משיבת נפש · Meshivas Nufesh — סוכות (2026-09-21)

מוקדש להצלחת התורמים היקרים ובני משפחתם :אור בן רחל ,אמיליו בן סמדר ,ניב בן לימור ,עמית בן לימור ,לימור בת חנה ,טל שירה בת חוה ,נעמי בת דייזי ,רוני בן בלה ,יעקב בן מירב ,אריאל יצחק בן אסנת ,ברק נחמן בן
אסתר ,יחזקאל בן מרים ,אביב בן גלית ,משה בן עליזה ,שי בן ענת ,בר בן רחל ,יוסאל בן שושנה ,איתמר בן שושנה ,ליעד בן אורנה ,עידן בן איריס ,דור בן אסתר ,שילת בת נורית .וכן ל :איתי בן ענת ,מור בן כרמלה ,נדב בן
ולהבדיל ,לע"נ :עליזה בת מרים ,רחל שלומית ,עומרי בן רינה ,אביאור בן איריס ,עידן בן צביה ,קורל בת יהודית ,גיא בן רחל ,עידן בן איריס ,שמואלי נתנאל בן חגית ,אליעד בן ויקטוריה ,עומרי בן ז׳קלין ,עידן בן אילן ,מתן בן תקווה
בת מלכה ,רון בן סימה ,עמרם בן לולו ,בלה בת שרה חיה ,אורי בן פרלה ,דייזי בת נעימה ,חנה בת סילביה ,.אברהם בן ימנה ,יצחק בן מזל ,מטילדה בת שרית ,דוד בן ג'וליה ,פרידה בת בתיה ,עמית בן מזל.
ע"פ פסק של
הרב זילברשטיין
גיליון: אנו מבקשים
235
לא לקרוא
בשעת התפילה
וקריאת התורה
תשפ"ז שלא יצא
שכרו בהפסדו
שבת חג הסוכות
לא כך ואין אחד שנשאר בעולם הזה לעד ,למרות כן אי
אפשר להכחיש את המוחש שכולנו טועים אחריו ונדמה לנו
זמן שמחתנו?
שהעולם זהה הוא העיקר ,וזה עצמו שורש היסורים כי לכאורה קשה שהרי סוכות זה מצב לא נוח שיוצא מביתו
העולם הזה הוא מלא חסרונות ,וכמו שאמר שלמה המלך ומעביר את מיטתו ,וכלי תשמישו והרי ודאי שבביתו יותר
עליו השלום גם כל ימיו כעס ומכאובות ,וצריך להבין נוח ,וכמו שכתבו הראשונים שסוכות זה נחשב כעין גלות,
שעולם הזה הוא עראי וזה עצמו שורש השמחה ולכן כיון כי מובא בראשונים שאם אדם התחייב גלות ביום הכיפורים,
שבסוכות יוצאים מדירת קבע לעראי כלומר שמכניסים ונראה שלאו דווקא גלות היא זה ביטוי שכולל בתוכו שאר
לדעתנו יותר שהעולם הזה הוא עראי ולא קבוע ממילא ייסורים ,אז הישיבה בסוכה היא מכפרת על זה כי נחשב
מתבטלים היסורים וזוכים לשמחה. להאדם שזה גלות .נמצא אם כן שזה לא מצב של שמחה.
ולעובדא ולמעשה ככל שהאדם מחפש יותר את התכלית ונראה להסביר על פי דברי רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן
ככה הוא זוכה יותר לשמחה ,וכמה שהאדם מחפש את סימן סה' שע"י הביטול ושעוצם עיניו מחיזו דהאי עלמא
העולם הזה הוא רודף אחריו אז להפך וכמו שאמר מוהרנ"ת זוכה להמשיך שמחה ,כי בראש השנה ויום הכיפורים זה
זיע"א פעם העולם הזה הוא לא ואי אפשר להשיגו ואילו בחינת ביטול שעוצם עיניו מחזו דהאי עלמא לגמרי ,שהרי
הקדושה והתורה הן כן ואפשר להשיגם ואלו בדיוק הפך ביום הכיפורים פורש לגמרי מלהסתכל על העולם הזה,
מדברי היצר המתעתע באדם ונותן לו הרגשה כאילו הוא ובאמת כפי מידת עצימת עיניו מהעולם הזה כך ממשיך
יכול להשיג את כל תאוות העולם הזה ובאמת להפך כי היום שמחה.
רואים שאחרי אקמול הכדורים הכי נצרכים בעולם אלו וכן ראיתי בהסבר פשוט מרבי אברהם מרדכי מלאך
כדורים נגד דיכאון ועצבות פחדים וחרדות ,והיא התוצאה שליט"א על פי דברי חז"ל ,שככל שהאדם יותר רוצה עולם
של רדיפת העולם הזה. הזה ,כך יותר חסר לו וכך הוא מלא יותר ביסורים וכמו
אמנם יהודי שמחפש אחרי התכלית אחריו יתברך שמחפש שאמרו רבותינו ז"ל מרבה נכסים מרבה דאגה ,ויש לו מנה
כל הזמן קרבת השם וזה נחשב עוצם עיניו מחיזו דהאי רוצה מאתים ,ויש להוסיף על דבריו שכידוע רש"י פירש על
עלמא שבמקום להתבונן כל הזמן איך משיגים עוד עולם המילה אביון -שתאב לכל דבר ,נמצא כל שהאדם תאב
הזה וכל ימיו רק מבלה במחשבות לטכס עצות איך יזכה לעולם הזה כך הוא יותר אביון ,ולכן כיון שעבר כיפור ששם
לעוד כסף כבוד ושאר תאוות ,אז הוא בוחר להשקיע את כל אדם עצם עיניו מהעולם הזה ככה זוכה לסוכות של שמחה.
כוחו בלחשוב איך הוא זוכה אל התכלית להתקרב אליו
יתברך ולקיים מצוותיו ,הוא המאושר באדם וכבר אמרו
צא מדירת קבע
וזה בחינת היציאה מדירת קבע לעראי ,כלומר שצריך לתקן
חז"ל אין בין חורין אלא מי שעוסק בתורה ולכן אחרי ראש
הדעת ולצאת מדירת קבע שחושב שהעולם הזה הוא עולם
השנה ויום הכיפורים שהם בחינת עוצם עיניו מחיזו דהאי
עומד וקבוע ובגלל זה כל הזמן תאב להשיגו ,כי היצר מטעה
עלמא שלא מסתכל כלל על עולם הזה אלא אליו יתברך אז
שהעולם הזה הוא נצחי ועומד ואע"פ שעינינו רואות שזה
זוכים לשמחת סוכות.
אותו אדמו"ר התמלא בושה גדולה שהבין שמחמת חוסר
מדרגתו ברוחניות לא רואה את יופיה האמיתי של ירושלים,
תיבת נח
ובאמת לאחר כמה שנים עשה סעודה גדולה לתלמידיו ועל פי זה אפשר להסביר מה שמובא בספרים הקדושים
וכששאלוהו לסיבת הסעודה ,ענה שהיום הוא זכה לראות (שם משמואל ועוד) שהסימן אם האדם כבר עבר בדין -זה
כבר את יופיה האמיתי של ירושלים ולכן עשה סעודה על לפי מידת השמחה שיש לו בישיבה בסוכה וכמה שהאדם
זה! שמח להיות בסוכה אז זה סימן שהוא עבר בדין ונחתם
לאלתר לחיים ולשלום ,ובפנימיות העיקר היא כמה שהאדם
למעשה זכה להתחזק בימים הנוראים שהם אלול ראש השנה עשרת
ואע"פ שהדברים נראים לכאורה תמוהים מאוד ,קצת לקרב ימי תשובה ויום הכיפורים במחשבות על התכלית הרצויה
את זה אלינו לעובדא ולמעשה ,כי כל מלחמת היצר באדם והעיקר להתקרב להשם יתברך ולתורתו הקדושה.
היא שם בענין המדמה שמבלבל את האדם ומטעהו ומראה
על טוב שהוא רע ועל רע שהוא טוב ומדמה לו שדרך
מה יעשה מי שמרגיש צער
התורה והמצות היא דרך קשה ומרה ואילו התאוות וענייני וצריך לדעת שהשמחה בחג הזה היא סגולה לשמחה בכל
עולם הזה יש בהם חיות גדולה ,ושם עיקר המלחמה ,וצריך השנה כולה שימתק ממנו הדינים לגמרי ומי שמרגיש צער
לעמול הרבה לזכות לראות את החן והיופי של התורה בסוכה יעשה כל מיני טצדקי כדי להיות סוכה הקדושה
הקדושה וקיום המצוות ובאמת כל מטרת היצר הרע ללכלך ולקשט אותה ולפאר אותה כי קישוטי הסוכה הם קישוטי
את דרך התורה ולהראות בה פגמים חס ושלום וכן נטפל השכינה הקדושה וזה תיקון המדמה ,כי בזה שמפאר את
לכל לומדי התורה ומקיימי המצוות ומטיל דופי בהם וזה הסוכה ושמח בישיבתה זה בעצמו מתקן לא את המדמה
היה עיקר חטא המרגלים שפגמו בארץ ישראל. שלו כי זוכה לראות את היופי שבקדושה
ולכן האדם שזוכה לקשט את הסוכה ומפאר אותה ועושה
אותה עד כמה שיכול תשבו כעין תדורו ,אז יכול לזכות על
איפה האבנים הטובות?
ויש סיפור מפורסם על אדמו"ר אחד מאירופה שפגש יהודי
ידי זה שיפתחו לו העיניים ויראה את כל היופי של התורה
ירושלמי שנסע לאירופה בגלל צרכים משפחתיים וכשהבין
הקודשה כי הסוכה היא התורה הקדושה וכמה שהאדם יזכה
האדמו"ר שהוא מירושלים ,שאל אותו שיספר איך נראית
לשמוח בה יהיה לו כח וכלים לשמוח בקיום התורה ,ובאמת
ירושלים ואז אותו יהודי התחיל להפליג מאוד במעלת
כל קיום התורה תלוי בענין זה ,כי העיקר לראות את היופי
ירושלים ושהיא כולה זהב וכל הגגות זהב ואבנים טובות
שבענייני קדושה ועד שהאדם לא זוכה שיפתחו לו קצת
והאדמו"ר לא האמין למשמע אזניו שיש כזאת עיר בכל
העיניים לראות את היופי של התורה והמצוות יהיה לו קה
העולם והיא ירושלים עיר הקודש ושככה יופיה.
להתקרב.
והוא גמר אומר שהוא 'ויהי מה' עולה לירושלים! וכן אחרי
ב' דרכים כמה חודשים (אולי יותר) הוציא מכח אל הפועל ועלה
ולכן יש ב' דרכים האחת לעצום עיניו מחיזו דהאי עלמא לירושלים ,ומה מאוד נדהם לראות שאמנם ירושלים מלאה
שלא מסתכל ולא מתפעל מענייני עולם הזה וזה בחינת יום חכמים וטובה מאוד ישיבת הארץ לפניו ,מהצד הרוחני ,אך
הכיפורים שהוא פורש מענייני עולם הזה ומתעסק רק היכן הם האבנים הטובות שדיבר עליהם אותו יהודי ,ואמנם
בקדושה וזה מתקן את המדמה והשניה היא בעשה טוב אותו אדמו"ר קבע דירתו בירושלים והיה שמח מאוד
לראות את היופי שבקדושה וזה ע"י שמקשט את הסוכה בישיבתה והיה עובד השם בשמחה רבה על שזכה לעלות
ומתקן אותה שתהיה הישיבה בה נוחה מאוד כאילו הוא לארץ ישראל ולירושלים עיר הקודש אמנם כל הזמן היתה
בבית ויותר מזה ,וע"י זה זוכה לשמחת החג שבכוח זוכה לו אכזבה שירושלים לא נראית כמו שאותו יהודי תיאר
לבירור המדמה ובזה תלוי הכל ,השם יזכנו לסוכות שמח אחרי כמה שנים הוא נפגש באקראי עם אותו יהודי וזיהה
ולתיקון המדמה. אותו ,ושאל אותו האדמו"ר ,האתה זוכר אותי? אני אותו
אדם שדיברנו אז באירופה ואמרת לי על ירושלים ,הוסיף
לשאול אותו אדמו"ר הן אמת שהישיבה בירושלים נפלאה
שבת שלום וחג שמח וטובה ,כי עבודת השם כאן יקרה מאוד ,אך היכן האבנים
הטובות שתיארת לי? והיכן הגגות המצופים זהב?
לכל בית ישראל! שאל אותו הירושלמי ,כמה זמן אתה כבר כאן? ענה לו אותו
אדמו"ר כמה שנים ,השיב לו הלה בתמיהה גדולה' :כמה
שנים אתה כאן ,ועדין אין אתה רואה שכל ירושלים מלאה
זהב ואבנים טובות???
להנצחה או סיוע בהפצת העלון ,להזמנת שיעורים וכן לפניות ותגובות ,ניתן לפנות
בטלפון 055-6791214 :או במייל SH0500148@gmail.com :
