כתרי תורה · Kisrei Torah — סוכות (2026-09-21)

מערכת גליונות 'כתרי תורה'
שולחת את ברכת החג לרבינו מרן
לק "י | ה ' תשפ" ז ב'של " ח | גליון שכ"ב | חג הסוכות ושמחת תורה
הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א.
לתלמידי החכמים המאירים ומעירים
ובזכותם מתלבנים הדברים .ללומדי
ומעייני הגליונות ,שזכותם־זכות
הרבים עומדת לנו להגדיל תורה
ולהאדירה ,ולהשיב עטרת אבות
לתפארתה בהדרתה ובטהרתה,
ולכל בית ישראל,
תוסיפו שנים רבות
לע"נ מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון בן הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין זלה"ה .מרן הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף חיים בן מרן הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זלה"ה .מרן הגאון הגדול
שמחים במועדים טובים רבי שמעון ב"ר דוד בעדני זלה"ה • מרת סעדה ב"ר יוסף (קורח) שריאן ע"ה -י"ד תשרי תשכ"ז .מו"ז רבי ישראל ב"ר יחיא מגארי זצ"ל -כ"א תשרי תשמ"ז .ובתו זקנתי אצילת המידות מרת ברכה ע"ה.
זקנתי אצילת המידות מרת שולמית מורחי ע"ה ב"ר שלום עצאר זלה"ה – ט"ז אב התשפ"ג ,ואחיה רבי שלום ב"ר שלום עצאר זצ"ל .דודינו הרב יהודה והרב משה ב"ר יוסף שרעבי זצ"ל .דודנו הרב
אברהם ב"ר דוד בדיחי זצ"ל ,דו"ז רבי שלום ב"ר שמעון מורחי הלוי זלה"ה -כ"א ניסן תש"ס .דודי ר' ישראל ב"ר יהודה חגבי זצ"ל .דו"ז ר' עזרא ב"ר יעקב שרעבי זצ"ל ,הבה"ח נפתלי צבי יעיש זצ"ל בן
יבלחט"א רבי יגיל • ולזכות הרב אהרן ב"ר יוסף שליט"א ,הרב אלעזר ב"ר אהרן שליט"א .מרת צביה ב"ר יוסף תחי' ,הנערה שרה בת שלומית תחי' .לרפו"ש במהרה בתושח"י ,ולהצלת והצלחת אחב"י,
הנתונים בצרה ובשביה באה"ק ובשאר גליותיהם ,והשם ירחם ,עמו ינחם ,על יד מנחם ,אכי"ר .ולהצלחת אחי היקר הרב ישראל הי"ו ורעייתו שיראל ב"ר נתנאל תחי' ,וילדיהם תהל וישי שיחיו ,שיזכו
לשנים רבות ולמועדים טובים ,מתוך בריאות גופא ונהורא מעליא ,נחת ושמחה ,אורך חיים בימינה בשמאלה עושר וכבוד ,אכי"ר.
האם צריך לברך שוב על הסוכה לאחר הנחת הסכך .תשובה :כעין זה דנו ישיבה בסוכה קודם קידוש
הפוסקים (עיין פסקי תשובות סי' תרל"ט או' ט"ו) כאשר ירדו גשמים עד שנפסלה א] מנהגנו ידוע ומפורסם כדעת הרמב"ם (סוכה פ"ו הי"ב) לברך על הסוכה בכל
הסוכה ולאחר מכן פסקו הגשמים ,האם כאשר לא הסיח דעתו ומצפה לשוב פעם ששוהים בה ולא כשאר קהילות שמברכים בשעת האכילה שהיא העיקר
לסוכה אינו צריך לברך שוב ,או כיון שבמציאות נפסלה הסוכה הרי זה כהיסח ופוטרים את השינה והשהות בסוכה (משנ"ב סי' תרל"ט ס"ק מ"ו) .והנה למנהג
הדעת ולא יועיל מה שמצפה לשוב אליה .וכן דנו שם כאשר סגר את הגג שאר קהילות הברכה על האכילה פוטרת גם את השהות קודם לכן ומשום
ונותר בסוכה האם יש בזה גילוי דעת שלא הסיח דעתו ,או כיון שהסוכה כך מן הדין יכולים הם לשבת בסוכה לפני הקידוש .אך למנהגנו אנו נזהרים
מכוסה בגג פסול אין כאן סוכה כלל. שלא לשבת לפני קידוש שהרי על ישיבה זו צריכים לברך .וכיון שאין אנו
ומ"מ בנדון דידן הורה מרן שליט"א כי מסתבר שבנפילת הסכך הלכה לה מברכים עד הקידוש ,לכן אין לישב ולקיים את המצווה בלא ברכה .והקשה
המצוה ,וצריך לברך שוב לאחר הנחת הסכך אף שלא הסיח דעתו .וכמו ידידי הרה"ג ישראל הלוי שליט"א מדוע אין לשבת בלא לברך [בפרט כשבני
שמברכים על טלית שנפלה (שו"ע סי' ח' סע' י"ד) .ולפ"ז נראה בפשיטות כי הבית לא התאספו עדיין] ,הלא מסתבר כי ישיבה זו איננה לשם מצווה שהרי
כאשר עף הסכך רק במקום אחד ,אף שהיושב באותו מקום לא מקיים מצוות הקידוש לפניו ורצונו לברך אז וכ"ש בלילה הראשון שמברכים ברכת שהחיינו
סוכה ,מ"מ אינו צריך לברך שוב כשהחזירו את הסכך למקומו ,דומיא דטלית בתוך הקידוש והיא כוללת גם את מצוות הסוכה .וכששאלתי את מרן הגר"י
שנותרה מקצתה על גופו (שם סע' ט"ו). רצאבי שליט"א מדוע יש להימנע מישיבה אם אינו מתכוון לשם מצווה ,השיב
העושים הקפות דהושע"ר בלילה ,האם יוכלו לברך על הלולב בשחרית לי כי עניין זה הוא מסור לרבים ואין הכל חכמים לדעת ולכוון שלא לצאת
ד] בעניין ההקפות וההושענות עם הסליחות שאומרים בהושענא רבא ,הנה ידי חובה ,ולכן יש לעשות תורה אחת ומשפט אחד ולא לשבת בסוכה עד
ישנם שעושים כן בלילה קודם התפילה ,ושלא כדין הוא שעדיין לא הגיע זמן שעת הברכה בקידוש [ויש להוסיף כי אין הדבר דומה למה שכתבו הפוסקים
המצווה (וכמו שהאריך מרן שליט"א בעניין זה בבארות יצחק הלכות לולב עמ' ש"י). (עיין ביה"ל סי' רע"א ד"ה מיד) על הקידוש בכל שבת שמסתמא אין אדם מתכוון
ובבית מדרשו של מרן שליט"א החלו בשנים האחרונות ע"פ הוראתו ומפאת לצאת בו בתפילה שאומר 'מקדש השבת' ,כי שם הטעם כיון שעתיד לקדש
דוחק השעה שנעורים כל הלילה ,לומר את ההושענות והסליחות קודם על הכוס ,ודאי רוצה הוא לצאת ידי חובה כראוי .משא"כ בענייננו ,אין הפרש
התפילה ללא לולבים ,אך את ההקפות עושים לאחר ההלל. במצוות הישיבה בסוכה לפני קידוש או אחריו] .ולעניין קידוש שחרית וכן
והנה יש מי שעורר על אלו המחזיקים לולב בידיהם בלילה אף שאינו זמן בליל שבת חוה"מ [בשאר שנים] אף שלדעת מהרי"ץ (ע"ח ח"ב דף נ"ח ע"ב) יש
המצווה ,שבמקומות שמתפללים בנץ החמה הרי הם נכנסים לזמן עלות לברך תמיד את ברכת הסוכה בתוך הקידוש ,כבר הבאנו בשו"ת נתונים המה
השחר ונמצאו מקיימים מצוות לולב בהגבהתם ,וא"כ לא יוכלו לברך על (ח"א סי' רכ"ג) את דעת מרן שליט"א שאם יש איזה עיכוב עד הקידוש וצריך
הלולב בשעת ההלל כיון שכבר שיצאו ידי חובה .וכאשר העליתי חשש זה לשבת בינתיים ,ישב בסוכה ויברך קודם הקידוש.
לפני מרן שליט"א ,אמר לי כי אכן אלו שעושים את הסדר קודם התפילה הדלקת נרות שבת וקידוש ,כשהנשים אוכלות בבית והאנשים בסוכה
אין ראוי ליטול אז לולב .ומ"מ כיון שיש שהורגלו בכך וקשה למנעם ,לכה"פ ב] שאלה :משפחה שיש להם סוכה העומדת בחצר הבית שלא בסמיכות
יש לעוררם שיתכוונו במפורש להחזיק את הלולב שלא לשם מצווה כדי אליו ,באופן שצריך לעבור מהבית דרך החצר לסוכה .ומכיון שהזמינו לחג
שיוכלו לברך על הלולב בשעת ההלל. אורחים רבים ,נוצר מצב מחייב שהגברים יאכלו בסוכה והנשים יישארו
ישיבה בסוכה ביום שמחת תורה לסעוד בבית .עתה התעוררו שתי שאלות .ראשית האם צריך להדליק נרות
ה] הסתפקתי האם מותר לשבת בסוכה בבוקר שמחת תורה מבלי לעשות שבת בסוכה או גם בבית ,ובנוסף האם הקידוש שיעשו בסוכה יועיל גם לנשים
היכר לפחות מן הסכך ארבעה טפחים (סי' תרס"ו ס"א) .כי שמא זה עצמו היכר שאוכלות אח"כ בבית .תשובה :הנה בפשטות כאשר כולם אוכלים בסוכה
במה שאינו יושב שם בלילה ואין איסור בל תוסיף באופן זה שאינו המשך חיוב הדלקת הנרות הוא בסוכה .ואף שהאשה קודמת לבעל בהדלקת הנר
למצווה .תשובה :בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ט סי' נ"ד) נשאל על ציבור הרוצים ועתה היא פטורה ממצות סוכה ולכאורה היה מקום לומר שתדליק בבית,
לעשות קידוש ביום שמחת תורה בסוכת בית הכנסת האם הדבר מותר. מ"מ כיון שהיא מחויבת לאכול בסוכה בשביל בעלה שיוכל לקיים תשבו
והשיב כי כיון שאין כאן איסור בל תוסיף ממש שהרי אינו מתכוון למצווה כעין תדורו לכן מקום הדלקת הנרות הוא ג"כ שם (תורה תמימה ויקרא פ' אמור
אלא רק נראה כמוסיף ,לכן חשד זה שייך ביחיד אך בציבור קי"ל שאין חשד. סי' כ"ג אות קס"ט) .אמנם בענייננו שנשארו הנשים לאכול בבית ,יש להסתפק
ולמעשה הורה שם שיעשו היכר בהכנסת קדירות וקערות שאסור להכניס כאמור האם גם בבית יש חיוב הדלקת נרות .ומרן שליט"א הורה כי הדבר
לסוכה וכמובא בשו"ע (שם) שזה ההיכר לבני חו"ל שאינם יכולים לפחות נחשב כשני בתים ויש להדליק הן בסוכה [באופן שאין חשש שריפה כמובן]
ארבעה טפחים מפני חיובם בסוכה בשמיני ,ע"כ .וממה שלא התיר הדבר והן בבית ,ויש לפטור את שתי ההדלקות בברכה אחת בלא הפסק בינתיים.
מטעם שלא ישבו שם בלילה ,משמע שאין היתר כזה .אך יש לדחות ראיה זו ולעניין קידוש במקום סעודה הורה מרן שיש לקדש לנשים בנפרד אלא אם
כיון שמדובר בציבור ואצלם אין היכר במה שלא ישבו בסוכה בלילה. כן הם רואים זה את זה (עיין ביה"ל סי' קע"ח ד"ה בבית אחד מש"כ בדעת הרמב"ם).
אך למעשה ,מסתימת הפוסקים נראה שאין הדבר נחשב היכר .וכן הורה מרן סכך שעף ברוח האם צריך לברך שוב על הסוכה לאחר שהחזירוהו
שליט"א שאף היושבים ביום בלבד צריכים היכר בסוכה עצמה. ג] שאלה :מי שבירך על הסוכה ולאחר זמן נפל הסכך מפני משב רוח חזק,
למען ידעו דורותיכם – עומק העניין הנלמד ממסעם וחנייתם של ישראל במדבר
הגאון הרב אייל גיאת שליט"א – חבר בית הדין בחיפה
אמר להן לכך אני מצחק דכתיב 'ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת :למען ידעו
הכהן ואת זכריה בן יברכיהו' (ישעיה ח' ,ב') ,וכי מה ענין אוריה אצל דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ
זכריה ,אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני ,א לא תלה הכתוב מצרים אני יהוה אלהיכם (ויקרא כ"ג ,מ"ג) .כי בסוכות הושבתי את בני
נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה .באוריה כתיב 'לכן בגללכם ישראל ,ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר ר''ע אומר סוכות ממש עשו
ציון שדה תחרש' וגו' (מיכה ג' ,י"ב) ,בזכריה כתיב 'עוד ישבו זקנים (סוכה יא ,ב).
וזקנות ברחובות ירושלם' (זכריה ח ,ד') ,עד שלא נתקיימה נבואתו של א] לכאורה ,מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי עקיבא ,מחלוקת
אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה ,עכשיו במציאות היא .באילו סוכות ישבו בני ישראל בזמן הליכתם במדבר.
שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. אולם ,רש"י במקום עומד על דברי רבי עקיבא ומפרש" :סוכות ממש,
בלשון הזה אמרו לו ,עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו". מפני החמה בשעת חנייתן היו עושים סכות" .מדברי רש"י נראה ,כי
יש להתבונן .לבטח ,גם חבריו של רבי עקיבא ידעו את האמור אין מחלוקת מציאותית בין רבי אליעזר ורבי עקיבא (וכבר עמד על כך
בזכריה ,ואעפ"כ ,לא אצרו כח ומיררו בבכי לנוכח המציאות הקשה הנצי"ב בספרו מרומי שדה סוכה ב ,ב ד"ה "ההוא ידיעה לדורות" ,עיין שם) .כלל
שנגלתה לעיניהם ,שעה ושועלים יצאו מבית קודשי הקודשים .במה ישראל בזמן הליכתם במדבר – בשעת המסע – מוקפים היו בענני
אפוא רבי עקיבא ניחם אותם? כבוד .אך ,בשעת חנייתם עשו להם סוכות ממש .מחלוקתם של רבי
אפשר ורבי עקיבא לשיטתו ,הורה להם ,כי גם לחורבן ולמצב הקשה אליעזר ורבי עקיבא ,היא רק בפירוש האמור בתורה "בסוכות תשבו
בו הם שרויים ,יש תפקיד ותכלית .והראיה ,כי הנביא לא רק ניחם וכו' ,למען ידעו דורותיכם" ,לאיזה סוכות התכוונה התורה בציווי זה.
אותם בגאולה העתידה לבוא ,אלא שתלה את נבואתו של זכריה ב] מעתה ,שומה עלינו להעמיק חקר ולהתבונן .במה אפוא נחלקו רבי
בנבואתו של אוריה .עצם התלייה של החורבן עם הגאולה – מורה, אליעזר ורבי עקיבא .מה טעם רבי אליעזר סובר שציווי התורה לישב
שיש לחורבן תפקיד חשוב בביאת הגואל .לפיכך ,ניתן לשמוח גם בסוכה הוא דווקא לזכר ענני הכבוד ,שהיו מנת חלקם בשעת מסע
כעת – בשעת החורבן. המחנות ,ומה טעמו של רבי עקיבא ,שכוונת התורה היא דווקא
◆◆◆ לסוכות ממש שעשו להם בשעת חנייתם?
ד] " הדר אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש והמכשלה הזאת אפשר ,וזה פשר מחלוקתם .מסע כלל ישראל במדבר ,מסעם כמו
תחת ידיך (ישעיה ג' ,ו') אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל חנייתם – משל הוא לכל אדם ,במסע חייו .ישנם זמנים בהם האדם חש
בהן" (גיטין מא ,א). שהוא עולה ומתקדם בתורה ויראת ה' – אפוף ב"ענני כבוד",
ניתן לפרש ,כי דרכה של תורה היא שכדי להגיע אל אמיתתה ,נוהג ברוחניות .אך ,יש זמנים בהם האדם מדשדש במקום ,מתבוסס בביצתו
שבעולם ,שאדם נכשל .אין ענין בעצם המכשלה ואך תיאור מצב הוא. ואינו מצליח להתקדם קדימה .בזמן שפל זה ,אין הוא חש ברוחניות
אך אפשר ,וכך נראה ומסתבר ,כי המכשלה אינה ברירת מחדל ,אלא וענני הכבוד ממנו והלאה.
נצרכת היא לעצם בניין אישיותו של האדם .העובדה ,כי הוא נכשל כך הוא מצבנו היום .בהעדר גילוי שכינה .בעידן של גלות .כדלים
פעם ופעמיים ,בונה את האדם .מחשלת אותו .על כן ,אין להצטער על וכרשים אנו .בהתמודדות יום-יומית בחיי רוח (לפי"ז ,יונח לנו מתמיהתם
המכשלה ,לא רק מפני שהנה אותו רגע קט יגיע לעמוד על דברי של מפרשים רבים על שיטתו של רבי אליעזר ,היאך מצווה התורה אותנו לישב בסוכות
תורה ,אלא כי עצם המכשלה בונה את עולמו הרוחני. ממש ולזכור את ענני הכבוד .ולהאמור להלן מיושב היטב ודו"ק).
ה] כיוצא בדבר ,כתב הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל לבחור צעיר בזה נחלקו רבותינו התנאים .רבי אליעזר סובר ,כי יש לאדם היושב
שהתאונן על כישלונותיו (פחד יצחק ,אגרות ומכתבים ,אגרת קכח) :החכם בסוכתו – סוכה ממש – לשאוב כח ועידוד ,ממסע כלל ישראל
מכל אדם אמר 'שבע יפול צדיק וקם' (משלי כ"ד ,ט"ז) .והטיפשים במדבר .להזכיר לעצמו ,כי גם כלל ישראל במסעם במדבר ,בשעה
חושבים ,כי כוונתו בדרך רבותא ,אע"פ ששבע יפול צדיק ,מכל- וחנו ישבו בסוכות ממש ,אך מיד לאחר מכן ,שוב החל העם במסעו
מקום ,הוא קם .אבל ,החכמים יודעים היטב ,שהכוונה היא שמהות מוקף בענני כבוד .כך ממש עלינו להתחזק ,כי ימים אלו יחלפו מהר
הקימה של הצדיק היא דרך ה'שבע נפילות' שלו. ויגיעו ימים של התקדמות ועלייה ,ימים בהם הוא יחוש מוקף בענני
'וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד' .טוב – זה יצר טוב .מאוד – כבוד ורוחניות.
זה יצר הרע (בראשית רבה ,פרשה ט) .אהובי ,הנני לוחץ אותך אך לבבי לעומת זאת ,רבי עקיבא סובר ,כי מסע העם במדבר תפקיד היה לו,
לוחש באוזניך ,כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות והמעשים לבנות ולחשל את העם לקראת ייעודו .העמידה במקום והחניה לא
טובים שלך ,הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב .עכשיו ,שמכתבך נועדו כברירת מחדל ,אלא תפקיד היה להם בבניין אישיותם של כלל
מספר לי על דבר הירידות ונפילות ומכשולים ,הנני אומר שקיבלתי ישראל .עצם הדשדוש וההתמודדות – בונה את עולמו של האדם
ממך מכתב טוב מאוד. ומכשירה אותו לקראת תפקידו! – לפיכך ,סובר רבי עקיבא ,כי בזמן
דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, הזה ,שעה ואנו יושבים בסוכות ממשַ ,אל לנו לשאוב עידוד מהעובדה
דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שימים אלו יחלפו ויגיעו ימים של התקדמות ועלייה ,אלא יש לשמוח
שמיים .משתתף אני בסבלך הרע ,אבל הסבל הזה הוא הרחם של גם בעצם ההתמודדות-האתגר שימים אלו מביאים עלינו (בדברינו אלו,
הגדלות! יונח לנו מתמיהתם של המפרשים על סברת רבי עקיבא ,מה עניין יש לעשות זכר
ו] שמעתי ,לא מכבר ,דו-שיח בין שני תלמידי חכמים .האחד סיפר, לסוכות ממש ,הלוא לא היה כלל נס בסוכות שעשו ,ולא נעשו אלא כברירת מחדל,
כי מתבייש הוא לקרוא את "חידושיו" שכתב בהיותו צורב צעיר .אך, ודו"ק).
חבירו הפטיר לעומתו ,כי הוא מאוד נהנה לקרוא את שכתב בהיות ג] אפשר ,ורבי עקיבא הולך בזה לשיטתו (מכות כד ,ב)" ,שוב פעם אחת
צעיר לימים ,כי בכך רואה הוא כמה התקדם בלימודיו ,והיאך נבנה היו עולין לירושלים ,כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם .כיון
שלב אחר שלב! שהגיעו להר הבית ,ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים ,התחילו
אם תרצו ,הרי שהסתכלותם השונה של אותם תלמידי חכמים ,היא הן בוכין ור''ע מצחק .אמרו לו ,מפני מה אתה מצחק .אמר להם ,מפני
בעצם ,שורש מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי עקיבא ,לפי מה מה אתם בוכים .אמרו לו מקום שכתוב בו 'והזר הקרב יומת' (במדבר
שהתבאר. א' ,נ"א) ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה.
יורו משפטיך ליעקב
הנהגת ישראל בכמה עניינים היתה ע"פ שבט לוי יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על
ה] ובספרי כאן דרשו ממקרא זה עניין נוסף ,יורו משפטיך ליעקב ,מלמד שכל מזבחך (ל"ג ,י')
הוריות אינן יוצאות אלא מפיהם ,שנאמר (לעיל כ"ה ,ה') ועל פיהם יהיה כל ריב וכל הוראת ההלכה ניתנה לשבט לוי
נגע .ריב אלו ריבי פרה (עי' ראב"ד ,כי היות והוצרכו לטהרת פרה ,מטמא מת .וגזירת מוות באה א] אונקלוס תרגם 'כשרין אלין דילפון דינך ליעקב ואוריתך לישראל' ,כלומר
לעולם ע"י מריבה וחטא הלשון .לכן נקרא 'ריבי' פרה וע"ש עוד .ובפי' מוהר"ר סלימאן אוחנה זלה"ה ראויים הם שבט לוי ללמד לישראל את דיני התורה .וכתב בבן יהוידע (יומא כו ,א)
הנקרא ''פירוש לחכם קדמון ספרדי' כתב ,כי הפרה מכפרת על מעשה העגל כדאיתא במדרש רבה כי אין כאן 'ברכה' ,אלא שמזכיר הכתוב את מעשיהם הטובים של שבט לוי ,וכמו
פי"ט ח' ,והעגל נעשה ע"י מריבה .וע"ע ביאור בספרי דבי רב) ,וריבי סוטה (פי' הראב"ד שע"י קינוי שנזכר בהמשך הפסוק 'ישימו קטורה באפך' שאין זו ברכה שנתברכו בה כעת
יבואו לידי מריבה) וריבי עגלה (פי' הראב"ד ,שע"י מריבה נהרג אותו חלל והוצרכו לערוף את שהרי כבר הופרשו מקדמת דנא לעבודת ה' במשכן .והברכה היא בפסוק הבא
העגלה) .נגע אלו נגעי אדם ונגעי בתים ונגעי בגדים. 'ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה' ,כיון שעוסקים הם בעבודות קודש אלו.
ואלו אינן 'הוראות' לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא אלא דברים התלויים ובמסכת יומא (כו ,א) למדו מכאן כי שבט לוי הם הראויים להוראה ,דאמר רבא
בכהנים ,וכמו שביאר בספרי דבי רב ,דבפרה אדומה נאמר ונתתם אותה אל לא משכחת צורבא מרבנן דמורי (פרש"י ,שמורה הוראות בישראל) ,אלא דאתי משבט
אלעזר הכהן (במדבר י"א ,ג') ,ובסוטה נמי כתיב והביא האיש את אשתו אל הכהן לוי או משבט יששכר .לוי דכתיב ,יורו משפטיך ליעקב .יששכר דכתיב ,ובני
(במדבר ה' ,ט"ו) ,ועגלה ערופה נמי נעשתה ע"י הכהנים כמבואר לעיל (כ"א ,ה') ,וכן יששכר יודעי בינה לעתים (דה"י א י"ב ,ל"ג) .וכתב מהרש"א בח"א (שם ד"ה ואימא),
נגעים ,נראים ע"י הכהן (עי' ויקרא י"ג ,ג' והלאה) .ועוד שהרי אין כאן חכמה וכמבואר דמהאיי קרא משמע שהם ממונים על כך מפי הקב"ה ,ולא רק שנתמנו ע"י המלך
ברמב"ם (פ"ט מהל' צרעת ה"ב) ,דכהן שאינו יודע לראות ,החכם רואהו ואומר לו כראשי גלויות שבבבל ,ע"ש.
אמור טמא והכהו אומר טמא וכו' (ומקורו מנגעים פ"ג משנה א'). ולפי"ז ביאר מהר"ש שבזי זלה"ה בחמדת ימים פרשת בהעלתך (במדבר ח' י"ט) מה
ו] וכן מתבאר מדברי מוהר"ר יחיא אלצ'אהרי זלה"ה בצידה לדרך פרשת מצורע, שאמרו בגמרא (ערכין יא ,א) דאיתקש שירת הלווים לכפרה מה כפרה ביום אף שיר
שכתב שלושה טעמים מדוע הכהנים רואים את הנגעים ,ותורף דבריו א' לרוב ביום (שאם הביא נסכים בלילה לא יאמר שיר עמהם .שטמ"ק בשם הרא"ש שם) ,דהיינו טעמא
מעלתו מתדמה הוא ליוצרו ,שמטמא ומטהר .ועוד שאמר הקב"ה אע"פ שאני לפי שהלויים עוסקין בתורה בלילה דכתיב יורו משפטיך לישראל ,ע"כ (וע"ע דרשה
מטמא ומטהר ובידי הרפואה ,אעשה בה ע"י שליח כדי להודיע שבחו .ועוד טעם נפלאה השייכת לענין זה בביאורו להפטרת תצוה).
כתב לאידך גיסא שנצטוה הכהן בעבודה פחותה כזו שיש בה טרחה מרובה ,כדי מה נתייחדו שבט לוי ויששכר להוראה
שיכנע לבו ולא יתגאה ,ואעפ"כ יש לו כבוד שעושה את ציוווי ה' ,יעו"ש באורך. ב] ולכאורה אפשר לבאר את כוונת הגמרא ,כי שבטים אלו היו מורים לישראל,
וע"ע למהר"ש טביב זלה"ה בחכמת שלמה פרשת כי תבא (שם) ,שיש בהם כח אבל אין זה אומר ששבטים אחרים אין בהם מורי הוראה ,ושאינם יכולים לזכות
לדחות הקלי 'ריב' ו'נגע' ,ע"כ .הרי שאין כאן חכמה אלא מלאכה ועבודת לכך .אבל מקושיית הגמרא ,ואימא יהודה נמי ,דכתיב יהודה מחוקקי (תהלים ס',
הקודש ,א"נ סגולת מיוחדת לרוב קדושתם. ט') .ומשני ,אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא .משמע כי רק אלו ראויים להוראה
הוראת תורה שבכתב ובעל פה וסודותיהם ולא אחרים ,ולכן הקשו הלא מצינו גם ביהודה שהם ראויים לכך .ויש לתמוה על
ז] עוד דרשו בספרי ,ותורה לישראל ,מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל, כך ,וכי כל אדם מישראל אינו יכול להגיע ולכוון לאמיתה של תורה ,לאסוקי
אחת על פה ואחת בכתב .ונראה שדרשו שני תורות .מכפל הלשון 'משפטיך' שמעתתא אליבא דהלכתא.
ו'תורתך' .ובמדרש סגולת ישראל כאן שכתב ,משפטיך תורה שבכתב ותורתך ומהרש"א שם ,תמה הלא אמרו בגמרא (סנהדרין צג,ב) על דוד המלך ,שהלכה
תורה שבע"פ ,ונראה דדריש מכפל הלשון ומוקים ליה לראשון על העיקר שהיא כמותו בכל מקום ,והוא משבט יהודה .ותירץ ,דשאני דוד שהוא מלך ,אבל שאר
תורה שבכתב .ובחמדת ימים כתב ,משפטיך זו תורה שבכתב דכתיב מורשה אינשי משבט יהודה ,אף שהיו חכמים לא זכו שתהיה הלכה כמותם ,ע"כ .ועדיין
קהלת יעקב ,ע"כ .ולא זכיתי להבין איך 'מורשה' משמע דווקא תורה שבכתב. אין בדבריו ליישב קושייתנו ,אלא לעניין מלך.
ובאופן אחר כתב הראב"ד כתב ,ד'יורו' משפטיך זו תורה שבע"פ שנקראת ג] ומצאתי להרב עיון יעקב שהביא את קושיית מהרש"א ,והוסיף שני תירוצים.
'הוראה' דכתיב ואל חדר הורתי (עי' שה"ש רבה ב' י"א) .ו'תורתך' זו תורה שבכתב. הא' כי דוד המלך היה עניו מאוד כדכתיב (שמואל א' י"ז ,י"ד) ודוד הוא הקטן .וכיון
וביאור חדש כתב בספרי דבי רב ,כי 'משפטיך' אלו דינים ומשפטים הנלמדים שהקטין עצמו זכה שתקבע הלכה כמותו .וכמו שמצינו לגבי בית הלל (עירובין ו ,ב),
מתורה שבכתב והם שווים לכל נפש גם למי שרק בדרגת 'יעקב' .אבל תורתך זה לפי שנוחין ועלובין היו .ועוד תירץ ,כי 'צורבא מרבנן' האמור כאן היינו בחור
מעשה מרכבה וסתרי תורה ושיעור קומה ,שאינם אלא למי שהגיע לדרגת חריף ,וכמו שפירש"י בתענית (ד ,א) .וא"כ דווקא בחור אינו יכול להורות אא"כ
'ישראל' .וכעי"ז בסגולת ישראל 'דבר אחר ,משפטיך ,הנגלה .ותורתך ,הנסתר'. שהוא משבט לוי או יששכר ,אבל משאר שבטים ,אם הגיע להוראה ,יכול
ח] דרך נוספת יש ללמוד ע"פ המובא כאן במדרש הגדול ,זו שאל אגריפס (בספרי, להורות ,וסיים על ביאור זה 'והוא אמת ונכון' .והחיד"א בפתח עינים ביאר תירוץ
אגניטיס) ההגמון את רבן יוחנן בן זכאי (בספרי ,רבן גמליאל) .אמר לו ,כמה תורות ניתן זה ,כי שבטים אלו הפרישם יעקב מעשר לה' ,ולכן קטן וגדול ,חלק גבוה הם,
לכם מן השמים .אמר לו ,שתים ,אחת בפה ואחת בכתב .אמר לו ,וכי נאמר יעו"ש .נמצא כי אכן כל ישראל יכולים לעסוק ולהגיע להוראה ע"י שיהיה מוכשר
ותורתך לישראל (יש גורסים 'ותורתיך' לשון רבים .ולגרסאות האחרות אפשר לומר דהכי קאמר לכך במידותיו ,אבל שבטים אלו על כל פנים ראויים להוראה .א"נ דשבטים אלו
ליה ,והלא נאמר 'ותורתך' לשון יחיד) .אמר לו ,אע"פ כן שתים ,שנאמר ותורתך מוכשרים לזה כבר מצעירותם.
לישראל ,ע"כ .וביאר הרד"צ הופמן בביאורו למדרש תנאים כאן ,דדריש וא"ו ועוד מצאתי לרבי אברהם בן מוסא זלה"ה מגאוני ארץ המערב שכתב בחידושיו
דותורתך ,וקסבר גורעין ומוסיפין ודורשין ,ע"כ .וכוונתו ,דכאילו נכתבה הוא"ו שם ,דלעולם כל ישראל ראויים להוראה ,אלא שאין בארץ אשר יורה ולא יטעה
בתוך התיבה ,וקרינן 'תורותך' לשון רבים. ולא ישגה כלל ,אבל שבט לוי ויששכר אינם טועים בהוראה ,יעו"ש באורך .וע"ע
דרשות נוספות שהובאו במדרשי חכמי תימן ביאור באוה"ח כאן דשבט לוי ראויים לדון כל ישראל ולא רק את שבטם ,ע"ש.
ט] במדרש סגולת ישראל ,הביא כאן שתי דרשות נוספות .יורו משפטיך אלו ד] ביאור נוסף מצאתי להרב ילקוט אליעזר (ערך יששכר וזבולון אות ב' בהערה) כי לישב
הדינין ,ותורתך אלו טומאה וטהרה ,שנאמר (חגי ב' ,י"א) שאל נא את הכהנים באוהל תורה ולכווין לקלוע אל שערה ולא יחטיא ,צריך הכנה רבה ,והרחבת לב
תורה ,ע"כ .וכוונתו כי לשון זו של 'תורה' נאמר לגבי הלכות טומאה וטהרה, ועל כן אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא תמצא רק שבט לוי שאין להם חלק
כמבואר שם 'הן ישא איש בשר קדש (פירש"י בשר טומאת נבילה או שרץ) בכנף בגדו, ונחלה בארץ אלא עומדים בחצרות ה' ,או שבט יששכר שיש את שבט זבולון
ונגע בכנפו אל הלחם וכו' היקדש (פרש"י ,היסתאב) .והמדובר שם על 'הוראת' דיני שמחזיקים אותם ,והם יושבים ועוסק רק בתורה עכת"ד.
טומאה וטהרה ולא על כח הכהנים לטמא ולטהר כבנגעים. ועפי"ז יש לומר כי כל איש מישראל אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל
עוד דרש ,יורו משפטיך ליעקב ,אלו מצות שהנשים חייבות בהן [ובחמדת ימים לעמוד לפני ה' ולשרתו ולעבד ,ופרק מעליו עול חשבונות הרבים ,הרי נתקדש
כתב אלו ארבעים ושש מצות שהנשים חייבות בהן ,ע"כ .וכמו שמנאן הרמב"ם קודש קודשים ויזכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (וכן ,אותו תלמיד חכם לא
בספר המצוות סוף מניין העשין .אבש"ר] ,ותורך לישראל אלו מצוות שהאנשים יצא למלחמה כשבט לוי ,עי' דרך אמונה פי"ג משמיטה ויובל ס"ק ס"א ובביה"ל ד"ה ולא שבט לוי
חייבין בהן [ובחמ"י ,זו תרי"ג מצות] .וכוונתו כי הנשים נקראו 'בית יעקב' וכמו בלבד .מלבד מלחמת מצוה ,כמבואר בשו"ת עולת יצחק ח"ב סי' רס"ד .ושם גם נתבאר דבזמנינו אף
שהביא כאן בחמ"י מה שדרשו חז"ל (מכילתא פרשת יתרו .שמות י"א ,ג') על הפסוק כה במלחמת מצוה לא יצאו ,ע"ש .וע"ע במש"כ בס"ד בכתרי תורה גליון ש"י פרשת מטות התשפ"ו ,אם
תאמר לבית יעקב ,אלו הנשים. בני לוי יצאו במלחמת מצוה).
רבי דוד ב"ר יצחק מזעקי זלה"ה רבי סעדיה בן יוסף מדמוני זלה"ה רבי שלום ב"ר משה יצחק הלוי זלה"ה
רב בית עדאקה – כ"ג תשרי תרפ"ו רבו הראשון של כפר השילוח -כ' תשרי תר"נ מראשי ישיבת חיי שלום -ט"ו תשרי תשכ"ד
רבי שלום ב"ר יפת שרעבי זלה"ה רבי יעיש ב"ר מוסא קורייני זלה"ה רבי יחיא ב"ר אברהם אברהם זלה"ה
רבה של מעראץ – כ"ד תשרי תשנ"ד ראב"ד מועיצירה מח"ס מחמדי שמים – כ' תשרי תרע"ז ראב"ד עדן – ט"ו תשרי תשכ"ה
רבי שמריהו ב"ר שמעון ברזילי זלה"ה רבי שמעון ב"ר שלום יעקב מנחם זלה"ה רבי סעדיה ב"ר זכריה קהלת זלה"ה
ר"י משכן שמעון -כ"ה תשרי תשס"א מח"ס נחלת שמעון – כ' תשרי תשס"ו רב ביהכנ"ס 'קהלת' – ט"ו תשרי תשל"ז
רבי בנימין ב"ר שכר גמליאל זלה"ה רבי בנין ב"ר מנחם משה זלה"ה רבי יחיא ב"ר שכר בדיחי זלה"ה
רבה של מעזאבה -כ"ו תשרי תש"ד נשיא קהילת עדן – כ"א תשרי תרפ"ג רה"י הכללית בצנעא ומח"ס חן טוב – ט"ז תשרי תרמ"ח
רבי שלום ב"ר יהודה מחפוץ' זלה"ה רבי יצחק ב"ר אברהם אכלופי זלה"ה רבי רפאל ב"ר שלום אלשיך זלה"ה
מרבני רחובות -כ"ו תשרי תשנ"ח מרבני חיימה – כ"א תשרי תש"ד רב ק"ק תימן בת"א – י"ז תשרי תשי"ח
רבי אליהו ב"ר משה עדני זלה"ה רבי חסן ב"ר והב צאירי זלה"ה רבי אברהם ב"ר יחיא צאלח זלה"ה
מחכמי עדן וקוצין -כ"ז תשרי שצ"ב רבה של אלמסילה -כ"א תשרי תשמ"ז ראב"ד צנעא – י"ח תשרי תקס"ט
רבי יששכר ב"ר דוד דורני זלה"ה רבי יהודה ב"ר יחיא קייסי זלה"ה רבי עוואץ' ב"ר יפת כהן זלה"ה
מחכמי מושב נחלה -כ"ז תשרי תשנ"ב רב בצלפון – כ"א תשרי תשס"ז אב"ד בעדאן מח"ס תורת הזבח – י"ח תשרי תרצ"ו
רבי משומר ב"ר חיים צובירי זלה"ה רבי יחיא ב"ר שלום קרני זלה"ה רבי חיים ב"ר משה יצחק הלוי זלה"ה
רבה של גן יבנה -כ"ז תשרי תש"פ מחכמי גולה – כ"ב תשרי תשל"א מייסד ישיבת ימין משה -י"ט תשרי תשל"ו
רבי דוד ב"ר אברהם צאלח זלה"ה רבי אברהם ב"ר יחיא צובארה זלה"ה רבי יחיא ב"ר משה קרואני זלה"ה
מדייני צנעא – כ"ח תשרי תקצ"ט מחכמי חיימה -כ"ב תשרי תשל"ט מדייני צנעא -כ' תשרי תקכ"ה
בחכמתו הבין רבי אהרן ,מהו סוד המחלוקת ,וכאשר בשעת המריבה ,היתה ההושענות שבחג הפורים
בולמת פיה ,ולא משיבה מלחמה שערה ,וכך שקטה הארץ. א] מוהר"ר יחיא זביב זלה"ה היה מחכמי שבאם לפני כמאה וחמישים שנה,
הנהגותיו מוהר"ר אהרן מצרפי זלה"ה בחג הסוכות רבי יחיא לא התגורר ברובע היהודים שבשבאם ,אלא בבית בודד מחוצה לו,
ד] חביבות הסוכה היתה גדולה במעלה אצל רבי אהרן מצרפי זלה"ה אב"ד ולכן התקין לו עירוב מהודר עד שכונת היהודים כדי שיוכל לבוא בשבת
אכמת בני מנצור ,ולכן בערב חג הסוכות ,היה אוגד את ה'מצוה' של בני להתפלל עמהם .איש לא ידע את סודו ,מדוע נטה ללון מחוץ לעיר ,אבל
המשפחה( ,הם ארבעת המינים ,שעליהם היה מוסיף הדסים רבים לנוי מצווה כמנהג יהודי בכל פעם שנתקשו דייני העיר בסוגיות קשות ,ידעו כי אצל רבי יחיא ימצאו
תימן) רק בתוך הסוכה ,אך כדי שלא יחשב כבל תוסיף ,היה יושב תחת פח להם פתרון ,ואכן על אתר היה משיב ,עיינו שם ושם ותמצאו תשובה.
וכדומה מקום הפסול לאכילה. גם בעת עצירת גשמים ,היה מעורר את הציבור לתשובה ,והיו גועים כל העם
בחודש אלול שנת התש"ל נפל רבי אהרן למשכב ,אשר ממנו לא קם ,אך בבכיה עד שנפתחו ארובות השמים .פעם אחת נטל חופן עפר בידו וזרקו כלפי
צדיק זה ,גם בימי חליו לא חדל מדביקותו בהשי"ת .בהגיע חג הסוכות, מעלה ואמר 'רבונו של עולם ,אלו בניך' (על דרך 'כי עפר אנחנו' עי' למהרי"ץ בע"ח
התאמצו בני ביתו להקימו כדי להכניסו לסוכה ,שכן ידעו כמה היה מחבב דף נו ,ב ,פירוש שאנו בשר ודם עפר מן האדמה ,ואין בנו כח להלחם עם יצה"ר אש לוהט),
את מצוות הסוכה .אך בהגיעו לפתח הסוכה ,נרתע לאחריו ואמר' ,כיצד גוף מיד התעוררו כל העם בתשובה ,החל הרב לומר י"ג מידות ,ולא הספיק
חולה כזה ,ראוי ליכנס למקום שבו נמצאים אושפיזין עילאין' .כי הוא לסיים עד שנתקדרו השמים עבים וגשמי ברכה ניתכו ארצה.
במדרגתו הגבוהה הרגיש שאין זה כבוד לסוכה שיכנס לתוכה כשהוא חולה שנה אחת ביום הפורים ,התאספו כל הקהל לבית הכנסת להתפלל על
ושבור( .זכרון תימן עמ' רט"ו ,רי"ב). עצירת הגשמים ,לפתע נכנס רבי יחיא ואתרוגו ולולבו בידו ,פתחו את היכל
אודות הגהות על הספרי מחכם ספרדי קדמון הקודש ,נעמד ואמר 'הושענא' שלש פעמים ,ולאחר מכן 'אנא ה' הושיעה נא'
ה] בכתרי תורה גליון שט"ז ,פרשת שפטים שנה זו ,הבאתי את גרסת מוהר"ח שלש פעמים' ,ומיד ירדו גשמים( .זכרון תימן עמ' ח"פ).
כסאר זלה"ה בספרי 'וקרא בו ,שיהיו עיניו בו בעשה שהוא קורא בו' .והנה ב] כעין מעשה זה העיד מוהרא"ח אלנדאף זלה"ה ,כי בילדותו כשהיתה
בספרי לפנינו איננה .ואמר לי תלמידו הגרא"ח כהן שליט"א ,כי גרסא זו היא עצירת גשמים ולא נענו ,נתכנסו כל הקהל לבית הכנסת בגדולה של
מהגהות חכם ספרדי מכת"י על שולי הספרי שהיה ברשות מוהר"ח כסאר. מהרי"ץ ,והביאו לולב אגוד אם שאר המינים ואתרוג ,ובכו כל העם בכיה
ולכן ציין מוהרח"כ הגהה זו בשם 'ספרי' סתם ,כי זה הספרי ממנו למד. גדולה ,וחס עליהם הקב"ה בזכות מצות ארבעה מינים אלו ונענו (האתרוג
ולעיתים מציין בחיבוריו ,פירושים המופיעים בהגהות אלו בשם 'המפרש'. התימני מהדו' התשס"ה ,עמ' פ"ט) .וכתב על זה מרן הגר"י רצאבי שליט"א
ואחר הבירור עלה בידינו ,כי הגהות אלו הן של מוהר"ר סלימאן אוחנה בנפלאות מתורתך (נדפס בתולדות מוהר"ר יחיא בדיחי זלה"ה שבסוף שו"ת חן טוב,
זלה"ה מחכמי א"י בשנות הש'( ,ראה אודותיו בהרחבה בספר ארזי הלבנון בערכו), הערה ע"ו .ובמבוא שם ,הובא בהרחבה מעשה נורא שארע עם מוהר"י קארה זלה"ה ,שגם
שהיו למוהרח"כ בכת"י על גליון מכילתא ספרא וספרי בכרך אחד ,דפוס הוא נטל לולב באגדו והאתרוג בידו ועמד לעשות הקפות ולהתפלל) ,כי אכן נהגו
ויניציאה שנת ש"ו. לשמור על הלולב באגדו ,יש ששמרוהו עד הפסח ואפו בו המצות ,ויש עד
וכפי שמזכיר בספר 'זרע אברהם' בהקדמת בן המחבר ,שהדפיס חלק מהן, סוכות של שנה הבאה וסיככו בו את הסוכה .וציין עוד למש"כ בעיני יצחק (סי'
(וגרסאות המוזכרות במאמר זה אינם שם) .והיו גם לפני בעל הספרי דבי רב כפי קי"ט סקי"א) בסגולת הלולב לאחר החג ,יעו"ש.
שמזכיר בהקדמתו 'הרב הגדול המקובל כמהר"ר סלימאן' .ונדפסו לראשונה ומעשה דומה ארע עם מוהר"ר שוכר חבשוש זלה"ה ב'שבת אלטמעה',
בסוף ספרי עם הגהות הגר"א ווילנא תרכ"ו והמדפיס ר"ש לוריא כתב בחודש אדר ב' התש"ח ,שפרעו הערביים ,בשכונת היהודים ובזזו מכל בית
בתחילתן כי מצא קונטרס זה בין העתקות כ"ק הגר"א זלה"ה .וכנראה ברור ובית ,עמד בפתח ביתו ולולבו בידו ,וכביכול הוכו בסנוורים ולא נגשו אליו
שהוא הגהות כת"י ירושלמי לחכם מחכמי הספרדים' ומבואר שלא היה לפניו (אודות שבת זה ,ראה בהרחבה בכתרי תורה גליון צ"א ,תרומה התשפ"ב) .וע"ע מעשה
את הספר עם ההגהות ,אלא קונטרס ובו העתק ההגהות ,ומהם נדפס בספרי עם מוהר"ר יחיא נחום זלה"ה שפעל בדומה לזה ,להציל את א"י מצבא
עם פירוש רבנו הלל בשם 'הגהות חכם קדמון ספרדי'. גרמניה ,בזמן מלחמת העולם השניה (ונושעה עמ' צ"ד).
ולאחר זמן נתגלגל ספר זה ועליו ההגהות והגיע לתימן ,והיה רכוש בית חכמתו של מוהר"ר אהרן הכהן זלה"ה
הכנסת 'כסאר' בצנעא ,ומוהר"ר חיים כסאר זלה"ה העלה אותם עימו ג] מוהר"ר אהרן הכהן זלה"ה ראש ישיבת בית אלשרעבי שבצנעא ,אחז
לארה"ק בידיו הקדושות כדי שלא ישלטו בהם יד זרים ,יחד עם תכלאל במידת זקינו אהרן הכהן ע"ה שהיה אוהב שלום ורודף שלום .פעם אחת ביום
מכת"י מוהר"ר יחיא הכהן זלה"ה ,ספר חיי שלום עה"ת ושו"ת ,שתי"ז או"ח ראשון בעודו סועד לבו בפת שחרית ,לאחר סדר הלימוד הארוך שהחל כבר
וכן שתי"ז על אבהע"ז ,ילקוט שמעוני עם הגהות מזקינו מוהר"ר יחיא ב"ר באישון ליל ,דפקה על דלת ביתו אשה אחת והיא מרת נפש ,רבי אהרן
אברהם כסאר זלה"ה ועוד .ונמכר ע"י בני המשפחה בשנותיו המאוחרות של הפסיק מסעודתו ,ושמע את אשר בפיה ,כי בכל שבוע לקראת שבת חוזר
מוהרח"כ ,ואותו סוחר מכרו הלאה ,ואין ידוע היכן נמצא כת"י חשוב זה. בעלה ממסחרו מחוץ לעיר ,והוא נרגן ,ומחמת כך אין השלום והשלווה
כיום נשתמרו מספר כת"י של פירוש זה (כנזכר בספר הזכרון להרב יצחק נסים ח"ה שוררים בביתם .החל רבי אהרן לפייסה בדברים ,אך לא נחה רוחה עד
עמ' ק"ח) ,וביניהם עותק שבגנזי הרב יצחק נסים ,ויתכן שזהו העותק שהיה שיעשה לה רבינו 'קמיע' וסגולה שיחזור השלום לשרור בביתה.
למוהרח"כ .ומצאתי עותק נוסף בספה"ל (מספרו ,)1229עם הגהות 'מספר הלך רבי אהרן לפינת החדר ,והוציא מהארון את ה'אתרוג' של חג הסוכות,
שנעתק מספר החכם החסיד כמה"ר סלימאן ן' חנה נר"ו' .אך בוודאות לא קצץ ממנו חתיכה והביא לה .אמר לה ,כאשר תתחיל מריבה בתוך ביתך,
זהו הספר שהיה תח"י מוהרח"כ ,היות ובשער ישנה חתימתו של הרב 'שלמה שימי אתרוג קדוש זה בתוך פיך ,והכל יבוא על מקומו בשלום .עשתה האשה
מוסאיוב' שנפטר בשנת התרפ"ב ,קודם עליית מוהרח"כ לא"י. כמצוותו של רבי אהרן ,וראה זה פלא ,עברה עליה השבת בנעימים .כי
