אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — סוכות (2026-09-21)

חודש תשרי -חלק ב'
תשפ"ז | שנה ד' | גליון קמה
יו"ל ע"י
מכון 'אמונים נצר' קאסאן
חג הסוכות
דברות קודש
רעווא דרעווין שבת חול המועד סוכות תשפ"ו
'בכל דרכיך דעהו' העסק בענייני גשמיות לשם שמים הנלמד מהסוכה�������������������������������ה
'והארץ נתן לבני אדם' הכוונה בענייני הארציות לשם שמים · 'והוא יישר אורחותיך' כל מה שעובר
עלינו הוא בישרות ובהשגחה · 'למען ידעו דורותיכם' בסוכות נשפעת בחינת הדעת · 'וראך ושמח
בליבו' שלמות אהרן הכהן במידה זו · 'קשה עלי פרידתכם' המשכת הדבקות בהשי"ת לכל השנה
הושענא רבא
שיחות קודש
דרשת התעוררות קודם אמירת ההושענות
הושענא רבא תשפ"ו
'הושענא למענך אלקינו' צעקה ותפילה לרומם כבוד השכינה הקדושה �����������������������������יד
שמיני עצרת ושמחת תורה
דברות קודש
נעילת החג יו"ט שמיני עצרת ושמחת תורה תשפ"ו
'זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי' המשכת החיזוק מחודש תשרי להתאזר בעוז
ותעצומות������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������������יח
'ה' מעוז חיי ממי אפחד' ע"י הבטחון בהשי"ת אין שום פחד · 'חסד ומשפט אשירה' החיזוק מדוד
המלך לזמר להשי"ת בכל מצב · 'הושענא עניה סוערה' השי"ת מושיענו מכל רודפי התורה · 'כי לא
תשכח מפי זרעו' התוה"ק היא נצחית וקיימת לעד
פקודיך נצרתי
פרטי דיני המצויים ביום טוב שחל בשבת ��������������������������������������������������������������������כד
הזכרת יום טוב ושבת בתפילה · שיטת הפרי חדש שחוזר בשניהם · שיטת החיי אדם שיצא בהזכרת
אחד מהם · שיטת המשנה ברורה שאם הזכיר של שבת לחוד ודאי יצא · מה הדין בכל זה לענין
קידש · החילוק בין נוסח התפילה בין שבת יו"ט לשבת חוה"מ · טעה בשבת חוה"מ והתפלל תפילה
של יו"ט והזכיר בה של שבת · טעה בשבת יום טוב והתפלל תפילה של שבת והזכיר היום טוב
ביעלה ויבוא · נוסח הברכה בהדלקת הנרות יו"ט שחל להיות בשבת · יו"ט שחל בשבת ובירך רק
להדליק נר של שבת · יו"ט שחל בשבת ובירך רק להדליק נר של יו"ט · האם אפשר להדליק תיכף
עוד נר ולברך עליו · נוסח הברכה כשמברכת שוב · האם אפשר לברך אחר ההדלקה · אם נתכוין
להדליק רק לשבת או רק ליו"ט · בירך ביו"ט להדליק נר של שבת ושל יו"ט · דינים היוצאים
דברות קודש
רעווא דרעווין שבת חול המועד סוכות תשפ"ו
'בכל דרכיך דעהו'
העסק בענייני גשמיות לשם שמים הנלמד מהסוכה
'והארץ נתן לבני אדם' הכוונה בענייני הארציות לשם שמים · 'והוא יישר
אורחותיך' כל מה שעובר עלינו הוא בישרות ובהשגחה · 'למען ידעו דורותיכם'
בסוכות נשפעת בחינת הדעת · 'וראך ושמח בליבו' שלמות אהרן הכהן במידה
זו · 'קשה עלי פרידתכם' המשכת הדבקות בהשי"ת לכל השנה
ויש לדעת מה השייכות בין מצות נטילת בפסוקי החג נאמר (כג מ-מג) 'ולקחתם
לולב למצות ישיבה בסוכה שהוסמכו לכם ביום הראשון פרי עץ
זה לזה בכתובים ,ובפרט לפי הידוע הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי
מהאריז"ל (שער הכוונות דרושי חג הסוכות דרוש א)
נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת
שיש ליטול ולברך על הלולב דווקא בתוך
ימים .וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים
הסוכה ,וכך נהגו אחריו רבותינו תלמידי
הבעש"ט זי"ע ,ומה שייכות יש בין הלולב בשנה חוקת עולם לדורותיכם בחודש
לסוכה. השביעי תחוגו אותו .בסוכות תשבו שבעת
ב'יהי רצון' שקודם אגידת הלולב אומרים ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות.
שההדסים מכוונים כנגד האות למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי
יו"ד שבשם הוי"ה ב"ה ,הלולב כנגד ה"א את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ
ראשונה ,הערבות מכוונים לאות וא"ו, מצרים אני ה' אלקיכם'.
ה
הוא מקיים בכך מצוה גדולה וחביבה של והאתרוג הוא כנגד הה"א אחרונה שבשם
ישיבת סוכה. הוי"ה הקדוש .ויש להבין למה האתרוג
בפרט לאור חידושו הנפלא של הרה"ק שהוא המעולה שבכל המינים ומכוון כנגד
מצאנז זי"ע (דברי חיים לסוכות ד"ה
הצדיקים שיש להם טעם וריח ומלאים
בסוכות תשבו) שגם כאשר האדם אינו נמצא בתורה ומצוות (ויקרא רבה ל יב) ,דווקא הוא
בפועל בתוך הסוכה נחשב לו כאילו יושב רומז לה"א האחרונה שהיא הפחותה
הוא בסוכה ,כיון שכלל גדול בידינו 'תשבו שבאותיות שם הוי"ה.
כעין תדורו' (סוכה כח ,):וכמו שבשאר ימות מראפשיץ זי"ע (זרע קודש לסוכות הרה"ק
השנה גם כשיוצא האדם מביתו ונמצא הוא ליל א ד"ה בסוכות תשבו) מביא על
עלי אורח וכדומה ,אין זה נחשב שהוא גר דברי חז"ל (סוכה כב .עיין שו"ע או"ח סי' תרלא ס"ג)
ברחוב ,אלא שהוא בעצם גר בביתו ורק שבסוכה צריך שיוכלו לראות מתוכה את
כעת נמצא באופן ארעי ברחוב העיר ,כמו הכוכבים ,שתיבת כוכ"ב היא אותיות כ"ו
כן בחג הסוכות כולנו גרים בסוכה וכל כ"ב כנגד שם הוי"ה שעולה למספר כ"ו
יציאתנו משם היא רק בדרך ארעי ,ונמצא וכנגד כ"ב האותיות ,עי"ש מה שכתב בזה
שנחשב הדבר כאילו יושבים אנחנו בסוכה לדרכו בקודש ,ויש לומר בזה עוד רמז.
שבעת ימים. חז"ל (סוכה כח ):אומרים 'כל שבעת הימים
ממילא בחג זה יש לנו התעוררות אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי
מוחשית וברורה לדרך בה כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות
עלינו לחיות בכל השנה כולה ,שיש נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל
בידינו להשקיע קצת מחשבה ולהפוך את בסוכה' ,כי בחג הסוכות אדם עושה דירתו
כל מעשינו ועסקנו למצוות ,וכגון בענין דירת ארעי וסוכתו דירת קבע .ויש לבאר
האכילה ,שעל ידי מעט מחשבה שהאדם הענין בזה ,שהנה בחג הסוכות זמן שמחתנו
חושב בדעתו שהוא עומד כעת לאכול כדי מצינו ענין נפלא שאינו בכל השנה כולה,
שיהיה לו כח וישוב הדעת לתורה ולעבודת שבשבעת ימים אלו של חג הסוכות כל
הבורא ,הופך הוא את הכל למצוה גדולה מה שהאדם עושה בסוכה הרי הוא מקיים
ויקרה ,וכן הוא בשאר כל ענייני הגשמיות, בכך מצוה של ישיבה בסוכה ,לא מיבעיא
ומופת ברור לזה רואים בחג הסוכות ,בו כל כשהוא לומד או מתפלל בסוכתו ,אלא אף
מעשי האדם נחשבים למצוה גדולה. כשהוא אוכל ושותה ישן או מטייל בסוכה,
ו
לא יכוין להנאתו אלא לעבודת הבורא מפיאסעצנע זי"ע הי"ד (בספרו דרך הרה"ק
יתעלה ,כדכתיב בכל דרכיך דעהו (משלי המלך פרשת מקץ דף סג) מוסיף ומבאר
ג ו) ואמרו חכמים ז"ל (אבות פ"ב מי"ב) ויהיו שענין זה הוא התיקון לפגם הגדול שהיה
כל מעשיך לשם שמים ,וכן סדר ה"ר יונה ביום ראש השנה בחטא אדם הראשון,
הענין בפרקי אבות (שם) ויהיו כל מעשיך שמובא בחז"ל (זוהר חדש יח ):שהקדוש
לשם שמים ,אפילו דברים של רשות כגון ברוך הוא ציווה לאדם 'מכל עץ הגן אכול
האכילה והשתיה וההליכה והישיבה תאכל' (בראשית ב טז) ,ולא היה זה רק הצעה
והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך ורשות בעלמא כי אם מצוה גמורה וחיוב,
יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם ומצד שני מעץ הדעת נצטווה בפירוש (שם)
עבודתו'. שלא לאכול .אמנם הנחש הקדמוני שורש
הרע בא ופיתה את אדם הראשון שאין
ומסיים הטור' :כללו של דבר חייב אדם
הדבר כן אלא 'מכל עץ הגן תאכל' והיינו
לשום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול
שהרשות בידו לאכול מכל העצים או שלא
את כל מעשיו במאזני שכלו ,וכשרואה
לאכול כלום ,והכל רק רשות בלי מצוה או
דבר שיבא לידי עבודת הבורא יתעלה
עבירה ,ובזה בא הנחש לקעקע את האמת
יעשהו ואם לאו לא יעשנו ,ומי שמדות הללו
הברורה שאין בעולם כלל דברי רשות,
מצויות בו נמצא עובד את בוראו כל ימיו
אלא הכל הוא מצוה או עבירה ,כהגדרת
אפילו בשעת שבתו וקומו והילוכו ובשעת
החובות הלבבות (שער עבודת האלקים פ"ד).
משאו ומתנו ,ואפילו באכילתו ושתייתו
ולתקן חטא זה מתחזקים אנו בחג הסוכות
ואפילו בתשמישו ובכל צרכיו' ,עכ"ל.
להבין ולדעת ,שיש ביד היהודי ומוטל עליו
ומקור הדבר הוא בדברי הגמרא (ברכות סג).
להפוך את כל מעשיו ואף הגשמיים שבהם
'דרש בר קפרא איזו היא פרשה קטנה שכל
למצוות ולקיום רצון הבורא ,ולא כפיתוי
גופי תורה תלויין בה ,בכל דרכיך דעהו
השטן שהכל הוא רק דברי רשות בעלמא.
והוא יישר אורחותיך (משלי ג ו)'.
אכן בחג הסוכות הדבר עולה יותר 'והארץ נתן לבני אדם'
הכוונה בענייני הארציות לשם שמים
בנקל ,שכן אף בלא שום מחשבה
מקיים האדם מצוה באכילתו או בשינתו יסודם של דברים מבואר באריכות
בסוכה ,אמנם בכל ימות השנה הדבר בדברי הטור והשלחן ערוך
תלוי ועומד בתוספת מחשבה קטנה, בסימן רל"א שבאורח חיים ,וזה לשון
וכדברי הרה"ק מקאזניץ זי"ע (עבודת ישראל הטור שם' :בכל מה שיהנה בעולם הזה
ז
(אגרת הקודש סימן ט) וכך כותב התניא פרשת שלח ד"ה דבר אל בני ישראל) שמביא בשם
שכאשר יוצא האדם לעבודתו לא יצא כמו הרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע שהאופן לעלות
הגוי שאינו חושב כלום מעבר לכסף שהוא את הניצוצות הקדושים ולהעלות את כל
כעת עושה ,אלא יכוון שרוצה לעשות האכילה ,היא על ידי שהאדם יעצור לרגע
השתדלות לפרנסתו כדי שיהיה לו ממון ויחשוב ,שהלא בוודאי אם רצון הבורא היה
לשלם שכר לימוד ולהוצאת שבת ויום טוב שהוא יוכל להתקיים בלא אכילה היה כן
ולקיום נפשו ונפש בני ביתו לקיום התורה, הדבר ,ונמצא שהוא כעת אוכל כי כן גזרה
ובזה רומם והגביה את הכל. חכמתו ית"ש שהאדם יצטרך לאכול מספר
דברים אלו הם יסודות של כל איש פעמים ביום כדי להחזיק את חיות גופו.
ישראל ,ובזה ניכר חילוקו במחשבה זו גופא שכבר הכניס את
והבדלתו מהגוי ששקוע רק בגשמיות השי"ת לתמונה ,מיד הוא
ובארציות .ויש לומר שלכן נכתבה הלכה זו העלה בזה את כל האכילה .ובזה מפרש
דוקא בסימן רל"א ,שכן תיבת 'ישראל' היא הרה"ק מקאזניץ את מאמר הכתוב (במדבר
אותיות 'יש רל"א' ,שלכל איש ישראל יש טו יח) 'בבואכם אל הארץ אשר אני מביא
את הכח לקיים את המבואר בסימן רל"א. אתכם שמה' ,שכאשר האדם ניגש ובא
באשר ידוע כי הסימנים המצויינים בשלחן אל דברי הארציות ,יחזור ויזכור שרק ה'
ערוך יש בהם רמזים וכוונות ,וכגון הלכות מביא אותו לשם ובדברו הוצרך הוא לאכול
שופר הם בסימן תקפ"ו שהוא גימטריא כעת .ונמצא שבמחשבה קלה ופשוטה זו
'שופר' ,וכ"ק מורי חמי [מרן אדמו"ר הגה"ק כבר זוכה האדם להגביה ולרומם את כל
מתולדות אהרן] זי"ע אמר פעם שהלכות אכילתו ,והופך אותה מדבר גשמי לדבר
שילוח הקן הם דייקא בסימן רצ"ב שביורה רוחני ולמצוה רבה.
דעה ,לרמז על לישנא דקרא (דברים כב ו)
זהו כח מופלא שיש ביד בשר ודם ,שיכול
'והאם רובצת על האפרוחים'. הוא להפוך דבר גשמי ופשוט למצוה,
לכן יש להתעורר בראות גודל הזכיה שיש ואם אצל אברהם אבינו היה הנס שהחול
בידינו ,שבמקום להשאיר את והעפר שזרק נהפכו לחיצים ולחרבות,
המעשה הגשמי בגשמיותו שיהיה הבל כאן יש נס גדול הרבה יותר ,שמהעפר
וריק וכעבור כמה רגעים לא נשאר ממנו והגשמיות עושה האדם יהלומים ואור אין
זכר ,יכולים אנו במאמץ קטן ובהשקעת סוף של מצוה ,והכל על ידי משהו של
רגע של התבוננות ומחשבה ,להפוך את מחשבה וכוונה שהאדם מכניס בפעולתו.
ח
עשה הכל כראוי ומתוך ביטול גמור לרצון זה לאור נצחי של קיום רצון ה' ולמצוה
הבורא ,הרי שהוא אכן הביא את היום רבה ונשגבה ,שאין בידינו כלל להשיג מה
הזה לתיקונו השלם כפי התכנית האלקית פירושה של מצוה אחת ,וצער גדול הוא
שנגזרה עליו כבר בראשית הבריאה. לאבד מרגלית יקרה כזו.
כפי המסופר על הגה"צ ר' אליהו לופיאן
'והוא יישר אורחותיך'
זצ"ל ,שפעם ראה אותו תלמידו כל מה שעובר עלינו הוא בישרות ובהשגחה
כשהוא עומד בחצר ביתו ללא מלבוש
עוד נכלל בזה את המשך הפסוק של
עליון ועסוק בפתיחת הביוב שנחסם ועלה 'והוא יישר אורחותיך' ,והוא מה
על גדותיו ,ולפליאת התלמיד שאין זה שכבר דיברנו הרבה פעמים באריכות,
לכבוד הרב ,נענה ואמר שהוא כעת עושה שמצוי אצל האדם שהוא מתעורר בבוקרו
בדיוק את מה שעשה הכהן הגדול בקודש של יום וגומר בדעתו כי היום יעשה כך
הקדשים ביום הכיפורים ,כי שניהם עושים וכך ויעסוק במצוה זו ובלימוד כך וכך דפי
את מה שרצון הבורא מאיתם לעשות, גמרא ושלחן ערוך ,וכדומה .אמנם כעבור
מהכהן הגדול רצה ה' שיעשה את העבודה זמן מה הקדוש ברוך הוא מסובב שהוא
הקדושה לפני ולפנים ,ואילו ממנו רוצה מוכרח לעסוק בעניינים אחרים שכלל לא
השי"ת כעת שיעסוק לפתוח את סתימת תכנן לעסוק בהם ,אם זה ללכת עם בנו
הביוב ...ובמעשה זה הפך את הביוב לרופא ל"ע או לתקן את מכונת הכביסה
לקטורת לפני ולפנים כביכול ,וזוהי אמת שנשברה ...וכדומה בשאר עניינים הנראים
לאמיתה. לו כפחותים ושפלים ,ובסופו של יום הוא
אם כן על ידי שהאדם מחדיר בנפשו מתבונן וחושב לעצמו שהיה לו יום 'הפוך'
ובמוחו שכל דרכיו הם מהשי"ת ויום משונה ,שכלום לא היה כפי התכנון
ומקיים בעצמו את הכתוב 'בכל דרכיך שלו.
דעהו' ,ומכניס את השי"ת לכל דרכיו ,בזה אמנם האמת היא שמה שהפוך הוא
נמצא שהשי"ת מקיים כנגדו את ההמשך האדם בעצמו ולא היום ...שהרי
של 'והוא יישר אורחותיך' ,שכל הימים מי עשה את כל זה ,הלא רק השי"ת בעצמו
והדרכים והעסקים שלו יהיו ישרים ולא החליט וגזר שהוא יצטרך לעסוק היום
יחשוב שהם הפוכים ,שהרי הוא זוכר ויודע בעניינים אלו ,ואם כן בוודאי שזה מה שהוא
שכך בדיוק היה אמור להיות יום זה ,וכך היה אכן אמור לעשות היום ,ואם הוא
ט
שבטפלים ,ואילו את הסוכה שהיא המקום כבר נגזר לפני יותר מחמשת אלפים ושבע
בו מקיימים אנו כל כך הרבה מצוות עושים מאות שנה בבריאת העולם.
לדירת קבע ולעיקר המגורים .ושוב יש כמה מאושר הוא הזוכה לחיות עם אמת
לנו את הכח לכל השנה להכניס גם בבית זו ,שאינו בא לידי כעס ודאגות
פנימה את השי"ת ולחיות עם קיום רצון ועצבות כשיש דברים שאינם מתנהלים כפי
ה' בכל פרט ופרט מכל מעשינו בכל היום תכנונו שלו ,והוא מיד מבטל את רצונו שלו
כולו ,ולכן החג הזה הוא 'זמן שמחתנו' כי לרצון הבורא ,וזוכר שהוא כעת ככהן גדול
מה שמחה יש יותר מזה ,שביכולתו לקיים המשרת לפני ולפנים ,ונשאר רגוע ושמח
מצוות רבות בכל מעשה שלנו במשך כל בכל מקרה שמגיע אליו .וכמבואר בדברי
היום. הרשב"א (בתשובה ח"א סי' קצא) שהביא הבית
יוסף (או"ח סימן ד ד"ה ומשמע מדברי הרא"ש)
כל זה נשפע בחג הסוכות ,וכלישנא
דקרא (ויקרא כג מג) 'למען ידעו שלכן נוטלים ידיים בבוקר קודם תחילת
דורותיכם' ,שנשפע בחינת 'בכל דרכיך עבודת הבורא של היום החדש ,שכן כל
יהודי הוא ככהן הנוטל ידיים בתחילת
דעהו' לעשות הכל לשם שמים ובכוונה
עבודתו במקדש .וכמה שמחה יש לאדם
נכונה ונעלה .וזה נותן לנו את השמחה
בזוכרו שהוא כעת ממש ככהן הגדול לפני
השלמה והאמיתית של 'זמן שמחתנו'
ולפנים שעושה נחת רוח ליוצרו ,שהרי היינו
לראות את רוב אושרנו וגודל מעלתנו ,שאנו
משלמים כל הון דעלמא לזכות להיכנס
הופכים במחשבה קטנה את הגשם לרוח לקודש הקדשים ולהקטיר קטורת ביום
ועושים מכל העוה"ז עטרה לחי העולמים הקדוש לפני ולפנים.
כביכול .וגדלה מאוד חשיבות עבודה זאת
שהאדם הופך גשמיות לרוחניות ,וכהפלגת 'למען ידעו דורותיכם'
החתם סופר (חתם סופר עה"ת פרשת האזינו ד"ה בסוכות נשפעת בחינת הדעת
בהנחל עליון גוים) על הפסוק [שנקרא ביום שמיני את החיזוק לכל זה נוטלים אנו מחג
עצרת הבעל"ט] בפרשת וזאת הברכה (דברים הסוכות ,שבחג הזה מתחזקים אנו
לג יז) 'בכור שורו הדר לו' ,שעל ידי כוונה להבין ולזכור שכל מעשינו יכולים להפוך
נכונה יכול האדם להפוך כזית בשר שור למצוות ,וחיים עם השי"ת כ"ד שעות
לבחינת אתרוג פרי עץ הדר ,בכך שהוא ביממה ,ועושים את הבית המפואר שעלה
אוכלו לשם מצוה ולשם שמים. כמה מליוני שקלים לדירת עראי ולטפל
י
לך' ,ומשלים בזה את רצון ה' ומתקן את זה נרמז בארבעת המינים ,שהערבה
בחינת המלכות דלית ליה מגרמיה כלום. שהיא מלשון עריבות ומתיקות,
ורומזת אל הפחות שמחפש את העריבות
'וראך ושמח בליבו' ואת התענוג בעולם הזה ואינו משכיל
שלמות אהרן הכהן במידה זו
להעלות הכל אל הקדושה ,עבודה זו אין
עבודה קדושה זו מצינו וראינו אצל בה טעם וריח כי אין נחת רוח מעבודה
אברהם אבינו עליו השלום, כזאת ,אמנם הצדיק שנרמז באתרוג,
כפי שקראנו ביום ראש השנה את הפסוק שיש בו טעם וריח כי הוא מעלה את כל
(בראשית כא לג) 'ויטע אשל בבאר שבע ויקרא פעולותיו הגשמיות לשם שמים ואינו מחפש
שם בשם ה' אל עולם' ,ודרשו חז"ל (סוטה י): את הטעם הגשמי שבהם ,הוא המרכבה
שהיה מאכיל ומשקה את העוברים ושבים, לה"א אחרונה שהיא מידת מלכות דלית
ובזה פרסם את אלקותו ית"ש בעולם ליה מגרמיה כלום (זוה"ק פרשת וישב קפא ,).כי
ולימדם להכיר שהכל מאת ה' ,ונמצא אין לו כלום לעצמו ואת הכל הוא מעלה
שרוב עסקו של ראש האומה אברהם להשי"ת ולקיום מצוותיו.
אבינו היה בענייני מאכל ומשתה ,ועשה לכן אמר הכתוב בפרשת האזינו [שקראנו
בזה עבודה נשגבה של קידוש ה' בעולם. בשבת האחרונה] (דברים לב יב) 'ה' בדד
ולכן מצינו שהשי"ת הוסיף לו את האות ינחנו ואין עמו אל נכר' ,תיבת בד"ד היא
הה"א בשמו וקרא שמו אברהם (בראשית יז
ראשי תיבות 'בכל דרכיך דעהו' ,ומורה
ה) ,כי האות ה"א רומזת לעולם הזה וכנ"ל, הכתוב שהצדיק החי עם 'בכל דרכיך דעהו',
ואברהם השכיל להעלות אותה לשורשו אין עמו עוד חשבונות גשמיים בעשיותיו,
ולתקן את בחינת מידת המלכות הרמוזה אלא את הכל הוא עושה רק לשם שמים.
בה"א אחרונה ,על ידי שעשה מהכל ולכן שירת האזינו רמוזה בתיבות 'הזיו
התגלות מלכות שמים. לך' (ר"ה לא ,).להורות שהזוכה לחיות כך
היום הוא אושפיזא דאהרן כהנא קדישא, מעלה את בחינת הה"א שרומזת לעולם
שבזכותו זכו ישראל למתנה של ענני הזה שנברא בה"א (מנחות כט ,):והוא משכיל
הכבוד (תענית ט ).שהסוכה שאנו יושבים בה להפוך את בחינת העוה"ז ולעשות ממנה
היא זכר לענני הכבוד (זוה"ק פרשת אמור קג,). זיו והדר לבורא ית"ש ,ומתקן את בחינת
והנה אצל אהרן הכהן נאמר (שמות ד יד) הה"א אחרונה ועושה ממנה זיו להשי"ת
'וראך ושמח בליבו' ,והיינו שאף שאהרן כנרמז בתיבות 'הזיו לך' והייינו 'ה"א -זיו
אי
בו אנו כביכול ביחודא שלים ויושבים עם הכהן כבר התנבא לישראל במצרים עוד
המלך בלחודוהי (זוה"ק פרשת נח סד ,):כי אנו קודם שמשה רבינו התמנה להיות הנביא
ממשיכים את הכח לחיות עם השי"ת בכל הגואל וכמו שהביא רש"י (שם פסוק י ד"ה גם
סדר היום שלנו .וזה נרמז בדברי חז"ל (רש"י מתמול וגו') ,מכל מקום אמר השי"ת למשה
במדבר כט לג-לד ומקורו בגמ' סוכה נה ):שביום זה כי כעת כשישמע אהרן שמשה נבחר
אומר השי"ת 'קשה עלי פרידתכם ,עשו לנביא לא יהיה לו שום קנאה וצער אפילו
לי סעודה קטנה' ,ורומז לפרשה קטנה של בליבו וכל שכן על פניו ,אלא ישמח עם
'בכל דרכיך דעהו' ,שעל ידה נעלה אף את משה ויקבלו בשלום ובשמחה ,וזהו מופת
כל הסעודות והאכילות והגשמיות לעבודת גדול שזכה אהרן לעקור מליבו כל משהו
ה' ,וכך נחיה בכל השנה עם הבורא ית"ש. של מחשבה עצמית ורצונות והנאות מצד
וכפי שאכן אנו אומרים קודם ההקפות הגשמיות ,וזיכך את ליבו שיהיה נקי וישר
'לא נתפרש מינך ולא תפרוש מינן אדון וזכך בלא רבב.
הכל' (פיוט 'אדון הכל' לבעל החרדים) ,כי זוהי כל
לכן זכה אהרן הכהן בשכר זה לחושן
תשוקתנו וחפצנו ביום הקדוש הזה.
על ליבו כמאמר חז"ל (שבת קלט,).
לכך באותו יום הוא גם יום 'שמחת תורה' כי חש"ן אותיות נח"ש ,כי הוא ההיפך
בארץ הקודש ,כי את העבודה הזו של הנחש וכח הרע שכל עסקו ורצונו הוא
להכניס את השי"ת בכל העניינים הגשמיים ההנאה מהעולם הזה ועוסק בכל דבר
אפשר לעשות רק על ידי התורה ,לחיות לשם הגשמיות שבו בלי שום עליה וכוונה
על פי התורה בכל דבר .וזה הרמז בדברי רוחנית ,ולכן חג הסוכות מכוון לאהרן הכהן
הרה"ק מראפשיץ הנ"ל שתיבת 'כוכב' שעל ידו זכינו לענני הכבוד ,שבו רואים
הנראה בסוכה הוא נוטריקון כ"ו כ"ב ,שכן נקודה זו שהכל נהפך למצוות ואין שום
אנו ממשיכים מחג זה את הכח להכניס את רצון עצמי והנאה גשמית אשר זהו עניינו
שם הוי"ה מספר כ"ו לכל דרכינו ,וזאת של החג הזה כנ"ל.
בכח כ"ב אותיות התורה כנ"ל .ובפרט
לאור דברי הטור הנ"ל שהכוונה הנעלה 'קשה עלי פרידתכם'
היא שהאדם אוכל וישן כדי שיהיה לו כח המשכת הדבקות בהשי"ת לכל השנה
ללמוד את התורה ולקיים את מצוותיה. חיזוק זה נוטלים אנו מחג סוכות לכל
דבר זה פועל המתקה גדולה למעלה, השנה ,ולכן תיכף בסיום חג זה
וכשהשטן מתחיל ביום הראשון נכנסים אנו ליום שמיני עצרת הקדוש,
בי
קראנו היום את ההפטרה של מלחמת גוג לחשבון עוונות לחפש את עוונות בני
ומגוג שרומזת לגאולה העתידה, ישראל ,הוא נוכח לראות שהם מקיימים
ובימים אלו אנחנו מרבים מאוד בתפילות
מצוות בכל רגע מהיום על ידי ישיבתם
ובתחנונים לזכות כבר לישועה הגדולה,
באמירת ההושענות ובתפילת המוספין בסוכה ,והוא מתבלבל לגמרי וסותם את
ועוד ,ובוודאי שכל התפילות פועלות פיו .ובפרט בראותו את הסכומים הגדולים
למעלה ואינם חוזרות ריקם ,וכן כל הנענועים שבני ישראל משלמים ומוציאים בחביבותם
פועלים המתקות גדולות ומשברים את כל למצות ארבעה מינים ,שהם מעלים בזה
כחות הקליפה .ויעזור השי"ת שאכן נזכה
את כל העולם הזה והממון לצורך גבוה
כבר לביטול כל כח הרע ,ומתוך שפע רב
בכל העניינים ,חיי בני ומזוני רוויחי ,נזכה ולמצוות ,בזה נסתתמו כל טענותיו ואין
לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן. מענה בפיו ,ובני ישראל יוצאים זכאים בדין.
גי
שיחות קודש
דרשת התעוררות קודם אמירת ההושענות
הושענא רבא תשפ"ו
'הושענא למענך אלקינו'
צעקה ותפילה לרומם כבוד השכינה הקדושה
חז"ל במשנה (שקלים פ"ה מ"ה) 'מי שאבד חותמו ממתינין לו עד הערב', אמרו
ופירשו צדיקים (עי' ייטב פנים להושענא רבה ד"ה ויצא יצחק בשם המפרשים) שהכוונה ליום
הגדול של הושענא רבא שאנו עומדים בו ,כי הנה בראש השנה יכתבון וביום צום
כיפור יחתמון ,ובהושענא רבא יש בו חתימה נוספת שיהא חותם בתוך חותם
(שעה"כ דרושי חג הסוכות דרוש ו) ,ומי שאבד חותמו ממתינין לו עד הערב שהוא יום הערבה
ממנהג נביאים ,ושתי פעמים תיבת 'חותם' עולה כמנין שם מ"ב היוצא מראשי
תיבות 'שועתנו קבל ושמע צעקתינו יודע תעלומות' שהוא שם שקוצי"ת ,שהוא
בגימטריא ב' פעמים חותם ,לרמז כי ביום זה שבו יש את החותם השני מתכנסים
בני ישראל בבתי כנסיות וצועקים ומשוועים להשי"ת הרבה פעמים 'הושענא נא
הושענא נא'.
הקדושים נהגו להזכיר ביום הושענא רבא את דברי השל"ה הקדוש אבותינו
(מסכת סוכה תורה אור אות ע) ,שמבאר את דברי הגמרא (ר"ה יח ).שאמרו על
הפסוק 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב' (ישעיה נה ו) שהזמן בו השי"ת הוא
מצוי וקרוב הוא 'אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים' ,ומקשה
השל"ה הק' שהרי בין ראש השנה ליום הכיפורים אין עשרה ימים אלא רק שבעה
ימים .ומבאר שכוונת הגמרא לעשרה הימים שבין יום הקדוש להושענא רבא ,כיון
שגם יום כיפור מכונה בכתוב (יחזקאל מ א) בשם 'בראש השנה בעשור לחודש' ,ויום
די
הושענא רבא גם הוא בחינת יום הקדוש ,כי גם בו יש סליחה וכפרה ,וביום זה
ניתן לנו עוד הזדמנות ואפשרות לתקן מעשינו ולהתחנן שייטיב לנו החתימה.
הבני שלשים זי"ע (בהקדמה ד"ה מה שתראה) מבאר את דברי השל"ה הק' למהזקה"ק
נצרכו שתי מיני העשרת ימי תשובה ,כי בכחות הרע יש שתי מיני קליפות,
אחת הנקראת מחל"ת שהיא המביאה את האדם להוללות ושחוק וקלות ראש,
והשנית היא הנקראת לילי"ת שהיא המביאה את האדם לעצבות ומרה שחורה
בזמן שצריך להיות בשמחה כאשר מקיים מצוות ומעשים טובים .ולזה בעשרת
ימי תשובה הראשונים מראש השנה עד יום הכיפורים עסקנו בתשובה בבכיה
בדמעות ובתענית כדי להכניע את קליפת לילי"ת שהביאה את האדם להיות
בעצבות שלא בזמנו ,ובימים אלו של זמן שמחתנו ששמחנו עם מצוות השי"ת
בישיבה בסוכה ונטילת ד' מינים יש לנו עשרת ימי תשובה להכניע את קליפת
מחל"ת שהביאה את האדם לשמוח בדברי הבל.
ורבותי!! בוודאי צריך האדם להיות בשמחה על שזכה להיות מהעם הנבחר מורי
ולהיות עובד ה' ולקיים מצוות ה' ,אבל כאשר עומדים אנו ביום זה כאשר
כלל ישראל נמצא במצב של עת צרה וצוקה נוראה עד למאוד ,כי אם לפני שנתיים
(בשנת תשפ"ד) חשבנו שכלו כל הקיצין בעת אשר דם ישראל נשפך כמים בשחיטות
ורציחות משונות ונוראות ,אבל בעת הזאת שהמצב הוא שאחינו מבני ישראל
הם יושבי חושך וצלמוות בבית האסורים רק מחמת חפצם לעשות רצון ה' זוהי
צרה גדולה ועמוקה הרבה יותר ,היאך יתכן כזאת שכחות הרע יהיה להם שליטה
על נשמות בני ישראל ,דער עולם איז פארשלאפן ואין עומדים על עומק הצרה
הנוראה אז מ'רייסט שטיקער פון אידישע קינדער ,ואין אנו יודעים מה עוד עומד
לפתחנו ומה עוד הם זוממים לגזור עלינו.
גדול ונשגב זה נקרא יום הערבה ,ואיתא בזוהר הקדוש (ח"א כה ).שיש חמישהיום
מיני כחות של ערב רב שראשי תיבות שלהם הוא נג"ע ר"ע ,והם נפילים
גיבורים עמלקים רפאים ענקים ,וכאן עומדים ושולטים תרבות אנשים חטאים
של ערב רב ,וצדיקים מראשית כזאת אמרו וגילו ברוח קדשם שכך יהיה ,ואכן
עבר זמן רב של כשבעים וחמש שנה עד שנתקיימה נבואתם ,אבל כעת הגענו
למצב הנורא הזה ,היאך יתכן מצב כזה שיהודי ישב אסור באזיקים בבית הכלא
רק מפני שהוא רוצה לצעוק 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד' ולהשאר נאמן לה'
ולתורתו?!
וט
לומר שלכן ביום הזה אנו לוקחים את החמש ערבות ,שהערבות הוא מרמז יש
על הערב רב ,ומכים בהם על הארץ לבטל את חמש כחותיהם של כחות הרע
ולעשותם כעפרא דארעא שיתבטלו מכל וכל .הגזירה היא נוראה עד למאוד,
ואנו מתחננים וצועקים :אבינו מלכנו קרע רוע גזר דיננו!! והכל תלוי בנו ,אבינו
שבשמים משקיף ומביט עלינו לראות כמה אנו מוכנים להקריב למען כבוד שמו
הגדול ,כי החילול השם המתחולל כעת בראש כל חוצות הוא איום ונורא!!
האושפיזא של דוד המלך ע"ה ,והוא אומר בספר תהלותיו (מזמור מד) 'הלא היום
אלקים יחקור זאת כי הוא יודע תעלומות לב' ,היינו שהשי"ת מביט עלינו
ובוחן כליות ולב לראות כמה איכפת לנו מכבודו המושפל כל כך ,ואנחנו אומרים
וזועקים לפניו 'עורה למה תישן הקיצה אל תזנח לנצח' ,רבש"ע אל תעזבנו ואל
תטשנו' ,למה פניך תסתיר תשכח עניינו ולחצנו' ,הרי אנחנו שרויים כבר אלפיים
שנה בגלות ו'שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו'.
עבודתנו ביום הזה לזעוק ולהריע לאוקמא שכינתא מעפרא ,ובעת נטילת זוהי
הערבות יש לנו את ההזדמנות להתחנן הושענא למענך אלקינו הושענא נא,
ולהכניע ולבטל את חמש כחות הקליפות הנ"ל לבל ישלטו על נשמות בני ישראל.
שבת הגדול אנו אומרים את דברי הנביא מלאכי (ג ד) 'וערבה לה' בהפטרת
מנחת יהודה וירושלים' ,כבר הגיע העת שיהיה ערב ומתוק לבני
ישראל 'כימי עולם וכשנים קדמוניות' ,והנביא מלאכי אומר שבבוא העת יגלה
לעין כל מי היה חשוב לפני השי"ת.
הרה"ק
מבארדיטשוב זי"ע (קדושת לוי ליקוטים חדשים נ"ך ד"ה היחברך) מבאר את הפסוק
(תהלים צד כ) 'היחברך כסא הוות יוצר עמל עלי חק' ,כי צריך האדם שיכאב
לבו ויקרע בשרו תמיד בכל עת ובכל רגע על אשר בעוונותינו הרבים עדיין אין
הכיסא שלם ואין השם שלם ,ועד מתי יהיה זאת לנו אם לא עכשיו עד אימתי,
וירגיש בליבו על זה צער ומכאוב כמו מחבורות ופצעים ,ובכל רגע ורגע מימי
חייו יראה לתקן ולהשלים כל מה דאפשר עד כמה שידו מגעת ,כל אחד לפי
מדרגתו ובחינתו בתורה ומצוות ומעשים טובים .וזה הפירוש 'היחברך' האם
יש לך חבורות ומכאובות מזה אשר 'כסא הוות' היינו שהכיסא שבורה כביכול
בעוונותינו הרבים?!
זט
כן דארפן מיר זיך נעמען און שרייען מיט אלע כוחות!! ולכל אחד מבני על
ישראל זאל וויי טוהן היאך יתכן שאחינו מבני ישראל נרדפים ונדכאים תחת
שיעבוד הערב רב?! ואין אתנו יודע מי יהיה הבא בתור ה' ישמרנו ויצילנו .ואין
לנו שום כח רק להישען אל אבינו שבשמים ולבקש מלפניו על עמו עורה למה
תישן ,כי כביכול כביכול נראים פני הדברים שהשי"ת ישן כאיש נרדם כגיבור לא
יוכל להושיע ,ואנחנו מתחננים לפניו 'הקיצה אל תזנח לנצח' ,למה נראה שיש
הסתרת פנים ושכחת מאתנו ,הרי אין לנו מפגיע בעדנו ואין לנו על מי להישען כי
אם עליך לבד בטחנו!!
ה' שיהיה לכולנו א גוט קויטל וחתימה טובה ,ויושפע בכל בתי בני ישראל יעזור
ביום הערבה עריבות ומתיקות ,לגדל את הצאצאים בדרך התורה ולרוות
עהרליכע אידישע נחת בלי מחלות ח"ו ,אלא כולם יהיו בריאים בבני חיי ומזוני
רוויחי ולהיות דבוקים בתוה"ק ,ויבטל כל הקליפה של הערב רב אכי"ר.
נעמוד כעת לשאוג ולזעוק בקול גדול ובאמת' :הושענא למענך אלקינו הבה
הושענא'.
זי
דברות קודש
נעילת החג יו"ט שמיני עצרת ושמחת תורה תשפ"ו
'זדים הליצוני עד מאוד מתורתך לא נטיתי'
המשכת החיזוק מחודש תשרי להתאזר בעוז ותעצומות
'ה' מעוז חיי ממי אפחד' ע"י הבטחון בהשי"ת אין שום פחד · 'חסד ומשפט
אשירה' החיזוק מדוד המלך לזמר להשי"ת בכל מצב · 'הושענא עניה סוערה'
השי"ת מושיענו מכל רודפי התורה · 'כי לא תשכח מפי זרעו' התוה"ק היא
נצחית וקיימת לעד
ולפחד משום דבר שבעולם ,מחמת כי 'ה' מעוז חיי ממי אפחד'
'ה' מעוז חיי' .ואומר לנו דוד המלך מאלו ע"י הבטחון בהשי"ת אין שום פחד
דברים אין לירא 'בקרוב עלי מרעים לאכול עומדים אנו בנעילת הימים הנעלים
את בשרי' ,האויבים והשונאים זוממים שעברו עלינו והתפילות
לכלות אותי עד כדי שחפצים לאכול את המרוממות שהתפללנו בחודש תשרי,
בשרי' ,צרי ואויבי לי' האויבים עשו לי ובמשך כל חודשי אלול ותשרי עד היום
מצבים של צר ודוחק ,אבל 'המה כשלו אמרנו את דברי דוד המלך בתהלים (מזמור
ונפלו' סוף דבר האויבים והשונאים יכשלו כז) לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז
ברגלם ויפלו על פניהם במפלה גדולה' ,אם חיי ממי אפחד'' ,ה' אורי' השי"ת מאיר לי
תחנה עלי מחנה' אפילו אם יבואו האויבים בכל מיני מצבי החשכות וההסתר' ,וישעי'
ויצאו כנגדי במלחמה עם צבא גדול של השי"ת עומד לי לישועה ולעזרה בכל מצב,
חיילים ולוחמים ,עם כל זאת 'לא יירא לבי', 'ממי אירא' דוד המלך אומר לנו שאין לירא
חי
אמנם אנחנו מתחזקים בדבריו של דוד המלך לא פחד משום דבר ,כי אפילו
דוד המלך ,שבמשך ימי חייו 'אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח'.
עברו עליו תלאות ורדיפות ,ובמשך שמונה הרבה צריך לחזור ולהתחזק עם דברי דוד
ועשרים שנה עד שנעשה למלך היה מבוזה המלך אלו ,שהמה דברי חיזוק
ונדחה ממשפחתו ובית אביו כי התביישו בכל מעמד ומצב שיבוא על האדם ,לדעת
עמו ואמרו עליו שהוא ממזר (ילקוט המכירי על שאין שום דבר ואין שום אדם בעולם שיכול
תהלים קיח כז) ,ובזכות זה קיבלנו מתנה טובה להרע או להיטיב ,וכמו שאמרנו בהלל
את ספר התהלים ,ובכל עת צרה חיבר (תהלים קיח ו-יא) 'ה' לי לא אירא מה יעשה
מזמור להשי"ת .וכאשר אומרים את מזמורי לי אדם ,ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי',
התהלים של דוד המלך בהתעוררות הלב מתוך אמונה שלמה שהבורא ית"ש הוא
והשתפכות הנפש מקבלים כחות הנפש עשה ועושה ויעשה לכל המעשים .ואומר
מדוד המלך ,וכמו שאמר דוד (תהלים קט ד)
דוד המלך שאם נחיה עם אמונה זו אזי
'ואני תפילה' ,ועל ידי התפילות והחיזוקים אפילו אם יהיה מצב של 'כל גוים סבבוני'
בכל מצב עלה ונתעלה למעלות רמות עד אף על פי כן כאשר יודעים שהולכים 'בשם
שהגיע למדרגה הנעלית ביותר להיות מלך ה'' אזי 'כי אמילם'' ,סבוני גם סבבוני בשם
על ישראל ורגל רביעי במרכבה העליונה. ה' כי אמילם' וגו'.
'חסד ומשפט אשירה' התחלנו את חודש תשרי עם התפילות על
החיזוק מדוד המלך לזמר להשי"ת בכל מצב 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו
הרה"ק מקאצק זי"ע ביאר במאמר חז"ל ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל
(סנהדרין צב ):שנבוכדנצר הרשע אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך
התחיל לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא, ומלכותו בכל משלה' ,דיבורים אלו הפיחו
ואלמלא בא מלאך וסטרו על פיו ביקש רוח חיים בליבות עם בני ישראל ,ובמשך
לגנות כל שירות ותשבחות שאמר דוד רוב ימי חודש תשרי זכינו לחסות בצילא
בספר תהלים .ופירש רש"י (ד"ה ביקש) שהיה דמהימנותא בבית המדרש בתפילות
מסדר שבחות נאות יותר מדוד ,ואילו ותחנונים לפני שומע תפילה ,וכעת הגיע
אמרן הקדוש ברוך הוא היה נוטה אחריהן הזמן לחזור לימות החול שבהם יצא אדם
יותר מאחרי השירות שעשה דוד .ולכאורה לפעלו ולעבודתו ,ואין אתנו יודע מה יהיה
אם אכן היה נבוכדנצר רוצה לומר שירות איתנו ומה עומד להיות במשך השנה
ותשבחות להשי"ת באופן נאה כזה ,אם כן הבעל"ט.
טי
איזה מכה וצרה שהוא בבחינת סטרו על מדוע עשה ה' ככה לשלוח מלאך לסוטרו
פיו ,והבה נראה עתה כאשר אינך יושב על פיו כדי למנעו מאמירת השירות האלו,
בשלוה ,בזמן שיש לך איזה צער ובלבול והלא הקדוש ברוך הוא אין לפניו לא עוולה
המטריד אותך ממנוחתך ומשלוותך, ולא משוא פנים ,ואם חפץ נבוכדנצר לומר
האם גם במצב כזה אתה מסדר זמירות שירה ,הרי הדין נותן שיניחוהו לומר שירה.
ותשבחות להקדוש ברוך הוא ,ומיד נודע ופירש הרה"ק מקאצק שטעם הדבר הוא
ונתברר ההבדל העצום בין מעלת דוד כי נבוכדנצר הרשע כשהיה
המלך לבין שיריו של נבוכדנצר הרשע, מסדר שירות ותשבחות נאות להשי"ת
שלא נאמרו אלא בזמן שלוה ומנוחה ולא עשה כל זאת בהיותו ברום המעלה ,יושב
בזמן צרה וצוקה. בשלוה ומושפע בכל טובה ,ובבחינה כזו
כי זהו כחם המיוחד של בני ישראל שיודעים אין רבותא אם הוא מסדר זמירות ושירות
ומכירים שכל המאורעות והקורות הוא להשי"ת שהרי לא חסר לו דבר ,וכל אשר
רק מאת אבינו אב הרחמן והכל הוא רק שאלו עיניו מצא והשיג .מה שאין כן דוד
חסד ורחמים .בזה יש לפרש מה שאמרנו המלך היה מזמר ומשבח להקדוש ברוך
בהושענות 'הושע נא דביר המוצנע' ,שהנה הוא בנעים זמירות ישראל בכל מצב שהוא,
יש לשון אמירה ולשון דיבור ,ואמירה הוא בין כשהיה ברום המעלות בשלווה ותוקף,
לשון רכה ודיבור הוא לשון קשה ,כדברי ובין כשהיה נרדף ומוקף צרות ויגונים,
רש"י בפרשת וארא (שמות ו ב) ,ומבקשים בכל מצב ובכל זמן שהוא היה מסדר את
מאבינו שבשמים שיושיע את בחינת תהלותיו להקדוש ברוך הוא ,וכמו שנאמר
הדיבור שנראה בחיצוניות כדבר קשה אבל (תהלים קא א) 'חסד ומשפט אשירה' ודרשו
באמת לאמיתו 'מוצנע' בו לשון רכה מתוך חז"ל (ברכות ס ):אם חסד אשירה ואם משפט
חסד ורחמים פשוטים ,ומתחננים שהשפעת אשירה.
הטוב והחסד יהיה נראה ונגלה לעין בשר. ורצה הקדוש ברוך הוא להראות את
ועל דרך מה שפירש הישמח משה (פרשת ההבדל הגדול בין שיריו של
כי תשא ד"ה ויאמר אני אעביר) מה שאנו אומרים נבוכדנצר הרשע לבין שיריו של דוד
בתפילה 'שבענו מטובך' ,כי מפי עליון לא המלך ,ולפיכך כשנבוכדנצר היה מסדר
תצא הרעות והכל לטובה ,אלא שהאדם שבחות נאות יותר מדוד ,בא מלאך וסטרו
אינו מבין הדבר לאשורו ונראה בעיניו על פיו ,כאילו אומר לו נראה אם גם עכשיו
כאילו הוא לרע ח"ו ,ולכן הגם כי הקדוש כשקיבלת סטירה ,דהיינו שהביא עליו
כ
באמונה שלמה שכל התפילות שהתפללנו ברוך הוא בוודאי עושה טובות בכל עת,
במשך כל החודש בוודאי בקעו רקיעים מכל מקום אין אנו מרגישין בהם כי הסומא
ועלו למעלה לפני כסא הכבוד ,ובטוחים אנו אינו שבע משום שאינו רואה (יומא עד ,):וזוהי
שנוושע במהרה ,וכמו שאמר דוד המלך בקשתנו שבענו מטובך דהיינו שיהיה לנו
'צרי ואויבי לי המה כשלו ונפלו' .ובוודאי נסים וטובות גלויים ואז נוכל לשבוע מטובו.
יהיה כך ויתקיים בשלמות הגם שאין ידוע העצה היחידה והדרך לבוא לידי כך היא
לנו היאך זה יהיה ,אבל אין אנחנו צריכים לחזור ולשנן ולהשריש בקרבנו
לייעץ להשי"ת היאך להכניע ולהפיל את את האמת כי 'ה' לי לא אירא מה יעשה לי
אויבי ישראל ,אבל בוודאי כך יהיה כי אדם וגו' בשם ה' כי אמילם' ,והגם שאמרנו
מצב זה אינו יכול להמשיך יותר ,ורק אבינו פסוק זה הרבה פעמים במשך היום טוב
שבשמים שומר ומציל אותנו משטף המים שעעל"ט ,אבל צריך שתכנס ידיעה והכרה
הזדונים של עוקרי הדת ,כי לפי החלומות זו בנפשנו ולחיות עם ההכרה הזאת על
ורצונות שלהם כבר מזה זמן כביר לא היתה כל צעד ושעל .וכאשר יודעים ש'ה' מעוז
לנו תקומה ,אבל אנו יודעים שרק בעזרתו חיי' ממילא 'ממי אפחד' .ועל זה מסיימים
יתברך ויתעלה אנו חיים וקיימים ,וכאשר את המזמור 'קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך
מגיעים למצב של 'שחה לעפר נפשנו דבקה וקוה אל ה'' ,על דרך מאמר חז"ל (ברכות
לארץ בטננו' אזי מתקיים 'קומה עזרתה לנו לב ):אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור
ופדנו למען חסדך'. ויתפלל שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ
זכורני שבליל א' דראש השנה שנת לבך וקוה אל ה' ,היינו שאף אם אין רואים
תשנ"ט עליתי למעונו של הגה"ק שנענו ונתקבלה התפילה אף על פי כן ח"ו
ר' בנימין ראבינאוויטש זצ"ל יחד עם אחד להתייאש אלא יש להתחזק ושוב לקוות אל
מגיסיי שליט"א להתברך בברכת השנים, ה'.
וכאשר הבחין בנו נעמד על רגליו ואמר לנו,
האם אתם יודעים שלפני כחמישים שנה 'הושענא עניה סוערה'
השי"ת מושיענו מכל רודפי התורה
שרר כאן בארץ הקודש פחד גדול ,מאחר
שאותו רשע הראש ממשלה הראשון על יום גדול זה של שמיני עצרת אמרו
הצהיר והכריז בדברים ברורים שבדעתו בזוהר הקדוש (ח"א סד ):שהוא בבחינת
לעשות שלא יראו שום צורת יהודי עם דיתיב ביה מלכא בלחודוהי ,ואז כל מאי
זקן ופאות ,והוא לא יניח את כל המראות דבעי שאיל ויהיב ליה ,ומאמינים אנו
אכ
בני ישראל אינם יכולים להינתק מהשי"ת המיושנות שהיו עד היום ,והוסיף שרק
ומהתורה הקדושה ,כמו שאמרנו יהודי אחד ישאיר הוא כצורתו בכדי שיהיה
בסוכות 'הושענא חבוקה ודבוקה בך' ,כי למזכרת שיראו היאך היה נראה פעם צורת
אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו יהודי ,עפ"ל.
ורצית בנו ,וכך היה במשך כל הדורות ,בזמן ואמר ר' בנימין בלהט והתלהבות 'וכי
האינקוויזיציה והדייטש שהם חשבו שהם
אתם סבורים שלא היה זאת
יצליחו לעשות סוף וקץ לכלל ישראל ,וסוף
ביכולתו לעשות'?! היו לו את כל האמצעים
דבר היה שהכבשה ניצחה את השבעים
זאבים .וכבר הארכנו בזה הרבה פעמים, להפיק את זממו ,והיה זה פחד גדול עד
שהוא פלא עצום ונורא היאך כלל ישראל למאוד שמא ח"ו יבצע את דבריו ואכן
שהם מתי מספר ממש לעומת מיליארדי יוציא את מזימותיו לפועל .והיו אז כמה
הגויים שיש בעולם ,ובכל זאת הם חיים יחידים ממש שאמרו והחליטו שאין נפקא
וקיימים לעד ולנצח נצחים וכל רוחות שבעולם מינה מה הוא כן יכול ומה הוא אינו יכול
אין מזיזות אותם ממקומם ואמונתם. לעשות ,עלינו מוטל לעשות את מלאכתנו
בלי שום חשבונות ,ואמר לגיסיי שאביכם
'כי לא תשכח מפי זרעו' היה מהיחידים האלו שעשו מה שצריך
התוה"ק היא נצחית וקיימת לעד
בלי שום חשבונות ופחדים .והנה כעת
תורתנו הקדושה היא דבר נצחי שלא חמישים שנה לאחר מכן וברוך ה' שהעיר
ימוט לעולם ,וכעת כשהפסיקו ירושלים מלאה בבתי מדרשות ותלמודי
הרשעים לתת תקציבים וכספים למוסדות תורה בישיבות וכוללים ,ובהם אלפי בני
התורה אנשים מעלים מורא ופחד בליבם
ישראל יראים ושלמים ששומרים תורה
שמא התורה תמוט וח"ו תפסק תורה
ומצוות .ואותו רשע וחבר מרעיו כבר נעשו
מישראל ,והרי זו שטות והבל גדול ,הרי
התורה הקדושה נמצאת בתוכנו כבר פגרים מתים מזה זמן רב ,ואילו עם ישראל
קרוב לאלפיים וחמש מאות שנה ,ומי היתה לגוי ומוסיף לפרוח ולהתרחב כהנה
החזיק אותה עד היום?! אלא הטעות היא וכהנה ,וממילא אין לנו מה לירא מהרשע
שהולכים ומתחברים לרשעים עד שנעשים הזה העומד עלינו כעת לכלותינו ,והוא יגיע
חבר לאיש משחית ,וכעת נעשים אובדי לאותה 'מנוחה' נכונה השמורה לו לרעתו
עצות מפני הגזירה הנוראה והאיומה כמו אלו הקודמים לו ,ואנחנו עם התורה
שהפסיקו לתת תקציבים ,ומה נעשה בלי הקדושה נשאר לנצח נצחים.
בכ
תורה מישראל' (שבת קלח .):כל זה הם דברים המקור של הבורות נשברים ...ואולי אכן
פשוטים מאוד ,ועלינו לחזור שוב ושוב 'ה' לי זו המטרה של כל המצב כעת ,שיבואו
לא אירא מה יעשה לי אדם' ,חודש תשרי הוא להכרה שהתחברו לרשעים ונעשו שרים
ים ומעיין נובע של אמונה ובטחון לכל השנה, בממשלה שהוא כנגד דעת כל גדולי
וכל שאר דברי העולם הזה הכל הבל הבלים ישראל בלי שום יוצא מן הכלל.
כמו שקראנו בחג הזה את מה שאמר שלמה ברוך ה' לא חסר כסף אצל כלל ישראל,
המלך שהעיד על עצמו 'אני קהלת הייתי מלך הרה"ק ר' משה'לע מבאיאן זי"ע
על ישראל בירושלים' (קהלת א יב) ואומר שהיו אמר שלפני ביאת המשיח יהיה שפע גדול
לו את כל תענוגות העולם למיניהם ,ומכל בכלל ישראל ,והראיה כי ברכת 'ברך
מקום אמר (שם פסוק ב) 'הבל הבלים אמר עלינו' הוא סמוכה לפני ברכת 'תקע בשופר
קהלת הבל הבלים הכל הבל' ,לא מנקה גדול לחרותינו' .ואכן רואים זאת בחוש
הרחובות אמר את זה ...אלא שלמה המלך בזמננו אנו ,כאשר בכל העולם בני ישראל
שהיה מלך והיו לו את כל העולם הזה ועם כל המה בעלי יכולת ועושים חיל בעסקיהם
זה הבל הבלים אמר קהלת. וברכת ה' מצויה בהם בשפע רב וגדול ,ורק
שכן הדבר היחיד שיש בעולם הוא רק צריך לפעול אצל כל הגבירים שאכן ישכילו
התורה והמצוות וחיי הדבקות ויתרמו מכספם להחזיק את התורה בכלל
והאמונה והבטחון בהשי"ת ,ולא כל ישראל .הרה"ק מסאטמאר זי"ע בשנותיו
ההבלים שבן לילה היו ובן לילה אבדו ,אלא הראשונות באמריקה הרבה לדבר ולעורר
רק החיים האמיתיים של קיום התורה ,ואת על האיסור ליטול וליהנות מממונם של
כל זה אנו לוקחים איתנו הלאה מהחג הזה הרשעים ,ואמר שכדי להחזיק לומדי תורה
ומכל חודש תשרי .ומתפללים אנו להשי"ת צריך לעשות לבד את הכסף ,ואכן כך הווה
'יהא רעווא קדמיה דתשרי על עמיה ובימינו חלק הארי של החזקת התורה בכל
דיתענג לשמיה' ,שנוכל להמשיך לחיות העולם הוא מסאטמאר.
עם השי"ת ,ללמוד את התורה ולקיים את זאת עלינו ללמוד מהיום טוב להחזיק
המצוות מתוך שמחה בכל השנה כולה, בתורה הקדושה ביסוד איתן שלא
מתוך הרחבת הדעת ומנוחת הנפש ,שפע ימוט ,כי התורה היא נצחית וחיי עולם נטע
רב בכל המצטרך ,חיי בני ומזוני רוויחי, בתוכנו ,ואינה צריכה עזרה וסיוע משום
גוטע שידוכים ונחת דקדושה ,ובקרוב נזכה בשר ודם ,וכבר אמר רבי שמעון בר יוחאי
כבר לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן. כי הובטחנו מהשי"ת 'חס ושלום שתשתכח
גכ
פקודיך נצרתי
שיעורים ,חידו"ת ובירורי הלכה
הלכות חג בחג
פרטי דיני המצויים ביום טוב שחל בשבת
מתוך דרשת שבת שובה תשפ"ז
הזכרת יום טוב ושבת בתפילה • שיטת הפרי חדש שחוזר בשניהם • שיטת
החיי אדם שיצא בהזכרת אחד מהם • שיטת המשנה ברורה שאם הזכיר
של שבת לחוד ודאי יצא • מה הדין בכל זה לענין קידש • החילוק בין נוסח
התפילה בין שבת יו"ט לשבת חוה"מ • טעה בשבת חוה"מ והתפלל תפילה
של יו"ט והזכיר בה של שבת • טעה בשבת יום טוב והתפלל תפילה של שבת
והזכיר היום טוב ביעלה ויבוא • נוסח הברכה בהדלקת הנרות יו"ט שחל להיות
בשבת • יו"ט שחל בשבת ובירך רק להדליק נר של שבת • יו"ט שחל בשבת
ובירך רק להדליק נר של יו"ט • האם אפשר להדליק תיכף עוד נר ולברך עליו
• נוסח הברכה כשמברכת שוב • האם אפשר לברך אחר ההדלקה • אם נתכוין
להדליק רק לשבת או רק ליו"ט • בירך ביו"ט להדליק נר של שבת ושל יו"ט •
דינים היוצאים
היות ובשנה זו יש לנו בירח האיתנים -הוא חודש תשרי התקיף במצוות -שלשה
ימים טובים החלים ביום שבת קודש ,ה"ה יום ראשון של ראש השנה ,ויום טוב
ראשון של סוכות ושמיני עצרת ,אשר על כן נברר בס"ד כמה שאלות המצויות
באופן זה.
תפילה של יום טוב ומזכירים בו של שבת הזכרת יום טוב ושבת בתפילה
הן בתוך הברכה והן בחתימה שאומרים א .הנה לענין נוסח התפילה הרי באופן
מקדש השבת וישראל והזמנים ,ובראש זה שחל יום טוב בשבת מתפללים
דכ
והזמנים ,כל שלא חתם הכי שינה מטבע השנה מסיימים מקדש השבת וישראל
חכמים וחוזר .ואפילו תימא דבראש חודש ויום הזכרון.
וחול המועד שחלו להיות בשבת במוספין ויש לברר מה הדין במי שהזכיר תוך
אם לא חתם אלא מקדש השבת יצא ,י"ל הברכה הן שבת והן יום ,ואולם
דשאני התם שבתפילות שחרית וערבית בחתימה אמר רק אחד מהם והיינו מקדש
ומנחה אינו קובע ברכה לראש חודש וחול השבת או מקדש ישראל והזמנים ,האם זה
המועד אלא שכולל מעין המאורע בעבודה, מעכב או לא .ולמעשה יש לנו בזה שלש
ולפיכך אף שתיקנו לחתום מקדש השבת שיטות.
ישראל וראשי חדשים אינו אלא לכתחילה,
אבל ביום טוב שחל להיות בשבת צריך שיטת הפרי חדש שחוזר בשניהם
להתפלל שבע ולחתום בשתיהם ואי ב .הפרי חדש (סימן תפ"ז סעי"ק א') כתב
לא לא יצא .וכן מסתברא לי שאם חתם בזה"ל :ומה שכתב וחותם מקדש
מקדש ישראל והשבת והזמנים דחוזר ,כן השבת וישראל והזמנים .ואם לא הזכיר
נראה לי ,עכ"ל. של שבת בחתימה שחתם מקדש ישראל
שיטת החיי אדם והזמנים כתב בספר כנסת הגדולה [הגה"ט]
שיצא בהזכרת אחד מהם דיצא ואין צריך לחזור ,ויראה שטעמו ממה
שכתוב לעיל בסימן רס"ח (סעיף ד') שאם
ג .כתב החיי אדם (כלל כ"ח סעיף י') :ואם חתם
הזכיר של שבת בתוך י"ח ,אף על פי שלא
מקדש ישראל והשבת והזמנים ,או
קבע ברכה לשבת יצא .ויש לדחות ,דשאני
שלא חתם בשל שבת אלא רק מקדש
התם דבדין הוא (דאי בעי) [דבעי] לצלויי
ישראל והזמנים ,אף על גב שהזכיר של
שבת באמצע או שלא חתם רק מקדש י"ח ומפני כבוד שבת לא אטרוחוהו רבנן,
השבת לבד או אפילו שאמר מקדש השבת ולפיכך בהזכרת שבת בלא חתימה סגי.
וישראל ולא אמר והזמנים ,כל זה לפרי ותדע דהא איכא מאן דאמר התם דאפילו
חדש ,מיקרי שינוי מטבע בברכה וצריך אם לא הזכיר שבת כלל יצא ,אבל הכא
לחזור .ואם לא עקר רגליו ,חוזר לאתה לפחות בעינן ברכת שבע וליכא.
בחרתנו .ואם עקר רגליו ,חוזר לראש .ולי וכן נראה לי שאם לא חתם ישראל
נראה דאין צריך לחזור ,דכל ברכה שמזכיר והזמנים אלא מקדש השבת לחוד,
בה ב' דברים וסיים באחד מהן ,בין שחתם כיון דלא קיימא לן כבית הלל דסבירא להו
במה שהוא עיקר הברכה ובין שחתם במה דמסיים בשל שבת אלא כרבי דסבירא
שכלל בה ,יצא ,ע"כ. ליה דבעי למחתם מקדש השבת ישראל
הכ
ויש הוכחה לזה מהירושלמי דשם אתמר (סק"ב וסק"ז)וראה בנשמת אדם שם
בשם רבי גופא כב"ה דהכא ,והכי מש"כ בזה להביא ראיה לדבריו.
איתא שם ,אית תנויי תני פותח בשל
שבת וחותם בשל יום טוב ,ואית תנויי תני
שיטת המשנה ברורה שאם הזכיר
של שבת לחוד ודאי יצא
פותח בשל יום טוב וחותם בשל שבת,
רבי אומר פותח בשל שבת וחותם בשל ד .והמשנה ברורה (סימן תפ"ז סק"ז) כתב כך:
שבת ומזכיר של יום טוב בינתים ,אמר ובדיעבד אם לא הזכיר רק שבת
ר"ש בן פזי משום ריב"ל הלכה כרבי ,עכ"ל או ישראל והזמנים לבד יש דעות בין
הירושלמי .הרי דרבי נקט שם ממש כב"ה האחרונים אם צריך לחזור או לא ,ועיין
דהכא ,ופסקינן גם שם דהלכה כרבי ,ושלא בביאור הלכה (אות ב) שהכרענו ,דאם לא
יסתור דברי רבי אהדדי וגם הפסק הלכה הזכיר רק שבת לבד בוודאי אין לחזור
אהדדי ,צ"ל דשם קאי על עיקר נוסח הברכה משום זה ,עכ"ד.
הברכה ואליבא דב"ה דמודי רבי דעיקר והנה טעמא דמילתא דפשיטא ליה
נוסח הברכה [אף לענין דיעבד שלא יצא אם ששבת לחוד ודאי מועיל ,ביאר
שינה] הוא לסיים בשל שבת ,דלא פליג בבה"ל שם וז"ל :והיינו דבגמרא איתא
בזה על ב"ה ,וע"ז אתמר שם הלכה כרבי, מחלוקת ב"ש וב"ה בשבת ויו"ט ,דלב"ש
והכא בגמרא דילן אמרינן משמיה דהוסיף מתפלל שמונה ולב"ה שבע ,ופותח בשל
מדיליה לסיים אף בשל יום טוב נמי ,אבל שבת וחותם בשל שבת ומזכיר יום טוב
הוא רק לכתחילה ,דאין זה מעיקר נוסח באמצע ,רבי אומר אף חותם בה מקדש
הברכה ,ופסק הש"ס גם בזה הלכה כרבי, השבת וישראל והזמנים ,ומסקינן שם
והיינו דלכתחילה צריך לסיים בשל שניהם, דהלכה כרבי.
אבל בדיעבד בשל שבת לחוד סגי וכההיא ובהמשך דבריו שם -ולענ"ד היה נראה
דירושלמי. לחלק ,דאם דילג של שבת לא
וכן ראיתי בנשמת אדם שצידד ג"כ דרבי יצא ואם דילג של יום טוב יצא ,די"ל דאף
קאי רק אלכתחילה ,ולפי"ז יש חילוק לרבי דהוסיף לחתום אף בשל יום טוב
בין שבת ויו"ט דאם דילג בשל יום טוב היינו רק לכתחילה אבל בדיעבד אם לא
יצא ,אבל דילג של שבת לא יצא דעיקר חתם רק בשל שבת מודה דיצא ,דבוודאי
נוסח הברכה הוא של שבת ,ומה שסיים לא פליג על ב"ה דעיקר נוסח הברכה היא
בשל יום טוב לא הועיל כלום וכאילו לא רק לחתום בשל שבת אלא דלכתחילה
חתם כלל דבוודאי לא יצא ,עכ"ל המשנ"ב. הוסיף אף בשל יום טוב.
וכ
איזה ברכה ענין שבת נמי יצא ,וכמש"כ ובהמשך דבריו הביא שיטת הח"א הנ"ל
השו"ע (סימן רס"ח סעיף ד') שמי שהתפלל וראייתו מן הירושלמי ,ופקפק
תפילה של חול בשבת ולא הזכיר של שבת בזה הרבה ,וסיים :וצ"ע למעשה .אכן אם
לא יצא ,ואם הזכיר של שבת בתוך י"ח אף סיים בשל שבת לחוד והתחיל רצה ,בוודאי
על פי שלא קבע ברכה לשבת ,יצא ,ע"כ. א"צ לחזור.
וא"כ זהו דין הזכרה ,ובזה חידש החיי אדם ולהלכה למעשה הורה בזה הגרשז"א
שכל שמזכיר נוסח של אחד מהם ומזכיר דכיון שהמשנ"ב נשאר בזה
השני יצא ידי חובתו. בספק הו"ל ספק ברכות ולהקל ולא יחזור
אבל בקידוש הרי חיוב הקידוש הוא להתפלל.
מחמת השבת או היום טוב ,וא"כ
יש כאן שני חיובים ולכל אחד מהם יש מה הדין בכל זה לענין קידש
חיוב ברכה עם חתימה ואין לנו שום מקור ה .וכעת נבוא לברר מה הדין בכל זה כלפי
שדי לחתום באחד מהם ,ומנא לן שזה ברכת הקידוש אשר גם שם מזכירים
טפל לזה. גם שבת וגם יום טוב הן בתוך הברכה והן
בחתימה ,וראיתי בספר פסקי תשובות
החילוק בין נוסח התפילה בין שבת (סימן תפ"ז אות ד') שכתב לדמות זה לנדון
יו"ט לשבת חוה"מ המשנ"ב הנ"ל לענין תפילה ,ועפי"ז
ו .והנה בשבת שחל בו יום טוב ,נוסח הסיק שם כך :טעה רק בחתימה וסיים
התפילה הוא תפילת יום טוב ומזכירים רק "מקדש השבת" יצא בדיעבד .סיים
בו שבת ,אבל בשבת חול המועד מתפללים רק "מקדש ישראל והזמנים" -דינו כנ"ל
תפילת שבת והיינו אתה קדשת בליל (היינו פלוגתת הפר"ח והח"א והמשנ"ב) ,וכנתבאר,
שבת ,וישמח משה ביום השבת ,ובמנחה ישתדל לשמוע שוב קידוש מאחר ולצאת
של שבת אומרים אתה אחד ,ואת המאורע י"ח.
מזכירים ביעלה ויבוא שבברכת רצה,
ונשאלתי בזה למעשה במי שטעה והחליף ואולם לאחר העיון נראה כי אין לדמות
של זה בזה. בזה כלל ברכת הקידוש לתפילה,
דתפילה שאני שחיוב התפילה אינו נובע
טעה בשבת חוה"מ והתפלל תפילה לא מכח שבת ולא מכח יום טוב ,כי חיוב
של יו"ט והזכיר בה של שבת תפילה הוא חיוב תמידי ,ורק שכיון שהוא
והנה בכף החיים (סימן רס"ח אות י"ח) ז. שבת צריך להזכיר של שבת ,ותדע שהרי
כתב על דברי השו"ע הנ"ל שאם אם התפלל תפילת י"ח והזכיר באמצע
זכ
עוד יש להעיר כי לכאורה כל דברי הכה"ח התפלל תפילה של חול בשבת והזכיר
בדין זה הם רק לשיטת הח"א של שבת שיצא ,וז"ל :ונראה דהוא הדין
והמשנ"ב הנ"ל שהחתימה של יום טוב אם היה שבת וחול המועד דהיה צריך
אינה מעכבת ,ובפרט לסברת המשנ"ב להתפלל של שבת ולהזכיר יום טוב ביעלה
שעיקר הברכה הוא של שבת ,וא"כ יתכן ויבא ,והוא התפלל של יום טוב והזכיר
דה"ה בזה שבירך כל הנוסח של שבת, שבת באמצע כדרך שמתפללין כשחל יום
והזכיר המועד ביעלה ויבוא ברצה ,אבל טוב בשבת ,דיצא כיון שהזכיר שבת.
לדעת הפר"ח הרי אפילו הזכירו בברכה זו ולכאורה דבריו אינן מוכרחים כי
החתימה מעכבת ,וא"כ כ"ש בזה. תפילת י"ח שאני שזהו
תקנת חז"ל בכל יום ומועיל גם לשבת,
נוסח הברכה בהדלקת הנרות יו"ט אבל להכליל השבת בתוך נוסח של יום
שחל להיות בשבת שלא תקנו ביום זה אין לנו ראיה ברורה.
ט .והנה ביו"ט שחל להיות בשבת,
מברכים בשעת הדלקת הנרות טעה בשבת יום טוב והתפלל תפילה
להדליק נר של שבת ושל יו"ט ,ובעיקר של שבת והזכיר היום טוב ביעלה ויבוא
ענין זה במקיים כמה מצוות בבת אחת ח .עוד כתב הכה"ח שם :והוא הדין נמי
-האם יכול לכוללם בברכה אחת ,כבר כשחל יום טוב בשבת דהיה צריך
הארכנו במק"א (ראה זכרון משולם גליון א') ,ושם להתפלל של יום טוב ולהזכיר שבת
נתבארו כמה אופנים שיש בזה .ונדון דידן באמצע ,והוא התפלל של שבת והזכיר יום
הוי במי שעושה פעולה אחת ובפעולה זו טוב בעבודה ביעלה ויבוא כדרך שמתפללין
לבד יש ב' מצוות שעניינם אחד ,שהרי יש בשבת שחל בחול המועד ,דיצא.
כאן ב' חיובים להדליק נרות ,א' מצד שבת ולפי האמור גם זה אינו ברור ,דסו"ס
ב' מצד יו"ט ,ובזה יש לדון האם מברך ב' שינה לגמרי הנוסח .ושוב הראוני כי
ברכות. הגרי"י קנייבסקי זצ"ל בעל הקהלות יעקב
והנה בראשונים לא נזכר להדיא מהו כבר נסתפק בזה (הובא באורחות רבינו ח"ב עמוד
נוסח הברכה בכה"ג ,אכן הרמ"א פ"ט) ,וביאר שאין להביא ראיה מהא דאם
בהלכות יוה"כ (סימן תר"י ס"א) כתב לענין התפלל של חול ביום טוב והזכיר יעלה
שבת שחל בו יוה"כ ,שמברכים להדליק ויבוא דיצא ,דשאני התם דמעיקר הדין
נר של שבת ושל יוה"כ [והיינו לנוהגים לברך היה לנו להתפלל י"ח ברכות גם בשוי"ט,
גם ביוה"כ גרידא ,וכמש"כ הגר"א שם] ,ובחיי ומ"מ הכריע דלא יחזור ויתפלל דספק
אדם (כלל צ"ה סי"ד) מפורש כן להדיא לענין ברכות להקל.
חכ
יו"ט שחל בשבת יו"ט שחל בו שבת שמברכים להדליק נר
ובירך רק להדליק נר של שבת של שבת ושל יו"ט ,והעתיקו המשנ"ב
י .ועתה נבוא לבאר מה הדין בדיעבד אם בסימן רס"ג (סקכ"ד) ובסימן תקי"ד (סקכ"ח),
טעה ולא הזכיר בברכה גם שבת וגם וכן הוא מנהג העולם ולא שמענו מעולם מי
יו"ט רק אחד מהם. שפקפק בזה ,וע"כ צ"ל שזה עדיף משאר
והנה בשו"ת התעוררות תשובה (ח"א סימן כל האופנים שדנו הפוסקים אם אפשר
קי"ב) דן בענין זה כלפי יו"ט שחל לכוללם בברכה אחת (וכפי שהובא בגליון הנ"ל),
בשבת שצריך לברך להדליק נר של שבת מפני שיש בזה כמה דברים למעליותא,
ושל יו"ט ,מה הדין באשה שבירכה רק ואלו הם:
להדליק נר של שבת ,וצידד שיוצאת יד"ח א] שמקיים את ב' המצוות בפעולה אחת.
הברכה ,ואינה צריכה לחזור ולברך ,וטעם ב] שב' המצוות ענין אחד להם,
הדבר הוא לפי שאף יו"ט איקרי שבת, שהם מצד דין כבוד שבת ויו"ט[ .וכמבואר
והרי זה דומה למי שטעה בתפילתו ביו"ט ברמב"ם בהלכות שבת (פרק ל' מהלכות שבת
שחל בשבת וסיים רק מקדש השבת ה"ה) וז"ל :ויהיה נר דלוק ושלחן ערוך ומיטה
שיצא יד"ח ,הגם דהתם הרי הזכיר יו"ט מוצעת שכל אלו לכבוד שבת הן[ ,ושאר כל
באמצע בפירוש ,וצ"ע ,עכתו"ד. דיני הדלקת נרות נתפרשו בדברי הרמב"ם
והנה עיקר דין זה לגבי טעות בתפילה, שם בפרק ה'] .ובהלכות יו"ט השמיט הרמב"ם
מבואר בדברי נו"כ השו"ע באו"ח לגמרי ענין הדלקת נרות ,וכפי הנראה סמך על
(סימן תפ"ז) ,והמג"א שם בתו"ד העלה סברא מש"כ שם (פ"ו הט"ז) בזה"ל :כשם שמצוה
זו דאם סיים רק בשל שבת יצא דגם יו"ט לכבד שבת ולענגה כך כל ימים טובים ,שנאמר
איקרי שבת ,וראיתי בספר שש"כ (פמ"ד לקדוש ה' מכובד וכל ימים טובים נאמר בהן
ס"ה) שסתם כן להלכה לגבי דין הדלקת מקרא קודש ,וכבר ביארנו הכיבוד והעינוג
הנרות ,וע"ע בדבריו בפרק מ"ה (סט"ו) לגבי בהלכות שבת ,עכ"ל .וראה בביאור הגר"א (סימן
יו"ט שני של גלויות שחל בשבת ,דבן א"י תקכ"ט) שביאר החילוק בין כבוד לעונג ,שכבוד
יכול לכוון להוציא את בן חו"ל בהדלקת הוא בער"ש להדליק נרות וללבוש בגדי שבת,
הנרות וברכתם ,ואף שבן א"י מברך רק ועונג הוא בשבת ממש ע"י אכילה ושתיה
להדליק נר של שבת מ"מ זה מועיל גם וכדומה] .ג] שנוסח הברכה שווה בשתיהן,
לבן חו"ל דיו"ט איקרי שבת ,עיי"ש. שלעולם מברכים 'להדליק נר של' ,ונמצא
אבל באמת שאין בזה ברור כלל וכפי שאין צריך לחדש נוסח חדש כדי לכלול ב'
שהעיר ההתעוררות תשובה הברכות יחד.
טכ
ולברך פעם שנית ,דהרי על מצות נרות בעצמו ,דהתם שאני דמיירי בהזכיר יו"ט
שבת לא בירכה כלל ,ונמשך שם אחר באמצע ,אבל אם לא הזכיר כלל לכו"ע
הוראת המג"א בסימן רס"ג ,וכ"ה בשו"ע לא יצא ,ואין מועיל לזה הסברא דיו"ט
הרב שם ,דבדיעבד אם לא בירכה סמוך איקרי שבת ,וגם בעיקר דברי המג"א שם
להדלקה יכולה לברך גם אח"כ ,ואולם דעת נחלקו האחרונים בביאור דבריו ,כאשר
הא"ר דזהו רק אם עדיין מותר להדליק יראה המעיין במחצית השקל ובדגול
אבל לאחר כניסת השבת אסור כבר לברך, מרבבה ובחידושי רעק"א שם ,ולדעת כמה
וכן הסכים להלכה המשנ"ב שם .אכן גם אחרונים לא נשאר כלל סברא זו במסקנת
לדבריהם משכח"ל נפק"מ באופן שעדיין המג"א ,ומיהו הבה"ל הכריע שם לדינא
הוא זמן היתר להדליק. דאם חתם רק בשל שבת לחוד יצא,
ובאמת שעיקר דין זה הוא חידוש ,דזה אבל טעמו מפני שהוא סובר שזהו עיקר
מיירי אפילו באופן שבשעת החתימה וכנ"ל יעו"ש.
הדלקה כיוונה גם לשבת וגם ליו"ט ,ונמצא ובעיקר סברא זו דיו"ט איקרי שבת יש
שאין שום חסרון בקיום המצוה ,וגם להעיר עוד דזה שייך יותר
הברכה לכאורה אינה ברכה לבטלה ,אלא ביו"ט לחוד ,אם אמר אז של שבת ,דאז
שהחסירה פרט אחד בברכה ומ"מ צריך י"ל ששם שבת מתפרש גם על יו"ט ,אבל
לחזור ולברך. ביו"ט שחל בשבת הרי צריך להזכיר גם
יו"ט וגם שבת והאיך נכללו שניהם בתיבת
האם אפשר להדליק תיכף עוד נר שבת לחוד ,ומהיכן אנו רואים שהוא
ולברך עליו מדליק את הנרות גם ליו"ט ולא לשבת
יב .והנה בהתעוררות תשובה שם הוסיף גרידא ,ודו"ק.
שאם עדיין לא קבלה ע"ע את השבת
אזי ראוי ונכון שתוסיף להדליק עוד נר יו"ט שחל בשבת
אחד ,ותברך עובר וסמוך להדלקת נר זה, ובירך רק להדליק נר של יו"ט
דהרי יש מצוה בתוספת אורה ,וגם אפשר יא .וכעת נברר מה הדין אם בירך רק
לברך על זה וכמבואר בפוסקים לענין כמה להדליק נר של יו"ט לחוד ,האם צריך
נשים שמדליקות נרות בחדר אחד וכולן לחזור ולברך או לא.
מברכות. והנה בשו"ת התעוררות תשובה הנ"ל
ובספר שש"כ (פרק מ"ג הערה קס"ד) המליץ כתב שאם טעתה האשה ובירכה
על עצה זו מדנפשיה בכל אופן רק להדליק נר של יו"ט לחוד צריכה לחזור
ל
ברכה סימן רס"ח סק"ט) ,ובארחות חיים (סימן ששכחה מלברך בשעת הדלקה ומברכת
ת"צ סק"ט) ,וכן נקט בפשיטות בשו"ת אח"כ ,שתדליק עוד נר ותברך כמו
אגרות משה (או"ח ח"ד סימן ע' אות יד). שמברכים על תוספת אורה שיש בו משום
שלום בית ושמחה יתרה.
ואולם דעת המטה אפרים (סימן תקפ"ב
סכ"א) שלעולם אינו יוצא יד"ח ואולם לענ"ד אין טעם לדברים אלו,
עד שיתפלל תפילה אחת כהוגן ,ויכלול דמש"כ הפוסקים לברך על
תוספת אורה ,הני מילי כלפי מי שלא
בה גם של שבת וגם של יו"ט ,ולדבריו
קיים עדיין מצות נרות שבת והוא מחוייב
יתכן דה"ה כלפי הדלקת הנרות ,ומיהו יש
במצוה זו ,אלא דלכאורה אינו יכול לקיים
מקום לחלק בין תפילה לברכת הנרות ,וזה מצותו בחדר זה שהוא כבר מואר ,ולזה
תלוי אם הברכה והתפילה הראשונה הם מועיל הסברא של תוספת אורה ,אבל הכא
לבטלה או שיצא יד"ח במה שאמר אלא שכבר קיימה את מצות הדלקת הנרות הן
שלא אמר את כל מה שהיה צריך לומר. של שבת והן של יו"ט ,מה בצע כי תוסיף
להדליק עוד נרות ,ואטו אשה שהדליקה
האם אפשר לברך אחר ההדלקה ובירכה יכולה לחזור ולהדליק ולברך שוב,
יד .ואגב יש להעיר בעיקר דברי המג"א ודו"ק.
שאפשר לברך גם לאחר ההדלקה אף
שאינו סמוך למצוה ,ובישועות יעקב (שם נוסח הברכה כשמברכת שוב
סק"ב) כתב הטעם דכ"ז שהנרות דולקים יג .ועדיין יש לדון מה תחזור ותברך
חשיב עובר לעשייתו ,והיינו דס"ל דזה בכה"ג ,ובהתעוררות תשובה שם
נידון כמצוה נמשכת. העלה דלכתחילה תברך שוב כהוגן ותאמר
של שבת ושל יו"ט ,ובדיעבד אם בירכה
ובספר שש"כ (שם) העיר דיש שסוברים
של שבת לחוד יצאה יד"ח ,כיון שעל יו"ט
דהכלל של מצוה שיש לה כבר בירכה ,וכתב לדמות דין זה למי ששכח
המשך זמן הוא רק באופן שיכול להסיר בתפילתו ביו"ט שחל בשבת להזכיר שבת
את המצוה ולחזור ולעשותה וכגון בציצית והזכיר רק יו"ט או להיפך שחוזר ומתפלל
ותפילין ,משא"כ בהדל"נ שאחר קבלת כהוגן ,ומזכיר שניהם ,ואם חזר והתפלל רק
הנרות אסור לכבות הנר ,ולענ"ד י"ל דהכא מה ששכח יצא בדיעבד.
נמי הרי יכול לצאת מביתו ושוב אין בזה ויש לציין דעיקר דין זה כלפי תפילה
קיום מצוה. מבואר כבר בדברי החיד"א (מחזיק
אל
עוד דוגמא מצאנו לזה ביו"ט שני של אם נתכוין להדליק רק לשבת
גלויות שחל בשבת לענין הבדלה או רק ליו"ט
האם צריך בן חו"ל לכוין ולפטור בעשיית טו .וכל זה באופן שבשעת ההדלקה כיון
להדליק גם לשבת וגם ליו"ט והטעות
הבדלה ,גם מצות הבדלה של מוצ"ש וגם
היתה רק בברכה ,אבל אם שכח כלל שהוא
של יו"ט ,או שמא הכל חיוב אחד להבדיל
שבת והדליק רק לשם יו"ט ,או להיפך ,יש
יום זה מהיום שלאחריו .וכן יש בזה נפק"מ לדון על עיקר קיום מצות הדלקת הנרות
אם בן א"י יכול להוציא אז את בן חו"ל האם קיימו או לא ,וראה בשו"ת מהר"ם
בהבדלה ,וראה בספר יו"ט שני כהלכתו בריסק (ח"ב סימן מ"ד) שכבר דן בזה בארוכה,
שהביא דעות גדולי זמננו לכאן ולכאן ,אך ומסקנתו שזה תלוי בסוגיא דמצוות
מש"כ שם דאם הוא מכוין להדיא להוציאו צריכות כוונה ,ובמחלוקת הפוסקים אם
שפיר דמי לכו"ע ,וכן מבואר בשש"כ הנ"ל מצוות דרבנן צריכות כוונה ,ועיי"ש מה
(הערה ס"ז) לענין הדלקת הנרות בערב יו"ט שהכריע בזה לדינא ,ועיין גם בשו"ת קנין
תורה (ח"ו סי"א) ובהגהת בן המחבר שם.
שחל בשבת ,צ"ב דהרי לכאורה אינו בר
חיוב כלפי הבדלה של יו"ט ,וצ"ע. וע"ע בשש"כ (פרק מ"ה הערה ס"ז) מש"כ
בענין זה בשם הגרשז"א זצ"ל לענין
בירך ביו"ט להדליק נר של שבת יו"ט שני של גלויות שחל בשבת אם יכול
ושל יו"ט בן א"י לפטור את בן חו"ל בהדלקת הנרות.
טז .ואגב נבאר עוד פרט אחד באשה וכעי"ז יש לחקור לסוברים דטבילת
שטעתה בהדלקת הנרות ביו"ט כלים בעי כוונה ,מה הדין בכלי
שחל בחול ובירכה להדליק נר של שבת הנקנה מן הגוי ומלבד זאת גם נטמא,
ונמצא שיש על הכלי שני חיובי טבילה,
ושל יו"ט ,דיתכן דמה שאמרה של שבת
וטבל רק לשם כוונה אחת ,האם הועילה
הוי הפסק באמצע הברכה שהרי אינו שייך
טבילתו ,ויש לחלק.
כלל לכאן [ואף דיו"ט איקרי שבת הרי הזכירה
ולענין נטילת ידים לסעודה אם כיון לשם
יו"ט בהדיא ,וא"כ ע"כ כוונתה לשבת ממש],
נטילה אחרת משמע מדברי
ואף דתוך כדי דיבור אפשר לתקן את הפוסקים באו"ח סימן קס"ד לגבי נוטל
הטעות ,היינו כשמתכוין בפירוש לעקור ידיו שחרית דלא מהני נטילתו לסוברים
את מה שאמר בתחילה משא"כ כאן ,וצ"ע דנטילה בעי כוונה ,יעו"ש ובשו"ע הרב
למעשה. שם.
בל
דינים היוצאים:
א .יו"ט שחל בשבת והתפלל תפילת יו"ט כראוי וכנכון ,אך בחתימה צריך
לחתום מקדש השבת וישראל והזמנים ,ואם הזכיר רק של שבת לחוד
הכרעת המשנ"ב שיצא ודלא כהפר"ח שהחמיר בזה ,ואם הזכיר של יו"ט לחוד
לדעת החיי אדם יצא ,והמשנ"ב פקפק בדבריו וסיים בצ"ע למעשה ,ולהלכה
ספק ברכות להקל.
ב .ואולם לענין ברכת הקידוש אם אמר קידוש של יו"ט והזכיר שבת באמצע
ובחתימה הזכיר רק אחד מהם ,יש שהבינו שזה דומה לדין תפילה וכנ"ל ,אך
לכאורה נראה יותר דבאופן זה לכו"ע לא יצא.
ג .ואם טעה והתפלל תפילת שבת חוה"מ והיינו שאמר נוסח של שבת לבד
והזכיר המאורע רק בעבודה ,דעת הכה"ח שיצא ידי חובתו ,וצ"ע למעשה.
ד .וכן להיפך בשבת חוה"מ והתפלל של שבת שחל בו יו"ט יצא ידי חובתו
לדעת הכה"ח ,וצ"ע למעשה.
ה .יום טוב שחל בשבת אזי בהדלקת הנרות בערב שבת צריך לברך להדליק
נר של שבת ושל יום טוב ,ואם טעו ובירכו רק להדליק נר של יום טוב דעת
ההתעוררות תשובה שלא יצא יד"ח ויחזור ויברך ,ואין זה ברור שהרי הברכה
אינה מעכבת ואין זה עיקר המצוה ,ואם קיבלה עליה שבת הרי אסור להדליק
ונחלקו האחרונים האם שייך עדיין לברך.
ו .ואם בירכו רק להדליק נר של שבת לדעת ההתעוררות תשובה קיל טפי כי
יו"ט איקרי שבת ,ויש לפקפק בסברא זו ,אך כבר נתבאר כי יש צד עוד
שלעולם אין צריך לחזור ולברך בכה"ג.
ז .ולענין הדלקת הנרות ביו"ט שחל בחול ,אם בירכו בטעות להדליק נר של
שבת ושל יו"ט ,יתכן דמה שאמרה של שבת הוי הפסק באמצע הברכה
שהרי אינו שייך כלל לכאן ,ועיין.
גל
נשגר בזה ברגשי הלב קדם ידידינו מאוד נעלה ,מוכתר בכל מידה ומעלה ,האי גברא רבא
יקירא ,איש האשכולות ורב תבונות ,חוב״ט ,בקי בכל מכמני תורה ,אוצ״ר כל כלי חמדה,
מלא מדע וחכמ״ה ,מושך בעט סופר ,איש מהיר במלאכתו – מלאכת שמים ,העושה
מלאכתו נאמנה ,ותהי ידיו אמונ״ה ,לנצו״ר דא״ח ,להשקות צמאי חסידיך החפצים ללמוד
ולקיים ,ולהרוות הצאן מבאר המים ,מעיינות רבוה״ק דברי אלוקים חיים ,וממנו תוצאות
חיים ,לערוך בשולחן לחם חמודות ,לעשות ולקיים תורת 'שלוש סעודות' ,דולה ומשקה
לאחרים ,ובחכמה ובתבונה משולבים ,מוציא מתח״י דברים נאים ומתוקנים ,להגות בהם
ולשמח אלוקים ואנשים ,וללמד אנוש בינה ודרכי הפעולה בכל עת וצוקה ,לראות חסדי
ה׳ בכל תנועה ותנועה ,בדרכי רבוה״ק העולים במסיל״ה ,המכלכל דבריו במשפט ,שלא
לפסוח על דבר קטן ,להנציח הדברים בלשון ערומים ,דברי חכמים אשר בנחת נשמעים,
להעלותן על שולחן מלכים ,שייף עייל ושייף נפיק ,ובהשקט ובטח פרי כפיו יפיק,
בהצנע לכת עם השם ,החפץ בעילום שם ,ברוך הכשרונות עושה גדולות ,ה״ה
הרה''ג ר' אברהם יצחק שליט״א
מייסד וראש 'מכון אמונים נצר קאסאן'
העומד לימיננו ללא לאות בכל עת ועונה,
לערוך הדברים בהשכל וחכמה ,מידי שבת בשבתו
ומועד במועדי במסירות אין קץ
לרגל שמחת הולדת בתו למזל טוב
ברכותינו שירווה רוב נחת דקדושה מתוך שמחה ונחת והרחבת הדעת ,ויזכה להמשיך
בפעולותיו הכבירות והברוכות מתוך בריות גופא ונהורא מעליא ולהרחיב גבולי הקדושה
כשאיפתו הטהורה ויראה ברכה בעמלו ובכל אשר יפנה יעשה ויצליח ואך טוב וחסד
ירדפוהו כל ימי חייו מתוך בית ה׳ לאורך ימים ושנים אמן
המברכים מקרב לב
ב /מכון אמונים נצר
קהל״א קדישא קדין חברי המערכת
וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלוקים
בהדרת כבוד ובחדוותא דליבא מגישים אנו כסא דברכתא ברכת מזלא טבא
וגדיא יאה קדם אבינו רועינו עמוד האורה ההולך לפנינו ,להאיר דרכינו
ולכונן מעשינו ,ובנחלי אמונה ובטחון תמידין כסדרן להחיותינו ,אשר בצילו
אנו חוסים ומימיו הזכים אנו שותים ,עטרת ראשינו ותפארתינו
כ״ק מרן רבינו אב״ד שליט״א
לרגל השמחה השרויה במעונו בהולדת נכדתו אצל בנו חביבו
הרה"ג רבי אברהם יצחק ראטטנבערג שליט״א
ומצלאין אינון לחיי מלכא ,שיזכה כ״ק רבנו שליט״א לרוות רוב תענוג ונחת דקדושה
ממנו ומכל יוצ״ח ,מתוך בריות גופא ורעותא דליבא ,ועל מי מנוחות ינהלנו,
ומשמחה זו יושפע שפע רב ושובע שמחות לכל ישראל עדי נזכה
לשמחת עולם על ראשינו בביאת משיח צדקנו בב״א
המברכים בקידה
חברי המערכת הקוראים רבנן ותלמידהון
ואלו יעמדו על הברכה ידידנו הנכבדים הע"י
שנדבה ליבם לקחת חלק בהוצאות הגליון לזיכוי הרבים
שליט"א הרה"ג ר' אברהם יצחק ראטטנבערג
לרגל שמחת הולדת בתו
למזל טוב
זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה
שליט"א הרב משה עמרם טויב
לרגל שמחת הולדת בנו
למזל טוב
זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה
שליט"א הרה"ג ר' פלטיאל קליין
לרגל שמחת אירוסי בתו
בשעה טובה ומוצלחת
זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה
שליט"א הרב עזרא חיים פאנעט
לזיכוי הרבים
לרגל זמן שמחתנו
זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה
שליט"א הרב שלום אליעזר מינקין
לרגל שמחת הבר מצווה לבנו הבה"ח ישראל אלימלך ני"ו ביומא
דהילולא קדישא של הרה"ק מקאז'ניץ זי"ע – י"ד תשרי
זכות הרבים תעמוד לו להתברך בכל מילי דמיטב
מתוך אמונה ושמחה וכל טוב סלה
קוויטל! גוט א און יו"ט פריילעכן
בברכת מועדים לשמחה -והיית אך שמח
א
המערכת
