gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרי ביכורים · Pri Bicurim — סוכות (2026-09-21)

מוציא לאור: פרי ביכורים · Pri Bicurim

שבוע: סוכות (2026-09-21)

פרי ביכורים · Pri Bicurim — סוכות (2026-09-21)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ל‪.‬ה‪.‬ו‪ -.‬חג הסוכות – תשפ''ז‬ ‫מצות סוכה כנגד תחת העץ‬ ‫איתא במדרש בפרשת וירא‪ ,‬אתה אמרת והשענו תחת העץ חייך שאני פורע‬ ‫לבניך וכו' (תהלים קה) פרש ענן למסך הרי במדבר‪ ,‬בארץ מנין‪( ,‬ויקרא כג)‬ ‫בסוכות תשבו שבעת ימים‪ ,‬לע"ל מנין שנא' (ישעיה ד) וסוכה תהיה לצל‬ ‫יומם מחורב‪.‬‬ ‫והקשה האבני נזר‪ ,‬והרי האילן הינו מחובר ופסול לסכך‪ ,‬א"כ היכן המידה‬ ‫כנגד מידה בוישבו תחת העץ עם מצות סוכה‪.‬‬ ‫וראיתי בשם האמרי יוסף מספינקא שתירץ‪ ,‬שהרי המלאכים הרי באו לבשר‬ ‫על לידת יצחק כעת חיה בסוכות כמובא במס' ר"ה יא‪ .‬ובתוס' שם‪ .‬והיו‬ ‫המלאכים אצל אברהם בסוכתו‪ ,‬והרי עכו"ם לא יכול להכנס לתוך הסוכה‬ ‫וכמו שלתוך החיל במקדש אינו יכול להכנס כך גם לסוכה יש קדושה כדאי'‬ ‫במס' סוכה ט‪ :‬שחל שם שמים על הסוכה‪ ,‬ומאידך גיסא כ' הפמ"ג שביטול‬ ‫באיסורים לא חל לגבי עכו"ם רק לגבי ישראל‪ ,‬הרי שאברהם עשה סוכה‬ ‫תחת האילן ועירב וביטל את הסכך הכשר באילן‪ ,‬וממ"נ‪ ,‬אם האורחים הללו‬ ‫כשרים הרי שהביטול חל ויכולים היו לשבת תחתיו ואם הם לא כשרים‬ ‫הרי שהביטול לא חל והם יושבים מחתחת לאילן שהוא סכך פסול‪.‬‬ ‫ובספר מגיד דבריו ליעקב מהמגיד ממעזריטש זיע"א ביאר בדרך עמוקה‬ ‫מדרש זה‪.‬‬ ‫והנלענ"ד לבאר את דברי המדרש לפי המדרש בפרשת ויחי‪ ,‬על הפסוק‬ ‫ויקרבו ימי ישראל למות‪ ,‬כתיב (תהלים לט) כי גר אנכי עמך תושב וגו'‪,‬‬ ‫(דברי הימים א כט) כי גרים אנחנו לפניך וגו' כצל ימינו על הארץ ואין‬ ‫מקוה‪ ,‬והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה‬ ‫שהוא עף דכתיב (תהלים קמד) כצל עובר‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והרי כל ענין מצות סוכה היא לשבת בדירת עראי ולהזכירנו כי העולם ארעי‬ ‫ועובר ועיקר הקביעות הינה קיום התורה והמצוות‪.‬‬ ‫ובהושיב אברהם את אורחיו תחת העץ שצילו קבוע הראה שבעיניו קיום‬ ‫המצוות היא קביעות ואילו העולם חולף כצל עוף הפורח‪ ,‬ולכך זכו לצל‬ ‫סוכה שגם בה הצל אינו פורח כעוף כי היא מצוה וימינו כצח עובר כצל‬ ‫העוף קאי על חיי העולם הזה אך בצילא דמהימנותא הוי צל קבוע‪ ,‬כמ"ש‬ ‫יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה‪ ,‬וזהו העץ המרמז על כך‪.‬‬ ‫והנה כתב השל"ה במסכת יומא פרק נר מצוה‪ ,‬וכמו שחטאו בעץ הדעת‬ ‫טוב ורע‪ ,‬כך אברהם נטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם‪.‬‬ ‫ולכן כתיב באברהם (שם יח‪ ,‬ד) 'והשענו תחת העץ'‪ ,‬כי מה הוצרך לזה‪ .‬וכן‬ ‫מה שנאמר (שם שם‪ ,‬ח) 'והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו'‪ .‬אלא להורות‬ ‫שבעץ כשלו ובעץ נתקנו‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והרי פגם עץ הדעת סילקם מגן עדן כנאמר בבראשית‪ ,‬ויאמר אלקים הן‬ ‫האדם כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ואכל מעץ החיים וחי‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫והחשש שאזי יהיה חי בכפירה מוחלטת באין עוד מלבדו‪ ,‬אכן ברא השי"ת‬ ‫כדאי' בזוה"ק שע"י שידבק בתורה הנקראת עץ חיים יחיה לעולם בנצחיות‬ ‫ברוחניות אך לא בגשמיות כרצון היצר‪.‬‬ ‫ולפי זה מובנים היטב דברי השלה"ק‪ ,‬דהעץ כיפר על עץ הדעת טו"ר‪ ,‬כיצד‬ ‫כיפר‪ ,‬כי באכלם עץ הדעת היו קרובים לאכילת עץ החיים ולהגיע להבנה‬ ‫שחייהם בעולם הם נצחיים ועי"כ לכפור ח"ו‪ ,‬אך אברהם גילה מלכותו‬ ‫ושהעולם הזה חולף ועובר‪ ,‬על ידי שקיים תורה ומצוות הכנסת אורחים‬ ‫בעץ ובצילו של עץ‪ ,‬הוכיח שצילו של אילן‪ ,‬הקביעות בעולם היא רק לקיום‬ ‫רצונו ית' ולא לרצון עצמינו‪ ,‬ולכן גם נצטוו על מצות סוכה שבאה ללמדינו‬ ‫דבר זה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בספר הבהיר מרבי נחוניא בן הקנה באות קפט מבאר באריכות כיצד קשורים מצות ארבעת‬ ‫המינים לשיר השירים ובפרט לאתרוג‪ .‬והרי הדבר ידוע כי שיר השירים זמן אמירתו היא בחג‬ ‫הפסח ואילו קהלת זמן אמירתו הוא בחג הסוכות וכמובא במסכת סופרים‪ ,‬א"כ כיצד קשור‬ ‫שיר השירים לסוכות‪.‬‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬דקהלת ושיר השירים הינן ב' בחינות‪ ,‬קהלת בחינתה היא אפסיות וביטול העולם‬ ‫הזה וכל אשר בו‪ ,‬ואילו שיר השירים הינו קדש קדשים ומטרתו להעצים ולהגדיל את כבוד ה'‬ ‫והדביקות ברוחניות ובנצח נצחים‪ ,‬והנה הדרך להשגת שיר השירים עוברת דרך קהלת‪ ,‬כי רק‬ ‫על ידי האפסת העולם הזה וצרכיו יתכן להגיע לדביקות בבורא כל עולמים‪ .‬ורק על ידי ביטול‬ ‫העולם והאפסתו שייך להגיע לשמחה מושלמת‪ .‬וחיוב השמחה כידוע וכמבואר בס' החינוך‬ ‫ועוד הוא על ידי מצות ארבעת המינים בהם נאמר ושמחתם לפני ד' שבעת ימים‪.‬‬ ‫והנה נחלקו רבי עקיבא ורבי אליעזר בטעם מצות סוכה אם כנגד ענני הכבוד או שסוכות עשו‬ ‫להם‪ .‬ובאחרונים (יעויין בביכורי יעקב בתחילת הספר ועוד) דנו להלכה כיצד פסקינן‪ .‬ולכאורה‬ ‫י"ל דאין כאן מחלוקת אלא י"ל דהוו ב' בחינות וכנ"ל‪ ,‬דלדמ"ד סוכות עשו להם הרי שעיקר‬ ‫הסוכה יש בה את ההבלת העולם ואפסיותו‪ ,‬ולמ"ד ענני כבוד הרי שיש בסוכה בעיקר האדרת‬ ‫שמו והתעלות אליו‪ ,‬אך לא זוכים בסוכות לבחינת ענני הכבוד אלא רק על ידי שמהבילין את‬ ‫העולם הזה בסוכות ממש שעשו להם‪.‬‬ ‫ונראה להוסיף בזה דב' מצוות חג הסוכות הינם כנגד ב' אלו הבחינות‪ ,‬מצות סוכה קשורה‬ ‫לקהלת‪ ,‬כי על ידי היציאה לדירת ארעי אנו עושים ארעי את העולם הזה‪ ,‬ואילו מצות ארבעת‬ ‫המינים היא כנגד שיר השירים‪ ,‬חבוקה ודבוקה בך‪ ,‬שעל מצוה זו נאמר בתורה ושמחתם לפני‬ ‫ה'‪ ,‬כי זוהי חשיבותה ויחודה של מצוה זו ועל ידי הסוכה זוכים למצות ארבעת המינים כמובא‬ ‫בכתבי האר"י ליטול את הד' מינים בסוכה‪.‬‬ ‫ויתירה מזו‪ ,‬כי מצות ד' מינים נוהגת רק ביום ומדאורייתא בגבולין רק ביום הראשון‪ ,‬ואילו‬ ‫סוכה נוהגת כל שבעה ביום ובלילה‪ .‬כי האדם בעולם צריך כל הזמן לזכור את ארעיותו בעולם‬ ‫לכן צריך לזכור זאת יום ולילה‪ ,‬מה שאין כן הדביקות בה' היא רק על ידי הכנה ולעיתים‬ ‫מזומנות ואינה שייכת כל הזמן ממש‪.‬‬ ‫וזהו הטעם שקוראים את קהלת רק בשבת חול המועד ולא ביום טוב ראשון של חג‪ ,‬כי קהלת‬ ‫כאמור כנגד מצות סוכה‪ ,‬ורק בשבת נוהג רק מצות סוכה ללא ארבעת המינים‪ ,‬ולכן קוראים‬ ‫אז את מגילת קהלת‪.‬‬ ‫ולאחר עבור ימי החג בהם בנינו את העבודה של ביטול העולם ודביקות ה' במצוות החג מגיעים‬ ‫לשמיני עצרת בו שלימות המטרה שלשמה קיבלנו את חג הסוכות והיוא ששמחים בה' ודבקים‬ ‫בו ללא שום אמצעי ומצוה אלא רק על ידי נגילה ונשמחה בך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאמר ב'‬ ‫ידוע פסקו של הב"ח בענין כוונת המצוה בצצית תפילין וסוכה שמעכב ביה כוונת מטרת‬ ‫המצוה‪ ,‬כי בצצית כתיב למען תזכרו ובתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך ובסוכה למען ידעון‬ ‫דורותיכם‪ .‬והובא להלכה בביכורי יעקב ריש סי' תרכ"ה ובפמ"ג והמ"ב‪.‬‬ ‫וכבר ראיתי שיש מקשין‪ ,‬מדוע בצצית כתיב למען תזכרו ובסוכה למען ידעון‪ ,‬מהו כוונת הכתוב‬ ‫בשינוי הלשון‪.‬‬ ‫ונראה לבאר בזה‪ ,‬דהנה בפרשת צצית פי' רש"י דתכלת דומה לים וים לשמים וכו' ועל ידי כך‬ ‫נזכר במצוות ה'‪ ,‬הרי שכוונת הזכרון הוא שבכך שרואה את הדומה והדומה לדומה נזכר בדבר‬ ‫עצמו‪ ,‬מה שאין כן ידיעה היא חיבור לדבר עצמו‪ ,‬ובסוכה שנאמר בה למען ידעון‪ ,‬אין זה זכרון‬ ‫למה שנעשה אז‪ ,‬אלא שבישיבת הסוכה מה שנעשה אז נעשה היום‪ ,‬יושבים בפועל בצילא‬ ‫דמהימנותא כאז כן היום‪ ,‬וחוזר המעשה והתוצאה בדיוק כאז‪ .‬וכתב בספר דרך השם להרמח"ל‬ ‫ח"ד פ"ח‪ ,‬הסוכה באה לסכך בעד ישראל וכו' וכו' ונמשכת תולדה זו לכל אחד מישראל לדור‬ ‫דורים ומתחדש דבר זה בכל שנה בסוכה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ונראה שזהו יסוד ההבדל בין פסח לסוכות‪ ,‬דפסח הכל מיוסד על עשיית זכר ליציאת מצרים‬ ‫שכל שנה מתחדשת היציאה מעבדות פרעה וגרורותיו לחרות לעבדות ה'‪ .‬ולזה עושים הרבה‬ ‫זכרון ואמירת ההגדה כדי שנזכור את היותנו בני חורין ומשועבדים לבורא ומתכוננים לקבלת‬ ‫התורה‪ ,‬אך בסוכות נשלמה קבלת לוחות שניות וכל עשייתינו היא להראות על המשכת‬ ‫ההשגחה עלינו כל העת ללא הפסקה‪ ,‬ולכן איננו עושים פעולות להזכיר אלא לידע כי ההויה‬ ‫הזאת של ההשגחה היא הויה קיימת ונמשכת כל העת ללא הפסקה‪ ,‬למען ידעון ולא רק יזכרו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רעיונות על החג מספר "כסא דוד" של אאמו"ר הגה"צ רבי אלתר בן ציון בן הרב יהודה זונדל‬ ‫זצ"ל שהסתלק לבי"ע ביום כ' בתשרי ה' דחוהמ"ס תשע"א ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ס'לח ל'נו א'בינו‪ -‬ר"ת ס'וכה ל'ולב א'תרוג וכן בגימטריה השם צ"א‬ ‫מרמז על יצאתנו מימי הדין לימי השמחה ולהראות על ידי המצוות הללו שהתקבלה‬ ‫הסליחה ועתה כולנו אגודים ביחד עימו יתברך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אתרוג הכושי פסול‪ -‬כמו שהכושי לא יכול לשנות צבעו כמאמר הכתוב היהפוך כושי עורו‬ ‫ונמר חברבורותיו (ירמיהו יג‪,‬כג) כל עלינו לדעת כי מי שאינו יכול להשתנת ולהפוך טבעיו‬ ‫ומידותיו הרי הוא פסול לעבודת ה' ית'‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המצטער פטור מן הסוכה‪ -‬לא בכדי פטרוהו כי גדול המצווה ועושה ויצרו גדול יותר לקיים‬ ‫את המצוה‪ ,‬לכן המצטער פטרוהו מעול חיוב המצוה וע"י כך הוא נהפך להיות אינו מצוות‬ ‫ועושה ואזי יצרו לקיים את המצוה לא יהיה גדול וייקל עליו יותר קיום המצוות‪.‬‬ ‫‪‬‬