gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבין · Lehuvin — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: להבין · Lehuvin

שבוע: סוכות (2026-09-21)

להבין · Lehuvin — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫להתבונן‬ ‫התבוננות מעמיקה ומחזקת‬ ‫ביסודות עבודת האדם בעולמו‬ ‫ע_ל מועדי השנה‬ ‫האיא_לו_ל‬ ‫תנים‬ ‫חודש‬ ‫מאמריירח‬ ‫מאמרי‬ ‫מאמרי ירח האיתנים‬ ‫מאמרי המועדים‬ ‫להתבונן‬ ‫התבוננות מעמיקה ומחזקת‬ ‫ביסודות עבודת האדם בעולמו‬ ‫על מועדי השנה‬ ‫ַמ ַא ְמ ֵרי יֶ ַרח ָה ֵא ָיתנִ ים‬ ‫ערוך על פי וועדים שנמסרו‬ ‫בפני מבקשי דעת‬ ‫ע"י הרה"ג‬ ‫רבי אהרן שווב שליט"א‬ ‫כתיבה ועריכה‪:‬‬ ‫הרב אריה לייב גולדשטוף שליט"א‬ ‫‪-----------------------------‬‬ ‫עימוד וגרפיקה‪:‬‬ ‫אהרן עמיר ‪052-7657995‬‬ ‫‪-----------------------------‬‬ ‫להארות ולהערות‪:‬‬ ‫‪lehovin.tora@gmail.com | 050-4166000‬‬ ‫'הָנֹו יְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | זצק‬ ‫ׁ ְש ֵּתי ַה ַה ׁ ְש ּ ָפעוֹ ת ׁ ֶשל ַחג ַה ֻּסכּ וֹ ת‬ ‫‪ַ -‬ענְ נֵ י ָּכבוֹ ד וְ ֻ'ס ָּכה ָה ֶע ְליוֹ נָ ה'‬ ‫ֵּב א ּו ר ֶה ָא ַר ת ַח ג ' ׁ ְש ִמ י נִ י ֲע צֶ ֶר ת '‬ ‫מה הקשר בין מצות הישיבה בסוכה למצות נטילת לולב?‬ ‫בכל מועד ממועדי השנה‪ ,‬יש מצוה מסוימת המיוחדת לחג זה‪ ,‬בכדי שנוכל לקבל את‬ ‫ההשפעה הייחודית לאותו מועד‪ .‬בפסח ‪ -‬אכילת מצה‪ ,‬בראש השנה ‪ -‬תקיעת שופר‪,‬‬ ‫ביום הכיפורים ‪ -‬העינוי‪ ,‬וכן בשאר המועדים‪.‬‬ ‫אולם בחג הסוכות אנו מוצאים דבר חריג ‪ -‬שתי מצוות בחג אחד‪ :‬הישיבה בסוכה‪,‬‬ ‫ונטילת ד' מינים‪.‬‬ ‫מוכרח להיות שיש קשר מהותי בין שתי המצוות האלו‪ .‬שאם לא כן‪ ,‬לא היו מתקבצים‬ ‫שניהם יחד למועד אחד‪.‬‬ ‫ויש להתבונן‪ ,‬מהו התוכן הפנימי בשתי מצות אלו‪ ,‬ומה הקשר ביניהם?‬ ‫מה ההבדל בין 'זכר ליציאת מצרים' ל'זכר לענני כבוד'?‬ ‫על המשמעות והכוונה בישיבה בסוכה‪ ,‬כתב המשנה ברורה‪:263‬‬ ‫כתבו האחרונים שיכוין בישיבה בסוכה שצונו הקדוש ברוך הוא לישב‬ ‫בסוכה זכר ליציאת מצרים‪ ,‬וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן‬ ‫עלינו מן השרב והשמש‪.‬‬ ‫יש להבין מה ההבדל בין הכוונות הללו‪ ,‬הרי לכאורה 'יציאת מצרים' ו'ענני הכבוד'‬ ‫הם ענין והמשך אחד‪ .‬מדוע הם מחולקות לשתי כוונות נפרדות?‬ ‫הסוכה כנגד ענני הכבוד שהיו בזכות אהרן הכהן‬ ‫מצינו בזוהר הקדוש‪:264‬‬ ‫ָּתנֵ ינָ ן‪ ,‬ג' ַמ ְּתנָ ן ִע ָּל ִאין‪ִ ,‬אזְ דְּ ָמנ ּו לְ ה ּו לְ יִ שְׂ ָר ֵאל‪ַ ,‬על יְ ֵדי ְּתלָ ָתא ָא ִחין‪ :‬מֹ ׁ ֶשה‪,‬‬ ‫ַא ֲהרֹ ן‪ ,‬ו ִּמ ְריָ ם‪.‬‬ ‫‪ .263‬סימן תרכה סק"א‪.‬‬ ‫‪ .264‬אמור קב ע"ב‪.‬‬ ‫חצק | להתבונן‬ ‫ָמן‪ִּ ,‬בזְ כוּת מֹ ׁ ֶשה‪ֲ .‬ענָ נֵ י ָּכבוֹ ד‪ִּ ,‬בזְ כוּת ַא ֲהרֹ ן‪ְּ .‬ב ֵאר‪ִּ ,‬בזְ כוּת ִמ ְריָ ם‪.‬‬ ‫מוסיף הזוהר הקדוש‪:265‬‬ ‫"א ׁ ֶשר ַעיִ ן ְ ּב ַעיִ ן נִ ְר ָאה (אותיות אהרן)‬ ‫ֲענָ נֵ י ָּכבוֹ ד ִּבזְ כ ּות ַא ֲהרֹ ן‪ ,‬דִּ ְכ ִּתיב‪ֲ ,266‬‬ ‫ַא ָּתה יְ יָ ' ְוגוֹ '"‪ּ ,‬ו ְכ ִתיב‪"ְ 267‬ו ִכ ָּסה ֲענַ ן ַה ְּקטֹ ֶרת"‪ַ .‬מה לְ ַה ָּלן‪ִ ׁ ,‬ש ְב ָעה‪ַ .‬אף ָּכאן‬ ‫ישא לְ ָכל‬ ‫נָ ֵמי ׁ ִש ְב ָעה‪ .‬דְּ ָהא ַּב ְּקטֹ ֶרת ׁ ִש ְב ָעה ֲענָ נִ ין ִמ ְת ַק ּׁ ְש ָרן ַּכ ֲח ָדא‪ְ .‬ו ַא ֲהרֹ ן ֵר ׁ ָ‬ ‫ׁ ִש ְב ָעה ֲענָ נִ ין הוּא‪ְ ,‬והוּא ָקׁ ִשיר לְ ׁ ִשית ָא ֳח ָרנִ ין ֵּב ּיה ְּב ָכל יוֹ ָמא‪.‬‬ ‫ָּתא ֲחזֵ י‪ַ ,‬על ָּכל ֶח ֶסד דְּ ָע ַבד קו ְּדׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּא ְּביִ שְׂ ָר ֵאל‪ָ .‬קׁ ִשיר ִע ְּמהוֹ ן ז'‬ ‫ֲענָ נֵ י יַ ִק ָירן‪ְ ,‬ו ָקׁ ִשיר לְ ה ּו ִּב ְכנֶ ֶסת יִ שְׂ ָר ֵאל‪ ,‬דְּ ָהא ֲענָ נָ א דִּ ילָ ּה ִא ְת ְקׁ ַשר ְּבׁ ִש ָיתא‬ ‫ָא ֳח ָרנִ ין‪ .‬ו ְּב ֻכ ְּלה ּו ׁ ִש ְב ָעה‪ַ ,‬אזְ ל ּו יִ שְׂ ָר ֵאל ְּב ַמ ְד ְּב ָרא‪ַ .‬מאי ַט ֲע ָמא‪ְּ ,‬בגִ ין דְּ ֻכ ְּלה ּו‬ ‫ִקׁ ְש ָרא דִּ ְמ ֵה ְימנו ָּתא נִ ינְ הוּ‪.‬‬ ‫"ב ֻּס ּכוֹ ת ֵּתׁ ְשב ּו ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים"‪ַ .‬מאי ָקא ַמיְ ֵירי? ְּבגִ ין דִּ ְכ ִּתיב‪ְּ 268‬‬ ‫"ב ִצ ּלוֹ‬ ‫ְו ַעל דָּ א ַּ‬ ‫ִח ַּמ ְד ִּתי ְויָ ׁ ַש ְב ִּתי ו ִּפ ְריוֹ ָמתוֹ ק לְ ִח ִּכי"‪.‬‬ ‫ו ָּב ֵעי ַּבר נָ ׁש לְ ַא ֲחזָ ָאה ַ ּג ְר ֵמ ּיה‪ ,‬דְּ יָ ִתיב ְּתחוֹ ת ִצ ָּלא דִּ ְמ ֵה ְימנו ָּתא‪.‬‬ ‫העולה מן הדברים‪ ,‬הישיבה בסוכה היא זכר לענני הכבוד שהיו בזכות אהרן‪ .‬וכשם‬ ‫שאהרן הכהן היה מעלה שבעה עננים מעל הקטורת‪ ,‬כך אנו צריכים לשבת בסוכה‬ ‫שבעת ימים‪.‬‬ ‫יש להבין‪ ,‬מה הקשר בין העננים שהיו עולים מן הקטורת לענני הכבוד ׁ ֶש ֵ ּז ֶכר להם‬ ‫אנו יושבים בסוכות?‬ ‫הסוכה כנגד ענני הכבוד שחזרו בזכות משה רבינו‬ ‫בדברי הזוהר האמורים מבואר שענני הכבוד היו בזכות אהרן‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬מצינו בדברי הגר"א שענני הכבוד היו בזכות משה רבינו ‪-‬‬ ‫על הפסוק‪:269‬‬ ‫ִמי ָעלָ ה ׁ ָש ַמיִ ם ַו ֵ ּי ַרד‪ִ ,‬מי ָא ַסף רו ַּח ְּב ָח ְפנָ יו‪ִ ,‬מי ָצ ַרר ַמיִ ם ַּב ּ ִׂש ְמלָ ה‪ִ ,‬מי ֵה ִקים‬ ‫ָּכל ַא ְפ ֵסי ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫‪ .265‬שם קג ע"א‪.‬‬ ‫‪ .266‬במדבר יד‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫‪ .267‬ויקרא טז‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫‪ .268‬שיר השירים ב‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫‪ .269‬משלי ל‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫ 'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | טצק‬ ‫מבאר הגר"א‪:‬‬ ‫הוא נגד משה שהוריד התורה‪ ,‬והלוחות‪ ,‬וקרע הים‪ ,‬והקים המשכן‪.‬‬ ‫מי עלה שמים וירד ‪ -‬הוא נגד שעלה השמימה והוריד עמו התורה‪.‬‬ ‫מי אסף רוח בחפניו ‪ -‬שאסף רוח לישראל בחפניו בידיו‪ ,‬בזה שהביא‬ ‫הלוחות בידיו אסף רוה"ק לישראל ‪ -‬והוא כי דור המדבר היו כולם נביאים‬ ‫ובתוכם ה'‪ ,‬אך כאשר חטאו בעגל נסתלק ה' מעליהם עד יום הכפורים‬ ‫שהביא משה הלוחות שניות וחזר הנבואה ורוה"ק להם כמקדם‪.‬‬ ‫מי צרר מים בשמלה ‪ -‬הוא נגד שקרע הים והציבו כמו נד‪ ,‬וזהו 'בשמלה'‪.‬‬ ‫מי הקים כל אפסי ארץ ‪ -‬הוא נגד הקמת המשכן שהקים משה בעצמו‪.‬‬ ‫וכידוע מאמרם בזוהר כשהוקם המשכן אז הוקמו כל העולמות עליונים‬ ‫ותחתונים וזהו שהקים כל אפסי ארץ‪.‬‬ ‫מוסיף הגר"א‪:‬‬ ‫ואלו הד' הם נגד ד' ְרגָ לִ ים ‪-‬‬ ‫"מי עלה" הוא נגד שבועות שהוא מתן תורה‪.‬‬ ‫"מי אסף" וגו' נגד יום כפור שאז ירד משה עם הלוחות שניות‪.‬‬ ‫"מי צרר" וגו' הוא פסח שאז קרע הים‪.‬‬ ‫"מי הקים" וגו' נגד סוכות שאז התחילו לבנות המשכן‪.‬‬ ‫מבואר שענני הכבוד הסתלקו אחר חטא העגל‪ ,‬וחזרו בזכות משה כשהקים את המשכן‪.‬‬ ‫וסוכות הוא זכר לאותם עננים שחזרו בזכות משה‪.‬‬ ‫ואם כן יש לברר‪ :‬בזכות מי היו ענני הכבוד‪ ,‬וזכר למי מהם אנו עושים בחג סוכות ‪-‬‬ ‫בזכות אהרן או בזכות משה‪?270‬‬ ‫את שאהבה נפשי ‪ -‬כנגד ענני הכבוד‬ ‫נאמר בשיר השירים‪:271‬‬ ‫ַעל ִמׁ ְש ָּכ ִבי ַּב ֵּלילוֹ ת ִּב ַּקׁ ְש ִּתי ֵאת ׁ ֶש ָא ֲה ָבה נַ ְפׁ ִשי ִּב ַּקׁ ְש ִּתיו ְולֹא ְמ ָצ ִ‬ ‫אתיו‪.‬‬ ‫ָאקו ָּמה ָ ּנא ַו ֲאסוֹ ְב ָבה ָב ִעיר ַּב ּׁ ְש ָו ִקים ו ָּב ְרחֹ בוֹ ת ֲא ַב ְקׁ ָשה ֵאת ׁ ֶש ָא ֲה ָבה נַ ְפׁ ִשי‬ ‫ִּב ַּקׁ ְש ִּתיו ְולֹא ְמ ָצ ִ‬ ‫אתיו‪.‬‬ ‫‪ .270‬כן הקשה הגאון רבי דב טורק שליט"א בספר 'אוהל מועד'‪.‬‬ ‫‪ .271‬פרק א‪ ,‬א‪-‬ב‪.‬‬ ‫ר | להתבונן‬ ‫מבאר הגר"א‪:‬‬ ‫בפסוקים אלו מדובר על מצבם של עם ישראל לאחר חטא העגל‪ .‬כאשר בעקבות החטא‬ ‫הסתלקו מהם חמש מעלות שהיו להם קודם לכן‪ :‬ענני הכבוד‪ ,‬שכינה‪ ,‬תורה‪ ,‬לוחות‬ ‫הברית‪ ,‬ורוח הקודש‪.‬‬ ‫וכאן מתוארת בקשתה של כנסת ישראל לשוב ולקבל מעלות ומתנות אלו בחזרה‪.‬‬ ‫הנוגע לענייננו הם שנים מתוך החמשה ‪-‬‬ ‫ִּב ַּקׁ ְש ִּתי ֵאת ׁ ֶש ָא ֲה ָבה נַ ְפׁ ִשי ‪ -‬הוא 'ענני הכבוד'‪.‬‬ ‫ִּב ַּקׁ ְש ִּתיו ְולֹא ְמ ָצ ִ‬ ‫אתיו ‪ -‬הוא ה'שכינה' שנסתלקה מן ההר‪.‬‬ ‫יש לברר‪ ,‬מה עניינם והשפעתם של 'ענני הכבוד'‪ ,‬ומה עניינה והשפעתה של ה'שכינה'?‬ ‫וכן‪ ,‬מה פשר הביטוי "שאהבה נפשי" על 'ענני הכבוד' דווקא? ביטוי שלא נאמר‬ ‫בהמשך ביחס ל'שכינה'‪.‬‬ ‫מה עניינו של חג 'שמיני עצרת'?‬ ‫טרם נבאר כל זאת נעבור לבאר על חיבורה של חג הסוכות ושמיני עצרת‪.‬‬ ‫בפשטות היה נראה ששיא מעלת חג הסוכות הוא ביום השביעי ‪ -‬הושענא רבא‪.‬‬ ‫אולם מיד לאחר מכן‪ ,‬יש יום נוסף של חג‪" :‬שמיני עצרת"‪.‬‬ ‫מה עניינו של היום הנוסף הזה?‬ ‫מחד‪ ,‬הגמרא אומרת‪:272‬‬ ‫שמיני ‪ -‬רגל בפני עצמו הוא‪.‬‬ ‫ומאידך‪ ,‬התורה מכנה אותו‪ּ " 273‬יוֹ ם ַה ּ ׁ ְש ִמינִ י"‪ .‬כלומר‪ ,‬מהותו קשור לרצף של ספירת‬ ‫הימים שקדמו לו‪ ,‬ואם כן במידה מסוימת הוא חלק מהשבעה ימים הראשונים!‬ ‫מה סודו ועניינו של יום זה? והאם הוא רגל נפרד‪ ,‬או המשך של חג הסוכות?‬ ‫ענני הכבוד ‪ -‬המבדיל בין ישראל לאומות העולם‬ ‫ב'ענני הכבוד' באה לידי ביטוי קיום הבקשה שביקש משה רבינו מהקב"ה‪:274‬‬ ‫אתי ֵחן ְּב ֵעינֶ ָיך ֲאנִ י ְו ַע ֶּמ ָך ֲהלוֹ א ְּבלֶ ְכ ְּת ָך ִע ָּמנ ּו‬ ‫ּו ַב ֶּמה יִ ָּו ַדע ֵאפוֹ א ִּכי ָמ ָצ ִ‬ ‫ְונִ ְפלִ ינ ּו ֲאנִ י ְו ַע ְּמ ָך ִמ ָּכל ָה ָעם ֲאׁ ֶשר ַעל ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה‪.‬‬ ‫‪ .272‬ראש השנה ד ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .273‬במדבר כט‪ ,‬לה‪.‬‬ ‫‪ .274‬שמות לג‪ ,‬טז‪.‬‬ ‫ 'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | אר‬ ‫מבארים חז"ל‪:275‬‬ ‫שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו;‬ ‫בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו‪ ,‬שנאמר‪" :‬הלא בלכתך עמנו"‪.‬‬ ‫בקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו‪ ,‬שנאמר‪" :‬ונפלינו‬ ‫אני ועמך"‪.‬‬ ‫בקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו‪ ,‬שנאמר‪" :‬הודיעני נא‬ ‫את דרכיך"‪.‬‬ ‫על ידי ענני הכבוד הובדלו עם ישראל מכל העמים‪ ,‬והתייחדו להיות אומה מיוחדת‬ ‫ונפרדת‪" -‬ונפלינו"‪.‬‬ ‫בעת הסתלקות ענני הכבוד חששו ישראל שיוחלפו באומה אחרת‬ ‫מקור נוסף לכך שענני הכבוד שמרו על ההבדלה בין ישראל לאומות העולם ‪-‬‬ ‫ביחס למצבם של עם ישראל לאחר חטא העגל‪ ,‬נאמר בשיר השירים‪:276‬‬ ‫ַעד ׁ ֶש ָ ּיפו ַּח ַה ּיוֹ ם ְונָ ס ּו ַה ְ ּצלָ לִ ים‪ ,‬סֹ ב דְּ ֵמה לְ ָך דוֹ ִדי לִ ְצ ִבי אוֹ לְ עֹ ֶפר ָה ַא ָ ּילִ ים‬ ‫ַעל ָה ֵרי ָב ֶתר‪.‬‬ ‫מבאר הגר"א‪:‬‬ ‫זה ְמ ַד ֵּבר כשעשו העגל‪ ,‬ואמר לה הקב"ה‪" :‬כי לא אעלה בקרבך"‪ ,‬ואז‬ ‫היתה מידת הדין מתוחה‪ ,‬וזהו "שיפוח היום ונסו הצללים" ‪ -‬שנסתלקו‬ ‫ענני הכבוד‪.‬‬ ‫ְויָ ְד ָעה שאי אפשר בשום אופן שיהיה עמה‪ ,‬ויָ ְר ָאה שמא יבחר לו אומה‬ ‫אחרת‪ .‬והמשל לאשה שסרחה על בעלה ועזב בעלה אותה‪ ,‬ויָ ְר ָאה כשיהיה‬ ‫במדינה בישוב שמא יבחר אשה אחרת וישכחנה‪.‬‬ ‫לכן ביקשה ממנו לכל הפחות‪" :‬מי יתנך במדבר" שלא תראה אשה אחרת‬ ‫לבוחרה לך במקומי‪ ,‬ותלך "על הרי בתר" פירוש חתוך זקוף שאין יכולין‬ ‫לעלות אליו‪ ,‬ולא יבחר אחרת ובוודאי יזכרנה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כאשר הסתלקו ענני הכבוד מישראל‪ ,‬מיד חששו שמא הקב"ה יבחר לו אומה‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫‪ .275‬ברכות ז ע"א‪.‬‬ ‫‪ .276‬שיר השירים ב‪ ,‬יז‪.‬‬ ‫בר | להתבונן‬ ‫כי 'ענני הכבוד' הם השומרים על הייחודיות של עם ישראל‪ ,‬ומבטיחים חיבורם לקב"ה‪,‬‬ ‫מה שלא קיים באומה אחרת‪.‬‬ ‫ישראל קיבלו את ענני הכבוד על ידי שבחרו בהקב"ה‬ ‫בשונה משאר האומות‬ ‫נאמר בפסוק‪:277‬‬ ‫ְּכ ַת ּפו ַּח ַּב ֲע ֵצי ַה ַ ּי ַער ֵּכן דּ וֹ ִדי ֵּבין ַה ָּבנִ ים‪ְּ ,‬ב ִצ ּלוֹ ִח ַּמ ְד ִּתי ְויָ ׁ ַש ְב ִּתי ו ִּפ ְריוֹ ָמתוֹ ק‬ ‫לְ ִח ִּכי‪.‬‬ ‫מבאר הגר"א‪:‬‬ ‫מדובר על הזמן שבו הקב"ה הלך להציע את התורה לאומות העולם ולישראל‪ .‬כולם‬ ‫סירבו‪ ,‬ורק ַעם ישראל אמרו "נעשה ונשמע" ‪-‬‬ ‫באילן של תפוח ַה ֵ ּצל מועט והכל בורחין ממנו‪ ,‬כן דודי היה בין הבנים‪.‬‬ ‫פירוש‪ ,‬שהקב"ה רצה ליתן תורה לאומות העולם ולא רצו לקבל‪.‬‬ ‫אבל אני "בצילו חמדתי וישבתי"‪ ,‬פירוש שחמדתי מתחילה לישב בצילו‪,‬‬ ‫וזכיתי לישב ב'ענני כבוד'‪.‬‬ ‫שוב אנו רואים את ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם בנקודה זו של 'ענני‬ ‫הכבוד'‪.‬‬ ‫אך עדיין יש להבין‪ :‬כיצד 'ענני הכבוד' מבטאים את ההבדלה בין ישראל לעמים?‬ ‫*‬ ‫כשיש לאדם אידיאולוגיה ומטרה‪ ,‬כל הטבע טפל ומשמש לזה‬ ‫לביאור מהותם ומשמעותם של 'ענני הכבוד' נעמוד על תופעה מעניינת הקיימת בכל‬ ‫אומות העולם ‪-‬‬ ‫הנושא של 'איכות הסביבה' והשמירה על ה'איזון האקולוגי' וכיוצ"ב‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל הוא נושא שמעסיק את אנשי השמאל בעולם‪ .‬לעומתם‪ ,‬אנשי הימין‬ ‫הלאומיים לא מתעניינים בזה‪.‬‬ ‫מדוע זה כך? כיצד יתכן שדוקא אנשי השמאל שהם כביכול 'ליברלים' ולא‬ ‫אכפת להם כלום‪ ,‬דוקא הם יצרו דת חדשה של "שמירת הטבע"?!‬ ‫‪ .277‬שיר השירים ב‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫ 'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | גר‬ ‫ההסבר לכך הוא‪ ,‬שכאשר יש לאדם אידיאולוגיה ומטרה שבעבורה הוא חי‪,‬‬ ‫ממילא כל הסביבה והרקע נעשים טפלים לאותה מטרה‪ ,‬ונועדו לשרת אוֹ ָת ּה‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מי שאין לו אידיאולוגיה בחיים‪ ,‬והוא צועד ללא מטרה ותכלית כל‬ ‫שהיא‪ ,‬הרי הוא בסך הכל עוד פרט וחלק מן הטבע‪ .‬וכחלק מהטבע‪ ,‬הוא מעוניין‬ ‫ומחויב לשמור על הטבע‪.‬‬ ‫דוגמא לדבר‪:‬‬ ‫גביר אדיר שיש לו קומת משרדים במגדל מפואר‪ ,‬משם הוא מנהל את העסקים השונים‬ ‫שיש לו ברחבי העולם‪ ,‬לא מעניין אותו אופן תחזוקת המשרדים‪.‬‬ ‫כל קומת המשרדים הזו נתפסת בעיניו רק כאמצעי למען המטרה‪ ,‬ואת הניקיון ושאר‬ ‫הצרכים הלוגיסטיים הוא מפקיד בידי אנשי תחזוקה‪.‬‬ ‫לעומתו‪ ,‬איש התחזוקה שכל תכליתו היא לדאוג לתחזוקת המשרדים וניקיונם‪ ,‬הרי‬ ‫שבזה נתונים כל מעייניו‪ ,‬והוא דואג תמיד לשמירת ניקיונם ותחזוקתם‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪:‬‬ ‫יתי"‪.‬‬ ‫"ב ִ‬ ‫הגמרא מספרת‪ 278‬שרבי יוסי היה קורא לאשתו ֵ ּ‬ ‫המשמעות בזה היא ‪-‬‬ ‫תפקיד האשה הוא ניהול ותחזוקת הבית‪ ,‬ולכן היא מתעניינת בו באמת‪,‬‬ ‫ומוטרדת כשצריך לסדר בו דבר‪.‬‬ ‫לעומתה‪ ,‬תפקידו של הגבר הוא להיות 'איש רוח' שמכניס את התוכן לתוך‬ ‫הבית‪ ,‬ולכן הוא לעולם לא מתעניין בפרטים הקטנים הנוגעים לתחזוקת הבית‪.‬‬ ‫ראשו נמצא באידאולוגיה גדולה מזה‪.‬‬ ‫ענני הכבוד החדירו את המטרה שאיחדה סביבה את כל ישראל‬ ‫על פי אותו עקרון ‪-‬‬ ‫כשם שאדם פרטי שיש לו מטרה‪ ,‬כל שאר הדברים נעשים טפלים לזה‪ .‬כך כאשר ישנו‬ ‫ציבור שלכולם מטרה אחת משותפת‪ ,‬כל הרצונות והמאווים הפרטיים נעשים טפלים‬ ‫ביחס אליה‪.‬‬ ‫זו הצורה שבה נוצרת אחדות בין חלקי הציבור השונים ‪ -‬באמצעות אידיאל‬ ‫ומטרה המשותפים לכולם‪.‬‬ ‫‪ .278‬שבת קיח ע"ב‪.‬‬ ‫דר | להתבונן‬ ‫כאשר אדם דואג רק לעצמו ולמימוש תאוותו‪ ,‬הוא לא מתאחד עם אחרים‪ ,‬וכפי‬ ‫"ל ַת ֲא ָוה ְי ַב ֵ ּק ׁש נִ ְפ ָרד"‪.‬‬ ‫שנאמר‪ְ 279‬‬ ‫"ח ֶסד ְל ֻא ִּמים ַח ָּטאת"‪ ,‬ומבארים‬ ‫זאת היא דרכם של אומות העולם‪ ,‬עליהם נאמר‪ֶ 280‬‬ ‫חז"ל‪:281‬‬ ‫"כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן‪ ,‬שאינם‬ ‫עושין אלא להתגדל בו"‪.‬‬ ‫אפילו כשהם נותנים לזולת‪ ,‬הרי זה מתוך אינטרס של 'שמור לי ואשמור לך'‪ ,‬או בכדי‬ ‫להשקיט את נקיפות המצפון שלהם‪ .‬אין להם אידיאולוגיה של תיקון העולם שמאחדת‬ ‫אותם בדאגה הדדית לכלל כולו‪.‬‬ ‫אך אנו עם ישראל‪ ,‬מאוחדים סביב מטרה אחת משותפת של עשיית רצון ה' ודאגה‬ ‫לתיקון העולם‪ ,‬ועל ידי זה נוצרת אחדות בין כל כלל ישראל‪.‬‬ ‫את המעלה הזו קיבלנו באמצעות 'ענני הכבוד'‪.‬‬ ‫ענני הכבוד יצרו את האיחוד של כל ישראל סביב מטרה אחת של עבודת ה'‪ְ ,‬ו ִה ׁ ְשרוּ‬ ‫על כל הנמצאים בתוכם את אותה הארה אלוקית שמובילה את האדם לחיות בתכלית‬ ‫ומטרה‪.‬‬ ‫על ידי החדרת המטרה‪ ,‬נוצר מצב שהכל טפל לאותה מטרה‪ .‬וכך התאחדו כל ישראל‪.‬‬ ‫בלא שיקולים אישיים‪ ,‬ובלא עיסוק בגשמיות כמטרה לעצמה‪ .‬הכל טפל לתכלית אחת‬ ‫שמקיפה את כל עם ישראל מקטן ועד גדול‪.‬‬ ‫ובזה "נפלינו" והובדלנו "אני ועמך"‪" ,‬מכל העם אשר על פני האדמה"‪.‬‬ ‫ויעשו כולם אגודה אחת ‪ -‬לעשות רצונך בלבב שלם‬ ‫אנו מבקשים בתפילת ראש השנה על תיקון הבריאה כולה‪ ,‬ובתוך כך אנו מזכירים‪:‬‬ ‫ְויֵ ָעשׂ ּו כוּלָ ם ֲאגֻ דָּ ה ֶא ָחת‪ ,‬לַ ֲעשׂ וֹ ת ְרצוֹ נְ ָך ְּבלֵ ָבב ׁ ָשלֵ ם‪.‬‬ ‫ההתאגדות של כולם "אגודה אחת" לא תהיה כדי לקיים מצות 'אהבת ישראל' בלבד‪,‬‬ ‫אלא כדי "לעשות רצונך"!‬ ‫כאשר אדם מגיע למצב כזה‪ ,‬שיש לו מטרה של תיקון העולם מול עיניו‪ ,‬הוא שוכח‬ ‫מה'אני' העצמי שלו‪ ,‬וממחשבות ֱאנוֹ ִכ ּיוֹ ת‪ ,‬ונעשה כולו חדור מטרה לדבר אחד‪ .‬ובזה‬ ‫הוא מאוחד בדאגה לכולם יחד‪.‬‬ ‫‪ .279‬משלי יח‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ .280‬משלי יד‪ ,‬לד‪.‬‬ ‫‪ .281‬בבא בתרא י ע"ב‪.‬‬ ‫ 'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | הר‬ ‫נשים לב‪ ,‬כי אנו מוסיפים ומתבטאים בתפילה "לעשות רצונך בלבב שלם"‪.‬‬ ‫'לבב' לשון רבים‪.‬‬ ‫בלב האדם יש שני חדרים‪ ,‬בחדר הימני נמצא היצר הטוב‪ ,‬ובחדר השמאלי‬ ‫היצר הרע‪ .‬האדם לוחם כל הזמן להגביר את הצד הימני על השמאלי‪ ,‬לדחוק את‬ ‫ותנִ יים של עצמו אל מול הייעוד האלוקי שמוטל עליו לקיים‪.‬‬ ‫האינטרסים ַה ַּת ַא ְו ָ‬ ‫אדם שחושב על עצמו‪ ,‬בדרך כלל הוא קרוע בין שני החדרים ומצוי בהתמודדות‬ ‫תמידית‪.‬‬ ‫אבל כאשר אדם זוכה להתחבר לגמרי לייעוד האלוקי של הבריאה‪ ,‬ומתוך כך‬ ‫הוא מתאגד ב"אגודה אחת" בלי ה'אני' והרצונות הצרים האישיים שלו‪ .‬בזאת‬ ‫"ל ִ ּבי ָח ַלל ְ ּב ִק ְר ִ ּבי"‪ 282‬וריקן‬ ‫הוא כובש גם את צידו השמאלי‪ ,‬ונעשה בבחינת ִ‬ ‫מיצר הרע‪.‬‬ ‫את האחדות הזו היה יוצר אהרן הכהן‪ ,‬עליו אמרו חז"ל במשנה‪:283‬‬ ‫הוי מתלמידיו של אהרן‪ ,‬אוהב שלום ורודף שלום‪ ,‬אוהב את הבריות‬ ‫ומקרבן לתורה‪.‬‬ ‫כיצד הוא היה מרבה את השלום? ‪ -‬באמצעות הקירוב לתורה‪.‬‬ ‫לא קירוב של יחידים‪ ,‬אלא "מקרבן" לשון רבים‪.‬‬ ‫האגוֹ‬ ‫הוא פירסם והחדיר את הייעוד והתכלית של הבריאה‪ ,‬ובכך גרם לכולם לבטל את ֶ‬ ‫האישי‪ ,‬ולהתרכז סביב מטרה אחת משותפת‪.‬‬ ‫בסוכה כל המעשים הגשמיים טפלים לייעוד האלוקי של תיקון העולם‬ ‫כאמור ‪ -‬כאשר אדם חי מתוך מטרה ואידיאולוגיה של תיקון העולם במלכות ה'‪ ,‬הכל‬ ‫נעשה טפל לצורך המטרה‪.‬‬ ‫גם מה שהוא אוכל ושותה וכיוצא בזה‪ ,‬הכל נעשה לצורך אותה מטרה‪.‬‬ ‫הוא לא רואה את עצמו כנפרד מהקב"ה‪ .‬כי שניהם באותו צד כביכול‪ ,‬גם האדם‬ ‫דואג לקיום ומימוש רצון ה' ותכליתו‪ ,‬וכל מה שהוא עושה נעשה כחלק מהמטרה‬ ‫הגדולה הזו‪.‬‬ ‫על כך נאמר שהסוכה היא "צילא דמהימנותא"‪ .‬בעת הישיבה בסוכה‪ ,‬האדם נמצא‬ ‫בעולם האידיאולוגיה האלוקית ‪ -‬לתקן עולם במלכות שד‪-‬י‪.‬‬ ‫‪ .282‬תהילים קט‪ ,‬כב‪.‬‬ ‫‪ .283‬אבות פ"א מי"ב‪.‬‬ ‫ור | להתבונן‬ ‫הסוכה היא זכר ל"ענני הכבוד" ‪-‬‬ ‫בכניסה אליה אנו מכניסים את עצמינו לאותה אטמוספרה שבה חיים את התכלית‬ ‫והיעוד‪ ,‬ומתעלמים מהעולם הזה כמטרה לעצמו‪ .‬ובכך כל מעשינו הגשמיים נעשים‬ ‫טפלים לאותה מטרה אחת שאנו חיים למענה‪.‬‬ ‫לכן "עיקר מצוות סוכה ‪ -‬אכילה שתיה ושינה" (לשון רש"י‪ .)284‬משום שזהו המסר‬ ‫שהסוכה באה להעביר לנו‪ :‬העולם הזה איננו התכלית‪ .‬יש לנו מטרה של עבודת ה'‬ ‫ותיקון העולם‪ ,‬וכל המעשים הגשמיים הינם טפלים ומשמשים לזה‪.‬‬ ‫ובזה נראה לבאר מה שאמר דוד המלך ע"ה‪:285‬‬ ‫ַא ַחת ׁ ָש ַאלְ ִּתי ֵמ ֵאת ה' אוֹ ָת ּה ֲא ַב ֵּקׁש ׁ ִש ְב ִּתי ְּב ֵבית ה' ָּכל יְ ֵמי ַח ַ ּיי‪.‬‬ ‫כיצד הוא יכול להיות בבית ה' כל ימי חייו? הלא הוא מוכרח לצאת מידי פעם‬ ‫לעסוק בצרכיו הגשמיים?!‬ ‫אלא שמשאלתו ובקשתו היתה‪ ,‬שבכל מקום שיהיה‪ ,‬ובכל פעולה שיעשה‪,‬‬ ‫יהיה הכל בבחינת "בית ה'" בו הכל נעשה רק לפי האידיאל של תיקון מלכות‬ ‫ה' בעולם‪.‬‬ ‫את ענני הכבוד "אהבה נפשי" מפני שחיברו את הגשם לרוח‬ ‫זו הסיבה שעל ענני הכבוד נאמר הביטוי "שאהבה נפשי"‪.‬‬ ‫ה'נפש' היא החלק הנמוך של האדם‪.‬‬ ‫כשאדם חי בסתירה בין רובד ה'נפש' לרובד ה'נשמה'‪ ,‬הוא מרגיש תחושה לא נעימה‪,‬‬ ‫חוסר שלווה‪ .‬ואילו כשיש התאמה בין חיי הרוח למעשים הגשמיים‪ ,‬יש לאדם‬ ‫שמחה ורוגע‪.‬‬ ‫דוגמא לדבר‪:‬‬ ‫אדם שיאכל כמות מרובה של אוכל ביום חול‪ ,‬ירגיש לא טוב עם עצמו‪" ,‬וכי‬ ‫אני בהמה?!"‬ ‫אך כאשר הוא אוכל אותה כמות‪ ,‬ואפילו יותר‪ ,‬ביום השבת‪ .‬הוא מרגיש‬ ‫טוב מאוד‪.‬‬ ‫הטעם בזה הוא‪ ,‬משום שביום השבת יש איחוד ושלימות בין הרוחניות‬ ‫לגשמיות‪ ,‬והכל מצטרף לתכלית אחת של גילוי כבוד שמים‪ .‬וכשאין סתירה ‪-‬‬ ‫הנפש רגועה ושמחה‪.‬‬ ‫‪ .284‬סוכה כ ע"ב ד"ה הישן‪.‬‬ ‫‪ .285‬תהילים כז‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫ 'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | זר‬ ‫'ענני הכבוד' החדירו בעם ישראל את המטרה שמהפכת את כל המעשים הגשמיים‬ ‫להיות מכשירים וטפלים אליה‪ .‬ובכך יצרו התאמה ושלימות בחייהם‪ ,‬ואת זה 'אהבו'‬ ‫גם ברובד ה'נפש' שלהם‪.‬‬ ‫ענני הקטורת ‪ -‬צירוף כל ישראל יחד לתיקון הבריאה‬ ‫הקטורת ‪ -‬כפי שביארנו במאמר אחר באריכות ‪ -‬סימלה את השתתפות כל חלקי עם‬ ‫ישראל בעבודת ה'‪.‬‬ ‫וכפי שכתב האריז"ל‪:286‬‬ ‫אין לך יום שדומה לחבירו‪ ,‬ואין צדיק דומה לחבירו‪ ,‬ואין בריה דומה‬ ‫לחבירתה‪.‬‬ ‫וכל הנבראים כולם לצורך גבוה‪ ,‬כי אין יניקת כולם שוה‪ ,‬אף לא תיקון‬ ‫כולם שוה‪.‬‬ ‫ותתקן החלבנה בקטורת מה שלא תתקן הלבונה‪.‬‬ ‫אותם שבעה עננים שהעלה אהרן הכהן מהקטורת‪ ,‬סימלו את היותם של עם ישראל‬ ‫"אגודה אחת" סביב מטרה משותפת "לעשות רצונך"‪.‬‬ ‫זה ההשוואה בין ענני הקטורת לענני הכבוד ‪ -‬והקשר שבין שניהם למצוות הישיבה‬ ‫בסוכה‪.‬‬ ‫*‬ ‫עשיית הסוכה מהפסולת ‪ -‬גם הקליפות חלק מהתיקון‬ ‫ביסוד זה תתבאר לנו הלכה נוספת בהלכות סוכה ‪-‬‬ ‫אמרו בגמרא‪:287‬‬ ‫אמר קרא "באספך מגרנך ומיקבך" ‪ -‬בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר‪.‬‬ ‫ולכאורה תמוה‪ ,‬מה פשר ההלכה שהסוכה חייבת להיעשות דוקא מפסולת גורן ויקב‬ ‫שזה בדרך כלל חלק של הקליפות וכוחות הרע? הרי הסוכה היא "צילא דמהימנותא"‬ ‫ומשמשת מקום של הארה רוחנית גבוהה!‬ ‫בספר 'שם משמואל'‪ 288‬משיב על כך‪:‬‬ ‫על מנת שתשרה השכינה על משהו מוכרחים שהוא יהיה מבוטל בלי מהות‬ ‫עצמית‪.‬‬ ‫‪ .286‬ספר עץ חיים ש"ג פ"ב‪.‬‬ ‫‪ .287‬סוכה יב ע"א‪.‬‬ ‫‪ .288‬סוכות שנת תרע"ב‬ ‫חר | להתבונן‬ ‫ולכן צריך דוקא 'פסולת' שאינה כלי‪ ,‬ועל כן אינה מקבלת טומאה‪.‬‬ ‫לאור הדברים האמורים‪ ,‬הביאור הוא ‪-‬‬ ‫באמצעות השימוש בפסולת לקיום מצות סוכה‪ ,‬אנו מעלים את החלקים הנמוכים‬ ‫ומחברים גם אותם להיות חלק מתהליך התיקון השלם‪.‬‬ ‫בכך אנו מכריזים‪ ,‬שאמנם‪ ,‬מצד אחד היצירה של הרע היא הרחוקה והנמוכה ביותר‬ ‫ביחס לגילוי האלוקי‪ ,‬אבל מצד שני ‪ -‬שורשה הוא במקום העליון ביותר‪ ,‬ברצון העליון‪.‬‬ ‫שהרי המציאות של הרע שיש בבריאה היא חידוש ובלתי הגיוני‪ .‬אלא הוא נוצר רק‬ ‫מפני שכך "עלה ברצונו" של הקב"ה‪ ,‬וזאת לתקנם ממקומם הנמוך‪ ,‬וכן בכדי שיהיה‬ ‫בעולם בחירה שקולה‪ ,‬ומעשינו יתייחסו לבחירתנו הטובה לגמרי‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬למרות שבדרך כלל הפסולת והקליפות מנודים ודחויים‪ .‬בכל זאת בחג הסוכות‬ ‫אנו נוטלים את הפסולת ומעלים אותה ֵמ ָע ֵלינ ּו ‪ -‬כביכול מעמידים אותה במקום ה'כתר'‪.‬‬ ‫להורות ולסמל על כך שכוחות הרע הנמוכים הם לא מציאות בעלת כח עצמאי‪ ,‬אלא‬ ‫הם יצירה שנוצרה ברצון הקב"ה כדי להביא את העולם לתכליתו‪ .‬נמצא שגם הם כלים‬ ‫לצורך מימוש התיקון השלם‪.‬‬ ‫על ידי שאנו מגלים שאף הנקודה החשוכה ביותר שייכת למקור העליון ביותר‪ ,‬נעשה‬ ‫היחוד המושלם‪ ,‬והוא תיקון הבריאה‪ ,‬כפי שהאריך הרמח"ל בכמה מקומות בענין‬ ‫מרכזיותו של 'סוד היחוד' בתהליך התיקון השלם‪.‬‬ ‫תכונת העזות של הכלבים ‪ -‬היא בעצמה משמשת את הגילוי האלוקי‬ ‫בדומה לזה מצינו בפרק שירה ‪-‬‬ ‫"בא ּו נִ ׁ ְש ַּת ֲח ֶוה ְונִ ְכ ָר ָעה נִ ְב ְר ָכה לִ ְפנֵ י יְ יָ עֹ שֵׂ נוּ"‪.‬‬ ‫ְּכלָ ִבים אוֹ ְמ ִרים‪ֹּ :‬‬ ‫ואמרו על כך במדרש‪:289‬‬ ‫ַר ִּבי יְ ׁ ַש ְעיָ ה ַּתלְ ִמידוֹ ׁ ֶשל ַר ִּבי ֲחנִ ינָ א ֶּבן דּ וֹ ָסא ִה ְת ַע ָ ּנה ָח ֵמׁש וׁ ְּשמוֹ נִ ים ַּת ֲענִ ּיוֹ ת‪.‬‬ ‫ָא ַמר‪ְּ :‬כלָ ִבים ׁ ֶש ָּכתוּב ָּב ֶהם‪"ְ 290‬ו ַה ְּכלָ ִבים ַע ֵּזי נֶ ֶפ ׁש לֹא יָ ְדע ּו שָׂ ְב ָעה"‪ ,‬יִ זְ ּכ ּו‬ ‫לוֹ ַמר ׁ ִש ָירה?!‬ ‫ָענָ ה לוֹ ַמלְ ָא ְך ִמן ַהׁ ּ ָש ַמיִ ם ְו ָא ַמר לוֹ ‪ :‬יְ ַש ְעיָ ה‪ַ ,‬עד ָמ ַתי ַא ָּתה ִמ ְת ַע ֶ ּנה ַעל זֶ ה‬ ‫ַהדָּ ָבר וכו'‪ְ ׁ .‬שלָ חוּנִ י ִמן ַהׁ ּ ָש ַמיִ ם לִ זְ ַד ֵּקק ֵאלֶ ָיך לְ ַהגִ יד לְ ָך ַּב ֶמה זָ כ ּו ַה ְּכלָ ִבים‬ ‫לוֹ ַמר ׁ ִש ָירה‪.‬‬ ‫‪ .289‬ילקוט שמעוני פרשת בא רמז קפז‪.‬‬ ‫‪ .290‬ישעיה נו‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫ 'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | טר‬ ‫לְ ִפי ׁ ֶש ָּכתוּב ָּב ֶהם‪" 291‬וּלְ כֹ ל ְּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל לֹא יֶ ֱח ַרץ ֶּכלֶ ב לְ ׁשוֹ נוֹ "‪ְ .‬ולֹא עוֹ ד ֶא ָּלא‬ ‫ׁ ֶשזָ כ ּו לְ ַע ֵּבד עוֹ רוֹ ת ִמ ּצוֹ ָא ָתם ׁ ֶש ּכוֹ ְת ִבים ָּב ֶהם ְּת ִפ ִּילין ו ְּמזוּזוֹ ת ְו ִס ְפ ֵרי ּתוֹ ָרה‪.‬‬ ‫‪ַ -‬על ֵּכן זָ כ ּו לוֹ ַמר ׁ ִש ָירה‪.‬‬ ‫רבי ישעיה תמה‪ :‬כיצד יתכן שהכלבים "עזי נפש" אומרים שירה לקב"ה? והרי עזות‬ ‫היא חוסר הכנעה שמורה על ניתוק גמור מהקב"ה‪ .‬ואיך יוצא מהם כבוד שמים?‬ ‫על כך השיב לו מלאך מן השמים‪:‬‬ ‫אמת הדבר שבמבט חיצוני נראה כי העזות היא תכונה שסותרת לגילוי כבוד שמים‪.‬‬ ‫אולם האמת היא שאין דבר שאינו שייך לגילוי האלוקי‪ ,‬ולכן דוקא העזות בעצמה‬ ‫נועדה לגילוי כבוד שמים מיוחד‪ ,‬שאינו מתגלה בשום מקום אחר‪.‬‬ ‫וביאר לו המלאך‪ ,‬ש'כבוד שמים' ָהעוֹ ֶלה מן הכלבים הוא מה שמשתמשים בצואתם‬ ‫לעיבוד העורות לכתיבת סת"ם‪.‬‬ ‫לצורך עיבוד העורות מוכרחים שתהיה לצואה חומציות עזה‪ ,‬ורק כך הם‬ ‫יוצאים באיכות שראויה לשמש לסת"ם‪.‬‬ ‫ורק על ידי שהכלבים "עזי נפש" ובעלי תכונת אש בוערת‪ ,‬הצואה שלהם נעשית‬ ‫חומצתית כזו שטובה לעיבוד העורות לסת"ם‪.‬‬ ‫נמצא שהעזות הזו בעצמה היא המשמשת לכלי לגילוי האלוקי שבבריאה‪.‬‬ ‫והוסיף המלאך והביא ראיה שהעזות של הכלבים לא מנותקת מהקב"ה ‪ -‬מכך שביציאת‬ ‫מצרים 'לא חרץ כלב לשונו'‪ ,‬למרות שזה נגד טבע הכלבים‪.‬‬ ‫מזה רואים בבירור שיש להם בעצמותם הכנעה לקב"ה והם לא מנותקים ממנו כלל‪,‬‬ ‫אלא שהעזות שלהם נועדה רק לשמש למטרה שהנצרכת מהם‪.‬‬ ‫וזה פסגת התיקון השלם! כאשר רואים בבירור שאפילו הפרטים שנראים רחוקים‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬גם הם חלק מהגילוי האלוקי השלם שמתגלה בכל פרטי הבריאה ומקריהם‪.‬‬ ‫השראת השכינה היא העטרות שקיבלו בהר סיני‬ ‫הבאנו לעיל את הפסוק שמתאר את הדברים שנחסרו לישראל בעקבות חטא העגל‪.‬‬ ‫ואחד מהם הוא 'השראת השכינה'‪.‬‬ ‫בתרגום יונתן על הפסוק מבואר‪ ,‬שהכוונה לעטרות שניתנו לעם ישראל בעת אמירת‬ ‫'נעשה ונשמע'‪ ,‬שהסתלקו מהם לאחר חטא העגל ‪-‬‬ ‫‪ .291‬שמות יא‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫יר | להתבונן‬ ‫כד חזו עמא בית ישראל דאסתלקו ענני יקרא מעלויהון‪ ,‬וכלילא דקודשא‬ ‫דאתיהיב להון בסיני אתנטיל מנהון ואשתארו חשיכין כליליא‪ ,‬ובעו ית‬ ‫כלילא דקודשא דאסתלק מנהון ולא אשכחוהי‪.‬‬ ‫ויש לבאר‪ ,‬מה משמעותם של אותם כתרים ועטרות שניתנו לישראל במעמד הר סיני?‬ ‫הכתר ‪ -‬השפעה עליונה לא לפי הכלים של האדם‬ ‫ה'כתר' הוא הארה העומדת מעל האדם ומשפיעה עליו מבחוץ‪.‬‬ ‫לדוגמא‪:‬‬ ‫מלך החובש כתר על ראשו‪ ,‬הכתר אינו מלמד על חכמתו או הצלחתו‪ .‬כמובן‬ ‫הכתר צריך 'להלום' את האדם שחובש אותו‪ ,‬אך לא זה משמעותו‪.‬‬ ‫המשמעות של הכתר היא‪ :‬כוחו של המלך יונק ממקום גבוה ממנו‪ .‬הוא ממשיך‬ ‫שושלת ארוכת שנים שעליה מבוססת המלוכה‪.‬‬ ‫כך גם משמעות הכתרים שניתנו לראשם של ישראל‪ ,‬היה זה ביטוי להארה עליונה‬ ‫שהשפיעה עליהם מבחוץ‪.‬‬ ‫נבאר יותר ‪-‬‬ ‫כל פעולה של האדם משתלשלת בחמשה דרגות‪ :‬רצון‪ ,‬הרהור‪ ,‬מחשבה‪ ,‬דיבור‬ ‫ומעשה‪.292‬‬ ‫תחילת הדבר הוא עצם הרצון‪ ,‬אך מהיכן הרצון עצמו מגיע?‬ ‫הרצון הוא כנגד ה'כתר'‪ .‬זה משהו שנופל לאדם בדעתו ממקור עליון שמעליו‪ ,‬מבלי‬ ‫שהוא יודע להסביר מהיכן זה הגיע‪.‬‬ ‫בספרי הפנימיות הביטוי על הרצון האלוקי בבריאת העולמות הוא "עלה‬ ‫ברצונו"‪ .‬אנו יודעים כי כך זה המציאות‪ ,‬אף שאין לו כל השגה לבאר מהיכן‬ ‫הוא שורש הרצון‪.‬‬ ‫כשהיו לנו אותם כתרים של 'נעשה ונשמע'‪ ,‬היה לנו צינור שהחדיר בנו כל הזמן‬ ‫רצונות ורעיונות קדושים וטהורים‪ .‬זו היתה מתנה אדירה מאין כמוה‪.‬‬ ‫ההארה החיצונית הזו היא כלל לא לפי הכלים שלנו‪ .‬ובכך מדוקדק לשון הפסוק‬ ‫המדבר על גילוי זה "ביקשתיו ולא מצאתיו"‪" .‬מצאתיו" לשון מציאה‪.‬‬ ‫‪ .292‬נתבאר לעיל על פי הגר"א מוילנא זי"ע‪.‬‬ ‫ 'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | איר‬ ‫בדומה לזה מצינו את הביטוי "יגעת ומצאת"‪ 293‬ביחס להשגה בדברי התורה‪.‬‬ ‫גם שם זה הביאור‪ .‬משום שגם לאחר העמל שהאדם משקיע בתורה‪ ,‬הוא עדיין‬ ‫לא יכול להשיג אותה בדרך טבעית‪ ,‬אלא רק בהשפעה אלוקית עליונה כמו‬ ‫אדם שמוצא 'מציאה'‪.‬‬ ‫אלא שבכדי לזכות ל'מציאה' האדם חייב להיות זך ונקי הראוי לכך‪ ,‬ולשם זה‬ ‫הוא נזקק לעמל ויגיעה בעמלה של תורה‪.‬‬ ‫זו היא הארת ה'כתר' ‪ -‬אור עליון הבא אל האדם מבחוץ‪ ,‬כמין 'מציאה' שאינה תולדה‬ ‫ישירה ממעשיו‪ ,‬ואינה תלויה כלל בכלים שלו‪.‬‬ ‫ענני הכבוד ‪ -‬שפע לפי הכלים‪ ,‬שכינה ‪ -‬שפע עליון לא לפי הכלים‬ ‫ההשפעה העליונה הזו ‪ -‬שלא לפי הכלים של האדם‪ ,‬מיוחדת להארת ה'שכינה'‪.‬‬ ‫אבל ההארה של 'ענני הכבוד' היתה רק לפי הכלים של האדם‪ ,‬ועל פי ההכנה שהכין‬ ‫עצמו לקבלה‪.‬‬ ‫ככל שהאדם הכניס את עצמו לתוך העננים הנעלים הללו ‪ -‬באמצעות החיזוק בהעמדת‬ ‫המטרה של תיקון הבריאה כמרכז חייו‪ ,‬כך הוא זוכה להתחבר יותר להארה הזו‪.‬‬ ‫מה הקשר בין ענני הכבוד לסנהדרין?‬ ‫בשיר השירים מתוארת חזרת שתי המעלות הללו לישראל‪ ,‬וכך נאמר‪:294‬‬ ‫אתי ֵאת ׁ ֶש ָא ֲה ָבה נַ ְפׁ ִשי‪ֲ ,‬א ַחזְ ִּתיו ְולֹא ַא ְר ּ ֶפנּ וּ‪,‬‬ ‫ִּכ ְמ ַעט ׁ ֶש ָע ַב ְר ִּתי ֵמ ֶהם ַעד ׁ ֶש ָּמ ָצ ִ‬ ‫יאתיו ֶאל ֵּבית ִא ִּמי ְו ֶאל ֶח ֶדר הוֹ ָר ִתי‪.‬‬ ‫ַעד ׁ ֶש ֲה ֵב ִ‬ ‫מבאר הגר"א‪:295‬‬ ‫ֶאל ֵּבית ִא ִּמי ‪ -‬כנגד ענני הכבוד‪.‬‬ ‫ְו ֶאל ֶח ֶדר הוֹ ָר ִתי ‪ -‬כנגד השכינה שהיתה בקודש הקדשים‪.‬‬ ‫‪ .293‬מגילה ו ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .294‬שיר השירים ג‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ .295‬יש לדעת שכאשר מובאים בפירוש הגר"א שני פירושים‪ ,‬אין הכוונה שאלו ממש שני פירושים שונים‪,‬‬ ‫אלא היות שכתיבת הפירוש נעשתה על ידי תלמידיו שומעי לקחו‪ ,‬לכן ישנם שני נוסחאות של כתבים שכל‬ ‫תלמיד כתב לפי הבנתו‪ .‬פעמים מפורש שמדובר על שני פירושים שונים‪ ,‬אבל ברוב המקרים זהו אותו‬ ‫פירוש מזוית שונה‪.‬‬ ‫ביר | להתבונן‬ ‫פירוש נוסף‪:‬‬ ‫ֶאל ֵּבית ִא ִּמי ‪ -‬הם הסנהדרין שהם לומדי התורה לכל ישראל‪.‬‬ ‫ְו ֶאל ֶח ֶדר הוֹ ָר ִתי ‪ -‬הוא הארון שהיה בחדרי חדרים‪ ,‬כדמיון הולד כשהוא‬ ‫בבטן אמו‪.‬‬ ‫העולה מן הדברים‪:‬‬ ‫"בית אמי" ‪ -‬כנגד 'ענני הכבוד' וכנגד ה'סנהדרין'‪ - .‬מה הקשר ביניהם?‬ ‫תפקיד הסנהדרין להוריד את הקדושה אל העם‬ ‫המקום בו שהו הסנהדרין היה ב'לשכת הגזית' שחציה בקודש וחציה ַ ּבחוֹ ל‪.296‬‬ ‫מדוע זה היה כך? וכי רק שם מצאו מקום פנוי להושיבם?‬ ‫ברור הדבר שהיה זה בכוונה תחילה‪ ,‬משום שזה כל עניינם של הסנהדרין ‪ -‬להיות‬ ‫חציים בקודש וחציים בחול‪.‬‬ ‫ונבאר ‪-‬‬ ‫תפקיד הסנהדרין הוא 'לתווך' בין ה'תורה' המרוממת שבארון הברית שבקודש‬ ‫הקדשים‪ ,‬לבין ה'עם' הנמצא בשדות‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬התורה אינה משתנה לעולם ולא ניתן 'להגמיש' אותה לפי צרכי הדור‪ .‬אבל‬ ‫את ההסבר וצורת ההגשה של אותם הדברים‪ ,‬צריך להתאים לפי צרכי הדור והכלים‬ ‫המיוחדים שניתנו לו‪.‬‬ ‫כיון שזה היה תפקידם של הסנהדרין‪ ,‬לכן אין מתאים יותר מלהושיבם כאשר חציים‬ ‫בקודש וחציים בחול‪ ,‬כנגד תפקידם‪ :‬לשאוב מהמקור העליון שבקודש‪ ,‬ולהוריד אל‬ ‫העולם התחתון שבחול‪.‬‬ ‫מצינו שאהרן הכהן שימש בתפקיד זה ממש‪ ,‬כפי שכותב הרש"ר הירש‪:297‬‬ ‫"אהרן הפיץ בין האנשים את הדברים שנאמרו למשה"‪.‬‬ ‫'בית ִא ִּמי' ‪ -‬ה'סנהדרין' ל'ענני הכבוד'‪ .‬שניהם מבטאים‬ ‫בזה הושוו ‪ -‬בביאור המושג ֵ ּ‬ ‫את אותו ענין של חיבור הקודש והחול‪ ,‬הגשמיות והרוחניות‪ ,‬והשלמת התיקון השלם‬ ‫העולה מבין שניהם‪ ,‬כי זה באמת תפקיד האם בישראל להתאים לכל ילד את רוח‬ ‫התורה שמביא האב אל הבית‪.‬‬ ‫‪ .296‬יומא כה ע"א‪.‬‬ ‫‪ .297‬שמות טו‪ ,‬כ‪.‬‬ ‫ 'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | גיר‬ ‫משה רבינו כנגד הארת 'קדש הקדשים' המרוממת‬ ‫אולם הביטוי "חדר הורתי" הוא כנגד 'קודש הקדשים'‪ ,‬וכנגד ה'שכינה' שהיתה שם‪.‬‬ ‫חלק זה מבטא את ההשפעה הבאה ממקור עליון‪ ,‬לא לפי הכלים של האדם‪ ,‬אלא‬ ‫כמתנה עליונה שאינה מוגבלת‪.‬‬ ‫כנגד זה קיים במקדש מקום הנקרא 'קודש הקדשים'‪ ,‬שהוא מקור הקדושה בעולם הזה‪.‬‬ ‫וכן "השכינה" שהיא אותה הארת 'כתר' המחדירה באדם רצונות קודש עילאיים‪ ,‬הרבה‬ ‫מעבר לדרגה שהוא אוחז בה‪.‬‬ ‫אף הביטוי "חדר הורתי" משמעו‪ :‬המקום ממנו נוצרים ולדות חדשות לעולם‪.‬‬ ‫כנגד הארה עליונה זו היה משה רבינו‪ ,‬שהוריד את התורה בטהרתה וברוממותה מן‬ ‫השמים‪ ,‬ומשך בכך הארה עליונה על ישראל‪ ,‬שלא לפי מעשיהם‪.‬‬ ‫שני סוגי ההשפעות בי"ג מידות הרחמים‬ ‫החלוקה לשני סוגי ההשפעות האלו‪ ,‬קיימת גם בי"ג מידות הרחמים‪.‬‬ ‫במאמרים הקודמים נתבאר שי"ג מידות הרחמים מחולקות לשני קבוצות ‪-‬‬ ‫י"ב המידות ‪ -‬השפעה המותאמת לכלי הקיבול של האדם‪ ,‬ועל פי מעשיו‬ ‫והנהגתו‪.‬‬ ‫המידה הי"ג ‪ -‬השפעה עליונה של חידוש‪ ,‬לא לפי הכלים של האדם והשגתו‪.‬‬ ‫הארת 'אהרן הכהן' שייכת לי"ב המידות הראשונות‪ ,‬הכפופים להנהגתו ומעשיו של‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫והארת 'משה רבינו' שייכת להארת המידה הי"ג‪ ,‬המבטאת חידוש בהארה עליונה‪,‬‬ ‫למעלה מערך ומצב האדם‪.‬‬ ‫יציאת מצרים ‪ -‬הארה עליונה‪ ,‬ענני הכבוד ‪ -‬הארה לפי המקבלים‬ ‫נשוב לבאר את שני ַה ַּכוָּ ונוֹ ת שעלינו לכוון בעת הישיבה בסוכה‪ :‬זכר ליציאת מצרים‪,‬‬ ‫וזכר לענני הכבוד‪.‬‬ ‫ביררנו‪ :‬מה ההבדל בין שני הכוונות האלו‪ ,‬והרי הם שני נקודות זמן של אותו מאורע‬ ‫שנמשך בתהליך ארוך?!‬ ‫אולם‪ ,‬זהו ההבדל ביניהם ‪-‬‬ ‫דיר | להתבונן‬ ‫"יציאת מצרים" היתה הארה שלא לפי הכלים של המקבלים‪ .‬וכמו שאמרו חז"ל‬ ‫שבני ישראל היו אז במצב רוחני ירוד ‪" -‬הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי‬ ‫עבודה זרה"‪ ,298‬וכלל לא היו ראויים מצידם לגאולה‪.‬‬ ‫זו היתה הארה עליונה בבחינת "משה"‪.‬‬ ‫לעומת זאת ‪-‬‬ ‫"ענני הכבוד" היו הארה לפי הכלים‪ ,‬כנגד אהרן הכהן‪ ,‬וכפי שביארנו‪.‬‬ ‫בזה מיושבת הסתירה שהקשנו בתחילת הדברים‪ ,‬האם ענני הכבוד באו בזכות אהרן‬ ‫או בזכות משה‪.‬‬ ‫שכן‪ ,‬אנו יושבים לזכר שני הבחינות‪ ,‬גם הבחינה של ההארה לפי הכלים ‪ -‬שכנגד‬ ‫אהרן‪ ,‬וגם הבחינה של ההארה העליונה שלא לפי הכלים ‪ -‬שכנגד משה‪.‬‬ ‫ביאור סדר הזכרת חג הסוכות בתורה‬ ‫לאור הדברים האמורים‪ ,‬ניתן לבאר ענין תמוה שמצינו בפרשת המועדות‪- 299‬‬ ‫התורה מפרטת את המועדים בזה אחר זה‪ ,‬ובתוכם גם חג הסוכות‪.‬‬ ‫(ב) דַּ ֵּבר ֶאל ְּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל ְו ָא ַמ ְר ָּת ֲאלֵ ֶהם מוֹ ֲע ֵדי ה' ֲאׁ ֶשר ִּת ְק ְרא ּו א ָֹתם ִמ ְק ָר ֵאי‬ ‫קֹ ֶדׁש ֵא ֶּלה ֵהם מוֹ ֲע ָדי‪.‬‬ ‫(לד) דַּ ֵּבר ֶאל ְּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל לֵ אמֹ ר ַּב ֲח ִמ ּׁ ָשה ָעשָׂ ר יוֹ ם לַ חֹ ֶדׁש ַה ּׁ ְש ִב ִיעי ַה ֶּזה ַחג‬ ‫ַה ֻּס ּכוֹ ת ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים לַ ה'‪.‬‬ ‫(לז) ֵא ֶּלה מוֹ ֲע ֵדי ה' ֲאׁ ֶשר ִּת ְק ְרא ּו א ָֹתם ִמ ְק ָר ֵאי קֹ ֶדׁש‪...‬‬ ‫משמעות סדר הפסוקים היא שבשלב זה הסתיימה רשימת המועדים‪ ,‬וכבר נכתבו כולם‪.‬‬ ‫אולם מיד לאחר מכן ממשיכה התורה ומזכירה שוב את חג הסוכות ומצוותיו ‪-‬‬ ‫(לט) ַא ְך ַּב ֲח ִמ ּׁ ָשה ָעשָׂ ר יוֹ ם לַ חֹ ֶד ׁש ַה ּׁ ְש ִב ִיעי וכו' ָּתחֹ גּ ּו ֶאת ַחג ה' ׁ ִש ְב ַעת‬ ‫יָ ִמים וגו'‪.‬‬ ‫אשוֹ ן ּ ְפ ִרי ֵעץ ָה ָדר וגו'‪.‬‬ ‫(מ) וּלְ ַק ְח ֶּתם לָ ֶכם ַּב ּיוֹ ם ָה ִר ׁ‬ ‫(מא) ְו ַח ֹ ּג ֶתם אֹתוֹ ַחג לַ ה' ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ַּב ּׁ ָשנָ ה וגו'‪.‬‬ ‫(מב) ַּב ֻּס ּ ֹכת ֵּתׁ ְשב ּו ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ָּכל ָה ֶאזְ ָרח ְּביִ שְׂ ָר ֵאל יֵ ׁ ְשב ּו ַּב ֻּס ּ ֹכת‪.‬‬ ‫מה הביאור בסדר הזה? כביכול סיכום וחזרה שוב לנושא‪.‬‬ ‫‪ .298‬ויקרא רבה כג‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫‪ .299‬ויקרא כג‪.‬‬ ‫ 'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | וטר‬ ‫התשובה לכך היא‪ ,‬שבאמצעות סדר זה התורה מלמדת אותנו על שני בחינות ההשפעה‬ ‫הקיימות בחג הסוכות‪.‬‬ ‫שהרי משמעות עשיית המצוות במועדים היא הכנת הכלים שלנו לקבלת‬ ‫ההשפעה וההארה של המועד‪.‬‬ ‫גם בחג הסוכות יש את הבחינה הזו‪ ,‬ולכן אנו צריכים לשבת בסוכה וליטול‬ ‫ארבעת המינים‪ ,‬ובכך להכין כלים לקבלת השפע‪.‬‬ ‫אבל יש השפעה גבוהה יותר‪ ,‬הבאה ממקור עליון‪ ,‬בבחינת 'מקראי קודש'‪,‬‬ ‫בחינת 'שבת'‪" ,‬שבת קביעא וקיימא"‪ ,300‬הארה הבאה ב'אתערותא דלעילא'‬ ‫לא לפי מעשינו והכנתינו‪.‬‬ ‫תחילה הוזכר חג הסוכות בלא המצוות הקיימות בו‪ ,‬וזה כנגד ההשפעה העליונה שלא‬ ‫לפי מעשינו‪.‬‬ ‫ולאחר סיום הפרשה‪ ,‬הוזכר החג שוב ‪ -‬מצד ההשפעה שכן תלויה במעשינו‪ ,‬ורק בשלב‬ ‫זה הוזכרו מצוות הסוכה והלולב‪.‬‬ ‫סוכה ‪ -‬השפעה עליונה‪ ,‬ד' מינים ‪ -‬השפעה לפי המעשים‬ ‫בפתיחת הדברים התקשנו מדוע יש שני מצוות בחג הסוכות‪ ,‬גם 'ישיבה בסוכה' וגם‬ ‫'נטילת לולב'‪ ,‬ומה הקשר ביניהם‪.‬‬ ‫התשובה לכך היא‪ ,‬על פי מה שמייסד רבינו הגר"א מוילנא‪ 301‬שכל השפעה אלוקית‬ ‫בנויה ממערכת של עשר ספירות‪ .‬ובחג הסוכות מחולקים הם בין שני המצוות יחד ‪-‬‬ ‫בסוכה יש שלש דפנות‪.‬‬ ‫ובארבעת המינים יש שבעה פריטים‪ :‬אתרוג‪ ,‬לולב‪ ,‬שלשה הדסים ושני ערבות‪.‬‬ ‫יחד הם יוצרים מערכת אחת של עשר‪.‬‬ ‫עשרת הספירות מורכבים משני חלקים‪ :‬ג' המוחין העליונים‪ ,‬ושבעת המידות‬ ‫התחתונות‪.‬‬ ‫על פי זה ניתן לומר‪ ,‬שהישיבה בסוכה היא כנגד ההשפעה הבאה מלמעלה לא לפי‬ ‫מעשינו‪ ,‬וזה כנגד ג' המוחין‪.‬‬ ‫ואילו נטילת ד' מינים היא כנגד ההשפעה הבאה לפי מעשינו‪ ,‬וזה כנגד הז' מידות‬ ‫שמבטאים את העשיה והעבודה של האדם‪.‬‬ ‫‪ .300‬חולין קא ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .301‬אדרת אליהו דברים ז‪ ,‬יג‪.‬‬ ‫זטר | להתבונן‬ ‫כאשר נוטלים את ארבעת המינים בתוך הסוכה ‪ -‬זהו חיבור של שני ההשפעות‬ ‫יחד‪ ,‬ומערכת המוחין מצטרפת אל מערכת המידות ‪ -‬ומבין שניהם נוצרת השפעה‬ ‫עליונה ביותר‪.‬‬ ‫שבעת ימי חג הסוכות ‪ -‬השפעה לפי המעשים‪ ,‬שמיני עצרת‬ ‫‪ -‬השפעה עליונה‬ ‫על פי זה ניתן לחלק את שני הבחינות של ההשפעה בין שבעת ימי חג הסוכות ליום‬ ‫'שמיני עצרת' ‪-‬‬ ‫שבעת הימים של חג הסוכות‪ ,‬הם ימים של השפעה לפי ה'אתערותא דלתתא'‪ ,‬ולפי‬ ‫הכנת הכלים שלנו‪ .‬כנגד אהרן הכהן‪ ,‬שהיה מעלה שבעה עננים מהקטורת‪.‬‬ ‫ואילו 'שמיני עצרת' הוא יום שאין בו מצוה מסויימת מעשית‪ ,‬משום שביום הזה‬ ‫ההשפעה היא מלמעלה בלא קשר למעשינו‪.‬‬ ‫על מהותו של יום שמיני עצרת אמרו חז"ל משל‪:302‬‬ ‫מלך זימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים‪ ,‬כיון שהגיע זמנן להפטר‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫בני‪ ,‬בבקשה מכם‪ ,‬עכבו עמי עוד יום אחד‪ ,‬קשה עלי פרידתכם‪.‬‬ ‫הקשה על כך בספר 'פחד יצחק'‪ :‬מה תועיל לאותו מלך ההתעכבות עם בניו עוד יום‬ ‫אחד? והרי זה רק יגביר את הגעגוע!‬ ‫ולדברינו‪ ,‬הביאור הוא‪ ,‬שבאותו יום נוסף ישנה השפעה עליונה מהמלך לבניו שלא‬ ‫לפי השגתם וכליהם‪ ,‬והשגה זו תישאר עמהם גם לאחר הפרידה ‪ -‬ובזה הועיל שאינם‬ ‫נפרדים כלל!‬ ‫שמיני עצרת ‪ -‬השפעת 'הסוכה העליונה'‬ ‫והדברים מרומזים בדברי רבינו בחיי בספר 'כד הקמח'‪:303‬‬ ‫ביום שמיני של חג היו מקריבין פר אחד כנגד הסוכה העליונה וכנגד אומה‬ ‫יתירה שלא נמסרה ביד מזל או כוכב או מלאך‪.‬‬ ‫מהי אותה "סוכה העליונה"?‬ ‫אלא שיש סוכה גשמית שאנו צריכים לשבת בתוכה כדי לקבל את האור והשפע‪ .‬וזה‬ ‫כנגד אהרן הכהן בכל שבעת ימי החג‪.‬‬ ‫‪ .302‬מובא ברש"י ויקרא כג‪ ,‬לו‪.‬‬ ‫‪ .303‬ערך 'עצרת'‪.‬‬ ‫ 'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע ‪ -‬תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | זיר‬ ‫אבל יש "סוכה העליונה"‪ ,‬שהיא השפעה ממרומים לא לפי מעשינו‪ ,‬וזה בשמיני עצרת‪,‬‬ ‫וכנגד משה רבינו‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬בכל שבעת ימי החג אנו מקריבים קרבנות כנגד 'אומות העולם'‪ .‬ובימים אלו אנו‬ ‫צריכים להבדיל את עצמינו מהם באמצעות הכניסה לסוכה של 'ענני הכבוד'‪.‬‬ ‫אבל שמיני עצרת הוא זמן של השפעה עליונה שאינה שייכת כלל לאומות העולם‪,‬‬ ‫וכלשון חז"ל‪:304‬‬ ‫"משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו‪ :‬עשו לי סעודה גדולה‪ .‬ליום אחרון‬ ‫אמר לאוהבו‪ :‬עשה לי סעודה קטנה‪ ,‬כדי שאהנה ממך"‪.‬‬ ‫בבחינה זו שמיני עצרת הוא 'רגל בפני עצמו'‪ ,‬בו יש לנו את האפשרות לקבל השפעה‬ ‫עליונה למעלה מהשגתינו וערך מעשינו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .304‬סוכה נה ע"ב‪.‬‬