gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עלוני ריינר · Alonei Reiner — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: עלוני ריינר · Alonei Reiner

שבוע: סוכות (2026-09-21)

עלוני ריינר · Alonei Reiner — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫סוכות‬ ‫וטהר לבנו‬ ‫מענה על שאלות רבות בפרשה‬ ‫חידושים מקוריים וחיזוקים עצומים‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫נזימה בת כתון שמואל בן חנה נג'יה בת חנה‬ ‫יחיאל בן כזלה דליה בת מונס ויולט בת יקוט‬ ‫****************‬ ‫ש‬ ‫ולהצלחת משפחת שריפי‬ ‫************************************ ה*****************************עם היושב בציון ‪,‬‬ ‫שמואל בן חגית אורטל בת עליזה‬ ‫עידן‬ ‫ישראל בגולה‪.‬‬ ‫ולהצלת יתו תימן ילדי‬ ‫תלמידי היקר נהוראי בן אורטל שילת בת אורטל‬ ‫נריה בן אורטל‬ ‫ב"ה כבר יצאו לאור ‪ 4‬כרכי "וטהר לבנו"‬ ‫שמות ‪ -‬ויקרא ‪-‬במדבר ‪ -‬דברים‬ ‫ובס"ד כרך "בראשית" – יצא השבוע אי"ה‬ ‫בס"ד תמיד‬ ‫שותפי רבי אברהם בן שושן‬ ‫ואנא התפללו להצלחת‬ ‫מתוך ה‪ 1000‬סטים נשארו בודדים ממש‪ ,‬אצל המחבר יוחנן ריינר ‪ 0527120333‬בבני ברק‪" ,‬בחינם" ללומדים בספר‬ ‫‪ -‬סוכות‬ ‫וטהר לבנו‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים‬ ‫סוכות לדעה שזה זכר לענני הכבוד ‪ -‬הרי ענני הכבוד היו נוחים יותר מבית??‬ ‫וכמו שביציאת מצרים מי שיצא ידע שהוא תלוי בחסדי ה'‬ ‫אכן ענני הכבוד היו הכי נוחים בעולם כמו בית חכם שאמרו‬ ‫‪ -‬לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה‪ ,‬ואם חלילה הוא‬ ‫לי שבאופן אוטומטי מפעיל תאורה ומיזוג מזגן לקור וחום‪,‬‬ ‫יעשה עבירה ה' לא יצטרך להעניש אותו רק ימנע ממנו מים‬ ‫ואפילו מכבס ומגהץ את הבגדים‪ ,‬ומיישר את הדרך‪ ,‬וגם‬ ‫ואוכל במדבר וממילא ימות גם בלי נס מיוחד‬ ‫הרצפה הייתה רכה כמו שטיח של עננים‪..‬‬ ‫ואנחנו יוצאים לסוכה שהיא מול הבית שיש לנו היא פחות‬ ‫וגם כאשר היה ענני הכבוד מי שהיה רשע נפלט מענני‬ ‫נוחה‪ ,‬חם בה יותר ואין בה את כל המכשירים שיש בבית‬ ‫הכבוד‪ ,‬וגם מי שחטא המן התרחק מפתח ביתו וכך ידעו‬ ‫כמו מקרר צמוד וכו'‪.‬‬ ‫בני ביתו וחבריו שהוא לא צדיק‪ ,‬וכך היה מתח רוחני‬ ‫להיות צדיקים מושלמים ולהיות קרובים לבורא עולם‪.‬‬ ‫אבל בורא עולם רצה שנצא מהבית לסוכה דווקא בזמן‬ ‫הסתיו בגבול הימים הרותחים של סוף הקיץ‪ ,‬ולמה?‬ ‫כך בסוכות עלינו להתעורר ביציאה מהשגרה ממש ולחיות‬ ‫במקום פחות נוח‪ ,‬ולהתעורר לעבודת ה' ולהתקרב לבורא‬ ‫כי ה' רצה שנרגיש זעזוע מוחשי‪ ,‬שאם בפסח חייב כאילו‬ ‫עולם‪ ,‬ולהתחזק במידת הביטחון שכל מה שיש בבית נוח‬ ‫להרגיש שוב בכאלו יצאתי ממצרים‪ ,‬ולא שהייתי במצרים‬ ‫ואיתי את כל ה‪ 10‬מכות לאח העבדות הקשה‪ ,‬אלא הייתי‬ ‫זה מתנה מבורא עולם בלבד ולא כוחי ועוצם ידי עשה לי‬ ‫מהבודדים שהסכימו לצאת ממצרים ‪ 1/5‬או ‪ 1/50‬כי רוב‬ ‫את החייל הזה‪.‬‬ ‫עם ישראל לא רצו לצאת ממצרים ומתו במכת חושך‪.‬‬ ‫ולכן סוכה מכונה מקיפין דבינה ‪ -‬כי המטרה להתבונן‬ ‫ואילו בסוכות עלינו לצאת ממש ממצרים‪ ,‬מוחשי לצאת‬ ‫היטב בעבודת ה' ובמידת הביטחון בה'‪,‬‬ ‫מהנוחות של הבית לסוכה הפחות נוחה‪.‬‬ ‫והלוואי ונזכה כבר לגאולה השלימה מתוך שאנחנו מתקרבים לה' ולא חלילה להיפך ח"ו‪ ,‬כי אם אנחנו בדרך לאבא בדרך‬ ‫הטובה‪ ,‬אבא ירוץ אלינו באהבה בא אלי בני היקר‪.‬‬ ‫בסוכות תשבו כי בסכות הושבתי את בני ישראל‬ ‫ונראה שהקב"ה רצה להבליט לנו‪ ,‬יהודים יקרים‬ ‫כתב הטור או"ח תרכ"ה שלמרות שיצאנו ממצרים בניסן‬ ‫לי כבנים ממש‪ ,‬נכון חטאתם‪ ,‬אבל היות וחזרתם‬ ‫באביב אך מצוות סוכה מקיימים בתשרי זמן האסיף‪.‬‬ ‫בתשובה אני חוזר אליכם באהבה רבה ועזה יותר‬ ‫והגאון מווילנא בקול אליהו מבאר הטעם‪ ,‬שכישראל חטאו‬ ‫מאשר בתחילה‪ ,‬והראיה שאתם תחגגו את חג‬ ‫בעגל הסתלקו ענני הכבוד מישראל ולא חזרו לשכון עליהם‬ ‫הסוכות לא לפי תחילת הופעתן של ענני הכבוד‬ ‫רק עד שהתחילו לבנות את המשכן‪ .‬והגאון מפרט‪ ,‬שבי'‬ ‫כאשר הייתם קדושים וטהורים לפני חטא העגל‪.‬‬ ‫בתשרי משה ירד עם הלוחות השניות‪ ,‬ויום למחרת בי"א‬ ‫תשרי משה הקהיל את העם וציווה אותם על מלאכת‬ ‫אלא אדרבה אתם תחגגו את שובם של העננים‬ ‫ותרומת המשכן‪.‬‬ ‫לאחר החזרה בתשובה‪ ,‬כי ענני הכבוד של אחר‬ ‫ובמשך יומיים הם הביאו תרומות כמו שכתוב "הביאו‬ ‫החזרה בתשובה מלאים וספוגים באהבה שמקיפה‬ ‫נדבה בבוקר בבוקר" וזה עולה ליג' תשרי‪ ,‬ויום למחר חכמי‬ ‫אותנו גם בגלל אהבת הקב"ה לנו על שחזרנו אליו‬ ‫הלב לקחו את הזהב במניין ומשקל‪ ,‬ורק יום למחרת בט"ו‬ ‫בתשובה ובמעשים טובים‪ ,‬וגם על זה נכתב "למען‬ ‫בתשרי התחילו במלאכת המשכן‪.‬‬ ‫ידעו דורותיכם"‪.‬‬ ‫ולכן ענני הכבוד חזרו להקיף את עם ישראל רק בט"ו‬ ‫ויש כאן עוד נקודה חשובה‪ ,‬שלא מספיקה‬ ‫תשרי‪ ,‬ועל כן חוגגים יום זה לדורות את נס ענני הכבוד –‬ ‫"למען ידעו דורותיכם"‪.‬‬ ‫התשובה שעשו ביום כיפור‪ ,‬ולא מספיק מה‬ ‫שתרמו למלאכת המשכן‪ ,‬אלא חייבים היו‬ ‫נמצא לפי דברי הגאון‪ ,‬שלא חוגגים את תחילת הנס של‬ ‫שיתחילו ממש לעבוד על מלאכת המשכן‪ ,‬ורק אז‬ ‫ענני הכבוד שהיה בניסן‪ ,‬אלא דווקא את שובם של ענני‬ ‫חזרו ענני הכבוד‪.‬‬ ‫הכבוד לאחר העונש‪ ,‬וכל כך למה???‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שתשובה שלימה בפרט בעוון עבודה זרה שיש בו גם חילול השם איום ונורא‪ ,‬על עוון זה לא מספיק בחרטה ועזיבת‬ ‫החטא‪ ,‬אלא חייבים לתקן בפועל כנגד ולקדש שם שמים‪ ,‬כי רק על ידי קידוש השם במעשים אפשר לתקן חילול ה' רח"ל‪.‬‬ ‫ותפילתי שהקב"ה יעזור לי לתקן כל מה שקלקלתי בחיי בחילול ה'‪ ,‬ושבורא עולם ברחמיו יתן לי את הכוחות ואת הרצון‬ ‫ואת ההתמדה לקדש שם שמים במעשים כל ימי חיי עד ליום מותי – כי זו חובתי "לקדש שם שמים" אמן ואמן‪.‬‬ ‫אברהם אבינו קיים מצוות סוכה – המשך‬ ‫הדברים נפלאים‪ ,‬שהקב"ה בישר לאברהם אבינו שגם‬ ‫ואולי לפי זה מובן מה שכתוב במדרש‪ ,‬שאברהם אבינו‬ ‫אחרי שיחטאו בני ישראל בחטא העגל הוא ישוב ויקיפם‬ ‫קיים את מצוות סוכה‪ ,‬וההוכחה ממה שכתוב "וה' ברך‬ ‫באהבה עזה כבתחילה ועוד יותר ממה שהיה בתחילה‪ ,‬כי‬ ‫את אברהם בכל"‪ ,‬ומבאר הגאון מווילנא בספר דברי‬ ‫נוספה כאן אהבת הקב"ה לנו כי חזרנו בתשובה במעשים‬ ‫אליהו‪ :‬ש"בכל" ראשי תיבות תחילת הפסוקים "בסוכות‬ ‫של קידוש ה'‪.‬‬ ‫תשבו; כל האזרח; למען ידעו דורותיכם"‪.‬‬ ‫וזו הברכה הכי גדולה לאברהם אבינו אבי האומה‬ ‫ולכאורה זה דבר תמוה‪ ,‬וכי מה הקשר בין מצוות סוכה‬ ‫היהודית‪ ,‬שבורא עולם מבשר לו שנותן לנו דרך לחזור‬ ‫לברכה שה' בירך את אברהם בכל??? אך לפי האמור קודם‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ -‬סוכות‬ ‫וטהר לבנו‬ ‫אברהם אבינו שמחה גדולה ועצומה יותר מכל מתנה יש‬ ‫בתשובה‪ ,‬ובשובינו אליו הוא מוסיף לנו אהבה על אהבה‪,‬‬ ‫בעולם "שאפשר לתקן יותר טוב ממה שקלקלנו"‪ .‬מדהים‪.‬‬ ‫זה היה לאברהם אבינו ממש "ברכה בכל"‪ ,‬כי זה שימח את‬ ‫אז בואו ונשתתף בשמחת אברהם אבינו ונהיה חלק מברכת אברהם אבינו‪ ,‬שבעזרת ה' וברצון עז ועקבי נזכה לתשובה‬ ‫שלימה‪ ,‬ונזכה שבורא עולם יעטוף גם אותנו באהבתו‪ ,‬ונראה ברכה ברוחניות ובגשמיות ‪" -‬ברכה בכל"‪.‬‬ ‫בסוכות תשבו זכר ליציאת מצרים‬ ‫הסירו את עדיים מעליהם גם מי שלא חטא בעצמו‪ ,‬ואולי‬ ‫קודם הבאנו את דעת הגאון מוילנא שטען שענני הכבוד‬ ‫כך גם כולם יצאו מהעננים בכדי להיות בצערם של‬ ‫הסתלקו בחטא העגל וחזרו רק בזמן חג הסוכות – ט"ו‬ ‫החוטאים‪ ,‬לכן טען הגאון שנחשב שהעננים הסתלקו‪.‬‬ ‫תשרי‪ ,‬כאשר עם ישראל התחילו לבנות את המשכן‪.‬‬ ‫ואכן החתם סופר מחדש שבסוכות שהיה לאחר הכפרה‬ ‫בכל זאת יש חולקים עליו "חתם סופר" ועוד‪ ,‬ומביאים‬ ‫של יום כיפור על חטא העגל ובתחילת בנית המשכן התחדש‬ ‫את הפסוק בנחמיה ט' שכתוב שם "אף כי עשו להם עגל‬ ‫שענני הכבוד הקיפו את כל עם ישראל בלי יוצא מהכלל‪,‬‬ ‫מסכה וכו' ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את‬ ‫שאז לא היה אחד שנפלט מהענן!!!!‬ ‫עמוד הענן לא סר מעליהם"‪ ,‬ומפורש שלא נסתלק עמוד‬ ‫הענן בחטא העגל‪ .‬וכן הקשו מהמדרש במדב"ר כ' י"ט‬ ‫ולכן חוגגים את סוכות בט"ו בתשרי ולא בניסן ביציאת‬ ‫"אפילו באותה שעה שאמרו אלה אלהיך ישראל" לא זז‬ ‫מצרים‪ ,‬כי כפי שכתב רש"י בפרשת מחיית עמלק סוף כי תצא שעמלק‬ ‫מחיבתן לוה להן ענני כבוד ולא פסקו‪.‬‬ ‫טימא בדרך בצאתם ממצרים את כל הנחשלים שהענן פלט‬ ‫אותם‪ ,‬הרי לנו שבתחילת יציאתם ממצרים עוד לפני חטא‬ ‫וכמובן אפשר לתרץ את שיטת הגאון‪ ,‬שכוונת הפסוק‬ ‫העגל ומתן תורה כבר היו כאלו שענן פלט אותם‪.‬‬ ‫והמדרש שמרוב אהבת ה' אותנו העננים חזרו וזה הכוונה‬ ‫שלא הפסיקו למרות החטא‪ ,‬כי במידת הדין אולי הם לא‬ ‫ואולי זה מה שהתכוון הגאון שהעננים שפלטו את רוב עם‬ ‫היו אמורים לחזור אחרי החטא‪ ,‬אבל זה לא פשטות לשון‬ ‫ישראל חזרו והקיפו את כל עם ישראל בחזרה ובאופן‬ ‫הפסוק וכל שכן לשון המדרש‪.‬‬ ‫מושלם בט"ו תשרי בדיוק כשהתחילו לבנות את המשכן‪,‬‬ ‫ולפי זה ממילא לא מחייב שיש מחלוקת בין הגאון לחתם סופר ויל"ע‪.‬‬ ‫והנה כתוב בתוספתא סוטה פרק י"א שענני הכבוד נתנו לעם‬ ‫ישראל בזכות אהרן הכהן‪ .‬ולכאורה אם הם היו מסתלקים‬ ‫והיות ובסוכות התאחדו כולם לחסות בצל ענני הכבוד‬ ‫היה מוכח לעיני כל שאהרן חטא בעגל‪ ,‬לכן נראה בדרך‬ ‫באחדות מושלמת מתוך תשובה ותיקון החטא בקום ועשה‬ ‫אפשר שענני הכבוד לא נסתלקו מעם ישראל לגמרי‪ ,‬אלא‬ ‫בבניית המשכן‪ ,‬זה משפיע עד לימינו אוירה של אחדות‬ ‫הם הקיפו את כל שבט לוי שלא חטאו‪ ,‬ואולי גם את הנשים‬ ‫"סוכת שלומך" סוכת רחמים וחיים ושלום‪ ,‬ולכן זה הזמן‬ ‫שלא חטאו‪ ,‬ואילו כל מי שחטא אפילו במשהו בחטא העגל‬ ‫גם לאחדות של ארבעת המינים יחד שבטי ישראל כאיש‬ ‫נפלט מהענן‪.‬‬ ‫אחד בלב אחד!! וכשיש אחדות ושלימות בעם לעשות רצון‬ ‫אבינו שבשמים ולהתחזק ולהתקרב לבורא עולם‪ ,‬אין יותר‬ ‫והיות והרבה מעם ישראל חטאו ורק שבט לוי כולו היה‬ ‫שמחה מזו!!!‬ ‫מושלם‪ ,‬יתכן שהענן פלט את רוב עם ישראל‪ ,‬כשם שכולם‬ ‫איך כולם בלי יוצא מהכלל חסו בצל ענני הכבוד???‬ ‫אבל בזמן שהמון מעם ישראל נפלטו מהעננים ואולי‬ ‫הנה בהיגיון פשוט ענני הכבוד גרמו לחזרה בתשובה‬ ‫כאמור קודם שאולי רוב עם ישראל‪ ,‬כל מי שבשבטו היו‬ ‫עצומה‪ ,‬ואיך ולמה?? התשובה פשוטה היא‪ ,‬כי מי שלא‬ ‫אנשים שחטאו נפלטו מהענן‪ ,‬וחזרו כולם בתשובה שלימה‬ ‫חזר בתשובה נפלט החוצה מהענן‪ ,‬והיה לו גם בושות‬ ‫כל חודש אלול ונמחל להם ביום כיפור‪.‬‬ ‫איומות כי כולם ידעו שהוא בעל עבירות‪ ,‬וגם היה לו צער‬ ‫גופני נורא מחוץ לענני הכבוד‪ ,‬חום וקור‪ ,‬סכנות וכדומה‪.‬‬ ‫אמנם למרות כל זאת היצר עדיין חזק מאוד‪ ,‬שהרי למרות‬ ‫כך שהייתה התעוררות עצומה בכל עם ישראל לתשובה‪,‬‬ ‫כל הכתוב היו יהודים בקצה המחנה וכמו שפירש רש"י ‪-‬‬ ‫וכך כשכולם חוזרים בתשובה זה משפיע על כולם בלי יוצא‬ ‫מחוץ לענן שנפלטו מהענן‪ ,‬אוי כמה קשה היצר!!!!‬ ‫מהכלל‪ ,‬וכך לא נשאר יהודי אחד בלי תשובה!!!‬ ‫שלמרות הכל יש יהודים הנופלים ברשתו!!‬ ‫לכן נקבל על עצמנו להיות קדושים כל ימי חג הסוכות‪ ,‬זה אפשרי‪ .‬ביחד נתגבר ונצליח אמן ואמן‪ ,‬מי מקבל על עצמו???‬ ‫מדוע חוגגים את חג סוכות בתשרי ולא בניסן?? – חשיבות התמדה בתורה בסוכה‬ ‫ובדקתי מתי הייתה מלחמת סיחון ועוג‪ ,‬וברוך ה' מצאתי‬ ‫בעת לומדי עם תלמידי המצויינים והעילויים בכיתה ז'‬ ‫במדרש תנחומא חוקת מהו "ויפנו ויעלו" – להילחם בעוג?‬ ‫תורת אמת ב"ב בספר חיי אדם כלל קמו' שדייק מכך שכתוב‬ ‫הרי הם התקדמו מסיחון לכיוון ארץ ישראל ובכיוון זה‬ ‫"בסכת תשבו ז' ימים‪ ,‬למען ידעו דורותיכם כי בסוכות‬ ‫היה עוג ולא היה להם צורך לפנות??‬ ‫הושבתי את ב"י וגו' מארץ מצרים"‪ .‬שבהתחלה כתוב‬ ‫מתרץ רבי יוחנן (במדרש רבה הגירסה יש אומרים) שמלחמות‬ ‫ב"סכת" חסר‪ ,‬וכאן ב"סוכות" הושבתי כתיב מלא‪ ,‬וסיבת‬ ‫סיחון עשו באלול‪ ,‬ועשו את חגי תשרי‪ ,‬ואחרי חגי תשרי‬ ‫השינוי היא אלא ללמדנו שהיו ‪ 2‬סוגי סוכות שישבו‪ ,‬א‪.‬‬ ‫עשו מלחמת עוג‪ ,‬ככתוב שאחרי החגים "ופנית בבקר‬ ‫סוכות של ענני כבוד שהיה להם בצאתם ממצרים‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫והלכת לאהליך" דברים טז' אם כן כאן שכתוב "ויפנו"‬ ‫סוכות ממש – שעשו מעצים בשעה שעם ישראל נלחמו וצרו‬ ‫הכוונה לאחר החגים‪.‬‬ ‫על העיירות במלחמות סיחון ועוג‪.‬‬ ‫ובש"ך על התורה חוקת כא' לג' כתב שכוונת המדרש לומר‬ ‫וצווה מצוה זו בתשרי ולא בניסן שהוא זמן יציאת מצרים‪,‬‬ ‫שהמצוות של חודש תשרי הגינו עליהם‪ ,‬שהיה מלך גדול‪,‬‬ ‫משום דבימות החמה אינו ניכר המצווה כי כן דרך לישב בסוכות‬ ‫כמו שאמר במדרש תנחומא דברים ד' קשין היו סיחון ועוג‬ ‫מפני החום‪ ,‬משא"כ בתשרי שכבר הגיעו ימות הגשמים‪ ,‬ואז‬ ‫יותר מפרעה וחיילותיו‪ ,‬וכשם שאמרו שירה על מפלת‬ ‫ניכר שהוא למצווה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ -‬סוכות‬ ‫וטהר לבנו‬ ‫ומצאנו בספר יהושע פרק טו' (טז) "ויאמר כלב אשר יכה‬ ‫פרעה וחיילותיו כך היו ראוים לומר שירה על מפלתו של‬ ‫את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה‪( :‬יז)‬ ‫עוג‪ ,‬אלא שבא דוד ואמר עליהם שירה‪ ,‬שנאמר תהלים‬ ‫וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב"‪ ,‬ובגמרא תמורה טז'‬ ‫קל"ו‪ ,‬י' "למכה מצרים ואחר כך אמר למכה מלכים גדולים‬ ‫כתוב‪ :‬תנא ‪ 1700‬קל וחומר וגזירות שוות ודקדוקי סופרים‬ ‫כי לעולם חסדו"‪.‬‬ ‫נשתכחו בימי אבלו של משה‪ ,‬אמר רבי אבהו אעפ"כ‬ ‫החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו שנאמר "וילכדה‬ ‫ועם כל זה נתיירא משה‪ ,‬אמר לו ה' אל תירא כי בידך‬ ‫עתניאל בן קנז אחי כלב"‪.‬‬ ‫נתתי אותו‪ ,‬אותו אותו שתי פעמים‪ ,‬לו ולשרו‪ ,‬מיום ראש‬ ‫השנה הוא מסור בידך‪ ,‬לזה אמר נתתי‪ ,‬ולא אמר אתן‪:‬‬ ‫ומוכח שעיקר כיבוש הארץ היה ע"י התחזקות בהתמדה‬ ‫והתעמקות בלימוד התורה כפי שעתניאל לכד את קרית‬ ‫והנה לכאורה אין הכוונה שבזכות מצוות סוכה שקיימו‬ ‫ספר בכוח הפלפול שהצליח להחזיר את ‪ 1700‬קל וחומר‬ ‫בימי הרגל לכן זכו למצוות סוכה‪ ,‬כי אי אפשר לעשות‬ ‫וג"ש וכו' שנשתכחו באבלו של משה‪.‬‬ ‫מהמסובב סיבה‪ ,‬וכפי שכתב המנחת חינוך מצוה רפד' אות‬ ‫טו'‪ ,‬אלא טעם מצוות סוכה הוא בגלל הסוכות שעשו כל‬ ‫ואולי כך בדיוק היה מלחמת סיחון בחודש אלול‪ ,‬שאכן‬ ‫חודש אלול שצרו על סיחון וכפי שכתב החיי אדם‪.‬‬ ‫לנצח את סיחון היה צורך בעבודת "אלול" – חיזוק עצום‬ ‫בסכות שעשו במצור אפילו מחוץ סוכת ענני הכבוד‪,‬‬ ‫אך עדיין פלא זה בעיני‪ ,‬וכי מה עניין לחגוג סוכות לזכר‬ ‫ובסוכות למדו תורה בהתמדה‪ ,‬ואז ה' ניצח להם את סיחון‬ ‫הסוכות שעשו בימי המצור על סיחון?? ומה עניין‬ ‫בלי שידעו ויעשו מלחמה‪ ,‬ואכן מה שמצאנו שיאיר בן‬ ‫המצור?? וכי לא ניצחו את סיחון ועמו ביום אחד?? ומדוע‬ ‫מנשה כבש כתוב מפורש שהיה צדיק גדול ששקול כ‪36‬‬ ‫לא שבו לענני הכבוד בלילות ששם היו מוגנים ביותר??‬ ‫צדיקים ‪ -‬רוב הסנהדרין‪ ,‬ובפשטות ניצח בכוח התורה‬ ‫האם להרעיבם ולהחלישם בחוסר אוכל עד שימותו‪ ,‬כי לא‬ ‫בהתמדה עצומה ועומק הפלפול כפי שניצח עתניאל בן קנז‪.‬‬ ‫נכנעו בפני עם ישראל והאם כך המיתו את סיחון ועמו‬ ‫ברעב מתמשך ובלי קרב עד מבלי השאיר להם שריד?‬ ‫ולא פלא שעל סוכות שעשו ישראל לצורך התמדה עצומה‬ ‫שיצאו מבית סוכת קבע שהם ענני הכבוד‪ ,‬לסוכות בלי‬ ‫ואולי כך כבשו את סיחון‪ ,‬הנה מצאנו בנביא שופטים פרק‬ ‫הגנת ענני הכבוד אלא תקיפת האויב והכנעתו מכוח‬ ‫ג' "רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר‬ ‫התמדת התורה וכיבוש היצר‪ ,‬זה סיבה מושלמת לקיים‬ ‫לפנים לא ידעום"‪ ,‬וכדברי המלב"ים‪ :‬הדורות הקודמים‬ ‫מצוות סוכה בזמן שנוכחו לראות תוצאת התמדתם‬ ‫לא ידעו מלחמה ‪ -‬כי הכנענים גורשו מפניהם ע"י ה' בנס‪,‬‬ ‫בסוכות אלו‪ ,‬ולכן בחודש תשרי חוגגים את חג הסוכות‬ ‫שגרמו במעשיהם אשר לא טובים‪ ,‬כמ"ש אלקים באזנינו‬ ‫לזכר הסוכות שצרו בהם את סיחון בחודש אלול‪.‬‬ ‫שמענו וכו' פועל פעלת בימיהם וכו'‪ ,‬כי לא בחרבם ירשו‬ ‫ארץ וכו'‪.‬‬ ‫ועד כדי כך השפיע התמדתם והתעלותן הרוחנית בחודש‬ ‫אלול‪ ,‬שה' אומר למשה שעוג כבר נמסר בידי ישראל עוד‬ ‫ואכן על מלחמת סיחון כתוב בפסוקים "על כן יאמרו המושלים בואו‬ ‫חשבון"‪ ,‬ויש בזה מוסר עצום מאוד בגמרא בבא בתרא עח'‪ ,‬א"ר‬ ‫בראש השנה‪ ,‬וכל זה מחמת עבודת האלול של עם ישראל‪,‬‬ ‫שמואל בר נחמן א"ר יוחנן‪" :‬המושלים" אלו המושלים ביצרם‪" ,‬בואו‬ ‫ובעזרת ה' אכתוב בעלון שמחת תורה מדוע היה על משה‬ ‫חשבון" בואו ונחשב חשבונו של עולם הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר‬ ‫עבירה כנגד הפסדה‪" ,‬תבנה ותכונן" אם אתה עושה כן תבנה בעולם‬ ‫לקפוץ קפיצה אדירה ביותר ולהכות את עוג בקרסולו‪ ,‬ולא‬ ‫הזה ותכונן לעולם הבא‪" ,‬עיר סיחון" אם משים אדם עצמו כעיר זה‬ ‫היה נס מוחלט בהכאת עוג‪ ,‬ובקצרה – כי עוצמת חיזוק עם‬ ‫שמהלך אחר סיחה נאה מה כתוב אחריו "כי אש יצאה מחשבון וגו'"‬ ‫ישראל בתורה גרם שאפילו בדרך הטבע ניצח משה את עוג‪.‬‬ ‫תצא אש ממחשבין ותאכל את שאינן מחשבין‪" ,‬ולהבה מקרית סיחון"‬ ‫מקרית צדיקים שנקראו שיחין‪" ,‬אכלה ער מואב" זה המהלך אחר‬ ‫ואולי בגלל שדוד אמר שירה על מלחמת סיחון ועוג שהיה‬ ‫יצרו כעיר זה שמהלך אחר סיחה נאה‪" ,‬בעלי במות ארנון" אלו גסי‬ ‫הרוח‪ ,‬שאמר מר כל אדם שיש בו גסות הרוח נופל בגיהנם‪" ,‬ונירם"‬ ‫בכוח עבודת אלול וחגי תשרי כפי הכתוב במדרש לכן‬ ‫אמר רשע אין רם‪" ,‬אבד חשבון" אבד חשבונו של עולם‪" ,‬עד דיבון"‬ ‫אומרים לדוד כל אלול וחגי תשרי‪ ,‬שיש בו כל ‪ 4‬חגים‬ ‫אמר הקב"ה המתן עד שיבא דין "ונשים עד נפח" עד שתבוא אש‬ ‫שאינה צריכה ניפוח – אש הגיהנום‪" ,‬עד מידבא" עד שתדאיב נשמתן‪,‬‬ ‫מרומז במזמור זה על מלחמה וכוח התמדת התורה‪.‬‬ ‫ובהמשך דורשת הגמרא שמי שמבטל תורה נשרף באש הגיהינום‪.‬‬ ‫נס סוכות מדהים‬ ‫ועצם הסכמתם לישון בסוכת עראי מחוץ לענני הכבוד שהגנו‬ ‫הנס בסוכות ממש שעשו במלחמת סיחון ועוג הוא שעם ישראל‬ ‫עליהם‪ ,‬זה נס עצום שהתגברו באמונה וביטחון בה' ולא פחדו‬ ‫היו רגילים ‪ 40‬שנה לישון במקום הכי מוגן בעולם כמו בונקר‬ ‫לישון באמצע מלחמה מסוכנת בסוכת ארעי‪.‬‬ ‫עוצמתי‪.‬‬ ‫דעת הטור – סוכות לזכר ענני הכבוד – מה ההבדל בין אביב לסתיו?‬ ‫ונראה‪ ,‬שאחרי חורף שלם של ימי קור וגשמים‪ ,‬אנשים‬ ‫כתב הטור אור"ח תרכ"ה מצוה זו של סוכה היא בתשרי ולא‬ ‫רוצים כביכול לברוח מהבית ולהתאוורר בחוץ כמו בסוכה‬ ‫בניסן‪ ,‬למרות שסוכת ענני הכבוד קבלו בחול המועד של פסח‬ ‫שאינה מגינה מהשמש לגמרי‪ ,‬ואילו בתשרי היות והיו‬ ‫יום לאחר יציאתם ממצרים‪ ,‬משום שבימות החמה אינו ניכר‬ ‫בחודשי הקיץ בחוץ וכן בעבודת השדה שבעבר היה מאוד‬ ‫המצווה כי כן דרך לישב בסוכות מפני החום‪ ,‬משא"כ בתשרי‬ ‫מצוי‪ ,‬לכן אנשים כבר רוצים לחזור לבית הסגור והנעים‬ ‫שכבר הגיעו ימות הגשמים‪ ,‬ואז ניכר שהוא למצווה‪.‬‬ ‫כביכול‪ ,‬ולכן זכר לנס יותר בולט שעושים סוכות בתשרי‬ ‫ולכאורה קשה‪ ,‬שהרי מה ההבדל בין אביב לסתיו? גם באביב יש‬ ‫בזמן שכבר רוצים לחזור הביתה "חג האסיף" שאוספים‬ ‫לפעמים יותר ימי גשם וקור וחום מאשר בסתיו שמתחיל בחודש‬ ‫הכל פנימה לבית‪.‬‬ ‫תשרי?‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים‬ ‫ובנו את המקדש השני‪ ,‬ופלא עצום איך יתכן שכל ימי בית‬ ‫הנה מצאנו דבר מוזר מאוד‪ ,‬שבספר נחמיה ח' י"ז כתוב‬ ‫ראשון לא קיימו את מצוות סוכה?? אומנם בגמרא ערכין‬ ‫שעם ישראל לא עשו סוכות מימי יהושע בן נון עד שחזרו‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ -‬סוכות‬ ‫וטהר לבנו‬ ‫סוכה‪ ,‬אבל אלו שגרו מחוץ לירושלים היו פטורים כי עלו‬ ‫לב' מפורש שבימי דוד ושלמה עשו סוכות‪ ,‬אלא הכוונה היא‬ ‫לרגל והיו הולכים לדבר מצווה‪ ,‬והחידוש הוא שבימי בית‬ ‫שרק בזמנים מסוימים ולא באופן קבוע בנו את הסוכה‪.‬‬ ‫שני כולם בנו סוכה‪ .‬וייתכן שלעולים מבבל בימי בית שני‬ ‫ומבאר הסטייפלר בספרו ברכת פרץ שיש דין שלוחי‬ ‫הייתה להם חביבות מצווה להחמיר על עצמם לקיים‬ ‫מצווה פטורים מן הסוכה‪ ,‬וכן ההולכים לדבר מצוה כפי‬ ‫מצווה סוכה‪ ,‬ולכן מפרסם הפסוק את המעלה הגדולה שכל‬ ‫הקהל קיים את המצווה‪.‬‬ ‫שמפורש בגמרא בסוכה כ"ו‪ ,‬ולכן בזמן שהייתה עליה לרגל‬ ‫ועסקו בהקרבת הקרבנות הם היו פטורים מן הסוכה‪ ,‬ואכן‬ ‫ונראה להוסיף מדוע אכן רק הם טרחו והתאמצו במצוות‬ ‫זו הסיבה שרוב השנים עם ישראל לא בנו סוכות‪.‬‬ ‫סוכה ואילו הדורות הראשונים שהיו גדולים מהם בהרבה‬ ‫ורק בימי יהושע שכל עם ישראל היו מרוכזים במקום‬ ‫לא החמירו ולא השקיעו??? וייתכן שהיא הנותנת‪,‬‬ ‫אחד ולא היו בגדר הולכים לדבר מצוה ליד המשכן לכן אז‬ ‫דווקא בגלל שבבית שני הייתה פחות השראת שכינה בעם‬ ‫בנו כל הקהל סוכות‪ .‬כנראה מדובר עוד לפני חלוקת הארץ‪.‬‬ ‫ישראל ובבית המקדש‪ ,‬לכן באו עם ישראל והשקיעו יותר‬ ‫והנה בימי בית שני עם ישראל לא גרו רק בירושלים ואם‬ ‫מהדורות הקודמים בכדי להתאמץ להתקרב יותר לה'‪.‬‬ ‫כן רק אלו הגרים בירושלים הייתה עליהם החובה לבנות‬ ‫ללמדנו ‪ ,‬שדווקא בדורות החלשים שבזמננו חייבים להתחזק הרבה יותר מהדורות הקודמים שהיו כמלאכים‪ ,‬כי כמה שאנחנו יותר‬ ‫חלשים ויותר קטנים ברוחניות ויותר רגישים לעבירות‪ ,‬עלינו להחמיר הרבה יותר‪ ,‬ולא נוכיח להתיר סייגים שעשו לצניעות ולקדושה‬ ‫בטענה שבדורות הקודמים לא עשו כן‪ ,‬כי האנשים של פעם לא היו זקוקים לזה מגודל גדלותם הרוחנית‪ ,‬לכן לא נזלזל במשמרת‬ ‫שתקנו רבותינו עד לימינו וגם מה שיוסיפו כי זה צורך הדור וזו חובת השעה‪ ,‬כי אנחנו רק יורדים ולא עולים מהדורות הראשונים‪,‬‬ ‫ויהי רצון שנזכה ל "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם"‪.‬‬ ‫המשך‬ ‫מירושלים והחטאתם שיעבדו לעגלים של עבודה זרה‬ ‫הסבר נוסף ראיתי במלבי"ם שעם ישראל לא בנו סוכות‬ ‫שעשה ירבעם בן נבט?? אבל ירבעם היה מלך רק לעשרת‬ ‫ברשות הרבים מפני הגזל‪ ,‬ולא לכולם היה שטח ברשות‬ ‫השבטים שממילא גלו ואבדו‪ ,‬ואילו על ממלכת יהודה שזה‬ ‫היחיד הפרטית לבנות סוכה‪ ,‬מלבד בתקופת יהושע שעדיין‬ ‫עיקר עם ישראל ‪ -‬שגלו ושבו מבבל להם ירושלים ובית‬ ‫לא כבשו את הארץ‪ ,‬לכן לא היה גזל לבנות סוכה ברשות‬ ‫המקדש היה העיקר‪ ,‬ולמה אצלם לא נשארה התקנה של‬ ‫הרבים‪ .‬ואולי בגלל זה במשך הזמן נשכחה מצוות הסוכה‬ ‫דוד ושלמה?? ואולי בזמן דוד ושלמה היו להם שטחים‬ ‫בעם ישראל כפי משמעות הפסוקים שם‪ ,‬עד כדי כך‬ ‫שקנו במיוחד לסוכה‪ ,‬כפי שהיום בזמנינו מקפידים לקנות‬ ‫שאפילו על הגגות גם למי שהייתה אפשרות גם כן לא עשו‪.‬‬ ‫דירות עם מרפסת סוכה‪ ,‬או שכולם בנו על הגגות‪.‬‬ ‫אבל כשחזרו מהגלות עשו תנאי בית דין כחוק קבוע‪,‬‬ ‫וחשוב לציין שלמרות שדוד המלך כבש שטחים והרחיב‬ ‫שבארץ ישראל עם ישראל יכולים לבנות סוכה ברחובות‬ ‫את גבולות ממלכתו עד דמשק‪ ,‬בכל זאת משמע מלשון‬ ‫רשות הרבים‪ .‬ואכן עם ישראל בהתלהבות עצומה ובשמחה‬ ‫הגמרא שלא בגלל השפע הם בנו סוכות בתקופת דוד‬ ‫בנו סוכות בכל מקום פנוי‪ ,‬כמתואר בפסוק בנחמיה‪:‬‬ ‫ושלמה‪ ,‬אלא רק בגלל צדקתם של דוד ושלמה בנו סוכות‪.‬‬ ‫"ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית‬ ‫האלוקים וברחוב שער המים וברחוב"‪.‬‬ ‫דהיינו שמתוך היראת שמים והצדקות המופלגת של דוד‬ ‫ושלמה כלל הציבור הושפע לטובה‪ ,‬לכן כולם התאמצו בכל‬ ‫ולכאורה לפי דבריו מה השתנה בימי דוד ושלמה??? ואם‬ ‫כוחם לקנות שטח מיוחד לסוכה‪ ,‬ואכן כדברי הגמרא‬ ‫נאמר שבזמן דוד ושלמה ניתנה פקודת מלך שמותר לבנות‬ ‫בתקופת מלכים צדיקים אלו כל עם ישראל בנה סוכות‪,‬‬ ‫ברשות הרבים‪ ,‬אם כן למה תקנה זו התבלתה ולא נשארה‬ ‫אבל לאחר תקופת דוד ושלמה הפסיקו להשקיע במסירות‬ ‫לתמיד?? ודוחק לפרש שמלכים אחרים שבאו אחריהם‬ ‫נפש לקנות שטח לסוכה‪ ,‬וכך המצווה הוזנחה ונשתכחה‪.‬‬ ‫בטלו את ההוראה הזו?? ואולי זה היה חלק מניתוק העם‬ ‫ללמדנו ‪ ,‬שאם המנהיגים הם יראי שמים מופלגים‪ ,‬הם מסוגלים להשפיע על העם שיתעלו עוד יותר וימסרו נפש למען קיום‬ ‫המצוות‪ ,‬וגם אנחנו כהורים שאנחנו מנהיגי הבית‪ ,‬אם נהיה יראי שמים מופלגים וצדיקים באמת גם בחדרי חדרים‪ ,‬אזי נזכה‬ ‫שנשפיע על בנינו ועל הדורות הבאים אחרינו להקפיד מאוד על קיום התורה הקדושה בהידור ובחשק מתוך רצון פנימי אמתי ולא‬ ‫בכפיה או מתוך הרגל‪.‬‬ ‫ובעזרת ה' נתחזק ונציל עצמנו ומשפחתנו מכל מרעין בישין שפוגעים בקלות בנפשות עם ישראל‪ ,‬כי רבים נפלו חלל עד כי‬ ‫כמעט אין בית אשר אין בו נפל רח"ל‪ ,‬ועם תפילות והרבה מחשבה ועצה ודוגמה אישית טובה נצליח בעזרת ה' אמן ואמן‪.‬‬ ‫ופרוש עלינו סוכת שלומך סוכת רחמים וחיים ושלום‬ ‫ואכן כך משמע בתפילת השכיבנו שאומרים ופרוש עלינו‬ ‫למה מבקשים מה' סוכה‪ ,‬הרי סוכה זה ביטוי לזמני ולא דבר‬ ‫"סוכת" שלומך‪ ,‬והושיענו למען שמך‪ .‬והגן בעדנו‪ :‬והסר מעלינו‬ ‫קבוע‪ ,‬וגם סוכה מבטאת הגנה לא מושלמת‪ ,‬שהרי סוכה מגנה‬ ‫"אויב דבר וחרב ורעב ויגון"‪ .‬והסר "שטן" מלפנינו ומאחרינו‪.‬‬ ‫משמש שיהיה צל ולא מגינה מפני גשם או מפני חום אדיר‪ ,‬וכי‬ ‫"ובצל כנפיך" תסתירנו"‪.‬‬ ‫מבקשים שה' יעשה לנו הגנה זמנית או הגנה לא מושלמת‬ ‫ובמאמר זה ניחמתי בסוכות אלמנה צעירה יחסית צדקת‬ ‫לכאורה? וגם צריך להבין מה הכוונה סוכה רחמים?‬ ‫גדולה‪ ,‬שאמרתי לה שהסוכת שלומך שה' מחייך אליך ומגן‬ ‫בעדייך זה בנך היקר הגאון והצדיק שכל צדיקי אשדוד מעריכים‬ ‫ואולי‪ ,‬הכוונה שגם בימי הגלות שעדיין לא זכינו לגאולה‬ ‫ומתפעלים מהתמדתו וגאונותו וצדקותו ובכוח דבקותו‬ ‫השלימה בכל זאת מבקשים מהקב"ה ברחמיו הגנה לפחות‬ ‫בתפילה‪ ,‬ועצה טובה יעצתי לה שתתלה תמונה ענקית כתמונת‬ ‫האדמורים בסלון ביתה של בנה הצדיק הנחת האמיתית של‬ ‫שיהיה סוכת עראי‪ ,‬שתציל אותנו מגזרות קשות ורעות בזמן‬ ‫חייה‪ .‬שזה תמיד יגרום לה שמחה בלב וצהלה על פניה‪.‬‬ ‫הגלות‪ ,‬שעדיין נוכל לחיות בשלום למרות הגלות‪.‬‬ ‫ופרוס עלינו סוכת שלומיך‬ ‫שאנחנו מהדרים לפרוס סוכה מהודרת‪ ,‬וגם מתאמצים‬ ‫כל השנה מבקשים שה' יפרוס עלינו סוכה‪ ,‬ועכשיו‬ ‫שבסוכה שלנו תהיה אוירה טובה של שלום ואהבה לכל‬ ‫אנחנו מחזירים לה' סוכות שאנחנו פורסים‪ ,‬וכשם‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ -‬סוכות‬ ‫וטהר לבנו‬ ‫שבנו ונגדיל את חלקו עוד יותר‪ ,‬וכשנתמקד בטוב שבנו ונשאף‬ ‫המשפחה‪ ,‬כך מידה כנגד מידה הקב"ה במשך כל השנה‬ ‫להגדילו כך נראה במשקפיים כאלו את הטוב שבאחרים‪.‬‬ ‫ישפיע עלינו שנה של סוכת רחמים חיים ושלום‪.‬‬ ‫ומתוך הערכה לשני נשאף ונסייע ונעודד את השני שיגדיל‬ ‫אז נקפיד מאוד על הידור סוכה ועל סבלנות לכולם ושמחת חג‬ ‫בו את הטוב‪ ,‬כי מתוך ראיה חיובית וטובה הדברים‬ ‫אמיתית‪ ,‬מתוך הרבה אהבה לכולם‪ ,‬וזה מגיע מתוך שנראה רק‬ ‫מתקבלים בקלות אצל הזולת‪ ,‬ונזכה לשנה מלאה באהבה‬ ‫את מעלות ולא את חסרונות השני‪ ,‬נשתדל לחייך לאחרים‪ ,‬וגם‬ ‫חיים טובים ושלום אמן‪.‬‬ ‫לעצמנו‪ ,‬וזה מגיע מתוך שנראה בטוב שבנו כמה נחמד הטוב‬ ‫בזמננו שאין שעיר המשתלח מה חסר לנו??? – בעצם יש את סוכות!!!‬ ‫האמור זה מתורץ‪ ,‬וגם היו שנים שהזהורית האדומה בבית‬ ‫יתכן‪ ,‬ששעיר המשתלח היו עליו כל החטאים‪ ,‬וכשנשלח‬ ‫המקדש לא הפכה ללבן‪ ,‬ואם כן זו סיבה להיות בעצב ולא‬ ‫השעיר לעזאזל ממילא השטן היה כביכול נהנה מהשעיר‬ ‫בשמחה‪ ,‬ואיך דורשת התורה שבכל אופן נשמח בסוכות??‬ ‫וממילא לא נשאר זכר מהעבירות‪ .‬אבל כשאין שעיר‪ ,‬אז‬ ‫נכון שהעבירות ירדו מעם ישראל אבל עדיין הם קיימים‬ ‫אלא נראה שאכן לפעמים חייבים שבכדי שעבודת יום‬ ‫בעולם‪ ,‬ואולי זה עלול להיות סכנה לעם ישראל למרות‬ ‫כיפור תכפר צריכים גם את ההשלמה של עבודת השמחה‪,‬‬ ‫שעם ישראל התנקה מהעבירות ביום כיפור‪.‬‬ ‫ועבודת יום כיפור יחד עם ההשלמה של שמחת סוכות‪,‬‬ ‫בוודאי יש ניצחון לעם ישראל בכל מצב‪ ,‬וממילא‬ ‫כי יתכן וכאמור קודם‪ ,‬שאם יהודי יחזור לחטוא‪ ,‬ממילא‬ ‫המדרשים אינם סותרים זה את זה‪.‬‬ ‫יתכן שהיות והעבירות נמצאים עדיין בעולם הם ישובו‬ ‫אליו חזרה חלילה‪ ,‬אבל מצד שני יש בזה גם תועלת כי מיד‬ ‫וכאמור היות ובעבודת ה' בשמחה ובתשובה מתוך אהבה‬ ‫אחרי יום כיפור יש את חג הסוכות ואז חוזרים בתשובה‬ ‫אז העבירות נהפכות לזכויות‪ ,‬לכן על סוכות נאמר במדרש‬ ‫מתוך שמחה ואהבת בורא עולם‪ ,‬וכידוע תשובה מתוך‬ ‫שהוא ראשון לחשבון עוונות‪ ,‬שעד התשובה מהאהבה ה'‬ ‫אהבה ושמחה הופכת את הפשעים למצוות‪ ,‬ואם כן יש‬ ‫כביכול הסתיר מעיניו לראות את העוונות‪ ,‬אבל בסוכות‬ ‫עדיין תועלת בכך שהעבירות נשארו בעולם‪.‬‬ ‫מתוך התשובה מאהבה ושמחה ה' עושה חשבון לעוונות‬ ‫שנהפכים לזכויות‪.‬‬ ‫וזה מתרץ את השאלה המפורסמת על המדרש רבה‬ ‫בפרשת אמור‪ ,‬שהביא משל לשני בני אדם שנכנסו לדון‬ ‫וזה מתרץ גם את השאלה איך התורה מעמיסה כל כך‬ ‫לפני המלך ולא היו יודעין הבריות מי נצח‪ ,‬אלא מי שהוא‬ ‫הרבה חגים ומצוות בחודש אחד – חודש תשרי‪ ,‬והרי אין‬ ‫יוצא במקל לבן או תפוח בידו אז יודעין שהוא יצא זכאי‬ ‫עושים מצוות חבילות חבילות????‬ ‫מלפני המלך‪ ,‬כך עם ישראל כשיוצאים עם ‪ 4‬המינים‬ ‫בשמחה זה מוכיח שהם ניצחו בדין‪.‬‬ ‫והתשובה שאדרבה דווקא מיד אחרי יום כיפור יש את‬ ‫סוכות ושמחת תורה בכדי שנוכל מהווידוי בפה להגיע‬ ‫ומצד שני במדרש רבה שם‪ ,‬כתב שלפעמים רק עבודת יום‬ ‫ל"ועשה טוב" ובשמחה‪.‬‬ ‫כיפור יחד עם מצוות הסוכות מכפרים‪ .‬ולכאורה לפי‬ ‫וכולי תפילה שבורא עולם יהיה בעזרנו שנזכה לחזור בתשובה שלימה לפניו הן תשובה בפה והן תשובה בעשיה‪.‬‬ ‫וכשנתחרט‪ ,‬מיד נעשה מעשים בפועל לסגור את השערים והפתחים שהביאו אותנו לידי חטא‪ ,‬כך שבאמת נזכה לחיות‬ ‫בקדושה אמתית לנצח אנו ובננו וזרע זרענו עד סוף הדורות אמן ואמן‪.‬‬ ‫וגם‪ ,‬ננצל את ימי הסוכות לשמחה של מצוה עם כל המשפחה‪ ,‬וככה גם נכפר על כל מה שציערנו את בני המשפחה בעבר!!!‬ ‫נוי סוכה זכר למה???‬ ‫רק יש להתבונן מה קרה לילדים שגדלו?? האם הנעלים‬ ‫כתבתי בפרשת תרומה שבזמן שישראל היו במדבר היה‬ ‫גדלו איתם?? ראה במדרש‪ ,‬דברים על פסוק ח' ד'‪ ,‬האם בגדלותם‬ ‫להם תחש טהור למשכן‪ ,‬ותחש טמא לנעלים‪ ,‬והמכנה‬ ‫היו להם נעלים צבעוניות??? או שהתחלף להם הצבע???‬ ‫המשותף לשניהם שהעור היה צבעוני ויפיפה‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬שכמו שבוגר לא הסתובב עם בגדי תינוקות שגדלו‬ ‫ומפליא מדוע היו צריכים עורות לנעלים‪ ,‬הרי כתוב‬ ‫אתו (שלא מתקבל על הדעת שתינוק שהיה לו בגד עם ציור‬ ‫מפורש דברים כ"ט ד' שהנעלים לא התבלו במשך כל ה ‪40‬‬ ‫של דובי‪ ,‬גדל הבגד‪ ,‬וגם ציור הדובי הפך לדובי גדול)!!!‬ ‫שנה‪ ,‬אלא גדלו עימם ונשארו שלמים‪ ,‬וכן כל הבגדים‬ ‫אלא כפי שהיה נס והבגד גדל עם הילד כך גם השתנה צבעו‬ ‫שלהם היו שלמים נקיים ומגוהצים בנס‪ .‬ואם כן מדוע היה‬ ‫וסגנונו למלבוש של בוגר‪ ,‬ולכן כנראה גם צבע הנעליים‬ ‫צורך בעורות למנעלים במדבר??? וגם מדוע עורות‬ ‫השתנה‪ ,‬שכשם שבורא עולם דאג לתינוקות הוא גם דאג‬ ‫צבעוניים‪ ,‬וכי לבשו נעליים צבעוניות???‬ ‫למבוגרים‪ .‬ואולי זכר לנעלים הצבעוניים שהיו לילדים‬ ‫ונראה‪ ,‬שהנעלים היו לצורך הילדים שנולדו במדבר‪,‬‬ ‫בזמן שהיו בני ישראל במדבר לכן בסוכה יש עניין לקשטה‬ ‫ולילדים מתאים נעלים צבעוניים‪ ,‬ובורא עולם רצה לדאוג‬ ‫בנוי סוכה צבעוני שגם ירתק וימשוך את עיני הילדים‬ ‫לילדים באופן מושלם גם במדבר‪ ,‬ולא רק נעלים חדשות‪,‬‬ ‫שישמחו בצבעים כפי שהילדים במדבר שמחו‪.‬‬ ‫אלא גם בחן ובצבע שישעשע את הילדים‪ ,‬וכמו ששמעתי‬ ‫מהמדרשים על הממתקים שהיו לילדים בקריעת ים סוף‪.‬‬ ‫וכפי שיתכן שבניסוך המים גם יש בו זכר לבארה של‬ ‫כי כך דרכו של בורא עולם גם במזון שאנחנו אוכלים "הזן‬ ‫מרים‪ ,‬והכאת הערבות אולי זכר להכאת שהכה משה‬ ‫את העולם בטובו בחן בחסד וברחמים"‪ ,‬שהאוכל חוץ‬ ‫במטה לעשות ניסים ופלאות ויל"ע‪ ,‬עכ"פ בלי ספק יש‬ ‫מהטעם השונה בכל מאכל‪ ,‬הוא גם לא בצבע וצורה אחידה‬ ‫לכל המאכלים‪ ,‬אלא "בחן"‪ ,‬כל מאכל צבע שונה צורה‬ ‫במנהג זה סודות עצומים ותיקונים נפלאים‪.‬‬ ‫שונה בכדי שיהיה מגרה ונעים יותר לאכילה‪.‬‬ ‫ללמדנו‪ ,‬עד כמה אהבת ה' אלינו עזה‪ ,‬שדואג לנו בכל פרט ומטיב בחן בחסד וברחמים‪ ,‬הן במזונות והן בכל צרכינו בחיים‪.‬‬ ‫ולכן נכיר בטובתו הרבה ונחזיר לו אהבה‪ ,‬שגם אנחנו נשתדל לתת צבע וטעם חדש בתורה ובמצוות שלנו שלא כל יום‬ ‫ידמה לקודמו‪ ,‬שכפי שהוא דואג לשמח אותנו גם אנחנו נדאג לשמח אותו בהתחדשות הרוחנית שלנו‪ ,‬שבעצם זה לטובתנו‬ ‫ולהנאתנו כי כך אנחנו מרגישים חיות וסיפוק והתלהבות בעבודת הקודש‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ -‬סוכות‬ ‫וטהר לבנו‬ ‫סוכת עראי‬ ‫וכל כך למה?? כי גם בחיינו הקצרים עלינו לעבוד את בורא‬ ‫כשישבתי בסוכה התבוננתי קצת‪ ,‬שבעצם הסוכה זה רק ל ‪7‬‬ ‫עולם בשמחה של מצווה ובדביקות בבורא עולם‪ ,‬ולנצל כל רגע‬ ‫ימים בלבד‪ ,‬ומשקיעים להקימה ולקשטה‪ ,‬ובסוף השבוע צביטה‬ ‫לעבודת הבורא מתוך שמחה‪ ,‬וככה אין צער בלב בסיום החיים‪,‬‬ ‫בלב ‪ -‬זה נגמר‪ ,‬וכבר חולפת מחשבה שככה הם חיינו זמניים‬ ‫כי אדם מרגיש היה שווה הסוכה‪ ,‬והיה שווה החיים בעולם הזה‪,‬‬ ‫חולפים מהר וכבר מקפלים ציוד ו‪....‬‬ ‫כי אדם מרגיש סיפוק שעשה טוב בחייו ופעל טוב בחייו והעיקר‬ ‫שנהנה מקרבת בורא עולם בחייו‪ ,‬ככה שווה לחיות וככה אתה‬ ‫אבל מרתקת המציאות שבשבוע זה למרות הכל אנחנו שמחים‬ ‫נהנה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא‪.‬‬ ‫מאוד ורוקדים בשמחות בית השואבה‪ ,‬וזה מדהים כי היינו‬ ‫אמורים להיות במחשבות נוגות על משמעות חיינו שחולפים‬ ‫ואכן כך מסתיים ספר קהלת שקוראים בשבת חול המועד סוכות‪,‬‬ ‫ביעף‪ ,‬ולמרות שאנחנו מחוץ לבית וחיים בדירת ארעי יש לנו‬ ‫"סוף דבר את אלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם"‪,‬‬ ‫דהיינו‪ ,‬שבמקום להיכנס לדיכאון בגלל החיים החולפים ביעף‪,‬‬ ‫שמחה עצומה ושמחה של מצווה ודבקות בה'‪.‬‬ ‫אדרבא ננצל ימים חולפים להתגבר על היצר הרע ולחטוף‬ ‫מצוות‪ ,‬כי זה תכלית האדם‪ .‬ואדם שחי כך יש לו שמחה‬ ‫ואפילו ביום האחרון כביכול‪ ,‬חוגגים בשמחה את שמחת‬ ‫אמיתית‪ ,‬ככתוב ואני קרבת אלוקים לי טוב‪.‬‬ ‫תורה בהתלהבות עילאית של שמחה מתפרצת‪.‬‬ ‫בברכת חג סוכות שמח‪ ,‬מלא בחיזוק וקבלות מעשיות טובות‪ ,‬וחג שמח שמחת תורה שמח‪ ,‬ושנזכה להתחבר לתורה ולעבודת ה' בכל‬ ‫מצוותיו מתוך שמחה ודבקות אמן ואמן‪.‬‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון – ראשון לחשבון עוונות‬ ‫במדרש תנחומא פרשת אמור כתוב‪ :‬וכי ראשון הוא הלא ט"ו הוא??? אלא כיון שבא יום הכיפורים וכל ישראל מתענים‬ ‫הקב"ה סולח לכל עוונותיהם‪ ,‬מיום הכיפורים עד החג כל ישראל לא חוטאים כי עסוקים במצוות‪ ,‬מכאן ואילך חשבון!!!‬ ‫לפיכך אמר ביום הראשון "ראשון לחשבון עוונות"‪.‬‬ ‫להבדיל‪ ,‬כמו שיש כאלו שאחרי מאמץ לימודי ממושך‬ ‫ונשאלת השאלה‪ ,‬אם לפני סוכות לא חוטאים כי עסוקים‬ ‫הם מרגישים שהם חייבים להשתחרר ולפעמים המשמעות‬ ‫לבנות סוכות ולקנות ‪ 4‬המינים‪ ,‬אז למה בימי חג הסוכות‬ ‫היא גם להגיע לסוג של התפרקות שגורם לעבור עבירות‬ ‫זה ראשון לחשבון עוונות הרי גם בסוכות אנחנו עסוקים‬ ‫וליפול הרבה יותר מההתעלות הרוחנית שקדמה לה‪.‬‬ ‫בקיום מצוות ‪ 4‬המינים והתפילות הארוכות יותר‪ ,‬ומצוות‬ ‫סוכה שעלינו לעשות בה כל צרכינו‪ ,‬אז למה אכן חג‬ ‫וגם ראינו שהתורה שכתבה פעמים "וחגותם" בחג‬ ‫הסוכות זה הזמן להתחלת העוונות חלילה???‬ ‫הסוכות‪ ,‬וגם התורה מדגישה "והיית שמח"‪ ,‬אבל בכל‬ ‫זאת התורה הוסיפה את המילה "אך שמח" ואך כידוע‬ ‫ונראה לתרץ שדווקא בגלל ההכנות הגדולות למצוות‬ ‫בש"ס זה בא למעט‪ ,‬והכוונה שבא למעט קצת בשמחה‪,‬‬ ‫סוכה הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גופנית‪ ,‬וגם לאחר‬ ‫דהיינו שנזכור שלא נגיע מתוך השמחה לשחרור ולפורקן‬ ‫העבודה הגדולה של ימי אלול וימים נוראים‪ ,‬ועם‬ ‫המביא לידי עבירות‪ ,‬אלא להגיע לידי קדושה ושמחת‬ ‫התפרצות השמחה והסיפוק שיש בסוכות‪ ,‬שם יש מקום‬ ‫תורה!!!‬ ‫גדול גם ליצר הרע לגרום לנו לזחיחות הדעת ולחטוא‪.‬‬ ‫ארבעת המינים – איחוד גם עם הרשע שאין בו לא תורה ולא מצוות‬ ‫אלא היות ובתפילות של ימים נוראים כל כך התפללנו על‬ ‫הדעת זקנים של בעלי התוספות כתבו בשם המדרש רבה‬ ‫אחדות מושלמת‪ ,‬וגם בסוכות זה חג של שמחה גדולה‪ ,‬יחד‬ ‫פרשת אמור שהקב"ה מתעלה רק כשעם ישראל הוא באגודה‬ ‫ההכנה והשמחה הגדולה ממיסה את הקרח ומחברת גם‬ ‫אחת‪ ,‬כפי שאמרו בתפילות ימים נוראים‪ ,‬וארבעת המינים‬ ‫את הבן הרשע שנהנה להשתתף ולהתחבר לעבודת ה'‬ ‫זה כידוע מסמל את כל חלקי העם‪ .‬ונשאלת השאלה למה‬ ‫הנעימה והמשמחת‪ ,‬וגם לצדיק אין חשש של קלקול כי זה‬ ‫בפסח מקהים את שיניו של הבן הרשע ואילו כאן‬ ‫תיכף לאחר עבודת אלול וימים נוראים‪ ,‬והיראת שמים‬ ‫מתאחדים יחד??? וגם אולי גם הפעם הבן הרשע יתנגד‬ ‫עדיין בשיא תוקפה‪.‬‬ ‫לאחדות לאבינו שבשמים??‬ ‫ארבעת המינים‬ ‫שלמה המלך‪ .‬ושלמה המלך עונה שרק על ידי "חכמים"‬ ‫במדרש ויקרא רבה אמור ט"ו על הפסוק במשלי שאמר‬ ‫יודעים את כוונת התורה!!!‬ ‫שלמה "שלשה המה נפלאו ממני‪ ,‬וארבעה לא ידעתים"‪,‬‬ ‫הנה לנו עוד עניין חשוב במצוות סוכות‪ ,‬שאפילו שהתורה‬ ‫ארבעה לא ידעתים אלו ארבעה מינים שבלולב‪ ,‬שביקש‬ ‫מפרטת את ארבעת המינים די בהרחבה‪ ,‬בכל זאת התורה‬ ‫לעמוד עליהם‪ :‬פרי עץ הדר מי יאמר שהוא אתרוג?? כפת‬ ‫מסתירה את המילה הברורה בכל א' מהמינים‪ ,‬בכדי שגם‬ ‫תמרים מי יאמר?? וכן ענף עץ עבות וכן ערבי נחל‪ ,‬מי פירש‬ ‫את מצוות ארבעת המינים נקיים אך ורק על פי דברי חז"ל‬ ‫להם לישראל על ד' מינים אלה שהן אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬הדס‬ ‫– על פי התורה שבעל פה בלבד!!!!!‬ ‫וערבה‪ .‬ועיין שם במדרש שמרחיב בהרחבה את טענות‬ ‫ולקחתם לכם – ‪ 4‬המינים‬ ‫אחת‪ ,‬אלא האתרוג בשמאל והלולב עם ההדסים והערבות‬ ‫אתרוג מסמל צדיק גמור‪ ,‬ולכן חידשתי קודם שצדיק‬ ‫בצד ימין‪.‬‬ ‫גמור עליו להתחבר אך ורק לצורך קיום מצוות עם עמי‪-‬‬ ‫הארץ והרשעים שאין בהם כלום ביהדות שזה מסמל‬ ‫כי הצדיק הגמור חייב להיות מנותק משאר העם‪ ,‬כי הוא‬ ‫הערבה‪ ,‬אבל שלא בשעת קיום המצווה הם מנותקים‪ ,‬וגם‬ ‫אתרוג כפשוטו וכמשמעותו‪ ,‬ושמחתי כי ראיתי שכך כתב‬ ‫בשעת קיום המצווה הם אדוקים אבל לא קשורים באגד‬ ‫החפץ חיים בשם הגאון מווילנא וב"ה שכיוונתי לדבריהם‪.‬‬ ‫אחד כמו הלולב וההדסים והערבות‪ ,‬ואפילו הם לא ביד‬ ‫‪6‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫שלא יחשבו שהוא שווה להם בדרגה‪ .‬ואפילו הוא חייב מלבד‬ ‫אמנם הלולב מסמל בעל תשובה ולכן הוא מחובר וקשור‬ ‫האגד שהוא מחובר להדסים וערבות‪ ,‬הוא חייב טבעת לאוגדו‬ ‫לשאר העם‪ ,‬כי הוא יצא וגדל מהם‪ ,‬והוא יכול להשפיע‬ ‫גם בנפרד‪ ,‬כך ברור לכולם שהוא גם עם העמך אבל גם מיוחד‬ ‫עליהם מבפנים כביכול‪ ,‬דהיינו מתוך מה שהוא מכיר את‬ ‫לטובה הרבה יותר מהם‪.‬‬ ‫חטאי העולם מקרוב ויכול להבין לנפש החוטאים ולתמוך‬ ‫והיות והוא מאחד ומקרב את שאר חלקי העם‪ ,‬יש לו מעלה‬ ‫ולתקנם‪ ,‬ולכן אפילו שלא בזמן מצווה הוא מחובר אליהם‪.‬‬ ‫יותר מהאתרוג הצדיק המושלם‪ ,‬ולכן נטילת הלולב ביד ימין‬ ‫החשוב‪ ,‬ואילו האתרוג בשמאל‪ ,‬וכן הברכה על המצווה היא על‬ ‫אלא שגם הוא‪ ,‬היות והוא חזר בתשובה חייב שיהיה ניכר לעיני‬ ‫נטילת לולב ולא על נטילת אתרוג‪.‬‬ ‫כל שהוא מרומם מעם ורמתו הרוחנית היא הרבה מעל לעם‪,‬‬ ‫ללמדנו עד כמה חשוב להתחזק ולחזק יהודים‪ ,‬וגם אם כשלת בעבר הפוך זאת למעלה ולא לחיסרון‪ ,‬כי ברגע שבכוח‬ ‫הכרתך את החטא תשתמש בידיעתך זו לחזק יהודים הרי שהפכת את הרע לטוב‪ ,‬וזה תיקון מושלם לרע והפיכתו לזכות‪,‬‬ ‫כמו בתשובה מאהבה‪ ,‬אז קדימה‪ ,‬בוא נעזוב את השטויות ואת החטאים‪ ,‬ונסגור כל פתח קטן של צל של עבירה‪ ,‬ובעזרת‬ ‫ה' נצליח לחזור סוף סוף בתשובה שלימה‪ ,‬ולחסות תחת כנפי השכינה אמן ואמן‪.‬‬ ‫איחוד ד' מינים – איחוד עם ישראל‪ ,‬אבל!!!‬ ‫טעם ולא ריח ‪ -‬לא תורה ולא מצוות‪ ,‬לכן חובה שההדסים‬ ‫נכון הדבר שבסוכות עושים איחוד בין ‪ 4‬חלקי העם‪ ,‬כאשר‬ ‫שיש בהם ריח טוב שיהיו מעל הערבה!!!‬ ‫האתרוג הוא המושלם ביותר ואילו הערבה היא הגרועה‬ ‫כי גם באחדות של עם ישראל‪ ,‬הטובים חייבים להיות מעל‬ ‫ביותר שאין בה טעם וריח‪ .‬אבל בחג כשלמדתי ראיתי דבר‬ ‫הפשוטים‪ ,‬וכל אחד להכיר את מקומו‪ ,‬ולא נעשה אחדות‬ ‫מבהיל בהלכה!! שכתוב בכף החיים סימן תרנא' בשם‬ ‫האריז"ל שיזהר שהערבות לא יהיו גבוהים מההדסים‪ ,‬כי‬ ‫בריסוק יחודו של הטוב והמצטיין‪ ,‬אלא אדרבא נתאחד‬ ‫זה סכנת נפשות ממש!!! אלא עליו להקפיד מאוד‬ ‫אבל בדירוג המעמדות כראוי‪ ,‬וזה אחדות אמיתית על פי‬ ‫שההדסים יהיו גבוהות יותר מהערבות כמופיע להלכה‬ ‫התורה‪ ,‬ואומנם בצד ימין של הלולב יהיו הערבות לכבדם‪.‬‬ ‫ברמ"א‪.‬‬ ‫ביחד‪ ,‬אבל לכל אחד יש בו מיוחדות‪ - ,‬עם ישראל מאוחד‬ ‫ואפשר להבין את משמעות הדבר בפשטות‪ ,‬שהיות‬ ‫‪ -‬אבל יש ‪ 12‬שבטים ‪ -‬ואיש על מחנהו ואיש על דגלו‪.‬‬ ‫והערבה היא כנגד הריקנים שבעם ישראל שאין בהם לא‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שכל יהודי חייב להיות מחובר לקבוצה ולהתאחד עם אחרים‪ ,‬אבל שזה לא יבוא על חשבון המיוחדות שלו‪ ,‬כי‬ ‫אתה מיוחד ביותר!!! ועליך לנצל את כל כישוריך ואת כל יכולתיך להתעלות ולהצליח!!! בהצלחה אמן ואמן!!‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון – ראשון לחשבון עוונות‬ ‫וכביכול הקב"ה אומר לנו‬ ‫נתחיל רק בחג סוכות‪.‬‬ ‫במדרש תנחומא פרשת אמור כתוב‪ :‬וכי ראשון הוא הלא ט"ו‬ ‫תחליטו שעד סוכות אין מה לדבר על חטאים‪ ,‬זה לא בא‬ ‫הוא??? אלא כיון שבא יום הכיפורים וכל ישראל מתענים‬ ‫בכלל בחשבון‪ ,‬נקודה!! לא חוטאים!!!‬ ‫הקב"ה סולח לכל עוונותיהם‪ ,‬מיום הכיפורים עד החג כל‬ ‫ישראל לא חוטאים כי עסוקים במצוות‪ ,‬מכאן ואילך‬ ‫ואת החשבון לעשות עבירות תחליט רק בסוכות‪ ,‬וכמובן‬ ‫חשבון!!! לפיכך אמר ביום הראשון "ראשון לחשבון‬ ‫ביום טוב של סוכות לא נחטא כי קדושת יום טוב וקדושת‬ ‫עוונות"‪ .‬ביום כיפור חשבתי לבאר העניין‪ ,‬שהרי בשבת או‬ ‫הסוכה ו‪ 4‬מינים תגרום לנו קדושה שהחשבון יישאר ריק‪,‬‬ ‫ביום טוב קשה לחטוא כי אנחנו בעולם הרוחני‪ ,‬ואילו בימי‬ ‫ושמחת סוכות תציל אותנו בהמשך ימי חול המועד שלא‬ ‫חול קל יותר לחטוא בפרט בימינו שבימי חול שיש את‬ ‫נחטא למרות שאז המכשירים הטכנולוגיים המותרים‬ ‫המכשירים הטכנולוגיים שקיים בהם סכנה רוחנית‪.‬‬ ‫בשימוש מחמת איסור מלאכת שבת ויום טוב‪.‬‬ ‫והקב"ה אומר יהודים יקרים בבקשה ממכם התאפקו‬ ‫ועל תיפלו מיד אחרי קדושת יום כיפור‪ ,‬לפחות שקדושת‬ ‫וכל כך למה? כי בסיום שיא של קדושה היצר מתעורר‬ ‫יום כיפור תשפיע עד חג סוכות‪ ,‬ובפרט שיש לנו ימים‬ ‫ברעבתנות להפיל כל א'‪ ,‬לכן עלינו להתאמץ להתגבר‬ ‫עשייה של הכשר סוכה וקניית ‪ 4‬מינים‪ ,‬וזה אמור לעזור‬ ‫ולהאמין בעוצמת יום כיפור שממשיך לפחות עד‬ ‫לנו להיות עסוקים בדבר מצווה וזה אמור גם להרגיע את‬ ‫סוכות בלי ויתורים ונפילות חס ושלום‪ ,‬רק חזק ואמץ!!‬ ‫היצר הרע‪ ,‬וכך נגיד ליצר את החשבון החדש לעבירות‬ ‫עץ הדעת – אתרוג‪ ,‬סיבת אכילת האדם – דרך ראשונה "אחשביה לאוכל"‬ ‫פגם מחמת שינויי מצווי בורא עולם‪ ,‬ולכן הסכים לאוכלו‬ ‫הגמרא בסוכה לה' אומרת שבכל האילנות הארץ שינתה מצווי‬ ‫כשהוא מר ואפילו בלי תיקון‪ ,‬ועוד אמר "אכלתי ואוכל" שהייתי‬ ‫ה' שציווה שיהיה טעם העץ כטעם הפרי‪ ,‬חוץ מאתרוג ופלפל‬ ‫מוסיף לאכול עוד ע"פ המדרש‪.‬‬ ‫שבאילנות אלו לא שינתה ואכן טעם העץ כטעם הפרי‪.‬‬ ‫וייתכן שסבר שבאכילה יצירה מושלמת סבר האדם שהוא‬ ‫ובטעם ההבדל כתב הבאר שבע שהחזקוני מסביר שהאדמה‬ ‫מתעלה לדרגה גבוהה יותר ומתקרב בזה יותר לבורא עולם‪,‬‬ ‫וכביכול "עבירה לשמה"‪ ,‬ולכן גם כתוב "ומעץ הדעת לא‬ ‫שינתה שלא יהיה טעם העץ כטעם הפרי כי כך האנשים בקלות‬ ‫תאכל" וחוה אמרה "ומפרי העץ" ובהמשך אמרה "טוב העץ‬ ‫יאכלו גם את העצים ולא יהיו יותר עצים שיגדלו פירות‪ ,‬אבל‬ ‫למאכל"‪ ,‬וכתוב "ותקח מפריו" ובעונש כתוב "המן העץ"‪ ,‬מכל‬ ‫אתרוגים שהם מרים מטבעם וצריך לבשלם עם הרבה סוכר וכן‬ ‫זה משמע שאכן היה זה עץ שעצו ופריו שווים בטעמם לאכילה‪.‬‬ ‫פלפלים בגלל חריפותם שצריך לעדנו ולערבבו עם מוצרים‬ ‫אחרים ממילא אנשים לא יאכלו את העץ כי האכילה לא באה‬ ‫אומנם‪ ,‬האדם יכול היה להשיג רצון טהור זה ומטרה נפלאה‬ ‫בקלות‪ ,‬ולכן בהם הארץ לא שינתה מצווי הבורא‪.‬‬ ‫זו בלי להתנגש בצווי הבורא שלא לאכול מעץ הדעת‪ ,‬אם אכן‬ ‫היה אוכל מעץ הפלפלים‪ ,‬שאז לא היה עובר על צווי הבורא שלא‬ ‫ולפי זה התחדש ב"ה‪ ,‬שיתכן לדעת ר' אבא דעכו המובא‬ ‫לאכול מעץ הדעת‪ ,‬וגם היה אוכל מעץ שנוצר בשלימות כרצון‬ ‫במדרש רבה שעץ הדעת זה אתרוג‪ ,‬א"כ אולי הסיבה אדם‬ ‫הבורא‪.‬‬ ‫הראשון אכל מזה‪ ,‬כי רצה לאכול מיצירה מושלמת שאין בה‬ ‫‪7‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫הוא בבישול עם הרבה סוכר‪ ,‬ולמרות שהאש התגלתה לאדם‬ ‫ובעצם הרבה פעמים‪ ,‬היצר מחטיא את האדם‪ ,‬לא בעבירה‬ ‫הראשון רק במוצאי שבת‪ ,‬בכל זאת יכול היה להשתמש באש‬ ‫חדה ומוחלטת ברעותה‪ ,‬אלא הוא מחטיא בעבירה העטופה עם‬ ‫שהמלאכים צלו עבורו צלי בשר ובאש זו היה יכול להמתיק‬ ‫הרבה כוונת טובות וטהורות‪ ,‬והרבה לשם שמים כביכול‪ ,‬עד‬ ‫ולהכשיר לו את האתרוג לאכילה‪.‬‬ ‫שהאדם מתבלבל ושומע בקול היצר המפתה‪.‬‬ ‫אבל אדם הראשון אכל אותו חי – מר בלי בישול‪ ,‬ואם האדם‬ ‫אבל כמו כאן‪ ,‬הרבה פעמים אדם יכול להתבונן ולהחליט‬ ‫הראשון החליט עליו שהוא מאכל יש לזה תוקף עוצמתי‪ ,‬כמושג‬ ‫שבשום פנים ואופן הוא לא יעשה עבירה גם אם יש בה צדדים‬ ‫הלמדני "אחשביה"‪.‬‬ ‫טובים ויפים‪ ,‬ופתאום הוא יגלה שהוא יכול להגיע לצדדים‬ ‫הטובים והיפים גם בלי לעשות עבירה‪ ,‬אלא מצווה מושלמת בלי‬ ‫(ועיין מנחת חינוך מצוה רפא' שבכל איסורין שבתורה אם‬ ‫צדדי עבירה חלילה‪.‬‬ ‫אכלם שלא כדרך אכילתו פטור שלא נחשב אכילה‪ ,‬ולא נאמר‬ ‫ש"אחשביה"‪ ,‬כי אדרבה אחזוקי ברשיעי לא מחזקינן‪ ,‬והנה‬ ‫ומדוע העדיף אדם הראשון לאכול מהאתרוג ולא מעץ‬ ‫ידוע דעת (הרשב"א) גבי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות‪,‬‬ ‫הפלפלים‪ ,‬למרות ששניהם אינם ראויים לאכילה כמו שהן‪,‬‬ ‫שג"כ הטעם שלא נחזיקו לרשע‪ ,‬אבל אם בא על הנדה מוכח‬ ‫שאתרוג מר הוא ואילו פלפלים חריפים הם??‬ ‫שהוא רשע ולא נאמר אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות)‪.‬‬ ‫וייתכן כי אחרי הכל פלפל אנשים מעוניינים בטעמו החריף‬ ‫והנה כאן הקב"ה שאסר אתרוג והעניש את האדם‬ ‫רק שמעדנים אותו לרכך את חריפותו אבל אנשים אוהבים‬ ‫שאכלו חי בלי לבשלו בסוכר‪ ,‬מוכח שהקב"ה אסר אתרוג‬ ‫בכללי את החריפות‪ ,‬ואילו באתרוג אנשים שונאים את‬ ‫חי כמו גיד הנשה שה' אסרו באכילה למרות שאינו ראוי‬ ‫המרירות וגם שאוכלים אותו לאחר בישול עם הרבה סוכר‪ ,‬זה‬ ‫לאכילה‪ ,‬או יתכן שהקב"ה לא אסר אתרוג מר‪ ,‬רק היות‬ ‫רק בגלל הסגולה לאכול אתרוג שברכו עליו בסוכות‪ ,‬ולולי זה‬ ‫רוב בני האדם לא היו אוכלים אותו אפילו עם סוכר בכמות‬ ‫והאדם אכל בכוונה נגד ציווי ה' בכך החשיבו למאכל‪,‬‬ ‫מוגזמת‪ .‬ואם כן איך נחשב פרי האתרוג לפרי מאכל???‬ ‫(ואולי זה מה שהוסיפה האישה לאסור בנגיעה בעץ – דהיינו‬ ‫וממילא איך נצא בו ב‪ 4‬המינים – פרי עץ הדר?? לכן אכל ממנו‬ ‫שלא יתעסק כלל בעץ אפילו כשהוא מר)‪ ,‬ובפרט שאמר לה'‪:‬‬ ‫אדם הראשון כשהוא טבעי בלי סוכר‪ ,‬כמו שהוא בכדי להחשיב‬ ‫אכלתי והוסיף ואוכל‪ ,‬בוודאי יש כאן אחשביה‪.‬‬ ‫אותו לפרי מאכל‪.‬‬ ‫וזה דומה למה שהביא המנחת חינוך שם שאדם שאכל ביום‬ ‫ואכן לפני ‪ 30‬שנה הגעתי לשר התורה מרן רבי חיים קניבסקי‬ ‫הכיפורים איזה איסור שלא כדרך אכילתו חייב גם על האיסור‪,‬‬ ‫זצ"ל ושאלתי אותו מדוע שייך איסור ערלה באתרוג ככתוב‬ ‫כיון שאכל אחשביה‪ ,‬ולא אמרינן דלא נחזיק אותו לרשע שהרי‬ ‫במשנה סוכה פ"ג מ"ה‪ ,‬הרי במשנה בערלה פ"א א' כתוב‬ ‫בלא זה רשע הוא מחמת שאוכל ביום הכיפורים‪.‬‬ ‫שהנוטע לסיג ולקורות‪ ,‬פטור מן הערלה‪ ,‬ומפרש הרמב"ם‬ ‫שאמר הש"י‪" ,‬ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו" (ויקרא‬ ‫וחשיבות שנתן אדם הראשון היה לו תוקף לדורות‪ ,‬כי‬ ‫יט')‪ ,‬ולפיכך "כשנתכוין בנטיעתו לאכילה אז יתחייב בערלה"‪,‬‬ ‫אבל אם נתכוין בשעת נטיעת האילן שיהיה סייג או ליקח ממנו‬ ‫התוקף שהיה לאדם לקרוא שמות לכל החיות כמאמר‬ ‫קורות או עצים אינה חייבת בערלה‪.‬‬ ‫התורה "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו‪ ,‬ו‬ ‫כמו כן רק ארץ שגזר עליה אדם הראשון שתתיישב אכן‬ ‫ושאלתי הייתה‪ ,‬הרי אתרוג לא נוטעים אותו לאכילה כי מר‬ ‫התיישבה‪ ,‬אבל ארץ שלא גזר עליה אדם הראשון לא‬ ‫הוא בפרט האתרוגים הקטנים – לא האתרוגים התימנים‪ ,‬אלא‬ ‫נתישבה‪( .‬סוטה מו ב)‪.‬‬ ‫נוטעים אותו בעיקר למצווה‪ ,‬ואם כן מדוע יש בהם דיני‬ ‫ערלה??‬ ‫וכאמור היות וה' הענישו על אכילת האתרוג כשהוא מר‪ ,‬מוכח‬ ‫וענה לי מרן שר התורה שאנשים מבשלים ואוכלים את‬ ‫שזה נחשב לאכילה‪ ,‬ולכן לדורות ה"אחשביה" של אדם הראשון‬ ‫האתרוגים לאחר חג סוכות‪ ,‬ולכן יש לזה דין עץ מאכל‪.‬‬ ‫באתרוג לפרי מאכל נחשב אכן לפרי מאכל לכל דין‪ ,‬הן לערלה‬ ‫והן לפרי עץ הדר לד' מינים‪ ,‬ועד כדי כך הוא נחשב ליש בו טעם‬ ‫ועדיין היה קשה לי שהרי אנשים מבשלים זאת עם כמות סוכר‬ ‫וריח וחשוב יותר מלולב שטעמו זה התמר המתוק לכל‪.‬‬ ‫בכדי שיהיה ראוי לאכילה ולולי הסגולה שבדבר הם לא היו‬ ‫אוכלים אותו‪ ,‬וגם לא כולם מבשלים ואוכלים את האתרוגים‪,‬‬ ‫ולפי זה הוסיף לי ידידי הגאון הרב דניאל קרימלובסקי‬ ‫וייתכן שהרוב לא נאכל אלא מועט שבמועט?? ולמה בגלל זה‬ ‫שליט"א על פי האבות דר' נתן שאתרוג ר"ת "אל תביאי רגל‬ ‫בגלל מיעוט האנשים האוכלים אותו הוא יחשב לעץ פרי??‬ ‫גאוה"‪ ,‬שהיות ואדם הראשון החשיב זאת לפרי מאכל על ידי‬ ‫ה"אחשביה"‪ ,‬לכן אולי שייך בזה גאווה‪ ,‬כי בכך מתקיים מצוות‬ ‫ואם כן‪ ,‬ה' שאסר לאכול אתרוג לכאורה האיסור בדרך אכילה‪,‬‬ ‫ד' מינים לדורות‪.‬‬ ‫כי אכילת דבר מר נחשב לא כדרך אכילה‪ ,‬ודרך אכילת אתרוג‬ ‫המשך ‪ -‬בדרך הפוכה ‪ -‬ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר‬ ‫בגללו‪ ,‬כך גם אז התקלל או התקלקל האתרוג שלא יהיה לו‬ ‫כתוב במדרש ב"ר טז' ז' שהפרי שאכל אדם הראשון היה‬ ‫טעם לאכילה‪.‬‬ ‫אתרוג‪ ,‬והנה הפנים מאירות מביא בשם הזוהר בשער הכוונות‬ ‫והיות ומהות האתרוג הוא עץ מאכל הכי משובח כמו התיאור‬ ‫סוכות ה' שמטרת ‪ 4‬המינים לתקן חטא עץ הדעת‪.‬‬ ‫"פרי עץ הדר" כעדות התורה‪ ,‬לכן נשאר בו חשיבות של עץ‬ ‫מאכל‪ ,‬וגם נשאר בו חשיבות של יש בו טעם וריח‪ ,‬ואנחנו‬ ‫וקודם הבאתי שאלה ששאלתי את מרן רבי חיים‬ ‫בסוכות בנטילת ‪ 4‬המינים באים לתקן את חטא אדם וחוה‬ ‫קנייבסקי זצ"ל מדוע אתרוג מר נחשב פרי מאכל הרי לא‬ ‫שאכלו מעץ הדעת‪ ,‬וברגע שיתוקן חטא עץ הדעת ממילא יתוקן‬ ‫נוטעים אותו אלא למצווה‪ ,‬ולולי הסגולה לא היו אוכלים‬ ‫טעמו של האתרוג שיהיה נחמד וטוב לאכילה כפי שהיה בימי‬ ‫אותו בטו' בשבט לאחר בישול עם המון סוכר?‬ ‫בראשית‪.‬‬ ‫ונראה לתרץ עוד (לא כדעת החזקוני והבאר שבע)‪ ,‬שלפני חטא‬ ‫ולכן יש עניין גדול לבשלו ולאוכלו ועוד בראש השנה לאילנות‬ ‫אדם הראשון האתרוג אכן היה כבליל השלימות במראה‬ ‫בטו' בשבט כנהוג בתפוצות ישראל‪ ,‬כי ככה אנחנו מחזקים את‬ ‫ובטעמו שהיה נפלא ביותר כמשמעות הפסוק "כי טוב העץ‬ ‫עניין זה שמאמינים אנו שאתרוג הוא באמת עץ מאכל ופרי‬ ‫למאכל וכי תאוה הוא לעינים"‪.‬‬ ‫מאכל המושלם מכל הפירות‪ ,‬וחפצים אנו לאכול אתרוג כי הוא‬ ‫הפרי המושלם מכולם‪ ,‬ומלאים אנו בתפילה ותקווה‬ ‫רק מאחר שחטאו בו האדם ואשתו לכן כמו שהתקללה חוה‬ ‫שנזכה כבר לתיקונו המושלם בקרוב ממש אמן ואמן‪.‬‬ ‫שתלד בצער ובעצב תגדל בנים‪ ,‬והאדם התקלל שארורה האדמה‬ ‫‪8‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫לא מברכים על האתרוג‬ ‫אין קטרוג כי יש אחדות ושלום זה כלי מחזיק ברכה‪,‬‬ ‫אולי הטעם שאין מברכים על נטילת אתרוג‪ ,‬כי זה מקטרג‬ ‫והיות והלולב בו כולם קשורים‪ ,‬וכביכול הוא המאחד דבר‬ ‫שהרי שבזה חטא אדם הראשון וכאמור קודם‪ ,‬אבל‬ ‫שלא שייך באתרוג לכן הברכה בלולב‪.‬‬ ‫בצירוף כל חלקי העם שמקרבים אותם לאגודה אחת אז‬ ‫ושמחת בחגך – כולם חייבים בשמחה!!!‬ ‫אז תחשוב כאילו ה' פטר את בניך מעול מצוות בימים הללו‬ ‫אדם דכאוני שאל אותי‪ ,‬איך מצווה עלי התורה לשמוח??‬ ‫שבאו להתפרק מעול הישיבה‪ ,‬וממילא אין לך סיבה להיות‬ ‫והשואל הינו אדם רציני וירא שמים אבל דיכאוני לפי דבריו‪.‬‬ ‫עצוב‪ ,‬ורק תשמח‪ ,‬ותשמח שזכית להיות בן תורה וירא שמים‪,‬‬ ‫שאלתי אותו מה מדכא אותך בחיים הרי אתה ירא שמים‬ ‫ותשמח שאתה מראה דוגמא חיובית לבניך‪.‬‬ ‫מאמין בבורא עולם??‬ ‫ובעזרת ה' בכוח שמחתך יושפע רצון טוב לילדיך לקיים‬ ‫והוא עונה לי‪ :‬יש לי ‪ 8‬בנים גדולים אבל רק שלושה מהם‬ ‫מצוות כראוי גם בחופשות בין הזמנים‪ ,‬גם בגלל שירצו לשמר‬ ‫מקפידים בימים הללו על תפילות במניין‪ ,‬השאר עושים טובה‬ ‫את האווירה הטובה‪ ,‬וגם בגלל שהם לא פיתחו שנאה לתפילות‪,‬‬ ‫ומתפללים בבית בקצרה כביכול לצאת ידי חובה‪ ,‬ולמרות‬ ‫כי השכלת עשות ולא רבת איתם על כך‪.‬‬ ‫שדיברתי איתם יפה ולא בכעס זה לא עזר‪.‬‬ ‫ובעזרת ה' עוד תראה אותם מתפללים כראוי ובכוונה מתוך‬ ‫הלב‪ ,‬ומתוך רצונם האמיתי שהתעורר‪ ,‬נכון‪ ,‬זה לא בא ביום‬ ‫הבנים טוענים לי אנחנו גדולים ואנחנו דואגים לעצמנו‪ ,‬ולריב‬ ‫אחד זה תהליך ארוך‪ ,‬אבל זה הרבה יותר משתלם והרבה יותר‬ ‫איתם אני לא רוצה‪ ,‬כי ברחוב יותר גרוע‪ ,‬לפחות הם בני ישיבה‬ ‫מצליח ממריבות ועצבות ודיכאון‪.‬‬ ‫ובישיבה הם לומדים כל היום ומתפללים כראוי‪ ,‬אבל כואב לי‬ ‫וצר לי מאוד שעכשיו בחופשת החגים הם כביכול פורקים עול‬ ‫ובפרט בדורנו שקל מאוד לילדים ליפול בחוץ רח"ל‪ ,‬חשוב‬ ‫במצח נחושה בלי בושה‪.‬‬ ‫מאוד לשמר על אווירה נעימה וחמה ואוהבת בבית וחלילה לא‬ ‫אוירה של לחץ ושנאה ופגיעות ומריבות ההורסות ולא בונות‪,‬‬ ‫אמרתי לו‪ ,‬אשריך שעיצבונך על דברי תורה ולא על דברי חול‬ ‫וגם אם יפעל כרצונך הוא יפתח שנאה וימתין לרגע שיוכל‬ ‫וכסף‪ ,‬והיות והצער שלך הוא לשם שמים נטו‪ ,‬דע לך שרצון‬ ‫לבעוט‪ ,‬לכן ושמחת בחגך‪ ,‬קבל את כל ילדיך באהבה‪ ,‬ותגרום‬ ‫הבורא שעכשיו תשמח למרות הכל‪ ,‬כי לא כתוב שעני פטור‬ ‫לכולם לשמוח בחג‪ ,‬וב"ה תראה נחת יהודית מכולם אמן‪.‬‬ ‫משמחת החג‪ ,‬אלא כולם צריכים לשמוח‪.‬‬ ‫זמן שמחתנו – דווקא מתוך קיתון ששפך רבו על פניו‬ ‫ואדרבא יתכן שדווקא מהמציאות ששייכת מאוד ומצויה‬ ‫כתבו הראשונים רוב בעלי התוס' על התורה בפרשת ראה טז'‬ ‫ביותר בסוכה שירדו גשמים‪ ,‬זה הסיבה לשמוח גם בשנה של‬ ‫יא' ובפסוק יז' ע"פ המדרש (ילקוט רמז תרנד)‪ ,‬מפני מה לא‬ ‫בצורת וכד'‪ ,‬והסבר זה הגעתי בזכות חידוש שראיתי בספר‬ ‫הזכירה תורה שמחה בפסח והזכירה שמחה בשבועות‪ ,‬ובסוכות‬ ‫"בחרבי" של הגאון הרב אהרן גודמן שליט"א‪ ,‬שהאריך בכל‬ ‫שלש שמחות‪" ,‬ושמחת בחגך‪ ,‬והיית אך שמח‪ ,‬ושמחת לפני ה'‬ ‫עניין זה‪ ,‬וחידש שיש הבדל בין יציאת ישראל מהסוכה בגלל‬ ‫אלקיך"? עונה המדרש לפי שלמדנו במשנה (ראש השנה טז‪ ).‬ב‪4‬‬ ‫גשם לבין יציאת הגוי מהסוכה כשיוצאת החמה מנרתיקה‬ ‫זמנים העולם נידון‪ ,‬בפסח על התבואה‪ ,‬בשבועות על פירות‬ ‫שבועט בסוכה‪.‬‬ ‫האילן‪ ,‬בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון‪ ,‬ובחג‬ ‫וביאר באופן נפלא‪ ,‬שהעבד בא למזוג הכוונה שהביא קיתון של‬ ‫(סוכות) נידונין על המים‪.‬‬ ‫מים כדברי רש"י סוכה כח'‪ ,‬וכדברי הגאון באדרת אליהו‪ ,‬שפעם‬ ‫ומפני שבפסח עדיין כל הדינים עדיין לפנינו לכן לא נזכר בו‬ ‫היו מוזגים מים לתוך כוס של יין כי היין היה חריף מידי ורק על‬ ‫שמחה כלל וכפי שהוסיפו בעלי התוס' (חזקוני‪ ,‬וז"ל כי שמא‬ ‫ידי הוספת מים אפשר לשתותו‪.‬‬ ‫יבא ברד או ארבה חסיל שדפון ירקון וילקה אותן)‪ ,‬אבל‬ ‫והגאון מווילנא הסביר שהיין מסמל דין‪ ,‬וכן ר"ה ויום כיפור‪,‬‬ ‫בשבועות שכבר עבר דין אחד של פסח (תבואה) לכן נכתב בו‬ ‫שמחה אחת‪ ,‬ובחג סוכות היות וכבר עברו ‪ 3‬דינים של פסח‬ ‫ואילו המים וסוכות מסמל רחמים‪ ,‬והקב"ה ששופך את המים‬ ‫ועצרת וראש השנה‪ ,‬לכך נכתבו בו שלש שמחות‪.‬‬ ‫מסמל שאינו רוצה להחליש את הדין עדיין‪.‬‬ ‫אבל הגאון רבי אהרן מפרש להיפך‪ ,‬שהרי היין היה בידי האדון‬ ‫ובראשונים (בעל הטורים ורבי יוסף בכור שור בפסוק יא') שינוי‬ ‫והאדון הכועס העדיף לשפוך רק את המים שנמצאים בקיתון‬ ‫קצת מדברי המדרש‪ ,‬וכתבו שבסוכות היות וכבר אספו גם את‬ ‫שבידי העבד‪ ,‬וזה מראה שהאדון עדיין רוצה לשתות את היין‬ ‫התבואה וגם את פירות האילן‪ ,‬לכן זה זמן שמחה‪.‬‬ ‫ורוצה את עבודת העבד‪ ,‬אבל לא ברגע זה ממש‪ ,‬אבל ברגע לאחר‬ ‫ולכאורה‪ ,‬נכון שבפסח יש חשש וספק מה יהיה גזר הדין‪ ,‬ולכן‬ ‫מכן ובקיתון חדש האדון יתרצה כן לעבד שימזוג לו‪ ,‬לעומת הגוי‬ ‫אי אפשר לשמוח‪ ,‬אבל גם בסוכות עדיין יש חשש שאכן התברר‬ ‫שבגלל החום הנורא הוא כועס ובועט בסוכה כך שאין לו‬ ‫שלא הצליחו רח"ל ואכן לא הצליחו לאסוף תבואה ופירות בגלל‬ ‫אפשרות לחזור ולשבת בסוכה אחרי שהרסה בבעיטה‪.‬‬ ‫נזקים שהזכיר החזקוני‪ ,‬והאם בגלל שעל פי הרוב השנים‬ ‫ודווקא ההמחשה שהקב"ה רוצה בעבודת הקודש שלנו למרות‬ ‫מבורכות לכן נקבע סוכות לחג שמחה בגלל רוב השנים‪ ,‬א"כ‬ ‫שלרגע כביכול אינו מרוצה מעבודתנו‪ ,‬זה מוכיח על גודל אהבתו‬ ‫כבר בפסח נשמח כי נסמוך שיהיה בעתיד ברכה כבכל השנים?‬ ‫לנו ועד כמה אינו מתייאש מאתנו‪ ,‬וזה מגביר בנו את אהבתנו‬ ‫ואולי כאשר רואים את הברכה מתקיימת אזי השמחה פורצת‪.‬‬ ‫לאבינו שבשמים שתמיד אותנו מאוד אוהב ותמיד רוצה‬ ‫והנה לפי זה יש לדון‪ ,‬האם בשנות בצורת וכדו' לא יאמרו על‬ ‫בעבודתנו‪.‬‬ ‫סוכות בתפילה "חג שמחתנו"‪ ,‬וכמו כן בכל סוכות כמעט יש‬ ‫ולכן גם בשנת בצורת‪ ,‬וגם בשנת גשם בסוכות‪ ,‬תמיד סוכות זה‬ ‫חשש אפילו בארץ ישראל החמה בד"כ שירדו גשמים בחג‬ ‫זמן שמחתנו‪ ,‬כי אנחנו אחרי כל עבודת ה' של כל החגים כולן‪,‬‬ ‫הסוכות‪ ,‬כך שנהיה כנזופים כעבד שבא למזוג כוס לרבו ושפך לו‬ ‫ובסוכות ה' מוכיח שתמיד הוא מצפה לעבודת ה' שלנו בכל מצב‪,‬‬ ‫רבו קיתון על פניו‪ ,‬ובמצב כזה איך שייך לשמוח‪ ,‬ואיך נאמר‬ ‫וזה סיבה מושלמת לשמוח‪ ,‬שהקב"ה חפץ בעבודתנו תמיד‪,‬‬ ‫בתפילה בימי גשם שאין אנו זכאים לשבת בסוכה "זמן‬ ‫אפילו בשעת כעס חלילה‪.‬‬ ‫שמחתנו"‪ ,‬הרי אנו כנזופים לפני הקב"ה??‬ ‫ניסוך המים – ששון ושמחה‬ ‫מינים וצדוקים ואיך עשו צחוק אחד מהשני משיבוש הפסוקים‬ ‫דווקא בקשר לניסוך המים שהיה בסוכות על גבי המזבח‬ ‫בהקשר לניסוך המים‪.‬‬ ‫מספרת הגמרא סוכות מח' סיפור מצחיק‪ ,‬על ששון ושמחה שהיו‬ ‫‪9‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫בעניין ניסוך המים‪ ,‬כי לפעמים הכוח לנצח את הרע מגיע דווקא‬ ‫והתפלאתי מאוד וכי מה העניין בסיפור זה?? וכי הגמ' מביאה‬ ‫מתוך ליצנות‪ ,‬כפי שאמרו כל ליצנות אסורה חוץ מליצנות על‬ ‫בדיחות והתלוצצות של צדוקים שפגעו אחד בשני?? הרי‬ ‫עבודה זרה‪.‬‬ ‫התלמוד הוא לימוד רציני ביותר ומה עניין סיפור היתולי זה‬ ‫בגמרא??‬ ‫ואדרבא גם אנחנו ננצל לנצח את היצר בכוח הליצנות והבוז‬ ‫אלא דווקא בניסוך המים שם הצדוקים חלקו על חכמים‬ ‫ליצר ולתאווה כי הרבה פעמים דווקא זה מה שמצליח‪.‬‬ ‫שצריך להסך לא על המזבח‪ ,‬ולכן חז"ל עשו ליצנות מהצדוקים‬ ‫בסוכות לקנות תכשיט לאשה‬ ‫ולכן מתאים ביותר לקנות תכשיטים ובושם לקראת חג‬ ‫בגמרא יומא עה' כתוב א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן‬ ‫הסוכות‪ ,‬כי בסוכות אנחנו מכינים סוכה זכר לענני הכבוד‪,‬‬ ‫מדבר שירד להם בבקר בבקר מלמד שירדו להם לישראל‬ ‫ולכן זה יותר מתאים מכל החגים לקנייה מתנה לאשה‪,‬‬ ‫על ידי העננים אבנים טובות ומרגליות יחד עם המן‪ ,‬וקודם‬ ‫ואולי נוי סוכה גם בא להזכיר את תכשיטי הנשים‪.‬‬ ‫בגמרא כתוב שיחד עם המן ירדו לישראל תכשיטי נשים‪.‬‬ ‫מי כעמך ישראל‬ ‫כי עם ישראל שמחים בבורא עולם כי עם ישראל מאמינים‬ ‫מי כעמך ישראל‪ ,‬דרך העולם שאדם שנאלץ להוציא הון‬ ‫שהעיקר זה הרוחניות והנשמה‪ ,‬כי עם ישראל בטוחים‬ ‫מכספו חריגה משמעותית מההוצאות השוטפות הוא בלחץ‬ ‫שהתקבלו תפילתם בימי התשובה‪ ,‬והשמחה אמיתית היא‬ ‫ובחרדה מהמצב בבנק‪ ,‬והנה לאחר ימי התשובה והכפרות‬ ‫אושר ואור בעיניים‪ ,‬שאפילו שאדם ברחוב ולא בבית וחסר‬ ‫וכספי הצדקה והעליות היקרות והבגדים לחג וקניית ‪4‬‬ ‫לו נוחות כמו בבית‪ ,‬בכל זאת הוא שמח ועליז באמת‪ ,‬כי מי‬ ‫מינים והוצאות הסוכה והוצאות כל סעודות החגים‬ ‫כעמך ישראל עם קדוש וטהור צדיקים בני צדיקים זכאים‬ ‫הצפופים‪ ,‬הנה בחג הסוכות עם ישראל מלא בשמחה‬ ‫בני זכאים חג שמח יחד נשמח ונתקדש בצילא דמהמנותא‪.‬‬ ‫משתפכת מעומק הלב‪ ,‬וכל כך כיצד??‬ ‫מצוות עליה לרגל‬ ‫זה להיפך חג שמהותו שמחה והוא בא אחרי ימים של‬ ‫ראיתי ביאור נפלא מהאדמו"ר רבי שאול ממודז'יץ זצ"ל‬ ‫יראה ופחד מאימת הדין‪.‬‬ ‫שמבאר את מצוות עלייה לרגל ‪ 3‬פעמים בשנה‪ ,‬שזה כמו‬ ‫ואם כן בפסח המבחן שלנו איך התעלינו במעלות‬ ‫תעודה שמחלקים לתלמידים ‪ 3‬פעמים בשנה‪.‬‬ ‫התורה והיראה‪ ,‬שקודם הייתה לנו שמחה של‬ ‫וארחיב בדבריו‪ ,‬שאכן פעם בחצי שנה זה מתאים‪ ,‬באביב‬ ‫פורים ואחרי זה חג של אמונה ואצילות כבני‬ ‫ובסתיו כמקובל‪ ,‬וזה גם הגיוני פעם בחצי שנה לסכם מצב‬ ‫מלכים‪.‬‬ ‫ציונים והתנהגות‪ ,‬אבל בחג השבועות שזה זמן קצר לאחר‬ ‫פסח מדוע אז לפי רעיונו יש גם עלייה לרגל??? וכי כפחות‬ ‫ואילו בסוכות המבחן הוא על המצב ההפוך איך אנחנו‬ ‫מחודשיים אחרי חלוקת תעודות שוב מחלקים תעודות??‬ ‫מתעלים בשמחה שבאה אחרי ימים נוראים‪ .‬וגם נראה‬ ‫שגם זה מבחן לאחר ‪ 49‬יום מאלול עד סוף שמחת תורה‪,‬‬ ‫אלא יתכן שבחג השבועות אנחנו כביכול מקבלים ציון על‬ ‫שזה מקביל ל‪ 49‬ימי העומר‪.‬‬ ‫ספירת העומר באיזה קדושה הצלחנו לספור ולהתעלות‬ ‫בימי ספירת העומר כהכנה למתן תורה!!!!!‬ ‫כי בשני הדרכים אמור יהודי להתעלות‪ ,‬כי הרבה דרכים‬ ‫להתעלות‪ ,‬וכדאי להתחדש בעבודת השם‪ ,‬כך מוצאים טעם‬ ‫ואם כן יש להתקדם ברעיון זה עוד‪ ,‬כי הנה פסח בא אחרי‬ ‫טוב ומחודש בעבודת השם‪.‬‬ ‫חג פורים שהיה בו עניין ראשי שמהותו שמחה‪ ,‬ובסוכות‬ ‫וגם אנחנו נחפש לחדש בעבודת ה' כי השגרה גורמת לעייפות הרוח‪ ,‬ולשעמום ולנפילה חלילה‪ ,‬ונלמד מחגי התורה עד‬ ‫כמה חידוש וגיוון יש בהם‪ ,‬וגם נלמד שלפעמים צריך בו זמנית הרבה סוגי חידושים וגיוונים כמו שיש בחג הסוכות‪.‬‬ ‫אושפיזין ביום רביעי של סוכות של מי???‬ ‫ונראה לתרץ‪ ,‬שהכל תלוי בהזמנה שאומרים בכניסה‬ ‫כידוע יש מחלוקת בין הזוהר להאר"י זצ"ל האם ביום‬ ‫לסוכה "עולו אושפיזין" כפי הנוסח שמופיע‪ ,‬ולפי ההזמנה‬ ‫רביעי של סוכות זה האושפיזין של משה רבינו‪ ,‬או של יוסף‬ ‫כך הם באים‪ ,‬ואם כן האושפיזין לא באים אוטומטית אלא‬ ‫הצדיק‪ ,‬ומאוד התפלאתי איך יש מחלוקת בעניין זה‪ ,‬הרי‬ ‫רק על ידי הזמנה כי "הזמנה מילתא"‪ ,‬וכידוע בשם הרב‬ ‫גם רשב"י וגם האר"י ז"ל ראו את האושפיזין שבאו‬ ‫חיד"א שיש להכין כסא לאושפיזין כמו בברית‪ ,‬שאם לא מכינים‬ ‫לסוכתם ואם איך שייך בכלל המחלוקת בניהם הרי הם‬ ‫ומתכוננים לבואם אינם מגיעים‪.‬‬ ‫ראו במציאות מי בא ביום רביעי בראש האושפיזין????‬ ‫ולכן חשוב להגיד את ההזמנה ולכוון במה שאומרים‪ ,‬וכמובן להתנהג בסוכה בהתאם לאורחים רמי המעלה שבאו לסוכה‪,‬‬ ‫וגם עלינו לזכור שביום זה קרבנות המיוחדים היו כמניין הוי"ה‪ 10 :‬פרים ‪ 2‬אלים ו ‪ 14‬כבשים‪( ,‬מלבד השעיר והתמידים‬ ‫הכתובים בנפרד)‪ ,‬אז ביום כזה נשתדל להיות דבוקים בה' בקדושה ובטהרה מתוך לימוד התורה ושמחה של מצוות ואמן‪.‬‬ ‫אושפיזין – וסוד הושענא רבא ‪ -‬שהוא כיום כיפור‪ ,‬ולמה?‬ ‫חידוש עצום שהתחדש בנס‪ ,‬בפשר העניין‬ ‫אבל כאמור אנו רצים במוצאי יום כיפור מחיל לחיל למצוות‬ ‫בסיום יום כיפור כשאמרים ‪ 7‬פעמים ה' הוא האלוקים‪,‬‬ ‫סוכה וארבעת המינים‪ ,‬שאנו מוקפים בקדושה ואחוזים‬ ‫ראיתי במחזור שהעניין הוא שבכל פעם כביכול ה' עולה ברקיע‬ ‫בקדושה בהידוק‪ ,‬וזה קצת ניחמני‪.‬‬ ‫עד לרקיע השביעי‪ ,‬והצטערתי על הפרידה‪ ,‬ולא הבנתי איך‬ ‫אבל בסייעתא דשמיא בליל יו"ט ראשון של סוכות ראיתי‬ ‫אפשר לאחר מכן לשמוח ולרקוד "לשנה הבאה בירושלים"‬ ‫מדרש רבה בראשית יט' ז' שלפי זה מובן נפלא עניין האושפיזין‪,‬‬ ‫כאשר אנו עדיין בהלם ובצער מהפרידה הכואבת מה' שהתרחק‬ ‫ששם כתוב שעיקר שכינה בתחתונים הייתה‪ ,‬וכיון שחטא אדם‬ ‫מאתנו‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫שכשישראל היו במצרים היו מלוכלכים במט' שערי טומאה‬ ‫הראשון נסתלקה שכינה לרקיע א'‪ ,‬חטא קין נסתלקה לרקיע ב'‪,‬‬ ‫והוציאם ה' על ידי ‪ 49‬שערי קדושה כי זה לעומת זה עשה‬ ‫דור אנוש לג'‪ ,‬דור המבול לד'‪ ,‬דור הפלגה לה'‪ ,‬סדומיים לו'‪,‬‬ ‫אלוקים יצר טוב ויצר הרע זה בטהרתו וזה בטומאתו כל א' יש‬ ‫ומצרים בימי אברהם לז'‪ ,‬וכנגדן עמדו ז' צדיקים ואלו הן‪:‬‬ ‫בו בחינה לקדושה או להיפך לטומאה‪ .‬וכאשר ירים זה יכניע את‬ ‫אברהם יצחק ויעקב לוי קהת עמרם משה‪ ,‬עמד אברהם‬ ‫זה‪ ,‬דהיינו ע"י הקדושה נכנע בחינה זו של טומאה שבאותה‬ ‫והורידה לו'‪ ,‬עמד יצחק והורידה מן ו' לה'‪ ,‬עמד יעקב והורידה‬ ‫מידה ושער ופנים‪.‬‬ ‫מן הה' לד'‪ ,‬עמד לוי והורידה מן הד' לג'‪ ,‬עמד קהת והורידה מן‬ ‫הג' לב'‪ ,‬עמד עמרם והורידה מן הב' לא'‪ ,‬עמד משה והורידה‬ ‫ואומנם לאחר ליל הסדר עם ישראל נפלו מדרגתם‪ ,‬בכדי‬ ‫מלמעלה למטה‪.‬‬ ‫שיעבדו בעצמם להתעלות במט ימי הספירה עד מתן תורה‬ ‫ואם כן יתכן שעניין שבעת האושפיזין זה להחזיר לנו בעבודת‬ ‫וכפי שכתוב בפרי עץ חיים של המקובל רבי חיים ויטאל זצ"ל‬ ‫שמחת הסוכות את השכינה שנסתלקה מאתנו בסיום יום כיפור‪,‬‬ ‫חזרה אלינו למטה לארץ‪ ,‬על ידי התחברות האושפיזין אלינו‬ ‫שער חג המצות (א ‪ -‬ח) שביום א' של פסח‪ ,‬מתקיימים כל אלו‬ ‫שבזכותם השכינה תרד כל יום בעוד רקיע כפי שהיה קודם מתן‬ ‫המוחין הנ"ל בז"א‪ ,‬לכן אנו אומרים הלל גמור ביום א' דפסח‪,‬‬ ‫תורה‪.‬‬ ‫כי הם מוחין גמורים‪ .‬ולפי שנכנס מן הלילה ג"כ‪ ,‬לכן אנו‬ ‫אומרים הלל גמור גם בליל פסח‪ ,‬משא"כ בשאר המועדים‪ .‬אך‬ ‫ואכן‪ ,‬אברהם יצחק ויעקב ומשה בעבר אכן היו הצדיקים‬ ‫אח"כ מסתלקין לגמרי כמתחלה‪ ,‬אח"כ חוזרין ונכנסים א' לא'‬ ‫שהורידו את השכינה ברקיע עד לארץ למטה‪ ,‬אומנם בזמן מתן‬ ‫כמ"ש בע"ה‪ ,‬עד חג שבועות‪ ,‬משא"כ בליל פסח ראשון‪ ,‬כי אז‬ ‫תורה יתכן שהיה צורך בכוח אבות משה לתת עוצמה למשה‬ ‫נכנסו כולם ביחד‪ ,‬משא"כ בשום זמן מן הזמנים‪:‬‬ ‫להיות המקבל פני שכינה כאן למטה‪ ,‬ולכן יוסף לא נכלל ב‪7‬‬ ‫הצדיקים וגם לא אהרן‪ ,‬אלא אבותיו של משה שהם לוי קהת‬ ‫והענין ‪ -‬כי אז הוצרך לעשות זה ברגע ההוא‪ ,‬שלא כדרך הטבע‪,‬‬ ‫ועמרם ובעצם רצף ארוך של בן אחר בן מאברהם אבינו בבחינת‬ ‫כדי להוציאן מבית עבדות לחירות‪ .‬ואחר שיצאו‪ ,‬לא הוצרך‬ ‫לא ימושו מפיך ופי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם‬ ‫העניין ההוא‪ ,‬וחזר הדבר לטבעו הראשון לכנס כשאר המדרגות‬ ‫וכ"ש ‪ 7‬דורות ברצף‪.‬‬ ‫עד חג השבועות‪,‬‬ ‫אומנם אנחנו בסוכה משתמשים באבות וגם ביוסף וכו'‪ ,‬כי‬ ‫וסיים שעדיין צריכין אנו לבאר‪ ,‬שאם כן שחזרה הטומאה‬ ‫אנחנו רוצים את כוח קדושת היסוד של יוסף הצדיק‪,‬‬ ‫למקומה ביום ב' של פסח‪ ,‬א"כ איך יש ז' ימי הפסח‪ ,‬ולמה הם‬ ‫ומשתמשים באהרן שרוצים את אהבת שלום של אהרן‪ ,‬ובדוד‬ ‫י"ט‪ ,‬וכן בכל השבתות ור"ח שבין פסח לעצרת‪ ,‬מה זווגים יש‬ ‫שבנה את יסודות בית המקדש הראשון שבזכותו נפתחו שערי‬ ‫למעלה‪ ,‬אמנם זה נבאר למטה בע"ה‪ ,‬ביום ז' של פסח‪ ,‬בסוד‬ ‫בית המקדש ובזכותו שרתה בו שכינה‪.‬‬ ‫קריעת ים סוף ע"ש‪:‬‬ ‫ולפי זה יוצא נפלא‪ ,‬שיום שביעי של סוכות למרות שאיננו יום‬ ‫וצריך להוסיף שלמרות שבזכות אברהם יצחק ויעקב ולוי‬ ‫טוב כשביעי של פסח‪ ,‬בכל זאת הוא יום קדוש מאוד כי הוא יום‬ ‫וקהת ועמרם ירדה השכינה עד לרקיע הנמוך שמשה משם הוריד‬ ‫בו ה' יורד למטה לארץ‪.‬‬ ‫ללמטה‪ ,‬בכל זאת הקב"ה אכן היה קרוב לעם ישראל אבל עם‬ ‫ישראל היה צריך בעבודת ספירת העומר בכוח ‪ 7‬רועים להתקרב‬ ‫ולכן יש בו יש פתקא טבא‪ ,‬וגם יום חיבוט ערבות‪ ,‬שהקיפו את‬ ‫אל ה'‪ ,‬כדוגמת הכתוב "דרשו את דרשו את ה' בהמצאו קראהו‬ ‫המזבח ‪ 7‬פעמים‪ ,‬וגם היו ערבות ארוכות ממוצא שהיו זוקפין‬ ‫בהיותו קרוב"‪ ,‬המדבר על עבודת אלול וימים נוראים‪.‬‬ ‫אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח‪ ,‬וכפי שאמר‬ ‫רבי אבהו רמז לזה מהפסוק "אסרו חג בעבותים עד קרנות‬ ‫(ואכן ימי ספירת העומר עם ישראל התעלה חזרה להתקרב לה'‬ ‫המזבח"‪ .‬ובעצם בפסוק זה אומרים "קל ה' ויאר לנו אסרו חג‬ ‫והעבודה הייתה בכוח עבודת שבע הספירות העליונות‪ ,‬שעליהם‬ ‫בעבותים עד קרנות המזבח"‪ ,‬שה' הוא האלוקים שאמרנו‬ ‫מושתת העולם‪ :‬חסד‪ ,‬גבורה‪ ,‬תפארת‪ ,‬נצח‪ ,‬הוד‪ ,‬יסוד ומלכות‪.‬‬ ‫בסיום יום כיפור בעת הסתלקות השכינה לרקיע השביעי‪ ,‬עכשיו‬ ‫שהם כנגד ובכוח של שבעת הרועים‪ ,‬שהם‪ :‬אברהם‪ ,‬יצחק‪,‬‬ ‫להיפך ה' מאיר לנו שהוא יורד עד למטה בזכות שבעת‬ ‫יעקב‪ ,‬משה‪ ,‬אהרן‪ ,‬יוסף ודוד‪ .‬אברהם אבינו‪ ,‬מידתו חסד חסד‬ ‫האושפיזין‪.‬‬ ‫בגשמיות – הכנסת אורחים וחסד ברוחניות – "ויקרא אברהם‬ ‫בשם ה' א‪-‬ל עולם"‪ ,‬שגייר אב להמון גוים‪ ,‬ואכן אברהם אבינו‬ ‫ואכן כמו שבזמן משה ה' ירד למטה בשביל לתת לנו את התורה‬ ‫– עמוד החסד‪" :‬חסד לאברהם" (מיכה ז'‪ ,‬כ')‪ .‬יצחק בנו – עמוד‬ ‫הקדושה‪ ,‬כך אנחנו בשמחת תורה שכביכול ה' עוצר למטה‬ ‫היראה‪" :‬פחד יצחק" (בראשית ל"א‪ ,‬מ"ב)‪ ,‬מידת הגבורה‪ .‬ויעקב‬ ‫עבורנו זה בשביל התורה הקדושה‪ ,‬ולכן אנחנו ביום זה מראים‬ ‫תפארת שזה שלימות ולכן בכסא הכבוד יש את פני יעקב האדם‬ ‫שאנחנו רוצים את התורה ששמחים בסיומה ושמחים בחזרה‬ ‫השלם‪.‬‬ ‫מחדש על התורה‪ ,‬כך שקרבת ה' לנו תישאר בזכות לימוד‬ ‫התורה בהתמדה ובשמחה ובדבקות אמן ואמן‪.‬‬ ‫משה כנגד נצח כי התורה מביאה את האדם לחיי נצח‪ ,‬אשר נתן‬ ‫לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו‪ ,‬אהרן כנגד הוד או בגלל‬ ‫ואני מודה להקב"ה שחלק שני של החידוש נוסף לי בזכות‬ ‫בגדי כהן גדול שהיו יפים כבגדי מלכות המפיץ הוד והדר לכבוד‬ ‫הרהורי ליבי בזמן השינה בליל ראשון‪ ,‬ואין בפי מילים איך‬ ‫ולתפארת‪ ,‬או בגלל עבודת הקורבנות שהם כנגד עבודת הלב‬ ‫להודות להקב"ה שזכרתי את ההשלמה ולא שכחתיו בבוקר‪.‬‬ ‫עבודה פנימית‪ - ,‬יופי פנימי‪ ,‬או שבהוד זוהר פניו שזהרו כשני‬ ‫יהלומים וכשדיבר (היה מספר) היו מאירות וגורמות שיקשיבו‬ ‫והחברותא היקר רב אלדר נתנזון שליט"א הוסיף שלכן‬ ‫לו ושיקבלו דבריו לעשות שלום ולהפסיק מחלוקת‪ .‬יוסף כידוע‬ ‫אומרים בשמחת תורה ובה פותחים את ההקפות הפסוק "אתה‬ ‫כנד קדושת היסוד‪ ,‬שמירת הברית בקדושה כידוע‪ .‬ודוד כנגד‬ ‫הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו"‪ ,‬כי פסוק זה‬ ‫מלכות ופשוט‪).‬‬ ‫מכוון על מתן תורה שעם ישראל ראו שבכל ‪ 7‬הרקיעים אין עוד‬ ‫מלבדו‪ ,‬ואנחנו בשמחת תורה כשה' ירד מהרקיע השביעי ונשאר‬ ‫ואולי בגלל חטא העגל השכינה עלתה חזרה לרקיע השביעי‪,‬‬ ‫עמנו לפחות עוד יום זוכים אנו לדרגות גבוהות ברוחניות‪ ,‬כמו‬ ‫וכך כתב הגאון אורי אהרן מור יוסף שליט"א‪.‬‬ ‫שהיה בזמן מתן תורה‪.‬‬ ‫ואכן ברור כשמש שבימים נוראים הקב"ה קרוב אלינו ככתוב‬ ‫וכמו כן מובן לפי זה דברי רש"י על חג שמיני עצרת‪ ,‬שכתב עכבו‬ ‫בישעיהו נה' ו' "דרשו את ה' בהמצאו קראהו בהיותו קרוב"‪,‬‬ ‫עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם‪ ,‬ורק בסוכות מצאנו כזאת‪,‬‬ ‫וכתב רש"י‪ :‬בהמצאו ‪ -‬קודם גזר דין בעוד שהוא אומר לכם‬ ‫כי כאן הייתה עבודה שלנו בכל ימי הסוכות להוריד את השכינה‬ ‫דרשוני‪ :‬דהיינו באלול ובימים נוראים שזה זמן גזר הדין וקודם‬ ‫למטה עמנו‪ ,‬ע"י האושפיזין הצדיקים‪ ,‬ולכן הקב"ה אומר קשה‬ ‫לו‪.‬‬ ‫עלי פרדתכם‪.‬‬ ‫והנה ביום כיפור לא כל בתי כנסת והקהילות אומרים ה'‬ ‫ומצאנו רעיון כזה ביציאת מצרים‪ ,‬שבליל היציאה היו במט‬ ‫אלוקים ‪ 7‬פעמים בדיוק באותו הזמן‪ ,‬יש כאלו אולי שאפילו‬ ‫שערי קדושה בזעיר אנפין‪ ,‬כמובא ברמח"ל חוקר ומקובל פיח'‬ ‫‪11‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫ובתמצית מצאנו זאת באלשיך הקדוש אני ה' ‪ -‬עשיתי עמכם‬ ‫מקפידים על זמן רבינו תם‪ ,‬והאם בכל אמירת הציבור ה' הוא‬ ‫לפנים משורת הדין‪ ,‬שלא יחלתי והמתנתי עד שתהיו קדושים‪,‬‬ ‫האלוקים השכינה עולה לרקיע נוסף‪ ,‬הייתכן? הרי בבית כנסת‬ ‫אלא בקדושתי הגדולה הוצאתי אתכם מארץ מצרים‪ ,‬כדי שעל‬ ‫אחר עדיין לא אמרו זאת? אלא הכל כביכול במסלול אישי בזעיר‬ ‫ידי צאתכם מהטומאה בלבד תהיו קדושים‪ ,‬ואתם עשו את‬ ‫אנפין כלשון רבי חיים ויטאל‪.‬‬ ‫שלכם להיות קדושים‪ .‬אלשיך (במדבר טו' מ')‪.‬‬ ‫ואומנם לאחר יום כיפור יש עבודה של ‪ 7‬ימי סוכות ולא‬ ‫ואכן אומרים בסיום כל הקפה בהקפות בשמחת תורה "שכינה‬ ‫‪ 49‬יום שנצרך בספירת העומר‪ ,‬כי בסוכות זה עבודה מתוך‬ ‫הקדושה בתוכינו‪ ,‬זכותה דאברהם (בהקפה א) עמנו ושם נשמח‬ ‫אהבה וכך כל יום כולל את כל ‪ 7‬צורות המידה‪ ,‬כגון יום א'‬ ‫כולנו בבוא לציון ברננה"‪.‬‬ ‫של חסד זה כולל כל הבחינות של גבורה תפארת נצח ויסוד‪.‬‬ ‫ואסיים בדברי החינוך מצווה של' ומפי החכמים שמעתי‬ ‫כמו כן התבוננתי בס"ד שמחודש אלול שהוא כט' ימים‬ ‫שבעניין היובל סוד נפלא שלא גילוהו‪ ,‬וכי בו נרמז כל ימי עולם‬ ‫בחודש עד הושענא רבה יוצא ‪ 50‬יום‪ ,‬ובעצם זה כבר כמו‬ ‫ושניו‪ .‬גם בעניין ה‪ ,7‬שנצטוינו למנות ‪ 7 7‬ולא ‪ 8 8‬וכיוצ"ב‪,‬‬ ‫ושמתי לב שהמספר ‪ 7‬משמש בהרבה מצוות‪ ,‬שבת מנוחה ביום‬ ‫חג השבועות שאחרי ‪ 49‬יום יש עבודה מיוחדת של חג‬ ‫ה‪ ,7‬שמיטה בשנה ה‪ ,7‬ואחרי ‪ 7‬כפול ‪ 7‬שנים נשבות שנה אחת ‪-‬‬ ‫השבועות‪ ,‬ואכן הושענא רבה זה יום תפילה מיוחד במינו‬ ‫יובל‪ ,‬וכן פסח ‪ 7‬ימים‪ ,‬וכן סוכות ואחרי ה‪ 7‬חוגגים עצרת‪ .‬וכמו‬ ‫שקשור מאוד למספר ‪ 7‬שמקיפים בו ‪ 7‬פעמים את המזבח‪.‬‬ ‫כן נמנה ‪ 7‬כפול ‪ 7‬שבתות מפסח עד עצרת – ספירת העומר‪,‬‬ ‫ואחרי זה חוגגים חג שבועות‪.‬‬ ‫ואכן מצאתי בילקוט שמעוני פנחס רמז תשפב' ששואל הרי‬ ‫שבועות ושמחת תורה נקראים עצרת‪ ,‬מדוע אם כן אין ‪ 50‬יום‬ ‫וכן כריתת ברית לקיום ענין‪ ,‬על חשבון ‪ ,7‬ככתוב "כי את ‪7‬‬ ‫בשמחת תורה כמו שיש בין פסח לשבועות?? ומכוח השאלה‬ ‫כבשות תקח מידי"‪ .‬וכן בלעם שהיה חכם‪ ,‬עשה ‪ 7‬מזבחות‪ .‬וכן‬ ‫רואים אנו שאכן שש להשוות בין שבועות לשמחת תורה כלפי‬ ‫לשון שבועה‪ ,‬שהוא מתורגם קיום‪ ,‬פירשוהו מלשון ‪.7‬‬ ‫עבודת ‪ 50‬יום‪.‬‬ ‫אושפיזין של דוד ‪ -‬הושענא רבה‬ ‫דווקא ביום האושפיזין של דוד המלך יש לנו הצלה על ידי פתקא טבא – הושענא רבה‪ ,‬כי מלך פורץ גדר ואין ממחין בידו‪ ,‬והיום זה‬ ‫הנהגה של מלך הבא לסייע לנו בפריצת הגדרות כביכול‪ ,‬שנזכה לפתקה טבא אמן ואמן‪.‬‬ ‫חידוש וחיזוק מתוק מדבש לסוכות שיום ראשון שלו חל בשבת‬ ‫ורב אחד רצה לטעון שהכוונה לתוספת שבת שכמו שכתוב‬ ‫בסוכות התשפ"ד שחל בשבת קודש חמותי הצדקת העירה‬ ‫קודם שרצים לקבל את השבת דהיינו מקדימים להיכנס לשבת‪,‬‬ ‫שכואב הלב שהשנה ביום הראשון של סוכות לא רואים אנשים‬ ‫כך גם הכוונה כאן מאחרים לצאת מן השבת בתוספת שבת‪,‬‬ ‫שהולכים להתפלל תפילת חג ראשון עם ‪ 4‬המינים‪.‬‬ ‫לאחר את יציאת השבת על חשבון מוצאי שבת‪.‬‬ ‫ואמרתי לה‪ ,‬שיש צד שני‪ ,‬שחילקו את הדברים הטובים ל‪,2‬‬ ‫אבל אם כן היה צריך להיות כתוב "יושבת ומאחרת את כלות‬ ‫ביום הראשון ממתק ששמו סוכה‪ ,‬וביום השני נתלהב בשמחה‬ ‫השבת"‪ ,‬למה כתוב "ממתנת"?‬ ‫ב‪ 4‬המינים שנחדש ביום השני‪.‬‬ ‫ורב אחר רצה להסביר שהכוונה שיושבים ונהנים מקדושת‬ ‫ואכן בתפילה בבוקר של שבת חג ראשון‪ ,‬התחדש לי בזכותה‬ ‫השבת‪ ,‬וגם זה לא משמע בלשון‪ ,‬שאם כן היה צריך להיכתב‬ ‫חידוש מתוק מדבש‪ ,‬שהנה אומרים בהושענות‪" ,‬יושבת‬ ‫"יושבת ומתענגת עד כלות השבת"?‬ ‫וממתנת עד כלות השבת"‪.‬‬ ‫ואולי הכוונה‪ ,‬שעם ישראל שלא נטלו ‪ 4‬מינים בשבת מחמת‬ ‫ולכאורה קשה מאוד‪ ,‬וכי מותר להמתין שהשבת‬ ‫גזירת חז"ל‪ ,‬יושבים וממתינים לכלות השבת‪ ,‬בכדי להגיע ליום‬ ‫תסתיים‪ ,‬הרי רש"י כתב על הפסוק שכתוב בעשרת‬ ‫שני של סוכות בו סוף סוף יקיימו מצוות ‪ 4‬מינים‪.‬‬ ‫הדברות‪ ,‬במצוות שבת "ועשית כל מלאכתך"‪ ,‬שחובה‬ ‫שבשבת אדם יחשוב כאילו אין לו יותר מלאכה לעשות‬ ‫ורק חפציך אסורים בשבת ולא חפצי שמים‪ ,‬דהיינו מותר‬ ‫יותר בחיים‪ ,‬כמו שה' בשבת סיים את כל מלאכתו ואין לו‬ ‫להמתין למוצאי שבת עבור מצוות ה' שזה לא צרכיך ולא בכלל‬ ‫יותר מלאכה לעשות‪.‬‬ ‫חפציך ודבריך‪ ,‬אלא חפצי שמים‪.‬‬ ‫ואם כן איך אומרים שה' יושיע אותנו בזכות שאנחנו ממתינים‬ ‫ואנחנו באים בכוח התשוקה לקיום המצוות ומקשים מה'‬ ‫עד כלות השבת? וכי למה ממתינים האם לשבת שתסתיים?? הרי‬ ‫הושע נא כי אנחנו אוהבים אותך ומשתוקקים למצותיך‪.‬‬ ‫צריכים לשמוח כל רגע בשבת ולא לחכות שתסתיים?‬ ‫והקב"ה יעזור שתמיד יבער בנו תשוקה למצווה ולא נקיים מצוות בקירות‪ ,‬כי התשוקה למצוות היא מכבה תשוקה לעבירה‪,‬‬ ‫כי אש תחת אש‪ ,‬אש מצווה תעביר מאתנו אש של עבירה‪ ,‬ובעזרת ה' תמיד נבער באהבת ה' ונשתוקק תמיד למצוותיו אמן‪.‬‬ ‫‪ 70‬פרי החג‬ ‫ועוד יש להקשות‪ ,‬שהרי גם בזמן בית המקדש היו‬ ‫בחג סוכות הקריבו ‪ 70‬פרים וכתב רש"י על פי‬ ‫מלחמות בין הגויים ומתו גויים רבים‪ ,‬ואולי זה הציל‬ ‫הגמרא בסוכה נ"ה שזה כנגד אומות העולם‪ ,‬שבזמן‬ ‫אותם מנזקי טבע ולא מנזקי מלחמות הבאים בידי אדם‬ ‫שבית המקדש היה קיים זה היה מגן על אומות‬ ‫שיש לו בחירה‪ ,‬ועדיין צ"ע‪.‬‬ ‫העולם מן היסורים‪ ,‬וכן כתב רש"י שפרי החג‬ ‫וברש"י בגמרא שם כתב שהקרבנות מכפרים וגורמים‬ ‫מתמעטים בכל יום כדי שאומות העולם ימעטו מן‬ ‫שירדו גשמים לגויים‪ ,‬ולפי זה אכן לא קשה כל כך‪ ,‬אבל‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫לפי רש"י בחומש עדיין יש קשה כל הקושיות שהקשינו???‬ ‫ולכאורה הדברים סותרים שמצד אחד הקרבנות הגנו על‬ ‫והנה מצאנו בגמרא יומא ס"ט מעשה באלכסנדר מוקדון‬ ‫הגויים ומצד שני זה גרם להם נזק שמיעט ופיחת אותם‪,‬‬ ‫שרצה להחריב את בית המקדש ואז ראה את שמעון‬ ‫ולכאורה הדברים סותרים ממש אלו את אלו????‬ ‫‪12‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫וכך גם נברך את כל הגויים שיצליחו להרוג אחד את השני‪,‬‬ ‫הצדיק ירד ממרכבתו והשתחווה לפני שמעון הצדיק ואמר‬ ‫כל אומה ביומה תצליח ותהרוג את האומה האחרת כמו‬ ‫להם דמות זו עוזרת לי לנצח בכל המלחמות‪ ,‬ואולי בזה‬ ‫שרואים אנו היום בסוריה‪ ,‬ואני מאחל להם שם הצלחה‬ ‫טמונה התשובה לכל השאלות‪.‬‬ ‫מרובה ולאורך ימים עד ‪ 120‬שנה ויותר‪ ,‬ואכן ככה מתקיים‬ ‫גם מה שכתב רש"י שהגויים מתמעטים כפרי החג‪.‬‬ ‫שלא כל הגויים מצליחים בזכות הקרבנות‪ ,‬כי אכן הרבה‬ ‫אומות סבלו ונהרגו ונשמדו בתקופת בית המקדש‬ ‫ויהי רצון שנזכה לבניין בית המקדש בקרוב‪,‬‬ ‫במלחמות יוון ואשור‪ ,‬אלא כל רגע שהם לא סובלים‬ ‫ונזכה לראות במפלת הגויים שתהיה להם מפלה‬ ‫ייסורים בגלל החטאים שלהם וכל הצלחה וגשם וכל‬ ‫הגשמיות שיש לגויים זה בא מכוח הקרבנות‪ ,‬וכן אלכסנדר‬ ‫גדולה חזקה וניצחת שלא יוכלו להשתקם ממנה‪,‬‬ ‫מוקדון שהצליח לכבוש את העולם‪ ,‬הצלחתו הייתה בזכות‬ ‫ואילו אנחנו נקום ונתעלה ונצליח הצלחה גדולה‬ ‫הקרבנות‪ ,‬לכן ראה את שמעון הצדיק הכהן שהגן עליו‬ ‫ותמידית למען שמו באהבה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בזכות הקרבנות‪ ,‬ובכוחו הצליח במלחמות!!!‬ ‫‪ 14‬כבשים בקורבנות סוכות – כנגד ישראל‬ ‫יש לעם ישראל יותר מהגויים ב ‪ ,126‬וכן בעשרונים יהיה כוח‬ ‫בכל חג מקריבים ‪ 7‬כבשים‪ ,‬והנה בסוכות מקריבים כל יום ‪14‬‬ ‫כפול דהיינו ‪ 140‬עשרונים‪ ,‬וא"כ נשאר ההפרש רק ‪ 70‬לטובת‬ ‫כבשים‪ ,‬וחשבתי להסביר שזה בכדי שלא יהיה יום אחד‬ ‫הגויים‪ ,‬שכאמור להם ‪.210‬‬ ‫שקורבנות על הגויים יהיו יותר מהיהודים‪ ,‬כי הפרים שהקריבו‬ ‫בעבור אומות העולם ביום הראשון היה ‪ 13‬וביום השני פחת ל‪12‬‬ ‫ואולי בעיקר שזה הפרים‪ ,‬הגויים בבחינת פוחת והולך‪ ,‬ואילו‬ ‫בשלישי ל‪ 11‬וכך יצא שביום השביעי הקריבו רק ‪ 7‬פרים‪.‬‬ ‫במנחות שזה כביכול טפל לפר אכן נשאר ‪ ,70‬כביכול כנגד ‪70‬‬ ‫אומות כי צריך שישארו ‪ 70‬אומות‪ ,‬שהרי בנביא זכריה ח'‬ ‫ולכן על היהודים מקריבים ‪ 14‬כבשים שתמיד יהיה יותר‬ ‫מובטח בימות המשיח לכל יהודי שמקפיד על ציצית‪ ,‬שיהיה לו‬ ‫מהגויים‪ ,‬ואצל הגויים פוחת והולך אבל היהודים זה יציב תמיד‬ ‫על כל כנף ‪ 10‬עבדים מכל ‪ 70‬האומות‪ ,‬דהיינו ‪ 700‬עבדים כפול ‪4‬‬ ‫‪ 14‬כבשים כל ימי החג‪.‬‬ ‫כנפות שזה ‪ 2800‬עבדים‪.‬‬ ‫עוד התבוננתי כי הנה העשרונים של המנחות לפרים שכנגד‬ ‫וגם בניסוך היין פר כפול מכבש שזה חצי היין לפר מול רבע היין‬ ‫לכבש‪ ,‬וברגע שמידה טובה כפולה ממילא נחשב שיש לנו יותר‬ ‫הגויים היו ‪ 210‬עשרונים‪ ,‬וזה יוצא יותר ב ‪ 140‬מכל העשרונים‬ ‫נסכים מנסכי הגויים‪ ,‬וכמו כן ניסוך המים שעשו בסוכות צמצם‬ ‫שהביאו על כבשי היהודים שהם רק ‪ 70‬עשרונים‪ ,‬בכל זאת‬ ‫את הפער בנסכים לטובת היהודים מעל הגויים‪.‬‬ ‫הקורבנות שלנו תמיד ‪ 14‬מנצחים הם את הנסכים‪ ,‬למרות‬ ‫שבעשרונים היה הרבה יותר עשרונים לטובת הגויים‪.‬‬ ‫ובלי הקורבנות שלנו על הגויים אין קיום לגויים‪ ,‬אבל בכל זאת‬ ‫כי הנה יש ‪ 98‬קללות‪ ,‬וכנגד הקללות עם ישראל הקריב את‬ ‫במהותם הם פוחת והולך‪ ,‬ואנחנו עם ישראל נתרבה עד אין‬ ‫מספר‪ ,‬ויתרבו המצוות והזכויות של עם ישראל לנצח‪ ,‬כי דידן‬ ‫כבשי החג כפי שכתב רש"י בפרשת פנחס‪ ,‬ש‪ 14‬כבשים כפול ‪7‬‬ ‫נצח כדברי המדרש ויקרא ל' ג' בחג סוכות‪ ,‬שאנחנו קיימים‬ ‫ימים עולה ‪ ,98‬והנה מידה טובה כפולה ממידה רעה‪ ,‬ואם כן‬ ‫ונתקיים לנצח נצחים‪.‬‬ ‫לכל כבש יש כוח כפול דהיינו ‪ ,196‬ואז יוצא שבכוח הקורבנות‬ ‫ולכן יש עניין תמיד להתחבר לצדיקים וכך נזכה בזכותם‪ ,‬כפי‬ ‫ביום הושענא רבה מסיימים עם הלולב ואתרוג‪ ,‬ועוברים‬ ‫שחשוב להקפיד על תפילה במניין כי אז התפילה מתקבלת אגב‬ ‫להתמקד אך ורק בערבות‪ ,‬ומוזר מאוד שכביכול המילה‬ ‫תפילת הציבור גם אם תפילתך בפני עצמה אינה ראויה‬ ‫האחרונה בפרידה מהארבעת המינים ומהערבות היא בפירוק‬ ‫להתקבל‪.‬‬ ‫ערבות מהעלים על ידי מכות??‬ ‫הסבר נוסף‪ ,‬שאכן היות והערבה נמשלו לה יהודים שאין להם‬ ‫ומוזר הדבר שקודם החביטה נהגנו בכבוד רב בערבות שנענעו בה‬ ‫מצוות בכלל‪ ,‬אבל היות ושבוע שלם הם היו קשורים לצדיקים‬ ‫כשהיא לבד‪ ,‬כמו שנענעו את כל ה‪ 4‬המינים יחד‪.‬‬ ‫לכן בסוף הם גם חשובים וצדיקים‪ ,‬ואחרי שהם חזרו בתשובה‬ ‫מתוך באהבה שקרבו אותם הצדיקים‪ ,‬ממילא המשיח יכול‬ ‫ואולי יש בזה מסר עצום לערבה שבהתחלה שרק פרשנו‬ ‫לבוא‪.‬‬ ‫מנטילת ה‪ 4‬מינים שזה סימן לאחדות ישראל‪ ,‬מיד נוטלים‬ ‫ומנענעים בערבות לבד כמו ‪ 4‬המינים‪ ,‬אבל בסוף הערבה לבד‬ ‫ואכן ביום זה ניגמר כוח הגוים ‪ -‬הקורבנות ‪ 70‬הפרים‪ ,‬ולכן‬ ‫אין לה כוח וכביכול אין לה זכות ולכן היא לוקה‪.‬‬ ‫בסוף דופקים את הערבות והורסים אותם‪ ,‬כי יותר לא יהיה‬ ‫ומקובל שזה סגולה לשמור את הערבות החבוטות‪ ,‬ואולי כי‬ ‫בעם ישראל יהודים רשעים בלי מצוות‪ ,‬כי גם הם חזרו בתשובה‪,‬‬ ‫זה להזכיר לנו‪ ,‬שאם חלילה נהיה בתחתית כמו ערבה אנחנו‬ ‫ומיד משיח מגיע‪ ,‬ואכן כתוב שאליהו הנביא מחזיר את היהודים‬ ‫בסכנה‪ ,‬ואילו אם נהיה קשורים ומחוברים וקרובים ל‪ 4‬המינים‬ ‫בתשובה לפני בא המשיח‬ ‫אזי יש לנו חשיבות‪.‬‬ ‫במה מנצחים עם ישראל את ‪ 70‬האומות‬ ‫וזה בא לרמז שלא רק במספר ישראל מנצחים‪ ,‬אלא גם בכח‪,‬‬ ‫חשבון כל הפרים שווה ‪ 70‬כנגד ‪ 70‬אומות העולם‪ ,‬ואילו כבשי‬ ‫כי ‪ 28‬עולה בגימטריה כח‪ .‬ואין כוחינו אלא בפינו‪...‬‬ ‫החג כנגד עם ישראל יוצא ‪ 98‬וההפרש הוא ‪28‬‬ ‫חזון אחרית הימים בהפטרת יום א' דסוכות‬ ‫בהוצאת חמה מנרתיקה‪ ,‬שמעוצמת החום האדם יתאדה‬ ‫ובהפטרת חזון אחרית הימים שאומרים בהפטרת חג‬ ‫עוד לפני שיספיק ליפול‪.‬‬ ‫הסוכות‪ ,‬זכריה י"ד "וזאת תהיה המגפה אשר יגף ה' את‬ ‫כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על‬ ‫והנה רש"י על הפסוק "כי קרוב יום אידם" כתב‪ :‬כשארצה‬ ‫להביא עליהם יום איד קרוב ומזומן לפני להביא ע"י שלוחים‬ ‫רגליו"‪.‬‬ ‫הרבה‪ .‬האם ייתכן שזה פצצת אטום??!! שגם חמה מנרתיקה‬ ‫וחשבתי איזה סוג מוות ישנו בעולם שהבן אדם נמק‬ ‫ייתכן שזה אטום‪ ,‬כי כידוע השמש היא אנרגיה אטומית עצומה‪,‬‬ ‫ומתאדה ומת עוד לפני שנופל‪ ,‬ובעצם אין מה שייפול??‬ ‫שבשניה אחת פולטת השמש אנרגיה ששווה ליותר מ‪6‬‬ ‫אולי זה כדברי הגמרא והרחבת האור החיים שהנקם יהיה‬ ‫‪13‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫רק בחובות שלנו להתחזק בכל מצב ובכל מחיר‪ ,‬ולא להיות‬ ‫טריליארדים של פצצות בעוצמה של הפצצה האטומית (שזכתה‬ ‫ממחשבי קיצין שנשברים כל פעם מחדש שתאריך שהיה נראה‬ ‫לכינוי "ילד קטן" והוטלה על הירושימה(‪ .‬בכל אופן זכור‬ ‫להם חלף ועבר‪ ,‬אלא נזכור ששום דבר טוב לא בורח מאתנו‪,‬‬ ‫נזכור‪ ,‬ש"הנסתרת לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם‬ ‫אנחנו נשקיע ובטוח נזכה לקבל את כל הטוב בקרוב‪.‬‬ ‫לעשות את כל דברי התורה הזאת"‪ ,‬שאנחנו חייבים להתמקד‬ ‫המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תמק בפיהם – המשך‬ ‫שמעי ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים" שיהיו‬ ‫אם כפי שכתבתי קודם העונש יהיה כמו פצצה גרעינית‪ ,‬אז‬ ‫שרידים מהגויים שה' יאפשר להם להינצל ולברוח מהמוות‬ ‫אם כך מה פשר התיאור "עיניו תמקה בחוריהן ולשונו‬ ‫של גוג ומגוג במצב שהתחיל בהם המק בשרם בעיניים כפי‬ ‫תמק" הרי בשבריר של שניה אדם נעלם בפצצת אטום‪ ,‬אז‬ ‫שכתבו שם רש"י והרד"ק‪ ,‬והם יהיו נציגים להראות לכל‬ ‫מה המשמעות השלבים של העיניים והלשון שנמקים הרי‬ ‫העולם את המגפה שבה מתו גוג ומגוג‪ ,‬ולכן חשוב לפרט‬ ‫כל הבשר כולו נעלם תוך רגע?‬ ‫את השלבים של "המק בשרם"‪ ,‬כי ה' רצה שישארו‬ ‫והתשובה לכך מצאנו כתוב בישעיהו סו' יט' "ושמתי בהם‬ ‫פליטים עם אות וסימן למוות המוזר שמתו בה לוחמי גוג‬ ‫אות‪ ,‬ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד‬ ‫ומגוג‪.‬‬ ‫משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא שמעו את‬ ‫הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת‬ ‫ובלילה ה' נגלה לנתן ואומר לו שדוד לא מתאים לבנות‬ ‫המקור לתפילה זו נכתב בנביא עמוס ט' יא' "ביום ההוא‬ ‫את בית המקדש כי הרג ושפך דמים במלחמות ה'‪ ,‬אבל בכל‬ ‫אקים את סוכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו‬ ‫זאת זה לא מתאים לבית המקדש שמהותו שלום‪ ,‬ולכן רק‬ ‫אקים ובניתיה כימי עולם"‪ ,‬ובתרגום יונתן מפרש זאת על‬ ‫בנו שלמה הוא יבנה את בית המקדש‪.‬‬ ‫מלכות בית דוד‪ ,‬אומנם ברש"י הביא פירוש ראשון‬ ‫שהכוונה "סוכת דוד" (ונבאר זאת בהמשך)‪ ,‬והביא גם יש‬ ‫ופלא שהנביא בתחילה נתן רשות לדוד המלך לבנות את‬ ‫אומרים שהכוונה למלכות דוד‪.‬‬ ‫בית המקדש‪ ,‬ורק אחרי זה נודע לנביא שהקב"ה אוסר‬ ‫זאת‪ ,‬וכי איך מתאים לנביא לטעות בכך?? וראיתי הסבר‬ ‫ובפשטות הכוונה לפי רש"י בהסבר הראשון שאנחנו‬ ‫במפרשים שמשווים זאת למה ששמואל חשב וטעה‬ ‫מתפללים שהקב"ה יקים את בית המקדש‪ ,‬אומנם צריך‬ ‫שאליאב בן ישי הוא הנבחר מאת ה' להיות מלך על ישראל‪,‬‬ ‫עיון‪ ,‬למה מזכירים את בתי המקדש שחרבו על שמו של‬ ‫וטעה כי לא מתוך נבואה בא אלא מתוך סברתו ומראה‬ ‫דוד המלך?? וגם מדוע הם מכונים "סוכת" דוד? וכמו כן‬ ‫עיניו‪ ,‬וגם כאן נתן הנביא לא אישר לדוד מתוך נבואה אלא‬ ‫קשה למה כתוב "הנופלת" ולא כתוב שנפלה?‬ ‫מתוך סברה טובה‪.‬‬ ‫ואולי בגלל שדוד המלך מסר נפשו ואת כל רכושו לבניין‬ ‫אומנם דוד הצטער כי ביקש וכבר קיבל אישור מנביא‪,‬‬ ‫בית המקדש‪ ,‬לכן הם נקראים על שמו‪ ,‬וכמו כן היות והם‬ ‫והקב"ה ראה את צערו והקב"ה אומר לנביא להגיד לדוד‬ ‫חרבו פעמים לכן הם מכונים "סוכה" בניין ארעי‪ ,‬לעומת‬ ‫שהוא הראשון לאחר מאות שנים שאכפת לו שמשכן ה'‬ ‫בית המקדש השלישי שיהיה קיים לנצח שהוא כבניין‪,‬‬ ‫עשוי מאוהל ומשכן‪ ,‬ורק לדוד היה אכפת שבית ה' יהיה‬ ‫וכמו כן היות ובית המקדש נחרב פעמיים לכן כתוב‬ ‫מעצי ארזים קבועים כבית‪ ,‬ולכן הקב"ה מבטיח לו"‬ ‫"הנופלת"‪ ,‬אומנם קשה שאם כן יש כפילות על אותו עניין‬ ‫יתי לְָך שֵׁ ם כְ שֵׁ ם הַ גְ דֹולִׂים אֲ שֶׁ ר בָ ָא ֶׁרץ"‪.‬‬ ‫וְ עָ ִׂש ִׂ‬ ‫שבית המקדש חרב פעמים‪ ,‬גם בכינויו "סוכה" וגם בלשון‬ ‫"נופלת"‪ ,‬ולכאורה זה מיותר?‬ ‫ויתכן שזה מהות ההבטחה‪ ,‬שה' מייחס את בתי‬ ‫על כן נראה לתרץ‪ ,‬כי הנה מצאנו דבר פלא בנביא שמואל‬ ‫המקדש לדוד המלך שהיה הראשון שאכפת לו שאין בית‬ ‫ב' ז' וגם בדה"י א' יז' (א) ויהי כי ישב המלך בביתו וה'‬ ‫מקדש כבית אלא כסוכה ואוהל זמני ונייד‪ ,‬ואולי לכן‬ ‫הניח לו מסביב מכל איביו‪(:‬ב) ויאמר המלך אל נתן הנביא‬ ‫מכונים בתי המקדש "סוכת דוד"‪ ,‬לרמז על כך שדוד רצה‬ ‫ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלוקים ישב בתוך‬ ‫שלא יהיה משכן ה' כסוכה אלא בבית קבוע‪ ,‬ובזכות דוד‬ ‫היריעה‪( :‬ג) ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה‬ ‫ה' מקים את בית המקדש השלישי והנצחי וכפי שיוכח‬ ‫כי ה' עמך"‪.‬‬ ‫לקמן‪.‬‬ ‫סוכת דוד – מזבח שירד עליו אש ה' – המשך בדרך חדשה‬ ‫אז קידש את כל שטח בית המקדש כפי שהגמרא ציינה‬ ‫ובס"ד התחדש דרך חדשה ונפלאה ביותר לפרש מה זה‬ ‫קודם‪ ,‬ולפי התהליך המפורט במשנה בשבועות יד' בשני‬ ‫"סוכות דוד"‪ ,‬כי הנה כתוב בדה"י א' פרק כא' (יח) ומלאך ה'‬ ‫קורבנות תודה וכו' כפי שכתב רש"י‪ ,‬ואילו לתוס' בשיירי‬ ‫אמר אל גד לאמור לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח לה' בגורן‬ ‫מנחה‪.‬‬ ‫ארנן היבוסי‪ ,‬ויבן שם דויד מזבח לה' ויעל עלות ושלמים‬ ‫ויקרא אל ה' ויענהו באש מן השמים על מזבח העולה‪ :‬ומשכן‬ ‫והנה פלא עצום איך מצד א' ה' אוסר על דוד לבנות בית‬ ‫ה' אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה‬ ‫המקדש כי שפך דמים‪ ,‬ומצד שני הקב"ה מצווה אותו‬ ‫בגבעון‪ :‬ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרוש אלוקים כי נבעת מפני‬ ‫לבנות מזבח בשטח בית המקדש‪ ,‬כאשר המזבח עצמו הוא‬ ‫חרב מלאך ה'‪ :‬ופרק כב' (א) ויאמר דויד זה הוא בית ה'‬ ‫הסמל המרכזי בבית המקדש לשלום‪ ,‬שאסור להניף עליו‬ ‫האלוקים וזה מזבח לעולה לישראל‪:‬‬ ‫חרב וברזל‪.‬‬ ‫ובגמרא זבחים כד' כתוב שדוד קידש את כל מקום‬ ‫וכפי שכתב רש"י בסוף פרשת משפטים‪ :‬שהמזבח נברא‬ ‫המקדש‪ ,‬וכתב המלבי"ם ע"פ חז"ל שבהתחלה דוד קנה רק‬ ‫להאריך ימיו של אדם והברזל נברא לקצר ימיו של אדם‬ ‫את מקום המזבח ב‪ 50‬שקלים‪ ,‬ולאחר שראה שירד אש‬ ‫אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך‪ ,‬ועוד שהמזבח‬ ‫מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים לפיכך לא יבא‬ ‫מהשמים על המזבח מזה הבין שזה מקום בית המקדש‪,‬‬ ‫עליו כורת ומחבל‪.‬‬ ‫ואז קנה את כל שטח בית המקדש ב‪ 600‬שקלים‪ ,‬ובפשטות‬ ‫‪14‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫ורק במזבח שבנה דוד בהר הבית‪ ,‬וכאמור כי ראה ששרתה‬ ‫ויש הוספה במכילתא‪ :‬לא תבנה אתהן גזית ‪-‬אבן חתוכה‬ ‫שכינה על המזבח בכך שירדה אש מהשמים‪ ,‬ולכן קבע‬ ‫בברזל‪ ,‬במזבח אין אתה בונה‪ ,‬אבל אתה בונה גזית בהיכל‬ ‫וקידש כבר מעכשיו את כל שטח בית המקדש למרות‬ ‫ובקדש הקדשים‪ .‬שהיה מקום לטעון‪ ,‬ומה אם מזבח הקל‬ ‫שעדיין הבניין לא היה קיים‪.‬‬ ‫אסור לבנות בגזית‪ ,‬ההיכל וקדש הקדשים החמורים כל‬ ‫שכן שלא יהיו בונים בו באבני גזית‪ .‬תלמוד לומר‪ :‬לא‬ ‫ואם כן יתכן שסוכת דוד הכוונה למזבח שבנה דוד‬ ‫תבנה אתהן גזית‪ ,‬בו (במזבח) אי אתה בונה גזית‪ ,‬אבל‬ ‫ששימש כבית המקדש גם בלי הבניין‪ ,‬ודומה זה לסוכה‬ ‫אתה בונה גזית בהיכל ובקדש הקדשים‪.‬‬ ‫שהיא דירת עראי‪ ,‬וכאן היה מצב ארעי שהקריבו במזבח‬ ‫בלי מחיצות ובלי בניין בית המקדש‪ ,‬ומתאים הלשון סוכת‬ ‫וכפי שכתבנו כי המזבח הוא הסמל המרכזי לשלום בבית‬ ‫המקדש‪ ,‬ואיך יתכן שדווקא את המזבח דוד המלך בנה‬ ‫דוד הנופלת‪ ,‬כי המזבח הזה נפל רבות פעמים לטובה‬ ‫בציווי ה' למרות ששפך דמים לרוב של אויבי ישראל?‬ ‫ובכוונה וברצון ה'‪ ,‬בכדי שלא ישתמשו במזבח זה של‬ ‫אבות העולם לעבודה זרה‪.‬‬ ‫והתשובה לכך‪ ,‬שדוד בנה וחידש את המזבח שהיה‬ ‫קודם במקום‪ ,‬והוא מזבחו של אדם הראשון ושל נח ושל‬ ‫ובזה הקב"ה נתן לדוד המלך כביכול את זכות היוצרים‬ ‫אברהם ויצחק בעקידת יצחק‪ ,‬והאבנים ששם יעקב סביבו‬ ‫על בית המקדש‪ ,‬שנקרא על שמו‪ ,‬כי הוא בנה את היסודות‬ ‫כשישן וחלם על המלאכים‪ ,‬אומנם מזבח קדום זה כל פעם‬ ‫נפל ונהרס‪ ,‬בכדי שהגויים לא יקריבו בו לעבודה זרה‪ ,‬ולכן‬ ‫והכין את כל התשתית הרוחנית והגשמית בכסף וזהב‬ ‫מקום זה שימש כמחסן של עצים ‪ -‬גורן למלך היבוסי –‬ ‫כמתואר בנביא‪ ,‬והמזבח שחידש ובנה זה היה אבן הפינה‬ ‫ארונה‪ ,‬שכך לא ישתמשו בהר זה לעבודה זרה‪.‬‬ ‫והחלת קדושת בית המקדש לעולמי עולמים‪ ,‬כי גם כאשר‬ ‫חרב המזבח בכל זאת אין זה כפי שחרב בימי האבות‪ ,‬אלא‬ ‫והיות והיה שם מזבח רק שדוד המלך היה עליו לחדשו‬ ‫קדושה שקידש דוד חלה על כל השטח סביב ולעולמי עד‪.‬‬ ‫ולשקמו‪ ,‬לכן זה לא דומה לבניין בית המקדש שנאסר עליו‬ ‫בגלל ששפך דמים‪ ,‬משא"כ לחדש מזבח שהיה קיים כמה‬ ‫וממילא התקיים האישור שנתן הנביא לדוד בהתחלה‬ ‫פעמים קודם במקום זה פחות נחשב לבנייה ולכן הותר‬ ‫שהוא יבנה את בית המקדש‪ ,‬נכון לא לגמרי קיבל דוד את‬ ‫לדוד לבנות מזבח למרות ששפך דמים‪.‬‬ ‫רצונו‪ ,‬כי הוא באמת לא בנה בניין בעצים ובאבנים מלבד‬ ‫והנה דוד המלך מאז שירדה אש על המזבח‪ ,‬קבע שאסור‬ ‫המזבח שבנה‪ ,‬אבל דוד כן בנה קצת – מזבח ומתוך זה הוא‬ ‫להקריב יותר קורבנות בבמת גבעון ששם היה המזבח‬ ‫בנה בנין רוחנית נצחי‪ ,‬כי הוא קידש את המקום לעולם‪.‬‬ ‫שבנה משה רבינו‪ ,‬אלא כל הקורבנות יקריבו מעתה אך‬ ‫והפעם את המוסר השכל קיבלתי מידידי הרה"ג שמעון מוזס שליט"א‪ ,‬שטען שמהות סוכה היא "סוכת שלום – סוכת‬ ‫שלומך"‪ ,‬וזה מתאים כהמשך לחידוש שכתבתי שהמזבח ‪-‬מזבח שמהותו שלום בנה דוד וזה נחשב כסוכה לעומת בניין‬ ‫בית המקדש‪ ,‬והוסיף שחובה עלינו לזכור הזהרת המשנה ברורה שחס ושלום לא לדבר לשון הרע בסוכה‪ ,‬שהיא סוכת‬ ‫שלום ולא סוכת רוע ומחלוקת ח"ו‪.‬‬ ‫וכ"כ טען החברותא שלי הרה"ג אלדר נתנזון שנלמד מזה שלפעמים הרס וחורבן ונפילה‪ ,‬זה לטובה משמים‪ ,‬ולפעמים‬ ‫הביזיון משמש כהגנה הטובה ביותר‪ ,‬כמו שמקום המקדש שימש כגורן – מחסן עצים בכדי למנוע מהגויים לבנות עליו‬ ‫מזבח לעבודה זרה‪ ,‬ובעזרת ה' מההרס והחורבן או הנפילה תעלה מעלה בס"ד אמן‪.‬‬ ‫עונש הגויים בסוכות בעתיד לבוא – סוף הכבוד לבוא‬ ‫ישחט את היצר הרע‪ ,‬וממילא לא יהיה יותר חטאים‬ ‫בנביא זכריה פרק יד' טז' כתוב‪ :‬והיה כל הנותר מכל‬ ‫בעולם‪ ,‬כמו שכתוב "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד‬ ‫הגוים הבאים על ירושלים‪ ,‬ועלו מדי שנה בשנה‬ ‫אינם"‪ ,‬ולכן העונש שהגויים הנשארים יקבלו זה חוסר‬ ‫להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות‪ :‬והיה‬ ‫בגשם‪ ,‬וצמא ורעב‪.‬‬ ‫אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלים‬ ‫להשתחוות למלך ה' צבאות ולא עליהם יהיה הגשם‪:‬‬ ‫והנה רש"י מסביר בפסוק (יח)‪ :‬ואם משפחת מצרים לא‬ ‫תעלה ‪ -‬והם אין צריכים לגשמים שנילוס עולה ומשקה‬ ‫ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה‪ ,‬ולא עליהם‬ ‫אותם‪ .‬ולא עליהם ‪ -‬תהיה הגשם שלהם‪ ,‬כלומר‪ :‬לא ישקה‬ ‫תהיה המגפה אשר יגף ה' את הגוים אשר לא יעלו לחג‬ ‫אותם נילוס‪ ,‬וכן תרגום יונתן לא עליהון יסק נילוס‪ .‬תהיה‬ ‫את חג הסכות‪ :‬זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל‬ ‫המגפה ‪ -‬של רעב‪ .‬אשר יגוף ה' ‪ -‬זאת תהיה עונש מצרים‬ ‫הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות‪:‬‬ ‫ועונש כל העכו"ם כמו שאמר לא עליהם יהיה הגשם‪: ,‬‬ ‫ונשים לב מדובר אחרי שה' הרג את רוב הגויים‬ ‫אומנם לאבן עזרא הכוונה שמצרים יענשו במגפה של‬ ‫ונשארים קצת גויים מכל עם חוץ מעמלק ואדום‪ ,‬שנשארו‬ ‫המק בשרו‪ ,‬אבל עדיין זה לא מחייב שיהיה בזה עונש‬ ‫רק הגויים צדיקים‪ ,‬ובכל אופן עדיין יש מצב שהם לא יבוא‬ ‫מוות‪ ,‬כפי שמצאנו בישעיהו סו' יט' "ושמתי בהם אות‪,‬‬ ‫לבית המקדש בסוכות כפי רצון ה'‪ ,‬ועונש שהם יקבלו זה‬ ‫ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי‬ ‫לא מוות‪ ,‬כי בפשטות מדובר אחרי שנבלע המוות לנצח‪.‬‬ ‫קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא שמעו את שמעי‬ ‫ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים" שיהיו שרידים‬ ‫ונכון שכתוב בגמרא סנהדרין צא' שרק רק ליהודים לא‬ ‫מהגויים שיברחו במצב שהתחיל בהם המק בשרם רק‬ ‫יהיה יותר מוות‪ ,‬אבל לגויים יהיה מוות (שהם יחיו עד ‪1000‬‬ ‫בעיניים או בלשון‪ ,‬כפי שכתב שם רש"י והרד"ק‪ ,‬בכדי‬ ‫שנה כמו לפני המבול ועליהם כתוב בישעיהו סה ' כ' שאם אחד‬ ‫שהם יהיו נציגים להראות לכל העולם את המגפה שבה‬ ‫ימות בגיל ‪ 100‬שנים יזדעזעו כמו ילד שנפטר)‪ ,‬בכל זאת נראה‬ ‫מתו גוג ומגוג‪.‬‬ ‫שלא יהיה יותר מוות לפני הזמן גם לגויים‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫‪15‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫מבעט בסוכתו‪ ,‬ואז הקב"ה צוחק עליהם על הכישלון‬ ‫ובכל זאת קשה‪ ,‬אם אכן הגויים שנשארו הם חסידי אומות‬ ‫שלהם בניסיון‪ ,‬שנאמר "יושב בשמים ישחק"‪ ,‬ואמר רבי‬ ‫העולם‪ ,‬איך יתכן שגם כשאין יצר הרע בכל זאת הם לא יעשו‬ ‫יצחק אין צחוק לפני הקדוש ברוך הוא אלא אותו היום‬ ‫רצון ה' ולא יעלו לבית המקדש בחג הסוכות???‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫ויתכן לתרץ שכידוע למרות שאין יצר הרע עדיין כל צדיק‬ ‫ולכן חג סוכות בירושלים מול שמחת היהודים המושלמת‬ ‫נכווה מחופתו של חברו – ב"ב עה'‪ ,‬דהיינו שהקנאה והכבוד‬ ‫בסוכות ובשמחת בית השואבה בבית המקדש‪ ,‬זה מאוד‬ ‫לכאורה יתקיימו בימות המשיח‪ ,‬כי עדיין יהיה עניין של‬ ‫קשה לגויים לראות ולקנאות‪ ,‬וזה הרבה יותר ממה שכל‬ ‫כבוד וקנאה גם בלי יצר הרע‪ ,‬כמו שכתוב על זמן הגאולה‬ ‫צדיק נכווה מחופתו של חברו‪ ,‬כי זה מסמל את כל‬ ‫"ובכן תן כבוד ה' לעמך" אבל לא לעשות רע עם זה רק כמו‬ ‫ההפסדם העצום‪ ,‬ואת הצחוק המיוחד והיחיד שצחק‬ ‫קנאת סופרים תרבה חוכמה‪ ,‬וכפי שבזמן הגאולה כל צדיק‬ ‫עליהם הקב"ה!!!‬ ‫נכווה מחופתו של חברו‪ ,‬אבל בגלל שאין יצר הרע‪ ,‬לא יזיקו‬ ‫בגלל כבוד וקנאה‪ ,‬אלא רק עניין פנימי של אדם‪.‬‬ ‫אבל ה' לא מוותר להם‪ ,‬אלא דורש מהם להתגבר את הקנאה‬ ‫ועל הכבוד שלהם‪ ,‬ומחייב אותם לבוא‪ ,‬כי ה' רוצה לתת כבוד‬ ‫ולפי זה מתורץ‪ ,‬שמצד אחד מובא בגמ' שבת פט' שמשה‬ ‫לעם ישראל כפי שאומרים בתפילת ר"ה "ויעשו כולם‪ – ,‬גם‬ ‫רבינו טען למלאכים שלא מתאים להם התורה‪ ,‬שהרי כתוב‬ ‫הגויים הנשארים‪" ,‬אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם"‪ .‬ובכן‬ ‫בה לא תרצח ולא תנאף לא תגנוב‪ ,‬וכי יצר הרע יש בכם?‬ ‫תן כבוד ה' לעמך‪ .‬תהילה ליראיך‪ .‬ותקוה טובה לדורשיך‪.‬‬ ‫ולכאורה קשה שהרי מצאנו ששייך קנאה וכבוד במלאכים‪,‬‬ ‫ופתחון פה למיחלים לך‪ .‬שמחה לארצך וששון לעירך‪ .‬וצמיחת‬ ‫דוגמא מצאנו ברש"י בבראשית (א'‪ ,‬כו') וכן בגמ' חולין‬ ‫קרן לדוד עבדך‪ .‬ועריכת נר לבן ישי משיחך‪ .‬במהרה בימינו‪:‬‬ ‫(צא‪ ):‬שהמלאכים נתקנאו ביעקב אבינו שהיה לו סכנה‬ ‫ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלזו‪ .‬וחסידים ברנה יגילו‬ ‫מהם?‬ ‫ועולתה תקפץ פיה‪.‬‬ ‫והתשובה היא‪ ,‬שאכן גם בלי יצר הרע יש קנאה וכבוד אבל‬ ‫כי ה' הבטיח לתת כבוד לעם ישראל‪ ,‬דווקא מתוך קנאת‬ ‫בלי רצון ועניין לעשות בגלל זה רע‪ ,‬אבל כאשר ירדו‬ ‫הגויים‪ ,‬כי כל השנים ראו את עם ישראל בשיפולתו‪ ,‬ולכן‬ ‫המלאכים להציץ בפני יעקב אבינו בשנתו‪ ,‬היות ונכנסו‬ ‫עכשיו הם יראו את הכבוד אמיתי ונצחי של עם ישראל עם‬ ‫לעולם הזה שיש בו יצר הרע והקנאה גורמת להרע או‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫להזיק לאחרים לכן היה סכנה ליעקב אבינו מהמלאכים‪.‬‬ ‫ויתכן‪ ,‬שהיות ואין יצר הרע ואין עוד רשע וחטא‪ ,‬אם כן‬ ‫ולכן יתכן שזה הסיבה מאוד קשה לגויים ששרדו לימות המשיח‪,‬‬ ‫ברור שכל הגויים שנותרו והתגיירו לעתיד לבוא בוודאי‬ ‫כי הם היו יחסית הטובים או משהיו חסידי אומות העולם‪ ,‬לבוא‬ ‫יגיעו כל חג סוכות לבית המקדש‪ ,‬רק יתכן שהנביא רק‬ ‫בסוכות לבית המקדש‪.‬‬ ‫מביא המחשה לקושי של הגויים לעלות לרגל בסוכות‪ ,‬כפי‬ ‫שכתוב בנביא ישעיהו סה' כ' שאם ימות גוי בן ‪ 100‬שנה זה‬ ‫כי דווקא במצוות סוכה הקב"ה הפיל את הגוים‪ ,‬והוכיח‬ ‫יהיה בגלל חטא והוא יהיה לקללה‪ ,‬ולכאורה קשה שהרי‬ ‫להם שלא מגיע להם עולם הבא לעומת היהודים‪ ,‬וכפי‬ ‫אין יותר יצר הרע ואין יותר רוע וחטא? אלא יתכן‬ ‫שהגמרא ע"ז ג' אומרת שהגויים טוענים לה' תן גם לנו‬ ‫שהפסוק בא להמחיש את אריכות הימים שיהיה בימות‬ ‫מצוות ונקיים אותם‪ ,‬וה' נתן להם מצווה קלה – סוכה‪,‬‬ ‫המשיח אפילו לגויים‪ ,‬כי יחזרו לחיות כמו לפני המבול‬ ‫ומיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו‪,‬‬ ‫קצת פחות מ ‪ 1000‬שנים‪ ,‬ויל"ע‪.‬‬ ‫והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז וכל אחד ואחד‬ ‫הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת – מתי וכמה זמן ימי המשיח???‬ ‫ואגב מצאתי כעין שאלה זו ממרן רשכבה"ג ראש הישיבה‬ ‫הגמרא בבא בתרא דף ג' הביאה את הפסוק "גדול יהיה‬ ‫זצ"ל מובא בפרשת נצבים בד"ה "סוד זמן ביאת המשיח‪,‬‬ ‫האם יש בפרשתנו תשובה חדה לדבר"‪ ,‬שמרן זצ"ל שאל‬ ‫כבוד הבית האחרון מהראשון"‪ ,‬ונחלקו שם בגמרא האם‬ ‫בקשר ללוח חודשים שהביא הטור עד סוף האלף השישי‪,‬‬ ‫הכוונה גדול האחרון מהראשון בשנים או בגובה‪ .‬ומסיקה‬ ‫שלא נשאר שנים לימות המשיח עד סוף האלף השישי‪,‬‬ ‫הגמרא שכל הדעות צודקות‪ ,‬כי אכן בית שני היה גובהו‬ ‫וראה לקמן‪.‬‬ ‫‪ 100‬אמה מול הראשון שהיה ‪ 30‬אמות‪ ,‬וכמו כן בית שני‬ ‫התקיים במשך ‪ 420‬שנה‪ ,‬ואילו הראשון התקיים במשך‬ ‫ובכיתי לה'‪ ,‬אבא יקר אנא צמצם את השאלה‪ ,‬והבא‬ ‫‪ 410‬שנים‪.‬‬ ‫כבר את משיח‪ ,‬ובנה את ביתך‪ ,‬ושיסתיימו צרות עם‬ ‫ישראל‪ ,‬אנא בורא עולם הצל נא‪.‬‬ ‫ובנעילה של תש"פ בכיתי לבורא עולם‪ ,‬אנא אבא בנה‬ ‫לנו כבר בבקשה את הבית השלישי האחרון‪ ,‬הרי אבא יקר‬ ‫ושאלה זו שאלתי את מו"ר הגאון רבי משה הילל הירש‬ ‫נשארו רק ‪ 219‬שנים עד שהעולם יחרב ב‪ 6000‬שנה‪ ,‬שאז‬ ‫שליט"א ראש ישיבת סלבודקא‪ ,‬וענה לי שברוחניות‬ ‫השלישי יהיה עוצמתי ביותר‪ ,‬וכך יתקיים גדול יהיה כבוד‬ ‫הצדיקים ירחפו כי לא יהיה עולם הזה – ע"פ סנהדרין צב'‪.‬‬ ‫הבית אחרון מן הראשון ‪ -‬ברוחניות‪.‬‬ ‫ואוי לנו שעל הבית השלישי האחרון ממש‪ ,‬לכאורה לא‬ ‫אומנם קצת היה קשה לי שהרי בית שני היה פחות רוחני‬ ‫יתקיים גדול מהראשונים בשנים‪ ,‬אלא קטן הוא בשנים‬ ‫והיו בו פחות ניסים מהבית הראשון‪ ,‬ובכל זאת כתוב עליו‬ ‫מהבית השני ומהראשון שהם עמדו מעל ‪ 400‬שנה?? ואיך‬ ‫"גדול"‪ ,‬כי היחס בגדול לא היה ברוחניות אלא בגודל‬ ‫יתקיים "גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון"‪,‬‬ ‫המבנה ובשנים – שנות קיומו??‬ ‫ואיך זה יתכן??‬ ‫‪16‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫ימות המשיח שהוא מזרע שלמה‪" ,‬ומאתים"‪ ,‬ו' שנים על‬ ‫ועל השאלה איך בית המקדש השלישי לא יחרב לעולם‬ ‫מאתים‪ ,‬שזמן תחית המתים ‪ 206‬אחרי ביאת שלמה‪ ,‬כי‬ ‫למרות שבאלף ה‪ 7‬העולם חרב‪ ,‬יתכן לומר שכמו‬ ‫יקומו לתחייה אלו שנצרו פריו שציפו לגאולה ונפטרו‬ ‫שהצדיקים לא ימותו אלא ירחפו ככתוב בגמרא דבר שאין‬ ‫קודם הגאולה‪ ,‬ובעצם כך כתב הרמב"ן שיר השירים‪ ,‬כתבי‬ ‫לנו בו הבנה‪ - ,‬וראיתי הסבר שהם יהיו ברוחניות מושלמת‬ ‫הרמב"ן תקט"ו רק שלדעת הרמב"ן תחיית המתים זה‬ ‫בלי גוף גשמי כמו אליהו שעלה בלהבה השמיימה‪ ,‬כך אולי‬ ‫אחרי ‪ 200‬שנה ולא אחרי ‪.206‬‬ ‫בית המקדש השלישי יהיה בסופו וודאי מאש כולו‬ ‫והקשה מרן רשכבה"ג ראש הישיבה זצ"ל שא"כ מדוע‬ ‫רוחניות‪ ,‬ואכן בית המקדש מאש לא יחרב לעולם‪ ,‬אלא‬ ‫כביכול ירחף יחד עם הצדיקים‪ ,‬בעולם שכולו אש רוחניות‪.‬‬ ‫הטור אור"ח תכח' תיקן לוח קידוש החודש לפי החשבון עד‬ ‫סוף האלף השישי‪ ,‬הרי משיח אמור להגיע לפחות ‪ 206‬שנה‬ ‫ומו"ר טען שאולי לא כדאי לחשוב ולהתעמק על‬ ‫עוד לפני סיום העולם באלף השביעי?‬ ‫העתידות‪ ,‬ואכן כידוע כך כתב הרמב"ם‪ .‬בכל זאת ביקשתי‬ ‫ובעצם קשה מאוד שהרי כל האלף השישי רובו עבר ולא‬ ‫ממורי ורבי‪ ,‬שרצוני לפחות‪ ,‬שגדולי ישראל יתחננו לצמצם‬ ‫את השאלה‪ ,‬ושיבוא כבר המשיח בקרוב ממש‪ .‬ומו"ר‬ ‫חיינו ביאת המשיח‪ ,‬וגם הרבינו בחיי והרמב"ן חיו באלף‬ ‫הסכים עמי‪.‬‬ ‫השישי בלי משיח??‬ ‫והנה כתוב בנביא ישעיהו סה' כ' שבימות המשיח " לא‬ ‫וברוך ה' קיבלתי הסבר נפלא‪ ,‬שהתחדש יחד עם תלמידי‬ ‫יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו כי‬ ‫העילויים והמצוינים בת"ת תורת אמת בני ברק‪ ,‬מתוך‬ ‫הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל"‪,‬‬ ‫נביא זכריה פרק ח' בפסוק יב כי זרע השלום הגפן תתן פריה‬ ‫דהיינו שמי שימות בגיל מאה זה יהיה כמו אחד שמת היום‬ ‫והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את‬ ‫בגיל ‪ ,20‬כי אז יחיו שנים רבות מאוד‪ ,‬ואם עד סוף האלף‬ ‫שארית העם הזה את כל אלה‪:‬‬ ‫השישי נותרו רק ‪ 217‬שנה אז גיל ‪ 100‬זה כמו אדם בגיל ‪50‬‬ ‫ביחד ל‪ 217‬שנה‪ ,‬ולמה זה נחשב לגיל צעיר‪ ,‬ובעצם כתוב‬ ‫וכתב הרד"ק‪ - :‬אפשר שעל בית שני אמר כן אם ישמרו‬ ‫שם במפורשים שבימות המשיח יחזור להיות כמו לפני‬ ‫מצות ה'‪ ,‬או היא עתידה לימות המשיח והפסוק הבא‬ ‫המבול שחיו ‪ 1000‬שנה אז לא דנו בנ"א בב"ד של מעלה רק‬ ‫אחריו יוכיח שאמר בית יהודה ובית ישראל‪ ,‬ובבית שני לא‬ ‫מגיל ‪ ,100‬ככתוב ברש"י כלפי בני נח בסוף פרשת בראשית‪.‬‬ ‫שבו בית ישראל‪ :‬אך מפורש במצודת דוד זכריה ח' ג'‬ ‫שהגאולה השלימה אם היו שומעים בקול ה'‪ ,‬הייתה‬ ‫ותשובת מורי ורבי שליט"א הייתה שאולי יתארך הזמן‬ ‫מתקיימת בימי בית שני‪ ,‬וממילא גם עשרת השבטים היו‬ ‫לפני סוף האלף ה‪ ,6‬וכמה שנים לא זכיתי לרדת לעומק דעתו‬ ‫שבים לארץ ישראל‪ ,‬כי הגיעה הגאולה השלימה‪.‬‬ ‫העצומה‪.‬‬ ‫אך בסייעתא דשמיא זכיתי סוף סוף להבין דעתו‪ ,‬שהנה מצאתי‬ ‫ולפי זה יתכן שהנביא לא דיבר כלל על בית שלישי אלא‬ ‫ברש"י בזכריה יד' על הפסוק שיבוא "יום אשר הוא לא יום ולא‬ ‫רק על בית ראשון ושני‪ ,‬והנביא כינה את בית שני‬ ‫לילה"‪ ,‬ופירש‪ ,‬שימות המשיח יהיו ‪ 1000‬שנים שהוא יום אצל‬ ‫"האחרון"‪ ,‬כי היה אפשרות שיהיה האחרון‪ ,‬וכפי משמעות‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וימות המשיח הוא לא יום שאינו עולם הבא שמובטח‬ ‫הפסוקים בנביא חגי פ"ב‪ ,‬שהנביא בא לעודד את דור בוני‬ ‫שאור החמה שבעתיים מאור שבעת הימים וכו' שזה ימי עולם‬ ‫בית שני שהיו שבורים ממראה בית שני לעומת מראה בית‬ ‫הבא באלף השביעי‪ ,‬אבל מצד שני לא יהיה חושך דהיינו לא‬ ‫ראשון‪ ,‬ולא לזלזל בחשיבות בית שני‪ ,‬כי יתכן והוא יהיה‬ ‫יהיה בימי המשיח שעבוד וצרות‪.‬‬ ‫האחרון באמת‪ ,‬וכדברי המצודת דוד בזכריה א' טז' –‬ ‫ולפי זה‪ ,‬הקב"ה יכול לקבוע את אותו יום שיהיה כמו ‪1000‬‬ ‫שיתפללו בבית המקדש השני הפשוט על הגאולה השלימה‪,‬‬ ‫שנה שלנו‪ ,‬יום אחרון שלפני סוף ‪ 6000‬אלף שנה‪.‬‬ ‫ולתקן מעשיהם ולהביא צדק עולמים אם יזכו‪( .‬וכתוב קוה‬ ‫‪ -‬מלשון תקוה ויחול שמעתה יש להם תקוה אם יזכו‬ ‫ואכן‪ ,‬אם יהיה ימות המשיח כיומו של הקב"ה שזה ‪ 1000‬שנה‬ ‫מעשיהם שיהיה אחרית הזעם – דהיינו גאולה שלימה)‪,‬‬ ‫שלנו‪ ,‬אם כן מובן ש‪ 206‬שנה לתחיית המתים זה אכן יחסית‬ ‫ולפחות יתקיים בו גדול בשנים ובגובה‪.‬‬ ‫בתחילת ימות המשיח‪ ,‬וגם בית המקדש השלישי יכול להיות‬ ‫קיים ‪ 1000‬שנה שזה יותר מבית ראשון ושני גם יחדיו‪ ,‬ואכן גם‬ ‫אבל באמת הנביא התכוון בעיקר לדבר העיקרי החשוב‬ ‫על בית שלישי כתוב גדול יהיה כבוד הבית האחרון מהראשון‪.‬‬ ‫ביותר שיהיה גדול ומושלם בכל העניינים בגובה בשנים‬ ‫וגם מתורץ קושיית מרן רה"י זצ"ל‪ ,‬מדוע הטור קבע לוח‬ ‫וביופי וברוחניות ובקדושה יותר מהראשון‪ ,‬אם אכן יזכו‬ ‫קידוש החודש עד סוף האלף השישי‪ ,‬והתירוץ כי יתכן שעד סוף‬ ‫לגאולה השלימה‪ ,‬וכדרך יסוד תירוצו של מו"ר הנ"ל‪ ,‬ואכן‬ ‫האלף השישי עדיין משיח לא יגיע ורק ביום האחרון יהפכו ה'‬ ‫אפילו בימי בית ראשון היה אפשרות שחזקיהו יהיה‬ ‫ליום ארוך כיומו שהוא ‪ 1000‬שנה שלנו‪.‬‬ ‫המשיח ותבוא הגאולה השלימה וכידוע‪.‬‬ ‫ואכן בהמשך דברי הרבינו בחיי הוסיף שמה שנחתמה פרשת‬ ‫שוב מצאתי ברבינו בחיי "ראה נתתי לפניך היום את‬ ‫הגאולה של מעלה במילת "לעשותו" ("כי קרוב אליך הדבר מאד‬ ‫החיים ואת הטוב"‪ ,‬סמך הכתוב פרשה זו לפרשה הקודמת‬ ‫בפיך ובלבבך לעשותו") כדי להשוות עניין הגאולה למעשה‬ ‫המדברת בהבטחת הגאולה‪( ,‬כי קרוב אליך הדבר מאד‬ ‫בראשית שנחתם "אשר ברא אלוקים לעשות" בראשית ב‪ ,‬ג‬ ‫בפיך ובלבבך לעשותו)‪ :‬כי זמן תחיית המתים עתיד‬ ‫והשווה אחרית הזמן עם ראשית הזמן למען הודיעך כי שוין הן‪.‬‬ ‫להתקיים ‪ 206‬שנה אחרי ביאת המשיח כמניין "רא"ה‬ ‫והנה הרבינו בחיי משווה השוואת ימי המשיח לימי הבריאה‬ ‫חיים וטוב"‪ ,‬וכפי שאמר שלמה (שיר השירים ח‪ ,‬יב)‬ ‫לעניין הטבע‪ ,‬אבל לענ"ד אפשר שכאן קבע הקב"ה שיהיה יום‬ ‫"האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו" אלף זה‬ ‫‪17‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫וכאן אורך העונג הזה יהיה בהקיץ בפועל ממש‪ ,‬בדרך נס‪.‬‬ ‫של הקב"ה כמו שהיה בששת ימי בראשית שהוא ‪ 1000‬שנה‪,‬‬ ‫לקיים מה שנאמר תהלים צא‪ ,‬טז' "אורך ימים אשביעהו‬ ‫(ומקווה שאין זה טעות בידי)‪ ,‬וכך יהיה לעתיד לבוא שהקב"ה‬ ‫ואראהו בישועתי"‪.‬‬ ‫יקבע לפני סוף האלף השישי יום שיהיה כיומו של הקב"ה בששת‬ ‫ימי בראשית שהוא ‪ 1000‬שנה‪ ,‬ויל"ע‪.‬‬ ‫אבל בכל זאת עידוד גדול יש לגאולה בקרוב ממש‪ ,‬מדברי‬ ‫הגאון מווילנא שכתב מובא בפירושו על שירת חנה ועוד‬ ‫ואכן מצאתי כן במפורשים בתהילים צ' בחתם סופר ועוד‬ ‫מקומות‪ ,‬שאפשר שקרוב ל‪ 2000‬שנות גלות יבוא המשיח‪,‬‬ ‫מפורשים על הפסוק "שמחנו כימות עיניתנו"‪ ,‬ע"פ רש"י‬ ‫ואנחנו עברנו ‪ 1952‬שנים מהחורבן‪ ,‬וקרוב ל‪ 2000‬זה בפשטות‬ ‫שהרי אין ‪ 2000‬שנים ימי שמחה לעומת ‪ 2000‬ימות‬ ‫לפני סוף ‪.2000‬‬ ‫עיניתנו? אלא התשובה שהימים יתארכו לשנים וכאמור‬ ‫כמו כן מצאתי בבעל הטורים ‪ -‬ויחי על הפסוק "פקוד‬ ‫וכך יתקיים שמחנו כימות עיניתנו‪ ,‬רק צ"ע בלשון רש"י‬ ‫יפקוד אלוקים אתכם"‪ ,‬שיעקב גילה ליוסף את קץ הגלות‪.‬‬ ‫והפסוק (טו) שמחנו כימות עניתנו ‪ -‬שמחנו לימות משיחנו‬ ‫ולכן יוסף רימז להם במילה פקוד שגאולת מצרים תהיה‬ ‫כמנין ימות שעניתנו בגליות וכמנין שנות אשר ראינו רעה"‪,‬‬ ‫פחות ב‪ 190‬שנה מהנגזר ‪ 400‬שנה‪ .‬והיות וממפורש‬ ‫לשון רש"י‪ ,‬שיש בחינת ימים ויש בחינת שנים‪ ,‬לגבי עינוי‬ ‫במדרשים שיעקב רצה לגלות את הקץ של הגלות‬ ‫זה ימים‪ ,‬ולגבי רעות זה שנים‪ ,‬ואולי כי עינוי זה סבל‬ ‫האחרונה‪ .‬יתכן שגם המילה יפקוד מגלה על זמן הגאולה‪.‬‬ ‫מחריד וזה רק ימים ולא שנים ויל"ע‪.‬‬ ‫וכפי שבעל טורים עצמו משתמש במילה "יפקוד" לרמז על‬ ‫ובזכות הגאון הרב יעקב יהושע בוים שליט"א מחבר העלונים‬ ‫הגואל ‪ -‬משה שהוא בן פ שנים כפי שיוסף היה מלך פ שנים‬ ‫נחלת יעקב יהושע‪ ,‬מצאתי בס"ד עוד מקורות ברורים ליסוד‬ ‫ולכן יש פעמים פ "פקוד יפקוד"‪.‬‬ ‫שחידשתי וב"ה שלא טעיתי וכיוונתי לדעת גדולים‪.‬‬ ‫ואם כן היפקוד מרמז על הגאולה השלימה‪ .‬דהיינו שיחסר‬ ‫ומקור ראשון שהוסיף זה הרד"ק ישעיהו נד' ז' "ברגע קטן‬ ‫מהמספר ‪ 200‬שנה כמנין יפקוד לפי אם למקרא או לפחות ‪190‬‬ ‫עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך"‪ ,‬שהימים שעזבתיך הם רגע‬ ‫בלי האות י'‪ .‬ואין לנו שום מקום לפרש הקשר לגאולה‬ ‫כנגד ימי הטובה‪.‬‬ ‫שהתקיים פחות ‪ 190/200‬שנה מהחשבון‪ ,‬רק אם נפרש‬ ‫וכן הביא אור החיים הקדוש (סוף פרשת וישלח( שהגם כי ששת‬ ‫פחות ‪ 200/190‬שנה מסוף האלף השישי שזה זמן סיום‬ ‫אלפים עולם עומד יאריך ה' ימי טובה‪ ,‬כמאמרם בסנהדרין צט'‪.‬‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫וגם נועם אלימלך (סוף פרשת ויגש סוד"ה ואת יהודה שלח)‬ ‫ולפי זה יוצא שעוד שנים בודדות כ‪ 20‬שנה צריך המשיח‬ ‫שהשנים יתארכו ויתגדלו "כי בי ירבו ימיך" משלי ט' יא' רוצה‬ ‫להגיע‪ ,‬אבל לא נשכח שהטור עצמו קידש חודשים לפי‬ ‫לומר אם ירבו ימיך בגלות חלילה‪ ...‬אזי‪" ,‬ויוסיפו לך שנות"‪,‬‬ ‫חשבון עד סוף האלף השישי‪ ,‬ולא עד ‪ 190‬שנה לפני סוף‬ ‫דהיינו ששנה אחת יתגדל ויאריך כמו שנים הרבה‪.‬‬ ‫האלף השישי‪.‬‬ ‫וכן הבן איש חי בספר ידי חיים‪ ,‬הל' ט' באב תקס' כתב‬ ‫לכן נזכור שהמשיח יכול לבוא בכל יום‪ ,‬ומצד שני אף על פי‬ ‫שרבותינו זכרונם לברכה אמרו שהימים לעתיד יתארכו‬ ‫שיתמהמה אם כל זה אחכה לו‪ ,‬ולא לבנות יותר מידי על‬ ‫הרבה ‪ ,‬דהיינו‪ ,‬אף על פי כי מדת יום ומדת לילה תישאר‬ ‫חשבונות של זמן ביאת המשיח‪ ,‬אלא להאמין שיתכן מאוד‬ ‫על עמדה ‪,‬שהם יב'' ויב ‪ -‬שעות‪ ,‬אך יהיה הזמן ארוך‪,‬‬ ‫שקרוב מאוד מאוד ימי המשיח אבל אם לא נזכה זה יכול‬ ‫שהאדם יתענג בטובות שעה אחת כנגד ימים ושנים רבים‪.‬‬ ‫להתעכב רח"ל‪ ,‬הלוואי ונזכה כבר לביאת המשיח ושנקבלו‬ ‫שיהיה הזמן‪ ,‬מועט המחזיק מרובה‪ ,‬בדרך נס‪ ,‬שלא יוכל‬ ‫כשאנחנו מוכנים באמת לקראתו ולא נתבייש מאוד מאוד‬ ‫האדם עתה לצייר הדבר הזה בדעתו איך יהיה‪ ,‬ונמצא‪ ,‬שהימים‬ ‫מפניו‪.‬‬ ‫הבאים בזמן ביאת המשיח‪ ,‬יהיה עניינם כעניין החלום‪ ,‬שבזמן‬ ‫מועט מחזיק מרובה‪ ,‬אלא שהחלום הוא בחלק המחשבי בלבד ‪,‬‬ ‫אנטישמיות מתגברת בעולם‪ ,‬ואני שמח וצוחק!! הגאולה ממש מתקרבת!‬ ‫והיא תזקיקני לקבץ את כל הגוים ולהודיע שמעשיהם‬ ‫בנבואת ישעיהו נט' ועוד הקב"ה עושה דין עם הגויים‬ ‫הבל‪ ,‬ומחשבותם שאנשי גוג ומגוג משקרים שהם באו‬ ‫לפני הנקמה שעושה בהם ובאדום בפרט‪ ,‬ואני מאמין‬ ‫לירושלים רק בכדי לכבד את ה'‪ ,‬והקב"ה למרות שיודע‬ ‫שחלק מטענות האומות‪ ,‬וכי אנחנו צריכים להיענש על‬ ‫מחשבות אדם‪ ,‬ולמרות שברור שהם שקרנים כי באו‬ ‫חטאי אבות אבותינו מלפני שנים רבות‪ ,‬עד אלפי שנים??‬ ‫לירושלים עם כלי מלחמה‪ ,‬בכל זאת ה' רוצה להוכיח לעיני‬ ‫כל שכולם יבינו שהם משקרים‪.‬‬ ‫אבל יושב בשמים כבר עושה את הדין עם הגויים‪ ,‬שמוכיח‬ ‫שהדורות האחרונים מגלים את האנטישמיות שטבוע‬ ‫לכן התנבא זכריה יד' "ואספתי את כל הגוים אל‬ ‫בדמם‪ ,‬וממילא מתאים העונש והנקמה שיעשה ה' באומות‬ ‫ירושלים למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים‬ ‫בנות דורינו על חטאי אבות אבותם‪ ,‬כמו נשיא ספרד‬ ‫תשגלנה {תשכבנה} ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא‬ ‫שרימז שאם היה לספרד אטום היה משמיד את ישראל‪.‬‬ ‫יכרת מן העיר"‪ .‬וכתב רש"י "ויתר העם לא יכרת" ‪ -‬לא‬ ‫יגלו כולם‪ ,‬ולמה הסכים ה' שיגלו חצי עם ולשסות הבתים‬ ‫ועד כדי כך הקב"ה טורח להוכיח שמגיע לגויים עונש‬ ‫וכו'‪ ,‬בכדי שלא יהא להם פתחון פה לאמר לא למלחמה‬ ‫ושלא ישקרו ויתרצו תירוצים‪ ,‬הנה מצאנו ברש"י ישעיה‬ ‫באנו כי אם להשתחוות באנו‪ :‬וראו את כבודי ‪ -‬בהלחמי‬ ‫פרק סו פסוק יח' "ואנכי מעשיהם ומחשבותיהם באה" וגו'‬ ‫בהם במכת המק בשרו ועיניו ולשונו (זכריה י"ד)‪:‬‬ ‫‪ -‬ואנכי מה לי לעשות מעשיהם ומחשבותיהם באה אלי‬ ‫‪18‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫סיום סוכות ‪ -‬מסקנות ‪ -‬ומטען להמשך השנה‬ ‫וזה מזכיר לי רב בכיתה שתלמיד התנהג מאוד רע‬ ‫גם אחרי יום כיפור שיש חתימה עלינו‪ ,‬בכל זאת הקב"ה‬ ‫בשיעור‪ ,‬והרב החליט לתת לו עונש הזמנת הורים ליום‬ ‫נותן לנו עוד מצב לתקן על ידי עשיית מצוות רבות‪ ,‬סוכה‬ ‫המחרת‪ ,‬ואותו תלמיד מיד התחיל להצטיין ולשפר את‬ ‫שהיא מצוה בכל רגע ורגע במשך ‪ 7‬ימים‪ ,‬ואחדות עם‬ ‫התנהגותו עד סוף היום‪ ,‬והרב החליט לוותר לעת עתה‬ ‫ישראל על ידי מצוות ‪ 4‬מינים‪ ,‬ומצות שמחה בכל ימי‬ ‫להזמין את האבא‪ ,‬כי התלמיד הבין והתחיל לתקן ממש‪.‬‬ ‫סוכות‪ ,‬ומצוה לשמח את האשה כי הבית כולו עליה‪ ,‬וגם‬ ‫וגם אם הרב בכל זאת מזמין את ההורים‪ ,‬מטרתו לגרום‬ ‫תפילות ארוכות יותר‪ ,‬וקריאת התורה כל יום ויום‪ ,‬ככה‬ ‫אנחנו באים לפני ביצוע הדין בפני הקב"ה עם שק מלא‬ ‫שפעם אחרת תלמידים לא יתחילו רע בשיעור‪ ,‬אבל בכל‬ ‫מצוות שעשנו מתוך שמחה של מצווה‪ ,‬וכן אומרים "דידן‬ ‫זאת הדיבור עם ההורים יהיה שונה לגמרי‪ ,‬כי אז בוודאי‬ ‫נוצח" כפי שכתוב במדרש‪.‬‬ ‫הרב יגיד להורים גם את הסוף הטוב ואת התיקון‪ ,‬וכך‬ ‫הרושם יהיה פחות רע על התלמיד בפני הוריו‪ ,‬והאמת‬ ‫כדאי להתקשר לטובה כל יום לאחד מהורי תלמיד אולי‬ ‫ואז בורא עולם אומר לא על אדם כזה גזרתי את הדין‬ ‫לפי הגרלה‪ ,‬כי זה הופך את האווירה לטובה מאוד מאוד‪,‬‬ ‫הרע‪ ,‬כי אדם חדש יש כאן‪ ,‬ולכן יש לתת דין טוב לאדם‬ ‫וזה בדוק ומנוסה‪.‬‬ ‫חדש זה המלא במצוות ונמצא במצב של דרך טובה לעתיד‪.‬‬ ‫קדימה קבלו עליכם צדיקים וידידים את המטען של המצוות של כל חג סוכות‪ ,‬וקבלו עליכם דרך חדשה אמיתית לכל‬ ‫השנה כולו‪ ,‬אמן ואמן‪ ,‬כך תקבלו פיתקא טובה אמן ואמן‪.‬‬ ‫הושענא רבה ‪ -‬הושע נא ‪ 3‬שעות – חשבון מדהים‬ ‫אלא נראה שהיות ובסוף נעילה צעקנו ברגש ה' הוא‬ ‫שמעתי מהגאון רבי שאול דולינגר שליט"א‪ ,‬שהביא‬ ‫האלוקים ‪ 7‬פעמים כי בכל פעם השכינה שהייתה קרובה‬ ‫בני יששכר מדהים‪ ,‬שהנה מקווה זה ‪ 40‬קב שזה ‪ 960‬לוגין‪,‬‬ ‫לנו עלתה ברקיע עד הרקיע השביעי‪ ,‬אם כן בסיום יום‬ ‫וכנגד זה יש ‪ 40‬יום של תשובה‪ ,‬כל חודש אלול ועשרת ימי‬ ‫כיפור כביכול הסתיים התקופה שה' קרוב אלינו‪ ,‬ולתקן ‪3‬‬ ‫תשובה‪ ,‬שבכל יום יש ‪ 24‬שעות שיוצא גם ‪.960‬‬ ‫שעות שקלקלנו בעת שה' היה קרוב אלינו לא מספיק ‪3‬‬ ‫שעות בימי הסוכות‪.‬‬ ‫אבל מקווה נפסל ב‪ 3‬לוגין פסולים‪ ,‬וכנגד זה ‪ 3‬שעות של‬ ‫חוסר קדושה יכול לגרום הרס של טהרת המקווה ביום‬ ‫אלא חייבים עבודת סוכות מושלמת‪ ,‬ועוד להתחנן הושע‬ ‫כיפור רח"ל‪.‬‬ ‫נא ‪ 3‬שעות‪ ,‬שה' יסכים בטובו להשלים לנו את ה‪ 3‬שעות‪,‬‬ ‫ובפרט שזה תיקון למפרע כביכול‪ ,‬שלמרות שכבר ננעלו‬ ‫ולכן יש את עבודת סוכות לתקן‪ ,‬ואז בהושענא רבא‬ ‫שערי שמים‪ ,‬וליצור מצב כאילו לא נחסר אז ‪ 3‬שעות‪ ,‬וכ"ז‬ ‫אומרים הושע נא ‪ 3‬שעות הושע נא‪ ,‬שיתוקן פסול המקווה‬ ‫ע"י תיקון מעכשיו‪ ,‬ולכן צריך עבודה קשה ביותר לתקן‪.‬‬ ‫שנפסל מחמת ‪ 3‬שעות של חטא רח"ל‪ ,‬כך שהמקווה של‬ ‫יום כיפור יכפר עלינו‪.‬‬ ‫ולכן חשוב מאוד‪ ,‬בימי חול המועד לא להתבטל אלא‬ ‫ולכאורה‪ ,‬אם חסר ‪ 3‬שעות מעבודת אלול וימים נוראים‬ ‫לנסות לתקן את ה‪ 3‬שעות‪ ,‬על ידי עבודה מאומצת‬ ‫שאפשר לתקנם בימי הסוכות‪ ,‬א"כ מדוע מחכים עד יום‬ ‫ומושלמת של שמחה של מצווה במשך כל ימי סוכות‪ ,‬יחד‬ ‫אחרון של סוכות‪ ,‬הרי מיד עם תחילת סוכות נשלים את‬ ‫עם כל המשפחה‪.‬‬ ‫ה‪ 3‬שעות??‬ ‫פשר מנהג חיבוט ערבות‬ ‫הרי ישנם תלמידים בלי לומר את שמם אם יקבלו ‪ 60‬זה‬ ‫למה דופקים את הערבות אחרי שהם היו מרכז‬ ‫יהיה הישג נדיר מבחינתם?? וכי הרב סתם נותן לנו‬ ‫מבצעים???‬ ‫היום של הושענא רבה??‬ ‫אבל הרב לא נבהל‪ ,‬וטען‪ ,‬שנכון שיש ילדים שקשה להם‪,‬‬ ‫מעשה בילד חלש מאוד בלימודים‪ ,‬שנים למד והתקדם‬ ‫אבל אם הטובים ישקיעו בחלשים באמת וינסו לקדם‬ ‫בכיתות אבל מאום בראשו לא חדר‪ ,‬כאילו אטום הוא‬ ‫אותם אכן יגיע הפלא הגדול‪.‬‬ ‫ללימודים‪.‬‬ ‫והרב הבטיח מתנות קטנות על הדרך על עצם המאמץ‬ ‫ויהי היום הרב עשה מבצע שאם כל הכיתה תקבל ‪100‬‬ ‫ושיתוף הפעולה בין חזקים לחלשים‪ .‬וחוץ מזה הרב‬ ‫במבחן בגמרא אז הכיתה כולה תצא לטיול רציני של‬ ‫הבטיח מתנות מיוחדות לחלשים שיצליחו בפעם הראשונה‬ ‫יומיים‪ ,‬אבל אחד שלא מצליח הכל נופל‪.‬‬ ‫לקבל ‪.100‬‬ ‫ויהי היום הגיע אכן המבחן‪ ,‬והתלמידים החלשים‬ ‫התלמידים התבוננו אחד על השני‪ ,‬ומיד טענו אבל‬ ‫הפתיעו ובגדול‪ ,‬אכן מתוך אחריות לכיתה‪ ,‬ומתוך העזרה‬ ‫הרב‪ ,‬אתה יודע שאין סיכוי‪ ,‬וכי כולם יקבלו ‪ 100‬אין מצב‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫אותו דבר הערבות‪ ,‬הם כנגד היהודים החלשים שאין‬ ‫שקבלו מהחזקים‪ ,‬הם אכן זכרו היטב את החומר והצליחו‬ ‫בהם לא טעם ולא ריח‪ ,‬לא תורה ולא מצוות‪ ,‬אבל אחרי‬ ‫לענות על כל השאלות באופן מושלם!!!‬ ‫שבוע שחיברו אותם למצוינים‪ ,‬הגיע יום הושענא רבה יום‬ ‫ופתאום בסוף המבחן קם אחד החלשים שהיה לו‬ ‫המבחן שלהם‪ ,‬ואז אם מצליחים לעמוד בגאון וליפות את‬ ‫המזבח‪.‬‬ ‫כרטיס הנחות במבחנים‪ ,‬שמותר לו לקבל עזרה ותוספת‬ ‫זמן‪ ,‬הוציא את כרטיס ההנחות‪ ,‬וקרע אותו בבוז לחתיכות‬ ‫ואז בסיום המבחן הם אומרים‪ ,‬אין יותר ערבה נגמר‬ ‫קטנות בפני כל הכיתה‪,‬‬ ‫המושג ערבה‪ ,‬כולנו עם ריח וטעם‪ ,‬אנחנו כבר לא חלשים‬ ‫כולנו עם טעם או עם ריח‪ ,‬ברוך ה' האחדות הצילה את‬ ‫והכריז בקול רם ובהתלהבות‪ ,‬אני כבר לא זקוק להנחות‪,‬‬ ‫הערבה שכבר לא תהיה ערבה‪ ,‬והם עצמם בזים לזמן שהם‬ ‫אני מסוגל להצליח בלי הנחות‪ ,‬עלי להתאמץ ואני יצליח‪.‬‬ ‫היו ערבה‪.‬‬ ‫ואכן מאותו יום הוא הוכיח שאין לו צורך בהנחות‪ ,‬הוא‬ ‫ולכן כביכול דופקים את הערבה כמו הילד שקרע בבוז‬ ‫יגע יגע ומצא!!!‬ ‫לחתיכות קטנות את האישור המיוחד‪.‬‬ ‫ערבה הגדלה על רוב מים‬ ‫ובזכות תרומתם יש מצווה מושלמת של ד' מינים‪ ,‬כך‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬הנה לערבה שלמרות שאין בה‬ ‫בזכות תרומתם הם משלימים את החסר‪ ,‬כי חייבים את‬ ‫לא טעם ולא ריח בכל זאת דאגת לה מאוד שלא‬ ‫שותפות היהודים בעלי היכולת גם כשהם מפשוטי העם‪.‬‬ ‫יחסר לה מים‪ ,‬ולכן היא גדלה ליד נחלים ומקורות‬ ‫ולכן‪ ,‬ביום קדוש זה‪ ,‬אנא יהודי יקר‪ ,‬וזכור שאפילו ערבה‬ ‫של שפע מים מתוקים‪.‬‬ ‫משתווה אחר העבודה המיוחדת של הושענא רבה לצדיק‬ ‫אמיתי‪ ,‬שהערבה כביכול מתעלה מאוד שמנענעים אותה‬ ‫והרי ערבה משולה לפשוטים שביהודים‪ ,‬שאין בהם לא‬ ‫לבד לקראת סוף תפילת ההושענות כמו שנענעו את כל‬ ‫תורה ולא מצוות‪ ,‬ובכ"ז אבא יקר דאג להם לשפע ברכה‬ ‫הארבעת המינים גם יחד‪ ,‬כי יש בערבה מידת ענווה עם‬ ‫גשמית‪ ,‬שאולי מתוך זה יתעורר לבם להכיר טובה לך ה'‪.‬‬ ‫מידת ההכנעה והרצון האמיתי להתעלות ולהתקרב וגם‬ ‫יחד לקרב עוד יהודים‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬בורא עולם‪ ,‬ברגע שנתת שפע גשמיות ופרנסה‬ ‫ליהודים שאין בהם כלום ברוחניות‪ ,‬בכל זאת גם הם‬ ‫אז קדימה פתקא טבא לך‪ ,‬שנה טובה ומתוקה בשפע‬ ‫ולפעמים בעיקר הם תורמים לקדושה לבתי כנסת‬ ‫בגשמיות וברוחניות‪ ,‬ואנא תרום ככל יכולתך למען החזקת‬ ‫ולישיבות ולהפצת התורה ולחיזוק עם ישראל‪ ,‬ובאופן זה‬ ‫התורה ולומדיה ולחיזוק טהרת עם ישראל‪ ,‬ותתחבר‬ ‫הֹורי לֵׁב‬ ‫בעוצמה למה שנאמר היום בהתלהבות " ָאנָא ְט ֵׁ‬ ‫גם אם הם במצב רוחני ירוד אבל עדיין הם כערבה‬ ‫הֹושיעָ ה נָא‪.":‬‬ ‫ִׂיאְך‪ִׂ .‬יוָדַ ע כִׂ י הוא פִׂ ל ְָאְך‪ .‬וְ ִׂ‬ ‫בְ הַ פְ ל ָ‬ ‫שבלעדיה אין לנו קיום מצוות ד' מינים‪.‬‬ ‫פתקא טבא ‪ -‬סוף סוכות ‪ -‬מי מוכר סכך ‪ -‬דחוף???‬ ‫מותו תחכה לו ‪ -‬אם ישוב מיד תקבלו‪ ,‬אבל??? זה‬ ‫נכון זה מגוחך עכשיו ברגעים אלו של סיום סוכות‬ ‫באמת מגוחך מצדנו להמתין עד לרגע האחרון!!!‬ ‫לקנות סכך‪ ,‬אבל כך הרבה מאתנו מתנהגים‪,‬‬ ‫קדימה היום למען נקבל פתקא טבא אנא נתחזק‬ ‫דוחים את ההתחזקות ממתינים לרגעי חיינו‬ ‫כולנו בס"ד‪ ,‬שיהיה לכולנו שנה טובה ונפלאה אמן‬ ‫האחרונות‪ ,‬ואז נזכרים דחוף סכך ‪ -‬דחוף‬ ‫ואמן‪.‬‬ ‫להתחזק‪ ,‬נכון שבורא עולם מצפה לנו ‪ -‬ועד יום‬ ‫הושענא רבה – יום חיבוט ערבות‬ ‫ומקובל שזה סגולה לשמור את הערבות החבוטות‪,‬‬ ‫ביום הושענא רבה מסיימים עם הלולב ואתרוג‪ ,‬ועוברים‬ ‫ואולי כי זה להזכיר לנו‪ ,‬שאם חלילה נהיה בתחתית כמו‬ ‫להתמקד אך ורק בערבות‪ ,‬ומוזר מאוד שכביכול המילה‬ ‫ערבה אנחנו בסכנה‪ ,‬ואילו אם נהיה קשורים ומחוברים‬ ‫האחרונה בפרידה מהארבעת המינים והערבות היא‬ ‫וקרובים ל‪ 4‬המינים אזי יש לנו חשיבות‪.‬‬ ‫בפירוק הערבה מעליה על ידי מכות??‬ ‫ולכן יש עניין תמיד להתחבר לצדיקים וכך נזכה בזכותם‪,‬‬ ‫ומוזר הדבר שבתחילה נהגנו בכבוד רב בערבות שנענעו בה‬ ‫כפי שחשוב להקפיד על תפילה במניין כי אז התפילה‬ ‫למרות שהיא לבד‪ ,‬כמו שנענעו את כל ה‪ 4‬המינים יחד‪.‬‬ ‫מתקבלת אגב תפילת הציבור גם אם תפילתך בפני עצמה‬ ‫אינה ראויה להתקבל‪.‬‬ ‫ואולי יש בזה מסר עצום לערבה שבהתחלה שרק פרשנו‬ ‫מנטילת ה‪ 4‬מינים שזה סימן לאחדות ישראל‪ ,‬מיד נוטלים‬ ‫הסבר נוסף‪ ,‬שאכן היות והערבה נמשלו לה יהודים שאין‬ ‫ומנענעים בערבות לבד כמו ‪ 4‬המינים‪ ,‬אבל בסוף הערבה‬ ‫להם מצוות בכלל‪ ,‬אבל היות בשבוע שלם הם היו קשורים‬ ‫כשהיא לבד כבר אין לה כוח וכביכול אין לה זכות ולכן היא‬ ‫לצדיקים לכן בסוף הם גם חשובים וצדיקים כי הם‬ ‫לוקה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫זה מסמל שיותר לא יהיה בעם ישראל יהודים רשעים בלי‬ ‫מתקרבים וחוזרים בתשובה מכוח החיבור והקשר‪ ,‬ואחרי‬ ‫מצוות‪ ,‬כי גם הם יחזרו בתשובה כאשר כוח הגויים נגמר‬ ‫שהם חזרו בתשובה מתוך אהבה שקירבו אותם הצדיקים‪,‬‬ ‫לקראת ביאת המשיח‪.‬‬ ‫ממילא המשיח יבוא‪.‬‬ ‫וכפי שכתוב שאליהו הנביא מחזיר את היהודים‬ ‫ואכן ביום יש בו סמל שניגמר כוח הגוים ‪ -‬הקורבנות ‪70‬‬ ‫בתשובה לפני בא המשיח‬ ‫הפרים‪ ,‬ולכן בסוף דופקים את הערבות והורסים אותם‪ ,‬כי‬ ‫מתי מותר לדפוק את הערבות‬ ‫ולמדתי מזה שאין לנו רשות לזלזל בשום יהודי אפילו‬ ‫ערבות זה כנגד יהודים שאין בהם לא טעם ולא ריח‪,‬‬ ‫שאין בו טעם וריח רק לאחר שהשקענו בו את המקסימום‪,‬‬ ‫וחשבתי הנה בסוף דופקים ומרביצים לערבות כביכול‪,‬‬ ‫ומי יכול להעיד שהשקיע את המקסימום ביהודי חלש וריק‬ ‫אבל לפני זה כביכול השקענו בהם את המקסימום עד כדי‬ ‫כך שפיארנו בהם את המזבח‪.‬‬ ‫מכל??‬ ‫כמו כן הקפנו רק ביום הערבה את כל ההקפות של כל ימי‬ ‫ולכן לעולם לא נזלזל באף יהודי ונמשיך לכבדו אולי‬ ‫הסוכות ועוד הוספנו המון תפילות עליהם‪ ,‬וגם נענענו‬ ‫בסופו של דבר תדבק נפשו במידות הטובות והסבלנות‬ ‫אותם לבדם כדרך שמנענעים את כל ה‪ 4‬המינים יחד‪.‬‬ ‫שמגלים לו דווקא אוהבי ה' ואוהבי התורה ויבחר להיות‬ ‫ורק אחרי כל ההשקעה והעבודה רק אז דופקים‬ ‫כמוהם מתוך אהבה אמיתית אמן ואמן‪.‬‬ ‫ומרביצים לערבה‪.‬‬ ‫רמזים על עבודת הושענא רבה בהלל– וברוך הבא‪ ,‬מי בא בסוף ההלל??‬ ‫ועניינו שגם היהודי הפשוט שאין בו ריח ואין בו טעם‪,‬‬ ‫לאחר שאמרתי מכל הלב ובכוונה עצומה בפריסת כפיים‬ ‫בכל זאת הוא מתעלה בסוכות ומגיע לשביעי של סוכות‬ ‫אל ה' באנא ה' הושיעה נא ובאנא ה' הצליחה נא‪ ,‬שה'‬ ‫להגנה שנאחז בקרנות המזבח‪ ,‬כפי שחשב יואב ששם יהיה‬ ‫תציל ותושיע אותי מהיצר הרע‪ ,‬ואנא ה' תצליח בידי‬ ‫לו הגנה ולא ייקחוהו למות – אבל ליואב זה לא עזר ולא‬ ‫לעשות תורה ומצוות ולהרבות תורה בעולם‪.‬‬ ‫הגן אלא לקחו אותו מהמזבח והרגו אותו אותו‪.‬‬ ‫פתאום קיבלתי אור חדש‪ ,‬למה אומרים בסוף ההלל מיד‬ ‫אבל לערבות יש כן הגנה בקרנות המזבח‪ ,‬כי הם‬ ‫לאחר אנא ה' "ברוך הבא בשם ה'"‪ ,‬וכי מה הקשר כאן‬ ‫לאחר עבודה של סוכות שהתחברו לצדיקים‬ ‫לברוך הבא‪ ,‬וכי מי בא??‬ ‫באגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים‪ ,‬ומועיל‬ ‫והתחדש בס"ד שאכן יש בכוח תפילת אנא ה' בכוונה‬ ‫להם הגנת המזבח‪ ,‬כי הם כאדם חדש שנוצר‬ ‫גדולה להפוך את היהודי לאדם חדש‪ ,‬ועל שיש אדם חדש‬ ‫מחדש לטובה‪.‬‬ ‫לפנינו אומרים "ברוך הבא"‪.‬‬ ‫ועל שה' מסכים בכוח התפילה והעבודה של‬ ‫ולפי זה מובן מה שאומרים לאחר כן "קל ה' ויאר לנו‬ ‫סוכות לקבלנו כאדם חדש‪ ,‬על זה יש לשמוח‬ ‫ולהודות‪ ,‬ולרומם כי טוב ה'‪ ,‬ומרחם ומחפש‬ ‫אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח"‪ ,‬שהנה פסוק זה‬ ‫להטיב ועד יום מותו מחכה אולי ישוב מיד מקבלו‪,‬‬ ‫פירשו בגמרא סוכה מה' שהוא על יום שביעי של סוכות –‬ ‫ואכן כשאדם מתעורר מיד ה' בקבלו בחיבה‬ ‫הושענא רבא‪ ,‬שביום השביעי היו מעמידים ערבות ענקיות‬ ‫ובאהבה‪.‬‬ ‫על קרנות המזבח‪ ,‬והיו מקיפים ‪ 7‬פעמים את המזבח‪.‬‬ ‫איש כנדבת לבו – הרי לעתיד לא יחסר ויהיה שפע עצום?‬ ‫יהיה ברכת ה' מרובה ביותר‪ ,‬וגם האם יקריבו בלי סוף‬ ‫איזה מתנה קיבלתי בתפילת מוסף בסוכות תשפ"ד עונג‬ ‫קורבנות כי כולם יתנדבו בקלות מלא קורבנות‬ ‫יום טוב ממש תודה לה' יתברך‪.‬‬ ‫כי הברכה תהיה מרובה גם בבהמות שבאותו יום‬ ‫מבקשים במוסף שנזכה כבר לביאת המשיח ולבניין‬ ‫יתעברו ובאותו יום יוולדו וכבר ירעו עם כל‬ ‫בית המקדש השלישי ומזכירים שם את הפסוקים "שלוש‬ ‫הבהמות‪ ,‬וכך יהיה בלידת בני אדם וכך יהיה‬ ‫פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך במקום‬ ‫בצמחים שיגלו מיידית וגם ידגלו אוכל ובגדים‬ ‫אשר יבחר‪ ,‬בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות‪ ,‬ולא‬ ‫מוכנים ‪ -‬כתובות קיא'‪.‬‬ ‫יראה את פני ה' ריקם" ומביאים גם את הפסוק הבא‬ ‫"איש כמתנת ידו כברכת ה' אלקיך אשר נתן לו "‪.‬‬ ‫וכמו כן קשה שבהפטרת יום טוב ראשון של‬ ‫ולכאורה בזמן הגאולה השלישית אין יצר הרע וגם יהיה‬ ‫סוכות קראנו שאם בגאולה העתידית הגויים‬ ‫שפע עצום שהרי לכל אחד ואחד יהיו ‪ 2800‬עבדים‪ ,‬כמובא‬ ‫ומצרים לא יבאו לבית המקדש בסוכות זה יהיה‬ ‫בילקוט שמעוני רמז תצט' ע"פ זכריה ח' כג' וברש"י שם‪,‬‬ ‫להם לחטאת ועל זה הם יענשו בצימאון ובמגפה‪,‬‬ ‫ואם כן יהיה שפע של בהמות לכל יהודי‪ ,‬ואם כן כל אחד‬ ‫ולכאורה קשה שהרי לא יהיה יצר הרע לעתיד‬ ‫יתן בקלות בלי ניסיון כלל קורבנות בשפע רב כי לכולם‬ ‫‪21‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫לעבוד את ה'‪ ,‬הם יעבדו את ה' מתוך פחד ואימה כפי‬ ‫לבוא ולמה יש מצב שהם יחטאו ולא יעלו לרגל‬ ‫שאומרים "ובכן תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך וגו'"‪.‬‬ ‫בסוכות??‬ ‫ונדבת לב זה חלק מעבודת ה' בשמחה‪ ,‬ומי שנידב לבו‬ ‫ולכן נראה לחדש ומקווה שהתשובה נכונה היא‪ ,‬שכל‬ ‫בגלות כשיש קושי שזה מתוך אהבת ה' ואהבת חסד כי אין‬ ‫אחד יתרום קורבנות לעתיד לבוא לפי נדבת לבו שהייתה‬ ‫אימת חסד‪ ,‬יזכה להמשיך באהבה לתרום קורבנות לה' כל‬ ‫לו עוד בזמן הגלות‪ ,‬שאם כפה את יצרו הרע שאמר לו אל‬ ‫ימי הגאולה כי הוא הגביר בליבו מידת אהבה‪.‬‬ ‫תתרום או תתרום קצת‪ ,‬ובכל זאת הוא שבר את יצרו‬ ‫ותרם הרבה‪ ,‬כך יזכה לאותו נדבת לב שתהיה לו לעתיד‬ ‫ולפי זה היות והגויים יעבדו את ה' מתוך פחד בלי אהבה‬ ‫לבוא‪.‬‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬יקשה עליהם מאוד להרבות אהבת ה' ולבוא‬ ‫לרגל בחג הסוכות שזה מבטא עבודת ה' באהבה ובשמחה‬ ‫ואילו מי שבזמן הזה בגלות התקמצן וחסך ותרם קצת‪,‬‬ ‫‪ -‬כי כשם שעם ישראל בגלות יחדו חג זה כמצוות התורה‬ ‫גם לעתיד לבוא יתן רק קצת‪.‬‬ ‫לשמחה כך יישאר חג הסוכות לשיא עבודת ה' מתוך‬ ‫שמחה ואהבה‪.‬‬ ‫ואכן מצאנו הבדלים ברורים בין הצדיקים שהיו בעת‬ ‫ולגויים שאין עבודת ה' מתוך שמחה ואהבה יקשה‬ ‫הגלות כשהיה יצר הרע שהם זוכים לחיות בשמחה‬ ‫ובאהבת ה' כל ימות הגאולה‪ ,‬ואילו כל מי שחזר בתשובה‬ ‫עליהם להיות נטע זר ובולט לרעה‪ ,‬שהם יהיו בירושלים‬ ‫רק בזמן ביאת המשיח וכן כל הגרים שיטו שכם אחד‬ ‫באימה ולא בשמחה‪.‬‬ ‫נדיבי עמים נאספו – הכבוד שיזכו הגרים לעתיד לבוא ‪ -‬המשך‬ ‫וכמו כן למה לא ניחם את הגרים שיש באפשרותם להיות‬ ‫זה מספר שנים שאני מלמד נביא ישעיהו ושם פרק נו' ה'‬ ‫בסנהדרין כמו שמצאנו בשמעיה ואבטליון שהיו ראשי‬ ‫מדובר שהגר לא יאמר מה יהיה עלי ומה תקוותי הרי אין‬ ‫הסנהדרין??‬ ‫אני מ‪ 12‬השבטים ואין לי מקום לשכון בתוך אחד‬ ‫השבטים‪( ,‬להבדיל מה שקרה למקלל ששבט דן גירש אותו‬ ‫והתשובה היא על פי המדרש כז' ה' שמפרש את הפסוק‬ ‫ממחנה דן כי אביו היה מצרי‪ ,‬ואכן בבית דינו של משה יצא‬ ‫באיוב לא' "בחוץ לא ילין גר" שהכוונה שגר גם זוכה וחייב‬ ‫חייב‪ ,‬ומתוך זה יצא וקילל את ה' רח"ל)‪ ,‬וכן הסריס שאין‬ ‫לאכול קורבן פסח כמו כל יהודי‪ ,‬וגם אם גר התחתן עם בת‬ ‫לו יכולת להוליד ילדים והוא בצער מה יהיה ישאר‬ ‫ישראל והוליד בת‪ ,‬והבת התחתנה עם כהן כשר וילדה בן‬ ‫אחריו??‬ ‫הרי נכד הגר ראוי להיות כהן גדול עומד ומקריב על גבי‬ ‫המזבח‪ ,‬ונמצא הגר מבפנים ובן לוי מבחוץ‪ ,‬וכך מתקיים‬ ‫ושם כתוב שהקב"ה מבטיח לסריסים שיתן להם יד ושם‬ ‫"בחוץ לא ילין גר"‪ ,‬כמו כן "דלתי לאורח אפתח" זה יתרו‬ ‫בבית המקדש במושב הסנהדרין‪ ,‬ששם יהיה מקומו ושם‬ ‫שהוריד לו הקב"ה את המן שנאמר תהלים עח' "ויצו‬ ‫יזכר שמו‪ ,‬על פי דברי המצודת דוד‪.‬‬ ‫שחקים ממעל ודלתי שמים פתח"‪.‬‬ ‫ולכאורה אין כוונתו שכל הסריסים הצדיקים יהיו מעא'‬ ‫ואם כן זה הבטחת ה' בפסוק "והביאותים אל הר קדשי‬ ‫חברי הסנהדרין ואולי הכוונה לבודדים אם הם יהיו‬ ‫ושמחתים בבית תפילתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על‬ ‫תלמידי חכמים מופלגים‪ ,‬כמו שמצאנו ששמעיה ואבטליון‬ ‫מזבחי"‪ ,‬שיזכה הגר לראות את נכדו מקריב בבית‬ ‫שהיו בני גרים וזכו להיות נשיא ואב בית דין‪ ,‬אלא כנראה‬ ‫המקדש‪ ,‬כי בבית המקדש הקב"ה נותן לכל גוי להתחבר‬ ‫ההבטחה היא לרוב הסריסים שהיו להם יד ושם שיוזכרו‬ ‫למקסימום‪ ,‬ע"י שנכדו יהיה כהן‪.‬‬ ‫שמם לטובה על ידי חברי הסנהדרין‪ ,‬וכדברי הרד"ק שתוך‬ ‫חומות העזרה יזכר שמו‪ ,‬כי שם ימצאו החכמים תמיד‬ ‫אומנם להיות בסנהדרין ובעיקר מראשי הסנהדרין‬ ‫ויזכרו מעשי החסידים החיים ושנפטרו מהעולם‪.‬‬ ‫בעיקרון גרים לא זוכים להיות ראשי הסנהדרין ורק מפני‬ ‫ואומנם לגרים הובטחה הבטחה שונה‪" ,‬והביאותים אל‬ ‫שלא היו בקרב ישראל המיוחסים‪ ,‬וגם כשהם גדולים‬ ‫הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם‬ ‫בתורה‪ ,‬ושמעיה ואבטליון בדיעבד לקחו אותם לנשיאים‬ ‫לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים"‪,‬‬ ‫וראשי הסנהדרין כי לא היה חכמים שהתקרבו לגדלותם‪,‬‬ ‫וממשיך הנביא "נאם ה' אלוקים מקבץ נדחי ישראל עוד‬ ‫אומנם ההבטחה שהם יכולים לקבל נכד כהן‪ ,‬זה דבר‬ ‫אקבץ עליו לנקבציו"‪.‬‬ ‫שבקלות יכולים לזכות בו לכתחילה ולא בדיעבד‪.‬‬ ‫ואת החלק האחרון הבנתי‪ ,‬שכל הגרים יהיו מלוכדים‬ ‫אבל יתכן שטמון כאן עומק נוסף‪ ,‬וכאמור קודם‪ ,‬שהנה‬ ‫יחד כמו שבט הגרים‪ ,‬ואם בראשם יהיה רבי עקיבא זה‬ ‫אנחנו מבקשים במוסף שנזכה כבר לביאת המשיח ולבניין‬ ‫יהיה קבוצה לתפארת‪.‬‬ ‫בית המקדש השלישי ומזכירים שם את הפסוקים "שלוש‬ ‫פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך במקום‬ ‫אבל את החלק הראשון שהם יזכו להקריב קורבנות בבית‬ ‫אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא‬ ‫המקדש‪ ,‬ושם הם מקובלים באהבה‪ ,‬וכדברי רש"י "לכל‬ ‫יראה את פני ה' ריקם ומביאים גם את הפסוק הבא "איש‬ ‫העמים" ‪ -‬ולא לישראל לבדם‪ :‬וכן דברי מפרשי הנביא‬ ‫כמתנת ידו כברכת ה' אלוקיך אשר נתן לו "‪.‬‬ ‫שבבית המקדש יוכלו להקריב קורבנות נדבה ולא רק על‬ ‫חטא‪ ,‬כי שם הם מקובלים שווה בשווה כמו כל היהודים‪,‬‬ ‫ולכאורה בזמן הגאולה השלישית אין יצר הרע וגם יהיה‬ ‫שפע עצום שהרי לכל אחד ואחד יהיו ‪ 2800‬עבדים‪ ,‬כמובא‬ ‫את זאת לא זכיתי להבין‪ ,‬הרי אפילו גויים גמורים יכולים‬ ‫בילקוט שמעוני רמז תצט'‪ ,‬ואם כן יהיה שפע של בהמות‬ ‫להקריב קורבנות נדבה‪ ,‬ככתוב כי ביתי בית תפילה לכל‬ ‫לכל יהודי‪ ,‬ואם כן כל אחד יתן בקלות בלי ניסיון כלל‬ ‫העמים‪ ,‬ומה ניחומם בכך?? ומה התועלת שיש להם בבית‬ ‫קורבנות בשפע רב כי לכולם יהיה ברכת ה' מרובה ביותר‪,‬‬ ‫המקדש בכך שהתגיירו?‬ ‫‪22‬‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬סוכות‬ ‫ובאהבת ה' כל ימות הגאולה‪ ,‬ואילו כל מי שחזר בתשובה‬ ‫וגם האם יקריבו בלי סוף קורבנות כי כולם יתנדבו בקלות‬ ‫רק בזמן ביאת המשיח וכן כל הגרים שיטו שכם אחד‬ ‫מלא קורבנות‬ ‫לעבוד את ה'‪ ,‬הם יעבדו את ה' מתוך פחד ואימה כפי‬ ‫כי הברכה תהיה מרובה גם בבהמות שבאותו יום יתעברו‬ ‫שאומרים "ובכן תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך וגו'"‪.‬‬ ‫ובאותו יום יוולדו וכבר ירעו עם כל הבהמות‪ ,‬וכך יהיה‬ ‫בלידת בני אדם וכך יהיה בצמחים שיגלו מיידית וגם ידגלו‬ ‫ונדבת לב זה חלק מעבודת ה' בשמחה‪ ,‬ומי שנידב לבו‬ ‫אוכל ובגדים מוכנים ‪ -‬כתובות קיא'‪.‬‬ ‫בגלות כשיש קושי שזה מתוך אהבת ה' ואהבת חסד כי אין‬ ‫אימת חסד‪ ,‬יזכה להמשיך באהבה לתרום קורבנות לה' כל‬ ‫ולכן נראה לחדש ומקווה שהתשובה נכונה היא‪ ,‬שכל‬ ‫ימי הגאולה כי הוא הגביר בלבו מידת אהבה‪.‬‬ ‫אחד יתרום קורבנות לעתיד לבוא לפי נדבת לבו שהייתה‬ ‫לו עוד בזמן הגלות‪ ,‬שאם כפה את יצרו הרע שאמר לו אל‬ ‫ולפי זה הגרים שהתנדבו בזמן הגלות כמעט יותר מכל‬ ‫תתרום או תתרום קצת‪ ,‬ובכל זאת הוא שבר את יצרו‬ ‫יהודי כביכול‪ ,‬כי נידבו את גופם ונשמתן לה' כשהתגיירו‬ ‫ותרם הרבה‪ ,‬כך יזכה לאותו נדבת לב שתהיה לו לעתיד‬ ‫לבוא‪.‬‬ ‫והתחברו לאמונת ה' ולקיום כל מצוותיו‪ ,‬הם יזכו להתנדב‬ ‫בבית המקדש יותר מכולם‪ ,‬ואדרבא דווקא בגלל שבית‬ ‫ואילו מי שבזמן הזה בגלות התקמצן וחסך ותרם‬ ‫המקדש הוא בית תפילה לכל העמים‪ ,‬אזי כולם יראו‬ ‫קצת‪ ,‬גם לעתיד לבוא יתן רק קצת‪.‬‬ ‫בכבודם העצום של הגרים בבית המקדש שהם יתרמו הכי‬ ‫הרבה קורבנות מכל הבאים לבית המקדש כי נדבת ליבם‬ ‫ואכן מצאנו הבדלים ברורים בין הצדיקים שהיו בעת‬ ‫גדולה מכולם‪.‬‬ ‫הגלות כשהיה יצר הרע שהם זוכים לחיות בשמחה‬ ‫שיחת אדם זקן ושבע ימים‬ ‫חי אני שנים רבות בעולם‪ ,‬וכמו השנים האחרונות שעם ישראל חווה לא זכור לי בכל עשרות שנות חיי המתקרבות ל‪ ,100‬ואכן ה' מעיר‬ ‫אותנו להתעורר לא בשעון מעורר אלא בבת אחת בכלים שונים ומשונים‪ ,‬בניי התעוררו!! ופתאום יבוא משיח!!‬ ‫סוכות ‪ -‬שמיני עצרת – שמחת תורה‬ ‫קורבנות המועדים‬ ‫אחת לא זכה לשמוע ולראות מבית המקדש השלישי‬ ‫פרשת המועדות בעצם מחולק ל‪ ,2‬חלקו בעיקר בתיאור‬ ‫העתידי והניצחי‪.‬‬ ‫המצוות הנוהגות במועדים נמצא בפרשת אמור שבחומש‬ ‫כמו כן בלעם הקריב ‪ 42‬קורבנות‪ ,‬כי היו ‪ 7‬בהמות כפול ‪2‬‬ ‫ויקרא‪ ,‬ואילו כאן בפרשת פנחס שבחומש במדבר כתובים‬ ‫– ‪ 7‬פרים ו ‪ 7‬אילים בכל פעם‪ ,‬וסך הכל היו ‪ 3‬פעמים‬ ‫בעיקר פירוט קורבנות המועדים‪ .‬וחשבתי בדרך אפשר‬ ‫שהקים מזבחות בכדי לקלל‪ ,‬והנה בקרבנות סוכות כתוב‬ ‫שאולי התורה כתבה את קורבנות המועדים אחרי פרשת‬ ‫בלק כי זה משמש תשובה כנגד הקורבנות והמזבחות‬ ‫ברש"י שה‪ 14‬כבשים זה כנגד עם ישראל‪ ,‬שביחד הקריבו‬ ‫שהקריב בלק ובלעם הרשעים כמופיע בפרשה הקודמת‪.‬‬ ‫‪ 98‬כבשים כנגד ‪ 98‬קללות‪ ,‬וה ‪ 14‬כבשים בחג הסוכות‬ ‫המסמלים את עם ישראל שאינם מתמעטים‪ ,‬כי מספרם‬ ‫ונקדים את דברי האבן עזרא בפרשת בלק וז"ל‪ :‬שבעה‬ ‫היה ‪ 14‬בכל יום של סוכות‪ ,‬לעומת פרי החג שהתמעטו מ‪13‬‬ ‫מזבחות ‪ -‬יש סודות עמוקים לא יבינום כי אם מתי מספר‪,‬‬ ‫ביום הראשון ל‪ 12‬ביום השני וכן הלאה וסך כולם היה ‪,70‬‬ ‫ושביעי בימים ובחדשים ובשנים ושבעה כבשי העולה‬ ‫ושבעה הזאות‪ ,‬גם אמר השם לאיוב קחו לכם שבעה פרים‬ ‫כי פרי החג מרמזים על אומות העולם שיתמעטו‪.‬‬ ‫ושבעה אילים‪ ,‬ובתת שלם לשלם אז תתחדש רוח בינה והמשכיל יבין‪:‬‬ ‫ואם כן חשבונו של ‪ 42‬קורבנות של בלעם הוא‪ ,‬שפרים‬ ‫והאילים הגדולים ירמזו את צד הגויים הגדולים מעם‬ ‫ואולי יתכן שהיות והאתון כשדיבר עם בלעם הוכיח אותו‬ ‫ישראל לעומת הכבשים שכנגד עם ישראל הקטנים‬ ‫ברמז על שרוצה להרוג את עם ישראל המקיימים מצוות ‪3‬‬ ‫והחלשים‪ ,‬וממילא ‪ 7‬כנגד ‪ 7‬כבשים של חג ראשון של פסח‪,‬‬ ‫רגלים בעלייה לרגל ובהקרבת הקרבנות‪ ,‬לכן בער לבלעם‬ ‫ועוד ‪ 7‬כנגד ‪ 7‬כבשים שבחג השבועות‪ ,‬ועוד ‪ 7‬כנגד ‪ 7‬כבשים‬ ‫להוכיח שהוא משתווה לעלייה לרגל ולקורבנות המועדים‬ ‫שהקריבו בראש השנה‪ ,‬ועוד ‪ 7‬כנגד ‪ 7‬כבשי יום כיפור (בלי‬ ‫של עם ישראל‪ ,‬וכפי שמרומז במדרש תנחומא וז"ל‪ :‬ויאמר‬ ‫חשבון ‪ 2‬הכבשים שתפקידם לכפר)‪ ,‬ועוד ‪ 14‬כנגד כבשים‬ ‫בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות‪ ,‬למה שבעה? כנגד‬ ‫של יום א' של סוכות‪ ,‬ביחד עולה ‪ 42‬כבשים‪ ,‬שכנגדם‬ ‫שבעה מזבחות שבנו שבעה צדיקים מאדם ועד משה ונתקבלו‪ ,‬אדם והבל ונח‬ ‫אברהם יצחק ויעקב ומשה‪ ,‬שהיה אומר לפני הקב"ה למה קבלת את אלו? לא‬ ‫התייצב בלעם ובלק לומר גודלה מותני ממותני ישראל‬ ‫בשביל עבודה שעבדו‪ ,‬לפיכך קבלתם! ולא נאה לך שתהא נעבד‬ ‫שהקרבתי כנגד קורבנות כל מועדי עם ישראל ולא רק כנגד‬ ‫משבעים אומות ולא מן אומה אחת כביכול??‬ ‫‪ 3‬רגלים כתוכחת האתון נגדי‪.‬‬ ‫אבל כנגד שמיני עצרת לא הקריב‪ ,‬כי בשמיני עצרת כתוב‬ ‫ויתכן לפרש ש‪ 7‬מזבחות זה כנגד המשכן שהיה במדבר‬ ‫מפורש ברש"י שגם הפר אחד והאייל האחד הם כנגד‬ ‫ובגלגל ובשילה ובנוב ובגבעון ומקדש ראשון ומקדש שני‬ ‫ישראל שהם עם א' בארץ לעומת ה‪ 70‬פרים שהקריבו ב‪7‬‬ ‫יחד כל אלו עולה ל‪ 7‬מקומות בהם היה מזבח לה'‪ ,‬ואומנם‬ ‫ימי סוכות‪ ,‬וגם שמיני עצרת זהו חג ששונה מכל החגים כי‬ ‫יש את המקדש השלישי והקבוע לעולמים‪ ,‬אך זה סתום‬ ‫עצרת תהיה לכם!! לעצמכם בלבד בלי קשר לאומות‬ ‫העין לא ראה ולא זכה לכוון כנגדו ואולי זה מרומז בפסוק‬ ‫העולם רק אהבת ה' וחיבתו וקושי פרידתו מעם ישראל‪,‬‬ ‫הכתוב בישעיה סד' "ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא‬ ‫וחג שכולו אהבה צרופה לעם ישראל בלי נגיעה לאומות‬ ‫ראתה אלקים זולתך יעשה" – ויתכן שכולל את העתיד לנו‬ ‫העולם לא היה נגיעה לבלעם כלל‪ ,‬ולא הקריב כנגד חג זה‬ ‫המקדש השלישי כי בסוף המזמור כתוב "בית קדשנו‬ ‫כלום כי עצרת תהיה לכם רק לעם ישראל בלי תחרות‬ ‫ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל‬ ‫וקשר עם אומות העולם כלל‪ ,‬ולכן שמחת תורה חוגגים‬ ‫מחמדינו היה לחרבה‪ :‬העל אלה תתאפק ה' תחשה ותעננו‬ ‫ביום זה כי אין לגויים נגיעה בתורה כלל כי רק לנו היא‪.‬‬ ‫עד מאד"‪ ,‬ועין של בלעם שהיה סתום עין שרק ראה בעין‬ ‫‪23‬‬ ‫בס"ד‬ ‫וטהר לבנו ‪ -‬בראשית‬ ‫והודו לה' בספר חמישי זה‬ ‫ואנא התפללו ששותפי הנכבד אברהם בן שושן ני"ו‬ ‫יצליח ושתשרה ברכה גדולה בעסקיו אמן‪.‬‬ ‫אפשר לקבל את בראשית חינם –‬ ‫ושאר כרכי הסט כרגע נגמר מתוך ה‪ 1000‬שהודפסו –‬ ‫אפשר להזמין‪ ,‬ובקרוב ב"ה יצא עוד‬ ‫אשדוד – רבא ‪ , 9/16‬בני ברק – דבורה הנביאה ‪ , 11‬ראשון לציון‬ ‫אצל‪ :‬יוחנן ריינר‬ ‫‪0527120333‬‬ ‫‪106855@gmail.com‬‬