Diamonds, Deals And Deeds - English — Sukkos (2026-09-21)

משך חכמה
חג הסוכות – מפרשת אמור פסקא ק -קו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ג -תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
כוון להך דאמר רבי מאיר בנדרים פרק קמא דף ט ,א טוב מזה להורדת כל המשך חכמה עם בינת החכמה חינם לחץ כאן
שאינו נודר כל עיקר ,מאי שנא נודר דלא כו' ,נדבה נמי לא, פרשת חג הסוכות
דילמא אתי בה לידי תקלה ,כהלל הזקן ,דתניא כו' מביאה חולין
ויקרא כג ,לג-מד
לעזרה ומקדישה .וזה שלימד אותנו ,איך לנדור ואיך לנדוב ,אשר
תתנו לה' ,שיהא תיכף ברשות השם להקרבה .ודו"ק .2 פסקאות :ק -קו
]קא[ ]ק[
)כג ,לט( ַא� בַּ חֲ ִמ ָשּׁה עָ שָׂ ר יוֹם לַ חֹדֶ שׁ הַ ְשּׁבִ יעִ י ְבּ ָא ְספְּ ֶכם ֶאת וּמלְּבַ ד ָכּל נ ְִד ֵריכֶם
נוֹתיכֶ ם ִ
וּמלְּ בַ ד מַ ְתּ ֵ
)כג ,לח( ִמלְּבַ ד שַׁ בְּ תֹת ה' ִ
בוּאת ָה ָא ֶרץ ָתּחֹגּוּ ֶאת חַ ג ה' ִשׁבְ עַ ת י ִָמים בַּ יּוֹם ָה ִראשׁוֹן ַשׁבָּ תוֹן
ְתּ ַ וּמלְּבַ ד כָּל ִנ ְדב ֵֹתיכֶם אֲ שֶׁ ר ִתּ ְתּנוּ לַה':
ִ
וּבַ יּוֹם הַ ְשּׁ ִמינִי שַׁ בָּ תוֹן: מדוע כתוב "ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם" ,ועוד ,שמפסיק בין מתנה
למתנה
מדוע כתבה תורה "באוספכם" .ועוד קשה ,מדוע ב' פעמים כתבה זאת התורה
)כג ,לח( מלבד שבתת ה' ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם כו'
)כג ,לט( באספכם את תבואת הארץ כו' .3בתורת כהנים )פרק טו
נדבותיכם אשר תתנו לה' .1הזרות מבואר ,שהיה למכתב ומלבד
סעיף ז( יכול באסיפת כל הפירות תלמוד לומר כו' מגרנך ולא כל
מתנותיכם אשר תתנו לה' ,וסמך זה אצל נדבותיכם .ויתכן ,כי
וּמלְּ בַ ד כָּל נ ְִדבֹתֵ יכֶם אֲשֶׁ ר תִּ תְּ נוּ
וּמלְּ בַ ד כָּל נ ְִד ֵריכֶם ִ
להקרבה ,וזה הפירוש " ִ וּמלְּ בַ ד
וּמלְּ בַ ד כָּל נ ְִד ֵריכֶם ִ
וּמלְּ בַ ד מַ תְּ נוֹתֵ יכֶם ִ
] 1ק[ )כג ,לח( " ִמלְּ בַ ד שַׁ בְּ תֹ ת ה' ִ
לַה'" ,לכן כתבה תורה גם נדרים וגם נדבות ,ללמד הן על נדרים והן על כָּל נ ְִדבֹתֵ יכֶם אֲשֶׁ ר תִּ תְּ נוּ לַה'" ע"כ .ויש לדקדק :א .כיון דכתיב מלבד
נדבות ,ולא די לכתוב סתם על מתנות ,ולכן הפסיקה תורה בנדרים ונדבות מתנותיכם ,זה כולל נדרים ונדבות ,ודי לכתוב מלבד מתנותיכם אשר תתנו
ממתנותיכם ,ומיושב הכל בסייעתא דשמיא. לה' .ב .כיון דאשר תתנו לה' עולה על מתנותיכם ,היה לכתוב אשר תתנו
2תמצית דבריו :יש לדקדק ,מדוע כתוב "ומלבד כל נדריכם לה' סמוך למתנותיכם ,ולא להפסיק בנדרים ונדבות.
ומלבד כל נדבותיכם" ,ועוד ,שמפסיק בין מתנה למתנה .והביאור ונראה על פי הא דאמר רבי מאיר בנדרים )ט ,א( ,על הכתוב בקהלת )ה ,ד(
בזה ,דהתורה באה ללמדנו ,שכשנודר או נודב ,יקדיש בעזרה "טוֹב אֲשֶׁ ר �א תִ דֹּר ִמשֶּׁ תִּ דּוֹר וְ �א ְתשַׁ לֵּם" ,שהכתוב עולה על הכתוב לפני
ומיד יתן לה' ,כדי שלא יהיה לו תקלה וישתמש בבהמה לצורכו, כן )פסוק ג( " ַכּאֲשֶׁ ר תִּ דֹּר נ ֶֶדר לֵא�הִ ים אַל תְּ אַחֵ ר לְ שַׁ לְּ מ ֹו כִּ י אֵ ין חֵ פֶ ץ
וימעול בהקדש ,לכן כתוב שהנדרים והנדבות יתן לה' ,היינו מיד, בַּ כְּ סִ ילִ ים אֵ ת אֲשֶׁ ר תִּ דֹּר שַׁ לֵּם" ,ואומר ,שטוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר.
בלא הפסק. ומבאר הש"ס ,שנדבה מותר ,שנדר הוא שאומר הרי עלי להביא נדר ,ונדבה
הוא שאומר הרי זו .ומקשה הש"ס ,מאי שנא נדר דלא ראוי לנדור שמא יבוא
לידי תקלה ,שלא יביא את נדרו בזמן ויעבור על בל תאחר ,גם אם מקדיש
בהמה לנדבה יכול לבוא לידי תקלה ,שישתמש בבהמה שנדב לה' לצורך
]קא[
חולין וימעול .ומתרץ הש"ס ,שבנדבה יכול לעשות כהלל שלא יבוא לידי
] 3קא[ )כג ,לט( "אַ � בַּ ח ֲִמשָּׁ ה עָ שָׂ ר יוֹם לַחֹ ֶדשׁ הַ ְשּׁבִ יעִ י בְּ אָסְ פְּ כֶם אֶ ת תְּ בוּאַת תקלה" ,דתניא אמרו על הילל הזקן שלא מעל אדם בעולתו כל ימיו ,מביאה
אָרץ תָּ חֹ גּוּ אֶ ת חַ ג ה' ִשׁבְ עַ ת י ִָמים בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹן שַׁ בָּ תוֹן וּבַ יּוֹם הַ ְשּׁ ִמינִי
הָ ֶ כשהיא חולין לעזרה ומקדישה ,וסומך עליה ושוחטה" .אבל בנדר יש חשש
שַׁ בָּ תוֹן" ע"כ .יש לדקדק ,כיון שכתוב מתי יהיה חג הסוכות ,דהיינו בחודש שיבוא לידי תקלה של איסור בל תאחר .והנה לפי זה ,גם הנודר צריך להזהר
השביעי בחמשה עשר יום לחודש ,מדוע כתבה תורה "בְּ אָסְ פְּ כֶם אֶ ת תְּ בוּאַת שלא ישתמש בבהמת קדשים לחולין ולהקדישה לנדרו בעזרה.
אָרץ" ,מה הנפקא מינא מזה .ובספרא )אמור פרשה יב ,פרק טו ,פסקא ז(
הָ ֶ ועל פי זה מבואר הכל .דבא הכתוב ללמד איך לנדור ואיך לנדוב ,לפיכך
דרשו בזה ,וז"ל "יכול באסיפת כל הפירות ,תלמוד לומר )דברים טז ,יג( כתוב שאת הנדרים והנדבות יתנו לה' ,דהיינו ,שיהא תיכף ברשות ה'
א
משך חכמה
חג הסוכות – מפרשת אמור פסקא ק -קו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ג -תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
שיש בו אסיפה כו' בעינא רוב אסיף כו' מידי רוב אסיף כתיב, גרנך כו' ,יכול אפילו מקצתם כו' כיצד ברוב אסיפת כל הפירות.
והא כתיבא ,כדדריש בתורת כהנים .אולם אחר העיון התבוננתי, לפי זה תמיה טובה מה דקאמר בראש השנה דף ז ,א איזהו חודש
ומהיקב ,דהיינו קש וזמורות ענפים ,שאינם בעלי חיים ואינם מקבלים באספך מגרנך מיקבך ,מגורנך ולא כל גורנך ,מיקבך ולא כל יקבך .אי
טומאה .ומקשה הש"ס ,אולי הכוונה שיש לסכך בגורן עצמו ,דהיינו באספך מגורנך ומיקבך ,יכול מקצתם ,תלמוד לומר )ויקרא כג ,לט(
בחטים ,שהם דבר מאכל ומקבל טומאה ,וכן לסכך ביין עצמו כשהוא קרוש, באספכם את תבואת הארץ ,כיצד ,השתדל לעבר את השנה ,שתעשה את
והוא משקה שמקבל טומאה ,ומנלן שאסור לסכך בדבר המקבל טומאה. החג ברוב אסיפת כל הפירות" ע"כ.
ומתרץ רב אשי ,דכיון שכתוב "מגרונך" "מיקבך" ,ולא כתוב 'גרונך' הנה הוקשה לתורת כהנים ,מדוע כתבה תורה ב' פעמים שזמן חג הסוכות
'יקבך' ,משמע שיש לסכך בדבר שאתה נוטל "מ"הגורן ,ולא בגורן עצמו, יהיה באסיפת התבואה ,ומתרץ ,שבא ללמד שיעברו את השנה כדי שחג
וכן דבר שאתה נוטל "מ"היקב ,ולא ביקב עצמו. הסוכות יחול בזמן שאוספים את רוב התבואה ,דלשון באספכם משמע גם
אָרץ" ,בא
ולפי זה אין פסוק מיותר ,דהא דכתיב כאן "בְּ אָסְ פְּ כֶם אֶ ת תְּ בוּאַת הָ ֶ כל התבואה ,ולשון מגרונך ומיקבך משמע מיעוט ,לכן כתבה תורה ב'
ללמד על זמן חג הסוכות ,והא דכתיב באספך מגרונך ומיקבך לא בא ללמד פעמים ,ללמד שהוא בזמן רוב תבואה ,דרובו ככולו .אבל אם היה כתוב רק
על זמן חג הסוכות ,אלא בא ללמד על הסכך ממה עושים אותו ,וכיון שאין באספכם ,הייתי מפרש אפילו מעט אסיפה ,או הייתי מפרש "כל" אסיפה,
מקרא מיותר אפשר לפרש "באספכם" על מיעוט אסיפה. ובא הכתוב בפ' ראה לגלות שיהיה רוב ,דאם לא כן ,למה כתוב בפ' ראה
אבל בתורת כהנים דדרשו על רוב אסיפה ,כיון שהיה לתורת כהנים מקרא עוד פעם בזמן אסיפה.
מיותר ,דסתם תורת כהנים רבי יהודה היא ,ורבי יהודה סובר בסוכה )לו ,ב( ולפי זה יש להקשות ,על הא דאיתא בראש השנה )ז ,א( ,מנלן שניסן ראש
דאין לסכך סוכה אלא מארבעה מינים בלבד ,ולפי זה על כורחך אינו דורש חודשים ,ואמרו ,מדכתיב הכא שבחודש השביעי ,הוא זמן אסיפת התבואה,
"באספך מגרונך ומיקבך" על סכך ,דגורן ויקב אינו מארבע מינים שבלולב, והוא חודש תשרי ,שמע מינא שניסן חודש הראשון .ומקשה הש"ס דלמא
וכן כתבו התוס' בסוכה )שם ,ד"ה רבי יהודה( ,ולפי זה על כורחך רבי יהודה ניסן הוא באייר ,וחודש השביעי הוא מר חשון ,ומתרץ דבחשון אין כבר
דורש את הכתוב בפ' ראה ,דבא ללמד מתי יהיה חג הסוכות ,ואם כן יש קרא אסיף ומקרא מוכח שצריך להיות בזמן שעושים אסיפה ,לכן בהכרח הוא
מיותר ,דב' פעמים כתבה תורה שחג הסוכות יהיה בזמן אסיפה ,לפיכך תשרי .ומקשה הש"ס ,אולי חודש השביעי הוא באלול ,שיש בו כבר קצת
בהכרח בא ללמד על רוב אסיפה ,אבל הש"ס שמקשה מנלן דבאספכם אסיפה ,ולפי זה ניסן יהיה באדר ,ומתרץ הש"ס ,דלשון הכתוב באוספכם
משמע רוב אסיפה ,אולי הוא מיעוט ,אינו סובר כרבי יהודה ,ודורש קרא מתבואת הארץ ,משמע לפחות אסיפה של רוב תבואה ,ובחודש אלול
דמגרונך ויקבך לסכך ולא לזמן חג הסוכות ,וממילא אין מקרא מיותר, אוספים רק מקצת תבואה .ומקשה הש"ס ,וכי משמעות הלשון "באספכם"
ולשון "באספך" יכול להתפרש מיעוט אסיפה ,ומיושב הכל בסייעתא מוכח שהוא "רוב" ,אולי גם מעט אסיפה נקרא "באספכם" ,וחודש השביעי
דשמיא. יהיה בחודש אלול ,וניסן הוא באדר .והש"ס אינו מוצא תירוץ לתמיה זו,
]א .ה .ודע דרבינו מפרש את פשט התורת כהנים בדרך זו שביארנו ,דלשון ודורש דרשה אחרת ממקום אחר ,שניסן הוא חודש הראשון.
באספכם משמע גם מיעוט אסיפה ,וגם משמע כל אסיפה ,ורק מחמת יתור והשתא יש לתמוה טובא ,הא באמת כתוב בתורה רוב אסיפה כיון שכתוב
קרא דרשו דאספכם הוא לרוב .אבל בקרבן אהרן מפרש דלשון באספכם פעמיים שיהיה חג הסוכות בזמן אסיפה ,כמו שמבאר בתורת כהנים ,ואיך
גופיה משמע כל האסיפה ,ולשון מגרונך ומיקבך משמע מיעוט ,וכדי ליישב דוחה הש"ס דרשה זאת כנגד דברי התורת כהנים.
הסתירה אמרו בתורת כהנים שיהיה ברוב אסיפה ,שרובו ככולו .ולפי ונראה בזה ,דהנה אמרו בסנהדרין )פו ,א( דסתם ספרא רבי יהודה ,ורק רבי
ביאורו אין לתרץ מה שכתב רבינו ,דהרי סתם לשון באספכם משמע כולו, יהודה יכול לדרוש רוב אסיף מהסתירה של המקראות ,כפי שיבואר להלן.
ואיך מקשה הש"ס דאולי משמעו מיעוט .ושיטת רבינו בביאור הספרא הוא דהנה בסוכה )יב ,א( אמרו ,מנלן שסכך אינו אלא מדבר שאינו בעלי חיים
מוכח מתוך קושיית הש"ס ,שלשון באספכם משמע גם מיעוט ,ועל כורחך ושאינו מקבל טומאה ,דכתיב )דברים טז ,יג( "חַ ג הַ סֻּכֹּ ת תַּ עֲשֶׂ ה לְ � ִשׁבְ עַ ת
דמחמת יתור לשון בלבד דרשו רוב בתורת כהנים ,וכמו שביארנו בסיעתא וּמיִּ ְקבֶ �" ,וקשה מה בא הכתוב להשמועינן "באספך
י ִָמים בְּ אָסְ פְּ � ִמגּ ְָרנְ� ִ
דשמיא[. מגרנך ומיקבך" ,אלא שבא ללמד ,שסכך תעשה ממה שאתה אוסף מהגורן
ב
משך חכמה
חג הסוכות – מפרשת אמור פסקא ק -קו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ג -תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
וּשׂמַ ְח ֶתּם לִפְ נֵי ה' אֱ �הֵ י ֶכם ִשׁ ְבעַ ת
ְתּמָ ִרים ַו ֲענַף עֵ ץ עָ בֹת וְ עַ ְרבֵ י נָחַ ל ְ דסתם ספרא רבי יהודה )סנהדרין פו ,א( ,ואיהו סובר ,דאין
י ִָמים: מסככין אלא מארבעת מינים )סוכה לו ,ב( ,ועל כורחך דלית ליה
הטעם שמתוך ארבעת המינים ,רק האתרוג הוא פרי ראוי לאכילה הך דדריש רבי יוחנן הך קרא )דברים טז ,יג( דבאספך מגרנך
)מ( ולקחתם לכם וכו' פרי עץ הדר .יתכן 5עוד דמרמז דמכל ומיקבך ,על פסולת גורן ויקב ,וכמו שכתבו תוס' סוכה לו ,ב )ד"ה
האוסף והעמל שיגעו וזרעו וחרשו וקצרו וכו' ,העיקר מזה הוא רבי יהודה( ,אבל לדידן איצטריך קרא להך דדריש רבי יוחנן,
הניתן לשומרי הדת והעניים ,המה הכהנים והלויים והעניים .כי דבפסולת גורן ויקב מסככין ,ואם כן לא כתיבא רוב אסיף ,ומגרנך
מעשר ראשון ומעשר עני או מעשר שני ,והביכורים והפאה דריש ,ולא גורן עצמו .ודו"ק .4
והתרומה שהן כל אחד ,אחד מששים ,ובכללם הם אחד מעשרים,
שהוא הנוסף מחלק רביעי על חלק חמישי ,שעודפו הוא חלק אחד
מעשרים .והגם כי שני המעשרות אינם שוים ,שמעשר שני ]קב[
מהמותר ,זה משלים הלקט .לזה מורה ,שמפרי הארץ ,הרביעי,
ויקרא )כג ,מ( וּל ְַק ְח ֶתּם ָלכֶ ם בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹן פְּ ִרי עֵ ץ ָהדָ ר ַכּפֹּת
שנתחלק לעניים וללויים ולכהנים ,הוא מרכז המטרה בכל עמל
נותנים לכהנים ללויים ולעניים ,לרמז ,שהרביע הניתן לכהנים לויים ועניים, 4תמצית דבריו :יש לדקדק ,מדוע כתבה תורה באוספכם .ועוד
הוא מרכז המטרה בכל עמל אדם לפיהו ,והרביעי הוא קודש הילולים, קשה ,מדוע ב' פעמים כתבה זאת התורה ,כאן ובפרשת ראה,
ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שזכיתם לחלק לעניים ולקיים מצוה זו .לפיכך באספך מגרונך ומיקבך .והביאור בזה ,לפי חכמים שסכך אינו
חלק הרביעי הוא המובחר מכל ארבעת המינים. צריך להיות מארבע מינים שבלולב ,בפ' ראה כתוב באוספך
מגורנך ומיקבך ,ללמד שסכך יהיה מפסולת גורן ויקב ,שאינו
והחשבון שסך הכל הוא רביע ,הוא כדלהלן ,דהנה נתינה הראוייה מביכורים
בעלי חיים ,ושהוא תלוש ,ואינו מקבל טומאה .וכאן כתוב
הוא אחד משישים )ירושלמי ביכורים ג ,א .רמב"ם ביכורים ב ,יז( ,וכן פאה
באספך ,ללמד שיעברו את השנה כדי שיהיה חג הסוכות בזמן
)ירושלמי שם .רמב"ם א ,טו( .וכן בתרומה ,הפחות בנתינה הוא אחד
אסיפה .ולרבי יהודה שסכך הוא רק מארבע מינים שבלולב ,גם
משישים ,כדתנן בתרומות )ד ,ג .רמב"ם תרומות ,ג ,ב( .וכשתצרף שלוש
הכתוב בפ' ראה בא ללמד שחג הסוכות יהיה בזמן אסיפה,
פעמים אחד משישים ,עולה אחד מעשרים ]שאם השלם מחולק לשישים
וכתבה תורה ב' פעמים ,ללמד שיהיה בזמן "רוב" אסיפה,
חלקים ,ואתה נוטל שלושה חלקים של אחד משישים ,יש בידך אחד
דמגרונך ויקבך משמע מיעוט ,ובאוספך משמע גם כל אסיפה,
מעשרים ,שאם תחלק את השלם לעשרים חלקים ,יהיה חלק אחד ממנו,
ומכאן שיהיה חג הסוכות בזמן רוב אסיפה ,דרובו ככולו.
כשיעור שלושה חלקים של אחד משישים[.
והנה מעשר ראשון הוא עשירית] .ואף על פי שהוא עשירית ממה שנשאר
לאחר שהופחת אחד משישים תרומה גדולה ,נראה ,שגם על זה הלקט
]קב[
משלים כדלהלן ,ולא האריך רבינו לבאר זאת ,כי נכלל במה שכתב להלן[.
וכשנוסיף מעשר עני או מעשר שני ,הוא חמישית ממה שגדל בשדהו .ואף ] 5קב[ )כג ,מ( "וּלְ קַ ְחתֶּ ם ָלכֶם בַּ יּוֹם הָ ִראשׁוֹן פְּ ִרי עֵ ץ הָ ָדר כַּפֹּ ת תְּ מָ ִרים ַו ֲענַף
על פי ששיעור מעשר עני או שני אינו עשירית ממה שגדל בשדהו ,שהרי וּשׂמַ ְחתֶּ ם לִ פְ נֵי ה' אֱ�הֵ יכֶם ִשׁבְ עַ ת י ִָמים" ע"כ .יש לומר
עֵ ץ עָ בֹת וְ עַ ְרבֵ י נָחַ ל ְ
שמעשר שני הוא עשירית ממה שנותר לאחר הפרשת מעשר ראשון ,מכל בדרך רמז מדוע מכל ארבעת המינים ,שלושה אינם ראויים לאכילה ,והפרי
מקום ,יש להוסיף לזה הלקט שמשלים לחסר זה ]א .ה .ומה שהקשה רבינו הראוי לאכילה הוא רק האתרוג] ,שהרי הלולב ,אף על פי שבא מעץ הנותן
דוקא ממעשר עני ולא ממעשר שני ,לאו בדוקא הוא ,וחד נקט[ שעולה פירות ,מכל מקום ,כפות תמרים אינם ראויים לאכילה[.
חמישית .והשתא נוסיף לזה אחד מעשרים של ביכורים פאה ותרומה, ונראה ,שכיון שסך כל מה שחייבה תורה לתת לכהנים ללויים ולעניים ממה
שעולה הכל בסך רביעית מהגדל בשדהו ,כפי שנתבאר ,שעשירית היא שזרע וגדל בחצירו הוא רביע ,כפי שיבואר להלן ,לפיכך אמרה תורה שאחד
ההפרש בין חומש לרביע. מארבעת המינים יהיה אתרוג ,שהוא פרי הראוי לאכילה ,שמפירות בלבד
ג
משך חכמה
חג הסוכות – מפרשת אמור פסקא ק -קו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ג -תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
ימים בשנה הוו .וזה מדויק יותר ,לפי מה שכתוב בתשא )שמות אדם לפיהו ,והרביעי הוא קודש הילולים .ולכן מכל הארבעה
לד ,כב( תקופת השנה ,והרמב"ם )קידוש החודש ד ,ז( פסק דעל מינים ,הפרי אינו רק האתרוג ,שהוא רק חלק רביעי ,ולזה
תקופת תשרי לבד אין מעברים ,ויתכן דהתקופה בתוך החג ,ורק תשמחו ,שזכיתם לחלק לעניים ולקיים מצוה זו .6
בשנה אחת הוו .אבל ניסן מעברים על תקופת ניסן ,ולכן כתוב
)שמות לד ,יח( למועד חודש האביב .8
]קג[
)ויקרא כג ,מא( וְ חַ ֹגּ ֶתם אֹתוֹ חַ ג לַה' ִשׁ ְבעַ ת י ִָמים בַּ שָּׁ נָה חֻ ַקּת עוֹלָם
]קד[ ְל ֹדר ֵֹתיכֶ ם בַּ ח ֶֹדשׁ הַ ְשּׁבִ יעִ י ָתּחֹגּוּ אֹתוֹ:
מדוע כתוב שבעה ימים "בשנה"
)ויקרא כג ,מב( בַּ סֻּ כֹּת ֵתּ ְשׁבוּ ִשׁבְ עַ ת י ִָמים כָּ ל ָה ֶאזְ ָרח בְּ ִי ְשׂ ָר ֵאל )מא( וחגתם אותו חג לה' שבעת ימים בשנה .לפי 7דברי ר' יהודה
י ְֵשׁבוּ בַּ סֻּ כֹּת: ]בן[ ספרא )פסחים ע ,ב( שמונה הוו ,אלא מכאן לחגיגה שאינה
הטעם שציותה תורה על סוכה וארבעת המינים
דוחה השבת .לכן כאן כתוב שבעת ימים בשנה ,שהשבעה ימים
)מב( בסכת תשבו וכו' .התורה האלקית ,9יש בה מצוות שהם
אינם רצופים ,כמו כל הנך ,רק שבת מפסיק ביניהם ,ורק שבעת
תֹּ אכֵלוּ" ,הוא ללא הפסקה ,דמצות אוכלים אף בשבת. 6תמצית דבריו :הטעם שמתוך ארבעת המינים ,רק האתרוג הוא
וזה מדוקדק יותר ,דהנה עוד יש לדקדק ,מדוע לא כתוב שבעת ימים בחודש פרי ראוי לאכילה ,לרמז ,שהרביע שנותנים לכהנים לויים ועניים
האסיף ,וכתוב בשנה ,ונראה ,על פי דברי הרמב"ם )קידוש החודש פרק ד(, משדהו – מעשר ראשון ,מעשר שני\עני ,ביכורים ,פאה ,תרומה
דפסק שאין מעברין את השנה כדי שתפול תקופת החג בתוך החג ,ורק על ולקט ,שסך הכל הוא רביע ממשדהו -הוא העיקר בכל עמל
תקופת אביב מעברין השנה שתפול בפסח ,אם כן חג הסוכות לא יהיה תמיד האדם ,שנותן לשומרי הדת והעניים .ועל זה" ,ושמחתם לפני
בחודש של תקופת תשרי ,אבל יהיה בשנה ,וזה מדוקדק מאוד בכתוב, ה'" ,שזיכתם לתת להם.
שבחג הפסח כתוב )שמות לד ,יח( אֶ ת חַ ג הַ מַּ צּוֹת תִּ ְשׁמֹ ר ִשׁבְ עַ ת י ִָמים תֹּ אכַל
מַ צּוֹת אֲשֶׁ ר צִ וִּ יתִ � לְ מוֹעֵ ד חֹ ֶדשׁ הָ אָבִ יב" ,ולגבי חג הסוכות כתוב )שמות פרק
לד ,כב( "וְ חַ ג הָ אָסִ יף תְּ קוּפַ ת הַ שָּׁ נָה" ,הנה בחג הפסח כתוב במועד חודש
]קג[
האביב ,כי לעולם יהיה חג הפסח בתקופת חודש האביב ,אבל חג הסוכות
] 7קג[ )ויקרא כג ,מא( "וְ חַ גֹּ תֶ ם אֹ ת ֹו חַ ג לַה' ִשׁבְ עַ ת י ִָמים בַּ שָּׁ נָה חֻ קַּ ת ע ֹולָם
דהוא חג ,אין בהכרח שיפול בחודש האסיף ,שאין מעברין השנה בשבילו,
לְ ֹדרֹתֵ יכֶם בַּ חֹ ֶדשׁ הַ ְשּׁבִ יעִ י תָּ חֹ גּוּ אֹ ת ֹו" ע"כ .יש לדקדק ,מדוע כתוב " ִשׁבְ עַ ת
"שׁבְ עַ ת י ִָמים בַּ שָּׁ נָה" ולא
אלא יהיה בתקופת השנה ,ולכן כתוב בכתוב ִ
י ִָמים בַּ שָּׁ נָה" מה הוא לשון "בשנה" שלא כתוב בפסח.
בחודש ,לרמז על זה.
ונראה על פי מה דאמרו )פסחים ע ,ב( מנין שקרבן חגיגה אינו דוחה שבת,
8תמצית דבריו :הטעם שכתוב שבעה ימים "בשנה" ,לרמז שאין
וז"ל "ורבנן מאי טעמא לא דחי שבת ,הא ודאי קרבן ציבור הוא ,אמר רבי
השבעה ימים רצופים ,שבשבת אין קרבן חגיגה .ולא כתוב
אילעא משום רבי יהודה בן ספרא ,אמר קרא וחגתם אתו חג לה' שבעת
בחודש האסיף ,כיון שחג הסוכות יכול לחול שלא בתקופת תשרי,
ימים בשנה ,שבעה ,שמונה הוו ,אלא מכאן לחגיגה שאינה דוחה את
משא"כ פסח ,ולכן כתיב ביה למועד חודש האביב ,כי מעברין על
השבת" .הנה מבואר ,דדרשו חז"ל שאינו דוחה שבת ,מדכתיב חג שבעה
תקופת ניסן.
ולא שמונה ,שהרי גם ביום טוב אחרון יכול להקריב קרבן חגיגה ,אלא בא
ללמד דלעולם אין שמונה ימים ,דבשבת אין מקריבין קרבן חגיגה .ונראה,
דיש בכתוב כאן עוד רמז לזה ,דלפיכך כתיב בשנה ,להורות שאין השבעה
]קד[
ימים רצופים כשאר קרבנות ,אלא הם שבעה ימים בשנה אחת ,אבל השבת
]קד[ )ויקרא כג ,מב( "בַּ סֻּכֹּ ת תֵּ ְשׁבוּ ִשׁבְ עַ ת י ִָמים כָּל הָ אֶ זְ ָרח בְּ י ְִשׂ ָראֵ ל י ְֵשׁבוּ 9
מפסיקה ביניהם ,אבל בחג הפסח דכתיב )ויקרא כג ,ו( " ִשׁבְ עַ ת י ִָמים מַ צּוֹת
ד
משך חכמה
חג הסוכות – מפרשת אמור פסקא ק -קו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ג -תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
הטבע ,רק שהוא על פי חוקי החכמה העליונה בפרטים מצוינים מדריכים האדם נגד הטבע ,ויש מצוות שהם כפי הטבע ,רק שהם
לפי טעמי החכמה האלקית ,ועל זה אמרו )בבא מציעא סא ,ב( מטהרים את הטבע ומזככים אותה .וזה מצות סוכה ,אחרי
המעלה )ויקרא יא ,מה( מעלה שעשיתי להם שהבדילום שהאדם הוא עמל בשדה כל הקיץ ,יחרוש ,יזרע ,ויעדור ,ויקצור,
מהשרצים .והנה מחק הטבעי לשמוח עת האסיף בזרעונים ויעמר ,ועמל בשדה ,ויאסוף את גרנו ,ואסמיו מלאו בר ,ולבו שמח
ובעטרות של שבלים ,כנהוג בין העמים ,על זה באה התורה בפרי עמלו ,מה מתוקה לו מנוחתו להסתופף בצל ביתו ,אז באה
והגבילה ד' מינים ידועים בקבלה ,ואמרה ושמחתם לפני ה' התורה ואמרה צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי ,זה נגד הטבע
שבעת ימים .לכן גבי אתרוג לא נזכר רק הוקצה למצותו )סוכה לקדש כוחות האדם והרגשותיו מגבול החמרי .ולכן אמרו )סוכה
מו ,ב( ,אבל שיהא חל שם שמים לא הוזכר בגמרא ]רק ברשי לז ט ,א( חג הסוכות תעשה לה' ,שיהא שם שמים חל על הסוכה
יעויין שם[ .ומפני זה מצוות שהן נגד הטבע צריכין הכנה רבה כעל החגיגה ,והוא ענין קדושה ,ועצי סוכה אסורים מן התורה
וחיזוק ,לכן כתוב תעשה )דברים טז ,יז( בסוכה ]ולבית שמאי בעי )סוכה ט ,א גמ' ותוד"ה מנין( .אמנם ,יש מצוות שהן כפי חוקי
אבל לולב הוא על פי חוקי הטבע ,לשמוח עת האסיף בזרעונים ובעטרות בַּ סֻּכֹּ ת" ע"כ .יש לדקדק :א .דתניא )סוכה ט ,א( "תניא רבי יהודה בן בתירה
של שבלים ,כנהוג בין העמים ,על זה באה התורה והגבילה ד' מינים ידועים אומר ,כשם שחל שם שמים על החגיגה ,כך חל שם שמים על הסוכה,
בקבלה ,ואמרה ושמחתם לפני ה' שבעת ימים .לכן גבי אתרוג לא נזכר רק שנאמר חג הסכות שבעת ימים לה' ,מה חג לה' אף סוכה לה'" ע"כ .והדבר
הוקצה למצותו )סוכה מו ,ב( ,אבל שיהא חל שם שמים לא הוזכר בגמרא צריך ביאור ,מדוע חל שם שמים על סוכה ,מה שלא מצינו בשום תשמיש
]רק ברשי לז יעויין שם[ .ומפני זה מצוות שהן נגד הטבע צריכין הכנה רבה מצוה .ב .אם הוא מיוחד לחג הסוכות ,אם כן מדוע ד' מינים אין שם שמים
וחיזוק ,לכן כתוב תעשה )דברים טז ,יז( בסוכה ]ולבית שמאי בעי שיהא חל עליהם ,ועל לולב אמרו רק שהוקצה למצותו ולא אמרו שחל עליו שם
לשם חג )סוכה ט ,א([ ,ותעשה ולא מן העשוי )סוכה יא ,ב( ,לא כן בד' שמים .ג .מדוע בסוכה יש פסול של תעשה ולא מן העשוי ,וצריך לעשות
מינים )סוכה יא ,ב( ,שהן כפי הטבע ,אינו צריך הכנה רבה ,ואף שאינו אגוד הסוכה לשם צל לבית הלל )סוכה ט ,א( ,ולבית שמאי צריך לשם חג )שם(,
כשר )סוכה יא ,ב( ,וליכא עשייה גביה ,ולא שייך תעשה ולא מן העשוי, וארבעה מינים כשרים אפילו אינו אגוד ,שלא עשה הכנה )יא ,ב .לרבנן
וליקט ענבים ביום טוב כשר )סוכה לג ,א(. דהלכה כוויהו( ואין פסול של תעשה ולא מן העשוי ,ואם ליקט ביום טוב
ומצאנו ענין זה במקום אחר ,דכתיב )ויקרא יא ,מה( "כִּ י ֲאנִי ה' הַ מַּ ֲעלֶה ענבים של הדס שפוסלים אותו ,ונעשה ממילא כשר ,כשר ההדס )סוכה לג,
אֶ תְ כֶם מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ַריִם לִ הְ יֹת ָלכֶם לֵא�הִ ים וִ הְ יִיתֶ ם ְקד ִֹשׁים כִּ י קָ דוֹשׁ אָנִי", א( ולא פסול מטעם תעשה ולא מן העשוי.
וגרסינן בבבא מציעא )סא ,ב( "מאי שנא הכא המעלה דכתב רחמנא ,אמר ונראה בזה ,שיש שני סוגים של מצוות בתורה :מצוות שהם נגד הטבע
ליה ,לכדתנא דבי רבי ישמעאל ,דתנא דבי רבי ישמעאל ,אמר הקדוש ברוך האנושי ,ומטרתן לזכך את החומר" ,ויש מצוות שהן כפי חוקי הטבע ,רק
הוא אילמלא )לא( העליתי את ישראל ממצרים אלא בשביל דבר זה ,שאין שהוא על פי חוקי החכמה העליונה בפרטים מצוינים לפי טעמי החכמה
מטמאין בשרצים דיי" ע"כ .פירוש ,הוקשה לחז"ל מדוע לא כתוב המוציא האלקית" .והמצוות שהם נגד חוק הטבע ,ובאו לזככו צריכים הכנה רבה,
)תורה תמימה ,שם( ,אלא לרמז שיש להם עילוי על ידי זה ,כפרש"י )שם( וחל עליהם קדושה .ואלו שהן באות בחוק הטבע ,אינן צריכות הכנה רבה.
"אלא בשביל דבר זה -כדמפרש לקמיה שהן מעולים ונאים ,ואינן נמאסים והנה מצות סוכה היא נגד הטבע ,אחרי שהאדם הוא עמל בשדה כל הקיץ,
בשקצים הללו ,להכי כתב לשון עילוי ,שמעלה גדולה היא אצלם" עכ"ל. יחרוש ,יזרע ,ויעדור ,ויקצור ,ויעמר ,ועמל בשדה ,ויאסוף את גרנו ,ואסמיו
מבואר ,שאף על פי ששקצים נמאסים ואין חוק בטבע הנמשך לאוכלם ,אף מלאו בר ,ולבו שמח בפרי עמלו ,מה מתוקה לו מנוחתו להסתופף בצל
על פי כן ,כיון שהבדילה התורה את ישראל מהשקצים היא מעלה להם ביתו ,אז באה התורה ואמרה צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי ,זה נגד
שפורשים מהם מחמת ציווי ה' ,וזה כמצוות שהם לא נגד חוק הטבע ,אבל הטבע לקדש כוחות האדם והרגשותיו מגבול החמרי .ולכן אמרו )סוכה ט,
גזרה חכמה העליונה לעשותם בפרטים מסויימים] ,ומכל מקום לא זכיתי א( חג הסוכות תעשה לה' ,שיהא שם שמים חל על הסוכה כעל החגיגה,
להבין מדוע נקט דוקא ענין זה[. והוא ענין קדושה ,ועצי סוכה אסורים מן התורה )סוכה ט ,א גמ' ותוד"ה
מנין(.
ה
משך חכמה
חג הסוכות – מפרשת אמור פסקא ק -קו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ג -תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
מדוע רק בסוכות כתוב למען ידעו כו' והרי גם פסח הוא זכר ליציאת מצרים שיהא לשם חג )סוכה ט ,א([ ,ותעשה ולא מן העשוי )סוכה יא,
)כג ,מב( למען ידעו וכו' כי בסכות הושבתי וכו' מארץ מצרים אני ב( ,לא כן בד' מינים )סוכה יא ,ב( ,שהן כפי הטבע ,אינו צריך
ה' אלקיכם .11בכל פרשת המועדות לא נזכר יציאת מצרים לבד הכנה רבה ,ואף שאינו אגוד כשר )סוכה יא ,ב( ,וליכא עשייה
כאן .נראה ,דהשם יתברך הוציאם מבית עבדים להיות להם גביה ,ולא שייך תעשה ולא מן העשוי ,וליקט ענבים ביום טוב
לאלקים ואינם עבדים לזולתו ,לכן עבדי הם ולא עבדים לעבדים כשר )סוכה לג ,א( ,ודו"ק .10
)בבא מציעא י ,א( ,וראשית בצאתם ממצרים אמר להם ,כי יצא
בשש ,כי אין קנין בישראל רק לה' לבדו ,ולכן בסוף פרשת שילוח
עבדים )ויקרא כה ,נה( כי לי בני ישראל עבדים עבדי כו' אשר
]קה[
הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' וכו' ,ולכן גם מגלות יוציא
לבלי היות עבדי אחשורוש ,כמו שהבטיח )ויקרא כו ,מד – מה( )כג ,מב( בַּ סֻּ כֹּת ֵתּ ְשׁבוּ ִשׁבְ עַ ת י ִָמים כָּל ָה ֶאזְ ָרח בְּ ִי ְשׂ ָר ֵאל י ְֵשׁבוּ
וזכרתי להם כו' אשר כו' ,וזה בא מסיבת קדושת המצוות אשר בַּ סֻּ כֹּת) :מג( לְ מַ עַ ן י ְֵדעוּ ֹדר ֵֹתיכֶם כִּ י בַ סֻּ כּוֹת הוֹשַׁ בְ ִתּי ֶאת בְּ נֵי
מקדשים את ישראל וכל שיש לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו אוֹתם מֵ ֶא ֶרץ ִמצְ ָר ִים אֲ ִני ה' אֱ �הֵ יכֶ ם:
יאי ָ
ִי ְשׂ ָר ֵאל ְבּהוֹצִ ִ
וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק שלא יחטא ,שנאמר חונה
משועבדים לה' ,וכל זמן שמשועבדים לפרעה אינם יכולים להיות 10תמצית דבריו :סוכה היא מצוה נגד הטבע -שרוצה לנוח לאחר
משועבדים לה' .והנה שיעבוד זה להיות משועבד לה' לא יתכן רק על ידי עמל הקיץ -ובאה לזכך את החומר .לכן מצותה קדושה ,ועצי
קיום מצוות והכנעת כל החומר ,אז יהיה משוחרר משיעבוד אחרים ,כי על סוכה קדושים ,וצריכה הכנה ,ופסול בה מן העשוי .משא"כ ד'
ידי המצוות הוא מסובב בקדושת ה'. מינים הוא מנהג האומות לשמוח בסיום הקציר ,אלא שהיא
לכן עבדי הם ולא עבדים לעבדים )בבא מציעא י ,א( ,וראשית בצאתם מצוה בחוקי הטבע ,לכן אינם קדושים ,ואינם צריכים הכנה.
ממצרים אמר להם ,כי יצא בשש ,כי אין קנין בישראל רק לה' לבדו ,ולכן
בסוף פרשת שילוח עבדים )ויקרא כה ,נה( כי לי בני ישראל עבדים עבדי
כו' אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' וכו' ,ולכן גם מגלות יוציא לבלי
]קה[
היות עבדי אחשורוש ,כמו שהבטיח )ויקרא כו ,מד – מה( וזכרתי להם כו'
] 11קה[ )כג ,מב-מג( – ")מב( בַּ סֻּכֹּ ת תֵּ ְשׁבוּ ִשׁבְ עַ ת י ִָמים כָּל הָ אֶ זְ ָרח בְּ י ְִשׂ ָראֵ ל
אשר כו' ,וזה בא מסיבת קדושת המצוות אשר מקדשים את ישראל וכל שיש
י ְֵשׁבוּ בַּ סֻּכֹּ ת) :מג( לְ מַ עַ ן י ְֵדעוּ ֹדרֹתֵ יכֶם כִּ י בַ סֻּכּוֹת הוֹשַׁ בְ תִּ י אֶ ת בְּ נֵי י ְִשׂ ָראֵ ל
לו תפילין בראשו ותפילין בזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו מוחזק שלא
בְּ הוֹצִ יאִ י אוֹתָ ם מֵ אֶ ֶרץ ִמצְ ָריִם ֲאנִי ה' אֱ�הֵ יכֶם" ע"כ .יש לדקדק ,הרי כל
יחטא ,שנאמר חונה מלאך ה' סביב מצוות המסבבים האדם כו'
המועדות הם זכר ליציאת מצרים ,במיוחד חג הפסח שהוא זכר ליציאת
אולם כל החומר בכל מקום נתקדש בבואו לראות בעזרה וזה יראה האדון,
מצרים ,ולא נזכר בכל המועדות יציאת מצרים רק בחג הסוכות .ואע"פ
שאין לו אלא אדון אחד ,כי מי יוכל להשתעבד במי שקנוי להאדון יתברך,
שכתיב למען ידעו דורתיכם כו' ולכן כתיב יציאת מצרים ,אם כן מדוע לא
אמנם זה רק בלא חומריותו ,אכן מצוה שיכנס האדם בכל חומרו ,היינו
כתיב בפסח למען ידעו כו' ,והרי חיוב אכילת מצה זכר ליציאת מצרים ,על
באכילה ושתיה ,ושינה וכו' היא הסוכה ,לכן נתקדש כל החומר הישראלי,
כרחך יש טעם מיוחד בחג הסוכות שאין באף אחד מהמועדות.
שלא יוכל להשתעבד ולהמכר לבן אדם ,רק יהיו עבדי ה' כמו שהוציאם
ונראה ,שעבדות לה' ועבדות לאחרים תלויות זו בזו ,שלא יתכן להיות
ממצרים להיות לו לעבדים והוא יהיה להם לאלקים ,ודו"ק .ולכן זכו לענני
משועבד לאחר ולהיות משועבד לה' ,ולא יתכן להיות משועבד לה' ולהיות
כבוד שהיו מוקפים כל חומריותם בענן ה' יומם ואש לילה
משועבד לאחר ,וככל שאדם משתעבד לה' יהיה פחות משועבד לאחרים.
ולפי זה יש עומק אחר לגמרי למשמעות למען ידעו כו' ,שאין הפירוש
ולכן הוציאם ממצרים ולא נתן להם את התורה במצרים ,כיון שבנתינת
כפשוטו ,שעל ידי הסוכה ידעו שהוציאם ממצרים ,אלא עומק הכונה היא,
התורה נהיו משועבדים לה' ,ולא יתכן שיעבוד לה' כאשר משועבדים
שעל ידי קודשת הסוכה הגדולה ידעו שה' הוציאם ממצרים ליטול מהם עול
למצרים ,והטעם העיקרי ביציאת מצרים היה כדי שיהיו יכולים להיות
שיעבוד ,כדי שיוכל לחול עליהם קדושת הסוכה.
ו
משך חכמה
חג הסוכות – מפרשת אמור פסקא ק -קו
מאת הגה"ק רבי מאיר שמחה הכהן זצוק"ל מדווינסק
עם ביאור בינת החכמה -מאת יצחק בירך דסקל
גליון מס' ג -תשפ"ז טל 052-7611435 :מיילy.b.daskal@ybdaskal.com :
]קו[ מלאך ה' סביב מצוות המסבבים האדם כו' אולם כל החומר בכל
מה הוא ביאור הירושלמי שיש לאכול חולין בטהרה בשבעה ימים בשנה מקום נתקדש בבואו לראות בעזרה וזה יראה האדון ,שאין לו אלא
ירושלמי 13שבת פרק א הלכה ג .רבי חייא רובא מקפיד לרב ,אין אדון אחד ,כי מי יוכל להשתעבד במי שקנוי להאדון יתברך,
את יכול מיכול כל שתא חולין בטהרה ,אכול ,ואם לא ,תהא אכיל אמנם זה רק בלא חומריותו ,אכן מצוה שיכנס האדם בכל חומרו,
שבעה ימים מן שתא .עיין רא"ש סוף ראש השנה )ד ,סוף פסקא היינו באכילה ושתיה ,ושינה וכו' היא הסוכה ,לכן נתקדש כל
יד( בשם אבי העזרי קבלתי כו' .ואם קבלה נקבל .ונראה לפרש, החומר הישראלי ,שלא יוכל להשתעבד ולהמכר לבן אדם ,רק
דכוונתו על שבעת ימים טובים ,היינו פסח שני ימים ,וסוכות שני יהיו עבדי ה' כמו שהוציאם ממצרים להיות לו לעבדים והוא
ימים ,ועצרת יום אחד ,וראש השנה ,לבד מקום הועד היו עושין יהיה להם לאלקים ,ודו"ק .ולכן זכו לענני כבוד שהיו מוקפים כל
שני ימים מספיקא ,והוי שבעת יומין ,שלעולם יטהר עצמו ברגל חומריותם בענן ה' יומם ואש לילה .12
)ראש השנה טז ,ב( ,לכן צוהו להזהר באכילת חולין בטהרה
בימים אלו .ודו"ק
בטהרה יותר משאר השנה ,אפילו שהם ימי תשובה ,אבל אם אינו מקפיד 12תמצית דבריו :סוכות ,היא המצוה היחידה שכל גופו מתקדש
על זה כל השנה ,ואינו שב מזה ,מה תועלת היא זו. בה ,באכילה שתיה ולינה בסוכה ,וזה אי אפשר אלא אם הוא
ונראה לפרש פירוש אחר ,דשבעה ימים אלו הם שבעה ימים טובים שיש משוחרר מעול אחר ,שאי אפשר להיות משועבד לה' אם יש עליו
בשנה ,והם שני ימים של פסח ,ושני ימים של סוכות ,ויום אחד עצרת ,ושני שיעבוד אחר ,ולכן הוציאנו ממצרים לקבל את התורה ,כי אין
ימים ראש השנה ,שאפילו בארץ ישראל היו עושים שני ימים ראש השנה, אפשרות להיות משועבד לה' כאשר אנו משועבדים למצרים ,ורק
חוץ ממקום הוועד שהיו מקבלים שם את העדים )ראש השנה לא ,ב(. לאחר השחרור משיעבוד מצרים השרה עלינו את שכינתו בענני
ובזה מבואר היטב מדוע בשבעה ימים אלו יש לאכול חולין בטהרה ,דכיון הכבוד ,לכן רק בסוכות כתוב למען ידעו דורתיכם.
שאמרו חז"ל בראש השנה )טז ,א( שחייב אדם לטהר עצמו ברגל ,לפיכך
בימים אלו ,שבלאו הכי הוא מטהר עצמו ,יש לו לאכול חולין בטהרה] .א.
ה .ואף על פי שכתב הרא"ש )יומא ח ,כד( ,והטור )אור"ח תרח( ,ועוד הרבה
]קו[
ראשונים ,שבזמן הזה אין מצוה לטהר עצמו ברגל ,ולכן השמיטו הפוסקים
] 13קו[ גרסינן בירושלמי )שבת א ,ג( וז"ל "רבי חייא רובא מפקד לרב ,אין
דין זה ,מכל מקום יש גדולי עולם שכתבו שגם בזמן הזה יש מצוה לטהר,
את יכול מיכול כל שתא חולין בטהרה ,אכול ,ואם לאו ,תהא אכיל שבעה
דז"ל השל"ה )מסכת סוכה ,פרק נר מצוה ,אות מב( "ולפי שהמועדים ימי
יומין מן שתא" ע"כ .פירוש :רבי חייא הגדול ,ציוה לרב ,אם אתה יכול
דינא ,אמר רבי יצחק חייב אדם לטהר את עצמו ברגל )ראש השנה טז ב(,
לאכול כל השנה חולין בטהרה אכול ,ואם לא ,לפחות בשבעה ימים בשנה
כדי שיכנס בטהרה ליום הדין ,כמו ראש השנה ויום הכפורים" .וכן משמע
תאכל חולין בטהרה .ולא מבואר אלו ימים אלו ,ומדוע בהם יש לאכול
שסובר להלכה הבית שמואל )אבן העזר נה ,י עיין שם( והדברים ארוכים.
חולין בטהרה.
ובאמת אין צורך לכל זה ,דכיון שר' חייא ציוה שיאכל חולין בטהרה ,מוכח,
והרא"ש בראש השנה )ד ,יד( הביא את הירושלמי ,וכתב ,וז"ל "וכתב ראב"י
שנהג בזמניהם טומאה וטהרה ,ובזמן ההוא הרבה כתבו שהיה חייב לטהר
העזרי ז"ל ,קבלתי שאלו שבעה ימים הן שבין ראש השנה ליום הכפורים,
ברגל ,אפילו שכבר חרב בית המקדש[ .ומבאר הכל בסייעתא דשמיא.
על כן נהגו באשכנז ,אף אותן שאין נזהרין מפת של נכרים כל השנה,
תמצית דבריו :אמרו בירושלמי ,שמי שקשה עליו לאוכל חולין
בעשרת ימי התשובה נזהרין" עכ"ל.
בטהרה ,מכל מקום בשבעה ימים בשנה יאכל חולין בטהרה.
ואם קבלה היא נקבל .אבל באמת יש להקשות ,מדוע אמר שבעה ימים ,והא
וכתב הרא"ש שיש קבלה ,שהם השבעה ימים שבין ר"ה ליו"כ.
עשרה ימים הם ,וכי נקל בשני ימים של ראש השנה יותר מהימים שבין ראש
והמשך חכמה מבאר ,שהם שבעה ימים טובים שיש בשנה,
השנה ליום כיפור .ועוד קשה ,מדוע בימים אלו יש להזהר לאכול חולין
שחייב אדם לטהר עצמו ברגל.
ז
