אור הנר · Ohr Haner — סוכות (2026-09-21)

בעזהשי"ת
יˆ‡ ל‡ור ע"י
‚‡ל‡נט‡
דברי תורה -סיפורי קודש -מנהגי קודש
של רבותינו לבית זידיטשוב וגאלאנטא
ח‚ ‰סוכו˙
‚ליון נ' \ ˘נה ו' \ ח‚ הסוכו˙ ˙˘פ"ז
˙וכן ‚‰ליון
‡ור ה˙ורה רבה"˜ מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע
ל˜וטים נפל‡ים מ˙ור˙ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים
יחבי‡נו ˆל י„ו ˙ח˙ כנפי ˘‰כינ‰ ‰יינו ˆל ‰סוכ‰
‡חר יום „˜‰ו˘
‡ור הˆ„י˜ים
הרה"ק בעל בני יששכר כותב פירוש נפלא מרבה"ק
סיפורים ועוב„ו˙ מרבו˙ינו ה˜„ו˘ים
מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע ,על הפיוט שאומרים בימי
הסליחות ,וביום הכיפורים בנעילה "יחביאנו צל ידו תחת
‡ור הבהיר כנפי השכינה" וכו' ,וזלה"ק :נוהגין לומר בתפלת נעילה
„ברי ˙ורה ˘ל כ"˜ מרן רבינו ˘ליט"‡ ‡ˆל וכן בעשרת ימי תשובה 'יחביאנו צל ידו תחת כנפי
הה˜פו˙ ב˘˘על"ט. השכינה' והוא לפלא בעיני ,כי תחת כנפי השכינה הוא רק
נשמות הגרים ,מה שאין כן נשמות ישראל על כנפי
‡ור המנה‚ים השכינה ,ושאלתי את פי כבוד מחותני הרב הקדוש
המקובל מוה"ר צבי הירש מזידיטשוב זצוק"ל ,ואמר
‡ו„ו˙ מנה‚ רבו˙ינו ה˜„ו˘ים לנענע בהו„ו
שנוכל לפרש הכונה על צל הסוכה אשר מצותה אחר יום
לה' ˘בסוף – ב˘ניה ול‡ בר‡˘ונה
הקדוש צילא דמהימנותא ,עכ"ל.
)במ‡מרי חו„˘ ˙˘רי מ‡מר ח' ‡ו˙ ח'(
טעם ˘מברכין ברכ˙ לולב בסוכ‰
טעם למה מברכין ברכת לולב בסוכה )פרע"ח שכ"ט ,פ"ג(
וכו' ,כי 'אתרוג ערבה לולב הדס' עם 'סכך' ,עולה המנין
לה‡רו˙ והערו˙ ל˙רומו˙ ולהנˆחו˙ ]הפסוק[ 'שמע ישראל'.
נא לפנות למכון אור הנר )עטר˙ ˆבי ח"ב „ף ע"ב(
על הטל 1929-884-9433
או על המעיל oiherhaner@gmail.com
~א~
‡ף ˘פטור מסוכ ‰ל‡ יˆ‡ מ‰סוכ‰
הה˘˙ו˜˜ו˙ והה˙להבו˙ למˆו˙ לולב
כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא )פסחים פ"ו ע"ב(,
בספר הקדוש אילה שלוחה פרשת כי תבא מביא משמיה דרבה"ק הנה 'סוכה' בגמטריא 'צא' ,דאף שהגשמים יורדים ופטור ופטור
רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע ,על הפסוק שבתוכחה 'בבוקר תאמר ממצות סוכה והוא נקרא הדיוט ,אף על פי כן לא יצא מהסוכה.
מי יתן ערב ,ובערב תאמר מי יתן בקר' לפרשו לטובה ולברכה ,על פי )‡וסף מכ˙בים „ף רמ"(‰
הידוע מהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע שהיה ער כל ליל ראשון דחג
הסוכות מחמת גודל געגועיו למצות לולב ,וזהו פירוש 'בערב' זה ליל
סוכות ,שכל הלילה מהערב ישתוקק 'מי יתן בוקר' לקיים מצות רבה"˜ מהרי"‡ מזי„ט˘וב זי"ע
ארבעה מינים ,וכן 'בבוקר' של ערב חג הפסח ישתוקק 'מי יתן ערב'
לקיים מצות ליל הסדר ,עד כאן דברי קדשו. על כן ˆיו˘‰ ‰י"˙ ‡נטלויפן ‡ין „י סוכ‡ ‰ריין
ועובדא קודש זו מובא בכמה ספרי קודש להראות דוגמא סיפר לי הרבני החסיד הר׳ וואלף מבוקין ,שפעם אחת שמע בחג
להשתוקקות לקיים מצות ה' ,וכן הביאו ספה"ק 'ישמח ישראל' הסוכות בשלחן רבינו הרב הקדוש ]מהרי״א[ מזידיטשוב
)פרשת קדושים אות א' ,שבועות אות י"ז( בזה"ל" :ונודע שהקדושת זצללה״ה ,שאמר בזה הלשון" :נאך דיא אלע הייליגע טעג שעבר
לוי לא היה ישן בליל א' של סוכות כי היה יושב ומצפה בכליון עינים עלינו ,וואלט זיך געקענט דאס חיות ארויס לאזין צום לעבעדיגען
שיאיר אור השחר לקיים מצות נטילת ארבע מינים". גאט ,על כן ציוה השי״ת אנטלויפן אין די סוכה אריין" ,ע״כ.
וכן כתב הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובא זי"ע בספרו הק' 'תולדות )עטר˙ יע˜ב י˘ר‡ל„ ,ף י׳ ע״ב(
אדם' )פר' וירא( בשם אביו הרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זי"ע
יˆח˜ ‡בינו סיכך ‡˙ ‰סוכ ‰מ˘ ˘˜‰לו
]מגדולי תלמידי הרמ"מ מרימנוב והחוזה מלובלין זי"ע[ לפרש במה
שאמר הפסוק 'וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים' ולכאורה ויזרע יצחק בארץ ההיא ,וימצא בשנה ההיא מאה שערים
צריך לדקדק שהיה לו לומר 'שמונה ימים' ,אך פירושו "כמו ששמעתי )בראשית כו ,יב(.
בשם כבוד הרב הגאון הקדוש אלקי מבארדיטשוב זצללה"ה זי"ע בעת שמעתי מדודי מורי ורבי הגאון הקדוש מוהרי״מ מספינקא
שהיה מגיע לעת קיום מצות לולב ואתרוג ,היה ניעור כל הלילה ושאג זללה״ה ,בתחילת נסיעתו לרבינו מהרי״א מזידיטשוב ששמע
כארי ורקד ושמח ,מי יתן ויגיע הזמן שאטול הלולב והאתרוג לידי מרבינו הקדוש ,ששאל מה עשה יצחק אבינו ע״ה עם הקש שהיה
ולברך עליהם" ,כך אברהם אבינו עליו השלום התלהב וחשק למול לו מאותן התבואות ,ואמר שסיכך עמהם הסוכה.
את בנו יחידו ,ולזאת כתיב 'שמונת ימים' שהיה מצפה למצוה זו כל
שמונת הימים מיום הראשון עד יום השמיני ,משום הכי היה נחשב כל )מ‚יל˙ ס˙רים ,ב„˜‰מ ‰לספר ˙˘וב˘ ‰לימ(‰
יום מהשמונה ימים כאילו קיים בו מצות מילה ,עכ"ד הקדושים שם.
וכמה נאה הדבר למי שאומרו כאשר כותב תלמידו של רבי שלמה ‡מרו˙ טהורו˙ מספר ˘מע יע˜ב
ליייב זי"ע ,ה"ה הרה"ק רבי שמואל משינאווא חתן הרה"ק ר' אברהם
מטשעכנוב בספרו רמתים צופים )ח"ב סימן ב'( ,שמתאר אופן ‰ו˘ענ‡ למענך „ור˘ינו ‰ו˘ענ‡
לקחית ד' מינים אצל רבו הקדוש ,וההלהבה שהיתה עצורה בקרבו הפי׳ שאנו מתפללין' ,רבש״ע אתה צויתנו בתורתך הקדושה
בבוא המצוה ,וז"ל :כמעט לא אוכל לעצור במילין מלרשום לי במצות השבת אבידה )דברים כ״ב ב( ,יהי׳ עמך עד דרוש אחיך
למזכרת מה שראיתי בעיני את חיבוב המצוה של אדמו"ר הקדוש אותו ,ואנחנו בעוה״ר אבודים בגלות המר הזה ,ואין לנו דורש
האלקי מוהרי' ר' שלמה לייב ז"ל ,כשתפס האתרוג היו הכל רואים ומבקש אלא אתה ,למענך דורשינו.
שכמעט שכלתה נפשו להמצוה ,והיה מנשק האתרוג בכל פעם בעת
)˘מע יע˜ב ב˘ם ‰ר‰״˜ ר׳ ‡˘ר מר‡פ˘י ıזˆו˜״ל(
אמירת הלל וכל החג היה התיבה עם האתרוג מונח על שולחנו לפניו,
וכל כך היה מסתכל בו באהבה רבה ,וכן היה נוהג בשופר שהיה מונח בכח בסכ˙ ˙˘בו ˘בע˙ ימים זוכ ‰ל˜‰יף נפ˘ו בחס„ים
לפניו כל ימי אלול ,וכל פעם לקחו בידיו אל פיו כמו שרוצה לתקוע בו,
גם בעת שישב לשולחנו בליל שבת קודש היה מביט בחלות ומחמת בסכת תשבו שבעת ימים )ויקרא כ״ג מ״ב( ,ומי שמקיים מצות
חיבוב המצוה לא עצר כח מלנשק בהם ,ופעם אחת אזדמן מילתא סוכה כתיקונה' ,כאלו מקיים כל תלמוד תורתיך' ,ישיבת סוכה
שהיה רב אחד אצלו על שבת קודש ,וכשראה זאת לקח הרב חלה הוא חשוב בעיני הקב״ה 'כשמירת השבת' ,וזו הוא בסכ״ת עולה
אחת קטנה מהי"ב חלות ונשק גם כן אותו ,ומאז והלאה לא נשק עוד, בתלמו״ד ,תשב״ו עולה השב״ת והכולל ,ובכח בסכת תשבו שבעת
עכ"ל המסופר שם. ימים ומקיים כתיקונה ,זכה ז׳ רועים יהיו אושפיזין שלו ,וזכות
אבות לבנים תזכור ,כי בכח בסכת תשבו שבעת ימים זוכה להקיף
וידועין דברי השל"ה הקדוש )פסחים נר מצוה כט( שהעיד ומספר נפשו בחסדים בסכת חס״ד בזכות ז׳ רועים ,וזו הוא בסכ״ת תשב״ו
"על בני עליה ראיתי המחבבים מצוות היו מנשקין המצות והמרור וכל שבע״ת ,עולה סכ״ת חס״ד אברה״ם יצח״ק יעק״ב מש״ה אהר״ן
המצוות בעת מצוותן ,וכן הסוכה בכניסתם וביציאתם' ,וכן ארבעה יוס״ף דו״ד והכולל.
מינים שבלולב' ,עכ"ל.
)˘מע יע˜ב ב˘ם רב‰״˜ ר׳ נחום מבור˘טין זˆו˜״ל(
~ב~
‰ו˘ענ‡ ‡ום ‡ני חומ‰ ‰ו˘ענ‡
˘מח˙ ˙ורה המגיד מקאזניץ אמר שהם חזקים כחומה לקבל כל הבא
עליהם בגודל אהבה ואינם מהררים ח״ו נגדו יתברך ,ועל כל
הבא עליהם הם מצדיקים את הדין עליהם ,ואומרים מסתמא
ראוין לכך מצד מעשינו.
רבה"˜ מהˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע
)˘מע יע˜ב ב˘ם ‰ר‰״˜ ר׳ מ˘‡ ‰לי˜ים בריע ‰מ˜‡זני ıזˆו˜״ל(
˘מיני עˆר˙ יע˜ב רי˘‡ לח„וו˙‡
‰ו˘ענ‡ מרוט˙ לחי ‰ו˘ענ‡.
כתב בזוה"ק )פרשת אמור ,דף ק"ד ,ב'( על שמיני עצרת החג
הזה ,והאי יומא יעק"ב איהו רישא לחדוותא ,וקמו בה כל הרה״ק ר׳ ברוך ממעזיבוז זצ״ל אמר ״מרוטת לחי״ ,היינו
מפרשי הזוה"ק ,וזקיני רבינו מזידיטשוב זי"ע פירוש דהנה העלף די אידן וועלכע רייסען זיך ״לחי״ עולמים.
בכוונת שמיני עצרת היוא לכוין ביום הזה שם הוי' ומלואו ע"ב )˘מע יע˜ב ב˘ם ‰ר‰״˜ ר׳ ברוך ממעזיבוז זˆו˜״ל(
כזה י"הו' יו"ד ה"י וי"ו ה"י כל אות בניקוד פתח ,הנה השני
שמות אלו עם נקודתם גי' יעק"ב ,ע"כ ודפח"ח. ***
)‡ור מל‡ ,ל˘מ"ע ו˘מח"˙(
*** רבה"˜ בעל ‡ור פני יהו˘ע מ‚‡ל‡נט‡ זי"ע
בגמ' )סוכה מח (:ולמנסך אומרים הגבה את ידך וכו' ורגמוהו
באתרוגיהם ,דהנה ניסך המים אינו מפורש בתורה אלא דרשת
רבה"˜ מהרי"‡ מזי„יט˘וב זי"ע חכמים כידוע ,ואתרוג ג"כ הוא דרשת חכמים דבתורה כתוב
רק פרי עץ הדר ,ודרשו רז"ל זה אתרוג ,וכיון שראו שזה אינו
ע„ ˘מיני עˆר˙ ל‡ י˙פלל על ‚˘מיו˙ מקיים מצוות ניסוך המים מפני שדרשת חכמים ח"ו אינו אמת,
בשם רבינו ]מהרי"א[ מזידיטשוב זצ"ל ,שבל הימים הקדושים א"כ למה לנו האתרוגים אם אינם מקיימין דרש חכמים ,וק"ל.
לא ישים אדם תפילתו על שום עניני גשמיות עד יום שמיני ***
עצרת.
בפיוט של יום שני אהלל בפה ולשון ,כנם ולקחחם לכם ביום
)זרע‡ ˜„י˘‡ ,עמו„ ˘פ"‚ ב‰ער(‰ הראשון ,דהנה איתא במדרש שארבעה מינים מרמזים לגופו
של אדם אתרוג נגד הלב וכו' ,והנה כדי לתקן הכל מה שפגמנו
מ‡טל ח˙ן – מ‡טל נער באברים לוקחים דוגמתם את הד' מינים ,גם מובא מה שאנו
מתפללים בפה אפילו שהקב"ה יודע ומבין את המחשבות
הרה"ק בעל החקל יצחק מספינקא זי"ע היה רגיל לספר בעת שבאדם כדי לתקן מה שפגמנו בפה בלה"ר וכדומה ,וזהו הפי'
נעילת החג ,אשר היה לרבינו הק' רבי צבי הירש מזידיטשוב אהלל בפה ולשון ר"ל אנו נהלל להקב"ה בפה ולשון אע"פ
זי"ע בחור משמש שלא היה חכם גדול ,ושמו היה 'מאטל' והיו שהוא שומע קול לחשון ,כנם ולקחתם לכם ביום הראשון היינו
קורין אותו 'מאטל נער' ,כשנעשה חתן הפסיקו מלקרוא אותו דוגמת לקיחת הד' מינים שהוא לתקן את הפגמים שבגוף כן
מאטל נער ,וקראוהו 'מאטל חתן' ,ביום חופתו ראה רבו הק' מתפללין בפה לתקן מה שחטאנו בפה וכנ"ל וד"ל.
שהוא בוכה מאד ,ושאל אותו למה הוא בוכה ,והשיב 'רבי עד ***
שנעשיתי חתן הייתי מאטל נער ,וכשנעשיתי חתן התחילו
טעם למה עושין סכות בתשרי ולא בניסן שאז היה יצי"מ,
לקרוא אותי מאטל חתן ,עכשיו אחר הנישואין יתחילו לקרוא דהנה איתא בספרים כי ר"ת של סוכה היא ,סומך ועוזר כל
אותי שוב מאטל נער כמו מקדם ,ועל זה אני בוכה'. הנופלים ,שמצות סוכה משפיע לכל השנה כל מיני טובות
והוסיף עלה החקל יצחק ,כן הוא גם אצל כל אדם במשך והשפעות ,אבל רק למי שמשפיל עצמו בבחי' נופל ,והנה
בחדש ניסן כשהבית עדיין ריק אין בזה רבותא כשיוצא לסוכה,
השנה נכשלים וחוטאים ואין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו
אבל בחדש תשרי כשהבתים מלאים כל טוב ועוזב את ביתו
רוח שטות )סוטה ג ,(.ונעשה 'מאטל נער' ובהגיע הימים
ויוצא לסוכה לקיים מצות בוראו זהו דבר גדול ,וז"כ הפסוק
נוראים ,יום חתונתו ויום שמחת לבו ,זה יום הכיפורים )תענית חג הסכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקביך ,היינו כשכבר
כו ,(:נעשים 'מאטל חתן' ,אך כשעוברים הימים הנעלים הללו אספת לביתך ומלאת אותו בכל טוב אז תקיים מצות סוכה
צריכין להתפלל ולבקש רחמים שלא יחזור שוב להשם הישן וכהנ"ל וק"ל.
שהיה לו ,ואדרבה אם התעלו בימים אלו ,שיוכל ליקח זאת )‡ור פני י‰ו˘ע(
עמו להלאה שיוכל לעבוד את ה'.
~ג~
פ˘ט נפל‡ ˘‡מר רבה"˜ מהרˆ"ה זי"ע לה‚‡ון החוו˙ „ע˙ -ה‚ילוי ˘‡מר ה‚‡ון החוו˙ „ע˙ לרבה"˜
מהרˆ"ה מזי„יט˘וב זי"ע בענין ‡ילן ה‡˙רו‚ – בי‡ור ב‡יסור ל˜יח˙ ‡˙רו‚ מורכב
ובבכורים נאמר אדמתך ,דאינו נוהג בחו"ל רק בארץ ,ולכך איצריך לומר הנה התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי עשה שבעים תיקונים על תיבת
דנוהג בחו"ל ,עכ"ד התוס'. 'בראשית' ,והם נכתבים בספר הקדוש 'תיקוני זהר' ,וכתב שם בתיקון י"ד
עפ"י הקדמה זו מבאר רבה"ק מהרצ"ה להגאון ה'חוות דעת' שתיכף אשית ִ ּבכּ ֵורי ַא ְד ָמ ְָתךּ ָת ִביא ֵבית ה' ֱא ֶ
להיך )דף ל' (.בראשית ,עלה אתמר ֵר ִ
לא ְת ַ ּב ׁ ֵשל גְ ִדי ַב ֲחלֵ ב ִ ּאמֹו'] .וכזה דרשו חז"ל במדרש 'בראשית ,בשביל
שפתח רשב"י לבאר פסוק זה ,קרא לאליהו הנביא שיבאר את סמיכות
ביכורים שנקראו ראשית'[.
הפסוק ,וכמו שאכן דרש הפסוק 'דלא יתון למיכל בשר בחלב' ,כי הייתי
אומר שידרשו כהרשב"ם שאין בשר בחלב נוהג בחו"ל כשם שאין ובהמשך דברי הזוהר הקדוש שם' :וסמיך ליה לראשית בכורי אדמתך
ביכורים נוהגים בחו"ל רק בארץ ,לזה קם רשב"י ופתח בקול גדול וקרא וכו' לא תבשל גדי בחלב אמו ,והקשה במדרש שם 'מאי האי לגבי האי'
והזמין לאליהו הנביא זל"ט שירד כאן לאנהיר עיינין ,וכיון שהפסוק נדרש ]מה ענין סמיכות מצות ביכורים אצל בשר בחלב[ 'קם רבי שמעון על
לדרשה אחרת שוב אין לחשוש שיפרש הסמיכות לאפוקי מפי' הרשב"ם רגלוי ,פתח בקלא סגיא ואמר ,אליהו אליהו נחית הכא ברשותא דמארך,
הנ"ל שאינו נוהג בחו"ל .וכששמע החוו"ד את דבריו בביאור דברי הזוהר ואנהיר עינוי דאלין סבין בהאי מלה ,דלא יתון למיכל בשר בחלב' ]ביקש
הקדוש ,שיבח מאד את הפירוש הזה ,ונתפעל מאד מגאונותו של רבה"ק מאליהו הנביא זכור לטוב שירד לכאן ברשות הקב"ה ויאיר עיני הזקנים
מהרצ"ה. בענין זה כדי שלא יכשלו באכילת בשר בחלב[' .אדהכי הא אליהו קא
נחית ולא אתעכב ,אמר בוצינא קדישא ,והא רזא דא ודאי איהו רזא דלא
באותו מעמד שדיבר החוות דעת עם רבה"ק מהרצ"ה ,אמר לכבודו דבר
תחרוש בשור ובחמור יחדיו' .....ירד אליהו מיד ולא התעכב ,וגילה להם
חידוש אשר ראה בספר קדמון בענין עץ האתרוג שלוקחים פירותיו
סוד הענין.
למצות ה' ,ודרך שורשי האילנות שיש להם כמה מיני צורות ,זה בעומק
וזה בגובה ,וכשמתבוננים בצורת שורשי אילן האתרוג ,הרי הם מסודרים בספר הקדוש 'צבי לצדיק' פירוש על דברי 'תיקוני הזוהר' הנכתב ע"י
כצורת שם הוי"ה ב"ה ,ודבר זה היה לחידוש גדול לפני רבה"ק רבה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זצוקללה"ה ,פירוש זה על 'תיקוני זהר'
מזידיטשוב. נתגלגלה הזכות לידי הגה"צ המפורסם המקובל הירושלמי הריא"ז
מרגליות ז"ל ,והגיעו לידו ביאוריו חידושיו והגהותיו של רבה"ק
ע"פ דברי החוות דעת הנ"ל בצורת שרשי האילן של אתרוג ,ביאר שם
מזידיטשוב זיע"א על ספר תיקוני הזוהר הקדוש ,חמודה גנוזה זאת היתה
רבי א"ז מרגליות ז"ל דברי הזוה"ק בחומש בראשית )דף רכ (:ע"פ הפסוק
ספונה וטמונה במשך שנים רבות ונתגלגלה למקומות שונות ,ועד
)ישעי' מג ,ז( 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו',
שהגיעה לידי הרה"ג רבי יעקב יצחק ווייסבלום זצ"ל מחיפה ,הוא אשר
ובזוה"ק דרש 'כל הנקרא בשמי' היינו פרי עץ הדר' ,ולכבודי בראתיו' היינו
מסרה בקנין ובמנין לידי הריא"ז מרגליות ,על מנת שיעשה אזניים לתורה
כפות תמרים' ,יצרתיו' ענף עץ עבות' ,אף עשיתיו' ערבי נחל .וביאר ע"פ
מפוארה זו ,ואכן עשה הריא"ז מרגליות זצ"ל את מלאכתו נאמנה והוציא
הגילוי שאמר החוו"ד שיש בשורשי אילן האתרוג שם הויה ב"ה ,יתכן
לאור דבר יפה ומתוקן.
שזהו שכתב בזוה"ק 'כל הנקרא בשמי היינו פרי עץ הדר' כי שמו ית'
מצויר בשם הוי"ה ב"ה. ובהקדמה שם שנכתב ע"י המוציא לאור רבי א"ז מרגליות ז"ל ,סידר הרב
ז"ל תולדות רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב באופן מסודר כדי שימצא
והנה ראה זה פלא דעי' מה שכתב תלמיד הגדול של רבה"ק ,ה"ה הרה"ק
הקורא בספרו הקדוש לידע בפני מי אתה לומד ,ובין התולדות הביא
ר' יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע בספרו הק' זוהר חי )שלח דף קעה ע"ב(,
וז"ל :ורשימין בכתיבה דשמא קדישא ,כי על אילן האתרוג נכתוב שם הגאון הנ"ל מעשה שהיה עם רבה"ק בשעה שפעם אחת נסע הגאון
הגדול רבי יעקב מליסא זי"ע בעל ה'חוות דעת' להתוועד אצל רבה"ק
יהו"ה ,כך שמעתי משם הגאון מוהר"ר יעקב ליסא ,עכלה"ק ,היינו
מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע לבקר בהיכלו ,והביא שם דין ודברים שהיה בין
שהביא ענין זה ג"כ מהחוות דעת.
רבה"ק מהרצ"ה עם החוות דעת ,שביקש ה'חוות דעת' שמהרצ"ה יבאר
והנה ידוע שבמשך הדורות נתעוררה מחלוקת גדולה בדין 'אתרוג לו את דברי הזוה"ק הנזכר לעיל ,ואך אמר לו שיפרש לו את הדברים לא
המורכב' ,ועד היום הענין בתוקפו וצריך לזה שמירה גדולה ,כי טבעו של ע"ד הסוד המבואר בספרו 'עטרת צבי' ,אלא שיבאר לו על דרך הפשט.
אילן האתרוג שבבסיסו הוא חלוש מאד ,ולכן לוקחים האתרוג סוחרים
ותיכף ומיד ביאר לו רבה"ק מהרצ"ה את הענין ע"ד הפשט ע"פ דברי
בסיס מאחד ממשפחת ההדרים ,לעמו"ן וכדומה ,ומנקבים בתוך עצו
התוס' במס' חולין )קג :ד"ה כל הבשר( וזלה"ק 'כל הבשר אסור לבשל
ומרכיבים עליו עץ של אתרוג ,ונוטעים אותם כך ביחד ,ובזה עץ האתרוג
בחלב .תימה דלא תני בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין
גדל חזק מאד.
ובמוקדשין כמו בהנך פירקין' ]שאר פרקי מסכת חולין ,כגון כיסוי הדם,
וכתב הגאון רבי ישראל וועלץ זצ"ל ב'דברי ישראל' )או"ח קפ"ג( רשימה גיד הנשה ,ראשית הגז ,ושילוח הקן ,זרוע לחיים והקבה ,פותחין בהקדמה
ארוכה של פוסקים שהתירו את האתרוג המורכב ,ועיקר טענתם שמצד זו נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית ,בחולין
הקרקע האתרוג כשר לנטוע בו ,ומה לי אם בתחתיתו נמצאת ַ ּכ ָנה של ובמוקדשים ,ולכן תוס' שואל מדוע פרק 'כל הבשר' לא נפתח בנוסח
לימון וכדומה ,אם הוא אתרוג והוא מוציא אתרוגים ,מה לי לדעת מאיפה הזה[ ובתוספתא תני להו ,ושמא מאי דשייר במתניתין פירש בברייתא
באה היניקה ,אמנם כתב הוא ז"ל אחר כל הנ"ל כי לאחר שהחוו"ד גילה ואשמעינן דחייל איסור בשר בחלב אאיסור מוקדשין .ורשב"ם פירש
לרבה"ק מהרצ"ה סוד זה ששורשי האילן הם כציור ד' אותיות שם הוי'ה ]מדוע פירשו בברייתא דנוהג גם בחו"ל ,מה ההו"א שלא?[ 'דאיצטריך
ב"ה ,אם כן מעתה צריך שבאתרוג יהיו גם שורשי האילן ,ולכן אם הוא משום חו"ל דס"ד דאינו נוהג בחו"ל משום דאיתקש לבכורים בחד קרא
מרכיב את האתרוג על כַ נה של לימון ,גם אם הוא יוציא אתרוגים ועצו )שמות כג ,יט( ראשית בכורי אדמתך ....לא תבשל גדי בחלב אמו',
אתרוג ,כיון ששורשיו אינם של אילן האתרוג ,הרי הוא ענין אחר לגמרי.
~ד~
דברי תורה של כ"ק מרן רבינו שליט"א אצל ההקפות בשעל"ט
השלום ,שהעלה הארון אל עיר דוד ,והרבה שמחה לכבוד ה' ,כמאמר
הכתוב "ודוד מכרכר בכל עוז למני ה'" ,והנה כאשר מיכל בת שאול
ה˜„מה לה˜פו˙
זלזלה והקניטה אותו נענשה ,שלא היה לה ולד עד יום מותה ,ואם כן קודם ההקפות מזמרים הפיוט ידיד נפש וכו'" ,הגלה נא ופרוס חביבי
בוודאי מדה טובה מרובה יש ביום הזה ,וכאשר שמחים ומרקדים עלי את סוכות שלומיך תאיר ארץ מכבודיך נגילה ונשמחה בך ,מהר
בהתלהבות עם התורה ,הוא להיפך ,שיכולים לזכות לבנים. אהוב כי בא מועד וחננו כימי עולם".
יש לפרש דברי הפיוט ,כי הנה בזוה"ק איתא דכשאדם מתפלל ולומד
ה˜פה ‚' תורה ,הנשמה אינו רוצה להיות בגוף הגשמי ומנתק עצמה לצאת מן
יהי חסדך ה' עלינו כאשר יחלנו לך. הגוף ,ולכן מנענע הגוף את עצמו ,שהנשמה רוצה לצאת ,והנה אצל
ע"י ההקפות יוכל להמשיך כל מיני חסדים ,אבל הוא לפי הכחות הצדיקים רואין שלא רק נשמתם רוצים להתדבק למעלה ,רק כל גופם
שמשקיע בשמחת התורה וכמה מרקד לפני הבורא ית' כי בזה ממתיק כל כך מעובד אשר גם החומר רוצה להתדבק לשרשה ,ולפעמים רואים
כל הדינים ,ומרומז בהפסוק )שמואל ב' ו' י"ד( ודוד מכרכר בכל עז, אצל סתם אנשים אשר לפעמים אוחזים בהתעוררות גדול וג"כ רוצים
היינו כשהיה שליטת הגבורה בעולם שהוא בבחי' עז ,היה דוד מכרכר להיות כזה להתדבק לשורשו.
בכל כחו להמתיקם ,ובפרט שע"י ההקפות נעשה אור המקיף והנה עכשיו אחר הימים הנוראים וימי הסוכות אשר כל אחד עיבד גם
סביבותינו שלא יוכלו החיצו' לחטוף שום השפעת החסד הבא עלינו, את גופו להיות כצורה ,נמצא שהחומר רוצה ג"כ לעלות למעלה אל
ועפי"ז י"ל יהי חסדך ה' עלינו ,כאשר יחלנו לך מלשון מחול שהוא מקור חצבה ,ולכן רואין בעת ההקפות אשר כל גוף מתעורר ומעלה
הריקוד ,לפי מה שאנחנו שמחים במחול לפי"ז יומתקו הגבורות וימשך עצמו למעלה מעצמו להתדבק לשרשה ,אמנם צריך לעמוד על
לנו החסד. המשמר וליזהר שישאר בקנין זה גם לאחר זמן ,ולא שתהא רק קנין
לזמן.
ה˜פה „' והנה הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע כותב )במאמרי חודש תשרי מאמר
ח' אות ח'( פירוש נפלא מדודי רבה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע ,על
ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו.
הפיוט שאומרים בימי הסליחות ,וביום הכיפורים בנעילה "יחביאנו צל
יש לומר פירוש עפ"י המימרא שהביא אאמו"ר בשמע יעקב )יום ידו תחת כנפי השכינה" וכו' ,וזלה"ק :נוהגין לומר בתפלת נעילה וכן
כיפור( מהרה"ק מרוזי'ן זי"ע ,וזה"ל שם :פעם אחת בערב יום כיפור בעשרת ימי תשובה 'יחביאנו צל ידו תחת כנפי השכינה' והוא לפלא
בעת השלחן אמר הרה"ק ר' ישראל מרוזי'ן' ,רבונו של עולם למשפטיך בעיני ,כי תחת כנפי השכינה הוא רק נשמות הגרים ,מה שאין כן נשמות
עמדו היום' ,היינו שישראל עמדו היום לשפוט אותך' ,כי הכל עבדיך', ישראל על כנפי השכינה ,ושאלתי את פי כבוד מחותני הרב הקדוש
היינו כל מה שבא אליהם בגלות הצרות והיסורים והדחקות ,יען המקובל מוה"ר צבי הירש מזידיטשוב זצוק"ל ,ואמר שנוכל לפרש
שמחמת שהם עבדיך ,עכה"ל שם ,היינו שפירש הפסוק הנ"ל ,שלכן הכונה על צל הסוכה אשר מצותה אחר יום הקדוש צילא דמהימנותא,
אנו קוראין לך במשפט על הרדופות וצרות שיש לנו ,בשביל שאנו עכ"ל.
עבדיך.
ולכאורה יל"ע בדבריו הקדושים ,דהנה מה ענין תפילה לכאן ,ונראה
ויש לפרש פסוק הנ"ל על דרך אחר ,דהנה אנו אומרים בתפילת שבת לומר דכל התפילה הוא על סוכה של מעלה ,שאנו מתפללים שיחבקני
בשמונה עשרה דשחרית' ,ישמח משה במתנת חלקו ,כי עבד נאמן הקב"ה תחת כנפי הסוכה של מעלה ,ונמצא דאף שנשמתו של אדם
קראת לו' ,ויש לומר פי' כי אמרו חז"ל )בקידושין כ' ע"א – כ"ב ע"א – הוא מקושר למעלה עם הקב"ה ,מ"מ אנו מתפללים דגם הגוף יזדכך
ערכין ל' ע"ב( "תניא כי טוב לו עמך ,עמך במאכל עמך במשתה ,שלא כ"כ שג"כ יתדבק אל כנפי השכינה.
תהא אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר ,אתה שותה יין ישן והוא
וזה י"ל פירוש בדברי הפיוט הנ"ל' ,הגלה נא ופרוס חביבי עלי' שאנו
שותה יין חדש ,אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי קרקע ,מכאן
מתפללים שיגלה הקב"ה החביבות עלי' ,את סוכת שלומיך' היינו ע"י
אמרו הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו ,ע"כ ,והנה הקב"ה אדון
הסוכה של מעלה' ,תאיר ארץ מכבודיך' דעי"ז יאיר גם הארציות שלנו,
העולמים ,יש לו עולם אחד שאין כזה אלא אחד ,וזה עולם הכתר שאין
'נגילה ונשמחה בך' קאי על שמחת תורה )ב"ך-כ"ב תשרי( ,והיינו דע"י
שם שום פירוד ,ואם יש לאדון כתר אחד מחויב לתת לעבדו ,וזה יש
שיאיר לנו גם הארציות נמצא דגם הארציות יתעורר לדבק לשרשה
לומר פי'' ,ישמח משה במתנת חלקו' במה שקבל מאדונו' ,כי עבד
כמו הנשמה ,ועי"ז נוכל לרקד ולשמח ביותר בשמחת תורה ולשמוח
נאמן קראת לו' ואם יש לאדון רק אחד צריך לתתו לעבדו ,לכן 'כליל
עם הקב"ה.
תפארת בראשו נתת לו ,בעמדו לפניך על הר סיני' ,כי עולם הכתר יש
רק אחד. והאופן להישאר בקנין זו לכל חייו הוא ע"י ש'אוהב את המועד' ,ועי"ז
עומד על המשמר לשמר את הזמן ,עי"ז יכול להיות שהקב"ה יחנן לנו
ובזה יש לומר פי' הפסוק כפי' הנ"ל' ,למשפטיך עמדו היום' אנו קוראין
הארה זו ל'ימי עולם'.
לך במשפט כביכול עמנו על כל הצרות ,כי הכל עבדיך ואדרבה צריך
אתה לתת לנו מבחי' הכתר ,שמשם נשפע כל השפעות טובות ,כמו
ה˜פה ‡'
שאומרים 'כתרו ישועה'.
נראה דבשמחת תורה הוא עת מוכשר ויכולין לפעול ישועות על בנים,
וראיה גדולה לדבר נראה לומר ,דהנה אנו רואין אצל דוד המלך עליו
~ה~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
שרשי אילן האתרוג גדלין בארץ ˘˘לחו עמו לזי„יט˘וב ל‰פ˜„ ב„בר י˘וע‰
בצורת שם הוי"ה ורחמים בימים „˜‰ו˘ים ,פ˙‡ום ב‡ ‰מ˘ב״˜ אברהם אבינו ע"ה בא אלינו אל
לבי‰מ״„ ור‡‰ ˙‡ ‰חסי„ ‡‰ורח‡˘ ,ל הסוכה
ב„˜‰מ ‰לספר ˆבי לˆ„י˜ כו˙ב ‡‚‰ון רי‡"ז
ל‰חסי„‡‰ ,ם ‰ב‡˙ עמך פ„יונו˙ ,ענ ‰ו‡מר
מר‚ליו˙ ז"ל מספר על ‡‚‰ון „‡‰יר בעל סיפר ‰ר ˜"‰רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מ˜‡מ‡רנ‡
‰ן‡ .מר לו ‰מ˘מ˘‡ ,ם כן ˘ע˙ רˆון ‰ו‡
‰חוו˙ „ע˙ זˆ"ל ˘נ˙˜בל ‰ורי‡ו˙יו בכל זˆ"ל˘ ,פעם ‡ח˙ ‰י' „ו„ו ‰ר ˜"‰רבי ˆבי
כע˙ ˘יכולין ליכנס ‡ל ˜‰ו„˘ פנימ ,‰כי
˜ˆבי ˙בל˘ ,פעם ‡ח˙ נסע לרב ˜"‰רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זˆ"ל חול ‰מ‡ו„ ל"ע,
„ח˜ו˙ ‚„ול ‰ו‡ בבי˙ ‰ר‰״˜ ועל כן ‡ר˘ ‰לך
‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע לב˜ר ‡ו˙ו ב‰יכלו, ב‰יו˙ו בלובלין על ‰מוע„ים ,ו‡˙‰כסן בחˆר
ליכנס עם ‰פ„יונו˙ ,ונכנס ‰חסי„ לפ‚י
ו‰י˘ ‰ו‡ל מרב‰ ˜"‰עטר˙ ˆבי „בר ˘‰י‰ ˜„˘ו ˘ל רבו '˜‰מלובלין זי"ע ,ובליל ר‡˘ון
‰ר‰״˜‡ ,חר ˜רי‡˙ ‰פ˙˜‡ו˙ ‡מר לו ‰ר‰״˜,
˜˘ˆ‡ ‰לו ,ו‰י˘ ‰ו‡ל לו לי˘ב על „רך ˘ל ח‚ ‰סוכו˙ ‰פˆיר ˘יעלו‰ו על ‰עלי‡ ‰ל
‰נ‰ ‰חיי˙ ‡˙ נפ˘י עם ‰פ„יונו˙ וע˙‡˘ ‰ל
‰פ˘ט ,וענ ‰לו רב ˜"‰מי„ ,ו‡ח"כ ‰י‡ ‰ומר ‰סוכ˜ ‰טנ˘ ‰ל ‰רבי מלובלין ל‡כול ˘ם
מ„ ‰בעי˙‡ ,מר ‰חסי„ ,רבי ,ברוך ˘‰ם ‡ין
‰חוו˙ „ע˙ לכבו„ו „בר חי„ו˘ ‡˘ר ר‡‰ כזי˙ ,ור' יע˜ב מ˘מ˘ו ‰לך ל‰בי‡ לו מעט
חסר לי כלום ,ר˜ ‡ח˙ ˘‡ל˙י ו‡ו˙‡ ‰ב˜˘
ב‡יז ‰ספר ˜„מון˘˘ ,ר˘י ‡ילן ˙‡‰רו‚ מר˜ לסוכ ,‰ובב‡ ‰מ˘מ˘ עם ‰מר˜ מˆ‡ כי
˘‡זכ ‰לעבו„ ‡˙ ˘‰״י כ„בעי ,ענ ‰ו‡מר
מונחין ו‚„לין ב‡ר ıבˆור˙ ‡ו˙יו˙ ˘ל ˘ם ז˜ן ‡ח„ ‰בל˙י ניכר לו יו˘ב ‡ˆל ‰ר˜"‰
‰ר‰״˜‡ ,ם כן ˘ז‡˙ ‡˙ ‰מב˜˘˙ ,מˆ‡‰ו.
‰וי" ‰ב" ,‰ו„בר ז‰ ‰י ‰לחי„ו˘ ‚„ול לפני מ‰רˆ" ‰ב‰סוכ ,‰ו˙‰י' לפל‡ בעיני ‰ר' יע˜ב
רבינו מו‰רˆ" ‰זי"ע. עברו ב˘לום ימים ‰נור‡ים ר‡˘ ˘‰נ ‰ויום ‰מ˘מ˘ ,ונ˙ן לו ˘לום ,ו‡חרי זמן נעלם ממנו,
‰כיפורים ,ב‚‰יעו ימי ‰סוכו˙ ,וכי„וע ‰י‰ ו˘‡ל לרבו מ ‰טובו ˘ל ז˜ן ז˘ ,‰ל‡ ר‡‡ ‰ו˙ו
ו‰וסיף ˘ם ‡‚‰ון ‰נ"ל ‰"‡ :ו‡ולי בז ‰יבו‡ר
„רכו ˘ל רבינו ‰עטר˙ ˆבי˘ ,ל‡ ‰ניח נוי נכנס ול‡ ר‡‡ ‰ו˙ו יוˆ‡‡ ,מר לו ‰ר˜"‰
מ˘"כ בזח"‡ „ף ר"כ ,כל ‰נ˜ר‡ ב˘מי ‰יינו
סוכ ‰בסוכ˙ו ,וי‰י בליל ‡׳ רסוכו˙ ב‚‰יע מ‰רˆ" ‰מכיון ˘ר‡י˙ ‡ו˙ו ˘מע מינ˘ ‰ר‡וי
„כ˙יב פרי ע„‰ ıר ,ו„"ל ,עכ"ל.
‰חסי„ ‰נ״ל ל˙וך ‰סוכ˘ ‰ל ‰עטר˙ ˆבי, ‡˙ ‰לכך ,לכן „ע לך כי ז‰ ‰י' ‡בר‰ם ‡בינו
)ˆבי לˆ„י˜ ב„˜‰מ(‰
‰ר‰ר ב„ע˙ו‰ ,ן ב˘נ˘ ‰עבר‰ ‰יי˙י בˆל ע"‡‰ ‰ו˘פיז‡ ˘ל ‰יום ‰‰ו‡ ˘ב‡ ‡לינו ‡ל
מורי „˜‰ו˘ מר‡פ˘י˘ ,ıם ‰י ‰סוכ ‰בכל ‰סוכ.‰
עי' מ˘ ‰כ˙ב ‰ר ˜"‰ר' יˆח˜ ‡ייזי˜ ‰יופי ו„‰‰ר ,ס„ינין מˆוײרין וכו' וכו׳ ,וכ‡ן )ע˘ר ˜„ו˘ו˙ מערכ˙ ב' ‡ו˙ ל"‡ ˆ -בי לˆ„י˜ עמ'
מ˜‡מ‡רנ‡ זי"ע בספרו '˜‰זו‰ר חי ,וז"ל: ‰ר˜"‰ ˘ל ‰ז‰ ‰סוכ‰ נר‡‰ ‡‰יך מ"ו(
ור˘ימין בכ˙יב˘„ ‰מ‡ ˜„י˘‡ ,כי על ‡ילן מזי„יט˘וב .וכ‡˘ר עמ„ ‰חסי„ עמו˜
˙‡‰רו‚ נכ˙וב ˘ם י‰ו" ,‰כך ˘מע˙י מ˘ם במח˘בו˙יו ,נכנס פ˙‡ום ‰ר ˜"‰ל˘‰לחן
‡‚‰ון מו‰ר"ר יע˜ב ליס‡ ,עכל.˜"‰
נוי סוכה של רבה"ק מהרצ"ה זי"ע
וב‡מˆע „רכו למ˜ומו עמ„ ‡ˆל ‰חסי„ ‰נ"ל,
)זו‰ר חי על זו˘ ˜"‰לח „ף ˜ע ‰ע"ב( ופ˙ח ו‡מר בנוסחו „˜‰ו˘ פז‰ ‰ל˘ון: שמות הקדושים
ר‡פ˘י‡ ıי„ „‡ך מלכו˙‡ ,בער ‡ונזער נוי ‡י˘ חסי„ ‰י‰˘ ,‰י ‰ר‚יל ל‰ס˙ופף בˆל
סוכ‡ ‰יז ׳˘מו˙ „˜‰ו˘ים׳‡ ,ונז פל‡סטער ‰‚‰״˜ מר‡פ˘י ıזˆו˜״ל ,ובכל ˘נ ‰ו˘נ‰
רבה"ק מהרצ"ה זי"ע התגלה בחלום
מיר ‡ריס „י סוכ ‰מיט ׳˘מו˙ „˜‰ו˘ים׳. כ˘‚‰יעו ימי ‡לול נסע לר‡פ˘י ,ıו˘˘ ‰‰ם
להכשיר סוכת הרה"ק מקאמארנא
ו‰חסי„ ‰נ״ל ‡רכבו˙יו „‡ ל„‡ נ˜˘ן ,בר‡ו˙ו בˆל ˜„˘ו ע„ ‡חר ˘מח˙ ˙ור ,‰כ„רך
זי"ע עיניו ‰ט‰ורים ו˜„ו˘˙ו ˘ל רבינו „˜‰ו˘ ‰חסי„ים ו‡נ˘י מע˘ ‰בימים ‰‰ם‡ ,חר
‰ו ‰עוב„‡ ˘ע˘ ‰לו ‰‚‰״˜ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זיעועכי״‡. ‰ס˙ל˜ו˙ רבו ˜"‰‚‰מר‡פ˘י ıב˘נ˙ ˙˜פ״ז,
מ˜‡מ‡רנ‡ זי״ע סוכ ‰לימי ‰ח‚‰˘ ,יו ל‰ ב‚‰יע ימי ‡לול ח˘ב ‰חסיר לנפ˘ו‰ ,ן כל
)מוע„י ˜„˘יך ,ח״ב „ף ˘ˆ"ו(
ב‡מˆע ˙˘ ‚‚‰י „ל˙ו˙ ˘נפ˙חו למעל,‰ ˘‰נים נסע˙י לרבי ‰מוב ˜‰וכ‰יום נ˘‡ר˙י
ו‰חו„ ˘ל‰ן ‰י˜˘ ‰וף על פני רוחב ‰סכך בלי רוע‡ ‰יך ‡‚˘ ‡ל ‰ימים ‰נור‡ים ‰ב‡ים,
ב‡מˆע.
רואה שהסוכה מליאה משמות ער ˘‚מר ב„ע˙ו ליסע לזי„יט˘וב ל˘בו˙
ר‡ו ז‡˙ מ˙נ‚„יו ˘ל ‰‚‰״˜ ו‰חרי˘ו ע„ ליל
הקדושים בˆל רבינו ‰עטר˙ ˆבי זˆו˜״ל ,וכן ע˘ ‰ונסע
‰ ˘„˜˙‰ח‚ ,ו‡ז ˘לחו לו ˘סוכ˙ו פסול ,‰כי ˘מע˙י ממו"ר ‰רב מב‡רניב זˆו˜"ל˘‡ ,ר לזי„יט˘וב.
כן פס˜ במפור˘ ‚‰׳ בעל "פנים מ‡ירו˙", פעם ‡ח˙ בליל ח‚ ‰סוכו˙ עמ„ רב˜"‰ וסיפר ‰חסי„ ‰נ״ל ‡ופן ‚‰יעו ‡ל ‰ר‰״˜:
לפסול בסוכ ‰כזו ממ˘. מו‰רˆ" ‰מזי„יט˘ו ‰זˆו˜ללˆ‡ ‰"‰ל פ˙ח ˘‚‰יע ל˘ם ביום ער˘״˜ ב‡˘מור˙ ,ו˘מע
‰לך ‡ז ‰‚‰״˜ לבי˙ מ„ר˘ו ל˙‰פלל ˙פיל˙ סוכ˙ו ,ו‡מר ˘מ˙ביי˘ לבו‡ ל˙וך ‰סוכ,‰ מ‰חסי„ים ˘ב˙˜ופ‡‰ ‰חרונ ‰ס‚ר עˆמו
‰ערב ˘ל ליל ר‡˘ון ˘ל ח‚ ,ונˆטער מ‡ו„ כי מ˘מו˙ מלי‡‰ ‰סוכ‰ ‡˘ר ˘רו‡‰ ‰עט״ˆ בח„רו ‰מיוח„ ,ו‡ין נו˙נים ר˘ו˙
‡עפ״י ˘לפי „ע˙ו סוכ ‰זו כ˘יר ‰בלי פ˜פו˜, „˜‰ו˘ים ,ו‡יך יבו‡ ביני‰ם. ליכנס ל˘ום ‡„ם ,כי כן ‰י„ ‰רכו ב˜ו„˘
‡בל מי ז ‰י„ון עם ˘˙˜יף ממנו ,עם בעל ˘ו״˙ )ˆבי לˆ„י˜ ב„˜‰מ(‰ בימים ‰נור‡ים‰ ,חסי„ ‰נ״ל ‰י ‰בי„ו ‰רב‰
‡נ˘ים פ˙˜‡ו˙ עם פ„יון נפ˘ ,מכמ‰
~ו~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
„מ˘ ‰ו‡‰רן ,ומ˜ור ˘יט˙ם ‰ו‡ בזו‰ר ל‰ר ˜"‰מ˜‡מרנ‡ 'מ˙פל‡ ‡ני על ‡ביך "פנים מ‡ירו˙"‰˘ ,לכ ‰כמו˙ו בכל מ˜ום .ומ‰
„˜‰ו˘ ,וכמו ˘י˙ב‡ר. ˘י‡מר כן ,כי ‰ל‡ בעינינו ר‡ינו בח‚ ‰סוכו˙ י‡מרו ‰בריו˙?.
בעטר˙ ˆבי בסוף ‰ספר ב‰‚‰ו˙ ו‰וספו˙ ˘עבר ‡יך ˘נכנס ‡ˆלנו בסוכ ‰מ˘ ‰רבינו ל‡ ‰י ‰לו ל‰‚‰״˜ ספר ז ‰בבי˙ו‡ ,בל נ‡מנ‰
מכ˙ב י„ ˜„˘ו ‡חר פר˘˙ ויחי „ף רס"‡ ע"ב ע"˜ ‰ו„ם ליוסף „ˆ‰י˜'. עליו ע„ו˙ם ˘ל מ˙נ‚„יו‚˘ ,ם ‰ם ל‡ ‰יו
כ˙ב רב ˜"‰מ‰רˆ" ‰מזי„יט˘וב בז"‰ל: )ע˘ר ˜„ו˘ו˙( ˜טלי ˜ני ב‡‚מ‡ ,ו‡ח„ מ‰ם ‰י ‰חסי„
בזו˘ ˜"‰ם '„ביומ‡ רביע‡ ‰ל˜בל יוסף', מפורסם ˘‡ח״כ נע˘‚ ‰ם ‰ו‡ לרבן ˘ל
ו˙ימ‡ ‰ל‡ כפי ‡˘ר סו„ר לנו ‡‰ריז"ל כל צדיק ראה את מי שהזמין תחילה חסי„ים ו˜נ ‰לו ˘ם בעולם ‰חסי„ו˙ ו˜נ ‰לו
ב˙פל˙ ‰‰ו˘ענו˙ בסוכ ‰ובלולב „יום רביעי ˘ם ‡חר פטיר˙ו ˘ל ‰‚‰״˜ ,ו˘מח˙ יו״ט
רבי ˜"‰ממ‡טמ‡ר זˆ"ל בע˙ ˘סיפר מע˘‰
נ‚„ מ˘ ,‰ולמ ‰נ˘˙נ ‰בכ‡ן בענין ˜‰רבנו˙, נ‰פכ ‰לו ל‰‚‰״˜ ל˙ו‚ ,‰נ˙בלבל˙ ‰פל˙ו.
זו ‰וסיף נופך˘˘ ,לח ‰ר ˜"‰רבי יˆח˜ ‡ייזי˜
ונלענ"„ ˆבי ˘‰ו‡ ע"„ ‡מרם ז"ל בפר˜ י˘ ו‡חר ˙‰פל ‰ל‡ ‰לך כמנ‚‰ו ˙מי„ י˘ר ‡ל
מ˜‡מ‡רנ‡ זˆ"ל ל‰ר ˜"‰רבי יˆח˜ ‡ייזי˜
נוחלין '‡מר רב ‡מי ,בי˘יב‰ ‰לך ‡חר חכמ,‰ ‰סוכ ‰כי ‡ם ‡ל בי˙ו ,ומ˙וך „כ„וכ˘ ‰ל נפ˘
מזי„יט˘וב זˆ"ל "ר‡יו˙ ו‰וכחו˙ ˘ˆריכין
במסיב‰ ‰לך ‡חר ז˜נ ,'‰עיי"˘ בפר˘ב"ם ,לכן נ˙נמנם .ור‡ ˙‡ ‰מורו „ו„ו רבינו מ‰רˆ״‰
לומר ס„ר ‡‰ו˘פיזין כנוסח ‡˘כנז ל„˜‰ים
ב˜רבנו˙ ‰רומזים לסעו„ ‰וכו' יוסף ˜„ים, בחלום ,ו‡מר לו ‡ל ˙˙עˆב ‡ל לבך‰ ,סוכ‰
‡˙ יוסף לפני מ˘ ,‰ו‡ח˙ ‰‰וכחו˙ כלפי
ובי˘יב˙ סוכ„ ‰רומז לי˘יב ,‰כמ˜˙„ ‰ינו ˘לך כ˘ר ‰בלי פ˜פו˜ ,וכן ‰סכימו עמך ‚ם
‰ר ˜"‰מ‰רי"‡ מזי„יט˘וב ‰י˙ ‰ז‡˙ ˘‰ו‡
רבנן בלי˘נ‡ „ברכ ‰לי˘ב בסוכ ‰וכו' וכן במ˙יב˙‡ „ר˜יע‡ ,ו‡ם ˘‡‚‰ון בעל "פנים
רו‡ ‰במו עיניו ‡˙ יוסף „ˆ‰י˜ ˘מ˜„ים לב‡
בלולב ,מ˘„˜ ‰ים „‰ו‡ מופל‚ בחכמ,‰ מ‡ירו˙" ‡מר לפסול סוכ ‰כזו ,חזר בו ‡ח״כ
‡ל סוכ˙ו יום ‡ח„ לפני מ˘ ,"‰ו˘‰יב ע"ז
עכל ,˜"‰ולפי „בריו נמˆ‡ „‡ף ˘מ„ברי מ‰ור‡˙ו.
‰ר ˜"‰מ‰רי"‡ מזי„יט˘וב זˆ"ל ˘ז ‰פל‡
‰זו ˜"‰נר‡˘ ‰יוסף ˜„ים למ˘ ‰מ"מ ז ‰ר˜
בעיניו כי ‡ˆלו ‰ו‡ רו‡˘ ‰מ˘ ‰מ˜„ים לבו‡ כ˘ר‡‰‚‰ ‰״˜ ‡˙ ‰חזיון ‰‰ו‡˜ ,ם ב˘מח‰
ב˜רבנו˙ ˘על ז ‰מוסב ‰זו‡ ˜"‰מנם בי˘יב‰
לפני יוסף. ו‰לך ‡ל סוכ˙ו ול‡ פנ ‰ל˙רוע˙ מ˙נ‚„יו.
‰יינו בי˘יב˙ סוכ ,‰מ˘„˜ ‰ים.
וביום ‰ר‡˘ון „חו‰״מ ˘לח ˘ליח מיוח„
וסיים רבי ˜"‰מס‡טמ‡ר זˆ"ל ‡˙ סיפורו
חילו˜ רב‰ ˜"‰עטר˙ ˆבי זי"ע ב˘ם ‰ר˜"‰ ללבוב‡ ,ל ‡‚‰ון ר׳ יˆח˜ ‡‰רן ‡יטינ‚ר זˆ״ל
ו‰סביר ˘כל ˆ„י˜ ר‡ ˙‡ ‰מי ˘‰זמין ˙חל‰
ממונ˜וט˘ בין ס„ר י˘יב˙ סוכ ‰ו‰ס„ר ]בעל ˘ו״˙ מ‰רי״‡ ‰לוי[˘ ,סח לו כל ‰מ‡ורע,
לפי בחינ˙ נפ˘ו ומ„ר‚˙ו ,וכפי ˘מזמינים
‰לימו„ ל˜ח ‡‚‰ון ‰נ״ל ‡˙ ‰ספר "פנים מ‡ירו˙".
‡ו˙ם כך ב‡ים ‡‰ו˘פיזין.
ופל‡ לˆיין „כז ‰כו˙ב ‰ר ˜"‰בעל מנח˙ ו˘לחו ל‰‚‰״˜ ,וˆיין במ„‰ור‡ ב˙ר‡ ˘בספר
)מו˘יעין ˘ל י˘ר‡ל ח"ב פי"ט ,מחזור „ברי יו‡ל
‡לעזר ממונ˜‡ט˘ זי"ע בספרו ˘ער י˘˘כר ז ‰בסופו˘˘ ,ם ‰ו‡ חוזר בו מ‰ור‡˙ו
מנ‚‰י ˜ו„˘ ‡ו˙ מ"‡ ‰ער ‰ב'(
מפי ˘‰מוע˘˘ ‰מע ז‡˙ מרב ,˜"‰וז"ל :ביום ‰ר‡˘ונ ‰ומ˙יר סוכ ‰כזו.
„' „סוכו˙ ‰ו‡ ‡ו˘פיז‡ „מ˘ ‰לפי ס„ר ‰בי‡ ˘‰ליח ‡˙ ‰ס׳ ‰נ״ל ‡ל ‰‚‰״˜ ,ונ˙‚ל˙‰
‰מ„ו˙‡ ,מנם ב˙וספ˙‡ וזו ˜"‰בר‡˘י˙ מ"ז היה מבוכה אצל תלמידי רבה"ק
על י„ו ˆ„˜˙ ‰ור‡˙ו‡ ,חר ח‚ כ˙ב לו ‡‚‰ון
ע"ב ,מייחס בז‡‰ ‰ו˘פיז‡ יוסף ליום „' מהרצ"ה מזידיטשוב ‰נ״ל ˙˘וב‡ ‰רוכ ‰בענין ‰‰ו‡˘ ,ב ‰עמ„
„סוכו˙ ,ומ˘ ‰ליום ,'‰ו‡‰רן ליום ו' עיי"˘, ועוב„‡ כזו ‡י˙‡ בספר נחל˙ יע˜ב )ל‚‰רי"ח לימינו בכל ˙ו˜ף˘˙) ,וב ‰זו נ„פס‡ ‰ח״כ
ו‚‰ם „‡נן ל‡ נ‰י‚ין כן ,ר˜ ‡ומרים כפי ס„ר ‡מסעל ז"ל ,ב˘ם ‡ביו( ˘‰י ‰מבוכ ‰בענין ז‰ ב˘ו״˙ מ‰רי״‡ ‰לוי מ„‰״˜ סי׳ ˜י"ז( ופני
‰מ„ו˙ וז' רועים )ועי' בע"ח ˘ער ‡‰ר˙ בס„רן ˘ל ˘‡‰ופוזין ‡ˆל ˙למי„י ‰ר ˜"‰בעל ˘וטניו חפו.
‰מוחין פ"ו( ,מכל מ˜ום ˘מע˙י ב˘ם ‰רב עטר˙ ˆבי מזי„יט˘וב זˆ"ל ,ח„ מ‚„ולי )ספר ‡מרי ˜ו„˘ ˜‡מ‡רנ‡ עמ׳ רע״ז(
„˜‰ו˘ ‡‚‰ון ‰מ˜ובל מ‰רˆ" ‰מזי„יט˘וב ˙למי„יו רˆ ‰לע˘ו˙ כן ל‰לכ ‰למע˘,‰
זˆ"ל‚‰˘ ,י„ סמוכין ל„ברי ˙‰וספ˙‡ וזו˜"‰ ובטרם ˘‰חליט ‰מ˙י˜ סו„ עם ב"„ וחבירו
בר‡˘י˙ מ"ז ע"ב ,ו˘י˘ לנ‰ו‚ כן ב‡מיר˙ איזה אישפוזא קודם יוסף או משה -
‚‡ון ו˜„ו˘ ˘‰י ‰מ‡ח„ ‰מיוח„ מ˙למי„י רבו
‡‰ו˘פיזין ,ו‰יינו עפ"י „ברי חז"ל )ב"כ ˜"כ( ˜‰ו„ו˘ מזי„יט˘וב ,ו˘‰יב לו ˘‰ו‡ ר‡ ‰ס„ר
היה נחלקו בזה רבה"ק מהרי"א
'בי˘יב‰ ‰לך ‡חרי חכמ ,‰במסיב‰ ‰לך ‡חר בי‡˙ ‡‰ו˘פיזין ונ˙וו„ע לו כי מ˘„˜ ‰ים. מזידיטשוב זי"ע עם הרה"ק מהרי"א
ז˜נ '‰ע"כ ,כ˘לומ„ים ס„ר ‰מ„ו˙ ו‰ז' רועים
)נחל˙ יע˜ב( מקאמארנא זי"ע
ו‰יינו בי˘יב‡ ,‰ז מ˘ ‰רבינו ˜ו„ם ליוסף,
בע˘ר ˜„ו˘ו˙ מסופר כך :פעם ‡ח˙ על‰
„‰ו‡ רבינו ועל י„ו ני˙נ˙ ‰ור˙ינו ,מ˘‡"כ
במסיב˜˘ ‰ורין ‡ז ‡‰י˘פיזין בע˙ סעו„,‰ חילוק רבה"ק העטרת צבי זי"ע בין ב„ע˙ ‰ר ˜"‰רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מ˜‡מרנ‡ זי"ע
ל„˜‰ים בח‚ ‰סוכו˙ ‡ו˘פיז‡ „יוסף ˜ו„ם
‡ז ‰לך ‡חר ‰ז˜נ ,‰על כן יוסף ˜˘י˘ ו˜ו„ם סדר ישיבת סוכה וסדר הקרבנות
ל‡ו˘פיז‡ „מ˘ ‰רעי‡ מ‰ימנ‡ ,ו˘לח ‡˙ בנו
ב„ורו˙ למ˘ ,‰ע"כ מ˙ייחסים ל˜רו˙ו ל‰סב ו‰נ‡ ‰כן כן ‰ו‡ מנ˘‡‰ ‚‰כנזים בס„ר
‰ר ˜"‰רבי ‡ליעזר מ˜‡מרנ‡ זי"ע ‡ל ‰ר˜"‰
עמנו ביום „' ˜ו„ם למ˘ ‰רבנו ˘‰ו‡ ביום ,'‰
˘‡‰פוזין ,ל„˜‰ים ‡˘פוז‡ „יוסף ל‡˘פוז‡
רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע ,ל˘מוע
חוו˙ „ע˙ו בז ,‰נענ‰ ‰ר ˜"‰מזי„יט˘וב ו‡מר
~ז~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
זˆ״ל ˘ל‡ נכנע מפניו ,מפני ˘‰י„‚ ‰ול ממנו עיין ז„ ‚"‰ף ‚' „' עיי"˘( ו‚ם בסעו„ ‰בע˙ כך ˘מע˙י ב˘מו „˜‰ו˘ ‰נזכר זי"ע ,עכ"ל
ב˘נים ,ובכל ז‡˙ ב‚‰יע ימי ח‚ ‰סוכו˙ ‰י‰ ‰סעו„ ‰בסוכ‡ ,‰ז ˙לך ‡חר ‰ז˜נ ‰כי יוסף ˘‰ער י˘˘כר.
ב‡ ל˜בל פני רבינו ,פ״‡ ˘‡ל ‡ו˙ו ‡ח„ ˜˘י˘ ו˜„ם ב„ורו˙ לפני מ˘ ,‰ע"כ )˘ער י˘˘כר ליום „' „סוכו˙ ‡ו˙ ‚'(
מˆעירי ‰חסי„ים‡ :י מלכ‡ ‰ו‡ ע„ ‡‰י„נ‡ מ˙ייחסים ל˜רו˙ו ל‰סב עמנו ביום „' ˜ו„ם
‡מ‡י ל‡ ‡˙י˙ ל‚בי?˘‰ ,יבו ר' מיכל מ˘ ‰רבינו ˘‰ו‡ ביום ,'‰ונ˙פל‡ ‡ו˙ו ‡‚‰ון
ולכ‡ור„ ‰בריו „˜‰ו˘ים פלי‡ים כי ‰ו‡ ‰יפך
ב˙מימו˙ ו‡מר לו :בני! מ ‰ז ‰יפל‡ בעיניך, מ‡„ מ˙˘וב˙ו ו˜לס‰ו י‡מר „ברי פ ‰חכם חן,
„ברי רב ˜"‰ב‰‚‰ו˙יו„ ,בי˘יב‰ ‰יינו בי˘יב˙
‰ל‡ ‡נכי יו„ע וע„ מ‡˘ ‰מר „ו„י רבינו עכ"ל ספ˘ ˜"‰ם ,ו‰נ‡ ‰ח"כ ‰בי‡ „ברי
סוכ ‰מ˘˜ ‰ו„ם ליוסף ,ו‰ו‡ פי' „מסיב‰
מ‰רˆ" ‰זˆ"ל ˘נ˘מ˙ מ‰רי״‡ ב‡‡ ‰ליו מן ‰מנח˙ ‡לעזר ו‚ם ˆיין ˘ם „לימים מˆ‡
‰יינו י˘יב˙ סוכ ‰יוסף ˜ו„ם למ˘ ,‰ור˜
˘‰מים ב‡ח„ מימי ח‚ ‰סוכו˙‡ ,ל ˙וך סוכ˙ו, ‰כ˙ב י„ ˘ל רבינו ‰ '˜‰נ"ל.
ללמו„ בז ‰מ˘˜ ‰ו„ם ליוסף.
ובכן ‡ני ב‡ ‡ליו ביחו„ ‡ך בימי ח‚ ‰סוכו˙ כ„י )„˜‰מ˙ ‰ספר ˆבי לˆ„י˜(
חילו˜ רב‰ ˜"‰עטר˙ ˆבי זי"ע ב˘ם ˆ‰בי
לר‡ו˙ ‡יז ‰פנים י˘ לו כ˘‰ו‡ יו˘ב בסוכ,‰
לˆ„י˜ מבל‡זוב זי"ע בין ס„ר י˘יב˙ סוכ‰
וב‡מ˙ ספרו חסי„י רבינו‡˘ ,ע״פ ˘כל ימו˙
ב„ברי ˆ‰בי לˆ„י˜ נר‡˘ ‰חילו˜ בין 'י˘יב‰ וס„ר ˜‰רבנו˙ וסעו„ ‰בסוכ‰
˘‰נ‰ ‰י ‰רבינו ‡˘ לו‰ט‰ .נ ‰בח‚ ‰סוכו˙
בסוכ ,'‰ו'סעו„ ‰בסוכ ,'‰כי 'י˘יב ‰בסוכ'‰
כ˘י˘ב ב˙וך ‰סוכ‰ ‰י‡ ˘‡ ‰וכל ˘‡ ‰ממ˘, ו‰נ ‰כז‰ ‰בי‡ ˆ‰ ˜"‰‚‰בי לˆ„י˜ מבל‡זוב
‰ו‡ ב‚„ר י˘יב˘ ‰מ˘˜ ‰ו„ם ליוסף ,מ˘‡"כ
כ‡˘ר יסופר מז ‰ל‰לן כ˘נ‚יע לימי ‚„ול˙ו ˙למי„ מוב ˜‰לרבינו '˜‰מ‰רˆ" ‰מזי„יט˘וב
'‰סעו„ ‰בסוכ‰ '‰ו‡ ב‚„ר מסיב˘ ‰יוסף
˘ל רבינו. זי"ע ,וכ ‰כו˙ב :עו„ ˘מע˙י ˘פעם ‡ח˙ נסע
˜ו„ם למ˘ ,‰ובכך י˘ לי˘ב „ברי ‰מנח˙
רבינו מ‰רˆ" ‰מזי„יט˘וב ב„רך ,ונפ‚˘ ב‡ח„
)פ‡ר יˆח˜ פר˜ ‡' ‡ו˙ ‡'( ‡לעזר „לעיל ˘כ˙ב „במסיב‰ ‰יינו בסוכ‰
מ‚‡וני „‰ור ,ו‰ו‡ ‚ם ‰ו‡ למ„ ‰רב ‰בזו,˜"‰
יוסף ˜ו„ם למ˘ ,‰כי ‡פ˘ר „כונ˙ו לחל˜
ו‡מר לרבינו ‡˘‡ל מכבו„ מעל˙כם‰ ,נ ‰י˘
לא היה בכח לרבה"ק מהרצ"ה לטפל ‰סעו„ ‰בסוכ ‰ול˘ונו מוכח כן ˘כ˙ב
לי ס˙יר ‰ב„ברי ‰זו‡ ,˜"‰בל רוˆ‡ ‰ני ˘יפר˘
"מ˘‡"כ במסיב˜˘ ‰ורין ‡ז ‡‰י˘פיזין בע˙
עם נשמת רבה"ק מהרי"א ושלח ויב‡ר לי ז‡˙ ב„רך נ‚ל ‰ול‡ ב„רך סו„‡ ,מר לו
סעו„˘˘ ‰ם יוסף ˜ו„ם למ˘ ,"‰ו‰ו‡ כ„ברי
לאחיו רבינו וכי י˘ חילו˜ בין נ‚לו˙ ˙‰ור ‰וסו„י‰
ˆ‰בי לˆ„י˜.
‡לו ו‡לו „ברי ‡ל˜ים חיים ו‡מ˙ ‰ם ,ו‡עפי"כ
בספר ‡‚ר‡ „בי ‰ילולי )פיטסבור‚( ,מוב‡˙
י˘‡ל נ‡ מר ,ו˘‡ל לו ‡‚‰ון ‰נזכר‰ ,נ ‰י„וע
˜בל ‰זו ב˙וספ˙ נופך ,כפי ˘סיפר„‡‰ ‰מו"ר רבה"ק מהרצ"ה זי"ע שלח נשמת
‰ו‡ כפי ס„ר ‰זו ˜"‰ו˙‰י˜ונים וכ˙בי
רבי ‡בר‰ם ‡ב‡ לייפער מפיטסבור‚ זˆ"ל:
רבה"ק מהרי"א שבא אל סוכתו, ‡‰ריז"ל וכן נו‚‰ים ‰חסי„ים ל‡מר ב‡מיר˙
פעם ‡ח˙ פנ‰ ‰ר‰״˜ ר׳ ‰יר˘ל'י מזי„יט˘וב
לאחיו ר' בעריש ‡‰ו˘פיזין )מ˜ור ל‡מיר˙ ‡‰ו˘פיזין מוב‡
ל‡חיו ‰ר‰״˜ ר׳ בערי˘ זי״ע ו‡מר לו
רבינו „˜‰ו˘ ר' יˆח˜ ‡ייזי˜ זˆ״ל „‡‰מו"ר בזו ˜"‰ח"‚ „˜"‚ ע"ב עיי"˘( ס„ר ‰ז' רועים כפי
˘מ˘מים רˆו ל˙˙ לו ביו״ט סוכו˙ נ˘מ‰
מזי„יט˘וב )ב‚‡ליˆי‡ ‰מזרחי˙( נול„ ב˘נ˙ ס„ר ‰מ„ו˙‡ '‚‰ ,בו˙ ‰ם חס„ ‚בור˙ ‰פ‡ר˙,
‚בו ‰‰מ‡ו„ ˘ל‡ ‰י˙ ‰בעולם ז˘ ‰מונ‰
˙˜ס״ ,‰בן יחי„ ל‰וריו ‰ר ˜"‰ר' י˘כר בערי˘ מ˘ ‰בנˆח‰‡ ,רן ב‰ו„ ,יוסף ביסו„„ ,ו„
מ‡ו˙ ˘נ‡ ,‰בל ל‡ ‰י ‰בכוחו ל‰טפל ‡לי,‰
זˆ״ל‡ ,חיו ˘ל רבינו „˜‰ו˘ מו‰״ר ˆבי ‰יר˘ במלכו˙ ,ומנ˘‡‰ ‚‰כנזים ל‡מר ב‡מיר˙
ולכן מסר ‰לו ל‡חיו „‚‰ול ‰ר‰״˜ ר׳ בערי˘,
„‡‰מו״ר ‰ז˜ן מזי„יט˘וב ,ו‡˘˙ו ‰רבני˙ ‡‰ו˘פיזין ביום רביעי „סוכו˙ יוסף ,ביום
וז‰ו ‰ר‰״˜ מ‰רי״‡ זי״ע ,ע׳׳כ.
„ˆ‰י˜˙ מר˙ עטי‡ זˆ״ל‡ ,חרי ˘‰יו ח˘וכי ‰חמי˘י מ˘ ,‰וכן מוב‡ )ב˘‰מטו˙ זח"‡
)‡‚ר‡ „בי ‰ילולי )פיטסבור‚( ,עמ׳ רנ"‚( „רס"‡ ע"‡( וז"ל ביומ‡ רביע‡ ‰ל˜בל „ר‚‡
בנים ל‚מרי ע„ ‡מˆע ˘נו˙י‰ם.
„יוסף ביומ‡ חמי˘‡ ‰ל˜בל „ר‚‡ „מ˘ ‰כו'
˜בל ‰בי„ ‰חסי„ים מ˘מו ˘ל רבינו מ‰רˆ״‰
רבה"ק מהרצ"ה ותלמידיו לקחו יותר עיי"˘ ,וכן נו‚‰ים ˘‡‰כנזים ‰ב‡ים בסו„ '‰
˘‡מר ˘ב‡ח„ ‰ימים ˘ל ח‚ ‰סוכו˙˘ ,לחו
ל‡מר ‡מיר˙ ‡‰י˘פיזין בס„ר ז ,‰ו˘‰יב לו
ט' בדים הדסים לו מן ˘‰מים ‡ל ˙וך סוכ˙ו ,נ˘מ ‰עליונ‰
רבינו „‡י˙‡ בפ' י˘ נוחלין בב‡ ב˙ר‡ „˜"כ
ל‡ יטול יו˙ר מלולב ‡ח„ ו‡˙רו‚ ‡ח„ ‡בל ‚„ול ‰ו˜„ו˘ ‰מ‡„˘ ,ל‡ ‰י˙ ‰בז‰ ‰עולם ז‰
בי˘יב‰ ‰לך ‡חר חכמ ‰במסיב‰ ‰לך ‡חר
בערב ‰ו„‰ס מוסיף ב ‰כל מ˘ ‰ירˆ,‰ מ‡ו˙ ב˘נים ,ו‡˙ ‰נ˘מ‰‰ ‰י‡ ˘לח ‡ל ‡חיו
בי˘יב‰ וע"כ בר˘ב"ם, ועיי"˘ ז˜נ,‰
ו‰מ„˜„˜ים ‡ינם מוסיפים על ˘˙י ערבו˙ ‰ר‰״˜ ר' בערי˘ ,וב‡ו˙ו פר˜ נפ˜„˙˘‡ ‰ו
כ˘לומ„ים ס„ר ‰מ„ו˙ ו‰ז' רועים ו‰יינו
ו˘ל˘„‰ ‰סים עבו˙ )‡ור"ח סימן ˙רנ"‡ ו˙‰ר ו˙ל„ ‡˙ רבינו מ‰רי״‡ זˆ״ל.
בי˘יב ,‰ו‚ם בי˘יב˙ סוכ„ ‰רומז לי˘יב‰
ס˜ט"ו( ו‰נ ‰נ‡ י„ע˙י בבירור כי רבינו „˜‰ו˘ ע„ כמ‰ ‰י˙˜ ‰בל ‰זו מ˜ובל˙ ‡ˆל כל בני „˙˜ינו רבנן בלי˘נ‡ „ברכ ‰לי˘ב בסוכ‡ ,‰ז
מו‰רˆ׳״ ‰זל‰״ ‰מזי„יט˘וב ו˙למי„יו ‡חריו מ˘פח˙ רבינו ˙עי„ ‰עוב„‡˘ ,כ‡˘ר נ˙‚„ל מ˘˜ ‰ו„ם ליוסף‰„ ,ו‡ מופל‚ בחכמ ‰ו‰ו‡
ל‡ ‰י‰ ‰ליכ˙ם ו„רכם ב˜ו„˘ עפ״י סי„ור רבינו ו‡לפי חסי„ים ˙‰חילו ל˘˜ו„ על נ˜ר‡ מ˘ ‰רבינו ועל י„ו ני˙נ˙‰ ‰ור‰
מ‰רי״˜ ז"ל כלל ,כי ‡ם עפ״י מ˘נ˙ חסי„ים „ל˙ו˙יו‰ ,י ‰בעירו ˙״ח וחסי„ ז˜ן ‡ח„ ו˘מו „˜‰ו˘ ,‰מ‡˘ ‰ין כן במסיב ‰ב˜רבנו˙
וסי„ור ר׳ ‡˘ר ז"ל וכל מעיינם בם ‰י„ ‰יי˜‡, ר׳ מיכל ז״ל בן „ו„י ‰ר‰״˜ ר׳ מ˘ ‰מס‡מבור ‰רומזים לסעו„ ‰וזוו‚ בסו„ ‡כל"ו רעים )‡"‰
~ח~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
‡ני ל‡ ‡וכל ל„פו˜ על „ל˙ו˙ ‡בי יום יום, בי„יו ‰ו‡ ו‰עביר ‡˙ כל כליו וחפˆיו וספריו ‡ל‡ ע״כ מ˘ ‰נטלו ט׳ ב„ים ‰י‡ טעמים
נמלך ר׳ ‰יר˘ בר׳ יˆח˜ יוסף ז״ל נ‡מן בי˙ו ˘ל ל˙וכ.‰ ‡‰מורים˘] .ל‡ ‰י ‰ל‰ם „‰סים לחים ר˜
רבינו˘ ,לו‡ ‰ו˙ו ממי ‚לו˙ו בכל מסעיו‡ ,מר בח‚ ‰סוכו˙ עבר ‰יר‡˙ו ו˜„ו˘˙ו כל ‚בול „‰סים י˘ינים ,ומח˘˘ נ˘רו עליו ‡ו נ˜טם
לו ר׳ יˆח˜ יוסף ˘יעמו„ על ‰מ„רי‚ו˙ ‡נו˘י ,כמעט יו˙ר מבימים ‰נור‡ים ,ו‡ם ‰י‰ ר‡˘ו וכ„ומ ‰ל˜חו ט׳ ב„ים כי בו„‡י ימˆ‡
‰מוליכו˙ מן בי‰מ״„ לח„ר ‰עלי˘ ‰ל רבינו, בכל ˘‰נ ‰כל ‰נור‡ על כל סביביו‰ ,נ ‰בימי ב‰ם ‚׳ כ˘רים ,ו‚ם מטעם ˘יו˙ר מ‰ו„ר בי˙ר
וכ˘יחזור רבינו מבי˙ מ„ר˘ו לבי˙ו יזכיר ‡˙ ח‚ ‰סכו˙ ‰י˙ ‰י˘יב˙ו ב˙וך ‰סוכ ‰ר˜ מ‚׳[.
חו˙נו לפניו ,ו‰ו‡ יב‡ וימל‡ ‡חרי „בריו. ביר‡˙ ‰׳ כל ‰יום‡˘ ,פילו בניו ‰י׳ יר‡ים )˘ו״˙ ‡בני ˆ„˜ סימן פ"(‰
ע˘ ‰ר׳ ‰יר˘ כעˆ˙ו ועמ„ בס˙ר ‰מ„ר‚,‰ מ‚˘˙ ‡ליו ,בכל יום ויום מימי ‰ח‚ ערב וב˜ר
וכ˘עבר רבינו לפניו ור׳ יˆח˜ יוסף עמו‡ ,מר ר׳ ˆ‰בור, עם יח„ בסעו„‰ מסיב ‰י‰
סוכתו של רבה"ק מהרי"א זי"ע
יˆח˜ יוסף לרבינו‰ ,נ ‰ר׳ ‰יר˘ רוˆ ‰ל‰זכיר ו‡רכבו˙י‰ם ˘ל ‰מסובים ‰יו „‡ ל„‡ נ˜˘ן,
לפני רבינו ‡˙ חו˙נו ‰חולˆ‰ ,‰י ıבו רבינו ונ˘מרו לנפ˘ו˙ם ˘ל‡ לע˘ו˙ ˙נוע ‰כל „יר˙ו ˘ל רבינו ‰י˙ ‰פ˘וט ‰ל‚מרי‰ ,י‡
ו‡מר :מי ‰ו‡? .ענ ‰ר׳ יˆח˜ יוסף ו‡מר‰ :ל‡ ˘‰ו˘ ,ל‡ לבטל ‡ו˙ו מ„ב˜ו˙ו. ‰י˙ ‰ב˙ ˘ני ח„רים ‡ח„ ˜טן ,ח„ר ‰חיˆון,
ז ‰ר׳ ‰יר˘ ח˙ן ר׳ ‡בר‰ם ˜רובו ˘ל רבינו, ˘בו ‰י ‰י˘ן ‰נער ˘˘מ˘ ‡ו˙ו ,ו‡ח„ ‚„ול
˘‡ל ‡ו˙ו רבינו ˘וב :ומי ‡˙ ?‰נס˙˙מו „בריו כ"כ היה גדול מוראו של רבה"ק ממנו˘ ,בו י˘ב רבינו ועס˜ ב˙ור ,‰ובו ˜בל ‡˙
˘ל ר׳ יˆח˜ יוסף וכ˘ר‡ ‰ר׳ ‰יר˘ ˘רבינו ‡ורחיו ,ובו ‚ם ‡כל סעו„ו˙יו „‰לו˙ ,וי˘ן
מהרי"א בסוכות ,שאפילו בעניני
˙פו˘ כ״כ ברוב ˘רעפיו˘ ,ל‡ ‰כיר ל‡ ‡ו˙ו ˘י˙ין נ˘מי ˘לו בליל.‰
סכנת נפשות יראו לגשת אליו
ל‡ ‡˙ נ‡מן בי˙ו ,ל‡ רˆ ‰לבלבל ‡ו˙ו ול‡ יסף ר‰יטי ח„רו ‰יו כלי ע ıפ˘וטים ,מט˘ ,‰לחן,
לנסו˙ ל‰זכיר ‡˙ חו˙נו לפניו ,כל כך ‰י„‚ ‰ול סיפר לי ר׳ ‰יר˘ מי‡מניˆ‡ ז" ל )חסי„ חריף כס‡‡ ,רונו˙ ספרים‡ ,רון ˘ל ב‚„ים ,ו˘עון
מור‡ו ˘ל רבינו בימי ח‚ ‰סוכו˙‡˘ ,פילו וממול‡ ˘נ˙„ב˜ ‡ל רבנו עו„ בטרם נ˙פרסם ˘על ˜‰יר ,ומנור˘ ‰ל נחו˘˙ כלל ב˙ כמ‰
בעניני סכנ˙ נפ˘ו˙ יר‡ו ל‚˘˙ ‡ליו ל„בר ˘מו בעולם ,ובבי˙ו ל‡ ‰יו ע„יין „י כס‡ו˙ ˜נים ˘‰י˙˙ ‰לוי ‰ויור„˙ מן ˙˜ר˙ ‰ח„ר,
עמו. ל‰ו˘יב עלי‰ן ‡˙ ‡‰ורחים ‰מעטים ˘ב‡ו ו˘מ˘ ‰ל„‰לי˜ ב ‰נרו˙ לכבו„ ˘ב˙ ,מלב„
‡ליו ,ו‰י ‰ר׳ ‰יר˘ ז ‰יו˘ב על ˙יב˜ ‰טנ‰ ˘‰עון ˘‰י ‰בע˙ ‰‰ו‡ כלי י˜ר ול‡ ‰י ‰מˆוי
רבה"ק מהרי"א מתרעם על הדפסת ˘‰י˙ ‰מיוח„˙ בעי˜ר ל‡ לי˘יב ‰כי ‡ם ר˜ בב˙י ‰ע˘ירים‰ ,י׳ כל ˘‡ר ‰כלים ,כלי
לˆ‰ניע ‰ב ‰ב‚„י-כביס‰˘ ,(‰י ‰פ״‡ ‡ˆל בעל-בי˙ בינוני ˘ל‡ על ‰ערכם על מ‡ ‰כסף.
פי׳ כסא מלך בצדו של התקונים הק'
רבינו במ˘ך כל ‰ע˘ר˙ ימי ˙˘וב ‰ונ˘‡ר
סיפר לי חסי„ ‡ח„ ˘פ״‡ ‡יחר רבינו לב‡ מח„רו ‰וביל מס„רון ˆר ו‡פל ‡ל ח„ר ‚„ול
‡ˆלו ‚ם לימי ח‚ ‰סוכו˙ ,חו˙נו ˘ל ר׳ ‰יר˘ ז‰
לסעו„˙ ‰ערב ב‡ח„ מלילי חו‰״מ ˘ל ח‚ ורחב י„ים˘ ,ל‡ נ˘˙מ˘ו בו כל ימו˙ ˘‰נ,‰
‰י˜ ‰רובו ˘ל רבינו וחברו מימי ˜טנו˙ו
‰סוכו˙ ,י˘בו כל ‰חסי„ים ו‰מ˙ינו ע„ ˘סוף בח„ר ז‰ ‰י˙ ‰סוכ˙ו ˘ל רבינו בימי ח‚
˘˜נטרו ב„ברים ב˘ע˘ ‰ר‡‡ ‰ו˙ו לבו˘
סוף ב‡ )לסעו„ו˙יו עם ˆ‰בור ‰י˙ ‰לו סוכ‰ ‰סוכו˙ ,ומ˘ום „‰ור מˆו‰ ‰י ‰ח„ר ז ‰מˆויר
בכפ˙ו ‰ח„˘) ‰ר‡ ‰למעל ‰פר˜ ב( ו˘„‚‰יל
‚„ול ‰מיוח„˙ סמוך לבי˙ מ„ר˘ו( ,ר‡ו כל בˆיורים נ‡ים ,בנ‚ו„ לח„ריו ˘„ר ב‰ם כל
‰חזי˜ בי„ו ˜ו„ם ו‡חר ‚˙‰לו˙ו ,נחל ‰פ˙‡ום
‰מסובים כי ‰ו‡ כולו ‡˘ לו‰ט ו‡וריי˙‡ ˜‡ ˘‰נ‰˘ ,‰יו מסוי„ים בסי„ לבן.
חו˙נו ז ‰מן כס‡ לע˘ור ומחל˙ו כב„ ‰עליו
מר˙ח‡ בי ,‰וע״כ מ˘כו ‡˙ עˆמם לˆ„„ין )פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"ב ‡ו˙ ('‰
ב‡ו ˘ליחים בכל יום מן ‰חול‡ ‰ל ח˙נו ר'
˘ל‡ לפ‚ו˘ י˘ר ‡˙ מבטו. ‰יר˘ לזרזו ˘יעיר ‡וזן רבינו ˘יב˜˘ עליו
בו בפר˜ נ„פס בלבוב ספר ˜˙‰ונים עם ‰פי׳ רחמים ,מ˘ ‰ע˘ ‰כמ ‰פעמים ,בנ˙יים ב‡ יום טוב סוכות אצל רבה"ק מהרי"א
'כס‡ מלך' על „‰ף בˆ„ו ,ומ„פיסי לבוב ˘‰יו ˘ליח ב‰ו„ע‰˘ ‰חול ‰מסוכן למו˙ ,ו‰ימים מזידיטשוב זי"ע
מחסי„י רבינו ‰בי‡ו ‰ספר ‡ל רבינו‡ ,חר ימי ח‚ ‰סוכו˙ ורבינו י˘ב מ˙בו„„ ב˙וך
‡ם ‰י ‰רבינו ב˘ב˙ו˙ וכל ימו˙ ˘‰נ˘‡ ‰
˙פל˙ מעריב „חו‰״מ סכו˙ ‰נ"ל י˘ב רבינו סוכ˙ו ,ומי ז ‰י‰ין ליכנס ‡ליו ,פנ ‰ר׳ ‰יר˘
מ˙ל˜ח˙ ונור‡ על כל סביביו‰ ,נ ‰בח„˘י
ועבר ע״פ ‡ו˙ו ‰ספר מר‡˘ו וע„ סופו ,וע״כ בב˜˘˙ו ‡ל ר׳ ‡לי‰ו בנו ˘ל רבנו ˘יזכיר ‡˙
‰רחמים ו‰רˆון‰ ,חל מר״ח ‡לול ע„ ‡חרי ימי
‡יחר לב‡ ‡ל סעו„˙ ‰ערב ,וי‰י ב˙וך חו˙נו ‰חול ‰לפניו ,מ˘ום פ˜ו״נ נע˙ר לו ר׳
ח‚ ‰סוכו˙ ‰י ‰בוער כ‡˘ ממ˘ ,ול‡ יכלו
‰סעו„ ‰נ˙ל‰ב רבינו ו‡מר ב˙לונ‡ :‰ר ıנ˙נ‰ ‡לי‰ו ופ˙ח ‡˙ „‰ל˙ ˘ל ‰סוכ ‰כחו„ו ˘ל
בכלל לעמו„ במחיˆ˙ו.
בי„י מ„פיסים ,ו‰זו‰״˜ ו˜˙‰ונים נע˘ו מחט ,ו„רך ‰ס„˜ ‡מר ‡ל ˙וך ‰חלל ˘ל
)פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"‚ ‡ו˙ ‡'(
‰פ˜ר ,ל„‰פס בˆ„ם על „‰ף כל ‰פירו˘ים ‰סוכ˘ ‰פלוני ‰חולˆ ‰ריך לרחמים ‚„ולים,
ככל ‰עול ‰על רוחם! .מי בי˜˘ ז‡˙ מי„ם ומי„ ע˜ר ‡˙ ר‚ליו ו‰לך לו ,מבלי ל‰מ˙ין על
ל„‰פס ‡˙ ‰פי׳ "כס‡ מלך" בˆ„ו ˘ל ˜˙‰ונים ˙˘וב˙ו ˘ל רבינו ,ביום ˘‰ני ב‡ ˘וב ˘ליח ממחר˙ יו‰״כ פטר רבינו ‡˙ ‡ורחיו בפנים
„˜‰ו˘?‡ ,ם ‡ני ‡ו מי ˘‰ו‡ ירˆ ‰לעיין בפי׳ ו˘וב ˘מוע ‰ל‡ טוב‰ ,‰חול ‰כפ˘ע בינו ובין מ‡ירו˙ וב˘מח ,‰ו˙‰חיל לעסו˜ בסוכ˙ו,
ז ,‰נב˜˘נו ונמˆ‡נו ‚ם ‡ם י‰י ‰נ„פס בפני ‰מו˙ ,פנ ‰ר׳ ‰יר˘ „נן ˘וב ‡ל ר׳ ‡לי‰ו‡ ,בל ‰י˙ ‰זו ‡מנם מוכנ ‰ועומ„˙ מ˘נ ‰ל˘נ‰
עˆמו. ‰פעם ˙˘‰מט ו‡מר לו "˘לח נ‡ בי„ ˙˘לח", ‡בל ‡עפ״כ טפל ב ‰בעˆמו ,ו‰ניח ‡˙ ‰סכך
~ט~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
וכ˘פ˙חו ור‡˘ ‰כן ב‡מ˙ כ˙וב בספר ז‰ זˆ״ל ˘נ„פסו ‡ז על „‰ף ˘ל ˘‰ו״ע יו״„, )פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"„(
נ˙ר‚ז מ‡„ ,ובחמ˙ רוח ˜רע ‡˙ „‰ף ‰‰ו‡ מן ‡עפ״כ ˘‰י‡‚‰ ‰ון ‡ו‰בו ˘ל רבינו ,ב˜ו˘י -
‰ספר וˆ‰י˙ו ב‡˘ ,וˆע˜ :וכי כך כו˙בים על ‡מר רבינו ˙‰ -ירו פירו˘ים ‡˙ „‰בר ל„‰פס על יחסו ˘ל ‰‚‰״˜ מˆ‡נז זˆ״ל ‡ל רבנו כבר
מ˘יח ˆ„˜נו?!. ‡˙ פר˘״י ע‰״˙ בˆ„ו ˘ל ‰חומ˘ מפני ˘‰כל „ברנו ב‡רוכ ‰בספרי ‰נ״ל ,פ ‰רוˆ‡ ‰ני לספר
כ˘נ„פס ‡ח״כ ‰ספר ‰נ״ל מח„˘ ב‰סכמ˙ו ˆריכים לפירו˘ו‡ ,חרי כן ˙‰ירו ˆ„י˜ים פרט ˜טן ‡ח„˘ ,פ״‡ ‰י‰‚‰ ‰״˜ ‰נ״ל חול‰
˘ל ‚‰רי״˘ נטזון זˆ״ל מלבוב‰ ,עי„ ‡‚‰ון ‰נ״ל ל„‰פס ‡˙ ‡‰ור ‰חיים „˜‰ו˘ בˆ„ם ˘ל ו˘לח רבנו ‡˙ בניו ˜‰׳ ר׳ סנ„ר ליפ‡ ור׳ בער˘
על מ‡מר ז ‰וכ˙ב ˘חלו בו י„י כ˙ ˘״ˆ ימ״˘ ‰חומ˘ים מפני ˜„ו˘˙ו ‰מופל‚˙ ˘ל זˆ״ל לב˜רו בחליו ,ונלו‡ ‰לי‰ם ‚ם נכ„ו ‰ר‰״˜
˘‰כניסו ב˘ע˙ם ‡ל ˙וך כמ ‰ספרים „ברים ‡‰ו‰״ח ,ועכ˘יו ‰ו˙ר‰ ‰רˆוע ‰כל ‰רוˆ‰ ר׳ בער˘ זˆ״ל מווערˆ˜י‰˘ ,י‡ ‰ז ע„יין ˆעיר
˘‡˙‰ימו לרוחם ,ו‰ער ‰זו נ„פס ‰ל‡ ר˜ ליטול ‡˙ ˘‰ם ב‡ ונוטל!. לימים˘ .מע ˘‡מר ‰‚‰״˜ ל‡ביו ול„ו„ו ˜‰׳
ב‰סכמ˙ו בר‡˘ ‰ספר ,כ״‡ ‚ם ב˙וך ‰ספר בנו‚ע למ‡מרו ˘ל רבינו מ‰רˆ״‡˘ ‰מר בני רבנו˘ :מע˙י ˘‡ביכם מ˙רעם עלי ,על
‡ˆל ‰מ‡מר ‰נ״ל‡ ,בל רבינו ב˙ום לבבו ל‡ ל‰‚‰״˜ מר‡פ˘י ıזˆ״ל ,נמסר לי ממ˜ור נ‡מן ˘נ˙˙י ‰סכמ ‰על „‰פס˙ ‰ספר כס‡ מלך
ב˜˘ ח˘בונו˙ רבים ול‡ נכנס בפ˘רו˙ כלל „ן כי ‚ופ‡ „עוב„‡ ‰כי ‰ו ,‰כמסופר למעל‰ על ˜˙‰ונים‡ .מר לו בן רבנו רס״ל :חם ו˘לום,
‡˙ ‰מ‡מר ב˘ריפ ‰ו‡˙ ‰ספר ב‚ניז.‰ )בפר˜ ר‡˘ון( ב˜ר ‰‚‰״˜ מר‡פ˘י ıזˆל ‡˙ ‡בי מ˙רעם ר˜ על ˘„‰פיסו ‡˙ ‰ס׳ ‰נ"ל על
רבינו מ‰רˆ״ ‰זˆ״ל בבי˙ו ,וכ˘נסע ממנו לו‰ „‰ף ˘ל ˜˙‰ונים בˆ„ו‡ ,מר ‰‚‰״˜‡ :ביכם
הרה"ק מסאדיגורא היה מבכר פי' ‡ו˙ו ע„ ‰עיר ‰סמוכ ‰ר‡ז„ול‰ ,י‡ ‰ז יום ‰ו‡ ‚‡ון ויו„ע ‡˙ כל ‰ז‰״˜ ו˜˙‰ונים בע״פ
רבה"ק מהרצ"ה זי"ע על פירושים ˘ל‚ ו˜ור עמ„ רבינו )מ‰רי״‡( על ˜‰ר˘ ו‡ינו ˆריך ל˘ום פירו˘‡ ,בל מ ‰יע˘‡ ‰נו˘
‰בולט מ‡חורי ‰ע‚ל‡ ,‰חורי כ˙פי‰ם ˘ל כערכיˆ‰ ,ריך לפירו˘ על „‰ף ?ֈכ˘˘מע
אחרים
˘ני „ˆ‰י˜ים ‡‰ל ,‰לבו˘יו ל‡ ‰יו חמים ז‡˙ ‰ר‰״˜ מווערˆ˜י ו‰ו‡ ל‡ י„ע כלל מז‰
‚„ול ‰מזו ספר ‰ר‰״ˆ ר׳ ‡ורי ‰כ‰ן מס‡מבור ביו˙ר ו˜‰ור ח„ר ‡ל כל עˆמו˙יו‚ ,ם עמי„˙ו ˘ז˜נו רבנו מ˙רעם על „‰‰פס‰ ‰נ״ל ,כ˘נסע
מ˘˘ ‰מע מפ˘„˜ ‰ו ˘ל ‰ר‰״˜ ר' ‡בר‰ם על ˜‰ר˘ ל‡ ‰י˙ ‰בטוח ‰ביו˙ר ,ועלול ‰י‰ לבי˙ו מכר ‡˙ ס׳ ˜˙‰ונים עם ‰פירו˘ ‰נ״ל
יע˜ב זˆ״ל מס‡„י‚ור‡ ,כ˘˘‡ל ‡ו˙ו מ„וע בכל ˙נוע˘ ‰ל ‰ע‚ל ‰לנפול ל‡ר ıולרוˆ˙‡ ı ˘‰י ‰לו בין ספריו ,כ„י ˘ל‡ לעבור על „ע˙
‰ו‡ מבכר ‡˙ ‰ספר עטר˙ ˆבי ˘על ‰זו‰״˜ ‚ל‚ל˙ו‡ ,בל כ„י ל˘˜‰יב סו„ ˘יח ˘רפי ז˜נו ˜‰׳) .וכן נכ˙ב לי מ˘מו ˘ל בנו ‰‚‰״˜ ר׳
מרבינו מ‰רˆ״ ‰ע״פ ‰ס׳ מ˜„˘ מלך ˘˜„ם לו ˜ו„˘ כ„‡י ‰י˙ ‰לו לסכן ‡˙ נפ˘ו ,כ˘‚‰יע מ˘˘ ‰ליט"‡ ‡ב„״˜ זי„ט˘וב(.
בזמן ,ע״ז ˘‰יב לו ‰ר‰״˜ מס״‚ זˆ״ל‡ ,יך ז‰ לר‡ז„ול נכנסו ˘ני „ˆ‰י˜ים לבי˙ו ˘ל בעל- )פ‡ר יˆח˜ ˙נינ‡ סוף פר˜ ˘לי˘י(
‡פ˘ר ל‰עמי„ ‡˙ ‰מ˜״מ כ˘ור‡ ‰ח˙ עם בי˙ ‡ח„ ,ורבינו נ˘‡ר במס„רון ˜‰ר ‡ˆל
‰עטר˙ ˆבי?‰ .ר‰״˜ בעל עט״ˆ כ˘‰י‡ ‰ברך ‰פ˙ח מבחו ıוע˘‡ ˙‡ ‰זניו כ‡פרכס
סמוך על ˘לחן חו˙נו בכפר רי„‡ ‰סמוך לעיר רבה"ק מהרי"א זי"ע התלונן על
ל˘˜‰יב ‡˙ ‡˘ר י„ברו ביני‰ם ˘ני רבו˙יו
ר‡ז„ול ,י˘ב כל ‰יום ועס˜ בנ‚לו˙ ˙‰ור‰ ‡ל.‰
פירושים שנדפסו בצד הספר
ובליל ‰עס˜ בס˙רי ˙ור ,‰ומפני ˘חסרו לו כ„‡י ל‰עיר ˘בנו‚ע לספרים ‰י ‰רבינו )כרבו
בנ˙יים ‰ר‚י˘ בו רבינו מ‰רˆ״ ‰כי ‰ו‡ עומ„
ספרים בכפר ‰‰ו‡‰ ,י‰ ‰ולך לעיר ר‡ז„ול רבינו מ‰רˆ״ (‰מב˜ר ˜˘ ‰מ‡ו„ ,ובס‰״˜ ע״˙
מבחו ,ıופ˙ח ‡˙ „‰ל˙ ו‰כניסו ‰ח„ר ,‰מˆ‡
‡ח˙ ב˘בוע ‡ל ‰ב‰מ״„ „˘ם ˘‰יו בו ספרים )פי ויר‡ מ״ו ע״ב( ‰ו‡ מבי‡ מ˘מו ˘ל רבו
‡˙ ‰‚‰״˜ מר‡פ˘י ıכ˘‰ו‡ עומ„ ‡ˆל ‡רוןŒ
‰רב ,‰ו˘˘ ‰‰ם יום ‡ו יומים וחזר לבי˙ו ,פ״‡ רבינו מ‰רˆ״ ‰זˆ״ל ˘‡מר ל‰‰״˜ ר׳ נפ˙לי
‰ספרים ומוˆי‡ ממנו ספר ‡חר ספר ומ„פ„ף
ב‡ לכ‰מ״„ ‰נ״ל ומˆ‡ ספר ח„˘ ˘נ„פס ‡ז זˆ״ל ‰רב מר‡פ˘י ıבז‰״ל ˘‡סור ללמו„
בו ,פנ ‰ו‡מר לרבינו מ‰רˆ״‰" ‰נני ‡ו‰ב מ‡„
"רז‡ מ‰ימנ‡" ˘נ˙חבר מˆ„י˜ נס˙ר ‡ח„ מ‡יז ‰ספר ע„ ˘‰ו‡ מ˜ובל ‡י˘ מפי ‡י˘
‡˙ ˙‰ו„ ,‰ו‡ם ‡ני מוˆ‡ ‰ז„מנו˙ לר‡ו˙
˘‰י˘ ‰רב בכפר סמוך לפרעמיסל‡ ,בליל‰ ˘‰ו‡ מפי ‡לי‰ו ,ובכן ל‡ יפל‡ כלל ‡ם
‡יז ‰ספר ח„˘ ˘ל‡ ר‡י˙יו ע„יין ‰נני ˘מח
‡חרי ˘נ˘‡ר יחי„י בב‰מ״„ עיין ‰ר‰״˜ בעל ˙‰לונן על ˘„‰פיסו ‡˙ ‰פי׳ כס‡ מלך ב„ף
עליו כמוˆ‡ ˘לל רב" ,ענ ‰רבינו מ‰רˆ״ ‰חל˜ו
עט״ˆ בספר ‰‰ו‡ ע„ ˘˙˜פ ‰עליו ˘נ˙ו וי˘ן ‡ח„ עם ס׳ ˜˙‰ונים ,ובפרט ‰ל‡ יו„עים
‚ם ‰ו‡ ˘מ˜ובל בי„ו מרבו˙יו ˘‡ין ללמו„ ר˜
ע„ ‡ור ‰בו˜ר ,כ˘˜‰יˆ‰ ıטער מ‡„ ,כי ‡נחנו כי רבינו מ‰רˆ״ ‰ב‰רב ‰מ˜ומו˙ בספרו
מ˙וך ספר ˘מ˜ובל לנו ‡י˘ מפי ‡י˘ ˘‰ו‡
מעולם ל‡ עבר ‰עליו חˆו˙ ליל ‰ב˘נ,‰ על ‰זו‰״˜ ב˜ר ‡˙ בעל ‰מ˜„˘ מלך )˘‰ו‡
מפי ‡לי‰ו.
נ˘‡ר בב‰מ״„ ‚ם בליל˘ ‰ל‡חריו ו˘וב עיין ‚ם בעל כס‡ מלך( ב˜ר˙ ˜˘ ‰מ‡„.
בספר ‰נ"ל בח˘˜ כנ"ל ,ו˘וב נפל ‰עליו פ״‡ ספרו לרבינו ˘נמˆ‡ו חסי„ים ˘˙לו
עˆמם ב‡ילן ‚„ול ,במ˘ ‰נמˆ‡ במ„ר˘ ול‡ לב„ על „‰פס˙ ‰פי׳ ‰ז ‰ביח„ עם ‰זו‰״˜
˙ר„מ ‰וחז˜ ‰עליו ˘נ˙ו ע„ ˘‡‰יר ˘‰חר,
˙לפיו˙ )ב˘ער ‡‰ו˙יו˙ ערך מ˘יח( ˘כ˙ב ˙‰לונן רבינו ,כי ‡ם ‚ם כ˘נז„מנו לי„ו
וי‰י בב˜ר ו˙פעם רוחו ,ופ˘פ˘ במע˘יו
ב˘ם ‰זו‰״˜ "˘מ˘יח ˆ„˜נו ˜ו„ם ˘י˙‚ל‰ ‰חומ˘ים ˘נ„פס בˆ„ם פירו˘יו ˘ל ˆ„י˜
ו˙‰ענ ‰כמ‰ ‰פס˜ו˙ ע״ז ˘בטל עונו˙ ˙˜ון
י‰יו נר‡ים ממנו מע˘ים מכוערים" ח״ו ,ל‡ ‚„ול ו˜„ו˘ ב„ורו ,פירו˘ים ˘כ˘‰ם לעˆמם
חˆו˙ ז ‰פעמים ,ו‰ו„יעו לו בחלום מן
‡‰מין רבינו ל˘מוע ‰זו וˆו ‰ל‰בי‡ ‡˙ נ˙ן רבינו ‰סכמ˙ו עלי‰ם˜ ,לל רבינו ‡˙
˘‰מים˘ ,ב‡ לי„י כך ר˜ מפני ˘עיין בספר
‰מ„ר˘ ˙לפיו˙ ˘ל‡ ‰י ‰בין ספריו בבי˙ו, ‰מ„פיסים ו‡מר‡" ,ני ‡ע˜ור ‡ו˙ם מ˘ר˘ם"
‰נ"ל ˘מחברו ‡מנם ‰י‡ ‰י˘ ˆ„י˜ ו˜„ו˘,
וכ˜ ‰ר‡ ˙‚ר ‚ם על ‰‚‰ו˙יו ˘ל ‡‚‰ון מלבוב
~י~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
ו‰ט‰ור בז‰ ‰ל˘ון :׳פין ‡יין סוכו˙ ˜‡ן מען ב‡לחוב‡ ,ח„ מ‚„ולי ˙למי„יו˘ ,במוˆ‡י ‡בל מפני ˘חי ב„ורו ˘ל רבינו ‡לימלך זˆ״ל
‡ויף ‰ייבין ‡לע יו„ין׳"ֈ ˘מח˙ ˙ור ‰כ˘‡‰ריכו ‰חסי„ים ב˘מח˙ מליזענס˜ ו„ר ב‚ליל ˘לו ול‡ נסע ‡ף פעם
)נ„פס בסוף ‰ספר ‰נ״ל( יו"ט ו‰וסיפו מחול ‡ל ˜‰ו„˘ ע„ ‡˘מור‰ ‡ח˙ ל˜בל פני ˆ„י˜„‰-ור ‰ז‡ ,‰ינו כ„‡י
בליל ,‰על ‰בל‡ט ‡ל עלי˙ו ˘ל רבינו לר‡ו˙ ˘יעיין ‰ו‡ )בעל ‰עט״ˆ( בספרו ,וז ‰לך ‡‰ו˙,
מ ‰מע˘‰ו ,ומˆ‡ ‡ו˙ו כ˘‰ו‡ לבו˘ כבר ב‚„י כי בספר ‰נ"ל י˘ ערכים על ס„ר ‡‰״ב ור˜
רבה"ק מהרי"א זי"ע בירך בכל יום
חול ו‡ומר ˙˜ון חˆו˙ בנ‰ימ.‰ ‡‰ו˙ "ˆ„י˜" ‡ין בו ,נס˙ל˜ ‰ממנו ˘כינ‰
ויום על אתרוג אחר ב‡ו˙ ז ‰מפני ˘ל‡ ˜בל ‡˙ פני ˆ„י˜ „‰ור,
)פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"„(
מלבו˘יו ˘ל רבינו ‰י׳ ˙מי„ נ˜יים ,וכל רבב ל‡ וסיים ‰ר‰״˜ מס‡„י‚ור‡ זˆ״ל מע˙‰ ‰ל‡ יבין
נמˆ‡ ב‰ם ,ב˘ב˙ ‰יו ב‚„יו לבנים‚ ,ם טלי˙ו מר מ„וע ‰נני נו˙ן מ˘פט ‰בכור ‰ל‰ספר
התלהבות רבה"ק מהרי"א זי"ע
‰י˙ ‰מי„ לבן כ˘ל‚ ומˆופ ‰בעטר˙ כסף עטר˙ ˆבי על ‰מ˜„˘ מלך.
‚„ול ,‰בין חסי„יו ‰יו בעלי ˙ע˘י˘ ‰ל בתפילת הושענא רבה
‡˙ „‰ברים ‡‰ל ‰ספר לי ˙״ח ‡ח„ ˘˘מע
טלי˙ים ועטרו˙ ,ו‰ם ‰בי‡ו לו בכל ˘נ ‰ו˘נ‰ ביום ‰ו˘ענ‡ רכ˘ ‰ל ˘נ˙ ˙ר״ח נסע רבינו ‡ו˙ם מפי ‰ר‰״˜ ר׳ ‡ורי מס‡מבור זˆ״ל ,וי˙כן
טלי˙ ועטר ‰מ˘ל‰ם ,ורבינו ‰י ‰נו˙ן טלי˙ו ]רב ˜"‰מ‰רי"‡ זי"ע[ לב˜ר ‡˙ בן „ו„ו ‰‚‰״˜ כי ‚ם מע˘‰‰ ‰י‡ ‰י‡ ‡ח˙ ‰סיבו˙ ˘„˜„˜
‰י˘ן במ˙נ ‰למ˜ורביו. ר׳ יו„‡ ˆבי מר‡ז„יל זˆ״ל ˘חל‡ ‰ז ‡˙ חליו רבינו מ‰רˆ״ ‰כל כך ˘ל‡ ללמו„ ר˜ מ˙וך ספר
בכל ליל˘-ני ˘ל ר״‰ ‰י ‰לוב˘ ב‚„ ח„˘ ˘מ˙ בו ,כב„ו ‰‚‰״˜ לעבור לפני ˙‰יב‰ ˘מ˜ובל ˘‰ו‡ מפי ‡לי‰ו ז״ל ,ורבינו נ‚‰
לכללו בברכ˙ ˘‰חיינו )עי' ‡ו"ח סי' ˙״ר( מ‰ ול˙‰פלל ‰לל ו‰ו˘ענו˙ לפני ˆ‰בור ,עמ„‰ ‡חריו ככל ˙‰לוכו˙יו ב˜ו„˘.
˘נע˘ ‰לו ע״פ רוב ע״י ‡ח„ מע˘ירי חסי„יו, מט˙ו ˘ל ‰‚‰״˜ ‰חול ‰בב‰מ״„ סמוך ‡ˆל
לח‚ ‰סוכו˙ ˘לחו לו סוחרי˙‡-רו‚ים ˙מי„ ‰בימ ,‰וכ˘עבר רבינו לפניו ב˘ע˙ ˜‰‰פו˙ תפילות חג הסוכות אצל רבה"ק
‡˙רו‚ים מובחרים ,ו‰י ‰מברך בכל יום על ˘ל ‰‰ו˘ענו˙‚‰ ,יע˙‰ ‰ל‰בו˙ו ˘ל רבינו מהרי"א זי"ע
‡˙רו‚ ‡חר ˘ל‡ חלו בו י„ים ע„יין ,ו‡ע״פ למ„ ‰מופל‚˙ כזו ע„ ˘מˆ‡ ‰חול„˜‰ ‰ו˘
כ‰ ‰י ‰רבינו ‡˘ לו‰ט˙ בכל ימי ח‚ ‰סוכו˙,
˘ככלל נ ‚‰רבינו בי˙ו כ„רך בעל-בי˙ בינוני לנחו ıל‡חוז בכנף טלי˙ו כמ ‰פעמים
˙‰פלו˙ ביום ‰ו˘ענ‡ רב‰ ‰יו סוערו˙ כמו
בכל ז‡˙ ב˙˘מי˘י ˜„ו˘ ‰ו„‰ורי מˆו‰ ‰י‰ ולמ˘וך ‡ו˙ו כ„י ל‰פסי˜ו מעט מ„ב˜ו˙ו ,כי
בימי ר״ ‰ויו״כ˜‰ ,פו˙יו עם ˙‡‰רו‚ ו‰לולב
‡ˆלו ‰כל מ˙וך רחב˙ י„ים ועו˘ר. יר‡ ˘ל‡ י‚יע לכלו˙ ‰נפ˘ ב˙פל ‰זו.
‰יו מחרי„ו˙ ,ל‡ ‡מר רבינו ‡מנם ‡˙
)פ‡ר יˆח˜ פר˜ כ"ב ‡ו˙ ו'( )פ‡ר יˆח˜ פר˜ ˘י˘י ‡ו˙ ('‰ ‰פיוטים ˘‡חרי ˘בע ˜‰‰פו˙ כי ‡ם
‰חרוזים ˘בר‡˘ם כ‚ון "‡נ‡ ‡ל נ‡ סלח נ‡"
בערב סוכות אחר כיסוי הסוכה היה 'פין איין סוכות קאן מען אויף הייבין ו„ל‚ על ‡˘‰ר‡ ,כל ב‰‰לל ו˜‰‰פו˙ לב„ן
בדיחא דעתיה ,אבל בערב הושע״ר זעזעו ‡˙ כל ‰נפ˘ו˙˙‰ ,ור‡˘ ‰מר ביום
אלע יודין'
‰‰ו‡ ‰י˙ ‰נור‡‚ ‰ם ‰י‡.
הוא גורם ליראה ופחד
כ˙ב בספ‰״˜ "לי˜וטי ˙ור ‰מ‰ר״י" )מ‰ר‰״˜ בליל ˘מיני עˆר˙ ו˘מח˙ ˙ור‰ ‰יו ˜‰פו˙יו
וסיפר מ‰רי"‡ ‡ייכענ˘טיין מ˜יווי‡˘„ רבי בערי˘ מ„‡לינ‡( ,וז״ל˘" :מע˙י מפ‰ ב˙‰ל‰בו˙ ‚„ול ‰מ‡„ ,ליום ‰ח‚ ‡‰חרון
˘˘מע מפי ‰י˘י˘ ר׳ מ˘‰ ‰ער˘˜‡וויט˘ ˜„˘ו ˘ל ‡„ונינו מורינו ורבינו ‰רב „ˆ‰י˜ נ˜בˆו ˙מי„ כל ‚„ולי ˙למי„יו מרחו˜ ומ˜רוב,
ז״ל בן „‰יין „מונ˜‡ט˘ ‰רב ר׳ ‡בר‰ם ז״ל, „˜‰ו˘ ו‰ט‰ור רבינו ‡י˘ ‡‰לו˜ים ˜ו„˘ ˘מפני ˘‰יו מ˘ועב„ים לע„˙ם ל‡ יכלו לב‡
˘כ˘‰י ‰עלם כבן י״ב ˘נים ל˜חו ‡ביו ‡˙ו ˘„˜‰ים מו״ ‰יˆח˜ ‡ייזי˜ זˆו˜לל‰"‰ לימי ר״ ‰ויו‰״כ ,וב‡ו ע˙ ‰ל˘‰לים ‰חסרון,
לזי„יט˘וב לרבינו זי״ע לימי ‰סוכו˙ ו‚‰יעו מזי„יט˘וב זי״ע˘˘ ,מע˙י מפיו ˜‰׳ בח‚ ומספר ˙למ„ו ‰‚‰״ˆ ר' יוסף מ‡יר זˆ״ל
לבי˙ רבינו בערב ‰ח‚ ‡חר כיסוי ‰סוכ ‰בסכך, ‰סוכו˙ בבו‡י לר‡ו˙ פני ˜„˘ו ולפרו˘ עלינו מספינ˜‡ )ב„˜‰מ˙ו לספרו ˘ל רבינו ס„ר
וכ˘נכנס ‡ביו ‰רב ר׳ ‡בר‰ם לח„ר רבינו ˜בלו סוכ˙ ˘לומו‡ ,מר בז‰ ‰ל˘ון :בפסו˜ )וי˜ר‡ „ברים( ˘פ״‡ ב˘ע˙ ˜‰‰פו˙ ‡מר בז‰״ל:
רבינו בסבר פנים יפו˙ ו‡מר לבנו ‰ר‰״˜ ר' כ‚ ,מב( כל ‡‰זרח בי˘ר‡ל י˘בו בסוכו˙, "˙‡מינו לי ˘‡ין ‡ני טוע‰˘ ‰חסי„ים ב‡ים
‡לי‰ו" :ר׳ ‡לי‰ו ‚יב ‡ריין ‡ ביטעל˜ע וויין" ב‚מר‡ סוכ ‰ב„ף כז ע״ב בפלו‚˙‡ „רבי ‡לי לכבו„י‡ ,ני יו„ע ˘‰ם ב‡ים לב˜˘ ‡˙
ו˘‡ל על ‰עלם כו׳ ,ל˘נ‰ ‰ב‡˘ ‰וב נסע ‰רב ‡ליעזר ורבנן ,מלמ„ ˘כל י˘ר‡ל ר‡ויים לי˘ב ‰כח ˘ל רבינו" ˙ל ‰רבינו ‡˙ בי‡˙ם ˘ל ‚„ולי
ר׳ ‡בר‰ם עם בנו ז - ‰ר׳ מ˘ - ‰לזי„יט˘וב על בסוכ‡ ‰ח˙˘ ,ממˆוו˙ סוכ‡ ‰ח˙ ,פירו˘ חסי„יו ‡ליו בזכו˙ רבו‰˘ ,ם ב‡ו לב˜˘ ‡˙ כח
ימים ‡חרונים ,ו‚‰יע בחו‰״מ ערב ‰ו˘ענ‡ מימי סוכו˙ ‡ח„ ˘יו˘בים בסוכ ,‰יכולים ˙‰ור˘ ‰לו ל‰זכיר נ˘כחו˙ ˘ל ‰ימים
רב ,‰וכ˘נכנסו ל˜בל ˘לום בין כל ‰ב‡ים ל‰מ˘יך י˘וע ‰על כל י˘ר‡ל .וז˘ ‰רמזו ‰ר‡˘ונים ,כ˘˙‰חממו ל‡ורו.
‰ו˘יט לו רבינו ‡˙ י„ו „˜‰ו˘ ‰בין ‡˘‰ר, ב„ברי‰ם „˜‰ו˘ים ׳מלמ„'˙‰˘ ,ור ‰מור‰
˘מח ‡מנם רבינו ב˘מח˙ ˙ור‡ ,‰בל יר‡˙ו
ו‰י ‰פח„ ו‡ימ˘ ‰ורר ‡ז .ו˘‡ל ‰עלם מ˘‰ ‡ו˙נו ל‰עלו˙ כל י˘ר‡ל בסכו˙ ‡ח„
„‚‰ול ‰ל‡ זז ‰ממ˜ומ˙ ,‰פל˙ ‚˘ם ו‡פילו
‡˙ ‡ביו למ˜ „˜˙˘‡ ‰יבלו בפנים ˘וח˜ו˙ ול‰וˆי‡ם מכל רע ‰לי˘בם על מכונם ועל
˙פל˙ מוסף ˘ל ˘מח˙ ˙ור‰ ‰יו מחרי„ו˙,
ו‡מר לו לי˘ב וכיב„ו ,וכע˙ ל‡ „יבר כלום?!, מ˜ומם ב˘לום ,ע״כ ˘מע˙י מפיו „˜‰ו˘
ספר ‰ר‰״‚ „ˆ‰י˜ ר׳ ‡‰רן מ‡יר זˆ״ל ‡‰ב„״˜
~ יא ~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
ולערב -זיי‚ער ˆע‰ן )ב˘ע ‰ע˘ר( בליל‰ ‡לי‰ו ו‡ח„ ‡לי˘ע ,ו‰י ‰פלי‡ ‰עו„ ‚„ול‰ ו˘‰יב לו ‡ביו ˘‡˘˙˜„ ‰י׳ בערב סוכו˙ ‡חר
כ‡˘ר ˘כב על ‰מט ,‰פ˙ח ‡˙ פיו „˜‰ו˘ בעיני ˘‰מ˘ ,כי ל‡ ‰יו מחזי˜ין ‡˙ ‰רב כיסוי ‰סוכ ‰ו‰י˘ ‰מח וב„יח‡ „ע˙י‡ ,‰בל
ו‡מר‰" :ר‰ ˜"‰רבי ר' ‰יר˘לע מזי„יט˘וב ב‰עיר ‰‰ו‡ ל‡י˘ ˜„ו˘ כז‡˘ ,‰לי‰ו כע˙ ‰זמן בערב ‰ו˘ע״ר ‰ו‡ ‚ורם ליר‡‰
זי"ע ‰י ‰פעם חל˘ מ‡ו„ בליל ˘מיני עˆר˙, ו‡לי˘ע ילכו ‡ˆלו ללמו„ ,ו‚ם ‰י ‰מנ ‚‰ב‡ו˙ו ופח„ .
ו˘כב במיט˙ו ,וב˘ע ‰ע˘ר בליל‡ ‰מר ‰עיר ‡˘ר בכל ˘ב˙ ˜ו„˘ ‡חר ˙פל˙ ˘חרי˙ )מכ˙״י ‰‚‰״ˆ מ‰רי״‡ ‡ייכענ˘טיין מ˜יווי‡˘„,
ל‰עומ„ים ˘ם ב˙‰ל‰בו˙ ‚„ול' ‰מל‡כים ˜ו„ם ˜רי‡˙ ˙‰ור‡ ,‰מר ‰רב „ברי מוסר ˘נע˙˜ ע״י בנו(
ו˘רפים ˘מחים עכ˘יו ב˘מח˙ ˙‰ור ,‰ו‡נו ‚„ול ,ו‚ם ‰י ‰בפ˜ו„˙ ‰רב בכל ˙ו˜ף ועוז
˘וכבים כע˙ במיט '‰ו˜ם ועמ„ על ר‚ליו וערך ˘ל‡ ל˘יח ˘ום ˘יח ‰ו„יבור בבי˙ ‰כנס˙,
הסיפור שסיפר רבה"ק מהרי"א זי"ע
‡˙ ˜‰‰פו˙ ב˙‰ל‰בו˙ ‚„ול ,"‰ו‡‰ריך ימים ובפרט ב˘ע˙ ˙‰פל.‰
‡חר כך‡ ,נו ‚ם ננס‰ ‰יום כן" ,ויר„ מן ‰מיט‰
בכל חג הסוכות ,בענין גלוי אליהו
ו˘‰מ˘ ל‡ יכול ‡˙‰פ˜ ,וסיפר ‰מע˘‰ ‰זו
ו˙‰פלל ˙פיל˙ ערבי˙ ב˙‰ל‰בו˙ ‚„ול‰ לפני ‰בעלי ב˙ים ,ו‰י ‰חי„ו˘ ופל‡ ‚„ול בספר זב„ טוב )ל‰חסי„ מו‰ר״ר ז‡ב וו‡לף
כ„רכו ב˜ו„˘ ל˙‰פלל כמעט במסירו˙ נפ˘, בעיני‰ם ,וכ‡˘ר ב‡ו ב˘ב˙ ˜ו„˘ כל ‰בעלי ע״ ,‰בנו ˘ל ‰סופר ‰מפורסם ‰חסי„ מו‰״ר ר׳
‡חר כך ˙‰חיל לע˘ו˙ ˜‰‰פו˙ ‚ם כן ב˙ים לבי˙ ‰כנס˙ ‰י ‰מז ‰סיפור ‚„ול בבי˙ נ˙נ‡ל סופר זˆ״ל( ‰בי‡ סיפור ˘סיפר רב˜"‰
ב˙‰ל‰בו˙ ‚„ול ,‰ויע˘ ˜‰פ‡ ‰ח˙ ול‡ יו˙ר, ‰כנס˙ ,ו‚ם ב˘ע˙ ˙‰פל ,‰ו‡חר ˙פל˙ מ‰רי"‡ זי"ע במלו ‰מלכ ‰חו"‰מ סוכו˙ בענין
ומסר ‰ספר ˙ור ‰לבנו ‰ר ˜"‰רבי מ˘‰ל'י ˘חרי˙ ב˙וך „ברי ‰מוסר ˆע˜ עלי‰ם ‰רב ‚וילוי ‡לי‰ו.
מ˘ינ‡וו‡ זי"ע‡ ,חר ז˜ ‰י„˘ על ‰יין וי˘ב ‡ו„ו˙ מ‰˘ ‰יו מ„ברים בבי˙ ‰כנס˙ ,ומ‚ ‰ם בספר ‡ור ‰נˆח )ל ˆ"‰‚‰רבי נפ˙לי ˆבי ל‡בין
לסעו„ ‡˙ סעו„˙ יום טוב. ב˘ע˙ ˙‰פל ,‰כי ‰ו‡ ‡יסור ‚„ול ,ומ ‰ז‰ מזי„יט˘וב ז"ל( ‰בי‡ ˘סיפור ז ‰סיפור
וב˙וך ‰סעו„ ‰פ˙ח ‡˙ פיו „˜‰ו˘ כ„רכו ‰יום מיומים ˘עוברים על פ˜ו„˙ו ,ו‰בעלי רב ˜"‰מ‰רי"‡ זי"ע 'בכל ˘נ ‰בח‚ ‰סוכו˙',
ב˜ו„˘ לספר ב„ברים ‰עומ„ים ברומו ˘ל ב˙ים ‰יˆ ‰ר ל‰ם מ‡„ ,ומ˙מרמרים על לבם ו‰סיפור ‰ו‡ כ„ל‰לן.
עולם ,ו‡מר "‰פל‡ ופל‡ ‰ר‰ ˜"‰רבי ר' מ˘ ‰ל‡ נ‚‰ו בו כבו„ ב‰רב כר‡וי לו ,ו‰לכו בז"‰ל :מע˘˘˘ ‰מע˙י מ‡„ומ״ו „˜‰ו˘ רבי
‡לימלך מליזענס˜ זי"ע ר‡ ‰פעם ‡ח˙ ‡חר כולם בבי˙ ‰כנס˙ ונפלו לפני ר‚ליו בבכי‰ יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זˆו˜לל‰״ ‰מפיו
˜‰פ ‰ר‡˘ונ ˙‡ ‰בניין בי˙ ‰מ˜„˘ ‚מור, ‚„ול ,‰ונ˘˜ו לו ,וב˜˘ו מכבו„ו ˘ימחול ל‰ם „˜‰ו˘ ,במוˆ‡י ˘ב˙ ˜ו„˘ בסעו„˙ מלו‰
ו„בר מועט עו„ חסר בו ,ו‰ו‡ ˙‰ווכח ,ורˆ‰ ˘ל‡ נ‚‰ו בכבו„ו כל כך ע„ ‰נ ,‰כי ל‡ י„עו מלכ ‰בחול ‰מוע„ סוכו˙ ˘נ˙ ˙רכ״ז לפ״˜,
˘יוו˙רו וי˙נו ‚ם „בר מועט ז ,‰ול‡ וי˙רו ,ל‡ מ‡˙ו מ‡ומ ‰ע„ ‰נ ,‰ו˘‡ל ‡ו˙ם ‰רב מ ‰ז,‰ ‡חר זמיר˙ ‰זמר ׳‡לי‰ו ‰נבי‡׳˘ ,ני‚ן בנו ‰רב
רˆ‰ ‰רבי ר' ‡לימלך ל‰מ˘יך לערוך ‡˙ וסיפרו לו כל ‰מע˘˘ ‰סיפר ל‰ם ˘‰מ˘, „˜‰ו˘ ר׳ ‡לי‰ו זˆ״ל ,וז ‰ל˘ונו „˜‰ו˘‰ :י‰
˜‰‰פו˙ ומסרם לבנו ‰ר ˜"‰רבי ‡לעזר ו˘‰יב ל‰ם ‰רב ב˙מימו˙ ‚„ול‡‰ ,ם ‡ˆליכם רב ‡ח„ בעיר ‡ח˙ ,ו‰י‡ ‰י˘ ˙מים ,ו‰י‰
מליזענס˜ זי"ע ˘ימ˘יך לנ‰ל ‡˙ ˜‰‰פו˙", ל‡ ב‡ ‡לי‰ו ללמו„‡‰ ,ם למי ‡י˘ י‰ו„י ל‡ ‰מנ ‚‰ב‡ו˙ו ‰עיר ,כ‡˘ר ˘‰מ˘ ‰לך ˜ו„ם
וסיים ‰" ˜"‰‰פל‡ ופל‡ כבר עבר מ‡ז יו˙ר ב‡ ‡לי‰ו ‡ם ‰ולך ב„רך ‰י˘ר וכו'. ‡ור ‰בו˜ר זיי‚ער ‡רבע וחˆי ל‰עיר עם
ממ‡˘ ‰נ ,‰ול‡ רוˆים עו„ לוו˙ר ול˙˙ „‰בר ו‡חר סיפור ‰מע˘ ‰סיים ‡„ומו״ר˘‡ ,ר ‡ו˙ו ‰פטי˘˜˘ ,ורין ׳חˆו˙ ˜ל‡פין׳ ,ֈו‰י ‰מנ‚‰
מועט" ,ע"כ ‰מסופר ˘ם. ‡‰י˘ ˘ר‡˘‰ ‰מ˘ ר‰ ,ıי‚ ‰יחזי˘‡ ,ר רı ב‡ו˙ו עיר ˘˘‰מ˘ ‰י ‰מוכרח ל‰יו˙ ˜ו„ם
ע„ ‰נ‡ ‰חר ‡לי˘ע ,ול‡ יכול ל‚‰יעו ,ע„ כ‡ן ‡ˆל ‰רב ,וכן ע˘ ‰ול‡ ˘ינ ‰ב˘ום פעם.
בנוסח ˘ונ ‰מסופר בספר בי˙ ‡לימלך,
ל˘ונו „˜‰ו˘. ופעם ‡ח˙ ‰לך מ‰רב ל‰עיר עם ‰פטי˘
˘‰ר ˜"‰מ‡פט‡ זי"ע ‰י ‰נו ‚‰ליסע לימים
‡‰חרונים ˘ל ח‚ ‰סוכו˙ לליזענס˜ ,ופעם )זב„ טוב ,ל‰חסי„ מו‰ר״ר ז‡ב וו‡לף ע״ ,‰בנו ˘ל לע˘ו˙ מל‡כ˙ו כמנ‚‰ו ,ר‡˘‰ ‰מ˘ ˘ני
‰סופר ‰מפורסם ‰חסי„ מו‰״ר ר׳ נ˙נ‡ל סופר זˆ״ל ‡נ˘ים יפים מ˙ו‡רים ב˜ומ ‰נ‡˘ ,‰ל‡ ר‡‰
‡ח„ ל‡ ‰י ‰יכול לנסוע בימי ‰ח‚ ונסע ‡חר
– ‡ור ‰נˆח ,ל ˆ"‰‚‰רבי נפ˙לי ˆבי ל‡בין מעולם כ‡נ˘ים ‰‰ם ,ו˘‡ל ‡ו˙ם ,ל‰יכן ‰ם
‰ח‚ ל˘ב˙ ‡ח„‡ ,מר ‰ר‰ ˜"‰רבי ר' ‡לימלך
מזי„יט˘וב ז"ל(
זי"ע ל‰ר ˜"‰מ‡פט‡˘ ,ב˘ע˙ ˜‰‰פו˙ ‰ר‡ו ‰ולכים ,ו˘‰יבו ל˘‰מ˘‡ ,נו ‰ולכים בכל ‡ור
לי ‰מ˘כן עם ‰כלים‰˘ ,י˜ ‰טרו‚ ‚„ול על בני ‰בו˜ר ‡ˆל ‰רב ללמו„ ,ול‡ ˘‡ל ‡ו˙ם מי ‰ם,
י˘ר‡ל ,ו‰רבי ר' ‡לימלך רˆ ‰ל˘‰פיע 'מלאכים ושרפים שמחים עכשיו וכ‡˘ר ‰לך ב‰עיר יו˙ר לע˘ו˙ מל‡כ˙ו ‰נ״ל,
ול‰מ˘יך על בני י˘ר‡ל כל טוב ,ול‡ יכול מפני בשמחת התורה ,ואנו שוכבים כעת ‰יˆ ‰ר לו מ‡„ ‡˘ר ל‡ ˘‡ל ‡ו˙ם מי ‰ם ,כי
˜‰טרו‚ ,ע„ ˘ע˘‰ ‰רבי ר' ‡לימלך כל מיני ‰יו לפל‡ בעיניו‡‰ ,נ˘ים ‰‰ם ˘ל‡ ר‡ ‰עו„
במיטה'
ונס˙ל˜ו ˜‰טרו‚ וביטל „˙˘‰לויו˙, כמו‰ם ,ו‚ם מ‰˘ ‰ולכים ‡ˆל ‰רב ללמו„.
מסופר בספר מר‡„) ˘‡ ‰ף נ‡ :(:ב˘נ˙ ˙רמ"‡
‰מ˜טר‚ים ,ונע˘ ‰ע˙ רˆון למעל ,‰ע„ וכ‡˘ר ‰לך עו„ יו˙ר ב‰עיר ר‡ ‰ל‡ח„ ‡˘ר
‰יי˙י ל˜בל פני ‡„מו"ר ‰ר ˜"‰רבי יחז˜‡ל
˘‰ר‡ו ל‰רבי ר' ‡לימלך ‡˙ ‰מ˘כן עם ר ıמ‡„ ,ו˘‡ל ל˘‰מ˘‡‰ ,ם ר‡י˙ כע˙ ‰‰ו‡
˘ר‚‡ מ˘ינ‡וו‡ זי"ע על ימים ‡‰חרונים ˘ל
‰כלים ,ר˜ ‰פרוכ˙ ל‡ ‰ר‡ו לו. ˘ני ‡נ˘ים ‡˘ר ‰יו ‰ולכים ,ו˘‰יב ˘‰מ˘,
סוכו˙ ,ו‡חר ‰‰ו˘ענו˙ נחל˘ ‰ר ,˜"‰ול‡
‰ן ,ר‡י˙ים כמו ע˙‡˘ .‰ל ˘‰מ˘ ל‡‰י˘
ו‡מר ‰רבי ר' ‡לימלך זˆ"ל ל‰רב מ‡פט‡ זˆ"ל, י˘ב עם ‰עולם ‡ˆל ‰סעו„ ,‰ו‡ף ˙פיל˙
‰‰ו‡ ,מי ‰ם ‡ו˙ם ‡נ˘ים ,ו˘‰יב לו‡ ,ח„ ‰ו‡
"‡ולי ‡ם כבו„ו ‰י ‰בכ‡ן ב˘ע˙ ˜‰‰פו˙‰ ,י‰ מנח˙‰ ‰פלל בח„רו עם מניין מˆומˆם,
~ יב ~
˙ול„ו˙ וסיפורים בˆל ˜„˘ם ˘ל רבו˙ינו „˜‰ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב זי"ע
רבינו „˜‰ו˘ רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע
ורבינו „˜‰ו˘ רבי יˆח˜ ‡ייזי˜ מזי„יט˘וב זי"ע
במוצאי שמחת תורה היו עושים כעין ו‰נ ‰ב‡˙ פחז כמים ובלבל˙ יˆיעו˜‰ ,יˆו˙ו ע˙ רˆון ‚„ול ,ו‡ולי ‰יו מר‡ים ‚ם ‡˙ ‰פרוכ˙,
מ˘נ˙ו ,ו‰פס˜˙ ‡˙ כניס˙ו ‰סכל˙ ע˘ו". ו‰יי˙‡‚‰ ‰ול˘‰ ‰לימ ,"‰ע"כ ‰מסופר ˘ם.
מכירה במחירים נמוכים ,כדי לפעול
בשמים שלא יהיו הדברים ביוקר )ˆבי לˆ„י˜ „ף כ״ח( מע˘ ‰כזו מסופר בספר ˆבי לˆ„י˜ לסיפורים
על רב ˜"‰מ‰רˆ" ‰מזי„יט˘וב וכך מסופר ˘ם
בזי„יט˘וב ‰י‰ ‰מנ˘ ,‚‰במוˆ‡י ˘מח˙
)ב˜טע ‰ב‡(:
˙ור‰ ‰יו „ˆ‰י˜ים עו˘ים בע˙ נעיל˙ ‰ח‚ איך יכולים לדבר בחוץ בשעת
כעין מכיר˘ ‰מכרו מיני מ‡כלים כמו ˜מח ההקפות כבר עמדו רגליו של רבה"ק על סוף
ו˙פוחי ‡„מ ‰ו׳מע„׳ ,ו‰יו נעמ„ים ומכריזים
פעם ‡ח˙ בזמן ˜‰‰פו˙ ‰י׳ ˙למי„ו ]˘ל היכלו של משיח ונפסק כניסתו
ונו˜בים מחירים נמוכים ,בכ„י לפעול ב˘מים
‰ר‰״˜ בעל ח˜ל יˆח˜ מספינ˜‡[ ‡‚‰ון בעל
˘ל‡ י‰יו „‰ברים ביו˜ר במ˘ך ˘‰נ‰ כמ‰ ‰י ‰רבינו ]‰ר‰״˜ מ‰רˆ״‰ ע„
י‚ל יע˜ב ממי˘˜‡ל ıזˆ״לˆ ,ריך לˆרכיו ,ויˆ‡
‰בעל״ט. מזי„יט˘וב זי״ע[ ‚„ול בעיני רבו מלובלין י˘
לחו ,ıר‡˘ ‰כמ‡ ‰נ˘ים מ˙ו˘בי ‰עיר
לר‡ו˙ מן ‰סיפור „ל‰לן˘ ,נ˘מע פ"‡ מכ"˜
)‡ור ‰נˆח ,ל ˆ"‰‚‰רבי נפ˙לי ˆבי ל‡בין עומ„ים בחו ıומ˘וחחים ,ח˘ב לעˆמו ‰י˙כן
˘ל רבינו מ‰רי״‡ זˆ״ל מזי„יט˘וב ,ומע˘‰
מזי„יט˘וב ז"ל( ‰רי ב˘ע ‰זו עומ„ כ‡ן רבינו ו‡ומר רז‡ „רזין,
˘‰י ‰כך ‰י :‰פ״‡ ‰י ‰רבינו ‡ˆל רבו בלובלין
ופניו ‰ם ˘ל‰ב˙ ‡˘ ,ו‡יך יכולים ‡נ˘ים ‡ל‰
ביו״ט ‡‰חרון ˘ל ח‚˘ ,חל בו יום ˘מח˙
מאטל חתן – מאטל נער לעמו„ בחו.ı
˙ור ‰בערב ˘ב˙‰ .י ‰רבינו עיף מ‡ו„
‰ר ˜"‰בעל ‰ח˜ל יˆח˜ מספינ˜‡ זי"ע ‰י‰ כ˘נכנס חזר˙‰ ‰חיל רבינו ב˜‰פ ‰ח„˘,‰ מעבו„˙ ˜‰ו„˘ ˘ל ‰ו˘ענ‡ רב ‰ו˜‰‰פו˙
ר‚יל לספר בע˙ נעיל˙ ‰ח‚˘‡ ,ר ‰י ‰לרבינו ו‰ו˘יט רבינו ל˙למי„ו ‡‚‰ון ממי˘˜‡ל˙‡ ı ˘ל ˘ני ימי ‰ח‚ ,ורˆ ‰לנוח מעט למען ‰חליף
'˜‰רבי ˆבי ‰יר˘ מזי„יט˘וב זי"ע בחור ‰ספר ˙ור˜‰ ‰טן ‰מיוח„ ˘לו ,ו‡מר לו רבינו, כח לכבו„ יום ˘‰ב˙ ,וע״כ ˙‰פלל מנח‰
מ˘מ˘ ˘ל‡ ‰י ‰חכם ‚„ול ,ו˘מו ‰י' ‰מ‡טל' פעם ‰יי˙י ב˘מח˙ ˙ורˆ‡ ‰ל מורי ורבי מבעו„ יום ו˘כב על מט˙ו ל˘ע˜ ‰טנ‡ ,‰בל
ו‰יו ˜ורין ‡ו˙ו 'מ‡טל נער' ,כ˘נע˘ ‰ח˙ן ‰מ‰רי״‡ מזי„יט˘וב זי״ע ו‰יי˙י ˆריך ˙˜פ˙ו ˘ינ‡ ‰רוכ ,‰ובינ˙ים נ˙˜„˘ ˘‰ב˙.
‰פסי˜ו מל˜רו‡ ‡ו˙ו מ‡טל נער ,ו˜ר‡ו‰ו ב‡מˆע ˜‰‰פו˙ לˆ‡˙ ‰חוˆ ,‰ר‡י˙י ‡יז‰
ב‡ רבינו מלובלין לבי˙ מ„ר˘ו ל˙פל˙ ˜בל˙
'מ‡טל ח˙ן' ,ביום חופ˙ו ר‡ ‰רבו ‰˘ '˜‰ו‡ ‡נ˘ים מ˙ו˘בי ‰עיר זי„יט˘וב עומ„ים
˘ב˙ ובר‡ו˙ו כי ‡ין רבינו בבי‰מ״„‡˘ ,ל עליו,
בוכ ‰מ‡„ ,ו˘‡ל ‡ו˙ו למ‰ ‰ו‡ בוכ ,‰ו˘‰יב בחו ,ıו˙‰פל‡˙י ‡יך י˙כן ˘יעמ„ו בחוı
‰לכו לבי˙ מלונו ומˆ‡ו‰ו י˘ן‰ ,ו„יעו ז‡˙
'רבי ע„ ˘נע˘י˙י ח˙ן ‰יי˙י מ‡טל נער, ב˘ע˘ ‰מורי עומ„ ו„ור˘ בעבו„˙ ‰׳.
לרבו ו˘‡לו ‡ו˙ו ‡ם ל˜‰יˆו מ˘נ˙ו‡ ,מר
וכ˘נע˘י˙י ח˙ן ˙‰חילו ל˜רו‡ ‡ו˙י מ‡טל )‡˘ ˙מי„ „ף ˘נ׳׳ח( ל‰ם „ˆ‰י˜ :חס ו˘לום‰ ,ו‡ י˘ן ˘ינ ‰טוב,‰
ח˙ן ,עכ˘יו ‡חר ‰ני˘ו‡ין י˙חילו ל˜רו‡ ‡ו˙י
‡ל ˙˜יˆו ‡ו˙ו )בל˘ון ˜„˘ו :״ער ˘ל‡פט ‚וט,
˘וב מ‡טל נער כמו מ˜„ם ,ועל ז‡ ‰ני בוכ.'‰
הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב התגלה ל‡זט ‡י‰ם ˘ל‡פען״(.
ו‰וסיף על‰ ‰ח˜ל יˆח˜ ,כן ‰ו‡ ‚ם ‡ˆל כל
לבנו הרה"ק ר' אלי' עבר˙ ‰פל˙ ליל ˘ב˙ ו‚‰יע זמן ‰סעו„.‰
‡„ם במ˘ך ˘‰נ ‰נכ˘לים וחוט‡ים ו‡ין ‡„ם
˜ו„ם ˜‰י„ו˘ ˘‡ל ˘וב רבו עליו ,וכ˘‰ו‚„ לו
חוט‡ ‡ל‡ ‡ם כן נכנס בו רוח ˘טו˙ )סוט,(.‚ ‰ ˘מע˙י מ‰ר‰״ח מו‰״ר „ו„ מ‡יר ווייס
˘עו„נו י˘ן‰ ,ז‰יר ˘וב בל˘ון ‰‰ו‡ :״‰ו‡ י˘ן
ונע˘' ‰מ‡טל נער' וב‚‰יע ‰ימים נור‡ים ,יום ˘ליט״‡˘˘ ,מע מ‡ביו ‡‚‰ון ‡ב״„ נו‰
˘ינ ‰טוב‡ ,‰ל ˙˜יˆו ‡ו˙ו״ ,ב˘ע˙ ‰סעו„‰
ח˙ונ˙ו ויום ˘מח˙ לבו ,ז ‰יום ‰כיפורים ‡חיעזר ב״ב˘ ,סיפר מ˘ם ז˜נו ‰‚‰״ˆ
‰ניח רבו ב˘בילו ˘יריים מכל מ‡כל ומ‡כל,
)˙עני˙ כו ,(:נע˘ים 'מ‡טל ח˙ן'‡ ,ך מבנע„י˜‡ווי ıזˆ״ל‰˘ ,י‡ ‰י˘ ‡ח„ מחסי„י
וכ˘˘‡ל ˘וב עליו בפעם ˘‰לי˘י˙ ,פ˜ע‰
כ˘עוברים ‰ימים ‰נעלים ‰ללו ˆריכין זי„יט˘וב ˘‡חר פטיר˙ מרן מ‰רי״‡ זי״ע
סבלנו˙ו ˘ל חסי„ ‡ח„ ו‰לך לבי˙ מלונו,
ל˙‰פלל ולב˜˘ רחמים ˘ל‡ יחזור ˘וב מזי„יט˘וב ,ל‡ ‰מ˘יך לנסוע לבנו ˜"‰‚‰ר'
ופ˙ח ‡˙ „ל˙ ח„רו ˘ל‡ בז‰ירו˙ ,ומ˙וך
ל˘‰ם ‰י˘ן ˘‰י ‰לו ,ו‡„רב‡ ‰ם ˙‰עלו ‡לי' זי״ע ,וב‡ ‡ליו בחלום ‰ליל‰ ‰מ‰רי״‡ ז״ל
פ˙יח‚ ‰ס ‰זו ˜‰י ıרבינו מ˘נ˙ו˜ ,ם ורחı
בימים ‡לו˘ ,יוכל לי˜ח ז‡˙ עמו ל‰ל‡‰ ו˘‡לו ‡ם נוסע לזי„יט˘וב ,ו‡מר לו בו‡
י„יו נ˙עטף בטלי˙ לכבו„ ˘‰ב˙ ועמ„
˘יוכל לעבו„ ‡˙ .'‰ לזי„יט˘וב ו‚ם ‡ני ‡‰י˘ ‰ם ,ו‰ל ‰נסע
ל˙‰פלל.
ל˘מח˙ ˙ור ,‰ו‰ר‰״˜ ר׳ ‡לי׳ ר˜„ ב˙‰ל‰בו˙
עˆומ ‰יו˙ר מ‰ר‚יל ,ו‡חר כך ‡מר ‰ר‰״˜ ר׳ ר ıחסי„ ז ‰ו‰ו„יע לרבינו מלובלין˘ ,כבר
‡לי ז״ל' ,על ˙˙פל‡ו ˘ר˜„˙י יו˙ר מ‰ר‚יל ˜‰י ıרבינו˜‰ .פי„ עליו „ˆ‰י˜ ו‡מר לו:
‡ˆלנו‡˘ ,בי ˜‰׳ י˘ב על כ˙פי ול‡ יר„ ,ולכן "˘וט‡ ‰ח„ י‡ב„ טוב‰ ‰רב) ‰מל˘ון ‰פסו˜
ל‡ יכול˙י ל‰פסי˜ לר˜ו„' ,ו‰י‰ו„י ‰ז‰ ‰ו‡ ב˜‰ל˙ ט׳ י״ח( ,ר׳ ‰יר˘ל'י טפס ועל ‰ב˘נ˙ו
ע„י ˘ז‡ ‰מ˙. מן ‰עולם וע„ ‰עולם ,וכבר עמ„ו ר‚ליו על
)זמרו ל˘מו „ף ˘י׳׳ז( סוף ‰יכלו ˘ל מ˘יח ,וי„ו ‡וחז˙ בכפ˙
‰מנעל לפ˙וח „‰ל˙ וליכנס ‡ל ‰‰יכל פנימ,‰
~ יג ~
‡ור המנה‚ים
מ˘‡ ומ˙ן במ˜ור המנה‚ בר‡˘ונים ו‡חרונים ול‡חריהם המנה‚ ‡ˆל ˙למי„י בע˘"ט ה˜'
ו‡ˆל רבו˙ינו ה˜„ו˘ים זˆ"ל
ב‡יזה הו„ו לה' מנענעים
‡ף „מס˜נ˙ הפוס˜ים ב˘לחון ערוך וברמ"‡ הו‡ לנענע בהו„ו ˘בסוף ˘ני פעמים בין בפ˘וטה ובין כ˘כופלין
‡ו˙ו ,ו‡ף ˘˙למי„י בע˘"ט נ˜טו עפ"י ה‡ריז"ל לנענע ר˜ פעם ‡ח˙‡ ,מנם עפ"י רוב נ˜טו הˆ„י˜ים לנענע ר˜
בהו„ו לה' הר‡˘ון ול‡ בכפילו‡ ,מנם רבו˙ינו ה˜„ו˘ים לבי˙ זי„יט˘וב וסטרעטין נה‚ו לנענע ר˜ בהו„ו ה˘ניה
כ˘כופלין ‡ו˙ו ,ובסיע˙‡ „˘מי‡ ס„רנו מ‡מר מיוח„ לברר ולב‡ר המנה‚ ול˘ר˘ ‡חריה.
הודו ,וכן ביאמרו נא יראי ה'" ,הצבור מנענעים על
כל הודו והודו שעונין" ,אבל שליח צבור לא ינענע, ‡ם י˘ לנענע בכל מ˜ום ˘‡ומרים „ברי המ˘נה היכן מנעענים
עכ"ל ,ומובא גם באור זרוע )סי' שי"א( בשם רבי הו„ו ב‡מˆע הלל
שמשון ב"ר אברהם הר"ש משאנץ. בסדר הנענועים יש בו הרבה חלקים בין באיזה
אמנם האחרונים טרחו לברר אם גם בכל מקום אופן מנענעים ,ובין מתי מנענעים ,במשנה מסכת
ולפי דעה זו נמצא כי חיוב הנענוע הוא תלוי שאומרים הודו לה' באמצעית ההלל ,כי הנה בעת סוכה דף לז ע"ב מתחיל לדרוש מתי מנענים
בקריאתו כי כל פעם שקוראין הודו לה' מנענעים שהקהל אומרים את ההלל בצבור ,מנהג מפורסם "והיכן היו מנענעין" ,וזאת כיון שהיה פשוט ליה
וכמו שכתב כן התשב''ץ )ח"ב סי' ר"ה( דלפי הוא לקרותו כסדר דברי הטור )סי' תכב( להמשנה דאכן מנענעים ,והסבירו בגמרא כי כבר
שיטה זו מספר הנענועים ישתנה הנענעים כפי "מתחילין 'מה אשיב' עד 'הודו' ,וכל הצבור קורין שנינו דיש ללולב להיות טפח כדי לנענע בו ,ועל זה
המנהג לכפול את הפסוקים ,אם כופלין מנענעין ביחד ,וקורא שליח צבור לבדו 'הודו' כלומר 'הודו קאי והיכן מנענעים ,אמנם שואל 'היכן מנענים'
בכל פעם שכופלין ,ואם פושטין אין חייבין לכפלו לה' כי טוב כי לעולם חסדו' וכן להלן ,והקהל עונין כלומר באיזה מקום.
כדי להוסיף נענוע שהנענוע תלוי בקריאה. אחריו 'הודו' וקורא שליח צבור פסוק 'יאמר נא
ומתרץ המשנה שאלתם 'בהודו לה' תחלה וסוף',
ישראל' והקהל עונין אחריו 'הודו' ,וכן אומר שליח
וב'אנא ה' הושיעה נא' דברי ביה הלל ,ובית שמאי
˘י' הריטב"‡ והר"ן ˘‡ין לנענע צבור 'יאמרו נא בית אהרן' ועונין הקהל אחריו
אומרים אף ב'אנא ה' הצליחה נא' ,אמר רבי
בכל פעם 'הודו' ,וכן אומר שליח צבור 'יאמרו נא יראי ה''
עקיבא צופה הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע שכל
ועונין הקהל אחריו 'הודו') ,ראה ב"י למקור מנהג
העם היו מנענעין את לולביהן ,והן לא נענעו אלא
אבל הריטב"א )לז ע"ב( חלק על דברי התוספות זה ,וכן ראה מ"ב סי' תכ"ב ס"ק כ' בזה(.
באנא ה' הושיעה נא ,עד כאן דברי המשנה) ,כאן
ורא"ש ,וסובר שהצבור אינו צריך לנענע בכל פעם
ועכשיו יש לחקור אם גם מנענעים בכל מקום כתוב קודם ב"ה ואח"כ ב"ש ,והוא משונה מכל
שמשיבים 'הודו' ,והצבור אינו מנענע בתחילת
שאומרים הודו ,כשהציבור אומר הודו לה' אחר המשניות שהוסיף על ב"ה כמ"ש התוס' יו"ט ,ויש
הפרק אלא פעם אחת ב'הודו' ,ואף על פי שהקהל
שהש"ץ אומר יאמר נא ישראל וכו' ,וכן הספק בראשונים שגורסים להיפך(.
כופלין אותו אינו אלא שעולה להם במקום קריאת
נופל בהודו לה' שבסוף ההלל וכופלין אותו פעם
ההלל ,וכשם שאין הקריאה צריכה נענוע ,כך
'העניה אינה צריכה נענוע' ,אבל האחרון כלומר
שניה ,האם גם שם מנענעים ,כי יש לומר לפי „ברי המ˘נה מנענעים „'
דכשתיקנו חז"ל לנענע בהודו ,תקנו בכל מקום
ב'הודו' שבסוף הפרק שכופלים בו החזן והצבור
שמזכירין הודו לה' ,לעומת זה יש לומר דכשאומר
פעמים
אינו נראה דרך עניה ,אלא דרך קריאה ממש ,וכיון
הודו אחר יאמרו נא וכו' ,אין זה בכלל אמירת הודו, והנה בפירוש דברי המשנה תחילה וסוף נפל
שכן כשם שמנענע שני פעמים ב'אנא ה' הושיעה
כי הוא רק על דרך עניה על השליח ציבור ,ולאו מחלוקת גדול בין הראשונים האיך לפרשו ,האם
נא' כך הוא מנענע ב'הודו' בתרא ,אבל ב'הודו'
בכלל קריאת הלל הוא ,וכמו כן השאלה תחילה וסוף הפרק או תחילה וסוף הפסוק ,אמנם
קמא אינו מנענע אלא פעם אחת ,וכן נהגו ,אבל
כשאומרים הודו לה' בסוף הפרק ,וכופלין אותו להלכה נקטו דפירושו הוא תחילה וסוף הפרק ,ועל
בתוספות אומרים שמנענעין שתי פעמים ב'הודו'
לומר פעמים ,ולאלו שאומרים שיש לנענע המחלוקת שבמשנה בין ב"ה לב"ש פסקינן כבית
קמא ,ומה שכתבנו עיקר מפי רבינו נר"ו ,עכ"ל.
בתחילה וסוף היינו תחילת הפרק וסוף הפרק, הלל דמנענעין רק באנא ה' הושיעה נא ,ולכן
ואף הר"ן שם חלק על דברי התוספות :ואינו מחוור האם יש לנענע גם בהודו שניה שהוא רק טפל מנענעים בכל ב' פעמים באנא ה' הושעה נא וגם
שכיון שמה שעונין הצבור לחזן 'הודו' אינו אלא להודו ה' העיקר. כשכופלין אותו ,ונמצא דמנענעים לפי פשטות
כדי לצאת מ'יאמר נא' ו'יאמרו נא' שאומר החזן דברי המשנה ד' פעמים להלכה ,פעם אחת בהודו
תחילה ,כשם ש'יאמר נא' ו'יאמרו נא' אין צריך ˘י' הר‡"˘ וה˙וס' ˘י˘ לנענע לה' בתחילה ,באנא ה' שתי פעמים ,והרביעי בהודו
נענוע כך עניית 'הודו' של הצבור על פסוקים אלו שלבסוף.
צריכה נענוע ,ולפיכך אין הצבור מנענעין ב'הודו בכל פעם
לה'' שבתחילה אלא פעם אחד. וכאמור מצינו בדברי הראשונים שכבר טרחו בזה,
וגם הר"ן שם מסיק כי ב'הודו לה'' שבסוף והביא התוספות )שם ד"ה בהודו( וגם ברא"ש
שכופלים אותו ש"ץ הצבור מנענעין בו על כל פעם )שם סי' כ"ו( שיטה זו וזה לשונם :ועכשיו שנהגו
ששליח צבור אומר יאמר נא ישראל ,והצבור עונין
~ יד ~
ב‡ריז"ל ובמ˜ובלים ˘מנענעים „' בהודו לה' פעם אחת) ,וכן יעשה הצבור כאשר ופעם גם החזן וגם הצבור ,וכן ב'אנא ה' הושיעה
משיב לו( ,ובהודו לה' שבסוף שכופלים אותו נא' כדברי בית הלל ,וכן נהגו ,ע"כ.
פעמים בהלל עˆמו שליח צבור והצבור ,מנענעין שתי פעמים ,וכן
אולם במקום שכן מבואר בזוהר הק' ובתקונים כי ב'אנא ה' הושיעה נא' מנענע ש"ץ והקהל שתי חילו˜ בין טעם הריטב"‡ לטעם
פעמים לפי שכופלים אותו ,והיינו כדברי הריטב"א
יש לנענע ע"פ סוד באנא ה' רק 'פעם אחד' כדי
ור"ן דלעיל ,וכן הוא מנהג הספרדים.
הר"ן
להגיע למספר ע"ב ,אמנם אין זה דעת המקובלים
בדברי האריז"ל שנמסר ע"י תלמידו הרה"ק רבי ואילו בדרכי משה )אות ו'( כתב הרמ"א כי אנו והנה הריטב"א והר"ן אף שהסכימו שניהם לדבר
חיים וויטאל זי"ע ,ואף אשר תורתם היה נבנה על נוהגין כדעת התוספות והרא"ש שכתבו שהצבור אחד שאין לנענע רק בהודו לה' שבתחילה וסוף,
דברי הזוהר הק' ,מכל מקום נקטו דרך אחרת מנענעין בכל הודו שמשיבים לחזן ,אבל לא שליח ולא כל מקום שכופלין אותו ,אמנם נראה שנחלקו
בחשבון מנין ע"ב נענועים ,דמה שהם 'ארבע צבור שמנענע רק כשאומר בעצמו 'הודו' שלא בטעם הדבר ,כי הריטב"א כותב שאין לנענע בכל
פעמים' ח"י ,הוא בקריאת ההלל עצמו ,מבלי כדעת הי"מ שם בתוס' ,והוסיף הרמ"א וציין כי מקום כיון שאין זה דרך קריאה והוא רק עניה על
צירוף הנענועים שבשעת נטילת הלולב, במהרי"ל )סדר תפלות חג הסוכות סי' ה'( כתב יאמרו נא וכו' ,וכיון שכן אין לנענע כי על זה לא
שנענועים ההם אינם בא בכלל חשבון ע"ב שאף שליח צבור ינענע ב'יאמר נא ישראל' אבל כיונו חז"ל לנענע במקום עונה ,אמנם בדברי הר"ן
נענועים ,ולפי זה אכן יש לנענע באנא ה' הושיעה לא באחרים והוא ,וכן הוא במנהגים שם )עמ' נראה שכותב דסיבה שאין מנענעים על הודו לה'
נא 'שני פעמים' ,בשעה שכופלין אותו. קכ"ז( ,וגם בהגהות הרמ"א פוסק שם שיש לנענע בכל פעם ופעם הוא כיון שהוא תחת אמירת יאמרו
בכל פעם שעונין הודו לה' והוא מנהג האשכנזים. נא שהבעל תפילה אומר ,נמצא דהלכתו של
וכה מפורש הדבר בכתבי מרן האריז"ל ע"י
אמירת הודו זה הוא כמו אמירת יאמרו נא ,וכמו
תלמידו המובהק רבי חיים וויטאל זצ"ל בדרושיו וכן כתבו הרבה ספרי מנהגים יש שאומרים שיש שבזה אין מנענעים גם בהודו לה' שלו אין
שבספר שער הכוונות )דרושי חג הסוכות, לנענע רק בהודו לה' שבתחילה ,ויש שאומרים מנענעים.
בהקדמה( סך מספר הפעמים של נטילת לולב הם שיש לנענע גם בכל הודו ,וכולם כתבו שיש לנענע
פעם אחת בעת הברכה ,ואח"כ ארבע פעמים גם בהודו לה' שבסוף כשכופלין אותו וכדבדי הר"ן אמנם לשניהם בהודו שלבסוף כתבו שיש לנענע
אחרות באמצע סדר ההלל ,והם בהודו לה' כי טוב והריטב"א דלעיל. בין בהודו הראשון ובין בהודו הכפילא ,כי לטעם
הראשון פעם אחת ,ובאנא ה' הושיעה נא יכפול שניהם צריך לנענע שם.
שתי פעמים ,ובהודו לה' כי טוב האחרון פעם מנה‚ ה‡ריז"ל ו˙למי„י בע˘"ט
אחת. י"מ ˘ה˘""‚ ıכ מנענע ‡‚ב
ה˜' לנענע ר˜ פעם ‡ח˙ בהו„ו
עוד כתב מהרח"ו בספרו פרי עץ חיים )ח"ג שער ˆיבור‡
הלולב( ובהלל אנו מנענעין בארבע מקומות, ˘לבסוף
עוד כתבו התוס' דאלו שסוברים שיש לנענע בכל
בהודו לה' פעם אחד ,שלושה נענועים לכל רוח אמנם אנו הנוהגים כפי האריז"ל מנענעים רק פעם שמזכירין הודו לה' ,בזה גם נחלקו לשניהם,
לכל ששה רוחות ,הרי ח"י נענועים" ,ובאנא ה' בהודו הראשון ,ובהודו אחרון שכופלין אותו אין כי יש שכתבו שגם השליח ציבור בשעה שאומר
הושיעה ב' פעמים שכופלין אותו" ,ובהודו לה' מנענעים שני פעמים רק פעם אחת ,ושלא כדברי יאמרו נא ויאמר נא ג"כ מנענע אגב ציבורא ,וכתב
בסוף פעם אחד ,הרי ע"ב נענועין בכל יום בהלל, המחבר והרמ"א שיש לנענע בהודו אחרון שני התוס' וז"ל :וי"מ דאף שליח צבור מנענע אגב
"מלבד פעם ראשונה כשאנו מברכין על הלולב". פעמים ,שהמקובלים פסק כן להלכה כפי סודות ציבורא שעונין בכל פעם ופעם הודו ומנענעין,
המקובלים שיש בזה ,ועל פי דברי הזוהר הקודש מנענע נמי שליח צבור ביאמר נא וביאמרו נא,
˙י' רבינו ה˜' מהרˆ"ה מזי„יט˘וב שיש לנענע רק ד' פעמים ,ויש אריכת בזה אמנם ומובא גם באור זרוע )שם(.
זי"ע לי˘ב „ע˙ הזוהר ה˜' עם אין לנו עסק בנסתרות ,ורק נביא ראשי הדברים.
והנה כמה מראשונים מביאים ג"כ מנהג זה שגם
„ע˙ ה‡ריז"ל „ברי הזוה"˜ לנענע „' פעמים הש"ץ מנענע באלו מקומות ,אמנם כמה כתבו דזה
הוא רק ביאמר נא ולא ביאמרו נא ,עי' בהגהות
ולכאורה יוקשה דלכאורה דעת האריז"ל סותר עם ביום ‡' בנטיל˙ו ו‚' בהלל אשר"י שהביא הב' דיעות וכן כתב באור זרוע ,וכן
דעת הזוה"ק ,דדעת הזוה"ק הוא לחשוב הנענועים
נפסק ברמ"א ,וציין לדברי המהרי"ל שכתב כן ,וגם
שבשעת הברכה לחשבון של ד' פעמים ח"י ,ולא כי הנה מצינו בדברי הזוה"ק שצריך לנענע בכל יום
המהרש"ל בספרו חכמת שלמה כתב כן.
לנענע שני פעמים באנא ה' ,ודעת רבינו האריז"ל 'ארבע פעמים' כיון שבכך הם ד' פעמים ח"י
לנענע באנא ה' שני פעמים ובכך להגיע למספר ד' נענועים ,והכל עולה כמספר ע"ב ,והזוהר מפרט ועי' בטו"ז וגם בהלבוש שכתבו לטעום בטעם
פעמים ח"י ,ולישב סתירת המקובלים עם דברי מקום הנענעוים ולפי חשבון זה יוצא שבאנא ה' הדבר ,כיון שכשאומר יאמר נא ישראל מזכיר כל
הזוהר הקדוש האריכו המקובלים בכאן וכאמרו מנענעים רק 'פעם אחת' ח"י נענועים ,דחשבון ד' ישראל בשוה ,לכך מנענעין שם ,וכדברי הט"ז
אין לנו עסק בנסתרות ,נביא רק גרגיר שישוב פעמים הם ,א .בנטילת הלולב ,ב .בהלל בהודו לה' דמזכיר בכך לכל ישראל ,משא"כ יאמרו נא יראי
רבה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב זי"ע שר בית תחלה ,ג .בהודו לה' בסוף ,ד' .פעם אחת' באנא ה', ה' ובית אהרן שאינו עולה על כל ישראל ,עיי"ש.
הזוהר ,שיתישב דברי הזוהר עם דברי האריז"ל ,אך ובכך הם ארבע פעמים ח"י נענועים ,שהם ע"ב.
ועי' גם בב"ח שכתב לחדש שבסוף קאי על יאמר
הוא העלה בתירוצו דבר חידוש אשר בעלי הזוהר וכה לשון קדשו של הזוהר )רע"מ ח"ג דף רנ"ו נא ,ולכך יש לצאת ידי שניהם לנענע גם שם.
'אולי לא הי' להם סוכה כלל' ,כי כל ישיבתם ע"א( דנענועין דהלל אינון משותפין בנענועין
וחנייתם במערות צורים ובפרישותם במדבריות, והמנהגים רבו בזה וגם כל אחד בטעמו המיוחד,
דנטילת לולב ,ואינון ח"י באנא ,ח"י ח"י בהודו
ובכן לא הצריכו להפסיק בין הברכה לקריאת ואין היריעה מספיק לכל זה.
תחלה וסוף ,ח"י דנטילת לולב ,הרי ע"ב ,ע"כ
ההלל כדי לברך בתוך הסוכה ,כלומר לברך הלשון הקדוש שם) ,ועי' גם בתיקוני זוהר תי' ו'
בבוקר בביתו או לילך לסוכה אחר תפלת דכ"ג ע"א ,וכ"כ בתי' כ"א דנ"ו(. פס˜ להלכה המחבר והרמ"‡
העמידה ,מאחר שלא הי' להם סוכה ,ושפיר היה
להלכה פסק המחבר )סי' תרנ"א סע' ח'( לנענע רק
חזי בעלי הזוהר לאצטרופי נענועים שבנטילת
בהודו לה' שבתחילת הפרק וינענע השליח צבור
~ טו ~
מנה‚ זי„יט˘וב לנענע הלולב עם נענועים דהלל ,כיון
שבירכו על הלולב אחר התפלה
בהו„ו ה˘ניה סמוך לקריאת ההלל בלי פירוד
„ברי ה‡ריז"ל ˘מנענים – חס"„ נענועים
אמנם מצינו בספר ילקוט אברהם כלל ,אמנם אנו שיש לנו סוכה ואנו
להג"ר אברהם ליפשיץ ז"ל )סי' „ברי הבני י˘˘כר והרה"˜ מט˘ערנ‡בל – ˆ„י"˜ מפסיקין אם נענועים שבסוכה
תרנ"א בהשמטות( שכותב על זה נענעועים לנענועים שבהלל ,שפיר יש לנענע
דאכן כן הוא פשטות הדבר ,אמנם שני פעמים באנא ה' כדי שיצטרף
ציין ממשמעות סידור העמדון וכך
כמבואר בפנים המאמר דמנין הנענועים לפי הזוה"ק הוא לד' פעמים ח"י ,כי הם נענועים
שמע מנכדי זידיטשוב וסטרעטין לנענע ד' פעמים בכל יום ,בכל כי היכי שיעלה למנין ע"ב, אחרים.
דמנענעים בהודו בתרא ,וכה וע"י שמנענע ד' פעמים ח"י נענועים ,עולה למנין ע"ב ,וסדר וכה הם דברי רבינו הקדוש בספרו
כותב :הנה מנהגינו כמ"ש בסה"ק הנענועים הוא אחד בשעת הנטילה ,ושלש נענעים בשעת פרי קודש הלולים על פרע"ח שם,
בשם האריז"ל שאין בהודו שבסוף הלל ,אמנם לפי האריז"ל הוא כל הארבעה בשעת הלל, "אבל באתי לומר אשר לא יקשה
שכופלין אותו רק פעם אחת, קושית ,..נ"ל כי למה לא נצרף אחר
והארבעה שבהלל עולה למנין ע"ב ,והבאנו בפנים שטרחו
ונמצא שמנענין ד' פעמים ע"ש שהכוונה אחת ,למה צוה רבינו
בדבריהם הקדושים ...והנה זאת המקובלים לישב דברי הזוהר הק' עם דברי האר"י הק'.
שיהיו כל הד' נענועים בהלל ,כי
לא מתבאר מדברי המקובלים ז"ל חידוש נפלא מצינו בספר בני יששכר להרה"ק רבי צבי רבינו צוה שיהי' הנענועים הברכה
הנ"ל דכשמנענעין אותו הודו בסוכה ,ולכן לא מצטרף כי הוי
שלבסוף שכופלין אותו אם
אלימלך מדינוב זי"ע ,כי לפי דברי האריז"ל יש לחשוב כל
הפסק ,אבל בעלי הזוהר קדושי
מנענעין בו קודם ואחר כך הנענועים כחמשה פעמים ח"י ,כי חד נענועים בשעת עליון הי' כל ישיבתם וחנייתם
כשכופלין אותו אומרין אותו בלא הנטילה כדברי הזוה"ק ,וארבעה בשעת הלל כדברי במערות צורים ובפרישותם
נענוע ,או שקודם אומרין אותו האריז"ל ,ועי"ז יעלה למנין צ' – צדי"ק ,ולפי"ז מרמז לנו במדבריות ,כמו שכתב בשער
ההודו בלא נענועים וכשכופלין הבני יששכר פי' יפה בפיסקא יהללוך שבהלל ,וז"ל הבני הקרושה למהרח"ו ז"ל ,ובאפשר
אותו אז מנענעים בו ,והשכל נותן לא הי' להם סוכה כלל ,כדאשכחן
יששכר )במאמרי תשרי מאמר י"א אות י"ד( :בנוסח ברכה
שבפעם הראשון מנענעים באותו בגמ' )סוכה מ"ז( רב הונא בר ביזנא
הודו ואחר כך בפעם השני אומרים אחרונה של הלל ,יהללוך וכו' וחסידיך צדיקים עושי רצונך,
וכל גדולי הדור גמירי דמאפר אתי,
אותו הודו בלא נענועים ,ונראה אינו מובן דהנה צדיק הוא עושה המצות כתיקונן עפ"י הדין ופי' רש"י ותוס' שמן האפר באו
מסידור מהר"י עמדין ז"ל שהוא וההלכה ,וחסיד נקרא המדקדק לעשות לפנים משורת הדין שבהמותיהן היו רועות שם ,ולא
כתב סדר הנענועים קודם אצל ומילי דחסידי ,ויתכן לפרשו בהלל של חג הסוכות ,שצריכין ישבו בסוכה כל ימי החג ,ע"ש,...
הודו שבראשונה ,ואחר כך כתב לאומרו עם נטילת הד' מינין ולנענע ע"ב נענועים מנין חס"ד ואלה הפרושים בעלי הזוהר קדושי
סדר הנענועים בהשני אנא ה' הקדושים מי יודע אם הי' להם
הושיעה נא ,ואחר כך קודם ההודו
להמשיך החסדים כידוע )שעה"כ סוכות דרוש ה' ,פע"ח
סוכה ,ואם הי' להם סוכה באפשר
שכופלין אותו כתב "בסוכות שער הלולב פ"ג( ,הנה העושים כן נקראים חסידים להיות התפללו גם כן בסוכה ,כתי'
מנענעים פעם אחת ,ואחר ההודו שממשיכין החסדים וכמו"ש איזהו חסיד המתחסד עם קונו מהרש"ו בהג' לשעה"כ הנז"ל ,יהי'
הראשון שנכתב כל הפסוק נרשם )זוה"ק ח"ב קי"ד ע"ב( ,אבל ישראל מגודל תשוקתם להם לברך אחר העמידה כמ"ש
הכפילה תיבת הודו באותיות למצוה אין ממתינין במצוה הלזו עד זמן אמירת ההלל, רבינו לקמן" ,עכלה"ק.
קטנות ע"ש ודו"ק היטב" ,אחר כך
ובפרט שרוצים לקיים המצוה בתוך הסוכה ,הנה מברכים
שמעתי מנכד הקדושים זידיטשוב ב‡יזה הו„ו מנענעים
וסטרעטין שהקדושים הנ"ל גם כן על המצוה קודם התפלה בסוכה ומנענעים ח"י נענועים
נהגו כן דהיינו לנענע בהודו השני", כדין ,אם כן הם 'צדי"ק נענועים' ,אם כן נקראים בזה לבסוף
ע"כ. החסידים גם כן צדיקים ,על שממהרין לעשות רצונך ,עכ"ל אמנם באיזה הודו-שבסוף מנענעין
ואכן כך נרשם במנהגי מהרי"א הבני יששכר. אם בראשון אם באחרון ,לא מצינו
מזידיטשוב )אות ר"ל( שבהודו אם כונת המקובלים קאי דפעם
שבסוף היה מנענע אחר שכבר
ומצינו שכתב כזה ממש הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל אחת על הודו הראשון או על הודו
הזכיר פעם ראשון הודו. זצ"ל בספרו ליקוטי תורה )לסוכות ד"ה וזהו בסוכות מלא(: השני ,ואכן מנהג רוב חצרות
'עכשיו בימי הסוכות כשמקיים ענין מצות לולב בע"ב קדושת לתלמידי הבעש"ט הק'
אך יש לציין לדברי ספה"ק יסוד
נענועין שהוא מכוון כנגד שם ע"ב ,ויכוון להמשיך על עצמו הוא שמנענעים בהודו הראשון כפי
שורש ועבודה שכתב בזה"ל:
מהיראה עליונה כמו חסידים הראשונים ,ועם אותן ח"י פשטות הדברים ,ועי' גם בכף
ולדעת האריז"ל אין מנענעין
החיים )אות פ"ט( וז"ל :ובהודו לה'
בהודו לה' בסוף אלא פעם אחת נענועים שקודם התפלה נעשה בחינת צדי"ק' ,עכ"ל. שבסוף וכו' ,ולפי דברי האריז"ל אין
באמירת פעם ראשון ולא כשכופל
לנענע רק פ"א כנז"ל ,והיינו בפעם
אותו ,עכ"ל.
הראשון אבל בפעם ב' שכופלים
אותו אין מנענעים ,עכ"ל.
~ טז ~
