gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קצר וחזק - מוגדל · Katzar Vchazak - Bold — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: קצר וחזק - מוגדל · Katzar Vchazak - Bold

שבוע: סוכות (2026-09-21)

קצר וחזק - מוגדל · Katzar Vchazak - Bold — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ס וכ ות – ש מח ת ת ו רה‬ ‫תש פ" ז‬ ‫ג יל י ו ן מס' ‪1 8 2‬‬ ‫קצר וחזק ‪ -‬מוגדל‬ ‫קורץ אין שטארק‬ ‫בס"ד‬ ‫"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים‬ ‫"באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ה'‪ ...‬בחודש‬ ‫וע‪‬ף עץ עבות וערכי ‪‬חל"‬ ‫השביעי תחגו אותו‪ ...‬למען ידעו דורותיכם" )ויקרא כג‪,‬‬ ‫לט‪-‬מג(‬ ‫דרש הגאון רבי יהודה צדקה זצ״ל‪ ,‬הגמרא שואלת )סוכה‬ ‫לז‪ ,‬ב(‪ ,‬מאחר והאתרוג הוא המשובח שבכולם‪ ,‬ו‪‬משל‬ ‫בספר "ילקוט אליעזר" עומד על השי‪‬וי בלשון הפסוקים‪:‬‬ ‫לתלמיד חכם כי יש בו גם טעם וגם ריח‪ ,‬למה לא ‪‬וטלים‬ ‫מדוע בתחילה קוראת התורה לחג בשם "באספכם את‬ ‫אותו בימין מחמת חשיבותו? ומתרצת הגמרא שאף‬ ‫תבואת הארץ"‪ ,‬ואחר כך היא קוראת לו סתם "בחודש‬ ‫שהאתרוג חשוב יותר‪ ,‬הוא ‪‬יטל ביד שמאל מפ‪‬י שזו רק‬ ‫השביעי"? אלא שיש כאן ש‪‬י מצבים בחיים‪ .‬כשהפסוק‬ ‫מצוה אחת‪ ,‬ואילו ב‪‬טילת הלולב יש‪‬ם שלש מצוות‪.‬‬ ‫מדבר על "באספכם את תבואת הארץ" – אלו ימים של‬ ‫הגמרא מרמזת ל‪‬ו בזה‪ ,‬שאפילו תלמיד חכם שיש בו את‬ ‫הצלחה ושפע‪ .‬בזמ‪‬ים כאלה הסוכה באה להזכיר ל‪‬ו לא‬ ‫כל המעלות‪ ,‬אך אם אי‪‬ו משפיע על האחרים ומקרב את‬ ‫להתגאות‪ ,‬אלא לדעת שכל השפע מגיע מה'‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫המון העם שדומים להדסים וערבות ־ אזי הלולב שאי‪‬ו‬ ‫כשהפסוק אומר "לדורותיכם‪ ...‬כי בסוכות הושבתי את‬ ‫שווה בחשיבותו לאתרוג‪ ,‬חשב לגדול וחשוב ממ‪‬ו‪ ,‬כי הוא‬ ‫ב‪‬י ישראל" – זה מדבר על ימים קשים או ימי גלות‪.‬‬ ‫משפיע ו‪‬ותן לאחרים‪ .‬ולכך מוטלת חובה על כל תלמיד‬ ‫בזמ‪‬ים כאלה הישיבה בסוכה מע‪‬יקה ל‪‬ו כוח וביטחון‪,‬‬ ‫חכם להשפיע ולהרביץ תורה בישראל ככל שיוכל‪ ,‬ולהע‪‬יק‬ ‫ומזכירה ל‪‬ו שכשם שהקב"ה שמר על אבותי‪‬ו במדבר‪ ,‬כך‬ ‫ככל יכולתו לאחרים באשר הם שם‪.‬‬ ‫הוא שומר ומגן עלי‪‬ו בכל זמן ובכל מצב‪.‬‬ ‫קול יהודה‬ ‫א ‪‬קודל'ה‬ ‫ילקוט אליעזר‬ ‫"והיכן היו מ‪‬ע‪‬עין‪ :‬בהודו לה' תחילה וסוף‪ ,‬ובא‪‬א ה'‬ ‫הושיעה ‪‬א" )סוכה לז‪ ,‬ב(‬ ‫"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים‬ ‫מדוע תיק‪‬ו חכמים ל‪‬ע‪‬ע את ארבעת המי‪‬ים בהלל דווקא‬ ‫וע‪‬ף עץ עבת וערבי ‪‬חל‪) "...‬ויקרא כג‪ ,‬מ(‪.‬‬ ‫בש‪‬י המקומות הללו? מפ‪‬י שש‪‬י המקומות הללו מייצגים‬ ‫ש‪‬י מצבים הפוכים לגמרי בחיים‪" :‬הודו לה' כי טוב" ‪‬אמר‬ ‫הרה"ק רבי מ‪‬חם מ‪‬דל מדעעש זי"ע מביא את דברי חז"ל‪,‬‬ ‫כשהכל הולך ל‪‬ו טוב ויש שמחה בלב‪ ,‬ואילו "א‪‬א ה' הושיעה‬ ‫שבזכות המצווה של "ולקחתם לכם ביום הראשון" ‪‬זכה‬ ‫‪‬א" ‪‬אמר בשעות של קושי ומצוקה‪ .‬ה‪‬ע‪‬וע של הלולב לכל‬ ‫לב‪‬יין בית המקדש‪ ,‬ש‪‬קרא בפסוק "כסא כבוד מרום‬ ‫רוחות השמים‪ ,‬למעלה ולמטה‪ ,‬מסמל את ההמלכה של‬ ‫מראשון מקום מקדש‪‬ו" )ירמיהו יז‪ ,‬יב(‪ .‬ומסביר זאת‬ ‫הקב"ה על כל פרט בחיי‪‬ו‪ .‬כשא‪‬ח‪‬ו מ‪‬ע‪‬עים דווקא ברגעים‬ ‫בדרך מתוקה מדבש‪ :‬הרי בית המקדש ‪‬חרב בגלל ש‪‬את‬ ‫הללו‪ ,‬א‪‬ו מראים שא‪‬ח‪‬ו ממליכים את ה' ופו‪‬ים אליו בכל‬ ‫חי‪‬ם‪ .‬ומה מראים ל‪‬ו ארבעת המי‪‬ים? הם מראים את כל‬ ‫מצב‪ :‬גם כשטוב ל‪‬ו – כדי שלא ‪‬שכח אותו ולא ‪‬חשוב שרק‬ ‫הסוגים שיש בעם ישראל – מהאתרוג שיש לו גם טעם וגם‬ ‫במו ידי‪‬ו הצלח‪‬ו‪ ,‬וגם כשקשה ל‪‬ו – כדי שלא ‪‬יפול לייאוש‪,‬‬ ‫ריח‪ ,‬ועד לערבה שאין בה לא טעם ולא ריח‪ .‬והמצווה היא‬ ‫אלא ‪‬דע שגם שם הקב"ה ‪‬מצא אית‪‬ו ויכול להושיע אות‪‬ו‪.‬‬ ‫לקחת את כולם יחד באגודה אחת! כשא‪‬ח‪‬ו מתאחדים‪,‬‬ ‫ראיתי‬ ‫מקבלים כל יהודי באהבה ומתק‪‬ים את הש‪‬אה‪ ,‬הקב"ה‬ ‫"הכל חייבין בראיה"‬ ‫מביא ל‪‬ו בזכות האחדות הזו את בית המקדש במהרה‬ ‫בימי‪‬ו‪.‬‬ ‫פשט הפסוק הוא שכל עולה לרגל חייב להביא עולת ראיה‪,‬‬ ‫ילקוט מאיש לרעהו‬ ‫אומר הדברי ישראל ממודזיץ' "הכל חייבין" ‪ -‬כל מה שבן‬ ‫אדם חייב זה כי "בראיה" ‪ -‬שהוא לא שומר על העי‪‬יים‬ ‫הגיליון לזכות ולבריאות אדו‪‬י‪‬ו מורי‪‬ו‬ ‫דברי ישראל‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫ורב‪‬ו ר' ישכר דוב בן מרים שליט"א‬ ‫לתגובות‪ ,‬הנצחות וכו' ולקבלת העלון במייל נא שלחו למייל‪katsar.chazak@gmail.com :‬‬ ‫בס"ד‬ ‫בקדושה ועם ברכה וכוו‪‬ה‪ ,‬ה‪‬שמות מקבלות את התיקון‬ ‫שלהם‪ ,‬ובזה הוא מפרש את הפסוק "רעבים גם צמאים‪,‬‬ ‫"מצטער פטור מן הסוכה"‬ ‫‪‬פשם בהם תתעטף"‪ ,‬למה ב‪‬י אדם רעבים וצמאים‪,‬‬ ‫ממשיך הפסוק ועו‪‬ה כי "‪‬פשם בהם תתעטף" כי ה‪‬שמות‬ ‫אחד הצדיקים מפרש כך 'מצטער' – יהודי שיש לו צער‬ ‫עטופות באוכל‪ ,‬וזה מתקשר למה שכתוב בגמ' שאברהם‬ ‫מחמת הצרות אשר פוקדות אותו‪' ,‬פטור' – יכול להתפטר‬ ‫אבי‪‬ו קיים את כל התורה ואפילו את מצוות 'עירובי‬ ‫מצרותיו על ידי 'מן הסוכה' על ידי מצוות הסוכה‪.‬‬ ‫תבשילין'‪ - ,‬שעל ידי אכילתו את התבשילין הוא תיקן את‬ ‫צדיקים‬ ‫ה‪‬שמות אשר היו מעורבות בתבשיל‪ ,‬ולזה כוו‪‬ת הגמ'‬ ‫"ולקחתם לכם כיום הראשון פרי עץ הדר"‬ ‫שאברהם אבי‪‬ו קיים את מצווה זו‪ ,‬וזה גם הפירוש של‬ ‫"עושה משפט לעשוקים ‪‬ותן לחם לרעבים' שהקב"ה עושה‬ ‫דרש הגה״ק רבי אליהו הכהן זי״ע‪ ,‬בעל ה'שבט מוסר־‪:‬‬ ‫משפט לעשוקים ו‪‬ותן אותם לתיקון על ידי האכילה '‪‬ותן‬ ‫כתוב במדרש שהאתרוג דומה ללב )ויק״ר ל‪ ,‬יד(‪ ,‬לפיכך‬ ‫לחם לרעבים'‪ ,‬ועל דרך זה אפשר לפרש את מש‪‬ת‪‬ו כאן‪,‬‬ ‫יובן מדוע ׳אתרוג היבש פסול׳‪ ,‬כי הלב צריך שיהיה חם‪,‬‬ ‫שהסיבה שמוציאים מיד התי‪‬וקות את לולביהן ואוכלין‬ ‫פועם‪ ,‬מרגיש ומבין‪ ,‬ער למצוקות הזולת ולסבלו‪ ,‬חלץ‬ ‫את אתרוגיהן – כדי ש‪‬וכל לתקן את ה‪‬שמות אשר‬ ‫לעזרה‪ ,‬תמיכה ועידוד‪.‬‬ ‫‪‬מצאים באתרוגים על ידי אכילתם‪.‬‬ ‫מעיל צדקה‬ ‫תפארת שלמה‬ ‫"הושע ‪‬א אדון המושיע‪ ,‬בלתך אין להושיע"‬ ‫הרה"ק מראפשיץ אמר‪ :‬ריבו‪‬ו של עולם‪ ,‬כמה פעמים‬ ‫א זיס ווארט‬ ‫הבטחתי לך שאהיה טוב ואף על פי כן אי‪‬י כן‪ ,‬וכבר בוש‬ ‫"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר"‬ ‫א‪‬י ממך‪ ,‬אבל מה אעשה שא‪‬י צריך לפ‪‬ות אליך שוב כי‬ ‫חז"ל אמרו שיום ראשון של סוכות הוא "ראשון לחשבון‬ ‫אין לי אחר שיושיע אותי‪ .‬זהו הפירוש 'הושע ‪‬א אדון‬ ‫עוו‪‬ות"‪ .‬בספר "קדושת לוי" מסביר‪ ,‬שבראש הש‪‬ה ויום‬ ‫המושיע'‪ ,‬אבל א‪‬י מתבייש כבר לבקש ממך‪ ,‬אך מה אעשה‬ ‫כיפור א‪‬ו עושים תשובה מיראה‪ ,‬מתוך פחד מהדין‪ ,‬ואז‬ ‫ש'בלתך אין להושיע'‪ ,‬וא‪‬י צריך לה‪‬יח את הבושה‪.‬‬ ‫העוו‪‬ות הופכים רק לשגגות‪ .‬אבל בחג הסוכות עושים‬ ‫אמרי יהודה‬ ‫תשובה מאהבה‪ ,‬ואז העוו‪‬ות הופכים ממש לזכויות! לכן‬ ‫ביום הראשון של סוכות הקב"ה "מחפש" את העוו‪‬ות של‪‬ו‬ ‫"סוכות ישר אחרי יום כיפור"‬ ‫– כדי להפוך אותם לזכויות‬ ‫כל מצבו ומדרגתו של האדם תלויים בגישתו וביחסו כלפי‬ ‫קדושת לוי‬ ‫העולם הזה‪ .‬אדם הרואה בעולם הזה קבע ועיקר‪ ,‬בקלות‬ ‫יבוא לידי חטא‪ .‬על כן‪ ,‬כדי להי‪‬צל מן החטא‪ ,‬ראשית כל‬ ‫"בסכת תשבו שבעת ימים"‬ ‫על האדם לקבוע ב‪‬פשו כי העולם הזה ארעי וחולף‪ .‬לכן‬ ‫שלשה סוגי כשרות מצי‪‬ו בהלכה בע‪‬יין דפ‪‬ות הסוכה‪ .‬א‪.‬‬ ‫‪‬קבע חג הסוכות מיד לאחר יום הכיפורים‪ ,‬כדי להורות‪‬ו‬ ‫סוכה בעלת ארבע דפ‪‬ות‪ .‬ב‪ .‬סוכה בעלה שלוש דפ‪‬ות‪ .‬ג‪.‬‬ ‫שהדרך להי‪‬צל מן החטא‪ ,‬שהוא עיקר של יום הכיפורים‪,‬‬ ‫סוכה בעלת שתי דפ‪‬ות כאשר הדופן השלישית היא‬ ‫היא על ידי עשיית העולם הזה ל"ארעי"‪ ,‬שהוא יסודו‬ ‫בשיעור טפח בלבד שאף היא כשרה‪ .‬שלושה סוגי סוכות‬ ‫ועיקרו של חג הסוכות‪..‬‬ ‫אלה מרומזות באותיות של המילה‪":‬סכה" ס ‪ -‬האות ס'‬ ‫הסבא מקלם‬ ‫סגורה היא מארבעת רוחותיה‪ ,‬וזוהי סוכה בעלת ארבע‬ ‫דפ‪‬ות‪ .‬כ ‪ -‬האות כ' סגורה משלושה כיוו‪‬ים‪ ,‬וזוהי סוכה‬ ‫מש‪‬ה‪":‬מיד התי‪‬וקות שומטין את לולביהון ואוכלין את‬ ‫בעלת שלוש דפ‪‬ות‪ .‬ה ‪ -‬האות ה' סגורה מש‪‬י צדדים כאשר‬ ‫אתרוגיהן"‬ ‫יש‪‬ה רגל קט‪‬ה וזוהי סוכה בעלת שתי דפ‪‬ות והדופן‬ ‫לכאורה למה ב‪‬י אדם ‪‬דרשים לאכול‪ ,‬למה הקב"ה לא‬ ‫השלישית טפח שאף היא כשרה‪.‬‬ ‫יכל לברוא את ב‪‬י האדם ללא צורך לאכילה ושתיה?‪ ,‬עו‪‬ה‬ ‫הגאון מוויל‪‬א‬ ‫על זה הבעל שם טוב כי האכילה והשתיה ‪‬צרכים לצורך‬ ‫תיקון ה‪‬שמות ש‪‬מצאים באוכל‪ ,‬ועל ידי אכילת‪‬ו‬ ‫‪katsar.chazak@gmail.com‬‬ ‫בת אביגיל חוה‬ ‫רבקה‬ ‫למייל‪:‬‬ ‫ולהצלחת‬ ‫שלחו‬ ‫לזכות‬ ‫במייל נא‬ ‫מוקדש‬ ‫העלון‬ ‫הגליון‬ ‫ולקבלת‬ ‫לתגובות‪ ,‬הנצחות וכו'‬ ‫בס"ד‬ ‫הושע‪‬ה רבה‬ ‫ִשׂ ָר ֵאל‬ ‫"לְמַ עַ ן י ְֵדעוּ ֹדר ֵֹתיכֶם כִּ י בַ סֻּ כּוֹת הוֹשַׁ בְ ִתּי ֶאת בְּ ‪ֵ‬י י ְ‬ ‫לוֹקיכֶם"‪.‬‬ ‫אוֹתם מֵ ֶא ֶרץ ִמצְ ָר ִים אֲ ‪ִ‬י ה' אֱ ֵ‬ ‫יאי ָ‬ ‫בְּ הוֹצִ ִ‬ ‫מה הטעם שא‪‬ו קוראים ליום החתימה ע"ש 'הושע‪‬א'‬ ‫אלא כי כלל הימים ה‪‬וראים מתחילת אלול עד גמר‬ ‫הסוכה ‪ -‬היא זכר לע‪‬י הכבוד‪ ,‬ולכאורה מדוע התורה‬ ‫החתימה יוצא '‪‬א' יום‪ .‬והכוו‪‬ה היא‪ :‬הושע ‪‬א שיתקבלו‬ ‫קבעה זכר דווקא לע‪‬י הכבוד שהיו בעת יציאתם‬ ‫תפילותי‪‬ו ב'‪‬א' ימים הללו וגם שייטיב ל‪‬ו החתימה ביום‬ ‫ממצרים‪ ,‬ולא קבעה זכר ל‪‬יסים אחרים שהיו במדבר כמו‬ ‫ה'‪‬א' הלא הוא 'הושע‪‬ה רבה'‪.‬‬ ‫ירידת המן או הבאר שעל אלה לא ‪‬קבע שום מעשה זיכרון‬ ‫ב‪‬י יששכר‬ ‫ל‪‬יסים מופלאים אלו? החיד"א מביא שלוש תשובות‪,‬‬ ‫האחד בשם רבי חיים כפוסי והוא שההבדל בין ע‪‬י הכבוד‬ ‫שמחת תורה‬ ‫לבאר ולמן הוא‪ ,‬שמן ובאר הם צורך קיומי‪ ,‬וכיכול‬ ‫הקב"ה חייב לכלכלם‪ ,‬אבל ע‪‬י הכבוד זה תוספת שמירה‪,‬‬ ‫"שבעת ימים תקריבו אישה לה׳ ביום השמי‪‬י מקרא‬ ‫כי הולכי מדבריות הולכים גם בשמש ובקור‪ ,‬ולכן עושים‬ ‫קדש יהיה לכם והקרבתם אשה לה׳ עצרת הוא כל‬ ‫זכר רק לע‪‬י הכבוד כי זה מראה על חיבה יתירה‪ .‬טעם‬ ‫מלאכת עבדה לא תעשו" )כג‪ ,‬לו(‬ ‫‪‬וסף הביא בשם רבי יהודה חאבילייו‪ :‬והוא על פי המובא‬ ‫ברש״י‪ :‬כמלך שזימן את ב‪‬יו לסעודה לכך וכך ימים‪ ,‬כיון‬ ‫בזוהר שע‪‬י הכבוד היו רק לישראל ולא לערב רב‪ ,‬כי הע‪‬ן‬ ‫שהגיע זמ‪‬ן להפטר אמר‪ ,‬ב‪‬י בבקשה מכם עכבו עמי עוד‬ ‫פלט את הערב רב‪ ,‬משא"כ מן ובאר היו גם לערב רב‪ ,‬ולכן‬ ‫יום אחד‪ ,‬קשה עלי פרידתכם‪ .‬אמר הרה״ק רבי ישראל‬ ‫עושים זכר רק למה שהיה מיוחד לישראל‪ .‬וטעם אחרון‬ ‫מרוזיין זי״ע‪ ,‬הקב״ה אומר‪ ,‬׳קשה עלי פרידתכם׳ ‪ -‬אותו‬ ‫מביא בשם רבי ישועה זיין‪ :‬שההבדל הוא מפ‪‬י שע‪‬י כבוד‬ ‫פירוד לבבות שיש בי‪‬יכם‪ ,‬הוא אשר קשה עלי! לכן ‪‬והג‬ ‫‪‬ית‪‬ו לישראל בלי בקשה‪ ,‬מה שאין כן‪ ,‬מן ובאר ‪‬ית‪‬ו ע"י‬ ‫עם ישראל ביום שמי‪‬י עצרת לשמוח ולרקוד ביחד‪ ,‬מתוך‬ ‫שאלה בתלו‪‬ה ובתרעומת‪ ,‬ולכן עושים זכר רק למה ש‪‬יתן‬ ‫קירוב לבבות בלי הבדלי מעמדות‪ ,‬וכולם אוכלים ושותים‬ ‫להם בטובו הגדול בלי שאלה ותרעומת‪ .‬וכל זה מרומז‬ ‫ביחד‪ ,‬כדי להתחזק באחדות ולמעט את ה׳פרידתכם׳‪.‬‬ ‫בפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"‪ ,‬ואם תאמר למה‬ ‫עושים זכר רק לע‪‬י כבוד ולא למן ולבאר? "כי בסכות‬ ‫‪‬ר ישראל‬ ‫הושבתי" ‪ -‬פירוש מעצמי בלי שאלה ובקשה כטעם של רבי‬ ‫"חומל דלים הצליחה ‪‬א‪ ,‬טוב ומטיב ע‪‬ו ביום קרא‪‬ו"‬ ‫ישועה זיין‪" .‬את ב‪‬י ישראל" ‪ -‬רק ב‪‬י ישראל זכו לע‪‬י‬ ‫אומרים א‪‬ו להקב"ה שהוא החומל דלים‪' ,‬הצליחה ‪‬א' –‬ ‫כבוד ולא הערב רב‪ ,‬וזהו כאב ש‪‬ותן לב‪‬יו‪ ,‬ולכן עושים זכר‬ ‫מלשון צליחה וחציה ‪ -‬תחצה את המילה "דל" שהיא בגימ'‬ ‫רק לע‪‬י כבוד‪ ,‬כטעם של רבי יהודה חאבילייו‪" .‬א‪‬י ה'‬ ‫‪ ,34‬ותגיע ל"טוב" – בגימ' ‪ 17‬שהוא חצי מ'דל' ואז יהיה‬ ‫אלוקיכם ‪ -‬שא‪‬י אדו‪‬כם וכביכול חייב לפר‪‬סכם בלחם‬ ‫'טוב ומטיב ע‪‬ו ביום קרא‪‬ו"‪.‬‬ ‫ובמים‪ ,‬מה שאין כן בע‪‬י כבוד שזה היה מת‪‬ה גמורה‪,‬‬ ‫ולכן עושים רק לע‪‬י כבוד‪ ,‬כטעם של רבי חיים כפוסי‪.‬‬ ‫צדיקים‬ ‫חיד"א‬ ‫"עליה לתורה"‬ ‫ולקחתם לכם ביום הראשון"‬ ‫אומר רש"י 'ראשון לחשבון עוו‪‬ות'‪ ,‬ו‪‬שאלת השאלה מדוע‬ ‫בכל המקומות בשמחת תורה ‪‬הוג לק‪‬ות את ה'חתן תורה'‬ ‫ט"ו בתשרי ‪ -‬חג הסוכות הוא ראשון לחשבון עוו‪‬ות? אלא‬ ‫לרב של המקום‪ ,‬ש‪‬ה אחת היה גביר שהחליט לק‪‬ות את‬ ‫מתרץ ה'אמרי יצחק על זה‪ :‬שהשאלה הראשו‪‬ה שעליה‬ ‫זה לעצמו וברוב חוצפתו עוד ביקש מהרב שידבר בקידוש‬ ‫‪‬שאל האדם בבית דין של מעלה הוא "‪‬שאת ו‪‬תת‬ ‫שעושה לאחר התפילה‪ ,‬דיבר הרב בקידוש וכך אמר‪ :‬כתוב‬ ‫באמו‪‬ה?" דהיי‪‬ו האם עבר על איסור גזל‪ ,‬והגמרא‬ ‫אצל אברהם אבי‪‬ו "ה‪‬ה ‪‬א ידעתי כי אשה יפת מראה‬ ‫במסכת סוכה דורשת מן הפסוק "ולקחתם לכם" ‪ -‬לכם‬ ‫את" וכתוב שראה את השתקפותה במים‪ ,‬ולכאורה הרי‬ ‫ולא מן הגזול‪ .‬וזה כוו‪‬ת המדרש "ולקחתם לכם ביום‬ ‫"אסור לאדם לקדש אשה טרם שירא‪‬ה" )שמא תתג‪‬ה‬ ‫הראשון" – 'ראשון לחשבון עוו‪‬ות' ‪ -‬שזה השאלה‬ ‫עליו( ואיך יכל אברהם אבי‪‬ו להתחתן איתה בלי לראותה?‬ ‫הראשו‪‬ה בחשבון העוו‪‬ות האם זה היה "לכם" או לא‪.‬‬ ‫אלא מה ‪ -‬אברהם אבי‪‬ו לא התכוון בכלל לראות אותה‬ ‫אמרי יצחק‬ ‫בס"ד‬ ‫"ביום השמי‪‬י עצרת תהיה לכם" – "‪‬גילה ו‪‬שמחה בך"‬ ‫אף פעם ולכן היא לא תתג‪‬ה עליו וכמו כן כאן ‪ -‬סיים הרב‬ ‫החתן של‪‬ו אף פעם לא יראה את הכלה‪...‬‬ ‫בספרו "זמן שמחת‪‬ו" )מאת הגאון רבי דוד כהן שליט"א(‬ ‫מובאת שאלה ידועה‪ :‬מדוע חוגגים את סיום התורה‬ ‫מפי השמועה‬ ‫ורוקדים איתה דווקא בשמי‪‬י עצרת‪ ,‬ולא בראש הש‪‬ה‬ ‫אמר פעם האדמו"ר מקאצק‪" :‬שמחת תורה" אי‪‬ה על‬ ‫שהוא תחילת הש‪‬ה? ועוד‪ ,‬הרי יש כלל ש"אין מערבים‬ ‫העבר‪ .‬שכן‪ ,‬מיהו זה אשר ירהיב עוז ב‪‬פשו לומר שלמד‬ ‫שמחה בשמחה"‪ ,‬ואיך מערבבים את שמחת החג עם‬ ‫את התורה‪ ,‬ועל כן הוא שמח ורוקד‪ .‬אלא "שמחת תורה"‬ ‫שמחת סיום התורה? התשובה לזה ‪‬פלאה ומתוקה מדבש‪:‬‬ ‫היא קבלה לעתיד‪ .‬ושמחת האדם באה מתוך תקווה‬ ‫בכל החגים א‪‬ו שמחים על אירוע מסוים מהעבר – יציאת‬ ‫ואמו‪‬ה שיזכהו ה' ללמוד את התורה ולק‪‬ות את ק‪‬יי‪‬יה‪.‬‬ ‫מצרים בפסח‪ ,‬מתן תורה בשבועות‪ ,‬וע‪‬י הכבוד בסוכות‪.‬‬ ‫אבל בשמי‪‬י עצרת אין אירוע היסטורי מהעבר‪ .‬זהו יום‬ ‫האדמו"ר מקאצק‬ ‫מיוחד שבו הקב"ה אומר לעם ישראל‪" :‬קשה עלי‬ ‫"ותטע‪‬ו בגבול‪‬ו"‬ ‫פרידתכם"‪ ,‬בואו ו‪‬שמח רק א‪‬י ואתם יחד! ושואל‬ ‫המדרש‪ :‬איך אפשר לשמוח ישירות עם הקב"ה? ומשיב‪:‬‬ ‫אם תמצא שופט ברחוב ותיגש אליו ותתחיל להגיד לו‬ ‫"‪‬גילה ו‪‬שמחה בך – בך בתורתך!"‪ .‬התורה היא הדרך‬ ‫שהתיק הזה שהוא פסק ‪ -‬זה לא ‪‬כון וכדומה ‪ -‬הוא יגיד‬ ‫של‪‬ו להתחבר לה'‪ ,‬והכלי שדרכו א‪‬ו חווים את מציאותו‪.‬‬ ‫לך‪ :‬מה אתה רוצה ממ‪‬י ‪ -‬לך תדבר עם המזכירה שלי‬ ‫לכן שמחת התורה אי‪‬ה שמחה ‪‬פרדת ש'מערבבים' בחג‪,‬‬ ‫ותקבע תור מסודר ‪ -‬אל תבוא ככה באמצע הרחוב וזה מה‬ ‫אלא היא‪-‬היא עצמה השמחה של החג – הדרך היחידה‬ ‫שא‪‬ו אומרים להקב"ה "ותטע‪‬ו" ‪ -‬יש לך טע‪‬ות עלי‪‬ו‬ ‫והמתוקה ביותר של‪‬ו לחבק את הקב"ה ולשמוח בקרבה‬ ‫"בגבול‪‬ו" ‪ -‬כשיהיה ל‪‬ו בית המקדש אז ‪‬דבר על הכל‪ ,‬לא‬ ‫המיוחדת איתו‪.‬‬ ‫ככה כשא‪‬ו בגלות‪.‬‬ ‫זמן שמחתי‪‬ו‬ ‫ר' יחזקאל מקוזמיר‬ ‫"חג הסוכות שבעת ימים לה'"‬ ‫"שישו ושמחו בשמחת תורה‪ ,‬ות‪‬ו כבוד לתורה"‬ ‫שבעת ימים‪ ,‬משמע בלי הפסק‪ ,‬כי מצות סוכה״ ‪‬והגת גם‬ ‫בלילה‪ ,‬לא כן שאר מצות של חג‪ ,‬כמו ד׳ מי‪‬ים‪ ,‬אי‪‬ו‬ ‫בספר "טעמי המ‪‬הגים" מובאת שאלה ‪‬פלאה בשם הגאון‬ ‫‪‬והגות בלילה‪ .‬ולכן ‪‬קרא החג על שם מצות סוכה‪ ,‬ולא על‬ ‫מוויל‪‬א‪ :‬מה בעצם ההבדל בין "ששון" לבין "שמחה"?‬ ‫שם שאר מצות‪ ,‬ה‪‬והגת בחג זה‪ ,‬כי רק למצות סוכה אין‬ ‫הגר"א מסביר ש'שמחה' היא ההתרגשות של התחלה‬ ‫הפסק כל ימי החג‪.‬‬ ‫חדשה‪ ,‬ואילו 'ששון' זו השמחה של הסיום – כשהגע‪‬ו אל‬ ‫היעד והשלמ‪‬ו את המשימה‪ .‬אם כך‪ ,‬מדוע א‪‬ו שרים‬ ‫‪‬חלת צבי‬ ‫בשמחת תורה "שישו ושמחו"‪ ,‬ומקדימים את הששון‬ ‫"ביּוֹם הַ ְשּׁמי‪‬י עצרת ִתּ ְהיֶה ָלכֶם"‬ ‫)הסיום( לשמחה )ההתחלה(? התשובה היא שבדיוק ברגע‬ ‫הזה בשמחת תורה‪ ,‬א‪‬ח‪‬ו חוגגים קודם כל ב'ששון' את‬ ‫בעל ה'תפארת שלמה' הסביר את הפסוק "ביום השמי‪‬י‬ ‫סיום התורה כולה )בפרשת "וזאת הברכה"(‪ ,‬ומיד באותו‬ ‫עצרת תהיה לכם" על פי הזוה"ק‪ ,‬על הפסוק "ות‪‬ח התיבה‬ ‫הרגע עוברים ל'שמחה' על ההתחלה החדשה )בפרשת‬ ‫בחודש השביעי" ‪ -‬בחודש השביעי רומז לתשרי שהוא‬ ‫"בראשית"(‪ .‬הסיום ה‪‬פלא מוליד מיד את ההתחלה‬ ‫השביעי מ‪‬יסן‪ ,‬שבחודש זה 'ות‪‬ח התיבה' – כל התפילות‬ ‫החדשה! )ובדרך זו מסבירים גם את הברכה בחתו‪‬ה‪:‬‬ ‫מכל הש‪‬ה יעלו לרצון עם התפילות שא‪‬ו מתפללים בחודש‬ ‫"אשר ברא ששון ושמחה" – 'ששון' על סיום תקופת‬ ‫הזה‪ .‬וזהו גם כן הרמז "ביום השמי‪‬י עצרת תהיה לכם" ‪-‬‬ ‫הציפייה ו'שמחה' על תחילת הדרך החדשה בב‪‬יית הבית‬ ‫לרמז על כל התפילות ה‪‬עצרים בכל ימות הש‪‬ה ולא עלו‬ ‫המשותף(‪.‬‬ ‫למעלה גם המה יעלו עתה לרחמים ולרצון למעלה‪ ,‬ואז‬ ‫ממילא תהיה לכם שפע ברכה ורחמים‪.‬‬ ‫הגר"א‬ ‫תפארת שלמה‬ ‫הגליון השבוע לע"נ האישה החשובה מרת אליס בת פרחה ע"ה‬