דבר המלך · Dvar Hamelech — סוכות (2026-09-21)

6:04
7:10
חג סוכות
חש העגלון קצת יותר רוחני ,והחל לדאוג על עולם הנצח. עולם הזה דומה לפרוזדור
ושאל את הגאון בזו הלשון ,כבוד הרב אני עובד מאוד קשה, סוכה היא זכר לענני כבוד ולהזכיר לנו את הניסים
מצאת השבת אני יוצא לדרכי ,וחוזר לביתי ביום שישי ,כשבמשך המופלאים שנעשו במשך ארבעים שנה לעם ישראל במדבר
ימות השבוע אני לא רואה שינה כראוי ,וגם לא אכילה ושתיה אומרת הגמרא במסכת בוכה סוכה היא דירת עראי ,אדם
כראוי ,וביום שישי כשאני מגיע לביתי אני סחוט ובקושי מצליח ש בוע שלם גר בסוכה עשויה קרשים ובדים וסכך מחורר
להחזיק את עצמי בתפילות ,וכל השבת כמעט אני ישן ,וחוזר מלמעלה וגם ישן בסוכה זו ,להחדיר לאדם שעולם הזה הוא
חלילה ,והרב מבין שאת העולם הזה אין לי כלל ואני רק עובד עראי ועולם הבא הוא עולם הקבע וממלא אם יודע בנפשו כך
קשה ומתייסר ,האם עולם הבא כן יהיה לי? אינו מתרגש מהניסיונות של עולם הזה וכן אינו מקנא
אמר לו הגאון רבי אליהו מווילנה ,מובא במשנה (במסכת אבות בקנייני חבירו ,כיון שיודע שהעיקר הוא עולם הבא וכפי
פרק ד משנה טז) רבי יעקב אומר (ויש אומרים רבי שמעון) העולם שהמשילו חכמנו את העולם הזה לפרוזדור כמובא באבות
הזה דומה לפרוזדור והעולם הבא דומה לטרקלין (התקן עצמך פ"ד מ"טז ַרבִּ י ַי ֲעקֹב אֹומֵ ר ,הָ עֹולָ ם הַ זֶּה ּדֹומֶּ ה לִּפְ רֹוזְ דֹור בִּ פְ נֵי
בפרוזדור כדי שתוכל להכנס לטרקלין) ,ואם נאמר שהפרוזדור הָ עֹו ָלם הַ בָ אַ .ה ְת ֵקן עַ ְצ ְמָך בַ פְ רֹוזְ דֹור ,כְ ֵדי שֶּ ִּתכָ נֵס ל ְַט ַר ְקלִּ ין.
שזה העולם הזה ,זה בלשוננו עשרה מטרים ,אזי העולם הבא שזה פרוזדור ,משמש למעבר בסך הכל כדי שתכנס לטרקלין
נצח נצחים זה הרבה יותר ממאה מיליארד של קילומטרים ,ואם לסלון המפואר ל ְמקֹום מֹושַ ב הַ מֶּ לֶּ ְך שזה בנמשל עולם הבא.
אתה עובד כל כך קשה בשביל העשר מטר ,ועדיין לא השגת אותו, כותב בספר שערי תשובה חלק ב סימן יט וז"ל וכל אנשי
אזי העולם הבא שאתה כלל לא עובד בשבילו ,היאך תשיגנו??? לבב (אנשים חכמים) יחש בו העולם הזה כמו דירת עראי ולא
חשוב לדעת איפה להשקיע בעולם הזה או בעולם הבא לקבוע ישתמשו בו רק לעבודת הבורא יתברך ויכינו בו צדה לנפשם.
עיתים לתורה או לפחות להחזיק תורה ואל יחוש על כספו ,כל כי אם שנים רבות יחיה האדם ואלו חיה אלף שנים פעמים.
כסף ש ל החזקת תורה חוזר ולא רק שחוזר אלא גם מביא ברכה אחרי שיש מספר לשניו יכלה המספר וסופו כלא היה יהיה.
גדולה לביתו של מחזיק התורה ועולם הגמול אין לו תכלית כענין שנאמר (איוב טז) כי שנות
יש בנותן טעם להביא משל נפלא שאמר מרן רבן של כל בני הגולה מספר יאתיו ואורח לא אשוב אהלך.
בעניין פרוזדור וטרקלין .משל א' :מעשה בסוחר גדול של אבנים אף כי ימי האדם כצל עובר כענין שנאמר ימי שנותינו בהם
טובות ומרגליות שיצא לאחת הארצות הרחוקות לקנות שם שבעים שנה וגו' .ונאמר (שם קמד) ימיו כצל עובר ואמרו
סחורה ,משבא לאותה מדינה נתקשר עם סוחרים העוסקים רבותינו זכרונם לברכה ימיו של אדם (אינם דומים ) לא כצלו
ביהלומים וקנה סחורה בכל הכסף שייחד לכך ,נשאר בידו סכום של אילן ולא כצלו של כותל אלא כצל עוף הפורח ועובר.
מסויים לנסיעה חזור ,בשעה שהלך לאכסנייתו לארוז את חפציו רצונו לומר -כי חייב האדם להמשיל העולם הזה בלבבו כצל
פגש אותו סוחר שהציע לו יהלומים בהזדמנות בחצי המחיר ,כיוון עוף הפורח וברגע קטן עובר .גם כי אין האדם יודע אם היום
שעומדים להחרים ממנו סחורה זו ,רוצה הוא להפטר ממנה בכל כאן ולמחר בקבר .ונמצא בהשתדלו וטרחו על יום מחר כי
מחיר ,הראה לו הסוחר את הסחורה והנה אורו עיניו ,סחורה כה הוא מצטער על עולם שאינו שלו .ואמרו רבותינו זכרונם
משובחת לא ראה מימיו ,היות ונשארו בידו רק מעט מזומנים לברכה אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה יולד יום
לצורך החזרה חכך בדעתו האם להענות לאותה הצעה ,שקל בדבר כותב ''המסילת ישרים'' בפרק א :ותראה שכבר לא יוכל
והגיע לכלל מסקנה שאת הזדמנות חייו הוא לא מחמיץ .שלשל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו
לידי הסוחר את הכסף ולקח הסחורה ,צרר את האבנים היקרות בעולם הזה ,כי מה הם חיי האדם בעולם הזה ,או מי הוא
בצרור מיוחד ופנה לחזור לביתו. ששמח ושלו ממש בעולם הזה ,ימי שנותינו בהם שבעים שנה
מאחר ומוכרח היה לקמץ בהוצאות הדרך נאלץ לתאכסן ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואוון ,בכמה מיני צער
באכסניות הפשוטות ביותר שלא כהרגלו ,ישן ע''ג הקרקע ואכל וחולאים ומכאובים וטרדות ואחר כל זאת ולאחר זקנה
מאכלים פשוטים ,לחם צר ומים במשורה .באחד הימים הזדמן ושיבה גם נפטר לבית עולמו ואין איש שיכול לברוח מכך :
סוחר עשיר לאכסניה בה שהה מיודענו ,ובראותו את הסוחר הנ''ל כתוב שתולים בבית ה' בחצרות א-לוקינו יפריחו ,עוד ינובון
כמעט שהתעלף .נשתומם ולא האמין למראה עיניו ,שאל אותו בשיבה דשנים ורעננים יהיו ואפשר לרמוז שתול זה עץ או
איך התגלגל למקומות כאלה? האם ירד מנכסיו? ענה לו הסוחר שתיל שגדל במקום אחר ושותלים אותו במקום אחר זה בה
מיודענו הלא יודע כבודו כמה טרחות טורח האדם להרוויח מאות לרמוז שמי שהוא בחינת "שתול" שעוקר את עצמו מעניני
דולרים ,וכאן צפוי לי רווח של מליונים ,ובאומרו זאת פתח את עולם הזה שיודע שעולם הזה עראי ,ההפך מרוב העולם
צרור האבנים והראה את טיבה של הסחורה ,עיניו של העשיר שחושבים שעולם הזה קבע ומשקיעים בו את כל כוחותיהם
כמעט נסתמאו מהברק ,ודאי שלמען אוצר כזה כדאי לשאת בכל ושותל את עצמו בבית ה' היינו שמשקיע בעולם הבא שמחדיר
העינויים הללו במשך זמן קצר ובלבד לזכות אח''כ ברווח גדול. לעצמן שזה העיקר ,יזכה לחצרות א-לוקינו יפריחו ששמעתא
כמו שכתוב (איוב ח .ז) ''והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה דילי שדברי תורתו יתפזרו בבית המדרש ויזכה עוד לזקנה
מאד'' .אולם יאמר לי כבודו מכירו אני שהוא איסטניס גדול א''כ ושיבה מתוך בריאת ונחת וזה המשך הפסוק הבא "עוד ינובון
כיצד מסתדר בלי אוכל ומיט ה ושאר תנאים שהיה רגיל לחם? בשיבה דשנים ורעננים יהיו "
אמר לו הסוחר מיודענו אכן רעות רבות שבעה נפשי בנסיעתי זו, כלנו אורחים בעולם הזה
אולם כל פעם שגוברת עליי המצוקה אני מוציא צרור זה ,פותח אֹורחַ עָ ִּשיר ִּמ ְמ ִּדינָה ְמסֻ פָּר עַ ל החפץ חיים ,שֶּ ִּהזְ ּדַ מֵ ן ֶּאל בֵ יתֹו ֵ
אותו ומסתכל עליו .זה נותן לי כוח להתגבר על הכל ולדעת שיום אחד תֹורה לָ הֶּ ם מֹוסדֹות ַה ָ ְ ז ָָרה .אֹותֹו ָאדָ ם ִּהגִּ יעַ כְ דֵ י ִּל ְראֹות ֶּאת
אֹותּה ִּהזְ ַּד ְמנּות לְ ִּה ָכנֵס ֵאצֶּ ל אֹותֹו ָאדָ ם גָדֹול אחזור לביתי ואהיה העשיר הגדול ביותר!! והנמשל כמובן מאליו. ָת ַרם ,וְ הֶּ ְחלִּיט בְ ָ
שֶּ ְשמֹו יָצָ א לְ מֵ ָרחֹוק .כְ שֶּ נִּכְ נַס לְבֵ יתֹוָ ,ר ָאה ְל ִּת ְמהֹונֹו ִּרהּוט ּדָ ל מעשה בגרף פוטולצקי שהתגייר ונתפס על ידי השלטונות להריגה
וְ עָ לּוב ,בְ ִּמּדָ ה ָכזֹו שֶּ ל ֹא עָ ל ְָתה עַ ל ּדַ עְ תֹו שֶּ כְָך ָּדר ָאדָ ם ִּמן על זה שהתגייר אמר לו הממונה להורגו שבעולם הבא תנקום בנו ענה
אֹור ַח לו בשבילי זה כמו ילד קטן שהרסו לו ילדים אחרים את הבובות חול מּורם מֵ עַ ם כחפץ חיים .שָ ַאל הָ ֵ ּובוַּדַ אי ל ֹא ָאדָ ם ָ הַ ִּישּובְ ,
האם כשיגדל ינקום בהם הוא מבין שזה שטויות כך אני בעולם
האמת מעשה זה שעשיתם בשבילי הוא כמו להרוס לילד בובת חול ֹא ל לְ ף אַ וְ ים, יט
ִּ ה ִּ ר ָ אֹ ְלל ת יִּ בַ בַ ָרג הרב כבוד י, בִּ רַ ִּיאה:
בִּ פְ ל ָ
אֹורחָ יו .הֲ ֵכיצַ ד? ִּחיְֵך החפץ שאין לי מה לנקום בו ככל שאדם מחדיר לעצמו שהעולם הזה הוא ִּרהּוט ִּמי ִּנימָ א ִּלי כְ ֵדי ְלכַבֵ ד ֶּאת ְ
רֹואה אֹותֹו עראי כך קל לאדם לעבור את הניסיונות בעולם הזה!! וממלא הוא יטיו שֶּ ל כְ בֹודֹו? ַמּדּועַ ֵאינִּ י ֶּ חיים וְ הֵ ִּשיב :וְ ֵהיכָן ָר ִּה ָ
יטיו ַהיָפִּ ים? תמיד שמח שמגמד את כל בעיותיו ושמח בחלקו ומאושר ִּמ ְת ַר ֵּו ַח בְ כ ְֻרסָ תֹו הֲ נ ָָאה? מַ ּדּועַ ֵאינֹו ִּמכַ בְ דֵ ִּני בְ ָר ִּה ָ
אֹורח אֲ נִּי כָ אן ,וְ לָ מָ ה ִּלי כל פעם שהרב בן ציון רצה להכנס לסוכה הגשם פסק ַ אֹורחַ בִּ ְת ִּמיהָ ה :עֹובֵ ר הֵ ִּשיב הָ ֵ
'אף אֲ נִּ י ֵכן' ,הגאון ַרבִּ י בֶּ ן ִּציֹון ַאבָ א שָ אּול זַ צַ "ל ,שָ הָ ה פעם בְ חַ ג הַ סֻ כֹות בְ לֹונְ דֹון, יטיַ ... יתי ,וְ י ְִּר ֶּאה ֶּאת ָר ִּה ַ יטים ,יָבֹוא כְ בֹודֹו לְבֵ ִּ ָר ִּה ִּ
צּורה חֲ זָ ָקה ְמאֹד וְ לִּ זְ מַ ן ְממֻ שָ ְך,
יֹורד בְ ָ יֹורד שָ ם ,הּוא ֵ אֹורח בְ ֶּזה הָ עֹו ָלם ,יָבֹוא נָא וְ כַ יָדּועַ כְ שֶּ הַ גֶּשֶּ ם ֵ הֵ ִּשיב החפץ חיים 'גַם אֲ נִּ י עֹובֵ ר ַ
יאְך יְ ַקיֵם הָ ַרב ֶּאת יתי הַ מּוכָן לִּ י בָ עֹולָ ם הָ עֶּ לְיֹון ,וְ שָ ם ִּת ְר ֶּאה ֶּאת כִּ בְ הַ ְרבֵ ה ְמקֹומֹות בְ חּוץ לָ ָא ֶּרץ ,וְ הָ יָה ָקשֶּ ה לַ ִּצבּור הֵ ַ מַ ר כְ בֹודֹו לְבֵ ִּ
יִּש ָר ֵאל ,שֶּ הָ ַא ְקלִּים בָ ּה נֹוחַ לְ ִּקיּום
ִּמצְ וַ ת הַ סֻ כָ ה כַ אֲ ֶּשר הּוא ָרגִּ יל בְ ֶּא ֶּרץ ְ ָר ִּהיטַ י הַ ְמהֻ ּדָ ִּרים וְ הַ נִּפְ ָל ִּאים'...
מעשה בעגלון שהיה עובד קשה מאוד לפרנסתו ופרנסת הַ ִּמצְ וָ הְּ .ור ֵאה זֶּ ה פֶּלֶּ א -בְ כָל פַעַ ם שֶּ ָרצָ ה הָ ַרב זַצַ "ל לְ ִּהכָ נֵס לֶּ אֱ כֹל
אנשי ביתו יום ולילה קיץ וחורף קור וחום ,ובאחת בַ סֻ כָ ה ,פָ ְסקּו הַ גְ שָ ִּמים וְ הָ ַרב נִּכְ נַס וְ ָאכַל בַ סֻ כָ ה בְ נַחַ תּ ,ולְ ַאחַ ר שֶּ יָצָ א
מנסיעותיו הרבות היה חורף קר במיוחד ,והשעה שתיים הָ ַרב מֵ הַ סֻ כָ ה ,חָ זְ רּו שּוב הַ גְ שָ ִּמים .וְ עַ ל זֶּ ה יָאֹות לְ הָ לִּיץ מַ ה ֶּש ָרגִּ יל הָ יָה
בלילה ,והנה החל לרדת שלג כבד מאוד ,והאיש חיפש מה לֹומַ ר הַ גָאֹון ַר ִּבי ְשֹלמֹה זַ לְ מָ ן אֹוי ְֶּרבַ ְך זַצַ "ל אֹודֹות הַ ק ִֹּשי ְב ִּקיּום ִּמ ְצוַ ת
ּומעֹונָתֹולעשות ,והנה הוא רואה אור מנצנץ באחד הבתים וניגש לשם סֻ כָ ה בְ חּוץ לָ ָא ֶּרץ ִּמפְ נֵי הַ גְ שָ ִּמים הָ ַר ִּבים" :וַ יְ ִּהי בְ שָ לֵ ם סּוכֹו ְ -
מצְ וַ ת סֻ כָ ה ִּהיא ַרק לַ ּדָ ִּרים בְ צִּ יֹון( .הליכות שלמה קכט) כשכולו רטוב ודפק על הדלת בזהירות .מיד נפתחה הדלת בְ צִּ יֹון"ְ ,שלֵ מּות ִּקיּום ִּ
לרווחה והאורח הוכנס פנימה ומי בעל הבית? הלוא הוא כותב הזוהר הקדוש שמי שמקיים מצות סוכה ויושב בצל
צבןלם ומתברך בברכה העליונה, ולבניו לעו יגאל להצלחת לו
מנחיל חירות מוקדש האמונה, העלון הגאון מווילנא שישב ולמד תורה בשעת לילה מאוחרת והכין
ומגן עליו מפני מלאכי החבלה!!. בקרובשיזכוהבא, עליו בעולם ורעיתו
ציוןה מסכך בן הקב'' לאורח משקה חם והאורח הלך לישון ,ובבוקר קם והלך
ממש לראות בחתונת בנותיהם לתפילה עם הגאון מוילנא ,ובחזרתם מן התפילה
לנענע הלולב והאתרוג יחד סיפורים מחזקים -מצוות סוכה
ה"ר מנחם מרקנ"ט כתב בפרשת אמור (ד"ה ולקחתם) צריך לסמוך האתרוג עם
שאר המינים שלא להפרידה מן הבנין וסוד זה נגלה אלי בחלום בליל יום טוב השופט שהסכים שיבנו סוכה לרבי מרדכי מנדבורנא למרות הסגר
הראשון של חג הסוכות בהתאכסן אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק בתקופתו של הרבי הקדוש רבי מרדכי מנדבורנא ,זכר צדיק וקדוש לברכה,
ראיתי בחלום שהיה כותב השם ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מן פרצה בעיר מגוריו מגפה קשה .והגיעו לידי מסקנה כי היא פרצה כתוצאה
השלש אותיות הראשונות ואמרתי לו מה זה עשית והשיב כך נוהגים במקומינו מגושי הלכלוך והזוהמה שהתגוללו ברחובות .השלטונות פתחו על אתר במבצע
ואני מחיתי בו וכתבתי אותו שלם ואשתומם על המראה ואין מבין למחר בעת כללי של טיהור הרחובות ,ובגמר עבודות הנקיון פרסמו כרוז עם תקנות
נטילת לולב ראיתי שלא היה מנענע רק הלולב ומיניו בלא אתרוג והבנתי פתרון מחמירות ,שנודעו למנוע את זהומם של הרחובות מחדש .שוטרים חמושים
חלומי וחזר בו פיטרלו בחוצות העיר ,ואכפו את ביצוע צו השלטונות ,כדי שאיש לא יהין
גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה להשליך לכלוכים בחוצות ,אשר עלולים להגביר את התפשטות המגפה
בְ לֵיל חַ ג סֻ כֹות ּדָ פַ ק בְ בֵ יתֹו שֶּ ל ְראּובֵ ן ִּאיש עָ נִּ יּ ,ובִּ ֵקש לְ ִּה ְת ָא ֵרחַ ֶּאצְ לֹו בֶּ חָ ג ,כִּ י ֵאין הקטלנית .יום אחד ,בעוברם סמוך למעונו של הרבי הקדוש רבי מרדכי
לֹו מָ קֹום ַאחֵ ר לֶּ אֱ כֹול וְ לִּישֹוןָ .ר ֲעיָיתֹו שֶּ ל ְראּובֵ ן ל ֹא ָרצְ ָתה לְ ָא ֵרחַ ֶּאת ֶּהעָ נִּ י ,וְ יָדַ ע מנדבורנא ,הבחינו השוטרים בסוכת עץ מתנוססת בחצרו המכוסה בענפי
אֹורחַ ,יִּגְ רֹם הַ ּדָ בָ ר לִּ ְקצָ ת ְמ ִּתיחּות ְבבֵ יתֹוּ ,ובָ א לִּ ְשאֹול ֶּאת ְראּובֵ ן שֶּ ִּאם יַכְ נִּ יס ֶּאת הָ ֵ אילנות – דבר שנחשב הפרה בוטה של חקי הבריאות ,שנחקקו .כדי למגר את
יט"א ַה ִּאם בְ כָ ל ז ֹאת יַכְ נִּ יס ֶּאת הֶּ עָ נִּי ,אֹו ֶּשמָ א גָדֹול הָ ַרב יִּצְ חָ ק זִּ ילְבֶּ ְר ְשטֵ יין ְשלִּ ָ
ימנֹוב, אֹורחַ .הֵ ִּשיב לֹו הָ ַרב ,שֶּ שָ מַ ע בְ שֵ ם הָ ַרב הַ ָקדֹוש ְמ ִּר ִּ הַ שָ לֹום וְ ל ֹא יַכְ נִּ יס ֶּאת הָ ֵ המגפה .השוטרים מיהרו להכנס לבית הצדיק ,ותבעו הסברים על המתרחש.
אֹור ִּחים ,ל ֹא י ְַשגִּ יחַ עַ ל זֶּ ה,
ֹלקת עִּ ם ִּא ְשתֹו עַ ל יְדֵ י הַ כְ נָסַ ת ְ שֶּ אֲ פִּ ילּו ִּאם יָבֹוא לֹו מַ ְח ֶּ לאחר ש הצדיק ניסה להסביר להם את פשר חג הסוכות ,נוכח כי השוטרים
יֹותר מֵ הַ ְקבָ לַ ת פְ נֵי ְשכִּ ינָה.
אֹור ִּחים ֵ ִּמשּום ֶּשגְ דֹולָ ה הַ כְ נָסַ ת ְ אוטמים את אזנם מלשמוע ,וכי הם תובעים ממנו בנוקשות לפרק את סוכתו
מרן רבנו החת"ס ראה ברוח קודשו ללא כל שהיות .רבי מרדכי לא נרתע מהם ,התייצב מול עיניהם בארשת פנים
מעשה שהיה בזמן החתם סופר זצ"ל שהיתה לו ישיבה לתפארת שכללה כשלוש נחושה ,והכריז בפסקנות" :הקמתי את הסוכה ,כדי שתעמוד – ולא
מאות תלמידים והרב לימד אותם במסירות נפש אדירה יומם ולילה ,ובתוך להחריבה" .כאש ר נלאו השוטרים מלשכנעו בדברי חלקות ,סרו לבית שופט
התלמידים היו שני תלמידים יתומים מאב ,ופעמיים בשנה היו נוסעים לביתם העיר ושטחו בפניו את דברי רבי מרדכי ,אשר עומד על דעתו בנחישות לא
לחג סוכות ולחג הפסח וחוזרים לישיבה שוב .והיו לומדים בשקידה עצומה. להחריב את סוכתו – בניגוד לתקנות המחמירות שנחקקו בעקבות המגפה.
והנה הגיע חג הסוכות ושניהם הלכו לביתם לבקר את האימא ולשהות במחיצתה השופט מיהר לזמנו אליו ,כדי להעמידו על מקומו ,אך כאשר רבי מרדכי בושש
ולקיים מצות כיבוד אם שנבצר מהם כל זמן היותם בישיבה .וכשנגמר חג מלבוא ,קם השופט בכבודו ובעצמו ,והופיע במעונו של הצדיק ,בעודו דורש
הסוכות בא האחד לרעהו ואמר לו שהוא מתכונן לחזור לישיבה ושיכין מזוודה ממנו להחריב את סוכתו על אתר .אחרת יביא הנה גדוד שוטרים חמושים
לצאת לדרך הארוכה ,אולם ענה לו הבחור שהפעם הוא לא מתכנן לחזור לישיבה שיעשו בו שופטים ,ויאסרוהו בנחושתים בבית הסוהר ,ובסופו של דבר אף
ובמוחו נתרקמו מחשבות לילך ללמוד באוניברסיטה כדי להיות רופא ואמר יחרצו עליו עונש כבד .רבי מרדכי החדיר את עיניו היוקדות בשופט הקשוח,
שאם אין קמח אין תורה .והבחור הראשון נסע לישיבה בלעדיו ,כשראה אותו ואמר" :דע לך ,כי רבי מאיר מפרימשלאן ,זכותו יגן עלינו אמן ,היה דודי
החת"ם סופר אמר לו ברוך הבא אבל היכן החבר הטוב שלך? ענה לו :הוא העדיף זקני!" התמלא השופט חמה ,והצטעק" :אין זה מעניני מי היה דודך .אם לא
לילך ללמוד רפואה באוניברסיטה .כשמוע הרב את דברי תלמידו נצטער עד תחריב על אתר את הסוכה הארורה שלך – רע ומר יהיה גורלך" .רבי מרדכי
מאוד ,ועשה מה שעשה בכוונות ויחודים .ובלילה הבחור השני שרצה ללמוד ביקש מהשופט הנזעם להשתהות קמעה ,כדי לשמע ממנו ספור קצר .השופט
רפואה חולם חלום ,והנה הוא רואה את עצמו שהלך לאוניברסיטה ולומד הנסער התרכך לרגע נוכח פניו המאירות של הצדיק ,ונאות לשמע את הסיפור,
ומחכים בענייני רפואה ואפילו הפרופסור של האונברסיטה כיבד אותו ואהב בעוד רבי מרדכי החל להשמיע את דבריו :לפני כחמישים שנה ,חי בעיר כומר
אותו מאוד .ואחר כשלוש שנים קיבל תעודה של רופא והחל להתעסק בענייני
רפואה ושמו הלך לפניו בכל האיזור והפרופסור היה מחבבו מאוד וממליץ עליו עתיר נכסים ,שהתגורר בתוך ארמון יפה ,מוקף בוסתן עם אילנות ופרחים,
לפני האנשים שהוא רופא טוב .ואין צורך לומר שככל שעלתה אצלו הגשמיות כן שגדלו בגן אשר השתרע בחזית ביתו .היו לו לכומר עשרה בנים חסונים ,שהיו
ירדה לו הרוח ניות .ויהי היום והנה הגיע הפרופסור לבקר אותו ואמר לו שהוא מתלוים עמו להופעותיו בעולם הגדול ,והסבו לו קורת רוח מרובה .יום אחד
מזמין אותו לארוחת צהריים .ואכן הבחור הגיע והתפריט היה נבילות וטריפות טייל הכומר בגן הנאה הסמוך לביתו ,ואז נמלך בדעתו לעקור מספר אילנות,
שקצים ורמשים ,אלא שהבחור כבר לא הלך בדרך ה' ולכן פיטם את עצמו ולנטוע תחתם
במאכלי התועבה הנוראיים ,ובינתיים הפרופסור אומר לו אתה יודע שיש לי בת פרחים צבעוניים מלבבים ,שיפארו את חזותו של הגן .עוד באותו יום זימן
רווקה וגם אתה הרי רווק ,מה דעתך להיפגש איתה .ואחרי שהוא אכל את מה אליו פועלים שכרתו את האילנות הענקיים ,ופתחו בעבודת זריעת הפרחים.
שאכל והלב כבר נטמא הוא לא מבחין בין יהודיה לגויה .ולכן מיד הסכים והם בערבו של יום ,נפל למשכב בנו הבכור של הכומר באורח פתאומי ,ולמחרת
הלכו לתיאטרון ולקולנוע ולגיהנם ובסופו של דבר התחתנו והורידו בית היום – נדם לבו ומת ,הכומר המזועזע טרם הספיק לעכל את האסון הנורא
מישראל ,ואחר חודש מהחתונה אמר "לאשתו" שהוא מאוד מתגעגע לאמא שלו שפקדו ,והנה בנו השני אף הוא על ערש דוי ,התייסר מספר ימים ומת .הכומר
שנשארה לבד בעירו והוא רוצה להביא אותה שתגור לידם והאשה הסכימה. הנסער מהר להזעיק רופאים מפורסמים מהערים הגדולות .כדי שיעלו מזור
והוא הלך להביאה לעירם וכשראתה האמא שבנה התחתן עם גויה כמעט לבניו .שהחלו לחלות אחד אחד ,אך הרופאים פכרו ידיהם ביאוש ,בעוד הבנים
ונתעלפה ואמרה לו אני לא אשתה אצלך אפילו מים ,ורק אגור סמוך אליכם וכך ממשיכים לחלות ולמות בזה אחר זה ,לדאבון לבו של הכומר ,שלא היה מסוגל
היה וכעבור שנה נולד להם בן ,והגיעו כל הכמרים למסיבה שהוא עשה .ובהגיע להבין מדוע החלו לפקדו אסונות כה נוראים יום אחר יום.לאחר שנלאה
הילד לגיל שלוש עשרה שנה החליט האב שהוא עושה לו יום הולדת גדולה מאוד מלהושיע את בניו על ידי הרופאים שהביל לביתו ,שהפטירו כולם בפה אחד ,כי
והזמין את כל אנשי הכמורה והבישופים ,ואנשי האוניברסיטה והאוכל היה גזרה ממקום נחתה עליו ,שאין הם יודעים את פישרה ,החל הכומר לדרוש
בשפע גדול ובאמצע המסיבה נכנסה אמו הזקנה אל בנה שישב ליד אשתו במכשפים ובמעוננים בתקוה שאלו יצליחו במקום שהרופאים נואשו ,אך הכל
ואמרה לו ,אם הוא היה יהודי היית מלביש אותו היום טלית ותפילין ,כמה היה ללא הועיל ,ובניו החולים המשיכו למות עד שנותר בגפו עם בנו הקטן
חבל שהוא לא יהודי .וכשמוע האשה את דברי אמו החלה לצעוק על בעלה בלבד ,שנפל אף הוא למשכב ,ונטה למות .הכומר האומלל החל להתרוצץ
ולקללו .אתה יהודי ואבא שלי הכריח אותי להתחתן איתך ,אני שונאת בחוצות העיר כמטורף ,כדי לתור אחר תקות ישועה לאחרון בניו ,ואז הגיע
יהודים והחגיגה הפכה לבזיון גדול וכל הנאספים הלכו למקומם וגם אליו שמעו של הרבי הקדוש רבי מאיר מפרימשלאן ,עליו אמרו כי הושיע
כשהגיעו לביתם היא המשיכה לקללו בצעקות נוראות .והוא יצא לגינתו אנשים רבים מצרותיהם.כטובע הנאחז על קש ,מהר הכומר להופיע בפתח
וחזר כמה וכמה פעמים בשעה מאוחרת בלילה ומהרהר במצבו וחלק ביתו של רבי מאיר'ל נקש בבהילות על דלת חדרו ,ובקש את ישועתו בקול
מהשכנים ראו אותו איך הוא נכנס ויוצא בשעה מאוחרת בלילה ולא הבינו בוכים .לאחר שהרגיעו מסערת רוחו החל רבי מאיר'ל לשקע בהרהוריו ,ואז
ולמחרת על הבוקר פתחה האשה בצעקות אימים ואמרה שהיא "מצאה" את שאל את הכומר" :הגד נא ,וכי נתת ידך לכריתת עצים בתקופה האחרונה".
בנה הרוג במיטה כשגרונו חתוך .ומיד באו משטרה והשכנים העידו שראו הכומר המופתע אישר את דברי הצדיק ,ואז אמר לו רבי מאיר'ל" :נאמר כי
אותו בש עת לילה מאוחרת נכנס ויוצא כמה פעמים ,והובל למעצר ,ונגזר דינו האדם עץ השדה .גן עצים נאה היה לך ,שפאר את הבריאה של בורא עולם,
להיתלות בכיכר העיר וליוו אותו השוטרים עם אזיקים בידיו לעמוד התליה ואתה נחפזת לכרות את יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא בחוסר שקול דעת.
ולדרכו האחרונה ,ניגשה אליו אמו ואמרה לו בני ,למרות מה שעבר עליך, משום כך שילם לך הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה ,וגדע את זכרך מעולם –
תעשה תשובה ותקרא שמע ישראל .והבן הוריד דמעות חמות ואמר לאמו: אלו בניך שמתו אחד לאחד" .הכומר תלה עיניים מתחננות בצדיק ,כדי שיפעל
חטא תי עויתי פשעתי ואת דרך התורה שמובילה לגן עדן עזבתי ואך דרך להציל למצער את האח רון בניו ,ואז גמר הצדיק בדעתו להעניק את ברכתו
הטומאה שמובילה לגיהנום בחרתי ומגיע לי כל זה וכשהעלוהו לעמוד לכומר ,שבנו הקטן יתאושש מחוליו ,כדי לקדש שם שמיים בעולם" – חתם
התליה ,הוא פתח בשאגה אדירה שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד ,ומיד רבי מרדכל'ה את סיפורו ונדם.לרגע המשיך להתבונן בעניו של השופט ,ואז
התעורר מן החלום והוא מסתכל סביבו כשכל גופו מכוסה בזיעה קרה ולפתע פתח מחדש" :דע לך ,כי אתה ,שופט העיר ,הנך אותו בן קטן של הכומר ,אשר ניצל
אמו באה לשמ ע הצעקה שמע ישראל ,ועוד בטרם שהוא קם ,אמר לאמו אודות לברכתו של דודי מאיר'ל ואתה עוד מהין לנהוג עמי כך?!"השופט השפיל את
תכיני לי מזוודה אני היום נוסע לישיבה ללמוד תורת אלוקים חיים וקם עניו במבוכה ,ונאלץ להודות כי ידע באמת את דבר הנס ,אך לא העלה בדעתו כי
ונסע אל רבו החת"ם סופר .והכניסו החת"ם סופר לחדרו והגיש לו כוס תה אותו צדיק פלאי שהצילו ממות בקטנותו אינו אלא דודו של רבי מרדכל'ה
ואמר לו איך הפרופסור חיבב אותך ונתן לך את בתו לאשה וראית מה עלה התרגשותו של השופט הלכה וגאתה ,עד שנפל והשתטח לרגלי הצדיק ,ובקש את
בגורלך .התלמיד ל א האמין למשמע אזניו שהרי הוא לא סיפר זאת לשום מחילתו על התנהגותו הנלוזה כלפיו .לאחר שרבי מרדכל'ה התרצה ,קם השופט
אדם? ועוד בטרם הספיק להבין אמר לו רבו ,בסך הכל הראו לך מהשמים והעניק אישור לסוכתו של הרבי ,וכך נפטרו שניהם לשלום.
את העתיד אם היית הולך לאוניברסיטה זה מה שהיה קורה לך בדיוק סו – סוכות כשרות כה -סוכות פסולות
. ואשריך שחזרת ללמוד תורת ה'. סו-כה .המגיד רבי אברהם מטריסק צוה פעם על בניו ללמוד מסכת סוכה לפני חג
ּומנֻסֶּ ה שֶּ מֹועִּ יל גַם סגולות בארבעת המינים ֶּא ְתרֹוג ֶּשבֵ ְרכּו עָ לָ יו בְ כַּוָ נָהּ .ובָ דּוק ְ הסכות .כאשר סיימו את המסכת התיצבו לפניו ואמרו לו כי סיימו את המסכת.
לְ ִּאשָ ה ע ֲָק ָרהֶּ ,שבְ עֶּ זְ ַרת ה' יִּ ְתבָ ַרְך ִּתזְ כֶּ ה לִּפְ ִּרי בָ טֶּ ןּ .ומַ עֲשֶּ ה ִּב ְש ֵתי נ ִָּשיםַ ,אחַ ת ל ֹא שאלם אביהם :כמה סוכות בכל מסכת סוכה נחשבות כשרות וכמה פסולות? לא
יְלָדים ְש ֵתים עֶּ ְש ֵרה שָ נָה ,וְ ִּקבְ לּו הָ יּו לָ ּה יְלָ ִּדים ְשמֹונֶּה ָשנִּים ,וְ ַאחַ ת ל ֹא הָ יּו לָ ּה ִּ ידעו הבנים את התשובה .אמר להם המגיד" :צאו ומנו בכל מסכת סוכה ,ותמצאו
אֹותּה שָ נָהחֲ ִּתיכָ ה מֵ ֶּא ְתרֹוגֹו שֶּ ל מָ ָרן הָ ִּראשֹון לְ צִּ יֹון ַרבֵ נּו עֹובַ ְדיָה יֹוסֵ ף זצוק"לּ ,ובְ ָ ס"ו סכות כשרות וכ"ה סכות פסולות ,כמניין "סוכה".
נְשכּו ֶּאת ַהפִּ טָ ם שֶּ ל זֶּרע שֶּ ל ְקיָמָ א ,בָ רּוְך ה'ְ .סגֻלָ ה לְ נ ִָּשים ְמעֻבָ רֹות ,שֶּ יִּ ְ נִּ פְ ְקדּו ְב ַ הרב ישן בסוכה והכלב שהיה סמוך אליו מת
הָ ֶּא ְתרֹוג ,וְ יִּ ְתנּו צְ דָ ָקה לַ עֲנִּ יִּ ים ,וְ יִּ ְתפַ לְ לּו שֶּ יִּ ְהיֶּה לָ הֶּ ן הֵ ָריֹון ַקל ,וְ שֶּ ֵתלַ ְדנָה לְ חַ יִּ ים הרב הצדיק רבי וצייף יתרו הכהן ז"ל( ,מחבר ספר כמוס עמדי) ,שגר טבריה ,וכשעבר
תֹורהנְשכּו ֶּאת הָ ֶּא ְתרֹוג ֶּאלָ א לְ ַאחַ ר ִּש ְמחַ ת ָ טֹובִּ ים ּולְשָ לֹוםְ ,ב ֶּרוַ ח וְ ל ֹא ְבצַ עַ ר .וְ ל ֹא יִּ ְ לדירה אחרת ,התקין לו מקום לסוכה שהיה בצמידות לקיר ביתו של השכן ,בחג
וְ ל ֹא קֹדֶּ ם לָ כֵ ן ,מֵ ַאחַ ר וְ הָ ֶּא ְתרֹוג עֲדַ יִּ ן ָאסּור בַ אֲ כִּ ילָ ה ,כַ ְמב ָֹאר לְ עֵ יל( .תמט) ְסגֻלָ ה הסוכות רצה לישון בסוכה ,ולשאלת אשתו שתבדל לחיים ארוכים וטובים" ,איך
לְ ִּמי שֶּ יֵש לֹו כְ ֵאב לֵב ,שֶּ יִּ ַק ח ֶּאת הָ ֶּא ְתרֹוג שֶּ בֵ ְרכּו עָ לָ יו בֶּ חָ ג ,וִּ יבַ שֵ ל אֹותֹו עִּ ם ְמעַ ט תישן בסוכה ומאחורי קיר זה נמצא כלב של השכן שהוא נובח בלילה ויפריע לך
יִּש ֶּתה ֶּשבַ ע לְגִּ ימֹות כְ ֶּנגֶּד ִּשבְ עַ ת יְ מֵ י הֶּ חָ ג ,וְ יִּ ְהיֶּה לֹו לֵ ב כַ מֹון ,וִּ יסַ נֵן ֶּאת הַ מַ יִּ ם וְ ְ לישון?" ענה לה" :ה' יעזור" .ואכן לא חרץ הכלב את לשונו כל אותו הלילה,
בָ ִּריא וְ חָ זָ ק לַ עֲבֹודַ ת ה' יִּ ְתבָ ַרְך( .סגולות ישראל .לבוש יוסף) למחרת מצאו את הכלב שרוע על הרצפה מת( .כמוס עמדי)
דיני חול המועד .מַ זְ כִּ ִּירים ' ַי ֲעלֶּה וְ יָבֹוא' בְ שַ חֲ ִּריתִּ ,מנְחָ ה וְ עַ ְר ִּבית .וְ ִּאם טָ עָ ה בן איש חי והליכות עולם פרשת האזינו דיני סוכה
וְ ל ֹא ָאמַ ר ִּ -אם נִּזְ ַכר כְ שֶּ ָאמַ ר 'בָ רּוְך ַא ָתה ה'' כְ ֵדי לֹומַ ר 'הַ מַ חֲ זִּ יר ְשכִּ ינָתֹו לְצִּ יֹון',
לֹומר ' ַי ֲעלֶּה וְ יָבֹוא'ַ .אְך ִּאם כְ בָ ר ָאמַ ר 'הַ מַ חֲ זִּ יר ַ יְסַ יֵם 'לַ ְמדֵ נִּ י חֻ ֶּקיָך' ,וְ יַחֲ זֹר [ה] בכל עת שיש קדוש יברך לישב בסוכה אחר ברכת קדוש ובזמן שלא
'מֹודים' .וְ ִּאם ִּה ְת ִּחיל אֲ פִּ לּו ֵתבָ ה ַא ַחת ִּ ֹאמר ' ַי ֲעלֶּה וְ יָבֹוא' לִּפְ נֵי ְשכִּ ינָתֹו לְצִּ יֹון' ,י ַ מקדשים יש נוהגין לברך לישב בסוכה קודם ברכת המוציא אחר ברכת
'מֹודים' וְ נִּזְ כַ ר ,חֹוזֵ ר ִּל ְת ִּחלַת בִּ ְר ַכת ְ'רצֵ ה' .וְ הּוא ַה ִּּדין כְ שֶּ נִּזְ כַ ר בְ ֶּה ְמ ֵשְך הַ ְתפִּ ָלה ִּ נטילת ידיים וכן נוהגים בביתנו וכן עיקר ,ויש נוהגין לברך לישב בסוכה אחר
קֹדֶּ ם שֶּ בָ א ַל ֲעקֹר ַרגְ לָיו ,אֲ בָ ל ִּאם נִּזְ ַכר כְ שֶּ בָ א ַל ֲעקֹר ַרגְ לָיו ,חֹוזֵ ר ִּל ְת ִּחלַת ברכת המוציא קודם שיאכל ואין חשוב הפסק דהוי כגביל לתורי[ה"ע
הָ ע ֲִּמידָ ה .וְ ִּדין ֶּזה אֲ פִּ לּו ִּב ְתפִּ ַלת עַ ְרבִּ ית[ ,וְ ל ֹא כְ מֹו בְ ר ֹאש חֹדֶּ ש ,שֶּ ְבעַ ְרבִּ ית ל ֹא לכתחילה יש לברך בימי החג לישב בסוכה תחילה כשהוא עומד ואחר כך
חֹוזֵר( ].סימן תצ סעיף ב .חזו"ע חנוכה רסה) אֹומֵ ר ' ַי ֲעלֶּה וְ יָבֹוא' בְ בִּ ְרכַ ת הַ מָ זֹון. ישב ויברך המוציא והנוהגים לברך אחר המוציא יש להם על מי לסמוך
וְ ִּאם טָ עָ ה וְ ל ֹא ָאמַ ר ִּ -אם ִּנזְ כַר ַא ַחר 'בָ רּוְך ַא ָתה ה' בֹונֵה יְרּושָ ַל ִּים' ,אֹומֵ ר [בְ לִּ י וכשיש קידוש נוהגים לברך בזמן הקידוש]ובכל פעם שמברך לישב בסוכה
שֵ ם ה'] בְ ָלשֹון זֹו" :בָ רּוְך אֲ שֶּ ר נ ַָתן מֹוע ֲִּדים לְעַ מֹו ִּי ְש ָר ֵאל ְלשָ שֹון ּו ְל ִּש ְמחָ ה". יברך מעומד ואחר כך ישב ואם שכח ולא בירך קודם אכילה יברך כל זמן
(סימן קפח סעיף ז) שלא סיים אכילתו[ ,ה"ע ואם סיים לאכול פת כל שעודו ממשיך לאכול
דָּ בָּ ר הָּ ָּאבֵ ד ָ -אסּור ַלעֲשֹות ְמלָאכָ ה בְ חֹל הַ מֹועֵ דֶּ ,אלָא ַרק 'ּדָ בָ ר ָה ָאבֵ ד'ְּ ,דהַ יְ נּו תבשיל או פירות או משקה רשאי לברך לישב בסוכה]ואם הוא מסופק אם
אֹותּה ְמ ָלאכָה ,יָכֹול לְהַ גִּ יעַ לְהֶּ פְ סֵ דּ ,וכְ ִּדלְהַ לָן. שֶּ ִּאם ל ֹא ַיעֲשֶּ ה ֶּאת ָ בירך או לאו לא יברך ואם ירצה לברך ברכת המזון כדי שיטול ידיו ויברך
ֲשֹותּה אֲ פִּ לּו עַ לאכֶּל ֶּנ ֶּפש בַ מֹועֵ ד ,מֻ ָתר ַלע ָ אכֶל נֶפֶ ׁש ָ -כל ְמלָ א ָכה שֶּ ִּהיא לְ צ ֶֹּרְך ֹ ֹ לישב בסוכה ויאכל הרשות בידו ,ואין בזה חשש גורם ברכה שאינה צריכה:
יְדֵ י ָאמָ ן ,וַאֲ פִּ לּו יֵש בָ ּה ט ַֹרח גָדֹול .וְ ָל ֵכן מֻ ָתר ל ְַת ֵקן בְ חֹל הַ מֹועֵ ד ְמ ָק ֵרר חַ ְשמַ לִּ י, [ו] בליל א' ובליל ב' לדידן דיתבי בחוץ לארץ צריך לכוין באכילתו בכזית
יר ִּים שֶּ ל גַזַ ,תנּור אֲ פִּ יָה ,בֶּ ֶּרז ַמיִּ ם שֶּ בַ ִּמ ְטבָ ח ,וְ כַיֹוצֵ א בָ זֶּהּ .ומֻ ָתר לַ פֹועֵ ל ל ְַקבֵ ל כִּ ַ ראשון שהוא חיוב דאורייתא כמו כזית מצה בליל פסח[ה"ע ויכוון גם לקיים
ְשכָרֹו מֻ ְש ָלם עֲבּור עֲבֹודָ תֹו ז ֹאתִּ ,אם ֵאין ָאמָ נִּ ים שֶּ ַיעֲשּו ְמלָאכֹות ֵאלּו בְ ִּחנָם. מצוות סוכה זכר לענני כבוד שהקיף הקב"ה את עם ישראל בצאתם ממצרים
בּוׁשים ָ -אסּור לִּכְ בֹש חֲ מּוצִּ יםֶּ ,אלָא ִּאם ֵכן יָכֹול לֶּ אֱ כֹל מֵ הֶּ ם בַ מֹועֵ ד .אֲ בָ ל ִּאם כְ ִׁ לבל יכם שמש ושרב ובדיעבד כל שכיון לצאת בלבד יצא,לנכון לכתחילה
ּומאֲ ָכל שֶּ ל ֹא י ְִּהיֶּה מָ צּוי ל ְַא ַחר ַהמֹועֵ ד, ל ֹא י ְִּהיּו ְראּויִּ ים לַ אֲ כִּ י ָלה בַ מֹועֵ דָ ,אסּורַ . לאכול כזית ראשון ללא תערובת לפתן] ,וטוב שיפרש דבר זה בפיו כשאומר
מֻ ָתר לִּ ְקנֹותֹו ּו ְלכָבְ שֹו .וְ כֵ ן ִּאם יֵש חֲ שָ ש שֶּ י ְַתלִּיעַ אֹו שֶּ י ְִּת ַקלְ ֵקל ִּאם ל ֹא יִּכְ בְ שֶּ נּו לשם יחוד קודשא בריך ושכינתיה קודם אכילה ,וצריך לאכול יותר מכביצה
בַ מֹועֵ ד ,מֻ ָתר ְלכָבְ שֹו ,שֶּ הֲ ֵרי ֶּזה 'ּדָ בָ ר הָ ָאבֵ ד'( .קפו) [ז] בכל לילה קודם שיכנס לסוכה יאמר לשם יחוד פת לכולי עלמא:
גִׁ ּלּוחַ וְ ִׁת ְספ ֶֹרת ֵ -אין ִּמ ְת ַגל ְִּחים וְ ֵאין ִּמ ְס ַתפְ ִּרים בַ מֹועֵ ד .וַ אֲ פִּ לּו הָ יָה ָאנּוס וְ ל ֹא קודשא בריך ושכינתיה וכו' כמו שצונהו ה' אלהינו על ידי משה רבינו עליו השלום
בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות למען ידעו דורותיכם כי
ִּה ְספִּ יק ְל ִּה ְס ַתפֵר אֹו ל ְִּה ְת ַגלֵחַ בְ עֶּ ֶּרב הֶּ חָ גָ ,אסּור .וַאֲ פִּ לּו ַלאֲ בִּ י הַ בֵ ן ,לַמֹוהֵ ל בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים ,שגם לפ"ד הפוסקים
וְ לַסַ ְנ ָּדקָ ,אסּור .אֲ בָ ל לְ סַ ּדֵ ר ֶּאת הַ ָש ָפם ,מֻ ָתר ְלכָל ָאדָ ם( .קצ) אֲ פִּ לּו ִּה ְת ַגלַח בְ עֶּ ֶּרב הפשטנים יש חיוב לפרש פסוק זה כולו בפיו במצוה זו ,ויזהר ללמוד משנה מסכת
הֶּ חָ גָ ,אסּור ְל ִּה ְת ַגלֵחַ בַ מֹועֵ ד ,וַאֲ פִּ לּו ָרגִּ יל ל ְִּה ְת ַגלֵחַ בְ כָל יֹום .צִּ ָפ ְר ַנ ִּים -מֻ ָתר ִּלגְ זֹז סוכה בכל לילה בכל ימות החג בתוך הסוכה ,והמבדיל בביתו יבדיל בסוכה:
ּומנְ הַ ג בְ נֵי ַא ְשכְ נַז לְהַ ְח ִּמיר בָ זֶּה. צִּ פ ְָר ַנ ִּים בְ חֹל ַהמֹועֵ דִּ , [ח] לא יברך לישב בסוכה אלא בפת גמור[,ה"ע 51גרם פת וטוב שיאכל 60
ִׁמ ְׁש ָּק ַפ ִׁים -שֶּ ִּנ ְשבְ רּו בַ מֹועֵ ד ,מֻ ָתר לְ ַת ְקנָם אֲ פִּ לּו עַ ל ְי ֵדי מַ עֲשֵ ה ָא ָמן( .קצה) גרם לצאת לכל הדעות] אבל במיני מזונות לא יברך משום סב"ל[,ה"ע ואם
ירה .גִׁ הּוץ ִּ -מי שֶּ צָ ִּריְך לִּ ְתפֹר ֶּאת בִּ גְ ּדֹו בְ חֹל ַהמֹועֵ דִּ ,אם ֵאינֹו ָא ָמן בִּ ְמלֶּאכֶּ ת ְתפִׁ ָּ קובע סעודתו עליהם חייב לברך לישב בסוכה וגם ליטול ידיו וכן הקובע על
ירהַ ,ר ַשאי לִּ ְתפֹר כְ דַ ְרכֹו .וְ ֵכן מֻ ָתר ְלגַהֵ ץ ֶּאת ַהבְ ג ִָּדים בְ חֹל הַ מֹועֵ ד( .קצז) הַ ְתפִּ ָ תבשיל מחמשת מיני דגן כגון אטריות יברך לישב בסוכה,ולאחר אכילתו על
ֶרכֶב ֵ -אין ְל ַת ֵקן ֶּרכֶּב פְ ָר ִּטי ִּאם צָ ִּריְך מַ עֲשֵ ה ָאמָ ן ,וַ אֲ פִּ לּו ִּאם ִּמ ְתכַ ּוֵן לְ הַ עֲבִּ יר בֹו המחיה,ואם אינו קובע עליו חייב סוכה ואינו מברך לישב בסוכה,ומאכל
ירם בְ דֶּ ֶּרְך ַאחֶּ ֶּרת .אֲ בָ ל ִּתקּון שֶּ ֵאינֹו ַמעֲשֵ ה ָאמָ ן, ִּּדבְ ֵרי מַ אֲ כָל ,כָל שֶּ ֶּאפְ שָ ר לְהַ עֲבִּ ָ שאינו מחמשת מיני דגן כגון אורז אפילו אוכל הרבה מהם מצד הדין פטור
מֻ ָתר לְ ַת ְקנֹו( .קעה) מהסוכה והמחמיר הרי זה משובח ותבוא עליו ברכה] ובכל עת שיברך לישב
פֹועֵ ל -שֶּ ִּאם יִּ ְתחַ ֵמק ִּמ ַל ֲעבֹד יֵש חֲ שָ ש שֶּ ְיפ ְַטרּוהּוַ ,רשַ אי לְהַ ְמ ִּשיְך ַל ֲעבֹד ,כָל בסוכה יכוין לפטור בברכה זו ישיבתו ואכילתו ושינתו עד זמן אכילת פת
ח ֶּפש ְשנ ִָּתי הַ מַ גִּ יעַ לֹו ,שֶּ ּוַּדַ אי נ ְֶּחשָ ב ּדָ בָ ר שֶּ ֵאינֹו יָכֹול ל ְַקבֵ ל חֻ פְ שָ ה עַ ל חֶּ ְשבֹון ֹ השנית אחרי זה ,ואף על פי דמן הדין מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה,
הָ ָאבֵ ד( .קפג) עם כל זה המחמיר שלא לשתות אפילו מים חוץ לסוכה תבא עליו ברכה ,אבל
אֹותם יִּ צְ טָ ֵרְך לְ שַ ֵלם לָהֶּ ם בַ עַ ל עֵ סֶ ק -הַ מַ עֲבִּ יד פֹו ֲעלִּים ְקבּועִּ ים ,וְ ִּאם ל ֹא ַיע ֲִּסיק ָ שינה אפילו שינת עראי אסור לישן חוץ לסוכה ,לפיכך אם רואה אדם חבירו
מַ ְשכ ֶֹּרת ְש ֵל ָמה ַ -ר ַשאי ל ְַהע ֲִּסיק ָ
אֹותם .וְ י ְִּש ַת ְּדלּו ַל ֲעבֹד בְ צִּ נְעָ ה כְ כָל הָ ֶּאפְ שָ ר. בבית הכנסת מתנמנם בעת קריאת ספר תורה וכיוצא צריך לעורר אותו:
נּותם ,כֵ י ָון שֶּ יָדּועַ חֲ נּות -בַ ֲע ֵלי מַ ֹכ ֶלת ּומֹוכְ ֵרי ְי ָרקֹות ַרשָ ִּאים לִּפְ ת ַֹח ֶּאת חֲ ָ [ט] בכל לילה ישלח קערה תבשיל לאיזה עני ,והוא חלק שבעה אושפיזין
מּוצ ֵרי הֶּ חָ לָ ב וְ הַ ְי ָרקֹות ֵאינָם ִּמ ְת ַקיְ ִּמים זְ מַ ן ַרב, ְ שֶּ קֹונִּים ְלצ ֶֹּרְך ַהמֹועֵ ד ,שֶּ הֲ ֵרי קדישין ,והסוכה היא צילא דמהימונתא זכר לענני כבוד לכן לא ינהוג בה
וְ כֵן ָכל ַכיֹוצֵ א בָ זֶּה .אֲ בָ ל מֹוכְ ֵרי ֵפרֹות יְבֵ ִּשים ,א ֶֹּרז וְ כַּדֹומֶּ ה שֶּ ִּמ ְת ַקי ְִּמים זְ מַ ן ַרב, שחוק וקלות ראש ,גם לא יכניס קדרות וקערות גדולות של תבשיל שדרכם
פֹותחַ ּדֶּ לֶּ ת
י ְִּמכְ רּו ְבצִּ נְעָ הְּ ,דהַ ְינּו ,שֶּ ִּאם ָהי ְָתה פְ תּוחָ ה הַ חֲ נּות ל ְִּרשּות ָה ַרבִּ ים ֵ - להניחם בבית התבשיל ,והנר אחר שכבה יסירנו מן הסוכה,
תֹורה ּומכָל מָ קֹום ,בְ עֶּ ֶּרב ִּש ְמחַ ת ָ ַאחַ ת וְ נֹועֵ ל ַא ַחת ,שֶּ ל ֹא י ְַח ְשדּוהּו ֶּשמֹו ֵכר ַלחֹלִּ . [יוד] אסור ליהנות מן האוכלין שתולין בסוכה לנוי בכל יום טוב כולו דהוקצו,
מֻ ָתר ל ְִּמ כֹר בְ פַ ְרהֶּ ְסיָאִּ ,מפְ נֵי כְ בֹוד יֹום טֹוב( .שו"ע סימן תקלט סעיפים י ,יא. ומותרין בליל אסרו חג אם לא חל בשבת ,ואם נפלו ביום טוב מוקצין הם ואסור
קצ) לטלטלם אלא יביאו קטן בן ג' או ארבע שנים ויטלטלם למקום אחר להצניעם שם עד
כִׁ בּוס ָ -אסּור ְלכַבֵ ס בְ ג ִָּדים בְ חֹל הַ מֹועֵ ד אֲ פִּ לּו ְלצ ֶֹּרְך הַ מֹועֵ ד .וְ אּולָ ם ,מַ גְ בֹות אחר יום טוב ואפילו קיסם לחצוץ שיניו אסור ליקח מן הסוכה ואפילו מן
יָדַ ִּים וְ ַר ְחצָ ה מֻ ָתר ְל ַכבֵ ס .וְ כֵ ן בִּ גְ דֵ י ְיל ִָּדים ְק ַטנִּים מֻ ָתר ְל ַכבֵ ס ,כֵ יוָן שֶּ ּדַ ְר ָכם הדפנות ,מיהו אם ירדו גשמים יסיר הסדינין שתולין בדפנות דוקא כדי שלא
ל ְִּה ְתלַכְ לְֵך ָת ִּמיד בֶּ עָ פָר .וְ ֵאין לְ צָ ֵרף בִּ גְ דֵ י גְ דֹולִּים לִּ ְמכֹונַת הַ כְ בִּ יסָ ה( .קצח) יתקלקלו ,לפיכך כשתולה הסדינין הדפנות קודם יום טוב יזהר שלא יתלם על
בִׁ זְ מַ נֵנּו שֶּ מַ חֲ לִּיפִּ ים ג ְַרבַ ִּים ּו ְלבָ נִּים הַ ְסמּוכִּ ים לַבָ שָ ר ִּמּדֵ י יֹוםִּ ,מפְ נֵי ֶּש ִּמ ְתלַכְ לְכִּ ים ידי קשרים ,שאם כן אם ירדו גשמים ביום טוב אסור להתיר קשרים של
ָת ִּמיד בְ זֵעָ ה ִּ -אם ֵאין לֹו אֲ חֵ ִּרים לְ הַ חֲ לִּיף ,מֻ ָתר ְלכַ בְ סָ ם ִּב ְמכֹונַת כְ בִּ יסָ ה בַ מֹועֵ ד. קיימא ,אלא יתלם באופן שלא יצטרך להתיר קשרים:
(קצח) בֶ גֶד ׁשֶ ִׁה ְתלַ כְ לְֵך בְ כ ֶֶתם ,מֻ ָתר ְלנַקֹות ֶּאת הַ כ ֶֶּּתם בְ ָח ְמ ֵרי נִּקּוי ,שֶּ ֵאין ֶּזה [יא] קטן החריף מתחי לת חמש שנים חייב אביו לחנכו במצות סוכה ,ואינו
בְ גֶּדֶּ ר כִּ בּוס( .ר) חריף מתחי לת שש שנים ,ויש אומרים החריף עד שיגמור החמש שנים ,ואינו
צִׁ ְחצּוחַ ַנ ֲע ַל ִׁים -מֻ ָת ר לְ צַ ְחצֵ ַח ַנעֲלַ ִּים בַ מֹועֵ ד ,שֶּ ֵאינֹו ּדֹומֶּ ה לְכִּ בּוס כְ לָל( .קצה) חריף עד שיגמור שש ,והנשים אף על פי שפטורים משום דסוכה מצוות עשה
מַ צְ לֵמָ ה -מֻ ָתר לְצַ ֵלם בַ מֹועֵ ד ,אֲ בָ ל ל ֹא ְיפ ַַתח ֶּאת ַה ְתמּונָה ֶּא ָלא ל ְַא ַחר הַ מֹועֵ ד. שהזמן גרמא ,עם כל זה אם ישבו בסוכה יש להם שכר מצוה:
ּומכָל ֲשֹותּהִּ .
ֲשֹותּה בַ מֹועֵ דָ ,אסּור גַם לֹומַ ר לְגֹוי ַלע ָ גֹוי ְ -מלָא ָכה שֶּ ָאסּור ַלע ָ [יב] חולה אפילו חש בראשו או חש בעיניו פטור אם יש לו מנוחה חוץ לסוכה,
ֲשֹותּה ,ל ֹא ָא ְסרּו חֲ ָכ ִּמים לֵהָ נֹות ִּממֶּ נָה אֲ פִּ לּו מָ קֹוםִּ ,אם עָ בַ ר וְ ָאמַ ר ְלגֹוי ַלע ָ ואם אין הפרש חייב ,אבל לילה ראשונה אפילו חולה חייב לאכול כזית
בַ מֹועֵ ד( .ר) בסוכה[ה"ע לדעת מרן פטור והרמ"א מחייב ואין לנו אלא דברי מרן וגם
כְ ִׁתיבָּ ה -כְ ִּתיבָ ה ְרגִּ י ָלה שֶּ לָנּו [שֶּ ל ֹא מַ ְקפִּ יד שֶּ ִּת ְהיֶּה ְמתֻ ֶּקנֶּת וְ ָיפָה] ,מֻ ֶּת ֶּרתָ ,כל לדעת הרמ"א שמחמיר בחולה מודה שלא יברך] ,והמצטער מפני הריח או
שֶּ ִּהיא לְ ֹצ ֶּרְך הַ מֹועֵ ד .וְ כֵ ן מֻ ָתר ִּלכְ תֹב בְ חֹל הַ מֹועֵ ד ִּאג ֶֶּּרת שָ לֹום לַחֲ בֵ רֹו וְ ִּחּדּושֵ י יתושין וכיוצא פטור מן הסוכה ,מיהו צריך שיהיה לו צער שיעור שדרך בני
תֹורה ,בֵ ין שֶּ ִּחּדֵ ש מֵ עַ צְ מֹו ּובֵ ין שֶּ שָ מַ ע מֵ אֲ ֵח ִּרים .מַ ה גַם ,שֶּ ִּאם ל ֹא יִּ כְ ְתבֵ ם ,יֵש ָ אדם להצטער בו ,אבל אם הוא מפונק ומצטער על דבר מועט אינו פטור ,וכל
חֲ שָ ש שֶּ ִּישָ כְ חּו ִּמ ֶּמנּו וְ נ ְֶּחשָ ב כְ דָ בָ ר הָ ָא בֵ ד ,וַ אֲ פִּ לּו יַחֲ זֹר ֲעלֵיהֶּ ם כַ מָ ה פְ עָ ִּמים ,עֲדַ ִּין זה דוקא אם יצא מן הסוכה ינצל מצער זה ,אבל אם אף על פי שיצא יגיע לו
יֵש חֲ שָ ש שֶּ ִּי ְשכְ חֵ םּ .ומֻ ָתר ְלכָ ְתבָ ם בִּ כְ ַתב יָדֹו אֹו בִּ ְמכֹונַת כְ ִּתיבָ ה אֹו בְ ֶּא ְמצָ עּות זה הצער של ריח או יתושין וכיוצא אינו יכול לפטור עצמו מן הסוכה,
מַ ְחשֵ ב( .רד) [יג] יברך על נטילת לולב ושהחיינו קודם שיטול האתרוג ,אבל הלולב יטלנו
הַ נֵעֹור כָל הַ ַל ְילָה,בהושענא רבא ְמבָ ֵרְך בְ עַ מּוד הַ שַ חַ ר 'בִּ ְרכֹות הַ שַ ַחר' ּו'בִּ ְרכֹות בידו קודם שיברך ,ואם כרוך בגד על ידו בגלל פצע יסירנו קודם הברכה
תֹורה' ,לְבַ ד ִּמבִּ ְר ַכת 'עַ ל נְ ִּטי ַלת יָדַ ִּים' ,שֶּ נֹוטֵ ל יָדָ יו ַאְך ל ֹא ְמבָ ֵרְך .וְ כֵן ִּב ְר ַכת הַ ָ משו ם חציצה ,ויש אומרים שיסיר גם הטבעת מאצבעו ,ואם שכח ולא הסיר
'אֲ שֶּ ר יָצַ ר' ל ֹא יְ בָ ֵרְךֶּ ,אלָ א ַרק ִּאם הֻ צְ ַרְך לָ צֵ את לְבֵ ית הַ כִּ ֵסא .וְ ָא ְמנָם ,יֵש ִּמבְ נֵי יטול שנית בלא ברכה ,ויזהר שישים השדרה של הלולב כנגד פניו בעת הברכה
תֹורה' מֵ ָאדָ ם ַאחֵ ר שֶּ יָשֵ ן ַא ְשכְ נַז הַ נֹוהֲ גִּ ים ִּל ְשמֹעַ ֶּאת 'בִּ ְרכֹות הַ שַ חַ ר' ּו'בִּ ְרכֹות הַ ָ והנענוע ,ואסור לאכול קודם שיברך על הלולב:
ּומכָל מָ קֹוםִּ ,מנְהַ ג יאם יְדֵ י חֹובָ ָתםִּ . ּומכַ ּוֵן לְהֹוצִּ ָ ְשנַת ֶּקבַ ע בַ ַל ְילָה ,וְ הּוא ְמבָ ֵרְך ְ [יד] אפילו חולה יברך ויטול לולב מעומד ,וצריך שיטול הלולב בימין והאתרוג
בְ נֵי ְספָ ַרד ֵאינֹו כֵןֶּ ,אלָ א כָל ֶּא ָחד וְ ֶּאחָ ד ְמ בָ ֵרְך לְעַ ְצמֹו ,וְ ַאף בְ נֵי ַא ְשכְ נַז ַרשָ ִּאים בשמאל ,ויזהר בכך גם בהקפות כשמקיף בלולב ,כי יש טועין בזה שאוחזים
לְבָ ֵרְך בְ עַ צְ מָ ם[ .חג סוכות בהלכה ובאגדה] בלולב והאתרוג ביד אחת והסידור שקורין בו ההושענה ביד השנית ,וזה אינו
חתן תורה משפיע תורה וחתן בראשית משפיע עשירות הפסקי תשובות נכון אלא גם בהקפות יאחז האתרוג בשמאל ולולב בימין[ ,ה"ע בשעת ההקפות
בהערות סימן תרסט הערה 19הביא בשם עיין ליקוטי מהרי"ח ,ובמשמרת רשאי לאחוז הסידור בידו השמאלית וכל ד' המינים בידו הימנית ומי אפשר לו בנקל
שלום סי' מ"ז מביא ב' המנהגים .ובאמרי פנחס אות ר"י בשם הה"ק מקוריץ לאחוז בשתי ידיו עם הסידור עדיף שיעשה כן] ויזהר שלא יפריד האתרוג מן
זי"ע חתן תורה משפיע תורה וחתן בראשית משפיע עשירות ולכן יש להקפיד הלולב בשעת ברכה שפוגם בכך ,וצריך לחבר האתרוג עם הלולב בסופו
לבל יכובד איש צר עיןו בחתן בראשית כי הלא כתיב טוב עין הוא יבורך. במקום אחיזתו מלמטה וכמו שכתב האר"י ז"ל ולכן צריך להזהר בזה:
מגונהש ַתּדֵ ל
בפני דבר ירִּ ,י ְ חּוץ לָעִּ עשה אוָר ִּמדברבֹו ג אםם ַר האבלּו ִּא
יעשהוַאֲ פִּואם בֶּ חָ ג,
מגונהֵי ַרבֹו
בדבר ֶּאת פְ נ בנול ְַקבֵ ל בפני ם
ידברכָּל ָּאדָּ ָּה עַ לשלא אמרי חז"ל :כתב מנורת המאור פרק יא -צריך אדם ליזהר ביותר ,ולשמור פיו ולשונוִׁ ,מצְ ו
במדת
ְֵך לְ ַקבֵ ל וידביקנו
אדָ ם הֹול ויקריבנו
אחרים.ל ..פַעַ ם שֶּ ָתקשטשָ נָה ,בְ ָכ ואחרמֶּ שֶּ ְך הַ
קֹום ,גַם בְ קשוטמָעצמך ּומ ָכלאֹותֹוִּ ....אתה. עשית ִּל ְר
וכך ֵאלָיו כך ְנסֹעַ
בנו ,שמא ילמד הבן ממנו ,ואם יאמר לו האב ,למה עשית כך וכך ,יאמר לו הבן ,והלא ִּל
באלו,
ע"א ועוד. וכיוצא ע"ב ,כו והוצאתי המת ע"ב .סוכה ט"ז כלה והכנסת השנה חולים בקור(ראש כגוןצְ וָה.
חסדים,זה ִּמ
לגמול ְמ ַקיֵם בָ ֶּ כשילךֵי ַרבֹו, החסידים והישרים .כגון שיקום האב לקדם בתפלה שיוליך עמו לבנו לבית הכ נסת ,וכן ֶּאת פְ נ
המצות יעשה אותה בעצמו ,כגון סוכה ולולב תורה ה"ז) מצוה מן תלמוד מהלכותהאב וכשיעשה הבריות.פ"ה יוליך עמו לבנו ,כדי שירגילנו בגמילות חסדים ובעשיית המצות וכמי שיהיה מעורב עםרמב"ם
אביו
כמעשההַ כ ֶֹּתל לעשותם ֶּאת הבן ָאה ָאדָ שילמד ֹא ָר
לפייֹום שֶּ ל ֹלשיםלבנו,
ומזכה ְש ִּ זוכהם עָ בְ רּו ָהִּ ,א האב
ונמצאהַ שָ נ בעיניו.שֶּ בְ כָל חביביןעַ ל פִּ י וכיוצא בהן ,יקשור הלולב בידו ,ויר אה לבנו ,וילמדנו לעשות כך ,כדי שיהיו המצות ַאף
גודל
הסוכונּות אֲ שֶּ ר תפְ ַא ְר ֵת מצות
מתוךשֵ נּו וְ ִּויתפרסםית ָק ְד שיתגלהסד י)" :בֵ כדי(ישעיה דוגמתן,סּוק
סוכות ֶּאת הַ ָפ לעשות וְ אֹומֵ ר נצטווינויֵ ,
עֹומד וללכת על הדרך הנכונה כאביו .ויזכה האב לטוב וזרעו לברכה .רבנו בחיי " :מפני זה הַ מַ ע ֲָרבִּ
מקום
לאגְ ּדֹו עַ ד ושממה,ת בִּ
קֹורעַ ֶּא ציהוְ ֵ ארץה", הכתוב:לְחָ ְרבָ
שהעידינּו הָ ָיה
והוא מַ חֲ מַ ּדֵש ,וְ כָ ללחיות ֵאבו,
האדם ְש ֵר ַפתינּו הָ יָה ִּל בטבע ְלּוָךאיןאֲ ב ֵֹת אשר
מעלתן של ישראל במדבר ,שהיו הולכים עם כובד האנשים והנשים והטף במקום ההוא ִּהל
מפני עליהם להגן להם שעשו
קֹורעַ ִּ ,מפְ נֵי ְק ֻד ַשת וְ ִּש ְמחַ ת ֶּהחָ גּ .ובְ ָכל בסוכות זרע ותאנה וגפן .והלכו שם ארבעים שנה ,וחיו בניסים תמידיים :מן ,שליו ,באר מים ,כְ ֶּנגֶּד ִּלבֹוִּ ,מכָל מָ קֹוםִּ ,אם בָ א בֶּ חָ גֵ ,אינֹו ֵ
שם שבו וי דבר, חסרו ולא בלו לא ובגדיהם
יםח ג)
יֹום. דברים רמב"לן ְש ִּ
ֹלש !" (הַ כ ֶֹּת את וחיה
מצוותיורָ -אה ֶּ
שמור ִּאם ל ֹא ָ כןַ ,אף אםרֹעַ
יְךִּ ,ל ְק
יגזור
אשר צָ ִּר
בכל ֵאינֹו האדם ַל ִּים
המחיהבִּ ירּושָ הואפֶּן ,הַ גָר הקור בחורף( " ...כד הקמח ,רבנו בחיי ,רמב"ן ויקרא כג מג) כתב הרמב"ן" :כי עשה זה להודיעם ,כי ֹ
א
נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה שואל ומשיב /הרב יהורם חדד שליט"
שאלה :ראובן גזל אתרוג והחזיר את האתרוג לאחר החג האם יתחייב לשלם את כל האתרוג או שנותן לו את האתרוג ואומר לו הרי שלך לפניך כמו בגזל חמץ
שהדין הוא שאומר לו הרי שלך לפניך תשובה :פרי מגדים( או"ח סי' תרנ"ו במשבצות סק"א) נסתפק בזה שהרי מה שאנו רוצים לחייב אותו הוא מדינא דגרמי
ודווקא בחמץ שלא שכיח יכול לומר הרי שלך לפניך אבל באתרוג לא יוכל לומר דהוי כמו שגזל סחורה שביום השוק שווה אלף זוז ולאחר יום השוק אין שווה
אלא מעט האם נאמר שיחזיר לו סחורתו ונשאר בצ"ע ,הפתחי תשובה( חו"מ סימן שס"ג סק"א) הביא בשם תשובת ב"ש שחייב ,כיוון שחמץ לאחר הפסח לא
ניכר ההפסד רק אם נודע שעבר עליו הפסח משאין כן אתרוג כולם יודעים שלאחר הפסח האתרוג לא שווה רק לאכילה ודומה לגזל מטבע ונפסל בכל המדינות
שא ינו יכול לומר הרי שלך לפניך ואינו יכול לומר במטבע הרי שלך לפניך כיוון שההפסד ניכר לכל וה"ה הכא האתרוג בכל מקום ידוע שלאחר סוכות איננו שווה
בעזה"יבגוף החפץ לא ניכר הריעותא כלל והפתחי תשובה הקשה עליו שדבריו נכונים רק לרמב"ם ולשו"ע שס"ל שאם נפסל בכל המדינות רק לאכילה משאין כן החמץ
אינו יכול לומר הרי שלך לפניך אבל לדעת הרמ"א שס"ל שגם אם נפסל בכל המדינות יכול לומר הרי שלך לפניך א"כ גם באתרוג יכול לומר הרי שלך לפניך
ונשאר בצ"ע ויש מקום לומר שגם לדעת הרמ"א יהיה חייב כיון שבמטבע ההיזק לא בא בזמן הגזל שלא ידע בזמן שגזל שתפסול את המטבע המלכות ולא הוא
פסל את המטבע אלא דבר חיצוני המלכות היא שפסלה את המטבע אבל באתרוג כשגזל את האתרוג בגזלה עצמה מונח פה ההפסד שלאחר החג לא יהיה שווה
שאלה:מעשה שהמצרים לפני שישים שנה החרימו אוניה יהודית והיו בה אתרוגים ונתנו את האתרוגים לקהילה היהודית האם אלא לאכילה
יצאו ידי חובה ביום ראשון של סוכות שצריך שיהיה לכם –שלכם תשובה :המעשה ארע כש מרן הרב עובדיה היה רב במצרים וכתב רבנו כיון שיאוש וודאי היה
פה ויחד עם שנוי רשות שעבר לידי היהודים וכיון שיש יאוש ושנוי רשות קנו הקהילה היהודית את האתרוגים ולכן יכולים לצאת בהם ידי חובה (חזון עובדיה סוכות)
ברכב כשתוך כדי ההמתנה נעצרה לידם משאית עליה בנויה
סוכה וממנה ירדו שלושה חבדניקי"ם אחד מהם התקרב אל סיפורים על חג סוכות
הקצינים ואמר להם "חבר'ה ,בואו תעלו לסוכה תברכו על
לולב ,יש גם שתיה" ,הם צחקו וזלזלו בו "אולי תעוף מפה, והברכה על הלולב שהצילה במלחמת יום הכיפורים הסוכה .
סיפור מדהים סיפר הגאון הרב ישראל מאיר לאו שליט"א השתגעת? יש פה מלחמה!" אך החבדיני"ק הפציר בהם ולא
שניצל מהשואה למרות שהיה אז ילד חשבוהו כפולני באחד נכנע ,הם הביטו אחד על השני ולבסוף התרצו .הם עלו
מראיונותיו" אמר כשאני אומר בשבת בבוקר בתפילת 'נשמת למשאית ונכנסו לסוכה ,באותו רגע נשמעה שריקה חדה
כל חי' "עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך ...ואל ונוראה פגז פגע פגיעה ישירה ברכב הקומנדקר שריסק אותו
תטשנו ה' אלוקינו לנצח" מצטמררים כל עצמותי ואני חש לחלוטין ,ששת הקצינים נשכבו עם החבדיניק"ים על ריצפת
כיצד ליבי ובשרי מרננים לקל חי ,בכל בוקר שאני קם לא המשאית ,לאחר שהתפזר העשן הם החלו למשש את ידיהם
משנה השעה ולא משנה מי העיר אותי ,המילים הראשונות ואת רגליהם וראו שיצאו כולם ללא שריטה ,הם התרוממו
הפורצות ספונטאנית מפי הם "מודה אני לפניך מלך חי וקיים וראו שהקומנדקר איננו וכל חלקיו מפוזרים בשטח ,ואז קם
שהחזרת בי נשמתי בחמלה ,רבה אמונתך" כשהתעוררתי יהודה ואמר לחבדני"ק "אף אחד לא נפגע ...אתם בטח קוראים
במחנות לא היה בוקר שלא ראיתי לצידי יהודים שלא לזה נס?" והוא השיב לו "מי זה "אתם"? אנחנו עם אחד" ,הם
התעוררו ,תמיד היה מישהו שכבר לא קם ,הווי אומר שלקום שתו לחיים בהתרגשות רבה ,ואז אמר יהודה "אני חייב לו
בבוקר זה לא דבר מובן מאליו! ועל זה מודה אני לפניו מתוך משהו" כשהוא מצביע באצבעו כלפי מעלה" ,מה אני יכול
שמחה עצומה ועם כל הלב ששם בורא עולם חלקי בין לשלם לו?" והחבדני"ק השיב לו "תתחיל להניח תפילין כל
החיים"".היה זה במלחמת יום הכפורים" ,חיילים פצועים בוקר"" ,טוב" ,השיב מיד יהודה "תביא תפילין"" ,היום זה
הגיעו בזמן המלחמה לאיכילוב "אני" ,ממשיך הרב לספר ,חג" השיב החבדני"ק "בעוד יומיים אחרי שמחת תורה תתחיל
"הייתי אז רב שכונה בתל אביב ,ימים מספר לאחר פרוץ להניח"" ,אבל אני לא יודע היכן אהיה בעוד יומיים?" אמר
המלחמה פגשתי במנהל בית החולים שהכיר אותי והוא אמר יהודה",אני כבר אמצא אותך" אמר החבדני"ק "לפי המספר
לי "הרב לאו ,אני צריך אחד כמוך" ,לשאלתי "למה כוונתו"? האישי שלך".
השיב "אני צריך מישהו שידבר עם החיילים ,שיבכו לך ,למחרת שמחת תורה קיבל יהודה בעודו במצרים שקית תפילין
מהרבנות הצבאית בתיווכו של החבדני"ק ,התפילין היו איתו שתהיה ה"כותל" שלהם ,הם צריכים רופא נפש
ת וך כדי שיחה עם מנהל בית החולים הגיע רופא צעיר הושיט והוא הניחם כל יום עד שכעבור שבועיים הוא נפגע קשה
לי חלוק לבן עם פתק בחזית עליו היה כתוב שלש מילים "רב בראשו ,הטיסו אותו לאיכילוב עם התפילין שלו לצידו ,השאלה
בית החולים" מאותו יום עד אחרי חנוכה הייתי שם בימים הראשונה שהטרידה אותו אחרי הניתוח היה" :מה השעה?
בלילות ובשבתות ,הכרתי חיילים פגועים ,חלקם הכרות ואם אפשר עוד לשים תפילין" .כשראה בעיניו את הנס הגלוי
בסוכות כאשר קיבל את חייו במתנה מבורא עולם ,קיבל עליו שטחית וחלקם הכרות עמוקה כשעד היום לא נפסק הקשר.
חייל אחד שכב במחלקה הנוירוכירוגית שמו היה יהודל'ה ,להניח תפילין ,קבלה איתנה ומוצקה לכל ימי חייו .כיום יהודה
הוא עבר ניתוח ראש מסובך ופציעתו היתה קשה מאוד ,אישה סב לנכדים ,כולם שומרי תורה ומצוות ,והכל בזכות התפילין
ניגשה אלי ושאלה אם אני הרב ,השבתי לה שכן ,עיניה היו שהחל להניח כתוצאה מהצלתו ממוות מקיום מצוות סוכה
נפוחות ואדומות והיא לחשה חרישית "הבן שלי צריך אותך" בהשגחה פרטית.
ואז היא הכניסה אותי לחדרו של יהודל'ה .זו היתה ההיכרות בזכות מצוות סוכה מצא יהלומים וזהב .
הנה לפנינו מעשה שאירע במקסיקו בסוכות תשע"ה :יהודי הראשונה שלי איתו,
הוא שכב בחדר בודד מחובר למכשירים שונים ומשונים ,כולו שחָ פַץ לקיים את ִּמצוַ ת הסוכה כהלכתה ,ביקש משכנו הגוי
היה חבוש למעט האף והעיניים ,לא היה לי מושג אם כל מהקומה העליונה שיאפשר לו לבנות סוכה על הגג שלו למשך
האברים שהיו מכוסים בשמיכה אכן קיימים ,הוא לא יכל שמונה ימים בלבד ,הגוי סירב בהתחלה ,אולם אח"כ חשב לנצל
לזוז ,ואמא שלו ניגשה אליו ואמרה לו "יהודל'ה ,הבאתי לך את היהודי ואמר לו שהוא בטובו מוכן להשכיר לו את הגג
רב" ,הוא פתח חצי עין ואחר כ ך חצי עין שניה הסתכל עלי תמורת עשרת אלפים דולר בלבד .היהודי התלבט ,ולבסוף הביע
ואמר "אתה רב?" התקרבתי אליו ואמרתי לו "כן"" ,מה את הסכמתו לכך .ומכיוון שהוא יהודי ואינו נאמן בעיני שכנו
השעה"? הוא שאל ,חשבתי שהוא מעורפל אחרי הנתוח האנטישמי ,התבקש היהודי לבצע את עסקת השכירות בפני
הארוך שעבר ,וכי בשביל זה הוא צריך רב כדי לדעת מה עו"ד ,וכמובן גם את שכר הטרחה היהודי התבקש לשלם.
השעה? עניתי לו "השעה ,"12והוא המשיך לשאול "ביום או היהודי חתם על החוזה ,שילם את מלא הסכום וקיבל את
בלילה?" השבתי לו "ביום"" .ואז הוא שאל אותי" ,מספר המפתח של הגג .הוא עלה לגג וחשכו עיניו ,הגג היה מלא
הרב כשכולו התרגשות ודמעה מבצבצת מעינו" ,אני עוד לא בגרוטאות .הוא החל לפנות משם ברזלים ישנים ,בגדים
שמתי תפילין היום ,בשעה כזו עוד אפשר לשים?" הוא לא בלויים ,ואז נתקל בשקית מלאה תכשיטי זהב כבדים ויהלומים
אמר "להניח תפילין" אלא "שמתי" זה לא ביטוי שגור אצלנו ,ששווים רב ,ומכיוון שהחוק במקסיקו מחייב את מוצא הרכוש
למוסרו למשטרה ,ומי שלא עושה כן צפוי לעונש גדול ,פנה אמרתי לו "בהחלט כן,
כל היום אפשר להניח ",והפצוע המשיך לשאול "אם יש לי היהודי למשטרה ומסר להם את השקית .המשטרה החלה
תחבושת על כל ה ראש ואני יכול להניח רק על היד האם שמים בבדיקה ,ואז התברר שעשרים שנה קודם לכן ,נשדדה חנות
על היד בלי הראש?" "בהחלט כן" השבתי לו .ואז במאמץ לא תכשיטים יוקרתית באזור ,ולא הצליחו לשים יד על הגנבים,
קל הוא שלף אט אט את ידו השמלאית מתוך השמיכה בעל החנות התמוטט ומת ,ולא היו לו יורשים .ובמקסיקו יש
הרימה למעלה וביקש מהרב "אז תשים לי בבקשה" ,קשרתי חוק שאם הבעלים של הרכוש נפטר ואין לו יורשים ,הרכוש
לו את התפילין על ידו וקראתי איתו "שמע ישראל" עם עובר למוצא ,לכן פנו השוטרים ליהודי ומסרו לו את כל
הרבה דמעות שלו ושל אימו ,ושלי שזלגו ללא הרף ,זה היה היהלומים והתכשיטים .השכן הגוי שמע על שקית היהלומים
המפגש הראשון שלי עם יהודל'ה".הרב לוקח פסק זמן להירגע והתכשיטים שנמצאה בגג ופנה לבית המשפט בתביעה לקבל
מהרגעים המרטטים שהתרגשותם חוצה עשרות שנים את כל האוצר ,משום שנמצא בשטחו הפרטי ,אולם היהודי
...במשך החודשים שעברו החלים יהודל'ה מפציעתו הקשה ,נפנף במסמך חתום ע"י עו"ד שבאותו זמן הגג היה מושכר לו,
והוא סיפר לרב את סיפורו .הוא היה סגן משנה בבונקר של והוא זכה במשפט .אז היהודי הבין שהקב"ה הכין רפואה
קצינים על שפת התעלה ,ביום הושענה רבה לפני הצליחה ,למכה בכך שעלה בדעת הגוי שיחתום על חוזה השכירות בפני
עו"ד ,היהודי התעשר והחל לתמוך בישיבות ותלמידי חכמים. לתעלה הם ישבו ששה חברה
רבי זושא מחמם בתפילתו את הסוכה הקפואה
הצדיקזושא כתיב
עם שגיאת גדולרבישההשלט כזה
איךאחת פעםהחנותשלג.יורדלבעל
אפילואומר
שקנה צעצוע, ולפעמיםמילי דבדיחותא :בחנות צעצועים גדולה ,כתוב שלט "צאצואים" ,נכנס אדם ולאחר
!!"".......רבי זושא ,הכנתי לכם מהםאמר: המארחואתה אחדקופהייבי.מהםרבי חברו ועשיתי
אצל כזאת חמורה ,עונה לו המוכר ,בזכות "הטעות" הזאת נכנסו מאות לקוחות לחנות
ושבע
חניה ,צבן יגאל וציפורה ,יצחק משובח,ושרה
חדד אשר ,דוד אלפקות התורמים צמר
היקרים ובני ביתם: שמיכות עשר
ויצלח את בסוכה,
וירומם נוחה
וינצור ויעזור מיטהוישמור
מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת
נחמה חדד ,רפי ואביבה זגדון, אומר זושא
אליהו ורות עמי רבי
ושושנה כהן, הנורא".
הקור בן אביבה,
בגללמשה חיים זבולוןאוז
וברברה חדד, מנוצות שמיכות פוך
טרבלסי ורעיתו , ויוכבד ת חדד ,גד חדד ,ישראל וקרין חניה ,ציפורה חדד ומשפחתה ,חי ואביבה חדד ,משה
יסכה ויעקב שמסיאן ,שמואל ונורית חדד ,כהן שמעון ומרים ,מיכאל ואליס חדד ,עמוס רזיאל ואוריה חדד ,יצחק וכוכבה חדד ,כהן יואל ורעייתו ,כהן עוזיאל ורעייתו ,יהונתן ושילת חדד ,הדס ודניאל פראנג'י, יהורם בן טיטה חדד וב"ב :שה' יתברך
עליונתן ,לרפואה שלמה :שרה לשכב
מזושן רבקה ובן,רוצה
זושאוסוזי ,בר תדאג.
כהן רחמים ידידי,ר' אל
יעקב אזוביב, ייבי,
ואילנה ביתן, "רבי
צבאן ,דוד ייבי:יעקב
לרבי מסס ,ר'
יוסף ומינה חדד ,הרב אסף נתן ורעיתו ,בת שבע חדד וכל משפחתה ,אברהם וסיגלית יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם
בת טיטה ,יוסף בן טיטה ,לזיווג הגון :מוריה רחל בת בת שבע ,,רבקה בת רות ,עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה .זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס[ .כולל יום ,כולל ליל
הרצפה של הסוכה הקדושה ,זושא לא צריך שמיכה" .רבי ייבי
שישי ,כולל ערב ,כוללי בין הזמנים ועוד] ולעלון השבועי.ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא-ל מעליהם כל גזירות קשות
הפסוקים ובאו עליך עכל הברכות האלה
תמיד שמחים ומאושרים להחזיק
דבר רע ונהיהתוכל ויסיר כללא
מחלה וכל ומוצלחים,זקן,
טוביםאתהמאוד, ליבם קר
לטובה ,לחיים זושא,משאלות "רבי אמר:
וימלא ה' כל ורעות ויגזור עליהם הא-ל גזירות טובות וברכות מרובות ,וזכות התורה תגן בעדם והשיגוך ,וכל אשר יעשה יצליח ,ימלא ה'
אכי"ר .לע"נ :יורם בן זילו ,רחל בת מזלה ,אליהו בין מבירכה ,לקבלת העלון במייל 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :כל הזכיות שמורות ,לצורך זיכוי הרבים הכל מותר
מעמד" .רבי זושא אמר" :אל תדאג ,זושא יסתדר ,ה' יעזור". כל משאלותיך
