מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — סוכות (2026-09-21)

גליון 526
מעדני הפרשה בס"ד
רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – חג הסוכות תשפ"ז
ימים יוצרו ולו אחד בהם ארבעת המינים
וכך יתפרש הפסוק :ימים 'יוצרו ולו' הקב"ה ברא 354 עניינם של ארבעת המינים הוא לשמוח בהם ולהודות
ימים בשנה( ,ימות הלבנה) כמנין 'יוצרו ולו' ,וקידש לבורא יתברך שהעניק לנו כל מיני טוב בעולמו.
מתוכם מקראי קודש כמנין 'אחד בהם' ,היינו .60 האתרוג הוא פרי משובח מאוד ,יש בו מעלות רבות
כי יש בשנה 8ימי חג ,היינו ,ראשון של פסח ,אחרון של שמיוחדות לו ,הדר ויופי ,הרבה סוגי גידולים ,בליטות,
פסח ,שבועות ,ב' ימי ר"ה ויום הכיפורים ,ב' ימי סוכות, אבנט ,מוכתר בפיטם ,מגוון צבעים ,ריח טוב ,דר באילן
הרי 8ימי חג ועוד 52שבתות ,סך הכל .60 משנה לשנה ,טעם טוב כשמתבשל ועוד.
הלולב ,הוא עץ גבוה ומרשים בקומתו.
אזמין לסעודתי אושפיזין עילאי ההדס הוא עץ רחב ,כשמו :עץ עבות.
'עילאי' (עם י' בסוף התיבה) בלשון ארמית זה לשון הערבה דומה לירק גם בצבעה וגם בגדילתה על מים וגם
רבים (פי' האושפיזין החשובים) כאשר הכוונה על בעלים הירוקים הטריים שלה.
שבעת האושפיזין ,אברהם יצחק יעקב וכו' ,אך בלשון אכן ,מעבר לכל העניינים הרוחניים שטמונים בהם ,לב,
יחיד ייאמר 'עִלָּאָּה'. שפתיים ,עיניים וכו' ,הרי שצריך להתבונן בהם ולראות
בחג הסוכות זכינו לשני מצוות עיקריות ,האחת מצות את המגוון המיוחד של כל ארבעת המינים ולשמוח בהם
סוכה והשנית מצוות ד' מינים המכונה בלשון חז"ל ולהודות על כל הטוב והשפע שהשי"ת העניק לנו להנות
מצוות לולב כדברי המדרש תנחומא ויקרא ,המבטא בהם את בניו ,עמו ישראל אשר בחר בהם מכל העמים.
את חשיבות הימים שבין יוה"כ לסוכות' :זה עסוק
בסוכתו וזה בלולבו' ,כאשר הכוונה כמובן לכל הד' אחודה נא חידה
מינים ,ובספה"ק האריכו לבאר הקשר בין ב' המצוות. מידי שנה בחודש תשרי ,קוראים בכל חמשת החומשים,
בראשית בשבת בראשית ,שמות בצום גדליה ,ויקרא
במצות לולב ישנם שבעה פריטים ,שהם :אתרוג ,לולב,
ביוה"כ ,במדבר בכל יום מימי חג הסוכות ,דברים
ב' ערבות וג' הדסים ,וכנגדם יש במצות סוכה שבעה
בשמחת תורה.
אושפיזין ,המוזכרים כולם יחד בכל יום אך כל אחד
היכי תמצי ,חמש ימי שני בזה אחר זה ,שבוע אחרי
מכוון שבעת ימי החג.
שבוע ,שבהם יש קריאת התורה בציבור ,ובכל שבוע ביום
לפי דברינו יוצא ,שכשם שכל ז' הפריטים שבד' מינים שני קוראים בחומש אחר ,כך שבמשך חמשת השבועות
נחשבין כיחידה אחת 'לולב' ,כך שבעת האושפיזין קוראים בכל חמשת חומשי התורה ואין חוזרים על אף
יקראו כיחידה אחת ואז מתאים לומר גם 'אושפיזין חומש פעמיים?
עִלָּאָּה'. רמז :אנחנו בעיצומו ,ועל פי הלוח ,זה יקרה גם בשנה
עלאה מרמז בתוכו את ארבעת המינים ערבות לולב הבאה עלינו לטובה ,תשפ"ח .וסדר הקריאות בימי שני
אתרוג הדסים הם :דברים ,שמות ,ויקרא ,במדבר ,בראשית.
שבעת המינים יחי ראובן ואל ימות
ואוסיף לדבריו :כפי שהזכרנו כי ט"ו תשרי הוא יום משה רבינו ברך את ראובן בברכת 'יחי ראובן ואל ימות'
תחילת עונת הזרע ,והתורה מונה את שבעת המינים לכאורה יש כאן כפל לשון ,אם יחיה ודאי לא ימות.
שנתברכה בהם ארץ ישראל ,הרי כנגדם יש את ד' בגמ' ברכות דרשו ,כי השם ראובן מתפצל לשני מילים:
המינים שיש בהם שבעה דברים :ג' הדסים ,ב' ערבות, 'ראו-בן' ,לפי זה נוכל לדרוש ,כי צדיק ממשיך לחיות גם
לולב ואתרוג ,הרי שבע דברים כנגד שבעת המינים אחר מותו ,ע"י שבניו ממשיכים בדרכו ובמורשתו ,כמו
שנשתבחה בהם ארץ ישראל ובנטילת מינים אלו וקיום שנאמר לגבי יעקב 'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'.
המצוה ,משפיע שפע לזרע הארץ ביום זה שהוא מעין וזה פירוש' ,יחי ראו-בן ואל ימות' ,שממשיך לחיות
ראש השנה לעונת הזרע כאמור. כאשר רואים את בניו הולכים בדרכיו וממילא ואל ימות,
שקרוי חי אף אחר מיתתו.
ראשון לחשבון עֲונות
אף חבב עמים
איתא במדרש על הפסוק 'ולקחתם לכם ביום הראשון'
פירש"י 'מלמד שחיבב המקום את ישראל' ,זה נרמז
ראשון לחשבון עֲונות ,הכיצד? (פי' שלכאורה למחרת
במילה 'חבב' גימ' י"ב ,היינו י"ב השבטים.
יוה"כ שנמחל הכל ,מתחיל חשבון עֲונות ,ולמה פירשו
פרשת חג הסוכות ,שנה י"א מעדני הפרשה בס"ד ,עמוד ב'
ומה הגוי רואה? פסח הוא רואה כוסות יין וגדרות שביום הראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עֲונות?)
מלחיצים ,שבועות הוא רואה גשר צר ומחניק, ומאריך שם לבאר כי בימים שבין יוה"כ לחג הסוכות
ובסוכות הוא רואה בית כלא ,אשרינו אשרינו וברוך כ"א עסוק בבניית הסוכה ובקניית ד' מינים ושאר
אשר בחר בנו מכל העמים והבדילנו מן התועים. ההכנות לחג ואין פנאי לחטא ,ולכן רק ביום הראשון
של סוכות הוא ראשון לחשבון עֲונות.
אותיות סכה
כתב לי בעל 'עמלים בתורה' רעיון יפה בשם אביו.
ידוע כי אותיות סכ"ה מרמזים על שלשה סוגי סוכה
הכשרים :האות ס' סגורה מכל ד' רוחותיה בד' דפנות. הקב"ה אמר לנח אחר יציאתו מן התיבה' :עוד כל ימי
הארץ ,זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחורף' ופירש"י שם,
האות כ' בנויה מג' דפנות ,כי סוכה די לה בג' דפנות
שהשנה מחולקת לששה עונות הללו ,עונה ראשונה
(סוכה ב .).ואילו צורת אות ה' היא ב' דפנות ועוד דופן
קטנה מצידה השלישי ,כדאיתא בגמ' 'שתים כהלכתן היא עונת זרע :מיום ט"ו תשרי עד י"ד כסלו ,עונת קור:
ושלישית אפילו טפח' (סוכה ו.). ט"ו כסלו עד י"ד שבט וכו' עיי"ש.
ולפי"ז אפשר לפרש בדברי המדרש שיום ט"ו תשרי
רמז להלכות הסוכה מהגר"א הוא 'ראשון לחשבון עונות' היינו היום הראשון של
לכבוד יומא דהילולא דמרנא הגר"א מוילנא זיע"א בג' עונה ראשונה מעונות השנה הללו ,וזה מתאים ומיוחד
דחוה"מ סכות נצטט אמרה נאה מהגר״א זיע״א על ליום זה שבו נוטלין את ד' המינים שסגולתם להשפיע
מידות הסוכה ופרטיהן: שפע ביבול זרע השדה כפי שאנו אומרים ומתפללים
בספר תהילים (קח ,ח) 'אחלקה שכם ועמק סוכות בתפילות ההושענות כידוע.
אמדד'( ,פסוק זה נסוב בענין יוסף ושכם – 'ולמקנהו עשה סוכות'
(בראשית לג ,יז) ואין הכוונה כאן בענין חג הסוכות( .מצודות דוד), שלש רגלים
כותב הגר"א כי מרמז בזה מידות הסוכה ,כדלהלן: בפרשת בלק מסופר כי בלעם נסע אל בלק ברצותו
א .גובה סוכה צריך להיות לפחות י׳ טפחים (סוכה ב.). לקלל את בני ישראל ח"ו ,וה' שלח לו מלאך לשטן
ב .רוחב הדופן לפחות ז׳ טפחים (סוכה ג .רש״י ד״ה ור״י סבר). 'ויפתח ה' את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך
ג .ב׳ דפנות כהלכתן (ז״ט) ושלישית אפילו טפח (סוכה ו.): כי הכיתני זה שלש רגלים' פירש"י 'רמז לו ,אתה
ד .סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה פסולה (סוכה ב.). מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה'
ועתה יבואר הפסוק כמין חומר: והמתבונן בזה יראה כי לשון הפסוקים המספרים על
'אחלקה שכם' היינו אם נחלק כל אות מהמילה 'שכם' המכשולות שעמדו בדרכו של בלעם ,מרמזים את
למחצית נגיע ל'עמק סוכות אמדד' (מידות הסוכה המדויקות).
שלשת הרגלים.
ש – (מספרה )300מחציתה .150זוהי המידה בדפנות בטפח
'משעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה' מרמז על פסח
מרובע ,דופן רוחב ז׳ בגובה י׳ = ,70ב׳ דפנות הרי לנו 140ו
וחג המצות אשר שותים בו ד' כוסות מיין ה'כרמים',
דופן שלישית רוחב 1טפח בגובה 10הרי יחד 150טפחים.
כ – ( )20מחציתה .10זהו גובה הסוכה המינימלי 10טפחים.
בנ"י משמרים את חג הפסח בגדרות וסייגים לרוב,
בחינת 'גדר מזה וגדר מזה'.
מ )40( -מחציתה .20זהו גובה הסוכה המקסימלי 20אמות.
הוסיף מרן רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק״ל נדבך נוסף: 'מקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל' מרמז על
'ועמק סוכות' -היינו ה׳פנים׳ שבסוכה הוא לפחות ז' חג עצרת זמן מתן תורתנו ,עצרת מלשון צר ,כי דרך
על ז' טפחים ,שהם 49טפחים' :אמדד' בגימטריה .49 התורה היא דרך סלולה ואין לנטות ימין ושמאל.
'ותרבץ תחת בלעם' זהו חג הסוכות שבו אנו מרותקים
גוג ומגוג
למקומנו בהיותנו חייבים לישב בסוכה.
בשבת חול המועד קוראין הפטרת 'גוג ומגוג' שם מסופר
על המלחמה שתתנהל כנגד גוג ומגוג והמפלה שינחלו, זה ההבדל בין הגוי המגושם לבין היהודי המרומם:
אך כמובן שאותה מלחמה תהיה כנגד כל שבעים האומות היהודי רואה בפסח אמונה וחירות ודבקות בבורא,
שהיו כשבעים זאבים שכל שנות הגלות רצו לטרוף את בשבועות רואים את הקולות והלפידים ואין לך בן
עם ישראל ככבשה. חורין ממי שעוסק בתורה ,ובסוכות חשים אנו בצילא
אכן 'גוג ומגוג' בגימ' ,70כנגד שבעים האומות. דמהימנותא כבבית המלך מוקפים בענני הכבוד וכו'
הגליון לעילוי נשמת
ידיד נפשי הרה"ח ר' אברהם יצחק הלוי ריינר ז"ל ,מחבר הושענות מבוארות אשר נלב"ע בעת נעילת שער ביום הכיפורים.
המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה ,יכתוב לי בכתובת הנ"ל ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשה.
maadoney@gmail.com
בס"ד
יום חמישי ערב חג הסוכות תשפ"ז.
לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'.
ידועה הבדיחה על קמצן שנכנס עם רכבו לתחנת דלק ושאל :כמה עולה טיפת דלק?
המתדלק ענה :טיפה זה בחינם! 'טפטף לי פול' ביקש הקמצן.
אנחנו חיים בדור של חד פעמי ,אינסטנט ,רוצים חדש כל הזמן ,לא חזרה על מה שכבר שמענו.
אולי זה נכון לגבי ענייני העולם הזה ,אבל ביהדות זה לא כך ,אנו חוזרים על אותה נוסח תפילה 3פעמים ביום ,חוזרים על גמרא ומשניות
שוב ושוב ,קוראים בתורה כל שנה אותם פרשיות ואותו חומש רש"י ותרגום אונקלוס.
מטפטפים ומטפטפים עד שזה חודר ,כמו רבי עקיבא והמים שטפטפו וחוררו את האבן.
אנשים שואלים אותי מאיפה הכוחות לקבל כל דבר באמונה בלי אנחה ,הרי לא נולדים ככה.
התשובה :כ 18-שנה ישבתי בשיעורו של המגיד רבי מרדכי דרוק זצ"ל והוא היה מטפטף ללא הרף 'אלעס מאכט בורא עולם' שוב ושוב,
'אין עוד מלבדו' עוד פעם ועוד פעם ,יום יום בלי גיוון ,וזה טפטף פול ,אני מכיר כמה וכמה אנשים שישבו בשיעוריו וכולנו חיים את
הגישה הזאת שהשפיעה עמוק לתוך מציאות החיים.
גם אנשים שהם לא בדרגה כזו ,זה השפיעה עליהם ,בחינת 'האמנתי כי אדבר' שפירשו צדיקים ,שדיבורי אמונה גורמים אמונה ,גם אם זה
מתחיל בדיבור בלבד ,מן השפה ולחוץ ,בלי התעמקות המחשבה.
לפני כמה שבועות ,ניגש אלי יהודי בביהמ"ד ואומר לי בסגנון חז"ל' :אתה יושב בלייקווד ומצודתך פרוסה בביתר עילית'.
מה הסיפור? שאלתי.
האיש מספר :מאז שכתבת על הסיפור עם היהודי שקיבל על עצמו שלא לדבר כשהולך לטבול במקווה ,בעקבות ברכת הרבי מטאש
זיע"א ,קיבלתי על עצמי את הקבלה ,קרה לי יום אחד ,שנכנסתי למקווה הורדתי את החליפה ויהודי שואל אותי איפה המגבות? ועניתי לו
ואז נזכרתי בקבלה והתלבטתי מה לעשות? מיד עלה לי הרעיון ,הלבשתי את החליפה ,יצאתי מהמקווה ,חזרתי שוב פנימה והתברר
למפרע שהכניסה הקודמת לא היתה הכניסה לטבול במקווה.
הוא אשר אמרתי :מטפטפים ,מטפטפים ואין לי מושג איפה זה תופס.
חג הסוכות הוא החג האהוב עלי ,יתכן שזה קשור לעובדה ,שלאבי היה מנהג ,מדי לילה בחצות ,הבית היה ננעל מבפנים וכל הילדים היו
צריכים להיות כבר בבית ,למעט חג הסוכות ,שזה היה השבוע היחיד בשנה שיכולתי להסתובב בלילות ולחזור הביתה מאוחר ,הלכנו
לשמחות בית השואבה ,אבא היה גם הוא חוזר מאוחר משמחות בית השואבה שהיה מנגן שם וגם אז הלך לסוכה לישון.
ואולי זה בכלל משהו בגנים שאבי החדיר לנו ,אבא ז"ל כמעט לא היה יוצא מהסוכה כל שבעת הימים ,בבית הכנסת היה יושב בסוכה,
כשניגן בשמחת בית השואבה והיה הפסקה ,היה מיד הולך לסוכה ,כאן נתגלתה אהבתו העצומה למצוות ,בחוה"מ ידענו שאין מצב לבקש
שיסע איתנו לטיול ,בפסח כן בסוכות לא ,וכנראה זה השתרש בי ומידי שנה אני כבר מחכה לחג החביב הזה.
ואת כל זה אני מטפטף לכם ,שתדעו ותזכרו :מה שאתם עושים ,אתם משדרים לילדים שלכם בתת מודע וזה משפיע ,לפעמים בכיוון הזה
ולפעמים בהיפך הקיצוני ,על כן ,נשתדל לשמש דוגמא אישית טובה ובעיקר נינוחה ושלווה.
חידה אשאל מענייני דיומא:
5ימי שני בשבוע ,בזה אחר זה ,בכל אחד מהם קוראים בחומש אחר ,כל חמשת החומשים ,בלי לחזור על אחד מהם פעמיים .בגליון יש
רמזים לתשובה.
נ.ב .איך יש לקיים את ה'ושמחתם' בארבעת המינים ,איך זה גורם שמחה ,מה מיוחד דוקא באלו (כפשוטו)?
א' דסוכות הוא ראשון לחשבון עוונות ,או לחשבון עונות?
לכבוד יארצייט הגר"א ,ווארט נפלא שמרמז הלכות סוכה בפסוק בתהילים.
כל זה בעוד בתוככי הגליון מעדני הפרשה המצו"ב maadoney@gmail.com .הדפיסו ותזכו הרבים,
בברכת שבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין
לבקשת הצטרפות או כל שאלה או הערה והארה ,כתבו לי בכתובת דלהלן
maadoney@gmail.com
