רפידתו זהב · Refidusoy Zuhav — סוכות (2026-09-21)

שבת
241
חג הסוכות
טו' תשרי תשפ"ז
ביום שישי אחד ממש סמוך לכניסת
השבת ,כשהרב כבר ישב בבית הכנסת,
"אין זה משנה אם הם צודקים
לבוש בגדי שבת ,הגיע בריצה יהודי כשהוא עדיין בהערתם או לא"
לבוש בסרבל העבודה ישר מתוך הרפת .עם תלמיד מקורב התעניין פעם ושאל את הרב פינקוס זצ"ל ,האם
כניסתו לבית הכנסת ,מיהר אל המרא דאתרא היושב בכותל הוא מוסר את ספריו להגהה בטרם הוצאתם לאור?
המזרח .הוא לחש לרב באוזן כמה מילים ,והרב פנה עמו ויצא
ר' שמשון הגיב בחיוב" :אכן ,אני נותן לאברכים להגהה" ,אמר,
עמו לעבר הרפת.
"אלא שהם טובים ונחמדים איתי יתר על המידה ...הביקורת
הרפתן הסביר לרב כי יש לו ברפת בהמה מבכירה ,ועליו לבצע שלהם אינה חזקה דיה".
את העיסקה מהר ,לפני כניסת השבת ,ולפני שתלד ,והשעה
כשהוסיף הלה לשאול אם הוא מקבל את ההערות שלהם ,וקרה
דוחקת ...אין פלא כי הרב מיהר אל הרפת כדי לבצע את
אי פעם שמחק דברים מחמת הביקורת שהעבירו? הביט עליו
העיסקא.
רבי שמשון בתמיהה ,והגיב" :כל מה שמעירים לי ,אני מוציא
אל הרב התלווה נאמנו הרב משה יעקב סיגלר זצ"ל ,כאשר הוא מהספר מיד ,ואין זה משנה אם הם צודקים בהערתם או לא",
לחוץ כולו ,ומסתכל כל רגע אל עבר השמש המתקדמת בצעדים כשהוא מפרש את נימוקו" :אני הרי מדפיס את הספר בשביל
מהירים אל אופק המערב בדרכה לשקוע ,אמנם הרב הספיק הציבור ,ממילא אם אברכים טובים סבורים כי הדבר לא ראוי
לכתוב את כל השטר מהחל ועד כלה על כל סעיפיו ,וגם לעשות להיכתב ,מה זה משנה אם אני צודק ולא הם? לכן ,אני משמיט
קנין ,ועוד הספיק להגיע לבית הכנסת לתפילת מנחה. מיד".
לנוכח המקרה הזה ,הגה רבי משה יעקב רעיון ,אותו פרש בפני (השמש בגבורתו ,על הצדיקים)
הרב :במקום שבכל פעם נצטרך לערוך חוזה כתוב מהחל ועד
כלה ,הבה נכין נוסח חוזה מסודר ,אותו נצלם שיהיו בידינו כמה
"שבת שלום! השם יחזיר בתשובה את
עשרות עותקים ממנו .נשאיר מקום ריק לרישום שם המוכר, כל עמו ישראל"
מס' הבהמה ,והסכום .ואז -בכל פעם שנצטרך -יהיה בידינו סיפר הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א:
חוזה מוכן ,ערוך ומסודר ,ונוכל לבצע את עסקאות מכר
זכורני שברחוב הסמוך היה נהג אוטובוס של חיילים .באופן
המבכירות בקלות וביעילות!
קבוע הוא היה נוסע בשבת ברחוב לאחר השיעור שהייתי מוסר,
השיב לו הרב :בשום אופן לא! שטר זה ,אני אמלא כל פעם כשהבחורים היו מלווים אותי הביתה .כשראו הבחורים שדבר
מחדש .שאלו רבי משה יעקב :למה שטר זה שונה משטר זה חוזר על עצמו מספר פעמים ,התרגז אחד הבחורים וצעק
'תנאים' ,שטר כתובה ,ואפילו לשטרי מכירת חמץ יש שטרות לעברו" :חילול שבת! תסתלק מפה!".
קבועים?
הנהג התרגז ,הוציא את האקדח ,טען אותו וקרא לעבר
השיב לו הרב :מכירת בהמות מבכירות ,זה לא מצב אידאלי ,הרי הבחורים" :מי שיתקרב אלי -אירה בו"! מיד הרגעתי את
אנו מצפים ומייחלים בכל רגע לביאת המשיח ,ואז נוכן להקריב הבחורים ,נגשתי לנהג ואמרתי לו" :שבת שלום! השם יחזיר
את הבכור בבית המקדש אם יהיה תמים ,ואם לא ,נזכה לקיים בתשובה את כל עמו ישראל" ,ולא תאמינו ,כיום אותו נהג הוא
מתנת כהונה וליתנו לכהן .בכל פעם שאני עושה עיסקה כזו, יהודי ירא שמים בתכלית ,ובניו לומדים בישיבות ...עד כדי כך.
מייחל אני בכל לבי כי זו הפעם האחרונה ,ועד המקרה הבא כבר (פחד דוד)
יזכה בעליו של הבכור להעלותו כקרבן על גבי המזבח. "בשום אופן לא! שטר זה ,אני אמלא
אם נכין שטרות מוכנים מבעוד מועד ,ומשיח יבוא עכשיו ,יכנס
אל ביתי ,ויראה עשרות שטרות מוכנים ,כתובים כהלכה ומוכנים כל פעם מחדש"
למילוי .מה הוא יאמר? שלא המתנתי לו? שלא באמת ציפיתי סיפר הרב משה יעקב סיגלר זצ"ל נאמן ביתו של הגה"צ רבי
לו? שנערכתי וסידרתי את כל העניינים ,כדי לאפשר לי להתמודד בנימין מנדלזון זצ"ל רבה של קוממיות.
בלי בואו תקופה ארוכה?! -והרי באמת אני מצפה לו ,הלוואי בכל פעם שהיתה פרה מבכרת [הכוונה ,יולדת את הולד ראשון,
שיבוא הרגע .אינני רוצה שטרות מכירה ,חפץ ומשתוקק אני הבכור] ברפת ,היו נגשים אל הרב ,ומספרים לו שיש פרה
להקריב את בהמות הבכורה ,אולי נזכה לכך כבר היום! מבכרת ,והרב היה מגיע לרפת יחד עם אחמד ג'אבר ,ערבי שהיה
ע"פ פסק של (ווי העמודים)
הרב זילברשטיין הקונה הקבוע של הבהמות המבכירות.
שליט"א "מרן הגרי"ש היה בעל נורמלי" בדרך כלל ,ידעו הרפתנים מבעוד מועד על בהמה העומדת
אנו מבקשים נשאל הרב זילברשטיין שליט"א: לבכר ,ולכן קראו לו עוד לפני ,והרב היה מתיישב לכתוב את
לא לקרוא בעלון השטר מכר מתחילתו ,ולבצע את העיסקה בניחותא (הסיבה
בשעת התפילה ישנה אשה חדורה בלהט להשקיע הכל כדי לאפשר לבעלה
וקריאת התורה, להתמיד בלימוד התורה היקרה -היא חיה בהשראה של סיפורי שהיו מוכרים בכורות לערבי ,שאם הפרה תלד זכר ,הריהו קדוש
שלא יצא שכרנו הוד על רבניות צדקניות שעשו הכול בעצמן ,ולא ביקשו לעצמן בקדושת בכור ,ויתכנו בזה תקלות הלכתיות בימינו כשאין בית
בהפסדנו דבר... מקדש ,לכן מוכרים לפני הלידה את הבהמה לנכרי ,וכך הבכור
אינו בבעלות יהודי ,ולכן אינו קדוש)
איך תוכל לזהות צורך אמיתי המחייב סיוע מבעלה? איך תדע
ואז פונה הבית הלוי לאבא" :אשרי בנך! אשרי יולדתו! שבמקרה פלוני אין זה פינוק להיעזר כי אם חובת השעה? כיצד
מחלקך יהיה חלקי ומגורלך יהי גורלי ,הלוואי שאזכה שיאמרו תדע מתי הוא הזמן להתאזר בענווה אמיתית ולקבל את
על בני מה שאומרים על הבן הזה!" העובדה שאין באפשרותה כעת לנהוג בדיוק כמו הרבניות שהיא
שמע האב את דברי הבית הלוי ,ופרץ בבכי של שמחה כל כך מעריצה?
והתרגשות .אם הרבי הגדול בחן את הבן שלו ושיבח אותו תשובת הרב:
בשבחים נדירים כל כך ,בודאי הבן שלו עילוי גדול .ברוך השם זו טעות גדולה ,כי כל הסיפורים רוצים להגדיל את הרבניות
שזכה לכך! הצדקניות ,ובינתיים עושים עוול גדול ,ומקטינות את הנשים
התלמידים לא כל כך התלהבו מדברי הבית הלוי ...דבריו היו הצדקניות שלנו.
משונים בעיניהם ,הרי הרב לא יאמר דברים שאינם מן האמת. וכבר כתב בנו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ,בהקדמה לספר על
הם פנו אל רבם ושאלו אותו לפשר הדברים .הסביר להם" :הבן התמדתו של אביו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שיש עוול בספר,
הזה ,שיודע קצת חומש ,הוא תלמיד חכם יותר מאביו ...אני וצריך לדעת שאביו מרן הגרי"ש היה בעל נורמלי ,וכשהיה צריך
מאחל לעצמי שגם אני אזכה לבן שיאמרו עליו שהוא תלמיד אותו בבית ,עזר מאד לאשתו ,וכשאשתו לא הרגישה טוב ,הוא
חכם יותר מאביו". היה מטפל בילדים גם כאבא וגם כאמא ,ורק כשאמא הסתדרה
(יחי ראובן ,נאה דורש)
ולא היתה צריכה אותו ,לא העסיקה אותו בדברים שיכלה
נודע לה שהשואב היה הצדיק רבי להסתדר לבדה.
יוסף זונדל אשה שמרגישה שהיא צריכה את עזרת בעלה ,היא צריכה
לבקש ממנו ,ואין זה סותר כלל ללימוד ,בעל ששקוע בלימוד,
פעם אחת באה אשה סמוך לביתו של הגה"ק רבי יוסף זונדל
יודע לעזור בבית במהירות בכל המצטרך ולחזור ללימודו.
מסלנט זצ"ל וחיפשה את שואב המים .כשלא מצאה אותו
ופגשה את רבי יוסף זונדל ,שחשבה אותו על פי תלבושתו לזקן והכלל הוא שגם בזה אשה יש לה חוש מיוחד להרגיש את הבעל,
עני ,הציעה לו לשאוב לה חמישה פחים מים בסכום מסוים. וכמו שאמרו חז"ל (ברכות דף י ע"ב) 'ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי
כי איש אלוקים קדוש הוא ,אמר רבי יוסי ברבי חנינא מכאן
רבי יוסף זונדל קיבל את הצעתה בשמחה ,ושאב לה את המים. שהאשה מכרת באורחין יותר מן האיש' .אשה מרגישה על בעלה
בכלותו אמר לזקנה ,שעכשיו אין לו צורך בשכר ,ולכן יקח ממנה
בדיוק כמה הוא רוחני ,וכמה הוא שקוע בלימוד ,ולפי זה היא
את השכר אחרי שישאב לה בפעם השניה.
מבקשת ממנו לעזור ,אם היא מרגישה שבעלה שקוע בלימוד,
אחרי שבוע חקרה הזקנה אחר שואב המים לשלם לו שכרו, היא מעצמה כבר תדע לבקש ממנו רק דברים שבאמת צריכה
ונודע לה שהשואב היה הצדיק רבי יוסף זונדל .כשבאה אליו לו ,אם היא מרגישה צורך לבקש ממנו -היא צריכה לבקש ממנו
התחננה לפניו וביקשה סליחתו ,צחק רבי יוסף זונדל ואמר: כל מה שהיא צריכה ,ולא לפחד שזה על חשבון הלימוד.
"יישר כחך שעל ידך נזדמן לי לגמול חסד בגופי".
(עלון סיפורי צדיקים ,ע"פ הספר רבי יוסף זונדל מסלנט תולדות וכתבים ,אור השבת)
כמובן ,שרק דברים שהיא צריכה לצורך הבית ,כגון עזרה עם
הילדים וכדו' ,ובכל מה שהיא צריכה ומרגישה שהיא נצרכת
למה בדק מהרי"ל דיסקין את המזוזות לבעלה לצורך הבית ,תבקש ,ואדרבה ,רק כך יצמח הבעל ,אבל
מכסף קופת בית היתומים? פשוט שלא תבקש ממנו דברי הבל וכדו'.
כמו שהקב"ה שלח לאשה את כל העבודות המוטלות עליה
ביום מן הימים ,זימן הגאון רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל לביתו
בבית ,כך גם שלח לבעלה את המטלות ,והרי הקב"ה היה יכול
מספר אנשים ,וביקש מהם ליטול על עצמם את האחריות
לסדר שלא יהיה להם כלל מטלות ,אלא זה סדר הצמיחה,
לבדוק את המזוזות בבתי היהודים שבסביבה ,לסובב על פתחי
שבתחילה צריך ללמוד עם מטלות ועם קשיים ,ובהמשך החיים
הבתים והחצרות ולוודא כי המזוזות כשרות ותקינות .הוא אף
(ווי העמודים) המטלות יורדות ,והלימוד הוא יותר רצוף.
הציע להם שכר הולם בגין עבודתם ,וביקש מהם להתחיל כבר
ומיד בעבודה ,לבדוק את מזוזות תושבי העיר. "הלוואי שאזכה שיאמרו על בני מה
כשהגיעה עת חלוקת השכר ,נדהמו הבודקים לראות כי שכרם
מגיע מקופת בית היתומים המקומי ,שעמד תחת נשיאותו .הרב
שאומרים על הבן הזה!"
הוא שכיתת רגליו לגייס תרומות להחזקת בית היתומים, סיפר הרב ראובן קרלנשטיין שליט"א:
ובקושי רב העמיד את בית היתומים על תילו ,מעניק לילדים הבית הלוי היה באמצע שיעור בישיבת וולוז'ין ,כשלפתע נכנס
עזובים ובודדים קורת גג וארוחה חמה שכה חסרה להם .דווקא לחדר יהודי לא מוכר .חזותו מוכיחה עליו שהוא מפשוטי העם,
לכן ,הידיעה כי שכרם מגיע מקופת בית היתומים -עוררה בור ועם הארץ .בידו החזיק את בנו הקטן.
תמיהה רבתי... אמר היהודי" :כל הילדים שלי בורים ועמי ארצות ,אינם יודעים
"הן קופת בית היתומים מדולדלת" שאלו הבודקים" ,מדוע היא קרוא וכתב ,חוץ מהילד הזה .הכנסתי אותו לחיידר .כעת אני
המממנת את בדיקת המזוזות? מדוע צריך בית היתומים לשלם רוצה שהרב'ה יבחן אותו ויראה אם הוא באמת יודע".
את שכרנו בגין בדיקת המזוזות בעיר?!" -שאלו הבודקים התלמידים נעצו את מבטם באורח הבלתי קרוא; זו לא
בתמיהה רבה... התנהגות! אי אפשר להיכנס בלי רשות לחדר השעורים
זכות העלון לרפואת
ולהצלחת :יוסף בן שרה, השיב רבי יהושע לייב כשחיוך נסוך על פניו" :זו פשוט שיטה ולהפריע באמצע השיעור...
נורית בת רחל ,יעל בת
איריס ,אוהד בן דבורה,
לצמצם את הוצאות בית היתומים "...הנוכחים שמעו ולא הבינו אך הבית הלוי ראה את הדברים אחרת .הוא קרא לאותו אדם
לימור בת אוליביה ,רינת -כיצד בדיקת מזוזות חוסכת כסף לבית היתומים? ואמר לו בנחת" :בוא ,תשב בבקשה" .הוא הושיב את הילד על
בת שושנה ,הרב הופמן
שליט"א ומשפחתו. נענה רבי יהושע לייב והשיב" :הן כתוב בתורה על המזוזה 'למען ידו ,וליטף אותו בחום" .למדת חומש?" " -כן" .איזה חומש
זיווג הגון לתהילה בת רותי
מלכה .ולהבדיל לע"נ: ירבו ימיכם' מי שמזוזה כשרה קבועה בדלת ביתו ,הרי יש לו את למדת?" " -ויקרא".
אמנון חיים בן יוסף ,עליזה הסגולה הטובה ביותר לאריכות ימים ,וממילא לא יכנסו ילדיו הבית הלוי מתחיל לשאול אותו :מה הפשט
בת מרים ,נחמן בן רינה
ז"ל לבית היתומים ולא יהיו לעול על הקופה ...כשאני בודק את בפסוק הזה ,ומה הפשט בפסוק ההוא,
המזוזות מכספי בית היתומים – אני למעשה חוסך לקופה כסף. והילד עונה ,משיב מה שמשיב ,עד
אני מונע את היתומים הבאים חלילה.... . היכן שידיעתו מגעת
(אוצרות ההלכה ,פניני פרשת השבוע)
ההנהגות וההלכות המובאות בעלון נועדו לחזק בעבודת הבורא ובאמונת חכמים ,אך אינן תמיד מיועדות לכל אדם או להלכה למעשה ,ועל זה נאמר" :עשה לך רב והסתלק מן הספק"
