gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye

שבוע: סוכות (2026-09-21)

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הגיליון מוקדש‬ ‫לעילוי‪-‬נשמתו של מורי‪-‬‬ ‫חמי‪ ,‬אשר אהב את התורה‬ ‫בכל ליבו‪ ,‬נפשו ומאודו‪,‬‬ ‫הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫חג‬ ‫הסוכות‬ ‫תשפ“ז‬ ‫גיליון מס‘‬ ‫‪508‬‬ ‫שעה שאתם רואים את בניכם הרכים‬ ‫אם נשים לב‪ ,‬הרי‪ ,‬בכל מהלך חג הסוכות‬ ‫משחקים יחד בעליזות מתוך כבוד הדדי‬ ‫מזדקרים להם לא‪-‬מעט ניצוצי תשובה‪:‬‬ ‫ובלי הצקות ומריבות‪.‬‬ ‫הסוכה—כתבו הקדמונים זי“ע—מכפרת כמו‬ ‫שמחת כריסו?‬ ‫חג הסוכות הלא הוא ’חג האחדות‘‪.‬‬ ‫הגלות; ובידוע הוא שבשמחת בית השואבה‬ ‫”ראויים כל ישראל“ ‪ -‬אמרו חכמינו (סוכה‬ ‫היו חסידים ואנשי‪-‬מעשה מכרכרים בעוז‬ ‫הנקודה הפנימית של שמחת חג‬ ‫כשהיו מפטירים‪’ :‬אשרי ילדותנו שלא‬ ‫כז) ‪” -‬לישב בסוכה אחת“‪ ,‬והרי כדברי‬ ‫הסוכות >> נקודה מופלאה למחשבה‬ ‫המדרש הנודע‪ ,‬ארבעת המינים מבטאים את‬ ‫ביישה את זקנותנו‘ (גמרא סוכה נג‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫כל סוגי היהודים—הן ה‘אתרוגיים‘‪ ,‬הן אפילו‬ ‫במילה אחת‪ :‬השמחה היא בחינת השמחה‬ ‫של מוצאי היום הקדוש אז נצטווינו‪ ,‬ככתוב‬ ‫ּולְ ַק ְח ֶּתם לָ כֶּ ם בַ ּיֹום ָה ִראׁשֹון ְפ ִרי ֵעץ ָה ָדר‬ ‫ה‘ערבות‘ ‪ -‬אלו שאין בהם לא ריח ולא‬ ‫כַ פֹּת ְת ָמ ִרים וַ ֲענַ ף ֵעץ ָעבֹּת וְ ַע ְרבֵ י נָ ַחל‬ ‫טעם‪ .‬כולם מתאגדים להם יחד לאגודה‬ ‫בשולחן‪-‬ערוך לסעוד בשמחה‪ ,‬על שם‬ ‫הכתוב‪’ :‬לך אכול בשמחה לחמך‪ ,‬כי כבר‬ ‫ּוש ַמ ְח ֶּתם לִ ְפנֵ י ה‘ ֱאֹלקיכֶּ ם ִׁשבְ ַעת יָ ִמים‬ ‫ְ‬ ‫אחת עם עיניים לשמיים‪ :‬במטרה מאוחדת‬ ‫(ויקרא כ“ג‪ ,‬מ‘)‬ ‫לעשות רצונך בלבב שלם (אם‪-‬כי למעשה‬ ‫רצה האלוקים את מעשיך‘‪.‬‬ ‫למען יידעו דורותיכם—נשאל‪ :‬לשמחה‬ ‫ה‘ערבות‘ ‪ -‬אלו העבריינים‪ ,‬כבר התאחדו‬ ‫אולם מהגאון רבי מרדכי דב קפלן‬ ‫זו—מה עושה‪ :‬מה עניין אתרוג ולולב אצל‬ ‫איתנו ביום הסליחה שקדם לחג)‪ .‬שעתה‬ ‫שליט“א שמעתי תובנה נוספת ‪ -‬מופלאה‬ ‫שמחה? מדוע על מצוות מצה לא נצטווינו‬ ‫של האחדות—היא גם שעתה של השמחה‬ ‫ואקטואלית גם‪-‬יחד ‪ -‬ואולי נשפוך עליה‬ ‫’ושמחתם לפני ה‘ אלוקיכם‘?‬ ‫והעליזות‪.‬‬ ‫תבלין מתקתק מאוד‪.‬‬ ‫■■■‬ ‫לפיכך‪ ,‬כך נראה לנו‪ ,‬כה מופלא הוא‬ ‫■■■‬ ‫ההקשר בכתוב‪” :‬ולקחתם לכם פרי עץ וכו‘‬ ‫בפשטות‪ ,‬והדברים מבוססים על דברי‬ ‫טבעו של עולם כך הוא‪ :‬המדנים‬ ‫ושמחתם“‪ .‬שכן הרישא והסיפא של המקרא‬ ‫רבותינו הקדושים (ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬בדברי‬ ‫והמאבקים מביאים למרירות ועצבות‪ ,‬ואילו‬ ‫אגודים וכרוכים המה זה בזה‪ ,‬בדיוק ד‘‬ ‫הרה“ק הקדושת לוי זי“ע פרשת האזינו)‪,‬‬ ‫האחדות מביאה שמחה ורננה‪ .‬תחשבו על‬ ‫מינים בסוכות‪ :‬רק אחרי שכלל ישראל‬ ‫שמחת חג הסוכות משתרשת לה מעניין‬ ‫עצמכם‪ :‬כיצד אתם מתמלאים קורת‪-‬רוח‬ ‫אגודים יחד‪ ,‬בחינת ’פרי‪-‬עץ הדר‪ ,‬כפות‬ ‫התשובה של הימים הנוראים‪ .‬אלא שאם‬ ‫תמרים וערבי נחל‘‪ ,‬מציאות זו בהכרח‬ ‫שם הייתה זו ’תשובה מיראה‘ ‪ -‬מאימת‬ ‫מביאה מיד ל‘ושמחתם לפני ה‘ אלוקיכם‘‪.‬‬ ‫ה‘ערבות‘ התאחדו‬ ‫הדין; עתה מדובר ב‘תשובה מאהבה‘‪ .‬חג‬ ‫מציאות זו של אחדות‪-‬הלבבות המתבטאת‬ ‫איתנו כבר ביום הסליחה‬ ‫הסוכות הוא זמן שבו אנחנו מביאים את‬ ‫בארבעת המינים ‪ -‬היא שמביאה את‬ ‫האושר הגדול על שזכינו להסתופף בצילו‬ ‫השמחה‪ .‬כשאנחנו אוחזים בארבעת‬ ‫שקדם לחג‪...‬‬ ‫יתברך ולשוב אליו באמת ובתמים‪.‬‬ ‫תשפ“ז >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ ‪ -‬צפת >> פלא‘‪ 8686115050 :‬דוא“ל‪abyisrael@gmail.com :‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬להגות והסברה יהודית חג הסוכות‬ ‫הוא לא מגיע עד שעה מסוימת –‬ ‫הם נועלים את הבית (שיטה שאולי‬ ‫עבדה בימי הטורקים‪ .)...‬ככלל ‪-‬‬ ‫הסביבה דחקה אותו למצב‪ ,‬שהוא‬ ‫נעשה 'אלוף' בשקרים‬ ‫ומוניפולציות‪ ,‬כשהוא משתמש‬ ‫בכשרון וביצירתיות בנסיון להסוות‬ ‫את מעשיו‪.‬‬ ‫■■■‬ ‫לאחר מספר חודשים הפגישות‬ ‫א‪ .‬י‪ .‬פ‪.‬‬ ‫ושבו בנים [ב‘]‬ ‫שלנו הסתיימו‪ ,‬לאחר שיאיר‬ ‫"הועבר" לישיבה בעיר אחרת‪,‬‬ ‫בין סוכה ליציאה מחוץ לתחום‬ ‫ומצבו הרוחני הוסיף להתדרדר‪...‬‬ ‫תהיתי לעצמי האם הצלחתי‬ ‫בעיסוקנו בענייני איסור יציאה מחוץ לתחום —‬ ‫להשפיע עליו במשהו‪ ,‬שהרי המצב‬ ‫מצינו גם אזכור מעניין הקשור בענייני חג הסוכות‪,‬‬ ‫האם יש סיכוי שהנער המתמודד‬ ‫שלו לא השתפר בכלום‪ .‬ללא ספק‪,‬‬ ‫תחושה חמוצה‪...‬‬ ‫הטעון ביאור ועיון‪.‬‬ ‫יעזוב את המכשיר? >> המשך‬ ‫הסיפור יכול היה להסתיים כאן‪,‬‬ ‫ב‘אור זרוע‘ כתב כי הסיבה שהתירה הגמרא למי‬ ‫שהרי אנחנו לא 'קבלני‪-‬הצלחות'‪,‬‬ ‫שנמצא מחוץ לתחום לשוב לתוך התחום כאשר נצרך‬ ‫והעיקר שעשיתי השתדלות‪ ,‬אבל‬ ‫לנקביו‪ ,‬זהו משום ’ כבוד הבריות‘ שכידוע דוחה לא‪-‬‬ ‫הרה“ג רבי יחיאל פליסקין שליט“א‬ ‫לסיפור יש המשך‪ :‬הישיבה‬ ‫החדשה‪ ,‬כך התברר‪ ,‬דוקא היתה‬ ‫תעשה שבתורה (גמרא ברכות כ)‪ .‬אלא שהוא הוסיף‬ ‫ראש מכון ’שתולים‘ לנוער‬ ‫מוצלחת עבורו‪ .‬נתנו לו תפקיד‪,‬‬ ‫והטעים שכמו שמצינו במצוות סוכה שאם מצטער לא‬ ‫מעמד‪ ,‬תכנית לימודים מותאמת‪,‬‬ ‫חייב לשבת בה‪ ,‬הרי שהתורה לא חייבה אדם להצטער‬ ‫בשבוע שעבר עסקנו בעובדה שגם בחור‬ ‫והוא החל להשתקם‪ .‬עד שהתחילו‬ ‫לשם קיום מצוותיה —כך יוכל לשוב לתחום לשם‬ ‫’מכור‘ יכול להתנתק ממכשיר הסמרטפון‪.‬‬ ‫הבעיות‪ ...‬לאחר שהוא נתפס בפעם‬ ‫הבאנו בהקשר זה סיפור אמיתי על נער‬ ‫השלישית עם טלפון לא כשר‬ ‫עשיית נקביו בשל צערו‪ ,‬למרות שכבר יצא מאלפיים‬ ‫מתמודד בשם יאיר ‪ -‬המתרחש בימים אלו‬ ‫בישיבה‪ ,‬הרבנים אמרו שזה‬ ‫אמה והותרה לו כעיקרון הליכה מצומצמת של ד ‘‬ ‫ממש ‪ -‬מפיו של אחד מתומכי הנוער שלנו‪,‬‬ ‫נראה התמכרות‪ ,‬ועליו ללכת‬ ‫אמות‪ ,‬שזהו רשמית ’מקומו‘‪.‬‬ ‫נער שהגיע אלינו עם מכשיר לא‪-‬כשר‪,‬‬ ‫לטיפול‪ .‬ויאיר מצידו אמר‪ ,‬שאם‬ ‫שוטטות במקומות בלתי הולמים‪ ,‬ובעיקר‬ ‫מדברים על טיפול‪ ,‬זה רק אצל הרב‬ ‫ולכאורה הדימוי צריך ביאור ואף אומר דרשני‪ :‬שכן‬ ‫עם ’תיק‘ של גורמי מצוקה‪ ,‬אך הצליח‬ ‫משה (כלומר אצלי)‪ ,‬כי "פגשתי‬ ‫יודעים אנו כי דין ’מצטער‘ שפטור מן הסוכה הוא דין‬ ‫לקנות לו חבר בדמות אותו תומך‪ .‬עתה נביא‬ ‫המוון רבנים ומטפלים‪ ,‬אבל הוא‬ ‫את המשכו של הסיפור‪:‬‬ ‫היחיד שדיבר לענין‪ ,‬ורק איתו אני‬ ‫מקומי במצוות סוכה‪ ,‬ומעניין הלימוד של ’תשבו —‬ ‫מוכן לדבר!"‪ .‬הזמן עשה את שלו‪,‬‬ ‫כעין תדורו‘ (ראה גמרא סוכה כו‪ ,‬א) ואדם לא צריך‬ ‫התומך מדגיש כי נתקל בחומת אטימות‬ ‫וכעת כשיאיר מיצה את השטויות‪,‬‬ ‫לחיות בסוכה שאילו היה בית לא היה גר בה בצורה‬ ‫מצד הנער‪ ,‬חרף מאמצים כבירים לדבר על‬ ‫הוא היה אכן בשל לטיפול‪.‬‬ ‫הזו‪ ,‬אולם בוודאי אין זה דין שיכול להשליך על כל‬ ‫ליבו‪” .‬שקלתי כמה פעמים לעזוב את‬ ‫התיק“ ‪ -‬הודה בכנות—“ובכל זאת‬ ‫■■■‬ ‫מצוות ואיסורי התורה שמי שחש ’מצטער‘ לא חייב‬ ‫המשכתי‪ .‬באזני צלצלו דברי הרב פליסקין‪:‬‬ ‫ובאשר לסמארטפון‪ :‬כלל גדול‬ ‫בהם‪ ,‬וצריך ביאור היאך הקיש ביניהם‪.‬‬ ‫'גם כאשר נראה שאתם לא עושים כלום עם‬ ‫בידינו ‪' -‬אין טיפול בסמארטפון‪,‬‬ ‫הנער‪ ,‬אתם עושים הרבה!'”‪.‬‬ ‫יש טיפול בבן אדם!'‪ .‬ולכן אנו לא‬ ‫ולכאורה נראה מה ‘ אור זרוע ‘ שלמד אחרת את‬ ‫■■■‬ ‫מתמקדים בשיח על הסמארטפון‪,‬‬ ‫עניין פטור ’ מצטער‘ מהיתושים וכו‘ בסוכה (בניגוד‬ ‫כי אנחנו מבינים שהוא בכלל ממלא‬ ‫לדעות הרווחות בראשונים)‪ :‬פטור ’מצטער‘ הינו דין‬ ‫בעמל רב הכנסנו את יאיר‬ ‫חסר אחר‪ .‬ובכן‪ ,‬דאגנו שתהיה‬ ‫לישיבה‪ ,‬שלכאורה הייתה עשויה לתת לו‬ ‫כללי של ’כבוד הבריות‘ ‪ -‬שהתורה ציוותה את ציוויה‬ ‫מענה‪ ,‬אבל לא כן היה‪ .‬יאיר לא‬ ‫ליאיר תעסוקה‪ ,‬שתמלא לו את‬ ‫היום‪ .‬עבדנו על ניהול נכון של‬ ‫רק כאשר הם נעשים ב‘דרכי נועם‘‪ ,‬ולא חייבה יהודי‬ ‫השתתף בפעילויות הישיבה‪ ,‬מטוב ועד רע‪.‬‬ ‫רגשות‪ ,‬תיקון עיוותי חשיבה‪,‬‬ ‫לסבול בגין מצוותיה (דוגמא לדבר‪ ,‬וגם בענייני חג‬ ‫כשניסיתי לדבר איתו על הספק אישי‪ ,‬או‬ ‫ועוד‪ ...‬הפעם השיחות היו הרבה‬ ‫הסוכות‪ :‬בגמרא סוכה לג‪ ,‬א לגבי האפשרות שלולב‬ ‫לעודד אותו לקבל תפקידים בישיבה ‪ -‬הוא‬ ‫יותר ברמה ‪ -‬על נושאים מהותיים‪.‬‬ ‫רק הנהן בראשו‪ ,‬אך לא עשה כלום‪.‬‬ ‫הוא עץ כופרא שהגמרא דוחה זאת משום שלא ייתכן‬ ‫יאיר אומר‪" :‬מה שאני מדבר איתך‬ ‫שהתורה ציוותה לקיים את המצווה בעץ קוצני‪ .‬שהרי‬ ‫יום אחד ראש הישיבה איים שאם הוא לא‬ ‫בפגישה‪ ,‬אני פוגש בכל צומת‬ ‫משתנה ‪ -‬הוא ’עף‘‪ ,‬וכששוחחתי איתו הוא‬ ‫’דרכיה דרכי נועם‘)‪.‬‬ ‫'הסביר' לי שאין עם מי לעבוד‪ ,‬שהרי לכל‬ ‫במשך השבוע"‪ .‬כעת השאלות‬ ‫מגיעות ממנו‪ ,‬בקשות העזרה ממנו‪,‬‬ ‫וראה בפירוש רבינו יהונתן כאן (מופיעה בסוף‬ ‫בחור יש איזו נקודה שממנה אתה יכול‬ ‫והפעם עם כנות‪ ,‬בלי מסכות‪ .‬ב"ה‬ ‫לבנות‪ ,‬אבל יאיר ‪ -‬מנותק קשר לחלוטין‪,‬‬ ‫הוא התחיל תהליך מיוחד של‬ ‫הגמרא בגמרא מהדורת ווילנא) שגם הזכיר למקרא זה‬ ‫מכחיש‪ ,‬מאשים אחרים‪ ...‬אין עם מי‬ ‫התקדמות‪ ,‬מודעות עצמית‪ ,‬הדרכה‬ ‫של ’דרכיה דרכי נועם‘‪ ,‬אלא שהוא קשר זאת עם קיום‬ ‫לדבר‪ ...‬מיותר לציין‪ ,‬כי גם מהשיחה הזו‬ ‫להתבגרות‪ ,‬שלב אחרי שלב‪.‬‬ ‫המצוות ‪ -‬שלא יוכל ללמוד או להתפלל במצב זה‬ ‫יצאתי מתוסכל‪ ,‬מאד‪...‬‬ ‫זה פשוט מרגש לראות את ה‘פנים‬ ‫כאשר הצואה לידו‪ ,‬ולא משום עצם העניין של חוסר‬ ‫■■■‬ ‫חדשות‘ שהגיעו לכאן‪ .‬היום הוא‬ ‫בחור שמור בהרבה‪.‬‬ ‫הנוחות כפי שמשתמע מדברי ה‘אור זרוע‘‪.‬‬ ‫ההורים באותו זמן היו לחוצים מאד‪ ,‬ועקבו‬ ‫אחריו באופן קבוע‪ .‬הם קבעו כלל שאם‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬חג הסוכות תשפ“ז‬ ‫המקום שהחנה שם השכן את רכבו אשר נופץ לרסיסי רסיסים מן‬ ‫האבנים‪ ,‬ואלמלא היו מעבירים את הסוכה למקום האחר והיו ישנים‬ ‫באותו מקום ‪ -‬הייתה סכנה גדולה נשקפת לחייהם‪ ,‬וספק גדול אם‬ ‫כש‘האושפיזין‘ הוא השכן שלך‪...‬‬ ‫היו יוצאים משם חיים וקיימים‪.‬‬ ‫הרי שעל ידי שהעבירו על מידתם לפנים משורת ‪-‬הדין ניצלו‬ ‫אנקדוטות מפעימות מאוצרו הטוב של מגיד‪-‬‬ ‫ממיתה לחיים‪.‬‬ ‫המישרים הגה‘‘צ רבי אלימלך בידרמן שליט‘‘א‬ ‫***‬ ‫עוד היה מעשה בעיר התורה בני ברק‪ :‬בבניין בן ארבע קומות רצה‬ ‫בחשיבות החסד בימי חג הסוכות‬ ‫שכן מהקומה הרביעית לבנות מרפסת מביתו כדי שיוכל לקיים שם‬ ‫מצוות סוכה הנצרכת להבנות תחת כיפת השמים‪ ,‬אך כל השכנים‬ ‫סיפור נפלא שמעתי מפי בעלי‪-‬המעשה‪ ,‬שאפשר ללמוד ממנו מעלת‬ ‫מתחתיו התנגדו לכך בכל תוקף – באמרם‪ ,‬ששם מקום סוכתם‪,‬‬ ‫הוותרנות המצלת ממיתה משונה‪.‬‬ ‫וסוכתו תפסול את סוכותיהם‪.‬‬ ‫ומעשה שהיה כך היה באחד מיקירי קרתא דשופריא מיושבי‬ ‫בלית ברירה החליט השכן מהקומה הרביעית לבנות סוכתו בחצר‬ ‫ירושלים של מעלה‪ ,‬איש מכובד ובעל משפחה ברוכת ‪-‬ילדים‪,‬‬ ‫הבנין – מה שיגרום לטירחה יתירה וגדולה‪ ,‬כי על כל חסרון כף או‬ ‫שכאשר גדלו הילדים לא היה להם מספיק מקום לשבת בסוכה‬ ‫צלחת‪ ,‬כסא או ספר יצטרכו לטפס ולעלות ארבע קומות ושוב לרדת‬ ‫הקטנה שבנה מדי שנה על מרפסת ביתם‪ ,‬לכן החליטו הילדים‬ ‫אותם וחוזר חלילה‪ .‬ויהי כי כן‪.‬‬ ‫לבנות סוכה רחבת ידיים למטה בחצר‪ ,‬ומן המחשבה למעשה – קנו‬ ‫דפנות לסוכה במידות מדויקות כדי צרכם‪ ,‬ובמשך שעות טרחו‬ ‫נכמרו רחמיו של אחד השכנים בקומה הראשונה‪ ,‬וויתר משלו ובא‬ ‫ועמלו בעבודת הקודש לבנות את הסוכה על הצד היותר טוב‪.‬‬ ‫לאמר לשכן מהקומה הרביעית‪’ :‬הוצא נא מרפסת מעל המקום אשר‬ ‫הייתי בונה עד היום את הסוכה‪ ,‬ואת סוכתי אבנה מצדו השני של‬ ‫כאשר הכל על מקומו עמד בשלום‪ ,‬דפק אחד השכנים על דלת‬ ‫הבניין‘‪ .‬וליהודים הייתה בחג הסוכות אורה ושמחה…‬ ‫ביתם‪ ,‬והודיע להם‪ ,‬שחלק מן הסוכה נבנה בשטח שבו הוא מחנה‬ ‫את רכבו‪ ,‬ולכן הוא דורש שיסלקו את הסוכה ויבנוה במקום אחר‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בעיצומן של ימי חוה"מ (בשנת תשע"ח) פרצו רוחות סערה‬ ‫בכל ארה"ק‪ ,‬גם על בני ברק לא פסחה‪ ,‬וכאן אירע הנס הגדול‬ ‫שמע הלה את בקשתו וניסה להסביר לו את גודל היגיעה שכבר‬ ‫שהציל נפשות מבני ישראל‪ ,‬כי באותה שעה נפל גג גדול וכבד‪,‬‬ ‫טרחו בבניינה‪ ,‬ועל כן יוותר נא ויניח להעמיד שם את הסוכה למשך‬ ‫תלוי‪( ,‬המכסה בכל השנה את המרפסת‪ ,‬ובסוכות עומד תלוי כלפי‬ ‫שמונת ימי החג‪ ,‬אך הלה אטם את אזניו משמוע‪ ,‬והודיע נחרצות‬ ‫חוץ) מהקומה השלישית היישר לאותו המקום שהיה השכן מלמטה‬ ‫שאדם אוסר את שלו והוא אינו מרשה להם לבנות את הסוכה בשום‬ ‫בונה בכל שנה את סוכתו ורק בשנה זו העבירה לצד אחר…‬ ‫פנים ואופן‪.‬‬ ‫ס‬ ‫נמצינו למדים כי פעמים נראה שאיש פלוני היטיב לרעהו ‪ -‬והוא לא‬ ‫כאשר קיבלו הבנים את הבשורה הלא‪-‬טובה‪ ,‬התחילו לכעוס על‬ ‫ידע שבאמת אינו אלא מיטיב לעצמו‪ ,‬ולא גרם טובה וברכה אלא‬ ‫השכן שיש בו מדת סדום‪’ :‬וכי מה איכפת לו להשים את רכבו במשך‬ ‫לעצמו‪( .‬הובא ב‘דרשו‘)‬ ‫שמונת ימי החג במקום אחר? ‘‪ ,‬זעמו‪ .‬וגם טרחו להוכיח שאותו‬ ‫מקום אינו שייך לו מדינא על‪-‬פי כללי דחושן משפט‪ ,‬ולכל השכנים‬ ‫חלק במקום זה‪ ,‬וכיוצא באמתלאות אלו ניסו לשכנע את אביהם‬ ‫לתשומת‪-‬ליבכם!‬ ‫שלא ישגיח בדברי השכן הרע‪.‬‬ ‫אולם האב שצדיק היה הגיד לבניו בשפה ברורה‪ ,‬שבשום אופן לא‬ ‫יישב בסוכה הגורמת צער ועוגמת‪-‬נפש ליהודי‪ ,‬ואם ברצונם שיאכל‬ ‫שם את סעודות החג ‪ -‬עליהם לסתור את הבנין עראי ולהעבירו‬ ‫מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן‬ ‫למקום אחר‪.‬‬ ‫לקבל את הגיליון למייל ללא‬ ‫בלית ‪-‬ברירה טרחו הילדים פעם שניה‪ ,‬ובנו שוב את הסוכה‬ ‫לשביעות‪-‬רצונו של השכן‪.‬‬ ‫תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת‪:‬‬ ‫אתא והגיע לו החג‪ .‬והנה במוצאי יו"ט ראשון של סוכות‪ ,‬באמצע‬ ‫הלילה‪ ,‬נשמעו לפתע חבטות עזות מחוץ לסוכתם ששכנה למטה‬ ‫‪abyisrael@gmail.com‬‬ ‫מתוך בהלה קמו כולם משנתם‪ ,‬והנה המה רואים שלש‬ ‫בחצר‪.‬‬ ‫אבני ירושלים גדולות שנפלו מקומה גבוהה של הבניין אל‬ ‫”דרכו“ ‪ -‬חינוך עם נשמה ובגובה‪-‬העיניים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬ ‫***‬ ‫בית בעולם הגמרא!‬ ‫חודש אחרי‬ ‫כמה חבל‪ .‬אין לילה כזה בנמצא‪.‬‬ ‫ה‘שאו שערים‘‪...‬‬ ‫אין לילה אחד חורץ גורלות וחורץ עתידות‪ .‬סערת הריקוד בשמחת‬ ‫תורה; שאגות של 'נתנה תוקף'‪ ,‬ודמעות‪-‬דם ב'תפילה זכה' ‪ -‬הם רגעי‬ ‫הרה“ג רבי יעקב ב‪ .‬פרידמן שליט“א‬ ‫שיא הקובעים ברכה לעצמם‪.‬‬ ‫זה היה הלילה הגבוה בחייו‪ .‬מהלילות המסעירים שבית הישיבה ָחנן את אבל רגעי שיא אינם סוללים מסילה!‬ ‫חניכיו‪.‬‬ ‫***‬ ‫ליל שמחת תורה‪ ,‬רגע הוצאת ספר התורה מארון הקודש‪ .‬גוש דחוס‬ ‫של בחורים התנשא מעל עצמו‪ ,‬מעל גופו ורצונו‪ ,‬ומעל המציאות השעה ‪ 7‬בבוקר‪ ,‬חודש לאחר שאגת ה'שאו שערים'‪ .‬אתה מכורבל עם‬ ‫החומרית הדלוחה‪ .‬שעה ממושכת רעד ההיכל בתשואה אדירה בהמנון הפוך הרך; היורה המקדים מתופף על החלונות‪ ,‬והעזובה על אדני‬ ‫המלכותי של בית מקדש הישיבה‪" :‬שאו שערים ראשיכם"‪ .‬זה נשמע החלון נראית משמימה מאי פעם‪ .‬דפיקות ההשכמה המעצבנות של‬ ‫כהלמות פרשים בשעת הכתרה‪ .‬רגעי כלות‪-‬הנפש – שרק בני ישיבה צביקה‪ ,‬הנודניק התורן‪ ,‬מתגבלות עם נקישות הגשם המדכדך‪ ,‬ומצטרף‬ ‫לתסכול מה'חבּורה' שנכשלה אמש –‬ ‫מסוגלים ליצור מהם שירה‪.‬‬ ‫שלמה זלמן ניגש אל הלילה ‪ -‬חמוש ברגשותיו התוססים‪ .‬הלילה הזה אתה עייף‪ .‬חסר שמץ חיוניות ורצון ‪-‬חיים‪ .‬נו‪ ,‬לקום לשחרית?‬ ‫ירומם את רוחו לשמי שמיא! הלילה יניף את נפשו תנופה גדולה‪ ,‬להתכרבל עמוק יותר בין השמיכות? כף‪-‬הקלע היומי‪.‬‬ ‫ברגע המבחן ההוא – ה"שאו שערים" של שמחת תורה לא יהיה שם‪.‬‬ ‫ויקבע את עתידו התורני!‬ ‫כבר שבועות הוא הומה אל הלילה הזה‪ .‬גם כשהיה מסייע לאביו בבניית הוא לא יעזור לך לקום‪ .‬להשתקם‪ .‬להתרומם! והשנה הרי משופעת‬ ‫שבת בצפת‬ ‫הסוכה‪ ,‬היו שפתותיו מרחשין את שירו הנודע של מרנא ה'חזון איש'‪ :‬ברגעי מבחן כאלו!‬ ‫ברגעים הזעירים‪ ,‬היומיומיים האלו‪ ,‬נוצקת אישיותך‪ .‬היכולת למלוך‬ ‫"כַ ד יַ ְתבּון יִ ְשֹּ ָר ֵאל וְ ָע ְס ִקין ָוע ְס ִקין ‪" - -‬‬ ‫על הרצון‪ ,‬ולהדוף קשיים זעירים – היא שתבנה בך חוט‪-‬שדרה רוחני!‬ ‫גם את המסמרים שנעץ בסוכה‪ ,‬נעץ בלהט פנימי‪ ,‬ועל כל מהלומת בהתעלויות קטנות‪ ,‬רציפֹות מעל לַ ֲחצי היומיום – תרכוש זקיפות ‪-‬‬ ‫חדרים‪ 041 ,‬מ“ר‪ ,‬ממוזגת‪ ,‬עם יחידת‪-‬‬ ‫דירת ‪5‬‬ ‫קומה ושליטה עצמית‪.‬‬ ‫פטיש‪ ,‬היה מזמר אל נפשו‪:‬‬ ‫הורים מפוארת‪ 00 ,‬מיטות‪ ,‬מרפסת כ‪ 01-‬מ“ר עם‬ ‫"וְ ָע ְס ִקין!‪..‬‬ ‫ברגעים ההם‪ ,‬במאבק בין רכּות הפוך‪ ,‬טפטופי גשמי הבוקר‪ ,‬והש"ץ‬ ‫נוף מרהיב לכל הכינרת והגולן‪ .‬חדרים חדשים!‬ ‫הממתין כבר בהיכל‪ ,‬אז היית צריך להיצמד למילותיו הקדושות של‬ ‫"וְ ָע ְס ִקין!‪..‬‬ ‫ה'חזון איש'‪ :‬לפרטים‪ ,‬פל‘‪967250-2270 :‬‬ ‫"וְ ָע ְס ִקין! ‪" - -‬‬ ‫ׁשתכְ ִחין ְב ָצ ָרה ִדלְ הֹון ‪" - -‬‬ ‫"חזּו ָבנַ י ַח ִב ַיבי ‪ְ - -‬ד ִמ ַ‬ ‫ַ‬ ‫גם כשהשתרך עם משפחתו בחול המועד לפארק הלאומי‪ ,‬ודשדש‬ ‫***‬ ‫בתורות האינסופיים ליד אתרי הבילוי‪ ,‬היה לבו במזרח‪ .‬וכשדיווש‬ ‫בפדלים של סירת‪-‬המנוע‪ ,‬פיזמה נשמתו את שיר השירים של שמחת‪ -‬ולכן‪ ,‬חודש‪-‬החודשים של השנה ‪ -‬הוא דווקא החודש שאחרי החגים‪.‬‬ ‫מר‪ -‬חשוון‪ .‬חודש המאפשר‪ ,‬לכל הרוצה ליטול ‪ -‬את בשורת היציבות‬ ‫אֹומר לְ ַפ ַמלְ יָ א ִדילֵ יה ‪" - -‬‬ ‫אֹומר ‪ֵ -‬‬ ‫"קּוד ָשא ְב ִריך הּוא ֵ‬ ‫תורה‪ְ :‬‬ ‫בליל שמחת תורה הבשילו רגשותיו עד רתיחה‪ .‬כל שעות הערב רקד השלֵ וָ וה‪ ,‬נטולת הסערות והתנודות‪ .‬השגרה הברוכה‪ .‬חודש הפותח חצי‬ ‫"א ְׁש ֵריכֶּ ם ַתלְ ִמ ֵידי ַחכָ ִמים ֶּש ִד ְב ֵרי שנה חורפית פוריה‪ ,‬יציבה‪ ,‬נטולת הפרעות‪ ,‬עד שיגיחו תחפושות‬ ‫במרץ אדיר‪ .‬כשההיכל המה בשירת ַ‬ ‫הזברות והג'ירפות המאוסות של התתניקי"ם‪.‬‬ ‫תֹורה ַח ִב ִיבים ַעלֵ יכֶּ ם!" ‪ -‬הרגיש כאילו שאג‬ ‫ָ‬ ‫שלווה אנחנו צריכים‪ .‬יציבות אנחנו צריכים! השלווה –‬ ‫‪ ...‬דפיקות ההשכמה‬ ‫אל חלל העתיד האישי שלו‪ .‬כל רקיעת רגל‬ ‫גדול כליו של מבקש ה'‪ .‬אף ֶּהרגש רוחני לא יִ יזָ רע בנפש‬ ‫המעצבנות של צביקה‪,‬‬ ‫‪ -‬רמסה שריד נוסף של חומר שחסם את‬ ‫עלייתו‪ .‬רגליו ונפשו הונפו בלהט‪ ,‬במין‬ ‫וחרדה!‬ ‫מתוחה ֵ‬ ‫הנודניק התורן‪,‬‬ ‫התרסה מול גלי עצלות ודכדוך ‪ -‬שהפכו‬ ‫במיוחד מי שמצוי עדיין בעולם נטול יציבות‪ ,‬של‬ ‫חיפושי דרך מתסכלים‪ ,‬לחצי לימוד או קשיי חברה ‪-‬‬ ‫מתגבלות עם נקישות‬ ‫בשנה האחרונה בני‪-‬בית בנפשו‪.‬‬ ‫החייתה אותו ההרגשה שהלילה הזה ישנה‬ ‫זקוק יותר מכל ליציבות ולשיטתיות הרוגעת של ימי‬ ‫הגשם המדכדך‪....‬‬ ‫את חייו‪ .‬יקבע את גורלו‪ .‬יהפוך אותו בן‪-‬‬ ‫החורף הבא עלינו לטובה!‬ ‫”בוודאי גם שם“ ‪ -‬סיפורי השגחה אישיים ומפתיעים בסערות החיים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬