gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: לענין הלכה · Le'inyan Halacha

שבוע: סוכות (2026-09-21)

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לענין הלכה‬ ‫בס"ד חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫‪+‬‬ ‫הערות מעשיות בהל' ועניני חג הסוכות [‪]1‬‬ ‫גליון ‪601‬‬ ‫מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה‬ ‫נרות‪ ,‬כדי לקיים הדין לאכול במקם הדלקת נר שבת לחלק‬ ‫הקדמת קבלת שבת ויו"ט לקראת יום א' דסוכות‬ ‫מהפוסקים וכנ"ל‪[ .‬ואם יכול להתקין מקום מוגן בסוכה‬ ‫להדלקת נרות שאין חשש דליקה ח"ו‪ ,‬תע"ב]‪.‬‬ ‫זמן כניסת שבת ויו"ט‪ :‬ירושלים ‪ 5:56‬מודיעין עילית ‪6:05‬‬ ‫זהירות מלהשאיר הכנות לחג הסוכות לרגע האחרון‪ :‬יש לשים‬ ‫יו"ט שחל בשבת – טעות בתפילה‬ ‫לב להקדים ההכנות ליום א' דסוכות‪ ,‬מבעוד מועד‪ .‬המתעכב או‬ ‫כשיו"ט שחל שבת‪ ,‬חלק מהאזכרות הם לעכובא וחלקם אינם‬ ‫מתעצל בערב חג הסוכות יכול להשאיר עצמו 'ללא בית'א‪ ,‬אם‬ ‫לעכובא‪ :‬הזכרה באמצע הברכה הוא לעכובא בתפילהה ‪ -‬שאם‬ ‫אינו גומר לבנות סוכתו כראוי או קושר הסכך כראויב‪.‬‬ ‫שכח להזכיר באמצע הברכה "ותתן לנו את חג הסוכות" או שכח‬ ‫[במקום שאין עירוב צריך לסדר מבעוד מועד שכל הדברים‬ ‫להזכיר "את יום השבת הזה" ולא הזכירו כלל אפילו פעם אחת‬ ‫שצריכים בסוכה יהיו שם לפני שבת‪ .‬ויש לשים לב שמה שמונח‬ ‫באמצע הברכה לא יצא אפילו אם סיים כהוגן [ברוך מקדש‬ ‫אפילו משהו חוץ לסוכה במקום שאין עירוב‪ ,‬אסור להכניסו‬ ‫השבת וישראל והזמנים]ו‪( .‬ע' שו"ע ס' רסח סע' ד שערי חג‬ ‫לסוכה]‪.‬‬ ‫הסוכות עמ' רכט)‪.‬‬ ‫משא"כ אם הזכיר באמצע הברכה שבת ויו"ט אך סיים רק‬ ‫הדלקת נרות בסוכה‬ ‫מקדש השבת (ולא הזכיר ישראל והזמנים) יצא‪ .‬וכן אם הזכיר‬ ‫שבת ויו"ט באמצע הברכה ושכח בסוף הברכה 'השבת' ורק אמר‬ ‫המדליק נרות בפנים – להדליק חשמל [או נר בטריות]‬ ‫ישראל והזמנים אז בדיעבד לא יברך שוב‪ ,‬כל שהזכיר באמצע‬ ‫בסוכה לשם הדלקת נרות‬ ‫הברכה‪.‬‬ ‫בענין הדלקת נרות בסוכה‪ ,‬לפעמים יש קושי גדול לקיימו כדין‪,‬‬ ‫(שספק ברכות להקל‪ ,‬ולכתחילה בדאפשר יש לחזר אחר החזרת‬ ‫וע' ארחות שבת (ח"ד פל"ג סע' קא) שאף שלכתחילה עיקר מקום‬ ‫הש"ץ ולשמוע ממנו היטב ולכוון לצאת ידי חובה) (הל' חג בחג‬ ‫הדלקת הנרות הוא במקום הסעודה‪ ,‬מכל מקום מצוי הדבר‬ ‫יו"ט ח"ב עמ' עז – עח)‪.‬‬ ‫שבסוכה אי אפשר לעשות כן מחמת דוחק המקום או מחשש‬ ‫[ואם במעריב שכח להזכיר של שבת בחתימה (והזכיר באמצע)‬ ‫דליקה‪ .‬ובמקום שאין אור החשמל דולק בסוכה‪ ,‬אם חלון הבית‬ ‫עכ"פ יכוון לשמוע ברכת מעין ששבע מהש"ץ הל' חג בחג שם]‪.‬‬ ‫פונה לסוכה ויכול להדליק את הנרות בבית באופן שיאירו לסוכה‬ ‫מצות ישיבת סוכה ‪ -‬כוונת המצוה‬ ‫יעשה כן‪ ,‬אמנם בזמננו כשאור החשמל דולק בסוכה אם אין‬ ‫כתבו האחרונים שיש לכוון בישיבת סוכה שצונו הקב"ה לישב‬ ‫הנרות שבחלון הבית מוסיפים אורה וכבוד לסוכה כלל‪ ,‬ידליק‬ ‫בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו‬ ‫את הנרות במטבח בו מכינים צרכי האכילה‪ ,‬או בחדר המגורים‬ ‫להגן עלינו מן השרב והשמש (ע' מ"ב ס' תרכה ס"ק א)‪.‬‬ ‫העיקרי שבבית שבו הנשים שוהות‪ ,‬ובשעת הדלקת הנרות ידליקו‬ ‫לכתחילה לכוון כל ימי הסוכות‪ :‬ובכף החיים (שם ס"ק ג) כתב‬ ‫גם את אור החשמל במטבח או בחדר המגורים‪ ,‬ובסוכה‪ ,‬ויכוונו‬ ‫ועל כן כשיבא לישב בסוכה בין ביום ובין בלילה קודם סעודה יש‬ ‫בברכה על הנרות ועל אורות החשמל שהודלקו (ארחות שבת שם)‪.‬‬ ‫לומר לשם יחוד כו' הריני בא לקיים מצות עשה דאורייתא לישב‬ ‫לכתחילה לאכול במקום נר שבת‪ :‬ע' ארחות שבת (ח"ד מילואים‬ ‫בסוכה כמו שכתוב בתורה בסוכות תשבו שבעת ימים וכו' למען‬ ‫ח) שהאריך לבאר שרק מי שמצטער במקום הנרות או אינו יכול‬ ‫ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫לקיים ההדלקה כדין [כגון בסוכה או בית מלון] יש היתר לאכול‬ ‫וכ"כ בס' קיצור הל' מועדים (להגר"ש דבליצקי זצ"ל פי"ג סע'‬ ‫סעודת שבת שלא במקום הנרות‪[ .‬כמו"כ אורח המתארח אצל‬ ‫כד ובהערה שם) שיש לכוון כוונה זאת בכל ימי הסוכות כל פעם‬ ‫בעל הבית ויש לו חדר מיוחד שבו הוא לן‪ ,‬רשאי להדליק שם‬ ‫ופעם תיכף בכניסתו לסוכה‪ .‬ויש המדביקים בסוכה פיתקא‬ ‫ולסעוד במקום בו הוא מתארח‪ ,‬משום שיש במקום זה נרות שבת‬ ‫שכתוב שם לכוין וכו' בכדי לזכור תמיד בכניסתם עכ"ד‪.‬‬ ‫שהודלקו על ידי בעל הבית]‪.‬‬ ‫ועכ"פ מי שאינו יכול להדליק נרות בסוכה‪ ,‬כדאי להשיג נרות‬ ‫שבת עם חוט לוהט כאש הפועלות ע"י בטריות‪ ,‬שהבאנו במקום‬ ‫ה אם טעה בשבת בכל השנה והתפלל תפילת חול ורק הזכיר תפילת שבת‬ ‫אחר שלדעת הרבה פוסקים הוה בגדר 'נר שבת' (ויותר טוב‬ ‫באמצע התפילה יצא ידי חובה (שו"ע ס' רס"ח ס' ד)‪ .‬ורואים שעיקר‬ ‫מאשר לסמוך על הדלקת פלורסנט)‪ ,‬ובשעת הדלקה לברך בפנים‬ ‫היא הזכרה באמצע הברכה ולא סיום הברכה [רק במקרה שטעה לגמרי‬ ‫(במקום שמכינים הסעודה וכו')‪ ,‬וגם בסוכה כדי שיכול לקיים‬ ‫בסיום הברכה כגון שאמר ביו"ט רגיל 'מקדש השבת' או בשבת רגיל‬ ‫הדין 'לאכול במקום הנר' לדעת הרבה פוסקיםג (ע' מ"ב ס' רעג‬ ‫אמר 'מקדש ישראל והזמנים'‪ ,‬ובירך ברכה לבטלה ‪ -‬וקלקל לגמרי‬ ‫ס"ק לב‪ ,‬ס' רסג ס"ק לט)‪ .‬ניתן להשיג נרות אלוד ב‪.089741861‬‬ ‫סיום הברכה אז זה כאילו לא בירך ברכה זו ולא יצא‪( .‬ע' מ"ב ס' תפז‬ ‫ס"ק ב)]‪.‬‬ ‫אם אין נרות כאלו‪ ,‬עכ"פ ידליק החשמל בסוכה לשם הדלקת‬ ‫ו ע' בה"ל ס' תפז ס' א ד"ה מקדש שהביא בשם החיי אדם כלל כח ס' י‬ ‫דהיכי דהברכה כולל שני דברים וסיים בשל אחת יצא‪ ,‬ואף שהבה"ל‬ ‫א הבאנו במקום אחר‪ ,‬שלפעמים שיש הטועים בבניית הסוכה שלא כדין‪.‬‬ ‫נוטה לומר שאם לא הזכיר של שבת בסיום הברכה לא יצא‪ ,‬הבה"ל‬ ‫ניתן להזמין בודקי סוכות לבית ‪ 0548483320‬שלוחה ‪( 4‬ע"י מוקד‬ ‫נשאר בצ"ע למעשה וע' בחק יעקב ע"פ הכנסת גדולה‪ ,‬דזה לא הוי משנה‬ ‫העירוב)‪.‬‬ ‫ממטבע‪ ,‬כיו ן שאומרים כן בכל יו"ט חתימה זו‪ ,‬אלא דינו כשכח של‬ ‫ב והאם לסמוך על כך שמגו יהא דופן לענין שבת יהא דופן לענין סוכה‬ ‫שבת שאם הזכיר שבת בתוך הברכה יצא‪ ,‬וכמו במתפלל של חול והזכיר‬ ‫בשעת הדחק גם במקום שיש עירוב ע' שו"ע ס' תרל סע' ז ומ"ב שם‪,‬‬ ‫שבת בתוך הברכה יצא‪ .‬וע' השו"ע הרב ס' ג שאין כאן שינוי ממטבע‬ ‫יעשה שאילת חכם‪.‬‬ ‫כלל שהברכה ראויה ליו"ט‪ ,‬וכן ע' בערוך השולחן תפז ס"ק ב דזה לא‬ ‫ג מבואר בדברי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (ע' מסורת משה ח"ב עמ' נא)‬ ‫נקרא שינוי ממטבע אלא חסרון במטבע ואינו מעכב‪ .‬כן כתב בהליכות‬ ‫והגרש"ז אויערבך זצ"ל שש"כ פמ"ג הערה כב ועוד‪ ,‬שאף שדין הדלקת‬ ‫שלמה (תפילה פ' יז הערה יג) דמאחר שנשאר בבה"ל בצ"ע ספק ברכות‬ ‫לא מקיימים ע"י נר חשמל [שברשות חברת חשמל‪ ,‬או יכולים לכבותו]‪,‬‬ ‫להקל‪[ .‬טעה בקידוש‪ :‬כתב לא יחזור ויקדש – ובודאי אם יש בביתו מי‬ ‫אך בנר מבטריות אפשר לקיימו‪.‬‬ ‫שעדיין לא קידש ראוי שישמע ממנו קידוש שוב"]‪.‬‬ ‫ד כמו"כ ניתן להשיג מתקן קטן לעזור לתלות נרות אלו בסוכה‪.‬‬ ‫הנוטל בכותל המערבי‪ :‬לפי הבכורי יעקב (ס' תרנח ס"ק א) בדעת‬ ‫ובכורי יעקב שם כתב "ועכ"פ יזהר כל א' ללמד ולספר לבניו‬ ‫הרמב"ם גם בזמננו הנוטל לולב במקדש בשאר ימים מקיים מצוה‬ ‫ולבני ביתו בלילה ראשונה כוונת מצות סוכה כמו שצריך ללמד‬ ‫של תורה 'ושמחתם לפני ד' אלקיכם שבעת ימים'‪ .‬וע' בס' עיר‬ ‫להם טעם המצות בליל פסח" עכ"ל‪.‬‬ ‫הקודש והמקדש (ח"ג פכ"א) שהאריך בזה‪.‬‬ ‫מנהג גדולי ישראל‪ :‬ונהג הגרי"ש אלישיב זצ"ל ללכת לכותל כל‬ ‫ליל שבת ויו"ט ‪ -‬כוונה ברכת שהחיינו‬ ‫יום בימי חג הסוכות ליטול שם הלולב (בזמן נץ לפני התפילה ‪ -‬חוץ‬ ‫לכוון ארבעה דברים‪ :‬בברכת שהחיינו יכוין על הרגל‪ ,‬על בניית‬ ‫מביום ראשון דבלאו הכי מקיים מצוה של תורה) (הרמ"ד לוין‬ ‫הסוכה‪ ,‬ועל קיום מצות ישיבת סוכה (ע' שו"ע ס' תרמא)‪ ,‬ועל מצות‬ ‫שליט"א)‪ .‬וגם הגרש"ז אויערבך זצ"ל בהיותו ליד הכותל בימי חג‬ ‫אכילת בלילה הזה (קיצור הל' מועדים פי"ג סע' יח)‪.‬‬ ‫הסוכות היה מהדר ליטול שם לולב בשנית (הליכות שלמה סוכות‬ ‫אשה שברכה שהחיינו בהדלקת נרות‪ ,‬בכל זאת תענה אמן ותכוין‬ ‫פי"א דבר הלכה אות כו)‪.‬‬ ‫לצאת בברכת שהחיינו שבקידוש משום שברכה זו פוטרת גם‬ ‫'חסר' ו'לכם' במקום המקדש‪ :‬וע' בבכורי יעקב שצריך להקפיד על‬ ‫מצות ישיבת סוכה [וברכת שהחיינו שבהדלקה היתה על החג]‪.‬‬ ‫'חסר' ו'לכם' בכותל המערבי (ובכל החומרות של יום ראשון)‪ ,‬ויש‬ ‫(שו"ת שבט הלוי ח"ג ס' סט‪ ,‬וכן ראה שער המועדים פי"ב סע'‬ ‫שדנו בזה ע' בעיר הקודש והמקדש שם‪ ,‬וע' בהליכות שלמה (פי"א‬ ‫כב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל)‪ .‬אך אם הדליקה נרות בסוכה‬ ‫ס"ק ז)ח‪.‬‬ ‫ובירכה שהחיינו‪ ,‬בזה נחלקו הפוסקים כמו בשאר ימים טובים‪,‬‬ ‫פסול חסר בשאר הימים‬ ‫שאשה שכבר ברכה שהחיינו אם עליה לענות אמן על קידוש (ע'‬ ‫כתב המשנה ברורה (ס' תרמט ס"ק לה) דחסר כשר בשאר הימים‪,‬‬ ‫שער המועדים שם)‪.‬‬ ‫לכולי עלמא‪ ,‬דיום ראשון דאורייתא בגבולין‪ ,‬ושאר הימים דרבנן‬ ‫טלטול ד' מינים בשבת‬ ‫זכר למקדש‪ ,‬הלכך עיקר הלקיחה‪ ,‬כגון ארבעה מינים שבלולב‪,‬‬ ‫אסור לטלטל לולב הדסים וערבות‪ :‬דהוי כאבן (רמ"א ומ"ב ס'‬ ‫ולקיחה לכל אחד ואחד בפני עצמו (ולא שיטול אחד בשביל כולם)‪,‬‬ ‫תרנח סע' א ומ"ב ס"ק ג)‪.‬‬ ‫תקון גם בשאר הימים כעין דאורייתא‪ ,‬אבל בחסר לא תקון וכן‬ ‫ואסור לטלטלם אפילו לצורך גופו ומקומו‪ ,‬ולא דמי לשופר‬ ‫בשאול‪.‬‬ ‫דהתירו לטלטל לצורך גופו ומקומו דהוי כלי וראוי לשאוב איזה‬ ‫פסול הדר גם בשאר הימים‪ :‬ודברים שטעמם משום שאינו הדר‪ ,‬יש‬ ‫דעות בפוסקים‪ ,‬דעת הרמב"ם וסיעתו להכשיר כמו בחסר‪ ,‬ודעת‬ ‫דבר‪ ,‬משא"כ לולב וכו' עץ בעלמא (מ"ב שם ס"ק ד)‪.‬‬ ‫הרא"ש וסיעתו להחמיר בזה דבעינן הדר כל שבעה משום הידור‬ ‫טלטול אתרוג בשבת‪ :‬ע' מ"ב (שם) שהתיר לטלטלו להריח בו‬ ‫מצוה‪ ,‬וסתם הרמ"א לקמיה בזה כוותיהו עכ"ד המ"ב (שם‪ ,‬ולענין‬ ‫ע"ש‪ .‬אך כתבו פוסקי זמננו שבזמננו שאין רגילים להריח‬ ‫הפיטם ע' להלן)‪.‬‬ ‫האתרוגים וההדסים של מצוה‪ ,‬ודרך שאדם מקפיד עליהם שלא‬ ‫יפסדו‪ ,‬יש לחוש שמא הם מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬ולפיכך‬ ‫להדר באתרוג שאין בו חסרון בשאר הימים‬ ‫אסורים בטלטול אף לצורך גופם ומקומם (ע' שש"כ פכ"ב הערה‬ ‫כתב הראב"ד (תמיד דעים ס' רלג) שמצוה ליטל אתרוג שאין בו‬ ‫סב בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל‪ ,‬הל' חג בחג עמ' שד (הערה ‪)12‬‬ ‫חסרון גם בשאר הימים משום זה קלי ואנוהו‪ .‬וכן כתב הבכורי יעקב‬ ‫בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪.‬‬ ‫(ס"ק לט) שיש הידור מצוה בשלם יותר מבחסר‪ .‬וכן כתב בכף‬ ‫החיים (ס"ק עו) שיתכן שעל פי הסוד צריך שיהיה שלם כל שבעה‪.‬‬ ‫איגוד הלולב במוצאי שבת [חול המועד]‬ ‫וכעין זה הורה החזון איש (ארבעת המינים השלם עמ' שכב אות ד)‬ ‫השנה שיו"ט ראשון שחל בשבת‪ ,‬מותר לכתחילה לאגד את הלולב‬ ‫למי שנפל לו העוקץ מהאתרוג [שפסולו מדין 'חסר'] בשאר ימי החג‬ ‫בחול המועד‪ ,‬ואין זה אלא מעשה הדיוט שמותר לצורך המועד‬ ‫שיקח אתרוג אחר‪.‬‬ ‫(שמענו מהגר"ש פוזן שליט"א וכן ע' גליון אזמרה לשמך)‪.‬‬ ‫אתרוג הדר בגידול יפה וחסר‪ ,‬או פחות הדר‪ :‬ויש לעיין במי שיש‬ ‫להכין קושקלאך בחול המועד‪ :‬מסתבר דהוה כמעשה אומן שאין‬ ‫לפניו אתרוג הדר מאד אבל חסר‪ ,‬ויש אפשרות לקחת אתרוג פחות‬ ‫לעשות בחול המועד (הגר"ש פוזן שליט"א)‪.‬‬ ‫הדר ושלם‪ .‬ובשאר השנים יש פסול חסר ביום א'‪ ,‬אבל בשנה זו אין‬ ‫המשתמש בלולב לעשות ממנה טבעות‪ ,‬יש להשתמש בלולב שלא‬ ‫פסול הדר איזה מהן עדיף?‬ ‫קיים בה מצוה‪ ,‬אא"כ עשה תנאי שיכול להשתמש בה (ע' גליון‬ ‫ולדעת המשנה ברורה לכאורה עדיף אתרוג שהוא הדר‪ ,‬כיון שלא‬ ‫אזמרה לשמך)‪.‬‬ ‫תקנו פסול חסר בשאר הימים‪ .‬ולדעת הביכורי יעקב יש לדון בזה‪,‬‬ ‫וכף החיים כתב שעל פי סוד יש ענין באתרוג שלם‪.‬‬ ‫כוונת זכר למקדש בנטילת לולב‬ ‫בדיקת ד' מינים בזכוכית מגדלת‬ ‫חול המועד‪ :‬כל הנטילת לולב בחול המועד סוכות בשנה זו הוא‬ ‫רק "זכר למקדש"‪ ,‬וע' גמ' סוכה דף מא "מנין לעשות זכר‬ ‫בשנה רגילה‪ ,‬יש הנוהגים לבדוק שאלות של 'חסר' באתרוגים ע"י‬ ‫למקדש 'שנאמר ציון היא דורש אין לה מכלל דבעי דרישה"‪ ,‬וזה‬ ‫זכוכית מגדלת‪ ,‬וזאת באופן שרואים איזה חשש באתרוג‪ ,‬וע"י‬ ‫טעם תקנת חז"ל‪.‬‬ ‫בדיקת זכוכית המגדלת ניתן לברר בקלות את השאלה‪.‬‬ ‫ודעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל (חי' כת"י למס' סוכה מ"א ע"א הו"ד‬ ‫אכן בשנה זו שיום א' דסוכות חל בשבת‪ ,‬ואין פסול חסר‪ ,‬רק באופן‬ ‫שהחסר משנה את מראה האתרוג שאינו 'הדר'‪ ,‬אך במקום קטן‬ ‫בס' הליכות שלמה פי"א סע' כה) דהואיל ונטילת לולב בשאר ימי‬ ‫באתרוג‪ ,‬אין חשש כזו‪ ,‬ולכן בשנה כזו אין צריך להקפיד בזה‪.‬‬ ‫החג היא משום זכר למקדש‪ ,‬נכון להוסיף כוונה זו בשעת‬ ‫אכן בבדיקת לולבים באופן שיש חשש נקטם‪ ,‬שהוא חסרון הדר‬ ‫הנטילה‪ .‬וביאר שם דמסתבר שיש לכוין כוונה זו בשעת הנטילה‪,‬‬ ‫יתכן שגם בשנה זו שניתן להיעזר ע"י זכוכית מגדלתט‪.‬‬ ‫כי הרי כל התקנה היתה בשביל כך‪.‬‬ ‫העיד הגר"י קנר שליט"א שמעולם לא ראה את רבו הגר"נ קרליץ‬ ‫בני ביתו‪ :‬והוסיף הגרש"ז אויערבך זצ"ל שילמד דבר זה גם לבני‬ ‫זצ"ל מעיין בד' מינים [וכן שאר עניני יו"ד] ע"י זכוכית מגדלת [ואף‬ ‫ביתו עכת"ד‪.‬‬ ‫בין שאר תלמידי הגר"נ קרליץ זצ"ל שמענו שזה היה זה דבר נדיר‬ ‫יהי רצון לאחר הנטילה‪ :‬ע' תוס' מגילה (דף כ ע"ב ד"ה כל)‬ ‫מאד]‪.‬‬ ‫דביאר מה טעם שבספירת העומר אומר יהי רצון אחר המצוה‪,‬‬ ‫משא"כ בשופר ולולב‪ ,‬דבספירת העומר אינו אלא הזכרה עתה‬ ‫לע"נ הרב דוד טעבל ב"ר נחמי'‬ ‫לבנין בהמ"ק משא"כ בשופר ולולב יש עשייהז‪.‬‬ ‫נלב"ע חוה"מ סוכות י"ח תשרי‬ ‫נטילת לולב בכותל בשנה זו‬ ‫להדר ללכת לכותל בשנה זו‪ :‬כתב הגר"ש דבליצקי זצ"ל (קונטרס‬ ‫לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות ‪0533163916 -‬‬ ‫משוש כל הארץ סוף הערה כג) בשנה שחל סוכות בשבת ואין בידינו‬ ‫(מ‪.‬י‪ .‬הרסקין ‪ -‬מודיעין עילית)‬ ‫לקיים המצות עשה דאורייתא כדאי להדר לפחות פעם אחת ליטול‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל‪g089285647@gmail.com :‬‬ ‫שם לפני ה' אולי יקיים בזה גם בשנה כזאת מ"ע דאורייתא (ע'‬ ‫וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי‬ ‫להלן)‪.‬‬ ‫ח די"א שמה שכתוב בקרא 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים' (ויקרא כג‪:‬מ)‬ ‫ז כוונה לדרישת ציון בשעת ההלל‪ :‬וכיון שכל הנטילה הוא לעורר דרישת ציון‪,‬‬ ‫לא כתוב 'לכם'‪ ,‬במקדש וב ירושלים הדין המיוחד הוא 'ושמחתם' ולכן אולי אין‬ ‫צריך להחמיר בכל הדברים הפוסלים ביום הראשון כגון שאול ע"ש‪.‬‬ ‫לכאורה בקטעים של ההלל שהוזכר שם ענין בהמ"ק כדאי לכוון כנ"ל‪ ,‬כגון בפרק‬ ‫ט ומה שמחמירים לבדוק ראש לולב שלא יהא נקטם בהתבוננות‪ ,‬וכמש"כ פמ"ג‬ ‫'מה אשיב' ‪' -‬לך אזבח זבח תודה וכו' בחצרות בית ד' בתוככי ירושלים'‪[ ,‬ופ'‬ ‫(תרמט א"א סקי"ז) ובכר"י שיש להסתכל היטיב בהתבוננות‪ ,‬אע"פ ששאר פסולי‬ ‫האלשיך שדוד המלך ביקש מהקב"ה שיאריך ימיו עד שיבנה בהמ"ק]‪ .‬ולדעת רש"י‬ ‫הדר די בהסתכלות בעלמא‪ ,‬היינו טעמא כמו שביארו הפוסקים שפסול נקטם בלולב‬ ‫גם הפסוק 'מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה' פ' על ציון וז"ל עקרת הבית ‪ -‬ציון‬ ‫שאינו חסר אינו מחמת מראהו שאינו נראה הדר‪ ,‬אלא שעצם זה שהלולב נקטם‬ ‫שהיא כעקרה יושיבנה‪ .‬אם הבנים שמחה ‪ -‬כי חלה גם ילדה ציון את בניה‪[ .‬כמו"כ‬ ‫חסרון בהדרו‪.‬‬ ‫בשעת אמירת הושענות]‪.‬‬