‬ ‫ציווה לעשות זאת‪.‬‬ ‫לך? הרי ראיתי בעצמי במגירה שלך‪ ,‬בארון שלך‪ ,‬ראיתי‬ ‫כל דקה וכל רגע‪ .‬הרה"ק מבעלזא זכרונו לברכה נהג‬ ‫סוכת‬ ‫התאנים כדי שיהיה לו כוח ללמוד‪.‬‬ ‫זו ההתפעלות שאחזה במצרים בזמן מכת חושך‪ ,‬מי הוא היהודי‬ ‫שיש לך כלי כסף וזהב‪ .‬אמרו המצרים‪ ,‬ראית? אם כך‪,‬‬ ‫לומר לגבאיו‪' :‬כשאתם משמשים אותי ואני קורא‬ ‫הזה? יש לו אפשרות לנקום באויביו‪ ,‬לקחת בחזרה את חפציו‬ ‫אני נותן לך‪.‬‬ ‫לכם‪ ,‬תזדרזו‪ ,‬כי אצלי דקה היא כמו שנה'‪ .‬וכידוע‪,‬‬ ‫רבנו שליט"א דבוק מאוד בתורתו של הבעלזער רב‪.‬‬ ‫שלומך‬ ‫האישיים‪ ,‬זהב וכסף‪ .‬והוא לא נוגע בהם ‪ -‬כי משה רבנו הורה לא‬ ‫נסביר זאת באמצעות משל‪ ,‬אדם בשם ראובן הלך‬ ‫לגעת‪ .‬זהו יהודי‪.‬‬ ‫לשמעון וביקש הלוואה של חמש מאות דולר‪ .‬שמעון אמר‪:‬‬ ‫הערב הזה כאן‪ ,‬כל דקה היא שנה‪ ,‬אי אפשר לזלזל‬ ‫לצערנו‪ ,‬אנו נמצאים כעת במצב של חושך‪ ,‬מצב שמקווים‬ ‫אין לי‪ .‬ראובן הלך עם שמעון למקווה‪ ,‬ובזמן ששמעון היה‬ ‫במצב של חושך השורר בימינו‪ ,‬מציע‬ ‫באף שנייה מהערב הזה‪ ,‬שלא נהיה נכללים ח"ו‬ ‫שיהפוך לאור במהרה‪ .‬כשיש מצב של חושך‪ ,‬צריך לשאול את‬ ‫במקלחת‪ ,‬הציץ ראובן בכיס המכנס שלו וספר שם עשרת‬ ‫משה רעיא מהימנא של דורנו ‪ -‬הרבי‬ ‫בכלל 'מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה'‪.‬‬ ‫משה רבנו מה עושים כאן? איך מגיבים? ועל כך מציע משה רעיא‬ ‫אלפים דולר‪ .‬כשהם יצאו מהמקווה‪ ,‬אמר לו ראובן‪ ,‬אתה‬ ‫שליט"א‪ ,‬ליצור מצב של 'מקדישי‬ ‫"אמר רב יוסף אי לאו האי יומא דקא גרים כמה‬ ‫מהימנא של דורנו ‪ -‬הרבי שליט"א‪ ,‬ליצור מצב של 'מקדישי שמך'‪,‬‬ ‫אומר שאין לך כסף בכיס? אני בעצמי ספרתי שם עשרת‬ ‫שמך'‪ ,‬לכבד את התורה במקום שבו‪,‬‬ ‫יוסף איכא בשוקא"‪ .‬רבותי‪ ,‬אחים יקרים‪ ,‬אי לאו‬ ‫לכבד את התורה במקום שבו‪ ,‬לא עלינו‪ ,‬נוצר זלזול בתורה‪ .‬לכבד‬ ‫אלפים דולר‪ .‬שמעון עונה‪ ,‬אה‪ ,‬אם ראית זה ענין אחר‪,‬‬ ‫לא עלינו‪ ,‬נוצר זלזול בתורה‪ .‬לכבד את‬ ‫האי יומא‪ ,‬כמה יוסף'לעך היו מסתובבים בשוק ולא‬ ‫בהיכלי התורה? כמה אנשים היו בשוק לולא הערב‬ ‫את התורה במסירות נפש‪.‬‬ ‫אז כמה אתה צריך? חמש מאות? הנה‪ ,‬קח חמש מאות‪.‬‬ ‫התורה במסירות נפש‬ ‫הזה ותוצאותיו שיהיו בע"ה‪.‬‬ ‫ועל כן רבותיי‪ :‬אי לאו האי יומא דקא גרים‪ ,‬אם לא נתגייס עוד‬ ‫וכי כך בן אדם עונה? אדם נורמלי היה מגיב‪ ,‬הסתכלת‬ ‫הלילה ונציית לרצונו של רבנו‪ ,‬מי יודע כמה יוסף איכא בשוקא?‬ ‫לי בכיסים במקווה? תסתכל עליי טוב‪ ,‬כי יותר לא תראה‬ ‫"אם החרש תחרישי בעת הזאת‪ ,‬רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום‬ ‫אותי לעולם‪.‬‬ ‫אחר‪ ,‬ואת ובית אביך תאבדו"‪ .‬זהו רגע שבו אי אפשר לשתוק‪.‬‬ ‫אלא מאי‪ ,‬זהו פירושו של דבר‪ .‬רש"י שואל דווקא במכת‬ ‫בושה תכסה פנינו‬ ‫צריך להזדעזע‪ ,‬צריך להתעורר‪ :‬מה אני יכול לעשות למען התורה?‬ ‫גם כיום צריך לקרוא בקול גדול שאנו ממתינים‬ ‫כשיוסף נולד אמרה רחל "אסף אלקים את‬ ‫חושך למה הביא עליהם חושך? למה בשאר המכות רש"י‬ ‫ליום שיהיה "אסף אלקים את חרפתי"‪ .‬הבושה בארצנו‬ ‫חרפתי"‪ ,‬מדוע? רש"י מביא מהמדרש‪ ,‬עד אותו‬ ‫לא שואל את השאלה הזו? התשובה היא שכל המכות באו‬ ‫הנה האש והעצים!‬ ‫ללמד משהו‪ ,‬מציאות השם‪ ,‬השגחת השם‪ ,‬ייחוד השם‪.‬‬ ‫הקדושה גדולה עד מאוד‪ ,‬במקום שיבינו שבזכות לומדי‬ ‫יום כשנשבר כלי בבית מה היו אומרים‪ ,‬מי שבר את‬ ‫אנחנו אומרים בכל יום בתפילה‪ ,‬שיצחק אומר לאביו אברהם‬ ‫שיהיה בחינת 'וידעו מצרים'‪ .‬ועתה‪ ,‬במכת חושך‪ ,‬אחר‬ ‫התורה קיימת כיפת ברזל רוחנית‪ ,‬ובזכות הבל פיהם‬ ‫הכלי הזה? רחל‪ .‬מי אכל את התאנים הללו? רחל‪.‬‬ ‫"הנה האש והעצים ואיה השה לעולה"‪ .‬האם חשבתם פעם מה‬ ‫של תינוקות של בית רבן מצליחים להגיע לאיראן‬ ‫אסף אלקים חרפתי‪ ,‬מהיום והלאה יתלו זאת ביוסף‪.‬‬ ‫שהבינו את מציאות השי"ת‪ ,‬הגיעה השעה שהמצרים‬ ‫הפשט בפסוק הזה? מה יכול להיות קשה בו? הנה האש והעצים‬ ‫ולזרוע שם חורבן‪ ,‬מזלזלים בכבוד התורה‪ .‬ועל כך 'רחל‬ ‫אתם יכולים להסביר לי את זה? אתם באמת‬ ‫יבינו מה זה יהודי‪.‬‬ ‫ואיה השה לעולה‪ .‬מי אמר שצריך לבוא שה? אולי צריך לבוא מנחה?‬ ‫מבכה על בניה' ‪ -‬ריבונו של עולם‪ ,‬הסר את החרפה‬ ‫חושבים שרחל אמנו היתה סוג של סבתא כזו‬ ‫במכת חושך היה מצב של "לא קמו איש מתחתיו ולא‬ ‫אולי קטורת? אולי פר?‬ ‫הזו‪ ,‬שיבינו מה באמת קורה כאן‪.‬‬ ‫שנופלים לה צלחות מהידיים? שהיא החזיקה צלחת‬ ‫ראו איש את אחיו"‪ .‬והיהודים נכנסו לבתי המצרים ובדקו‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שיצחק מסביר את עצמו‪ .‬יצחק אומר‪ ,‬הנה האש‬ ‫והיא החליקה לה‪ ,‬וכולם צעקו רחל‪ ,‬את לא יכולה‬ ‫את כל מה שקורה שם‪ .‬אחר כך באו היהודים למצרים‬ ‫והעצים‪ ,‬אני רואה את האש ואני רואה את העצים‪ ,‬וזה מתאים‬ ‫להיזהר? ואם היו חסרות תאנים במקרר‪ ,‬רחל היתה‬ ‫וביקשו לשאול כלים שונים‪ .‬המצרי שאל מניין אתה‬ ‫זו שאכלה אותן? האם אנחנו יכולים לדמיין כך את‬ ‫בדיוק לשה‪ .‬לכן ואיה השה לעולה‪ .‬עבור פר צריך יותר‪ ,‬ועבור‬ ‫מנחה צריך פחות‪.‬‬ ‫יודע שיש לי? היהודי ענה‪ :‬ראיתי‪ .‬המצרי אמר‪ ,‬היית‬ ‫נקמת קידוש השם‬ ‫רחל‪ ,‬שעמדה כל הזמן ליד המקרר ואכלה תאנים?‬ ‫אצלי בבית בזמן מכת חושך? בזמן שלא יכולתי לזוז‪ ,‬ולא‬ ‫רש"י אומר על מכת חושך למה הביא עליהם חושך?‬ ‫האם יעלה על הדעת? הפשט חייב להיות אחרת‪.‬‬ ‫רבותיי‪ ,‬הנה האש והעצים! רואים את האש של הרבי‪ ,‬איך הוא‬ ‫לקחת סכין וערפת את ראשי? השארת אותי בחיים? הרי‬ ‫כי אז היה מצב של "ולבני ישראל היה אור במושבותם"‪,‬‬ ‫אנחנו יכולים לתאר לעצמנו איך זה נראה כששני‬ ‫בוער ואיך הוא רותח‪ .‬הנה האש והעצים‪ ,‬רבי שלא מסתכל על עצמו‪,‬‬ ‫אף מצרי לא היה אמור לשרוד את מכת חושך‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫וכשבני ישראל הלכו לשאול כלי כסף וכלי זהב‪ ,‬המצרים‬ ‫האחים‪ ,‬שמעון ולוי‪ ,‬התווכחו בלימוד‪ .‬עפו שם‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪55‬‬ ‫‪ 54‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫יאנו ה"א‬ ‫שׂ ֵ‬ ‫וְ ַה ִ‬ ‫ֶאת ִב ּ ְר ַכת ּ מ וֹעֲ ֶדיךָ‬ ‫ּ ּ‬ ‫מתוך רוב הוקרה ובשיר וקול רינה‪ ,‬נבוא בשירת תודה לעוסקים בצ"צ באמונה‬ ‫והוא עומד בניסיון‪ .‬חמי ע"ה שמע את השאלה‪ ,‬אך‬ ‫כפי ששמענו קודם‪ ,‬הוא עסוק רק בכלל ישראל‪ .‬הנה‬ ‫ותפרוס‬ ‫ידידים נאמנים לממלכת החסד והצדקה 'להחזיקם ולהחיותם' בכל ימות השנה‬ ‫ואף בימי ירח האיתנים תשפ"ז הגבירו פעלים להרבות חסד ונתינה‬ ‫את התשובה לא שמע‪ .‬התשובה הייתה שאותו יהודי‬ ‫האש והעצים‪ ,‬ואיה השה לעולה‪ ,‬רבותיי‪.‬‬ ‫התגבר ולא עשה זאת‪ ,‬והוא הניח לבנו להישרף על‬ ‫מה הפירוש כאן 'שה'? ה'חזקת ש'לש [אברכים]!‬ ‫הלא המה‪:‬‬ ‫המוקד‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ .‬ד' יקום דם עבדיו השפוך‪.‬‬ ‫ה'שה' הכוונה שיקחו ויחזיקו שלשה אברכים‪ ,‬שלשים‬ ‫גבאי הצדקה ושותפי החסד‬ ‫עלינו‬ ‫רבותיי! להציל ילדים‪ ,‬בואו נציל את התורה‪ ,‬לקחת‬ ‫אלף שקל בשנה‪ .‬ישאל השואל‪ :‬אולי הכונה החזקת‬ ‫של 'להחזיקם ולהחיותם' ברחבי תבל‬ ‫שישה? אכן‪ ,‬אנו מוכנים שזה יהיה הנוטריקון‪...‬‬ ‫רבותי‪ ,‬זהו השה לעולה שנקריב על האש והעצים‬ ‫סוכת‬ ‫ובראשם הגבאים היקרים‪:‬‬ ‫הרה"ג ר' שלמה שטרן שליט"א‪ ,‬הר"ר משה אריה וייס הי"ו – מאנסי‬ ‫שהביא רבנו שליט"א‪ .‬הרבי עומד להיכנס מיד‪ ,‬תוך‬ ‫הר"ר אליעזר ולצר הי"ו‪ ,‬הר"ר מנחם מענדל ויזל הי"ו – לונדון‬ ‫א ויזניצע תפילה‪ ,‬בנעימות והשתפכות‬ ‫דקות ספורות‪ .‬רבותיי‪ ,‬בואו נחזק אותו‪ ,‬בואו נשמח‬ ‫הרה"ח ר' מנחם מענדל טויסיג שליט"א‪ ,‬הרה"ח ר' חיים דוד ברכר שליט"א‬ ‫הנפש הויזניצאית‪ ,‬שבוקעת מתוך‬ ‫את ליבו‪ ,‬ונאמר שמאות אברכים כאן קיבלו על‬ ‫שלומך‬ ‫ולשותפים נאמנים לחלץ עני ממצוקה‪ ,‬ידידים בכל עת למען הצדקה‪:‬‬ ‫בית המדרש של גור‪ ,‬יוצרת רעש‬ ‫עצמם לכבד את התורה בשלושים אלף שקל בשנה‪,‬‬ ‫הרה"צ רבי נחמן מאנדל שליט"א‪ ,‬והרה"ח ר' אברהם אשר ולצר שליט"א‬ ‫בשמים ובוודאי מבטלת את כל‬ ‫או בשישים אלף שקל בשנה‪.‬‬ ‫הגזירות‪ .‬איננו יכולים להעלות על דעתנו‬ ‫איתם עמם יעמדו על ברכת התודה‬ ‫נפש תחת נפש‬ ‫גבאי 'לאלתר' המסורים די בכל אתר ואתר‬ ‫העומדים על הפקודים בכל קהילותינו הק' בארה"ק‬ ‫מה שמתחולל במתיבתא דרקיעא‬ ‫עוד יעמדו על הברכה‪ ,‬שותפים נאמנים הראויים ליקר והערכה‪:‬‬ ‫שמשתעשעים מ'בלבול' שכזה‬ ‫חמי עליו השלום‫(הג"ר יהודה גרינפלד דומ"ץ‬ ‫קהל מחזיקי הדת בעלזא אנטוורפן) נהג לספר תמיד‬ ‫קרנות החסד 'טובה וברכה' ו'חסדי יעקב' הנודעות לשם ולתהילה‬ ‫סיפור‪ .‬הסיפור ידוע‪ ,‬אך כיוון שהוא חווה זאת‬ ‫ואיתם עימם‪:‬‬ ‫בעצמו‪ ,‬הייתה לכך משמעות אחרת‪ .‬באושוויץ היה‬ ‫מפעל החסד 'מלבושי כבוד'‪ ,‬קופת העיר בני ברק‪ ,‬קופות הצדקה השכונתיות –‬ ‫הגה"ק מווייצען‪ ,‬והוא היה נקרא אז הדיין מווייצען‪.‬‬ ‫עירוניות בכל אתר ואתר‪ ,‬ובפרט 'קופת הקהל' חיפה ו'קופת הצדקה ביתר עילית'‬ ‫אותו רשע ארור שאין להזכיר את שמו כאן בהיכל‬ ‫את המטבע ולהציל את התורה בלי חשבונות מאף אחד‪,‬‬ ‫קדוש כזה‪ ,‬החליט להשמיד חמשת אלפים בחורים‪.‬‬ ‫אחרונים חביבים יעמדו על הברכה‬ ‫התורמים היקרים הי"ו‬ ‫כאן זה לא על חשבון אף אחד‪ .‬אל תעצרו את עצמכם‪,‬‬ ‫ודווקא בימים שיש בהם כדי לשבור את המורל של‬ ‫עכשיו זה המצב שבו צריך לצעוק כבוד התורה‪ ,‬למסור‬ ‫כלל ישראל‪ .‬אלפיים בראש השנה‪ ,‬אלפיים ביום‬ ‫המחזיקים ידינו בקביעות בהוראות קבע‪ ,‬תרומות 'קופה של ברכה' ותרומות מזדמנות‬ ‫את הנפש למען כבוד התורה‪ ,‬זו השעה וזה המצב‪.‬‬ ‫כיפור‪ ,‬ואלף בשמחת תורה‪ .‬ברגע האחרון ניצלו‬ ‫ובפרט השותפים בחלוקה ליתומים ואלמנות במסגרת 'יעודד'‪ ,‬מלבישי 'מלבושי כבוד'‬ ‫הצדיק הק' מראדושיץ‪ ,‬רבי יששכר בער בן רבי יצחק‬ ‫חמישים נערים שחזרו מתאי הגזים‪ .‬חמי היה אומר‬ ‫לאנ"ש בערים השונות‪ ,‬והנושאים בעול התמיכות המוגדלות באגף 'תמיכות חגים'‬ ‫שסגולה להזכיר את שמו‪ ,‬נכנס לבית המדרש ללא כובע‪.‬‬ ‫שרקדו כל הלילה בשמחת תורה‪ ,‬והוא היה עד לכך‬ ‫יתן ה' שזכות הצדקה תעמוד לכם לזכות לשמחת היו"ט כברכת השי"ת "אם אתה‬ ‫שאלו אותו מה קורה כאן? ידוע שהראדושיצר בצעירותו‬ ‫שהגיע יהודי ושאל את הדיין מווייצען‪ ,‬יש לי בן‬ ‫משמח את שלי אני משמח את שלך"‪ ,‬ומתוך בריות גופא ונהורא מעליא נזכה לשמוח‬ ‫היה עני מרוד מאוד‪ .‬אמר‪ :‬היה רעב כזה אצלי בבית‬ ‫יחיד שגם אותו חטפו‪ ,‬גם אותו לקחו‪ ,‬מובילים‬ ‫בשמחת בית השואבה בביין בית המקדש בקרוב בימינו ומלכנו שליט"א בראשנו‪,‬‬ ‫אכי"ר‪.‬‬ ‫שהרגשתי שאני גווע‪ .‬חשבתי לעצמי שמי שיכול לזכות‬ ‫אותו לתא הגזים‪ .‬יש לי מטבע בכיס שאני יכול‬ ‫אותי בהנאה כאן‪ ,‬יזכה לעולם הבא‪ .‬שהרי כל המקיים‬ ‫לפדות אותו בו‪ ,‬אני יכול לשחרר אותו‪ ,‬אתן אותו‬ ‫בהוקרה רבה‬ ‫נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא‪ ,‬הוא יזכה‬ ‫לשומר והוא יחזיר לי את בני היחיד‪ .‬האם מותר לי‬ ‫לעולם הבא‪ .‬חשבתי לעצמי למה שאהיה לבד? למה‬ ‫לעשות זאת או לא? שאל הדיין מווייצען‪ ,‬מה יקרה?‬ ‫שאוותר על העולם הבא עבור מישהו אחר? הלכתי‬ ‫ענה היהודי‪ ,‬הוא ייקח בחור אחר‪ .‬אמר הדיין אני‬ ‫לאופה‪ ,‬נתתי לו את הכובע שלי‪ ,‬ולקחתי פרוסת לחם‬ ‫לא יכול לומר לך‪ ,‬אינני יכול לפסוק בשאלה הזו‪‬.‬‬ ‫עבורי ועבור בני ביתי‪ .‬לכן אני מסתובב ללא כובע‪.‬‬ ‫אתם יכולים לתאר לעצמכם מה זה אבא‪ ,‬יש‬ ‫רבותיי‪ ,‬זהו מצב שצריך לתת בו את הכובעים כדי‬ ‫לו בן יחיד שהוא יכול לפדות אותו‪ ,‬יש לו מטבע‪,‬‬ ‫‪ 56‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫כאן היום‪ ,‬מה התרחש כאן‪ .‬הגמרא במסכת יבמות‬ ‫להציל את התורה‪ .‬בואו נזכה לעולם הבא‪ ,‬אנחנו‬ ‫אחרי החגים‬ ‫מספרת שעולא ישב לפני רב המנונא‪ ,‬ורב המנונא‬ ‫לא יודעים מתי יזדמן לנו שוב סיפור כזה‪ ,‬אין לנו‬ ‫מנדי ויינר‬ ‫הקשה יותר מדי קושיות‪" .‬אמר עולא גברא רבא‬ ‫מושג‪ .‬עכשיו זה הרגע‪ ,‬רבותיי‪ :‬איה השה לעולה?‬ ‫מתחילים מבראשית‬ ‫מאפמייא קאתי"‪ .‬עולא לא היה מרוצה מרב המנונא‬ ‫שבא מאפמייא‪ .‬אך משראה שרב המנונא התבייש‪,‬‬ ‫כדי לפייס אותו‪ ,‬שאל אותו "כסף גולגלתא להיכא‬ ‫הירא מעבירות שבידו‬ ‫ראובן מגיע אל יוסף לבור‪" ,‬הילד איננו ואנה אני‬ ‫זה הזמן לבחור איך תראה‬ ‫יהבת? "לאן אתה משלם את המיסים שלך? ענה לו‬ ‫"לפום נהרא"‪ .‬אמר לו אם כך‪ ,‬אתה שייך לפום נהרא‪.‬‬ ‫בא"‪ .‬ראובן בוכה‪ .‬מדוע? הרי לא היה עמם באותו‬ ‫הדרך המקצועית שלך‪.‬‬ ‫מעשה? ובפרט כפי שרש"י אומר‪ ,‬שהיה עסוק בשקו‬ ‫במקום שבו אדם נותן את כספו ומסיו‪ ,‬לשם הוא שייך‪.‬‬ ‫ובתעניתו‪ ,‬אם כן היה פטור מלעסוק ביוסף‪ .‬מדוע‬ ‫הציבור מקבל על עצמו לעזור‪ ,‬להחזיק לפחות‬ ‫היה כל כך שבור?‬ ‫שלושה אברכים שהממשלה קיצצה להם כעת‪ ,‬כדי‬ ‫יסוד גדול טמון כאן‪ ,‬שמעו אחים יקרים‪ ,‬כשאח‬ ‫לזכות להיות עם הרבי במירון בסיעתא דשמיא‪ .‬כל‬ ‫יושב בבית הסוהר לא עוסקים בשק ותענית‪ .‬לא‬ ‫ותפרוס‬ ‫הציבור הפך להיות בני תורה‪ .‬עברנו מאפמייא לפום‬ ‫דואגים לעצמנו‪ ,‬אלא נכנסים לתוך האש‪ .‬אחים‬ ‫נהרא‪ .‬במקום שאדם נותן את כספו‪ ,‬שם הוא נמצא!‬ ‫יקרים‪ ,‬עלינו לצאת מהערב הזה עם כבוד שמים‪ ,‬שכל‬ ‫מורי ורבותי‪ ,‬יש לנו כאן זכות נדירה‪" .‬מה טובו‬ ‫אחד יקבל על עצמו להחזיק לפחות שלושה אברכי‬ ‫אהליך יעקב משכנותיך ישראל"‪ .‬רש"י מסביר 'שאין‬ ‫עלינו‬ ‫כולל בשנה‪ ,‬שזה אומר שלושים אלף שקלים‪ ,‬כדי‬ ‫פתחיהם מכוונים זה כנגד זה'‪ .‬ומה הפשט? הרי כל אדם‬ ‫לגרום נחת רוח לרבנו ולעמוד לימין כבוד התורה‪.‬‬ ‫כשבונה בית מסתיר את חלונותיו ואינו חפץ שמאן‬ ‫וכל המוסיף מוסיפין לו‪.‬‬ ‫סוכת‬ ‫דהוא יביט לו אל ביתו‪ .‬אלא ש'אין פתחיהם מכוונים‬ ‫בפרשת השבוע כתוב "ויוספו השוטרים"‪ .‬ורש"י‬ ‫מסביר שאת המאמר הראשון אמר הכהן‪ .‬לאחר‬ ‫מכן הכהן אמר והשוטר השמיע‪ .‬ואחר כך את "מי‬ ‫שלומך‬ ‫רבותיי‪ ,‬הנה האש והעצים! רואים את‬ ‫האיש הירא ורך הלבב" רק השוטר אמר‪ ,‬שוטר‬ ‫האש של הרבי‪ ,‬איך הוא בוער ואיך‬ ‫מדבר ושוטר משמיע‪.‬‬ ‫הוא רותח‪ .‬רבי שלא מסתכל על עצמו‪,‬‬ ‫רש"י אומר‪" ,‬רבי יוסי הגלילי אומר מי האיש‬ ‫כפי ששמענו קודם‪ ,‬הוא עסוק רק‬ ‫הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו‪ .‬מיהו הירא ורך‬ ‫הלבב? ירא מעבירות שבידו"‪ .‬מה פירוש עבירות‬ ‫בכלל ישראל‪ .‬הנה האש והעצים‪ ,‬ואיה‬ ‫שבידו? לאדם יש עבירות בלב‪ ,‬יש עבירות במוח‪,‬‬ ‫השה לעולה‪ ,‬רבותיי?‬ ‫אבל מתי יש לו עבירות ביד? המפרשים עומדים על‬ ‫כך‪ ,‬האם כשיוצאים למלחמה באמת ילכו היראים‬ ‫ורכי הלבב בגלל עבירות שבידם? מי אם כן ילך‪ ,‬מי‬ ‫שלא מפחד מהעבירות?‬ ‫זה כנגד זה' פירושו שפותחים את הלב‪ ,‬את הפה ואת‬ ‫אלא ש'עבירה שבידו' הכוונה למצוות שאדם‬ ‫המוח כדי לחזק יהודי אחר‪ .‬אין פתחיהם מכוונים כדי‬ ‫צריך לקיים בידיו‪" ,‬פתוח תפתח את ידך"‪ ,‬לא תקפוץ‬ ‫למעצמת בראשית בערים בני ברק‪ ,‬אלעד ואשדוד‬ ‫שהשני יחזיר לי טובה‪ ,‬אלא לשמה‪ ,‬לשם חסד‪.‬‬ ‫את ידך‪ ,‬לתת צדקה‪ ,‬להחזיק תלמידי חכמים‪ .‬עבירה‬ ‫דרושות עובדות מסורות ואחראיות‬ ‫רבנו שליט"א‪ ,‬בחינת 'משכנותיך ישראל'‪ ,‬הוא‬ ‫הדוגמה בעולם למי שפותח את לבו‪ ,‬פיו‪ ,‬מוחו ורגשותיו‬ ‫שבידו פירושה שידו סגורה‪ ,‬הוא לא פותח את ידו‪.‬‬ ‫על כך יש שוטרים‪ .‬ויספו השוטרים‪ ,‬שילכו בכוח‪.‬‬ ‫עבור כל יהודי‪ .‬הייתי בדאבוס בשבת‪ ,‬כשרבנו שליט"א‬ ‫שוטר מדבר‪ ,‬שוטר משמיע‪ ,‬פתח את ידך! מה זאת‬ ‫עבודה עם החברות הגדולות במשק‪,‬‬ ‫והאדמו"ר מטשערנאביל היו שם באותו מלון‪ .‬העבירו‬ ‫את כל כלי הכסף של רבנו‪ ,‬הבקבוק‪ ,‬המלחייה‪ ,‬הכל‪ ,‬לרבי‬ ‫אומרת שסגרת את ידך? ואם הוא לא עזר לעצמו‪,‬‬ ‫הכשרה מקצועית וניסיון מעשי בדרך לבנות עתיד מקצועי‬ ‫מטשערנוביל‪ ,‬כדי שעריכת השולחן אצלו תהיה בכבוד‪.‬‬ ‫אמרו לו ילך וישוב לביתו‪ ,‬אתה לא תזכה לקחת‬ ‫חלק בכבוד התורה ובניצחון המלחמה‪.‬‬ ‫זו הכוונה 'אין פתחיהם מכוונים'‪ ,‬לתת הכל לשני‪.‬‬ ‫אין פתחיהם מכוונים‬ ‫ויבוא גוי צדיק‬ ‫[כאן נכנס רבנו שליט"א‪ ,‬ולאחר הכרזת הקודש‬ ‫רבנו הכריז על 'כופר נפש' "גם אני ונערותיי אצום‬ ‫של הוראות רבנו שליט"א‪ ,‬המשיך הגר"מ במשאו]‬ ‫לפרטים ולבדיקת התאמה‪:‬‬ ‫כן"‪ ,‬כן נוט' כופר נפש‪ ,‬עם הכופר נפש הזה‪" ,‬אבוא‬ ‫רבותי‪ ,‬רבותי‪ ,‬רבותי‪ :‬איש בשורה אנוכי בעבור‬ ‫‪03.9089333‬‬ ‫אל המלך אשר לא כדת"‪ .‬אם חס וחלילה לא כיבדנו‬ ‫רבנו שליט"א!‬ ‫את התורה כראוי‪ ,‬באמצעות הכופר נפש הזה הוא‬ ‫הנני פונה כעת לרבנו שליט"א‪ ,‬להסביר מה קרה‬ ‫‪ 58‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫הקיסר פנה לילד היהודי ושאל האם אתה מרוצה?‬ ‫יכבד את התורה‪.‬‬ ‫שימלאו את מקום התקציבים שהממשלה לקחה בעת כזאת‪.‬‬ ‫הילד השיב‪ ,‬בוודאי שלא‪ .‬זו תשובה שאפילו תינוק בן‬ ‫בטוח אני כשהגזירה כבר תתבטל‪ ,‬כולם כבר‬ ‫קבלו על עצמכם כופר נפש עבור הרבי שליט"א‪.‬‬ ‫יומו יודע לענות‪ .‬אבל זו אינה התשובה הנכונה‪ .‬הכומר‬ ‫ירוצו וירצו לתת כסף‪ ,‬אז כבר לא יצטרכו‪ .‬עכשיו זה‬ ‫תהיו בריאים‪ ,‬ובוודאי שתצליחו‪ .‬מהסיגריות האלה‪ ,‬זו קטורת‪.‬‬ ‫חשב וחשב ולא ידע את תשובתו‪.‬‬ ‫הזמן‪' .‬ואם שלש אלה יעשה לה'‪ ,‬אם תתמוך בשלשת‬ ‫קטורת מעשירה‪ .‬הרבי מברך בעשירות‪ .‬רבותי‪ ,‬הרבי מברך בגור‪,‬‬ ‫אמר הקיסר לילד היהודי ענה אתה על השאלה‪.‬‬ ‫אברכים הללו‪' ,‬ויצאה חינם'‪ ,‬נצא מהר מהגזירה‪.‬‬ ‫עם הקטורת של ה'בית ישראל' בעשירות‪ ,‬עבור הציבור שמבטיח‬ ‫אמר הילד‪ :‬התשובה לשאלה היא כזו‪ ,‬הדבר המתוק‬ ‫מורי ורבותי‪ ,‬אמרתי פעם בדרך צחות אבל יש‬ ‫סכומי כסף גדולים‪ ,‬ואפילו רק עבור כופר נפש‪ .‬רבותי‪ ,‬רבי שמעון‬ ‫ביותר בעולם הוא חלב אם עבור תינוק ‪ -‬נסו לתת‬ ‫בו מן האמת‪ .‬ידוע כי אלול ר"ת אני לדודי ודודי לי‪.‬‬ ‫מחכה לנו במירון‪ .‬אי אפשר לבוא עם ציבור קטן‪ ,‬צריך לבוא עם‬ ‫קולה זירו עם קרח לתינוק בן יומו במקום חלב אם‪,‬‬ ‫ומאן יימר שכתוב כאן 'דודי'? אולי‪ ,‬יאמר הרעבתן‪:‬‬ ‫ציבור גדול יותר‪ ,‬מבינים? אומר ועושה‪ ,‬תעשו למעשה‪.‬‬ ‫הוא לא יבין מה זה ‪ -‬הדבר הקל ביותר בעולם הוא בן‬ ‫אני לטשולנט וטשולנט לי?! ואולי יאמר בעל‪-‬תאוה‬ ‫כשרבי אלחנן וסרמן הלך יחד עם רבי שמעון שקופ לאסוף‬ ‫יחיד על ברכי אמו‪ .‬והדבר הקשה ביותר בעולם‪ ,‬הוא‬ ‫אחר‪ :‬אני לשווייץ ושווייץ לי?!‬ ‫כסף‪ ,‬אמר להם יהודי אחד 'לבקש ברחמנות'‪ ,‬אך רבי שמעון ביקש‬ ‫לעקור את הילד מברכי אמו‪ .‬הבין הקיסר את הרמז‪,‬‬ ‫והאמת היא שהכל אמת‪ .‬אין אלול שפיגלט זיך‬ ‫ממנו שלשת אלפים זלוטי‪ ,‬סכום עצום מאוד‪ .‬והיהודי נתן להם‪.‬‬ ‫שחטו את הכומר‪ ,‬ובנו את העיר לובלין והיא הפכה‬ ‫אפ וואס דער מענטש וויל! אנו מקווים שיהיה זה 'אני‬ ‫כשיצאו‪ ,‬אמר רבי אלחנן לרבי שמעון‪ :‬והלא הוא התחנן שנבקש‬ ‫ותפרוס‬ ‫לעיר מפוארת‪.‬‬ ‫לדודי ודודי לי'‪ .‬שאלו יהיו רצונותינו ותשוקותינו‬ ‫ברחמים ומדוע זה ביקשת סכום עצום כזה‪ .‬רבי שמעון שקופ‬ ‫נשען על אבן ברחוב‪ ,‬הניח את ידו על לבו ואמר‪ ,‬רבי אלחנן‪,‬‬ ‫וכיסופי לבבנו‪.‬‬ ‫האם אתם חושדים בנו שאין לנו רחמנות על יהודים? הרחמנות‬ ‫ברכת ד' תעשיר‬ ‫רבותי‪ ,‬מה שמעמידים כאן הלילה‪ ,‬בערב ראש‬ ‫חודש אלול זה "אני לרבי ורבי לי"‪ .‬הכתוב אומר‪:‬‬ ‫עלינו‬ ‫הגדולה ביותר על יהודי היא שלוקחים ממנו כסף עבור תורה!‬ ‫בין ויז'ניץ לגור ישנה ידידות עתיקה‪ .‬כידוע‪ ,‬בין‬ ‫ה'בית ישראל' לבין הרבי ה'אמרי חיים' היתה ידידות‬ ‫"פתחו שערים ויבוא גוי צדיק"‪ .‬זו המטרה‪ .‬לא שיבוא‬ ‫קנו חלקה בהר הזיתים‪ .‬בקיצור‪ ,‬לאחר מכן התברר‬ ‫יש בורא עולם!‬ ‫שמשתלם יותר לקנות בהר המנוחות‪ ,‬כי זה נוח‬ ‫מופלאה שהחלה בעקבות פליטת פה של ה'אמרי חיים'‬ ‫גוי גרמני שיטפל ברבי שלנו! רחמנא ליצלן! אנו‬ ‫סוכת‬ ‫בהזדמנות מסוימת‪ ,‬שה'בית ישראל' ראה ואמר‪ ,‬אה‪ ,‬עם‬ ‫צריכים לומר לכך די! לפתוח מחדש את השערים‪,‬‬ ‫היה לי סבא שהיה חסיד צאנז גדול‪ .‬הוא אמר‪ ,‬שכאשר הוא‬ ‫יותר‪ ,‬זול יותר ויש שם יותר מקומות‪ .‬הלכו לשאול‬ ‫שיהיה "פתחו שערים ויבוא גוי צדיק"‪ ,‬אם נקבל על‬ ‫שומע את הרבי אומר "טעמו וראו כי טוב ד'"‪ ,‬הוא מרגיש שהרבי‬ ‫את הרבי ה'ישועות משה' האם אין בכך משום עוול‬ ‫עצמנו להחזיק שלשה אברכים‪ ,‬או שישה אברכים‪,‬‬ ‫מרגיש שזה אכן כי טוב ד'‪ .‬כשאנחנו שומעים את הרבי שר 'יש‬ ‫כלפי אלו שקנו במקומות האחרים? הרבי ה'ישועות‬ ‫שלומך‬ ‫בורא עולם'‪ ,‬אנו מבינים שיש בורא עולם‪ .‬סיפר לי ר' בן ציון‬ ‫משה' לא רצה לפסוק בעצמו ושלח את השאלה‬ ‫רבותיי! בואו נציל את התורה‪ ,‬לקחת‬ ‫יהיה לנו שבת במירון‪ .‬כולנו נכריז להשי"ת שעל‬ ‫הרבי להיות בריא ולנסוע עמנו למירון!‬ ‫המשב"ק שכשבאו לבשר לרבי בשורה לא טובה‪ ,‬כל הנוכחים‬ ‫לבעל 'שבט הלו'י זכר צדיק לברכה‪ .‬פסק ה'שבט‬ ‫את המטבע ולהציל את התורה בלי‬ ‫כשבנו את העיר לובלין‪ ,‬הלך קיסר פולין לכומר‬ ‫שם בכו ודמעו‪ ,‬והרבי הקשיב כאילו מדברים על אדם שלישי‪,‬‬ ‫הלוי'‪ :‬כשחסיד חי קונה מקום בחלקת החסידות‬ ‫חשבונות מאף אחד‪ ,‬כאן זה לא על‬ ‫ושאל אותו מה עליו לעשות כדי שהעיר תצליח‪.‬‬ ‫אפילו לא עליו‪ .‬ואז הוא מרים את עיניו ורואה שכל הקהל בוכה‪.‬‬ ‫שלו ומעבירים אותו למקום אחר‪ ,‬זה נחשב למקח‬ ‫חשבון אף אחד‪ .‬אל תעצרו את‬ ‫הכומר האנטישמי והרשע אמר לו לקחת ילד יהודי‪,‬‬ ‫קורא הרבי ואומר‪" :‬מה איתכם? יש בורא עולם! יש בורא עולם!"‬ ‫ויצא בריקוד‪.‬‬ ‫טעות ועוול כלפיו‪ .‬אבל עבור אלו שכבר נפטרו‪ ,‬זה‬ ‫כבר לא משנה‪ .‬למעלה הם כבר רואים שאין נפק"מ‬ ‫עצמכם‪ ,‬עכשיו זה המצב שבו צריך‬ ‫בן יחיד לאמו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬לשחוט אותו לעבודה‬ ‫כשהרבי שר 'יש בורא עולם'‪ ,‬ורואים זאת בעיניו המאירות‬ ‫בין ויזניץ‪ ,‬גור‪ ,‬בעלזא‪ ,‬סאטמר‪ ,‬תימן‪ ,‬מרוקו‪ ,‬הכל‬ ‫לצעוק כבוד התורה‪ ,‬למסור את הנפש‬ ‫זרה‪ ,‬ועל דמו לבנות את אבן הפינה של לובלין ואז‬ ‫של הרבי‪ ,‬אנחנו יוצאים מעצמינו‪ .‬כשהרבי שר 'יש בורא עולם'‬ ‫הולך אל מקום אחד‪.‬‬ ‫למען כבוד התורה‪ ,‬זו השעה וזה המצב‬ ‫העיר תצליח‪ .‬תוך זמן קצר‪ ,‬תפסו ילד בן שמונה‪ ,‬בן‬ ‫יחיד לאמו‪ ,‬והיו מוכנים לשחוט אותו לעבודה זרה‪.‬‬ ‫בהתלהבות‪ ,‬כולנו רואים שיש בורא עולם‪ .‬לא רק שאנחנו רואים‬ ‫זה היה בדור הקודם‪ .‬אך הרבי שלנו שליט"א‬ ‫אלפי גויים התאספו לראות את המאורע – ולעומתם‬ ‫מה שהרבי רואה‪ ,‬אלא כולנו רואים בחוש שיש בורא עולם‪.‬‬ ‫לימד אותנו כבר מזמן שגם בחיים זה לא משנה‪.‬‬ ‫להבדיל ‪ -‬מאות יהודים לבכות על הקורבן‪.‬‬ ‫אנחנו נמצאים רק בתחילת חודש אלול‪ .‬חסידים וצדיקים‬ ‫הרבי עקר מאיתנו את רדיפת הכבוד‪ ,‬הרבי כבר‬ ‫מי יש לי כאן עסק? נוצר קשר נפשי בין ה'בית ישראל'‬ ‫אמר הילד לקיסר‪ :‬למה שוחטים אותי לעבודה‬ ‫אמרו שאלול ותשרי הם הכנה לשמחת תורה ל'אתה הראת לדעת‬ ‫לימד אותנו שכלל ישראל הוא אחד ואוהבים זה‬ ‫לבין הרבי ה'אמרי חיים'‪ .‬כידוע‪ ,‬הרבי שליט"א דבוק‬ ‫זרה? בגלל שהכומר החליט כך? מי אמר שהכומר‬ ‫כי ד' הוא האלקים אין עוד מלבדו'‪ .‬לנו יש את זה כל השנה! את‬ ‫את זה‪ ,‬וזה מה שיקרב אותנו למשיח כמובן‪ .‬ודאי‬ ‫מאוד ב'אמרי חיים'‪ .‬מי שקורא ושומע קצת‪ ,‬רואה‬ ‫יודע על מה הוא מדבר? הוא מדבר שטויות‪ .‬כעס‬ ‫השמחת תורה הזו‪.‬‬ ‫שלכל חסידות ולכל דבר יש את החוג שלו‪.‬‬ ‫שהרבי מספר דברים על סבו ה'אמרי חיים' מתקופת‬ ‫הקיסר על חוצפתו של ילד יהודי לומר לכומר שהוא‬ ‫וד' יעזרנו‪ ,‬שנוכל לשמוח מתוך שמחה‪ ,‬שתבל ומלואה כולם‬ ‫לענייננו רבותיי‪ ,‬נותנים לנו הזדמנות לשמח‬ ‫היותו ילד קטן‪ ,‬והוא זוכר זאת בכזו דייקנות‪ ,‬עם כזאת‬ ‫מדבר שטויות‪ .‬שאל הקיסר‪ :‬אתה רוצה להוכיח את‬ ‫יראו כי 'יש בורא עולם' בבריאותו השלמה של רבנו שליט"א‪.‬‬ ‫את הרבי הגדול הזה‪ .‬אל תחמיצו‪ ,‬בזריזות‪ .‬קחו‬ ‫חמימות והשתפכות הנפש‪ ,‬הקשר של הרבי לסבו הוא‬ ‫זה? אמר הילד אשאל את הכומר שלוש שאלות‪ .‬אם‬ ‫ושנרומם את קרן התורה ומלאה הארץ דעה את ד'‪.‬‬ ‫על עצמכם החזקת שישה אברכים‪ .‬שישה אברכים‬ ‫פלא פלאים‪.‬‬ ‫ידע לענות‪ ,‬אני מוכן ואם לא אינני מוכן‪.‬‬ ‫ה'בית ישראל' נתן פעם לרבי שליט"א‪ ,‬רבותיי‪,‬‬ ‫שאל הילד את הכומר בפני הקיסר‪ ,‬ענה לי על‬ ‫הקשיבו היטב‪ ,‬שתי סיגריות‪ ,‬והרבי שמר אותן באוצרו‬ ‫שלושה דברים‪ :‬מהו הדבר המתוק ביותר בעולם‪,‬‬ ‫כדבר יקר מאוד מה'בית ישראל'‪ .‬חסידי גור רצו לשלם‬ ‫מהו הדבר הקל ביותר בעולם ומהו הדבר הכבד‬ ‫על כך כסף רב‪ ,‬אך הרבי לא רצה למכור‪ .‬בסוף הסיגריות‬ ‫ביותר בעולם‪ ,‬אני נותן לך שתי דקות לחשוב‪ .‬ענה‬ ‫נעלמו‪ ,‬כנראה מישהו לקח אותן בלי לשלם‪ .‬רבותיי‪,‬‬ ‫הכומר אינני צריך שתי דקות‪ ,‬אענה לך בשתי שניות‪.‬‬ ‫אצל חסידים יודעים שסיגריה היא בבחינת קטורת‪,‬‬ ‫הדבר המתוק ביותר בעולם הוא דבש‪ ,‬הדבר הקל‬ ‫וקטורת מעשירה‪.‬‬ ‫ביותר בעולם הוא נוצה של יונה‪ ,‬והדבר הכבד ביותר‬ ‫היה מעשה אצל הרבי ה'ישועות משה'‪ .‬חסידי ויזניץ‬ ‫בעולם הוא סלע‪.‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪61‬‬ ‫‪ 60‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫יסודותיו של בית המוקם בצילא דמהימנותא‬ ‫הפורש סוכת שלום‬ ‫ותכונותיו הראויים לו‪ ,‬למען יעמוד לבנין דורות‬ ‫שיח מרומם ומעצים עם רבני ועד "שלווה בארמנותייך"‬ ‫| חיים מאיר בר"ש שטרן |‬ ‫הגאון רבי חיים מאיר וייס‪ ,‬הגאון רבי חיים מאיר גרינבוים‬ ‫דירת‬ ‫והגאון רבי שמואל דוד טסלר‬ ‫המופקדים על בנין בתים נאמנים בשליחות הקודש‬ ‫קבע‬ ‫ותפרוס‬ ‫בעינן‬ ‫עלינו‬ ‫סוכת‬ ‫שלומך‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪63‬‬ ‫‪ 62‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫על חומות הבית היהודי‪ ,‬הפקיד מרן רבנו שליט"א‬ ‫שומרים‪ .‬הלא המה רבני ועד 'שלווה בארמנותייך'‬ ‫של איגוד מוסדות ויזניץ‪ ,‬המופקדים על בנין הבתים‬ ‫הנאמנים לד' ולתורתו‪ ,‬מעמידים יסודות איתנים‬ ‫ומשתיתים אותם על אדני קודש ומסורה‪.‬‬ ‫שכן‪ ,‬בית יהודי חסידי ‪ -‬שגור על פי מרן אדמו"ר‬ ‫שליט"א ‪ -‬כזה המושתת על גבי היסודות והקניינים‬ ‫אשר קיבלנו מרבותינו הקדושים‪ ,‬הוא לא רק ענין‬ ‫'רוחני'‪ ,‬הוא גם נוגע לחיי היום יום‪ ,‬לשלווה ולאושר‬ ‫הרה"ג חיים מאיר וייס‪:‬‬ ‫בבית‪ ,‬לחיים הבריאים והאיתנים‪ ,‬לילדים שגדלים‬ ‫על כתפו של המדריך מוטלת אחריות‬ ‫שם בשלווה ובמנוחה‪.‬‬ ‫עתיד הבית כולו‪ .‬עליו ראשית לכל –‬ ‫'שלווה בארמנותייך'‪ ,‬הוא ארגון חשוב מאין‬ ‫ותפרוס‬ ‫להיות מבין לנפש האדם‪ ,‬להיכנס אל‬ ‫כמוהו‪ .‬הוא אחד מערכי הליבה של החיים החסידיים‪,‬‬ ‫ובעצם נוגע לעתידו של כל אחד ואחד‪ .‬בתקופה‬ ‫לאחרונה גם פורסמה הקלטה משיחת קדשו של כ"ק מרן רבנו‬ ‫ביותר לכל ימי חייו‪ ,‬תקופת בנין ביתו‪.‬‬ ‫ליבו של החתן הניצב לפניו‪ ,‬להבין‬ ‫האחרונה‪ ,‬מקבל ארגון 'שלווה בארמנותייך' תנופת‬ ‫זי"ע ה'ישועות משה'‪ ,‬שבה הוא מדגיש מאוד שכל בחור זקוק‬ ‫מדובר בחתנים חסידיים‪ ,‬שכמובן חיו באווירה‬ ‫אותו ולהדריכו בהתאם למעמדו ומצבו‪.‬‬ ‫פריצה אדירה בכל התחומים והמישורים‪ .‬בכלל‬ ‫עלינו‬ ‫להדרכה ויזניצאית; הרבי הדגיש וחידד נקודה זו‪ .‬זהו יסוד ראשון‬ ‫ישיבתית חסידית נעלה‪ ,‬טהורה ושמורה כל חייהם‪ .‬וכעת‬ ‫ללוותו בתקופתו הגורלית ביותר לכל‬ ‫ובפרט‪.‬‬ ‫נדרשים להקים את ביתם בקודש‪ ,‬שזה תפקיד ושליחות‬ ‫שרבותינו הקדושים ראו בו נדבך הכרחי‪.‬‬ ‫שונה לחלוטין שמוטלת כעת לפתחם‪ .‬הדבר דורש לימוד‪,‬‬ ‫ימי חייו‪ ,‬תקופת בנין ביתו‬ ‫כרבני הוועד‪ ,‬משמשים הגאון רבי חיים מאיר‬ ‫כדי להבין דברים אלה‪ ,‬יש להבין שיש שלש דרגות בבית יהודי‪.‬‬ ‫סוכת‬ ‫וייס שליט"א‪ ,‬הגאון רבי חיים מאיר גרינבוים‬ ‫יש בית שמתנהג על פי השו"ע‪ .‬דרגה שניה מעליה היא בית חסידי‬ ‫הבנה מעמיקה וליווי רגיש במיוחד‪.‬‬ ‫שליט"א והגאון רבי שמואל דוד טסלר שליט"א‪.‬‬ ‫של 'קדש עצמך במותר לך' ושל הנהגות חסידיות טהורות‪ ,‬ויש‬ ‫בארגון 'שלווה בארמנותייך'‪ ,‬עוברים המבקשים‬ ‫הם אלה שהוסמכו על ידי רבנו שליט"א והוראותיו‬ ‫להתקבל לתפקיד הדרכת חתנים‪ ,‬מיפוי וביקורת‪ ,‬לראות‬ ‫שלומך‬ ‫דרגה שלישית‪ ,‬והיא הדרגה אליה אנו שואפים‪ ,‬בית ויזניצאי‪ ,‬בית‬ ‫התמידיות לאברכים‪ ,‬למדריכי החתנים‪ ,‬לבתים‬ ‫שיש בו את העדינות והאיידלקייט של חסידישע שטוב שמתנהל‬ ‫את מידת התאמתם לתפקיד הרגיש כל כך‪ ,‬לקראת קבלתם‬ ‫לקורסים מיוחדים להתמקצעות על ידי אנשי מקצוע‬ ‫נהג ללא רשיון?‬ ‫המוקמים‪ ,‬מועברים דרכם תמידין כסדרן‪.‬‬ ‫על פי הדרך אותה הנחילו לנו רבותינו‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬ברשות מעלת כבודכם שליט"א‪ ,‬ראשית‬ ‫על ידם‪ ,‬ניצב מזכיר הארגון המסור הר"ר יהודה‬ ‫ההנהגות האלה‪ ,‬הם נחלתם של מי שהסתופפו וקנו דעת בצילם‬ ‫מהשורה הראשונה‪ ,‬הן בתחום ההלכתי והן בתחום‬ ‫לכל ברצוני לשאול‪ ,‬מה החידוש בארגון 'שלווה‬ ‫וייס‪ ,‬שלזכותו נרשמת תנופת הפעילות הכבירה‬ ‫של רבותינו הקדושים‪ ,‬אלו הם 'איידעלע עניינים'‪ ,‬שפה מיוחדת‬ ‫המקצועי והנפשי‪.‬‬ ‫בארמנותייך'‪ ,‬הרי בנוהג שבעולם שכל חתן לקראת‬ ‫והאיתנה‪ .‬ביקשנו להעיף מבט קצר ולשרטט קווים‬ ‫השמורה לחסידי ויזניץ‪.‬‬ ‫הרב שמואל דוד טסלר‪ :‬מן הראוי‪ ,‬כשאנו דנים בפעליו‬ ‫נישואיו פונה למדריך חתנים‪ ,‬ומה החידוש שביקש‬ ‫לדמותה של המהפכה – לא פחות – בקרב הפעילות‬ ‫בצחות ‪ -‬מוסיף כותב השורות מנסיונו בתפקידו כבעל מנגן ‪-‬‬ ‫של 'שלווה בארמנותייך'‪ ,‬להזכיר את פעליהם של הרבנים‬ ‫רבנו שליט"א להנחיל כאן בויזניץ?‬ ‫לאלפי בתים נאמנים בישראל‪.‬‬ ‫כשם שלא יוכל מישהו שלא היה בראש השנה אצל הרבי‪ ,‬לשורר‬ ‫החשובים שעמדו בראש המפעל שנים רבות‪ ,‬ובעצם‬ ‫הרב חיים מאיר וייס‪ :‬לצערנו‪ ,‬תחום הדרכת‬ ‫ובכן‪ ,‬עם כניסתי למשרדי 'שלווה בארמנותייך'‪,‬‬ ‫'מלוך' או 'חמול' כראוי‪ ,‬גם אם יידע את התנועות לאשורן‪...‬‬ ‫סללו את דרכו וייסדו את פעולותיו‪ ,‬הגאון רבי מנחם‬ ‫החתנים הוא תחום פרוץ לחלוטין‪ .‬מדריכים שאינם‬ ‫היה עלי ליסוג אחור‪ .‬שכן‪ ,‬בחדר הגדול התקיים‬ ‫ואכן‪ ,‬מסכם הרב גרינבוים‪ ,‬המושגים הם אולי אותם מושגים‬ ‫מענדיל הכהן פקשר זצ"ל‪ ,‬ויבל"ח הגאון רבי מנחם מענדיל‬ ‫מוסמכים לכך – וזאת בלשון המעטה – שמעיזים‬ ‫כינוס של רבני ומדריכי 'שלווה בארמנותייך'‪ .‬כינוס‬ ‫חסידיים‪ .‬אבל השפה היא אחרת‪ ,‬האווירה היא אחרת‪.‬‬ ‫טאבאק שליט"א‪.‬‬ ‫לגשת לתחום זה ולהדריך חתנים לקראת בנין ביתם‪,‬‬ ‫המתקיים מזמן לזמן‪ ,‬עם המדריכים שהוסמכו ע"י‬ ‫יסוד לכך מובא בספר המאמרים (להרמח"ל)‪ ,‬שם נכתב כי‬ ‫כאשר כמובן לצידם ראשי הארגון הרה"ג ר' יעקב‬ ‫ובחוסר הסמכה עלולים להמיט חורבן על הבית היהודי‬ ‫הארגון וקיבלו את ה'הורמנא דמלכא' של מרן‬ ‫בענייני הנהגה רואים סתירות בחז"ל – לעיתים יש לנהוג בחריפות‬ ‫משה שרף שליט"א והרה"ג ר' ישראל מנחם מענדיל‬ ‫כפשוטו‪ .‬כשאתה מבקש להגיע ליעד מסויים‪ ,‬אתה‬ ‫אדמו"ר שליט"א להתעסק בקדשים ולהדריך את‬ ‫ולעיתים בסבלנות – והוא מסביר שחז"ל העמידו זאת כך בכוונה‪,‬‬ ‫הכהן ברכר שליט"א‪ ,‬אשר הציבו יתדות ויסודות נאמנים‬ ‫בוחר את הדרך הנכונה והבטוחה ביותר להגיע אליו‪.‬‬ ‫החתנים לקראת הקמת ביתם בקודש‪.‬‬ ‫כדי שהאדם יהיה כפוף למורה דרך‪ ,‬והרבי הוא זה שידריכו בכל‬ ‫ומכוחם ופעלם אנו ממשיכים לעמול ולפתח את המשנה‬ ‫לעולם לא תיסע עם מי שלא הוציא רשיון‪ ,‬לא מכיר‬ ‫הכינוס הער מתקיים בכובד ראש‪ ,‬שאלות‪ ,‬דיונים‬ ‫עת כיצד יש לפעול‪ .‬מפתחות ההנהגה מסורים לחכמי הדורות‪,‬‬ ‫הסדורה אשר סללו‬ ‫את הדרך‪ ,‬או אינו יודע מהו היעד?‬ ‫ולבטים עולים על השולחן ונידונים בכובד ראש ברוב‬ ‫שהעמידו מסורת בהירה‪.‬‬ ‫הדברים והסיפורים שנערמו על שולחן מרן רבנו‬ ‫השאיפה‪ :‬בית ויזניצאי!‬ ‫יועץ‪ ,‬כשעל המדוכה – רבני הארגון‪ ,‬המיישרים‬ ‫ישבנו פעמים רבות אצל הרבי‪ ,‬ושמענו דברים ברורים ותקיפים‬ ‫שליט"א וישבו על ליבו הטהור‪ ,‬הביאו אותו לכלל‬ ‫מסילות ומבהירים לבטים‪ .‬מטעינים את המדריכים‬ ‫ביותר‪ :‬הן הדרכה כללית והן הוראות פרטיות‪ ,‬אשר כולן נובעות‬ ‫אבל למה העניין לקחת דווקא מדריך ויזניצאי? האם‬ ‫מסקנה‪ ,‬כי קריטי במיוחד שהמדריכים הפועלים בקרב‬ ‫בכוחות נפש לקראת המשך פעילותם‪.‬‬ ‫מבאר מים חיים‪.‬‬ ‫לא די בכך שהמדריך הינו יהודי ירא שמים שמתמקצע‬ ‫חתני אנ"ש‪ ,‬יהיו ראויים ומתאימים לתפקיד רם זה‪,‬‬ ‫הכינוס מסתיים בשעה מאוחרת‪ .‬וניתנת לי‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬הזדמן לי לשמוע הרצאה של מדריך שאינו מאנ"ש‪.‬‬ ‫בתחום? למה עלינו להכשיר אנשי מקצוע מ'שלנו'?‬ ‫מוסמכים במקצועיות‪ ,‬ומוכשרים לתפקידם הרגיש‪.‬‬ ‫ההזדמנות לשבת לשיחה קצרה אך תכליתית עם‬ ‫הורגשה שפה אחרת כפשוטו; היה חסר ה'שמעק' החסידי‪ .‬ההבדל‬ ‫הרב חיים מאיר גרינבוים‪ :‬האמת היא שזו הוראה‬ ‫עלינו להבין כי על כתפו של המדריך מוטלת אחריות‬ ‫שלשת הרבנים שליט"א‪ ,‬העומדים בראש הפעולות‪.‬‬ ‫אינו רק בפרטים הטכניים אלא ברוח הדברים – בעדינות המיוחדת‬ ‫חד משמעית של מרן אדמו"ר שליט"א שעומד על כך‬ ‫עתיד הבית כולו‪.‬‬ ‫שעתם דחוקה ועמוסה‪ ,‬ועלי לקצר בדבריי ולהציג‬ ‫של בית חסידי‪.‬‬ ‫בתוקף עוז ומרבה לעורר על זה‪ .‬גם בתקופות בהם הוא‬ ‫עליו ראשית לכל – להיות מבין לנפש האדם‪ ,‬להיכנס‬ ‫כמה שאלות תכלית‪ ,‬בעיקר כדי לעמוד על האופי‪.‬‬ ‫ובדברים האלה‪ ,‬לא די שהמדריך יהיה בעל מזג עדין‪ ,‬קיימת הנהגה‬ ‫שרוי בחולשה‪ .‬שאלתו החד משמעית לכל חתן הוא‪ :‬מי‬ ‫אל ליבו של החתן הניצב לפניו‪ ,‬להבין אותו ולהדריכו‬ ‫ובעיקר כדי להבין את מהותו ומטרתו של המפעל‬ ‫ויזניצאית ייחודית הנובעת ממעיינותיהם הטהורים של רבותינו‬ ‫המדריך שלך?!‬ ‫בהתאם למעמדו ומצבו‪ .‬ללוותו בתקופתו הגורלית‬ ‫הנשגב הזה‪ ,‬שרוב פעילותו 'מתחת לרדאר' בצנעה‬ ‫ובשקט‪.‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪65‬‬ ‫‪ 64‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫סיפור‬ ‫שלא‬ ‫ראיתם‬ ‫ברצף‪.‬‬ ‫הרב שמואל דוד טסלר‪ :‬ראשית לכל‪ ,‬הוראתו של‬ ‫ותפרוס‬ ‫עלינו‬ ‫מרן רבנו שליט"א‪ :‬להתפלל רבות לסייעתא דשמיא‬ ‫בבניית הבית החדש‪ .‬הרבי מדגיש תמיד שהשלב‬ ‫סוכת‬ ‫הראשון הוא תפילה‪ .‬השלב השני הוא הבנת כובד‬ ‫האחריות בהקמת בית יהודי‪.‬‬ ‫כל אדם שמקבל תפקיד – כגון ראש ישיבה או‬ ‫שלומך‬ ‫ר"מ – אינו ניגש למלאכתו בלא ללמוד היטב מה נדרש‬ ‫ממנו ועל מה עליו לשים דגש‪ ,‬ממה עליו להיזהר וכו'‪.‬‬ ‫וכן בתפקידים של עבודה‪ ,‬קבלן או מוכר בחנות‬ ‫וכל כיוצא בזה‪ .‬כל אחד לומד את תפקידו‪ ,‬מעמיק מה‬ ‫נדרש ממנו כדי לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫הרה"ג חיים מאיר גרינבוים‪:‬‬ ‫קל וחומר‪ ,‬כשמדובר בתפקיד רב אחריות שמוטל‬ ‫לא די שהמדריך יהיה בעל מזג עדין‪,‬‬ ‫על כתפיו של בחור צעיר – לבנות את ביתו‪ .‬הוא לא‬ ‫קיימת הנהגה ויזניצאית ייחודית הנובעת‬ ‫רק נושא אשה‪ ,‬הוא בעצם מקבל תפקיד חדש‪ :‬מקים‬ ‫ממעיינותיהם הטהורים של רבותינו‬ ‫כעת את משפחתו‪ ,‬את דורותיו‪ ,‬את עתידו‪ .‬הוא הופך‬ ‫מרנן ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה'‪.‬‬ ‫באחת להיות 'ראש משפחה'‪ .‬עליו לגשת לכך במלוא‬ ‫הדרכה אינה מסתכמת ברשימת‬ ‫האחריות וכובד הראש‪ .‬היסוד הוא שבית יהודי הוא‬ ‫הוראות יבשה‪ ,‬אלא בהנחלת האווירה‬ ‫לא רק חיים משותפים‪ ,‬הוא משכן לעבודת השם‪.‬‬ ‫הפנימית של בית חסידי‬ ‫כפשוטו‪ .‬הוא בסיס לדורות הבאים‪.‬‬ ‫בדיוק כמו יסוד בנין‪ ,‬שאם נסטה בו כחוט השערה‪,‬‬ ‫הרי שבקומות הגבוהות יותר‪ ,‬הדבר יחמיר ויתבטא‬ ‫בימים אלו‪ ,‬כשאנו עוצרים להתבונן פנימה‪ ,‬זה הזמן להביט גם במי שמולנו ולזכור שמאחורי כל התנהגות‬ ‫באופן משמעותי ביותר‪ ,‬אשר ישליך על המשך יציבות‬ ‫יש סיפור‪ ,‬ושאנו פוגשים רק רגע אחד מתוך רצף שלם‪ .‬השנה נשתדל לשפוט פחות‪ .‬לשים לב יותר‪.‬‬ ‫הבנין כולו‪.‬‬ ‫מרנן ה'אמרי חיים' וה'ישועות משה'‪ .‬הדרכה אינה‬ ‫להשאיר מקום לחמלה‪ ,‬לסבלנות ולעין טובה‪ .‬כי אם לא ראינו את כל הרצף עוד לא ראינו את הסיפור המלא‪.‬‬ ‫רשת 'סולם' מאחלת לכם שנה טובה‪ .‬שנה של חמלה‪ ,‬הבנה ועין טובה‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬זהו בעצם יסוד הדברים של 'ויזניצער‬ ‫מסתכמת ברשימת הוראות יבשה‪ ,‬אלא בהנחלת‬ ‫יונגערמאן'‪ ,‬עליו להבין כי ביתו אינו 'הסכם שותפות'‬ ‫האווירה הפנימית של בית חסידי‪.‬‬ ‫ואינו מקום טכני לגידול ילדים‪ .‬ביתו צריך להפוך להיות‬ ‫משכן להשראת השכינה‪ .‬בסיס ויתד לעבודת השי"ת‪,‬‬ ‫המהות‪ ,‬המטרה‪ ,‬הייעוד‬ ‫שלו‪ ,‬של בני ביתו‪ ,‬ושל צאצאיו שיבואו בעזר השי"ת‪.‬‬ ‫ואיידי דאתינן להכי‪ ,‬מה בעצם מהותו של‬ ‫מידע זה מוגש בחסות‪ :‬סולם‪ .‬רואים את הסיפור ברצף‪.‬‬ ‫‪1599-550-440‬‬ ‫הדרכת רבנו שליט"א‪ ,‬הנמסרת על ידי מדריכי‬ ‫ויזניצער יונגערמאן? ומה צריך חתן להבין לקראת‬ ‫המסגרות החינוכיות שלנו‪ :‬מעונות שיקומיים | גני עיכוב התפתחותי | גני תקשורת | בתי ספר | תלמודי תורה | ישיבות‬ ‫סניפים‪ :‬ירושלים בית שמש בני ברק מודיעין עילית קרית יערים לוד בת ים מעלה אדומים‬ ‫הארגון‪ ,‬מכוונת כל כולה למטרה זו‪ .‬שכן‪ ,‬כדי שיהיה‬ ‫הקמת ביתו כדי להיות 'ויזניצער יונגערמאן' ולהקים‬ ‫הבית משכן לעבודת ד'‪ ,‬עליו להיות בית מלא שמחה‪,‬‬ ‫'ויזניצער שטוב'?‬ ‫‪ 66‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫בית מלא שלווה‪ ,‬בית ששוררים בו אהבה אחווה‬ ‫שלום ורעות‪ ,‬בית של מידות טובות ומתוקנות‪ .‬הכל‬ ‫כדי להגיע לתכלית הנרצה‪.‬‬ ‫הרב חיים מאיר וייס‪ :‬האחריות היא לדורות‪.‬‬ ‫מסופר על הגרי"ל דיסקין והגרי"ח זוננפלד שישבו‬ ‫יחדיו כאשר הובא לפניהם ספר ערכים שחיבר יחיאל‬ ‫מיכל פינס ‪ -‬שהתחזה לירא שמים והלך בטלית כל‬ ‫קוֹל ְמ ַב ּ ֵׂשר‬ ‫היום – וביקש את הסכמתם‪ .‬כשעיין בו הגרי"ל‪,‬‬ ‫הרה"ג שמואל דוד טסלר‪:‬‬ ‫מסר אח"כ להגרי"ח שיעיין בו‪ ,‬ויראה אם אפשר‬ ‫ליתן לו הסכמה‪ ,‬ובאמצע הזדעזע הגרי"ח וצעק‬ ‫ְמ ַ‪+‬ב ּ ֵׂשר וְ ֵ‬ ‫אוֹמ‪+‬ר‪...‬‬ ‫זהו בעצם יסוד הדברים של 'ויזניצער‬ ‫עליו‪ :‬אפיקורס! צא החוצה‪ .‬כולם הזדעזעו‪ ,‬שכן‬ ‫יונגערמאן'‪ ,‬עליו להבין כי ביתו אינו‬ ‫היה נראה כמו ערליכע יוד‪ .‬שאל הגרי"ל מה פסול‬ ‫ותפרוס‬ ‫'הסכם שותפות' ואינו מקום טכני‬ ‫ּ ְ‪ְּ+++‬פנ ּו ֵא ַ‪ִּ+‬לי‬ ‫מצא בספר‪ ,‬והשיב‪ :‬מוגדר שם שנישואין הם "הסכם‬ ‫לגידול ילדים‪ .‬ביתו צריך להפוך להיות‬ ‫שותפות בין איש לאשתו"‪ .‬זוהי השקפה של אומות‬ ‫משכן להשראת השכינה‪ .‬בסיס ויתד‬ ‫העולם ושל אפיקורסות! אצלנו נישואין הם הקמת‬ ‫ְו ִ‪+‬ה ָ ּו ׁ ְ‪‬ע ּו‬ ‫עלינו‬ ‫משכן להשראת השכינה והעמדת דורות ישרים‪.‬‬ ‫לעבודת השי"ת‪ ,‬שלו‪ ,‬של בני ביתו‪ ,‬ושל‬ ‫הרב חיים מאיר גרינבוים‪ :‬הבנה זו מחדדת שוב‬ ‫צאצאיו שיבואו בעזר השי"ת‬ ‫את התרעתו וכאבו של רבנו שליט"א משאיבת‬ ‫סוכת‬ ‫הדרכה ממקורות שאינם מאנ"ש ושאינם מוסמכים‬ ‫על ידינו‪ .‬כי רבים מהם‪ ,‬אכן נוקטים בגישה זו של‬ ‫ַ‪+‬ה ּי ֹו‪+‬ם!‬ ‫'הסכם שותפות'‪ .‬כל הדרכתם היא כדי לאפשר 'חיים‬ ‫שלומך‬ ‫משותפים'‪ .‬אלו הן תפיסות פסולות שלא לשם כך‬ ‫למדריכים משלנו‪.‬‬ ‫בא חתן להקים את ביתו‪.‬‬ ‫נושא זה עומד בציפור נפשו של הרבי‪ .‬ברוך ד'‪,‬‬ ‫רובם המכריע של אנ"ש אכן פונים למדריכי הארגון‬ ‫אנו מקפידים לא רק שהמדריכים שלנו יהיו‬ ‫ומכירים בחשיבותו ובמעלותיו‪.‬‬ ‫מאנ"ש‪ ,‬אלא שגם לא יינקו את הדרכתם המקצועית‬ ‫הרב חיים מאיר וייס‪ :‬ההיפך הוא הנכון! אנשי‬ ‫מאותם מקורות זרים‪ .‬הדבר עומד בציפור נפשו של‬ ‫מקצוע מהשורה הראשונה‪ ,‬רבנים ואישים דגולים‪,‬‬ ‫רבנו שליט"א כפשוטו!‬ ‫מעידים כי המדריכים שהוסמכו ע"י 'שלווה בארמנותייך'‬ ‫משום כך הרבי מתריע שוב ושוב שלא לפנות‬ ‫אינם נופלים ברמתם מכל מדריך אחר ואף ניכר בהם‬ ‫למדריכים שאינם מאנ"ש‪ ,‬שלעיתים למדו במקומות‬ ‫מקצועיות יתירה‪.‬‬ ‫זרים וגישתם דומה לאותן תפיסות פסולות‪.‬‬ ‫המדריכים שלנו‪ ,‬עוברים קורסים מאסיביים‪ ,‬איננו‬ ‫המדריכים שלנו אינם פונים למקורות אלו‪.‬‬ ‫קח חלק באירוח האושפיזין בתרומת ‪ ₪ 360‬ומעלה‬ ‫מתפשרים על קוצו של יוד בכל הנוגע לרמה המקצועית‬ ‫של כל מדריך ומדריך‪ .‬וסבורני כי אין עוד ארגון שבו‬ ‫מדריכים בשילוב מושלם‬ ‫ותזכה להיפקד לישועה ביום החיתום –‬ ‫עוברים קורסים כאלה‪ .‬זאת כמובן‪ ,‬לצד ההכשרות‬ ‫השוטפות והכינוסים התמידיים‪ ,‬שאחד מהם התקיים‬ ‫יש הטוענים דווקא כי על מדריכים להיות‬ ‫מוכשרים על ידי פסיכולוגים מקצועיים וזרים‬ ‫בקוויטל אצל מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫כאן היום בלילה לפני זמן קצר‪.‬‬ ‫ר' יודל וייס‪ ,‬מזכיר הארגון המסור‪ ,‬מוסיף‪:‬‬ ‫וכאלה‪ .‬האם לא חסר במקצועיותם של מדריכי‬ ‫'שלווה בארמנותייך' כשהם נמנעים מאותם מקורות?‬ ‫ביום הושענא רבא!‬ ‫האמת היא‪ ,‬שאפילו רק מהפן הזה‪ .‬מדריכים פרטיים‬ ‫מטעם עצמם המצויים בשוק‪ ,‬אין להם את הארגז הכלים‬ ‫הרב חיים מאיר גרינבוים‪ :‬לא מזמן התוודע אחד‬ ‫מגדולי הרבנים שליט"א המתעסקים בתחום הקמת‬ ‫שמדריך של 'שלווה בארמנותייך' מקבל מהארגון‪.‬‬ ‫בתים‪ ,‬לסטנדרטים הקיימים ב'שלווה בארמנותייך'‪,‬‬ ‫את המעטפת‪ ,‬את היכולת ללמוד ולהחכים כל הזמן‪,‬‬ ‫ויצא נפעם כולו‪ ,‬באמרו כי רמה מקצועית כזאת של‬ ‫לשאול‪ ,‬להתייעץ‪ ,‬מומחים מהשורה הראשונה מלווים‬ ‫ליווי בתים בישראל לא קיים בשום מקום‪.‬‬ ‫אותו כל העת‪ ,‬על כל צעד ושעל‪.‬‬ ‫שח לי אברך הנמנה על אנ"ש‪ ,‬אבל יותר 'בעל‬ ‫כל זאת‪ ,‬לצד ארגז הכלים‪ ,‬הבקרה והפיקוח כדי‬ ‫בית'ישער'‪ ,‬שאת בנו הראשון הוא שלח למדריך‬ ‫‪ | ₪ 1800‬אירוח סעודות יו"ט למשפחה‬ ‫שהדברים יתנהלו על פי הסטנדרטים הגבוהים ביותר‪.‬‬ ‫חיצוני‪ .‬ואת השני הוא שלח למדריך מאנ"ש‪ .‬משנוכח‬ ‫‪ | ₪ 360‬אירוח סעודות יו"ט לנפש‬ ‫הרב שמואל דוד טסלר‪ :‬לדאבון לב אני נתקל בזה‬ ‫בהבדל התהומי‪ ,‬המשיך ושלח את כל בניו רק‬ ‫שמחת סוכות תשפ"ז‬ ‫‪ | ₪ 140‬אירוח 'מזון ומחיה' לילד‬ ‫‪ 68‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫‪NG‬‬ ‫י ת ב ר ך‬ ‫ה ש ם‬ ‫ב ע ז ר ת‬ ‫הסגולה‬ ‫להינצל!‬ ‫'שרק לא יבואו אלינו'‪' .‬שרק לא יתפסו אותו חס ושלום'‪.‬‬ ‫הליווי והשיעורים לאחר החתונה‪ ,‬המדריך מעצמו‬ ‫משריין מראש תאריכים לכל חתן למשך שנה הראשונה‪.‬‬ ‫ומחוייב לשאת באחריות ולהיות זמין לכל חתן וחתן‪.‬‬ ‫לא אחת‪ .‬פונים אליי אברכים שלמדו אצל גורמים‬ ‫חיצוניים‪ ,‬מבקשים עזר וסיוע‪ .‬וניכר הכאב הגדול‪:‬‬ ‫בירור קצר מעלה כי הם למדו אצל מדריכים מבוקשים‬ ‫ותפרוס‬ ‫עלינו‬ ‫כשלעזרתו כמובן המעטפת המלאה של הארגון‪ .‬ההפניה‬ ‫בעלי שם‪ ,‬אבל באמת החתנים לא קיבלו את מה‬ ‫יש דרך להינצל ממלתעות הרשע וסכנת המעצרים‬ ‫לאנשי מקצוע במידת הצורך‪ ,‬ועוד ועוד‪.‬‬ ‫שנצרך להם באופן הראוי‪.‬‬ ‫סוכת‬ ‫הרב חיים מאיר גרינבוים‪ :‬עוד מעלה יתרה שיש‬ ‫דוגמא אחת מני רבות‪ .‬רוב מדריכי החתנים‪,‬‬ ‫וכדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו!‬ ‫כאן‪ .‬היות שמדובר בארגון גג‪ ,‬יש כאן כתובת לכל‬ ‫'מסיימים' את תפקידם מיד לאחר החתונה‪ .‬ובהמשך‬ ‫פניה‪ .‬גם במידה ויש ביקורת על מדריך‪ .‬אפשר לפנות‬ ‫– אם האברך לא רודף שוב ושוב אחר המדריך‪,‬‬ ‫שלומך‬ ‫לממונים עליו שיטפלו בכל פניה‪ .‬יש כאן ארגון חי‬ ‫הוא נותר לבדו ללא מענה‪ ,‬בקושי המדריך עונה‬ ‫ופעיל‪ .‬זהו לא מדריך שפועל לבדו‪.‬‬ ‫לטלפונים‪ ,‬ובצדק רב‪ .‬המדריך סיים את תפקידו‪,‬‬ ‫אגב‪ ,‬במסגרת זו מתקיימים גם שיעורים בישיבות‬ ‫הוא כבר עסוק עם החתן הבא בתור‪...‬‬ ‫בהלכות בסיסיות של הבית היהודי‪ ,‬ובעזרת ה' יתקיימו‬ ‫ב'שלווה בארמנותייך'‪ ,‬אחד מן התנאים הוא‬ ‫דער רבי טוהט באדאנקען אלע יודען‪ ,‬וואס האבן זיך‬ ‫הקלטה אחת מני אלפים‬ ‫אונטער גענומען דעם כופר נפש וואס דער רבי האט‬ ‫כך מעמידים 'בית כהלכה'‬ ‫אויפגעגעבן ביים מעמד 'מקדישי שמך'‪ ,‬דער רבי וואונטשט‬ ‫קבלת השיחות בקו והפנייתם לקבלת הסיוע המתאים‪,‬‬ ‫"שלום וברכה‪ .‬רציתי להודות במיוחד על הקו‬ ‫די אלע‪ ,‬זיי און זייער משפחה‪ ,‬זאלן ניצל ווערן פון די‬ ‫משתף אותנו‪" :‬כל שיחה שכזו ‪ ,‬היא חרדת קודש‪ ,‬היא‬ ‫המדהים והנפלא הזה‪ ,‬על ענייני הנהגת בית‪ ,‬בשלום‬ ‫ושלווה‪ .‬כבר כמה חודשים שיש לי שאלה בענייני‬ ‫שלעכטע גזירת הגיוס און זיין אפגעהיטן בס"ד‪.‬‬ ‫ידיעה כי אנו מתעסקים בדיני נפשות ובקדשים‪,‬‬ ‫בהצלת בתים נאמנים בישראל ולעתים כל הדורות‬ ‫הבית שממש הטרידה אותי ולא היה נעים‬ ‫הבאים תלויים בזה‪ .‬אנו ניגשים לענין זה בכובד‬ ‫לי לדבר עם המדריך על זה‪ ,‬עד שחייגתי‬ ‫און אוודאי די וואס האבן מוסיף געווען און זיך אונטער‬ ‫הראש ובדחילו ורחימו ממש‪.‬‬ ‫ל'בית כהלכה' ופשוט ירדה לי אבן מהלב‪.‬‬ ‫גענומען א יונגערמאן אדער דריי יונגעלייט‪ ,‬וואס דער רבי‬ ‫"מה תוכל לספר לקהל אנ"ש על‬ ‫אין לכם מושג כמה הקו הזה עוזר ומציל‬ ‫אברכים בענייני הנהגת הבית‪ .‬יעזור‬ ‫האפט און בעהט צו זיין מיט זיי אי"ה שבת אין מירון‪.‬‬ ‫פעילות המוקד"?‬ ‫"כמובן שעצם הווייתו של המוקד‪,‬‬ ‫השי"ת וישלם שכרכם משלם"‪.‬‬ ‫הוא כזה שאי אפשר לספר עליו מאומה‪,‬‬ ‫הקול קצת רועד‪ ,‬בעיקר נרגש‪.‬‬ ‫זהו מהותו בעצם" – אומר הרב דסקל‬ ‫אבל לרבני‪ ,‬מדריכי ויועצי 'שלווה‬ ‫– "דבר אחד הנני יכול לומר‪ .‬אל תהססו‪.‬‬ ‫בארמנותייך'‪ ,‬זו תחושת סיפוק מאין‬ ‫המוקד נועד עבורכם‪ .‬כאן המקום להתקשר‪,‬‬ ‫כמותה‪ .‬זהו רגע של קורת רוח‪ ,‬של ידיעה‬ ‫כי עוד בית בישראל עלה על דרך המלך‪ .‬קיבל‬ ‫מתוך הכרזת הקודש בליל א' דר"ה תשפ"ז‬ ‫לשפוך את הלב‪ ,‬לפרוק את מה שמעיק‪ .‬ולקבל את הסיוע‬ ‫המתאים בכבוד ובפרטיות‪ .‬איש מבלעדי הרב או היועץ‬ ‫את הסיוע והעזרה לו היה זקוק כדי 'להתניע'‪.‬‬ ‫שיתעסק בכך‪ ,‬לא יידע מאומה לעולם"‪.‬‬ ‫הרה"ג ר' חיים משה דסקל שליט"א‪ ,‬מי שאמון על‬ ‫‪ 70‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫לפחות חמישה‪-‬עשר שיעורים (עשרה לפני החתונה‬ ‫וחמישה לאחריה)‪ .‬לכל מדריך ישנה רשימת נושאים‬ ‫מסודרת לוודא שלא נשמט שום פרט‪.‬‬ ‫הנהלת 'איגוד מוסדות ויזניץ'‪ ,‬משקיעה משאבים‬ ‫אגדיים ועצומים‪ ,‬כדי לשמוע לקול דברו של רבנו‬ ‫שליט"א‪ ,‬בתפקידם כידא אריכתא של כל פעולות קדשו‬ ‫ראשית השנה ה'תשפ"ז‬ ‫של רבנו‪ ,‬כדי להקים מערך זה שאין בדומה לו‪.‬‬ ‫מתכונת זו מעניקה רוגע רב לחתן‪ ,‬ביודעו שיש לו‬ ‫ברכות‬ ‫ליווי מלא לכל אורך השנה הראשונה‪ .‬הארגון מקיים‬ ‫אסיפות והשתלמויות שוטפות בנושאי תקשורת‪ ,‬הקשבה‬ ‫ומתן כלים לכל מצב‪.‬‬ ‫הר"ר יהודה וייס‪:‬‬ ‫מדריכים פרטיים מטעם עצמם‬ ‫לראש משביר‬ ‫הרב שמואל דוד טסלר‪ :‬לצד כל זאת‪ ,‬בניית מערך‬ ‫ההדרכה‪ ,‬ההדרכה בפועל והליווי המתמשך‪ ,‬במקצועיות‬ ‫ובדסיקרטיות‪ ,‬פועל גם מוקד 'בית כהלכה' (ראה מסגרת)‪,‬‬ ‫המצויים בשוק‪ ,‬אין להם את‬ ‫הארגז הכלים שמדריך של 'שלווה‬ ‫בארמנותייך' מקבל מהארגון‪ .‬את‬ ‫המעטפת‪ ,‬את היכולת ללמוד ולהחכים‬ ‫ותפרוס‬ ‫העומד הכן לרשות אלפי אברכי אנ"ש‪ ,‬שיכולים לפנות‬ ‫אליו לייעוץ‪ ,‬ואפילו בעילום שם ובאנונימיות‪ ,‬לקבל‬ ‫הדרכה מרבני הארגון והכוונה והפניה במידת הצורך‪.‬‬ ‫כל הזמן‪ ,‬לשאול‪ ,‬להתייעץ‪ ,‬מומחים‬ ‫מהשורה הראשונה מלווים אותו כל‬ ‫עלינו‬ ‫אין ספור מקרים ליוויתי במסגרת מוקד זה‪ .‬אברכים‬ ‫שהתמודדו שנים רבות‪ ,‬ומחמת הבושה לא פנו‪ ,‬או כי‬ ‫העת‪ ,‬על כל צעד ושעל‬ ‫עטרת תודה וברכת יישר כח מעומקא דליבא נישא מתוך הערכה כנה‬ ‫לא היתה להם כתובת מסודרת‪ .‬והמוקד הציל להם‬ ‫סוכת‬ ‫למעלת כבוד ידידנו עוז איש חי רב פעלים שליח נכבד לדבר מצוה‬ ‫את חייהם‪.‬‬ ‫אשר נותן נפשו במסירות עילאית למען שליחות הקודש החשובה‬ ‫ישנם שעות שבהם יש מענה ישיר ע"י הרבנים‬ ‫בחכמה ובסבלנות מעניק סיוע‪ ,‬בכל תחום וענין‪ ,‬במשך כל ימות השנה‬ ‫או אנשי המקצוע‪ .‬שאר הזמן ניתן להשאיר הודעות‬ ‫שלומך‬ ‫ודואג לכל צרכי קהילות החסידים בצפון העיר בשכונת פרדס כץ‪,‬‬ ‫המועברים לרבנים או לאנשי מקצוע‪.‬‬ ‫גם שיעורים מיוחדים למחותנים כדי להעניק להם‬ ‫כלים נכונים‪ .‬זוהי מהפכה של ממש בבחינת "שלוה‬ ‫מנצח על המלאכה‪ ,‬ועומד בראש המערכה‪ ,‬הרחבת גבולות הקדושה בהצלחה‬ ‫יחד עם אנשי לשכתו המסורים בכל עת וזמן לכל פניה ובכל ענין‪,‬‬ ‫הורים‪ :‬בנפשנו הדבר!‬ ‫בארמנותיך"‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מה קריאתכם לכלל אנ"ש?‬ ‫ה"ה ידידנו עוז‬ ‫הקריאה שמפנים רבני 'שלווה בארמנותייך' היא‬ ‫ההדרכה שאחר הנישואין‬ ‫הרה"ח ר' יהושע מנדל שליט"א‬ ‫אחת‪ :‬לדעת כי בידי מדריכי 'שלווה בארמנותייך' יקבלו‬ ‫הזכרתם את הליווי לאחר החתונה הניתן מטעם‬ ‫בניהם את ההדרכה הטובה והמקצועית ביותר‪ ,‬לאור‬ ‫'שלווה בארמנותייך'‪ ,‬זהו באמת חידוש עצום שאין‬ ‫סגן ראש העיר בני ברק‬ ‫תורתו ומשנתו של מרן רבנו שליט"א‪.‬‬ ‫במקומות אחרים?‬ ‫ולגדול העומד על גביו‪ ,‬אשר ידיו אמונה זה רבות בשנים‪,‬‬ ‫מערך השיעורים בנוי לתלפיות ומתפרס על כ‪15-‬‬ ‫הרב חיים מאיר גרינבוים‪ :‬מרן רבנו שליט"א‪,‬‬ ‫מפגשים‪ ,‬כשהליווי שאחרי החתונה‪ ,‬הינו קריטי ובעל‬ ‫הציב בפנינו את הוראתו החד‪-‬משמעית‪ .‬שעל כל‬ ‫לעזור ולסייע לכלל ולפרט‪ ,‬מתוך חכמה ותבונה‪,‬‬ ‫מדרג חשיבות גבוה‪ ,‬דבר שאין לו עוד אח ורע‪.‬‬ ‫אברך להיות מלווה על ידי הארגון לאחר החתונה‪.‬‬ ‫ה"ה הרה"ח ר' חנוך העניך זייברט שליט"א‬ ‫הורים יקרים‪ :‬בנפשנו הדבר! אתם נושאים באחריות‬ ‫ולא רק ליווי גרידא‪ ,‬אלא ליווי רציף ואינטנסיבי‬ ‫לדורות שאחריכם‪ .‬כמו שתיל רך הזקוק לתנאים הטובים‬ ‫לכל הפחות עד לכשנה לאחר נישואיו‪ ,‬וליווי כזה‬ ‫ראש העיר בני ברק‬ ‫ביותר בכדי לצמוח כראוי‪ ,‬לדעת מהי הקרקע המתאימה‬ ‫שמעניק לו את היכולת לפנות בכל עת ובכל זמן‪.‬‬ ‫לו ביותר‪ ,‬להבין באיזו חממה הוא צומח‪ ,‬להעניק לו את‬ ‫מדריך חתנים מפורסם – הרה"ג ר' גדלי' שנעק‪,‬‬ ‫תודתנו נתונה על ריבוי כבוד שמים‪ ,‬בהעמדת גדרי הקדושה‪ ,‬במסילה העולה בית ה'‬ ‫תוכנית ההזנה הראויה לו‪ ,‬כך גם כאן‪ .‬השתיל שלכם זקוק‬ ‫אמר לי בשם אחד מגדולי ישראל‪ ,‬שההדרכה שלפני‬ ‫בשם קהילות הקודש‪ ,‬בשם הציבור החסידי‪ ,‬בשכונתינו ובעיר כולה‪ ,‬נשא תפילה‬ ‫לתנאים האופטימליים והמותאמים בדיוק לו‪ ,‬להיות‬ ‫החתונה דומה ללימוד אומנות השחיה מחוץ למים‪,‬‬ ‫כי יהי ה"א עימנו ועימכם כאשר היה עם אבותינו ויכונן מעשה ידינו לשם ולתפארת ולתהילה‬ ‫מתואם עם מערך ההדרכה של הכלות‪ ,‬כי בכך תלויים‬ ‫ולאחר החתונה לומדים 'לשחות בתוך המים'‪.‬‬ ‫לזכות לראות את העיר מתנהלת לתפארה על מי מנוחות‪ ,‬במידה טובה מרובה ומעולה‬ ‫חוסנו ועתידו של הבית והדורות שאחריו‪.‬‬ ‫הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א‪ ,‬הוציא‬ ‫וישלם ה' שכרכם הטוב ברוב נחת מצאצאיכם במידה כנגד מידה בשכר הפעולה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬קוראים הרבנים‪ ,‬זרועות ומוקדי הארגון‬ ‫לאור ספר הדרכה מיוחד לנישואין‪ ,‬ושם הוא כותב‬ ‫עומדים הכן לעזרתכם‪ .‬לא משנה כמה שנים אתם‬ ‫שעיקר ההדרכה הנדרשת היא לאחר הנישואין‪.‬‬ ‫בהוקרה רבה ובברכה‬ ‫מהחתונה‪ ,‬אין כל צורך להתבייש‪ .‬כל הפניות מטופלות‬ ‫הרב חיים מאיר וייס‪ :‬אכן‪ .‬ניתן לומר כי רבנו‬ ‫בדיסקרטיות מלאה ובכבוד רב‪ .‬כמו כן‪ ,‬רבני הארגון‬ ‫שליט"א הקדיש שעות רבות לביסוס מערך זה‪,‬‬ ‫הרב משה שוורץ‬ ‫קשובים לכל הצעה ולכל פניה ולכל הערה‪.‬‬ ‫ישב עם רבני הארגון ונכנס לפרטי פרטים‪ .‬הקדיש‬ ‫רב קהילת קהל חסידים ‪ -‬צפון בני ברק‬ ‫לא נותר לנו אלא להעביר את ברכתינו לרבני הארגון‬ ‫לכך אין ספור שעות וכובד ראש‪ .‬עד שהעביר את‬ ‫הרב חנוך העניך טוביאס‬ ‫העומדים על המשמר‪ :‬יהי נועם ד' אלקינו עליכם ומעשה‬ ‫הדרכותיו ואת הוראותיו בקודש‪ .‬כיום ב"ה ניתן‬ ‫רב הקלויז הכלל חסידי 'דרכי שמואל'‬ ‫ידיכם יכונן‪.‬‬ ‫כבר לבשר‪ ,‬כי מוקם מסלול מורחב וממוסד‪ :‬נקבעו‬ ‫‪ 72‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫ואוצרך הטוב לנו תפתח‬ ‫נבחרנו‬ ‫לדאוג עבור‬ ‫| גבריאל יוסף פולק |‬ ‫האוצר‬ ‫האמיתי‬ ‫ותפרוס‬ ‫עלינו‬ ‫סוכת‬ ‫שלומך‬ ‫המרוץ הבלתי אפשרי עד ללחיצת‬ ‫בחג הסוכות‪ ,‬היה אבי הק' בעל אהבת‬ ‫הכפתור החודשי | העברות של מליונים‬ ‫ישראל אומר לאנשים‪" :‬היום יש לך‬ ‫מדי חודש | נסים גלויים בכל יום‪,‬‬ ‫אושפיזין"‪ .‬והסביר את דבריו‪" :‬ווייל‬ ‫אויב נישט יעצט ‪ -‬ווען דען?" [אם לא‬ ‫בכל עת ובכל שעה | תופעות חסרות‬ ‫עתה ‪ -‬מתי כן?]‬ ‫הסברים | מוסדות וארגונים שממתינים‬ ‫בתור לדעת איך העסק הזה מתנהל |‬ ‫הצצה ראשונה לאגף הנסתר והשמור‬ ‫ביותר של ממלכת התורה 'איגוד‬ ‫מוסדות ויזניץ' – אגף הכספים | שיחה‬ ‫עם היושבים על ה'שיבר' המרכזי של‬ ‫ויזניץ מתוך נסיון להבין את הפלא הזה‬ ‫| שיח עוצר נשימה עם הרה"ח אברהם‬ ‫דוב בר נתן – מנהל הכספים של 'איגוד‬ ‫מוסדות ויזניץ' וצוות האגף – הרה"ח‬ ‫מרדכי אברהם ברכר והרה"ח מנחם‬ ‫מענדיל מרגליות‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪75‬‬ ‫‪ 74‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫לבנות על כך‪.‬‬ ‫הם בעצם מחוללים את הבלתי‪-‬אפשרי‪ .‬מדי‬ ‫ועל כן‪ ,‬קודם לכל – אם יש איזשהו הסבר טבעי בכל‬ ‫חודש בחדשו‪ .‬ורק בעזר ממרומים‪ .‬זה קורה‪ ,‬באופן‬ ‫זאת‪ ,‬זהו שותפותם של אנ"ש שמחזיקה את כל הבנין‪.‬‬ ‫קבוע ובלתי מתפשר‪ ,‬ב‪ 15-‬לחודש למניינם‪ .‬זהו‬ ‫יש להבין‪ ,‬שהכנסות קבועות אלה‪ ,‬הם גם העילה‬ ‫יום הדין החודשי של אגף הכספים של איגוד‬ ‫המרכזית לדירוג אשראי חיובי שאנו מקבלים מול‬ ‫מוסדות ויזניץ‪ .‬מירוץ אדיר שמסתיים בלחיצת‬ ‫הבנקים וגופי הכלכלה‪ ,‬מה שמאפשר למוסדות להמשיך‬ ‫כפתור אחד‪ .‬שבאמצעותו מקבלים אלפי אברכי‬ ‫ולהתנהל בצורה חודשית‪.‬‬ ‫הכוללים את מלגתם החודשית‪ .‬ומליונים רבים‬ ‫נוספים שעוברים למוסדות התורה‪ ,‬לקהילות אנ"ש‪,‬‬ ‫גם מוסד שמקבל תרומות גדולות בסכומים של‬ ‫לארגונים‪ ,‬לפעולות החינוך ולכל ה'יש' המבורך‬ ‫מאות אלפי שקלים‪ ,‬אם הבנק לא רואה את זה בצורה‬ ‫הפועם בויזניץ‪.‬‬ ‫קבועה וחודשית‪ ,‬הוא לא ממהר 'לבנות' על כך‪ ,‬ולא‬ ‫מדרג את המוסד בצורה חיובית‪ .‬ועל כן‪ ,‬שותפות זו‪,‬‬ ‫ובאופן חסר כל הגיון כלכלי‪ ,‬חסר כל הסבר ופשר‪,‬‬ ‫היא כאמור העוגן המרכזי ליציבות המופלאה של‬ ‫הדבר ממשיך לקרות מדי חודש בחדשו בסייעתא‬ ‫ותפרוס‬ ‫ממלכת התורה למרות הכל‪.‬‬ ‫דשמיא המלווה וסוככת את ממלכת התורה על כל‬ ‫היכליה‪ ,‬כוחם של רבותינו הקדושים המלווה ממעל‪.‬‬ ‫ישראל נתבעים ונותנים‪ .‬ההתגייסות של ציבור אנ"ש מעניקה בסיס איתן ועוגן כלכלי שאין לו תחליף‬ ‫ניסינו להבין איך העסק הזה עובד‪ .‬ועל כן‪ ,‬כינסנו‬ ‫עלינו‬ ‫את השיחה שלפנינו‪ .‬והאמת? לא קיבלנו הסברים‬ ‫בהשגת תקציבים ומימונים‪.‬‬ ‫יצא פעם לחו"ל לצורך מגבית‪ .‬וערכו שם שני ערבי‬ ‫רציונליים‪ ,‬לא קיבלנו שיעור כלכלה הגיוני‪ .‬כן קיבלנו‬ ‫התרמה‪ ,‬ערב אחד הוקדש לנגידים ושועי ארץ‪ ,‬וערב‬ ‫ר' אברהם דוב בר נתן‪:‬‬ ‫שיעור חי בשותפות מפעימה של קהל אנ"ש‪ ,‬שיעור‬ ‫סוכת‬ ‫כשכל גוף פיננסי פוגש גוף כלכלי איתן‪ ,‬ההתייחסות היא שונה‬ ‫ואחרת‪.‬‬ ‫שני ל'עמך'‪ .‬בערב הראשון יצאו העסקנים מאוכזבים‬ ‫הרעיון של בסיס‪ ,‬הוא גוף כלכלי‬ ‫חי באמונה ובטחון‪ ,‬לצד דאגה מובנת מפני הבאות‪,‬‬ ‫מכמות ההשתתפות והתרומות‪ .‬ואילו בערב השני היתה‬ ‫חזק ואיתן‪ ,‬שיכול להוות גורם מייצב‬ ‫וגם היא לא מתורגמת לייאוש חס ושלום או לדכדוך‪,‬‬ ‫זאת כמובן‪ ,‬לצד היותו 'אבא' לכלל מוסדות התורה‪ .‬כל מוסד‬ ‫לכלל מוסדות התורה‪ .‬יעידו כלל‬ ‫אלא לצורך ולרצון לעשות הכל‪ ,‬כדי שהעסק ימשיך‬ ‫שלומך‬ ‫ב"ה הצלחה גדולה‪.‬‬ ‫שנקלע לקשיי תזרים או מצוקה קיומית‪ ,‬נכנס ה'איגוד' מיד לתמונה‬ ‫כדי להפעיל ולהתניע את המערכת ולגרום לו להמשיך לנסוע‪.‬‬ ‫כשחזר וסיפר על כך לאחיו הרה"ק ה'לב שמחה'‪ ,‬אמר‬ ‫מוסדות החינוך‪ ,‬שגם כשלא במישרין‬ ‫לעבוד ולפרוח‪ ,‬לפרוח ולהפריח את הדורות הבאים‪.‬‬ ‫ה'איגוד' כאן כדי לדלג על המהמורות וניצב תמיד הכן‪.‬‬ ‫ה'לב שמחה'‪ :‬והלא הכתוב אומר‪" :‬אל תבטחו בנדיבים"‬ ‫– ה'איגוד' פועל בצורה עקיפה‪ ,‬אם‬ ‫כל כלי יוצר עלינו לא יצלח‪ .‬בעזר שמו יתברך ויתעלה‪.‬‬ ‫– אין מה להשליך יהבנו על גבירים גדולים‪" ,‬בבן אדם‬ ‫בהעמדת ערבויות בבנקים ואם בהשגת‬ ‫כל זאת כמובן‪ ,‬לצד תמיכה ישירה וחודשית במליונים רבים‬ ‫במוסדות המוגדרים 'בהקמה'‪ .‬כשמרן אדמו"ר שליט"א מבקש‬ ‫שאין לו" – אלו שאין הפרוטה מצויה בכיסם‪" ,‬תשועה"‬ ‫תקציבים ומימונים‬ ‫העוגן המרכזי ליציבות‬ ‫– ממנו תבוא הישועה‪...‬‬ ‫ובכן‪ ,‬שאלתנו הראשונה לצוות הכספים הנכבד‪,‬‬ ‫לפתוח ישיבה חדשה‪ ,‬מוסד חדש‪ ,‬קהילה חדשה ועוד‪ ,‬ה'איגוד'‬ ‫הוא זה שיוזם‪ ,‬בונה‪ ,‬מקים ומפתח‪ ,‬עד לאיזונו הכלכלי המלא של‬ ‫ובהכירנו את המספרים‪ ,‬הדברים נכונים ומדויקים‪ .‬לא‬ ‫לפני שנצלול אל נתונים ומספרים מעמיקים‪ .‬אברך‬ ‫המוסד‪ ,‬ואז מעביר אותו לניהול המקומי השוטף‪ .‬כך הוקם ה'שטעטל'‬ ‫באנו חס ושלום להמעיט בערכם הרם והנשגב של אלו‬ ‫השומע לקול דברו של מרן אדמו"ר שליט"א ונותן‬ ‫גיבורי החיל העומדים לימין ממלכת התורה בסכומים‬ ‫מפת לחמו את ה‪ ₪ 600-‬החודשיים‪ .‬האם זה מה‬ ‫בעפולה‪ ,‬שמונה כבר קרוב ל‪ 500-‬משפחות כ"י‪ ,‬על כל מבני הציבור‬ ‫כבירים‪ .‬אלא להרבות בערכם של התרומות הקבועות‬ ‫ר' מענדיל מרגליות‪:‬‬ ‫שיוכל לפתור את המליונים הרבים והחודשיים?‬ ‫ומוסדות החינוך שלהם‪ ,‬כאשר ה'איגוד' הוא זה שיזם ובנה את קרית‬ ‫החודשיות‪ ,‬שמאזנות את המערכת כולה ומאפשרות לה‬ ‫לפעמים יכול אדם לחשוב 'האם תרומתי היא זו‬ ‫האם זה לא 'בטל בשישים'?!‬ ‫'אהבת ישראל' במקום ונכנס להציל פרויקטים אחרים במקום על‬ ‫מנת לאפשר לאברכים לקבל קורת גג‪ ,‬לצד מעטפת קהילתית מלאה‪.‬‬ ‫להתנהל בצורה תקינה‪.‬‬ ‫שתציל את עולם התורה'? אך מי שיושב מול הנתונים‬ ‫ר' דוב בר נתן‪:‬‬ ‫והמספרים המרצדים על הצגים יודע‪ ,‬כי לפעמים אנו‬ ‫ראשית לכל‪ .‬יש כלל פשוט בחשבון‪ 600 .‬ועוד‬ ‫כך גם שותף כעת ה'איגוד' ביוזמה להקמת הקריה החדשה בהר‬ ‫יונה אשר מנוהל ע"י חסד לאברהם‪ .‬וכהנה דוגמאות רבות אין ספור‪.‬‬ ‫האימון‪ ,‬המנוע‪ ,‬האיתנות‬ ‫מתקרבים לתאריך ההעברה‪ ,‬והמצב רחוק מאוד מלהיות‬ ‫משביע רצון‪ ,‬לפעמים כבר עלולים להרים ידיים ולחשוב‬ ‫‪ 600‬זה ‪ .₪ 1200‬ואלפי פעמים ‪ ,600‬זה סכומים‬ ‫מרן רבנו שליט"א חקק באגרת קודש‪ ,‬כי ה'איגוד'‬ ‫במליונים רבים‪.‬‬ ‫ר' מענדיל‪ :‬לצד זאת‪ ,‬משמש ה'איגוד' כ'צינור' הזרמת כספים‬ ‫כי ההעברה תתעכב או תידחה‪ .‬ופתאום – כניסה‬ ‫מנדיבי עם למוסדות התורה השונים בויזניץ‪ .‬לאור האמון הרב‬ ‫הוא הבסיס לקיומם של כלל מוסדות התורה והחינוך‬ ‫אז התשובה היא‪ ,‬לא רק שזה לא בטל בשישים‪,‬‬ ‫של תרומה אחת‪ ,‬מניעה את הגלגל‪ .‬גם אם זה סכום‬ ‫שנגידים בארץ ובעולם כולו רוחשים למערכת הפיננסית של ה'איגוד'‬ ‫בארה"ק‪ .‬איך זה מתבטא בפועל?‬ ‫אלא להיפך‪ .‬שותפות קבועה זו‪ ,‬היא העוגן המרכזי‬ ‫חלקי‪ ,‬אבל זה מאפשר 'להתניע'‪ .‬וכך – בהכפלה של‬ ‫ומעדיפים לנהל את תרומותיהם דרך חשבונות ה'איגוד'‪.‬‬ ‫ר' דוב בר נתן‪ :‬האמת היא‪ ,‬שבימים כתיקונם מקבל‬ ‫שעליו נשען כל הבנין‪ ,‬הוא היסוד והבסיס‪.‬‬ ‫אלפי תורמים‪.‬‬ ‫כל בחור מאלפי בחורי הישיבות בכל הארץ תקציב חודשי‬ ‫בניגוד לתרומות 'גדולות' של גבירים ועשירים‪,‬‬ ‫ר' מרדכי‪ :‬האיגוד הוא בעצם מנוע הצמיחה של ויזניץ‪ .‬מנוע רב‬ ‫יידעו אנ"ש בחו"ל‪ ,‬לשם הדוגמא‪ ,‬ואתם‪-‬עמם‬ ‫של הזנה והשתתפות בשכר לימוד בסך מאות ‪ ₪‬בחודש‪.‬‬ ‫שכמובן מעניקים את היכולת לנהל את כל המערך‬ ‫עוצמה‪ ,‬שאם ח"ו יפסק‪ ,‬העסק כולו עלול להיכנס למיתון תקציבי‬ ‫עסקני ה'איגוד' ומנהלי המשרדים‪ ,‬כי לעתים – העברה‬ ‫אבל זה לא העיקר‪.‬‬ ‫התורני הגדול הזה‪ ,‬אך אתה אף פעם לא יודע מתי‬ ‫חס ושלום‪.‬‬ ‫חודשית בודדת‪ ,‬מביאה להעברת המלגות החודשיות‬ ‫הרעיון של בסיס‪ ,‬הוא גוף כלכלי חזק ואיתן‪ ,‬שיכול‬ ‫ואיך הם יגיעו לחשבון‪ ,‬כאן מדובר בהכנסה קבועה‪,‬‬ ‫ומצילה את ממלכת התורה כולה!‬ ‫בתאריך קבוע‪ .‬מחלקת כספים יודעת להיערך לפיכך‬ ‫גרעון במליוני ש"ח‬ ‫להוות גורם מייצב לכלל מוסדות התורה‪ .‬יעידו כלל מוסדות‬ ‫החינוך‪ ,‬שגם כשלא במישרין – ה'איגוד' פועל בצורה‬ ‫ר' מרדכי ברכר‪:‬‬ ‫מראש‪ .‬יודעת לפנות אל הבנק ולפעול בהתאם‬ ‫אנו מדברים רבות על הגזירות הכלכליות‪ ,‬כותרות העיתונים‬ ‫שמעתי פעם 'ווארט' שהרה"ק ה'פני מנחם' מגור‬ ‫לתזרים שיכנס בתאריך מסוים‪ ,‬שגם הבנק יודע‬ ‫עקיפה‪ ,‬אם בהעמדת ערבויות ושיעבודים בבנקים ואם‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪77‬‬ ‫‪ 76‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫‪NG‬‬ ‫ָׂש ַַמ ְְח �ָָּת‪ְְׁ � ,‬ש ֶֶטע ְְנ ִִדיג!‬ ‫ְְו ָ �‬ ‫בס"ד‬ ‫ִִצ ָיָלא‬ ‫נּוָּתא‪ְְ ,‬קר ָּוָּיה‬ ‫ִ �ִּד ְְמ ֵֵה ְיְמ ָ‬ ‫אורחים יקרים מכל רחבי ארה"ק ומחו"ל‬ ‫ָ�ָּכל ֻ�ֻּכ ָ�ָּלּהּ‬ ‫לאור הנחיצות שהוכחה והתועלת המרובה וע"פ בקשת הציבור‬ ‫מּוָּנה‪ְְ ,‬ר ָוּוָּיה‬ ‫ֶ �ֶּב ֱֱא ָ‬ ‫אנו מודיעים בס"ד כי‬ ‫ִ�ִּכי ַ �ַּב �ֻֻּסּכֹּוֹת‬ ‫גמ"ח צרכי ציבור‬ ‫הֹו � ַַֹׁש ְְב �ִִּתי‪ַּ�ַ ,‬כ ָ�ָּלה ְְק ָ‬ ‫רּוָּאה‬ ‫ֶֶל ְְכ �ֵֵּת ְְך ַַא ֲֲח ֵֵרי‪ִִ ,‬ל ְְזּכֹּוֹת‬ ‫ימשיך בע"ה לפעול‬ ‫במשרדי איגוד מוסדות ויזניץ‪ ,‬מול ביהמ"ד הגדול‬ ‫ותפרוס‬ ‫ביו"ט הראשון של חג הסוכות וביו"ט שמחת תורה‬ ‫ְ �ְּב ֶֶא ֶֶרץ ֹלֹא ְְזרּוָּעָ ה‬ ‫אדומות וזועקות‪ .‬איך זה מתבטא בניהול החודשי‬ ‫בו יהיה ניתן להשיג את כל הפריטים שבד"כ נחוצים למשפחה‬ ‫השוטף‪ ,‬ואיך בכל זאת‪ ,‬עדיין 'נלחץ הכפתור' מדי‬ ‫ֶ �ֶּב ֱֱא ָ‬ ‫החל מתשמישי קדושה לזמני התפילות‬ ‫פריטים לפעוטות ולילדי הבית‬ ‫מּוָּנה‬ ‫ר' מרדכי אברהם ברכר‪:‬‬ ‫חודש?‬ ‫ִִמ ֵ �ֵּב ִיִתי ַַה ָ‬ ‫חּוָּצה‬ ‫עלינו‬ ‫לא באנו חס ושלום להמעיט בערכם‬ ‫תרופות הקלה [כלליות‪ ,‬ללא מרשמים] משחות וכיו"ב‬ ‫ר' מרדכי ברכר‪:‬‬ ‫(שירותי גוי של שבת לא יפעלו במקום בימי החג)‬ ‫ִִהיא ֱֱא ָ‬ ‫מּוָּנה‬ ‫הרם והנשגב של אלו גיבורי החיל‬ ‫אכן‪ ,‬אנו מתמודדים במצב בלתי אפשרי‪ .‬שכן‪,‬‬ ‫הגמ"ח נועד לתת מענה מוגבל למצבים לא‪-‬צפויים‬ ‫ְ �ְּב ַַד ְְפ ָָנא ְְו ָ‬ ‫הּוָּצא‬ ‫העומדים לימין ממלכת התורה‬ ‫כל מה שאמרנו עד עכשיו‪ ,‬היה נכון גם עד לפני‬ ‫סוכת‬ ‫נא פעלו בשיקול דעת בכדי לא להיות חב לאחריני‬ ‫שנתיים בערך‪ ,‬כדי לממן ‪ 2‬שליש ממלגות האברכים‬ ‫ָׂש ֵֵמ ַַח‬ ‫ַַא ְְך ָ �‬ ‫בסכומים כבירים‪ .‬אלא להרבות‬ ‫ובחורי הישיבות‪ .‬כאשר שליש נוסף היה מהתקציב‬ ‫בערכם של התרומות הקבועות‬ ‫בברכת יו"ט מרומם‪ ,‬במנוחה ורוגע‬ ‫ְׂש ָָר ֵֵאל‬ ‫הּוּא ִִאיׁשׁ ִִי ְ �‬ ‫הנהלת איגוד מוסדות ויזניץ‬ ‫המגיע ע"י השלטונות‪ .‬תקציב זה הופסק באבחה‬ ‫שלומך‬ ‫ִ�ִּכי ִ �ִּב � ָָּטחֹוֹן ִִצ �ֵֵּמ ַַח‬ ‫החודשיות‪ ,‬שמאזנות את המערכת כולה‬ ‫אכזרית אחת‪ ,‬כמעט ברובו‪.‬‬ ‫ָ �ָּב ֵֵא‪-‬ל‬ ‫ומאפשרות לה להתנהל בצורה תקינה‬ ‫נחתה עלינו גזירת השלטונות שהולכת ומחמירה‪.‬‬ ‫ובמקביל – הוראתו הברורה של מרן אדמו"ר‬ ‫וּבִ זְכוּת‬ ‫בס"ד‬ ‫מֹו‬ ‫ֹעֹז ְְו ֶֶח ְְד ָָוה ִ �ִּב ְְמ ֹ‬ ‫קֹו ֹ‬ ‫שליט"א‪ ,‬שלאברכים ובחורים לא יחסר אף לא‬ ‫ְ �ְּב ֵֵצל ָָה ֱֱא ָ‬ ‫מּוָּנה‬ ‫שקל אחד‪ .‬כך יצא – שבניגוד לכוללים רבים‪ ,‬שבהם‬ ‫ִׂש ְְמ ָָחה‪ְּ�ְ ,‬כ ֹ‬ ‫הריבית בבנקים הוכפלה‪ ,‬כפשוטו‪.‬‬ ‫הודיעו לאברכים בכאב רב שהתקציב שלהם לא הגיע‪,‬‬ ‫מֹו‬ ‫ִ�‬ ‫לקח האיגוד על עצמו בעצם גם את מימון שליש זה‪.‬‬ ‫צֵאתִ י‬ ‫ַַמ ֲֲח ָָלה ֵֵאי ֶֶנ ָ�ָּנה‬ ‫משבר ערך הדולר הוא משבר אמיתי של מליונים‬ ‫‪NG‬‬ ‫רבים‪ .‬תרומות עתק שמתקבלים בדולרים ממדינות‬ ‫לצורך כך הקים מרן אדמו"ר שליט"א את 'הקרן‬ ‫ִעִ ְְבדּוּ ֶֶאת ד'‪ִִ ,‬ווי ַַאזֹוֹי‬ ‫הים‪ ,‬צלל ערכם פלאים בהמרה לשקל‪ .‬מדובר בגרעון‬ ‫להצלת התורה' בראשות ראשי הכוללים שליט"א‪,‬‬ ‫מִ ּבֵיתִ י‬ ‫ִׂש ְְמ ָָחה‪ָָ ,‬נאר‬ ‫ְ �ְּב ִ �‬ ‫ָ �ָּב ַַני ֲֲח ִִב ַיַבי‪ָָּ� ,‬תא ֲֲח ֹזֹו‬ ‫כלכלי מוחשי וקיים של מליוני שקלים כפשוטם‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬נחת עלינו המשבר הקשה מכולם – משבר‬ ‫כדי להשיג את הסכומים הנדרשים למימון חלק זה‪,‬‬ ‫שהולך וגדל מדי חודש בחדשו‪ ,‬ככל שיותר אברכים‬ ‫הַח ּוצָה‬ ‫ְ �ְּבאֹוֹר‬ ‫ְּוְּכ ָָבר ָ �ָּד ְְרׁשּׁוּ הּוּ ְְל� ֶֶׁש ַַבח‬ ‫הפסקת התקציב וגזירת הגיוס‪.‬‬ ‫ר' מענדיל מרגליות‪:‬‬ ‫יש גם להבין שהגזירה לא נחתה עלינו ביום בהיר‬ ‫צעירים בגילאי הגיוס נכנסים להיכלי הכוללים‪.‬‬ ‫ר' דוב בר נתן‪:‬‬ ‫אנו עומדים כעת על כאלף מתלמידי הכוללים‬ ‫גבאים עתירי זכויות‬ ‫ָׂש ַַמ ְְח �ָָּת ְ �ְּב ַַח ֶ �ֶּג ָָך‪ְּ� ְ ,‬ב ַַהאי � ַַׁשֲעֲ �ָּּתא‬ ‫ְְו ָ �‬ ‫ושלוו‪ .‬ההתמודדות היתה ועודנה גם לפניה‪ .‬כפי שכולם‬ ‫שמוגדרים אצל השלטונות 'עריקים' ו'בלתי מורשים'‬ ‫לתקציב‪ .‬והמספרים הולכים וגדלים מדי חודש‬ ‫מ'גייט נאך געלט‬ ‫ְְו ָָה ִִי ָיָת ַַא ְְך‬ ‫זוכרים‪ ,‬כינס הרבי שליט"א את כלל אנ"ש לפני שנתיים‪,‬‬ ‫בחדשו‪ .‬נקלענו למצב בלתי אפשרי‪ .‬אך בסייעתא‬ ‫ָׂש ֵֵמ ַַח‪ְּ� ְ ,‬ב ָָכל � ַַׁש �ָָּתא‬ ‫ָ�‬ ‫ושטח בפניהם את מצוקתו החריפה אשר הוא גורר‬ ‫פאר רבי מאיר'ס קאסע‬ ‫עוד מהקמת בית ויזניץ בסך מליונים רבים‪ .‬בקושי‬ ‫דשמיא‪ ,‬קורה הנס מדי חודש בחדשו‪ .‬בעיקר‬ ‫באמצעות אלו שהתגייסו ולקחו על עצמם מימון‬ ‫ִ�ִּכי ְְי ָָק ָָרה ִִהיא ִִמ � ָָּפז‬ ‫רב התמודדנו ואנו מתמודדים עם המצוקה החריפה‬ ‫תהא שנת פוהל זכויות‬ ‫החלק הזה של אברכי הכוללים‪.‬‬ ‫ִּׂש ְְמ ָָחה‪ְּ� ְ ,‬ב ָָכל ְְז ַַמ ן‬ ‫ַַה � ִ �‬ ‫הזאת‪ .‬שאפשר לומר שעדיין לא הסתיימה‪ .‬ונחת עלינו‬ ‫רוגזה של גזירה זו הרובצת גם היא על צווארו של רבנו‬ ‫גם מגבית 'מקדישי שמך' שהוכרזה בקיץ זה‪,‬‬ ‫ָָנ ִִאים ַַה ְ �ְּד ָָב ִִרים ְְלתשפ"ז‬ ‫שליט"א‪ .‬בבחינת צדיקים אין להם מנוחה בעולם הזה‪.‬‬ ‫הביאה רווחה פורתא בסעיף זה‪ .‬ומקלה על מאמצי‬ ‫ייֶלעך ַַזיין!‬ ‫�ָָּת ִִמיד � ְְׁש ֶֶטע ְְנ ִִדיג ְְפ ֵֵר ֶ‬ ‫ההתמודדות‪.‬‬ ‫ר' דוב בר נתן‪:‬‬ ‫אל לנו לשכוח את משבר הריבית ומשבר הדולר‬ ‫אלקא דמאיר ענני‬ ‫פ‪.‬א‪.‬פ‪.‬‬ ‫האמת לא אכחד‪ .‬מתוקף תפקידי כרו"ח‪ ,‬ניצבתי‬ ‫שגם הם חונקים אותנו‪ ,‬כפשוטו בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫המערך הטלפוני 'בעל הנס' ‪ · 076-599-9592‬לתרומה‪ ,‬להורקת הקופה ולהגעת גבאי הצדקה‬ ‫בנק מרכנתי<ל סניף ‪ | 732‬מספר חשבון ‪ | 125400‬צדקת רבי מאיר בע<ל הנס כו<ל<ל אהבת ישרא<ל וירוש<לים‬ ‫‪ 78‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫מיטבית‪ ,‬תקינה ומתוכננת‪.‬‬ ‫הכספים מנהלים גם את חשבונות קהל חסידי ויזניץ‪,‬‬ ‫ר' מענדיל מרגליות‪ :‬הרגעים המרגשים ביותר באגף הכספים‪ ,‬הם‬ ‫לצד מוסדות נוספים שנעזרים בנו‪ .‬בכך נחסכים סכומים‬ ‫בסיומם של מגביות ושל קמפיינים לגיוס כספים שנערכים ע"י אגפי‬ ‫כבירים ועלויות רבות של החזקת אגף כספים וניהול כלכלי‪.‬‬ ‫התרומות והיח"צ בצורה מושלמת‪ .‬כאשר אנו נוכחים שוב במראה‬ ‫המפעים של 'ישראל נתבעים ונותנים' ועומדים מול אלפי תרומות של‬ ‫ישראל נתבעים ונותנים‬ ‫יהודים‪ ,‬שחוסכים מפת לחמם על מנת להיות לעזר לממלכת התורה‪.‬‬ ‫לסיום ולסיכום‪:‬‬ ‫ר' מרדכי ברכר‪ :‬רגע השיא‪ ,‬הוא הרגע בחודש שבו נלחץ כפתור‬ ‫ר' דוב בר נתן‪ :‬יוצא לי במקרים לא מעטים 'לייצג'‬ ‫ההעברה‪ .‬שאנו יודעים שהוא מביא רווחה לאלפי עמלי התורה שמייחלים‬ ‫את ויזניץ‪ ,‬מול גופים כלכליים ומוסדות המדינה ועוד‪.‬‬ ‫לרגע הזה‪ .‬שאליו התאמצנו כל החודש‪ ,‬אליו קיווינו ואליו ייחלנו‪ .‬הידיעה‬ ‫כשאני סוקר בפניהם את הפעילות חובקת העולם‪ ,‬לצד‬ ‫הזאת‪ ,‬היא זו שנותנת את הכח והעוז להמשיך‪.‬‬ ‫ההתנהלות הכלכלית והפיננסית‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הם יוצאים‬ ‫הוא אשר דיברנו‪ .‬תשובות לא קיבלנו‪ ,‬כנראה שאלו אינם גם בפי‬ ‫משתאים נוכח העסק שמתנהל כמו מדינה בזעיר אנפין‪.‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫המתעסקים‪ .‬לאיש אין הסבר טבעי לתופעה הזאת‪ .‬כן קיבלנו הצצה‬ ‫הכלל הראשון בכל תקציב ובכל שיתוף פעולה‪ ,‬הוא‬ ‫קטנה‪ ,‬אך מאלפת‪ ,‬לתעשיה חובקת זרועות עולם‪ ,‬שמחזיקה את כל‬ ‫ניהול תקין‪ .‬ואת זה ב"ה אנו מצליחים לבצע בצורה הטובה‬ ‫"מגבית 'מקדישי שמך' שהוכרזה בקיץ זה‪ ,‬הביאה רווחה פורתא"‪ .‬חתימת שותפות במעמד 'מקדישי שמך' השתא ער"ח אלול תשפ"ו‬ ‫המפעל הגדול הזה ששמו ויזניץ‪ .‬אל כוחם וערכם של אלפי התורמים‪,‬‬ ‫ביותר‪ ,‬בהובלתו העיקשת והבלתי מתפשרת של המנכ"ל‬ ‫עלינו‬ ‫שבאמצעותם שורה כל הברכה הזאת והסייעתא דשמיא‪ .‬הם הכלי מחזיק‬ ‫הרה"ח ר' ישעי' יעקב ורטהיימר‪ ,‬שצולל למספרים הקטנים‬ ‫הברכה‪ ,‬והם‪-‬המה המבורכים‪.‬‬ ‫ביותר‪ ,‬ומתעקש על ניהול כלכלי מושלם ומנוהל בצורה‬ ‫בהיקפים כאלה במצב כזה‪ .‬אבל אנחנו‪ ,‬כאמור‪,‬‬ ‫בפני הנהלת האיגוד עם תחילתו של המשבר‪.‬‬ ‫מתנהלים בצורה נסית‪.‬‬ ‫והודעתי כי העסק הזה לא יוכל להימשך‪ ,‬וכי כדי‬ ‫סוכת‬ ‫בדרך הטבע‪ ,‬אנו פועלים במושכלות ובחשיבה‬ ‫לשמור ולהישמר מפני קריסה כוללת‪ ,‬עלינו לערוך‬ ‫ותכנון מראש‪ .‬נעזרים בתימרונים שונים‪ .‬לדוגמא‪:‬‬ ‫קיצוצים כואבים הן במלגות והן בכלל התקציבים‪.‬‬ ‫שלומך‬ ‫אם אני יודע שפרעון כלשהו מגיע בתאריך כלשהו‪,‬‬ ‫הנהלת ה'איגוד' ובראשם הרה"ח ר' ישעי' יעקב‬ ‫ותרומה תגיע כמה ימים אחריו‪ ,‬אני פונה מראש לבנק‬ ‫ורטהיימר‪ ,‬לא אבו לשמוע על כך כלל ועיקר‪ .‬והורו‬ ‫ומבקש לעכב את הפרעון עד להגעת התקציב כדי לא‬ ‫להמשיך בתקצוב הכל ללא שום חסרון‪.‬‬ ‫ליצור 'בור' שאחר כך יהיה קשה לסגור אותו‪ .‬התנהלות‬ ‫כללו של דבר‪ .‬האיגוד בחסר קיומי אמיתי של‬ ‫חכמה ותכנון צעדים מראש‪ ,‬מונעת הרבה פעמים‬ ‫עשרות מליוני ש"ח‪ .‬שחלק גדול הימנו כבר הושג‬ ‫מציאת שוקת שבורה‪.‬‬ ‫ב"ה ע"י מגבית 'מקדישי שמך'‪ .‬יש גם תקציב מסוים‬ ‫ר' מרדכי ברכר‪ :‬לצד כל זאת‪ ,‬קיימת גם כלכלת‬ ‫שמגיע מ'קרן עולם התורה' העולמי‪ .‬אך חלק הארי‬ ‫חסכון נוקשה מאוד‪ .‬נערכים מאמצים על מנת לחסוך‬ ‫– עדיין לפנינו ועדיין נדרש באופן דחוף וקריטי‬ ‫בעלויות התפעול של כלל הפעילויות שתחת ה'איגוד'‬ ‫להשיגו‪.‬‬ ‫לצד ייעול ניהול המוסדות‪ .‬לצורך הדוגמא‪ :‬אנו באגף‬ ‫'ויזניץ = סייעתא דשמיא'‬ ‫איך באמת בכל זאת שורדים‪ ,‬איך אפשר בצורה‬ ‫כזאת להמשיך?‬ ‫ר' מענדיל מרגליות‪ :‬האמת היא שאין כל הסבר‬ ‫ר' מנחם מענדיל מרגליות‪:‬‬ ‫רציונלי לתופעה הזאת‪ .‬בנוסף לתפילה שאנו לוחשים‬ ‫האמת היא שאין כל הסבר רציונלי‬ ‫מדי יום‪ ,‬כי ירצה האלקים את מעשינו והשתדלותינו‪,‬‬ ‫ניתן לגלות כי מוסדות רבים מכל רחבי הארץ‪ ,‬מהם‬ ‫לתופעה הזאת‪ .‬בנוסף לתפילה שאנו‬ ‫גדולים וותיקים ומפורסמים‪ ,‬מתדפקים כדי להבין‬ ‫לוחשים מדי יום‪ ,‬כי ירצה האלקים‬ ‫איך מתמרנת ומנווטת אימפריה שכזו וכיצד שורדים‬ ‫את מעשינו והשתדלותינו‪ ,‬ניתן לגלות כי‬ ‫תקופות קשות כפי שאנו חווים בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫מוסדות רבים מכל רחבי הארץ‪ ,‬מהם‬ ‫ר' דוב בר נתן‪ :‬אכן‪ ,‬תשובתי לכל אותם פונים‪.‬‬ ‫גדולים וותיקים ומפורסמים‪ ,‬מתדפקים‬ ‫לצד כמובן התנהלות כלכלית ומעטפת מקצועית‬ ‫כדי להבין איך מתמרנת ומנווטת‬ ‫לחלוטין‪ ,‬היא‪ :‬לויזניץ יש סייעתא דשמיא מיוחדת‪.‬‬ ‫אימפריה שכזו‬ ‫אין כל הסבר הגיוני רציונלי ועל פי החוק הטבעי‬ ‫של כלכלה וניהול חשבונות‪ ,‬אסור להעביר תקציבים‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪81‬‬ ‫‪ 80‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫סיפו‪+‬ר חיי‪+‬ם סובב עו_‪+‬ל‪+‬ם‬ ‫| יוסף נ‪ .‬ש‪ .‬וסרמן |‬ ‫הרחקתי נדוד‬ ‫השד"ר‬ ‫שתחילתו בויז'ניצא וסערעט שברומניה‬ ‫וסיומו אי‪-‬שם בבגדד שבעיראק‬ ‫כאשר פרקיו חוצים גבולות ויבשות‬ ‫דרך תימן‪ ,‬הודו‪ ,‬מלזיה‪ ,‬סינגפור וסין‬ ‫הויזניצאי‬ ‫| בדרכו של אברהם אבינו ע"ה‬ ‫פסע הרה"ח רבי אברהם צבי שפילמן ז"ל‪,‬‬ ‫מדמויות ההוד של עיה"ק צפת ת"ו‬ ‫בארצות‬ ‫ועשה נפשות לאלקי ישראל‬ ‫ערב‬ ‫| ֵֵליעּוּ‪+‬ל ַַא ְְב ָָר ָָה‪+‬ם ְְר ִִ‪+‬ח ָיָמא‬ ‫ותפרוס‬ ‫עלינו‬ ‫סוכת‬ ‫שלומך‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪83‬‬ ‫‪ 82‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫המופלג‪ ,‬בתורה וביראה מו' נחום‪ ,‬במו'‬ ‫בין דמויות ההוד שהתהלכו בינות‬ ‫פנחס ז"ל תנצבה‪.‬‬ ‫לסמטאותיה העתיקות של העיר הקודש‬ ‫עם נשואיהם קבע ר' צבי את מגוריו‬ ‫צפת תובב"א היה רבי אברהם צבי‬ ‫בעיר סערעט‪ ,‬אך לא זמן רב ערבה‬ ‫שפיגלמן ז"ל‪' .‬ר' הירש' כונה‪ ,‬נמנה על‬ ‫שמחתם עם פטירתו טרם עת של הבעל‬ ‫חשובי חסידי ויז'ניץ ומגדולי העסקנים‬ ‫הצעיר ר' צבי ביום י"ב חשון תקצ"ט‪ .‬על‬ ‫לכלל ולפרט בעירו‪ ,‬רישומי פעולותיו‬ ‫מצבתו הקיימת עד היום בעיר סערעט‬ ‫ניכרות היטב במסמכיה העתיקים של‬ ‫תועדה הטרגדיה בקצרה‪ :‬תקצ"ט‪ ,‬פ"נ‪,‬‬ ‫צפת המתוארכים לתקופת חייו‪.‬‬ ‫ציון במר יבכו‪ ,‬במות הרך בשנים‪ ,‬ימיו‬ ‫לא ארכו זמן לאחר חתונים‪ ,‬ה"ה האברך‬ ‫צבי בן צבי‬ ‫ר' אברהם הירש נולד בעיר סערעט‬ ‫ותפרוס‬ ‫הנחמד מו"ה צבי במו"ה מאיר‪ ,‬נפטר י"ב‬ ‫מר חשון תנצב"ה‪.‬‬ ‫הרומנית בשנת תקצ"ט כבן בכור להוריו‬ ‫לא זכה האב לברך ברכת 'הטוב‬ ‫שנאדרים היו בייחוסם היו אל הרה"ק ר'‬ ‫והמטיב' על בנו שנולד לו רק לאחר‬ ‫משה מקיטוב זיע"א תלמיד וחבר מרן‬ ‫עלינו‬ ‫פטירתו‪ ,‬ושמח האב בגן עדן בכניסת‬ ‫אור שבעת הימים הבעש"ט הק' זיע"א‪.‬‬ ‫ר' אברהם צבי בהקדשה לזכר אביו חורגו ר'‬ ‫מצבת הגה''ח ר' נחום מסערעט זצ''ל‬ ‫מצבת האברך ר' צבי שפיגלמן ז''ל בסערעט‬ ‫אביו היה הרה"ח ר' צבי בן הרה"ח‬ ‫אהרן מבוטשאן‬ ‫בנו לבריתו של אאע"ה ונקרא שמו‬ ‫ר' מאיר שפיגלמן מויז'ניצא‪ .‬ר' צבי נשא‬ ‫סוכת‬ ‫בישראל 'צבי' על שם אביו‪ ,‬בתוספת‬ ‫השם 'אברהם' כסגולה ושמירה‪.‬‬ ‫את זוגתו מ' דבורה בת הרה"צ ר' נחום‬ ‫ריזל\ריזלער מסערעט זצ"ל בשילהי שנת‬ ‫והחליצהארצה‬ ‫העליה‬ ‫תקצ"ח‪.‬‬ ‫שלומך‬ ‫הנפלאה לאביהם‪.‬‬ ‫הקודש צפת תובב"א‪.‬‬ ‫כאמור גדל ר' הירש בצפת‪ ,‬שם גידלוהו ורוממוהו‬ ‫אך גם כאן לא זכה ר' אהרן לזש"ק‪ ,‬וכעבור‬ ‫הרה"צ רבי נחום היה בין חשובי העיר‬ ‫חכמיה בתורה וירא"ש‪ ,‬עד שזכה לכתרה של תורה והיה‬ ‫כעשור מנשואיו נפטר‪ ,‬ונזקקה זוגתו לחליצה‪ .‬לשם‬ ‫אחרי לידתו בנתה אמו הצדקנית מ'‬ ‫סערעט ומגדולי חסידיה‪ ,‬היה מפורסם‬ ‫מפאריה של העיר‪ .‬תלמיד חכם מופלג היה ואמרותיו‬ ‫כך טרחה וחזרה אל ארץ מולדתה רומניה‪ ,‬שם קיבלה‬ ‫דבורה את ביתה שנית עם הרה"ח ר' אהרן‬ ‫בגדלותו וצדקותו ועם פטירתו בשנת‬ ‫מתובלות היו בתורה וחסידות‪ ,‬מדברי תורתו הביא‬ ‫חליצה מאחיו של ר' אהרן‪ .‬בני המשפחה יצאו מגדרם‬ ‫ב"ר שלום מבוטשאן ז"ל‪ .‬ר' אהרן חשוך‬ ‫תרל"ח נקראו רבים מילדי העיר על שמו‪.‬‬ ‫הג"ר אהרן דוד ווישנוביץ ז"ל בספרו 'פרי דוד'‪ 2‬שביקש‬ ‫לכבדה ביתרת הכבוד ורצו לפצותה בסכום אדיר על‬ ‫בנים היה‪ ,‬וקיווה להבנות עמה בזש"ק‪.‬‬ ‫על מצבתו בבית החיים העתיק שבעיר‬ ‫לחוקקם עלי ספר למען ידובבו שפתיו לנצח‪.‬‬ ‫טרחתה המרובה‪ .‬אך מ' דבורה חפצה לקיים את‬ ‫אך כשארכו הימים ורחקה ישועתו‪,‬‬ ‫נחקקו משפטים קצרים אלו‪:‬‬ ‫כשהגיע לפרקו הקים את ביתו עם זוג' החשובה‬ ‫המצווה בשלימות ולא הסכימה לקבל מתנותיהם‪,‬‬ ‫החליטו לעלות אל ארצנו הקדושה‬ ‫נפט' בשם טוב כ"ד מנחם‬ ‫מ' שרה גולדא ע"ה בת הרה"ח ר' נחום‪ 3‬ומ' אסתר‬ ‫וחזרה ארצה בשלום‪.‬‬ ‫בתקוה שבזכות ישוב הארץ‬ ‫אב תרלח‪ ,‬פנ‪ ,‬נהי שפכו‬ ‫איש 'קום ועשה'‬ ‫מויז'ניצא – צפת‪.‬‬ ‫צ'בי פ'אר ת'ורה‬ ‫בהמשך נישאה בשלישית אל הרה"ק רבי צבי אריה‬ ‫וקדושתה יזכו לדבר‬ ‫ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫בתמרורים‪ ,‬חמרמרו‬ ‫פנים בכל עברים‪,‬‬ ‫יתכן והיה זה‬ ‫והילילו הה נלקח‬ ‫כידוע התבטא רביה"ק ה'אמרי חיים' זיע"א‬ ‫לנדא מפעלשטין – אליק זיע"א‪ ,1‬עד פטירתו בשנת‬ ‫בתקופת העליה‬ ‫למרומים‪ ,‬מאתנו‬ ‫בשמחתו על כך שבמיזמים של הקמת השיכון ובניני‬ ‫תרמ"ד‪ .‬מ' דבורה זכתה לאריכות ימים ושנים טובות‪,‬‬ ‫המפורסמת של‬ ‫זקן ושבע ימים‪,‬‬ ‫'זוגות צעירים' הוכח שחסידים אינם רק אנשי 'שב‬ ‫ובשנת תרס"ג זכתה וכתבה ספר תורה לעילוי נשמת‬ ‫חסידי רביה"ק‬ ‫ר' הירש נעתר‬ ‫במר נפש ספדו‬ ‫ואל תעשה' אלא 'קום ועשה'ניקעס'‪ .‬ברוח זו פעל‬ ‫בנה ר' אברהם צבי שנפטר על פניה‪ .‬את הספר תורה‬ ‫בעל 'תורת‬ ‫לבקשתו והפליג אל‬ ‫עליו‪ ,‬נאספו‬ ‫גם ר' הירש‪ ,‬כשעמל ללא לאות למען טובת הכלל‪.‬‬ ‫תרמה לבית המדרש 'אור החיים' אנטניא בצפת‪.‬‬ ‫חיים' זיע"א‬ ‫עיר הנמל 'עדן' שם‬ ‫וספדו הילוליו‪,‬‬ ‫הרעב והמחסור אשר היו אורחים קבועים בבתיה‬ ‫הרעועים של צפת לא נתנו לו מנוח‪ .‬מצוקתם של אנשי‬ ‫הרבנית מ' דבורה נפטרה בשם טוב ביום כ"ג אלול‬ ‫סביבות שנת תרס"ו בעיה"ק צפת‪ ,‬ובהוראת בני בעלה‬ ‫בתחילת שנות‬ ‫אכן סייע לפתח את‬ ‫פעל צדק וישרו‬ ‫הישוב הישן‪ ,‬שכל יהבם ומחסורם היו על תמיכות כספי‬ ‫האחרון הרה"ק מפעלשטין נטמנה בחלקת המשפחה‬ ‫ה'תר"י‪ ,‬כשאז‬ ‫בית הדפוס ולשכללו‬ ‫מעלליו‪ ,‬נודע‬ ‫הכוללים קופות רמבעה"נ‪ ,‬שחילקה תמיכות זעומות‬ ‫בעקבות ההערכה היתירה שרחשו לה עם מסירותה‬ ‫הצטרף עמם ר'‬ ‫במקצועיות‪ .‬לפני‬ ‫בשערים מעשיו‪,‬‬ ‫אהרן עם זוגתו‬ ‫ההפלגה הפקיד‬ ‫חבל צוחו‬ ‫בן הרה"ק ר' יוסף דוד בנו בכורו של הרה"ק ר' הערש לייב מאליק זיע"א‪ ,‬בנו היה הרה"ק ר' אהרן‬ ‫‪1‬‬ ‫ובנה ועלו יחדיו‬ ‫את בית הדפוס‬ ‫בארמנותיו‪,‬‬ ‫לנדא\ברנדוויין ראש שושלת סטרעטין בארה"ק‪.‬‬ ‫לארצנו הק'‪,‬‬ ‫הצפתי בידיו של‬ ‫סבבו והגידו‬ ‫ורשה תרצ"ה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫בה איוו למושב‬ ‫עוזרו הרה"ח ר'‬ ‫צדקותיו‪ ,‬ה"ה‬ ‫יש המציינים שם משפחתו שפירא‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫להם את עיר‬ ‫טודרוס גייגר ז"ל‬ ‫הרב החסיד‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪85‬‬ ‫‪ 84‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫'ואם מה מאוד מתקו‬ ‫וכבר עסקו בזה בעבר‪,‬‬ ‫ורכשו קרקעות במקומות‬ ‫לי עבודתי פה‪,‬‬ ‫אף כי בזיעת אפי‬ ‫יישובה של‬ ‫הארץ‬ ‫שונים בארץ הקודש בכדי‬ ‫להקים ישובים חדשים‪ .‬אך‬ ‫ובעבודת פרך אוכל‬ ‫בשנת תרל"ו ייסד את‬ ‫גם הם דחוהו כלאחר יד עם‬ ‫לחמי‪ ,‬אין כוחי עוד‬ ‫'חברת ישוב ארץ ישראל'‪,‬‬ ‫אמתלאות שונות כאקט‬ ‫לסבול החום הבוער‬ ‫מטרת האגודה היתה למצא‬ ‫נקמה על כך שבעבר לא‬ ‫כשלהבת פה'‬ ‫דרכים להרחבת הישוב‬ ‫מפנקס ממונה כולל ויזניצא בצפת‪ ,‬צוין תמיכה‬ ‫הסכם נדבת ספר תורה לבית המדרש אוטניא בצפת על ידי‬ ‫שיתפו עמם הקהילה החרדית‬ ‫החרדי בגליל‪ ,‬ולהוציא את‬ ‫קיבל ר' צבי מרבינו הק' ה'צמח צדיק' זיע''א‬ ‫מ' דבורה שפיגלמן ע''ה‪ ,‬תשו''ח להרה''ח ר' יעקב סג''ל הי''ו‬ ‫פעולה במיזמים חילוניים‬ ‫המשפחות מהבוץ הכלכלי‬ ‫שונים בעיר‪.‬‬ ‫הכבד‪.‬‬ ‫רבים וטובים נמנו בין בני‬ ‫ותפרוס‬ ‫בשלהי שנת תרל"ט משנוכחו‬ ‫בכישלון המיזם נאלצו כל‬ ‫החבורה‪ ,‬אך ר' הירש היה הרוח‬ ‫המשפחות לשוב למורת רוחם‬ ‫החיה‪ ,‬שיזם ורכש קרקעות ודחף‬ ‫ולהצטופף שוב בבתיה הקטנים של‬ ‫בכל כוחו ומרצו להקמת ישובים נוספים‬ ‫עלינו‬ ‫צפת‪ .‬כך הלך ונמוג הרעיון הכביר שכל כך‬ ‫מעבר לגבולות צפת העתיקה‪ ,‬כשהמטרה‬ ‫הרבה תקוות תלו בו‪.‬‬ ‫הנעלה לנגד עיניו‪ ,‬לבסס את ביתם ופרנסתם‬ ‫של אנ"ש בכבוד‪ ,‬ובלי להזדקק יותר אל הבריות‪.‬‬ ‫סוכת‬ ‫בהמשך בסביבות שנת תרנ"א הוכרחו למכור‬ ‫את הקרקעות לפקידי הברון שישבו בה את אנשיהם‬ ‫בכדי לממש את החזון פנה איפה לאברכי העיר‬ ‫מקבוצות חילוניות עד עזיבתם בשנות הת"ש‪.‬‬ ‫צפת ושכנעם להצטרף עמו למיזמים השונים‪ ,‬כמו‬ ‫שלומך‬ ‫כן פנה בדם לבבו אל יושבי ארצות המזרח והמערב‬ ‫אונים ללא הון‬ ‫שיבואו לעזרתו בביסוס הישובים החדשים‪.‬‬ ‫בחלקת מערות התנאים‬ ‫בתקופה האמורה‪ ,‬במקביל לפעליו הנמרצים‬ ‫חברת ישוב ארץ ישראל‬ ‫ספר זמרת הארץ שנדפס בדפוס‬ ‫ספר חברת ביקור חולים ישועת ישראל‬ ‫ר' אברהם צבי שפיגלמן ושותפיו‬ ‫להקמת ישוב עין זיתים הסמוך לצפת‪ ,‬השקיע את‬ ‫כל מרצו במיזם נוסף‪ ,‬הקמת הישוב 'גיא אוני'‪.‬‬ ‫במסגרת פעילותו המאומצת רכש יחד עם עוד י"א‬ ‫בשנת תרל"ח רכש יחד עם קבוצה גדולה של צעירי‬ ‫משפחות את קרקעות הכפר 'עין זיתון' במטרה להקים‬ ‫הקהילה הצפתית‪ ,‬את אדמותיו של הכפר הערבי‬ ‫בה ישוב יהודי חדש המבוססת על עבודה חקלאית‪.‬‬ ‫מהבוץ הכלכלי‪ ,‬ולבסס את פרנסתם על‬ ‫במידה ובמשורה הטרידה את שלוותו‪.‬‬ ‫ג'עונא הנמצא במורדות הר כנען‪ ,‬ומרוחק קצת מעיר‬ ‫אך בכדי להניע את המהלך נוצר צורך להתרים נדיבי‬ ‫בסיס איתן‪ .‬נאמן להחלטתו לא הסכים גם‬ ‫ההזדקקות התמידית אל הקופות גרמו‬ ‫מולדתם צפת‪ .‬וביקש להקים שם ישוב חדש בשם‬ ‫עם למיזם‪ .‬על כן פנה ר' הירש יחד עם שותפו לדבר‬ ‫הוא עצמו להזדקק עוד לכספי צדקה‪ ,‬והקים‬ ‫תמידין כסדרן לחיכוכים כואבים ומחלוקות‬ ‫'גיא אוני'‪ ,9‬המקוריות של רעיונות הישובים שביקש‬ ‫מצוה הרה"ח ר' יוסף משה הורוביץ ז"ל‪ 7‬לדבר על‬ ‫בשנת תרל"ו‪ ,‬יחד עם שני שותפים נוספים‬ ‫מיותרות בין הקהילות‪ ,‬וזאת מלבד שאין‬ ‫להקים היה‪ ,‬שבשונה מהשכונות החדשות שהקימו‬ ‫לבם של נדיבים‪ ,‬שיואילו לקחת חבל ולהתאמץ בגודל‬ ‫ר' משה בובריק ור' מנחם וויידבערג את‬ ‫הקומץ משביע את הארי‪ ,‬וגם לדיור הוגן לא‬ ‫אנשי ירושלים כ'מאה שערים' או 'פתח תקוה' וכדו'‬ ‫מצוה זאת של ישוב ארץ ישראל‪ .‬במכתביהם בכתבי‬ ‫בית הדפוס הצפתי‪ .‬בהמשך משכו חבריו‬ ‫זכו‪ .‬וגם חינוך הילדים הרכים הורע מאוד‬ ‫שהיו בארץ לא זרועה‪ ,‬ושרצו חיות רעות ושודדים‪ .‬דין‬ ‫עת שונים הם מגוללים את התוכנית הנהדרת לכל‬ ‫את ידיהם מהעסק ומכרו את חלקם לר'‬ ‫בעקבות כך‪ ,‬כשראו את מצוקת הוריהם‬ ‫אחר היה לישובים אלו אשר היו מאז ומקדם מקומות‬ ‫פרטיה‪ ,‬ומספרים שמערות התנאים ר' יהודה בר עילאי‬ ‫הירש שנותר הבעלים היחידי‪ .‬בבית הדפוס‬ ‫ולא הסכיתו ללכת בדרך זו‪.4‬‬ ‫ור' כרוספדאי נמצאים גם הם בתחום קרקעותיהם‪,‬‬ ‫מיושבים‪ ,‬בתים בנויים עם פרדסים מלאים עצי פרי‪.‬‬ ‫אך למרות כן לא הצליחו במשימתם‪ ,‬וכשוך‬ ‫ומשתדלים להלהיב את לבות ישראל למיזם הנאדר‪.‬‬ ‫אך לגודל אכזבתם‪ ,‬היתה ההיענות דלה מאוד‪ ,‬ולא‬ ‫הדפיסו ספרים שונים‪ ,5‬כמו כן הדפיסו‬ ‫אצלם את פנקסי הצדקה של הקופות‬ ‫בית הדפוס הצפתי‬ ‫כשנוכח בכך‪ ,‬הבשילה בלבבו ההחלטה‬ ‫ההתלהבות הראשונית נפגשו בהוצאות אדירות הן‬ ‫השונות‪ 6‬וכדו'‪.‬‬ ‫מתיקון הבתים ויעודן לישוב יהודי‪ ,‬והן מרכישת‬ ‫הספיקה לכסות את החובות האדירים שלקחו עליהם‬ ‫למצא כל דרך לנכון להוציא את אנשי הישוב‬ ‫כלים מקצועיים לעיבוד השדות‪ .‬ושוב נזקקו לפנות‬ ‫בהשקעה‪.‬‬ ‫בלית ברירה פנה‪ 8‬באי חשק אל פקידי הברון‬ ‫עיין מכתבו למר ח"ז סלאנימסקי בכתב עת 'הצפירה' תרל"ט‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אל נדיבי עם שיעמדו להם לעזר וסעד‪ .‬אך שוב היתה‬ ‫רוטשילד וניסה לשכנעם שיתמכו במיזם‪ ,‬מאחר‬ ‫נשתמרו היום ספר 'זמרת הארץ' וספר 'הכוונות לאר"י' בכמה מהדורות שנדפסו‬ ‫‪5‬‬ ‫ההיענות דלה ולא הניבה כתקוותם‪.‬‬ ‫בשנת תרל"ו‪ ,‬וכן ספר 'זכרון ישועת ישראל' שנדפס בשנת תרל"ט‪.‬‬ ‫חתנו של הגה"ק ר' שמואל העליר זצ"ל אב"ד צפת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בידינו העתק מפסק דין שנכתב בשעתו ע"י בית דין דחסידי קאסוב שדנו בענין‬ ‫‪6‬‬ ‫כתב עת 'הצבי' ל"ה תרמ"ה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫התחייבות להדפיס קבלות כולל קאסוב אצלו‪ ,‬לאחר שכולל ויזניצא נפרד מהם‪ ,‬ומאחר ור'‬ ‫על בסיס השם הערבי המקורי 'ג'עונא'‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫צבי נמנה על חסידי ויזניצא‪.‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪87‬‬ ‫‪ 86‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫ר' הירש שפ''מ (שפיגלמן) מסעריט‬ ‫מופיע ברשימה של הכוללים בצפת‬ ‫'ואין בכוחי עוד לסבול החום הבוער כשלהבת פה'‬ ‫ותפרוס‬ ‫רבי שלמה תווינא ז''ל מו''ל מכלכותה‬ ‫'ולפשוט יד למעני אי אפשר‪....‬‬ ‫ורבים קנאו בי כי איש מאה''ק יהנה מיגיע כפו‪'...‬‬ ‫כשנוכחו שלא עלו בידם לגייס את‬ ‫עלינו‬ ‫אחרת וכבר נתוועדו לסכנה האיומה‪ ,‬עמד‬ ‫הכספים הנדרשים‪ ,‬מכרו את הקרקעות‬ ‫ר' הירש והרבה פעלים להרבות חברי‬ ‫לחברה ציונית חלוצה ממוינשט שברומניה‬ ‫החבורה עד אשר עמד על כ‪ 120‬חברים‬ ‫סוכת‬ ‫שהעלתה את חבריה ארצה ובנו שם את‬ ‫לשון ה'זוהר הקדוש'‪:‬‬ ‫מנויים שהתנדבו והביאו תרומות מנדיבי‬ ‫מושבם‪ ,‬פעולתם כנראה לא היתה גירא‬ ‫ְּ"ד ַמאן ְּד ִאית ֵל ּיה חו ָּל ָקא ְ ּב ַע ָּמא‬ ‫עם וסמי מרפא לרוב שחולקו לחולים‬ ‫בעינא דשיטנא‪ ...‬והם הצליחו ובנו את‬ ‫יהודים חסרי אמצעים‪ .‬כמו כן גם שכרו‬ ‫שלומך‬ ‫המושבה אשר נקראה לימים ועד היום‬ ‫ִיָתיב ְ ּב ִצ ָּלא ִּד ְמ ֵה ְימנו ָּתא ְל ַק ְ ּב ָלא או ׁ ְּש ּ ִפיזִין‪...‬‬ ‫רופא יהודי בשם דר' בהרדאש שהעניק‬ ‫'ראש פינה'‪.‬‬ ‫שירותי רפואה חינם על טהרת הקודש‬ ‫חברת 'ביקור חולים'‬ ‫ו ָּב ֵעי ְל ֶמ ְח ֵּדי (לשמח) ְל ִמ ְס ְּכנֵי‪,‬‬ ‫על חשבון החבורה‪ ,‬ובכך הציל והחיש‬ ‫רפואה לרבים‪.‬‬ ‫בשנת תרל"ט חבר ר' הירש עם חברים‬ ‫וישב בארץ עדן‬ ‫נוספים יראי ד' והקימו את חברת 'ישועת‬ ‫ְ ּבגִין ְּד‪+‬ח ּולָ ָקא ְ ּ‪ְּ+‬דאו ׁ ְּש ּ ִפיזִין‬ ‫ישראל' אשר שמה לה למטרה נעלה‬ ‫עול חובות כבד מנשא נפל על כתפיו‬ ‫ענין 'ביקור חולים' ותמיכה בחולים‬ ‫השחות של ר' הירש כתוצאה מהעשייה‬ ‫ומשפחותיהם‪ .‬החברים הדפיסו חוברת‬ ‫ְ ּ‪ְּ+‬ד ִמ ְס ְּכנֵי ‪+‬הוּא!"‬ ‫הציבורית הענפה‪ ,‬בית הדפוס שברשותו‬ ‫ובו תקנות החבורה ושמות המצטרפים‪.‬‬ ‫לא הניב הכנסה מספקת לכלכלת ביתו‬ ‫בשנת תרמ"ו הוקם בעיר בית חולים‬ ‫ולכיסוי חובותיו המרובים‪ ,‬והוא חיפש‬ ‫מסיונרי‪ ,‬שבו ניתן שירות רפואי חינם‬ ‫דרך להיחלץ מן המיצר‪.‬‬ ‫לתושבי העיר‪ .‬מטרתם המוצהרת היתה‬ ‫נאמן לדרכו שלא להזדקק לבריות‬ ‫להעביר את החולים לשמד ר"ל באמצעות‬ ‫שמח לקראת אפיק פרנסה מכיוון מפתיע‪,‬‬ ‫הרופאים וחברי הצוות המיסיונרים ימ"ש‪.‬‬ ‫‪ | ₪ 1800‬אירוח סעודות יו"ט למשפחה‬ ‫הענק מנה יפה לאבות הק'‪,‬‬ ‫מהעיר 'עדן' התימנית‪ .‬ר' מנחם עוואץ‬ ‫בתחילת דרכם לא הבחינו הציבור בסכנה‬ ‫(עוואד) מחשובי הקהילה התימנית בקשו‬ ‫המרחפת וחשבו שאכן לטובה כוונתם‪,‬‬ ‫‪ | ₪ 360‬אירוח סעודות יו"ט לנפש‬ ‫הענק אירוח אושפיזין‬ ‫לסייע לו לייסד בית דפוס על אדמת תימן‪,‬‬ ‫אך ר' הירש וחבריו שחששו ממזימתם‬ ‫‪ | ₪ 140‬אירוח 'מזון ומחיה' לילד‬ ‫על שולחנך בחג!‬ ‫היה זה בית הדפוס העברי הראשון והיחיד‬ ‫ניסו לבקש מהם‪ 10‬שיקצו חדר בבית‬ ‫שהתקיים בתימן הידועה באלפי ספריה‬ ‫חולים לרופא מטעם חברת 'ביקור‬ ‫שנכתבו במסורת שנים ארוכה בכתב יד‪.‬‬ ‫חולים' שיוכל לטפל שם בעניי אנ"ש‪ .‬אך‬ ‫היה זה ככל הנראה סוף שנת תרנ"א‪ ,‬ר'‬ ‫כמובן ש'הרשעים שאין טובתם שלימה'‬ ‫הירש נעתר לבקשתו והפליג אל עיר הנמל‬ ‫השתמטו בכל מיני תירוצים‪ ,‬ולא הסכימו‬ ‫'עדן' שם אכן סייע לפתח את בית הדפוס‬ ‫לתת להם דריסת רגל‪ .‬כשלא היתה ברירה‬ ‫קח חלק באירוח האושפיזין‪ ,‬ותזכה בברכתם!‬ ‫כתב עת 'הצבי' ל' תרמ"ו‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫בתרומת ‪ ₪ 360‬ומעלה‬ ‫שמחת סוכות תשפ"ז‬ ‫תזכו להיכלל בקוויטל 'הושענא רבא'!‬ ‫‪ 88‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫הודעה כ''ה אדר תרנ''ה על בואו לרנגון בורמה אל כלכותה‬ ‫ספינת הקיטור ס‪ .‬ס‪ .‬לייטנינג בסערה בלב ים בציור שמן‬ ‫בחזרתו מהונג קונג _ ‪compressed‬‬ ‫הרה''ח ר' אברהם אורי וויינברגר ז''ל‬ ‫הגה''ח ר' יצחק שאטלאנד זצ''ל‬ ‫הרה''ח ר' מאיר דוד שוטלאנד זצ''ל‬ ‫ותפרוס‬ ‫האונייה כאילו היתה נוצה קלת משקל והטיחו אותה‬ ‫חיים אברהם גבאי ז"ל ורעייתו ע"ה על שקבלו אותו‬ ‫חזרה על גלי הים‪ ,‬כמעט שניפצוה לשברים‪ ,‬ורק בניסי‬ ‫בסבר פנים יפות ודאגו לכל מחסורו‪ ,‬וחותם מכתבו‬ ‫ז"ל עצמו‪ ,‬וחזר שוב על בקשתו‪ ,‬ומתחנן‬ ‫ולשכללו במקצועיות‪ .‬לפני ההפלגה‬ ‫ניסים ניצל והגיע לחוף מבטחים‪ .‬ר' אברהם צבי אכן‬ ‫'הצעיר אברהם צבי אשכנזי נין ונכד להה"צ הקדוש‬ ‫'ואם מה מאוד מתקו לי עבודתי פה‪,‬‬ ‫הפקיד את בית הדפוס הצפתי בידיו של‬ ‫עלינו‬ ‫ניצל אך כל מטענו שקע במצולות לבד מתיק תפיליו‬ ‫מו"ה משה מקוטיב זצוקללה"ה מדפיס בעיה"ק צפת‬ ‫אף כי בזיעת אפי ובעבודת פרך אוכל‬ ‫עוזרו הרה"ח ר' טודרוס גייגר ז"ל (חתנו‬ ‫וטליתו אותם החזיק צמוד ללבבו כל העת‪ .‬וכך שקע‬ ‫ת"ו'‪.‬‬ ‫לחמי‪ ,‬אין כוחי עוד לסבול החום הבוער‬ ‫של הרה"ח ר' משה חר"ג מחשובי חסידי‬ ‫ברגע אחד כל יגיעו ועמלו הרב בחודשים האחרונים‬ ‫כשבוע לאחר מכן ביום כ"א מנחם אב מתפרסמת‬ ‫כשלהבת פה'‪ ,‬בהמשך מתאונן על שאין‬ ‫קאסוב בצפת) שהמשיך לשמש את תושבי‬ ‫סוכת‬ ‫במצולות ים ואיתם יחד כל תעודותיו וחפציו‪ ,‬וביום‬ ‫ידיעה בכתב עת הנ"ל על כך שהחכם השלם מוה"ר‬ ‫הקומץ משביע את הארי‪ ,‬ואם כי עושה‬ ‫צפת בנאמנות‪.‬‬ ‫כ"ו אלול ירד אל חופי הונג קונג בעירום ובחוסר כל‬ ‫כשרק בגדו לעורו‪.‬‬ ‫אברהם צבי הי"ו עזב את כלכותה אל פינאג (כיום‬ ‫פנאנג שבמלזיה)‪ .‬אתו יחד הפליג הרה"ח ר' אלעזר‬ ‫הוא את מלאכתו נאמנה אין עבודתו‬ ‫מתוגמלת כראוי ואינה מצדיקה את‬ ‫'‬‫בוער‬ ‫ת‬ ‫כשלהב‬ ‫'חום‬ ‫שלומך‬ ‫שבור ורצוץ התייצב בפני חשובי הקהילה הבבלית‬ ‫משה מרגליות ז"ל ששימש כשד"ר לטובת 'חברת חסד‬ ‫שהותו במרחקים‪ ,‬ושוב מבקש שימנוהו‬ ‫המקומית ושפך לפניהם את מר שיחו‪ ,‬כשהוא מציג‬ ‫ואמת'‪ ,‬גם ידיעה זו התפרסמה שם‪.‬‬ ‫בכתובים כשד"ר למען עניי צפת כדי‬ ‫שנה שלימה חלפה עליו בתימן‪ ,‬לשנה‬ ‫הבאה לקראת סוף חורף תרנ"ג פונה הוא‬ ‫בפניהם מכתב שהעניק לו רב החובל‪ ,‬ובו צוין האסון‬ ‫שעבר עליו בלב ים‪ ,‬וביקש את עזרתם כי יסייעו בעדו‬ ‫סערת משברי הים‬ ‫לקראת תחילת חודש אלול הגיע ר' הירש אל פנאנג‬ ‫שיהיה לו אליבי לעזוב את תימן בדרכו‬ ‫אל הודו ואירופה‪.‬‬ ‫במכתבו‪ 11‬אל הרה"ח ר' טודרוס גייגר‬ ‫ז"ל ומפציר בו שיזרז את חותנו ר' משה‬ ‫הנדודים במזרח הרחוק‬ ‫לכל הפחות לשוב אל ביתו‪.‬‬ ‫שבמלזיה שם התקיימה קהילה יהודית קטנה אף היא‬ ‫מיוצאי יהדות בבל‪ ,‬ועוררם לתמוך במפעלותיו‪.‬‬ ‫נע ונ"ד לכלכותה‬ ‫בשנה הבאה‪ ,‬בחודשי הקיץ של שנת‬ ‫שימנה אותו כשד"ר לגיוס נדבות אחב"י‬ ‫למען מפעלות הק' שבצפת 'תלמוד תורה'‬ ‫כחצי שנה שהה בהונג קונג ואסף פרוטה‬ ‫משם המשיך אל הקהילה היהודית הבגדדית‬ ‫תרנ"ד‪ ,‬משנוכח ששוב לא התקבלה‬ ‫'הכנסת אורחים' 'מס גולגולת שהוטלה‬ ‫לפרוטה עד שהיה לו כדי כספו לחזור‬ ‫שבסינגפור והלהיב את לבם לרווחת‬ ‫בקשתו‪ ,‬כשל כח סבלו‪ ,‬ופנה אל הנמל‬ ‫על הציבור בגזירת השלטונות' וכו'‪ ,‬כי‬ ‫עד כלכותה ההודית דרך מדינת‬ ‫עניי ארץ הקודש‪ ,‬וביום י"ז אלול‬ ‫משם הפליג צפונה אל עיר הנמל 'כלכותה'‬ ‫החום שבתקופת הקיץ בתימן הוא בלתי‬ ‫בורמה‪ .‬אל כלכותה שב בחודש‬ ‫הפליג במסע ארוך בן שבוע אל‬ ‫ההודית‪.‬‬ ‫נסבל‪ ,‬ובקיץ העבר לא מצא את נפשו‬ ‫ניסן שנת תרנ"ה‪ ,‬שם פרסם רבי‬ ‫'הונג קונג' שבסין‪.‬‬ ‫ב'כלכותה' התקיימה בשעתו קהילה‬ ‫מהחום הכבד השורר בחוצות תימן‪ ,‬על‬ ‫שלמה תווינא ז"ל את סיפורו‬ ‫באותן ימי הפלגה השתוללה‬ ‫יהודית יוצאי בבל‪ ,‬ואחד מראשיה הרב‬ ‫כן מבקש הוא להצפין אל מדינות קרות‬ ‫עלי שבוענו 'מגיד מישרים'‪,‬‬ ‫סופת טייפון קטלנית באזור‪,‬‬ ‫שלמה תווינא זצ"ל בעל בית דפוס מקומי‬ ‫יותר כמו הודו ומשם לאירופה‪ ,‬שם ישהה‬ ‫וצירף את מכתב רב החובל‪,‬‬ ‫הרוחות העזות‬ ‫ובימים כ"ב – כ"ג אלול היא‬ ‫הו"ל שבועון בשם 'מגיד מישרים' בשפה‬ ‫בחודשי החורף‪ ,‬ולקראת החורף ישוב אל‬ ‫ומכתבם של חשובי קהילת‬ ‫והגלים האימתניים‬ ‫הכתה במלא עוצמתה בים‬ ‫הערבית‪-‬יהודית המקומי‪ ,‬בשבועון‬ ‫עבודתו בתימן‪.‬‬ ‫בבל שבהונג קונג בו הם‬ ‫שבעקבותיהם הרימו‬ ‫סין הדרומי‪ ,‬בדיוק באותו זמן‬ ‫המתוארך ליום י"ד מנחם אב שנת 'בעושר‬ ‫כשהגיע הקיץ נוכח שנכזבה תוחלתו‪,‬‬ ‫מתחננים לנדיבים לעמוד‬ ‫את האונייה כאילו‬ ‫בה הפליגה אוניית הקיטור‬ ‫ובחיים' תרנ"ד‪ ,‬מפרסם ר' הירש מכתב‬ ‫ולא קיבל את מבוקשו מצפת‪ ,‬התיישב‬ ‫לימינו בסכומים הגונים‪,‬‬ ‫היתה נוצה קלת‬ ‫החדשה יחסית ס‪ .‬ס‪ .‬לייטנינג‬ ‫תהילה עבור הנגיד רבי אברהם יחזקאל‬ ‫לכתוב מכתב‪ 12‬אל הרה"ח ר' משה חר"ג‬ ‫וגם רבי שלמה עצמו הוסיף‬ ‫משקל והטיחו אותה‬ ‫(‪ ,)S S LIGHTNING‬על‬ ‫להתחנן בעדו שיסייעוהו‬ ‫חזרה על גלי הים‪,‬‬ ‫המפליגים באוניה זו נמנה ר'‬ ‫אוסף 'בניהו' הספרייה הלאומית ירושלים‪ ,‬תודות לבן המשפחה מר חנן‬ ‫‪11‬‬ ‫ויחלצוהו ממיצר‪.‬‬ ‫כמעט שניפצוה‬ ‫אברהם צבי מיודעינו‪ ,‬הרוחות‬ ‫בניהו הי"ו על ההרשאה‪ .‬פנייתו אל ר' טודרוס ולא ישירות אל חותנו ר' משה חר"ג היא‬ ‫כחמשה חודשים שהה‬ ‫לשברים‪ ,‬ורק בניסי‬ ‫העזות והגלים האימתניים‬ ‫כתוצאה מהיפרדות כולל ויזניצא אליו השתייך ר' אברהם צבי מכולל קאסוב שבהנהלת‬ ‫ר' הירש בכלכותה עד אשר‬ ‫ניסים ניצל והגיע‬ ‫שבעקבותיהם הרימו את‬ ‫ר' משה חר"ג‪.‬‬ ‫לחוף מבטחים‬ ‫נמצא באוסף הנ"ל‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪91‬‬ ‫‪ 90‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫הקברות נשמרו בבנין הקהילה היהודית‬ ‫בבגדד‪ ,‬עד אשר שלטו בה ידי זדים צורר‬ ‫היהודים סאדאם חוסיין ימש"ו‪ ,‬שחמס‬ ‫והשמיד את כל כתבי יהדות בבל‪ ,‬והרס‬ ‫את בית החיים היהודי‪.‬‬ ‫בגדיו וחפציו של ר' אברהם צבי נשלחו‬ ‫ארצה אל משפחתו יחד עם הידיעה על‬ ‫פטירתו‪.‬‬ ‫ובכך נגדעה באחת מגילה ארוכה של‬ ‫מצבת בתו מ' חנה גיטל שוטלאנד‬ ‫חיים מלאים מעש לכלל ולפרט‪ ,‬בארץ‬ ‫בבית החיים העתיק בצפת‬ ‫ותפרוס‬ ‫הקודש וגלויות ישראל בתפוצות‪ ,‬וייזכר‬ ‫לנצח חסדו וטוב לבו‪.‬‬ ‫הצליח לצבור מספיק כסף להוצאות‬ ‫תולדותיו וזרעו‬ ‫הדרך‪ ,‬אז פנה אל עבר העיר בומביי (היום‬ ‫עלינו‬ ‫לברכה‬ ‫אחד מחתניו היה הרה"ח בנש"ק ר'‬ ‫מומביי) ההודית‪.‬‬ ‫ביום י"ח מנחם אב תרנ"ה התפרסמה‬ ‫ידיעה בכתב עת 'מגיד מישרים' על כך‬ ‫סוכת‬ ‫מאיר דוד שוטלאנד זצ"ל מחשובי חסידי‬ ‫שר' אברהם צבי עזב את כלכותה לכיוון‬ ‫קארלין בקרתא דירושלים‪ ,‬אשר נשא את‬ ‫בומביי‪.‬‬ ‫מ' חנה גיטל ע"ה בתו של ר' אברהם צבי‬ ‫'ניצער' חסיד‬‫'ויז‬ ‫בבגדד‬ ‫שלומך‬ ‫שפיגלמן ז"ל‪.‬‬ ‫ר' מאיר דוד נולד בפולין למשפחה‬ ‫חשובה ומיוחסת מחסידי שידלאווצי‬ ‫כפי שמשתקף מסדר מסעותיו שכוונו‬ ‫– ביאלאבערגיז‪ ,‬הוא עלה לארצנו הק'‬ ‫אחת אל אחת אל קהילות יוצאי בבל‬ ‫בגפו לקראת כניסתו לעול תורה ומצוות‪,‬‬ ‫במזרח הרחוק‪ ,‬רכש לו ר' אברהם צבי‬ ‫ידידים ומעריצים בקרב בני הקהילה‬ ‫התיישב בירושלים ונתגדל בבית הרה"ק‬ ‫היהודית יוצאי עיראק שכיוונו אותו‬ ‫מוהרדצ"ש מלעלוב זיע"א שהדריכו‬ ‫ליעדים אלו‪ ,‬ואלו הם שהציעו לו ככל‬ ‫להתדבק ברבו הק' מוהר"י מקארלין‬ ‫הנראה‪ ,‬להגיע אל הקהילה היהודית‬ ‫זיע"א‪ .‬ידוע היה בחסידותו ושנינותו‬ ‫המרכזית בעיר הבירה 'בגדד' העיראקית‪,‬‬ ‫והיה נאמנם של גדולי וצדיקי ירושלים‪.‬‬ ‫כדי ללמד תורה וחכמה את ילדי הקהילה‬ ‫על נכדיו נמנה הגה"ח ר' יצחק‬ ‫הצמאים לדבר ד'‪.‬‬ ‫שוטלאנד זצ"ל מיקירי ירושלים‪ ,‬נודע‬ ‫ר' אברהם צבי קיבל את הצעתם ושמח‬ ‫בבקיאותו הנפלאה במקורות מנהגי‬ ‫להתפרנס שוב בכבוד והפליג אל עיראק‬ ‫ישראל ובכל מקצועות התורה‪ .‬זכה‬ ‫הרחוקה‪ ,‬בבגדד התקבל בהתלהבות‬ ‫לדורות ישרים מבורכים‪ ,‬ובין חתניו הוא‬ ‫בקהילה היהודית‪ ,‬שם לימד תורה את‬ ‫מו"ז הרה"ח ר' אברהם אורי וויינברגר‬ ‫נעריו כשאת שכרו הוא שולח ארצה אל‬ ‫אנחנו נדאג בס"ד לגידולם הנאה והמבורך של כל ילד‬ ‫ז"ל שנלב"ע ביום כ' סיון האי שתא‪ .‬יהא‬ ‫ביתו וצאצאיו‪ ,‬אך לא עבר זמן רב והוא‬ ‫זכרם ברוך לנצח ותנצב"ה‪.‬‬ ‫חלה את חוליו האחרון ממנו לא קם‪.‬‬ ‫בתרומה חד פעמית של ‪₪ 200‬‬ ‫תודות להרב יעקב זמיר הי"ו מהמרכז‬ ‫ביום כ' טבת בשנת תרנ"ו‪/‬ז נפטר‬ ‫ר' אברהם צבי בארץ נכר בעיר בגדד‪,‬‬ ‫עֵץ הָ_דָ_ר‬ ‫_פְּ_רִי‬ ‫ל'מורשת יהדות בבל'‪ .‬הרה"ח ר' יעקב‬ ‫סג"ל הי"ו‪ .‬מר חנן בניהו הי"ו בעל אוסף‬ ‫ושם הובא ארונו למנוחות בבית החיים‬ ‫המקומי‪.‬‬ ‫ההגרלה הייחודית והמיוחלת‬ ‫רישום בקוויטל הייעודי‬ ‫פרופ' מאיר בניהו‪ .‬על ההרשאה להשתמש‬ ‫בעיר בגדד לא היה נהוג לציין שמות‬ ‫דעם רבי'נס בעכער‬ ‫אשר יוגש למרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בחומרים ועל העזרה בטוב עין‪.‬‬ ‫על המצבות העשויים חמר‪ ,‬ורשימות בית‬ ‫נאה‪ ,‬מהודר ומקודש‬ ‫בהקפה הששית המסוגלת‬ ‫אשר משתמש בו בירח האיתנים‬ ‫רישום עד לחצות יום הושענא‪-‬רבא‬ ‫פנה לנציג בעירך או חייג למוקד הישועות ‪1700-55-15-18 -‬‬ ‫‪ 92‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫| מ‪ .‬בר אשי |‬ ‫ִִּב� ְְמדֹו ָָֹרא ָָּד� א ִִצ ָָלא ִִּד� ְְמ ֵֵה ְיְמנ ּּו ָָתא‬ ‫הרה"ק ה'חכמת אליעזר' מסערט ויזניץ זי"ע‬ ‫רביה"ק זי"ע עם יבלחט"א‬ ‫הנוי סוכה בסוכת רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע‪ ,‬סוכות תש"ל‬ ‫בביקור בסוכת הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל‬ ‫מרן אדמו"ר שליט"א בסוכה‬ ‫עודד את העושים והעוסקים בענין זה‪ .‬כאשר הבחין פעם באברכים‬ ‫העמלים על קישוט סוכתו‪ ,‬התבונן בעבודתם‪ ,‬הודה להם בהתרגשות‬ ‫בקרמין ובסדינין המצויירין‬ ‫מנהג קישוט הסוכה מובא בחז"ל במסכת ביצה (ל‪):‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫עלינו‬ ‫באמרו‪' :‬לעולם הרי הייתי אני אמור לעשות ולבצע את זאת'‪ ...‬ובירכם‬ ‫'עטרה בקרמין ובסדינין המצויירין ותלה בהן אגוזים‬ ‫לרוב‪ .‬כן מסופר ששנה אחת הבחין בחסרון הנורות הצבעוניות‬ ‫ושקדים'‪ ,‬והשל"ה הק' כתב על כך‪' :‬מכאן שהמנהג לחבב‬ ‫המעטרות את הסוכה בנגוהות אור בשלל צבעים‪ ,‬והעיר על כך‪.‬‬ ‫את מצוות הסוכה‪ ,‬לייפותה בקרמין וסדינין‪ ,‬ולתלות בה‬ ‫סוכת‬ ‫מעניין לציין שעוד בתקופת כהונתו כאב"ד ור"מ‪ ,‬ניגש רבנו אל‬ ‫פירות חשובין‪ ,‬על כן ראוי לעשות כן‪ ,‬וכל המרבה הרי‬ ‫הבחורים שעמלו על קישוט סוכתו ולמד עמהם את דברי הרמ"א‬ ‫זה משובח!'‬ ‫בסי' תרכד ס"ד‪ ,‬הכותב שם בשם המהרי"ל וז"ל‪' :‬ויש להזהר שלא‬ ‫הרה"ק ר׳ יצחק ממעליץ כתב על זקנו הרה"ק רבי‬ ‫שלומך‬ ‫לתלות שום נוי סוכה רק בפחות מד' לסוכה'‪ ,‬ונשא ונתן בדברי‬ ‫נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע‪ ,‬שהיה מתקן ומצייר את הסוכה‬ ‫הנו"כ שביארו חומרא זו‪ ,‬כי אף שהאיסור הוא דווקא בדבר שהוא‬ ‫בכל יום בשנה‪ ,‬ועל ידי כך היתה לו סוכה נאה עד מאוד‪,‬‬ ‫רחב ד' טפחים (כמתבאר בדברי המחבר בסי' תרלב)‪ ,‬מכל מקום‬ ‫והצדיקים בדורו אמרו עליו ששורש נשמתו הוא ממצות‬ ‫יש להיזהר לכתחילה אפילו אם אינו רחב ד"ט‪ ,‬שמא ירבה בהם‬ ‫סוכה‪ .‬בניו ובני בניו אחריו נהגו אף הם לעשות סוכה נאה‬ ‫עד שיגיעו לשיעור זה‪.‬‬ ‫לאור האמור ועל פי משמעות דברי הפמ"ג (משב"ז סק"ד) שסגי‬ ‫ומהודרת‪ ,‬ולהוציא הוצאות הרבה כדי לצייר את הסוכה‬ ‫בכל מיני קישוטים‪.‬‬ ‫מבעד לחרכים מפנים אנו מבט‬ ‫מעמיק <לסוכותיהם ומטים אוזן‬ ‫בכך שתחילת הנוי יהא סמוך לד' לסכך‪ ,‬הציע רבנו לקשור את‬ ‫מקור קדום למנהג שהתפשט בישראל לעטר הסוכה‬ ‫הקישוטים אל הסכך בחוטי זהב‪ ,‬באופן שגם החוטים הם כבר חלק‬ ‫ב'כוכבים'‪ ,‬ישנו בפיוט 'יוצר לשבת חתונה' מאת הפייטן‬ ‫מגוף הקישוט‪ ,‬ושוב אין הוא מופלג ד"ט מן הסכך‪ ,‬אף אם הקישוט‬ ‫עצמו משתלשל כלפי מטה [רשימות הרה"ח ר' שלמה קליין הי"ו]‪.‬‬ ‫הנודע רבי אמיתי‪ ,‬מגדולי חכמי איטליה לפני למעלה‬ ‫מאלף שנה‪ ,‬המתחיל 'אדון מגיד מראשית'‪ ,‬בו הוא מסדר‬ ‫<לסיפוריהם ש<ל אנ"ש‬ ‫ללון ב'סוכה הקטנה'‪...‬‬ ‫בנוסף להיות ידוע כמלחין ובעל המנגן הוויזניצאי הוותיק‪ ,‬היה‬ ‫את הבריאה של ששת ימי בראשית כיצד נעשתה כל‬ ‫היצירה כהכנה לקראת שמחת 'נישואיו' של אדם הראשון‪.‬‬ ‫בעלי כשרונות וידי זהב‬ ‫הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל משיכון ויזניץ בעל ידי זהב‪ ,‬בספר העומד‬ ‫ביום רביעי הוא מפייט על יצירת המאורות כ'שני פנסים'‬ ‫להאיר את משתה הנישואין‪ ,‬ואילו הכוכבים נבראו לעיטור‬ ‫שעמ<לו לקשט ו<לייפות את הסוכה‬ ‫לצאת לאור לזכרו אי"ה אנו קוראים‪ ,‬כי בכשרונו המבורך הקים‬ ‫בביתו 'סוכת הפלא' שהיה מעוטרת ומקושטת ביצירות נפלאות‬ ‫שיצר בעצמו לנוי סוכה‪ .‬נפשו האומנותית מצאה את שאהבה‬ ‫ּטּוֵרי ֻֻס ָָּכה ִל ְְהיֹות'‪ .‬הנה‬ ‫ִ‬ ‫החופה‪ ,‬כלשונו‪ְ'ְ :‬ו ַַה ְְשָאר ְְלנֹוי ְְכ ִִע ֵ‬ ‫לפנינו מקור קדום ביותר שה'כוכבים' דומים לעיטורי‬ ‫לקיים 'זה ק<לי ואנווהו'‬ ‫נפשו‪ ,‬להכניס את כשרונו הנדיר לקדושה ולקיים 'זה קלי ואנווהו'‬ ‫הסוכה [גל' 'עלים לתרופה']‪.‬‬ ‫בהידור רב‪ .‬במשך כל השנה כאשר צדו עיניו פריט מינאטורי או‬ ‫אצל רבנו הסב"ק בעל 'אהבת ישראל' זי"ע היתה‬ ‫'חזקה' לאחד החסידים לקשט את סוכתו בנויי סוכה‪.‬‬ ‫'סוכות הפלא' של הרה"ח ר' יצחק אונגר‪ ,‬הרה"ח ר' פסח‬ ‫צעצוע מעניין‪ ,‬מיד העלה ברעיונו היכן הוא ישובץ בסוכת הפלא‪.‬‬ ‫יצירותיו לא היו סתם יצירות‪ ,‬אלא מלאי תוכן והשראה‪ ,‬הכל‬ ‫לעיתים בליל התקדש החג‪ ,‬כאשר נכנס הסב"ק לסוכתו‪,‬‬ ‫דוב רייכנברג‪ ,‬הרה"ח ר' ישראל כהן והרה"ח ר' שמואל‬ ‫היה בנוי על פי מדרשים ידועים ושאינם ידועים‪ .‬כמה וכמה יצירות‬ ‫היה שואל את הלה אם מרשה לו להיכנס לסוכה ['קדוש‬ ‫ישראל' עמ' רלו]‪.‬‬ ‫מאיער ז"ל · הפרידה המרגשת של ר' שמואל מאיער בסוכות‬ ‫מדהימות של ה'אושפיזין'‪ ,‬עם המון פרטים לא מפורסמים על האבות‬ ‫תשל"ב · התבטאותו של הסטייפלער זצוק"ל כי זו 'הידור‬ ‫השבעה רועים‪ .‬יצירות אלו גילמו בתוכם כל כך הרבה 'נשמה' והם‬ ‫לקשור בחוטי זהב‬ ‫אלו שהפיקו והיו מקור השראה לניגון המופלא 'עולו אושפיזין עילאין‬ ‫חביבות מיוחדת גילה רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע‬ ‫מצוה' · כשה'שבט הלוי' ביקש לקבל כוכב כמו בסוכת‬ ‫קדישין' בו מורגש הדחילו ורחימו לקראת האושפיזין הקדושים‪.‬‬ ‫לנויי הסוכה ‪ -‬בבחי' 'זה ק‪-‬לי ואנוהו'‪ ,‬התנאה לפניו‬ ‫רבנו ה'אמרי חיים' · הסוכה שהוקמה במסירות נפש בשואה‬ ‫יצירה מיוחד של 'שנים עשר שבטי ישראל' שנבנתה בעמל רב‪,‬‬ ‫במצוות‪ .‬ואם אמנם לא דקדק בפרטי הנוי‪ ,‬אבל בכלליות‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪95‬‬ ‫‪ 94‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫נוי סוכה בסוכת הרה"ח ר' שמואל מאיער ז"ל בבארא פארק >>‬ ‫ותפרוס‬ ‫את ברכתו 'שתזכה תמיד להתנאות במצוות'‪ ,‬כ"ק האדמו"רים‬ ‫בקישוטי הסוכה‪ ,‬הביט והביט בהתעניינות רבה בכל‬ ‫לשני מחנות‪ ,‬וישנו בלילות החג בשתי משמרות‪ .‬רבנו‬ ‫במשך שנים נוספו לה פריטים קטנים וגדולים‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫סוכת‬ ‫מאשלג ומוואסלוי שליט"א ועוד‪ .‬בהמשך השנים הגיעו לאחר החג‬ ‫המוצגים‪ .‬ר' יצחק שעקב אחריו ראה כי ע"פ מבטו ניכר‬ ‫אמר לי אז במתק לשון ובצחות‪' :‬יש לי עצה טובה‬ ‫קישוט זה היה תלוי במשך השנה בסלון מעל שולחנו‬ ‫קבוצות של תלמידים ותלמידות ללמוד ולהעשיר את הידיעות דרך‬ ‫שהוא מבין בעבודה זו‪ .‬כרבע שעה התבונן הסטייפלער‬ ‫עבורך ‪ -‬הלא יש ספה בסוכה הקטנה‪ ,‬שם תוכל לישון'‪...‬‬ ‫האישי של ר' יצחק‪ ,‬מה שנתן הרגשה שהוא עצמו‬ ‫סוכתו המיוחדת‪.‬‬ ‫בקישוטים המיוחדים בלא להוציא הגה מפיו‪ .‬אחר כך‬ ‫זכורני שנה אחת בחודש תשרי‪ ,‬שכאשר התלוויתי‬ ‫הינו חלק בלתי נפרד מהיצירה האומנותית הזו‪.‬‬ ‫שלומך‬ ‫ילדיו של ר' יצחק היו שותפים לדבר לכל אורך השנה‪ ,‬באמצע‬ ‫שמע כי הסטייפלער אף הוא היה מוכשר באומנות ידיים‪,‬‬ ‫אל רבנו בדרכו מבית‪-‬המדרש לביתו‪ ,‬הבחין רבנו‬ ‫'כפר של מצוות התלויות בארץ'‪ ,‬עיר שלימה על‬ ‫חודש אייר או בחודשי החורף כשאחד הבחין בחנות בדבר מעניין‬ ‫ולא בכדי התעמק כל כך‪ .‬מי שיודע מה היתה דקה עבור‬ ‫במספר בחורים שעמלו בהקמת סוכתו הפרטית‪ ,‬בביתו‬ ‫כל פרטיה ודקדוקיה שהופיעו בה מצוות התלויות‬ ‫המתאים לנוי סוכה‪ ,‬קנו אותו מיד כדי לפאר ולהדר את המצווה‪.‬‬ ‫הסטייפלער‪ ,‬כיצד ניצל את זמנו היקר בלא לאבד רגע‪,‬‬ ‫אשר ברחוב אהבת שלום ‪ .13‬חלק מהם כבר עסקו‬ ‫בארץ‪ ,‬לקט שכחה ופאה‪ ,‬הפרשת חלה‪ .‬מדי שנה‪,‬‬ ‫לכל אחד היה חלק במלאכה ותפקידים מיוחדים משלו‪ ,‬אחד צובע‬ ‫יכול להעריך את אותה רבע שעה יקרה‪.‬‬ ‫בעיטור וקישוט הסוכה בסדינין המצויירים ונוי סוכה‪.‬‬ ‫בידיו העדינות היה קולע חלות זערוריות שהוצגו‬ ‫את השערים‪ ,‬השני את הבניינים‪ ,‬והכל מתוך חדוות יצירה ושמחה‬ ‫כאשר יצא אמר שתי מילים בלבד‪' :‬הידור מצוה'‪ .‬סיפר‬ ‫לפתע שמט רבנו את ידיו מאיתנו המלווים‪,‬‬ ‫בתנורון מרצד‪ .‬כן בנה קישוט שבו כל דוגמאות‬ ‫של מצווה‪.‬‬ ‫ר' יצחק‪" :‬דבריו הקדושים שיצאו מפיו של הסטייפלער‬ ‫וכשכולו נרגש נראה היה כאילו ברצונו לדלג אל הסוכה‬ ‫הסוכות המובאות במשניות סוכה‪.‬‬ ‫שוב לא הניחו לי‪ ,‬המילים הדהדו והצטלצלו במוחי‪ ,‬ידעתי‬ ‫ולהשתתף בהכנתה‪ ...‬רבנו תהה באוזנינו‪" :‬הבחורים‬ ‫הסוכה זכתה למבקרים רבים שבאו להביט‬ ‫בשיא ההידור והיופי‬ ‫כי עלי לעשות משהו"‪ ,‬מאז במשך שנה שלימה עד חג‬ ‫צריכים לעסוק במלאכה בגללי?! מדוע לא אעשה זאת‬ ‫בהשתאות ביצירות הנפלאות שהתנוססו לתפארה‪,‬‬ ‫מיקירי אנ"ש בבני ברק היה הרה"ח ר' פסח דוב רייכנברג ז"ל‪,‬‬ ‫הסוכות הקדיש בכל מוצאי שבת זמן לסוכה הנאה שלו‪.‬‬ ‫בעצמי?! אילו היה בכוחי‪ ,‬הייתי עושה כדברי חז"ל‬ ‫ויצאו אותה אחרי שהחכימו בעשרות ידיעות‬ ‫יהודי יקר ערך‪ ,‬בעל כשרון נפלא‪ ,‬שהשקיע מוח לב ונפש במצוות‬ ‫במשך כל השנים עד אחרית ימיו הגיעו הרבה מבקרים‬ ‫(קידושין מא‪' ).‬מצוה בו יותר מבשלוחו'‪...‬‬ ‫מומחשות מעשי ידיו האמונות‪.‬‬ ‫סוכה‪ ,‬בכל שנה חודשים לפני חג הסוכות כבר עסק והשקיע כוח והון‬ ‫במהלך ימי החג‪ ,‬וגם בימים שאחריו‪ ,‬ר' יצחק קיבל את‬ ‫כלל לא התפלאנו לראות‪ ,‬כי רבנו מוכן 'לקפוץ'‬ ‫יצירות רבות אף העניק לסוכת רביה"ק ה'אמרי‬ ‫לקשט ולפאר את סוכתו‪ ,‬בקישוטים יקרי ערך‪ ,‬ובתמונות מהצדיקים‬ ‫כולם בשמחה והסביר שוב ושוב מה מביע כל קישוט‬ ‫אל הסוכה ברוב השתוקקות וחיבה של מצוה‪ ,‬לקשטה‬ ‫חיים' זי"ע‪ ,‬וכה סיפר‪" :‬מדי שנה בכניסתו אל הסוכה‪,‬‬ ‫שבצילם הסתופף‪ ,‬כדי לקיים את המצוה בשיא ההידור והיופי‪.‬‬ ‫ואיזה מאמר חז"ל או מדרש מתואר‪ .‬בין המבקרים היו‬ ‫ולייפותה‪ ....‬רבנו אף לא חסך דברי שבח והכרת הטוב‬ ‫היה רבנו ה'אמרי חיים' עומד ומתבונן בקישוטים‬ ‫ר' פסח היה ממלא את ארבעת קירות הסוכה בקישוטים וחפצים‬ ‫גדולי ישראל שהביעו התעניינות והתפעלות רבה‪ ,‬ביניהם‪:‬‬ ‫לבחורים עושי המלאכה‪.‬‬ ‫שהכינו לפאר בהם את הסוכה‪ .‬שנה אחת בבחרותי‪,‬‬ ‫נאים ומיוחדים‪ .‬סוכתו היתה קטנה יחסית‪ ,‬אך גדולה במיוחד‬ ‫הרה"ק ה'חכמת אליעזר' מסערט ויזניץ זי"ע‪ ,‬שהעניק‬ ‫ר' יצחק סיפר כי פעם כשביקר הגאון בעל שבט הלוי‬ ‫זכיתי גם אני והכנתי לכבוד נוי הסוכה‪ ,‬סוכה זעירה‬ ‫באיכותה‪ ,‬מרהיב עין היה לראות את הסוכה בשלימותה ובהידורה‪,‬‬ ‫זצוק"ל בסוכת רבנו ה'אמרי חיים'‪ ,‬תפס את תשומת‬ ‫ומיניאטורית ‪ -‬העתק של הסוכה הגדולה‪ ,‬עם אותם‬ ‫מבקרים רבים היו עולים בחג הסוכות אל סוכתו לראות את המחזה‬ ‫ליבו 'כוכב' אומנותי‪ ,‬כשהתברר שהאומן הינו ר' יצחק‬ ‫קישוטי קיר וקישוטי הגג‪ ,‬קטנים ומותאמים לגודלה‬ ‫המרהיב‪ ,‬והיה מקבל את כל אחד בסבר פנים יפות‪.‬‬ ‫תלמידו‪ ,‬ביקש ממנו גם הוא כזה 'כוכב'‪.‬‬ ‫הזעיר של הסוכה‪ .‬שילבתי בה פריטי ריהוט קטנים‬ ‫ר' פסח דוב נלב"ע בן מאה שנה בי"א באייר תשפ"ג‪ ,‬בהלווייתו‬ ‫הזכירו כי הוא נלב"ע בהילולא דהרה"ק מראפשיץ זי"ע‪ ,‬שכנזכר‬ ‫הציע רבנו זי"ע לקשור את הקישוטים‬ ‫'זהו הידור מצוה'‬ ‫שהכנתי‪ :‬שולחן‪ ,‬כסאות ואפילו ספה‪.‬‬ ‫היה בכל ימות השנה מדבר ממצוות סוכה‪.‬‬ ‫אל הסכך בחוטי זהב‪ ,‬באופן שגם‬ ‫כמה שנים אחרי נישואיו של ר' יצחק‪ ,‬הזמינו ידידו‬ ‫ביו"ט הראשון של סוכות שהיתי בבית הורי‬ ‫בירושלים‪ ,‬והגעתי לשיכון ביום א' דחול המועד‪.‬‬ ‫החוטים הם כבר חלק מגוף הקישוט‪,‬‬ ‫ר' נפתלי שרייבר מרחוב רשב"ם בבני‪-‬ברק לבקר‬ ‫הקישוטים שהובאו מאמריקה‬ ‫ושוב אין הקישוט מופלג ארבע‬ ‫בסוכתו הנאה שהיתה שם דבר‪ .‬בתום ימי החג‪ ,‬כשכבר‬ ‫ניגשתי אל הרבי ונתתי 'שלום'‪ ,‬ורבנו הודה לי‬ ‫ידי זהב היו לו להרה"ח ר' שמואל מאיער ז"ל‪ ,‬מיקירי אנ"ש‬ ‫בלבביות על פרי עמלי‪ ,‬ואף התעניין האם יש לי‬ ‫בבארא פארק‪ .‬בכשרונו הרב ובחביבות מצוה עשה מדי שנה נוי‪-‬‬ ‫טפחים מהסכך‪ ,‬אף אם הקישוט‬ ‫פסקו נהרות המבקרים בסוכה הגיע ר' יצחק לבקר‪.‬‬ ‫היכן ללון‪.‬‬ ‫סוכה קישוטים ועבודות‪-‬יד שונות לקיים 'זה א‪-‬לי ואנווהו'‪ ,‬סוכתו‬ ‫עצמו משתלשל כלפי מטה‬ ‫להפתעתו פגש שם במבקר נעלה וחשוב‪ ,‬בעל ה'קהילות‬ ‫יעקב' הסטייפלער זצוק"ל שאף הוא נענה להזמנתו‬ ‫מקומות השינה של בחורי הישיבה היו ערוכים‬ ‫התפרסמה כ'סוכת הפלא'‪ ,‬מקרוב ומרחוק נהרו יהודים ליהנות‬ ‫בשתי סוכות גדולות שהוקמו עבורם‪ ,‬אך היות‬ ‫של ר' נפתלי שרייבר‪ .‬הסטייפלער עמד והתבונן‬ ‫שהמקום היה צר מהכיל את כולם‪ ,‬נחצו התלמידים‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪97‬‬ ‫‪ 96‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫למען‬ ‫י_ד_עו‬ ‫דורותיכם‬ ‫נוי סוכה בסוכת הרה"ח ר' שמואל מאיער ז"ל בבארא פארק‬ ‫ממעשי ידיו להתפאר‪.‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫עלינו‬ ‫שילבתי בסוכה המיניאטורית פריטי‬ ‫מצוות סוכה בערה בנפשו‪ ,‬ובליבו הטוב היה מזמין‬ ‫אל סוכתו אברכים שלא היתה להם סוכה‪ ,‬שיבואו‬ ‫ריהוט קטנים שהכנתי‪ :‬שולחן‪ ,‬כסאות‬ ‫לאכול וללון בסוכתו‪.‬‬ ‫ואפילו ספה‪ .‬רבנו ה'אמרי חיים' אמר‬ ‫סוכת‬ ‫הוא אף היה מעלה מקישוטיו לסוכת מלכים‬ ‫לי אז במתק לשון ובצחות‪' :‬יש לי‬ ‫רבוה"ק זי"ע‪ ,‬ועבודותיו הנהדרות פיארו את הסוכה‬ ‫עצה טובה עבורך ‪ -‬הלא יש ספה‬ ‫לשמחת לב רבוה"ק‪ .‬ממון רב שקל מכיסו כדי לפאר‬ ‫שלומך‬ ‫בסוכה הקטנה‪ ,‬שם תוכל לישון'‪...‬‬ ‫את סוכת רבוה"ק בפאר והדר מלכות‪ .‬הוא אף דבק‬ ‫כל השנה במצוות סוכה‪ ,‬למד מסכת סוכה בהלכה‬ ‫באגדה ובחסידות‪ ,‬והיה בקי ודבוק במצוה רבה זו‪.‬‬ ‫וכה סיפר ר' שמואל באחרית ימיו‪:‬‬ ‫"הסוכה שלי בבורו פארק היתה מפורסמת בכל‬ ‫רחבי העיר; מדי שנה היו מגיעים מאות אנשים כדי‬ ‫"בסוכות האחרון בשנת תשל"ב‪ ,‬ביקשתי מהרבנית‬ ‫לראות אותה‪ .‬מאחורי כל קישוט עמד סיפור ‪ -‬שום‬ ‫ע"ה שאני רוצה לקבל טלית קטן וכיפה מרבנו‪ .‬היא‬ ‫דבר לא נעשה באופן אקראי‪.‬‬ ‫הסכימה שדבר מגיע לי‪ ,‬אמרה לי ללכת לקנות טלית‬ ‫"הכל התחיל עם הרבי‪ ,‬השקעתי הרבה מחשבה‬ ‫קטן וכיפה חדשים‪ ,‬ואכן זכיתי לקבל טלית קטן וכיפה‬ ‫וחכמה כדי שסוכתו של רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע‬ ‫מרבנו‪.‬‬ ‫תקושט בנויי סוכה היפים והטובים ביותר‪ .‬נהגתי‬ ‫"באותו סוכות תשל"ב היה לי דבר מרטיט‪ ,‬ידידי‬ ‫להביא מאמריקה קישוטים שונים ומעניינים‪ ,‬כדי‬ ‫הרה"ח ר' לוי ויזניצר ז"ל שנכח שם היה מזכיר לי זאת‬ ‫לקשט את הסוכה‪.‬‬ ‫תדיר‪ .‬בשבת חול המועד סוכות‪ ,‬ערך רבנו ה'אמרי‬ ‫השנה‪ ,‬גם להם תהיה שנת אורה וישועה‬ ‫חיים' את המיטאג טיש בסוכה שלמעלה בנוכחות מתי‬ ‫"רבנו היה זהיר ומזהיר על ענין משא ומתן באמונה‬ ‫וכסף טהור‪ .‬שנה אחת היו בין הקישוטים שהבאתי‬ ‫מספר חסידים‪ ,‬רק כמה אורחים נכבדים הורשו להיכנס‪.‬‬ ‫כמה מטבעות זהב קטנים‪ ,‬ורבנו שאל אותי‪' :‬כיצד‬ ‫בתרומה חד פעמית של ‪₪ 200‬‬ ‫היות והכנתי את הסוכה הרשיתי לעצמי להיכנס גם‬ ‫כן (הייתי מוכן 'לחטוף' על כך‪.)...‬‬ ‫הכנסת זה לארץ? הרי צריך לשלם מכס'‪ .‬השבתי‪:‬‬ ‫'אמרתי להם שהבאתי 'נוי‪-‬סוכה' אל סוכת הרבי‬ ‫"בהיכנסי פנה רבנו אלי ואמר לי‪' :‬שב'‪ ,‬לא פחות‬ ‫מויזניץ‪ .‬ורבנו חייך‪.‬‬ ‫ולא יותר רבנו כיבד אותי בברכת המזון על הכוס‪...‬‬ ‫ר_או _באו_רי‪:‬‬ ‫סדרת הקלפים הייחודית‬ ‫_כוס י_שועו_ת‪:‬‬ ‫לא ידעתי מה 'נפל' עלי‪ ,‬לא ידעתי כיצד לעכל זאת‪,‬‬ ‫"באחת השנים הראשונות בהן בניתי את הסוכה‬ ‫בבית רבנו‪ ,‬הייתי מותש לחלוטין; באותה תקופה‪ ,‬לא‬ ‫בהוקרה מיוחדת לכלל התורמים‬ ‫ההגרלה הנדירה לכלל התורמים‬ ‫שאני אברך פשוט מאמריקה אזמן על הכוס בשולחן‬ ‫היה לאן ללכת כדי לקנות משהו לאכול‪ .‬ירדתי למטבח‬ ‫הוצאה מיוחדת‬ ‫גביע קודש מזהב‬ ‫רבנו?!‪ ...‬התחלתי לרעוד מפחד‪ ,‬ביקשתי מר' לוי ויזניצר‬ ‫בבית רבנו ולקחתי שם משהו לאכול‪ .‬לא היה שם אף‬ ‫עבור תורמי המגבית‬ ‫שישמש את מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫שיעמוד מאחורי ויתמוך בי‪...‬‬ ‫'אורי וישעי'‬ ‫בירח האיתנים הבעל"ט‬ ‫אחד ולא היה אף אחד שיכול היה לדעת שלקחתי‬ ‫"רבנו היה שואל אותי לעיתים קרובות‪' :‬במה אוכל‬ ‫משם משהו לאכול‪ .‬למחרת בבוקר‪ ,‬אחר התפילה‪,‬‬ ‫ובנוסף תזכה להיכלל בקוויטל 'גמר החותם' בהקפה שישית בשמח"ת‬ ‫לגמול לך?' אבל אף פעם לא עניתי‪ .‬היתה לי אח"כ‬ ‫פונה רבנו אלי לפתע‪' :‬שמואל‪ ,‬השארת לי משהו?!'‪...‬‬ ‫תחושה שבכך רצה לגמול ולהיפרד ממני על כל השנים‬ ‫פנה לנציג בעירך או חייג למוקד הישועות ‪1700-55-15-18 -‬‬ ‫‪ 98‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫נוי סוכה בסוכת הרה"ח ר' יצחק אונגר ז"ל ז"ל‬ ‫נוי סוכה בסוכת הרה"ח ר' נטע יצחק מושקוביץ ז"ל‪,‬‬ ‫ר' נטע ז"ל היה מייצר באמנות רבה יצירות מיוחדות לנוי סוכה גם בסוכת רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע‬ ‫והועסקו בעבודות בזויות ומפרכות‪ ,‬שכילו את גופם אבל‬ ‫לא את נשמתם‪ .‬תמיד כשסיפר ממה שעבר במלחמה‬ ‫מיד כאשר צצו במוחו הרעיונות הוא ניגש לבצעם‪,‬‬ ‫ואפי¬לו היה זה בשעות הקטנות של הלילה‪ .‬לאורה‬ ‫שקישטתי את הסוכה‪.‬‬ ‫ר' שמואל אף זכה להמשיך ולקשט את סוכת‬ ‫רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע‪.‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫עלינו‬ ‫של נורה קטנה‪ ,‬בדיוק רב ובסב¬לנות אינסופית בחר‬ ‫"בהיכנסי פנה רבנו אלי ואמר לי‪' :‬שב'‪ ,‬לא‬ ‫הנוראה‪ ,‬הקפיד למען חינוך צאצאיו לספר בעיקר על‬ ‫פחות ולא יותר רבנו כיבד אותי בברכת‬ ‫האמונה בה'‪ ,‬ועל המסירות נפש לתפילה ולשמירת‬ ‫את הניירות‪ ,‬עד שלבשו צורה שהשביעה את רצונו‪.‬‬ ‫בשנותיו האחרונות חשב ר' ישראל לוותר על הקמת‬ ‫ה'מקור ברוך' בחלום‬ ‫המצוות שהצליח לקיים בתנאים על אנושיים‪ ,‬ושאביו‬ ‫בשכונת חליסה שבעיר חיפה התגורר הצייר‬ ‫סוכת‬ ‫המזון על הכוס‪ ...‬רבנו היה שואל אותי‬ ‫‪ -‬גם בימים טרופים אלה ‪ -‬חינכם ליר"ש ולאמונה‪.‬‬ ‫הסוכה‪ ,‬הוא חש שלא בטוב‪ ,‬וחשש ששבועיים של‬ ‫הרה"ח ר' ישראל כהן ז"ל‪ ,‬בנו של הגה"צ ר' נפתלי‬ ‫לעיתים קרובות‪' :‬במה אוכל לגמול לך?'‬ ‫בחג הסוכות זכה בתוך עמק הבכא לקיים מצות סוכה‪,‬‬ ‫עבו¬דה מאומצת בהקמת הסוכה ובקישוטה עלולים‬ ‫יעקב כהן זצ"ל מגדולי חסידי ויזניץ‪ .‬בסוכת הפלא‬ ‫אבל אף פעם לא עניתי‪ .‬היתה לי אח"כ‬ ‫הוא חיבר בסתר שתי מיטות שמצא ליד מרפאת המחנה‪,‬‬ ‫להזיק לריאותיו‪ .‬הוא גמר בליבו‪ ,‬שבשנה זו לא יקים‬ ‫שלומך‬ ‫שלו התנוססו חיתוכי עץ של האושפיזין‪ ,‬תמונות‬ ‫סוכה‪ ...‬אולם בחלומו הופיע לפניו הרה"ק ה'מקור‬ ‫תחושה שבכך רצה לגמול ולהיפרד ממני‬ ‫אותם הרים שישמשו כדפנות‪ ,‬את מזרני הקש שהיו‬ ‫ברוך' זי"ע ואמר לו‪' :‬גם השנה הקם את סוכתך‪ ,‬ולא‬ ‫מרשימות של גדולי ישראל‪ ,‬ומגזרות‪-‬נייר בנושאי‬ ‫על כל השנים שקישטתי את הסוכה‬ ‫פזורים על המיטות הניח מעליהם לסיכוך‪ ,‬וכך סימל‬ ‫יארע לך מאומה'‪.‬‬ ‫יודאיקה שונים‪ ,‬הכל היה ערוך צורה מרהיבת עין‪.‬‬ ‫שגם בחשכות גדולה כזו ניתן לקיים מצוות!‬ ‫ר' ישראל היה מצייר דמו¬יות יהודיות‪ ,‬בהמשך‬ ‫ר' ישראל הקים את סוכתו המיוחדת גם באותה‬ ‫עבר לעבודות גילוף ולחיתוכי עץ‪ ,‬והתמחה אף‬ ‫למה נופל התפוח‪...‬‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫במגזרות גייר‪ .‬המגזרות הכילו סמלים שונים‪,‬‬ ‫סיפר הרה"ח ר' אברהם וייס ז"ל משיכון ויזניץ‪:‬‬ ‫פעם בסוכות הגיע בנש"ק אחד לשולחנו של רביה"ק‬ ‫פלא של סוכה‬ ‫פסוקים ותמונות של מקומות קדושים‪ ,‬והם הקנו‬ ‫על סוכת הפלא מסוג אחר מסופר על הרה"ח ר'‬ ‫לר׳ ישראל שם בחוגים רחבים‪ ,‬עד שזכה בתחרות‬ ‫ה'אמרי חיים' זי"ע בסוכה‪ ,‬פנה אליו רבנו‪ :‬ספר משהו‬ ‫יששכר דוב [בעריש] כץ ז"ל משיכון ויזניץ‪ ,‬בשואה‬ ‫'הסוכה היפה' מטעם עיריית חיפה‪.‬‬ ‫מסוכות בבעלזא‪ .‬נענה האורח‪ :‬אצל הרבי מהרי"ד זי"ע‬ ‫המרה נשלח יחד עם אביו ואחיו הרה"ח ר' משה ע"ה‬ ‫את ההקפדה על נוי סוכה ירש ר׳ ישראל‬ ‫['מועדי קדשך' ח"ב]‪.‬‬ ‫לא תלו נוי סוכה‪ ,‬תלו רק תפוחים‪ ,‬ובסוף החג כבר החלו‬ ‫למחנות העבודה בוכנוואלד ומגדבורג‪ ,‬שם הושפלו‬ ‫מאבותיו‪ ,‬והוא השקיע בעבודתו מהונו ומכשרונותיו‪.‬‬ ‫פעם כשרבנו הסב"ק זי"ע נכנס לסוכתו בליל התקדש‬ ‫התפוחים ליפול‪.‬‬ ‫החג‪ ,‬הצביעו נכדיו על הקישוטים שהכינו‪ .‬ביקש רבנו גמרא‬ ‫אמר מהרי"ד על כך‪ :‬שלוש סיבות יכולות להיות לכך‬ ‫ואמר‪' :‬דף גמרא הוא נוי סוכה היפה ביותר!'‪...‬‬ ‫שתפוח נופל‪ :‬א‪ .‬שהוא אינו קשור די הצורך‪ .‬ב‪ .‬שהוא‬ ‫ביום ב' דחוה"מ סוכות תשנ"ט בא בקו"פ הגאון רבי יוסף‬ ‫כבד מדאי‪ .‬ג‪ .‬שהוא רקוב‪...‬‬ ‫חיים שיינפלד זצ"ל אב"ד קרית הרצוג בבני ברק‪ ,‬לבקר אצל‬ ‫רבנו ה'אמרי חיים' התרגש מהרעיון העמוק‪ ,‬וביקשו‬ ‫רביה"ק זי"ע‪ .‬כשהציג את בניו וחתניו ונכדיו‪ ,‬נענה רבנו זי"ע‪:‬‬ ‫שיחזור שוב על הדברים‪.‬‬ ‫'אלו הם נויי סוכה יפים ומהודרים ביותר‪ .‬השבח לד'‬ ‫ובמשך החג ההוא חזר רבנו על הרעיון כמה פעמים!‬ ‫שיש לעכטיגע דורות‪ ,‬זכיתם ויש לכם א פארמעגן‪ .‬הרי אין‬ ‫שיעור לסאת היסורים שיש בענין הצאצאים‪ ,‬כפי שנוכח אני‬ ‫נוי סוכה רוחני‬ ‫לאחר הסתלקות הרה"ק מראפשיץ זי"ע‪ ,‬נסע אחד‬ ‫מאלו הנכנסים אלי‪ .‬תמיד זועק אני ומתריע שכשם שאני‬ ‫מחסידיו אל הרה"ק רבי צבי הערש מזידיטשוב זי"ע‪,‬‬ ‫איני מבין ביהלומים ‪ -‬בעיני אין כל הפרש בין יהלומים‬ ‫וכאשר ראה שבסוכתו לא היה כלל נוי סוכה‪ ,‬תמה‬ ‫לזכוכיות‪ ,‬ולכן אין אני מתעסק בהם‪ ,‬כן האדם שאינו מבין‬ ‫מאוד‪ ,‬כי בראפשיץ אצל רבו הידרו לייפות את הסוכה‬ ‫ומכיר בערכו וחשיבותו של חינוך הבנים ‪ -‬מה לו להכריע‬ ‫בקישוטים נאים ביותר‪ .‬לפתע נכנס הרה"ק מזידיטשוב‪,‬‬ ‫בעניינים שאינם מובנים לו כל צרכם‪ .‬והרי אלו הכרעות‬ ‫תפס את מחשבתו‪ ,‬ואמר לאותו חסיד‪" :‬ראפשיץ היא‬ ‫יהודים נהרו לראות את סוכתו‪ .‬רביה"ק ה'אמרי חיים'‬ ‫שאחריתם מי ישורנה! הללו באים ומתחננים אלי‪' ,‬רבי‪,‬‬ ‫הרי מלכות‪ ,‬אולם הנוי סוכה שלנו הם 'שמות הקדושים'‪,‬‬ ‫באמריקה‪ ,‬עומדים מימין לשמאל הג"ר ישראל אשר פרנקל‬ ‫משווע אני לקורטוב של נחת'‪ ...‬אם נחת רצונך‪ ,‬הרי סוף‬ ‫ז"ל‪ ,‬הרה"ח ר' שמואל מאיער ז"ל‪ ,‬יבל"ח הרה"ח ר' אלטר יוסף‬ ‫אנו מעמידים את הסוכה על אדני השמות הקדושים!"‬ ‫ניימאן הי"ו והרה"ח ר' זיידא איינהורן ז"ל‬ ‫ידי זהב‪ .‬הרה"ח ר' פסח דוב רייכנברג ז"ל‬ ‫מעשה במחשבה תחילה‪...‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪101‬‬ ‫‪ 100‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫עולו אבהן עילאין קדישין‬ ‫ערכים על צדיקי הדורות עד דורנו‪.‬‬ ‫אחר שהספרים 'שרפי קודש' ‪ -‬סיפורי‬ ‫סוכות‬ ‫מפי קדשם‬ ‫סידרת 'שרפי קודש השלם' כוללת עמל‬ ‫צדיקים מרבוה"ק ה'אמרי חיים' וה'ישועות‬ ‫של שנים‪ ,‬צוות עורכים מומחים עמלו בליקוט‬ ‫משה' זי"ע‪ ,‬פרי עמלו של ידידנו הרה"ח ר'‬ ‫הסיפורים ממקורות נאמנים‪ ,‬ועריכתם בסגנון‬ ‫יעקב יוסף ויינר‪ ,‬זכו לעלות על שולחן מלכים‬ ‫צח ושווה לכל נפש כדי להנעים את הדברים‬ ‫ולתהודה רבה בעולם התורה והחסידות‪ ,‬עומד‬ ‫לפני הקורא‪ ,‬ולהגיש את הסיפורים בנוסח‬ ‫אי"ה להפציע הספר החדש 'שרפי קודש‬ ‫משובב כל נפש‪.‬‬ ‫השלם' ‪ -‬אוצר בלום של סיפורים ועובדות‬ ‫אין ספק שהספרים יביאו אי"ה את‬ ‫אודות מרן הבעש"ט ותלמידיו הק'‪ ,‬גדולי‬ ‫התכלית הנרצה להתעוררות לעבודתו יתברך‬ ‫וצדיקי הדורות‪ ,‬כפי שנשמעו מפה קדשם‬ ‫סיפורים ועובדות נשגבות‬ ‫על שגב חג האסיף‬ ‫שמו‪ ,‬להדריך ולרומם את בני ישראל‪ ,‬ללמד‬ ‫של רבוה"ק צדיקי שושילתא קדישא מאז‬ ‫אורחות חיים ונתיבות אמת‪.‬‬ ‫מרן בעל 'אהבת שלום' זי"ע עד ליבלחט"א‬ ‫ושמחת תורה‬ ‫ותפרוס‬ ‫הננו מפרסמים בזה לעיני הציבור צרור‬ ‫מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫סיפורים מתוך הסידרה‪ ,‬שנשמעו מפי רבוה"ק‬ ‫על שגב חג האסיף ושמחת תורה‪.‬‬ ‫הסיפורים יופיעו אי"ה ערוכים בטוב טעם‬ ‫ודעת ע"פ ימי ההילולא‪ ,‬בכרכים מפוארים‬ ‫שנשמעו מפי רבותינו הקדושים‬ ‫עלינו‬ ‫מסודרים לפי י"ב חדשי השנה‪ .‬מדובר ב‪230-‬‬ ‫[אך זה שמרוצים ממנו‪ ,‬אצלו אין יורדים גשמים]‪.‬‬ ‫מפ"ק רביה"ק‬ ‫סוכת‬ ‫שלומך‬ ‫אמר רבנו ה'צמח צדיק' בעוד הגשמים יורדים אל סוכתו‪" :‬חג‬ ‫הסוכות הוא זמן אהבה לבורא‪ .‬מי ששוכנת בקרבו אהבה לד'‪,‬‬ ‫אינו מצטער מהגשם‪ ,‬כי ממה יצטער? ‪ -‬כשיש כיסופים אמיתיים‬ ‫ה'צמח צדיק' זי"ע‬ ‫לד' ‪ -‬ווי קען מען קלערן אז די יאך איז נישט גוט‪ ,‬ס'איז קאלט‪"...‬‬ ‫סוכה שהיא גבוהה‬ ‫[כיצד אפשר לחשוב על המרק שאינו טוב‪ ,‬שהוא קר?‪]...‬‬ ‫ליל ראשון של סוכות‪ .‬גשם ירד אל תוך סוכתו של‬ ‫והמשיך רבנו ופירש‪" :‬מאימתי מותר לפנות מהסוכה‪ ,‬משתסרח‬ ‫רבנו ה'צמח צדיק' זי"ע‪ .‬רבנו פתח בסיפור שהתרחש אצל‬ ‫המקפה" (סוכה כח‪ - ):‬זה שנמצא בסוכתו‪ ,‬בצילא דמהימנותא‪ ,‬ועדיין‬ ‫הבעש"ט הק' זי"ע; פעם ירדו גשמים בליל א' דסוכות‪,‬‬ ‫חש בטעמו של המקפה אם טוב הוא למאכל או מקולקל ‪ -‬מותר‬ ‫ובסוכתו של הבעש"ט לא ירדו גשמים‪ .‬והיה הדבר לפלא‬ ‫לו לפנות ולצאת מן הסוכה‪" ,‬והמצטער ‪ -‬פטור מן הסוכה" (שם‬ ‫בעיני הבריות‪ .‬סיפרו זאת לאחד המתנגדים בעיר שהיה‬ ‫כה‪" - ):‬אז דו ביסט יא א מצטער ‪ -‬דעמאלץ גיי דיר ארויס פון די‬ ‫מדבר בגנותו של הבעש"ט הקדוש‪ ,‬והוא הלך לראות זאת‬ ‫סוכה" [אם אתה מצטער‪ ,‬כלומר‪ ,‬אין לך חיות מהשם יתברך‪ ,‬אזי‬ ‫בעיניו‪ .‬כששב המתנגד לביתו‪ ,‬נכנס מפני הגשמים לישון‬ ‫צא החוצה מן הסוכה‪ ]...‬כי אין באפשרותו של אדם כזה לקבל את‬ ‫בביתו‪ ,‬והוסיף‪ ,‬יחד עם חתנו‪ ,‬לדבר עוד על הבעש"ט הק'‪,‬‬ ‫שפע הקדושה שבסוכה‪.‬‬ ‫שאין כוחו מסיטרא דקדושה‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫כאשר סיים רבנו ה'צמח צדיק' את דבריו הק' ‪ -‬פסק הגשם‬ ‫בבוקר‪ ,‬בדרכו למקוה‪ ,‬ראה הבעש"ט הק' את המתנגד‪,‬‬ ‫מלרדת )'אבן שתיה החדש')‪.‬‬ ‫והביע את תמיהתו עליו‪" :‬יהודי לן בביתו בלילה הראשון‬ ‫של סוכות‪ ,‬ומדבר לשון הרע?!" השיב המתנגד‪" :‬לא סיפרתי‬ ‫מפ"ק רביה"ק‬ ‫על כך לאף אחד‪ ,‬וגם חתני לא‪ ,‬אם כן מנין יודע מר‬ ‫שדיברתי?! אין זאת אלא שמלאך התגלה אליו‪ "...‬והמשיך‪:‬‬ ‫ה'אהבת ישראל' זי"ע‬ ‫"אזא פנים האט אזא מלאך וואס טראגט רכילות"‪[ ...‬פנים‬ ‫כאלו יש למלאך המוליך רכילות]‪.‬‬ ‫הניצוץ הרוחני ניצת‬ ‫נענה הבעש"ט הק' ואמר כי מכל מצוה ומכל עבירה‬ ‫פעם לפני סעודת מלוה מלכה ישב הס"ק ה'אהבת ישראל' –‬ ‫נברא מלאך‪" ,‬און אזא מלאך קען טאקע עפעס אנדערש‬ ‫וגילגל סיגריה [בשנים עברו‪ ,‬היו עוטפים טבק בדף נייר משי דק‪,‬‬ ‫נישט טוהן"‪[ .‬ומלאך כזה הנברא מדיבורי לשון הרע אכן‬ ‫ומגלגלים אותו לסיגריה] והקשיב לשיחה‪ ,‬שבה התבטא אחד‬ ‫אינו יכול לעשות אף דבר אחר]‪.‬‬ ‫ליקוט מתוך הספר החדש‬ ‫החסידים אודות ר' יודל עביר‪ ,‬אשר היה בא לויזניצא לכל שבת‬ ‫והוסיף הבעש"ט‪" :‬האם לא תבין כי סיבת הגשמים היא‬ ‫'שרפי קודש השלם'‬ ‫העומד לצאת לאור בקרוב אי"ה‬ ‫מברכים החודש‪" :‬וכי מה פועל בזה – הרי זה כעין תענוג תמידי‪,‬‬ ‫מפני מה שנאמר (סוכה כח‪' ):‬שופכו על פניו'?!" והפטיר‪:‬‬ ‫ותענוג תמידי אינו תענוג!"‬ ‫"אבער פון וועמען מ'איז צופרידן דארט רעגנט נישט!"‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪103‬‬ ‫‪ 102‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫באים לבית המקדש ואין רואים כלום ואין מרגישים‬ ‫"אי‪ ,‬כאשר יש התחדשות – העיר הסבא קדישא‬ ‫מאומה‪ ,‬גם אז "ולא יראו פני ריקם" – אין זה ציווי‪,‬‬ ‫– אין זה תענוג תמידי‪ ,‬כי רואים תמיד דבר חדש!‪.‬‬ ‫אלא הבטחה ליהודי‪ ,‬כי אפילו יבוא בלי דעת והשגה‬ ‫ופתח וסיפר‪:‬‬ ‫נעלה‪ ,‬גם כן לא תהיה דרכו חינם‪.‬‬ ‫החסיד הנגיד ר' מענדיל מקומונשט ז"ל‪ ,‬אשר‬ ‫הפעם חש ר' מענדיל כי הרבי התכוון להרהורי‬ ‫בצעירותו היה דל ורש‪ ,‬יצא פעם בחול המועד‬ ‫לבו‪ ,‬ניצוץ רוחני ניצת בקרבו‪ ,‬התרגשות רבה אחזה‬ ‫סוכות מביתו‪ ,‬ללכת לקאסוב אל רבנו ה'תורת‬ ‫בו והוא החל לחוש הארה נשגבה ('נזר החיים' בשם‬ ‫חיים'‪ ,‬כשבתכניתו להגיע לימים האחרונים של‬ ‫הרה"ח ר' פרץ רפאל ולצר ז"ל)‪.‬‬ ‫החג‪ .‬הוא תיכנן למצוא איזו עגלה‪ ,‬אשר בה יעשה‬ ‫דרכו‪ ,‬אך משלא הזדמנה לו‪ ,‬בדלית ברירה נאלץ‬ ‫מפ"ק רביה"ק‬ ‫לכתת רגליו‪ .‬הדרך היתה קשה ומעייפת‪ ,‬ופחד נפל‬ ‫ה'אמרי חיים' זי"ע‬ ‫עליו בעת הליכתו‪ ,‬מחשש שייאלץ להשאר באיזה‬ ‫החסידים ר' מרדכי ברוך גייגר ור' זיידא איינהורן ז"ל בשעת הברכה על ארבעת המינים של‬ ‫כ"ק רבנו זי"ע בנטילת לולב בסוכה‬ ‫רבנו זי"ע בחוה"מ סוכות בסוכה‬ ‫ישוב בדרך‪ ,‬ברם הקב"ה היה בעזרו‪ ,‬והוא הגיע‬ ‫ותפרוס‬ ‫לקאסוב בהושענא רבה בשעות שאחרי הצהרים‪,‬‬ ‫גדול מתחיית המתים‬ ‫סמוך לכניסת החג‪ .‬מיד רץ לטבול והזדרז ללכת‬ ‫אמר רבנו על כך‪" :‬סבורני שכוונתו היתה להזכיר את מאמר חז"ל‬ ‫לא כן הוא האתרוג‪ ,‬שהוא 'מצוה עוברת' ויש לקיימה מחר‪.‬‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬בפרט בחג הסוכות‪ ,‬סיפר רבנו זי"ע‬ ‫לבית המדרש‪.‬‬ ‫(אבות א‪ ,‬יד) 'ואם לא עכשיו אימתי'‪ ,‬אך לא כולם הבינו את כוונתו"‪.‬‬ ‫על‪-‬אתר התבצעה העסקה‪ ,‬והרה"ק שב הביתה בשמחה‬ ‫את העובדה הבאה‪:‬‬ ‫עלינו‬ ‫בעת התפילה‪ ,‬התפללו הרבי והקהל תפילת החג‬ ‫והוסיף מרן‪" :‬ס'איז טאקע געווען א ווערטיל‪ ,‬אבער ס'איז א‬ ‫עצומה ובהודיה לד'‪ .‬בשובו ראתה האשה את שמחתו ואת‬ ‫הרה"ק ר' מיכל'י זלאטשובער זי"ע ישב על התורה‬ ‫בהתלהבות‪ ,‬אך הוא‪ ,‬מרוב עייפותו‪ ,‬לא הרגיש שום‬ ‫הוילער אמת ‪ -‬אם לא עכשיו אימתי‪[ "...‬אכן היתה זו אימרת‪-‬‬ ‫עליצותו‪ ,‬כשבידו אתרוג מהודר‪" .‬כיצד הצלחת לרכוש‬ ‫ועל העבודה במסירות‪-‬נפש‪ ,‬בעוני גדול‪.‬‬ ‫רגש התקשרות לא ברבי ולא בתפילה – גם באמצע‬ ‫סוכת‬ ‫צחות‪ ,‬ברם‪ ,‬זוהי אמת לאמיתה]‪.‬‬ ‫אתרוג? והרי אין בידינו אפילו פרוטה לפורטה?!" שאלה‬ ‫באחת השנים‪ ,‬לקראת חג הסוכות הציע לו גביר‬ ‫השנה היה חש התעוררות רבה יותר מאשר עכשיו‪.‬‬ ‫בתמיהה‪ .‬הרה"ק סיפר לה דברים כהווייתם‪.‬‬ ‫השמחה העצומה בחג‬ ‫מרוב כעס‪ ,‬נטלה האשה את האתרוג ונשכה ממנו‬ ‫ב'אתה הראת' געש וסער בית המדרש מרוב דבקות‬ ‫התפילה של המתפללים‪ ,‬אבל הוא לא חש התעוררות‬ ‫שלומך‬ ‫בליל א' דסוכות תשכ"ז‪ ,‬כשנכנס מרן זי"ע אל הסוכה (באיחור)‪,‬‬ ‫את הפיטם‪...‬‬ ‫אמר לאנ"ש שהיו לו יסורים‪ ,‬כי סבר שישמע עד ביתו את השירה‬ ‫אמר הרה"ק מזלוטשוב‪" :‬היצר‪-‬הרע חפץ שמיכל יכעס‪.‬‬ ‫בחג הסוכות‪ ,‬היה אבי הק' בעל אהבת‬ ‫כלשהי‪ .‬כל השנה ציפה לרגע מרומם זה של 'אתה‬ ‫ואת השמחה בסוכה‪ .‬והוסיף‪" :‬בוויזניץ‪ ,‬אצל ה'צמח' זי"ע‪ ,‬שררה‬ ‫אבל לא‪ ,‬מיכל לא יכעס‪ .‬אמנם אין לי לא אתרוג ולא‬ ‫ישראל אומר לאנשים‪" :‬היום יש לך‬ ‫הראת' שישמע מפי הרבי‪ ,‬והנה עתה בהגיעו לעת‬ ‫שמחה עצומה בחג הסוכות‪ ,‬זמן שמחתנו‪"...‬‬ ‫תפילין‪ ,‬אבל יש לי את מצות 'ושמחת בחגך'! ואם אכעס‪,‬‬ ‫אושפיזין"‪ .‬והסביר את דבריו‪" :‬ווייל‬ ‫כזאת‪ ,‬קרירות נוראה תקפתו‪ .‬בשעת ה'הקפות'‬ ‫כאן‪ ,‬רק בשמחה!‬ ‫גם מצוה זו לא תעלה בידי‪ .‬הוא פנה וביקש מהרבנית‪" :‬הבי‬ ‫אויב נישט יעצט ‪ -‬ווען דען?" [אם לא‬ ‫כולם רקדו ברוב שמחה‪ ,‬אך הוא היה כאבן דומם‪,‬‬ ‫מאומה לא משך את לבו והוא לא התרגש מאומה‪.‬‬ ‫אחד האברכים מאנשי‪-‬שלומו של הרה"ק מקאברין זצ"ל‪ ,‬ביקש‬ ‫לי כתונת נקיה‪ ,‬ואפנה למקוה לטבול לכבוד יום טוב"‪...‬‬ ‫עתה ‪ -‬מתי כן?]‬ ‫את הסעודה היו כולם אוכלים בבית הרבי‪ ,‬וגם‬ ‫להישאר ולהסתופף בצילו בחג הסוכות‪ .‬ברם עוד לפני החג‪ ,‬הורה‬ ‫כשסיים כ"ק רבנו זי"ע לספר עובדה זו‪ ,‬הוסיף ואמר‪:‬‬ ‫הוא ביניהם‪ .‬מיד בסיימו‪ ,‬רץ חיש לתפוס את מקומו‬ ‫לו הרה"ק שישוב ויסע לביתו‪.‬‬ ‫"רבונו של עולם! אילו יספרו לי כי הרה"ק החיה מתים‪,‬‬ ‫הקבוע בשולחן הטהור‪ ,‬מאחורי כסאו של הרבי‪.‬‬ ‫כשהפציר בו האברך שברצונו להישאר לחג‪ ,‬אמר לו‪:‬‬ ‫אין בכך חשיבות כה גדולה‪ ,‬כמו במעשה הזה‪ ...‬לשלוט על‬ ‫גדול שהתגורר בכפר והיה תומך בהרה"ק‪ ,‬כי ירכוש‬ ‫לאחר ברכת המוציא‪ ,‬שח הרבי ואמר‪" :‬איתא‬ ‫"בחג הסוכות נקבל אורחים חשובים ‪ -‬אלו האושפיזין קדישין‪,‬‬ ‫עצמו ועל מידותיו שלא להתרגז ולא להראות שום שמץ‬ ‫ממנו זוג תפילין חשובות ויקרות מאוד‪ ,‬שנכתבו ע"י‬ ‫במדרש‪ :‬ארץ ישראל ד' מאות פרסה על ד' מאות‬ ‫וכאשר יראו אותך‪ ,‬שעל פניך ניכרים עצבות ומרה‪-‬שחורה‪ ,‬לא ירצו‬ ‫של כעס במצב כזה ‪ -‬מדרגה זו גדולה מלהחיות מתים‪,‬‬ ‫סופר קדוש‪ .‬הרה"ק סירב‪ ,‬ועל כן אמר הגביר כי יפסיק‬ ‫פרסה היא‪ ,‬והיה שם זקן אחד שלא עלה ירושלימה‬ ‫לשבת בסוכתי‪ ,‬כי הם סובלים רק פנים של שמחה!"‬ ‫אינני מתפעל ממי שהחיה מתים או הראה מופתים‪ ,‬אני‬ ‫לתמוך בו‪ .‬גם זאת ללא הועיל‪.‬‬ ‫מימיו‪ .‬לעת זקנותו בכל זאת החליט לעלות לרגל‪,‬‬ ‫מתפעל לשמוע על מי שבכוחו לשלוט על עצמו ולהעביר‬ ‫הכסף מכביד עלי‬ ‫על מידותיו!"‪( ...‬ישנן גרסאות נוספות)‬ ‫כעבור מספר שבועות שוב בא הגביר בבקשה אל‬ ‫הרה"ק שימכור לו התפילין‪ .‬כשסרב שוב‪ ,‬הבהיר לו‬ ‫לבית המקדש‪ .‬בהגיעו לירושלים ושאל איה הדרך‬ ‫אבי הק' [ה'אהבת ישראל'] אמר‪:‬‬ ‫לבית המקדש‪ ,‬צחקו עליו והתלוצצו ממנו‪ ,‬היתכן‪,‬‬ ‫"איך האב דריי שווערע טעג אין יאהר; ערב יום כיפור‪ ,‬הושענא‬ ‫גשמים לא ציערוהו‬ ‫הגביר שלא יצפה יותר לקבל ממנו את מחייתו‪.‬‬ ‫זקן כזה שלא יכיר את הדרך לבית הקדוש הזה?!‬ ‫רבה און פורים‪ .‬ווייל איך דארף האבן צו טוהן מיט געלט אויך" [יש‬ ‫"כשירד גשם בסוכה לא התפעל אבי הק' [ה'אהבת‬ ‫הגביר סיפר על כך לרבנית של הרה"ק מזלוטשוב‪,‬‬ ‫לאחר התרוצצות ותלאות רבות‪ ,‬מצא את המקום‬ ‫לי שלושה ימים קשים בשנה; ערב יום כיפור‪ ,‬הושענא רבה ופורים‪.‬‬ ‫ישראל'] בכלל‪ ,‬ונשאר לשבת בתוך הסוכה כמקודם"‪.‬‬ ‫והיא אמרה כי תדאג להעביר אליו את התפילין – משום‬ ‫והגיע לשם‪ ,‬והנה מה רואות עיניו – בחור עומד יחף‬ ‫שחששה שיגיעו למצב של חרפת רעב בלי תמיכתו‬ ‫על המזבח‪ ,‬לבוש בגדים מוכתמים בדם‪ ,‬ובמזלג‬ ‫כי בימים נעלים אלה זקוק אני להתעסק גם בכסף]‪.‬‬ ‫זמן איגוד הלולב‬ ‫של הגביר‪ .‬למעשה לא הצליחה האשה לעשות זאת‪.‬‬ ‫שבידו הופך את חתיכות הבשר מצד לצד בבחינת‬ ‫זמן שמחתנו בדזיקוב‬ ‫"מנהגו של אבי הק' היה‪ ,‬לאגוד את הלולב בחג הסוכות‬ ‫קרוב לחג הסוכות עמדו הסוחרים ומכרו אתרוגים‬ ‫הפך בה והפך בה‪ .‬אברך אחר מתהלך ואוכל בפה‬ ‫כ"ק רבנו זי"ע סיפר‪ ,‬שבאחד השנים נסע לדזיקוב להסתופף‬ ‫בבוקר"‪.‬‬ ‫ולולבים‪ ,‬ולהרה"ק טרם היה לולב ואתרוג‪ .‬בערב סוכות‪,‬‬ ‫מלא מבשר הזבח‪ ...‬ועוד עבודות כאלו‪ .‬הרהר הלה‬ ‫בצל דודו הק'‪ ,‬משבת חול המועד סוכות ועד אחר שבת בראשית‪.‬‬ ‫"אם לא עכשיו"‬ ‫קנה הגביר לעצמו את האתרוג המהודר ביותר‪ ,‬והלך‬ ‫בליבו בתמיהה – וכי זהו כבודו של בית המקדש?!‬ ‫סיבת הנסיעה היתה‪ ,‬כי אמו הרבנית הצ' מרת הינדא ע"ה‪ ,‬היתה‬ ‫"בחג הסוכות‪ ,‬היה אבי הק' [בעל ה'אהבת ישראל']‬ ‫עמו לבית‪-‬המדרש‪ .‬שם הציע להרה"ק למכור לו את‬ ‫בשביל זה באים הנה לראות?!‬ ‫משוחחת רבות ומפליגה מאוד בשגב ההתרוממות בעת ה'הושענות'‬ ‫אומר לאנשים‪' :‬היום יש לך אושפיזין'"‪ .‬והסביר את‬ ‫האתרוג תמורת זוג התפילין‪.‬‬ ‫על זה משיב לו המדרש את הבטחת הקב"ה (שמות‬ ‫[ההקפות בהושענא רבה] בחצר הקודש דזיקוב‪.‬‬ ‫דבריו‪" :‬ווייל אויב נישט יעצט ‪ -‬ווען דען?" [אם לא‬ ‫הרה"ק מזלוטשוב חישב כי כבר קיים היום את מצות‬ ‫כג‪ ,‬טו)‪" :‬ולא יראו פני ריקם" – אפילו תבוא לעלות‬ ‫במשך כל ימי שהותו בדזיקוב קירבו ה'עטרת ישועה' עד מאוד‪,‬‬ ‫עתה ‪ -‬מתי כן?]‪.‬‬ ‫תפילין‪ ,‬וכעת פטורים מן המצוה במשך שמונה ימים‪.‬‬ ‫לרגל במחשבות כאלו‪ ,‬לא תפסיד וסיים רבנו – אפילו‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪105‬‬ ‫‪ 104‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫יָ_אִיר _עָ_לַי‬ ‫הקפות בהושענא רבה תשפ"ו‬ ‫הקפות בהושענא רבה תשפ"ו‬ ‫ותפרוס‬ ‫והעיר‪ ,‬כי אולי גם בגלל זה בחרו ה'צמח צדיק'‬ ‫והביע לו חיבה יתירה‪ .‬בשבת חוה"מ כיבדו לעבור‬ ‫ואביו הק' מרן הסב"ק זי"ע לעצמם הקפה זו דווקא‪.‬‬ ‫לפני התיבה ב"הא‪-‬ל בתעצומות"‪ ,‬ובתפילה זו‬ ‫שינה רבנו ממנהג בית אבא‪ ,‬ושר את הקטע "א‪-‬ל‬ ‫מפ"ק רביה"ק‬ ‫עלינו‬ ‫אדון" כפי שנהגו בדזיקוב [לימים‪ ,‬כאשר נתגלע ריב‬ ‫בעניני מנהגים באחד מבתי הכנסת‪ ,‬סיפר זאת מרן‬ ‫ה'ישועות משה' זי"ע‬ ‫כדוגמה אישית]‪.‬‬ ‫סוכת‬ ‫סיפר רבנו‪ ,‬מה שראה במו עיניו בעת שהותו‬ ‫דחילו ורחימו בפועל‬ ‫שם במשך ימי החג‪ ,‬כי אף שבכל ימות השנה הצניע‬ ‫פעם‪ ,‬בימים שבין כסה לעשור‪ ,‬יצא זקני הק' ה'אמרי‬ ‫ה'עטרת ישועה' את נתיבות קדשו‪ ,‬אולם בהושענא‪-‬‬ ‫שלומך‬ ‫ברוך' זי"ע לחצר ביתו לשאוף אויר צח‪ .‬המשמש הביא‬ ‫רבה בעת הנענועים וההקפות‪ ,‬עלה לבו על גדותיו‬ ‫עמו צעיף שיעטפנו הרבי סביב צווארו‪ ,‬בכדי לשמור על‬ ‫וכל המסכים נפרצו‪ ,‬מעינות תהום רבה נפתחו ולעין‬ ‫בריאותו‪ ,‬ובעבור שיהא קולו נשמע בבואו אל הקודש‬ ‫כל נתגלה בגילוי רב רוממות קדושתו‪ ,‬ושגב השגתו‬ ‫בתפלות יום הכפורים‪.‬‬ ‫בקדושת הזמן‪ ,‬וכפי הגדרת רבנו‪" :‬אש להבה"!‬ ‫מנהגו היה שבשעת ההקפות עם ארבעת המינים‬ ‫בהושענא‪-‬רבה‪ ,‬היה פוסק מדי פעם ואמר דברי‬ ‫"בחג הסוכות נקבל אורחים חשובים‬ ‫תורה‪ .‬כשאמר בשם אביו ה'אמרי נועם'‪ ,‬פתח‬ ‫‪ -‬אלו האושפיזין קדישין‪ ,‬וכאשר יראו‬ ‫במילים‪" :‬דער הייליגער טאטע מאיר בן חיה האט‬ ‫צילום‪ :‬י‪ .‬לרר‬ ‫אותך‪ ,‬שעל פניך ניכרים עצבות ומרה‪-‬‬ ‫געזאגט"‪ ...‬כמו כן תקע בשופר בין ההקפות‪.‬‬ ‫שחורה‪ ,‬לא ירצו לשבת בסוכתי‪ ,‬כי‬ ‫רבנו הוסיף וסיפר דבר פלא‪ :‬בעת ההקפות עלה‬ ‫הם סובלים רק פנים של שמחה!"‬ ‫במוחי רעיון כלשהו‪ ,‬דודי הק' הביט בפני‪ ,‬ושאב את‬ ‫הרעיון ממוחי "אזוי ווי מ'שעפט ארויס מיט א שעפ‬ ‫לעפל" [כאדם הדולה באמצעות מצקת]‪ ,‬ואמר בקול‬ ‫את אשר הרהרתי!‬ ‫אמר לו הרבי‪' :‬האמן לי‪ ,‬להתפלל שלשה פעמים‬ ‫גם בהקפות בשמחת‪-‬תורה אמר ה'עטרת ישועה'‬ ‫בימים הקדושים יותר קל לי מאשר לקחת פעם אחת‬ ‫דברי תורה‪ .‬רבנו הבחין‪ ,‬כי בעת הריקודין פורץ דודו‬ ‫את האתרוג בידי‪'...‬‬ ‫לתורמי מגבית 'אורי וישעי' בסך ‪₪ 200‬‬ ‫ביאור הענין הוא‪ ,‬כי יהודים רמי מעלה יודעים‬ ‫מדי פעם בבכי‪ .‬באותו רגע ידע שבדעתו של דודו‬ ‫הק' עלה איזה רעיון או חידוש כלשהו‪ ,‬ואכן ‪ -‬כעבור‬ ‫להתייחס אל כל דבר כפי פנימיותו ומעלתו‪ .‬אימת הדין‬ ‫רגע קט עצר ואמר 'תורה'‪.‬‬ ‫של ימי ראש השנה ויום הכפורים ‪ -‬מתעוררת בלב‬ ‫מרן העיד‪ :‬באותם ימים נעלים‪ ,‬השגתי שדודי‬ ‫כל אדם‪ .‬אך חג הסוכות שהוא זמן של אהבה‪' ,‬דאס‬ ‫ההגרלה הייחודית‪ ,‬הנחשקת והנכספת‪:‬‬ ‫הוא בעל‪-‬מוח עצום‪ ,‬ומעין המתגבר‪.‬‬ ‫גביע הקודש של מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫איז א העכערע געשעפט'‪ ,‬ורק בעלי הדעה וההשגה‬ ‫מבינים ערכו‪.‬‬ ‫גדלות ההקפה השישית‬ ‫אשר יקדשו בקדושת הימים וישתמש בו בירח האיתנים‬ ‫וכפי שכותב ה'חובות הלבבות' (ריש שער האהבה)‬ ‫סיפר מרן ה'אמרי חיים' זי"ע‪ ,‬כי הכיר אנשים‬ ‫ששער הפרישות הוא הקדמה לשער אהבת ד'‪ ,‬ורק‬ ‫שיצאו מבית המדרש לפני ה"הקפה" השישית ‪-‬‬ ‫_ר א ֵ_ל ‪ ,‬ו ְה ַז ְּ_מ ַ נ ִּי _ם‬ ‫מ ְ _ק ַ ד ּ ֵׁ_ש י ִש ְ ׂ ָ‬ ‫אחר שמקיימים את כל הכתוב בשער הפרישות‪ ,‬ניתן‬ ‫"עוזר דלים"‪ ,‬מחשש שיכבדום בהקפה זו‪ ,‬שנחשבה‬ ‫להגיע לשער אהבת ד'‪.‬‬ ‫פחותת ערך‪.‬‬ ‫פנה לנציג בעירך או חייג למוקד הישועות ‪1700-55-15-18 -‬‬ ‫‪ 106‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫זינגען' [הקהל יסתפקו בשירה וזמרה]‪.‬‬ ‫בדרך נוספת יש לפרש כוונת קדשו‪:‬‬ ‫לאחר שהשמיע דרשה זו‪ ,‬קיבלו כל הקהל על עצמם‬ ‫לקחת את האתרוג ליד‪ ,‬היינו 'האלטן דעם רצון‬ ‫סדר זה ללא עוררין‪ .‬הנגידים השתוממו בתחילה לשמע‬ ‫הבורא' ‪ -‬לאחוז בדבר שמקיימים בו רצון הבורא‪,‬‬ ‫הדברים‪ ,‬וקשה היה להם להסתגל לכך‪ ,‬אך במשך הזמן‬ ‫היה דבר קשה לפי השגתו‪.‬‬ ‫התרגלו גם הם לדבר‪.‬‬ ‫ובדרך רמז יש לומר עוד‪ ,‬כי פרי עץ הדר הוא‬ ‫חז"ל אומרים על שמיני עצרת שהוא יום שהקב"ה‬ ‫ס"ת יצר‪' ,‬נעמען דעם יצר הרע אין די הענט אריין‪,‬‬ ‫אומר לכנסת ישראל (עי' רש"י ויקרא כג‪ ,‬לו) "עכבו עמי‬ ‫איז א שווערע ארבעט'‪ ,‬ולזו הכוונה קשה לקחת‬ ‫עוד יום אחד"‪ ,‬ואילו הלה טרוד בכיבודים ובהקפות!‬ ‫את האתרוג ליד‪...‬‬ ‫ל ֹא נ ְִּתנ ּו‬ ‫אכן‪ ,‬זקני הק' זי"ע ואבי הק' זי"ע ביטלו את חלוקת‬ ‫כשסיפר פעם רבנו זי"ע עובדה זאת‪ ,‬העיר על כך‬ ‫הכיבודים‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' בערל ולצר ז"ל‪ ,‬כי זקנו הרה"ח ר' ליטמאן‬ ‫בס"ד‬ ‫אמנם בתחילה לא נעם הדבר לבעלי הבתים‪ ,‬אך‬ ‫ולצר ז"ל היה נוכח בשעה שהתבטא ה'אמרי ברוך'‬ ‫כמסורת ר‬ ‫בת השנים יתקיים גם השנה‬ ‫יָ מִ ים‬ ‫ה'חסידישע יודין' קיימו וקיבלו את הדברים מיד‪,‬‬ ‫ביטוי זה‪ .‬והעיד שאכן כך היה‪ ,‬שבשעה שהיה נוטל‬ ‫ושמחו ורקדו לכבוד הבורא‪ .‬הלא 'ושמחת בחגך'‬ ‫את האתרוג לידיו‪ ,‬היו פניו הק' מחליפות גוונים‪,‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫כתיב‪ ,‬ולא 'ושמחת בהקפתך'‪...‬‬ ‫ואימה ופחד היה להביט בצורתו‪.‬‬ ‫טוֹ בִ ים‬ ‫סדר לימוד מיוחד‬ ‫הגיב על כך רבנו זי"ע‪:‬‬ ‫חיל ורעדה יאחזנו בהתבוננו משמעות קיום‬ ‫בעת ההקפות עלה במוחי רעיון‬ ‫עלינו‬ ‫מצוה אצל הצדיקים מהי‪ .‬קיום מצוה בדחילו ורחימו‬ ‫ְליִ ְׂש ָר ֵאל‬ ‫לפני התפילה‬ ‫כלשהו‪ ,‬דודי ה'עטרת ישועה' הביט‬ ‫בפני‪ ,‬ושאב את הרעיון ממוחי כאדם‬ ‫בפועל ממש‪ ,‬ולא רק באמירה גרידא "לשם יחוד‬ ‫קוב"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו"‪ ,‬הרי זה עולם נעלה‬ ‫בי למיזקחניםוהעם"מנע סוכות הבעל"ט‬ ‫הדולה באמצעות מצקת‪ ,‬ואמר בקול‬ ‫סוכת‬ ‫לגמרי‪ .‬מי שעדיין לא קיים מצוה בדחילו ורחימו‪,‬‬ ‫את אשר הרהרתי!‬ ‫אין לו השגה והבנה ‪ -‬קיום מצוה כתיקונה מהי (כ'‬ ‫ֶא ָ ּלא‬ ‫כסלו תשל"ז‪ ,‬תשמ"ח‪ ,‬שווייץ תשנ"א)‪.‬‬ ‫שלומך‬ ‫רים אברכים וילדים‬ ‫סדר הקפות כדבעי‬ ‫המכניסה‬ ‫זכורני‪ ,‬שבילדותי אספו לקראת ההקפות בשמחת‬ ‫אור וחיות דקדושה וטעם עונג יו"ט‬ ‫מפ"ק הרה"ק‬ ‫ִּב ׁ ְשבִ יל‬ ‫ה'תורת מרדכי' זי"ע‬ ‫תורה את ספרי התורה משאר בתי המדרש שבעיר‪,‬‬ ‫ועשו 'עסק גדול' מהכיבודים‪ .‬כמה וכמה רעות צמחו‬ ‫‪-‬למבאותאלו ומדיהצטרף ‪-‬‬ ‫מזה‪ ,‬ובפרט כשאיחר מישהו לביהמ"ד‪ ,‬והיו צריכים‬ ‫ׁ ֶש ַ ּיעַ ְסק ּו‬ ‫צדקה בערב סוכות‬ ‫לדאוג לכבדו בהקפה‪.‬‬ ‫תורה אשר קבעו‬ ‫זכורני‪ ,‬כי אבי הק' זי"ע קם והתריע נגד תופעה‬ ‫ערב סוכות הוא זמן גבוה ואומרים בשם צדיקים‬ ‫זו‪ .‬בין דבריו אמר‪' :‬הנה עברו עלינו ימי אלול‪ ,‬ראש‬ ‫סדר לימוד בחג הסוכות הבעל"ט‬ ‫שהוא יום הגדול ביותר בכל השנה לענין נתינת צדקה‪.‬‬ ‫ָּב ֶהם‬ ‫השנה‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬כל אחד התרומם במקצת‪.‬‬ ‫הרה"ק מצאנז היה נותן הרבה צדקה ביום זה‪ ,‬ואמר‬ ‫ל‬ ‫שעה של קורת רוח ושמחת יו"ט אמיתי‬ ‫כיצד יתכן אפוא‪ ,‬שמיד לאחר מכן יתהפכו היוצרות‬ ‫שזהו ה'נוי סוכה'‪ ,‬וע"י זה ביכולתו להיכנס אל הסוכה‬ ‫וינחתו לשפל המדרגה?!'‬ ‫('זכר קדשו')‪.‬‬ ‫ופירש אז את הפסוק (תהלים קלב‪ ,‬ט) "כהניך‬ ‫ַּב ּתוֹ ָרה‬ ‫תקגרלות יקרי ערך‬ ‫יימו מידי יום בין המשתתפים‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫מסי"נ לארבעת המינים‬ ‫כדוגמה לחביבות המצוות אזכיר מה שראינו בענין‬ ‫זריזותו [אבי הק' ה'אמרי חיים' ]'לקיום מצות ארבע‬ ‫ילבשו צדק וחסידיך ירננו" ‪ -‬כהניך הם העובדי‬ ‫ד'‪ ,‬ילבשו צדק ‪ -‬יקחו ספר‪-‬תורה להקפות‪ .‬אבל‬ ‫וחסידיך ירננו ‪' -‬דער גאנצער עולם וועט נאר מיט‬ ‫ולנותילדי החמד‬ ‫יחלקו תמו‬ ‫מיוחדות מרבינו שליט"א‬ ‫ביקרא דאוריתא‬ ‫וועד שיעורי תורה ברבים‬ ‫כ"ק רבנו זי"ע עם יבלחט"א מרן רבנו שליט"א בברכה על ארבעת‬ ‫מרן רבנו שליט"א בסיכוך הסוכה בערב סוכות תשפ"ו‬ ‫המינים בסוכה בחוה"מ סוכות‬ ‫‪ 108‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫הגבול למדינת ראמעניא והגיע לעיר בוקארעסט‬ ‫בחודש סיון תש"ד‪ ,‬היות שבאותה מדינה לא היה‬ ‫אתרוג בנמצא זה כמה שנים‪ ,‬החל מיד תיכף לאחר‬ ‫חג השבועות תש"ד לדאוג ולהשתדל להשיג אתרוג‬ ‫בשביל חג הסוכות הבא ‪ -‬של שנת תש״ה‪ ,‬אף שעדיין‬ ‫היה בתחילת ימי הקיץ‪ ,‬כי דאג לקיום המצות זמן רב‬ ‫לפני זמן קיומם‪.‬‬ ‫נודע לו אז שידידו ר' יעקב גריפעל ע"ה נמצא‬ ‫במדינת טערקיי‪ ,‬שם עסק בעניני הצלה‪ .‬בעזרת מרכז‬ ‫אגודת ישראל שלח אליו מיד טעלעגראם בבקשה‬ ‫שישתדל להמציא ולשלוח עבורו אתרוג על חג הסוכות‪.‬‬ ‫האתרוג הגיע מאיסטאנבול בחודש אלול‪.‬‬ ‫ותפרוס‬ ‫ובשנה ההיא שנת תש"ה היה זה האתרוג היחידי‬ ‫בכל מדינת ראמעניא‪ .‬ערבות היו בשפע‪ ,‬הלכתי אז‬ ‫שמחת בית השואבה סוכות תשפ"ו‬ ‫ביחד עם האדמו"ר [רבי שלמה] מבאבוב זצ"ל לאיזה‬ ‫גן לקחת לולב והדסים‪ ,‬וכך היו לנו כל הד' מינים‪.‬‬ ‫עלינו‬ ‫'חזקה' לעלות עליית חתן תורה בשמחת תורה אצל זקני‬ ‫היום‪ .‬ברם אאמו"ר הק' [בעל ה'מקור ברוך' זי"ע] התאזר‬ ‫אנשים מכל העיר הגיעו לברך עליהם‪.‬‬ ‫ה'אהבת ישראל' זי"ע‪ .‬שנה אחת היה אצל הס"ק הרה"ק ר'‬ ‫בגבורה והכריז לעבר השוהים עמו בקרון‪:‬‬ ‫בשנת תש"ו לא הגיע אתרוג‪ ,‬יום א' דסוכות חל אז‬ ‫סוכת‬ ‫אלטר'ל מבארשא זצ"ל‪ ,‬וזקני כיבדו לעלות חתן תורה‪ .‬בשולחן‬ ‫"יהודים יקרים! אמנם אנו כעת במצב קשה‪ ,‬אבל‬ ‫בשבת‪ ,‬ביום ב' דסוכות הושג ע"י נכרי אתרוג מהעיר‬ ‫הטהור בנעילת החג העמיד ר' יודל עביר יין במיוחד‪ ,‬להביע‬ ‫היום הוא שמחת תורה! השי"ת בוודאי יעזור לנו‪ ,‬ולכן‬ ‫שמחתו על כך שהרבי הראה לו קירבה יתירה‪ ,‬בלוקחו ממנו‬ ‫הבה ונשמח כעת עם התורה הקדושה‪ ,‬נתפלל בהתלהבות‬ ‫שלומך‬ ‫את הכיבוד מבלי לשאול ממנו רשות‪ .‬דבר זה הוכיח לו 'אז‬ ‫ונקרא בתורה כנהוג"‪...‬‬ ‫רביה"ק זי"ע בהושענא רבה‬ ‫ער איז נאנט צום רבי'ן' [שהוא זוכה לקירבה מיוחדת] (מיטאג‬ ‫טיש פר' כי תבא תש"פ)‪.‬‬ ‫דברים אלו‪ ,‬שיצאו מנהמת לבו הטהור ברוב רגש‪,‬‬ ‫הכניסו חיות וכוחות מחודשים בלב כולם‪ .‬מיד פינו קרן‬ ‫הרה"ח ר' ליטמאן ולצר ז"ל היה‬ ‫מינים בתקופת מלחמת העולם‪.‬‬ ‫זווית בקרון הרכבת‪ ,‬שם התפללו וערכו את ההקפות‪.‬‬ ‫נוכח בשעה שהתבטא ה"אמרי‬ ‫לקראת תשרי תש"ד‪ ,‬לא נמצא אתרוג בכל‬ ‫ברשותו של אאמו"ר הק' [ה'מקור ברוך'] היה בירושה‬ ‫ברוך" ביטוי זה‪ ,‬והעיד שאכן כך היה‪,‬‬ ‫מדינת אונגארן‪ .‬במקרה נסע יהודי אחד מפעסט‬ ‫ספר‪-‬תורה קטן שלא מש מתוך ידו [בהמשך נאבד ונעלם‬ ‫שבשעה שהיה נוטל את האתרוג‬ ‫לאיטאליא וראה שם אתרוגים‪ ,‬למרות היותו‬ ‫בצוק העתים‪ ,‬לצערנו הרב] ובו קראו בתורה‪ .‬כל אחד‬ ‫לידיו‪ ,‬היו פניו הק' מחליפות גוונים‪,‬‬ ‫רחוק מאד משמירת התורה והמצוות קנה חמשה‬ ‫מהיהודים המגורשים קיבל עליה לתורה‪ ,‬כנהוג‪ ,‬ובגיהינום‬ ‫ואימה ופחד היה להביט בצורתו‬ ‫אתרוגים‪ ,‬ולא ידע כלל שיש איזה צורך בהם‪ .‬כשהגיע‬ ‫בחזרה לפעסט נודע לו אודות חשיבות האתרוגים‬ ‫הזה רקדו "שישו ושמחו בשמחת תורה"‪...‬‬ ‫לאחב"י שומרי תורה ומצוות‪ ,‬ועלה בדעתו לנצל‬ ‫מפ"ק מרן‬ ‫את ההזדמנות‪ ,‬היות שידע שאין אפשרות להשיג‬ ‫אתרוגים ממקום אחר‪ ,‬לכן ביקש עבור האתרוגים‬ ‫אדמו"ר עט"ר שליט"א‬ ‫סאטמאר‪ ,‬והוצרכו להחזירו בחוה"מ‪ .‬אבי ז"ל נסע‬ ‫ביום א' דחול המועד לסאטמאר‪ ,‬כדי שיוכל לקיים‬ ‫שבידו עשרת אלפים פענגא‪ ,‬הון רב מאוד באותו‬ ‫מקום ובאותו זמן‪ ,‬כשווי אלפיים דאלאר‪.‬‬ ‫טהרת לב נשבר‬ ‫מצוות ארבעת מינים בכל יום‪ ,‬ונשאר שם עד אחר‬ ‫כאשר שמע זאת אאמו"ר ז"ל‪ ,‬לא נח ולא שקט‬ ‫מסופר על דודי הרה"ק מטריסק זי"ע ששנה אחת‬ ‫החג ('זכרון צדיקים')‪.‬‬ ‫מלעשות כל מיני השתדלויות לרכוש לעצמו אתרוג‪.‬‬ ‫מפ"ק הרה"ק‬ ‫בליל יו"ט של סוכות‪ ,‬בטרם שנכנס לסוכתו‪ ,‬נעמד בפתח‬ ‫הוא קרא מיד לכמה אנשים בגרויסווארדיין לאסיפה‪,‬‬ ‫הסוכה ואמר‪" :‬הלא אמרנו בתפילת ימים הנוראים 'משול‬ ‫בעזרת חמשה נדיבים ובתוכם אאמו"ר ז"ל עצמו‬ ‫כחרס הנשבר'‪ ,‬ובשולחן ערוך (תרל"ט סעיף א) נפסק שאין‬ ‫מכניסים כלי חרס לסוכה‪ ,‬אם כן איך אכנס לסוכה?"‬ ‫ה'חכמת אליעזר' זי"ע‬ ‫קיבץ את הסכום המבוקש‪ ,‬כל אחד מהם לווה לצורך‬ ‫זה אלפיים פענגא‪ ,‬ומעות אלו קיבלו אח"כ בחזרה‬ ‫הוא מותיב והוא מפרק‪ :‬הן אמת אשר ככלי חרס אנו‪,‬‬ ‫שמחת תורה בגיהינום‬ ‫ע"י מכירת כרטיסים לכל מי שרצה לברך על האתרוג‪.‬‬ ‫ברם כלי חרס שבירתן היא טהרתן‪ ,‬אם כן נשבר ליבנו‬ ‫ביום שמחת תורה תש"ב‪ ,‬היינו בעיצומו של הגירוש‬ ‫לאחר כל זה היה צריכים עוד לפעול כדי לקבל‬ ‫לפניו‪ ,‬ונהיה ראויים להיכנס בצל הסוכה (ליל שב"ק פר'‬ ‫מראדוביץ‪ ,‬אליה הוגלינו בתחילה‪ .‬גורשנו בקרונות‬ ‫את האתרוג‪ ,‬כי הלה לא נתן אתרוג לכל אחד‪ ,‬אלא‬ ‫קרח תשע"ט)‪.‬‬ ‫בקר‪ ,‬כאשר בכל קרון נדחסו כשמונים נפש‪ ,‬אנשים‬ ‫רק לאנשים מסוימים‪ ,‬והם‪ :‬אבי ז"ל‪ ,‬הרה"ק מבעלז‬ ‫נשים וטף‪.‬‬ ‫ז"ל‪ ,‬הרה"ק מסאטמער ז"ל‪ ,‬הרה"ק רבי שלום אליעזר‬ ‫חסיד עם דעת‬ ‫אווירת דכאון אפפה את כולם מחמת המצב הנורא‪,‬‬ ‫מראצפערד ז"ל‪ ,‬והרה"ק מדעעש ז"ל‪.‬‬ ‫לחסיד ר' יודל עביר רוזנברג עליו השלום היתה‬ ‫ולא עלתה על דעת אף אחד האפשרות לשמוח בשמחת‬ ‫גם בשנה שלאחריה‪ ,‬כשאאמו"ר הבריח את‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪111‬‬ ‫‪ 110‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בנעילת החג מוצאי שמחת תורה תשע"א‬ ‫ותפרוס‬ ‫על אף ההתנגדות הקשה של חותנו‪ ,‬וכשחזר שאלו חותנו בלעג מה‬ ‫בפרשת 'אחרי' נאמר‪ :‬ביום השמיני מקרא קדש יהיה‬ ‫עלינו‬ ‫סוכת‬ ‫למדת אצל רבך כל כך הרבה זמן‪ ,‬ענה‪ ,‬למדתי שיש מנהיג בעולם‪,‬‬ ‫לכם‪...‬עצרת הוא – פירש"י ‪ -‬עצרתי אתכם אצלי‪ ,‬כמלך‬ ‫צחק חותנו והתפלא‪ ,‬וכי על זה בזבזת כמה שבועות‪ ,‬הרי ידיעה‬ ‫שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים‪ ,‬כיון שהגיע זמנן‬ ‫זו גם המשרתת יודעת‪ ,‬ותוך כדי דיבור קרא לה ושאלה מי ברא‬ ‫להפטר‪ ,‬אמר בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום‪ ,‬קשה‬ ‫שלומך‬ ‫העולם‪ ,‬ענתה‪ :‬השי"ת‪ ,‬אמר ר' לוי יצחק‪ ,‬היא אומרת שהיא יודעת‬ ‫עלי פרידתכם'‪.‬‬ ‫ואני יודע באמת‪ ,‬יש הבדל גדול בין לומר 'ד' אחד' לבין החדרת‬ ‫הדבר בראש ובמחשבה לדעת אכן כי ד' הוא האלקים‪.‬‬ ‫אתה הראת‬ ‫להסבר הדברים כותב הרבי ה'אמרי חיים' זי"ע (ראה) "בחודש‬ ‫אחרי שנטהרנו מעוונותינו‪ ,‬קיימנו מצות 'ושמחת‬ ‫עכבו עלי‬ ‫זה ‪ -‬אלול ותשרי ‪ -‬צריכין לעבוד להגיע לאמונת היחוד לדעת כי‬ ‫בחגך והיית אך שמח' בכל הידוריה ודקדוקיה‪ ,‬הרגשנו‬ ‫מרן רבינו שליט"א בנעילת החג מוצאי שמחת תורה תשפ"ו‬ ‫ד' הוא האלקים ואין עוד מלבדו‪ ...‬אשר הידיעה הוא בשני בחי' יש‬ ‫מתיקת טעמה ונועם מצוות החג‪ ,‬התעלינו טפחיים מעל‬ ‫ידיעה ע"י שמועה כמ"ש באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו‪ ,‬ויש‬ ‫גבי הקרקע כש'אנו לי‪-‬ה ועינינו לי‪-‬ה' ובנוסף גמרנו‬ ‫בחי' ראיה ע"י חקירה אמיתית שיראה בחוש השגחתו ית' ומהם‬ ‫קריאת כל התורה‪ ,‬מגיעים להבנת האמונה הפשוטה‬ ‫עוד יום‬ ‫מגיעים לאמונה לידע ולהאמין באמונת היחוד שיש בורא מנהיג‬ ‫והברורה בערך העליון שאמר משה רעיא מהימנא לכלל‬ ‫הבריאה‪ ,‬והוא אחד ואין שני‪ ...‬והנה‪ ,‬תיקון הדעת ואמונה הוא בכל‬ ‫ישראל "אתה הראת לדעת כי ד' הוא האלקים אין עוד‬ ‫מצות תקיעת שופר ומצות סוכה שממנו באים לחג שמיני עצרת‬ ‫מלבדו ‪ -‬פירש"י (ואתחנן) 'כשנתן הקב"ה את התורה‬ ‫שהוא הידועה תכלית כל העבודה להגיע לאתה הראת לדעת כי ד'‬ ‫פתח להם שבעה רקיעים‪ ,‬וכשם שקרע את העליונים כך‬ ‫אחד‬ ‫הוא האלקים אין עוד מלבדו"‪ ,‬פי' הדברים‪ ,‬לתיקון הדעת ואמונה‬ ‫קרע את התחתונים‪ ,‬וראו שהוא יחידי לכך נאמר אתה‬ ‫מגיעים ע"י תקיעת שופר ומצות סוכה‪ ,‬ואחרי שקיימנו מצוות שופר‬ ‫הראת לדעת"‪ ,‬הסבר הדברים‪ ,‬יש ראיה ויש הכרה במה‬ ‫וסוכה וזכינו להגיע לדרגת האמונה‪ ,‬אז מגיעים לשמיני עצרת בו‬ ‫שרואה‪ ,‬יש ידיעה ויש הבנה במה שיודע‪ ,‬כלל ישראל ראה‬ ‫הדעת והאמונה כבר ברורה ביותר ומצביעים בבירור 'אתה הראת‬ ‫שנפתחו שבעה רקיעים העליונים והתחתונים‪ ,‬אך לא הבינו‬ ‫לדעת כי ד' הוא האלקים אין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫בהכרה מלאה מה שראו אלא אחר שהגיעו לדרגת 'דור‬ ‫כדברינו נמצא ב'נועם מגדים (ואתחנן) "והנראה בדרך הפשוט‬ ‫דעה'‪ ,‬שהו במדבר ארבעים שנה‪ ,‬חיו חיי תענוג רוחני של‬ ‫באומרו 'לדעת' כי בודאי טרם שפתח להם הקב"ה הרקיעים במעמד‬ ‫עוה"ב בעוה"ז אחר שזכו לקבלת התורה אישית מהקב"ה‪,‬‬ ‫הר סיני‪ ,‬ג"כ ידעו כי ד' הוא האלקים‪ ,‬וכבר נאמר 'ויאמינו בד'‪ ,‬אך זה‬ ‫אכלו את המן ‪ -‬מאכל רוחני שהוא מאכל המלאכים‪,‬‬ ‫מידיעה ולא מראיה‪ ,‬כאז"ל או ראה או ידע‪ ,‬יש ידיעה שלא בראיה‬ ‫אז הגיעו לדרגת התקשרות במוחין עילאין באלופו של‬ ‫וכו'‪ ,‬וזהו אתה הראת לדעת ר"ל נוסף על הדעת שידעת מכבר כי‬ ‫עולם (דברי ה'קדושת לוי' ‪ -‬לקוטים)‪ ,‬הבינו בנוסף מה‬ ‫ד' הוא‪ ,‬ראית הדבר עין בעין"‪.‬‬ ‫שראו עד כעת‪ ,‬עומק המשמעות של 'כי ד' הוא האלקים‪,‬‬ ‫עניני רוממות וקדושת יום שמיני עצרת‬ ‫ביותר מאריך בכך הזוה"ק (תרומה) "אמר לון משה‪ ,‬עד השתא‬ ‫אין עוד מלבדו'‪.‬‬ ‫אצטריכנא למילף לכו כמה דילפין לרביא‪ ,‬מכאן ולהלאה‪ ,‬אתה הראת‬ ‫ידוע הסיפור מרבי ר' לוי יצחק מבארדיטשוב בצעירותו‬ ‫לדעת‪ ,‬ואוליפת עד הכא לדעת למנדע ולאסתכלא ולמיעל ברזא‬ ‫כשעדיין היה סמוך על שולחן חותנו‪ ,‬נסע בפעם הראשונה‬ ‫דמהימנותא‪ ,‬ומאי איהו‪ ,‬כי ד' הוא האלקים" – פי' ה'מתוק בדבש'‬ ‫לרבו הרבי ר' דב בער ממעזריטש ושהה שם כמה שבועות‬ ‫| הרה"ח נחמן פוגל‪ ,‬אשדוד |‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪113‬‬ ‫‪ 112‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫כיון שיש בתפלת 'אתה הראת' כוונות נעלות‬ ‫‪ -‬עד עתה הייתי צריך ללמד אתכם כמו שמלמדים‬ ‫ונסתרות עפ"י האר"י הק' וספרי חסידות‪ ,‬צריכים‬ ‫לתינוק‪ ,‬אבל אחר שנחקק בכם ידיעת הנגלות הגיע‬ ‫סייעתא דשמיא מיוחדת שהיא לא תופרע ע"י‬ ‫העת ללמד אתכם סוד האמונה כי ד' הוא האלקים ‪-‬‬ ‫המקטריגים שאינם רואים בעין יפה את התעלות‬ ‫ממשיך הזוהר ‪ -‬אי תימא מלה זעירא הוא למנדע‪,‬‬ ‫האדם לדרגה גבוה זו‪ ,‬ומנסים להסיטו במחשבות‬ ‫הא כתיב וידעת היום והשבות אל לבבך כי ד' הוא‬ ‫לא טהורות‪ ,‬ולבלבל דעת המתפלל‪ ,‬כידוע הסיפור‬ ‫האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד‪,‬‬ ‫מההרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע בצעירותו‬ ‫הכא תליא כל רזא דמהימנותא" ‪ -‬אם תאמר שדבר‬ ‫כשהיה עדיין סמוך על שולחן חותנו‪ ,‬וכבדוהו לעבור‬ ‫קטן הוא לדעת זאת‪ ,‬הרי כתיב והשבות אל לבבך‬ ‫לפני התיבה לאמירת אתה הראת‪ ,‬כשניגש ליד העמוד‬ ‫שצריך לזה השבה אל הלב והתבוננות לדעת כי ד'‬ ‫ברוב פחד ואימה‪ ,‬בריכוז כל מחשבותיו הטהורות‪,‬‬ ‫הוא האלקים‪ ,‬ובזה תלוי כל סוד האמונה‪ ,‬הרי שרק‬ ‫ניסה לשים את הטלית על כתפיו אך תיכף החזירו‬ ‫אחר שחוזרים בתשובה ומתעלים בעבודת ית"ש‬ ‫בנעילת החג מוצאי שמחת תורה תשפ"ו עם ראש הישיבה הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א‬ ‫בחזרה על העמוד‪ ,‬וכן כמה פעמים‪ ,‬וזאת בעוד הקהל‬ ‫מתוך אהבה ויראה אז אפשר לידע ולהבין בהבנה‬ ‫ותפרוס‬ ‫עומד ומשתאה על התנהגותו המוזרה ומצפה שיתחיל‬ ‫ברורה ונעימה כי ד' הוא האלקים‪.‬‬ ‫את המלך אינו רוצה להפרד ממנו אפי' רגע א'‪ ,‬וזה בודאי על‬ ‫'קוב"ה‪ ,‬אורייתא וישראל חד הוא' קבלת התורה מאהבה‬ ‫התפלה‪ ,‬כשראו שמתמהמה הרבה שלחו את הגבאי‬ ‫שהוא אוהב גם את עצמו‪ ,‬ולכן אינו רוצה להפרד מן המלך שיהיה‬ ‫באופן המושלם ואמונה טהורה כי ד' הוא האלקים‪ ,‬וכדברי‬ ‫להעירו על טרחא דציבורא‪ ,‬ואז ניסה שוב להניח את‬ ‫הטלית על כתפיו‪ ,‬אך מיד הורידו ואמר בקול‪' :‬אם אתה‬ ‫היחוד השלם‬ ‫לו השעשועים והתענוג מראיית פני המלך‪ ,‬ובאמת אהבת המלך‬ ‫רבי אהרן הגדול מקארלין‪' :‬אתה הראת לדעת ‪ -‬אם‬ ‫עלינו‬ ‫אם הגענו בשמחת תורה להבנה והכרה פנימית‬ ‫גורם זה‪ ,‬נמצא ההתקרבות הזה גורם אהבת המלך והאהבת עצמו‬ ‫אדם זוכה לדעת ‪ -‬כי ד' הוא האלקים ‪ -‬אז ‪ -‬אין עוד‬ ‫גם למדן וגם חסיד תגיד אתה אתה הראת'‪ ,‬ותוך כדי‬ ‫של 'כי ד' הוא אלקים אין עוד מלבדו'‪ ,‬אין פלא מה‬ ‫ושקולים הם ויבואו שניהם ואין שום פירוד באהבות הללו‪ ...‬אבל‬ ‫מלבדו אין צריך יותר לכלום כיון שהוא כבר מושלם בכל‬ ‫כך עזב את העמוד וחזר למקומו לתמהונם של הקהל‬ ‫שנהוג אצל חסידים ואנשי מעשה לומר תפילת 'אתה‬ ‫סוכת‬ ‫אם יש לו אהבת עצמו יותר מאהבת המלך ומקרב את עצמו למלך‬ ‫ואינו מסוגל ח"ו לחטא עוד‪ ,‬אדם החדור אמונה באמת‬ ‫שלא הבינו פשר התנהגותו ודיבוריו המוזרים‪ ,‬אחר‬ ‫הראת' לפני ההקפות בכוונה יתירה ובהתרגשות‬ ‫כדי לקבל מעלה ושבח לנפשו או לדבר אחר‪ ,‬הרי הוא אהבה התלויה‬ ‫אי אפשר יותר להסיטו לדבר עבירה‪ ,‬וזהו היחוד השלם‬ ‫מרובה‪ ,‬מתכוננים לקראת תפלה זו בהכנה דרבה‪,‬‬ ‫בדבר וסופה בטלה" (צמח ד' לצבי ואתחנן)‪.‬‬ ‫של שמחת תורה‪.‬‬ ‫וכהכנתה כן אמירתה בהתלהבות וביחודים גדולים‪,‬‬ ‫לתיקון הדעת ואמונה מגיעים ע"י‬ ‫שלומך‬ ‫דברים אלו נמצאים גם בדברי הזוה"ק (צו) "דהא ליומא אחרא‬ ‫היות שמקובל מספרי המקובלים שאמירה זו בשמחת‬ ‫(שהוא שמיני עצרת – פי' הציטוט הוא מתוך 'מתוק בדבש') זמינין‬ ‫אהבת עולם אהבתיך‬ ‫תקיעת שופר ומצות סוכה‪ ,‬ואחרי‬ ‫תורה היא מהתפילות המיוחדות והמרוממת מכל‬ ‫לאשתעשעא במלכא‪ ,‬לנטלא מיניה ברכאן לכל שתא ‪ -‬הם מזומנים‬ ‫יש להדגיש‪ ,‬בסוכה עת ישיבה בבית המלך מתקיים‬ ‫שקיימנו מצוות שופר וסוכה וזכינו‬ ‫תפילת החגים שהתפללנו‪ ,‬תלמידי הבעש"ט הק'‬ ‫להשתעשע עם המלך ב"ה‪ ,‬כדי לקבל ממנו ברכות לכל ימות השנה‪,‬‬ ‫ובההוא חדוותא לא משתכחי במלכא אלא ישראל בלחודייהו ‪-‬‬ ‫דברי משה רע"ה 'כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים‬ ‫להגיע לדרגת האמונה‪ ,‬אז מגיעים‬ ‫החשיבו תפילה זו לפני ההקפות כגדול שבערכין‬ ‫ובאותה השמחה לא נמצאים עם המלך אלא ישראל בלבדם‪ ,‬ומאן‬ ‫אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו'‪ ,‬משמעות פסוק זה שאנו‬ ‫זוכים בשני מיני קרבות‪ ,‬אחת 'אשר לו אלקים קרובים‬ ‫לשמיני עצרת בו הדעת והאמונה כבר‬ ‫עד שהתבטאו בלשונם‪ :‬שיא כל העבודה של ר"ה‪,‬‬ ‫יו"כ וסוכות היא אמירת 'אתה הראת' בשמחת‬ ‫דיתיב עם מלכא ונטל ליה בלחודיה ‪ -‬ומי שיושב עם המלך‪ ,‬והמלך‬ ‫אליו' מרגישים את הקירבה אלוקית שאנו זכינו להיות‬ ‫ברורה ביותר ומצביעים בבירור 'אתה‬ ‫תורה‪ ,‬כיון שאז נעשה היחוד של קוב"ה ושכינתיה‪.‬‬ ‫לוקח אותו לבדו לשבת עמו‪ ,‬כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה" ‪ -‬כל‬ ‫קרובים אליו‪ ,‬ומאידך מרגישים גם את הקירבה של אלקינו‬ ‫הראת לדעת כי ד' הוא האלקים אין‬ ‫מסופר שפעם איחר רבי מענדיל מויטבסק‬ ‫מה שהוא רוצה שואל ומבקש‪ ,‬וניתן לו מבית המלך‪.‬‬ ‫שגם הוא כה קרוב אלינו ‪ -‬כה' אלקינו בכל קראנו אליו‪.‬‬ ‫עוד מלבדו‬ ‫להכנס בשמחת תורה לתפלת 'אתה הראת'‪ ,‬כשראו‬ ‫ע"כ איתא בספה"ק‪ ,‬בשמיני עצרת כשמרגישים תענוגו של המלך‪,‬‬ ‫על שני הקירבות הרוממות עושים הכל כדי לא להפרד‬ ‫התלמידים שהרבי משתהה יותר מהרגיל‪ ,‬אזרו עוז‬ ‫אע"פ שאפשר לבקש ולקבל טובות והשפעות למשך כל השנה‪ ,‬אין‬ ‫מהם‪ ,‬אך בכל זאת יש הבדל בהרגשת שני הקירבות‪,‬‬ ‫כמה מגדולי התלמידים ונכנסו לשאול מה סיבת‬ ‫אנו מבקשים דבר כי עיקר שמחתנו היא על אין עצם הזכיה לשבת‬ ‫יש שמדגיש התענוג האישי והשעשועים מעצם ראיית‬ ‫התפילה כשחזר לביתו יחד עם חותנו שהעריכו מאוד‪,‬‬ ‫העיכוב‪ ,‬ענה ר' מענדלי‪ ,‬שנתגלה לו כעת מן השמים‬ ‫בבית המלך ולראות שמחת המלך ואין מתנה גדולה מזו‪.‬‬ ‫פני המלך וקשה לו להפרד מהתענוג העצמי‪ ,‬ויש מרגיש‬ ‫שאל אותו חותנו בדרך כבוד וביקש להבין התנהגותו‬ ‫עוד מאה כוונות באמירת 'אתה הראת' ולא יכנס‬ ‫תענוגו של המלך באהבתו אלינו והדגשת שמחת תענוגו‬ ‫המוזרה שהיה ללעג ולצחוק בעיני הציבור‪ ,‬ענה רבי‬ ‫לביהמ"ד עד שלא ילמוד את כולן‪.‬‬ ‫בקשת אתה הראת‬ ‫של המלך זה הוא עיקר שמחתו‪ ,‬שני התענוגים שווים הם‪,‬‬ ‫לוי יצחק‪ ,‬כשעמדתי לשים את הטלית על כתפי ראיתי‬ ‫גם ה'אמרי חיים' כותב "ידוע שמכל התפלות‬ ‫אין אנו מבקשים מתנה אישית בבית המלך‪ ,‬אך בכל זאת‪ ,‬היות‬ ‫אך יש להיזהר שהתענוג העצמי לא יגבר ח"ו על התענוג‬ ‫את ה'בעל דבר' עומד לצידי ומבקש להצטרף אלי‬ ‫בימים הקדושים‪ ,‬היותר נעלה הוא בשמחת תורה‬ ‫ואפשר לבקש בשמיני עצרת כל מאן דבעי‪ ,‬צדיקי עליון ניצלו את‬ ‫שנהנה מתענוגו של המלך‪ ,‬שאל"כ יש חשש של מחשבה‬ ‫ולומר יחד עמי ובצוותא 'אתה הראת'‪ ,‬שאלתיו למה‬ ‫באמירת אתה הראת וכו' כי אז הוא היחוד השלם"‬ ‫הזמן המוכשר להשפיע השפעות טובות על כלל ישראל‪ ,‬הרגישו‬ ‫פסולה‪ ,‬שאם חושב יותר על עצמיותו ותענוגו העצמית‪,‬‬ ‫אתה רוצה להצטרף אלי וכי למדן אתה או ת"ח‪ ,‬ענה‪,‬‬ ‫(א"ח ואתחנן)‪ ,‬ביותר כותב ה'אמרי חיים' "שמחת‬ ‫שהקירבה המיוחדת של שמיני עצרת נותנת להם עוז ותעצומות‬ ‫עלול הוא להגיע למחשבת פסול‪ ,‬הרהור גשמי שהמלך‬ ‫אני גם למדן כמוך‪ ,‬שאלתיו איפה למדת תורה‪ ,‬ענה‪,‬‬ ‫תורה שאנו אומרים אתה הראת וכו' אין עוד מלבדו‬ ‫לבקש ולהשפיע על כלל ישראל ישועות ונחמות ואף אם נחוץ לדבר‬ ‫כשיראה אהבתו אליו יגמול לו על כך ויחוננו בישועות‬ ‫למדתי אתך יחד‪ ,‬אמר ר' לוי יצחק אבל אני בנוסף‬ ‫והוא יחודא גבוה שבגבוה תכלית כל העבודות‬ ‫לפעמים בשפה הלא כ"כ מקובלת‪ ,‬כדבריו המבהילים של ה'עטרת‬ ‫והשפעות טובות בגלל אהבתו את המלך ומשמעות אהבה‬ ‫גם חסיד למדתי חסידות אצל מורי ורבי הרבי ר' בער‬ ‫שבחודש הזה כידוע" (משפטים)‪ ,‬מקור הדברים‬ ‫ישועה' (והביאו רבנו ה'אמרי חיים' בספרו פר' קרח) שכנסת ישראל‬ ‫זו שהיא 'אהבה התלויה בדבר שסופה בטילה' ח"ו‪ ,‬עיקר‬ ‫ממעזריטש‪ ,‬ענה הוא‪ ,‬גם אני חסיד וגם שם הייתי עמך‬ ‫הם מהזוה"ק (אמור) "מועדי ד' אשר תקראו וגו'‪,‬‬ ‫אומרת כביכול להשי"ת "אתה הראת לדעת‪ ,‬תדע רבש"ע ‪ -‬כי ד' ‪-‬‬ ‫התענוג בבית המלך צריך להיות על שרואה תענוגו של‬ ‫בעת שלמדת חסידות במעזריטש‪ ,‬עד שאמרתי לו‬ ‫לַזמנא כלא לאתר חד ולאשתכחא כלא בשלימו –‬ ‫אם אתה גם למדן וגם חסיד תאמר אתה לבדך 'אתה‬ ‫ַ‬ ‫אם הנך רוצה שבמקום ד' שהוא רחמים‪ ,‬יהיה ‪ -‬הוא אלקים ‪ -‬דיני‬ ‫המלך‪ ,‬בלי שום מחשבה של קבלת פרס או מחשבה זרה‪,‬‬ ‫פי' מתוק מדבש – מה שכתוב אותם במועדם‪ ,‬הם‬ ‫אלקים ח"ו על ישראל‪ ,‬אנו מודיעים ש ‪ -‬אין עוד מלבדו אין זה‬ ‫זהו עבודה השלימה "ב' מיני קרובות הנ"ל הם אלהית‬ ‫הראת' וחזרתי אל מקומי‪.‬‬ ‫השלש רגלים‪ַ ..‬לַז ֵֵמן הכל למקום אחד‪ ,‬כי תכלית כל‬ ‫ביכולתך לעשות לבדך בלתי הסכמת הצדיקים בעוה"ז שהם כדוגמת‬ ‫ובשורשם הם אחדות א'‪ ,‬על דרך משל‪ ,‬מי שהוא אוהב‬ ‫זהו שמחת התורה בו נעשה היחוד השלם של‬ ‫המועדים הוא היחוד השלם הנעשה בשמיני עצרת"‪.‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪115‬‬ ‫‪ 114‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫ולהנות מ'שבתי בבית ד' כל ימי חיי' לחזות בנועם‬ ‫חברי הפרלמנט להנהגת העולם כמאמחז"ל צדיק גוזר‬ ‫ד' ולבקר בהיכלו'‪.‬‬ ‫והקב"ה מקיים‪ ,‬ואם יהיו ח"ו דינין על ישראל הם‬ ‫אף השי"ת רואה ששהינו בבית המלך כל ימי החג‬ ‫יבטלו הדינים וגזירות רעות בבחי' 'צדיקים מהפכין‬ ‫ולא ניצלנו את הזמן לבקש עבורנו שום כלום‪ ,‬מתלונן‬ ‫מדת הדין למדת הרחמים' (סוכה יד)‪.,‬‬ ‫ואומר‪ :‬כל ימי החג הקרבתם שבעים פרים עבור שבעים‬ ‫ה'אמרי חיים' סיפר‪ ,‬שהיה אצל דודו ה'עטרת‬ ‫ַא ָּ‪ָּ+‬תה‬ ‫אומות העולם כדברי הגמ' (סוכה נה) "הני שבעים‬ ‫ישועה' בשעה שאמר תורה זו‪" :‬כששמעתי זאת‬ ‫פרים כנגד מי‪ ,‬כנגד שבעים אומות ‪ -‬פרש"י‪ :‬פרי‬ ‫ממנו‪ ,‬נהייתי חיוור כמו הקיר וחשבתי איך מעז‬ ‫החג שבעים הם‪ ,‬חוץ משל שמיני‪ ,‬כנגד שבעים אומות‬ ‫ילוד אשה לומר דברים בוטים כאלו ח"ו‪ ,‬כאילו‬ ‫לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם‪ ,‬לפי שנידונין‬ ‫שמוכיחים כביכול להשי"ת ומזהירים שידע שאין‬ ‫ש ֵּמ ַ‪+‬ח‬ ‫ְ‪ְ++‬מ ַ ׂ‬ ‫בחג על המים" היות לנו לעצמנו לא בקשנו דבר‪ ,‬לכן‬ ‫עוד מלבדו‪ ,‬הצדיקים יבטלו את גזר הדין‪ ,‬דברים‬ ‫עצרת תהיה לכם ‪ -‬לצרכיכם‪ ,‬תעצרו יום אחד לבקש‬ ‫נוראים וקשה לאומרם"‪.‬‬ ‫על הלכם מה שאתם צריכים כל אחד לפי השגתו‪ ,‬מובא‬ ‫האמת שכבר קדם לו ה'קדושת לוי' (ר"ה‪ ,‬וכן בפ'‬ ‫ותפרוס‬ ‫במדרש 'ילקוט פנחס' (תשפ"ב) "למה נעצרו עוד יום‬ ‫בלק) שאומרים בתפלת 'ונתנה תוקף'‪ ,‬וז"ל "ויכון‬ ‫ֶא‪ָּ+‬ת ׁ ֶש ִ ּ‪ִּ+‬לי?‬ ‫אחד‪ ,‬רב אמר משל למה הדבר דומה‪ ,‬למלך שהגיע לו‬ ‫בחסד כסאך ותשב עליו באמת ‪ -‬כי כשהקב"ה דן‬ ‫יום טוב‪ ,‬באו אריסיו וכבדו אותו‪ ,‬באו בני ביתו וכבדו‬ ‫את עולמו בחסד אזי יש קיום‪ ,‬וזהי באמת כי אמת‬ ‫אותו‪ ,‬היתה מטרונה מרמזת בהם‪ :‬עד שנוהג עמכם‪,‬‬ ‫הוא דבר הקיום‪ ,‬אבל ח"ו כשהקב"ה דן‪ ...‬אז הצדיקים‬ ‫עלינו‬ ‫תבעו צרכיכם מן המלך‪ ,‬כך התורה מרמזת לישראל‪,‬‬ ‫שבדור יש להם כח לבטל‪ ,‬וזהו מי מושל בי צדיק‪,‬‬ ‫ונמצא כביכול אינו מתקיים‪ ...‬אבל כשהקב"ה דן את‬ ‫סוכת‬ ‫עולמו בחסד אז יש לו קיום ואין מי שיבטל‪ ,‬וזהו ויכון‬ ‫(את ‪ 5,000‬ילדי מזון ומחיה?‬ ‫בחסד כסאך ותשב עליו באמת‪ ,‬כיון שכונן בחסד‬ ‫את ‪ 1,500‬המשפחות הנתמכות בירח האיתנים?‬ ‫עיקר התענוג בבית המלך צריך להיות‬ ‫כסאך אז הוא באמת"‪ ,‬אם השי"ת רוצה שהכסא‬ ‫על שרואה תענוגו של המלך‪ ,‬בלי שום‬ ‫שלומך‬ ‫את כ‪ 150-‬האלמנים‪/‬ות והיתומים‪/‬ות?)‬ ‫הכבוד יעמוד יציב ובאמת אז יכון בחסד כסאך‪,‬‬ ‫מחשבה של קבלת פרס או מחשבה‬ ‫לרחמים וחסדים‪.‬‬ ‫זרה‪ ,‬זהו עבודה השלימה‪ ,‬ולכן אינו‬ ‫בדרכו זו כותב ה'קדושת לוי' (תהלים) "הגוים‬ ‫רוצה להפרד מן המלך שיהיה לו‬ ‫שואלים למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם והם לא‬ ‫ידעו כי בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום‪,‬‬ ‫השעשועים והתענוג מראיית פני המלך‪,‬‬ ‫ואז אלקינו בשמים כי שכינתו בעליונים‪ ,‬ואז כל‬ ‫ובאמת אהבת המלך גורם זה‪ ,‬נמצא‬ ‫אשר חפץ עשה שאין צדיקים שיבטלו גזירותיו‪,‬‬ ‫ההתקרבות הזה גורם אהבת המלך‬ ‫כי בזמן שהשכינה בעליונים ואין בנו ח"ו כח לבטל‬ ‫גזירותיו אז כל אשר חפץ ד' עשה‪ ,‬אבל מצפים אנחנו‬ ‫קל ונגיש לזכות בהבטחת הקב"ה‪:‬‬ ‫ש ֵּמ ַח‬ ‫ֲא ִני ְמ ַ ׂ‬ ‫שנעשה תשובה ויהיה בנו כח לבטל גזירות רעות"‬ ‫(קד"ל פורים קדושה שלישית)‪.‬‬ ‫א"כ זהו דרך הצדיקים ‪' -‬סוד ד' ליראיו' שאין‬ ‫תבעו צרכיכם‪ ,‬כיון שלא הבינו‪ ,‬עצרה אותם עוד יום‬ ‫אנו מבינים אותם ואת מסירות נפשם עבור כלל‬ ‫ֶא‪ָּ+‬ת ׁ ֶש ְ ּ‪ִּ+‬לךָ !‬ ‫אחד‪ ,‬זה יום השמיני"‪ ,‬כיון שהקב"ה מראה לנו חיבה‬ ‫‪ | ₪ 1800‬אירוח סעודות יו"ט למשפחה‬ ‫ומבקש מאתנו לבקש על ה'לכם'‪ ,‬אף אנו מתעלים‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל עכ"פ כל אחד מישראל כשמגיע זמן‬ ‫היחוד השלם בשמחת תורה ונמצא בשיא ההתעלות‬ ‫‪ | ₪ 360‬אירוח סעודות יו"ט לנפש‬ ‫במידת צדיק ומרשים לומר 'כי ד' הוא האלקים אין‬ ‫של ימות השנה‪ ,‬שמחים בשמחת התורה ושמחה‬ ‫עוד מלבדו'‪ ,‬אם נגזר ח"ו איזה גזירה‪ ,‬אנו כעת בדרגא‬ ‫של מצוה וקדושה בעבודת השי"ת‪ ,‬התעלות שאמר‬ ‫‪ | ₪ 140‬אירוח 'מזון ומחיה' לילד‬ ‫עליונה של צדיק גוזר והקב"ה מקיים‪ ,‬צריכים לבקש‬ ‫ה'קדוש ישראל' מרוזין "ששמחת תורה הוא יום‬ ‫רשות מהצדיקים על כך‪ ,‬ורק אז יתקיים 'ותשב עליו‬ ‫הגדול של כל השנה‪ ,‬וכמו שמתנהגים בשמחת תורה‬ ‫באמת'‪ ,‬באמת ממש‪.‬‬ ‫בשעת השמחה‪ ,‬כך נתהוו מזה רושם וגלעד על כל‬ ‫ישראל עם קדושו יודעים לזעוק בשמיני עצרת בקול‬ ‫השנה" (עירין קדישין)‪ ,‬שלימות והתעלות כל אחד‬ ‫רם שישמע ויהדהד בעולם כולו 'אין עוד מלבדו'‪ ,‬זה‬ ‫לפני מדרגתו‪ ,‬כל אחד בדרגא דיליה נחה עליו תחושה‬ ‫היא יחוסה וגדלותה של אמירת 'אתה הראת' בשמחת‬ ‫של קירבה להשי"ת בבחי' בכל קראנו אליו‪ ,‬כאמור‬ ‫תורה בה נעשה היחוד השלם‪ ,‬יה"ר שנזכה לגמר חתימה‬ ‫למרות שהיינו יכולים לבקש כל מה שרצינו בבית‬ ‫טובה ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬להרמת קרנה של תורה‬ ‫קח חלק באירוח האושפיזין‪ ,‬ותזכה בברכתם!‬ ‫המלך לא בקשנו דבר‪ ,‬כל מאוויינו הוא להמשיך‬ ‫ויהדות‪ ,‬ד' הוא האלקים אין עוד מלבדו!‬ ‫בתרומת ‪ ₪ 360‬ומעלה‬ ‫שמחת סוכות תשפ"ז‬ ‫תזכו להיכלל בקוויטל 'הושענא רבא'!‬ ‫‪ 116‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫איך הופכים את הזמן לנכס‪ ,‬נרתמים לערבות הדדית‬ ‫ומנצחים את נזקי התזמון? ראשי מיזם 'אפריון'‬ ‫בשיחת חג מקיפה על המודל ההיסטורי שמשנה‬ ‫את הכלכלה החרדית מהיסוד ומעניק לכל אבא‬ ‫שקט נפשי בדרך לחופה וחושפים את המהלכים‬ ‫המפתיעים הבאים שיורידו עוד יותר את יוקר הנישואין‪.‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪119‬‬ ‫‪ 118‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫חייבת להיות‪' :‬כמה מהכסף שאני מרוויח היום הופך לנכס שייצר‬ ‫"ומה עם ההתרמה המיתולוגית של לעבור דרך המשרד האפלולי‬ ‫"נו‪ ,‬תגידו לי אתם‪ ,‬חכמים שכמותכם‪,‬‬ ‫עבורי רווח בעתיד?'‪ .‬זוהי חשיבה כלכלית ברמה אחרת לגמרי‪ .‬בטווח‬ ‫של 'עזרת נישואין' שם למטה‪ ,‬אה? אני לא בטוח שאתה יודע מה‬ ‫איפה הייתם עד עכשיו‪ ,‬אה? מה שוק ההון‬ ‫הקצר אנחנו חיים מההכנסה השוטפת‪ ,‬אך בטווח הארוך ‪ -‬ההון‬ ‫זה‪ ,‬אבל פעם־פעם ווען וועלט איז גיווען וועלט‪ ,‬אחרי שאירסתי‬ ‫עכשיו? איך רווחים? מאיפה פתאום הבאתם‬ ‫שצברנו הוא זה שאמור להתחיל לעבוד בשבילנו‪.‬‬ ‫את הצדיקל שלי‪ ,‬הייתי צריך לקחת אותו‪ ,‬זה שאין לו בעולמו אלא‬ ‫את זה? איך בדיוק יהודי אמור להרגיש שהוא‬ ‫אך מעבר לתפיסה הכלכלית המודרנית‪ ,‬מדגישים בהנהלת‬ ‫ד' אמות של גמרא ושטייגן‪ ,‬ושם היה ר' בערל שכטר זכרונו־לברכה‬ ‫מחתן ילד אם הוא לא עובר התקף חרדה‬ ‫'אפיריון'‪ ,‬מדובר בראש ובראשונה ביישום מובהק של דרך התורה‬ ‫יושב ספון‪ ,‬מסביר לצדיקל שלי במאור פנים על הזכות הכבירה‬ ‫קל בכל ראש חודש? איפה מסורת אבות?"‬ ‫וההלכה‪ ,‬כפי שהתווה לנו מרן פוסק הדור בעל ה'שבט הלוי'‪,‬‬ ‫להיות חלק מארגון הקודש שייסדו מצוקי ארץ‪ .‬הילד היה מהנהן‬ ‫ר' זלמן כבר חיתן ארבעה ילדים‪ ,‬קיין‬ ‫הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל‪ ,‬אשר לאור פסקיו ומשנתו‬ ‫בראשו בהתרגשות‪ ,‬וחותם בשמחה על הוראת קבע של תרומה‬ ‫עין הרע‪ ,‬הבית שלו ממושכן עד המרזבים‪,‬‬ ‫אנו צועדים‪.‬‬ ‫"תדמיין שני אנשים‬ ‫ושותפות במפעל החסד‪ ,‬רק אז הייתי פונה ימינה‪ ,‬ניגש אל אחד‬ ‫אבל המודעות על "הפטנט" החדש לנישואי‬ ‫בתשובתו ההלכתית המפורסמת (אורח חיים חלק א') מתייחס‬ ‫שצריכים להעביר קורת‬ ‫מחברי ההנהלה הוותיקים‪ ,‬מאלה שראו כבר דור או שניים וחתונות‬ ‫ילדים ללא חובות משכו אותו הנה עד לקומה‬ ‫מרן זצוק"ל באופן ישיר לשאלה האם חיסכון מוקדם לחתונות‬ ‫עץ עבה‪ .‬הראשון מנסה‬ ‫כפליים‪ ,‬ומקבל בנפש חפצה את ההלוואה המיוחלת שהעמידה‬ ‫הראשונה שבעזרת נשים‪ ,‬שהיא למעשה‬ ‫הילדים נוגד את מידת הביטחון‪ .‬פוסק הדור קובע נחרצות כי‬ ‫אותנו על הרגליים והביאה אותנו לחופה בכבוד‪.‬‬ ‫לבדו והגב שלו נשבר;‬ ‫הקומה השלישית של בית ויזניץ‪ ,‬למרות‬ ‫אין בחיסכון כזה שום חיסרון באמונה‪ ,‬אלא אדרבה‪" :‬דבר פשוט‬ ‫"ואת כל המפעל המפואר הזה של דמעות‪ ,‬שנור וחובות‬ ‫השני קורא לחברים‬ ‫מרום גילו‪.‬‬ ‫דמה שהוא בטבע העולם‪ ...‬כזקנה ונישואי בניו‪ ...‬בזה מצוה להכין‬ ‫שרודפים אותך עד הקבר‪ ,‬אתם באים ומחסלים עכשיו? מציגים‬ ‫עוד מועד כדי שלא יצטרך לבריות"‪ .‬מרן בעל ה'שבט הלוי' מבהיר‬ ‫והיא נישאת בקלות‪ .‬זהו‬ ‫תכנית שמחתנת ילדים בנחת ובשובה ובלי מלווה מלכה? איפה‬ ‫"אז אתם רוצים לומר לי שכל השנים‬ ‫שם את המציאות הכואבת שאותה אנו באים למנוע‪" :‬שאם לא‬ ‫חשבון מתמטי פשוט‪".‬‬ ‫נרשמים עם השניים שנשארו לי בבית‪ ,‬ולמי אני מגיש חשבונית‬ ‫האלה סבלתי בחינם? אתם רוצים להגיד לי‬ ‫יכין עצמו מעט מעט לחתונת בניו‪ ...‬בוודאי דלא יהיה יכול לעמוד‬ ‫רטרואקטיבית על הדירות של הארבעה הראשונים?"‬ ‫שכל 'המלווה מלכעס' של עזרת נישואין בשיא‬ ‫הרה"ח‬ ‫בעול הזה בבת אחת"‪.‬‬ ‫יצחק אייזיק ויזניצר‬ ‫תוקפו של החורף‪ ,‬לראות את ר' כתריאל‬ ‫יסוד זה משתלב להפליא עם מעשהו המפורסם של מרן ה'קהילות‬ ‫"איפה הייתם עד עכשיו?"‬ ‫שטיין מנצח ביד רמה על שינוע האוטובוסים‪,‬‬ ‫יעקב' הסטייפלר זצוק"ל‪ ,‬אשר כשאדם בא לפניו לאחר שאירוס‬ ‫את ר' בערל שכטר עומד על הבמה מאחורי‬ ‫התרעומת הצינית הזאת‪ ,‬המתמצתת בשאלה אחת כואבת‪:‬‬ ‫את בתו מבלי שחסך עבורה דבר‪ ,‬נענה ואמר לו בתקיפות‪" :‬אם‬ ‫"איפה הייתם עד עכשיו?" שנשמעה שוב ושוב בחפ"קים שהוקמו‬ ‫רבנו זכותו־יגן־עלינו‪ ,‬היה רק בשביל שפתאום‬ ‫לא חסכת‪ ...‬לא נחשב שעשית השתדלות!"‪.‬‬ ‫בערי אנ"ש‪ ,‬היא בעצם המחמאה הגדולה ביותר שאפשר להעניק‬ ‫תופיעו עם אופציה גאונית כזאת?"‬ ‫"זה בדיוק הרעיון המחולל העומד מאחורי 'אפיריון'‪ ",‬מסכמים‬ ‫למיזם‪ ,‬וגם התביעה הכואבת ביותר שאפשר להפנות כלפי מי‬ ‫בהנהלה‪" .‬לקחת את חובת ההשתדלות ההלכתית של 'להכין מעט‬ ‫שעתידו לפניו‪ .‬כי מה שאותו איש הדור פנים ושבע שנים גילה‬ ‫מעט עוד מועד'‪ ,‬לחבר אותה לעולם הגמ"ח הקהילתי ולאפיקי‬ ‫"אנחנו יכולים לעבוד שמונה שעות ביום‪,‬‬ ‫בתוך רגע אחד‪ ,‬אלפי הורים לפניו נאלצו ללמוד בדרך הקשה‪ ,‬אבן‬ ‫השקעה צופי פני עתיד‪ ,‬ולייצר מודל שבו הכסף לא רק עובר מיד‬ ‫עשר שעות‪ ,‬ואף יותר‪ .‬אנחנו יכולים לרכוש‬ ‫על גבי אבן‪ ,‬במשך שנים ארוכות‪.‬‬ ‫ליד כדי לסגור חובות‪ ,‬אלא צומח‪ ,‬משביח ומאפשר לכל אברך‬ ‫עד שהגיע 'אפיריון'‪.‬‬ ‫מקצוע נחשב‪ ,‬להתמחות ולהגדיל את השכר‪.‬‬ ‫לקיים את מצוות ההשתדלות ברווחה וביישוב הדעת‪.‬‬ ‫בפרוס חג הסוכות‪ ,‬בימים שבהם מלחשות השפתיים בתפילה זכה‬ ‫אך בסופו של דבר‪ ,‬קיימת תקרה קשיחה‬ ‫לכמות השעות שאנחנו מסוגלים למכור‪ .‬כאן‬ ‫בעת נענוע ארבעת המינים‪ּ" ,‬וְבְַנֲַעֲ נּוִעִ י אֹו ָָֹתם ַּתְּׁשׁ ִּפּ יַעַ ֶׁשׁ ַפַ ע ְּבּ ָָרכֹוֹת‬ ‫מהפכה היסטורית‬ ‫ִמִ ַּדַּעַ ת ֶעְֶלְ יֹוֹן ִלְִנְֵוֵה ַאַ ִּפּ ְרְ יֹוֹן ִלִ ְְמכֹוֹן ֵּבּ ית ֱאֱ ֹלֵהֵ ינּו" ‪ -‬וכעבור חצי שנה‬ ‫בדיוק טמון ההבדל היסודי בין 'להרוויח כסף'‬ ‫לא בכל שנה‪ ,‬ואפילו לא בכל דור‪ ,‬קם ארגון שמצליח לחולל‬ ‫לבין 'לבנות הון'‪.‬‬ ‫בדיוק מעת שפרצה המהפכה הכלכלית האדירה ששטפה את ויזניץ‬ ‫תמורה היסטורית ולשנות מהיסוד את אורחות החיים בתוככי‬ ‫"כשאנחנו עובדים‪ ,‬אנחנו מחליפים‬ ‫מקצה לקצה‪ ,‬התיישבנו לשיחת חג מיוחדת‪ ,‬מרתקת ומקיפה עם חברי‬ ‫החסידות‪ .‬על אצבעות שתי הידיים ניתן לספור את מהפכות העומק‬ ‫הנהלת מיזם 'אפיריון'‪ :‬ה"ה הרה"ח אברהם אליהו רודיך‪ ,‬הרה"ח‬ ‫את הזמן היקר שלנו בכסף‪ .‬אבל כשאנחנו‬ ‫״הכסף שלך בונה את‬ ‫שליוו את תולדות ויזניץ ועיצבו את דמותה‪ :‬הקמת 'ההתאחדות'‪,‬‬ ‫יצחק אייזיק ויזניצר‪ ,‬הרה"ח משה זילברשלג‪ ,‬הרה"ח חיים מאיר‬ ‫צוברים נכסים‪ ,‬אנחנו מאפשרים לכסף שכבר‬ ‫הבתים שלהם‪ ,‬והכסף‬ ‫יסוד ארגון 'צעירי ויזניץ'‪ ,‬מפעל 'הכנסת אורחים'‪ ,‬הקמת 'האיגוד'‪,‬‬ ‫ניימן‪ ,‬הרה"ח יהודה גוטסמן‪ ,‬הרה"ח מרדכי צין‪ ,‬הרה"ח שמעון‬ ‫הרווחנו להתחיל לייצר עבורנו כסף נוסף‪ .‬זהו‬ ‫שלהם בונה את הבית‬ ‫וייסוד קופת 'להחזיקם ולהחיותם'‪ .‬והנה‪ ,‬בשנת תשפ"ו‪ ,‬קם ונהיה‬ ‫ברלוביץ והרה"ח שלום פקשר בשיחה המעמיקה סביב שולחן החג‪,‬‬ ‫המהפך הכלכלי הגדול והמקיף ביותר שחוותה חסידות ויזניץ מעולם‬ ‫אולי הכלל המוביל בבניית יציבות‪" :‬העבודה‬ ‫פותחים חברי ההנהלה את ספונות המהפכה ומתארים את הדרך‬ ‫שלך‪ .‬אין שותפות יפה‪,‬‬ ‫‪ -‬מיזם 'אפיריון'‪.‬‬ ‫האנושית מוגבלת בזמן‪ ,‬אך להון מבוסס אין‬ ‫שעברה ויזניץ מאז שהוכרז על המהפכה הכלכלית התקדימית של‬ ‫זכה ומרוממת מזו‬ ‫מתוך הראייה ההיסטורית הזו‪ ,‬הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר‬ ‫שום מגבלה‪ .‬כסף שמושקע בתבונה ממשיך‬ ‫ויזניץ ועד היום‪.‬‬ ‫בעולם‪.‬״‬ ‫מחדד את התפיסה הרחבה ומסמן את 'אפיריון' לא רק כהצלחה‬ ‫לעבוד גם כשאנחנו ישנים‪ ,‬גם כשאנחנו עם‬ ‫לפני שנכנסים לפרטים של מה ואיך היה‪ ,‬לאן הגענו ומה התכניות‬ ‫הרה"ח‬ ‫הילדים‪ ,‬וגם כשאנחנו יושבים וספונים בד'‬ ‫אברהם אליהו רודיך‬ ‫נקודתית‪ ,‬אלא ככתובת המרכזית למהפכות הכלכליות בתחום‬ ‫העתידיות‪ ,‬רוצים בהנהלה כבר בשלב הזה לתאר את המהפכה במילים‬ ‫הנישואין שעוד נכונות לקהילה בעתיד‪:‬‬ ‫אמות של תורה בכולל‪.‬‬ ‫לא צפויות‪" .‬הבשורה של 'אפיריון' אינה מסתכמת במספרים יבשים‬ ‫"חובה להבין‪ ",‬מדגיש יו"ר המיזם‪'" ,‬אפיריון' אינו עוד ארגון‬ ‫"לכן‪ ,‬אדם המייחל לחתן את ילדיו‬ ‫או בטבלאות וגרפים‪ ,‬אלא במעבר תודעתי עמוק‪ .‬ישנו יסוד כלכלי‬ ‫הלוואות טכני שנועד לסגור פינה כלכלית כזו או אחרת‪ .‬בעצם‬ ‫בכבוד ומבקש לבסס יציבות כלכלית‪ ,‬אינו‬ ‫פשוט‪ ,‬אך כזה שהופך מן היסוד את כל הדרך שבה הורגלנו להתבונן‬ ‫היותו חלוץ של חשיבה יצירתית ושל גיבוש הפתרון המושלם‬ ‫יכול להסתפק בשאלה המצומצמת‪' :‬כמה‬ ‫על ממון‪ :‬הנכס היחיד בעולם שנמצא במחסור תמידי‪ ,‬ושאין שום‬ ‫למימון נישואי הילדים בכבוד‪' ,‬אפיריון' הופך לנגד עינינו לארגון‬ ‫אני מרוויח בחודש?'‪ .‬השאלה המרכזית שלו‬ ‫דרך לייצר ממנו עוד ‪ -‬הוא הזמן של האדם‪.‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪121‬‬ ‫‪ 120‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫תזכו לגדלם‬ ‫לתורה ולחופה!‬ ‫מעמד פתיחת תכנית אפריון ר"ח שבט תשפ"ו בבנייני האומה ירושלים‬ ‫ערבות הדדית‪ ,‬המבטיח הרחבת הדעת ושקט נפשי אמיתי לדור‬ ‫הזה ולדורות הבאים‪".‬‬ ‫מה היתרון בעצם אם אני הולך ודואג בעצמי לעצמי לחתונות‬ ‫ילדים לבין אם אני חבר בארגון שיש לו משנה סדורה ותכנית‬ ‫ברורה אבל כלולים בזה כל אנ"ש?‬ ‫על הנייר‪ ,‬הרעיון שיהודי ייקח את גורלו הכלכלי בידיו‪ ,‬יפתח‬ ‫תיק השקעות עצמאי‪ ,‬יחסוך מדי חודש ויכלכל את נישואי ילדיו‬ ‫בכוחות עצמו נשמע מפתה‪ ,‬כמעט הכי מוצלח‪ .‬אלא שבמבחן‬ ‫המציאות‪ ,‬הדרך האינדיבידואלית התגלתה שוב ושוב כמלכודת‬ ‫שמעטים מאוד מצליחים לחצות אותה בשלום‪ .‬הפער בין התכנית‬ ‫"כשאב מפריש מדי‬ ‫התיאורטית של האדם הבודד לבין התוצאה בשטח נובע מכשלי‬ ‫חודש סכום קבוע‬ ‫עומק מובנים‪ ,‬שהופכים את המאבק הבלעדי בנחשולי הים הכלכלי‬ ‫לכבוד חתונת ילדיו‬ ‫למשימה כמעט בלתי אפשרית‪.‬‬ ‫הרכים‪ ,‬זו אינה רק‬ ‫הכשל הראשון והנפוץ ביותר הוא כשל המשמעת ומלכודת‬ ‫פעולה כלכלית‬ ‫הנזילות‪ .‬הסטטיסטיקה בעולם ההשקעות אכזרית‪ :‬תכנית חיסכון‬ ‫מושכלת ‪ -‬זוהי הצהרת‬ ‫עצמאית של אדם בודד מחזיקה מעמד בממוצע שנים ספורות‬ ‫אמונה יוקדת‪".‬‬ ‫בלבד‪ .‬מול פיתויי החיים והדחף לשלוף מזומנים בעת דוחק חולף‪,‬‬ ‫הר"ר חיים מאיר ניימן‬ ‫המשקיע הבודד נופל פעם אחר פעם‪ .‬ברגע שמתרחש אירוע בלתי‬ ‫חתונה פלאן ויזניץ‬ ‫צפוי ‪ -‬טיפול שיניים יקר‪ ,‬שיפוץ דחוף בבית או תקופה של צמצום‬ ‫מבית עזרת נישואין‬ ‫‪ -‬היד נשלחת באופן טבעי אל הקופה הנזילה‪ ,‬והכסף שהיה מיועד‬ ‫לחתונות מתאדה לטובת כיבוי שריפות בהווה‪.‬‬ ‫נהייתם הורים בשנה האחרונה?!‬ ‫כאן בדיוק מתגלה מעלתה האדירה של ה'נעילה החכמה' במיזם‬ ‫'אפיריון'‪ ,‬המגנה על הכסף בחומה בצורה ומונעת החלטות נמהרות‬ ‫מזל וטב!‬ ‫של רגע‪ .‬המנגנון הזה אינו תיאורטי בלבד; רק לאחרונה הגיע‬ ‫הדבר לרגע מבחן מציאותי ראשון במקרה שדרש עמידות‪,‬‬ ‫כלל־ויזניצאי איתן‪ ,‬מרכזי‬ ‫הגיע זמן אפריון!‬ ‫ואפיריון עמדה בו בהצלחה כבירה‪ .‬המערכת הוכיחה את‬ ‫עוצמתה‪ ,‬שמרה על הקופה חתומה והבטיחה כי הכסף‬ ‫ומשפיע‪ .‬זהו בסיס עמוק ויציב‬ ‫שיביא עימו בסייעתא דשמיא‬ ‫חתונה פלאן ויזניץ‬ ‫שנחסך בעמל יישמר בערבות מלאה אך ורק למטרתו‬ ‫המקורית ‪ -‬נישואי הילדים ביישוב הדעת‪.‬‬ ‫בשורות כלכליות נוספות‪ ,‬יוזמות‬ ‫לכך מתווספת מלכודת התזמון בשוק ההון‪.‬‬ ‫צרכניות והוזלות היקפיות בכל‬ ‫כשאדם פועל לבדו ונדרש למשוך סכום עתק ביום‬ ‫מעגלי השמחה והחיים‪' .‬אפיריון'‬ ‫החתונה‪ ,‬הוא חשוף לחלוטין לסיכון העיתוי‪:‬‬ ‫כבר מזמן אינו רק תכנית חיסכון‬ ‫הורים לילד ראשון‬ ‫אם החתונה מתרחשת בדיוק בשנה של שפל‬ ‫יבשה ‪ -‬הוא הפך לחלק בלתי נפרד‬ ‫בשווקים‪ ,‬משיכת הכסף בנקודת השפל‬ ‫מסדר היום‪ ,‬מהתודעה ומבית הגידול‬ ‫חתונה פלאן ויזניץ‬ ‫שנולד בין א' ניסן תשפ"ה‪ ,‬עד לכ"ט אלול תשפ"ו‬ ‫חותכת את הקרן ומסבה נזק אנוש לכל‬ ‫של כל חסיד ויזניץ‪ .‬זהו מצפן חי של‬ ‫עקבו אחר המודעות ‪---‬‬ ‫החוברת שחולקה בשלב הראשון של התכנית‬ ‫מבית עזרת נישואין‬ ‫‪ 122‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫ומוחזר אליהם במלואו‬ ‫והפיננסים‪ .‬הוא מכיר את השוק מלפנים ומלאחור‪ ,‬מבין‬ ‫הצצה לחפ"ק‪:‬‬ ‫בעת נישואי הילד הצעיר‬ ‫היטב את כל היתרונות והחסרונות‪ ,‬ובכל זאת בא להירשם‪.‬‬ ‫‪ -‬ראית אנחת רווחה‪.‬‬ ‫כששני הדברים האלה‬ ‫כששאלנו אותו מה הביא אותו אלינו‪ ,‬הוא ענה בגלוי‪' :‬יש לי‬ ‫כבר לא מעט כסף מושקע בחוץ‪ ,‬ואני מכיר את עצמי – אני‬ ‫המפגשים‬ ‫התחברו‪ ,‬הידיעה שזו‬ ‫ערבות קהילתית מנצחת‬ ‫יודע בדיוק כמה קל להתפתות ולמשוך כספים בעת דוחק‪.‬‬ ‫ה'נעילה החכמה' שיצרתם פה היא היתרון הכי קריטי עבורי‪,‬‬ ‫התובנות‬ ‫אנ"ש מבטיחים את עתידם בס"ד בחפ"ק אפריון‬ ‫לצד ההבנה שהכסף הוא‬ ‫פיקדון שחוזר עד השקל‬ ‫האחרון‪ ,‬הציבור פשוט‬ ‫ורק בגללה אני חייב להיות חלק מהמיזם‪'.‬‬ ‫"מקרה מדהים אחר היה עם אברך אמיד‪ ,‬איש נכסים‬ ‫והאסימון‬ ‫שירות התנדבותי לחלוטין ‪ -‬בניגוד לכל סוכנות ביטוח‬ ‫מסחרית הפועלת למטרות רווח‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬איננו‬ ‫הבין שיש כאן בשורה‬ ‫של ממש‪".‬‬ ‫שמחזיק בדירות ובהשקעות מכובדות‪ .‬כשנציג מקצועי‬ ‫שאל אותו בתמיהה למה אדם במעמדו הכלכלי צריך את‬ ‫המנגנון הזה‪ ,‬הוא ענה בחכמה‪' :‬מחר בבוקר תבוא לי עסקת‬ ‫שנפל‬ ‫מנהלים את שוק ההון‪ ,‬איננו הבעלים על השוק‪ ,‬ואיננו מחויבים‬ ‫או ערבים להביא תשואה כזו או אחרת‪ .‬האחריות על תיק‬ ‫עם המבט לעתיד‬ ‫נדל"ן חדשה וקורצת‪ ,‬ואני אשקיע בה את מיטב נכסיי‪.‬‬ ‫ביום החתונה‪ ,‬מאיפה בדיוק תהיה לי נזילות זמינה לחתן‬ ‫להמוני‬ ‫ההשקעות היא של החבר עצמו ולא של המשרד‪.‬‬ ‫"לגבי אברכים צעירים שנכנסים מעתה למעגל המשפחה‪",‬‬ ‫הסערה הראשונית של ההרשמה כבר מאחורינו‪ ,‬המוני‬ ‫אנ"ש כבר חיברו את עתיד צאצאיהם למיזם‪ ,‬ושני שלבי‬ ‫את הילדים?!'‪.‬‬ ‫"אבל התובנה העמוקה ביותר ששטפה את המוני אנ"ש‬ ‫אנ"ש‬ ‫ההצטרפות הגיעו לסיומם המוצלח‪ .‬כעת‪ ,‬כשהמנגנון האדיר‬ ‫הייתה ברגע שזיהו שאנחנו לא באים 'למכור' למישהו‬ ‫ממשיך ר' יצחק אייזיק‪" ,‬נקבעה תחנת הצטרפות שנתית‬ ‫מסיים את פרק ההקמה ונכנס למסלול של שגרה‪ ,‬עולה‬ ‫משהו‪ .‬ישבנו עם אברכים‪ ,‬פתחנו גרף פשוט והראינו‬ ‫מסודרת‪ :‬אחת לשנה יצטרפו אברכים שחובקים ילד ראשון‬ ‫השאלה המתבקשת‪ :‬איך ממשיכים מכאן הלאה? מה קורה‬ ‫להם במספרים מדויקים‪ :‬הוצאות נישואי הילדים‬ ‫עד גיל שנה בסייעתא דשמיא‪ .‬השנה‪ ,‬התחנה הזו הולכת‬ ‫ביום‪-‬יום כשהעסק מתחיל לנוע בתוככי הקהילה?‬ ‫בבית יהודי מגיעות במצטבר להרבה מעל מיליון‬ ‫לקרות בחודש חשוון הבעל"ט‪ .‬כמו כן‪ ,‬עבור אברכים ואנשי‬ ‫הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר‪" :‬ברוך ה'‪ ,‬הציבור נרתם‬ ‫שקלים‪ .‬שמנו להם את האמת על השולחן‪' :‬אם‬ ‫שלומנו המחזיקים באזרחות חו"ל‪ ,‬יעמוד מערך ייעוץ ממוקד‬ ‫בהמוניו‪ ,‬האמון של אנ"ש שבר כל שיא‪ ,‬והמנוע האדיר של‬ ‫אתם רוצים לחסוך מאות אלפי שקלים מהסכום‬ ‫שיעניק הכוונה פרטנית ומותאמת למעוניינים‪".‬‬ ‫'אפריון' מתחיל לנוע כעת במלוא התנופה‪ ,‬מכאן ואילך‪,‬‬ ‫האדיר הזה ‪ -‬עדיף שתתחילו לשים מעט‪-‬מעט‬ ‫המשרד עובר למתכונת של עבודה שוטפת ויעניק שירות‬ ‫כבר עכשיו‪ .‬ואם אתם בוחרים שלא? גם בסדר‪,‬‬ ‫אך הפעילות של 'אפריון' אינה נעצרת רק בניהול קופת‬ ‫לא קרה כלום‪'.‬‬ ‫רציף‪ ,‬זמין ומסור מדי יום ביומו לכל הפונים‪ .‬לצורך כך‪ ,‬חנכנו‬ ‫הגמ"ח והחיסכון‪ ,‬ויו"ר המיזם ר' יצחק אייזיק פורס את הצעד‬ ‫את המשרד החדש והמרווח ברחוב שדרות ויזניץ ‪ ,6‬שנבנה‬ ‫"ברגע שהסרנו את הלחץ והראנו את הנתונים‬ ‫הבא במהפכה הצרכנית‪" :‬החזון שלנו רחב הרבה יותר‪ ",‬הוא‬ ‫והוכשר במיוחד כדי לקבל את הציבור בהרחבת הדעת ולתת‬ ‫היבשים‪ ,‬הדרך מפה לתובנה ולחתימה הייתה קצרה‬ ‫מסביר‪" .‬המשרד ימשיך לפעול ללא הפסקה לפיתוח מיזמים‬ ‫מענה אישי ושוטף לכל צורך‪.‬‬ ‫את‬ ‫מתמיד‪ .‬הציבור פשוט תפס שחיסכון לחתונות הוא‬ ‫שונים לשימוש מושכל והתנהלות כלכלית נבונה בתקופת‬ ‫"במקביל להתאקלמות במשכן החדש‪ ,‬מוקד השירות‬ ‫לא חובה מרחפת ולא סעיף מותרות ‪ -‬הוא חלק בלתי נפרד‬ ‫המתרחש בשטח‪ ,‬בחפ"קים‬ ‫החתונה‪ .‬אנחנו שוקדים כבר עכשיו על מהלכים מעשיים‬ ‫הטלפוני שלנו עובר בימים אלו לשדרוג טכנולוגי משמעותי‬ ‫מהוצאות הבסיס החודשיות של הבית‪ ,‬בדיוק כמו ארנונה‪,‬‬ ‫הסוערים שהפכו למרכז העצבים של המיזם אליו‬ ‫ליצירת כוח קנייה קהילתי מאוחד‪ ,‬הוזלות משמעותיות מול‬ ‫ויפעל במערכת ניתוב אוטומטית ומשוכללת‪ .‬שתעניק מענה‬ ‫חשמל ומים‪".‬‬ ‫נהרו אלפי אנ"ש‪ ,‬מתארים עסקני החפ"ק ר' יהודה בראון‪,‬‬ ‫ספקים‪ ,‬והסדרים מיוחדים בכל מעגלי הנישואין‪ .‬פרטים‬ ‫מהיר וממוקד לכל התחומים לפי שלוחות ייעודיות‪ ,‬כדי שאף‬ ‫ר' אשר הרצוג‪ ,‬ר' ארי סבו ר' שמעון נחמן פקשר ר' יוסי כץ‬ ‫"והייתה עוד נקודת מפנה דרמטית ביותר בשיחות בחפ"ק‪",‬‬ ‫מלאים על המיזמים החדשים הללו יפורסמו במהלך השנה‬ ‫פנייה של חבר לא תישאר ללא מענה‪.‬‬ ‫והמזכיר ר' ארי גייגר‪ ,‬מגובה העיניים שפגשו את המוני אנ"ש‪:‬‬ ‫מוסיפים הנציגים‪" .‬הרבה הורים הגיעו מתוך הרגל מנטלי‬ ‫בעזרת ה'‪ ,‬מתוך מטרה אחת‪ :‬להוריד את יוקר הנישואין‬ ‫"המראות והקולות בחפ"ק היו לא פחות מחוויה מכוננת"‪.‬‬ ‫"יחד עם זאת‪ ",‬מבקש יו"ר המיזם להעמיד הבהרה מרכזית‬ ‫ישן וחשבו מראש שמדובר בעוד תרומה או בהוצאה שהולכת‬ ‫ולהביא את כלל אנ"ש לשמחת צאצאיהם מתוך שקט‪ ,‬כבוד‬ ‫וחשובה על דיוקה‪" :‬חובה להבין את גבולות הגזרה‪ .‬אנחנו‬ ‫לאיבוד‪ .‬ברגע שהדגשנו בפניהם את העובדה הקריטית ‪-‬‬ ‫"המראות והשיחות שלכדנו בחפ"ק הפתיעו אפילו אותנו‪,‬‬ ‫ורווחה אמתית‪".‬‬ ‫מנהלים יחד את המנגנון הקהילתי האדיר הזה ומעניקים‬ ‫שהכסף שמופקד בגמ"ח הוא פיקדון בלבד‪ ,‬שנשמר עבורם‬ ‫פגשנו‪ ,‬למשל‪ ,‬אברך שמתעסק ביום‪-‬יום בעולם הביטוח‬ ‫הבד"ץ דקהילתינו הק'‪ .‬במקביל‪ ,‬מתרחש נטרול מלא של סיכוני‬ ‫שאיפשר לייצר מול חברת 'כלל ביטוח'‬ ‫אותם לחופה בכבוד‪.‬‬ ‫התיק הכלכלי‪.‬‬ ‫השוק באמצעות הגמ"ח‪ .‬בשונה מהמשקיע הבודד שנאלץ למכור‬ ‫מוצר חדשני שלא היה קיים מעולם בשוק‪:‬‬ ‫אבל פה מפציעה המהפכה האמיתית‪ .‬עוצמת כוח הרבים והערבות‬ ‫בנוסף לזה תמיד ישאר החשש בלב‬ ‫את מניותיו ביום החתונה‪ ,‬במיזם הקהילתי החתונה אינה ממומנת‬ ‫מסלול השקעה בעל "נעילה חכמה"‪ .‬במנגנון‬ ‫ההדדית‪ .‬מיזם 'אפיריון' אינו מציע עוד כלי פיננסי יבש‪ ,‬אלא מפרק‬ ‫שחל מה יקרה אם המפרנס הראשי נלקח‬ ‫ממכירת נכסים בשוק ההון‪ ,‬אלא מהלוואת גמ"ח מובטחת‪ .‬הכסף‬ ‫זה הכספים מוגנים מפני שליפת יד נמהרת‬ ‫את המכשולים הללו מן היסוד באמצעות החלפת ה"אני" היחידני‬ ‫לבית עולמו חלילה‪ ,‬בהיעדר רשת ביטחון‬ ‫בשוק ההון ממשיך לצבור תשואה ורווחים ונמשך במינון מדוד‬ ‫בזמני דוחק‪ ,‬תוך השגת דמי הניהול המוזלים‬ ‫ב"אנחנו" הקהילתי‪.‬‬ ‫קהילתית‪ ,‬הילדים שנשארו בבית נותרים‬ ‫בלבד לצורך פירעון ההלוואה‪ .‬כך‪ ,‬גם אם השוק חוטף זעזוע זמני‪,‬‬ ‫ביותר ופיקוח אקטוארי והלכתי הדוק של‬ ‫כשקהילה שלמה מתאגדת כגוף אחד‪ ,‬נוצר כוח מיקוח אדיר‬ ‫ללא משענת כלכלית וללא גב איתן שיביא‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪125‬‬ ‫‪ 124‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫המערכת סופגת אותו והחיסכון ממשיך להתאושש לאורך זמן‪.‬‬ ‫אתם דואגים‬ ‫לכך מתווספת רשת ביטחון הדדית מפוארת בדמות "קרן צדקה‬ ‫מבית אפריון"‪ .‬בכוח הקהילה‪ ,‬דמי החברות הפעוטים מייצרים קרן‬ ‫לכל מחסורו‬ ‫הגנה חסרת תקדים‪ :‬במקרה אסון חלילה‪ ,‬החובות נמחקים והילדים‬ ‫מקבלים מענק מלא לנישואיהם‪ .‬האב אינו נלחם לבדו‪ ,‬הוא עטוף‬ ‫באהבה עד אין קץ‬ ‫״אל תחכו ליום שבו‬ ‫במעטפת שמבטיחה שילדיו יגיעו לחופה בכבוד בכל תרחיש‪.‬‬ ‫מסורת אבות עם חוכמה כלכלית‬ ‫הילד יתארס כדי להיזכר‬ ‫השילוב בין גמ"ח להשקעה‬ ‫שצריך כסף‪ .‬החובה‬ ‫היסודות האיתנים הללו של ערבות הדדית לא נולדו בחלל‬ ‫היא עכשיו‪ ,‬והשקט‬ ‫הריק‪ ,‬אלא צמחו מתוך מורשת מפוארת של עסקנות חסד ומסירות‬ ‫של המחר נמצא בדיוק‬ ‫אינסופית למפעל החסד הוותיק ביותר שקיים בויזניץ ‪ -‬עזרת‬ ‫בהחלטה של היום‪.‬״‬ ‫נישואין‪ .‬אין חסיד אחד בויזניץ שלא מכיר את הרב אברהם אליהו‬ ‫הר"ר‬ ‫רודיך‪ ,‬שינק את מידת החסד מאביו העסקן הבלתי נשכח‪ ,‬הרב החסיד‬ ‫מרדכי צין‬ ‫לייבצ'ה רודיך ז"ל שנמנה בין המייסדים והמנהלים הנודעים של מפעל‬ ‫החסד הוותיק "עזרת נישואין" ממנו פרח וצמח תכנית אפיריון‪.‬‬ ‫"אבי זכרונו לברכה" אומר לנו הרב אברהם אליהו‪ ,‬היה נושם כל‬ ‫בוקר את עזרת נישואין‪ ,‬מבוקר ועד ערב איפה שהוא יכול לעשות‬ ‫פעלים להרבות את כספי הגמ"ח ‪ -‬היה עושה זאת‪ .‬זכורני שהיה‬ ‫קם בבקרים‪ ,‬בודק טלפוני בבנק אם יש תכנית מסוימת חסרת סיכון‬ ‫שמניבה אחוז ריבית מסוימת היה שם שם כל שקל מיותר שהיה לו‪.‬‬ ‫הפריסה ארוכה‪ ,‬והכול זורם ברווחה וביישוב‬ ‫"תחשבו על זה רגע‪ :‬מהי בעצם דרגת החסד הגבוהה ביותר‬ ‫הדעת‪.‬‬ ‫שיהודי יכול לזכות בה? הגמרא כבר מבהירה‪ :‬גמילות חסדים‪.‬‬ ‫"אני לא מדבר באוויר‪ .‬לא מזמן פגשתי‬ ‫"כשמתבוננים לעומק בהפקדה החודשית לקופת הגמ"ח‪ ,‬מבינים‬ ‫אברך בן גילי‪ ,‬אבא לשבעה ילדים שהגדול‬ ‫שלא מדובר סתם בהוראת קבע יבשה או בטופס בירוקרטי‪ .‬תארו‬ ‫שבהם כבר בן ‪ .16‬והוא עומד מולי ומתחיל‬ ‫לעצמכם שניתנה לכם הזכות להקים גמ"ח פרטי משל עצמכם‪.‬‬ ‫לפלפל‪' :‬תגיד‪ ,‬השקעה באפיריון זה כן כדאי?‬ ‫בכל חודש‪ ,‬הכסף שאתם מניחים בקופה אינו עומד כאבן שאין‬ ‫לא כדאי? למה יש נעילה חכמה? אולי עדיף‬ ‫לה הופכים; הוא יוצא מיד לדרך ומחתן את ילדיו של החבר שיושב‬ ‫קרן השתלמות?'‪ .‬עשיתי לו 'פשט' קצר‬ ‫לצידכם בבית המדרש‪ ,‬או את בתו של האברך מהספסל האחורי‪.‬‬ ‫חתונה פלאן ויזניץ‬ ‫ושאלתי אותו שאלה אחת פשוטה‪' :‬ידידי‪,‬‬ ‫מחר‪ ,‬הכסף של אותם חברים בדיוק הוא זה שישיא את הילדים‬ ‫מבית עזרת נישואין‬ ‫לפני שנסתבך בפלפולים ‪ -‬כמה כסף כבר‬ ‫שלכם בכבוד‪ .‬מעבר למנגנון הכלכלי‪ ,‬נוצר כאן מעגל קודש של‬ ‫שמת בצד עד היום לנישואי שבעת הילדים‬ ‫ערבות טהורה‪ :‬הכסף שלך בונה את הבתים שלהם‪ ,‬והכסף שלהם‬ ‫שלך?'‪ .‬והוא עונה לי בלי להסמיק‪' :‬בינתיים‬ ‫בונה את הבית שלך‪ .‬אין שותפות יפה‪ ,‬זכה ומרוממת מזו בעולם‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬הזמן להשתדלות קטנה בס"ד‬ ‫עוד כלום‪ ,‬אבל יש לי עוד שנתיים עד החתונה‬ ‫"אם יש מסר אחד שבוער בעצמותיי ויוצא לי ישר מהדם‪,‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬אז אני בודק אם אפיריון כדאי‪.'...‬‬ ‫זה המסר הזה‪ :‬תפסיקו להתפלסף ותתחילו לפעול!" מתלהט‬ ‫למען נישואיו בכבוד!‬ ‫"הבטתי בו ואמרתי לו מקיר‬ ‫הרב מרדכי צין‪ ,‬מחברי הנהלת 'אפיריון'‪" .‬אברך צעיר חייב‬ ‫ליבי‪' :‬אתה לא מתבייש?! הילד‬ ‫להבין יסוד פשוט‪ :‬הכסף הזה יצא ממך בסוף‪ .‬נקודה‪ .‬השאלה‬ ‫שלך כמעט בחור ישיבה גדולה‪,‬‬ ‫היחידה היא לא אם תשלם‪ ,‬אלא איך תשלם ‪ -‬בנחת ובכבוד‪,‬‬ ‫חתונה פלאן ויזניץ‬ ‫לא חסכת עבורו שקל אחד‬ ‫או בדמעות ובחובות חונקים‪.‬‬ ‫לרפואה‪ ,‬ואתה עומד ומתווכח‬ ‫"אנחנו שומעים אברכים שאומרים‪' :‬קשה לי‪ ,‬קשה לי‬ ‫איתי על שברירי אחוזים של דמי‬ ‫עכשיו להפריש סכום חודשי'‪ .‬אני אומר לכם בפה מלא‪ :‬מה‬ ‫ניהול?! במקום לעשות חשבונות‬ ‫שאתם קוראים לו 'קשה' היום‪ ,‬הוא כסף קטן‪ ,‬פירורים‬ ‫סרק ‪ -‬רוץ עכשיו‪ ,‬ברגע זה‪ ,‬ותעשה‬ ‫ממש‪ ,‬לעומת נחשול החובות והתקפי החרדה שיפגשו‬ ‫הורים לילד ראשון‬ ‫הוראת קבע!'‪.‬‬ ‫"הציבור חייב להתעורר‪ ",‬מסכם‬ ‫אתכם בעוד כמה שנים אם תטמנו את הראש בחול‪.‬‬ ‫שנולד בין א' ניסן תשפ"ה‪ ,‬עד לכ"ט אלול תשפ"ו‬ ‫כשמתחילים מוקדם‪ ,‬הסכומים נמוכים בפער עצום‪,‬‬ ‫חתונה פלאן ויזניץ‬ ‫מבית עזרת נישואין‬ ‫עקבו אחר המודעות ‪---‬‬ ‫‪ 126‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫מאיחוד כוחות ועד לבשורה המנצחת‪:‬‬ ‫הסיפור שלא סופר‬ ‫מאחורי "תכנית הקהילות"‬ ‫משלבים ידיים‪ ,‬אין אתגר שלא יוכלו לו‪".‬‬ ‫זכתה ויזניץ להיות ה'נחשון' הפורץ בראש המחנה‪ ,‬ראשונה‬ ‫"אני זוכר היטב את הפגישה הראשונה‪ ,‬מיד לאחר‬ ‫לכלל החסידויות לצאת עם תכנית מוגמרת‪ ,‬מדויקת ותפורה‬ ‫שחתמנו על ההסכם מול חברת 'כלל ביטוח' המהווה את‬ ‫למידותיו של כלל הציבור‪ ,‬במטרה להוריד פעם אחת ולתמיד‬ ‫״החכם עיניו בראשו‪,‬‬ ‫במעמד קביעת מזוזה במשרדי אפריון‬ ‫הצלע השנייה של התכנית בכל הקשור להשקעות בשוק ההון‪.‬‬ ‫את עול נישואי הילדים‪.‬‬ ‫והוא אוגר משאבים‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬עמדו באוויר תהיות וחששות לא מעטים‪:‬‬ ‫אבל הדרך לרגע ההיסטורי הזה לא הייתה סוגה בשושנים‪.‬‬ ‫בימי השפע כדי להגיע‬ ‫ר' מרדכי בלהט‪" .‬אל תחכו ליום שבו הילד יתארס כדי להיזכר‬ ‫איך מנגישים רעיון כה חדשני לציבור? איך מסבירים תפיסה‬ ‫"שנתיים תמימות שהרעיון הזה מתבשל‪ ,‬עולה ויורד‪ ,‬נתקע‬ ‫שצריך כסף‪ .‬החובה היא עכשיו‪ ,‬והשקט של המחר נמצא בדיוק‬ ‫מוכן לימי הדרישה‪.‬‬ ‫כלכלית פורצת דרך שכזו?‬ ‫ומתקדם‪ ,‬ושוב נעצר בנפתולי הייעוץ המשפטי ושוב פורץ‬ ‫בהחלטה של היום‪.‬‬ ‫מנקודת מבט כלכלית‬ ‫"החשש התגבר עוד יותר כשרק יצאנו לדרך‪ ,‬ופתאום‬ ‫דרך‪ ,‬היו גם רגעים שהיה נדמה שצריך לגנוז את הרעיון לנצח"‬ ‫מקצועית‪ ,‬הוצאות‬ ‫החלו לצץ בשטח מיזמים נוספים עם שינויים כאלה ואחרים‪.‬‬ ‫משחזר הרה"ח יצחק אייזיק ויזניצר‪ ,‬יו"ר מיזם 'אפיריון'‪.‬‬ ‫הכנת הכלי מראש‪:‬‬ ‫נישואי הילדים אינן‬ ‫עקבנו בדאגה ושאלנו את עצמנו‪ :‬לאן יפנו הקהילות האחרות?‬ ‫"אבל בכוחות משותפים ובנחישות‪ ,‬יחד עם שותפינו לדרך‬ ‫חיסכון כהצהרת אמונה יוקדת‬ ‫אירוע פתאומי או‬ ‫האם הן יתפזרו בין הצעות שונות‪ ,‬או שיבחרו להצטרף למה‬ ‫מחסידויות בעלזא וסערט־ויזניץ‪ ,‬זכינו לבסוף לברך על‬ ‫משבר בלתי צפוי‬ ‫הרב חיים מאיר ניימן‪ ,‬מחברי הנהלת 'אפיריון'‪ ,‬מציג פן נוסף של‬ ‫שקרוי 'מיזם הקהילות'?‬ ‫המוגמר‪".‬‬ ‫שנחת משום מקום‪.‬‬ ‫המיזם‪ ,‬כזה שנוגע בלב לבה של האמונה הפשוטה וחובת ההשתדלות‪.‬‬ ‫"אבל מבחן המציאות הוכיח את עצמו בצורה החד‪-‬‬ ‫כשמבקשים ממנו לתאר את שיתוף הפעולה חוצה‬ ‫"בחסידות מקובל להתבונן לא רק במספרים ובחישובים יבשים‪,‬‬ ‫זוהי התחייבות ידועה‬ ‫משמעית ביותר‪ .‬רוב‪-‬רובן של הקהילות יצאו לבדוק‪ ,‬לחקור‬ ‫החסידויות‪ ,‬בוחר ר' יצחק אייזיק במשל‪" :‬תדמיין שני אנשים‬ ‫אלא בפנימיות הרוחנית של כל צעד‪ ",‬פותח ר' חיים מאיר‪" .‬בסיפורי‬ ‫מראש״‬ ‫הר"ר‬ ‫ולדרוש לעומק את כל האפשרויות בשוק‪ ,‬ולאחר בירור יסודי‬ ‫שצריכים להעביר קורת עץ עבה וכבדה ממקום למקום‪ .‬הראשון‬ ‫הקודש של צדיקים ורועי החסידות‪ ,‬אנחנו מוצאים לא פעם הנהגות‬ ‫שמואל יהודה גוטסמן‬ ‫הגיעו כולן לאותה מסקנה ברורה וחתמו עם חברת 'כלל'‬ ‫מנסה לבדו‪ ,‬הוא גורר אותה על הרצפה‪ ,‬סנטימטר אחר‬ ‫מפליאות‪ .‬יהודים שזקוקים היו לישועה ובאו לבקש ברכה לזרע של‬ ‫במסגרת 'מיזם הקהילות'‪ .‬רק לאחרונה חתמו עוד ארבע‪-‬‬ ‫סנטימטר‪ ,‬כשהגב שלו נשבר הרבה לפני שהוא מגיע ליעד‪.‬‬ ‫קמא‪ ,‬והצדיקים הורו להם ללכת מיד לחנות‪ ,‬לקנות מיטת תינוק‬ ‫חמש קהילות נוספות‪ ,‬וזו ההוכחה הניצחת והגדולה ביותר‬ ‫השני קורא לעשרה חברים‪ ,‬וכל אחד מניח כתף ויד לאורך‬ ‫ובגדי עוללים ‪ -‬עוד בטרם נפקדו‪ .‬לכאורה‪ ,‬זו הנהגה שנראית‬ ‫לכך שמדובר בתכנית המנצחת‪ .‬הציבור היה צמא לזה‪ ,‬והוא‬ ‫הקורה‪ .‬פתאום‪ ,‬אותה קורה בדיוק‪ ,‬באותו משקל עצמו‪ ,‬נישאת‬ ‫תמוהה בעיניים גשמיות‪ ,‬אך בפנימיותה היא ביטוי של אמונה זכה‬ ‫היה בשל לחלוטין למהלך היסטורי שישנה את פני הכלכלה‬ ‫בקלות ובנחת‪ .‬זה איננו נס ‪ -‬זהו חשבון מתמטי פשוט‪ .‬אנחנו‬ ‫ושלמה‪ :‬האדם מכין את הכלי מתוך ביטחון מוחלט שהקדוש ברוך‬ ‫החרדית בעשרות השנים הבאות‪".‬‬ ‫לא הרמנו כאן משא שלא ניתן להרמה‪ ,‬פשוט גילינו שכאשר‬ ‫הוא ישפיע עליו את הברכה‪.‬‬ ‫"כך בדיוק צריך להסתכל על החיסכון וההפקדה ב'אפיריון'‪",‬‬ ‫ממשיך ר' חיים מאיר‪" .‬כשאב מפריש מדי חודש בחודשו סכום‬ ‫קבוע לכבוד חתונת ילדיו הרכים‪ ,‬זוהי אינה רק פעולה כלכלית‬ ‫מושכלת‪ ,‬זוהי הצהרת אמונה יוקדת‪ .‬האבא אומר לקדוש ברוך‬ ‫הוא‪' :‬ריבונו של עולם‪ ,‬אני מאמין באמונה שלמה שאתה תביא‬ ‫את צאצאיי לפרקם‪ ,‬ואני מכין מראש את הכלי כדי להביא אותם‬ ‫לחופה מתוך הרחבת הדעת ולא מתוך חובות וצער'‪.‬‬ ‫הרב יהודה גוטסמן‪ ,‬מחברי הנהלת 'אפיריון'‪ ,‬משלים את‬ ‫הרעיון ומעניק עוד נופך חסידי‪" :‬הדבר מביא אותנו לווארט המתוק‬ ‫והמפורסם של סנגורן של ישראל‪ ,‬הרה"ק מבארדיטשוב זצוק"ל‪ ,‬על‬ ‫הברכה 'מלך מוחל וסולח'‪ :‬הדבר דומה לילד קטן שלוקח מגדנות‬ ‫ומברך עליהם בקול רם ובכוונה עצומה‪ ,‬ולאביו כבר אין ברירה אלא‬ ‫לתת לו את המאכל כדי שברכתו של הילד לא תהיה ברכה לבטלה‪...‬‬ ‫כך בדיוק כביכול מול אבינו שבשמיים ‪ -‬כשאבא עושה פעולה‬ ‫מוחשית של הכנת הכלים‪ ,‬ומברך על העתיד מתוך אמונה פשוטה‬ ‫וזכה‪ ,‬הוא מעורר רחמי שמיים‪ ,‬והקדוש ברוך הוא משפיע עליו‬ ‫במעמד חתימת ההסכם עם חברת כלל ביטוחים בהשתתפות נציגי חצרות הקודש‬ ‫החוברת האישית שחולקה בשלב השני של התכנית‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪129‬‬ ‫‪ 128‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫ניהול ושירות מן השורה הראשונה‪ .‬כי מודל פיננסי‬ ‫לקראת שיחת החג‪ ,‬ביקשנו גם מהיועץ הארגוני‬ ‫של 'אפיריון'‪ ,‬הרב שמואל יהודה אוסטרליץ‪ ,‬להעניק‬ ‫"זהו בדיוק הרעיון שעומד מאחורי ההשתדלות הראויה וראיית‬ ‫יכול להיות מבריק על הנייר‪ ,‬אבל בסופו של דבר‪,‬‬ ‫לנו את נקודת מבטו המקצועית על המשמעות של‬ ‫הנולד‪ ",‬מסכם ר' מרדכי‪" .‬כשמשלבים חיסכון עקבי עם אפיקי השקעה‬ ‫המבחן האמיתי של תשתית ארגונית הוא האנשים‬ ‫מבוקרים בשוק ההון לאורך אופק זמן של עשרות שנים‪ ,‬מייצרים‬ ‫בשטח שמעניקים את השירות בפועל לכל אברך‪.‬‬ ‫הקמת תשתית אדירה כזו מאפס‪ ,‬על כל המורכבות‬ ‫והעומק הכרוכים בה‪:‬‬ ‫מנגנון שבו הזמן והתשואה המצטברת עובדים עבור המשפחה‪.‬‬ ‫"בדרך ניצבו לא מעט אתגרים וצמתים מורכבים‪,‬‬ ‫הוצאות הנישואין ממילא יבואו בעזרת ה' ‪ -‬למה שהכול לא יהיה‬ ‫"כמי שמלווה את המיזם עוד משלבי התכנון‬ ‫מוכן ומזומן מראש? במקום להגיע אל החופה בלחץ ונשימה עצורה‪,‬‬ ‫אך ההנהלה הוכיחה מחויבות מעוררת השראה‪ :‬לא‬ ‫הראשונים‪ ",‬פותח הרב אוסטרליץ‪" ,‬אני יכול להעיד‬ ‫'אפיריון' מאפשרת לכל הורה לעשות את ההשתדלות הנכונה‪,‬‬ ‫לחפש את השביל הקל‪ ,‬אלא לצעוד בדרך הנכונה‬ ‫שבניית תשתית בסדר גודל כזה היא אירוע קהילתי‬ ‫לשתול את הזרעים עוד כשהילדים קטנים‪ ,‬וליהנות מצל מרווח‪,‬‬ ‫והבטוחה ביותר‪.‬‬ ‫וארגוני שקורה פעם בדור‪ .‬להרים מערך כזה מחדש‬ ‫מכובד ורגוע ביום שמחתם‪".‬‬ ‫פירושו לא לחסוך בשום משאב‪ ,‬לא במאמצים‪ ,‬לא‬ ‫״כשאנשים מביטים‬ ‫"חסידות ויזניץ וארגון 'עזרת נישואין' היו‬ ‫על ‪ 85‬השקלים הללו‪,‬‬ ‫בזמן ולא בהשקעה כספית‪ ,‬כדי לייצר יסודות קשיחים‬ ‫חלון ההזדמנויות של הצעירים‬ ‫ה'נחשון' שזכה לזהות את גודל השעה ולפרוץ את‬ ‫יש מי שרואה בהם‬ ‫שיחזיקו מעמד לעשרות שנים קדימה‪.‬‬ ‫וסוד ה‪ 85-‬שקלים‬ ‫הדרך‪ .‬הם לא הסתפקו בדיבורים‪ ,‬אלא סללו נתיב‬ ‫סתם עוד סעיף הוצאה‬ ‫ראשוני והוכיחו שרעיון חזק יכול להפוך למהלך‬ ‫"מהרגע הראשון בלטה המסירות העצומה‬ ‫הרב שלום פקשר‪ ,‬חבר הנהלת 'אפיריון' והצעיר שבהם‪ ,‬פונה‬ ‫של חברי ההנהלה הוותיקה והחדשה שהשקיע‬ ‫חודשי‪ ,‬אבל האמת היא‬ ‫מקצועי‪ ,‬יציב ובר‪-‬קיימא‪ .‬התשתית שנבנתה כאן‬ ‫בלהט ובגובה העיניים דווקא אל האברכים הצעירים שזה עתה‬ ‫ימים ולילות שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬לצד ראייה‬ ‫שהסכום הפעוט הזה‬ ‫היא המסלול הבטוח שעליו יצעדו בעזרת ה' קהילות‬ ‫צועדים את צעדיהם הראשונים בבניית הבית‪:‬‬ ‫אסטרטגית רחבה לטווח ארוך‪ .‬ההחלטה הברורה‬ ‫"אמנם החיים עדיין לפניכם‪ ,‬והחתונה של הילד נראית לכם‬ ‫הוא המנוע שמניע את‬ ‫נוספות‪ .‬והיפה ביותר? זו רק ההתחלה‪ .‬יש כאן‬ ‫הייתה שלא מתפשרים על פתרונות של 'בערך'‪.‬‬ ‫המהפכה כולה‪.‬״‬ ‫כרגע כמו חיזיון רחוק מעבר לאופק‪ ",‬הוא אומר בדברים הנכנסים‬ ‫פוטנציאל אדיר להתרחבות ולפיתוח מעטפת שלמה‬ ‫להרים תשתית כזו פירושו לגייס את אנשי המקצוע‬ ‫ישר אל הלב‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫שתעניק גב כלכלי ושקט נפשי סביב כל הוצאות‬ ‫המובילים בכל תחום‪ :‬מומחים לבניית המודל‪ ,‬רואי‬ ‫"אבל דווקא משום שאתם בתחילת הדרך‪ ,‬חלון ההזדמנויות‬ ‫שמעון ברלוביץ‬ ‫החתונה לכלל אנ"ש‪".‬‬ ‫חשבון‪ ,‬אקטוארים‪ ,‬מנהלי כספים‪ ,‬ועד להקמת צוות‬ ‫שלכם הוא נכס אדיר שאין לו תחליף‪ .‬הסכומים שאתם נדרשים‬ ‫להפריש כעת נמוכים בפער עצום‪ ,‬בצורה אקספוננציאלית ממש‪,‬‬ ‫לעומת מה שיידרש מכם בעוד שנים ספורות‪ .‬ככל שינקפו השנים‪,‬‬ ‫הסכומים הנדרשים יתפחו ויזנקו‪ .‬צאו לרחוב ותשאלו את האברכים‬ ‫המבוגרים מכם‪ ,‬אלו שמחתנים כעת ונאנחים תחת עול החובות‪:‬‬ ‫קטן ממנו מוקדש להחזקת המשרד ולניהול השוטף כדי להעניק‬ ‫שירות רציף ומקצועי לכל חבר‪ ,‬אך חלקו הארי מיועד למטרה נעלה‬ ‫הם מצידם מוכנים היו לשלם כל הון שבעולם אם רק הייתה ניתנת‬ ‫להם הזדמנות כזאת לפני עשור או שניים‪ .‬הם מכים על חטא שלא‬ ‫שפע‪ ,‬ברכה והצלחה להביא את כל צאצאיו‬ ‫בהרבה‪ :‬דמי השתפות בקרן הצדקה למקרי אסון‪ ,‬שלא ישמע שוד‬ ‫לחופה ברווחה‪ ,‬בשמחה ובכבוד‪".‬‬ ‫ושבר בגבולנו‪ .‬מדובר בכיסוי מציל חיים במובן הכלכלי‪ ,‬ולצערנו‬ ‫היה מי שיעמיד אותם על כך בזמן‪ .‬זו ההזדמנות שלכם‪ ,‬ואסור‬ ‫לכם לפספס אותה‪.‬‬ ‫ר' יהודה מוסיף‪" :‬חז"ל כבר הורו לנו‬ ‫הרב‪ ,‬כבר היו שתי משפחות בקהילה שנזקקו לכך וקיבלו מעטפת‬ ‫במסכת בבא מציעא‪' :‬לעולם ישליש אדם‬ ‫מלאה שהבטיחה את נישואי הילדים בכבוד‪.‬‬ ‫"גם סכום ההשתתפות החודשי בקופת הגמ"ח נבנה במחשבה‬ ‫עמוקה‪ ",‬מסביר ר' שלום‪" ,‬ככל ואתם בתחילת החיים הסכום הוא‬ ‫את מעותיו'‪ .‬זוהי אינה רק עצת ניהול סיכונים‬ ‫"וכאן חשוב לי להדגיש בצורה ברורה‪ ",‬מדגיש ר' שמעון‪" .‬יש‬ ‫ממש נמוך וזעיר ברמה המשפחתית‪ ,‬כזה שאינו מכביד על התקציב‬ ‫עתיקה‪ ,‬אלא אבן יסוד בתכנון פיננסי ארוך‬ ‫מי שחשב בטעות שאם הוא הצטרף למסלול שוק ההון‪ ,‬הוא 'איבד'‬ ‫השוטף של בית בתחילת דרכו‪.‬‬ ‫טווח‪ .‬שלמה המלך‪ ,‬במאמרו הידוע 'לך אל‬ ‫את הערבות הזאת כי יש בעצם כסף בשוק ההון אז למה צריך‬ ‫"חובה להבין‪ :‬מנגנון‬ ‫אך מעל לכל‪ ,‬מציב ר' שלום את קו התחום הברור שמהווה את‬ ‫הנמלה עצל‪ ...‬תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר‬ ‫את "פונקציית הערבים"?‪ .‬והתשובה היא‪ :‬להפך! הוא זכה מכל‬ ‫ההצטרפות פתוח אך‬ ‫הלב הפועם של המיזם‪" :‬חובה להבין ולהפנים כי לא תהיה שום‬ ‫מאכלה'‪ ,‬זיקק את התובנה הפשוטה‪ :‬החכם‬ ‫העולמות‪ ,‬כי הוא נהג בחכמה‪ .‬ילדיו‪ ,‬חס ושלום אם יקרה משהו‪,‬‬ ‫ורק בשנה הראשונה‬ ‫שלא יקרה‪ ,‬לא יצטרכו להתפרנס מן הצדקה‪ ,‬לחזר על הפתחים או‬ ‫אפשרות להצטרף לגמ"ח במועד מאוחר יותר! מנגנון ההצטרפות‬ ‫עיניו בראשו‪ ,‬והוא אוגר משאבים בימי השפע‬ ‫מלידת הילד הראשון‪.‬‬ ‫פתוח אך ורק בשנה הראשונה מלידת הילד הראשון‪ .‬אברך שלא‬ ‫כדי להגיע מוכן לימי הדרישה‪ .‬מנקודת מבט‬ ‫להרגיש נזקקים‪ ,‬אלא יינשאו בכבוד מרומם‪ .‬מי לא רוצה להשאיר‬ ‫אברך שלא ינצל את‬ ‫ינצל את חלון ההזדמנויות היחיד הזה בראשית הדרך‪ ,‬פשוט ימצא‬ ‫כלכלית מקצועית‪ ,‬הוצאות נישואי הילדים‬ ‫ירושה מכובדת ומשענת איתנה לילדיו? אם כבר קרה אסון חלילה‪,‬‬ ‫הילדים ידעו לפחות שאביהם דאג להם מראש ולא השאיר אותם‬ ‫חלון ההזדמנויות הזה‬ ‫את עצמו בחוץ ללא יכולת להצטרף בעתיד‪ ,‬ויצטרך להתמודד לבדו‬ ‫אינן אירוע פתאומי או משבר בלתי צפוי‬ ‫מול שוקת שבורה‪.‬‬ ‫ימצא את עצמו בחוץ‪".‬‬ ‫בים החובות ביום פקודה‪ .‬זו השעה שלכם לפעול‪".‬‬ ‫שנחת משום מקום‪ .‬זוהי התחייבות ידועה‬ ‫"וכשמסתכלים על המספרים בעיניים יבשות ועושים חישוב‬ ‫הר"ר‬ ‫הרב שמעון ברלוביץ‪ ,‬מחברי הנהלת 'אפריון'‪ ,‬מבקש להעמיד‬ ‫מראש בעלת ודאות כמעט מוחלטת‪ .‬להגיע‬ ‫פשוט‪ ",‬מסכם ר' שמעון‪" ,‬מגלים ש‪ 85-‬השקלים הללו הם הסכום‬ ‫שלום פקשר‬ ‫דברים על דיוקם ולפרק את אחד הסעיפים החשובים והמרכזיים‬ ‫אל יום החתונה ללא היערכות מוקדמת‪,‬‬ ‫הזול ביותר‪ ,‬בפער עצום וחסר תקדים‪ ,‬מכל דמי חברות בכל גמ"ח או‬ ‫ביותר במיזם ‪ -‬דמי החברות החודשיים בסך ‪ 85‬שקלים‪:‬‬ ‫ולהסתמך ברגע האחרון על גלגולי חובות‪,‬‬ ‫קרן אחרת הקיימת כיום‪ .‬זוהי תמורה אדירה במחיר זעיר המעניקה‬ ‫"כשאנשים מביטים על ‪ 85‬השקלים הללו‪ ,‬יש מי שרואה בהם‬ ‫הלוואות חונקות או כספי צדקה ומתנת בשר‬ ‫שקט נפשי וביטחון מוחלט לכל בית‪".‬‬ ‫סתם עוד סעיף הוצאה חודשי‪ ",‬פותח ר' שמעון‪" .‬אבל האמת היא‬ ‫ודם ‪ -‬זוהי שגיאה תכנונית שניתן למנוע‬ ‫שהסכום הפעוט הזה הוא המנוע שמניע את המהפכה כולה‪ .‬חלק‬ ‫מראש‪.‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪131‬‬ ‫‪ 130‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫מי שלא‬ ‫ראה שמחה זו‬ ‫לא ראה‬ ‫שמחה מימיו!‬ ‫חתונה פלאן ויזניץ‬ ‫מבית עזרת נישואין‬ ‫חתונה פלאן ויזניץ‬ ‫חתונה פלאן ויזניץ‬ ‫מבית עזרת נישואין‬ ‫לשמחה יהודית טהורה בנישואי צאצאיך‬ ‫ללא דאגות ממון ועגמת נפש לשנים‪ ,‬בס"ד‬ ‫בס"ד‬ ‫ׁ ֶשיִתְ חַ דֵ ׁש הַ מְ ל ּוכָה‬ ‫בס"ד‬ ‫נ פ ש י ‪:‬‬ ‫כ ל ת ה‬ ‫ו ג ם‬ ‫נ כ ס פ ה‬ ‫‪8‬‬ ‫עדנה מחודשת לראשית ממלכת רבוה"ק בעיירות קאסוב וויזניצא‬ ‫חג הסוכות ה'תשפ"ז‬ ‫שבת בראשית‬ ‫כ"ט תשרי תשפ"ז הבעל"ט‬ ‫מְ קוֹ‪+‬ם ֵ‪+‬א ׁש‪ַ ,‬ל ֶהבֶת ׁ ַשלְ ֶ‪+‬הבֶ‪+‬ת‬ ‫כפל הלשון‪ :‬שבת‪ ,‬ויזניצא‬ ‫אחת משלשת ה'שלום' אשר קבעו את שם ספרו של ריש כפולה ומשולשת של 'דער היילגער 'צמח''‪ ,‬א היילגער שבת‪,‬‬ ‫וקדושת העיירה הספוגה בהוד קדושת השבת מדור דורים‪.‬‬ ‫שושילתא קדישא – 'אהבת שלום'‪ ,‬היא השבת‪.‬‬ ‫קצר הגיליון‪ ,‬חיוור הדיו‬ ‫בעירת השבת‪-‬קודש‬ ‫ודלות התיבות‪ ,‬מלתאר את‬ ‫בקאסוב החלה עוד אצל‬ ‫העתיד להתרחש בהאי‬ ‫יומא‪ ,‬באותו המקום‪.‬‬ ‫דבר מלכות‬ ‫אביו הגדול מרן רבי יעקב‬ ‫קאפיל חסיד זי"ע‪ ,‬כנודע‪,‬‬ ‫השבת‪ ,‬אשר חל בה בו‬ ‫ברזל‬ ‫ומני אז היא נכס צאן‬ ‫ניצוץ ממשנת‬ ‫לאורך מאות שנות פעולת‬ ‫ביום הילולת רביה"ק ה'צמח‬ ‫רבותינו הקדושים זי"ע‬ ‫צדיק' – שבת בראשית‪ ,‬כ"ט‬ ‫ויזניץ‪.‬‬ ‫צדיקי בית קאסוב‬ ‫תשרי‪ ,‬הכוללת בס"ד גם צד‬ ‫זקיה"ק ה"אמרי ברוך" זי״ע‬ ‫רבותינו במאי זהירי‬ ‫גשמי דביה תחדי נפשא‪,‬‬ ‫התבטא פעם‪" :‬ס׳איז מיר גרינגער צו‬ ‫טפי? בקדושת השבת‪ .‬עד‬ ‫תהיה חטיבה אחת של‬ ‫זאגן דריי מאהל 'מלכויות זכרונות‬ ‫שנודעת שמה ויצאה טבעה‬ ‫רוחניות צרופה‪ ,‬בניווטם של‬ ‫שופרות׳‪ ,‬ווי צו נעמען איין מאהל דעם‬ ‫של 'שבת אין ויזניץ' בכל‬ ‫משפיעים דגולים ונכדי בעל‬ ‫לולב מיטן אתרוג" [נקל לי לומר שלוש‬ ‫העולם כולו‪.‬‬ ‫ההילולא‪ ,‬ותחת השראתו‬ ‫פעמים 'מלכויות זכרונות שופרות'‪ ,‬מלאחוז בידי‬ ‫פעם אחת את הלולב והאתרוג]‬ ‫רזא דשבת – ויזניץ‪,‬‬ ‫הישירה של 'מרא דאתרא' –‬ ‫ורזא דויזניץ – שבת‪ ,‬אות‬ ‫ימים מרומ‬ ‫מים לאורם ולמשנתם‬ ‫רביה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע‪,‬‬ ‫הסביר זאת ה'אמרי חיים'‪ ,‬כי‬ ‫היא לעלמי עד‪.‬‬ ‫של רבו‬ ‫אשר כמו אז שעמד ושימש‬ ‫בנטילת הלולב והאתרוג יש יחודים‬ ‫קאסוב – ה"ק זי"ע שוכני ארץ‬ ‫הרי ש'שבת אין‬ ‫קיטוב ‪ -‬ו‬ ‫עם סיור היסטורי מודרךיזניצא – סאדיגורה‬ ‫והשפיע קדושת שבת לכל‬ ‫רבים‪ .‬והפטיר‪" :‬נו‪ ,‬גייט׳ס פאר‬ ‫ויזניצא' היא בחינת‬ ‫ברחבי העיר ויזניצא‬ ‫עבר‪ ,‬בגיצי אש ובתבערת‬ ‫שטייט׳ס"‪...‬‬ ‫'משמרים ישראל שתי‬ ‫בצילו של בעלובההמרילוכזם שבת מרוממת‬ ‫יוקדים‪ ,‬אף כעת יעמוד‬ ‫וירעיף אור קדושה וטללי‬ ‫שבתות'‪ ,‬בקדושת השבת‪,‬‬ ‫אתרא‬ ‫ובקדושת המקום ‪-‬‬ ‫לא רביה"ק ה'צ דיק' זי"ע‬ ‫תחיה מאוצרו הטוב‪ ,‬לכל‬ ‫אשר יזכה לשוב ולהסתופף‬ ‫בצלו‪ ,‬לעשות את השבת ביים רבי'ן דער 'צמח צדיק' זי"ע‪.‬‬ ‫השבת‬ ‫אל‬ ‫המיוחל‬ ‫במסע‬ ‫‪,‬‬ ‫ד‬ ‫בס"‬ ‫השגה‪,‬‬ ‫קדישא 'ויזניצא'‪.‬‬ ‫ודבר זה בר‬ ‫צ‬ ‫מח‬ ‫בהשתתפות נכ‬ ‫הקדושה והמרוממת‪ ,‬בויזניצא‪ ,‬ביומא דהילולא רבא‪ .‬קדושה‬ ‫ובראשם הרה"צ רבי דיו ואורחים דגולים‬ ‫אשרי הזוכה‪.‬‬ ‫חק האגער שליט"א‬ ‫לוי יצ‬ ‫התקבלה סבסוד ל‪ 7-‬הראשונים‬ ‫במחיר ‪₪ 3,500‬‬ ‫יציאה בס"ד‪:‬‬ ‫א שבת ביים רבי'ן ‪ -‬שבת יארצייט כ"ט תשרי אין ויזניצא‬ ‫מחיר מיוחד ‪₪ 3,900‬‬ ‫יום חמישי בראשית כ"ז תשרי ‪17:15‬‬ ‫חזרה אי"ה‪:‬‬ ‫מהרו להירשם במוקד 'ויזניצא' ‪073-302-5575‬‬ ‫כולל אש"ל מלא ונסיעות פנים‬ ‫יום ראשון נח ל' תשרי ‪19:00‬‬ ‫◄ לפרטים והרשמה במערכת 'הכנסת אורחים ויזניצא'‪► 073-302-5575 :‬‬ ‫אבי‬ ‫בית‬ ‫אל‬ ‫נכס פתי‬ ‫נכס וף‬ ‫כי‬ ‫תפילה מיוחדת ונלהבת תוזעק ברמה‬ ‫נשוב ונראה את הבית הקדוש‪ ,‬את‬ ‫שלום ותורת חיים‪ ,‬ולהמשיך לדבוק‬ ‫לשלום ממשיכי דרכם בגאון ובעוז‪,‬‬ ‫ה'הויף' הכל‪-‬כך מדובר‪ ,‬הישיבה הקדושה‬ ‫באותה משנה מקודשת שראשיתה כאן‪,‬‬ ‫ובראשם מרן אדמו"ר שליט"א רבי ישראל‬ ‫והפנימיה – הכמעט ראשונה מסוגה באזור‪,‬‬ ‫והמשכה לדור דורים‪ ,‬ברחבי תבל‪.‬‬ ‫בן לאה אסתר לרפואה שלמה‪ ,‬אשר‬ ‫שרידי בית המדרש הישן שהיה ה'כלי'‬ ‫למדורת האש הויזניצאית שיקדה בו ושאר‬ ‫נפעל וודאי ישועה ורחמים‪ ,‬לכלל ולפרט‪,‬‬ ‫בנסיעה הבלתי‪-‬נשכחת ביומא דהילולא‬ ‫באותה מדה ובאותו סדר של ישועות‬ ‫תשפ"ה זימן את אבוה"ק לעמוד לימינו‬ ‫בתי המדרשות בעירה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫שהתגלגלו כאן בין המרצפות‪ ,‬בפרנסה‬ ‫עד לישועתו השלמה‪ ,‬ובגלל אבות הושיע‬ ‫רחבה מ'מגירה' בלתי מתרוקנת‪ ,‬בבני‬ ‫ויושיע בנים‪.‬‬ ‫נצעד באותה הדרך‪ ,‬על אותם השבילים‪,‬‬ ‫עם אותן המחשבות והרצונות‪.‬‬ ‫בריכי ובחיי אריכי‪ ,‬בבריאות ובשמחת לב‪.‬‬ ‫ּתֹורת ַחּיִ ים‬ ‫ּכִ י ּבְ אֹור ָּפנֶ יָך נָ ַת ָּת לָ נּו ה"א ַ‬ ‫בצל כנפיך יחסיון‪:‬‬ ‫צדיק ונושע הוא‪:‬‬ ‫וְ ַא ֲהבַ ת ֶח ֶסד‪.‬‬ ‫השבת המרוממת‬ ‫העליה לציון‬ ‫שעות של תענוג וקורת רוח‬ ‫אל הקודש פנימה‬ ‫קריה הומיה‪ :‬ויזניצא‬ ‫ההתרגשות‪ ,‬הצמאון‪ ,‬סדר הנסיעה המרוממת‬ ‫יום שבתון מלא וגדוש‪ ,‬כאשר דמות דיוקנו‬ ‫ברטט‪ ,‬ברתת ובזיע‪ ,‬נעלה אל הציון‬ ‫לשם מועדות פנינו‬ ‫של רביה"ק בעל ה'צמח צדיק' זי"ע בעל‬ ‫רכז הגעגועים ושטף הכמיה והציפיה‪,‬‬ ‫הקדוש שבאוהל המפואר בבית העלמין‬ ‫ההילולא נראית‪ ,‬רוחו חופפת וקדושתו‬ ‫משפעת‪ .‬סדרי שבת מלאים וגדושים‬ ‫החדש בויז'ענקע הסמוכה‪ .‬נהלך ברגש‪,‬‬ ‫יפרצו כמעין המתגבר‪ ,‬עם הדריכה‬ ‫שכינתו' – הכל נולד שם‪ ,‬בעיירה הקטנה‬ ‫לדבקות במשנתו הברורה‪ ,‬בלבבות‬ ‫בדרך המלך נלך‬ ‫הראשונית על סף העיירה‪ ,‬אשר עצם‬ ‫קאסוב‪ .‬היסודות נוצקו שם‪ ,‬שם נסללה‬ ‫מרגישים‪ ,‬מוחות חושבים‪ ,‬ובעיקר‬ ‫במשנתו ובהדרכתו‪.‬‬ ‫כחסיד לפני רבו‪ ,‬כבחיים חיותו‪ .‬כדלים‬ ‫הדרך אל חיי הרוממות המקודשים‬ ‫באוזניים קשובות למעיינם המתגבר‬ ‫'נסיעה' אל רביה"ק‬ ‫וכרשים באנו עדיך רבינו הקדוש רבי‬ ‫הזכרת שמה‪ ,‬מעוררת תלי‪-‬תלים של‬ ‫ה'צמח צדיק'‬ ‫מנחם מענדיל בן רביה"ק רבי חיים‪,‬‬ ‫רגשות קרבת אלוקים ודבקות הבורא‪.‬‬ ‫שבנחלת כולנו – בני איש אחד‪.‬‬ ‫של חשובי אנ"ש‪ ,‬ובראשם המשפיע‬ ‫עיון בתורתו הקדושה‪ ,‬סיפור תהלוכות‬ ‫כבימים ההם‪ ,‬עם עגלות רעועות או‬ ‫לשפוך שיח ולהעתיר בתפילה‪ ,‬להעריך‬ ‫הנודע נו"נ לרבוה"ק הרה"צ ר' לוי יצחק‬ ‫חייו ופעולת צדיק לחיים‪ ,‬לימוד אורחותיו‬ ‫נקודות‪-‬שיא רבות ימלאו את התוכניה‬ ‫עמלם של רבוה"ק ה'אהבת שלום' ובנו‬ ‫בצעדים רגליים‪ ,‬כך בזמן הזה‪ ,‬בתעופה‬ ‫את זכות התקשרותנו אליך‪ ,‬ולחזק את‬ ‫אחריו ה'תורת חיים' זי"ע‪' ,‬לגייר' את‬ ‫האגר שליט"א בן כ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫והתחזקות בצוואותיו הקדושות אשר עודן‬ ‫הגדושה בימים אלה‪ ,‬בצל קדשו של‬ ‫משוכללת מעט יותר – אנחנו עושים‬ ‫חיות וקיימות‪.‬‬ ‫הקשר בהכנעה ראויה ובדבקות במשנתך‬ ‫ה'גן הנאה' הזה‪ ,‬הוא אשר הצמיח את‬ ‫מלונדון אשר ירחיב לאורך כל הנסיעה‬ ‫רביה"ק ה'צמח צדיק' בעצם יומא‬ ‫את אותה הדרך‪ ,‬עם אותה המטרה‪:‬‬ ‫הטהורה אשר השארת אחריך ברכה‪ .‬נא‬ ‫הדורות הבאים‪ ,‬את אותם חסידים ברי‬ ‫בתורתו של אותו צדיק‪ ,‬אשר ממעיינו‬ ‫דהילולא ה‪-‬קמ"ב‪ ,‬לפניו ולאחריו‪.‬‬ ‫להסתופף בצל רביה"ק ה'צמח צדיק'‪.‬‬ ‫שבת שכולה עונג בשבת אחים גם יחד‪,‬‬ ‫ואנא רבינו הקדוש‪ ,‬היה נא קרוב אלינו‬ ‫דעת והשגה‪ ,‬ואת אותן ההדרכות שמהן‬ ‫אנו שותים עד היום‪.‬‬ ‫מיר פארן קיין ויזניץ‪.‬‬ ‫בהרחבת הדעת והלב‪ ,‬בניגוני קודש‬ ‫להעלות שוועתנו השמימה‪ ,‬בכחך הגדול‬ ‫אך טרם לכל‪ ,‬הזכות בעצם השהייה על‬ ‫אנו ניזונים עד היום הזה‪.‬‬ ‫ממורשתו ומורשת צאצאיו הקדושים‪,‬‬ ‫ובהשפעתך העזה 'יתיר מבחייהוי'‪.‬‬ ‫אותן אבנים שדרכו בהם ה'צמח' וה'אמרי‬ ‫איננו נוסעים לסיור ברחבי אירופא‪ ,‬ולא‬ ‫שיחות מרעים נלבבות ודברי פי חכמים‬ ‫ברוך'‪ ,‬ואחריהם בקודש ה'אהבת ישראל'‬ ‫באחד מרגעי השיא של הנסיעה‪ ,‬ביום‬ ‫שורש נשמתנו‪ :‬קאסוב‬ ‫לביקור שורשים במובן הדל שלו‪ .‬אנחנו‬ ‫חן משפיעים דגולים‪ ,‬זקני חסידים ולומדי‬ ‫רגעים נעלים של שיבה אחורנית אל ימי‬ ‫ובניו הקדושים‪ ,‬כאשר מסביבים אותם‬ ‫ששי קודם חצות‪ ,‬נפקוד את ציונם‬ ‫נוסעים עם מטרה מדויקת ויעד ברור‪:‬‬ ‫ממלכתו‪ ,‬אל שעת הכניסה אל הקודש‬ ‫כחומה חסידים‪ ,‬פרחים וזקנים‪ ,‬בביטול‬ ‫הקדוש בשני האוהלים‪ .‬נבקש בזכותם‪,‬‬ ‫שם הכל התחיל‬ ‫תורתו הקדושה‪.‬‬ ‫צום רבי'ן‪ ,‬בלא שום תוספות‪.‬‬ ‫פנימה‪ ,‬לשמוע אורחות חיים‪ ,‬להתברך –‬ ‫ובהכנעה‪ ,‬בתשוקה ובצמאון לשמוע‬ ‫נפציר בהם לפעול עבורנו‪ ,‬לשמר את‬ ‫כל ה'יש' המבורך המהווים היום עולם‬ ‫שבת נועם הנפשות ועדן הרוחות‪.‬‬ ‫ולהוושע‪.‬‬ ‫הברה כל שהיא‪.‬‬ ‫דרך החיים‪ ,‬לצעוד בדרך של אהבת‬ ‫ענק של 'להתענג על ה' וליהנות מזיו‬ ‫וכמו אז‪ ,‬גם היום‪ ,‬השעות תוקדשנה‬ ‫‪+‬אה‪+‬לי‪++‬ם‬ ‫•תפילת מנחה 'צלותא דמעלי‬ ‫יום חמישי בראשית‬ ‫שבתא' בבית ההכנסת אורחים‬ ‫‪+++‬נ‪+‬ט‪++‬ע ‪++‬ה'‬ ‫כ"ז תשרי‪ :‬לויזניצא‬ ‫הסמוך לאוהל הקדוש‬ ‫‪ – 17:15‬הלב ממריא‬ ‫שבת קודש‬ ‫יציאה בס"ד מטרמינל ‪ ,1‬טיסה בחברת‬ ‫נוסעים‬ ‫יומא דהילולא רבא‪ ,‬כ"ט תשרי‬ ‫וויז‪-‬אייר‪ ,‬אורך נסיעה‪ :‬כ‪ 4-‬שעות‬ ‫נפשי חולת אהבתך‬ ‫‪ – 20:20‬על העבר המפואר‬ ‫אנחנו‬ ‫סדרי שבת נלהבים‪ ,‬מלאים וגדושים‪,‬‬ ‫נחיתה ביאשי – רומניה‪.‬‬ ‫מסכת בניית האוהלים הקדושים‬ ‫נעימים וערבים‪ ,‬בצילא קדישא דבעל‬ ‫אחר מעבר גבולות והפסקה ק'לה –‬ ‫על ציוני רבוה"ק בויזניצא נבג"מ – פרק ג‬ ‫ההילולא‬ ‫אל‬ ‫יציאה אל גבול אוקרינא‪ ,‬מסע בן כ‪3-‬‬ ‫בהשתתפות משפיעים נכבדים ופמ"מ‬ ‫שעות‪ ,‬באוטובוסים מורווחים ונעימים‬ ‫הרה"צ ר' לוי יצחק האגר שליט"א‬ ‫‪ /‬מעבר גבול רומניה – אוקרינא ‪/‬‬ ‫המקום‬ ‫נסיעה בת כשעה‪ ,‬אל חמדת לבבנו‬ ‫כך הסתיים הפרק הקודם‪ ,‬אשר סיפר על האוהל שבנה‬ ‫"תקרת האוהל הקדוש היתה סדוקה‪ ,‬הכתלים מטו‬ ‫מוצאי שב"ק בראשית‬ ‫ר' אנטשיל באב"ד ז"ל‪ ,‬ובזה החל הפרק המפעים והמרתק‬ ‫ליפול‪ ,‬ואף הגיעה השעה לבירור אמיתי איה מקום כבודם‬ ‫אור לל' תשרי‬ ‫של בניית האוהל החדש‪ ,‬הנוכחי‪ ,‬המפואר והענקי‪.‬‬ ‫המדויק של שוכני האוהל"‪.‬‬ ‫‪ – 03:00‬ברוך שהגיענו למקום הזה‬ ‫מטל השמים‬ ‫הגעה אל אדמת אבותינו – ויזניצא‪,‬‬ ‫סדרי‬ ‫מעמד 'ויתן לך' והורקת שפע‪ ,‬באוהל‬ ‫ערש מולדתנו‬ ‫המצב ב'ויזניצא'‪ ,‬ההכרעה במאנסי וההוראה ב'שיכון'‬ ‫הקדוש‬ ‫•ארוחת ערב ולינה במלון המפואר‬ ‫אבותיו הקדושים בשיכון ויזניץ‪ ,‬הוא מרן‬ ‫אדמו"ר מויזניץ שליט"א‪.‬‬ ‫כלל אנשי שלומנו דופקי דלתי‬ ‫האוהל הקדוש הישן‪ ,‬הודו פה אחד‬ ‫אדמת קודש הוא‬ ‫נוד‪-‬צ'רמוש שבויזניצא‬ ‫הנסיעה‬ ‫כמעשהו במאנסי‪ ,‬כך מעשהו בתורת‬ ‫כי עת לחננה וכבר בא מועד לשינוי‬ ‫ולהידור‪ ,‬אך למעשה נדחה הדבר‪ ,‬עד‬ ‫סיור נרחב במבואות ויזניצא‪ ,‬כאן הלכו‬ ‫רבותינו‬ ‫יום ששי‪ ,‬עש"ק בראשית‬ ‫כ"ח תשרי‪ :‬קאסוב‪ ,‬קיטוב‪ ,‬ויזניצא‬ ‫ברצו"ה‬ ‫חיים ‪ – 4‬מקום מושבו של מרן אדמו"ר‬ ‫שליט"א‪ .‬השאלות נשאלו‪ ,‬הצדדים‬ ‫שלקח על עצמו את העול הכבד הרה"ח‬ ‫ר' משה צבי שטרן הי"ו יו"ר ויזניצא‪,‬‬ ‫מרחשוון שפתיה‬ ‫מנהג אבותינו בידינו‬ ‫הועלו ופורטו‪ ,‬כלל הפרטים נידונו ומרן‬ ‫ובהחלטה אמיצה נכנס אל עובי הקורה‪.‬‬ ‫תפילת שחרית במלון‪ ,‬באש יוקדת‪,‬‬ ‫שליט"א בשמחה רבה עודד את הפעולה‬ ‫יציאה לכיוון העיר הסמוכה סאדיגורה‬ ‫המאומצת‪ ,‬בירך את העוסקים‪ ,‬והעמיד‬ ‫עם התוכניות הראשונות שכללו‬ ‫(באם יספיק הזמן)‬ ‫בנוסח אשר נולד כאן‬ ‫את הרה"ג ר' שמואל ברגר שליט"א‬ ‫חפירה זהירה במקום הקדוש‪ ,‬ובניית‬ ‫תפילה נלהבת ופקידת ישועה על ציון‬ ‫•אחר התפילה פת שחרית נרחבת‬ ‫רב החברא‪-‬קדישא בקרית ויזניץ‪ ,‬ורב‬ ‫אוהל חדש‪ ,‬רחב ומהודר‪ ,‬הועלו‬ ‫חותן בעל ההילולא קודש הקדשים‬ ‫בשיח חסידים‬ ‫דק"ק ויזניץ ברובע ח' אשדוד ובביהמ"ד‬ ‫התלבטויות עמוקות בענין‪ ,‬מתוך רצון‬ ‫מרוז'ין זי"ע סמוך ליומא דהילולא ג'‬ ‫טאלנא בבני ברק‪ ,‬כרב הפוסק לכל‬ ‫להרבות את כבודם במקסימום האפשרי‬ ‫מרחשוון‬ ‫אל ההורים אשא עיני‬ ‫העניינים האמורים‪ ,‬ועל פיו ישק כל דבר‪.‬‬ ‫– מחד‪ ,‬ומאידך – שלא לקלקל חלילה או‬ ‫נסיעה קצרה‪ ,‬בת כ‪ 25-‬דק' אל מקור‬ ‫להזיק‪.‬‬ ‫•מעבר גבול אוקרינא ‪ -‬רומניה‬ ‫כך באה ההכרעה על בניית האוהל‬ ‫הברכה – קאסוב‬ ‫החדש בצורתו הנוכחית – ברעיון‬ ‫אחת ההתלבטויות המורכבות היתה‬ ‫בענין כותלי האוהל‪.‬‬ ‫יום ראשון נח‬ ‫תפילת רבים נלהבת על ציוני הקודש‬ ‫שהציע כ"ק אדמו"ר שליט"א ממאנסי ‪-‬‬ ‫אדר"ח מרחשוון‬ ‫של רבוה"ק ה'אהבת שלום' וה'תורת‬ ‫לבנות בנין נאה‪ ,‬אך את הכותל הקדמי‬ ‫כזכור‪ ,‬נבנה האוהל בתחילה ללא‬ ‫חיים' זי"ע‪.‬‬ ‫לבנות מחלונות ובכך להשאירו חשוף‬ ‫מחיצות סגורות‪ ,‬המטרה היתה פשוטה‬ ‫•ביקור בביהמ"ד בעיר סירט בו‬ ‫כיהן ברמה הרה"ק ה'מקור ברוך'‬ ‫•נסיעה קצרה נוספת אל קיטוב‬ ‫ופתוח אל העיר‪ ,‬מה שימנע את הבעיה‬ ‫וברורה‪ ,‬למנוע מתושבי המקום הערלים‬ ‫זי"ע (סמוך ונראה ליומ"ד ב'‬ ‫הסמוכה‪ ,‬הבנת קדושת המקום‪,‬‬ ‫האמורה‪ .‬מחד סגור ונאה כראוי לכבודם‪,‬‬ ‫את השימוש במקום לצרכי בילוי‬ ‫אך מאידך פתוח וגלוי למניעת פולשים‬ ‫במרחשוון)‬ ‫ותפילה על ציונו של הרה"ק ר'‬ ‫חלילה וגרוע מכך‪ .‬אך כעת‪ ,‬עם פיתוחי‬ ‫מפוקפקים‪ .‬וכך יצא הרווח כפול‪ ,‬גם‬ ‫הטכנולוגיה והיכולת להתקין מצלמות‪,‬‬ ‫•נסיעה לשאץ לתפילה מיוחדת על‬ ‫משה מקיטוב זי"ע‬ ‫'ישיבה' נאה על קברם‪ ,‬וגם חלונות‬ ‫נראה הדבר כפתרון אפשרי‪.‬‬ ‫ציונו של הרה"ק ר' משה משאץ‬ ‫פתוחים – מהם ישקיפו ספוני טמוני‬ ‫שאלה זו‪ ,‬לצד שאלות הלכתיות‬ ‫זי"ע‬ ‫דארט ווי דער בעל‪-‬שם‪-‬הקדוש‬ ‫אדמת קודש זו למרחקים‪ ,‬כצוואת‬ ‫נוספות הכרוכות בצעד שכזה‪ ,‬הונחו על‬ ‫•תפילת שחרית תחת השפעת‬ ‫טובל'ן איז ער גיגאנען‬ ‫הרה"ק הרבי ר' מענדיל מרימנוב זי"ע‬ ‫שולחנו של זקן צדיקי בית ויזניץ באותה‬ ‫הימים המרוממים‪ ,‬ביהמ"ד המרכזי‬ ‫הסמוך‬ ‫המקודש‬ ‫במעיין‬ ‫טבילה‬ ‫לפתוח חלונות על ציונו להשקיף‬ ‫העת – ראשית שנת תשע"ח – האי ניהו‬ ‫ביאשי‬ ‫לויזניצא‬ ‫ולהשפיע‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר ה'תורת מרדכי' זי"ע‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬רבוה"ק‪ ,‬השקיפו ממעון‬ ‫ה'תורת מרדכי' זי"ע התעניין עד‬ ‫נכדו חביבו‪ ,‬מחשובי החוקרים בצוות 'הגן‬ ‫‪ - 16:00‬מלאים וגדושים‬ ‫שערי שמים פתח‬ ‫קדשכם‪ ,‬ופעלו ברכה לכל הדבקים‬ ‫לאחת‪ ,‬התרגש מהשאיפה לרומם את‬ ‫הנאה' והעמל רבות להרמת קרן ויזניצא‬ ‫המראה מקישינב באוצרות טעונים‬ ‫מעמד התפילה הנשגבת ופתיחת שערי‬ ‫באורחותיכם‪ ,‬ווער ס'פארט‪ ,‬צו וועמען‬ ‫כבוד האבות הקדושים‪ ,‬נתן את ברכתו‬ ‫הרה"צ ר' לוי יצחק האגר שליט"א שטח‬ ‫נחיתה בס"ד בארה"ק בשעה ‪19:00‬‬ ‫ישועה באוהל הקדוש בויזניצא‬ ‫ער פארט‪ ,‬אויף אייער וועג פארט ער‪,‬‬ ‫המלאה‪ ,‬אך קבע כי כלל השאלות‬ ‫בפניו את התוכנית‪ ,‬את הלבטים‪ ,‬את‬ ‫דארפט איר אים א טובה טוהן‪.‬‬ ‫העולות יופנו אל בן אחיו היושב על כס‬ ‫האפשרויות‪ ,‬וביקש הדרכה ברורה‪.‬‬ ‫ו ַי ְ ּמ ֵ ּ‬ ‫ַלא מ ִשׁ ַא ֲלו ֹתֵ נו ּב ְּמ ִד ָּה טוֹב ָה‪ ,‬י ְשׁ וּע ָה ו ְ ַרחֲמ ִים‬ ‫״‬ ‫במקום לעקור את הגפן‬ ‫המהפכה של 'משיאים'‪:‬‬ ‫נהנים מהפירות‬ ‫בבוא העת‪ ,‬כשהמשפחה תחתן בעז”ה את הילדים הראשונים‪ ,‬במקום למשוך‬ ‫את הכסף והתשואות שהצטברו בשוק ההון‪ ,‬תתקבל הלוואה עם הסכום הנדרש‬ ‫המודל הפיננסי שמאפשר לחתן‬ ‫את כל הילדים בלי לקרוס תחת‬ ‫מהגמ”ח ללא ריבית‪ ,‬ורק הסכום החודשי הנדרש להחזרי ההלוואה יימשך מהכסף‬ ‫בוודאי שיש בהצטרפות‬ ‫שנצבר למשפחה בשוק ההון‪ .‬כך לא ייגדע עץ הצמיחה‪ ,‬והכסף הגדול ימשיך לצבור‬ ‫תשואות ולסייע במימון חתונות הילדים הבאים‪.‬‬ ‫לתוכנית זו משום‬ ‫ההחזרים‬ ‫גם אם שוק ההון עובר ירידות זמניות בדיוק בזמן שאחד הילדים נישא (תרחיש‬ ‫קיום מצוות הלואה‬ ‫סביר לאורך ‪ 20‬שנות נישואי הילדים)‪ ,‬הסכום הדרוש לחתונה מתקבל בוודאות דרך‬ ‫הגמ"ח‪ .‬במקביל‪ ,‬תיק ההשקעות מקבל את מרווח הזמן הנדרש כדי להתאושש‪,‬‬ ‫וצדקה‪ ,‬ומאידך‪ ,‬הרי‬ ‫לתקן ולצמוח מחדש‪.‬‬ ‫היא בכלל ההשתדלות‬ ‫דעת גדולים‬ ‫בחודשים האחרונים זוכה מיזם "משיאים" להתעניינות רבה‬ ‫הראויה לכל בית אב‬ ‫ההתעניינות הרחבה במיזם לוותה מהרגע הראשון בהירתמות ובהכוונה צמודה של‬ ‫גדולי הרבנים והדיינים‪ ,‬ובראשם רבני נשיאות המיזם הראב"ד רבי יהודה סילמן‬ ‫ולהצטרפות של אלפי הורים | מהו המודל הכלכלי שקיבל את‬ ‫לקראת תקופת נישואי‬ ‫שליט"א והראב"ד רבי צבי ברוורמן שליט"א‪ .‬עבור משפחות רבות‪ ,‬העובדה שגדולי‬ ‫ישראל בדקו וחקרו‪ ,‬וסומכים את ידיהם על המיזם‪ ,‬היא אבן היסוד המאפשרת‬ ‫ברכתם ועידודם של גדולי הפוסקים‪ ,‬ואיך הוא משנה מן היסוד‬ ‫הצאצאים‪ ,‬להעמיד‬ ‫להצטרף לתוכנית בביטחון מלא‪.‬‬ ‫את ההיערכות לחתונות הילדים הבעל"ט?‬ ‫קרן קיימת נושאת‬ ‫את המיזם מוביל בפועל איש שוק ההון ר' יוסף מינצברג‪ ,‬לצד מומחים פיננסיים‪,‬‬ ‫בשיתוף פעולה עם הגמ"חים הגדולים ובראשם הגמ"ח המרכזי ובחיבור ישיר לבתי‬ ‫פירות לעבור תקופה זו‬ ‫ההשקעות המובילים בישראל‪.‬‬ ‫אך כשהילדים גדלים וכמה חתונות מגיעות ברצף צפוף‪ ,‬העומס הופך למעמסה‬ ‫כבדה שעלולה למוטט גם משפחה אחראית ומסודרת‪ .‬השאלה אינה רק איך‬ ‫המהפכה השקטה‪:‬‬ ‫בקהילות‪ ,‬בבתי המדרש ובאלפי בתים‬ ‫בשמחת לב ובהרווחה‪.‬‬ ‫היתרון הגדול‪ :‬הזמן‬ ‫ככל שמתחילים מוקדם יותר‪ ,‬כשהילדים קטנים‪ ,‬אפשר לבנות את התוכנית‬ ‫מממנים את החתונה הקרובה‪ ,‬אלא איך דואגים לכל הילדים‪ ,‬בלי שהעתיד של אחד‬ ‫יבוא על חשבון השני‪.‬‬ ‫בחודשים האחרונים משהו חדש ומרענן מתרחש בעולם הכלכלה החרדית‪.‬‬ ‫בהדרגה ובסכום חודשי נגיש יותר‪ .‬זו אינה רק שאלה של כמה מפקידים‪ ,‬אלא של‬ ‫הבשורה של מיזם 'משיאים' היכתה גלים בכל ריכוזי הציבור החרדי‪ ,‬והביאה עמה‬ ‫כמובן שכיהודים מאמינים אנו יודעים שהקב”ה עוזר ונמצא איתנו תמיד‪ ,‬ובפרט‬ ‫גל הצטרפות חסר תקדים‪ .‬המוקדים אינם נחים לרגע‪ :‬עשרות פניות מגיעות מדי‬ ‫כמה שנים הכסף יכול להישאר מושקע‪ .‬הרווחים שנצברים לאורך התקופה עשויים‬ ‫הגר"י סילמן לשיט"א‬ ‫בעצמם להמשיך לצמוח‪ .‬זהו אפקט הריבית דריבית‪ .‬לכן התוכנית אינה מיועדת‬ ‫בכל עניין החתונות נראים ניסים גלויים וסייעתא דשמיא מיוחדת‪ .‬אך כפי שהורו כל‬ ‫גדולי הדור‪ ,‬מחובתנו לעשות את ההשתדלות ולא להסתמך על הנס‪.‬‬ ‫יום ביומו של הורים המבקשים לבנות מפת דרכים בטוחה לחתונות הילדים‪ ,‬ואלפי‬ ‫רק למי שיכול להפריש סכומים גדולים; היא מבקשת להפוך תכנון עקבי‪ ,‬משפחתי‬ ‫משפחות כבר צעדו את הצעד הראשון והבטיחו את עתידן הכלכלי‪.‬‬ ‫וארוך טווח לחלק מההיערכות לחתונות הילדים‪.‬‬ ‫לקחת את הטוב מכל העולמות‬ ‫הסיבה להצלחה הכבירה ברורה‪ :‬הציבור מבין שבעידן שבו עלויות החתונות‬ ‫הפתרונות המקובלים נשענים בדרך כלל על אחד משני כלים‪ :‬גמ״חים והלוואות‪,‬‬ ‫והדירות מגיעות לסכומי עתק‪ ,‬לא ניתן עוד להיערך בשיטות הישנות‪ ,‬שבסכומים‬ ‫או חיסכון והשקעה‪.‬‬ ‫גדולים עלולות להוביל לקריסה כלכלית חלילה של ההורים‪.‬‬ ‫משל הגפן‬ ‫כאשר בבית בלע"ה גדלים ‪ 7 ,6‬או ‪ 8‬ילדים‪ ,‬לחתונות הראשונות עוד אפשר להתכונן‪.‬‬ ‫הכסף תמיד נשאר שלכם‬ ‫לגמ״ח יש יתרון משמעותי של ביטחון וודאות‪ :‬בעת הצורך מקבלים סכום ידוע‬ ‫מראש‪ ,‬בתנאים המתאימים למסלול ולזכאות‪ .‬האתגר מתחיל כאשר כמה הלוואות‬ ‫ב״משיאים״ בונים לכל משפחה תוכנית לפי הנתונים שלה‪ .‬הכספים אינם מוחזקים‬ ‫מצטברות במקביל‪ ,‬וההחזרים החודשיים גדלים ומכבידים מאוד‪.‬‬ ‫בשום שלב ב’משיאים’ אלא עוברים ישירות לקופת הגמ”ח ולבתי השקעות‬ ‫שוק ההון‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מאפשר לכסף לצמוח לאורך זמן באמצעות אפקט‬ ‫ברישום ישיר על שם ההורים והילד‪ .‬התפקיד של ״משיאים״ הוא לבנות את‬ ‫הריבית‪-‬דריבית‪ .‬אלא שכדי להגיע לסכום הרצוי לחתונות הוא דורש כבר בהתחלה‬ ‫התוכנית וללוות את התהליך באמצעות הגורמים המורשים‪.‬‬ ‫למה אסור לעקור את העץ ביום החתונה?‬ ‫הפקדה חודשית יחסית גבוהה‪ ,‬התמדה וסבלנות גם בעיתות משבר‪ ,‬והתמודדות‬ ‫דמיינו שנטעתם גפן מניבה והשקעתם בה שנים של עבודה והשקיה‪ .‬בהגיע‬ ‫מתמדת עם תנודות השווקים היוצרות חוסר וודאות‪ .‬הסיכון הגדול ביותר הוא מצב‬ ‫הסיבה שהמיזם מעורר עניין כה רב‪ :‬הוא אינו מבקש לתת תשובה רק לחתונה‬ ‫שבו בדיוק בעת החתונה הבורסה תיפול או תהיה בשפל‪ ,‬והמשפחה תיאלץ לפדות‬ ‫הקרובה‪ ,‬אלא לשאלה שכל משפחה מתמודדת איתה מלידת הילד הראשון‪ :‬איך‬ ‫עונת הבציר הראשונה‪ ,‬במקום לקטוף את אשכולות הענבים הבשלים‪ ,‬אתם‬ ‫עוקרים את הגפן כולה מהשורש כדי להשתמש בענפיה‪ .‬ברור לכל בר דעת‬ ‫את הכסף בהפסד‪.‬‬ ‫נצליח להגיע מוכנים ולחתן את כל הילדים בנחת ובכבוד?‬ ‫שבשנה הבאה לא יישאר דבר‪.‬‬ ‫הפתרון בשיטת השילוב‬ ‫זה בדיוק מה שקורה כאשר פודים את תיק ההשקעות בחתונת הילד‬ ‫בדיוק לשם כך התגייסו מומחי כלכלה בכירים ואנשי שוק ההון‪ ,‬כדי למצוא מענה‬ ‫הראשון‪ :‬עוקרים את מנוע הריבית‪-‬דריבית שצמח במשך ‪ 20‬שנה‪.‬‬ ‫שיעניק ודאות מלאה ויציבות ללא היקלעות לחובות והחזרים בלתי אפשריים‪.‬‬ ‫שיטת לובסט‪ ,‬שעליה מבוססת התוכנית‪ ,‬אינה מציעה לבחור בין שתי האפשרויות‪,‬‬ ‫השיטה של 'משיאים' קובעת‪ :‬הגפן נשארת נטועה באדמה!‬ ‫אלא מעניקה לכל אחת מהן תפקיד מוגדר ומדויק‪ :‬שוק ההון הוא מנוע הצמיחה‬ ‫ליצירת קשר עם משרדי ‘משיאים’ חייגו >‬ ‫ביום החתונה נעזרים בהלוואת גמ"ח בטוחה בסכום ידוע מראש‪ .‬תיק‬ ‫ארוך הטווח‪ ,‬הגמ"ח הוא הביטחון והגב‪.‬‬ ‫ההשקעות ממשיך לצמוח במלוא עוצמתו ללא הפרעה‪ ,‬ואילו פירות הגפן‬ ‫‪03-690-0029‬‬ ‫(הרווחים והתשואות המצטברות) הם אלו שמכסים באופן שוטף את החזרי‬ ‫בכל חודש המשפחה מפקידה סכום שחלקו מופנה לגמ"ח וחלקו לשוק ההון‪ .‬גובה‬ ‫הגמ"ח מדי חודש‪ .‬כך מחתנים בכבוד‪ ,‬את כל הילדים אחד אחרי השני‪.‬‬ ‫הסכום והיחס בין הרכיבים נקבעים בהתאמה אישית מלאה ‪ -‬לפי גילאי הילדים‪,‬‬ ‫מספרם‪ ,‬היעד המשפחתי והיכולת החודשית השוטפת‪.‬‬ ‫נהנים‬ ‫משיאים‬ ‫צומחים‬ ‫נוטעים‬ ‫מתכננים‬ ‫ההון שנצבר מסייע בהחזרים החודשיים‬ ‫וממשיך לצמוח לחתונות הבאות‪.‬‬ ‫נעזרים בגמ״ח בזמן החתונה‬ ‫בלי למשוך כספים משוק ההון‬ ‫נותנים לזמן ולאפקט‬ ‫התשואה לעבוד עבורכם‬ ‫מתחילים בהפקדות לתוכנית‬ ‫בגמ"ח ובשוק ההון‬ ‫בונים תכנית משפחתית‬ ‫המשלבת בין גמ״ח לשוק ההון‬ ‫כך זה עובד >‬ ‫ות‪ ,‬אינה מבטיחה תשואה‪ ,‬והמסחר כרוך בסיכון‪ .‬הגמ"חים אינם שותפים ב'משיאים' וההצטרפות אליהם כפופה לתקנונם‪.‬‬ ‫המידע כללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות‪ .‬הפעילות מבוצעת רק מול סוכני ביטוח מורשים‪' .‬משיאים' אינה יועצת השקע‬ ‫הגאון רבי שמעון אנשין שליט״א‪ ,‬רב קהילת‬ ‫ברסלב‪ ,‬בעת התרשמות מסדרי המאפייה‬ ‫המצות שעוררו את‬ ‫התפעלותם של גדולי ישראל‬ ‫וחכמי התורה והחסידות‬ ‫דקות‬ ‫שלוש‬ ‫של חרדת קודש‬ ‫פחות משלוש דקות מנתינת המים בקמח ועד מצה אפויה • אברכים בני תורה ויראי שמים‬ ‫המופקדים על מלאכת הקודש • שורת הידורים ייחודיים • ומצה דקה ופריכה שכבר הפכה לשם‬ ‫דבר • לקראת פתיחת עונת האפייה אחרי חג הסוכות‪ ,‬כתבנו שמעון טווערסקי נכנס אל "מצה‬ ‫בעקערי" באלעד‪ ,‬עקב מקרוב אחר מלאכת האפייה וחזר עם רשמים ממקום שבו החיפזון של‬ ‫יציאת מצרים מקבל בכל יום מחדש משמעות מוחשית‬ ‫מרן הגאון הגדול רבי אהרן פלדמן שליט״א‪,‬‬ ‫ראש ישיבת נר ישראל וזקן ראשי הישיבות בארה״ב‪,‬‬ ‫במהלך שהותו במאפיית המצות‬ ‫מרן הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס שליט״א‪ ,‬גאב״ד חניכי הישיבות‪ ,‬בביקור במאפיית המצות‬ ‫שמעון טווערסקי‬ ‫כשההידור מגיע‬ ‫הביתה‬ ‫ואז מגיעה המצה מן המאפייה אל המקום‬ ‫אליו נועדה‪ ,‬שולחן חג החירות בבני היראים‪.‬‬ ‫הידור שנמצא בפרטים‬ ‫במאפיית מצות‪ ,‬הפרטים הקטנים הם‬ ‫הסיפור הגדול‪.‬‬ ‫את העבודה מתחילתה ועד סופה‪.‬‬ ‫יש משהו במראה הזה שמחזיר את המתבונן‬ ‫אל הפשטות של דורות קודמים‪.‬‬ ‫קמח‪ .‬מים‪ .‬ידיים עובדות‪ .‬תנור בוער‪.‬‬ ‫ומעל הכול‪ ,‬הידיעה שלא מדובר בעוד מוצר‬ ‫פחות‬ ‫משלוש דקות‬ ‫"‬ ‫יש רגע שבו המילים העתיקות מקבלות‬ ‫פתאום חיים‪.‬‬ ‫אני עומד שם כשהמים נשפכים אל הקמח‪.‬‬ ‫קול ה"לשם מצת מצווה" נשמע בחלל‪.‬‬ ‫הידיים מתחילות במלאכתן‪ ,‬העיסה עוברת‬ ‫מן המים והקמח‬ ‫היוצא מקו ייצור‪ ,‬אלא במצה שתעלה בעוד‬ ‫במהירות מעמדה לעמדה‪ ,‬התנור בוער‪ ,‬ובתוך‬ ‫הקצב הגבוה של האפייה מאפשר להגיע‬ ‫שיטת העבודה ב"מצה בעקערי" נבנתה סביב‬ ‫חודשים אחדים על שולחן הסדר‪ ,‬בשעה שבה‬ ‫פחות משלוש דקות יוצאת מצה אפויה‪.‬‬ ‫ועד המצה‬ ‫לתפוקה משמעותית ביותר‪ ,‬וממילא להנגיש‬ ‫שאיפה אחת‪ :‬שהעיסה תתקדם במהירות‬ ‫אב יהודי יגביה אותה ויאמר‪" :‬הא לחמא‬ ‫לרגע נדמה שהשעון כאן מתקתק אחרת‪.‬‬ ‫את מצות היד מרש"י ורש"ם במחיר המאפשר‬ ‫ובזריזות מרגע נתינת המים ועד האפייה‪.‬‬ ‫עניא"‪.‬‬ ‫מאז יצאו אבותינו ממצרים בחיפזון‪ ,‬מלווה‬ ‫האפויה‬ ‫למשפחות להעלות אותן על השולחן בהרחבה‬ ‫גם התנור משתלב בשורת ההידורים‪ :‬רשת‬ ‫דווקא כאן‪ ,‬בתוך הקצב המהיר כל כך‪,‬‬ ‫הזריזות את מצוות המצה‪ .‬דור אחר דור‪,‬‬ ‫ובשפע עצום לאורך כל ימי הפסח‪.‬‬ ‫התנור עוברת בכל סיבוב דרך אש בחום של כ‬ ‫"‬ ‫המראה של האברכים העוסקים במלאכה‬ ‫שנה אחר שנה‪ ,‬עמלו יהודים בערבי פסחים‬ ‫והבשורה אינה מסתיימת במחיר‪.‬‬ ‫‪ 650‬מעלות‪ ,‬באופן המעניק בכל מחזור מחדש‬ ‫ריגש אותי‪ .‬הזריזות איננה רק עניין של‬ ‫מתוך אותה חרדת קודש‪ :‬לשמור‪ ,‬למהר‪,‬‬ ‫מרן הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט״א‪ ,‬ראש ישיבת חברון‪,‬‬ ‫המצות דקות‪ ,‬אחידות ופריכות‪ ,‬וטעמן הפך‬ ‫את מעלת "תנור ראשון"‪.‬‬ ‫בעת ביקורו במאפייה‬ ‫הספק; היא מורגשת כחלק מאווירת המצווה‬ ‫לדקדק ולהדר‪.‬‬ ‫עם השנים לאחד מסימני ההיכר של "מצה‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫ובתוך העולם העתיק הזה צמחה בשנים‬ ‫בעקערי"‪.‬‬ ‫גם גדולי התורה וחכמי ההוראה שביקרו‬ ‫האחרונות באלעד מאפייה שהצליחה לעורר‬ ‫כך נפגשים על שולחן אחד הידור‪ ,‬טעם‬ ‫במקום עמדו בדבריהם על השילוב הזה‪:‬‬ ‫עניין מיוחד אצל רבנים‪ ,‬דיינים ומורי הוראה‪.‬‬ ‫ונגישות‪.‬‬ ‫מהירות האפייה‪ ,‬שורת ההידורים והעובדים‬ ‫שמה‪" :‬מצה בעקערי"‪.‬‬ ‫"‬ ‫בני התורה ויראי השמים המופקדים על‬ ‫"‬ ‫המלאכה‪.‬‬ ‫כשהשעון הופך להידור‬ ‫מצות יד‬ ‫קמח ומים‬ ‫פחות משלוש דקות‪.‬‬ ‫זה הנתון שתופס מיד את העין‪ ,‬אבל‬ ‫מהודרות ביותר‬ ‫זריזות‬ ‫כשעומדים כאן ורואים את התהליך מתרחש‬ ‫לא רק לליל הסדר‬ ‫ולשם מצת מצוה‬ ‫הגאון הגדול רבי משה מרדכי קארפ שליט״א‪ ,‬בעת התבוננות בסדרי‬ ‫אפיית המצות‬ ‫מול העיניים‪ ,‬מבינים שמאחוריו מסתתר‬ ‫הרבה יותר משעון‪.‬‬ ‫כ״ק האדמו״ר ממישקולץ שליט״א‪ ,‬בעיצומה של עבודת המצות במאפייה‬ ‫מסורת עתיקה‬ ‫אברכים סביב שולחן‬ ‫אלא לשולחן‬ ‫מרן החתם סופר מעיד בתשובותיו על אפיית‬ ‫התנורים יובערו‪ .‬האברכים יתפסו את‬ ‫הגאון החסיד רבי זושא הורוביץ שליט"א‬ ‫רב דקהילת החסידים באלעד‬ ‫שממשיכה לחיות‬ ‫המצות‬ ‫מצות שבה מתחילת נתינת המים בקמח ועד‬ ‫הפסח כולו‬ ‫"‬ ‫מקומם‪ .‬המים יישפכו אל הקמח‪ .‬ושוב‬ ‫הוצאת המצה מן התנור חלפו שתיים או‬ ‫"‬ ‫יישמע בחלל ה"לשם מצת מצווה"‪.‬‬ ‫אבל אולי הסיפור של המקום נמצא דווקא‬ ‫שלוש דקות בלבד‪.‬‬ ‫בחוץ עוד יהיה תשרי‪.‬‬ ‫אל המאפייה הגיעו במהלך השנים רבנים‪,‬‬ ‫באנשים‪.‬‬ ‫ב"מצה בעקערי" הפכה הזריזות הזו לרוח‬ ‫בפנים כבר יתחיל ניסן‪.‬‬ ‫דיינים ומורי הוראה‪ .‬הם עברו בין העמדות‪,‬‬ ‫וכאן‪ ,‬אני מודה‪ ,‬התפעלתי במיוחד‪.‬‬ ‫המלווה את האפייה כולה‪.‬‬ ‫ומדי דקות ספורות תצא מן התנור מצה‬ ‫עקבו אחר האפייה מקרוב ועמדו על‬ ‫סביב שולחנות העבודה עומדים אברכים‬ ‫מרגע שהמים פוגשים את הקמח מתחילה‬ ‫נוספת‪ ,‬דקה‪ ,‬פריכה ומהודרת‪ ,‬הנושאת‬ ‫ההקפדות המלוות אותה‪.‬‬ ‫בני תורה וחסידים‪ ,‬יראי שמים‪ ,‬המופקדים‬ ‫תנועה רציפה‪ :‬לישה‪ ,‬רידוד‪ ,‬ניקוב ומיד אל‬ ‫איתה מסורת בת אלפי שנים‪.‬‬ ‫מיד אחרי סוכות‬ ‫בעצמם על מלאכת המצות‪ .‬הלבוש אברכי‪,‬‬ ‫התנור הלוהט‪.‬‬ ‫המכתבים שנכתבו לאחר אותם ביקורים‬ ‫האווירה בית־מדרשית‪ ,‬ובידי העובדים‬ ‫אני עומד מן הצד ורואה את הקצב‪ .‬אבל‬ ‫בעוד שבועות אחדים‪ ,‬כשהסכך רק ייאסף‪,‬‬ ‫ועל השעון?‬ ‫מספרים את מה שקשה להעביר בתמונה‪:‬‬ ‫טלפונים כשרים בלבד‪.‬‬ ‫אחרי כמה דקות של התבוננות‪ ,‬רואים כבר‬ ‫באלעד כבר יתחילו בעבודת הקודש על פסח‪.‬‬ ‫פחות משלוש דקות‪.‬‬ ‫התפעלות מן הזריזות‪ ,‬מן ההידורים ומן‬ ‫זו נקודה שמרגישים בה מיד כשנכנסים‬ ‫משהו נוסף‪ :‬את הכוונה‪.‬‬ ‫האווירה שבה נעשית מלאכת המצות‪.‬‬ ‫למקום‪.‬‬ ‫כי כאן‪ ,‬כל שנייה היא חלק מן ההידור‪.‬‬ ‫יום אחר יום הם מגיעים לעסוק במלאכת‬ ‫המצות‪ ,‬והמילים "לשם מצת מצווה" מלוות‬ ‫הגאון הגדול רבי משה ברנדסדורפר שליט״א‪ ,‬גאב"ד היכל‬ ‫ההוראה‪ ,‬במהלך סיור במאפיית המצות‬ ‫א שבת טיש‬ ‫חיים מאיר הייגר‬ ‫חתונה פלאן ויזניץ‬ ‫מבית עזרת נישואין‬ ‫נגילה ונשמחה בך‬ ‫מהיום‬ ‫יו"ט ראשון של סוכות‪ ,‬האברכים והבחורים כבר התאספו‬ ‫לתפילת מנחה בביתו נאוה קודש של רביה"ק ה'אמרי חיים'‬ ‫הכל במוקד אחד!‬ ‫זי"ע‪ ,‬ממתינים לכניסת רבינו‪ .‬משום מה השתהה רבינו להיכנס‬ ‫‪03-6285819‬‬ ‫לתפילה‪ ,‬עד שהגבאי נכנס לסוכה ואמר לנוכחים‪" :‬דער רבי‬ ‫האט געהייסן זינגען!" כמובן שתיכף ומיד החל הציבור לשיר‬ ‫ולרקוד לכבוד היום‪.‬‬ ‫כעבור זמן מה נכנס הרבי לתפילת מנחה‪ ,‬אחר כך פנה‬ ‫�ָּׂש�ׂׂשֹוֹן‪ִִ ,‬מַּמ ַ�ַּעְיְ ֵנֵי ַַה ְׁיְׁשּוּ ָָעה‬ ‫ּוּ ְׁש�ׁ ַַא �ּ‬ ‫ְבְֶּתם ַַמִיִ ם ְּב ׂ‬ ‫לציבור‪" :‬האם באתם לסוכתי לפהק?! את זאת תוכלו לעשות‬ ‫בסוכתכם‪ ,‬כאן צריך לשיר ולרקוד לכבוד היום‪ ,‬מדארף הייסן‬ ‫זינגען?!"‪.‬‬ ‫א ווארט‬ ‫רוב הציבור לא זכה לשאוב שמחה ממקור השמחה – רבינו‬ ‫ה'אמרי חיים' זי"ע‪ ,‬אולם ב"ה זוכים אנו לשמוח בשמחת בית‬ ‫השואבה אצל רבינו שליט"א‪ ,‬אשר דולה ומשקה לנו ממקור‬ ‫הממון הרב שמפזרים על אתרוג‬ ‫השמחה‪ ,‬בכל ימות השנה בכלל‪ ,‬ובחג הסוכות בפרט‪.‬‬ ‫כתב רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע במכתב קודש‪:‬‬ ‫ביותר פורצת השמחה במלאו עוזה כשמגיעים לשיר שירי‬ ‫אחד הצדיקים פירש את מאמר חז"ל (ב"ק צז‪):‬‬ ‫גדלות הבורא‪ :‬יש בורא עולם‪ ,‬כי ה' הוא האלקים‪ ,‬ס'איז‬ ‫'מטבע של ירושלים ‪ -‬דוד ושלמה מצד אחד‪,‬‬ ‫דאך האלטס הבל הבלים וכדו'‪ ,‬או לחילופין על הקשר בין‬ ‫וירושלים עיר הקודש מצד אחר'‪ .‬רק אם דוד ושלמה‬ ‫השי"ת לעמו ישראל‪ :‬ישראל בטח בה'‪ ,‬באלקים בטחתי‪,‬‬ ‫‪ -‬האב והבן‪ ,‬עומדים מצד אחד‪ ,‬דהיינו שהבן אינו‬ ‫קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא וכדו'‪ .‬אז רואים בחוש‬ ‫שרבינו שליט"א יוצא מגדרו‪ ,‬עיניו מופנות כלפי מעלה‪ ,‬וידיו‬ ‫סר מדרך האב‪ ,‬אז ירושלים על תילה בנויה‪.‬‬ ‫מונפות אל על‪ ,‬והשמחה עולה על גדותיה‪ .‬עולה על כולנה‬ ‫בדרך זו‪ ,‬נתן רבינו טעם לכך שמדקדקים ביותר ואף‬ ‫היא השמחה ביום שמיני עצרת‪ ,‬התנועות הנלהבות בשעת‬ ‫נותנים סכום עצום לקנות אתרוג הדר ומהודר‪ ,‬נקי‬ ‫ההקפות‪ ,‬קולות ההתלהבות בשעת השירה‪ ,‬מי יתן ונזכה‬ ‫מכל‪ ,‬כרבן גמליאל שנתן אלף זוז (סוכה מא‪ ,):‬יען‬ ‫אגף‬ ‫אגף‬ ‫ב לבירורים‬ ‫גם השנה ועוד שנים רבות בצילא דמהימנותא‪ ,‬מתוך בריות‬ ‫כי האתרוג טעם עצו ופריו שווה ‪ -‬הפרי הנולד‬ ‫ההלוואות‬ ‫הפיקדונות‬ ‫נושאי גביה‬ ‫גופא ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫הלא זוהי משנת חייו‪ ,‬ואת זה היא מחדיר בנו בכל עת‬ ‫שווה בטעמו לאילן המוליד‪ ,‬האב והבן הם בצד‬ ‫אחד‪ ,‬ולהגיע לכך יפזר אדם כל אשר יש לו‪' ,‬כל‬ ‫ובכל שעה‪ ,‬לעבן מיטן באשעפער‪ ,‬לשמוח בו‪ ,‬לבטוח בו‪ ,‬יהודי‬ ‫חפציך לא ישוו בה'‪.‬‬ ‫תי‬ ‫ביר סטטוס‬ ‫אוםצופגישה‬ ‫צריך לחיות עשרים וארבע שעות עם השי"ת‪ .‬ובחג הזה הזמן‬ ‫חבוררי אפריון‬ ‫אגף ההשקעות‬ ‫'גפן אפריון'‬ ‫מק עית‬ ‫גרמא להחדיר זאת ביתר שאת ועוז‪.‬‬ ‫בספה"ק 'ישמח ישראל' מביא בשם אביו להקשות‪ ,‬דהלא‬ ‫בשמיני עצרת לא נכתב בתורה שמחה כלל‪ ,‬ומדוע רואים‬ ‫א ניגון‬ ‫מידע‬ ‫ליווי והכוונה‬ ‫הנהלה‬ ‫שמנהג כל קהילות ישראל להרבות בהם שמחה יתירה?‬ ‫ניגונים לחג הסוכות‪:‬‬ ‫והסברה‬ ‫ומבאר שם דבאמת כל מצוה צריכה להיעשות בשמחה‪ ,‬ולכן‬ ‫אגורה באהלך עולמים‪ ,‬עולו אושפיזין‪ ,‬למען יידעו‪ ,‬ושמחת‬ ‫בתקופת נישואין‬ ‫קרבנות חג הסוכות צריכים להיעשות בשמחה‪ ,‬אף ששבעים‬ ‫בחגך‪ ,‬אבינו מלכנו – מאן דיתיב [נהוג לזמר בהושע"ר]‪.‬‬ ‫פרי החג רומזים לשבעים אומות העולם‪ .‬ולכן כתבה התורה‬ ‫ניגונים ליו"ט‪:‬‬ ‫במצות ד' מינים‪" :‬ושמחתם לפני ה' אלקיכם"‪ ,‬כי מצות ארבעת‬ ‫מלך רחמן‪ ,‬אתה בחרתנו‪ ,‬בנה ביתך‪ ,‬ותערב‪ ,‬השב שכינתך‪,‬‬ ‫הללו‪ ,‬הודו לד'‪ ,‬אודך כי עניתני‪ ,‬מאת ד'‪ ,‬פתחו לי‪ ,‬א‪-‬לי אתה‪,‬‬ ‫מזכירות‬ ‫המינים נצטוו רק בני ישראל‪ ,‬ובזה צריכים בני ישראל לשמוח‬ ‫ביותר שהם נבחרו מכל האומות להיות לפני ה' אלקיכם‪ .‬ומזה‬ ‫וקרב פזורנו‪.‬‬ ‫הבינו בני ישראל שביום שמיני עצרת‪ ,‬היום אשר הקב"ה מבקש‬ ‫ניגוני שמחת בית השואבה‪:‬‬ ‫מאתנו‪" :‬עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם"‪ ,‬הקב"ה חפץ‬ ‫ניגוני שמחה ואמונה והודי'‪ ,‬זמירות ישראל באידיש ועוד‬ ‫להתייחד רק עמנו‪ ,‬א ודאי דארף מען טאנצען ביז'ן כּיפה‪.‬‬ ‫‪ 144‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫זכרון להולכים‬ ‫בצרור החיים‬ ‫כדבריו‪ .‬ביום הקדוש התפללתי על מטתי שעמדה‬ ‫בחדר הסמוך מול היכל ביהמ"ד‪ ,‬וזכורני שבליל‬ ‫יום הכיפורים בא המשגיח רבי משה לבקרני‪,‬‬ ‫הרה"ח ר' אליהו אריה ליבוביץ ז"ל‬ ‫למחרת יו"כ חזרתי לחיפה ושם המשכתי את‬ ‫החזרות'‪.‬‬ ‫מרביץ תורה ושקדן עמוס בתורה‬ ‫בסוף תשרי תשכ"ד נבחן בהצלחה מרובה‬ ‫אצל הגאונים האדירים רבי יהושע מנדל‬ ‫אהרנברג מחשובי רבני ת"א‪ ,‬רבי ישראל יצחק‬ ‫להשי"ת בזמר 'כי לך‬ ‫בבני ברק נלב"ע בכ"ח באלול הרה"ח ר' אליהו אריה הלוי‬ ‫רייזמאן ראב"ד ירושלים‪ ,‬רבי משה אריה פריינד‬ ‫טוב להודות' בניגון‬ ‫ליבוביץ ז"ל‪ ,‬מזקני וחשובי אנ"ש‪ ,‬שהלך לעולמו עטור בעמל‬ ‫לימים גאב"ד ירושלים‪ ,‬הרה"ק מסטרופקוב‪,‬‬ ‫הידוע של הרה"ק‬ ‫התורה ובמעשים טובים והוא בן ‪ 80‬בפטירתו‪.‬‬ ‫רבי צבי קינסטליכער המכונה 'סעבענער רב'‬ ‫בשעה ‪ 4.30‬התחיל במסירת שיעור דף היומי בביהכ"נ‬ ‫מסקולען‪ ,‬בגעגועים‬ ‫‪ -‬שהיתר הוראה ממנו היתה משאת נפשו של‬ ‫מגדולי תלמידי ווישווא‬ ‫גדולים היה ר' אליהו‬ ‫כל צורב‪ ,‬רבי מרדכי יפה שלזינגר ראב"ד בתל‬ ‫המרכזי שבשיכון ה'‪ ,‬שיעור שמסר ברציפות משנת‬ ‫המנוח נולד לאביו הגה"צ ר' אברהם יעקב הלוי ליבוביץ‬ ‫אביב‪ ,‬זצ"ל‪ ,‬מכולם קיבל היתרי הוראה מופלגים‬ ‫אריה שר ניגון זה‬ ‫תשמ"ד עד תש"פ ל"ו שנים כולם שוים לטובה‪,‬‬ ‫ואף לעיתות שמחה‬ ‫זצ"ל אבד"ק יאסי ברומניה ובעל 'איל מילואים'‪ .‬משפחה זו‬ ‫ונדירים בתוכנם‪.‬‬ ‫היו במקורם חסידי רוזין ‪ -‬שטפנשט‪ ,‬בוהוש‪ ,‬ושאר ענפי‬ ‫בשנת תשכ"ה נלקח לחתן אצל הגה"ח רבי‬ ‫היה מרקד מצוה‬ ‫וכה תיאר את הכנותיו לקבלת היתר ההוראה‪" :‬בחודש תמוז‬ ‫טאנץ בניגון זה‪.‬‬ ‫בית רוזין‪ .‬כן היו קשורים לבית ויזניץ‪ ,‬זקנו הרה"ח ר' אליהו‬ ‫הלל וינד ז"ל משב"ק הרה"ק מהר"א מבעלזא‬ ‫תשכ"ג החליט אבי כי הגיעה העת שאעמוד בכור המבחן אצל‬ ‫בהגיעם לארה"ק‬ ‫אריה חיים הלוי זצ"ל שלח את בנו היניק וחכים אברהם יעקב‬ ‫זי"ע‪ ,‬שהיה חתנו של הגאון האדיר ר' פינחס עפשטיין זצ"ל‬ ‫הרבנים הגאונים זצוק"ל‪ ,‬ורצה שתיכף אחר ירח האיתנים אבחן‬ ‫השתכנו בשכונת‬ ‫ללמוד בישיבת 'בית ישראל' בווישווא‪ ,‬תחת נשיאותו הרמה‬ ‫ראב"ד ירושלים בימים ההם‪ ,‬הגר"פ עפשטיין קירב וחיבב‬ ‫על כל ההלכות‪ .‬מאז עד המבחנים עצמם שהתקיימו בתחילת‬ ‫חליסה בחיפה‬ ‫של מרן ה'שארית מנחם' מוישווא זי"ע‪ .‬הגם שווישווא שכנה‬ ‫את נכדו הצורב הצעיר‪ ,‬רבות קיבל רבי אליהו אריה מזקנו‬ ‫חשון חזרתי על כל החומר כ‪ 8-‬פעמים‪ ,‬בבין הזמנים של חודש‬ ‫והתקשרו בצדיקי‬ ‫במרחק נסיעה של שלש יממות מיאס‪ ,‬חברו רעיו על רבי‬ ‫זה והיה מספר בערגה לנכדיו על זכרונותיו אלו‪.‬‬ ‫מנ"א למדתי ליד בית הורי בחליסה בבית המדרש טשחויב‬ ‫בית ויזניץ‪ ,‬רבה"ק ה'אמרי חיים' ואחיו הרה"ק ה'מקור‬ ‫אליהו אריה‪ ,‬ביניהם הרה"ח ר' ישראל חיים רפופורט שהיה‬ ‫לימים התאמץ ר' אליהו אריה והוזיל זהב מכיסו להוציא‬ ‫[של הרה"ק ר' אברהם אביש קנר זצוק"ל דודו של רבה"ק‬ ‫ברוך' זי"ע‪.‬‬ ‫מחסידי ויזניץ שישלח את בנו לישיבת ווישווא המעטירה‪.‬‬ ‫לאור עולם את ספר אביו 'איל מילואים' ג"ח על יו"ד ח"א‪,‬‬ ‫ה'ישועות משה' זי"ע] בגג המבנה שהיה אז באמצע הבניה‪,‬‬ ‫בספר 'הגאון הקדוש מוישווא' מופיע שכשהגיע הבחור‬ ‫והוסיף ידו בשניה ביצירת פאר מיוחדת של איסוף דברי תורתו‬ ‫של זקנו הגר"פ עפשטיין בספר 'מתורתו של רבי פינחס'‬ ‫לפני הצהרים בין השעות ‪ 8-1‬ללא הפסקה‪ ,‬וגם הרבה בביתי‪.‬‬ ‫בעמל לימוד ההוראה‬ ‫אברהם יעקב לישיבה לא מצא אכסניה‪ ,‬הרבי זימנו ללון‬ ‫"זכורני שביום שישי אחה"צ בתוך כל העומס שיש בבית‬ ‫משאת נפשו של רבי אברהם יעקב היתה להעמיד דור של‬ ‫בביתו תקופה ארוכה והתייחס אליו כאל יוצא חלציו‪ ,‬עד‬ ‫ב"ח‪ ,‬מן השמים זיכוהו במידה כנגד מידה שבשנה האחרונה‬ ‫עם ההכנות לשבת בבית הקטן של הורי שברחוב גוש עציון ‪8‬‬ ‫יודעי דת ודין‪ ,‬לשם כך מסר נפשו שכל אחד מבניו יקבל היתר‬ ‫שמצא אכסניא‪.‬‬ ‫הוציאו צאצאיו את דברי תורתו של ר' אליהו אריה עצמו‬ ‫בחליסה‪ ,‬שבו היו שני חדרים בס"ה וגרו בו אבי ואמי ותשעת‬ ‫הוראה לרב בישראל עוד בבחרותו‪ ,‬בכדי להגיע לכך היה דרוש‬ ‫הוא לא שכח את שנות לימודו בווישווא ותמיד החשיב‬ ‫בספר 'אבוא בגבורות'‪.‬‬ ‫ילדיהם‪ ,‬יחדה לי אמי ע"ה לגודל אהבתה לתורה את החדר של‬ ‫בימים ההם ידיעה רחבה בכל הטור ושו"ע יו"ד ח"א‪ ,‬מסי' א'‬ ‫עצמו לתלמיד הרבי מווישווא‪ ,‬מה שגם שרבו הגדול החשיבו‬ ‫דביקות נפלאה בתורה‬ ‫הורי‪ ,‬ששם היה שולחן קטן ושם למדתי‪ ,‬כשכולם הסתופפו‬ ‫עד סוף סימן קי"א‪ ,‬עם כל הנו"כ ובכללם הפרמ"ג‪ ,‬ואכן כל‬ ‫מאוד‪ .‬גיסו הגה"ח ר' נפתלי כהן זצ"ל סיפר שכששבת הרה"ק‬ ‫אחר נישואיו התגורר ר' אליהו אריה בב"ב והוסיף‬ ‫בחדר השני‪ ,‬בהול ובמטבח‪.‬‬ ‫בניו התעטרו בכתר ההוראה עוד בבחרותם‪.‬‬ ‫מווישווא ביאס בש"ק פר' בא תרצ"ט בראשות גדולי תלמידיו‪,‬‬ ‫בהתמדתו ובלימודו‪ ,‬אחר הסתלקותו של רבנו ה'אמרי חיים'‬ ‫"בתחילת חודש אלול תשכ"ג חזרתי לישיבת סלבודקא‬ ‫הדבר התפרסם אז ודובר בפי רבים כי משפחה שלימה‬ ‫רבי אברהם יעקב שהיה עדיין בחור וכבר כיהן כרב העיירה‬ ‫דבקה נפשו ברבה"ק ה'ישועות משה' והיה בא כסדר לשאול‬ ‫לזמן החדש‪ ,‬הייתי מוכרח לחזור על החומר הנלמד לפני‬ ‫זכו להגיע למעלות רמות‪ ,‬עד כדי כך שכשפגש פעם רבנו‬ ‫קודיעשט‪ ,‬הגיע אף הוא לשבת‪ ,‬הרבי הושיבו לימינו בשלחן‬ ‫בעצתו ולהסתופף בצל קדשו‪ ,‬רבנו זי"ע קירבו וחיבבו מאד‪.‬‬ ‫הבחינה‪ ,‬ומכיון שבישיבות לא אחזו כ"כ מלימודי הוראה‪,‬‬ ‫ה'אמרי חיים' את רבי אברהם יעקב זצ"ל‪ ,‬אמר לו‪' :‬איהר‬ ‫הטהור לפני רבנים אחרים ורוממו ונישאו ביותר‪ .‬בהמשך‬ ‫גם כשיצא רבי אליהו אריה לעבוד לכלכלת משפחתו‪,‬‬ ‫למדתי בישיבה את לימודיי הרגילים‪ ,‬ורק בערב בין השעות‬ ‫האט לאטישע קינדער?! ‪ -‬איך האב אויכעט!' כל כך נתפעל‬ ‫הזמן נתעלה עד שנתמנה לרבה של יאסי הגדולה‪.‬‬ ‫עשה מלאכתו עראי בישרות ונאמנות ומהבלי העולם התרחק‪,‬‬ ‫של‬ ‫‪ 8:30-12‬בלילה ירדתי לבית דודי הג"ר נפתלי כהן גיסו‬ ‫רבנו מרבי אברהם יעקב ומהנחלתו את דרכו לבניו אחריו‪.‬‬ ‫בעיצומם של ימי השואה הנוראה בי"ב בחשון תש"ה‬ ‫המשיך להתמיד בתורה ובדרכו המיוחדת השכים כארי לעבודת‬ ‫אבי‪ ,‬שגר ברחוב ישעיהו‪ ,‬ושם במרפסת המטבח שלו הוקצה‬ ‫ר' אליהו אריה הגיע בבחרותו ללמוד בישיבת סלבודקא‬ ‫הפציע אורו של ר' אליהו אריה בבית רם זה בעיר יאסי‪ ,‬הוא‬ ‫הבורא בשעה ‪ 3.30‬לפנות בוקר ‪ -‬השעה בו נסתלק לבית עולמו‪.‬‬ ‫לי מקום מיוחד ללימוד ההלכות‪ .‬דודי ר' נפתלי השאיר לי‬ ‫בב"ב‪ ,‬שם נתעלה באופן מיוחד בלימודו‪ ,‬בהתמדתו‬ ‫היה מספר תמיד בערגה את זכרונותיו מהעיר יאסי ואת‬ ‫צערו היה רב שאין ביכולתו לעסוק בתוה"ק משוש חייו‬ ‫את מפתח ביתו כדי שיוכל לעלות על יצועו קודם‪ ,‬ובסיימי‬ ‫ובכשרונותיו‪ ,‬עד שראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוב לנדו‬ ‫הנהגת אביו ברבנות שם‪.‬‬ ‫כמקדם‪ ,‬כל ימיו הצטער ובכה על כך שהיה מוכרח לעמול‬ ‫את לימודי נעלתי את ביתו ועליתי לישיבה‪.‬‬ ‫שליט"א התבטא בזמנו שמן הראוי לערוך מבחנים על הנלמד‬ ‫בכ"ח באלול תש"י‪ ,‬היום בו נסתלק ר' אליהו אריה ע"ו‬ ‫לפרנסתו כי עניותו הגדולה הגיעה עד כדי כך שהיה הולך‬ ‫"כך היו פני הדברים בחודש אלול‪ ,‬אך בערב יום הק' מרוב‬ ‫בישיבה‪ ,‬אך בחור אחד אין צריך לכך כי הוא ודאי שולט היטב‬ ‫שנים לאחר מכן מיום ליום‪ ,‬עלה הג"ר אברהם יעקב ומשפחתו‬ ‫עם בני ביתו בכל מוצאי שבת לבית קרובו לשמוע הבדלה כי‬ ‫התאמצות ויגיעה נפלתי למשכב וחום גופי עלה ל‪ 39-‬מעלות‪,‬‬ ‫בכל הנלמד‪ ,‬ה"ה רבי אליהו אריה‪.‬‬ ‫שמנתה כבר חמשה ילדים‪ ,‬ובתוכם בנו ר' אליהו אריה שהיה‬ ‫לא היה ביכולתו לרכוש יין להבדלה‪.‬‬ ‫הלכתי למשגיח הגה"צ רבי משה טיקוצינסקי זצ"ל לשאלו כדת‬ ‫בעת ההיא הסתופף בקביעות בצל רבה"ק ה'אמרי חיים'‪,‬‬ ‫אז כבן שש‪ ,‬לארץ ישראל‪ .‬ר' אליהו אריה היה מספר שכשראו‬ ‫סדר יומו היה עמוס בתורה‪ ,‬בשעה ‪ 4‬היה פותח את שערי‬ ‫מה לעשות‪ ,‬הוא הורה לי לשתות תה עם הרבה סוכר ועשיתי‬ ‫מדי שבת היה צועד לתפילות ולשולחנות הקדושים‪.‬‬ ‫מרחוק את אדמת הקודש פתחו כל המשפחה בשבח והודאה‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪147‬‬ ‫‪ 146‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫חומות בתינו‬ ‫זכרון להולכים‬ ‫בצרור החיים‬ ‫מחיר‬ ‫מוזל‬ ‫השמחה בסיום העבודה‬ ‫לילה והורה למשב"קים להכניסו תמיד ללא שיצטרך להמתין‪,‬‬ ‫המקוה העירוני‪ ,‬ובשעה ‪ 4.30‬התחיל במסירת שיעור דף‬ ‫הכל שמח וחגיגי‪ .‬הכרזות מכריזות "ושמחת בחגך" המודעות‬ ‫רבים נושעו!!!‬ ‫כי הכיר רבנו בסדר יומו העמוס לעייפה‪ .‬בשבת האויפרוף‬ ‫היומי בביהכ"נ המרכזי שבשיכון ה'‪ ,‬שיעור שמסר ברציפות‬ ‫המקושקשות בירוק מודיעות על "מי שלא ראה שמחה זו – לא‬ ‫מרגישים תקועים?‬ ‫של בנו הרה"ג ר' ישעיה‪ ,‬בשולה"ט של רבנו זי"ע מיד אחר‬ ‫משנת תשמ"ד עד תש"פ ל"ו שנים כולם שוים לטובה‪ ,‬הן‬ ‫ראה שמחה מימיו" ומכל סוכה ומכל חלון יוצאים שירי החג‬ ‫משהו לא הולך לכם בחיים?‬ ‫שבירך המוציא הורה להעלות את ר' אליהו אריה ולהושיבו‬ ‫בימים כתיקונם והן בימי שמחה כשחיתן את צאצאיו ונסע‬ ‫היישר מאולם השמחות למסירת השיעור‪ .‬בשעה ‪ 5.30‬המשיך‬ ‫הוצאת‬ ‫המגוונים במקסימום רעש‪ ,‬בקול צהלה ורינה‪.‬‬ ‫ע"י אחיו הג"ר יהושע ליבוביץ רב ביהמ"ד דושינסקיא ב"ב‬ ‫ולשמחה‪ ,‬מה זו עושה?‬ ‫שישב בשולחן המזרח בסמיכות לרבנו‪ ,‬ובהמשך השולחן‬ ‫בלימודו עוד כשלושת רבעי שעה‪ ,‬ובשעה ‪ 6.15‬התפלל שחרית‬ ‫בִהצמדות לפשטות הכתוב‪" :‬לפי שימי החג הם ימי שמחה‬ ‫כיבדו בזמר 'הילוכך'‪.‬‬ ‫לאחר שהכין עצמו בלימוד התורה הק' קרוב לשעתיים‪ .‬לימים‬ ‫עין הרע‬ ‫ִ‬ ‫הוסיף עוד סדר לימוד תיכף אחר גמר התפילה משעה ‪ 7.15‬עד‬ ‫גדולה לישראל‪ ,‬כי הוא עת אסיפת התבואות ופירות האילן‬ ‫אחר פטירת רבנו זי"ע המשיך והתקשר אל בנו מ"מ מרן‬ ‫בבית‪ ,‬ואז ישמחו בני אדם שמחה רבה‪ ,‬ומפני כן נקרא חג‬ ‫רבנו שליט"א בעוז ותעצומות‪.‬‬ ‫‪ 8.15‬בשו"ע חושן משפט בחברותא עם בנו הרה"ח ר' יצחק‬ ‫האסיף" (ספר החינוך פרשת אמור מצוה שכד)‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות חלה במחלות שונות‪ ,‬כתוצאה מכך‬ ‫שליט"א‪ ,‬באמרו כי בחלק זה בתורה עדיין לא זכה לעסוק‪.‬‬ ‫ואם ננסה להבין‪ ,‬מה היא השמחה הגדולה באסיפת‬ ‫ע"י נכד הרבנית לוצקין ע"ה‬ ‫התקשה בהליכתו ובראייתו‪ ,‬בכאב רב הוכרח להפסיק את‬ ‫רק אח"כ נפנה לביתו לטעום דבר מה ובשעה ‪ 8.50‬התייצב‬ ‫התבואה?‬ ‫שיעוריו ובכה על כך בכי גדול כמה פעמים‪ .‬אף בשנים אלה‬ ‫כבר במקום עבודתו‪.‬‬ ‫עובר במסורת | בברכת גדולי ישראל‬ ‫אחה"צ לא נס ליחו‪ ,‬ממקום עבודתו נסע תיכף לעיר אור‬ ‫אפשר ואולי‪ ,‬ודי פשוט‪ :‬אומרים די לעבודה‪ .‬גונזים את‬ ‫ניסיון רב בתחום‬ ‫המשיך בשמיעת שיעורים‪ ,‬והיות שכל הש"ס היה מונח בזכרונו‬ ‫ה'צורך פרנסה' ונכנסים הביתה‪ ,‬לגלות כמה אור יש כאן‬ ‫היטב מהתמדתו כל ימיו‪ ,‬היטיב להעיר ולהאיר בדברי הגמ'‬ ‫יהודה הסמוכה ומסר שם במשך ‪ 18‬שנים שיעור בדף היומי‪.‬‬ ‫בפנים‪ ,‬כמה שמחה יש בחיק המשפחה‪ ,‬בבית המדרש‪ ,‬בתוך‬ ‫גם כשלא היתה הגמ' פתוחה לנגד לעיניו‪ .‬באחת ההזדמנויות‬ ‫בשובו לביתו המשיך בלימודו בהכנת השיעורים ובהשלמת‬ ‫ה'סידור' ובקיום המצוות מתוך יישוב הדעת ושלוות הנפש‪.‬‬ ‫כשנכנס לקו"פ אל מרן רבנו שליט"א יחד עם כמה מצאצאיו‪,‬‬ ‫לימודיו בשאר חלקי התורה‪ ,‬כך שנכדיו לא ראוהו מעולם‬ ‫אה‪ ,‬אין לך שמחה גדולה מזו!‬ ‫ללא גמרא פתוחה‪.‬‬ ‫אמר להם רבנו שליט"א בחיבה כי עליהם ללמוד מזקנם‬ ‫‪053-417-2196‬‬ ‫שהתמיד כל כך בתורה כל שנותיו‪ ,‬עד שאף כיום שקשה עליו‬ ‫שיעורים אלו נמסרו על ידו בכל ימות השנה‪ ,‬אף בימי‬ ‫עבודת השדה אז‪ ,‬ושאר מיני המלאכות כהיום‪ ,‬כולן מגזירת‬ ‫הפורים‪ ,‬ערב פסח‪ ,‬ערב יו"כ והושע"ר‪ ,‬וכהגדרתו שבכל יום‬ ‫הקריאה יכול הוא להמשיך בלימודיו על פה‪ .‬ופעם כשעבר‬ ‫הארור על האדם‪ .‬מדובר בחוק שירות שחייבים לקיים‪ .‬אבל‬ ‫שמותר לנסוע ברכב הוא מוסר בו את שתי שיעוריו‪ ,‬בנוסף‬ ‫להתברך ב'לשנה טובה' בר"ה‪ ,‬התרומם רבנו שליט"א לכבודו‪.‬‬ ‫כאשר הקב"ה מרחם עלינו והעבודה הסתיימה‪ ,‬כל היבול מוכנס‬ ‫מסר ביום השבת אחה"צ שיעור בשו"ע או"ח עם הנו"כ ט"ז‬ ‫בימיו האחרונים אושפז ולמגינת לב נפטר בפתאומיות‬ ‫הביתה וכלי המחרישה והקצירה נכנסים אל המחסן – או אז‬ ‫ומג"א במשך עשרות שנים בביהמ"ד בעלזא שברח' אדמו"ר‬ ‫ביום ה' כ"ח באלול כשהוא בדעה צלולה‪.‬‬ ‫נמצא האדם במקומו הטבעי‪ ,‬בתוך ביתו‪ ,‬בסביבתו האמיתית‪,‬‬ ‫בסייעתא דשמיא‬ ‫מבעלזא ‪ .5‬בימי השבעה הגיע אחד משומעי שיעור זה וסיפר‬ ‫השאיר אחריו את זוגתו החשובה שתחי'‪ ,‬וצאצאיו זרע‬ ‫שהיה משומעי השיעור במשך ‪ 33‬שנים‪ ,‬וסיימו בו כמה פעמים‬ ‫בן חורין ומשוחרר‪ ,‬ומאליה פורצת הנפש בשמחה נלבבת‪.‬‬ ‫ברך ד'‪ ,‬בנו הרה"ח יצחק משב"ק כ"ק אדמו"ר מטשערנאביל‬ ‫וכאשר אנו מברכים שוב "שהחיינו" על "לישב בסוכה"‪ ,‬עדיין‬ ‫את כל שו"ע או"ח‪.‬‬ ‫הזדמנות חד‪-‬פעמית‬ ‫שליט"א‪ ,‬בנו הרה"ג ישעיה דומ"ץ דזיקוב ויזניץ‪ ,‬בנו הרה"ח‬ ‫בהזדמנות כשרצה לחזק את נכדיו בהשכמת הבוקר לעבודת‬ ‫אנו מודים על 'זמן שמחתנו' זה‪ ,‬שמלבד הסודות הפנימיים‬ ‫פנחס מג"ש באלעד‪ ,‬בנו הרה"ח אברהם יעקב מו"ץ בקהילתנו‬ ‫שלו‪ ,‬עדיין אין מקרא יוצא מידי פשוטו ופשטותו קיימת לנצח‪:‬‬ ‫להצטרף לעוצמה קבוצתית‬ ‫הבורא‪ ,‬שח להם כי חוץ מפעם אחת בה איחר לשיעורו בחצי‬ ‫באלעד‪ ,‬חתנו הרה"ג בנימין פריימן מג"ש בישיבת חזון נחום‪,‬‬ ‫שעה מחמת שנרדם‪ ,‬לא איחר ולא חיסר מלהשכים בשעה‬ ‫אנו שמחים עם הנתק מכלי המלאכה‪ ,‬עם ההפסקה המבורכת‬ ‫ולחסוך הון רב!‬ ‫חתנו הרה"ג מרדכי שלמה כהן מנאמני בית כ"ק אדמו"ר‬ ‫הקבועה לשיעוריו‪.‬‬ ‫הזו של ריצה אחר הבל הפרנסה וקללת הזיעה אשר לחמו של‬ ‫מתארגנת קבוצה של רוכשים‬ ‫מסאדיגורה שליט"א ומג"ש בישיבת כפ"ס‪ .‬אחיו הג"ר יהושע‬ ‫אדם תלויה בו בגזירת הבורא‪ .‬אנו מודים ומהללים‪ ,‬שרים‬ ‫ומפזמים‪ ,‬והכל בגין אותו 'חופש' מה'פרנסה' שלנו‪.‬‬ ‫בעיר החרדית החדשה קרית גת ‪ -‬מערב‬ ‫רב ביהמ"ד דושינסקי בב"ב‪ ,‬הרה"ח ר' פסח‪ ,‬הרה"ח ר' בן ציון‪,‬‬ ‫בצל רבוה"ק‬ ‫שמונה ימים של 'זמן שמחתנו' שבהם אין לנו ענין בשום‬ ‫במחיר מוזל משמעותית ממחיר השוק‬ ‫הרה"ח ר' אלחנן‪ ,‬והרה"ג ר' יצחק שליט"א‪.‬‬ ‫רבה"ק ה'ישועות משה' החשיב מאד את השכמתו מבעוד‬ ‫דבר הקשור אל הפרנסה‪ ,‬ימים של הלל וקרבת אלוקים‪ ,‬שעות‬ ‫יחד כקבוצה מאוחדת משיגים‬ ‫של משפחה וזמני איכות עם הבורא ברוך הוא‪.‬‬ ‫את מה שאף רוכש יחיד לא יכול לקבל!‬ ‫אבל חג הסוכות הוא ראשון לחשבון‪ ,‬והוא נותן לנו משוואה‬ ‫פשוטה‪ ,‬לכל השנה הבאה‪ :‬שמחה אינה באה מריבוי פרנסה‪.‬‬ ‫לפרטים והצטרפות‪:‬‬ ‫ההיפך הוא הנכון‪ ,‬כמה שפחות התעסקות בפרנסה ויותר‬ ‫חייגו – ‪077-2318758‬‬ ‫בדברים איכותיים – ככה רבה השמחה‪ .‬כל שכן כאשר הפרנסה‬ ‫או במייל ‪a0772318758@gmail.com -‬‬ ‫באה בדרכים מצערות במיוחד‪ ,‬על ידי כלים שהשמחה מהם‬ ‫והלאה ומטבעם הם אופפים את הקשורים אליהם בחבלי‬ ‫לצורך גיבוש אנ"ש בעיר‬ ‫יגון ואכזבה‪.‬‬ ‫אז מהיום לא רק בסוכות‪ ,‬אלא א גאנץ יאר פריילעך‪.‬‬ ‫זוכי מחיר למשתכן בקרית גת מערב‬ ‫פחות להיטות אחר 'צרכי פרנסה'‪ ,‬ו‪-‬היית אך שמח!‬ ‫נא לעדכן בדחיפות‬ ‫‪9072447b@gmail.com‬‬ ‫‪039072447‬‬ ‫‪0548496083‬‬ ‫בטלפון – ‪050-50505050‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪149‬‬ ‫‪ 148‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫נ‪ .‬גוטספלד‬ ‫ציוני דרך לחסידי קמאי‬ ‫יזכרם‬ ‫בביתו‪ ,‬מעבר לדיבורים‪ ,‬נשמו אוויר פסגות יום‪-‬יומי‪ .‬החיים הנעלים שזרמו בוקר‪ ,‬צהריים‬ ‫וערב ‪ -‬היו בזרימה של קדושה ועילאיות‪ .‬ר' יהודה הקפיד ללבוש תמיד את המלבוש העליון‬ ‫(כגון חלאטל)‪ .‬ובעת אמירת ברכה כיסתה המגבעת את ראשו‪ ,‬ביראה וכובד ראש‪.‬‬ ‫הרב החסיד ר' יהודה פדר ז"ל‬ ‫חסיד בר דעת ‪ /‬י"ט בתשרי תשע"ז‪ ,‬עשור שנים לפטירתו‬ ‫נפוץ בכל הבתים‪ ,‬אך לאותם נוודים כבר היה טלפון ‪ -‬בבית‬ ‫משפחת פדר‪ .‬הם העמידו את המכשיר בסמוך לדלת הבית‬ ‫וכל החפץ להתקשר יבוא ויחייג‪.‬‬ ‫היסודות בויזניץ‪ ,‬וזה היה אצל ר' יידל חק ולא יעבור‪ .‬ביותר‬ ‫'ר' יוד'ל איז‬ ‫היו שרבה"ק ה'ישועות משה' זי"ע שלחם אל ר' יהודה‪,‬‬ ‫הקפיד בשב"ק‪ ,‬ללמוד לפחות שעתיים לפני התפילה‪ .‬פעם‬ ‫געוועהן א חסיד‬ ‫כדי שישפכו לפניו את ליבם הדואב‪ ,‬והוא בחכמתו הקשיב‬ ‫אמר לנכד שרבנו ה'אמרי חיים' אמר פעם שבש"ק צריך‬ ‫מיט דעת!' ‪ -‬הגדיר‬ ‫לבעיותיהם והשתדל להקל עליהם ככל שרק יכל‪.‬‬ ‫ללמוד שעתיים לפני התפילה‪ .‬כשהיה חלוש היה שב לביתו‬ ‫מרן רבנו שליט"א את‬ ‫סיפר יהודי‪ ,‬שלפני שנים ביקש לפתוח חנות בבני ברק‪,‬‬ ‫בליל ש"ק לפני סיום ה'טיש'‪ ,‬כדי שיוכל להשכים מוקדם‪.‬‬ ‫האי גברא רבה הרב‬ ‫הוא הסתובב בין החנויות וחיפש מישהו שיכוונו וייעץ לו איך‬ ‫תפילתו היתה ביקוד אש‪ ,‬בחול ובשבתות היה עומד במקום‬ ‫החסיד ר' יהודה פדר‬ ‫לנהל חנות‪ .‬כשעבר ליד חנות ר' יהודה והבחין ביהודי חסידי‬ ‫קבוע‪ ,‬והתפלל בלהט בנוסח ויזניץ‪ .‬סיפר יהודי‪ ,‬שהיה אוהב‬ ‫ז"ל‪ ,‬מוותיקי ומחשובי‬ ‫העומד בחנות עם כובע וחליפה‪ ,‬הבין שכנראה עם יהודי זה‬ ‫לעמוד על ידו בתפילת שחרית ב'בית הלל'‪ ,‬כי ראה עליו שהוא‬ ‫אנ"ש‪ .‬תורה שלימה‬ ‫הלל בחוה"מ סוכות ‪ -‬נראה הרה"ח ר' יהודה ז"ל‬ ‫ניתן לשוחח‪ .‬הלה ניגש והתייעץ‪ ,‬ור' יהודה ישב עימו שעות‬ ‫מחסידי קמאי שתפילתו הינה ביקוד אש‪.‬‬ ‫של דעת ותבונה‬ ‫על מקומו סמוך למקום רבינו זי"ע‬ ‫והסביר לו בפרוטרוט כיצד מנהלים חנות‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא בכל‬ ‫הרבה פעמים אמר‪' :‬אינני יכול לסבול את המגיעים לתפילה‬ ‫בעבודת ד' ניתן‬ ‫פעם שפגש ביהודי התעניין אצלו על העסק‪ ,‬כאילו והם היו‬ ‫ומחפשים את המנין שכבר אוחז באמצע‪ ,‬הרי לתפילה צריך‬ ‫לשאוב מהליכותיו‬ ‫בחיים‪ .‬נענה לו‪ :‬אינני מבין‪ ,‬אם הרבי אמר שצריך להתאגד‬ ‫חברים במשך שנים‪ .‬כך נתן לו הרגשה טובה‪.‬‬ ‫להגיע כמה דקות לפניה כדי להתפלל כדבעי'‪.‬‬ ‫של האי חסידא‬ ‫בחבורה‪ ,‬כיצד ניתן לחשוב אחרת?‬ ‫בשנים עברו‪ ,‬כשליהודים שהגיעו להסתופף בצל הקודש‬ ‫כל השנים התאמץ לעמוד בתפילה‪ ,‬אף בפסוקי דזמרה‪.‬‬ ‫יקירא‪ ,‬בכל נקודה‬ ‫חינוך ודוגמה אישית‬ ‫לא היה כ"כ היכן לטעום בהפסקה בראש השנה‪ ,‬וכן לשבור‬ ‫הקפיד מאוד להגיע בזמן לתפילת 'הודו' במנחה של ערב‬ ‫ניתן להרחיב את היריעה ולספר עובדות מופת לרוב‪ .‬במלאות‬ ‫בביתו‪ ,‬מעבר לדיבורים‪ ,‬נשמו אוויר פסגות יום‪-‬יומי‪.‬‬ ‫את הצום במוצאי יו"כ‪ ,‬היה מסתובב ברוחב ליבו‪ ,‬מחפש עוד‬ ‫שבת‪ ,‬והתפלא על העומדים עדיין בחוץ באותה שעה לקרוא‬ ‫עשור שנים לפטירתו‪ ,‬נעמוד על שלושת הדברים עליהם‬ ‫ועוד יהודים שיביאו לטעום אצלו‪ .‬כמו"כ ביו"כ בהפסקה‪ ,‬נתן‬ ‫את המודעות‪ ,‬כשביהמ"ד רותח ביקוד אש מרוב התלהבות‪.‬‬ ‫עומד העולם‪.‬‬ ‫החיים הנעלים שזרמו בוקר‪ ,‬צהריים וערב ‪ -‬היו בזרימה של‬ ‫קדושה ועילאיות‪ .‬ר' יהודה הקפיד ללבוש תמיד את המלבוש‬ ‫את כל המיטות שבבית ואפילו את מיטתו שלו ‪ -‬לאורחים‬ ‫אף הוא כיהן כ'משגיח' שלא ידברו בתפילה‪ .‬היו כאלה‬ ‫שהתגוררו במרחק‪ ,‬שיוכלו לנוח ולאגור כוח להמשך הצום‪.‬‬ ‫שגיחכו‪ ,‬ששמו אותו ללעג‪ ...‬אבל הוא לא שת ליבו לכך‪ .‬הוא‬ ‫תורה‬ ‫העליון (כגון חלאטל)‪ .‬ובעת אמירת ברכה כיסתה המגבעת‬ ‫כל חייו היו חיי תורה‪ ,‬כפי שהזכיר מרן רבנו שליט"א‬ ‫הבהיר לידידו השותף לו בתפקיד את משנתו הסדורה‪ ,‬ואת‬ ‫את ראשו‪ ,‬ביראה וכובד ראש‪.‬‬ ‫חבורות‬ ‫בדא"ח לאחר פטירתו‪ ,‬שעם היותו בעה"ב שעמל כל השנים‬ ‫המבט המפוכח שלו‪' :‬שים לב מה מול מה יש לנו כאן‪ :‬מי‬ ‫'יברכך' ‪ -‬בבנים‪' ,‬וישמרך' ‪ -‬בבנות‪ .‬בשמירה יתרה שמר‬ ‫רבנו זי"ע מינהו לנהל חבורות בחורים ואברכים‪ .‬אחד‬ ‫למחייתו‪ ,‬היתה כל מחשבתו תורה‪ ,‬וזכה לחתנים בני תורה‪.‬‬ ‫ציווה עלינו להשגיח‪ ,‬ומי אלה הלועגים?! מה לעומת מה?!‬ ‫לבל תלכנה בנותיו לבדן ברחוב העיר בשעת לילה‪ .‬ל'שולחן'‬ ‫מחשובי אנ"ש שהתפלא בשעתו ‪ -‬וכי בעה"ב העוסק בפרנסתו‬ ‫בכל זמן פנוי ישב בביתו ע"י ארון הספרים ועסק בתורה‬ ‫אל לנו להתייחס אליהם כלל!'‬ ‫מסוגל לנהל חבורות? מה יש לו 'למכור'? אח"כ נוכח שמדובר‬ ‫פעם הלווה לו מאן דהוא סכום כסף גדול‪ ,‬ואח"כ הבחין ר'‬ ‫ובחסידות‪ .‬במשך שנות חייו סיים כמה פעמים ש"ס‪ ,‬מבלי‬ ‫ביהודי מלא וגדוש ביראת שמים‪.‬‬ ‫יהודה שהלה משוחח בשעת התפילה‪ ,‬וגער בו‪ .‬ענה לו אותו‬ ‫שאף אחד מילדיו ידע על כך‪ .‬רק זוגתו ע"ה סיפרה לנכדים‬ ‫פעם שאלו מאן‪-‬דהוא‪ ,‬מתי יש לו פנאי להכין עצמו לקראת‬ ‫אחד‪ :‬הרי הלוויתי לך סכום גדול‪ .‬נענה לו ר' יהודה‪ :‬אני כבר‬ ‫ש'היום סיים הסבא את הש"ס'‪.‬‬ ‫ה'זיץ'‪ ,‬הרי הוא עוסק לפרנסתו כל היום‪ .‬ענה לו בפקחותו‪:‬‬ ‫משיב לך את כל הכסף!‬ ‫בצעירותו כשעבד ביהלומים הזמינוהו חברים להפסק‬ ‫זכרון עולם‬ ‫דוד המלך אומר בתהלים 'יגיע כפיך כי תאכל'‪' ,‬יגיע ראשך'‬ ‫לא כתוב שם‪ ,‬כי בשעת העבודה צריך לעבוד עם הידיים‪,‬‬ ‫גמילות חסדים‬ ‫קפה‪ ,‬תשובתו היתה‪' :‬אני רוצה חתנים ת"ח [בנותיו היו עדיין‬ ‫תינוקות]‪ ,‬וכיצד אוכל להפסיק מהעבודה לשתיית קפה?'‬ ‫לנשמת אבינו וזקננו האי חסידא יקירא‬ ‫אבל במוח ניתן לעסוק אותה שעה בעניינים חשובים יותר!‬ ‫נצרכים וקשי רוח רבים ידעו את הכתובת ע"י 'בית הלל'‪.‬‬ ‫בכל הזדמנות החדיר בצאצאיו את הערכתו הרבה לתורה‪,‬‬ ‫יגע בתורה בחסידות ובמעשים טובים‬ ‫היה מקפיד להגיע לזיצען בזמן שנקבע‪ ,‬והוא היה בין‬ ‫קבצנים למיניהם היו מגיעים לעיתים תכופות ומרגישים‬ ‫בכל מעמד של חלוקת פרסים בו נמנו צאצאיו על המצטיינים‪,‬‬ ‫מופת ודוגמה בהנהגותיו‪ ,‬זכה להעמיד דור ישרים יבורך‬ ‫הראשונים‪ .‬אחד מבני החבורה סיפר‪ ,‬שהתפלא תמיד על‬ ‫נעים ביותר לעלות לביתו‪ .‬לפעמים היו אלה אנשים מוזנחים‪,‬‬ ‫אם בחורים ואם ילדים‪ ,‬אף שהיה עסוק בפרנסתו‪ ,‬הופיע תמיד‪,‬‬ ‫מוה"ר יהודה פד‪+‬ר ז"ל‬ ‫כך‪ ,‬שהרי הינו יהודי העסוק כל היום‪ ,‬ואיך עיתו בידו להגיע‬ ‫שהשהות במחיצתם אינה נעימה‪ ...‬אפילו מצורעים שקשה‬ ‫כדי להראות את רוב חביבותו לתורה‪ .‬זאת חוץ מהמתנה‬ ‫בהרה"ח ר' חיים ז"ל‬ ‫מוקדם כל כך‪ .‬אלא שר' יהודה רצה להראות כמה נחוץ לבוא‬ ‫לעמוד בתוך ד' אמותיהם‪ .‬אבל ר' יהודה וזוגתו ע"ה קירבו‬ ‫שהעניק לנכד‪.‬‬ ‫נלב"ע י"ט תשרי תשע"ז‬ ‫ולהשתתף בחבורה‪.‬‬ ‫אותם בכזו יראת כבוד! דאגו לכל מחסורם בלי לחסוך בהוצאות‬ ‫הונצח ע"י בני המשפחה החשובה שליט"א‬ ‫פעם התאונן לפניו אחד מבני החבורה שאינו מרגיש‬ ‫הכרוכות בכך‪.‬‬ ‫עבודה‬ ‫במלאות עשור שנים לפטירתו‬ ‫איזו עבודה שבלב זו תפילה‪ ,‬ההכנה לתפילה היתה אחת‬ ‫'טעם' בחברותו בחבורה‪ ,‬ואין הוא חש שהדבר מוסיף לו‬ ‫קו הטלפון עמד לרשות האורחים‪ .‬בעבר‪ ,‬הטלפון לא היה‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪151‬‬ ‫‪ 150‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫נ‪ .‬גוטספלד‬ ‫ציוני דרך לחסידי קמאי‬ ‫יזכרם‬ ‫התקשרותו לרבוה"ק היתה לשם ולתהילה‪ .‬בתשרי תש"ט‪,‬‬ ‫הטהור של רבותינו בליל שבת הלכו אך ורק עם האם‪ .‬ואם‬ ‫זכה לשמש את רבנו ה'אמרי חיים' זצ"ל באנטוורפן‪ ,‬ורבנו‬ ‫לא היה באפשרותה‪ ,‬הן לא הלכו‪.‬‬ ‫הראה לו חיבה יתרה‪ .‬ביום א' דסוכות ירד גשם בסוכה‪ ,‬הציבור‬ ‫אחת הבנות ביקשה פעם ללכת ‪' -‬רק עד לשעה שבה‬ ‫יצא החוצה ורק ר' יהודה נשאר לבדו עם רבנו‪ .‬ראה רבנו שאין‬ ‫מעמידים יין על השולחן'‪ .‬והוא בשנינותו ‪ -‬נטל בקבוק יין‬ ‫לו מה לאכול‪ ,‬ונתן לו את מנת המרק שלו‪.‬‬ ‫והעמידו על השולחן כשהוא מכריז‪' :‬הנה‪ ,‬כבר העמידו יין'‪...‬‬ ‫כשפסק הגשם והעמידו יין על השולחן‪ ,‬נהרו פני רבנו‬ ‫יש לציין שהקמת סמינר ויזניץ הנודע לתהילה‪ ,‬נזקפת‬ ‫בנהרה עילאה‪ .‬שמחתו היתה עצומה‪ ,‬רבנו הושיט ידו אל ר'‬ ‫רבות לזכותו‪ ,‬שפעל ועשה למען יוקם הבית ההולם והמתאים‬ ‫יהודה ואמר לו‪' :‬לחיים‪ ,‬בני'‪...‬‬ ‫לחינוך בנותינו‪ .‬גם בבוא עת השידוכים לילדיו מסר נפשו על‬ ‫הוא זכה להסתופף בצל רבנו ה'אמרי חיים' במשך כ"ו‬ ‫כל העקרונות שהציב‪ ,‬במסירות נפש כפשוטה‪.‬‬ ‫רביה"ק זי"ע בשולה"ט עם יבלחט"א מרן אדמו"ר שליט"א וכ"ק אדמו"ר מסקווירא‬ ‫שנים‪ .‬מדי שנה הסב בצל קורתו בליל הסדר‪ ,‬וכל זאת לאחר‬ ‫חתן חדש כי נכנס אל הבית‪ ,‬זכה ממנו לרוב כבוד‪ .‬מכיוון‬ ‫שליט"א‪ ,‬ר' יהודה ע"ה נראה יושב בין רבינו זי"ע ליבלח"ט האדמו"ר מסקווירא‬ ‫ששמע בשם הסב"ק זי"ע‪' :‬אין דער סדר נאכט‪ ,‬קען מען א‬ ‫שהבית היה מבורך בבנות‪ ,‬הושיבו בראש השולחן‪ ,‬ובעצמו‬ ‫חסיד ווערן'‪.‬‬ ‫התיישב לצד השולחן‪' .‬א יונגערמאן א תלמיד חכם איז פאר‬ ‫הימים שאל אותו רבנו‪' :‬האם הנך לומד 'חובות הלבבות' על‬ ‫איך זאל קענען תשובה טוהן' [שרבנו יפעל בשבילי שאהיה‬ ‫אלעס' [אברך תלמיד חכם ‪ -‬לפני הכל!] ‪ -‬התבטא בשמחה‬ ‫כשעסק בשנות נעוריו בליטוש יהלומים‪ ,‬היה עובר ע"י בית‬ ‫פי הסדר?' הוא לא נזקק ליותר מכך‪ ,‬וקיבל על עצמו שיעור‬ ‫יהודי טוב ושאוכל לחזור בתשובה]‪.‬‬ ‫על שזכה‪ ,‬וכך שגור היה על לשונו‪.‬‬ ‫רבנו ה'אמרי חיים' בדרכו לאוטובוס‪ ,‬לפעמים קרא לו רבנו‬ ‫יומי נוסף בספר זה – לפי הסדר‪.‬‬ ‫ידוע מה שאמר רבנו זי"ע לפעמים‪ ,‬שאילו היה ביכולתו‬ ‫היה משוחח עם חתניו בדברי תורה וחסידות במשך שעות‬ ‫ושאלו אם כבר התפלל‪ ,‬כן שאל אם כבר סעד פת שחרית‪,‬‬ ‫כך כשעורר מרן רבנו שליט"א לפני כמה שנים על חשיבות‬ ‫היה נוטל עימו את הש"ס‪-‬קעסטיל והולך למדבר שממה‬ ‫ארוכות‪ ,‬והבנות צופות ורואות‪ :‬מה מרגש ומשמח את נימי‬ ‫לימוד ההלכה‪ ,‬רכש מיד 'קיצור שולחן ערוך' המחולק לפי‬ ‫להתבודד בתורה ובעבודת ד'‪ .‬ופעם אמר לר' יהודה‪' :‬אותך‬ ‫ומה משניהם היה מהר יותר‪ ...‬ר' יהודה הסביר שרבנו ביקש‬ ‫שמי שנוסע לתל אביב לעבודה יביט לפני כן בצורתו‪ ,‬שתהא‬ ‫לבו של אבא? מה מעסיק את מאוויי נפשו? הן היו חוזות‬ ‫שיעורים יומיים‪ ,‬והכניסו אל סדר שיעוריו היומיים הקבועים‪.‬‬ ‫גם הייתי לוקח עימי!'‬ ‫בדוגמא ומופת של כיבוד תלמיד חכם וכבוד השבת‪ .‬חלילה‬ ‫כשר' יהודה שם לב לצורך של רבינו זי"ע בכוס תה בשעת‬ ‫יום אחד ביקר רבנו בביתו‪ ,‬ואיחל לו‪' :‬שתזכה לחתנים כמו‬ ‫חקוקה במורשי לבבו‪.‬‬ ‫יום אחד בסיום עבודתו בליטוש יהלומים‪ ,‬ביקש להיכנס‬ ‫לפטפט דברי סרק חסרי תועלת‪ ,‬רק בדברי תורה וקדושה‪,‬‬ ‫הטיש‪ ,‬קנה כוס מיוחדת עם טרמוס מכסף‪ ,‬שהיתה מיועדת‬ ‫רבי אליעזר [שימשאוויטש] מבעדעווליא' ‪ -‬אחד החסידים‬ ‫כבוד השבת לעילא ולעילא‪.‬‬ ‫למטרה זו‪ .‬תוך תיאום עם בנותיו הביא מביתו והגיש מדי‬ ‫המופלגים בויזניץ שזכה לחתנים תלמידי‪-‬חכמים‪ .‬תגובת‬ ‫אל בעה"ב ולמסור לו היהלומים שליטש באותו יום‪ .‬והנה‬ ‫הבחין שהאחד מהעובדים עומד בחוץ‪ .‬שאלו‪ :‬למה אינך נכנס‪.‬‬ ‫כשהיה בנו הב' שאול לייב ז"ל במצב בריאותי קשה ועבר‬ ‫שבת לשולחן רבינו את כוס התה המכובדת‪.‬‬ ‫ר' יידל היתה שהרבי יתפלל בעבורו שכל מי שצריך להיות‬ ‫ניתוח מסובך‪ ,‬ביקש כשהתעורר לספור ספירת העומר‪ .‬הוא‬ ‫|||‬ ‫חתנו‪ ,‬יבוא ללמוד בויזניץ‪ .‬תשובת רבינו זי"ע היתה‪ :‬מי אומר‬ ‫השיב לו הלה שהוא ממתין לשוחח עם המנהל‪ .‬נענה לו ר'‬ ‫יהודה‪ :‬הרי בינתיים ביכולתך לשבת בפנים‪ ,‬אולם הלה לא‬ ‫הניח תפילין ואמר ד' פרשיות בקול רעש גדול‪ ,‬אח"כ איבד‬ ‫הוריו‪ ,‬הרה"ח ר' חיים פדר וזוגתו מרת טויבא יהודית ז"ל‪,‬‬ ‫שאינני עושה כך?‪...‬‬ ‫את הכרתו רח"ל‪ ,‬ואחר תקופה קצרה הלך לעולמו‪ .‬התבטא‬ ‫היו אף הם אישי מעלה‪ ,‬אנשי מסירות‪-‬נפש‪ .‬כאשר נישאו‪,‬‬ ‫הוא אמר שמעולם לא החסיר לתת קוויטל לרבנו זי"ע מדי‬ ‫רצה להיכנס‪ .‬נכנס ר' יהודה והוציא לו החוצה כסא לשבת‪,‬‬ ‫ואותו יהודי התעניין אם הוא חסיד ויזניץ‪.‬‬ ‫אז ר' יהודה‪ ,‬שהיה שווה לנדוד לאמריקה ולסבול למען רפואת‬ ‫הם שחו זה לזה‪' :‬הבה נשקיע ונקים בית כזה עם יחוס עצמי‪,‬‬ ‫ראש חודש‪ ,‬ובכל אופן הקפיד עד ה' לחודש למסור קוויטל‪,‬‬ ‫בנו‪ ,‬בשביל לשמוע פעם אחת קריאת שמע כזו!‬ ‫שלא נזדקק להישען על ההורים'‪...‬‬ ‫אף אם רבנו לא שהה בשיכון‪ .‬והוסיף‪ ,‬שבר"ח אדר תשע"ב‬ ‫לאחר זמן הגיע סיפור זה אל רבנו ה'אמרי חיים'‪ ,‬יום‬ ‫ר' חיים היה תלמידו של הגה"ק בעל 'קרן לדוד'‪ .‬לאחר‬ ‫עוד נכנס לתת קוויטל לרבנו זי"ע‪ ,‬ובר"ח ניסן תשע"ב נכנס‬ ‫אחד לאחר התפילה אמר לו רבנו‪' :‬האם הנך מבטיח לי ששוב‬ ‫שבת קודש‬ ‫נישואיו עסקה זוגתו במסחר‪ ,‬ור' חיים ישב ולמד ולעתים נכנס‬ ‫עם קוויטל אל יבלחט"א מרן רבנו שליט"א‪.‬‬ ‫לא תעשה כזאת? מי לימד אותך לעשות דברים כאלה?' ר'‬ ‫בשבתות שבהן לא שהו רבותינו הקדושים בקריה ‪ -‬היה‬ ‫לעזור‪ .‬וכך‪ ,‬בתור 'סוחר'‪ ,‬זכה לסיים בחייו כמה פעמים ששה‬ ‫קניינים רוחניים רבים קנה במחיצת החסיד הנודע רבי‬ ‫יהודה לא הבין מה רוצה רבנו ממנו‪ ,‬ואז אמר לו רבנו‪' :‬מהיכן‬ ‫עורך את השולחן בביתו ארבע וחמש שעות‪ ,‬כשהוא משולב‬ ‫סדרי משנה וש"ס‪ .‬את אהבת התורה הזו ספגו הילדים משחר‬ ‫משה בטלן זצ"ל‪ ,‬ורכש ממנו הדרכות לחיים עילאיים‪ .‬זו‬ ‫למדת להביא כסא ליהודי"‪ ...‬והיה רבנו מזכיר לו עובדה זו‬ ‫באמרות חסידיות לרוב‪ ,‬סיפורי צדיקים‪ ,‬זמירות מלאות ערגה‬ ‫ילדותם ‪ -‬בשעות הבוקר החשוכות והקפואות‪ ,‬כשהילדים‬ ‫היתה חיותו ‪ -‬להסתופף בצל צדיקים וחסידים ולשתות‬ ‫כמה פעמים‪ ,‬בהערכה‪.‬‬ ‫והתלהבות‪ ,‬שירות ותשבחות לקל חי ברגש דקדושה‪ ,‬בנעימות‬ ‫ביקשו מי נטילה חמימים‪ ,‬או להתלבש אצל התנור החם ‪-‬‬ ‫בצמא כל עובדה מתלמידי הבעש"ט הקדוש‪ ,‬להיות דולה‬ ‫ר' יהודה סיפר שהיה לו שיעור חסידות עם מרן ה'אמרי‬ ‫מתוקה שננסכה בכל האיברים‪.‬‬ ‫הסביר להם‪' :‬יהודי צריך להתרגל למסירות‪-‬נפש‪ .‬ומה יקרה‬ ‫ומשקה סיפורים אלה לדורות הבאים – בלי לשנות כמלוא‬ ‫חיים'‪ .‬שאלו אותו ילדיו‪ :‬איזה שיעור? ענה להם‪ ,‬שכשילדו‬ ‫באותן סעודות היה משמיע שיחות בנושאים עקרוניים‪,‬‬ ‫אם פעם לא יהיו לכם מים חמימים‪ ,‬האם לא תטלו ידיים‬ ‫הנימה ממה ששמע‪.‬‬ ‫היה חולה‪ ,‬נכנס אל רבנו ובכה מאוד‪ .‬אמר לו רבנו‪ :‬למה הנך‬ ‫ביסודות החסידות ‪ -‬כשכולם יושבים‪ ,‬שותים בצמא ומפנימים‬ ‫חלילה?!'‬ ‫'דעם רבי'ס א ווארט' ‪ -‬זו מילה שאין אחריה כי אם מילוי‬ ‫בוכה‪ ,‬הרי יהודי צריך להיות בשמחה תמיד? נענה‪ :‬וכיצד‬ ‫את היסודות עמוק בלבבות‪.‬‬ ‫וזוגתו הצדקת‪ ,‬לצד עיסוקיה בחנות – היתה שופכת‬ ‫דבריו של הרבי‪ .‬כ'שולחן ערוך' ממש! שאיפתם ורצונם של‬ ‫אוכל להיות בשמחה עם 'פעקל' כזה? אמר לו רבנו‪ :‬מי שיש‬ ‫תפילותיה תמידין כסדרן וכולה אמונה ברבון העולמים‪ .‬בצחות‬ ‫רבותינו היו נר לרגליו‪ ,‬ומכך לא זז כמלוא הנימה‪.‬‬ ‫לו בטחון ברבש"ע יכול להיות בשמחה תמיד! סיפר ר' יהודה‬ ‫ויאמינו בד' ובמשה עבדו‬ ‫היתה אומרת לילדיה‪' :‬כדאי לכם תמיד לחיות בשלום עם‬ ‫כ'חייל' נאמן‪ ,‬חסיד קשור ודבוק לרבנו זי"ע‪ ,‬קנה יסודות‬ ‫שעם אימרה זו 'עבד' כל השנים!‬ ‫את האמונה בבורא עולם נשמו הצאצאים בכל עניין ומאורע‬ ‫בעל‪-‬הבית (הקב"ה) ולשמוע בקולו‪ ...‬כי הוא בעל‪-‬הבית‪,‬‬ ‫מוצקים ואיתנים שנוצקו בביתו והפכו לחלק ממנו‪ .‬אלה‬ ‫לאחר ההסתלקות התקשר בדבקות אל רבה"ק ה'ישועות‬ ‫בחיי היום‪-‬יום‪ .‬אמונה תמימה‪ ,‬ללא ספיקות‪ .‬הליכה בדרכי ד'‪,‬‬ ‫והוא הנותן לכם הכל'‪...‬‬ ‫הוחדרו גם בתחושת שליחות קודש‪ ,‬לדורות הבאים‪ .‬כגון‪:‬‬ ‫משה' זי"ע‪ .‬עוד כששימש רבנו כרב ואב"ד‪ ,‬התבטא‪' :‬ר' יוד'ל‪,‬‬ ‫בלי חשבונות רבים‪ ,‬כי האלקים עשה את האדם ישר‪ .‬צעידה‬ ‫נסיים את הדברים במה שהתבטא מרן רבנו שליט"א אחר‬ ‫ניצול הזמן ‪ -‬לעולם לא לבטל את הזמן‪ ,‬לכל רגע יש תפקיד‪,‬‬ ‫אתך אני יכול לשוחח [זיך אויס שמיסן]‪ ,‬יש בינינו הבנה‬ ‫החלטית‪ ,‬ברורה וללא כל התנודדות והתנועעות לרוח הזמן‪...‬‬ ‫פטירתו‪ ,‬שצריך להשריש בדורות הבאים‪ ,‬ולאו דווקא בקרב‬ ‫וברגע הבא ‪ -‬תפקיד חדש‪.‬‬ ‫מיוחדת'‪.‬‬ ‫מה שהקב"ה שואל מעמנו‪ ,‬כך נעשה בכל לבנו ומאודנו‪ ,‬כפי‬ ‫צאצאיו‪ ,‬את מהלך חייו של יהודי חסיד כמותו! [נרשם ע"י‬ ‫שיעור קבוע לו ב'חובות הלבבות' שער הבטחון‪ ,‬בנוסף‬ ‫ב'טיש'‪ ,‬באמירת 'לחיים' היה מזכיר עצמו אצל רבנו ומבקש‪:‬‬ ‫שהורו לנו אבותינו ורבותינו הקדושים‪.‬‬ ‫נכדו הרה"ג שאול לייב גרינפלד]‪.‬‬ ‫לשער חשבון הנפש שקבע רבנו זי"ע ללימוד יומי‪ .‬כי באחד‬ ‫'דער רבי זאל מיך אינזין האבן איך זאל זיין א ערליכער יוד‪,‬‬ ‫ולצד האמונה בד'‪ ,‬עזה ואיתנה היא האמונה במשה עבדו‪.‬‬ ‫סוכות תשפ"ז • קשר איתן ‪153‬‬ ‫‪ 152‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫עוד יזכור‬ ‫היענות שיא והדים נרחבים למבצע המצטרפים למסגרת הלימוד של 'הדף היומי ' שע"י חברת לומדי הדף‪.‬‬ ‫תשמ"ג‪ :‬הרה"ח ר' יעקב ב"ר שלמה טעביל שטיינר [קייזלניק] ז"ל מב"ב‬ ‫תשנ"ב‪ :‬הרה"ח ר' יואל אריה ב"ר דוב [בערל] קינד ז"ל ממאסיף‪ ,‬בני ברק‬ ‫שב"ק יו"ט א' דסוכות ‪ -‬ט"ו תשרי‬ ‫תקמ"ח‪ :‬הרה"ק ר' יצחק אייזיק בהרה"צ ר' יואל הכהן זצ"ל‪ ,‬בעל 'ברית כהונת עולם'‬ ‫הקמפיין המושקע וחלוקת חוברות הלימוד המיוחדות ביום הקדוש הולידו התעוררות עצומה ‪ ,‬מה שהביא בסייעתא דשמיא‬ ‫תשס"ו‪ :‬הרה"ח ר' יצחק אייזיק ב"ר אלימלך אדלר ז"ל נאמן רבוה"ק ומעסקני מוסדותינו הק'‬ ‫תק"ס‪ :‬הרה"ק ר' משולם בהרה"צ ר' יואל הכהן זצ"ל‪ ,‬בעל 'עיקר תוספות יו"ט'‬ ‫להצטרפות של מאות לומדים חדשים שכבר החלו ללמוד בימים אלו בשקידה את מסכת בכורות כדי להפוך ל'ש"ס איד ן !‬ ‫שב"ק ושמחת תורה ‪ -‬כ"ב בתשרי‬ ‫תרע"ג‪ :‬הרבנית שרה ע"ה בת רבנו ה'צמח צדיק' וא"ח הרה"ק ר' שמואל מסקאהל זצ"ל‬ ‫תש"ה‪ :‬הרה"ח ר' שמשון יהודה ב"ר נפתלי הירץ כהנא הי"ד מטעטש‬ ‫‪ 2,711‬דפים מתחילים בהחלטה אחת ועדיין לא‬ ‫בחברת 'לומדי הדף'‪ .‬הפועלת ומלווה נאמנה באמצעות‬ ‫תרל"ג‪ :‬הגה"צ רבי שלמה ב"ר יעקב דרימער זצ"ל אבד"ק סקאלא ובעל ה'בית שלמה'‬ ‫תשנ"ט‪ :‬הרה"ח ר' משה ב"ר ישראל דוב פיקסלר ז"ל מאנטווערפן‪ ,‬שיכון ויזניץ‬ ‫מאוחר! בהנהלת הארגון מבהירים כי גם בימים אלו‪,‬‬ ‫ארגון 'שיעורי תורה ברבים' את לומדי הדף היומי מזה‬ ‫תשמ"ט‪ :‬הרה"ח ר' יצחק מרדכי ב"ר ישעי' זיידמאן ז"ל מארה"ב‬ ‫בעיצומה של התחלת מסכת בכורות‪ ,‬השערים פתוחים‬ ‫עשרות שנים‪ ,‬מציינים בסיפוק רב את ההתלהבות‬ ‫תש"פ‪ :‬הג"ר שמריהו יוסף ניסים ב"ר נחום מאיר קרליץ זצ"ל רב דרמת אהרן ור"מ בישיבתנו‬ ‫א' דחוה"מ ‪ -‬ט"ז תשרי‬ ‫תש"פ‪ :‬הרה"ח ר' יחזקאל ב"ר אליעזר דוד אייזנברג ז"ל משיכון ויזניץ‪ ,‬בני ברק‬ ‫תר"מ‪ :‬הגה"ח ר' דוד שלמה ב"ר יצחק הלוי טננבוים זצ"ל רב ומו"ץ בזאלישטשיק‬ ‫לחלוטין ועדיין לא מאוחר להצטרף!‬ ‫הציבורית האדירה ואת הנכונות הכבירה של לומדים‬ ‫‪ "2,711‬דפי גמרא נראים אולי כמו הר גבוה‪ ,‬אך הדרך‬ ‫בכל הסגנונות לנצל את ההזדמנות להצטרף ללימוד‬ ‫תרע"ב‪ :‬הרה"ק שמואל רוקח מסקאהל בהרה"ק יהושע מבעלזא חתן רבה"ק ה'צמח צדיק' זי"ע‬ ‫יום א' פר' בראשית ‪ -‬כ"ג תשרי‬ ‫תש"ב‪ :‬הגה"ח ר' חנוך זונדל ב"ר חיים איינהורן הי"ד דומ"ץ וילחוביץ‬ ‫כולה מתחילה בהחלטה קטנה אחת שלכם‪ ",‬בחברת‬ ‫הנשגב של הדף היומי‪ ,‬בהם אברכים צעירים שרק עתה‬ ‫תקס"ג‪ :‬הרה"ק ר' מנחם מנדל ב"ר יעקב מלינסק זי"ע‬ ‫תש"ה‪ :‬הגה"ח ר' אלימלך ב"ר חיים מאיר באש הי"ד מאפשא‪ ,‬טעטש‬ ‫לומדי הדף אומרים‪" .‬ניתן להבטיח בבטחה‪ :‬אף אחד‬ ‫נשאו בשעה טובה‪ ,‬לצד בעלי בתים ותיקים שזה להם‬ ‫תרפ"ה‪ :‬הגה"ח ר' אברהם יוסף ב"ר מרדכי לקס ז"ל ממאסיף‬ ‫תש"ל‪ :‬הרה"ח ר' צבי הערשיל ב"ר חיים הכהן ולד ז"ל מכפר אתא‪ ,‬כיתת רגליו לטובת הישיבה‬ ‫ממי שיקפוץ למים ויקבל על עצמו את הקביעות הזו‪,‬‬ ‫פעם ראשונה בלימוד הדף היומי‪ ,‬וגם רבים מאלו‬ ‫תש"ה‪ :‬הגה"צ ר' חיים מנחם דוד בהרה"ק אלטר יחזקאל אליהו מדזיקוב הי"ד‬ ‫תשמ"א‪ :‬הרה"ח ר' משה חיים ב"ר יצחק טסלר ז"ל מפתח תקוה‬ ‫תשד"מ‪ :‬הרה"ח ר' פנחס אלימלך ב"ר יעקב פרקש ז"ל מקוממיות‬ ‫לא יתחרט לעולם על ההחלטה החשובה והמרוממת‬ ‫שכבר התחילו בסדר הקודם ובצוק העיתים נבצר מהם‬ ‫הזו‪".‬‬ ‫להמשיך בסדר הדף היומי‪ ,‬נצלו‬ ‫יום ב' ‪ -‬כ"ד תשרי‬ ‫תשפ"ב‪ :‬הרה"ח ר' יוסף ב"ר יצחק קרמר ז"ל מרמת גן‪ ,‬בני ברק‬ ‫תשע"ג‪ :‬הרה"ח ר' ישראל ב"ר יצחק קינד ז"ל משיכון ויזניץ‬ ‫הלימוד היומי בונה רציפות מיוחדת‬ ‫ההזדמנות זו והתחילו מחדש את‬ ‫תש"ה‪ :‬הרה"ח ר' יוסף חיים ב"ר גרשון אליעזר כהן ז"ל‬ ‫ב' דחוה"מ ‪ -‬י"ז תשרי‬ ‫מתוך דיבוק חברים והרגשת סיפוק‬ ‫הפעם‬ ‫להיות‬ ‫במטרה‬ ‫הלימוד‬ ‫תקמ"ב‪ :‬הרה"ק ר' יעקב יוסף ב"ר צבי הכהן מפולנאה זי"ע‪ ,‬בעמח"ס 'תולדות יעקב יוסף'‬ ‫תרנ"ה‪ :‬הרה"ק ר' יהושע אלעזר ב"ר משה יוסף חודרוב מקולומייא‪ ,‬חדב"נ רבנו ה'תורת חיים' זי"ע‬ ‫עצומה‪ .‬אשר רק מי שמצטרף יכול‬ ‫מהמסיימים אי"ה‪.‬‬ ‫תרמ"ד‪ :‬הגה"צ ר' אברהם יהודא לייב ב"ר פנחס זעליג הכהן שווארץ אב"ד מאד‪ ,‬ב' 'קול אריה'‬ ‫תרנ"ט‪ :‬הגה"ח ר' פרץ רפאל ב"ר חיים ולצר ז"ל מסקאלא‪-‬מילניצא‪ ,‬הסופר של רבוה"ק זי"ע‬ ‫תשמ"ה‪ :‬הגה"ח ר' יהודה ב"ר אריה דוב פריד ז"ל מדראגמערשט‪ ,‬ב"ב‬ ‫תרפ"ט‪ :‬הרה"ק שמואל דוב ב"ר יהושע אלעזר חודרוב מפעטריווא‪ ,‬חדב"נ רבנו ה'אמרי ברוך' זי"ע‬ ‫להסביר זאת‪ ,‬החיבור החזק לתורה‬ ‫קמפיין מושקע ומקיף שפתח את‬ ‫תשפ"ד‪ :‬הרה"ח ר' אברהם ב"ר יצחק אייזיק אוביץ ז"ל מבני ברק‪ ,‬נלב"ע ללא זש"ק‬ ‫תשפ"א‪ :‬הרה"ק ר' מרדכי ישכר בער בהרה"ק אברהם אבא מפיטסבורג זצ"ל‬ ‫ומגוון הסוגיות אשר נלמדים‬ ‫הלבבות‬ ‫במהלך הזמן מקנים כלים ומושגים‬ ‫התקופה האחרונה עמדה בסימן‬ ‫יום ג' ‪ -‬כ"ה תשרי‬ ‫ג' דחוה"מ ‪ -‬י"ח תשרי‬ ‫רחבים מאוד‪ ,‬שמתחזק מאוד ככל‬ ‫תקע"א‪ :‬הרה"ק רבי נחמן ב"ר שמחה מברסלב‪ ,‬נין מרן הבעשטה"ק זי"ע‬ ‫קמפיין הסברה מושקע ונרחב‪ ,‬אשר‬ ‫תק"ע‪ :‬הרה"ק רבי לוי יצחק ב"ר מאיר מבארדיטשוב זי"ע‪ ,‬ב' 'קדושת לוי'‬ ‫הלימוד‬ ‫בסדר‬ ‫שמתקדמים‬ ‫ת"ר‪ :‬הרה"ק רבי משה ב"ר שמואל סופר זי"ע מפרעשבורג‪ ,‬ב' 'חתם סופר'‬ ‫הרבנית צפורה ברכה בת ר' יעקב שמשון מבאהפאלי א"ח הרה"ק ר' זאב מראחמסטריווקא זי"ע‬ ‫הציב במרכז את החשיבות העצומה‬ ‫תש"ס‪ :‬הרה"ח ר' משה יוסף ב"ר יעקב זולדן ז"ל משיכון ויזניץ‬ ‫במסכתות הבאות‪,‬‬ ‫תשמ"א‪ :‬הרה"ח ר' זיידא משה ב"ר אלטר אברהם איצקוביץ ז"ל‬ ‫של הצטרפות ללימוד היומי כבר‬ ‫תשנ"ח‪ :‬הרה"ח ר' יצחק ב"ר מנחם מענדיל ורצברגר ז"ל מאראד‪ ,‬חיפה‪ ,‬וויליאמסבורג‬ ‫תשס"ג‪ :‬הגה"צ ר' ישעיה בהג"ר דוד צבי שנעבאלג זצ"ל אב"ד בני ראם וביהמ"ד בעלזא ב"ב‬ ‫מעוניינים בשיעור או בחברותא? פנו‬ ‫כעת‪ .‬הקמפיין הדגיש כי דווקא‬ ‫תשע"ח‪ :‬הרה"ח ר' ישראל חיים ב"ר משה הימל ז"ל מרמת ויזניץ חיפה‬ ‫לגבאי! כדי להקל על המצטרפים‬ ‫נקודת הזמן הזו‪ ,‬עם פתיחת מסכת‬ ‫תשפ"א‪ :‬הרה"ח ר' בן ציון ב"ר יוסף וייס ז"ל משיכון ויזניץ‬ ‫ד' דחוה"מ ‪ -‬י"ט תשרי‬ ‫תשפ"א‪ :‬הרה"ח ר' מרדכי עביר ב"ר נחום אריה לקס ז"ל מרחובות‬ ‫תקנ"ח‪ :‬הגה"ק רבי אליהו ב"ר שלמה זלמן מווילנא זי"ע‬ ‫החדשים‪ ,‬הועמדו מערכים מיוחדים‬ ‫בכורות‪ ,‬מהווה הזדמנות פז והמפתח‬ ‫תקע"ד‪ :‬הרה"ק ר' יעקב יצחק בהג"ר אשר זי"ע‪' ,‬היהודי הקדוש' מפרשיסחא‬ ‫לסיוע והשתלבות מהירה‪ .‬כל מי שמעוניין‬ ‫הבטוח להגיע בסייעתא דשמיא לסיום הש"ס‬ ‫תשכ"ד‪ :‬המלחין והבעל מנגן הרה"ח ר' יעקב דוב ב"ר עקיבא תלמוד ז"ל מווארשא‪ ,‬ת"א‬ ‫יום ד' ‪ -‬כ"ו תשרי‬ ‫להצטרף לשיעור דף יומי באזור מגוריו‪ ,‬או לקבל‬ ‫כולו במחזור הקרוב‪.‬‬ ‫תשמ"א‪ :‬הרה"ח ר' פנחס ב"ר דוב צבי שטוהל ז"ל‬ ‫תקע"ז‪ :‬הרה"ק ר' אהרן ב"ר מרדכי מזיאטמיר זי"ע‪ ,‬ב' 'תולדות אהרן'‬ ‫תשנ"ג‪ :‬הרה"ח ר' בן ציון ב"ר משה דוד טאבאק ז"ל מוויליאמסבורג‪ ,‬שיכון ויזניץ‬ ‫חברותא ללימוד בקצב המתאים לו‪ ,‬מוזמן לפנות עוד‬ ‫תקפ"ז‪ :‬הרה"ק ר' אשר מסטאלין בהרה"ק ר' אהרן מקארלין זי"ע‬ ‫חוברות לימוד מפוארות ומאירות עיניים‪ ,‬שיאו של‬ ‫תשנ"ד‪ :‬הרה"ח ר' שלמה ב"ר יחזקאל שמואל ניימן ז"ל משיכון ויזניץ‬ ‫היום לגבאי 'שיעורי תורה ברבים' בכל אתר ואתר‪.‬‬ ‫תש"ז‪ :‬הגה"ח חיים בהג"ר מנחם מענדיל אלטר דאכנער זצ"ל‪ ,‬מו"ל 'תו"ח'‪ ,‬ממונה הכולל בירושלים‬ ‫תשנ"ה‪ :‬הרה"ח ר' אברהם דוד ב"ר אהרן פוירשטיין ז"ל מב"ב‬ ‫המהלך המרומם היה בהפקה מיוחדת במינה‪ ,‬הכוללות‬ ‫הגבאים ישמחו לעזור ולסייע במאור פנים ובזרועות‬ ‫תשמ"א‪ :‬הרה"ח ר' אליעזר ב"ר יהודה מרדכי הרשקוביץ ז"ל מסלאטפינא‪ ,‬לונדון‬ ‫תשס"ח‪ :‬כ"ק אדמו"ר ר' בונם יואל ב"ר ישראל טויסיג ממטרסדורף זצ"ל‬ ‫את ‪ 20‬הדפים הראשונים של מסכת בכורות‪ ,‬אשר‬ ‫תשמ"ז‪ :‬הרה"ח ר' ישראל ב"ר משה דוד ציק ז"ל מבני ברק‬ ‫פתוחות לכל פונה‪.‬‬ ‫תשע"ז‪ :‬הרה"ח ר' יהודה ב"ר חיים פדר ז"ל משיכון ויזניץ‬ ‫חולקו חינם לכלל חסידי ויז'ניץ במהלך ימי הרחמים‬ ‫תשנ"ב‪ :‬הרה"ח ר' דוד ב"ר חיים לייב ראזענבערג ז"ל מלונדון‬ ‫תשפ"ג‪ :‬הרה"ח ר' מנחם מענדיל פישמן ז"ל ביבלחט"א הרה"ח שמואל עזרא הי"ו מירושלים‬ ‫ברכה ותודה לעוסקים במלאכה‬ ‫תש"ס‪ :‬הרה"ח ר' יצחק מרדכי ב"ר שמואל אפל ז"ל שו"ב במרמורש‪' ,‬כפר שלם' [סלמה] בת"א‬ ‫והסליחות ובתפילות של יום הקדוש‪.‬‬ ‫עם קצירת הפירות הראשונים של המבצע הכביר‪,‬‬ ‫הרה"ח ר' יצחק מנחם מענדיל הופמן ז"ל‬ ‫ה' דחוה"מ ‪ -‬כ' תשרי‬ ‫נשגר תודה מיוחדת לכלל הגבאים המסורים והפעילים‬ ‫היוזמה המבורכת זכתה לתגובות נלהבות‪ ,‬ומאות‬ ‫תשי"ג‪ :‬הרה"ח ר' משה ב"ר בנימין הויאר ז"ל מגרויסוורדיין‪ ,‬ב"ב‬ ‫בכל אתר ואתר‪ ,‬העוסקים במלאכה הקדושה ללא‬ ‫לומדים כבר הביעו את תודתם העמוקה על הערכה‬ ‫יום ה' ‪ -‬כ"ז תשרי‬ ‫תשנ"ב‪ :‬הרה"ח ר' נחמן זיידא ב"ר צבי יהודה פרומוביץ ז"ל מדטרויט‪ ,‬שיכון ויזניץ‬ ‫ליאות‪ ,‬וטורחים בכל ימות השנה על ארגון השיעורים‬ ‫הדחיפה‬ ‫את‬ ‫להם‬ ‫העניקה‬ ‫אשר‬ ‫המושקעת‪,‬‬ ‫תשי"ט‪ :‬הרה"ח ר' מנחם ב"ר אריה דוד נגלר‪-‬פישבך ז"ל‬ ‫תש"ס‪ :‬הרה"ח ר' זיידא יעקב משה ב"ר אברהם איינהורן ז"ל מוויליאמסבורג‬ ‫תשנ"ח‪ :‬הרה"ח ר' יצחק ב"ר חיים ישראל הלוי שטרן ז"ל מפתח תקוה‪ ,‬שיכון ויזניץ‬ ‫וביסוס המסגרות‪ .‬בזכות פעילותם הנמרצת להגדיל‬ ‫הראשונית‪ ,‬ופתחה בפניהם את השער והעניקה להם‬ ‫תורה ולהאדירה‪ ,‬זוכים עוד מאות יהודים להתחבר‬ ‫את ההזדמנות היקרה להצטרף לציבור הענק בדרך‬ ‫תשפ"ג‪ :‬הגה"צ ר' מאיר זאב ב"ר משה שטרן זצ"ל אבד"ק מירון‬ ‫הושענא רבה ‪ -‬כ"א תשרי‬ ‫תרס"ד‪ :‬הרה"ק ר' דוד משה מטשארטקוב בהרה"ק ר' ישראל מרוזין זי"ע‬ ‫בעבותות אהבה ללימוד התורה הקדושה‪.‬‬ ‫להפיכתם ל'ש"ס אידן'!‬ ‫יום ו' ‪ -‬כ"ח תשרי‬ ‫תש"ב‪ :‬הגה"צ בנש"ק ר' דוד בהג"ר יהושע פרנקל הי"ד אב"ד נאפלאקעוויץ והגליל בבוקובינא‬ ‫תשנ"ב‪ :‬הרה"ח ר' ישראל ב"ר רזיאל הלוי ויזל ז"ל ממארגרעטן‪ ,‬ב"ב‪ ,‬רבו של רבנו זי"ע בילדותו‬ ‫תש"ב‪ :‬הרה"ח ר' משה ב"ר אליעזר קערצנער ובנו הרה"ח ר' זאב ב"ר משה הי"ד מסטאניסלוב‬ ‫תשס"ג‪ :‬הרה"ח ר' אברהם ב"ר ישכר דוב [בעריש] הופמן ז"ל מחוסט‪ ,‬לונדון‬ ‫תשל"ב‪ :‬הרה"ח ר' יהושע העשיל ב"ר יעקב משה מושקוביץ ז"ל מב"ב‬ ‫‪ 154‬קשר איתן • סוכות תשפ"ז‬ ‫יוסף מלאך‬ ‫מתי יגיעו מעשי‬ ‫והאורח הנכבד‪ ,‬ממתין שיגש אליו אי מי‬ ‫ויזמינו לסעוד על שולחנו בסוכתו‪ .‬והלא כך‬ ‫היא המידה בכל תפוצות ישראל‪ .‬בדרך כלל‬ ‫אף מפצירים מפה ומשם באורחים ויהודים‬ ‫לחג הסוכות‬ ‫ולהילולת הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע‬ ‫ִִּבְזְ כּות ְוְֹלא ְְּב ֶֶח ֶֶסד‬ ‫מתקוטטים ביניהם על הזכות לארח‪ .‬על‬ ‫שולחנו שלו בביתו בעירו‪ ,‬אין שבת שבו‬ ‫הזכוכית שבו מאופסנים הכלים היקרים‪ ,‬והוא הקדוש‪ ,‬לרוב‬ ‫הוא לא מביא עמו יהודים מבית המדרש‬ ‫ְְּפ ִִרי ָָה ָָדר‪ָָּ ,‬ב ִִעיר ֶנֶ ְְע ָָּדר‬ ‫תשוקתו לא שת ליבו לכך שדלת זכוכית מפרידה בינו ובין‬ ‫חלפו עברו להם הימים הנוראים של ראש השנה ויום‬ ‫לסעוד את סעודתם‪.‬‬ ‫האתרוג‪ ,‬עד כדי שנשברה הזכוכית וידו נחבלה ושתתה דם‪.‬‬ ‫ואיש איננו ניגש אליו‪ .‬כביכול אוויר הוא‪.‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬אותם זכו בני העיר בארדיטשוב לעשות במחיצתו‬ ‫ובכן‪ ,‬יושב לו הצדיק כעת‪ ,‬בערב יו"ט‪ ,‬נכספה וגם כלתה‬ ‫של הצדיק הקדוש והנשגב שקבע מושבו בעירם‪ ,‬סנגורם של‬ ‫בית המדרש התרוקן זה מכבר‪ .‬הכל פנו‬ ‫נפשו לקיים מצוות נטילת לולב‪ ,‬ואין אתרוג‪" .‬לכו נא אל הדרך‬ ‫לסוכותיהם‪ ,‬והוא נותר כאן בגפו‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬רבי לוי יצחק בן שרה סאשה‪ ,‬כפי שכינה את עצמו‬ ‫הראשית" ‪ -‬מצווה הצדיק לבאי ביתו ‪" -‬אל צומת הצטלבות‬ ‫בתשפוכת לב ונפש וכפי ששורר מנהמת ליבו הטהור בתיבותיו‬ ‫הזאת בארדיטשוב?! הזהו עירו של הצדיק‬ ‫"הוראה חשאית של הרבי סבבה היום בין כל בתי‬ ‫הדרכים‪ ,‬אולי יעבור שם יהודי ואתרוג בידו?!"‬ ‫הקדוש?!‬ ‫הבוקעות מפיו בנעימת ה'קדיש' טרם גשתו לשפוך צקון לחשו‬ ‫העיר‪ ,‬וזו היתה פקודתו‪ .‬צר לי" ‪ -‬נפלטו המילים מפיו‬ ‫בפני קונו בתפילת מוסף של ראש השנה‪.‬‬ ‫היתכן כזאת?!‬ ‫במהירות‪ ,‬טרם טרק את הדלת במבוכה עצומה על פני‬ ‫ְְׁש ַַמע ֲֲע ָָצ ִִתי‪ּ ,‬בֹוא ִִל ְְמ ִִ