gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin

שבוע: סוכות (2026-09-21)

תורת איזביצא ראדזין · Toras Izbitza Radzin — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫העלון נתנדב לע“נ רבותינו הקדושים‬ ‫ולזכות יהושע בן חוה לאה ומשפחתו‬ ‫במשנת רבוה"ק מאיז'בצא וראדזין זלה"ה‬ ‫חג‬ ‫עלון‬ ‫הסוכות‬ ‫מס' ‪155‬‬ ‫מתוך השיעור בספרי רבותינו זיע"א‬ ‫סוד ישרים (יום ב' דסוכות אות פ"ט)‬ ‫על ידי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫אחר זכית ישראל במשפט ביום הכיפורים ע"פ הגורל שהוא בירור רק מצד השורש‪ ,‬צריכים לברר את‬ ‫עצמם על הלבושים הנגלים נגד המקטרגים שהם עם ה' וחלקו‪ ,‬וזה מתברר ע"י מצות סוכה * ענין הסוכה הוא‬ ‫להימשך אחר הנהגת ה' בלי קביעות ודעת‪ ,‬בזה מתראה ההבדל בין ישראל לאומות העולם‬ ‫מלמעלה במשפט אמת‪ .‬ולזה אמר הכתוב "ושמתי לך מקום‬ ‫חג הסכת תעשה לך שבעת ימים וגו'‪ .‬איתא בירושלמי‬ ‫אשר ינוס שמה" (שהקב"ה פורש כנפיו עליו וצל הגנתו להצילו‬ ‫(ילקו"ש אמור רמז תרנג) אם נתחייבנו גלות יהי רצון שיהיה נחשב‬ ‫ממשפט זה העולם‪ ,‬וכענין הכתוב‪" :‬מגדל עוז שם ה' בו ירוץ‬ ‫זה שגלינו מביתנו להסוכה כמו גלות וכו'‪.‬‬ ‫צדיק ונשגב"‪ ,‬שנס אל מבצר השי"ת‪ ,‬באשר שצריך הגנה‬ ‫וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה‪ ,‬שהגורל שהיו זוכין בו‬ ‫מקיטרוג המשפט החיצון‪ ,‬מאחר שאכן הוא רשע עפ"י כללי‬ ‫ישראל ביוה"כ הוא כמו הענין של ההורג נפש בשגגה‪ ,‬שמחוייב‬ ‫משפט הגלוי והחיצוני‪ ,‬וצריך להחבא בסתר עליון כענין בריחה‬ ‫לסבול חובת גלות‪ ,‬אף שזה היה באמת מחויב מיתה מצד‬ ‫ויציאה מזה העולם החיצוני אשר שם הוא מורשע וחייב לפי‬ ‫המשפט‪ .‬ע"ד שביארו ז"ל (שבת לב‪ ).‬את הפסוק (דברים כב ח) כי‬ ‫משפט וכללי העולם הזה וסדריו וחוקיו ולהתגונן מהרשעת‬ ‫יפל הנופל ממנו שכבר נפל‪ ,‬בכל זאת מאחר ששגג בלי דעת כי‬ ‫חריצת משפטם (אשר הוא אכן משפט אמת ויציב ונכון בסדרי‬ ‫לא ידע המשפט‪ ,‬לזה צריך לבירורים ולהכניס עצמו בעבודה‪,‬‬ ‫ומשפטי עולם זה הצודקים ומכוונים לפי כללי התפיסה והדעת‬ ‫בזה שיהיה גולה לערי מקלט‪ ,‬שהם ערי הלוים‪ ,‬שרומז על גודל‬ ‫שלה) כן נתבאר במקום אחר בס' סוד ישרים‪ ,‬ובכאן הוסיף עוד‬ ‫העבודה‪ ,‬כי הלוים בעבודתם הופיעו שם הכרה מפורשת‪,‬‬ ‫בסגנון אחר והוא‪ ):‬כי הלוים שהם עובדי ה' דהיינו שעבודתם‬ ‫כי כל מה שנראה למקרה וארעי בלי משפט‪ ,‬זאת היא רק‬ ‫הוא לגלות את המשפט הנעלם ופנימיות האמת שאין מקרה‬ ‫מצד ההעלם וההסתר כדאיתא בתו"כ (בחוקותי פ"ה ה)‪ ,‬אם תעשו‬ ‫וטעות בעולם‪ ,‬ושהכל מהשי"ת מנהיג ופועל את הכל אשר‬ ‫אותי ארעי בעולם אף אני אעשה אתכם ארעי וקרי בעולם‬ ‫לזאת נבדלו שבט לוי להיות משרתי ה' ושומרי משמרתו‬ ‫וכו'‪ ,‬אבל באמת מנהיג הכל במשפט‪ ,‬וממילא כשנתברר זה‬ ‫במקדשו‪ ,‬וזה ענין היראה הגדולה שיש אצל הלוים שעבודתם‬ ‫השוגג שאינו נמצא אצלו רגע בלי משפט‪ ,‬נתברר נמי למפרע‪,‬‬ ‫הוא להיות בבהירות תמידית שאין שכחה ודמיון מקרה בעולם‬ ‫שגם השגגה שהיה אצלו מקודם היה גם כן במשפט צדק‪:...‬‬ ‫והכל במשפט מדוקדק מלמעלה באין מקום פנוי להסתר פנים‬ ‫ההורג בשגגה הנה הוא חייב מיתה עפ"י המשפט הקצוב והישר‬ ‫ולמקרה‪ ,‬וכאשר יבוא ההורג בשגגה גם הוא לבהירות זו שכל‬ ‫השופטת עפ"י המעשים המגולים כי בפועל ובמעשה הרי הוא‬ ‫הנפעל בעולם והנדמה למקרה ולארעי (מצד הסתר ההנהגה) הכל‬ ‫הרג אדם‪ ,‬אבל אמנם הרי העיד הכתוב "והאלוקים אינה לידו"‬ ‫הוא במשפט אמת ואין נסתר ונפרד ונכרת מההנהגה העליונה‪,‬‬ ‫היינו שעפ"י האמת מה שעשה שלא מדעת הוא מכוון ומסובב‬ ‫הנה אז מגלה ומברר למפרע גם על מעשה ההריגה שנעשה בלי‬‫מלמעלה בחשבון באשר שהנרצח היה חייב מיתה בידי שמים‬ ‫דעתו ובשגגה שהוא מאלוקי המשפט מלמעלה‪ ,‬ואינו במקרה‬ ‫ועפ"י האמת הנעלם הנה לא הוא בעל המעשה רק האלוקים‬ ‫ובטעות עד שיתיחס המעשה אליו‪ .‬והיינו שע"י עבודת הלוים‬ ‫אינה לידו זאת (כי זה הכלל שכל מה שנעשה שלא מדעת אדם הנה הוא מתייחס‬ ‫ממשיך הוא על עצמו את משפט האמת שבפנימיות ובסתר‬ ‫לפֹועל ה' ולרצונו)‪ ,‬הרי שיש כאן ב' משפטים‪ ,‬מצד הגלוי ומצד‬ ‫ַ‬ ‫עליון (הנסתר והסותר למשפט זה העולם הרואה והשופט רק לעינים)‪ ,‬ובגודל‬ ‫הנעלם‪ ,‬והם סותרים ובלתי משתוים‪ ,‬מצד המשפט הגלוי אשר‬ ‫המשכת בהירות האמת בעבודתו להאיר בהכרת דעתו ונפשו‬ ‫עפ"י תוצאות המעשים הנעשים בזה העולם הנה הוא רוצח‬ ‫בעין משפט האמת‪ ,‬מתברר ומתלבן גם דינו באתגליא שהוא‬ ‫שהרי הרג אדם‪ ,‬ומה לי ברצון מה לי שלא מרצון הנה זה המעשה‬ ‫זכאי בדין באשר כי מעשהו שבשגגה אינו שגגה וארעי כלל רק‬ ‫מתייחס אליו ומשפטו חרוץ‪ ,‬אבל מצד הפנימיות והנעלם הנה‬ ‫משפט אמת מלמעלה והאלוקים אינה לידו‪.‬‬ ‫הכל הולך אחר הסיבה והכונה והאמת והשורש הנסתר‪ ,‬ומצד‬ ‫כי מה שהיה יושר המשפט העליון בידי שמים ושמי שמים‬ ‫משפט פנימיות הנעלם ואמיתות האמת אין הוא רוצח כלל כי‬ ‫לא הוא עשה רציחתו ברצון מכוון מדיליה‪ ,‬והוא נסתבב ונפעל מצד השורש ופנימיות האמת זה הרי נעלם מהבנת זה העולם‬ ‫הגורל מלמעלה‪ ,‬צריכים ישראל הגנה להתברר‬ ‫וסותר את כללי משפטם (הנכונים לפי התפיסה וההבנה של‬ ‫גם במשפט הגלוי בטעם ובדעת המובן והנראה בתכלית‬ ‫זה העולם‪ ,‬אשר הציב הקב"ה)‪ ,‬וע"כ אין האמת הנעלם משפיע‬ ‫הביסוס‪ ,‬עד שלא יהיה מערער שיש כאן משוא פנים והעדר‬ ‫ומכריע את המשפט התחתון כי כללי וסדרי כל מערכת הוא‬ ‫משפט אמת‪ ,‬ובמצות סוכה מתברר שישראל הם משונים‬ ‫לפי כלליה וסדריה ואופן תפיסתה את המושגים‪ ,‬ואין השגת‬ ‫לגמרי מאוה"ע וחלק ה' עמו ונחלתו חטיבה אחת להשי"ת‪,‬‬ ‫עולם אחד כהשגת עולם שני וכל אחד כמנהגה והשגתה‬ ‫ואינם בסגנון ובמהות אחד של אוה"ע כלל וכלל‪ ,‬והגורל אשר‬ ‫נוהג‪ ,‬ולזה רק ע"י עבודה והתבררות של האדם בהתאמצות‬ ‫נפל לזכותם הוא אמת ויציב‪ ,‬מיושר ומיופה בטעם ודעת‬ ‫מדיליה ישתנה דין משפטו גם במשפט זה העולם‪ ,‬ע"י‬ ‫ובהבנה לכל רואי אותם‪ ,‬ובזה נחתם משפטם בלא ערעור‬ ‫שהפנימיות הנעלם מתפשט ומתגלה עד החיצוניות המובן‬ ‫ובאין מקטרג‪ ,‬כי המשפט אשר מצד השורש התפשט עד‬ ‫והנראה לעינים‪ ,‬ונקבע גדר מעשהו למפרע במשפט שונה‬ ‫סוף הלבושים הנגלים ומחוורים הדברים כשמלה לּכֹל גם‬ ‫כי בעבודתו להמשיך בהתגלות דהיינו בהכרתו ובתפיסתו‬ ‫בדיני המשפט הגלוי הנראה לעינים כנ"ל‪.‬‬ ‫ובדעתו בהירות הפנימיות שהכל במשפט‪ ,‬מתברר בזה‬ ‫אמיתות משפט שגגתו גם במשפט של זה העולם‪ ,‬וזה‬ ‫ע"י עבודת ישראל מתברר למפרע שהם דבקים בה' בשורשם‪,‬‬ ‫באשר שגילה והאיר זאת ע"י עבודה מדיליה‪ ,‬היינו שהביא‬ ‫וכן ביציאת מצרים נתברר קדושת שורש ישראל למפרע אח"כ‬ ‫זאת בהכרת תפיסתו והוציא אמת עלומה וסתומה זו עד‬ ‫בקבלת התורה‬ ‫המשפט הגלוי‪ ,‬מן הכח אל הפועל מן ההעלם אל הגילוי‪,‬‬ ‫וזהו כענין בירורי ישראל אחר יציאת מצרים דכתיב‬ ‫וכשזוכה האדם ע"י עבודה והתבררות עצמית הנה אז אין‬ ‫(שמות ג יב) בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים‬ ‫מקטרג ומרשיע‪ ,‬כי זכה בדין ובמשפט הגלוי בלא משוא‬ ‫וגו'‪ ,‬אף שהיו במצרים עדיין משוללי עבודה‪ .‬אכן מזה שהיו‬ ‫פנים‪ ,‬ואז משפט זכותו אינו רק עפ"י טעם העליון עפ"י אמת‬ ‫יכולין אח"כ לעבוד כ"כ‪ ,‬נתברר למפרע שהיה ראוי להם‬ ‫פנימית ומשפט פנימי הבלתי מתישר ותואם עם הכללים‬ ‫במשפט להוציאם ממצרים‪ ,‬כענין דאיתא בזוה"ק (תרומה‬ ‫והסדרים והמשפטים הגלוים והחיצוניים (שאם יזכה בדין עפ"י‬ ‫קכח‪ ):‬מנא ידעינן דקב"ה אתרעי ביה בבר נש‪ ,‬ושוי מדוריה‬ ‫הפנימיות הנעלם אז נקרא זה לפי סדרי ומשפטי העולם שהוא משוא פנים‬ ‫ביה‪ ,‬כד חזינן דרדיף אבתריה בכל לבו ובכל נפשו וכו'‪,‬‬ ‫המעורר תביעות קטרוגים) רק יוצא לאור זכאי גם בשורת הדין‬ ‫היינו כי מזה שיכול האדם כ"כ לברר א"ע‪ ,‬מוכח שהשי"ת‬ ‫המגולה והמובן והנראה לעין החיצון‪ ,‬ואז אין שטן ואין פגע‬ ‫שוכן אצלו‪ :‬כאשר יצאו ישראל ממצרים לא היה להם זכויות‬ ‫רע ואין מערער ומקטרג‪.‬‬ ‫משלהם‪ ,‬ומשפט יציאתם היה אך באשר שהם עם ה' וזרע‬ ‫אבות‪ ,‬אף שלא היו מבוררים מצד מעשיהם ועבודתם‬ ‫ועפ"י כל זה‪ ,‬יובן ענין הגלות הנצרכת ביציאה אל הסוכה‪,‬‬ ‫והמקטרג קיטרג מה נשתנו אלו מאלו‪ ,‬ולזה אמר השי"ת‬ ‫אחר זכית ישראל בגורל מול אומות העולם‪ ,‬כי אמנם כפרת‬ ‫למשה רבינו "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את‬ ‫ישראל וליבון דינם בהוצאת משפטם בתכלית הזַ כּות על ידי‬ ‫האלוקים על ההר הזה" שכאשר יקבלו ישראל את התורה‬ ‫השעיר לעזאזל‪ ,‬שמתברר אז ע"י הגורל שכל הרע שעשו אינו‬ ‫ויעבדו את האלוקים בבחירה והתאמצות עבודה משלהם‪,‬‬ ‫משלהם ממקור הויתם ואינו גורל שלהם רק גורל העזאזל‬ ‫אז יתברר ויתלבן אמיתות משפט יציאתם ממצרים בטעם‬ ‫ואוה"ע‪ ,‬וישראל בעצמם קודש לה' המה אין בהם עון וחטא‬ ‫ודעת נגלה ומובן באשר שהם עם ה' חלקו ונחלתו עובדיו‬ ‫וכיעור באמיתות נפשותם כלל וכלל‪ ,‬הנה זהו מצד הגורל‬ ‫וקדושיו‪ ,‬וזה היה בירור למפרע על מהותם גם בעת שעוד‬ ‫העליון שהוא מצד השורש של ישראל שהם בנים למקום‬ ‫לא היו משונים מכל הגוים במעשיהם בהיותם במצרים‪,‬‬ ‫וזַ כִ ים במקורם כולו זרע אמת‪ ,‬אבל יושר משפט זה הרי אינו‬ ‫כי העבודה שבפעולה נגלית בכח בחירה תחתונה מגלה‬ ‫נראה ונגלה כי אינו עפ"י מעשיהם ואינו עפ"י משפט הגלוי‪,‬‬ ‫ומברר את מוצא ומקור השורש שלהם כנ"ל‪ ,‬כי הרי אוה"ע‬ ‫כי המשפט הזה הוא מצד השורש הנעלם ועומק האמת‬ ‫אין בהם עבודה זכה ובהירה כישראל ומוכח מזה שאין‬ ‫שישראל הם בנים למקום והם זכים ומבוררים במקורם‬ ‫שורשם זך ואינם חלק ה' עמו ומפני שאינם חלקו אינם‬ ‫והם גורל ונחלת חבלו של השי"ת‪ ,‬וזהו משפטו של יום‬ ‫מתמסרים אליו ואינם סובלים סבלו כדי להידבק בו‪ ,‬הרי‬ ‫הכיפורים שהוא לפני ה' לגמרי ואין להשטן שליטה ופתחון‬ ‫שהעבודה והמעשה שבפועל ובגלוי מוכיח על שורש ועצם‬ ‫פה ביום זה והקב"ה עצמו הוא דן ומביט רק על עומק האמת‬ ‫מהותם שהם מיוחדים ומשונים במהותם לטובה‪ ,‬שהרי‬ ‫שבלבבות פנימה‪ ,‬אבל אמנם הרי מצד היבט הגלוי והפשוט‬ ‫שינוי מעשיהם לטובה וזוהר פעולותיהם והתראותם נובע‬ ‫על מעשיהם וחלק הבחירה שלהם הרי יש קטרוג וטענה על‬ ‫ובא מעצמיותם ושורשם הטהור והזך והוא המפלש עד‬ ‫זכיתם במשפט כי מה נשתנו אלו מאלו ישראל מאוה"ע‪,‬‬ ‫הלבוש החיצון והוא המכה שורשים ומפריח ענפים להאיר‬ ‫ולזה צריכים הם להתברר בלבושים הגלוים והמתראים‬ ‫את האדם ולעוררו למעשה ולעבודה‪ ,‬ואז הוא שלימות‬ ‫באתגליא‪ ,‬היינו להראות ולהוכיח לכל במעשים ברורים‬ ‫הבירור הגמור באין מערער ומקטרג‪ ,‬שהשורש מאיר עד‬ ‫וגלוים‪ ,‬שהם זכים קודש לה' עד שיצא דינם לזכות גם‬ ‫הענפים מהנסתר עד הגלוי‪ ,‬וזה חלק ישראל והמוטל עליהם‬ ‫עפ"י יושר המשפט נגד כל המשטינים והמקטרגים ואומות‬ ‫להמשיך את אור השורש על הלבושים‪ ,‬כי השורש הוא מאז‬ ‫העולם‪ ,‬ולזה אחר הוצאת משפט ישראל לאור ביוה"כ עפ"י‬ ‫אלו אין להם כח וקדושה משל עצמם רק מקבלים‬ ‫ומעולם מן השי"ת‪ ,‬וחלק הענפים והלבושים (דהיינו‬ ‫מהשי"ת ועלולים לכל שינוי לפי רצון קוניהם וכפי רצון‬ ‫להמשיך הקדושה בהתגלות ובדעת) הוא חלק ישראל בעבודתם‪,‬‬ ‫והנהגת השי"ת ישתנו הסדרים והדרכים והכללים ואין‬ ‫וכנתבאר הנה הם ענין אחד‪ ,‬כי עבודת ישראל בהתגלות‬ ‫לנו בטיחות וקביעות כלל וכלל רק השי"ת רועינו הוא צור‬ ‫המעשים הם גילוי ועדות על השורש והוצאת קדושת‬ ‫מעוזנו‪ ,‬וכן כל הדעות והאמיתיות והחכמות כולם אינם‬ ‫השורש והעצם לאור עולם שיהיה זה ברור ומיושר גם עפ"י‬ ‫אמיתויות מוחלטות וקבועות‪ ,‬רק אמת של הדעת הזמני‬ ‫משפטי וסדרי הנהגת העולם המסודר לפי כללי המעשה‬ ‫והמוגבל לפי העת והשעה וההנהגה‪ ,‬אבל הקב"ה הוא עצם‬ ‫והבחירה‪.‬‬ ‫האמת שורש ויוצר כל ההנהגות והגוונים והדרכים הכל יכול‬ ‫וכוללם יחד ומשנה עיתים ומחליף סדרים והנהגות עד שאין‬ ‫בהכנסות ישראל בצל הסוכה שהוא הנהגת השי"ת בלא קצב‬ ‫שום קביעות בעולם כלל‪ ,‬כי אותו דבר עצמו יכול להיות טוב‬ ‫וסדר משלהם‪ ,‬מזה מתראה שהם בני ה' וצאן מרעיתו‪.‬‬ ‫ורע דבר והיפוכו לפי העת והמקום הכונה והענין וכיוצא‬ ‫כך נתברר זה השוגג ע"י הגלות‪ ,‬שהיה מכוין גם בלי‬ ‫בזה‪ ,‬וכל רגע יכול להתברר תפיסה מחודשת המערערת את‬ ‫דעתו למפרע בזאת השגגה לעומק רצונו ית'‪ ,‬ולא היה‬ ‫הקודמת‪ ,‬ואין לסמוך רק על השי"ת לבדו הודאי שמו שהכל‬ ‫אצלו אפילו בעת השגגה רגע בלי משפט‪ ,‬וכן הוא הענין‬ ‫ממנו‪ ,‬והוא רועינו ומנהיגנו ומדריכנו בכל עת ובכל שעה ואין‬ ‫אחר זכיית הגורל ביוה"כ‪ ,‬שזאת הזכיה נראה לעיני אדם‬ ‫לנו להישען רק עליו כי הכל חוץ ממנו הוא ארעי ומשתנה‬ ‫כמו ארעי ומקרה‪ ,‬ועל זה איתא (בתו"כ) שם על הפסוק‬ ‫ומקבל מהשי"ת ואין בהם כח עצמי וקבוע כלל וכלל‪ ,‬ולזה‬ ‫(ויקרא כו כא) אם תלכו עמי קרי וגו' אם תעשו אותי ארעי‬ ‫בני ישראל הם בנייחא ובנעימות שלום בכל אשר השי"ת‬ ‫וכו'‪ ,‬לכך צריכין ישראל לברר אשר באמת היה זה הגורל‬ ‫מנהיגם בכל דבר וענין לטב ולמוטב ובדבר והיפוכו ואינם‬ ‫ג"כ במשפט‪ ,‬וזאת נתברר ע"י מצות סוכה‪ ,‬כי סוכה הוא‬ ‫נופלים ונעתקים ממנו ית' חלילה מסיבת הארעיות והעדר‬ ‫כמאמרם ז"ל (סוכה ב‪ ).‬צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי‪,‬‬ ‫הקביעות‪ ,‬כי אינם אחוזים בשום קביעות וגוון ודבר ודאי‬ ‫היינו שבזאת המצוה מלמד השם יתברך להאדם‪ ,‬שלא יהיה‬ ‫בטוח להיסמך עליו והם רק כצאן הנמשכים אחר הרועה‪,‬‬ ‫לו שום קביעות ולא שום כלל בעבודת השי"ת‪ ,‬ואם יראה‬ ‫וזה מתראה בכניסת ישראל אל הסוכה שהוא דירת הארעי‬ ‫לו השי"ת אח"כ ברגע זו ההיפך מקודם‪ ,‬יהיה מוכן להיות‬ ‫בצל הרואה וגם ביציאתם ממנה באותה נייחא ככניסתם‬ ‫נמשך אחר רצונו ית' גם בזה ההיפך‪ ,‬כי עיקר מצות סוכה‬ ‫בעת שהרצון מלמעלה הוא להרחיקם ולהסתיר פנים מהם‬ ‫הוא ע"ד שאמרו ז"ל (אבות ב ד) אל תאמר לכשאפנה אשנה‪,‬‬ ‫להוציאם מענן כבודו‪ ,‬וזה עדות אמת וברור על פנימיות‬ ‫היינו שלא יאמר האדם אשר דוקא באותו הכלל והסדר‬ ‫ועצמיות טבע נפשותם הלנים בצל ש‪-‬די והוא הוא אמיתיות‬ ‫שהוא מסדר עצמו יכול לעבוד את השי"ת‪ ,‬ואם יתהפך‬ ‫הדירת ארעי והחסיון בצל הקב"ה של ישראל המונח בתוכן‬ ‫אצלו זה הסדר ואותו הכלל שוב אינו יכול לעבוד‪ ,‬ועל‬ ‫עצמיות מצות הסוכה‪ ,‬ובזה מתראה ומתברר בברירות‬ ‫זה אמרו ז"ל (סוכה ב‪ ).‬צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי‪,‬‬ ‫שישראל הם חלק השי"ת חולקא קדישא ואין לזרים איתם‪,‬‬ ‫שאין שום כלל וסדר בקביעות‪ ,‬רק בכל זמן ובכל סדר‬ ‫ומשפט הגורל אשר נקבע מן השורש העליון הנעלם ביום‬ ‫יהיה נמשך אחר רצונו ית'‪ ,‬כי אין שום זמן ושום סדר‬ ‫הכיפורים שישראל הם חולקא קדישא של השי"ת (ואין החטא‬ ‫שלא יוכל האדם המבקש ה' למצוא בו דרך לעבודתו ית'‪,‬‬ ‫חלקם רק חלק עשיו ושעיר) הוא אמת ויציב ברור ומגולה בטוב‬ ‫וזהו ושב בדירת ארעי‪ ,‬היינו אף בעבודות היקרות ביותר‪,‬‬ ‫טעם יעידון ויגידון כל רואיהם כי הם זרע ברך ה'‪.‬‬ ‫לא יהיה לאדם בהם שום סדר בקביעות רק יהיה בדירת‬ ‫ארעי‪ ,‬כלומר שיהיה נמשך אחר רצונו ית' בכל רגע ורגע‪,‬‬ ‫ישראל קדושים כל עבודתם והתקשרותם הוא ל"אתר דלא‬ ‫כפי שינהג עמו השי"ת כך יהיה נמשך אחריו‪ :‬מצות סוכה‬ ‫אתידע"‪ ,‬אבל אוה"ע אי אפשר להם בלי קביעות והבנה שלהם‪.‬‬ ‫היא המצוה אשר בה ניכר הדק היטב בבהירות את מעלת‬ ‫ולכן יהיה הבירור האחרון שבין ישראל להעכו"ם מצות‬ ‫ישראל שהם חוסים בצל הקב"ה ויוצאים מקביעותם‪,‬‬ ‫סוכה‪ ,‬כדאיתא בגמרא (ע"ז ג‪ ).‬אשר לעתיד יאמרו העכו"ם‬ ‫והיינו שמקומם ומציאותם האמיתית הוא הקב"ה ואין‬ ‫תנה לנו מראש ונעשנה‪ ,‬אמר להן הקב"ה וכו'‪ ,‬אעפ"כ‬ ‫להם משלהם כלום‪ ,‬כי הם עם עני ודל אינם יודעים דרך וכח‬ ‫מצוה קלה יש לי וסוכה שמה וכו'‪ ,‬מיד כל אחד ואחד נוטל‬ ‫הגנה משל עצמם‪ ,‬ורק על ה' אלוקיהם מבטחם ובלעדיו אין‬ ‫והולך ועושה סוכה בראש גגו‪ ,‬והקב"ה מקדיר עליהם חמה‬ ‫להם קיום והעמדה‪ ,‬ולזה הם נמשכים אל הנהגתו בנייחא‬ ‫וכו'‪ ,‬וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא וכו'‪ .‬וכאשר‬ ‫וברוגע כענין שכתוב "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"‬ ‫יראה להם השם יתברך שיקיימו מצות סוכה‪ ,‬בטח הבינו‬ ‫בלא דעת והבנה של עצמם‪ ,‬ואף בדרכים והנהגות יקרות‬ ‫המה ג"כ שרצונו ית' הוא לצאת מדירת קבע‪ ,‬לבל יהיה‬ ‫אין להם קביעות והתאחזות ללכת בהם בבירור ובודאות‪,‬‬ ‫האדם משוקע בשום דבר בקביעות‪ ,‬וכאשר קבלו עליהם‬ ‫כי אינם סומכים על דעת עצמם ועל קביעות עצמם להיות‬ ‫העכו"ם מצות סוכה‪ ,‬היינו שקבלו העכו"ם ג"כ עליהם‪,‬‬ ‫מבוטחים בהחלטות שלהם כי אינם יודעים מה‪ ,‬ואין להם‬ ‫לבל יהיה להם קביעות וסדר כלל בשום דבר‪ ,‬רק שיתמשכו‬ ‫שום בטיחות ומנוחה להיסמך על גוון מסוים או ציור דרך‬ ‫אחר רצונו ית' כפי מה שינהיר להם בכל פעם‪ ,‬ואחר כך‬ ‫מסוימת או קדושה מסוימת להיקבע ולהיסמך עליה‪ ,‬שכל‬ ‫ואפילו כאשר ירצו גם לקיים מצות סוכה בהבנת‬ ‫הקב"ה מקדיר עליהם חמה‪ ,‬היינו שמראה להם‬ ‫אמיתות ענינה שהוא להמשך אחר השי"ת ללכת‬ ‫השי"ת בזה‪ ,‬אשר זה הכלל ג"כ אינו אצלו כלל‪ ,‬כי השי"ת‬ ‫אחריו ולצאת מהקביעות‪ ,‬אבל כאשר יַ ְראה להם השי"ת‬ ‫יכול להראות כלל גדול כזה אשר כל הכללים נכללים בו‪,‬‬ ‫כאשר מוציא חמה מנרתיקה שגם בזה אין קביעות‪,‬‬ ‫א"כ נמצא שגם אותו הכלל שהיו סבורים מקודם שאין גבי‬ ‫וגם בזה אין ברצונו כעת‪ ,‬כי אצל הקב"ה אין קביעות‪,‬‬ ‫השי"ת שום כלל‪ ,‬גם זה אינו עדיין הכלל האמתי‪ ,‬כי עכשיו‬ ‫וגם במצות הסוכה מראה השי"ת שאי אפשר להתקבע‬ ‫מראה להם השי"ת שיש גם אצלו סדר בכלל‪ ,‬ואחר שרואים‬ ‫ולבטוח בה ולהישען עליה‪ ,‬כי הכל ביכולת וברצון השי"ת‬ ‫העכו"ם שחליפות עברו עליהם ואין שום כלל בידם‪ ,‬על‬ ‫ואין שום בטוחות וודאות להאדם כלל‪ ,‬וגם באותו דבר‬ ‫מה לסמוך ולהשען‪ ,‬רק אתר דלא אתיידע‪ ,‬אזי כל אחד‬ ‫שהיה בה רצון השי"ת קודם‪ ,‬עכשיו יכול להראות השי"ת‬ ‫מבעט בסוכתו‪ ,‬כי זאת לא יוכלו העכו"ם להסכים‪ ,‬שכל‬ ‫שאין רצונו בזה‪ .‬ובאמיתות דקה זו ניכר ומתברר מי חלק‬ ‫עסק עבודתם יהיה רק אתר דלא אתיידע‪ ,‬שזה הכלל אשר‬ ‫השי"ת ומי לא ומתברר אמיתות פנימיות זכות ישראל‬ ‫לא יהיה גבי האדם שום קביעות‪ ,‬ג"כ אינו עדיין בתכלית‬ ‫שהם נמשכים לגמרי אחר השי"ת באמת בהעדר קביעות‬ ‫השלימות‪ ,‬רק אתר דלא אתיידע‪ ,‬זאת אין בכחם להסכים‪,‬‬ ‫שלהם עד שגם באותו ענין של סוכה וזַ כּות ַה ִה ְמ ָשכּות‬ ‫לזה מבעטי במצות סוכה‪.‬‬ ‫אחר השי"ת שזהו חלק ישראל‪ ,‬גם בזה אינם מתעקשים‬ ‫ומתבצרים כי אין להם שום קביעות ואחיזת ודאות‪ ,‬באשר‬ ‫אבל ישראל כל עבודתם הוא רק אתר דלא אתיידע‪,‬‬ ‫כי הם בארעיות גמורה‪ ,‬וגם בזה הם פונים רק להשי"ת‬ ‫כי יודעים שפיר אשר כל מה שמיגעים את עצם‬ ‫ולא לקביעות מצותו הקדושה‪ ,‬ויציאתם מן הסוכה היא‬ ‫בעבודתם‪ ,‬יוכל השי"ת להראות להם דרך אחר בעבודה‪,‬‬ ‫כיציאתם רוח ה' תנחם בכל הליכותיהם והנהגותיהם‪ ,‬לא‬ ‫להיפך מזה הסדר שהיה מלפנים‪ ,‬ומ"מ המה נמשכים‬ ‫כן אומות העולם כאשר יראו שמשפט מצותם ועבודת‬ ‫תומ"י אחר רצונו ית' גם בזה ההיפך‪ ,‬וזאת הוא עיקר‬ ‫יציאתם מקביעות ובטוחות עצמם אין בה קביעות והיא‬ ‫הבירור האחרון בין ישראל לעכו"ם‪ ,‬ולכן ע"י מצוה זו‬ ‫מתנודדת אחר רוח ה' ואין להם בה אחיזה ברורה בהבנת‬ ‫נתבררו ישראל אשר זה הגורל שזכו בו ישראל ביוה"כ‪,‬‬ ‫דעת‪ ,‬מיד הם אובדים עשתונותיהם ובועטים בסוכתם‬ ‫אף שנראה שהיה שלא מדעת כי היה טרף בקלפי‪ ,‬וזה‬ ‫ויוצאים וחוזרים אל קביעות עמידתם בזה העולם אל‬ ‫נראה לדרך ארעי ומקרה‪ ,‬בכל זאת אותה הזכיה בגורל‬ ‫כח ועוצם ידם המורגלת‪ ,‬כי זהו טבעם העצמי שאי‬ ‫הוא נמי במשפט ובעבודה מדעת ולא במקרה ח"ו‪ ,‬והא‬ ‫אפשר להם להיות תלוים ועומדים באתר דלא אתיידע‬ ‫ראיה שאין נמצא אצלם אפילו רגע שלא יהיו נמשכים‬ ‫בלי תפיסת דעתם וקביעות דרך אחוזה בתפיסת יד‪ ,‬וזה‬ ‫אחר עומק רצונו ית'‪ ,‬מזה מוכח אשר אינו נפעל אצלם‬ ‫מורה ומראה באר היטב למי החותמת ולמי הפסילים‪,‬‬ ‫לעולם שום דבר רק במשפט האמיתי כפי עומק רצונו‬ ‫מי הם חלק ה' עמו וצאן מרעיתו שכל מציאות חייהם‬ ‫ית'‪ :‬כל אופן וצורת עמידת חיי אוה"ע הוא אך בודאות‬ ‫ואחיזתם הוא השי"ת לבדו ופניהם נכחו בכל עת‪ ,‬ומי הם‬ ‫ובקביעות של עצמם‪ ,‬כי אינם צאנו של הקב"ה הנמשכים‬ ‫קבועים ועומדים לעצמם חטובים ואחוזים על כח עצמם‬ ‫אך אחר הרועה‪ ,‬ונמשלו כחיות חזקות ועזות שיש להם‬ ‫ועל כח עבודה שלהם לא על השי"ת הבורא ומנהיג‪ ,‬ובזה‬ ‫כח וחיל משלהם ואין להם רועה וכח שולט עליהם‪,‬‬ ‫יוצא משפט ישראל לאור עולם נגד כל באי עולם וכל‬ ‫לעומת ישראל שנמשלו לכבשה ושה המונהגים תחת‬ ‫העולה קפצה פיה ודין משפטם צהיר ובהיר כי הם עמו‪,‬‬ ‫הנהגת רועה מסיבת העדר כח מעצמם‪ ,‬ולזאת האוה"ע‬ ‫ואוה"ע אין בהם חפץ ומה לתבן את הבר‪.‬‬ ‫אף כאשר ירצו לעבוד את השי"ת לזכות בדין ולקבל שכר‪,‬‬ ‫ליקוטים‬ ‫ענין שמחת המסכנא הוא שיהיה נראה שאין הוא הנותן רק מקבל‬ ‫"שב" בדירת ארעי ‪ -‬לשון נייחא‬ ‫מהשי"ת בלא אמצעי‪.‬‬ ‫בחג הסוכות שנכנס אדם תחות צלא דמהימנותא‪,‬‬ ‫איתא בזוה"ק (אמור דף קד‪ ).‬ובעי למהדי למסכני‪ ,‬מ"ט‬ ‫היינו שמפשיט האדם עצמו מכל מיני קביעות‪ ,‬וכל מגמת‬ ‫כגין דחולקא דאינון אושפיזין דזמין‪ ,‬דמסכני הוא‪ .‬פירוש‪,‬‬ ‫חפץ לבבו הוא רק להתמשך אחר רצונו ית'‪ ,‬כמאמרם ז"ל‬ ‫שצריך האדם ליתן להמסכנא ולקבלו כ"כ בטובת עין‬ ‫(סוכה ב‪ ).‬צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי‪ ,‬וכמו שביאר‬ ‫ובגודל נדיבות‪ ,‬עד שלא יהיה נראה כלל לאמצעי בין‬ ‫בזה אזמו"ר הגה"ק [רבינו הק' מאיזביצא] זצללה"ה‬ ‫השי"ת להמקבל‪ ,‬אלא שהמקבל יהיה מכיר בנתינתו הארת‬ ‫שלא נקטו חכמז"ל בלשונם לך לדירת ארעי‪ ,‬אלא שב‬ ‫פניו ית' ממש‪ ,‬כמו שהוא מקבל מידו ית' בלי שום אמצעי‬ ‫בדירת ארעי‪ ,‬כי מלת שב רומז על גודל נייחא שיש למי‬ ‫כלל‪ ,‬ובזה הוא מחדי למסכני‪ .‬ועל ידי זה יראה השי"ת‬ ‫שהוא משרשא וגזעא קדישא מזה שיכול להתמשך אחר‬ ‫לאותו הנותן‪ ,‬שהוא נמי אינו מקבל ע"י אמצעי‪ ,‬אף כי לפי‬ ‫רצונו ית'‪.‬‬ ‫הסדר ממערכת הבריאה צריכה לירד השפעתו ית' דרך‬ ‫(סוד ישרים ליל א' דסוכות אות י')‬ ‫‬ ‫כמוהו הוא יתברך רב להושיע‪ ,‬וזהו על ה' אלהיו‪,‬‬ ‫כמה וכמה לבושים והדרגות‪ ,‬בכל זאת יהיה מכיר‬ ‫כלשון השלך על ה' יהבך‪ ,‬הרומז שישליך את כל עניניו‬ ‫דרך כל אותן הדרגות והלבושים את הארת פניו ית'‪ ,‬כאלו‬ ‫לפניו יתברך ויבטח עליו שבוודאי יעזור לו‪ ,‬וזהו ענין המצות‬ ‫מקבל מבהירות עצמותו ית' בלי שום אמצעי כלל‪ ,‬וזהו‬ ‫סוכה צלא דמהימנותא‪ ,‬המורה לחסות בצל כנפיו יתברך‪,‬‬ ‫שמסיק הזוה"ק ואיחדי לאושפיזין ורוי לון‪ ,‬קב"ה חדי עמיה‪,‬‬ ‫ולזה נרמז בס"ת אשרי" שאל" יעקב" בעזרו" שברו" על" ה'"‬ ‫ואברהם קרי עליה אז תתענג על ה' וגו'‪ ,‬היינו‪ ,‬כי אברהם‬ ‫אלהיו" גי' סוכ"ה עם ד' הרומז לד' מינים‪:‬‬ ‫אבינו הוא מרכבה למדת חסדו‪ ,‬ומי שיש בו כ"כ נדיבות‬ ‫וטובת עין למחדי למסכני‪ ,‬אזי קרי עליה אברהם (ישעיהו נח‬ ‫(תורת אמת (להגה"ק מהר"ל אייגר זצ"ל מלובלין) ‪ -‬סוכות יום א')‬ ‫יד) אז תתענג על ה'‪ ,‬כומר‪ ,‬שמגיע לו זה החסד ע"י יגיע כפו‬ ‫כל בן ישראל יש לו שורש בקדושת סוכה‬ ‫(סוד ישרים שם אות כ"א)‬ ‫ואינו נקרא נהמא דכסופא‪:‬‬ ‫המנהג בין צדיקי הדור‪ ,‬שהאנשים ששמם כשמות‬ ‫"שברו על ה' אלוקיו" ‪ -‬רומז למצות סוכה‬ ‫האושפיזין‪ ,‬מחשבין לשמם לקדושת היום בסוכות‪ ,‬והענין‬ ‫בזה יש לומר על פי דאיתא בכהאריז"ל אשר כל שם שקורין‬ ‫אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו‪ ,‬הפסוק הזה‬ ‫לאדם יש לו שייכות לזה האיש בפנימיות שרשו‪ ,‬וגם שאנו‬ ‫מורה על ב' מדריגות‪ ,‬א' מי שיש לו סייעתא דשמיא מנעוריו‬ ‫רואין ששמם כשם הגדולים ואין בהם אף שמץ מנהגם‪,‬‬ ‫והולך תמיד בארחות יושר‪ ,‬ולא סר מאחת ממצות ה'‪ ,‬הן‬ ‫על כל זה בהפנימיות שלו אם ירצה לעורר אותו ימצא‬ ‫בעשה טוב‪ ,‬והן בסור מרע‪ ,‬רק תמיד לבו שלם עמו לעבודתו‬ ‫בשרשו אותו הכח מקדושת השם שיש לו‪ ,‬ובחג הסוכות‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬ובכל אשר יפנה יצליח בעבודת ה'‪ ,‬על זה נאמר‬ ‫נעשה מבורר בחינת השרש והפנימיות של נפשות ישראל‪,‬‬ ‫אשרי שאל יעקב בעזרו‪ ,‬יורה שזה האיש יש לו תוקף גדול‬ ‫כדאיתא בזוה"ק מאן דאיהו מגזעא ושרשא דישראל יהיב‬ ‫מעצם המצות מעשיות שלו לנצח את כל הקמים עליו מצד‬ ‫תחות צלא דמהימנותא‪ ,‬והוא בחינת יעקב שהיה נקי‬ ‫ההיפוך‪ ,‬והמצות הם לו למגן ולצנה למחסה ולמסתור‪ ,‬ועל‬ ‫בשרש לידתו בלי פסולת‪ ,‬כי כל פסולת שהיה נצרך לצאת‬ ‫זה מורים קדושת הד' מינים שהמצוה הוא בלקיחה ביד‪,‬‬ ‫כבר יצא‪ ,‬וזהו שאמרו חז"ל בגמרא שלע"ל כשיופיע השם‬ ‫ומורים שבכח קדושת המצות מעשיות שבידו יוכל להשען‬ ‫יתברך מלכותו ב"ב ואז יוודע להאומות עובדי כו"ם שישראל‬ ‫שיהיה לו לעזר לכל הצריך לו‪ ,‬ולזה ר"ת "אשרי "שאל "יעקב‬ ‫הם עיקר המכוון‪ ,‬וכל מיני הטובות והתפארות והתענוגים‬ ‫"בעזרו "שברו גימטריא תרי"ג‪ ,‬ונמצא בספה"ק כי אתרו"ג‬ ‫שהיה להאומות ההם היה הכל אפס ותוהו‪ ,‬אז יטענו טענות‬ ‫עם הג' מינים גם כן גימ' תרי"ג‪ ,‬וזה מורה גם כן על דברינו‬ ‫גדולות כלום כפית כו' ויותן לנו עתה התורה‪ ,‬והטענה הזאת‬ ‫כי המצות מעשיות כשהם בשלימות המה לעזר ולסעד‪,‬‬ ‫לא יהיה מפשוטי אנשים שבהם רק מכח הסטרא שלהם‬ ‫ונותנים תוקף ועוז לנפשות המשמרים ועושים אותם‪ ,‬ויש‬ ‫שיבוא בטענות גדולות‪ ,‬ועיקר הבירור יהיה ע"י מצות סוכה‬ ‫מדרגה ב' לאיש אשר אין לו כל אלה‪ ,‬ולא היה לו הסייעתא‬ ‫שלא יוכלו לקיים ויבעטו‪ ,‬והוא מפני שאין להם אחיזה‬ ‫לעשות מצותיו יתברך כראוי‪ ,‬אף שכל ימיו היה משתדל‬ ‫בגזעא ושרשא דישראל‪ .‬כי עיקר ענין סוכה הוא פנימיות‬ ‫לעשות ולשמור לא עלתה בידו‪ ,‬ואדרבה עבר עליו ענינים‬ ‫והאור המקיף שהוא בחי' המקור והשרש‪ ,‬והוא שייך רק‬ ‫אשר לב הנפש ההוא מר לו מאוד בהכירו את שפל ערכו‪ ,‬על‬ ‫למאן דאיהו מגזעא ושרשא דישראל וכנ"ל‪:‬‬ ‫זה נאמר שברו על ה' אלהיו‪ ,‬יורה שישליך על ה' יהבו‪ ,‬כי הוא‬ ‫יתברך יעזור לו מחמת שהוא רואה שאין לו מצד עצמו שום‬ ‫(תורת אמת שם)‬ ‫דבר להוושע‪ ,‬רק להיות בה' בטחונו אשר גם לאיש שפל‬ ‫מכתב לעורכי הגיליון‬ ‫בס"ד‪ ,‬לכבוד עורכי גליון החשוב "ממעין השילוח"‪.‬‬ ‫א‪ ).‬בגליון הקודם הובא מאמר מספר "סוד ישרים" בביאור מהו הנס הגדול שלא אירע טומאה לכהן גדול ביוה"כ‪ ,‬וכמדומה שהביאור‬ ‫לא היה מבואר ומובן כ"כ‪ .‬אבל הנה זה מצאתי בס' מי השילוח ח"ב פרשת תצוה הובא ג"כ המאמר באריכות לשון ובהרחבת הביאור (ולמדנו‬ ‫מזה שזאת התורה מקורם מבית אבא מהה"ק מאיזביצא זצ"ל והרבה מאמרי בית יעקב וסוד ישרים כיוצא בו אף שלא הזכירוהו בשמו)‪ .‬ושם נתבאר שכל סיבת מכשול‬ ‫החטא של מקר"ל מקורו הוא מגיאות כשהאדם חושב שיש לו כח והויה בפני עצמו‪ .‬ויש לברר אצל הבקיאים ויודעי דבר אם יש לרעיון זה‬ ‫עוד מקורות בספרים אחרים‪ ,‬או שפרשנות זו יחודית לסגנון דרך הקודש של בית מדרשו של איזביצא‪ ,‬וז"ל הספר‪:‬‬ ‫רבוע יהיה כפול (כ"ח ט"ז)‪ ,‬ותרגומו עיף‪ .‬עיף מורה על כלי קיבול ריק ומעופף‪ ,‬היינו שהחושן רומז שלב אהרן היה מלא רצון‬ ‫ואהבה ולא סר מלבו אף רגע לצעוק הושיעה אדוני המלך‪ ,‬וזה שאיתא (במסכת אבות פ"ה מ"ז) שאחת מעשרה נסים שנעשו מקדש‬ ‫שלא אירע קרי לכהן גדול ביום כפור‪ ,‬ובאמת הלא עשו בה השתדלות לזה כדאיתא בגמ' (יומא יט‪ ):‬שפרחי כהונה היו מכין לפניו‬ ‫באצבע צרדא כדי שלא יישן‪ ,‬אכן אם היה לבו מתנמנם ופוסק רגע לצעוק להשי"ת לא היה מועיל כל השתדלות בזה‪ ,‬שבמקום‬ ‫המקדש שהיה עיני כל ישראל אליו שהוא מורה לישראל שאין שום הויה בעולם רק השי"ת לבדו‪ ,‬וכן כהן הגדול שהוא מובחר‬ ‫נפשות ישראל ומדוגל בכח עבודתו ויום הכפורים הוא יום המדוגל בשנה שהוא נעלה ונסתר מכל מערכת ההנהגה‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫במדרש (רבה בראשית ג) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד זה יום הכפורים‪ ,‬ואחד הוא‬ ‫שאינו במספר השיתוף כדאיתא בזוהר חדש (בראשית ב‪ ).‬קב"ה אקרי אחד‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫וכו' קב"ה אקרי ראשון ובמדרש (רבה נשא פי"ג) יום אחד יום ראשון אינו אומר‬ ‫להפצת אור תורת רבוה"ק זיע"א‬ ‫אלא יום אחד וכשם שאמר יום אחד יאמר יום שנים יום שלשה‪ ,‬אלא למה‬ ‫אמר יום אחד שעד שהקב"ה היה יחידי בעולמו מתאוה לדור עם בריותיו‪,‬‬ ‫לרפואת הרב לוי מרדכי בן פייגה דבורה‬ ‫ולכן איתא בגמ' (יומא כ‪ ).‬השטן בגימטריא שס"ד וביום הכפורים אין לו רשות‬ ‫לרפו"ש בתוך שאר חולי ישראל‪.‬‬ ‫לקטרג וכדאיתא בזוה"ק (תצוה קפה‪ ).‬העצה בשעיר המשתל לדחות קטרוגו‪ ,‬דא‬ ‫איהו ההוא חדוה דההוא דלטוריא בגין דקב"ה יעיל עמיה גורל וכו' (וכמו שנתבאר‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫בענין יו"כ)‪ ,‬ולכן אם היה הכהן הגדול שוכח רגע אחת מלשית ה' לנגדו והיה‬ ‫חושב שיש לו איזה כח והויה בפני עצמו היה לו מכשול‪ ,‬שענין מכשול הזה‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫שנקרא בתורה מקרה‪ ,‬היינו שנדמה לאדם שיש מקרה בעולם בלא השגחה‬ ‫זכות רבינו בעל המי השלוח זיע"א תגן עליו להיוושע‬ ‫פרטית‪ ,‬ומזה נדמה לאדם שיש לו כח הויה בפני עצמו‪ ,‬וזה הוא גיאות‬ ‫בכל טוב סלה‬ ‫שהאדם מתגאה‪ ,‬שזה שורש היצר הזה והחטא הזה שבא מגיאות שהאדם‬ ‫מתגאה ונדמה לו שיש לו כח השפעה‪ ,‬וכמו שמצינו שבמסכת סוטה נזכר כל‬ ‫נתנדב להצלחת הבה"ח אהרן קרמר נ"י‬ ‫עניני גיאות וגודל היזקם‪ ,‬ובגמ' (שבת קי‪ ).‬הרוצה שיסרס תרנגול יטול כרבלתו‬ ‫נתנדב ע"י משפחתו‪.‬‬ ‫ומסתרס מאליו ומסיק שם דרמות רוחא היא דנקיטא ליה לפי שאין לו גיאות‬ ‫אין לו תאוה‪ ,‬ועיקר העצה נגד יצר הזה הוא שפלות והכנעה מהכרת רוממות‬ ‫הש"י‪ ,‬וכן היה נס גדול בכהן גדול שאם היה נמצא דמיון בנפשו שום כח הויה‬ ‫לע"נ הרה"ח ר יצחק מנדל ב"ר ישעיה שנור ז"ל‬ ‫בפני עצמו היה שולט עליו הקטרוג חס ושלום וזה היה רק בדרך נס‪ .‬עכל"ק‪.‬‬ ‫נלב"ע י"ד תמוז תשפ"א‬ ‫הונצח ע"י משפחתו שיחי'‬ ‫ב‪ .‬מתוך עיון ולימוד בספר "מי השילוח"‪ ,‬ראיתי שישנו שם הרבה עניני סגולות‬ ‫של אמירת פסוקים וגם כל מיני סוגי רמזים מיוחדים במינם‪ ,‬וכמדומה שאינו מצוי‬ ‫כזאת בספרי בניו וצאצאיו זלה"ה לא מצאנו זה וכל שכן בשאר ספרי תלמידי‬ ‫פשיסחא‪ .‬ואציין כעת מה שזכור לי‪ .‬א) סגולה לראש השנה להנצל מכל רע שלא‬ ‫ימוש מהאדם תיבת "מלך" (מה"ש ח"ב ר"ה)‪ .‬ב) סגולה להינצל מבולמוס ביו"כ לומר‬ ‫הפסוק של המן "ויקראו בני ישראל את שמו מן וגו'"‪ .‬ג) בעת המגיפה להינצל‬ ‫לומר הפסוק "ויהיה ה' לי למשגב ואלוהי לצור מחסי" (ס' נאות דשא)‪ .‬ואולי תוכלו‬ ‫בהזדמנות ללקט כל עניני הסגולות מהספר הנפלא והעמוק הזה לתועלת הכלל‪.‬‬ ‫תודות וברכות לרוב‪.‬‬ ‫(‪)----‬‬ ‫עימוד ועיצוב‪' :‬ואנוהו' ‪05331.05646‬‬ ‫בשורה טובה לדורשי ה' וטובו‬ ‫זמני השיעורים הקבועים המתקיימים בעזהשי"ת מידי שבוע‬ ‫מאת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספרי רבותינו הקדושים מאיז'בצא וראדזין זיע"א‬ ‫ביום רביעי בלילה בשעה ‪23:00‬‬ ‫שיעור באנגלית ביום שלישי בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫ביום שני בערב בשעה ‪21:00‬‬ ‫בבית המדרש דרוהביטש‬ ‫בבית המדרש ראדזין‬ ‫בבית החסידים 'סטוטשין'‬ ‫רחוב מלאכי ‪ 9‬בעיה"ק ירושלים‬ ‫רחוב חיים מיכלין ‪ 3‬בית וגן‬ ‫ברחוב גבעת משה ‪5,‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫לקבלת הגיליון השבועי במייל נא לשלוח מייל ל ‪ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫‪To receive the weekly newsletter by email, please send an email to ri0583256436@gmail.com‬‬ ‫דורשי ה' החפצים לזכות את הרבים באור תורה וליטול חלק בהוצאת הגליון‪ ,‬נא לפנות למערכת במספר ‪058-‬‬ ‫‪ 3256436‬או ע"י כתובת מייל ‪ ri0583256436@gmail.com‬ושכרו הרבה מאד על פי פעלו‪.‬‬ ‫להשיג את ספרי רבותינו הקדושים במייל של המערכת‬ ‫יו"ל ע"י עמותת מורשת בית איז'בצא ראדזין ע"ר‬