פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — סוכות (2026-09-21)

הגיליון מוקדש
לעילוי-נשמתו של מורי-
חמי ,אשר אהב את התורה
בכל ליבו ,נפשו ומאודו,
הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל.
ת .נ .צ .ב .ה.
חג
הסוכות
תשפ“ז
גיליון מס‘
508
שעה שאתם רואים את בניכם הרכים אם נשים לב ,הרי ,בכל מהלך חג הסוכות
משחקים יחד בעליזות מתוך כבוד הדדי מזדקרים להם לא-מעט ניצוצי תשובה:
ובלי הצקות ומריבות. הסוכה—כתבו הקדמונים זי“ע—מכפרת כמו שמחת כריסו?
חג הסוכות הלא הוא ’חג האחדות‘. הגלות; ובידוע הוא שבשמחת בית השואבה
”ראויים כל ישראל“ -אמרו חכמינו (סוכה היו חסידים ואנשי-מעשה מכרכרים בעוז הנקודה הפנימית של שמחת חג
כשהיו מפטירים’ :אשרי ילדותנו שלא
כז) ” -לישב בסוכה אחת“ ,והרי כדברי הסוכות >> נקודה מופלאה למחשבה
המדרש הנודע ,ארבעת המינים מבטאים את ביישה את זקנותנו‘ (גמרא סוכה נג ,א).
כל סוגי היהודים—הן ה‘אתרוגיים‘ ,הן אפילו במילה אחת :השמחה היא בחינת השמחה
של מוצאי היום הקדוש אז נצטווינו ,ככתוב ּולְ ַק ְח ֶּתם לָ כֶּ ם בַ ּיֹום ָה ִראׁשֹון ְפ ִרי ֵעץ ָה ָדר
ה‘ערבות‘ -אלו שאין בהם לא ריח ולא כַ פֹּת ְת ָמ ִרים וַ ֲענַ ף ֵעץ ָעבֹּת וְ ַע ְרבֵ י נָ ַחל
טעם .כולם מתאגדים להם יחד לאגודה בשולחן-ערוך לסעוד בשמחה ,על שם
הכתוב’ :לך אכול בשמחה לחמך ,כי כבר ּוש ַמ ְח ֶּתם לִ ְפנֵ י ה‘ ֱאֹלקיכֶּ ם ִׁשבְ ַעת יָ ִמים ְ
אחת עם עיניים לשמיים :במטרה מאוחדת (ויקרא כ“ג ,מ‘)
לעשות רצונך בלבב שלם (אם-כי למעשה רצה האלוקים את מעשיך‘.
למען יידעו דורותיכם—נשאל :לשמחה
ה‘ערבות‘ -אלו העבריינים ,כבר התאחדו אולם מהגאון רבי מרדכי דב קפלן
זו—מה עושה :מה עניין אתרוג ולולב אצל
איתנו ביום הסליחה שקדם לחג) .שעתה שליט“א שמעתי תובנה נוספת -מופלאה
שמחה? מדוע על מצוות מצה לא נצטווינו
של האחדות—היא גם שעתה של השמחה ואקטואלית גם-יחד -ואולי נשפוך עליה
’ושמחתם לפני ה‘ אלוקיכם‘?
והעליזות. תבלין מתקתק מאוד.
■■■
לפיכך ,כך נראה לנו ,כה מופלא הוא ■■■
ההקשר בכתוב” :ולקחתם לכם פרי עץ וכו‘ בפשטות ,והדברים מבוססים על דברי
טבעו של עולם כך הוא :המדנים
ושמחתם“ .שכן הרישא והסיפא של המקרא רבותינו הקדושים (ראה ,למשל ,בדברי
והמאבקים מביאים למרירות ועצבות ,ואילו
אגודים וכרוכים המה זה בזה ,בדיוק ד‘ הרה“ק הקדושת לוי זי“ע פרשת האזינו),
האחדות מביאה שמחה ורננה .תחשבו על
מינים בסוכות :רק אחרי שכלל ישראל שמחת חג הסוכות משתרשת לה מעניין
עצמכם :כיצד אתם מתמלאים קורת-רוח
אגודים יחד ,בחינת ’פרי-עץ הדר ,כפות התשובה של הימים הנוראים .אלא שאם
תמרים וערבי נחל‘ ,מציאות זו בהכרח שם הייתה זו ’תשובה מיראה‘ -מאימת
מביאה מיד ל‘ושמחתם לפני ה‘ אלוקיכם‘. ה‘ערבות‘ התאחדו הדין; עתה מדובר ב‘תשובה מאהבה‘ .חג
מציאות זו של אחדות-הלבבות המתבטאת איתנו כבר ביום הסליחה הסוכות הוא זמן שבו אנחנו מביאים את
בארבעת המינים -היא שמביאה את האושר הגדול על שזכינו להסתופף בצילו
השמחה .כשאנחנו אוחזים בארבעת
שקדם לחג... יתברך ולשוב אליו באמת ובתמים.
תשפ“ז >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ -צפת >> פלא‘ 8686115050 :דוא“לabyisrael@gmail.com : גיליון ’פרשית השבוע‘ -להגות והסברה יהודית חג הסוכות
הוא לא מגיע עד שעה מסוימת –
הם נועלים את הבית (שיטה שאולי
עבדה בימי הטורקים .)...ככלל -
הסביבה דחקה אותו למצב ,שהוא
נעשה 'אלוף' בשקרים
ומוניפולציות ,כשהוא משתמש
בכשרון וביצירתיות בנסיון להסוות
את מעשיו.
■■■
לאחר מספר חודשים הפגישות א .י .פ.
ושבו בנים [ב‘]
שלנו הסתיימו ,לאחר שיאיר
"הועבר" לישיבה בעיר אחרת, בין סוכה ליציאה מחוץ לתחום
ומצבו הרוחני הוסיף להתדרדר...
תהיתי לעצמי האם הצלחתי בעיסוקנו בענייני איסור יציאה מחוץ לתחום —
להשפיע עליו במשהו ,שהרי המצב מצינו גם אזכור מעניין הקשור בענייני חג הסוכות, האם יש סיכוי שהנער המתמודד
שלו לא השתפר בכלום .ללא ספק,
תחושה חמוצה... הטעון ביאור ועיון. יעזוב את המכשיר? >> המשך
הסיפור יכול היה להסתיים כאן, ב‘אור זרוע‘ כתב כי הסיבה שהתירה הגמרא למי
שהרי אנחנו לא 'קבלני-הצלחות', שנמצא מחוץ לתחום לשוב לתוך התחום כאשר נצרך
והעיקר שעשיתי השתדלות ,אבל לנקביו ,זהו משום ’ כבוד הבריות‘ שכידוע דוחה לא- הרה“ג רבי יחיאל פליסקין שליט“א
לסיפור יש המשך :הישיבה
החדשה ,כך התברר ,דוקא היתה תעשה שבתורה (גמרא ברכות כ) .אלא שהוא הוסיף ראש מכון ’שתולים‘ לנוער
מוצלחת עבורו .נתנו לו תפקיד, והטעים שכמו שמצינו במצוות סוכה שאם מצטער לא
מעמד ,תכנית לימודים מותאמת, חייב לשבת בה ,הרי שהתורה לא חייבה אדם להצטער בשבוע שעבר עסקנו בעובדה שגם בחור
והוא החל להשתקם .עד שהתחילו לשם קיום מצוותיה —כך יוכל לשוב לתחום לשם ’מכור‘ יכול להתנתק ממכשיר הסמרטפון.
הבעיות ...לאחר שהוא נתפס בפעם הבאנו בהקשר זה סיפור אמיתי על נער
השלישית עם טלפון לא כשר עשיית נקביו בשל צערו ,למרות שכבר יצא מאלפיים
מתמודד בשם יאיר -המתרחש בימים אלו
בישיבה ,הרבנים אמרו שזה אמה והותרה לו כעיקרון הליכה מצומצמת של ד ‘ ממש -מפיו של אחד מתומכי הנוער שלנו,
נראה התמכרות ,ועליו ללכת אמות ,שזהו רשמית ’מקומו‘. נער שהגיע אלינו עם מכשיר לא-כשר,
לטיפול .ויאיר מצידו אמר ,שאם שוטטות במקומות בלתי הולמים ,ובעיקר
מדברים על טיפול ,זה רק אצל הרב ולכאורה הדימוי צריך ביאור ואף אומר דרשני :שכן עם ’תיק‘ של גורמי מצוקה ,אך הצליח
משה (כלומר אצלי) ,כי "פגשתי יודעים אנו כי דין ’מצטער‘ שפטור מן הסוכה הוא דין לקנות לו חבר בדמות אותו תומך .עתה נביא
המוון רבנים ומטפלים ,אבל הוא את המשכו של הסיפור:
היחיד שדיבר לענין ,ורק איתו אני מקומי במצוות סוכה ,ומעניין הלימוד של ’תשבו —
מוכן לדבר!" .הזמן עשה את שלו, כעין תדורו‘ (ראה גמרא סוכה כו ,א) ואדם לא צריך התומך מדגיש כי נתקל בחומת אטימות
וכעת כשיאיר מיצה את השטויות, לחיות בסוכה שאילו היה בית לא היה גר בה בצורה מצד הנער ,חרף מאמצים כבירים לדבר על
הוא היה אכן בשל לטיפול. הזו ,אולם בוודאי אין זה דין שיכול להשליך על כל ליבו” .שקלתי כמה פעמים לעזוב את
התיק“ -הודה בכנות—“ובכל זאת
■■■ מצוות ואיסורי התורה שמי שחש ’מצטער‘ לא חייב המשכתי .באזני צלצלו דברי הרב פליסקין:
ובאשר לסמארטפון :כלל גדול בהם ,וצריך ביאור היאך הקיש ביניהם. 'גם כאשר נראה שאתם לא עושים כלום עם
בידינו ' -אין טיפול בסמארטפון, הנער ,אתם עושים הרבה!'”.
יש טיפול בבן אדם!' .ולכן אנו לא ולכאורה נראה מה ‘ אור זרוע ‘ שלמד אחרת את
■■■
מתמקדים בשיח על הסמארטפון, עניין פטור ’ מצטער‘ מהיתושים וכו‘ בסוכה (בניגוד
כי אנחנו מבינים שהוא בכלל ממלא לדעות הרווחות בראשונים) :פטור ’מצטער‘ הינו דין בעמל רב הכנסנו את יאיר
חסר אחר .ובכן ,דאגנו שתהיה לישיבה ,שלכאורה הייתה עשויה לתת לו
כללי של ’כבוד הבריות‘ -שהתורה ציוותה את ציוויה מענה ,אבל לא כן היה .יאיר לא
ליאיר תעסוקה ,שתמלא לו את
היום .עבדנו על ניהול נכון של רק כאשר הם נעשים ב‘דרכי נועם‘ ,ולא חייבה יהודי השתתף בפעילויות הישיבה ,מטוב ועד רע.
רגשות ,תיקון עיוותי חשיבה, לסבול בגין מצוותיה (דוגמא לדבר ,וגם בענייני חג כשניסיתי לדבר איתו על הספק אישי ,או
ועוד ...הפעם השיחות היו הרבה הסוכות :בגמרא סוכה לג ,א לגבי האפשרות שלולב לעודד אותו לקבל תפקידים בישיבה -הוא
יותר ברמה -על נושאים מהותיים. רק הנהן בראשו ,אך לא עשה כלום.
הוא עץ כופרא שהגמרא דוחה זאת משום שלא ייתכן
יאיר אומר" :מה שאני מדבר איתך שהתורה ציוותה לקיים את המצווה בעץ קוצני .שהרי יום אחד ראש הישיבה איים שאם הוא לא
בפגישה ,אני פוגש בכל צומת משתנה -הוא ’עף‘ ,וכששוחחתי איתו הוא
’דרכיה דרכי נועם‘). 'הסביר' לי שאין עם מי לעבוד ,שהרי לכל
במשך השבוע" .כעת השאלות
מגיעות ממנו ,בקשות העזרה ממנו, וראה בפירוש רבינו יהונתן כאן (מופיעה בסוף
בחור יש איזו נקודה שממנה אתה יכול
והפעם עם כנות ,בלי מסכות .ב"ה לבנות ,אבל יאיר -מנותק קשר לחלוטין,
הוא התחיל תהליך מיוחד של הגמרא בגמרא מהדורת ווילנא) שגם הזכיר למקרא זה מכחיש ,מאשים אחרים ...אין עם מי
התקדמות ,מודעות עצמית ,הדרכה של ’דרכיה דרכי נועם‘ ,אלא שהוא קשר זאת עם קיום לדבר ...מיותר לציין ,כי גם מהשיחה הזו
להתבגרות ,שלב אחרי שלב. המצוות -שלא יוכל ללמוד או להתפלל במצב זה יצאתי מתוסכל ,מאד...
זה פשוט מרגש לראות את ה‘פנים כאשר הצואה לידו ,ולא משום עצם העניין של חוסר ■■■
חדשות‘ שהגיעו לכאן .היום הוא
בחור שמור בהרבה. הנוחות כפי שמשתמע מדברי ה‘אור זרוע‘. ההורים באותו זמן היו לחוצים מאד ,ועקבו
אחריו באופן קבוע .הם קבעו כלל שאם
גיליון ’פרשית השבוע‘ -חג הסוכות תשפ“ז
המקום שהחנה שם השכן את רכבו אשר נופץ לרסיסי רסיסים מן
האבנים ,ואלמלא היו מעבירים את הסוכה למקום האחר והיו ישנים
באותו מקום -הייתה סכנה גדולה נשקפת לחייהם ,וספק גדול אם כש‘האושפיזין‘ הוא השכן שלך...
היו יוצאים משם חיים וקיימים.
הרי שעל ידי שהעבירו על מידתם לפנים משורת -הדין ניצלו אנקדוטות מפעימות מאוצרו הטוב של מגיד-
ממיתה לחיים.
המישרים הגה‘‘צ רבי אלימלך בידרמן שליט‘‘א
***
עוד היה מעשה בעיר התורה בני ברק :בבניין בן ארבע קומות רצה
בחשיבות החסד בימי חג הסוכות
שכן מהקומה הרביעית לבנות מרפסת מביתו כדי שיוכל לקיים שם
מצוות סוכה הנצרכת להבנות תחת כיפת השמים ,אך כל השכנים סיפור נפלא שמעתי מפי בעלי-המעשה ,שאפשר ללמוד ממנו מעלת
מתחתיו התנגדו לכך בכל תוקף – באמרם ,ששם מקום סוכתם, הוותרנות המצלת ממיתה משונה.
וסוכתו תפסול את סוכותיהם. ומעשה שהיה כך היה באחד מיקירי קרתא דשופריא מיושבי
בלית ברירה החליט השכן מהקומה הרביעית לבנות סוכתו בחצר ירושלים של מעלה ,איש מכובד ובעל משפחה ברוכת -ילדים,
הבנין – מה שיגרום לטירחה יתירה וגדולה ,כי על כל חסרון כף או שכאשר גדלו הילדים לא היה להם מספיק מקום לשבת בסוכה
צלחת ,כסא או ספר יצטרכו לטפס ולעלות ארבע קומות ושוב לרדת הקטנה שבנה מדי שנה על מרפסת ביתם ,לכן החליטו הילדים
אותם וחוזר חלילה .ויהי כי כן. לבנות סוכה רחבת ידיים למטה בחצר ,ומן המחשבה למעשה – קנו
דפנות לסוכה במידות מדויקות כדי צרכם ,ובמשך שעות טרחו
נכמרו רחמיו של אחד השכנים בקומה הראשונה ,וויתר משלו ובא
ועמלו בעבודת הקודש לבנות את הסוכה על הצד היותר טוב.
לאמר לשכן מהקומה הרביעית’ :הוצא נא מרפסת מעל המקום אשר
הייתי בונה עד היום את הסוכה ,ואת סוכתי אבנה מצדו השני של כאשר הכל על מקומו עמד בשלום ,דפק אחד השכנים על דלת
הבניין‘ .וליהודים הייתה בחג הסוכות אורה ושמחה… ביתם ,והודיע להם ,שחלק מן הסוכה נבנה בשטח שבו הוא מחנה
את רכבו ,ולכן הוא דורש שיסלקו את הסוכה ויבנוה במקום אחר.
והנה ,בעיצומן של ימי חוה"מ (בשנת תשע"ח) פרצו רוחות סערה
בכל ארה"ק ,גם על בני ברק לא פסחה ,וכאן אירע הנס הגדול שמע הלה את בקשתו וניסה להסביר לו את גודל היגיעה שכבר
שהציל נפשות מבני ישראל ,כי באותה שעה נפל גג גדול וכבד, טרחו בבניינה ,ועל כן יוותר נא ויניח להעמיד שם את הסוכה למשך
תלוי( ,המכסה בכל השנה את המרפסת ,ובסוכות עומד תלוי כלפי שמונת ימי החג ,אך הלה אטם את אזניו משמוע ,והודיע נחרצות
חוץ) מהקומה השלישית היישר לאותו המקום שהיה השכן מלמטה שאדם אוסר את שלו והוא אינו מרשה להם לבנות את הסוכה בשום
בונה בכל שנה את סוכתו ורק בשנה זו העבירה לצד אחר… פנים ואופן.
ס נמצינו למדים כי פעמים נראה שאיש פלוני היטיב לרעהו -והוא לא כאשר קיבלו הבנים את הבשורה הלא-טובה ,התחילו לכעוס על
ידע שבאמת אינו אלא מיטיב לעצמו ,ולא גרם טובה וברכה אלא השכן שיש בו מדת סדום’ :וכי מה איכפת לו להשים את רכבו במשך
לעצמו( .הובא ב‘דרשו‘) שמונת ימי החג במקום אחר? ‘ ,זעמו .וגם טרחו להוכיח שאותו
מקום אינו שייך לו מדינא על-פי כללי דחושן משפט ,ולכל השכנים
חלק במקום זה ,וכיוצא באמתלאות אלו ניסו לשכנע את אביהם
לתשומת-ליבכם! שלא ישגיח בדברי השכן הרע.
אולם האב שצדיק היה הגיד לבניו בשפה ברורה ,שבשום אופן לא
יישב בסוכה הגורמת צער ועוגמת-נפש ליהודי ,ואם ברצונם שיאכל
שם את סעודות החג -עליהם לסתור את הבנין עראי ולהעבירו
מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן למקום אחר.
לקבל את הגיליון למייל ללא בלית -ברירה טרחו הילדים פעם שניה ,ובנו שוב את הסוכה
לשביעות-רצונו של השכן.
תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת: אתא והגיע לו החג .והנה במוצאי יו"ט ראשון של סוכות ,באמצע
הלילה ,נשמעו לפתע חבטות עזות מחוץ לסוכתם ששכנה למטה
abyisrael@gmail.com מתוך בהלה קמו כולם משנתם ,והנה המה רואים שלש
בחצר.
אבני ירושלים גדולות שנפלו מקומה גבוהה של הבניין אל
”דרכו“ -חינוך עם נשמה ובגובה-העיניים .פלא‘ לרכישה( 8686115050 :אין להשיג בחנויות)
***
בית בעולם הגמרא!
חודש אחרי
כמה חבל .אין לילה כזה בנמצא. ה‘שאו שערים‘...
אין לילה אחד חורץ גורלות וחורץ עתידות .סערת הריקוד בשמחת
תורה; שאגות של 'נתנה תוקף' ,ודמעות-דם ב'תפילה זכה' -הם רגעי הרה“ג רבי יעקב ב .פרידמן שליט“א
שיא הקובעים ברכה לעצמם.
זה היה הלילה הגבוה בחייו .מהלילות המסעירים שבית הישיבה ָחנן את אבל רגעי שיא אינם סוללים מסילה!
חניכיו.
***
ליל שמחת תורה ,רגע הוצאת ספר התורה מארון הקודש .גוש דחוס
של בחורים התנשא מעל עצמו ,מעל גופו ורצונו ,ומעל המציאות השעה 7בבוקר ,חודש לאחר שאגת ה'שאו שערים' .אתה מכורבל עם
החומרית הדלוחה .שעה ממושכת רעד ההיכל בתשואה אדירה בהמנון הפוך הרך; היורה המקדים מתופף על החלונות ,והעזובה על אדני
המלכותי של בית מקדש הישיבה" :שאו שערים ראשיכם" .זה נשמע החלון נראית משמימה מאי פעם .דפיקות ההשכמה המעצבנות של
כהלמות פרשים בשעת הכתרה .רגעי כלות-הנפש – שרק בני ישיבה צביקה ,הנודניק התורן ,מתגבלות עם נקישות הגשם המדכדך ,ומצטרף
לתסכול מה'חבּורה' שנכשלה אמש – מסוגלים ליצור מהם שירה.
שלמה זלמן ניגש אל הלילה -חמוש ברגשותיו התוססים .הלילה הזה אתה עייף .חסר שמץ חיוניות ורצון -חיים .נו ,לקום לשחרית?
ירומם את רוחו לשמי שמיא! הלילה יניף את נפשו תנופה גדולה ,להתכרבל עמוק יותר בין השמיכות? כף-הקלע היומי.
ברגע המבחן ההוא – ה"שאו שערים" של שמחת תורה לא יהיה שם. ויקבע את עתידו התורני!
כבר שבועות הוא הומה אל הלילה הזה .גם כשהיה מסייע לאביו בבניית הוא לא יעזור לך לקום .להשתקם .להתרומם! והשנה הרי משופעת
שבת בצפת
הסוכה ,היו שפתותיו מרחשין את שירו הנודע של מרנא ה'חזון איש' :ברגעי מבחן כאלו!
ברגעים הזעירים ,היומיומיים האלו ,נוצקת אישיותך .היכולת למלוך "כַ ד יַ ְתבּון יִ ְשֹּ ָר ֵאל וְ ָע ְס ִקין ָוע ְס ִקין " - -
על הרצון ,ולהדוף קשיים זעירים – היא שתבנה בך חוט-שדרה רוחני!
גם את המסמרים שנעץ בסוכה ,נעץ בלהט פנימי ,ועל כל מהלומת בהתעלויות קטנות ,רציפֹות מעל לַ ֲחצי היומיום – תרכוש זקיפות -
חדרים 041 ,מ“ר ,ממוזגת ,עם יחידת- דירת 5
קומה ושליטה עצמית. פטיש ,היה מזמר אל נפשו:
הורים מפוארת 00 ,מיטות ,מרפסת כ 01-מ“ר עם "וְ ָע ְס ִקין!..
ברגעים ההם ,במאבק בין רכּות הפוך ,טפטופי גשמי הבוקר ,והש"ץ
נוף מרהיב לכל הכינרת והגולן .חדרים חדשים!
הממתין כבר בהיכל ,אז היית צריך להיצמד למילותיו הקדושות של "וְ ָע ְס ִקין!..
ה'חזון איש' :לפרטים ,פל‘967250-2270 :
"וְ ָע ְס ִקין! " - -
ׁשתכְ ִחין ְב ָצ ָרה ִדלְ הֹון " - -
"חזּו ָבנַ י ַח ִב ַיבי ְ - -ד ִמ ַ
ַ
גם כשהשתרך עם משפחתו בחול המועד לפארק הלאומי ,ודשדש
*** בתורות האינסופיים ליד אתרי הבילוי ,היה לבו במזרח .וכשדיווש
בפדלים של סירת-המנוע ,פיזמה נשמתו את שיר השירים של שמחת -ולכן ,חודש-החודשים של השנה -הוא דווקא החודש שאחרי החגים.
מר -חשוון .חודש המאפשר ,לכל הרוצה ליטול -את בשורת היציבות אֹומר לְ ַפ ַמלְ יָ א ִדילֵ יה " - -
אֹומר ֵ -
"קּוד ָשא ְב ִריך הּוא ֵ
תורהְ :
בליל שמחת תורה הבשילו רגשותיו עד רתיחה .כל שעות הערב רקד השלֵ וָ וה ,נטולת הסערות והתנודות .השגרה הברוכה .חודש הפותח חצי
"א ְׁש ֵריכֶּ ם ַתלְ ִמ ֵידי ַחכָ ִמים ֶּש ִד ְב ֵרי שנה חורפית פוריה ,יציבה ,נטולת הפרעות ,עד שיגיחו תחפושות
במרץ אדיר .כשההיכל המה בשירת ַ
הזברות והג'ירפות המאוסות של התתניקי"ם. תֹורה ַח ִב ִיבים ַעלֵ יכֶּ ם!" -הרגיש כאילו שאג
ָ
שלווה אנחנו צריכים .יציבות אנחנו צריכים! השלווה –
...דפיקות ההשכמה אל חלל העתיד האישי שלו .כל רקיעת רגל
גדול כליו של מבקש ה' .אף ֶּהרגש רוחני לא יִ יזָ רע בנפש המעצבנות של צביקה, -רמסה שריד נוסף של חומר שחסם את
עלייתו .רגליו ונפשו הונפו בלהט ,במין
וחרדה!
מתוחה ֵ
הנודניק התורן, התרסה מול גלי עצלות ודכדוך -שהפכו
במיוחד מי שמצוי עדיין בעולם נטול יציבות ,של
חיפושי דרך מתסכלים ,לחצי לימוד או קשיי חברה - מתגבלות עם נקישות בשנה האחרונה בני-בית בנפשו.
החייתה אותו ההרגשה שהלילה הזה ישנה
זקוק יותר מכל ליציבות ולשיטתיות הרוגעת של ימי הגשם המדכדך.... את חייו .יקבע את גורלו .יהפוך אותו בן-
החורף הבא עלינו לטובה!
”בוודאי גם שם“ -סיפורי השגחה אישיים ומפתיעים בסערות החיים .פלא‘ לרכישה( 8686115050 :אין להשיג בחנויות)
