פרי ביכורים · Pri Bicurim — סוכות (2026-09-21)

ל.ה.ו -.חג הסוכות – תשפ''ז
מצות סוכה כנגד תחת העץ
איתא במדרש בפרשת וירא ,אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע
לבניך וכו' (תהלים קה) פרש ענן למסך הרי במדבר ,בארץ מנין( ,ויקרא כג)
בסוכות תשבו שבעת ימים ,לע"ל מנין שנא' (ישעיה ד) וסוכה תהיה לצל
יומם מחורב.
והקשה האבני נזר ,והרי האילן הינו מחובר ופסול לסכך ,א"כ היכן המידה
כנגד מידה בוישבו תחת העץ עם מצות סוכה.
וראיתי בשם האמרי יוסף מספינקא שתירץ ,שהרי המלאכים הרי באו לבשר
על לידת יצחק כעת חיה בסוכות כמובא במס' ר"ה יא .ובתוס' שם .והיו
המלאכים אצל אברהם בסוכתו ,והרי עכו"ם לא יכול להכנס לתוך הסוכה
וכמו שלתוך החיל במקדש אינו יכול להכנס כך גם לסוכה יש קדושה כדאי'
במס' סוכה ט :שחל שם שמים על הסוכה ,ומאידך גיסא כ' הפמ"ג שביטול
באיסורים לא חל לגבי עכו"ם רק לגבי ישראל ,הרי שאברהם עשה סוכה
תחת האילן ועירב וביטל את הסכך הכשר באילן ,וממ"נ ,אם האורחים הללו
כשרים הרי שהביטול חל ויכולים היו לשבת תחתיו ואם הם לא כשרים
הרי שהביטול לא חל והם יושבים מחתחת לאילן שהוא סכך פסול.
ובספר מגיד דבריו ליעקב מהמגיד ממעזריטש זיע"א ביאר בדרך עמוקה
מדרש זה.
והנלענ"ד לבאר את דברי המדרש לפי המדרש בפרשת ויחי ,על הפסוק
ויקרבו ימי ישראל למות ,כתיב (תהלים לט) כי גר אנכי עמך תושב וגו',
(דברי הימים א כט) כי גרים אנחנו לפניך וגו' כצל ימינו על הארץ ואין
מקוה ,והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה
שהוא עף דכתיב (תהלים קמד) כצל עובר .עכ"ל.
והרי כל ענין מצות סוכה היא לשבת בדירת עראי ולהזכירנו כי העולם ארעי
ועובר ועיקר הקביעות הינה קיום התורה והמצוות.
ובהושיב אברהם את אורחיו תחת העץ שצילו קבוע הראה שבעיניו קיום
המצוות היא קביעות ואילו העולם חולף כצל עוף הפורח ,ולכך זכו לצל
סוכה שגם בה הצל אינו פורח כעוף כי היא מצוה וימינו כצח עובר כצל
העוף קאי על חיי העולם הזה אך בצילא דמהימנותא הוי צל קבוע ,כמ"ש
יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה ,וזהו העץ המרמז על כך.
והנה כתב השל"ה במסכת יומא פרק נר מצוה ,וכמו שחטאו בעץ הדעת
טוב ורע ,כך אברהם נטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם.
ולכן כתיב באברהם (שם יח ,ד) 'והשענו תחת העץ' ,כי מה הוצרך לזה .וכן
מה שנאמר (שם שם ,ח) 'והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו' .אלא להורות
שבעץ כשלו ובעץ נתקנו .עכ"ל.
והרי פגם עץ הדעת סילקם מגן עדן כנאמר בבראשית ,ויאמר אלקים הן
האדם כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ואכל מעץ החיים וחי
לעולם.
והחשש שאזי יהיה חי בכפירה מוחלטת באין עוד מלבדו ,אכן ברא השי"ת
כדאי' בזוה"ק שע"י שידבק בתורה הנקראת עץ חיים יחיה לעולם בנצחיות
ברוחניות אך לא בגשמיות כרצון היצר.
ולפי זה מובנים היטב דברי השלה"ק ,דהעץ כיפר על עץ הדעת טו"ר ,כיצד
כיפר ,כי באכלם עץ הדעת היו קרובים לאכילת עץ החיים ולהגיע להבנה
שחייהם בעולם הם נצחיים ועי"כ לכפור ח"ו ,אך אברהם גילה מלכותו
ושהעולם הזה חולף ועובר ,על ידי שקיים תורה ומצוות הכנסת אורחים
בעץ ובצילו של עץ ,הוכיח שצילו של אילן ,הקביעות בעולם היא רק לקיום
רצונו ית' ולא לרצון עצמינו ,ולכן גם נצטוו על מצות סוכה שבאה ללמדינו
דבר זה.
בספר הבהיר מרבי נחוניא בן הקנה באות קפט מבאר באריכות כיצד קשורים מצות ארבעת
המינים לשיר השירים ובפרט לאתרוג .והרי הדבר ידוע כי שיר השירים זמן אמירתו היא בחג
הפסח ואילו קהלת זמן אמירתו הוא בחג הסוכות וכמובא במסכת סופרים ,א"כ כיצד קשור
שיר השירים לסוכות.
ונראה לבאר ,דקהלת ושיר השירים הינן ב' בחינות ,קהלת בחינתה היא אפסיות וביטול העולם
הזה וכל אשר בו ,ואילו שיר השירים הינו קדש קדשים ומטרתו להעצים ולהגדיל את כבוד ה'
והדביקות ברוחניות ובנצח נצחים ,והנה הדרך להשגת שיר השירים עוברת דרך קהלת ,כי רק
על ידי האפסת העולם הזה וצרכיו יתכן להגיע לדביקות בבורא כל עולמים .ורק על ידי ביטול
העולם והאפסתו שייך להגיע לשמחה מושלמת .וחיוב השמחה כידוע וכמבואר בס' החינוך
ועוד הוא על ידי מצות ארבעת המינים בהם נאמר ושמחתם לפני ד' שבעת ימים.
והנה נחלקו רבי עקיבא ורבי אליעזר בטעם מצות סוכה אם כנגד ענני הכבוד או שסוכות עשו
להם .ובאחרונים (יעויין בביכורי יעקב בתחילת הספר ועוד) דנו להלכה כיצד פסקינן .ולכאורה
י"ל דאין כאן מחלוקת אלא י"ל דהוו ב' בחינות וכנ"ל ,דלדמ"ד סוכות עשו להם הרי שעיקר
הסוכה יש בה את ההבלת העולם ואפסיותו ,ולמ"ד ענני כבוד הרי שיש בסוכה בעיקר האדרת
שמו והתעלות אליו ,אך לא זוכים בסוכות לבחינת ענני הכבוד אלא רק על ידי שמהבילין את
העולם הזה בסוכות ממש שעשו להם.
ונראה להוסיף בזה דב' מצוות חג הסוכות הינם כנגד ב' אלו הבחינות ,מצות סוכה קשורה
לקהלת ,כי על ידי היציאה לדירת ארעי אנו עושים ארעי את העולם הזה ,ואילו מצות ארבעת
המינים היא כנגד שיר השירים ,חבוקה ודבוקה בך ,שעל מצוה זו נאמר בתורה ושמחתם לפני
ה' ,כי זוהי חשיבותה ויחודה של מצוה זו ועל ידי הסוכה זוכים למצות ארבעת המינים כמובא
בכתבי האר"י ליטול את הד' מינים בסוכה.
ויתירה מזו ,כי מצות ד' מינים נוהגת רק ביום ומדאורייתא בגבולין רק ביום הראשון ,ואילו
סוכה נוהגת כל שבעה ביום ובלילה .כי האדם בעולם צריך כל הזמן לזכור את ארעיותו בעולם
לכן צריך לזכור זאת יום ולילה ,מה שאין כן הדביקות בה' היא רק על ידי הכנה ולעיתים
מזומנות ואינה שייכת כל הזמן ממש.
וזהו הטעם שקוראים את קהלת רק בשבת חול המועד ולא ביום טוב ראשון של חג ,כי קהלת
כאמור כנגד מצות סוכה ,ורק בשבת נוהג רק מצות סוכה ללא ארבעת המינים ,ולכן קוראים
אז את מגילת קהלת.
ולאחר עבור ימי החג בהם בנינו את העבודה של ביטול העולם ודביקות ה' במצוות החג מגיעים
לשמיני עצרת בו שלימות המטרה שלשמה קיבלנו את חג הסוכות והיוא ששמחים בה' ודבקים
בו ללא שום אמצעי ומצוה אלא רק על ידי נגילה ונשמחה בך.
מאמר ב'
ידוע פסקו של הב"ח בענין כוונת המצוה בצצית תפילין וסוכה שמעכב ביה כוונת מטרת
המצוה ,כי בצצית כתיב למען תזכרו ובתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך ובסוכה למען ידעון
דורותיכם .והובא להלכה בביכורי יעקב ריש סי' תרכ"ה ובפמ"ג והמ"ב.
וכבר ראיתי שיש מקשין ,מדוע בצצית כתיב למען תזכרו ובסוכה למען ידעון ,מהו כוונת הכתוב
בשינוי הלשון.
ונראה לבאר בזה ,דהנה בפרשת צצית פי' רש"י דתכלת דומה לים וים לשמים וכו' ועל ידי כך
נזכר במצוות ה' ,הרי שכוונת הזכרון הוא שבכך שרואה את הדומה והדומה לדומה נזכר בדבר
עצמו ,מה שאין כן ידיעה היא חיבור לדבר עצמו ,ובסוכה שנאמר בה למען ידעון ,אין זה זכרון
למה שנעשה אז ,אלא שבישיבת הסוכה מה שנעשה אז נעשה היום ,יושבים בפועל בצילא
דמהימנותא כאז כן היום ,וחוזר המעשה והתוצאה בדיוק כאז .וכתב בספר דרך השם להרמח"ל
ח"ד פ"ח ,הסוכה באה לסכך בעד ישראל וכו' וכו' ונמשכת תולדה זו לכל אחד מישראל לדור
דורים ומתחדש דבר זה בכל שנה בסוכה .עכ"ל.
ונראה שזהו יסוד ההבדל בין פסח לסוכות ,דפסח הכל מיוסד על עשיית זכר ליציאת מצרים
שכל שנה מתחדשת היציאה מעבדות פרעה וגרורותיו לחרות לעבדות ה' .ולזה עושים הרבה
זכרון ואמירת ההגדה כדי שנזכור את היותנו בני חורין ומשועבדים לבורא ומתכוננים לקבלת
התורה ,אך בסוכות נשלמה קבלת לוחות שניות וכל עשייתינו היא להראות על המשכת
ההשגחה עלינו כל העת ללא הפסקה ,ולכן איננו עושים פעולות להזכיר אלא לידע כי ההויה
הזאת של ההשגחה היא הויה קיימת ונמשכת כל העת ללא הפסקה ,למען ידעון ולא רק יזכרו.
רעיונות על החג מספר "כסא דוד" של אאמו"ר הגה"צ רבי אלתר בן ציון בן הרב יהודה זונדל
זצ"ל שהסתלק לבי"ע ביום כ' בתשרי ה' דחוהמ"ס תשע"א ת.נ.צ.ב.ה.
ס'לח ל'נו א'בינו -ר"ת ס'וכה ל'ולב א'תרוג וכן בגימטריה השם צ"א
מרמז על יצאתנו מימי הדין לימי השמחה ולהראות על ידי המצוות הללו שהתקבלה
הסליחה ועתה כולנו אגודים ביחד עימו יתברך.
אתרוג הכושי פסול -כמו שהכושי לא יכול לשנות צבעו כמאמר הכתוב היהפוך כושי עורו
ונמר חברבורותיו (ירמיהו יג,כג) כל עלינו לדעת כי מי שאינו יכול להשתנת ולהפוך טבעיו
ומידותיו הרי הוא פסול לעבודת ה' ית'.
המצטער פטור מן הסוכה -לא בכדי פטרוהו כי גדול המצווה ועושה ויצרו גדול יותר לקיים
את המצוה ,לכן המצטער פטרוהו מעול חיוב המצוה וע"י כך הוא נהפך להיות אינו מצוות
ועושה ואזי יצרו לקיים את המצוה לא יהיה גדול וייקל עליו יותר קיום המצוות.
