gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שארית מנחם · She'eiris Menachem — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: שארית מנחם · She'eiris Menachem

שבוע: סוכות (2026-09-21)

שארית מנחם · She'eiris Menachem — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חג הסוכות‬ ‫אפשר ע"י ענוה ואז נזכה לברחמיך הרבים רחם עלינו ר"ת‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ושמחתם לפני ה' אלהיכם‪.‬‬ ‫ערב"ה‪ ,‬ברחמיו המרובים יקים לנו סוכת דוד הנופלת ר"ת‬ ‫במדרש (מובא בטור או"ח הל' ר"ה סי' תקפ"א) ראשון לחשבון‬ ‫הד"ס‪ ,‬כמבואר בתורת חיים‪ ,‬גם הדם הוא לריח ורומז למשיח‬ ‫עוונות‪ ,‬ועיין בט"ז (שם) שהאריך לפרש דברי המדרש‪ ,‬ויש‬ ‫כמש"נ (ישעי' י"א ג') ויצא חוטר מגזע ישי וגו' ונחה עליו רוח ה'‬ ‫לומר בד"ז דהנה כתיב (איוב ד' י"ז) האנוש מאלוה יצדק אם‬ ‫וגו' והריחו ביראת ה'‪( ,‬עי' בנ"י)‪.‬‬ ‫מעשהו יטהר גבר‪ ,‬ופירשנו דהנה יש להמליץ על חטאותינו אם‬ ‫ידוע שענני הכבוד בחינת סוכה היא צלא דמהימנותא שהקב"ה‬ ‫אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה חטא ומה יענו ילודי אשה‪,‬‬ ‫מגן ומחסה לישראל והאירו לישראל לנחותם הדרך‪ ,‬כמש"כ‬ ‫וזה שאמר הכתוב האנוש מאלוה‪ ,‬ר"ל יציר כפיו יצדק וכי ניצול‬ ‫בקרא וה' הולך לפניהם בעמוד ענן להנחותם הדרך‪ ,‬וקדושת‬ ‫הוא מחטא‪ ,‬ומכל שכן אם מעושהו שנולדו ממנו יטהר גבר‪.‬‬ ‫סוכה צילא דמהימנותא היא זכר לענני הכבוד ומביא לאמונה‬ ‫ומשום הכי בראשון לחג הסוכות שהוא יום שמחתינו‪ ,‬אשר‬ ‫שלימה שבזכות האמונה נגאלו ועתידים להגאל (ילקוט שמעוני‬ ‫לכאורה קשה מאד לאדם שמלא עוונות ופשעים לשמוח‪,‬‬ ‫פר' בשלח)‪ ,‬וזה יש לרמוז בפסוק היום אתם יוצאים בחודש‬ ‫צוותה התורה שיקח אתרוג שלחד מ"ד (בב"ר פט"ו ח' ובויק"ר‬ ‫האבי"ב (שמות י"ג ד') שהוא נוטריקון של ברוך הגבר אשר יבטח‬ ‫פכ"ז) עץ שאכל אדם הראשון אתרוג היה‪ ,‬ועי"ז יוכל להתנצל‬ ‫בה' (ירמי' י"ז ז') להסתופף בצילא דמהימנותא ע"י בסוכות‬ ‫ולשמח את עצמו‪ ,‬וע"י שמחה עם לב נשבר יעשה תשובה‪,‬‬ ‫הושבתי את בני ישראל שג"כ ר"ת האבי"ב‪ ,‬ובזכות האמונה‬ ‫וילמד מאדם הראשון שעשה תשובה‪ ,‬כדאיתא במד"ר פר'‬ ‫נזכה לגאולה שלימה העתידה שנאמר בה והי' ה' לאור עולם‬ ‫בראשית (כ"ב כ"ח)‪ ,‬וזהו שאמרו חכז"ל ולקחתם לכם ביום‬ ‫(ישעי' ס' כ') ע"כ האבי"ב ר"ת בני ישראל היה אור במושבותם‬ ‫הראשון ראשון לחשבון העוונות‪ ,‬היינו חטא אדם הראשון‬ ‫(שמות י' כ"ג) וגם בונה ברחמיו ירושלים אמן‪.‬‬ ‫שהיה חטא הראשון בעולם העשיה וע"י לקיחת האתרוג יוכל‬ ‫בשו"ע הל' סוכה (סי' תרח"ם סע"א) אתרוג היבש פסול ושיעור‬ ‫לקיים ושמחתם לפני ה' אלהיכם תשובה ע"י שמחה ויתהפכו‬ ‫היבשות כשאינו מוציא שום ליחה ויבדוק על ידי שיעבור בו‬ ‫הזדונות לזכיות‬ ‫מחט ובו חוט ואם יש בו ליחה יראה בחוט‪( ,‬ובסעיף ז') ניטל דדו‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים‪ .‬נודע מספה"ק שהסוכה רומזת על‬ ‫והוא הראש הקטן ששושנתו בו פסול וכו' וכל זה דוקא בניטלה‬ ‫דירת ארעי של עוה"ז ושפלות האדם‪ ,‬ע"כ בסכ"ה ר"ת (קהלת ז'‬ ‫וכו'‪ .‬איתא במדר' (ויקרא ל' י"ג) ובתיקונים שאתרוג דמיא לליבא‬ ‫ב') באשר הוא סוף כל האדם‪ ,‬וכשמתבוננים בזה אז עיקר‬ ‫ורומז על הלב‪ ,‬ואולי משו"ה כתוב הדר רק גביו ומשום הכי על‬ ‫הבקשה הוא התיקון השלם והגאולה ע"י אליהו התשבי‪,‬‬ ‫פי הלכה אם הוא יבש שאין בו שום לחלוחית פסול‪ ,‬דהיינו כיון‬ ‫תשב"י ר"ת בסוכות תשבו שבעת ימים‪ .‬והנה מדת הענוה‬ ‫שאין בו בלבו לחלוחית של מצוה פסול הוא‪ ,‬ועל כן אמרו‬ ‫מקרבת הגאולה כמאמרם ז"ל (סנהדרין צ"ח ע"א) אין בן דוד בא‬ ‫הסימן לבדוק על ידי שיעביר בו מחט שהוא דברי כבושין‬ ‫עד שיכלו גסי הרוח‪ ,‬וכמו כן ביאת המשיח הוא בחי' עני ורוכב‬ ‫מטעם יש בוטה כמדקרות חרב (משלי י"ד י"ח) ובו חוט כחוט‬ ‫על החמור‪ ,‬כידוע כי עני יש לו לב נשבר ורוכב ומכניע החומר‪,‬‬ ‫השני שפתותיך (שה"ש ד' ג') ואזי יהי' ניכר אם יש בו שום‬ ‫וגם ד' המינים רומזים על התקרבות הגאולה ע"י ענוה‪ ,‬כי‬ ‫לחלוחית‪ ,‬ויען שצריך להיות ויגבה לבו בדרכי ה' ושם הענוה‬ ‫אתר"ג בלי ו' הר"ת אל תבואני רגל גאוה (תהלים ל"ו י"ב) כמבואר‬ ‫פסולה בתכלית משו"ה אם ניטל הדד ממנו והוא הראש הקטן‬ ‫בספה"ק ולול"ב ר"ת וטהר לבנו לעבדך באמת ולעבדך באמת‬ ‫והנה כנסת ישראל מבקשת ישקני מנשיקות פיהו כי טובים‬ ‫ששושנתו בו בחי' ראש וגאוה ב"קטן" הרומז לענוה פסול‪.‬‬ ‫דודיך מיין (שה"ש א' ב')‪ ,‬ולפמש"כ י"ל דע"י הסוכה שמשיגין על‬ ‫מצות סוכה רומז לאחדות‪ .‬ע"ד אמרם ז"ל (סוכה כ"ז) כל‬ ‫ידה לנשיקות פיהו שהוא רוח הקודש‪ ,‬נזכה לכי טובים דודיך‬ ‫האזרח בישראל ישבו בסוכת מכאן שראוים‪ ,‬כל ישראל לשבת‬ ‫מיין‪ ,‬עריבות ומתיקות‪ ,‬וכדרשת חכז"ל (ע"ז ל"ה ע"א)‪ ,‬ובאמת זה‬ ‫בסוכה אחת ומשום הכי ינסה הקב"ה לעתיד לבוא את אומות‬ ‫סוד החיבוק מטעם וימינו תחבקני שמביא לנשיקה כידוע‬ ‫העולם במצוה קלה שסוכה שמה על טענתם תנה לנו מראש‬ ‫ליו"ח‪ .‬וזש"א דהמע"ה (תהלים ק"מ ח') ה' אלהים עוז ישועתי‪,‬‬ ‫ונעשנה (עי' ע"ז ג' ע"א) כי מכיון שמצוה זו רומז לאחדות אין‬ ‫וע"י מה השגתי זאת‪ ,‬ע"ז אמר סכותה לראשי כמו ביום "נשק"‬ ‫אומות העולם שייכים לה‪ .‬והנה כל זה כשמתנהגים כישראל‬ ‫ואזי נודעתי כי טובים דודיך‪ .‬וזשה"כ (שם כ"ז ד') לחזות בנועם ה'‬ ‫ואז כל ישראל חברים‪ ,‬אבל לא יתחבר עם רשעים‪ ,‬וכידוע‬ ‫ולבקר בהיכלו‪ ,‬וזוכין לזה ע"י כי יצפנני בסוכו‪.‬‬ ‫מש"כ החיד"א בספרו ראש דוד בשם החסיד ר' יהודא תאביליי‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ושמחתם לפני ה' אלהיכם‪.‬‬ ‫(הובאו דבריו בבני יששכר לח' תשרי מאמר י') ליתן טעם לשבח מדוע‬ ‫במדרש (מובא בטור או"ח הל' ר"ה סי' תקפ"א) ראשון לחשבון‬ ‫עושים זכר לענני הכבוד דוקא ולא למן ובאר‪ ,‬שענני הכבוד היו‬ ‫עוונות‪ ,‬ועיין בט"ז (שם) שהאריך לפרש דברי המדרש‪ ,‬ויש‬ ‫רק לישראל מיוחדים בטובה‪ ,‬כי הערב רב הענן פלט אותם‪ ,‬לא‬ ‫לומר בד"ז דהנה כתיב (איוב ד' י"ז) האנוש מאלוה יצדק אם‬ ‫כן מן ובאר שגם הערב רב נהנו מהם‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וממילא עי"ז אנו‬ ‫מעשהו יטהר גבר‪ ,‬ופירשנו דהנה יש להמליץ על חטאותינו אם‬ ‫לומדין שאין להתחבר לרשעים‪ ,‬וזה כונת המסורה ויודע ב'‬ ‫אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה חטא ומה יענו ילודי אשה‪,‬‬ ‫במסורה בוקר ויודע ה' את אשר לו (במדבר ט"ז ה') וידע בהם את‬ ‫וזה שאמר הכתוב האנוש מאלוה‪ ,‬ר"ל יציר כפיו יצדק וכי ניצול‬ ‫אנשי סוכות (שופטים ח' ט"ז) בוקר ויודע ה' את אשר לו ואת‬ ‫הוא מחטא‪ ,‬ומכל שכן אם מעושהו שנולדו ממנו יטהר גבר‪.‬‬ ‫הקדוש דייקא הקריב אליו ולהתחבר רק עם יראי ה' ולומדים‬ ‫ומשום הכי בראשון לחג הסוכות שהוא יום שמחתינו‪ ,‬אשר‬ ‫אנו זאת מסוכות הרומז לענני הכבוד כנ"ל שלא קלטו את הערב‬ ‫לכאורה קשה מאד לאדם שמלא עוונות ופשעים לשמוח‪,‬‬ ‫רב וזהו שמביא המסורה ויודע בהם את אנשי סוכות‪.‬‬ ‫צוותה התורה שיקח אתרוג שלחד מ"ד (בב"ר פט"ו ח' ובויק"ר‬ ‫וידע בהם אנשי סוכות (שופטים ח' ט"ז)‪ .‬ובמסורה תרי‪ ,‬דין‬ ‫פכ"ז) עץ שאכל אדם הראשון אתרוג היה‪ ,‬ועי"ז יוכל להתנצל‬ ‫ואידך וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו (במדבר‬ ‫ולשמח את עצמו‪ ,‬וע"י שמחה עם לב נשבר יעשה תשובה‪,‬‬ ‫ט"ז ה') ואפשר לפרש המסורה עפ"י המובא בבנ"י (מאמרי חודש‬ ‫וילמד מאדם הראשון שעשה תשובה‪ ,‬כדאיתא במד"ר פר'‬ ‫תשרי מאמר י' אות א') בשם זקני הק' הר"פ מקאריץ זי"ע ועכי"א‬ ‫בראשית (כ"ב כ"ח)‪ ,‬וזהו שאמרו חכז"ל ולקחתם לכם ביום‬ ‫אשר סוכה מלשון סוכה ברוה"ק שמשם שואבים רוה"ק‬ ‫הראשון ראשון לחשבון העוונות‪ ,‬היינו חטא אדם הראשון‬ ‫וממילא משיגין קצת מגדלות הבורא ית'‪ ,‬ואולי זה כוונת‬ ‫שהיה חטא הראשון בעולם העשיה וע"י לקיחת האתרוג יוכל‬ ‫המסורה ויודע ה' את אשר לו‪ ,‬ר"ל הכח והממשלה‪ ,‬שהוא‬ ‫לקיים ושמחתם לפני ה' אלהיכם תשובה ע"י שמחה ויתהפכו‬ ‫להקב"ה‪ ,‬והשגה זו הוא ע"י סוכה‪ ,‬וזש"א ויודע בהם אנשי‬ ‫הזדונות לזכיות‪.‬‬ ‫סוכות‪ ,‬דע"י מצות סוכה שמשם שואבים רוה"ק‪ ,‬בא לידי‬ ‫הושענות‬ ‫השגה בגדלות הבורא‪ .‬והנה כאשר יגיע האדם להשגה בגדלות‬ ‫הושענא נפש מבהלה‪ .‬בהל"ה ר"ת של השביעני במרומים‬ ‫הבורא‪ ,‬וודאי מואס בתענוגי הגוף וכל עניני העוה"ז טפלים הם‬ ‫הרוני לענה (איכה ג' ט"ו) הנאמר בחורבן הבית ומבקשים להושע‬ ‫אצלו‪ ,‬ושם כל מעיניו לתקון נפשו לחזות בנועם ה'‪ .‬וזה שמצינו‬ ‫מכך ולזכות לבנין המקווה בבי"א‪.‬‬ ‫ביעקב אבינו ע"ה (בראשית ל"ג י"ז) בפסוק ויעקב נסע סכתה ויבן‬ ‫אום אני חומה ברה כחמה וכו' דמתה לתמר ההרוגה עליך‬ ‫לו בית ולמקנהו עשה סכת‪ ,‬פי' כאשר יעקב נסע סכותה אז‬ ‫ונחשבת כצאן טבחה זרוי' בין מכעיסי' חבוקה ודבוקה בך‬ ‫הגיע לידי השגה כנ"ל והבין שהעוה"ז אינו העיקר‪ ,‬ע"כ ויבן לו‬ ‫טוענת עולך יחודה ליחדך כבושה בגולה לומדת יראתך‪ .‬יש‬ ‫לנפשו בית קבוע‪ ,‬ולמקנהו רמז לצרכי גופו עשה סכת דירת‬ ‫לומר בדרך זה דהנה ידוע שאלת המין לר' יהושע בן קרחה‬ ‫עראי כדאיתא בת"מ‪ ,‬ומשו"ה כתיב סכת חסר‪ ,‬וזה שמסיים‬ ‫(במדרש רבה ויקרא פ"ד סי' ו') שצריכים אנו ח"ו לילך אחרי‬ ‫הפסוק‪ ,‬על כן קרא שם המקום סוכות‪ ,‬שם "המקום" ר"ל ית"ש‬ ‫האומות העולם שהם הרוב ובתורתכם כתוב אחרי רבים‬ ‫שהוא מקומו של עולם‪ ,‬ע"י סוכות כנ"ל‪ ,‬והנה האדם שזוכה‬ ‫להטות והתירוץ על זה איתא בספרים הקדושים שכלל ישראל‬ ‫לעשות להגשמיות עראי‪ ,‬אינו חסר כלום‪ .‬וזה מרומז בהמשך‬ ‫יש להם דין קבוע וקיימ"ל דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי (עי'‬ ‫הפסוקים ויבוא יעקב שלם‪ ,‬ודרשו חז"ל (שבת ל"ג ע"ב) מובא‬ ‫ריש פ"ק דפסחים‪ ,‬ובשו"ע יו"ד סימן ק"י)‪ ,‬וכל זה שייך לומר בזמן‬ ‫ברש"י שלם בגופו ובממונו וכש"כ בתורתו‪ ,‬ויצב שם מזבח‬ ‫ויקרא בשם השי"ת‪.‬‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ב‬ ‫ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה'‪.‬‬ ‫הבית שהיינו קבועים בארצנו הקדושה אבל לאחר שבעוונותינו‬ ‫י"ל עפ"י דברי ההפלאה ז"ל על הגמ' במס' תענית (כ"ה ע"א)‬ ‫הרבים נתפזרנו בין העמים ואין אנו קבועים רק גולה מדחי אל‬ ‫דמשמיא תרתי לא עבדית‪ ,‬ומשו"ה כשאדם שואל צרכיו ויש‬ ‫דחי לא שייך תירוץ הנ"ל ומה יש לנו לומר‪ ,‬והנה גם התירוץ‬ ‫בהם הרבה בקשות בני חיי ומזוני וכדומה‪ .‬איך יתקבל תפלתו‪,‬‬ ‫השני שכ' בספה"ק שאנו בנים למקום ובן חשוב הוא ודבר‬ ‫אבל אם כוונתו בכ"ז למען שיהיה לו הרחבת הדעת לעבוד את‬ ‫חשוב אפי' באלף לא בטל (עי' זבחים ע"ב)‪ ,‬לא שייך בגלותינו‪,‬‬ ‫השי"ת‪ ,‬אזי כולה בקשה אחת היא הרחבת הדעת ונתמלא‬ ‫שהרי מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו‪ ,‬ובאין‬ ‫בשלימות‪ ,‬וז"ש דוד המלך ע"ה (תהלים כ"ז ד') "אחת" שאלתי‬ ‫עושין רצונו של מקום נקראים עבדים ולא בנים ואינו דבר‬ ‫מאת ה' וגו' שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו'‪ ,‬פי' אע"פ שאני‬ ‫חשוב‪ .‬ויש לומר כיון שעל כל פנים אנחנו דבוקים בהשי"ת‬ ‫מבקש דברים הרבה‪ ,‬מ"מ הוא רק "אחת" שאלתי‪ ,‬כי אותה‬ ‫חשובו של עולם גם לנו יש דין דבר חשוב שאינו בטל‪ ,‬וידוע‬ ‫אבקש למען שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר‬ ‫שעיקר הדביקות הוא בשעת תורה ותפלה‪ ,‬והראי' ע"ז ממה‬ ‫בהיכלו‪ ,‬עד כאן תורף דבריו‪.‬‬ ‫שהקב"ה שומע תפלת עמו "ישראל" ברחמים‪ ,‬וכמו שאמר‬ ‫ועפי"ז יל"פ הפסוק מקרא קודש יהיה לכם והקרבתם אשה לה'‬ ‫הרמב"ם ז"ל שההשגחה הוא סיבת הדביקות ועל כרחו שאנחנו‬ ‫הוא ר"ת אלו"ל‪ ,‬שאף שעיקר תפילתינו הוא מקרא קודש על‬ ‫דבוקים בו‪.‬‬ ‫הרוחניות‪ ,‬מכל מקום יהיה גם "לכם" כל צרכיכם הגשמיים‪ ,‬כי‬ ‫וזה שאמר המן ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים וגו'‪,‬‬ ‫והקרבתם אשה לה'‪ ,‬שהגשמיות ההרחבת הדעת הם צורך‬ ‫ישנו עם אחד מיעוט בעולם‪ ,‬ואם תאמר קבוע ומטעם זה אינם‬ ‫להתקרבות לה' לעבודתו ית'‪ .‬וזה שאמר הכתוב (דברים ל' י"ב)‬ ‫בטלים‪ ,‬מפוזר ומפורד בין העמים ובטל קביעותם ואם תאמר‬ ‫מי יעלה לנו השמימה‪ ,‬ר"ל מי יעלה "לנו" ע"ד לכם לכל‬ ‫שהם בנים וחשובים הם ומטעם זה אינם בטלים ואת דתי‬ ‫צרכיכם הגשמיות‪ ,‬השמימה לצורך גבוה לצורך רוחניות‪ .‬ולזה‬ ‫המלך מלכו של עולם אינם עושים ובטל ח"ו חשיבותם‪ ,‬ולזה‬ ‫אמר יוסף (בראשית מ"ה ז') וישלחנו אלהים לפניכם לשום לכם‪,‬‬ ‫צותה אסתר (ד' ט"ז) לך כנוס את כל היהודים ויעסקו בתשובה‬ ‫הרומז על גשמיות "לכם" לכל צרכיכם (ביצה כ"ח ע"ב)‪ ,‬והוא ג"כ‬ ‫ותפלה ויתדבקו להשי"ת והדרי לחשיבותם ולא יבוטלו‪.‬‬ ‫ר"ת אלו"ל‪ ,‬שאז מותר להתפלל עם על גשמיות כנ"ל‪.‬‬ ‫וזה שאומרים בהושענות אום אני חומה וכו' דמתה לתמר‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון‪ .‬ובמדרש ראשון לחשבון עוונות‪,‬‬ ‫ההרוגה עליך ונחשבת כצאן טבחה‪ ,‬היינו שמוסרים נפשם על‬ ‫אפשר לומר עפ"י מה שפרשתי הפ' (שמות ל"ב י') ועתה הניחה‬ ‫קדושת השם שלא לעשות כמעשיהם‪ ,‬ואם תאמר הלא הם‬ ‫לי ויחר אפי וגו'‪ ,‬למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ‬ ‫הרבים ואין לתרץ מטעם קבוע כיון שזרויה בין מכעיסיה ואין‬ ‫מצרים בכח גדול וגו'‪ ,‬בהקדים דברי האלשיך עה"פ (שם שם י"ד)‬ ‫כאן קביעות דגולין מדחי אל דחי‪ ,‬על זה אמר חבוקה ודבוקה‬ ‫וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו‪ ,‬שכעסו של‬ ‫בך וממילא יש לנו דין דבר חשוב דאינו בטל‪ ,‬ואם תאמר במה‬ ‫הקב"ה שככה במה שדיבר לעשות לעמו עיי"ש‪ ,‬ברם ידוע שיש‬ ‫אנו דבוקים בהשי"ת יותר מהם על זה אמר טוענת עולך‬ ‫מקטרג שנקרא "אף" (עיין מדרש שוח"ט מזמור ז')‪ ,‬וכנראה שאת‬ ‫"יחידה" ליחדך והשי"ת שומע תפילת עמו ישראל ברחמים‬ ‫המחבל הנקרא אף לא יכול להשתיק בזה‪ ,‬ולזה אמר הקב"ה‬ ‫כנ"ל‪ ,‬ומשום הכי אפי' כבושה בגולה שאין לומר דין קבוע מ"מ‬ ‫ועתה‪ ,‬הניחה לי‪ ,‬אפילו תפעול אצלי שאמחול להם‪ ,‬אבל ויחר‬ ‫לומדת יראתך בלבד ובחוקותיהם אין הם הולכים‪.‬‬ ‫"אפי" בהם‪ ,‬דהמקטרג "אף" אינו מתרצה בזה‪ ,‬אבל באמת אין‬ ‫וזה מרומז בקרא (תהלים ג' ג') רבים אומרים לנפשי אין ישועתה‬ ‫טענתו טענה דכיון שהקב"ה הציל את ישראל מזוטו של ים הרי‬ ‫לו באלהים סלה ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי וגו'‪,‬‬ ‫הם שלו‪( ,‬עיין שו"ע חו"מ סי' נט"ר סע"ז)‪ ,‬ע"כ אמר משרע"ה למה‬ ‫רבים האומות העולם אומרים "לנפשי" לשון יחיד מיעוטא‬ ‫ה' יחרה "אפך" בעמך‪ ,‬אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול‬ ‫דמיעוטא וממילא ח"ו אין ישועתה לו‪ ,‬ובאמת ואתה ה' מגן‬ ‫וביד חזקה‪ ,‬למעלה מן המזל‪ ,‬והרי הם שלך כנ"ל‪ .‬ועפי"ז יובן‬ ‫בעדי ע"י "כבודי" שאתה כבודנו ואנו קרובים ודבקים בך‪ ,‬ועי"ז‬ ‫המדרש ראשון לחשבון עוונות‪ ,‬דהנה בסוכות שנוטלים ד'‬ ‫ומרים ראשי הרמת ראשנו להיות דבר חשוב‪ ,‬והראי' קולי אל‬ ‫מינים המורים שאנו למעלה מהמזלות‪( ,‬כמבואר בבני יששכר‬ ‫ה' אקרא ויענני מטעם שאנו דבוקים בהשי"ת וכנ"ל בשם‬ ‫מאמרי חודש תשרי י' אות י"ח) הוא ראשון לחשבון עוונות‪ ,‬פי'‬ ‫הרמב"ם ואין אנו בטילים‪ ,‬ותקוותינו חזקה שיגאלנו מהר קדשו‬ ‫שמזכירים העוונות ואינם יראים מהמקטרג‪ ,‬כיון שאנו למעלה‬ ‫סלה במהרה בימינו‪.‬‬ ‫מהמזל ורק של הקב"ה לבד‪ ,‬כתפלת משה שנתקבלה ומתודים‬ ‫ומודה ועוזב ירוחם‪.‬‬ ‫שמיני עצרת‬ ‫בגמ' ר"ה (ד' ע"ב) שמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב‪.‬‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ג‬ ‫לרה"ר‪ .‬ונ"ל דהנה הר"ן בר"ה שם חידש דבמקום שאין הכל‬ ‫נוטריקון פייס לעצמו ואין קרב לפי סדר המשמרות שהקריבו‬ ‫טרודים לא גזרו על שמא יעבירנו עיי"ש גבי מילה‪ ,‬ולכאורה‬ ‫בחג‪ ,‬זמן שהחיינו‪ ,‬רגל בפני עצמו‪ ,‬קרבן שאין קרבנו שוה לימי‬ ‫תיקשה לפי זה הלא שופר ולולב הם מצות עשה שהזמן גרמא‬ ‫הסוכות‪ ,‬שיר שאין שירו שוה לשאר ימי החג‪ ,‬ברכה שמרכין‬ ‫ומן הדין נשים פטורות והמה יזכירו שלא להעביר ד' אמות‬ ‫לתפילת חיי המלך‪ .‬נשאלתי למה נתנו חכמינו ז"ל הסימן של‬ ‫ברשות הרבים‪ ,‬רק הדבר נכון מטעם כל כבודה בת מלך פנימה‬ ‫שמיני עצרת "פזר קשב" הלא הקו"ף שרומז על הקרבן הוה לי'‬ ‫ואין דרכה להיות ברשות הרבים [עיין יבמות ע"ז ע"ב] ועי' נזיר‬ ‫להסמיך להפ' שרומז על הפייס ושניהם לא הוי רק בזמן הבית‬ ‫דף י"ב ע"א דחשבו מהאי טעמא אשה דלא ניידא ועיין רש"י‬ ‫משא"כ השאר שייכים גם בזמן הזה‪ ,‬וי"ל דאחר כל העבודות‬ ‫שם משום דכל כבודה בת מלך פנימה‪ ,‬וכ"ז שייך בהעברת ד'‬ ‫של הימים הנוראים והיו"ט צריכין אנו לידע שאין בנו שום זכות‬ ‫אמות ברשות הרבים משא"כ בהוצאה מרשות היחיד לרשה"ר‬ ‫ורק בדרך צדקה בקשתינו שהשי"ת ימלא משאלותינו‪ ,‬ולזה‬ ‫יזכירו אותם כיון דאינה טרודה‪.‬‬ ‫אנו קוראים בתורה בשמיני עצרת וכי תשלחנו חפשי מעמך‬ ‫ואולי מהאי טעמא כתב הרמב"ם בהלכות שופר (פ"ב ה"ג) וזה"ל‬ ‫שהר"ת הוא חות"ם‪ ,‬שהוא שמע"צ‪ ,‬כנאמר בשם הק' בעל צמח‬ ‫ולמה אין תוקעין בשבת גזירה שמא יטלנו בידו ויוליכנו למי‬ ‫צדיק זי"ע ועכי"א‪ ,‬אזי לא תשלחנו ריקם‪ ,‬שלא ישלחנו הקב"ה‬ ‫שיתקע לו ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים או יוציאו מרשות‬ ‫ריקם ויקיים העניק תעניק לו מצאנך וכו'‪ ,‬והשי"ת שומר התורה‬ ‫לרשות‪ ,‬והיינו משום שכ' הרמב"ם (בהלכות תשובה פ"ג ה"ד)‬ ‫כדאי' במד"ר עה"פ ושמרתם את משמרתי שאני שומר ובודאי‬ ‫דטעם השופר הוא לעורר בתשובה וכמאה"כ עורו ישנים‬ ‫יתן לנו הענקה‪ ,‬וזה שאמרו שמיני עצרת רגל בפני עצמו‪ ,‬שאינו‬ ‫מתרדמתכם‪ .‬בוודאי יחמירו גם הנשים על עצמן אעפ"י שאינם‬ ‫סוף כל הרגלים רק חדש שעדיין לא עשינו כלום לענין שנדע‬ ‫מחויבין כיון דבתשובה גם הם חייבין וממילא יהיו טרודים‬ ‫"פזר" "קשב"‪ ,‬שהשי"ת יפזר השפעות טובות לפנים משורת‬ ‫ושייך גם שמא יוציאנו מרשות לרשות משא"כ בלולב דלא‬ ‫הדין‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק פר' נח (דף ס"ז) מה עצרת כנישו כל מה‬ ‫שייך דיחמירו על עצמן ע"כ כתב הרמב"ם בהלכות לולב (פ"ז‬ ‫דכניסו מברכאין עילאין לא ינקין מיני' עמין אחרנין בר מישראל‬ ‫הלכה י"ג) אינו נוטל בשבת שמא יוליכנו בידו ד' אמות ברשות‬ ‫בלחודוהי והיינו עצרת תהי' לכם ולא לשאר עמין עיי"ש‪,‬‬ ‫הרבים‪ ,‬ואינו מזכיר הטעם דשמא יוציאנו‪ ,‬דטעם זה לא שייך‬ ‫ויקשיב לקול תפלתנו בתוך כלל ישראל אמן‪ ,‬ועל כן נתנו‬ ‫כאן שהנשים יזכירו אותם‪.‬‬ ‫הסימן פז"ר קש"ב‪.‬‬ ‫והנה עוד יש לומר למה הרמב"ם משמיט גבי לולב הטעם השני‬ ‫בגמ' תענית (ד' ע"א) כנסת ישראל שאלה ויבוא כגשם לנו‪,‬‬ ‫לשבח דהנה הפירוש הפשוט של שמא יעבירנו הוא שישכח‬ ‫אמר לה הקב"ה בתי את שואלת וכו' אני אהיה לך דבר‬ ‫ולאו אדעתי' וממילא לא שייך שמא יוציאנו מרשות היחיד‬ ‫המתבקש לעולם שנאמר ואהיה כטל לישראל‪ .‬אפשר לומר‬ ‫לרשות הרבים כיון דאית לי' הכירא ע"י מחיצות עי' תוס' ר"ה‬ ‫דבקשת כנסת ישראל ויבוא כגשם לנו‪ ,‬היינו בשמע"צ זמן‬ ‫דף כ"ט ע"ב ד"ה שמא‪ ,‬אבל אם נימא דהפי' של שמא יעבירנו‬ ‫תפילת גשם יהיה לנו לעשות את בקשתינו ע"י תשובה שאנו‬ ‫הוא שיסבור שמותר לעשות כן לא שייך [לתרץ דלא חיישינן‬ ‫עושים‪ ,‬והקב"ה משיב אהיה כטל לישראל‪ ,‬ט"ל וישרא"ל‬ ‫שמא יוציאנו מרשות לרשות משום] דאית לי' היכרא דכיון‬ ‫עולים מס' שופ"ר‪ ,‬שאהיה לישראל תיכף בר"ה למחול‬ ‫דאומר מותר ומכוון לעשותה הנה טעותו רק י"ל שסובר דעשה‬ ‫עוונותיהם ולעשות את בקשותיהם‪ ,‬ואמר לה הקב"ה בתי את‬ ‫דשופר דוחה ל"ת דשבת והגם דבשבת איכא גם עשה דשבתון‬ ‫שואלת בשמע"צ שאז רק יחידי סגולה מכירים ויודעים גדולתו‬ ‫יסבור דכיון דהוצאה מלאכה גרוע הוא ואינה נכלל בלאו דלא‬ ‫ועושים תשובה‪ ,‬אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם‪ ,‬בר"ה‪ ,‬עת‬ ‫תעשה מלאכה עי' שבת צ"ו ועירובין י"ז ממילא אין בו עשה‬ ‫הכל עושים תשובה ומתבקשים וכנ"ל‪.‬‬ ‫דשבתון עי' רשב"א יבמות דף ו' אבל קשה הא לא הוי בעידנא‬ ‫דמעקר לאו מקיים וכמ"ש הר"ן בר"ה שם [והגם דבנימוקי‬ ‫סוגיה דשמא יעבירנו (שבת תשובה תרפ"ג)‬ ‫יוסף ב"מ דף ל' ע"א גבי השבת אבידה משמע דהוי בעידנא‬ ‫בגמ' ר"ה דף כ"ט ע"ב אמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר‬ ‫מ"מ כבר יצאו המפרשים לחלק דשם אי אפשר לקיים בזה‬ ‫ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך‬ ‫השבת אבידה בלתי דחיית הלא תעשה וגם ההכשר הוי מצוה‪,‬‬ ‫ומפורש יוצא כן מדברי רש"י יבמות ו' גבי הכשר מצוה ועי'‬ ‫אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים והיינו‬ ‫כתב סופר או"ח סימן ע"א ובתשו' נודע ביהודא תנינא חלק‬ ‫טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה ובתוס' שם ד"ה שמא וכן‬ ‫אה"ע סימן קמ"א מה שאין כן בנידון דידן דאפשר לו לקיים‬ ‫בסוכה מ"ג ע"א הקשו מדוע נקט רבה שמא יעבירנו ד' אמות‬ ‫מצות תקיעת שופר בשופר של בקי דלא בעינן לכם אפשר דגם‬ ‫ולא נקט שמא יעבירנו ד' אמות ולא נקט שמא יוציאנו מרה"י‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ד‬ ‫הנימוק"י מודה דלא הוי בעידנא ואפשר לומר דבזה אי ההכשר‬ ‫לדבר הוי כדבר או לא פליגי ר' פדת ותנא דבי אליהו בשבת דף‬ ‫י"ג (גבי נדה הוא בבגדו והיא בבגדה עיי"ש) והלכה כתנא דבי אליהו‬ ‫כמבואר ברמב"ם פי"א מהל' איסורי ביאה הלכה י"ח וממילא‬ ‫הוי הכשר כגוף הדבר מ"מ יש לחלק בין הכשר מצוה להכשר‬ ‫עבירה‪ ,‬מטעם משמרת למשמרתי ויש להאריך ואין כאן‬ ‫מקומו] אך כבר נודע שיטת התוס' מס' פסחים דף נ"ט ע"א‬ ‫דבעשה דחמיר לא בעינן בעידנא‪ ,‬ואע"פ שאין בו כרת עי' בס'‬ ‫גינת וורדים לבעל הפרמ"ג סוף כלל ט' והגם דהתוס' לא כתבו‬ ‫רק לדחות לעשה הקל אבל לא לל"ת וכדמות ראי' ע"ז‪ ,‬מתוס'‬ ‫זבחים דף ל"ג ע"א ד"ה א"ל דמחלק בין עשה שיש בו כרת ובין‬ ‫עשה דחמור ודלא כתוס' נזיר דף נ"ח ע"א ד"ה אבל‪ ,‬אבל כבר‬ ‫מפורש יוצא מפי' המגן אברהם סי' תמ"ו סק"א בשם הר"ת‬ ‫דבעשה דרבים לא בעינן בעידנא‪ ,‬ועי' ביעיר אוזן מהחיד"א‬ ‫מערכת האלף וי"ל ואכ"מ ומפורש שם במג"א דדוקא שופר‬ ‫הוי עשה דרבים דאחד מוציא חבירו ולא לולב ואולי כיון‬ ‫דלזכרון אתי וכלפנים דמי כבש"ס ר"ה דף כ"ו ע"א וחמור ולא‬ ‫בעינן בעידנא‪ ,‬וממילא לא שייך היכרא דמחיצות כיון שחושב‬ ‫שמותר כנ"ל ומשום הכי כתב הרמב"ם גם שמא יוציאנו‬ ‫מרשות לרשות מה שאין כן בלולב דבעינן בעידנא ואין לטעות‬ ‫רק לשכוח והמחיצות יזכירנו ולא שייך רק שמא יעבירנו‬ ‫ומיושב ומדויק לשונו הזהב של הרמב"ם ז"ל‪.‬‬ ‫גליון שארית מנחם ‪ -‬ה‬