שארית מנחם · She'eiris Menachem — סוכות (2026-09-21)

חג הסוכות
אפשר ע"י ענוה ואז נזכה לברחמיך הרבים רחם עלינו ר"ת ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ושמחתם לפני ה' אלהיכם.
ערב"ה ,ברחמיו המרובים יקים לנו סוכת דוד הנופלת ר"ת במדרש (מובא בטור או"ח הל' ר"ה סי' תקפ"א) ראשון לחשבון
הד"ס ,כמבואר בתורת חיים ,גם הדם הוא לריח ורומז למשיח עוונות ,ועיין בט"ז (שם) שהאריך לפרש דברי המדרש ,ויש
כמש"נ (ישעי' י"א ג') ויצא חוטר מגזע ישי וגו' ונחה עליו רוח ה' לומר בד"ז דהנה כתיב (איוב ד' י"ז) האנוש מאלוה יצדק אם
וגו' והריחו ביראת ה'( ,עי' בנ"י). מעשהו יטהר גבר ,ופירשנו דהנה יש להמליץ על חטאותינו אם
ידוע שענני הכבוד בחינת סוכה היא צלא דמהימנותא שהקב"ה אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה חטא ומה יענו ילודי אשה,
מגן ומחסה לישראל והאירו לישראל לנחותם הדרך ,כמש"כ וזה שאמר הכתוב האנוש מאלוה ,ר"ל יציר כפיו יצדק וכי ניצול
בקרא וה' הולך לפניהם בעמוד ענן להנחותם הדרך ,וקדושת הוא מחטא ,ומכל שכן אם מעושהו שנולדו ממנו יטהר גבר.
סוכה צילא דמהימנותא היא זכר לענני הכבוד ומביא לאמונה ומשום הכי בראשון לחג הסוכות שהוא יום שמחתינו ,אשר
שלימה שבזכות האמונה נגאלו ועתידים להגאל (ילקוט שמעוני לכאורה קשה מאד לאדם שמלא עוונות ופשעים לשמוח,
פר' בשלח) ,וזה יש לרמוז בפסוק היום אתם יוצאים בחודש צוותה התורה שיקח אתרוג שלחד מ"ד (בב"ר פט"ו ח' ובויק"ר
האבי"ב (שמות י"ג ד') שהוא נוטריקון של ברוך הגבר אשר יבטח פכ"ז) עץ שאכל אדם הראשון אתרוג היה ,ועי"ז יוכל להתנצל
בה' (ירמי' י"ז ז') להסתופף בצילא דמהימנותא ע"י בסוכות ולשמח את עצמו ,וע"י שמחה עם לב נשבר יעשה תשובה,
הושבתי את בני ישראל שג"כ ר"ת האבי"ב ,ובזכות האמונה וילמד מאדם הראשון שעשה תשובה ,כדאיתא במד"ר פר'
נזכה לגאולה שלימה העתידה שנאמר בה והי' ה' לאור עולם בראשית (כ"ב כ"ח) ,וזהו שאמרו חכז"ל ולקחתם לכם ביום
(ישעי' ס' כ') ע"כ האבי"ב ר"ת בני ישראל היה אור במושבותם הראשון ראשון לחשבון העוונות ,היינו חטא אדם הראשון
(שמות י' כ"ג) וגם בונה ברחמיו ירושלים אמן. שהיה חטא הראשון בעולם העשיה וע"י לקיחת האתרוג יוכל
בשו"ע הל' סוכה (סי' תרח"ם סע"א) אתרוג היבש פסול ושיעור לקיים ושמחתם לפני ה' אלהיכם תשובה ע"י שמחה ויתהפכו
היבשות כשאינו מוציא שום ליחה ויבדוק על ידי שיעבור בו הזדונות לזכיות
מחט ובו חוט ואם יש בו ליחה יראה בחוט( ,ובסעיף ז') ניטל דדו בסוכות תשבו שבעת ימים .נודע מספה"ק שהסוכה רומזת על
והוא הראש הקטן ששושנתו בו פסול וכו' וכל זה דוקא בניטלה דירת ארעי של עוה"ז ושפלות האדם ,ע"כ בסכ"ה ר"ת (קהלת ז'
וכו' .איתא במדר' (ויקרא ל' י"ג) ובתיקונים שאתרוג דמיא לליבא ב') באשר הוא סוף כל האדם ,וכשמתבוננים בזה אז עיקר
ורומז על הלב ,ואולי משו"ה כתוב הדר רק גביו ומשום הכי על הבקשה הוא התיקון השלם והגאולה ע"י אליהו התשבי,
פי הלכה אם הוא יבש שאין בו שום לחלוחית פסול ,דהיינו כיון תשב"י ר"ת בסוכות תשבו שבעת ימים .והנה מדת הענוה
שאין בו בלבו לחלוחית של מצוה פסול הוא ,ועל כן אמרו מקרבת הגאולה כמאמרם ז"ל (סנהדרין צ"ח ע"א) אין בן דוד בא
הסימן לבדוק על ידי שיעביר בו מחט שהוא דברי כבושין עד שיכלו גסי הרוח ,וכמו כן ביאת המשיח הוא בחי' עני ורוכב
מטעם יש בוטה כמדקרות חרב (משלי י"ד י"ח) ובו חוט כחוט על החמור ,כידוע כי עני יש לו לב נשבר ורוכב ומכניע החומר,
השני שפתותיך (שה"ש ד' ג') ואזי יהי' ניכר אם יש בו שום וגם ד' המינים רומזים על התקרבות הגאולה ע"י ענוה ,כי
לחלוחית ,ויען שצריך להיות ויגבה לבו בדרכי ה' ושם הענוה אתר"ג בלי ו' הר"ת אל תבואני רגל גאוה (תהלים ל"ו י"ב) כמבואר
פסולה בתכלית משו"ה אם ניטל הדד ממנו והוא הראש הקטן בספה"ק ולול"ב ר"ת וטהר לבנו לעבדך באמת ולעבדך באמת
והנה כנסת ישראל מבקשת ישקני מנשיקות פיהו כי טובים ששושנתו בו בחי' ראש וגאוה ב"קטן" הרומז לענוה פסול.
דודיך מיין (שה"ש א' ב') ,ולפמש"כ י"ל דע"י הסוכה שמשיגין על מצות סוכה רומז לאחדות .ע"ד אמרם ז"ל (סוכה כ"ז) כל
ידה לנשיקות פיהו שהוא רוח הקודש ,נזכה לכי טובים דודיך האזרח בישראל ישבו בסוכת מכאן שראוים ,כל ישראל לשבת
מיין ,עריבות ומתיקות ,וכדרשת חכז"ל (ע"ז ל"ה ע"א) ,ובאמת זה בסוכה אחת ומשום הכי ינסה הקב"ה לעתיד לבוא את אומות
סוד החיבוק מטעם וימינו תחבקני שמביא לנשיקה כידוע העולם במצוה קלה שסוכה שמה על טענתם תנה לנו מראש
ליו"ח .וזש"א דהמע"ה (תהלים ק"מ ח') ה' אלהים עוז ישועתי, ונעשנה (עי' ע"ז ג' ע"א) כי מכיון שמצוה זו רומז לאחדות אין
וע"י מה השגתי זאת ,ע"ז אמר סכותה לראשי כמו ביום "נשק" אומות העולם שייכים לה .והנה כל זה כשמתנהגים כישראל
ואזי נודעתי כי טובים דודיך .וזשה"כ (שם כ"ז ד') לחזות בנועם ה' ואז כל ישראל חברים ,אבל לא יתחבר עם רשעים ,וכידוע
ולבקר בהיכלו ,וזוכין לזה ע"י כי יצפנני בסוכו. מש"כ החיד"א בספרו ראש דוד בשם החסיד ר' יהודא תאביליי
ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ושמחתם לפני ה' אלהיכם. (הובאו דבריו בבני יששכר לח' תשרי מאמר י') ליתן טעם לשבח מדוע
במדרש (מובא בטור או"ח הל' ר"ה סי' תקפ"א) ראשון לחשבון עושים זכר לענני הכבוד דוקא ולא למן ובאר ,שענני הכבוד היו
עוונות ,ועיין בט"ז (שם) שהאריך לפרש דברי המדרש ,ויש רק לישראל מיוחדים בטובה ,כי הערב רב הענן פלט אותם ,לא
לומר בד"ז דהנה כתיב (איוב ד' י"ז) האנוש מאלוה יצדק אם כן מן ובאר שגם הערב רב נהנו מהם ,עיי"ש .וממילא עי"ז אנו
מעשהו יטהר גבר ,ופירשנו דהנה יש להמליץ על חטאותינו אם לומדין שאין להתחבר לרשעים ,וזה כונת המסורה ויודע ב'
אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה חטא ומה יענו ילודי אשה, במסורה בוקר ויודע ה' את אשר לו (במדבר ט"ז ה') וידע בהם את
וזה שאמר הכתוב האנוש מאלוה ,ר"ל יציר כפיו יצדק וכי ניצול אנשי סוכות (שופטים ח' ט"ז) בוקר ויודע ה' את אשר לו ואת
הוא מחטא ,ומכל שכן אם מעושהו שנולדו ממנו יטהר גבר. הקדוש דייקא הקריב אליו ולהתחבר רק עם יראי ה' ולומדים
ומשום הכי בראשון לחג הסוכות שהוא יום שמחתינו ,אשר אנו זאת מסוכות הרומז לענני הכבוד כנ"ל שלא קלטו את הערב
לכאורה קשה מאד לאדם שמלא עוונות ופשעים לשמוח, רב וזהו שמביא המסורה ויודע בהם את אנשי סוכות.
צוותה התורה שיקח אתרוג שלחד מ"ד (בב"ר פט"ו ח' ובויק"ר וידע בהם אנשי סוכות (שופטים ח' ט"ז) .ובמסורה תרי ,דין
פכ"ז) עץ שאכל אדם הראשון אתרוג היה ,ועי"ז יוכל להתנצל ואידך וידע ה' את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו (במדבר
ולשמח את עצמו ,וע"י שמחה עם לב נשבר יעשה תשובה, ט"ז ה') ואפשר לפרש המסורה עפ"י המובא בבנ"י (מאמרי חודש
וילמד מאדם הראשון שעשה תשובה ,כדאיתא במד"ר פר' תשרי מאמר י' אות א') בשם זקני הק' הר"פ מקאריץ זי"ע ועכי"א
בראשית (כ"ב כ"ח) ,וזהו שאמרו חכז"ל ולקחתם לכם ביום אשר סוכה מלשון סוכה ברוה"ק שמשם שואבים רוה"ק
הראשון ראשון לחשבון העוונות ,היינו חטא אדם הראשון וממילא משיגין קצת מגדלות הבורא ית' ,ואולי זה כוונת
שהיה חטא הראשון בעולם העשיה וע"י לקיחת האתרוג יוכל המסורה ויודע ה' את אשר לו ,ר"ל הכח והממשלה ,שהוא
לקיים ושמחתם לפני ה' אלהיכם תשובה ע"י שמחה ויתהפכו להקב"ה ,והשגה זו הוא ע"י סוכה ,וזש"א ויודע בהם אנשי
הזדונות לזכיות. סוכות ,דע"י מצות סוכה שמשם שואבים רוה"ק ,בא לידי
הושענות השגה בגדלות הבורא .והנה כאשר יגיע האדם להשגה בגדלות
הושענא נפש מבהלה .בהל"ה ר"ת של השביעני במרומים הבורא ,וודאי מואס בתענוגי הגוף וכל עניני העוה"ז טפלים הם
הרוני לענה (איכה ג' ט"ו) הנאמר בחורבן הבית ומבקשים להושע אצלו ,ושם כל מעיניו לתקון נפשו לחזות בנועם ה' .וזה שמצינו
מכך ולזכות לבנין המקווה בבי"א. ביעקב אבינו ע"ה (בראשית ל"ג י"ז) בפסוק ויעקב נסע סכתה ויבן
אום אני חומה ברה כחמה וכו' דמתה לתמר ההרוגה עליך לו בית ולמקנהו עשה סכת ,פי' כאשר יעקב נסע סכותה אז
ונחשבת כצאן טבחה זרוי' בין מכעיסי' חבוקה ודבוקה בך הגיע לידי השגה כנ"ל והבין שהעוה"ז אינו העיקר ,ע"כ ויבן לו
טוענת עולך יחודה ליחדך כבושה בגולה לומדת יראתך .יש לנפשו בית קבוע ,ולמקנהו רמז לצרכי גופו עשה סכת דירת
לומר בדרך זה דהנה ידוע שאלת המין לר' יהושע בן קרחה עראי כדאיתא בת"מ ,ומשו"ה כתיב סכת חסר ,וזה שמסיים
(במדרש רבה ויקרא פ"ד סי' ו') שצריכים אנו ח"ו לילך אחרי הפסוק ,על כן קרא שם המקום סוכות ,שם "המקום" ר"ל ית"ש
האומות העולם שהם הרוב ובתורתכם כתוב אחרי רבים שהוא מקומו של עולם ,ע"י סוכות כנ"ל ,והנה האדם שזוכה
להטות והתירוץ על זה איתא בספרים הקדושים שכלל ישראל לעשות להגשמיות עראי ,אינו חסר כלום .וזה מרומז בהמשך
יש להם דין קבוע וקיימ"ל דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי (עי'
הפסוקים ויבוא יעקב שלם ,ודרשו חז"ל (שבת ל"ג ע"ב) מובא
ריש פ"ק דפסחים ,ובשו"ע יו"ד סימן ק"י) ,וכל זה שייך לומר בזמן ברש"י שלם בגופו ובממונו וכש"כ בתורתו ,ויצב שם מזבח
ויקרא בשם השי"ת.
גליון שארית מנחם -ב
ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה'. הבית שהיינו קבועים בארצנו הקדושה אבל לאחר שבעוונותינו
י"ל עפ"י דברי ההפלאה ז"ל על הגמ' במס' תענית (כ"ה ע"א) הרבים נתפזרנו בין העמים ואין אנו קבועים רק גולה מדחי אל
דמשמיא תרתי לא עבדית ,ומשו"ה כשאדם שואל צרכיו ויש דחי לא שייך תירוץ הנ"ל ומה יש לנו לומר ,והנה גם התירוץ
בהם הרבה בקשות בני חיי ומזוני וכדומה .איך יתקבל תפלתו, השני שכ' בספה"ק שאנו בנים למקום ובן חשוב הוא ודבר
אבל אם כוונתו בכ"ז למען שיהיה לו הרחבת הדעת לעבוד את חשוב אפי' באלף לא בטל (עי' זבחים ע"ב) ,לא שייך בגלותינו,
השי"ת ,אזי כולה בקשה אחת היא הרחבת הדעת ונתמלא שהרי מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו ,ובאין
בשלימות ,וז"ש דוד המלך ע"ה (תהלים כ"ז ד') "אחת" שאלתי עושין רצונו של מקום נקראים עבדים ולא בנים ואינו דבר
מאת ה' וגו' שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו' ,פי' אע"פ שאני חשוב .ויש לומר כיון שעל כל פנים אנחנו דבוקים בהשי"ת
מבקש דברים הרבה ,מ"מ הוא רק "אחת" שאלתי ,כי אותה חשובו של עולם גם לנו יש דין דבר חשוב שאינו בטל ,וידוע
אבקש למען שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנועם ה' ולבקר שעיקר הדביקות הוא בשעת תורה ותפלה ,והראי' ע"ז ממה
בהיכלו ,עד כאן תורף דבריו. שהקב"ה שומע תפלת עמו "ישראל" ברחמים ,וכמו שאמר
ועפי"ז יל"פ הפסוק מקרא קודש יהיה לכם והקרבתם אשה לה' הרמב"ם ז"ל שההשגחה הוא סיבת הדביקות ועל כרחו שאנחנו
הוא ר"ת אלו"ל ,שאף שעיקר תפילתינו הוא מקרא קודש על דבוקים בו.
הרוחניות ,מכל מקום יהיה גם "לכם" כל צרכיכם הגשמיים ,כי וזה שאמר המן ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים וגו',
והקרבתם אשה לה' ,שהגשמיות ההרחבת הדעת הם צורך ישנו עם אחד מיעוט בעולם ,ואם תאמר קבוע ומטעם זה אינם
להתקרבות לה' לעבודתו ית' .וזה שאמר הכתוב (דברים ל' י"ב) בטלים ,מפוזר ומפורד בין העמים ובטל קביעותם ואם תאמר
מי יעלה לנו השמימה ,ר"ל מי יעלה "לנו" ע"ד לכם לכל שהם בנים וחשובים הם ומטעם זה אינם בטלים ואת דתי
צרכיכם הגשמיות ,השמימה לצורך גבוה לצורך רוחניות .ולזה המלך מלכו של עולם אינם עושים ובטל ח"ו חשיבותם ,ולזה
אמר יוסף (בראשית מ"ה ז') וישלחנו אלהים לפניכם לשום לכם, צותה אסתר (ד' ט"ז) לך כנוס את כל היהודים ויעסקו בתשובה
הרומז על גשמיות "לכם" לכל צרכיכם (ביצה כ"ח ע"ב) ,והוא ג"כ ותפלה ויתדבקו להשי"ת והדרי לחשיבותם ולא יבוטלו.
ר"ת אלו"ל ,שאז מותר להתפלל עם על גשמיות כנ"ל. וזה שאומרים בהושענות אום אני חומה וכו' דמתה לתמר
ולקחתם לכם ביום הראשון .ובמדרש ראשון לחשבון עוונות, ההרוגה עליך ונחשבת כצאן טבחה ,היינו שמוסרים נפשם על
אפשר לומר עפ"י מה שפרשתי הפ' (שמות ל"ב י') ועתה הניחה קדושת השם שלא לעשות כמעשיהם ,ואם תאמר הלא הם
לי ויחר אפי וגו' ,למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ הרבים ואין לתרץ מטעם קבוע כיון שזרויה בין מכעיסיה ואין
מצרים בכח גדול וגו' ,בהקדים דברי האלשיך עה"פ (שם שם י"ד) כאן קביעות דגולין מדחי אל דחי ,על זה אמר חבוקה ודבוקה
וינחם ה' על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו ,שכעסו של בך וממילא יש לנו דין דבר חשוב דאינו בטל ,ואם תאמר במה
הקב"ה שככה במה שדיבר לעשות לעמו עיי"ש ,ברם ידוע שיש אנו דבוקים בהשי"ת יותר מהם על זה אמר טוענת עולך
מקטרג שנקרא "אף" (עיין מדרש שוח"ט מזמור ז') ,וכנראה שאת "יחידה" ליחדך והשי"ת שומע תפילת עמו ישראל ברחמים
המחבל הנקרא אף לא יכול להשתיק בזה ,ולזה אמר הקב"ה כנ"ל ,ומשום הכי אפי' כבושה בגולה שאין לומר דין קבוע מ"מ
ועתה ,הניחה לי ,אפילו תפעול אצלי שאמחול להם ,אבל ויחר לומדת יראתך בלבד ובחוקותיהם אין הם הולכים.
"אפי" בהם ,דהמקטרג "אף" אינו מתרצה בזה ,אבל באמת אין וזה מרומז בקרא (תהלים ג' ג') רבים אומרים לנפשי אין ישועתה
טענתו טענה דכיון שהקב"ה הציל את ישראל מזוטו של ים הרי לו באלהים סלה ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים ראשי וגו',
הם שלו( ,עיין שו"ע חו"מ סי' נט"ר סע"ז) ,ע"כ אמר משרע"ה למה רבים האומות העולם אומרים "לנפשי" לשון יחיד מיעוטא
ה' יחרה "אפך" בעמך ,אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול דמיעוטא וממילא ח"ו אין ישועתה לו ,ובאמת ואתה ה' מגן
וביד חזקה ,למעלה מן המזל ,והרי הם שלך כנ"ל .ועפי"ז יובן בעדי ע"י "כבודי" שאתה כבודנו ואנו קרובים ודבקים בך ,ועי"ז
המדרש ראשון לחשבון עוונות ,דהנה בסוכות שנוטלים ד' ומרים ראשי הרמת ראשנו להיות דבר חשוב ,והראי' קולי אל
מינים המורים שאנו למעלה מהמזלות( ,כמבואר בבני יששכר ה' אקרא ויענני מטעם שאנו דבוקים בהשי"ת וכנ"ל בשם
מאמרי חודש תשרי י' אות י"ח) הוא ראשון לחשבון עוונות ,פי' הרמב"ם ואין אנו בטילים ,ותקוותינו חזקה שיגאלנו מהר קדשו
שמזכירים העוונות ואינם יראים מהמקטרג ,כיון שאנו למעלה סלה במהרה בימינו.
מהמזל ורק של הקב"ה לבד ,כתפלת משה שנתקבלה ומתודים
ומודה ועוזב ירוחם. שמיני עצרת
בגמ' ר"ה (ד' ע"ב) שמיני רגל בפני עצמו לענין פז"ר קש"ב.
גליון שארית מנחם -ג
לרה"ר .ונ"ל דהנה הר"ן בר"ה שם חידש דבמקום שאין הכל נוטריקון פייס לעצמו ואין קרב לפי סדר המשמרות שהקריבו
טרודים לא גזרו על שמא יעבירנו עיי"ש גבי מילה ,ולכאורה בחג ,זמן שהחיינו ,רגל בפני עצמו ,קרבן שאין קרבנו שוה לימי
תיקשה לפי זה הלא שופר ולולב הם מצות עשה שהזמן גרמא הסוכות ,שיר שאין שירו שוה לשאר ימי החג ,ברכה שמרכין
ומן הדין נשים פטורות והמה יזכירו שלא להעביר ד' אמות לתפילת חיי המלך .נשאלתי למה נתנו חכמינו ז"ל הסימן של
ברשות הרבים ,רק הדבר נכון מטעם כל כבודה בת מלך פנימה שמיני עצרת "פזר קשב" הלא הקו"ף שרומז על הקרבן הוה לי'
ואין דרכה להיות ברשות הרבים [עיין יבמות ע"ז ע"ב] ועי' נזיר להסמיך להפ' שרומז על הפייס ושניהם לא הוי רק בזמן הבית
דף י"ב ע"א דחשבו מהאי טעמא אשה דלא ניידא ועיין רש"י משא"כ השאר שייכים גם בזמן הזה ,וי"ל דאחר כל העבודות
שם משום דכל כבודה בת מלך פנימה ,וכ"ז שייך בהעברת ד' של הימים הנוראים והיו"ט צריכין אנו לידע שאין בנו שום זכות
אמות ברשות הרבים משא"כ בהוצאה מרשות היחיד לרשה"ר ורק בדרך צדקה בקשתינו שהשי"ת ימלא משאלותינו ,ולזה
יזכירו אותם כיון דאינה טרודה. אנו קוראים בתורה בשמיני עצרת וכי תשלחנו חפשי מעמך
ואולי מהאי טעמא כתב הרמב"ם בהלכות שופר (פ"ב ה"ג) וזה"ל שהר"ת הוא חות"ם ,שהוא שמע"צ ,כנאמר בשם הק' בעל צמח
ולמה אין תוקעין בשבת גזירה שמא יטלנו בידו ויוליכנו למי צדיק זי"ע ועכי"א ,אזי לא תשלחנו ריקם ,שלא ישלחנו הקב"ה
שיתקע לו ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים או יוציאו מרשות ריקם ויקיים העניק תעניק לו מצאנך וכו' ,והשי"ת שומר התורה
לרשות ,והיינו משום שכ' הרמב"ם (בהלכות תשובה פ"ג ה"ד) כדאי' במד"ר עה"פ ושמרתם את משמרתי שאני שומר ובודאי
דטעם השופר הוא לעורר בתשובה וכמאה"כ עורו ישנים יתן לנו הענקה ,וזה שאמרו שמיני עצרת רגל בפני עצמו ,שאינו
מתרדמתכם .בוודאי יחמירו גם הנשים על עצמן אעפ"י שאינם סוף כל הרגלים רק חדש שעדיין לא עשינו כלום לענין שנדע
מחויבין כיון דבתשובה גם הם חייבין וממילא יהיו טרודים "פזר" "קשב" ,שהשי"ת יפזר השפעות טובות לפנים משורת
ושייך גם שמא יוציאנו מרשות לרשות משא"כ בלולב דלא הדין ,וכדאיתא בזוה"ק פר' נח (דף ס"ז) מה עצרת כנישו כל מה
שייך דיחמירו על עצמן ע"כ כתב הרמב"ם בהלכות לולב (פ"ז דכניסו מברכאין עילאין לא ינקין מיני' עמין אחרנין בר מישראל
הלכה י"ג) אינו נוטל בשבת שמא יוליכנו בידו ד' אמות ברשות בלחודוהי והיינו עצרת תהי' לכם ולא לשאר עמין עיי"ש,
הרבים ,ואינו מזכיר הטעם דשמא יוציאנו ,דטעם זה לא שייך ויקשיב לקול תפלתנו בתוך כלל ישראל אמן ,ועל כן נתנו
כאן שהנשים יזכירו אותם. הסימן פז"ר קש"ב.
והנה עוד יש לומר למה הרמב"ם משמיט גבי לולב הטעם השני בגמ' תענית (ד' ע"א) כנסת ישראל שאלה ויבוא כגשם לנו,
לשבח דהנה הפירוש הפשוט של שמא יעבירנו הוא שישכח אמר לה הקב"ה בתי את שואלת וכו' אני אהיה לך דבר
ולאו אדעתי' וממילא לא שייך שמא יוציאנו מרשות היחיד המתבקש לעולם שנאמר ואהיה כטל לישראל .אפשר לומר
לרשות הרבים כיון דאית לי' הכירא ע"י מחיצות עי' תוס' ר"ה דבקשת כנסת ישראל ויבוא כגשם לנו ,היינו בשמע"צ זמן
דף כ"ט ע"ב ד"ה שמא ,אבל אם נימא דהפי' של שמא יעבירנו תפילת גשם יהיה לנו לעשות את בקשתינו ע"י תשובה שאנו
הוא שיסבור שמותר לעשות כן לא שייך [לתרץ דלא חיישינן עושים ,והקב"ה משיב אהיה כטל לישראל ,ט"ל וישרא"ל
שמא יוציאנו מרשות לרשות משום] דאית לי' היכרא דכיון עולים מס' שופ"ר ,שאהיה לישראל תיכף בר"ה למחול
דאומר מותר ומכוון לעשותה הנה טעותו רק י"ל שסובר דעשה עוונותיהם ולעשות את בקשותיהם ,ואמר לה הקב"ה בתי את
דשופר דוחה ל"ת דשבת והגם דבשבת איכא גם עשה דשבתון שואלת בשמע"צ שאז רק יחידי סגולה מכירים ויודעים גדולתו
יסבור דכיון דהוצאה מלאכה גרוע הוא ואינה נכלל בלאו דלא ועושים תשובה ,אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם ,בר"ה ,עת
תעשה מלאכה עי' שבת צ"ו ועירובין י"ז ממילא אין בו עשה הכל עושים תשובה ומתבקשים וכנ"ל.
דשבתון עי' רשב"א יבמות דף ו' אבל קשה הא לא הוי בעידנא
דמעקר לאו מקיים וכמ"ש הר"ן בר"ה שם [והגם דבנימוקי סוגיה דשמא יעבירנו (שבת תשובה תרפ"ג)
יוסף ב"מ דף ל' ע"א גבי השבת אבידה משמע דהוי בעידנא
בגמ' ר"ה דף כ"ט ע"ב אמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר
מ"מ כבר יצאו המפרשים לחלק דשם אי אפשר לקיים בזה
ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך
השבת אבידה בלתי דחיית הלא תעשה וגם ההכשר הוי מצוה,
ומפורש יוצא כן מדברי רש"י יבמות ו' גבי הכשר מצוה ועי' אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים והיינו
כתב סופר או"ח סימן ע"א ובתשו' נודע ביהודא תנינא חלק טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה ובתוס' שם ד"ה שמא וכן
אה"ע סימן קמ"א מה שאין כן בנידון דידן דאפשר לו לקיים בסוכה מ"ג ע"א הקשו מדוע נקט רבה שמא יעבירנו ד' אמות
מצות תקיעת שופר בשופר של בקי דלא בעינן לכם אפשר דגם ולא נקט שמא יעבירנו ד' אמות ולא נקט שמא יוציאנו מרה"י
גליון שארית מנחם -ד
הנימוק"י מודה דלא הוי בעידנא ואפשר לומר דבזה אי ההכשר
לדבר הוי כדבר או לא פליגי ר' פדת ותנא דבי אליהו בשבת דף
י"ג (גבי נדה הוא בבגדו והיא בבגדה עיי"ש) והלכה כתנא דבי אליהו
כמבואר ברמב"ם פי"א מהל' איסורי ביאה הלכה י"ח וממילא
הוי הכשר כגוף הדבר מ"מ יש לחלק בין הכשר מצוה להכשר
עבירה ,מטעם משמרת למשמרתי ויש להאריך ואין כאן
מקומו] אך כבר נודע שיטת התוס' מס' פסחים דף נ"ט ע"א
דבעשה דחמיר לא בעינן בעידנא ,ואע"פ שאין בו כרת עי' בס'
גינת וורדים לבעל הפרמ"ג סוף כלל ט' והגם דהתוס' לא כתבו
רק לדחות לעשה הקל אבל לא לל"ת וכדמות ראי' ע"ז ,מתוס'
זבחים דף ל"ג ע"א ד"ה א"ל דמחלק בין עשה שיש בו כרת ובין
עשה דחמור ודלא כתוס' נזיר דף נ"ח ע"א ד"ה אבל ,אבל כבר
מפורש יוצא מפי' המגן אברהם סי' תמ"ו סק"א בשם הר"ת
דבעשה דרבים לא בעינן בעידנא ,ועי' ביעיר אוזן מהחיד"א
מערכת האלף וי"ל ואכ"מ ומפורש שם במג"א דדוקא שופר
הוי עשה דרבים דאחד מוציא חבירו ולא לולב ואולי כיון
דלזכרון אתי וכלפנים דמי כבש"ס ר"ה דף כ"ו ע"א וחמור ולא
בעינן בעידנא ,וממילא לא שייך היכרא דמחיצות כיון שחושב
שמותר כנ"ל ומשום הכי כתב הרמב"ם גם שמא יוציאנו
מרשות לרשות מה שאין כן בלולב דבעינן בעידנא ואין לטעות
רק לשכוח והמחיצות יזכירנו ולא שייך רק שמא יעבירנו
ומיושב ומדויק לשונו הזהב של הרמב"ם ז"ל.
גליון שארית מנחם -ה
