נועם ורצון · Noyam Verutzoin — סוכות (2026-09-21)

גיון
נועם ורצון
גליון פז
שיחות ומאמרים ממו"ר המשפיע
הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א
כוונת הנענועים
פתח להם נועם ורצון
גליון חג זה נדבת לפתוח שערי רצונך
ידידינו עוז הרה"ח המפואר שערים בתורת החסידות
משה אליקים בריעה האלפערן שליט"א בהבנה בהירה ובנפש האדם
לרגל יומא דהילולא קדישא של זקנו
הרה"ק רבי ישראל ב"ר שבתי זי"ע
המגיד מקאזניץ החל בי"ד תשרי.
©
גליון זה לעילוי נשמת כל הזכיות שמורות
הילד ישראל אשר ב"ר עמרם
נלב"ע י"ד תשרי מכון נועם ורצון
רחוב רבי יהושע ,12בית שמש
איימילw5187272@gmail.com :
להצלחת ידידנו עוז
הרה"ח המפואר לקבלת גליונות באיימיל
יעקב יואל אליעזר בן שפרינצא w5187272@gmail.com
פערל ובני ביתו שיחיו
ניתן לשמוע כל שיעורי הרב
באתר קול הלשון
מספר ישיר
ארץ ישראל073.2951207 :
ארצות הברית646.5134509 :
בקול נועם ורצון718.4007221 :
ובאתר תורה אני טיים
עימוד:
ש"ס 053.3177225 -
עיצוב:
לתרומות והנצחות נא לפנות לטלפון 0556781410 אדרת 050.4107439 -
כמו כן אפשר לתרום להוצאות הגליון בנדרים פלוס
נועם ורצון -בית שמש (ע"ר)
|א כוונת הנענועים
כוונת הנענועים
פרק א
äàøùäמיוחדת נרגש בבני ישראל קדושים בחג הסוכות "בצילו חמדתי וישבתי",
ובפרט שהרגשת הקדושה והטהרה של יום הכיפורים אופף וסובב ומקיף
אותם מכל צד ופינה ,נקיים הם מכל עון ופגם ,ונקודת השמחה שזכו להתקרב
פנים בפנים עם מלכו של עולם עולה על גדות לבם .à
באור פני מלך חיים
äçîùזו היא למעלה מגדרי ותפיסת בני אנוש ,אין הגוף והנפש יכולים לעכל
דיו את המתנה הגדולה שהעניק הקב"ה לבני ישראל עם קרובו בטהרתם
מכל סיג ופגם ,נצרכים הם לכל הפחות חג של שבעה ימים לעכל ולהפנים עומק
חביבותם של אביהם שבשמים ,ולהרגיש כיצד הקב"ה שש ושמח אתם ,על דרך
הנאמר "ישמח ה' במעשיו" .גם בני ישראל ששים ושמחים בגילוי אור פני מלך
חיים ,כנאמר "ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם" ,הרגשת איש הישראלי
בשבתו בסוכה שהקב"ה מקיף אותו מכל צד ופינה כנאמר "כנשר יעיר קנו על
גוזליו ירחף".
ãáìîמצוות סוכה המורה על הישיבה נוכח פני ה' באור קודש הקדשים שלימות
גילוי כבוד מלכותו המתגלה בסוכה בעולם גשמי ,מקיימים אנו בחג הסוכות
מצוות ד' מינים ,ומשמש כהשלמה למצוות סוכה ,בכוחה להוריד שפע קודש המקיף
אותנו על ידי מצוות סוכה לכוחות הפנימיים של הנשמה והגוף ,ממשיכים אנו על
הערות וציונים
הארת החגים כשמאמין בניסים ממשיך הארת àראה קדושת לוי ) (àáשהארת השמחה בחג
פסח ובקבלת התורה ממשיך הארת שבועות הסוכות הוא מפני מחילת עוונות וז"ל:
ובמחילות עונות ממשיך הארת סוכות. דהיינו לכל השנה שגם בחול יכולין להמשיך
פרק א ב|
ידם גילוי אור מלכותו יתברך בכל כוחות נפשנו ,ומאירים אותנו באור יחודו
ואחדותו יתברך אשר נתגלה בשלימות בראש השנה ויום הכיפורים בעולמות
העליונים ובעולם הנשמות ,ומלבד צחצוח הנשמה בעשרת ימי תשובה ,גם הנפש
לוקח חלק בראש ונמשך בליבנו אור מלכותו יתברך נקודת חיים בכל רמ"ח אברינו
ושס"ה גידנו .á
למה נגרע
ãîåòלו אברך בבית הכנסת ורואה חסידים ואנשי מעשה מאריכים במצות לולב,
על פניהם ניכר שכוונות נעלות יש בנענוני קודש אלו ,ומהרהרים בלבם
"למה נגרע" .גם הוא חפץ ומשתוקק לגעת ולו במקצת מהכוונות הקשורים עם
מצוה זו שגילו לנו צדיקי הדורות ,מהרהר בנפשו הרי גם אני בן המלך דוגמת
הצדיקים הכי גדולים ,ובפרט לאחר טהרת יום הכיפורים שמנוקה אני מכל חטא
ועון ,אכן צודק הוא בדבריו ,גם הוא שייך לכל המדרגות ולו הנעלים ביותר של
טעמי וכוונת המצוות ,ולא זו בלבד ,אין זה רק במצוות לולב בלבד ,אלא שייך
לכל המדרגות הנעלים ביותר של צדיקי עולם ,שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב
"ועמך כולם צדיקים" ,נכון זה לכל ימות השנה ,ולא רק לאחר טהרת יום
הכיפורים ,אלא שבעמדנו בחג הסוכות נפרט עיקר כללות כוונת הנענועים באופן
השוה לכל נפש.
למען דעת
âçהסוכות כולל בו שני גוונים שונים ,מצד אחד שייך הוא ליציאת מצרים,
מערכת של חודש ניסן" ,כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם
מארץ מצרים" ,ומאידך משמש חג זה כחלק מבנין המלכות של מערכת הימים
טובים של חודש תשרי .אמנם משתווים הם באחד הכולל שניהם ,ענין ה'דעת',
"למען ידעו דורתיכם".
ùåìùהרגלים שהם שלימות יציאת מצרים מכוון נגד אברהם יצחק ויעקב ,פסח
מידת אברהם מידת החסד ,שבועות מידת הגבורה מכוון לעבודת יצחק
הערות וציונים
מחזיר לנו הנר"נ ) ,(:ãë÷ óã ù"òומתקיים áראה שפת אמת ) :(æ"ðøú ¯ úåëåñולקחתם
בסוכות ואשובה אליכם .וזהו ולקחתם לכם לכם כו' דכתיב שובו אלי ואשובה
לעצמכם כי יוכל כל אחד לקבל הנר"נ אליכם .פי' בתקונים כי ע"י החטא מסתלקין
השייכים אליו. הנשמה ורוח וכשחוזרין בתשובה הקב"ה
|ג כוונת הנענועים
אבינו ,וחג הסוכות מכוון לעבודת יעקב אבינו ,נקודת הדעת כדאיתא בזוהר ,âוכן
מידת האמת ,ועל כן שורש ענין הסוכה רמוז בתורה בעבודת יעקב ,כנאמר
)בראשית לג יז( "ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות על כן קרא
שם המקום סכות".
íâהמצוות הכלולות בחג הסוכות מורה על ספירת הדעת מצד המערכת של חודש
תשרי .ראש השנה מכוון נגד ספירת החכמה ,נקודה מופשטת ,רצון למלוכה
מבלי התפרטות ,עבודת הביטול כח-מה ,גם רומז השופר שהוא חכמה ואינו מלאכה,
יום הכיפורים רומז על ספירת הבינה ,עולם התשובה עולם הבא ,כמו כן התפרטות
התשובה בכל מצוות התורה ,ובהכרח שחג הסוכות הוא נגד ספירת הדעת המקשר
בין המוחין למידות ,להאיר את המוחין קדישין של עשרת ימי תשובה לדרגת
המידות שגם בהם יורגש אור יחודו ואחדותו ומלכותו יתברך .ã
כי בי-ה ה' צור עולמים
.øàáðåהקב"ה מגלה כבוד מלכותו יתברך בשיעור קומה של עשר ספירות
הקדושות הנחלקים לשתיים ,מוחין ומידות ,חלק המוחין הוא הרעיון
האלוקי המופשט והנעלה מהרגשת בני אדם ,כנאמר "הנסתרות לה' אלוקינו",
ושורש הלב ז' המידות הם האור האלוקי המתגלה בקומת המידות ,הנהגת הקב"ה
וגילוי אורו לפי גדרי הנבראים" ,והנגלות לנו ולבנינו" .התורה הק' רומזת למוחין,
מחשבתו של הקב"ה ,והמצוות משולים למידות ,כיצד מחשבתו מתגלה לפי שיעור
ומידה בעולם הזה הגשמי הכלולה מז' מידות .הכח המאחד את המוחין והמידות
הוא ספירת הדעת ,ובא לידי גילוי על ידי השראת שכינתו בבית המקדש המחבר
בין אור האלוקי לעולם הזה הגשמי ,כן הוא שלימות החיבור בין התורה והמצוות
בזמן שבית המקדש קיים ,כנוסח התפילה 'שיבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן
הערות וציונים
ראש השנה יום הכיפורים וסוכות שניתן לבני âראה לשון הזוהר הק' ) :(.åèá"çכד בעא
ישראל ,כי ראש השנה הוא בחי' חכמה כמו לקיימא עלמא ,עבד לאברהם ברזא
שכתוב שופר חכמה ואינה מלאכה .והיא בחי' דחכמה .ליצחק ,ברזא דתבונה .ליעקב ברזא
יראה כדכ' הן יראת ה' היא חכמה וכתיב מה דדעת .ובהאי אתקרי (ãë éìùî) ,ובדעת חדרים
ה' אלקיך שואל כו' כי אם ליראה לכן רמזו ימלאו.
אינה מלאכה שהוא רק הביטול בחי' כח מה,
ואמרו אם אין יראה אין חכמה .וסור מרע ãראה שפת אמת ) :(â"ðøú ¯ øåôë íåéכתיב לאדם
בינה הוא בחי' יום כיפור לפני ה' תטהרו וכו'. שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה .הוא
פרק א ד|
חלקנו בתורתך' ,גם שלימות תרי"ג מצוות היה בזמן שבית המקדש היה קיים
ואכמ"ל .בזמנינו הוא על ידי עבודת התפילה המחבר את המוחין והמידות.
ובדעת חדרים ימלאו
" áéúëמבשרי אחזה אלוקי"" ,בצלם אלוקים ברא אותם" ,שיעור קומת הנפש יסודה
בהררי קודש' ,בצלם דמות תבניתו' שבחר הקב"ה לגלות אורו בסדר המדרגות
של העולמות מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין ,כן הוא ציור קומת הנפש שגם
היא כלולה מעשר כוחות הנבדלים בין המוחין והמידות ,בעוד שהמוחין משמשים
ככלי קיבול של כל ענין ורעיון על בוריה אשר מחוץ לעולמו הצר של האדם ,הרי
שהמידות הם הפנמת המוחין לרגשי הלב ,שגם הם יתדבקו וירגישו את הענין
שנקלט במוחם .אמנם לכאורה המוחין והמידות שתי תנועות הפכיים הם ,כי בעוד
שהמוחין יש ביכלתם להתבונן על הענין בטהרתה מבלי לערב נטיית לבם ,הרי
שהעיקר מהות המידות הוא האחיזה לפי נטיית לבם ומדותם ,וכיצד יכולים
להתאחד ולהתכלל זה בזה.
ìòכן גילה הקב"ה את כח הדעת המקשר את המוחין והמידות יחדיו ,על דרך
הנאמר "וידעת היום והשבות אל לבבך" ,תכונה נפלאה יש לספירה זו ,מצד
אחד משגת את אור החכמה והבינה העומדים ממעל לו ,ומאידך מוצא את הדרך
להורידם ולנטוע אותם בשערי הלב וכלי המידות ,ומשמש כמפתח המידות ,כנאמר
בזוהר הק' שהדעת הוא מפתח דכליל שית .וזהו פירוש הכתוב )משלי כד ג( "בחכמה
יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים".
תפקידו של הסרסור
úåäîהדעת משמש כתפקיד ה'שדכן' 'סרסור' )'-משווק'( ,עיקר חושם של אלו ,לעמוד
על טיב הסחורה שביד המוכר ,ומאידך חוש מיוחד להם לרגשות הקונים,
ובידם למצוא מסילות בלבבם בשכנוע עד כמה נצרכים הם לסחורה זו ,גם יודעים
הם להתאים דבריהם לכל אחד ואחד לפי תכונת נפשו .כלל הדבר ,בלי שדכן או
מתווך מוצלח אי אפשר למכור או לקנות את הסחורה כראוי.
úùçîäìהענין נשתמש במשל מהמשקה המוכר הנקרא 'קוקה קולה' ,הראשון
שעמד על סוד משקה זו משוכנע שגילוי המרעיש שנתגלה אליו שווה
הון רב ,ובדעתו לבקש מחיר מפולפל על כל בקבוק ,שקוע הוא בעצמו ואינו רואה
את מידת הצורך של הקונים ,וכמה מוכנים לשלם עבור זה ,מאידך הקונים טרם
זכו לעמוד על טיב משקה זה ,ובשבילם הוא כשאר המשקאות שמחירם פעוט .כאן
|ה כוונת הנענועים
נכנס תפקידו של הסרסור )משווק( ,מבין טיבו של המשקה ,וכמו כן מידת הצורך
של הקונה ,והסכום שמוכן לשלם לאחר שיתברר לו המיוחד במשקה זה ,גם מעניק
חינם אין כסף כוס אחד להטעים ללוקח מסחורה זו ,וכך מחבר בין המוכר לקונה.
.ìùîðäטבע האדם שמתקשר ומתחבר לענינים אשר לבו קרוב להם ,דוגמת
הנאת העולם שהם נגד עיניו ,דברי חכמה בדרך כלל הם מחוץ לעולמו,
ואין ביד הלב להשיגם אל נקל ,מוח הדעת מבחין בעומק החכמה והבינה ,אמנם
יודע הוא שרחוקים מלהתיישב על הלב ,על כן לוקח עומק המושכל ומוצא את
הדרך הנכונה להפשיטם ולהורידם וליישבם על הלב ,ועל ידו מתקשרים ומתאחדים
הלב והמוח.
דעה קנית
úáéñהדבר שלפעמים האדם מאבד חשקו בלימוד התורה ,כי אינו מחובר דיו
ללימוד ,לומד סוגיא ומקבץ כל השיטות ,ומכל מקום אינו מרגיש שהלימוד
הוא חלק ממהותו .והטעם ,כי אופן לימודו הוא בידיעת כל השיטות ,ואינו מבחין
בנפשו לאיזה שיטת ראשונים נמשך דעתו הפרטית ,נכון אינו יכול להכניס ראשו
בין גדולי הראשונים ולהכריע ביניהם בנוגע הלכה למעשה ,אבל על האדם לברר
לאיזה מדברי הראשונים או האחרונים נוטה דעתו ,ובדרך ממילא נהפך הלימוד
להיות חלק ממהותו וממלא אותו ,כי מרגיש בליבו שהוא חלק מהלימוד ,ואינו
עסוק רק בידיעת שיטות בלבד ,ובאופן כזה זוכר גם שאר השיטות הדנים בסוגיא.
íéîòôìאנו פוגשים אברך שיש לו הרבה ידיעות בספרי חסידות ,ולפני חג ומועד
יודע לחזור על דברי הצדיקים לפני חבריהם ,אבל משום לא נרגש שהם
עצמם חיים לאור זה ,אדרבה ריבוי אמרות מורה שאינם מחוברים בלב לדברי
הצדיקים .הסיבה כי רגילים הם לאסוף ידיעות הרבה מבין הספרים ,וחסרים הם
בכח הדעת לברר איזה נקודה מדברי הצדיקים מדבר אל ליבם ,וכל כוחם להראות
גדולתם בריבוי ידיעות אשר רכשו ,אמנם מי שנתברך בכח הדעת ,כאשר הוא לומד
סוגיא או ספר חסידות ,יודע היטב איזה אימרה מדבר על ליבו ,ועם נקודה זו חי
את היום טוב או המצוה שעומד לקיים.
הכרה מפתח ההרגשה
øùàëאדם ברור בדעתו אזי נפתח לו כח הרגשה ,היינו הכרה מפתח של הרגשה,
המעלה העיקרית של ספירת הדעת הוא ענין ההכרה שכך הם הדברים,
פרק א ו|
'ככה ולא אחרת') ,אזוי און נישט אנדערשט( .äלא בכדי עמלק עומק שורש הספיקות
עומד בעורף מול ספירת הדעת ומטיל ספקות באדם ,כי כח הספק מחסר את
ההכרה והוודאות ,וכשהדעת מתערער אינו יכול לפתוח שערי הלב.
ìùîלמה הדבר דומה לאחד שעולה ברעיונו שסיגריות לכאורה מזיק בריאותו
של האדם ,שלב זה נקרא בתורת החסידות כח ה'חכמה' ,ברק המבריק נקודת
ההשכלה טרם באה לפרטים והוכחות .לאחר מכן הולך לבדוק מאיזה חומרים
הסיגריה מורכבת ,ונתברר לו שאכן יש הרבה חומרים מסוכנים המעורבים בטבק
של הסגריות ,לזאת ייקרא 'בינה' הירידה לפרטי השכל ,אם כל זאת לאחר שגומר
לחקור ולעמוד על אמיתיות השערתו מוציא סגריה ומעשן להנאתו ,לכאורה אדם
זה לשוטה יחשב ,אמנם אין זו ההגדרה הנכונה ,שהרי אדם פיקח הוא ,הוא זה
שעמד על סוד ההיזק הטמון בסיגריות .אלא ההגדרה הנכונה הוא חסר דעה ,היינו
חסר בו כח הדעת ,ההכרה שאכן הרעיון הוא אמיתי ואין שום צד אחר בענין' ,כך
ולא אחרת' ,באם אדם היה מעשן ומיד מת ח"ו בוודאי לא היה נוגע בו ,אלא
שרואה שהרבה עישנו כל ימיהם וחיו בטוב ובנעימים ,הרי שיש קצת ספק בדבר,
וזהו אשר מחסר את ההכרה הברורה בנידון.
äìåòäמאריכות דברינו שמהות הדעת כולל בו שני ענינים יסודים המחברים בין
המוחין למידות .א .הכרה ,וודאות בענין שכך ולא אחרת .ב .הכח לתווך
בין המוחין למידות .ובשורש שני תנועות אלו אחד הם ,כי הכרה הוודאית גורמת
לפתיחת כח ההרגשה ואכמ"ל.
הערות וציונים
נחקק בנפשו שיש תפילה גם בלי תחנון, äיראה כן שיתכן אדם שממהר בתפילתו
אבל ברכות קריאת שמע הוא מהות ידלג על אמירת תחנון ,אבל לעולם לא
התפילה' ,כך ולא אחרת' ,על כן לעולם לא ידלג על ברכות קריאת שמע ,טעם הדבר,
ידלג עליהם. כי מפני שיש ימים שאין אומרים בהם תחנון
|ז כוונת הנענועים
פרק ב
øçàìשנתבאר בהרחבה מהות הדעת ,נבוא לבאר כל זאת במערכת המועדים של
חודש תשרי ,כי גם לה קומה שלימה של מוחין ומידות ודעת המחברם.
שמאלו תחת לראשי
ùàøהשנה ויום הכפורים נקראים ראש ,åכי הם המוחין של השנה ,æראש השנה
מכוון נגד ספירת החכמה ,ויום הכיפורים מכוון לספירת הבינה כנ"ל ,אמנם
כל זה נתגלה בעולמות העליונים ,דרגת המוחין ,וכנאמר "שמאלו תחת לראשי" זה
ראש השנה ויום הכיפורים ,מידת היראה מורה על דבר הנעלה מתפיסת והשגת
האדם' ,המלך הקדוש'.
וימינו דחבקני
øçàìמכן מגיע השלב השני "וימינו דחבקני" בחג הסוכות ,להוריד אור מלכותו
יתברך לגדרי המידות שהם כללות העולם המורכב מז' ימים ומששה קצוות
ומלכות הכולל ,ובעיקר לגלות אור יחודו ואחדותו יתברך לשערי הלב של איש
השראלי ,החיבוק הוא במקום המידות ,גם הם צריכים להיות מוארים באור מלכותו
שנתגלה מחדש בשנה החדשה ,וזהו על ידי מצוות סוכה וד' מינים.
בכסא ליום חגנו
øåîàëהכח המחבר בין המוחין למידות הוא כח הדעת ,ועל כן בא חג הסוכות
המכוון לספירת הדעת "למען ידעו דורתיכם" ,ומה שהיה "בכסא" בעשרת
ימי תשובה ,מתגלה "ביום חגנו" ,על ידי כח הדעת ,סכך הסוכה מוריד אור מלכותו
הערות וציונים
עד"מ כמו הראש שבאדם הוא מקור החיות åיום הכיפורים נקרא ראש השנה כדכתיב
לכל האברים שבו ראשית גילוי כללות החיות, "בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה
וממנו נמשכים לכל האברים חיותם וקיומם בעשור לחדש" ).(à î ìà÷æçé
בפרטות שמתחלה היו כלולים בראש ומוח
בהעלם וכו' .ויום הכיפורים נק' גם כן ראש æראה ליקוטי תורה ):(íåéá äéäå ä"ã ä"øì íéùåøã
השנה בכתוב ,והוא בחי' נשמה ופנימיות. כי הנה ענין ראש השנה שנקרא ראש הוא
פרק ב ח|
יתברך באופן מקיף בעולם ,כי הסכך מורה על מאה קולות של שופר כמנין סכ"ך ,ç
וכן מורה על אורו של קודש הקדשים וענן הקטורת הבא ומתגלה בצל הסוכה .è
כמו כן הסוכה מקפת קומת המידות דוגמת החיבוק ,ועל כן שיעור סוכה שנים
כהלכתה ושלישית אפילו טפח ,דוגמת חיבוק היד פרק וזרוע וכף יד הקצר ,éהקב"ה
מחבק אותנו על ידי ציור מצוות סוכה.
íðîàמהות הבית והסוכה הוא דרגת 'דעת המקיף' ,טרם יורד האור לפרטי הכוחות,
וכאמור לא די בגילוי כבוד המלכות באופן מקיף ונעלה ,אלא כבוד ה' אמור
להתגלות בפרטי גדרי העולם והזמן ,וכן בפרטי קומת המידות שערי הלב של איש
הישראלי ,ועל כך משמש מצוות לולב ,כח ה'דעת הפנימי' ,להמשיך את המוחין
קדישין של אור יחודו ואחדותו יתברך שהתחיל להתגלות באופן מקיף על סכך
הסוכה לתוך לגדרי הלב ,וכן להמשיך אור ה' בעולם על כל ששה קצוותיה על ידי
נענועי קודש לכל ו' קצוות העולם ,וזה מה שאנו אומרים לאחר הנענועים "למען
דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא אלוקים אין עוד" .àé
הערות וציונים
והוא מחבק אותה בזרועו הימיני ,והנה הזרוע çראה כעין זה שער הכוונות )ùåøã úåëåñä âç
יש בו תלת פרקין ,פרק העליון הסמוך :(ãוע"כ נקרא סכך אם כפי הבנת הלשון
ומחובר בכתף והוא ארוך ,ופרק האמצעי והוא שהוא מסכך עליה' בבחי' אור מקיף ,ואם
הנק' זרוע ,וגם הוא ארוך ,ופרק האחרון והוא בבחי' הגימט' שלו שעולה סכך ק' כנגד מאה
הכף של יד עם ה' אצבעותיו ,ואלו נק' ב' אורות דז"א היורדין דרך בו .וראה תורת לוי
דפנות שלימות כהלכתן ,והפרק הג' של היד יצחק ) (âù 'åîòהמבאר שבסכך מאיר מאה
נכפף יותר מכולם ומחבק צד פנים של נוק', קולות של השופר ,ומבאר שמרומז בתיבת
ועל זה אמרו ודופן ג' אפילו טפח. סכ"ך ,ס' קולות דתקיעה ,כ' קולות דשברים,
כ' קולות דתרועה.
àéהטעם שהדעת מתחלק למקיף ןפנימי
èראה מאמרי האדמו"ר הזקן ):(æè 'åîò á"ò÷ú
אפשר לבאר על פי מה האמור לעיל כי
והנה ע"י כללות ענין עבודת כהן גדול ביום
הכח של מוח הדעת שכולל בו דרגת המוחין
הכיפורים נעשה אחר כך סוכות ,שענינם הוא
והמידות ,שמצד אחד יש לו השגה ותפיסה
בחי' ענני כבוד שהקיפום ,כי ענן הוא ענין
במוחין שמעליו שהם חכמה ובינה ,ומאידך
עשן כמו שנאמר "ענן הקטרת" כו' ,ומבחי'
מבין ומרגיש את דרגת המידות .על כן הסכך
הענן שבקטורת דיום כיפור הוא שנמשך
שעל גבי הסוכה והדפנות הדומים לצורת
אח"כ בחי' סוכות וכו'.
החיבוק שהם אור מקיף הוא דרגת המוחין של
הדעת ,והנענוע בד' מינים הוא דרגת המידות ראה שער הכוונות )(ã ùøåã úåëåñä âç éùåøã é
של הדעת. ואלו תורף דבריו :כי הנה בהיות זו"ן פב"פ
|ט כוונת הנענועים
פרק ג
øçàìשבאנו לכלל הבנה בחג הסוכות שהוא כח הדעת של השנה נבוא לבאר
עיקר כוונת הנענועים בדרך עבודה כהמשך לעבודת המלכת הקב"ה בעשרת
ימי תשובה.
והשבות אל לבבך
øåîàëלעיל לא די במוחין של חכמה ובינה בלבד ,אלא נדרש עבודת הדעת
להשיב אל הלב כנאמר "וידעת היום והשבות אל לבבך" .יראה כן שאדם
יכול להבין ולהשכיל "כי ה' הוא אלוקים אין עוד מלבדו" ,ומכל מקום חסר לו את
ה"והשבות אל לבבך" ,אין הלב מרגיש מספיק שבאמת אין שום מציאות מלבד ה'
יתברך ,יראה מאדם החדור במוחו ענין אחדותו יתברך ,ומכל מקום כאשר עסקיו
מתעררים מאבד שלוות רוחו ,ולכאורה כיצד נעלם מאיתו נקודת בטחונו בהקב"ה,
והרי חוזר ומשנן במוחו שאין עוד מלבדו ,אלא כי כל זה היה בהבנת המוח ,אבל
הלב בטח בעסק המצליח ,ולכן יצא ידי שניהם ,ראשו היה חדור באחדות ה' ,והלב
בטח על הצלחת העסק .וברגע שהעסק מתחיל להתערער ,אזי המוח אכן ממשיך
לשנן אין עוד מלבדו ,אבל הלב נשאר מבלי משען על מה לבטוח ועומד הוא חסר
אונים ,וד"ל.
ïëåהוא בדרכי הדביקות והיחוד עם הקב"ה ,יתכן שהאדם שקוע בספרי החסידות
ופנימיות התורה ,מכל מקום כאשר הולך ברחוב או שעוסק בעניני העולם
נעלמים כל מחשבתיו ומדרגותיו ,ותמה בפשר השכחה הקונה שביתה במוחו וליבו
בהרבה משעות היום .המענה על כך ,חוסר דעת ,טרם הוריד כל השגתיו לשערי
הלב להיות חלק ממהותו ופנימיותו ,כח הדעת בנפש גורם לאדם להיות שקוע
בענין גם כאשר עוסק בשאר עניניו ,כי הענינים שהוא לומד חדורים בליבו ,ונהפכו
להיות חלק ממהותו ואישיותו ,ובהכרח מקיפים אותו בכל שעות היום ובכל מקום
שהוא נמצא.
פרק ג י|
דע את אלוקי אביך ועבדהו
úåäîהדעת אינו הידיעה בעלמא ,כי אם כח היחוד והחיבור ,מהות הדעת הוא
נקודת דבקות בענין ללא הרף ,וכמו שאמר דוד המלך לבנו שלמה "דע את
אלוקי אביך ועבדהו" ,ובהכרח שאין הכוונה לידיעה בעלמא ,שעל זה מספיק הלימוד
בפעם אחד ,ואין צריך להתמיד בהם ,אלא הכוונה שכל מוחו ושכלו וליבו יהיה
דבוק בהקב"ה מבלי להסיח דעתו ,מלשון יחוד וחיבור ,כנאמר "והאדם ידע את
חוה" ,שכחה יתכן רק במקום שאין דעת ,וענין הזכירה הוא מכח הדעת.
çëהדעת אינו נטוע באדם רק מכח עבודתו אלא מכח הניתן לו ממעל ,בחג
הסוכות אנו מקבלים כח ההכרה הברורה והוודאות באור יחודו ואחדותו יתברך,
נקודת המלכות שהתנוצץ בראש השנה ויום הכיפורים ,ובא לידי גמר בהשבה אל
הלב על ידי עבודת הנענועים הממשיכים אור הדעת אל הלב ,ומכח זה יש ביד
האדם לחיות בוודאות גמורה ובהכרה מלאה ובתוקף הדעת ובכל לבו באור יחודו
ואחדותו יתברך כל השנה ,כך ולא אחרת )אזוי און נישט אנדערשט( ,בעת הנענועים מפזם
לו נוסח התפילה של ראש השנה 'אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך'.
וממשיך את הדעת מנוה אפריון לכל חדרי לבו .áé
וידעת היום
úøôøôìåכתיב "וידעת היום" ,ואיתא בזוהר )ח"ב לב (:שכל פעם שנאמר בתורה
"היום" סתם הכוונה על ראש השנה " ,âéוהשבות אל לבבך" הוא בחג
הסוכות על ידי הדעת ,מצוות סוכה וד' מינים" ,כי ה' הוא אלוקים אין עוד מלבדו".
הערות וציונים
כגוונא דא (ã á íéëìî) ,ויהי היום ויבא שמה. áéביאור זה על דרך העבודה מבוסס על דברי
ההוא יומא יום טוב דראש השנה הוה .וראה הבעל התניא בסידור דא"ח ).(áìåì úåöî
עוד ליקוטי תורה ) (íéáöð íúà ä"ã íéáöðאתם
נצבים היום כלכם וגו' .הנה פרשה זו קורין âéלשון הזוהר :רבי אלעזר פתח (à áåéà) ,ויהי
לעולם קודם ראש השנה ,ומרומז במלת היום היום ויבאו בני האלהי"ם להתיצב על ה'
דקאי על ראש השנה ,כי זה היום תחלת ויבוא גם השׂטן בתוכם .ויהי היום ,דא ראש
ממעשיך זכרון ליום ראשון. השנה ,דקודשא בריך הוא קאים למידן עלמא.
| יא כוונת הנענועים
פרק ד
äúàהראת לדעת כי הדעת הוא המחבר את המוחין והמידות להיות לאחדים בידך,
ומעתה נשאר לנו לבאר צורת ואופן עבודת הנענועים על פי הקדמה זו.
סדר הנענועים
øãñואופן הנענועים הוא ב'הולכה' לכל ששה קצוות ,דרום צפון מזרח מעלה מטה
מערב ,המכוונים נגד ז' ספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות.
ולאחר מכן 'הובאה' ,מקרבים את הד' מינים עד נקודת הלב הרומזת על ספירת
המלכות ,וכל נענוע הוא בשלוש פעמים הולכה והובאה.
בדבר ה' שמים נעשו
ïéáäìåבאר היטב טעם הנענועים לכל ו' קצוות ולאחר מכן הבאה והמשכה
לנקודת הלב ,יבואר בהקדם משמעות ו' קצוות העולם וכן נקודת לב איש
הישראלי .כבר נתבאר לעיל כי שורש המוחין והמידות הוא בעשר ספירות הק',
מהות המוחין הוא האור האלוקי המוסתר ,והמידות הם אור האלוקי הבא לידי
גילוי ,ונקראים הם הנהגת ה' ,וכמו כן נקרא בשם זעיר אנפין ,הנהגה הקטנה
המתגלה לפי גדרי העולם.
íéàøáðäמקבלים חיותם מהאור האלוקי השופע בהם ,כנאמר בדבר ה' שמים
נעשו ,וציור העולם משמש כמעבר והמשכה לגילוי אלוקי לאדם ,איש
הישראלי המלובש בגוף ונפש בהמית מכיר בכבוד ה' על ידי הבריאה ופרטיה,
כנאמר "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" ,מלבד זאת משמשת היא כמעבר
לחיות אלוקי לאדם ,יראה כן שהאדם ניזון מאכילת חי וצומח וכדו' .על כן במידת
מה העולם הגשמי משמש ככבוד חתן – זעיר אנפין ,וממנה נשפע שפע אור אלוקי
לנשמה המלובשת בגוף גשמי ,מלכות -כבוד כלה.
úåéçהנבראים הוא מז' מדותיו של הקב"ה )הנקראים זעיר אנפין( על כן בבריאה ניכר
רק מספר שבע ,עולם הטבע ,שבע ימים וז' מידות הטבועים באדם ,אמנם
המוחין שהם החיות האלוקי שמעל הטבע שהם חכמתו ורצונו של הקב"ה מוסתרים
הם ,וניתנו רק לבני ישראל עמו ביציאת מצרים ומתן תורה ,ועל כן רק מצד הגוף
פרק ד יב |
והנפש הבהמית ניזון מאור השכל וכן מאכילת צומח חי ,אבל חיי הנשמה הוא
מאורו יתברך הפשוט ואכמ"ל.
] ììëזה נקוט בידך כי הנשמה של היהודי היא עליונה מעל כל הנבראים והנאצלים,
וכל האמור לעיל הוא רק כאשר הנשמה מלובשת בגוף ,אזי היא מקבלת
השפעתה מהבריאה הגשמית ,אמנם מצד הנשמה עצמה אין היא נצרכת כלל לבריאה,
אדרבה מכרת את בוראה מכך שהיא חלק מאורו יתברך ,ולכן נאמר "אנכי ה' אלוקיך
אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ,ולא כתיב "אשר בראתי שמים וארץ" ,כי מזמן יציאת
מצרים עיקר הכרת איש הישראלי בהקב"ה הוא מצד הנשמה ,מכל מקום יש להאיר
את הנפש הבהמית בשכל אנושי וכן על ידי השפעת חיים מהעולם הגשמי[.
המשכת הדעת למידות
íøèשאנו באים להמשיך אור אלוקי וגילוי כבוד מלכותו יתברך בעולם עלינו
לעורר שורש הבריאה בעולם האצילות ,היינו להמשיך את המוחין העליונים
חכמה בינה למידותיו העליונות של הקב"ה הנקראים זעיר אנפין ,על ידי דעת
העליון של עולם האצילות המחבר בין המוחין למידות ,והוא על ידי מצוות ד'
מינים המעורר דעת העליון ,ומשם אנו ממשיכים אור וחיות האלוקי לגדרי העולם,
מידותיו הק' המתלבשות בבריאה ,ועל כן הנענוע הוא על ששה קצוות העולם.
øçàìמכן אנו חוזרים וממשיכים את האור ה' הנמשך בעולם לעבר נקודת הלב
שורש המידות של הנפש הישראלית כשהיא מלובשת בגוף גשמי ,נקודת
המלכות ,בכדי שכל חדרי הלב על ששה מדותיה יהיו חדורים בנקודת החיים שפע
המוחין של האור האלוקי הנמשך זה עתה על ידי אור הדעת.
ïëåבקומה הפרטית של האדם על ידי מצוות לולב ,כח הדעת ,מאירים אנו המוחין
של הנשמה חכמה ובינה ,שהם חכמתו ורצונו יתברך וההכרה ביחודו ואחדותו
יתברך לתוך גדרי הלב.
זה היום תחילת מעשיך
äáéñäוהטעם שאיש הישראלי נקרא 'מלכות' לגבי העולם המכוון ל'ז"א' ,ולכאורה
נראה שהוא בדרגה נמוכה יותר מכל הנבראים .המענה על כך שאדם
הראשון נברא ביום השישי למעשה בראשית ,לאחר כל הנבראים ,ומאידך אנו
אומרים בתפילת ראש השנה 'זה היום' היינו ראש השנה יום ברוא האדם' ,תחילת
מעשיך' ,ומורה על כך שכל סיבת הנבראים והנאצלים הוא למען האדם ,והוא
| יג כוונת הנענועים
'מלכות' המקבל את כל מדרגות אור ה' מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין אל תוך
נשמתו המלובשת בגוף ,ודייקא שהוא אחרון הנבראים מורה על כך שהוא התכלית
של כל העולמות העליונים והתחתונים.
נענוע שלושה פעמים
øàùðלנו לבאר טעם הנענוע שלוש פעמים לכל צד בהולכה והובאה .ביאור הענין,
כי כללות המוחין הם שלושה ,חכמה בינה דעת ,וכלולים זה בזה ,ועל כן
לא יתכן לעורר כח הדעת מבלי לעורר תחילה את נקודת החכמה והבינה שבדעת.
על דרך משל ,אדם הרוצה להתפלל בדבקות פנימית ואמיתית ,אינו יכול לגשת
תיכף לכח הדעת בלבד ,ועליו להעביר על כל פנים בהרהור המחשבה תוכן הענין
שרוצה להתקשר בו ,כי מבלי אותיות החכמה והבינה לא יכול להתעורר הדעת,
אלא שאינו צריך להעמיק יתר על המידה ,לזה ייקרא נענוע ,לעורר קצת את
החכמה והבינה הנמצאים בהעלמה.
äàøéכן גם ממגיד שיעור העומד למסור שיעור לתלמידיו ,הגם שכל הסוגיא מונח
בזכרונו ,אמור הוא לרענן את הסוגיא מקודם ,בכדי שיהיה מקושר לענין ,כי
מבלי זה ירגישו התלמידים חוסר חיבור והתקשרות לדבריו.
.ìùîäעבודת הנענועים הוא בכדי להפעיל את כח הדעת ,ועל כן יש לעורר תחילה
את החכמה ובינה שבדעת .ובנענוע הראשון יכון לחכמה שבדעת ,ובשניה
בינה שבדעת ,ובשלישית דעת דדעת שהוא עיקר ההמשכה ,בין בהולכה לצדדי
העולם וכנ"ל ,וכן בקומת הנפש לעורר את נקודת החכמה והבינה הגנוזים בדעת .ãé
הערות וציונים
ולכן צריך הולכה והובאה פ"א כנגד המוח הא' ãéראה שער הכוונות ) :(ä ùåøã úåëåñä âçוטעם
אשר בדרום והולכה והובאה פ"ב להמשיך היות כל נענוע ג"פ הוא ,כי הנה ג' מוחין
המוח הב' אשר בדרום והולכה והובאה פ"ג יש ברישא דז"א חב"ד ,ולהיות כי הדעת
להמשיך מוח הג' שבדרום .והנה האריז"ל מכריע ביניהם הוא כלול משלשתם ,ולא עוד
מבאר מקודם יש לכון על דעת דדעת ולאחר אלא שאפי' חו"ב כל א' מהם כלול משלשתן
מכן בינה דדעת וכו' .אמנם הבעל התניא ומכ"ש הדעת לטעם הנז' ,ונמצא כי הדרום
) (áìåì úååöî Y ç"àã øåãéñמבאר ,שיש להקדים שהוא החסד של הדעת כלול מג' מוחין ,ולכן
חכמה דדעת לבינה דדעת וכאמור למעלה, צריך שלשה הולכות וג' הובאות כנגד דרום
ואכמ"ל. הכלול מג' מוחין להמשיך הארה משלשתם,
פרק ה יד |
פרק ה
øçàìשלמדנו בחכמה ובינה ענין וכוונת הנענועים ,נשתמש בכח הדעת ,לנבאר
צורת ואופן הנענועים בשערי הלב והכוונה הלכה למעשה.
דמיון דקדושה
úåììëושורש ענין הכוונה הוא הריכוז והדבקות לנקודה אחת ,ועל כן יש
להשקיט מתחילה את המוח מכל המחשבות הסובבים אותו .אחד
מהאופנים המועילים לכך הוא חוש הציור ודמיון דקדושה ,יראה כן כאשר אדם
נמצא במקום קדוש ,דוגמת ציון הרשב"י או שאר מקומות הקדושים ,אזי בדרך
כלל כל ציור והלך מחשבתו סובבים סביב נקודה אחת ,שהוא אור הנעלה של
הרשב"י ,לומד בהיכלו ואוכל וישן שם ,וכל מהותו מרוכז לנקודה אחת ,כי נמצא
במקום מוגדר ,ובדרך ממילא מחשבתו תפוסה לעבר נקודה זו ,ומועיל לכוונה
ודבקות שעל ידו נמשך השפעה רוחנית ,כדברי הבעש"ט במקום שמחשבתו של
האדם שם הוא נמצא.
íâåאם אינו נמצא בפועל בציון הרשב"י וכדו' ,כאשר הוא מצייר בשכלו ובכח
דמיונו ציון התנא הקדוש העומד לנגד עיניו ,יועיל לו להתרכז בהתקשרות
להתנא האלוקי ,ולומד ומתפלל בהשראה של קדושה ,כי ציור הגשמי מועיל לנקודת
הריכוז לעבר נקודה אחת ,וכך יכול להכנס בעבודתו הרוחנית.
מכון בית אלוקינו
íøèשלוקח האדם את הד' מינים בידו ,יצייר וידמה בנפשו שעומד הוא בבית
המקדש מקום השראת השכינה ,הבית המקדש מורה על כללות הדעת של
העולם ,מצד אחד הוא בנין גשמי הכולל כללות כל העולם ,ומאידך שורה שם
השכינה גילוי אור האלוקי ,ומשם נמשך שפע אור וחיות אלוקי על כל העולם ,לא
בכדי אומרים אנו בתפילה קודם הנענועים' ,להמשיך דעת העליון מנוה אפריון למכון
בית אלוקינו' ,כי הבית המקדש הוא דעת המחבר בין עולם העליון המוחין לעולם
| טו כוונת הנענועים
הגשמי בעל ששה קצוות ,åèוהגם שכבר נתגלה כללות אור ה' ביום הכיפורים
בקודש הקדשים ,עם כל זה נחשב כמקום סתר המורה על עולם העליון ,ועיקר
כוונת הנענועים להמשיך אור מלכותו יתברך לפי גדרי העולם.
על דעת הצדיקים
íâטוב להתקשר לצדיק שהוא קשור עימו ,שהרי 'אתפשטותא דמשה בכל דרא
ודרא' ,ומשה רבינו הוא זה הממשיך את כח הדעת לבני ישראל ,æèואין ביד
האדם לבד לעורר כח זה כי עם על ידי קדושת מצוות ד' מינים ,ובהתקשרות
למשה רעיה מהימנא .ומי שאינו יודע לאיזה צדיק הוא קשור יכול לכוון בכללות
על דעת הצדיקים ,ובכדי לעורר נקודת ההתקשרות ינגן לעצמו ניגון של אחד
מהצדיקים הידועים לו ,וכך יוכל לעורר התקשרות גם לכללות הצדיקים.
המשכת מוחין
øçàìשמחשבתו פנויה ונקיה ומרוכזת לנקודת הדעת ,מתבונן בד' מינים אשר
בידו הכלולים מכל דרגת מין הצומח ,וכמו כן הם 'שבעה' לולב ,אתרוג,
שלושה הדסים ,ושני ערבות ,ועל ידם ממשיך חיות אלוקי לז' גדרי העולם .לאחר
מכן מתבונן באיזה יום מחג הסוכות הוא עומד ,אם ביום הראשון מידת החסד אם
ביום השני מידת הגבורה וכו' ,להמשיך אור ה' בגדר הזמן .æéלאחר מכן לוקח את
הלולב ומנענע לצד דרום המכוון למידת החסד הראשונה שבמידות ,ומכוון להמשיך
הערות וציונים
משרש נשמת משרע"ה המושרשת בדעת åèראה בת עין ) :(úåîùוהנה כשהוא בבחינת
העליון שבי"ס דאצילות המיוחדות במאצילן דעת הוא בחינת בנין בית המקדש ,כמו
ב"ה שהוא ודעתו אחד והוא המדע כו' .ועוד שאיתא בגמרא ) (.âì úåëøáכל מי שיש בו דעה
זאת יתר על כן בכל דור ודור יורדין ניצוצין כאלו נבנה בית המקדש.
מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של
חכמי הדור עיני העדה ללמד דעת את העם æèראה ספר התניא ) :(áî ÷øôכי כל נפש ונפש
ולידע גדולת ה' ולעבדו בלב ונפש כי העבודה מבית ישראל יש בה מבחי' משה רבינו
שבלב היא לפי הדעת כמ"ש דע את אלהי ע"ה ,כי הוא משבעה רועים הממשיכים חיות
אביך ועבדהו בלב שלם ונפש חפיצה. ואלהות לכללות נשמות ישראל ,שלכן נקראים
בשם רועים ,ומשרע"ה הוא כללות כולם,
æéולפי שיטת הרש"ש שכל חודש תשרי הוא ונקרא רעיא מהימנא ,דהיינו שממשיך בחי'
פרצוף הגבורה של פרצוף הזמנים הרי הדעת לכללות ישראל ,לידע את ה' כל אחד
שמקדים כללות קומת הגבורה. כפי השגת נשמתו ושרשה למעלה ויניקתה
פרק ה טז |
לה מוחין ,האור האלוקי שנתחדש עכשיו בראש השנה ויום הכיפורים השייך למידה
זו ,ובכח נענוע זה נמשך אור וחיות אלוקי לכל צד דרום של כללות העולם.
øçàìמכן מביא בחזרה את הלולב לנקודת הלב ,להמשיך אור האלוקי לחדרי לבו
וכן לעורר האור האלוקי אשר בנשמתו ,ובעיקר למידת החסד שתיהיה
חדורה באור יחודו ואחדותו יתברך ,ומידת חסדו ישמש רק למען שמו באהבה,
לאהוב את הקב"ה בכל לבו ,וכן שמידת חסדו תשמש כמרכבה למידת חסדו של
הקב"ה להטיב לכל אחד מבני ישראל ,שהוא מידת אברהם אבינו המוסתר בכל
אחד מישראל ,כי ירושה היא לנו מאבותינו .גם יכון על גודל האהבה של הקב"ה
על בני ישראל בכלל ועליו בפרט ,וכנאמר "אהבתי אתכם אמר ה'".
éãëáלאחוז בכוונה זו למשך זמן מה ינגן בלחש ניגון המבטא ענין אהבת ה' או
מידת החסד לזולת ,ויתבונן משך זמן מה להחדיר את נקודת הדעת לעבר
נקודת הלב ,ובפרט במידת החסד .ועל דרך זה יעשה בנענועיו לשאר רוחות העולם
גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות.
כללות המידות
ïåéëîשאין הזמן מספיק לפרט פרטיות כל המידות ,לכן נבאר אותם בדרך כללות.
צד 'צפון' מכוון למידת 'הגבורה' ,ובנפש הוא יראת שמים לבל להיות נפרד
מאור ה' ,כמו כן מורה על נקודת החיות בהשתוקקות הלב להתקרב להקב"ה .גם
ירגיש גודל היראה של הקב"ה לבל יפול היהודי בחטא .çéצד 'מזרח' מורה על מידת
ה'תפארת' ,להתפאר בנפשו על כך שזכה להיות פארו של הקב"ה כנאמר "ישראל
אשר בך יתפאר" ,גם הוא מתפאר על הקב"ה כנאמר 'פארי עליו'' .מעלה' מכוון נגד
ספירת ה'נצח' ,לעורר כח הניצוח לקיים מצוות ה' גם כאשר אין לו מוחין או
פתיחת הלב' .מטה' נגד ספירת ה'הוד' ,לעורר נקודת הביטול הגמור להקב"ה בסור
מרע בל להמרות פי ה'' .מערב' ,הוא נגד ספירת 'יסוד ומלכות' ,לעורר נקודת
ההתקשרות בכל נפשו ומאודו באור ה' ודרכיו ובשמירת התורה והמצוות.
הערות וציונים
בהבורא ברוך הוא .אך מצאנו גם כן יראה çéראה נועם אלימלך ) :(äðùåù éèå÷éìולכאורה
בהשם יתברך ,דהיינו שמתיירא ברוך הוא כיון שאדם צריך לדבק במדותיו של
וברוך שמו שלא יחטא אדם ויענש חלילה. הקדוש ברוך הוא אם כן קשה איך שייך יראה
| יז כוונת הנענועים
הקפת הבימה
øçàìהנענועים מקיפים אנו את התיבה ומכוון למידת המלכות שהיא כללות ששה
קצוות העולם ,היות ומידת המלכות הוא גילוי אור אלוקי בעולם המעשה,
הרי שעיקר בקשותינו בזמן ההקפות על טוב גשמי הגלוי לבני ישראל עם קרובו.
המעשה הוא העיקר
íâäשהרחבנו בתיאור וביאור צורת אופן כוונת הנענועים עלינו לדעת כי המעשה
הוא העיקר ,וכל המוחין נמשכים על ידי מצוות נטילת לולב ,כי המשכת
הדעת הוא על ידי קדושת המצוה ,והכוונה אינו אלא כתוספת קישוט על המצוה,
לכן בל יפול לב האדם בחלישות הדעת בראותו שאינו בקי בכוונת אלו ,ויהיה שמח
בקיימו מצוות השם מקור כל ההשפעות.
לעצור טללים רעים
ãòעתה ביארנו טעם הנענועים על פי פנימית התורה ,אמנם אין מקרא יוצא מידי
פשוטו ,ובמשנה מבואר כי הנענועים לד' רוחות השמים הוא בכדי לעצור
טללים רעים ,ובהיות חג הסוכות חג האסיף וכן בחג נידונים על המים הרי שסגולת
המצוה היא להמשיך שפע גשמי לבני ישראל ,וכן הד' מינים מורה על שלימות
והמבחר מדרגת הצומח בכל מיניו וסוגיו דוגמת הלולב והאתרוג והדס וערבה
כמבואר בספרי החסידות.
] íìåòìåאין סתירה בין נגלות התורה ופנימיותה ,אדרבה הכוונה להשפעה רוחנית
ואלוקית היא המשפעת שפע רב גם בעולם הגשמי ,כי חיות העולם
הגשמי תלוי בהשפעה הרוחנית[.
úáéñהתעסקות בהורדת שפע גשמי על ידי מצוות לולב מורה על שלימות גילוי
כבוד מלכותו ית' שנתחדש בראש השנה ויום הכפורים לתוך גדרי העולם,
שלימות ופאר מלכותו יתברך הוא כאשר כבוד מלכותו יורד ומתגלה עד העולם
הזה הגשמי והחומרי.
åäæגם טעם שאנו מביאים בחג שבעים פרים ,בכדי להחדיר אור כבוד מלכותו
יתברך גם בשבעים אומות ,וכפי שבקשנו מעומק לבנו בראש השנה 'מלוך על
כל העולם כולו בכבודך' ,למרות שבקשה זו תתמלא במילואה בזמן הגאולה ,אם
כל זאת בכל שנה יש גאולה פרטית בגילוי כבוד מלכותו לשנה זו ,ועל כן יש
פרק ה יח |
לקיים מצוות ד' מינים גם בכוונה זו להמשיך שפע אלוקי עד לעולם הגשמי ,לבל
יחסר המזג לבני ישראל קדושים ,וכן לעצור טללים רעים שהם כל מיני חולאים
ומגיפות ושאר מרעין בישין ,בכדי שיהיה טוב לישראל בגשמיות.
