חדוותא דאורייתא · Chedvusa De'oiraysa — סוכות (2026-09-21)

ב"ה ,גליון מס' 126 יו"ט סוכות תשפז
גיליון מורחב לרגל זמן שמחתנו
האהבה' הלוא המה ימי חג הסוכות מימי הדין לחג הסוכות | היכן מצינו
הבאים עלינו לטובה שהם ימי כזאת
תשובה מאהבה. אך לפני כמה ימים עמדו וניצבו
כל אחד תמה בעצמו ,איך יתכן להם כלל ישראל מעוטפים בטלית
שמימים נשגבים ומרוממים אלו מדרשות ובתי כנסיות בבתי
שהיינו שרויים בהם בפחד ואימה ובגולה בארץ להם הפזורים
מימי הדין ,בפתע פתאום מתרגשת ובתחנונים בתפילה והעתירו
עלינו ימים נעלים אלו של ימי להשי"ת שיחוס וירחם על שארית
שמחה וצהלה כאילו לא היה כלום הפליטה בימי הדין הלוא הם עשרת
אך קודם לכן. ימי תשובה כשהאוויר היתה נעלית
לרקוד אנו מתחילים לפתע ומרוממת על שנוקינו מחטאתינו
בשמחת השואבה כמנהג חסידים עוונותינו ופשעינו וקיבלנו על
ואנשי מעשה אשר היו מרקדים עצמנו לשוב בתשובה שלימה
בבית המקדש באבוקות של אור להשי"ת.
שבידיהם כדאיתא בגמרא (סוכה ומ'ימי היראה' שבהם היינו דבקים
נ"ג ע"א) ,וכאילו לא אירע כלום להשי"ת מתוך יראת הרוממות
קודם לכן ולא היינו נמצאים אך כשאנו נסקרים בסקירה אחת לפני
עתה באימה ויראה מהדין ומשפט בוחן כליות ולב ,באים כעת 'ימי
הפליטה מכח סמכויותיו החוקיות שנצטרכנו לתת לפני מלכו של
כנשיא המעצמה הגדולה בעולם עולם על כל אשר עברנו ,ומי הוא
למען השאיר בידם מעט מזעיר שיוכל לומר לעצמו בטוח אני
מהנותר בידינו בכל תחומי החיים, בצדקת דרכי ועם כל העבירות
מענייני היהדות ועד לשאר תחומי שבידי מהקלות עד החמורות יותר,
החיים. מרגיש בעצמו שנמחלו עוונותיו
אכן ביום המיועד נשנה שוב ושמח על כך לפני הקב"ה ,הלוא כן
ההיסטוריה אצל עם ישראל עת הוא ,אתמהה.
התכנסו להם גדולי האדמו"רים
בארה"ב הגדולות מהחצרות
למפגש רב האיכות ומעט הכמות רשמים מהביקור ההיסטורי של
אצל נשיא ארה"ב. גדולי ישראל בבית הלבן | ניגשו
מובן מאליו שכל אחד רצה מיד אצל הנשיא טראמפ להתחנן
לשמוע כל פסיס וכל הגה שיצא מלפניו על עמו
מבית המלכות של חסד ,הן מצד ונקדים בזאת במשל נפלא.
מצד גם וכך עצמו הנשיא בהתרחשות ההיסטורית שאירע
האדמו"רים מה שהם דיברו עם אך לפני שבועיים בערך ,בשעה
הנשיא ומשרתיו ויועציו .כך גם את שעם ישראל עמד להקיש על שערי
הנושאים שעלו ביניהם בפגישה, הרחמים והרצון בימי הסליחות.
אם זה בנושא הבוער של 'גזירת לפתע הגיעה לאזנינו הידיעה
הגיוס' וכדומה בדברים הנוגעים המרגשת על גדולי ישראל מכל
בציפור נפשה של היהדות החרדים שכבות הציבור באמריקה רבתי
בארץ ,ואם זה בדברים הנוגעים שמצאו לעצמם גדר להתגדר בה
ליהודים שבגולה בענין חופש הדת ברוחניות והחליטו שלא עת לחשות
ופדיון שבויים וכן הלאה. וצריך להשמיע באזני הנשיא
כבר למחרת ,כולם הסתקרנו טראמפ את הקורות עם עם ישראל
לראות את התמונות המרהיבות בכל מקום שהם בארץ ובגולה,
ההיסטורית מהפגישה שיצא ובפרט אשר בידו לרחם על שארית
זרם כשורה – אולם לא כן הוא!' ,כך שקישט את כל העיתונות החרדית
פתח את הראיון. בצבעי דגל ארה"ב.
וכך הוא מתאר את הרגעים כולו אומר הוד והדר.
ההיסטוריים שהיה נלווה במשך
זמן מה לעצם הביקור:
'היינו צריכים בהתחלה לשבת יחד כולנו יודעים שהפגישה ביניהם
מאיר צבי רבי העסקן עם זרם מאוד | אולם לא כן הוא
סקווירא מחסידי מארגרעטן כפי שכל היהדות החרדית שמעה
העוסק בפדיון שבויים .ומכיוון שהפגישה היתה מוצלחת מאוד ,הן
שבהתאם לתפקידו יש לו קשרים מבחינת היועצים שהיטו אוזנם
עם בכירי השלטון, מסועפים כאפרכסת לשמוע מה בפיהם של
מהגורמים לבקש לו ייעצנו גדולי האדמו"רים שמנהיגים כל
המעורים שייאותו לכך ויסייעו כדי אחד לעצמו קהילה ועדה קדושה
שיתקיים הביקור. בישראל ,וגם הפגישה שהיה להם
דבר זה לכשעצמו ארך זמן רב אחר כך עם הנשיא טראמפ כאשר
כשהוא מלווה בפגישות תכופות עם הצטרכו לבקש ממעלת כבודו את
טובי המומחים איך לבקש ועל מה הצטרכויותיהם של עמך בית
עדיף שלא לבקש ולהטריד יותר ישראל בכל מקומות פזוריהם,
מדאי את כבוד הנשיא ,וכך גם ואכן הבטיח למלא משאלות ליבם.
תוכן הפגישות התמקדו בעיקר המעט מזעיר שאנו יודעים הוא כפי
באיזה זמן בערך יקבעו את תאריך שתיאר זאת ברגש רב אחד מגדולי
הפגישה ,היינו באיזה יום יהיה שהתלווה באמריקה העסקנים
מועד מבעוד פנוי הנשיא לביקור .הוא אמר את מה שהרשו
מהנושאים המטרידים אותו דבר לו לומר ,ודברים אלו נוגעים אלינו
הכלכלה בנושאי ביומו יום ביתר שאת ,אשר לקח רב בצידו
והביטחון!' בימים אלו:
'ובכן ,סיפר הוא למראיין. 'כולנו חושבים שהפגישה ביניהם
התאפיין באווירה חיובית והכל
מתעקש על משהו אחר .הרי אצל 'עצם הדבר ארך הרבה זמן עם כל
כל אחד בוער נושא אחר ,וכך היו הגורמים של בית הנשיא לקבוע
צריכים המשב"קים לתאם ביניהם את השעה היעודה אצל כל אחד
מה הם הדברים העיקריים שיועלו להתפנות יוכל מתי מהם,
בזמן הפגישה ומה הם הדברים מהנושאים שמופקד עליהם מבית
הטפלים שיתאפשר להעלות רק הנשיא בענייני החוץ והפנים של
'בין לבין' באמצע הפגישה. מדינת ארה"ב ,וכך גם היו צריכים
כלומר מה הם העניינים העומדים לתאם עם הבנש"קים והמשב"קים
ברומו של עולם שניצב לעת עתה של האדמו"רים כדי שיראו מתי
כ'נושא הבוער ביותר' על סדר היום הלו"ז של גדולי אמריקה פנוי'.
של היהדות החרדית בארה"ב
ובעולם כולו שנצרכת לכך תשומת
לב מיוחדת מצד כבוד הנשיא ,ומה היו צריכים לתאם בין האדמו"רים
הם הנושאים הבוערים קצת פחות עצמם | מה עדיף להעלות על סדר
שיתאפשר ועדיף יהיה לגנוז אותם היום לפני הנשיא
כרגע מתחת לשולחן ולהעביר 'וכך לאחר כמה ימים ,מספר אותו
אותם מסדר היום'. עסקן.
'החלה סדרת פגישות מרתוניות עם
חצרות בתי האדמו"רים .כל אחד
עם בקשתו מה שבוער לו יותר על
יצאו תמונות מרהיבות מבית צריכים וכך היו סדר היום.
המלוכה | היתה נדרשת לכך הכנה להתכונן ביניהם מי הוא שיעלה
רבתי מצד גדולי ישראל את הנושא הספציפי הזה ל'גולת
'עוד זאת! ,מספר אותו עסקן. הכותרת' בבית המלכות ומי הוא
'חוץ מזה ,היו צריכים כל בתי שיעלה לסדר היום את הנושא
האדמו"רים לתאם ביניהם אלו הבוער האחרת שיש בעם ישראל'.
נושאים יועלו בהתחלה כשייפגשו אכן הדברים התנהלו בהתחלה
הזוטריים היועצים אצל יחד קצת בעצלתיים כאשר כל צד
במבט שטחי גדולי ישראל הצטרכו יותר, הדומיננטיים והבכירים
להטריח את עצמם ביותר כהכנה ואיזה נושא יעלו הם קודם
לפגישה | במציאות אחר כך התברר בפגישה ,ואיך יצליחו לשכנע את
כי הכל היה שווה הנשיא על דא ועל הא בנחיצות
ללמדנו בא ,שאכן כפי ראות עינינו הענין'.
כל האדמו"רים והרבנים ולהבדיל 'ומי מדבר בכלל על עצם פגישתם.
היועצים הבדלות אלפי אלף ההיסטורי במקום בהיפגשם
יותר והבכירים הזוטרים שבבית הלבן עם שר מלכות החסד
שהתיידדו מאוד אחד עם השני ,לא בעולם הלוא הוא נשיא ארה"ב,
היה זה פגישה של מה בכך ,של כשבפגישה זו עליהם להיזהר
חיוכים מאולצים אחד לשני .כי אם שבעתיים על כל דיבור ודיבור
היה זה פגישה שהצליח בסוף היוצא מפיהם ,והרי כל תכלית
שמצד ונכון תוצאות, להניב הפגישה היא להאהיב את עם
המציאות היו צריכים לעמול על זה ישראל עליו שירצה מעצמו לתת
ובתי העסקנים מצד קשה להם את כל הצטרכויותיהם ,ובכך
משנסתכל אבל האדמו"רים לשכך כעס וחימה היוצא מבית
ב'תוצאה' שאחר כך ,כל המאמצים המלוכה באם יש חלילה מצד
שנעשו לפני כן היה שווה. גורמים שונים העוינים את עם
והנמשל הוא: ישראל'.
אומר המגיד מישרים רבי אברהם ולסיום מספר שם העסקן את
מרדכי מלאך שליט"א שאלו הם המותר לגלות ,וכה הוא אומר:
הימים שאחר יוהכ"פ .כי הלוא איך כל זה ארך הרבה זמן עד ליום
בטוחים ישראל שכלל יתכן הנכסף שהתקיימה בימים אלו
בצדקת דרכם אחר שעבר עליהם הנושקים ליום ראש השנה של שנה
כל זאת ,ימים שהיו הם שרויים זו ,שמשם יצאו התמונות היפות
בהם בפחד ואימה מאימת הדין והמרגשות מבית המלוכה.
לפני הקב"ה אשר מלוא כל הארץ
מרתוניות פגישות הרבה כבודו ומי אשר יוכל להצטדק
היועצים מצד והשתדלות לפניו בדין.
העסקנים והבכירים למיניהם.
כלומר שהשמחה שיש לנו בחג עם ישראל הכינו את עצמם
הסוכות היא כ'תוצאה' מההכנה במחילה וסליחה מר"ח אלול | בחג
רבתי שהכינו את עצמם עם ישראל הסוכות בטוחים אנו בישועתנו
בימים שקודם לכן כבר מראש והתשובה לכך היא ,שלפי האמת
חודש אלול ואילך ,וע"י כן אנו הרי עשינו מה שעשינו בכל ימות
זוכים לשוש ולשמוח בשמחת החג השנה ,חטאנו עווינו ופשענו לפניו.
עם האושפיזין הקדושים לאחר ואכן מראש חודש אלול ואילך
שנזדככנו כל כך ונהיינו כמלאכים תפילה לבקש אנו מתחילים
ביום הכיפורים. ותחנונים לפניו ית"ש ולהתפייס
עמו כביכול על כל מה שעשינו
במרד ובמעל ,בזדון ובשגגה.
הרבינו סליחה ומחילה לפניו,
ולשמוח לשוש ביכלתנו איך אותנו שיושיע ה' אל זעקנו
בשמחת החג | הרי שרויים אנו מצרותינו ובעיקר מצרות נפשנו
בדאגות יומיומיות שבאו עלינו בעוונותינו הרבים.
עוד זאת שומה עלינו לדעת. ואחר כל זאת בטוחים אנו שודאי
הרי כל אחד תוהה בעצמו באמרו, שמע ה' את שוועתנו ויוציאנו
איך יתכן כדבר הזה שהקב"ה למרחב והחתימנו לחיים טובים
בשמחה להיות עלינו מצווה ארוכים ולשנת ישועה ורחמים,
עילאית בימים אלו ,הלוא זה דומה ולכן יש לנו על מה לשמוח על כך
לבחינת אומרם ז"ל בגמרא (שבת בשבעה ימים אלו.
פ"ח ע"א) שהקב"ה כפה עליהם את וזהו כאותה פגישה ידידותית שהיה
ההר כגיגית ואמר להם 'אם אתם בין נשיא ארה"ב טראמפ לבין
מקבלין התורה – מוטב ,ואם לאו – והרבנים האדמו"רים גדולי
שם תהא קבורתכם'. באמריקה שנהיה אחרי כל כך
במשך שבעת הימים ,כאילו אין ומבארים בזה המפרשים שמה
לכל אחד ואחד די והותר דאגות טעם כפה עליהם את ההר כגיגית,
בחיים. והרי היה צריך ליתן להם התורה
בדרכי נועם מתוך עונג ואושר.
אלא הביאור בזה הוא כמאמר
אדם מבקר את החולה ומצווה עליו נעים זמירות ישראל דוד המלך ע"ה
להיות בשמחה | מיד יזרוק אותו בתהלים (ל"ד ,ט') 'טעמו וראו כי
משם כלעומת שבא טוב ה''.
'על מה ולמה?' ישאל האדם את כלומר ,שכדי להרגיש את חשקת
עצמו. ונועם טיב התורה ,על האדם
'הרי איני במדריגה כזו שאני יכול להתייגע הדק היטב על דברי תורה,
להיות בשמחה בכל מצב שהוא. לרצות להבינם לעומק ורק אחר כך
הרי רבות אנחותי ולבי דוי חלילה מתחיל להרגיש בפיו את טעם
מרוב הצרות הפוקדות אותו ל"ע 'כל בבחינת התורה מתיקות
בכל עת ועונה ,ושמחה זו מנין לו'. ההתחלות קשות – מכאן ואילך
ובכן בוא נשאל את עצמנו בכנות. יערב לכם' ,לכן היה צריך הקב"ה
אדם שיש לו חולה בתוך ביתו לכפות בתחילה עליהם את ההר
חלילה או שהחשבון בבנק תופח כגיגית על עם ישראל כדי שירגישו
ואינו יודע בעצמו אנה אני בא וכן בעצמם שלולא התורה חיים להם
שיכולים בישין מרעין שאר מנין.
להתרגש על האדם חלילה בלא עת. אבל כאן ,במצות השמחה שיש בחג
האם יעלה בדעתנו לבוא אליו בעת הסוכות למה נצטוווינו בזה כלל,
הזאת ולומר לו 'אין לך מצוה גדולה והלוא אין זה דבר של מה בכך ואין
יותר משמחה – ועל כן עליך להיות זה בא לו בנקל לאדם וכמו שפירשו
בשמחה ולא משנה כלל באיזה בזה הצדיקים שיותר נקל לו לאדם
מצב נמצא אתה כעת ,ואף כאשר לקיים מצוות אחרות מלהיות תמיד
בא עליו צרות רבות ורעות לא נעיז בשמחה ,ואיך ציווה עלינו הקב"ה
לחוג את חג הסוכות בדיצה וחדווה
היא טומן בחובה כוחות הרסניים לומר לו שעליו להישאר רענן
מאוד ולחיות מתוך שמחה תמידית'.
כפי הידוע ,אך לפני שבועיים אירע הרי מטבע הדברים הלה יצעק עליו
תפנית דרמטית בתחום הבינה מיד ויגער בו שייצא מארבע
המלאכותית כאשר אחד המומחים אמותיו על שהעיז פניו כנגדו
הראשיים התפטר מעצמו. בשעתו הקשה בדיבורים כאלו
כששאלו אותו העיתונאים לפשר באמרו שאינו משגיח ומרחם עליו
ההתפטרות ,אמר להם דברים "באמת" ואינו מרעיף עליו טללי
כהוויתן: חיזוק.
כולם מסתכלים על אלו שפיתחו כלומר כשהאדם שרוי בעת צרה,
את הבינה המלאכותית כאנשים אזי מטבע הדברים אינו מסוגל
חכמים וידועי שם .לאמיתו של דבר להישקע במחשבות כאלו ואחרים
הם אכן צודקים ,אולם מה יעשה אלא כל כולו נתון ב'צרות של
האדם ולא יחטא .הרי ע"י כך נהיה עצמו' ומבקש להיפטר מהם ככל
שהרבה מהם עוקפים את המוח היותר מהר .ואם כן איך יתכן
האנושי ועוד מעט יגיע הזמן להיות עלינו מצווה שהתורה
שהאדם לא יהיה שווה כביכול בשמחה בשבעה ימים אלו ,הלוא
המדע מבחינת בעולם כלום איזה דבר ימלא את שחוק פינו
והחכמה. ויביא אותנו לידי שמחה ,ואיך
כמובן שההתפטרותו הדהדה בכל יעלה על דעתנו כלל לשוש ולשמוח
הרשתות ועשתה רושם למליוני בשמחת החג כאשר העול מוטל על
הצופים שהתמכרו לכך על בסיס צווארינו מבית ומחוץ בכללות
יומי ,למען ייזהרו מלהשתמש בה ופרטיות.
יותר ממידת הצורך.
כמה שעות אחרי הודעה זו הגיע
אחד הפרשנים הידועים ופירש את
דבריו באמרו: הבינה המלאכותית היא חכמה
טכנולוגית מאין כמוה | בד בבד
ולצורך פרנסתו היה הולך לעבר מטבע הדברים ,האנשים שבנו
שפת הנהר ויושב שם מהבוקר עד הטכנולוגיה את ושיכללו
הערב. המתוחכמת הזו מעלים בדעתם
התיישב עם חכתו על יד שפת הנהר, שהם האנשים החכמים והמנוסים
הביא עימו אוכל ושתיה לסעוד את ביותר מכולם .הוא אומר לעצמו,
ארוחתו הדשינה וכך הצליח במשך אני הרי מנוסה מכל אדם אחר
היום לתפוס בחכתו סך של דגים, בתחום המדעי הבדיוני הזה ,ועלי
וכך בצהרי היום בא לכיוון העיר, להתגאות בכך.
ניצב שם בשוק עם מרכולתו ביד, אולם בפתע פתאום מתייצב אחד
וכך לאחר כמה זמן מכר את כל האנשים הכי חזקים בעולם בתחום
הדגים במחיר כפול ומכופל. הזה שהוא מהמייסדים הראשונים
ובפרט אז שלא היו חברות של של חכמה זו ויודע בדיוק את פרטי
בריכות וכדומה לגדילת דגים הפיתוח ואת תוכן הידע הרב שבו,
ולמכירתם בשוק ,ניצל הלה את ולכן הוא גם יודע את ההשלכות
הפירצה והביא עימו כמויות של ההרסניות שיכולות להיות לעולם
דגים והצליח למכור אותם לכל מכך .ואכן בהתחלה ,זה נראה
המרבה במחיר. כטכנולוגיה פורצת דרך שבלי זה
יום אחד פגש אותו מאן-דהוא לא יהיה מהיכן להשיג הרבה
ותמה בפניו באמרו למה הנך יושב דברים ,אבל דווקא חכמה גדולה זו
כאן לבדך בודד במקום זה עם כזה טומן בחובו דברים הרסניים
עבודה בזויה שבידך .הרי במקום מאוד.
זה תוכל לעבוד במשרה מכובדת
באיזה מקום וכך תרוויח די והותר
לפרנסתך ולפרנסת אנשי ביתך. הלה ישב על שפת הים ודג דגים |
הלה היה תמה עליו ושאל אותו 'נו, אולי תקבל משרה מכובדת במקום
ואם יש לי יותר כסף מה אני יעשה זה
עם זה?'. לענייננו אנו ,מספרים על אחד
שהיה גר במקום כפרי מרוחק
יותר ,וכך ברבות הימים יתהפך 'מה זה נקרא 'מה תעשה עם זה?!'
מזלך ותוכל להיות 'סוחר מוצלח!' הרי ברגע שיש לך מספיק כסף
'ואז מה?' תוכל להשקיע בדירה!' אמר לו
'מה זה נקרא?! הרי ברבות הימים החבר.
תוכל לרכוש לעצמך סוויטות 'נו ,ואז מה?' שאל אותו שוב.
יוקרה ומלונות ופנטהאוזים 'מה ,אתה חולם?! כשיהיה לך דירה
ולהתעשר בגדול!' אתה יודע איזה תוכל לעשות יותר עסקים!' אמר.
עשיר תהיה?! כולם ירדפו אחריך!' 'הכל טוב ויפה ,אבל מה יהיה לי
נו ,ואז מה?!' אם אם אני ירוויח מזה עוד?!'
הלה כבר התפוצץ עליו ואמר לו: 'מה זה נקרא 'מה יהיה לך'?! יהיו לך
'האם השתגעת לגמרי? אתה יודע עוד כמה דירות פה ושם!' אמר לו.
מה זה ביזנעס? בין רגע תוכל להפוך 'נו ,ואז?!'
לאחד ממייסדי שכונות יוקרה
לעשירים וכדומה!'
'אני באמת לא מבין אותך! ,אמר לו
הלה' .לאן אתה חותר?' תשקיע ואחר כך תצליח ביותר |
נענה לו חבירו באמרו 'הרי ברגע תוכל ליהנות ממנעמי החיים
שתהיה עשיר גדול ממילא תוכל הלה כבר השתגע מתשובותיו ואמר
ליהנות מטיולים ותענוגים ומחופש לו 'שוטה שבעולם – אתה לא מבין
מלא על מלא במשך כל ימות עסקים?! הרי ע"י כך תוכל להתברג
השנה ,ובמילים אחרות – תוכל הלאה ולרכוש לעצמך בנין אחד או
ליהנות מהחיים עד הסוף. שניים שיהיו שלך!' ,שיכנע אותו
תקנה לעצמך רכבי יוקרה שימשכו החבר.
את עיני הצופים עליך ,ותוכל 'ואם יהיה לי בנין אחד או שניים,
לנסוע בכיף יחד עם כל משפחתך מה יהיה לי מזה?!' ,שאלו שוב.
לאוסטריה ,לשווייץ ,לאריזונה 'אם יהיה לך את זה ,אז ברבות
ולעוד ועוד מקומות יפים בעולם הימים תוכל להרוויח עוד יותר ועוד
לפעמים בשנות הזקנה מבין האדם מבלי להיות לחוץ מחשבון הבנק
שלא הגיע עדיין לעושר הנכסף | התופח!'
הוא גרם לעצמו שלא להגיע
ל'אושר האמיתי'
זהו משל נפלא שהמשיל הגה"צ רבי אני בין כה נהנה מהחיים | למה לי
יענק'לי גלינסקי זצוק"ל בגודל להשקיע כדי ליהנות
מעלת השמחה בימים אלו. 'אה ,עכשיו אני כבר מבין לאן אתה
כל אחד שואל את עצמו היתכן חותר! אתה בעצם רוצה שאני יוכל
שאהיה שמח ,הרי מה יביא אותי ליהנות מהכיף של החיים וליהנות
לידי שמחה .והתורה הרי מצווה עלי מכל רגע בעולם הזה'.
להיות בשמחה ואיך אקיים את אתה בעצם צודק ב'רעיון' ,אבל מה
המצוה. לעשות שאני כבר נהנה עכשיו
אומר על כך רבי יענק'לי. מהמצב בו אני נמצא כעת ואיני
לפעמים האדם מרגיש את עצמו חפץ בטיולים ובחופשים למיניהם.
בגובה העננים ושואף להגיע ל'גבוה אני כבר יושב כאן ליד החוף ונהנה
מעל גבוה' באמרו שכשיהיה כך מכל רגע.
וכך ויצליח בעיסקא זו וזו – אז אז למה אם כן אני צריך להשקיע
ממילא הוא יהיה שמח בעודו חושב כל כך הרבה דמים תרתי משמע עד
ששם טמון ה'אושר הנכסף'. שבסוף זה יקרה ואתהפך להיות
אולם לא כן הם פני הדברים. עשיר גדול ואז אוכל ליהנות
יש ,והאדם אינו תופס את עצמו מהחיים ,הרי בין כה ובין כה אני
שדווקא ע"י מעשיו הלא טובים כבר נהנה מהחיים ,אז מה בצע לי
להגיע לעושר הנכסף הוא מרחיק בגלל זה להתעשר ולקחת כאבי
את עצמו מה'אושר האמיתי'. ראש על עצמי למשך זמן מה?!',
אכן הוא רוצה לתפוס כל הון חתם הלה את דבריו.
דעלמא ,ובד בבד שוכח מעצמו
לגמרי .הוא פשוט שקוע כל הזמן
בהבלי העוה"ז ורודף אחר התאווה
שברצונו להם ואמר המלון והכבוד ואינו נותן לעצמו מנוח
להתארח באותו שבת הוא ובני ומחשבה באמרו 'היכן אני ,ומה
משפחתו ,ואמר להם שמאוד התכלית שלי כאן בעולם' ,ולבסוף
הקסים לו השהות שם מהתמונות מוצא את עצמו בזקנה ושיבה ערום
שבפרסומת. מכל מצוות ומעשים טובים ואו אז
הם נקבו לו בסכום כלשהו גבוה מתברר לו שלא רק שלא הצליח
שעליו לשלם ,וכל ילד נוסף שהוא להגיע אל האושר הנכסף אלא במו
מביא עימו דורש להביא להם ידיו הבריח את עצמו מזה.
ומרוב ומכופל, כפול סכום
השתאות אמר להם שהכל על
חשבונו ואין להם מה לדאוג .הוא ראה פרסומת גרפיקאית על שבת
מיד גיהץ את התשלום בכרטיס במלון יוקרתי | החליט להשקיע
אשראי. ולנסוע לשם
מספרים על אחד שפתח את העיתון
בבוקרו של יום וראה לפניו איזה
פרסומת גרפיקאית מרהיבה על
נהנה מאוד מסעודות השבת | היה שבת מיוחדת שעומדת להיערך
מרתק לו מאוד מכל השיעורים באחד מהמלונות היוקרתיים כאן
וההרצאות בארץ ,מלווה עם אחד מהזמרים
היום המיוחל הגיע .ערב שבת זה החסידיים העולמיים עם מקהלה
היה כשנסע יחד עם כל משפחתו זמרים מהשורה מפוארת של
לשם. הראשונה ועם אחד מילדי הפלא
הם ניצבו בשערי המלון המפואר, של מקהלת חסידימ'לעך.
והנה הם ראו לפניהם נוף פסטורלי המיטות בתמונה נראו לפניו
ומרהיב עוצר נשימה ממש בבחינת וחדרים שיש שם ,האירוח והאוכל
'אשרי עין ראתה כל אלה – הלוא המכובד שהולך להיות שם ,ממש
לראיית העין שמחה נפשם'. בבחינת כולו אומר כבוד ניגש מיד
לפלאפון שבידיו ,צלצל לבעלי
וכך הסעודה עצמה ארך זמן רב, ובכן ניגש יחד עם ילדיו לכיוון חדר
כשהם שרים את זמירות השבת, השינה שהזמין ,ואכן כמה שיותר
'כל מקדש' ' -מנוחה ושמחה' ' -ק- הלך בפרוזדור הרגיש את עצמו
ה אכסוף' עד אחרון הפיוטים ברום המעלה איך שהוא ניצב כאן
כשהכל מלווה בשירה עריבה של בכזה מקום יפה ומכובד.
כל בעלי המנגנים ביחד ,כל אחד הילדים מיהרו ל'חדר המשחקים'.
בתורו ,עד שהגיעה עת הנעילה. להנאתם לשחק התחילו שם
לסעודת מלווה מלכה במוצאי במשחקים היוקרתיים וממש אין
משפיעים הרבה באו שבת זה פלא שלא הרגישו את עצמם
ומגידים ,הרב ברוך רוזנבלום מרוב עונג ואושר שהיה להם.
שהרעים בקולו לעורר את הלבבות, הגיע השבת ,כל באיה באו לבית
הרב חיים זאיד שסיפר את כל המדרש הגדול המפואר שהיה שם.
הסיפורים המרתקים וההשגחה והנה התחילו לומר את קבלת שבת
הפרטית שהיה עמו באוטובוס מתוך שירה וזמרה על כל פסוק
וברכב ,בבית ובקניון ,בשמחה ופיוט שנאמר שם במזמורי תהלים
המשפחתית שהיה לו בדיוק באותו וב'לכה דודי' ,מלווה בקולם הערב
יום ובעזרה לשכן שפתאום הוא של בעלי המנגנים.
מצא איזה כסף במקום מסתור כל זה ארך זמן רב עד שהגיעו
מן למעלה פרטית בהשגחה ל'חדר האוכל' המפואר ששם
המשוער ,סיפורים ומעשיות בלי אמורים לאכול את סעודות השבת
סוף כדרכו בקודש .ומי מדבר בכלל בצוותא חדא כאיש אחד בלב אחד.
על הרב אורי גלזר שהגיע במיוחד נכנסו לתוכו ,כסאות עגולים היו
לשם לשמח את האנשים ,בחינם שם ואבן אחת מנצנצת ניבטה
יש כסף מאדון זה היינו בעלי המלון המלון באמצע כולם לעיני
שמגיע מאדון אחר היינו מאלו שפיארה את השולחנות באורות
השוהים במקום. הבוהקים.
מובן מאליו שכולם נהנו מכך, שרו הם יחד את זמירות השבת עם
והשיעורים והדרשות היו כל כך המקהלה שליוותה את הטקס.
'כן ,מה השאלה? הייתי כל כך מרתקים עד שהם לא יכלו לצאת
מרותק לזה עד שלא יכולתי משם בצאת השבת.
להתנתק מהקומזיץ!' ,ענה לו.
וכך התגלגלה השיחה ביניהם והחל
לספר דברים כהוויתן מאותו שבת שירי השבת היו כה ערבים לאוזן |
עליו שעברה במינו מיוחדת הקומזיצ'ים היו כל כך מושכים
צאתה, עד השבת מתחילת כשהגיע חזרה הביתה פוגש אותו
מהשיעורים המרתקים מהרבנים איזה חבר ומתעניין בו איך עברה
המפורסמים החל ,ועד זמירות עליו השבת.
השבת הנעימים והערבים לאוזן, 'איך היה קבלת שבת? מי ניגש
וכלה לה בסימפוזיון ובקומזיצים לעמוד?' שואל אותו.
המרתקים שהיו שם במשך כל 'מה ,אתה לא יודע?! החזון העולמי
השבת. לעמוד! ניגש הלפגוט איצ'ה
הוא בלעה"ר איזה קול יש לו!
פשוט הגביה את קולו כל כך חזק
האווירה המוזיקלית בשבת היתה שהיה כל כך נעים לשמוע אותו!,
כה מרוממת | טעם השבת ממנו אמר.
והלאה... 'מה היה אחר כך? מי שר את
את זה סיפר הרב ברוך רוזנבלום זמירות השבת? ,שאלו שוב.
ששמע דו-שיח בין שני שכנים 'שאלה טוב שאלת .אין לך מושג
שדיברו אחד עם השני על אודות מה היה כאן! כל הבעלי מנגנים שרו
שבת שכולה מוזיקה שעבר על יחד את הזמירות ,את הקטעים הם
היוקרתי במלון השני השכן התחלקו ביניהם ופשוט מרוב
והמפוארת הזו. העריבות והמתיקות נשארנו שם
הפנה את פניו לעבר השומעים לשמוע את הניגונים עד שעות
ואמר להם: הלילה הקטנות!' ,ענה.
אתם חושבים שעבר עליו אווירה 'מה ,כל כך הרבה שעות שרו את
שבתית ,לא ולא ,ההיפך הוא הנכון. הזמירות?'
ושמעתיה מפי הגאון הגדול רבי עברה עליו שבת של אווירה
מנשה ישראל רייזמן שליט"א: מוזיקלית עריבה.
מעשה במלך אחד ששלט באחד הוא אכן השקיע ב'שבת הזו' כל כך
המעצמות הגדולות בעולם. הרבה כסף לו ולבני משפחתו ,אבל
הוא שלט בה ביד רמה ,ובבחינת לאמיתו של דבר הלה כלל לא טעם
'כמים הפנים לפנים – כן לב האדם את השבת, ונעימות עריבות
לאדם' אהבו אותו אזרחי המדינה המתנה הטובה המונח באוצר בית
אהבה יתירה. גנזיו של השי"ת ושבת שמה ,מתנה
כמובן שהמלך שם נפשו בכפו זו שכולו רוחני אשר אותה לא טעם
מבעוד מועד. הלה כלל מעולם.
מצד אחד רצה לשלוט על המדינה כי אם כל כולו היה עסוק בדברים
ביד רמה אולם מאידך לא רצה אחרים כדי להעסיק את עצמו
להיראות כ'דיקטטור' אלא כמלך אווירה קצת ושירגיש בשבת
שמאחד בין כולם ומכבד את כולם. טורח מעמל בשבת נינוחה
כיבד את כל הדתות ,כל גווני הפרנסה של ששת ימי השבוע ,אבל
הקשת וכל העדות שהתגוררו השבת ממנו והלאה .הלה כלל לא
בשטחו ,ומעצמו דאג לרווחתם היה מודע לכך ואינו יודע שבת
וסיפק להם כל צרכיהם בהרחבה והמתיקות שבה הטעם מהו,
גדולה וביד נדיבה. לשומריה שיש והעריבות
לרכוש הצליח הימים ברבות ולמתענגים בה.
לעצמו אהדה עצומה בבני מדינתו
בכל שכבות הציבור ,ומקרוב
ומרחוק באו אנשים למדינה זו כדי הוא שלט כעין דיקטטור במדינה |
לחתום עם עמיתיהם מהמדינה האזרחים אהבו אותו עד מאוד
ההוא שותפויות ענקיות בענייני מעתה ,משנתבונן קצת במצות
מסחר וכלכלה ,כך גם בתחומי סוכה נראה דבר פלא ,ונקדים זאת
האקלים האנרגיה והחקלאות ,וכן במשל הנפלא שהמשיל בזה הגה"צ
שוויון שוברי בעסקאות גם רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל,
עליו טללי שבחים ועידודים על מה בתחומי ההייטק ובכלי הגנה
שהוא עשה להם עד כה ,על והתקפה מהצבא האדיר שיכולים
השקעתו העצומה שהניבה פירות לשמש אותם ביום פקודה ככלי
ברבות הימים. יעיל נגד האויב.
עד כדי כך הלך שמו הטוב למרחוק
התושבים הכינו את עצמם מבעוד שכשהגיע המלך לאחת המדינות
מועד | המצב של העיר הוחזר לשם באו כולם הידידותיות,
לקדמותו לראות אותו ולהסתכל בפניו מרוב
היות וכך קבע המלך זמן מדויק "יראת הרוממות" שאחזה בהם.
לעוד כמה חודשים שבהם יוכלו מדינתו היווה כעין 'מותג ומודל' על
להכין את עצמם כראוי ,ולאות מושלי המדינות האחרות למען
בקרב ביקורו יהיה ולמופת יראו איך מוטל עליהם להתנהג עם
התושבים. עימם ולהיטיב מדינתם בני
לשמע בשורה מפתיעה זו יוצאת כרצונם הטוב בכל המישורים.
וברננה בגיל המלכות, מבית
המדינה ראשי להם התכנסו החליט לבקר במדינה הרחוקה |
בטקס לדון העיירות ועסקני רצונו להטיב עימם
איך פרטים, לפרטי הביקור מכיוון שמדינתו התפרסה על פני
ביכולתם לכבד את המלך ביותרת מרחקים עצומים ברחבי הגלובוס,
הכבוד ולפאר את הטקס המרומם ורצה לרכוש עצמו אהדה גם בקרב
כיאה לפי כבודו. השכבות החלשות יותר באחד
היו הם חפצים להראות למלך את מעיירות העוני במעצמה.
העיר כי טוב הוא ,איך שחפצים יום אחד התקבלה החלטה על ידו
מאוד ביקרו ורוצים בכבודו .לכן לבוא לבקר במדינה רחוקה זו כדי
עשו את מירב יכולתם בכדי שיוכל להתרשם מאורח החיים של
תירשם ההיסטורי שהביקור עמהם ולהיטיב המדינה בני
ותיחקק בדברי הימים של המדינה כרצונם ,וכמובן תאוותו בידו
על הצד היותר טוב. לשמוע אותם בעודם מרעיפים
וכמובן שאף הפיוטים שבעם יצאו קישטו ופיארו את המדינה ,ואפילו
לקבל את פניו ,וביניהם היו גם את הסמטאות ומבואות העיר
כאלו שלא ידעו כבוד מהו ומלכות שנזנחו זה שנים ולא השקיעו בהם,
מהו ,היינו במה מתבטאים גינוני ולפתע עשו הכל כדי להשיב את
מלכות. המצב לקדמותו ולהחזיר את היופי
לעיר בכיכרות ובצידי הדרכים,
בגשרים ובכבישים ,בכניסה לעיר
ובמבואות ובסימטאות המובילות
המלך ביקש להתאכסן בבית רעוע אל העיר ,ולהוסיף בכך נופך
| כולם תמהו על כך ומראה של פאר והדר למדינה.
מובן מאליו שבראש המקבלים את
פני המלך היו שרים רמי מעלה
ששימשו שם בעיירה בתפקידים המלך התפעל מאוד מהקישוטים
בכירים מאוד ,והם אלו שהכינו את שהוכנו לכבודו | היו כאלו שלא
ביתם בכבוד ובהדר בתקווה אולי הבינו מהו כבוד ומהו מלכות
יבוא אליהם המלך להתאכסן הימים התקרבו בצעדי ענק.
אצלם בכבוד ובהדר. ככל שנקפו השעות והשעון הראה
אולם עד מהרה תקוותם נכזבה. על הביקור המתקרב רצו אצו
לפליאתם רואים הם איך שהמלך הפועלים ושקדו על המלאכה יומם
ניגש לאחד מפשוטי העם אשר לו נעשות כשהעבודות ולילה
הכפר בקצה עלובה בקתה בשקדנות וביעילות ערב ובוקר לא
ומבקש סרוחים ומיטותיו ישבותו.
להתאכסן דווקא אצלו ,מקום אשר והנה הגיע היום המיוחל והמלך
איש מבני המדינה לא העלה הגיע אל שערי העיר ותושבי העיר
בדעתו שהמלך ירצה אי פעם התפלאו למראה ההוד וההדר
לדרוך במקום זה וכ"ש שלא לסעוד הנסוך על פניו.
שם שזהו בושה וחרפה למלכות. כולם נאחזו בכל נימי נפשם
הנערץ, מלכם כבוד למראה
להתחנף אלי ,וכדי למשוך את לב אכן כל אזרחי המדינה והשרים
כולם שידברו מהביקור שערך רמי מעלה המה ראו כן תמהו לפשר
המלך בביתם ויסתכלו בכליון בקשה תמוהה זו.
עיניים על הבית המפואר והנוצץ אפילו איש זה חש את עצמו
וכך יהיה סביב ביתם מצ'ב במבוכה .הוא אמר לעצמו 'איך
מהמתרחש סביבם'. יתכן שיחפוץ המלך להתאכסן
'אכן!' המשיך המלך ואמר לו. בביתי הרעוע ובאלו כלים אוכל
רואה אני לנגד עיניי הרבה אנשים לכבד את המלך' ,אולם חזקה עליו
שעבדו קשות כדי לקשט את ציווי המלך ועשה הוא כפקודתו,
הבתים ואת החצרות בשלל צבעים ומכיוון שציווה לו המלך כן לא היה
וראיתי עליהם שכל מטרתם היא יכול לסרב לבקשת בית המלכות.
כדי להתהדר בפניי.
'אבל ,המשיך ואמר לו' .אצלך
ראיתי את הנקיון כפיים ,רציתי את היופי וההדר הם רק ה'רוח'
הצניעות היתירה שבך שלא רצית שמסביב | הצניעות וההסתרה היא
להתהדר בפניי ופשוט הראית את ה'אמת לאמיתה'
'פרצופך האמיתי' ,והראית לי והנה מגיע המלך לאותו בית.
שאתה באמת אוהב אותי ורוצה בי הלה ישב בצד והתיישב עם עצמו
כשניגשת אלי לברכת שלום עליכם ברוב בושה וכלימה על שאין לו
ולא היה אצלך משוא פנים'. במה לארח כראוי את המלך,
עליך ראיתי מה זה להיות 'נתין ומשראה זאת המלך קרא לו לבוא
נאמן' שאוהב את המלך ורוצה לסעוד עימו ,ואז אמר לו את
בטובתו ולא מתהדר כל הזמן במה המשפטים הבאים שייחקק בליבנו
שעושה. לאורך שנים:
'דע לך .לפי האמת ביתם של כל
השרים כאן מקושטים כראוי
וכיאות לכבודי ,אולם לאמיתו של
דבר כל זה הם עשו למען ה'רוח' כדי
נודף ממנו ...ולארח שם את מורי ורבותי.
השכינה הקדושה כביכול ,והאם אנחנו אוחזים כעת בימים אלו של
דבר זה לשמחה ייחשב?! והלוא 'זמן הוא הלוא הסוכות חג
לשמחה זו מה היא עושה במקום שמחתנו' האמור בתורה.
כזה?! אתמהה.
האם אנו מקימים דירת עראי כזו
מתנהגים העולם אומות לשם מצות סוכה | היתכן שנארח בו
בממלכתיות כ'מעטפת חיצונית' את האושפיזין
כלפי העולם | עם ישראל צנועים ומה מצווה עלינו הקב"ה לעשות
הם במהותם עבורו – לבנות סוכה פשוטה העשוי
התשובה לכך מאוד פשוטה. מ'אספך מגרנך ומיקבך' ,מפסולת
אין אנו כשאר גויי הארצות .הרי גורן ויקב ,היינו מדברים פשוטים
הוא המנהג העולם באומות ביותר למראה ,וגם הדפנות צריכות
להתהדר במראה חיצוני אבל להיעשות באופן שממחיש לנו מהו
לאמיתו של דבר אין תוכם כברם דירת עראי.
ומושחתים הם במידותיהם עד ולכאורה ישאל השואל ,איך יתכן.
פחותים שנהיים שברגע האם בבית כזה אנו מאחרים את
במדריגתם או שהדיחו אותם האושפיזין בימים אלו? האם נאה
מהשלטון מאבדים הם ברגע אחד והאם יאה להזמין את נשמות
את ה"ממלכיות" שלהם ,ודבר זה האבות הקדושים אשר הם אבות
מראה כי כל זה הוא רק כ'מעטפת האומה למקום קטן ובזוי כזה
חיצונית' להיראות בעיני הבריות כביכול? האם חשבנו פעם בדעתנו
כאדם מבוגר ואחראי וכאדם שנוכל לארח את אחד מגדולי הדור
האוהב את הבריות ומרחם עליהם, במקום קטן ופשוט מאוד – הלוא
אבל כלפי פנים לא אכפת להם לחוצפה ועזות ייחשב?! אם כן איך
מכלום ואין להם שום ערכים אנו מעיזים בעצמנו לבנות בקתה
באמת. פשוטה וקטנה אשר 'ריח של פעם
מפסולת גורן ויקב ,ללמדנו בא אבל אצל עם ישראל אין הדבר כן,
שמה שנצרך לו הוא ה'פשטות אלא נבראנו בצלם וכדכתיב
והצניעות' והעיקר הוא עבודת הלב (בראשית א' ,כ"ז) 'בצלם אלוקים
שלנו. עשה את האדם' ,וכל התכלית שלנו
וע"י כך בא כבר ממילא השמחה בעולם הוא לעשות רצון ה' ,ואין ה'
לאדם כאשר יודע שאינו תלוי באף עבורו שנרכוש מאיתנו חפץ
אדם ומבלעדי ישועתו ועזרתו אין מלונות יוקרה או נבנה בשבילו
לו עזרה וישועה מצד שום אדם בניינים יוקרתיים אשר מתנוססים
בעולם .זה עצמו כבר יביא אותו להם לתפארה בעוז ובגאון בבירות
ממילא לידי שמחה ,וכאשר יש לו של סעודיה וקטאר וכדומה.
לאדם אמונה שלימה ואמיתית אינו דורש כי נרכוש עבורו סטים
בהשי"ת ויודע שהכל הוא ממנו אז של כסף וזהב נוצץ אלא הוא רוצה
ממילא נהיה בשמחה. מאיתנו דבר אחד – את ה'לב' ,ומפי
ואף כאשר שחלילה פוקדות אותו השמועה למדו (רמב"ם הל' תפילה
דברים בלתי הגונים אשר אין העט פ"א ה"א) על הפסוק 'ועבדתם את
יכול לכותבם ,בכל זאת בוטח הוא ה' אלוקיכם' שעבודה שבלב זו היא
באמונה שלימה וברורה בו ית"ש תפילה.
וסומך ובוטח עליו שהכל הוא ממנו
לטובה. העיקר הוא ב'פנימיות הלב' |
השמחה האמיתית בא לו לאדם
סיפור מרטיט על רבי אליה ראטה בכח האמונה
זצוק"ל | היה מזמין בחורים כלומר שהקב"ה דורש מאיתנו את
להתארח אצלו בסעודות שבת אותו שנרצה הלב' 'פנימיות
מאלף בסיפור זאת ונמחיש ונשתעבד אליו בכל לבבנו ובכל
ומרטיט שאירע אצל הגה"צ רבי נפשנו .ודבר זה אינו בדברים
אליה ראטה זצוק"ל משמש בקודש המושכים את העין כי אם בדברים
ונאמן ביתו של הרה"ק רבי הפשוטים ביותר ,לכן ציווה עלינו
השי"ת לבנות לו דירת עראי
התפנה לצאת מביהמ"ד יחד עם שלומקה מזוועהיל זיע"א ,וכה היה
הבחורים שהלכו לסעוד עמו בליל מעשה:
קדוש כזה. ידוע שלרבי אלי'ה לא היו לו חיים
לביתו, לכתם בדרך אולם קלים כלל ועיקר.
משהסתכל אחד הבחורים מרחוק היתה לו אשה רעה וגם בנים לא
על ביתו של רבי אלי'ה – חשכו היו לו ,ואי לכך לא היה יכול לסעוד
עיניו. יחד עם אשתו אלא היה נוהג לארח
הוא ראה איך שכל הבית חשוך וכל בביתו בחורים ואורחים ודיבר
הכלים שהיו שם התגלגלו על באגדה תורה דברי איתם
הרצפה כאילו שרבי אלי'ה לא טרח המושכים את הלב כדי להנעים
אך לפני שעות אחדות להניחם שם להם את השהות שם ,ויתרוממו יחד
לכבוד החג. בצוותא מתוך שבת חברים לק-ל
מכל מקום ,כשהבחורים הביטו על חי בשירה וזמרה מתוך התרוממות
רבי אלי'ה ראו אותו כשהוא שמח נפשי 'צמאה בבחינת הנפש
ועליז ,והיה נרגש אצלו כאילו לא לאלוקים'.
קרה כלום. פעם אחת הזמין אצלו כמה וכמה
כששאלו אותו לפרש הדבר נענה בחורים ל'ליל הסדר' .כמובן שאת
להם תשובה שהפתיעה אותם כל הסעודה הכין מעצמו לקראת
מאוד ,וזהו יסוד גדול לכל החיים: היום הנשגב הזה ,הכין אוכל בשפע
"הרי לכל אחד יש את הדברים והדליק את ביתו באור יקרות ,כך
המעיקים עליו ,אולם אצל אחד שיהיה להם נעים לשהות בביתו.
מהם קצת פחות ואילו אצל השני
יותר ,ולכן מתפלל האדם יותר כאשר האדם בוטח בהשם | שמח
ויותר בכוונה ועושה את מירב בכל מצב שהוא
המאמצים כדי שהדבר המעיק בפרוס ליל א' דפסח כמו כולם הלך
עליו ייפתר ככל היותר מהר. גם הוא לביהמ"ד בתקווה שהכל
המשיך ואמר :בואו נתאר לעצמנו יעבור בשלום .לאחר שסיימו
זקן אחד יושב לו יחד עם צאצאיו תפילת ערבית ואמרו הלל השלם,
השי"ת על כל מה שעשה ועושה אשר רבים הם כחול הים סביב
עימנו השי"ת בכל עת ובכל שעה. לשולחנו והולך להסב איתם בליל
הסדר ,זהו ההרגשה הכי טובה.
סוכות מכוון כנגד יעקב ולא כן ,כאשר היהודי דבוק
יעקב אמר 'יש לי כל' – היינו במחשבתו כל הזמן בהשי"ת – אז
הסתפקות במועט ממילה יתמלא בשמחה בכל מצב
עשיו אמר לעצמו כל הזמן איני שהוא כי הרי יודע שיש מי שמשגיח
מסתפק במועט | יעקב מודה לה' על עליו מלמעלה ודואג לו ולכן הוא
מה שיש לו סומך ובוטח בו.
אכן כאן טמונה עיקר 'נקודת נמצינו למדים שהשי"ת אינו חפץ
המחלוקת' של יעקב ועשיו כאשר כביכול בפאר והדר שמשקיע
נפגשו יחד. האדם אלא הוא צריך רק את
יעקב שלח לו מתנות הרבה, ה'לב' ,ולכן ציווה עלינו הקב"ה
וכשראה זאת עשיו אחיו שלח לו לעשות סוכה שהוא דירת עראי
ד"ש בחזרה לאמור ליעקב 'אחי – דווקא בימים אלו שהוא 'זמן
יש לי רב' .ואילו יעקב אמר 'יש לי שמחתנו' ,משום שברצונו להזכיר
כל' ,ואז כתיב בו 'ויפצר בו ויקח'. לנו שנדע מהי שמחה אמיתית.
וכשנתעמק בדברי רש"י נבין כבר וכדי להגיע להכרה זו ,עלינו
את הכל. להיזכר קצת במה שהיה איתנו
רש"י מבאר ואומר :מהו יש לי רב' במדבר בבחינת הכתוב 'לכתך
היינו שיש לי באמת הרבה .אולם אחרי במדבר בארץ לא זרועה'
שבדרך הטבע אין לו לאדם במקום
האם זה מספיק בשבילי?! – לא ולא
זה כלים וכסות ללבוש והכל בא
– הוא רוצה כל הזמן עוד ועוד ,ולא
לנו רק מאת ה' משום שבדרך
מספיק לו מה שיש לו כבר.
הטבע לא היה לנו שום סיכוי
אבל יעקב אבינו אמר 'יש לי כל',
שיהיה לנו משהו.
היינו כל מה שאני צריך .כלומר
ודווקא ע"י שניזכר בזה – אזי מיד
שרצה לומר לאחיו עשיו ,אין לי
יעלה בליבנו לומר שירה לפני
כל מה שהצליח במסחרו תלה את לדאוג כלל לכל הצטרכויותיי
המזהירים בכשרונותיו זה שהרי השי"ת הוא הנותן לי כל צרכי
ובחכמתו ,ולכן כל הזמן חפץ היה ואף שאין לי באמת הרבה.
להצליח עוד יותר ועוד יותר ולא נמצינו למדים מכאן יסוד גדול
הסתפק אף פעם במה שכבר יש לו. מאוד ,והוא:
בעצם לשניהם היה את אותה
עשירות כמו שמצינו בתורה ,אולם
השמחה האמיתית של חג הסוכות | ההבדל ביניהם היה 'הבדל מהותי'
כשאנחנו לחיות שבעה ימים ברצף מאוד.
בפשטות יעקב אבינו התעשר בעושר רב –
ואם כן אפילו כאשר יש לו לאדם ומטבע הדברים כאשר האדם
ארמונות פאר ושכונות יוקרתיות התברך בעשירות הרי שליבו מלא
פה ושם אינו מתמלא בשמחה גם גאווה על כך בראותו שהכל תלויים
כי אינו מסתפק כלל במה שיש לו בו ויכול לעשות ככל אשר יחפוץ –
וגם משום שחושש על העתיד אולם אצל יעקב לא מצינו כן ,ולא
באמרו אולי אני יפסיד באיזשהו רק שלא נתמלא ליבו בגאווה אלא
סיטואציה וליבו אינו נותן לו ידע שכל זה ניתן לו אך ורק מאת
מרגוע כלל. ה' ,ואם כן אין בלבי על מה
וזוהי הנקודה האמיתי של חג להתגאות כי ה' מוריש ומעשיר,
הסוכות – זמן שמחתנו. ברגע אחד יכול ליתן הכל לאדם
הקב"ה מבקש מאיתנו דווקא ובין רגע יכול לקחת את זה ממנו,
בימים אלה להיעקר מדירת הקבע, ולכן היה חי את ימיו ברוגע בשמחה
הדירה המרווחת שהיה לנו עד כה, ובשלווה ,ומה שה' נתן לי – אני
ולבנות במקומו דירת עראי פשוטה מודה לך על כך.
דקים מרעפים הבנויה מאוד אבל לא כן עשיו שדרכו היתה דרך
ומשאר מיני עצים – ודווקא ע"י כך רשע.
נשיג בליבנו שמחה אמיתית.
עורך ומתמלל שיחות תורניות ,שמועס'ן בהלכה ובאגדה,
סיפורי צדיקים והסטוריה שסופרו ע"י חסידים ואנשי מעשה וכדומה
:צרו קשר בפלא' ,053-4199-289 :או בדוא"לs963096 @gmail.com :
כשם שנכנס לברית
מעומקא דליבא נשגר בזה ברכת מזל טוב קדם
מורינו ראש הכולל שליט"א
ולחתנו הר"ר אהרן קעלער הי"ו
לרגל הולדת הנכד | הבן למז"ט ובשעטו"מ
יה"ר שמשמחה זו יושפע למע"כ שפע שמחות ורב טוב
ואך ששון ושמחה יישמע באהליכם תמיד
המברכים בכבוד וביקר
הנהלת כולל "חסדי ישעיה" אשדוד
בשם כל חברי הכולל
