שפתותם · Sifsoisam — סוכות (2026-09-21)

-
חג הסוכות
תשפ"ז Iגﬦיון קכה' Iשנה ג'
צבי לצדיק וזאת ליהודה ישמח לב
הגה"ק רבי יהודה הלוי זיע"א הגה"ק רבי משה שמעון הלוי זיע"א
.בשפﬨו יהגﬣ .
הגה"ק המקובל רבי יצחק באנהארד זיע"א
אבדק"ק ניישטאדט אבדק"ק יאקא ופרויקירכען
תלמיד חבר למרן החתם סופר זיע"א
מגדולי תלמידי החתם סופר זיע"א תלמיד למרן השבט סופר זיע"א
ישמח לב לסכך בתקרה. עם הכניסה לצל סוכה מתחדשת באדם בחינת
בחג נידונין על המים וישראל חוזרים בתשובה מציאות חדשה
'יוֹ ֵדעַ ֶׁשעֲ ָב ִדים ּ ְּפטוּ ִרין' – ֶׁה ֵּקף ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' (כג ,מ) .במדרש רבה
(במדבר ל ,ז) 'ראשון לחשבון עוונות' ,והובא בטור (ריש הלכות
ולקחתם לכם ביום הראשון וגו׳ (כג ,מ) .ראשון לחשבון
עוונות (ילקוט שמעוני אמור סימן תרנ״א ד"ה ביום הראשון) .ונראה
לַ ְּמ ָדנוּ תוֹ ֶׁשל ָט ִבי עַ ְּבדּ ו ראש השנה סי' תקפא) .ונראה לי ,דהנה מי שהוא רשע כל ימיו הכוונה ,דעם תום ימי התשובה והכניסה לצל הסוכה,
כיצד הוכיח רבן גמליאל את חכמתו של טבי מתוך בקיאותו ועבר עבירות הרבה ,כשיגיע היום הדין אשר כל באי עולם מתחדשת באדם בחינת מציאות חדשה .דהנה בעצם
בפטור לצאת ידי שמים עוברין לפניו כבני מרון ,נופל אימתו עליו אם מעט אם הכניסה תחת כנפי השכינה בסוכה ,נפסקת יציבות
הרבה על ידי תשובה ותפילה וצדקה ,אבל בעוונותינו ההשפעות החיצוניות הישנות ,והאדם נכנס תחת רשות
בסוכות תשבו שבעת ימים (כג ,מב) .בגמרא סוכה (כ):
הרבים אפילו כשמעט נטה היום הקדוש לפנות ערב והשפעה מחודשת ,מחד גיסא ,שוב אינו מושפע
איתא' :מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת
בנעילה עדיין צועקין ומתפללין ,מכל מקום בתפלת מעריב מדיבוריהם ומסביבתם של אחרים ,ומאידך גיסא ,אין
המטה ,ואמר להן רבן גמליאל לזקנים ראיתם טבי עבדי
שוב אינו ניכר מה שעבר ,וכל אחד פונה לדרכו כמקדם אחרים למדים ממעשיו.
שהוא תלמיד חכם ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה'.
ולא ירע עוד מעבירות שבידו. ולפי זה יבואר שפיר לשון חכמינו ז"ל 'ראשון לחשבון
ולכאורה קשה ,וכי לזה צריך להיות תלמיד חכם ,והלא מצוי
היה שם תמיד בבית ישראל ויודע מנהגם מידי שנה בשנה, והנה בחג הסוכות נידונין על המים ,כדמבואר במשנה עוונות' – דהיינו שזהו היום הראשון למציאות המביאה לידי
וכהאי גוונא פסקינן ביורה דעה (סימן סט סעיף י) עובד כוכבים (ראש השנה פרק א משנה ב) 'בארבעה פרקים העולם נידון וכו' עוון ,והיינו פתיחת החשבון של הסיבות והגורמים כגון
משמש בבית ישראל סומכין עליו שהודח לאחר מליחה - ובחגז נידונין על המים' ,והיינו שיבוא גשמי ברכה אשר כל 'חשבונות רבים' של לימוד והשפעה הדדית מזה לזה ומזו
אם יודע העכו״ם מנהג ישראל ,וכל שכן עבד כנעני ששרוי חיי האדם תלויים בו ,ולכן מיד נתעורר כל אחד לחזור ישמח לב לזו ,אשר הם המקור והשורש למכשול ולחטא.
אצל בעליו יומם ולילהא. מעונותיו ולעשות תשובה .והנה המפרשים (תיקוני זוהר ת"ת
ויש לומר דטבי מילתא יתירתא היה בו ,שרבן גמליאל דף כט ).כתבו שהלולב בא לרמז כמו אנשי המלחמה יסוד 'ניכר לשם מצווה' בחילוק בין אילן לנסרים
סימא את עינו ושמח שמחה גדולה שיוכל להוציאו לחירות שחוזרין עם כלי זיינם אחר נצחון המלחמה ,לומר שנצחנו בסוכות תשבו (כג ,מב) .דרשינן בגמרא (סוכה ט ):ולא
כדאיתא בבא קמא (עד ,):אלא שרבי יהושע טען דכיון המקטריגים שקטרגו עלינו ביום הקדוש הזה. בסוכה שתחת האילן אלא אם כן השפיל הענפים ובטלו
שהודה לו שסימא את עין עבדו וגם אין עליו עדים ,לכן אין וזה שכתוב ולקחתם לכם ביום הראשון שהוא ראשון
א
ברוב .והקשו הפוסקים (לבוש ,ט"ז ,מגן אברהם אורח חיים סימן
בדבריו כלום וטבי עבדו אינו יוצא לחרות -דמודה בקנס לחשבון העוונות מחמת שבחג נידונין על המים -והוא תרכו) הלא אין מבטלין איסור לכתחילה .ותירץ הלבוש
פטורב .ועיין בחידושי רשב״א (עה .ד"ה אמר לו וכו') שאפילו ראש השנה לגשמים ,ולכן נתעורר כל אחד לעשות תשובה (לבוש החור שם סעיף ב) דבמצוה לא גזרינןב .ועיין בטורי זהב
לצאת ידי שמים פטור ,דאם לא כן הרי רבן גמליאל רצה וזאת ליהודה כיון שהפרנסה תלויה בה. (שם ס"ק ב) שהקשה ,דמצינו שגם במצוה יש גזירה ,שגזרו
בשחרורו ,ורק משום עשה (לעיל כה ,מו) ד'לעולם בהם לסכך בנסריםג משום גזירת תקרהד .ותירץ הפרי מגדים
תעבודו' נמנע ולא שחררו ,ואי סלקא דעתך דלצאת ידי לשאוב מים מבאר מים חיים להשיג רזי תורה במשבצות זהב (שם) דשאני התם דגזרינן שאחרים יסברו
שמים מודה בקנס חייב ,הרי אינו עובר בעשה אם כותב לו כן – דמה לי נסרים מה לי תקרת הביתה .ולכאורה אין
ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים .נראה לי לפני
גט שחרור ,עיין שםג. תירוץ זה מספיק ,דאין הכי נמי נגזור גם בהא -דלמא
ה' אלהיכם דייקא ,ר"ל היינו שמחת בית השואבה ,וכמ"ש
נמצא דלולי שטבי היה תלמיד חכם שידע גם דין זה (ישעיה יב ,ג) 'ושאבתם מים בששון וגו' ,כידוע מים זו תורה אחרים יסברו דכשר לסכך באילן מחובר.
של רבי יהושע ומה שהוסיף בו הרשב״א ,הרי קמא שמיא (בבא קמא יז ,).וענינו ידוע לשאוב מים מבאר מים חיים ונראה על פי מה שכתבתי במקום אחר בסוגיא
גליא שהוא בן חורין ,ולמה לא יתחייב בסוכה ,ולזה הודיען להשיג רזי תורה (עי' סוכה נ .):וצא חשוב לפנ"י יהו"ה דצינור (בבא בתרא סה :ד"ה ולפ"ז ניחא האי דגיגית) דצריך שיהיה
רבן גמליאל שתלמיד חכם הוא ומבין ומקשיב גם חקירה זו אלהיכ"ם במספר קטן בגימטריא נ' ,הן הנה נ' שערי בינה, ניכר שעושה מעשהו בשביל תיקון מצוהו ,ולכן במשפיל
שאינה פשוטה וגלויה לכל אדם .תדע נמי ,שאפילו רבן כנ"ל ,וכידוע ליודעי חן .ואע"ג שאין ראיה מכל מקום זכר האילן על גבי הסכך ניכר שעושה כן בשביל מצוה ,ובה
גמליאל היה טועה לחשבו בן חוריןד. יש ,צא חשוב שמח"ת בי"ת השואב"ה במספר קטן ,וכולל ליכא למגזר ,מה שאין כן במסכך בנסרים אין הכר שעושה
ובדברי הרשב״א הנ״ל יש להטעים מה שהשיב לו רבי צבי לצדיק – באנהארד הב' תיבות ,סך הכל נ' ,כנ"ל. כן לשם מצוה ,והרואה שמסכך בנסרים יחשוב שאפשר
יהושע לרבן גמליאל 'אין בדבריך כלום שכבר אין לו עדים',
א .בגמרא סוכה' :וכי חמתו מרובה מצלתו מאי הוי -הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ,אמר רב פפא -בשחבטן - .אי בשחבטן ,מאי למימרא ,מהו דתימא
דיש לדקדק האריכות 'אין בדבריך כלום' ,הוי ליה למימר ניגזור היכא דחבטן אטו היכא דלא חבטן ,קא משמע לן דלא גזרינן' .ופירש רש"י (ד"ה בשחבטן) וזה לשונו' :השפיל ענפיו למטה ,מעורבין עם סכך כשר ,ואין נראין
'אין לו עדים' ,ולפי הנאמר לעיל שפיר ,דרבי יהושע בא ב .בלבוש' :ואפשר בעין ,וסכך כשר רבה עליו ומבטלה ,דמדאורייתא כל מילי בטל ברובא (חולין יא ,).כדתנן במתניתין (שם יא ).אם היה סיכוך מרובה מהן – כשרה'.
לי לומר דהא דקי ימא לן אין מבטלין איסור לכתחלה ,היינו משום גזירה שמא יבא להתיר כל האיסור ,אבל הכא במצוה ליכא למיחש להכי דכיון דלמצוה קמכוין
להוסיף המצאתו של רשב״א שאפילו לצאת ידי שמים ליכא ג .חכמים גזרו כדעת רבי יהודה המובא בגמרא (יד ).הפוסל בנסרים משום גזירת תקרה ,וגזירה זו היא שמא יבוא אדם לומר' :מה לי לא יעשה המצוה בעבירה'.
על פי הודאתו ואסור -לשחררו ,ועובר משום 'לעולם בהם לסכך בנסרים שעל הסוכה ,מה לי לישב תחת תקרת ביתו' (שעשויה מנסרי עץ) ,ויבוא לישב בביתו כל ימות החג ויחשוב שיצא בזה ידי חובת סוכה .וכן נפסק בשולחן
ערוך (אורח חיים ,סימן תרכט סעיף יח) כדעת הפוסלים -משום גזירת תקרה ,ולפיכך נסרים שרחבים ארבעה טפחים פסולים לסכך בהם ,אף על פי שנעשו ממין הגידול מן
ישמח לב תעבודו'. ה .במשבצות ד .בטורי זהב' :וקשה על זה ,דהרי מצינו גם במצוה זו יש גזירה כגון בנסרים שאין מסככין בהם משום גזירת תקרה'. הארץ ואינם מקבלים טומאה.
ו .שם דן רבינו זהב :ומה שהקשה מנסרים ,יש לומר התם גזירה שיטעו העולם ויסברו שגם בית [נעשה מנסרים ומה לי בית ומה לי תקרה] ,מה שאין כן בכאן במזיד'.
א .בשולחן ערוך' :עובד כוכבים משמש בבית ישראל ונתן הבשר בשיטות הטור והשולחן ערוך (יורה דעה סימן רא סעיף ז) והפוסקים ,המתירים גיגית שנקבו אותה והושיבוה בארץ ,ואחר כך סתמו הנקב בברזא .ושם כתב רבינו לישב השיטה
בקדירה ,ואין ידוע אם הדיחו ,אם יודע העובד גלולים מנהג ישראל בזה"ל' :ולפי זה ניחא האי דגיגית שמנקבה להדיא כדי להכשירה לצורך טבילת מצוה ,ואחר כך סותמה גם כן כדי שתכיל מים לצורך טבילת מצוה ,לא גזרינן שיעשה בלי
סומכין על דבריו ,אם היה שם ישראל יוצא ונכנס או שום קטן בן דעת'. נקיבה ,דהא כל עצמו מה מנקבה וסותמה אינו לצורך עצמו ,ודווקא בדף שקבעו ומתקנו לצורך עצמו – בזה גזרינן דילמא יתקנו תחילה ואחר כך יקבענו ,מה שאין
ב .בגמרא בבא קמא' :מעשה ברבן גמליאל שסימא את עין טבי עבדו, כן בגיגית הנ"ל ובצנור ,מה שמבטלו מתורת תלוש דהיינו הקביעות ,לא נעשה ביחוד לצורך תיקון ,דאף אם כוונתו לרחוץ במקוה שירדו לתוכו המים ולהקר שם,
והיה שמח שמחה גדולה ,מצאו לרבי יהושע ,אמר לו :אי אתה יודע שטבי גם כן צריך לקבוע הצנור ,ואם כן לא מוכחא מילתא דלצורך תקון טבילה של מצוה עשה הקביעות ,לכן גזרינן ביה ברוב מים שבארץ על דרך זה .ועיין משבצות
עבדי יצא לחירות ,אמר לו :למה ,אמר לו :שסמיתי את עינו ,אמר לו :אין זהב שתירץ קושיית הט"ז על הלבוש ,דהרי מצינו דגם במצוה יש גזירה ,כגון בנסרים שאין מסככין בהן משום גזירת תקרה .וכתב המשבצות דשאני התם דגזרינן
בדבריך כלום ,שכבר אין לו עדים' .ג .בחידושי הרשב"א :מהא שמעינן שאחרי ם יסברו כן דמה לי נסרים מה לי תקרת הבית ,ולכאורה מה תירץ ,דהכי נמי נגזור אטו אחרים יטעו לומר דיושבים תחת האילן בלי שישפיל .ומובן במה
דקנס כל שאין שם עדים אפילו לצאת ידי שמים אינו חייב ליתן ,דאם כן שהקדמתי ,דצריך שיהיה ניכר שמעשיו לצורך תקון מצוה ,כגון בענפים שהשפיל ,דהא לשבת בצלו אין צריך להשפיל ,וכיון שמוכח שלצורך מצוה מתקן ,אין
יוציאו רבן גמליאל לחירות כדי לצאת ידי שמים .וכן אמרו בירושלמי לגזור גם בשביל אחרים ,דהכל רואים שרק על ידי תקון זה הסוכה כשרה ,דהא לכך תקנו משום שאינו כשר באופן אחר למצוה ,אבל במסכך בנסרים לא מוכח
ז .עיין דעביד לשם מצוה כלל ,לכן לא גזרו משום אחרים ,דהא אם יושב שם שלא לשם מצוה ,צריך גם כן מחסה על ראשו ,ולא מוכח דעביד לשם סוכה'.
ד .שאם רבן (כתובות פרק ג הלכה י) ודייקינן לה מהא דרבן גמליאל'. תוספות יום טוב (ראש השנה שם ד"ה ובחג) וזה לשונו' :והא דמיחד שם 'חג' לסוכות ,טפי מפסח ועצרת וכו' ,ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב ,מכל מקום
גמליאל עצמו טעה וסבר שיצא לחופשי ,כל שכן שטבי עבדו חשב מלת 'חג' הנחתו הראשונה על המחול והריקוד וכו' ,והרד"ק כפי הפשט מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ,ובסוכות היתה שמחה יתירה של בית השואבה,
בדעתו שהוא בן חורין כיון שסימא את עינו. לפיכך ראוי הוא להקרא ביחוד בשם חג ,ומפני כן אומרים בו בתפלה זמן שמחתנו'.
הכה למעשﬣ
/
שהשמחﬣ במעונﬧ דיני ברכת 'לישב בסוכה'
לידידנו נכדי רבינו זיע"א ברכת 'לישב בסוכה' ,אבל אם הלך לסוכה שבבית אחר, הקדמה
הרב יום טוב שטערן שליט"א יש לחלק בזה בין הלך באמצע הסעודה או לאחר
הסעודה. א .מדינא דגמרא לדעת הראשונים מברך ברכת
(חתן מוה"ר מנחם צבי רוזנבורג ז"ל) 'לישב בסוכה' כל פעם שנכנס בסוכה אפילו אם אינו
הרב זאב יחזקאל ברגר שליט"א ח .באמצע הסעודה .אם יצא מהסוכה באמצע אוכל שם ,שהרי גם הישיבה והעמידה בסוכה הוא מצוה
הסעודה והלך לבית אחר להמשיך שם הסעודה נחלקו דהוי כעין תדורו.
בני ברק
הפוסקים אם צריך לברך שוב ברכת 'לישב בסוכה' ,לדעת
לרגל שמחת הכנס נכדו /בנו לעול תורה ומצוות למזל המגן אברהם (שם ס"ק י"ז) צריך לברך שוב אפילו אם היה ב .ולכן אם יושב בסוכה ובירך ברכת 'לישב בסוכה'
ויצא לחוץ ובדעתו שלא לחזור תכף ,כשחוזר אחר כך
טוב בשעטו"מ בדעתו בשעת הברכה לפטור גם את המשך הסעודה
צריך לברך שנית דהרי הסיח דעתו מהמצוה ,ואפילו
יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן. שיאכל בסוכה האחרת (ועכ"פ צריך לאכול כשיעור כזית פת) ,וכן
מאה פעמים ביום ,וכל זה דווקא כשיצא יציאה גמורה
פסקו עוד אחרונים להלכה (עי' שו"ע הרב שם סע' י"ד ,ודרך החיים
מהסוכה ,אבל אם יצא לעשות צרכיו או להביא דבר
הרב ישכר בנדיקט שליט"א שם סע' י"ז ,וקיצור שו"ע סי' קל"ה סע' י"ג כיון שס"ל שזה דומה למה
שנפסק בשו"ע סי' ח' סע' י"ג שאם פושט טליתו ולובש טלית אחרת חוזר לסוכה אין צריך לברך שוב ברכת 'לישב בסוכה' שהרי
(חתן מוה"ר מנחם צבי רוזנבורג ז"ל) ומברך ,הוא הדין ביוצא מסוכה לסוכה דחוזר ומברך). לא הסיח דעתו.
הרב יוסף סימון שליט"א ט .ולדעת כמה אחרונים כשממשיך הסעודה ג .הגדרת יציאה גמורה .וכתבו הפוסקים הגדרת
בני ברק בסוכה האחרת אינו צריך לברך שוב ברכת 'לישב 'יציאה גמורה' מהסוכה שצריך לברך שוב ברכת 'לישב
בסוכה' ,אפילו לא חשב כן בדעתו מקודם שימשיך בסוכה' ,שיצא לעסקיו או לסדר שאר עניניו למשך שעה
לרגל שמחת הולדת הנכדה /הבת למזל טוב בשעטו"מ
בסעודה אחרת. או שתים ,או שיצא לתפילת שחרית (עי' משנ"ב שם ס"ק צ'),
יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן.
י .עצה טובה .ויש שנתנו עצה טובה לצאת מידי "או אפילו אם חזר לאלתר אלא שבשעה שיצא מן הסוכה
הרב יהודה ישכר בנדיקט שליט"א פלוגתא לעשות כמו שכתב האשל אברהם (בוטשאטש שם) היה דעתו לשהות הרבה חוץ לסוכה ושלא לחזור לסוכה
(חתן מוה"ר מנחם צבי רוזנבורג ז"ל) שיכוון בשעה שמברך בסוכה הראשונה 'לישב בסוכה' לאלתר ,שאז אין הברכה שבירך על אכילה ראשונה
הרב נתן דוד מושקוביץ שליט"א שמכוון לפטור רק על סוכה זו ולא על סוכה האחרת, פוטרת אכילה אחרונה ,כיון שהפסיק ביניהן יציאה גמורה
ולכן יוכל לברך כראוי ברכת לישב בסוכה' בסוכה על דעת שלא לחזור לאלתר" (לשון שו"ע הרב שם סע' י"ג).
בני ברק האחרת (עי' דעת תורה שם ,דאין בזה משום ברכה שאינה צריכה ד .מנהג העולם .וכתב בשולחן ערוך (סי' תרל"ט סע'
לרגל שמחת הולדת הנכדה /הבת למזל טוב בשעטו"מ שהרי עושה כן לצאת ידי פלוגתא).
ח') דמכל מקום נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא
יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן. יא .לאחר הסעודה .ואם לאחר שגמר סעודתו הלך בשעת אכילה ,דהיינו שנוהגים העולם כדעת הפוסקים
לסוכה אחרת שבבית אחר לשבת ולאכול שם ,מברך הסוברים שאינו מברך ברכת 'לישב בסוכה' אלא בשעת
הרב הלל רוזנבורג שליט"א שוב 'לישב בסוכה' אף ששהה שהיה מועטת בהליכתו. אכילה ,ואפילו אם יושב כבר בסוכה כשעה קודם אכילה
(חתן מוה"ר מנחם צבי רוזנבורג ז"ל) יב .ולכן אם אכל מסיבת מרעים בסוכת בית אינו מברך ,כיון דסוברים דברכה שמברכים אחר כך על
הרב אריה לייב פרידמאן שליט"א המדרש לאחר תפילת שחרית ובירך שם ברכת 'לישב האכילה פוטר את הכל ,שהרי היא העיקר והיא פוטרת
בית שמש – בני ברק בסוכה' ,והולך לביתו לאכול סעודת הבוקר בסוכתו השינה והטיול והלימוד שכולם טפילים לה (עי' משנ"ב שם
צריך שוב לישב ברכת 'לישב בסוכה'. ס"ק מ"ו).
לרגל שמחת הולדת הנכדה /הבת למזל טוב בשעטו"מ
יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן.
הלך מסוכה לסוכה בבית אחד ה .נכון להחמיר כדעת הראשונים .אמנם כתבו
יג .ואם הלך מסוכה לסוכה בבית אחד ,דהיינו שיש האחרונים דנכון לצאת גם דעת הראשונים הסוברים
הרב ישכר בנדיקט שליט"א לו שני סוכות בבית אחד ,אינו מברך שוב ברכת 'לישב שבכל פעם שנכנס לסוכה צריך לברך ברכת 'לישב
(חתן מוה"ר מנחם צבי רוזנבורג ז"ל) בסוכה' ויוצא במה שבירך מקודם [אם לא באופן שעשה בסוכה' ,ולכן מיד כשבא מבית הכנסת יברך על דבר שהוא
מחמשת המינים ויאכל ממנו מעט יותר מכביצה ויברך
הרב שמעון שפיצער שליט"א יציאה גמורה מהסוכה למשך שעה או שתים או שיצא
ברכת 'לישב בסוכה' ולא יברך אחר כך בשעת האכילה (עי'
בני ברק על דעת לשהות שהיה גמורה וחזר לבסוף שצריך שוב
לברך ברכת 'לישב בסוכה']. מג"א שם ס"ק י"ז ,וחיי"א כלל קמ"ז סע' י"ג .ועי' משנ"ב שם).
לרגל שמחת הולדת הנכדה /הבת למזל טוב בשעטו"מ יצא לחוץ הסוכה להביא חפץ לאחר הסעודה
נזכר בסעודתו שלא בירך ברכת 'לישב בסוכה'
יה"ר שיזכו לרוב נחת דקדושה מכל יוצ"ח ,אמן. ו .נחלקו הפוסקים באופן שיצא לעשות צרכיו או
יד .אם אוחז באמצע הסעודה ונזכר שלא בירך
להביא דבר לסוכה לאחר הסעודה אם צריך לברך שוב
המברכים ומשתתפים בשמחתכם ברכת 'לישב בסוכה' ,יכול לברך ולאכול קצת (ואינו צריך
לאכול כשיעור כביצה עי' משנ"ב שם ס"ק מ"ח).
ברכת 'לישב בסוכה' ,יש הסוברים שאינו צריך לברך
שוב ברכת 'לישב בסוכה' שהרי לא הסיח דעתו ,ויש
כלל קוראי הגליון בא"י ובחו"ל טו .אחרי ברכת המזון .דנו האחרונים באופן שנזכר הסוברים שאם יצא לאחר הסעודה אפילו על דעת
אחר ברכת המזון שלא בירך 'לישב בסוכה' אם צריך לחזור מיד צריך לברך שוב בשעת הסעודה השנייה,
לברך ,ולהכרעת הרבה פוסקים אינו צריך לברך. והכרעת המשנה ברורה שלא יברך שוב כיון דספק
לנדב 'פרנס השבוע' דין 'לישב' גבי האוכל בעמידה ברכות להקל (עי' שעה"צ שם ס"ק פ"ו .והמור וקציעה והבוכר"י
שסוברים שצריך לברך שוב דס"ל דאף דבעלמא להפוסקים דכל אימת
טז .כתבו הפוסקים לכתחילה יקפיד לאכול
ניתן לחייג למס' שנכנס לסוכה מברך ,מ"מ אם לא יצא יציאה גמורה שלא לחזור מיד
079-9697-784 בישיבה כדי שיוכל לברך ברכת 'לישב בסוכה' וכפשטות
לשון הברכה ,אם לא כשיש לו אונס שאינו יכול לישב
רשאי לברך ברכת 'לישב בסוכה' בעמידה.
בוודאי לא יברך שנית כשנכנס לסוכה ,הכא כשרוצה לאכול אכילה
שניה יברך שנית ברכת לישב בסוכה כיון שעכ"פ יצא בינתיים).
הלך לסוכה אחרת שבבית אחר
או 'בנדרים פלוס' ע"ש מכון ישמח לב פרויקירכען ההלכות נלקטו מתוך קונטרס 'לב ההלכה' על ירח איתנים ז .והנה כל זה כשחוזר לסוכתו ששם בירך מתחילה
לכל קוראינו וידידינו שיחי'
'א פריילעכן און ליכטיגען יום טוב'
איר זאלט זוכה זיין צו זיצן בצילא דמהימנותא מתוך הרחבת הדעת ,שפע ,ברכה
והצלחה ,און ממשיך זיין יראת שמים און שמחה פאר דאס גאנצע יאר ,אמן.
