gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רפידתו זהב · Refidusoy Zuhav — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: רפידתו זהב · Refidusoy Zuhav

שבוע: סוכות (2026-09-21)

רפידתו זהב · Refidusoy Zuhav — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שבת‬ ‫‪241‬‬ ‫חג הסוכות‬ ‫טו' תשרי תשפ"ז‬ ‫ביום שישי אחד ממש סמוך לכניסת‬ ‫השבת‪ ,‬כשהרב כבר ישב בבית הכנסת‪,‬‬ ‫"אין זה משנה אם הם צודקים‬ ‫לבוש בגדי שבת‪ ,‬הגיע בריצה יהודי כשהוא עדיין‬ ‫בהערתם או לא"‬ ‫לבוש בסרבל העבודה ישר מתוך הרפת‪ .‬עם‬ ‫תלמיד מקורב התעניין פעם ושאל את הרב פינקוס זצ"ל‪ ,‬האם‬ ‫כניסתו לבית הכנסת‪ ,‬מיהר אל המרא דאתרא היושב בכותל‬ ‫הוא מוסר את ספריו להגהה בטרם הוצאתם לאור?‬ ‫המזרח‪ .‬הוא לחש לרב באוזן כמה מילים‪ ,‬והרב פנה עמו ויצא‬ ‫ר' שמשון הגיב בחיוב‪" :‬אכן‪ ,‬אני נותן לאברכים להגהה"‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫עמו לעבר הרפת‪.‬‬ ‫"אלא שהם טובים ונחמדים איתי יתר על המידה‪ ...‬הביקורת‬ ‫הרפתן הסביר לרב כי יש לו ברפת בהמה מבכירה‪ ,‬ועליו לבצע‬ ‫שלהם אינה חזקה דיה‪".‬‬ ‫את העיסקה מהר‪ ,‬לפני כניסת השבת‪ ,‬ולפני שתלד‪ ,‬והשעה‬ ‫כשהוסיף הלה לשאול אם הוא מקבל את ההערות שלהם‪ ,‬וקרה‬ ‫דוחקת‪ ...‬אין פלא כי הרב מיהר אל הרפת כדי לבצע את‬ ‫אי פעם שמחק דברים מחמת הביקורת שהעבירו? הביט עליו‬ ‫העיסקא‪.‬‬ ‫רבי שמשון בתמיהה‪ ,‬והגיב‪" :‬כל מה שמעירים לי‪ ,‬אני מוציא‬ ‫אל הרב התלווה נאמנו הרב משה יעקב סיגלר זצ"ל‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫מהספר מיד‪ ,‬ואין זה משנה אם הם צודקים בהערתם או לא"‪,‬‬ ‫לחוץ כולו‪ ,‬ומסתכל כל רגע אל עבר השמש המתקדמת בצעדים‬ ‫כשהוא מפרש את נימוקו‪" :‬אני הרי מדפיס את הספר בשביל‬ ‫מהירים אל אופק המערב בדרכה לשקוע‪ ,‬אמנם הרב הספיק‬ ‫הציבור‪ ,‬ממילא אם אברכים טובים סבורים כי הדבר לא ראוי‬ ‫לכתוב את כל השטר מהחל ועד כלה על כל סעיפיו‪ ,‬וגם לעשות‬ ‫להיכתב‪ ,‬מה זה משנה אם אני צודק ולא הם? לכן‪ ,‬אני משמיט‬ ‫קנין‪ ,‬ועוד הספיק להגיע לבית הכנסת לתפילת מנחה‪.‬‬ ‫מיד"‪.‬‬ ‫לנוכח המקרה הזה‪ ,‬הגה רבי משה יעקב רעיון‪ ,‬אותו פרש בפני‬ ‫(השמש בגבורתו‪ ,‬על הצדיקים)‬ ‫הרב‪ :‬במקום שבכל פעם נצטרך לערוך חוזה כתוב מהחל ועד‬ ‫כלה‪ ,‬הבה נכין נוסח חוזה מסודר‪ ,‬אותו נצלם שיהיו בידינו כמה‬ ‫"שבת שלום! השם יחזיר בתשובה את‬ ‫עשרות עותקים ממנו‪ .‬נשאיר מקום ריק לרישום שם המוכר‪,‬‬ ‫כל עמו ישראל"‬ ‫מס' הבהמה‪ ,‬והסכום‪ .‬ואז ‪ -‬בכל פעם שנצטרך ‪ -‬יהיה בידינו‬ ‫סיפר הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א‪:‬‬ ‫חוזה מוכן‪ ,‬ערוך ומסודר‪ ,‬ונוכל לבצע את עסקאות מכר‬ ‫זכורני שברחוב הסמוך היה נהג אוטובוס של חיילים‪ .‬באופן‬ ‫המבכירות בקלות וביעילות!‬ ‫קבוע הוא היה נוסע בשבת ברחוב לאחר השיעור שהייתי מוסר‪,‬‬ ‫השיב לו הרב‪ :‬בשום אופן לא! שטר זה‪ ,‬אני אמלא כל פעם‬ ‫כשהבחורים היו מלווים אותי הביתה‪ .‬כשראו הבחורים שדבר‬ ‫מחדש‪ .‬שאלו רבי משה יעקב‪ :‬למה שטר זה שונה משטר‬ ‫זה חוזר על עצמו מספר פעמים‪ ,‬התרגז אחד הבחורים וצעק‬ ‫'תנאים'‪ ,‬שטר כתובה‪ ,‬ואפילו לשטרי מכירת חמץ יש שטרות‬ ‫לעברו‪" :‬חילול שבת! תסתלק מפה!"‪.‬‬ ‫קבועים?‬ ‫הנהג התרגז‪ ,‬הוציא את האקדח‪ ,‬טען אותו וקרא לעבר‬ ‫השיב לו הרב‪ :‬מכירת בהמות מבכירות‪ ,‬זה לא מצב אידאלי‪ ,‬הרי‬ ‫הבחורים‪" :‬מי שיתקרב אלי ‪ -‬אירה בו"! מיד הרגעתי את‬ ‫אנו מצפים ומייחלים בכל רגע לביאת המשיח‪ ,‬ואז נוכן להקריב‬ ‫הבחורים‪ ,‬נגשתי לנהג ואמרתי לו‪" :‬שבת שלום! השם יחזיר‬ ‫את הבכור בבית המקדש אם יהיה תמים‪ ,‬ואם לא‪ ,‬נזכה לקיים‬ ‫בתשובה את כל עמו ישראל"‪ ,‬ולא תאמינו‪ ,‬כיום אותו נהג הוא‬ ‫מתנת כהונה וליתנו לכהן‪ .‬בכל פעם שאני עושה עיסקה כזו‪,‬‬ ‫יהודי ירא שמים בתכלית‪ ,‬ובניו לומדים בישיבות‪ ...‬עד כדי כך‪.‬‬ ‫מייחל אני בכל לבי כי זו הפעם האחרונה‪ ,‬ועד המקרה הבא כבר‬ ‫(פחד דוד)‬ ‫יזכה בעליו של הבכור להעלותו כקרבן על גבי המזבח‪.‬‬ ‫"בשום אופן לא! שטר זה‪ ,‬אני אמלא‬ ‫אם נכין שטרות מוכנים מבעוד מועד‪ ,‬ומשיח יבוא עכשיו‪ ,‬יכנס‬ ‫אל ביתי‪ ,‬ויראה עשרות שטרות מוכנים‪ ,‬כתובים כהלכה ומוכנים‬ ‫כל פעם מחדש"‬ ‫למילוי‪ .‬מה הוא יאמר? שלא המתנתי לו? שלא באמת ציפיתי‬ ‫סיפר הרב משה יעקב סיגלר זצ"ל נאמן ביתו של הגה"צ רבי‬ ‫לו? שנערכתי וסידרתי את כל העניינים‪ ,‬כדי לאפשר לי להתמודד‬ ‫בנימין מנדלזון זצ"ל רבה של קוממיות‪.‬‬ ‫בלי בואו תקופה ארוכה?! ‪ -‬והרי באמת אני מצפה לו‪ ,‬הלוואי‬ ‫בכל פעם שהיתה פרה מבכרת [הכוונה‪ ,‬יולדת את הולד ראשון‪,‬‬ ‫שיבוא הרגע‪ .‬אינני רוצה שטרות מכירה‪ ,‬חפץ ומשתוקק אני‬ ‫הבכור] ברפת‪ ,‬היו נגשים אל הרב‪ ,‬ומספרים לו שיש פרה‬ ‫להקריב את בהמות הבכורה‪ ,‬אולי נזכה לכך כבר היום!‬ ‫מבכרת‪ ,‬והרב היה מגיע לרפת יחד עם אחמד ג'אבר‪ ,‬ערבי שהיה‬ ‫ע"פ פסק של‬ ‫(ווי העמודים)‬ ‫הרב זילברשטיין‬ ‫הקונה הקבוע של הבהמות המבכירות‪.‬‬ ‫שליט"א‬ ‫"מרן הגרי"ש היה בעל נורמלי"‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬ידעו הרפתנים מבעוד מועד על בהמה העומדת‬ ‫אנו מבקשים‬ ‫נשאל הרב זילברשטיין שליט"א‪:‬‬ ‫לבכר‪ ,‬ולכן קראו לו עוד לפני‪ ,‬והרב היה מתיישב לכתוב את‬ ‫לא לקרוא בעלון‬ ‫השטר מכר מתחילתו‪ ,‬ולבצע את העיסקה בניחותא (הסיבה‬ ‫בשעת התפילה‬ ‫ישנה אשה חדורה בלהט להשקיע הכל כדי לאפשר לבעלה‬ ‫וקריאת התורה‪,‬‬ ‫להתמיד בלימוד התורה היקרה ‪ -‬היא חיה בהשראה של סיפורי‬ ‫שהיו מוכרים בכורות לערבי‪ ,‬שאם הפרה תלד זכר‪ ,‬הריהו קדוש‬ ‫שלא יצא שכרנו‬ ‫הוד על רבניות צדקניות שעשו הכול בעצמן‪ ,‬ולא ביקשו לעצמן‬ ‫בקדושת בכור‪ ,‬ויתכנו בזה תקלות הלכתיות בימינו כשאין בית‬ ‫בהפסדנו‬ ‫דבר‪...‬‬ ‫מקדש‪ ,‬לכן מוכרים לפני הלידה את הבהמה לנכרי‪ ,‬וכך הבכור‬ ‫אינו בבעלות יהודי‪ ,‬ולכן אינו קדוש)‬ ‫איך תוכל לזהות צורך אמיתי המחייב סיוע מבעלה? איך תדע‬ ‫ואז פונה הבית הלוי לאבא‪" :‬אשרי בנך! אשרי יולדתו!‬ ‫שבמקרה פלוני אין זה פינוק להיעזר כי אם חובת השעה? כיצד‬ ‫מחלקך יהיה חלקי ומגורלך יהי גורלי‪ ,‬הלוואי שאזכה שיאמרו‬ ‫תדע מתי הוא הזמן להתאזר בענווה אמיתית ולקבל את‬ ‫על בני מה שאומרים על הבן הזה!"‬ ‫העובדה שאין באפשרותה כעת לנהוג בדיוק כמו הרבניות שהיא‬ ‫שמע האב את דברי הבית הלוי‪ ,‬ופרץ בבכי של שמחה‬ ‫כל כך מעריצה?‬ ‫והתרגשות‪ .‬אם הרבי הגדול בחן את הבן שלו ושיבח אותו‬ ‫תשובת הרב‪:‬‬ ‫בשבחים נדירים כל כך‪ ,‬בודאי הבן שלו עילוי גדול‪ .‬ברוך השם‬ ‫זו טעות גדולה‪ ,‬כי כל הסיפורים רוצים להגדיל את הרבניות‬ ‫שזכה לכך!‬ ‫הצדקניות‪ ,‬ובינתיים עושים עוול גדול‪ ,‬ומקטינות את הנשים‬ ‫התלמידים לא כל כך התלהבו מדברי הבית הלוי‪ ...‬דבריו היו‬ ‫הצדקניות שלנו‪.‬‬ ‫משונים בעיניהם‪ ,‬הרי הרב לא יאמר דברים שאינם מן האמת‪.‬‬ ‫וכבר כתב בנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪ ,‬בהקדמה לספר על‬ ‫הם פנו אל רבם ושאלו אותו לפשר הדברים‪ .‬הסביר להם‪" :‬הבן‬ ‫התמדתו של אביו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיש עוול בספר‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬שיודע קצת חומש‪ ,‬הוא תלמיד חכם יותר מאביו‪ ...‬אני‬ ‫וצריך לדעת שאביו מרן הגרי"ש היה בעל נורמלי‪ ,‬וכשהיה צריך‬ ‫מאחל לעצמי שגם אני אזכה לבן שיאמרו עליו שהוא תלמיד‬ ‫אותו בבית‪ ,‬עזר מאד לאשתו‪ ,‬וכשאשתו לא הרגישה טוב‪ ,‬הוא‬ ‫חכם יותר מאביו"‪.‬‬ ‫היה מטפל בילדים גם כאבא וגם כאמא‪ ,‬ורק כשאמא הסתדרה‬ ‫(יחי ראובן‪ ,‬נאה דורש)‬ ‫ולא היתה צריכה אותו‪ ,‬לא העסיקה אותו בדברים שיכלה‬ ‫נודע לה שהשואב היה הצדיק רבי‬ ‫להסתדר לבדה‪.‬‬ ‫יוסף זונדל‬ ‫אשה שמרגישה שהיא צריכה את עזרת בעלה‪ ,‬היא צריכה‬ ‫לבקש ממנו‪ ,‬ואין זה סותר כלל ללימוד‪ ,‬בעל ששקוע בלימוד‪,‬‬ ‫פעם אחת באה אשה סמוך לביתו של הגה"ק רבי יוסף זונדל‬ ‫יודע לעזור בבית במהירות בכל המצטרך ולחזור ללימודו‪.‬‬ ‫מסלנט זצ"ל וחיפשה את שואב המים‪ .‬כשלא מצאה אותו‬ ‫ופגשה את רבי יוסף זונדל‪ ,‬שחשבה אותו על פי תלבושתו לזקן‬ ‫והכלל הוא שגם בזה אשה יש לה חוש מיוחד להרגיש את הבעל‪,‬‬ ‫עני‪ ,‬הציעה לו לשאוב לה חמישה פחים מים בסכום מסוים‪.‬‬ ‫וכמו שאמרו חז"ל (ברכות דף י ע"ב) 'ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי‬ ‫כי איש אלוקים קדוש הוא‪ ,‬אמר רבי יוסי ברבי חנינא מכאן‬ ‫רבי יוסף זונדל קיבל את הצעתה בשמחה‪ ,‬ושאב לה את המים‪.‬‬ ‫שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש'‪ .‬אשה מרגישה על בעלה‬ ‫בכלותו אמר לזקנה‪ ,‬שעכשיו אין לו צורך בשכר‪ ,‬ולכן יקח ממנה‬ ‫בדיוק כמה הוא רוחני‪ ,‬וכמה הוא שקוע בלימוד‪ ,‬ולפי זה היא‬ ‫את השכר אחרי שישאב לה בפעם השניה‪.‬‬ ‫מבקשת ממנו לעזור‪ ,‬אם היא מרגישה שבעלה שקוע בלימוד‪,‬‬ ‫אחרי שבוע חקרה הזקנה אחר שואב המים לשלם לו שכרו‪,‬‬ ‫היא מעצמה כבר תדע לבקש ממנו רק דברים שבאמת צריכה‬ ‫ונודע לה שהשואב היה הצדיק רבי יוסף זונדל‪ .‬כשבאה אליו‬ ‫לו‪ ,‬אם היא מרגישה צורך לבקש ממנו ‪ -‬היא צריכה לבקש ממנו‬ ‫התחננה לפניו וביקשה סליחתו‪ ,‬צחק רבי יוסף זונדל ואמר‪:‬‬ ‫כל מה שהיא צריכה‪ ,‬ולא לפחד שזה על חשבון הלימוד‪.‬‬ ‫"יישר כחך שעל ידך נזדמן לי לגמול חסד בגופי"‪.‬‬ ‫(עלון סיפורי צדיקים‪ ,‬ע"פ הספר רבי יוסף זונדל מסלנט תולדות וכתבים‪ ,‬אור השבת)‬ ‫כמובן‪ ,‬שרק דברים שהיא צריכה לצורך הבית‪ ,‬כגון עזרה עם‬ ‫הילדים וכדו'‪ ,‬ובכל מה שהיא צריכה ומרגישה שהיא נצרכת‬ ‫למה בדק מהרי"ל דיסקין את המזוזות‬ ‫לבעלה לצורך הבית‪ ,‬תבקש‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬רק כך יצמח הבעל‪ ,‬אבל‬ ‫מכסף קופת בית היתומים?‬ ‫פשוט שלא תבקש ממנו דברי הבל וכדו'‪.‬‬ ‫כמו שהקב"ה שלח לאשה את כל העבודות המוטלות עליה‬ ‫ביום מן הימים‪ ,‬זימן הגאון רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל לביתו‬ ‫בבית‪ ,‬כך גם שלח לבעלה את המטלות‪ ,‬והרי הקב"ה היה יכול‬ ‫מספר אנשים‪ ,‬וביקש מהם ליטול על עצמם את האחריות‬ ‫לסדר שלא יהיה להם כלל מטלות‪ ,‬אלא זה סדר הצמיחה‪,‬‬ ‫לבדוק את המזוזות בבתי היהודים שבסביבה‪ ,‬לסובב על פתחי‬ ‫שבתחילה צריך ללמוד עם מטלות ועם קשיים‪ ,‬ובהמשך החיים‬ ‫הבתים והחצרות ולוודא כי המזוזות כשרות ותקינות‪ .‬הוא אף‬ ‫(ווי העמודים)‬ ‫המטלות יורדות‪ ,‬והלימוד הוא יותר רצוף‪.‬‬ ‫הציע להם שכר הולם בגין עבודתם‪ ,‬וביקש מהם להתחיל כבר‬ ‫ומיד בעבודה‪ ,‬לבדוק את מזוזות תושבי העיר‪.‬‬ ‫"הלוואי שאזכה שיאמרו על בני מה‬ ‫כשהגיעה עת חלוקת השכר‪ ,‬נדהמו הבודקים לראות כי שכרם‬ ‫מגיע מקופת בית היתומים המקומי‪ ,‬שעמד תחת נשיאותו‪ .‬הרב‬ ‫שאומרים על הבן הזה!"‬ ‫הוא שכיתת רגליו לגייס תרומות להחזקת בית היתומים‪,‬‬ ‫סיפר הרב ראובן קרלנשטיין שליט"א‪:‬‬ ‫ובקושי רב העמיד את בית היתומים על תילו‪ ,‬מעניק לילדים‬ ‫הבית הלוי היה באמצע שיעור בישיבת וולוז'ין‪ ,‬כשלפתע נכנס‬ ‫עזובים ובודדים קורת גג וארוחה חמה שכה חסרה להם‪ .‬דווקא‬ ‫לחדר יהודי לא מוכר‪ .‬חזותו מוכיחה עליו שהוא מפשוטי העם‪,‬‬ ‫לכן‪ ,‬הידיעה כי שכרם מגיע מקופת בית היתומים ‪ -‬עוררה‬ ‫בור ועם הארץ‪ .‬בידו החזיק את בנו הקטן‪.‬‬ ‫תמיהה רבתי‪...‬‬ ‫אמר היהודי‪" :‬כל הילדים שלי בורים ועמי ארצות‪ ,‬אינם יודעים‬ ‫"הן קופת בית היתומים מדולדלת" שאלו הבודקים‪" ,‬מדוע היא‬ ‫קרוא וכתב‪ ,‬חוץ מהילד הזה‪ .‬הכנסתי אותו לחיידר‪ .‬כעת אני‬ ‫המממנת את בדיקת המזוזות? מדוע צריך בית היתומים לשלם‬ ‫רוצה שהרב'ה יבחן אותו ויראה אם הוא באמת יודע"‪.‬‬ ‫את שכרנו בגין בדיקת המזוזות בעיר?!" ‪ -‬שאלו הבודקים‬ ‫התלמידים נעצו את מבטם באורח הבלתי קרוא; זו לא‬ ‫בתמיהה רבה‪...‬‬ ‫התנהגות! אי אפשר להיכנס בלי רשות לחדר השעורים‬ ‫זכות העלון לרפואת‬ ‫ולהצלחת‪ :‬יוסף בן שרה‪,‬‬ ‫השיב רבי יהושע לייב כשחיוך נסוך על פניו‪" :‬זו פשוט שיטה‬ ‫ולהפריע באמצע השיעור‪...‬‬ ‫נורית בת רחל‪ ,‬יעל בת‬ ‫איריס‪ ,‬אוהד בן דבורה‪,‬‬ ‫לצמצם את הוצאות בית היתומים‪ "...‬הנוכחים שמעו ולא הבינו‬ ‫אך הבית הלוי ראה את הדברים אחרת‪ .‬הוא קרא לאותו אדם‬ ‫לימור בת אוליביה‪ ,‬רינת‬ ‫‪ -‬כיצד בדיקת מזוזות חוסכת כסף לבית היתומים?‬ ‫ואמר לו בנחת‪" :‬בוא‪ ,‬תשב בבקשה"‪ .‬הוא הושיב את הילד על‬ ‫בת שושנה‪ ,‬הרב הופמן‬ ‫שליט"א ומשפחתו‪.‬‬ ‫נענה רבי יהושע לייב והשיב‪" :‬הן כתוב בתורה על המזוזה 'למען‬ ‫ידו‪ ,‬וליטף אותו בחום‪" .‬למדת חומש?" ‪" -‬כן"‪ .‬איזה חומש‬ ‫זיווג הגון לתהילה בת רותי‬ ‫מלכה‪ .‬ולהבדיל לע"נ‪:‬‬ ‫ירבו ימיכם' מי שמזוזה כשרה קבועה בדלת ביתו‪ ,‬הרי יש לו את‬ ‫למדת?" ‪" -‬ויקרא"‪.‬‬ ‫אמנון חיים בן יוסף‪ ,‬עליזה‬ ‫הסגולה הטובה ביותר לאריכות ימים‪ ,‬וממילא לא יכנסו ילדיו‬ ‫הבית הלוי מתחיל לשאול אותו‪ :‬מה הפשט‬ ‫בת מרים‪ ,‬נחמן בן רינה‬ ‫ז"ל‬ ‫לבית היתומים ולא יהיו לעול על הקופה‪ ...‬כשאני בודק את‬ ‫בפסוק הזה‪ ,‬ומה הפשט בפסוק ההוא‪,‬‬ ‫המזוזות מכספי בית היתומים – אני למעשה חוסך לקופה כסף‪.‬‬ ‫והילד עונה‪ ,‬משיב מה שמשיב‪ ,‬עד‬ ‫אני מונע את היתומים הבאים חלילה‪....‬‬ ‫‪.‬‬ ‫היכן שידיעתו מגעת‬ ‫(אוצרות ההלכה‪ ,‬פניני פרשת השבוע)‬ ‫ההנהגות וההלכות המובאות בעלון נועדו לחזק בעבודת הבורא ובאמונת חכמים‪ ,‬אך אינן תמיד מיועדות לכל אדם או להלכה למעשה‪ ,‬ועל זה נאמר‪" :‬עשה לך רב והסתלק מן הספק"‬