gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

צפונות · Tzfinois — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: צפונות · Tzfinois

שבוע: סוכות (2026-09-21)

צפונות · Tzfinois — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ו‬‫נ‬‫ה‬ ‫ד‬‫חמן הוא יקים לנו את סוכת דו‬ ‫פ‬ ‫"הר‬ ‫לת"‬ ‫סוכות‬ ‫תשפ''ז‬ ‫גליון ר"ל‬ ‫צפונות ועיונים על עניני הפרשה והמועדים‬ ‫חב‬ ‫גליון חג מור‬ ‫יו"ל ע"י בני החבורה דקהילת אשי ישראל‬ ‫הידור עד שליש‬ ‫עוסק במצוות סוכה‬ ‫רבינו הגאון רבי אליהו ליברמן שליט''א‬ ‫מורינו הרב שליט''א‬ ‫יש להסתפק‪ ,‬במי שיש לו שתי אתרוגים לפניו ואחד יותר יפה האם מחוייב משום זה אלי‬ ‫ואנוהו להוסיף דמים לקנות היותר יפה או לא‬ ‫היושב בסוכה אם צריך לילך להתפלל במנין או לילך ליתן צדקה לעני בפתח‬ ‫הנדון בזה דהנה עוסק במצו' פטור מן המצוה אבל בנ"ד אינו עסוק במצוה אלא מקיים מצוה ויש בזה סוגיא מפורשת ב"ק ט‪ :‬הידור מצוה עד שליש וכו' וכו' ונחלקו רש"י ותוס' בפירושו‪.‬‬ ‫ויל"ע אי פטור בזה מהמצוות‪.‬‬ ‫(והנה ג"א שליט"א כ' דחייב לצאת משום דגדר המצו' היינו תשבו כעין תדורו וכשם שרש”י מפרש כפשוטו דמיירי בכל המצות כגון לולב ושופר דשתי שופרות או ס"ת לפניו‬ ‫דמדירתו חייב לצאת לתפילה בציבור כן הוא בסוכה וחילי' ממ"ב תרל"ט ל' (אבל אינו ואחד יפה יותר צריך להוסיף עד שליש מדמי הראשון כדי לקנות היפה יותר‪.‬‬ ‫מוכרח שם דחייב לעשות כן) וצ"ב דתשבו כעיו תדורו אינו אלא פטור ולא צורת הקיום התוספות לא ניחא ליה בפי' זה דא"כ אין לדבר סוף דאחרי שקנה והוסיף שליש ימצא‬ ‫כדמוכח מד' המג"א תר"מ ד' דמי ששותה משקה המשלשל חייב בסוכה משום שלא הי' לו יותר יפה ויצטרך עוד פעם להוסיף שליש וכן הלאה ויכלה כל ממונו (כך כתב בבית יוסף‬ ‫לשתות במועד ולא אמרי' דאחר דנוהג כן בדירתו מצי לעשות כן אף בסוכות ובאג"מ כ' כן בשם הסמ"ג בשם רבינו יהודה דמשום טעם זה לא פירשו כפרש"י אלא בפירוש הוא‬ ‫דמיירי באתרוג מצומצם כשיעור אגוז‪ .‬וכבר קנהו ואח"כ מזדמן לו אתרוג יותר גדול שיכול‬ ‫אף גבי טיולים כידוע ועל כן אף ששרי לצאת לתפילה מנ"ל דחייב)‬ ‫ובס’ משברי ים כללי המצוות סי' ד' האריך בזה ואייתי מאמרי נעם דהגר"א בברכות י"ז דמי להחליפו אלא שיצטרך להוסיף דמים‪ ,‬ובזה הוא שאמרו שיוסיף עד שליש בדמיו להחליפו‬ ‫(ואם אין לו אפשרות להחליפו אלא שיקנה עוד בזה לכו"ע אי"צ כמש"כ הפוסקים) ולא‬ ‫שלובש תפילין וצריך לעשות מצו' אשר לזה צריך לחלוץ התפילין יחלוץ‪ ,‬וא"כ ה"ה בנ"ד‪.‬‬ ‫ובס’ משפטיך ליעקב או"ח נ"ג פשיט"ל דצריך לילך (אבל לצורך ברוב עם לא) ועי' בד' שייך בזה הקושיא הנ"ל שהרי אין לדבר סוף דיש לדבר סוף דאחרי שהוסיף דמים וקנה‬ ‫יותר גדול מכאגוז כבר אי"צ להוסיף גם אם ימצא יותר גדול ויפה‪.‬‬ ‫המשנת יוסף קובץ מורי' שצ"א‪.‬‬ ‫(ובגוף הנדון יל"ע אי תליא בנידון אי עוסק במצו' קיומית פטור‬ ‫מן המצוה כדכ' הנתיה"מ ע"ב י"ט דגבאי צדקה ל"ח שו"ש משום נלע”ד דפשיטא דכל מה שדנו רבותינו וכתב הבית יוסף דלפי' התו' דמיירי‪ ,‬להוסיף כדי לקנות אתרוג‬ ‫דמיפטרי מפרוטה דר"י דכיון דאין חייבים בזה לא מיפטרי אבל בנ"ד אהרבה מאכלים אם צריכים סוכה יותר משיעור מצומצם (והיינו בשיעור ביצה בדעת רבי יהודה‬ ‫לכאו' כיון דהידור המצוה החיובית דישיבת סוכה לישב בסוכה כל אבל הא ודאי דסעודה גמורה דכן דרך דקיי"ל כוותיה ומה שנקטו שיעור אתרוג באגוז כדעת ר"מ לאו‬ ‫הסעודות היום כגון סעודת אורז תפו”א דוקא)‪ .‬אפילו אם כבר קנה צריך להחליפו ביותר גדול‪ ,‬אבל‬ ‫העת לא מסתברא דשייך סברת הנתיה"מ)‪.‬‬ ‫עי’ ט"ז תרל"ט ט' דאם רוצה לישן בחדר עם אשתו דמשמחה בכך ובשר וכדו’ ודאי חשוב סעודה וצריך לפרש"י דוקא בשניהם לפניו אבל אם כבר קנה אי"צ להחליפו‬ ‫ולא זכינו להבין דא"כ אמאי דחו התו' פרש"י דלפירושו אין לדבר‬ ‫לברך ע”ז לישב בסוכה‪.‬‬ ‫כמבו' בעירובין א"כ הו"ל דבר מצוה דהא חייב לשמח את אשתו‬ ‫סוף דהרי יש לדבר סוף דאחר שכבר קנה שוב אי"צ להחליפו‬ ‫ברגל ופטור מן הסוכה ויל"ע אי כונתו משום עוסק במצוה פטור‬ ‫מהמצוה או דדחי עשה דשמחה לעשה דסוכה ואי נימא כהצד דפטור ואין זה שייך לדעת האחרונים דס”ל וצ"ע‪.‬‬ ‫שמברכים על כל ישיבה בסוכה‪.‬‬ ‫משום עוסק במצוה יל"ע אי שייך כן כשאינו עושה כלום אלא שוהה‬ ‫ואיך שלא יהיה נפשט שאלתינו כמה כסף צריכים להוציא מצוה‬ ‫יהיה נאה יותר‪ ,‬דלפרש"י צריך להוסיף עד שליש בדמיו וזהו מה‬ ‫שליט”א)‬ ‫הרב‬ ‫(מורינו‬ ‫שם שו"ר דה"ז כשומר מת דשומר צריך ליתן דעת אשמירתו לבל‬ ‫שאמרו בהידור מצוה עד שליש‪ ,‬ולפירוש התו' לעולם לא צריך‬ ‫יבואו עכברים משא"כ בנ"ד דחשיב מעשה‪ .‬כמבו' בפ"ג דברכות ‪,‬‬ ‫מיהו יש לחלק ‪.‬‬ ‫להוסיף דמים כדי לקנות נאה היותר ומה שאמרו הידור מצוה עד שליש לא מיירי אלא‬ ‫מי שאין לו סוכה במקום ששוהה אי איכא הידור שלא לשתות מים לצמאו או דכיון דבלא"ה לא‬ ‫דאתרוג בשיעור מצומצם וכמש"נ‪ .‬ולפי דבריהם צריך לדחוק דמה דילפינן מקרא דזה קלי‬ ‫ישתה כעת בסוכה מצי לשתות אף למהדר לשתות הכל בסוכה‬ ‫ואנוהו‪ ,‬עשה לפניו נאה לולב נאה‪ ,‬היינו דלא הוספת דמים אבל להוסיף דמים לזה אי"צ‬ ‫הנדון בזה דאף דמי שלא ישתה אפי’ מים חוץ לסוכה ה”ז משובח כמבו’ במתני’ כו’ ובשו”ע‬ ‫תרל”ט ב’‪ ,‬י”ל דהיינו דוקא לשתות בסוכה אבל מי שבלא”ה הא לא ישתה אמאי לא ישתה וצע"ק‪.‬‬ ‫וכל מה שנתבאר עד זה הוא ע"פ דעת הבית יוסף ורוב הפוסקים אבל המהרי"ק בתשובותיו‬ ‫עתה‪,‬‬ ‫אמנם יש לדון בזה דהא ס”ל לכמה גדולי אחרונים (עי’ רע”א הנדמ”ח ח”ד או”ח מ’ ודלא סי'ס"ב פירש דברי התו' והרא"ש באופן אחר ולדבריו גם לשיטת התו' והרא"ש יש אופנים‬ ‫כדכ’ רע”א ח”ד ענינים שונים‪ ,‬חי’ פנ”י סוכה כ”ה א’‪ ,‬פמ”ג א”א תר”מ י’‪ ,‬אבנ”ז או”ח תפ”א) שצריך להוסיף דמים בשביל היופי והדור‪ ,‬דעיי"ש דפשיטא ליה דמש"כ הרא"ש דוגמא‬ ‫דאיכא איסור לאכול חוץ לסוכה‪ ,‬ועי’ בטור תרל”ט דבלילה ראשון אסור לאכול כזית חוץ אתרוג בשיעור אגוז וכדעת ר"מ‪ ,‬בדוקא נקטיה דאילו לרבי יהודה דשיעור אתרוג הוא כביצה‬ ‫לסוכה וע”כ צריך לאוכלו בסוכה אלמא מן המצוה הוא האיסור לאכול בחוץ‪ ,‬וא”כ י”ל דגדר אם קנה כשיעור ביצה לא צריך להחליפו כדי לקנות גדול יותר מכביצה‪ ,‬ופי' הטעם לזה‬ ‫המשך בעמ' ג' דאתרוג מצומצם כאגוז אין בו הידור כלל אבל כביצה לרבי יהודה יש בו המשך בעמ' ג'‬ ‫הענין דלא לאכול כלל חוץ לסוכה הוא אף לענין האיסור‪.‬‬ ‫סוכות זמן שמחתינו | מרן הגאון רבי דב אהרן זלזניק זצוק"ל‬ ‫הזאת נהיה מצב של רחמים‪ .‬מה הפשט? כתוב בירושלמי שהשטן כשהוא שומע את התקיעות בראש‬ ‫רבים שואלים שכל חודש אלול השתדלנו להיות ברצינות ‪ -‬שהתפילות יהיו ברצינות‪ ,‬והכל יהיה‬ ‫השנה‪ ,‬התקיעות הראשונות בהיל ולא בהיל‪ ,‬אבל כשהוא שומע את התקיעות השניות הוא מרוב‬ ‫ברצינות‪ ,‬וכל המצב שלנו היה הכנעה לבורא עולם‪ ,‬וכך בעשרת ימי תשובה‪ ,‬כל מי שזכה‪ ,‬כל אחד‬ ‫פחד כבר לא יכול לדבר ‪ -‬מתבלבל‪ .‬וכל העולם שואל מדוע השטן נבהל מתקיעות שופר‪ ,‬שמא זה‬ ‫לפי דרגתו‪ ,‬וכך ביום הכיפורים‪ .‬ואחרי יום הכיפורים אחר ארבעה ימים שהם חוץ לחשבון‪ ,‬מתחיל‬ ‫עכשיו תקיעת שופר של משיח? הרי הוא לא ילד‪ ,‬הוא שומע את התקיעות‪ ,‬ממה הוא נבהל?‬ ‫חג הסוכות ‪ -‬זמן שמחתנו‪.‬‬ ‫אבל נראה שהוא באמת נבהל‪ ,‬כיוון שהעצה הזאת של התקיעות היא שכל המשפטים הם על אדם‬ ‫הדבר הזה קצת תמוה לאנשים‪ ,‬מה רוצים מאיתנו? רצו שנהיה רציניים‪ ,‬עשינו את זה‪ .‬עכשיו תהיה‬ ‫שמורד במלך‪ ,‬ועושה דברים נגד המלך‪ ,‬שעליו יש שפיטה ועונשים חמורים‪ .‬אבל זה הכל מי שעושה‬ ‫בשמחה?! המעבר החד הזה‪ ,‬תמוה בעיני האנשים ‪ -‬מה זה המעבר הזה? ונראה בעזרת ה' יתברך‬ ‫במרד‪ ,‬אבל מי שלא עושה במרד‪ ,‬הוא נכשל פה ונכשל שם‪ ,‬אינו בכלל המשפט‪ .‬כל זמן שאנחנו‬ ‫להסביר את זה‪.‬‬ ‫לא תוקעים בשופר‪ ,‬מסתכלים על ההתנהגות שלנו כמרד‪ ,‬אבל כשאנחנו תוקעים בשופר וממליכים‬ ‫בזוהר המפורסם שנדפס לפני התקיעות‪ ,‬כתוב שהשטן תובע שיהיה משפט‪ ,‬וכאילו סוגר את‬ ‫את הקב"ה‪ ,‬ואומרים לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם‪ ,‬כל מה שעשינו זה היה טעויות ושכחה‪ ,‬אבל‬ ‫הדלת שהקב"ה יעשה משפט בכלל ישראל‪ .‬והקב"ה מתיישב על כיסא דין‪ ,‬והשטן מגיע עם טענות‬ ‫עכשיו אנחנו ממליכים אותך ‪ -‬זה תקיעת שופר‪ .‬ובתקיעת שופר הזאת כל העולם נעמד ורואה ‪ -‬כלל‬ ‫וקטרוגים על כלל ישראל‪ .‬הזוהר שואל מה זה שהשטן סוגר את הדלת? הרי זו חוצפה נוראה? אבל‬ ‫ישראל תוקע בשופר וממליך את הקב"ה‪ .‬וממילא הדבר הזה מעביר את המשפט לקו אחר‪.‬‬ ‫התשובה היא שהקב"ה ביקש ממנו את זה‪ ,‬הוא מינה אותו ממונה לתבוע משפט‪ .‬אז הוא עושה את‬ ‫כשכלל ישראל תוקע בשופר הוא מגלה דעתו ‪ -‬אתה מלכנו‪ .‬מה שעשינו ‪ -‬נכון‪ ,‬עשינו ונכשלנו‪,‬‬ ‫זה על פי בקשה של הקב"ה‪ .‬והשטן מגיע ומתחיל לקטרג על כלל ישראל‪ ,‬ובית הדין אומר לו צריך‬ ‫ואנחנו מבקשים סליחה‪ ,‬אבל אנחנו עבדיך‪' .‬אומר אני מעשי למלך' ‪ -‬אומר רבי ישראל‪ ,‬אדם צריך‬ ‫עדות‪ ,‬אי אפשר לספר סיפורים‪ .‬אז הוא מביא את השמש‪ ,‬אומרים לו זה עד אחד‪ ,‬אז הוא צריך‬ ‫בראש השנה להגיד ‪ -‬כל מה שאני עושה אני עובד למלך‪ .‬וכאשר הקב"ה מקבל את זה‪ ,‬אז הוא עובר‬ ‫להביא את הירח‪ ,‬והירח לא נמצא ‪ -‬בכסא ליום חגנו‪ .‬על כל פנים‪ ,‬השטן הולך לחפש עדים לקטרג‬ ‫מכיסא דין לכיסא רחמים‪ .‬והשטן אחרי העבודה שלו מגיע‪ ,‬וכבר אין משפט‪ ,‬הקב"ה כבר יושב על‬ ‫על כלל ישראל‪.‬‬ ‫כיסא רחמים‪ ,‬אין לו לפני מי לדבר‪ .‬זה המצב שלנו אחרי ראש השנה‪.‬‬ ‫וכתוב שרבקה נותנת עצה ‪ -‬תתכופפו לקדוש ברוך הוא ותבקשו מהקב"ה ותכנעו‪ ,‬והקב"ה ירחם‬ ‫אבל כמובן שהשטן לא שותק‪ ,‬והוא עוד עומד בטענות שלו ‪ -‬שהדברים האלו הם המשך בעמ' ח'‬ ‫עליכם‪ .‬וזה מה שאנחנו עושים בראש השנה‪ ,‬תוקעים בשופר וממליכים את הקב"ה‪ .‬ועל ידי ההמלכה‬ ‫הגליון מוקדש לזכר ולע"נ א"א איש תם וישר וירא אלוקים מאד‬ ‫הג"ר יצחק שלמה ב"ר איתמר טעפ זצ"ל‬ ‫א‬ ‫נלב"ע כ' שבט תשפ"ד‬ ‫תנצב"ה‬ ‫אֹותם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִם ֲאנִי ד' ֱאֹלקיכֶ ם‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫יאי‬ ‫הֹוצ ִ‬ ‫הֹוׁש ְב ִּתי ֶאת ְּבנֵי י ְִׂש ָר ֵאל ְּב ִ‬ ‫ּכִ י ַב ֻּסּכֹות ַ‬ ‫דר ֵֹתיכֶ ם‬ ‫ָמים ּכָ ל ָה ֶאזְ ָרח ְּבי ְִׂש ָר ֵאל י ְֵׁשבּו ַּב ֻּסּכֹת' לְ ַמ ַען י ְֵדעּו ֹ‬ ‫'ּב ֻּסּכֹת ֵּת ְׁשבּו ִׁש ְב ַעת י ִ‬ ‫ַ‬ ‫וצריך עיון‬ ‫מורינו הרב שליט"א | המשך מעמ’ א’‬ ‫קושיא עצומה | פטור שומרי גינות ופרדסים מסוכה‬ ‫וצריך עיון‬ ‫קושיות מבי מדרשא‬ ‫עוד יש לדון דהנה ידוע דמכלל מצות ישיבת סוכה הוא לקבוע דירתו בסוכה (ומה”ט כ’ הר”ן‬ ‫מבואר בגמ' (סוכה כו‪ ).‬דשומרי גינות ופרדסים פטורים מלעשות סוכה‪ ,‬ומקשינן בגמ' שיעשו‬ ‫קושיות מבי מדרשא‬ ‫דלא יסתור סוכתו בשביעי אף דאי”צ לה) ובתשו’ משנה שכיר אייתי מהד”ח דאף כשהולך‬ ‫שם סוכה ואמרינן דהם לא יכולים לעשות מפני הטורח להביא‪.‬‬ ‫מחוץ לסוכה מקיים המצוה דדירתו עתה היא הסוכה וי”ל דמה”ט נמי אם אוכל במקום אחר‬ ‫והדבר הוא פלא הא בשלמא מי שיש לו סוכה ויש לו זבובים ויש לו פטור של מצטער מובן‬ ‫הו”ל סתירה קצת לקביעותו בסוכה (אולם בזה יל”ע אם אוכל בסוכה אחרת אם מתקיים‬ ‫לומר שהוא פטור‪ ,‬אך מהיכ"ת לומר שיש פטור בעצם עשית הסוכה‪ ,‬שהרי לגבי עשית הסוכה‬ ‫קושיא עצומה | עיקר מצות ישיבה הסוכה‬ ‫קושיא עצומה | גדר אכילת עראי‬ ‫בזה הענין דדירתו בסוכה וי”ל)‪.‬‬ ‫הדבר פשוט שהוא פלא גדול לומר שיש לו פטור על זה‪ ,‬דהא ודאי שכל אדם יש לו טירחא‬ ‫והנה הא רבינו הגר”א בהיותו בבית האסורים בחג הסוכות כפה עצמו בכל האופנים לבל‬ ‫בעצם בנית הסוכה ולא מצינו בשום מקום לומר דכיון שיש לו קושי בבניתה יש לו פטור‬ ‫שנינו במתני' (סוכה כ‪' ):‬הישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו'‪ .‬ופרש"י‪' :‬ועיקר ישיבת‬ ‫נחלקו האחרונים האם איכא איסור אכילה חוץ לסוכה‪ ,‬או דילמא איכא חיוב לישב בסוכה‪.‬‬ ‫יישן שם‪ ,‬ויל”ע הא בלא”ה לא יקיים מצות הסוכה‪ ,‬וי”ל דמשום האיסור בזה וכהשי’ הנ”ל‪,‬‬ ‫מצטער‪ .‬וא"כ הוא פלא גדול כיצד יתכן לומר שיש פטור של מצטער כלפי שומרי גינות‪ ,‬אפילו‬ ‫הסוכה אכילה שתיה ושינה'‪.‬‬ ‫ונ"מ גבי מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬שאפילו שלא קיים המצוה אך עדיין לא ישב מחוץ לסוכה‪.‬‬ ‫עוי”ל דהו”ל ביטול מ”ע בקו”ע‪ ,‬אמנם אי”ז ענין לנ”ד דאיירי’ בדברים שאין חייבים בסוכה‪.‬‬ ‫שהם באמת יכולים להביא את הכרים והכסתות‪.‬‬ ‫לכאורה הוא פלא דהנה ידוע דאיכא ב' חלקים גבי מצוות סוכה‪ .‬א‪ .‬חיוב ‪ -‬שהוא‬ ‫וצריך עיון דאיתא במתני' דבאכילת עראי יש מקום להחמיר להיות בסוכה‪ ,‬ולכאורה ממה‬ ‫ולמעשה יש לדון דכיון דמצטער הא ע”ז איתמר כל הפטורמדבר ועושהו נקרא הדיוט‬ ‫אכילת קבע שתיה ושינה ה‪ ,‬ב‪ .‬קיום‪ -‬שהוא מצווה קיומית כמו טיול ושינון בסוכה‪.‬‬ ‫נפשך אם הקיום מצוה באכילת עראי הוא מצד זה שיושב בסוכה‪ ,‬א"כ גם בלא אכילה הוא‬ ‫כדכתב הבה”ל סוף תרל”ט (אבל נפ”מ במי שנהנה מלהצטער לכבוד שמו יתברך) שו”ר‬ ‫וא”כ הפלא הוא מאי טעמא לא הוזכר במשנה דאיכא חיוב על דברים אלו ורק דבר‬ ‫מקיים מצוה זו‪ ,‬ואי אין מצוה בישיבה ללא אכילה‪ ,‬א"כ מה מוסיף אכילת עראי שיש מקום‬ ‫להחמיר לאכול בתוך הסוכה‪.‬‬ ‫דהאבן ישראל כ’ בכת”י ( הו”ד בהלכות אבן ישראל פ”ל סכ”ה) דמדמבו’ בירו’ פ”ב ה”ה‬ ‫דר”ה הי’ הולך בדרךוצמא ולא אבה לשתות מחוץ לסוכה אלמא ל”ח לצער בזה (ויל”ע לפי”ז‬ ‫צפונות רבותינו לבית הלוי‬ ‫זה מובא ברש"י הלא כיון דזה עיקר הך דינא דסוכה היה צריך להיות שהוא יהיה‬ ‫מובא במשנה‪ ,‬וכאן אנו רואים רק ברש"י‪ ,‬ועוד צריך עאיון דלכאורה עיקר החיוב של‬ ‫ואי נימא דהוא משום שיש מצוה קיומית בישיבה א"כ מ"ט לא אמרינן במשנה שיש מקום‬ ‫בהא דנקרא הדיוט כששוהה בסוכה כשמצטער אי נימא דאיכא בזה קיום ועמשנת”ב בדין‬ ‫הרב אהרן שמואל הלוי‬ ‫אכילה לא מוזכר רק בתחילת הפרק ואילו המצווה הקיומית מוזכר בסוף הפרק‪ ,‬ומאי‬ ‫להחמיר להיות בסוכה גם ללא אכילה‪ ,‬וכמ"ש המ"ב דכל המתענה מברך 'לישב בסוכה'‬ ‫אוכל בסוכה במקום פיקו”נ)‪ .‬מיהו י”ל דהתם הי’ ענין אחר להיות משובתי הרגל ולא להיות‬ ‫טעמא רבי פיצל המשניות‪.‬‬ ‫אף ללא אכילה‪.‬‬ ‫בבית אחר אף בסוכה כשרה‪.‬‬ ‫בדין שמחה בתוספת יו”ט‬ ‫בכתובות מז‪ .‬מוקי הגמ’ הא דמוסר האב את בתו נערה לחופה‪ ,‬בשבתות ויו”ט דלא מבטל ליה‬ ‫ממעשי ידים‪ ,‬והקשו תוס’ דמדאו’ אין נושאין נשים במועד ותירצו דהכא איירי שעה אחת לפני‬ ‫מתעסק בקיום מצות סוכה‬ ‫יו”ט‪ ,‬שהוא כיו”ט לענין מלאכה דתוספת דאורייתא‪ ,‬ומבואר דמותר לישא נשים בתוספת יו”ט‬ ‫רבינו הגאון רבי אליהו ליברמן שליט''א | המשך מעמ’ א’‬ ‫ולא על זמן זה ושמחת בחגך ולא באשתך‪.‬‬ ‫‘אוכל ושותה וישן ומטייל בסוכה’‬ ‫כתב בשעה”צ (סי’ תרלט ס”ק צג)‪‘ :‬כשנכנס לשם (לסוכה) לגבות חובו וכדו’ שאר‬ ‫ובפשוטו נראה דכל דין תוספת הוא רק למלאכה ולא לשאר דיני יו”ט‪ ,‬אמנם הגרי”ד הלוי‬ ‫לכאורה יל”ע מדוע אנו לא מפצלים את האכילה והשתיה שהוא חיוב להיות בסוכה‬ ‫עסק‪ ,‬ואין נפק”מ אצלו בין אם הוא סוכה או בית או חוץ‪ ,‬בזה לכו”ע א”צ לברך (לישב)‬ ‫הידור קצת ואי"צ להוסיף‪ ,‬וביאור דבריו‪ .‬דהתו' והרא"ש חלקו על פרש"י‪ ,‬דלדידיה לעולם‬ ‫צריך להוסיף כדי לקנות יפה יותר‪ ,‬ואינהו ס"ל דלא אמרו להוסיף דמים אלא אם נזדמן‬ ‫מאר לפרש דהנה בפסחים עא‪ .‬ממעט ליל יו”ט הראשון משמחה וא”כ קשה דיהא שרי לישא‬ ‫ואילו שאר דברים אין להם חיוב לעשות בסוכה אלא סגי גם במצוה קיומית‪ ,‬ומאי‬ ‫דלא עדיף ממתעסק בעלמא‪ ,‬ורק בחלבים ועריות אמרינן דמתעסק חייב שכן נהנה‪,‬‬ ‫אשה אף בליל יו”ט‪.‬‬ ‫טעמא כלפי זה אין חיוב‪.‬‬ ‫לו אתרוג שאין לו הידור כלל ולזה נקטו לדוגמא בעלמא כאגוז לר"מ דאין בו הידור כלל‬ ‫כן שמעתי בשם גדול אחד‪ ,‬ונכון’‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫כמו כן לרבי יהודה כל שאין בו הידור כלל דומיא דאגוז לר"מ צריך להוסיף דמים שיהא‬ ‫ותירץ להשיטות דשמחת יום ראשון בחתן הוי דאו’‪ ,‬א”כ אסור ישא בלילה מחמת דין שמחה‬ ‫של היום שעי”ז חל ממילא ואין מערבין שמחה בשמחה‪ ,‬ולפי”ז מש”כ תוס’ שבתוספת יו”ט‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫ויש לבאר טובא כוונתו‪ ,‬דהא מה ענינו למתעסק שגדרו שחסר את ידיעתו בעשיית‬ ‫עכ"פ מהודר קצת‪ ,‬וכגון לולב והדס היבשים קצת אלא שלא הגיעו לשיעור יבשות לפסול‪,‬‬ ‫העבירה‪ ,‬משא”כ כאן שיודע היטב על כניסתו לתוך הסוכה‪ .‬ויותר דומה לכהן הנכנס‬ ‫יכול לישא‪ ,‬משום דבליל יו”ט כבר לא יהא דין שמחה דאו’ דחתן דנגמר בצאת הכוכבים‪,‬‬ ‫צריך להוסיף דמים לקנות שאינו יבש ודומה ממש לשיעור מצומצם דאגוז לר"מ‪[ ,‬ואפשר‬ ‫ושפיר י”ל דמחוייב בכל המצוות של יו”ט אף בתוספת יו”ט‪ .‬והסכים לזה אביו מרן הגרי”ז ז”ל‪.‬‬ ‫לביה”ק רק בשביל לגבות חובו‪ ,‬דודאי שעובר באיסור‪ ,‬ולא חשיב כמתעסק כלל‪ ,‬כיון‬ ‫דאפילו לולב הכמיש או הדסין כמו לין נחשב כאין בו הידור כלל ולכו"ע צריך להוסיף בו‬ ‫אין מברכים ‘לישן בסוכה’‬ ‫(ברכת אברהם פסחים צט)‬ ‫שיודע על כניסתו לביה”ק‪( .‬ובאמת שיש מקום לפוטרו מברכת לישב מטעמים אחרים‬ ‫דמים‪ ,‬ואולי אפילו אתרוג שיש לו חזזית בשטח גדול של האתרוג [באות אותיות קטנות‬ ‫אין מברכים ‘לישן בסוכה’ על שינה בסוכה‪ ,‬ומטעם שכתבו תוס’ (ברכות יא‪ :‬ד”ה שכבר)‬ ‫[הרב מאיר טעפ]‬ ‫מלבד מתעסק‪ ,‬עי’ בפוסקים)‪.‬‬ ‫אלא לא ברובו ממש באופן שפוסל עיין סי' תרמ"ח‪ ,‬גם צריך להחליפו לקנות יפה יותר‬ ‫שמא לא ירדם‪ ,‬ותהיה ברכתו לבטלה‪ .‬וקשה מא”ש מברכת המפיל בכל השנה‪ ,‬שאין‬ ‫שאין בו הידור כלל וכל שכן אתרוג שיבש קצת‪ ,‬בכל אלו אין הידור כלל וצריך להוסיף‬ ‫בדין מצות סוכה איש וביתו‬ ‫חוששין לשמא לא ירדם ותהיה ברכתו לבטלה‪.‬‬ ‫דמים]‪.‬‬ ‫כתוב בספר מהרי”ל (סוכות)‪ :‬עיקר המצוה לישן אשתו עמו בסוכה‪ ,‬וכתב ע”ז בדרכי משה‬ ‫אכילה בסוכה כל שבעה לדעת הגר”א‬ ‫(תרלט ג) וכן אמרינן ברפ”ק דערכין בהדיא‪ ,‬דבמקום שלא יוכל להיות עם אשתו לא מיקרי‬ ‫[הרב אברהם ישעיהו גליק]‬ ‫וז”ל המהרי"ק אם הוא כביצה אפילו לרבי יהודה א"צ להוסיף עליו אפי' משום הידור‬ ‫כתב המ”ב (תרלט סקכ”ד) להסתפק לפי דעת הגר”א דיש קיום מצוה באכילת מצה‬ ‫מצוה‪,‬דהא הידור הוא קצת‪ ,‬ונפקא מינה בעלמא דהיכא דאיכא הידור מצוה קצת אין חייב‬ ‫תשבו כעין תדורו ופטור מן הסוכה‪ ,‬וסיים ואף שיש לדחות‪ ,‬מ”מ סברא גדולה היא‪ ,‬עכ”ד‪.‬‬ ‫כל החג האם גם גבי ישיבה בסוכה יהיה מצוה קיומית כל שבעה‪ .‬וקשה הא ודאי דגבי‬ ‫כלל להוסיף אפי' משום הידור‪ .‬עכ"ל ומשמע דכללא הוא דאם יש בו הידור קצת אי"צ‬ ‫ופירש בשיעורי רבינו יחיאל מיכל (ערכין ג) הראי’ דבגמ’ איתא הכל חייבין בסוכה כהנים לויים‬ ‫אם יתחייבו הגויים במצות סוכה לעת”ל‬ ‫סוכה יש חיוב ויש מצוה כל שבעה והרי מברכים על זה‪.‬‬ ‫להוסיף ואם אין בו הידור כלל צריך להוסיף ועל הדרך שנתבאר‪.‬‬ ‫וישראלים‪ ,‬וכו’ כהנים איצטריכא לי’ סד”א הואיל וכתיב בסוכות תשבו‪ ,‬ואמר מר תשבו שבעת‬ ‫ימים כעין תדורו‪ ,‬מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו וכו’ דרמיא עלייהו עבודת הרגל‬ ‫כתוב בנביא ‘והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה‬ ‫והפשוט הוא שכיון שהחיוב אכילה אינו חיוב אכילה אלא הוא חיוב ישיבה בסוכה על‬ ‫ומעכשיו קשים עלינו דברי הב"י סי' תרנ"ו שהביא דברי המהרי"ק ודחאם בשתי ידים‪,‬‬ ‫לא ליחייבו קמ”ח עכת”ד הגמ’‪.‬‬ ‫להשתחות למלך ה’ צבאות ולחג את חג הסכות’ (זכריה יד טז – הפטרת יום א’‬ ‫כן יש ספק של המ”ב האם מצד החיוב אכילה יש גם חיוב של ישיבה בסוכה‪.‬‬ ‫דא"כ דלרבי יהודה כשיעור מצומצם של ביצה ל"צ להוסיף אמאי העתיק הרא"ש הלכה זו‬ ‫דסוכות)‪ .‬ומבואר כאן בכתוב שלעת”ל יצטוו גם הגויים על חגיגת הסוכות‪ ,‬ואם לא‬ ‫ויש לפרש השקלא וטריא דהוא אמינא דאין מצות סוכה נוהגת בכהנים כלל‪ ,‬דכיון דא”א‬ ‫דהידור עד שליש דאינו נכון אלא לר"מ ואנן קיי"ל כרבי יהודה דשיעורו כביצה‪.‬‬ ‫להו לקיים תשבו כעין תדורו לא נצטוו במצות סוכה כלל‪ ,‬ודחי דאף דכהן העובד פטור‪ ,‬מ”מ‬ ‫יחגגוהו יענשו‪ ,‬כמבואר בהמשך הפסוקים‪ .‬ויש לתמוה בזה על דברי הרמח”ל בספר‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫ולמש”נ ל"ק כלל‪ ,‬דגם לרבי יהודה נ"מ דאופן שאין בו הידור כלל והוא מתבאר מתוכן‬ ‫משכחת לה קיום מצות סוכה בכהן שאינו עובד‪ ,‬ולפי פירוש זה גם למסקנא לא חשיב ‘כעין‬ ‫דרך ה’ (ח”ד) שהסוכה היא הארה המבדלת את ישראל מכל העמים ועי”ז הם מנושאים‬ ‫לשונו של המהרי"ק ודברי הב"י צ"ע‪ .‬ועכ"פ מתוך דברי הב"י שלא תירץ כמש"נ לעיל דלבד‬ ‫תדורו’ אלא בדירת איש ואשתו וזה ראיית הרמ”א‪ ,‬אמנם אפשר לפרש דלמסקנא לא בעינן‬ ‫ומנוטלים מן העוה”ז עצמו ועליונים ממש על כל גויי הארץ ע”ש‪ ,‬וא”כ מה שייך שיחגגו‬ ‫‘מעשה וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה’‬ ‫מאתרוג מצומצם לר"מ כאגוז‪ ,‬ולר"י כביצה אין שום גוונא שצריכים להוסיף בדמים משום‬ ‫כלל דירת איש ואשתו‪ ,‬ורק כהנים בשעת עבודה פטירי מלתא דהולכי דרכים‪ ,‬וכי היכי דאפשר‬ ‫הגויים את חג הסוכות‪.‬‬ ‫מבואר בגמ’ (סוכה כח‪ ).‬דשמאי הזקן בנה סוכה עבור נכדו‪ ,‬ומוכיחה מזה הגמ’ דס”ל‬ ‫הדר ויופי לשיטת התו'‪ ,‬ואפילו לולב או הדס מצומצם ל"צ להוסיף עליו דא"כ אין לו שום‬ ‫להו מחייבי‪.‬‬ ‫קושיא על המהרי"ק‪.‬‬ ‫[הרב אהרן דיקמן]‬ ‫דתינוק בן יומו חייב בסוכה‪ .‬וקשה מה הוכחה היא זו הא דילמא התם הוא משום‬ ‫שהוא ספייה בידים וכ’ הפוסקים דאין לספות בידים מחוץ לסוכה‪.‬‬ ‫ואפשר דמכאן למ"ד המשנ"ב סי' תר"י סק"א לחדש דהטעם של התו' והרא"ש להוסיף‬ ‫בשיעור מצומצם משום דחיישינן שמא יתמעט ויפסל‪ ,‬ולפי"ז בהדס לולב ובערבה אפי'‬ ‫בעומק הסוגיות | סוכה ולולב הי מיניהו עדיף‬ ‫מברך קודם ‘שהחיינו’ ואח”כ ‘לישב’‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫כשיעור מצומצם ל"צ להוסיף וכמשמעות דברי הב"י‪ ,‬דבהם אין חשש שמא יתמעט דלא‬ ‫הרב מאיר טעפ‬ ‫כתב המ”ב (סי’ תרמג ה) אהא דאיתא בשו”ע דקודם יושב בסוכה ואח”כ מברך שהחיינו‪,‬‬ ‫שייך חשש זה אלא באתרוג שמצטמם ומתמעט‪.‬‬ ‫לילך לעיר שיש בה לולב‪ ,‬או לעיר שיש בה סוכה‪ ,‬הי מיניהו עדיף‬ ‫דיברך קודם שהחיינו ואח”כ יברך לישב בסוכה‪ ,‬דאל”ה השהחיינו יהיה הפסק בין‬ ‫‘מצטער פטור מן הסוכה’‬ ‫אמנם במהרש"ל הובא במג"א סק"ב פשיטא ליה דכך הוא בדין גם בלולב ובהדס‬ ‫א‪ .‬בשו"ת בשמים ראש (סג‪ ,‬הובא בכפה"ח תרכה)‪' :‬שאלתני מי שאין לו קודם החג לשתי‬ ‫הברכה לישיבה‪.‬‬ ‫בגמ’ (סוכה כו‪‘ :).‬אמר רבא מצטער פטור מן הסוכה’‪ .‬וצ”ע מה החידוש בזה דמצטער פטור‬ ‫מצומצמים כיון דכתיב בהו הדר‪ ,‬והמג"א הוסיף דהוא הדין שופר וס"ת שיש בו שיעור‬ ‫המצוות סוכה ולולב‪ ,‬איזה מהן קודם‪ .‬אין ספק דסוכה מקרי תדיר לגבי לולב‪ ,‬שאינו אלא‬ ‫מצומצם צריך להוסיף וכ"ז דלא כמשנ"ב הנ"ל [וקצת תימה על המשנ"ב דבסק"ב העתיק‬ ‫וקשה הא בכל מקום מברכים שהחיינו קודם קיום המצוה כגון גבי נטילת לולב וכן גבי‬ ‫מן הסוכה והא לכאורה הוא מפורש במשנה גבי ירידת גשמים דפטורים מן הסוכה‪ ,‬והטעם‬ ‫פעם אחת לנענע ביום ראשון דאורייתא'‪( .‬וכן מסיק בשד"ח (כללים מערכת ל א טז)‪ ,‬והביא‬ ‫דברי המג"א וזה סותר דבריו בסק"א דהטעם דצריך להוסיף הוא משום שמא יתמעט‪ .‬ועוד‬ ‫מבית מועד לכל חי לר"ח פלאג'י דסוכה הוי תדיר כיון שנוהג ביום ובלילה)‪.‬‬ ‫תקיעת שופר ועוד‪ ,‬דהוא מברך שהחיינו קודם קיום המצוה‪ ,‬וא”כ מה נשתנה מצוה זו‬ ‫בזה פירשו הראשונים שהוא משום מצטער‪ ,‬וא”כ נמצא דהוא משנה מפורשת גבי גשמים‬ ‫תימה קצת שכתב שם שהמג"א "מצדד" להחמיר גם בשופר וס"ת מצומצם‪ ,‬ולי זה משמע‬ ‫ב‪ .‬בחכמ"ש (גליון שו"ע תרכה) דן אי סוכה עדיפא כיון שמתחייב בה כבר מבערב‪ ,‬ולולב אין‬ ‫דהוא לא כן‪.‬‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫ומה חידש רבא‪.‬‬ ‫דהמג"א מסתפק בזה קצת ואילו המג"א כתב ונ"ל וכו' וכו' בלא שום ספק‪ ,‬עיי"ש ראייתו]‪.‬‬ ‫חיובו אלא מבוקר‪ ,‬ומאידך לולב הוי פרסומי ניסא על שזכו ישראל בדין כמבואר במדרשות‪.‬‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫ומתוך דברי המג"א הנ"ל שגם שופר וס"ת בשיעור מצומצם צריך להוסיף הידור‬ ‫והכריע דפרסום הנס עדיף‪ ,‬וראייתו ממה שהקדימה תורה לולב לסוכה (אמור כג‪ .‬אולם‬ ‫‘העושה סוכה לעצמו’‬ ‫(אפילו לשיטת השו"ע שפסק כתו' ורא"ש) מתבאר מה שכתבנו לעיל לדעת המהרי"ק‬ ‫במשניות וכן בר"מ ובשו"ע הקדימו דיני סוכה למינים‪ ,‬ובי' בערוך לנר (סוכה ב‪ ,).‬דהוא משום‬ ‫שמצותו קודמת כבר מהלילה)‪.‬‬ ‫כוונת טעם מצות סוכה בעת ישיבתה‬ ‫בגמ’ (סוכה מו‪‘ :).‬העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו’‪ .‬וקשה הרי כל הסוכה הוא רק‬ ‫דכל שאין בו הידור כלל גם לדעת התו'‪ ,‬והרא"ש צריך להוסיף דמים עד שליש‪ ,‬דאל"כ‬ ‫היכ”ת לקיים מצות אכילה ושתיה בסוכה וכי מצינו שמברכים על בית משום מעקה וכדו’‪.‬‬ ‫מה הטעם להחמיר בשיעור מצומצם בשופרות וס"ת מדברים אחרים‪ ,‬ועל כרחך כמ"ש‬ ‫אולם יש לדון ממקרא מלא שדיבר הכתוב (אמור כג)‪' :‬למען ידעו דורותיכם'‪ ,‬ופי' הרמב"ן‪:‬‬ ‫נודע מהב”ח (או”ח ח סק”ז) דמצוה שנתפרש טעמה להדיא בתורה ‘עיקר המצוה‬ ‫המהרי"ק דשיעור מצומצם אין בו הידור כלל‪ ,‬אלא שבזה נחלק המג"א עם המהרי"ק‬ ‫'צוה שידעו הדורות את מעשה ה' הגדול אשר עשה עמהם להפליא‪ ,‬ששכן אותם בענני כבוד‬ ‫וקיומה תלויה בכוונתה’‪ ,‬וכגון בסוכה ציצית ותפילין‪ .‬ובפמ”ג (שם משב”ז סק”ז) הקשה‪,‬‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫כו'‪ ,‬וצוה בזכרון הנס'‪ .‬ובחינוך (שכה)‪' :‬משרשי המצוה מה שמפורש בפסוק למען נזכור הנסים‬ ‫דהמהרי"ק ס"ל דשיעור מצומצם בכל המצות יש לו הידור קצת‪ ,‬אפילו ביצה מצומצם‬ ‫דלפי”ז בפדיון הבן דג”כ כתוב ביה הטעם ניבעי כוונה‪ ,‬וכתיב בהו (בא יג טו) ‘ויהי כי‬ ‫הגדולים שעשה ה' לאבותינו במדבר ביצי"מ'‪ .‬ובמו"נ (ח"ג מג)‪' :‬אמנם סוכות אשר הכוונה‬ ‫יש לו הידור קצת ובתו' כתבו שאין בו הידור‪ ,‬דוקא באתרוג בשיעור כאגוז לדעת ר"מ‪.‬‬ ‫בו הששון והשמחה הוא ז' ימים‪ ,‬מפני שיתפרסם הענין'‪ .‬ובתוס' (פסחים קח‪ ):‬דן למה נשים‬ ‫הקשה פרעה לשלחינו על כן כו’ וכל בכור בני אפדה’‪.‬‬ ‫‘ניטלה פטמתו פסול’‬ ‫[ולדוגמא דעלמא נקטו כשיעור אגוז לר"מ ומזה תלמד לר"י בכל דבר שאין בו הידור כלל)‬ ‫פטורות מסוכה‪ ,‬הא אף הן היו באותו הנס‪ .‬ומכל הנך נשמע דגם סוכה שייכא בפרסום הנס‪.‬‬ ‫אלא דיש להוסיף דגם בשבת כתיב (דברים ה טו) ‘וזכרת כי עבד היית וכו’ על כן ציוך‬ ‫קשה הא בכמה דוכתי מבואר שהסיבה שהפיטם נופל הוא משום שנגמר הגידול ושוב‬ ‫ולדעת המג"א כל המצות בשיעור מצומצם אין בהם הידור כלל‪ .‬ולפי"ז קנה הדס אחוד ג'‬ ‫ג‪ .‬במט"א (תרכה כב אלף למטה) דן שמא משום דסוכה גדרה 'קיומית'‪ ,‬מתוך שיש דרך‬ ‫ה’ אלוקיך לעשות את יום השבת’‪ .‬וכן במע”ש (שם יד כג) ‘למען תלמד ליראה את ה’‬ ‫אין צורך בו‪ ,‬אך א”כ מאי טעמא הוא נפסל‪ ,‬והלא אדרבה כיון שהוא עם פיטם הוא מהווה‬ ‫טפחים ומצא יותר גדול צריך להחליפו ולא נהגו כן וצ"ע‪( .‬עוד הקשה הב"ח על המהרי"ק‬ ‫ליפטר‪ ,‬כגון באכילת ארעי ובהולכי דרכים‪ .‬משא"כ ד' מינים דגדרם 'חיובית'‪ ,‬שאין להם שום‬ ‫אלקיך’‪ .‬ובקר”פ ומצה (שם טז ג) ‘שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחפזון‬ ‫ראיה שלא היה כאן גמר פרי‪( ,‬אא”כ סגי במקצת גמר פרי‪ ,‬אך עדיין יקשה מאי טעמא‬ ‫שפירש דהתו' והרא"ש בדוקא נקטו שיעור אגוז לר"מ‪ ,‬דמפורש בסמ"ג בשם רבינו תם דגם‬ ‫פטור‪ ,‬א"כ עדיף לן ד' מינים שיוכל לקיים יותר‪ ,‬אף דבליל ראשון חייב לאכול כזית בסוכה‪.‬‬ ‫יצאת מאר”מ למען תזכור את יום צאתך מאר”מ’‪ .‬ובס”ת דמלך כתיב (שם יז יט)‪:‬‬ ‫נפסל)‪.‬‬ ‫בביצה לר"י במצומצם צריך להוסיף כשיעור דמים‪ .‬ודעת המהרי"ק דגברא אגברא קרמית‬ ‫(ובקדימת מצוה חיובית‪ ,‬עי' שו"ת רע"א קמא סח‪ ,‬חזו"א אה"ע קמח)‪.‬‬ ‫‘והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה’ אלקיו’‪ .‬וכן בהקהל (שם‬ ‫דהסמ"ג כתב דברי ר"ת הנ"ל וסיים דכך באותיות כתב מורי רבינו יהודה‪ ,‬כלומר הוא דעת‬ ‫ד‪ .‬בשד"ח (שם) הביא מבית מועד לכל חי דסוכה עדיפא כיון ששם החג על שמה‪.‬‬ ‫ועוד קשה אי נימא דהוא חלק מהאתרוג הא מורכב פסול משום שהוא חסר משום שחלקו‬ ‫לא יב)‪‘ :‬הקהל את העם האנשים והנשים וגו’ למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה’‪.‬‬ ‫רבינו יהודה בביאור שיטת התו' ופשיטא ליה ליה למהרי"ק דבתו' והרא"ש דלא כהסמ"ג‬ ‫ה‪ .‬מרן הגריש"א (מנשים באהל) נקט דסוכה עדיפא‪ ,‬כיון שמבטל מ"ע בקום ועשה כשאוכל‬ ‫לימון ואילו גבי פיטם אנו אומרים שהוא כשר אם נפל בצורה טבעית ולא אמרינן שכיון‬ ‫דמשום זה נקטו כאגוז דוקא וכונתם לאפוקי ביצה לר"י)‪.‬‬ ‫[הרב מאיר טעפ]‬ ‫שניטל הפיטם יפסל משום שהוא חסר ואפילו שכרגע צורתו נראית שלימה‪.‬‬ ‫חוץ לסוכה‪ ,‬משא"כ בלולב שמבטל המ"ע בשוא"ת‪ ,‬וי"א שזה פחות חמור (פנ"י סוכה כה‪.).‬‬ ‫ולהלכה קבע בשו"ע כשיטת התו' והרא"ש דשיטת רש"י הביא בשם יש אומרים ואילו הב"ח‬ ‫ו‪ .‬מרן הגר"ע אויערבאך (מנשים באהל)‪ :‬סוכה עדיפה שיכול לקיימה פעמים רבות‪ ,‬משא"כ‬ ‫[הרב יעקב ישראל שניידר]‬ ‫מחמיר כשיטת רש"י‪ ,‬ושורש פלוגתתם איך לבאר דעת הטור‪ ,‬דהב"י והמהרש"ל פשיטא‬ ‫לולב שישנה רק פעם ביום‪.‬‬ ‫‘הושענא סוכת שלם’ (הושענות)‬ ‫להו שפסק כהתו' ואילו בב"ח פשיטא ליה שפסק כרש"י ואכמ"ל בביאור פלוגתתם‪.‬‬ ‫ז‪ .‬אפשר דסוכה הוי מצוה אחת‪ ,‬וד' מינים חשיב כד' מצוות‪ ,‬וכדמצינו שבמונחים לפניו ונטלם‬ ‫אכילה ושינה בסוכה‬ ‫לחוד מברך ד' (תרנא יב)‪ .‬ובסוכה (לז‪' :):‬לולב בימין ואתרוג בשמאל‪ ,‬מ"ט הני תלתא מצוות‬ ‫בהושענות אמרי’ ‘הושענא סוכת שלם’‪ ,‬ומבואר שביהמ”ק נקרא סוכת שלם‪ ,‬והוא‬ ‫והעולה מתוך כל הנ"ל דדעת השו"ע דלבד מאתרוג מצומצם ל"צ להוסיף דמים בשום‬ ‫עי’ בשו”ע (סי’ תרלט) שכ’ בסעיף א‪‘ :‬כיצד מצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושתה ודר‬ ‫והאי חדא מצוה'‪.‬‬ ‫סוכתו של הקב”ה‪ ,‬וכדכתיב בקרא ‘ויהיה בשלם סוכו ומעונתו בציון’‪ .‬וצ”ב שהרי ענין‬ ‫מצוה כדי להדרו דכך הוא שיטת התו' לדעתו‪ ,‬ודעת הב"ח דצריך להוסיף עד שליש כרש"י‬ ‫בסוכה’‪ ,‬ואילו בסעיף ב כתב‪‘ :‬אוכלים ושותים וישנים בסוכה’‪ .‬וצ”ב מדוע כפל השו”ע בשני‬ ‫אלא דאפשר דמודה דאם כבר קנה אי"צ להחליפו) ודעת המהרי"ק דבאופן דאין בו הידור‬ ‫ח‪ .‬מהרי"ל (מנהגים לולב ו)‪' :‬אל מהר"י סגל הקשיתי קשיא‪ ,‬אמאי מברכין על נטילת לולב‪,‬‬ ‫הסוכה הוא דירת עראי לאפוקי מקבע‪ ,‬והיאך נופל ל’ זה על סוכתו של הקב”ה‪ .‬וכיו”ב‬ ‫הסעיפים אותו דין שצריך לאכול ולשתות בסוכה‪ .‬ועוד יל”ע דהשו”ע לא הזכיר‬ ‫כלל גם התו' מודה דצריך להוסיף‪ .‬ועיין במשנ"ב דדעת הגר"א לפסוק כדעת רש"י וס"ל‬ ‫והא כל המוקדם בקרא מוקדם לברכה‪ ,‬כדאי' בז' מינין שנשתבח בהן א"י‪ ,‬א"כ הכ"נ לברך על‬ ‫קשה בפסוק ‘כי יצפנני בסוכֹה’‪.‬‬ ‫ג‬ ‫את מש”כ ‘ודר ומטייל’ ואילו הרמ”א הזכיר זאת‪.‬‬ ‫עוד דגם אם כבר קנה צריך להחליפו ורש"י מודה לזה ודלא כמ"ש בב"י לדעתו‪.‬‬ ‫האתרוג דהוא מוקדם בקרא'‪ .‬ואפשר דה"ה בדידן‪ ,‬שמא מחמת עצם הקדימה בתורה יהיה גם‬ ‫קדימה בקיום‪ ,‬וכעי"ז מצינו צד במצוות הפורים להקדים הקודם בפסוקים‪.‬‬ ‫[הרב אשר גרינוולד]‬ ‫ב‬ ‫[הרב אשר פורמן]‬ ‫ברכה על אכילה בסוכה | הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫חפצא דמצוות סוכה – צילא דמיהמנותא‬ ‫האתרוג דומה ללב‪ ,‬ובמקרא הוא הראשון‬ ‫ולכאורה הסברא של הט"ז הוא משום דסבירא ליה שכיון שבאותו יום הוא כבר בירך לישב‬ ‫כתב בשו"ע דנהגו לברך על האכילה בסוכה‪ .‬ובטעם הדבר שנהגו לברך על האכילה בסוכה‬ ‫הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫הרב שמואל מרקוביץ‬ ‫בסוכה הוא כבר קבע את אותו היום ונמצא שהברכה של האכילה פוטרת אפילו מה שהוא‬ ‫לכאורה יש בזה ב' טעמים או שהוא משום שבאמת עיקר הברכה הוא ודאי לא על עצם‬ ‫ישב קודם אפילו שהוא יצא באותו זמן יציאה גמורה משום שהוא הולך על עצם הדיורים‬ ‫האכילה בסוכה כיון שכל האכילה בסוכה הוא רק היכ"ת לישיבה בסוכה אלא הביאור הוא‬ ‫מתני’‪ :‬כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע ודירתו עראי‪ ,‬ירדו גשמים מותר לפנות‬ ‫בסוכה והדברים מחודשים מאוד‪.‬‬ ‫שעל ידי האכילה בסוכה הוא פוטר את שאר החיובים בסוכה‪.‬‬ ‫מד’ המינים‪ – ,‬כי הכל תלוי בלב‬ ‫מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה‪ ,‬משלו משל למה הדבר דומה לעבד שמזג לו כוס‬ ‫אלא שכאן יש מקום תימה גדול‪ :‬הנה מצינו בכמה וכמה מקומות במשנה ברורה שהוא דן‬ ‫(ובאמת שלכאורה הוא תימה הרי הוא נכנס לסוכה אינו מברך והרי קיי"ל שהברכה צריכה‬ ‫הנה כשנוטלים ד' מינים אנו מברכים "על נטילת לולב"‪ ,‬וזאת כי הלולב הוא הגבוה‬ ‫לרבו ושפך לו קיתון על פניו‪.‬‬ ‫על כל מיני דברים האם צריך לברך לישב בסוכה או לא‪ ,‬והתמיהה עולה מאליה‪ ,‬מה הנידון‬ ‫שתהיה עובר לעשייתן וא"כ מה הביאור בזה שאנו אומרים שכיון שבהמשך הוא יאכל על‬ ‫בד' מינים וא"כ היה צריך לפתוח בו‪ ,‬ולמה זה פותח הכתוב בפרי עץ הדר שהוא‬ ‫בזה האם הוא צריך לברך או לא‪ ,‬והרי לכאורה הדבר פשוט שהוא צריך לברך שהרי אפילו‬ ‫כן הוא לא מברך‪,‬‬ ‫והנה לכאורה ישנו פלא גדול בעצם הבאת המשל של המשנה‪ ,‬הלא תמיד מצינו במשנה‬ ‫אתרוג‪ ,‬ואחרי כן מזכיר כפות תמרים שהוא לולב‪[ ,‬וכנאמר [ויקרא כ"ג מ')‪" ,‬ולקחתם‬ ‫אי נימא שלא מברכים על כזה סוג של אכילה מכיון שזה לא נקרא אכילת קבע אלא הוא‬ ‫והביאור בזה לכאורה הוא מוכרח משום שאפילו אם יש חיוב אכילה באמת אך הוא לא‬ ‫חידושי דינים‪ ,‬וא”כ התמיהה היא מאי טעמא המשנה באמת אומרת את המשל והלא אין‬ ‫לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וגו'"]‪ ,‬ויש לומר שע"כ פתח הכתוב‬ ‫נקרא אכילת עראי‪ ,‬אך הדבר פשוט שהוא עכשיו יושב בסוכה והרי תמיד הסברא הוא‬ ‫חיוב אכילה שעומד באופן עצמאי אלא הוא חיוב אכילה שכל יסודו הוא כ'חלק ממצות‬ ‫בזה שום חידוש דין אלא הוא רק נתון מציאותי שיש בזה רמז של קללה‪ ,‬ולכאורה היה‬ ‫באתרוג‪ ,‬כדי לרמז לנו‪ ,‬שדבר ראשון צריך האדם לטהר את מחשבותיו ורצונותיו‬ ‫משום שאנו אומרים שהאכילה פוטרת את הישיבה בסוכה וכיון שכאן אנו אומרים שאין‬ ‫סוכה' והטעם משום שמצות סוכה הוא גדר של דיורים ועל כן ברגע שהוא אול הוא ממשיך‬ ‫הדבר מתאים לגמרא להביא דבר כזה אך אין לזה שום שייכות עם המשנה עצמה‪.‬‬ ‫שבלב‪ ,‬ולשעבדם לעבודתו יתברך‪ ,‬כי שאר האיברים‪ ,‬ולכן התחיל באתרוג שהוא‬ ‫אכילה הפוטרת שוב הדר דינא שיהיה עצם הישיבה בסוכה שהיא עצמה תחייב אותו לברך‬ ‫בקביעות הדיורים והברכה היא לא על החפצא של האכילה גרידא אלא הברכה היא על‬ ‫כנגד הלב‪ ,‬וראיה לזה ממה שאמרו במשנה [אבות פ"ב ט']‪ ,‬צאו וראו איזוהי דרך‬ ‫על לישב בסוכה והוא פלא גדול!!!‬ ‫ואפשר לומר בזה דהנה לפני כן אמרנן במשנה חידוש דין שמותר לפנות משתסרח המקפה‪,‬‬ ‫קיום הדיורים וזה יש על ידי אכילה)‪.‬‬ ‫וגם זה הוא פלא גדול‪ ,‬הרי אם כל הסיבה של הפטור הוא משום שהוא מצטער א”כ מה‬ ‫ישרה שידבק בה האדם‪ ,‬ר"א אומר עין טובה רבי יהושע אומר חבר טוב וכו'‪ ,‬רבי‬ ‫והנה המקומות שבהם דן רבינו המשנ"ב בספרו האם צריך לברך או לא‪:‬‬ ‫אמנם יש טעם שני שהוא לא משום שהאכילה עצמה פוטרת את שאר הדברים אלא משום‬ ‫אלעזר אומר לב טוב‪ ,‬ועל כך אמר ריב"ז רואה אני את דברי רבי אלעזר שבכלל‬ ‫שייך ליתן שיעור לזה והרי כל אחד הוא לפי מה שהוא מצטער וכאן מבואר שמשתסרח‬ ‫א‪ .‬הבדלה האם צריך לברך לישב בסוכה‪.‬‬ ‫שכל התקנה היה על אכילה ולא על שאר הדברים‪.‬‬ ‫המקפה הוא שיעור לכולם ומאי טעמא הוא שיעור אחיד לכולם‪.‬‬ ‫דבריו דבריכם‪ ,‬דהיינו כי הכול תלוי בלב הרי שעיקר הכל הוא מהלב‪ ,‬והוא ההידור‬ ‫ב‪ .‬פת הבאה בכיסנין הוא דן האם צריך לברך או לא ולמעשה המסקנא שלו הוא שהוא יישב‬ ‫והנ"מ בזה הוא בגוונא שהוא לא אוכל אלא הוא נמצא בסוכה ללא אכילה האם בזה הוא‬ ‫של כל הגוף‪ ,‬ולכן התחיל הכתוב באתרוג‪ ,‬כי האתרוג הוא כנגד הלב שהוא העיקר‪,‬‬ ‫מעט בסוכה ואז יהיה יכול לברך‪.‬‬ ‫ודאי חייב לכולי עלמא לברך על שאר הדברים או דילמא דכיון דהחיוב שלו הוא רק על‬ ‫ואפשר לומר דהנה מצינו ב’ סוגי מצוות‪ :‬גדר המצוה בעלמא הוא כמו שמצינו גבי שופר‬ ‫דאמרינן ‘רחמנא אמר תקעו’ וביאורו שאפילו שטעם השופר הוא בשביל להזכיר את אילו‬ ‫והלב גם מרומז בנאמר "פרי עץ הדר"‪ ,‬כי הלב הוא אבר באדם הנקרא עץ השדה‪,‬‬ ‫ג‪ .‬יין ‪ -‬הביאור הלכה דן האם צריך לברך לישב בסוכה או לא והאם הוא נחשב 'קבע'‬ ‫אכילה בסוכה ממילא אין לו חיוב לברך על שאר הדברים‪.‬‬ ‫והוא "הדר" כי הוא ההדור שבכל האיברים‪[ ,‬וראה בספר סדר היום שכיון שהאתרוג‬ ‫ואע"פ שבסוד הוא מסיק שהוא ודאי נחשב קבע והוא נותן בזה טעם שכיון שהעיקר כאן‬ ‫ובאמת הדברים הללו ברורים‪ :‬הנה במשנה ברורה הביא בצורה מוחלטת את הצד שבאמת‬ ‫של יצחק‪ ,‬וכן מצינו ששופר הוא בשביל לערבב את השטן אך בזה הוא רק טעמא דקרא‬ ‫אך הוא לא עצם הדין‪ ,‬דעצם הדין לתקוע בשופר הוא מכיון שזה מה שה’ אמר‪ ,‬ובחינוך‬ ‫דומה ללב האדם‪ ,‬ע"כ יש צורך שהאתרוג יהיה יפה וטוב ונקי מכל חזזית ומכל פגם‬ ‫הוא 'תשבו כעין תדורו' ע"כ ברגע שאדם קובע את סעודתו עליו הוא חייב בסוכה‪ ,‬אמנם‬ ‫ודאי שהברכה הוא על כל הדברים אלא שהביאור שהברכה על האכילה פוטרת את שאר‬ ‫לרמז בזה שהאדם צריך שיהיה לבו נקי מכל סיג‪ ,‬ופנוי מכל מחשבה רעה]‪ ,‬שפתי‬ ‫עדיין יקשה תיפוק ליה מדין זה שהוא יושב בסוכה בזמן זה‪ ,‬ומדין זה הוא היה צריך לברך‬ ‫הדברים‪ ,‬וממילא הוא מביא שמי שמתענה באותו יום מכיון שהוא לא אוכל הדבר פשוט‬ ‫מבואר עוד הרבה טעמים לזה וכמו בכל המצוות שיש טעמים בחינוך‪ ,‬אך הוא לא נכנס‬ ‫לישב בסוכה‪.‬‬ ‫שהוא צריך לברך על הישיבה בסוכה של אותו היום‪.‬‬ ‫בגוף המצווה עצמה‪.‬‬ ‫כהן [ויקרא כ"ג מ'] והחיד"א [שמחת הרגל‪ ,‬סוכות‪ ,‬לימוד ב']‪ ,‬וכך מבאר רבי עובדיה‬ ‫מברטנורא [שם] את דברי המשנה הנ"ל‪ ,‬שע"כ אמר רבי יוחנן רואה אני את דברי‬ ‫ד‪ .‬שינה ‪ -‬אנו לא מברכים על שינה בסוכה‪ ,‬ולכאורה הוא פלא מאי טעמא לא מברכים על‬ ‫אלא שכאן יש לתמוה כמה תמיהות‪:‬‬ ‫אמנם מצינו סוג מצווה שונה והוא מצוות ישיבת סוכה דמוזכר בתורה ‘בסוכות תשבו‬ ‫שינה והא לפי דברי הח"א אין צד לא לברך על שינה בסוכה‪.‬‬ ‫רבי אלעזר שבכלל דבריו דבריכם‪ :‬לפי שהלב הוא המניע לכל שאר הכוחות‪ ,‬והוא‬ ‫א‪ .‬המשנ"ב מביא (תרלט סקמ"ח)‪' :‬והמתענה בסוכות‪ ,‬או שאין דעתו לאכול פת באותו יום אז‬ ‫שבעת ימים’ ששם אין הביאור הוא שזה רקמצווה לישב בסוכה – מכיון שהקב”ה הושיב‬ ‫המקור שממנו נובעים כל הפעולות ואע"פ שיש לפעולות איברים מיוחדים‪ ,‬מכל‬ ‫אמנם מאידך ודאי שפשטות לשונו הוא שכל החיוב לברך לישב בסוכה הוא רק על חמשת‬ ‫לכו"ע כל אימת שיצא יציאה גמורה חייב לברך דדוקא כשאוכל פת ס"ל להנהו פוסקים שמברך‬ ‫את עם ישראל בסוכות אלא הביאור הוא דזה גופא החפצא של המצווה עצמה דדין המצווה‬ ‫המינים ולא על דברים אחרים‪.‬‬ ‫על עיקר חיוב הסוכה ופוטר כל הדברים הטפלים אבל כשאינו אוכל לא שייך זה (ט"ז ושאר‬ ‫מקום הכח המעורר לכל התנועות הוא בלב‪.‬‬ ‫הוא הוא עצמו לישב בצילא דמהימנותא‪ ,‬כלומר דזה עצמו החפצא של המצווה והוא לא‬ ‫והנה ישנו דבר מאוד מעניין דאיתא בשו"ע שכל תבשיל מחמשת המינים אם הוא קובע‬ ‫אחרונים) וכתב הח"א דה"ה כשיצא יציאה גמורה לאחר אכילה וחוזר ונכנס ולא יאכל עד הערב‬ ‫טעמא דקרא‪ ,‬ויש להוסיף בזה דאדרבה כיון שבתורה עצמה כתוב ‘כי בסוכות הושבתי את‬ ‫והשל”ה [שער האותיות אות ל' לב טוב]‪ ,‬מרחיב ומבאר את ענין חשיבות הלב‬ ‫עליו חשיב קבע והוא צריך לברך לישב בסוכה ובביאור הלכה מביא דהמקור לזה הוא‬ ‫וקודם האכילה יצטרך עוד הפעם לצאת לביהכ"נ דבזה ג"כ לכו"ע צריך לברך'‬ ‫כדלהלן דע כי הלב הוא מקור החיים‪ ,‬ניתן באמצע הגוף‪ ,‬והוא נגד בית קדשי‬ ‫בני ישראל’ נמצא דכאן התורה מחדשת שזה חלק מהחפצא של המצווה והוא לא בתורת‬ ‫מדברי המאמר מרדכי שהוא מביא שכל דבר שהוא קובע עליו בדידיה תליא מילתא‬ ‫ולכאורה יש לתמוה תמיהה גדולה חדא מה ההבדל בין מה שהט"ז כותב לבין מה שהח"א‬ ‫טעמא דקרא אלא הוא בתורת ‘חפצא דמצווה’ דהחפצא של המצווה הוא לישב בכזה סוכה‪.‬‬ ‫הקדשים וכו'‪ ,‬וע"כ הסכים רבן יוחנן בן זכאי ואמר‪ ,‬רואה אני את דברי רבי‬ ‫(ובאמת המאמר מרדכי לשיטתו לק"מ כיון דהוא סבירא ליה דכל הברכה הוא רק על‬ ‫כ' ומאי טעמא מה שהח"א כ' נקרא חידוש עד כדי שיש טוענים שהמ"ב לא קיבל חידוש‬ ‫אלעזר בן ערך מדבריכם‪ ,‬שבכלל דבריו דבריכם‪ ,‬שאמר לב טוב וכו'‪ ,‬כי הנה כל‬ ‫האכילה בלבד)‪.‬‬ ‫זה ואילו הט"ז מובן לכו"ע‪.‬‬ ‫ובזה יבואר מה שכ’ הב”ח דיש כוונה המעכבת בסוכות שצריך לכוון ‘כי בסוכות הושבתי’‬ ‫המידות‪ ,‬קנאה ותאוה וכבוד‪ ,‬הם בלב‪ ,‬ויש בו דעות רבות מהמידות הטובות ורעות‪,‬‬ ‫אמנם במאמר מרדכי בפנים מביא את זה אלא שהוא מצרף גם את הנושא של פת הבאה‬ ‫ועוד דמבואר באמת מהמ"ב דלפי הט"ז במקרה של הח"א הוא באמת לא יצטרך לברך‪,‬‬ ‫והוא דבר שלא קיים בכל התורה כולה‪ ,‬ואע”פ שהוא עצמו אומר משום שזה כתוב בתורה‪,‬‬ ‫הגאוה והענוה‪ ,‬הזכרון והשכחה‪ ,‬היגון והשמחה‪ ,‬הבושת והעזות‪ ,‬האהבה והשנאה‪,‬‬ ‫בכיסנין ואילו הביאור הלכה לא מביא כלל את הדעה הזאת ויש לעי' האם הוא חולק על‬ ‫והוא פלא אמאי והא אם כל הסברא הוא משום שהאכילה היא זו שפוטרת את שאר‬ ‫אך הא גופא שזה כתוב בתורה זה עצמו מוכיח הוכחה גמורה שהכוונה בזה הוא שזה גופא‬ ‫הרחמניות והאכזריות‪ ,‬הנדיבות והציקנות‪ ,‬הכעס והרצון והחרטה‪ ,‬וכאלה רבות‪ ,‬וכן‬ ‫זה או לא‪.‬‬ ‫הדברים א"כ הדבר פשוט מאוד שאם הוא לא יברך על אכילה הוא יהיה צריך לברך ומ"ט‬ ‫החפצא של המצווה והוא לא רק טעם בעלמא‪.‬‬ ‫הרבה דברים מסורים ללב שעליהם נאמר [ויקרא י"ט]‪ " ,‬ויראת מא‪-‬להיך" על כן‬ ‫חידוש גדול בדעת הח"א‬ ‫יש צד שהט"ז יחלוק ע"ז‪.‬‬ ‫ועל פי זה הביאור בדין של משתסרח המקפה אינו משום שהוא מצטער ברגע שסורחת‬ ‫התפלל דוד [תהלים נ"א]‪ " :‬לב טהור ברא לי א‪-‬להים " ‪ ,‬ומחויב לראות תמיד שיהיה‬ ‫רצו לומר (הרב שלום בוגץ שליט"א) דגם לפי דעת הח"א אין הכוונה שבשעה שאדם יושב‬ ‫ולכאורה הדבר פשוט שהכוונה בזה הוא שבשלמא אם באותו יום הוא לא מברך כלל על‬ ‫המקפה אלא הוא משום ‘משלו משל למה הדבר דומה’ כלומר הטעם הוא משום זה גופא‬ ‫קודש קדשים נשאר בקדושתו‪ ,‬שיהיה מדור לשכינה לקיים מה שנאמר [שמות כ"ה]‬ ‫בסוכה הוא מברך לישב בסוכה על עצם הישיבה בסוכה‪ ,‬אלא הביאור בדבריו הוא שברגע‬ ‫הסוכה בזה לכולי עלמא הוא צריך לברך על שאר הדברים אך אם הוא באותו יום מברך על‬ ‫שאין כאן סוכה ועל כן מותר לפנות את הסוכה והוא לא רק בתורת טעם חיצוני‪.‬‬ ‫"ושכנתי בתוכם" ‪ ,‬ואם חס ושלום מטמא את הלב‪ ,‬שיהיה לך חורש און‪ ,‬אז הוא‬ ‫שהוא שוהה מעט בסוכה יש לו חיוב ברכה בסוכה אך אין הביאור הוא שעל עצם הישיבה הוא‬ ‫הישיבה בסוכה בזה לפי הט"ז הוא לא צריך לברך אמנם הא גופא טעמא בעי מאי טעמא‬ ‫מכניס צלם בהיכל לפני ולפנים‪.‬‬ ‫מברך אלא צריך שהייה מסוימת‪ ,‬ועל פי הנ"ל אפשר להוסיף דהוא הדין הכא הוא צריך‬ ‫באמת הוא לא צריך לברך והרי כל הסברא בזה הוא משום שהוא פוטר וכאן הוא לא שייך‪.‬‬ ‫ועל פי זה אפשר להוסיף דבר נפלא הרי כאן בעצם יש משנה שהיא כוללת כמה דברים‬ ‫שהייה‪ ,‬וזה הביאור במ"ב שאומר גבי פת הבאה בכיסנין שהוא צריך לשהות מעט בסוכה‪,‬‬ ‫ולכאורה מוכרח מזה דבאמת הסברא של הט"ז הוא משום שהרי אמרה תורה בסוכות‬ ‫שהוא גם את הדין שאדם עושה סוכתו קבע ודירתו עראי וגם את גשמים‪ ,‬ולכאורה מה‬ ‫והחיד”א [שם] ממשיך ומרחיב את חשיבות עניין כוונת וטהרת הלב‪ ,‬בעת שאדם‬ ‫ולכאורה מה יש בזה שהוא שוהה מעט בסוכה‪ ,‬אלא הביאור בזה הוא שלפי הח"א צריך‬ ‫תשבו שבעת ימים נמצא שכל השבע ימים יש חיוב להיות בסוכה‪ ,‬ועל כן סבירא ליה להט"ז‬ ‫החיבור ביניהם ומאי טעמא המשנה מחברת בין שני הדברים‪.‬‬ ‫מתפלל להקב"ה‪ ,‬כי הנה מובא בגמ' [סנהדרין ק"ו]‪ ,‬שרבא אמר‪ ,‬שעל אף שבדורו‬ ‫שהוא ישהה מעט זמן‪ ,‬ועל כן הוא רוצה לצאת ידי חובת הח"א‪.‬‬ ‫שברגע שהוא כבר בירך באותו היום הוא כבר לא צריך לברך מכיון שהוא כבר קיים את‬ ‫והביאור הוא משום שזה גופא באה לומר המשנה דהמשנה באה לומר את זה גופא שמה שהוא‬ ‫לומדים תורה יותר מבדורו של רב יהודה‪ ,‬עם זאת הרי כאשר היתה עצירת גשמים‬ ‫עוד רצו לומר דגם לפי דעת הח"א אין הביאור הוא שכל אכילה יש לה שהייה אלא שברגע‬ ‫היום של ישיבת סוכה‪ ,‬ונמצא לפי זה דהברכה היא לא רק על עצם האכילה בסוכה אלא‬ ‫עושה את דירתו קבע הוא משום שהגדר של סוכה הוא לא שהוא אוכל ושותה בסוכה אלא הוא‬ ‫בדורו של רב יהודה היה רב יהודה חולץ נעלו אחת ולא היה מספיק להוריד את‬ ‫שהוא אוכל הוא לא שוהה והוא לא מקיים לפי הח"א ישיבה בסוכה‪ ,‬והטעם משום שהוא‬ ‫הברכה הוא על קיום הדין של התורה בסוכות תשבו שבעת ימים' ועל כן כל מה שהוא נקט‬ ‫‘חי בצילא דמהימנותא’ ועל כן הוא מכנה משותף בזה שהוא גם אוכל וגם שותה וגם ישן‪ ,‬ואין‬ ‫נעלו השניה עד שבא הגשם‪ ,‬ואילו אנחנו צועקים ואין מי ששם ליבו אלינו‪ ,‬אלא‬ ‫אוכל עכשיו‪ .‬וכמו שאם אדם ישתה מים במשך הרבה זמן לא יברך לישב בסוכה‪ ,‬מכיון‬ ‫הוא רק אם הוא מתענה בסוכות שאז אין לו את הקיום של שבעת ימים ועל כן בזה הוא‬ ‫שהקב"ה ליבא בעי [הוא חפץ יותר בטהרת הלב]‪ ,‬כנאמר‪ " ,‬וה' יראה ללבב"‪ ,‬ומכיון‬ ‫יוצא ידי חובה‪.‬‬ ‫הביאור הוא שכביכול יש כאן ציווי אחד לאכול וציווי אחר לישון אלא הביאור הוא שהציווי‬ ‫שמה שהוא נכנס הוא לשתות מים ולא בשביל לשהות בסוכה ועל כן הוא לא מברך‪.‬‬ ‫הוא לחסות תחת כנפיו והוא כולל אכילה ושתיה בסוכה‪ ,‬וכיון שכן על כן ברגע שהוא לא‬ ‫שלבם של בני דורו של רב יהודה היה שלם יותר על כן נענה להם הקב"ה‪ ,‬ובתורת‬ ‫וצריך עיון לפי הח"א מאי טעמא הוא לא מברך על השינה עצמה‪ ,‬וקשה מאוד לומר‬ ‫ולפי זה הביאור הוא שאפילו בשעה שהוא לא נמצא בפועל בסוכה עדיין ממשיך לו הקיום‬ ‫חיים [סנהדרין ק"ו‪ ]:‬מפרש את זה שאמרו שם שהקב"ה ליבא בעי'‪ ,‬שהכול תלוי‬ ‫של מצוות סוכה כל זמן שהוא לא מבטל את זה‪.‬‬ ‫צילא דמיהמנותא כי כביכול הקב”ה לא חפץ בזה ממילא מותר לפנות משום שאין האכילה‬ ‫שבשינה הוא נקרא שהוא ישן בסוכה והוא לא שוהה בסוכה‪ .‬ובאמת ידוע בשם רבינו יהודה‬ ‫והשתיה עומדים בפני עצמם‪.‬‬ ‫בלב‪ ,‬כי בו משכן הנשמה וכל האיברים גרירי בתריה‪ ,‬וכל העוסק בתורה ובמצוות‬ ‫שהוא משום שמא יירדם וקשה תיפוק ליה מדין זה שהוא שוהה בסוכה‪.‬‬ ‫אמנם הח"א הוא זה שמחדש את הסברא השניה שהוא סבירא ליה דכיון שכל ישיבה‬ ‫ואין לבו לשמים הרי הוא כגוף בלא נשמה‪ ,‬ונמשל כבהמות נדמו‪ ,‬והיינו דאמר בפ"ב‬ ‫ועוד קשה אם הברכה בשינה הוא על זה שהוא הולך לישון מכיון שבשינה עצמה הוא לא‬ ‫וישיבה בפני עצמה היא מצווה בפני עצמה על כן אנו תמיד מוכרחים להגיע לזה שהאכילה‬ ‫ובזה יבואר היטב מה הטעם שיש חילוק בין הפטור של גשמים לבין הפטור של מצטער‬ ‫מפרקי אבות]‪ ,‬רואה אני את דברי רבי אלעזר שאמר לב טוב מדבריכם שבכלל דבריו‬ ‫מקיים את המצווה א"כ מה הנידון בזה שהוא דן שמא הוא לא יירדם והא אדרבה אם הוא לא‬ ‫היא זו שפוטרת את הישיבה ועל כן בכל מצב הוא צריך לברך אם אינו אוכל באותו זמן‬ ‫משום שגבי מצטער הוא פטור בגברא שהוא לא יושב בסוכה אך בפטור בגשם הוא לא חפצא‬ ‫דבריכם‪ ,‬ומוסיף החיד"א ואומר שכבר המשילו את העניין של תפילה ללא כוונה‪,‬‬ ‫ירדם הוא ודאי מברך‪.‬‬ ‫בסוכה‪.‬‬ ‫של סוכה והוא לא פטור בגברא עצמו‪ ,‬ועל כן גם רבא לא היה יכול ללמוד את דינו מהמשנה‬ ‫למלך שציוה על עבדיו שיכינו לו בשר צלי ויכינו לו זאת בתוך ארמונו‪ ,‬ואכן בבוקר‬ ‫והוצרך לחדש בפני עצמו שמצטער פטור מן הסוכה והטעם הוא משום הנ”ל משום שכל מה‬ ‫הזדרזו עבדי המלך ויביאו אל היכל המלך כלי בישול וכידה ופחמים ושיפוד ומפוח‬ ‫עשה סוכתך קבע ודירתך ארעי | הרב יוסף גולדשטיין‬ ‫שהמשנה מחדשת הוא רק בגדרי הסוכה ולא בגדרי מצטער‪.‬‬ ‫וחומרי בעירה ומים ומלח ושאר ירקות‪ ,‬והעמידו כל זאת כנגד המלך‪ ,‬והציתו את‬ ‫ואולי לפי זה יתיישב באופן נפלא מאי טעמא נאמר רק בסוף הפרק הדין ששבעת הימים‬ ‫האש והעצים‪ ,‬וסידרו את כל הכלים‪ ,‬והמלך ממתין שיביאו את הבשר ובשר אין‪,‬‬ ‫יש לו כלים בבית מעלם לסוכה‪ .‬אך אין צריך לקנות לצורך זה‪ .‬והיינו דהעיקר דמה דיש‬ ‫בסוכה דף ג‪ .‬מבואר דנחלקו ב”ש וב”ה בעניין מי דהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך‬ ‫וכבר שקע השמש והבשר לא הגיע‪ ,‬ויחר אף המלך עליהם עד כדי בזיון וקצף‪ ,‬כי‬ ‫לו בביתו צריך לעלות לסוכה‪ .‬דבזה חשיב דעקר דירתו לסוכה‪ .‬וכן ראיתי מביאים מהחיי‬ ‫אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי‪ ,‬והא לכאורה אם זה עיקר הדין דסוכה מאי טעמא נאמר‬ ‫הבית בתרתי‪ .‬דבמחלוקת אחת נחלקו בדין סוכה גדולה בשיעור ז’ על ז’ כשהוא יושב‬ ‫לא רק שלא כמצות המלך‪ ,‬ולא הביאו בשר‪ ,‬אלא ד עוד בזו את המלך שלחינם שמו‬ ‫אדם כלל קמ”ז ב’ דכ’ “ויציע המטה ויכסה השולחן בסוכה ולא בביתו כדי להראות שאין‬ ‫בסוכה ושולחנו בתוך הבית דיש בזה גזירה שמא ימשך אחר שולחנו לבית‪ .‬וכמ”כ נחלקו‬ ‫הדבר רק בסוף הפרק והא היה צריך לכתוב בתחילה את הדין שצריך לאכול ולשתות ולישון‬ ‫בסוכה דזה עיקר המצווה‪ ,‬ומאי טעמא השאירו דבר זה לסוף‪.‬‬ ‫לפניו את כלי הבישול והצלייה שמקומם במטבח‪ ,‬ואכן כך זה מה שקורה להמון‬ ‫זו דירתו”‪ .‬היינו דיש עניין דלא יהיה בבית‪).‬‬ ‫בדין סוכה קטנה פחות מז’ על ז’ דהפסול בזה דאין בשיעור זה מקום לשולחן‪ .‬ויש‬ ‫והביאור הוא משום שבאמת בתחילה המשנה דיברה רק על החלק של חיוב סוכה שהוא אכילה‬ ‫אנשים‪ ,‬כי הנה נאמר בתורה " ולעבדו בכל לבבכם " ‪,‬ואמרו הנ"ל עבודה שבלב זו‬ ‫ולפ”ז גם החשש שמא ימשך אחר שולחנו הוא טעם בגזירה‪ .‬אך מ”מ יש גם גדר בגזירה‬ ‫מהראשונים דפירשו דגם בזה הוא מאותו טעם (אף דבסוכה קטנה איירי דאין לו שולחן‬ ‫כלל‪ ).‬דכשאין לו מקום בסוכה לשולחן גם שמא ימשך‪ .‬ויעויין במלחמות (ג‪ :‬מדפ”ה)‬ ‫שתיה ושינה‪ ,‬ועל זה נאמר בתחילת הפרק דהישן תחת המיטה לא יצא ידי חובתו וכמו שכ’‬ ‫תפילה‪ ,‬דהיינו שהעיקר התפילה היא העבודה שבלב‪ ,‬ונמצא שהקב"ה מבקש מאתנו‬ ‫דכשהשולחן בתוך הבית הוי חיסרון במה דיצא מהבית ונכנס לסוכה דהרי שולחנו עדיין‬ ‫את הלב‪ ,‬אך כדי שהתפילה תצא החוצה מהלב ותגיע לפני המלך‪ ,‬יש צורך להביא‬ ‫בתוך הבית‪( .‬וכמו ששמעתי בשם מרן הגר”מ פינשטיין זצ”ל דיש גזירות דחוץ מהטעם‬ ‫דביאר דשמא יביא שולחן וימשך אחריו‪ .‬והדברים סתומים דמה כ”כ חשש יש דיביא‬ ‫רש”י דעיקר המצווה של סוכה הווא אכילה שתיה ושינה‪ ,‬ואילו בסוף הפרק כתוב את הדין השני‬ ‫שולחן וכו’‪ .‬ואמאי לא פירש בסתם דימשך לבית‪.‬‬ ‫והוא חפצא דמצוות סוכה של ‘צילא דמיהמנותא’‪.‬‬ ‫את הכלים לפני המלך‪ ,‬והם הגוף והאברים הראויים‪ ,‬שהם הגרון והלשון והשפתיים‬ ‫של הגזירה יש גם מטבע לגזירה‪ ).‬וגם הוא שייך לעצם החשש‪ .‬דאינו סתם חשש דיצא‬ ‫והסידור כיוצא בזה‪ ,‬אולם אם את כל הכלים יביאו לפני המלך ואילו את הלב שהוא‬ ‫מהסוכה אלא הוא חשש דיחזור לביתו דיצא ממנו‪ .‬אך מ”מ כיוון דיש בזה גדר להחשיב‬ ‫וגם בגזירה בסוכה גדולה צ”ב הלשון דשולחנו בתוך הבית‪ .‬ואמאי לא כתוב בסתם‬ ‫ובאמת הביאו בשם רבינו מרן הגר”א הכהן דויטש זצוק”ל שכ’ ג”כ כיסוד האחרונים דאיכא‬ ‫דלא עקר דירתו ע”כ גזרו רק בשולחן דהוא עיקר החשיבות היכן הוא גר‪( .‬דמקום אכילה‬ ‫העיקר לא יביאו‪ ,‬הרי וודאי שעונשם גדול‪ ,‬ואכן המעמיק במשל זה תבא בו וראה‬ ‫דשולחנו מחוץ לסוכה‪ .‬וגם יל”ע אמאי הפסול הוא רק כשיש לו שולחן בתוך הבית ולא‬ ‫ב’ חלקים במצות סוכה שהוא גם החלק הזה של עצם הישיבה‪.‬‬ ‫עיקר‪ ).‬ולא במיטה דאין חשיבות דלא עקר כשהמיטה בבית‪.‬‬ ‫ופחד‪ ,‬כי הנה כאשר יבחן את עצמו יראה שגם הוא אין ליבו שלם עמו‪ ,‬וכאשר הוא‬ ‫גזרו במיטתו בבית‪( .‬יעויין בפס”ת בסי’ תרל”ג בשם פוסקים דלא מצינו חשש זה במיטה‪.‬‬ ‫ובי’ דמתוך שינה פחות מצוי דיכנס הביתה‪ .‬ומ”מ צ”ע דהרי לכאו’ גם בשינה אם אין נוח‬ ‫ועל זה הביא דבר נפלא דהנה בתחילת הפרק אמרינן דהישן תחת המיטה לא יצא ידי‬ ‫עומד לפני ה'‪ ,‬כמה מחשבות והבלי העולם מסתודדים בלבו‪ ,‬הן כאשר לומד והן‬ ‫ולפ”ז גדר הגזירה דכשהסוכה באופן דיכול לימשך חסר בחשיבות דעקר לסוכה‪ .‬וע”כ‬ ‫כאשר מתפלל‪ ,‬וגם כשדוחה את אותם ההרהורים מכל מקום הרי הם עוברים ושבים‬ ‫הלשון דשולחנו בבית דאף דהגזירה הוי גם אם סתם יהיה בחוץ מ”מ צורת הגזירה‬ ‫לו גם עלול לצאת‪ ).‬וגם ידוע שמועה (יעויין מ”ב דירשו על המ”ב תר”מ כ”ז דמשמע שם‬ ‫חובתו‪ ,‬וכ’ רש”י דעיקר מצות הסוכה הוא אכילה שתיה ושינה‪ ,‬ורצה לומר דכל מה שהוא לא‬ ‫דבעינא דהשולחן יהיה בסוכה בשינה‪ ).‬דמרן החפץ חיים זצ”ל היה לו שולחן בסוכתו גם‬ ‫יצא ידי חובה הוא רק מבחינת החלק של החיוב של הסוכה שהוא אכילה שתיה ושינה אך‬ ‫ברצוא ושוב‪.‬‬ ‫להחשיב דלא יצא מהבית וע”כ כתיב באופן כזה‪ .‬וע”כ כוונת המלחמות הנ”ל דסוכה‬ ‫קטנה דאין שם כלל שולחן החשש הוא דיביא שולחן ויצא החוצה דצ”ל בכוונת המלחמות‬ ‫לא בזמן האכילה וצ”ב‪.‬‬ ‫את הדין השני של ‘צא מדירת קבע’ הוא קיים גם באופן שהוא ישן מתחת למיטה והטעם‬ ‫וכל זה בא מחמת שיום ולילה עסוק הוא בענייני העולם הזה‪ ,‬ובחברת בני אדם‬ ‫דהוי סוג חשש השייך לעיקר עניינו של הסוכה דלא קבע דירתו בסוכה‪ .‬וע”כ כוונתו דכיון‬ ‫ויש לבאר דהטעם של שמא ימשך אחר שולחנו הוי טעם לגזירה אך מ”מ יש בזה גם‬ ‫משום שהוא נמצא בתוך הסוכה עצמה‪.‬‬ ‫אשר לא נגה עליהם אור תורה‪ ,‬רק כל התעסקותם הוא בהבלי העוה"ז‪ ,‬או בסדר‬ ‫דהוי במקום דגם אם יביא שולחן עלול לימשך א”כ דומה בגדר לסוכה גדולה דשמא‬ ‫גדר בגזירה דאם שולחנו חלקו בבית הוי גריעותא בעצם‪ .‬וכהמבואר בסוכה בדף כח‪“ :‬כל‬ ‫ובזה ביאר באופן נפלא מה שטבי עבדו ישן מתחת למיטה ולכאורה הוא פלא הרי אם‬ ‫אכילתם ומלבושם‪ ,‬או במשאם ומתנם‪ ,‬או באהבתם או בשנאתם את אנשי עירם או‬ ‫ימשך וכנ”ל‪.‬‬ ‫שבעת ימים עושה אדם את סוכתו קבע וביתו ארעי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה‬ ‫באמת לא יוצאים ידי חובה א”כ מאי טעמא טבי ישן מתחת למיטה ואיזה רווח היה לו בזה‪,‬‬ ‫את קרוביהם‪ ,‬ומאחר שכל זמנם הם מטרידים את לבם לחשוב מן הכיעור והדומה‬ ‫ולפ”ז מובן השמועה הנ”ל מהח”ח דגם בשעת השינה היה שולחנו בבית כיוון דיש עניין‬ ‫מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה”‪ .‬וכן נפסק בריש סימן תרל”ט‪ .‬ויש‬ ‫ולפי הנ”ל הדברים נפלאים דהכוונה בזה הוא שהוא רצה לקיים את ה’צא מדירת קבע’ אך‬ ‫לו‪ ,‬בעניינו הבל וריק‪ ,‬הרי ממילא גם בזמן המועט אשר הם רוצים לעבוד את ה'‪,‬‬ ‫חיובי דהשולחן יהיה בבית דעי”ז יותר מתקיים העשה סוכתך קבע וביתך ארעי וכהנ”ל‪.‬‬ ‫לבאר דהכוונה בזה דבעינא חשיבות דעקר דירתו מהבית לסוכה‪ .‬וע”כ אם לא העביר כליו‬ ‫לא את החיוב של ישיבה בסוכה שהוא כולל את האכילה השציה והשינה שלזה הוא סבר‬ ‫גם אז לבם ומוחם ממשיכים ועושים כפי רגילותם‪ ,‬אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום‬ ‫(לכאו’ אינו מעכב‪).‬‬ ‫חסר בחשיבות של עקירה מהבית לסוכה‪( .‬וגם משמע מהלשון דעיקר הדבר הוא דאם‬ ‫שהוא פטור ועל כן בזה יש קיום‪.‬‬ ‫התוכחה‪ ,‬מה נענה אז ובמה נצטדק‪ ,‬וממשיך החיד"א בדברי מסרו ואומר שזה מה‬ ‫שאומר הכתוב‪" ,‬ולקחתם לכם" שתקחו את עצמכם ותתעוררו מתרדמתכם‪,‬ותראו‬ ‫ולפי הנ”ל יוצא דבר מבהיל דבאמת עיקר מצוות ישיבה סוכה שהוא אכילה שתיה ושינה‬ ‫להפקדות נא לפנות אל‬ ‫שהדבר הראשון הוא‪" ,‬פרי עץ הדר" שהוא רומז ללב ותשגיחו שיהיה הלב מסור‬ ‫מובא רק ברש”י ולא מובא בעצם המשנה‪.‬‬ ‫לתרומות עבור אחזקת הכולל‬ ‫לתרומות עבור עניי הקהילה‬ ‫הרב י‪.‬י‪ .‬שניידר‬ ‫בידכם‪ ,‬שלא יסורו המחשבות ולילך הנה ואנה בהבלים ורוחות‪,‬רק "ולקחתם לכם "‬ ‫נא לפנות אל‬ ‫בפיקוח מורינו הרב שליט''א‬ ‫‪054-8475219‬‬ ‫מצוות עשיית הסוכה‬ ‫לטובתכם‪" ,‬ביום הראשון" לחשבון עוונות [כשאתם עדיין נקיים מעוונות]‬ ‫ה‬ ‫הרב י‪.‬י‪ .‬שניידר‬ ‫‪054-8475219‬‬ ‫נא לפנות לגבאי ביהמ''ד‬ ‫או הרב שמואל קארפ‬ ‫‪050-4106327‬‬ ‫המשך בעמ' טז'‬ ‫ועוד יש להוסיף בזה דהנה ידוע חידושם הגדול של רבותינו האחרונים‬ ‫הוא תקחו "פרי עץ הדר" את הלב שהוא עיקר והדר האדם שהאדם כעץ‬ ‫ד‬ ‫והוא דמלבד מצוות סוכה במהותה הרגילה יש מצווה מיוחדת בעצם‬ ‫השדה‪ ,‬ותראו ותשגיחו שהלב אכן יהיה הדר‪ ,‬דהיינו נקי וטהור ושלם לה'‪,‬‬ ‫ָמים'‬ ‫ּוׂש ַמ ְח ֶּתם לִ ְפנֵי ד' ֱאֹלקיכֶ ם ִׁש ְב ַעת י ִ‬ ‫נָחל ְ‬ ‫וְע ְר ֵבי ַ‬ ‫ַ‬ ‫'ּולְ ַק ְח ֶּתם לָ כֶ ם ַּבּיֹום ָה ִראׁשֹון ְּפ ִרי ֵעץ ָה ָדר ּכַ ּפֹת ְּת ָמ ִרים וַ ֲענַף ֵעץ ָעבֹת‬ ‫חידודין | הגאון רבי אברהם ישעיהו גליק שליט"א‬ ‫המשך מעמ' קודם‬ ‫דקדוקים בארבעת המינים | הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫שתי סוכות הבנויות בצורה שווה אחת כשרה ואחת פסולה‬ ‫א‪ .‬בשו"ע (סי' תרכט יט) איתא 'פירס עליה סדין מפני החמה‪ ,‬או תחתיה מפני הנשר‪,‬‬ ‫וד' מרן הגריש"א לחלק בין אם נפל קודם שליש גידולו לבין נפל לאחר שליש‬ ‫את העלים שבצידי הלולב כדי שיוכל לקיים דין נענוע ע"י כסכוס העלים‪.‬‬ ‫א‪ .‬קנין ארבעת המינים המחנה אפרים קנין משיכה סי' ב' כ' דצריך לשלם מעות קודם‬ ‫כלומר שלא יהיו עלין וקסמין נושרים על שלחנו‪ ,‬פסולה‪ ,‬אבל אם לא פירס אלא לנאותה‪,‬‬ ‫הגידול דכל מה שהוכשר ברמ"א מטעם דהוי כאילו לא היה מעולם הוא רק אם נפל‬ ‫יז‪ .‬נחלק העלה העליון כ' הרמ"א (תרמ"ה ס"ג) שנוהגים ליקח לולב שלא נחלק‬ ‫החג עבור הד' מינים כדי שיהיו שלו ולא מהני משיכה לבד דקנין דרבנן לא מהני לדאו'‪,‬‬ ‫כשרה והוא שיהא בתוך ד' לסכך'‪ .‬וא"כ יתכן שתי סוכות שפרסו בהם סדין תוך ד' לסכך‬ ‫קודם שליש גידולו דאין לו שם אתרוג‪.‬‬ ‫העלה העליון שלו כלל כיון שיש מחמירין אפי' בנחלקה העלה העליון קצת משום‬ ‫(ובמ"ב תרנ"ח סק"י כ' דסגי שיביאו לחצרו)‪.‬‬ ‫ואחת תהיה כשרה ואחת תהיה פסולה‪ ,‬דאחד פרס מפני הנשר ואחד פרס בשביל לנאותה‪.‬‬ ‫אמנם מהחזו"א נמסר דהוא כשר לכתחילה אם נפל בדרך גדילתו וכ' בשמו דהוא אף‬ ‫שע"י הנענועים יהיה סדוק כולו ובחיי אדם כ' דלדעה זו יש להחמיר אפי' במשהו‬ ‫ב‪ .‬לקנות ד' מינים מקטן כ' הגרשז"א וכן במנח"י ח"ה סי' סה שלא לקנות ד' מינים‬ ‫ב‪ .‬אם אחד בנה את הסכך קודם הדפנות‪ ,‬או אחד הניח את הסכך שלא לשם צל‪ ,‬אע"פ‬ ‫אם נפל אחרי שנפל מהעץ וכן ד' הגרשז"א להתיר לכתחילה אם נפל בדרך גידולו‬ ‫ודלא כט"ז שהצריך טפח ועי' במ"ב (שם ס"ק י"ט) שמדינא אין לחוש לזה כלל‪ ,‬כל‬ ‫מקטן כיון שאין בידו להקנות וליכא לכם ועי' בביה"ל סי' תרנ"ח ס"ו ד"ה לא יתננו‪,‬‬ ‫שהסוכה היא אותה סוכה מ"מ היא פסולה‪.‬‬ ‫על העץ)‪.‬‬ ‫זמן שלא נחלק רובו‪ .‬והמהרש"ם נתן עצה להדביק מה שנחלק כיון דכל טעם הפסול‬ ‫והכת"ס או"ח קכ"ב לימד זכות על המקילין‪.‬‬ ‫ג‪ .‬סוכה הכשירה מדין מיגו דהויא דופן לשבת‪ .‬וסוכה אחת נמצאת באר"י וכבר הגיע שבת‬ ‫הוא מחמת שיכול להסדק רובו ע"י הנענועים משא"כ כשמדבקו‪.‬‬ ‫ואחת נמצאת באמריקה ועדיין לא הגיע שבת‪.‬‬ ‫כג‪ .‬שינוי מראה בפיטם בתשובות והנהגות כרך ג סימן קפא כתב דשינוי מראה‬ ‫ג‪ .‬איגוד הלולב כ' בשו"ע סי' תרנ"א 'ומצוה לאוגדם בקשר גמור' דהיינו שני קשרים‬ ‫ד‪ .‬בשו"ע (סי' תרלג ד) לגבי סוכה למעלה מכ' אמה איתא 'מיעטה בתבן וביטלו‪ ,‬הרי"ז‬ ‫בפיטם דעת הגר"ח מבריסק זצ"ל (ראה חיים וברכה אות רס"א) להכשיר שאינו‬ ‫יח‪ .‬הפרשת תרומת מעשר עני ומעש"ר באתרוג דעת החזו"א (הנהגות החזו"א אות ה'‬ ‫זה על גב זה משום נוי וכ' במ"ב שם סק"ח שנוהגים לעשות בית יד מעלי הלולב אמנם‬ ‫מיעוט‪ ,‬וא"צ לומר עפר וביטלו‪ .‬אבל סתם אינו מיעוט‪ ,‬אפי' בעפר‪ ,‬עד שיבטלנו בפה'‪ .‬וא"כ‬ ‫מגוף הפרי‪ ,‬והוא תלוי בשאלה אם הדר באתרוג הוא הלכה בפני עצמה בסוג הפרי או‬ ‫והליכות שלמה פ"י ס' כ"ה בשם הגרש"ז להיזהר להפריש (מלבד התרומה שבלאו‬ ‫החת"ס נקט להלכה שאין יוצאין כדי איגוד רק בקשר ע"ג קשר שנאסרה עשייתו בשבת‬ ‫משכח"ל בב' סוכות הגבוהות למעלה מעשרים והניחו בהם תבן‪ ,‬והאחד ביטל והשני לא‬ ‫שהוא דין הידור מצוה שבעלמא הוא לכתחלה וכאן לעיכובא‪ ,‬ומתבאר בזה מחלוקת‬ ‫הכי אסור באכילה עי' מ"ב סי' תרמ"ט סקמ"ה) אף המעשר עני ומעש"ר‪ ,‬דאף‬ ‫ויו"ט שרק הוא קרוי קשר וזהו נוי לולב‪.‬‬ ‫ביטל‪.‬‬ ‫רש"י ותוס' ר"פ לולב הגזול‪ ,‬עיין במש"כ במועו"ז בח"ו סימן נ"ה ובח"ח שם וכן‬ ‫שבעלמא אמרי' הממע"ה ודי בקריאת שם בעלמא‪ ,‬מ"מ בד' מינים דבעינן 'לכם'‬ ‫ד‪ .‬צורת האיגוד כ' המשנ"ב סי' תרנ"ד סק"ה בשם הביכורי יעקב דאין איגוד אלא‬ ‫ה‪ .‬סוכה המסוככת במטלניות שאין בהם שלושה על שלושה‪ .‬דלגבי עשיר הסוכה כשרה‬ ‫שינוי עם נקודות שחורות על ידי ריסוס או שנדבק שמה תלוי בחקירה הנ"ל דאם‬ ‫בעי' שיפרישנו ממש‪ ,‬דבלא"ה הרי יש לעני או ללוי חלק בהם‪.‬‬ ‫בכה"ג שאינו יכול להוציא ההדס והערבה אלא א"כ יתיר הקשר והיכא שיכול להוציאם‬ ‫דאין המטלניות מקבלות טומאה‪ ,‬ולעני זה סוכה פסולה דהוי דבר המקב"ט‪( .‬כך מבואר‬ ‫הוא הלכה באתרוג עצמו‪ ,‬י"ל דשינוי מראה בפיטם שאינו מגוף האתרוג אינו פוסל‪,‬‬ ‫יט‪ .‬חיבור האתרוג ללולב כ' השו"ע סי' תרנ"א סי' י"א 'צריך לחבר האתרוג ללולב‬ ‫שלא ע"י התרת הקשר לא חשיב איגוד‪.‬‬ ‫בדברי הגר"ח הלוי)‪.‬‬ ‫אבל אם הוא דין הידור מצוה ונתחדש שבאתרוג הוא לעיכובא‪ ,‬אף ע"ג הפיטם י"ל‬ ‫בשעת נענועו' ויש שכ' (כה"ח סי' תרנ"א סקק"ו בשם הרדב"ז) שיזהר שאף אצבעותיו‬ ‫דפסול‪ ,‬דעכ"פ אין כאן הדר‪ .‬ולמעשה יש להכשיר בדיעבד כשאין אחר‪ .‬והגרשז"א‬ ‫ה‪ .‬צורת נטילת ד' מינים כ' הכפות תמרים (סוכה ל"ט ע"א) דלכתחילה בעינן שיגביה‬ ‫לא יחצצו בין האתרוג ללולב‪.‬‬ ‫הד' מינים לפחות ג"ט דפחות מזה לא חשיבא הגבהה‪ ,‬ועכ"פ לא יפחות מטפח‪ ,‬ויש‬ ‫להכשיר סוכה ע"י דיבור‬ ‫(מעדני שלמה עמ צה) ס"ל דאם יש שינוי מראה כנקודה שחורה הנראית לעין על‬ ‫הפיטם‪ ,‬אין ראוי לקחת אתרוג כזה‪ ,‬כיון שלדעת כמה ראשונים הפיטם הוא החוטם‪,‬‬ ‫שכ' (חיים וברכה סי' תרנ"א ס"ק קפ"ט) דדי שיגביהנו כל שהוא‪ ,‬ויש שכ' (רש"ש סוכה‬ ‫א‪ .‬בסוכה למעלה מעשרים אמה ונתן בה תבן למעטה‪ ,‬דמבואר בשו"ע (סי' תרלג ד) שצריך‬ ‫הידורי האתרוג‬ ‫וכתב שיש עצה לזה לקלוף את המראה‪ ,‬דבפיטם של האתרוג אם הוא כמין עץ ולא‬ ‫מ"ג ע"א) דאפי' כל שהוא לא בעינן ודי במה שאוחזם בידו‪ ,‬והגרשז"א הסתפק בזה‪.‬‬ ‫לבטל את התבן בפיו‪ .‬ויוצא שע"י ביטול התבן בפיו הוא מכשיר את הסוכה‪( .‬אמנם ע"ש‬ ‫כ‪ .‬כ' בתפארת ישראל (יכין מסכת סוכה פרק ג משנה ו) 'ותואר אתרוג מהודר יש בו ה'‬ ‫במ"ב סקי"ג שיש מן האחרונים הסוברים שביטול בלב גם מהני)‪.‬‬ ‫מבשר האתרוג יש לסמוך ולקלף‪ ,‬ויזהר שלא לשוברו)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ד' מינים רטובים כ' השדי חמד (מע' ד' מינים סי' ג' אות כ"ח) דיש להיזהר שלא יהיו‬ ‫תנאים א‪ .‬לפי נקיותו חשיבותו כפי שהיא נקי יותר‪ ,‬כך הוא ג"כ מהודר טפי‪ ,‬אולם על‬ ‫ב‪ .‬בסוכה הכשרה רק לשבת של סוכות מדין מיגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לעניין‬ ‫הד' מינים רטובים‪ ,‬כיון דחיי' שמא יחצצו המים בין ידיו למינים‪ ,‬ולא עלתה לו נטילה‪,‬‬ ‫כד‪ .‬הידורי הלולב‬ ‫חוטמו דהיינו כל מקום המדרון שבראש האתרוג צריך שיהיה נקי מאד‪ ,‬אפילו מכתם‬ ‫סוכה‪ .‬דלכאורה כשיקבל על עצמו תוספת שבת יכשיר בזה את הסוכה‪.‬‬ ‫ולכן ידקדק לייבש הלולב קודם נטילה‪ ,‬אמנם יש בפוסקים דלא חששו לזה‪.‬‬ ‫קטן כחודו של מחט‪ .‬ב‪ .‬שיהיו בליטות רבות על גופו ולא יהא חלק‪ .‬ג‪ .‬שיהיה העוקץ‬ ‫ויש לדון בסוכה הנ"ל הכשרה רק לשבת של סוכות מדין מיגו‪ ,‬מה יהיה בכה"ג שהסוכה‬ ‫במטה אפרים כתב שהדר המובחר בלולב יש בזה ז' תנאים‪:‬‬ ‫שבתחתיתו שבו האתרוג תלוי באילן‪ ,‬משוקע‪ ,‬שיהא האתרוג בתחתיתו בולט סביב‬ ‫ז‪ .‬ברכות התורה קודם נטילת לולב כ' הבכורי יעקב (תרמ"ד ס"א) ליזהר שיברך ברכות‬ ‫שייכת לשתי שותפין ואחד מן השותפין קיבל על עצמו תוספת שבת והשותף השני לא‬ ‫א‪ .‬שיהא לח וירוק מראשו לסופו הן השדרה והן העלים בלי יבשות כלל והעיקר שלא‬ ‫סביב להעוקץ הבולט‪ .‬ד‪ .‬שיהא בנוי כמגדל ולא ככדור או דומה לכדור במקצת‪ .‬ה‪ .‬שיהא‬ ‫התורה' קודם שנוטל הלולב ויש חו' (מ"ב סי' מ"ז סק"ז) דמותר לקיים מצוה קודם‬ ‫קיבל ע"ע תוספת שבת‪ .‬האם נאמר מיגו דהוי דופן להאי שקיבל ע"ע תוספת שבת הוי‬ ‫שושנתא שלימה בראש האתרוג ומכוון נגד העוקץ שלמטה‪.‬‬ ‫ברכה"ת‪.‬‬ ‫דופן להאי דלא קיבל ע"ע תוספת שבת‪ ,‬או דילמא חד מיגו אמרי תרי מיגו לא אמרי'‪.‬‬ ‫יהא למעלה ראש התיומת יבש‪ .‬ב‪ .‬שיהא נאה והדר בתוארו וגידול שיהא ישר בגידולו‬ ‫כשרביט בלי שום נטייה ועקמומית לאחד מהצדדים ובראשו לא יהא נכפף כלל אף‬ ‫ח‪ .‬מספר הנטילות ביום הראשון ביוצא בשל אחר יש שכ' (לוח א"י בשם הגר"ח ברלין‪,‬‬ ‫משהו‪ .‬ג‪ .‬שלא יהא נקטם אף משהו מראש התיומת ד‪ .‬שלא יהא נסדק ונחלק כלל‬ ‫כא‪ .‬אתרוג צהוב כ' הבכור"י סקמ"ט 'בעל נפש יחוש לעצמו כדעת הב"ח שלא ליקח‬ ‫ובשו"ת בנין שלמה בשם הגר"י סלנטר) דהיכא שלוקח לולב מחבירו ביום הא' כדי‬ ‫סוכה שפסולה לאיש וכשרה לאשה‬ ‫העלה העליון האמצעי שבראש השדרה אף משהו‪ .‬ה‪ .‬שלא יהא העלין פרודין זה מזה‬ ‫אתרוג שעדיין יש בו ירוקת ככרתי אף שיודע שישתנה לבסוף וגם התחיל להוריק‪,‬‬ ‫לצאת בו אינו יוצא בנטילה הרא' כיון שהיא לשם קנין ובעי' שיטלם שנית לשם מצוה‬ ‫בסוכה גדולה ושולחנו בתוך הבית מבואר בשו"ע (סו"ס תרלד) דמי שיושב כך כאילו לא‬ ‫כלל אלא מתאימות וסמוכין להדדי כגוף אחד וע"י הנענוע יתפרדו זה מזה‪ .‬ו‪ .‬שלא יהא‬ ‫ואם עדיין ירוק לגמרי פסול לכו"ע‪ .‬וע"ע בשדי חמד מערכת ל' כלל קמ"א אות ס"ד‪,‬‬ ‫ויש חו' (הגרש"ז שם פי"א סי"ב‪ ,‬וכן כ' במשיב דבר ח"ה סי' מ"ג ד"ה החזיק) שמהני‬ ‫אכל בסוכה‪ ,‬ויש לדון דהני מילי לגבי איש שמחויב בסוכה‪ ,‬אבל אשה שאינה מחויבת‬ ‫בו חשש מורכב‪ .‬ז‪ .‬שהלולב יכלה באמצע למעלה בחד תיומת והוא מצוה מן המובחר‬ ‫בסוכה לא גזרו בה ואם תשב כך תקיים מצות אכילה בסוכה‪( .‬וכן נקט הגריש"א‪ ,‬קב ונקי‬ ‫ובשו"ת משכנות יעקב סי' קכז‪ ,‬ובמועו"ז כתב שכן נהגו להקפיד גאוני בדיסק זצ"ל‪.‬‬ ‫נטילה אחת לקנות ולצאת יד"ח‪.‬‬ ‫אבל התיום דהיינו שכלה למעלה בשתי תיומות יש לחוש לדעת המחמירין‪ ,‬לכן אם אם‬ ‫ובתשובות והנהגות כרך ה סימן ריא כתב דהנה רוב אתרוגי ארץ ישראל הבלתי‬ ‫ט‪ .‬תפילה במנין מול הלל ביחידות דעת הגריש"א (אבני ישפה תפילה פט"ו סי"ז) דעדיף‬ ‫ח"א סי' קצג)‪.‬‬ ‫אפשר יש להחמיר‪.‬‬ ‫מורכבים הם ירוקים‪ ,‬ותמוה לומר שלפוסקים אלו רוב בית ישראל אינם יוצאין ידי‬ ‫להתפלל הלל ביחידות ולנענע בד' מינים של חבירו מאשר להתפלל ללא ד' מינים‪,‬‬ ‫שני אנשים בסוכה אחת וכל אחד יצא יד"ח אם יהיה במקומו של השני‬ ‫תשובה ‪ -‬באיצטבא באמצע מבואר בשו"ע (תרלג ז) ובמ"ב שם שכל הד' צדדים כשרים‬ ‫חובת מצות אתרוג‪.‬‬ ‫אמנם עי' בלקט יושר עמ' קמ"ז ועי' תשוה"נ ח"ג סי' ר"ב דיאמר הלל בציבור ואח"כ‬ ‫דבכל צד שיושב יכול לומר שזה הוא הרוח הרביעית וכל שאר הג' צדדים הם הדופן‬ ‫ולשון מרן הגרשז"א מרשימה בכת"י‪ :‬הידורים בלולב לא יהי' בעל שתי תיומות לא‬ ‫יטול הלולב‪.‬‬ ‫יהי' יבש למעלה לא יהי' מכוסה בקארע‪ ,‬ישאר טפח מן השדרה לאחר גובה ההדס‪,‬‬ ‫והאמת יורה דרכו שדוקא מפני שרובם ירוקים ומצויים כ"כ אין בזה חסרון הדר‪ ,‬כמו‬ ‫עקומה‪ .‬אמנם הביא שם בשער הציון שהביכורי יעקב מסתפק אם באדם אחד מהני‪ .‬והיינו‬ ‫אתרוג שחור בכוש שהוא כשר והדר‪ ,‬וכמו שמבואר ברמ"א (סי' תרמ"ח סי"ג) דאותן‬ ‫י‪ .‬נטילה כמה פעמים ביום כ' החיי אדם (כלל ס"ח סקכ"ג) שאף דשרי ליטול הד' מינים‬ ‫שאדם אחד שבירך מתחילה לישב ברוח אחד יש ספק אם יכול לעבור ולשבת בצד השני‬ ‫והערבה לא יהי' כפות כעץ כי הפמ"ג מסתפק לפוסלו‪.‬‬ ‫חזזית שקרוי 'מול" (בלעטלך) יש להכשירם דכיון שרביתייהו כן אין בזה חסרון הדר‪,‬‬ ‫אחר שיצא בהם‪ ,‬ואפי' מאה פעמים‪ ,‬מ"מ הוא רק כשאינו מכוון לשם מצוה‪ ,‬דבלאו‬ ‫כיון שבאכילה זו הוא קבע מהם הדפנות ומהו הרוח הרביעית‪ .‬ולפי"ז משכח"ל בשני בני‬ ‫כה‪ .‬אחזקת הלולב בב' ידים יש שכ' (עי' משנ"ב סי' תרנ"א סק"ח) להיזהר אף בשעת‬ ‫וכן מצאתי בקדמון כפתור ופרח" (פ"י) שכמו שהכשירו חכמים אתרוג הכושי בארץ‬ ‫הכי עובר בלאו דבל תוסיף'‪ .‬ויש חו' (ביאוה"ל סי' ס' ל"ד ס"ג) שאפי' מכוון לקיים‬ ‫אדם שכל אחד בירך בצד אחר‪ ,‬ואח"כ החליפו מקומותיהן‪ ,‬שיצטרכו מלכתחילה כל אחד‬ ‫אמירת ההושענות להחזיק הלולב ביד ימין והאתרוג בשמאלו כל זמן ההקפות ולא‬ ‫לחזור ולשבת במקומו הראשון‪.‬‬ ‫כוש שדרכם כן ה"נ יש להכשיר אתרוגים בלי פיטמים בארצות שדרכו כן‪ ,‬וא"כ הוא‬ ‫המצוה כל פעם אינו עובר‪( .‬ויל"ע דאי מקיים המצוה כמה פעמים ביום מה שייך בזה‬ ‫כאותם שמחזיקים הד' מינים ביד אחת והסידור ביד שניה (וכן עורר הגרש"ז עיין‬ ‫הדין בירוק‪.‬‬ ‫בל תוסיף)‪.‬‬ ‫הליכות שלמה פי"א הע' ‪.)74‬‬ ‫ישב בסוכה למעלה מכ' אמה ויצא ידי חובה‬ ‫ולפנים בישראל האתרוגים שהגיעו מינווער או מרוקו היו צהובים ויפים ולכן פסלו‬ ‫יא‪ .‬שיחה בין נטילת לולב לנענועים יש שכ' (הגר"ד בהר"ן הובא במקראי קודש סוכות‬ ‫כו‪ .‬לאחוז בכל אצבעותיו יש שכ' (נפש חיה מרגליות סי' תרנ"א) ליזהר לאחוז‬ ‫ירוק‪ ,‬אבל לדידן שבארץ ישראל בסוג של בלתי מורכבים היום דרכם כן כשר‪ ,‬אבל‬ ‫ח"ב סי' ט"ז אות ב') לא לשוח כלל מברכת 'על נטילת לולב' עד לאחר הנענועים‬ ‫בשמעתתא דאיצטבא (סוכה ד‪ ).‬מבואר ברש"י שבבנה בה איצטבא באמצע אף המקום‬ ‫המינים בכל אצבעותיו ולא בב' וג' אצבעות ועי"ז האתרוג תלוי באוויר דלא חשיב‬ ‫שחוץ לאיצטבא כשר אע"פ שהוא למעלה מכ' אמה מדין פסל היוצא מן הסוכה‪( .‬והרא"ש‬ ‫ודאי שצהוב שנאה יותר‪ ,‬יותר מהודר‪ ,‬ובלאו הכי נראה שלמחמירים שפסלו ירוק‬ ‫שבהלל‪.‬‬ ‫נטילה כה"ג‪.‬‬ ‫היינו רק ירוק ככרתי אבל ירוק שמשונה מירוק ממש וניכר תחילת הציהוב אפשר‬ ‫שם פליג ע"ש) וכן נפסק בשו"ע (סי' תרלג ה) 'היתה גבוה מעשרים ובנה בה איצטבא כנגד‬ ‫יב‪ .‬בל תוסיף לאחר הנטילה במין א' לחוד יש שכ' (ט"ז תרנ"א סק"ז הובא בביאוה"ל שם‬ ‫דופן האמצעי על פני כולה‪ ,‬ובה שיעור סוכה‪ ,‬כשרה כל הסוכה אפילו מהאצטבא והלאה'‪.‬‬ ‫הידורי ההדס‬ ‫שגם הפוסלים ירוק לא נתכוונו לזה)‪.‬‬ ‫ד"ה אבל) דלא יטול הלולב לבדו אף לאחר שקיים המצוה משום בל תגרע' ולא יוסיף‬ ‫כז‪ .‬הדס ללא ריח כ' התפארת ישראל (חולין פ"ג מ"א) להחמיר לא ליקח הדס שאין‬ ‫ואמנם בדברינו יש שלימדו זכות שירוק בלתי מורכב כשר למצוה גם להפוסלין ירוק‬ ‫נמי על הד' מינים ובאחרונים חולקים וכן נקט המ"ב (א"ר הובא בביאוה"ל שם) דאחר‬ ‫שכח יעלה ויבוא בחוה"מ סוכות ולא צריך לחזור‬ ‫בו ריח כלל שמא אינו הדס אלא הירדוף (ואפילו נשתנה ואינו ממית שמא נשתנה‬ ‫אבל פשיטא שאם אפשר להשיג כולו צהוב זהו הידור גדול במצוה וכן נהגו להחמיר בזה‬ ‫שקיים המצוה אין שייך בזה בל תוסיף ובל תגרע‪.‬‬ ‫בליל שבת חוה"מ אם שכח להזכיר יעלה ויבוא יש לומר דאין צריך לחזור‪ - .‬דין זה חידש‬ ‫טבעו אך עדיין אינו הדס)‪.‬‬ ‫מאד בבית בריסק‪.‬‬ ‫יג‪ .‬מה נוטל תחילה למצווה כ' השע"ת תרנ"א סק"ח שבנטילתו מקדים נטילת הלולב‬ ‫המהרש"ם (דע"ת סי' רסח יג) וזה מבוסס ע"פ מש"כ רע"א (סי' קיד ה) דבליל שבת‬ ‫כח‪ .‬הדס שראשו רך כ' האגלי טל (מלאכת קוצר סי' ל"ב סקנ"ט אות י"א) שהדס‬ ‫וכ' בהליכות שלמה (פ"י הכ"ג) 'לכתחילה יש להדר שיהא האתרוג צהוב ולא ירוק'‬ ‫לאתרוג וכשמניחם יניח תחילה האתרוג ואח"כ הלולב‪ ,‬ויש שחו' בזה (מג"א) שיטול‬ ‫מי ששכח לומר משיב הרוח אין מחזירין אותו דהא אם התפלל רק מעין שבע יצא אף‬ ‫שראשו רך וירוק כירק פסול דהא כתיב בקרא ענף עץ עבות וכו' והני לאו ענף עץ‬ ‫וכ' דסגי שיהא עיקרו צהוב ולא כולו צהוב והגרי"ז הקפיד מאוד שהאתרוג יהי' צהוב‬ ‫תחילה את האתרוג ויניח תחילה את הלולב‪.‬‬ ‫דבברכת מעין שבע אינו מזכיר גשם א"כ במה שהתפלל סדר התפלה כראוי רק שלא‬ ‫הזכיר גשם‪ ,‬לא גרע ממעין שבע‪ ,‬והניח רע"א בצ"ע לדינא‪ .‬וע"פ זה כתב המהרש"ם דה"ה‬ ‫והוא כנקטם ראשו ופסול‪ ,‬ויש שכ' (דעת הגרש"ז הליכות שלמה פי"א אות י"ב)‬ ‫לגמרי ולא יהי' ירוק אף במקצת כדעת המשכנות יעקב שאין יוצאין באתרוג ירוק‬ ‫יד‪ .‬כוונה זכר למקדש כ' הגרשז"א (הלי"ש פי"א סע' כ"ה) דלכתחילה יכוון בנטילת‬ ‫לענין יעלה ויבוא כיון דבברכת מעין שבע לא מזכירים יעלה ויבוא בעל כרחך שבליל שבת‬ ‫להכשיר לכתחילה‪.‬‬ ‫אף אם סופו לחזור למראה אתרוג‪.‬‬ ‫לולב בשאר הימים חוץ מכוונת המצוה שהוא זכר למצות לולב שהיה בזמן ביהמ"ק‪,‬‬ ‫יוצאים בדיעבד גם ללא הזכרת יעלה ויבוא‪.‬‬ ‫כט‪ .‬אורך ורוחב עלה ההדס הגרשז"א שם אות י"א כ' להדר שלא יהיה עלה הדס‬ ‫כב‪ .‬אתרוג בלי פיטם‪ .‬יש מן הפוסקים דס"ל דאתרוג ללא פיטם פסול ויש מתירין‬ ‫וכ' במנחת שלמה (ח"ב סי' נ') 'נראה דחייב כל אדם ללמד בביתו שנטילת הלולב כל‬ ‫באורכו ורוחבו יותר מצפורן האגודל יותר מ‪ 2-‬ס"מ דחיי' לשיטת הבה"ג שזהו הדס‬ ‫לכתחילה‪.‬‬ ‫שאר הימים היא בגלל דרישה לציון דעבדינן לה זכר למקדש כי הרי כל התקנה היתה‬ ‫אתרוג הכשר במקום אחד ופסול במקום אחר‬ ‫שוטה‪( ,‬ובמהרש"ם יו"ד ל"ה סקכ"ד כ' 'ורבים אינם יודעים מזה') ועי' תשובות‬ ‫הגרח"פ שיינברג במכתב לספר לקיחה תמה כתב 'לא ידעתי למה העולם נוטים‬ ‫בשביל כך'‪.‬‬ ‫א‪ .‬אתרוג של מעשר שני‪ .‬בירושלים הוא כשר כיון שראוי לאכילה‪ ,‬ומחוץ לירושלים הוא‬ ‫והנהגות (ח"ב סי' שי"ב) דיש הידור ליקח מצפת ששם אין בעיה זו‪.‬‬ ‫להקל בדבר זה ליטול אתרוגים שאין להם פיטם דהרי מלשון הרא"ש שהביא הרמ"א‬ ‫טו‪ .‬דקל קנרי האג"מ (או"ח ח"ד קכ"ג) כ' לפסול אף בדיעבד את הלולב הקנרי' שהוא‬ ‫פסול דאין בו היתר אכילה – כן הוא הדין לדעת רש"י והרע"ב‪.‬‬ ‫הידורי הערבות‬ ‫בסימן תרמ"ח ס"ז מבואר דמיירי באתרוגים שלא היה להם פיטם שבאתרוגים שלנו‬ ‫מין דקל שאינו מוציא פירות הראויים לאכילה ושונה בצורתו משאר עצי התמר אך‬ ‫ב‪ .‬בשו"ע (תרמח יז) איתא 'מקום שהאתרוגים שלהם כעין שחורות מעט‪ ,‬כשרים‪ .‬ואם היו‬ ‫ל‪ .‬החלפת הערבות מידי יום כז‪ .‬יש שכ' להיזהר בענין הערבות‪ ,‬שמצוי שאחר יום או‬ ‫הגורם לכך הוא הקלקול בעצים שחלשים הם ובעיני ראיתי שבאותו עץ עצמו ישנם‬ ‫הגרש"ז הכשירו לכתחילה וכ' 'ואין לערער כלל על כשרותו למצוה'‪.‬‬ ‫שחורים ביותר כאדם כושי‪ ,‬הרי"ז פסול בכל מקום'‪ .‬ומבואר שם במ"ב (סקנ"ז) דכל מה‬ ‫אתרוגים בעלי פיטם שנשאר עד אחר הקטיף ואתרוגים שהפיטם נפל מהם ולא שייך‬ ‫דשחורות מעט כשרים זה רק במקומות שכך גדלים רוב האתרוגים‪ ,‬אבל בשאר מקומות‬ ‫יומים כבר אינם הדר ואף ששאר המינים הם הדר שבהדר מ"מ כיון שכל הד' מינים‬ ‫טז‪ .‬לולב עם קורא יש המחמירים (הגרי"ז) שלא לקחת לולב עם קורא‪ ,‬שיש לו‬ ‫הם מצוה א'‪ ,‬זה מגרע ההדר בכל הד'‪ .‬וכ' ברמ"א (תרנ"ד ס"א) שהמנהג להחליפם‬ ‫לומר על דבר כזה שכך דרך ברייתו ללא פיטם‪.‬‬ ‫קליפה אדומה משום שא"א לבדוק את תיומתו וחששו לשיטות שנחלקה התיומת או‬ ‫אפילו בשחורות מעט פסולים‪.‬‬ ‫כל יום וכן נהגו החזו"א והקה"י‪.‬‬ ‫ודעת רבינו הגר"ש אויערבאך זצ"ל כפי שהעיד הרב יצחק ויסמן קובץ אור ישראל‬ ‫נסדק כהימנק שנראה כשנים פוסל במשהו אמנם יש המדקדקין ליקח דוקא לולב‬ ‫לא‪ .‬ערבה התלויה למטה החזו"א (סי' קמ"ו ס"ק ל"ה) מסתפק בעלי הדס וערבה‬ ‫סג עמ' קו וז"ל שמעתי ממרן הגר"ש אויערבאך דאף דדעת החזו"א מקורו בראשונים‬ ‫זה ובביכורי יעקב סק"ט כ' שלולב כזה הוא מצוה מן המובחר ובארחות רבינו ח"ב‬ ‫אתרוג הכשר לאיש אחד ופסול לאיש אחר‬ ‫וכן נהגו גדולי ירושלים למעשה לקחת אתרוג ללא פיטם אבל כיום דנעשים פעולות‬ ‫עמ' רל"ב כ' שהחזו"א בתחילה העדיף לולב עם קורא' והחשיבו להידור אך כששמע‬ ‫א‪ .‬מי שיש לפניו שתי אתרוגים אחד של ערלה ואחד שאינו ערלה‪ ,‬והם מעורבים יחדיו‬ ‫התלויין למטה‪ ,‬שאפשר שהן פסולות כיון שבעינן שכל חלק וחלק שבו יהיה כדרך‬ ‫גדילתו‪(.‬ועי' הליכות שלמה דכן נהגו אבותינו מעולם ולא שמענו להחמיר)‪.‬‬ ‫מיוחדות לשמור על הפיטם ממילא נפל ההיתר דזה תהליך האתרוג שנופל הפיטם‬ ‫שבבריסק הורידו את הקורא' לבדוק הוריד אף הוא עוד כ' שהרבה פעמים כשמורידים‬ ‫ואינו יודע מי הערלה ומי השאינו ערלה‪ ,‬חידש בזה המהריט"א (קהלות יעקב אות ס') דלא‬ ‫ולכן מן הראוי לקחת אתרוג עם פיטם לקיום המצוה וכך דעתו להקפיד בזה למעשה‬ ‫הקורא' אז פוסלים הלולב ועושים ההימנק ואדרבא כשהוא סגור זה הכי כשר דהקורא'‬ ‫יוצא ידי חובה אף אם יטול את שתיהם‪ ,‬דכיון דספק דאורייתא לחומרא שניהם לא ראויים‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫הוא חלק מהלולב וכ' הפוסקים (מו"ז ח"ד קנ"ד) שאף בלולב עם קורא' נכון שיפרידו‬ ‫בשבילו לאכילה‪ .‬ולפי"ז משכח"ל באיש אחד שאינו יודע מה האתרוג הכשר ומה הפסול‬ ‫דאינו יוצא ידי חובה‪ ,‬ואיש אחר היודע מה הכשר ומה הפסול יוצא ידי חובה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אתרוג של תרומה טהורה כהן יוצא בו יד"ח‪ ,‬וישראל לא יוצא בו יד"ח‪ .‬כן היא שיטת‬ ‫לע’’נ‬ ‫לרפואת‬ ‫הר"ן‪ .‬אמנם שיטת רש"י (דף ל"ה‪ :‬ד"ה הרי) שגם ישראל יוצא ידי חובתו באתרוג של‬ ‫האשה החשובה מרת טובה בת ר’ צבי הכהן הורביץ ע’’ה‬ ‫הרב מרדכי בן אסתר איטה‬ ‫תרומה‪.‬‬ ‫נלב’’ע יום הכיפורים התשפ’’ד‬ ‫לרפו”ש‬ ‫ז‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ו‬ ‫לתרומות לזכות‪ ,‬להצלחה‪ ,‬לישועה ולרפואה נא לפנות בטלפון‪054-8475219 :‬‬ ‫חיוב דירה בסוכה | הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫סוכות זמן שמחתינו | המשך מעמ' א'‬ ‫והנה נחזור על הראיות היסודיות שיש לזה שיש מצוה בעצם עשיית הסוכה‪:‬‬ ‫הנה כבר נתבאר בכמה מקומות המעלה הגדולה של עשיית סוכה שאין הוא היכ"ת גרידא לקיום‬ ‫זה מה שמתבקש בחג הסוכות‪ ,‬שאנחנו נתייחס לקדוש ברוך הוא כ'בנים אתם לה' אלהיכם'‪.‬‬ ‫לא רציניים‪' .‬ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו‪ ,‬ולבם לא נכון עמו' כך השטן טוען כנגד כלל ישראל‪.‬‬ ‫א‪ .‬איתא בגמ' במכות דף ח' ע"א 'א"ל ההוא מרבנן לרבא ממאי דמחטבת עצים דרשות דלמא‬ ‫מצוות ישיבה בסוכה‪ ,‬אלא הוא חלק מן המצוה ובזה הוא שונה מכל המצוות‪ ,‬והראיה הגדולה לזה הוא‬ ‫מחזירין פניהם מהשכינה‬ ‫וכך הוא רודף אותנו כל עשרת ימי תשובה עם טענות‪ ,‬ואנחנו בכל עשרת ימי תשובה עומדים‬ ‫מחטבת עצים דסוכה ומחטבת עצים דמערכה ואפ"ה אמר רחמנא ליגלי‪ ,‬וכתב שם רש"י בזה"ל 'אין‬ ‫דהנה ישנו פלא גדול הרי אם אדם קנה בית והוא עכשיו יכול ליתן שם מזוזה היעלה על הדעת שהוא‬ ‫המבי"ט בספרו בית אלקים שואל‪ ,‬הרי כל כלל ישראל מבקש שהקב"ה יבנה את בית המקדש ויקרב‬ ‫ומשתחווים ומתפללים ובוכים‪.‬‬ ‫החטיבה מצוה אלא עשיית הסוכה' עכ"ד‪ .‬ומוכח שיש מצוה בעשיית הסוכה ולא רק בעשיית הסוכה‬ ‫יהיה יכול לברך שהחיינו‪ ,‬והלא הדברים פשוטים שאין כל סיבה לברך כן והטעם הוא משום שכל מה‬ ‫אותנו‪ ,‬כבר יותר מאלף שנה ‪ -‬הרבה הרבה יותר‪ .‬ואמנם יש הרבה אנשים שמדברים מהשפה ולחוץ‪,‬‬ ‫ואז אנחנו מגיעים ליום כיפור‪ .‬וביום כיפור הקב"ה סולח לנו‪ ,‬ומקבל את התפילות שלנו‪ ,‬ואוהב‬ ‫אלא בחטיבת העצים לסוכה וכל הכשרי הסוכה אלא דהמצוה עצמה הוא עשיית הסוכה‪.‬‬ ‫שנאמר שהוא מברך שהחיינו הוא רק על דבר שהוא חלק מן המצווה עצמה‪ ,‬וא"כ יש לתמוה מאי‬ ‫אבל יש הרבה אנשים צדיקים מאוד מאוד‪ ,‬והם מדברים והם מבקשים‪ ,‬ועדיין לא נושענו‪ .‬הוא מדבר‬ ‫אותנו‪ ,‬ומכריע שחס ושלום לא היה פה שום מצב של 'ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא‬ ‫וז"ל הערוך לנר הא דפשיטא לרש"י דעשיית סוכה חשיב טפי מצוה מהחטבה אף דהעשייה ג"כ‬ ‫טעמא גבי סוכה הוא נחשב כמו שהוא חלק מן המצווה עצמה‪.‬‬ ‫על זה הרבה‪ ,‬צריכים לעיין שם‪.‬‬ ‫נכון עמו'‪ .‬ויותר מכך מבואר בגמרא ביומא (פו‪ ).‬שאף על פי שיש בכלל ישראל כאלו שהם לא כל‬ ‫אינה רק לצורך מצוה הבאה אחריה דהיינו הישיבה בסוכה י"ל דהעשיי' שפיר נחשבת מצוה לעצמה‬ ‫ומכאן רואים יסוד נוראי שחוזר על עצמו בכמה מקומות והוא דמלבד מה שיש חיוב לישב בסוכה יש‬ ‫אבל מצאתי שאת השאלה הזו שואל הזוהר הקדוש‪ ,‬ומובא בספר ציפורן שמיר של החיד"א (אות ריד)‬ ‫כך רציניים‪ ,‬ורק בהתעוררות של ראש השנה ויום כיפור הם כך‪ ,‬מ"מ גם אם אחד רציני זה מכפר‬ ‫ולא הכשר מצוה לבד כמו החטבה דהא מברכין על עשיית סוכה שהחיינו כדאמרינן בסוכה (מו א)‬ ‫גם חיוב לעשות סוכה‪ ,‬והטעם הוא משום שסוכה כידוע אינה רק מקום כמו הדירה שלו אלא יסוד‬ ‫הוא שואל למה ישראל מתעכבים בגלותם? לכאורה‪ ,‬עבירות אנחנו לא עושים ‪ -‬אני מדבר על כאלו‬ ‫על כל כלל ישראל‪.‬‬ ‫ולחד מ"ד בירושלמי מברכין גם לעשות סוכה כמש"כ התוס'‪ ,‬והא דבאמת נחשבת העשיה מצוה י"ל‬ ‫הסוכה הוא שאנו חיים בזה ב'צילא דמיהמנותא' ועל כן בניית הסוכה היא עצמה החפצא של המצווה‪,‬‬ ‫שלא נכשלים בעבירות‪ ,‬שכל הזמן עושים רצון ה' – וזה לא הולך‪ .‬והתשובה היא 'על דעביד קלנא‬ ‫ונמצא שכלל ישראל עומד לפני הקב"ה עם כל הרצינות הזאת‪ ,‬והקב"ה מקבל את זה‪ ,‬ואנחנו‬ ‫משום דהתורה כתבה וצותה העשיה כדכתיב 'חג הסוכות תעשה לך' דהיינו 'העשי' ולא הישיבה'‬ ‫וכמו שמצינו שחל שם שמים על הסוכה‪ ,‬וכמו שמצינו לגדולי רבותינו שהיו מנשקים את הסוכה‬ ‫בשכינתא בגלותא ומהדרי אנפייהו משכינתא' הם לא מתנהגים בכבוד בשכינה‪ ,‬והם מחזירים את‬ ‫מנצחים את השטן עם כל הטענות שלו‪ .‬והזוהר בהמשך אומר 'מאן נצח' ‪ -‬מי מנצח? מי שיוצא עם‬ ‫שהרי בסוכה (כז ב) דרשינן מיני' למר עשה סוכה הראוי' לז' ולמר עשה סוכה בחג ובהכי א"ש ג"כ‬ ‫בשעה שהם יוצאים‪ ,‬מה שלא מצינו בשום מצווה שמנשקים אותה כגון שופר‪ ,‬וחנוכיה‪ ,‬והטעם משום‬ ‫פניהם מהשכינה‪ ,‬ולכן הם לא נגאלים‪ .‬והחיד"א מסביר את זה בשם הראשית חכמה 'מהדרי אנפייהו‬ ‫הדגל‪ .‬בזה שאנחנו עושים את זה‪ ,‬אנחנו מנצחים‪.‬‬ ‫מה דהכא חשיב החטבה רק להכשר מצוה ולא למצוה ואילו בחולין (ז א) חשבינן להאי דדרי חטי‬ ‫שהסוכה היא חפצא של השראת השכינה‪.‬‬ ‫‪ -‬פוסק דברי תורה על דברים בטלים‪ ,‬פוסק באמצע הזמירות‪ ,‬ובתפלת י״ח מחזיר פניו לכאן ולכאן'‬ ‫ובאמת ישנם שתי מצבים בעבודת ה'‪ ,‬המצב הראשון הוא שאדם צריך להשיג את רצונו יתברך על‬ ‫דפיסחא דבמצוה קעסיק והרי זה ודאי ג"כ אינו רק הכשר לעשות ממנה מצה ולאכלה בליל פסח‪,‬‬ ‫ועל פי זה נראה דמה שכ' שמתי שנגמר יו"כ אנו מיד מגיעים לבנות סוכה משום 'מחיל אל חיל' אין‬ ‫אתה לומד סוגיה ולא מבין את התוספות‪ ,‬ופתאום מגיעים דברים שיותר מעניינים אותך‪ ,‬ואתה‬ ‫ידי הכניעה ותשובה‪ ,‬וכל הדברים האלו‪ .‬אבל יש מצב שני‪ ,‬שכאשר הקב"ה איתנו ומכריע את הדין‬ ‫ולפ"ז א"ש דשאני התם כיון דבפי' כתיבי ציווי השמירה כמש"כ רש"י שם דכתיב ושמרתם את‬ ‫הכוונה משום שאנו סתם מחפשים מצווה בעלמא דזה גם אפשר ללמוד תורה שהיא כנגד כולם‪,‬‬ ‫עוזב את הלימוד – זה בזיון לשכינה‪ .‬זה אומר שאתה לא מהאנשים של הקב"ה‪ ,‬יש לך דברים יותר‬ ‫שלנו לכף זכות ונותן לנו שנה טובה‪ ,‬הקב"ה אומר בואו נראה אתכם‪ ,‬שאתם מכירים בזה‪ ,‬שאתם‬ ‫המצות א"כ כשנושא החטים ושומרם מקיים מצות הכתוב אבל חטיבה דלא כתיב בקרא לא הוי רק‬ ‫ואין צורך דוקא לעשות סוכה אלא הוא משום שסוכה באמת הוא המשך של יום הכיפורים והוא משום‬ ‫מעניינים ואתה עוזב את הקב"ה‪ .‬תרגיש שכשאתה לומד תורה אתה דבוק בבורא עולם‪ ,‬אתה מדבר‬ ‫לא לוקחים את זה כמובן מאליו ‪ -‬אני ברחמיי עליכם‪ ,‬ריחמתי עליכם וקיבלתי את התשובה שלכם‪,‬‬ ‫הכשר מצוה עכ"ד‪.‬‬ ‫שכיון שזכינו בו למחילת עוונות על כן יש לו את הזכות להיות בצל הקב"ה בתוך הסוכה ועל כן הוא‬ ‫איתו‪ .‬ואם אתה מתחיל לשמוע דברים‪ ,‬חדשות מעניינות וכיוצ"ב‪ ,‬אז אתה עוזב את הקב"ה – זה‬ ‫ואני נותן לכם שנה טובה ומבורכת‪ .‬אנחנו צריכים לקבל את זה בהודאה‪ ,‬שתהיה קרבת אלקים‬ ‫ובשו"ת אבני נזר (או"ח סימן תנט אות י) כתב 'מה שכתב עוד דעשיית הסוכה אינה מצוה כלל ובש"ס‬ ‫נחשב מחיל אל חיל בעצם בניית הסוכה עצמה‪.‬‬ ‫הביזיון הכי גדול‪ ,‬ועל זה הקב"ה אומר ‪ -‬מה אני ישיב אותם?!‬ ‫אלינו וקרבה שלנו לאלקים‪ .‬להכיר בזה ‪ -‬ריבונו של עולם חתמת אותי לשנה טובה‪ .‬ולכן עבודתינו‬ ‫מכות דף ח ע"א הואיל אם מצא חרוש אינו חורש חרישה לאו מצוה והכא נמי כיון דסוכת גנב"ך‬ ‫ועל פי זה נראה פשוט מה הקשר בין נטילת לולב לסוכה על פי פשוטו דהנה בפשטות היה מקום‬ ‫יש מדרש נורא‪ ,‬שכשהקב"ה הלך להמליך את דוד ועזב את שאול‪ ,‬המלאכים שואלים את הקב"ה מה‬ ‫היא ‪ -‬עכשיו תפסיק לבכות‪ ,‬עכשיו תתחיל לרקוד‪ .‬וזה סוכות‪.‬‬ ‫כשירה עשייתה לאו מצוה הוא‪ ,‬ודאי מסברא הי' נראה כן אבל מה נעשה דלשון המשנה בשבועות‬ ‫לומר דבאמת הם כמה סוגי מצוות שנאמרו בסוכה שיש מצווה אחת לבנות סוכה ויש מצווה ליטול‬ ‫מצאת בדוד יותר משאול? הקב"ה עונה להם ששאול‪ ,‬כשהיה במצב מלחמה עם הפלשתים‪ ,‬ויונתן‬ ‫סוכות זה 'חבוקה ודבוקה בך' עושים סוכה – 'ופרוס עלינו סוכת שלומך' ‪ -‬הקב"ה אומר יש לי סוכה‪,‬‬ ‫דף כ"ט ע"א נשבע לבטל את המצוה שלא לעשות סוכה כמו שהביא כת"ר בעצמו ומה שכתב מספר‬ ‫ארבעת המינים‪ ,‬אמנם הדברים פשוטים שיש קשר אדוק בין שני הדברים ולא לחינם הם שניהם‬ ‫עם נושא הכלים שלו נכנסו לתוך פלשתים‪ ,‬והתחילו להרוג בהם‪ ,‬והייתה שם מהומה ובהלה – הצופה‬ ‫ואני לוקח אתכם 'בצילא דמהימנותא' תרגיש את זה שאבא קורא לך‪ ,‬בוא אליי לסוכה‪ .‬שב בסוכה‪,‬‬ ‫הון עשיר דפירושו שלא לישב אין זה פירוש של לעשות ומה יעשה להא דבספר תקוני זוהר תיקון‬ ‫באותו זמן דגם נטילת ארבעת המינים הוא מהות אחת של קשר עם הקב"ה וכמו שמצינו בכמה‬ ‫של שאול הסתכל‪ ,‬וראה שבמחנה פלשתים יש בהלה‪ ,‬והוא לא ידע מה צריך לעשות‪ .‬לשאול היה‬ ‫תאכל סעודות‪ ,‬תשמח‪ ,‬תשיר ותודה לקדוש ברוך הוא‪ .‬בדרך הזו תמשיך את הניצחון שלך על השטן‪.‬‬ ‫שבעין קל"א וכל פקודין דעשי' דסוכה ולולב תליין בידין יעוין שם וברש"י מכות דף ח ע"א מפורש‬ ‫מקומות שנטילת הלולב היא זו שגורמת לעצור רוחות רעות וטללים רעים והטעם משום שברגע‬ ‫דבר גדול ‪ -‬אפוד‪ .‬שואלים באפוד ויודעים מה לעשות‪ .‬אבל צריכים לדעת שהאפוד זה לא דבר פשוט‪,‬‬ ‫זה מה שהקב"ה נתן לנו‪ ,‬את הדבר הגדול הזה ‪ -‬סוכות‪ ,‬זה זמן שמחתנו‪.‬‬ ‫דעשיית סוכה היא גופה מצוה ומה שכתב כבוד תורתו ליישב דברי רש"י דרש"י ס"ל הזמנה לגוף‬ ‫שאנו זוכים להיות בצל ה' על כן יש לנו את האפשרות לזכות לעצור את הרוחות הרעות‪ ,‬ועל כן נהגו‬ ‫האפוד עונה רק למלך‪ .‬המלך עומד והכהן לובש את האפוד והמלך עומד ושואל את השאלה שלו‪,‬‬ ‫ועבודת ימים אלו היא בדרך השמחה שהיא דרך הדבקות‪ ,‬לא בדרך אחרת‪ ,‬רק בדרך הדבקות שהיא‬ ‫מצוה מילתא ודמי נמי לגוף קדושה וסבירא לי' נמי דאינו יוצא בסוכה אלא אם כן חל שם שמים‬ ‫ליטול לולב דוקא בסוכה‪.‬‬ ‫והאפוד הוא תשובה של הקב"ה‪ ,‬הקב"ה עומד שם! התשובה מגיעה על ידי הדלקת אורות של אותיות‬ ‫דרך השמחה לקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫עליו ובסוכת גנב"ך קדושתי' ומצוותי' באים כאחת‪ ,‬ממילא כשעושה לשם סוכה נתקדש בשעת עשי'‬ ‫ועל פי זה נראה פשוט שדין תשבו כעין תדורו שנאמר בתורה הוא משום 'צא מדירת קבע ושב בדירת‬ ‫באפוד‪ ,‬אבל צריך לדעת איך מצרפים את האותיות‪ ,‬ולכן מתלבשת רוח הקודש על הכהן הזה‪ ,‬והיא‬ ‫מה שמקדשו חשיב מצוה שעל כן צריך לקדשו רק בסוכת גנב"ך הקידוש בשעת ישיבה ומכל מקום‬ ‫הקב"ה נתן את החג הזה 'חג האסיף תקופת השנה'‪ ,‬חג שראוי לשמחה‪ ,‬זה זמן שלאדם בלאו הכי‬ ‫עראי' משום שהכוונה בזה הוא שצריך שיהיה לאדם דירה חדשה בשבעה ימים ואפילו אם הוא לא יושב‬ ‫מסבירה לו איך קוראים את זה‪ .‬כלומר‪ ,‬עיקר התשובה היא האותיות‪ ,‬אבל צריך לדעת איך לקרוא‪.‬‬ ‫יש שמחה‪ ,‬אבל צריך לכוון את השמחה לאפיק הנכון‪ .‬אחד גדל לו בשדה כל כך הרבה תבואה‪ ,‬הוא‬ ‫מאחר שצריך לקדשו חשיב הקידוש מצוה וכשמתקדש על ידי עשי' חשיב העשי' מצוה דפח"ח אבל‬ ‫בפועל בסוכה הוא ודאי מקיים אותה שבעת ימים אמנם ודאי פשוט וברור שאין לו קיום מצווה ממש‬ ‫ונמצא שרוח הקודש של הקב"ה עומדת שם‪ ,‬ועונה לך תשובה‪ .‬שאלת שאלה‪ ,‬זו שאלה של מלך‬ ‫אינו עולה לדעת רש"י‪.‬‬ ‫שמח ואומר אני עשיר‪ ,‬אם אתה חושב כך – לא השגת את האמת‪ .‬אתה צריך לראות שהקב"ה נתן‬ ‫מתי שהוא לא יושב בסוכה‪ ,‬והראיה שהרי ברגע שהוא נכנס לסוכה הוא מברך לישב בסוכה‪ ,‬ואי נימא‬ ‫ישראל ששואל כי הוא לא יודע מה לעשות עכשיו – הוא שואל את הקב"ה‪.‬‬ ‫לך את זה‪ ,‬להרגיש את זה ולשמוח בזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עוד נראה לכאורה דבאמת איכא ראיה גדולה שיש חיוב בעצם עשיית הסוכה דהנה אמרינן בגמ' ב‬ ‫שיש לו קיום מצווה גם מתי שהוא לא יושב בסוכה ודאי שאין הוא יכול לברך לישב בסוכה שהרי‬ ‫תוך כדי הדברים‪ ,‬שאול המלך גילה את הסיפור‪ ,‬ומה צריכים לעשות פה‪ ,‬וכבר לא היו לו ספקות מה‬ ‫ע"א אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי וא"כ מפורש דיש חיוב להיות בסוכה בדירת עראי‪,‬‬ ‫הוא כבר קיים זה קודם לכן‪.‬‬ ‫'ופרוש עלינו סוכת שלומך' – אתה נכנס לסוכה‪ ,‬אתה מזמין את האושפיזין‪ ,‬את האבות הקדושים‪.‬‬ ‫המשך בעמ' יא'‬ ‫צריך לעשות‪ .‬והרי כל רגע חשוב‪ ,‬צריכים לרדוף אחרי פלשתים‪ ,‬לפני שהם יתאוששו המשך בעמ' יב'‬ ‫כל גדולי עולם‪ ,‬באים אליך לסוכה‪ ,‬כי אתה נהיית בן של הקב"ה‪ .‬ובן של הקב"ה‪ ,‬המצב שלו אחרת‪.‬‬ ‫בסיום ימי מגבית ירח האיתנים הננו להיות לפה למשפחות בני קהילתנו‪ ,‬על נדיבות לבכם ונשיאות‬ ‫רוחכם לשאת בעול עם חבירו‪ ,‬אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים‪,‬‬ ‫להעמיד את צרכי המועד ושמחת החג ברוח נדיבה בבשר ודגים וכל מטעמים כיד ד' הטובה‬ ‫ונותנים חלק בראש רבותינו מורינו הרב מרא דאתרא שליט"א ורבינו הגר"א ליברמן שליט"א‬ ‫על עמלם הגדול למען המגבית ואיתם עימם אברכי הקהילה שחיזרו על הפתחים‪ ,‬וכן בסיוע קופות הצדקה‬ ‫ובעזרתכם זכינו להעניק למשפחות בני הקהילה בחסד ד' עלינו בסך כולל של‬ ‫למעלה מ‪ 200-‬אלף ש"ח!‬ ‫יה"ר שתזכו מידה כנגד מידה להאיר בביתכם את שמחת המועד‪ ,‬בהארת זמן‬ ‫שמחתינו וכל השפעותיו‪ ,‬וע"י זה יושפע שפע רב ברוחניות ובגשמיות ומילוי כל‬ ‫משאלות לבכם וביתכם וכל הנלווים עליכם‪ ,‬לטובה ולברכה באושר ובשמחה‬ ‫ט‬ ‫הצלחה וברכה עד בלי די‪.‬‬ ‫ח‬ ‫חיוב אכילה בסוכה | הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫דר במקום שמצטער’‪.‬‬ ‫חקרו רבותינו האחרונים ביסוד חיוב אכילה בסוכה‪ ,‬האם הביאור הוא שהחיוב הוא לדור‬ ‫ולכאורה היה מבואר מתוס’ דכוונתו הוא שבאמת כאן הוא אותו פטור‪ ,‬ולכאורה לפי כל מה‬ ‫בסוכה‪ ,‬וההיכ”ת של הדיור בסוכה הוא על ידי האכילה והשינה‪ ,‬או דילמא כל החיוב עצמו‬ ‫שנתבאר הם באמת ב’ חלקים בפטור תשבו כעין תדורו‪ .‬לזה יש לומר דאע”פ שהוא נראה‬ ‫הוא אכילה ושינה‪ ,‬ורק 'מקומו' הוא בסוכה עצמה אך זה לא החפצא של החיוב‪.‬‬ ‫אותו פטור בדיוק אך עדיין הם חלוקים בעצם יסודם בגדר הפטור האם הוא פטור בגברא‬ ‫והנה לכאורה ישנו סתירה גדולה בזה דהא מחד מפורש גבי מצטער בלילה הראשון דיש‬ ‫או שהוא פטור בדיורים‪ ,‬והדברים נפלאים‪.‬‬ ‫בזה מחלוקת האם הוא חייב בלילה הראשון או שאינו חייב בלילה הראשון‪ ,‬ולכאורה הוא‬ ‫ומיושב בזה מאי טעמא המשנה חילקה את מצטער וגשמים‪ ,‬משום שהוא ב’ חלקים בדין‬ ‫תלוי בזה דאי הוא חיוב אכילה יהיה לו חיוב בלילה הראשון אך אם הוא חיוב סוכה אין‬ ‫תשבו כעין תדורו‪ ,‬שיש מצד הגברא ויש מצד הסוכה עצמה‪.‬‬ ‫חיוב בלילה הראשון‪.‬‬ ‫והנה על קושיית הבעל המאור כ’ האבי עזרי (פ”ו ה”ה) וז”ל‪ :‬כיצד היא מצות הישיבה‬ ‫ומאידך גבי הולכי דרכים פטורים מן הסוכה הרמ”א לא מביא דעה שהוא חייב בלילה‬ ‫בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא‬ ‫הראשון‪ ,‬והא לכאורה אם הוא חיוב אכילה מאי טעמא אין חיוב בלילה הראשון‪ ,‬ואם הוא‬ ‫דר בביתו בשאר ימות השנה וכו’ ובה”ז כתב אכילה בליל יום טוב הראשון בסוכה חובה‬ ‫חיוב אכילה לכאורה אין סיבה שיהיה פטור דהא יאכל חוץ לסוכה‪.‬‬ ‫אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו מכאן ואילך רשות רצה לאכול סעודה סועד בסוכה רצה‬ ‫וביותר שהרי הדבר מפורש בגמ’ שאין חיוב בלילה הראשון‪ ,‬דהרי אמרינן בגמ’ באותם‬ ‫‪+‬ברכה לראש ‪+‬מש‪+‬בי‪+‬ר‬ ‫אינו אוכל כל שבעה אלא פירות או קליות חוץ לסוכה אוכל כדין אכילת מצה בפסח עכ”ל‬ ‫אמוראים שהיו יושבים באפר ואמרינן עלה בגמ’ (מז) דהיו האמוראים באפר ולא בירכו‬ ‫ביום הראשון משום שהיו הולכי דרכים‪ ,‬ומפורש א”כ שבהולכי דרכים פטורים בלילה‬ ‫וצ”ע לי לשון הרמב”ם כאן איך כתב שהוא כדין מצה בפסח והרי הבדל גדול הוא שהרי‬ ‫הראשון‪ ,‬ולכאורה קשה טובא הרי שניהם נלמדים מאותו פסוק של ‘תשבו כעין תדורו’‬ ‫בתחלת הלכות אלו במנין המצות ובס’ המצוות מ”ע קס”ח כתב מ”ע לישב בסוכה שבעת ימים‬ ‫וא”כ מאי טעמא גבי הולכי דרכים אנו מוצאים שהם פטורים בלילה הראשון ואילו גבי‬ ‫שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים ואלו בתחלת הלכות חמץ ומצה ובס’ המצות מ”ע קנ”ח‬ ‫מצטער יש מחלוקת‪.‬‬ ‫כתב מ”ע לאכול מצה בליל זה שנאמר בערב תאכלו מצות הרי שבסוכה מתי שהוא אוכל‬ ‫בשיר ושבחה הלל וזמרה‪ ,‬בשם כלל משפחות חברי הקהילה רבנן‬ ‫בסוכה כל השבעה ימים מקיים מ”ע ולא כן במצה שאין מ”ע כל השבעה כשהוא אוכל מצה‬ ‫עוד העירו דהנה מצאנו בגמ’ לכאורה לימוד שיש ישיבה בסוכה רשות בשאר הימים מהא‬ ‫ותלמידיהון נקדמה פניו בתודה של האי גברא רבא‪ ,‬ראש וראשון לכל‬ ‫דילפינן תשבו כעין תדורו שהוא רשות והכא נמי הכא הוא רשות‪ ,‬נמצא לכאורה דללא‬ ‫דבר שבקדושה‪ ,‬הוא הגבר הוקם על לכונן ולייסד את בית מדרשינו‬ ‫ועיין בבעל המאור בסוף פסחים שכתב ויש שואלים באכילת מצה מ”ט אין אנו מברכין כל‬ ‫לימוד זה היה חיוב של ישיבה בכל הימים‪ ,‬אמנם מאידך מצינו בגמ’ דילפינן ט”ו ט”ו מחג‬ ‫שבעה כמו שמברכים על הסוכה כל שבעה והא גמרינן מהדדי‪ ,‬שלילה הראשון חובה מכאן‬ ‫המצות מה חג המצות לילה הראשון חובה אף שאר רשות הכי נמי הכא‪ ,‬ולכאורה הוא‬ ‫ע"ש זקנו מרנא ריש"א דגלותא זי"ע‪ ,‬ומכחו הועמדו יסודותיו והוצקו‬ ‫ואילך רשות בין במצה בין בסוכה כדאיתא בפ’ הישן‪ ,‬ויש להשיב לפי שאדם יכול בשאר ימים‬ ‫סתירה לתשבו כעין תדורו‪,‬‬ ‫אדניו עד היום הזה‪ ,‬מרביץ תורה לעדרים בחן שהוצק בשפתותיו‪ ,‬ונוטה‬ ‫לעמוד בלא אכילת מצה ויהי’ ניזון באורז ודוחן וכל מיני פירות‪ ,‬משא”כ בסוכה שאין יכול‬ ‫שכמו לשאת בהעמדת עץ החיים עמלי תורה מופלגים בטהרה‪ ,‬מופלא‬ ‫לעמוד בלא שינה ג’ ימים והוא חייב לישן בסוכה ולטייל בה והיינו דאמרינן בשבת פ’ ר”א‪,‬‬ ‫ועוד קשה הרי ברמ’ כשהוא מזכיר את החיוב אכילה בשאר הלילות הוא מביא שהחיוב של‬ ‫מצה וכל מכשירי’ דוחין את השבת מנ”ל לר”א הא אי מסוכה מה לסוכה שכן נוהגת בלילות‬ ‫האכילה הוא כדרך שאמרו בפסח‪ ,‬והוא קשה טובא הרי בגמ’ אמרינן דהוא משום הלימוד‬ ‫בטוב לבבו ואצילות מידותיו מהוד אבותיו החופף עליו ברוממות הדעת‬ ‫כבימים זהו טעם מה שמברכין על הסוכה כל ז’ ימים ואין מברכין על מצה כל שבעה עכ”ל‬ ‫‘תשבו כעין תדורו’‪ ,‬ועי’ באבי עזרי שכבר העיר בזה‪.‬‬ ‫להדר לקראתה של תורה ‪ -‬מאן מלכי רבנן‪ ,‬ולרומם קרנה ברוח ובגשם‬ ‫עוד צריך עיון דהנה הקשה הבעל המאור מאי טעמא אין ברכה על מצה כמו שיש ברכה על‬ ‫במסירות לב ונפש יום ולילה לא ישבותו‪ ,‬להלך לפי רוחו של כל אחד‬ ‫וביאור ראיתו ממה שמפורש בגמ’ שאין ללמוד מצה מסוכה על מכשירין שדוחה שבת‬ ‫מסוכה שר”א סובר שמכשירי’ דוחה שבת ופריך מה לסוכה שנוהגת בלילות כבימים‬ ‫לישב בסוכה וביאר שהוא משום שגבי סוכה אין לו אפשרות להיות בלי שינה ועל כן הוא‬ ‫ואחד באצילות רוח‬ ‫הגאון רבי אברהם רימר שליט"א‬ ‫וע”ש ברש”י ותוס’ שהכוונה שמצה המצוה היא רק על לילה ראשונה אבל סוכה כל‬ ‫חייב לישון בסוכה‪ ,‬משא”כ גבי אכילה שהוא יכול להתקיים ללא אכילה‪ ,‬ולכאורה קשה‬ ‫שבעה צריך סוכה ואף שגם סוכה כל שבעה אם רצה אוכל ואם לא רצה אינו אוכל‬ ‫התינח גבי שינה אך מנא ליה גבי אכילה שיהיה חיוב של ברכה על זה דהא על זה אין את‬ ‫וע”כ שמ”מ כשאוכל בסוכה מ”ע יש כאן ומברך עלי’ משא”כ מצה אף שאסור לאכול‬ ‫הלימוד שהוא לא יכול להיות וא”כ מנא ליה דהוא יכול לברך‪.‬‬ ‫חמץ כל שבעה מ”מ אין קיום מ”ע על אכילת מצה כל שבעה ואין מברך עלי’ וזוהי ראי’‬ ‫חזקה שאין להשיב עלי’ ואף לשיטתו של הגר”א שהביאו שיש מצוה לאכול מצה כל‬ ‫ב’ פטורים ב’תשבו כעין תדורו’‬ ‫והנה לכאורה מבואר הכא יסוד‪ .‬והוא דאיכא ב’ פטורים גבי ‘תשבו כעין תדורו’ דיש פטור‬ ‫ראש כולל 'מרכז התורה – רבינו יוסף שלום'‬ ‫שבעה אבל אין קיום מ”ע באכילתו אלא מצוה בעלמא משא”כ בסוכה יש קיום מ”ע‬ ‫שהוא לא פטור בגברא אלא הוא פטור ב’דירה’ ז”א שיש אדם כמו ‘הומלס’ שאין לו דירה‬ ‫אשר נדבה רוחו אותו בטובת עינו למען שמחת המועד בבתי משפחות‬ ‫באכילתו בסוכה כל שבעה וא”כ לשון הרמב”ם כאן קצת צ”ע שמדמי מצה לסוכה וי”ל‬ ‫ולאדם כזה אין כלל חיוב סוכה‪ ,‬משום שאצלו אין דירה ועל כן מי שאין לו דירה מעיקרא‬ ‫בני הקהילה שיזכו לקיים 'ושמחת בחגך' בהידור גדול בבשר ודגים‬ ‫וטעם החילוק בינייהו הוא מה שכתב המאור שסוכה כיון שאי אפשר לעמוד כל שבעה בלא‬ ‫אין לו חיוב (ודמיא לנידון שדנו האחרונים במי שאין לו בית בחנוכה)‪.‬‬ ‫שינה ממילא נכללה בהקרא בסוכות תשבו שבעת ימים מ”ע על שבעת הימים משא”כ בפסח‬ ‫וכל מטעמים‪ ,‬ואשר כל זה יחד עם שאר מפעלות הקופה הינם מרוחו‬ ‫ומאידך יש פטור נוסף של ‘צורת הישיבה’‪ ,‬ובזה הוא מאוד דומה למצטער ששם הוא פטור‬ ‫הגדולה הסוככת על קופתינו כאשר היתה באמנה איתו לפעול‬ ‫מאחר שאפשר שלא יאכל מצה כל השבעה ימים אין זו מ”ע על כל שבעת הימים והוא פשוט‪.‬‬ ‫בגברא שכיון שהגברא מצטער על כן הוא פטור מישיבת סוכה‪.‬‬ ‫ובאמת שהוא קצת פלא גדול מה הביאור בזה שאנו אומרים שבסוכה יש מצווה מיוחדת‬ ‫ולהפעיל במאור פנים ונדיבות לב‬ ‫ולפי הנ”ל הדברים נפלאים דבאמת כל הדין פטור של מצטער שחייב בלילה הראשון הוא‬ ‫שכתוב בזה בזה כן‪ ,‬והביאור הוא שבסוכה כיון שאי אפשר בלא שינה על כן הקיום דירה‬ ‫דוקא אם הוא פטור של הגברא דבזה אמרינן דכיון שהוא פטור של הגברא שאינו צריך‬ ‫יהי ד' עמו ועם כל הנלוים אליו‪ ,‬נו"ב הדגולה העומדת על ימינו וזרעם –‬ ‫הוא חייב להיות על ידי שינה בפועל ועל כן הוא חייב לישון בפועל בסוכה‪ ,‬ואילו גבי מצה‬ ‫להתאמץ על כן לילה הראשון כיון שהוא חובה לא פטרו אותו‪ ,‬אך גבי הולכי דרכים ששם‬ ‫זרע ברך ד'‪ ,‬לראות אך טוב וחסד כל הימים‪ ,‬במילוי כל משאלות לבבם‬ ‫כיון שהוא לא צריך לאכול מצה כל הימים על כן הוא נחשב שהוא מקיים את השבעת ימים‬ ‫נקרא הדבר שאין לו בית כרגע הוא במצב שאין לו בית ועל כן הוא לא מחוייב בלילה‬ ‫לטובה‪ ,‬באושר ושמחה נחת ורווחה‬ ‫✿‬ ‫מצות תאכלו גם באופן שהוא לא אוכל מצה מכיון שהוא גם לא אוכל לחם וזה זמן של‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫מצה‪ ,‬ועל כן אפילו אם הוא אוכל והוא לא ישן הוא מקיים את המצווה‪.‬‬ ‫ולפי זה אפשר להוסיף דבר נורא!!! והוא שכל מה דאמרינן בראשונים שסיבת הפטור של‬ ‫ואולי היה מקום להוסיף כאן סברא נפלאה דהנה כבר העירו מה הטעם שאין ברכה מיוחדת‬ ‫הולכי דרכים הוא שגם אדם בתוך ביתו היה עוזב את ביתו והולך ועל כן הוא יכול לילך הוא רק‬ ‫יחד נביע יקר ותהילה מעומקא דליבא לראש האי גברא יקירא‪ ,‬אשר‬ ‫גבי מצה ומאי שנא מישיבה בסוכה‪ ,‬ואולי היה מקום לומר דבאמת הרי כידוע מבארים‬ ‫סיבה מאי טעמא אין עליו איסור לגרום לזה שלא יהיה לו בית אך מה שכרגע אין לו בית הוא‬ ‫אצילות מידותיו ורוחב טוב לבבו‪ ,‬הביאתו לשוב ולעמוד לימין משפחות‬ ‫שיסודו של הגר”א הוא משום דסבירא ליה שגבי מצה הביאור הוא שהתורה אמרה שהלחם‬ ‫כבר סברא פשוטה שכיון שהוא תשבו כעין תדורו על כן ברגע שאין לו בית אין לו כבר חיוב‬ ‫בני הקהילה‪ ,‬לקיים בהם 'שמחה גדולה ומפוארה'‪ ,‬בתוך רוב מפעלותיו‬ ‫בפסח הוא ‘מצה’ ועל כן בברכה זו שאנו עושין ‘המוציא לחם מן הארץ’ על מצה בזה גופא‬ ‫של תשבו כעין תדורו שהרי אין לו בית‪.‬‬ ‫להעמדת קול התורה בארה"ק‬ ‫אנו מגלים את ליבנו שהוא החפצא של הלחם ועל כן זה גופא הברכה‪ ,‬דלא שייך ברכה‬ ‫נוספת על אכילת מצה דזה רק יגרע שהרי התורה קבעה שהוא יהיה הלחם שלו והתורה‬ ‫לא קבעה שיהיה חיוב של אכילת מצה‪ ,‬ובשלמא גבי סוכה כיון שעצם המצווה הוא שיהיה‬ ‫ולפי כל הנ”ל ניתן להבין קושיא עצומה!! הנה אמרינן בגמ’ דשומרי גינות ופרדסים פטורים‬ ‫בין ביום ובין בלילה‪ ,‬והטעם לזה הוא משום שאין להם יכולת להביא את הכרים והכסתות‬ ‫מפני הטורח‪ ,‬והדבר מבהיל!!!!!! היתכן!!! וכי בגלל טירחא מועטת יש להם פטור של תשבו‬ ‫ידידינו החפץ בעילום שמו הטוב שליט"א‬ ‫דיורים וכל מה שהוא אוכל בסוכה הוא משום שבזה הוא קובע דיורים בסוכה בזה מובן‬ ‫מאוד מה שהוא מברך לישב בסוכה משום שכל האכילה בסוכה הוא היכ”ת בשביל שיהיה‬ ‫כעין תדורו‪ ,‬וכי מי יודע כמה טירחות וכמה שעות אנו משקיעים בשביל לבנות את הסוכה‪,‬‬ ‫וענוותו תרבהו אף במועד זה לרווחת משפחות חברי הקהילה ברוח‬ ‫קביעות דיורים בסוכה‪ ,‬אבל גבי מצה זה עצמו הוא החפצא‪ ,‬ולפי הספרדים הדבר נפלא‬ ‫וכאן יש לו טירחא מועטת להביא את הכרים וכבר חז”ל פוטרים אותו מבניית סוכה‪ ,‬והלא‬ ‫נדיבה‪ ,‬אין בפינו מילה לו דומיה תהילה‪.‬‬ ‫ביותר משום שהרי הספרדים מברכים כל השנה ‘מזונות’ ורק בפסח הם מברכים ‘המוציא’‬ ‫הדברים ק”ו וודאי שם הוא פטור אנו ודאי נהיה פטורים וא”כ איך זה ייתכן לומר שהוא‬ ‫כה יתן ד' וכה יוסיף למילוי משאלות לבבו לטובה ולברכה‪ ,‬ורוב הצלחה‬ ‫פטור מסוכה‪.‬‬ ‫והביאור הוא משום שבזה הם קובעים את האכילה עצמה לחפצא של מצווה ועל כן בזה‬ ‫בכל פעליו לתורה ולתעודה‪ ,‬והרבצת תורתו המאירה‪ ,‬בנחת ושמחה עד‬ ‫גופא הדבר מאוד נפלא‪.‬‬ ‫ולפי הנ”ל הדברים נפלאים!! דבאמת לא הכוונה כאן שמה שהוא פטור מסוכה הוא משום‬ ‫בלי די‪ ,‬לו ולביתו ולכל הנלוים אליהם‪ ,‬לראות בישועת ישראל במהרה‬ ‫גבי הולכי דרכים דאמרינן שהם פטורים מן הסוכה בזמן חנייתן אם יש להם קושי הוא‬ ‫שיש לו טירחא להביא את הדברים לסוכה דזה ודאי דדבר כזה אינו פוטר את האדם מלישב‬ ‫בסוכה‪ ,‬אלא הכוונה הוא שכיון שיש לו טירחא על כן מעיקרא הוא כבר לא מחוייב לעשות‬ ‫בימינו ומלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים‪ ,‬אכי"ר‬ ‫גם פלא גדול מה אכפת לי שיש להם קושי אך הביאור בזה יש לומר דתמיד מתי שאדם‬ ‫שם דירה וכיון שאין לו דירה ממילא הוא לא מחוייב בסוכה אך כל הפטור הוא משום שאין‬ ‫אוכל אכילת קבע הוא תמיד אוכל בדירה שלו ועל כן אם הוא לא אוכל בסוכה שלו נמצא‬ ‫שהוא מראה ביטול על הסוכה ועל כן הוא מחוייב לאכול בסוכה‪ ,‬אמנם בזה יש חילוק דגבי‬ ‫לו דירה‪(.‬אמנם לפי זה יש לדון אם הוא בונה סוכה האם הוא יוצא ידי חובה)‪.‬‬ ‫החו‪+++‬תמים בברכת המועד‪ ,‬בשם ‪+‬לכ‪+‬ל בני הקהי‪++‬לה‬ ‫הולכי דרכים תמיד אפילו בשעה שהם אוכלים אכילת קבע הוא תמיד נקרא ‘אכילת עראי’‬ ‫משום שכיון שהם במצב של הולכי דרכים אנו מחשיבים את האכילה שלהם לאכילת עראי‪.‬‬ ‫ולפי זה יש לומר דכל מה שכ’ התוס’ לבאר את הולכי דרכים וז”ל (סוכה כו‪ .‬ד”ה הולכי‬ ‫דרכים) ‘הולכי דרכים ביום ‪ -‬כל זה נפקא מתשבו כעין תדורו שכשם שאדם בביתו אינו‬ ‫גבאי הקופה‬ ‫נמנע מלצאת לדרך וכן מצטער דפטרו לעיל מן הסוכה היינו מתשבו כעין תדורו דאין אדם‬ ‫חיוב דירה בסוכה | המשך מעמ' ט'‬ ‫חיוב שמחה בחג | הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫ומעתה הדבר פשוט שיש חיוב בעצם בניית הסוכה כדי שיהיה דירת עראי‪.‬‬ ‫אמנם בזה היה מקום לומר מסברא דאין צריך שיהיה הדירה שלו דירת עראי אלא סגי גם‬ ‫הנה מצינו ושמחת בחגך שהיה בו שמחה יתירה ולכאורה יש להבין מה הטעם דדוקא גבי סוכות‬ ‫שיהיה דירת אחרים שהרי עיקר המטרה הוא שיהיה לו דירה אחרת‪ ,‬ולא הדירה שהיה לו‬ ‫יש שמחה יתירה מה שלא מצינו בשאר החגים‪ ,‬והביאור הוא משום שכיון שכל מהות הסוכות‬ ‫וא"כ לכאורה אין בעיה שיהיה שלו‪ ,‬ונראה דמה שהוא צריך שיהיה שלו הוא לא מדין לכם‬ ‫הוא להיות בצל ד' על כן חייב להיות שמי שנמצא בצל ד' הוא שמח ומדין זה חייב שיהיה כאן‬ ‫אלא הוא משום שברגע שאדם בונה סוכה משלו הוא בעצם מראה יותר את הרעיון שהוא‬ ‫שמחה‪.‬‬ ‫יוצא מדירת קבע לדירת עראי אך אין דין של 'לכם' בסוכה דהרי בזה נחלקו רבי אליעזר‬ ‫ולפי זה יש לבאר היטב מה דאמרינן בגמ' גבי אבל שהוא חייב בסוכה ומקשי' פשיטא ומתרצי'‬ ‫ורבנן האם יש דין שיהיה לכם בסוכה או לא וקייל כמו שיטת חכמים שאין דין לכם בסוכה‬ ‫דס"ד דכיון שמצטער פטור מן הסוכה על כן היה ס"ד שהוא יהיה פטור קמ"ל דדוקא צערא‬ ‫(והמקור הוא מזה שכ' שכל ישראל יוצאים בסוכה אחת וחייב להיות שלא יהיה לכם)‪.‬‬ ‫דממילא אבל הכא כיון שהוא מצער את עצמו הוא צריך ליישב את דעתו‪.‬‬ ‫ובאמת בלשון הגמ' הוא 'שאדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו' נמצא מפורש שבאמת‬ ‫וצריך עיון טובא מה היה הצד שאבל יהיה פטור מן הסוכה והרי לכאורה הדבר פשוט שכיון‬ ‫הגדר הוא שהוא יוצא בסוכה של חבירו ונמצא לפי זה דהביאור הוא משום שאפילו שהוא‬ ‫שהצער שיש לו אינו קשור לסוכה לא יהיה פטור ועוד מאי טעמא באמת יש עליו חובה מיוחדת‬ ‫סוכה של חבירו יש לו עדיין קיום מצוה בזה‪ ,‬ואין הביאור דלא צריך שלו אלא יוצא בשל‬ ‫ליישב את דעתו למצווה והא אפילו אם הוא לא מיישב את דעתו למצוה עדיין מכיון שהוא חייב‬ ‫חבירו‪.‬‬ ‫בכל המצוות יהיה חייב גם בזה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בגמ' אמרינן דבסוכה קטנה יש איסור להכניס דבר הגורם שריפה לסוכה ואמרינן על זה‬ ‫ומבואר מה יסוד נוראי שכיון שכל מהות הסוכה הוא בזה שהוא יושב בצל ד' על כן ודאי שאם‬ ‫שהוא תלוי האם זה סוכה קטנה או הוא סוכה גדולה ובזה תליא האם מותר או‬ ‫הוא בצער חסר לו את קיום המצווה ועל זה קמ"ל דכיון שהוא חייב ליישב את דעתו למצוה על‬ ‫יא‬ ‫לא‪ ,‬ולכאורה צרי להבין וכי עסקינן במקרה של פיקוח נפש וכי הגמ' כאן שדנה על‬ ‫הנושא של שריפה הנידון הוא בהלכות פיקוח נפש‪.‬‬ ‫כן הוא חייב בסוכה‪ ,‬ולולי זה הוא באמת היה צריך להיות פטור מן הסוכה‪.‬‬ ‫י‬ ‫אתרוג ללא פיטם | הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫חידושי הלכות בענייני סוכה‬ ‫סוכות זמן שמחתינו | המשך מעמ' ח'‬ ‫הרב יעקב ישראל שניידר‬ ‫מקומו‪.‬‬ ‫כ’ השו"ע (סי' תרמח ז)‪' :‬נטל דדו‪ ,‬והוא הראש הקטן ששושנתו בו‪ ,‬פסול‪ .‬הגה ויש מחמירין אם‬ ‫כ’ בצפנת פענח סוכה [ו ב] שדין מצטער שנאמר בסוכה הוא רק קודם שנכנס לסוכה‬ ‫‪ -‬לרדוף אחריהם ולהרוג אותם‪ .‬אז שאול אומר לכהן 'אסוף ידך' ‪ -‬אנחנו מפסיקים את השיחה‪ ,‬כי‬ ‫ג‪ .‬כ' השבלי הלקט וז"ל ועוד אני אומר שדוקא האתרוגים שאין דרכן להתייבש וליפול הפרח שלהן‬ ‫נטלה השושנתא‪ ,‬דהיינו מה שאנו קורין פטמא (ר"ן)‪ ,‬וטוב להחמיר במקום שאפשר‪ .‬מיהו לענין‬ ‫אני כבר יודע מה לעשות‪ .‬הוא נותן הוראה שצריכים לרוץ‪.‬‬ ‫דינא אין לפסול אלא אם כן נטל הדד דהינו העץ שראש הפטמא עליו‪ ,‬והראש נקרא שושנתא‪.‬‬ ‫אבל אם כבר נכנס לסוכה כשאינו מצטער ובאמצע הסעודה נעשה מצטער אינו נפטר‬ ‫במחובר פסולין אם ניטלה הפיטמא‪ ,‬אבל באתרוגים שדרכן בכך כשר ולא חסר הוא עכ"ל‪.‬‬ ‫וזו התשובה של הקב"ה למה שאול מפסיד את המלוכה‪ ,‬כיון שהוא יכול להגיד 'אסוף ידך'‪ .‬הרגש‬ ‫אמנם לא משמע מדברי הראשונים כן דלפי זה לא היה צריך לומר שהוא משום שלא היה מעולם‬ ‫וכל זה דוקא שנטלה‪ ,‬אבל אם לא היה לו דד מעולם כשר‪ ,‬וכן רוב האתרוגים שמביאים במדינות‬ ‫ועי’ בשפת אמת' לד כח ד"ה במשנה שכ' לחלק בין מצטער קודם שנכנס לסוכה‬ ‫הגדול ‪ -‬שמלך שואל את הקב"ה שאלה‪ ,‬והקב"ה בא בתשובה אליו – ופתאום הוא אומר 'אסוף‬ ‫אלא די בזה שהוא נשר דרך גדילתו ולכאורה הוא שיטה יחידאה‪ ,‬ועוד צריך עיון דזה רק לפי הצד‬ ‫אלו'‪.‬‬ ‫למצטער כשהוא כבר בסוכה [ובזה מיושב החידוש בגשמים שהם גם אחרי שנכנס]‬ ‫ידך'‪ .‬ב'אסוף ידך' מאבדים מלכות‪ .‬מי שיכול להגיד לקדוש ברוך הוא 'אסוף ידך' – מאבד את‬ ‫שהוא משום 'חסר'‪ ,‬אך במג"א נוקט שהוא פסול משום 'הדר' ולכאורה לפי זה הוא תימה מאי‬ ‫וכ’ המשנה ברורה וז"ל‪' :‬כשר‪ ,‬כיון שכך היא בריתן‪ ,‬וזהו דרך גידולן‪ ,‬אין לכנותם בשם חסרים‪ ,‬או‬ ‫הביכורי יעקב סוכה סי' תרנ"א נוקט באופן ברור שלדעת הרמב"ם שבירושלים נוהגת‬ ‫המלכות‪.‬‬ ‫טעמא הוא כשר‪ ,‬ועי' בשער הציון דהביא דבאופן שיש ספק אם היה כן מתחילת ברייתו הוא מצדד‬ ‫שאינן הדר ונכרים הם‪ ,‬כי יש במקום פטמא כמו גמא מתחלת בריתו‪ ,‬וכתב בבכורי יעקב (ס"ק‬ ‫ואותו דבר הוא מה שהזוהר אומר ‪ -‬שאנחנו מבקשים שהקב"ה ישיב אותנו ויגאלנו‪ ,‬אבל 'הפוסק‬ ‫כד) דזה דוקא רק כשיש גמא מעט שאין כאן פסול רק משום חסר‪ ,‬וכיון שמתחלת בריתו הוא כן‪,‬‬ ‫מצות נטילת לולב מן התורה אף בזמן הזה כל שבעת הימים והוא על פי שיטת הרמב"ם‬ ‫להחמיר שלא ליטול‪ ,‬ולכאורה אם כוונתו היתה שהוא תלוי האם היה מן העץ או לא היה מן העץ‪,‬‬ ‫מדברי תורה ועוסק בדברים בטלים ואומר מה נאה אילן זה' מונע את הגאולה‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬דברי‬ ‫ולא נחסר ממנו כלל‪ ,‬לא מקרי חסר‪ .‬אבל לפעמים יש גמא עמקה‪ ,‬שחללה עד חדרי הזרע‪ ,‬וניכר‬ ‫שירושלים בכלל המקדש וכן שיטתו שקדושת ירושלים לא בטלה ומכח חידוש דין זה‬ ‫תורה זה שאתה לומד עם הקב"ה‪ ,‬הקב"ה שונה כנגדו‪ ,‬הקב"ה נהנה שאתה לומד תורה‪ .‬אתה‬ ‫מאי טעמא הוא כ' לשון של 'תחילת ברייתו' ועוד דמקובל שהחזון איש הכשיר בכל גווני‪ ,‬ולכאורה‬ ‫כ' שהזוכה לגור בירושלים עיה"ק יכוון לקיים מצות נטילת לולב כל ז' על דעת ספק‬ ‫מהמ"ב מבואר לא כן‪.‬‬ ‫ע"י שיכניס לתוך החלל מחט או שאר דבר דק‪ ,‬בזה נראה דפסול גמור הוא‪ ,‬שהרי נקב בתולדה‬ ‫מתעמק בתורה ומגלה‪ ,‬והקב"ה נותן לך חכמה להבין את התורה – הדבר הזה הוא שהקב"ה בשיחה‬ ‫פסול כל היכי דנקב פסול‪ ,‬כדאיתא ביו"ד סי' מג בפרי מגדים מש"ז סק"ב‪ ,‬וכיון דנקב עד חדרי‬ ‫זה אם הוא מצוה דאוריתא או דרבנן שאם יכוון למצוה דרבנן יש חשש שעובר על בל‬ ‫איתך‪ .‬ופתאום מגיעים איזה דברים ואתה מפסיק – הדבר הזה הוא חטא נורא וביזיון נורא‪ ,‬וזו‬ ‫ד‪ .‬כ' השבט הלוי (ח"א קלז) במענה להגר"מ ברנסדרופר זצ"ל וז"ל‪ :‬ואען ואומר בודאי לפום‬ ‫תגרע לרמב"ם ולכוון על דאורייתא גם א"א שמא אין הלכה כמותו ועובר בבל תוסיף‬ ‫רהיטת ההלכה הצדק עם כ"ת דהא לשון הרמ"א מהרא"ש אם לא הי' לו דד מעולם וכן מוכח‬ ‫הזרע פסול הוא הדין בנקב בתולדה'‪.‬‬ ‫הסיבה שאנחנו לא נגאלים‪.‬‬ ‫לכאו' בתשובת מבי"ט ח"ג סי' מ"ט אשר רמז עליו גם במג"א בשם כ"ה איברא יש לי ללמד זכות‬ ‫ולכאורה לפי"ז תמיה רבתי על אלו הלוקחים אתרוג ללא פיטם אע"פ שיודעים שהוא נפל על‬ ‫אלא יכוון על הספק כנ"ל‪.‬‬ ‫זה כתוב בגמרא‪ ,‬אבל אף אחד לא קולט את העוצמה של הדבר – שזה כמו להגיד 'אסוף ידך'‪.‬‬ ‫על המקילים בזה עפ"י דברי הח"ס יו"ד סי' רנ"ו כיון שזה אמת נכון דאעפ"י שגדלים פטמות‬ ‫העץ ולא גדל ללא פיטם ולפי זה הוא פלא מה הטעם להכשיר כיום אתרוג ללא פיטם אע"פ‬ ‫הראב”ד בהשגות סוכה [יד] סובר שהמכניס קערות וקדירות לסוכה הרי היא פסולה‬ ‫'אסוף ידך' כל אחד מבין מה זה‪ ,‬ואנחנו לא מרגישים את ההרגשה הגדולה‪ .‬והזוהר אומר גם‬ ‫אבל מתיבשים ונופלים בדרך הטבע לא מפני איזה ריעותא אלא הכי רביתיהו א"כ הרי פיטם זה‬ ‫שידוע לכולם שהוא גדל עם פיטם ונשר ולא נכלל במה שכ' הרמ"א 'מעולם'‪.‬‬ ‫מדרבנן שמא יצא מן הסוכה‪.‬‬ ‫דוגמאות נוספות שבאמצע התפילה אתה מתחיל להסתכל לצד‪ ,‬או מתחיל לחשוב דברים אחרים‪,‬‬ ‫כשאר פסולת הפרי וכל מיני קליפות הגדלים בתחילת פריחת הפרי ונופלים עד סוף גדולם ובאופן‬ ‫והנה באמת בעיקר הדבר מצינו לגדולי הפוסקים בימינו שעמדו על מדוכה זו וכ' באמת מכח‬ ‫אתה לא מחובר לקדוש ברוך הוא – הדבר הזה הוא גורם לעכב את הגאולה‪.‬‬ ‫כזה מעולם לא הי' פיטמא חלק של גוף האתרוג עד שנדון על חסרונו משום פסול חסרון לחד דעה‬ ‫טענות אלו לפסול אתרוגים ללא פיטם מטעם חסר או מטעם הדר (לד' המ"א וחשש לו המ"ב)‪.‬‬ ‫הערוך לנר בספרו ביכורי יעקב [סוכה תרנא יג] מסתפק אם תושבי אירופה יכולים‬ ‫אני חוזר למה שהתחלנו ‪ -‬סוכות זה ההשלמה של הקנייה שקנינו בראש השנה‪ ,‬ביום כיפור‪,‬‬ ‫או משום הדר לחד דעה ואפי' בלי הקדמה הנ"ל מהח"ס אשר סמכו עליו גדולי הוראה בזה בכמה‬ ‫ואלו הן‪ :‬א‪ .‬הגרח"פ שיינברג במכתב לספר לקיחה תמה כתב וז"ל‪' :‬לא ידעתי למה העולם נוטים‬ ‫לצאת בד' מינים שגדלו באמריקה ואוסטרליה ולהיפך מכיון שישנה הלכה ליטלם דווקא‬ ‫ובעשרת ימי תשובה‪ .‬עכשיו אנחנו שמחים בקדוש ברוך הוא‪ .‬תרגיש מה שהקב"ה נתן לך – הוא‬ ‫מקומו' כידוע י"ל כנ"ל וזה נקרא לא הי' לו פיטמא מעולם דלענין זה לא הי' לו פיטמא‪.‬‬ ‫להקל בדבר זה ליטול אתרוגים שאין להם פיטם דהרי מלשון הרא"ש שהביא הרמ"א בסימן תרמ"ח‬ ‫דרך גידולן‪ ,‬וא"כ אותן הגדלים באמריקה וכד' הרי כלפינו ראשם הוא למטה ושורשם‬ ‫נתן לך שנה טובה ומבורכת‪ .‬מי נתן לך את זה? הקב"ה‪ .‬כמה אתה חייב לקדוש ברוך הוא‪ ,‬כמה‬ ‫ה‪ .‬כ' בהליכות שלמה וז"ל‪ :‬אתרוג שנפל הפיטם מראשו בעודו גדל על העץ כשר לכתחילה שכן‬ ‫ס"ז מבואר דמיירי באתרוגים שלא היה להם פיטם שבאתרוגים שלנו הגורם לכך הוא הקלקול‬ ‫למעלה וכאשר יבוא ליטלם כאן לא יהיה כדרך גדילתן‪ ,‬או דילמא כיון שנוטל את הסמוך‬ ‫אתה מחובר לקדוש ברוך הוא‪ .‬והחיבור הזה הוא חיבור נורא‪.‬‬ ‫דרכם של אתרוגים דכיון שסיבת נפילתו היא מכח תכונתו הטבעית הו"ל דרך גידולו וכשר‪ ,‬וה"ז‬ ‫בעצים שחלשים הם ובעיני ראיתי שבאותו עץ עצמו ישנם אתרוגים בעלי פיטם שנשאר עד אחר‬ ‫לארץ למטה זהו דרך גידולם וסיים שם שכן מסתבר‪.‬‬ ‫אתה מתיישב בסוכה ומזמין את האושפיזין לסעודה שלך‪ .‬וכביכול האושפיזין יושבים אצלך‬ ‫דומה למש"כ הרמ"א בסי' תרמ"ח ס"ב דאתרוג שחסר ע"י קוץ כשר (אם עלה בו קרום אח"כ‬ ‫הקטיף ואתרוגים שהפיטם נפל מהם ולא שייך לומר על דבר כזה שכך דרך ברייתו ללא פיטם‪.‬‬ ‫החת”ס או"ח תרל"ט על המג"א סקי"ז כתב דאף דחיוב אכילה בסוכה הוא רק בלילה‬ ‫בסעודה‪ .‬איך היינו מרגישים אם הגאון מווילנא היה מגיע אלינו לסעודה? אם רבי חיים מוולוז'ין‬ ‫כמבואר במ"ב שם) ולא חשיב חסר מאחר שדרכו בכך וזהו דרך גדילתן‪ ,‬וכ"כ בסי"ג להתיר חזזית‬ ‫ב‪ .‬דעת רבינו הגר"ש אויערבאך זצ"ל כפי שהעיד הרב יצחק ויסמן קובץ אור ישראל סג עמ'‬ ‫הראשון מ"מ חיוב דירה וישיבה בסוכה ישנו בכל יום עיי"ש וכדבריו מבואר בחידושי‬ ‫היה מגיע אלינו לסעודה? הסעודה הייתה אחרת לגמרי‪ .‬מה אחרת לגמרי? שאנחנו מכירים‬ ‫מאחר שדרכו בכך‪.‬‬ ‫קו וז"ל‪ :‬שמעתי ממרן הגר"ש אויערבאך דאף דדעת החזו"א מקורו בראשונים וכן נהגו גדולי‬ ‫המאירי סוכה כו עיי"ש‬ ‫שהקב"ה איתנו!‬ ‫אמנם לכאורה יש להעיר בדברי מרן הגרש"ז דכל הטעם גבי קוץ הוא משום שכיון שעלה עליו‬ ‫ירושלים למעשה לקחת אתרוג ללא פיטם אבל כיום דנעשים פעולות מיוחדות לשמור על‬ ‫לא נעזוב את הקב"ה‪ ,‬וכל הגדלות של השמחה של סוכות היא שתהיה שמחה אמיתית שאנחנו‬ ‫גליד נמצא דהמקום הושלם אך גבי הפיטם כיון שמקום הגומא עדיין קיים ולא הושלם מאוד קשה‬ ‫הפיטם ממילא נפל ההיתר דזה תהליך האתרוג שנופל הפיטם ולכן מן הראוי לקחת אתרוג עם‬ ‫ראה חבירו שחטפתו שינה חוץ לסוכה כגון בבית הכנסת וכו' אם צריך להעירו משנתו‬ ‫עם הקב"ה והקב"ה איתנו‪.‬‬ ‫לומר שהוא נחשב שהמקום הושלם וצ"ע‪.‬‬ ‫פיטם לקיום המצוה וכך דעתו להקפיד בזה למעשה עכ"ל‪.‬‬ ‫בכדי שלא יבטל מצוות סוכה‬ ‫הושענא רבא‬ ‫וכאן יש מקום להוסיף כמה דברים בהאי דינא דפיטם‪:‬‬ ‫ג‪ .‬מרן הגריש"א כ' גם הוא לפסול אתרוג ללא פיטם וכ' לחלק בין אם נפל קודם שליש גידולו‬ ‫דעת הגרש"ז אויערבאך דאין צריך להעירו משנתו בכה"ג שנרדם לאונסו [ספר הסוכה‬ ‫צריכים לדעת יש מבחן של עשירי קודש – המבחן הזה הוא הושענא רבה‪ .‬בצעירותי היינו שומעים‬ ‫א‪ .‬כ' המשנה ברורה דכל שמתחילת ברייתו הוא כן אין לכנותו שאינו 'הדר'‪ ,‬ולכאורה צריך עיון‬ ‫לבין נפל לאחר שליש הגידול דכל מה שהוכשר ברמ"א מטעם דהוי כאילו לא היה מעולם הוא‬ ‫פסקים]‪ ,‬מפני שאינו עובר איסור בשנתו דפטור הוא מן המצוות כולם‪.‬‬ ‫את קולו הרועם של רבי אליהו לופיאן‪ .‬הוא היה מדבר דרשה בהושענא רבה‪ ,‬היה אצלו חי המשפט‬ ‫דבשלמא גבי 'חסר' א"ש שכיון שהוא כבר מתחילת גדילתו אין לכנותו בשם 'חסר'‪ ,‬אך לגבי 'הדר'‬ ‫רק אם נפל קודם שליש גידולו דאין לו שם אתרוג‪.‬‬ ‫של 'הושענא רבא' הוא היה סוער בדבריו מה אנחנו עושים בהושענא רבה‪ ,‬שזה ההשלמה של כל‬ ‫אי קבעו חז"ל דיופי האתרוג הוא רק בצורה שבה האתרוג עם פיטם א"כ מה לי שכך הוא צורת‬ ‫ד‪ .‬הגר"מ ברנסדרופר בשו"ת קנה בושם כ' להאריך דאין יוצאים ידי חובה באתרוג שאינו עם‬ ‫אמנם דעת הגרי"ש אלישיב דצריך להעירו דמבטל הוא מצוות סוכה ע"י שלא נזהר שלא‬ ‫המשפט‪ .‬הוא היה חוזר בסערה על הדברים של החתם סופר שאמר ‪ -‬ראש השנה עברנו‪ ,‬יום כיפור‬ ‫ברייתו הא סו"ס הוא בלי פיטם‪.‬‬ ‫פיטם והטעם משום דדעת הרבה אחרונים לחלוק על הסימן שנתן המבי"ט בזה‪ ,‬וראיה מדברי‬ ‫ליישן חוץ לסוכה [זמן שמחתינו פ"א ס"ק ב]‬ ‫עברנו‪ ,‬ובהושענא רבה הפתק נפל‪.‬‬ ‫והביאור לזה הוא על פי מה שמבארים האחרונים בגדר 'הדר' גבי אתרוג דדין הדר באתרוג הוא‬ ‫הפרי מגדים שדן מה הדין בגוונא השוא מסופק האם לא היה לו פיטם מתחילת ברייתו‪ ,‬ולכאורה‬ ‫כ’ המ"ב [תרמ כז] שיזהר לא להוציא את השלחן בשעת השינה שמא ימשך אחר שולחנו‬ ‫הוא היה מסעיר את הציבור ‪ -‬רבי אליהו היה צדיק יסוד עולם – הוא היה מסעיר את הציבור‪,‬‬ ‫לא נושא של 'יופי' אלא הוא נושא של שלימות האתרוג וממילא כיון שכך היא צורתו מתחילה שוב‬ ‫אם קיים האי סימן דהמבי"ט א"כ מה נסתפק כלל בזה‪ ,‬והא יבדקו על פי הסימן‪.‬‬ ‫וזכינו לשמוע דברי אלקים חיים שהיו מעוררים את הציבור‪ .‬אני זוכר שמהדרשה הזאת – הציבור‬ ‫ה‪ .‬השבט הלוי אף הסכים הוא לטענותיו של הגר"מ זצ"ל וכ' 'ללמד זכות על המקילים' עי' לקמן‪.‬‬ ‫ובספר מועדים וזמנים ח"א סי' פז כ' שסיפר לו יהודי שהתארח אצל הח"ח שביאר‬ ‫א"א לומר שחסר לו בהדר‪ ,‬ולפי זה עדיין צריך עיון בגוונא שנשר באמצע גידולו‪.‬‬ ‫היו מתחזקים ודבקים בבורא עולם‪ .‬כן יזכנו השם יתברך במהרה להיות דבקים בו ושמחים בחג‬ ‫וכן מצינו לגדולי המחברים בימינו שנקטו שיש הידור גדול מאוד ליקח עם פיטם בימינו‪ ,‬מכיון‬ ‫את טעמו לפי שחושש לרמ"א [תרמ ד] שהסוכה צריכה להיות ראויה גם לאכילה וגם‬ ‫ב‪ .‬ידוע בשם המגדלים דענין הפיטם הוא הכח המגדל של האתרוג והטעם בזה הוא משום שברגע‬ ‫לשינה‪ ,‬וא"כ גם בלילה צריכה להיות ראויה לאכילה‪ ,‬וע"כ כשאין שולחנו בסוכה חיישינן‬ ‫הסוכות‪ ,‬ולא להיות בשום אופן בכלל 'הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברים בטלים' כולנו נהיה‬ ‫שהוא גמר את הכח של האתרוג הוא נופל ולפי זה יש מקום עיון דנמצא שברגע שנופל הפיטם‬ ‫שנמצא היום ריבוי גדול של אתרוגים עם פיטם‪.‬‬ ‫דבקים בבורא עולם‪ ,‬יכתבנו ויחתמנו גם בהושענא רבה לשנה טובה ומבורכת‪ ,‬שמחים בהקב"ה‬ ‫נגמר גידולו וקודם לכן אין גמר גידולו‪ ,‬אמנם הוא קשה מאוד דבחז"ל איתא דנטלה פטמתו פסול‬ ‫אמנם מאידך מצינו לגדולי הפוסקים שהכשירו לכתחילה הדבר‪:‬‬ ‫שימשך אחר שולחנו‪ ,‬אלא שהעיר בזה דא"כ אף בזמן סעודה צריך שישאיר מטתו שם‪,‬‬ ‫ושמחים בכל העניינים של עבודת ה'‪ ,‬שלא נשים לב לכל השטויות של העולם הזה‪.‬‬ ‫ולא מצינו זה‪ ,‬ועוד דהרי אתרוג מרוקאי מוכיח דאין הוא כן‪.‬‬ ‫וזה לא שמענו‪ .‬וצ"ע‪.‬‬ ‫והוא מה שמקובל מפי החזון איש שהכשיר אתרוג שנפל לו הפיטם על העץ אף לכתחילה‪ ,‬וכן‬ ‫ג‪ .‬הגר"א כ' בביאור הטעם דלא היה לו דד מעולם כשר דהוא משום שהוא דומה לדיני טריפה‬ ‫כ' בהליכות שלמה להכשיר לתחילה‪.‬‬ ‫וגם שם הדין הוא דמי שמתחילת ברייתו היה טריפה הוא נקרא טריפה‪ ,‬ולכאורה מהא דדימה‬ ‫אמנם באמת טעמא בעי מאי טעמא הכשירו גדולי הפוסקים‪ ,‬אע"פ שמפורש ברמ"א לכאורה‬ ‫לדיני טריפה מבואר דהוא דוקא מתחילת ברייתו דהרי זה ודאי דאם יהיה בהמה דבאמצע ברייתה‬ ‫דהוא הכשיר רק אם לא היה לו דד מעולם‪.‬‬ ‫היא תהפך להיות טריפה היא נקראת טריפה ולא אמרינן דהוא מאמצע גידולו‪ ,‬אמנם כבר העירו‬ ‫ונאמרו בזה כמה מהלכים ליישב הדברים‪:‬‬ ‫בד' הגר"א דהרי גבי טריפה מובא ב' דעות בזה אי הוי טריפה או לא וד' הרשב"א להחמיר התם‪,‬‬ ‫ולכאורה הוא טעם נוסף להחמיר גבי פיטם באתרוג לחוש לד' הרשב"א שפסל בכהאי גוונא‪.‬‬ ‫א‪ .‬כ' הרדב"ז (ח"ד סי' קיא) וז"ל‪ :‬א"נ עיקר מה שסומכים שהחזזית באתרוג שבמצרים היא מכת‬ ‫מדינה וכמו שנטלה פטמתו פסול ואפ"ה אנו מכשירין אותו אע"פ שאין לו פטמת מפני שאנו‬ ‫ד‪ .‬בכפות תמרים דן מה הדין בגוונא שיש אילן שמקצתו עם פיטם ומקצתו ללא פיטם האם הוא‬ ‫אומרים זהו דרך ברייתו בכך גם החזזית זהו ברייתו ודרכו וטבעו ואע"פ שנמצא אחד בכמה בלא‬ ‫✿‬ ‫כשר בכה”ג או לא‪ ,‬ולכאורה לפי זה יש לדון טובא בזמנינו כיון שחלק מהאילן עם פיטם וחלקו‬ ‫חזזית אין זו ראיה שכן נמצא אחד בפטמת בכמה ואפ"ה אין אנו פוסלים אותן מפני שאין בהם‬ ‫ערב זמן שמחתינו הת‬ ‫שפ"ז‬ ‫ללא פיטם‪.‬‬ ‫פטמת וכ"ז כתבתי טעם למנהג תושבי הארץ אבל ראוי לבקש אתרוג כשר ולהדר את המצוה'‪.‬‬ ‫והנה העירו רבים על מה שבכל הדורות היה אתרוגים ללא פיטם‪ ,‬ויש לומר חדא יתכן שהאתרוג‬ ‫אמנם המתבונן בדבריו יראה דכ' בפירוש דראוי להדר אחר אתרוג 'כשר' אך עפי"ז צריך עיון‬ ‫‪++++‬ב‪+‬רכ‪++++‬ת ‪+‬מו‪++‬ע‪++‬דיך‬ ‫בעבר היה עץ חזק יותר ממה שמצוי בימינו‪ ,‬ועוד הלא בעבר היה אתרוג אחד לכל קהילה ועל כן‬ ‫באמת מאי טעמא הכשיר הרדב"ז בכה"ג וצ"ל בדוחק דכל מה שהוא כשר הוא בדיעבד אך ודאי‬ ‫היה אפשרות ביתר קלות למצוא אתרוג עם פיטם וממילא ליכא ראיה‪.‬‬ ‫‪++++‬ב‪+‬ר‪+‬כ‪+‬ה‬ ‫מ‪++++‬לוא‬ ‫דגם הוא סבירא ליה דלכתחילה ראוי להדר אחר אתרוג ללא חזזית והכא נמי גבי פיטם ראוי‬ ‫נמצינו למדים מכל הנ”ל‪:‬‬ ‫להדר אחר אתרוג זה‪.‬‬ ‫בפרוס חג הסוכות‬ ‫א‪ .‬לשונם הפשוט של רבותינו הראשונים ‘לא היה מעולם’ ‘מתחילת ברייתו’ מוכח דהכוונה הוא‬ ‫ב‪ .‬עוד יש שציינו לזה מה שנאמר אתרוג הכושי כשר בארץ כוש והטעם שכיון ששם הוא צורת‬ ‫‪+++‬לר‪+‬א‪+‬ש מש‪+++‬בי‪+‬ר‬ ‫נשגרה במורא‬ ‫‪+‬ה‪++‬טאנ ב‪+‬ר‪+‬כו‪+++‬ת‬ ‫כפשוטו וקשה מאוד להעמיס בדברי רבותינו הראשונים ‘כולם’ דלאו דוקא והכוונה שלא נשר לבד‪.‬‬ ‫גדילתו על כן יש להכשיר והוא לא גרע משאר אתרוגים‪ ,‬ולכאורה ה"ה הכא דכיון דהרגילות‬ ‫קדם‬ ‫ב‪ .‬לכאורה אי החסרון הוא בהדר‪ ,‬אינו מובן כלל מאי טעמא עוזר מה שהוא נפל מהעץ אחרי הזמן‬ ‫כיום היא ללא פיטם על כן הוא כשר‪ ,‬אמנם לכאורה יש לעי' בזה דבשלמא גבי צבע האתרוג‬ ‫בשם כלל משפחות בני הקהילה‪ ,‬נשגר כסא‬ ‫האיש אשר על העדה‬ ‫נשגר בזה‬ ‫דברכתא לקדם גבאי בית מדרשינו‪ ,‬האי גברא‬ ‫שהוא קיבל שם אתרוג‪.‬‬ ‫בזה אמרינן דכל מקום הוא לפי מקום גידולו אך הכא כיון שהוא חסרון של חסר מה שייך‬ ‫יקירא‪ ,‬הנושא בעולו בכל עת ובכל שעה במסירות‬ ‫מורינו הרב שליט"א‬ ‫קדם הני צנתרי דדהבא‪ ,‬הנושאים בעול בית‬ ‫מקום גידולו‪ ,‬וכי נימא דאם בכל מקום האתרוגים יהיו חסרים עד למחצית האתרוג וכי יעלה על‬ ‫לב ונפש‪ ,‬אשר נשאו ליבו בחכמה לשאת את משא‬ ‫מדרשינו כל ימות השנה‪ ,‬ברוח ובגשם‪ ,‬במסירות‬ ‫ג‪ .‬לדעת הכפות תמרים באילן שמקצתו עם פיטם ומקצתו ללא פיטם יש חשש פסול באתרוג זה‪.‬‬ ‫הדעת שיהיה כשר מכיון שכך הרגילות באותו מקום‪ ,‬ודוקא גבי צבע האתרוג דבזה יש לומר דכיון‬ ‫הבית הגדול שמגדלין בו תורה ותפילה‪ ,‬וד' עמו‬ ‫מרא דאתרא דקהילתינו‬ ‫לב ונפש‪ ,‬יומם ולילה לא ישבותו‪ ,‬מפארי בני‬ ‫ד‪ .‬לדעת הגר”א שדימה זה לטריפה מתחילת ברייתה‪ ,‬משמע להדיא דנקט שאם נפל הפיטם פסול‪.‬‬ ‫דאין הוא דין מדיני האתרוג ממש אלא הוא רק צבעו על כן הוא משתנה בכל מקום ומקום לפי‬ ‫בכל אשר הוא עושה להרבות עמלה של תורה‬ ‫קהילתינו‪ ,‬מופלגים בתורה ויראתם קודמת‬ ‫ולרומם קרנה בין כתלי בית מדרשינו בחדוותא‬ ‫דאורייתא‪ ,‬בשיעוריו הבהירים מפיו ומפי כתבו‪,‬‬ ‫רבינו הגר"א ליברמן שליט"א‬ ‫לחכמתם‪ ,‬מופלאים בנועם דרכיהם ותפארת‬ ‫אצילות מידותם‬ ‫מידי שבת בשבתו להאיר צפונות הפרשיות וענייני‬ ‫דיומא וסוד טעמיהם‪ ,‬אשר ברוחב לבבו עומד כל‬ ‫ורבני הקהילה שליט"א‬ ‫ימות השנה לימינם של עמלי התורה בטהרה מבני‬ ‫גבאי בית מדרשינו‬ ‫בברכת "חג כשר ושמח"‬ ‫" וְ ָ ׂש מַ חְ ָּ‪+‬ת ְּב חַ ּגֶ ךָ "‬ ‫קהילתינו ורב הנסתר על הגלוי‪ ,‬והכל בענוות חן‬ ‫ולהלך לפי רוחו של כל אחד ואחד‬ ‫הגאון רבי‬ ‫הרב הגאון‬ ‫שמואל בנימין כהן‬ ‫שליט"א‬ ‫רבי יעקב ישראל שניידר שליט"א‬ ‫יהא רעוא‬ ‫בהתקרב ימי המועד לא שוכחים את משפחות בני הקהילה‬ ‫הרב הגאון רבי‬ ‫ראש הכוללים שבבית מדרשינו‬ ‫שיזכו להאריך ימים על ממלכתם‪,‬‬ ‫משה מרדכי ישראלזון‬ ‫ונו"ב הדגולה תחי' לאוי"ט העומדת על‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪,‬‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׂ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׂ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׂ‬ ‫שליט"א‬ ‫רו ַח ׁ ְש ָפ ִלים ּו ְל ַה ֲחיות ֵלב ִנ ְד ָ ּכ ִאים" (רמב"ם)‬ ‫יות ּ‬ ‫"‪ֶ ׁ ...‬ש ֵאין ׁ ֵשם ִש ְמ ָחה ְ ּגדו ָלה ּו ְמפ ָא ָרה ֶא ָ ּלא ְל ַש ֵּמ ַח ֵלב ֲע ִנ ִ ּיים ִויתו ִמים ְו ַא ְל ָמנות ְו ֵג ִרים‪ֶ ׁ ,‬ש ַה ְּמ ַש ֵּמ ַח ֵלב ָה ֻא ְמ ָל ִלים ָה ֵא ּל ּו ּדו ֶמה ַל ׁ ּ ְש ִכ ָ‬ ‫ינה ׁ ֶש ֶ ּנ ֱא ַמר ְל ַה ֲח‬ ‫ימינו בכל מפעלותיו‬ ‫ונזכה עוד בשנה זו לשמוח לפני ד'‬ ‫אשר כפעם בפעם לא חסך עמל וטורח להעמיד את‬ ‫והרב הגאון רבי‬ ‫© ‪0527694418‬‬ ‫בבנין בית קדשינו ותפארתינו‪ ,‬כי יעביר‬ ‫יעקב ישראל שניידר‬ ‫תורמים כעת לקופת הקהילה‬ ‫צרכי המועד לרווחת משפחות בני הקהילה בעמדו‬ ‫לימין כל אחד ואחד בהארת שמחת המועד לקיימו‬ ‫כדינו בבשר ודגים וכל מטעמים‬ ‫ממשלת זדון מן הארץ‪ ,‬ומלאה‬ ‫שליט"א‬ ‫עניי קהילתך קודמין!‬ ‫בחלוקת קופת הקהילה 'צדקת האיש'‬ ‫לפעול ולהפעיל ברוח נדיבה ונפש חפצה‪ ,‬והגדיל‬ ‫כפליים לתושיה בעמל נפש ורוח‪.‬‬ ‫הארץ דעה את ד' כמים לים‬ ‫מכסים‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫ברכתינו שלוחה בזאת כי יזכו לראות ברכה‬ ‫והצלחה בכל מעשי ידיהם‪ ,‬לישב על התורה‬ ‫ועל העבודה מתוך ישוב הדעת כשאיפת‬ ‫"‪...‬קופה של צדקה אשר הוא חיוב גמור‪ ...‬לעמוד לימין הזקוקים לזה‪ ...‬ודאי דהרי זה חיוב גמור ככל החיובים המבוארים בשו"ע בעניינים אלו‪.‬‬ ‫יהי רצון שיזכה להמשיך ולראות ברכה והצלחה בכל‬ ‫לבבם הטהור‪ ,‬מתוך נחת מכל יוצ"ח‪ ,‬הם‬ ‫מעשי ידיו‪ ,‬ולישב על התורה והעבודה מתוך יישוב‬ ‫בני הקהילה – רבנ ן ות מלידיהון‬ ‫וביתם תחי' וכל הנלווים אליהם בבריות גופא‬ ‫וודאי יזכו כל המשתתפים להיות כל ימיהם מן הנותנים ברו"ג עדי ביאת גוא"צ ועד בכלל בב"א"‬ ‫הדעת‪ ,‬להגביר חילים לתורה ולתעודה‪ ,‬מתוך נחת‬ ‫מכל יוצ"ח – זרע ברך ד'‪ ,‬לאורך ימים ושנים‪.‬‬ ‫ונהורא מעליא‪.‬‬ ‫(ממכתבם של מורינו הרב ורבינו הגר"א ליברמן שליט"א)‬ ‫להעברת 'כופר נפש – פדיון כפרות' וכן מעות 'שמחת החג'‬ ‫יג‬ ‫פנה לגבאים או במערכת 'נדרים פלוס'‬ ‫יב‬ ‫מצות ערבה במקדש | הרב שלמה אברהם‬ ‫������‬ ‫���‬ ‫��������‬ ‫����‬ ‫��‬ ‫שיטת הריטב"א הרמב"ם וכן בר"ן שהחובה לא רק על הכהנים אלא חיוב נטילה על‬ ‫א] מצות ערבה במקדש מבוארת במשנה דף מב‪ :‬וכן במשנה דף מה‪ .‬והוו מצוה‬ ‫כל ישראל שנמצאים במקדש‪ .‬והקפה שיטת הריטב"א דישראלים כיון שלא יכולים‬ ‫דאורייתא ‪ ,1‬לרבנן הוו הלכה למשה מסיני ולאבא שאול נדרש מהפסוק וערבי נחל‬ ‫להקיף משום שאסור להכנס בין האולם ולמזבח אז החובה עליהם רק נטילה ולא‬ ‫שתים אחת ללולב ואחת למקדש‪ ,‬ולהלכה פוסקים כרבנן דהוו הלמ"מ‪ ,‬כן פסק‬ ‫הקפה ‪.10‬‬ ‫הרמב"ם פ"ז מלולב ה"כ ‪.2‬‬ ‫אמנם רי"צ גאות כתב שיכולים להכנס ישראלים ולהקיף דהוו צורך מצוה ‪.11‬‬ ‫ומה היא מצות ערבה? ובמשנה דף מה מבואר דמצוותה להביא ערבות ולזקוף אותן‬ ‫בצידי המזבח וראשיהן כפופות ע"ג המזבח‪.‬‬ ‫ ��������������‬ ‫����������������������‬ ‫ז] למאי דקימ"ל דמצוה ערבה בנטילה (ובהקפה לחלק מהשיטות) ובזקיפה‪ ,‬מה היו‬ ‫עושים קודם‪ .‬ברש"י מג‪ :‬ד"ה והביאום מבואר דהוו נוטלים מנענעים ומקיפין הכהנים‬ ‫ומבואר עוד בבריתא דהיו ארוכות ומניחים ע"ג היסוד ושראשיהן כפופין ע"ג המזבח ‪.3‬‬ ‫ואח"כ זוקפין‪.‬‬ ‫ב] ובגמ' דף מג היה מחלוקת ‪ 4‬אם מצות ערבה בזקיפה מסביב למזבח בלחוד ולא‬ ‫  ‬ ‫וכן מבואר בתוס' דף מה ד"ה שהקיפו את המזבח ואח"כ זקפו ‪.12‬‬ ‫היתה מצות נטילת ערבה במקדש כלל‪ .‬או דילמא חוץ ‪ 5‬מהמצוה לזקוף את הערבה‬ ‫אמנם ברמב"ם מבואר שקודם היו זוקפין‪ ,‬ואח"כ העם היו באים ונוטלין וחובטין‬ ‫היה גם חיוב נטילה‪.‬‬ ‫בקרקע‪ .‬ולכאורה כשיטת הרמב"ם נראה בסדר המשנה‪ ,‬שכתוב קודם שזקפו את‬ ‫ולמסקנת הגמ' הוכיחה שמצות ערבה גם בנטילה‪ ,‬דאיתא בבריתא לפי שאין‬ ‫הערבות‪ ,‬ואח"כ איתא כל יום מקיפין את המזבח ‪.13‬‬ ‫הביתוסים מודים שחיבוט ערבה דוחה את השבת‪ ,‬ומלשון חיבוט ערבה דהיינו נטילה‬ ‫ביד‪ ,‬מוכח שמצות ערבה לא רק בזקיפה אלא גם בנטילה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ח] מתי קימו את מצות ערבה אחרי התמיד של שחר או אחרי המוספין‪ ,‬יש סוברים‬ ‫שאת ההקפה (עכ"פ ההקפה) קימו אחרי מוסף שהרי כתוב בשעת פטירתן אומרין‬ ‫ג] ומהו המצות נטילה‪ ,‬ולכאורה היינו לקיחה ביד וכמו נטילת לולב היינו לקיחה ביד‪,‬‬ ‫ ‬ ‫בית המדרש "אשי ישראל" – חג הסוכות תשפ"ז‬ ‫וכו'‪ .‬ויש אומרים ‪ 15‬שאחרי תמיד של שחר‪.‬‬ ‫אמנם לשון הגמ' חיבוט ערבה ורש"י פירש דהיינו נענוע (רש"י מג‪ :‬ד"ה והביאום מד‪:‬‬ ‫ט] מבואר במשנה שמצוות ערבה במקדש נוהגת בכל ימי החג‪ ,‬אמנם יש חילוק בדבר‬ ‫ד"ה חביט) והיינו לא רק לקיחה ביד אלא גם לנענע‪ ,‬ויש לעין אם צריך לנענע לכל‬ ‫�����‬ ‫דאם היה חל שביעי של החג בשבת אז מצות ערבה מתקימת גם בשבת‪ ,‬אבל אם היה‬ ‫הרוחות כמו בלולב או לא‪ ,‬והרמב"ם פירש שהיו חובטים בקרקע ‪.6‬‬ ‫יוצא שאר ימי החג בשבת מצות ערבה לא היתה דוחה שבת ולא קימו מצות ערבה‬ ‫ד] במשנה דף מה איתא שבכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת וכו' ואותו היום‬ ‫������‬ ‫הושענא רבא‬ ‫יום טוב ראשון סוכות‪-‬שבת קדש‬ ‫במקדש בשבת‪ .‬ובגמ' מבואר דהסיבה שערבה דוחה שבת בשביעי‪ ,‬היינו כדי לפרסמה‬ ‫מקיפין ז' פעמים‪ ,‬ובסוגיא בדף מג‪ :‬מבואר דלמ"ד דמצות ערבה בזקיפה בלחוד‬ ‫בליל יום טוב לפני תפילת מעריב ישא דברים‬ ‫קריאת משנה תורה בשעה ‪ 9:30‬בלילה‬ ‫שהיא מן התורה‪ ,‬והפרסום נעשה ע"י שדוחה שבת ועי"כ יאמרו דהוו מצוה דאורייתא‪.‬‬ ‫ולא בנטילה א"כ המשנה מתפרשת שמקיפין את המזבח בלולב כל יום ‪ .7‬אבל למ"ד‬ ‫���������‬ ‫ועוד מבואר בגמ' דבערבה גם אין כ"כ ‪ 16‬חשש לגזור שמא יעבירנו ד"א ברה"ר משום‬ ‫שערבה בנטילה א"כ המשנה מתפרשת שמקיפין את המזבח בערבה כל יום‪.‬‬ ‫בשעה ‪ 11.00‬בלילה ישא דברי חיזוק‬ ‫מורינו הרב שליט"א‬ ‫שערבה שלוחי בי"ד מיתי לה ‪ ,17‬ומתרי טעמי ‪ 18‬הנ"ל רבנן לא גזרו שלא יקחו ערבה‬ ‫ולפי"ז להלכה דקימ"ל שמצות ערבה בנטילה כמו שהגמ' הסיקה א"כ המשנה‬ ‫�����������‬ ‫הגאון הגדול רבי צבי רוטברג שליט"א‬ ‫‪1:30‬‬ ‫מנחה גדולה א' ערב יום טוב ‪...........................‬‬ ‫בשבת שחל בשביעי‪.‬‬ ‫מתפרשת שמקיפין את המזבח בערבה כל ז' ימים‪.‬‬ ‫‪6:11‬‬ ‫מנחה ערב יום טוב הדלק"נ ‪.............................‬‬ ‫יא] בגמ' מבואר דנחלקו בזמן הזה ערבה יסוד נביאים או מנהג נביאים והנפק"מ‬ ‫ולדינא יצא דמצות ערבה כוללת זקיפה ע"ג המזבח נטילה נענוע חבטה וגם הקפה‬ ‫����������‬ ‫‪7:13‬‬ ‫מעריב ליל יום טוב ‪........................................‬‬ ‫כלפי הברכה ומתבאר דבזמן המקדש היה ברכה על מצות ערבה ‪ .19‬ויש לברר מה נוסח‬ ‫מסביב למזבח‪.‬‬ ‫‪6:00‬‬ ‫שחרית ‪.........................................................‬‬ ‫הברכה‪ .‬וגם יש לברר אם ברכו על כל חלק מחלקי המצוה דהיינו על ברכה על הנטילה‬ ‫������������‬ ‫‪6:40‬‬ ‫נץ החמה ‪......................................................‬‬ ‫‪5:51‬‬ ‫שחרית כותיקין ‪..............................................‬‬ ‫ולפי מ"ד הנ"ל שערבה בנטילה וה"ה בהקפה מבואר במשנה לקמן שהיו אומרים‬ ‫וברכה על הזקיפה‪ ,‬או דילמא היתה רק ברכה אחת על כל חלקי המצוה‪.‬‬ ‫בשעת הקפתן אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא‪ ,‬ור"י סבר אני והו הושיעה נא‬ ‫‪1:00‬‬ ‫מנחה גדולה ערב יום טוב ‪...............................‬‬ ‫‪7:50‬‬ ‫קרבנות מנין ב' ‪..............................................‬‬ ‫יב] מצות ערבה נוהגת במקדש שכך נאמרה הלמ"מ ויש לעיין לרמב"ם ‪ 20‬שסובר שכל‬ ‫וברמב"ם פסק כת"ק וכתב אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הושיעה נא ויש גירסאות אנא‬ ‫�������������‬ ‫‪2:00‬‬ ‫מנחה גדולה ערב יום טוב מנין ב' ‪.....................‬‬ ‫‪7:55‬‬ ‫שחרית מנין ב' ]אין מנין נוסף[ ‪..........................‬‬ ‫ירושלים נקראת מקדש ולכך לולב לרמב"ם ניטל בכל ירושלים כל ז' ימים‪ ,‬א"כ גם‬ ‫ה' הצליחה נא וזה מתאים לדברי ת"ק‪.‬‬ ‫‪8:46‬‬ ‫סוף זמן קר"ש )מג"א( ‪.......................................‬‬ ‫חיוב ערבה יהא גם על כל יושבי ירושלים (עכ"פ בנטילה דאי אפשר בזקיפה או‬ ‫������������‬ ‫‪1:30‬‬ ‫מנחה גדולה ‪.................................................‬‬ ‫בהקפה)‪ ,‬או דילמא דדוקא לולב דכתיב ושמחתם לפני ה' וסובר שכל ירושלים חשיב‬ ‫ה] אמנם בחלק מהראשונים בתשובת רש"י‪ ,‬בר"ן‪ ,‬ברמב"ם‪ ,‬ועוד‪ ,‬מבואר דגם‬ ‫שמחת תורה‪-‬שבת קדש‬ ‫שפוסקים דערבה בנטילה‪ ,‬אבל המשנה דף מה מתפרשת דעושין ההקפות עם הלולב‬ ‫‪5:42‬‬ ‫מנחה קטנה ‪...................................................‬‬ ‫לפני ה' אבל ערבה במקדש דוקא‪ ,‬וצריך בירור‪.‬‬ ‫וממילא יוצא מדבריהם שגם להלכה שפוסקים שערבה בנטילה אבל ההקפות מסביב‬ ‫�����������������‬ ‫בליל יום טוב לפני תפילת מעריב ישא דברים‬ ‫‪7:22‬‬ ‫מעריב מוצאי יו"ט מנין א' ‪..............................‬‬ ‫יג] בשעת זקיפה הערבה היו תוקעין מרעין ותוקעין‪ ,‬כך פסק הרמב"ם‪ .‬וכך מבואר‬ ‫למזבח לא עושים בערבה אלא בלולב‪ ,‬בגר"א כתב דנחלקו המחבר והרמ"א במחלוקת‬ ‫הגאון רבי אליהו ליברמן שליט"א‬ ‫במשנה אחרי הזקיפה תקעו והריעו ותקעו‪ ,‬אמנם המאירי מפרש דקאי על המשך‬ ‫הראשונים הנ"ל אי עושים הקפה בלולב או הקפה בערבה ‪.8‬‬ ‫�����������‬ ‫‪7:45‬‬ ‫מעריב מוצאי יו"ט מנין ב' )ר"ת( ‪......................‬‬ ‫המשנה דכל יום היו מקיפין את המזבח פעם אחת וכו'‪ ,‬ולפי המאירי מתבאר דהיו‬ ‫ו] מצות ערבה נאמרה במקדש ויש לברר על מי מוטלת המצוה‪ ,‬ולמ"ד דמצות ערבה‬ ‫‪6:02‬‬ ‫מנחה קטנה ערב יום טוב הדלק"נ ‪.....................‬‬ ‫תוקעין בזמן ההקפה ולא בזקיפה ‪ .21‬ולפי ההמבואר לעיל אות ד' ה' דנחלקו הפוסקים‬ ‫‪7:04‬‬ ‫מעריב ליל יום טוב ‪.........................................‬‬ ‫חול המועד סוכות‬ ‫במה היתה ההקפה בערבה או בלולב‪ ,‬א"כ למאירי דהתקיעה היתה בזמן ההקפה‪ ,‬א"כ‬ ‫בזקיפה בלחוד‪ ,‬א"כ לאו חובת גברא אלא מצוה כעבודת המקדש המוטלות על‬ ‫�����‬ ‫הציבור‪ ,‬וא"כ אין חובה על כל אדם‪ ,‬ואחד זוקף בשביל כולם וכך מתבאר ברש"י דף‬ ‫‪5:56‬‬ ‫ית כותיקין ]בית שני[ ‪..................................‬‬ ‫או בזמן ההקפה בערבה או בהקפה בלולב‪.‬‬ ‫������‬ ‫שחרית כותיקין )בית שני( ‪ 25 .........‬דקות לפני הנץ הנראה‬ ‫מד‪ .‬אמנם יש לדון אם לזקוף צריך דוקא כהן או ישראל יכול לקיים את המצווה עכ"פ‬ ‫‪7:20‬‬ ‫קרבנות מנין ב' ‪...............................................‬‬ ‫יד] צורת ההקפה שהיו מקיפין את המזבח הינו כל פינות שאתה פונה לא יהו אלא לימין‬ ‫במקום שיכול להכנס‪ ,‬וצריך בירור‪.‬‬ ‫‪7:45‬‬ ‫שחרית מנין ב' )בית המדרש( ‪...........................‬‬ ‫‪7:30‬‬ ‫שחרית מנין ב' ‪...............................................‬‬ ‫‪9:05‬‬ ‫שחרית מנין ג' )בית שני( ‪.................................‬‬ ‫ופונה מצפון לדרום כמבואר בכמה מקומות בש"ס ביומא בזבחים בהקפת המזבח‪ .‬ופניו‬ ‫ולמ"ד בנטילה א"כ הוו חובת גברא ליטול ערבה במקדש ומי המצווה בה שיטת רש"י‬ ‫כלפי המזבח שאז כל זמן הליכתו פונה לכיון ימין כמבואר ברש"י זבחים סב‪.22 :‬‬ ‫��������‬ ‫קידוש יתקיים בבית המדרש למשך כ‪ 20-‬דק'‬ ‫מנחה גדולה ‪1:45 ...................................................‬‬ ‫ותוס' דהמצוה מוטלת על הכהנים בלחוד ולא על הישראלים ‪.9‬‬ ‫‪9:20‬‬ ‫הקפות ‪.........................................................‬‬ ‫מנחה קטנה ‪ 20 ................................‬דקות לפני השקיעה‬ ‫‪ .9‬רש"י מג‪ :‬ד"ה שלוחי בי"ד מייתי לה וכו' ולמחרת אינה מצוה לכל אדם אלא כהנים מקיפין‪.‬‬ ‫‪ .1‬ובמשנה בהמשך מבואר דר' יוחנן בן ברוקה סובר שחובטים בחריות של דקל ובהסבר א' של תוס' מה‪:‬‬ ‫‪11:30‬‬ ‫קריאת התורה ‪...............................................‬‬ ‫רש"י מג‪ :‬והביאום רש"י מד‪ .‬מי אמרה בנטילה ותהא חובת הכהנים לצאת‪.‬‬ ‫מבואר דחולק על מצות ערבה‪ .‬ולפי הסבר ב' לא חולק על מצות ערבה אלא מוסיף גם חריות של דקל‪.‬‬ ‫�����������‬ ‫‪7:10‬‬ ‫מעריב מנין א' ‪..............................................‬‬ ‫‪12:45‬‬ ‫כל הנערים ‪...................................................‬‬ ‫מעריב מנין ב' ‪11:00 .............................................‬‬ ‫תוס' מג‪ :‬ד"ה שלוחי בי"ד וכו' אלא הכהנים מקיפין את המזבח‪ .‬תוס' מד‪ .‬ד"ה אמר ליה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפירוש ר"ת בתוס' דף מד‪ .‬ד"ה והא א"ר מתבאר לפי הבנת המהרש"ל דלפי רי"ו ערבה במקדש הוו‬ ‫הלמ"מ ואילו לריב"ל גם במקדש היה מנהג ולא הלמ"מ‪ .‬ועיין באחרונים על המקום‪.‬‬ ‫‪1:45‬‬ ‫יזכור )משוער( ‪...............................................‬‬ ‫‪ .10‬ויש לעיין אמאי לא יעשו הקפה היכן שיכולים והיינו רק חצי הקפה‪ .‬וצ"ל דהקפה היינו הקפה שלמה‬ ‫‪ .3‬אם מעכב השיעור הזה עיין מנ"ח וערוך לנר ורש"ש‪.‬‬ ‫������‬ ‫‪5:33‬‬ ‫מנחה קטנה ‪...................................................‬‬ ‫אבות ובנים במסגרת בני חביבי בשעה ‪ 12:00‬בצהרים‬ ‫ולא חצי‪.‬‬ ‫‪ .11‬ולכאורה יש להקשות שהרי בגמ' דף מד‪ .‬ר"ל אמר שבעלי מומין נכנסין כדי להקיף‪ ,‬ורי"ו הקשה‬ ‫‪ .4‬בגמ' דף מג‪ :‬איתא מדוע בזמן הזה שחל שביעי בשבת‪ ,‬מדוע לא דוחה שבת כמו שבמקדש היה דוחה‬ ‫��������‬ ‫הקפות שניות עד זמן ר"ת‬ ‫דילמא כזקיפה וא"כ כהן אחד זוקף את הכל‪ ,‬ועוד דילמא בתמימים ולא בבעלי מומין‪.‬‬ ‫שבת ולא היתה גזירה כך גם היום ידחה? ור' יוסף מיישב דילמא מצות ערבה בזקיפה‪ ,‬וא"כ היום אי‬ ‫‪7:13‬‬ ‫מעריב מוצאי יו"ט מנין א' )בית שני( ‪.................‬‬ ‫שיעורים בימי חול המועד סוכות בשעה ‪ 12:55‬בצהרים‬ ‫אפשר לעשות זכר למקדש שהרי אין את המזבח כדי לזקוף‪ ,‬ולכך לא דוחה שבת‪ .‬ובגמ' בהמשך נאמרו‬ ‫ומבואר דנחלקו רי"ו ור"ל בבעלי מומין אם נכנסין להקיף‪ ,‬ואם פוסקים כמו רי"ו (כמו בדרך כלל) יקשה‬ ‫ישובים אחרים מדוע היום שחל שביעי בשבת ערבה לא דוחה שבת‪ .‬ועכ"פ מבואר דנחלקו אי ערבה‬ ‫‪7:36‬‬ ‫מעריב מוצאי שבת מנין ב' )ר"ת( ‪......................‬‬ ‫איך פסק שישראל יכנס‪ ,‬והרי אפילו בעלי מומין לא נכנסים‪ ,‬וא"כ כ"ש ישראל שלא יכנסו וצ"ב‪ .‬ועיין‬ ‫יום ראשון א' דחוה"מ‬ ‫בזקיפה לחוד או גם בנטילה‪ .‬ויש לעיין דמשמע מדברי ר' יוסף דכל מה שבא לישב שאם חל שביעי‬ ‫ברבינו מנוח על הרמב"ם שעמד בזה‪.‬‬ ‫בשבת לא דוחה שבת‪ ,‬אבל אם חל שביעי ביום חול עושים בשביעי זכר למקדש‪ ,‬כמבואר דהוו מנהג‬ ‫הגאון רבי יחיאל דזמיטרובסקי שליט"א‬ ‫‪ .12‬רש"י ותוס' כאן אוחזים שההקפה עושים עם ערבה וגם לחולקים (תשובת רש"י‪ ,‬ר"ן‪ ,‬ורמב"ם) אבל‬ ‫נביאים או יסוד נביאים‪.‬‬ ‫אפשר להוכיח מהכא מה הסדר הדברים‪.‬‬ ‫ולכאורה יקשה כנ"ל דלא שייך כלל זכר שהרי במקדש היה בזקיפה ועכשיו בנטילה וצ"ב‪.‬‬ ‫זמני התפילות לימי בין הזמנים‬ ‫יום שני ב ' דחוה"מ‬ ‫‪ .13‬וכ"כ בתוי"ט שיש מחלוקת בדבר ועיין בערוך לנר דף מה‪ .‬תוס' ד"ה זוקפין שכתב שאין מחלוקת‬ ‫וכן קשה קושיה הנ"ל‪ ,‬דמצינו בדעת רי"ו שסובר שערבה בזקיפה בלחוד ובכל אופן חזינן שסובר שערבה‬ ‫הגאון רבי יעקב דוד אילן שליט"א‬ ‫בדבר עיי"ש‪.‬‬ ‫יסוד נביאים ויקשה דבמה דבמקדש היה בזקיפה בלחוד מה שייך לעשות זכר היום‪ .‬ואפשר לדחוק דשייך‬ ‫שחרית כותיקין )בית המדרש( ‪ 25 .....‬דקות לפני הנץ הנראה‬ ‫יום שלישי ג' דחוה"מ‬ ‫‪ .14‬ב"ח סימן תר"ס‪.‬‬ ‫זכר למקדש אפילו שלא דומה ממש כדי לדחות שבת שם צריך שיהא דומה ממש‪.‬‬ ‫‪8:00‬‬ ‫שחרית מנין ב' )בית המדרש( ‪...........................‬‬ ‫‪ .15‬ביכורי יעקב עיי"ש בחשבון הסוגיא‪.‬‬ ‫‪ .5‬וחייבים לומר דהיתה מצות זקיפה שהרי משנה מפורשת שזוקפים את הערבה וכל הנידון אם היה גם‬ ‫שחרית מנין ג' )בית המדרש( ‪9:05 ............................‬‬ ‫הגאון רבי אוריאל איזנטל שליט"א‬ ‫נטילה‪ ,‬וכ"כ בריטב"א‪.‬‬ ‫‪ .16‬כתבנו דאין חשש כ"כ משום שבגמ' מתבאר דגם למסקנה שלא שייך גזירה דרבה‪ ,‬צריך טעם שלפרסם‬ ‫‪1:30‬‬ ‫מנחה גדולה ‪.................................................‬‬ ‫יום רביעי ה' דחוה"מ‬ ‫שהיא מן התורה‪ .‬ולכאורה הפרסום בגלל שיש חשש חילול שבת ואם אין חשש כלל א"כ מה הפרסום‪.‬‬ ‫‪ .6‬ראיתי מי שכתב שהרמב"ם לא כתב דין חובטים בקרקע בזמן בית המקדש‪ ,‬אמנם בבריתא איתא‬ ‫חיבוט ערבה בזמן בית המקדש והרמב"ם כתב שבזמן הזה חובטין א"כ מוכח שגם במקדש היו חובטין‪,‬‬ ‫מנחה קטנה ‪ 20 ................................‬דקות לפני השקיעה‬ ‫שליט"א‬ ‫הגאון רבי יעקב אנגלנדר‬ ‫‪ .17‬ביאור הדבר מדוע ששלוחי בי"ד מיתי לה אין חשש שמא יעבירנו נחלקו רש"י והריטב"א‪ .‬ברש"י‬ ‫פירש שהשלוחים הם המביאים והנוטלין זה הכהנים‪ ,‬וכהנים זריזין הן ואין חשש לטלטול ד"א ברה"ר‪.‬‬ ‫ועוד דאם לא היה במקדש מה שייך זכר למקדש וע"כ גם במקדש היו חובטין‪.‬‬ ‫‪7:20‬‬ ‫מעריב מנין א' בין יו"כ לסוכות ‪........................‬‬ ‫יום חמישי ה' דחוה"מ‬ ‫ובריטב"א ובר"ן פירשו דשלוחי בי"ד מיתי לה ואח"כ נוטלין את הערבה בפני בי"ד אז אימת בי"ד עליהם‬ ‫‪ .7‬ויש לברר מה המקור להקפה במצות לולב והניחא אי ההקפה בערבה צ"ל דהא הלמ"מ גם ההקפה‬ ‫‪7:00‬‬ ‫מעריב מנין א' לאחר חג הסוכות ‪......................‬‬ ‫ואין חשש שמא יעבירנו ד"א ברה"ר‪.‬‬ ‫אבל אי בלולב היכן נאמרה הקפה במצוה של לולב‪ .‬וצ"ל דחיוב לולב נלמד משמחתכם לפני ה'‪ ...‬והקפה‬ ‫הגה"צ רבי יוסף מאיר אלטמן שליט"א‬ ‫ענינו שמחה וכ"כ בגר"א‪.‬‬ ‫מעריב מנין ב' ‪11:00 ..............................................‬‬ ‫‪ .18‬וכך מתבאר בהמשך הגמ' שאומרת למה לא ידחה שבת ביום הראשון ומישבת דלא מוכחא מילתא‪,‬‬ ‫וברש"י דלא מתפרסם שבגלל שערבה מה"ת‪ ,‬וכ"כ במהרש"א וכן בלחם משנה‪.‬‬ ‫‪ .8‬המחבר סימן תר"ס פסק שהיום שמקיפין גם מי שאין לו לולב יכול להקיף‪.‬‬ ‫‪ .19‬אמנם עיין בפירוש המשניות לרמב"ם שמבואר מדבריו דאפילו שערבה הלמ"מ במקדש אבל הוו‬ ‫והרמ"א פסק שרק מי שיש לו לולב יקיף‪ ,‬ומסביר הגר"א דהרמ"א סבר כתשובת רש"י דהקפה עם לולב‪,‬‬ ‫מנהג נביאים ולא מברכים עליו וצ"ב‪.‬‬ ‫ולמי שאין לו לולב שלא יקיף‪ .‬והמחבר פסק שבזמן בית המקדש מקיפין בערבה‪ ,‬וא"כ אע"פ שלא עושים‬ ‫‪ .20‬היינו לשיטות שכך סוברות ברמב"ם הינו הביכורי יעקב ועוד‪.‬‬ ‫זכר לערבה רק ביום השביעי אבל הקפות עושים כל השבעה ימים זכר למה שהקיפו בערבה‪ ,‬וגם מי שאין‬ ‫לו לולב יכול להקיף בלי לולב‪ ,‬וכך מפרש הגר"א בדעת השו"ע‪.‬‬ ‫‪ .21‬ידוע דברי הגר"א סימן תר"ס על דברי הרמ"א שאבל לא יקיף‪ ,‬וכתב משום דהוו שמחה ולכך לא יקיף‪,‬‬ ‫ומציין שתוס' כתבו שתקעו והריעו ותקעו משום שמחה‪ .‬וכתב דהיינו בשעת ההקפה‪ ,‬וחזינן דפירש את‬ ‫וצ"ל דבזמן בית המקדש למ"ד שמקיפים בערבה לא חייבים ערבה אלא כולם מקיפין‪ ,‬גם מי שאין לו‬ ‫דברי תוס' כמאירי דהתקיעה קאי על ההקפה‪ ,‬וממילא חזינן מהכא דההקפה הוו שמחה‪ .‬אבל למבואר‬ ‫ערבה‪ ,‬דאי נימא דאז צריך להקיף דוקא בערבה א"כ מה שייך "זכר" להקף של הערבה בלי לקחת ערבה‪.‬‬ ‫לפי הרמב"ם דקאי על הזקיפה אין הוכחה שההקפה הוו שמחה‪.‬‬ ‫ולפי"ז יצא חידוש גדול שבמקדש גם מי שאין לו ערבה מקיף וזה תימה דאיך שייך למצות ערבה?‬ ‫אמנם בגר"א סעיף ג' מבואר דלמ"ד שמקיפין בערבה שעושין זכר למקדש לא צריך אותו דבר כמו‬ ‫טו‬ ‫‪ .22‬עיין בספר באר שבע סוטה טו שמוכיח כך מרש"י זבחים סב‪.‬‬ ‫במקדש ממש וא"כ דוקא היום זכר למקדש שייך להקיף לחוד אבל בבית המקדש הקפה דוקא בערבה‪.‬‬ ‫יד‬ ‫������������‪580626059��������050-4151774����������������41‬‬ ‫תגובות לגליון הקודם‬ ‫ונתנה תוקף קדושת שמיני עצרת‬ ‫הרב מאיר טעפ‬ ‫'קשה עלי פרידתכם'‬ ‫במה שהביאו להקשות כיצד הבבליים היו מתלשים בשערו של האיש עיתי ביו”כ‪ ,‬הא הוא‬ ‫ברש"י ממדרש (ויקרא כג לו)‪' :‬עצרת היא ‪ -‬עצרתי אתכם אצלי‪ ,‬כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך‬ ‫איסור גוזז‪ .‬הראני גיסי הגר”א הלוי גינואר שליט”א לשון הרא”ש (יומא פ”ז)‪‘ :‬והיו עושים‬ ‫וכך ימים‪ ,‬כיון שהגיע זמנן להיפטר אמר‪ :‬בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד‪ ,‬קשה עלי פרידת־‬ ‫לו כבש שהיה הולך עליו לחוץ לעזרה‪ ,‬מפני קלי ראש שבעם‪ ,‬שהיו תולשין בשערו לומר‬ ‫כם'‪( .‬עי' סוכה נה‪ :‬ופסיקתא דר"כ כח ט)‪.‬‬ ‫טול וצא’‪.‬‬ ‫ובחזקוני שם האריך יותר‪' :‬משל למלך שבאו בניו להקביל פניו פעם ראשונה‪ ,‬א"ל מתי תחזרו‬ ‫במה שהביאו להעיר מהגרא”ב פינקל‪ ,‬כיצד מתוודה ‘על חטא שחטאנו לפניך באונס וברצון’‪,‬‬ ‫לי א"ל לנ' יום‪ ,‬פטרם לשלום‪ .‬שניה א"ל מתי תחזרו‪ ,‬א"ל לד' חדשים‪ ,‬פטרם לשלום‪ .‬בשלישית‬ ‫הא אונס אינה בחרטה וקבלה לעתיד‪ ,‬וממילא א”צ להתוודות עליה‪ .‬שמא אפ”ל הכוונה‬ ‫א"ל לא נוכל לחזור עד לאחר ז' חדשים‪ .‬א"ל א"כ בבקשה מכם תתעכבו עמי עוד יום אחד‪ ,‬כדי‬ ‫בזה לפי דעת האגודה (גיטין פ”ז קלב) דאונס ביום אחרון אינו אונס (הובא ברמ”א יו”ד סי’‬ ‫שאשבע בראיתכם‪ ,‬מאחר שתאחרו כ"כ‪ .‬לפיכך אין עצרת לישראל בפסח‪ ,‬לפי שחוזרין בשבועות‪,‬‬ ‫רלב יב)‪ .‬וכן למ”ד דמכניס עצמו לאונס לא חשיב אונס (עי’ מרדכי הל’ קטנות סי’ תתקמד‪,‬‬ ‫ולא בשבועות לפי שחוזרין בסכות‪ ,‬אבל בסכות שאין חוזרין עד פסח‪ ,‬הקב"ה מעצרן יום אחד'‪.‬‬ ‫שהביא פלוגתת הר”י והר”ש מדרויש)‪.‬‬ ‫קדושת שמיני עצרת – 'חדוותא דמלכא'‬ ‫הרב מ‪ .‬ט‪.‬‬ ‫בזוה"ק (אמור קד‪' :):‬וביום חדותא דמלכא כולם מתאספים אצלו'‪ .‬ועוד שם (צו לב‪' :).‬שמ"ע‬ ‫עתידים ומזומנים הם להשתעשע עם המלך‪ ,‬ליטול ממנו ברכות'‪ .‬וביותר כתב (ויגש רח‪' :):‬ולא עמד‬ ‫איש אתו בזמנא דקב"ה אתי לאזדווגא בכנס"י‪ ,‬בהתודע יוסף אל אחיו בזמנא דקב"ה מתחבר בהו‬ ‫בישראל כו'‪ ,‬בגין כך ביום השמ"ע תהיה לכם‪ ,‬דהא בזמנא דא איהו קב"ה בלחודוי בחבורא חדא‬ ‫טנא מלא ברכות נשגר בזאת קמיה ידידינו חברי קהילתנו הק'‬ ‫עם ישראל'‪ .‬וכן בכתבי האר"י (שער הכוונות ר"ה א)‪' :‬ר"ה הוא בחינת שמאלו תחת לראשי עד יו"כ‬ ‫כו'‪ ,‬ובחג הסוכות הוא בחינת וימינו תחבקני‪ ,‬וביום שמ"ע אז הוא זווג ממש'‪.‬‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונם‪:‬‬ ‫וברמב"ן (אמור כג מ)‪' :‬אבל בשמיני אינו צריך (אתרוג) כי הוא עצמו הדר'‪ .‬וכתב הגר"א (ת"ז כט)‪:‬‬ ‫הרב יעקב ישראל סובל שליט"א ומשפ' ולחמיו המשגיח הגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר שליט"א‬ ‫'כל חגין מסבבין ומשקין לשמ"ע‪ ,‬וז"ש רגל בפני עצמו‪ ,‬כמו מרכז בתוך העיגול'‪ .‬ועוד כתב (שיה"ש א‬ ‫ומשפ' לרגל הולדת הבת ‪ -‬הנכדה תחי'‬ ‫ד)‪' :‬משכני אחריך הוא נגד שמ"ע שהוא לישראל לבדו'‪ .‬ובדרשות חת"ס (סוכות תקפא)‪' :‬אבל שמיני‬ ‫הרב חיים דיקמן שליט"א ומשפ' לרגל הכנס נכדם הבה"ח אלחנן ב"ר ישראל נ"י לעול תומ"צ‬ ‫איהו גופא הנקודה קדושה העליונה מכל הקדושות אף מקדושת יו"כ'‪.‬‬ ‫שמיני עצרת דוגמת עולם הבא‬ ‫כתב רבינו ירוחם (נתיב ה ח"ד)‪' :‬יום עצרת של סוכות שהוא ח' הבא אחר הערבה שהוא בשמיני‪,‬‬ ‫הם רמז לעוה"ב וליובל הגדול'‪ .‬וכן מהגר"א (תוס' מע"ר סו)‪' :‬ע"פ הסוד יום קדוש ושמחה כו'‪,‬‬ ‫אשר לא כן יום שמ"ע שהוא דוגמת עוה"ב לעתיד‪ ,‬שלא יתערב זר בשמחתנו'‪ .‬וכן בש"ך (פנחס‬ ‫כט יא)‪' :‬זהו ביום השמ"ע תהיה לכם‪ ,‬שהכל עצור ומוכן לכם‪ ,‬לפי שהוא עוה"ב‪ ,‬שהיא שמינית‬ ‫חפצא דמצוות סוכה – צילא דמיהמנותא‬ ‫שהיא הבינה'‪.‬‬ ‫המשך מעמ' ד'‬ ‫ובעל העקידה כתב (עקידת יצחק דברים שער קב וילך)‪' :‬אמנם שמ"ע שהוא יום אחד‪ ,‬גם הוא‬ ‫מיוחד בקרבנותיו פר אחד איל אחד כבש אחד‪ ,‬ירמוז לקבלת עו"מ מצד יחוסו הקדמון‪ ,‬כי ענין‬ ‫עשיית הסוכה‪ ,‬וכבר מטו בי מדרשא בעיקר החיוב ומקורו בדברי הראשונים והוא‬ ‫קדמותו אינו רק שהוא האחד הפשוט בהחלט מכל הצדדים‪ ,‬אשר על הכת הזה נאמר בסוף הת־‬ ‫דעי’ בספר שערי שמחה להרי”ץ גיאות הל’ סוכה ז”ל ונשאל מרב האיי נהגו לעשות‬ ‫לאות 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'‪.‬‬ ‫סוכה בבית הכנסת מי שאין לו מקום לעשות סוכה או מי שאין ידו משגת או שלא הי’ לו‬ ‫עד שמיני עצרת התשובה מועילה‬ ‫לעשותה נכנס ויושב בה ויוצא בה יד”ח ומברך או לא והשיב הלא אתה יודע שחייב אדם‬ ‫בזוה"ק (ויחי רכ‪' :).‬יו"כ יום של תשובה‪ ,‬ואם שב מחטאיו כראוי טוב כו'‪ .‬ואם לא עשה תשובה כראוי‬ ‫לישב בסוכה כל ז’ כעין תדורו היוכל לדור בבית הכנסת ולאכל ולישן שם ודאי נכנס‬ ‫תולין לו עד היום האחרון שהוא שמ"ע‪ ,‬ואם עושה תשובה שלמה לפני ה' קורעין לו הפיתקין'‪.‬‬ ‫ויושב בה מברך אבל כל ידי חובה לא יצא וכו’ עכ”ל‪.‬‬ ‫וביאר האר"י (פע"ח לולב ד)‪' :‬חותם זה הוא מתחיל להעשות מליל הוש"ר‪ ,‬ולכן בליל הוש"ר הוא‬ ‫זמן החתימה של העולם לבנ"א אם לחיים אם למוות‪ ,‬כנזכר בזהר כו'‪ .‬והנה סוד הדין הזה הוא סוד‬ ‫ולכאורה הדברים צ”ב דמשמע דמשום דלא יוכל לדור ולישן בבית הכנסת מהאי‬ ‫מסירת הפתקים ביד השלוחים‪ ,‬אבל עכ"ז לא ניתן רשות בידם לפעול הדין כשנמסרים הפתקים‬ ‫טעמא כל ידי חובה לא יצא אבל מ”מ נכנס ויושב בה ומברך‪ ,‬וקשה דאם מותר לו‬ ‫ההם רק עד יום שמ"ע‪ ,‬כי הדבר תלוי תוך הזמן הזה שאם יחזור בתשובה יחזרו ליקרע הפתקים‬ ‫לאכול שם ולברך אקב”ו וכעי”ז גם בלשון השאילתות (קסט) ‘דמחייבין דבית ישראל‬ ‫כו'‪ .‬אחר שנמסרו הפיתקין ליל הוש"ר‪ ,‬הדבר תלוי עד יום שמ"ע אם יחזרו בתשובה כו'‪ ,‬וכנזכר בספר‬ ‫למעבד מטללתא ומיתב בה שבעה יומי דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים וכתיב‬ ‫ריקאנטי (שלח) כי נוסה הדבר באיש אחד שלא ראה צל על ראשו‪ ,‬וחזר והתפלל ושב בתשובה‬ ‫בסכות תשבו שבעת ימים עכ”ל‪ ,‬לישב בסוכה א”כ מה עוד חסר לו דאמרי’ דכל ידי‬ ‫וחזר הצלם למקומו'‪.‬‬ ‫חובה לא יצא אך אי נימא דמלבד עצם קיום מצות סוכה והאיסור לאכול ולישן חוץ‬ ‫ובשפת"ח הזכיר (שמח"ת)‪' :‬שמח"ת היא סיום של ימי התשובה‪ ,‬וע"כ יום זה הוא מבחן לאדם אם‬ ‫לסוכה איכא עוד דינא של סוכה שבעה שצריך שתהא סוכתו דירתו כל שבעה לפי’’ז‬ ‫אכן מבסס ועוצר הוא בתוכו באופן נכון את כל הקנינים הרוחניים שרכש בחודש תשרי'‪.‬‬ ‫י”ל דהן הן דברי הגאון דהלא איכא עוד דינא בסוכה שתהא דירתו שם כל שבעה ימים‬ ‫כל מה שרוצה יבקש מאיתו וינתן לו‬ ‫מקרא ‘דתשבו כעין תדורו’ וד”ז הלא לא יוכל להתקיים בסוכה של בית הכנסת דאין‬ ‫בזוהר (צו לב‪' :).‬בנ"י מסיימים ביום הזה הדינים ושורים בברכות‪ ,‬שהרי ליום האחר שהוא שמ"ע‬ ‫אדם יכול לדור ולאכל ולישן שם‪ ,‬האמנם דעכ”פ סוכה היא ומקיים בה מצות סוכה‬ ‫עתידים ומזומנים הם להשתעשע עם המלך ליטול ממנו ברכות לכל ימות השנה‪ .‬ובאותה השמחה‬ ‫ולא חשיב אוכל חוץ לסוכה ושפיר מברך על ישיבתו ג”כ אבל מ”מ כל ידי חובתו לא‬ ‫לא נמצאים אצל המלך אלא אך ורק בנ"י לבדם‪ ,‬ומי שיושב עם המלך ביחידות‪ ,‬כ"מ שירצה הוא‬ ‫יצא כי חסר בזו הסוכה הקיום דין של סוכה שבעה הנלמד מתשבו כעין תדורו‪.‬‬ ‫מאתו יבקש וינתן לו כו'‪ ,‬וע"ז אמר הכתוב אהבתי אתכם אמר ה'‪.‬‬ ‫והזכיר זאת ר"ח פלאג'י (מועד לכל חי כה א)‪' :‬מאד יזהר בתפלות שמ"ע לאומרם בכוונה גדולה‪,‬‬ ‫ולפי הנ”ל זה גופא הביאור בזה דיש חיוב מיוחד לעשות את הצילא דמהימנותא עצמו‬ ‫כי מלבד שכל תקון של הימים מיום ר"ה עד שמ"ע הוא נשלם‪ ,‬והכל תלוי ביום הזה‪ .‬עוד בה‪ ,‬כי אין‬ ‫ועל כן מכיון שיש חיוב מיוחד לעשות את הצילא דמהימנותא עצמו כן על כן יש חיוב‬ ‫בכל אלו הימים יום רצון לה' לשמוע ה' תפלתו ככל מה דבעי כיום הזה כמ"ש בזוהר'‪.‬‬ ‫מיוחד לעשות כן‪.‬‬ ‫וראה גם לשון החת"ס (דרשות סוכות תקפא)‪' :‬ע"י קיום מצות סוכה נתבטל כחו לגמרי‪ ,‬ואין לו‬ ‫ולפי זה אפשר להוסיף דבר נפלא‪ :‬הנה מצינו בגמ’ דיש לימוד מיוחד ‘כל האזרח‬ ‫כח להשטין כלל ביום אחרון של חג‪ ,‬שהוא ג"כ יום הדין כו'‪ ,‬אז נתבטל כחו לגמרי ביום אחרון של‬ ‫בישראל’ לרבות את הגרים‪ ,‬ולכאורה הוא פלא מאי טעמא באו לרבות את הגרים‪ ,‬והא‬ ‫חג‪ ,‬שמכח חדותא דמלכא בשמחת ישראל'‪.‬‬ ‫מאי טעמא שגרים לא יהיו חייבים במצוות סוכה‪ ,‬והביאור בזה הוא על פי הנ’’ל שכיון‬ ‫עבודת שמ"ע ושמחת תורה‬ ‫שחפצא דמצוות סוכה הוא להיות בצילא דמיהמנותא ואינו מצווה גרידא‪ ,‬ע’’כ ס’’ד‬ ‫כתב הספורנו (ויקרא כג לו)‪' :‬עצרת הוא ענין העצירה‪ ,‬הוא לא בלבד לשבות ממלאכת הדיוט‪,‬‬ ‫דאין יכולת לגרים שהם לא מזרע אברהם לישב בצילא דמהימנותא ועל כן לא יהיה‬ ‫אבל היא עם זה אזהרת עמידה איזה זמן במקומות הקודש‪ ,‬לעבוד במקומות ההם את השי"ת‪,‬‬ ‫להם חיוב דהרי זה גופא החפצא של המצווה‪ ,‬ועל זה קמ’’ל דאעפ’’כ יש חיוב גם על‬ ‫בתורה או בתפלה או בעבודה‪ ,‬כענין 'ושם איש מעבדי שאול נעצר לפני ה' ביום ההוא' כו'‪ ,‬הוא‬ ‫גרים‪( ,‬ובזה יש לדון טובא האם הוא חיוב חיצוני או שהוא מעצם גדר מצוות סוכה)‪.‬‬ ‫קודש להיות יום עצרת‪ ,‬שיעצרו במקומות הקודש‪ ,‬ותהיה שמחתו שמחה של תורה ומעש"ט‪ ,‬כאמרו‬ ‫ישמח ישראל בעושיו'‪.‬‬ ‫והנצי"ב כתב (העמ"ד במדבר כט לה)‪' :‬משמעות עצרת לפי הפשט‪ ,‬שיהא עצור לפני ה' להשריש‬ ‫בלבו תכלית היותו בי‪-‬ם לשמוע הרבה תורה ומוסר כל שבעה'‪.‬‬ ‫וכתבו על הגר"א (מעשה רב רלג)‪' :‬הגאון היה שמח מאד בחג הסוכות‪ ,‬וביותר בשמ"ע‪ ,‬כי הוא‬ ‫יותר יום שמחה מכל ימי החג ע"פ הסוד‪ ,‬ואומרים פיוטים ברנה וקול זמרה'‪ .‬ובשם הגרי"ס אמרו‬ ‫(שפת"ח שמח"ת)‪' :‬מה שהסכל אינו משיג ביו"כ בנעילה‪ ,‬זוכה החכם בשמח"ת מתוך שמחה'‪.‬‬ ‫ועוד זאת כתב השפ"א על ענין השמחה עם התורה (סוכות תרלה)‪' :‬ומה שעושין שמח"ת עתה‪,‬‬ ‫בשנה שעברה הולוו הלוואות גדולות עבור בני הקהילה‬ ‫לפי פשוטו כי עתה אין לנו שמחת החג וניסוך המים‪ ,‬ואין לנו שיור רק התורה‪ .‬ובאמת בתורה יש‬ ‫לנו כל זאת‪ ,‬כמ"ש 'זאת תורת המנחה חטאת' ודרשו חז"ל 'כל העוסק בתורה' כו'‪ ,‬ולכן בכח התורה‬ ‫השנה זה תלוי בך!!!!!‬ ‫יכולין לעורר כל שמחת החג‪ ,‬וזהו ג"כ סימן שלבנ"י נשאר השמחה לעולם ולאומות היה רק לשעה‪,‬‬ ‫וכן אמרו חז"ל כי האומות אבדו בחורבן ביהמ"ק יותר'‪.‬‬ ‫אם יש לך כסף ששוכב בצד או הפקדה אפילו לזמן קצר‬ ‫'מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים'‬ ‫פנה עכשיו אל הרב יעקב ישראל שניידר או הרב שמואל קארפ‬ ‫'יש ליתן טעם לדבר ע"פ מה דאי' ברמ"ע (חקור דין ח"ב כז) שלשון חג מורה על חוגה ועיגול‬ ‫ותזכה במצווה גדולה 'אם כסף תלווה את עמי'‬ ‫הסובב על איזה מרכז‪ ,‬כמו שאר יו"ט שכולם סובבים על נקודת שמ"ע‪ ,‬אבל שמיני איהו גופא‬ ‫וזכות זו תעמוד לכם בזה ובבא‬ ‫הנקודה קדושה העליונה מכל הקדושות אפילו מקדושת יו"כ‪ ,‬ולא שייך לקרותו חג‪ .‬ובאמת‬ ‫עיקר קדושתו הוא היפוך של יו"כ‪ ,‬דיו"כ הוא ע"י עינוי נפש‪ ,‬וקדושת שמיני ע"י שמחה‪ .‬וזה‬ ‫נקרא מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים‪ ,‬כי אהבת ה' ע"י עינוי כיו"כ למטה ממדרגת אהבת‬ ‫שמ"ע שהיא ע"י שמחה‪ ,‬ויום השמיני הוא בעצמו כמו יו"כ‪ ,‬לכן שווין בקרבן מוסף כמו יו"כ‪,‬‬ ‫ואפ"ה קדושתו יותר מיו"כ ע"י שמחה חדותא דמלכא עם ישראל‪ .‬לכן שאר יו"ט שקדושתן‬ ‫עומד על איזה דבר מצוה‪ ,‬שחיטת קרבן פסח‪ ,‬שתי הלחם בעצרת‪ ,‬שופר בר"ה‪ ,‬עינוי נפש ביו"כ‪,‬‬ ‫ונטילת לולב בחג‪ ,‬ועיקר מצותן אינו אלא ביום‪ ,‬גם שמחתן אינו אלא ביום‪ .‬אבל‬ ‫לשליחת חומר לגליון‪ ,‬לתגובות ולרשימת תפוצה‪ :‬פקס‪ 039578855 :‬או במייל‪gmail.com@7177790 :‬‬ ‫קדושת שמיני שאינו אלא ע"י שמחת האדם שמתענג על ה' וחדותו ית'‪ ,‬ואינו עומד‬ ‫על מצוה מיוחדת‪ ,‬ע"כ גם לילה אתרבי לשמחה'‪( .‬דרשות חת"ס סוכות תקפא)‬ ‫טז‬