לענין הלכה · Le'inyan Halacha — סוכות (2026-09-21)

לענין הלכה
בס"ד חג הסוכות תשפ"ז
+
הערות מעשיות בהל' ועניני חג הסוכות []1
גליון 601 מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה
נרות ,כדי לקיים הדין לאכול במקם הדלקת נר שבת לחלק הקדמת קבלת שבת ויו"ט לקראת יום א' דסוכות
מהפוסקים וכנ"ל[ .ואם יכול להתקין מקום מוגן בסוכה
להדלקת נרות שאין חשש דליקה ח"ו ,תע"ב]. זמן כניסת שבת ויו"ט :ירושלים 5:56מודיעין עילית 6:05
זהירות מלהשאיר הכנות לחג הסוכות לרגע האחרון :יש לשים
יו"ט שחל בשבת – טעות בתפילה לב להקדים ההכנות ליום א' דסוכות ,מבעוד מועד .המתעכב או
כשיו"ט שחל שבת ,חלק מהאזכרות הם לעכובא וחלקם אינם מתעצל בערב חג הסוכות יכול להשאיר עצמו 'ללא בית'א ,אם
לעכובא :הזכרה באמצע הברכה הוא לעכובא בתפילהה -שאם אינו גומר לבנות סוכתו כראוי או קושר הסכך כראויב.
שכח להזכיר באמצע הברכה "ותתן לנו את חג הסוכות" או שכח [במקום שאין עירוב צריך לסדר מבעוד מועד שכל הדברים
להזכיר "את יום השבת הזה" ולא הזכירו כלל אפילו פעם אחת שצריכים בסוכה יהיו שם לפני שבת .ויש לשים לב שמה שמונח
באמצע הברכה לא יצא אפילו אם סיים כהוגן [ברוך מקדש אפילו משהו חוץ לסוכה במקום שאין עירוב ,אסור להכניסו
השבת וישראל והזמנים]ו( .ע' שו"ע ס' רסח סע' ד שערי חג לסוכה].
הסוכות עמ' רכט).
משא"כ אם הזכיר באמצע הברכה שבת ויו"ט אך סיים רק הדלקת נרות בסוכה
מקדש השבת (ולא הזכיר ישראל והזמנים) יצא .וכן אם הזכיר
שבת ויו"ט באמצע הברכה ושכח בסוף הברכה 'השבת' ורק אמר המדליק נרות בפנים – להדליק חשמל [או נר בטריות]
ישראל והזמנים אז בדיעבד לא יברך שוב ,כל שהזכיר באמצע בסוכה לשם הדלקת נרות
הברכה. בענין הדלקת נרות בסוכה ,לפעמים יש קושי גדול לקיימו כדין,
(שספק ברכות להקל ,ולכתחילה בדאפשר יש לחזר אחר החזרת וע' ארחות שבת (ח"ד פל"ג סע' קא) שאף שלכתחילה עיקר מקום
הש"ץ ולשמוע ממנו היטב ולכוון לצאת ידי חובה) (הל' חג בחג הדלקת הנרות הוא במקום הסעודה ,מכל מקום מצוי הדבר
יו"ט ח"ב עמ' עז – עח). שבסוכה אי אפשר לעשות כן מחמת דוחק המקום או מחשש
[ואם במעריב שכח להזכיר של שבת בחתימה (והזכיר באמצע) דליקה .ובמקום שאין אור החשמל דולק בסוכה ,אם חלון הבית
עכ"פ יכוון לשמוע ברכת מעין ששבע מהש"ץ הל' חג בחג שם]. פונה לסוכה ויכול להדליק את הנרות בבית באופן שיאירו לסוכה
מצות ישיבת סוכה -כוונת המצוה יעשה כן ,אמנם בזמננו כשאור החשמל דולק בסוכה אם אין
כתבו האחרונים שיש לכוון בישיבת סוכה שצונו הקב"ה לישב הנרות שבחלון הבית מוסיפים אורה וכבוד לסוכה כלל ,ידליק
בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו את הנרות במטבח בו מכינים צרכי האכילה ,או בחדר המגורים
להגן עלינו מן השרב והשמש (ע' מ"ב ס' תרכה ס"ק א). העיקרי שבבית שבו הנשים שוהות ,ובשעת הדלקת הנרות ידליקו
לכתחילה לכוון כל ימי הסוכות :ובכף החיים (שם ס"ק ג) כתב גם את אור החשמל במטבח או בחדר המגורים ,ובסוכה ,ויכוונו
ועל כן כשיבא לישב בסוכה בין ביום ובין בלילה קודם סעודה יש בברכה על הנרות ועל אורות החשמל שהודלקו (ארחות שבת שם).
לומר לשם יחוד כו' הריני בא לקיים מצות עשה דאורייתא לישב לכתחילה לאכול במקום נר שבת :ע' ארחות שבת (ח"ד מילואים
בסוכה כמו שכתוב בתורה בסוכות תשבו שבעת ימים וכו' למען ח) שהאריך לבאר שרק מי שמצטער במקום הנרות או אינו יכול
ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וכו' עכ"ל. לקיים ההדלקה כדין [כגון בסוכה או בית מלון] יש היתר לאכול
וכ"כ בס' קיצור הל' מועדים (להגר"ש דבליצקי זצ"ל פי"ג סע' סעודת שבת שלא במקום הנרות[ .כמו"כ אורח המתארח אצל
כד ובהערה שם) שיש לכוון כוונה זאת בכל ימי הסוכות כל פעם בעל הבית ויש לו חדר מיוחד שבו הוא לן ,רשאי להדליק שם
ופעם תיכף בכניסתו לסוכה .ויש המדביקים בסוכה פיתקא ולסעוד במקום בו הוא מתארח ,משום שיש במקום זה נרות שבת
שכתוב שם לכוין וכו' בכדי לזכור תמיד בכניסתם עכ"ד. שהודלקו על ידי בעל הבית].
ועכ"פ מי שאינו יכול להדליק נרות בסוכה ,כדאי להשיג נרות
שבת עם חוט לוהט כאש הפועלות ע"י בטריות ,שהבאנו במקום
ה אם טעה בשבת בכל השנה והתפלל תפילת חול ורק הזכיר תפילת שבת אחר שלדעת הרבה פוסקים הוה בגדר 'נר שבת' (ויותר טוב
באמצע התפילה יצא ידי חובה (שו"ע ס' רס"ח ס' ד) .ורואים שעיקר מאשר לסמוך על הדלקת פלורסנט) ,ובשעת הדלקה לברך בפנים
היא הזכרה באמצע הברכה ולא סיום הברכה [רק במקרה שטעה לגמרי (במקום שמכינים הסעודה וכו') ,וגם בסוכה כדי שיכול לקיים
בסיום הברכה כגון שאמר ביו"ט רגיל 'מקדש השבת' או בשבת רגיל הדין 'לאכול במקום הנר' לדעת הרבה פוסקיםג (ע' מ"ב ס' רעג
אמר 'מקדש ישראל והזמנים' ,ובירך ברכה לבטלה -וקלקל לגמרי ס"ק לב ,ס' רסג ס"ק לט) .ניתן להשיג נרות אלוד ב.089741861
סיום הברכה אז זה כאילו לא בירך ברכה זו ולא יצא( .ע' מ"ב ס' תפז
ס"ק ב)]. אם אין נרות כאלו ,עכ"פ ידליק החשמל בסוכה לשם הדלקת
ו ע' בה"ל ס' תפז ס' א ד"ה מקדש שהביא בשם החיי אדם כלל כח ס' י
דהיכי דהברכה כולל שני דברים וסיים בשל אחת יצא ,ואף שהבה"ל א הבאנו במקום אחר ,שלפעמים שיש הטועים בבניית הסוכה שלא כדין.
נוטה לומר שאם לא הזכיר של שבת בסיום הברכה לא יצא ,הבה"ל ניתן להזמין בודקי סוכות לבית 0548483320שלוחה ( 4ע"י מוקד
נשאר בצ"ע למעשה וע' בחק יעקב ע"פ הכנסת גדולה ,דזה לא הוי משנה העירוב).
ממטבע ,כיו ן שאומרים כן בכל יו"ט חתימה זו ,אלא דינו כשכח של ב והאם לסמוך על כך שמגו יהא דופן לענין שבת יהא דופן לענין סוכה
שבת שאם הזכיר שבת בתוך הברכה יצא ,וכמו במתפלל של חול והזכיר בשעת הדחק גם במקום שיש עירוב ע' שו"ע ס' תרל סע' ז ומ"ב שם,
שבת בתוך הברכה יצא .וע' השו"ע הרב ס' ג שאין כאן שינוי ממטבע יעשה שאילת חכם.
כלל שהברכה ראויה ליו"ט ,וכן ע' בערוך השולחן תפז ס"ק ב דזה לא ג מבואר בדברי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (ע' מסורת משה ח"ב עמ' נא)
נקרא שינוי ממטבע אלא חסרון במטבע ואינו מעכב .כן כתב בהליכות והגרש"ז אויערבך זצ"ל שש"כ פמ"ג הערה כב ועוד ,שאף שדין הדלקת
שלמה (תפילה פ' יז הערה יג) דמאחר שנשאר בבה"ל בצ"ע ספק ברכות לא מקיימים ע"י נר חשמל [שברשות חברת חשמל ,או יכולים לכבותו],
להקל[ .טעה בקידוש :כתב לא יחזור ויקדש – ובודאי אם יש בביתו מי אך בנר מבטריות אפשר לקיימו.
שעדיין לא קידש ראוי שישמע ממנו קידוש שוב"]. ד כמו"כ ניתן להשיג מתקן קטן לעזור לתלות נרות אלו בסוכה.
הנוטל בכותל המערבי :לפי הבכורי יעקב (ס' תרנח ס"ק א) בדעת ובכורי יעקב שם כתב "ועכ"פ יזהר כל א' ללמד ולספר לבניו
הרמב"ם גם בזמננו הנוטל לולב במקדש בשאר ימים מקיים מצוה ולבני ביתו בלילה ראשונה כוונת מצות סוכה כמו שצריך ללמד
של תורה 'ושמחתם לפני ד' אלקיכם שבעת ימים' .וע' בס' עיר להם טעם המצות בליל פסח" עכ"ל.
הקודש והמקדש (ח"ג פכ"א) שהאריך בזה.
מנהג גדולי ישראל :ונהג הגרי"ש אלישיב זצ"ל ללכת לכותל כל ליל שבת ויו"ט -כוונה ברכת שהחיינו
יום בימי חג הסוכות ליטול שם הלולב (בזמן נץ לפני התפילה -חוץ לכוון ארבעה דברים :בברכת שהחיינו יכוין על הרגל ,על בניית
מביום ראשון דבלאו הכי מקיים מצוה של תורה) (הרמ"ד לוין הסוכה ,ועל קיום מצות ישיבת סוכה (ע' שו"ע ס' תרמא) ,ועל מצות
שליט"א) .וגם הגרש"ז אויערבך זצ"ל בהיותו ליד הכותל בימי חג אכילת בלילה הזה (קיצור הל' מועדים פי"ג סע' יח).
הסוכות היה מהדר ליטול שם לולב בשנית (הליכות שלמה סוכות אשה שברכה שהחיינו בהדלקת נרות ,בכל זאת תענה אמן ותכוין
פי"א דבר הלכה אות כו). לצאת בברכת שהחיינו שבקידוש משום שברכה זו פוטרת גם
'חסר' ו'לכם' במקום המקדש :וע' בבכורי יעקב שצריך להקפיד על מצות ישיבת סוכה [וברכת שהחיינו שבהדלקה היתה על החג].
'חסר' ו'לכם' בכותל המערבי (ובכל החומרות של יום ראשון) ,ויש (שו"ת שבט הלוי ח"ג ס' סט ,וכן ראה שער המועדים פי"ב סע'
שדנו בזה ע' בעיר הקודש והמקדש שם ,וע' בהליכות שלמה (פי"א כב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל) .אך אם הדליקה נרות בסוכה
ס"ק ז)ח. ובירכה שהחיינו ,בזה נחלקו הפוסקים כמו בשאר ימים טובים,
פסול חסר בשאר הימים שאשה שכבר ברכה שהחיינו אם עליה לענות אמן על קידוש (ע'
כתב המשנה ברורה (ס' תרמט ס"ק לה) דחסר כשר בשאר הימים, שער המועדים שם).
לכולי עלמא ,דיום ראשון דאורייתא בגבולין ,ושאר הימים דרבנן טלטול ד' מינים בשבת
זכר למקדש ,הלכך עיקר הלקיחה ,כגון ארבעה מינים שבלולב, אסור לטלטל לולב הדסים וערבות :דהוי כאבן (רמ"א ומ"ב ס'
ולקיחה לכל אחד ואחד בפני עצמו (ולא שיטול אחד בשביל כולם), תרנח סע' א ומ"ב ס"ק ג).
תקון גם בשאר הימים כעין דאורייתא ,אבל בחסר לא תקון וכן ואסור לטלטלם אפילו לצורך גופו ומקומו ,ולא דמי לשופר
בשאול. דהתירו לטלטל לצורך גופו ומקומו דהוי כלי וראוי לשאוב איזה
פסול הדר גם בשאר הימים :ודברים שטעמם משום שאינו הדר ,יש
דעות בפוסקים ,דעת הרמב"ם וסיעתו להכשיר כמו בחסר ,ודעת דבר ,משא"כ לולב וכו' עץ בעלמא (מ"ב שם ס"ק ד).
הרא"ש וסיעתו להחמיר בזה דבעינן הדר כל שבעה משום הידור טלטול אתרוג בשבת :ע' מ"ב (שם) שהתיר לטלטלו להריח בו
מצוה ,וסתם הרמ"א לקמיה בזה כוותיהו עכ"ד המ"ב (שם ,ולענין ע"ש .אך כתבו פוסקי זמננו שבזמננו שאין רגילים להריח
הפיטם ע' להלן). האתרוגים וההדסים של מצוה ,ודרך שאדם מקפיד עליהם שלא
יפסדו ,יש לחוש שמא הם מוקצה מחמת חסרון כיס ,ולפיכך
להדר באתרוג שאין בו חסרון בשאר הימים אסורים בטלטול אף לצורך גופם ומקומם (ע' שש"כ פכ"ב הערה
כתב הראב"ד (תמיד דעים ס' רלג) שמצוה ליטל אתרוג שאין בו סב בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל ,הל' חג בחג עמ' שד (הערה )12
חסרון גם בשאר הימים משום זה קלי ואנוהו .וכן כתב הבכורי יעקב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
(ס"ק לט) שיש הידור מצוה בשלם יותר מבחסר .וכן כתב בכף
החיים (ס"ק עו) שיתכן שעל פי הסוד צריך שיהיה שלם כל שבעה. איגוד הלולב במוצאי שבת [חול המועד]
וכעין זה הורה החזון איש (ארבעת המינים השלם עמ' שכב אות ד) השנה שיו"ט ראשון שחל בשבת ,מותר לכתחילה לאגד את הלולב
למי שנפל לו העוקץ מהאתרוג [שפסולו מדין 'חסר'] בשאר ימי החג בחול המועד ,ואין זה אלא מעשה הדיוט שמותר לצורך המועד
שיקח אתרוג אחר. (שמענו מהגר"ש פוזן שליט"א וכן ע' גליון אזמרה לשמך).
אתרוג הדר בגידול יפה וחסר ,או פחות הדר :ויש לעיין במי שיש להכין קושקלאך בחול המועד :מסתבר דהוה כמעשה אומן שאין
לפניו אתרוג הדר מאד אבל חסר ,ויש אפשרות לקחת אתרוג פחות לעשות בחול המועד (הגר"ש פוזן שליט"א).
הדר ושלם .ובשאר השנים יש פסול חסר ביום א' ,אבל בשנה זו אין המשתמש בלולב לעשות ממנה טבעות ,יש להשתמש בלולב שלא
פסול הדר איזה מהן עדיף? קיים בה מצוה ,אא"כ עשה תנאי שיכול להשתמש בה (ע' גליון
ולדעת המשנה ברורה לכאורה עדיף אתרוג שהוא הדר ,כיון שלא אזמרה לשמך).
תקנו פסול חסר בשאר הימים .ולדעת הביכורי יעקב יש לדון בזה,
וכף החיים כתב שעל פי סוד יש ענין באתרוג שלם. כוונת זכר למקדש בנטילת לולב
בדיקת ד' מינים בזכוכית מגדלת חול המועד :כל הנטילת לולב בחול המועד סוכות בשנה זו הוא
רק "זכר למקדש" ,וע' גמ' סוכה דף מא "מנין לעשות זכר
בשנה רגילה ,יש הנוהגים לבדוק שאלות של 'חסר' באתרוגים ע"י למקדש 'שנאמר ציון היא דורש אין לה מכלל דבעי דרישה" ,וזה
זכוכית מגדלת ,וזאת באופן שרואים איזה חשש באתרוג ,וע"י טעם תקנת חז"ל.
בדיקת זכוכית המגדלת ניתן לברר בקלות את השאלה. ודעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל (חי' כת"י למס' סוכה מ"א ע"א הו"ד
אכן בשנה זו שיום א' דסוכות חל בשבת ,ואין פסול חסר ,רק באופן
שהחסר משנה את מראה האתרוג שאינו 'הדר' ,אך במקום קטן בס' הליכות שלמה פי"א סע' כה) דהואיל ונטילת לולב בשאר ימי
באתרוג ,אין חשש כזו ,ולכן בשנה כזו אין צריך להקפיד בזה. החג היא משום זכר למקדש ,נכון להוסיף כוונה זו בשעת
אכן בבדיקת לולבים באופן שיש חשש נקטם ,שהוא חסרון הדר הנטילה .וביאר שם דמסתבר שיש לכוין כוונה זו בשעת הנטילה,
יתכן שגם בשנה זו שניתן להיעזר ע"י זכוכית מגדלתט. כי הרי כל התקנה היתה בשביל כך.
העיד הגר"י קנר שליט"א שמעולם לא ראה את רבו הגר"נ קרליץ בני ביתו :והוסיף הגרש"ז אויערבך זצ"ל שילמד דבר זה גם לבני
זצ"ל מעיין בד' מינים [וכן שאר עניני יו"ד] ע"י זכוכית מגדלת [ואף ביתו עכת"ד.
בין שאר תלמידי הגר"נ קרליץ זצ"ל שמענו שזה היה זה דבר נדיר יהי רצון לאחר הנטילה :ע' תוס' מגילה (דף כ ע"ב ד"ה כל)
מאד]. דביאר מה טעם שבספירת העומר אומר יהי רצון אחר המצוה,
משא"כ בשופר ולולב ,דבספירת העומר אינו אלא הזכרה עתה
לע"נ הרב דוד טעבל ב"ר נחמי' לבנין בהמ"ק משא"כ בשופר ולולב יש עשייהז.
נלב"ע חוה"מ סוכות י"ח תשרי נטילת לולב בכותל בשנה זו
להדר ללכת לכותל בשנה זו :כתב הגר"ש דבליצקי זצ"ל (קונטרס
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - משוש כל הארץ סוף הערה כג) בשנה שחל סוכות בשבת ואין בידינו
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית) לקיים המצות עשה דאורייתא כדאי להדר לפחות פעם אחת ליטול
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com : שם לפני ה' אולי יקיים בזה גם בשנה כזאת מ"ע דאורייתא (ע'
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי
להלן).
ח די"א שמה שכתוב בקרא 'ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים' (ויקרא כג:מ) ז כוונה לדרישת ציון בשעת ההלל :וכיון שכל הנטילה הוא לעורר דרישת ציון,
לא כתוב 'לכם' ,במקדש וב ירושלים הדין המיוחד הוא 'ושמחתם' ולכן אולי אין
צריך להחמיר בכל הדברים הפוסלים ביום הראשון כגון שאול ע"ש. לכאורה בקטעים של ההלל שהוזכר שם ענין בהמ"ק כדאי לכוון כנ"ל ,כגון בפרק
ט ומה שמחמירים לבדוק ראש לולב שלא יהא נקטם בהתבוננות ,וכמש"כ פמ"ג 'מה אשיב' ' -לך אזבח זבח תודה וכו' בחצרות בית ד' בתוככי ירושלים'[ ,ופ'
(תרמט א"א סקי"ז) ובכר"י שיש להסתכל היטיב בהתבוננות ,אע"פ ששאר פסולי האלשיך שדוד המלך ביקש מהקב"ה שיאריך ימיו עד שיבנה בהמ"ק] .ולדעת רש"י
הדר די בהסתכלות בעלמא ,היינו טעמא כמו שביארו הפוסקים שפסול נקטם בלולב גם הפסוק 'מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה' פ' על ציון וז"ל עקרת הבית -ציון
שאינו חסר אינו מחמת מראהו שאינו נראה הדר ,אלא שעצם זה שהלולב נקטם שהיא כעקרה יושיבנה .אם הבנים שמחה -כי חלה גם ילדה ציון את בניה[ .כמו"כ
חסרון בהדרו. בשעת אמירת הושענות].
