gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

כתרי תורה · Kisrei Torah — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: כתרי תורה · Kisrei Torah

שבוע: סוכות (2026-09-21)

כתרי תורה · Kisrei Torah — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מערכת גליונות 'כתרי תורה'‬ ‫שולחת את ברכת החג לרבינו מרן‬ ‫לק "י | ה ' תשפ" ז ב'של " ח | גליון שכ"ב | חג הסוכות ושמחת תורה‬ ‫הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א‪.‬‬ ‫לתלמידי החכמים המאירים ומעירים‬ ‫ובזכותם מתלבנים הדברים‪ .‬ללומדי‬ ‫ומעייני הגליונות‪ ,‬שזכותם־זכות‬ ‫הרבים עומדת לנו להגדיל תורה‬ ‫ולהאדירה‪ ,‬ולהשיב עטרת אבות‬ ‫לתפארתה בהדרתה ובטהרתה‪,‬‬ ‫ולכל בית ישראל‪,‬‬ ‫תוסיפו שנים רבות‬ ‫לע"נ מרן ראש הישיבה הגאון רבי ירחמיאל גרשון בן הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין זלה"ה‪ .‬מרן הגאון הגדול רבי שמריהו יוסף חיים בן מרן הגאון רבי יעקב ישראל קניבסקי זלה"ה‪ .‬מרן הגאון הגדול‬ ‫שמחים במועדים טובים‬ ‫רבי שמעון ב"ר דוד בעדני זלה"ה • מרת סעדה ב"ר יוסף (קורח) שריאן ע"ה ‪ -‬י"ד תשרי תשכ"ז‪ .‬מו"ז רבי ישראל ב"ר יחיא מגארי זצ"ל ‪ -‬כ"א תשרי תשמ"ז‪ .‬ובתו זקנתי אצילת המידות מרת ברכה ע"ה‪.‬‬ ‫זקנתי אצילת המידות מרת שולמית מורחי ע"ה ב"ר שלום עצאר זלה"ה – ט"ז אב התשפ"ג‪ ,‬ואחיה רבי שלום ב"ר שלום עצאר זצ"ל‪ .‬דודינו הרב יהודה והרב משה ב"ר יוסף שרעבי זצ"ל‪ .‬דודנו הרב‬ ‫אברהם ב"ר דוד בדיחי זצ"ל‪ ,‬דו"ז רבי שלום ב"ר שמעון מורחי הלוי זלה"ה ‪ -‬כ"א ניסן תש"ס‪ .‬דודי ר' ישראל ב"ר יהודה חגבי זצ"ל‪ .‬דו"ז ר' עזרא ב"ר יעקב שרעבי זצ"ל‪ ,‬הבה"ח נפתלי צבי יעיש זצ"ל בן‬ ‫יבלחט"א רבי יגיל • ולזכות הרב אהרן ב"ר יוסף שליט"א‪ ,‬הרב אלעזר ב"ר אהרן שליט"א‪ .‬מרת צביה ב"ר יוסף תחי'‪ ,‬הנערה שרה בת שלומית תחי'‪ .‬לרפו"ש במהרה בתושח"י‪ ,‬ולהצלת והצלחת אחב"י‪,‬‬ ‫הנתונים בצרה ובשביה באה"ק ובשאר גליותיהם‪ ,‬והשם ירחם‪ ,‬עמו ינחם‪ ,‬על יד מנחם‪ ,‬אכי"ר‪ .‬ולהצלחת אחי היקר הרב ישראל הי"ו ורעייתו שיראל ב"ר נתנאל תחי'‪ ,‬וילדיהם תהל וישי שיחיו‪ ,‬שיזכו‬ ‫לשנים רבות ולמועדים טובים ‪ ,‬מתוך בריאות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬נחת ושמחה‪ ,‬אורך חיים בימינה בשמאלה עושר וכבוד‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫האם צריך לברך שוב על הסוכה לאחר הנחת הסכך‪ .‬תשובה‪ :‬כעין זה דנו‬ ‫ישיבה בסוכה קודם קידוש‬ ‫הפוסקים (עיין פסקי תשובות סי' תרל"ט או' ט"ו) כאשר ירדו גשמים עד שנפסלה‬ ‫א] מנהגנו ידוע ומפורסם כדעת הרמב"ם (סוכה פ"ו הי"ב) לברך על הסוכה בכל‬ ‫הסוכה ולאחר מכן פסקו הגשמים‪ ,‬האם כאשר לא הסיח דעתו ומצפה לשוב‬ ‫פעם ששוהים בה ולא כשאר קהילות שמברכים בשעת האכילה שהיא העיקר‬ ‫לסוכה אינו צריך לברך שוב‪ ,‬או כיון שבמציאות נפסלה הסוכה הרי זה כהיסח‬ ‫ופוטרים את השינה והשהות בסוכה (משנ"ב סי' תרל"ט ס"ק מ"ו)‪ .‬והנה למנהג‬ ‫הדעת ולא יועיל מה שמצפה לשוב אליה‪ .‬וכן דנו שם כאשר סגר את הגג‬ ‫שאר קהילות הברכה על האכילה פוטרת גם את השהות קודם לכן ומשום‬ ‫ונותר בסוכה האם יש בזה גילוי דעת שלא הסיח דעתו‪ ,‬או כיון שהסוכה‬ ‫כך מן הדין יכולים הם לשבת בסוכה לפני הקידוש‪ .‬אך למנהגנו אנו נזהרים‬ ‫מכוסה בגג פסול אין כאן סוכה כלל‪.‬‬ ‫שלא לשבת לפני קידוש שהרי על ישיבה זו צריכים לברך‪ .‬וכיון שאין אנו‬ ‫ומ"מ בנדון דידן הורה מרן שליט"א כי מסתבר שבנפילת הסכך הלכה לה‬ ‫מברכים עד הקידוש‪ ,‬לכן אין לישב ולקיים את המצווה בלא ברכה‪ .‬והקשה‬ ‫המצוה‪ ,‬וצריך לברך שוב לאחר הנחת הסכך אף שלא הסיח דעתו‪ .‬וכמו‬ ‫ידידי הרה"ג ישראל הלוי שליט"א מדוע אין לשבת בלא לברך [בפרט כשבני‬ ‫שמברכים על טלית שנפלה (שו"ע סי' ח' סע' י"ד)‪ .‬ולפ"ז נראה בפשיטות כי‬ ‫הבית לא התאספו עדיין]‪ ,‬הלא מסתבר כי ישיבה זו איננה לשם מצווה שהרי‬ ‫כאשר עף הסכך רק במקום אחד‪ ,‬אף שהיושב באותו מקום לא מקיים מצוות‬ ‫הקידוש לפניו ורצונו לברך אז וכ"ש בלילה הראשון שמברכים ברכת שהחיינו‬ ‫סוכה‪ ,‬מ"מ אינו צריך לברך שוב כשהחזירו את הסכך למקומו‪ ,‬דומיא דטלית‬ ‫בתוך הקידוש והיא כוללת גם את מצוות הסוכה‪ .‬וכששאלתי את מרן הגר"י‬ ‫שנותרה מקצתה על גופו (שם סע' ט"ו)‪.‬‬ ‫רצאבי שליט"א מדוע יש להימנע מישיבה אם אינו מתכוון לשם מצווה‪ ,‬השיב‬ ‫העושים הקפות דהושע"ר בלילה‪ ,‬האם יוכלו לברך על הלולב בשחרית‬ ‫לי כי עניין זה הוא מסור לרבים ואין הכל חכמים לדעת ולכוון שלא לצאת‬ ‫ד] בעניין ההקפות וההושענות עם הסליחות שאומרים בהושענא רבא‪ ,‬הנה‬ ‫ידי חובה‪ ,‬ולכן יש לעשות תורה אחת ומשפט אחד ולא לשבת בסוכה עד‬ ‫ישנם שעושים כן בלילה קודם התפילה‪ ,‬ושלא כדין הוא שעדיין לא הגיע זמן‬ ‫שעת הברכה בקידוש [ויש להוסיף כי אין הדבר דומה למה שכתבו הפוסקים‬ ‫המצווה (וכמו שהאריך מרן שליט"א בעניין זה בבארות יצחק הלכות לולב עמ' ש"י)‪.‬‬ ‫(עיין ביה"ל סי' רע"א ד"ה מיד) על הקידוש בכל שבת שמסתמא אין אדם מתכוון‬ ‫ובבית מדרשו של מרן שליט"א החלו בשנים האחרונות ע"פ הוראתו ומפאת‬ ‫לצאת בו בתפילה שאומר 'מקדש השבת'‪ ,‬כי שם הטעם כיון שעתיד לקדש‬ ‫דוחק השעה שנעורים כל הלילה‪ ,‬לומר את ההושענות והסליחות קודם‬ ‫על הכוס‪ ,‬ודאי רוצה הוא לצאת ידי חובה כראוי‪ .‬משא"כ בענייננו‪ ,‬אין הפרש‬ ‫התפילה ללא לולבים‪ ,‬אך את ההקפות עושים לאחר ההלל‪.‬‬ ‫במצוות הישיבה בסוכה לפני קידוש או אחריו]‪ .‬ולעניין קידוש שחרית וכן‬ ‫והנה יש מי שעורר על אלו המחזיקים לולב בידיהם בלילה אף שאינו זמן‬ ‫בליל שבת חוה"מ [בשאר שנים] אף שלדעת מהרי"ץ (ע"ח ח"ב דף נ"ח ע"ב) יש‬ ‫המצווה‪ ,‬שבמקומות שמתפללים בנץ החמה הרי הם נכנסים לזמן עלות‬ ‫לברך תמיד את ברכת הסוכה בתוך הקידוש‪ ,‬כבר הבאנו בשו"ת נתונים המה‬ ‫השחר ונמצאו מקיימים מצוות לולב בהגבהתם‪ ,‬וא"כ לא יוכלו לברך על‬ ‫(ח"א סי' רכ"ג) את דעת מרן שליט"א שאם יש איזה עיכוב עד הקידוש וצריך‬ ‫הלולב בשעת ההלל כיון שכבר שיצאו ידי חובה‪ .‬וכאשר העליתי חשש זה‬ ‫לשבת בינתיים‪ ,‬ישב בסוכה ויברך קודם הקידוש‪.‬‬ ‫לפני מרן שליט"א‪ ,‬אמר לי כי אכן אלו שעושים את הסדר קודם התפילה‬ ‫הדלקת נרות שבת וקידוש‪ ,‬כשהנשים אוכלות בבית והאנשים בסוכה‬ ‫אין ראוי ליטול אז לולב‪ .‬ומ"מ כיון שיש שהורגלו בכך וקשה למנעם‪ ,‬לכה"פ‬ ‫ב] שאלה‪ :‬משפחה שיש להם סוכה העומדת בחצר הבית שלא בסמיכות‬ ‫יש לעוררם שיתכוונו במפורש להחזיק את הלולב שלא לשם מצווה כדי‬ ‫אליו‪ ,‬באופן שצריך לעבור מהבית דרך החצר לסוכה‪ .‬ומכיון שהזמינו לחג‬ ‫שיוכלו לברך על הלולב בשעת ההלל‪.‬‬ ‫אורחים רבים‪ ,‬נוצר מצב מחייב שהגברים יאכלו בסוכה והנשים יישארו‬ ‫ישיבה בסוכה ביום שמחת תורה‬ ‫לסעוד בבית‪ .‬עתה התעוררו שתי שאלות‪ .‬ראשית האם צריך להדליק נרות‬ ‫ה] הסתפקתי האם מותר לשבת בסוכה בבוקר שמחת תורה מבלי לעשות‬ ‫שבת בסוכה או גם בבית‪ ,‬ובנוסף האם הקידוש שיעשו בסוכה יועיל גם לנשים‬ ‫היכר לפחות מן הסכך ארבעה טפחים (סי' תרס"ו ס"א)‪ .‬כי שמא זה עצמו היכר‬ ‫שאוכלות אח"כ בבית‪ .‬תשובה‪ :‬הנה בפשטות כאשר כולם אוכלים בסוכה‬ ‫במה שאינו יושב שם בלילה ואין איסור בל תוסיף באופן זה שאינו המשך‬ ‫חיוב הדלקת הנרות הוא בסוכה‪ .‬ואף שהאשה קודמת לבעל בהדלקת הנר‬ ‫למצווה‪ .‬תשובה‪ :‬בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ט סי' נ"ד) נשאל על ציבור הרוצים‬ ‫ועתה היא פטורה ממצות סוכה ולכאורה היה מקום לומר שתדליק בבית‪,‬‬ ‫לעשות קידוש ביום שמחת תורה בסוכת בית הכנסת האם הדבר מותר‪.‬‬ ‫מ"מ כיון שהיא מחויבת לאכול בסוכה בשביל בעלה שיוכל לקיים תשבו‬ ‫והשיב כי כיון שאין כאן איסור בל תוסיף ממש שהרי אינו מתכוון למצווה‬ ‫כעין תדורו לכן מקום הדלקת הנרות הוא ג"כ שם (תורה תמימה ויקרא פ' אמור‬ ‫אלא רק נראה כמוסיף‪ ,‬לכן חשד זה שייך ביחיד אך בציבור קי"ל שאין חשד‪.‬‬ ‫סי' כ"ג אות קס"ט)‪ .‬אמנם בענייננו שנשארו הנשים לאכול בבית‪ ,‬יש להסתפק‬ ‫ולמעשה הורה שם שיעשו היכר בהכנסת קדירות וקערות שאסור להכניס‬ ‫כאמור האם גם בבית יש חיוב הדלקת נרות‪ .‬ומרן שליט"א הורה כי הדבר‬ ‫לסוכה וכמובא בשו"ע (שם) שזה ההיכר לבני חו"ל שאינם יכולים לפחות‬ ‫נחשב כשני בתים ויש להדליק הן בסוכה [באופן שאין חשש שריפה כמובן]‬ ‫ארבעה טפחים מפני חיובם בסוכה בשמיני‪ ,‬ע"כ‪ .‬וממה שלא התיר הדבר‬ ‫והן בבית‪ ,‬ויש לפטור את שתי ההדלקות בברכה אחת בלא הפסק בינתיים‪.‬‬ ‫מטעם שלא ישבו שם בלילה‪ ,‬משמע שאין היתר כזה‪ .‬אך יש לדחות ראיה זו‬ ‫ולעניין קידוש במקום סעודה הורה מרן שיש לקדש לנשים בנפרד אלא אם‬ ‫כיון שמדובר בציבור ואצלם אין היכר במה שלא ישבו בסוכה בלילה‪.‬‬ ‫כן הם רואים זה את זה (עיין ביה"ל סי' קע"ח ד"ה בבית אחד מש"כ בדעת הרמב"ם)‪.‬‬ ‫אך למעשה‪ ,‬מסתימת הפוסקים נראה שאין הדבר נחשב היכר‪ .‬וכן הורה מרן‬ ‫סכך שעף ברוח האם צריך לברך שוב על הסוכה לאחר שהחזירוהו‬ ‫שליט"א שאף היושבים ביום בלבד צריכים היכר בסוכה עצמה‪.‬‬ ‫ג] שאלה‪ :‬מי שבירך על הסוכה ולאחר זמן נפל הסכך מפני משב רוח חזק‪,‬‬ ‫למען ידעו דורותיכם – עומק העניין הנלמד ממסעם וחנייתם של ישראל במדבר‬ ‫הגאון הרב אייל גיאת שליט"א – חבר בית הדין בחיפה‬ ‫אמר להן לכך אני מצחק דכתיב 'ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה‬ ‫בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת‪ :‬למען ידעו‬ ‫הכהן ואת זכריה בן יברכיהו' (ישעיה ח'‪ ,‬ב')‪ ,‬וכי מה ענין אוריה אצל‬ ‫דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ‬ ‫זכריה‪ ,‬אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני‪ ,‬א לא תלה הכתוב‬ ‫מצרים אני יהוה אלהיכם (ויקרא כ"ג‪ ,‬מ"ג)‪ .‬כי בסוכות הושבתי את בני‬ ‫נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה‪ .‬באוריה כתיב 'לכן בגללכם‬ ‫ישראל‪ ,‬ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר ר''ע אומר סוכות ממש עשו‬ ‫ציון שדה תחרש' וגו' (מיכה ג'‪ ,‬י"ב)‪ ,‬בזכריה כתיב 'עוד ישבו זקנים‬ ‫(סוכה יא‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫וזקנות ברחובות ירושלם' (זכריה ח‪ ,‬ד')‪ ,‬עד שלא נתקיימה נבואתו של‬ ‫א] לכאורה‪ ,‬מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי עקיבא‪ ,‬מחלוקת‬ ‫אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה‪ ,‬עכשיו‬ ‫במציאות היא‪ .‬באילו סוכות ישבו בני ישראל בזמן הליכתם במדבר‪.‬‬ ‫שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬רש"י במקום עומד על דברי רבי עקיבא ומפרש‪" :‬סוכות ממש‪,‬‬ ‫בלשון הזה אמרו לו‪ ,‬עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו"‪.‬‬ ‫מפני החמה בשעת חנייתן היו עושים סכות"‪ .‬מדברי רש"י נראה‪ ,‬כי‬ ‫יש להתבונן‪ .‬לבטח‪ ,‬גם חבריו של רבי עקיבא ידעו את האמור‬ ‫אין מחלוקת מציאותית בין רבי אליעזר ורבי עקיבא (וכבר עמד על כך‬ ‫בזכריה‪ ,‬ואעפ"כ‪ ,‬לא אצרו כח ומיררו בבכי לנוכח המציאות הקשה‬ ‫הנצי"ב בספרו מרומי שדה סוכה ב‪ ,‬ב ד"ה "ההוא ידיעה לדורות"‪ ,‬עיין שם)‪ .‬כלל‬ ‫שנגלתה לעיניהם‪ ,‬שעה ושועלים יצאו מבית קודשי הקודשים‪ .‬במה‬ ‫ישראל בזמן הליכתם במדבר – בשעת המסע – מוקפים היו בענני‬ ‫אפוא רבי עקיבא ניחם אותם?‬ ‫כבוד‪ .‬אך‪ ,‬בשעת חנייתם עשו להם סוכות ממש‪ .‬מחלוקתם של רבי‬ ‫אפשר ורבי עקיבא לשיטתו‪ ,‬הורה להם‪ ,‬כי גם לחורבן ולמצב הקשה‬ ‫אליעזר ורבי עקיבא‪ ,‬היא רק בפירוש האמור בתורה "בסוכות תשבו‬ ‫בו הם שרויים‪ ,‬יש תפקיד ותכלית‪ .‬והראיה‪ ,‬כי הנביא לא רק ניחם‬ ‫וכו'‪ ,‬למען ידעו דורותיכם"‪ ,‬לאיזה סוכות התכוונה התורה בציווי זה‪.‬‬ ‫אותם בגאולה העתידה לבוא‪ ,‬אלא שתלה את נבואתו של זכריה‬ ‫ב] מעתה‪ ,‬שומה עלינו להעמיק חקר ולהתבונן‪ .‬במה אפוא נחלקו רבי‬ ‫בנבואתו של אוריה‪ .‬עצם התלייה של החורבן עם הגאולה – מורה‪,‬‬ ‫אליעזר ורבי עקיבא‪ .‬מה טעם רבי אליעזר סובר שציווי התורה לישב‬ ‫שיש לחורבן תפקיד חשוב בביאת הגואל‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן לשמוח גם‬ ‫בסוכה הוא דווקא לזכר ענני הכבוד‪ ,‬שהיו מנת חלקם בשעת מסע‬ ‫כעת – בשעת החורבן‪.‬‬ ‫המחנות‪ ,‬ומה טעמו של רבי עקיבא‪ ,‬שכוונת התורה היא דווקא‬ ‫◆◆◆‬ ‫לסוכות ממש שעשו להם בשעת חנייתם?‬ ‫ד] " הדר אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה ודרש והמכשלה הזאת‬ ‫אפשר‪ ,‬וזה פשר מחלוקתם‪ .‬מסע כלל ישראל במדבר‪ ,‬מסעם כמו‬ ‫תחת ידיך (ישעיה ג'‪ ,‬ו') אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל‬ ‫חנייתם – משל הוא לכל אדם‪ ,‬במסע חייו‪ .‬ישנם זמנים בהם האדם חש‬ ‫בהן" (גיטין מא‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫שהוא עולה ומתקדם בתורה ויראת ה' – אפוף ב"ענני כבוד"‪,‬‬ ‫ניתן לפרש‪ ,‬כי דרכה של תורה היא שכדי להגיע אל אמיתתה‪ ,‬נוהג‬ ‫ברוחניות‪ .‬אך‪ ,‬יש זמנים בהם האדם מדשדש במקום‪ ,‬מתבוסס בביצתו‬ ‫שבעולם‪ ,‬שאדם נכשל‪ .‬אין ענין בעצם המכשלה ואך תיאור מצב הוא‪.‬‬ ‫ואינו מצליח להתקדם קדימה‪ .‬בזמן שפל זה‪ ,‬אין הוא חש ברוחניות‬ ‫אך אפשר‪ ,‬וכך נראה ומסתבר‪ ,‬כי המכשלה אינה ברירת מחדל‪ ,‬אלא‬ ‫וענני הכבוד ממנו והלאה‪.‬‬ ‫נצרכת היא לעצם בניין אישיותו של האדם‪ .‬העובדה‪ ,‬כי הוא נכשל‬ ‫כך הוא מצבנו היום‪ .‬בהעדר גילוי שכינה‪ .‬בעידן של גלות‪ .‬כדלים‬ ‫פעם ופעמיים‪ ,‬בונה את האדם‪ .‬מחשלת אותו‪ .‬על כן‪ ,‬אין להצטער על‬ ‫וכרשים אנו‪ .‬בהתמודדות יום‪-‬יומית בחיי רוח (לפי"ז‪ ,‬יונח לנו מתמיהתם‬ ‫המכשלה‪ ,‬לא רק מפני שהנה אותו רגע קט יגיע לעמוד על דברי‬ ‫של מפרשים רבים על שיטתו של רבי אליעזר‪ ,‬היאך מצווה התורה אותנו לישב בסוכות‬ ‫תורה‪ ,‬אלא כי עצם המכשלה בונה את עולמו הרוחני‪.‬‬ ‫ממש ולזכור את ענני הכבוד‪ .‬ולהאמור להלן מיושב היטב ודו"ק)‪.‬‬ ‫ה] כיוצא בדבר‪ ,‬כתב הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל לבחור צעיר‬ ‫בזה נחלקו רבותינו התנאים‪ .‬רבי אליעזר סובר‪ ,‬כי יש לאדם היושב‬ ‫שהתאונן על כישלונותיו (פחד יצחק‪ ,‬אגרות ומכתבים‪ ,‬אגרת קכח)‪ :‬החכם‬ ‫בסוכתו – סוכה ממש – לשאוב כח ועידוד‪ ,‬ממסע כלל ישראל‬ ‫מכל אדם אמר 'שבע יפול צדיק וקם' (משלי כ"ד‪ ,‬ט"ז)‪ .‬והטיפשים‬ ‫במדבר‪ .‬להזכיר לעצמו‪ ,‬כי גם כלל ישראל במסעם במדבר‪ ,‬בשעה‬ ‫חושבים‪ ,‬כי כוונתו בדרך רבותא‪ ,‬אע"פ ששבע יפול צדיק‪ ,‬מכל‪-‬‬ ‫וחנו ישבו בסוכות ממש‪ ,‬אך מיד לאחר מכן‪ ,‬שוב החל העם במסעו‬ ‫מקום‪ ,‬הוא קם‪ .‬אבל‪ ,‬החכמים יודעים היטב‪ ,‬שהכוונה היא שמהות‬ ‫מוקף בענני כבוד‪ .‬כך ממש עלינו להתחזק‪ ,‬כי ימים אלו יחלפו מהר‬ ‫הקימה של הצדיק היא דרך ה'שבע נפילות' שלו‪.‬‬ ‫ויגיעו ימים של התקדמות ועלייה‪ ,‬ימים בהם הוא יחוש מוקף בענני‬ ‫'וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד'‪ .‬טוב – זה יצר טוב‪ .‬מאוד –‬ ‫כבוד ורוחניות‪.‬‬ ‫זה יצר הרע (בראשית רבה‪ ,‬פרשה ט)‪ .‬אהובי‪ ,‬הנני לוחץ אותך אך לבבי‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬רבי עקיבא סובר‪ ,‬כי מסע העם במדבר תפקיד היה לו‪,‬‬ ‫לוחש באוזניך‪ ,‬כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות והמעשים‬ ‫לבנות ולחשל את העם לקראת ייעודו‪ .‬העמידה במקום והחניה לא‬ ‫טובים שלך‪ ,‬הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב‪ .‬עכשיו‪ ,‬שמכתבך‬ ‫נועדו כברירת מחדל‪ ,‬אלא תפקיד היה להם בבניין אישיותם של כלל‬ ‫מספר לי על דבר הירידות ונפילות ומכשולים‪ ,‬הנני אומר שקיבלתי‬ ‫ישראל‪ .‬עצם הדשדוש וההתמודדות – בונה את עולמו של האדם‬ ‫ממך מכתב טוב מאוד‪.‬‬ ‫ומכשירה אותו לקראת תפקידו! – לפיכך‪ ,‬סובר רבי עקיבא‪ ,‬כי בזמן‬ ‫דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬שעה ואנו יושבים בסוכות ממש‪ַ ,‬אל לנו לשאוב עידוד מהעובדה‬ ‫דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד‬ ‫שימים אלו יחלפו ויגיעו ימים של התקדמות ועלייה‪ ,‬אלא יש לשמוח‬ ‫שמיים‪ .‬משתתף אני בסבלך הרע‪ ,‬אבל הסבל הזה הוא הרחם של‬ ‫גם בעצם ההתמודדות‪-‬האתגר שימים אלו מביאים עלינו (בדברינו אלו‪,‬‬ ‫הגדלות!‬ ‫יונח לנו מתמיהתם של המפרשים על סברת רבי עקיבא‪ ,‬מה עניין יש לעשות זכר‬ ‫ו] שמעתי‪ ,‬לא מכבר‪ ,‬דו‪-‬שיח בין שני תלמידי חכמים‪ .‬האחד סיפר‪,‬‬ ‫לסוכות ממש‪ ,‬הלוא לא היה כלל נס בסוכות שעשו‪ ,‬ולא נעשו אלא כברירת מחדל‪,‬‬ ‫כי מתבייש הוא לקרוא את "חידושיו" שכתב בהיותו צורב צעיר‪ .‬אך‪,‬‬ ‫ודו"ק)‪.‬‬ ‫חבירו הפטיר לעומתו‪ ,‬כי הוא מאוד נהנה לקרוא את שכתב בהיות‬ ‫ג] אפשר‪ ,‬ורבי עקיבא הולך בזה לשיטתו (מכות כד‪ ,‬ב)‪" ,‬שוב פעם אחת‬ ‫צעיר לימים‪ ,‬כי בכך רואה הוא כמה התקדם בלימודיו‪ ,‬והיאך נבנה‬ ‫היו עולין לירושלים‪ ,‬כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם‪ .‬כיון‬ ‫שלב אחר שלב!‬ ‫שהגיעו להר הבית‪ ,‬ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים‪ ,‬התחילו‬ ‫אם תרצו‪ ,‬הרי שהסתכלותם השונה של אותם תלמידי חכמים‪ ,‬היא‬ ‫הן בוכין ור''ע מצחק‪ .‬אמרו לו‪ ,‬מפני מה אתה מצחק‪ .‬אמר להם‪ ,‬מפני‬ ‫בעצם‪ ,‬שורש מחלוקתם של רבי אליעזר ורבי עקיבא‪ ,‬לפי מה‬ ‫מה אתם בוכים‪ .‬אמרו לו מקום שכתוב בו 'והזר הקרב יומת' (במדבר‬ ‫שהתבאר‪.‬‬ ‫א'‪ ,‬נ"א) ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה‪.‬‬ ‫יורו משפטיך ליעקב‬ ‫הנהגת ישראל בכמה עניינים היתה ע"פ שבט לוי‬ ‫יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על‬ ‫ה] ובספרי כאן דרשו ממקרא זה עניין נוסף‪ ,‬יורו משפטיך ליעקב‪ ,‬מלמד שכל‬ ‫מזבחך (ל"ג‪ ,‬י')‬ ‫הוריות אינן יוצאות אלא מפיהם‪ ,‬שנאמר (לעיל כ"ה‪ ,‬ה') ועל פיהם יהיה כל ריב וכל‬ ‫הוראת ההלכה ניתנה לשבט לוי‬ ‫נגע‪ .‬ריב אלו ריבי פרה (עי' ראב"ד‪ ,‬כי היות והוצרכו לטהרת פרה‪ ,‬מטמא מת‪ .‬וגזירת מוות באה‬ ‫א] אונקלוס תרגם 'כשרין אלין דילפון דינך ליעקב ואוריתך לישראל'‪ ,‬כלומר‬ ‫לעולם ע"י מריבה וחטא הלשון‪ .‬לכן נקרא 'ריבי' פרה וע"ש עוד‪ .‬ובפי' מוהר"ר סלימאן אוחנה זלה"ה‬ ‫ראויים הם שבט לוי ללמד לישראל את דיני התורה‪ .‬וכתב בבן יהוידע (יומא כו‪ ,‬א)‬ ‫הנקרא ''פירוש לחכם קדמון ספרדי' כתב ‪ ,‬כי הפרה מכפרת על מעשה העגל כדאיתא במדרש רבה‬ ‫כי אין כאן 'ברכה'‪ ,‬אלא שמזכיר הכתוב את מעשיהם הטובים של שבט לוי‪ ,‬וכמו‬ ‫פי"ט ח'‪ ,‬והעגל נעשה ע"י מריבה‪ .‬וע"ע ביאור בספרי דבי רב)‪ ,‬וריבי סוטה (פי' הראב"ד שע"י קינוי‬ ‫שנזכר בהמשך הפסוק 'ישימו קטורה באפך' שאין זו ברכה שנתברכו בה כעת‬ ‫יבואו לידי מריבה) וריבי עגלה (פי' הראב"ד‪ ,‬שע"י מריבה נהרג אותו חלל והוצרכו לערוף את‬ ‫שהרי כבר הופרשו מקדמת דנא לעבודת ה' במשכן‪ .‬והברכה היא בפסוק הבא‬ ‫העגלה)‪ .‬נגע אלו נגעי אדם ונגעי בתים ונגעי בגדים‪.‬‬ ‫'ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה'‪ ,‬כיון שעוסקים הם בעבודות קודש אלו‪.‬‬ ‫ואלו אינן 'הוראות' לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא אלא דברים התלויים‬ ‫ובמסכת יומא (כו‪ ,‬א) למדו מכאן כי שבט לוי הם הראויים להוראה‪ ,‬דאמר רבא‬ ‫בכהנים‪ ,‬וכמו שביאר בספרי דבי רב‪ ,‬דבפרה אדומה נאמר ונתתם אותה אל‬ ‫לא משכחת צורבא מרבנן דמורי (פרש"י‪ ,‬שמורה הוראות בישראל)‪ ,‬אלא דאתי משבט‬ ‫אלעזר הכהן (במדבר י"א‪ ,‬ג')‪ ,‬ובסוטה נמי כתיב והביא האיש את אשתו אל הכהן‬ ‫לוי או משבט יששכר‪ .‬לוי דכתיב‪ ,‬יורו משפטיך ליעקב‪ .‬יששכר דכתיב‪ ,‬ובני‬ ‫(במדבר ה'‪ ,‬ט"ו)‪ ,‬ועגלה ערופה נמי נעשתה ע"י הכהנים כמבואר לעיל (כ"א‪ ,‬ה')‪ ,‬וכן‬ ‫יששכר יודעי בינה לעתים (דה"י א י"ב‪ ,‬ל"ג)‪ .‬וכתב מהרש"א בח"א (שם ד"ה ואימא)‪,‬‬ ‫נגעים‪ ,‬נראים ע"י הכהן (עי' ויקרא י"ג‪ ,‬ג' והלאה)‪ .‬ועוד שהרי אין כאן חכמה וכמבואר‬ ‫דמהאיי קרא משמע שהם ממונים על כך מפי הקב"ה‪ ,‬ולא רק שנתמנו ע"י המלך‬ ‫ברמב"ם (פ"ט מהל' צרעת ה"ב)‪ ,‬דכהן שאינו יודע לראות‪ ,‬החכם רואהו ואומר לו‬ ‫כראשי גלויות שבבבל‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫אמור טמא והכהו אומר טמא וכו' (ומקורו מנגעים פ"ג משנה א')‪.‬‬ ‫ולפי"ז ביאר מהר"ש שבזי זלה"ה בחמדת ימים פרשת בהעלתך (במדבר ח' י"ט) מה‬ ‫ו] וכן מתבאר מדברי מוהר"ר יחיא אלצ'אהרי זלה"ה בצידה לדרך פרשת מצורע‪,‬‬ ‫שאמרו בגמרא (ערכין יא‪ ,‬א) דאיתקש שירת הלווים לכפרה מה כפרה ביום אף שיר‬ ‫שכתב שלושה טעמים מדוע הכהנים רואים את הנגעים‪ ,‬ותורף דבריו א' לרוב‬ ‫ביום (שאם הביא נסכים בלילה לא יאמר שיר עמהם‪ .‬שטמ"ק בשם הרא"ש שם)‪ ,‬דהיינו טעמא‬ ‫מעלתו מתדמה הוא ליוצרו‪ ,‬שמטמא ומטהר‪ .‬ועוד שאמר הקב"ה אע"פ שאני‬ ‫לפי שהלויים עוסקין בתורה בלילה דכתיב יורו משפטיך לישראל‪ ,‬ע"כ (וע"ע דרשה‬ ‫מטמא ומטהר ובידי הרפואה‪ ,‬אעשה בה ע"י שליח כדי להודיע שבחו‪ .‬ועוד טעם‬ ‫נפלאה השייכת לענין זה בביאורו להפטרת תצוה)‪.‬‬ ‫כתב לאידך גיסא שנצטוה הכהן בעבודה פחותה כזו שיש בה טרחה מרובה‪ ,‬כדי‬ ‫מה נתייחדו שבט לוי ויששכר להוראה‬ ‫שיכנע לבו ולא יתגאה‪ ,‬ואעפ"כ יש לו כבוד שעושה את ציוווי ה'‪ ,‬יעו"ש באורך‪.‬‬ ‫ב] ולכאורה אפשר לבאר את כוונת הגמרא‪ ,‬כי שבטים אלו היו מורים לישראל‪,‬‬ ‫וע"ע למהר"ש טביב זלה"ה בחכמת שלמה פרשת כי תבא (שם)‪ ,‬שיש בהם כח‬ ‫אבל אין זה אומר ששבטים אחרים אין בהם מורי הוראה‪ ,‬ושאינם יכולים לזכות‬ ‫לדחות הקלי 'ריב' ו'נגע'‪ ,‬ע"כ‪ .‬הרי שאין כאן חכמה אלא מלאכה ועבודת‬ ‫לכך‪ .‬אבל מקושיית הגמרא‪ ,‬ואימא יהודה נמי‪ ,‬דכתיב יהודה מחוקקי (תהלים ס'‪,‬‬ ‫הקודש‪ ,‬א"נ סגולת מיוחדת לרוב קדושתם‪.‬‬ ‫ט')‪ .‬ומשני‪ ,‬אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪ .‬משמע כי רק אלו ראויים להוראה‬ ‫הוראת תורה שבכתב ובעל פה וסודותיהם‬ ‫ולא אחרים‪ ,‬ולכן הקשו הלא מצינו גם ביהודה שהם ראויים לכך‪ .‬ויש לתמוה על‬ ‫ז] עוד דרשו בספרי‪ ,‬ותורה לישראל‪ ,‬מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל‪,‬‬ ‫כך ‪ ,‬וכי כל אדם מישראל אינו יכול להגיע ולכוון לאמיתה של תורה‪ ,‬לאסוקי‬ ‫אחת על פה ואחת בכתב‪ .‬ונראה שדרשו שני תורות‪ .‬מכפל הלשון 'משפטיך'‬ ‫שמעתתא אליבא דהלכתא‪.‬‬ ‫ו'תורתך'‪ .‬ובמדרש סגולת ישראל כאן שכתב‪ ,‬משפטיך תורה שבכתב ותורתך‬ ‫ומהרש"א שם‪ ,‬תמה הלא אמרו בגמרא (סנהדרין צג‪,‬ב) על דוד המלך‪ ,‬שהלכה‬ ‫תורה שבע"פ‪ ,‬ונראה דדריש מכפל הלשון ומוקים ליה לראשון על העיקר שהיא‬ ‫כמותו בכל מקום‪ ,‬והוא משבט יהודה‪ .‬ותירץ‪ ,‬דשאני דוד שהוא מלך‪ ,‬אבל שאר‬ ‫תורה שבכתב‪ .‬ובחמדת ימים כתב‪ ,‬משפטיך זו תורה שבכתב דכתיב מורשה‬ ‫אינשי משבט יהודה‪ ,‬אף שהיו חכמים לא זכו שתהיה הלכה כמותם‪ ,‬ע"כ‪ .‬ועדיין‬ ‫קהלת יעקב‪ ,‬ע"כ‪ .‬ולא זכיתי להבין איך 'מורשה' משמע דווקא תורה שבכתב‪.‬‬ ‫אין בדבריו ליישב קושייתנו‪ ,‬אלא לעניין מלך‪.‬‬ ‫ובאופן אחר כתב הראב"ד כתב‪ ,‬ד'יורו' משפטיך זו תורה שבע"פ שנקראת‬ ‫ג] ומצאתי להרב עיון יעקב שהביא את קושיית מהרש"א‪ ,‬והוסיף שני תירוצים‪.‬‬ ‫'הוראה' דכתיב ואל חדר הורתי (עי' שה"ש רבה ב' י"א)‪ .‬ו'תורתך' זו תורה שבכתב‪.‬‬ ‫הא' כי דוד המלך היה עניו מאוד כדכתיב (שמואל א' י"ז‪ ,‬י"ד) ודוד הוא הקטן‪ .‬וכיון‬ ‫וביאור חדש כתב בספרי דבי רב‪ ,‬כי 'משפטיך' אלו דינים ומשפטים הנלמדים‬ ‫שהקטין עצמו זכה שתקבע הלכה כמותו‪ .‬וכמו שמצינו לגבי בית הלל (עירובין ו‪ ,‬ב)‪,‬‬ ‫מתורה שבכתב והם שווים לכל נפש גם למי שרק בדרגת 'יעקב'‪ .‬אבל תורתך זה‬ ‫לפי שנוחין ועלובין היו‪ .‬ועוד תירץ‪ ,‬כי 'צורבא מרבנן' האמור כאן היינו בחור‬ ‫מעשה מרכבה וסתרי תורה ושיעור קומה‪ ,‬שאינם אלא למי שהגיע לדרגת‬ ‫חריף‪ ,‬וכמו שפירש"י בתענית (ד‪ ,‬א)‪ .‬וא"כ דווקא בחור אינו יכול להורות אא"כ‬ ‫'ישראל'‪ .‬וכעי"ז בסגולת ישראל 'דבר אחר‪ ,‬משפטיך‪ ,‬הנגלה‪ .‬ותורתך‪ ,‬הנסתר'‪.‬‬ ‫שהוא משבט לוי או יששכר‪ ,‬אבל משאר שבטים‪ ,‬אם הגיע להוראה‪ ,‬יכול‬ ‫ח] דרך נוספת יש ללמוד ע"פ המובא כאן במדרש הגדול‪ ,‬זו שאל אגריפס (בספרי‪,‬‬ ‫להורות‪ ,‬וסיים על ביאור זה 'והוא אמת ונכון'‪ .‬והחיד"א בפתח עינים ביאר תירוץ‬ ‫אגניטיס) ההגמון את רבן יוחנן בן זכאי (בספרי‪ ,‬רבן גמליאל)‪ .‬אמר לו‪ ,‬כמה תורות ניתן‬ ‫זה‪ ,‬כי שבטים אלו הפרישם יעקב מעשר לה'‪ ,‬ולכן קטן וגדול‪ ,‬חלק גבוה הם‪,‬‬ ‫לכם מן השמים‪ .‬אמר לו‪ ,‬שתים‪ ,‬אחת בפה ואחת בכתב‪ .‬אמר לו‪ ,‬וכי נאמר‬ ‫יעו"ש‪ .‬נמצא כי אכן כל ישראל יכולים לעסוק ולהגיע להוראה ע"י שיהיה מוכשר‬ ‫ותורתך לישראל (יש גורסים 'ותורתיך' לשון רבים‪ .‬ולגרסאות האחרות אפשר לומר דהכי קאמר‬ ‫לכך במידותיו‪ ,‬אבל שבטים אלו על כל פנים ראויים להוראה‪ .‬א"נ דשבטים אלו‬ ‫ליה‪ ,‬והלא נאמר 'ותורתך' לשון יחיד)‪ .‬אמר לו‪ ,‬אע"פ כן שתים‪ ,‬שנאמר ותורתך‬ ‫מוכשרים לזה כבר מצעירותם‪.‬‬ ‫לישראל‪ ,‬ע"כ‪ .‬וביאר הרד"צ הופמן בביאורו למדרש תנאים כאן‪ ,‬דדריש וא"ו‬ ‫ועוד מצאתי לרבי אברהם בן מוסא זלה"ה מגאוני ארץ המערב שכתב בחידושיו‬ ‫דותורתך‪ ,‬וקסבר גורעין ומוסיפין ודורשין‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכוונתו‪ ,‬דכאילו נכתבה הוא"ו‬ ‫שם‪ ,‬דלעולם כל ישראל ראויים להוראה‪ ,‬אלא שאין בארץ אשר יורה ולא יטעה‬ ‫בתוך התיבה‪ ,‬וקרינן 'תורותך' לשון רבים‪.‬‬ ‫ולא ישגה כלל‪ ,‬אבל שבט לוי ויששכר אינם טועים בהוראה‪ ,‬יעו"ש באורך‪ .‬וע"ע‬ ‫דרשות נוספות שהובאו במדרשי חכמי תימן‬ ‫ביאור באוה"ח כאן דשבט לוי ראויים לדון כל ישראל ולא רק את שבטם‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫ט] במדרש סגולת ישראל‪ ,‬הביא כאן שתי דרשות נוספות‪ .‬יורו משפטיך אלו‬ ‫ד] ביאור נוסף מצאתי להרב ילקוט אליעזר (ערך יששכר וזבולון אות ב' בהערה) כי לישב‬ ‫הדינין‪ ,‬ותורתך אלו טומאה וטהרה‪ ,‬שנאמר (חגי ב'‪ ,‬י"א) שאל נא את הכהנים‬ ‫באוהל תורה ולכווין לקלוע אל שערה ולא יחטיא‪ ,‬צריך הכנה רבה‪ ,‬והרחבת לב‬ ‫תורה‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכוונתו כי לשון זו של 'תורה' נאמר לגבי הלכות טומאה וטהרה‪,‬‬ ‫ועל כן אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא תמצא רק שבט לוי שאין להם חלק‬ ‫כמבואר שם 'הן ישא איש בשר קדש (פירש"י בשר טומאת נבילה או שרץ) בכנף בגדו‪,‬‬ ‫ונחלה בארץ אלא עומדים בחצרות ה'‪ ,‬או שבט יששכר שיש את שבט זבולון‬ ‫ונגע בכנפו אל הלחם וכו' היקדש (פרש"י‪ ,‬היסתאב)‪ .‬והמדובר שם על 'הוראת' דיני‬ ‫שמחזיקים אותם‪ ,‬והם יושבים ועוסק רק בתורה עכת"ד‪.‬‬ ‫טומאה וטהרה ולא על כח הכהנים לטמא ולטהר כבנגעים‪.‬‬ ‫ועפי"ז יש לומר כי כל איש מישראל אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל‬ ‫עוד דרש‪ ,‬יורו משפטיך ליעקב‪ ,‬אלו מצות שהנשים חייבות בהן [ובחמדת ימים‬ ‫לעמוד לפני ה' ולשרתו ולעבד‪ ,‬ופרק מעליו עול חשבונות הרבים‪ ,‬הרי נתקדש‬ ‫כתב אלו ארבעים ושש מצות שהנשים חייבות בהן‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכמו שמנאן הרמב"ם‬ ‫קודש קודשים ויזכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (וכן‪ ,‬אותו תלמיד חכם לא‬ ‫בספר המצוות סוף מניין העשין‪ .‬אבש"ר]‪ ,‬ותורך לישראל אלו מצוות שהאנשים‬ ‫יצא למלחמה כשבט לוי‪ ,‬עי' דרך אמונה פי"ג משמיטה ויובל ס"ק ס"א ובביה"ל ד"ה ולא שבט לוי‬ ‫חייבין בהן [ובחמ"י‪ ,‬זו תרי"ג מצות]‪ .‬וכוונתו כי הנשים נקראו 'בית יעקב' וכמו‬ ‫בלבד‪ .‬מלבד מלחמת מצוה‪ ,‬כמבואר בשו"ת עולת יצחק ח"ב סי' רס"ד‪ .‬ושם גם נתבאר דבזמנינו אף‬ ‫שהביא כאן בחמ"י מה שדרשו חז"ל (מכילתא פרשת יתרו‪ .‬שמות י"א‪ ,‬ג') על הפסוק כה‬ ‫במלחמת מצוה לא יצאו‪ ,‬ע"ש ‪ .‬וע"ע במש"כ בס"ד בכתרי תורה גליון ש"י פרשת מטות התשפ"ו‪ ,‬אם‬ ‫תאמר לבית יעקב‪ ,‬אלו הנשים‪.‬‬ ‫בני לוי יצאו במלחמת מצוה)‪.‬‬ ‫רבי דוד ב"ר יצחק מזעקי זלה"ה‬ ‫רבי סעדיה בן יוסף מדמוני זלה"ה‬ ‫רבי שלום ב"ר משה יצחק הלוי זלה"ה‬ ‫רב בית עדאקה – כ"ג תשרי תרפ"ו‬ ‫רבו הראשון של כפר השילוח ‪ -‬כ' תשרי תר"נ‬ ‫מראשי ישיבת חיי שלום ‪ -‬ט"ו תשרי תשכ"ד‬ ‫רבי שלום ב"ר יפת שרעבי זלה"ה‬ ‫רבי יעיש ב"ר מוסא קורייני זלה"ה‬ ‫רבי יחיא ב"ר אברהם אברהם זלה"ה‬ ‫רבה של מעראץ – כ"ד תשרי תשנ"ד‬ ‫ראב"ד מועיצירה מח"ס מחמדי שמים – כ' תשרי תרע"ז‬ ‫ראב"ד עדן – ט"ו תשרי תשכ"ה‬ ‫רבי שמריהו ב"ר שמעון ברזילי זלה"ה‬ ‫רבי שמעון ב"ר שלום יעקב מנחם זלה"ה‬ ‫רבי סעדיה ב"ר זכריה קהלת זלה"ה‬ ‫ר"י משכן שמעון ‪ -‬כ"ה תשרי תשס"א‬ ‫מח"ס נחלת שמעון – כ' תשרי תשס"ו‬ ‫רב ביהכנ"ס 'קהלת' – ט"ו תשרי תשל"ז‬ ‫רבי בנימין ב"ר שכר גמליאל זלה"ה‬ ‫רבי בנין ב"ר מנחם משה זלה"ה‬ ‫רבי יחיא ב"ר שכר בדיחי זלה"ה‬ ‫רבה של מעזאבה ‪ -‬כ"ו תשרי תש"ד‬ ‫נשיא קהילת עדן – כ"א תשרי תרפ"ג‬ ‫רה"י הכללית בצנעא ומח"ס חן טוב – ט"ז תשרי תרמ"ח‬ ‫רבי שלום ב"ר יהודה מחפוץ' זלה"ה‬ ‫רבי יצחק ב"ר אברהם אכלופי זלה"ה‬ ‫רבי רפאל ב"ר שלום אלשיך זלה"ה‬ ‫מרבני רחובות ‪ -‬כ"ו תשרי תשנ"ח‬ ‫מרבני חיימה – כ"א תשרי תש"ד‬ ‫רב ק"ק תימן בת"א – י"ז תשרי תשי"ח‬ ‫רבי אליהו ב"ר משה עדני זלה"ה‬ ‫רבי חסן ב"ר והב צאירי זלה"ה‬ ‫רבי אברהם ב"ר יחיא צאלח זלה"ה‬ ‫מחכמי עדן וקוצין ‪ -‬כ"ז תשרי שצ"ב‬ ‫רבה של אלמסילה ‪ -‬כ"א תשרי תשמ"ז‬ ‫ראב"ד צנעא – י"ח תשרי תקס"ט‬ ‫רבי יששכר ב"ר דוד דורני זלה"ה‬ ‫רבי יהודה ב"ר יחיא קייסי זלה"ה‬ ‫רבי עוואץ' ב"ר יפת כהן זלה"ה‬ ‫מחכמי מושב נחלה ‪ -‬כ"ז תשרי תשנ"ב‬ ‫רב בצלפון – כ"א תשרי תשס"ז‬ ‫אב"ד בעדאן מח"ס תורת הזבח – י"ח תשרי תרצ"ו‬ ‫רבי משומר ב"ר חיים צובירי זלה"ה‬ ‫רבי יחיא ב"ר שלום קרני זלה"ה‬ ‫רבי חיים ב"ר משה יצחק הלוי זלה"ה‬ ‫רבה של גן יבנה ‪ -‬כ"ז תשרי תש"פ‬ ‫מחכמי גולה – כ"ב תשרי תשל"א‬ ‫מייסד ישיבת ימין משה ‪ -‬י"ט תשרי תשל"ו‬ ‫רבי דוד ב"ר אברהם צאלח זלה"ה‬ ‫רבי אברהם ב"ר יחיא צובארה זלה"ה‬ ‫רבי יחיא ב"ר משה קרואני זלה"ה‬ ‫מדייני צנעא – כ"ח תשרי תקצ"ט‬ ‫מחכמי חיימה ‪ -‬כ"ב תשרי תשל"ט‬ ‫מדייני צנעא ‪ -‬כ' תשרי תקכ"ה‬ ‫בחכמתו הבין רבי אהרן‪ ,‬מהו סוד המחלוקת‪ ,‬וכאשר בשעת המריבה‪ ,‬היתה‬ ‫ההושענות שבחג הפורים‬ ‫בולמת פיה‪ ,‬ולא משיבה מלחמה שערה‪ ,‬וכך שקטה הארץ‪.‬‬ ‫א] מוהר"ר יחיא זביב זלה"ה היה מחכמי שבאם לפני כמאה וחמישים שנה‪,‬‬ ‫הנהגותיו מוהר"ר אהרן מצרפי זלה"ה בחג הסוכות‬ ‫רבי יחיא לא התגורר ברובע היהודים שבשבאם‪ ,‬אלא בבית בודד מחוצה לו‪,‬‬ ‫ד] חביבות הסוכה היתה גדולה במעלה אצל רבי אהרן מצרפי זלה"ה אב"ד‬ ‫ולכן התקין לו עירוב מהודר עד שכונת היהודים כדי שיוכל לבוא בשבת‬ ‫אכמת בני מנצור‪ ,‬ולכן בערב חג הסוכות‪ ,‬היה אוגד את ה'מצוה' של בני‬ ‫להתפלל עמהם‪ .‬איש לא ידע את סודו‪ ,‬מדוע נטה ללון מחוץ לעיר‪ ,‬אבל‬ ‫המשפחה‪( ,‬הם ארבעת המינים‪ ,‬שעליהם היה מוסיף הדסים רבים לנוי מצווה כמנהג יהודי‬ ‫בכל פעם שנתקשו דייני העיר בסוגיות קשות‪ ,‬ידעו כי אצל רבי יחיא ימצאו‬ ‫תימן) רק בתוך הסוכה‪ ,‬אך כדי שלא יחשב כבל תוסיף‪ ,‬היה יושב תחת פח‬ ‫להם פתרון‪ ,‬ואכן על אתר היה משיב‪ ,‬עיינו שם ושם ותמצאו תשובה‪.‬‬ ‫וכדומה מקום הפסול לאכילה‪.‬‬ ‫גם בעת עצירת גשמים‪ ,‬היה מעורר את הציבור לתשובה‪ ,‬והיו גועים כל העם‬ ‫בחודש אלול שנת התש"ל נפל רבי אהרן למשכב‪ ,‬אשר ממנו לא קם‪ ,‬אך‬ ‫בבכיה עד שנפתחו ארובות השמים‪ .‬פעם אחת נטל חופן עפר בידו וזרקו כלפי‬ ‫צדיק זה‪ ,‬גם בימי חליו לא חדל מדביקותו בהשי"ת‪ .‬בהגיע חג הסוכות‪,‬‬ ‫מעלה ואמר 'רבונו של עולם‪ ,‬אלו בניך' (על דרך 'כי עפר אנחנו' עי' למהרי"ץ בע"ח‬ ‫התאמצו בני ביתו להקימו כדי להכניסו לסוכה‪ ,‬שכן ידעו כמה היה מחבב‬ ‫דף נו‪ ,‬ב‪ ,‬פירוש שאנו בשר ודם עפר מן האדמה‪ ,‬ואין בנו כח להלחם עם יצה"ר אש לוהט)‪,‬‬ ‫את מצוות הסוכה‪ .‬אך בהגיעו לפתח הסוכה‪ ,‬נרתע לאחריו ואמר‪' ,‬כיצד גוף‬ ‫מיד התעוררו כל העם בתשובה‪ ,‬החל הרב לומר י"ג מידות‪ ,‬ולא הספיק‬ ‫חולה כזה‪ ,‬ראוי ליכנס למקום שבו נמצאים אושפיזין עילאין'‪ .‬כי הוא‬ ‫לסיים עד שנתקדרו השמים עבים וגשמי ברכה ניתכו ארצה‪.‬‬ ‫במדרגתו הגבוהה הרגיש שאין זה כבוד לסוכה שיכנס לתוכה כשהוא חולה‬ ‫שנה אחת ביום הפורים‪ ,‬התאספו כל הקהל לבית הכנסת להתפלל על‬ ‫ושבור‪( .‬זכרון תימן עמ' רט"ו‪ ,‬רי"ב)‪.‬‬ ‫עצירת הגשמים‪ ,‬לפתע נכנס רבי יחיא ואתרוגו ולולבו בידו‪ ,‬פתחו את היכל‬ ‫אודות הגהות על הספרי מחכם ספרדי קדמון‬ ‫הקודש‪ ,‬נעמד ואמר 'הושענא' שלש פעמים‪ ,‬ולאחר מכן 'אנא ה' הושיעה נא'‬ ‫ה] בכתרי תורה גליון שט"ז‪ ,‬פרשת שפטים שנה זו‪ ,‬הבאתי את גרסת מוהר"ח‬ ‫שלש פעמים'‪ ,‬ומיד ירדו גשמים‪( .‬זכרון תימן עמ' ח"פ)‪.‬‬ ‫כסאר זלה"ה בספרי 'וקרא בו‪ ,‬שיהיו עיניו בו בעשה שהוא קורא בו'‪ .‬והנה‬ ‫ב] כעין מעשה זה העיד מוהרא"ח אלנדאף זלה"ה‪ ,‬כי בילדותו כשהיתה‬ ‫בספרי לפנינו איננה‪ .‬ואמר לי תלמידו הגרא"ח כהן שליט"א‪ ,‬כי גרסא זו היא‬ ‫עצירת גשמים ולא נענו‪ ,‬נתכנסו כל הקהל לבית הכנסת בגדולה של‬ ‫מהגהות חכם ספרדי מכת"י על שולי הספרי שהיה ברשות מוהר"ח כסאר‪.‬‬ ‫מהרי"ץ‪ ,‬והביאו לולב אגוד אם שאר המינים ואתרוג‪ ,‬ובכו כל העם בכיה‬ ‫ולכן ציין מוהרח"כ הגהה זו בשם 'ספרי' סתם‪ ,‬כי זה הספרי ממנו למד‪.‬‬ ‫גדולה‪ ,‬וחס עליהם הקב"ה בזכות מצות ארבעה מינים אלו ונענו (האתרוג‬ ‫ולעיתים מציין בחיבוריו‪ ,‬פירושים המופיעים בהגהות אלו בשם 'המפרש'‪.‬‬ ‫התימני מהדו' התשס"ה‪ ,‬עמ' פ"ט)‪ .‬וכתב על זה מרן הגר"י רצאבי שליט"א‬ ‫ואחר הבירור עלה בידינו‪ ,‬כי הגהות אלו הן של מוהר"ר סלימאן אוחנה‬ ‫בנפלאות מתורתך (נדפס בתולדות מוהר"ר יחיא בדיחי זלה"ה שבסוף שו"ת חן טוב‪,‬‬ ‫זלה"ה מחכמי א"י בשנות הש'‪( ,‬ראה אודותיו בהרחבה בספר ארזי הלבנון בערכו)‪,‬‬ ‫הערה ע"ו‪ .‬ובמבוא שם‪ ,‬הובא בהרחבה מעשה נורא שארע עם מוהר"י קארה זלה"ה‪ ,‬שגם‬ ‫שהיו למוהרח"כ בכת"י על גליון מכילתא ספרא וספרי בכרך אחד‪ ,‬דפוס‬ ‫הוא נטל לולב באגדו והאתרוג בידו ועמד לעשות הקפות ולהתפלל)‪ ,‬כי אכן נהגו‬ ‫ויניציאה שנת ש"ו‪.‬‬ ‫לשמור על הלולב באגדו‪ ,‬יש ששמרוהו עד הפסח ואפו בו המצות‪ ,‬ויש עד‬ ‫וכפי שמזכיר בספר 'זרע אברהם' בהקדמת בן המחבר‪ ,‬שהדפיס חלק מהן‪,‬‬ ‫סוכות של שנה הבאה וסיככו בו את הסוכה‪ .‬וציין עוד למש"כ בעיני יצחק (סי'‬ ‫(וגרסאות המוזכרות במאמר זה אינם שם)‪ .‬והיו גם לפני בעל הספרי דבי רב כפי‬ ‫קי"ט סקי"א) בסגולת הלולב לאחר החג‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫שמזכיר בהקדמתו 'הרב הגדול המקובל כמהר"ר סלימאן'‪ .‬ונדפסו לראשונה‬ ‫ומעשה דומה ארע עם מוהר"ר שוכר חבשוש זלה"ה ב'שבת אלטמעה'‪,‬‬ ‫בסוף ספרי עם הגהות הגר"א ווילנא תרכ"ו והמדפיס ר"ש לוריא כתב‬ ‫בחודש אדר ב' התש"ח‪ ,‬שפרעו הערביים‪ ,‬בשכונת היהודים ובזזו מכל בית‬ ‫בתחילתן כי מצא קונטרס זה בין העתקות כ"ק הגר"א זלה"ה‪ .‬וכנראה ברור‬ ‫ובית‪ ,‬עמד בפתח ביתו ולולבו בידו‪ ,‬וכביכול הוכו בסנוורים ולא נגשו אליו‬ ‫שהוא הגהות כת"י ירושלמי לחכם מחכמי הספרדים' ומבואר שלא היה לפניו‬ ‫(אודות שבת זה‪ ,‬ראה בהרחבה בכתרי תורה גליון צ"א‪ ,‬תרומה התשפ"ב)‪ .‬וע"ע מעשה‬ ‫את הספר עם ההגהות‪ ,‬אלא קונטרס ובו העתק ההגהות‪ ,‬ומהם נדפס בספרי‬ ‫עם מוהר"ר יחיא נחום זלה"ה שפעל בדומה לזה‪ ,‬להציל את א"י מצבא‬ ‫עם פירוש רבנו הלל בשם 'הגהות חכם קדמון ספרדי'‪.‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬בזמן מלחמת העולם השניה (ונושעה עמ' צ"ד)‪.‬‬ ‫ולאחר זמן נתגלגל ספר זה ועליו ההגהות והגיע לתימן‪ ,‬והיה רכוש בית‬ ‫חכמתו של מוהר"ר אהרן הכהן זלה"ה‬ ‫הכנסת 'כסאר' בצנעא‪ ,‬ומוהר"ר חיים כסאר זלה"ה העלה אותם עימו‬ ‫ג] מוהר"ר אהרן הכהן זלה"ה ראש ישיבת בית אלשרעבי שבצנעא‪ ,‬אחז‬ ‫לארה"ק בידיו הקדושות כדי שלא ישלטו בהם יד זרים‪ ,‬יחד עם תכלאל‬ ‫במידת זקינו אהרן הכהן ע"ה שהיה אוהב שלום ורודף שלום‪ .‬פעם אחת ביום‬ ‫מכת"י מוהר"ר יחיא הכהן זלה"ה‪ ,‬ספר חיי שלום עה"ת ושו"ת‪ ,‬שתי"ז או"ח‬ ‫ראשון בעודו סועד לבו בפת שחרית‪ ,‬לאחר סדר הלימוד הארוך שהחל כבר‬ ‫וכן שתי"ז על אבהע"ז‪ ,‬ילקוט שמעוני עם הגהות מזקינו מוהר"ר יחיא ב"ר‬ ‫באישון ליל‪ ,‬דפקה על דלת ביתו אשה אחת והיא מרת נפש‪ ,‬רבי אהרן‬ ‫אברהם כסאר זלה"ה ועוד‪ .‬ונמכר ע"י בני המשפחה בשנותיו המאוחרות של‬ ‫הפסיק מסעודתו‪ ,‬ושמע את אשר בפיה‪ ,‬כי בכל שבוע לקראת שבת חוזר‬ ‫מוהרח"כ‪ ,‬ואותו סוחר מכרו הלאה‪ ,‬ואין ידוע היכן נמצא כת"י חשוב זה‪.‬‬ ‫בעלה ממסחרו מחוץ לעיר‪ ,‬והוא נרגן‪ ,‬ומחמת כך אין השלום והשלווה‬ ‫כיום נשתמרו מספר כת"י של פירוש זה (כנזכר בספר הזכרון להרב יצחק נסים ח"ה‬ ‫שוררים בביתם‪ .‬החל רבי אהרן לפייסה בדברים‪ ,‬אך לא נחה רוחה עד‬ ‫עמ' ק"ח)‪ ,‬וביניהם עותק שבגנזי הרב יצחק נסים‪ ,‬ויתכן שזהו העותק שהיה‬ ‫שיעשה לה רבינו 'קמיע' וסגולה שיחזור השלום לשרור בביתה‪.‬‬ ‫למוהרח"כ‪ .‬ומצאתי עותק נוסף בספה"ל (מספרו ‪ ,)1229‬עם הגהות 'מספר‬ ‫הלך רבי אהרן לפינת החדר‪ ,‬והוציא מהארון את ה'אתרוג' של חג הסוכות‪,‬‬ ‫שנעתק מספר החכם החסיד כמה"ר סלימאן ן' חנה נר"ו'‪ .‬אך בוודאות לא‬ ‫קצץ ממנו חתיכה והביא לה‪ .‬אמר לה‪ ,‬כאשר תתחיל מריבה בתוך ביתך‪,‬‬ ‫זהו הספר שהיה תח"י מוהרח"כ‪ ,‬היות ובשער ישנה חתימתו של הרב 'שלמה‬ ‫שימי אתרוג קדוש זה בתוך פיך‪ ,‬והכל יבוא על מקומו בשלום‪ .‬עשתה האשה‬ ‫מוסאיוב' שנפטר בשנת התרפ"ב‪ ,‬קודם עליית מוהרח"כ לא"י‪.‬‬ ‫כמצוותו של רבי אהרן‪ ,‬וראה זה פלא‪ ,‬עברה עליה השבת בנעימים‪ .‬כי‬