בלבבי משכן אבנה · Bilvuvi Mishkan Evneh — סוכות (2026-09-21)

בלבבי
תוכן הגיליון שיעורים שבועיים בס"ד
נקודה מתוך הפרשה �����������������������������������������������������������������א' בלבביפדיה מחשבה
יתקיים אי”ה כל יום ד’
לחיות את הפרשה ��������������������������������������������������������������������א'
רח’ קדמון 4חולון
שיעור לחג הסוכות �������������������������������������������������������������ב'-ח' 20:30
סוגיות במחשבה ��������������������������������������������������������������� ט-יא'
שולחן ערוך עם ביאור בלבבי משכן אבנה -הלכות חג הסוכות ��������יב'-יג'
שער הכוונות עם פירושים על התורה -ועל העבודה ������������������������������������יד
עץ חיים עם פירושים על התורה – ועל העבודה -יופיעו שוב ב'ה בחודש חשון
משכן אבנה בלבביפדיה עבודת ה’
יתקיים אי”ה
כל יום ה’ 20:30
עץ חיים 21:00
רח’ הרב בלוי 33י-ם
סוכות ♦ תשפ"ז #468
שיעורים עדכניים מקול הלשון צורת אדם
בלבביפדיה מחשבה “דקר” #42765948 רכישת ספרי הרב מספרי אברמוביץ שיעור הבא אי”ה
בלבביפדיה עבודת ה’ “גזם” #42828797 • 03.578.2270משלוח לרחבי העולם טו’ חשון • נושא:
צורת אדם בנושא “שערות האוזן” #42692815 חוטם נקב החוטם
נקודה מתוך הפרשה
חג הסוכות בחודש השביעי תשפ"ז
לגבי חג הסוכות כתיב (ויקרא כג ,לג) "בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה וגו' "" ,אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי וגו' " (שם ,לט) ,ו"בחודש
השביעי תחוגו אותו " (שם ,מא).
הרי שבחג הסוכות חוזרת התורה ומציינת ג' פעמים שזמנו בחודש השביעי .ומתעוררת השאלה מהו השוני בין חג הסוכות לשאר המועדים שדייקא בו
נצרכת אזכרה משולשת שחל בחודש השביעי?
ביאור מורינו הרב שליט"א
כתב הרבנו בחיי (שמות יב ,ב) ,וז"ל ,וקרא הכתוב לחודש תשרי שביעי" ,בחודש השביעי באחד לחודש" (במדבר כט ,א) ,והכוונה שביעי לחודש ניסן ,כדי
שיזכר הנס על גאולת מצרים ,עכ"ל.
ואינו רק זכר ליציאת מצרים ,גאולת מצרים ,אלא כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות .וזכר שעושים בחודש השביעי ליצ"מ הוא שורש לגאולה
בחודש תשרי – השביעי ,לגאולה העתידית בחודש זה .כמ"ש (שוחר טוב ,מזמור מב ,ו) ,וזהו לחודש השביעי הזה (ויקרא כט ,כז .במדבר כט ,כ) ,וכי יש חודש
שביעי אחר ,אלא שאתה אומר לי בכל שנה בתשרי זה שיבוא אני גואלך עי"ש( .אולם מאידך אמרו חז"ל בניסן נגאלו ,ובניסן עתידין להיגאל .וזה וזה אמת ,ושורשו
במחלוקת האם בתשרי נברא העולם או בניסן ,ואכמ"ל) .וכן בסוכות כתיב (ויקרא כג ,לד) "בחמישה עשר יום בחודש השביעי הזה".
וכתב בחזקוני (במדבר כט ,ז) ,וז"ל ,ובעשור לחודש הזה – לאותו חודש שקוראין לו עכשיו שביעי ,דהיינו תשרי ,ולא לאותו שהיו קורין אותו כבר שביעי,
דהיינו ניסן כדכתיב במלכים ,וירח האיתנים בחג ,ומתרגם יונתן ,ירחא דעתיקא קרי ליה ירחא קדמאה ,וכאן הוא ירחא שביעא ,עכ"ל .והבן מאד ,שתחילה
חודש תשרי היה חודש ראשון ,היום הרת עולם .אולם מאז יצ"מ ,נעשה ניסן לראשון" ,החודש הזה (ניסן) לכם ראש חודשים ,ראשון הוא לכם לחודשי
השנה" .ומעתה נעתק תשרי מתואר ראשון ,וניתן לו תואר חודש שביעי.
וכל דבר שנעשה בו שינוי ,על מנת שהשינוי יהא קבוע נצרך לכך ג"פ .דוגמת שור תם שהופך להיות מועד נצרך שיגח ג"פ .וי"א אף להיפך להופכו חזרה
לתם .וכך נצרך ג"פ של לשון "חודש השביעי" ,בענין אחד ,לקבוע לו שם חודש השביעי ,ולעוקרו מתואר שם חודש הראשון .ועיין רש"ר הירש (על אתר)
ביאור אחר מדוע שילש הכתוב בחג הסוכות לשון חודש השביעי.
ועיקר חודש השביעי ,אף שיש בו גם ר"ה ויו"כ ,אולם עיקר תואר שביעי שבו חל על סוכות ,כי נגלה בו שבע בפרט ,שבעה ימי חג ,בחודש השביעי.
שבע של ימים ,שביעי של חודשים ,וכן שביעי של שנים – שמיטה ,שבו מצות הקהל .וזהו ג' בחינות של שביעי ,וכנגדם נאמר ג' פעמים לשון שביעי ,והבן.
ובדקות תחילה נקרא ראשון ועתה שביעי ,ומחבר ראשון עם שביעי ,בחינת א – ז .ונעשה החג עצמו בבחינה זו .שבעת ימים סוכות – ז ,ויום אחד
שמע"צ – א .והם מחד ב' רגלים נפרדים לפז"ר קש"ב ,אולם מאידך מחוברים ,כנודע .וכבר דנו הפוסקים באומר בתפילה בשמע"צ יום חג הסוכות הזה,
אם מהני.
וסוד אז ,הוא סוד אור הגאולה העתידה שמאירה בסוכות ,זמן שמחתנו ,בבחינת "אז ימלא שחוק פינו".
תיקון הנפש הבהמית במועד
מֹוע ָדם (ויקרא כג ,ד)
מֹוע ֵדי ה' ִמ ְק ָר ֵאי ק ֶֹדׁש ֲא ֶׁשר ִּת ְק ְראּו א ָֹתם ְּב ֲ
ֵהּלֶ ה ֲ
קדושת הזמן הוא כח העוזר לאדם להתעלות.
כאדם הנושא אישה ,שזכה ,והיא עוזרתו .כך המשיל הגר"א את חיבור האדם לזמן ,לחיבור זכר ונקבה .הזמן הוא הנקרא
'הנקבה' של האדם .וכנודע ,האדם נפש אלוקית .והאישה קרובה יותר לחומר ,נפש בהמית.
למעשה:
זמן בגימטרייה; 'אדם – בהמה' .בכח הזמן לרומם את נפשו הבהמית .ולכך בקדושת הזמנים יש סעודות של אכילה
ושתיה ,כי בזמן זה יש כח באדם לרומם את נפשו הבהמית 'לאדם שבו' .ועל דרך כלל האישה מכינה את צרכי נפש
הבהמית של האיש .וקדושת הזמן מחמת חיבור ראוי בין האיש לאשתו.
לקבלת העלון השבועי
יש לשלוח בקשה במייל bilvavi231 @ gmail.com
שיעור לחג הסוכות
תחילת ושורש הפגם בבית יעקב מתחיל בזה שהוא נשא סוכת דוד
ב' אחיות ונעשה צירוף שלא יכול להצטרף ,מתוך זה נעשה "ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את
הבדלה בין בני לאה לבני רחל ,כמו שנאמר שכל השבטים פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם" (עמוס ט יא) וכך
מלבד בנימין שנאו את יוסף עד ש"ולא יכלו דברו לשלום" ,זה נהגו ישראל (ע"פ מנהגי וורמייזא) לומר בחג הסוכות לאחר
שורש "סוכת דוד הנופלת" כיון ששורש הסוכה מיעקב היא ברכת המזון "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".
באה ,על כן ה'סוכה' חסירה ואינה שלימה. דוד הוא השביעי באושפיזין של חג הסוכות ,אבל הנביא רומז
זהו שנאמר עם בואו של יעקב לשכם "ולמקנהו עשה בלשונו שדוד המלך שייך לכל ענין חג הסוכות עד שהסוכה
סכות" כיון שעיקר הפגם בנשיאת ב' אחיות התראה בכניסה עצמה נקראת על שמו "סוכת דוד הנופלת".
לארץ כמו שנתבאר בדברי הרמב"ן עד שרחל הוצרכה למות
באופן של "ויהי בהקשתה בלדתה" (בראשית לה יז) ,לפיכך ויעקב נסע סוכתה
הסוכות הללו שבנה יעקב אבינו בחזרתו לארץ ישראל אינן פעם ראשונה שמצאנו בתורה את שורש הסוגיה של
יכולות להתקיים ,ועל זה אנו מתפללים "הרחמן הוא יקים סוכות ,הוא במה שנאמר (בראשית לג יז) "ויעקב נסע סכתה ויבן
לנו את סוכת דוד הנופלת" מלשון עובר שנפל ומת ,כמו לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות".
שאומרים רבותינו (עץ חיים של"ט פ"ח) "ואם היתה יולדת היתה ומחמת כן חג הסוכות עומד כנגד יעקב אבינו כמו שאומר
מתה בלדתה בסוד ויהי בצאת נפשה כי מתה כי בנימין לקח הטור (או"ח סימן תיז) "לפי שהמועדים נתקנו כנגד אבות ,פסח
אותו החלק עצמו הנשאר באמו שהוא הנפש שלה ממש כנגד אברהם דכתיב 'לושי ועשי עוגות' ופסח היה .שבועות
ובלדתה אותו יצאה נפשה ממש ואז מתה והבן זה". כנגד יצחק שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאילו
לא היה שייך שיתקיימו רחל ובנימין בבת אחת; או של יצחק .סוכות כנגד יעקב דכתיב 'ולמקנהו עשה סוכות'".
שבנימין יפול וימות או שרחל תתקשה בלידתה ותמות. האבות הקדושים העמידו את כלל ישראל ,אבל יצא
לפיכך ,מיתת רחל בעומק הייתה בבחינת 'נפל' כיון שהיא מהם גם פסולת כמו שאמר יעקב אבינו (פסחים נו א) "שמא
מתה במקום בנימין ,זה העומק הדק של ה'סוכה' של יעקב חס ושלום יש במטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל
אבינו ש'נופלת' בכניסה לארץ. ואבי יצחק שיצא ממנו עשו" ,מיעקב אבינו לא יצאה פסולת
החזרה של יעקב אבינו לארץ ישראל מעמידה חסרון להדיא שהרי נולדו ממנו י"ב שבטי י-ה ,אבל יש פנים אחד
ופגם בבית יעקב ,שלא שייך שיהיה יעקב נושא ב' אחיות ,ועל של פסולת שמקביל ליעקב אבינו בדקות ,זהו בחינת עמלק
כן "מתה עלי רחל בדרך" ומתוך זה בנה יעקב אבינו ב' סוכות, שנקרא "זד יהיר לץ שמו" ה'לץ' של עמלק הוא הפך ה'צל' של
כמו שנאמר "ולמקנהו עשה סכות" לשון רבים ,אלו הם ב' יעקב אבינו המתגלה בסוכה.
בחינות הסוכות :סוכת לאה המתקיימת וסוכת רחל הנופלת, בפנים דקות יותר המציאות של פסולת שיוצאת מיעקב
אותו הפגם שעל ידו מתה רחל בחזרתו לארץ ישראל עד אבינו מתגלה בתוך הי"ב שבטים עצמם ,עד שנאמר באחי
שנפלה סוכתה ,הוא עצמו בנה את הסוכה המתקיימת של יוסף (בראשית לז ד) "ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו
לאה. וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלום" ,שנאה זו היא הפסולת
שנמצאת בשבטים עצמם וכל זה בא מתוך שהיו מבזים את
מירב ומיכל בני השפחות (רש"י בראשית לז ב).
ראינו ששורש ה"סוכה הנופלת" מתראה אצל יעקב אבינו
שנשא ב' אחיות עד שסוכת רחל נופלת ובזה עצמו מוקמת שורש הפסולת שנתגלתה בביתו של יעקב באה מתוך זה
סוכת לאה ,כמו כן מצינו בגמרא (סנהדרין יט ב) שזה היה שורש שנשא יעקב ב' אחיות ,על אף האיסור שמפורש בקרא (ויקרא
הפגם ב"סוכת דוד הנופלת"" ,שאלו תלמידיו את ר' יוסי היאך יח יח) "ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה
נשא דוד שתי אחיות בחייהן? אמר להן ,מיכל אחר מיתת בחייה" .מעיקרא לאה הייתה שייכת לעשו כדברי הגמרא (בבא
מירב נשאה .ר' יהושע בן קרחה אומר ,קידושי טעות היו לו בתרא קכג א) ורחל הייתה בחלקו ,ובכל אופן נטל יעקב חלקו
במירב ,שנאמר (שמואל ב ג יד) 'תנה את אשתי את מיכל אשר וחלק עשו בנושאו ב' אחיות הפך מה שכתוב בתורה.
ארסתי לי במאה ערלות פלשתים' .מאי תלמודא אמר רב פפא וכתב הרמב"ן (בראשית כו ה) "הנראה אלי מדעת רבותינו,
מיכל אשתי ולא מירב אשתי" .דוד המלך נוגע בעומק אותה שלמד אברהם אבינו התורה כלה ברוח הקדש ,ועסק בה
נקודה של נשיאת ב' אחיות שהייתה אצל יעקב אבינו. ובטעמי מצותיה וסודותיה ,ושמר אותה כולה כמי שאינו
אליבא דר' יוסי דוד המלך נשא ב' אחיות זו אחר זו ,כיון מצווה ועושה .ושמירתו אותה היה בארץ בלבד ,ויעקב
שמתה מירב נשא את מיכל .אבל אליבא דר' יהושע בן קרחה בחוצה לארץ נשא האחיות" שמירת התורה של אברהם וזרעו
קידושי טעות היו לדוד במירב ועל כן הוא נשא את מיכל הייתה רק בארץ ישראל ,ועל כן בחוץ לארץ נשא יעקב אבינו
אחותה ,אבל כמו שהגמרא ממשיכה ומבארת שהיה ויכוח בין ב' אחיות ומיד בחזרתו לארץ ישראל מתה רחל כמו שאמר
שאול לדוד אם אותם הקידושין היו קידושי טעותא ,ואליבא יעקב אבינו (בראשית מח ז) "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל
דשאול דוד אכן נשא ב' אחיות ,אם כן בעומק הזך שבדבר יש בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה".
א מאי קידושי טעות דכתיב (שמואל א יז ,כה) והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עושר גדול וגו' אזל קטליה אמר לו מלוה אית לך גבאי והמקדש במלוה אינה מקודשת אזל יהבה
ִ ּכי ִמ ִ ּציּ וֹ ן ֵּת ֵצא תוֹ ָרה ו ְּד ַבר ה' ִמירו ָּׁש ָלִם בב
שיעור לחג הסוכות
אצל דוד המלך ואצל יעקב אבינו .זה שמו של אבשלום צד מסוים שדוד המלך קידש שתי אחיות -מעין יעקב אבינו
שהשלום שבו בא מכח אביו ,מלשון 'אב' -שיש בו ' -שלום', שנשא את לאה ורחל.
אבל אליבא דאמת הפגם בא מדוד עצמו אל אבשלום בעומק ,הדברים מתאימים ביותר ,שהרי מעיקרא לאה
מה'בשלום' שאינו שלם בתוכו ,וכל זה היה מפני שבמלכותו הייתה שייכת לחלקו של עשו ורחל לחלקו של יעקב (בבא
של דוד לא היה שלום גמור. בתרא קכג א)ב .כאשר נפגשו יעקב ועשו אמר עשו "יש לי רב"
שנינו במסכת אבות (פ"ג מ"ב) שצריך לשאול בשלומה של ויעקב ענהו "יש לי כל" (בראשית לג ט-יא) הרי לנו שחלקו של
כל מלכות "רבי חנינא סגן הכהנים אומר ,הוי מתפלל בשלומה עשו מלשון "רוב" הוא וחלקו של יעקב מלשון "כל" הוא ,אלו
של מלכות" ,אבל אצל דוד לא התגלה השלום של המלכות הן ב' האחיות "מירב" הגדולהג היא בבחינת חלקו של עשו
באופן השלם כמו שאומרת הגמרא (שבת נו ע"ב) "בשעה שאמר ועל כן היא קרואה "מירב" מלשון "יש לי רב" ,ואילו מיכל
דוד למפיבשת אתה וציבא תחלקו את השדה יצתה בת קול הצעירה שייכת לחלקו של יעקב וזהו שמה מלשון "יש לי
ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה" ,כיון שלא היה כל".
שלום במלכותו של דוד נעשה חלוקה בעם ישראל שירבעם ואף אליבא דר' יהושע בן קרחה שקידושי מירב היו קידושי
ימלוך על עשרת השבטים ורחבעם על שני שבטים. טעות ,מתראה עומק הדבר אצל יעקב אבינו שמעיקרא חשב
כל זה נעשה מחמת שאצל דוד לא התגלה ה"סוכת שלום" שנשא את רחל ובבוקר ראה שהיא לאה; בדקות ,קידושי
ואף ירבעם שחטא והחטיא את ישראל חלק מהפגם שלו לאה היה בהם צד של קידושי טעות כי הרי באמת היא שייכת
היה שביטל את ישראל ממצוות סוכה כמו שמאריך הרמב"ם לחלקו של עשו ולא לחלקו של יעקב ,ואף צד מסוים של
באגרת תימן על ביטול מצוות סוכה ומביא את ירבעם בן נבט איסור יש בכך שהוא חושב באשה אחרת .אבל מכל מקום זה
כדוגמה "אבל ירבעם בן נבט שחיק עצמות יענש על העגלים ברור עד מאוד ,שדוד מצטרף לסוכת יעקב אבינו כיון שאף
שחטא בהם והחטיא את ישראל וכמו כן יענש על שבטל הוא נוגע בסוגיא של נשיאת ב' אחיותד.
מצות סוכה בסוכות". סוכה היא בחינת "מי" כמו שאומרים רבותינוה ,סוכת מירב
לא התקיימה כיון שהיא באה מחלקו של עשו שאמר "יש לי
סוכה ומערה רב" אבל סוכת מיכל התקיימה שהיא חלקו של יעקב מלשון
בעומק יותר ,דוד המלך שורשו ממעשה לוט ובנותיו "יש לי כל" ,בבחינה מסוימת כמו שהוזכר דוד קידש אף את
שנתחבאו במערה ויצא מהם עמון ומואב ,כמו שאומר מירב ובזה מתראה שורש הפגם הדק מעין זה שיעקב לקח
המדרש (ב"ר מא ד) "אמר רבי יצחק מצאתי דוד עבדי היכן את לאה שהיא חלקו של עשו.
מצאתיו ,בסדום" .מעשה זה של לוט ובנותיו היה במערה
וזה סוד סוכה ,כיון שכל סוכה עניינה הוא מלשון דבר הסוכך על כן אנו מתפללים "ופרוס עלינו סוכת שלומך ,סוכת
שנמצא מעל ,יש אופן של כיסוי גמור ורגיל שזה בחינת בית רחמים ושלום" ,יעקב בנה סוכות אבל לא התגלה בו סוכת
ויש כיסוי שהוא בחינת סוכה. שלום כיון שהוא נשא גם את לאה וגם את רחל ,בעקבות כך
נאמר אצל אחי יוסף "וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום",
יש כמה וכמה פנים לבאר ההבדל בין בית לסוכה ,הכתוב בסוכת יעקב אבינו יש פגם ב'שלום' ,ועל כן גם אצל דוד נראה
אומר (תהלים כז ה) "כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתירני בסתר מעין אותה הבחנה שחסר בסוכתו ה'שלום' כיון שקידש ב'
אהלו" ,הכניסה לסוכה הוא לשם הצפנה בשונה מהבית ,אף אחיות ,את מירב ומיכל וזה נקרא "סוכת דוד הנופלת".
על פי שגם בבית עושים "מילתא דצניעותא" אבל עיקר
עניינו של הבית הוא מקום לגור בו ,מאידך הסוכה נועדה סוכת שלום
להציל כמו שאומר הכתוב (ישעיהו ד ו) "וסכה תהיה לצל יומם אבל בדקות יותר ,זה מה שנאמר בגמרא (ברכות סד א) "ואמר
מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר" ,על שם כן נקראת רבי אבין הלוי ,הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך
הסוכה שבאה להציל -מערה ,מלשון ִ'מ ָרעה' ולכן ברחו לוט לשלום ,שהרי יתרו שאמר לו למשה (שמות ד יח) 'לך לשלום'
ובנותיו מפני הרעה שהייתה בהפיכת סדום אל המערה. עלה והצליח ,דוד שאמר לו לאבשלום (שמואל ב טו ט) 'לך
כלומר ,בעומק המערה הוא שורש הרעה ,ולשם בורחים בשלום' הלך ונתלה" ,כלומר אצל דוד עצמו ובזרעו היוצא
מפני הרעה מפני שבמערה הרע עדיין נעלם .וכן מצינו שדוד ממנו לא התגלה השלום האמתי ,אמירת 'בשלום' מחלקת
המלך ברח למערה מפני שאול (תהלים נז א) "למנצח אל את השלום לב' ,שלום שמתחלק לשניים הוא שלום ששייך
תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה" וכן "משכיל למציאות של מות ,למדנו שבאופן של חסרון התראה השלום
לעדריאל דכתיב (שמואל א יח ,יט) ויהי בעת תת את מירב בת שאול לדוד וגו' א"ל אי בעית דאתן לך מיכל זיל אייתי לי מאה ערלות פלשתים אזל אייתי ליה א"ל מלוה ופרוטה אית לך
גבאי שאול סבר מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה ודוד סבר מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה ואיבעית אימא דכולי עלמא מלוה ופרוטה דעתיה אפרוטה שאול סבר לא חזו ולא מידי ודוד
סבר חזו לכלבי ושונרי.
ב "שהיתה שומעת על פרשת דרכים בני אדם שהיו אומרים שני בנים יש לה לרבקה שתי בנות יש לו ללבן גדולה לגדול וקטנה לקטן והיתה יושבת על פרשת דרכים ומשאלת גדול
מה מעשיו איש רע הוא מלסטם בריות קטן מה מעשיו (בראשית כה ,כז) איש תם יושב אוהלים והיתה בוכה עד שנשרו ריסי עיניה".
ג כמו שאמר שאול לדוד "הנה בתי הגדולה מרב" (שמואל א; יח ,יז).
ד כח ההתנגדות ליעקב הייתה בעשו האדמוני וכנגד זה היה דוד אדמוני בעצמו כיון שבבחינה מסוימת היה בו צד של קלקול.
ה סוכה היא בינה ,הנקראת 'מי'.
ג בלבבי משכן אבנה • האזינו-יום כיפור • תשפ"ז • #467
שיעור לחג הסוכות
שכם במאה קשיטה" ,צורת הקנין בארץ ישראל הוא באופן לדוד בהיותו במערה תפלה" (שם קמב א) ,לפי זה מתפרש לנו
של סוכות ודירת עראי לקבורה .בעומק ,הבית הוא דירת שלא במקרה בורח דוד אל הסוכה כמו שנאמר "כי יצפנני
קבע בשונה מהקבר שהוא דירת עראי ,כיון שאנחנו מאמינים בסכה ביום רעה" (שם כז ה) וגו' ,כיון שבבריחה זו הוא נכנס
בתחית המתים שאז יקיצו וירננו שוכני עפר ולא יהיה צורך אל השורש העליון של הסוכה הנקראת 'מערה' שענינה להגן
בקבר אלא בבית ,גם מה שמוריש האדם ליורשיו עתיד לחזור ולהציל מפני הרעה.
אליו כשיקיץ לעתיד לבא ,אבל הקבר אינו אלא דירת עראי הגמרא (סנהדרין קז א) אומרת "והימים אשר מלך דוד על
באופן זמני עד תחית המתים. ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלים
מערת המכפלה ובית המקדש הם שתי קצוות ,מערת מלך שלשים ושלש שנים וכתיב (שמואל ב ה ה) 'בחברון מלך
המכפלה היא 'מערה' בבחינת דירת עראי שראויה לקבורה על יהודה שבע שנים וששה חדשים' וגו' והני ששה חדשים
ואילו בית המקדש הוא בית ודירת קבע כמו שנאמר "ויהי לא קחשיב ,שמע מינה נצטרע" ,אותם ששה חדשים שלא
בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תהלים עו ,ג). נחשבו ממלכותו כיון שנענש בצרעת ישב בהם דוד בחברון
דוד מלך בחברון שבע שנים ,שזה שבעת ימי הסוכות ,אבל ששם נמצאת מערת המכפלה ,זה השורש של דוד המלך
שם הוא מצטרע שישה חדשים וזה חסרון בעומק הסוכה עד שבורח וניצל באופן של מערה.
שהיא נופלת ועל שם כן אומר הנביא "סוכת דוד הנופלת". רמז לדבר ,מערת המכפלה נקראת כך כמו שאומרת
אצל יעקב אבינו נאמר שעשה סוכות לשון רבים ,לעיל הגמרא (עירובין נג א) "רב ושמואל חד אמר שני בתים זה לפנים
הזכרנו שיש שתי בחינות של סוכות יש סוכה המתקיימת של מזה וחד אמר בית ועליה על גביו ,וכו' ,מכפלה שכפולה
לאה ויש סוכה הנופלת של רחל ,אבל בפנים נוספות רש"י בזוגות (בראשית לה כז) 'ממרא קרית ארבע' א"ר יצחק קרית
(בראשית לג יז) מביא מדברי חז"ל (מגילה יז א) שיעקב אבינו הארבע זוגות אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב
"שהה שם י"ח חדש ,קיץ וחורף וקיץ; סכות קיץ ,בית חורף, ולאה" ,כלומר יש בה ד' אנשים וד' נשים ,זה אותיות ד' ו' ד'.
סכות קיץ" ,אלו הם שתי סוכות שעשה יעקב אבינו ע"ה .אבל דוד מלך בחברון ובירושלים ,בחברון נתגלתה בו בחינת
דוד המלך היה בסוכה רק באותם ששה חדשים שנצטרע ,ועל ה'מערה' שממנה שורש יצירתו כמו שהוזכר לעיל במעשה
כן היה לו רק סוכה אחת ולא ב' סוכות ,זה מדרגת "סוכת דוד לוט ובנותיו ,כמו כן ה'מערה' היא מקום בריחתו של דוד
הנופלת" כיון שהיה לו רק סוכה אחת שנפלה ולא זכה לסוכה ולפיכך הוא מלך בחברון ששם נמצאת 'מערת המכפלה'.
השניה המתקיימת. לאחר מכן מלך דוד בירושלים ששם מקום בית המקדש
סוכת דוד הנופלת באה מכח זה שהוא נשא את מירב, שעליו נאמר (תהלים עו ג) "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון",
שורש הנקבה שאינה שלימה זה בחינת מירב גימטריה רנ"ב ובמדרש תהלים (עו) איתא "אמר רבי ברכיה מתחלת ברייתו
אברים שיש לאשה ,זה צד הקלקול בסוכת דוד שעל כן של עולם עשה הקב"ה סוכה בירושלים כביכול שהיה מתפלל
היא נופלת ,אבל כמו שהוזכר לעיל בית המקדש גם נקרא בתוכה ואומר יהי רצון מלפני שיהו בני עושין רצוני כדי שלא
סוכה כמו שאומר דוד המלך בתהלים (עו ג) "ויהי בשלם אחריב ביתי ומקדשי שנאמר 'ויהי בשלם סוכו ומעונתו'.
סוכו ומעונתו בציון" ושם נתקנה סוכתו של דוד המלך כמו כיון שגרם החטא מה כתיב (איכה ב ו) 'ויחמוס כגן סוכו שיחת
שאומרת הגמרא (שבת ל א) "דאמר רב יהודה אמר רב מאי מועדו' מקום שהיה מתוועד בתפלה" ,הרי לנו שדוד המלך
דכתיב (תהלים פו יז) 'עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו' מלך בחברון בבחינה של 'מערה' ובירושלים בבחינה של
אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם מחול לי על אותו עון 'סוכה'.
אמר לו מחול לך אמר לו עשה עמי אות בחיי אמר לו בחייך
איני מודיע בחיי שלמה בנך אני מודיע ,כשבנה שלמה את דירת עראי
בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו בית המקדש נקרא סוכה לפי פשוטו; כיון שבעת חורבנו
שערים זה בזה אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה, מתגלה שהיה כאן רק 'דירת עראי' בבחינת סוכה ,אמנם
וכו' ,כיון שאמר (דברי הימים ב ו מב) 'ה' אלקים אל תשב פני בעומק ,זה שורש בנייתו לעתיד לבוא ,כמו שהתבאר ביעקב
משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך' מיד נענה באותה שעה נהפכו אבינו שאותה סוכת רחל הנופלת הקימה את סוכת לאה ,דבר
פני כל שונאי דוד כשולי קדירה וידעו כל העם וכל ישראל זה מתגלה גם כן אצל דוד מלכא משיחא מחמת שהוא קידש
שמחל לו הקב"ה על אותו עון" ,דהיינו חטא בת שבע. שתי אחיות כמו שהתבאר לעיל.
בעומק אומרים רבותינוו שדוד המלך חטא במידה אברהם אבינו קנה את מערת המכפלה לקבורה ,וכמו כן
יעקב אבינו כאשר הוא בא לארץ ישראל נאמר (בראשית לג ,יט)
השביעית שנקראת 'בת' והיא 'שביעית' ,לענייננו הוא היום
השביעי של חג הסוכות ובעומק אע"פ ש"כל האומר דוד חטא "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי
ו זוהר (ח"ב קו ע"ב ,קז ע"א) "דוד מלכא חב לקודשא בריך הוא בלחודוי ולא לבני נשא .ואי תימא הא חב ההוא חובא דבת שבע ,ותנינן מאן דאתי על ערוה (אתתא ברעותא) אסרה על
בעלה ,וחב לחבריה וחב לקודשא בריך הוא ,לאו הכי הוא ,דההוא דאת אמר בהיתרא הוה ,ודוד דיליה נקט ,וגט הוה לה מבעלה עד לא יהך לקרבא ,דהכי הוה מנהגא דכל ישראל ,דיהבין
גט זמן לאתתיה כל דנפיק חילא ,וכן עבד אוריה לבת שבע ,ולבתר דעבר זמן והות פטורה לכלא ,נטל לה דוד ,ובהיתרא עבד כל מה דעבד ,דאלמלא לאו הכי ובאסורא הוה ,לא שבקה
קודשא בריך הוא לגביה ,והיינו דכתיב לסהדותא( ,ש"ב יב כד) וינחם דוד את בת שבע אשתו ,סהדותא דאשתו היא ,ודאי אשתו ובת זוגו הות ,דאזדמנת לגביה מיומא דאתברי עלמא,
(ורזא דמלתא ,מלכותא דלעילא דאיהו אתעביד רגלא רביעאה למרכבתא עלאה ,ואתקרי בת שבע ,על אבן אחת שבעה עינים) ,הא סהדותא דלא חב דוד חובה דבת שבע כדקאמרן".
ִ ּכי ִמ ִ ּציּ וֹ ן ֵּת ֵצא תוֹ ָרה ו ְּד ַבר ה' ִמירו ָּׁש ָלִם דד
שיעור לחג הסוכות
מסיני אבל מדברי הגמרא בתחילתה מבואר ששורש הסוכה אינו אלא טועה" (שבת נו א) אבל צד נפילה מסוימת יש לדוד
ושורש הארון אחד הם. בבת שבע ,וכמו שכתבו התוס' דלא חטא היינו באשת איש,
זהו שכאשר נכנס הארון לבית קדשי הקדשים ידעו כל ומחמת כן נפלה "סוכת דוד".
ישראל שמחל לו הקב"ה על אותו עון ,בעומק ,הארון נכנס
לקודש ולאחר מכן לבית קדשי הקדשים אלו הם שתי בחינות בת שבע
הסוכות ,אחת המתקיימת ושניה שאינה מתקיימת :אצל הגמרא אומרת (סנהדרין קז א) "ויתהלך על גג בית המלך
יעקב זה היה סוכת לאה שהתקיימה וסוכת רחל שנפלה, וירא אשה רוחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד בת
אצל דוד המלך סוכת מיכל התקיימה בבחינת יש לי כל שבע הוה קא חייפא רישא תותי חלתא אתא שטן אידמי ליה
וסוכת מירב לא התקיימה ,ובהקבלה למקום מלכותו ז' שנים כציפרתא פתק ביה גירא פתקה לחלתא איגליה וחזייה מיד
שמלך בחברון עד שנצטרע מכח מעשה של בת שבע זה (שמואל ב יא ג) וישלח דוד וידרוש לאשה ויאמר הלא זאת בת
סוכה שאינה מתקיימת ומחמת כן נחסר לו ששה חדשים כמו שבע בת אליעם אשת אוריה החתי וישלח דוד מלאכים ויקחה
שהוזכר לעיל ,מאידך אותם ל"ג שנים שמלך בירושלים זה ותבא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטומאתה ותשב אל
בחינת סוכה המתקיימת. ביתה" .דוד עלה אל הגג ומשם הוא ראה את בת שבע שהייתה
על הגג שלה ,זה בחינת הסוכה ,ודרכם היה לעשות סוכה בגג,
כשעולה דוד המלך מחברון לירושלים נקרא שנתכפר לו
כדלהלן.
אותו עון ,סוכת חברון היא בבחינת מערת המכפלה שעליה ז
נאמר "הקיצו ורננו שוכני עפר" (ישעיה כו יט) ,ועל המערה הזו הסוכה עשויה מדפנות וגג ,כמו שאומרים רבותינו יש
התנגד עשו כמו שידוע (סוטה יג א) ,חברון הוא המקום הפחות סוכה שדפנותיה עשויות כאות ס' ויש שדפנותיה כמו כ'
ביותר שיש בארץ ישראל ,מקום של טרשים שנועד לקבורה ויש שדפנותיה כמו ה' שתי דפנות כהלכתן ושלישית אפילו
(כתובות קיב א) ,אבל כאשר מתגלה זכותו של דוד המלך טפח ,אבל בכל הסוכות יש גג שהוא עיקר שם סוכה .אלו הם
נפתחים השערים והארון נכנס לבית קדשי הקדשים .וביותר, ששת הצדדים של הסוכה :הסוכה עצמה שעל גבי קרקע ,ד'
אין כאן רק פתיחה של השערים אלא התגלה שחברון עלתה דפנותיה והסכך שעל גבה.
למדרגת ירושלים ,ומלכות בית דוד נכללת בירושלים בכלל יש בחינה שהשביעי שבחג הוא החלל של הסוכה ,אבל
ובבית המקדש בפרט עד לבית קדשי הקדשים שלשם נכנס יש פנים אחרות שהשביעי שבחג נמצא על הגג וזה הכוונה
הארון בזכותו של דוד ,בכהאי גוונא שמקום שוכני העפר שהשכינה שורה על הסוכה כמו שאומרת הגמרא (סוכה ט
בחברון עולה ומצטרף על ידי דוד לירושלים מתגלה ה'חי' א) "כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על
שזה ראשי תיבות חברון ירושלים ,זה שורש התיקון של סוכת הסוכה" ,וכן מצינו שהיו בונים את הסוכות על הגג כמו שכתוב
דוד המלך כמו שכתוב "ויהי בשלם סוכו" ,הסוכה השלימה בנחמיה (ח טז) "ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על
במדרגת בית המקדש. גגו" וכן בגמרא בעבודה זרה (ג א) "מיד כל אחד [ואחד] נוטל
בעומק ,הנבואה ש"ביום ההוא אקים את סוכת דויד והולך ועושה סוכה בראש גגו".
הנופלת" (עמוס ט יא) והנבואה שבית המקדש עתיד להבנות חטא בת שבע נעשה בגג וזה שורש סוכת דוד הנופלת,
מאש כמו שנאמר בגמרא (בבא קמא ס ב) "אני הציתי אש בציון בבחינת השביעי שבסוכה השייך אל הגג דווקא .וכן חזי'
שנאמר ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה ואני עתיד לבנותה בענשו דכתיב" :ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום
באש שנאמר ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל " (ש"ב טז כב) ,והיתה זו עצת
בתוכה" אינם שני בניינים נפרדים ,אלא בניית המקדש היא אחיתופל שנאמר בו 'לך בשלום' ,ובת שבע היתה נכדתו של
גופה הקמת סוכת דוד הנופלת. אחיתופל ,ועל עונש זה נאמר לדוד 'הנה אנכי מקים עליך
שלימות התיקון של מדרגת בית המקדש מתראה בגגו, רעה מביתך' (ש"ב יב יא) .וחטא זה התכפר לו דווקא בכניסת
כמו שאומרת הגמרא (תענית כט א) "תנו רבנן משחרב הבית הארון לבית המקדש ,כמו שאומרת הגמרא (שבת נו א) "כשבנה
בראשונה נתקבצו כיתות כיתות של פרחי כהונה ומפתחות שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי
ההיכל בידן ועלו לגג ההיכל ואמרו לפניו רבונו של עולם הקדשים דבקו שערים זה בזה אמר שלמה עשרים וארבעה
הואיל ולא זכינו להיות גזברין נאמנים יהיו מפתחות מסורות רננות ולא נענה ,וכו' ,כיון שאמר (דברי הימים ב ו מב) 'ה' אלקים
לך וזרקום כלפי מעלה ויצתה כעין פיסת יד וקיבלתן מהם והם אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דוד עבדך' מיד נענה באותה
קפצו ונפלו לתוך האור ועליהן קונן ישעיהו הנביא (ישעיהו כב שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה וידעו כל העם
א) משא גיא חזיון מה לך איפוא כי עלית כולך לגגות תשואות וכל ישראל שמחל לו הקב"ה על אותו עון".
מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי הגמרא בסוכה (ה ע"א וע"ב) לומדת בהוה אמינא שסוכה
מלחמה" .תמיד "גמירי דמיהב יהבי מישקל לא שקלי" (שם כה צריכה חלל עשרה טפחים או מהארון שגובהו תשעה וכפורת
א) אבל על גג בית המקדש יצאה יד ולקחה את המפתחות, טפח או מהכרובים שהיו סוככים בכנפיהם על הכפורת והיה
כאן מתראה שלימות התיקון של מדרגת בית המקדש הוא שם חלל של עשרה טפחים ,למסקנא הרי זה הלכה למשה
ז מחברת הקודש (שער הסוכות) "והנה אות ס' במלוי עולה ק"ך והוא כי אות ק' רמז לסכך והוא ת"ת אימא ואות כ' רמז לדפנות שהם ג' נה"י דאימא וגם ו' במלוי עולה כ"ב הוא ק"פ כמו
אות ס' כי אות כ' במלוי עולה סכך ואות ב' בעצמה הוא ג' דפנות שהם ג' כהלכתן .ואות ה' הם שתים כהלכתן וג' אפי' טפח".
ה בלבבי משכן אבנה • האזינו-יום כיפור • תשפ"ז • #467
שיעור לחג הסוכות
שבתורה" .אותם המלאכים קטרגו על בני האדם ומחמת כן מקום הסוכה הפנימית שלשם מצטרפת סוכתו של דוד
ירדו למטה לארץ וחטאו בבנות האדם ,בעומק כך היה עם דוד המלךח .בתחילה סוכתו של דוד שייכת לחברון ושם היא
המלך כמו שאומרת הגמרא (סנהדרין קז א) "אמר רב לעולם אל נופלת בבחינת מערה ושוכני עפר ,אבל כאשר היא מצטרפת
יביא אדם עצמו לידי נסיון שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו למדרגת ירושלים עיר הקודש עד שהיא משתייכת לפנים של
לידי נסיון ונכשל אמר לפניו רבש"ע מפני מה אומרים אלהי הדבר לקדש הקדשים שבו נאמר "זה שער השמים" (בראשית
אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ואין אומרים אלהי דוד אמר כח ,יז) מקום שהתפילות עולות שם ,בזה סוכת דוד מתקיימת
אינהו מינסו לי ואת לא מינסית לי אמר לפניו רבש"ע בחנני ומתתקנת.
ונסני שנאמר (תהלים כו ב) בחנני ה' ונסני וגו' אמר מינסנא לך
ועבידנא מילתא בהדך דלדידהו לא הודעתינהו ואילו אנא קא בר נפלי והנפילים
מודענא לך דמנסינא לך בדבר ערוה" ,דוד התנסה בבת שבע "אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר
ובני האלהים התנסו בבנות האדם. נפלי אמר ליה מאן בר נפלי א"ל משיח משיח בר נפלי קרית
בבריאת העולם התייעץ הקב"ה עם המלאכים אם לברוא ליה א"ל אין דכתיב (עמוס ט יא) ביום ההוא אקים את סוכת דוד
את האדם ואז קטרגו אותם המלאכים ואמרו "מה אנוש כי הנופלת" (סנהדרין צו ב) ,למדנו שהמשיח עצמו נקרא 'בר נפלי'
תזכרנו" (תהלים ח ה) כמו שהוזכר במדרש ,לאחר שירדו אותם מחמת ש"סוכת דוד" נופלת.
המלאכים שמחזאי חזר בתשובה עד "שתלה את עצמו בין המקום הראשון שנאמר בו ענין נפילה בתורה הוא בסוף
שמים לארץ ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי פרשת בראשית" ,ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה
בתשובה" ,שמחזאי הוא שורש ל"בינונים תלויין ועומדין ובנות ילדו להם .ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת
מראש השנה עד יום הכיפורים" (ר"ה טז ב) וכנגד עזאל שלא הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו ,וכו' ,הנפלים היו בארץ
חזר בתשובה אנו שולחים ביום הכיפורים שעיר לעזאזל, בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות
הפסולת שניתנת ביום הכיפורים זה חלקו של עזאל .וחג האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם"
הסוכות הוא כנגד דוד שעליו נאמר בנבואה "סוכת דויד (בראשית ו א-ד).
הנופלת" והוא המשך הכתוב "הנפילים היו בארץ" ואומר מצינו כמה פירושים מי הם "בני האלהים" :רש"י מפרש
רש"י "על שם שנפלו והפילו את העולם ,ובלשון עברית לשון "בני השרים והשופטים ,דבר אחר בני האלהים הם השרים
ענקים הוא". ההולכים בשליחותו של מקום אף הם היו מתערבים בהם כל
מעיקרא יש את ראש השנה שבו נברא האדם וזה בחינת אלהים שבמקרא לשון מרות וזה יוכיח (שמות ד) ואתה תהיה
הצדיק שנברא למרות קטרוג המלאכים ,בעשרת ימי תשובה לו לאלהים (שם ז) ראה נתתיך אלהים" .ומצינו במדרש (ילקוט
מתגלה בחינת הבינוניים והוא כנגד שמחזאי שתלוי ועומד, שמעוני בראשית מד) "שאלו תלמידיו את רב יוסף מהו עזאל
ביום הכיפורים מתגלה בחינת הרשעים כנגד עזאל שחלקו א"ל כיון שעמדו דור המבול ועבדו עבודה זרה היה הקב"ה
הוא שעיר לעזאזל ,ובחג הסוכות מתגלה שורש נשמתו של מתעצב מיד עמדו שני מלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו
דוד המלך שהוא בחינת "הנפילים היו בארץ" וכמו שאומרת רבונו של עולם הלא אמרנו לפניך כשבראת את עולמך מה
הגמרא שמשיח נקרא בר נפלי. אנוש כי תזכרנו א"ל ועולם מה יהא עליו א"ל רבונו של עולם
הנפילים ראו את בנות האדם "כי טבת הנה ויקחו להם היינו מסתפקין בו א"ל גלוי וידוע לפני אם אתם שרויין בארץ
נשים מכל אשר בחרו" (בראשית ו ב) מעין אותו פגם היה בדוד היה שולט בכם יצר הרע והייתם קשים מבני אדם א"ל תן לנו
המלך שנשא נשים שיש בהם צד מסוים של פקפוק (מירב רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשין שמך א"ל
ומיכל) ויתר על כן נשא את בת שבע שבצד מסוים נאמר שהוא רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא
חטא במדרגת אשת איש ,כנגד מה שכתוב "מכל אשר בחרו" יכלו לכבוש את יצרן ,וכו' ,מיד שגר מטטרון שליח לשמחזאי
ופירש רש"י "אף בעולת בעל" ,שורש נשמתו של דוד המלך וא"ל עתיד הקב"ה להחריב עולמו ולהביא מבול לעולם מיד
הוא מהנפילים אשר היו בארץ רק ששם זה התגלה בקלקול עמד בבכי והיה מצטער על העולם ועל בניו ,וכו' ,שמחזאי
גמור בבחינת רשעים שנדחים ביום הכיפורים או בינונים חזר בתשובה ותלה עצמו בין שמים לארץ ראשו למטה
שתלויים ועומדים כל עשרת ימי תשובה ,אבל אצל דוד המלך ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה ,עזאל לא חזר
התגלה מדרגת הנפילים בבחינת הצדיק ששייך לראש השנה, בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר
כמו שאומרת הגמרא שדוד המלך הקים עולה של תשובה (ע"ז עבירה בבגדי צבעונין של נשים ולכך היו ישראל מקריבין
ה ע"א) הקים בבחינת עליה כמו שאומרת הגמרא (ברכות לד ב) קרבנות ביום הכפורים איל אחד לה' שיכפר על ישראל ואיל
"מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין". אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל והוא עזאזל
ח וכן נמצא מעלת גגו של בית המקדש בפסיקתא רבתי (לו)" ,שנו רבותינו בשעה שמלך המשיח נגלה בא ועומד על הגג של בית המקדש (והיה) [והוא] משמיע להם לישראל ואומר להם
ענוים הגיע זמן גאולתכם ואם אין אתם מאמינים ראו (באורו) [באורי] שזרח עליכם שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח ועליכם בלבד זרח ולא על אומות העולם שנאמר
כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה באותה השעה מבהיק הקדוש ברוך הוא אורו של מלך המשיח ושל ישראל וכל אומות העולם בחושך ואפילה
והולכים כולם לאורו של משיח ושל ישראל שנאמר והלכו גוים לאורך מלכים לנגה זרחך (ישעיה ס' ג') ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח שנאמר (ואיים לפניו יחלו ועפר
רגליו ילחכו) [ועפר רגליך ילחכו] (שם מ"ט כ"ג) ובאים כולם ונופלים על פניהם לפני משיח ולפני ישראל ואומרים להם נהיה לך ולישראל עבדים וכל אחד ואחד מישראל לו שני אלפים
ושמונה מאות עבדים שנאמר והיה ביום ההוא אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל הלשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם (זכריה ח' כ"ג)".
ִ ּכי ִמ ִ ּציּ וֹ ן ֵּת ֵצא תוֹ ָרה ו ְּד ַבר ה' ִמירו ָּׁש ָלִם וו
שיעור לחג הסוכות
התורה בהר סיני וסוכות הוא זכר לענני הכבוד "למען ידעו ולדידן ,דוד המלך הקים את מדרגת הנפילים ,לא כמדרגת
דורתיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם עזאל שנהפך להיות שעיר לעזאזל ולא כמדרגת שמחזאי
מארץ מצרים" (ויקרא כג מג) ,ובשלשתם מצינו בחינה של שהפך להיות בינוני שתלוי ועומד בין שמים לארץ ,אלא
נפילה. מדרגתו של דוד הוא בחינת הקמת הסוכה שהייתה באופן של
מצינו במדרש (ב"ר מב ח) "ויבא הפליט ריש לקיש בשם בר מערה בחברון ונפילים עד שעלה לירושלים ולמקום קדש
קפרא הוא עוג הוא פליט ,ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא הקדשים ואז נעשית סוכה בבחינת "סכתה לראשי ביום נשק"
את אברם יושב ועוסק במצות עוגות" ,חג המצות לא מבטל (תהלים קמ ח) עד שנתגלה מכח זה "היכא דנשקי שמיא וארעא
את כוחו של עוג שבא מהנפילים כמו שרש"י אומר שהם לשון אהדדי" (בבא בתרא עג ב) .זהו שהתפילות עולות דרך בית
ענקים (בראשית יד יג) לפי מה שנתבאר השתא עוג הוא המעכב המקדש כמו שנאמר "זה שער השמים" (בראשית כח יז) אבל
את הגאולה של חג המצות שאנו אוכלים בו "עגת מצות כי לא לאחר חורבן הבית התפילות עולות דרך מערת המכפלהט,
חמץ" (שמות יב לט). מקום ה"סוכת דוד הנופלת".
היציאה ממצרים הייתה בשביל להכנס לארץ ישראל, הנפילים נפלו ולא חזרו לעלות אבל דוד המלך ששורשו
והמרגלים נכנסו בראשונה ובכדי להינצל מעצתם הלך כלב מאותם הנפילים עד שנקרא 'בר נפלי' הקים עולה של תשובה
לחברון ,חברון עומדת באמצע בין מצרים לבין ארץ ישראל, ובכל הוא מקים וסומך את הנפילה כמו שאומרת הגמרא
כמו שנאמר בפסוק להדיא (במדבר יג כב) "חברון שבע שנים (ברכות ד ב) "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל ,במערבא
נבנתה לפני צען מצרים" היא השורש לעליה עד לירושלים, מתרצי לה הכי נפלה ולא תוסיף לנפול עוד קום בתולת
כמו שהוזכר שדוד עלה מחברון ובחינת סוכת דוד הנופלת, ישראל אמר רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן
לירושלים שזה בחינת סוכה המתקיימת כמו שנאמר "ויהי ברוח הקודש שנאמר (תהלים קמה יד) סומך ה' לכל הנופלים"
בשלם סוכו". הנפילה של דוד המלך היא בבחינת "סוכת עראי" כיון שהיא
עוג והענקים שעימו היו בבחינת המעכב של יציאת נפילה עראית עד שהוא חוזר ועולה למקור שורשו העליון,
מצרים ,עד שכל אותו הדור מתו במדבר ורק כלב ויהושע כמו כן הנפילים שהיו בדור המבול שנשטף במים ניצל נח על
ניצלו ,כל זה בא מחמת ש"וגם בני ענקים ראינו שם" (במדבר יג
ידי התיבה שהיא בחינת "דירת עראי" כיון שלא שהה בה יותר
כח) עוד בחג המצות היה אחיזה לרפאים ,עד שעוג מלך הבשן מי"ב חודש והרי זה מעין הסוכות שעשה יעקב שהיה בהם
נקרא על שם ה"עגת מצות כי לא חמץ" ועל כן הכניסה לארץ י"ב חודש.
ישראל אינה שלימה ,ולפיכך גם הסוכה אינה יכולה להשתלם. בחג נידונים על המים וכנגד זה באה התיבה שהייתה
מחמת כן גם מתן תורה שהוא תכלית יציאת מצרים כמו במדרגת סוכה ודירת עראי ,התיבה עמדה על ההרים זהו
שיעקב קראו בית יצחק קראו שדה אברהם קראו הר (פסחים
שנאמר "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים
על ההר הזה" (שמות ג יב) ובו ירד ה' על הר סיני (שמות יט כ)
פח א) ,ותיבה זו שהיא בחינת הסוכה עומדת על ההר זה צד
ונקרא נפילה דתיקון ,גם זה לא היה שלם שהרי חטאו ישראל אחד של ההצלה שהיה בדור המבול שהיה דור שכולו חייב
בחטא העגל ,כיון שהנפילה מהשמים לארץ חוזרת ומתגלה ורק "נח מצא חן" (בראשית ו ח) על כן ההצלה הייתה במדרגת
בצורה חסרה ולא שלמה ,זה העומק של הנבואה העתידה תיבה אבל הדור כולו נחרב .מאידך ,דוד המלך מקים את עצם
לבא "ביום ההוא אקים את סוכת דויד הנופלת" כיון שעדיין המדרגה שנקראת 'בר נפלי'.
חג הסוכות אינו חג גמור ,אבל כאשר מתגלה נקודת התיקון בכל שנה ושנה חוזר ומתעורר כוח החורבן של המבול,
מכח ההקמה של דוד המלך ,אז יחזרו כל המועדים בשלימות, ועל כן בחג נידונים על המים ,האם יתגלה החורבן כיון שהדור
ובפסח שבועות וסוכות לא יהיה אחיזה של הנפילים והסוכה כולו חייב ורק תיבת נח היא זו שתתקיים ,או שיחזור ויתגלה
תהיה שלימה ולא נופלת. הצד העליון שבדבר שהוא בבחינת דוד מלכא משיחא שמקים
ומעלה את הנפילה עצמה.
סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה "ת"ר אין מושחים את המלכים אלא על המעיין כדי
אחד הטעמים שסוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים שתמשך מלכותם" (הוריות יב א) ,בעומק ,בכל שנה ושנה
אמה פסולה זה מחמת שלא שלטא ביה עינא (סוכה ב א) ,זה נידונת מלכות דוד מחדש ,כידוע שסוכה גימטריה מלך (עם
בחינת הנפילים והענקים כמו שאמרו המרגלים "ונהי בעיננו הכולל) וזה הנידון בחג האם יחזור ויתקיים בנו במהרה הרחמן
כחגבים" (במדבר יג לג) ,הם ראו את הענקים יותר מעשרים יקים לנו את סוכת דוד הנופלת ,ואז יחזור ויתגלה צד התיקון
אמה ולא שלטא בה עינא ,על כן סוכה שבזמן הזה פסולה שבדבר מכוחו של דוד.
למעלה מעשרים אמה כיון שחסר לנו צד מסוים של שלימות.
אבל כשיתגלה לעתיד לבא במהרה בימינו "הרחמן הוא יקים שלש רגלים של נפילה
י
לנו את סוכת דוד הנופלת" אז יתוקן מדרגת הנפל עד שדוד סדר המועדים הוא :פסח ,שבועות וסוכות ,בפסח יצאנו
המלך יחזור ויתעלה במדרגת השלימות למעלה למעלה כמו ממצרים על מנת להכנס לארץ ישראל ,בשבועות קבלנו את
ט מגלה עמוקות (פרשת ואתחנן אופן רכ"ב) "הפתח הראשון שהנשמה הולכת בשעת יציאת נשמה מן הגוף ,דרך מערת המכפלה ,ששם נקברו אבות ואמהות אדם וחוה בקרית ארבע,
שהם ארבעה זוגות ,וכן כל תפילות שלנו כשהם עולים למעלה עולים דרך מערת המכפלה".
י כן מצינו בדיני בל תאחר שזה סדר המועדים (ר"ה ד א).
ז בלבבי משכן אבנה • האזינו-יום כיפור • תשפ"ז • #467
שיעור לחג הסוכות
'צלי' ותפילה שעל ידו נושאים עיניים לשמים" ,זה שער שנאמר "גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד" (יומא פו א),
השמים" מקום שהתפילות עולות שם ,ואז הסוכה היא מעין זה הסוכה השלימה כמו שאומרת הגמרא (סוכה ה א) כשעלה
בית קדשי הקדשים שחוזר ומחבר את התפילה מתתא משה רבינו לרקיע מאחז פני כסא פרשז עליו עננו ,שם
לעילא ,זה שלימות המדרגה שנקראת סוכה וזה תפילתו של השורש של הסוכה בענני הכבוד שבכסא הכבוד.
דוד המלך "תפלה לעני כי יעטוף" (תהלים קב ,א). כפי שמבואר בספר תורת המנחה (פג) "ואלו השבעה
סוכת דוד שורשה במערה במדרגת חברון ומשם עולה עננים הם גם כן דוגמא עליונית שהשם ית' הקיף לכסא כבודו
לירושלים בבחינת "ויהי בשלם סוכו" עד שצל סוכה מתגלה שבעה ענני כבוד דכתיב (איוב כו ט) מאחז פני כסא פרשז עליו
כצלי ותפילה העולה לעילא לעילא דרך בית המקדש שהוא עננו ,אל תקרי פרשז אלא פרש זי"ן והם ז' עננים ,וסיככן
שער השמיםגי ,שלימות אותה הסוכה מתגלה כשהיא נמצאת לכסא כמין סוכה הה"ד (תהלים יח יב) ישת חשך סתרו סביבותיו
מהארץ ועד לרקיע ,ולא כהשתא סוכה שהיא גבוהה למעלה סוכתו חשכת מים עבי שחקים" ,הם שבעת ימי חג הסוכות.
מעשרים אמה פסולה. שורש הסוכה אינו כאן בארץ אלא בשמים ,השתא סוכה
אי
סוכה דקדושה נמצאת בארץ אבל היא בבחינת הצדיק שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה מכח הנפילים
די
דאחיד בשמיא ובארעא ,זה שלימות מדרגת הסוכה אבל הסוכה דתיקון שרשה בכסא הכבוד העליון והיא אוחזת
וכשנזכה לסוכה כזו אומר הרבינו בחיי (עי' רבינו בחיי שמות טו ג בשמי סוכו.
ע"פ המדרש דבזה"ז מקלסין בב' אותיות ,דהיינו מדת הדין ,ולעת"ל בשש סוכה ששורשה בשמים זה ההפך הגמור ממדרגת
אותיות דמדה"ד תתעלה ברחמים ולא יהיה דין ,וזו הכוונה ביה ה' צור הנפילים שהיו בארץ ,הם ירדו מהשמים לארץ ולא יכלו
עולמים) שסוכה למטה מעשרה טפחים פסולה (סוכה ב א) כיון לחזור ולהתעלות אבל דוד מלכא משיחא "הקים עולה של
שנאמר כי בי"ה ה' צור עולמים ,מחבר י' וה' זה עומק הסוכה תשובה" עד שחוזרת הסוכה למדרגת כסא הכבוד.
דלעתיד לבא. כאשר מתחברת הסוכה עם כסא הכבוד ,קמה ועולה
הסוכה של לעתיד לבא היא סוכה שמתחילה כאן בארץ מלכות בית דוד עד לשרשה העליון ,הוא כסא הכבוד שיושב
ומגעת עד גבהי מרומים ,זה נקרא בעומק שם שמים שורה עליו מלך קל רם ונשא שעליו נאמר "מלך שמחל על כבודו
על הסוכה ,כשיתגלה במהרה בימינו הסוכה הזו אז הרי אין כבודו מחול" (קידושין לב ב) ,במדרגה זו אין נפילה ובכך
שהסוכה היא דבקות שלמה באינסוף ברוך הוא יושב בשמיים, יהיה תיקון שלם של הנפילים ממה שהם בחרו מבנות האדם
זהו דאחיד בשמיא ובארעא ,הרחמן יקים לנו את סוכת דוד כי טבת הנה (בראשית ו א) ,אז יתוקן בשלימותו חטא דוד המלך
הנופלת. ובת שבע כי יתגלה שאותם הנפילים שירדו חזרו ונתעלו
למעלה בשרשם.
סוכות__053סוכת.דוד.הנופלת.תשעז בי
מספר שיעור בקול הלשון 1132365 זה עומק שם סוכה שנקראת על שם ה'צל' ,צל מלשון
אי "ילדי 9הענק שמעניקין חמה בקומתן"( .סוטה לד ב) ,כביכול הענקים חוצצים בין הסוכה לבין השמים.
בי כמו שאומר רש"י (סוכה ב א) "ושחמתה מרובה מצלתה -המועט בטל ברוב והרי הוא כמי שאינו ועל שם הסכך קרויה סוכה".
גי
ולמקנהו עשה סוכות ,אומרים חז"ל (/עי' במעין גנים בראשית לג ועי' תנחומא ויצא כד'“ :ויפרוץ האיש מאד מאד ...ונאמר במצרים מאד וירב העם ויעצמו מאד ...והם ס' רבוא ,וכאן נאמר מאד
מאד הרי ק"כ רבוא”) /יש כמה דעות כמה מקנה היה ליעקב אבינו ,יש בחינה שמחשבים לפי המנחה שהוא הביא לעשו שהיו חמש מאות וחמשים בהמות שהם מעשר מחמשת אלפים
וחמש מאות ,וזה מעין מה שאומרת הגמרא בחגיגה (יג א) שיש בין עולם לעולם ת"ק שנה כיון שהסוכה מחברת שמים וארץ.
די כמו שכתב הגר"א (פ"ק ספד"צ) "וסוכה הוא בסוד יסוד כמ"ש בתז"ח במחצית השקל הנ"ל כל העובר דא יסוד ודא חג הסוכות".
ִ ּכי ִמ ִ ּציּ וֹ ן ֵּת ֵצא תוֹ ָרה ו ְּד ַבר ה' ִמירו ָּׁש ָלִם חח
סוגיות מחשבה במועד
וכתר כהונה ,הוא בחינת איש חסידך ימין ,כמ"ש בתיקונים
(סב ,ע"ב) .אולם עיין גר"א (שם ,תיקון ה') שהוא בחכמה .ובאמת יש
בחינת כתר ובחינת "עטרה" ,כמ"ש בתיקונים (קלה ,שם).
כתר
ועיין תיקונים (כ ,ע"א) .ומגלה עמוקות (ואתחנן ,אופן קנ"א) .וקהלת כתר כהונה
יעקב (ערך כתר) .ורמ"ק בפרדס רימונים (שער כג ,פרק י"א ,ערך כתר). שלשה כתרים הם ,כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות.
ועץ חיים (שער מטי ולא מטי ,פ"ב) .ודרך החיים למהר"ל (פ"ד ,משנה כתר כהונה ניתנה לזרעו של אהרן ,כתר מלכות לזרע דוד,
י"ד. כתר תורה מונח בקרן זוית ,כל הרוצה ליטול יבוא ויטול (עיין
קה"ר ,ז ,יב)( .אבות ,פרק ב' ,משנה י"ג .יומא ,עב ,ע"ב)
כתר מלכות ושורשו בזר של מזבח .ועיין דעת זקנים (שמות ,כה ,יא) .וזהו
כתיב (אסתר ,ב ,יז) וישם "כתר מלכות" בראשה .וכן (שם ,ו ,ח) כתר מזבח הפנימי .וכתב בטור הארוך (במדבר ,ד ,ו) וז"ל ,מזבח הזהב,
מלכות בראשו. כנגד כהונה ,לכך היה לבדו בתכלת ,כנגד הכהנים הגדולים,
ואמרו (יומא ,עב ,ע"ב) שכתר מלכות ניתן לדוד ,מזרעו של וכלים שלו בתכלת כנגד כהנים הדיוטים ,עכ"ל .וכתב
יהודה. בתולדות יצחק (שמות ,כה ,לא) וז"ל ,מזבח הנחושת כנגד כללות
ובשורש זהו כתר של מלך מלכי המלכים ב"ה .וכתב האומה שצריכים כפרה שבו מקריבים קורבנות ,עכ"ל.
בפענח רזא (בראשית ,א ,א) וז"ל ,בראשית ,במילוי אותיות ,בי"ת ובהרחבה יותר ,שייך לכל ישראל ,כמ"ש "ואתם תהיו לא
רי"ש אל"ף שי"ן יו"ד ת"ו ,עולה אלף תתי"ט .כי אלף ותתי"ח ממלכת כהנים וגוי קדוש" .עיין צרור המור (שמות ,יט ,ה) .ועיין
מלאכים ממונים לקבל התפלות ,ועושין כתר מלכות (כמ"ש לעיל רמב"ם ,תלמוד תורה ,הלכה א' ,ובסוף הלכות ת"ת ,ודו"ק
גבי אכתריא"ל) בראש יחיד המלוכה ית' ,לכן האותיות במילואו שכתב שלאו דוקא שבט לוי וכו' .ועיין אבות דר"נ (פרק נ"א).
עולה אחד יותר ממספר המלאכים האלה ,לרמז אחד יחיד ושמו"ר (לד ,ב).
ממ"ה ית' ,עכ"ל. וגדר מהות הכתר :כתב הרע"ב (אבות ,שם) וז"ל ,כתר כהונה
ואמרו (שמו"ר ,לד ,ב .במדב"ר ,יד ,ט .תנחומא ,ויקהל ,ח) כתר מלכות ,זה – כתיב ביה "וקדשתו" ,קדוש יהיה לך ,עכ"ל .ובאהבת יונתן
השלחן ,שכתוב ויעש לו זר זהב סביב .ומצינו כמה ביאורים (הפטרת נצבים) כתב וז"ל ,כתר כהונה הוא הנקרא "תפארת" (ת"ת –
מדוע השלחן כנגד כתר מלכות. פאר ,ופאר בחינת תפילין ,בחינת כתר כמ"ש לעיל) ,דכתיב בבגדי אהרן לכבוד
כתב היעב"ץ (אבות ,פ"ד ,משנה י"ד) וז"ל ,וזר השלחן כנגד כתר "ולתפארת" ,עכ"ל .אולם יעויין במגן אבות לרשב"ץ (אבות,
המלכות ,שהשלחן הוא סימן לעושר ,שהוא למלכים ,עכ"ל. שם) וז"ל ,ואלו הכתרים הם מעלות ומדרגו תשהם בישראל,
וז"ל המילי דאבות (שם) כי אין שלחן זהב ראוי אלא למלכים, שהקב"ה הזהיר על "כבודם" וחייבים כל העם להודות
עכ"ל .וכתב בדברי אמת לחוזה מלובלין (קרח) וז"ל ,שלחן זר במעלותם ,ולנהוג בהם "כבוד" ,עיי"ש .ולשיטתו דקדק לשון
זהב ,הוא כתר מלכות ,וידוע הרוצה להעשיר מצפין ,וסימנך הפסוק לכבוד ולתפארת ,לא על התפארת כדברי האהבת
שלחן בצפון (ב"ב ,כה ,ע"ב) ,עכ"ל. יונתן ,אלא דקד לשון "לכבוד" ,והבן .ובמדרש שמואל (שם)
אולם כתב במהר"ל (גיטין ,נז ,ע"א) וז"ל ,שלחן הקדש היה לו כתב וז"ל ,כתר כהונה ראוי שיחשוב אותו לכתר ,כי הבדיל
כתר מלכות ,והיה בצפון ,כי המלך צריך לו גבורה לעשות אלהי ישראל אותו להקריב אותו אליו ,ושמן משחת אלהיו
מלחמה (ויד שמאל היא גבורה ,כנודע ,ובסוד ההפכים ,נתהפכה ונעשית יד כהה, "על ראשו" ,עכ"ל .ונראה ששמן שעל הראש הוא כדוגמת
ואכמ"ל) ,עכ"ל .ולכך הוא כנגד מדתו של יצחק שהוא גבורה, כתר שעל הראש .ובמהרש"א (קידושין ,סו ,ע"א) מבואר שס"ל כתר
כמ"ש בשם משמואל (תצוה ,תרפ"א) וז"ל ,כתר מלכות הוא בזכותו כהונה היינו ציץ של כהן גדול ,דוגמת התפילין הנקראים כתר,
של יצחק ,שלעומתו מורה על שלחן מלכים ועשירות כמ"ש אף הציץ בחינת כתר .אולם יעויין אבן עזרא (שמות ,כח ,לו) שכתב
המהר"ל בספר הנצח ,שמדתו של יצחק הריבוי והעשירות, וז"ל ,ואיננה כדוגמת כתר ,כי הוא על המצח לבדו ,עכ"ל.
עכ"ל .והבן שכנגד יצחק ,הן מצד העשירות ,והן מצד הגבורה, אולם יעויין שפתי כהן (במדבר ,טו ,לח) שס"ל כדברי המהרש"א,
ודו"ק .וביאור מהות חיבורם של ב' בחינות אלו ,יעויין פרי שציץ הוה מעין כתר .ובאמת שהוא תרגום מפורש ,דכתיב
צדיק (ויקרא ,אות ב') [אולם יעויין פתח האהל (תרומה ,ד"ה גם יתכן) (ירמיה ,מח ,ט) תנו ציץ למואב ,ובתרגום ,אעדו כיתרא מן מואב.
[ועיין עוד מחזה אברהם ,נשא] שכתב ,ששלחן כנגד אברהם, ועיין אברבנאל שם .ועיין תורת חיים (ע"ז ,נד ,ע"א) .וכן מבואר
שהיה שולחנו ערוך לכל עובר ושב]. בברית מנוחה (הדרך השניה) ,וקהלת יעקב ערך ציץ (שציץ הוא כתר
והבן שבאבות הוא כנגד יצחק ,לעומת כתר כהונה שהוא דבינה) ,עיי"ש .ועיין עשרה מאמרות (מאמר אם כל חי ,ח"ג ,סימן לה).
כנגד אברהם שניתנה לו כהונה משם ,וכתר תורה כנגד יעקב, ועיין תיקונים (קלה ,ע"א) .ובמהר"ם שיף (גיטין ,ז ,ע"א) כתב וז"ל,
"יושב אהלים" .אולם בעיקר כתר מלכות הוא כנגד דוד ,שלו במצנפת ,הוא כתר כהונה ,עכ"ל .ויש לדקדק כל שיטה האם
המלוכה. הדבר הוא בחינת כתר או עטרה לפי המבואר שם ,ואכמ"ל.
ט בלבבי משכן אבנה • האזינו-יום כיפור • תשפ"ז • #467
סוגיות מחשבה ביום כיפור
וגילוי כתר תורה בחכם הוא לדינא ,כמ"ש הרע"ב באבות וביאור נוסף מדוע השלחן שייך לכתר מלכות ,כתב בליקוטי
שם ,וז"ל ,כתר תורה – כתיב ביה (ויקרא ,יט) והדרת פני זקן, מוהר"ן (תורה ס"ז) וז"ל ,שלחנו של אדם (ובשורשו הוא שולחן שלפני ה'
זה שקנה חכמה ,עכ"ל .והרי שדין "הידור" בחכם ,זהו מדין במקדש) הוא בחינת מלכות ,והוא בחינת "כבוד" ,בבחינת מלך
כתר שבו .אולם יעויין בר' יונה (אבות ,שם) וז"ל ,ליראת שמים, הכבוד (תהלים ,כד)" ,כי הכבוד הוא בחינת מלכות" .וכשפוגם
שהוא כתר תורה ,עכ"ל .הרי שס"ל שכתר תורה הוא היראתו באכילה ,אזי נפגם הכבוד ,ואין לו פנים (לחם "הפנים") ,עכ"ל,
קודמת לחכמתו של החכם .ובעיקר היראה הנולדת מעסק עיי"ש בהרחבה.
התורה .אולם יעויין תנחומא (ויקהל ,ז) שאמרו ,כיצד כתר תורה,
שנאמר (קהלת ,ז) והחכמה תחיה את בעליה ,בעוה"ז ובעוה"ב, כתר תורה
לכך כתיב ויעש לו זר זהב .תדע לך שהוא כן ,ראה כמה חביב כתר תורה שעליו אמרו (אבות דר"נ ,פרק נ"א) כתר תורה – עמלה
הארון ,כשם שכסא ה"כבוד" הוא חביב ,שהתורה נתונה בתוכו של תורה ,כל הרוצה ליטול יבוא ויטול ,שנאמר (ישעיה ,נה) הוי
וכו' ,עיי"ש .והרי שמבואר שחשיבותו מדין כבוד ומדין חיים, כל צמא לכו למים.
ודו"ק. אולם יעויין משך חכמה (בראשית ,ל ,כ) שכתר תורה זכה לו
וכתר התורה באמצע ,ולימינו כתר כהונה ,ולשמאלו כתר יששכר.
מלכות .עיין זוה"ק (תיקונים ,כ ,ע"א .מד ,ע"ב). והוא כנגד הארון .עיין במד"ר (ד ,יג) .וכתב היעב"ץ (אבות ,פ"ד,
ועיקר גילוי כתר תורה נגלה בתורה שבכתב ,כמ"ש בספר מי"ג) וז"ל ,שני הכתרים עומדין מבחוץ (מזבח ושולחן) ,ובעל כתר
הפליאה (ד"ה נ' יש לה ג' זיונין) .ומקורו בזוה"ק (תיקונים ,פט ,ע"א) כתר תורה נכנס לפני ולפנים ,עכ"ל .ומקור דבריו בר' יונה שם.
(ר"ת) כ – כתר ,ת – תורה ,ב – ברכה .אולם יעויין שפע טל (חלק
וכתב המאירי (יומא ,עב ,ע"ב) וז"ל ,והוא שכתוב "ועשו" ארון,
שפע ,ש"ו) שמבואר שכתר תורה ,הוא כתר לתורה שבכתב ,ולא ולא נאמר בו ועשות כבשאר הכלים ,ללמדך שבידו הוא
שעצם התורה שכתב היא מדרגת הכתר ,עיי"ש (ועיין כונות הרש"ש
ללמוד ולהיות חכם ,יגעתי ומצאתי האמן ,ובלבד שיתעסק
לשבועות (סוד ה' ספרים) .ועיין יונת אלם (פרק כט) שהוא סוד רישא בה לשמה ,עכ"ל .וכאשר אינו עוסק בה לשמה ,אזי אינו זוכה
דאין .ובמאמר מאה קשיטה כתב ,שהוא כתר דבינה שבכתר, ל"כתר" תורה ,אלא לתורה בלבד ,והבן מאוד מאוד .ועיין
עיי"ש). דבר פלא באור החיים (ויקרא ,יח ,ה) וז"ל ,ואולי כי כשעוסק הגוי
בתורה ,גם עליו יהיה כתר זה ליקראות אדם (ולא רק האדם) ,עכ"ל.
כתר שם טוב ועיין חתם סופר (בראשית ,כה ,כג).
כתב הרבינו יונה (אבות ,פ"ו ,משנה יג) וז"ל ,ושם טוב עולה על ועל ידי כתר תורה זוכה אף לכתר כהונה ומלכות ,כמ"ש
כולם – והרי הוא תלוי בכתר תורה ,כי במה יש לאדם שם המהרש"א (שבת ,פח ,ע"א) וז"ל ,והוא מבואר (בנתינת ב' כתרים לישראל
טוב אם לא יעסוק בתורה ויקיים המצוות ,עכ"ל .ובעומק כי במתן תורה) שע"י כתר תורה זכו עוד לשני כתרים שהם המלכות
התורה כולה שמותיו ית' ,ולכך העוסק בה יש לו שם טוב, והכהונה ,וז"ש במ"ת ואתם תהיו לי "ממלכת כהנים" ,דהיינו
והבן .ועיין של"ה (מסכת פסחים ,מצה עשירה ,דרוש ב' ,ה'). כתר מלכות וכתר כהונה ,עכ"ל .ואיתא בטור הארוך (במדבר ,ד ,ו)
אולם ר' יוסף אבן שושן כתב (שם) וז"ל ,כתר שם טוכב אינו וז"ל ,והארון כנגד בעלי תורה ,לכן נאמר בו "מלמעלה" ,שכל
כתר רביעי ,אלא העוסק בתורה לשמה ונוהג כשורה ,וכן הזוכה לתורה כאילו זכה למלכות וכהונה ,עכ"ל.
הכהן בכהונתו ,והמלך במלכותו ,הרי זה קנה כל אחד מהם וכל אדם בשעה שמניח תפילין ,שהם פרשיות התורה,
שם טוב ,ואם לא נהגו כשורה הרי כתריהם אפס ותהו נחשבו, הרי הם ככתר תורה על ראשו ,כמ"ש המהרש"א (יומא ,ח ,ע"א.
הואיל ולא זכו לכתר שם טוב ,עכ"ל .וכתב בשם משמואל סוכה ,כח ,ע"א ,ועוד מקומות) .ובתפילין כתיב שמע ישראל וגו' .וכתב
(תצוה ,תרע"ז) וז"ל ,וכשהוא בתכלית הלשמה ,זהו כתר שם טוב, הבן יהוידע (ברכות ,טו ,ע"ב) וז"ל ,פסוק שמע ישראל ,הוא יחוד
עכ"ל .והבן שלפ"ז כתר התורה ,הכתר שבכתר ,זהו שם טוב התפארת הנקרא תורה ,וביחוד זה נעשה כתר תורה ,עכ"ל.
ע"י תורה ,וכן בכהונה ומלכות ,השם טוב הוא הכתר שבכתר. ושורש כל התורה בעשרת הדברות ,ולכך יש בהם תר"ך
וז"ל המגן אבות לרשב"ץ (שם) ,כתר שם טוב אינו כתר בפני אותיות ,כנודע (כנגד תר"ך עמודי אור ,ועיין לשם ,הקדו"ש ,ליקוט א' ,אות
עצמו ,כי שאר הכתרים צריכין לו ,והוא עולה על גביהן ,עכ"ל. ב') .עיין דעת זקנים (שמות ,לב ,טז) .ובעומק היינו שהאיר אור
ועומק דבריו כנ"ל" ,עולה על גביהם" ,היינו ,כתר שבכתר, התגין ,שנקראים כתר אותיות ,כתר תורה ,ועי"ז נעשה מספר
והבן .וכאשר נחסר הכתר שבכתר ,חסר את עיקר מדרגת האותיות כמנין כת"ר .ושורש הכל בשם הוי"ה שעולה כ"ו.
הכתר ,ולכך אינו נחשב לכלום [אולם יעויין ברמ"ע מפאנו וכתב בשפתי כהן (שמות כה ,ג) וז"ל ,עשרים וששה ,גימט' כתר
(מאמר מאה קשיטה ,סימן סד) וז"ל ,ומלכות כתר שם טוב ,כנס"י ,עכ"ל. תורה .וכן עשרת הדברים ,בגימט' עשרים וששה ,עשרים
וכתב באור תורה (ליקוטים) וז"ל ,כתר שם טוב ,וכו' ,והוא נגד גימט' כתר ,וששה גימט' תרי"א מצוות ,עכ"ל .וכתב להלן
מלכות שנקרא יראת שמים ,שהיא סלקא לעילא לגבי כתר, (דברים ,ד ,יג) וז"ל ,התורה היא נארגת על האותיות ,והאותיות על
עכ"ל .ולפ"ז היא עולה ממדרגת עטרה למדרגת כתר ,ודו"ק]. השמות ,והשמות על שם הוי"ה ,עכ"ל ,עיי"ש .ועיין תיקונים
ופנים נוספות נתבאר במדרש שמואל (שם) וז"ל ,ובלב אבות (קלה ,ע"א) ,וזוה"ק (ח"ג ,רנז ,ע"א).
ִ ּכי ִמ ִ ּציּ וֹ ן ֵּת ֵצא תוֹ ָרה ו ְּד ַבר ה' ִמירו ָּׁש ָלִם יי
סוגיות מחשבה במועד
כי שם טוב הוא אל מי שהוא בעל מצוה ,וזהו המנורה ,כי נר כתב ,עם היות שלשה כתרים ,הם הנזכרים ,וכל אחד הוא
מצוה ותורה אור ,עיי"ש היטב .וכן כתב רש"י ,שהוא מעשים. כתר בפני עצמו ,הנה כתר הנקרא שם טוב ,הוא שם מורה
ועיין רסיסי לילה (אות כ"א) שהוא תפילין. על המעלה והשלמות ,לא יעלה ולא יצדק על שום אחד
ובבית עולמים (קלד ,מ"ב ,ד"ה ואתעטר) כתב וז"ל ,ומוחא סתימאה מהם ,אלא על שלשתם יחד ,עכ"ל .והבן כי היסוד ,שכל
(המח הסתים ,חכמה סתומה) נקרא כתר שם טוב ,כמ"ש טוב שם שלשה שורשם אחד ,ולכך חוט המשולש לא במהרה ינתק ,כי
משמן טוב ,עכ"ל .וכתב המהר"ל (שם) וז"ל ,כתר שם טוב אין שורשם אחד .וכן זהו בחינת חזקה ,והבן .עיין גר"א בתיקונים
(לו) תכלית וסוף וכו' ,כי הוא עולה למעלה למעלה ומתפשט (תיקון כא ,ד"ה כתר תורה) .ורמ"ק בספ"י (פ"ב ,ד"ה השישי).
לאין סוף ,ועיי"ש שהוא כנגד מהות האדם ,עיי"ש ודו"ק. ומהות כתר שם טוב :כתב בספר הפליאה (ד"ה וראה והבן שהוי"ה
ועיין שם משמואל (תצוה ,תרע"ג ,ד"ה ונראה) וז"ל ,שהם (ג' כתרים) מתגלגל) וז"ל ,כתר שם טוב עולה על גביהן ,ר"ל שם טוב הוא
רק כתר על דבר אחר ,כמו שהוא הרמז בזר על כלי ,אבל כתר הוי"ה ,שכן עולה במ"ק (במספר קטן) טו"ב ,עיי"ש.
שם טוב ,הוא כולו כתר ,עכ"ל .וכתב שם (תצוה ,תרע"ו) וז"ל ,כתר ופנים נוספות מהו כתר שם טוב ,כתב בשערי צדק (שער א')
שם טוב ,שעולה על גביהן ,מקביל למרע"ה ,שמעלתו עולה וז"ל ,כתר שם טוב ,הוא סוד ושער ראשה כעמר נקי ,הוא סוד
ע"ג מעלות האבות ,עכ"ל .ועיי"ש (תרע"ז) שהוא כנגד משה. מקום הטוב שאין לו גבול והפסק ,הוא שם טוב בודאי שהוא
וכתב שם (תרפ"ג) שרומז לחמורו של משיח [ועיין היכל הברכה טוב הגמור השלם ,הטוב שאין בו תערובת (של רע ,כמו טוב של עץ
(שופטים ,ד"ה הרבות) שהוא כנגד רדל"א .ועיין אוצר החיים (בהר ,ד"ה הדעת ,כ"כ שם) ,עכ"ל .ועיין לשם (הקדו"ש ,שער הפונה קדים ,פ"ב) שכתב,
ודע) שהוא דעת דרדל"א ,כי בו עיקר התלבשות א"ס .ועיין שכתר שם טוב ,הוא דעת שכולו טוב ,עיי"ש.
זוהר חי (בראשית ,נה ,ע"ב ,ד"ה דסיים). ובעיקרים (מאמר ד' ,פרק ל') כתב וז"ל ,כתר שם טוב – מעשיהם
הטובים ,היא עומדת על ראשיהם מלמעלה ,ובה ישיגו ליהנות
מזיו השכינה ,עכ"ל .ועיין מהר"ל (אבות ,פ"ד ,מי"ד) וז"ל ,ובמדרש
רבות אמרו ,בפרשת נשא ,כי המנורה מרמז כתר שם טוב,
אי בלבבי משכן אבנה • האזינו-יום כיפור • תשפ"ז • #467
שולחן ערוך עם ביאור בלבבי משכן אבנה
הלכות הג הסוכות
סימן תרכו -סעיף א' :הג"ה אין לעשות סוכה תחת בית או אילן וכו' ,אם אין הסוכה צלתה
מרובה מחמתה אלא על ידי האילן ,צריך שישפיל הענפים ויערבם עם הסכך בענין שלא יהיו
ניכרים ויהא סכך רבה עליהם ומבטלן.
בירור הלכה -סעיף א'
וכתב הלבוש (ס"ק ב) וז"ל ,שיהיו נחשבין "כסכך תלוש" וכשר להכשיר הסוכה כי כך הדין בכל
"איסורים" שבתורה ,לאחר שנתבטלו נעשה האיסור היתר גמור ,עכ"ל ויש כאן לעיין ,שבאיסור
והיתר ,כיון שנתערב האיסור עם ההיתר ,פקע שם האיסור ,כי התערובת מבטלת את האיסור אבל
הכא שיסוד הדין שהוא מחובר ולכך פסול ,אף כאשר בטל עדין כל הזמן נשאר מחובר ואיסורו רביעא
עליה תדיר ,ודו"ק.
ומצינו בר"ן (סוכה ה ,א) שכתב מהלך חדש בסוגיא ,וז"ל ,אע"ג דאיסור שיכול להסירו אינו בטל ,מ"מ
הכא אגמריה רחמנא למשה בפלגא סגי ,דפרוץ כעומד מותר ,אלא הכא כיון שהן מוערבין ,בעי רובא,
עכ"ל .והביאו המג"א על אתר ,ס"ק ג ,וסיים וכתב ,וא"כ אין כאן "מבטל" האיסור ,עכ"ל .אולם לשון
השו"ע "ומבטלן".
ולמהלך שמדין ביטול איירינן בה ,הקשה הלבוש שם ,וז"ל ,אבל תימה לי ,דהא קי"ל שאין מבטלין
איסור לכתחילה ,ומשמע הכא דלכתחילה שרי ,וצ"ע ואפשר לי לומר ,דהא דקיי"ל אין מבטלין איסור
לכתחילה ,הינו משום גזירה שמא יבא להתיר כל האיסור ,אבל הכא במצוה ליכא למיחש להכי ,דכיון
דלמצוה קא מכוון ,לא יעשה המצוה בעבירה ('ובדקות' אם עושה כן אין כאן מצוה) גמורה עכ"ל.
וכתב המרדכי הארוך (סימן תשלח ,הובא בב"ח ובמג"א הנ"ל) וז"ל ,וא"ת הלא אין מבטלין איסור לכתחילה
(ביצה ב ע"ב) ,וי"ל דקודם יו"ט שאינו איסור עדין נתקן .ועוד ,דהא דאין מבטלין לכתחילה מדרבנן הוא,
והני מילי במקום שנהנה ,כגון לאכול או להנות ,אבל במצוה לא ליהנות ניתנו (עירובין לא ,ע"א ,ר"ה כב,
ע"א) .אבי"ה סימן תריט ,עכ"ל.
ובט"ז (ס"ק ב) כתב לישב וז"ל ,ואין כאן קושיא מעיקרא ,דכאן אין שם איסור על זה ,לא מיבעיא אם
עושה סוכה קודם המועד פשיטא דלא שייך אז איסור ,דעדין לא חל חיוב סוכה ,אלא אפילו אם עושה
סוכה תוך המועד ,אין כאן 'שם איסור' ,דהא אין איסור מצד עצמה של הסוכה לישב בה אלא שהיושב
בה אינו יוצא ידי חובת המצוה ,ע"כ אין שייך כן איסור בעשייתה אפילו אם עושה בפסול גמור ,עכ"ל.
ועוד נראה שמצות סוכה לישב בצל סוכה ,ולכן פעולת התערובת נעשה בסכך ,וקיום המצוה הוא
בצל ,ולכך אין שייך כאן כלל דין של מבטלין איסור לכתחילה ,ודו"ק.
הלכה פסוקה -סעיף א'
אפשר לכתחילה לערב סכך שאינו כשר עם סכך כשר ,ולבטלו ברוב.
פירוש על דרך הסוד -סעיף א'
כתב במצודת דוד לרדב"ז (מצוה קיז) וז"ל ,ואין יושבין סוכה בתוך סוכה ,ולא בסוכה שתחת האילן,
שנראה כאלו יושב תחת ממשלת השרים ,כשהם תחת הסוכה העליונה ,עכ"ל ועין ספר הקנה ,ד"ה
סוד סוכה ושושן סודות ,אות תקס"ד.
ובעומק ,אילן גימט' סוכה ,וזהו אילן ע"ג אילן ,ודו"ק .ועין כתבי רמ"מ משקלוב (ביאור הזהר דף ז) וז"ל,
זה האילן סוד עץ החיים ,וכו' ,הויה אדנ"י גימט' אילן ,גימט' סוכה ,כנודע ,וכו' ,וזה האילן סודה סוכה,
עכ"ל ועין עוד בדבריו ,שם עמ' טו.
ובמדרגה עליונה יותר ,סוכה סוד אימא ,כמ"ש (תיקונים כג א) דא סוכה דאיהי אימא עילאה ,בכל עת,
הה"ד (ויקרא כג) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי "עץ" הדר ,וכו' ,עץ גימט' אהיה במילוי ,כנודע ועין
פע"ח ,שער חג הסוכות ,פ"ג .וכתב הרמ"ז (ויקרא) וז"ל ,נמצא שיש לכוין בסוכה לשני הסוכות ,העיקר
ִ ּכי ִמ ִ ּציּ וֹ ן ֵּת ֵצא תוֹ ָרה ו ְּד ַבר ה' ִמירו ָּׁש ָלִם ביבי
שולחן ערוך עם ביאור בלבבי משכן אבנה
למקיפים שהן הן עצמות הסוכה ,ועוד יכוין לפנימים וכו' ,עכ"ל ודו"ק שתי הבחינות בסוכה יש אילן-
עץ שמקיף את הסוכה ,ויש עץ בתוך הסוכה ,פרי עץ הדר.
ובמצודות דוד הנ"ל כתב וז"ל ,הסכך רומז בחכמה עילאה ,והסוכה עצמה רומז בבינה ,והאבות
בתוכה ,וצל הסוכה היא המלכות שהיא צל חכמה עילאה וכו' ,עכ"ל עי"ש כל דבריו.
ואין לישב בסוכה תחת סוכה כנ"ל ,כי סוכה עליונה בה יושבים המלאכים ,כנ"ל ,ונראה כיושב תחת
סוכת המלאכים ,וכן מצינו אצל אברהם ,שעשה למלאכים והשענו תחת העץ ,ומשם זכו ישראל
לישב בסוכה ,עין מגלה עמוקות( ,וזאת הברכה ,ו) ולקחתם לכם ושם כתיב וסעדו לבכם ,וזהו שורש דין
אכילה בסוכה עין במד"ר ,נשא יד.
ובדקות יותר ,איתא בשער הכוונות (דרושי חג הסוכות דרוש ד) וז"ל ,ונודע כי בחינת הת"ת הזה (דאימא)
שהוא עצמו כתר דז"א ,אשר הוא סודן ,ע"ג זו"ן היושבים תחתיו ,כי כל כתר הוא בחינת אור וקץ
מלשון כותרת ,עכ"ל וא"כ אינו אמא בכולן ,אלא ת"ת דאמא שנעשה כתר לז"א ,לזו"ן.
ובחינת נוספת ,כתב במחברת הקודש וז"ל ,נודע שיסוד דאימא נקרא סוכה וכו' ,הסוכה היא דפנות
יסוד או"א ,והז' צדיקים הם ז"א ,שבתוך הדפנות ביסוד אימא ,וכו' עכ"ל עיי"ש כל דבריו ,ועיין בשער
הכוונות הנ"ל.
אולם לעת"ל ,עתיד הקב"ה לעשות סוכה מעורו של לויתן ועין לשם ,ספר הדע"ה ,דרוש ד' ,ענף י',
סימן ג.
גי בלבבי משכן אבנה • האזינו-יום כיפור • תשפ"ז • #467
הכוונות
ליקוטים
שער
צל התשובה
על העבודה על התורה
המעיין בסוגיא מראשית ירח האיתנים ,יראה כי מהלך נודע כי יום כיפור עניינו עליה לאמא ,וזה עניין התשובה ,כי בינה
הימים הללו היה בנין הנוק' ,עד אשר נבנתה ועלתה עד בחינת תשובה.
ועתה בסוכות מה שחוסים בצילא דמהמינותא ,היינו שחוסים אמא ביום הכיפורים וממנה קיבלה מזונה.
בצל של התשובה שנעשתה ביום כיפור.
ועתה בסוכות חוסה הנוק' בצלה של אמא ,וזה ענין
ועבודת האדם לקחת את מדרגת התשובה אליה הגיע ביום
המקיפים של הסוכה .כאשר כעת אמא מקיפה לנוק'
כיפור ולחסות בצילה ,וזה
והנוק' נכללת באמא ,משא"כ
ענין הסוכה. כתב הרב בשער הכוונות דרושי הסוכה (דרוש
ביום כיפור שעלתה הנוק' רק
ועל כך אומרים בשמחת בית ד ).וזה לשונו :והנה זהו טעם מצות סוכה כל לקבל המזון מאמא.
השואבה" ,אשרי מי שלא חטא
שבעת הימים של החג כי הנה ענין הסוכה הוא
ומי שחטא ישוב ויתכפר לו". וזה נקרא בדברי חז"ל "וימינו
תחבקני" ,מה שנעשה באופן א”מ אל הנקב’ מבחי’ החסדים דאימא ואנחנו
ישראל בני מלכים בני מלכות הנק’ רחל נוק’ של חסדים.
דז”א עושים סוכ’ ויושבים בצל אור המקיף
ההוא המתפש’ בה המקיף וסובב אותה כעין
סוכה כדי שנמשיך אלינו מן האור המקיף ההוא
ִ ּכי ִמ ִ ּציּ וֹ ן ֵּת ֵצא תוֹ ָרה ו ְּד ַבר ה' ִמירו ָּׁש ָלִם דידי
