gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos

שבוע: סוכות (2026-09-21)

שיעורי ליל שבת · She'irei Leil Shabbos — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪Rabbi Mordechi Bunim Zilberberg‬‬ ‫הרב מרדכי בונם זילברברג‬ ‫‪Rabbi of Shikun Hey‬‬ ‫רב שיכון ה'‬ ‫‪Bnei Brak‬‬ ‫בני ברק‬ ‫‪TEL. 03-5740398‬‬ ‫טלפון‪03-5740398 :‬‬ ‫הלכות חג הסוכות‬ ‫והדינים המיוחדים ליו"ט הראשון החל בשבת (תשפ"ז)‬ ‫מדיני הנחת הסכך‪ ,‬גגון ותריסי הזזה‬ ‫א‪ .‬אין לסכך את הסוכה ע"י אשה או קטן ובדיעבד אם סיככוה כשר (עי' מ"א סי' י"ד סק"ג הטעם דחוששין לדעת ר"ת דכל מי שאינו‬ ‫מצווה בה מצוה פסול לעשותה‪ ,‬וכ"כ המ"א סי' תרמ"ט סק"ח לענין אגד לולב‪ ,‬עי' בכורי יעקב תרל"ה‪ ,‬ושו"ת שבט הלוי ח"א סי' קס"ו ב')‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קודם שבא לסכך את הסוכה צריך לפתוח את גג ההזזה ואח"כ לסכך‪ ,‬ואם סיכך תחת גג סגור צריך אחר פתיחת הגג להגביה‬ ‫הסכך מעט (מ"א סי' תרכ"ו סק"ז בשם הב"ח ומ"ב סקי"ח שלא כרמ"א שם שהכשיר)‪ ,‬ומ"מ אם שכח להגביה את הסכך עד כניסת החג יש‬ ‫לסמוך על המתירים ללא נענוע (כה"ח סקל"ו)‪ ,‬ולאחר שסיכך מותר לסגור הגג ולחזור ולפותחו ואין צריך להגביה הסכך מחדש‬ ‫(רמ"א שם ס"ג ומ"ב שם סקי"ט דכיון שנעשה הסוכה בהכשר אין בזה פסול תעשה ולא מן העשוי)‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אין להניח הסכך קודם שיעמיד הדפנות (רמ"א סי' תרל"ה ס"א)‪ ,‬ואם הניח הסכך קודם הדפנות דעת הרבה אחרונים שפסול‬ ‫בדיעבד‪ ,‬ועליו לחזור ולנענע את הסכך (מ"ב שם סק"י)‪ ,‬ולכן סוכה במרפסת שמחיצותיה עשויות מתריסי הזזה יניח את הסכך‬ ‫כאשר הדפנות סגורות‪ ,‬ואח"כ מותר לפותחם ולסוגרם גם בשבת ויו"ט (שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קמ"ו מבית לוי מועדי השנה פי"ז ט')‪.‬‬ ‫ד‪ .‬סכך פסול פוסל באמצע בארבעה טפחים אבל בפחות מארבעה כשרה ומותר לישן תחתיו (שו"ע סי' תרל"ב ס"א)‪ ,‬וי"א דאף‬ ‫שב פחות מארבעה טפחים הסוכה כשרה מ"מ אין לישן תחתיו אלא אם אותו מקום הוא פחות משלושה טפחים (מ"ב שם סק"ג)‪,‬‬ ‫וסכך פסול והפסק אויר בפחות משלושה מצטרף בסוכה קטנה להשלים את הסוכה לשיעור (עי' שו"ע שם ס"א)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬סכך פסול מן הצד אינו פוסל אלא בארבעה אמות אבל פחות מד' אמות כשרה דאמרינן 'דופן עקומה' דהיינו שאנו רואים‬ ‫כאילו הכותל נעקם ונחשב הסכך הפסול מגוף הכותל (שו"ע שם)‪ ,‬וכל זה כשהדפנות מגיעות לסכך אבל אם אינם מגיעות לסכך‬ ‫לא אומרים בזה גוד אסיק ודופן עקומה (הר"ן)‪ ,‬וי"א דאף בזה אומרים דופן עקומה (טור‪ ,‬והמ"ב סי' תרל"ב סק"ד הביא את ב' הדעות‬ ‫ובסי' תרל"ג סק"כ סתם כדעת הר"ן‪ ,‬ובשו"ת רעק"א מהדו"ק (סי' י"ב) כתב בטעם הר"ן שאין אומרים שתי הלכות יחד‪ ,‬ואמנם במ"ב סי' תר"ל סקמ"ד‬ ‫מבואר דאומרים גוד אסיק ולבוד ואמרינן שתי הלכות‪ ,‬והטעם שלא אומרים גוד אסיק ודופן עקומה משום דאם אין דופן אין מה לעקם לדופן עקומה‪,‬‬ ‫וכן דעת החזו"א (סי' ע"ז סק"ז) שאומרים שתי הלכות ורק לא אומרים גוד אסיק ודופן עקומה)‪ ,‬והיכן דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג'‬ ‫טפחים לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה (מ"ב שם‪ ,‬ואמנם הגרנ"ק זצ"ל הוכיח שדעת החזו"א דאף לבוד ודופן עקומה לא אמרינן)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הפסק אויר פוסל בשלושה טפחים בין באמצע בין מן הצד אבל בפחות משלושה כשר ונחשב כסתום אבל מ"מ אין ישנים‬ ‫תחתיו (שו"ע שם ס"ב)‪ ,‬והא דבפחות מג' אין ישנים תחתיו הוא דוקא במקום שהולך האויר על כל אורך הסוכה (או רובה או בז"ט‪,‬‬ ‫עי' חזו"א סי' קמ"ד סק"ה)‪ ,‬דאז אין ישנים אפי' במיעוטו (רמ"א שם)‪.‬‬ ‫ז‪ .‬יש הפוסלים אם העמיד וסמך את הסכך על דבר המקבל טומאה‪ ,‬ויש שהכשירו‪ ,‬ולכן לכתחילה יש להזהר שלא להעמיד את‬ ‫הסכך בדבר המקבל טומאה (מ"ב סי' תרכ"ט סקכ"ב)‪ ,‬ולכן אין לקשור את הסכך עם אזיקונים דנחשב כמעמיד הסכך‪ ,‬אבל 'מעמיד‬ ‫דמעמיד' דהיינו אם הסכך עומד על דבר כשר וסמך את המעמיד בדבר אחר המקבל טומאה מותר (מ"ב שם סקכ"ו)‪ ,‬וי"א דיש‬ ‫להחמיר ולאסור אפילו מעמיד דמעמיד (חזו"א סי' קמ"ג סק"ב)‪ ,‬ולפי"ז כל דבר שאם ינטל לא יעמוד הסכך נחשב כמעמיד דמעמיד‪,‬‬ ‫ואף המסמרים המחברים את הקורות לקיר צריכים להיות מדבר שאינו מקבל טומאה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬המקפיד שלא לאכול בסוכה שסוככה ע"י מעמיד דמעמיד כשבא לבקר אצל מי שלא מקפיד בזה חייב המארח להודיעו על כך‬ ‫כדי שלא יכשל (דאינו דין בעשיה אלא דאנו חוששין לדעת רבי יהודה הפוסל מעמיד לסוכה‪ ,‬עי' רמ"א יור"ד סי' קי"ט ס"ז ובש"ך שם סק"כ דאם נוהג‬ ‫באיזה דבר איסור אפילו מכח חומרא שהחמיר על עצמו או מחמת מנהג אבותיו אסור להכשילו בדבר)‪ ,‬אבל אם בא לשתות מים או לטעום פחות‬ ‫משיעור שבזה אין חיוב מן הדין לאכול בסוכה אלא ממידת חסידות אינו צריך להודיעו (חשוקי חמד סוכה י"א ע"א)‪.‬‬ ‫ט‪ .‬יש הסוברים ד כיון שתוספת אהל ארעי מותרת בשבת אם נפל חלק מהסכך ביו"ט ונשאר אויר ג' טפחים הפוסל את הסוכה‬ ‫מותר ליתן באויר זה שמיכה ובכך מכשיר את הסוכה שסכך פסול אינו פוסל בג' טפחים (עי' פמ"ג סי' שט"ו בא"א סק"א‪ ,‬ומש"כ שאין‬ ‫להוסיף סכך ביו"ט הוא כשנותנו לכמה ימים והוי בגדר אהל קבע‪ ,‬עי' בזה בארחות שבת פ"ט אות ל"א)‪.‬‬ ‫י‪ .‬בשבת ויו"ט כשיורדים גשמים ע"ג הסוכה מותר לסגור את גג ההזזה או גג מתרומם המחובר ע"י צירים ולחזור ולפותחו‬ ‫(רמ"א סי' תרכ"ו ס"ג)‪ ,‬וכן מותר לפרוש ניילון ע"ג הסכך ולהסירו אח"כ‪ ,‬ובלבד שיהא ע"ג הסכך ממש ללא הפסק טפח ביניהם‬ ‫דאם יש הפסק טפח עושה אוהל בפריסתו (שו"ע סי' שט"ו ס"ב ושו"ע הרב סי' תר"מ ס"י)‪.‬‬ ‫מדיני הדפנות‬ ‫יא‪ .‬אין לעשות מחיצה העשויה מסורגים ולסמוך על לבוד אלא כשיש בסורגים שתי וערב‪ ,‬וכ"ז בסוכה העשויה מג' מחיצות‬ ‫אבל כשיש ד' מחיצות מהני אפי' שתי או ערב לחוד (מ"א ריש סי' תר"ל‪ ,‬והובא במ"ב שם סק"ז ועי' בביאור הגר"א שם ס"ג דבשתים כהלכתן‬ ‫ושלישית אפי' טפח לא מהני לבוד וציין להמ"א‪ ,‬ודעת מרן החזו"א סי' ע"ה סקי"ב דסוכת שתי לחוד לא מהני אפי' בסוכה העשויה מד' דפנות)‪ ,‬וי"א‬ ‫שבמחיצה של שתי אם מניח קנה אחד מלמעלה הוי מחיצה מעליא (פמ"ג סי' שס"ג והובא בשעה"צ סי ש"ס סק"ב)‪ ,‬וי"א שאין להכשיר‬ ‫שתי אפילו בכה"ג (חזו"א סי' ע"ז סק"ד‪ ,‬וכתב שדברי הפמ"ג תמוהים ואין לעשות מהם אפילו סניף להקל‪ ,‬ואמנם בשו"ת שבט הלוי ח"ט סי' קל"ח‬ ‫מיקל כהפמ"ג)‪ ,‬ואולם מחיצה של שתי או ערב שהוסיף עליה סדין אפילו שמתנדנד כשר לכו"ע (מ"ב שם וק"ח)‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫יב‪ .‬מוזאיקה‪ :‬מצוי במרפסות שמסביב בולטת מדרגה מעל הרצפה כעין ספסל ומעל המדרגה מבחוץ יש מעקה‪ ,‬האם סוכה זו‬ ‫כשרה? הדבר תלוי אם המדרגה גבוהה עשרה טפחים או המעקה גבוה עשרה טפחים ואין צריך לצרף את המדרגה למעקה‬ ‫הסוכה כשרה‪ ,‬אבל אם המדרגה בגובה פחות מי' טפחים‪ ,‬וכן המעקה פחות מגובה של י' טפחים אז תלוי אם רוחב המדרגה‬ ‫פחות מג' טפחים אמרינן לבוד והמדרגה והגדר נהפכים לדופן אחת אבל אם המדרגה ברוחב ג' טפחים אין מצטרפים וכיון‬ ‫שלכל אחד אין שיעור דופן הסוכה פסולה (עי' שע"ת תרל"ד סק"ב וס' הסוכה ח"ב פמ"ה)‪.‬‬ ‫מצות ישיבה אכילה ושינה בסוכה‬ ‫יג‪ .‬בסוכות תשבו שבעת ימים ודרשו חז"ל תשבו כעין תדורו (עי' חי' הריטב"א סוכה דף כ"ו ע"א)‪ ,‬ולכן כל איש ישראל חייב לקבוע‬ ‫דירתו בסוכה דהיינו לעבור דירה מהבית לסוכה ואוכל ושותה ונח בסוכה יומם ולילה וכל שבעת ימים עושה את ביתו ארעי‬ ‫וסוכתו קבע (שו"ע סי' תרל"ט ס"א ומטייל בסוכה היינו נח לשון הערוך)‪ ,‬ולכן יפרוס מפה ביו"ט רק על השולחן שבסוכה ולא על השולחן‬ ‫שבבית (א"ר שם סק"א וח"א כלל קמ"ז ס"ב) ומ"מ הרבה נהגו לפרוס מפה גם בבית משום כבוד יו"ט (פמ"ג במשבצות שם והמט"א סי'‬ ‫תרכ"ה סל"א)‪ ,‬ומ"מ נראה דאת המפה החשובה יש לפרוס בסוכה‪( ,‬ומרן החזו"א זצ"ל לא פרס מפה בבית כלל‪ ,‬והגר"ד לנדו שליט"א תמה‬ ‫הלא יש לפרוס המפה בבית משום הנשים שנשארות בבית‪ ,‬ויתכן דכמו שיש עליהם מצוה לישון בסוכה כדי שהבעל לא יחשב מצטער כמבואר ברמ"א שם‬ ‫ס"ב כך מצוה עליהם לקבוע דירתם בסוכה כדי להראות שהבית אינו עיקר דירתו)‪.‬‬ ‫יד‪ .‬צריך שתהא ישיבתו בסוכה ערבה עליו משום תשבו כעין תדורו‪ ,‬ולפיכך צריך להניח בסוכה את כליו הנאים ולתלות סדינים‬ ‫ונוי סוכה על דפנות הסוכה כמו בביתו (עי' שו"ת הרשב"א ח"א סי' נ"ה דאף ש גוף הסוכה הוי עראי אבל הישיבה צריכה להיות ישיבה של קבע‬ ‫ולזה צריך שיכסה את הדפנות ויניח בתקרתו סדינים המצוירים כדי להנעים ישיבתו וירגיש כאילו בביתו)‪ ,‬ולפיכך במקומות החמים צריך‬ ‫להכניס מזגן לסוכה או לכל הפחות מאוורר‪ ,‬וכן ראוי לתלות שעון בסוכה כדי שישיבתו בסוכה תהיה ערבה עליו כמו בביתו‪,‬‬ ‫וכל זה אם עושה את הסוכה בחצר או במרפסת אבל אם עושה את הסוכה בביתו שיש שם קירות אי"צ לתלות סדינים (ומטעם זה‬ ‫שמעתי מגאון ישראל הגר"ד לנדו שליט"א שאין תולה סדינים בסוכתו כיון שסוכתו בביתו וכשיש קירות אי"צ סדינים)‪ ,‬ואף אם תלה סדינים אין‬ ‫נאסרים בהנאה כיון שאינם נצרכים לבית ואין בזה הוקצה למצותו (עי' שו"ת אגרות משה ח"ה סי' מ' אות ד' שנוי סוכה שאין רגילים‬ ‫לתלותו בבית אין נחשב לנוי סוכה ומותר ליהנות ממנו בסוכות)‪.‬‬ ‫טו‪ .‬בליל ראשון של סוכות חובה מן התורה לאכול כזית פת בכדי אכילת פרס בסוכה דגמרינן ט"ו ט"ו מחג המצות (עי' שו"ע סי'‬ ‫תרל"ט ס"ג ומ"ב סקי"ט)‪ ,‬וצריך שהכזית יהיה משלו כדין לכם במצה (מנ"ח מצוה שכה אות י"ג ועי' חשוקי חמד סוכה כ"ז ע"א)‪ ,‬ונכון‬ ‫שיאכל יותר מכביצה לצאת ידי הסוברים שצריך שיאכל שיעור המחייב לאכול בסוכה כל שבעה (מ"ב שם סקכ"ב)‪.‬‬ ‫טז‪ .‬יש שלא אוכלין חלה מתוקה באכילת מצוה זו כמו בחג המצות שאין יוצאין במצה מתובלת בלילה הראשון (עי' פמ"ג סו"ס‬ ‫תרמ"ג במשב"ז שכתב שצריך לאכול דוקא פת שאינה עשירה ‪ ,‬ובשו"ת יד אליהו סי' כ"ג כתב שאין להטביל את הכזית פת במלח כדי שיהא טעם פת)‪.‬‬ ‫יז‪ .‬בשעה שמברך לישב בסוכה בליל ראשון יכוין גם על מצוות עשה של אכילת כזית פת ולא יפסיק בדיבור משעת הקידוש עד‬ ‫לאחר אכילת הכזית (הליכות שלמה‪ ,‬ולפני הקידוש היה מכריז כן הגרשז"א אויערבך זצ"ל שיכוונו בברכה על כך ולא ידברו עד אחר אכילת כזית)‪.‬‬ ‫אכילה בסוכה בשאר ימים‬ ‫יח‪ .‬אין חייבים לאכול בסוכה רק אכילת קבע אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה‪ ,‬ומ"מ המחמיר על עצמו שלא לשתות‬ ‫אפילו מים חוץ לסוכה הרי זה משובח (שו"ע סי' תרל"ט ס"ב)‪ ,‬וכ"ז הוא רק אם יש לפניו אפשרות לשתות בסוכה אז אמרינן הרי‬ ‫זה משובח כששותה בסוכה אבל אם אין לפניו סוכה וחפץ לשתות לא אומרים לו שימנע מלשתות ויכול לכתחילה לשתות שלא‬ ‫בסוכה (בשם מרן הגר"ח מבריסק זצ"ל)‪ ,‬ולכן המוסר שיעור בביהכנ"ס וחפץ לשתות כיון שאין לפניו סוכה ישתה ולא יחמיר על‬ ‫עצמו (ומנהג החסידים להקפיד מאוד אף על שתיית מים בסוכה והיו מגדולי אבות החסידות שהלכו כברת דרך ארוכה רק כדי לשתות מים בסוכה)‪,‬‬ ‫ות"ח רשאי שלא להחמיר בכך ולא הוי כמי שאינו מדקדק במצוות (ביאוה"ל שם ע"פ הר"ן והריטב"א סוכה כ"ה ע"א)‪.‬‬ ‫יט‪ .‬נהגו שאין מברכין על ישיבה בסוכה רק בשעת אכילה (שו"ע סי' תרל"ט ס"ח)‪ ,‬ומנהג בני אשכנז שמברכין אפילו באכילת‬ ‫מזונות‪ ,‬ומ"מ ישב זמן מה ויכוין בברכתו אף על הישיבה (עי' מ"ב שם סקט"ז)‪ ,‬וי"א שיש לברך בכל פעם שנכנס לסוכה (הגר"א וכן‬ ‫נהג מרן החזו"א זצ"ל‪ ,‬וכשהיה סנדק בברית שנערכה בסוכה בירך על הסוכה בכניסתו אף שלא טעם כלום‪ ,‬וכן נהג מו"ר הגראי"ל שטיינמן זצ"ל)‪.‬‬ ‫שינה בסוכה‬ ‫כ‪ .‬חיוב גמור לישון בסוכה כל שבעת ימי החג ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי (שו"ע שם ס"ב)‪ ,‬וכשפושט מנעליו לפני‬ ‫השינה יניחם תחת המיטה שאינו לכבוד להניחם בסוכה (ערוה"ש שם ס"ד)‪ ,‬ואמנם נטילת ידים של שחרית יטול בסוכה ואחר‬ ‫הנטילה יוציאם מיד מהסוכה (ערוך השולחן שם)‪.‬‬ ‫כא‪ .‬חתן בשנה ראשונה חייב לישון בסוכה‪ ,‬אבל אם הסוכה מחוץ לבית ואשתו חוששת לישון לבדה יש להקל (הוראת הגרש"ה‬ ‫וואזנר זצ"ל עי' מבית לוי פי"ט)‪ ,‬ואמנם חתן בתוך השבע ברכות פטור מלישון בסוכה (הגר"ח קניבסקי זצ"ל)‪.‬‬ ‫כב‪ .‬ראוי שהשולחן יהיה בתוך הסוכה גם בשעת שינה דחוששים שמא ירצה לאכול וימשך אחר שולחנו שבבית (עי' מ"ב סי' תר"מ‬ ‫סקכ"ז‪ ,‬וצ"ע מדברי השעה"צ סי' תרל"ד סק"ז‪ ,‬ואמנם שמעתי ממו"ר הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שנראה שהוא ט"ס במ"ב‪ ,‬אך אמר שהגר"ש גריינמן זצ"ל‬ ‫סיפר ששהה עם החפץ חיים בסוכות והח"ח הקפיד שיהיה השולחן בסוכה גם בשעת שינה וראוי להקפיד בזה)‪.‬‬ ‫כג‪ .‬מיטת קומות יים שנמצאת בסוכה מותר לישון במיטה התחתונה אם אין י' טפחים מהמטה התחתונה עד קרקעית העליונה‬ ‫(הליכות שלמה פ"ח סכ"א ושו"ת שבט הלוי ח"ז סי' ל"ו)‪.‬‬ ‫כד‪ .‬יש שהורו שאם רואה את חבירו שנרדם או מתנמנם מחוץ לסוכה צריך להקיצו (בן איש חי שנה ראשונה פ' האזינו ח')‪ ,‬וי"א דאין‬ ‫צריך להקיצו הואיל והישן פטור מן המצוות‪ ,‬ולפי"ז אף מותר להוציא אדם בשעת שינתו מן הסוכה (הליכות שלמה שם‪ ,‬ואמנם‬ ‫בשדי חמד מערכה י"ד כלל ל"ד כתב דהמוציאו מהסוכה ביטלו ממצוה)‪.‬‬ ‫כה‪ .‬מותר לישן יחידי בסוכה משום שומר מצוה לא ידע דבר רע (הגר"א מעשה רב אות רכ"א)‪.‬‬ ‫קפנדריא בסוכה‬ ‫כו‪ .‬אסור לקצר דרך על ידי מעבר בסוכה (ספר מאה שערים לרי"ץ גיאות ד"ף ע"ב בשם רב האי גאון)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫יו"ט ראשון של סוכות שחל בשבת‬ ‫כז‪ .‬תיקנו חכמים שאין נוטלין את הלולב בשבת שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים (שו"ע סי' תרנ"ח ס"ב)‪ ,‬והיות שאין מצות‬ ‫נטילת לולב נוהגת בשבת‪ ,‬לכן הלולב הוא מוקצה בשבת ואסור לטלטלו והרי הוא כעץ ואבן בעלמא דהם מוקצה מחמת גופו‬ ‫(רמ"א שם)‪ ,‬ואפילו לצורך גופו ומקומו אסור לטלטלו (מ"ב שם סק"ד)‪ ,‬וכן הערבות הם מוקצה כמו הלולב שהם כעץ כעלמא (מ"ב‬ ‫סק"ג‪ ,‬עי שלמי תודה סוכות סי' סט דלולב וערבה לא ראויים מצד עצמם לכלום ולכך הם מוקצה גם ביו"ט ראשון שחל בשבת אף שעדיין לא הוקצו‬ ‫למצותם דהזמנה לאו מילתא משא"כ הדסים שראויים לריח)‪.‬‬ ‫כח‪ .‬אתרוג מותר מעיקר הדין לטלטלו אפילו בשבת חוה"מ כיון שאתרוג של מצוה מותר להריח בו דכיון שאינו מיוחד לריח לא‬ ‫מקצהו מריח אלא מאכילה (שו"ע סי' תרנ"ג)‪ ,‬ואמנם הדסים שמיוחדים לריח מקצה אותם מריח וכיון שהוקצו למצותם אסור‬ ‫להריח בהם ומוקצים הם (מ"ב תרנ"ח סק"ג ושעה"צ סק"ב)‪ ,‬ואמנם ההדסים ביו"ט ראשון של סוכות שחל בשבת מותר להריח‬ ‫בהם כיון שעדיין לא בירכו עליהם דהזמנה לאו מילתא (שונה הלכות שם ס"ג‪ ,‬ושלמי תודה סוכות סי' סט ד"ה מיהו נראה)‪ ,‬ואולם‬ ‫האתרוגים התימנים שאין בהם ריח אסורים בטלטול ואפילו ביו"ט ראשון שחל בשבת ואף שהם פרי ואינם מוקצה מחמת גופו‬ ‫אבל הם מוקצה מחמת חסרון כיס שמיוחדים למצותם ואילו שאר אתרוגים שיש בהם ריח מיוחדים להשתמשות המותרת‬ ‫בשבת ואינם מוקצה מחמת חסרון כיס (שלמי תודה שם ד"ה ונמצא)‪ ,‬ובזמנינו שאין נוהגים כל כך להריח את האתרוג י"א שהוא‬ ‫כמוקצה מחמת חסרון כיס ואין לטלטלו (הגרי"ש אלישיב זצ"ל חוכך להחמיר בזה)‪.‬‬ ‫איזה פסולים כשרים בשנה זו‬ ‫כט‪ .‬בשאר הימים מצות נטילת לולב היא רק מדרבנן – לכן השנה שיו"ט ראשון חל בשבת ומצות הנטילה היא רק מדרבנן חלק‬ ‫מהפסולים כשרים בשנה זו‪ ,‬והכלל הוא דהפסולים משום לקיחה תמה שהם‪ ,‬חסר‪ ,‬נקלף‪ ,‬נסדק‪ ,‬ניקב‪ ,‬כשרים בשנה זו‪ ,‬אבל‬ ‫הפסולים משום חסרון הדר שהם חזזית‪ ,‬שינוי מראה‪ ,‬יבש‪ ,‬פסולים גם בשנה זו (רמ"א סי' תרמ"ט ס"ה דפסול הדר הוא כל שבעה עי'‬ ‫מ"ב שם סקל"ה ואף לדעת השו"ע שם שכל הפסולים כשרים בשאר ימים מ"מ כתב הכה"ח שם אות י"ט דהוא רק בדיעבד אבל לכתחילה אין ליטול ד'‬ ‫מינים כשיש חסרון של הדר)‪ ,‬וכן הפסול של מצוה הבאה בעבירה פוסל כל שבעה (עי' שו"ע שם ומ"ב סק"ל)‪ ,‬וכמו כן כל מין צריך להיות‬ ‫כשיעורו בכל ימי החג‪ ,‬ויתבאר להלן‪.‬‬ ‫ל‪ .‬בשנה זו יוצא יד"ח גם בלולב שאול‪ ,‬ולכן יכול להקנות לולבו לקטן לפני שהוא עצמו יצא בו ידי חובה (עי' שו"ע תרנ"ח ס"ו)‪,‬‬ ‫ואמנם י"א שלא יקנה לקטן אף בשאר ימים אלא רק יתן לו רשות להשתמש‪ ,‬דאם יקנה לו אין לקטן דעת אף לתת רשות‬ ‫להשתמש בשלו ונחשב הלוקח ממנו לגזלן ואין יוצא אף בשאר ימים (חזו"א אהע"ז סי' ע"ד סקי"ח ומה שאמרו לא ליקני לינוקא ביומא‬ ‫טובא קמא היינו דביומא קמא דבעינן קנין לא יקנה אבל בשאר ימים יכול ל צאת בלא קנין אבל להקנות לא יקנה אף בשאר ימים ועי' במנ"ח מצוה ס'‬ ‫אות י' שכתב דקטן שהשאיל לגדול הוי שואל שלא מדעת וגזלן הוא‪ ,‬ומבואר נמי דס"ל שלקטן אין דעת לתת רשות)‪.‬‬ ‫דין אתרוג בשנה שיו"ט ראשון חל בשבת‬ ‫לא‪ .‬אתרוג החסר – היינו שיש בו חסרון מועט שאינו ניכר כל כך – כשר לכתחילה בשנה זו (טור ורמ"א סי' תרמ"ט ס"ה ועי' שלמי‬ ‫תודה סוכות סי' נד ואול"צ פר' לו סעי' א)‪ ,‬אבל כשהחסר הוא ניכר כגון שנפל הפיטם או העוקץ יש להחמיר גם בשאר ימים (הוראת מרן‬ ‫החזו"א למי שנפל לו העוקץ מהאתרוג בשאר ימי החג שיקח אתרוג אחר)‪.‬‬ ‫לב‪ .‬רבים מהדרים גם השנה ומחמירים לכתחילה בפסול חסר‪ ,‬וכתבו בזה שלושה טעמים האחד משום הידור מצוה (בגמ' סוכה‬ ‫לו ע"ב מבואר דרבי חנינא חתך מהאתרוג ביום השני ואכל ממנו ובירך על החלק הנותר ובתה"ד כתב שר"ח חתך רק אחרי שקיים את המצוה ביום‬ ‫הראשון שאז חל על האתרוג דין שיירי מצוה וכמו גרדומין בציצית‪ ,‬והעתיקו השע"ת סו"ס תרמ"ט‪ ,‬והראב"ד ה"ל לולב כתב שמשום זה קלי ואנוהו יש‬ ‫מצוה בשלם ור"ח לא היה לו אחר‪ ,‬וכן המאירי שם תמה האיך ר"ח אכל מהאתרוג והרי עשה מצותו פגומה ופירש הסוגיא בענין אחר‪ ,‬וכן הבכור"י כתב‬ ‫להלכה דלכתחילה מצוה בשלם‪ ,‬ובמקראי קודש סוכות ח"ב סי' כ"ו העתיק את הראשונים הנ"ל והבכור"י להלכה אלא שכתב שאין זה מצד הדר‬ ‫דאתרוג אלא מצד הידור כללי שיהיו המצוות נאות ושלימות משום זה קלי ואנוהו‪ ,‬אבל פשטות שאר הראשונים וטוש"ע משמע שלכתחילה אפשר לצאת‬ ‫באתרוג חסר עי' בזה בשלמי תודה סוכות סי' נ"ד)‪ ,‬והטעם השני משום מהרה יבנה בית המקדש (עי' בס' ארבעת המינים עמ' תוה"ד בשם‬ ‫הגה"ק רבי זלמן לעווי שאין לקנות אתרוג חסר בשנה שחל יום ראשון בשבת משום ציפית לישועה)‪ ,‬והטעם השלישי משום הנוסעים לשריד‬ ‫בית מקדשינו הכותל המערבי דראוי להקפיד את כל החומרות של היום הראשון לשיטת הרמב"ם בפירוש המשניות דמצות‬ ‫הנטילה במקדש כל שבעה היא לאו דוקא במקדש אלא בכל ירושלים דשייך אף בזמן הזה וא"כ יש להדר לקנות ד' מינים‬ ‫שכשרים גם ליום הראשון כדי שיוכל לצאת בהם אף בירושלים (הערת הגרש"ז זלזניק לוח א"י)‪.‬‬ ‫לג‪ .‬אע"פ שיש הידור גם השנה לקנות אתרוג שלם מ"מ אם לפניו שני אתרוגים אחד מהודר מאוד אלא שחסר והשני שלם אבל‬ ‫לא כל כך מהודר יש לקנות את המהודר יותר כי עיקר להלכה שחסר אין בו גריעותא בשנה זו (הוראת הגר"ש ברמן זצ"ל להגר"י‬ ‫טשזנר שליט"א והובא לקמן)‪.‬‬ ‫דין לולב בשנה שיו"ט ראשון חל בשבת‬ ‫לד‪ .‬לולב שהעלה העליון שלו נחלק ובלשון חז"ל נחלקה התיומת‪ ,‬וכן הימנק שנראה כשניים – כשרים בשנה זו (עי' מג"א סי'‬ ‫תרמ"ה סק"ו ומ"ב שם סקי"ז דפסולים אלו הם מש ום לקיחה תמה שאף שלא חסר שום דבר מן הלולב מ"מ אינו שלם ואין לקיחתו "תמה")‪.‬‬ ‫לה‪ .‬נקטם ראשו פסול משום שאינו הדר ופסול כל שבעה (מ"ב שם סקכ"ז)‪ ,‬וכן לולב שהעלה העליון שלו אינו כפול מתחילת‬ ‫ברייתו דהיינו תיומת שאינה כפולה פסול כל שבעה (עי' רמ"א תרמ"ה סוס"ג ועי' ט"ז סי' תרמ"ט דפסול משום בעל מום שפסול כל שבעה וי"א‬ ‫משום הדר דפסול לרמ"א כל שבעה)‪ ,‬וכן לולב היבש פסול כל שבעה (לדעת הירושלמי סוכה פ"ג ה"א הפסול הוא משום "לא המתים יהללו קה"‬ ‫וטעם זה שייך כל שבעה עי' שעה"צ תרמ"ט סקנ"ג‪ ,‬ולפוסלים משום הדר פסול ג"כ כל שבעה לדעת הרמ"א כדלעיל)‪.‬‬ ‫דין הדס בשנה שיו"ט ראשון חל בשבת‬ ‫לו‪ .‬הדס שאינו משולש פסול בשאר ימים דהדס שאינו משולש הוא כמין אחר ואינו הדס למצוה (עי' רמב"ם פ"ו מהל' לולב שכתב מה‬ ‫הם ארבעת המינים ‪ -‬וענף עץ עבות שיהיו שלוש עלין בגבעול אחד ובפ"ח כתב מה הם הפסולים בד' מינים ושכשרים בשאר ימים‪ ,‬ומבואר דהדס שוטה‬ ‫אינו פסול אלא שאינו הדס‪ ,‬ועי' מ"ב סי' תרנ"א סקנ"ו שכתב דאם נטל ד' מינים בזא"ז וסח ביניהם מברך על ההדס על נטילת עץ עבות בשונה מאתרוג‬ ‫וערבה שמברך על נטילת אתרוג ועל נטילת ערבה ומבואר דזהו מהותו של ההדס ענף עץ אבות שאינו שוטה)‪.‬‬ ‫סדר נטילת לולב‬ ‫לז‪ .‬נוטל הלולב ומיניו ביד ימין והאתרוג ביד שמאל ומחברם (שו"ע סי' תרנ"א ס"ב)‪ ,‬ואם נטל את שניהם ביד אחת צריך לחזור‬ ‫וליטול בלא ברכה (מ"ב שם סקט"ו)‪ ,‬וגם בשעת ההושענות יש להקפיד שלא יאחזם ביד אחת (שו"ע הגר"ז שם סי"ג וכן משמע במ"ב שם)‪,‬‬ ‫ואוחזם במקום שבו אגודים גם ההדסים והערבות ואין לאחוז רק את הלולב בתחתיתו (עי' רמ"א שם ומ"ב סקי"ג)‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לח‪ .‬אטר יד י"א דדינו ככל אדם (שו"ע שם)‪ ,‬וי"א דנוטל הלולב בשמאל והאתרוג בימינו וכן המנהג (רמ"א שם)‪ ,‬ואם הפך יצא (רמ"א‬ ‫שם‪ ,‬אבל טוב לחזור וליטלו בלא ברכה עי' מ"ב סקי"ט)‪ ,‬ורב ביהכנ"ס שהוא איטר מ"מ בנענועים ובהקפת הבימה יטול את הלולב בימין‬ ‫כל אדם כשאר הציבור המביטים אחריו‪ ,‬וכן ש"ץ יטול הלולב בימין כל אדם בשעת הנענועים (הליכות שלמה פי"א סט"ז)‪.‬‬ ‫לט‪ .‬קודם הברכה המנהג להפוך את האתרוג שהעוקץ יהיה למעלה והפיטם למטה כדי שהברכה תהיה עובר לעשייתן (עי' שו"ע‬ ‫שם ס"ה)‪ ,‬ויש שאינם הופכים את האתרוג אלא מכוונים שלא לצאת בנטילה עד אחר הברכות (מ"ב שם סקכ"ה בשם הגר"א)‪.‬‬ ‫מ‪ .‬הפך את האתרוג ושכח להחזירו ושם לב לכך באמצע הלל אין צריך לחזור ולברך משום דדעתו היתה שהברכה תחול‬ ‫כשיהפוך את האתרוג ל"ש מיד או לאחר זמן (ומש"כ המ"ב שם סקנ"ו שאם בירך על הלולב ואחר הברכה ראה שלא היה בו הדס או ערבה או‬ ‫שהיו מהופכים שצריך לחזור ולברך על אותו מין שהיה חסר התם לא הפכם מדעתו אלא שהוא סבר שנטלם כדין וא"כ בירך רק על ג' מינים וצריך לחזור‬ ‫ולברך על המין הנחסר אבל כשהפכם מדעתו אף אם נשתהא הרבה כיון שבדעתו היה לצאת בו כשיהפכנו שפיר יצא יד"ח‪ ,‬ואין ההלל חשיב הפסק)‪.‬‬ ‫מא‪ .‬נשים פטורות מנטילת לולב ומ"מ מקיימות מצוה בנטילתן ומברכות על הנטילה (וצריכות להסיר הטבעות לפני הנטילה ועי' כה"ח‬ ‫סי' תקפ"ט סקכ"ג דאף בנות ספרד נוהגות לברך הגם שאינם מברכות על מצוות אחרות שהזמן גרמא)‪ ,‬והמנהג שגם קטנות מברכות על הלולב‬ ‫(שו"ת אז נדברו חי"ג סי' ל"ח ב')‪ ,‬וראוי שיעשו הנשים נענועים מיד אחר הברכה (תשובות והנהגות ח"א סי' שפ"ה)‪ ,‬ואולם עפ"י סוד אין‬ ‫להם לנענע (שו"ת רב פעלים ח"א בקו' סוד ישרים סי' י"ב שכתב "מעודי לא ראיתי ולא שמעתי שהנשים החסידיות יזהרו בהולכה והובאה")‪.‬‬ ‫זמן שמחתנו‬ ‫מב‪ .‬חג הסוכות הוא זמן שמחתנו ואף שיש מצוה לשמוח לפני ה' בכל החגים‪ ,‬מ"מ בחג הסוכות יש מצוה יתירה לשמוח (רמב"ם‬ ‫פ"ח מהל' לולב הי"ב)‪ ,‬וכשבית המקדש היה קיים היתה שם 'שמחת בית השואבה' על שם שאיבת המים שניסכו על המזבח בחג‬ ‫הסוכות (רש"י סוכה נ' ע"ב)‪ ,‬וי"א שכל עיקרה של שמחת בית השואבה היא משום שמחת החג ולא משום ניסוך המים וכדכתיב‬ ‫'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם' (עי' רמב"ם שם וקו' חי' מרן רי"ז הלוי‪ ,‬ולדעת הרמב"ם שהלולב היה ניטל במקדש שבעה היינו בכל ירושלים א"כ‬ ‫גם שמחת בית השואבה שנלמדת מאותו הפסוק קאי על כל ירושלים ורק שקבעו מקום לזה בעזרת נשים‪ ,‬וא"כ לכאורה לפי הבכורי יעקב שיש מצות‬ ‫נטילת לולב מן התורה לדעת הרמב"ם גם בזמן הזה בירושלים ה"ה דיש ג"כ מצות שמחת בית השואבה בזמן הזה מן התורה בירושלים בין החומות‬ ‫והעושים שמחת בית השואבה ברובע היהודי כמו בבית כנסת החורבה מקיימים מצוה דאורייתא)‪.‬‬ ‫מג‪ .‬גם בזה"ז חסידים ואנשי מעשה עושים זכר לשמחת בית השואבה בלילות של חוה"מ וכל מי שעושה זכר למקדש אשרי‬ ‫חלקו (יסוד ושורש העבודה‪ ,‬ובמעשה רב הביא שרבינו הגר"א היה שמח ביותר בחג הסוכות והיו עורכים בבית מדרשו זכר לשמחת בית השואבה שכלל‬ ‫מזמורי תהילים שונים וכפי שנהוג בימינו‪ ,‬וכידוע שהגאון נפטר בסוכות כשד' מינים בידיו הקדושות‪ ,‬ובבית מו"ר רבינו הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היו‬ ‫מתאספים תלמידיו הקרובים ובני משפחתו במוצאי יו"ט ראשון ועושים זכר לשמחת בית השואבה באמירת פרקי שיר המעלות ושירה‪ ,‬וכשהיה רבינו‬ ‫זצ"ל גר בכפר סבא היה נוסע להשתתף בשמחת בית השואבה בכולל תורת ארץ ישראל‪ ,‬וכן היה נוסע לשמחת בית השואבה שערך מרן החזו"א זצ"ל‬ ‫בביתו‪ ,‬וזכינו שרבינו זי"ע היה מגיע מידי שנה במוצאי יו"ט לשמחת בית השואבה בבית הכנסת המרכזי בשיכון ה' אשרי עין ראתה זאת)‪.‬‬ ‫הושענא רבה‬ ‫מד‪ .‬אסור לסתור את הסוכה ביום הושענא רבה אפילו לאחר שסיים סעודתו שהרי כל היום מחובתו לישון וללמוד בסוכה ואם‬ ‫יזדמן לו סעודה צריך לאוכלה בסוכה (שו"ע סי' תרס"ו ס"א)‪ ,‬ואפילו אם יש לו סוכה אחרת לא יסתור סוכתו (הגרי"ש אלישיב זצ"ל‬ ‫דיש לחוש לדעת הר"ן דמן התורה אסור לפרק סוכתו כל שבעה עי' שבות יצחק זמן שמחתינו פ"ו ס"א)‪.‬‬ ‫מה‪ .‬מותר להוציא כלים ושאר חפצים מהסוכה כדי לסדר הבית לכבוד שמחת תורה (שו"ע שם)‪.‬‬ ‫מו‪ .‬הנוסע מביתו לשמחת תורה וחושש שירדו גשמים יכול לסגור את גג הסוכה שאינו סותר את הסוכה בכך (שבות יצחק שם)‪.‬‬ ‫מז‪ .‬בהרבה מקהילות אשכנז נוהגים לקרות כל ספר דברים בבית הכנסת מתוך ספר תורה בליל הושענא רבה (שו"ת מנחת יצחק‬ ‫חדח סי' פ"ד אות ב' שמנהג זה יסודו בהררי קודש)‪ ,‬ואומרים כל ספר תהילים (בכורי יעקב שם ס"ד)‪ ,‬ואותם ההולכים לישון משכימים‬ ‫לתפילת ותיקין (א"ר שם סק"ג)‪ ,‬משום שביום זה מוסרים הממונים את הפתקאות (יסוד ושורש העבודה שער האיתון פט"ו)‪.‬‬ ‫דיני ומנהגי ההושענות‬ ‫מח‪ .‬נוהגים ליטול חמש ערבות כשיעור ערבה שבלולב לכל אחד מבני הבית זכרים ונקבות גדולים וקטנים ולקושרם יחד (מ"ב‬ ‫שם סקט"ז וסקי"ז)‪ ,‬ויש שלוקחים ערבות ארוכות הנקראים מורביות (ח"א כלל קנ"ג ס"ג עי' ברש"י סוכה דף מ"ד ע"ב ד"ה עלה)‪.‬‬ ‫מט‪ .‬כתב השל"ה "ראיתי מבני עלייה שהיו מנשקין הסוכה בכניסתן ויציאתן‪ ,‬וכן את ארבעת המינים שבלולב‪ ,‬והכל לחיבוב‬ ‫מצוה ואשרי מי שעובד את ה' בשמחה"‪.‬‬ ‫שמחת תורה שחל בשבת‬ ‫נ‪ .‬השנה שחל שמחת תורה בשבת צריך לקרוא שבעה קרואים ולכן מחלקים את הקריאה הראשונה לשניים כהן קורא עד‬ ‫"וישא מדברותיך" ולוי מתחיל מ"תורה צוה" שלישי מתחיל "וללוי אמר" וכן הלאה והשביעי קורא ממעונה עד "על במותימו‬ ‫תדרוך" ואח"כ מתחילים שוב מזאת הברכה ומעלים לתורה חמשה קרואים כמו בכל שנה (לוח א"י שערי חג הסוכות עמ' רפו)‪.‬‬ ‫נא‪ .‬שמחת תורה שחל בשבת‪ ,‬צריך לאכול ג' סעודות כמו בכל שבת‪ ,‬ולכן טוב להזדרז ולסיים התפילה קודם חצות כדי שיספיק‬ ‫לאכול סעודת שחרית קודם חצות‪ ,‬וכיום כמעט אין אפשרות כזאת על פי הנהוג‪ ,‬ולכן יש עצה לאכול כזית או כביצה פת [ולא‬ ‫יותר] בקידוש שרגילים לעשות לפני מוסף ויעלה לו לסעודת שחרית‪ ,‬ואחר התפילה לאכול סעודת חג והיא תהיה סעודה‬ ‫שלישית‪ ,‬וטוב להתפלל מנחה לפני סעודה שלישית‪ ,‬אם אין הדבר קשה לו‪.‬‬ ‫כתב הגר"י טשזנר שליט"א (שערי חג הסוכות ח' התשובות ס"ח) 'בזמן שלמדתי בישיבת פוניבז' (בתחילת בואי לאה"ק מחו"ל‪ ,‬ועדיין‬ ‫שמרתי שני ימים טובים כדין בני חו"ל‪ ,‬ע"פ הכרעת מרן הרב שך זצ"ל) בשנה שבה חל יום א' לסוכות בשבת‪ ,‬בערב סוכות הזדמנו לי‬ ‫שני אתרוגים‪ ,‬אחד מהודר מאוד אבל הי' בו פגם קטן והשני שלם אבל פחות מהודר‪ ,‬ולא יכולתי להחליט איזה מהם‬ ‫עדיף‪ ,‬והלכתי אל הגר"ש ברמן זצ"ל (שהיה ידוע בישיבה כבקי בהלכות ד' מינים) ואחר שהסתכל עליהם היטב אמר שבאתרוג‬ ‫המהודר יש חשש חסר ומ"מ היות שהשנה יום א' חל בשבת ואין פסול בחסר לכן אתרוג זה עדיף על הפחות מהודר‪,‬‬ ‫אמנם הוסיף‪ ,‬היות שאתה בן חו"ל וצריך גם ביום השני לקחת שלם‪ ,‬לכן עבורך הפחות מהודר עדיף היות שהוא שלם'‪.‬‬ ‫‪4‬‬