אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — סוכות (2026-09-21)

יון חג
גליון מס׳ גילמורחב
230
ערש"ק וערב
חג הסוכות תשפ"ז
ג .הזכות לגמור את ההלל ולשמוח במשך "עולו אושפיזין עילאין קדישין"
שמונה ימים רצופים ,ועשיית זכר לשמחת בית
'ישמח ישראל בעושיו' את מצהלות הילדים הנרגשים ,יכלו לשמוע בכל הרחוב.
השואבה. וּשְׂ ַמ ְח ֶּתם לִ ְפנֵ י ה' ֱאל ֵֹקיכֶ ם ׁ ִשבְ ַעת יָ ִמים. שנה תמימה הם מצפים ליום הזה .הפעם היחידה בשנה שהסבא האהוב והנערץ ניאות
לפקוד את ביתם לביקור .ביקור שצרוב בתודעתם כרגעים שופעי טוב-לב של 'סבא' .כל
ד .הקדושה הנשפעת מאושפיזין קדישין, 'ושמחתם' -על הזכייה לשבת 'לפני ה' אלקיכם', השנה הם כבר חולמים על המתנה המלבבת שהסבא יביא אתו בביקורו המיוחל.
מאברהם ועד דוד המלך ,שלא מצינו בקיום בצילא דמהימנותא ,ב'שבעת ימים' אלו של חג לא היתה זו סתם מתנה שנרכשת בבזאר מזדמן .מדובר היה בתוצרת מובחרת מפרי
שאר המצוות. הסוכות .כי הדביקות בו ית' היא מקור השמחה, עמלו של הסבא בשנותיו הקודמות ,תוצר של השקעה כבירה שהסבא הכניס בה
כוחות אלו מרומזים בפסוקים 'יעלזו חסידים כמאמר הכתוב 'עוז וחדוה במקומו' ,ואין שמחה את מיטב כוחותיו וכישוריו בשנות קדם ,והיעילות המוכחת שלה ליוותה את הנכדים
בכבוד' -השמחה בכניסה להארת ענני הכבוד, גדולה מזו לא בעוה"ז ולא בעוה"ב. המאושרים על פני כל השנה כולה.
אפילו לשינה ' -ירננו על משכבותם'' .רוממות ומה שמקרב את בני ישראל לדרגה זו היא ***
א-ל בגרונם' ,בהלל ובתפילת מוספין' ,וחרב התקשרותם לשורש נשמותיהם ,שהיא התורה במשך כל השנה לא מצאנו מצוה שגוררת אחריה את "התארחותם" של האושפיזין
פיפיות בידם' ,הם הד' מינים" ,מאני קרבא". הק' -אשר ששים ריבוא אותיותיה הן שורש קדישין .אך ורק לכבוד מצות סוכה יש לנו את הזכות להזמינם ,ולא זו בלבד ,אלא שהם
נשמות ישראל -שהיא מקור הקדושה ,ומקור מביאים עמם 'מתנת החג' מיוחדת במינה ,שמרוממות מעלתם הנשגבה -אליה זכו מכח
-יו"ט שחל בשבת - השמחה ,כמו שנאמר 'פיקודי ה' ישרים מסירות נפשם בעבודת הבורא -תימשך לנו התחזקות ביראת ה' ועבודתו ,ושפע רב
ברוחניות ובגשמיות .וכתחינתנו' ,ומאושפיזין עילאין תהיינה אזניך קשובות רב ברכות'.
משמחי לב' .ובעיקר גדולה שמחתם על כך
'את יום השבת הזה ואת שבחסדי ה' יוכלו לשאוב מימי המועד את ביום א' דסוכות תתעורר מידת החסד בזכותיה דאברהם אבינו ,ונזכה להיוושע בכל
יום חג הסוכות הזה' כח השמחה והקדושה ואור התורה לכל ימות
הנצרך ,הן בגשמיות והן ברוחניות .וכשם שאברהם אבינו נתנסה בעשרה נסיונות ועמד
בכולם ,כן יושפע עלינו כח לעמוד בכל הנסיונות ולנצח במלחמת היצר.
ַּב ֻּס ּכֹת ֵּת ׁ ְשב ּו ׁ ִשבְ ַעת יָ ִמים. השנה ,ע"י שאיפתם והשתוקקותם להיות
מידתו של יצחק אבינו היא מידת היראה ,ועיקר הפחד הוא שלא יתנתק קשר האהבה
דבקים בתורה ובנותן התורה ית"ש .ועל עם אבינו שבשמים .על כן נקראת היראה 'אוצר' ,כי בו תישמר מידת האהבה ,ובפרט
כל שבת קודש הוא זמן תשובה ,וכנרמז בתיבת דבקות זו נשפוך שיחנו ותחינתנו ,בזמן הקדוש לאחר שזכינו אליה ביום הראשון של החג.
שבת שהיא ראשי תיבות ש'בת ב'ו ת'שוב, והמרומם הזה. הכח של יעקב אבינו משפיע לא רק ביום האושפיזין דיליה אלא בכל הימים .כי חג
אמנם יתכן שהכוונה לתשובה מאהבה או
הסוכות הוא כנגד יעקב ,כדכתיב 'ויעקב נסע סוכותה וגו' ולמקנהו עשה סוכות' (טאו"ח סי'
שמא רק מיראה .אבל עתה ביום א' דסוכות 'דידן נצח' תיז בשם אחיו רבי יהודה) .יעקב הוא הבחיר שבאבות ,בהיותו עמוד התורה' ,יושב אוהלים',
החל בשבת היא בוודאי מאהבה ,כי עבודת חג ועמוד הקדושה ,שהיתה מיטתו שלימה וכל בניו צדיקים .וכיון שהוא השורש לקדושת
אשוֹ ן ּ ְפ ִרי ֵעץ ָה ָדר וּלְ ַק ְח ֶּתם לָ כֶ ם ַּב ּיוֹ ם ָה ִר ׁ
הסוכות היא תשובה מאהבה ,אחר התשובה בניו ,על כן נקוה שנזכה להידבק במידותיו ,ונקבל על עצמנו לעסוק בתוה"ק באמת
ַּכ ּפֹת ְּת ָמ ִרים וַ ֲענַ ף ֵעץ ָעבֹת וְ ַע ְרבֵ י נָ ַחל. ובקדושה.
בר"ה ויוה"כ שהיתה מיראה.
ענין זה מרומז בכתוב 'בסוכות תשבו שבעת', איתא בתיקוני זוהר (תי' יג ,כט" :).ובאלין מאני משה רעיא מהימנא עלה למרום וזיכך את חומריותו בהתבטלות גמורה לפני השי"ת,
שהראשי התיבות הם אותיות שבת ,זמן קרבא אינון ישראל רשימין דנצחין דינא" .וכן והתבטלות זו הביאה אותו להיות ה'עניו מאד מכל האדם' .ומכוחו נזכה לדרגת ההשגה
הוא במדרש (ויק"ר ל ,ב)" :במה שישראל יוצאין העליונה של 'אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו' ,לכל ההשפעות,
התשובה .וכן את המילה 'תשבו' אפשר לקרוא ולפתקאות טובות ומאירות.
ָ'ּת ֻׁשבו' ,רומז לתשובה .וכיון ש'בסוכות' הוא מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו
יודעין דישראל אינון נצוחייא" ,שניצחו את הסוכה היא זכר לענני הכבוד ,שניתנו לישראל בזכות אהרן כהנא קדישא (תענית ט ,).כיון
זמן תשובה מאהבה ,כשהוא חל בשבת כח שהענן הוא בחינת חסד לכן ניתן בזכות אהרן 'איש חסידך' (אריז"ל) .ומכוחו נזכה לעסוק
התשובה מאהבה כפול ומכופל. אומות העולם.
בכל יום בגמילות חסד ,להידבק במידת 'אוהב שלום ורודף שלום' ,להעביר על מידותינו
היום בו זוכה האדם לשוב מאהבה הוא היום אמנם לא רק ארבעת המינים ועבודת הנענועים למען הרבות שלום ,ועי"ז יאיר עלינו ועל כל ישראל אור החסדים.
הגדול בחייו ,ועת רצון גדול לעורר בו על הם סימן לנצחוננו ,אלא כל הכוחות הגדולים כל האושפיזין -קדישין ,ויוסף הצדיק -קודש קדשים .וכשם שנאמר עליו 'הוא השליט'
הגאולה השלימה .ובכן יהי רצון שבזכות השבת המלווים אותנו בחג הסוכות: ועי"ז 'הוא המשביר' ,כן יושפע מקדושתו כח לכל יהודי לעמוד בנסיונות ,ועי"ז יוכל לפעול
א .תשובה מאהבה ,שמכוחה 'ביום הראשון' את כל הצטרכויותיו ,גם למעלה מגדר הטבע .באושפיזא דיליה היא העת לבקש 'ואוצרך
והיו"ט נזכה אנו וכל ישראל להיוושע בישועת
הוא "ראשון לחשבון עוונות" ,למנותם ולהפכם הטוב לנו תפתח' ,היינו ה"אוצר של יראת שמים" .וכשאדם מבקש על יראת שמים ,יזכה
וגאולת הכלל ,וממילא יוושע כל אחד בישועה להתברך גם בכל העניינים שנצרכים לו כדי לעסוק בתורה ובמצוות מתוך הרחבת הדעת.
הפרטית אליה הוא מייחל .וע"י התשובה לזכויות (קדושת לוי).
"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת 'דוד' הנופלת" .גם אם ישראל אינם ראויים ח"ו להיגאל,
מאהבה נהפכו זדונות והתרבו זכויות ,וממילא ב .הזכות להכניס את גופינו עם לבושנו ולכן היא עדיין 'נופלת' בהווה ,אבל בחג הסוכות הוא זמן של התגלות החסדים ,לכן
תתקבל עתירתנו בכניסה לסוכה' ,ותיטיב לנו הגשמיים והרוחניים אל תוך ה"סוכה", מבקשים אנו ,שהקב"ה אשר ידו לא קצרה מלהושיעה ומלהקימה יגאלנו גאולת עולמים,
החתימה'. בגימטריא הוי"ה אדנ"י ,לאכילה שתיה ולינה. בשובה ונחת בחסד וברחמים.
6776952@gmail.com 03-6776953 22
וּבְ נַעֲ נוּעִ י א ֹו ָתם ַּ ׁת ְש ּ ִפיעַ
אֹותּיֹות ִׁש ְמָך ַה ְּמיֻ ָחד ְּת ָק ֵרב ֶא ָחד ֶאל ֶא ָחד וְ ָהיּו ַל ֲא ָח ִדים ּבְ יָ ִדי"
"ּב ְפ ִרי ֵעץ ָה ָדר וְ כַ ּפֹת ְּת ָמ ִרים וַ ֲענַ ף ֵעץ ָעבֹות וְ ַע ְר ֵבי נָ ַחל ִ
ִ
יום ה' בתשרי ,תשע"ב.
השנה האחרונה לחיי-חיותו של רבינו בהאי עלמא.
עודו בעיצומם של עשרת ימי תשובה ,חרדת הדין מורגשת על פני כול -ושבעתיים כהנה על פני מקורבי רבינו החרדים ודאוגים ממצבו הבריאותי הרופף ,ורבינו
עצמו נשמע מדובב מילים אחדות בשפתותיו ,מתוך חולשה איומה.
החוורון נסוך על פניו ,אבל אור גדול קורן מעיניו .אור עצום בוהק ממנו .זרועות ידיו שדופות ,אבל הן מונפות אל-על בהתלהבות בלתי-מוסתרת ,מביעות התרגשות
גואה וסוערת.
הנכד שניצב לצדו הטה אזנו ,מייחל לקלוט לקרבו את הדיבורים הלוהטים.
מה מסעיר את הסבא כל כך ,מה מלהיב אותו עד כדי כך.
והקול נשמע ,חלוש אך עוצמתי:
"כאלו ימים קדושים ,כאלו ימים גבוהים.
עוד מעט כבר היום הקדוש ,נטהרים לגמרי ,נהיים נקיים לגמרי.
ואחר כך כבר מגיע היו"ט הקדוש סוכות .נוטלים את הד' מינים ומנענעים"---
והקול הסדוק מתייצב ,מתחזק ,מתגבה ומתרומם" :אה ,אה! הנענועים!!! הנענועים הוא הרי עבודה קדושה ,עבודה קדושה עד מאד ,גאר א הייליגע עבודה!!!
צדיקים היו משקיעים בה כוחות עצומים ,געוואלדיגע כוחות ,למעלה מדרך הטבע"---
והקול מנסר ,נצבע בצבעים נוגים אך חדים ביותר" :גם במצבים שונים ,גם כשהצדיקים היו כל-כך חלשים ,אבל הם השקיעו כוחות עצומים!
כי הם ידעו מה יכולים לפעול על ידי הנענועים! הם ידעו מה הם רוצים ,והם ידעו שבנענועים יכולים לפעול זאת!"---
והיה הנכד מסומר למקומו ,איבריו מנקשין דא לדא ובכל עצמותיו יאחזמו רעד .הן רואה מדי שנה בשנה את העבודה הנוראה והמופלגת שרבינו הגדול משקיע
בעבודת הנענועים ,עיניו -כמו עיני הציבור כולו -חוזות מדי שנה בשנה את נוראותיה של אותן רגעים כבירי הוד במחיצת הקודש ,ואולם תמיד היו שרעפי רבינו
משוטטות גבוה מני גבוה אך מלבא לפומא לא גליא .עקבותיו לא נודעו כלל ועיקר ,ודלתי לבבו לא פתח בפני המון העם .כולם ראו והביטו כי שלהבת גדולה ונישאה
מתלקחת כתנור אש בעת נוטלו את ארבעת המינים לידיו ,והיו מקשרים נר"נם בנר"נו ,משתוקקים להידבק ולהיכלל בעבודתו הטמירה בנתיב לא ידעו עיט .והנה,
עתה ,באורח נדיר ,עוד לפני יום הכיפורים ,כבר שומע הוא מפי הקודש מילים מוחשיות של כמיהה וערגה לסודה של עבודת הנענועים ,מילים של השתוקקות
לפעולות השמימיות הנשגבות שמתרחשות אותה שעה מתוך עבודת הצדיקים!
***
אכן ,אין בנו השגה.
מעוטי דעה אנו ,ואין בנו תבונה לירד לקצות דרכיו של צדיק-האמת בעבודתו את קונו בסילודין.
ברם ,לפחות ,הבה נא ניזכר קמעא באותם רגעים קדושים ,נעלה נא על לב את זכר אותה עבודה קדושה ויוקדת שהניעה אמות הספים ,למען נשכיל ונבין כי עמוק
מני עמוק יש כאן ,ונדבק עצמנו בעת נענוענו להתקשר בעבודת הצדיקים ולקיים המצוה על דעתם וכוונתם.
קרביו של הר געש פעיל המגולל מסות בוערות הנענועים אנו דנים ,הרי שזו בדיוק ההגדרה. נענוע למטה -הוא נענוע למעלה
סביבו והזרם אינו פוסק .בעבודת הנענועים השקיע א פייער .לבה רותחת של אש נשפכה שם ,כתכולת נפתח עם דבריו הנרגשים של נכד רבינו אדמו"ר
רבינו מח ונשמה ,ב'כוחות עצומים' כדבריו
מטשאקאווא שליט"א ,כפי שרשם בכתביו (אשר
דלעיל ,עד שדומה היה כי סביבו מלהטת דם ואש
נדפסו בספר "נפשי תערוג"):
ותמרות עשן.
"עבודת הנענועים שראינו אצל אא"ז רבינו
מצמיד היה את ד' המינים ללבבו ,קרוב-קרוב,
זיע"א ,היא בבחינת 'הדרא דלא אפשר למיפרט
אדוק-הדוק ,כמו בשר מבשרו הם ,ואז מטלטלן
בשפוותא' .אין די מילים ואין די באר לתאר
בנענוע שואג מעלה ומטה ,כאשר ראשו מקפץ
ולשרטט את אותן שעות רוממות .אשר מי
בהתלהבות רבתי ורגליו מנתרות בעזוז וגבורה,
שראה פניו אותה שעה ,וזר לא יבין את זאת .אין
ושרעפיו היוקדות מלמדות כי מערכה גדולה
דרך להעביר את הדברים במלוא עוצמתן למי
מתחוללת בקרבו .כיצד קרא פעם רבינו עצמו:
שלא נוכח בכך בעיניו.
"א יעדע נענוע אונטן -איז א נענוע אויבן" (-כל
נענוע למטה ,הוא נענוע למעלה) ,וכל הווייתו ביטאה 'כל עצמותיו תאמרנה' בעבודת הנענועים .הוא
זאת במוחש--- עצמו היה מתנועע מעלה ומטה ולכל הצדדים,
כדברי הגמרא על רבי עקיבא בתפילה .כל פעם
מחדש נפלאתי לראותו מכופף כל קומתו התמירה
ספרי הכוונות משך שעה ארוכה כאגמון ,בכריעה שאינה באה בנקל אף לאדם
צעיר ובעל כח ,ואילו הוא לא כהתה עינו ולא
ברם ,אל נקדים את המאוחר.
נס ליחה וטילטל את כל גוו בנענועי ד' המינים
העבודה הרבתי של הנטילה הראשונה ביום טוב בעבודה כה רבתי" .עכ"ד.
ראשון של חג (ובשנה מעין זו שיו"ט חל בשבת -נהג כן
כבר המליצו כי אילו היו רגשות פועמים בקרב
בנטילה הראשונה בא' דחול המועד) ,החלה הרבה לפני
המילים הכתובות ,היו הגליונות נמסים לפעמים
הנצנוץ הראשון של אור הבוקר.
ממכוות האש הצרובה בהם .אם בעבודת
ב
עבודת הקודש הנשגבה בעת קיום
מצות נטילת לולב
עם אור ראשון של שחר -בשעת נץ החמה
מתוך אש להבת שלהבת
שוב את צעדיו ובא לו למקום הלולב ,אך שוב חזר מראש השולחן ,ויהא מונח לפניו ,וכך הוה .הביאו שעת הנץ החמה ,הרגע בה ניתן כבר לקיים את
למקומו ,לאחר שלא היה בטוח דיו שאכן הגיע זמן את המחזור ,והרבי אמר מתוכו את הברכות (כמדומה המצוה הנחשקת ,היתה כבר כתרועת השיא
המצוה. אפילו ששמות ה' נדפסו בו בשני יודי"ן) ,למרות שהיו כמה המנצחת על תום הפרק הראשון של המערכה
בינתיים הלכו הגבאים להביא לוח מדויק ,ואני ועוד וכמה סידורי כוונות ערוכים לפניו. הגדולה ששמה 'ההכנה למצוה' .מערכה זו ,החלה
כמה אברכים ובחורים נשארנו בסוכתו של הרבי. איני יודע עד הלום ,מה היה כוונת הרבי בזה ,ומה עם עבודה גדולה ונקדשת של עיון בסודות המצוה
ניתן ללמוד מזה ,ויוסיף חכם וילמד לקח". וכוונותיה ,מתוך סידורי וספרי המקובלים יודעי רזי
לפתע פקח הרבי את עיניו וסימן לנו בשאלה "מה
הח"ן ,ובה השקיע רבינו מוחו ודמו עוד משעת עלות
השעה" ,ולא נחה דעתו עד ששמע מה השעה לפי בספר "הליכות עולם" מובא ציטוט נאדר מרשימותיו
השחר בדרך-כלל.
כל השעונים שהיו אצל הבחורים. של הרה"ג יוסף צביון שליט"א ,המתאר כדלהלן:
"מחזה מפעים נחרט בליבי מימי בחרותי ,במחיצת הרה"ג רבי פינחס משה לנדמן שליט"א ,מחשובי
אדהכי והכי חזרו הגבאים ובישרו לרבינו שלפי כל
האדם הגדול בענקים רבינו הקדוש .היה זה בשנת מרביצי התורה במחננו ,מתאר זאת בקולמוסו:
הלוחות [ולכל השעונים] הגיע כבר זמן המצוה.
תשס"ב ,ביו"ט ראשון דסוכות ,שאז זכיתי להיות "אציין בזה דבר פלא בעיני ,ולשם כך אקדים מעט.
לשמחתו של הרבי לא היה גבול ,רבינו קם ממקומו
בפעם השלישית ,נטל את הלולב ובירך את מלך בצילא דמהימנותא ,בסוכתו של רבינו הסמוכה הרי כידוע הרבי לא היה משתמש ברבים בסידורי
העולם בקול רם ,ואף לאחר סיום הנענועים עיין לביהמ"ד ,כדי לחזות בעבודתו הקדושה בנטילת כוונות האר"י למיניהם .רק לעתים נדירות היה
בסידור הרש"ש באריכות ,כשההרגשה היתה שרבינו הלולב הראשונה של חג הסוכות בזמן הנץ החמה. פתוחים לפניו סידורי הכוונות ,כגון בעת תקיעת
אינו מסוגל להיפרד ממצוה חביבה זו". נכנסתי לסוכה כרבע שעה קודם הנץ החמה, שופר ,או בסיומי שבועות של ספירת העומר ,וכך
והמחזה שנגלה לעיניי ,היה שלא מעלמא הדין ,איך היה גם בעת הנענועים .לקראת שעת ברכת הלולב
שרבינו הקדוש יושב ליד השולחן כשעיניו עצומות היה הרבי פותח ומכין על שולחנו כמה סידורי
"מה אעשה ,לא יכולתי לישון"... בדביקות נפלאה ,וכולו אומר השתוקקות לקיים
מצות ה' ברה.
הכוונות .בסוכת הרבי הסמוכה לבית המדרש הגדול,
היה השולחן עומד מצפון לדרום והרבי היה יושב
את השעות הקצרות שאחר חצות הלילה הקפיד בראש השולחן בצפון וסטנדר שולחני לפניו ועליו
אחרי כמה דקות ,רבינו כבר לא יכל לעצור ברוחו,
אכן רבינו לקיים במצוות שינה בסוכה ,ובשל כך אך מחזור 'בית תפילה' ,אולם את ברכת הלולב היה
פקח את עיניו ושאל האם כבר הגיע זמן הנה"ח.
היה נוהג לזרז את עריכת השולחן בליל החג ולקצר הרבי מברך כשפניו למזרח ,ולכן היה מסדר במרכז
לגבאי לא היתה תשובה ברורה אך הרבי כבר קם
בו ,ברם ,מעדויות בני המשפחה ,ניתן להיאמר כי השולחן את סידורי הכוונות".
בזריזות ממקומו ,הלך לעבר הלולב שהיה מונח
בקושי הצליח רבינו להפיל חבלי שינה על עיניו. הרב לנדמן מציין שינוי שראה באחת השנים:
בסוף השולחן ,ונעמד לידו על מנת שמיד כשיוכל
כולו דרוך היה בהכנה נפשית אדירה לזנק כמו-רגע
יטול את הלולב וימליך את הקב"ה על כל העולם. "שנה אחת ,בהגיע עת הנץ ,הרבי קם מעוטף
מערש משכבו ולהחיש פעמיו אל המצוה הגדולה
אולם הגבאי העיר בעדינות שעדיין צריך להמתין בטליתו כולו אחוז דביקות והלולב והאתרוג בידו,
הניצבת למפתנו ,הוא ניהו נטילת ארבעת המינים
עוד כמה דקות .חזר רבינו למקומו ,עצם את עיניו ואומר בקול רעש את הלשם יחוד ויהי רצון ,ולפתע
מיד בתחילת זמנה.
ושב לשקוע בשרעפיו כהכנה למצות נטילת לולב. לפני הברכה רומז למשב"ק שיביא משהו ,ולא היה
מספר אחד הנכדים: עברו כמה דקות ,והתעורר ויכוח בין הגבאים [שכל ברור מה חסר לרבי .הלא הכל ערוך ומוכן לשעה
"באחת השנים ,והנה מבחין אני ברבינו יורד אל אחד הביט בלוח אחר] אם כבר הגיע זמן הנץ או זו .ניסה המשב"ק בזה או זה ,ולא נחה דעתו ,עד
המקוה עוד בתחילת לאו .רבינו שהיה לו 'צד' שכבר הגיע הזמן ,תיכן שהבין שהרבי חפץ שיביאו את המחזור 'בית תפילה'
>>> המשך בעמ' י"א
תיעוד נדיר מעבודת הנענועים של רבינו הקדוש זי"ע סוכות תשמ"ב (בביהמ"ד ברח' מינץ) | מתוך ספר 'נפשי תערוג' ח"א
ג
מגריתלוקיים
ידיעו ים, "ומפי מורי ורבי
שבירושלים למדתי"
מר ת
וממות
נשאל פעם רבינו ,למי כוונתו באומרו 'שמעתי מרבותי'.
בפשיטות ,השיב לאלתר" :אל אחד מאלו כוונתי -או אבי הקדוש; או מורי ורבי המהרי"ץ דושינסקיא"---
***
מעל שנתיים ימים ,הגה רבינו בתורה הקדושה בין כתלי ישיבתו הרמה של מרא דארעא דישראל הגאון הקדוש רבי יוסף צבי דושינסקיא זיע"א,
בהיכלו אשר בירושלים עיה"ק.
מעל לשנתיים ימים ,למן חודש תמוז תש"ו אחר עלותו ארצה ,ועד להסתלקותו של המהרי"צ בערב חג הסוכות שנת תש"ט ,היה רבינו רווה מלוא
לוגמיו ממעיינו הנובע של רבו הגדול ,ממנו קנה תורה ויראה ומאוצרותיו מילא את אסמיו שלו ,וברבו זה נותרה נפשו כרוכה וחבוקה כל ימיו עד
לאחת ,וזכרו לא מש מעמו לעולמים.
פרק הזמן שהסתופף רבינו במחיצת רבו הגדול ,היה לפרק רב-משמעות בספר מגילת חייו .רבינו בנה את קומתו הרוחנית וניתב את השקפתו
הבהירה ,מתוך השפעה עמוקה של רבו הגדול .בבואו בשערי הישיבה ,כבר היה רבינו בחור משכמו ומעלה בעל-מדרגה ובעל-השגה -וכאשר העיד
בו עמוד ההוראה מרן הגאון האדיר רבי שמואל הלוי וואזנר זיע"א בעל "שבט הלוי" בבואו לנחם אחר הסתלקות רבינו ,כי זוכר הוא אותו מאז בואו
לשערי ישיבת המהרי"ץ בתור 'א עובד' .דרכו היתה בהירה ונהירה לאור משנת צדקם של אבותיו הקדושים מדור דור ולאור משנת אביו הגדול אשר
מטל ילדותו דבק בהדרכותיו על כל צעד ושעל ,ובד בבד ,היטיב רבינו להצניע את ה'רבי'שע הנהגות' בשהותו בישיבה והטיל עצמו כליל תחת מרות
רבו הגדול ,בהשכל בתבונה ובדעת.
לא בכדי ,רחש לו רבו חיבה כה מופלגת ,בהעריצו עמוקות את מדרגותיו והנהגותיו הנעלות.
כמה מופלא היה הדבר בעיני כל בני הישיבה ,בראותם את רבם המהרי"ץ מסובב עצמו מפעם לפעם במהלך תפילתו לעבר רבינו ומתבונן בקורת
רוח מרובה בתפילתו היוקדת .אף בערוב ימיו של המהרי"ץ ,כאשר בשל חולשת גופו התקינו ריפוד מיוחד על כסאו להקל על מושבו ,לא נמנע
מלהטות עצמו לאחוריו ולזון עיניו מתפילתו של הבחור המופלא -הוא ניהו רבינו.
חדב"נ מורנו ראש הישיבה ,הגה"צ רבי שלום אהרן אשכנזי שליט"א ,שמע מפי דודו הגאון רבי הלל שלזינגר זצ"ל כי בשנה הראשונה או השניה
ללימודי רבינו בישיבת מהרי"צ אירע שלא חש בטוב ונאלץ להישאר באכסנייתו לנוח .משראה מהרי"ץ כי רבינו לא בא לשיעורו היומי ,קם והלך
לבקרו באורח נדיר ביותר ,מאורע שלא התרחש אצל אחרים כלל ועיקר ,עד שהיה הדבר לשיחת היום בקרב קהלא דקרתא קדישא.
וכשנשאל פעם הגאון המהרי"צ עצמו על ידי אחד מאנשי שלומו מדוע מקרב הוא את רבינו יותר מכל בחורי הישיבה ,שכן היו בהם בחורים נוספים
שהיו מופלגים בתורה וביראה ,השיב מהרי"ץ" :דבר אחד אני יכול להגיד עליו ,שבפורים אינני יודע היכן היו כל הבחורים ,אם במשלוחי מנות או
בסעודת פורים ,ואילו הוא -היה אצלי בשיעור" .כי אכן ,רבינו לא החסיר שום שיעור מרבו ,עד שבפורים היה לתלמיד היחיד (!) שנכח בשיעור...
ומה לנו גדול ,מדבריו של כ"ק הרבי בעל ה"דבר חיים" זיע"א עצמו ,ברצותו לתאר לאחד מאנשי סודו את טיבו של בנו הנערץ .סמוך להסתלקותו
היה המעשה ,כאשר נכנס אליו המשב"ק הרה"ח רבי יחזקאל פרנקל שיחי' והגיש קוויטל ,והרבי ה'דבר חיים' אמר לו" :עלה למעלה ותן את הקוויטל
לבני" .משהבחין כי דמעה נושרת מעיני ר' יחזקאל לשמע התשובה -שמשמעותה היתה מחוורת להחריד ,אמר לו ה'דבר חיים'" :היודע אתה מיהו
בני? הוא הרי נסע לפניי לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבתו של מהרי"ץ דושינסקיא .בבואי לארץ ישראל ,שמתי פעמי לירושלים כדי לדבר
עם מהרי"ץ על בני ועל מעשיו בישיבה .רק פתחתי ואמרתי כי הנני אביו של הבחור בערל'ע ,פרץ מהרי"ץ בבכי ואמר לי' ,בקש מבנך שלא ילמד
בהתמדה כה גדולה ,יען חושש אני לשלומו' .זהו בני ,ואם כן מה לך לדאוג"---
***
כאמור ,קנה רבינו מלוא חופניו מרבו הגדול ,בקניני נצח שעמדו לעיניו כל הימים.
הרבה כבר נכתב על קורות ימיו ועל סדרי שהותו בישיבתו של רבו .מעניין לציין ,שבהזדמנויות רבות ,כשביקש רבינו לעורר את אנשי קרובו על
ענינים שונים ,יכול היה להביא דוגמא מ'בחור בישיבת דושינסקיא' שנהג כך וכך והציב זאת כדוגמא ,ולא נודע מפיו מיהו אותו בחור כה מובחר
ונעלה .לימים ,בהצטרף נתונים שונים שהרכיבו את התמונה המלאה ,הובן למפרע היטב כי מדובר היה ברבינו עצמו .כך ,שדעת לנבון שהנסתר נותר
רב על הגלוי.
עם זאת ,הונח לנו בקעה להתגדר בה .לראשונה ,ריכזנו בזאת לקט של הנהגות קודש שנהג בהם רבינו ובעת מצוא גילה כי ממורו ורבו שבירושלים
עיה"ק למד כן ,לצד אמרות שפר וסיפורי הוד שקיבל מרבו הגדול.
לרגל יומא דהילולא של הגה"ק מהרי"צ זי"ע ,החל בערב חג הסוכות ,י"ד בתשרי ,כינסנו בזאת אסופה מיוחדת זו ,מתוך 'הרגש' מיוחד על הנחת
רוח שוודאי יהא לעילא לפני צדיקי עליון אלו כאשר שמועותיהם הללו יתבדרון בי מדרשא.
שכן ,פלא פלאים היה ,שלמרות התקשרותו האיתנה ודבקותו העזה של רבינו ברבו המהרי"צ כל הימים ,עם זאת לא עשה דרכו מעולם לעלות על
ציונו ולהשתטח על קברו.
הדבר אמר דרשני ,עד שהתברר כי אף זו גופא -שריג איתן של התקשרותו העזה היא .זאת ,אחר שבנו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מאלעד העלה
לפניו את הענין ,ורבינו השיבו כי קשה הדבר עליו ביותר ...בגודל התקשרותו ברבו ,חש הוא כי אין הוא מסוגל לכך!
יהיו אפוא שמועותיו והנהגותיו של רבו -אשר אותן נצר רבינו ביקר ובחרדת קודש כל ימיו ,לגלעד חי על קשר האיתנים שלא פג ולא סר אף
עשרות בשנים אחר שנות הישיבה ,וממנו צא ולמד עד היכן מגיעה דבקות תלמיד ברבו עד זקנה ושיבה.
בתפילה' ,ויושר יליצו בעדנו חיות אש'.
ד
80שנה לעלותו של רבינו לירושלים עיה"ק
אחר שרשרת נסי הצלתו מזוועות המלחמה ותלאות ההעפלה ,שלהי אלול תש"ו:
לקט פרקי הנהגה ,יראה וחכמה שדלה רבינו מתורת רבו הגדול מרא דארעא דישראל הגאון הקדוש מהרי"צ דושינסקיא זיע"א
בתקופת לומדו בישיבתו הרמה שבירושלים עיה"ק ,בשנות בחרותו
מארג ראשון מסוגו מוגש לרגל יומא דהילולא דהגה"ק מהרי"צ זיע"א -ערב יום הסוכות ,י"ד בתשרי תש"ט -תשפ"ז
כרבע שעה ,אחר כך לימד את פרשת השבוע בהדרכותיו הפרטיות לימד ,כי אין די בעצם ***** א ******
חורש"י ,משם עבר ללימוד משניות ,ואחר כך ידיעת מפרשי הסוגיא שציטט המגיד-שיעור, סדרי הלימוד בישיבה
לימוד הגמרא. אלא על הבחור לחתור 'לדעת ללמוד' בכוחות
עצמו ,על פי צורת הלימוד שהוא רואה אצל דרך הלימוד
בלימוד הגמרא היה דרכו ,שתחילה לימד את
כל הגמרא והתוס' של הסוגיא בפשוטן של רבו. || ההנהגה|| :
דברים ,ורק אחר כך חזר בשנית לתחילת
רבינו הנחה את תלמידיו במעלה שנות || המקור|| :
הסוגיא והחל להעמיק בקושיות ועיונים עד הבחרות ,שישקיעו מח ולב לקלוט מפי
שהתבהר הכל כשמלה. רבותיהם ולהפנים לעצמם את דרך הלימוד אמר רבינו:
הנאותה ,את צורת הלימוד של שקלא "מורי ורבי המהרי"צ קבע את סדר הלימוד הדגש העיקרי של השיעור בגמרא היה,
וטריא בגמרא ואת אופני הניתוח הנכון של בישיבתו כפי דרך ה"חתם סופר" ותלמידיו :שהבחור יתלמד בעצמו כיצד עליו ללמוד
את השיעור פתח בלימוד ספר מוסר משך סוגיא .הוא היה מוסר מלכתחילה את הדברים סוגיא.
כשהמהרי"צ דושינסקיא רצה ,וגם הרה"ק מבעלזא ביקש:
מועדי חודש תשרי במחיצת רבו הגדול
רגעים בלתי נשכחים ביום הכיפורים לצד מיטת רבו מבתי אונגארין לקטמון ,בעיצומו של ראש השנה
כעבור שנה ,בעשרת ימי תשובה תש"ט ,כאשר רבו המהרי"צ היה כבר גדוליה וצדיקיה של ירושלים הכירו במרגלית היקרה הספונה בהיכל
שרוי על ערש דווי וימים היו ספורים ,נכנסו ושאלוהו אודות עריכת הישיבה בדושינסקיא ,ונתנו בו עיניהם.
התפילות ביום הקדוש הממשמש ובא ,שכן בחולשתו הגדולה לא היה לקראת ראש השנה (ככל הנראה בשנת תש"ח) ,פנה אל רבינו לא-אחר
מסוגל לרדת ממיטתו ולהיכנס להיכל בית מדרשו. מאשר אהרן קדוש ה' ,הרה"ק מהר"א מבעלזא זיע"א ,והביע משאלתו
נענה מהרי"צ ואמר ,כי מבקש הוא שמנין מובחר מתלמידיו וקהלו שרבינו (והוא עודו בחור!) יערוך את תפילות ראש השנה במחיצתו .רבינו
יתפללו בחדרו ,ומנה את שמו של רבינו בין העשרה הנבחרים. פקד מעת לעת את מעונו של הצדיק מבעלזא ,וכיון שראהו הרה"ק
למרות שאביו הקדוש ,הרבי ה'דבר חיים' ,הנהיג את בית מדרשו ביפו, לקראת ירח האיתנים ,הניח לפניו את בקשתו.
נאלץ רבינו לוותר ולהיוותר בירושלים עיה"ק כדי למלא רצון רבו רבינו בא לידי התלבטות קשה .לאו מילתא זוטרתא היא לקבל
ולהתפלל במחיצתו .כעבור ימים ושנים ,עוד הפליא רבינו לתאר את פנייה אישית מהרבי מבעלזא עצמו הרוצה אותו לצדו בראש השנה,
ההתרוממות הגדולה שחשו כל הזוכים להימנות באותן תפילות .ארבעה ואולם גם ידוע ידע שרבו הגדול המהרי"צ רוצה אותו לצדו בישיבתו
ימים לאחר מכן ,בערב חג הסוכות ,נתבקש מהרי"ץ דושינסקיא לגנזי בתפילות היום הגדול.
מרומים. הביע רבינו את מחשבתו בפני הצדיק ,ונענה הרה"ק מבעלזא ואמר לו:
*** "אם כן אפוא ,התפלל בישיבה ולאחר מכן תבוא לכאן".
ההתלבטות בחג הסוכות בהיכלו של מהרי"ץ התפללו כוותיקין ,ולאחר סיום התפילה הלך רבנו
שנה או שנתיים קודם לכן ,בהיות רבינו עושה את ימי חג הסוכות רגלית לשכונת קטמון ,כשלבו מתרונן ברוב התרגשות על הזכות
בהיכל הישיבה ובעוד המהרי"צ בשיא תוקפו ומוסר את שיעוריו יום להיות נוכח בתפילתו של צדיק הדור .בבית תפילתו של הרה"ק
יום ,נקלע רבינו לחיבוטי נפש אודות ההנהגה הנאותה בימי החג. מבעלזא היו שני חדרים ,חיצוני ופנימי ,והרה"ק עמד בחדר הפנימי
שכן ,מנהג קודש נטל לו רבינו ועמו מעט מקורבים וחשובי
מבית אביו הקדוש ,שלא לשבת החסידים ויתר הקהל נדחק
מחוץ לסוכה בכל שבעת ימי בחדר החיצון .קודם התקיעות
החג .לימים סיפר רבינו ,כי קיווה נשמע קולו שהוא שואל את
בכל לבו שרבו מהרי"צ ימסור את הגבאי אודות רבינו -אותו כינה
שיעורו הקבוע בסוכה ,אך תקוותו 'מיין בערל'ע' -אך המשב"קים
לא התממשה והשיעור הקבוע לא הבחינו ברבינו שניצב בחדר
התקיים בבית המדרש. החיצון ,ופעמיים שאל הרה"ק
והשיבוהו כי אינו בנמצא .עד
התחבט בדבר ,שכן לא העלה על
שפנה הרה"ק בעצמו לעבר החדר
דעתו להיעדר מן השיעור ,ומאידך
החיצון ,הצביע על רבינו וקרא
לא היה ראוי שיעמוד בשעת
לו .פילס רבינו דרכו אל החדר
השיעור .לבסוף הכריע לבטל
הפנימי ,והרה"ק העמידו בסמוך
דעתו מכל וכל ,ואם מהרי"צ אומר
אליו עד סוף התפילה!
את השיעור בבית המדרש -אף
הוא יהיה שם--- ***
ה
באופן כזה -שנוכל להסיק בכוחות
עצמנו מה היא דרך הלימוד הישרה וכיצד סיפורי צדיקים שקיבל רבינו מפי רבו הגדול
מנתחים את הענינים".
בהזדמנויות נוספות פירט רבינו: סיפר רבינו ,כי רבו המהרי"צ נוהג היה ללמד כל יום בתחילת שיעורו פסוקי החומש מפרשת
השבוע עם פירוש רש"י ,ומדי פעם תיבל את דבריו בסיפורי צדיקים.
"דרך הלימוד בישיבת מהרי"צ היתה,
שלמדו מסכתא מרישא ועד גמירא, סיפורים אחדים מאותם רגעי הוד ,השתמרו ונשמעו מפי רבינו כעבור ימים ושנים .נציג בזאת
כאשר בסיומה של כל סוגיא היתה מטעמת קטנה מן האוצר המנוצר:
נערכת בחינה על ידי מהרי"צ .למשל,
מסכת ביצה למדו במשך שנה שלמה ***** א ******
ומסכת חולין שנתיים ויותר ,והיו לומדים 'זהו אינו גילוי אליהו'...
גם מסכתות הנחשבות קלות (כמסכת
שמעתי ממורי ורבי הגאון מהרי"צ דושינסקיא זצ"ל ,שהגה"ק ה"חתם סופר" זי"ע לא היה עורך
מגילה) אך עסקו בהן בעיון עמוק .דקדקו
שולחן ברבים בלילי שבת ,ואחר הסעודה היה נכנס בחדרו ומעבר לדלת נשמעו תמיד שני קולות.
היטב בכל תיבה בגמרא וברש"י ועיינו
בכל מראה-מקום המובא בתוספות. תלמידיו ,שלא ראו שנכנס עמו אדם לחדרו ,היו בטוחים שאליהו הנביא זכור לטוב בא ללמוד עם
רבם מדי שבת בשבתו .עד שהחליטו שלושה מגדולי התלמידים -הגה"ק מהר"ם שיק מחוסט,
מורי ורבי מהרי"ץ הורה לנו ,שבכל מראה- הגה"ק מהר"ם א"ש מאונגוואר והגה"ק רבי זעקיל פאלאק -לבדוק את הדבר ולהיטמן בחדר
מקום המובא בתוספות ,עלינו לעיין קודם שייכנס ה'חתם סופר' .מאחר ולא היו יכולים שלשתם להתחבא שם ,הטילו גורל ביניהם
שם בגמרא עם הרש"י ,התוספות ,ואף ועלה רבי זעקיל פאלאק.
המהרש"א שם!
נכנס רבי זעקיל והטמין עצמו בארון בגדים ,ושם המתין עד שנכנס ה'חתם סופר' והחל ללמוד.
|| מעשה רב|| : משחלפו כמה רגעים אפפו חום וחש שאינו יכול להחזיק מעמד ,וחכך בדעתו כיצד ימלט החוצה.
והנה קם ה'חתם סופר' ממקומו ,ניגש לארון ופתחו ,תפסו בצווארון בגדו והוליכו אל הדלת ,תוך
נכנס בחור אל רבינו ,ותינה את מחשבותיו.
שהוא מפטיר לעברו" :דאס איז ניקס אליהו הנביא .דאס איז דער רמב"ן .ארויס פון צימער" (-אין
הוא סבור כי השיעורים של המג"ש אינם
זה אליהו הנביא .זהו הרמב"ן .החוצה מהחדר)...
תורמים לו רבות ,והוא יספיק יותר אילו
(מתוך שיחת קדשו בביקור באכסניית האדמו"ר מהר"א מסאטמאר שליט"א בבני ברק ,י"ט במרחשון תשס"ט)
יישאר ללמוד בעצמו בביהמ"ד.
אמר לו רבינו: ***** ב ******
"בבחרותי ,כשלמדתי אצל מהרי"צ וכי את הרבי אתה רוצה לקרוא לדין תורה?!
דושינסקיא ,למעלה ממחצית הבחורים שמעתי ממורי ורבי הגאון מהרי"צ דושינסקיא זצ"ל ,שכאשר נזקקה קהילת חוסט (-עיר רבנותו של
היו מכינים היטב את הגמרא עם רש"י המהרי"צ ,לפני עלותו לכהן פאר בירושלים עיה"ק) לשוחט ,נמנו הפרנסים וגמרו למנות את פלוני שדעתו
ותוספות ,ועם זאת היה המהרי"צ פותח של הרה"ק רבי ישראל יעקב מחוסט זיע"א (בנו של הסב"ק הרבי ר' מרדכי מנדבורנה זיע"א) לא היתה
את השיעור כפי שלומדים עם ילדים נוחה הימנו .יצא הרה"ק מחוסט למערכה ופעל נחרצות שהמינוי לא ייצא אל הפועל.
קטנים ,מילה במילה עם טייטש' ,מאימתי'
כיון שראו פרנסי הקהל שהתנגדותו עומדת להם לרועץ ,נכנס אחד מהם אליו (כלומר -אל המהרי"צ,
-פון ווען' ,קורין' -ליינט מען' ,את שמע' - רבה של העיר) ,ואמר לו כי ברצונו להזמין את הרבי לדין תורה אצלו.
קריאת שמע ,ומעידני -שאפילו המצוינים
הדבר יצא מפי האיש ומהרי"צ הזדקף מלוא קומתו וקרא" :איך בין קיין רב אין חוסט ניקס .רבי
שבתלמידים היתה להם תועלת מלימודם
ישראל יעקב ווילסטו צום דין תורה רופען?!" (-אינני רב בחוסט יותר .האם את רבי ישראל יעקב רוצה אתה
אצלו.
לקרוא לדין תורה?!)---
בתחילה היה הדבר קשה לי מאד ,אבל
והוסיף רבינו לתאר ,כי בעת שסיפר לו מהרי"צ את הסיפור היה זה כבר בשנתו האחרונה ,ולמרות
היתה לי מזה תועלת גדולה .ללמדך, חולשתו הגדולה נאחז בשתי ידיו בשולחן ונעמד על רגליו אמר לו" :דו זעהסט? אזוי האב איך זיך
שאינך צריך לשבת בשיעורים רק כדי אויפגעשטעלט" (-הרואה אתה? כך נעמדתי) .הלה נבהל מתשובת מהרי"צ ונשא את רגליו ויצא מביתו.
לתרום לשמירת מסגרת הישיבה ,אלא
מששמעו יתר הפרנסים את שאירע ,חששו שמהרי"צ יפעל נגדם גם ביתר הנושאים והחליטו
שלך עצמך תהיה מזה תועלת גדולה כפי
לבוא יחדיו כדי לפייסו .משנכנסו ובאו ,קיבלם בסבר פנים יפות ,אך פנה אל אותו אדם ואמר לו:
שהיתה לנו".
"אבער דו ,ארויס פון מיין שטוב" (-אבל אתה ,צא מביתי)---
***
(סיפור זה סח המהרי"צ לרבינו ,אחר שבעל האכסניה של רבינו 'אכל קורצא בי מלכא' והתלונן עליו שהוא אינו נוטל
שמירת סדרי הישיבה ידיו ל'נעגל-וואסער' ,כלומר שאינו בא כלל לישון באכסנייתו ואינו עולה על מיטתו לישון .קרא לו מהרי"צ והוכיחו על
|| ההנהגה|| : שהוא מסגף עצמו ,וכדי לרצותו האריך שיחתו בתיאור זכרונותיו מחוסט ,וסיפר לו אודות דודו-זקינו הנ"ל)
רבינו הציב דגש גדול על שמירת סדרי ***** ג ******
הישיבה ,הוא דרש זאת בכל עוז מכל
בחור הנמנה בין לומדי ישיבתו ,ואף
להוציא 'דיבוק'
הנחה את מחנכי הישיבה לעמוד על כך. שמעתי ממורי ורבי הגאון מהרי"צ דושינסקיא זצ"ל ,שנכח בעצמו במעמד נורא כאשר הובא אחד
מתושבי עירו חוסט בפני הרה"ק רבי ישראל יעקב מחוסט זיע"א ,אחר שנכנס בו 'דיבוק' והתייסר
|| המקור|| : קשות.
רבינו הצביע על מורו ורבו המהרי"צ, שאל הרה"ק מחוסט את ה'דיבוק' מהיכן הוא ומדוע נגזר עליו להתגלגל ,ולאחר מכן נדרש הרה"ק
אשר אחד היסודות שעליהם השתית את מחוסט לעבודה רבה ונוראה כדי לתקן את אותה נשמה ולהוציאה מן היהודי המיוסר.
ישיבתו ,היה בהקפדתו היתירה על שמירת ובספרו ,תיאר מהרי"צ את התנועות הנוראות שעשה הרה"ק מחוסט באותו מעמד...
סדרי הישיבה.
ו
זוכר אף שכבר חלפו למעלה || מעשה רב|| :
מחמישים שנה"... סיפר רבינו לבנו מורנו הרה"צ רבי
|| מעשה רב|| : ישראל שליט"א:
בכל ליל שבת קודש היו הבחורים
סיפר רבינו:
עוברים להגיד 'גוט שבת'
ביום מן הימים נכנס המהרי"צ למהרי"צ והיו מנשקים את ידו.
לבית המדרש ,והבחין בקליפת ברם ,אם היה בחור שלא נכח בכל
תפוז המונחת על הרצפה .נחרד סדרי הישיבה והתפילות באותו
מהרי"צ מביזוי בית המדרש ,וסב שבוע ,או שאיחר לבוא ,היה
על עקביו ומיאן להגיד שיעור בו המהרי"צ מושך ידו ושומטה כאות
ביום .אף התלמידים היו צריכים תוכחה על זלזולו!
להיכנס ולקבל 'נזיפה' ,ולכל אחד אצל רבינו ,לא אירע כזאת אפילו
השמיע שיחת מוסר על שבכך פעם אחת לאורך כל שנות
ניכר הרפיון בכבוד בית המדרש ,כי איככה
תורה להחדרת שמירת כבוד בית המדרש
והנחלת ערכי הסדר והנקיון בבית ה'. לימודיו בישיבה...
יתכן שקליפה תהא מוטלת על הארץ ואיש
***
לא יסלקנה (מפי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מביתר,
|| המקור|| :
ששמע מפ"ק). ***** ב ******
מעשה רב שראה אצל רבו המהרי"צ ,כמסופר
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מספר ,כי בהזדמנות
להלן.
עניני חינוך
ניתח רבינו את העובדא באזמל העיון וסח כי כבוד בית המדרש
בשעתו ,כשהתבונן בדבר ,תמה בינו לבינו ,כי רבינו התבטא על סיפור זה בענוות קדשו:
הגם שכבוד בית המדרש חשוב הוא עד מאד, "השיעור הזה היה גדול ומשפיע יותר מכל || ההנהגה|| :
אולם כיצד ניתן לבטל תורה דרבים ולא להגיד השיעורים ,והא ראיה שאת השיעור הזה הנני רבינו עודד בכל עוז 'מבצע' שנערך בתלמוד-
פרסום ראשון
מכתב עוז מרבינו גדוש רגשי ערגה שוצפים מכתב מהרבי מזלאטשוב אל רבינו בישיבה:
אל דמות קדשו של רבו הגדול "ותמחול להזכיר אותי בתפלתך"
אחר שהובא בפני רבינו ספר חדש מתורתו של רבו ,התיישב להעלות על הכתב הצצה פורתא אל ה'חבריא' שסובבה את רבינו
אגרת תודה ,ורגשי לבו הטהור ברחשי ערגה אל דמות דיוקנו של רבו -מבצבצים באותן שנים ,ניתן לקבל ממכתבו של הרה"צ
ועולים מכל תיבה ותיבה. האדמו"ר רבי מיכל'ע מזלאטשוב זצ"ל ,אשר הכיר
כך כותב רבינו בתוך הדברים: את רבינו בשבתו אף הוא בשבת חברים בין כתלי
"זכור זכרתי באש בי מדרשא בישיבת מהרי"צ ,ומבין שיטי מכתבו
הגדולה והנורא ,במתן ניכרת ההערצה הבלתי-מסויגת שרחשו החברים
שיעורי תורה ,ועריכת לרבינו.
העבודה זו תפילה להלן תמלול שורות נבחרות ,מתוך המכתב
בלהבה ובבכיה. המתפרסם בזאת לראשונה.
דברים אלו מאירה
בלבי ועולה
לעתים ובמחשבה
הרבה ,כח גדול זה
ועמוד האורה מאיר
ועולה ,פורח וזורח
כשושנה"---
***
במכתב קודש אחר,
מוריק אף שם רבינו בין הדברים כותב הוא לרבינו:
רגשות גואים וכותב: "ותמחול להזכיר אותי בתפילתך שאזכה להתפלל
הקדושים, "דבריו וללמוד תורה לשמה על דבר כבוד שמו ,והנני
אשר האיר ומאיר מברכך שהשי"ת יעזור לך להתקבל כל תפילתך
לארץ ולעולם כולו שאתה מתפלל לפניו ,וללמוד תורה לשמה ,ולהיות
ותורתו בגדולתו ממזכי הרבים כרצונך הטוב.
וצורתו וקדושתו, והנני פורס בשלום שאר החברים ,מנשה שווימער,
והדרתו והוד קולו יוסף ישעיה ווידער ,טוביה צימענד ,שמוא' בנימין
נשמע ונשמר בלבנו ובזכרון טוב לפנינו"--- שישא ,עקיבה שישה"
ז
מעולם לא הישיר מבטו לאותו בחור שהפריע שיעור ,ובפרט שמהרי"צ היה מקפיד מאד על וביקשו מרבינו שיוכיחו לשנות דרכו.
והעיר לו על כך. אמירת השיעור מדי יום ביומו חק ולא יעבור .השיב רבינו" :כבר שמונה עשרה שנה שיודע
על כך נסב הויכוח. ורבינו המשיך ואמר כי לאחר זמן מצא לכך אני מזה ,ועדיין מתלבט אני אם להעיר לו
היו בחורים שטענו ,כי אך מקרה הוא. מקור ,שכן בגמרא איתא (סנהדרין יא" ).כי על כך"!
המהרי"צ שקוע בלימודו ואינו מבחין מהיכן הא דיתיב רבי וקא דריש והריח ריח שום,
אמר 'מי שאכל שום יצא' .עמד רבי חייא || המקור|| :
מגיע קול הדיבור .אך רבינו עמד על כך
שלא כך פני הדברים" .רבינו נוהג כך במודע, ויצא ,עמדו כולן ויצאו .בשחר מצאו רבי באותו מעשה ,כאשר הנוכחים נפלאו עד מאד
בכוונה תחילה" ,טען בלהט" .אתם יודעים שמעון ברבי לרבי חייא ,אמר ליה 'אתה הוא לשמע תשובת רבינו ,הגיב ואמר להם:
מדוע? הוא נוהג כן כדי שלא לבייש את שציערת לאבא' .אמר לו 'לא תהא כזאת "דבר זה למדתי ממורי ורבי המהרי"צ ,שלא
אותו תלמיד .כי גם בעת שנאלצים לזרוק בישראל'" .ובפשטות ,חשדו רבי שמעון ברבי היה נבהל להוכיח על כל דבר הטעון תיקון ,אך
מרה בתלמידים ,הלכות בין אדם לחברו עודן לרבי חייא שאכל שום וציער בריחו את אביו ,מדד במשורה דקדקנית את הערותיו".
נוהגות!"--- רבינו הקדוש .ברם ,המהרש"א שואל ,כיצד בכמה הזדמנויות נוספות סח רבינו:
*** חשדו רבי שמעון ברבי לרבי חייא ,הלא
"מורי ורבי המהרי"צ היה מקפיד מאד וזורק
כולם יצאו וממילא נודע שרבי חייא יצא
מרה בתלמידים ,ועם זאת ,היה נזהר מאד
***** ג ****** כדי שלא לבייש את מי שאכל שום ,ואם כן
הנהגות כלליות מדוע הוכיחו רבי שמעון לאמור לו
"אתה הוא שציערת לאבא" .ותירץ
נטילת ידים אחר חליצת מנעלים
המהרש"א ,שבוודאי ידע רבי שמעון
|| ההנהגה|| : ברבי שרבי חייא יצא כדי שלא לבייש
רבינו נהג ליטול ידיו אחר חליצת את מי שאכל שום ,רק שהקפיד עליו
מנעליו אף כשלא נגע בהם כלל. על שיצא מבית המדרש וגרם שכולם
ייצאו ומחמת הביטול תורה היתה
|| המקור|| : עגמת נפש גדולה לאביו ,והשיב לו
רבינו טען שכך משמע מפשטות לשון רבי חייא שעדיף לבטל תורה ובלבד
השו"ע (או"ח סימן ד) שכתב 'החולץ שלא יתבייש אדם מישראל .וזו לשון
נעליו' ולא פירט משום נגיעה ,משמע המהרש"א" :ואמר לו 'לא תהא כזאת
שכל חליצת מנעל מחייבת ולאו משום בישראל' ,דודאי ביטול תורה הוא עוון
טינוף ידים .רבינו הראה שכך מובא גם וחטא ,אבל לבייש אחד מישראל לא
בפרי מגדים (שם א"א סקי"ט) ,ואמר שכך תהא כזאת עבירה גדולה בישראל,
נהג רבו המהרי"צ. וטוב לבטל תורה מלבייש בן ישראל".
כשנשאל רבינו בענין ,אמר שלימים כיוצא בזה ,ביאר רבינו ,מהרי"צ היה
ראה בספר שכך נהג גם הרה"ק רבי יכול לקרוא לבחור שהשליך את
אהרן מבעלזא זיע"א ,ושמח מאד שכיון הקליפה על הארץ ולהוכיחו ,אבל
לדעתו. אז היתה נגרמת בושה לאותו בחור,
והעדיף לבטל תורה מלהכלים פני
|| מעשה רב|| :
תלמיד.
את פרטי הדברים ,גולל רבינו כאשר
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מירושלים
נשאל על ידי נכדיו אודות הנהגתו
מציין כי רבינו אף הפטיר ואמר:
בקודש ליטול את ידיו אחר טבילה
"באותה שעה ,למרות שלא ידעתי
במקוה וכדומה בסדר זה :ג' פעמים
מדברי המהרש"א ולא היה לי מקור
לסירוגין ,ואח"כ עוד ג' פעמים בזה
להנהגתו של מורי ורבי ,עם כל זה
אחר זה על כל יד.
בכבוד הבריות והשכיל לשלב שניהם יחדיו!" ברור היה לי שהוא נוהג בדרך התורה ויש
רבינו הסביר להם ,שנחלקו הפוסקים אם מקור לדבר .והא ראיה ,שאני זוכר מכך לאחר
הנטילה צריכה שתהא ג' פעמים לסירוגין או ג' || מעשה רב|| :
חמישים שנה ויותר ,ומכאן שנקבע הדבר בלבי
פעמים בזה אחר זה לכל יד ויד ,ו'ירא שמים התגלע פעם ויכוח מעניין בין רבינו לחביריו, באופן חיובי".
יוצא ידי שניהם'. תלמידי הישיבה.
***
אז הרחיב רבינו בדקדוקי ההלכה שאימץ הם דנו אודות הנהגה של רבם הגדול וניסו
בכללי נטילת ידיים ותוספת טהרה ,המיוסדים לתהות על קנקן הדבר ,ורבינו עמד על דעתו כבוד הבריות
על יסודי ההלכה הצרופה ,וכדוגמא גילה על כי יש בכך מוסר השכל גדול. || ההנהגה|| :
מנהגו ליטול ידיו בכל פעם שחולץ מנעליו, הדיון נסב על התרחיש הבא :שיעוריו של
ואפילו כשלא נגע בהם כלל ,ושכך ראה אצל על הנהגותיו המזוקקות של רבינו בכיבוד כל
המהרי"צ ,התמשכו על פני שעות רבות,
רבו המהרי"צ. איש מישראל וכל אשר צלם אנוש לו ,מן
כידוע .והיה ,אם אירע ושני בחורים שוחחו
ברם ,מן החובה לציין ,כי אליבא דאמת, באמצע השיעור ,היה המהרי"צ מפנה את המותר לפרט.
הזהירות המופלגת בנטילת ידיים והדקדוק ראשו לצד השני ,בהסבה מוחלטת מהצד של מעשה היה ,שבאו וסחו לרבינו אודות איש
הרב בהנהגה זו -בתור תוספת טהרה אף המשוחחים ,ואז היה מעיר שהדבר מפריע לו. מסוים שנוהג שלא כשורה בענין פלוני,
ח
סיפר רבינו עצמו ,כי באחד הבקרים ,כששב שיירי חלה מסעודת ברית כשאין בכך מצד הדין ,היתה נחלתו של רבינו
מטבילת שחרית ,הבחין באחד מעמיתיו מאז ומקדם ,עוד בטל ילדותו.
|| ההנהגה|| :
לישיבה שהוא מסרק את פאותיו במסרק. ה'מלמד' שלו ,הרה"ח רבי שלמה יוסף פייג -
דבר זה הדליק בלבו 'אות אזהרה' ,שכן ידוע רבינו נהג ,שבברית מילה ששימש בה
אותו הכיר הרבי ה"דבר חיים" מסיגעט ומשם
היה בקרב כל התלמידים עד כמה מקפיד קראֹו למלאכת הקודש ללמד את רבינו בשנות בסנדקאות ,היה נוטל עמו חלה מסעודת
ראש הישיבה ,מהרי"ץ דושינסקיא ,בדבר זה, ינקותו -העיד שכבר אז הבחין שרבינו מקפיד הברית.
ולא היה מצוי בישיבה שאחד הבחורים יסלסל
שתהיה מונחת לפניו כוס מלאה מים ,ומזמן || המקור|| :
בשערו וינהג כן. לזמן הוא מושיט ידיו וטובל ראשי אצבעותיו
רבינו נימק פעם כי ראה מנהג זה אצל רבו
בינו לבינו התחבט רבינו ,האם בכך יש לראות לתוספת קדושה .המלמד שלא הורגל בכגון
המהרי"צ ,ומשם אימצו (יצוין ,שבהקדמת המו"ל
סימן שהבחור מתרחק ומתדרדר ,או שנחלש דא מיהר לדווח לאבא על ההרגל ה'מוזר'
לספר "אות חיים" להגה"ק בעל "מנחת אלעזר"
רק בדבר זה ואין בכך עדות להיחלשותו. שאימץ בנו ,אך הרבי ה'דבר חיים' הגיב בחיוך
ממונקאטש זיע"א ,כותב שכן היה מנהג המנח"א ,ושהיה
ושתק.
אומר כי הוא יכול להרגיש על חלה אם היא משיירי
התבונן וחשב ,עד שהגיע למסקנה שהסירוק
כיוצא בזה סיפר הר"ר שרגא פייבוש הרמן סעודת ברית).
נעשה מתוך כוונה מיוחדת וכנראה שהבחור ז"ל ,מיוצאי סערט ,שמפעם לפעם היה הרבי
רוצה להתייפות כדי להיראות נאה ***
ה'דבר חיים' שואלו אודות בנו ,שהיה
בעיני זרים ורחוקים. בן גילו ולמדו יחד .פעם אחת ,כששאלו
לאחר התפילה החליט לגשת אליו הרבי ה'דבר חיים' "וואס טוהט מיין
ולהוכיחו ,ובד בבד קיבל על עצמו בערעלע?" ,השיב כי אמנם לומד הוא
לבקש את סליחתו אם יתברר שרק היטב אך גם 'מרבה לטבול ידיו בכוס
ירידה זו יש בו .ואכן התברר שהיטיב מים' .נהנה הרבי ה'דבר חיים' והפטיר:
לשער ,כי הבחור הודה בפניו שלאחרונה "ער וועט נאך וואקסן גרויס" [-הוא עוד
איבד את הרגש הרוחני והוא הולך יצמח לגָ דול] .ואכן גם כשגדל והיה לאב
ויורד--- ולפטרון ,המשיך רבינו והתמיד במנהגו
משכבר הימים ,ונמצא כי הקפדתו זו
*** נמשכה כמעט שמונים שנה!
תשלומי ממון ***
ישיבה בפני ארון-קודש פתוח
|| ההנהגה|| :
|| ההנהגה|| :
רבינו לא הסכים להסתפק בהענקת רבינו הקפיד ביותר שלא לשבת בפני
'ברכה' במקום שמוטל תשלומי ארון-קודש פתוח ,ואף כשהתארכה
ממון ,אף שבעל-המלאכה וכיו"ב לא השעה כגון בימים הנוראים כאשר
אבו ליטול ממנו שום תמורה בעד זימרו 'מכלכל חיים' וכדו'.
מלאכתם מלבד ברכה.
|| המקור|| :
|| המקור|| : כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מירושלים
אומר כי שמע מפי חסידים שרבינו
רבינו היה תולה הנהגת בהנהגת רבו קיבל הנהגה זו מפי רבו המהרי"צ,
המהרי"צ ,שכאשר עסקו בעלי מלאכה אחר שרבו התייחס לכך בתוך שיעור
בביתו ולאחר מכן ביקשו ברכה תחת ממון, סירוק הפאות וגזירתן
בישיבה ורבינו קיבל זאת כהוראה.
היה אומר להם שלשלם בברכה זה שעבוד אך כאשר שאל את פי רבינו אודות נכונות || ההנהגה|| :
גדול ומחויבות כבדה ,מה שאין כן בכסף
שניתן מיד ליד... רבינו הקפיד שלא לסרק את פאות ראשו הדברים ,לא השיב ברורות.
במסרק (למרות שמנהג אבותיו הקדושים לא כן ***
|| מעשה רב|| : היה). אבני הכותל המערבי
כמו כן ,רבינו הקפיד שלא לקצר את הפאות
פעם שמע רבינו מפי אחד האברכים כי עוסק || ההנהגה|| :
(לעומת אביו כ"ק הרבי ה"דבר חיים" זיע"א שנהג
הוא בצרכי צדקה פלונית ,ומיד נענה רבינו הקפיד רבינו בבואו אל הכותל המערבי,
לחרוך את קצותיהן באש).
שאף הוא רוצה ליטול חלק במצוה ולהרים שלא לגעת כלל באבני הכותל.
נדבה. || המקור|| :
|| המקור|| :
אמר האברך ,כי חשוב לו יותר לקבל ברכה פעם נשאל רבינו לפשר קפידתו ,והשיב:
רבינו נימק כי כך ראה בהנהגת רבו המהרי"צ,
"מורי ורבי ,מהרי"ץ דושינסקיא ,היה מקפיד מרבינו שיצליח במצוה זו ,ולא בא לבקש כסף.
ושאף הורה במפורש לתלמידיו שלא לגעת
שלא לגעת בפאותיו לקצרן .תפסתי מנהג
השיב לו רבינו" :מורי ורבי המהרי"צ ועל אחת כמה וכמה שלא להישען על אבני
אחד ממנהגיו כדי לזכרו תמיד".
דושינסקיא היה אומר ' -כסף הוא הדבר הזול הכותל.
ביותר שניתן לשלם בו'... || מעשה רב|| : ***
ט
זִכְ ר ֹונ ֹות ה ֹוד קְ דו ִּמים
ֵמ ַרבּ ֹו ֵתינ ּו הַ ְּקד ֹ ׁו ִשים
ערכנו לתאר את חייו הנאצלים ודרכיו בקודש; יוודע לנו על חיינו הנצחיים .הדפנות המקיפות רואה קדושה גדולה
לא לנו היכולת והכוחות לעמוד על עוצם אותנו אינן אלא הקליפה ,והאנשים היודעים
במסכת בבא בתרא כתבו התוס' על הפסוק
קדושתו" .אולם פטור בלא כלום אי אפשר, ושמחים על חיינו הנצחיים ,הנם הגרעין התווך
"כי מציון תצא תורה" ,וז"ל" :לפי שהיה רואה
ולכן אספר את אשר חזו עיני מעבודת קדשו שבתוכה ,כל רגע של חיים וכל מקום שבו
קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה ,היה
המופלאה והדברים יהיו בבחינת "לא ללמד מצוי האדם הוא חלק מבריתו עם השי"ת והיא
מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה
על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא", מקור לאושרו ולשמחתו .האמונה באמת זו,
כדדרשי' בספרי למען תלמד ליראה וגו' ,גדול
ובבחינת "תן לחכם ויחכם עוד". היא חכמת החיים ,וזו החכמה שאנו למדים
מעשר שני שמביא לידי תלמוד ,לפי שהיה
ממצות סוכה.
עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו,
על הרבי ראו את השמחה בה' תמיד ,גם והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים
הציץ ונפגע... בעבודה ,כשהיה מתחנן לפני אלוקיו ,היה זה ובעבודה ,היה גם הוא מכוון ליראת שמים
ש .איך וכיצד נוצר הקשר שלכם עם הרבי מתוך השתפכות הנפש פנימית ,מתוך וטוהר ועוסק בתורה".
זי"ע ,הרהבנו עוז לשאול את הגאון ראש וזך שלא מעלמא הדין ,ההרגשה היתה כי
דברי תוספות אלו נאמרו ברבים ע"י רבינו
הישיבה שמחת חייו נובעת מתוך הבנה והכרה שהכל
הקדוש זי"ע ,על רבינו אפשר לומר שבדמותו
זצ"ל בפתח השיחה? מאת השי"ת ובכל נשימה ונשימה תהלל י-ה,
המחיש וגילם יראת שמים ,עוד טרם נשמע
כל החיים זה הזדמנות של השראת שכינה
"היה זה בתקופת בחרותי כאשר למדתי מילה שיצאה מפיו ,עצם מראהו ,הן בעניני
בתחתונים ,שהיא תכלית הבריאה ,ולידיעה זו
בישיבת סלבודקא בבני ברק ,כבר באותן עבודה והן בעניינים הנקראים גשמיות ,היה
א"א להגיע רק כשהאדם מסתובב בעולם הזה
שנים הרגשתי משיכה עזה להכיר מקרוב כל כולו הייליג און ריין ,לשם שמים באמת.
בדרך ארעי ולא בדרך קבע ,ודוק .ולכך היתה
את גדולי וצדיקי הדור ההוא .בישיבה היה לי במחיצתו חשו רוממות ותביעה עצמית ,מתי
האוירה במחיצתו בשמחה דקדושה.
חבר טוב ,ה"ה הרב החסיד המפורסם והנודע אזכה לנועם ה' ולבקר בהיכלו מתוך מתיקות
לתהלה ,ר' נח הר זהב זצ"ל ,שזכה להיות ורוממות.
קרוב לרבי זי"ע והיה נוסע רבות לשהות
במחיצת קדשו ,והוא אשר יעצני לנסוע
'דא שמשא דא צדיקיא' מי שראה את הרבי ולו פעם אחת באמירת
נשמת כל חי בחנוכה [וכמובן לא רק ראה,
ולחוות מקרוב מעבודתו בקודש הפלאית של על רבינו הדבר חיים מה אומר ומה אדבר? אלא התבונן במראהו] מסוגל להבין באפס
הרבי זי"ע" .ואכן כעצתו עשיתי ,והחלטתי דורנו האחרון זכה בחסדי ה' לאור גדול ,אור- מה ,מהו עבודה במתיקות מתוך השתפכות
לנסוע ליפו שם התגורר אז הרבי זי"ע .הפעם בוהק אשר הזריח את שמי העולם היהודי, הנפש.
הראשונה שהגעתי לרבי ,היתה זה באחד מימי הוא ניהו קדוש ישראל ותפארתו ,הגדול
תמיד כשראוהו היה מלא חיות מתוך שמחה
החנוכה ,למעמד הדלקת הנרות" .מה אומר שבענקים ,רועה נאמן לעם ה' ,כבוד קדושת
דקודשה ,כל כולו אמר א שטיק רצון ה'.
ומה אדבר"" ,בפעם הראשונה שראיתי את מרן רבינו הקוה"ט בעל ה"דבר חיים".
ןעם כל זאת ,הרי בשבת ויחי או ביומא
צורת קדשו של הרבי נשביתי מיד בקסמו בפתח דברי חשוב להבהיר ולהדגיש כי אין דהילולא של אביו הק' לא היתה מציאות
וחינו המיוחד ,ראיתי לנגד עיני דמות של בדברי אלו חלילה נסיון להתיימר להקיף ולו שלא לשים לב אל לבבו הנשבר ,דרש חשבון
צדיק וקדוש שלא מעלמא הדין ,איש אלקים, במקצת את דמותו הק' של האי ס"ק איש הנפש ,באמרו הרי הסתובבנו ליד אדם גדול
צדיק הדבוק בקונו באופן פלאי וכחד מקמאי האלקים ,אשר עקבותיו ודרכיו בקודש לא כזה ולפיכך התביעה הרבה יותר גדולה ,הלוא
ממש. נודעו ,לא לנו היכולת והכוחות לעמוד ולאחוז ראיתם את האש הגדולה לאן יכול ילוד אשה
"ואכן רבות ניתן לספר על עבודתו בקודש, בשולי אדרתו. להגיע ואם כן ,מה נענה אנן...
ויכלה הדפים והם לא יכלו .ואציין בזה מספר נאה להסמיך את ששמעתי מאת רבינו
נקודות ממה שחוויתי אישית במחיצת קדשו. הקדוש זיע"א משמו של זקינו הס"ק הרבי ר'
מרדכי מנדבורנה זי"ע :היה זה ביומא דהילולא שמחו בה'!
של זקנו הרה"ק רבי ארון לייב זי"ע ,נתוועדו במצוות סוכה נאמר "צא מדירת קבע ושב
הידור מצווה יחד זקני החסידים להגות ולשוח בדרכי בדירת ארעי" (סוכה ב) .ובמלבי"ם פי' כי
"אחד הדברים ששבה את לבי בעבודת עבודתו בקודש ,פתח הרה"ק רבי מרדכי ענינה הפנימי של מצות הסוכה הוא ללמדנו
קדשו הפלאית ,היתה אופן קיום המצוות לשאול את המשתתפים :היש מבין המסובים, לבל נשקע בחומריות ובשכחת העראיות של
במחיצתו ,שהיתה בהתלהבות וחיות נוראה, מי אשר זכה להכיר את זקני הקדוש? השיב העולם הזה ,והרש"ר הירש מבאר דשב בדירת
זאת לצד חומרותיו הידוריו בכל מצוה ומצוה אחד ,זקן בשנים :כן ,רבי זכיתי ,והכרתי את ארעי היינו תגורו בשלוות ההתמכרות לאמונה,
בהם השקיע כוחות ועצומים ,רבים כידוע זקנכם רבי ארון לייב ,זוכר אני – ממשיך הלה ובשמחת העולם הנצחי ,זה סיכומה של כל
לכל באי בית מדרשו".דקדוקי הלכה אפיינו לספר – כי היתה לו בליטה במצחו .נענה אליו חכמת החיים ,דעו תמיד ואל תשכחו ,כי כל
למכביר אורחותיו את הנעלים של הרבי זי"ע. הסב"ק :וכי הינך חושב כי את זקני הכרתם? חומר עלי אדמות אינו מתקיים אלא לזמן
לא יאומן כי יסופר ,עד היכן הגיע דיקדוקיו את הבליטה שבמצחו הכרתם!!!... קצוב ומוגבל ,בין ארמון ובין צריף ,הן מגדל
המיוחדים הרבי בכל מצוה ומצוה .כמעט "אף אנו ידענו וגם ידענו" ,כי אין במיעוט והן צריף רעוע ,ובעיצומו של קיום מוגבל זה,
י
מעט מזעיר מתוך מסכת חיים מופלאה של יראת ה' עילאית ,דבקות בהשי"ת עד כלות הנפש ,ומסירות נפש לקיום המצוות,
כפי שנראו במחיצת קדשם של רבותינו הקדושים בעל ה"דבר חיים" וה"באר יעקב" זיע"א
קטעים נבחרים ומאלפים מתוך שיחה מופלאה עם הגאון רבי נחום רוגז'ינצקי זצ"ל,
ראש ישיבת "מאורות התורה" טעלז-סטון ,בימי חוהמ"ס תשפ"ב
מוגש במלאות שנה לפטירתו ,יח תשרי תשפ''ו
ולקחתם! בנו יחידו לאחר שלא פגשו מזה שנים רבות! לא היתה חומרה שהרבי לא אימצה לעצמו.
"זכורני ,שלאחר שגמר לנשק את דפנות למשל ,בשבת ,נהג שלא להשתמש בחשמל
"ודאיירינן בחג הסוכות ,זכורני ,איך שהרבי
הסוכה פנה להיכנס לביתו ,אולם ברגע שרק בכלל ,לא למאור ולא לשום מטרה אחרת.
היה עסוק בימים של ערב סוכות לבחור את
יצא מפתח הסוכה לכיוון ביתו ,חזר אחורה אפילו במים זורמים לא השתמש הרבי בשבת,
האתרוגים והד' מינים במשך שעות רבות
לסוכה ושוב שהה בסוכה מספר רגעים והחל רק במים שנשאבו מערב שבת.
בכזו חדוותא דמצוה מופלאה ,שכמעט ולא
מחדש לנשק את דפנות הסוכה בגעגועים
רואים בדורותינו.
ובבכיות נוראות שבלתי ניתן לתארם עלי
בכלל ,באותם ימים של ערב סוכות היה הרבי גליון ,וכך חזר המחזה כמה וכמה פעמים זמן שמחתינו
שרוי בשמחה עצומה ,כאשר כל כולו היה כשהוא נכנס לפתח ביתו ,אולם מרוב געגועים
שרוי בעסק של הד' מינים ובמיוחד כן לא אשכח את חג הסוכות במחיצת
בבחירת האתרוגים שיהיו נקיים ונאים קדשו ,איך שהרבי היה חי ונושם בכל
ביותר ,לפי כל השיטות והחומרות. רגע ורגע את מצוות הסוכה ,שכה
היתה חביבה ואהובה עליו ,הרבי היה
יושב בסוכה בדבקות עילאה והיה
שש ושמח ביותר על המצווה הגדולה
סוכה ותפילין שנפלה בחלקו כמוצא שלל רב ממש.
"פעם כששהיתי אצלו בסוכה אמר ממש לא יאומן כי יסופר מה שראינו
לי הרבי ששתי מצוות חביבות עליו במחיצתו הק'.
ביותר וכי הוא מרגיש קשר נפשי "כך גם ידועה העובדה כאשר הרבי
עמוק למצוות אלו .האחת היא מצות נסע באניה לארץ ישראל ,נשא עמו
סוכה ,והשניה היא מצוות תפילין .וכפי גם סכך לסוכה ,וזאת מחשש שיהיה
הידוע היה הרבי מחדש מדי תקופה עיכוב ותקלה והאניה לא תספיק להגיע
את התפילין והפרשיות שלו שיהיו לארץ לפני סוכות ,זאת למרות הקושי
בתכלית ההידור והיופי ,למרות העלויות והטירחה הגדולה שהיתה לו בגין כך.
הגדולות שהיו כרוכות בכך.
ואכן ,למעשה הרבי נותר ביום א'
דסוכות באניה וניצל את הסכך שהיה
שמחה של מצווה עמו בכדי לקיים את מצוות הסוכה
כהלכתה".הרבי אף השקיע שעות רבות
"דבר נוסף שברצוני לומר ,היה, לצד טירחות לאין ערוך בסכך וביופי
השמחה הגדולה השי"ת ובמצוותיו של הסוכה שתהא בתכלית היופי ,כנאה
שהרבי היה שרוי בה כל וכיאה לבית ה'.
העת".שמחה של מצווה הייתה
אצלו עבודה מיוחדת .עבודה מיוחדת
שסחפה אחריה את כל מי שנוכח קשה עלי פרידתה...
במחיצתו .תחושות עילאיות אלו ,מורגשות חזר שוב לסוכה כמי שרצה לחטוף עוד
נשימה קלה בתוך הסוכה הק' ,לחסות בצילא "עדיין חרות בזכרוני עמוק עמוק ,המעמד
היו בשולחנותיו הטהורים .וכדבריו של אותו הקדוש ונורא ההוד איך שהרבי היה נפרד
אלמוני שהופיע פעם אחת בשולחנו הטהור, דמהמנותא ולינוק חיות דקדושה בצל ה'.
מדי שנה בשנה מהסוכה בהושענא רבה עם
וביציאתו הפטיר מתוך נפש סוערת ורוגשת: "בענין זה ,אני נזכר כי באחת השנים ישבתי דמדומי חמה ,היה זה מעמד עילאי ומיוחד,
"ס'איז ממש מעין עולם הבא"... בסוכתו בליל הוש"ר ,ולפתע התאנח הרבי חוויה רוחנית נדירה ביותר שלא תישכח ממני
"צלילי זמרה וניגון נשבו כל העת מבעד ואמר לי בכאב שהנה מחר יצטרך לעזוב לעולם .ראיתי אז את הרבי איך שפניו בערו
לחלונות בית מדרשו של הרבי .שירה חדשה את הסוכה והוא אינו יודע איך הוא יצליח כלהבים והיה נפרד מהסוכה בדמעות שליש
שנובעת מהרגשות המתחדשות וממושגים להתנתק מהסוכה שכ"כ אהובה עליו. כבן המתחטא לפני אביו ממש ,ראיתי אז
חדשים של שירו לה' שיר חדש .וכמו שאמר את הרבי איך שהוא שרוי בגעגועים וכיסופים
"פעם התבטא בפני הרבי באמרו ,שלולי
לי פעם הרבי תחת אחד השיחים" :ווען דו עזים למצווה קדושה וחביבה זו ,דומני ,שמי
שהוא יודע שהוא נכנס עתה לחג 'שמחת
וועסט זיין ביי מיר אויף שביעי של פסח, שלא ראה את המחזה הנורא לא יבין זאת.
תורה' ,לא היה מסוגל בשום פנים ואופן
וועסטו שפירן אז עס איז נישט דא קיין בחוש ראיתי את אהבת המצוות של הרבי ועד
להתנתק מהסוכה שכה היתה אהובה וחביבה
פלאץ פאר עצבות בכלל"[ .כשתהיה אצלי כמה שקשה היה עליו ההתנתקות מהסוכה –
עליו וממנה שאב חיות לכל השנה כולה.
בשביעי של פסח תחוש שאין שום מקום צילא דמהימנותא .הרבי נשק שוב ושוב את
לעצבות]. דפנות הסוכה והיה נראה כמי שמנשק את
אי
ובלשון חסידים
סיפורים ועובדות אודות רבי נחום והתקשרותו המופלאה לרבותינו הקדושים
המשכתי לצחוק מדבריו אבל הכאבים גברו משעה הרבי לקח את הדברים בכאב ללבו הטהור וביקש בשנות מגוריו של רבינו הדבר חיים זי"ע ביפו,
לשעה עד כדי שרצו כבר לקחת אותי לבית חולים לקרוא מירושלים לרבי נחום זצ"ל שהיה ידוע בישיבת סלבודקה למד אז הגאון רבי חיים קמיל
ור' נחום אמר לי שוב תבקש מחילה מהרבי כאשר כמשכין שלום ומומחה בעניני גיטין והמסתעף. זצ"ל שהיה אח"כ ראש ישיבה באופקים והיה גר
כבר לא הייתי מסוגל לסבול הכאבים צעקתי רבי ר' נחום הגיע מיד וכששמע במה המדובר אמר ביפו סמוך מאוד לרבינו והיה ממקורביו ,והוא
אני מבקש מחילה על הזלזול בכבודך ובאותו רגע שהסיפור קשה מנשוא ,כל בתי הדין בארץ שכנע כמה בחורים ובתוכם את ר' נחום ואת
נעלמו הכאבים כפי שלא היו. מעורבים בפרשה כאובה זאת ,כולל בתי דינים הגה"ח רבי נח הר זהב ועוד לנסוע אליו ,וכך נוצר
בחו"ל ,ולא מצליחים ,ומדובר בפיקוח נפש ממש הקשר לנדבורנה .וכיון שהציץ ,נפגע ונשאר דבוק
לפניך נגלו כל תעלומות באדם מסוכן וכו'. אליו כל השנים.
סיפר ר' נחום זצ"ל :רבינו הדבר חיים זי"ע אמר הרבי שצערה של האשה נגע ללבו ,ניסה להפציר בשנה אחת בתענית אסתר אחר מנחה קרא
לי ,תבוא לכאן לראש השנה ותוישע .היות שהיתי בר' נחום שבכל זאת ינסה ,עד שאמר לו "אם רבינו הדבר חיים זי"ע ואמר לי בזה"ל "איני יודע
צריך להיות בירושלים בר"ה ,ב"ב שואלים האם זה תצליח לסדר גט לאשה מבטיח אני לך בן זכר" איזו זכות יש לאביך שזכה לכזה בן מורם מעם
בטוח או שזה ספק .ענה רבינו ,זה בודאות גמורה ואם לא אוכל לעזור לך עם הנעלים אעזור לך עם כרבי נחום"...
שתוישע ובא לראש השנה ונפקד הגרבים (הכוונה שיעזור לו אחרי פטירתו).
בשנים שרבי נחום הפציר ברבינו הדבר חיים
הדבר חיים אמר לו לקנות עליית מפטיר של אך ר' נחום אמר שהוא היה מאוד רוצה אבל אין לזכות לזש"ק ,אמר לו "אין לך מה לדאוג ,אני
פקידת חנה אבל היה יהודי נוסף שלא היה לו מה ועם מי לעשות כלום בנידון ,רבינו הבאר יעקב רואה כבר את הילדים ואת הדורות שלך"...
ילדים שרצה מאוד ורבי נחום לאחר 14שנה מחתונתו זכה
ויתר לו על עליה זו אח"כ אמר לבת הראשונה הרבי ה'דבר
לו הרבי א"כ תבוא שוב לר"ה חיים' השתתף בקידוש שנערך
בשנה הבאה ותקנה עליית בירושלים.
מפטיר ותיושע וכן הוי ר' נחום
בא בשנה הבאה וקנה מפטיר
ונפקד בבן זכר . כל עוד בו נשמתו
שנה אחת קודם ראש השנה שח הרב גריינמן שליט"א שהיה
נכנס עם קויטל לרבי הדבר שותפו במלאכת הקודש בישיבה
חיים לפני נסיעתו בעת שכתב וסיפר היה בסוף חודש שבט
את הקויטל ,ביקשה בני ביתו תשע"ב היה לנו איזה בעיה מאוד
שיוסיף בקויטל את שמו של רצינית בישיבה ואז אמר לי רבי
אביה הוא קצת לא מרגיש נחום בא ניסע לרבי היגענו לבני
טוב אמר לה ר' נחום מקצת ברק ופגשנו את בן הרבי הרה"צ
הצטננות לא כותבים כאשר רבי שמואל שמעלקא זצ"ל
הגיע לב"ב לפני שנכנס לרבי ואמר לנו שהרבי שרוי בחולשה
נמלך שוב והוסיף את שם חמיו, באדיבות הר"ר י .שפריי גדולה היה זה כמה ימים לפני
הרבי קורא את הקויטל ורואה ההסתלקות אבל תנסו להיכנס
את שם חמיו ושואל אותו מי זה ולדבר מיד כשנכסנו וראינו את
אמר לו זה חמי ומה קורה איתו מה מצבו ענה לא מצבו של הרבי נבהלנו ורבי נחום
אמר לי א"א לדבר מהבעיה שלנו ניגשנו לרבי זי"ע ששמע מילים אלו יוצא מפי הרבי הדבר חיים
יודע הכל בסדר קצת לא מרגיש טוב כך היה כמה שביקש לדעת מה בפינו .ניסינו להתחמק אבל הודיע מיידית "אני לוקח על עצמי לסדר את הגט
פעמים עד שהרבי אמר לו תצא ותכתוב קויטל הרבי ביקש והפציר ,ואמרנו את שבפינו וקיבלנו בשביל שר' נחום יזכה לעוד ילד" ואורו פניו של
חדש בנפרד רק לך כי זה הקויטל של השווער ברכה ,כאשר במחשבתינו היינו בטוחים שלא יוכל הדבר חיים והבטיח לר' נחום בן זכר!
שלך קשה עד למאוד ,לאחר סוכות חמיו לא
הרגיש בטוב שוב ואז התברר שמצבו קשה עד לעזור לנו כלום בכזה מצב ...לאחר כמה ימים ,ואכן לתקופת השנה נפקד רבי נחום בבן זכר בבנו
למאוד ועד חנוכה כבר לא היה בין החיים... הסתלק רבינו זי"ע ונסענו ללויה .באמצע הלויה יחידו.
ניגש אלי עסקן חשוב שהיה מקורב לרבי ואמר לנו
כל המלמד בן חבירו ... הזהרו בגחלתן! הענין ההוא שדיברתם עם הרבי לפני כמה ימים,
בטיפול ובקרוב יסתדר .נדהמנו למשמע אזנינו,
בחורף שנת תשע"א שעה רבינו זי"ע בטבריה ואז אמר לנו אותו עסקן ,שבאותו ערב שהייתם שח יהודי חשוב מירושלים ,שהיה חברותא של
למנוחה ובאחד מהימים הלך רבינו זי"ע לשפאציר אצל הרבי ,היה זה אחרי דינר שערכו למוסדות רבי נחום בישיבת סלבודקא שר' נחום היה מספר
ניגש יהודי מתושבי המקום לבקש ברכה מרבינו, שרבינו השתתף שם ממש בכוחתיו האחרונים ,מהליכות ועובדות מרבינו הדבר חיים זי"ע ואני
רבינו בירכו בחום ולאחמ"כ אמר הלה ,אני תלמיד ובאמצע קרא לי ואמר לי ,מקודם היה אצלי רבי שהייתי מתנגד הייתי צוחק מזה ור'נחום אמר
של הרבי. לי תזהר אתה משחק באש יום אחד סיפר לי נחום וצריך לעזור לישיבתו באותו עניין.
עובדא על הרבי ממש כעובדא מתלמידי הבעש"ט
ואמר ,אני למדתי בשנות הבחרות בישיבת מאורות
התורה בטלז סטון אצל רבי נחום רוגזניצקי ,שהיה
והתחלתי לצחוק בקולי קולות ולזלזל בדברים, מפתח של חיה
והתחלתי לקבל כאבי בטן שגברו מרגע לרגע ור'
מוסר לנו כל השנים מדברי תורתו והדרכתו של היה זה כבר בשנים המאוחרות של רבינו הדבר נחום אמר לי הרבי רואה הכל זה קרה לך כי צחקת
הרבי ,ולכן זכיתי להגיע עד הנה ,א"כ אני תלמיד חיים זי"ע ,נכנסה לפניו אשה ושפכה את מר לבה ממנו תאמר עכשיו ששאתה מבקש מחילה ושוב
של רבינו! רבינו נהנה והסכים עמו. אשר בעלה מציק לה רבות ואינו רוצה לגרשה.
בי
המתאר אף הוא את אותם ימים נוגים ,בשרטטו את בדי ההדס והערבה המקיפים את הלולב ,וכמראה <<< המשך מאמר 'ובנענועי אותם' מעמ' ג'
העבודה הרבתי בהמשך היום ,בנענועי הלולב במהלך השרפים היה בזעקו את תמצית דם הנפש בברכת האשמורה השלישית ,בעוד היקום כולו נם את
תפילת ה'הלל' של יום טוב: הלולב ,עד שהדיירים המתגוררים ברדיוס הקרוב שנתו בשלווה .השעה עוד היתה מוקדמת עד
"חלחלה אוחזת בי ,בהיזכרי באותו חג סוכות שפשפו עיניהם בתמהון גובר מתוך מיטותיהם אשר מאד ,עוד היה זה יותר 'שעה מאוחרת' של הלילה
שנתיים לפני הסתלקותו לחיי עד ,ימים ספורים בסוכתם' .האומנם ,הרבי עצמו הוא זה? האכן מדובר מאשר 'שעה מוקדמת' של הבוקר .עוד היה זה זמן
אחר הניתוח המורכב שעבר בראשו ועידן לפני השיעור הראשון של עלות
בין יוכ"פ לסוכות ,וארכובותי דא לדא השחר...
נקשן בהעלותי אל לבי את זכר אותו עקבתי אחר תהלוכותיו ,ונוכחתי כי
יו"ט .ביום הראשון של חג התפללנו כחצי שעה עוד טרם ה'עלות' כבר
בביתו ,מנין מצומצם ממש ,רבינו עושה הוא את דרכו לסוכתו שעל יד
היה שרוי באפיסת כוחות מוחלטת, בית המדרש ,שם היה אוגד את הלולב
מראהו היה מכמיר לב ,טיפת כח לא ומברך עליו בבוא העת .כאן כבר לא
היתה בו אף להניע ידיו. עצרתי בעדי ,ניגשתי אליו והעליתי
את תהייתי העמוקה" :הרי עוד לא
בהגיעו ל'נענועים' ,נטל את ד' המינים
עלה השחר!"
בידיו בכוחות איתנים וניסה לנענע,
אך לרוב שברון לבנו לא הצליח אפילו ובאה אליי תשובתו הנמרצת של
לנענע לצדדים .אך הוא לא וויתר .הוא רבינו ,ולימדתני פרק נכבד במושגי
המשיך לאחוז בחוזקה במינים שבידיו 'זריזות למצוות'" .אכן ,הצדק עמך",
והסתייע בסובבים ,ותוך שתמכו בידו אמר לי אז רבינו ברוך" .עדיין מוקדם
מזה ומזה נענע את כל הסדר. מאד .אבל האמת אגיד לך :מותש
הייתי מאד מעבודת הימים האחרונים,
ברם ,אם בתחילת העבודה היה ויראתי לנפשי שמא העייפות תשלוט
נראה שהוא כבר מנקז את טיפת בי ותכריעני לזמן מועט ,עד שאפסיד את עבודת
הכח האחרונה שבו ודימינו לחשוב כי ככל שימשיך ביהודי הישיש שזה עתה שב מניתוח חירום מורכב
ה'זריזין מקדימין' להתכונן כראוי מבעוד מועד הרבה
בנענועים יהא הולך ונחלש ,התבדינו .אדרבה בבית הרפואה'?!---
לפני ה'נץ' .שנתי לא עלתה יפה מתוך חשש זה.
ואדרבה .ה'שמחה של מצוה' שפשתה על פניו כבר פורסם בעבר יומן כתביו של הגאון הצדיק רבי הקצתי מהר מתוך מורא ,וננערתי לקום תיכף ולהכין
בקיימו את המצוה כתיקונה -הלכה והתרחבה חזקיהו סנדר ערלאנגער זצ"ל ,את אשר רשם לעצמו נפשי אל המצוה היקרה"...
והאירה את כל פניו באנפין נהירין ,וככל שהמשיך - בדם לבבו כדברים האלו:
ממשיך הנכד:
ראינו כיצד רק ננסכים בו יותר ויותר כוחות"... "פלא גדול ראינו בעינינו אצל כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע,
"בשומעי דיבורים אלו ,חששתי איך תיראה התפילה.
שנתקיים בו "אם בגבורות שמונים שנה" בראותנו
אם היקיצה המוקדמת היתה מתוך פחד על גודל
אותו בהגיעו לגיל גבורות ומתוך חולי ויסורים
עייפותו ,הרי העייפות המצטברת עלולה להכריעו
ה'סטראקעס' עוד הגירו ארצה... המשיך בעבודת הקודש כמימים ימימה .מאת ה'
ולהפריעו בתפילתו...
היתה זאת היא נפלאות בעינינו היאך עבד עבודת
ואם בעבודת הנענועים שב'הלל' וההושענות אך חששי היה לשווא ...מי ששמע אותו שופך
עסקינן ,הרי לנו עדותו המרטיטה של הרה"ג רבי לבו הטהור אחר חצות היום באמירת 'ומפני
חזקיהו יוסף כהן שליט"א: חטאינו' והזכרת קרבנות היום ברגש טהור כיוצא
"לפני רבות בשנים ,טרם נפוצו בין הכלל מפי כהן משרת ,או בשאגתו כאריה 'שובה אלינו
'מחזורים' מיוחדים לסוכות ,ופיוטי ההושענות בהמון רחמיך' ,יכול היה להיות סבור כי לפניו ניצב
נדפסו רק בסידורים הגדולים .אצלי היה סידור איש אשר ישן היטב כל הלילה ואגר כח רב לעבוד
עם הושענות בגודל בינוני הנוח להחזיקה בכף עבודה ארוכה וקשה זו"...
היד ,ומכיוון שכך ,מבקש היה ממני המשב"ק הרה"ג רבי חזקיהו יוסף כהן שליט"א ,רב ומו"ץ
הרה"ח ר' יחזקאל פרנקל להשאיל את המחזור בבית שמש ובעמ"ח ספרי "אבני חן" ושא"ס,
לרבינו ל'הקפה' סביב הבימה ,שכן רבינו הקפיד מוסר ששמע מפי הגה"ח רבי שמואל צבי
לאחוז באגודת הלולב ובאתרוג בשתי ידיו גם קובלסקי זצ"ל שתיאר בפניו ,כי כבר בשנות קדם
בעת ההקפה. היה שומע עד מחוץ לסוכת רבינו את קולות
סערת נפשו של רבינו זמן רב לפני ה'נץ' ,כאשר
המחזור שמור אצלי עד היום הזה כאוצר יקר
רבינו מסובב הנה והנה בסוכתו מתוך רשפי קודש
מפז .עבודת הקודש הנשגבה ,טבועה בו בחותם
של ההכנה לנטילה ,וה'ריתחא דמצוה' ששרתה
נצחי .העמודים של ההושענות -מעוטרים בכתמי
אצלו עם איגוד המינים בהתלהבות רבתי...
זיעה שניגרו ללא הפוגות ,ואף בכתמי דם"!
"מנהג של קבע עשיתי לעצמי" -מספר הגרח"י
כהן " -לעלות אל ה'רעבעצן' אחר התפילה
ולאחל ברכת 'גוט יום טוב' ,והיתה לי גם כוונה
השכנים השתוממו' :האומנם'?!
נוספת בדבר :משתוקק הייתי לשזוף עיניי כל יום כמה מרעיד להיזכר בעבודת הקודש הזאת ,כפי
מחדש בזרמי הזיעה שניגרו ארצה מה'סטראקעס' שנחזתה בשנותיו האחרונות של רבינו ,השנים
שפשט רבינו מעליו אחר התפילה ,ועוד ספוג הנענועים בסוכות במתינות ואריכות ,ולא ישב על אשר חוליו גבר עליו וגופו הטהור אפוף היה ביסורים,
היה עד לשד בזיעת נהר הדינור של עבודת קדשו הכסא חוץ לסוכה גם בימי חלי ,רק עמד על רגליו ובבוא לפניו עבודת הקודש של הנענועים דומה היה
בנענועים ובהושענות"--- בכל משך זמן התפילות ,והיאך הקיף ז' הקפות כי רואים לפנינו מקשה זהב של נשמה לבדה ,בריה
בהושענא רבא במסירות נפש ושפך לבו להשי"ת מזוקקת של טוהר וזוך ,שאין לה בעולמה אלא את
*** קונה לבדו.
כמים ,והכל בעמידה לפני ה'"!
הוׁ ַֹשענָא לְ ַמ ַען וְ הוּא לָ ְך ְּכסֶ גֶן אנו שבים לכתביו של נכד רבינו הרה"צ רבי יוסף כארי שחל המתאזר בגבורת איתנים התייצב על
מאיר כהנא שליט"א מטשאקאווא בית-שמש, משמרתו עוד טרם ה'נץ' ,החזיק בחוזקה בד' המינים
ְּב ֶאְר ֶא ֵּלי ֵאׁש ,הוׁ ַֹשענָא. הקדושים ,לפת בעוצמה את האגודה הקדושה של
גי
ְּבצִ ּל ֹו חִ ַּמ ְד ִּתי וְ יָ ׁ ַשבְ ִּתי
"הדבקות של הרבי ה"דבר חיים" זיע"א במצוות סוכה ,היא הרי אין לתאר ואין לשער .זה חלחל כל כך אל כל התלמידים שלו! הוא הזריח אור של חביבות
הסוכה בכל מי שחסה בצילו! הבחורים שהסתופפו במחיצתו הכינו תמיד כאלו 'נויי סוכה' מושקעים ומרהיבים ,עם כל הגעשמאק ,עם ברען ,מתוך התרגשות
והתרוממות הנפש בייפוי הסוכה הקדושה שזמנה כבר קרב ובא ...זה היה השפעה ישירה מהתרגשותו של הרבי עצמו"...
כך ,בזכרונות נרגשים שלא קהו ולא דהו גם כעבור 70שנה ויותר ,מתרפק הגאון החסיד רבי ישראל יעקב בוק שליט"א על שנות קדם ,בהן התגורר בתל
אביב וזכה לחזות מקרוב בעבודת קדשו של כ"ק הרבי ה"דבר חיים" זיע"א.
משנודע לחברי המכון על בר-אוריין מופלג זה הגדוש בטעם זקנים ובאמתחתו זכרונות ערבים מרבותינו ,החשנו פעמינו אליו במהלך ימי חול המועד סוכות
דאשתקד ,ואכן ,מעיין נובע של זכרונות פוריים ומלהיבים שטף את הסוכה כולה והתמלא הבית אורה.
נוכחנו לראות ,כי משמים הועידו אותנו אליו בעיצומו של חג הסוכות.
לא בכדי ,נחשב יו"ט זה כ'אושפיזין' פרטי של כל מי שנגע ב'קלאמקע' של הרבי ה"דבר חיים" זיע"א.
נחשפנו ליהודי משכמו ומעלה ,הזוכה להרביץ תורה עשרות בשנים והעמיד לגיונות של תלמידים בעומדו בראשות ישיבת "אור שמח" בירושלים עיה"ק,
ומפאר את חצר הקודש מודז'יץ דעת הזקנים אשר לו ,ועד היום הזה ,בבוא חג הסוכות מדי שנה בשנה ,צפים ועולים לו זכרונות עתירי-הוד מהאטמוספירה
העילאית ששררה במחיצת הרבי במועד הקדוש הזה ,אשר היה בבחינת 'במאי זהי"ר טפי' אצלו -מלשון זוה"ר ואור כפי שפירשו צדיקים.
לענג את קהל הקוראים ,העלינו את הדברים על הכתב והינם מובאים בזאת כמתכונתם.
עלה ארצה והחל לכונן את חצר הקודש נדבורנה דרויסן" ,ואחז בעצמו את הפיאות שהיו נתונים בירכנו לשלום את איש שיחנו המרומם ,ופתחנו
בארה"ק: על אוזני והורידם מן האוזן ,כך שפאותיי היו בדברים:
כשהרבי ה'דבר חיים' הגיע ארצה לא הכירו אותו סדורות בחוץ על לחיי .הרבי סלסל לי בחיבה את שמענו כי מע"כ התגורר בתל אביב בשנים
ולא ידעו מיהו .אך כשהחלו להתקבץ סביבו הפיאות באמרו בחיבה כאמור " -בירושלים צריך קדמוניות .שמא הזדמן לכם פעם להכנס לבית
אנשים שביקשו להתרומם לה' יתברך לאורו של לילך עם הפיאות בחוץ"... מדרשו של הרבי ה"דבר חיים" זיע"א?
הרבי ,נוצרה סביבו חבורה של חסידים ואוהדים חג השבועות בצילו של רבינו ה'דבר חיים' זיק ניצת בעיני הגה"ח רבי ישראל יעקב שליט"א,
שדבקו בו בכל לב .הם היו מקושרים אליו בכל בירושלים ,היה חג מרומם ונשגב באופן בלתי וכולו נמלא פליאה :בעיצומו של חג הסוכות הנכם
נימי נפשם .מני אז החל הרבי לפתח ולהרחיב את יתואר ,בשעה שהנני אך נזכר בצורתו הקדושה שואלים כך?...
חצרו כאן בארה"ק ,שידעה נדודים עד שהגיעה שבערה כלפיד אש בעת אמירת ה'אקדמות'
ברבות השנים לעיר בני ברק ,שם הוקמה בהמשך אני מתמלא בגעגועים עזים ורגשי קודש כשהתקיימו מעמדי 'שמחת בית השואבה' אצל
הקריה המרכזית ,תל תלפיות לכל חסידי נדבורנה לדמותו הטהורה .הוא קפץ קפיצות חזקות בעת הרבי ,זה הרי היה תענוג עילאי שדבר בעולם לא
מכל הארץ והעולם. ה'אקדמות' ,ראו עליו שהוא יוצא מהכלים מרוב ישווה לו! הלילות המאירים הללו ,לשמם ולזכרם
דביקות והתלהבות .אכן אמירת ה'אקדמות' תאוות נפשי ,אה---
כשמשפחתנו התגוררה בעיר תל אביב ברחוב
בנדבורנה תפס תמיד מקום של חשיבות רבה. הרבי מנדבורנה היה דבוק מאד במצוות סוכה.
סלמה ,היינו הולכים עם אבינו ז"ל עד רחוב
חסן בק ביפו ,שם היה חצרו של הרבי .בהמשך כמו כן הלכתי עמו כשהלך עם ה'עוילם' לשאיבת הדבקות והחביבות שלו אל הסוכה ,היה עד
היו גם פעמים רבות שהלכתי לבדי לנדבורנה 'מים שלנו' לפני חג הפסח .אחר השאיבה היו אין לתאר ואין לשער .זה חלחל כל כך אל כל
ופעמים רבות שהלכתי עם אבי ואחי .השתתפתי מזמרים ניגון שמחה ואח"כ היו מביאים לפניו התלמידים שלו! הוא הזריח אור של חביבות
בשולחנות הטהורים הן בליל שבת והן בסעודה מיני זרעים לטעימה .זכורני ,שכשהרבי סיים הסוכה בכל מי שחסה בצילו!
שלישית. את מעמד שאיבת ה'מים שלנו' ,כבר היה שעת הבחורים שהסתופפו במחיצתו הכינו תמיד
דמדומי חמה ,והרבי הלך עם כל הקהל בחזרה כאלו 'נויי סוכה' מושקעים ומרהיבים ,עם
הרב בוק מספר לנו על ניגון רגש מבית מודז'יץ אל בית המדרש להתפלל מנחה ,ובעוד הרבי
המושר כיום בחצר הקודש נדבורנה שמקורו מאת כל הגעשמאק ,עם ברען ,מתוך התרגשות
הולך עמנו בדרך ,החל ללכת בזריזות והתחיל את והתרוממות הנפש בייפוי הסוכה הקדושה
הרה"ק בעל 'אמרי אש' ממדוזיץ זצ"ל שהלחינו אמירת הקרבנות עם ברען מיוחד וברגש קודש
עוד בטרם היותו אדמו"ר ,ובחצרו של רבינו שזמנה כבר קרב ובא ...זה היה השפעה ישירה
וכולם מצטרפים עימו באמירת הקרבנות בדרך. מהתרגשותו של הרבי עצמו...
ה'דבר חיים' שרו זאת בהתלהבות רבה וברגש
עמוק" :את הניגון שמקורו בחסידות מודז'יץ השולחן הטהור של 'שביעי של פסח' היה השיא אבל לא רק בסוכות הלכתי אליו ,זכיתי לשהות
שרים חסידי נדבורנה ,ואף עשו בו קצת שינוים, וגולת הכותרת של כל ימי החג ,בסיום הטיש שרו במחיצתו הרבה מאד ,גם בכל השנה כולה...
במודז'יץ אמרו במליצה שהם למדו את השיר 'הודו לה' כי טוב' בניגון שהיו מזמרים בליל-הסדר,
וכן שרו 'חסל סידור פסח' .אח"כ בסביבות השעה עוד בהיותי ילד כבן עשר היה מעשה ,שהרבי
מנדבורנה" .אומר הגה"ח ר' ישראל בחיוך. ה"דבר חיים" גמר בדעתו לנסוע לחג השבועות
2בלילה ירדו לכביש ורקדו מול הים שהיה מול
הג"ר ישראל יעקב משחזר בפנינו את הצעדים בית-המדרש .שוררו ברוב רגש את שירת הים, לעיה"ק ירושלים ,ופנה לאבי הרה"ח ר' משה צבי
הראשונים שעשה בחצר הקודש נדבורנה עם כשכולם כאחד אומרים את פסוקי השירה בניגון בוק ז"ל וביקש ממנו שרוצה לקחת אותי עמו
התקרבותו לרביה"ק ה'דבר חיים' בגיל בחרות: מיוחד ובנעימה יתירה ,זכורני שבאותו מעמד בצל קורתו למשך כל היו"ט שבועות לירושלים,
באותן השנים שזכיתי להסתופף בצילו של רבנו מיוחד הרבי אמר גם 'תוירה' על שפת הים. כדי שאהיה עימו במחיצתו ,ואבי נענה לרבי
ה'דבר חיים' ,הייתי מביא עמי לרבנו בחורים בשמחה .אכן זכיתי לנסוע בצוותא עם רבינו
מאימתי הכרתם את הרבי?
מישיבות שונות שלא היו חסידים והם מצאו בו והנלווים אליו והרבי קרבני בקירובים מיוחדים.
את שאהבה נפשם ,עד היום כשאני נפגש עם מעלה בפנינו איש שיחנו שליט"א זכרונות הוד כשהגענו לירושלים ,אמר לי הרבי בחביבות "אין
אותם בחורים שכיום כבר הגיעו לגיל זקנה ושיבה, משנים קדומות ,בעת שהרבי הק' ה'דבר חיים' ירושלים דארף מען גייען מיט די פיאות אין
די
"אה ,ה'שמחת בית השואבה' אצל הרבי ,זה הרי היה תענוג עילאי
שדבר בעולם לא ישווה לו! הלילות המאירים הללו ,לשמם ולזכרם תאוות נפשי"---
זיכרונות קדומים ורוויי עונג רוחני מפי הגאון החסיד רבי ישראל יעקב בוק שליט"א
מרבני קהל חסידי מודזיץ ומראשי ישיבת "אור שמח" בירושלים רבות בשנים שזכה לקירבה וחביבות אצל רבותינו הק' זיע"א
מזכרונו שכאשר שהה בצילו של רבנו ה'דבר הכרתם גם את בנו ,רבינו ה"באר יעקב" זיע"א? הם מודים לי מקרב לב על שקירבתי אותם לרבנו
חיים' זצ"ל שנה אחת בחג השבועות ,ישבו לצידו בזכרם היטב את השנים הללו לטובה ולברכה.
איש שיחנו מתמלא בחיוך רחב ,ומגיב :עוד זכורני
של רבינו חתניו כשתילי זיתים סביב לשולחנו, אף זכיתי בבחרותי שהרבי כתב לי כמה פעמים
אף את ימי ה'שבע ברכות' שלו...
ורבנו ה'באר יעקב' בעודו בחור עמד לצד אביו. מכתבים מלאי חמימות דקדושה והתעוררות
באמצע ה'תורה' כשה'דבר חיים' אמר משפט כל יום נערכו שתי סעודות של 'שבע ברכות'
בהיכל הישיבה ביפו ,אחת בצהרים ואחת בערב, לעבודת השי"ת מתוך קירוב וחביבות ,ואני
כלשהוא ,התלהב בנו ה'באר יעקב' מאמרה זו, מצטער כל הימים שנעלמו ממני.
ונענה בהתלהבות יוקדת בקול" :אמת"!... והיה מכניסים כלי-זמר ומשמחים חתן וכלה.
זכורני שהגיסים (האדמורי"ם הרה"ק רד"מ מקרעטשניף
ממשיך הרב בוק שליט"א ומתלהב בזכרון והרה"ק רא"ז מראחוב זצוק"ל) זימרו בכינורותיהם
קדומים :איך אפשר לשכוח איך שהיה הולך מה זכור לכם מתהלוכותיו של הרבי?
לרגל המעמד...
ברחוב ,כזו פרישות! גם כשהוצרך לחצות את אספר לכם סיפור נפלא ששמעתי מעד נוכח,
הכביש ,היו עיניו מושפלות על הארץ ולא הביט אבל אתם יודעים מי היה ה'באר יעקב'?! הוא הרי
'אש קודש'! הרה"ח ר' אליהו אלבוים ז"ל ,שהוא ליווה את
כלל אנה ואנה ,כדי לא להיכשל בראייה שאינה רבינו בביקורו אצל הרה"ק בעל 'אביר יעקב'
הוגנת. עוד באותן שנים ,כשהיה בצעירותו ,היה כבר מסאדיגורא זיע"א .פעם הגיע רבינו לבקר את
פעם סיפר לי על אביו ,שבימי מלחמת עולם הרבי מסאדיגורא שכיבד את רבינו בשתיית
השניה ,כשהסתתרו בבונקרים בפחד ואימה יין מבית היוצר של 'קרמל' .רבינו שלא שתה
מההפצצות שנשמעו היטב ושרקו מעליהם יינות שלא היו עליהם ההכשר של 'העדה
בעוצמה רבה ,ניגש הרבי ה'דבר חיים' בשבת החרדית' נמנע מלשתות את היין .הרבי
מברכין לברכת החודש בקול חוצב להבות מסאדיגורא שהבחין בזה שאל את רבינו
אש ,ובהתעוררות רבה ,במלוא הרוגע ויישוב- מדוע אינו שותה מהיין ,העביר רבינו את כוסו
הדעת ,כאילו אינו שרוי כעת בעיצומה של למשמשו שהוא ישתה ממנו .אחר נמשכה
מלחמה קשה הגובה ל"ע חיי יהודים רבים השיחה ביניהם זמן-מה.
והפחד שולט בכיפה! בתוך הדברים שאל הרבי מסאדיגורא את
איש שיחנו ממשיך ואומר :זכתה נדבורנה, רבינו שהתלונן לפניו על מיחושים ברגליים,
וקדוש-עליון זה נועד משמים להמשיך האם הוא הולך להליכות קבועות מדי
בהנהגת החצר שכונן אביו הקדוש ,עד שהיה יום לצורך בריאותו השלימה ,משהשיב
לתל תלפיות בכל העולם כולו. שלפעמים מועטות הוא יוצא לטייל ,תמה
כשישב רבינו ה'באר יעקב' ל"ע 'שבעה' אחר הרבי מסאדיגורא ואמר שהוא יוצא מדי יום
פטירת אביו רבינו ה'דבר חיים' זיע"א ,אמרתי ל'שדרות רוטשילד' בתל-אביב לטייל זמן-
לו פשט בנוסח התנחומין ,שדודי הגאון הגדול מה לצורך בריאותו ,ומדוע רבינו אינו מסגל
רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל אמר אותו לעצמו זמן מסוים ביום ,בו הוא הולך לטייל
לכ"ק האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זצ"ל עבור ריפוי מיחושיו?
אחר פטירת אחיו הגדול כ"ק האדמו"ר בעל רבינו התפלא קצת שהרבי מסאדיגורא יוצא
'בית ישראל' זצ"ל" .המקום ינחם אתכם מדי יום לטיול ,והחליט שליום המחרת הוא
בתוך שאר אבלי ציון וירושלים" ' -המקום' רומז אביו ה'דבר חיים' מכבד אותו לזמר ב'טיש' יגיע ל'שדרות רוטשילד' כדי לעקוב אחר הטיול
למקום שהצדיק פעל בו משך שנות חייו עלי ניגון לכבוד שבת ,וכשרק היה פותח בניגון מיד היומי שלו ואמר שוב לר' אליהו אלבוים שיבוא
אדמות ,שכאשר הוא ממשיך להתרבות ולפרוח נתמלא ברשפי אש קודש ומשורר בכזו התלהבות אתו כי הוא רוצה לראות ולעקוב אחר הטיול
עוד יותר מבחייו ,ע"י המנהיג שהשאיר אחריו, עצומה ...רק מי שראה זאת יוכל להבין במה היומי של ה"אביר יעקב" .ביום המחרת בהגיע
זו הנחמה הגדולה ביותר ,והעילוי נשמה הנעלית דברים אמורים ...א שטיק פייער... רבינו ל'שדרה' ראה את הרבי מסאדיגורא מגיע
שיש לנשמת הצדיק בעלמא דקשוט. פעם ,כשאבי הרה"ח ר' משה צבי בוק ז"ל ישב כהרגלו היומי לטייל בחוצות העיר ,והבחין שהוא
הוספתי לומר לרבינו ,כי בהמשכיות ההנהגה על בטיש ביפו ,ורבינו ה'באר יעקב' שהיה אז בחור מהלך עם ראש כפוף ומבט מושפל ארצה ,אינו
ידו ,בוודאי תהא נחמה גדולה לכל עדת החסידים היה שר בטיש מתוך דביקות נפלאה והתלהבות מביט אנה ואנה כלל אלא נתון במחשבותיו
שנותרו שבורים ורצוצים אחר המכה הגדולה. עד כלות הכוחות כשהוא מופשט מכל הסובב העמוקות .לפתע הגיח בקרבתו רכב שנעצר
אותו ,היה אביו הרבי ה'דבר חיים' מביט בו וראו באחת ובלם את רכבו בקול רעש גדול ,מטבע
מה יש למע"כ לספר מרבינו ה'באר יעקב'? הדברים כל ההולכים ברחוב בשעה זו הרימו את
על פניו שהוא רווה נחת מלהביט ולראות את בנו
פעם בהיותי בקודש פנימה אצל רבנו ה'באר איך שהוא שרוי בעבודת קודש עצומה .תוך כדי עיניהם לבדוק אחר מקור הרעש וסיבתו .אך
יעקב' ,סיפר לי רבינו עצמו על מקרה של סייעתא כך פנה לאבי והראה לו על בנו והצביע בחביבות לפלא שהרבי מסאדיגורא ,המשיך ללכת כאילו
דשמיא מיוחדת שהיתה לו .וכך היה מעשה: איך שהוא מתלהב ומתעלה בדביקות ובכיסופין מאום קרה ,לא הרים עיניו ולא התייחס כלל
פעם נכנס אליו מאן-דהו שהיה נודע בשערים עצומים ,ואמר לאבי" :קוק ,קוק איהם אן" (-הבט, למתרחש סביבו...
כגביר אדיר ובעל ממון רב ,שכל מי שרוצה הבט עליו)... מיד נענה רבינו" :ניתן כבר לחזור הביתה .ראיתי
להפקיד סכום כסף גדול אצל אדם מהימן הוא אחד מבני משפחתו של איש שיחנו ,מוסיף כבר הכול .הרבי מסאדיגורא שומר על עיניו
הכתובת הנכונה לכך ,עד שנתפרסם שמו בכל מדיליה עובדא ששמע מפי הגה"ח רבי טוביה בלוי מכל משמר ,והיציאה היומית אינה מפריעה את
מקום כאיל הון שמושפע בממון רב .אמנם הכיר שליט"א ,מחשובי רבני ומשפיעי חב"ד ,המספר עבודתו בקודש"...
וט
לרבינו ושטח בפניו את כאבו וביקש עצה מה ראשון על מאן-דהו שהגיע אל הגאון הגדול ר' אותו רבינו בהיותו אדם מפורסם ,אך היות ולא
לעשות .רבינו ביקש ממנו את הצילומים ,אך חיים גריינימן זצ"ל להתייעץ עמו אודות דבר- דיברו ביניהם עד-כה ,נהג רבינו שלא לברר את
היות והם לא היו עליו הלך לביתו וחזר עמם. מה ,והוא הפנה אותו אל רבינו זצ"ל שיתייעץ עמו זהותו כפי שנהג עם הפוקדים את ביתו שלא
רבינו נטלם לידו ,הדליק את המנורה שעמדה על וישמע ממנו את חוות דעת-קדשו. התעניין לשמם .האיש פרץ בבכי מטלטל בגלותו
שולחנו ,ובדק היטב את המסמכים משך דקות בעת השיחה המרתקת במעונו של הג"ר ישראל את האמת שאינו עשיר ובוודאי שלא בעל-ממון,
ממושכות ,אחרי שסיים לבדוק נענה ליהודי שהוא שהולכת ומארכת מעל ומעבר ,מוסיפים לנו בני רק בעל-חוב גדול שיש לו הרבה נושים .אין לו יום
צריך לטפל בעצמו תיכף ומיד בלי להשתהות משפחתו שיחי' עוד עובדות מיוחדות המלמדות ולא לילה ,כאשר אנשים מבקשים להפקיד אצלו
כלל. אותנו על זרוע עוזו של רבינו ה'באר יעקב' לשדד כסף ומתבייש להודות להם את האמת .וביקש את
מערכות הטבע ולהחיש ישועות ורפואות לבני עצתו של רבינו שידרכהו מה לעשות ,רבינו שהיה
תוך כדי הרים רבנו טלפון לאחד הפרופסורים ישראל: ליבן של ישראל חיזקו זמן-מה ונתן לו את ברכתו
הבכירים בשם ד"ר צרפתי וסיפר לו על היהודי הלבבית.
היה יהודי מבני עדות תימן שחש כאבים עזים
שבא לפניו עם מקרה של כאבי ראש עזים בראשו ,אחר שדרש ברופאים נאמר לו כי אין עודו יוצא מהקודש פנימה ,נכנסה משפחה
ומבקש שיקבלו עוד באותו היום לצורך טיפול לו שום מיחוש רציני שיש לחוש עליו ,ויכול מנתניה ,שאמם ע"ה נסתלקה תקופה קודם לכן.
נחוץ .רבינו הורה ליהודי שייסע האחים התלבטו ביניהם האם ראוי
עוד באותו ערב לפרופסור צרפתי למכור כבר את דירת האם המנוחה
וכמסוכם ביניהם יקבל עוד היום ולהתחלק בכסף או שמא עדיף
טיפול רפואי .היהודי הגיע לד"ר להמתין זמן נוסף עד למכירה ,הם
צרפתי ,והוא קיבל אותו מיד ,עבר הציעו את התלבטותם לפני רבינו,
על המסמכים והודיע שיש לו מעל והוסיפו כי מאן-דהו המליץ להם
העיניים גידול שצריכים להסירו על פלוני שמתגורר בבני ברק -
במיידי ,מיד נכנס היהודי לניתוח וכאן נקבו בשמו של האיש שנכנס
חירום שתוכנן להיות בין שעתיים לפניהם אל רבינו -שניתן להפקיד
עד שלושה שעות. אצלו סכומים אדירים בהיותו עשיר
ואדם מהימן ,ושאלו את פי רבינו
אחרי שעתיים מתחילת הניתוח כדת מה לעשות.
יצא הרופא מחדרו והודיע לאשתו כשרבינו סיפר לי את כל הסיפור,
של המנותח כי הניתוח יתארך שיתף אותי עם ההתלבטות החזקה
מעבר לזמן שנקבע ,היות והניתוח שהיתה לו ,האם להמליץ למשפחה
הסתבך .אשתו נתקפה בבהלה על אותו האיש כשהוא יודע שהוא
לשלום בעלה ,וחיכתה בחוץ בחוסר אינו הכתובת הנכונה ,אך מאידך אם
אונים של ממש .אחרי שעה ארוכה, ישלול את האפשרות הזאת תתאכזב
יצא הרופא עם חיוך רחב והודיע המשפחה על אי-קבלת תשובה
לאשתו כי בחסדי השי"ת הצליחו ברורה בנידון.
לייצב את המצב ,בעלה סיים את
הניתוח והנתונים חיובים וב"ה ניצל סיפר לי רבינו כי ביקש מהם
מהסתבכות קשה. להמתין כמה דקות ,ובתוך כך נשא
להמשיך הלאה בשגרת חייו .כשכאביו התגברו
תפילה מעומק הלב שינחהו ה' מה לענות וליישר
והכבידו עליו וחש ייסורים קשים ,שיתף את
בין ההדורים .אחרי מספר דקות דומיה ,שאל
אחרי הניתוח שאל היהודי את הרופא איך הסכים חברו בזה והשיח את ליבו במצוקה הקשה בה
אותם רבינו למועד פטירת האם ,והם נקבו לזמן
לקבלו מיד בעוד שרבים מחכים זמן רב להתקבל הוא שרוי ,מחד ,הרופאים מרגיעים אותו שהכול
קצר קודם לכן .ייעץ להם רבינו כי לדעתו ראוי
אצלו? השיב לו הרופא" :דע לך ,אחרי שראיתי בסדר ,ומאידך התחושות האישיות לא נותנות
שבמשך כל השנה הראשונה לא יתעסקו כלל
אצל הרבי מנדבורנה דברים שמימיים -מה שהוא לו מרגוע והוא חושש לבריאותו .חברו ייעץ לו
עם הדירה ,אלא ישאירו אותה כמו-שהיא ,וככלות
אומר לי לעשות אני עושה בלי לחשוב פעמיים. לפנות לרבנו ולקבל ממנו את ברכתו הטהורה
השנה יבואו אליו שוב לראות כדת מה לעשות...
ואפילו אם יאמר לי להכניס את הראש ב'בית ממעמקי הלב ,היהודי דחה את העצה מכל וכל
המטבחים' אקיים את ציוויו"... בנימוק שאין לו עסק עם אדמורי"ם ומעולם לא כך סיים רבינו לגולל בפניי את כל ההתרחשות
דרך על מפתן ביתם ,ומה לו להתדפק על דלת תוך שהוא מפליא באוזני על סייעתא דשמיא
"זכותם של קדושי עליון יגן עלינו"! -מסיים הרבי מנדבורנה... מיוחדת שחווה בעצמו.
הגה"ח שליט"א את שיחתו המאלפת. החבר שכנע אותו ,ולבסוף שוכנע .הוא הגיע מעניין לעניין אספרה בזאת ,כי ידוע לי מכלי
לעילוי נשמת
האי גברא רבה ויקירא ,מתהלך בתמימות ומתנהג בחסידות ,דחיל חטאין ,שייף עייל שייף נפיק ולא החזיק טיבותיה לנפשיה ,צהלתו בפניו ואבלו בלבו ,דבק בלב ובנפש ברבותינו הקדושים ובמורשתם
הטהורה ,ונפשו איוותה ויעש אוזניים לתורתם ולחקר תולדותיהם ופעלם בקודש ,כל תיבה משיחם ושיגם היתה לו לקרן אור ,כיתת רגליו והשליך מנגד כל אשר לו להשגת כל בדיל מרסיסי אורם ,משנתם
ואורחותם ,עמד על משמר עבודת הקודש של מכוננו מיום היווסדו ,לא נח ולא הרפה מלעורר לעודד ולזרז להגדיל תורה וחסידות ולהאדירה ,מעוצם התקשרותו אשר יקדה בלבו ברשפי אש שלהבת י-ה,
חותם כשרונו ,זוך רעיונו ומיטב הגיונו מוטבע בכל פעולות קודש מכוננו ופעלו לדור ולדורות ,הלא הוא
הרה"ח ר' חיים שמואל סרנה ז"ל
מחברי מכוננו ומהדיר הספה"ק 'פנים מאירים' לרבנו הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע
זכרו לא יסוף מאתנו
נלב"ע במוצאי יו"ט א' דסוכות תשע"ח
זכות רבותינו הקדושים אשר למען זכרם פעל ועשה כל ימיו יקבלו את פניו ויוליכו לפניו צדקותיו ומעשיו הכבירים להאיר לארץ ולדרים ולתור לו משכן בין הצדיקים והחסידים במנוחה נכונה תחת כנפי השכינה.
ת.נ.צ.ב.ה
זט
7כסאות ,ועוד סטנדר אחד
במלאת 3שנים מהשלמת הופעת ספרו של רבינו הק'
"באר יעקב" על התורה ומועדים ,על שבעה חלקיו,
מובא בזאת מחדש מאמר נרגש שפורסם בשעתו וחולל הד ציבורי נרחב:
לנו מתנות. כפקעת של תשוקה .כולו כמיהה ,כולו שקיקה. אח ,אילו היו לנו עיניים.
הפעם הם הביאו לנו מתנה מיוחדת מאד ,מתנה מייחל כבר לרגע הנכסף לראות את הספר המיוחל אילו היינו רואים.
עצומה!--- של אביו הקדוש 'על אמת' .לאחוז כבר בכרך אילו רק היינו זוכים לראות את מה שהצדיקים
אה ,אלו מילים ! ! ! - - - המפואר של עטרת ראשו ,לדפדף בעמודים של רואים.
מאמרי תורתו.
גילי ורוני ,תשפ"ד רעננה .שישי ושמחי ,שנה חדשה. קרשים ,וענפים ,וקישוטים ,ודלת שנפתחת ודמות
זכה ירח האיתנים שלך להתברך גם הוא במתנה אבל למכונות הדפוס יש קצב משלהן .וחלפו שעה, מלאכית-עילאית פוסעת פנימה .ברוך הבא אברהם
מיוחדת מאד ,מתנה עצומה-עצומה .אל הימים- וחלפו שעתיים" .הנני רוצה לערוך 'לחיים' מיוחד אבינו .ליעול אברהם רחימא.
טובים של תשרי תשפ"ד מגיעים תלמידי רבינו ברגע שהספר יגיע" ,מתנקזת תשפוכת ההתרגשות
ויצחק.
זי"ע עם 'פנים חדשות' .עם השגות אחרות בעליל. של רבינו לעבר הסובבים .הם עסוקים בהכנות
האחרונות לשמחה הגדולה של נישואי נכד הרבי ויעקב.
עם סט שלם של "באר יעקב" על התורה והמועדים
-ששופך אור חדש על פנימיות עבודת הזמן. שנערכת הערב ברוב פאר ,ואילו הרבי נתון בעולם וכל שבעת הרועים.
האושפיזין של תשפ"ד שמגיעים מלמעלה ,מגיעים משלו .הפעימות המואצות של לבו הנרגש כמו "הלוואי ירחיב ה' גבולי ויתן לי סוכה גדולה" ,היה
עם מתנה גדולה מאד! מבקשות להאיץ את תקתוקי המדפסות .חבילות רבינו זי"ע מצטט את שהתרפק אביו הקדוש ה'דבר
*** טריות מועמסות בעצלתיים בחניון בית הדפוס חיים' זי"ע" .הלוואי תהיה לי סוכה גדולה ,ואוכל
בחולון ,רכב ההובלות מזדחל בכביש-גהה-של5-- להציב 7כסאות עבור האושפיזין הקדושים".
מבינים אתם? אחרי-צהריים בואכה גשר קוקה קולה ,ורבינו כבר הלוואי עלינו אותן ההשגות ,הלוואי עלינו אותן
לא רק 7כסאות עלינו להכין - לא כולא את לבת התרגשותו. העיניים .אבל המציאות היא מציאות קיימת .האבות
אלא גם -ובעיקר -סטנדר חגיגי עם מפה צחורה, אבל מגיעה שעת החופה .רבינו מתעטף בבגדי הקדושים מגיעים אלינו .כן ,גם אלינו .לתוך הסוכה.
ועליו את הכרך החדש והמפואר שהשלים את השיראין ויוצא לקבל את פני אבותיו הקדושים .והיה עם כסא או בלי .עולו אושפיזין עילאין קדישין .עולו,
סדרת ה"באר יעקב" ,הכרך המופלא על המועדים מעמד נורא הוד ,וסידור-קידושין מתייפח ,והרעפת תיבו.
שיעניק לנו אור חדש בסוכה! ברכות רוגשת. והידיים שלהם אוחזות שקיות .שקים .חבילות-ענק.
שהרי כך היה רבינו מסביר את מילותיו הלוהטות
וכאשר בתום החופה חש אליו שליח מתנשף ותקע הם מגיעים עם מתנות.
של אביו הקדוש" :אבי זי"ע רצה סוכה גדולה בשביל
7כסאות .אבל 'סוכה גדולה' אינה בהכרח בקנה- לידיו את העותק הראשון והטרי שהגיע מהדפוס, מתנות שרק הם יכולים להעניק לנו .מתנות שערכן
מידה גשמי ,וגם 'הצבת הכסאות' אינה בהכרח בפן פרץ נחל גדול של דמעות מעיניו הטהורות ,וגיצי לא יסולא בפז .שפע ,וקדושה ,ויראת שמים,
הביצועי .הכוונה היתה להשגה רוחנית גדולה ,השגה אש הפליטו מפיו משפט מבהיל ,מטלטל: ופרנסה .מה לא( .ראה באריכות את דבריו הנפלאים של
מוחשית ומורגשת על בואם של 7האושפיזין". כשהזיידעס מגיעים מלמעלה לחופה ,הם מביאים רבינו במדור "זה השולחן" בגליוננו).
וכי מי מעניק לנו 'השגה נו ,וכי לא מתבקש
רוחנית גדולה' זו?! מעצמנו שנפצח
ב'טענציל' של 'ושמחת
***
בחגך'?
איך אמר רבינו באותה
***
שעה נרגשת ,ב'לחיים'
המיוחד שערך מיד אחר ברודערלאך ,מכינים 7
החופה: כסאות?
כל כך הרבה ייחלתי ַהמתינו ,לא סיימנו.
לרגע הזה ,לאחוז בידיים אנחנו בתשפ"ד!
את הספר של אבי בשנת ה' אלפים
הקדוש. תשפ"ד!
משמים זימנו ,שאקבל מתפלאים? ַקבלו סיפור:
את הספר בבגדי שבת!- 30שנה אחרי הסתלקות
-- רבינו ה'דבר חיים' ירד
עתה ִאמרו אתם ,וכי לדפוס לראשונה ספרו
יש נאה מכך שאנו הקדוש על התורה (ספר
מקבלים את ה"באר הביכורים של מכוננו ,תהילה
יעקב השלם" עם כמעט לא-ל) .מכונות הדפוס
חודש שלם של בגדי תקתקו ,מדפסות-הענק
שבת?!--- פלטו קבצים בזה אחר
זה ,ורבינו זי"ע הסתובב
זי
הַ ַּמ ּ ֶטה ֲ ׁא ֶשר ַּתעֲ ֶׂשה בּ ֹו
ֶאת הָ ֹאתֹת
"ובאמת כל העניין הזה של שדים ורפאים יש בו הרבה אבל אני לא וויתרתי .תרתי וחיפשתי .פניתי אל כ"ט אייר תשכ"א.
דמיון והמצאות של אנשים חומדי לצון או תמימים מתווכים נוספים .הציעו לי הצעות של בתים שונים מניין של יהודים עמלי כפיים ישבו סביב שולחן עץ
ומפוחדים כדרדקים .גם אם נניח ונאמין שהיו שם בעיירת מכורתי ומחוצה לה ,התרוצצתי הלוך ורצוץ, כבד והקשיבו לשיעור ב'דף היומי' .מגיד השיעור הינו
שדים ו'חיצונים' הם כבר עזבו בוודאי את המקום אך כולם דרשו ממון לפחות כפול ממה שהיה בידי. תלמיד חכם שדיבורו נמרץ וקולח מי ששם אוזן נכנס
ברבות הימים .לך אל בעל הדירה .ערוך עימו עסקה כמעט עלה בי הייאוש. עד מהרה אל תוך הסוגיה ויורד אל מכמניה.
מהירה .בכסף שיוותר לך תוכל לשפץ את הבית באחד הימים פנה אליי ידיד טוב ובפיו הצעה שאליה לקראת סוף השעה כבר ניכרה ליאות על פניהם
ולרכוש רהיטים נאים .מזל וברכה!". וקוץ בה: של הפועלים שלא וויתרו על שיעור התורה הקבוע.
כך קניתי את הבית הזה ואת החצר המקיפה אותו "שם" ,הוא הצביע אל קצה העיירה ,מקום בו שורת מגיד השיעור ביקש לעוררם כרבי עקיבא בשעתו על
באמת במחיר פעוט .לרעייתי לא אמרתי דבר ,כמובן, בתים ישנים גובלים עם היער שמשתרע בהמשך" ,שם ידי סיפור נאה" .היום חל יומא דהילולא של הצדיק
על השמועות הרוחשות והשם הלא טוב שיש לבית עומד בית שבעליו יהיה מוכן להיפטר ממנו בסכום הקדוש הרבי ר' מאיר'ל מפרמישלאן" ,ציין באוזנם,
הזה .התחלתי לשפץ את הדירה ששיני הזמן נגסו בה פחות אפילו מאשר יש ברשותך". "אשמיע לכם איפוא סיפור נאה אודותיו לעורר את
וניקיתי את החצר שהייתה עמוסה בגרוטאות וכלים זכותו"...
אין חפץ בהם .שבועיים ימים עמלתי וטרחתי
ואולם ,אחד מן היושבים סביב השולחן קטע
בהכנת המקום למגורים .וכשנכנסנו הייתי
את הסיפור בטרם התחיל:
מאושר מאוד .חשתי שעשיתי עסקה נאה
ומזל טוב מלווה אותנו. "רבי מאיר מפרמישלאן היה דודו של רבי
התגוררנו שם בנחת במשך כמה שבועות. מרדכי מנדבורנה כמדומני" ,קבע בלשון
אמנם חשנו מעט בדידות .היו אלו כאמור שאלה...
הבתים האחרונים בעיירה והם מרוחקים "אכן" ,נענע מגיד השיעור בראשו בתמיהה
באופן ניכר האחד מחבירו .גם היער שעציו על שהיהודי הזה פותח את פיו ונוטל לעצמו
הצפופים עמוסים בעטלפים ששאון מעופם את רשות הדיבור בפתע .איש פשוט הוא,
מרעיד את הלילה לא הוסיף הרגשה נעימה מגולח למשעי וכובע קש לבן לראשו .יושב
וחביבה .אך השתדלנו להתבונן בטוב .הלא תמיד בשיעור מחריש .קשה לדעת אם
לא יכולנו לרכוש בית משל עצמנו והנה יש הוא עוקב אחרי השורות ,אם מבין אפס
לנו מקום פרטי ורחב ידיים. קצה .כיצד הוא מודע בכלל לשמותיהם של
ובאישון לילה אחד ,בחודש החמישי או הצדיקים הללו...
השישי מאז באנו הלום ,התעוררנו לפתע "אני מבקש ברשותכם לספר סיפור אותו
מקול צחוק מבעית שנשמע בחלל הבית. חוויתי אצל הרבי ר' מרדכיל'ה מנדבורנה",
קפצנו כנשוכי פתן ,הדלקתי לפיד שהאיר הפתיע היהודי הזה את היושבים סביב
את החשיכה ברגע והתבוננו לכל עבר .אין אף השולחן" ,זכיתי לשוחח עימו בזכות יצורים
אחד בתוך הבית .אולי היה זה חלום ,או דמיון. שאין להם גוף ,ואף אחד מהחיים על פני
אולי קול שנשמע מבחוץ. האדמה לא היה רוצה לפגוש בהם"...
אבל אז פילח את השקט שחוק מתגלגל דיבורי חידה אלו הפיגו את העייפות
נוסף ,ארוך ומתמשך ,ומחריד. מהנוכחים שפקחו עיניים תמהות ומצמצו בהן
"מה זה" ,החווירו פניה של זוגתי ונראו כפני בריכוז שלא לאבד אף מילה מפיו של המספר
בר מינן. מכלי ראשון:
אני הייתי פחות מבוהל" .כנראה תן מילל ***
שעזב בטעות את היער ובא להעביר את נולדתי וגדלתי בעיירה לא רחוקה מבישטינא
הלילה מתחת לחלוננו .נשוב לישון .יום עבודה מקום מושבו של הרבי ר' מרדכל'ה.
חדש מצפה לי עוד מעט". לאחר שנישאתי ,זכרתי היטב את הבטחתו של חמי
"להיפטר ממנו?!" ,שאלתי בחשד.
השקט שב לשרור .אני נרדמתי מיד אבל היא כבר לא להעניק לי כנדוניה סכום כסף נכבד .רק מעט אצטרך
נמה באותו הלילה .עיניה מתרוצצות בבהלה ובחשד "בהחלט כך" ,הסביר" ,הבית הזה מוזנח מאוד ולפי
להוסיף כדי לרכוש לעצמי בית מגורים .כמה חודשים
שמא ישוב השחוק המתגלגל בלא שנדע מהיכן מקורו. הידוע לי כבר חמש עשרה שנה לפחות לא ביקר
עברו מהחתונה ובינתיים התגוררנו אצל הורי זוגתי
בו איש .גם לפני שנסגר הבית ונאטם הוא החליף
חלפו להם כמה ימים וכמעט שכחנו מהמאורע המוזר. כשאני חש עצמי כאורח לרגע .מצפה הייתי מתי כבר
בעלות בכל תקופת זמן קצרה .היהודי האחרון שרכש
בערב אחד ישבנו לסעוד את ליבנו בניחותא ופתאום יינתן לי צרור הממון ונוכל לנהל את חיינו בבית משלנו.
את הבית והתגורר בו זמן קצר ,מנסה מאז ועד עתה
נשמע קול חצוצרה ומצהלות תופים יחד עם דיבורים במשך הזמן החילותי מאבד את סבלנותי ופניתי אל
למכור אותו .מה שמבטיח לך אפשרות לרכושו בלא
רועמים .פעימות ליבנו הואצו בבת אחת ונשמותינו חותני בכבוד אך ללא משוא פנים ,ביקשתיו שישליש
מחיר.
כמעט פרחו לנו מן הגוף מפחד .ניסיתי להתרכז בידי את כספי הנדוניה המובטחת כי כבר כלתה נפשי
בקולות שבקעו משום מקום והם היו עמומים משהו. החילותי לברר על הבית הזה שאלתי שכנים ומתפללים לרכוש קורת גג פרטית .רוצה אדם בקב שלו יותר
לא נהירים .אבל חזקים ואמיתיים. בבית הכנסת והנה כולם משיבים באותם דברים :בבית מעשרה קבין של חבירו ובוודאי של חמיו וחמותו.
הזה שוכנים שדים ורוחות רעות ,נשמעים פתאום
זוגתי כמו נקשרה אל הכיסא עליו ישבה מבלתי יכולת חמי יהודי טוב היה ,נאמן רוח וישר דרך .רק יממה
קולות של יללות ולחשושים ,שחוק חלול ודיבורים
לנוע ,וכאילו לא היה די בזה ניסרה את הבית לפתע אחת חלפה מאז ביקשתי והוא כבר נתן בידי צרור
שאינם נהירים .דירת רפאים שכל שומר נפשו ירחק
שריקה צורמנית ואחריה השחוק מתגלגל הזכור לנו שטרות ומטבעות .ספרתי את הסכום ומיהרתי עימו
ממנה.
היטב שלא לטוב מאותו לילה לפני כמה ימים. אל מתווך אותו הכרתי מלפנים .ציינתי באוזניו כמה
"ואתה מציע לי להתגורר במחיצתם?" ,שאלתי את כסף יש ברשותי והוא העווה את פניו במורת רוח:
כמובן שהבטנו כה וכה ואין כל זכר לשהותו של מישהו
ידידי.
בתוך הבית .היא ביקשה שעוד הלילה נעזוב את הבית. "לא מספיק .דירה של ממש לא תוכל לרכוש בסכום
אך אני התעצלתי ללכת ולתור אחרי מקום מגורים "הרי אין לך אמצעים לדירה רגילה" ,השיב בהיגיון כזה"
חי
סיפור פלא מכלי ראשון אודות הסבא קדישא הרבי ר' מרדכי זי"ע,
לרגל יומא דהילולא יום-טוב ראשון של סוכות
חפצים נפלו למרות שעמדו על מקום בטוח ,ומעל הקרובים והרחוקים והאזורים השוממים העצומים אחר .הסברתי לה שאין מקום לחוש שמישהו יזיק לנו
הכל הקולות והשחוק הפרוע שהגיעו בתדירות גבוהה אשר אין להם סוף ,לא מצאו לעצמם הרוחות האלו חלילה .אמנם אין פתרון מתקבל על הדעת לחידת
יותר. היכן לשכון כי אם בבית אשר רכשתי לי בכסף הקולות המשונים ,אבל ייתכן בהחלט שמאן דהוא
מלא?!"... חומד לו לצון ומבקש להטריד אותנו כשהוא מסתמך
חשתי שהיצורים הללו כאילו מתגרים בנו ,מתריסים
"אתה צודק" ,הרבי חייך אליי ,האיר לי פנים" ,דע על השמועות שהתהלכו על הבית הזה בטרם באנו
ורומזים שאין להם עוד פחד מהצדיק שגירשם לפני
לך שלפני שנים רבות שכן בית יראה של הנוצרים לגאול אותו משממונו.
שנה.
במקום הזה .טומאה שורה על הקרקע ולכן חשקו אחרי זמן רב היא נרגעה ושבנו אל השגרה כשבירכתי
שבתו ונחפזתי אל בישטינא .המתנתי בסבלנות כמה להם המזיקים הללו את הבית למעונם .אבל הגיע הזמן ליבנו אנו עדיין חוששים וערניים לכל רחש.
ימים עד שהואילו להכניס אותי אל הקודש פנימה. לגרשם היות ויהודי הינו הבעלים של המקום ,ומתכוון אבל הימים הבאים הפכו אימתניים יותר ויותר .קול
הרבי ר' מרדכיל'ה היה מופתע מהחדשות .נראה לרגע להתנהג בבית הזה ביראת שמיים ובקדושה והוא השחוק המתגלגל והפרוע נשמע כמה פעמים .בעיקר
נסער ומחשבותיו משוטטות אי שם בגבהים. בוודאי קודם להם". מאז ירד הערב .מרגע לרגע התקבעה אצלי יותר ויותר
אחרי כמה רגעים קם הרבי ממקומו ,פנה אל פינת הרבי ר' מרדכיל'ה ציווה עליי לשוב הביתה ולאצור הידיעה הברורה שאכן יש ממש בשמועות ואולי את
החדר שם היה שעון מקלו אשר גולת כסף עתיק בזיכרוני את אשר הוא אומר לי כעת: הבית הזה איוו למושב להם שדים ורוחות שלא ניתן
הייתה על ראשו .הרבי הניף את המטה ונתנו בידי וכה "אם יישמע שוב אחד מן הקולות אשר תיארת אותם לראותם ולדעת מהיכן באו .מי יודע מה הם מנסים
אמר לי: לפניי ,גש אל הקיר הבית הפונה אל היער ,נקוש עליו להביע בקולות וברקים שהם משמיעים.
ג' פעמים והכרז בקול גדול שרבי מרדכי מנדבורנה ואז אירע דבר מה שיותר לא היה שייך להשלים עימו.
"מרדכי כבר זקן( .אכן לפי חשבון השנים
המעשה היה באחרית ימיו) כבר אין בכוחו אנו שוהים בבית ומתארגנים לשנת
לנסוע ולכן לא אוכל לבוא אל ביתך לילה ופתאום נפתח לו מעצמו חלון
לטפל בהם בעצמי .קח איפוא את ישן סגור היטב ,כאילו עקרו מישהו
מקלי ,שמור עליו היטב ,והיה אם יבואו ממקומו בכוח וזגוגיתו מתנפצת בקול
הם שוב ויטרידו אתכם ,דפוק על הקיר רעש ,חלקו בתוך הבית וחלקו מחוצה
שוב ג' פעמים ותאמר כך בשמי: לו אל תחילת גבול היער .אל קול הנפץ
התלוו גם צליליו המוזרים של השחוק
"הרבי ר' מרדכי מנדבורנה אמר שאם המתגלגל והחורק אותו כבר הכרנו.
לא תסתלקו מן הבית הזה לא תהיה בני ביתי הכריזה שיותר היא לא נשארת
לו ברירה כי אם לבוא לכאן בעצמו ואז כאן אפילו רגע אחד .נסה בבהלה אל
יעקור אתכם מן השורש בזה ובבא"... בית הוריה .עתה הבנתי שסכל הייתי
שבתי לביתי אשר בעיירתי והרגע הזה כשהתפתיתי לרכוש את הבית הזה,
לא איחר מלהגיע .לקול השחוק הנורא ועוד הוצאות רבות הוצאתי לשפצו
נטלתי את המקל של אותו צדיק ולהכשירו למגורים .פניתי איפוא בצר
הקשתי עימו על הקיר והכרזתי את לי אל בני משפחתי וחברים קרובים,
אשר הורה לי הרבי מילה במילה. סיפרתי להם את המאורעות המפחידים
שבאים מעולמות אחרים והם הביטו
שריקה פראית ,מאיימת ומחרישת אוזניים החרידה ציווה על כל מי שאינו ילוד אישה לעזוב את הבית מיד
עליי ברחמים ,חלקם אף הזכירו שהזהירו אותי שלא
את הבית ,ולאחריה החלו החלונות והדלתות להתנועע ולשוב לשכון בין עצי היער"...
להתקרב אל הבית המכושף.
בצורה משונה .אבל בחלוף רגעים מספר נדם הכל. קיבלתי את הדברים כפשוטם .הודיתי לרבי על
ליבי נקפני על שאיאלץ לעזוב את הבית ולהפסיד
שקט שליו כבש את חללו של הבית .חשנו היטב עצתו .הנחתי על שולחנו שטרות של פדיון נפש
כסף רב .שבתי עם זוגתי להתגורר אצל הוריה ומשם
שדבריו התקיפים של הרבי עשו את שלהם .הם והחשתי פעמיי הבייתה אל חמי וחמותי .כששמעה
ניהלתי חיפושים אחרי יהודים משכמם ומעלה ,גבוהים
הסתלקו לצמיתות כשבדרכם הם משתוללים לאות זוגתי שהרבי ר' מרדכיל'ה לקח אל עצמו את סילוק
מכל העם ,אולי תהיה לאחד מהם עצה טובה ,אולי
מחאה וצער בפעם האחרונה. המזיקים המשונים ,שבה עימי אל הבית.
קמיע בעל ערך לסילוק 'חיצונים' מהבית אותו רכשתי
כמה ימים חלפו בשקט .חשבנו שהנה חלפה לה בכסף מלא והם עושים בו כבתוך שלהם.
עוד כמה שבועות הותרתי את המקל היקר ברשותי
הרעה .אבל הרוחות הללו הזכירו לנו את קיומם .מיד
שמא אצטרך לו שוב ,ולאחר תקופת שקט נסעתי כך תהיתי והצטערתי עד שהיה מי שיעץ לי לנסוע
כשנשמעו השחוק והיללה שבאו הפעם ביחד ,והם עוד
לבישטינא והשבתי אותו לבעליו איש האלוקים שמאז לבישטינא שהיא די קרובה אלינו ובה מתגורר הרבי ר'
בעיצומם מיהרתי אל הקיר ,חבטתי בו שלוש פעם
לא עזבתיו עוד ודבקתי בו עד ליומו האחרון. מרדכל'ה מנדבורנה .משסיפרתי על הרעיון הזה לחמי
וקראתי בקול:
וחמותי ולשכנים קרובים פתאום תהו כולם איך לא
*** "הרבי ר' מרדכיל'ה מנדבורנה ציווה שמי שאינו ילוד חשבנו על זה עד עתה .איך זה שלא הלכתי להתברך
אישה שיסתלק מיד מן הבית" אצל אותו צדיק לפני נשואיי או לפני רכישת הבית
משתתפי השיעור הביעו את התפעלותם ומגיד
השיעור ,הגאון החסיד רבי חיים מנדל שטייגר זצ"ל שקט סמיך השתרר .מפחיד לא פחות מהקולות הזה.
מפארי זקני תלמידי החכמים בקריית צאנז נתניה קרא עצמם. כשעמדתי על מפתן חדרו של הרבי ר' מרדכל'ה באה
אחריו את הפסוק "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ואז התברר שהציווי הזה פעל את פעולתו .שנה עליי צמרמורת שהרעידה את גווי .מעולם לא הייתה
ותוכל"... תמימה לא נשמע קול אחד שאין לו פשר .כמעט כבר לי כזאת .אני איש פשוט ופעם ראשונה שחשתי רגשי
נשכחו מאתנו אותם רגעים אימתניים ומצמררים. קדושה .כל ימיי גדלתי כבן כפר שאין לו בעולמו אלא
*** עסקי המשק ותענוגות הגוף המעטות.
אבל לא לעולם חוסן .באמצע החורף שבו להם
מקור :הרב חיים סלומון הי"ו אשר שמע את הסיפור הקולות והתזוזות והפעם ביתר שאת .כאילו הלכו הרבי ר' מרדכל'ה הביט בי בחמלה ,מצפה לשמוע
מאביו ספרא רבא ויקירא הרה"ח ר' יחזקאל סלומון הללו לאסוף כוח ומעתה הם מעיזים יותר .זגוגיות מה בפי .גוללתי את הסיפור ,וטענתי בכאב שהנה
שליט"א מבני ברק ממשתתפי השיעור באותו ערב נופצו בפתאומיות ,כלים התעופפו ,ניירות הגיעו מאי נותרתי בלא בית ובלא ממון ושאלה קשה יש לי" :מכל
בימי בחרותו. שם ועליהם כתובות מילים לא ברורות בשפות שונות, ריבואות הפרסאות על פני כל הארץ ,מכל היערות
טי
הושענא למען ציר עלה ונתעלה ברכב וסוסי אש
לזכר נשמת מרן סבא קדישא
רבינו הרה"ק הרבי רבי מרדכי זי"ע בן הרה"ק הרבי רבי ישכר בער'צי זי"ע
מנדבורנה
יומא דהילולא רבא ביום א' דסוכות
קצות דרכיו ומעשיו בקודש שנשמעו מפי מרן רבינו הקדוש זי"ע הלא המה בספרתו ,בערך הנרחב המוקדש אודותיו בספר "בסוד קדושים"
ובספר "הליכות עולם" חלק אלול-תשרי יום א' דסוכות
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל
הונצח ע"י הרה"ח יוסף דב בורד שליט"א
לעילוי נשמות לעילוי נשמת אאמו"ר
הרה"ח ר' יעקב בן הרה"ח ר' משה הערש ז"ל הרה"ח רבי זאב בן הרה"ח ר' יצחק לייב ז"ל
וזוג' האה"ח מרת רבקה ב"ר יהודה ע"ה נלב"ע א' טבת תשפ"ד
נלב"ע כ"א תשרי -הושענא רבא ת.נ.צ.ב.ה.
לעילוי נשמת לעילוי נשמת
הרה"ח ר' יעקב בן מכלוף (כהן) ז"ל
פטרון ספר "נטפי דמע" הגה"צ רבי נחום ב"ר משה רוגוזניצקי זצ"ל
את הקדמתו כתב בדמע בעילום שם ועורר לבבות רבות לתשובה ראש ישיבת מאורות התורה טלז-סטון
היה דבוק בלו"נ ברביה"ק זי"ע ,תמך בכל עוז במורשת רבוה"ק. מותיקי תלמידם של כ"ק מרנן רבותינו ה'דבר חיים' וה'באר יעקב' זיע"א
זכרונותיו פורסמו בגליוננו לקראת יומ"ד השתא.
נלב"ע י"ח תשרי תשפ"ו
נלב"ע בפתע פתאום אור לט' תשרי תשפ"ז
תנצב"ה
תנצב"ה
ברכת מזלא טבא תבואתה לראש האי גברא יקירא לעילוי נשמת
תומך המכון
הר"ר אליעזר בר"י הלטובסקי הי"ו
האה"ח מרת גיטל שרה טובה פרידמן ע"ה
לרגל שמחת הולדת בתו שיחי' בשעטו"מ למז"ט בת יבלחט"א הרה"ח ר' שמעון דוידזון שליט"א
יהי רצון שיזכה לרוות ממנה ומכל יוצ"ח רוב נחת דקדושה הונצח ע"י בנה הר"ר אייזיק צבי הי"ו
לעילוי נשמת
הרה"ח מוהר"ר ר' יעקב שלום בן הרה"ח ר' יוסף בנימין ז"ל פרידמן
נלב"ע בחג שמיני עצרת מתוך שמחה של תורה ולימודה שנת תשע"ח לפ"ק
היה קשור בלב ונפש לרבינו הקדוש ה'באר יעקב' התמסר למען חינוך צאצאיו בדרך התורה והחסידות וגמל חסדים לרוב.
הונצח ע"י משפחתו החשובה שיחי'
להביא ברכה אל
בתיכם ולהאיר
את אור רבינו זי"ע
בחייכם ברכישת
ספרי רבינו זי"ע
ניתן לפנות
למשרדי המכון
בכתובת :אמרי
ברוך 22ב"ב הגיליון יוצא לאור על ידי מכון "דבר חיים" מורשת רבוה"ק לבית נדבורנה זי"ע. מקושרים
וכן בכל עמדות
המכירה הקבועות
כל הזכויות שמורות!
לשמיעת דברי אלוקים חיים 24שעות ביממה חייגו03-7654021 :
לתרומות והנצחות בעת שמחה או יא"צ )עד יום ג' בערב( ,לקחת חלק בהפצה לזיכוי הרבים -
להשקות את בני ישראל במים זכים מבאר יעק"ב ולדובב שפתי רביה"ק בעבותות
בבתי המדרש. לקבלת הגיליון בדוא"ל6776952@gm ail.com :
ניתן לתרום גם בעמדות 'קהילות' ע"ש מכון 'דבר חיים' ,התרומה מוכרת למ"ה לפי סעיף 46.
ולהערות והארות :המוקד הטלפוני לרשותכם 03-6776953 :טלפקס | 050-4165319 אהבה
