gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מטעם · Mita'am — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: מטעם · Mita'am

שבוע: סוכות (2026-09-21)

מטעם · Mita'am — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מטעם ‪ 309‬לסוכות ושמ"ע‬ ‫בס"ד‬ ‫רמזים בטעמי המקרא בפרשה‬ ‫מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי‪ ,‬אשמח לתגובות במייל‪shalom303@gmail.com :‬‬ ‫לע"נ חמותי מרת רבקה (אוה) בת ר' ברוך שמחה ז"ל נלב"ע י"ט בתשרי‬ ‫(פזר) ִמ ְּׁק ָרא ֹק ֶדׁש ִי ְּׁהיֶה ָל ֶכם (ויקרא כג‪ ,‬לו)‬ ‫ינ֡י‬ ‫ַּב ֹּיום ַּה ְּׁש ִמ ִ‬ ‫חז"ל נתנו סימן לייחודו של יום שמיני עצרת השונה מימי חג הסוכות בששה דברים שסימנם פזר קשב (הוסבר‬ ‫ברש"י סוכה מח עא)‪.‬‬ ‫יני‪ ,‬וכוונתם "פזר הַּ ְקשב"‪ ,‬כלומר הקשב‬ ‫נראה לומר שהסימן פז"ר קש"ב מתיחס לטעם פזר בַּ ּיֹום הַ ְּׁש ִמ ֡ ִ‬ ‫לטעם פזר‪ְ ,‬שמַּ ע את הטעם ותבין‪ .‬טעם פזר הוא טעם גדול וחזק‪" ,‬טעם סגי ותקיף"‪.1‬‬ ‫שלום המאירי‪2‬‬ ‫רמז נוסף‪ :‬בטור אורח חיים (סימן תיז) מבאר ששלשת הרגלים הם כנגד שלשת האבות‪" :‬שהמועדים נתקנו‬ ‫כנגד אבות‪ .‬פסח כנגד אברהם דכתיב (בראשית יח) לושי ועשי עוגות ופסח היה‪ .‬שבועות כנגד יצחק שתקיעת‬ ‫שופר של מתן תורה היה בשופר מאילו של יצחק‪ ,‬סוכות כנגד יעקב דכתיב (בראשית לד) ולמקנהו עשה‬ ‫סוכות"‪.‬‬ ‫מובא בספרים‪ 3‬ששמיני עצרת הוא כנגד דוד המלך‪.‬‬ ‫רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב מבאר‪" :4‬וירצה עוד‪ ,‬כי הנה ידוע ג' רגלים הם נגד אברהם יצחק יעקב‪,‬‬ ‫ושמיני עצרת הוא נגד דוד על רגל רביעי‪ ,‬והנה שמיני עצרת הוא יום נ"א מראש חודש אלול ימי רצון של‬ ‫ישראל‪ ,‬והוא גמר החתימה טובה לישראל‪ ,‬כי דבר מלך שלטון [קהלת ח ד]‪ ,‬ודבר המלך ואשר נחתם בשם‬ ‫המלך אין להשיב [אסתר ח‪ ,‬ח]‪ .‬וז"ש אל נא תהי מריבה וכו'‪ ,‬ר"ל על ידי המריבה שביני ובינך יתעכב ח"ו ניצוץ‬ ‫דוד‪ ,‬ואז לא יהיה נ"א היינו יום הנ"א הוא שמיני עצרת‪ ,‬והוא מה שאנו אומרים הושיעה נא הצליחה נא [תהלים‬ ‫קיח‪ ,‬כה]‪ ,‬שהוא עיקר הישועה והצלחת ישראל"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫‪ 1‬זהר חדש‪ ,‬מדרש הנעלם על איכה‪ ,‬מרגליות דף צא עא‪ ,‬על הפסוק (בראשית ג‪ ,‬ו) ו ֵַּ֣ת ֶרא ָֽה ִא ֡שה (פזר)‪" :‬התחיל לפתותה‪,‬‬ ‫עד דכתיב‪( ,‬שם) ותרא האשה‪ ,‬בטעמא סגי ותקיף"‪.‬‬ ‫‪ 2‬שבתי וראה שמקצת כתב מאזני צדק‪ ,‬רבי מנחם מנדל שפירא רב דראגאמירעשט‪ ,‬מונקאטש תרעב‪ ,‬דף מה עב‪ .‬רבי‬ ‫משה חורב מוסיף (עלון פניני הפרשה אמור תשסד) שהטעם נקרא פזר גדול‪ ,‬וכך ראשי התבות קש"ב‪ ,‬רומזים לשלשה‬ ‫שנקראו גדול‪ :‬ק'ומה ש'נים ב'כור (עיין ב"ב ג' ע"א וברש"י פרשת בא י"ב‪ ,‬ל)‪( .‬אמנם בספרים נראה שפזר גדול הוא‬ ‫קרני‪-‬פרה וצ"ע (ש‪.‬ה))‪.‬‬ ‫‪ 3‬ראה אור הצבי‪ ,‬רבי צבי הירש ברל'ס ‪ ,‬לובלין תרלה‪ ,‬עמ' ‪ ,316‬אות תלא רמזים בענין זה‪.‬‬ ‫‪ 4‬אגרא דכלה ‪ -‬פרשת לך לך‪ .‬תחילה מקדים בגנות הכעס‪ :‬ויאמר אברם אל לוט‪ .‬אמירה בחשאי ובלשון רכה להשקיט‬ ‫המריבה‪ .‬אל נא‪ ,‬הנה הריב בא על ידי כעס‪ ,‬וכל הכועס יהיה בעיניך כאלו עובד עבודה זרה‪ ,‬והוא דבר מוסכם מהשכל‬ ‫כי האדם צריך להיות בטל אליו ית'‪ ,‬כי כל הנאצלים והנבראים והנוצרים ונעשים בטלים אצלו ית' ואין שום דבר מבלעדו‪,‬‬ ‫והנה איש אשר אלה לו ויהיה בטל בכל תנועותיו אליו‪ ,‬בודאי לא יכעוס ולא יתקצף‪ ,‬כי הוא אין ואפס בטל בכל תנועותיו‬ ‫אליו ית'‪ ,‬ממילא כל הכועס מחשיב עצמו ליש והוא כפירה גמורה על כן הוא כאלו עובד עבודה זרה‪ .‬והנה הרמב"ם ז"ל‬ ‫מנ ה נ"א לאוין בעבודה זרה‪ ,‬וז"ש אברם אל נ"א‪ ,‬איני רוצה להיות על ידי המריבה כעובד עבודה זרה ח"ו שיש בה נ"א‬ ‫לאוין‪ ,‬ור"ל אל נא תהי‪ ,‬לא תהיה התעוררות נ"א לאוין ח"ו‪ ,‬על ידי המריבה אשר ביני וביניך‪.‬‬ ‫א‬ ‫מטעם ‪ 309‬לסוכות ושמ"ע‬ ‫בס"ד‬ ‫רמזים בטעמי המקרא בפרשה‬ ‫מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי‪ ,‬אשמח לתגובות במייל‪shalom303@gmail.com :‬‬ ‫יני (פזר)‪ ,‬הטעם רומז בצורתו לרגל‪ ,‬ואף לספרה ‪ ,4‬רמז לדוד המלך‪ ,‬רגל רביעי‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬בַּ ּיֹום הַ ְּׁש ִמ ֡ ִ‬ ‫במרכבה‪ .‬ונרמז‪ 5‬בדברי חז"ל ששמיני עצרת הוא "רגל בפני עצמו"‪6.‬‬ ‫ואפשר גם שהסכנה במריבת אחים‪ ,‬הדוחה ח"ו את הגאולה‪ ,‬הרמוזה ב'נא' (כדברי רבי צבי אלימלך שפירא‬ ‫‪ ,‬המופרדת במקצת ע"י הטעמים לשתי מילים א‪-‬נא‪ ,‬בבקשת‬ ‫מדינוב)‪ ,‬רמוזה גם בטעם הפזר במלה ֵּ֣א ֡נא‬ ‫(פזר) שא נא פֶּ ַּשע אַּ חֶּ יָך וְחַּ טאתם כִּ י רעה גְ מלּוָך‪.‬‬ ‫האחים מיוסף‪( ,‬בראשית נ‪ ,‬יז)‪ :‬כֹּה ת ְֹּאמרּו ְליֹוסֵ ף ֵּ֣א ֡נא‬ ‫שלום המאירי‬ ‫רמז נוסף‪ :‬רבי אברהם ברוך בן שמואל זאנוויל משלב‪ 7‬רמז של שמות הטעמים וגימטריא‪ :‬על תיבות‬ ‫טעם מונח פזר באמצע הפסוק‪ ,‬וזאת חידוש ושינוי בסדר הקריאה כידוע לבעלי הקוראים‬ ‫בַּ ּ֣ ּיֹום הַּ ְש ִּמ ִ֡ ִּיני‬ ‫בספר‪ .‬לרמז על שמיני רגל בפני עצמו הוא לענין פז"ר קש"ב‪ .‬וזה מונח היינו יום מנוחה ויו"ט של יום השמיני‪,‬‬ ‫הוא פז"ר‪ ,‬ותיבת השמיני במספר ז"ו קש"ב וביחד עם הטעם פז"ר זו פז"ר קש"ב‪.‬‬ ‫ק ֶֹדׁש֩ (תלישא קטנה) ִי ְּׁה ֶי֨ה‬ ‫יני (פזר) ִמ ְּׁק ָרא‪֩ -‬‬ ‫ַּבּיֵּ֣ ֹום (מנח) ַּה ְּׁש ִמ ִ ֡‬ ‫כ֜ם (קדמא ואזלא) (ויקרא כג‪ ,‬לו)‬ ‫ָל ֶ‬ ‫רבי אברהם ביק מבאר‪ 8‬שנרמז מפני מה שמיני עצרת סמוך לסוכות‪:‬‬ ‫סימן פזר קשב שנתנו לשמיני עצרת שבו' דברים נבדל מחג הסוכות (חגיגה יז‪ ,‬עיין רש"י) יש בזה רמז כי אנו‬ ‫מתפללים בו על הגשמים ובתענית ח' אמרו שהם נעצרים בשביל פוסקי צדקה ואין נותנין‪ .‬לזה ירמוז פזר‬ ‫לעניים‪ ,‬ואז יהי רב קשב והאזנה לתפלתך‪ ,‬כ"כ הג"מ עמנואל חי ריקי בחושב מחשבות (חלק עירוב פרשיות‬ ‫סי י"ו)‪9.‬‬ ‫ש יִ הְּׁ ֶ֨יה ל ֶ֜כם מונח פזר תלישא‬ ‫ולי נראה שבאו הטעמים (ויקרא כג‪ ,‬לו) בַ יֵּ֣ ֹום הַ ְּׁש ִמ ֡ ִיני ִמקְּׁ רא‪֩ -‬קדֶ ֩‬ ‫גדולא‪ 10‬קדמא ואזלא‪ ,‬עפמ"ש בתנחומא ס"פ פנחס שהיה ראוי להיות עצרת של סוכות רחוק כעצרת של‬ ‫פסח שהוא נ' יום‪ ,‬רק מפני טורח הגשמים נתקרב כדי שלא יצטרכו לחזור לירושלם‪ .‬וזה מונח פזר‪ ,‬שההנחה‬ ‫הראשונה היתה שיתפזר מהחג‪ ,‬אך בעבור תלישה גדולה וכבדה בימי הגשמים שיעקרו מביתם‪ ,‬לזה קדמא‬ ‫ואזלא הוקדם השמיני לילך יחד עם עיקר החג‪ ,‬וזה ירמוז גם הסימן פזר קשב‪ ,‬שהיה ראוי הפיזור‪ ,‬אך‬ ‫בעבור שהשם יתברך מקשיב לתפלותינו בזמן הזה ונותן גשם טורד ע"כ נתקרב‪.‬‬ ‫‪ 5‬מובא ע"י אור הצבי‪ ,‬רבי צבי הירש ברל'ס לובלין תרלה‪ ,‬עמ' ‪ ,316‬אות תלא‪.‬‬ ‫(פזר)‪.‬‬ ‫א ֡תם‬ ‫‪ 6‬ראה עוד לעיל ויקרא כג‪ ,‬כ‪ :‬וְהֵ נִּ יף הַּ כֹּהֵ ן‬ ‫‪ 7‬אמרי ברוך‪ ,‬רבי אברהם ברוך בן שמואל זאנוויל‪ ,‬ניו יורק תשמו‪( .‬י"ל ע"י נכדו רבי אהרן בראפמאן)‪.‬‬ ‫‪ 8‬ברכה משולשת (פרק סימנין דרבנן)‪ ,‬רבי אברהם ביק‪ ,‬ברטיסלבה תר"ן‪ ,‬עמ' ‪.35‬‬ ‫‪ 9‬אוצר חיים‪ ,‬רבי ישועה בן יצחק הלוי מלישבואה (ליסבון)‪ ,‬ירושלים תרסח‪ ,‬סוף פרשת פנחס‪ ,‬כותב‪ :‬ונראה לפרש רמז‬ ‫בר"ת הנז' בש"ס פז"ר קש"ב דהנה עם ישראל בחג עושים הוצאות הרבה ובכללם עושים צדקות פזר נתן לאביונים וגם‬ ‫לצורך החג‪ ,‬וביום שמיני עצרת שהוא סוף החג אנו מעתירים מלפני ה' שיקשב לתפלתינו ויעתר לנו על פזור ההוצאות‬ ‫לחג ויתן לנו ברכה והצלחה‪ ,‬והצדקה שעשינו תהיה סניגור עלינו‪.‬‬ ‫‪ 10‬צ"ל תלישא קטנה‪.‬‬ ‫ב‬