gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת המגיד · Toras Hamagid — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: תורת המגיד · Toras Hamagid

שבוע: סוכות (2026-09-21)

תורת המגיד · Toras Hamagid — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעור הכנה‬ ‫לחג הסוכות‬ ‫מאת הגה"ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א‬ ‫נמסר בערב סוכות תשפ"ו‬ ‫בבית המדרש ארי שבחבורה‬ ‫הימים שבינתיים עבודתם נקייה מכל חטא ופגם‬ ‫השפעת חודש אלול ותשרי יחדיו לתיקון והעלאת חלקי המחשבה והמעשה‬ ‫קין והבל בתוככי ליבו של האדם והתיקון על חטאו של קין‬ ‫הרגשת ארעיות הגשמיות על ידי הסוכה מביאה לקרבת ה'‬ ‫נענועי הלולב ואמירת ההלל מכניסים את האור לעומק הלב והנשמה‬ ‫הידור ויופי מצות סוכה בתיקון המעשים ודביקות ברבש"ע‬ ‫ניסוך המים מורה על קבלת עול העבודה וזיכוך‬ ‫יו"ל ערב סוכות תשפ"ז‬ ‫לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל‬ ‫עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע‪ :‬שיחות‬ ‫לפרשת שבוע | סדרות השיעורים | שיעורי הכנה‬ ‫לקראת מועדים | גליונות השבוע בספה"ק ‪ :‬תורת‬ ‫המגיד‪ ,‬פרי הארץ‪ ,‬אור המאיר‬ ‫ולכל שאלה ‪ /‬הערה על השיעורים ולענייני הפצה‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ אלתר‬ ‫שליט"א בחסידות ודרכי העבודה‪ ,‬ניתן לשלוח‬ ‫לכתובת המערכת‬ ‫מכון 'תורת א"ם'‬ ‫‪tam522511@gmail.com‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫"ואנוהו"‬ ‫‪05331.05646‬‬ ‫א‬ ‫תוכ ן הﬠנינים‬ ‫תוכ ן הﬠנינים‬ ‫ה ימים שבינתיים ﬠבודתם נק ייה מכל חטא ופגם ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫ראשון לחשבון ﬠוונות הוא רק לשוג ג הטרוד במצות הימים שבינתיים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫ק יטרוג השטן בימים אלו תלוי בבחירתנו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫חיסרון הדﬠת הוא שמ ביא להיכשל בחטא בימים שבינתיים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫השפﬠת חודש אלול ותשרי יחדיו לתיקון והﬠלאת חלק י המחשבה והמﬠשה ‪ . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫תהליך חודש תשרי משפיﬠ ﬠל האדם להפנים את אחדות ה' ﬠד היחוד בשמיני ﬠצרת ‪ . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫כוחות הנפש שהתפזרו בגשמיות ה בריאה חוזרים ונאספים אל האדם בחג הסוכות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫התאספות כוחות הנפש השייכים למחשבות ומﬠשי האדם בחג הסוכות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫מלחמת סיחון וﬠוג בבחינת מחשבה ומﬠשה בחודש אלול ותשרי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫ﬠבודתנו בחג הסוכות להכניס את קנייני הקדושה לתוך חיי המﬠשה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ז‬ ‫ﬠבודת חג הסוכות דומה למלחמה ﬠם ﬠוג אחרי מלחמת סיחון ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫ק ין וה בל בתוככי ליבו של האדם והתיקון ﬠל חטא ו של ק ין ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫מהות ﬠבודת האדם לחיות חי י גשמיות מחוברים וטפלים אל הרוחניות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫הוויכוח בין קין לה בל אם יש להתמקד בגשמיות או ברוחניות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫ניסוך המים מורה ﬠל מידתו של ה בל בהﬠלאת הגשמיות להיטפל לרוחניות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫ה יציאה לסוכה מ ביאה להכרה בארﬠיות הגשמיות מול מﬠלת הרוחניות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫הרגשת א רﬠיות הגשמיות ﬠל ידי הסוכה מביאה לק רבת ה' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫באמצﬠות הגלות לסוכה מזדככים לקבל את הידיﬠה והארה של מצות הסוכה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫ושמחתם לפני ה' ‪ -‬הכרת תכלית ה בריאה מביאה לשמחה אמיתית ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫בה בנה כי אין לנו מקום בﬠולם מקבלים יותר שייכות לסוכה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫נﬠנוﬠי הלולב ואמירת ההלל מכניסים את האור לﬠומק הלב והנשמה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫נﬠנוﬠי הלולב לא רבﬠ רוחות בכדי להאיר את הידיﬠה האמיתית בכל האופנים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫כוח הנﬠנוﬠים לנﬠ ר ולנקות את הלב לספוג אל תוכו את הארת הידיﬠה האמיתית ‪ . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫ﬠל ידי אמירת ההלל בהשתוקקות מקבלים חי ים חדשים ורוחניים יותר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫האמונה בכוח פנימיות המצוה מ ביאה את ההשפﬠה לכלל מﬠשה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טו‬ ‫נﬠנוﬠי ההלל בהודאה ﬠל הﬠבר ובקשה ﬠל הﬠתיד מ ﬠוררים את הארת הלולב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫ה ידור ויופי מצות סוכה בתיקון המﬠשים ודביקות ברבש"ﬠ ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫נוי סוכה מורה ﬠל יופיים של החיים הרוחניים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫הידור מצוה בתיקון מﬠשיו והכנה נפשית פנימית לקיום המצוה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יז‬ ‫קדושת בית המקדש מוסיפה נוי בסוכה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫תוכ ן הﬠנינים‬ ‫ב‬ ‫ניסוך המים מורה ﬠל קבלת ﬠול הﬠבודה וזיכוך ה בריאה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫שמחת בית השואבה ﬠל ﬠצם ההשתוקקות הטהורה להתקרב לבורא ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יח‬ ‫תחילת הﬠבודה מתוך קבלת ﬠול מ ביאה את התﬠנוג של 'יחידה ליחדך' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫מצוות הלולב מזככ ת את ה בריאה יותר ויותר ﬠד היחוד השלם בשמחת תורה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כ‬ ‫כל מצוה פוﬠלת זיכוך בבריאה ﬠד הגאולה השלימה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כ‬ ‫ג‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫ומחדשים חיים רוחניים בדביקות אמיתית‬ ‫הימים שבינתיים ﬠבודתם נקייה מכל חטא ופגם‬ ‫קיטרוג השטן בימים אלו תלוי‬ ‫ראשון לחשבון ﬠוונות הוא רק לשוגג‬ ‫בבחירתנו‬ ‫הטרוד במצות הימים שבינתיים‬ ‫דבר זה מרומז במאמר הגמרא )יומא כ‪ (.‬ששמו‬ ‫במדרש )תנחומא אמור ל( על הכתוב‬ ‫איתא‬ ‫של 'השטן' מורה על כך שאין לו‬ ‫'ולקחתם לכם ביום הראשון' )ויקרא‬ ‫שליטה ביום הכיפורים‪ ,‬כיון ש'השטן' עולה‬ ‫כג‪ ,‬מ( כי כוונת הכתוב לומר שיום הראשון של‬ ‫בגימטריא שס"ד וימות השנה הם שס"ה‪,‬‬ ‫חג הסוכות הוא 'ראשון לחשבון עוונות' כיון‬ ‫אלא שיום אחד בשנה אין לשטן שליטה והוא‬ ‫שעד חג הסוכות אין עוונות‪ .‬ויש להבין מהו‬ ‫יום הכיפורים‪.‬‬ ‫פשר הדבר וכי אין עוונות בימים אלו‪ ,‬או‬ ‫ויש‬ ‫שמא העולם נעשה הפקר ח"ו באותם הימים?‬ ‫להקשות מדוע מחשבים את שמו של‬ ‫ה'שטן' בתוספת האות ה' והרי לולי זה‬ ‫ובאליה רבה )או"ח סימן תרכ"ד סקי"ג( כתב בשם‬ ‫היה עולה שמו של השטן רק לשנ"ט ימים‬ ‫השל"ה הקדוש )מסכת סוכה נר מצוה אות‬ ‫והיו ממעטים את השפעת השטן עוד יותר‪,‬‬ ‫ב‪ .‬בהגה"ה( שבימים אלו אין מחשבים עוונות‬ ‫אלא יש לומר כי כאן מרומז על אותם ארבעת‬ ‫שבשוגג‪ ,‬ובשל"ה )שם( איתא בביאור עניין זה‬ ‫הימים שבינתיים עם היום הראשון של חג‬ ‫של 'ראשון לחשבון עוונות' כי אותם ארבעה‬ ‫הסוכות‪ ,‬שהם תלויים ועומדים לפי התנהגות‬ ‫הימים שלאחר יום הכיפורים הם ענפים של‬ ‫האדם בימים אלו‪ ,‬שאם ישכיל לנצלם כראוי‬ ‫יום הכיפורים שניתן על ידי הבורא מתוך‬ ‫לעסוק בתורה ובקיום המצוות מתוך טרדת‬ ‫רחמים על עם ישראל ליום סליחה ומחילה‬ ‫הלב והכנה פנימית הרי שגם באותם הימים‬ ‫על כן גם באותם הימים נמחלים העונות‬ ‫לא יהיה לשטן שליטה לקטרג‪ ,‬ואז יש לחשב‬ ‫שבשוגג‪ ,‬בזכות שישראל טורחים ועוסקים‬ ‫את שמו של השטן ללא הקדמת האות ה' כיון‬ ‫במלאכת שמים עם התעוררות הלב בעשיית‬ ‫שבכל אותן ה' ימים אין לו שליטה‪ ,‬אבל אם‬ ‫הסוכה וארבעת המינים‪ ,‬אבל האיש החוטא‬ ‫לא מנצלים באופן הראוי את אותם ארבעה‬ ‫באותם הימים ודאי שנחשב לו לעוון‪ ,‬על כן‬ ‫ימים הרי שגם באותם הימים יש ח"ו לשטן‬ ‫החכם עיניו בראשו להיות עסוק בימים אלו‬ ‫שליטה לקטרג‪.‬‬ ‫בתורה ועבודה ולנצל את הימים כראוי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ולפי זה יש לומר כי באותן הימים בין יום‬ ‫חיסרון הדﬠת הוא שמביא להיכשל‬ ‫הכיפורים לחג הסוכות מי שמסיח‬ ‫בחטא בימים שבינתיים‬ ‫דעתו מהרבש"ע הרי הוא שוטה המאבד מה‬ ‫מדברי השל"ה )שם( אנו למדים כי יש לקיים‬ ‫שנותנים לו‪ ,‬כי בימים שיש בהם קרבת ה'‬ ‫את כל המצוות הנוהגות בימים אלו‪,‬‬ ‫בדרגה כל כך גבוהה נדרשת טיפשות גדולה‬ ‫ולהתכונן לקראת חג הסוכות הממשמש ובא‬ ‫בכדי להסיח דעת מן הבורא‪ ,‬והרי הוא‬ ‫‪ -‬לא רק בעשיה גשמית גרידא אלא עם‬ ‫ממש כחסר דעת ומשום כך אין מחשבים‬ ‫התעוררות הלב עד שיגיע למצב שיהיה פטור‬ ‫את העבירות הנעשות בשוגג בימים אלו‬ ‫על עבירות בשוגג מחמת גודל הטרדה‬ ‫)סוכות‬ ‫כיון שנחשב לשוטה‪ .‬והשפת אמת‬ ‫בעשיית המצוותא ‪.‬‬ ‫אלא שעדיין צריך להבין מדוע יהיה פטור‬ ‫תרנ"ז( כתב בטעם הדבר שאין העבירות של‬ ‫הימים שבינתיים נחשבים בחשבון העוונות‪,‬‬ ‫על עבירות שעשה בשוגג מחמת כך‬ ‫מכיון שבאמצעות כל מעשה עבירה מסתלק‬ ‫שטרוד בעשיית מצוות‪ ,‬ויש לומר בדרך צחות‬ ‫מן האדם הכוח הרוחני מנפש רוח ונשמה‬ ‫על פי דברי החסיד יעב"ץ בביאורו על משניות‬ ‫כל‬ ‫כשנמחלים‬ ‫הכיפורים‬ ‫וביום‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫אבות )פ"ג מי"ב( שמבאר שם כי השוגג אינו כמו‬ ‫העוונות צריכים החלקים החסרים לחזור אל‬ ‫האנוס שאינו מתכוון כלל להמרות את רצון‬ ‫האדם‪ ,‬אבל החלקים הללו חוזרים בתהליך‬ ‫הקב"ה אלא השוגג חמור יותר מכך‪ ,‬כי אפילו‬ ‫של כמה ימים ועל כן מכיון שבימים האלו‬ ‫שאמרו בגמרא )סוטה ג‪ (.‬אין אדם עובר עבירה‬ ‫שאחר יום הכיפורים אין לאדם את שלימות‬ ‫אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות‪ ,‬אבל מכל‬ ‫נחשב‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫ונשמה‬ ‫רוח‬ ‫בנפש‬ ‫הדעת‬ ‫מקום האדם שנכשל בשוגג הרי וודאי שהסיח‬ ‫כשוטה לגבי עשיית עבירות בימים אלו‪,‬‬ ‫דעתו מהרבש"ע עד שהגיע לידי כך שעבר‬ ‫ומשום כך אין מחשבים את העבירות של‬ ‫עבירה בשוגג‪ ,‬וזוהי התביעה עליו מדוע הסיח‬ ‫אותם הימים‪.‬‬ ‫את דעתו והגיע לידי מעשה עבירה בשוגג‪.‬‬ ‫השפﬠת חודש אלול ותשרי יחדיו לתיקון והﬠלאת חלקי המחשבה והמﬠשה‬ ‫אותו' )ויקרא כג‪ ,‬מא( ולא נאמר באיזה יום‬ ‫תהליך חודש תשרי משפיﬠ ﬠל‬ ‫בחודש כמו בשאר הימים טובים שבהם‬ ‫האדם להפנים את אחדות ה' ﬠד‬ ‫התורה מציינת את החודש והתאריך במדויק‪,‬‬ ‫היחוד בשמיני ﬠצרת‬ ‫הרי משמע כי לכל החודש יש שייכות וקשר‬ ‫אומרת 'בחודש השביעי תחוגו‬ ‫התורה‬ ‫א‪ .‬וגם כשכבר נמצאים באמצע הימים האלו‪ ,‬אפשר לעורר את הלב להתבונן במעלת הימים הללו‬ ‫ובכך להחיות ולהכניס נשמה וחיות גם במעשים שכבר עשינו עבור קיום המצוות הנוהגות בימים‬ ‫שבינתיים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫ובכדי להגיע לדרגה זו של הכרה אמיתית‬ ‫עם חג הסוכות‪ .‬ואאמו"ר זיע"א כתב בספרו‬ ‫וברורה באחדות ה'‪ ,‬נדרש לעבור תהליך של‬ ‫)ארי במסתרים עמ' צ"ד( לבאר שאין אפשרות‬ ‫המלכת הבורא ומחילת עוונות בימי ראש‬ ‫להגיע לחג הסוכות ללא ההקדמה של ראש‬ ‫השנה ויום הכיפורים‪ ,‬ואחרי הניקיון הפנימי‬ ‫השנה ויום הכיפורים‪ ,‬ורק אחר התהליך של‬ ‫נכנסים אל ביתו של ה' בימי חג הסוכות עד‬ ‫ראש השנה ויום הכיפורים אפשר לחגוג את‬ ‫שמגיעים בסופו של תהליך לשמיני עצרת‬ ‫חג הסוכות ועל כן אין אפשרות לדלג על‬ ‫שבו מתגלה אמיתיות ייחוד ה' בבריאה כולה‪,‬‬ ‫ההקדמה ולהגיע לחג הסוכות ללא התהליך‬ ‫ומכיון שבדבר זה יש דרגות רבות לאין שיעור‬ ‫השלם כולו ומשום כך נחשב כל חודש תשרי‬ ‫הרי שבכל שנה עלינו להתעלות עוד ועוד‬ ‫כחלק מחג הסוכות‪ ,‬כיון שרק באמצעות כל‬ ‫בהכרה הפנימית הזו ולחיות יותר את האמת‬ ‫ענייני החודש יחדיו אפשר לחוג את החג‬ ‫כי ה' הוא האלוקים‪.‬‬ ‫כראוי‪.‬‬ ‫כוחות הנפש שהתפזרו בגשמיות‬ ‫להוסיף בביאור דבריו על פי מה‬ ‫ויש‬ ‫ה בריאה חוזרים ונאספים אל האדם‬ ‫שכתבו הספרים הקדושים כי התכלית‬ ‫בחג הסוכות‬ ‫והעיקר של כל הימים הנוראים היא להגיע‬ ‫בגמרא )סנהדרין יג‪ (.‬איתא כי חג הסוכות צריך‬ ‫ל'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין‬ ‫עוד מלבדו' )דברים ד‪ ,‬לה(‪ ,‬שזוהי ההכרה בכך‬ ‫להיות בתקופת האסיף כמו שמבואר‬ ‫שהקב"ה הוא לבדו מנהל את כל הבריאה‬ ‫בפסוק )שמות לד‪ ,‬כב( ועל כן יש לעבר את השנה‬ ‫באופן‬ ‫הנבראים‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫ומחיה‬ ‫כולה‪,‬‬ ‫בכדי שתהיה קביעות השנה באופן זה‪.‬‬ ‫תמידי‪ ,‬ומרומז בראשי התיבות של 'השביעי‬ ‫ומביאה הגמרא שלוש שיטות מתי צריך‬ ‫היינו‬ ‫'אתה'‪,‬‬ ‫–‬ ‫העולה‬ ‫אותו'‬ ‫תחוגו‬ ‫שיחול יום התקופה החדשה בכדי לקיים את‬ ‫להגיע‬ ‫היא‬ ‫השביעי‬ ‫בחודש‬ ‫שהעבודה‬ ‫ההלכה שחג הסוכות יהיה בתקופת האסיף‪,‬‬ ‫להכרה בנוכחות הבורא בכל ענייני הבריאה‬ ‫לשיטה הראשונה יש לדאוג שיום התקופה‬ ‫עד כדי שנוכל להצביע בכל דבר על‬ ‫יהיה לא יאוחר מיום הראשון של חג הסוכות‬ ‫מציאות הבורא יתברך בו‪.‬‬ ‫כי כל הימים של חג הסוכות צריכים להיות‬ ‫בתוך התקופה החדשה‪ ,‬ולשיטה השניה די‬ ‫זה יש מדרגות לאין שיעור איך‬ ‫ובדבר‬ ‫בכך שימי חול המועד שבהם מותר לאסוף‬ ‫אמיתיות‬ ‫את‬ ‫ולהרגיש‬ ‫לחיות‬ ‫את התבואה לתוך הבית – יהיו בתקופה‬ ‫העניין‪ ,‬וכמו שהשפת אמת כותב במכתב‬ ‫החדשה‪ ,‬אבל אין צורך שגם היום הראשון‬ ‫שהדבר הזה תלוי בהרגשת הלב וגם מי‬ ‫יהיה בתוך תקופת האסיף כיון שהוא יום טוב‬ ‫שבשעה שאומר 'שמע ישראל' מרגיש הוא כי‬ ‫לבית‪,‬‬ ‫התבואה‬ ‫איסוף‬ ‫במלאכת‬ ‫ואסור‬ ‫הבורא יתברך מנהל את הבריאה לבדו אבל‬ ‫והשיטה השלישית היא שאין צורך שכל ימי‬ ‫יש בדבר זה מדרגות ובחינות עד אין קץ‪,‬‬ ‫ו‬ ‫נעשה בהדרגה ובשלבים‪ ,‬כי ראשית כל‬ ‫חג הסוכות יהיו בתקופת האסיף אלא די בכך‬ ‫חוזרים ובאים כל הרצונות והמחשבות שלא‬ ‫שהיום האחרון שהוא יום 'הושענא רבה'‪,‬‬ ‫היו כראוי‪ ,‬ובכך קומת המחשבה והשכל של‬ ‫הוא לבדו יהיה בתקופת האסיף ובכך‬ ‫האדם חוזרת למקומה הראוי לה‪ ,‬ודבר זה‬ ‫מקיימים את דברי הפסוק 'בחג האסיף‬ ‫שייך ליום טוב הראשון של סוכות מכיון‬ ‫לתקופת השנה' )שם(‪.‬‬ ‫ויש‬ ‫‪-‬‬ ‫מלאכה‬ ‫בעשיית‬ ‫האסור‬ ‫יום‬ ‫שהוא‬ ‫לבאר במחלוקת המשולשת הזו בדרך‬ ‫והעבודה הפנימית בו היא להתחבר אל‬ ‫פנימית‪ ,‬על פי מה שכתב השפת אמת‬ ‫הרבש"ע מתוך תנועה של 'ושמחתם לפני ה'‬ ‫)סוכות תרמ"א( שכוחות הנפש של האדם‬ ‫אלוקיכם' )ויקרא כג‪ ,‬מ( כאשר עיקר העבודה‬ ‫מפוזרים במקומות לא טובים הנקראים‬ ‫היא בפנימיות הנפש‪ ,‬על כן גם התיקון‬ ‫'שדה'‪ ,‬כי כאשר האדם משתמש בענייני‬ ‫הנפעל על כוחות הנפש הרחוקים שייך‬ ‫הבריאה שלא באופן הראוי הרי שכוחות‬ ‫לחלק השכלי והרעיוני יותר‪.‬‬ ‫נפשו מתפזרים על פני כל העולם הגשמי‪,‬‬ ‫ובימי‬ ‫מכיון שהכניס את כוחותיו בענייני העולם‬ ‫חול המועד שבהם מותרים בעשיית‬ ‫באופן שאינו ראוי‪ ,‬ובחג הסוכות הנקרא 'חג‬ ‫מלאכות יותר מיום טוב‪ ,‬נפעלת‬ ‫האסיף' נאספים ומתקבצים חזרה אל האדם‬ ‫פעולת ה'אסיף' על חלקי המעשה של האדם‬ ‫כל כוחות הנפש שהיו פזורים בכל מיני‬ ‫שלא היו כראוי והתרחקו ממנו‪ ,‬ודבר זה‬ ‫מקומות בעולם‪ ,‬ועתה יוכל כל אחד להתחדש‬ ‫מתבטא גם בשמחת בית השואבה ששמחים‬ ‫ולפעול עם כל כוחות נפשו לעבודת ה' באופן‬ ‫ה'שאיבה'‬ ‫על‬ ‫המועד‬ ‫חול‬ ‫בלילות‬ ‫הראוי‪ ,‬ובדומה לפעולת איסוף התבואה‬ ‫וההתקרבות חזרה של כל הפעולות הדורשות‬ ‫שנשכחה בשדה כך גם בנפש האדם ישנם‬ ‫תיקון ועלייה‪ ,‬כאשר עצם העלאת המעשים‬ ‫כוחות ועניינים שנשכחו ונעזבו בכל מיני‬ ‫והתקרבותם חזרה למקומם הנכון והראוי‬ ‫מקומות שהאדם הכניס אותם‪ ,‬ובחג הסוכות‬ ‫מביאה לאדם שמחה עצומה וזוהי 'שמחת‬ ‫מקבלים את הכוחות חזרה באופן מחודש ויש‬ ‫בית השואבה'‪ .‬וביום הושענא רבה נוטלים‬ ‫את האפשרות להתקדם בתורה ועבודת ה'‬ ‫את הערבה המסמלת את עמי הארץ )מדרש רבה‬ ‫באופן נעלה יותר‪.‬‬ ‫ויקרא ל‪ ,‬יב( ומכיון שהיא ללא טעם וריח היא‬ ‫התאספות כוחות הנפש השייכים‬ ‫מורה על החלקים הנמוכים ביותר של האדם‬ ‫למחשבות ומﬠשי האדם בחג הסוכות‬ ‫שיש להם תיקון והתקרבות היום הזה‪ ,‬ועל כן‬ ‫פעולת ה'אסיף' של יום הושענא רבה שייכת‬ ‫לאותם העניינים הנמוכים ביותר שלא נתקנו‬ ‫שבחג הסוכות חוזרים ומתקבצים‬ ‫מכיון‬ ‫בימי חול המועד מחמת נמיכותם ושפלותם‪,‬‬ ‫יחדיו כל כוחות הנפש שהתפזרו‬ ‫אבל עם כל זה ביום הושענא רבה גם להם יש‬ ‫ונשכחו בכל העולם כולו‪ ,‬יש לומר כי הדבר‬ ‫ז‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫עושים ככל הניתן להידמות למלאכי מעלה‬ ‫עליה ותיקון בבחינת 'ערבה' של הושענא‬ ‫ומשום כך אנו מנתקים כל קשר עם ענייני‬ ‫השיטות‬ ‫שלושת‬ ‫מתבארים‬ ‫ובכך‬ ‫רבה‪.‬‬ ‫העולם הזה‪ ,‬ובאופן זה נערכת המלחמה על‬ ‫המבוארות בגמרא )סנהדרין שם( על זמן תקופת‬ ‫חלק ה'מחשבה' שאנו מזככים ומטהרים את‬ ‫האסיף שבחג הסוכות‪ ,‬שבאמת מתחלק הוא‬ ‫המחשבה והרצון שיהיו כראוי‪ ,‬אבל מיום‬ ‫לשלושה זמנים ופעולות שונות‪.‬‬ ‫ט"ו לחודש תשרי מתחילה העבודה שאנו‬ ‫צריכים להתגבר על כוחות הרע בענייני‬ ‫מלחמת סיחון וﬠוג בבחינת מחשבה‬ ‫המעשה – שיהיו מתוקנים באופן הנכון‪,‬‬ ‫ומﬠשה בחודש אלול ותשרי‬ ‫איתא במדרש )מדרש רבה במדבר יט‪ ,‬לב( כי מלחמת‬ ‫וכדוגמת מלחמת עוג שהייתה לאחר הניצחון‬ ‫על סיחון מלך האמורי‪ ,‬מה שמורה על כוח‬ ‫סיחון הייתה בחודש אלול ואחרי‬ ‫המחשבה שנהיה מתוקן כראוי‪ ,‬וכשם שאז‬ ‫שעשו את החג הלכו להילחם עם עוג מלך‬ ‫נערכה המלחמה על המחשבה קודם סוכות‬ ‫הבשן‪ .‬ובשפת אמת )דברים תרמ"ו( מבאר‬ ‫והמערכה על הנעשה אחרי סוכות‪ ,‬כך גם בכל‬ ‫בפנימיות הדברים כי עניינו של סיחון היה‬ ‫תשרי‬ ‫בחודש‬ ‫העבודה‬ ‫מתחלקת‬ ‫שנה‬ ‫במחשבה לעומת עוג שערך מלחמה עם בני‬ ‫בתחילת‬ ‫המחשבה‬ ‫קומת‬ ‫על‬ ‫למלחמה‬ ‫ישראל ב'אדרעי' – מלשון 'זרוע'‪ ,‬מה שמבטא‬ ‫החודש‪ ,‬ולמאבק על טהרת המעשים בחלקו‬ ‫את חלק ה'מעשה'‪ ,‬הרי שישראל נלחמו עם‬ ‫האחרון של חודש תשרי‪.‬‬ ‫שתי כוחות הרע שבמחשבה ושבמעשה‪ .‬ויש‬ ‫ﬠבודתנו בחג הסוכות להכניס את‬ ‫לומר כי זהו העבודה בכל שנה בחודש אלול‬ ‫קנייני הקדושה לתוך חיי המﬠשה‬ ‫ובתחילת חודש תשרי – להתגבר ולנצח בחלק‬ ‫מטﬠם זה מצווה התורה אותנו בחג הסוכות‬ ‫המחשבה שיהיה כראוי‪ ,‬ועבור כך ניתנה‬ ‫עבודת חודש התשובה וזמני הרצון שקודם‬ ‫לעסוק בחיי העולם הזה‪ ,‬לבנות‬ ‫חודש תשרי‪.‬‬ ‫בית‪-‬דירה ולאכול ולישון שם וכו'‪ ,‬כשמהות‬ ‫העבודה המוטלת עלינו היא להכניס את כל‬ ‫השנה אנו ממליכים את הרבש"ע‬ ‫ובראש‬ ‫גשמיות העולם הזה אל תוך חיי רוממות‬ ‫ומכריזים כי הוא המלך על כל‬ ‫רוחניים‪ ,‬ועל כן צריך לבנות סוכה ולאכול‬ ‫הבריאה‪ ,‬וכך אנו עולים עוד ועוד בסולם‬ ‫ולישון ולדור בה ‪ -‬בכדי להכניס את הקדושה‬ ‫העבודה עד שביום הכיפורים אנו מתנתקים‬ ‫אל חיי העולם הזה‪ ,‬וכך ממשיכים הדברים‬ ‫לגמרי מכל חיי העולם החומריים‪ ,‬ומגיעים‬ ‫עד שאחרי שמחת תורה אנו עוברים לחיי‬ ‫לדביקות עילאית כדרגת המלאכים שאינם‬ ‫החולין של השנה במטרה לרומם אותם אל‬ ‫בדברי‬ ‫שמובא‬ ‫וכמו‬ ‫ושותים‪,‬‬ ‫אוכלים‬ ‫המקום הראוי להם ולחיות את החיים של חיי‬ ‫הפוסקים )או"ח סימן תרי"ט סעיף ו'( שיש שנהגו לא‬ ‫המעשה על פי התורה הקדושה ולתקן את כל‬ ‫לישון ביום הכיפורים‪ ,‬כיון שביום זה אנו‬ ‫ח‬ ‫סוכות בשעת המלחמה על כן כבר ארבעים‬ ‫ההתעלות‬ ‫אחרי‬ ‫כי‬ ‫כראוי‪.‬‬ ‫המעשים‬ ‫שנה קודם לכן נצטוו בני ישראל לשבת‬ ‫והרוממות שבחודש אלול וראשיתו של חודש‬ ‫בסוכה זכר לאותם הסוכות של מלחמת סיחון‬ ‫תשרי בהם התעסקנו ב'מלחמת סיחון' ‪-‬‬ ‫ועוג‪ ,‬וזהו כוונת התורה באומרה 'למען ידעו‬ ‫לרומם את ההסתכלות שלנו על הבריאה‬ ‫דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל'‬ ‫ולחזור אל המקום הנכון שלנו בקשר עם‬ ‫)ויקרא כג‪ ,‬מג( שעל בני ישראל לדעת כבר‬ ‫הרבש"ע‪ ,‬מגיע שלב 'מלחמת עוג' בו אנו‬ ‫ביציאתם ממצרים כי עתידים הם לערוך‬ ‫נדרשים להוריד את כל מה שקנינו בהתעלות‬ ‫מלחמה עם סיחון ועוג מלכי האמורי ולנצחם‪,‬‬ ‫של חודש אלול ותשרי ולהכניס זאת אל תוך‬ ‫ובעת מלחמתם יעשו לעצמם סוכות ועל כן‬ ‫חיי המעשה ביום יום שיהיו באופן הנדרש‬ ‫צריכים הם בכל שנה לשבת בסוכות‪.‬‬ ‫וכמאמר הכתוב 'האזינו השמים' היינו קומת‬ ‫המוח והמחשבה‪ ,‬ואחר כך 'ותשמע הארץ' –‬ ‫שיש להתבונן בביאור דברי ה'רוקח'‬ ‫אלא‬ ‫מגיעה ההשפעה לידי מעשה‪.‬‬ ‫מדוע יש לזכור את מלחמת סיחון ועוג‬ ‫ﬠבודת חג הסוכות דומה למלחמה‬ ‫בצורה חזקה כל כך ומדוע זה הטעם המרכזי‬ ‫ﬠם ﬠוג אחרי מלחמת סיחון‬ ‫למצות הסוכה? ולפי האמור לעיל יש לבאר‬ ‫כי זהו המהות של חג הסוכות לעומת חודש‬ ‫אלול וחציו הראשון של חודש תשרי‪ ,‬כאשר‬ ‫כ ת ב הרוקח )הלכות סוכה סי' רי"ט( שמצות סוכה‬ ‫בתחילה עוסקים במלחמת 'סיחון' לקדש‬ ‫היא לזכר הסוכות שבני ישראל עשו‬ ‫ולרומם את קומת המחשבה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫לעצמם בשעת המלחמה עם סיחון ועוג מלכי‬ ‫ממשיכים ומורידים את השפעת הקדושה גם‬ ‫האמורי‪ ,‬והתורה ציותה כבר ביציאת מצרים‬ ‫למקומות הנמוכים ביותר‪ ,‬ובכך מקדשים גם‬ ‫על מצות הסוכה כיון שהיה גלוי וידוע לפניו‬ ‫את המעשים הגשמיים והירודים ביותר‪.‬‬ ‫שעתידים הם להילחם עם סיחון ועוג ולבנות‬ ‫קין וה בל בתוככי ליבו של האדם והתיקון ﬠל חטאו של קין‬ ‫התיבה ואומר בפיו את דיבורי ה'הושענות'‬ ‫מהות ﬠבודת האדם לחיות חיי‬ ‫ועושה מעשה ונוטל בידיו את הלולב‪,‬‬ ‫גשמיות מחוברים וטפלים אל‬ ‫מתחברים כל הדברים יחדיו לעניין אד"ם‬ ‫הרוחניות‬ ‫ובכך נפעל התיקון של ה'הושענות'‪ .‬עוד‬ ‫האר"י ז"ל )שער הכוונות קז‪ (:‬שיש לכוון‬ ‫כ תב‬ ‫אמרו חז"ל )אבות דרבי נתן פל"א ג'( שכל אדם הוא‬ ‫בהם‬ ‫שנעשה‬ ‫ה'הושענות'‬ ‫בכוונת‬ ‫עולם קטן כאשר יש לכל אחד שייכות לכל‬ ‫תיקון העולמות הקדושים בסוד אד"ם – 'אדם‬ ‫ענייני הבריאה‪ ,‬ודבר זה הוא לא רק בחלקי‬ ‫דיבור מעשה'‪ ,‬כי על ידי שהאדם מקיף את‬ ‫ט‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫המחלוקת של קין והבל הייתה על עניין זה‪,‬‬ ‫הבריאה ששייכים בפרטות לכל אדם‪ ,‬אלא גם‬ ‫במה יש לעסוק יותר אם בחלק הרוחני או‬ ‫כל מאורעות הבריאה נרמזים בכוחות נפשו‬ ‫והתעצמו‬ ‫הבריאה‪,‬‬ ‫של‬ ‫הגשמי‬ ‫בחלק‬ ‫של האדם‪.‬‬ ‫ובטﬠם‬ ‫במחלוקתם עד שקין קם על הבל והרגו )שם(‪.‬‬ ‫הדבר שנקרא אדם הראשון בשם‬ ‫אדם יש להבחין במלחמת קין והבל‬ ‫ובכל‬ ‫'אדם' ביארו הספרים שהוא על שם‬ ‫שבתוכו‪ ,‬כי לכל אחד יש את אותם‬ ‫ה'אדמה' שהאדם נברא ממנה‪ ,‬או על פי‬ ‫הכוחות הנוגדים זה את זה ‪ -‬האם להשקיע‬ ‫הכתוב 'אדמה לעליון' )ישעיהו יד‪ ,‬יד( כי האדם‬ ‫יותר ברוחניות או בגשמיות‪ ,‬כאשר חלק‬ ‫דומה במהותו לדברים עליונים ורוחניים‬ ‫ה'הבל' שבאדם חפץ להעלות את חלקי‬ ‫ביותר‪ ,‬ושילוב שני הטעמים יחדיו מורה על‬ ‫הגשמיות שבבריאה אל המקום הרוחני שלהם‬ ‫עבודת האדם בימי חייו – להעלות ולחבר בין‬ ‫ולהביאם אל תיקונם‪ ,‬לעומת כוחו של 'קין'‬ ‫העניינים הגשמיים לכוחות הרוחניים‪ ,‬כי‬ ‫שיש לכל אדם שהוא רואה בחלק הגשמי של‬ ‫כאשר האדם מתנהג על פי התורה בכל ענייניו‬ ‫הבריאה כעניין עיקרי‪ ,‬ועל כן מפתה את‬ ‫ומעשיו גם הגשמיים ביותר הרי שבכך הוא‬ ‫האדם להשקיע בגשמיות ובחיי המעשה יותר‬ ‫מעלה ומקרב את הגשמיות אל הרוחניות‪.‬‬ ‫מעניינים רוחניים‪.‬‬ ‫הוויכוח בין קין לה בל אם יש‬ ‫ניסוך המים מורה ﬠל מידתו‬ ‫להתמקד בגשמיות או ברוחניות‬ ‫של ה בל בהﬠלאת הגשמיות‬ ‫לאדם‬ ‫להיטפל לרוחניות‬ ‫הראשון היו שני בנים 'קין' ו'הבל'‬ ‫שניהלו מלחמה ביניהם )בראשית ד‪ ,‬ח(‪,‬‬ ‫של הבל באה לידי ביטוי במצות‬ ‫ﬠבודתו‬ ‫ובכתבי האר"י ז"ל )שער הגלגולים כו‪ (.‬מבואר כי‬ ‫ניסוך המים בחג הסוכות‪ ,‬כמבואר‬ ‫כל נשמות הנבראים בעולם נחלקים לפי שתי‬ ‫במדרש )מדרש רבה בראשית ה‪ ,‬ד( שמים התחתונים‬ ‫הבחנות אלו‪ ,‬כי יש ששייכים לנשמת 'קין'‬ ‫נקראים 'מים בוכים' על שם העובדה שהם‬ ‫ויש המשתייכים ל'הבל'‪ ,‬והאר"י ז"ל מאריך‬ ‫מצטערים על ריחוקם מהבורא והתגשמותם‬ ‫לבאר את העבודה המוטלת על כל אחד מהם‪.‬‬ ‫להוויה של מים תחתונים ועל כן הם בוכים‬ ‫ומוסיף האר"י ז"ל לתת סימנים בכדי שכל‬ ‫ואומרים 'אנן בעינן למהוי קמי מלכא' )תיקוני‬ ‫אחד יוכל להכיר אם הוא שייך ל'קין' או‬ ‫זוהר יט‪ .(:‬ועל ידי שאיבת המים והעלאתם על‬ ‫ל'הבל'‪ ,‬כי אותם המשתייכים ל'קין' עוסקים‬ ‫גבי המזבח מתקנים את המים ומביאים אותם‬ ‫יותר בעניינים ממשיים ומעשיים יותר‪ ,‬לעומת‬ ‫אל מקומם הראוי והנכון‪ ,‬כי כאמור לעיל לכל‬ ‫הנשמות שמשורש נשמת 'הבל' שעוסקים‬ ‫אדם יש שני חלקים במהות ה'אדם' שבו‪,‬‬ ‫הדיבור‬ ‫כוח‬ ‫כמו‬ ‫יותר‬ ‫הרוחני‬ ‫בחלק‬ ‫האחד גשמי – אדמה שממנה נברא האדם‪,‬‬ ‫וההשפעה הרוחנית על העולם‪ .‬הרי שנקודת‬ ‫י‬ ‫היציאה לסוכה מביאה להכרה‬ ‫והאחר הוא רוחני וגבוה יותר שנקרא על שם‬ ‫בארﬠיות הגשמיות מול מﬠלת‬ ‫'אדמה לעליון' )ישעיהו יד‪ ,‬יד(‪ ,‬וכאשר האדם‬ ‫הרוחניות‬ ‫ממלא את תפקידו בבריאה ומעלה את‬ ‫בכל אדם שהוא עולם קטן יש את המאבק‬ ‫העניינים הגשמיים אל המקום הרוחני שלהם‬ ‫הזה בין מידתו של הבל לזו של קין‪,‬‬ ‫הרי שמחבר את שני חלקי ה'אדם' שבקרבו‪.‬‬ ‫והעבודה של כל אחד היא להגביר את חלקו‬ ‫ושני פעמים 'אדם' עולים בגימטריא 'מים'‬ ‫של 'הבל' שבקרבו על היצר הרע – 'קין'‬ ‫כיון שזהו המקום הנכון של המים שמצליחים‬ ‫השוכן אצלו‪ ,‬אבל מגיל צעיר האדם מורגל‬ ‫להעלותם ולקרבם אל מקומם הרוחני הראוי‬ ‫להגביר את הכוח הגשמי על הרוחני ובכך‬ ‫להם‪ ,‬וכאשר מתעלה החלק הגשמי של‬ ‫מגביר את 'קין' על 'הבל'‪ ,‬כי כל קטן שגדל‬ ‫הבריאה למקומו הרוחני הרי שהוא מקבל את‬ ‫ומתבגר מגיע לשלב בו מתחזקת אצלו‬ ‫שמו הראוי לו – 'מים'‪.‬‬ ‫אבל קין סירב בכך וסבר כי יש להגביר את‬ ‫ההכרה כי העולם הגשמי הוא העיקר ולא‬ ‫הרוחני‪ ,‬וגם כשבפיו אומר 'טוב לי תורת פיך‬ ‫מאלפי זהב וכסף' כמו שלימדוהו בבית רבו‪,‬‬ ‫החלק הגשמי על הרוחני ובכך נשמע‬ ‫אבל הרגשת ליבו הפנימית אומרת לו כי‬ ‫)מדרש רבה‬ ‫לפיתויו של היצר הרע‪ ,‬ובמדרש‬ ‫העולם הזה הוא העיקר והתכלית‪ .‬ומשום כך‬ ‫בראשית ט‪ ,‬ז( על הפסוק 'וירא אלוקים את כל‬ ‫אנו צריכים לעבור את מה שעבר על קין אחרי‬ ‫אשר עשה והנה טוב מאוד' )בראשית א‪ ,‬לא( אמרו‬ ‫הורגו את הבל אחיו שגזר עליו הבורא 'נע ונד‬ ‫'טוב' זה יצר טוב 'מאוד' זה יצר הרע‪ ,‬הרי‬ ‫תהיה בארץ' )בראשית ד‪ ,‬יב(‪ ,‬וכמבואר במדרש‬ ‫שהיצר הרע גם נקרא בשם 'מאד' – אותיות‬ ‫שבכל מקום שהיה קין הולך שם הייתה‬ ‫'אדם'‪ ,‬אלא שמידתו של היצר הרע היא‬ ‫האדמה רועדת ומזדעזעת תחת רגליו )תנחומא‬ ‫להקדים את המעשה הנרמז באות מ' לפני‬ ‫בראשית ט‪ ,(,‬וטעם הדבר הוא משום שקין נכשל‬ ‫האותיות א' וד' השייכות לחלק הרוחני יותר‪,‬‬ ‫בחיסרון ידיעת האלוקות באומרו 'לא ידעתי‬ ‫לעומת הסדר הנכון הרמוז בשמו של האדם‬ ‫השומר אחי אנכי' )בראשית ד‪ ,‬ט(‪ ,‬ובהיפך‬ ‫בו האותיות הרוחניות יותר א' וד' קודמות‬ ‫תפקידו של כל אחד בירידתו לעולם הזה‬ ‫לאות מ' המורה על המעשה הגשמי‪ ,‬כי‬ ‫שהיא על מנת להקרין את ידיעת הבורא לכל‬ ‫תפקידו האמיתי של האדם הוא להעלות‬ ‫ביותר‪,‬‬ ‫והמגושמים‬ ‫הרחוקים‬ ‫המקומות‬ ‫ולחבר את הכוח הגשמי אל הרוחני ולא‬ ‫ומשום כך גזר עליו הבורא גזירת גלות בכדי‬ ‫להוריד ולהשפיל את הרוחני אל הגשמי‪ ,‬כמו‬ ‫להראות ולהוכיח לקין כי העולם הזה אינו‬ ‫שפועל היצר הרע על האדם להשתמש גם‬ ‫עיקר בפני עצמו כלל‪ ,‬וידיעה זו תחדור אל‬ ‫בחלק הרוחני שבו כמו כוח הדיבור וכדומה‬ ‫הכרתו של קין באמצעות הגלות ורעידת‬ ‫– לעניינים גשמיים בלבד ובכך מצליח היצר‬ ‫האדמה תחת רגליו‪.‬‬ ‫הרע להוריד את הרוחניות אל הגשמיות‪.‬‬ ‫יא‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫שגזר הרבש"ע על קין באומרו 'נע ונד‬ ‫גם אנו בחג הסוכות יוצאים מהבית‬ ‫כך‬ ‫תהיה בארץ'‪ ,‬ובאמצעות היציאה לסוכה‬ ‫ומישיבת קבע של כל השנה ונכנסים‬ ‫ומצוות הנענועים אנו מתקנים את עצמנו‬ ‫לסוכה שהיא דירת ארעי‪ ,‬בכדי לחוש‬ ‫ומגיעים להכרה בכך שהחיים הרוחניים הם‬ ‫בפועל את העובדה האמיתית כי אין בענייני‬ ‫העיקר ואילו חיי המעשה הם רק טפלים‬ ‫העולם הזה הגשמי שום מעלה ויתרון נגד‬ ‫אליהם‪ ,‬וכשם שנתן הרבש"ע לקין את‬ ‫העולם הרוחני הנעלה‪ .‬ויש לרמוז דבר זה‬ ‫הגלות על מנת לתקנו ולהביאו למקום‬ ‫בכך שהפעם הראשונה שמופיע בפסוקי‬ ‫הנכון ולחיים האמיתיים‪.‬‬ ‫התורה 'נענועים' ו'גלות' היא בגזירת הגלות‬ ‫הרגשת ארﬠיות הגשמיות ﬠל ידי הסוכה מביאה לקרבת ה'‬ ‫בעולם הרוחני כי הוא העיקר ואילו החיים‬ ‫באמצﬠות הגלות לסוכה מזדככים‬ ‫הגשמיים כשלעצמם אין להם חשיבות‪ ,‬אלא‬ ‫לקבל את הידיﬠה והארה של‬ ‫כל תפקידו של האדם הוא להכניס את‬ ‫מצות הסוכה‬ ‫הקדושה והרוחניות אל תוך חיי המעשה‪,‬‬ ‫איתא בפסיקתא )פסיקתא דרב כהנא‪ ,‬פרשה אחרת( כי‬ ‫וגופו של האדם נועד להיות כלי לקבל את‬ ‫טעם הדבר שציווה הקב"ה לעשות‬ ‫האור הרוחני של הרבש"ע מתוך הבנה והכרה‬ ‫סוכה אחרי יום הכיפורים‪ ,‬הוא מכיון שביום‬ ‫באפסיות האדם ומעשיו הגשמיים‪ ,‬וכאשר‬ ‫הכיפורים נגזר מה עתיד להיות לכל אחד‬ ‫חלה טעות והאדם מתחיל להעריך ולהעריץ‬ ‫בשנה הקרובה ואם נגזר על האדם לגלות‬ ‫את חיי הגשמיות יתר על המידה הנכונה‬ ‫מביתו יוכל להיפטר מכך על ידי הישיבה‬ ‫והאיזון בין הרוחניות לגשמיות משתנה‬ ‫בסוכה שהיא כמו גלות‪ .‬ובספר 'אפיריון'‬ ‫באופן שאינו ראוי‪ ,‬הרי שהדבר דומה לכלי‬ ‫)פרשת אמור(‬ ‫]מבעל הקיצור שולחן ערוך[‬ ‫של יין שחדר לתוכו דבר לכלוך וטינופת‪,‬‬ ‫מקשה שאם ענין מצוות סוכה היא הגלות‪,‬‬ ‫שבכדי להוציאו יש להפוך את הכלי ולשפוך‬ ‫א"כ מדוע מצטער פטור מסוכה והרי אנו‬ ‫ממנו את הלכלוך‪ ,‬ואחר כך להעמיד את הכלי‬ ‫מעוניינים להגיע לצער הסוכה וככל שיצטער‬ ‫על מקומו הראוי‪.‬‬ ‫יותר יגיע יותר למעלת הסוכה‪.‬‬ ‫גם בחג הסוכות אפילו שעיקר הטעם‬ ‫כך‬ ‫והחתם סופר )עה"ת פרשת אמור( מקשה על דברי‬ ‫למצוות הסוכה הוא משום 'למען יידעו‬ ‫הפסיקתא שהרי בתורה מובא טעם‬ ‫דורותיכם' אבל במצב בו האדם שקוע בחיי‬ ‫למצוות סוכה משום 'למען יידעו דורותיכם'‬ ‫החומר הגשמיים‪ ,‬אזי הידיעה של 'למען‬ ‫)ויקרא כג‪ ,‬מג( ומדוע מבואר בפסיקתא שהטעם‬ ‫יידעו' לא תופסת אצלו מקום ואין אפשרות‬ ‫הוא משום גלות‪ .‬ולפי האמור לעיל כי‬ ‫להתחיל את מצות הסוכה‪ ,‬ומשום כך תחילה‬ ‫היציאה לסוכה מחזקת אצל האדם את ההכרה‬ ‫יב‬ ‫ומכיון שבחג הסוכות אנו מחדירים להכרתנו‬ ‫יש את חלק ה'גלות' שבמצות הסוכה‪,‬‬ ‫את העובדה כי כל ענייני העולם הזה‬ ‫שבאמצעותו חודרת לליבו של כל אחד‬ ‫אינם חשובים באמת‪ ,‬וכי תפקידנו בבריאה‬ ‫הידיעה האמיתית כי חיים אמיתיים ונכונים‬ ‫הוא להעלות ולהגביה את הגשמיות שתקבל‬ ‫הם רק חיים רוחניים וקרבת ה' באופן הראוי‪,‬‬ ‫נכון את ההשפעה האלוקית‪ ,‬מגיעים לשמחה‬ ‫ורק אחר כך ניתן להחדיר מידע נוסף ‪-‬‬ ‫האמיתית של 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם'‪.‬‬ ‫'למען יידעו דורותיכם' וכו' באופן המתחדש‬ ‫ויש לרמוז זאת בדברי הכתוב‪' :‬כי איש הרגתי‬ ‫בכל שנה ביתר שאת ובדרגות נוספות‪,‬‬ ‫לפצעי וילד לחבורתי' )בראשית א‪ ,‬כג( כי ראשי‬ ‫וכאשר מתקנים את המעשים שיהיו נטפלים‬ ‫התיבות 'אי"ש' עולים ‪' -‬אלוקיכם שבעת‬ ‫לחלק הרוחני‪ ,‬והופכים את מעשיו של קין‬ ‫ימים'‪ ,‬ו'יל"ד' – 'למען ידעו דורותיכם'‪ ,‬כי‬ ‫בנתינת הדגש על הרוחניות‪ ,‬נהפך 'קין'‬ ‫השמחה והידיעה החסרים מלב האדם נקראים‬ ‫ל'נקי' ויש את האפשרות להכניס בלב פנימה‬ ‫'הרוגים' ו'פצועים'‪ .‬ועל כן יש להקדים‬ ‫את ההכרה והידיעה 'למען ידעו דורותיכם כי‬ ‫בתחילה את תיקון המעשים ולהחדיר בלב את‬ ‫בסוכות הושבתי'‪.‬‬ ‫ההבנה מהו התכלית והעיקר לעומת הנספח‬ ‫לידיעה‬ ‫להגיע‬ ‫ניתן‬ ‫כך‬ ‫ואחר‬ ‫והטפל‪,‬‬ ‫האמיתית וההכרה ברבש"ע באופן הראוי‪,‬‬ ‫ושמחתם לפני ה' ‪ -‬הכרת תכלית‬ ‫של‬ ‫עצומה‬ ‫בשמחה‬ ‫מתמלאים‬ ‫ובכך‬ ‫ה בריאה מביאה לשמחה אמיתית‬ ‫'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם'‪ ,‬כשהמקור‬ ‫וההכרה מהו המקום הנכון של‬ ‫הידיﬠה‬ ‫לשמחה זו הוא הקשר וההתקרבות שלנו‬ ‫הרוחניות‪,‬‬ ‫לעומת‬ ‫הגשמיות‬ ‫לבורא והפנמת מעלת החיים הרוחניים מתוך‬ ‫וההבנה כי התפקיד שלנו הוא להעלות ולחבר‬ ‫ביטול הגשמיות לרוחניות‪.‬‬ ‫להביאה‬ ‫ובכך‬ ‫לרוחניות‬ ‫הגשמיות‬ ‫את‬ ‫בה בנה כי אין לנו מקום בﬠולם‬ ‫השמחה‬ ‫את‬ ‫לאדם‬ ‫מביאה‬ ‫‪-‬‬ ‫לתיקונה‬ ‫מקבלים יותר שייכות לסוכה‬ ‫האמיתית של חג הסוכות‪ ,‬כמו שאמר הכתוב‬ ‫'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם' )ויקרא כג‪ ,‬מ(‪,‬‬ ‫כ ת ב השפת אמת )סוכות תרל"ד( שבעל תשובה‬ ‫ופירש אאמו"ר זיע"א בספרו )ארי במסתרים סוכות(‬ ‫אמיתי אינו מוצא מקום לעצמו מחמת‬ ‫חשים‬ ‫כאשר‬ ‫היא‬ ‫האמיתית‬ ‫שהשמחה‬ ‫הבושה וההכרה בכך שהוא טעה בדרכו‬ ‫שנמצאים 'לפני ה''‪ ,‬והמהר"ל מבאר )נצח ישראל‬ ‫בחיים‪ ,‬ומשום שאינו מוצא מקום לעצמו‬ ‫פס"ב( כי השמחה מגיעה מתוך שלימות‪,‬‬ ‫הקב"ה מכניסו לחסות בצל כנפיו – וזוהי‬ ‫והשלימות הגדולה ביותר היא הדביקות‬ ‫הסוכה‪ .‬וככל שהבעל תשובה יחוש יותר את‬ ‫ברבש"ע ועל כן בזמן הנענועים ‪ -‬בו אנו‬ ‫התחושה שאין לו מקום בעולם מרוב צער‬ ‫מגיעים לדביקות ברבש"ע שהוא השלימות‬ ‫וחרטה על מה שקלקל ופגם בכך שהגביר את‬ ‫האמיתית ‪ -‬אנו מגיעים לשמחה השלימה‪.‬‬ ‫יג‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫ביניהם הוא רב ועצום‪ ,‬כי ככל שנפנים את‬ ‫גשמיות הבריאה על חיי הרוח וקרבת ה'‪ ,‬כך‬ ‫העובדה שאין לנו מקום בעולם כלל מחמת‬ ‫יהיה לו מקום וחלק יותר בסוכה שהיא מקומו‬ ‫מה שטעינו בדרכינו והחלפנו עולם עומד‬ ‫של הרבש"ע‪ .‬ובסוכה אחת ניתן יהיה לראות‬ ‫בעולם חולף‪ ,‬כך החיבור שלנו לסוכה יהיה‬ ‫כמה אנשים שיושבים מתחת לאותו סכך‬ ‫בעוצמה גדולה ובאופן נעלה יותר‪.‬‬ ‫ומאחורי אותם שלוש דפנות אבל החילוק‬ ‫נﬠנוﬠי הלולב ואמירת ההלל מכניסים את האור לﬠומק הלב והנשמה‬ ‫רום' כמו שכתבו הראשונים )רמב"ן שמות כו‪ ,‬יח(‪,‬‬ ‫נﬠנוﬠי הלולב לארבﬠ רוחות בכדי‬ ‫כי לפעמים יכולים לחשוב שהרבש"ע שייך‬ ‫להאיר את הידיﬠה האמיתית‬ ‫לעולמות העליונים יותר ולא אלינו שאנו‬ ‫בכל האופנים‬ ‫חיים בעולם גשמי ונמוך‪ ,‬ועל כן אנו נוטלים‬ ‫זו המוטלת עלינו להחדיר את‬ ‫ﬠבודה‬ ‫את הלולב ומיניו לצד דרום להאיר את‬ ‫הידיעה וההכרה כי עיקר החיים‬ ‫הידיעה האמיתית במקום הזה‪ ,‬להפנים כי‬ ‫הם החיים הרוחניים והדביקות ברבש"ע‪,‬‬ ‫הרבש"ע שייך גם אל כל אחד מאיתנו למרות‬ ‫מקבלת משנה תוקף בנטילת ארבעת המינים‬ ‫נמיכותנו והיותנו קרוצי חומר גשמי‪.‬‬ ‫בחג הסוכות‪ ,‬כמו שאומרים בתפילה קודם‬ ‫הנﬠנוﬠים לצד צפון הם משום ש'צפון' הוא‬ ‫נטילת ארבעת המינים – 'ובנענועי אותם‬ ‫תשפיע דעת עליון לנווה אפיריון'‪ ,‬כי ה'דעת‬ ‫מלשון 'מסתתר' המורה על כך‬ ‫עליון' הוא הדעת המוזכר בתורה 'וידעת היום‬ ‫שהרבש"ע הוא נעלם ומסתתר ואי אפשר‬ ‫והשבות אל לבבך' )דברים ד‪ ,‬לט(‪ ,‬כי עלינו‬ ‫להגיע ולהתקרב אליו‪ ,‬ועל כן מנענעים לצד‬ ‫להחדיר את הידיעה של 'אתה הראת לדעת כי‬ ‫צפון להאיר את הידיעה 'קדוש בקרביך' )הושע‬ ‫ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו' )שם שם‪ ,‬לה(‬ ‫יא‪ ,‬ט( שלמרות שאין רואים את הבורא במוחש‬ ‫עד עמקי הלב‪ ,‬וזו הכוונה במה שמבקשים‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬אבל יש להפנים את הידיעה כי‬ ‫אפיריון'‬ ‫לנווה‬ ‫עליון‬ ‫'מדעת‬ ‫להשפיע‬ ‫הבורא צפון וטמון בקרבנו‪ .‬הנטילה לצד‬ ‫שנשפיע מהדעת הנכונה אל הלב פנימה על‬ ‫מזרח היא משום ש'מזרח' נקרא גם 'קדם'‬ ‫מנת שנוכל לנהל את ימי חיינו באופן הרצוי‬ ‫המורה על הטעות שגורמת לאנשים לחשוב‬ ‫ובדרך הנכונה‪.‬‬ ‫שרק בתחילת החיים כשעוד צעירים אפשר‬ ‫לעבוד את הבורא כראוי אבל לא כשכבר‬ ‫זה אנו פועלים על ידי הנענועים‬ ‫ודבר‬ ‫התבגרו ועברו מה שעברו‪ ,‬על כן מאירים את‬ ‫לארבע רוחות השמים‪ ,‬שבאמצעות‬ ‫הארת הידיעה האמיתית גם למזרח להפנים‬ ‫הנענועים אנו מאירים בכל המקומות שבהם‬ ‫את האמת כי גם בגיל מתבגר יותר יש שייכות‬ ‫יש צורך להאיר את הידיעה האמיתית‪ ,‬כאשר‬ ‫לעבוד את ה' בדיוק כמו בגיל הצעיר‪.‬‬ ‫בתחילה מנענעים לצד 'דרום' המרמז על 'דר‬ ‫יד‬ ‫בקרבנו את אור ה' ואת הדעת הנכונה להכיר‬ ‫לצד מערב הם משום ש'מערב'‬ ‫והנﬠנוﬠים‬ ‫מה עיקר ומה טפל בחיים‪ ,‬יש צורך לנער‬ ‫הנקרא אחור מרמז על מחשבה‬ ‫ולנקות את עצמנו תחילה‪ ,‬ועל כן אנו‬ ‫שיש בטעות כי גם אם עכשיו אנו חיים לא‬ ‫מנענעים את הלולב כדוגמה לעבודה העצמית‬ ‫בסדר והמעשים שלנו אינם ראויים‪ ,‬אבל‬ ‫שיש עלינו לעבור בכדי להגיע לטהרה‬ ‫בסופו של דבר אנו עוד נתקן ונחזור בתשובה‪,‬‬ ‫הנכונה והראויה‪.‬‬ ‫ובינתיים נהנה מהחיים הגשמיים כמו שהם‪,‬‬ ‫ומשום כך משפיע הלולב גם ברוח מערב‬ ‫וניתן לומר כי דבר זה נרמז בשמות שנתנה‬ ‫לסלק ולתקן את המחשבות שמונעות אותנו‬ ‫התורה לארבעת המינים 'פרי עץ הדר‬ ‫מלעבוד את ה' כראוי‪ .‬וכן נוטלים את ארבעת‬ ‫כפות תמרים ענף עץ עבות וערבי נחל'‪ ,‬כי‬ ‫המינים גם כלפי מעלה ומטה בכדי לסלק את‬ ‫אנו עוסקים בתיקון הפגם של קין שהלך‬ ‫המחשבות כאילו עבודת ה' שייכת רק‬ ‫בעצת היצר הרע להחשיב ולהעדיף את מעשי‬ ‫לאנשים גבוהים ונעלים ביותר‪ ,‬או מחשבות‬ ‫העולם הזה על חיי דביקות רוחניים‪ ,‬והתגבר‬ ‫שעבודת התשובה וחיפוש הקרבה לרבש"ע‬ ‫ללכת בדרכו עד שקם והרג את הבל וטמנו‬ ‫שייכים רק למי שנמצא בשפל המדרגה והגיע‬ ‫באדמה ובכך היה קין לשופך הדמים הראשון‬ ‫לבור תחתיות שהוא צריך לחזור ולחפש‬ ‫בבריאה והוא גם הכניס את כוח המוות‬ ‫ולבקש את הרבש"ע‪ ,‬ועל כן מאיר הלולב את‬ ‫לאדמה כאשר הטמין את הבל בתוכה לאחר‬ ‫אור הדעת האמיתי בפנימיות הלב‪ ,‬על מנת‬ ‫שקם עליו והרגו‪ ,‬ומכיון שהתיקון נעשה‬ ‫שיתעורר לחפש ולבקש את קרבת ה' ללא‬ ‫באמצעות ארבעת המינים על כן נרמז הדבר‬ ‫טעויות ובלבולים‪.‬‬ ‫בארבעת המינים‪ ,‬כי 'פרי עץ הדר' בסופי‬ ‫תיבות עולה 'יצר' הרומז על כוח היצר הרע‬ ‫כוח הנﬠנוﬠים לנﬠר ולנקות את‬ ‫הלב לספוג אל תוכו את הארת‬ ‫הידיﬠה האמיתית‬ ‫שגבר בהנהגתו של קין‪' ,‬כפות תמרים' סופי‬ ‫תיבות 'מת' כי בהתגברות קין על הבל קם‬ ‫עליו והרגו‪ ,‬ובכך הביא את המיתה הראשונה‬ ‫את הארת ארבעת המינים בקרבנו אנו עושים‬ ‫בבריאה‪ ,‬כי גם כשנגזר על אדם הראשון‬ ‫באמצעות הנענועים דוקא‪ ,‬כי בכדי‬ ‫מיתה עדיין לא הגיע הדבר בפועל והראשון‬ ‫להגיע לטהרת הלב וניקיונו המוחלט יש לנער‬ ‫שהביא מיתה ממש בבריאה הוא קין‪ ,‬ובמה‬ ‫את עצמנו מכל עניין שאינו ראוי‪ ,‬כמו כלי‬ ‫שאמר לו הרבש"ע לקין 'ארור אתה מן‬ ‫מלוכלך שרוצים למלא בו דבר מאכל שאין‬ ‫האדמה שפצתה את פיה' )בראשית ד‪ ,‬יא( נרמז‬ ‫די להפוך את הכלי אלא יש לנער אותו בכדי‬ ‫'ענף עץ עבות' שבסופי תיבות הוא 'פצת'‬ ‫שהלכלוך יצא ויישאר הכלי נקי ויוכל לקבל‬ ‫מתיבת 'פצתה'‪ ,‬ו'ערבי נחל' בסופי תיבות‬ ‫אל תוכו את המאכל או המשקה הרצויים‪ ,‬כך‬ ‫הוא 'לי' מתיבת 'אלי' שאמר הרבש"ע לקין‬ ‫גם הלולב ומיניו שמטרתם היא ‪ -‬להאיר‬ ‫טו‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫ורוחניים יותר שיש בהם מטרה להעלות‬ ‫'קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה' )שם‬ ‫ולחבר את חיי הגשמיות אל הרוחניות‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫ומשום כן גם ארבעת המינים צריכים להיות‬ ‫באופן של 'חיים'‪ ,‬ולהשפיע עלינו‬ ‫ﬠל ידי אמירת ההלל בהשתוקקות‬ ‫חיים ודעת אמיתית של 'אתה הראת לדעת כי‬ ‫מקבלים חיים חדשים ורוחניים יותר‬ ‫בכוח‬ ‫ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו' )דברים ד‪ ,‬לה(‪.‬‬ ‫הנענועים שאנו עושים עם ארבעת‬ ‫ודבר זה מרומז במה שאמרו 'אני והו הושיעה‬ ‫המינים אנו מתקנים את מה שהלכנו‬ ‫נא' )סוכה מה‪ (.‬כי 'והו' הוא בראשי תיבות ‪-‬‬ ‫בדרכו של קין והחשבנו את העולם הגשמי‬ ‫'וידעת היום והשבות' שזהו תכלית העבודה‬ ‫יותר מזה הרוחני‪ ,‬ובכך אנו מכניסים בקרבנו‬ ‫להגיע לידיעה והכרה אמיתית ולחיות חיים‬ ‫חיים חדשים של קרבת ה' והבנת העבודה‬ ‫עם מטרה של התעלות רוחנית‪.‬‬ ‫המוטלת עלינו להעלות ולקרב את חיי הגשם‬ ‫האמונה בכוח פנימיות המצוה‬ ‫להתבטל ולהדבק ברוחניות הבריאה‪ .‬ומטעם‬ ‫מביאה את ההשפﬠה לכלל מﬠשה‬ ‫זה איתא בירושלמי )סוכה פ"ג ה"א( כי לולב‬ ‫היבש פסול משום שהכתוב אומר 'לא‬ ‫הﬠבודה המוטלת עלינו למעשה היא לחזק‬ ‫המתים יהללו קה' )תהלים קט"ו י"ז( ויבש הרי‬ ‫את האמונה בכוח המצוה‪ ,‬כמו‬ ‫הוא כמו מת‪ ,‬כי באמירת ההלל ונענועי‬ ‫שכתב המהר"ל )גבורות ה' פ"ט( בשם המדרש‬ ‫הלולב שבו ‪ -‬אנו מתעלים לחיים חדשים של‬ ‫)מכילתא בשלח פ"ו על הפסוק אז ישיר וכו'( 'כל המקבל‬ ‫רוחניות ודביקות ברבש"ע‪ ,‬והרי אמירת‬ ‫עליו מצוה אחת באמונה כדאי הוא שתשרה‬ ‫ההלל בחג הסוכות מגיעה מתוך תשוקה‬ ‫עליו רוח הקודש'‪ ,‬ומבאר המהר"ל שכאשר‬ ‫עצומה להודות ולהלל לבורא‪ ,‬כיון שההלל‬ ‫מקיימים מצוה מתוך אמונה ולא רק מתוך‬ ‫של סוכות מגיע אחרי ההפסקה הארוכה‬ ‫ידיעה והבנה עצמית חל על המצוה כוח‬ ‫ביותר מאמירת ההלל‪ ,‬כשמראש חודש אלול‬ ‫רוחני נעלה יותר‪ ,‬וזו כוונת המדרש באומרו‬ ‫אין אומרים הלל עד חג הסוכות שהם‬ ‫שחל עליו רוח הקודש‪ ,‬כי עלינו לדעת‬ ‫ארבעים וחמש יום‪ ,‬ובמשך השנה אומרים‬ ‫ש'רוח הקודש' אין הכוונה לכך שהאדם יודע‬ ‫הלל לפחות פעם אחת בחודש על כן‬ ‫מה יש מאחורי הקיר או איזה פעולה עתיד‬ ‫התשוקה היא הרבה יותר גדולה‪ ,‬ומשום כך‬ ‫איש פלוני לעשות‪ ,‬אלא כמו שכתוב 'ואמלא‬ ‫אנו צריכים לראות שנהיה ראויים לאמירת‬ ‫אתו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת'‬ ‫ההלל ונקבל באמצעותה חיים הקרויים‬ ‫)שמות לא‪ ,‬ג( ופירש"י 'דעת ‪ -‬רוח הקודש'‪ ,‬הרי‬ ‫'חיים' באמת‪ ,‬וכשאומרים את ההלל בחג‬ ‫ש'רוח הקודש' היינו דעת נכונה וחיים‬ ‫הסוכות מתוך תשוקה מיוחדת וקרבת ה'‬ ‫בתכלית‬ ‫והכרה‬ ‫ידיעה‬ ‫של‬ ‫מרוממים‬ ‫נפלאה ביותר ‪ -‬אנו מקבלים חיים חדשים‬ ‫טז‬ ‫וידעת את ה''‪ ,‬הרי שעלינו לגשת אל קיום‬ ‫האמיתית של הבריאה‪ ,‬וכשזוכים ל'וידעת‬ ‫המצווה מתוך אמונה חזקה ובכך נגיע‬ ‫היום והשבות אל לבבך' זהו רוח הקודש‪ ,‬כי‬ ‫לדרגות אלו‪.‬‬ ‫כאשר חיים במצב של דביקות בבורא‬ ‫ומקשרים את כל חיי המעשה אל המקום‬ ‫הרוחני שלהם הרי שנמצאים במצב מרומם‬ ‫נﬠנוﬠי ההלל בהודאה ﬠל הﬠבר‬ ‫של התעלות וזה נקרא 'רוח הקודש'‪.‬‬ ‫ובקשה ﬠל הﬠתיד מﬠוררים את‬ ‫הארת הלולב‬ ‫אם כן מתבאר בדברי המדרש כי בכדי להגיע‬ ‫בגמרא )סוכה לז‪' (:‬והיכן היו מנענעים בהודו‬ ‫כנדרש‬ ‫אמיתית‬ ‫ההכרה‬ ‫עם‬ ‫לחיים‬ ‫לה' תחילה וסוף ובאנא ה' הושיעה‬ ‫מאיתנו‪ ,‬עלינו לקיים את המצוות ב'אמונה' כי‬ ‫נא‪ ,‬דברי בית הלל‪ ,‬בית שמאי אומרים אף‬ ‫כאשר ניגשים אל קיום המצוות מתוך אמונה‬ ‫באנא ה' הצליחה נא'‪ .‬טעם הדבר שיש לנענע‬ ‫פשוטה ורצון כנה ואמיתי להתרומם על ידי‬ ‫במקומות אלו‪ ,‬כי המקום בו אנו יכולים‬ ‫בבורא‪,‬‬ ‫אמיתית‬ ‫להכרה‬ ‫המצוה‬ ‫קיום‬ ‫להגיע אל נקודת הנענועים ולנער את עצמנו‬ ‫ומתכוונים לכך שבאמצעות המצוה והכוח‬ ‫מחיי המעשה הגשמיים הוא בהודיה לה' על‬ ‫הרוחני שבה יתעלו כל חיינו הגשמיים‬ ‫בעבר‪ ,‬כאשר‬ ‫עימנו‬ ‫כל החסד שעשה‬ ‫אל‬ ‫ולהתבטל‬ ‫טפלים‬ ‫להיות‬ ‫ויתהפכו‬ ‫מתבוננים כיצד השפיע הרבש"ע עלינו רוב‬ ‫הרוחניות‪ ,‬הרי שבכוח אמונה זו זוכים‬ ‫טוב ושפע בלי די‪ ,‬זה נותן מקום להתעוררות‬ ‫ומגיעים לדרגה זו של חיים מתוך דביקות‬ ‫ולהתנערות מהגשמיות המכבידה על הלב‪,‬‬ ‫אמיתית בבורא‪ ,‬וכאשר ניגשים אל מצוות‬ ‫וכן כשמבקשים על העתיד 'אנא ה' הושיעה‬ ‫הנענועים מתוך אמונה זו פועלים הדברים על‬ ‫נא' גם כן יש את האפשרות להגיע לעמקי‬ ‫האדם להתעלות למקום רוחני יותר‪ .‬ודבר זה‬ ‫הלב ולנענע במקום הנדרש בכדי להתעורר‬ ‫מרומז במאמר הכתוב )הושע ב‪ ,‬כא( 'וארשתיך לי‬ ‫לקרבת ה' חדשה‪.‬‬ ‫לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד‬ ‫וברחמים'‪ ,‬כי הרי יש ל"ו נענועים בברכת‬ ‫שמאי סוברים כי גם כשמודים על‬ ‫ובית‬ ‫הלולב ובהלל ובראשי התיבות נרמזים 'ל"ו‬ ‫החסדים העתידים לבוא עלינו יש את‬ ‫לולב' ועוד יש שלושה אותיות 'ו' שהם‬ ‫האפשרות להתבונן באופן הראוי ולהתעורר‬ ‫בגימטריא 'ח"י' כי פעולת ארבעת המינים‬ ‫משפלות חיי הגשם המנותקים מקשר אמיתי‬ ‫היא להשפיע חיות חדשה על האדם על ידי‬ ‫לרוחניות ולקדושה‪ ,‬אבל אין הלכה כדברי‬ ‫הנענועים‪ ,‬והדרך לזכות לדרגה זו היא‬ ‫בית שמאי מכיון שאין אנו עדיין בדרגה כזו‬ ‫באמצעות האמונה התמימה והפשוטה בכוח‬ ‫לבוא‬ ‫העתידים‬ ‫בדברים‬ ‫התבוננות‬ ‫של‬ ‫המצווה של ארבעת המינים‪ ,‬כמו שאומר‬ ‫ולהתעורר מכוח כך לחיים נעלים יותר‪ ,‬אבל‬ ‫הכתוב בהמשך )שם‪ ,‬כב( 'וארשתיך לי באמונה‬ ‫יז‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫ולהתנערות‬ ‫הרצויה‬ ‫להתעוררות‬ ‫להגיע‬ ‫לעתיד לבוא כשכל הבריאה תתעלה ותזדכך‬ ‫מגשמיות חיי המעשה לדביקות בקדושה‬ ‫יותר‪ ,‬יהיה הלכה כבית שמאי )מקדש מלך זוהר‬ ‫ובתורה באופן הראוי‪.‬‬ ‫בראשית יז‪ (:‬כיון שאז גם בהתבוננות זו נוכל‬ ‫הידור ויופי מצות סוכה בתיקון המﬠשים ודביקות ברבש"ﬠ‬ ‫הידור מצוה בתיקון מﬠשיו והכנה‬ ‫נוי סוכה מורה ﬠל יופיים של‬ ‫נפשית פנימית לקיום המצוה‬ ‫החיים הרוחניים‬ ‫ש לוש דרשות למדו חז"ל מדברי הכתוב 'זה‬ ‫ישראל להדר במצות סוכה בעשיית‬ ‫נהגו‬ ‫קלי ואנוהו' )שמות טו‪ ,‬ב( הראשון הוא‬ ‫ריבוי של נוי מצוה לקשט את הסוכה‪,‬‬ ‫‪' -‬אתנאה לפניו במצוות' )שבת קלג‪ (:‬ומכאן‬ ‫ובגמרא מובא )סוכה י‪ (.‬הרבה דברים שהיו‬ ‫שצריך לקיים מצוות מתוך 'הידור מצווה'‪,‬‬ ‫נוהגים בזמנם ליתן בסוכה לנוי וליופי‪ ,‬וכן‬ ‫ועוד דרשו )שם( 'הוי דומה לו' המורה על חיי‬ ‫היה המנהג במשך כל הדורות להרבות בנוי‬ ‫דביקות בבורא‪ ,‬והתרגום בפרשת בשלח‬ ‫הסוכה באופן שאינו מצוי בשאר מצוות‪,‬‬ ‫והאבני נזר תמה על כך )שיח שרפי קודש ח"ד עמוד‬ ‫מתרגם 'ואבני לו מקדש'‪ ,‬שמפרש את דברי‬ ‫הכתוב על בניין בית המקדש‪ .‬ואמרו בגמרא‬ ‫מ'( מדוע נהגו כך במצוות סוכה יותר משאר‬ ‫מצוות‪ ,‬כי הרי מצוות הידור מצווה הנלמד‬ ‫'הידור מצוה עד שליש' )בבא קמא ט‪ (.‬ומבאר‬ ‫מהכתוב 'זה קלי ואנוהו' )שמות טו‪ ,‬ב( שייכת‬ ‫)מאמר השבתות מאמר ב' אות ה'(‬ ‫הבני יששכר‬ ‫בכל המצוות‪.‬‬ ‫שמקור הלימוד הוא מפרעה מלך מצרים‬ ‫שרדף אחרי בני ישראל עם רכב ופרשים‬ ‫לפי דברינו יש לומר טעם המנהג‬ ‫אמנם‬ ‫ונאמר על כך 'ושלישים על כולו' )שמות יד‪ ,‬ז(‪,‬‬ ‫משום שפעולת מצוות הסוכה פועל‬ ‫כי הדרך הרגילה במצרים הייתה לרכב עם‬ ‫באדם שנהיה נקיים יותר ונחיה חיים רוחניים‬ ‫שני סוסים כמו שנאמר אצל יוסף 'וירכיבהו‬ ‫יותר‪ ,‬על כן אנו מראים כי המצווה פועלת‬ ‫)בראשית מא‪ ,‬מג(‬ ‫במרכבת המשנה אשר לו'‬ ‫עלינו ואנו נמצאים במצב נקי ומקושט יותר‬ ‫וכאשר פרעה רדף אחרי בני ישראל הוסיף‬ ‫ממה שהיה קודם לכן‪ ,‬כי אנו מתעלים לחיים‬ ‫למרכבה סוס שלישי שהוא שליש אחרי‬ ‫חדשים ומרוממים השייכים למקום נקי‬ ‫ההוספה‪ ,‬וכמו כן בעשיית המצווה יש‬ ‫ונעלה יותר‪ ,‬על כן נהגו לקשט את הסוכה‬ ‫להוסיף עוד חלק שלישי מעצמינו‪.‬‬ ‫להראות את הרוממות והניקיון שיש בחיים‬ ‫הרוחניים החדשים שהם מלאים דביקות‬ ‫וכאשר מקיימים את המצווה בהידור כנדרש‬ ‫בקדושת הבורא ומביאים לכך שהגשמיות‬ ‫מגיעים ל'הוי דומה לו' ולדביקות‬ ‫תתבטל אל הרוחניות‪.‬‬ ‫יח‬ ‫בהם איזה דבר בכדי להגיע למצות הסוכה‬ ‫בבורא באחדות נפלאה ועצומה‪ ,‬ועיקר‬ ‫ראויים ומתוקנים יותר‪.‬‬ ‫ההידור הוא בנפש האדם וכמו שאמר‬ ‫לאחד‬ ‫זצ"ל‬ ‫מוויז'ניץ‬ ‫ישראל'‬ ‫ה'אהבת‬ ‫קדושת בית המקדש מוסיפה נוי‬ ‫מתלמידיו כי הידור מצווה הטוב ביותר הוא‬ ‫בסוכה‬ ‫כשנכנסים לסוכה אחרי לימוד של דף גמרא‪,‬‬ ‫כאשר מגיעים למצב בו האדם מתוקן יותר‬ ‫הרי שבכך האדם עצמו מזדכך ומתעלה‪.‬‬ ‫ומתאחד בבורא בקיום המצווה הרי‬ ‫שהסוכה נהיית קדושה כקדושת בית המקדש‪,‬‬ ‫)סימן ר"צ אות ב'(‬ ‫נוהג כצאן יוסף‬ ‫ובספ ר‬ ‫ומקיימים את הדרשה השלישית שהביא‬ ‫כתב 'יזהר האדם למעט בעסקי‬ ‫התרגום על 'זה קלי ואנוהו'‪ .‬וכמו שביאר‬ ‫העולם כדי לעשות את הסוכה נאה ומהודר‬ ‫האבני נזר )שם( בטעם הדבר שמרבים בנוי‬ ‫מאוד'‪ ,‬כי כאשר ממעטים מעסקי העולם‬ ‫והידור מצוות סוכה יותר משאר מצוות מכיון‬ ‫ומתרכזים בחיי תורה ודביקות זהו 'נוי‬ ‫שחוץ מחלק ההידור הרגיל שישנו בכל‬ ‫סוכה' הטוב ביותר‪ ,‬ובאמצעות ההידור‬ ‫המצוות יש בסוכה גם קדושת בית המקדש‬ ‫מצווה מגיעים ל'הוי דומה לו' מתוך חיים‬ ‫הנלמדת כמו כן מ'זה קלי ואנוהו'‪ ,‬ועל כן יש‬ ‫רוחניים ונעלים יותר‪.‬‬ ‫להרבות בהידור וייפוי הסוכה לקיים ב'‬ ‫פעמים 'זה קלי ואנוהו'‪ .‬ולדברינו יש בסוכה‬ ‫שכתב המטה אפרים )סימן תרכ"ה סעיף כח(‬ ‫וכמו‬ ‫גם את מה שדרשו 'הוי דומה לו' )שבת שם(‪ ,‬כי‬ ‫'אף על פי שעסק כל היום בתיקון‬ ‫כאשר האדם מגיע מתוקן ומיופה בחלקו‬ ‫הסוכה לעטרה ולהנאותה ביתר שאת אף על‬ ‫הרוחני אל הסוכה יחד עם השראת השכינה‬ ‫פי כן קודם שילך לבית הכנסת יש לו לילך‬ ‫המוסיפה חן ויופי רוחני לסוכה‪ ,‬הרי שהסוכה‬ ‫לתוך הסוכה ויעיין בה אולי ימצא בה עוד‬ ‫נעשית באופן הנאה ביותר ובכך חלה‬ ‫מעוות שיוכל לתקן כדי שיהיה הכל בתכלית‬ ‫בית המקדש על הסוכה והסוכה‬ ‫קדושת‬ ‫השלימות'‪ ,‬ולכאורה אינו מובן מה הצורך‬ ‫והיופי‬ ‫הנוי‬ ‫לתכלית‬ ‫מגיעה‬ ‫להיכנס שוב אל הסוכה אחרי שכל היום עסק‬ ‫הרוחני‪ ,‬וזהו האופן הנעלה ביותר לקיים את‬ ‫בבניינה ובתיקונה‪ ,‬אלא נראה בכוונתו שיש‬ ‫מצות הסוכה‪.‬‬ ‫לבדוק את מעשי עצמו ולראות אם יוכל לתקן‬ ‫ניסוך המים מורה ﬠל קבלת ﬠול הﬠבודה וזיכוך ה בריאה‬ ‫במדרש )בראשית רבה ה‪ ,‬ד( כי כאשר ברא‬ ‫שמחת בית השואבה ﬠל ﬠצם‬ ‫הרבש"ע את העולם הפריד בין מים עליונים‬ ‫ההשתוקקות הטהורה להתקרב‬ ‫למים תחתונים‪ ,‬והמים התחתונים נקראים‬ ‫לבורא‬ ‫'מים בוכים' על שם כך שהם בוכים 'אנן‬ ‫בטﬠם המצווה של ניסוך המים אמרו‬ ‫יט‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫מעצם תחושת הגעגוע לרבש"ע ושמחה זו‬ ‫בעינן למקרב גבי מלכא' )תיקוני זוהר יט‪ ,(:‬ובכדי‬ ‫מביאה אותנו לשמוח בשמחת בית השואבה‬ ‫לפייסם נתן להם הרבש"ע שתי מצוות‬ ‫כיון שבכל זאת אנו רוצים וחפצים להתקרב‬ ‫שעושים עם המים ומעלים אותם להתקרב‬ ‫אל הבורא‪.‬‬ ‫חזרה למקורם העליון )רש"י ויקרא ב‪ ,‬יג(‪ ,‬האחד‬ ‫הוא מצוות ניסוך המים שמנסכים בחג‬ ‫תחילת הﬠבודה מתוך קבלת‬ ‫הסוכות מים על גבי המזבח‪ ,‬והשני הוא‬ ‫ﬠול מביאה את התﬠנוג של‬ ‫כל‬ ‫את‬ ‫למלוח‬ ‫שצריך‬ ‫מליחה‬ ‫מצוות‬ ‫'יחידה ליחדך'‬ ‫הקורבנות ככתוב 'על כל קרבנך תקריב מלח'‬ ‫בהושﬠנות‬ ‫)ויקרא שם(‪.‬‬ ‫אנו אומרים 'הושענא טוענת‬ ‫עולך הושענא יחידה ליחדך' כי‬ ‫ולכל אדם יש את התחושה של בכיית המים‬ ‫עם ישראל הם היחידים בעולם שממליכים‬ ‫לרבש"ע‪,‬‬ ‫להתקרב‬ ‫המשתוקקים‬ ‫ומייחדים את הבורא‪ ,‬אבל תחילת העבודה‬ ‫רחוק‬ ‫הוא‬ ‫כמה‬ ‫האדם‬ ‫מרגיש‬ ‫כאשר‬ ‫היא בזמן בו עדיין אין עלינו עול מלכות‬ ‫מהרבש"ע ורוצה לשוב ולהתקרב אליו‪ ,‬אלא‬ ‫שמים ואנו 'טוענים' עלינו את עול המלכתו‬ ‫שיש בכך שני מינים שונים של בכי‪ ,‬כי יש‬ ‫יתברך‪ ,‬כי כאשר כבר מגיעים למצב של‬ ‫בכי מתוך מרירות וצער על כך שאנו רחוקים‬ ‫היחוד‬ ‫בעומק‬ ‫ונמצאים‬ ‫ליחדך'‬ ‫'יחידה‬ ‫מהבורא כדוגמת המלח‪ ,‬אבל יש גם בכי‬ ‫והקשר עם הרבש"ע הרי שהתשוקה לקרבת‬ ‫שהוא מתוך השתוקקות טהורה לקרבת ה'‪,‬‬ ‫ה' היא גדולה ועצומה עד למאוד‪ ,‬אבל‬ ‫והאדם יכול לחוש שמחה מעצם העובדה‬ ‫החכמה היא בתחילת הדרך כשאדם מקבל על‬ ‫להתקרב‬ ‫וגעגוע‬ ‫השתוקקות‬ ‫חש‬ ‫שהוא‬ ‫עצמו עול מלכות שמים ונכנס לעבודת ה'‪ ,‬אז‬ ‫לבורא ומכך שמצבו אינו ירוד כל כך‪ .‬ובחג‬ ‫צריך לחפש ולבקש איך הוא יכול להמליך‬ ‫הסוכות היו עושים בבית המקדש 'שמחת‬ ‫בחייו הפרטיים את הרבש"ע‪ ,‬וגם כשהדבר‬ ‫בית השואבה' וכן אנו עושים זכר לשמחת‬ ‫עולה לו בקשיים מרובים יש להתאמץ‬ ‫בית השואבה‪ ,‬כיון שאנו מתעסקים עם‬ ‫ולהתחזק להמשיך ולהמליך את הבורא‬ ‫ההשתוקקות המביאה לידי שמחה‪ ,‬שהרי אם‬ ‫יתברך‪ ,‬ואז יכול הוא להגיע אחר כך ל'יחידה‬ ‫גם כעבור כל כך הרבה שנים מחורבן בית‬ ‫ליחדך' ולדביקות וקשר נפלא ומיוחד עם‬ ‫המקדש עדיין בני ישראל מתגעגעים אל‬ ‫הבורא‪ .‬ומטעם זה חוזרים ומבקשים שוב‬ ‫הבורא ואל העבודה בבית המקדש ‪ -‬הרי‬ ‫כמו שאמרו חז"ל 'רוצה‬ ‫ושוב 'הושענא'‬ ‫ב‬ ‫שלא אבדה התקווה‪ ,‬ואנו מתמלאים שמחה‬ ‫ב‪ .‬ויש הנוהגים לחזור ולומר על כל בקשה פעמיים 'הושענא' וכמו שמצאנו בתפילת משה רבינו על‬ ‫מרים 'קל נא רפא נא לה' )במדבר יב‪ ,‬יג( כאשר חזר פעמיים על תיבת 'נא'‪ ,‬כך גם אנו מתפללים‬ ‫ואומרים פעמיים 'הושענא' על כל בקשה בפני עצמה‪.‬‬ ‫כ‬ ‫מקריבים י"ד פרים עבור אומות העולם )סוכה‬ ‫אדם בקב שלו יותר מתשעה קבים של חבירו'‬ ‫נה‪ (:‬ומשם והלאה היו פוחתים והולכים וביום‬ ‫)בבא מציעא לח‪ (.‬ושני פעמים 'נא' עולה בגימטריא‬ ‫השני הקריבו י"ב פרים וכו'‪ ,‬מה שמורה על‬ ‫'קב'‪ ,‬כי כשהאדם משקיע את חלקו בעבודת‬ ‫מיעוט השפעת כוח האומות בעולם כולו‪ .‬כי‬ ‫ה' בבקשה ותפילה 'הושענא' בכך מקבל את‬ ‫על ידי עבודת בני ישראל בחג הסוכות‬ ‫חלקו בקרבת ה' ‪ -‬דבר שרוצה אותו וחפץ בו‬ ‫בנטילת הלולב ונענועיו ואמירת 'הושענות'‬ ‫יותר מכל דבר אחר‪.‬‬ ‫וכו' הבריאה כולה עולה ומזדככת יותר ויותר‪,‬‬ ‫עד שמגיעים לשמחת תורה בו אנו מתאחדים‬ ‫מצוות הלולב מזככ ת את ה בריאה‬ ‫עם הבורא לבדנו וכל הבריאה מגיעה אז‬ ‫יותר ויותר ﬠד היחוד השלם‬ ‫לדרגה רוחנית גבוהה הרבה יותר‪.‬‬ ‫בשמחת תורה‬ ‫ומשום כך אנו אומרים בכל ימי חג הסוכות‬ ‫ניסוך המים בבית המקדש היו‬ ‫מצות‬ ‫מקיימים באמצעות כך שהיו יורדים‬ ‫את ה'הושענות' לפי סדר האותיות –‬ ‫אל מעיין השילוח ושואבים מים‪ ,‬ומשם היו‬ ‫'הושענא אבן שתיה'‪' ,‬הושענא בית הבחירה'‬ ‫הולכים ועולים עד הר הבית וממשיכים‬ ‫וכו'‪ ,‬בכדי להשפיע מכ"ב אותיות התורה לכל‬ ‫לעלות בגובה ההר לכיוון בית המקדש עד‬ ‫פרטי הבריאה שיתעלו לדרגה רוחנית יותר‪,‬‬ ‫שהיו מנסכים את המים על גבי המזבח והמים‬ ‫עד שביום שמחת תורה הבריאה מגיעה למצב‬ ‫היו יורדים אל השיטים החלולים ומגיעים עד‬ ‫שהייחוד והקשר הגבוה ביותר שיש לבורא‬ ‫התהום‪ ,‬ויש להתבונן מה התועלת שיש‬ ‫עם בני ישראל מתגלה ביום זה‪ .‬נמצא אם כן‬ ‫במצווה זו שלוקחים את המים ממקום נמוך‬ ‫שאפילו שכלפי חוץ ימי חג הסוכות נראים‬ ‫אל הגבוה ומשם מחזירים את המים למקומם‬ ‫שווים זה לזה אבל באמת ישנו הבדל עצום‬ ‫הנמוך כבראשונה‪ ,‬גם יש להבין מדוע חוזרים‬ ‫בין יום לחבירו ואין תפילה דומה לחברתה‪,‬‬ ‫ועושים פעולה זו בכל יום מימי חג הסוכות‬ ‫ואמירת ההלל בכל יום היא במקום גבוה יותר‬ ‫ללא שינוי ניכר לעין בין יום לחבירו‪ ,‬דבר‬ ‫מיום הקודם לו‪ ,‬כי כשכל כך הרבה מבני‬ ‫המצריך ישוב מדוע חוזרים שוב ושוב על‬ ‫ישראל נטלו לולב ואמרו הלל והושענות‪,‬‬ ‫אותה הפעולה‪ .‬אבל באמת כשמתבוננים‬ ‫הדבר משפיע על הבריאה כולה שתזדכך יותר‬ ‫רואים כי ימי הסוכות אינם דומים זה לזה‬ ‫ויתגלה בה כבוד מלכות ה' יתברך יותר‪.‬‬ ‫כלל‪ ,‬וכמאמר הגמרא )ערכין י‪ (:‬שאומרים הלל‬ ‫כל מצוה פוﬠלת זיכוך בבריאה ﬠד‬ ‫השלם בכל יום מימי חג הסוכות בשונה מחג‬ ‫הגאולה השלימה‬ ‫הפסח מכיון שקרבנותיהם אינם שווים הרי‬ ‫שכל יום הוא חג לעצמו‪ ,‬ובקורבנות חג‬ ‫בכל שנות הגלות‪ ,‬עם ישראל לומדים תורה‬ ‫הסוכות ניתן להבחין בפעולת החג והשפעתה‬ ‫ומתפללים ומקיימים מצוות‪ ,‬וכלפי‬ ‫על הבריאה כולה‪ ,‬כי ביום הראשון היו‬ ‫כא‬ ‫הסוכה ונﬠנוﬠי הלולב מאירים את הﬠולם הגשמי‬ ‫המצוה בכל יום אותו דבר עם כל זה חל שינוי‬ ‫חוץ נראה הדבר כי המצוות חוזרות על עצמם‬ ‫ומשום כך אנו ממעטים בקורבנות היום‬ ‫בכל שנה שוב ושוב‪ ,‬וכן התפילות של כל יום‬ ‫שאחריו בחג הסוכות‪ ,‬מכיון שגם כוחות הרע‬ ‫חוזרות על עצמם בסדר קבוע וידוע מראש‪,‬‬ ‫של אומות העולם התמעטו בעולם על ידי‬ ‫אבל כשמתבוננים מבינים כי על ידי כל‬ ‫עבודת בני ישראל‪.‬‬ ‫תפילה או קיום מצווה הרי שהבריאה כולה‬ ‫משתנה ומתקרבת יותר לבוראה‪ ,‬וכך לאט‬ ‫וכך נפעל הדבר שלב אחרי שלב כדוגמת בניין‬ ‫שלב אחרי שלב העולם יגיע לתיקונו השלם‬ ‫גדול ממדים שאלפי פועלים בונים אותו‬ ‫ויגיע היום בו אנו נחייה חיים מרוממים יותר‬ ‫לבנה אחרי לבנה שורה אחר שורה‪ ,‬כך גם‬ ‫כאן בעולם הזה‪ ,‬וכבוד ה' יתגלה בבריאה‬ ‫הגאולה העתידה תגיע בזכות כל אותם רבבי‬ ‫ללא הסתר והעלם‪ ,‬כי באמצעות כך שאנו‬ ‫רבבות יהודים שגם בשנות הגלות המשיכו‬ ‫מוסיפים עוד ועוד תורה ומצוות‪ ,‬העולם הולך‬ ‫לקיים תורה ומצוות ולהתפלל על בניין בית‬ ‫ומגיע לתיקונו ואף שאין הדברים נראים‬ ‫המקדש וכו'‪ ,‬ופעלו בכל פעם עוד הזדככות‬ ‫בצורה חיצונית‪ ,‬וכמו שבניסוך המים רואים‬ ‫ועוד התעלות לעצמם ולכל הבריאה כולה עד‬ ‫שכל הבריאה משתנה וכוח אומות העולם‬ ‫הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫הולך ומתמעט‪ ,‬למרות שכלפי חוץ נראית‬ ‫הפצת גליון תורה וחסידות‬ ‫לעילוי ולזכר נשמת‬ ‫מו' רבי יהודה אריה זצ"ל‬ ‫בן אדמו"ר‬ ‫הגה"ק ה'פני מנחם' מגור זי"ע‬ ‫נסתלק לבית עולמו יום א' דסוכות תשמ"ח‬ ‫***‬ ‫ולזכות חתן בר המצוה‬ ‫הבה"ח יוסף בראך ני"ו‬ ‫בן ידידנו הרבני רודצו"ח‬ ‫ר' ירמיה בראך שליט"א‬ ‫יעלה במעלות התורה והחסידות לנח"ר‬ ‫להוריו ולאביו שבשמים‬ ‫בברכה‬ ‫מכון תורת א"ם‬ ‫ישראל לב‬ ‫אברהם מנחם דז'דק‬ ‫גליון להו"ר ושמח"ת יופיע אי"ה במהלך חוה"מ סוכות‬