תורת המגיד · Toras Hamagid — סוכות (2026-09-21)

שיעור הכנה
לחג הסוכות
מאת הגה"ח
רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א
נמסר בערב סוכות תשפ"ו
בבית המדרש ארי שבחבורה
הימים שבינתיים עבודתם נקייה מכל חטא ופגם
השפעת חודש אלול ותשרי יחדיו לתיקון והעלאת חלקי המחשבה והמעשה
קין והבל בתוככי ליבו של האדם והתיקון על חטאו של קין
הרגשת ארעיות הגשמיות על ידי הסוכה מביאה לקרבת ה'
נענועי הלולב ואמירת ההלל מכניסים את האור לעומק הלב והנשמה
הידור ויופי מצות סוכה בתיקון המעשים ודביקות ברבש"ע
ניסוך המים מורה על קבלת עול העבודה וזיכוך
יו"ל ערב סוכות תשפ"ז
לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל
עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע :שיחות
לפרשת שבוע | סדרות השיעורים | שיעורי הכנה
לקראת מועדים | גליונות השבוע בספה"ק :תורת
המגיד ,פרי הארץ ,אור המאיר
ולכל שאלה /הערה על השיעורים ולענייני הפצה
ו/או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ אלתר
שליט"א בחסידות ודרכי העבודה ,ניתן לשלוח
לכתובת המערכת
מכון 'תורת א"ם'
tam522511@gmail.com
או בפקס 077-3181588 -
עימוד ועיצוב:
"ואנוהו"
05331.05646
א תוכ ן הﬠנינים
תוכ ן הﬠנינים
ה ימים שבינתיים ﬠבודתם נק ייה מכל חטא ופגם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
ראשון לחשבון ﬠוונות הוא רק לשוג ג הטרוד במצות הימים שבינתיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
ק יטרוג השטן בימים אלו תלוי בבחירתנו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
חיסרון הדﬠת הוא שמ ביא להיכשל בחטא בימים שבינתיים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
השפﬠת חודש אלול ותשרי יחדיו לתיקון והﬠלאת חלק י המחשבה והמﬠשה . . . . . . . . . . .ד
תהליך חודש תשרי משפיﬠ ﬠל האדם להפנים את אחדות ה' ﬠד היחוד בשמיני ﬠצרת . . . . . . . . . . . .ד
כוחות הנפש שהתפזרו בגשמיות ה בריאה חוזרים ונאספים אל האדם בחג הסוכות . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
התאספות כוחות הנפש השייכים למחשבות ומﬠשי האדם בחג הסוכות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
מלחמת סיחון וﬠוג בבחינת מחשבה ומﬠשה בחודש אלול ותשרי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
ﬠבודתנו בחג הסוכות להכניס את קנייני הקדושה לתוך חיי המﬠשה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
ﬠבודת חג הסוכות דומה למלחמה ﬠם ﬠוג אחרי מלחמת סיחון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
ק ין וה בל בתוככי ליבו של האדם והתיקון ﬠל חטא ו של ק ין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
מהות ﬠבודת האדם לחיות חי י גשמיות מחוברים וטפלים אל הרוחניות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
הוויכוח בין קין לה בל אם יש להתמקד בגשמיות או ברוחניות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
ניסוך המים מורה ﬠל מידתו של ה בל בהﬠלאת הגשמיות להיטפל לרוחניות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
ה יציאה לסוכה מ ביאה להכרה בארﬠיות הגשמיות מול מﬠלת הרוחניות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
הרגשת א רﬠיות הגשמיות ﬠל ידי הסוכה מביאה לק רבת ה' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
באמצﬠות הגלות לסוכה מזדככים לקבל את הידיﬠה והארה של מצות הסוכה . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
ושמחתם לפני ה' -הכרת תכלית ה בריאה מביאה לשמחה אמיתית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
בה בנה כי אין לנו מקום בﬠולם מקבלים יותר שייכות לסוכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
נﬠנוﬠי הלולב ואמירת ההלל מכניסים את האור לﬠומק הלב והנשמה . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
נﬠנוﬠי הלולב לא רבﬠ רוחות בכדי להאיר את הידיﬠה האמיתית בכל האופנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
כוח הנﬠנוﬠים לנﬠ ר ולנקות את הלב לספוג אל תוכו את הארת הידיﬠה האמיתית . . . . . . . . . . . . . . . .יד
ﬠל ידי אמירת ההלל בהשתוקקות מקבלים חי ים חדשים ורוחניים יותר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
האמונה בכוח פנימיות המצוה מ ביאה את ההשפﬠה לכלל מﬠשה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
נﬠנוﬠי ההלל בהודאה ﬠל הﬠבר ובקשה ﬠל הﬠתיד מ ﬠוררים את הארת הלולב . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
ה ידור ויופי מצות סוכה בתיקון המﬠשים ודביקות ברבש"ﬠ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
נוי סוכה מורה ﬠל יופיים של החיים הרוחניים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
הידור מצוה בתיקון מﬠשיו והכנה נפשית פנימית לקיום המצוה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
קדושת בית המקדש מוסיפה נוי בסוכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יח
תוכ ן הﬠנינים ב
ניסוך המים מורה ﬠל קבלת ﬠול הﬠבודה וזיכוך ה בריאה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יח
שמחת בית השואבה ﬠל ﬠצם ההשתוקקות הטהורה להתקרב לבורא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יח
תחילת הﬠבודה מתוך קבלת ﬠול מ ביאה את התﬠנוג של 'יחידה ליחדך' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
מצוות הלולב מזככ ת את ה בריאה יותר ויותר ﬠד היחוד השלם בשמחת תורה . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
כל מצוה פוﬠלת זיכוך בבריאה ﬠד הגאולה השלימה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
ג הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
ומחדשים חיים רוחניים בדביקות אמיתית
הימים שבינתיים ﬠבודתם נקייה מכל חטא ופגם
קיטרוג השטן בימים אלו תלוי ראשון לחשבון ﬠוונות הוא רק לשוגג
בבחירתנו הטרוד במצות הימים שבינתיים
דבר זה מרומז במאמר הגמרא )יומא כ (.ששמו במדרש )תנחומא אמור ל( על הכתוב איתא
של 'השטן' מורה על כך שאין לו 'ולקחתם לכם ביום הראשון' )ויקרא
שליטה ביום הכיפורים ,כיון ש'השטן' עולה כג ,מ( כי כוונת הכתוב לומר שיום הראשון של
בגימטריא שס"ד וימות השנה הם שס"ה, חג הסוכות הוא 'ראשון לחשבון עוונות' כיון
אלא שיום אחד בשנה אין לשטן שליטה והוא שעד חג הסוכות אין עוונות .ויש להבין מהו
יום הכיפורים. פשר הדבר וכי אין עוונות בימים אלו ,או
ויש
שמא העולם נעשה הפקר ח"ו באותם הימים?
להקשות מדוע מחשבים את שמו של
ה'שטן' בתוספת האות ה' והרי לולי זה ובאליה רבה )או"ח סימן תרכ"ד סקי"ג( כתב בשם
היה עולה שמו של השטן רק לשנ"ט ימים השל"ה הקדוש )מסכת סוכה נר מצוה אות
והיו ממעטים את השפעת השטן עוד יותר, ב .בהגה"ה( שבימים אלו אין מחשבים עוונות
אלא יש לומר כי כאן מרומז על אותם ארבעת שבשוגג ,ובשל"ה )שם( איתא בביאור עניין זה
הימים שבינתיים עם היום הראשון של חג של 'ראשון לחשבון עוונות' כי אותם ארבעה
הסוכות ,שהם תלויים ועומדים לפי התנהגות הימים שלאחר יום הכיפורים הם ענפים של
האדם בימים אלו ,שאם ישכיל לנצלם כראוי יום הכיפורים שניתן על ידי הבורא מתוך
לעסוק בתורה ובקיום המצוות מתוך טרדת רחמים על עם ישראל ליום סליחה ומחילה
הלב והכנה פנימית הרי שגם באותם הימים על כן גם באותם הימים נמחלים העונות
לא יהיה לשטן שליטה לקטרג ,ואז יש לחשב שבשוגג ,בזכות שישראל טורחים ועוסקים
את שמו של השטן ללא הקדמת האות ה' כיון במלאכת שמים עם התעוררות הלב בעשיית
שבכל אותן ה' ימים אין לו שליטה ,אבל אם הסוכה וארבעת המינים ,אבל האיש החוטא
לא מנצלים באופן הראוי את אותם ארבעה באותם הימים ודאי שנחשב לו לעוון ,על כן
ימים הרי שגם באותם הימים יש ח"ו לשטן החכם עיניו בראשו להיות עסוק בימים אלו
שליטה לקטרג. בתורה ועבודה ולנצל את הימים כראוי.
ד
ולפי זה יש לומר כי באותן הימים בין יום חיסרון הדﬠת הוא שמביא להיכשל
הכיפורים לחג הסוכות מי שמסיח בחטא בימים שבינתיים
דעתו מהרבש"ע הרי הוא שוטה המאבד מה מדברי השל"ה )שם( אנו למדים כי יש לקיים
שנותנים לו ,כי בימים שיש בהם קרבת ה' את כל המצוות הנוהגות בימים אלו,
בדרגה כל כך גבוהה נדרשת טיפשות גדולה ולהתכונן לקראת חג הסוכות הממשמש ובא
בכדי להסיח דעת מן הבורא ,והרי הוא -לא רק בעשיה גשמית גרידא אלא עם
ממש כחסר דעת ומשום כך אין מחשבים התעוררות הלב עד שיגיע למצב שיהיה פטור
את העבירות הנעשות בשוגג בימים אלו על עבירות בשוגג מחמת גודל הטרדה
)סוכות כיון שנחשב לשוטה .והשפת אמת בעשיית המצוותא .
אלא שעדיין צריך להבין מדוע יהיה פטור
תרנ"ז( כתב בטעם הדבר שאין העבירות של
הימים שבינתיים נחשבים בחשבון העוונות,
על עבירות שעשה בשוגג מחמת כך
מכיון שבאמצעות כל מעשה עבירה מסתלק שטרוד בעשיית מצוות ,ויש לומר בדרך צחות
מן האדם הכוח הרוחני מנפש רוח ונשמה על פי דברי החסיד יעב"ץ בביאורו על משניות
כל כשנמחלים הכיפורים וביום שלו, אבות )פ"ג מי"ב( שמבאר שם כי השוגג אינו כמו
העוונות צריכים החלקים החסרים לחזור אל האנוס שאינו מתכוון כלל להמרות את רצון
האדם ,אבל החלקים הללו חוזרים בתהליך הקב"ה אלא השוגג חמור יותר מכך ,כי אפילו
של כמה ימים ועל כן מכיון שבימים האלו שאמרו בגמרא )סוטה ג (.אין אדם עובר עבירה
שאחר יום הכיפורים אין לאדם את שלימות אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות ,אבל מכל
נחשב שלו, ונשמה רוח בנפש הדעת מקום האדם שנכשל בשוגג הרי וודאי שהסיח
כשוטה לגבי עשיית עבירות בימים אלו, דעתו מהרבש"ע עד שהגיע לידי כך שעבר
ומשום כך אין מחשבים את העבירות של עבירה בשוגג ,וזוהי התביעה עליו מדוע הסיח
אותם הימים. את דעתו והגיע לידי מעשה עבירה בשוגג.
השפﬠת חודש אלול ותשרי יחדיו לתיקון והﬠלאת חלקי המחשבה והמﬠשה
אותו' )ויקרא כג ,מא( ולא נאמר באיזה יום תהליך חודש תשרי משפיﬠ ﬠל
בחודש כמו בשאר הימים טובים שבהם האדם להפנים את אחדות ה' ﬠד
התורה מציינת את החודש והתאריך במדויק, היחוד בשמיני ﬠצרת
הרי משמע כי לכל החודש יש שייכות וקשר אומרת 'בחודש השביעי תחוגו התורה
א .וגם כשכבר נמצאים באמצע הימים האלו ,אפשר לעורר את הלב להתבונן במעלת הימים הללו
ובכך להחיות ולהכניס נשמה וחיות גם במעשים שכבר עשינו עבור קיום המצוות הנוהגות בימים
שבינתיים.
ה הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
ובכדי להגיע לדרגה זו של הכרה אמיתית עם חג הסוכות .ואאמו"ר זיע"א כתב בספרו
וברורה באחדות ה' ,נדרש לעבור תהליך של )ארי במסתרים עמ' צ"ד( לבאר שאין אפשרות
המלכת הבורא ומחילת עוונות בימי ראש להגיע לחג הסוכות ללא ההקדמה של ראש
השנה ויום הכיפורים ,ואחרי הניקיון הפנימי השנה ויום הכיפורים ,ורק אחר התהליך של
נכנסים אל ביתו של ה' בימי חג הסוכות עד ראש השנה ויום הכיפורים אפשר לחגוג את
שמגיעים בסופו של תהליך לשמיני עצרת חג הסוכות ועל כן אין אפשרות לדלג על
שבו מתגלה אמיתיות ייחוד ה' בבריאה כולה, ההקדמה ולהגיע לחג הסוכות ללא התהליך
ומכיון שבדבר זה יש דרגות רבות לאין שיעור השלם כולו ומשום כך נחשב כל חודש תשרי
הרי שבכל שנה עלינו להתעלות עוד ועוד כחלק מחג הסוכות ,כיון שרק באמצעות כל
בהכרה הפנימית הזו ולחיות יותר את האמת ענייני החודש יחדיו אפשר לחוג את החג
כי ה' הוא האלוקים. כראוי.
כוחות הנפש שהתפזרו בגשמיות
להוסיף בביאור דבריו על פי מה ויש
ה בריאה חוזרים ונאספים אל האדם
שכתבו הספרים הקדושים כי התכלית
בחג הסוכות והעיקר של כל הימים הנוראים היא להגיע
בגמרא )סנהדרין יג (.איתא כי חג הסוכות צריך
ל'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין
עוד מלבדו' )דברים ד ,לה( ,שזוהי ההכרה בכך
להיות בתקופת האסיף כמו שמבואר
שהקב"ה הוא לבדו מנהל את כל הבריאה
בפסוק )שמות לד ,כב( ועל כן יש לעבר את השנה
באופן הנבראים כל את ומחיה כולה,
בכדי שתהיה קביעות השנה באופן זה.
תמידי ,ומרומז בראשי התיבות של 'השביעי
ומביאה הגמרא שלוש שיטות מתי צריך
היינו 'אתה', – העולה אותו' תחוגו
שיחול יום התקופה החדשה בכדי לקיים את
להגיע היא השביעי בחודש שהעבודה
ההלכה שחג הסוכות יהיה בתקופת האסיף,
להכרה בנוכחות הבורא בכל ענייני הבריאה
לשיטה הראשונה יש לדאוג שיום התקופה
עד כדי שנוכל להצביע בכל דבר על
יהיה לא יאוחר מיום הראשון של חג הסוכות
מציאות הבורא יתברך בו.
כי כל הימים של חג הסוכות צריכים להיות
בתוך התקופה החדשה ,ולשיטה השניה די זה יש מדרגות לאין שיעור איך ובדבר
בכך שימי חול המועד שבהם מותר לאסוף אמיתיות את ולהרגיש לחיות
את התבואה לתוך הבית – יהיו בתקופה העניין ,וכמו שהשפת אמת כותב במכתב
החדשה ,אבל אין צורך שגם היום הראשון שהדבר הזה תלוי בהרגשת הלב וגם מי
יהיה בתוך תקופת האסיף כיון שהוא יום טוב שבשעה שאומר 'שמע ישראל' מרגיש הוא כי
לבית, התבואה איסוף במלאכת ואסור הבורא יתברך מנהל את הבריאה לבדו אבל
והשיטה השלישית היא שאין צורך שכל ימי יש בדבר זה מדרגות ובחינות עד אין קץ,
ו
נעשה בהדרגה ובשלבים ,כי ראשית כל חג הסוכות יהיו בתקופת האסיף אלא די בכך
חוזרים ובאים כל הרצונות והמחשבות שלא שהיום האחרון שהוא יום 'הושענא רבה',
היו כראוי ,ובכך קומת המחשבה והשכל של הוא לבדו יהיה בתקופת האסיף ובכך
האדם חוזרת למקומה הראוי לה ,ודבר זה מקיימים את דברי הפסוק 'בחג האסיף
שייך ליום טוב הראשון של סוכות מכיון לתקופת השנה' )שם(.
ויש
- מלאכה בעשיית האסור יום שהוא
לבאר במחלוקת המשולשת הזו בדרך
והעבודה הפנימית בו היא להתחבר אל
פנימית ,על פי מה שכתב השפת אמת
הרבש"ע מתוך תנועה של 'ושמחתם לפני ה'
)סוכות תרמ"א( שכוחות הנפש של האדם
אלוקיכם' )ויקרא כג ,מ( כאשר עיקר העבודה
מפוזרים במקומות לא טובים הנקראים
היא בפנימיות הנפש ,על כן גם התיקון
'שדה' ,כי כאשר האדם משתמש בענייני
הנפעל על כוחות הנפש הרחוקים שייך
הבריאה שלא באופן הראוי הרי שכוחות
לחלק השכלי והרעיוני יותר.
נפשו מתפזרים על פני כל העולם הגשמי,
ובימי
מכיון שהכניס את כוחותיו בענייני העולם
חול המועד שבהם מותרים בעשיית
באופן שאינו ראוי ,ובחג הסוכות הנקרא 'חג
מלאכות יותר מיום טוב ,נפעלת
האסיף' נאספים ומתקבצים חזרה אל האדם
פעולת ה'אסיף' על חלקי המעשה של האדם
כל כוחות הנפש שהיו פזורים בכל מיני
שלא היו כראוי והתרחקו ממנו ,ודבר זה
מקומות בעולם ,ועתה יוכל כל אחד להתחדש
מתבטא גם בשמחת בית השואבה ששמחים
ולפעול עם כל כוחות נפשו לעבודת ה' באופן
ה'שאיבה' על המועד חול בלילות
הראוי ,ובדומה לפעולת איסוף התבואה
וההתקרבות חזרה של כל הפעולות הדורשות
שנשכחה בשדה כך גם בנפש האדם ישנם
תיקון ועלייה ,כאשר עצם העלאת המעשים
כוחות ועניינים שנשכחו ונעזבו בכל מיני
והתקרבותם חזרה למקומם הנכון והראוי
מקומות שהאדם הכניס אותם ,ובחג הסוכות
מביאה לאדם שמחה עצומה וזוהי 'שמחת
מקבלים את הכוחות חזרה באופן מחודש ויש
בית השואבה' .וביום הושענא רבה נוטלים
את האפשרות להתקדם בתורה ועבודת ה'
את הערבה המסמלת את עמי הארץ )מדרש רבה
באופן נעלה יותר.
ויקרא ל ,יב( ומכיון שהיא ללא טעם וריח היא
התאספות כוחות הנפש השייכים
מורה על החלקים הנמוכים ביותר של האדם
למחשבות ומﬠשי האדם בחג הסוכות
שיש להם תיקון והתקרבות היום הזה ,ועל כן
פעולת ה'אסיף' של יום הושענא רבה שייכת
לאותם העניינים הנמוכים ביותר שלא נתקנו שבחג הסוכות חוזרים ומתקבצים מכיון
בימי חול המועד מחמת נמיכותם ושפלותם, יחדיו כל כוחות הנפש שהתפזרו
אבל עם כל זה ביום הושענא רבה גם להם יש ונשכחו בכל העולם כולו ,יש לומר כי הדבר
ז הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
עושים ככל הניתן להידמות למלאכי מעלה עליה ותיקון בבחינת 'ערבה' של הושענא
ומשום כך אנו מנתקים כל קשר עם ענייני השיטות שלושת מתבארים ובכך רבה.
העולם הזה ,ובאופן זה נערכת המלחמה על המבוארות בגמרא )סנהדרין שם( על זמן תקופת
חלק ה'מחשבה' שאנו מזככים ומטהרים את האסיף שבחג הסוכות ,שבאמת מתחלק הוא
המחשבה והרצון שיהיו כראוי ,אבל מיום לשלושה זמנים ופעולות שונות.
ט"ו לחודש תשרי מתחילה העבודה שאנו
צריכים להתגבר על כוחות הרע בענייני
מלחמת סיחון וﬠוג בבחינת מחשבה
המעשה – שיהיו מתוקנים באופן הנכון,
ומﬠשה בחודש אלול ותשרי
איתא במדרש )מדרש רבה במדבר יט ,לב( כי מלחמת
וכדוגמת מלחמת עוג שהייתה לאחר הניצחון
על סיחון מלך האמורי ,מה שמורה על כוח
סיחון הייתה בחודש אלול ואחרי
המחשבה שנהיה מתוקן כראוי ,וכשם שאז
שעשו את החג הלכו להילחם עם עוג מלך
נערכה המלחמה על המחשבה קודם סוכות
הבשן .ובשפת אמת )דברים תרמ"ו( מבאר
והמערכה על הנעשה אחרי סוכות ,כך גם בכל
בפנימיות הדברים כי עניינו של סיחון היה
תשרי בחודש העבודה מתחלקת שנה
במחשבה לעומת עוג שערך מלחמה עם בני
בתחילת המחשבה קומת על למלחמה
ישראל ב'אדרעי' – מלשון 'זרוע' ,מה שמבטא
החודש ,ולמאבק על טהרת המעשים בחלקו
את חלק ה'מעשה' ,הרי שישראל נלחמו עם
האחרון של חודש תשרי.
שתי כוחות הרע שבמחשבה ושבמעשה .ויש
ﬠבודתנו בחג הסוכות להכניס את
לומר כי זהו העבודה בכל שנה בחודש אלול
קנייני הקדושה לתוך חיי המﬠשה
ובתחילת חודש תשרי – להתגבר ולנצח בחלק
מטﬠם זה מצווה התורה אותנו בחג הסוכות
המחשבה שיהיה כראוי ,ועבור כך ניתנה
עבודת חודש התשובה וזמני הרצון שקודם
לעסוק בחיי העולם הזה ,לבנות
חודש תשרי.
בית-דירה ולאכול ולישון שם וכו' ,כשמהות
העבודה המוטלת עלינו היא להכניס את כל השנה אנו ממליכים את הרבש"ע ובראש
גשמיות העולם הזה אל תוך חיי רוממות ומכריזים כי הוא המלך על כל
רוחניים ,ועל כן צריך לבנות סוכה ולאכול הבריאה ,וכך אנו עולים עוד ועוד בסולם
ולישון ולדור בה -בכדי להכניס את הקדושה העבודה עד שביום הכיפורים אנו מתנתקים
אל חיי העולם הזה ,וכך ממשיכים הדברים לגמרי מכל חיי העולם החומריים ,ומגיעים
עד שאחרי שמחת תורה אנו עוברים לחיי לדביקות עילאית כדרגת המלאכים שאינם
החולין של השנה במטרה לרומם אותם אל בדברי שמובא וכמו ושותים, אוכלים
המקום הראוי להם ולחיות את החיים של חיי הפוסקים )או"ח סימן תרי"ט סעיף ו'( שיש שנהגו לא
המעשה על פי התורה הקדושה ולתקן את כל לישון ביום הכיפורים ,כיון שביום זה אנו
ח
סוכות בשעת המלחמה על כן כבר ארבעים ההתעלות אחרי כי כראוי. המעשים
שנה קודם לכן נצטוו בני ישראל לשבת והרוממות שבחודש אלול וראשיתו של חודש
בסוכה זכר לאותם הסוכות של מלחמת סיחון תשרי בהם התעסקנו ב'מלחמת סיחון' -
ועוג ,וזהו כוונת התורה באומרה 'למען ידעו לרומם את ההסתכלות שלנו על הבריאה
דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל' ולחזור אל המקום הנכון שלנו בקשר עם
)ויקרא כג ,מג( שעל בני ישראל לדעת כבר הרבש"ע ,מגיע שלב 'מלחמת עוג' בו אנו
ביציאתם ממצרים כי עתידים הם לערוך נדרשים להוריד את כל מה שקנינו בהתעלות
מלחמה עם סיחון ועוג מלכי האמורי ולנצחם, של חודש אלול ותשרי ולהכניס זאת אל תוך
ובעת מלחמתם יעשו לעצמם סוכות ועל כן חיי המעשה ביום יום שיהיו באופן הנדרש
צריכים הם בכל שנה לשבת בסוכות. וכמאמר הכתוב 'האזינו השמים' היינו קומת
המוח והמחשבה ,ואחר כך 'ותשמע הארץ' –
שיש להתבונן בביאור דברי ה'רוקח' אלא מגיעה ההשפעה לידי מעשה.
מדוע יש לזכור את מלחמת סיחון ועוג
ﬠבודת חג הסוכות דומה למלחמה
בצורה חזקה כל כך ומדוע זה הטעם המרכזי
ﬠם ﬠוג אחרי מלחמת סיחון
למצות הסוכה? ולפי האמור לעיל יש לבאר
כי זהו המהות של חג הסוכות לעומת חודש
אלול וחציו הראשון של חודש תשרי ,כאשר כ ת ב הרוקח )הלכות סוכה סי' רי"ט( שמצות סוכה
בתחילה עוסקים במלחמת 'סיחון' לקדש היא לזכר הסוכות שבני ישראל עשו
ולרומם את קומת המחשבה ,ואחר כך לעצמם בשעת המלחמה עם סיחון ועוג מלכי
ממשיכים ומורידים את השפעת הקדושה גם האמורי ,והתורה ציותה כבר ביציאת מצרים
למקומות הנמוכים ביותר ,ובכך מקדשים גם על מצות הסוכה כיון שהיה גלוי וידוע לפניו
את המעשים הגשמיים והירודים ביותר. שעתידים הם להילחם עם סיחון ועוג ולבנות
קין וה בל בתוככי ליבו של האדם והתיקון ﬠל חטאו של קין
התיבה ואומר בפיו את דיבורי ה'הושענות' מהות ﬠבודת האדם לחיות חיי
ועושה מעשה ונוטל בידיו את הלולב, גשמיות מחוברים וטפלים אל
מתחברים כל הדברים יחדיו לעניין אד"ם הרוחניות
ובכך נפעל התיקון של ה'הושענות' .עוד האר"י ז"ל )שער הכוונות קז (:שיש לכוון כ תב
אמרו חז"ל )אבות דרבי נתן פל"א ג'( שכל אדם הוא בהם שנעשה ה'הושענות' בכוונת
עולם קטן כאשר יש לכל אחד שייכות לכל תיקון העולמות הקדושים בסוד אד"ם – 'אדם
ענייני הבריאה ,ודבר זה הוא לא רק בחלקי דיבור מעשה' ,כי על ידי שהאדם מקיף את
ט הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
המחלוקת של קין והבל הייתה על עניין זה, הבריאה ששייכים בפרטות לכל אדם ,אלא גם
במה יש לעסוק יותר אם בחלק הרוחני או כל מאורעות הבריאה נרמזים בכוחות נפשו
והתעצמו הבריאה, של הגשמי בחלק של האדם.
ובטﬠם
במחלוקתם עד שקין קם על הבל והרגו )שם(.
הדבר שנקרא אדם הראשון בשם
אדם יש להבחין במלחמת קין והבל ובכל 'אדם' ביארו הספרים שהוא על שם
שבתוכו ,כי לכל אחד יש את אותם ה'אדמה' שהאדם נברא ממנה ,או על פי
הכוחות הנוגדים זה את זה -האם להשקיע הכתוב 'אדמה לעליון' )ישעיהו יד ,יד( כי האדם
יותר ברוחניות או בגשמיות ,כאשר חלק דומה במהותו לדברים עליונים ורוחניים
ה'הבל' שבאדם חפץ להעלות את חלקי ביותר ,ושילוב שני הטעמים יחדיו מורה על
הגשמיות שבבריאה אל המקום הרוחני שלהם עבודת האדם בימי חייו – להעלות ולחבר בין
ולהביאם אל תיקונם ,לעומת כוחו של 'קין' העניינים הגשמיים לכוחות הרוחניים ,כי
שיש לכל אדם שהוא רואה בחלק הגשמי של כאשר האדם מתנהג על פי התורה בכל ענייניו
הבריאה כעניין עיקרי ,ועל כן מפתה את ומעשיו גם הגשמיים ביותר הרי שבכך הוא
האדם להשקיע בגשמיות ובחיי המעשה יותר מעלה ומקרב את הגשמיות אל הרוחניות.
מעניינים רוחניים.
הוויכוח בין קין לה בל אם יש
ניסוך המים מורה ﬠל מידתו להתמקד בגשמיות או ברוחניות
של ה בל בהﬠלאת הגשמיות לאדם
להיטפל לרוחניות
הראשון היו שני בנים 'קין' ו'הבל'
שניהלו מלחמה ביניהם )בראשית ד ,ח(,
של הבל באה לידי ביטוי במצות ﬠבודתו ובכתבי האר"י ז"ל )שער הגלגולים כו (.מבואר כי
ניסוך המים בחג הסוכות ,כמבואר כל נשמות הנבראים בעולם נחלקים לפי שתי
במדרש )מדרש רבה בראשית ה ,ד( שמים התחתונים הבחנות אלו ,כי יש ששייכים לנשמת 'קין'
נקראים 'מים בוכים' על שם העובדה שהם ויש המשתייכים ל'הבל' ,והאר"י ז"ל מאריך
מצטערים על ריחוקם מהבורא והתגשמותם לבאר את העבודה המוטלת על כל אחד מהם.
להוויה של מים תחתונים ועל כן הם בוכים ומוסיף האר"י ז"ל לתת סימנים בכדי שכל
ואומרים 'אנן בעינן למהוי קמי מלכא' )תיקוני אחד יוכל להכיר אם הוא שייך ל'קין' או
זוהר יט .(:ועל ידי שאיבת המים והעלאתם על ל'הבל' ,כי אותם המשתייכים ל'קין' עוסקים
גבי המזבח מתקנים את המים ומביאים אותם יותר בעניינים ממשיים ומעשיים יותר ,לעומת
אל מקומם הראוי והנכון ,כי כאמור לעיל לכל הנשמות שמשורש נשמת 'הבל' שעוסקים
אדם יש שני חלקים במהות ה'אדם' שבו, הדיבור כוח כמו יותר הרוחני בחלק
האחד גשמי – אדמה שממנה נברא האדם, וההשפעה הרוחנית על העולם .הרי שנקודת
י
היציאה לסוכה מביאה להכרה והאחר הוא רוחני וגבוה יותר שנקרא על שם
בארﬠיות הגשמיות מול מﬠלת 'אדמה לעליון' )ישעיהו יד ,יד( ,וכאשר האדם
הרוחניות ממלא את תפקידו בבריאה ומעלה את
בכל אדם שהוא עולם קטן יש את המאבק העניינים הגשמיים אל המקום הרוחני שלהם
הזה בין מידתו של הבל לזו של קין, הרי שמחבר את שני חלקי ה'אדם' שבקרבו.
והעבודה של כל אחד היא להגביר את חלקו ושני פעמים 'אדם' עולים בגימטריא 'מים'
של 'הבל' שבקרבו על היצר הרע – 'קין' כיון שזהו המקום הנכון של המים שמצליחים
השוכן אצלו ,אבל מגיל צעיר האדם מורגל להעלותם ולקרבם אל מקומם הרוחני הראוי
להגביר את הכוח הגשמי על הרוחני ובכך להם ,וכאשר מתעלה החלק הגשמי של
מגביר את 'קין' על 'הבל' ,כי כל קטן שגדל הבריאה למקומו הרוחני הרי שהוא מקבל את
ומתבגר מגיע לשלב בו מתחזקת אצלו שמו הראוי לו – 'מים'.
אבל קין סירב בכך וסבר כי יש להגביר את
ההכרה כי העולם הגשמי הוא העיקר ולא
הרוחני ,וגם כשבפיו אומר 'טוב לי תורת פיך
מאלפי זהב וכסף' כמו שלימדוהו בבית רבו, החלק הגשמי על הרוחני ובכך נשמע
אבל הרגשת ליבו הפנימית אומרת לו כי )מדרש רבה לפיתויו של היצר הרע ,ובמדרש
העולם הזה הוא העיקר והתכלית .ומשום כך בראשית ט ,ז( על הפסוק 'וירא אלוקים את כל
אנו צריכים לעבור את מה שעבר על קין אחרי אשר עשה והנה טוב מאוד' )בראשית א ,לא( אמרו
הורגו את הבל אחיו שגזר עליו הבורא 'נע ונד 'טוב' זה יצר טוב 'מאוד' זה יצר הרע ,הרי
תהיה בארץ' )בראשית ד ,יב( ,וכמבואר במדרש שהיצר הרע גם נקרא בשם 'מאד' – אותיות
שבכל מקום שהיה קין הולך שם הייתה 'אדם' ,אלא שמידתו של היצר הרע היא
האדמה רועדת ומזדעזעת תחת רגליו )תנחומא להקדים את המעשה הנרמז באות מ' לפני
בראשית ט ,(,וטעם הדבר הוא משום שקין נכשל האותיות א' וד' השייכות לחלק הרוחני יותר,
בחיסרון ידיעת האלוקות באומרו 'לא ידעתי לעומת הסדר הנכון הרמוז בשמו של האדם
השומר אחי אנכי' )בראשית ד ,ט( ,ובהיפך בו האותיות הרוחניות יותר א' וד' קודמות
תפקידו של כל אחד בירידתו לעולם הזה לאות מ' המורה על המעשה הגשמי ,כי
שהיא על מנת להקרין את ידיעת הבורא לכל תפקידו האמיתי של האדם הוא להעלות
ביותר, והמגושמים הרחוקים המקומות ולחבר את הכוח הגשמי אל הרוחני ולא
ומשום כך גזר עליו הבורא גזירת גלות בכדי להוריד ולהשפיל את הרוחני אל הגשמי ,כמו
להראות ולהוכיח לקין כי העולם הזה אינו שפועל היצר הרע על האדם להשתמש גם
עיקר בפני עצמו כלל ,וידיעה זו תחדור אל בחלק הרוחני שבו כמו כוח הדיבור וכדומה
הכרתו של קין באמצעות הגלות ורעידת – לעניינים גשמיים בלבד ובכך מצליח היצר
האדמה תחת רגליו. הרע להוריד את הרוחניות אל הגשמיות.
יא הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
שגזר הרבש"ע על קין באומרו 'נע ונד גם אנו בחג הסוכות יוצאים מהבית כך
תהיה בארץ' ,ובאמצעות היציאה לסוכה ומישיבת קבע של כל השנה ונכנסים
ומצוות הנענועים אנו מתקנים את עצמנו לסוכה שהיא דירת ארעי ,בכדי לחוש
ומגיעים להכרה בכך שהחיים הרוחניים הם בפועל את העובדה האמיתית כי אין בענייני
העיקר ואילו חיי המעשה הם רק טפלים העולם הזה הגשמי שום מעלה ויתרון נגד
אליהם ,וכשם שנתן הרבש"ע לקין את העולם הרוחני הנעלה .ויש לרמוז דבר זה
הגלות על מנת לתקנו ולהביאו למקום בכך שהפעם הראשונה שמופיע בפסוקי
הנכון ולחיים האמיתיים. התורה 'נענועים' ו'גלות' היא בגזירת הגלות
הרגשת ארﬠיות הגשמיות ﬠל ידי הסוכה מביאה לקרבת ה'
בעולם הרוחני כי הוא העיקר ואילו החיים באמצﬠות הגלות לסוכה מזדככים
הגשמיים כשלעצמם אין להם חשיבות ,אלא לקבל את הידיﬠה והארה של
כל תפקידו של האדם הוא להכניס את מצות הסוכה
הקדושה והרוחניות אל תוך חיי המעשה, איתא בפסיקתא )פסיקתא דרב כהנא ,פרשה אחרת( כי
וגופו של האדם נועד להיות כלי לקבל את טעם הדבר שציווה הקב"ה לעשות
האור הרוחני של הרבש"ע מתוך הבנה והכרה סוכה אחרי יום הכיפורים ,הוא מכיון שביום
באפסיות האדם ומעשיו הגשמיים ,וכאשר הכיפורים נגזר מה עתיד להיות לכל אחד
חלה טעות והאדם מתחיל להעריך ולהעריץ בשנה הקרובה ואם נגזר על האדם לגלות
את חיי הגשמיות יתר על המידה הנכונה מביתו יוכל להיפטר מכך על ידי הישיבה
והאיזון בין הרוחניות לגשמיות משתנה בסוכה שהיא כמו גלות .ובספר 'אפיריון'
באופן שאינו ראוי ,הרי שהדבר דומה לכלי )פרשת אמור( ]מבעל הקיצור שולחן ערוך[
של יין שחדר לתוכו דבר לכלוך וטינופת, מקשה שאם ענין מצוות סוכה היא הגלות,
שבכדי להוציאו יש להפוך את הכלי ולשפוך א"כ מדוע מצטער פטור מסוכה והרי אנו
ממנו את הלכלוך ,ואחר כך להעמיד את הכלי מעוניינים להגיע לצער הסוכה וככל שיצטער
על מקומו הראוי. יותר יגיע יותר למעלת הסוכה.
גם בחג הסוכות אפילו שעיקר הטעם כך והחתם סופר )עה"ת פרשת אמור( מקשה על דברי
למצוות הסוכה הוא משום 'למען יידעו הפסיקתא שהרי בתורה מובא טעם
דורותיכם' אבל במצב בו האדם שקוע בחיי למצוות סוכה משום 'למען יידעו דורותיכם'
החומר הגשמיים ,אזי הידיעה של 'למען )ויקרא כג ,מג( ומדוע מבואר בפסיקתא שהטעם
יידעו' לא תופסת אצלו מקום ואין אפשרות הוא משום גלות .ולפי האמור לעיל כי
להתחיל את מצות הסוכה ,ומשום כך תחילה היציאה לסוכה מחזקת אצל האדם את ההכרה
יב
ומכיון שבחג הסוכות אנו מחדירים להכרתנו יש את חלק ה'גלות' שבמצות הסוכה,
את העובדה כי כל ענייני העולם הזה שבאמצעותו חודרת לליבו של כל אחד
אינם חשובים באמת ,וכי תפקידנו בבריאה הידיעה האמיתית כי חיים אמיתיים ונכונים
הוא להעלות ולהגביה את הגשמיות שתקבל הם רק חיים רוחניים וקרבת ה' באופן הראוי,
נכון את ההשפעה האלוקית ,מגיעים לשמחה ורק אחר כך ניתן להחדיר מידע נוסף -
האמיתית של 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם'. 'למען יידעו דורותיכם' וכו' באופן המתחדש
ויש לרמוז זאת בדברי הכתוב' :כי איש הרגתי בכל שנה ביתר שאת ובדרגות נוספות,
לפצעי וילד לחבורתי' )בראשית א ,כג( כי ראשי וכאשר מתקנים את המעשים שיהיו נטפלים
התיבות 'אי"ש' עולים ' -אלוקיכם שבעת לחלק הרוחני ,והופכים את מעשיו של קין
ימים' ,ו'יל"ד' – 'למען ידעו דורותיכם' ,כי בנתינת הדגש על הרוחניות ,נהפך 'קין'
השמחה והידיעה החסרים מלב האדם נקראים ל'נקי' ויש את האפשרות להכניס בלב פנימה
'הרוגים' ו'פצועים' .ועל כן יש להקדים את ההכרה והידיעה 'למען ידעו דורותיכם כי
בתחילה את תיקון המעשים ולהחדיר בלב את בסוכות הושבתי'.
ההבנה מהו התכלית והעיקר לעומת הנספח
לידיעה להגיע ניתן כך ואחר והטפל,
האמיתית וההכרה ברבש"ע באופן הראוי, ושמחתם לפני ה' -הכרת תכלית
של עצומה בשמחה מתמלאים ובכך ה בריאה מביאה לשמחה אמיתית
'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם' ,כשהמקור וההכרה מהו המקום הנכון של הידיﬠה
לשמחה זו הוא הקשר וההתקרבות שלנו הרוחניות, לעומת הגשמיות
לבורא והפנמת מעלת החיים הרוחניים מתוך וההבנה כי התפקיד שלנו הוא להעלות ולחבר
ביטול הגשמיות לרוחניות. להביאה ובכך לרוחניות הגשמיות את
בה בנה כי אין לנו מקום בﬠולם
השמחה את לאדם מביאה - לתיקונה
מקבלים יותר שייכות לסוכה
האמיתית של חג הסוכות ,כמו שאמר הכתוב
'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם' )ויקרא כג ,מ(,
כ ת ב השפת אמת )סוכות תרל"ד( שבעל תשובה ופירש אאמו"ר זיע"א בספרו )ארי במסתרים סוכות(
אמיתי אינו מוצא מקום לעצמו מחמת חשים כאשר היא האמיתית שהשמחה
הבושה וההכרה בכך שהוא טעה בדרכו שנמצאים 'לפני ה'' ,והמהר"ל מבאר )נצח ישראל
בחיים ,ומשום שאינו מוצא מקום לעצמו פס"ב( כי השמחה מגיעה מתוך שלימות,
הקב"ה מכניסו לחסות בצל כנפיו – וזוהי והשלימות הגדולה ביותר היא הדביקות
הסוכה .וככל שהבעל תשובה יחוש יותר את ברבש"ע ועל כן בזמן הנענועים -בו אנו
התחושה שאין לו מקום בעולם מרוב צער מגיעים לדביקות ברבש"ע שהוא השלימות
וחרטה על מה שקלקל ופגם בכך שהגביר את האמיתית -אנו מגיעים לשמחה השלימה.
יג הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
ביניהם הוא רב ועצום ,כי ככל שנפנים את גשמיות הבריאה על חיי הרוח וקרבת ה' ,כך
העובדה שאין לנו מקום בעולם כלל מחמת יהיה לו מקום וחלק יותר בסוכה שהיא מקומו
מה שטעינו בדרכינו והחלפנו עולם עומד של הרבש"ע .ובסוכה אחת ניתן יהיה לראות
בעולם חולף ,כך החיבור שלנו לסוכה יהיה כמה אנשים שיושבים מתחת לאותו סכך
בעוצמה גדולה ובאופן נעלה יותר. ומאחורי אותם שלוש דפנות אבל החילוק
נﬠנוﬠי הלולב ואמירת ההלל מכניסים את האור לﬠומק הלב והנשמה
רום' כמו שכתבו הראשונים )רמב"ן שמות כו ,יח(, נﬠנוﬠי הלולב לארבﬠ רוחות בכדי
כי לפעמים יכולים לחשוב שהרבש"ע שייך להאיר את הידיﬠה האמיתית
לעולמות העליונים יותר ולא אלינו שאנו בכל האופנים
חיים בעולם גשמי ונמוך ,ועל כן אנו נוטלים זו המוטלת עלינו להחדיר את ﬠבודה
את הלולב ומיניו לצד דרום להאיר את הידיעה וההכרה כי עיקר החיים
הידיעה האמיתית במקום הזה ,להפנים כי הם החיים הרוחניים והדביקות ברבש"ע,
הרבש"ע שייך גם אל כל אחד מאיתנו למרות מקבלת משנה תוקף בנטילת ארבעת המינים
נמיכותנו והיותנו קרוצי חומר גשמי. בחג הסוכות ,כמו שאומרים בתפילה קודם
הנﬠנוﬠים לצד צפון הם משום ש'צפון' הוא
נטילת ארבעת המינים – 'ובנענועי אותם
תשפיע דעת עליון לנווה אפיריון' ,כי ה'דעת
מלשון 'מסתתר' המורה על כך
עליון' הוא הדעת המוזכר בתורה 'וידעת היום
שהרבש"ע הוא נעלם ומסתתר ואי אפשר
והשבות אל לבבך' )דברים ד ,לט( ,כי עלינו
להגיע ולהתקרב אליו ,ועל כן מנענעים לצד
להחדיר את הידיעה של 'אתה הראת לדעת כי
צפון להאיר את הידיעה 'קדוש בקרביך' )הושע
ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו' )שם שם ,לה(
יא ,ט( שלמרות שאין רואים את הבורא במוחש
עד עמקי הלב ,וזו הכוונה במה שמבקשים
בעולם הזה ,אבל יש להפנים את הידיעה כי
אפיריון' לנווה עליון 'מדעת להשפיע
הבורא צפון וטמון בקרבנו .הנטילה לצד
שנשפיע מהדעת הנכונה אל הלב פנימה על
מזרח היא משום ש'מזרח' נקרא גם 'קדם'
מנת שנוכל לנהל את ימי חיינו באופן הרצוי
המורה על הטעות שגורמת לאנשים לחשוב
ובדרך הנכונה.
שרק בתחילת החיים כשעוד צעירים אפשר
לעבוד את הבורא כראוי אבל לא כשכבר זה אנו פועלים על ידי הנענועים ודבר
התבגרו ועברו מה שעברו ,על כן מאירים את לארבע רוחות השמים ,שבאמצעות
הארת הידיעה האמיתית גם למזרח להפנים הנענועים אנו מאירים בכל המקומות שבהם
את האמת כי גם בגיל מתבגר יותר יש שייכות יש צורך להאיר את הידיעה האמיתית ,כאשר
לעבוד את ה' בדיוק כמו בגיל הצעיר. בתחילה מנענעים לצד 'דרום' המרמז על 'דר
יד
בקרבנו את אור ה' ואת הדעת הנכונה להכיר לצד מערב הם משום ש'מערב' והנﬠנוﬠים
מה עיקר ומה טפל בחיים ,יש צורך לנער הנקרא אחור מרמז על מחשבה
ולנקות את עצמנו תחילה ,ועל כן אנו שיש בטעות כי גם אם עכשיו אנו חיים לא
מנענעים את הלולב כדוגמה לעבודה העצמית בסדר והמעשים שלנו אינם ראויים ,אבל
שיש עלינו לעבור בכדי להגיע לטהרה בסופו של דבר אנו עוד נתקן ונחזור בתשובה,
הנכונה והראויה. ובינתיים נהנה מהחיים הגשמיים כמו שהם,
ומשום כך משפיע הלולב גם ברוח מערב
וניתן לומר כי דבר זה נרמז בשמות שנתנה לסלק ולתקן את המחשבות שמונעות אותנו
התורה לארבעת המינים 'פרי עץ הדר מלעבוד את ה' כראוי .וכן נוטלים את ארבעת
כפות תמרים ענף עץ עבות וערבי נחל' ,כי המינים גם כלפי מעלה ומטה בכדי לסלק את
אנו עוסקים בתיקון הפגם של קין שהלך המחשבות כאילו עבודת ה' שייכת רק
בעצת היצר הרע להחשיב ולהעדיף את מעשי לאנשים גבוהים ונעלים ביותר ,או מחשבות
העולם הזה על חיי דביקות רוחניים ,והתגבר שעבודת התשובה וחיפוש הקרבה לרבש"ע
ללכת בדרכו עד שקם והרג את הבל וטמנו שייכים רק למי שנמצא בשפל המדרגה והגיע
באדמה ובכך היה קין לשופך הדמים הראשון לבור תחתיות שהוא צריך לחזור ולחפש
בבריאה והוא גם הכניס את כוח המוות ולבקש את הרבש"ע ,ועל כן מאיר הלולב את
לאדמה כאשר הטמין את הבל בתוכה לאחר אור הדעת האמיתי בפנימיות הלב ,על מנת
שקם עליו והרגו ,ומכיון שהתיקון נעשה שיתעורר לחפש ולבקש את קרבת ה' ללא
באמצעות ארבעת המינים על כן נרמז הדבר טעויות ובלבולים.
בארבעת המינים ,כי 'פרי עץ הדר' בסופי
תיבות עולה 'יצר' הרומז על כוח היצר הרע כוח הנﬠנוﬠים לנﬠר ולנקות את
הלב לספוג אל תוכו את הארת
הידיﬠה האמיתית
שגבר בהנהגתו של קין' ,כפות תמרים' סופי
תיבות 'מת' כי בהתגברות קין על הבל קם
עליו והרגו ,ובכך הביא את המיתה הראשונה את הארת ארבעת המינים בקרבנו אנו עושים
בבריאה ,כי גם כשנגזר על אדם הראשון באמצעות הנענועים דוקא ,כי בכדי
מיתה עדיין לא הגיע הדבר בפועל והראשון להגיע לטהרת הלב וניקיונו המוחלט יש לנער
שהביא מיתה ממש בבריאה הוא קין ,ובמה את עצמנו מכל עניין שאינו ראוי ,כמו כלי
שאמר לו הרבש"ע לקין 'ארור אתה מן מלוכלך שרוצים למלא בו דבר מאכל שאין
האדמה שפצתה את פיה' )בראשית ד ,יא( נרמז די להפוך את הכלי אלא יש לנער אותו בכדי
'ענף עץ עבות' שבסופי תיבות הוא 'פצת' שהלכלוך יצא ויישאר הכלי נקי ויוכל לקבל
מתיבת 'פצתה' ,ו'ערבי נחל' בסופי תיבות אל תוכו את המאכל או המשקה הרצויים ,כך
הוא 'לי' מתיבת 'אלי' שאמר הרבש"ע לקין גם הלולב ומיניו שמטרתם היא -להאיר
טו הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
ורוחניים יותר שיש בהם מטרה להעלות 'קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה' )שם
ולחבר את חיי הגשמיות אל הרוחניות. שם ,י(.
ומשום כן גם ארבעת המינים צריכים להיות
באופן של 'חיים' ,ולהשפיע עלינו ﬠל ידי אמירת ההלל בהשתוקקות
חיים ודעת אמיתית של 'אתה הראת לדעת כי מקבלים חיים חדשים ורוחניים יותר
בכוח
ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו' )דברים ד ,לה(.
הנענועים שאנו עושים עם ארבעת
ודבר זה מרומז במה שאמרו 'אני והו הושיעה
המינים אנו מתקנים את מה שהלכנו
נא' )סוכה מה (.כי 'והו' הוא בראשי תיבות -
בדרכו של קין והחשבנו את העולם הגשמי
'וידעת היום והשבות' שזהו תכלית העבודה
יותר מזה הרוחני ,ובכך אנו מכניסים בקרבנו
להגיע לידיעה והכרה אמיתית ולחיות חיים
חיים חדשים של קרבת ה' והבנת העבודה
עם מטרה של התעלות רוחנית.
המוטלת עלינו להעלות ולקרב את חיי הגשם
האמונה בכוח פנימיות המצוה
להתבטל ולהדבק ברוחניות הבריאה .ומטעם
מביאה את ההשפﬠה לכלל מﬠשה
זה איתא בירושלמי )סוכה פ"ג ה"א( כי לולב
היבש פסול משום שהכתוב אומר 'לא
הﬠבודה המוטלת עלינו למעשה היא לחזק המתים יהללו קה' )תהלים קט"ו י"ז( ויבש הרי
את האמונה בכוח המצוה ,כמו הוא כמו מת ,כי באמירת ההלל ונענועי
שכתב המהר"ל )גבורות ה' פ"ט( בשם המדרש הלולב שבו -אנו מתעלים לחיים חדשים של
)מכילתא בשלח פ"ו על הפסוק אז ישיר וכו'( 'כל המקבל רוחניות ודביקות ברבש"ע ,והרי אמירת
עליו מצוה אחת באמונה כדאי הוא שתשרה ההלל בחג הסוכות מגיעה מתוך תשוקה
עליו רוח הקודש' ,ומבאר המהר"ל שכאשר עצומה להודות ולהלל לבורא ,כיון שההלל
מקיימים מצוה מתוך אמונה ולא רק מתוך של סוכות מגיע אחרי ההפסקה הארוכה
ידיעה והבנה עצמית חל על המצוה כוח ביותר מאמירת ההלל ,כשמראש חודש אלול
רוחני נעלה יותר ,וזו כוונת המדרש באומרו אין אומרים הלל עד חג הסוכות שהם
שחל עליו רוח הקודש ,כי עלינו לדעת ארבעים וחמש יום ,ובמשך השנה אומרים
ש'רוח הקודש' אין הכוונה לכך שהאדם יודע הלל לפחות פעם אחת בחודש על כן
מה יש מאחורי הקיר או איזה פעולה עתיד התשוקה היא הרבה יותר גדולה ,ומשום כך
איש פלוני לעשות ,אלא כמו שכתוב 'ואמלא אנו צריכים לראות שנהיה ראויים לאמירת
אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת' ההלל ונקבל באמצעותה חיים הקרויים
)שמות לא ,ג( ופירש"י 'דעת -רוח הקודש' ,הרי 'חיים' באמת ,וכשאומרים את ההלל בחג
ש'רוח הקודש' היינו דעת נכונה וחיים הסוכות מתוך תשוקה מיוחדת וקרבת ה'
בתכלית והכרה ידיעה של מרוממים נפלאה ביותר -אנו מקבלים חיים חדשים
טז
וידעת את ה'' ,הרי שעלינו לגשת אל קיום האמיתית של הבריאה ,וכשזוכים ל'וידעת
המצווה מתוך אמונה חזקה ובכך נגיע היום והשבות אל לבבך' זהו רוח הקודש ,כי
לדרגות אלו. כאשר חיים במצב של דביקות בבורא
ומקשרים את כל חיי המעשה אל המקום
הרוחני שלהם הרי שנמצאים במצב מרומם
נﬠנוﬠי ההלל בהודאה ﬠל הﬠבר של התעלות וזה נקרא 'רוח הקודש'.
ובקשה ﬠל הﬠתיד מﬠוררים את
הארת הלולב אם כן מתבאר בדברי המדרש כי בכדי להגיע
בגמרא )סוכה לז' (:והיכן היו מנענעים בהודו כנדרש אמיתית ההכרה עם לחיים
לה' תחילה וסוף ובאנא ה' הושיעה מאיתנו ,עלינו לקיים את המצוות ב'אמונה' כי
נא ,דברי בית הלל ,בית שמאי אומרים אף כאשר ניגשים אל קיום המצוות מתוך אמונה
באנא ה' הצליחה נא' .טעם הדבר שיש לנענע פשוטה ורצון כנה ואמיתי להתרומם על ידי
במקומות אלו ,כי המקום בו אנו יכולים בבורא, אמיתית להכרה המצוה קיום
להגיע אל נקודת הנענועים ולנער את עצמנו ומתכוונים לכך שבאמצעות המצוה והכוח
מחיי המעשה הגשמיים הוא בהודיה לה' על הרוחני שבה יתעלו כל חיינו הגשמיים
בעבר ,כאשר עימנו כל החסד שעשה אל ולהתבטל טפלים להיות ויתהפכו
מתבוננים כיצד השפיע הרבש"ע עלינו רוב הרוחניות ,הרי שבכוח אמונה זו זוכים
טוב ושפע בלי די ,זה נותן מקום להתעוררות ומגיעים לדרגה זו של חיים מתוך דביקות
ולהתנערות מהגשמיות המכבידה על הלב, אמיתית בבורא ,וכאשר ניגשים אל מצוות
וכן כשמבקשים על העתיד 'אנא ה' הושיעה הנענועים מתוך אמונה זו פועלים הדברים על
נא' גם כן יש את האפשרות להגיע לעמקי האדם להתעלות למקום רוחני יותר .ודבר זה
הלב ולנענע במקום הנדרש בכדי להתעורר מרומז במאמר הכתוב )הושע ב ,כא( 'וארשתיך לי
לקרבת ה' חדשה. לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד
וברחמים' ,כי הרי יש ל"ו נענועים בברכת
שמאי סוברים כי גם כשמודים על ובית הלולב ובהלל ובראשי התיבות נרמזים 'ל"ו
החסדים העתידים לבוא עלינו יש את לולב' ועוד יש שלושה אותיות 'ו' שהם
האפשרות להתבונן באופן הראוי ולהתעורר בגימטריא 'ח"י' כי פעולת ארבעת המינים
משפלות חיי הגשם המנותקים מקשר אמיתי היא להשפיע חיות חדשה על האדם על ידי
לרוחניות ולקדושה ,אבל אין הלכה כדברי הנענועים ,והדרך לזכות לדרגה זו היא
בית שמאי מכיון שאין אנו עדיין בדרגה כזו באמצעות האמונה התמימה והפשוטה בכוח
לבוא העתידים בדברים התבוננות של המצווה של ארבעת המינים ,כמו שאומר
ולהתעורר מכוח כך לחיים נעלים יותר ,אבל הכתוב בהמשך )שם ,כב( 'וארשתיך לי באמונה
יז הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
ולהתנערות הרצויה להתעוררות להגיע לעתיד לבוא כשכל הבריאה תתעלה ותזדכך
מגשמיות חיי המעשה לדביקות בקדושה יותר ,יהיה הלכה כבית שמאי )מקדש מלך זוהר
ובתורה באופן הראוי. בראשית יז (:כיון שאז גם בהתבוננות זו נוכל
הידור ויופי מצות סוכה בתיקון המﬠשים ודביקות ברבש"ﬠ
הידור מצוה בתיקון מﬠשיו והכנה נוי סוכה מורה ﬠל יופיים של
נפשית פנימית לקיום המצוה החיים הרוחניים
ש לוש דרשות למדו חז"ל מדברי הכתוב 'זה ישראל להדר במצות סוכה בעשיית נהגו
קלי ואנוהו' )שמות טו ,ב( הראשון הוא ריבוי של נוי מצוה לקשט את הסוכה,
' -אתנאה לפניו במצוות' )שבת קלג (:ומכאן ובגמרא מובא )סוכה י (.הרבה דברים שהיו
שצריך לקיים מצוות מתוך 'הידור מצווה', נוהגים בזמנם ליתן בסוכה לנוי וליופי ,וכן
ועוד דרשו )שם( 'הוי דומה לו' המורה על חיי היה המנהג במשך כל הדורות להרבות בנוי
דביקות בבורא ,והתרגום בפרשת בשלח הסוכה באופן שאינו מצוי בשאר מצוות,
והאבני נזר תמה על כך )שיח שרפי קודש ח"ד עמוד
מתרגם 'ואבני לו מקדש' ,שמפרש את דברי
הכתוב על בניין בית המקדש .ואמרו בגמרא מ'( מדוע נהגו כך במצוות סוכה יותר משאר
מצוות ,כי הרי מצוות הידור מצווה הנלמד
'הידור מצוה עד שליש' )בבא קמא ט (.ומבאר
מהכתוב 'זה קלי ואנוהו' )שמות טו ,ב( שייכת
)מאמר השבתות מאמר ב' אות ה'( הבני יששכר
בכל המצוות.
שמקור הלימוד הוא מפרעה מלך מצרים
שרדף אחרי בני ישראל עם רכב ופרשים לפי דברינו יש לומר טעם המנהג אמנם
ונאמר על כך 'ושלישים על כולו' )שמות יד ,ז(, משום שפעולת מצוות הסוכה פועל
כי הדרך הרגילה במצרים הייתה לרכב עם באדם שנהיה נקיים יותר ונחיה חיים רוחניים
שני סוסים כמו שנאמר אצל יוסף 'וירכיבהו יותר ,על כן אנו מראים כי המצווה פועלת
)בראשית מא ,מג( במרכבת המשנה אשר לו' עלינו ואנו נמצאים במצב נקי ומקושט יותר
וכאשר פרעה רדף אחרי בני ישראל הוסיף ממה שהיה קודם לכן ,כי אנו מתעלים לחיים
למרכבה סוס שלישי שהוא שליש אחרי חדשים ומרוממים השייכים למקום נקי
ההוספה ,וכמו כן בעשיית המצווה יש ונעלה יותר ,על כן נהגו לקשט את הסוכה
להוסיף עוד חלק שלישי מעצמינו. להראות את הרוממות והניקיון שיש בחיים
הרוחניים החדשים שהם מלאים דביקות
וכאשר מקיימים את המצווה בהידור כנדרש בקדושת הבורא ומביאים לכך שהגשמיות
מגיעים ל'הוי דומה לו' ולדביקות תתבטל אל הרוחניות.
יח
בהם איזה דבר בכדי להגיע למצות הסוכה בבורא באחדות נפלאה ועצומה ,ועיקר
ראויים ומתוקנים יותר. ההידור הוא בנפש האדם וכמו שאמר
לאחד זצ"ל מוויז'ניץ ישראל' ה'אהבת
קדושת בית המקדש מוסיפה נוי מתלמידיו כי הידור מצווה הטוב ביותר הוא
בסוכה כשנכנסים לסוכה אחרי לימוד של דף גמרא,
כאשר מגיעים למצב בו האדם מתוקן יותר הרי שבכך האדם עצמו מזדכך ומתעלה.
ומתאחד בבורא בקיום המצווה הרי
שהסוכה נהיית קדושה כקדושת בית המקדש, )סימן ר"צ אות ב'( נוהג כצאן יוסף ובספ ר
ומקיימים את הדרשה השלישית שהביא כתב 'יזהר האדם למעט בעסקי
התרגום על 'זה קלי ואנוהו' .וכמו שביאר העולם כדי לעשות את הסוכה נאה ומהודר
האבני נזר )שם( בטעם הדבר שמרבים בנוי מאוד' ,כי כאשר ממעטים מעסקי העולם
והידור מצוות סוכה יותר משאר מצוות מכיון ומתרכזים בחיי תורה ודביקות זהו 'נוי
שחוץ מחלק ההידור הרגיל שישנו בכל סוכה' הטוב ביותר ,ובאמצעות ההידור
המצוות יש בסוכה גם קדושת בית המקדש מצווה מגיעים ל'הוי דומה לו' מתוך חיים
הנלמדת כמו כן מ'זה קלי ואנוהו' ,ועל כן יש רוחניים ונעלים יותר.
להרבות בהידור וייפוי הסוכה לקיים ב'
פעמים 'זה קלי ואנוהו' .ולדברינו יש בסוכה שכתב המטה אפרים )סימן תרכ"ה סעיף כח( וכמו
גם את מה שדרשו 'הוי דומה לו' )שבת שם( ,כי
'אף על פי שעסק כל היום בתיקון
כאשר האדם מגיע מתוקן ומיופה בחלקו
הסוכה לעטרה ולהנאותה ביתר שאת אף על
הרוחני אל הסוכה יחד עם השראת השכינה
פי כן קודם שילך לבית הכנסת יש לו לילך
המוסיפה חן ויופי רוחני לסוכה ,הרי שהסוכה
לתוך הסוכה ויעיין בה אולי ימצא בה עוד
נעשית באופן הנאה ביותר ובכך חלה
מעוות שיוכל לתקן כדי שיהיה הכל בתכלית
בית המקדש על הסוכה והסוכה קדושת השלימות' ,ולכאורה אינו מובן מה הצורך
והיופי הנוי לתכלית מגיעה להיכנס שוב אל הסוכה אחרי שכל היום עסק
הרוחני ,וזהו האופן הנעלה ביותר לקיים את בבניינה ובתיקונה ,אלא נראה בכוונתו שיש
מצות הסוכה. לבדוק את מעשי עצמו ולראות אם יוכל לתקן
ניסוך המים מורה ﬠל קבלת ﬠול הﬠבודה וזיכוך ה בריאה
במדרש )בראשית רבה ה ,ד( כי כאשר ברא שמחת בית השואבה ﬠל ﬠצם
הרבש"ע את העולם הפריד בין מים עליונים ההשתוקקות הטהורה להתקרב
למים תחתונים ,והמים התחתונים נקראים לבורא
'מים בוכים' על שם כך שהם בוכים 'אנן בטﬠם המצווה של ניסוך המים אמרו
יט הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
מעצם תחושת הגעגוע לרבש"ע ושמחה זו בעינן למקרב גבי מלכא' )תיקוני זוהר יט ,(:ובכדי
מביאה אותנו לשמוח בשמחת בית השואבה לפייסם נתן להם הרבש"ע שתי מצוות
כיון שבכל זאת אנו רוצים וחפצים להתקרב שעושים עם המים ומעלים אותם להתקרב
אל הבורא. חזרה למקורם העליון )רש"י ויקרא ב ,יג( ,האחד
הוא מצוות ניסוך המים שמנסכים בחג
תחילת הﬠבודה מתוך קבלת הסוכות מים על גבי המזבח ,והשני הוא
ﬠול מביאה את התﬠנוג של כל את למלוח שצריך מליחה מצוות
'יחידה ליחדך' הקורבנות ככתוב 'על כל קרבנך תקריב מלח'
בהושﬠנות
)ויקרא שם(.
אנו אומרים 'הושענא טוענת
עולך הושענא יחידה ליחדך' כי ולכל אדם יש את התחושה של בכיית המים
עם ישראל הם היחידים בעולם שממליכים לרבש"ע, להתקרב המשתוקקים
ומייחדים את הבורא ,אבל תחילת העבודה רחוק הוא כמה האדם מרגיש כאשר
היא בזמן בו עדיין אין עלינו עול מלכות מהרבש"ע ורוצה לשוב ולהתקרב אליו ,אלא
שמים ואנו 'טוענים' עלינו את עול המלכתו שיש בכך שני מינים שונים של בכי ,כי יש
יתברך ,כי כאשר כבר מגיעים למצב של בכי מתוך מרירות וצער על כך שאנו רחוקים
היחוד בעומק ונמצאים ליחדך' 'יחידה מהבורא כדוגמת המלח ,אבל יש גם בכי
והקשר עם הרבש"ע הרי שהתשוקה לקרבת שהוא מתוך השתוקקות טהורה לקרבת ה',
ה' היא גדולה ועצומה עד למאוד ,אבל והאדם יכול לחוש שמחה מעצם העובדה
החכמה היא בתחילת הדרך כשאדם מקבל על להתקרב וגעגוע השתוקקות חש שהוא
עצמו עול מלכות שמים ונכנס לעבודת ה' ,אז לבורא ומכך שמצבו אינו ירוד כל כך .ובחג
צריך לחפש ולבקש איך הוא יכול להמליך הסוכות היו עושים בבית המקדש 'שמחת
בחייו הפרטיים את הרבש"ע ,וגם כשהדבר בית השואבה' וכן אנו עושים זכר לשמחת
עולה לו בקשיים מרובים יש להתאמץ בית השואבה ,כיון שאנו מתעסקים עם
ולהתחזק להמשיך ולהמליך את הבורא ההשתוקקות המביאה לידי שמחה ,שהרי אם
יתברך ,ואז יכול הוא להגיע אחר כך ל'יחידה גם כעבור כל כך הרבה שנים מחורבן בית
ליחדך' ולדביקות וקשר נפלא ומיוחד עם המקדש עדיין בני ישראל מתגעגעים אל
הבורא .ומטעם זה חוזרים ומבקשים שוב הבורא ואל העבודה בבית המקדש -הרי
כמו שאמרו חז"ל 'רוצה ושוב 'הושענא'
ב
שלא אבדה התקווה ,ואנו מתמלאים שמחה
ב .ויש הנוהגים לחזור ולומר על כל בקשה פעמיים 'הושענא' וכמו שמצאנו בתפילת משה רבינו על
מרים 'קל נא רפא נא לה' )במדבר יב ,יג( כאשר חזר פעמיים על תיבת 'נא' ,כך גם אנו מתפללים
ואומרים פעמיים 'הושענא' על כל בקשה בפני עצמה.
כ
מקריבים י"ד פרים עבור אומות העולם )סוכה אדם בקב שלו יותר מתשעה קבים של חבירו'
נה (:ומשם והלאה היו פוחתים והולכים וביום )בבא מציעא לח (.ושני פעמים 'נא' עולה בגימטריא
השני הקריבו י"ב פרים וכו' ,מה שמורה על 'קב' ,כי כשהאדם משקיע את חלקו בעבודת
מיעוט השפעת כוח האומות בעולם כולו .כי ה' בבקשה ותפילה 'הושענא' בכך מקבל את
על ידי עבודת בני ישראל בחג הסוכות חלקו בקרבת ה' -דבר שרוצה אותו וחפץ בו
בנטילת הלולב ונענועיו ואמירת 'הושענות' יותר מכל דבר אחר.
וכו' הבריאה כולה עולה ומזדככת יותר ויותר,
עד שמגיעים לשמחת תורה בו אנו מתאחדים מצוות הלולב מזככ ת את ה בריאה
עם הבורא לבדנו וכל הבריאה מגיעה אז יותר ויותר ﬠד היחוד השלם
לדרגה רוחנית גבוהה הרבה יותר. בשמחת תורה
ומשום כך אנו אומרים בכל ימי חג הסוכות
ניסוך המים בבית המקדש היו מצות
מקיימים באמצעות כך שהיו יורדים
את ה'הושענות' לפי סדר האותיות –
אל מעיין השילוח ושואבים מים ,ומשם היו
'הושענא אבן שתיה'' ,הושענא בית הבחירה'
הולכים ועולים עד הר הבית וממשיכים
וכו' ,בכדי להשפיע מכ"ב אותיות התורה לכל
לעלות בגובה ההר לכיוון בית המקדש עד
פרטי הבריאה שיתעלו לדרגה רוחנית יותר,
שהיו מנסכים את המים על גבי המזבח והמים
עד שביום שמחת תורה הבריאה מגיעה למצב
היו יורדים אל השיטים החלולים ומגיעים עד
שהייחוד והקשר הגבוה ביותר שיש לבורא
התהום ,ויש להתבונן מה התועלת שיש
עם בני ישראל מתגלה ביום זה .נמצא אם כן
במצווה זו שלוקחים את המים ממקום נמוך
שאפילו שכלפי חוץ ימי חג הסוכות נראים
אל הגבוה ומשם מחזירים את המים למקומם
שווים זה לזה אבל באמת ישנו הבדל עצום
הנמוך כבראשונה ,גם יש להבין מדוע חוזרים
בין יום לחבירו ואין תפילה דומה לחברתה,
ועושים פעולה זו בכל יום מימי חג הסוכות
ואמירת ההלל בכל יום היא במקום גבוה יותר
ללא שינוי ניכר לעין בין יום לחבירו ,דבר
מיום הקודם לו ,כי כשכל כך הרבה מבני
המצריך ישוב מדוע חוזרים שוב ושוב על
ישראל נטלו לולב ואמרו הלל והושענות,
אותה הפעולה .אבל באמת כשמתבוננים
הדבר משפיע על הבריאה כולה שתזדכך יותר
רואים כי ימי הסוכות אינם דומים זה לזה
ויתגלה בה כבוד מלכות ה' יתברך יותר.
כלל ,וכמאמר הגמרא )ערכין י (:שאומרים הלל
כל מצוה פוﬠלת זיכוך בבריאה ﬠד
השלם בכל יום מימי חג הסוכות בשונה מחג
הגאולה השלימה
הפסח מכיון שקרבנותיהם אינם שווים הרי
שכל יום הוא חג לעצמו ,ובקורבנות חג
בכל שנות הגלות ,עם ישראל לומדים תורה הסוכות ניתן להבחין בפעולת החג והשפעתה
ומתפללים ומקיימים מצוות ,וכלפי על הבריאה כולה ,כי ביום הראשון היו
כא הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי
המצוה בכל יום אותו דבר עם כל זה חל שינוי חוץ נראה הדבר כי המצוות חוזרות על עצמם
ומשום כך אנו ממעטים בקורבנות היום בכל שנה שוב ושוב ,וכן התפילות של כל יום
שאחריו בחג הסוכות ,מכיון שגם כוחות הרע חוזרות על עצמם בסדר קבוע וידוע מראש,
של אומות העולם התמעטו בעולם על ידי אבל כשמתבוננים מבינים כי על ידי כל
עבודת בני ישראל. תפילה או קיום מצווה הרי שהבריאה כולה
משתנה ומתקרבת יותר לבוראה ,וכך לאט
וכך נפעל הדבר שלב אחרי שלב כדוגמת בניין שלב אחרי שלב העולם יגיע לתיקונו השלם
גדול ממדים שאלפי פועלים בונים אותו ויגיע היום בו אנו נחייה חיים מרוממים יותר
לבנה אחרי לבנה שורה אחר שורה ,כך גם כאן בעולם הזה ,וכבוד ה' יתגלה בבריאה
הגאולה העתידה תגיע בזכות כל אותם רבבי ללא הסתר והעלם ,כי באמצעות כך שאנו
רבבות יהודים שגם בשנות הגלות המשיכו מוסיפים עוד ועוד תורה ומצוות ,העולם הולך
לקיים תורה ומצוות ולהתפלל על בניין בית ומגיע לתיקונו ואף שאין הדברים נראים
המקדש וכו' ,ופעלו בכל פעם עוד הזדככות בצורה חיצונית ,וכמו שבניסוך המים רואים
ועוד התעלות לעצמם ולכל הבריאה כולה עד שכל הבריאה משתנה וכוח אומות העולם
הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. הולך ומתמעט ,למרות שכלפי חוץ נראית
הפצת גליון תורה וחסידות
לעילוי ולזכר נשמת
מו' רבי יהודה אריה זצ"ל
בן אדמו"ר
הגה"ק ה'פני מנחם' מגור זי"ע
נסתלק לבית עולמו יום א' דסוכות תשמ"ח
***
ולזכות חתן בר המצוה
הבה"ח יוסף בראך ני"ו
בן ידידנו הרבני רודצו"ח
ר' ירמיה בראך שליט"א
יעלה במעלות התורה והחסידות לנח"ר
להוריו ולאביו שבשמים
בברכה
מכון תורת א"ם
ישראל לב אברהם מנחם דז'דק
גליון להו"ר ושמח"ת יופיע אי"ה במהלך חוה"מ סוכות
