להבין · Lehuvin — סוכות (2026-09-21)

להתבונן
התבוננות מעמיקה ומחזקת
ביסודות עבודת האדם בעולמו
ע_ל מועדי השנה
האיא_לו_ל
תנים חודש
מאמריירח
מאמרי
מאמרי ירח האיתנים
מאמרי המועדים
להתבונן
התבוננות מעמיקה ומחזקת
ביסודות עבודת האדם בעולמו
על מועדי השנה
ַמ ַא ְמ ֵרי יֶ ַרח ָה ֵא ָיתנִ ים
ערוך על פי וועדים שנמסרו
בפני מבקשי דעת
ע"י הרה"ג
רבי אהרן שווב שליט"א
כתיבה ועריכה:
הרב אריה לייב גולדשטוף שליט"א
-----------------------------
עימוד וגרפיקה:
אהרן עמיר 052-7657995
-----------------------------
להארות ולהערות:
lehovin.tora@gmail.com | 050-4166000
'הָנֹו יְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | זצק
ׁ ְש ֵּתי ַה ַה ׁ ְש ּ ָפעוֹ ת ׁ ֶשל ַחג ַה ֻּסכּ וֹ ת
ַ -ענְ נֵ י ָּכבוֹ ד וְ ֻ'ס ָּכה ָה ֶע ְליוֹ נָ ה'
ֵּב א ּו ר ֶה ָא ַר ת ַח ג ' ׁ ְש ִמ י נִ י ֲע צֶ ֶר ת '
מה הקשר בין מצות הישיבה בסוכה למצות נטילת לולב?
בכל מועד ממועדי השנה ,יש מצוה מסוימת המיוחדת לחג זה ,בכדי שנוכל לקבל את
ההשפעה הייחודית לאותו מועד .בפסח -אכילת מצה ,בראש השנה -תקיעת שופר,
ביום הכיפורים -העינוי ,וכן בשאר המועדים.
אולם בחג הסוכות אנו מוצאים דבר חריג -שתי מצוות בחג אחד :הישיבה בסוכה,
ונטילת ד' מינים.
מוכרח להיות שיש קשר מהותי בין שתי המצוות האלו .שאם לא כן ,לא היו מתקבצים
שניהם יחד למועד אחד.
ויש להתבונן ,מהו התוכן הפנימי בשתי מצות אלו ,ומה הקשר ביניהם?
מה ההבדל בין 'זכר ליציאת מצרים' ל'זכר לענני כבוד'?
על המשמעות והכוונה בישיבה בסוכה ,כתב המשנה ברורה:263
כתבו האחרונים שיכוין בישיבה בסוכה שצונו הקדוש ברוך הוא לישב
בסוכה זכר ליציאת מצרים ,וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן
עלינו מן השרב והשמש.
יש להבין מה ההבדל בין הכוונות הללו ,הרי לכאורה 'יציאת מצרים' ו'ענני הכבוד'
הם ענין והמשך אחד .מדוע הם מחולקות לשתי כוונות נפרדות?
הסוכה כנגד ענני הכבוד שהיו בזכות אהרן הכהן
מצינו בזוהר הקדוש:264
ָּתנֵ ינָ ן ,ג' ַמ ְּתנָ ן ִע ָּל ִאיןִ ,אזְ דְּ ָמנ ּו לְ ה ּו לְ יִ שְׂ ָר ֵאלַ ,על יְ ֵדי ְּתלָ ָתא ָא ִחין :מֹ ׁ ֶשה,
ַא ֲהרֹ ן ,ו ִּמ ְריָ ם.
.263סימן תרכה סק"א.
.264אמור קב ע"ב.
חצק | להתבונן
ָמןִּ ,בזְ כוּת מֹ ׁ ֶשהֲ .ענָ נֵ י ָּכבוֹ דִּ ,בזְ כוּת ַא ֲהרֹ ןְּ .ב ֵארִּ ,בזְ כוּת ִמ ְריָ ם.
מוסיף הזוהר הקדוש:265
"א ׁ ֶשר ַעיִ ן ְ ּב ַעיִ ן נִ ְר ָאה (אותיות אהרן)
ֲענָ נֵ י ָּכבוֹ ד ִּבזְ כ ּות ַא ֲהרֹ ן ,דִּ ְכ ִּתיבֲ ,266
ַא ָּתה יְ יָ ' ְוגוֹ '"ּ ,ו ְכ ִתיב"ְ 267ו ִכ ָּסה ֲענַ ן ַה ְּקטֹ ֶרת"ַ .מה לְ ַה ָּלןִ ׁ ,ש ְב ָעהַ .אף ָּכאן
ישא לְ ָכל נָ ֵמי ׁ ִש ְב ָעה .דְּ ָהא ַּב ְּקטֹ ֶרת ׁ ִש ְב ָעה ֲענָ נִ ין ִמ ְת ַק ּׁ ְש ָרן ַּכ ֲח ָדאְ .ו ַא ֲהרֹ ן ֵר ׁ ָ
ׁ ִש ְב ָעה ֲענָ נִ ין הוּאְ ,והוּא ָקׁ ִשיר לְ ׁ ִשית ָא ֳח ָרנִ ין ֵּב ּיה ְּב ָכל יוֹ ָמא.
ָּתא ֲחזֵ יַ ,על ָּכל ֶח ֶסד דְּ ָע ַבד קו ְּדׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּא ְּביִ שְׂ ָר ֵאלָ .קׁ ִשיר ִע ְּמהוֹ ן ז'
ֲענָ נֵ י יַ ִק ָירןְ ,ו ָקׁ ִשיר לְ ה ּו ִּב ְכנֶ ֶסת יִ שְׂ ָר ֵאל ,דְּ ָהא ֲענָ נָ א דִּ ילָ ּה ִא ְת ְקׁ ַשר ְּבׁ ִש ָיתא
ָא ֳח ָרנִ ין .ו ְּב ֻכ ְּלה ּו ׁ ִש ְב ָעהַ ,אזְ ל ּו יִ שְׂ ָר ֵאל ְּב ַמ ְד ְּב ָראַ .מאי ַט ֲע ָמאְּ ,בגִ ין דְּ ֻכ ְּלה ּו
ִקׁ ְש ָרא דִּ ְמ ֵה ְימנו ָּתא נִ ינְ הוּ.
"ב ֻּס ּכוֹ ת ֵּתׁ ְשב ּו ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים"ַ .מאי ָקא ַמיְ ֵירי? ְּבגִ ין דִּ ְכ ִּתיבְּ 268
"ב ִצ ּלוֹ ְו ַעל דָּ א ַּ
ִח ַּמ ְד ִּתי ְויָ ׁ ַש ְב ִּתי ו ִּפ ְריוֹ ָמתוֹ ק לְ ִח ִּכי".
ו ָּב ֵעי ַּבר נָ ׁש לְ ַא ֲחזָ ָאה ַ ּג ְר ֵמ ּיה ,דְּ יָ ִתיב ְּתחוֹ ת ִצ ָּלא דִּ ְמ ֵה ְימנו ָּתא.
העולה מן הדברים ,הישיבה בסוכה היא זכר לענני הכבוד שהיו בזכות אהרן .וכשם
שאהרן הכהן היה מעלה שבעה עננים מעל הקטורת ,כך אנו צריכים לשבת בסוכה
שבעת ימים.
יש להבין ,מה הקשר בין העננים שהיו עולים מן הקטורת לענני הכבוד ׁ ֶש ֵ ּז ֶכר להם
אנו יושבים בסוכות?
הסוכה כנגד ענני הכבוד שחזרו בזכות משה רבינו
בדברי הזוהר האמורים מבואר שענני הכבוד היו בזכות אהרן.
מאידך ,מצינו בדברי הגר"א שענני הכבוד היו בזכות משה רבינו -
על הפסוק:269
ִמי ָעלָ ה ׁ ָש ַמיִ ם ַו ֵ ּי ַרדִ ,מי ָא ַסף רו ַּח ְּב ָח ְפנָ יוִ ,מי ָצ ַרר ַמיִ ם ַּב ּ ִׂש ְמלָ הִ ,מי ֵה ִקים
ָּכל ַא ְפ ֵסי ָא ֶרץ.
.265שם קג ע"א.
.266במדבר יד ,יד.
.267ויקרא טז ,יג.
.268שיר השירים ב ,ג.
.269משלי ל ,ד.
'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | טצק
מבאר הגר"א:
הוא נגד משה שהוריד התורה ,והלוחות ,וקרע הים ,והקים המשכן.
מי עלה שמים וירד -הוא נגד שעלה השמימה והוריד עמו התורה.
מי אסף רוח בחפניו -שאסף רוח לישראל בחפניו בידיו ,בזה שהביא
הלוחות בידיו אסף רוה"ק לישראל -והוא כי דור המדבר היו כולם נביאים
ובתוכם ה' ,אך כאשר חטאו בעגל נסתלק ה' מעליהם עד יום הכפורים
שהביא משה הלוחות שניות וחזר הנבואה ורוה"ק להם כמקדם.
מי צרר מים בשמלה -הוא נגד שקרע הים והציבו כמו נד ,וזהו 'בשמלה'.
מי הקים כל אפסי ארץ -הוא נגד הקמת המשכן שהקים משה בעצמו.
וכידוע מאמרם בזוהר כשהוקם המשכן אז הוקמו כל העולמות עליונים
ותחתונים וזהו שהקים כל אפסי ארץ.
מוסיף הגר"א:
ואלו הד' הם נגד ד' ְרגָ לִ ים -
"מי עלה" הוא נגד שבועות שהוא מתן תורה.
"מי אסף" וגו' נגד יום כפור שאז ירד משה עם הלוחות שניות.
"מי צרר" וגו' הוא פסח שאז קרע הים.
"מי הקים" וגו' נגד סוכות שאז התחילו לבנות המשכן.
מבואר שענני הכבוד הסתלקו אחר חטא העגל ,וחזרו בזכות משה כשהקים את המשכן.
וסוכות הוא זכר לאותם עננים שחזרו בזכות משה.
ואם כן יש לברר :בזכות מי היו ענני הכבוד ,וזכר למי מהם אנו עושים בחג סוכות -
בזכות אהרן או בזכות משה?270
את שאהבה נפשי -כנגד ענני הכבוד
נאמר בשיר השירים:271
ַעל ִמׁ ְש ָּכ ִבי ַּב ֵּלילוֹ ת ִּב ַּקׁ ְש ִּתי ֵאת ׁ ֶש ָא ֲה ָבה נַ ְפׁ ִשי ִּב ַּקׁ ְש ִּתיו ְולֹא ְמ ָצ ִ
אתיו.
ָאקו ָּמה ָ ּנא ַו ֲאסוֹ ְב ָבה ָב ִעיר ַּב ּׁ ְש ָו ִקים ו ָּב ְרחֹ בוֹ ת ֲא ַב ְקׁ ָשה ֵאת ׁ ֶש ָא ֲה ָבה נַ ְפׁ ִשי
ִּב ַּקׁ ְש ִּתיו ְולֹא ְמ ָצ ִ
אתיו.
.270כן הקשה הגאון רבי דב טורק שליט"א בספר 'אוהל מועד'.
.271פרק א ,א-ב.
ר | להתבונן
מבאר הגר"א:
בפסוקים אלו מדובר על מצבם של עם ישראל לאחר חטא העגל .כאשר בעקבות החטא
הסתלקו מהם חמש מעלות שהיו להם קודם לכן :ענני הכבוד ,שכינה ,תורה ,לוחות
הברית ,ורוח הקודש.
וכאן מתוארת בקשתה של כנסת ישראל לשוב ולקבל מעלות ומתנות אלו בחזרה.
הנוגע לענייננו הם שנים מתוך החמשה -
ִּב ַּקׁ ְש ִּתי ֵאת ׁ ֶש ָא ֲה ָבה נַ ְפׁ ִשי -הוא 'ענני הכבוד'.
ִּב ַּקׁ ְש ִּתיו ְולֹא ְמ ָצ ִ
אתיו -הוא ה'שכינה' שנסתלקה מן ההר.
יש לברר ,מה עניינם והשפעתם של 'ענני הכבוד' ,ומה עניינה והשפעתה של ה'שכינה'?
וכן ,מה פשר הביטוי "שאהבה נפשי" על 'ענני הכבוד' דווקא? ביטוי שלא נאמר
בהמשך ביחס ל'שכינה'.
מה עניינו של חג 'שמיני עצרת'?
טרם נבאר כל זאת נעבור לבאר על חיבורה של חג הסוכות ושמיני עצרת.
בפשטות היה נראה ששיא מעלת חג הסוכות הוא ביום השביעי -הושענא רבא.
אולם מיד לאחר מכן ,יש יום נוסף של חג" :שמיני עצרת".
מה עניינו של היום הנוסף הזה?
מחד ,הגמרא אומרת:272
שמיני -רגל בפני עצמו הוא.
ומאידך ,התורה מכנה אותוּ " 273יוֹ ם ַה ּ ׁ ְש ִמינִ י" .כלומר ,מהותו קשור לרצף של ספירת
הימים שקדמו לו ,ואם כן במידה מסוימת הוא חלק מהשבעה ימים הראשונים!
מה סודו ועניינו של יום זה? והאם הוא רגל נפרד ,או המשך של חג הסוכות?
ענני הכבוד -המבדיל בין ישראל לאומות העולם
ב'ענני הכבוד' באה לידי ביטוי קיום הבקשה שביקש משה רבינו מהקב"ה:274
אתי ֵחן ְּב ֵעינֶ ָיך ֲאנִ י ְו ַע ֶּמ ָך ֲהלוֹ א ְּבלֶ ְכ ְּת ָך ִע ָּמנ ּו ּו ַב ֶּמה יִ ָּו ַדע ֵאפוֹ א ִּכי ָמ ָצ ִ
ְונִ ְפלִ ינ ּו ֲאנִ י ְו ַע ְּמ ָך ִמ ָּכל ָה ָעם ֲאׁ ֶשר ַעל ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה.
.272ראש השנה ד ע"ב.
.273במדבר כט ,לה.
.274שמות לג ,טז.
'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | אר
מבארים חז"ל:275
שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו;
בקש שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו ,שנאמר" :הלא בלכתך עמנו".
בקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם ונתן לו ,שנאמר" :ונפלינו
אני ועמך".
בקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו ,שנאמר" :הודיעני נא
את דרכיך".
על ידי ענני הכבוד הובדלו עם ישראל מכל העמים ,והתייחדו להיות אומה מיוחדת
ונפרדת" -ונפלינו".
בעת הסתלקות ענני הכבוד חששו ישראל שיוחלפו באומה אחרת
מקור נוסף לכך שענני הכבוד שמרו על ההבדלה בין ישראל לאומות העולם -
ביחס למצבם של עם ישראל לאחר חטא העגל ,נאמר בשיר השירים:276
ַעד ׁ ֶש ָ ּיפו ַּח ַה ּיוֹ ם ְונָ ס ּו ַה ְ ּצלָ לִ ים ,סֹ ב דְּ ֵמה לְ ָך דוֹ ִדי לִ ְצ ִבי אוֹ לְ עֹ ֶפר ָה ַא ָ ּילִ ים
ַעל ָה ֵרי ָב ֶתר.
מבאר הגר"א:
זה ְמ ַד ֵּבר כשעשו העגל ,ואמר לה הקב"ה" :כי לא אעלה בקרבך" ,ואז
היתה מידת הדין מתוחה ,וזהו "שיפוח היום ונסו הצללים" -שנסתלקו
ענני הכבוד.
ְויָ ְד ָעה שאי אפשר בשום אופן שיהיה עמה ,ויָ ְר ָאה שמא יבחר לו אומה
אחרת .והמשל לאשה שסרחה על בעלה ועזב בעלה אותה ,ויָ ְר ָאה כשיהיה
במדינה בישוב שמא יבחר אשה אחרת וישכחנה.
לכן ביקשה ממנו לכל הפחות" :מי יתנך במדבר" שלא תראה אשה אחרת
לבוחרה לך במקומי ,ותלך "על הרי בתר" פירוש חתוך זקוף שאין יכולין
לעלות אליו ,ולא יבחר אחרת ובוודאי יזכרנה.
כלומר ,כאשר הסתלקו ענני הכבוד מישראל ,מיד חששו שמא הקב"ה יבחר לו אומה
אחרת.
.275ברכות ז ע"א.
.276שיר השירים ב ,יז.
בר | להתבונן
כי 'ענני הכבוד' הם השומרים על הייחודיות של עם ישראל ,ומבטיחים חיבורם לקב"ה,
מה שלא קיים באומה אחרת.
ישראל קיבלו את ענני הכבוד על ידי שבחרו בהקב"ה
בשונה משאר האומות
נאמר בפסוק:277
ְּכ ַת ּפו ַּח ַּב ֲע ֵצי ַה ַ ּי ַער ֵּכן דּ וֹ ִדי ֵּבין ַה ָּבנִ יםְּ ,ב ִצ ּלוֹ ִח ַּמ ְד ִּתי ְויָ ׁ ַש ְב ִּתי ו ִּפ ְריוֹ ָמתוֹ ק
לְ ִח ִּכי.
מבאר הגר"א:
מדובר על הזמן שבו הקב"ה הלך להציע את התורה לאומות העולם ולישראל .כולם
סירבו ,ורק ַעם ישראל אמרו "נעשה ונשמע" -
באילן של תפוח ַה ֵ ּצל מועט והכל בורחין ממנו ,כן דודי היה בין הבנים.
פירוש ,שהקב"ה רצה ליתן תורה לאומות העולם ולא רצו לקבל.
אבל אני "בצילו חמדתי וישבתי" ,פירוש שחמדתי מתחילה לישב בצילו,
וזכיתי לישב ב'ענני כבוד'.
שוב אנו רואים את ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם בנקודה זו של 'ענני
הכבוד'.
אך עדיין יש להבין :כיצד 'ענני הכבוד' מבטאים את ההבדלה בין ישראל לעמים?
*
כשיש לאדם אידיאולוגיה ומטרה ,כל הטבע טפל ומשמש לזה
לביאור מהותם ומשמעותם של 'ענני הכבוד' נעמוד על תופעה מעניינת הקיימת בכל
אומות העולם -
הנושא של 'איכות הסביבה' והשמירה על ה'איזון האקולוגי' וכיוצ"ב ,בדרך
כלל הוא נושא שמעסיק את אנשי השמאל בעולם .לעומתם ,אנשי הימין
הלאומיים לא מתעניינים בזה.
מדוע זה כך? כיצד יתכן שדוקא אנשי השמאל שהם כביכול 'ליברלים' ולא
אכפת להם כלום ,דוקא הם יצרו דת חדשה של "שמירת הטבע"?!
.277שיר השירים ב ,ג.
'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | גר
ההסבר לכך הוא ,שכאשר יש לאדם אידיאולוגיה ומטרה שבעבורה הוא חי,
ממילא כל הסביבה והרקע נעשים טפלים לאותה מטרה ,ונועדו לשרת אוֹ ָת ּה.
לעומת זאת ,מי שאין לו אידיאולוגיה בחיים ,והוא צועד ללא מטרה ותכלית כל
שהיא ,הרי הוא בסך הכל עוד פרט וחלק מן הטבע .וכחלק מהטבע ,הוא מעוניין
ומחויב לשמור על הטבע.
דוגמא לדבר:
גביר אדיר שיש לו קומת משרדים במגדל מפואר ,משם הוא מנהל את העסקים השונים
שיש לו ברחבי העולם ,לא מעניין אותו אופן תחזוקת המשרדים.
כל קומת המשרדים הזו נתפסת בעיניו רק כאמצעי למען המטרה ,ואת הניקיון ושאר
הצרכים הלוגיסטיים הוא מפקיד בידי אנשי תחזוקה.
לעומתו ,איש התחזוקה שכל תכליתו היא לדאוג לתחזוקת המשרדים וניקיונם ,הרי
שבזה נתונים כל מעייניו ,והוא דואג תמיד לשמירת ניקיונם ותחזוקתם.
דוגמא נוספת:
יתי".
"ב ִ
הגמרא מספרת 278שרבי יוסי היה קורא לאשתו ֵ ּ
המשמעות בזה היא -
תפקיד האשה הוא ניהול ותחזוקת הבית ,ולכן היא מתעניינת בו באמת,
ומוטרדת כשצריך לסדר בו דבר.
לעומתה ,תפקידו של הגבר הוא להיות 'איש רוח' שמכניס את התוכן לתוך
הבית ,ולכן הוא לעולם לא מתעניין בפרטים הקטנים הנוגעים לתחזוקת הבית.
ראשו נמצא באידאולוגיה גדולה מזה.
ענני הכבוד החדירו את המטרה שאיחדה סביבה את כל ישראל
על פי אותו עקרון -
כשם שאדם פרטי שיש לו מטרה ,כל שאר הדברים נעשים טפלים לזה .כך כאשר ישנו
ציבור שלכולם מטרה אחת משותפת ,כל הרצונות והמאווים הפרטיים נעשים טפלים
ביחס אליה.
זו הצורה שבה נוצרת אחדות בין חלקי הציבור השונים -באמצעות אידיאל
ומטרה המשותפים לכולם.
.278שבת קיח ע"ב.
דר | להתבונן
כאשר אדם דואג רק לעצמו ולמימוש תאוותו ,הוא לא מתאחד עם אחרים ,וכפי
"ל ַת ֲא ָוה ְי ַב ֵ ּק ׁש נִ ְפ ָרד".
שנאמרְ 279
"ח ֶסד ְל ֻא ִּמים ַח ָּטאת" ,ומבארים
זאת היא דרכם של אומות העולם ,עליהם נאמרֶ 280
חז"ל:281
"כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן ,שאינם
עושין אלא להתגדל בו".
אפילו כשהם נותנים לזולת ,הרי זה מתוך אינטרס של 'שמור לי ואשמור לך' ,או בכדי
להשקיט את נקיפות המצפון שלהם .אין להם אידיאולוגיה של תיקון העולם שמאחדת
אותם בדאגה הדדית לכלל כולו.
אך אנו עם ישראל ,מאוחדים סביב מטרה אחת משותפת של עשיית רצון ה' ודאגה
לתיקון העולם ,ועל ידי זה נוצרת אחדות בין כל כלל ישראל.
את המעלה הזו קיבלנו באמצעות 'ענני הכבוד'.
ענני הכבוד יצרו את האיחוד של כל ישראל סביב מטרה אחת של עבודת ה'ְ ,ו ִה ׁ ְשרוּ
על כל הנמצאים בתוכם את אותה הארה אלוקית שמובילה את האדם לחיות בתכלית
ומטרה.
על ידי החדרת המטרה ,נוצר מצב שהכל טפל לאותה מטרה .וכך התאחדו כל ישראל.
בלא שיקולים אישיים ,ובלא עיסוק בגשמיות כמטרה לעצמה .הכל טפל לתכלית אחת
שמקיפה את כל עם ישראל מקטן ועד גדול.
ובזה "נפלינו" והובדלנו "אני ועמך"" ,מכל העם אשר על פני האדמה".
ויעשו כולם אגודה אחת -לעשות רצונך בלבב שלם
אנו מבקשים בתפילת ראש השנה על תיקון הבריאה כולה ,ובתוך כך אנו מזכירים:
ְויֵ ָעשׂ ּו כוּלָ ם ֲאגֻ דָּ ה ֶא ָחת ,לַ ֲעשׂ וֹ ת ְרצוֹ נְ ָך ְּבלֵ ָבב ׁ ָשלֵ ם.
ההתאגדות של כולם "אגודה אחת" לא תהיה כדי לקיים מצות 'אהבת ישראל' בלבד,
אלא כדי "לעשות רצונך"!
כאשר אדם מגיע למצב כזה ,שיש לו מטרה של תיקון העולם מול עיניו ,הוא שוכח
מה'אני' העצמי שלו ,וממחשבות ֱאנוֹ ִכ ּיוֹ ת ,ונעשה כולו חדור מטרה לדבר אחד .ובזה
הוא מאוחד בדאגה לכולם יחד.
.279משלי יח ,א.
.280משלי יד ,לד.
.281בבא בתרא י ע"ב.
'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | הר
נשים לב ,כי אנו מוסיפים ומתבטאים בתפילה "לעשות רצונך בלבב שלם".
'לבב' לשון רבים.
בלב האדם יש שני חדרים ,בחדר הימני נמצא היצר הטוב ,ובחדר השמאלי
היצר הרע .האדם לוחם כל הזמן להגביר את הצד הימני על השמאלי ,לדחוק את
ותנִ יים של עצמו אל מול הייעוד האלוקי שמוטל עליו לקיים.
האינטרסים ַה ַּת ַא ְו ָ
אדם שחושב על עצמו ,בדרך כלל הוא קרוע בין שני החדרים ומצוי בהתמודדות
תמידית.
אבל כאשר אדם זוכה להתחבר לגמרי לייעוד האלוקי של הבריאה ,ומתוך כך
הוא מתאגד ב"אגודה אחת" בלי ה'אני' והרצונות הצרים האישיים שלו .בזאת
"ל ִ ּבי ָח ַלל ְ ּב ִק ְר ִ ּבי" 282וריקן
הוא כובש גם את צידו השמאלי ,ונעשה בבחינת ִ
מיצר הרע.
את האחדות הזו היה יוצר אהרן הכהן ,עליו אמרו חז"ל במשנה:283
הוי מתלמידיו של אהרן ,אוהב שלום ורודף שלום ,אוהב את הבריות
ומקרבן לתורה.
כיצד הוא היה מרבה את השלום? -באמצעות הקירוב לתורה.
לא קירוב של יחידים ,אלא "מקרבן" לשון רבים.
האגוֹ
הוא פירסם והחדיר את הייעוד והתכלית של הבריאה ,ובכך גרם לכולם לבטל את ֶ
האישי ,ולהתרכז סביב מטרה אחת משותפת.
בסוכה כל המעשים הגשמיים טפלים לייעוד האלוקי של תיקון העולם
כאמור -כאשר אדם חי מתוך מטרה ואידיאולוגיה של תיקון העולם במלכות ה' ,הכל
נעשה טפל לצורך המטרה.
גם מה שהוא אוכל ושותה וכיוצא בזה ,הכל נעשה לצורך אותה מטרה.
הוא לא רואה את עצמו כנפרד מהקב"ה .כי שניהם באותו צד כביכול ,גם האדם
דואג לקיום ומימוש רצון ה' ותכליתו ,וכל מה שהוא עושה נעשה כחלק מהמטרה
הגדולה הזו.
על כך נאמר שהסוכה היא "צילא דמהימנותא" .בעת הישיבה בסוכה ,האדם נמצא
בעולם האידיאולוגיה האלוקית -לתקן עולם במלכות שד-י.
.282תהילים קט ,כב.
.283אבות פ"א מי"ב.
ור | להתבונן
הסוכה היא זכר ל"ענני הכבוד" -
בכניסה אליה אנו מכניסים את עצמינו לאותה אטמוספרה שבה חיים את התכלית
והיעוד ,ומתעלמים מהעולם הזה כמטרה לעצמו .ובכך כל מעשינו הגשמיים נעשים
טפלים לאותה מטרה אחת שאנו חיים למענה.
לכן "עיקר מצוות סוכה -אכילה שתיה ושינה" (לשון רש"י .)284משום שזהו המסר
שהסוכה באה להעביר לנו :העולם הזה איננו התכלית .יש לנו מטרה של עבודת ה'
ותיקון העולם ,וכל המעשים הגשמיים הינם טפלים ומשמשים לזה.
ובזה נראה לבאר מה שאמר דוד המלך ע"ה:285
ַא ַחת ׁ ָש ַאלְ ִּתי ֵמ ֵאת ה' אוֹ ָת ּה ֲא ַב ֵּקׁש ׁ ִש ְב ִּתי ְּב ֵבית ה' ָּכל יְ ֵמי ַח ַ ּיי.
כיצד הוא יכול להיות בבית ה' כל ימי חייו? הלא הוא מוכרח לצאת מידי פעם
לעסוק בצרכיו הגשמיים?!
אלא שמשאלתו ובקשתו היתה ,שבכל מקום שיהיה ,ובכל פעולה שיעשה,
יהיה הכל בבחינת "בית ה'" בו הכל נעשה רק לפי האידיאל של תיקון מלכות
ה' בעולם.
את ענני הכבוד "אהבה נפשי" מפני שחיברו את הגשם לרוח
זו הסיבה שעל ענני הכבוד נאמר הביטוי "שאהבה נפשי".
ה'נפש' היא החלק הנמוך של האדם.
כשאדם חי בסתירה בין רובד ה'נפש' לרובד ה'נשמה' ,הוא מרגיש תחושה לא נעימה,
חוסר שלווה .ואילו כשיש התאמה בין חיי הרוח למעשים הגשמיים ,יש לאדם
שמחה ורוגע.
דוגמא לדבר:
אדם שיאכל כמות מרובה של אוכל ביום חול ,ירגיש לא טוב עם עצמו" ,וכי
אני בהמה?!"
אך כאשר הוא אוכל אותה כמות ,ואפילו יותר ,ביום השבת .הוא מרגיש
טוב מאוד.
הטעם בזה הוא ,משום שביום השבת יש איחוד ושלימות בין הרוחניות
לגשמיות ,והכל מצטרף לתכלית אחת של גילוי כבוד שמים .וכשאין סתירה -
הנפש רגועה ושמחה.
.284סוכה כ ע"ב ד"ה הישן.
.285תהילים כז ,ד.
'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | זר
'ענני הכבוד' החדירו בעם ישראל את המטרה שמהפכת את כל המעשים הגשמיים
להיות מכשירים וטפלים אליה .ובכך יצרו התאמה ושלימות בחייהם ,ואת זה 'אהבו'
גם ברובד ה'נפש' שלהם.
ענני הקטורת -צירוף כל ישראל יחד לתיקון הבריאה
הקטורת -כפי שביארנו במאמר אחר באריכות -סימלה את השתתפות כל חלקי עם
ישראל בעבודת ה'.
וכפי שכתב האריז"ל:286
אין לך יום שדומה לחבירו ,ואין צדיק דומה לחבירו ,ואין בריה דומה
לחבירתה.
וכל הנבראים כולם לצורך גבוה ,כי אין יניקת כולם שוה ,אף לא תיקון
כולם שוה.
ותתקן החלבנה בקטורת מה שלא תתקן הלבונה.
אותם שבעה עננים שהעלה אהרן הכהן מהקטורת ,סימלו את היותם של עם ישראל
"אגודה אחת" סביב מטרה משותפת "לעשות רצונך".
זה ההשוואה בין ענני הקטורת לענני הכבוד -והקשר שבין שניהם למצוות הישיבה
בסוכה.
*
עשיית הסוכה מהפסולת -גם הקליפות חלק מהתיקון
ביסוד זה תתבאר לנו הלכה נוספת בהלכות סוכה -
אמרו בגמרא:287
אמר קרא "באספך מגרנך ומיקבך" -בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר.
ולכאורה תמוה ,מה פשר ההלכה שהסוכה חייבת להיעשות דוקא מפסולת גורן ויקב
שזה בדרך כלל חלק של הקליפות וכוחות הרע? הרי הסוכה היא "צילא דמהימנותא"
ומשמשת מקום של הארה רוחנית גבוהה!
בספר 'שם משמואל' 288משיב על כך:
על מנת שתשרה השכינה על משהו מוכרחים שהוא יהיה מבוטל בלי מהות
עצמית.
.286ספר עץ חיים ש"ג פ"ב.
.287סוכה יב ע"א.
.288סוכות שנת תרע"ב
חר | להתבונן
ולכן צריך דוקא 'פסולת' שאינה כלי ,ועל כן אינה מקבלת טומאה.
לאור הדברים האמורים ,הביאור הוא -
באמצעות השימוש בפסולת לקיום מצות סוכה ,אנו מעלים את החלקים הנמוכים
ומחברים גם אותם להיות חלק מתהליך התיקון השלם.
בכך אנו מכריזים ,שאמנם ,מצד אחד היצירה של הרע היא הרחוקה והנמוכה ביותר
ביחס לגילוי האלוקי ,אבל מצד שני -שורשה הוא במקום העליון ביותר ,ברצון העליון.
שהרי המציאות של הרע שיש בבריאה היא חידוש ובלתי הגיוני .אלא הוא נוצר רק
מפני שכך "עלה ברצונו" של הקב"ה ,וזאת לתקנם ממקומם הנמוך ,וכן בכדי שיהיה
בעולם בחירה שקולה ,ומעשינו יתייחסו לבחירתנו הטובה לגמרי.
ולכן ,למרות שבדרך כלל הפסולת והקליפות מנודים ודחויים .בכל זאת בחג הסוכות
אנו נוטלים את הפסולת ומעלים אותה ֵמ ָע ֵלינ ּו -כביכול מעמידים אותה במקום ה'כתר'.
להורות ולסמל על כך שכוחות הרע הנמוכים הם לא מציאות בעלת כח עצמאי ,אלא
הם יצירה שנוצרה ברצון הקב"ה כדי להביא את העולם לתכליתו .נמצא שגם הם כלים
לצורך מימוש התיקון השלם.
על ידי שאנו מגלים שאף הנקודה החשוכה ביותר שייכת למקור העליון ביותר ,נעשה
היחוד המושלם ,והוא תיקון הבריאה ,כפי שהאריך הרמח"ל בכמה מקומות בענין
מרכזיותו של 'סוד היחוד' בתהליך התיקון השלם.
תכונת העזות של הכלבים -היא בעצמה משמשת את הגילוי האלוקי
בדומה לזה מצינו בפרק שירה -
"בא ּו נִ ׁ ְש ַּת ֲח ֶוה ְונִ ְכ ָר ָעה נִ ְב ְר ָכה לִ ְפנֵ י יְ יָ עֹ שֵׂ נוּ".
ְּכלָ ִבים אוֹ ְמ ִריםֹּ :
ואמרו על כך במדרש:289
ַר ִּבי יְ ׁ ַש ְעיָ ה ַּתלְ ִמידוֹ ׁ ֶשל ַר ִּבי ֲחנִ ינָ א ֶּבן דּ וֹ ָסא ִה ְת ַע ָ ּנה ָח ֵמׁש וׁ ְּשמוֹ נִ ים ַּת ֲענִ ּיוֹ ת.
ָא ַמרְּ :כלָ ִבים ׁ ֶש ָּכתוּב ָּב ֶהם"ְ 290ו ַה ְּכלָ ִבים ַע ֵּזי נֶ ֶפ ׁש לֹא יָ ְדע ּו שָׂ ְב ָעה" ,יִ זְ ּכ ּו
לוֹ ַמר ׁ ִש ָירה?!
ָענָ ה לוֹ ַמלְ ָא ְך ִמן ַהׁ ּ ָש ַמיִ ם ְו ָא ַמר לוֹ :יְ ַש ְעיָ הַ ,עד ָמ ַתי ַא ָּתה ִמ ְת ַע ֶ ּנה ַעל זֶ ה
ַהדָּ ָבר וכו'ְ ׁ .שלָ חוּנִ י ִמן ַהׁ ּ ָש ַמיִ ם לִ זְ ַד ֵּקק ֵאלֶ ָיך לְ ַהגִ יד לְ ָך ַּב ֶמה זָ כ ּו ַה ְּכלָ ִבים
לוֹ ַמר ׁ ִש ָירה.
.289ילקוט שמעוני פרשת בא רמז קפז.
.290ישעיה נו ,יא.
'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | טר
לְ ִפי ׁ ֶש ָּכתוּב ָּב ֶהם" 291וּלְ כֹ ל ְּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל לֹא יֶ ֱח ַרץ ֶּכלֶ ב לְ ׁשוֹ נוֹ "ְ .ולֹא עוֹ ד ֶא ָּלא
ׁ ֶשזָ כ ּו לְ ַע ֵּבד עוֹ רוֹ ת ִמ ּצוֹ ָא ָתם ׁ ֶש ּכוֹ ְת ִבים ָּב ֶהם ְּת ִפ ִּילין ו ְּמזוּזוֹ ת ְו ִס ְפ ֵרי ּתוֹ ָרה.
ַ -על ֵּכן זָ כ ּו לוֹ ַמר ׁ ִש ָירה.
רבי ישעיה תמה :כיצד יתכן שהכלבים "עזי נפש" אומרים שירה לקב"ה? והרי עזות
היא חוסר הכנעה שמורה על ניתוק גמור מהקב"ה .ואיך יוצא מהם כבוד שמים?
על כך השיב לו מלאך מן השמים:
אמת הדבר שבמבט חיצוני נראה כי העזות היא תכונה שסותרת לגילוי כבוד שמים.
אולם האמת היא שאין דבר שאינו שייך לגילוי האלוקי ,ולכן דוקא העזות בעצמה
נועדה לגילוי כבוד שמים מיוחד ,שאינו מתגלה בשום מקום אחר.
וביאר לו המלאך ,ש'כבוד שמים' ָהעוֹ ֶלה מן הכלבים הוא מה שמשתמשים בצואתם
לעיבוד העורות לכתיבת סת"ם.
לצורך עיבוד העורות מוכרחים שתהיה לצואה חומציות עזה ,ורק כך הם
יוצאים באיכות שראויה לשמש לסת"ם.
ורק על ידי שהכלבים "עזי נפש" ובעלי תכונת אש בוערת ,הצואה שלהם נעשית
חומצתית כזו שטובה לעיבוד העורות לסת"ם.
נמצא שהעזות הזו בעצמה היא המשמשת לכלי לגילוי האלוקי שבבריאה.
והוסיף המלאך והביא ראיה שהעזות של הכלבים לא מנותקת מהקב"ה -מכך שביציאת
מצרים 'לא חרץ כלב לשונו' ,למרות שזה נגד טבע הכלבים.
מזה רואים בבירור שיש להם בעצמותם הכנעה לקב"ה והם לא מנותקים ממנו כלל,
אלא שהעזות שלהם נועדה רק לשמש למטרה שהנצרכת מהם.
וזה פסגת התיקון השלם! כאשר רואים בבירור שאפילו הפרטים שנראים רחוקים
מהקב"ה ,גם הם חלק מהגילוי האלוקי השלם שמתגלה בכל פרטי הבריאה ומקריהם.
השראת השכינה היא העטרות שקיבלו בהר סיני
הבאנו לעיל את הפסוק שמתאר את הדברים שנחסרו לישראל בעקבות חטא העגל.
ואחד מהם הוא 'השראת השכינה'.
בתרגום יונתן על הפסוק מבואר ,שהכוונה לעטרות שניתנו לעם ישראל בעת אמירת
'נעשה ונשמע' ,שהסתלקו מהם לאחר חטא העגל -
.291שמות יא ,ז.
יר | להתבונן
כד חזו עמא בית ישראל דאסתלקו ענני יקרא מעלויהון ,וכלילא דקודשא
דאתיהיב להון בסיני אתנטיל מנהון ואשתארו חשיכין כליליא ,ובעו ית
כלילא דקודשא דאסתלק מנהון ולא אשכחוהי.
ויש לבאר ,מה משמעותם של אותם כתרים ועטרות שניתנו לישראל במעמד הר סיני?
הכתר -השפעה עליונה לא לפי הכלים של האדם
ה'כתר' הוא הארה העומדת מעל האדם ומשפיעה עליו מבחוץ.
לדוגמא:
מלך החובש כתר על ראשו ,הכתר אינו מלמד על חכמתו או הצלחתו .כמובן
הכתר צריך 'להלום' את האדם שחובש אותו ,אך לא זה משמעותו.
המשמעות של הכתר היא :כוחו של המלך יונק ממקום גבוה ממנו .הוא ממשיך
שושלת ארוכת שנים שעליה מבוססת המלוכה.
כך גם משמעות הכתרים שניתנו לראשם של ישראל ,היה זה ביטוי להארה עליונה
שהשפיעה עליהם מבחוץ.
נבאר יותר -
כל פעולה של האדם משתלשלת בחמשה דרגות :רצון ,הרהור ,מחשבה ,דיבור
ומעשה.292
תחילת הדבר הוא עצם הרצון ,אך מהיכן הרצון עצמו מגיע?
הרצון הוא כנגד ה'כתר' .זה משהו שנופל לאדם בדעתו ממקור עליון שמעליו ,מבלי
שהוא יודע להסביר מהיכן זה הגיע.
בספרי הפנימיות הביטוי על הרצון האלוקי בבריאת העולמות הוא "עלה
ברצונו" .אנו יודעים כי כך זה המציאות ,אף שאין לו כל השגה לבאר מהיכן
הוא שורש הרצון.
כשהיו לנו אותם כתרים של 'נעשה ונשמע' ,היה לנו צינור שהחדיר בנו כל הזמן
רצונות ורעיונות קדושים וטהורים .זו היתה מתנה אדירה מאין כמוה.
ההארה החיצונית הזו היא כלל לא לפי הכלים שלנו .ובכך מדוקדק לשון הפסוק
המדבר על גילוי זה "ביקשתיו ולא מצאתיו"" .מצאתיו" לשון מציאה.
.292נתבאר לעיל על פי הגר"א מוילנא זי"ע.
'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | איר
בדומה לזה מצינו את הביטוי "יגעת ומצאת" 293ביחס להשגה בדברי התורה.
גם שם זה הביאור .משום שגם לאחר העמל שהאדם משקיע בתורה ,הוא עדיין
לא יכול להשיג אותה בדרך טבעית ,אלא רק בהשפעה אלוקית עליונה כמו
אדם שמוצא 'מציאה'.
אלא שבכדי לזכות ל'מציאה' האדם חייב להיות זך ונקי הראוי לכך ,ולשם זה
הוא נזקק לעמל ויגיעה בעמלה של תורה.
זו היא הארת ה'כתר' -אור עליון הבא אל האדם מבחוץ ,כמין 'מציאה' שאינה תולדה
ישירה ממעשיו ,ואינה תלויה כלל בכלים שלו.
ענני הכבוד -שפע לפי הכלים ,שכינה -שפע עליון לא לפי הכלים
ההשפעה העליונה הזו -שלא לפי הכלים של האדם ,מיוחדת להארת ה'שכינה'.
אבל ההארה של 'ענני הכבוד' היתה רק לפי הכלים של האדם ,ועל פי ההכנה שהכין
עצמו לקבלה.
ככל שהאדם הכניס את עצמו לתוך העננים הנעלים הללו -באמצעות החיזוק בהעמדת
המטרה של תיקון הבריאה כמרכז חייו ,כך הוא זוכה להתחבר יותר להארה הזו.
מה הקשר בין ענני הכבוד לסנהדרין?
בשיר השירים מתוארת חזרת שתי המעלות הללו לישראל ,וכך נאמר:294
אתי ֵאת ׁ ֶש ָא ֲה ָבה נַ ְפׁ ִשיֲ ,א ַחזְ ִּתיו ְולֹא ַא ְר ּ ֶפנּ וּ, ִּכ ְמ ַעט ׁ ֶש ָע ַב ְר ִּתי ֵמ ֶהם ַעד ׁ ֶש ָּמ ָצ ִ
יאתיו ֶאל ֵּבית ִא ִּמי ְו ֶאל ֶח ֶדר הוֹ ָר ִתי. ַעד ׁ ֶש ֲה ֵב ִ
מבאר הגר"א:295
ֶאל ֵּבית ִא ִּמי -כנגד ענני הכבוד.
ְו ֶאל ֶח ֶדר הוֹ ָר ִתי -כנגד השכינה שהיתה בקודש הקדשים.
.293מגילה ו ע"ב.
.294שיר השירים ג ,ד.
.295יש לדעת שכאשר מובאים בפירוש הגר"א שני פירושים ,אין הכוונה שאלו ממש שני פירושים שונים,
אלא היות שכתיבת הפירוש נעשתה על ידי תלמידיו שומעי לקחו ,לכן ישנם שני נוסחאות של כתבים שכל
תלמיד כתב לפי הבנתו .פעמים מפורש שמדובר על שני פירושים שונים ,אבל ברוב המקרים זהו אותו
פירוש מזוית שונה.
ביר | להתבונן
פירוש נוסף:
ֶאל ֵּבית ִא ִּמי -הם הסנהדרין שהם לומדי התורה לכל ישראל.
ְו ֶאל ֶח ֶדר הוֹ ָר ִתי -הוא הארון שהיה בחדרי חדרים ,כדמיון הולד כשהוא
בבטן אמו.
העולה מן הדברים:
"בית אמי" -כנגד 'ענני הכבוד' וכנגד ה'סנהדרין' - .מה הקשר ביניהם?
תפקיד הסנהדרין להוריד את הקדושה אל העם
המקום בו שהו הסנהדרין היה ב'לשכת הגזית' שחציה בקודש וחציה ַ ּבחוֹ ל.296
מדוע זה היה כך? וכי רק שם מצאו מקום פנוי להושיבם?
ברור הדבר שהיה זה בכוונה תחילה ,משום שזה כל עניינם של הסנהדרין -להיות
חציים בקודש וחציים בחול.
ונבאר -
תפקיד הסנהדרין הוא 'לתווך' בין ה'תורה' המרוממת שבארון הברית שבקודש
הקדשים ,לבין ה'עם' הנמצא בשדות.
כמובן ,התורה אינה משתנה לעולם ולא ניתן 'להגמיש' אותה לפי צרכי הדור .אבל
את ההסבר וצורת ההגשה של אותם הדברים ,צריך להתאים לפי צרכי הדור והכלים
המיוחדים שניתנו לו.
כיון שזה היה תפקידם של הסנהדרין ,לכן אין מתאים יותר מלהושיבם כאשר חציים
בקודש וחציים בחול ,כנגד תפקידם :לשאוב מהמקור העליון שבקודש ,ולהוריד אל
העולם התחתון שבחול.
מצינו שאהרן הכהן שימש בתפקיד זה ממש ,כפי שכותב הרש"ר הירש:297
"אהרן הפיץ בין האנשים את הדברים שנאמרו למשה".
'בית ִא ִּמי' -ה'סנהדרין' ל'ענני הכבוד' .שניהם מבטאים
בזה הושוו -בביאור המושג ֵ ּ
את אותו ענין של חיבור הקודש והחול ,הגשמיות והרוחניות ,והשלמת התיקון השלם
העולה מבין שניהם ,כי זה באמת תפקיד האם בישראל להתאים לכל ילד את רוח
התורה שמביא האב אל הבית.
.296יומא כה ע"א.
.297שמות טו ,כ.
'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | גיר
משה רבינו כנגד הארת 'קדש הקדשים' המרוממת
אולם הביטוי "חדר הורתי" הוא כנגד 'קודש הקדשים' ,וכנגד ה'שכינה' שהיתה שם.
חלק זה מבטא את ההשפעה הבאה ממקור עליון ,לא לפי הכלים של האדם ,אלא
כמתנה עליונה שאינה מוגבלת.
כנגד זה קיים במקדש מקום הנקרא 'קודש הקדשים' ,שהוא מקור הקדושה בעולם הזה.
וכן "השכינה" שהיא אותה הארת 'כתר' המחדירה באדם רצונות קודש עילאיים ,הרבה
מעבר לדרגה שהוא אוחז בה.
אף הביטוי "חדר הורתי" משמעו :המקום ממנו נוצרים ולדות חדשות לעולם.
כנגד הארה עליונה זו היה משה רבינו ,שהוריד את התורה בטהרתה וברוממותה מן
השמים ,ומשך בכך הארה עליונה על ישראל ,שלא לפי מעשיהם.
שני סוגי ההשפעות בי"ג מידות הרחמים
החלוקה לשני סוגי ההשפעות האלו ,קיימת גם בי"ג מידות הרחמים.
במאמרים הקודמים נתבאר שי"ג מידות הרחמים מחולקות לשני קבוצות -
י"ב המידות -השפעה המותאמת לכלי הקיבול של האדם ,ועל פי מעשיו
והנהגתו.
המידה הי"ג -השפעה עליונה של חידוש ,לא לפי הכלים של האדם והשגתו.
הארת 'אהרן הכהן' שייכת לי"ב המידות הראשונות ,הכפופים להנהגתו ומעשיו של
האדם.
והארת 'משה רבינו' שייכת להארת המידה הי"ג ,המבטאת חידוש בהארה עליונה,
למעלה מערך ומצב האדם.
יציאת מצרים -הארה עליונה ,ענני הכבוד -הארה לפי המקבלים
נשוב לבאר את שני ַה ַּכוָּ ונוֹ ת שעלינו לכוון בעת הישיבה בסוכה :זכר ליציאת מצרים,
וזכר לענני הכבוד.
ביררנו :מה ההבדל בין שני הכוונות האלו ,והרי הם שני נקודות זמן של אותו מאורע
שנמשך בתהליך ארוך?!
אולם ,זהו ההבדל ביניהם -
דיר | להתבונן
"יציאת מצרים" היתה הארה שלא לפי הכלים של המקבלים .וכמו שאמרו חז"ל
שבני ישראל היו אז במצב רוחני ירוד " -הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי
עבודה זרה" ,298וכלל לא היו ראויים מצידם לגאולה.
זו היתה הארה עליונה בבחינת "משה".
לעומת זאת -
"ענני הכבוד" היו הארה לפי הכלים ,כנגד אהרן הכהן ,וכפי שביארנו.
בזה מיושבת הסתירה שהקשנו בתחילת הדברים ,האם ענני הכבוד באו בזכות אהרן
או בזכות משה.
שכן ,אנו יושבים לזכר שני הבחינות ,גם הבחינה של ההארה לפי הכלים -שכנגד
אהרן ,וגם הבחינה של ההארה העליונה שלא לפי הכלים -שכנגד משה.
ביאור סדר הזכרת חג הסוכות בתורה
לאור הדברים האמורים ,ניתן לבאר ענין תמוה שמצינו בפרשת המועדות- 299
התורה מפרטת את המועדים בזה אחר זה ,ובתוכם גם חג הסוכות.
(ב) דַּ ֵּבר ֶאל ְּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל ְו ָא ַמ ְר ָּת ֲאלֵ ֶהם מוֹ ֲע ֵדי ה' ֲאׁ ֶשר ִּת ְק ְרא ּו א ָֹתם ִמ ְק ָר ֵאי
קֹ ֶדׁש ֵא ֶּלה ֵהם מוֹ ֲע ָדי.
(לד) דַּ ֵּבר ֶאל ְּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל לֵ אמֹ ר ַּב ֲח ִמ ּׁ ָשה ָעשָׂ ר יוֹ ם לַ חֹ ֶדׁש ַה ּׁ ְש ִב ִיעי ַה ֶּזה ַחג
ַה ֻּס ּכוֹ ת ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים לַ ה'.
(לז) ֵא ֶּלה מוֹ ֲע ֵדי ה' ֲאׁ ֶשר ִּת ְק ְרא ּו א ָֹתם ִמ ְק ָר ֵאי קֹ ֶדׁש...
משמעות סדר הפסוקים היא שבשלב זה הסתיימה רשימת המועדים ,וכבר נכתבו כולם.
אולם מיד לאחר מכן ממשיכה התורה ומזכירה שוב את חג הסוכות ומצוותיו -
(לט) ַא ְך ַּב ֲח ִמ ּׁ ָשה ָעשָׂ ר יוֹ ם לַ חֹ ֶד ׁש ַה ּׁ ְש ִב ִיעי וכו' ָּתחֹ גּ ּו ֶאת ַחג ה' ׁ ִש ְב ַעת
יָ ִמים וגו'.
אשוֹ ן ּ ְפ ִרי ֵעץ ָה ָדר וגו'. (מ) וּלְ ַק ְח ֶּתם לָ ֶכם ַּב ּיוֹ ם ָה ִר ׁ
(מא) ְו ַח ֹ ּג ֶתם אֹתוֹ ַחג לַ ה' ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ַּב ּׁ ָשנָ ה וגו'.
(מב) ַּב ֻּס ּ ֹכת ֵּתׁ ְשב ּו ׁ ִש ְב ַעת יָ ִמים ָּכל ָה ֶאזְ ָרח ְּביִ שְׂ ָר ֵאל יֵ ׁ ְשב ּו ַּב ֻּס ּ ֹכת.
מה הביאור בסדר הזה? כביכול סיכום וחזרה שוב לנושא.
.298ויקרא רבה כג ,ב.
.299ויקרא כג.
'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | וטר
התשובה לכך היא ,שבאמצעות סדר זה התורה מלמדת אותנו על שני בחינות ההשפעה
הקיימות בחג הסוכות.
שהרי משמעות עשיית המצוות במועדים היא הכנת הכלים שלנו לקבלת
ההשפעה וההארה של המועד.
גם בחג הסוכות יש את הבחינה הזו ,ולכן אנו צריכים לשבת בסוכה וליטול
ארבעת המינים ,ובכך להכין כלים לקבלת השפע.
אבל יש השפעה גבוהה יותר ,הבאה ממקור עליון ,בבחינת 'מקראי קודש',
בחינת 'שבת'" ,שבת קביעא וקיימא" ,300הארה הבאה ב'אתערותא דלעילא'
לא לפי מעשינו והכנתינו.
תחילה הוזכר חג הסוכות בלא המצוות הקיימות בו ,וזה כנגד ההשפעה העליונה שלא
לפי מעשינו.
ולאחר סיום הפרשה ,הוזכר החג שוב -מצד ההשפעה שכן תלויה במעשינו ,ורק בשלב
זה הוזכרו מצוות הסוכה והלולב.
סוכה -השפעה עליונה ,ד' מינים -השפעה לפי המעשים
בפתיחת הדברים התקשנו מדוע יש שני מצוות בחג הסוכות ,גם 'ישיבה בסוכה' וגם
'נטילת לולב' ,ומה הקשר ביניהם.
התשובה לכך היא ,על פי מה שמייסד רבינו הגר"א מוילנא 301שכל השפעה אלוקית
בנויה ממערכת של עשר ספירות .ובחג הסוכות מחולקים הם בין שני המצוות יחד -
בסוכה יש שלש דפנות.
ובארבעת המינים יש שבעה פריטים :אתרוג ,לולב ,שלשה הדסים ושני ערבות.
יחד הם יוצרים מערכת אחת של עשר.
עשרת הספירות מורכבים משני חלקים :ג' המוחין העליונים ,ושבעת המידות
התחתונות.
על פי זה ניתן לומר ,שהישיבה בסוכה היא כנגד ההשפעה הבאה מלמעלה לא לפי
מעשינו ,וזה כנגד ג' המוחין.
ואילו נטילת ד' מינים היא כנגד ההשפעה הבאה לפי מעשינו ,וזה כנגד הז' מידות
שמבטאים את העשיה והעבודה של האדם.
.300חולין קא ע"ב.
.301אדרת אליהו דברים ז ,יג.
זטר | להתבונן
כאשר נוטלים את ארבעת המינים בתוך הסוכה -זהו חיבור של שני ההשפעות
יחד ,ומערכת המוחין מצטרפת אל מערכת המידות -ומבין שניהם נוצרת השפעה
עליונה ביותר.
שבעת ימי חג הסוכות -השפעה לפי המעשים ,שמיני עצרת
-השפעה עליונה
על פי זה ניתן לחלק את שני הבחינות של ההשפעה בין שבעת ימי חג הסוכות ליום
'שמיני עצרת' -
שבעת הימים של חג הסוכות ,הם ימים של השפעה לפי ה'אתערותא דלתתא' ,ולפי
הכנת הכלים שלנו .כנגד אהרן הכהן ,שהיה מעלה שבעה עננים מהקטורת.
ואילו 'שמיני עצרת' הוא יום שאין בו מצוה מסויימת מעשית ,משום שביום הזה
ההשפעה היא מלמעלה בלא קשר למעשינו.
על מהותו של יום שמיני עצרת אמרו חז"ל משל:302
מלך זימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים ,כיון שהגיע זמנן להפטר ,אמר:
בני ,בבקשה מכם ,עכבו עמי עוד יום אחד ,קשה עלי פרידתכם.
הקשה על כך בספר 'פחד יצחק' :מה תועיל לאותו מלך ההתעכבות עם בניו עוד יום
אחד? והרי זה רק יגביר את הגעגוע!
ולדברינו ,הביאור הוא ,שבאותו יום נוסף ישנה השפעה עליונה מהמלך לבניו שלא
לפי השגתם וכליהם ,והשגה זו תישאר עמהם גם לאחר הפרידה -ובזה הועיל שאינם
נפרדים כלל!
שמיני עצרת -השפעת 'הסוכה העליונה'
והדברים מרומזים בדברי רבינו בחיי בספר 'כד הקמח':303
ביום שמיני של חג היו מקריבין פר אחד כנגד הסוכה העליונה וכנגד אומה
יתירה שלא נמסרה ביד מזל או כוכב או מלאך.
מהי אותה "סוכה העליונה"?
אלא שיש סוכה גשמית שאנו צריכים לשבת בתוכה כדי לקבל את האור והשפע .וזה
כנגד אהרן הכהן בכל שבעת ימי החג.
.302מובא ברש"י ויקרא כג ,לו.
.303ערך 'עצרת'.
'הָנֹויְלֶעָה הָּכֻס'ְו דֹובָּכ יֵנְנַע -תֹוּכֻּסַה גַח לֶׁש תֹועָּפְׁשַהַה יֵּתְׁש | זיר
אבל יש "סוכה העליונה" ,שהיא השפעה ממרומים לא לפי מעשינו ,וזה בשמיני עצרת,
וכנגד משה רבינו.
וכך ,בכל שבעת ימי החג אנו מקריבים קרבנות כנגד 'אומות העולם' .ובימים אלו אנו
צריכים להבדיל את עצמינו מהם באמצעות הכניסה לסוכה של 'ענני הכבוד'.
אבל שמיני עצרת הוא זמן של השפעה עליונה שאינה שייכת כלל לאומות העולם,
וכלשון חז"ל:304
"משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו :עשו לי סעודה גדולה .ליום אחרון
אמר לאוהבו :עשה לי סעודה קטנה ,כדי שאהנה ממך".
בבחינה זו שמיני עצרת הוא 'רגל בפני עצמו' ,בו יש לנו את האפשרות לקבל השפעה
עליונה למעלה מהשגתינו וערך מעשינו.
.304סוכה נה ע"ב.
