gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe

שבוע: סוכות (2026-09-21)

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קיט ‪ -‬סוכות ‪ -‬שמחת תורה תשפ"ז‬ ‫אמרות טהורות‬ ‫שלא יהיה להם התחברות עמהם‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ולפי המבואר‪ ,‬מכללי‬ ‫לחג הסוכות‬ ‫הזהירות בזה הוא גם שלא ליהנות מהם אף הנאה כל שהיא‪,‬‬ ‫ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר‬ ‫העלולה להוריד את האדם לדיוטא תחתונה‪ .‬וזו כוונת המדרש‬ ‫יקרא אתכם באחרית הימים (בראשית מט‪ ,‬א)‪ .‬וביאר הרה"ק רבי‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון‪ ,‬ראשון לחשבון עונות‪ .‬והיינו‬ ‫משה לייב מסאסוב זצ"ל‪ ,‬כי כשאסף יעקב אבינו את בניו‪ ,‬קישר‬ ‫ראשון לישיבת הסוכה‪ ,‬שממנה למדים שיש לאדם להזהר‬ ‫אותם בשרשם העליון עד סוף כל הדורות‪ ,‬באופן שלא ינתקו‬ ‫כשהוא חושב חשבון כספו‪ ,‬ומשתדל להרויח הון וממון‪ ,‬לבל יבא‬ ‫מזה הקשר לעולם‪ .‬וזהו שנאמר האספו 'ואגידה' לכם את אשר‬ ‫הממון ממקור שאינו טהור‪ ,‬לפי שאז יוכל להיכשל חלילה‬ ‫יקרא אתכם באחרית הימים‪ .‬פירוש‪ ,‬אאגוד ואקשר אתכם‬ ‫בחטאים ועוונות‪( .‬עטרת יהושע מועדים‪ ,‬עמוד קסג‪):‬‬ ‫בשרשכם העליון‪ ,‬שלא תנתקו ממנו אפילו באחרית הימים‬ ‫*‬ ‫כשתהיו בדיוטא התחתונה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬והנה איתא בזוהר הק' (חלק‬ ‫ממרן הק' מנאסויד זצ"ל‬ ‫ג‪ ,‬עמוד ק‪' :):‬כיון דיתבו בסוכות‪ ,‬אשתזיבו מן מקטרגא‪ ,‬וקוב"ה‬ ‫חכמינו ז"ל קראו (עבודה זרה ג‪ ).‬למצות סוכה 'מצוה קלה'‪.‬‬ ‫חדי בבנוי‪ ,‬זכאה חולקהון בהאי עלמא ובעלמא דאתי'‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולפי‬ ‫ויש לתת טעם לזה על פי מה שפירש בדברי יחזקאל (לשמיני‬ ‫זה נמצא‪ ,‬כי מה שאיגד יעקב את בניו בשרשם העליון‪ ,‬היה‬ ‫עצרת) נוסח הפיוט (מערבית לשמיני עצרת)‪' :‬פונים מסוכה לביתם‬ ‫באמצעות מצות הסוכה‪ ,‬שהרי רק על ידה אפשר להם להנצל‬ ‫לישב'‪ .‬וקשה‪ ,‬מה זה מעליותא ושבח הוא לישראל שפונים‬ ‫מהמקטרג‪ ,‬שהוא השטן המשתדל להסירם מאחרי ה'‪ .‬וזהו‬ ‫מסוכה לישב בבית‪ .‬ומבאר על פי הידוע כי סוכה היא צלא‬ ‫שנאמר ויקרא יעקב אל בניו ויאמר 'האספו'‪ .‬פירוש‪ ,‬בכח חג‬ ‫דמהימנותא עילאה‪ ,‬ובעת ישיבת הסוכה צריך אדם לקבל עליו‬ ‫הסוכות הנקרא בתורה (שמות לד‪ ,‬כב) 'חג האסיף'‪ ,‬ואגידה לכם‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬להסתופף בצלו של הקב"ה ושכינתיה‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫את אשר יקרא אתכם באחרית הימים ‪ -‬אוכל לאגד אתכם‬ ‫יוכל גם בכל השנה להיות מעבדי ה'‪ ,‬ולהסתופף תמיד תחת‬ ‫בשרשכם העליון‪ ,‬עד אשר לא תנתקו ממנו גם בימי אחרית‬ ‫סוכה עילאה צלא דמהימנותא‪ .‬וזה שסיפר הפייטן בשבחם של‬ ‫הימים עקבתא דמשיחא‪( .‬עטרת יהושע מועדים‪ ,‬עמוד קמג‪):‬‬ ‫ישראל שפונים מסוכה לביתם לישב‪ ,‬והיינו לישב שם בביתם‬ ‫*‬ ‫בצל הסוכה‪ ,‬כי הם לוקחים את קדושת הסוכה עמהם לבית‪,‬‬ ‫במדרש (תנחומא אמור‪ ,‬ל) איתא‪' :‬ולקחתם לכם ביום‬ ‫וזוכים להסתופף גם כל השנה בצלא דמהימנותא‪ ,‬עכ"ד‪ .‬והנה‬ ‫הראשון' (ויקרא כג‪ ,‬מ)‪ ,‬ראשון לחשבון עונות‪ .‬ונראה לבאר על‬ ‫איתא בגמרא (גיטין נו‪ ):‬גבי טיטוס‪ :‬בריה קלה יש לי‪ ,‬ויתוש שמו‪.‬‬ ‫פי הידוע מה שכתב באגרא דכלה (פרשת שופטים)‪ ,‬כי בעינינו‬ ‫ואמאי קרי לה בריה קלה‪ ,‬דמעלנא אית לה‪ ,‬ומפקנא לית לה‪,‬‬ ‫ראינו כמה אנשי שם שהשתדלו בפרנסתם לקבל ממון מכל‬ ‫ע"כ‪ .‬ובמצות סוכה‪ ,‬המצוה היא גם כן להיכנס בה‪ ,‬לחסות תחת‬ ‫אדם‪ ,‬ונשארו כלים רקים‪ ,‬כי הממון שנטלו מבני בלי שם דבק‬ ‫צלא דמהימנותא‪ ,‬ושלא לצאת ממנה‪ ,‬אלא ליקח קדושת הסוכה‬ ‫בם‪ ,‬וכיבתה שלהבת האש שבערה בקרבם מאהבת יוצר הכל‪,‬‬ ‫עמו לבית‪ ,‬להסתופף כל השנה בצלא דמהימנותא‪ ,‬אם כן‬ ‫עכ"ד‪ .‬והנה הסוכה מורה על הזהירות להיות מובדל ומופרש‬ ‫מעלנא אית לה למצות סוכה ומפקנא לית לה‪ ,‬ולכן קראו חז"ל‬ ‫מהערב רב‪ ,‬וכמו שפירש בבני יששכר (תשרי י‪ ,‬טו) מה שנאמר‬ ‫למצות סוכה 'מצוה קלה'‪( .‬מרא דעובדא חלק ג‪ ,‬עמוד רסט‪ ,‬אות יב)‬ ‫(ויקרא כג‪ ,‬מג) 'למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני‬ ‫*‬ ‫ישראל'‪ ,‬ולא הערב רב שהענן פלט אותם‪ ,‬ומכך יכירו וידעו‬ ‫קבלתי מהמקובל המופלא מהר"ש שרעבי זלה"ה שהיה מקפיד על זה‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ונראה שזהו המקור למנהג רבינו הק' מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬שכל המכובדים‬ ‫מי שהוא מברר מקחו של צדיק‬ ‫שניתן בידם ספר תורה‪ ,‬עמדו סביב הבימה‪ ,‬ורבינו הק' מסאטמאר הקיף‬ ‫כאילו מקיים עשרת הדברות‬ ‫(בראשית רבה נח‪ ,‬ח)‬ ‫אותם בכל הקפה עם הספר תורה שבידו‪.‬‬ ‫הנה המנהג להקיף הבימה בספרי התורה בשמחת תורה‪ ,‬מקור מקומו‬ ‫אולם אצל רבינו לא היה מנהג זה קיים‪ ,‬אלא היה מקיף את הבימה יחד‬ ‫טהור בזוהר הק' (חלק ג‪ ,‬דף רנו‪ ,):‬בזה הלשון‪ :‬ונוהגין למעבד ישראל עמה‬ ‫עם כל המכובדים שאחזו בידם ספר תורה‪ ,‬וכפשטות לשון הרמ"א (סימן‬ ‫חדוה‪ ,‬ואתקריאת שמחת תורה‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ואם כי אין מבואר בלשון זה להדיא‬ ‫תרסט)‪ :‬להקיף עם ספרי התורה הבימה‪ .‬וכן הוא פשטות לשון שער הכוונות‬ ‫שמקיפים את הבימה‪ ,‬אבל נאמנת עלינו עדותו של האר"י הק' בשער הכוונות‬ ‫(שם)‪ :‬להקיף עמהם הבימה ‪ .‬ומשמע דעיקר המנהג הוא להקיף הבימה‪ ,‬ולא‬ ‫(דרושי חג הסוכות‪ ,‬הקדמה)‪ ,‬שכוונת הזוהר היא לכך‪.‬‬ ‫להקיף לספר תורה‪ .‬ובמועד לכל חי (סימן כה‪ ,‬סעיף לו)‪ ,‬אף שמחזיק מאד‬ ‫ועל מנהג האר"י ז"ל בזה העיד תלמידו מהרח"ו בשער הכוונות (שם)‬ ‫במנהג הרש"ש להניח ספר תורה בתיבה בעת ההקפות‪ ,‬אבל מבואר להדיא‬ ‫בזה הלשון‪ :‬וראיתי למורי ז"ל נזהר מאד בדבר זה להקיף אחר הספר תורה‪,‬‬ ‫מדבריו‪ ,‬שלפני שבא הרש"ש‪ ,‬לא ידעו ממנהג זה כלל‪ ,‬ולא נהגו בו‪.‬‬ ‫או לפניו או לאחריו‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ונראה שגם למנהג רבינו שפיר דמי לומר לשון החיד"א בתפילה שתיקן‬ ‫והנה החיד"א חידש חידוש גדול בסדר מנהג ההקפות‪ ,‬בכתבו בעבודת‬ ‫לומר לפני ההקפות‪ :‬להקיף שבע הקפות לתיבה שבה הספר תורה‪ .‬דיש לומר‬ ‫הקודש (צפורן שמיר‪ ,‬סימן יב) בזה הלשון‪ :‬תחילה וראש יניחו ספר תורה בתיבה‪,‬‬ ‫הכוונה‪ ,‬לתיבה שבה קוראים בספר תורה בכל השנה‪.‬‬ ‫ויהיה אצלו ירא שמים‪ ,‬וידו אוחזת בספר תורה כל זמן ההקפות‪ ,‬כי כן‬ ‫ובחרת בחיים‬ ‫פעולותיו הכבירות של רבינו נגד הבחירות האסורות לכנסת המינים שהתקיימו בשנת תשמ"ט לפ"ק‬ ‫התורה האמיתית‪ ,‬ולא יקחו חלק בבחירות האסורות‪.‬‬ ‫ביום כ"א חשון שנת תשמ"ט לפ"ק‪ ,‬התקיימו בפעם השתים‬ ‫הרושם שדברי רבינו השאירו על הנאספים‪ ,‬בלתי ניתן לתיאור‪.‬‬ ‫עשרה‪ ,‬הבחירות האסורות לכנסת המינים‪ .‬בפרוס בחירות אלו השתרר‬ ‫שאגתו מקרב לב ונפש נגד המסיתים פילחה את האויר‪ ,‬והחרידה את‬ ‫טשטוש הדעת‪ ,‬במדה שכמעט לא היתה דוגמתה‪ ,‬וזאת לאחר שדבר‬ ‫הנוכחים עד עומק השיתין‪ ,‬ורבים נמנעו בעקבות כך מלהשתתף‬ ‫נפל במפלגות הדתיות‪ ,‬כאשר בגין חילוקי דעות קשים‪ ,‬פרשו חלק‬ ‫בבחירות האסורות‪.‬‬ ‫מנאמניהן‪ ,‬והקימו מפלגה חדשה‪.‬‬ ‫*‬ ‫אנשי המפלגה החדשה‪ ,‬בפחדם כי רב שלא יגיעו אל סך הקולות‬ ‫בעצרת המחאה הקבועה שהתקיימה בירושלים על ידי 'העדה‬ ‫הנצרך לפי החוק בכדי להכניס נציג לכנסת המינים‪ ,‬השקיעו מאמץ‬ ‫אדיר למשוך את בני הישוב הישן אל הבחירות‪ ,‬בתואנה כי הפסד החרדית'‪ ,‬וכמדי מועד עריכת הבחירות‪ ,‬הופיע שוב רבינו פאר‪ ,‬ונשא‬ ‫מפלגתם בבחירות יפגע בכבוד התורה של רבניה‪ ,‬ובהסתה כי נשתנו דברות קודש חוצבי להבות‪.‬‬ ‫בדבריו הזכיר רבינו את דברי הבאר מים חיים הידועים (פרשת חיי‬ ‫העיתים והזמנים‪ ,‬וכהיום האיסור אינו בתקפו עוד‪ .‬למרות הגיחוך‬ ‫שבטענות אלו‪ ,‬נמשכו בכל זאת אחר תעמולתם‪ ,‬רבים שמעולם לא שרה‪ ,‬ד"ה ויאמר אברהם) ‪ ,‬המתאונן על שקניני העולם הזה הם העיקרים בעיני‬ ‫האנשים‪ ,‬ולא הקנינים הנצחיים לעולם הבא‪,‬‬ ‫השתתפו בבחירות‪ ,‬והיה חשש פן ביום‬ ‫ומתאר בשפה מליצית כדרכו בקודש‪ ,‬איך‬ ‫הבחירות לא יעמדו בנסיון ויקחו בהם חלק‪.‬‬ ‫כשבא אדם ומודיע שהוא שוחט‪ ,‬כולם יאמינו‬ ‫עסקני היהדות החרדית‪ ,‬אשר ראו כי לא‬ ‫לו‪ ,‬אבל כשבא אדם ומבקש הלוואה‪ ,‬לא‬ ‫ככל הבחירות‪ ,‬הבחירות האלו‪ ,‬אזרו עוז גם‬ ‫יאמינו לו‪ ,‬והכל משום שהממון הוא העיקר‬ ‫הם‪ ,‬זה לעומת זה‪ ,‬להרבות פעלים להציל‬ ‫בעיניהם‪ ,‬ולא התורה והמצוות‪.‬‬ ‫נפשות טועות ותועות מלעבור על האיסור‬ ‫רבינו הסמיך דברים אלו לענין העומד על‬ ‫החמור‪ .‬בין היתר פורסם 'קול קורא' היסטורי‬ ‫הפרק‪ ,‬ברמזו כי הנימוק האמיתי להקמת‬ ‫מאת שבעת הרועים‪ ,‬הלא הם שבעת גדולי‬ ‫המפלגה החדשה ידוע לו היטב‪ .‬וכה אמר‬ ‫הדור היותר מפורסמים בימים ההם‪ ,‬שהם‬ ‫בכאב לבו הטהור‪ :‬בנוגע לדיני ממונות‪ ,‬אין הם‬ ‫[מלבד רבינו שכמובן היה מראשי החותמים]‪:‬‬ ‫סומכים אחד על השני‪ ,‬ואילו לחשש איסורי‬ ‫א‪ .‬כ"ק מרן אדמו"ר בעל 'ברך משה' זצ"ל‬ ‫דאורייתא‪ ,‬הם סומכים על כל אחד כעל בעל‬ ‫מסאטמאר‪ .‬ב‪ .‬מרן הגאב"ד הגאון האדיר רבי‬ ‫הוראה‪ .‬והלא רבינו הק' [מסאטמאר] זצ"ל‬ ‫יצחק יעקב ווייס זצ"ל‪ ,‬בעל 'מנחת יצחק'‪ .‬ג‪.‬‬ ‫בירר את האיסור להשתתף בבחירות בדברים‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר רבי יעקב לייזער זצ"ל‬ ‫ברורים ומאירים כנתינתם מסיני‪ ,‬ואיך לא‬ ‫מפשעווארסק‪ .‬ד‪ .‬כ"ק מרן אדמו"ר רבי‬ ‫יחושו לדבריו לעשותו אפילו כספיקא‪ ,‬להיות‬ ‫אברהם יצחק קאהן זצ"ל מתולדות אהרן‪ .‬ה‪.‬‬ ‫בשב ואל תעשה‪ .‬וכי לא תהא תורה שלמה‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר רבי שמואל צבי הורוויץ זצ"ל‬ ‫שלנו כשיחה בטלה שלהם?!‬ ‫מספינקא‪ .‬ו‪ .‬כ"ק מרן אדמו"ר רבי משולם‬ ‫בהמשך דבריו הרים שוב רבינו קול מחאה‬ ‫פייש לעווי זצ"ל מטאהש‪.‬‬ ‫אדירה נגד המסיתים לומר כי האיסור אינו‬ ‫במכתבם קבעו גדולי ישראל נחרצות‪ :‬כי‬ ‫בתקפו‪ ,‬והכריז כי האיסור החמור להשתתף‬ ‫האיסור החמור לבחירות שריר וקיים‪ ,‬ואין כח‬ ‫בבחירות שריר וקיים כמאז ומקדם‪ ,‬ולא הוקל‬ ‫בעולם‪ ,‬ולא סיבה ולא אמתלא‪ ,‬להתיר באיזה‬ ‫אף במאומה‪ .‬רבינו חזר ואמר‪ ,‬שהוא לא‬ ‫אופן שהוא להצביע בעד שום צד ומפלגה‬ ‫האמין למשמע אזניו‪ ,‬כי ישנם יראי השם שלא‬ ‫הכרוז ההיסטורי שפורסם לפני הבחירות‬ ‫השולחים נבחריהם לכנסת המינים‪.‬‬ ‫השתתפו בבחירות מעולם‪ ,‬וכעת נתפסו‬ ‫בשנת תשמ"ט לפ"ק על ידי שבעת הרועים‬ ‫כמו כן קראו בו שבעת רואי פני המלך לכלל‬ ‫שלומי אמוני ישראל‪ :‬שלא יתפתו לקריאת האומרים נשתנו העתים לתעמולת המפלגות‪ ,‬לומר נשתנו העיתים‪ .‬רבינו הכריז בשאגה‪ :‬רחמנא‬ ‫והותרה הרצועה‪ ,‬אדרבה ואדרבה האיסור החמור שריר וקיים‪ ,‬ומאז ועד ליצלן מהאי דעתא משבשתא‪ .‬ואמר‪ ,‬כי על כגון דא ניתן להמליץ לשון‬ ‫מרן החתם סופר זצ"ל בצוואת קדשו‪" :‬ולא תאמרו נשתנו העתים‪ ,‬כי‬ ‫עתה נתוספו טעמים ונימוקים לאשר ולחזק האיסור כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫יש לנו אב זקן יתברך שמו‪ ,‬לא נשתנה ולא ישתנה"‪ .‬רבינו סיים כי בזכות‬ ‫*‬ ‫תעמולתה הכוזבת של המפלגה החדשה‪ ,‬הוכרה בעיקר בעיר בני הציות לדעת התורה האמיתית‪ ,‬ודאי תחול עלינו ברכת החתם סופר‬ ‫ברק‪ ,‬מקום משכנה‪ ,‬ומשכן ציבור תומכיה‪ ,‬עד כי אנדרלמוסיה בלתי בהמשך דבריו שם‪" :‬וכל רע לא יאונה"‪.‬‬ ‫*‬ ‫ניתנת לתיאור אחזה בכל פינות העיר‪ ,‬ובולמוס של ריצה מטורפת‬ ‫לאחר אותן הבחירות‪ ,‬הוגשה קובלנא אל בית המשפט הציוני‪ ,‬על‬ ‫לבחירות השתלט על תושביה‪ .‬אי לזאת‪ ,‬ערכה 'העדה החרדית'‪,‬‬ ‫לראשונה בתולדותיה‪ ,‬עצרת מחאה אדירה בעיר בני ברק‪ ,‬נגד ידי מפלגה חילונית‪ ,‬על זיופים שהתגלו במהלך הבחירות בכמה שכונות‬ ‫המסיתים ומדיחים ליקח חלק במרכבה הטמאה של השלטון‪ .‬העצרת בבני ברק‪ ,‬כשהטענה היא שבעקבות זיופים אלו זכתה מפלגה דתית‬ ‫התקיימה ביום רביעי פרשת לך‪ ,‬ח' חשון‪ ,‬ורבינו הוזמן להופיע בה פאר במושב בכנסת‪ ,‬שלאמיתו של דבר שייך למגישת הקובלנא‪ .‬המשפט‬ ‫ארך כשנתיים וחצי‪ ,‬ובסיומו הכריע בית המשפט הציוני‪ ,‬כי בשכונות‬ ‫כראש המדברים‪.‬‬ ‫בשעה היעודה התקבץ המון רב לשמוע את דבר ה' מפי רבינו ושאר בהן התגלו הזיופים‪ ,‬תערכנה בחירות חוזרות‪ ,‬והתושבים יכריעו בין שני‬ ‫הנואמים‪ ,‬עד כי ההיכל כולו התמלא עד אפס מקום‪ .‬בהגיע רבינו‪ ,‬נציגים בלבד‪ :‬נציג המפלגה החילונית הקובלת‪ ,‬ונציג המפלגה הדתית‪.‬‬ ‫שוב פרץ נחשול אדיר של טשטוש הדעת‪ ,‬כאשר המפלגה הדתית‬ ‫הושלך הס בין הקהל‪ ,‬וחרדת קודש אפפה על הנאספים כולם‪ ,‬והוא‬ ‫שנציגה עמד לבחירה חוזרת‪ ,‬השיאה לב העם‪ ,‬כי בכדי שלא יבחר הנציג‬ ‫כובד לאלתר לשאת מדברות קדשו‪.‬‬ ‫בנאומו‪ ,‬רעם רבינו בקול זעקה אשר זעזע את אמות הסיפים‪ ,‬על החילוני‪ ,‬הותר האיסור החמור של ההשתתפות בבחירות‪.‬‬ ‫העינים נשואות היו אל רבינו‪ ,‬למען יפזר את הערפל ששרר סביב‬ ‫ההתדרדרות שלא היתה כמוה‪ ,‬ובמר נפש וקול בכי ויללה שאג ואמר‪:‬‬ ‫לא האמנתי למשמע אזני‪ ,‬כי הרבה יראים ושלמים שעד עתה לא לקחו בחירות חוזרות אלו‪ ,‬ורבינו במכתב קודש שפרסם‪ ,‬הכריז על דעת‬ ‫מעולם חלק בבחירות‪ ,‬נסחפו עתה עם שטף המים הזידונים‪ .‬בנהמת לב התורה האמיתית‪ ,‬כי שום תירוץ ואמתלא אין בכוחה להתיר את‬ ‫מחה נמרצות נגד המתלבשים במסוה של כבוד התורה בכדי למשוך האיסור הנורא הרובץ על הבחירות‪ ,‬והביא מדברי רבינו הק' מסאטמאר‬ ‫תמימי לב אל הבחירות‪ ,‬והכריז והודיע כי האיסור החמור להשתתף זצ"ל בנושא‪.‬‬ ‫דברי רבינו עשו את פעולתם‪ ,‬ולמרות ההסתה הכבדה‪ ,‬נמנע ציבור‬ ‫בבחירות בעינו עומד‪ ,‬ואין בכח אף אחד לבטלו‪ .‬את דבריו סיים בברכת‬ ‫"ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת"‪ ,‬לכל אלו שישמעו בקול דעת יראי השם גם עתה מליקח חלק בבחירות האסורות‪.‬‬ ‫חדשות אני מגיד‬ ‫סיפורים וענינים מרבינו שעדיין לא נשמעו ברבים‬ ‫ב‪ .‬עוד עובדא‪ .‬הנה בכל שנה באחד מימי החנוכה היתה דרכו בקודש‬ ‫זה עתה זכינו לקבל הספר הנפלא 'מרקחת הבשם' מאת המחבר הרב הגאון‬ ‫לבוא להתלמוד תורה להתפלל עם התשב"ר‪ ,‬ולאחר התפילה היה אומר‬ ‫מוה"ר בנימין שמשון בלומענטאל שליט"א‪ ,‬ושם (פרשת וילך‪ ,‬מאמר ב) מצאנו‬ ‫דברות קודש קצרים בעניני דיומא ולחזקם בתורה ויראת שמים‪ ,‬ובני הי"ו‬ ‫אריכות דברים מרבינו‪ ,‬ואמרנו לתועלת והנאת הקוראים להעתיק חלק‬ ‫היה ילד קטן‪ ,‬וכשבא לבית‪ ,‬שאלתיו אם מרן דרש לפני הילדים‪ ,‬והשיב‬ ‫מדבריו הנעימים‪ ,‬שניכר עליהם שהם דברים היוצאים מהלב‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬ ‫הן‪ ,‬ושאלתיו מה אמר‪ ,‬והשיב‪ ,‬שאינו זוכר אלא זאת שאמר‪" :‬ילדים‬ ‫בשבוע זה חל יומא דהילולא קדישא של מרן הגה"ק רבי משה אריה‬ ‫יקרים‪ .‬התפללתם כל כך יפה‪ ,‬וגרמתם לי לשמחה גדולה על ידי התפילה‬ ‫ב"ר ישראל ושרה בעל עטרת יהושע זי"ע‪ .‬והנה לשוחח בגודל עבודתו‬ ‫שלכם"‪ .‬ואכן הדפיסו הדברים‪ ,‬ושלחו לההורים‪ ,‬ונמצאו שם בראש‬ ‫בהתמדת התורה וכח הפסק שהיה לו [ופעם אחת הבאתי לו ספר הנושא‬ ‫הדברים דברות קודש הללו‪ .‬ומכאן חזינן נמי את תפארת מדותיו‪ ,‬מצד‬ ‫ונותן בענין כשרות אתרוגי מאראקא‪ ,‬ומיד נכנס לפלפול בענין ענבים‬ ‫ששאר דרשנים על דרך כלל פותחים בעניני דיומא‪ ,‬או לכל היותר‬ ‫שאין להם גרעינים‪ ,‬והביא סמך לדבר מפסוק בתנ"ך שהמפרשים פירשו‬ ‫אומרים 'ילדים יקרים' וכו'‪ ,‬לא כן אצל מרן שפתח את דבריו אליהם‬ ‫הפסוק באופן ההוא וכו'] [הוספת המערכת‪ :‬כנראה כוונת המחבר החשוב‬ ‫בדברי שבח וחיזוק‪.‬‬ ‫שליט"א לפסוק (ישעיה ה‪ ,‬ב) 'ויטעהו שורק'‪ .‬שפירש הרד"ק בזה הלשון‪ :‬כי‬ ‫ג‪ .‬עוב עובדא‪ .‬פעם אחת בא לפניו אדם לבקש עצה באיזה דבר‪ ,‬ומרן‬ ‫נקרא 'שורק'‪ ,‬הגפן שמוציא ענבים טובים שאין בהם חרצן‪ ,‬עכ"ד]‪ ,‬וכן‬ ‫ידע שהאיש הלזה חפץ להדפיס ספר‪ ,‬ולכן אחר שהלה הציע את שאלתו‪,‬‬ ‫אשר זכינו לראות את עבודתו הקדושה‪ ,‬תפילותיו הזכות בעת השתפך‬ ‫שאלו מרן אם הספר תחת ידו‪ ,‬והלה הוציא הספר‪ ,‬ומרן פתחו וקרא בו‬ ‫נפשו לפני קונו‪ ,‬איך היה עומד בהכנעה מופלגת לפני יוצרו וקונו‪ ,‬שהיה‬ ‫בקול עמוד שלם‪ ,‬ואחר כך הניח את ראשו על ידיו הטהורות למשך‬ ‫מתמוגג ומתחטא לפניו יתברך כבן אצל אביו‪ ,‬ובפרט בכמה מקומות‬ ‫כחמש מינוט‪ ,‬והלה סבר שכעת יאמר לו את דעת קדשו על דבר ספיקו‪,‬‬ ‫בתפילה‪ ,‬כגון באמרו "ורחמיך ד' אלקינו וחסדך הרבים אל יעזבנו נצח‬ ‫הן או לאו או איני יודע‪ ,‬אכן לא כן מרן שבנפשו היה הדבר שצריך לחזק‬ ‫סלה ועד"‪ ,‬היה אמרו בשאגת הלב פנימה‪ ,‬וכל שומע היה מתעורר‪ ,‬וכן‬ ‫ולעודד את זולתו‪ ,‬השיב לו תשובה על דבר שלא נשאל עליו כלל‪ ,‬היות‬ ‫היה גונח כמה פעמים באמצע שמונה עשרה באמרו תיבות "אוי וויי"‪,‬‬ ‫ולא בא לבקשת הסכמה על הספר‪ ,‬וכך אמר לו בנועם לשון קדשו‪" :‬דאס‬ ‫ועבודת תקיעת השופר באופן נעלה מאד‪ ,‬ועוד‪ ,‬וכן במדות מוזהבות שלו‪,‬‬ ‫זע איך אז דאס איז א גוט ספר‪ ,‬ועל דבר השאלה ששאלת‪ ,‬עוד אתיישב‬ ‫ובפרט ענוותנותו ושפלות ברך שלו באופן מבהיל‪ ,‬וכן אשר פעל ישועות‬ ‫בדבר"‪ .‬וגם מעובדא זו נחזי את מעלת טוב לבו‪ ,‬להיות טוב עין בהצלחת‬ ‫רבות בקרב הארץ‪ ,‬אין בידי‪ ,‬וכבר נדפסו מקצת שבחיו בכמה וכמה‬ ‫ופעולת זולתו‪ ,‬ולהקדים לומר דברי חיזוק לפני התשובה שנשאל עליה‪,‬‬ ‫חיבורים‪ ,‬עיין עליהם‪.‬‬ ‫ונלמוד מזה מוסר השכל שבכל עת שיזדמן לפנינו פעולת או טורח‬ ‫אכן נדבר ממדה טובה אחת‪ ,‬שהיתה הנהגתו בקודש במדה זו באופן‬ ‫זולתינו‪ ,‬נשבח ונפאר הפעולה או הטירחא‪ ,‬וכל שכן כשיש מקום להעיר‬ ‫נעלה מאד‪ ,‬וידוע שעל אף ששתה את כוס התרעלה במדה גדושה בשנות‬ ‫על הפעולה‪ ,‬אזי צריך להשתדל להקדים פרט של שבח בה‪.‬‬ ‫ראינו רעה‪ ,‬ואף איבד שם את הרבנית הצדקנית בת קדושים ושמונת ילדיו‬ ‫ד‪ .‬וכעין זה היה דרכו בקודש כשהיה משמיע דברות קודש ברבים‪,‬‬ ‫הי"ד‪ ,‬ומאז לא זכה בעוונותינו הרבים לזרע של קיימא‪ ,‬ואפילו הכי מדה‬ ‫ודרש לפניו דרשן אחר‪ ,‬היה פותח דבריו ואומר בלשון קדשו‪" :‬הדרשן‬ ‫נפלאה זו ‪ -‬להיות טוב עין בעניני זולתו‪ ,‬ובד בבד לבטאות את רגשי הלב‬ ‫הקודם דיבר באופן נפלא‪ ,‬ושום תיבה אינה מיותרת בדבריו‪ ,‬הכל הוא‬ ‫בצהלת פניו הק' ובביטוי בפה על טובת זולתו ‪ -‬היתה אצלו באופן נעלה‬ ‫האמת"‪ ,‬או לשון כיוצא בזה‪ ,‬וכך היה רגיל בכל הענינים לחזק ולעודד‬ ‫מאד‪ ,‬ועדים אנו לדבר בכמה אופנים שזכינו לראות אצלו בעינינו‪ ,‬ונספר‬ ‫את זולתו בדברים ערבים ונעימים ובסבר פנים יפות‪.‬‬ ‫בס"ד כמה עובדות בדבר‪:‬‬ ‫ה‪ .‬כמו כן זכינו לראות כמה פעמים כשהיה מתפלל בליל שבת קודש‬ ‫א‪ .‬פעם אחת בערב שבת קודש בעת שהדליק והטיב את הנרות‪ ,‬נכנס‬ ‫בביתו מחמת העדר בריאותו‪ ,‬איך שהיה ניגש אחר התפילה לדלת‬ ‫אליו בחור שלא הכירו‪ ,‬ואמר לו שסיים כמה מסכתות‪ ,‬ובא לבקש ברכת‬ ‫החדר של הרבנית הצדקנית תחי'‪ ,‬שהיא עמדה בפתח הדלת‪ ,‬והיה מברך‬ ‫קודש‪ ,‬ומרן מיד צהלו פניו מרוב שמחה כאילו הוא בנו‪ ,‬והרעיף עליו‬ ‫אותה בברכת 'גוט שבת' בצהלת ומאור פנים שאינו מצוי‪ ,‬והיה נשאר‬ ‫מטוב ברכותיו‪ ,‬וכשפנה הבחור הלז לצאת‪ ,‬ליוה אותו מפתח ביתו ולחוץ‪,‬‬ ‫עומד איזה רגעים‪ ,‬כפי הנראה לעשות לה נחת רוח‪ ,‬או לשמוע אם יש לה‬ ‫מה שהיה עושה לתלמידי חכמים ורבנים וכיוצא‪ ,‬ובכאן חוץ מחביבות‬ ‫דבר בפיה מה לומר לו‪ ,‬ונלמד מזה מוסר השכל‪ ,‬איך גדול הדור התנהג‬ ‫התורה שבערה בלבו לבחור שזכה לסיים כמה מסכתות‪ ,‬עוד זאת חזינן‬ ‫עם בני ביתו‪.‬‬ ‫את תפארת מדותיו‪ ,‬להיות טוב עין לבחור שלא הכירו‪ ,‬וכיבדו בכל יכלתו‪.‬‬ ‫מכתב שהתקבל במערכת‬ ‫לכבוד המערכת החשובה‪.‬‬ ‫באתי בזה להעמיד דברים על דיוקם‪ ,‬בענין שתי הוראות שזכיתי לקבל מרבינו‪ ,‬בפרוס חג הסוכות שנת תש"ן לפ"ק‪ ,‬ומעשה שהיה כך היה‪:‬‬ ‫באותן השנים היה המשב"ק הרה"ג מוה"ר משה מנחם עקשטיין שליט"א [כיום דומ"צ גאלאנטא] ממונה לחפש ולמצוא עבור רבינו ארבעה מינים מהודרים‪,‬‬ ‫ובאותה שנה הוא ביקש ממני שאבוא לעזור לו במלאכת הקודש‪ ,‬ונעניתי אליו‪ ,‬ובאתי אליו אל 'חדר הגבאים'‪ ,‬שהיה צמוד אל חדרו של רבינו בבנין הישיבה‬ ‫ברחוב יחזקאל‪ ,‬ושם נתן לי חבילה גדולה של הדסים‪ ,‬למען אבחר מהם שלשה היותר מהודרים‪ ,‬ועשיתי כך‪ ,‬וביררתי שלשה מהודרים מאוד‪ ,‬ואז נכנסנו יחד‬ ‫אל רבינו בחדר הסמוך‪ ,‬להראות לו את ההדסים שבחרתי‪ ,‬וזכיתי אז לשמוע ממנו את שתי ההוראות דלעיל‪ ,‬וכדלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬שאלתי אותו‪ ,‬אם אפשר לברך על ארבעה מינים שיש בהם השיעור רק לשיטת הגרא"ח נאה‪ ,‬ולא לשיטת החזון איש‪ ,‬והשיב שאפשר לברך‪ ,‬ובלשון‬ ‫קדשו אמר‪" :‬מ'האט אלץ געהאלטן אז זיינע שיעורים זענען קראנט" ["מאז החזיקו כי שיעוריו ברי סמכא הם"]‪.‬‬ ‫הוראה זו נדפסה על פי עדותי בזמירות ליום טוב עטרת יהושע (סימן רפח)‪ .‬ולאחרונה הקשו על זה‪ ,‬ממה שהובא במרא דשמעתתא (תנינא‪ :‬סימן רצ‪ .‬תליתאי‪:‬‬ ‫סימן שג)‪ ,‬כי רבינו הורה שבסוכה שהיא מצוה מן התורה‪ ,‬יש להחמיר לעשותה כשיעור ה יותר גדול‪ .‬ומאי שנא סוכה מארבעה מינים ביום ראשון של חג‪ .‬אבל‬ ‫פשוט דקושיא מעיקרא ליתא‪ ,‬כי גם רבינו לא אמר אלא שאם אין לאדם ארבעה מינים שיש בהם השיעור הגדול‪ ,‬אז מותר לו לברך על ארבעה מינים שיש בהם‬ ‫השיעור הקטן‪ ,‬והוא הדין בסוכה‪ ,‬אם אין לו אלא סוכה שיש בה השיעור הקטן‪ ,‬מותר לו לברך עליה 'לישב בסוכה'‪ ,‬אבל לכתחילה יש להחמיר הן בסוכה‪ ,‬והן‬ ‫בארבעת המינים‪ ,‬שיהא בהן השיעור הגדול‪ ,‬מאחר שהן מצוות מן התורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הראיתי לרבינו אחד מההדסים שבחרתי‪ ,‬וציינתי שיציאת שלשת העלים בכל קן שבה‪ ,‬אינה בשוה לגמרי‪ ,‬אלא שהתחלת העוקץ של האחד היא לפני‬ ‫סוף העוקץ של השני‪ .‬והשיב‪ ,‬שאם נמצאים הדסים שיציאת שלשת העלים היא בשוה לגמרי‪ ,‬הוא מעדיף לקחת אותם‪.‬‬ ‫גם הוראה זו נדפסה על פי עדותי בזמירות ליום טוב עטרת יהושע (סימן רעז)‪ .‬וגם על זה הקשו מעדות כמה משמשים ומקורבים שהיו רגילים לבחור עבור‬ ‫רבינו ארבעה מינים מהודרים‪ ,‬ואמרו שהוא מעולם לא בדק אם ההדסים משולשים אלא מקופיא‪ ,‬באופן שעל פי צורת בדיקתו אותן‪ ,‬לא היה אפשר לראות אם‬ ‫יציאת העלים מהקן היא בשוה לגמרי‪ .‬וגם כאן לא חזינא תיובתא ולא פקפוק כלל על מה שזכיתי לשמוע מפורש מפה קדשו‪ ,‬שהרי רבינו לא אמר שיש לחזר‬ ‫ולאבד זמן למצוא הדסים כאלו‪ ,‬כמנהג שונים המסבבים בשווקים וברחובות‪ ,‬ומבטלים על זה זמן זמנים טובא‪ ,‬אלא שאמר שאם בין ההדסים המונחים לפנינו‪,‬‬ ‫יש הדסים שיציאת שלשת העלים היא בשוה לגמרי‪ ,‬הוא מעדיף לקחת אותם‪ ,‬כי הם ודאי יותר מהודרים‪.‬‬ ‫הרי הראוני לדעת‪ ,‬שכל הדברים שרירים אמיתיים וקיימים‪ ,‬אין בהם נפתול ועיקש‪ .‬ובזה אחתום בכל חותמי ברכות ובברכת הצלחה רבה בעבודת הקודש‬ ‫אהרן משה שטערן מחבר ספר 'אמרי טל' ו'בירורי הלכות'‬ ‫נועם שיח‬ ‫שיחות קודש‬ ‫וסיפורי צדיקים‬ ‫שנשמעו מפי רבינו‬ ‫להילולת הרה"ק רבי חנה הלברשטאם מקאלשיץ זצ"ל ‪ -‬י"ח תשרי‬ ‫להילולת הרה"ק בעל עבודת ישראל מקאזניץ ז צ"ל ‪ -‬י"ד תשרי‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק ב‪ ,‬עמוד רכה‪ ,‬אות כ‬ ‫אומר הבא מן החדש ‪ -‬נעתק כעת מהטעיפ‬ ‫שמעתי‪ ,‬כי בימי הזעם‪ ,‬דן הרה"ק רבי חנה הערש רובין זצ"ל עם‬ ‫אביו של הרה"ק בעל עבודת ישראל מקאזניץ זללה"ה היה נקרא‬ ‫בן דודו הרה"ק מקאלאשיץ‪ ,‬האם כשנהרגים על ידי הצוררים‬ ‫"רבי שבתי איינבינדער" ["רבי שבתי כורך ספרים"]‪ .‬הוא הקפיד‬ ‫הנאצים ימח שמם‪ ,‬מקיימים מצות קידוש השם‪ ,‬או לא‪ .‬והכריעו‪,‬‬ ‫מאד שלא ליהנות מאחרים‪ ,‬והיה מתפרנס בדוחק מיגיע כפיו‪ ,‬ובדרך‬ ‫שאין מקיימים מצות קידוש השם‪ ,‬שהרי הם אינם נותנים ברירה‬ ‫נס לא היה חסר לו אף פעם להוצאות שבת‪.‬‬ ‫להשתמד חלילה‪ .‬והסכימו משום כך לנסות ולברוח מידיהם‪ ,‬אך‬ ‫פעם לא היתה לו אף פרוטה להוצאות שבת‪ ,‬והוא הרי לא רצה‬ ‫הדבר לא צלח בידם‪ ,‬והם נתפסו והובלו להריגה‪ ,‬ה' יקום דמם‪.‬‬ ‫ליהנות משל אחרים בשום פנים‪ ,‬ולכן בליל שבת אחר התפלה נשאר‬ ‫להילולת מרן הגאון רבי אליהו מווילנא זצ"ל ‪ -‬הגר"א ‪ -‬י"ט תשרי‬ ‫בבית המדרש‪ ,‬בידעו שאין לו על מה לחזור לביתו‪ .‬כשהשעה‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד סד‪ ,‬אות א‬ ‫התאחרה‪ ,‬החליט שיחזור לביתו וישן בחושך‪ .‬אך משהגיע ליד ביתו‪,‬‬ ‫מרן הגאון רבי חיים מוואלאזין זצ"ל הפליג פעם בשבח אחיו מרן‬ ‫ראה כי אור גדול בוקע מהחלונות‪ .‬הוא הצטער מאד‪ ,‬בחשבו כי ודאי‬ ‫הגאון רבי זלמן מוואלאזין זצ"ל‪ ,‬ואמר‪ ,‬כי הוא זוכר את כל התורה‬ ‫לא יכלה אשתו לעצור בעצמה‪ ,‬ולקחה מצדקה‪ ,‬ולכן כשנכנס לבית‬ ‫כולה בעל פה‪ ,‬כפי שכל אחד מישראל זוכר את המזמור 'אשרי‬ ‫סתם את עיניו‪ ,‬כדי שלא ליהנות משל אחרים‪ .‬אמרה לו אשתו‪:‬‬ ‫יושבי' בעל פה‪ .‬והוסיף‪ ,‬כי בכל זאת אין הוא מגיע למדרגת הגר"א‬ ‫"מדוע אינך שואלני מנין לקחתי להוצאות השבת? מצאתי זהוב‬ ‫בידיעת התורה‪ ,‬כי גם מי שזוכר את המזמור 'אשרי יושבי' בעל פה‪,‬‬ ‫אדום שהוא שוה סך רב‪ ,‬הלכתי ופירטתיו‪ ,‬וקניתי בהרחבה צרכי‬ ‫אבל אם ישאלוהו על תיבה מסויימת במזמור זה‪ ,‬מהי התיבה‬ ‫שבת‪ ,‬ועוד נשאר לנו די והותר!"‪ .‬מיד התמלא בשמחה עצומה‪,‬‬ ‫שלפניה‪ ,‬לא יוכל לענות כהרף עין‪ ,‬אלא יצטרך להתחיל לומר‬ ‫והתחיל לרקוד יחד איתה‪.‬‬ ‫מתחילת המזמור‪ .‬אבל מדריגת הגר"א היתה כה נשגבה‪ ,‬שכל‬ ‫באותה שעה עצמה שהה הבעל שם טוב הק' בעיר מעזבוז‬ ‫התורה היתה כאילו עומדת לנגד עיניו‪ ,‬ובכל תיבה שבתורה היה יודע‬ ‫בחברת תלמידיו‪ ,‬וכשראה ברוח קדשו את הנעשה‪ ,‬יצא גם הוא‬ ‫לענות כהרף עין מהי התיבה שלפניה‪.‬‬ ‫בריקוד עם תלמידיו‪.‬‬ ‫להילולת הגאון רבי העשיל מקראקא זצ"ל ‪ -‬כ' תשרי‬ ‫אחר השבת אמר הבעל שם טוב הק' שהוא רוצה לראות את הזוג‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד מה‪ ,‬אות א‬ ‫בעיניו‪ ,‬וקם ונסע אליהם‪ .‬הוא שאלם מה חסר להם‪ ,‬והם ענו כי לא‬ ‫אבי אביו של היעב"ץ ברח מאימת הצוררים בעת הפרעות דשנת‬ ‫חסר להם מאומה‪ ,‬רק הם כבר אנשים זקנים‪ ,‬ובן אין להם‪ .‬בירכם‬ ‫ת"ח לפ"ק‪ ,‬ויתפסוהו הצוררים‪ ,‬והרימו עליו חרב להתיז ראשו‪ ,‬אך‬ ‫הבעל שם טוב שיפקדו בזרע של קיימא‪ ,‬ואז נולד להם המגיד‬ ‫ברגע האחרון ריחם עליו הצורר‪ ,‬והכהו בצד האחורי של החרב‪ ,‬ומכח‬ ‫מקאזניץ‪ .‬ומאחר שנולד להוריו לעת זקנותם‪ ,‬לכן היה כל ימיו חלוש‬ ‫המכה נפל ארצה‪ .‬האנשים שעמדו מרחוק חשבו שהיא מכת מוות‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫וכי הותז ראשו‪ ,‬ובאו והעידו לפני הגאון רבי העשיל מקראקא שנהרג‪,‬‬ ‫להילולת הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב ז צ"ל ‪ -‬ט"ו תשרי‬ ‫והוא התיר את אשתו להינשא‪ .‬אך היא שמרה אליו אמונים‪ ,‬ולא‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד תכד‪ ,‬אות יב‬ ‫רצתה להינשא עוד‪ ,‬ולבסוף בא הרוג ברגליו‪ ,‬ומאז קיבל על עצמו‬ ‫המנהג היה אצל הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב זצ"ל‪ ,‬שהוא היה הגאון רבי העשיל שלא להתיר יותר שום עגונה בצוק העתים האלו‪.‬‬ ‫מברך ברכת השחר בקול רם‪ ,‬והילדים היו עומדים סביבו‪ ,‬ועונים אמן‬ ‫להילולת הצדיק רבי יעקב פיש זצ"ל ‪ -‬כ"ג תשרי‬ ‫אחר ברכותיו‪ .‬פעם פיתה אחד ממשכילי העיר לילד אחד‪ ,‬שיבא‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד רסח‪ ,‬אות ד‬ ‫ללמוד אצלו חכמת הדקדוק‪ ,‬מבלי ידיעת אביו‪ .‬ויהי למחרת בעת‬ ‫הצדיק רבי יעקב פיש ביקש פעם מרבו הרה"ק רבי יצחק אייזיק‬ ‫שהרה"ק מיערוסלב בירך ברכת השחר‪ ,‬עמד גם ילד זה בין הילדים‬ ‫שענו אמן‪ ,‬ולפתע הסתובב הרה"ק מיערוסלב‪ ,‬אחז בילד זה‪ ,‬וסטר מקאלוב זצ"ל‪ ,‬שהוא רוצה לראות את אליהו הנביא‪ ,‬ואמר לו הרה"ק‬ ‫לו פעמיים על פניו‪ ,‬והרעים בקולו‪" :‬טמא!"‪ .‬אבי הילד נחרד עד מאד‪ ,‬מקאלוב שיבוא אתו לשוק‪ ,‬ושם יראהו‪ .‬ויהי בלכתם בשוק‪ ,‬ניגש אליהם‬ ‫ושאל לבנו פשר דבר‪ ,‬והוא הוכרח להודות שהוא לומד חכמת נכרי אחד‪ ,‬וטפח להרה"ק מקאלוב על שכמו‪ ,‬ואמר בשפה ההונגארית‪:‬‬ ‫"אורי עמבער" ["אדם הגון"]‪ .‬בחזרם שאלוֹ מהר"י פיש מדוע לא זכה‬ ‫הדקדוק אצל משכיל פלוני‪.‬‬ ‫לראות את אליהו הנביא‪ ,‬ואז גילה לו הרה"ק מקאלוב שאותו נכרי היה‬ ‫אליהו הנביא‪ .‬ובעקבות דבריו צוה הרה"ק מקאלוב‪ ,‬שאחר הסתלקותו‬ ‫להילולת הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא ז צ"ל ‪ -‬ט"ו תשרי‬ ‫יחרטו על מצבתו‪ ,‬שהוא היה‪" :‬א ערלעכער איד" ["יהודי הגון"]‪.‬‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד תג‪ ,‬אות ב‬ ‫פעם הגיע הרה"ק מנדבורנא לעיר סיגעט‪ ,‬וזקיני הרה"צ רבי‬ ‫להילולת מרן הגאון בעל חתם סופר זצ"ל ‪ -‬כ"ה תשרי‬ ‫מספר מרא דעובדא‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמוד פב‪ ,‬אות יא‬ ‫משה אריה פריינד זצ"ל ביקש להנאותו בממון‪ ,‬אבל פתקא חשב‬ ‫החתם סופר היה מרבה במקוואות‪ ,‬אך איש לא ידע מזה‪ ,‬כי הוא‬ ‫אך‬ ‫תחילה שלא ליתן לו [כי הוא היה אדוק בצדיקי בית בעלזא נ"ע]‪.‬‬ ‫היה הולך לטבול לפנות בוקר‪ ,‬באין איש רואה‪ .‬פעם נכנס אחד למקוה‬ ‫ולכן‬ ‫לבסוף נמלך‪ ,‬שאין זה לכבודו של הצדיק לתת לו מעות גרידא‪,‬‬ ‫החליט להגיש גם פתקא‪ ,‬והמעות יהיו כדמי פדיון‪ .‬כשמסר זקיני הק' לפנות בוקר‪ ,‬ומצא את החתם סופר‪ .‬אמר לו החתם סופר בדרך צחות‪,‬‬ ‫הפתקא והפדיון‪ ,‬נענה הרה"ק מנדבורנא ואמר‪" :‬הפתקא אינה כהוגן‪ .‬בזה הלשון‪" :‬הקדמתי לטבול מן המשכימים‪ ,‬מפני המ(ע)ריבים"‪.‬‬ ‫והיינו כדי שלא יבואו לריב עמו על הלכו לטבול במקוה‪.‬‬ ‫המעות הם כהוגן" ["די קוויטל איז נישט ערליך‪ .‬די געלד איז ערליך"]‪.‬‬