gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מעדני הפרשה · Maadoney Haparshah — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪526‬‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‬ ‫רעיונות והגיגים בפרשת השבוע מאת הר' ישראל אהרן קלצקין – חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫ימים יוצרו ולו אחד בהם‬ ‫ארבעת המינים‬ ‫וכך יתפרש הפסוק‪ :‬ימים 'יוצרו ולו' הקב"ה ברא ‪354‬‬ ‫עניינם של ארבעת המינים הוא לשמוח בהם ולהודות‬ ‫ימים בשנה‪( ,‬ימות הלבנה) כמנין 'יוצרו ולו'‪ ,‬וקידש‬ ‫לבורא יתברך שהעניק לנו כל מיני טוב בעולמו‪.‬‬ ‫מתוכם מקראי קודש כמנין 'אחד בהם'‪ ,‬היינו ‪.60‬‬ ‫האתרוג הוא פרי משובח מאוד‪ ,‬יש בו מעלות רבות‬ ‫כי יש בשנה ‪ 8‬ימי חג‪ ,‬היינו‪ ,‬ראשון של פסח‪ ,‬אחרון של‬ ‫שמיוחדות לו‪ ,‬הדר ויופי‪ ,‬הרבה סוגי גידולים‪ ,‬בליטות‪,‬‬ ‫פסח‪ ,‬שבועות‪ ,‬ב' ימי ר"ה ויום הכיפורים‪ ,‬ב' ימי סוכות‪,‬‬ ‫אבנט‪ ,‬מוכתר בפיטם‪ ,‬מגוון צבעים‪ ,‬ריח טוב‪ ,‬דר באילן‬ ‫הרי ‪ 8‬ימי חג ועוד ‪ 52‬שבתות‪ ,‬סך הכל ‪.60‬‬ ‫משנה לשנה‪ ,‬טעם טוב כשמתבשל ועוד‪.‬‬ ‫הלולב‪ ,‬הוא עץ גבוה ומרשים בקומתו‪.‬‬ ‫אזמין לסעודתי אושפיזין עילאי‬ ‫ההדס הוא עץ רחב‪ ,‬כשמו‪ :‬עץ עבות‪.‬‬ ‫'עילאי' (עם י' בסוף התיבה) בלשון ארמית זה לשון‬ ‫הערבה דומה לירק גם בצבעה וגם בגדילתה על מים וגם‬ ‫רבים (פי' האושפיזין החשובים) כאשר הכוונה על‬ ‫בעלים הירוקים הטריים שלה‪.‬‬ ‫שבעת האושפיזין‪ ,‬אברהם יצחק יעקב וכו'‪ ,‬אך בלשון‬ ‫אכן‪ ,‬מעבר לכל העניינים הרוחניים שטמונים בהם‪ ,‬לב‪,‬‬ ‫יחיד ייאמר 'עִלָּאָּה'‪.‬‬ ‫שפתיים‪ ,‬עיניים וכו'‪ ,‬הרי שצריך להתבונן בהם ולראות‬ ‫בחג הסוכות זכינו לשני מצוות עיקריות‪ ,‬האחת מצות‬ ‫את המגוון המיוחד של כל ארבעת המינים ולשמוח בהם‬ ‫סוכה והשנית מצוות ד' מינים המכונה בלשון חז"ל‬ ‫ולהודות על כל הטוב והשפע שהשי"ת העניק לנו להנות‬ ‫מצוות לולב כדברי המדרש תנחומא ויקרא‪ ,‬המבטא‬ ‫בהם את בניו‪ ,‬עמו ישראל אשר בחר בהם מכל העמים‪.‬‬ ‫את חשיבות הימים שבין יוה"כ לסוכות‪' :‬זה עסוק‬ ‫בסוכתו וזה בלולבו'‪ ,‬כאשר הכוונה כמובן לכל הד'‬ ‫אחודה נא חידה‬ ‫מינים‪ ,‬ובספה"ק האריכו לבאר הקשר בין ב' המצוות‪.‬‬ ‫מידי שנה בחודש תשרי‪ ,‬קוראים בכל חמשת החומשים‪,‬‬ ‫בראשית בשבת בראשית‪ ,‬שמות בצום גדליה‪ ,‬ויקרא‬ ‫במצות לולב ישנם שבעה פריטים‪ ,‬שהם‪ :‬אתרוג‪ ,‬לולב‪,‬‬ ‫ביוה"כ‪ ,‬במדבר בכל יום מימי חג הסוכות‪ ,‬דברים‬ ‫ב' ערבות וג' הדסים‪ ,‬וכנגדם יש במצות סוכה שבעה‬ ‫בשמחת תורה‪.‬‬ ‫אושפיזין‪ ,‬המוזכרים כולם יחד בכל יום אך כל אחד‬ ‫היכי תמצי‪ ,‬חמש ימי שני בזה אחר זה‪ ,‬שבוע אחרי‬ ‫מכוון שבעת ימי החג‪.‬‬ ‫שבוע‪ ,‬שבהם יש קריאת התורה בציבור‪ ,‬ובכל שבוע ביום‬ ‫לפי דברינו יוצא‪ ,‬שכשם שכל ז' הפריטים שבד' מינים‬ ‫שני קוראים בחומש אחר‪ ,‬כך שבמשך חמשת השבועות‬ ‫נחשבין כיחידה אחת 'לולב'‪ ,‬כך שבעת האושפיזין‬ ‫קוראים בכל חמשת חומשי התורה ואין חוזרים על אף‬ ‫יקראו כיחידה אחת ואז מתאים לומר גם 'אושפיזין‬ ‫חומש פעמיים?‬ ‫עִלָּאָּה'‪.‬‬ ‫רמז‪ :‬אנחנו בעיצומו‪ ,‬ועל פי הלוח‪ ,‬זה יקרה גם בשנה‬ ‫עלאה מרמז בתוכו את ארבעת המינים ערבות לולב‬ ‫הבאה עלינו לטובה‪ ,‬תשפ"ח‪ .‬וסדר הקריאות בימי שני‬ ‫אתרוג הדסים‬ ‫הם‪ :‬דברים‪ ,‬שמות‪ ,‬ויקרא‪ ,‬במדבר‪ ,‬בראשית‪.‬‬ ‫שבעת המינים‬ ‫יחי ראובן ואל ימות‬ ‫ואוסיף לדבריו‪ :‬כפי שהזכרנו כי ט"ו תשרי הוא יום‬ ‫משה רבינו ברך את ראובן בברכת 'יחי ראובן ואל ימות'‬ ‫תחילת עונת הזרע‪ ,‬והתורה מונה את שבעת המינים‬ ‫לכאורה יש כאן כפל לשון‪ ,‬אם יחיה ודאי לא ימות‪.‬‬ ‫שנתברכה בהם ארץ ישראל‪ ,‬הרי כנגדם יש את ד'‬ ‫בגמ' ברכות דרשו‪ ,‬כי השם ראובן מתפצל לשני מילים‪:‬‬ ‫המינים שיש בהם שבעה דברים‪ :‬ג' הדסים‪ ,‬ב' ערבות‪,‬‬ ‫'ראו‪-‬בן'‪ ,‬לפי זה נוכל לדרוש‪ ,‬כי צדיק ממשיך לחיות גם‬ ‫לולב ואתרוג‪ ,‬הרי שבע דברים כנגד שבעת המינים‬ ‫אחר מותו‪ ,‬ע"י שבניו ממשיכים בדרכו ובמורשתו‪ ,‬כמו‬ ‫שנשתבחה בהם ארץ ישראל ובנטילת מינים אלו וקיום‬ ‫שנאמר לגבי יעקב 'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'‪.‬‬ ‫המצוה‪ ,‬משפיע שפע לזרע הארץ ביום זה שהוא מעין‬ ‫וזה פירוש‪' ,‬יחי ראו‪-‬בן ואל ימות'‪ ,‬שממשיך לחיות‬ ‫ראש השנה לעונת הזרע כאמור‪.‬‬ ‫כאשר רואים את בניו הולכים בדרכיו וממילא ואל ימות‪,‬‬ ‫שקרוי חי אף אחר מיתתו‪.‬‬ ‫ראשון לחשבון עֲונות‬ ‫אף חבב עמים‬ ‫איתא במדרש על הפסוק 'ולקחתם לכם ביום הראשון'‬ ‫פירש"י 'מלמד שחיבב המקום את ישראל'‪ ,‬זה נרמז‬ ‫ראשון לחשבון עֲונות‪ ,‬הכיצד? (פי' שלכאורה למחרת‬ ‫במילה 'חבב' גימ' י"ב‪ ,‬היינו י"ב השבטים‪.‬‬ ‫יוה"כ שנמחל הכל‪ ,‬מתחיל חשבון עֲונות‪ ,‬ולמה פירשו‬ ‫פרשת חג הסוכות‪ ,‬שנה י"א‬ ‫מעדני הפרשה‬ ‫בס"ד‪ ,‬עמוד ב'‬ ‫ומה הגוי רואה? פסח הוא רואה כוסות יין וגדרות‬ ‫שביום הראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עֲונות?)‬ ‫מלחיצים‪ ,‬שבועות הוא רואה גשר צר ומחניק‪,‬‬ ‫ומאריך שם לבאר כי בימים שבין יוה"כ לחג הסוכות‬ ‫ובסוכות הוא רואה בית כלא‪ ,‬אשרינו אשרינו וברוך‬ ‫כ"א עסוק בבניית הסוכה ובקניית ד' מינים ושאר‬ ‫אשר בחר בנו מכל העמים והבדילנו מן התועים‪.‬‬ ‫ההכנות לחג ואין פנאי לחטא‪ ,‬ולכן רק ביום הראשון‬ ‫של סוכות הוא ראשון לחשבון עֲונות‪.‬‬ ‫אותיות סכה‬ ‫כתב לי בעל 'עמלים בתורה' רעיון יפה בשם אביו‪.‬‬ ‫ידוע כי אותיות סכ"ה מרמזים על שלשה סוגי סוכה‬ ‫הכשרים‪ :‬האות ס' סגורה מכל ד' רוחותיה בד' דפנות‪.‬‬ ‫הקב"ה אמר לנח אחר יציאתו מן התיבה‪' :‬עוד כל ימי‬ ‫הארץ‪ ,‬זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחורף' ופירש"י שם‪,‬‬ ‫האות כ' בנויה מג' דפנות‪ ,‬כי סוכה די לה בג' דפנות‬ ‫שהשנה מחולקת לששה עונות הללו‪ ,‬עונה ראשונה‬ ‫(סוכה ב‪ .).‬ואילו צורת אות ה' היא ב' דפנות ועוד דופן‬ ‫קטנה מצידה השלישי‪ ,‬כדאיתא בגמ' 'שתים כהלכתן‬ ‫היא עונת זרע‪ :‬מיום ט"ו תשרי עד י"ד כסלו‪ ,‬עונת קור‪:‬‬ ‫ושלישית אפילו טפח' (סוכה ו‪.).‬‬ ‫ט"ו כסלו עד י"ד שבט וכו' עיי"ש‪.‬‬ ‫ולפי"ז אפשר לפרש בדברי המדרש שיום ט"ו תשרי‬ ‫רמז להלכות הסוכה מהגר"א‬ ‫הוא 'ראשון לחשבון עונות' היינו היום הראשון של‬ ‫לכבוד יומא דהילולא דמרנא הגר"א מוילנא זיע"א בג'‬ ‫עונה ראשונה מעונות השנה הללו‪ ,‬וזה מתאים ומיוחד‬ ‫דחוה"מ סכות נצטט אמרה נאה מהגר״א זיע״א על‬ ‫ליום זה שבו נוטלין את ד' המינים שסגולתם להשפיע‬ ‫מידות הסוכה ופרטיהן‪:‬‬ ‫שפע ביבול זרע השדה כפי שאנו אומרים ומתפללים‬ ‫בספר תהילים (קח‪ ,‬ח) 'אחלקה שכם ועמק סוכות‬ ‫בתפילות ההושענות כידוע‪.‬‬ ‫אמדד'‪( ,‬פסוק זה נסוב בענין יוסף ושכם – 'ולמקנהו עשה סוכות'‬ ‫(בראשית לג‪ ,‬יז) ואין הכוונה כאן בענין חג הסוכות‪( .‬מצודות דוד)‪,‬‬ ‫שלש רגלים‬ ‫כותב הגר"א כי מרמז בזה מידות הסוכה‪ ,‬כדלהלן‪:‬‬ ‫בפרשת בלק מסופר כי בלעם נסע אל בלק ברצותו‬ ‫א‪ .‬גובה סוכה צריך להיות לפחות י׳ טפחים (סוכה ב‪.).‬‬ ‫לקלל את בני ישראל ח"ו‪ ,‬וה' שלח לו מלאך לשטן‬ ‫ב‪ .‬רוחב הדופן לפחות ז׳ טפחים (סוכה ג‪ .‬רש״י ד״ה ור״י סבר)‪.‬‬ ‫'ויפתח ה' את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך‬ ‫ג‪ .‬ב׳ דפנות כהלכתן (ז״ט) ושלישית אפילו טפח (סוכה ו‪.):‬‬ ‫כי הכיתני זה שלש רגלים' פירש"י 'רמז לו‪ ,‬אתה‬ ‫ד‪ .‬סוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה פסולה (סוכה ב‪.).‬‬ ‫מבקש לעקור אומה החוגגת שלש רגלים בשנה'‬ ‫ועתה יבואר הפסוק כמין חומר‪:‬‬ ‫והמתבונן בזה יראה כי לשון הפסוקים המספרים על‬ ‫'אחלקה שכם' היינו אם נחלק כל אות מהמילה 'שכם'‬ ‫המכשולות שעמדו בדרכו של בלעם‪ ,‬מרמזים את‬ ‫למחצית נגיע ל'עמק סוכות אמדד' (מידות הסוכה המדויקות)‪.‬‬ ‫שלשת הרגלים‪.‬‬ ‫ש – (מספרה ‪ )300‬מחציתה ‪ .150‬זוהי המידה בדפנות בטפח‬ ‫'משעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה' מרמז על פסח‬ ‫מרובע‪ ,‬דופן רוחב ז׳ בגובה י׳ = ‪ ,70‬ב׳ דפנות הרי לנו ‪ 140‬ו‬ ‫וחג המצות אשר שותים בו ד' כוסות מיין ה'כרמים'‪,‬‬ ‫דופן שלישית רוחב ‪ 1‬טפח בגובה ‪ 10‬הרי יחד ‪ 150‬טפחים‪.‬‬ ‫כ – (‪ )20‬מחציתה ‪ .10‬זהו גובה הסוכה המינימלי ‪ 10‬טפחים‪.‬‬ ‫בנ"י משמרים את חג הפסח בגדרות וסייגים לרוב‪,‬‬ ‫בחינת 'גדר מזה וגדר מזה'‪.‬‬ ‫מ ‪ )40( -‬מחציתה ‪ .20‬זהו גובה הסוכה המקסימלי ‪ 20‬אמות‪.‬‬ ‫הוסיף מרן רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק״ל נדבך נוסף‪:‬‬ ‫'מקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל' מרמז על‬ ‫'ועמק סוכות' ‪ -‬היינו ה׳פנים׳ שבסוכה הוא לפחות ז'‬ ‫חג עצרת זמן מתן תורתנו‪ ,‬עצרת מלשון צר‪ ,‬כי דרך‬ ‫על ז' טפחים‪ ,‬שהם ‪ 49‬טפחים‪' :‬אמדד' בגימטריה ‪.49‬‬ ‫התורה היא דרך סלולה ואין לנטות ימין ושמאל‪.‬‬ ‫'ותרבץ תחת בלעם' זהו חג הסוכות שבו אנו מרותקים‬ ‫גוג ומגוג‬ ‫למקומנו בהיותנו חייבים לישב בסוכה‪.‬‬ ‫בשבת חול המועד קוראין הפטרת 'גוג ומגוג' שם מסופר‬ ‫על המלחמה שתתנהל כנגד גוג ומגוג והמפלה שינחלו‪,‬‬ ‫זה ההבדל בין הגוי המגושם לבין היהודי המרומם‪:‬‬ ‫אך כמובן שאותה מלחמה תהיה כנגד כל שבעים האומות‬ ‫היהודי רואה בפסח אמונה וחירות ודבקות בבורא‪,‬‬ ‫שהיו כשבעים זאבים שכל שנות הגלות רצו לטרוף את‬ ‫בשבועות רואים את הקולות והלפידים ואין לך בן‬ ‫עם ישראל ככבשה‪.‬‬ ‫חורין ממי שעוסק בתורה‪ ,‬ובסוכות חשים אנו בצילא‬ ‫אכן 'גוג ומגוג' בגימ' ‪ ,70‬כנגד שבעים האומות‪.‬‬ ‫דמהימנותא כבבית המלך מוקפים בענני הכבוד וכו'‬ ‫הגליון לעילוי נשמת‬ ‫ידיד נפשי הרה"ח ר' אברהם יצחק הלוי ריינר ז"ל‪ ,‬מחבר הושענות מבוארות אשר נלב"ע בעת נעילת שער ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫המעוניין לקבל גליון זה באימייל וכן לכל הארה והערה‪ ,‬יכתוב לי בכתובת הנ"ל ויקבל מידי שבוע הגליון על הפרשה‪.‬‬ ‫‪maadoney@gmail.com‬‬ ‫בס"ד‬ ‫יום חמישי ערב חג הסוכות תשפ"ז‪.‬‬ ‫לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה'‪.‬‬ ‫ידועה הבדיחה על קמצן שנכנס עם רכבו לתחנת דלק ושאל‪ :‬כמה עולה טיפת דלק?‬ ‫המתדלק ענה‪ :‬טיפה זה בחינם! 'טפטף לי פול' ביקש הקמצן‪.‬‬ ‫אנחנו חיים בדור של חד פעמי‪ ,‬אינסטנט‪ ,‬רוצים חדש כל הזמן‪ ,‬לא חזרה על מה שכבר שמענו‪.‬‬ ‫אולי זה נכון לגבי ענייני העולם הזה‪ ,‬אבל ביהדות זה לא כך‪ ,‬אנו חוזרים על אותה נוסח תפילה ‪ 3‬פעמים ביום‪ ,‬חוזרים על גמרא ומשניות‬ ‫שוב ושוב‪ ,‬קוראים בתורה כל שנה אותם פרשיות ואותו חומש רש"י ותרגום אונקלוס‪.‬‬ ‫מטפטפים ומטפטפים עד שזה חודר‪ ,‬כמו רבי עקיבא והמים שטפטפו וחוררו את האבן‪.‬‬ ‫אנשים שואלים אותי מאיפה הכוחות לקבל כל דבר באמונה בלי אנחה‪ ,‬הרי לא נולדים ככה‪.‬‬ ‫התשובה‪ :‬כ‪ 18-‬שנה ישבתי בשיעורו של המגיד רבי מרדכי דרוק זצ"ל והוא היה מטפטף ללא הרף 'אלעס מאכט בורא עולם' שוב ושוב‪,‬‬ ‫'אין עוד מלבדו' עוד פעם ועוד פעם‪ ,‬יום יום בלי גיוון‪ ,‬וזה טפטף פול‪ ,‬אני מכיר כמה וכמה אנשים שישבו בשיעוריו וכולנו חיים את‬ ‫הגישה הזאת שהשפיעה עמוק לתוך מציאות החיים‪.‬‬ ‫גם אנשים שהם לא בדרגה כזו‪ ,‬זה השפיעה עליהם‪ ,‬בחינת 'האמנתי כי אדבר' שפירשו צדיקים‪ ,‬שדיבורי אמונה גורמים אמונה‪ ,‬גם אם זה‬ ‫מתחיל בדיבור בלבד‪ ,‬מן השפה ולחוץ‪ ,‬בלי התעמקות המחשבה‪.‬‬ ‫לפני כמה שבועות‪ ,‬ניגש אלי יהודי בביהמ"ד ואומר לי בסגנון חז"ל‪' :‬אתה יושב בלייקווד ומצודתך פרוסה בביתר עילית'‪.‬‬ ‫מה הסיפור? שאלתי‪.‬‬ ‫האיש מספר‪ :‬מאז שכתבת על הסיפור עם היהודי שקיבל על עצמו שלא לדבר כשהולך לטבול במקווה‪ ,‬בעקבות ברכת הרבי מטאש‬ ‫זיע"א‪ ,‬קיבלתי על עצמי את הקבלה‪ ,‬קרה לי יום אחד‪ ,‬שנכנסתי למקווה הורדתי את החליפה ויהודי שואל אותי איפה המגבות? ועניתי לו‬ ‫ואז נזכרתי בקבלה והתלבטתי מה לעשות? מיד עלה לי הרעיון‪ ,‬הלבשתי את החליפה‪ ,‬יצאתי מהמקווה‪ ,‬חזרתי שוב פנימה והתברר‬ ‫למפרע שהכניסה הקודמת לא היתה הכניסה לטבול במקווה‪.‬‬ ‫הוא אשר אמרתי‪ :‬מטפטפים‪ ,‬מטפטפים ואין לי מושג איפה זה תופס‪.‬‬ ‫חג הסוכות הוא החג האהוב עלי‪ ,‬יתכן שזה קשור לעובדה‪ ,‬שלאבי היה מנהג‪ ,‬מדי לילה בחצות‪ ,‬הבית היה ננעל מבפנים וכל הילדים היו‬ ‫צריכים להיות כבר בבית‪ ,‬למעט חג הסוכות‪ ,‬שזה היה השבוע היחיד בשנה שיכולתי להסתובב בלילות ולחזור הביתה מאוחר‪ ,‬הלכנו‬ ‫לשמחות בית השואבה‪ ,‬אבא היה גם הוא חוזר מאוחר משמחות בית השואבה שהיה מנגן שם וגם אז הלך לסוכה לישון‪.‬‬ ‫ואולי זה בכלל משהו בגנים שאבי החדיר לנו‪ ,‬אבא ז"ל כמעט לא היה יוצא מהסוכה כל שבעת הימים‪ ,‬בבית הכנסת היה יושב בסוכה‪,‬‬ ‫כשניגן בשמחת בית השואבה והיה הפסקה‪ ,‬היה מיד הולך לסוכה‪ ,‬כאן נתגלתה אהבתו העצומה למצוות‪ ,‬בחוה"מ ידענו שאין מצב לבקש‬ ‫שיסע איתנו לטיול‪ ,‬בפסח כן בסוכות לא‪ ,‬וכנראה זה השתרש בי ומידי שנה אני כבר מחכה לחג החביב הזה‪.‬‬ ‫ואת כל זה אני מטפטף לכם‪ ,‬שתדעו ותזכרו‪ :‬מה שאתם עושים‪ ,‬אתם משדרים לילדים שלכם בתת מודע וזה משפיע‪ ,‬לפעמים בכיוון הזה‬ ‫ולפעמים בהיפך הקיצוני‪ ,‬על כן‪ ,‬נשתדל לשמש דוגמא אישית טובה ובעיקר נינוחה ושלווה‪.‬‬ ‫חידה אשאל מענייני דיומא‪:‬‬ ‫‪ 5‬ימי שני בשבוע‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬בכל אחד מהם קוראים בחומש אחר‪ ,‬כל חמשת החומשים‪ ,‬בלי לחזור על אחד מהם פעמיים‪ .‬בגליון יש‬ ‫רמזים לתשובה‪.‬‬ ‫נ‪.‬ב‪ .‬איך יש לקיים את ה'ושמחתם' בארבעת המינים‪ ,‬איך זה גורם שמחה‪ ,‬מה מיוחד דוקא באלו (כפשוטו)?‬ ‫א' דסוכות הוא ראשון לחשבון עוונות‪ ,‬או לחשבון עונות?‬ ‫לכבוד יארצייט הגר"א‪ ,‬ווארט נפלא שמרמז הלכות סוכה בפסוק בתהילים‪.‬‬ ‫כל זה בעוד בתוככי הגליון מעדני הפרשה המצו"ב‪ maadoney@gmail.com .‬הדפיסו ותזכו הרבים‪,‬‬ ‫בברכת שבת שלום ומבורך‪:‬‬ ‫ישראל אהרן קלצקין‬ ‫לבקשת הצטרפות או כל שאלה או הערה והארה‪ ,‬כתבו לי בכתובת דלהלן‬ ‫‪maadoney@gmail.com‬‬