הורינו · Horeinu — סוכות (2026-09-21)

לע"נ מנחם מנדל בן יהושע דב במה תורנית שבועית להעמקת הידע ההלכתי והרעיוני ולחיזוק מצוות כיבוד אב ואם
בס"ד
חג הסוכות וזאת הברכה שמחת תורה תשפ"ז | שנה ג' 144
שמחת החג
ושמחת
במחיצת ההורים אתה וביתך
להיכנס לסוכה כשמעיר את אביו להתארח אצל הוריו כשאין מספיק מקום בסוכה
ויש מאחרוני הפוסקים שהסתפקו ,אם היה אביו ישן בסוכה קונטרס 'בניין אריאל' מביא שאלה ,מי שהזמינוהו הוריו
והבן בא להיכנס אחריו לישון ,אלא שאם יכנס יתעורר אביו לביתם בחג הסוכות אלא שהמקום צר מהכיל אותו בתוך
ויגרם לו צער ,האם נאמר שיש לבן להיכנס משום ש'אתה הסוכה או באכילה או בשינה ,האם צריך לשמוע להם
ואביך חייבים בכבודי' ,או שנפטר מלהיכנס לסוכה .ועיין ולבוא ,אף שיתבטל על ידי זה ממצות סוכה או שאסור
בהליכות שלמה (מועדים פ"ט הערה )140שכתב באופן לבוא אל אביו ולהפסיד מצות סוכה ,ודבר זה שכיח מאד.
דומה ,אם אימו האלמנה בקשה ממנו שישן עמה בבית ולא והנה במחשבה ראשונה הרי אנו יודעים שאם אמר לו אביו
בסוכה ,כיון שמפחדת לישן לבד ,פסק הגאון רבי שלמה לעבור על דברי תורה ,אין לו לשמוע לו ,כיון ש"אתה ואביך
זלמן אוירבך שישמע לה .אולם שם טעמו לכאורה מצד חייבים בכבוד המקום" .ואפילו שהגמרא שם ,והשו"ע,
דין 'תשבו כעין תדורו' ,ובדומה לדין 'חולים ומשמשיהם' מדברים באופן שהוריו אמרו לו מפורשות לעבור על דברי
שפטורים מהסוכה ,שהרי גם חתן בשנה ראשונה כתבו תורה ,כגון שאמר לו להיטמא למת ,והוא כהן .או אל תחזיר
הפוסקים שאם מבקשת ממנו שישן עמה בבית ישמע לה אבדה וכדו' בכל זאת לכאורה אין חילוק בזה ,שהרי גם כאן,
מטעם 'כעין תדורו'. ע"י שמכבד את הוריו הוא נמנע ומפסיד מצוות סוכה ,ואם
לדחות פדיון הבן כדי להיות בסוכות אצל ההורים כן לכאורה הרי טעם הדברים שייך גם כאן ש"אתה ואביך
בספר 'אגן הסהר' 1מובא מעשה שהיה בבני זוג שנולד חייבים בכבוד המקום" .וכך באמת כתב בשו"ת הר צבי .
להם בן בכור ,ויום הפדיון הבן חל בכ"ג תשרי ,שזה אסרו אולם הדין הזה לא מוחלט ,בקובץ 'הלכתא מבי דינא' מובא
חג הסוכות בא"י .וקודם סוכות בקשו ההורים המתגוררים מהגר"נ קרליץ :ההולך לבקר את הוריו או את חמיו בסוכות
בחו"ל מבני הזוג ,שיבואו אליהם לסוכות .והנה מצד אחד ונוסע אליהם להיות שם ,ועתיד לישן עמהם ,בוודאי שצריך
יש מצות כיבוד אב ,ומאידך אם ייסעו לא יוכלו לפדות את להשתדל מאד שתהיה לו סוכה לישן בה .אמנם גם אם
הבן בכ"ג תשרי ,כיון שהוא יו"ט שני בחו"ל .והורה הגרי"ש יודע שלא תהיה לו סוכה לישן שם ,יכול הוא מן הדין
אלישיב זצ"ל שכעת יש לפניהם מצות כיבוד אב לנסוע, לנסוע אליהם שהרי הוא בכלל עוסק במצווה ,שבא
ולאחר מכן יהיו פטורים מפדיון מצד עוסק במצווה פטור להיות עמם ולשמחם .וכמו שאנו מוצאים (סוכה כ"ו).
מן המצווה ,ולכן הורה לנסוע להורים. שלצורך הקבלת פני ריש גלותא ולשמיעת הדרשה ,ישנו
.1ח"ג עמוד רצ"א
מחוץ לסוכה ואמרו שפטורים מדין עוסק במצווה עכ"ל.
כשם שחובה על כל אחד ואחד מישראל ללמוד את ההלכות המצויות ,כהלכות
ברכות ,שבת ,שמירת הלשון ועוד ,כך חובה על כל אדם ללמוד ולשנן את הלכות הורינו דרך חיים
כיבוד אב ואם ומוראם ,שמצווה זו היא תמידית בכל זמן ,וחמורה היא עד מאוד, כיבוד אב ואם בהלכה ומנהג
ואם לא ילמד את הלכותיה ,מאין ידע היאך לקיימן ,ויכשל בדברים רבים ,מבלי עפ"י 'קונטרס הלכות כיבוד אב ואם בשבתות ומועדי השנה',
לדעת שהוא נכשל. להגאון רבי שמשון קורלנדסקי מח"ס 'המאורות הגדולים'
אביו מבקש ממנו שיביא לו ד' מינים ואימו מבקשת ממנו כוס הלכות הנוגעות לחג הסוכות
מים ,פוסק הגר"י זילברשטיין שחייב להקדים את האם ,כיון בן שבונה סוכה וצריך את עזרת אביו ,לא יבקש ממנו זאת ,כי
שעיקר הכיבוד הוא במאכל ומשקה ,ולכן אימו שזקוקה לזה, אסור לבקש מאביו שישרתנו .אמנם אם הבן בונה את סוכת
קודמת. הוריו ,שבעצם כל עבודתו היא עזרה להם ,יכול הוא להיעזר
מי שלא רוצה לבקר אצל הוריו בחג הסוכות או שאינו מוכן באביו ,כי זה לא עזרת האב לבן אלא לעצמו.
לטעום שם מאומה כי סוכתם אינה בנויה לפי חומרת החזו"א בן שקנה שני אתרוגים ואחד מהם יותר מהודר מהשני ,אין
(והמעמיד דמעמיד בסוכתם מקבל טומאה) ,עליו לוותר על חיוב על הבן לתת את האתרוג המהודר לאביו .אמנם הגר"ח
חומרא זו אם יש חשש של פגיעה בהורים או שיצטערו על ידי קנייבסקי זצ"ל סיפר 1שהוא נתן לאביו את האתרוג היותר
זה . מהודר ,כי בכל מקרה הוא ברך על של אביו.
.1מכתב להרב ש .בן שלמה ,הובא בספרו עמ' קמ"ה
לעילוי נשמת לרפואה שלמה לזרע של קיימא לזיווג להצלחה וס"ד
מנחם מנדל בן יהושע דב
חג הסוכות וזאת הברכה שמחת תורה תשפ”ז //גליון 144 שמואל בן שושנה בעילום שם אליעזר בן נחמה מרים בת רחל חינקא
בס"ד
מעשה אבות
סיפור מהחיים
פרי עץ 'והדרת' /סיפור לחג הסוכות
דמדומי ערב של הימים האחרונים קודם חג הסוכות ירדו על סמטאותיה של
ירושלים ,האוויר כבר נמלא זה מכבר בריח קדושה של בדי ערבה לחים ,ענפי
הדס משולשים וזכרון פלאי של אתרוגים ארוזים בקופסאות מהודרות .ר'
נתנאל ,אברך משי עדין נפש ומדקדק בקלה כבחמורה ,עמד בירכתי מרפסת
ביתו ותלה את דפנות הסוכה ,כשהוא מקפיד על כל דקדוקי ההלכה ושיטות
הפוסקים.
אך גולת הכותרת לא הייתה הסוכה עצמה ,אלא קופסת כסף טהור שהמתינה
על שולחן הפורמייקה .בתוכה ,מונח על מצע פשתן צחור ,נח אתרוג קלבריה
נדיר ביופיו ,שופרא דשופרא .פרי כליל המעלות ,צורתו כמגדל ,גופו נקי מכל
שמץ חזזית ,בלעט'ל או מום ,ופיטמו עומד בגאון .דמי כיס וחסכונות של
חודשים ארוכים שילם תמורתו ,לאחר שעות ארוכות של חיפוש והתבוננות
עיונית בזכוכית מגדלת לצד גדולי המומחים בשוק ארבעת המינים.
נקישות מהוססות על דלת המרפסת קטעו את הרהוריו .פנימה פסע אביו ,ר'
שלמה .יהודי ישיש וירא שמיים ,שידיו היבשות נשאו עמן עשרות שנות עמל רב הנסתר
כפיים ויגיע כפיים טהור .נשימתו הייתה כבדה מעליית המדרגות ,ופאותיו
המלבינות נדבקו לרקותיו שטופות הזיעה.
"נתנאל ,בני מחמדי" ,קרא האב בעיניים נוצצות מאושר תמים" ,זכיתי ".מתוך
מאמר חז"ל או מעשה רב בנושאי
שקית מהוהה שלף ר' שלמה קופסת פח ישנה של עוגיות חג ,פתח אותה
מצוות כיבוד הורים נטמנו בתמונה,
בידיים רוטטות וחשף אתרוג עטוף במטפחת כותנה פשוטה. גלו ושלחו לנו ,ואולי תזכו בפרסים!
ר' נתנאל הביט בפרי ,וליבו נפל בקרבו .האתרוג היה פחוס ומגושם ,צבעו
נטה לירוק כהה ,ועל דופנו העליונה נראתה נקודה חומה ומפוקפקת ,שספק horeinuorg@gmail.com
או בפקס077-6021640 :
הוכשרה בדוחק על ידי מו"צ מקל ,וספק נשקה לגבולות ה"אינו הדר" ואף
לפסול גמור.
"הלכתי הבוקר רגלית עד לקצה השוק" ,התנשף האב ,וקולו נסדק מרוב
התרגשות" .אמרתי לסוחר' :תן לי אתרוג מלכותי ,אתרוג של צדיקים .הבן
שלי תלמיד חכם ,מגיע לו הידור שאין כמותו!' שילמתי עליו את שארית כספי
הגמלת חודש זה .קח ,נתנאל ,תנענע בו ביום טוב ראשון .שיראו כולם איזה
כבוד שמיים יש בביתך".
גרונו של ר' נתנאל נחנק .מבטו נע בין קופסת הכסף הנוצצת שבה נח הפרי
המושלם שעליו חלם לברך ביום טוב ראשון ,לבין האתרוג הפגום שהגיש לו
אביו במסירות נפש עילאית .הרי כל ימיי טרחתי על הידור מצווה ,זעקה נפשו,
כיצד אוכל לברך על פרי כזה?
פתרון חידת 'רב הנסתר' לגיליון פרשת נצבים וילך
אבל ר' נתנאל הוא יהודי של הלכה ,על קוצו של יוד ,באתרוג ,וגם בכיבוד אב
וכן נהגו בני אשכנז כשמזכירים את נשמת הורים שנפטרו
ואם .באותו רגע הדהדו בליבו המחשבות -מה ערכו של הידור ,אם כרוך הוא
לומר יזכור ובו' אבי מורי או אמי מורתי ובני ספרד שנהגו
בעלבון צורב ובשבירת לבו של אבא?
לומר השכבה יש שכתב להקל לומר תוארי כבוד( .בית
בלא שמץ היסוס ,החליק ר' נתנאל את קופסת הכסף אל תוך עומק המגירה
יהודה ,כיבוד ומורא אב ואם)
והגיף אותה בשקט .הוא ניגש אל אביו ,נטל את האתרוג המצומק בשתי ידיו
ברטט ובחרדת קודש ,קרב אותו אל המנורה והתבונן בו בהשתאות" .אבא",
לחש ר' נתנאל ,וקולו רעד מדמעות שלא נראו" ,שנים רבות לא ראיתי הידור
מצווה שכזה .זהו אתרוג שנרכש באהבת תורה ובמסירות אמת .עליו אברך הודעה תשלח לפותרים נכונה שעלו בגורל.
ביום טוב בדחילו ורחימו".
דמעה זכה נשרה מעיניו של ר' שלמה ונספגה במפה הישנה .כשהתקדש החג
וריצדו נרות השבת והחג על קישוטי הסוכה שהוסיפו חן נאה לכל פינה ,ידע ר'
נתנאל :הפרי שבידו אולי לא מושלם למראה עין ,אך המצווה שמקיים שלמה
ומהודרת לפני כיסא הכבוד מכל אתרוג שהיה לוקח.
מכלל מצות כיבוד ,אם רואה הבן שאביו עושה מלאכה כבדה ,כגון שטורח
מאוד בבניית הסוכה ,מצוה על הבן לקבל על עצמו המלאכה ולפטור את
אביו ,שהוא בכלל עשיית צרכיו .וע' בספר חסידים סי' של"ח שאפילו הבן
עוסק בתורה עת לעשות לה' הפרו תורתיך ,ויעשה הבן המלאכה אע"פ
שהאב עם הארץ.
(ויברך דוד פ"ד אות מ"ט)
חג הסוכות וזאת הברכה שמחת תורה תשפ”ז //גליון 144
הורינו דברות קדשך
כיבוד אב ואם בפרשת השבוע
שנאמר 'ויקרא יעקב אל בניו' .ובמה חתם ,ב'זאת' ,שנאמר ְוְֹזֹאת ַַה ְּּב ָָר ָָכה ֲֲא ֶׁׁשר ֵּּב ַַרְך ֹמ ֶֹׁׁשה (ל"ג ,א')
'וזאת אשר דיבר להם אביהם' .עמד משה לברך את ישראל, בספר 'דרכי מוסר' להגאון רבי יעקב ניימן ,מביא מדרש רבה
אמר ,איני פותח אלא ב'זאת' מניין ,ממה שקראנו בעניין זאת (פרשה י"א) העובר לפני התיבה וטעה ,יעבור אחר תחתיו.
הברכה .כך על פי דברי המדרש. ומניין הוא מתחיל ,מתחילת הברכה שטעה .ומהיכן למדו
כותב הגר"י ניימן ,מתי ראויה הברכה להיקרא באמת הלכה זו? מאבות העולם ממה שלא היה אחד מתחיל אלא
בשם ברכה? כשהבנים מתחילים ממקום שפסקו האבות, ממקום שפסק חברו .כיצד ,אברהם בירך את יצחק .מנין,
כשהבנים ממשיכים את השרשרת ,ממשיכים ללחום בעד דכתיב 'ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק .ומה נתן לו
מה שלחמו האבות ואינם זזים מהמסורת הגדולה של וכו' רב נחמיה אומר – ברכה נתן לו ,כעניין שנאמר ויתן לך
אבותיהם אפילו כלשהו .לא כן אם הבנים מתחילים לנטות האלוקים .עמד יצחק לברך את יעקב ,אמר ,ממקום שפסק
מדרכם הסלולה של אבותיהם ,ולא עוד אלא שעושים את אבא משם אני מתחיל .אבא הפסיק ב'יתן' ,אבל אני מתחיל
ההיפך ממה שעשו האבות ,כשמנתקים את שרשרת ומסורת ב'יתן' .מניין ,שנאמר ויתן לך האלוקים וכו' ובמה חתם יצחק,
האבות ,אז כבר אין ברכה .כל הברכה היא כשמחנכים את בקריאה ,שנאמר 'ויקרא יצחק אלא יעקב ויברך אותו' .עמד
הדור הצעיר שילכו בדרך האבות וימשיכו אותה. יעקב לברך את השבטים ,אמר ,איני פותח אלא בקריאה,
ניתן להפנות שאלות ליועצי 'הורינו' עבור מדור זה והשיב לב
בכתובת דוא"ל המופיעה בגב הגיליון .סודיות מובטחת. שאלות ותשובות משולחנם של
יועצים רבניים ומטפלים
אז אם זה מה שההורים רוצים ,ההליכה אליהם היא הדבר הנכון רציתי להתייעץ איתכם באיזה עניין .אני נשוי כמה שנים,
לעשות. ומדי שנה בסוכות אנחנו נוהגים לחלק את החג בין
באופן כללי יש אצלנו בציבור תפיסה רווחת ,שמיד אחרי המשפחות :יום טוב ראשון אצל חמי וחמותי ,שבת חול המועד
החתונה הזוג הצעיר מגיע הרבה להורים ,ואז כשהמשפחה אצל ההורים שלי( ,או להיפך ,כל שנה איך שמסתדר) ואז שמחת
מתחילה לגדול ב"ה ,מגיעים פחות ופחות .וזו תפיסה מוטעית, תורה אנחנו נשארים בבית ,בבית הכנסת שלנו בשכונה .יש שם
כי היא שמה במרכז את הצורך של הילדים .ואם הם זו"צ ,הם אווירה צעירה ותוססת ,ריקודים עם נשמה ,ואני מחכה לזה כל
מגיעים הרבה ,ואם משפחה ברוכה ,פחות .אבל מה עם הצורך השנה ,גם הילדים הקטנים מאוד מחוברים .זה פשוט מיוחד
של ההורים? מה עם הגעגוע שלהם לילדים ולנכדים ,מה עם אצלנו.
הבדידות הכואבת לשבת לבד לשולחנות שבת וחג? אבל בשנה כמו השנה בגלל שאין שבת חול המועד .אנחנו
ובחזרה לשאלתך -אפשר להציע לך זווית נוספת? אולי זו אמורים להיות ביום טוב ראשון אצל חמי וחמותי ,וההורים שלי
הזדמנות מצוינת לספר להורים שלך כמה מיוחדת ומרגשת מבקשים שנבוא אליהם לשמחת תורה .הבעיה היא ששמחת
האווירה אצלכם ,ולהזמין אותם להתארח אצלכם בחג .מי יודע - תורה בשכונה של הורי שונה לגמרי מהאווירה שאני כל כך אוהב
אולי גם הם ייהנו מזה מאוד .חשוב על זה :מהיכן חשבת שקיבלת אצלנו -זה לא אותו דבר ,וקשה לי מאוד לוותר על החוויה הזו.
את האהבה הזו לשמחת תורה ,אם לא מאבא שלך? יכול להיות מצד שני ,אני יודע שכיבוד הורים אומר ללכת אליהם כשהם
שגם הוא ,בפנימיותו ,יאהב מאוד אווירה צעירה ותוססת ,רק מבקשים .אז מה עליי לעשות -להישאר נאמן למה שהלב
שלא הייתה לו הזדמנות לחוות אותה כבר הרבה זמן. שלי רוצה (אחרי הכל ,שמחת תורה יש פעם אחת בשנה ,לבוא
כך יוצא שיש לך כאן הזדמנות כפולה :גם לכבד את ההורים אליהם אפשר הרבה פעמים) או לוותר על מה שחשוב לי כדי
ולהיות איתם כמו שהם מבקשים ,וגם לשמח אותם ולתת להם לשמח את ההורים?
רגעים מיוחדים .ואם תרצה להוסיף נופך אישי ,אולי אפילו תקנה
לאבא "חתן בראשית" -זה בהחלט יכול להפוך את החג הזה בוא נשים דברים בפרופורציה .השמחה האמיתית של החג
לבלתי נשכח ,גם בשבילו וגם בשבילך. היא שמחה עם התורה עצמה -עם קיומה ,עם לימודה ,עם
ואם ההורים מכל סיבה שהיא אינם יכולים להגיע אליכם ,יש לכם המצוות שבה .הריקוד עם ספר התורה הוא ביטוי נפלא ומרגש
את הזכות ללמד את ילדיכם ולהעביר להם את המסר בצורה לשמחה הזו ,אבל הוא בעצם המנהג והאווירה שסביבה -לא
המוחשית ביותר .לייקר את התורה ולשמוח בשמחת התורה ,זה עצם החיוב מדאורייתא ,כיבוד אב ואם כן.
קודם כל לשמוח בקיומה ,בקיום עשרת הדברות ומצוות כיבוד מעבר לזה כשההורים מבקשים שתבואו אליהם ,יש בזה ערך
אב ואם דאורייתא .ובזכות זה ,תזכו שילדיכם יילכו תמיד בדרך אמיתי ,גם אם יש להם בבית ילדים רווקים שנמצאים איתם .כי
התורה והמצוות. הילדים הנשואים ,כשהם מגיעים עם המשפחה שלהם ,מוסיפים
משהו אחר לשמחת החג של ההורים -שמחה שאין תחליף לה.
חג הסוכות וזאת הברכה שמחת תורה תשפ”ז //גליון 144
כתיבה :י .בנימין
מני מספר על אבא ואמא
ַ ֶַהֶּק ֶֶׁשר ֶֶׁשל ַַהּלּוָלָ ב
ומצוות כיבוד הורים
ַלַ ֲֲעׂשֹות ֶֶאת ֶזֶ ה ִִמ ַַּס ָָּבאַּ .גַ ם ַַא ָָּתה ָָע ַַמ ְְד ָָּת ְלְ ָיָ דֹו? ָָׁש ַַאְלְ ִִּתי ִִמָּיָ דְְּ ,בַוַ ַַּדאי, יֹוֵד ַַע ֶֶׁש ַַא ָָּבא ַיַ ֲֲע ֶֶׂשה ְלְ ַַבדְ .לְ ָָמ ָָׁשלִ ,לִ ְְבֹחֹר ֶֶא ְְתרֹוג. ֵיֵ ׁש ְְּד ָָב ִִרים ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֵ
ָָא ַַמר ַַא ָָּבא. ִנִ ִִּס ִיִתי ַַּפ ַַעם ַלַ ֲֲעֹזֹר לֹוָָ ,ע ַַמ ְְד ִִּתי ְלְ ָיָ דֹו ַַּב ֲֲחנּות ְוְ ֶֶה ְְחַזַ ְְק ִִּתי ֶֶא ְְתרֹוג ֶֶא ָָחד
ִנִ ִִּס ִיִתי ְלְ ַַד ְְמֵיֵ ן ֶֶאת ַַא ָָּבא ֶֶׁשִּלִ י ְְּבִגִ יל ֵֵּת ַַׁשעֶ ,זֶ ה ָָק ֶֶׁשהַַ .א ָָּבא ֲֲה ֵֵרי נֹוַלַ ד ֶֶׁשִּנִ ְְר ָָאה ִלִ י ָָּפׁשּוט ֻֻמ ְְׁשָלָ םַַ .א ָָּבאָָ ,א ַַמ ְְר ִִּתי ַַ -קח ֶֶאת ֶזֶ הַַ .א ָָּבא
ַַא ָָּבאְ ,לְ ָָפחֹות ָָּכ ָָכה ֶזֶ ה ִנִ ְְר ֶֶאה ִלִ יָלָ ִִדיםֵֵ .איְך ָָהִיִ ָיָת ִנִ ְְר ֶֶאה? ָָּכמֹוָךַּ .גַ ם סֹוֵבבָָּ ,ב ַַדק ִִמְּלְ ַַמ ְְעָלָ הָָּ ,ב ַַדק ִִמְּלְ ַַמ ָָּטהֵֵ ,ה ִִרים ִִה ְְס ַַּת ֵֵּכל ַַעל ָָה ֶֶא ְְתרֹוגֵ ,
ַַא ָָּתה ִִּד ַַּב ְְר ָָּת ָָּכל ַַהְּזְ ַַמן? מּול ָָהאֹורְ ,וְ ָָאז ִִהִּנִ ַיַח ַַּב ַַּצד.
ַַא ָָּבא ִִה ְְס ַַּת ֵֵּכל ָָעַלַ יּ .בֹוא ַנַ ְְמ ִִׁשיְך ִִעם ַַהּלּוָלָ בֵֵ .ה ַַבְנְ ִִּתי ֶֶׁשֹּלא ָָּכל ְְׁש ֵֵאָלָ ה ָָמה ֹלא טֹוב ּבֹו? ָָׁש ַַאְלְ ִִּתיֹ .לא ָָא ַַמ ְְר ִִּתי ֶֶׁשֹּלא טֹובָָ ,א ַַמר ַַא ָָּבאֲֲ ,אִנִ י
ׁשּוָבהַַ .א ָָּבא ִִה ְְמ ִִׁשיְך ֶלֶ ֱֱאֹגֹדַ ,וַ ֲֲאִנִ י ִִּפ ְְתאֹום ִִה ְְס ַַּת ַַּכְלְ ִִּתי ַַחֶּיֶ ֶֶבת ְלְ ַַק ֵֵּבל ְְּת ָ רֹוֶצה ִלִ ְְראֹות עֹודַַ .א ֲֲח ֵֵרי ֶֶע ְְׂש ִִרים ַַּדּקֹות ֵֵה ַַבְנְ ִִּתי ֶֶׁש ְְּב ִִעְנְ ְיְ ֵנֵ י ֶֶא ְְתרֹוִגִ ים ֶ
ַַא ֶֶח ֶֶרתִִּ .פ ְְתאֹום ָָר ִִא ִיִתי ַּגַ ם ֶֶאת ַַס ָָּבאְְּ .כ ִִאּלּו ִלִ ְְפֵנֵ י ַַה ְְר ֵֵּבה ָָׁשִנִ ים ָָהָיָ ה עֹוֶׂשה ָָּכל ָָׁשָנָ ה הֹוִעילֲֲ .א ָָבל ֵיֵ ׁש עֹוד ָָּד ָָבר ֶֶׁש ַַא ָָּבא ֶ ֲֲאִנִ י ֲֲע ַַדִיִ ן ֹלא ָיָ כֹול ְלְ ִ
ֶיֶ ֶלֶ ד ֶֶא ָָחד ִִּב ְְבֵנֵ י ְְּב ָָרק ֶֶׁש ָָע ַַמד ְלְ ַיַ ד ַַא ָָּבא ֶֶׁשּלֹו ְוְ ִִה ְְס ַַּת ֵֵּכל ֵֵאיְך אֹוְגְ ִִדים ְְּב ַַע ְְצמֹו ,אֹוֵגֵ ד ֶֶאת ַַהּלּוָלָ ב.
לּוָלָ בְ ,וְ ַַהֶּיֶ ֶלֶ ד ַַהֶּזֶ ה ָּגָ ַַדלְ ,וְ ַַהּיֹום הּוא ְְּב ֶֶע ֶֶרב ֻֻסּכֹות ַַה ַַּבִיִ ת ֶֶׁשָּלָ נּו ִנִ ְְר ָָאה
עֹוֵמד ְלְ ָיָ דֹו.
ַַא ָָּבא ֶֶׁשִּלִ יַ ,וַ ֲֲאִנִ י ֵ יֶׁשהּו ָָּפ ַַתח ְְּבתֹוכֹו ְְסִנִ יף ָָק ָָטן ְְּכ ִִאּלּו ִִמ ֶ
ָָאז ְְּכ ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֶֶא ְְהֶיֶ ה ַַא ָָּבא ַּגַ ם ֲֲאִנִ י ֶֶׁשל ׁשּוק ַַא ְְר ַַּב ַַעת ַַה ִִּמיִנִ ים .לּוָלָ ִִבים
ֶֶא ֱֱע ֶֶׂשה ָָּכ ָָכהְ ,וְ ַַהְּיְ ָלָ ִִדים ֶֶׁשִּלִ י ַיַ ַַע ְְמדּו ַַעל ַַה ֻֻּׁש�ְלְ ָָחןֲֲ ,ה ַַד ִִּסים ַַּב ְְּדִלִ יֲֲ ,ע ָָרבֹות
"ִאם ִיִ ְְהֶיֶ ה ְלְ ָיָ ִִדי? ָָׁש ַַאְלְ ִִּתי ֶֶאת ַַא ָָּבאִ . ֲֲעטּופֹות ְְּב ַַמֶּגֶ ֶֶבת ַלַ ָָחה ,קֹוְיְ ִִׁש ְיְקֶלֶ עְך,
ָלָ ֶֶהם ַַמ ְְס ִִּפיק ַַס ְְבָלָ נּות"ִִ ,חֵּיֵ ְך ַַא ָָּבא. ְּוְב ֶֶא ְְמ ַַצע ָָּכל ֶזֶ ה ַַא ָָּבא .הּוא ַַמִּנִ ַיַח
ַוַ ֲֲאִנִ י ַַאִּגִ יד ָלָ ֶֶהם ֶֶׁש ַַּס ָָּבא ֶֶׁשָּלָ ֶֶהם ֶֶאת ַַהּלּוָלָ ב ַַעל ַַה ֻֻּׁש�ְלְ ָָחןְְ ,מ ַַס ֵֵּדר ֶֶאת
אֹוִתי? ַַא ָָּתה ָיָ כֹול ְלְ ַַהִּגִ יד ָלָ ֶֶהם ִלִ ֵֵּמד ִ ּבֹוֵדק ֶֶאת ָָה ֲֲע ָָרבֹותֵֵ ,מִזִ יז ַַה ֲֲה ַַד ִִּסיםֵ ,
ֶֶׁש ַַא ָָּבא ֶֶׁשְּלְ ָך ִִּב ֵֵּקׁש ִִמ ְְּמָך ְלְ ִִה ְְס ַַּת ֵֵּכל, ְְק ָָצתַַ ,מ ְְחִזִ ירְְ ,מ ַַה ֵֵּדק.
ְוְ ַַא ָָּתה ָָׁש ַַאְלְ ָָּת ָָּכל ֶֶע ְְׂש ִִרים ְְׁשִנִ ּיֹות רֹוֶצה ַַה ָָּׁש�ָנָ ה ָָע ַַמ ְְד ִִּתי ְלְ ָיָ דֹוַַ .א ָָּבאֶ ,
ּתּוַכל ַלַ ֲֲעׂשֹות ַַמ ֶֶּׁש�הּו. ַ ָָמ ַַתי ְְּכ ָָבר ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֶֶא ֱֱעֹזֹר? ֵֵּכןָָּ ,ת ִִביא ִלִ י ְְּב ַַב ָָּק ָָׁשה
ָָצ ַַח ְְק ִִּתי. אִתיֶֶ .את ֵֵאֶּלֶ ה? ֶֶאת ַַה ֲֲה ַַד ִִּסיםֵֵ .ה ֵֵב ִ
טֹובָָ ,אז ַַע ְְכ ָָׁשו ֲֲאִנִ י ָיָ כֹול ַלַ ֲֲעׂשֹות ֵֵּכןִִ .ח ִִּכ ִיִתי ַלַ ְְּמ ִִׂש ָיָמה ַַה ָָּב ָָאהַַ .א ָָּבא,
ַַמ ֶֶּׁש�הּו? ַַא ָָּבא ָנָ ַַתן ִלִ י ֶֶאת ַַהּלּוָלָ ב, ַַע ְְכ ָָׁשו ָָמה? ַַע ְְכ ָָׁשו ִִּת ְְס ַַּת ֵֵּכל.
"ַּת ֲֲחִזִ יקֶֶ ".ה ְְחַזַ ְְק ִִּתי אֹותֹו ִִּבְזְ ִִהירּות, ַ ְלְ ִִה ְְס ַַּת ֵֵּכל? ֹזֹאת ָָה ֶֶעְזְ ָָרה? ֲֲאִנִ י ָיָ כֹול
ֶּׁשהּו ַַּב ֶֶּק ֶֶׁשר, ַַא ָָּבא ִִס ֵֵּדר עֹוד ַַמ ֶ � ְלְ ִִה ְְס ַַּת ֵֵּכל ַּגַ ם ֵֵמ ַַה ַַּס ָָּפהָָ .ע ַַמ ְְד ִִּתי
מֹוֶדהִִּ ,פ ְְתאֹום ִִה ְְרַּגַ ְְׁש ִִּתי ֶ ַוַ ֲֲאִנִ י ְלְ ָיָ דֹוַַ .א ֲֲח ֵֵרי ֲֲח ִִצי ַַּד ָָּקה ָָׁש ַַאְלְ ִִּתי;
ֶֶׁש ַַה ַַּת ְְפ ִִקיד ֶֶׁשִּלִ י ָָחׁשּוב ְְמאֹוד, ַַע ְְכ ָָׁשו? ַַע ְְכ ָָׁשו ֲֲע ַַדִיִ ן ִִּת ְְס ַַּת ֵֵּכל,
ֲֲא ִִפּלּו ֶֶׁשֹּלא ָָע ִִׂש ִיִתי ִִּכ ְְמ ַַעט ְְּכלּום. ָָא ַַמר ַַא ָָּבא .טֹובָָ ,הִיִ ִיִתי ְְמ ֻֻת ְְס ָָּכל,
ָָּב ֶֶע ֶֶרבְְּ ,כ ֶֶׁשָּיָ ַַׁש ְְבנּו ַַּב ֻֻּס ָָּכהִִ ,ה ְְס ַַּת ַַּכְלְ ִִּתי ֲֲא ָָבל ִִה ְְס ַַּת ַַּכְלְ ִִּתיַַ .א ָָּבא ִִה ְְכִנִ יס
ּׁשּׁוִטים,
ַַעל ַַה ְְּס ָָכְךַַ ,על ַַה ִִּק ִ ֶֶאת ַַה ֲֲה ַַד ִִּסים ַלַ ָָּמקֹוםִִ ,ס ֵֵּדר ֶֶאת
ַַה ַַּׁש� ְְר ֶֶׁש ֶֶרת ֶֶׁשל ֵלֵ ְיְ ִִּביֶֶׁ ,שֵּיֵ ׁש ָָּבּה ָָה ֲֲע ָָרבֹותֶֶ ,ה ְְחִזִ יק ֶֶאת ַַהֹּכֹל ְְּבָיָ ד
לֹוָׁשה ְְצ ָָב ִִעים ֶֶׁש ַַאף ֶֶא ָָחד ְְּב ֵֵע ֶֶרְך ְְׁש ָ רֹוֶאה? ַַא ַַחת ְוְ ִִה ְְת ִִחיל ֶלֶ ֱֱאֹגֹדַַ .א ָָּתה ֶ
ּבֹוֵחר ַיַ ַַחדְ .וְ ַַעל ַַא ָָּבא ֶֶׁשָּיָ ַַׁשב ֹלא ָָהָיָ ה ֵ ָָׁש ַַאל ַַא ָָּבאֵֵּ ,כן.
ְְּבֹרֹאׁש ַַה ֻֻּׁש�ְלְ ָָחן. רֹוֶצה ֶֶׁש ַַּת ֲֲעֹמֹד ֹּפֹה? יֹוֵד ַַע ָלָ ָָּמה ֲֲאִנִ י ֶ ַַא ֲֲח ֵֵרי ֶֶרַגַ ע ַַא ָָּבא ָָׁש ַַאל; ַַא ָָּתה ֵ
ּלֹוְמ ִִדים ָָּפׁשּוט ִִמַּלַ ֲֲעֹמֹד ָָח ַַׁש ְְב ִִּתי ַַעל ָָמה ֶֶׁש ַַא ָָּבא ָָא ַַמרֵ .יֵ ׁש ְְּד ָָב ִִרים ֶֶׁש ְ ִִּכי אּוַלַ י ִִּת ְְצ ָָט ֵֵרְך ִִמ ְְס ָָּפ ַַרִיִ ם? ַַא ָָּבא ִִחֵּיֵ ְךַּ .גַ םָָ ,א ַַמר ַַא ָָּבאָ .יָ ַַד ְְע ִִּתי! ֲֲא ָָבל
הֹוִריםָָ ,ח ַַׁש ְְב ִִּתי ְְּב ִִע ָָּקר ַַעל ְלְ ַיַ ד ַַא ָָּבאַַ .עד ַַהּיֹוםְְּ ,כ ֶֶׁש ָָח ַַׁש ְְב ִִּתי ַַעל ִִּכּבּוד ִ רֹוֶצה ֶֶׁש ִִּתְלְ ַַמדָָ ,א ַַמר ַַא ָָּבאֶ .לֶ ֱֱאֹגֹד לּוָלָ ב? ַּגַ םַַ .א ָָּבא ַּגַ ם ִִּבְגְ ַלַ ל ֶֶׁש ֲֲאִנִ י ֶ
עֹוֵׂשה ִִּב ְְׁש ִִביָלָ םְ .לְ ָָה ִִביאַ ,לַ ֲֲעֹזֹרִ ,לִ ְְׁשֹמ ַַֹע ְְּבקֹוָלָ םֹ ,לא ְלְ ַַצ ֵֵער ָָמה ֲֲאִנִ י ֵ ּלֹוְמ ִִדים
לֹוֵמד ַַּב ֵֵחְיְ ֶֶּדרְ ,וְ ֵיֵ ׁש ְְּד ָָב ִִרים ֶֶׁש ְ ִִה ֵֵּדק ֶֶק ֶֶׁשרֵ .יֵ ׁש ְְּד ָָב ִִרים ֶֶׁשֶּיֶ ֶלֶ ד ֵ
ֲֲא ָָבל ִִּפ ְְתאֹום ֵֵה ַַבְנְ ִִּתי ֶֶׁשֵּיֵ ׁש עֹוד סּוג ֶֶׁשל ִִּכּבּודְ ,לְ ָָה ִִבין ֶֶׁשֵּיֵ ׁש ִלִ י ִִמ ִִּמי ָָּפׁשּוט ִִמַּלַ ֲֲעֹמֹד ְלְ ַיַ ד ַַא ָָּבאַַ .ה ִִּמ ְְׁש ָָּפט ַַהֶּזֶ ה ָָמ ָָצא ֵֵחן ְְּב ֵֵעיַנַ יִִ ,ה ְְת ָָק ַַר ְְב ִִּתי.
עֹוֶׂשה ָָחׁשּוב ִלִ יָָ ,מה ִלִ ְלְ ֹמֹדְ .לְ ִִה ְְס ַַּת ֵֵּכל ַַעל ַַא ָָּבא ְוְ ַלַ ֲֲחֹׁשֹב; ָָמה ֶֶׁשהּוא ֶ ַַא ָָּבא ֶֶה ְְר ָָאה ִלִ י ֵֵאיְך הּוא ְְמ ַַס ֵֵּדר ֶֶאת ַַה ֲֲה ַַד ִִּסיםֵֵ ,איֹפֹה ָָה ֲֲע ָָרבֹותְ ,וְ ֵֵאיְך
רֹוֶצה ְלְ ַַק ֵֵּבל ִִמ ֶֶּמּנּו. ֶֶׁשהּוא ִִק ֵֵּבל ֵֵמ ַַא ָָּבא ֶֶׁשּלֹו – ֲֲאִנִ י ֶ הּוא ַַמ ְְק ִִּפיד ֶֶׁש ַַהֹּכֹל ַיַ ֲֲעֹמֹד ְְּכמֹו ֶֶׁש ָָּצ ִִריְךְ .וְ ָָאז הּוא ָָא ַַמר; ֲֲאִנִ י ָלָ ַַמ ְְד ִִּתי
יו"ל ע"י ארגון הורינו לחיזוק מצוות כיבוד אב ואם
בנשיאות מרן הגה"צ רבי אורי וייסבלום שליט"א ובהכוונת גדולי ישראל
ע”ר | 580780617רח' יוסלה רוזנבלט 2ירושלים.
תרומות יתקבלו בברכה .אפשרויות הנצחה בעלון ובכלל פעולות הארגון לע"נ הוריכם או יקיריכם ולזכות פרנסה והצלחה ,זש"ק וזיווג -למען ייטב לך!
לקבלת גיליון הורינו השבועי במייל כתבו לנו "צרפו אותי" לכתובת המייל ,וכן לפניות בנושאי תוכן ,פתרון חידת 'רב הנסתר' ולפרסום סיפורים אישיים
בנושאי כיבוד הורים horeinuorg@gmail.com :או בפקסZelle: dedications@horeinu.org | 077-6021640 :
/טעון גניזה / www.horeinu.com
